ויקיפדיה : הכה את המומחה/ארכיון 280

קניתי אוזניות אולפן מעולות וגדולות, ATH-R70X מבית AudioTechnica. אני מחבר אותן למחשב נייד בחיבור קווי: יש שני כבלים נשלפים שיוצאים מתוך האוזניות ומתלכדים לכדי כבל אחד, נשלף גם הוא, שנכנס למחשב. שלושת היציאות של הכבלים זהות (AUX).

השאלה היא כזו, הכל לפעמים קצת מפריע לי, האם אפשר איך שהוא להסירו ולחבר לאוזניות התקן Bluetooth? אולי זה אמור להיות אפשרי בעתיד? ממש באלי Bluetooth עם האוזניות האלה. ―אנונימי לא חתם

לא נראה לי שזה נוח, אבל אם ניתן לנתק את הכבל מהאוזניות, אז יש מקלטי בלוטות'. חפש למשל באליאקספרס "Stereo 3.5 Bluetooth Receiver Adapter". אילן שמעוני - שיחה 21:28, 29 ביוני 2018 (IDT)

אם כבר אתה מוציא סכומים כאלה, נראה לי שעדיף לרכוש אוזניות בלוטות' משובחות. אומרים של Bose יש דגמים טובים, לא בדקתי. אילן שמעוני - שיחה 22:23, 29 ביוני 2018 (IDT)

גזרות נושא[עריכת קוד מקור]

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 280/מצב הועבר ל ויקיפדיה:הכה את המומחה/שאלות במדעים מדויקים#האם מקובל לראות במתמטיקה ענף של הלוגיקה הפורמלית (אשר היא עצמה ענף של הפילוסופיה)? אילן שמעוני - שיחה 21:41, 1 ביולי 2018 (IDT)

אני מחפש מידע על זמנן של "גזרות נושא" (גר') (ראיתי גם "גזרות ניישא"). ב"ספר זכירה" כתוב התאריך יום שני, ז' באדר א' ד'תתקמ"ו. הבעיה בתאריך זה שז' באדר א' לא יכול לצאת ביום שני כלל. במקורות רבים ראיתי שמופיעה השנה ד'תתקנ"ו או ד'תתקנ"ז ללא התייחסות לסתירה (אפילו במבוא של אברהם מאיר הברמן לספר זכירה הוא מתייחס לד'תתקנ"ז ובגוף הספר כתוב ד'תתקמ"ו ללא שום הערה). ד'תתקנ"ו הייתה בכלל שנה פשוטה. מישהו יודע את הפתרון או מכיר מקורות על כך?אולי בעלי הידע בתולדות עם ישראל יוכלו לעזור. בן עדריאל • שיחה • י"ח בתמוז ה'תשע"ח 13:56, 1 ביולי 2018 (IDT)

אם זה אכן ד'תתקנ"ז וביום שני, ייתכן שזה אור לז'. ייתכן שבספר זכירה לא היה ברור אם השנה היא עם ו או ז בסוף.

האם מקובל לראות במתמטיקה ענף של הלוגיקה הפורמלית (אשר היא עצמה ענף של הפילוסופיה)?[עריכת קוד מקור]

התנ"ך הראשון רק בפשט[עריכת קוד מקור]

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 280/מצב מישהו כאן אולי יודע איפה ומתי הודפס התנ"ך הראשון בפשט (מהסגנון של תנ"ך קורן וכדומה), בלי מקראות גדולות או כל פירוש אחר? AddMore-III - שיחה

נראה לי שמדובר בתנ"ך שונצינו (משפחת שונצינו) משנת 1488. עיין בערך האנגלי Early editions of the Hebrew Bible.

סוללות אייפון 5 ו-8 נגמרות מהר מדי עם 4 אפליקציות בלבד[עריכת קוד מקור]

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 280/מצב יש לי אייפון 5S שנקנה חדש מיבואן רשמי (פלאפון כמדומני) ושופץ אולי פעמיים לכל היותר. קניתי גם אייפון 8 חדש מיבואן רשמי (פרטנר). הרגשתי שבשניהם הסוללה נגמרת מהר בקצב מטורף, גם כאשר יש לי רק 4 אפליקציות נוספות (ווטסאפ, גוגל מאפס, יוטיוב ופנגו). די מתסכל אותי שאני כל יום צריך להטעין את הטלפון.

האם יש מכשירים אחרים שצריך להטעין הרבה פחות? נניח, פעם ב-3 או 4 ימים בשימוש טיפוסי של סה"כ 3-4 שעות ביום.

בתודה וברכה, ―אנונימי לא חתם

אולי משתמש:אילן שמעוני יודע? 79.177.25.226 04:28, 7 ביולי 2018 (IDT)

הדבר היחיד שאני יכול לתרום הוא שבעיות סוללה באייפון הן רעה חולה נפוצה. במכשירי אנדרואיד חדשים (רק לא של סמסונג, אבל רצוי מאוד שיומי) הסוללות מספיקות לפרק הזמן שציינת, אבל המעבר מאייפון לאנדרואיד לא פשוט. חלק מהאנשים ממש מתקשים להסתגל. אילן שמעוני - שיחה 14:05, 7 ביולי 2018 (IDT)

מדוע יוסף שפרינצק חתום על חוק השבות?[עריכת קוד מקור]

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 280/מצב בערך על חוק השבות מופיע צילום נוסחו המקורי של החוק. על פי הצילום, על החוק חתומים ראש הממשלה, דוד בן גוריון, שר העלייה, חיים משה שפירא, וממלא מקום הנשיא, יוסף שפרינצק. לא ברור לי מדוע חתם על החוק ממלא המקום, ולא נשיא המדינה עצמו, חיים ויצמן, שהרי החוק התקבל ב-5 ביולי 1950, ואילו יוסף שפריצק החל לכהן כממלא מקומו של ויצמן בעקבות מחלתו, רק ב-11 בדצמבר 1951.

תודה רבה ויום נעים, אביתר ג' • שיחה • תרומות • כ' בתמוז ה'תשע"ח • 12:00, 3 ביולי 2018 (IDT)

וייצמן נסע ב-5 ביולי לחו"ל בשל מצב בריאותו, ושפרינצק מילא את מקומו מאותו יום. אמיר מלכי-אור - שיחה 16:15, 3 ביולי 2018 (IDT)

תודה רבה. מאיפה המידע? אביתר ג' • שיחה • תרומות • כ' בתמוז ה'תשע"ח • 16:26, 3 ביולי 2018 (IDT)

דברי הכנסת. החוק באותו זמן לא קבע את הדרך שבה ימולא מקומו של הנשיא, והיה צריך לחוקק הוראת שעה בכל פעם שהוא יצא מהארץ. יום או יומיים לפני חקיקת חוק השבות הוחק חוק המעבר (הוראת שעה) לצורך מילוי המקום. בדיון עליו צויין שהנשיא צפוי לנסוע ב-5 ביולי. אמיר מלכי-אור - שיחה 14:13, 4 ביולי 2018 (IDT)

רוב תודות! אביתר ג' • שיחה • תרומות • כ"ב בתמוז ה'תשע"ח • 11:17, 5 ביולי 2018 (IDT)

לאיזו חברה שייך הלוגו הזה?[עריכת קוד מקור]

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 280/מצב בערך משאית גז מופיעה תמונה של משאית גז במחנה חלמנו. יש לי תחושה עמומה שהלוגו של החברה המופיע על המשאית מוכר לי, וכי הוא מוסיף לשמש חברה שקיימת עד היום. האם אני צודק? אם כן, מיהי החברה?

תודה רבה ויום נעים, אביתר ג' • שיחה • תרומות • כ' בתמוז ה'תשע"ח • 12:05, 3 ביולי 2018 (IDT)

בתיאור התמונה כתוב שמדובר בחברת Magirus-Deutz, הסמל אכן קיים עד היום בלוגו של חברת הבת Deutz AG. טל (רונאלדיניו המלך • שיחה) 12:22, 3 ביולי 2018 (IDT)

תודה, אביתר ג' • שיחה • תרומות • כ' בתמוז ה'תשע"ח • 13:15, 3 ביולי 2018 (IDT)

מה ההבדל בין כלכליסט לממון בידיעות אחרונות?[עריכת קוד מקור]

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 280/מצב מי שקונה ידיעות אחרונות מקבל את שניהם אבל מה ההבדל המהותי בינהם לפי דעה רווחת? שניהם נראים לי כעוסקים בסוגיות סוציו-אקונומיות.

אולי משתמש:כ.אלון יודע? 79.177.25.226 04:28, 7 ביולי 2018 (IDT)

פלטפורמת שיווק ופרסום נוספת של קבוצת ידיעות אחרונות ראה כאן--כ.אלון - שיחה 09:34, 7 ביולי 2018 (IDT)

תודה. 79.177.25.226 11:19, 7 ביולי 2018 (IDT)

"כלכליסט" הוא עיתון עצמאי מקבוצת ידיעות אחרונות, "ממון" הוא מוסף של העיתון "ידיעות אחרונות". לכל אחד משניהם עורך משלו וכתבים משלו. כעיתון עצמאי, היקף הסיקור ב"כלכליסט" גדול במידה ניכרת מזה של "ממון". גם באתרי האינטרנט ניכר ההבדל: ל"כלכליסט" אתר משלו, ואילו ידיעות מ"ממון" מתפרסמות לעתים באתר ynet. דוד שי - שיחה 11:33, 7 ביולי 2018 (IDT)

כמנוי על שני העיתונים אני יכול להגיד שכלכליסט מעמיק יותר ומקביל באיכותו לגלובס ודה מרקר. ממון פונה יותר להיבט הצרכני בעוד שכלכליסט עוסק יותר בתהליכים Nirvadel - שיחה 11:36, 7 ביולי 2018 (IDT)

שירים איטלקיים שעוברתו[עריכת קוד מקור]

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 280/מצב תודה. ―אנונימי לא חתם

חיפשתי היום את השיר "מרינה, מרינה מרינה" ומצאתי את הגרסה המקורית שלו באיטלקית. אני יודע שהשיר "אני חוזר הביתה" מבוסס גם הוא על שיר איטלקי מקורי. איזה עוד שירים זכו לגרסה עברית בארץ? האם באיטליה מודעים לגרסאות האלה והמלחינים המקוריים זכו לתגמולים? פגז - שיחה 18:20, 3 ביולי 2018 (IDT).

אני מכיר עוד דוגמה אחת: "אמרו לו" בביצוע אריק איינשטיין משתמש במוזיקה של Azzurro בביצוע אדריאנו צ'לנטנו. מתאר לעצמי שיש עוד. לא יודע לגבי תמלוגים. Kulystab • שיחה • הערך גאוגרפיה של יפן רוצה להיפטר מהכתמים האדומים. עזרו לו. • כ"ב בתמוז ה'תשע"ח • 18:14, 4 ביולי 2018 (IDT)

יש כמובן את פיו חושפה, לא איטלקי, אבל בכל זאת. ביקורת - שיחה 18:17, 4 ביולי 2018 (IDT)

יש את "Maruzzella" שהפך ל"מה הוא עושה לה".

באתר של אקו"ם אני חושב שאפשר לבדוק אם מוזכרים המחברים המקוריים. eman • שיחה • ♥ 18:42, 4 ביולי 2018 (IDT)

יש הרבה יותר שירים שעוברתו מצרפתית (למשל, יוסי בנאי שר ברסנס), מספרדית (למשל דייוויד ברוזה באלבום האשה שאתי ומיוונית, שלא לדבר על רוסית. בברכה, Easy n - שיחה 22:42, 4 ביולי 2018 (IDT)

האם ישו הוא ממזר?[עריכת קוד מקור]

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 280/מצב האם מבחינת היהדות, ישו נחשב לממזר? מה הדין במקרה ואישה מתחתנת כשהיא בהריון לא מבעלה? שואל השאלות - שיחה 13:22, 4 ביולי 2018 (IDT)

ישו שמוזכר בתלמוד אכן היה ממזר. כיום נוהגים לערוך את הקידושין תחת החופה, כך שבתקופה שלפני החתונה האישה נחשבת לאישה פנויה לכל דבר, והילד ייחשב ככשר, ממזר או שתוקי לפי זהות האב בלבד; עם זאת, אישה שקיימה יחסים עם איש אחר לפני חתונתה חייבת להמתין שלושה חודשי הבחנה כדי למנוע מצב בו ישנו ספק מי אב היילוד. בברכה ובתודה, דג ירוק (שיחה) • 16:07, יום רביעי בשבת, כ"א בתמוז ה'תשע"ח (IDT).

הלכתית (אף שהדבר נתון במחלוקת תנאים), ממזר הוא מי שנולד בעקבות הריון שנוצר מגילוי עריות, או מי שנולד לאב או לאם ממזרים. גילוי עריות מוגדר כיחסי מין בין קרובי משפחה מסוימים או כיחסי מין בין אישה נשואה לגבר שאינו בעלה. אם מריה נכנסה להריון לפני שהייתה נשואה, בנה מהריון זה לא אמור להיות ממזר (אלא אם כן, הפרטנר ליחסי המין הוא קרוב משפחתה האסור עליה או ממזר בעצמו). אף על פי כן, נדמה לי שחז"ל כן מחשיבים את ישו לממזר, מאחר שלפי דבריהם אמו נכנסה להריון לאחר נישואיה. אביתר ג' • שיחה • תרומות • כ"ב בתמוז ה'תשע"ח • 11:40, 5 ביולי 2018 (IDT)

נ"ב, יש יוצא דופן קטן בדבריי: גילוי עריות מוגדר הלכתית גם כקיום יחסי מין עם אישה בטומאת נידתה. אף על פי כן, מי שנולד מהריון כתוצאה מיחסי מין עם אשה נידה אינו ממזר.

לא מסתדר לי. איך היא הייתה נשואה ובתולה בו זמנית? יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 01:12, 6 ביולי 2018 (IDT)

מרים, אם ישו היתה רק מקודשת לבעלה בזמן ההריון; ע' בערכים אלו למידע נוסף. בברכה ובתודה, דג ירוק (שיחה) • 10:47, יום שישי בשבת, כ"ג בתמוז ה'תשע"ח (IDT).

האם הפריה של אישה נשואה או מאורסת מרוח הקודש היא גילוי עריות? מסופקני. דוד שי - שיחה 11:45, 7 ביולי 2018 (IDT)

אתה מקשה מאמונה נוצרית לפרקטיקה הלכתית יהודית. היהודים לא האמינו בכך שמרים הופרתה מרוח הקודש, ואם תחשוב על זה, די הגיוני שביהדות לא יקבלו את זה שישו הוא "בן האלקים" כפשוטו, משום שקבלה כזו היא חצי הדרך לאמונה מלאה בכל עיקרי הנצרות. משכך נשארו רק שתי אפשרויות: או שהופרתה מבעלה או שהופרתה מאדם אחר. מכיוון אחר, אם מרים אכן נכנסה להריון מאדם אחר בתור אשת איש, זה יכול להיות "טריק" מאד יעיל לתרץ זאת בטענה ש"רוח הקודש", היא שהפרתה אותה. אביתר ג' • שיחה • תרומות • כ"ה בתמוז ה'תשע"ח • 11:07, 8 ביולי 2018 (IDT)

האם לישראל יש בכלל גבולות מוכרים על ידי הקהילה הבינלאומית?[עריכת קוד מקור]

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 280/מצב ראיתי שאפילו ההכרה הבינלאומית לכאורה במערב ירושלים כחלק ממדינת ישראל היא דה-פקטו, זאת אומרת, באופן רשמי אין הכרה כזאת. ראיתי גם שהקהילה הבינלאומית לא הכירה אחרי מלחמת העצמאות בריבונות ישראל (וירדן) בעיר כי זה נגד תכנית החלוקה. האם זה אומר שהגבולות המוכרים של המדינה הם אלו בכלל של תכנית החלוקה? אבל בעצם, מצד שני, תכנית החלוקה הייתה רק המלצה, ולא שמתי לב לבעיות במועצת הביטחון של האו״ם עם בנייה ישראלית בבאר שבע.. יכול להיות שאין לישראל גבולות מוכרים בכלל? ―אנונימי לא חתם

ראה גבולות מדינת ישראל. באופן כללי בשטח התחום בקו הירוק (כלומר קווי שביתת הנשק של 1949) הוכרה ריבונות ישראל למעט בשטח שהיה אמור להיות בינלאומי לפי תכנית החלוקה (מערב ירושלים). הגבולות עם ירדן ומצרים הם בהתאם להסכמי השלום עימן, ואף הם כמובן מוכרים. אמיר מלכי-אור - שיחה 16:50, 4 ביולי 2018 (IDT)

הגבולות עם מצרים וירדן מוכרים בינלאומית, והוסכמו על ידי שני הצדדים המעורבים. בזמנו האו"ם הכיר בכך שישראל יצאה לחלוטין מלבנון ונמצאת על שטח הגבול הבינלאומי שנקבע, אם כי הם עדיין לא עושים כלום נגד חזבאללה והטרור שלו (יוניפי"ל זו בדיחה וחבורה של פחדנים שלא שווים כלום). "הגבול הפנימי" בין ישראל לשטחי יש"ע הם הנושא העיקרי הנתון במחלוקת בינלאומית. – ד"ר MathKnight-at-TAU ✡ (שיחה) 17:23, 4 ביולי 2018 (IDT)

סדר לבישת טלית גדול[עריכת קוד מקור]

--79.177.105.176 16:29, 4 ביולי 2018 (IDT)ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 280/מצב בתפילה לפני לבישת טלית גדול בקטע המתחיל במילים הריני מיתעטף גופי בציצית וכו' יש את המישפט הבא : "ועל ידי מצות ציצת תינצל נפשי ורוחי ונישמתי ותפילתי מן החיצונים, והטלית יפרוש כננפיו עליהם ויצילם וגו'" שאלתי מי הם החיצונים ומה הפירוש של כל הקטע של המבוא ללבישת הציצית ?

תודה

ראה את הערך קליפות. בקצרה, על פי הקבלה, הציצית מגינה על האדם מהמזיקים הרוחניים. • דגש חזק • שיחה • כ"א בתמוז ה'תשע"ח • 16:32, 4 ביולי 2018 (IDT)

יידיש ופרופ' ישעיהו לייבוביץ[עריכת קוד מקור]

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 280/מצב לפני שנים אחדות ראיתי ביוטיוב התייחסות חריפה של לייבוביץ בנוגע לשפת היידיש. הוא תיאר שם יהודים קרתנים דוברי יידיש מתלוננים בפני הרשויות על יהודי פורץ גדר במעין יידיש-גרמנית כביכול כשהרוב המכריע של אוצר המילים שבפיהם היה בעברית. איני זוכר את שם הסרטון. אשמח לעזרה. 93.172.57.224 00:24, 5 ביולי 2018 (IDT)

זה לא נשמע כ"כ הגיוני. במספר הזדמנויות לייבוביץ אמר שאין לו יחס שלילי ליידיש, והיה שמח לשוחח בה (לדוגמה, בספר הראיונות "ישעיהו ליבוביץ - על עולם ומלואו").

כתבתי 'התייחסות חריפה' אבל אין הכוונה להתייחסות שלילית בדווקא אלא לחריפות הסיפור ותיאור שפת היידיש. הסיפור מדגים כיצד אפשר לתת תיאורים ארוכים שכולם בעברית טהורה ורק מילות הקישור הן ביידיש. אין כאן שום שאלה של היגיון. 93.172.218.139 18:46, 6 ביולי 2018 (IDT)

מהו השם הפורמלי המקובל לכסת״ח משפטי[עריכת קוד מקור]

אולי משתמש:אמיר מלכי-אור יודע? 79.177.25.226 04:28, 7 ביולי 2018 (IDT)

ייתכן שהכוונה היא לתניית פטור (Disclaimer). דוד שי - שיחה 11:40, 7 ביולי 2018 (IDT)

אני לא משפטן משום סוג אך התרשמתי שיש תניית פטור מונחתת (כזו שלא חותמים עליה אלא רק מודיעים עליה) ותניית פתור מאושרת (כזו שחותמים עליה לפני קבלת שירות). בכל מקרה ה"פתור" שבתניית הפתור לכאורה חייב להיות חוקי, כלומר לשקף את חוקי המדינה בה ניתנה תניית הפתור (לא ייתכן שאדם יחייב אדם אחר במשהו שהחוק מחייב אותו לא לחייב אותו במישרין או בעקיפין). ―אנונימי לא חתם

צילום 360 מעלות היקפי מול כדורי[עריכת קוד מקור]

האם יש מינוח מיוחד לציין תמונת ״360 מעלות״ במישור אחד (למשל היקפית), מול תמונה כדורית (כדוגמת Street view)? Gil mo - שיחה 12:18, 5 ביולי 2018 (IDT)

כל שיטה לייצוג פני השטח של כדור או צורה תלת ממדית אחרת על פני משטח דו-ממדי, נקראת היטל. ענק-סמיילי - שיחה 13:07, 29 באוגוסט 2018 (IDT)

הסכם פולין-ישראל משהו-שואה[עריכת קוד מקור]

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 280/מצב בכתבה בynet מדברים על איזה הסכם שנכתם בין ממשלת פולין לישראל. אבל הכותב נראה כמנסה להסתיר את זה שלא ידועים לו שום פטרים על ההסכם (על ידי הצגת דברים של אנשים שונים ודעתם). אין שום מידע על הסכם עצמו. האם יש לכן מידע במה מדובר? שואל השאלות - שיחה 20:44, 5 ביולי 2018 (IDT)

כאן תוכל לקרוא את ההצהרה המשותפת של ראשי ממשלות פולין וישראל, וכאן תוכל לקרוא את דעת "יד ושם" על ההצהרה. דוד שי - שיחה 11:38, 7 ביולי 2018 (IDT)

מה ההסבר המדעי לזה שאדם יכול לחוש כשמישהו אחר מביט בו?[עריכת קוד מקור]

אילן שמעוני - שיחה 21:07, 8 ביולי 2018 (IDT)

מהו ההסבר המדעי לעובדה שאפשר לחוש במבט של מישהו אפילו כשהוא מאחור או תוך כדי שינה וכדומה?185.217.68.203 22:56, 5 ביולי 2018 (IDT)

ההסבר המדעי הוא שהתופעה לא קיימת. ניסויים מבוקרים לא מצליחים להראות אותה. אפשר לדעת שמישהו נמצא מאחוריך לפי הקולות שהוא משמיע. אתה מוזמן לבצע ניסוי פשוט: קבע עם חבר שפעם בדקה מתוך עשר דקות הוא יסתכל או שלא (קביעה אקראית שלו לפי הטלת מטבע) בך דרך חלון כאשר אתה עם הגב אליו. כמה פעמים הצלחת לנחש נכון האם הוא הסתכל עליך? Tzafrir - שיחה 23:40, 5 ביולי 2018 (IDT)

המציאות היא שיש אנשים שמתעוררים כשמסתכלים עליהם109.64.2.65 00:02, 6 ביולי 2018 (IDT)

תחליף את המילה "מציאות" בביטוי "אמונה טפלה" ותקבל משפט נכון אמפירית. אילן שמעוני - שיחה 00:21, 6 ביולי 2018 (IDT)

אם כי אני מניח שהאמת איתך, אילן, לא הייתי מנכס לטענה את הטיטל "נכון אמפירית" מבלי לעשות ניסוי חזק מספיק כדי לאשש אותה. גם בשביל שלא תפספס בטעות עוד אפקט מפמבה, אבל בעיקר בגלל שכל הרעיון של מדע אמפירי הוא לא להחליט בשביל הטבע מה נכון עבורו, אלא לנסות. משה פרידמן - שיחה 07:57, 6 ביולי 2018 (IDT)

נכון, אבל כשמשהו סותר את את מה שידוע לנו (כול אפקט מפמבה), צריכים לבדוק אותו היטב לפני שטוענים שהוא נכון. יש הסברים פשוטים יותר למה אנשים יכולים לחשוב כך למרות שזה לא נכון. כל עוד זה לא נבדק בניסוי מבוקר, אין כאן נתונים אלא סתם תחושות בטן (או תחושות עורף. רק מהדיון הזה אני מקבל תחושה בעורף. ואף אחד לא מסתכל בי מאחורי: יש שם קיר). וכן, הטענה נבדקה בניסויים מסודרים והם לא הראו שהיא קיימת. ר' לדוגמה הערך האנגלי w:Psychic staring effect.

בהחלט יכול להיות שאנשים מתעוררים כאשר מסתכלים עליהם. זה יכול לקרות מסיבות שונות: בגלל שבמקרה אותם מתבוננים גם משמיעים רעשים. או שאולי המתבוננים מסתכלים מספיק זמן ובאותו הזמן הישנים ממילא מתעוררים. או שמקרים שבהם זה לא קורה אינם מעניינים מספיק ולא נזכרים. זוהי כבר טענה שונה מהטענה המקורית וצריכה להיבדק בנפרד. גם כאן אפשר בקלות לתכנן ניסוי מבוקר לבדיקתה (אבל הוא ייקח זמן רב יותר). Tzafrir - שיחה 11:30, 6 ביולי 2018 (IDT)

שים לב, צפריר, שלא אמרתי שטענה כלשהי היא טענת אמת. להיפך הוא הנכון. אבל כדי לטעון ש "מדובר באמונה טפלה" זה משפט נכון אמפירית, צריך לבדוק את זה אמפירית. אי אפשר לטעון לנכונות אמפירית של משהו שלא נבדק אמפירית. הערך שהפנת אליו, מרפרוף מהיר, רחוק מאוד מלהצביע על מציאות מחקרית שמראה באופן מובהק שמדובר באמונה טפלה. יתרה מכך, אתה עצמך הצעת מספר נימוקים מדוע הטענה עשויה להיות נכונה, משלל סיבות צדדיות. מה שאומר שגם לדעתך בדיקה אמפירית לא בהכרח תצביע על כך שמדובר באמונה טפלה, אלא בתוצאה של מערכת סיבתית שונה מזו שהניח השואל. אני שב ומדגיש שאני לא חושב שיש בינינו חילוקי דעות ביחס לשאלתו של השואל. אני רק מבקש להקפיד על שימוש מדוייק בביטוי "נכון אמפירית", ובהפרדה ברורה בין עובדות לבין פרשנות. משה פרידמן - שיחה 00:47, 8 ביולי 2018 (IDT)

העניין הוא שזה נבדק אמפירית. זוהי עוד אחת מטענות הפרפסיכולוגיה שקל להדגים אותה אבל משום מה לא מצליחים להדגים אותה בניסוי מסודר. גם הקבוצה של שלדרייק מראה אפקט שהוא אולי מובהק אבל חלש. כלומר, לפי שלדרייק יש שיעור קטן יחסית מהאוכלוסייה (אוכלוסיית הסטודנטים במחלקות לפסיכולוגיה באוניברסיטאות בארצות הברית) עם התכונה הזו, אולם שיעור גדול בהרבה מהאוכלוסייה (הכללית) חושב שיש לו את התכונה הזו. מכיוון שהניסוי הנדרש כאן (לפחות הניסוי הבסיסי) הוא כל כך פשוט ושהטענה בכלל לא מסתדרת עם הידע שלנו על העולם, אני חושב שנטל ההוכחה עבר לצד השני. אני מחכה לראות מישהו שיצליח להראות בצורה מספיק עקבית (לדוגמה: 2/3 מהמקרים) שהוא מצליח לחוש שמסתכלים בו במבחן מסודר. Tzafrir - שיחה 07:15, 8 ביולי 2018 (IDT)

הטענה שמדובר באמונה טפלה לא הודגמה אמפירית, לכל הפחות לא הובאה לכך ראיה בדיון הזה, או שיש לנו סטנדרטים מאוד שונים לגבי מה נחשבת ראיה אמפירית. שאלת נטל ההוכחה היא שאלה הקשורה בקבלת החלטות, אבל היא איננה יכולה להחשב לראיה אמפירית. כאמור, אני בכלל לא חולק עליך. אני רק מבקש להעיר שלהגיד שהטענה שמדובר באמונה טפלה נכונה אמפירית זו אמירה לא נכונה. לפחות על פי מה שהובא לפנינו בדיון. משה פרידמן - שיחה 12:33, 8 ביולי 2018 (IDT)

זכור לי שקראתי כתבה על מחקר כזה, וכמובן שעכשיו אני לא מוצא לא כתבה ולא מחקר. אני כבר לא מוכן להשבע שלא הזיתי.

תשובה לשניכם: קראתם את הקישורים מהערך w:Psychic staring effect? אני לא נכנס לשאלה הסמנטית האם משהו נחשב לאמונה טפלה. מה שמעניין אותי האם זוהי תופעה קיימת. זוהי תופעה שקל להדגים אותה בניסוי. ניסויים מסודרים הראו שהיא אולי קיימת אבל לא שכיחה, וככל הנראה לא קיימת. לא נמצא מי שהצליח להדגים שהיא קיימת אצלו בצורה עקבית (ולזכות בסכום כספי נכבד). מעבר לכך, נראה שקיומה סותר את הידע המדעי שמוכר לנו. לכן אם אתקל בדיווח על התופעה אני אניח מראש שמדובר על שגיאה כל עוד לא הוכח בצורה מאוד משכנעת אחרת. Tzafrir - שיחה 00:43, 9 ביולי 2018 (IDT)

לקרוא לבן על שם האב[עריכת קוד מקור]

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 280/מצב שמתי לב שקיים מנהג באירופה לקרוא לבן ולאב באותו השם. לדגומה לאבא של יוהן שטראוס קראו יוהן שטראוס ולאבא של ולדימיר פוטין קראו ולדימיר פוטין (באמת). אז מאיפה המנהג המוזר הזה בא ולמה אין אותו ביהדות? 213.55.176.188 12:17, 6 ביולי 2018 (IDT)

לעניין היהדות, לפי הרמב"ם והשולחן ערוך, ישנה בעייה עם זה בגלל מצוות מורא אב ואם. עיין שם.

לעניין המנהג, עיין בערך שם פרטי#שמות פרטיים העוברים במשפחה.

אין איסור ביהדות לקרוא לבן בשם האב, והדבר תלוי במנהגי המקומות. כך כותב רס"ג על ספר שמות, פרק ל"א, פסוק ב', "אפשר שמלך צור שמו חירם בן חירם כדרך שבני אדם בזמנינו זה קוראים שם יהודה בן יהודה. כך גם נהגו עד הדורות האחרונים ביהדות תימן. מקורות לכך ראו בספר זוכר הברית סימן כד אות ג. ובספר כיבוד הורים ומוראם, פרק שלישי. בברכה אבי84 - שיחה 10:04, 9 ביולי 2018 (IDT)

לוחיות ברכת כהנים, ובכלל, מיקום ממצאים[עריכת קוד מקור]

חוק הכניסה לישראל. שנילי - שיחה 21:44, 6 ביולי 2018 (IDT)

שלום, בערך לוחיות ברכת כהנים כתוב שהן נמצאות במרכז מורשת מנחם בגין. ככל הידוע לי, הלוחיות המקוריות נמצאות במוזיאון ישראל (וכך גם כתוב בערך האנגלי). כך זה גם נראה על פי אתר מוזיאון ישראל. כך שאולי יש במרכז מורשת בגין העתק, אבל המקור נראה לי במוזיאון ישראל. האם מישהו יוכל לאשש זאת?

בנוסף, האם ישנו מאגר מידע בו ניתן להכניס שם/מספר ממצא או משהו כזה ולקבל מידע על איפה בעולם הוא נמצא? האם יש דבר כזה ליצירות אומנות?

הצדקה משפטית למניעת כניסה לישראל של גורמים[עריכת קוד מקור]

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 280/מצב ידוע שישראל מעכבת בשדה התעופה פעילים שונים (בעיקר פעילי זכויות אדם, פרובוקטורים, אנשי מחאה וכדומה). השאלה היא מה ההצדקה המשפטית לזה? ניקח דוגמה מנעו מאריאל גולד את הכניסה לישראל: מי הוא זה שמנע ומה החוק שהוא הסתמך עליו? (אני בכוונה לא רוצה להיכנס לשאלה של "האם זה מוסרי/מוצדק/נכון/כדומה לעשות?". אני שואל פורמלית בלבד) Corvus‏,(Nevermore)‏ 19:10, 6 ביולי 2018 (IDT)

גשרי ביילי בישראל[עריכת קוד מקור]

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 280/מצב הסרתי עכשיו מהערך גשר ביילי שני גשרים שכבר לא קיימים. מה לגבי השאר? האם יש בארץ (או בגבולותיה) גשר ביילי פעיל? Tzafrir - שיחה 04:48, 7 ביולי 2018 (IDT)

למה להסיר את העובדות מהערך, במקום לעדכן אותן? יש לכתב שבעבר הגשרים האלו התקיימו, ושהם הוחלפו בגשרים אחרים. 77.125.1.178 17:29, 11 ביולי 2018 (IDT)

מסכים לחלוטין עם מה שכתב קודמי. עבר לא מוחקים, אלא מעדכנים בהתאם לשינויים שחלו. עובדה שהיה, ואת זאת לא ניתן לשנות. בנצי - שיחה 21:16, 11 ביולי 2018 (IDT)

מכיוון שנוסח הערך מתייחס במפורש לגשרים שעדיין בשימוש. מכל הרשימה נראה שגשרי הביילי שבשימוש הם אולי גשר אחד על הקישון וגשר בתוך מפעלי ים המלח. האם הגשרים הללו עודם בשימוש? Tzafrir - שיחה 01:03, 16 ביולי 2018 (IDT)

לסביות באסלאם[עריכת קוד מקור]

ידוע על האיסור הכבד על הומוסקסוליות באיסלאם. ידועים הוצאות להורג של הומואים. אז מה היחס לנשים לסביות באיסלאם?

לסביות היא צורה של הומואיות ואסורה לחלוטין באסלאם האורתודוקסי. האיסור על לסביות באסלאם מגיע הן מספרות החדית' שמכילה חלק משמעותי ממשנתו של מוחמד ("סונת מוחמד") והן מפסקי הלכה (השריעה) שמקדשת יחסים לא הומואיים בלבד. ספרות החדית' מגנה את היחסים הלסביים ומזהירה מ"עונש" עליהן (ראה lesbians hadith בגוגל ובפרט כאן). לפי פרשנות אחת הסיפור בקוראן על "בני לוט" שם מוקעת הומואיות מתייחס לגברים ונשים כאחד ולא רק לגברים. כמובן שבסלאם לא אורתודוקסי כמו אסלאם קוראניסטי (Quran-only Muslims) או רפורמי, התמונה אחרת ונתונה לפרשנות פחות שמרנית והומופובית אם בכלל. ―אנונימי לא חתם

אם במדינות האיסלאם, לרבות הרשות הפלסטינית מקובל עונש מוות ללסביות, בדומה לעונש מוות (דה פרקטו) להומואים?

מה זה יסוד הטעינה לפי מקסוול?[עריכת קוד מקור]

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 280/מצב שלום, לצערי לא יצא לי ללמוד המון פיזיקה בעברי ויש לי שאלה יסודית. שמעתי שמדען ששם משפחתו מקסוול הבין שלא ניתן להסביר אלקטרו-מגנטיקה של מסה על ידי חלל, זמן ומסה (אנרגיית מסה?) ולכן הוא הוסיף יסוד פיזיקלי נוסף בשם "טעינה" (? ובאנגלית, charge). תודה רבה למי שיעזור לי להבין במה מדובר. בבקשה בלי סרקזם. תרגישו חופשי לערוך את הכותרת שיהיה יותר קל למצוא אותה לתלמידי פיזיקה. ―אנונימי לא חתם

לא טעינה אלא "מִטען". אתה מדבר על אחת ממשוואות מקסוול. ביקורת - שיחה 02:21, 8 ביולי 2018 (IDT)

צמיחת שיער גבות קיצונית אצל גברים קשישים[עריכת קוד מקור]

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 280/מצב התרשמתי שאצל גברים קשישים רבים בעיקר בגיל מעל 90, שיער הגבות צומח מעל לגודל בו היה נפוץ רוב חייהם. אם אני צודק אז למה זה? הרי יש פחות טסטוסטרון בהנחה שזה קשור.

התשובה היא כנראה שאף אחד לא יודע בדיוק למה. אבל סביר שזה נגרם מבעיות כלשהן של חוסר איזון הורמונלי. שיער אצל אנשים שונים ובמקומות שונים בגוף מגיב באופן שונה לטסטוסטרון ולהורומונים אחרים, ובגיל מתקדם עולה ההסתברות לתקלות. H. sapiens - שיחה 19:08, 9 ביולי 2018 (IDT)

תודה.

האם חתולים נדרסים יותר בקיץ? ואם כן, למה?[עריכת קוד מקור]

אילן שמעוני - שיחה 21:05, 8 ביולי 2018 (IDT)

מדי פעם יוצא לי, לצערי, לראות בכבישים חתולים או כלבים דרוסים. בזמן שנסעתי עם חבר, לפני כשבועיים, ראיתי חתול דרוס, והסבתי את תשומת לבו לכך. הוא טען שבקיץ ניתן לראות יותר חתולים דרוסים מבעונות אחרות. תהיתי אם קיימת סטטיסטיקה מחקרית המאששת את הטענה שלו. אם כן, מה יכולה להיות הסיבה לכך? האם עונת הייחום של חתולי רחוב מתחילה או מסתיימת בקיץ? האם זמן הלידה של גורי חתולי רחוב הוא בעיקר בקיץ?

המשך יום נעים, אביתר ג' • שיחה • תרומות • כ"ה בתמוז ה'תשע"ח • 14:38, 8 ביולי 2018 (IDT)

עונת ההמלטות

לדעתי בחלק מהמקרים מדובר בהתאבדויות, חתולים שקופצים לפני מכוניות נוסעות והנהגים לא מספיקים לעצור. המניע? ייצורים הלובשים פרווה בקיץ ישראלי משתגעים מהחום. בברכה. ליש - שיחה 08:01, 10 ביולי 2018 (IDT)

Sarcasm alert אילן שמעוני - שיחה 12:38, 10 ביולי 2018 (IDT)

mega[עריכת קוד מקור]

למה מגה הפכה לאתר ההורדות הפיראטיות הטוב בעולם אני מרחם על היוצר שלו ―משתמש:מנחם שער (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

שני ילדי הימלר הנותרים עדיין חיים?[עריכת קוד מקור]

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 280/מצב להימלר היו עוד שני ילדים ביולוגיים שנולדו אחר בתו הבכורה גודרון. האם שניהם עדיין בחיים? כמו כן היה לו ילד רביעי מאומץ, האם גם הוא בחיים?

Himmler had been married to Margarete Boden since 3 July 1928 and had a biological daughter Gudrun (1929-2018) and the adopted son Gerhard of the Ahé (28 July 1928 - Dec. 2010).

With his private secretary Hedwig Potthast he had two children, one son, Helge (born February 15, 1942) and a daughter, Nanette-Dorothea (born July 20, 1944).

כך הויקי הגרמנית. 129.69.140.138 14:08, 9 ביולי 2018 (IDT)

Stepson Gerhard, who volunteered as a 16-year-old to the SS, became a Russian prisoner after the war. In 1955, he returned to Germany as a 27-year-old, his stepmother Marga picked him up in the camp Friedland. Gerhard lived for a short time with her and Aunt Lydia in Bielefeld. In 1956 he moved to Lübeck, became a motorist, got married and got a son. He still had contact with stepmother and step-sister until Marga's death in 1967. Gerhard von der Ahé died in 2010 in a hospital in Lübeck

למה קינוח מתוק הוא בסוף ארוחה?[עריכת קוד מקור]

למה לא מתחילים ממשהו מתוק, אלא שומרים אותו לסוף? מה ההגיון? ―213.55.176.188 (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

לדעתי אין מדובר בשאלה של הגיון אלא של נוהג והרגל.

ראה את המאמר לאהבת הטעם המתוק יש סיבות אבולוציוניות, אבל למה אוכלים קינוח דווקא בסוף ארוחה? באתר מכון דוידסון, הזרוע החינוכית של מכון ויצמן למדע.RimerMoshe - שיחה 16:20, 9 ביולי 2018 (IDT)

סתם ניחוש שלא ראיתי בשום מקום: אוכל מתוק הוא המהיר ביותר בהעלאת רמת הגלוקוז בדם, ולכן ביצירת תחושת שובע וסיפוק. אם נאכל אותו כבר בתחילת ארוחה גדולה אנו עלולים ליצור תחושת שובע מהר מדי, כך שלא יהיה חשק לאכול את שאר הארוחה, וההנאה מאכילתה תהיה פחותה. בשיטה המקובלת אנחנו משמרים טוב יותר את תחושת הרעב לאורך כל הארוחה, ורק עם הקינוח המתוק בסוף מוודאים תחושת שובע וסיפוק משיא מהיר של גלוקוז בדם. H. sapiens - שיחה 18:28, 9 ביולי 2018 (IDT)

עוד ניחוש שלי: הטעם שנשאר בפה מכל הארוחה, הוא הטעם של המאכל האחרון שנאכל בה, ולכן, שומרים את המאכל הטעים לסוף הארוחה. כך, הטעם שנשאר בפה לאחר הארוחה הוא הטעם הכי טעים בה. אביתר ג' • שיחה • תרומות • כ"ז בתמוז ה'תשע"ח • 12:56, 10 ביולי 2018 (IDT)

מסכים עם RimerMoshe שזה עניין תרבותי, באירוע שהשתתפתי בלונדון הגישו לנו למנת פתיחה סלט פירות מתוקים בדומה למה שמגישים אצלינו לקינוח. הבעיה בזה שזה סותם את התאבון. מוטיאל - שיחה 22:49, 15 ביולי 2018 (IDT)

פלסטר על החלק האחורי משל כף הרגל לנשים[עריכת קוד מקור]

שמתי לב שנשים רבות מדביקות פלסטר על החלק האחורי של כף הרגל בנקודת מגע עם הנעל. למה זה? אי אפשר לעצב נעל שלא תחתוך לאישה ברגל?

היופי הוא כואב, כנראה. אביתר ג' • שיחה • תרומות • כ"ט בתמוז ה'תשע"ח • 09:13, 12 ביולי 2018 (IDT)

עד העונג הבא[עריכת קוד מקור]

האם השיר הזה של המכשפות הוא שיר ארוטי?

לא בהכרח, אלא אם גם ארוס התעסק עם סמים. בברכה. ליש - שיחה 07:56, 10 ביולי 2018 (IDT)

סביר שכן. עם זאת, כששיר הופך נחלת הכלל אין ליוצר בלעדיות על הפרשנות. רנן - שיחה 20:19, 15 ביולי 2018 (IDT)

ביקורת על הנחת היסוד של הסקפטיציזם[עריכת קוד מקור]

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 280/מצב יש סקפטיציסטים (או שאני מתבלבל עם קבוצה אחרת) שיטענו ״עד שלא יוכח לי ש x קיים מבחינתי הוא לא קיים״.

הישנה ביקורת לוגית על העמדה הגורפת והקיצונית הזו? הרי אולי x כן קיים בלי תלות בנפשו המוטה של מי שיטען כך.

פרט לתודעה של האדם כלפי עצמו, שום דבר לא מוכח כקיים. הגישה שתיארת מביסה את עצמה. אילן שמעוני - שיחה 22:57, 9 ביולי 2018 (IDT)

אישית אני לא מסכים ששום דבר מלבדה לא קיים אבל השאלה שלי היא האם יש דרך לוגית, למשל במשוואה לוגית להוכיח שהגישה שהצגתי בשאלה שגויה?

מבחינת הלוגיקה: המסקנות שלך תלויות בהנחות היסוד. השאלה היא כאן מהן הנחות היסוד שמקבלים (והאם כל הצדדים בדיון מסכימים עליהן). אבל בעצם גם המשמעות של הוכחה אינה, כנראה, המשמעות של ההוכחה בלוגיקה המתמטית הטהורה. בפיזיקה עוסקים בתאוריות שבאופן כללי אין דרך להוכיח אותן אבל אפשר להעמיד אותן שוב ושוב למבחנים שונים ובכך להגביר את אמינותן.

בפועל במקרים רבים משמעות המילה „הוכחה״ דומה יותר למושג המשפטי „הוכחה מעבר לספק סביר״. ר’ לדוגמה מערכת הוכחה אינטראקטיבית. זהו מושג מתחום מדעי המחשב עם שימושים מעשיים לרוב. באופן כללי אפשר להחליף כאן את המילה „הוכחה״ במילה „שכנוע״. עם בניה סבירה של פרוטוקול (זוכרים?) ההוכחה אפשר להגיע לרמת אמינות גבוהה כרצוננו. במובן הזה התאוריות החשובות של הפיזיקה הן מוכחות: הן עמדו במספיק מבחנים כדי לשכנע אותנו בצורה מעשית בנכונותן. לדוגמה: כדי שכאשר אנו בונים מכשירים יקרים ורוצים שהם יעבדו, זה על בסיס אותן תאוריות פיזיקליות. וזה גם עובד. Tzafrir - שיחה 07:45, 10 ביולי 2018 (IDT)

שיר אחר, שאלה אחרת[עריכת קוד מקור]

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 280/מצב כבר כמה שבועות בהם מושמע בגל"צ חלק משיר או נעימה של שיר המוכר לי, אבל איני מצליח לזהותו. הקטע המוזיקלי מלווה תשדיר פירסום של 'חיש גד', והוא מזכיר במידה מסוימת את הסגנון של להקת בוני אם. אשמח על זיהויו. בנצי - שיחה 21:21, 9 ביולי 2018 (IDT)

T'es Ok של להקת Ottawan (שלמרות הצלחתה המסחררת אין לנו ערך עליה). טל (רונאלדיניו המלך • שיחה) 23:36, 9 ביולי 2018 (IDT)

אם אתה מעוניין בערך, כתוב לפחות Ottawan‏ (אנ'). Tzafrir - שיחה 07:28, 10 ביולי 2018 (IDT)

שיר מקסים, בצרפתית. תודה לך. אכן, אין לו ערך עברי. אגב, לאחר צפיה בסרטון שצירפת, הדמיון לבוני אם אינו מקרי, ולא רק מבחינה קולית. זו אותה תרבות קאריבית, עם היכולת המוזיקלית הנהדרת, והשליטה המסונכרנת הנפלאה בתנועות הגוף שלהם. בנצי - שיחה 23:27, 10 ביולי 2018 (IDT)

למה נותנים לילדים אקמול בנרות רקטליים? זו תחושה מוזרה ומזעזעת לילדים אני מניח אז למה לא טבליה כמו למבוגר וזהו?[עריכת קוד מקור]

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 280/מצב בכלל, אי אפשר לתת לילדים סוכריות אקמול או למרוח עליהם משחת אקמול? כל הקטע של הנרות נראה לי תמוה בלשון המעטה. תודה על התשובה. ―אנונימי לא חתם

לגבי סוכריות - קיים סירופ "אקמולי" ודומיו. יש להם טעם לואי אבל רוב הילדים מסכימים להם. לגבי משחה - ספיגת אקמול (ותרופות אחרות) לזרם הדם דרך העור איטית מאד. אילן שמעוני - שיחה 12:36, 10 ביולי 2018 (IDT)

מה גם שמתחת לגיל 3 לא מומלץ לתת סוכריות או טבליות מחמת סכנת חנק, כי הילד אינו מיטיב לבלוע אותן. מנסיוני עם הבת הפרטית שלי, גם אקמולי אינו תמיד חלופה ראויה. היא פשוט מסרבת לפתוח את הפה. אביתר ג' • שיחה • תרומות • כ"ז בתמוז ה'תשע"ח • 13:02, 10 ביולי 2018 (IDT)

הספיגה דרך דופן המעי היא המהירה והיעילה ביותר, שכן היא מיידית. בנצי - שיחה 23:09, 10 ביולי 2018 (IDT)

נרות אקמול מומלץ לתת רק כאשר הילד/ה מקיא. הסיבה היא שבסירופ ניתן לכוון באופן עדין את המינון ובנרות יש מינונים קבועים. אין ספיגה של פראצטמול דרך העור, למיטב ידיעתי, וגם אם היתה זו דרך מאוד לא יעילה. רנן - שיחה 20:25, 15 ביולי 2018 (IDT)

לאן נעלם הגוגל טרנסלייטור?[עריכת קוד מקור]

הועבר לויקיפדיה:דלפק ייעוץ#לאן נעלם הגוגל טרנסלייטור?

האם החרדים הבריטים פחות קשורים לישראל מחרדים אמריקנים?[עריכת קוד מקור]

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 280/מצב בישראל עצמה פגשתי יהודים חרדים רבים מארה״ב, קנדה ודרום אמריקה וגם יהודים חילונים לכאורה מבריטניה אבל לא זכור לי שפגשתי אפילו יהודי חרדי בריטי אחד בתוך ישראל למרות שיש המון חרדים בריטים. האם הפ אנטי ציונים? תודה. 141.226.59.239 18:55, 10 ביולי 2018 (IDT)

אני פגשתי רופא חרדי אחד שעלה מסקוטלנד עם המשפחה, והוא עבד במסגרות ציבוריות ופרטית.Ewan2 - שיחה 19:37, 10 ביולי 2018 (IDT)

אין הבדל בין חרדי בריטניה לארה"ב. מיעוט קטן מהם הם אנטי ציונים, בדומה לארה"ב ולישראל עצמה. זה שלא פגשת - לא מהווה אינדיקציה נכונה. Mr. W ~‏ T ~ בית המשפטים העליון 19:53, 10 ביולי 2018 (IDT)

אתה מוזמן לבקר בהר נוף; יש שם גרעין חרדי גדול של אנגלו-סקסים. קובץ על יד ♦ שיחה ♦ 12:01, 11 ביולי 2018 (IDT)

השאלה לא הייתה על אנגלו-סקסים. השואל דווקא הבחים בחרדים אנגלו-סקסים בישראל, ושאל מדוע מתוכם כמעט אין כאלו ממוצא בריטי. בן עדריאל • שיחה • כ"ח בתמוז ה'תשע"ח 14:41, 11 ביולי 2018 (IDT)

לאיזו כיתה/לכמה יחידות בבגרות מתאימה השאלה הבאה:[עריכת קוד מקור]

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 280/מצב המרחק בין תל אביב לאשדוד הוא 40 ק"מ, והנהג עושה את הדרך במהירות ממוצעת של 40 קמ"ש. בדרך חזרה הוא מחליט לנהוג במהירות כזו כך שהמהירות הממוצעת בכל הנסיעה (הלוך ושוב) תהיה 80 קמ"ש. באיזו מהירות עליו לנהוג בדרכו חזרה? חזרתי • ∞ • שיחה 22:23, 10 ביולי 2018 (IDT)

אם מניחים שהדרך בחזור ארכה אותו זמן, רמת הדיון מתאימה ל-3 יח"ל מתימטיקה או 3 יח"ל פיזיקה. בנצי - שיחה 23:13, 10 ביולי 2018 (IDT)

ההנחה שלך שגויה לחלוטין, ואין צורך בשום הנחה לפתרון השאלה; היא מוגדרת היטב (מה התשובה לשאלה לדעתך?) חזרתי • ∞ • שיחה 07:59, 11 ביולי 2018 (IDT)

???

אם הנהג עבר בהלוך, דרך של 40 ק"מ במהירות ממוצעת של 40 קמ"ש, הרי שהוא עשה בהלוך את הדרך הזו בשעה. כדי לעשות את הדרך הלוך ושוב (80 ק"מ) במהירות ממוצעת של 80 קמ"ש, הוא חייב שכל הדרך כולה תארך לו שעה, מה שאומר שאת כל הדרך חזרה הוא אמור לעשות באפס זמן, מכיוון שהוא כבר נסע שעה בהלוך! מה שאומר שנדרשת ממנו מהירות אינסופית בדרך חזרה (מרחק חלקי זמן שווה מהירות, וכאן הזמן הוא אפס). מהירות אינסופית היא תשובה קבילה כאן? אביתר ג' • שיחה • תרומות • כ"ח בתמוז ה'תשע"ח • 09:10, 11 ביולי 2018 (IDT)

ברור שזו התשובה, שידועה לי כמובן; מה שמעניין אותי הוא לאיזו כיתה בתיכון או לכמה יחידות בבגרות השאלה מתאימה. חזרתי • ∞ • שיחה 14:50, 11 ביולי 2018 (IDT)

לדעתי זו שאלה קלה לתלמידי חמש יחידות. מתלמידי 3 ו-4 יחידות לא הייתי דורש להבין את המשמעות של אינסוף בהקשר הזה. עוזי ו. - שיחה 11:51, 11 ביולי 2018 (IDT)

עוזי ו.: ואם במקום 80 קמ"ש בממוצע היה נדרש 75 קמ"ש? חזרתי • ∞ • שיחה 14:53, 11 ביולי 2018 (IDT)

לדעתי תלמיד כיתה ט' אמור לדעת לפתור את זה. Corvus‏,(Nevermore)‏

כמה הערות:

א. לא ביצעתי את החישוב בפועל, וזהו כל 'חטאי' וצר לי על כך. אין זה הופך את ההנחה שלי לשגויה, ועוד לחלוטין, אלא בלתי רלוונטית למקרה המתואר. מקרה זה הוא מקרה קיצון, ופתרון שלו אינו מלמד, בהכרח, דבר ואינו דידאקטי. מספיק לשנות את נתוני הבעיה כדי להפוך את התשובה לרלווטית (התשובה שלי היתה גישה ולא פתרון ספציפי). למעשה, היא כיוונה להבחנה בין מה המקרה שציינתי, לבין מקרים בהם הממוצע מורכב יותר, כמו נסיעה במהירויות שונות לאורך קטעי דרך שווים. מבחינה זו, שאלות כאלה לא יכללו ב-3 יח"ל.

ב. שאלה מסוג זה לא נכללת בתוכנית הלימודים, משום שאינה תורמת דבר להבנת נושאי הלימוד. היא כן תיכלל, ויש לא מעט כאלה, במסגרת תרגילי-חידה למיניהם, כאתגר חשיבתי, עם כוכבית או בלעדיו, בכיתה י' או בי"א.

ג. השאלה מתאימה גם ל-4 וגם ל-5 יח"ל, לא ל-3. בין 3 לאחרות יש הבחנה איכותית (מבחינת חומר הלימוד), ולא בין 5 יח"ל לאחרות.

ד. בהמשך לסעיף הקודם, תלמיד ט' לא אמור לפתור זאת, למעט יוצאים מהכלל. בנצי - שיחה 18:29, 11 ביולי 2018 (IDT)

השאלה הזו תואמת את הרמה שאני לומד (עולה לכיתה י', 4 יח"ל מתמטיקה). אפילו בכיתה ט' פתרתי (ללא הצלחה כמובן) שאלות מהסוג הזה. ניב - שיחה 21:12, 11 ביולי 2018 (IDT)

עם 75 קמ"ש במקום 80, זו שאלת דרך ומרחק סטנדרטית, שהייתי מצפה גם מתלמידי 3 יחידות לפתור. עוזי ו. - שיחה 01:00, 12 ביולי 2018 (IDT)

עוזי ו., תמהני האם התשובה" אינסוף" שניתנה לעיל אכן נכונה. שהרי אין זו שאלה של שאיפה לגבול ולכן התשובה צריכה להיות "אין תשובה מוגדרת" כי מדובר בחלוקה באפס, לא כן? תודה שנילי - שיחה 07:32, 12 ביולי 2018 (IDT)

אם מתחילים להתקטנן, אז אין תשובה, כי המהירות המקסימלית היא מהירות האור, כך שהדרך חזרה בכל זאת תיקח זמן כלשהו שניתן לחישוב ואינה אפס. אילן שמעוני - שיחה 08:26, 12 ביולי 2018 (IDT)

פיזיקלית נכון, יש כנראה להתחשב בתורת היחסות הפרטית. אלא שכאן מדובר בשאלה מתמטית ונשאר בתחום המתמטי הטהור. מזכיר לי שאלה ידועה בפיזיקה משנה א' בטכניון: סטודנט הובא לדין כי עבר באור אדום, הוא טען שבגלל תופעת דופלר אור הרמזור הוסח לירוק, האם יצא זכאי? (כמובן שכדי שהתופעה תתרחש עליו לנסוע במהירות העולה לאין שיעור על המהירות המותרת) שנילי - שיחה 10:30, 12 ביולי 2018 (IDT)

במקרה הזה אין שאיפה לגבול, ומהירות אינסופית היא שם קיצור לקפיצת הדרך, מעבר מיידי מ-B ל-A. הייתי מקבל תשובה כזו משום שהמשמעות שלה ברורה בהקשר של השאלה. עוזי ו. - שיחה 10:44, 12 ביולי 2018 (IDT)

האם זו שאלה לבחינת בגרות בפיזיקה או בקבלה מעשית? 77.125.1.178 19:58, 12 ביולי 2018 (IDT)

בסיסים תת קרקעיים ענקיים למחקר אווירונאוטי של הצבא האמריקני[עריכת קוד מקור]

האם יכול להיות שבשביל לבדוק כלי טיס ניסיוניים הצבא האמריקני היה צריך לחפור שטחים ענקיים וגבוהים (אולי קילומטר רבוע או חצי קילומטר רבוע?) ולבנות שטחי ענק תת-קרקעיים בהם יוכלו לטוס הכלים השונים לטיסות מבחן כדי שלא יצטרכו להטיס אותם בשמים פתוחים ובכך לחשוף את הארכיטקטורה שלהם דרך צילומי לוויין? האם יש ראיות לחפירות מאסיביות כאלה למשל על ידי היווצרותם של הרים מלאכותיים שאליהם למעשה שפכו את האדמה שחפרו? אני מניח שבסיסם כאלה נבנו בעיקר בשטחי מדבר סטייל אזור 51, אם בכלל. ―אנונימי לא חתם

לא. זה לא יכול להיות. קילומטר, ואפילו עשרה קילומטר, זה לא מרחק מספיק לניסוי מטוס. 77.125.1.178 17:22, 11 ביולי 2018 (IDT)

אני עונה על שאלתי לאחר הרהור בנושא ואחרי שקראתי את התשובה לעיל. על פניו אין צורך במיזם כזה כי אפשר לקבל מענה די טוב על ידי שימוש באמצעים חדישים להרחקת צופים משטחים רחבים (מערכות סריקה ומיגון, רובוטיקה ועוד) וגם אפשר להדגים תמרון דרך מציאות מדומה (virtual reality) שזה מגוון רחב של טכנולוגיות דימוי שהולכות ומתחזקות ואין שום סיבה שיפסחו עליהן בשימוש צבאי וסביר שהן רק יתייעלו. ―אנונימי לא חתם

אי אפשר להרחיק לווינים מהשטח ואי אפשר לבדוק מטוס חדש רק במציאות מדומה. 77.125.1.178 19:56, 12 ביולי 2018 (IDT)

אני בספק שאתה צודק באופן טוטאלי אבל מאמין שביחס לטכנולוגיה ב-2018 אתה מאד צודק. ―אנונימי לא חתם

האם משינה היא להקה הומוריסטית?[עריכת קוד מקור]

האם להקת משינה היא למעשה להקה הומוריסטית? אני לא מצליח לראות את הקליפים הבלדה לסוכן כפול או את שלח לי מלאך בלי חיוך. האם אפשר לסווג אותם כ"להקות בידור ישראליות"? Corvus‏,(Nevermore)‏ 15:05, 11 ביולי 2018 (IDT)

לפי מה שאתה כותב, מבחינתך היא כן להקה הומוריסטית. מי עוד אמור לסווג להקות, לדעתך? אין רשות רשמית לסיווג להקות. 77.125.1.178 17:20, 11 ביולי 2018 (IDT)

בחלק ניכר מהשירים - כן, אבל לא בכולם. משינה הושפעו במידה רבה מ-Madness הבריטית. השווה למשל את "ריקוד המכונה" ל - One Step Beyond. אילן שמעוני - שיחה 22:39, 11 ביולי 2018 (IDT)

וואו, זה גניבה ספרותית של ממש... לא רק המלודיה דומה. גם הסגנון, המקצב והקונספט של השיר מעותקים. Corvus‏,(Nevermore)‏

"גם רכבת לילה לקהיר" מועתקת. ויש עוד. אבל זה עדיין לא עונה על השאלה "האם אלוהים שם את האלבומים של משינה על מדף ההומור". 77.125.1.178 19:52, 12 ביולי 2018 (IDT)

הוא לא. למשינה יש חומר הומוריסטי ושאינו הומוריסטי ("ברחובות שלנו", "אנה", "אנחנו שניים" ועוד רבים אחרים) אמת שהרבה מהחומר של משינה הומוריסטי נטו. הנסיון לסיווג קשיח אינו עובד כאן. אילן שמעוני - שיחה 09:19, 13 ביולי 2018 (IDT)

לא חושב, אם כי זה תלוי איך אתה מגדיר. הייתי מגדיר כך להקות כמו איזולירבנד (להקה) שההומור הוא בבסיס קיומה. משינה היתה להקה מאד מגוונת, גם בהשפעות ובסגנון וגם באופי. יש לה שירים רציניים ואישיים, שירי מחאה ועוד. גם שיר כמו "שלח לי מלאך" שהזכרת אינו שיר הומוריסטי כשלעצמו, הקליפ זה עניין אחר. דב ט. - שיחה 11:40, 26 באוגוסט 2018 (IDT)

האם המהלך של פתיחת תאגיד "כאן" וסגירת רשות השידור חסך כסף למדינה?[עריכת קוד מקור]

ואם כן חסך, כמה חסך? תודה. 77.125.1.178 17:19, 11 ביולי 2018 (IDT)

זו לא תשובה אבל הערת צד מדעתי: אני מניח שזה חסך כסף מתוך תהליך כל שהוא של התייעלות. ―אנונימי לא חתם

אני מזמן גמרתי להניח, שכול שינוי של הממסד, הוא לטובה. 77.125.1.178 19:50, 12 ביולי 2018 (IDT)

אם אתה חושב שהנחתי מה שציינת - אתה טועה. דיברתי רק על המקרה הספציפי. ―אנונימי לא חתם

המדינה מתקיימת ממיסים שמשלמים אזרחים. עד לפני חקיקת החוק הנוכחי של תאגיד השידור (בערך שנה לפני כן?) רשות השידור מומנה ממס ייעודי שהוטל רק לצרכיה (אגרת הרדיו והטלוויזיה). המהלך שקצב את חייה של רשות השידור היה ביטול אגרת הטלוויזיה (עדיין נשארה אגרת הרדיו שכל הכנסותיה הוקדשו לרשות השידור ובהמשך: לתאגיד השידור. במקום זה המדינה התחייבה לממן את התאגיד מתוך תקציב המדינה (מה שלפחות מבחינה פוטנציאלית הקטין את עצמאות התאגיד).

מעבר לכך נדמה לי שמקובל על רוב מי שעסק בתחום שתאגיד השידור מתנהל בצורה יעילה יותר (מצליח להפיק יותר בתקציב דומה). אבל אני לא יודע מה היה תקציב ראשות השידור. Tzafrir - שיחה 01:15, 16 ביולי 2018 (IDT)

כמות סבירה של אוכל אסייאתי לא ממש משביעה אותי, אבל של אוכל מזרח תיכוני כן[עריכת קוד מקור]

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 280/מצב מנת פאד תאי עם טופו עם ספרינג רול וחמוצים אסייאתיים תגרום לי בסבירות גבוהה לרצות עוד מנת אטריות אבל פיתה עם פלאפל או מנת כשרי ככלל יספקו ל את התאבון (חריפות או לא). אני בדרך כלל שותה רק מים עם כל מנת אוכל כי בצניעות אינני חובב משקאות ממותקים לא מבחינה בריאותית ולא מבחינת טעם ואני תוהה מדוע אוכל אסייאתי מחקתק ולא ממש חריף אם בכלל מעלה לי התיאבון כה מהר כאשר מזון מזרח תיכוני לכאורה כמעט ולא.

בפיתה עם פלאפל לא שמים מונוסודיום גלוטמט. Gil mo - שיחה 10:03, 15 ביולי 2018 (IDT)

אתה יודע מה? אני חושב שאתה צודק. כי אתמול תכננתי לכתוב שאני חווה בעיה דומה גם עם אוכל יפני שלמיטב ידיעתי מכיל מונוסודיום גלוטמט ועוד מרעין בישין אפשריים. אני הולך להתרחק מעתה מהחומר הזה. ―אנונימי לא חתם

באוכל סיני ויפני אין באופן כללי מונוסודיום גלוטמט. אולם רוטב סויה מכיל חומצה גלוטמית (בגלל שיש את זה בסויה) שפעולתה (לצורך העניין) זהה. באופן כללי לא ידועה שום בעיה עם גלוטמט בין אם הוא מופיע כחומצה גלוטמית ובין אם הוא מופיע כמונוסודיום גלוטמט (ונראה לי שמבחינת כמות הנתרן כאן זה זניח. אםלא, זה אולי איזשהו שיקול).

יש לא מעט הבדלים אחרים בין שני סוגי המאכלים. אולי מדובר על כמויות הסוכר? או כל מיני רכיבים אחרים? אבל נסה לאכול פלאפל עם רוטב סויה (אני לא מתווכח על טעם. יש גם אנשים מוזרים שאוהבים עמבה). Tzafrir - שיחה 01:28, 16 ביולי 2018 (IDT)

צפריר, אני חושב שאתה מאד טועה כשאתה טוען שאין באוכל סיני או יפני (זה הנפוץ לפחות ברוב מדינות העולם כיום: "סיני-אמריקני" או "יפני-אמריקני") מונוסודיום גלוטמט. קודם כל באוכל סיני ותאילנדי "אמריקניים" מניסיוני כל המנות כמעט מפוצצות בזה. לגבי מטבח יפני זה נעשה פחות חד משמעי; אני חושב שבאצות מסוימות ובפרט באצות נורי יש המון גלוטמט באופן טבעי או לפחות משרה-טעם-אומאמי אחר. ―אנונימי לא חתם

ברצוני לציין משהו שלא ציינתי לאורך כל הדיון הזה --- בעבר סבלתי מאד מהשמנה והיו לי התקפי פיצה - אכילת פיצה מאד משכה אותי לאכול עוד ועוד, כמו עם אוכל אסייאתי. ברור לי כעת שהמונוסודיום גלוטמט בפיצה (הן זה שהוכנס לרוטב פיצה תעשייתי והן זה שבשקיות התיבול) לצד האוכל האסייאתי התעשייתי שיחקו תפקיד בכך. ―אנונימי לא חתם

בירה עם כיתוב בעברית באירופה[עריכת קוד מקור]

ראיתי גם בשוויץ וגם באיטליה דבר מוזר: בירה לא ישראלית עם כיתוב בשפה העברית, כולל הכיתוב על "פיקדון", כאילו שהבירה נועדה למכירה בישראל. איך הפחיות הגיעו לחו"ל? 213.55.211.125 21:45, 11 ביולי 2018 (IDT)

הפחיות נוצרו ומולאו בחו"ל, אך לא נשלחו לישראל. 129.69.140.138 14:22, 13 ביולי 2018 (IDT)

למה שטאלהלם ממלחמות העולם הראשונה והשנייה הכילה 2 ברגים, אחד מימין ואחד משמאל?[עריכת קוד מקור]

ראו למשל השטאלהלם הזו ממלחמת העולם הראשונה והתופעה חזרה על עצמה גם בשטאלהלם ממלחמת העולם השנייה. אפשר לראות שיוצאים מן הקסדה 2 ברגים. למה שימשו ברגים אלה? ניחשתי שאולי שימשו להתקנת מגן רוח אם החייל היה נוסע על אופנוע. ―אנונימי לא חתם

או לרצועה שתהדק את הקסדה לראש, תחת הסנטר. ביקורת - שיחה 02:09, 12 ביולי 2018 (IDT)

בערך האנגלי נכתב ליד אותה תמונה:
The M1916 design had side-mounted horn-like ventilator lugs which were intended to be support for an additional steel brow plate or Stirnpanzer, which only ever saw limited use by snipers and trench raiding parties, as it was too heavy for general use.
(למקרה שאינך קורא אנגלית: חורי אוורור שנועדו גם לספק תמיכה לפלטת הגנה נוספת למצח). H. sapiens - שיחה 19:13, 12 ביולי 2018 (IDT)

האמת שאני קורא אנגלית ונתקלתי בפסקה הזו בערך האנגלי אבל הייתי תחת סטרס ולא הכרתי כלל את המינוח הצבאי שם ואז הקטע לא היה לי מובן. מפרגן על הביאור. ―אנונימי לא חתם

טעות לוגית?[עריכת קוד מקור]

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 280/מצב אני קורא כעת ספר שמנסה לבסס טיעון ולפיו בהינתן תנאים מסוימים כולסטרול (כולל LDL) הוא דבר בריא ואף חיוני. אניח לרגע את הדעות הקדומות והמנוגדות שלנו ושל המיינסטרים הרפואי כיום, ואצטט ברשות המומחים קטע, כדי לנסות להבין האם הוא באמת שגוי (לא אתפלא אם זה כך, ספרים מהסוג הזה בדרך כלל מלאים כשלים):

”בדוח שפירסם לאחרונה המכון הלאומי לבריאות, השוו חוקרים בין תפקודי זיכרון לבין רמות כולסטרול בקרב קשישים. הם גילו שאנשים שלא סבלו משיטיון הפגינו כישורי זיכרון טובים בהרבה, אם רמות הכולסטרול שלהם היו גבוהות. מסקנת הדוח נוסחה בבהירות: "כולסטרול גבוה קשור לכישורי זיכרון טובים יותר".”

כמובן שהיו אמורים לבדוק את זה בקרב אנשים שלא סובלים משיטיון, אבל - אם כולסטרול הוא לא בריא באופן כללי ובאופן כללי פוגע בזיכרון - בדיוק הפוך מהמבוקש - אזי יתכן שבקרב מי שלא סבלו משיטיון, אמור להיות יתרון בכישורי הזכרון לאלו שהתנאים הפיזיים המוקדמים שלהם היו כה טובים, עד כדי כך שלא לקו בשיטיון למרות הכולסטרול. ביקורת - שיחה 02:08, 12 ביולי 2018 (IDT)

ממש לא התחום שלי, אבל אנסה לתרום משהו לדיון. במדע יש חשיבות גדולה להפריד בין עובדות לבין פרשנות. העובדות הן (כפי שמוצג כאן) שאכן כולסטרול גבוה בקרב קשישים ללא שיטיון קשור לכישורי זכרון טובים יותר. שים לב שגם ההסבר האלטרנטיבי שאתה מציע איננו סותר את זה. השאלה מה עושים עם הנתון הזה היא לא שאלה מתמטית ולא שאלה תיאורטית. היא צריכה לחיות בתוך היפותזה שניתן לדחות או לאשש. ההיפותזה הזו צריכה לקחת בחשבון עובדות נוספות, למשל, על פי דבריך, שכולסטרול מגדיל את הסיכון לשטיון אצל קשישים. זה לגבי דרך הסקת המסקנות, ולגופם של דברים איני יודע כלום. משה פרידמן - שיחה 06:04, 12 ביולי 2018 (IDT)

זוהי לא טעות לוגית אלא חוסר הבנה (שלך) את המושג "קשר": אנו אומרים שקיים קשר אם תכונה נבדקת גבוהה יותר בקרב קבוצה א' מבקבוצה ב' כאשר המשתנים האחרים זהים (אני כמובן מפשט את הדברים, אבל כך זה בגדול). קשר לא אומר דבר על סיבתיות. יתירה מכך: הוא גם לא אומר דבר על כיוון : כך אישפוז במחלקה אורתופדית קשור יותר לקטיעות גפיים, אבל אין לנו להסיק מכך שאם נעביר חולה לב ממחלקה קרדיולוגית למחלקה אורתופדית גפיו ייקטעו...

כדי להסיק לגבי סיבתיות ולגבי כיוון יש צורך במבחנים אחרים לגמרי.

מקווה שעזרתי. רנן - שיחה 20:36, 15 ביולי 2018 (IDT)

כמה נפצעו בפיגוע בשפרעם?[עריכת קוד מקור]

הועבר ל ויקיפדיה:דלפק ייעוץ#מיהו הטרול האנונימי כאן שמשאיר לי האנונימי בעצמי כאן הודעות סרק בדף השיחה הארעי ואיך זה שהוא ממשיך לפעול כבר כמה חודשים?

בערך על הפיגוע נכתב שעדן נתן-זאדה פצע ארבעה אנשים, ולאחמ"כ כתוב שהוא פצע עוד תשעה נוספים, כלומר, בסך הכול - 13. לעומת זאת, בערך על טרור יהודי בישראל נכתב שהוא פצע בסך הכול תשעה אנשים. תיקנתי את האמור בערך על הטרור היהודי בישראל על פי האמור בערך על הפיגוע. האם אני צודק? ניסיתי לברר אך לא מצאתי מידע מפורש. תודה רבה, אביתר ג' • שיחה • תרומות • כ"ט בתמוז ה'תשע"ח • 09:39, 12 ביולי 2018 (IDT)

נדרשת עוד עריכה רבה לערך הזה. לשאלתך, הוא רצח 4 אנשים ופצע 16, עד שהוא רוקן את המחסנית. צריך לתקן את שני הערכים בהתאם. מקור: כתבה בוואלה [1]. -- ‏גבי‏ • שיח 07:14, 3 בספטמבר 2018 (IDT)

ארצות הברית נלחמת במדינות שמעודדות הנקה?[עריכת קוד מקור]

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 280/מצב בכתבה הטרייה הזאת במאקו מצוין ש"ארצות הברית נלחמת במדינות שמעודדות הנקה", לא מובן לי מה המקור לכך או מה הסיבה ההגיונית לכך, או שמדובר בטעות בכתיבה?--93.126.116.89 16:01, 13 ביולי 2018 (IDT)

על פי תנאי הטקסט המקורי של WHO, מדינות התבקשו לעודד את אזרחיהן להיניק בטענה שמחקר מציג באופן גורף את יתרונות ההנקה, תוך התראה על כך שההורים יהיו ערניים לשיווק לא מדויק של --חברות המוכרות אבקת חלב--.

ה"ניו יורק טיימס" דיווח לראשונה כיצד הגיב ממשל טראמפ בכוח נגד ההחלטה, שאחרת היתה לה תמיכה של כל שאר חברי האספה. ממשל טראמפ דחף להסיר את הביטוי מתוך טיוטת הטקסט כי ממשלות ידרשו "להגן, לקדם ולתמוך הנקה". מהגארדיין. 129.69.140.138 16:22, 13 ביולי 2018 (IDT)

לא הבנתי מה הסיבה הרישמית להילחם בהנקה, נשמע לכאורה הזוי כשחלב אם הוא הטבעי והבריא לתינוק, לא כך? --93.126.116.89 17:19, 13 ביולי 2018 (IDT)

לפי העיתונות - הסיבה היא האינטרסים של יצרניות תחליפים לחלב אם. --א 158 - שיחה 21:04, 13 ביולי 2018 (IDT)

תטל״א (תשובה טובה לשאלה אחרת). לא מסובך להמציא נימוקים אוטומטיים מאותה רמה של „אם זה טבעי, זה צריך להיות טוב״. לדוגמה: „זה לא תפקידה של המדינה להתערב בהחלטתם של ההורים״. מההבנה הבסיסית שלי בנושא אין יתרון מאוד מובהק לחלב אם על תרכובת מזון לתינוקות (יש לא מעט מחקרים בנושא, אבל לפחות חלקם שנויים במחלוקת). אם כי עמדת ארגון הבריאות העולמי בנושא שונה. מצד שני גם לתמ״ל אין יתרונות מובהקים והרצון הוא כאן למנוע שיווק של מוצר שאין בו צורך אמיתי. כמובן שחברות שמוכרות תמ״ל יעדיפו ליצור לעצמן את השוק הזה בנוחות על חשבון הורים טריים שלא יודעים על מה מדובר. Tzafrir - שיחה 21:13, 13 ביולי 2018 (IDT)

באופן כללי, יש כאן מאבק איתנים שמתרחש על גבן של האמהות.

הממשלות וארגוני הבריאות מעדיפים הנקה מכל מיני שיקולים בריאותיים שקשורים לתינוק: הטבעיות של חלב האם; זה שהוא מכיל כל מיני נוגדנים שמותאמים ספציפית לתינוק, לגילו ולמחלותיו הנוכחיות; החיבור הטבעי שהוא יוצר עם אמו; ושיקולים פסיכולוגיים ופסבדו-פסיכולוגיים רבים ואחרים.
יצרניות תחליפי החלב מעדיפות תחליפי חלב משיקולים מסחריים ברורים.

בתווך נמצאות האמהות שמטיפים להן השכם והערב (בזמן ההכנה ללידה, על ידי הדולות למיניהן; בבתי החולים בלידה ולאחריה, על ידי אחיות ויועצות הנקה; בטיפת חלב, על ידי אחיות טיפת חלב; במרפאות קופות החולים בזמן ביקורים אצל רופאי הילדים; וזה רק הממסד הרפואי. בל נשכח את קרובי המשפחה וההורים המודאגים, את השכנות החטטניות ואת שאר "החברים", וכן את הפרסומות מטעם משרד הבריאות ואת ההודעות שיצרניות תחליפי החלב חייבות לשים על קופסאותיהן, משל היה מדובר בסיגריות), כמה חלב אם טוב יותר ובריא יותר לתינוק. אחד הדברים שכולם שוכחים במסע המסחרי והענקי הזה זה שגם האם היא גורם בסיפור. שגם לה מגיע לישון מדי פעם בלילה, כשבעלה מכין לתינוק בקבוק. שגם לה מגיעה קצת בריאות נפש, ושאם היא לא מצליחה להיניק מסיבה כלשהי, מותר לה גם לוותר קצת לעצמה ולא להיכנס לחרדות ולרגשות אשם סביב היותה אם לא טובה ומזניחה. מלבד זאת, גם האבות נשכחים כאן: האם מחוברת לתינוק כבר תשעה חודשים לפני לידתו. ההאכלה, גורם היוצר את אחד החיבורים החזקים ביותר בין התינוק להורה, יכולה להישאר נחלתה הבלעדית של האם - בהנקה; או שהיא יכולה להיות משותפת לאם ולאב, כאשר הם מאכילים בבקבוק. האמת, גם לתינוק בריא יותר לאכול תחליף חלב ושאמא שלו תהיה קצת יותר שלווה ורגועה, מאשר לינוק חלב מאמא היסטרית ומעורערת.

אין לי התנגדות להנקה, להיפך. מי שזה טוב לה וזורם לה יחסית בקלות, אדרבה. כל מה שאני מתנגד לו הוא מצב הכפייה הכמעט מוחלטת על האמהות לאחת משתי האפשרויות: להיניק או לחוש רגשי אשם נוראיים. הציגו בפני האמהות את שתי האפשרויות בצורה שקולה ואובייקטיבית, ותנו להן להחליט.

מקווה שעניתי לשואל מלמעלה. מניח שטראמפ פחות מושפע מהשיקולים שמניתי למעלה ויותר מכל מיני שיקולים אינטרסנטיים משלו, אבל זה כבר החשדנות הרגילה שלי. יום נעים, אביתר ג' • שיחה • תרומות • ג' באב ה'תשע"ח • 12:01, 15 ביולי 2018 (IDT)

זה לא דיכוטומי. אפשר לשלב הנקה עם תמ"ל. לעתים התינוק לא מסכים לכך ואז זה לא עובד. אילן שמעוני - שיחה 16:03, 15 ביולי 2018 (IDT)

מהם הקריטריונים להפוך לפליט פוליטי בארה״ב?[עריכת קוד מקור]

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 280/מצב הרי לא כל אחד שינחת בשדה תעופה באיזו עיר בארה״ב וידפוק על השולחנות ויצרח שרבים רוצים להרגו או לאסרו במדינתו מטעמים פוליטיים ו/או דתיים, באמת יקבל שם מקלט מדיני, אז האם ישנם קריטריונים לכך או שזה הרבה יותר גמיש ממה שאולי נדמה? ―אנונימי לא חתם

What is a refugee?

A refugee is someone who has been forced to flee his or her home country. As such, refugees can apply for asylum in the United States, a process that could take ---years. Getting refugee status isn't easy. The applicants have to prove that if they return to their home country, they'll be injured because of their race, religion, nationality, membership in a particular social group or their political opinion. "Refugees are generally people outside of their country who are unable or unwilling to return home because they fear serious harm," the U.S. Citizenship and Immigration Services says. CNN.

נראה שהפסקה הנ"ל רק מוכיחה את תחושתי שאין קריטריונים חד משמעיים אלא רק צריך להוכיח רדיפה לסיפוק נפשם של האמריקנים, whatever that means. ―אנונימי לא חתם

מיהו הטרול האנונימי כאן שמשאיר לי האנונימי בעצמי כאן הודעות סרק בדף השיחה הארעי ואיך זה שהוא ממשיך לפעול כבר כמה חודשים?[עריכת קוד מקור]

למה חמאס לא יורה גם על מצרים? למה דווקא ישראל? האם התשובה היא פשוט "בגלל היהדות" ?[עריכת קוד מקור]

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 280/מצב למה חמאס לא יורה גם על מצרים? למה דווקא ישראל? האם התשובה היא פשוט "בגלל היהדות"? או שמא התמונה מעט מורכבת יותר?

אישית מהכרותי עם הסירה, החדית' והקוראן אני מאמין שהתשובה היא אכן רק "בגלל היהדות" אבל אולי יש דעה מורכבת יותר. ―אנונימי לא חתם

ראשית, במשך תקופה לא קצרה מצרים האשימה את חמאס (בצדק או שלא בצדק) בסיוע לדאעש בסיני. שנית, שמעת על דבר קטן שנקרא הסכסוך הישראלי-ערבי? הוא נמשך כבר יותר ממאה שנה, כדאי להתעדכן. בברכה, --איש המרק - שיחה 10:15, 15 ביולי 2018 (IDT)

לדעתי כלל לא ענית לשאלה למה שהם לא יירו גם על מצרים; האשמה איננה יריה. שמעת על שנאת ישראל בספרות האסלאם? שנאת המוסלמים הפונדמנטליים הפנאטיים את היהדות נמשכת כבר 1400 שנה, כדאי להתעדכן. ―אנונימי לא חתם

חמאס רואה במצרים בעלת-ברית ובישראל אוייב. הוא מאמין שישיג הישגים מהתקפה על ישראל, ולא ישיג הישגים מהתקפה על מצרים. אין בעיה עקרונית לחמאס או לארגונים ערבים אחרים, דתיים או חילוניים, להפנות את נשקם אלה כנגד אלה, כפי שאנו רואים במלחמת האזרחים בסוריה כיום, באירועי ספטמבר השחור ב-1970 ובעוד מקרים רבים. הג'יהאדיסטים בסוריה, שיש להם אותו קוראן כמו בעזה, מפנים את כל מרצם ללחימה נגד שלטון אסד ותומכיו, ולא פגעו עד כה כמעט ביהודים החיים בישראל השכנה. דב ט. - שיחה 14:28, 15 ביולי 2018 (IDT)

זה גם בגלל אידיאולוגיה אנטישמית קיצונית של חמאס אבל גם בגלל שהוא יודע שישראל נלחמת בו כששתי ידיה קשורות מאחור, ולעומת זאת הוא יודע שאם הוא יתקוף את מצרים הם ייכנסו בו חזק בלי בג"ץ ובלי בצלם. – ד"ר MathKnight-at-TAU ✡ (שיחה) 14:39, 15 ביולי 2018 (IDT)

אני מודה לדב ט ולד"ר מאת'נייט על תשובותיהם המפורטות. ―אנונימי לא חתם

מבחינת אידאולוגיה: השלטון המצרי רודף ומדכא את תנועת האחים המוסלמים המצרית (התנועה האחות של החמאס). אין בעיה למצוא תירוץ להלחם נגדו. ישראל לא מגלה נטייה להקל על המצור על עזה ואילו מצריים פותחת מדי פעם את מעבר רפיח (למעשה: הידוק המצור הישראלי בהטלת מגבלות נוספות על העברת סחורות במעבר כרם שלום גרם לפתיחה נוספת, כולל להעברת סחורות, וללא שום פיקוח ישראלי, מהצד המצרי. אז עכשיו הם מקבלים בטון ושאר טיט). אולי החמאס יודע מניסיון שישראל מבינה רק כוח (ע״ע ההקלות במצור לאחר הפשלה במרמרה, והשחרורים של ישראל בפרשת גלעד שליט). Tzafrir - שיחה 01:35, 16 ביולי 2018 (IDT)

התשובה הפשוטה ביותר היא שמצרים לא עושה מצור ימי על הרצועה!--79.181.126.79 16:19, 5 באוגוסט 2018 (IDT)

ויקי רפואה - פועלת מטעם ויקימדיה? אם כן למה שלא ישוכפלו ערכיה לכאן?[עריכת קוד מקור]

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 280/מצב אני יודע שאין בעיה לשכפל ערכים ממייזמיי ויקי אחרים למיזם זה וההפך. ראו למשל את מיזם הויק "המכלול" אשר שכפל, אם אינני טועה, את כלל הערכים בויקפדיה העברית. למה אם כך ויקיפדיה העברית לא מייבאת לתוכה את כל הערכים מויקירפואה (אלה שלא קיימים בה עדיין אך קיימים בויקירפואה)? זה היה מבטיח שהידע הביו-רפואי יהיה פחות נתון להטיה ותהיה יותר תחרות על איכות (צר לי אבל במציאות שלנו כידוע לכם יש משקל לשיקולים כאלה). ―אנונימי לא חתם

ויקירפואה לא פועלת מטעם ויקימדיה. ויש זכויות יוצרים על התוכן שלה. בברכה, --איש המרק - שיחה 10:17, 15 ביולי 2018 (IDT)

עצם השימוש שלהם בכינוי "ויקי" לא מהווה הפרה של משהו? ―אנונימי לא חתם

לא. אין הגבלה על השימוש בשם, ואם אינני טועה, זה מוכרז ברשיון ה-GPL. אילן שמעוני - שיחה 12:21, 15 ביולי 2018 (IDT)

המונח ויקי לא שייך ולא נוצר עם ויקיפדיה (או ויקימדיה, שנוסדה למעשה כשנתיים לאחר שהוקם המיזם). הקונספט היה קיים שנים לפני כן, עוד בשנות התשעים. R.G. - שיחה 23:30, 15 ביולי 2018 (IDT)

האם נתניהו קיבל את הזמנת פוטין לגמר המונדיאל?[עריכת קוד מקור]

סתם שאלה מסקרנת: האם ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו קיבל את הזמנת נשיא רוסיה ולדימיר פוטין ויצפה ביחד איתו בגמר מונדיאל 2018 (היום ב-18:00 למעוניינים)? – ד"ר MathKnight-at-TAU ✡ (שיחה) 10:47, 15 ביולי 2018 (IDT)

שאלה במדע המדינה: שלטון היחיד אי פעם ״הצליח״?[עריכת קוד מקור]

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 280/מצב האם התקיימה מדינה אנושית בה שלטון היחיד, עם המנהיג העליון הרב יכולות, הכילה מדדים גבוהים של ״צמיחה לנפש״, ״הישגים מדעיים״, שלטון יציב עד מות הדיקטטור וביטחון ל-100 שנים לפחות? אם כן, מה ייחד אותה משלטוני יחיד שהתפרקו במהירות כמו בברית המועצות וגרמניה הנאצית? 141.226.62.165 14:09, 15 ביולי 2018 (IDT)

מונרכיה היתה צורת השלטון המקובלת במשך אלפי שנים. בראש האימפריות של מצרים העתיקה, אשור, בבל, ממלכת פרס, רומא העתיקה, סין הקיסרית, האצטקים, וגם צרפת של בית בורבון בזמנים מודרניים יותר, עמד שליט יחיד במשך הרבה יותר מ-100 שנה, וכל אלה הגיעו ביחס לזמנן להישגים גדולים. אמנם, לא בכולן מוצדק לכנות את השליט "דיקטטור", אבל בכולן היה ברור מי העומד בראש הפירמידה והוא לא עמד לבחירה או להחלפה. גם רוסיה הצארית החזיקה הרבה יותר ממאה שנה והגיעה להישגים גדולים, אם כי בחלק מהתחומים נפלה ממקבילותיה הדמוקרטיות-למחצה במערב. דב ט. - שיחה 14:22, 15 ביולי 2018 (IDT)

אני חושב שקשה להשוות להיום תקופה כלשהי לפני המהפכה התעשייתית (או ליתר דיוק: אמצע–סוף המאה ה־19) מבחינת הישגים מדעיים. קצב התקדמות המדע והטכנולוגיה גדול לאין שיעור מכל מה שהיה קודם. לגבי צמיחה לנפש וכדומה: אין לי מושג איפה אפשר למצוא נתונים היסטוריים. כמוכן: מהי הגדרתך לשלטון יחיד ולמדינה? האם סין הקיסרית היא מדינה אחת או שכל שושלת שם היא מדינה נפרדת? Tzafrir - שיחה 02:20, 16 ביולי 2018 (IDT)

לואי ה-14 הוא הדוגמה הכי קרובה לדרישות השואל שאני יכול לחשוב עליה, פרט לכך שהישגיו לא היו תוצאת איזשהן יכולות אישיות שלו, וחייבים יותר לאנשים חזקים שניהלו את צרפת בפועל: רישלייה, מאזארן וקולבר. לאחר מות קולבר החלה הדרדרות, אבל אבסולוטיזם פוליטי בצרפת סייע לשרידת השלטון למשך דור וחצי בלתי-כשירים נוספים. באופן כללי, מונרכיה יעילה ויציבה בדרך-כלל מתאפיינת במלך/קיסר שמתפקד כדמות רשמית ומנוהל בפועל ע"י פוליטיקאים פרקטיים מאחורי הקלעים. H. sapiens - שיחה 12:53, 16 ביולי 2018 (IDT)

ברומא, מאספסיאנוס עד מרקוס אורליוס, המדינה התנהלה יפה בדרך-כלל, כשבראשה עומד קיסר רב-עוצמה. גם כשהפילו בכוח קיסר אחד, המשיכו עם אותו משטר והדברים חזרו למסלולם. כאמור, שלטון יחיד היה המצב המקובל במדינות גדולות וחזקות משך אלפי שנים, ואין לומר שלא היתה התקדמות בשנים אלה. תמיד יש שחקנים נוספים ומושכים בחוטים מלבד השליט, שלא יכול להימצא בכל מקום, אבל אין לראות בשליטים של האימפריות הקדומות משליטי אשור ועד הצאר ניקולאי השני או הקיסר וילהלם השני דמויות רשמיות חסרות סמכות ממשית. דב ט. - שיחה 14:59, 16 ביולי 2018 (IDT)

קאנגשי, קיסר סין נחשב לקיסר מעולה - הוא שלט לאורך שנים של שלטון יציב ושגשוג כלכלי. אילן שמעוני - שיחה 15:44, 16 ביולי 2018 (IDT)

לאחר קריאה נוספת - שלטונה הקיסרית וו דזה טיין גם הוא התאפיין בשיגשוג שמאפיל של זה של קאנגשי. אילן שמעוני - שיחה

לא ממש ברור לי למה ברית המועצות הוא דוגמה לשלטון שהתפרק מהר. ברה"מ התקיימה מ1922 עד 1991. כלומר 70 שנה. זה ממש לא קנה מידה קצר. Corvus‏,(Nevermore)‏ 16:43, 16 ביולי 2018 (IDT)

אני מניח שהכוונה למהירות ההתפרקות עצמה שבאמת הייתה זריזה וכמעט נטולת בעיות, ולא לכלל קיומה של ברה"מ. אילן שמעוני - שיחה 19:15, 16 ביולי 2018 (IDT)

בחרתי בלואי ה-14 דווקא מפני שהיה שליט אבסולוטי ולא רק דמות רשמית, אבל גם ציינתי שהעניינים התחילו להתדרדר כאשר התחיל לנהל את צרפת בעצמו. אני לא בטוח שרצח הקיסר דומיטיאנוס רק 27 שנה לאחר עלייתו לשלטון של אספסיינוס עומד בקריטריון של יציבות שלטונית שדרש השואל. במידה ונגביל את עצמנו לחמשת הקיסרים הטובים נקבל 84 שנים של יציבות שלטונית (עדיין לא מאה) אבל הקיסרים האלו היו מספיק יוצאי דופן בהיסטוריה של האימפריה הרומאית כדי לזכות בכינוי "הטובים". סין הקיסרית התבססה בחלק גדול מההסטוריה שלה על אליטה של פקידים שמונו על סמך כישוריהם והצליחו מדי פעם להמשיך לנהל בפועל את השלטון בזמן שהקיסרים רוצחים ומדיחים אחד את השני. הקיסרית וו דזה טיין הייתה מי שהתחילה במינוי הפקידים, ובאופן אירוני הם גם הדיחו אותה מהשלטון בסוף. H. sapiens - שיחה 16:50, 16 ביולי 2018 (IDT)

גם בדמוקרטיה האמריקנית, למשל, לא עברו יותר מ-100 שנה ללא מלחמת אזרחים או רצח נשיא. בסכ"ה מאספסיאנוס עד מרקוס אורליוס חלפו יותר מ-100 שנים, שבדר"כ התאפיינו בצמיחה ושגשוג. המשטר והמדינה נותרו די יציבים גם כשרצחו את דומיטיאנוס. בסין היו כמה וכמה שושלות ששלטו יותר ממאה שנה בצורה מוצלחת למדי, גם לפני וו דזה טיין. כך באימפריות באיזורנו שהזכרתי - אשור, בבל, מצרים, פרס. מי שטוען ששלטון-יחיד והתקדמות לא הולכים יחד, צריך להסביר איך התקיים שלטון-יחיד, בצורה כזו או אחרת, לאורך תקופות כה ארוכות בהיסטוריה, ולצד זה היתה גם התקדמות בתחומים רבים, אמנם לא בקצב המוכר לנו ממאה-מאתיים השנים האחרונות. דב ט. - שיחה 18:55, 16 ביולי 2018 (IDT)

בארצות הברית השלטון כבר מזמן חזק מכל נשיא, כלומר: רצח של נשיא (שממילא שלטונו קצוב בפועל לכשמונה שנים) לא גורם לשינוי המשטר. זה נכון לדמוקרטיות רבות וגם לממלכות (במובן המקורי של המילה. מדינה שבה השליט שולט בחסד האל). בכל מקרה, מיעוט קטן מהמלכים שלטו כל כך הרבה זמן כמו לואי ה־14 (עלו לשלטון בגיל צעיר אך חיו בעצמם עד גיל מבוגר והצליחו להמשיך ולהחזיק בשלטון למשך כל ימי חייהם), לכן סביר יותר לדבר על משך חיים של שלטון, ולא של שליט בודד. Tzafrir - שיחה 23:55, 16 ביולי 2018 (IDT)

למעט מחקר סטטיסטי בנושא ראו הסעיף "רציחות של מלכים" כאן. שימו לב כי בשיעור רצח של פי 2000 מאנגליה כיום, הסיכויים להרצח במהלך חייך גבוהים מ-50%. H. sapiens - שיחה 09:42, 17 ביולי 2018 (IDT)

זו הטענה, כשם שרצח נשיא אינו אינדיקציה לכשלון השיטה הדמוקרטית כך גם רצח מפעם לפעם של השליט, תופעה מוכרת המגוונת קצת את תולדותיהן של אימפריות וממלכות, אינו אינדיקציה לכשלון המשטר של שלטון יחיד. ברור ששליט בודד אינו יכול לשלוט 100 שנה, לא בהצלחה ולא לא-בהצלחה. אבל משטרים שבראשם שליט יחיד - שרדו גם תקופות ארוכות יותר ובהצלחה לא מבוטלת. דב ט. - שיחה 13:37, 17 ביולי 2018 (IDT)

במידה ומשטר של שלטון יחיד שורד/מצליח למרות רצח/הדחה של שליטים, מן הסתם זה תודות לסיבות כלשהן שאינן השליטים עצמם. אולי תודות לפוליטיקאים פרגמטים מאחורי הקלעים, או ממסד פקידותי יעיל, או (בקיסרות הרומית) מוסדות הממשל הרפובליקני והלגיון שהמשיכו להתקיים. כמובן שזה נכון באותה מידה גם למשטר דמוקרטי, רק ששם זה פחות מפתיע. H. sapiens - שיחה 21:26, 17 ביולי 2018 (IDT)

יהודי אמריקאי עם מבטא יידי[עריכת קוד מקור]

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 280/מצב אני מכיר אדם מבוגר (קרוב ל-80), יליד ארצות הברית. מה שמסקרן אותי הוא שהוא דובר עברית ברמה מאוד גבוהה, אבל עם מבטא יידי. אציין שהוא חובש כיפה סרוגה ושומר מצוות (לא חרדי), מתגורר זמן רב בישראל ושפת האם שלו היא אנגלית (שפה בה שומעים מבטא ניו-יורקי בעיקר). אני לא יכול לשאול אותו ישירות איך זה, כי זה לא מנומס.

מה יכול להיות המקור של המבטא? הניחוש שלי הוא שבצעירותו לפני העליה הוא למד עברית במסגרת לימודי דת (הוא בוגר ישיבה יוניברסיטי) והמורים האמריקאים אינם דוברי עברית, אך יודעים עברית ספרותית שאותה באופן מסורתי מבטאים בצורה יידית. האם מישהו מכיר את התופעה ויכול לאשר את הניחוש? 213.55.184.194 17:24, 15 ביולי 2018 (IDT)

אני חושב שאין בעיה שתשאל אותו ואם הוא מבין בבלשנות הוא יענה בשמחה. בכל מקרה, לדעתי מדובר בשרידי מבטא (שאריות מבטא שנשארו מן היידיש של הוריו ועברו אל האנגלית ומתבטאים אצלו ברמת הנגיעה). לצערי אני לא יודע מהו המונח המקובל בספרות הבלשנות לתופעה הזו שברור לי מעבר לכל ספק שהיא קיימת ויש לה המון דוגמאות, במידה רבה כאן בישראל. ―אנונימי לא חתם

מה הכוונה ב"מבטא יידי"? הגייה אשכנזית? אם כך, יכול להיות מאד שזו פשוט ההגייה בה הוא מתפלל/לומד, ולכן היא השגורה בפיו. בן עדריאל • שיחה • ד' באב ה'תשע"ח 13:48, 16 ביולי 2018 (IDT)

אינני יכול לדבר בשם השואל, אבל המבטא האוסט-יידי שאני מכיר אינו קשור להגייה האשכנזית. אילן שמעוני - שיחה 19:19, 16 ביולי 2018 (IDT)

קראית קדיש בקבורה[עריכת קוד מקור]

כשאדם מת, מקובל לקרוא קדיש. אבל מי קורא? האם זה תמיד הבן הבכור? או שזה האדם הקרוב ביותר (נניח הבעל קורא על אישתו)? אם יש גם בן וגם אב לנפטר: מי הוא זה שצריך לקרוא? 213.55.184.194 19:46, 15 ביולי 2018 (IDT)

למיטב ידיעתי אם יש בנים אז המקובל הוא שבמהלך טקסי הקבורה כל הבנים ורק הם אומרים. אחר כך גם האב והאחים אומרים. ‏DGtal‏ - שיחה 22:18, 15 ביולי 2018 (IDT)

לואי מאונטבטן ביקר באופן רשמי בישראל?[עריכת קוד מקור]

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 280/מצב ראו את שאלתי ב-שיחה:לואי_מאונטבטן#ביקור_רשמי_בישראל, האם הוא נחשב לביקור מלכותי? כי הוא ביקר לאחר נישואי אחיינו לאליזבת המלכה. – אסף (Sokuya)^שיחה 21:21, 15 ביולי 2018 (IDT)

האם ״מחזק טעם״ זו הגדרה שקרית ויש להגיד ״מגביר תיאבון״?[עריכת קוד מקור]

מרגיש לי שיש כאן קונספירציה מצד היצרנים שרוצים להיתמם ולא לגלות שמדובר בחומרים מסוכנים קודם כל כי הם גורמים באופן קצר טווח לפחות (ולא ארוך טווח לפחות) להשמנה. השפעות מסוכנות אפשריות מעבר לכך הן עניין אחר ולא מקטינות מהסיכון הבסיסי של הגברת תיאבון לציבור כללי. 141.226.62.165 23:56, 15 ביולי 2018 (IDT)

ר’ אומאמי. אני נוטה לחשוב שקביעתך לא מוצדקת. באותה מידה אפשר לטעון שממתיקים הם מגבירי תאבון. Tzafrir - שיחה 02:18, 16 ביולי 2018 (IDT)

הערה: משרה-טעם-אומאמי (הגדרה שלישית לעומת "מחזק טעם" או "מגביר תיאבון") אינו בהכרח "מגביר תיאבון". כמו כן, ממתיק אינו בהכרח מגביר תיאבון, כלומר אם לא מתרגלים אליו לטווח הארוך (ר' תהליך שינוי בלוטות טעם), ממתיקים ובראשם סוכר לא יגרמו להגברת התיאבון אלא אם נאכל המון מהם לכדי זינוק של הערך הגליקמי, לא לטווח קצר ולא לטווח ארוך, זאת בניגוד למונוסודיום גלוטמט שככלל תמיד יגרום לכך ולכן הוא ראוי להיקרא "מגביר תיאבון" ואולי גם "מחזק טעם" (אם הכינוי הזה אינו המצאה גמורה). 141.226.62.165 03:31, 615 ביולי 2018 (IDT)

רבי אליהו אבוחצירה[עריכת קוד מקור]

שלום וברכה, לבעלי הידע ביהדות ספרד ובעלי הידע בתולדות עם ישראל.

לרבי יעקב אבוחצירה היו, כידוע, ארבעה בנים. המפורסם שבהם היה בכורו רבי מסעוד, אביהם של הבאבא סאלי, הבבא חאקי ורבי דוד אבוחצירא. הפחות מוכרים היו רבי אהרון, רבי אברהם ורבי יצחק (מחבר הפיוט "אעופה אשכונה").

בנו של רבי אהרון היה רבי אליהו. על פי האמור במצבת בנו הרב מכלוף (אב"ד מרקש ובעל שו"ת יפה שעה) בהר הזיתים, היה ר' אליהו דומ"ץ. מקורות אחדים מצביעים על כך שנשא תפקידים אלו באחת הערים במחוז תאפילאלת. האם מישהו יודע באיזו מהן? תודה, Biegel - שיחה 00:32, 16 ביולי 2018 (IDT)

איזה אזור בפתח תקווה הכי שקט?[עריכת קוד מקור]

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 280/מצב תוהה בין מערב העיר למזרח העיר: מה יותר שקט מבחינת פחות רעש אופנועים, רכבות ואוטובוסים? ―אנונימי לא חתם

למה בוש האב נכשל כנשיא על אף הצלחותיו במלחמת המפרץ?[עריכת קוד מקור]

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 280/מצב בוש האב נשיא מוזר. מצד אחד, הוא הצליח לרסן את עיראק של סדאם חוסיין כשפלשה לכוויית וגיבש קואליציה בינלאומית תוך זמן מועט. מצד שני, הוא לא הצליח לגבור על מושל עלום-שם ממדינה דרומית וענייה בבחירות לנשיאות. איך? מה היה ההיגיון של הבוחרים האמריקנים בשנת 1992? 2A02:ED0:53B6:D400:39E9:1E53:6D43:60D5 17:17, 16 ביולי 2018 (IDT)

את נשיאותו של ג'ורג' הרברט ווקר בוש חקרתי זמן רב ואף הבאתי את הערך להיות מומלץ. השאלה במהותה לא מדויקת: אתה צודק - בוש האב אמנם הצליח לגבש קואליציה בינלאומית רחבה תוך זמן מועט, אך הסברה כי נחל הצלחה במלחמת המפרץ שנויה במחלקות. רבים מהאמריקאים מאמינים שבוש האב כשל במפרץ הפרסי, שכן לא הפיל מהיסוד את ממשלו של סדאם חוסיין. יכול להיות שאם היה עושה זאת (ז"א אם היה דואג להגלות את סדאם חוסיין ואנשיו למדינה ערבית אחרת או להביא אותו בפני בית דין) מלחמת עיראק, עליה הכריז בנו הנשיא ג'ורג' ווקר בוש, לא הייתה קורת. יש הטוענים כי בוש הבן סיים את עבודתו של אביו, על חשבון חיילי הכוחות המזוינים ומשלמי המסים.
נניח ובוש אכן נחל הצלחות במלחמת המפרץ. נשיאותו נתקיימה בשנים בהן מסך הברזל נפל, ברית המועצות התפרקה, כל המדינות הקומוניסטיות עברו דמוקרטיזציה (צ'כוסלובקיה, רומניה וכיו"ב), אפילו חומת ברלין נפלה(!), והעולם הפך מדו-קוטבי לחד-קוטבי בהנהגת ארצות הברית. בעקבות כך, בוש עסק באופן מאסיבי בענייני חוץ ודאג לבסס את מעמדה של ארצות הברית כמעצמת העל היחידה בעולם. זה טוב ויפה, אבל כשמתעסקים יותר מדי בענייני חוץ שוכחים את ענייני הפנים.
בזירה הפנימית בוש שקע ושקע בבוץ. הקונגרס הדמוקרטי דאג לשים לו רגל בהעברת חוקים ותקציבים, אישור מינויים וכולי. בוש גם לא דאג לשאת ולתת עם הדמוקרטים כיוון שהיה עסוק בענייני החוץ, מה שהגדיל את הגירעון שתפח עוד בימי נשיאותו של רונלד רייגן ועורר את חמתם של האמריקאים הפשוטים. רק לקראת הבחירות, בוש הבין שהוא בצרה צרורה: הוא עלול להפסיד למועמד הדמוקרטי, ביל קלינטון הצעיר וחסר הניסיון ברמה הפדרלית. אי לכך, הוא (כאמור - לקראת הבחירות) החל לשאת ולתת עם הדמוקרטים ונכנע בסופו של דבר לדרישותיהם וריצה אותם, מה שעורר את חמתם של השמרנים במפלגה הרפובליקנית. הוא אפילו הפר את הבטחת הבחירות המפורסמת שלו: "קראו את שפתיי: לא עוד מסים"!, מה שגרם לבוחריו לכעוס עליו עוד יותר מלבד כעסם עליו על כך שהזניח את ענייני הפנים. כשאתה נשיא וכועסים עליך הן חבריך למפלגה והן הבוחרים שלך קשה מאד להיבחר לנשיאות בפעם השנייה.
בקיצור: הכלכלה המתדרדרת, עיסוקיו המאסיביים של בוש בענייני חוץ ודעיכתו הפוליטית היו הגורמים הישירים לנפילתו והפסדו בבחירות 1992. מקווה שעזרתי וחפרתי, ניב - שיחה 17:31, 16 ביולי 2018 (IDT)

מזמין אותך לצפות בפרק 5 של סדרת שנות התשעים (אנ') של CNN מסבירים שם בדיוק את זה. החל מדקה 32, בקצרה התשובה היא בגלל המיתון הכלכלי וחוסר כריזמה עם הקהל במהלך העימות. אנשים מצביעים לפי הכיס שלהם ולא לפי יחסי החוץ. – אסף (Sokuya)^שיחה 21:33, 17 ביולי 2018 (IDT)

אגב ראיתי קטע עיתון, מזמן סיום מלחמת המפרץ, ונאמר בו שהבחירות נראות כמשחק מכור [לטובת בוש]... ―אנונימי לא חתם

לאיפה הכסף של אימא תרזה הלך?[עריכת קוד מקור]

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 280/מצב היום גיליתי שאימא תרזה היתה רחוקה מאוד מדמות אישה עוזרת ומסורה. שלמעשה בתי המוות שהיא הקימה בעיקר עזרו להפצת מחלות ולמניעת טיפול רפואי הולם בשם הסבל (שאותו קידשה). התיאור "Sadistic Religious Fanatic" מתאר אותה לא רע. עם זאת, היא קיבלה תרומות רבות בסך מילוני דולרים. השאלה היא: איפה הכסף הזה? לאיזה מטרות הוא כן שימש, מה היא עשתה עם הכסף? Corvus‏,(Nevermore)‏ 17:23, 16 ביולי 2018 (IDT)

(Criticism of Mother Teresa) אמא של גולן - שיחה 17:33, 16 ביולי 2018 (IDT)

לא מצאתי שם את התשובה. Corvus‏,(Nevermore)‏ 17:55, 16 ביולי 2018 (IDT)

היא הקימה מסדר שלמיטב הבנתי עדיין קיים. מן הסתם התרומות נכנסו מראש לקופת המסדר עצמו. אילן שמעוני - שיחה 19:23, 16 ביולי 2018 (IDT)

חלוקה של החומשים לתעודות[עריכת קוד מקור]

ממש תודה לכם. ―אנונימי לא חתם

באיזה ספר/ אתר יש חלוקה של החומשים לתעודות, בהתאם להשערת התעודות? כלומר, שיש ממש את רשימת הפסוקים של כל תעודה, או איזשהו סימון על כל פסוק לאיזו תעודה הוא שייך. אני מודע לזה שיש הרבה דעות בנוגע לחלוקה, ואני מחפש חלוקה כלשהי? עברית - שיחה 20:48, 16 ביולי 2018 (IDT)

https://en.wikiversity.org/wiki/Bible/King_James/Documentary_Hypothesis כתוב אם זה מספיק. 14:29, 17 ביולי 2018 (IDT)

וואו!! טובב! תודה!! עברית - שיחה 20:28, 19 ביולי 2018 (IDT)

מבקש עזרתכם בעניין טרמינולוגיה כלכלית: כש-X מדרבן את קרוביו להביא לו כסף בעת אירוע[עריכת קוד מקור]

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 280/מצב ישנה התופעה בה X עושה אירוע שמחה עם תיבת תשלומים והציפייה שקרוביו יכניסו אליה מעטפות עם כסף או שייקים.

אני מאמין שתופעה זו היא חלק ממערך גדול יותר של תופעות דומות של ציפיות לממון.

לא מדובר בתשלום כי לא מדובר בעסקה, אבל גם לא מדובר בתרומה כי לא הייתה בקשה מפורשת לכך ולא מדובר בקיבוץ נדבות.

לאיזו תופעה רחבה יותר הייתם משייכים את התופעה הזו, במילים אחרות, מהו המונח הסוציולוגי\כלכלי שטומן בחובו את התופעה הזו?

אני ממליץ על בני מיננו של מרווין האריס. עוזי ו. - שיחה 13:41, 17 ביולי 2018 (IDT)

[2]

בהמות (מיתולוגיה)[עריכת קוד מקור]

המילה בהמות (מיתולוגיה) היא לשון יחיד. אבל היא נראית ממש כמו צורת רבים של בהמה. מה ההסבר לכך? Corvus‏,(Nevermore)‏ 14:18, 17 ביולי 2018 (IDT)

Probably בהמות bəhēmôth is the plural form of בהמה bəhēmāh, which means "animal" in Hebrew; it was therefore a "pluralis excellentiae" to underline the size and meaning of the mighty monster by doubling a noun.

wiki de. 129.69.140.138 14:23, 17 ביולי 2018 (IDT)

גם השם "אלוהים" הוא דוגמה לכך (מילה עם תצורת שם של רבים אבל התאם תחבירי ליחיד). מונח המתאר את התופעה המיוחדת הזו הוא כאמור Pluralis excellentiae.‏ R.G. - שיחה 01:15, 23 ביולי 2018 (IDT)

מהירות גלישה בתשתית[עריכת קוד מקור]

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 280/מצב האם יש דרך לדעת, באמצעות הזנת כתובת באתר כלשהו, האם בכתובת ספציפית קיימת תמיכה במהירות 100 מגה בתשתית בזק/הוט? ‏Lionster‏ • שיחה 23:24, 17 ביולי 2018 (IDT)

אפשר לפנות למוקד המכירות של החברה, בטלפון או דרך האתר, ושם יבדקו ויענו. ―אנונימי לא חתם

תכנית סלולר שמאחדת קו טלפון נייד עם קו אינטרנט?[עריכת קוד מקור]

שלום לכם. בבקשה תפנו אותי לערך בנושא אם ישנו ותודה מראש.

יש לי קו טלפון נייד ממותג WE4G של חברת אקספון (הצטרפתי מסיבות מוסריות וכלכליות כי מחיר אחיד של 30 ש״ח שלא משתנה אחרי שנה או איקס זמן למעט חריגות אפשריות זה פשוט מוסרי לדעתי וגם לא חוויתי תקלות ואני ממש מבסוט).

אני לא מבין האם החברות השונות יכולות לאחד תכנית סלולר עם אינטרנט ביתי ואיך זה בדיוק יהיה יציב לי ורווחי להן? האם לסמארטפונים של 2018 יש בכלל המאפיינים הטכניים לשמש גם כראוטרים לתעבורת אינטרנט ביתי?

איך בערך תעבוד תכנית שמשלבת סלולר ואינטרנט ביתי? האם אלו בכלל יהיו שני קווים נפרדים בתכנית אחת ותכנית כזו היא בעיקר שיווקית ולא טכנולוגית?

אני לא יודע אם יש ערך, אבל חלק מהתשובות יש:
מזה עשור ויותר סמארטפונים הם ראוטר לכל דבר ועניין. "נקודת ווייפיי חמה" מאפשרת לכל מחשב עם יכולת ווייפיי להתחבר לסמארטפון ולגלוש דרכו. המהירות נמוכה מזו של חיבור רשת בכבל.
תוכניות השיתוף (אני מכיר את של אורנג') מבוססות על ראוטר שאתה מציב בבית. לראוטר יש גם יציאה חוטית. בפעם האחרונה שבדקתי הקצב המקסימלי שהציעו היה 500KBpS, אבל זה היה לפני שלוש שנים ואולי יותר.
יש לפניך כמה אפשרויות:

אם יש לך תוכנית דאטה עם נפח גדול די הצורך אתה יכול להשתמש בסמארטפון כנקודת ווייפיי עבור המכשירים האחרים. אם יש לך דסקטופ ללא יכולת ווייפיי אפשר לרכוש במחיר נמוך דונגל USB.
לבדוק עם אקספון אם יש להם עיסקה שכוללת ראוטר ביתי ונפח הולם.
אם אין להם אתה יכול לפנות לספק אחר. בכל מקרה מומלץ לעשות סבב בדיקת מחירים.
בברכה, אילן שמעוני - שיחה 09:05, 18 ביולי 2018 (IDT)

אילן היקר אלף תודות לך. האם להערכתך ייתכנו תוכניות סלולר שגלישה עליהן דרך המחשב הנייד כ"נקודת וייפיי חמה" תהיה שקולה לגלישה עם תכנית אינטרנט רגילה של נניח 100 מגה? כלומר אתה יכול לדמיין מצב שבו תכנית סלולרית בלבד (לא תכנית דו ערוצית) תשמש דה-פקטו תוכנית אינטרנט של 100 מגה לחודש שלם בלי בעיות ובלי חריגות?

אני בטוח שגם אם יש מצב כזה הוא סופר נדיר, אבל בהנחה שהולכים בכיוון שחשבון הסלולר יהיה חשבון סלולר-אינטרנט, מתי להערכתך יהיה מצב זה נחלת הכלל? נניח עוד 5 שנים או 10 שנים? ―אנונימי לא חתם

מצד שני, תכנית איחוד היא בעייתית כי אז ככלל קשה יותר לעזוב חברה. ―אנונימי לא חתם

בתיאוריה, LTE יכול להגיע למהירות גבוהה מ-100 מגה לשנייה. המציאות תלויה בקליטה בבית שלך, ומה הרשת הסלולרית שלך מספקת. בברכה, --איש המרק - שיחה 11:13, 19 ביולי 2018 (IDT)

הטעמה בשמות בעברית[עריכת קוד מקור]

שמתי לב שבעברית של היום משנים את הטעם של שמות פרטיים (או שמות משפחה) במקרה ולשם יש גם משמעות אחרת. כך יש "אדם", "ישראל", "מלמד", "מנחם", "קדוש" ועוד ועוד. מאיפה המנהג הזה בא? וממתי הוא? Corvus‏,(Nevermore)‏ 15:46, 18 ביולי 2018 (IDT)

זה לא תלוי בקיום משמעות אחרת, אלא באדם המדבר. גם "משה", "יוחנן": ו"דוד", נקראים מלעיל במקומות אחדים. ביקורת - שיחה 18:15, 18 ביולי 2018 (IDT)

כמו איפה? האם זה דיאלקט כלשהו? Corvus‏,(Nevermore)‏

זה דומה במיוחד להטעמה ביידיש ולפעמים גם לזו בערבית, שפות דיבור של היהודים בגולה (מוישה, מוסא וכו') וכנראה עושה הבדל בין משמעות "גבוהה" ולבין שמות של פרטים "פשוטים" או בין המלים במקור (קצב, נגר) ולבין שמות המשפחה. התופעה קיימת לפעמים אפילו בהטעמת שמות של ערים כמו בת-ים או חולון, לדעתי, כנראה בהשפעת היידיש. Ewan2 - שיחה 11:22, 19 ביולי 2018 (IDT) התופעה מתבטאת אפילו בהטעמת שמות צרפתיים של העולים מצפון אפריקה - בבר (Bébert), ז'קלין או מוניק המוטעמות לפעמים במלעיל, ולא במלרע כמו בצרפתית. יתכן כי הטעמה זו הייה קיימת בשפה הערבית המדוברת בארצות מוצאם -מרוקו או תוניסיהEwan2 - שיחה 17:47, 19 ביולי 2018 (IDT)

תןפעה דומה קיימת באנגלית. אני כרגע זוכר רק דוגמה אחת, אך יש עשרות. כשפועל הופך לשם עצם משתנה ההטעמה: record, פעולת התעוד (ובהשאלה הקלטה) מול record - תקליט. אילן שמעוני - שיחה 10:59, 23 ביולי 2018 (IDT)

והנה רשימה יפה ומסודרת עם דוגמאות קול. מסתבר שמדובר על פעלים של שתי הברות בלבד. אילן שמעוני - שיחה 11:02, 23 ביולי 2018 (IDT)

הלחן המקורי של גיטרה בביצוע שימי תבורי[עריכת קוד מקור]

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 280/מצב מה הלחן המקורי של השיר "גיטרה" בביצוע שימי תבורי? מישהו יודע את שיר השיר האיטלקי המקורי ממנו עוברת השיר? פגז - שיחה 20:14, 18 ביולי 2018 (IDT).

אף אחד מהגאונים פה לא יודע את התשובה??? פגז - שיחה 22:09, 25 ביולי 2018 (IDT).

אם זה עוזר, פגז, באקו"ם רשום שRocco Granata (אנ'), חיבר את הלחן. טל (רונאלדיניו המלך • שיחה) 20:04, 6 באוגוסט 2018 (IDT)

אידאולוגיה אקדמית: תואר ראשון במדעי הטבע לעומת 3 תארים שונים בפיזיקה כימיה וביולוגיה[עריכת קוד מקור]

הישנם מוסדות אקדמיים שחברי הסגל שלהם לא מעוניינים לספק 3 תארים שונים אלא טוענים שהתכנית הכי יעילה והכי מעשירה לסטודנטים למדע לתואר ראשון זה תואר משולב במדעי הטבע ורק לאחריו כל אחד יתמחה במסגרת תואר שני בפיזיקה, כימיה, ביולוגיה או תחום משנה שלהם? ―אנונימי לא חתם

אתה שואל האם יש בעולם תואר ב"מדע כללי"? כן, כמובן. ראה פה ופה. האם לאחר התואר הזה אפשר לעשות תואר מתקדם בכל אחד מהתת-מקצועות של התואר? יתכן. אבל סיכוי גבוהה שהמנחה ידרוש השלמה של הרבה מאוד חומר רלוונטי למחקר שלו, וגם מרבית חומר הלימוד מ"מדע הכללי" יהיה מיותר עבורך כחוקר. Corvus‏,(Nevermore)‏ 15:27, 19 ביולי 2018 (IDT)

הוא לא בהכרח יהיה מיותר עבורי או עבור כל אחד אחר למחקר מסוים כי זה תלוי בשאלה מה כיוון המחקר, כלומר במה החוקר שעשה תואר ראשון במדע כללי יתמחה בתואר השני. בברכה. ―אנונימי לא חתם

האם ישנה טבלה מחזורית של חלקיקים תת אטומיים[עריכת קוד מקור]

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 280/מצב האם ישנה טבלה מחזורית של חלקיקים תת אטומיים כמו בוזונים וכו' האם הכוונה כאן לחלקים שמרכיבים פרוטון של אטום? תודה. בעבר ראיתי טבלה שהזכירה לי בצורותה את הטבלה המחזורית של היסודות הכימיים, לכן אני שואל על טבלה מחזורית בהקשר של חלקיקים תת אטומיים. ―אנונימי לא חתם

אתה מתכוון אולי להמודל הסטנדרטי? שנילי - שיחה 19:15, 19 ביולי 2018 (IDT)

כן, האם נכון לכנות את הטבלה שמייצגת אותו "טבלה מחזורית"? ―אנונימי לא חתם

לא מקובל. אומרים פשוט "הטבלה של המודל הסטנדרטי". זה עדיין לא קיבל שם יותר רשמי. Corvus‏,(Nevermore)‏ 12:28, 20 ביולי 2018 (IDT)

האם קרון חשמלי משתלם בכלל?[עריכת קוד מקור]

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 280/מצב רכבת ישראל רכשה לאחרונה 330 קרונות חשמליים. מאחר שקרון חשמלי צורך חשמל שמיוצר על ידי שריפת דלק, האם עדיין משתלם מבחינה סביבתית להפעיל קרון חשמלי? מיכאל.צבאן • שיחה • ז' באב ה'תשע"ח • 10:46, 19 ביולי 2018 (IDT)

חישמול מסילות רכבת. אגב, לדעתי צריך להיות "חשמול". --איש המרק - שיחה 11:06, 19 ביולי 2018 (IDT)

צודק. העברתי. אבל... מדוע לא העברת אתה? אילן שמעוני - שיחה 02:38, 22 ביולי 2018 (IDT)

ציטוטים בספרים ללא צורך בקבלת אישור מבעל זכויות היוצרים[עריכת קוד מקור]

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 280/מצב מהו הציטוט הארוך ביותר שאפשר לכתוב בספר מבלי צורך לבקש את רשות בעל זכויות היוצרים? שלוש מילים רצופות? משפט? שני משפטים? ובנוסף אני מתעניין בנוגע לדיונים משפטיים שהתנהלו בנוגע לסוגיה זו - פרסום ציטוט בספר ללא קבלת רשות מבעל זכויות היוצרים. חן חן. 37.142.4.56 23:05, 19 ביולי 2018 (IDT)

אין לזה כימות קבוע. ציטוט 2 שורות מחמשיר פוגע יותר מציטוט חצי עמוד מספר. זה די תלוי מקרה. ‏DGtal‏ - שיחה 22:41, 28 ביולי 2018 (IDT)

אילו עוד מצוות בוטלו ביהדות האורתודוקסית ל"תאגיד" מלוות ריבית?[עריכת קוד מקור]

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 280/מצב כידוע בנקים שונים מלווים בריבית תחת היתר עסקה מהיותם תאגיד שפטור (להבדיל מכל אדם בתאגיד) ממצוות איסור ריבית. אז אילו עוד מצוות מלבד ריבית הותרו ל"תאגיד" ביהדות האורתודוקסית? ―אנונימי לא חתם

התאגידים, החברות והעמותות מכל הסוגים לא עמדו בהר סיני, והרי הם פטורים מן המצוות. עוזי ו. - שיחה 17:18, 22 ביולי 2018 (IDT)

מבחינה יהודית-אורתודוקסית אני מסכים איתך, אם כך, כל בנקאי שמלווה בריבית "באצטלת התאגיד" אשם? ―אנונימי לא חתם

א. השאלה האם חברה בע"מ היא אישיות משפטית עצמאית ע"פ ההלכה, היא שאלה שנחלקו בה הפוסקים בדורות האחרונים, כאשר הדיעה הרווחת היא שהיא איננה אישיות משפטית עצמאית. אכן, יש פוסקים חשובים שסוברים אכן חברה בע"מ היא אישיות משפטית עצמאית.

ב. היתר עיסקה לא בנוי על היחס לחברה כאל אישיות משפטית עצמאית, אלא על עיקרון אחר.

ג. בכל אופן יש קשר מסויים בין הדברים, כיוון שיש כאן צירף מסויים של שיקולים. אם מתייחסים לאיסור הלוואה בריבית ע"י בנק כשאלה שנתונה בספק, אז מוכנים יותר לקבל גביו פתרונות לא פשוטים כמו ההיתר עיסקה בצורה שבה הוא מיושם ביחס לבנקים היום.

ד. ככלל, ברור העובדה שאני עושה משהו בשליחותו של תאגיד, לא תתיר לי לעשות דבר שאסור לי אישית לעשות. השאלה היא בעיקר על איסורים שאינם תלויים במעשה, אלא בבעלות. [במקרה של הלוואה המלווה איננו הפקיד, אלא הבנק]

ה. דוגמא מעשית לשאלה שדנים בה, שקשורה לעניין. אסור ע"פ ההלכה ליהודי שיהיה בבעלותו חמץ בפסח. האם מותר שיהודי שתהיה בבעלותו חברה שמחזיקה חמץ בפסח. אם, לא, האם בכל מניה הוא כבר נחשב בעלים? או אולי רק בעלי השליטה, וכדומה.

ב. מהו עיקרון זה?.

ד. אם אתה מלווה בריבית עבור בעלי הכסף (האנשים שלהם שייך הבנק ומכאן גם הכסף) אתה פשוט מלווה בריבית בשליחות שלהם ולכן עובר עבירה מבחינה יהודית.

ה. התורה אמרה לא יימצא החמץ בבתיכם, לא "בבעלותכם"; על כן מבחינה יהודית אין בעיה שבעלי המניות יחזיקו חמץ במבנה שאינו ביתם. ―אנונימי לא חתם

חרטוט, לא מדוייק, חרטוט. הסבר: ב. היתר עיסקא הוא הפיכת ההלוואה לעסקה. אין קשר מצבו המשפטי של המלווה. מה שכן, אם הבנק הוא חברה בע"מ, ייתכן שור ללוות הימנו בריבית גם ללא היתר עסקא; ד. השאלה אם השליח עובר עבירה תלוי גם בהאם יש איסור ריבית על המלווה, וזו סוגייה לא פשוטה במסכת בבא מציעא; ה. הבל ורעות רוח. אסור שיהיה בבעלות היהודי, גם אם לא נמצא בביתו כרגע. • דגש חזק • שיחה • ט"ו באב ה'תשע"ח • 18:06, 27 ביולי 2018 (IDT)

לפי ספרות שראיתי בעבר (אני מהנייד) בבנקים בפועל מדובר בריבית שנדרשת כחוב ולא בעסקת שותפות של רווח והפסד. האם חברה בע״מ יכולה להלוות בריבית ללא היתר ריבית (שנקרא היתר עסקה מסיבות פסיכולוגיות)? האם היא גם יכולה גם לגנוב ללא היתר גניבה? 141.226.61.175 00:55, 28 ביולי 2018 (IDT)

הערת אגב: הבנקים אכן גונבים ללא היתר גניבה.

אביתר ג' • שיחה • תרומות • ט"ז באלול ה'תשע"ח • 10:49, 27 באוגוסט 2018 (IDT)

ב. באופן בסיסי, היתר עסקה הופך את ההלוואה לחלוקת רווחים מהשקעה משותפת. אגב, להגדרה הזו יש השלכות הלכתיות מעשיות, והיא אינה רק פיקציה משפטית. ישנו מנגון מורכב [ושנוי במחלוקת] שמנטרל את רוב ההבדלים המעשיים בין השקעה משותפת להלוואה בריבית.

ד. מה שאתה אומר נכון, בהנחה שבנק הוא רכוש הבעלים. החוק לא רואה העניין בצורה כזו, ולכן, כפי שמופיע בויקיפידיה "רעיון המשפטי העומד מאחורי החברה הוא שהחברה, אשר במסגרתה מתנהלת כל הפעילות העסקית, היא גוף משפטי נפרד ושונה ממייסדיו ובעליו", ולכן אינך יכול בד"כ לתבוע את הבעלים על התחייבות של הבנק. אם ההלכה מקבלת את ההגדרה הזו [דבר שנתון במחלוקת, כפי שהזכרתי], מדובר בכספו של הבנק, ולא בכספם של הבעלים.

ה. בנוסף לפסוק שהזכרת, ישנו פסוק נוסף " ולא יראה לך חמץ ולא יראה לך שאר בכל גבלך". משני פסוקים אלה ביחד, למדו חז"ל את הגבולות ההלכתיים של האיסור, שכוללים המצאות חמץ בבעלותו של היהודי, בכל מקום שהוא.

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 280/מצב תודה. ―אנונימי לא חתם

אני מודה לך מעומק הלב על התשובות המאירות מהן למדתי רבות. ―אנונימי לא חתם

שרימפס בקופסאות שימורים כמו סרדינים, יש בישראל?[עריכת קוד מקור]

שלום תוסיפו בבקשה כפתור לגלול למטה במכה אחת. קשה לי לגלול עם האגודל מהאייפון שהדף כל כך ארוך. תודה.[עריכת קוד מקור]

― הועבר לדף ויקיפדיה:דלפק ייעוץ#שלום תוסיפו בבקשה כפתור לגלול למטה במכה אחת. קשה לי לגלול עם האגודל מהאייפון שהדף כל כך ארוך. תודה.

האם קולבק זו פונקציה שנקראת על ידי פונקציה אחרת (בתנאי שהיא כבר נקראה)?[עריכת קוד מקור]

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 280/מצב יש לי 2 פונקציות: X ו Y. קראתי לפונקציה X. לאחר מכן קראתי לפונקציה Y שחלק מהסאברוטינה שלה זה גם לקרוא לפונקציה X.

האם במצב כזה נגיד על X שהיא פונקציית קולבק בגלל שהיא כבר נקראה ועכשיו נקראת בשנית על ידי פונקציה אחרת?

תודה. 79.181.94.31 12:17, 22 ביולי 2018 (IDT)

לא. קול בק, זה כשמעבירים פונקציה כארגומנט. ואז במועד מאוחר יותר, קוראים לה. בברכה, --איש המרק - שיחה 15:26, 22 ביולי 2018 (IDT)

למה להעביר אותה (את הקריאה שלה אני מניח) כארגיומנט ולא פשוט לקרוא לה מתוך הסאברוטינה? האם זה עניין scope?

תודה. 79.181.94.31 16:15, 22 ביולי 2018 (IDT)

כי אתה לא יודע איזו פונקציה זאת תהיה. זה תלוי בקריאה ספציפית. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 16:49, 22 ביולי 2018 (IDT)

"את הקריאה שלה אני מניח" - כאן כנראה טמון הבילבול. זו לא הקריאה שלה - הפונקציה בכלל לא מופעלת. זה הזיהוי שלה, או הכתובת שלה.
הפונקציה X שאליה תעביר את פונקציה Y שלך כ-callback, בדרך כלל תשמור את Y באיזשהו מקום בזיכרון שישמר גם אחרי ש-X תחזור (להבדיל ממשתנים אוטומטיים ש-X תקצה). כך שבהקשר אחר ובזמן אחר, משהו יכול לקרוא ל-Y, ובדרך כלל זה יהיה בעקבות איזשהו אירוע או אירועים עתידיים.
לדוגמה, אילו היינו רוצים לממש תבנית צופה בשפת C, שבה אין מחלקות, כנראה היינו מממשים את פונקציית ההרשמה של הנושא (RegisterObserver) על ידי העברת פונקציית העדכון של הצופה (Notify) כ-callback.‏ R.G. - שיחה 20:32, 22 ביולי 2018 (IDT)

במלחמת המפרץ שוגרו 38 או 39 טילים אל ישראל?[עריכת קוד מקור]

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 280/מצב ישנה סתירה בין הערך מלחמת המפרץ לבין תחילת הערך ישראל במלחמת המפרץ בעניין זה. ישנה סתירה גם בתוך ישראל במלחמת המפרץ, בין תחילת הערך לסופו. למי פתרונים? אביתר ג' • שיחה • תרומות • י"א באב ה'תשע"ח • 16:21, 23 ביולי 2018 (IDT)

מלחמת המפרץ: מדינות הקואליציה תוקפות את עיראק. מטוסי חיל-האוויר מפטרלים 24 שעות בשמי המדינה. 39 טילי סקאד עיראקיים משוגרים לעבר ריכוזי האוכלוסיה בישראל. מאתר חיל האויר. 129.69.140.138 17:47, 23 ביולי 2018 (IDT)

זכור לי שהטיל האחרון היה טיל אבן. חזרתי • ∞ • שיחה 21:17, 23 ביולי 2018 (IDT)

עכשיו ראיתי שהסתירה בערכים הנ"ל מקורה בסתירה בין נתוני משרד החוץ לבין נתוני חה"א. אביתר ג' • שיחה • תרומות • י"ב באב ה'תשע"ח • 13:46, 24 ביולי 2018 (IDT)

לזה התכוונתי: הקריה למחקר גרעיני – נגב#מלחמת המפרץ; ולזה: חשיפה: האמת שהוסתרה מאחורי טיל האבן במלחמת המפרץ הראשונה. חזרתי • ∞ • שיחה 13:57, 24 ביולי 2018 (IDT)

רוצה לומר שחה"א פישל בזה שדיווח על 39 טילים, בזמן שמשרד החוץ "העלים" טיל אחד כדי לא לגרום להיסטריה? המממ... קונספירטיבי! אביתר ג' • שיחה • תרומות • י"ג באב ה'תשע"ח • 11:08, 25 ביולי 2018 (IDT)

מדוע חמשת הפסוקים הראשונים בפרק כ״א של ספר יחזקאל מופיעים לפעמים בפרק כ׳?[עריכת קוד מקור]

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 280/מצב שלום,

כידוע, חלוקת הפרקים בתנ"ך היא נוצרית ואינה תואמת לפעמים את חלוקת הפרשיות והנושאים במקרא העברי. אולם, משעה שהוחלט להדפיס את התנ״ך העברי כשלצדו החלוקה הנוצרית לפרקים (משיקולים המפורטים בערך אודות חלוקת הפרקים בתנ"ך) לא מובן לי מדוע קיים הבדל בין מספור הפסוקים במהדורה העברית והנוצרית של פרק כ״א בספר יחזקאל. כלומר, מובן לי מדוע חמשת הפסוקים הראשונים של הפרק קשורים להמשך פרק זה ולא לסוף פרק כ׳, אך משעה שמחלק הפרקים הנוצרי טעה בחלוקתו, לא מובן לי למה לא עקבו אחרי המספור הנוצרי שנוצר מכך. האם במקרה זה קיים יותר ממספור נוצרי אחד לאותו פרק?

תודה, ליאור पॣ • י"ב באב ה'תשע"ח • 16:42, 23 ביולי 2018 (IDT)

http://biblehub.com/ezekiel/21-2.htm

אמצעי מניעה דתיים (שאלה 18+)[עריכת קוד מקור]

https://ph.yhb.org.il/plus/14-05-17/

האם לדתיים (וחרדים) מותר להשתמש בקונדום? האם גלולות זה תקין? התקן תוך רחמי? האם זה לא נחשב ל"זרע לבטלה?" בנוסף, האם מין אורלי הוא תקין מבחינת ההלכה?

סליחה על השאלה המינית (מאלו שנפגעים מאיזכור של מין). שואל השאלות - שיחה 12:40, 24 ביולי 2018 (IDT)

התשובות לשאלותיך פזורות בערכים מצוות עונה, יחסי אישות, ביאה שלא כדרכה ואיסור הסתכלות בערווה. הייתי לוקט אותן משם, אך נדמה לי שהמקור יותר מעניין יותר מהלקט. ליאור पॣ • י"ג באב ה'תשע"ח • 16:38, 24 ביולי 2018 (IDT)

http://www.daat.ac.il/he-il/refua/encyclopedia

באיזה שפה זה כתוב? נראה ארמית עם שילוב עברי מודרני. שואל השאלות - שיחה 20:56, 2 באוגוסט 2018 (IDT)

איזה מדינות/טריטוריות אמורות לפי דעתכם להיכלל בחלק "מנהיגי עולם בולטים""מנהיגי מדינות בולטות" שבערך העשור השני של המאה ה-21?[עריכת קוד מקור]

https://ashkubit.com/%D7%98%D7%99%D7%9C%D7%99-%D7%A4%D7%98%D7%A8%D7%99%D7%95%D7%98-%D7%94%D7%A4%D7%99%D7%9C%D7%95-%D7%94%D7%99%D7%95%D7%9D-%D7%9E%D7%98%D7%95%D7%A1-%D7%A7%D7%A8%D7%91-%D7%A1%D7%95%D7%A8%D7%99/

לאחרונה הרחבתי באופן ניכר את הערך העשור השני של המאה ה-21 במסגרת מקצה שיפורים שאני עורך יחד עם המשתמש Theshumai בכל ערכי העשורים. הערך מכיל כעת את החלק "מנהיגי עולם בולטים", אשר כולל את ראשי השלטון הבולטים ביותר בעשור השני של המאה ה-21 (ראשי המעצמות, ראשי שלטון אשר להם הייתה השפעה ניכרת במהלך העשור, אך גם ראשי שלטון של מדינות/טריטוריות בולטות בעיני ישראל).

איזה מדינות/טריטוריות אמורות לפי דעתכם להיכלל ברשימה זו? (מן הסתם לא נרשום את ראשי כל המדינות והטריטוריות בעולם), האם חסרים ברשימה מדינות בולטות לפי דעתכם? האם לדעתכם ישנן מדינות מסוימות שעדיף להסיר מהרשימה? האם הסדר שבו בחרתי להציג את ראשי המדינות מוצלח? לבינתיים הסדר שבו בחרתי להציג את ראשי המדינות הוא כדלהלן - (1) קודם כל ראשי ממשלת ישראל, לאחר מכן (2) מרבית מדינות ה-G20 לפי סדר הGDP הנומינלי של המדינות ב-2016, (3) לאחר מכן האפיפיור, (4) לאחר מכן מדינות המזרח התיכון (5) מדינות בולטות נוספות באירופה (6) מדינות בולטות נוספות בדרום אמריקה (7) מדינות בולטות נוספות באסיה.

חשוב לי לקבל ממכם משוב על הרשימה על מנת שאוכל לבסס את יתר הרשימות של מנהיגי העולם הבולטים ביתר ערכי העשורים על סמך המשוב שלכם. WikiJunkie - שיחה 13:51, 24 ביולי 2018 (IDT)

לא לגמרי קשור לשאלה, אבל נראה לי שלגבי סינגפור ערבבתם בין תפקיד ראש הממשלה ואישים שכיהנו/מכהנות כנשיא/ה. יואלפ - שיחה 08:52, 25 ביולי 2018 (IDT)

תחת הכותרת "מנהיגים בולטים" צריך לכלול מנהיגים בולטים, לא מנהיגים של מדינות בולטות. זה רחוק מלהיות אותו הדבר. עוזי ו. - שיחה 10:05, 25 ביולי 2018 (IDT)

יואלפ + עוזי ו. - תודה על המשוב החשוב (תיקנתי את הרשימה בהתאם למשוב ממכם). תוכלו אולי להמליץ איזה מדינות כדאי להשמיט ואיזה מדינות כדאי להוסיף? WikiJunkie - שיחה 18:54, 25 ביולי 2018 (IDT)

מציע לבדוק את הרשימות של טיים 100 לכל שנה בעשור המדובר. לא רק בעניין מנהיגים אלא גם בקטגוריות אחרות. אמנם אלו רשימות עיתונאיות אבל לעשור הנוכחי ממילא אין עדיין פרספקטיבה היסטורית. H. sapiens - שיחה 12:43, 26 ביולי 2018 (IDT)

שינוי תוכן[עריכת קוד מקור]

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 280/מצב לאחרונה שיניתי ערך "סחוי" הורדתי את ההפלה של 24.07.2018 מסחוי 24 והעברתי לסחוי 22 מכיוון שזה המטוס שהופל על פי דובר צה"ל על אף שבתקשורת פורסם סחוי 24 שינוי זה נכתב גם בפטריוט ישראל אבל הם הוחזרו למקור וקיבלתי הזהרה אם מי ואיך עלי לדבר על זה? --RoeeMos - שיחה 19:57, 24 ביולי 2018 (IDT)

סוחוי-22 בדף השיחה כתוב את דעתך. 129.69.140.138 20:14, 24 ביולי 2018 (IDT)

שלט של מזגן אלקטרה עובד 99%[עריכת קוד מקור]

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 280/מצב יש לי שלט מזגן לאחד מדגמיי סדרת Classic של אלקטרה. בכללי השלט עובד בסדר, למעט כפתור ה power שהפסיק לתפקד. לא משנה כמה אלחצהו. המזגן פשוט לא יידלק וגם לא ייכבה (אם הדלקתי אותו מכפתור ה clear).

ניסיתי לנתק כפתור ה power וראיתי שיש מתחתיו מה שנראה לי כהלחמ נחושת בצורת שתי אותיות S שמשולבות זו בזו, על לוח השלט הירוק.

על ההלחם היו שאריות דבק של כפתור הפלסטיק-הרך שהיה מעל הלחחמה, שאותו משכתי.

יש דרך לתקן השלט או שמוטב לזרוק ולקנות חדש? תודה. ―אנונימי לא חתם

לפני שבוע, בטעות יחד עם המצעים, הכנסתי למכונת הכביסה את השלט של המזגן בחדר השינה. כשהמכונה סיימה, הוצאתי את הסוללות, ייבשתי את השלט והפלא ופלא השלט עדיין עובד ונדלק מכפתור ה-power. לפעמים מכונת כביסה פותרת הרבה בעיות. וגם כי סתם רציתי לשתף בחוויה. סקרלט - שיחה 13:33, 25 ביולי 2018 (IDT)

אנא אל תמשיכי לבזבז את זמני. ―אנונימי לא חתם

מאוד יכול להיות שהבעייה היא לא בשלט אלא ביחידה שעל הקיר. נסה עם שלט דומה לבדוק היכן בדיוק התקלה. Shannen - שיחה 12:33, 27 ביולי 2018 (IDT)

משתמש:Shannen, שלט אחר וזהה גם, עובד מצוין. הבעיה חד משמעית בשלט. 79.179.52.37 15:59, 27 ביולי 2018 (IDT)

כפתורי שלטים ככלל נוטים להישחק לאחר שימוש ממושך. השחיקה היא במגעי הנחושת שמתחת לכפתור, ובדר"כ הכפתור שזוכה למרבית הלחיצות הוא הראשון שמגעיו יישחקו. לרוב אין טעם להתעסק בתיקון. אפשר לרכוש שלט חדש בכ- 50-150 ש"ח, תלוי בדגם ובחנות. Magister • שיחה 17:22, 31 ביולי 2018 (IDT)

האם אסון שקרה לפושע מהווה נסיבות מקלות בגזירת העונש[עריכת קוד מקור]

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 280/מצב תיאור מקרה:
אדם עשה פשע חמור, ואחרי הפשע, אבל לפני המשפט, קרה לו אסון שהרס את חייו. האם זה טיעון להקלה בעונש, בנימוק שהוא כבר נענש?
ואני אתן מקרה פרטי של השאלה- אם הקורבן נקם בפושע לפני המשפט, האם זה נימוק להקלה בעונש?--185.108.82.245 14:36, 25 ביולי 2018 (IDT)

מאוד מאוד לא סביר. נסיבות מקלות הם נסיבות האירוע עצמו, לא דברים שקרו לאחר האירוע. בנוסף, מטרת בית המשפט היא לא ענישה (!), אלא שלטון החוק. מבחינה חוקית, אם הנשפט נהיה הוא עצמו לקורבן של פושע אחר (שמטרתו היתה נקמה), אז התגובה אמורה להעמיד את הנוקם למשפט. לא לקזז את עונשו של הראשון. Corvus‏,(Nevermore)‏ 15:08, 25 ביולי 2018 (IDT)

בתיקון 113 לחוק יסוד השפיטה, סעיף 40 יא, מובאים מספר שיקולים שיש לקחת בחשבון בקביעת העונש, שאינם קשורים לביצוע העבירה, ראה כאן [3]. שיקולים שיכולים להיות רלוונטים, אם כי אינם זהים למה שתיארת - האם נגרמו לנאשם נזקים מביצוע העבירה (למשל נהג שהרג אדם בתאונת דרכים ונפצע בה קשות בעצמו) ומהי הפגיעה של העונש בנאשם (למשל, אם הוא חולה, קשיש או נכה, ייתכן שיקלו עמו). הנימוק בכל אופן אינו שהאיש כבר נענש. דב ט. - שיחה 18:02, 26 באוגוסט 2018 (IDT)

מקלון שימוש בסמארטפון[עריכת קוד מקור]

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 280/מצב הבנתי שיש מקלון שאוכל להשתמש בו כי לפעמים לא נוח לי להקליד עם האגודל. מה השם של זה? תודה 141.226.61.148 21:55, 25 ביולי 2018 (IDT)

Stylus. חזרתי • ∞ • שיחה 22:44, 25 ביולי 2018 (IDT)

היי, אם אני בעל תואר ראשון בפסיכולוגיה ודובר אנגלית שוטפת, עדיין יהיה לי קשה להוציא גרין קארד?[עריכת קוד מקור]

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 280/מצב תודה רבה למי שישפוך אור על הסוגיה האפלולית הזו. בברכה חמה. ―אנונימי לא חתם

מהן המדינות הכי דוברות אנגלית ביבשת אפריקה (למעט דרום אפריקה)?[עריכת קוד מקור]

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 280/מצב יש איזה מדד של אחוז דוברי האנגלית במדינות יבשת אפריקה (כולן ללא יוצאים מן הכלל)? תודה. 79.179.52.37 18:25, 26 ביולי 2018 (IDT)

קודם כל ליבריה וסיירה לאונה הוקמו על ידי מתיישבים שחורים מאמריקה שעשו "שיבה" לאפריקה וידעו רק אנגלית. רוב התושבים גם בארצות אלה דיברו שפות ילידיות. יש להניח שהאנגלית נפוצה במושבות הבריטיות לשעבר שבהן השפה הרשמית היא האנגלית או גם האנגלית (זמביה, זימבבווה, סווזילנד,לסוטו, מאלאווי, נמיביה, מאוריציוס אוגנדה, קניה, ניגריה,גאנה, גמביה, טנזניה, חלק מקמרון, סומלילנד וכו'. כמה מהן היו קודם מושבות גרמניות , אז לאנגלית היסטוריה קצת יותר קצרה בהן - טנגניקה שבטנזניה, חלק מקמרון, נמיביה .Ewan2 - שיחה 20:42, 26 ביולי 2018 (IDT)

האם ניצולי שואה חרדים עשו מניעת הריון?[עריכת קוד מקור]

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 280/מצב בעקרון אצל חרדים אסור לעשות מניעת הריון אבל יש המון ניצולי שואה חרדים שהתחתנו בגיל צעיר עם נשים צעירות ויש להם רק ילד אחד או שניים, האם הם עשו מניעת הריון? ~~טקסט מחוק~~

האם המצוה (וההלכה) הבאה רלבנטית לזמנינו או לעתיד בכלל?[עריכת קוד מקור]

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 280/מצב הרמב"ם כותב בספרו משנה תורה (כלי המקדש, פ"ב, יב) כך: "בעת שמוליכין את הארון ממקום למקום, אין מוליכין אותו לא על הבהמה ולא על העגלות, אלא מצוה לנוטלו על הכתף, ולפי ששכח דוד ונשאו על העגלה, נפרץ פרץ בעוזא, אלא מצוה לנשאו על הכתף.". למיטב הבנתי הכוונה כמובן לארון הברית. מכיון שלא ידוע היכן ארון זה (קראתי את הערך עם הדעות לגביו) האם ההלכה הזאת רלבנטית או שאפשר ליצור ארון הברית חדש (חיקוי וכדו')? ההלכה הזאת אינה ברורה לי. 93.126.116.89 09:11, 27 ביולי 2018 (IDT)

עד כמה שידוע לי ארון הברית זה הארון שיש בתוכו את לוחות הברית, אם יש לך אותם (ואותם א"א לחקות, כי הלוחות זה הלוחות שקיבל משה בסיני) אז זה תקף היום, אבל כבר בבית שני הם לא היו. בני • שיחה • ט"ו באב ה'תשע"ח • 09:14, 27 ביולי 2018 (IDT)

תודה, בסופו של דבר מצאתי את המקור הזה שענה לי על רוב ככל השאלות. --93.126.116.89 15:45, 27 ביולי 2018 (IDT)

שלוש רגלים[עריכת קוד מקור]

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 280/מצב קיימת מצווה של 'עלייה לרגל' בשלוש רגלים שבו שלוש פעמים בשנה שכל יהודי צריך לעלות באחד משלושת החגים: פסח, שבועות וסוכות ולהקריב קרבן. רציתי לשאול איך דבר כזה אפשרי מבחינה פרקטית לעלות שלוש פעמים בשנה במסה של מיליונים? (+מיליוני שחיטות והקרבות והזיות על קרנות המזבח) האם זו חובה לעלות בכל אחד מהם או שזו פשוט מתן הזדמנות לעלות לשם באחד משלוש פעמים אלה? ומה עושים אלה שגרים בחו"ל? האם בתקופת בית המקדש לא היו כאלה שגרו בחו"ל? בתקופה כזאת להגיע מחו"ל (אפילו מסוריה) לירושלים במשך שלוש פעמים בשנה זה היה מסע ארוך שהיה עשוי לתפוס את כל השנה כולה אם מדובר על הלוך ושוב. מה גם שאם הבנתי נכון את הכתוב באתר ויקישיבה אז כל אדם חייב להקריב קרבן פסח ואת זה עושים רק בירושלים, אז זה אומר שיש חובה על כל ישראל לעלות לעיר הקטנה ירושלים מידי שנה בשנה? (מדובר במיליונים, ובמקורות כתוב שמעולם לא אמר אדם צר לי המקום, אז ייתכן שבזמן ההוא העם שלנו היה קטן יותר?). אני קצת מבולבל בנושא ואשמח לדעת ולהבין את הנושא אם יש כאן מישהו שמתמצא בנושא היסטורית או הלכתית. --93.126.116.89 15:51, 27 ביולי 2018 (IDT)

מקורות מהתקופה של סוף ימי בית שני טוענים כי המספרים הגיעו למאות אלפי ואף מיליוני עולי רגל, אם כי היסטוריונים מטילים ספק אם אכן המספרים היו כה גדולים. 129.69.140.138 12:31, 28 ביולי 2018 (IDT)

מסע רגלי בקצב איטי וסביר, של 20 קילומטר ליום, יביא אותך מדמשק לירושלים, תוך פחות מ-15 יום. סביר שתנועה בים או על גביי סוסים או חמורים הייתה מהירה יותר. בברכה, --איש המרק - שיחה 11:59, 29 ביולי 2018 (IDT)

אני בספק רב אם כל או אפילו רוב האוכלוסייה אכן עלתה לרגל שלוש פעמים בשנה. בכל יישוב חקלאי יש עבודות רבות שחייבים לעשות כל יום או לכל הפחות כל כמה ימים: להאכיל ולהשקות בהמות, לרעות עדרים, לחלוב עיזים ופרות, לטפל בהמלטות, לאסוף ביצי עופות, לשאוב מים, להעביר מי השקיה לשדות ולערוגות, וכיו"ב. בעלי-חיים וצמחים לא יודעים ולא מעניין אותם שיש חג ועלייה לרגל. אמנם הרגלים היו פחות או יותר מסונכרנים עם הגידולים החקלאיים העיקריים (סוכות לאחר סיום אסיף הסתיו, פסח בתחילת קציר שעורים ושבועות בתחילת קציר חיטים) אבל לעיתים קרובות יש תנודות בתאריכי הבשלה וקציר, ובכל מקרה ישנן הרבה עבודות ומטלות שלא ניתן לדחות. H. sapiens - שיחה 18:17, 29 ביולי 2018 (IDT)

רק הערה קטנה שעשויה להשפיע על הראליות של העניין: לא כולם צריכים לעלות לרגל, אלא רק גברים מעל גיל מצוות צריכים לעשות זאת ("כל זכורך..."), וזאת, רק אם אינם חולים או קשישים מדי כדי ללכת (או לרכב) את כל הדרך הארוכה לירושלים. יכול להיות שכל הנשים, הקטנים והקשישים שנשארו בבית, טיפלו בכל הצריך טיפול בשבועות הבודדים שבהם הגברים לא היו בבית. הערה זו גם מקטינה באחוזים ניכרים את כמות העולים שנדרשה להצטופף בירושלים. אביתר ג' • שיחה • תרומות • כ' באב ה'תשע"ח • 17:33, 1 באוגוסט 2018 (IDT)

על עלייה לרגל של תושבי התפוצות ראה כאן [4] אצל ספראי. נראה שלא ראו חובה לעלות כל שנה, אלא בהתאם ליכולתם.

לגבי ההיתכנות המעשית של עלייה לרגל בהיקף גדול, יש עדויות על מאות אלפי עולים (בחלק מהמקורות מיליונים). ירושלים של בית שני היתה עיר לא קטנה, ובה כ-100,000 איש בשגרה. בהחלט אפשרי לשכן לתקופה קצרה מספר גדול פי עשרה ממניין תושבי העיר. זה המצב כיום בערים בהודו שעולים אליהן לרגל בחגים מסוימים, וכן במכה. דב ט. - שיחה 16:29, 9 באוגוסט 2018 (IDT)

מַנְזֵ'ט[עריכת קוד מקור]

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 280/מצב מַנְזֵ'ט זה עטיפת נייר לשוקולד או לקינוחים. מישהו או מישהי יודעים איך כותבים את המילה בשפת המקור? 37.142.4.56 17:29, 27 ביולי 2018 (IDT)

כנראה מצרפתית Manchette. שנילי - שיחה 18:15, 27 ביולי 2018 (IDT)

french- manchette = handcuff, actually = sleeve, Latin- manica = sleeve, manus = hand

[5]

ברק ורעם[עריכת קוד מקור]

תודה ושבוע טוב. ―אנונימי לא חתם

ברק ורעם הם ביטויים שונים של אותה תופעת טבע. מה שם תופעת הטבע? Gil mo - שיחה 18:32, 27 ביולי 2018 (IDT)

סופת רעמים (Thunderstorm). חזרתי • ∞ • שיחה 21:50, 27 ביולי 2018 (IDT)

אני לא סבור כך, סופת רעמים מדברת על ריבוי. אני מתכוון לתופעה הבודדת שבעטיה נגרמים ברק ורעם. Gil mo - שיחה 20:17, 29 ביולי 2018 (IDT)

Lightning is a sudden electrostatic discharge פריקת חשמל סטטי פתאומית.

או בקיצור: ברק... ראובן מ. - שיחה 03:23, 31 ביולי 2018 (IDT)

ברק הוא פריקה של חשמל סטטי פיתאומית, הקול שהוא משמיע נקרא רעם ואפשר לקרוא לתופעת האור החזק שמלווה אותו כהבזק.

הישנו תחום בשוק ההון שלא מערב מזל אלא רק ידע מדעי וטכנולוגי בבחירת ההשקעה?[עריכת קוד מקור]

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 280/מצב משהו שהוא ההפך מאופציות מעוף, (שאם איני טועה נחשב לתחום המזלי ביותר בשוק ההון). 141.226.61.175 00:21, 28 ביולי 2018 (IDT)

אתה טועה. --כ.אלון - שיחה 10:46, 28 ביולי 2018 (IDT)

התגובה לא עוזרת. אפשר עוד כמה מילים? ―אנונימי לא חתם

https://fundamental.capital/en/risikohinweis/ קרא את ארבע השורות הראשונות אם אין לך זמן. 129.69.140.138 14:27, 30 ביולי 2018 (IDT)

בכמעט כל דבר מעורב אלמנט של מזל ובטח שבשוק ההון, אם זאת יש לו מעט גופים שמרוויחים בשוק ההון באופן קבוע, פשוט הם עושים מספיק עסקאות כדי שהמזל יתיישר (חוק המספרים הגדולים)

תהליך הפוטוסינתזה צורך מים? האם אפשר לשים צמח במקום מוצל בשביל לחסוך בהשקיה?[עריכת קוד מקור]

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 280/מצב האם התהליך הכימי של פוטוסינתזה צורך מים? נניח אני צריך לעזוב עציצים למשך שבועיים. האם הגיוני לשים אותם במקום מוצל (לא חושך מלא) במקום על אדן החלון במטרה לייבש אותם פחות (כי לא יהיה מי שיטפל בהם)? 213.55.211.41 15:40, 28 ביולי 2018 (IDT)

כמו שניתן לראות בערך פוטוסינתיזה, התהליך אכן צורך מים. התהליך גם צורך אור. כמובן, לכל סוג של צמח נתוני צריכת מים ואור אחרים, ולכן מומלץ להתייעץ בגורם שממנו קנית את העציץ. אביתר ג' • שיחה • תרומות • י"ז באב ה'תשע"ח • 09:59, 29 ביולי 2018 (IDT)

לא מתחייב לגבי שום דבר, אבל מנסיוני הפעוט, ניתן לשים את העציץ בתוך גיגית מים לא מלאה, ואז דרך החורים בתחתית העציץ, הוא סופג מים לפי הצורך. אם זה עציץ ביתי (להבדיל מעציץ גן), הוא אמור לצרוך פחות אור, כך שנושא האור פחות קריטי לתקופה קצרה של שבועיים. ושוב, כדאי להתייעץ במשתלה שבה קנית את העציץ. אביתר ג' • שיחה • תרומות • י"ז באב ה'תשע"ח • 11:40, 29 ביולי 2018 (IDT)

איך יהודים דתיים התומכים בריבית דה פקטו מתרצים רדיפת חובות ריבית מצד בנקים?[עריכת קוד מקור]

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 280/מצב אם הלוואות בריבית מבנקים הן עסקאות שותפות בהן המלווה והלווה שותפים מכוח "היתר עסקה", אז למה הבנקים רודפים לקוחות על חוב? הרי הם שותפים וצד אחד גרם להפסד ששניהם צריכים לקבל.

השאלה נשאלת כי דה פקטו מדובר בהלוואה בריבית (החוב תופח לפי אחוז ריבית).

על קצה המזלג: היתר עסקה פותר את בעיית הריבית ולא את נושא החזר ההלוואה. הלוואה מיהודי ליהודי מותרת, ואף מצווה (לפחות במקרים מסוימים). מה שנאסר ע"י ההלכה זו הריבית על הלוואה. לכן - חצי מהסכום אינו הלוואה בכלל אלא פיקדון נושא ריבית (שלוקח ה"הלוואה" צריך להחזיר למלווה-הבנק בתנאים שנקבעו בהסכם ה"הלוואה"), והמחצית השנייה היא הלוואה - ללא ריבית. ולכן אין בעיה שהבנק ידרוש את החזר הפיקדון (המחצית הראשונה) ואת החזר ההלוואה ללא ריבית (המחצית השנייה). חזרתי • ∞ • שיחה 16:47, 28 ביולי 2018 (IDT)

סליחה אם פספסתי משהו אבל אם הפיקדון (״פיקדון נושא ריבית״ כפי שכתבת) מתרבה כל חודש של חוב, אז להבנתי הוא ריבית. ―אנונימי לא חתם

אין שום איסור על ריבית באופן עקרוני; יש איסור ריבית על הלוואה. מותר לשלם ריבית על פיקדון, ועל העיקרון הזה מושתת ה"היתר עסקה": מחצית מהסכום אינו מהווה הלוואה מהבנק לפלוני תמורת ריבית על ההלוואה - אלא הוא מהווה פיקדון שהבנק מפקיד בידי פלוני, וכשיגיע מועד הפירעון של הפיקדון - הבנק יקבל בחזרה מפלוני את הפיקדון בתוספת ריבית. המחצית השנייה היא אכן הלוואה מהבנק לפלוני - אך ללא ריבית כלל. חזרתי • ∞ • שיחה 22:27, 28 ביולי 2018 (IDT).

לכאורה אתה מתבסס על הטענה שאין איסור עקרוני על ריבית אלא רק על הלוואה בריבית אך החומש לא קושר "נשך" עם הלוואה גרידא (דברים כג כ: לֹא־תַשִּׁ֣יךְ לְאָחִ֔יךָ נֶ֥שֶׁךְ כֶּ֖סֶף נֶ֣שֶׁךְ אֹ֑כֶל נֶ֕שֶׁךְ כׇּל־דָּבָ֖ר אֲשֶׁ֥ר יִשָּֽׁךְ׃). נשך כסף על פיקדון (או על שמיקדון) הוא כידוע לך נשך כסף.

גם, במבט יהודי המתואר נראה לי כמשחק מילים שפסול מן הכלל ספק דאורייתא לחומרא. 79.179.13.247 06:57, 29 ביולי 2018 (IDT)

אני לא מתבסס על כלום, רק כתבתי לך בתמצית מה שמוסבר באינספור מקומות ומקורות אחרים; ריבית על פיקדון אינה נשך ואינה אסורה, כי הנחת היסוד היא שזו עסקה שבה אלמוני מפקיד את כספו לשימושו של פלוני תמורת ריבית מוסכמת מראש, ולא ניצול מצוקתו של הלווה והשתת ריבית עליו. וטענתך שזה משחק מילים פסול - קטונתי. לי זה אכן נראה (יחד עם עוד עקיפות כגון פרוזבול, מכירת חמץ לפני פסח ועוד ועוד) כתחמנות לשמה. חזרתי • ∞ • שיחה 08:34, 29 ביולי 2018 (IDT)

חזרתי, פייר אינף. אתה נתת את ההסבר הטוב שראיתי לזה עד כה. מכיוון שהתורה אוסרת נשך כסף בכללי ולמעשה כל נשך על כמה שהוא בר-נשך (נשך = מה שנמשך, ריבית = מה שמתרבה ולשניהם אותה משמעות לכאורה) אזי אני מוצא שגם נשך על פיקדון אסור. בברכה. ―אנונימי לא חתם

הרעיון שמבדיל "פיקדון" מ"הלוואה" הוא שה"פיקדון" ניתן על מנת להרוויח בו - ראובן נותן סכום כסף לשמעון על מנת ששמעון יסחר בכסף ויכניס רווחים. הרעיון מאחורי היתר העסקה הוא ששמעון מתחייב שלא יוכל לטעון שהוא לא הצליח להביא רווחים בסכום מסוים - השווה לריבית של ההלוואה כולה - אלא אם כן הוא ימלא תנאים בלתי אפשריים כמו להשביע את רב העיר על כך. בעניין ריבית על פיקדון, הגמרא מספרת על אחד האמוראים שפתח עסק של "השכרת" מזומנים עבור תשלום, ואמורא אחר הניא אותו מהרעיון... בברכה ובתודה, דג ירוק (שיחה) • 11:00, יום ראשון בשבת, י"ז באב ה'תשע"ח (IDT).

האם מסה היא סוג של אנרגיה? תודה רבה[עריכת קוד מקור]

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 280/מצב 141.226.61.175 19:11, 28 ביולי 2018 (IDT)

לא בדיוק, אבל מסה ניתן להפוך לאנרגיה. להרחבה כדאי לקרוא את E=mc². ‏DGtal‏ - שיחה 22:38, 28 ביולי 2018 (IDT)

למיטב זכרוני פעם שמעתי בחור עם תואר ראשון בפיזיקה מגדיר מסה כ"אנרגיית מסה". לכן שאלתי. ―אנונימי לא חתם

שאלה טיפה פילוסופית: מה משמעות הסימן "=". אני רואה בזה בהחלט תשובה חיובית: מסה היא אחת מצורות האנרגיה. ניתן לראות זאת במספר תהליכים שבהם כמויות גדולות של אנרגיה משתחררות וגורמות לירידה במסה. 12:25, 29 ביולי 2018 (IDT)

האם ישנו מבחן אובייקטיבי ללחץ מים באמבטיה?[עריכת קוד מקור]

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 280/מצב יש דרך שבה אוכל לכמת כמה לחץ מים יש באמבטיה X (זו שאני חושב שיש בה לחץ מים חלש מדי) ובאמבטיה Y (זו שאני חושב שיש בה לחץ מים תקין). תודה רבה. ―אנונימי לא חתם

אם כוונתך ללחץ המים בברז, תוכל למדוד כמה זמן לוקח למלא כל אמבטיה. עוזי ו. - שיחה 15:12, 29 ביולי 2018 (IDT)

אתה יכול להשתמש במד כזה. Shannen - שיחה 15:52, 29 ביולי 2018 (IDT)

היחס בין קומוניזם לריבית[עריכת קוד מקור]

שלום לכם ואני מניח שמשתמש:שנילי או משתמש:אריה ענבר יוכלו מאד לסייע וסביר שמידע זה יסייע לפתח את מרחב הערכים בעתיד.

האם קומוניזם, באיזו שהיא צורה (החל ממרקסיזם ועד לצורות עכשוויות ביותר של קומוניזם), שולל באופן גורף או באופן כללי את רעיון הריבית?

תודה רבה לכם על זמנכם. 79.179.13.247 13:54, 29 ביולי 2018 (IDT)

בספר הקפיטל קרל מרקס ניתח את נושא הריבית, אך למיטב זכרוני לא הביע דעה לגבי שלילה גורפת - הניתוח עסק יותר ברמות הריבית מול הרווח. במדינות הקומוניסטיות הונהגה ריבית של כ-3%, כך שאין כאן שלילה גורפת. בברכה. ליש - שיחה 14:54, 29 ביולי 2018 (IDT)

פסוקאים[עריכת קוד מקור]

בביתי התנחלה מושבה של פסוקאים.(אגב חסר ערך) חבר אמר לי שההדברה שהועילה אצלו זה אבוקות עשן להדברת מקקים מאלי אקספרס (לא מאפשר לי להציג קישור)

רציתי לדעת אם חומרי הדברה מסין עומדים בתקנים כל שהם. ואם במידה ואני מפנה את הבית ליממה אני נחשף לסיכון כל שהוא.

תודה רבה147.236.34.24 16:27, 29 ביולי 2018 (IDT)

רוב אל זמני[עריכת קוד מקור]

מה זה? ולמה אין לנו שום הסבר, רק קישורים אדומים? יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 17:08, 29 ביולי 2018 (IDT)

מפסקי הדין של בית המשפט העליון.

"אף על פי שנהוג לקבוע בחוקה תנאים נוקשים לשינויה, רוב חוקי היסוד במדינת ישראל אינם משוריינים כלל ואחרים משוריינים על ידי דרישה ל-61 חברי כנסת כדי לשנותם, אך אף חוק בישראל אינו משוריין שריון אופטימלי שעל מנת לשנותו דרוש ----רוב אל-זמני.---- בפירוט, חוק יסוד: הממשלה, חוק יסוד: חופש העיסוק וחוק יסוד: משאל עם הם חוקים משוריינים, וניתן לשנותם רק ברוב של 61 חברי כנסת לפחות. כמו כן משוריינים אחדים מסעיפיהם של חוק יסוד: הכנסת וחוק יסוד: ירושלים בירת ישראל. יתר חוקי היסוד, כולל חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, אינם משוריינים. למרות שרק חוקי יסוד ספורים כוללים בתוכם שריון פרוצדורלי מפני שינוי, קבע בית המשפט העליון בפסק דין [...] כי אמנם חוקי היסוד הכוללים שריון - ישונו אך ורק לפי דרישות השריון (רוב של 61 חברי כנסת ושינוי שנעשה בחוק יסוד). אך מוסיף בית המשפט ואומר כי אף חוקי יסוד שאינם משוריינים רשמית, כוללים מעתה שריון פסיקתי, הקובע כי שינוי של חוק יסוד ייעשה אך ורק בחוק יסוד[4]. אם כן, כחלק מהמהפכה החוקתית אשר הנהיג [באותו] פסק דין [...], נוסף מכשול בפני אלה הרוצים לשנות חוק יסוד".

קראתי את כל זה. זאת הסיבה ששאלתי את השאלה, כי אין כאן שום הגדרה. להגיד "זה משהו, אבל לא דרישה לשינוי של 61 חברי כנסת לפחות" זה לא מספיק, צריך גם להגיד מה זה כן. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 18:15, 30 ביולי 2018 (IDT)

דותן פרידמן ("הימלר")[עריכת קוד מקור]

מדוע לדותן (בשבילה גיבורים עפים) וקוראים "הימלר"? 213.55.184.136 22:22, 29 ביולי 2018 (IDT)

הסתלבטות של החברים על ה"אשכנזיות" שלו והחזות הארית. Magister • שיחה 17:44, 31 ביולי 2018 (IDT)

האם ישנן מדינות שאין בהן ביטוח לאומי כלל?[עריכת קוד מקור]

יש איזו טבלה של מדינות עם או בלי ביטוח לאומי שאתם מכירים? תודה. ―אנונימי לא חתם

תבדוק באתר http://www.social-protection.org ובמיוחד בדו"ח שלהם ל-2017-19, שגם מפנה לעוד מקורות וכלים (כבר בהתחלה כתוב שם: "While few countries had social protection systems in place a century ago, today virtually all countries do,").--Arsenal sin platea - שיחה 08:18, 11 בספטמבר 2018 (IDT)

הסתננות מגאורגיה לישראל[עריכת קוד מקור]

מתי התחילה התופעה, כמה בערך הגיעו עד יולי 2018, ומה הם מניעיה העיקריים, כלומר למה דווקא ישראל.

בתודה, 79.183.127.246 02:32, 31 ביולי 2018 (IDT)

במהלך 2016 החלו להציף את משרדי רשות האוכלוסין וההגירה מבקשי מקלט שלא היו פה בעבר: הגיאורגים. במהלך חמש השנים האחרונות, ובהמשך למהלך שעשה ב-2008 שר התיירות דאז סטס מיסז'ניקוב, כשביטל את הצורך באשרה ממדינות ברית המועצות לשעבר, הלך וגדל מספר התיירים שמגיעים מגיאורגיה לישראל, ועלה מ-91 אלף בשנת 2011 ל-117 אלף חמש שנים מאוחר יותר.

מסתבר, לאחרונה, שחלקם מגיע כדי להישאר. אם עד 2012 לא ביקש אף אזרח גיאורגי מקלט בישראל, וב-2013 ביקשו ארבעה, הרי שבשנת 2015 כבר הגיעו למעלה מ-700 בקשות מקלט, והשיא הבלתי צפוי הגיע במהלך 2016 עם לא פחות מ-5,500 בקשות מקלט מתושבי גיאורגיה בלבד. במקביל אומרים ברשות ההגירה כי נמצאים עוד ועוד גיאורגים שעובדים בישראל באופן לא חוקי, ונתפסים בפעילות יזומה של הרשות. the marker.

אני קורא לכם לכתוב ערך בנושא. גם אם קצרמר של 5 מקורות, אבל לפחות שבינתיים יהיה משהו. ―אנונימי לא חתם

יש המון חברות יבוא סרדינים בישראל אבל מניסיוני כולם מייבאים רק סרדינים גדולים[עריכת קוד מקור]

כידוע יש סרדינים גדולים וקטנים. בישראל יש המון יבואני סרדינים ובדקתי קופסאות שימורים רבים ובכולם הסרדינים מאד גדולים.

אני מניח שהסיבה לכך היא כי היבואנים רוצים למכור את "מה שהולך", מעין קיבעון מחשבתי שיווקי.

אבל האם נתקלתם ביבואן שמביא סרדינים ארוכים וקטנים מאד? תודה. ―אנונימי לא חתם

מה ההסבר המדעי לתופעה שאם מכניסים את גלעין האבוקדו למים בנפרד מהפרי הפרי עצמו לא משחיר?[עריכת קוד מקור]

איך משפיע הגלעין כאשר הוא רחוק ואפילו רחוק מאד על הפרי?109.64.28.107

שזירה קוונטית. ―אנונימי לא חתם

ההסבר פשוט: התופעה אינה קיימת, כך שאין צורך להסבירה. אביתר ג' • שיחה • תרומות • כ' באב ה'תשע"ח • 17:40, 1 באוגוסט 2018 (IDT)

התופעה נבדקה והוכחה2A01:6500:A041:C47B:8487:7359:8D00:F723

אפשר מקור אקדמי? יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 17:59, 1 באוגוסט 2018 (IDT)

מצטרף לבקשה. ביקורת - שיחה 19:47, 1 באוגוסט 2018 (IDT)

wtf... ראובן מ. - שיחה 23:18, 7 באוגוסט 2018 (IDT)

כמה שאלות על שפת הטוקי פונה[עריכת קוד מקור]

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 280/מצב 1.האם זה שיש בשפה רק 123 מילים הופך אותה לקלה מאד ללמידה או שאולי דווקא להיפך כי יש כללי דקדוק מאד קשים כמו מקום המילה במשפט ההקשר למילים אחרות וכדו'? 2.מדוע אין כמעט התעניינות בשפה שלכאורה אמורה להיות מאד פשוטה וקלה? 3.איפה דוברי עברית יכולים ללמוד את השפה?109.64.28.107

היכן נמצא מיכל הדלק של מטוס בואינג?[עריכת קוד מקור]

במטוס בואינג המשמש לטיסות ארוכות ישנם 90,000 ליטרים של דלק. היכן במטוס נמצאים 90,000 הליטרים הללו? 132.66.169.201 08:33, 1 באוגוסט 2018 (IDT)

בעיקר בכנפיים. RimerMoshe - שיחה 09:26, 1 באוגוסט 2018 (IDT)

.[6]

מה שידוע לי שיש מיכל ראשי בגוף המטוס ועוד שני מכלים יותר קטנים בכנפיים. בני • שיחה • כ"ב באב ה'תשע"ח • 04:43, 3 באוגוסט 2018 (IDT)

פיזיקה: פלט ממחשב (כמו סאונד) נשמע אחיד ואינו מופרע מדינימיקה קוונטית בשל "חוק המספרים הגדולים" אבל מה בעולם המאקרו כן מופרע מכך?[עריכת קוד מקור]

האם ישנה תופעה ברמת המאקרו שכן מופרעת או לא אחידה בגלל דינמיקה קוונטית?

לפי מחקר, העין האנושית מסוגלת לראות פוטונים בודדים. יש פיזיקאים שרוצים להראות איך ניתן תאורטית להשתמש בעיניים כגלאים לתופעות קוואנטיות, ופיזיקאים אחרים רוצים לנצל זאת לאמצעי זיהוי ביומטרי. H. sapiens - שיחה 15:21, 2 באוגוסט 2018 (IDT)

זה תמיד נראה לי תמוה. בתור אסטרונום חובב צפיתי בהרבה גרמי שמים חיוורים, שבתמונות נראים כמכסים שטח זוויתי גדול בשני סדרי גודל. הרי לא ניתן להיות רגיש יותר מאשר להגיב לפוטון בודד - כיצד המצלמות מצלמות הרבה מעבר למה שאנו רואים? אילן שמעוני - שיחה 15:31, 2 באוגוסט 2018 (IDT)

לי זה נראה ברור, הקנים בעין מגיבים (אלקטרו-כימית) אפילו לפוטון בודד, אבל המוח מתעלם מ"רעש" רקע כאשר יש לו תמונה עיקרית. כאשר יש לתמונת העצם הבדל בהירות משמעותי, המוח יבחין רק בחלק הבהיר שבו יש שטף רציף של פוטונים ויתעלם מה"רעש" של פוטונים בודדים שמגיעים באופן לא רציף משאר חלקי התמונה (רציף ביחס לסקלת זמן התגובה העצבי). לעומת זה תמונה צוברת את כלל פגיעות הפוטונים לאורך כל זמן החשיפה ולכן נותנת תמונה בהירה בהרבה. בברכה, Easy n - שיחה 17:10, 2 באוגוסט 2018 (IDT)

לצערי התגובות למעלה ללא ממש התייחסו לשאלה[עריכת קוד מקור]

מבקש תגובה לגוף השאלה עצמה. ―אנונימי לא חתם

למה מגרשים מסתננים מגאורגיה אבל לא מאריתראה?[עריכת קוד מקור]

מה מיוחד באריתראה? הרי האריתראים מודים בעצמם שאין מלחמה בארצם וחלקם אף תומכים בבמשל שלהם. ―אנונימי לא חתם

ממשלת ישראל העניקה הגנה קבוצתית לכל אותם מסתננים ולכן הם בגדר פליטים. בניגוד לכל מיני מדינות אחרות, היא לא טרחה יותר מדי לבדוק את המקרים הפרטיים של כל מיני פליטים מאריתראה. אין שום הגנה קבוצתית למי שמגיעים מגאורגיה (או מונגוליה) ובקשות פרטיות שלהם נבחנות (אבל כמעט תמיד נדחות: רוב הבקשות אינן מוצדקות). Tzafrir - שיחה 07:41, 2 באוגוסט 2018 (IDT)

ירושלים אינה שוכנת בפלשתינה[עריכת קוד מקור]

בויקיפדיה רשום שראובן ריבלין נולד בירושלים, פלשתינה. טעות היא בידכם, ירושלים אינה שוכנת בפלשתינה, היא שוכנת במדינת ישראל ואני מבקש לתקן את הטעות המבישה הזאת באופן מיידי. עד היום הרביתי להשתמש ביקיפדיה מאחר והייתי סבור שאתר ויקיפדיה אובייקטיבי בכל נושא, אם לדעתכם ירושלים נמצאת בפלשתינה אז כנראה שאתם ממש לא אובייקטיבים, אתם מסלפים את המציאות ומלעיטים את הציבור בשקרים, ומשכך אין טעם לעיין בערכי ויקיפדיה. ―46.116.65.115 (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

והיכן נולד מחמוד א-נאשף (לדוגמה)? חזרתי • ∞ • שיחה 22:54, 1 באוגוסט 2018 (IDT)

כבודו מודע לזה שפלשתינה זה לא פלסטין, כן? • צִבְיָה • שיחה • כ' באב ה'תשע"ח 23:29, 1 באוגוסט 2018 (IDT)

ואם כבר: לקשר לערך: פלשתינה-א"י, באנגלית: Palestine. ריבלין לא נולד ב[מדינת ]ישראל כשם שולדימיר לנין או אפילו יורי אנדרופוב נולדו באימפריה הרוסית ולא בברית המועצות.

חזרתי, לעניין מחמוד א-נאשף: מקום לידתו צריך להיות כנראה האימפריה העות'מאנית כמו, לדוגמה, רפאל חיים אבולעפיה וציון אלוף. Tzafrir - שיחה 07:36, 2 באוגוסט 2018 (IDT)

צִבְיָה: (אם השאלה לא מופנית לאנונימי) ברור. לשני הורי יש תעודת זיהוי של ממשלת פלשתינה (א"י), ותעודת התאזרחות מטעמה. חזרתי • ∞ • שיחה 16:45, 2 באוגוסט 2018 (IDT)

Tzafrir: ברור. לכן הבאתי דוגמה לטעות הפוכה. לענ"ד יש לציין שפלוני נולד בעיר מסוימת שנמצאת במדינה/ארץ כפי שהיה נכון בעת הלידה. חזרתי • ∞ • שיחה 16:45, 2 באוגוסט 2018 (IDT)

יש לציין כי "פלשתינה (א"י)" בעת המנדט הבריטי נקראה גם היא בערבית "פלסטין". אולם חבל ארץ זה נודע בשפות האירופיות כפּלשתינה פּלשתין (בצרפתית) או פלשתיין (באנגלית) , עם פ דגושה, לפי המקור הלטיני Palaestina. מדובר במונח גאוגרפי ממקור אירופי, אמנם לפי שם הפלשתים, אבל אירופי. השפה הערבית שאלה אותו מהשפות האירופיות - יוונית ולטינית. אין גם סיבה להיבהל או להתבייש ממונח זה מכיוון שתרגומו לעברית הוא למעשה "ארץ ישראל" (א"י!) או "ארץ הקודש" או בימי קדם ארץ כנען. השם פלשתינה שהיה שגור בשפות אירופה מתייחס לארץ ישראל. באירופה של המאה ה-20 נהגו להגיד ליהודים "לכו לפלשתינה!" ‏ Ewan2 - שיחה 02:27, 4 באוגוסט 2018 (IDT)

קצבת אברך ניתנת מביטוח לאומי?[עריכת קוד מקור]

תודה

אין בביטוח לאומי "קצבת אברך", אלא שתלמידי ישיבה זכאים לקצבאות שונות של המל"ל. ראה כאן. Oy • שיחה 12:01, 3 באוגוסט 2018 (IDT)

במוסד לביטוח לאומי אין שום קצבה מיוחדת לתלמידי ישיבה. כל הקצבאות המפורטות בדף שאליו הפנה Oy הן קצבאות הניתנות לכל תושבי ישראל. המל"ל טרח לציין את הקצבאות שתלמיד ישיבה זכאי להן, משום שהוא אינו זכאי לקצבאות הניתנות לאדם עובד, כגון דמי פגיעה, דמי אבטלה ודמי לידה.

משרד החינוך מעניק תמיכה כספית לתלמידי ישיבה, בהתאם לחוק סיוע כלכלי לעידוד לומדי תורה וסטודנטים נזקקים. דוד שי - שיחה 21:25, 3 באוגוסט 2018 (IDT)

מה ההבדל בין בלנדר לבין מיקסר?[עריכת קוד מקור]

הכוונה למכשירי מטבח, לא לסאונד. שואל השאלות - שיחה 20:14, 2 באוגוסט 2018 (IDT)

בלנדר טוחן, מיקסר רק מערבב במגוון דרכים (בהתאם לתותב שאתה מחבר אליו ויש מגוון רחב של תותבים שאני לא מכיר את המונחים שלהם בעברית אבל קונדיטור מקצועי יכיר). יש גם מכשירים שגם טוחנים וגם בוחשים אבל ההבדל הקלאסי הוא זה; עוד הבדל הוא שבבלנדר התוסף (להב טחינה) נמצא למטה כאשר במיקסר התוסף (התותב) הוא בדרך כלל מחובר למעלה והוא מגיע עד התערובת למטה. ―אנונימי לא חתם

הפוך גוטה, הפוך! חזרתי • ∞ • שיחה 21:07, 2 באוגוסט 2018 (IDT)

תיקנתי. ―אנונימי לא חתם

למה יש באספרנטו את האות Ŭ[עריכת קוד מקור]

למה יצר זמנהוף את האות Ŭ באספרנטו הרי האות u יכולה לבצע את אותו התפקיד של דו תנועה au? זה סתם מסבך את הענין.--2A01:6500:A041:C47B:8487:7359:3DA4:B23 21:06, 2 באוגוסט 2018 (IDT)

In Esperanto, the letter Ŭ / denotes the sound [⁠u⁠], which, in contrast to the conventional U / u, can only appear as a diphthong and therefore does not represent a single-tone.

like 2nd part of au-sound in AUTO in german.

זה לא עונה על השאלה למה צריך אות מיוחדת לדיפתונג מסוים ולמה אין גם A מיוחדת לAU או J מיוחדת לAJ כדו'?

שלום לך,

באספרנטו האות Ŭ מייצגת היגוי הדומה ל-W באנגלית. במילים רבות קיים הדיפתונג AŬ, ולכן יש צורך באות הזאת. לדוגמה, מחר - morgaŬ; בקרוב - baldaŬ, וכו'. יש הבדל מאוד גדול בין האות הזאת לבין האות U. אספרנטו היא שפה מלעילית, לא מלרעית. אז אם קיימת המילה morgaŬ, ההטעמה היא על mor. לעומת זאת, אילו היית כותב את המילה morgau, ההטעמה הייתה על ה-ga. סיבה נוספת: הסיומת U משמשת באספרנטו לציווי. אבל אם ה-Ŭ היא אחרונה במילה, לא טועים בה כפועל בצורת הציווי, וברור לדובר שמדובר במילה אחרת, לא בפועל בציווי. אלדד • שיחה 22:06, 4 באוגוסט 2018 (IDT)

איך נהפכה האנגלית ללינגואה פרנקה?[עריכת קוד מקור]

בערך לינגואה פרנקה בויקיפדיה כתוב, שבעבר הצפרתית שימשה כלינגואה פרנקה. מדוע ואיך באה האנגלית ותפסה את מקומה?79.182.3.109

אני חושב שבעקבות היותה של האמפריה הבריטית הגדולה באמפריות בהיסטוריה. בכל מקום ששלטו שפת המוסדות הייתה כמובן אנגלית, כך שמורשת תרבותית אנגלית נותרה במקומות רבים מאד בעולם. אילן שמעוני - שיחה 01:15, 3 באוגוסט 2018 (IDT)

בנוסף מתוך המושבות לשעבר של בריטניה ארצות הברית הפכה למעצמה מספר אחת, מעצמה בכל התחומים - כלכלי, פוליטי, צבאי, תקשורתי, תרבותי ומדעי, שהתחזקה ביותר אחרי מלחמות העולם, ובעיקר אחרי מלחמת העולם השנייה, על חשבון בריטניה עצמה ו"על חשבון" צרפת וגרמניה, מול רוסיה ויפן, ובוודאי ועוד לפני הרבה זמן "על חשבון" ספרד ופורטוגל. האנגלית היא גם שפה רשמית של אוסטרליה ושל הודו, גם הן מושבות בריטיות לשעבר, התופסות גם גם כן מעמד חשוב באזור שלהם לפחות (כשלהודו גם משקל דמוגרפי מרשים). תרמו לדבר גם תכונות מסוימות של האנגלית: יש לה יתרונות משלה באוצר המלים העצום ממקור משולב בשתי קבוצות גדולות של שפות:גרמאניות ורומאניות, יש לה מלים קצרות יחסית, וכנראה גם יתרונות מסוימים בדקדוק מבחינת סדר המלים במשפטים, גמישות יוצאת דופן ביצירת מלים וכו' Ewan2 - שיחה 02:12, 3 באוגוסט 2018 (IDT)

המדינה המובילה במערב לרוב "כופה" את שפתה על העולם המערבי והעולם בכלל. זו הייתה בריטניה, וכיום זו ארה"ב, ושתיהן הפכו את האנגלית ללינגואה פרנקה. כמו כן, כפי שנכתב מעליי, דוברי שפות רומאניות וגרמאניות יכולים למצוא חלק משפתם באנגלית - כבר במילים הבסיסיות, דוברי הגרמנית יזהו את "גוּד מוֹרְנינג" כ"גוּטֶן מוֹרגן", את "רֶד" כ"רוט", את "גרין" כ"grün"(איך לתעתק?) ואת "וָּייט" כ"וַייס". מנגד, הצרפתים יגלו ש"בלו" נשמעת כמעט זהה, וכן מילים רבות דוגמת "solitude" שנשמרו כמעט לחלוטין בתעתיק. הדבר מאפשר להשיג אוצר מילים בסיסי בשפה, ומסייע. צריך לציין שבתחומי מדע מסויימים הלינגואה פרנקה לא הייתה אנגלית עד תקופה מאוחרת מאוד - כל מאמרי שנת הפלאות (1905) של איינשטיין וכן מאמרו על תורת היחסות הכללית משנת 1915, ואף המאמר על עיבוי בוז איינשטיין מ-1924 נכתבו בגרמנית כולם. Eyalweyalw - שיחה 15:47, 3 באוגוסט 2018 (IDT)

לדעתי האנגלית נהפכה לשפה בינלאומית מובילה רק בעקבות התבססות ארצות הברית ככוח כלכלי, צבאי, מדעי ותרבותי מוביל במאה ה-20. גם קודם לכן היתה לה חשיבות רבה, בגלל עוצמתה של האימפריה הבריטית, אבל צרפתית שימשה יותר מאנגלית במגע בין אנשים דוברי שפות שונות. יותר אנשים משכילים בעולם, במדינות כמו רוסיה, טורקיה או גרמניה, דיברו צרפתית כשפה שנייה מאשר אנגלית. דב ט. - שיחה 16:12, 9 באוגוסט 2018 (IDT)

הייתי שמח לראות גרף של אחוז המאמרים המדעיים שפורסמו בכל שפה לאורך השנים. עוזי ו. - שיחה 16:34, 9 באוגוסט 2018 (IDT)

ראה הגרף הזה [7] מכאן [8]. בין 1880 ל 1920 האנגלית, הגרמנית והצרפתית היו די קרובות, וחלק מהזמן גרמנית הובילה. האנגלית בעלייה מתמדת מאז, וכל השאר בדעיכה, פרט לרוסית שהיתה לה עדנה מסוימת בשנים 1940-1970 (הגיעה ל-20% בשיא). דב ט. - שיחה 17:11, 9 באוגוסט 2018 (IDT)

ישראלים ממה שמכונה "המגזר היהודי" שטסים למדינות מוסלמיות עוברים אקסטרה בידוק בטחוני?[עריכת קוד מקור]

אם פלוני הישראלי והיהודי הדובר עברית רהוטה טס למדינות כמו ירדן ומצרים הוא יעבור עיכובים ותשאולים נוספים לצורך אקסטרה בידוק בטחוני? וכו'? מה התואנה לכך? ―אנונימי לא חתם

שני, שלישי, או רביעי, איזה מהם עם הכי פחות פקקים?[עריכת קוד מקור]

תודה מראש על תשובה.

כידוע יום הימים חמישי וראשון עמוסים בפקקים בגלל הצטברות עומסים והכמיהה "לסיים דברים" לפני סוף השבוע או מיד עם תחילתו.

נשארנו עם שישי-שבת, שבהם ככלל אין פקקים כלל, ועם שני, שלישי ורביעי.

מבין שני, שלישי ורביעי, איזה בדרך כלל הוא הכי פקוק (על אף ההבדלים המינוריים בינהם)?

האם אנשי הצמרת הנאצית עישנו סיגריות ושתו אלכוהול?[עריכת קוד מקור]

ברור שהיטלר וגרינג היו מסוממים ממדרגה ראשונה (ראו Theodor Morell שהיה הרופא האישי של היטלר וכמה סמים קשים רשם לו באצטלה רפואית). אבל מה לגבי סיגריות ואלכוהול שגם הם סמים כמובן? ―אנונימי לא חתם

אפשר להתחיל לברר התשובה לשאלה על צריכת אלכוהול בפניה למקורות המופיעים בערך בויקיפדיה האנגלית: Drug policy of Nazi Germany. התשובה לשאלה על עישון מורכבת יותר. הנה מאמר אחד שיכול להיות קצה חוט לתשובה: Tobacco policies in Nazi Germany: not as simple as it seems. Oy • שיחה 10:22, 3 באוגוסט 2018 (IDT)

באיזה רוב התקבלו חוקי היסוד?[עריכת קוד מקור]

חוק יסוד: ישראל – מדינת הלאום של העם היהודי התקבל ברוב של 62 בעד מול 55 נגד ושני נמנעים. חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו התקבל ברוב של 32 בעד מול 21 נגד ונמנע אחד. איך ניתן לקבל נתון זה ביחס ליתר חוקי היסוד? פרוטוקול הישיבה שבה אושר החוק ייתן מענה חלקי, משום שבפרוטוקול של הישיבה שבה אושר חוק יסוד: מקרקעי ישראל (עמ' 1925) נכתב רק שהחוק התקבל, בלי לציין כמה הצביעו בעד ונגד. דוד שי - שיחה 18:39, 3 באוגוסט 2018 (IDT)

אפשר לנסות לבדוק בעיתונות. בגוגל לגבי חוקים חדשים ובאתר עיתונות יהודית היסטורית לגבי ישנים. (יש כמה שנים מתות בין לבין למרבה הצער). לא מצאתי תשובה מדויקת על חוק מקרקעי ישראל, אבל נאמר שהקואליציה היתה בעד, מק"י נגד ושאר האופוזיציה פרט למק"י נמנעה. דב ט. - שיחה 16:02, 9 באוגוסט 2018 (IDT)

מילים לשיר לפתע סימור[עריכת קוד מקור]

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 280/מצב ―79.182.86.22 (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

בבקשה. חזרתי • ∞ • שיחה 19:20, 4 באוגוסט 2018 (IDT)

למה 3760 לפנה"ס?[עריכת קוד מקור]

לפי המחקר המדעי, מדוע דווקא השנה הזאת נקבעה כשנת בריאת העולם? (גם 'לא ידוע עדיין' זאת תשובה) האם יכול להיות קשר לכך שזוהי התקופה בה הומצא הכתב?

לגבי הקשר עם הכתב, הרי איני מכיר דיון בנושא. עם זאת אציין כי למיטב ידיעתי כתב היתדות, שהוא הכתב הראשון המוכר לנו ידוע רק החל מכמה מאות שנים לאחר תאריך זה. התאריך של 3761 לפנה"ס נובע מחישוב של התקופות המופיעים בתנ"ך שנעשה בחיבור סדר עולם. מהמיתולוגיות של תרבויות אחרות במזרח הקדום עולים תאריכים אחרים של רבבות שנים. אגב, חישובים אחרים של התקופות המופיעות בתנ"ך הביאו לשנים אחרות. זכורה קביעתו של ג'יימס אשר אשר לפיה העולם נברא בתחילת הלילה שקדם ל-23 באוקטובר 4004 לפני הספירה. אמיר מלכי-אור - שיחה 11:34, 5 באוגוסט 2018 (IDT)

נכון לשנים האחרונות תיארוך כמה מן הדוגמאות הקדומות ביותר הידועות של כתב ציורים מארם נהריים (שהפך אח"כ בהדרגה לכתב יתדות) הוא בערך 3500 לפנה"ס. לא ידוע לי על תאוריה מדעית שמקשרת עובדה זו לתאריך בריאת העולם לפי הכרונולוגיה המקראית והמסורתית, והדימיון עשוי להיות די מקרי. צריך לזכור שההבדל בין כתב הציורים הפשוט ביותר לפרוטו-כתב הוא מאוד מטושטש וקצת שרירותי. למשל הסימנים משמאל התגלו חקוקים על שריון צב בקבר המונים בסין, ומתוארכים לגיל של כ-6000 לפנה"ס. במידה ויתגלו באותו אזור ומאותה תקופה דוגמאות נוספות של סימנים דומים, התיארוך של הכתב הראשון עשוי להיות מוקדם משמעותית. H. sapiens - שיחה 20:07, 5 באוגוסט 2018 (IDT)

ה'בונדס' בקנדה וראשיו[עריכת קוד מקור]

שלום רב, אני מחפש מידע אודות ראשי הבונדס בקנדה בשנות השבעים והשמונים של המאה שעברה. היכן ניתן למצוא מידע רלוונטי? בתודה 217.132.0.76 07:05, 5 באוגוסט 2018 (IDT)

נסה לפנות אליהם ישירות, למשל באמצעות דף הפייסבוק שלהם: Israel Bonds Canada.‏ Oy • שיחה 07:40, 5 באוגוסט 2018 (IDT)

תרגום השיר "הלשון השוודית" של אלתרמן לשבדית?[עריכת קוד מקור]

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 280/מצב האם השיר תורגם לשבדית? אם כן בידי מי? לינק יתקבל בברכה ובששון. 24.244.23.69 10:00, 5 באוגוסט 2018 (IDT)

מקור הלבוש החרדי[עריכת קוד מקור]

אהלן, לאחרונה ראיתי כתבה העוסקת במקור הלבוש של החרדים ושל הכובע בפרט ושם טענו שיהודים באירופה נאלצו לחבוש את הכובע כסימן גנאי וזוהי גם הסיבה של מכשפות יש כובע דומה לזה של החרדים, ואילו עד היום מה שחשבתי-בעיקר מעיתונות כתובה שהלבוש במקור היה של הקוזקים שפשטו על כפרי היהודים ומאיזו שהיא קנאה החליטו היהודים לאמץ את הלבוש שלהם,אז מה נכון? --פעיל למען זכויות אדם - שיחה 14:56, 5 באוגוסט 2018 (IDT)

ר’ לבוש חרדי. לדוגמה: הלבוש של הליטאים (ובעקבותיהם: הספרדים) הוא הלבוש שנחשב מכובד במרכז ומזרח אירופה בסוף המאה ה־19 ותחילת המאה העשרים. Tzafrir - שיחה 19:53, 5 באוגוסט 2018 (IDT)

ראיתי את הערך ושם לא מפורט במיוחד על מקורו,אמנם יש שם איזו שורה על הנושא אבל לא יותר מכך והיא אפילו בלי מקור פעיל למען זכויות אדם - שיחה 11:07, 6 באוגוסט 2018 (IDT)

בקשר לכובע ניתן לראות בערכים מגבעת קנייטש והומבורג (כובע). הכובע ששימש לסימן גנאי היה כובע היהודים. בברכה ובתודה, דג ירוק (שיחה) • 13:50, יום שני בשבת, כ"ה באב ה'תשע"ח (IDT).

הטענה שהנקודה הסינגולרית הייתה בגודל גרגיר אפונה מבוססת בכלל?[עריכת קוד מקור]

מה הבסיס לטענה שניתן להגיע לרמה כזו של דחיסות של כל כמות החומר המטורפת ביקום והאם יש מדענים ששוללים את הטענה הזו? ―אנונימי לא חתם

מעולם לא שמעתי על גרגר אפונה. למיטב ידיעתי מדובר על נקודה בגודל אפס או באורך פלאנק. אגב, שאלות ממין זה כדאי להפנות לויקיפדיה:הכה את המומחה/שאלות במדעים מדויקים. אילן שמעוני - שיחה 20:04, 6 באוגוסט 2018 (IDT)

אסונות תעופה- אל על[עריכת קוד מקור]

בערך ויקיפדיה "אסון ביילמר" ( נפילת מטוס אל על בהולנד) נכתב שזהו האסון התעופה היחידי של אל על. מה על אסון המטוס שיורט מעל בולגריה ב 1955 ? בהגדרת אסון תעופה נאמר "וכן במקרים של פגיעה מכוונת במטוס באוויר" מה גם שהמטוס יתכן וסטה מספר קילומטרים לתוך בולגריה. ―185.24.205.142 (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

מצטרף לשאלה, הנחתי תבנית הבהרה בדף הנ"ל. בני • שיחה • ה' באלול ה'תשע"ח • 04:26, 16 באוגוסט 2018 (IDT)

יותר נכון לומר שזו ההתרסקות היחידה של מטוס אל על. Wikiped201820 - שיחה 23:02, 16 באוגוסט 2018 (IDT)

בעיות חנייה באזור המרכז[עריכת קוד מקור]

מהן 2 הערים באזור המרכז עם הכי פחות בעיות חנייה? ―109.67.114.158 (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

עד כמה היקום אמור להיות גדול יותר ממה שהוא?[עריכת קוד מקור]

שמעתי את הפיזיקאי שון קרול (Sean M Carroll) טוען בדיבייט עם הפיזיקאי וההיסטוריון אלן וואלס (Alan Wallace) כי אולי שהיקום הרבה יותר גדול ממה שהוא.

עד כמה היקום אמור להיות גדול ממה שהוא? בהנחה שיש הערכה בנושא.

תודה. 109.67.114.158 23:27, 5 באוגוסט 2018 (IDT)

אין הערכה - הטווח נע בין "הרבה יותר גדול ממה שאנו צופים בו" ל"אינסופי". עקמומיות היקום שנמדדה היא אפס (אינסופי) או קרובה לאפס מעבר לרגישות המכשירים (יקום גדול מאד, אני לא יודע בדיוק כמה). אגב, שאלות ממין זה כדאי להפנות לויקיפדיה:הכה את המומחה/שאלות במדעים מדויקים. אילן שמעוני - שיחה 20:03, 6 באוגוסט 2018 (IDT)

בכמה צבאות ישראל נלחמה?[עריכת קוד מקור]

בכמה צבאות נלחם צה"ל במשך כל קיומו? כשאני אומר צבא, אני מתכוון אך ורק לצבא רשמי של ממש ולא לארגונים חמושים (כמו חיזבאללה, חמאס, אש"ף וכדומה) שיכולים להיחשב במקרה הכי "מפנק" למיליציות. שואל השאלות - שיחה 14:35, 6 באוגוסט 2018 (IDT)

חמישה: מצריים, ירדן, עיראק, סוריה ובמידה מועטה לבנון. אילן שמעוני - שיחה 19:59, 6 באוגוסט 2018 (IDT)

ערב הסעודית אף היא שלחה חיילים במלחמת השחרור. שנילי - שיחה 23:25, 7 באוגוסט 2018 (IDT)

היה גם חיל משלוח ממרוקו במלחמת יום כיפור. Tzafrir - שיחה 21:19, 8 באוגוסט 2018 (IDT)

אפשר להוסיף גם את משמרות המהפכה האסלאמית של איראן, למרות שמדובר בזרוע צבאית נפרדת מצבא איראן. – ד"ר MathKnight ✡ (שיחה) 21:38, 8 באוגוסט 2018 (IDT)

וגם מול סובייטים ברימון 20 ואוגנדיים במבצע אנטבה. דניאל 23:03, 8 באוגוסט 2018 (IDT)

וגם מול האמריקאים בתקרית ליברטי. 109.65.60.202 23:05, 8 באוגוסט 2018 (IDT)

נדמה לי שהייתה גם יחידה צפון קוריאנית קטנה במהלך מלחמת יום הכיפורים. גילגמש • שיחה 11:28, 9 באוגוסט 2018 (IDT)

אל תשכחו את צבא סודאן, ששלח יחידות להילחם בנו בשתי מלחמות - ראו יחסי ישראל-סודאן. בברכה. ליש - שיחה 11:39, 9 באוגוסט 2018 (IDT)

טודו בום[עריכת קוד מקור]

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 280/מצב פורסם כי סטטיק ובן אל יתחילו את הקריירה הבינלאומית שלהם עם גרסה אנגלית ל"טודו בום", כשאפילו נחשפו בעיתון מילות הפזמון, ונאמר כי הגרסה נזו תצא במהלך יולי. ובכן, אנחנו באוגוסט. והם כבר הוציאו שני שירים, אבל בעברית. הם אמרו בכמה ראיונות שהם כבר הקליטו וצילמו את הקליפ באנגלית. אז? מו סיזלאק • הטברנה

טוב, מניח שזה נשאר בגדר תעלומה... מו סיזלאק • הטברנה 23:19, 19 בספטמבר 2018 (IDT)

למה ההיספנים שחורים או לפחות נחשבים לשחורים?[עריכת קוד מקור]

יש לכם הערכה בנושא? ―אנונימי לא חתם

אמנם חלק מתושבי אמריקה הלטינית הם מעט כהים כנראה כתוצאה מנישואי תערובת עם אינדיאנים אבל יש גם הרבה מהם כמו למשל רוב אוכלוסיית מקסיקו שהם לבנים, משום מה תמיד ההיספנים מוצגים כשחורים וככאלו שקוראים לצפון אמריקנים לבנים?--109.65.110.230 01:01, 7 באוגוסט 2018 (IDT)

נחשבים ל"היספנים" לא ל"שחורים". גם מדען יהודי שהגיע מדרום אמריקה לארצות הברית יכול להיחשב ל"היספני", "בטעות".Ewan2 - שיחה 02:39, 7 באוגוסט 2018 (IDT)

בארה"ב מקובלת שנים רבות מאוד חלוקה ל"לבנים" ול"שחורים", כאשר בפועל "שחור" הוא כל מי שניתן לזהות אצלו ולו שמץ של מוצא אפריקאי, אפילו כשהוא בעל גוון עור ושיער אירופיים (ראו one-drop rule). ה"היספנים" מבלבלים את החלוקה הזו מכיוון שחלקם עם מרכיב גדול או קטן של מוצא אפריקאי, וחלקם ממוצא דרום-אירופי עם גוון עור כהה למדי, ובכל מקרה לא נהוגה אצלם חלוקה חדה בין "לבנים" ל"שחורים". "לבנים" מסויימים בארה"ב פותרים את הבלבול על-ידי התייחסות לכל ההיספנים כ"שחורים" (או כ"צבעונים") אבל זו בהחלט איננה גישה רשמית, גם בסיטואציות שעדיין יש בהן סיווג רשמי של מיעוטים. H. sapiens - שיחה 15:14, 8 באוגוסט 2018 (IDT)

האם ניתן לחדש דרכון בעיר שאיננה העיר של כתובת המגורים הרשמית?[עריכת קוד מקור]

נכנסתי לאתר של משרד הפנים וביצעתי רכישה של חידוש דרכון על סך 245 ש"ח. קיבלתי לאימייל מסמך של אישור תשלום ומסמך נוסף של קבלה.

האם אני חייב ללכת רק ללשכת משרד הפנים בעיר שבה נמצאת כתובת מגוריי הרשמית? כלומר, אם אני גר בתל אביב אני חייב ללכת בתל אביב? אין אופציה אחרת? תודה. ―אנונימי לא חתם

לא אתה יכול ללכת לכל עיר שאתה חפץ בה Gutter • שיחה 14:14, 7 באוגוסט 2018 (IDT)

אני זוכר שהזמנתי דרכון במשרדים בתל אביב, בזמן שאני רשום בכלל בקריות. לא היתה שום בעיה. Corvus‏,(Nevermore)‏ 14:26, 7 באוגוסט 2018 (IDT)

אכן, ניתן לגשת כמעט לכל לשכה שאתה חפץ בה. משרד הפנים מודיע באתרו כי: ”לשכות רשות האוכלוסין וההגירה פתוחות לקבלת קהל מכל הארץ. שימו לב! בלשכות במודיעין, מעלה אדומים, נהריה וכרמיאל ניתן שירות לתושבי המקום בלבד.”Oy • שיחה 18:24, 7 באוגוסט 2018 (IDT)

תודה רבה לכם.

באיזו עיר במרכז לשכת משרד הפנים הכי פחות עמוסה גם למזמינים תור באינטרנט?[עריכת קוד מקור]

אני מרגיש שגם עם הזמנת תור און ליין, עדיין עדיף לבחור סניף שסביר שיהיה פחות עמוס מאחרים.

מנסיוני האישי, בלשכה ברחובות זמן ההמתנה, לאחר קביעת תור באינטרנט, קצר מאד והפקידים אדיבים ויעילים. עם זאת, שמעתי תלונות מפונים אחרים, שנאלצו להמתין זמן רב. שלומית קדם - שיחה 20:24, 7 באוגוסט 2018 (IDT)

תודה. עוד מישהו רוצה לחוות דעה? ―אנונימי לא חתם

להוציא דרכון? באר שבע, אילת. ‏«kotz» «שיחה» 13:23, 11 באוגוסט 2018 (IDT)

האם החוק מחייב רופא מומחה לנכוח בחדר ניתוח בכל מהלכו של ניתוח?[עריכת קוד מקור]

החוק - בוודאי שלא. החוק מאפשר לכל רופא לעסוק בכל תחומי הרפואה, כולל ניתוחים, ו"בלבד שיהיה מיומן בפעולה הרפואית אותה הוא מבצע". הכתבה הזו מתארת את המצב נכון ל-2011. עוזי ו. - שיחה 02:03, 8 באוגוסט 2018 (IDT)

סליחה שכתבתי "מומחה" התכוונתי לכתוב "מרדים". תיקנתי שם. ―אנונימי לא חתם

החוק מתייחס לסיטואציה של עזיבת חדר ניתוח על ידי המנתח האחראי, במידה והיה במעשה הזה כדי ”כדי לסכן חיי אדם או לגרום לו חבלה”. ראה סעיף 338(א)(7) לחוק העונשין. המקרה המפורסם ביותר שבו הורשע בפלילים מנתח על נטישת חדר ניתוח בעיצומם של ניתוחים הוא ד"ר ולדימיר יקירביץ' (ע"פ 7193/04 ולדימיר יקירביץ' נ. מדינת ישראל. ניתן בבית המשפט העליון ביום 30.04.2007). סמוך לחשיפת התנהגותו של יקירביץ' הודיע משרד הבריאות כי בכוונתו לקבוע בהוראות מנכ"ל נוהל האוסר על מנתח אחראי לעזוב את חדר הניתוח במהלך ניתוח, אלא במקרים חריגים. אינני יודע אם בסופו של יום אכן פורסם נוהל כזה.

הוראות סעיף 338(א)(7) לחוק העונשין חלות על כל נותן טיפול רפואי או כירורגי ומשכך חלות גם על המרדים, במידה והיעדרו מחדר הניתוח היה בו כדי לסכן חיי אדם או לגרום לו חבלה. Oy • שיחה 07:29, 8 באוגוסט 2018 (IDT)

היכן אוכל למצוא את הנתונים העדכניים ביותר עבור ההכנסה הממוצעת למשפחה בכל אחד מהישובים בישראל?[עריכת קוד מקור]

באיזה אתר אתם ממליצים להשתמש על מנת למצוא את נתוני ההכנסה הממוצעת למשפחה עבור כל קיבוץ ברשימה הזו (אני מניח שאתם הולכים להפנות אותי לאתר של הלמ"ס ... במידה שכן, אנא היו ספציפיים לגבי קובץ ה-PDF או דף האינטרנט הספציפי בהם אוכל למצוא את הנתונים הללו). WikiJunkie - שיחה 14:37, 8 באוגוסט 2018 (IDT)

לצערינו, כנראה שלא תמצא. יש קושי מתודי בהערכת הכנסות בקיבוצים ולכן אין בנמצא נתונים מהימנים על כך. המקור המקובל לנתוני הכנסה לפי הוא המוסד לביטוח לאומי, המוציא דו"חות עתיים הנקראים: שכר והכנסה מעבודה לפי יישוב ומשתנים כלכליים שונים. ראה מה הם כותבים שם על נתוני הכנסה בקיבוצים. Oy • שיחה 20:53, 11 באוגוסט 2018 (IDT)

האם החוק הישראלי מחייב רופא מרדים לנכוח בחדר ניתוח בכל מהלכו של ניתוח?[עריכת קוד מקור]

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 280/מצב שואל אך ורק על רופא מרדים. תודה. ―אנונימי לא חתם

אולי משתמש:Kulystab יודע. 109.67.24.154 07:08, 9 באוגוסט 2018 (IDT)

לא ידוע לי על הנחיה מפורשת כזו, אבל אני מאמין שאפשר לגזור אותה ממה שנכתב לעיל על רשלנות בחוק העונשין, וכן מנייר העמדה של איגוד המרדימים הישראלי (סעיף 14.6): "לפחות אחד מהרופאים המרדימים יטפל בחולה וישגיח עליו במהלך ההרדמה ללא כל הפסקה". Kulystab • שיחה • הערך גאוגרפיה של יפן רוצה להיפטר מהכתמים האדומים. עזרו לו. • כ"ט באב ה'תשע"ח • 21:28, 9 באוגוסט 2018 (IDT)

אם פלוני נוסע למדינה X ומשמיד את הדרכון שלו בתחומיה, מה אז?[עריכת קוד מקור]

איך ניתן בכלל להחזירו למדינתו או לגרשו, בפרט אם אינו מזדהה ממדינה X? ―אנונימי לא חתם

זו אכן בעיה לא פשוטה ואתגר למדינות המשמשות יעדים מועדפים להגירה לא חוקית. כך למשל מפלגת UKIP הבריטית מציעה להתמודד עם האתגר.[9] נדמה לי שגם בישראל "שיחקו" עם רעיון דומה.

חלק מן המדינות מנסות לפתור את הבעיה בכך שהן מטילות סנקציה פלילית על השמדת דרכון. כך למשל החוק בארצות הברית, 18 U.S. Code § 1597, הקובע כי המשמיד דרכון (או מסתירו) יכול להענש במאסר עד שנה שלמה. התקווה כמובן שהעבריין יבין שעדיף לוותר על חלום ההגירה ולחזור לארץ מוצאו, מאשר לשבת בבית סוהר אמריקני. קיימות מדינות "נחשקות" נוספות אשר נהגו בדרך זו. Oy • שיחה 19:35, 10 באוגוסט 2018 (IDT)

אדון עולם נוֹרָא[עריכת קוד מקור]

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 280/מצב בפיוט (היפה) אדון עולם מופיעה המילה "נוֹרָא" פעמיים. לראשונה בשורה "לְבַדּוֹ יִמְלֹךְ נוֹרָא" ובשנית בשורה "אָמֵן אָמֵן שֵׁם הַנּוֹרָא". אני חושש שמשמעות ה"נורא" הזה שונה מהמשעות שאני מכיר (איום, גרוע, עגום, מפחיד). מה המשמעות המקורית? Corvus‏,(Nevermore)‏ 16:34, 9 באוגוסט 2018 (IDT)

ראה כאן, "מעורר יראה" - לאו דווקא במובן שלילי. יכול להיות קשור יותר לגדוּלה ועוצמה המעוררות יראת-כבוד. [10]. דב ט. - שיחה 16:37, 9 באוגוסט 2018 (IDT)

הבלשן גיא דויטשר בספרו (המומלץ!) "גלגולי לשון" מביא את המילה "נורא" כדוגמה לשינויים שחלים בשפה, ומדגים זאת בפסוק משמות י"ד י: וְרָאָה כָל-הָעָם אֲשֶׁר-אַתָּה בְקִרְבּוֹ אֶת-מַעֲשֵׂה ה, כִּי-נוֹרָא הוּא, אֲשֶׁר אֲנִי, עֹשֶׂה עִמָּךְ. מתוך ההקשר החיובי ניתן להבין שמשמעות "נורא" בעברית מקראית היא "מופלא" או "מדהים". H. sapiens - שיחה 16:24, 10 באוגוסט 2018 (IDT)

תהליך דומה (אבל הפוך) קרה למילה Awesome באנגלית, שמילולית פירושה "מעורר יראה" (Awe), אבל שינתה את משמעותה ב-100 השנים האחרונות למשמעות כמעט הפוכה - מדהים, נחמד, וכו'.

למה פעם התעוללות והרג אנשים ברחוב היה מקובל והיום זה טאבו?[עריכת קוד מקור]

למה בימים הביניים וגם ברומא העתיקה ויוון היה מקובל ונפוץ להרוג אנשים ברחוב, להתעלל, להשפיל ולגרום לחבלות גופניות חמורות, אבל היום מדובר בטאבו נוראי ואיפילו במידות שבהם יש הוצאות להורג, עושים את זה יותר חשאי ובלי התעללות והצגה פומבית? מה גרם לשינוי?

אני מתייחס למדינות מפותחות ומתורבתות בלבד, נא לא להכניס לתשובה מדיות אפריקה או איסלאם. 213.55.211.52 22:26, 9 באוגוסט 2018 (IDT)

אולי כי הפכנו להיות חברה פחות אלימה? Tzafrir - שיחה 11:40, 10 באוגוסט 2018 (IDT)

השאלה איננה נכונה. אף פעם לא היה מקובל להרוג אנשים ברחוב. גם לא להשפיל ולא לפגוע בדרך אחרת. מי שעשה דבר כזה הסתכן בעונש חמור. במקומות רבים בימי הביניים הייתה אסורה נשיאה של נשק. גם האימפריה הרומית הייתה מדינה מסודרת שנשמר בה הסדר. רצח לאור יום סתם כך ברחוב בוודאי שלא היה מקובל. גילגמש • שיחה 11:45, 10 באוגוסט 2018 (IDT)

ראה לדוגמה תלייה, גרירה וביתור. בריטניה לא ייחודית באלימות הפיזית הקשה מצד הרשויות. ראיתי במיזואנים רבים מכישרים עינויים שנועדו להצגה בכיכרות העיר. ככה שזה כן נכון לומר שמראה של גרימת מוות בייסורים סדיסטיים היה חלק מהתרבות באירופה. Corvus‏,(Nevermore)‏ 12:21, 10 באוגוסט 2018 (IDT)

עינויים היו שיטת חקירה. לא עינו אנשים סתם כך. לא תפסו עובר אורח אקראי ברחוב כדי לבתר אותו או לענות אותו או לרצוח אותו. גילגמש • שיחה 12:25, 10 באוגוסט 2018 (IDT)

אף אחד גם לא טען זאת. Corvus‏,(Nevermore)‏ 12:26, 10 באוגוסט 2018 (IDT)

האנונימי טען זאת. הוא כתב "היה מקובל ונפוץ" אז זהו של היה מקובל ולא היה נפוץ. מדובר באירוע יוצא דופן, שנעשה במקרים מיוחדים. היו דברים אכזריים אחרים, אך לא רצח לאור יום ברחוב ללא סיבה. גילגמש • שיחה 14:11, 10 באוגוסט 2018 (IDT)

לא נעים לחרוג מן הקונצנזוס כאן, אבל האלמוני צודק בשתי הטענות: הרג של אנשים ברחוב היה נפוץ למדי בימי הביניים, והיום כבר כמעט שאין ממנו. ניתן לקרוא (הרבה!) על המצב דאז והשערות על דעיכת האלימות בהמלאכים הטובים של טבענו. אילן שמעוני - שיחה 15:36, 10 באוגוסט 2018 (IDT)

זה בפירוש לא נכון. אני מבין מאיפה הגיעה הטענה הזאת, אך היא שגויה. הייתה אלימות רבה יותר בחברה, אבל רצח אקראי או רצח למטרות שוד ברחוב לא היו מחזה נפוץ. כן היה רצח כתוצאה ממלחמה, אבל זה שונה מרצח ברחוב. גילגמש • שיחה 16:10, 10 באוגוסט 2018 (IDT)

השאלה בפירוש לא מדברת על פשע רחוב, אלא על אלימות מצד הרשויות. לא סתם מוזכרות מדינות שבהן נהוגה הוצאה להורג. Corvus‏,(Nevermore)‏ 16:21, 10 באוגוסט 2018 (IDT)

ארחיב מעט את התשובה:

ימי הביניים זאת תקופה ארוכה מאוד. נהוג להתחיל אותה ב476 (נפילת האימפריה הרומית) ונהוג לסיים מתישהו במאה ה-15. יש הנוהגים לסיים בכיבוש קונסטנטיפול, אחרים במסעו של קולומבוס, אבל מקובל שבמאה ה15 הסתיימו ימי הביניים והגענו לעת החדשה. חלק מהתקופה חופף לרנסנס. למרבה הצער, יש לנו תיעוד דל מימי הביניים המוקדמים. אני גם לא כל כך מכיר את התקופה הזאת, אז יתכן שבתקופה ההיא דווקא כן היה רצח ברחובות, אם כי אני עדיין לא מאמין שזה המקרה (אסביר בהמשך מדוע) בשיא ימי הביניים (מאה 11 והילך) היו מדינות מסודרות למדי וסדר היררכי שלא איפשר לפשע להשתולל. פשיעה פוגעת בכלכלה, פוגעת במוניטין וזה פשוט לא אפשרי.

עכשיו מדוע אני חושב שלא היה פשע נפוץ גם בלי מדינה מסודרת? זה די קל - נקמת דם. מי שרוצח פלוני צפוי לעונש קשה מידי קרוביו. זה לבדו שומר על סדר לא רע בכלל.

למה בכל זאת יש דעה כל כך שלילית על ימי הביניים? זה בעיקר בגלל צורת הלחימה שהייתה מקובלת בזמנו. היו שלוש צורות לחימה מקובלות: קרב מסודר (נגיד משהו כמו קרב אז'נקור), מצור (מצורים היו הרבה יותר נפוצים) אבל הנפוץ מכולם הייתה הפשיטה (chevauchée - אפשר לקרוא קצת אצל האנגלים) בפשיטה התוקף נהג להשמיד יבול, לפגוע ברכוש ובנתיניו של הצד השני. למרבה הצער, הפשיטות אכן היו נפוצות, אבל לא מדובר ברצח ברחוב, אלא בפעולה קרבית. סוג של פעולת טרור ימי ביניימית. גם המטרה הייתה נורא דומה למעשה טרור: לזרוע פחד, הרס, לאלץ את המגינים לצאת מטירתם המוגנת לשדה הפתוח וכו'. היות שהיו סכסוכים רבים גם בין מדינות וגם בין אריסטוקרטים, הפשיטות היו מחזה נפוץ באופן יחסי. לא נובע מכאן שהפשע השתולל ברחובות או שאנשים נהרגו באקראי ברחוב. זה לא קרה. בנוסף, נקמת הדם שהזכרתי כבר קודם מבטיחה שלא יהיו הרבה פשעים מהסוג הזה. לכן, גם בחברות לא מפותחות מבחינה מדינית כמו שבטים, מדינות שבטיות, חמולות ועוד אין פשע משתולל. אין רצח כעניין יום יומי. לא רק היום, אבל גם אז. אני מקווה שעכשיו העניין קצת יותר ברור.

לגבי אלימות מצד הרשויות: הרשויות אכן היו אלימות. היו צמיתים מסוגים שונים, הייתה עבדות, הייתה מערכת היררכית שלא אפשרה ניוד חברתי ועוד. ללא ספק מדובר בעניין אלים, אבל גם הרוזן שיש בבעלותו כך וכך צמיתים לא הורג אותם כלאחר יד - זה רכוש. לא פוגעים ברכוש. בנוסף, עד כמה שאני זוכר הרג צמיתים היה לא חוקי והרוזן יכול היה לעמוד למשפט המלך. גילגמש • שיחה 16:26, 10 באוגוסט 2018 (IDT)

השיעור הנמדד של רצח באירופה בסוף ימי הביניים היה כמה עשרות מקרים ל-100,000 נפש בשנה, גבוה ביותר מסדר גודל מזה של היום. בהנחה שאלימות מצד השלטונות (שלא נחשבה לרצח מבחינה משפטית) הייתה נפוצה במידה דומה, שיעור של 100 מתוך 100,000 לשנה במשך (נאמר) 50 שנות חיים נותן סיכוי של אחוזים בודדים למות מאלימות כזו במהלך חייך. הסיכוי להיפגע באופן לא קטלני היה מן הסתם גבוה יותר. לא שמעתי על נתונים לתקופות קדומות יותר. H. sapiens - שיחה 16:53, 10 באוגוסט 2018 (IDT)

בוודאי - זאת תקופה אלימה. אבל לא נובע מכך שמדובר ברצח אקראי ולא בפעולה צבאית (מהסוג שציינתי לעיל). אפילו פשיטה של ויקינגים לא מכוונת לרצח חסר הבחנה, אלא לשוד (וגם זה דעך עד המאה ה11 לחלוטין) גילגמש • שיחה 18:23, 10 באוגוסט 2018 (IDT)

העדויות אחרות: מריבות רצחניות ארעו ברחובות מעשה יומיומי. לגבי רציחות של ממש, בדם קר, ישנו למשל אותו רופא איטלקי (או שמא עורך דין? כבר שכחתי) שיצא מדי בוקר עם קשת ערב לרצוח ולבזוז כמה אנשים לפני תחילת יום העבודה. העדויות ברורות מאד. חברת ימי הביניים הייתה אלימה מאד, מאציל ועד פשוטי העם. רק בעקבות עליית השילטון המרכזי החזק בחלק המאוחר של ימי הביניים התחיל תהליך של מיתון האלימות במצוות השלטון המרכזי (מסיבות כלכליות בעיקר). ודאי שברומא רציחות סתם כך ברחוב היו נדירות - היה שלטון מרכזי חזק. בימי הביניים למלכים היה כוח מועט מול הבריונים המקומיים שכונו האצולה. אילן שמעוני - שיחה 21:32, 10 באוגוסט 2018 (IDT)

תוספת לגבי טבח צמיתים: ודאי שאציל לא יטבח את צמיתיו-שלו. את זאת עשו אצילים שנלחמו בו, בהיות הצמיתים ושדותיהם המטרה הקלה ביותר. אילן שמעוני - שיחה 21:34, 10 באוגוסט 2018 (IDT)

שבירה[עריכת קוד מקור]

תודה על ההתייחסות המפורטת, אבל רובה מדבר על דברים מעניינים שונים ממה שאני שאלתי. שאלתי על עינויים והרג של פושעים ואחרים שנחשבו באותה התקופה לעבריינים, לא על עינויים לא חוקים. ניתן למצוא עדויות רבות לכך שזה היה דבר נפוץ במימי הביניים. יש הרבה תמונות עם עינויים, יש תיאורים שלהם בספרות ויש תיעודים היסטריים של אנשים שהוצאו להורג בשיטות מאוד מאוד אכזריות. אף אחד לא יחשוב היום לקטוע לאנשים אברים כעונש. אבל פעם זה כן היה באירופה. אפשר לראות ציורים שבהם אנשים מתרכזים מכל העיר לראות איך אדם אחד הורג אדם בצורה סדיסטית ככה אי אפשר להגיד שלהרוג אנשים ברחוב היה דבר לא מקובל חברתית. פשוט האצילו סמכויות להרוג על איזשהו אדם עם נכות נפשית. השאלה האמתית היתה למה היום זה יחשב למעשה רע בזמן שבאותם השנים כל העיר באה לראות איך שורפים מישהו בהיותו בחיים. 213.55.184.200 21:40, 10 באוגוסט 2018 (IDT)

יתכן מאוד שהשואל האלמוני התייחס בעיקר לענישות הפומביות על גרדום או על עמוד קלון באמצע העיר, בככר, בפני העם, שאכן היו תקופה ארוכה חלק משגרת החיים Ewan2 - שיחה 21:43, 10 באוגוסט 2018 (IDT)

אני מעתיק לכאן את הפרק הרלבנטי מתוך המלאכים הטובים של טבענו:

מאין המהפכה ההומניטרית? תוך כמאה שנה בלבד במאות ה-18 וה-19 בוטלו איפוא במדינות המערב מנהגים אכזריים ואלימים רבים שרווחו במשך אלפי שנים, ואחרים שלא נעלמו לחלוטין לפחות הוצאו מחוץ לחוק. פינקר מכנה שינוי דרמטי זה "המהפכה ההומניטרית", ודן במספר השערות אפשריות שהוצעו לסיבותיו. השערה אחת היא שזוהי תוצאת תהליך התירבות (פרק 3). הירידה התלולה במקרי הרצח ופשע אלים אחר באירופה אולי הקטינה את הדרישה לעונשים חמורים, והסלידה שפיתחו אנשים כלפי זוהמה וחוסר נימוס אולי הוליכה גם לסלידה מוסרית נגד מנהגים אכזריים. אך פינקר מעיר שתהליך התירבות הקדים את המהפכה ההומניטרית במאות שנים. השערה אחרת מציעה שהשיפור בתוחלת החיים וברמת החיים באירופה גרם לאנשים לייחס ערך רב יותר לחייהם ולרווחתם, כמו גם לאלו של אנשים אחרים. המדינות העשירות באירופה בתקופה זו, כמו אנגליה והולנד, היו אכן גם חלוצות הומניטריות, אך השיפור ההיסטורי הדרמטי ביותר בעושרם של אנשים ומדינות באירופה תועד רק בסוף המאה ה-19 ובמאה ה-20, כתוצאה מן המהפכה התעשייתית. עם זאת, שינוי טכנולוגי באירופה שהקדים את המהפכה התעשייתית היה הופעת הדפוס והתרחבות האוריינות. מחקרים היסטוריים מעידים על זינוק בתפוצתם של ספרים במאה ה-18, ולראשונה למדה למעלה ממחצית האוכלוסייה קרוא וכתוב.
עליית האמפתיה וחשיבות חיי אדם: הפילוסוף פיטר סינגר סבור שבמהלך ההיסטוריה הרחיבו אנשים את המעגל החברתי שאליו הם חשים אמפתיה, מבני משפחה וחברים קרובים לשכנים, לאנשים זרים ואף לבעלי-חיים. אדם הרגיל לדמיין את העולם מנקודת מבטם של אנשים זרים יתקשה לחזות בסבלם. בסעיף זה מציע פינקר שגורם עיקרי להתרחבות מעגל האמפתיה היה התפשטות האוריינות. הקריאה מאפשרת לבני-אדם לחוות את העולם מנקודת מבטו של אדם זר, ולפיכך להזדהות עמו. סיפורת עלילתית בייחוד מפתה את הקורא לחוות את המציאות מנקודת המבט של דמויות ספרותיות העשויות להיות שונות עד מאוד ממנו. המאות ה-18 וה-19 באירופה, בעיצומה של המהפכה ההומניטרית, היו גם נקודת מפנה בהתפחותה של סוגת הרומן, שהגיע לשיאים חדשים של פופולריות. בניגוד למיתולוגיה, כתבי דת ושירה אפית, שהיו צורות הספרות הפופולריות עד אז, הרומן עוסק בחייהם של אנשים רגילים מתקופתו של הקורא. בנוסף על אוהל הדוד תום, רומנים שהייתה להם השפעה הומניטרית ישירה היו אוליבר טוויסט וניקולס ניקלבי, שפקחו עיני קוראים להתעללות בבתי יתומים ובהעסקת ילדים, ושנתיים לפני התורן וז'קט לבן, אשר תרמו לביטול עונשי המלקות למלחים.
רפובליקת המכתבים וההומניזם של הנאורות: בסעיף זה מתאר פינקר את האופן שבו היו האנשים המשכילים של עידן הנאורות מקושרים זה עם זה, באמצעות הוצאת ספרים והתכתבות(אנ')^[1], וכן דרך פגישות פנים אל פנים במרכזי הערים הקוסמופוליטיות כמו לונדון, פריז ואמסטרדם, שגדלו מאוד באותה תקופה. פינקר מודה כי לא ניתן לקבוע בוודאות שהפריה הדדית כזו של רעיונות הייתה חייבת להוליך למהפכה הומניטרית דווקא, במקום לכיוון ההפוך, אך בעצמו מאמין שהייתה זו תוצאה בלתי-נמנעת. לדעתו, כאשר "סוכנים רציונלים"^[2] דנים זה עם זה בחופשיות על הפתרונות המיטביים, בלתי-נמנע שפתרונות אלו יהיו פתרונות הומניסטים המבוססים על שיתוף פעולה עמוק ונרחב יותר. למרות הבדלים שטחיים בין השקפות ותורות שונות, ההסכמה הכללית בין הוגי עידן הנאורות על המתודות האוניברסליות של חשיבה רציונלית, ספקנות ומדע הייתה חייבת להוליך, להשקפת פינקר, למסקנות דומות בעלות השלכות מוסריות: שיש טבע משותף לכל בני האדם, שטבע זה איננו מושלם אך ניתן לשיפור באמצעות חשיבה והשכלה, ושפתרונות עדיפים לטובת הכלל יושגו באמצעות דיון רציונלי. פינקר מזהה מסקנות אלו ברעיונותיהם המוסריים של גדולי עידן הנאורות: האתיקה של שפינוזה, הצו הקטגורי של קאנט, האמנה החברתית של הובס ורוסו, וקביעת לוק וג'פרסון שכל בני-האדם נולדו שווים.

מעבר לזה אני מציע לקרוא את הערך כולו, ועוד יותר מכך את הספר שהערך עוסק בו. אילן שמעוני - שיחה 00:19, 11 באוגוסט 2018 (IDT)

^ הביטוי "רפובליקת המכתבים" (Republic of Letters) היה נפוץ בעידן הנאורות לתיאור האופן שבו אינטלקטואלים, אנשי-רוח ופוליטיקאים באותה תקופה לקחו חלק בדיונים מעמיקים באמצעות החלפת מכתבים.
^ מינוח מתורת המשחקים, העשירה בדוגמאות שבהן הפתרון הטוב ביותר לכלל הסוכנים הרציונלים מושג על ידי תקשורת הדדית במשחק שאיננו "סכום אפס".

איזה יופי של תשובה. 213.55.184.200 12:42, 11 באוגוסט 2018 (IDT)

בספרו של יובל נח הררי קיצור תולדות האנושות תמצא תשובה לשאלה מנקודת מבטו של היסטוריון. הוא מסביר זאת בעליית ההומניזם. Oy • שיחה 06:32, 11 באוגוסט 2018 (IDT)

קהילה יהודית ב-Surrey שבבריטיש קולומביה בקנדה[עריכת קוד מקור]

שלום רב, רציתי לשאול האם יש קהילה יהודית או קהילה ישראלית בעיר הנזכרת בכותרת? תודה רבה לעונים. בברכה.217.132.164.163 22:36, 9 באוגוסט 2018 (IDT)

יש לפחות בית כנסת אחד... אמא של גולן - שיחה 23:10, 9 באוגוסט 2018 (IDT)
כן, בהחלט. הנה אתר האינטרנט של הקהילה היהודית ב-Surrey.‏ Oy • שיחה 18:54, 10 באוגוסט 2018 (IDT)

זיהום רעש קשה מאופנועים[עריכת קוד מקור]

האם יש חקיקה בנושא? בעיקר בשישי בלילה אני שומע רעש אופנועים לפעמים כמעט כל הלילה. לא נראה לי שיש ממש מה לעשות אם זה מפריע כשכל החלונות סגורים לגמרי ואני עם אוזניות. אני מרגיש שבכל חודש מתווספים עוד אופנועים לכבישים ויש עוד ועוד רעש. ―אנונימי לא חתם

אם יש רעש לא סביר, אפשר אולי להיעזר בחקיקה הקיימת. Tzafrir - שיחה 11:37, 10 באוגוסט 2018 (IDT)

לצערי אינני רואה איך היא תעזור לי מלבד לתבוע גוף מסוים כי האופנועים מגיעים מן הכביש המהיר. ―אנונימי לא חתם

לחובבי הקומיקס ביננו[עריכת קוד מקור]

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 280/מצב אני לא ראיתי מעולם שום סרט של מארוול, והלכתי עם אחי לראות את הנוקמים : מלחמת האין סוף. לא הבנתי את רוב הסרט, אבל זה לא העניין. אני פה כדי לשאול איך תאנוס (החייזר הסגול והאכזר ההוא) השיג את האבנים ומהן. ―אנונימי לא חתם

מי שלא צפה באף סרט של היקום הקולנועי של מארוול לא בשל לראות את הנוקמים: מלחמת האינסוף. הסרט הוא סיכום של כל הסרטים, וכל שאר הסרטים התנקזו בסופו של דבר אל הסרט הנ"ל, כמעיין סאגה ארוכה וסבוכה. עכשיו אענה במפורט לתשובתך. אבני האינסוף הן שש אבנים שמימיות קטנות, שכל אחת מהן שולטת בפן אחר של המציאות. איך תאנוס השיג אותן?

אבן הכוח - האבן הסגולה, אותה ראינו לראשונה בשומרי הגלקסיה. בסוף הסרט הזה, סטאר לורד הפקיד אותה בידי חיל נובה השוכן בקסאנדר. במלחמת האינסוף לא זכינו לראות את תאנוס משיג את האבן, שכן הוא הגיע לחללית של תור ולוקי כבר עמה. איך הוא השיג? כמו שציינתי, סטאר לורד הפקיד את אהבן אצל חיל נובה. בשומרי הגלקסיה 2 אנחנו עדים לכך שאגו הכוכב החי משמיד את קסאנדר (למשך שניות ספורות רואים את חללית של חיל נובה בורחת ממנו) ובכך האבן נשארת ללא השגחה. כך תאנוס השיג אותה ללא בעיה כלל. אבן הכוח מעניקה כוח בלתי מוגבל למי שנושא אותה, ומגבירה את יכולותיהן של האבנים האחרות.
אבן החלל - האבן התכולה, אותה ראינו לראשונה בקפטן אמריקה: הנוקם הראשון. בסוף הסרט הזה, היא מוטלת ללא השגחה במימי האוקייאנוס. איכשהו (זה לא כל כך ברור) היא מגיעה ללוקי ובסוף הנוקמים היא עוברת לשמירה באסגארד אצל אודין. בסוף תור: ראגנארוק לוקי לוקח אותה לעצמו ותחילת מלחמת האינסוף, כשתאנוס משתלט על הספינה שלו ושל תור, לוקי מעניק לו את האבן בתמורה לחייו של תור. האבן הזו מעניקה לנושא אותה לנוע בחלל כרצונו ולהיות בשני מקומות באופן סימולטני.
אבן המציאות - את האבן האדומה הזו ראינו לראשונה בתור: העולם האפל. היא הופקדה על ידי תור והלוחמים שלושה אצל האספן. תאנוס מגיע אצל בית האספן ב"ראשומקום" וגונב אותה. האבן הזו נותנת לנושא אותה לשלוט בחוקי הפיזיקה ולתת לו להפוך את המציאות למה שירצה.
אבן הנשמה - את האבן הכתומה הזו ראינו לראשונה במלחמת האינסוף. היא נשמרה על ידי הגולגולת האדומה ב"וורמייר". כדי להשיג אותה, תאנוס היה צריך להקריב את היקר לו מכל - נשמה עבור נשמה. עקב כך, הוא זורק את גאמורה למותה מצוק ומתעורר במעיין עם אבן הנשמה. האבן הזו יכולה להעניק לנשוא אותה שליטה בנשמה של כל בעולם ולהפוך אותו לעושה דברו.
אבן הזמן - לדעתי זו האבן הכי עוצמתית שיש. זו האבן הירוקה. ראינו אותה לראשונה בדוקטור סטריינג' והיא הייתה שמורה במדש הקאמאר טאג' שנפאל על ידי מסדר המכשפים של העתיקה. סטריינג' מחליט לשמור עליה והוא הופך למכשף העליון של כדור הארץ. לאחר קרב עיקש וקשה בטיטאן, תאנוס דוקר בבטן את איירון מן ומתחיל לרצוח אותו. בתמורה לחייו של איירון מן, סטריינג' מעניק לו את אבן הזמן. האבן הכי עוצמתית לפי דעתי כיוון שבעזרתה ניתן להחזיר את הזמן אחורה, לעצור את הזמן, לנסוע בזמן, לראות את העתיד ולשנות את העבר.
אבן המחשבה - זו האבן הצהובה. ראינו אותה לראשונה בהנוקמים: עידן אולטרון והיא הותקנה במרכז מצחו של ויז'ן. תאנוס מגיע לואקאנדה במטרה לעקור את האבן מויז'ן. מכשפת השני, מושא אהבתו של ויז'ן, מצליחה להשמיד את האבן לפני שתאנוס שם עליה את ידו. אבל כאמור, לתאנוס אבן הזמן, לפיכך הוא מחזיר את הזמן אחורה, מחזיר את ויז'ן לחיים ועוקר את האבן ממצחו ומשבץ את אבן האינסוף האחרונה בכפפת האינסוף שלו, מקיש באצבעותיו ומוחק באופן רנדומלי חצי מכל החיים ביקום (הוא חרד לאיזון מושלם).
מקווה שעזרתי, ניב - שיחה 23:03, 10 באוגוסט 2018 (IDT)

אתקן את עצמי. תאנוס מעניק ללוקי בסרט הנוקמים את אבן המחשבה (הצהובה) ולוקי שם אותה בתוך השרביט שלו והיא נהפכת לתכולה. תאנוס שולח את לוקי עם אבן המחשבה למצוא לו את אבן החלל (דם היא תכולה, בצורת קובייה) ולהביא לו אותה. לוקי נכשל ובסוף "הנוקמים" הוא נשלח עם תור ואבן החלל לאסגארד. אבן המחשבה נשארת בכדור הארץ בתוך השרביט של לוקי, ובעידן אולטרון אנו רואים שאולטרון מנסה להשתמש בה אך טוני סטארק וברוס באנר מתקינים אותה במצחו של ויז'ן. ניב - שיחה 12:23, 11 באוגוסט 2018 (IDT)

האם פלסטינים יכולים להצביע בבחירות?[עריכת קוד מקור]

האם תושבי הרשות הפלסטינית (למשל מי שגר בחברון או ברמאללה) מורשים להצביע בבחירות לראשות הממשלה בישראל? תודה. ―אנונימי לא חתם

בישראל אין בחירות לראשות הממשלה. חזרתי • ∞ • שיחה 23:49, 10 באוגוסט 2018 (IDT)

הכוונה לבחירות שנערכות בדרך כלל כל ארבע שנים... נגיד שאני פלסטיני מרמאללה, ואני רוצה להצביע בבחירות בשנה הבאה (2019), אני יכול? ―אנונימי לא חתם

לא. לפי חוק הבחירות לכנסת [נוסח משולב], תשכ"ט-1969, הזכות להצביע בבחירות לכנסת נתונה רק למי שרשום בפנקס הבוחרים, שהוכן לפי הוראות החוק, הכולל את כלל רשימות הבוחרים, שהיא רשימה של בעלי זכות לבחור לכנסת שהוכנה לפי החוק. פנקס הבוחרים, יכלול כל אדם שביום שליפת הפנקס היה אזרח ישראלי והיה רשום, הוא ומענו, במרשם האוכלוסין כתושב ויום הולדתו ה-18 חל לא יאוחר מיום הבחירות. חזרתי • ∞ • שיחה 10:08, 11 באוגוסט 2018 (IDT)

מה פירוש ה-Mi מיד אחרי Xiaomi?[עריכת קוד מקור]

אני פשוט חושב לקנות טלפון שלהם ולא ממש הבנתי מה זה ה Mi וזה לא ברור לי מהערכים, לפי הערך העברי שיאומי זה היצרן, אבל מהלוגו להלן לצד קריאת הערכים השונים אני מתרשם ש Mi global זה היצרן, אז מי היצרן? בתודה ושפע ברכות ! ―אנונימי לא חתם

Mi היא סדרת דגם הדגל של היצרן הנ"ל • חיים 7 • שיחה • 12:41, 12 באוגוסט 2018 (IDT)

האם בנקים בישראל (כולל בנק הדואר) נותנים שירות רק לאזרחי ישראל?[עריכת קוד מקור]

מה קורה אם עברתי לחו"ל וכעת עברו 5 שנים וביטלו לי את האזרחות כאן (אני יודע שמבטלים אותה אוטומטית אחרי 5 שנים של שהות בחו"ל). האם אז אני עדיין זכאי לשירותי בנקאות או שיימחקו לי גם את חשבון הבנק? ―אנונימי לא חתם

ראשית, בנקים נותנים שירותי בנקאות פחות או יותר לכולם כולל אינספור תושבי חוץ (כל עוד זה משתלם להם כלכלית). שנית, אזרחות לא מתבטלת אלא במקרים מאוד חריגים גם אם בילית 50 שנה בחו"ל. ‏DGtal‏ - שיחה 10:58, 12 באוגוסט 2018 (IDT)

אתה בטוח שהיא לא מתבטלת? אני יודע שיש שם איזה שינוי כל שהיא ואם אני לא טועה בעבר שמעתי שזה ביטול. ―אנונימי לא חתם

לפי חוק האזרחות ניתן לבטל אזרחות רק אם התקבלה ברמאות או שהזארח הורשע בטרור, וגם אלו בתנאים מגבילים מאוד. ‏DGtal‏ - שיחה 11:51, 12 באוגוסט 2018 (IDT)

יתכן שהאנונימי מדבר על תושבות והיא אכן מתבטלת אם לא גרים באופן קבוע בארץ. זה לא ייחודי לישראל. למיטב הבנתי, ככה זה בכל המדינות. גילגמש • שיחה 22:06, 12 באוגוסט 2018 (IDT)

יש אנונימיים בויקיפדיה שחותמים כדלהלן או באופן דומה לכך, איך הם עושים זאת?[עריכת קוד מקור]

2a01:6500:a052:9a37:c0e3:6445:16e0:8a2a

הם מחוברים מכתובת IPv6 ולא מכתובת IPv4‏. Tzafrir - שיחה 07:27, 13 באוגוסט 2018 (IDT)

הגדרה מדויקת של ריבית על הלוואה[עריכת קוד מקור]

עד כה נתקלתי ב-3 הגדרות למונח הריבית על הלוואה גרידא ולא ריבית באופן כללי (אני אישית לא רואה טעם בהגדרות האלה אבל זה כבר לדיון אחר):

מחיר על הכסף המולווה
מחיר על שירות הלוואת כסף
מחיר על הזמן שבו ניתן להחזיר את הכסף המלווה

מה מבין השלושה הכי מדויק לדעתכם, אם בכלל? ―אנונימי לא חתם

איך היית מגדיר את המונח "דמי שכירות" (של רכב או דירה)?

מחיר הדירה/מכונית המושכרת
מחיר השירות של השכרת הדירה/מכונית
מחיר הזמן שבו ניתן להחזיר את הדירה/מכונית

לדעתי התשובה הנכונה היא "עלות השימוש בכסף/דירה/מכונית לאורך תקופת השימוש". בברכה, Easy n - שיחה 14:22, 13 באוגוסט 2018 (IDT)

אי קבלת שוחד[עריכת קוד מקור]

בעקבות כתבה הרגע בחדשות: לפי חוק ישראלי, בן אדם שמציעים לו שוחד והוא מסרב, אבל לא מדווח למשטרה, האם הוא אשם באי דיווח על פשע או על ניסיון לפשע? ואותו דבר כשהוא עובד מדינה. תודה, יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 20:24, 13 באוגוסט 2018 (IDT)

אם תהיה חקירה, המשטרה והפרקליטות יחליטו. ככל שהעובד בכיר יותר, והשוחד המוצע גדול יותר, החומרה גדולה יותר. עובדי מדינה כפופים גם למשמעת של התקשי"ר (תקנון שירות המדינה). ―אנונימי לא חתם

לא ממש עוזר. או שיש כזה סעיף בחוק העונשין, או שלא. לא פרקליטות ולא משטרה לא יכולים להמציא סעיפי אישום חדשים. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 23:05, 13 באוגוסט 2018 (IDT)

אני לא חושב שזו עבירה. הסעיף היחיד שיכול בדוחק להיות רלוונטי הוא אי מניעת פשע, אבל מי שסירב לקבל שוחד, מנע את הפשע בעצם הסירוב. כפי שנאמר כאן, ייתכן שאי-דיווח מצד עובדי מדינה לסוגיהם הוא עבירה על נהלים שונים (למשל, אני מניח ששוטר מחויב לדווח על הצעת שוחד) אבל הוא אינו עבירה פלילית. דב ט. - שיחה 15:47, 15 באוגוסט 2018 (IDT)

עוד סעיף שיכול היה להיות רלוונטי הוא סעיף 95 לחוק הפלילי ([11], נראה שאין ערך בוויקיפדיה) האוסר על חיפוי על פשע גם לאחר מעשה, אלא שהוא מתייחס רק לעבירות חמורות שהעונש עליהן הוא 15 שנות מאסר ומעלה. על עבירת שוחד העונש הוא כמדומני עד 10 שנים. כלומר אם היית עד לרצח, למשל, חובה עליך לדווח לפי סעיף 95, אך אם היית עד לעבירת שוחד (או הצעת שוחד) אין זו חובתך. דב ט. - שיחה 15:54, 15 באוגוסט 2018 (IDT)

אני קונה מכשיר טלפון עם dual-sim[עריכת קוד מקור]

אני קונה מכשיר טלפון עם dual-sim כלומר שניתן לחבר לו שני כרטיסי SIM (מיקרו). האם מספיק רק לחבר שני כרטיס SIM פעילים ואז אני אוכל לקבל שיחות טלפון משני מספרים שונים וזהו? כלומר, מספיק רק להכניס אותם למכשיר וזהו בלי לקנפג משהו במכשיר עצמו או שזה תלוי בסוג המכשיר? תודה. ―אנונימי לא חתם

ככלל, מכשיר המגיע עם מקום לשתי כרטיסי סים יכול לקבל שיחות משתי הקווים ללא צורך בשום פעולה, אך לא בו זמנית (במידה ומחייגים לקו 1 כאשר בשיחה בקו 2 המחייג ישמע צלול תפוס/ממתינה) • חיים 7 • שיחה • 01:11, 14 באוגוסט 2018 (IDT)

מה זה "צלול תפוז"? Corvus‏,(Nevermore)‏ 01:19, 14 באוגוסט 2018 (IDT)

הפוך מ"צליל בנוי". חזרתי • ∞ • שיחה 01:34, 14 באוגוסט 2018 (IDT)

חזרתי, מילא צליל בננה, Corvus זה צליל מיוחד, קשה להגדיר אותו במילים

• חיים 7 • שיחה • 01:39, 14 באוגוסט 2018 (IDT)

זיהוי מנטה/נענע לפי תמונה[עריכת קוד מקור]

אהלן. מה זה הזן הזה (גם כאן)? יש לוח ריח חזק למדי של מנטה. שימו לב לצורת העלים והתפרחת. שואל השאלות - שיחה 12:37, 14 באוגוסט 2018 (IDT)

מאיזה ארץ הגיעו האורפלים? ומה הקשר לאברהם אבינו?[עריכת קוד מקור]

מאיזה ארץ הגיעו האורפלים? ומה הקשר לאברהם אבינו?

מטורקיה, וליתר דיוק מהעיר אורפה. יש מסורת המזהה עיר זאת כאור כשדים, עירו של אברהם אבינו. אמיר מלכי-אור - שיחה 18:59, 14 באוגוסט 2018 (IDT)

אמנות מודרנית, שתי שאלות[עריכת קוד מקור]

1) האם ניתן למצוא איפשהו בעולם אמנות עכשווית (כלומר תמונות שנוצרו ב20 שנה האחרונות) שלא תהיה מריחה חסרת פשר, אלא אמנות יפה?

2) האם אמנים אבסטרקטיים מסוגלים לצייר אובייקטים שאנשים אחרים מזהים? כלומר אם היו מבקשים לדוגמה מוסילי קנדינסקי או מלביץ' לצייר חתול, אז כולם היו מזהים שיצא להם חתול (מהסיבה הפשוטה שהם ידעו לצייר מעולה, וגם ידעו בנוסף לצייר בצורה מופשטת). אם מבקשים זאת מאמן מופשט של היום, האם הוא היה מצליח במשימה (כלומר האם לרובם יש טכניקת צייר נכונה)? שואל השאלות - שיחה 15:39, 14 באוגוסט 2018 (IDT)

1) קרא את אמנות יפה. 129.69.140.138 14:05, 15 באוגוסט 2018 (IDT)

שאלה במדע המדינה - משפחה, שבט וישות מדינית[עריכת קוד מקור]

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 280/מצב האם יש חוקרים מתחום מדע המדינה שניסו להסביר בצורה מבנית או כמה שיותר מתמטית מתי "משפחה" (הכוונה למשפחה מורחבת ולא רק למשפחה גרעינית) הופכת ל"שבט" ומתי "שבט" הופך ל"ישות מדינית"? תודה. ―אנונימי לא חתם

בדיקת אבהות בישראל[עריכת קוד מקור]

הבנתי שבארץ זה על גבול הלא חוקי לבדוק בדיקת אבהות לילד (כי הבדיקה עלולה להצליח ולהוכיח שהוא ממזר), והרבנות מעדיפה גישה של "מה שלא מוכח וודאית הוא שקר". אז השאלה היא האם לגבר יש דרך להתגונן ממצב היפותטי שבו הוא נבגד ואז נאלץ לשלם מזונות על ילד שהוא לא שלו? 213.55.184.193 11:41, 15 באוגוסט 2018 (IDT)

הוא יכול להגיש תביעת אבהות לבית המשפט לענייני משפחה ולנסות לשכנע את בית המשפט בנחיצות הבדיקה. Oy • שיחה 21:44, 16 באוגוסט 2018 (IDT)

לצערי האנונימי צודק, בית הדין הרבני/בית המשפט לא מאפשר בדיקה שיכולה להוכיח כי הילד אינו ביולוגי. אך באם מצאו דרך לבצע את הבדיקה (ולא חסרות דרכים) בית המשפט מחוייב להתחשב בכך ואינו צריך לשלם מזונות, מצד שני הילד יוגדר כממזר, כדאי לעשות חושבים. אני מדבר רק על מקרה של גירושין - תשלום מזונות, במידה והוא ילד של בת הזוג שחיה איתו, הוא עדיין מחוייב לזון ולכלכל אותו • חיים 7 • שיחה • 21:54, 16 באוגוסט 2018 (IDT)

על מה נענשו חברות הטבק ואת מי פיצו[עריכת קוד מקור]

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 280/מצב חברות הטבק נדרשו לשלם מאות מיליוני דולרים כפיצויים למעשנים שחלו בסרטן וכקנסות לרשויות, בארה"ב (כמדומני משנות התשעים). ברור כמובן למי שקרא את השפעות בריאותיות של עישון טבק, שעישון מעלה מאד את ההסתברות לסרטן ועוד צרות. לא ברור לי עם זאת מהו המנגנון המשפטי שהופעל פה, מה בדיוק היתה האשמה המשפטית כלפי החברות. הרי עצם העובדה שמכרו מוצר קטלני אינה עבירה, ועובדה שהן עושות כך גם היום.

שאלה קשורה לכך, ברור שרק מעטים מאד מן המעשנים שחלו בסרטן, או יורשיהם, קיבלו פיצוי. הרי מדובר בכמה רבבות לפחות בארה"ב לבדה, ואולי יותר לכיוון המיליונים לאורך השנים. האם היה קריטריון משפטי ברור ועקבי שקבע את מי לפצות? במקרה אחד שקראתי עליו נאמר שבעלה של התובעת (היא היתה אלמנתו של מעשן שמת מסרטן הריאה) החל לעשן בגיל 12, והאשמה היתה קשורה לכך. אני לא זוכר את הפרטים, אבל הוכיחו שבתקופה שבה החל לעשן, החברה מכרה במכוון לילדים, או לפחות ידעה שמוכרים להם ולא פעלה כנגד זה. בכך הפרה את החוק או התקנות באותה תקופה. כך שהמעשן שמת לא נפגע סתם מעישון, אלא כתוצאה מעבירה על חוק ספציפי. דב ט. - שיחה 15:38, 15 באוגוסט 2018 (IDT)

התיאוריה הכללית של תביעות אלה היתה כי הסיגריות המיוצרות על ידי תעשיית הטבק תרמו לבעיות בריאות בקרב האוכלוסייה, אשר בתורן הביאו עלויות משמעותיות למערכות הבריאות הציבוריות של המדינה. כפי שהצהיר מור, "התביעה נשענת על רעיון פשוט: אתה גרמת למשבר הבריאות, אתה משלם על זה". זה תרגום מהערך בויקי האנגלית. 129.69.140.138 16:03, 15 באוגוסט 2018 (IDT)

אבל אם, לצורך הדוגמה התיאורטית, המדע יגלה שתפוחים ירוקים גורמים לעכברת חמורה אצל גברים ג'ינג'ים עם סוג דם O. האם תהיה הצדקה לקנוס מגדלי תפוחים או ירקנים שמכרו תפוחים כאלה לצרכנים לאורך השנים, לפני הגילוי - מבלי שידעו על ההשלכות ומבלי שעברו על חוק או תקנה כלשהי? והאם הנפגעים יוכלו לתבוע פיצויים לעצמם? ברור לי כמובן שזה לא היה המצב אצל חברות הטבק, הנקודה היא שעצם גרימת נזק אינה בהכרח (לפי ההיגיון שלי) עילה מספקת לקנס לרשויות או לפיצוי לנפגע. דב ט. - שיחה 16:12, 15 באוגוסט 2018 (IDT)

ובדוגמה פחות מופרכת, מוכח מדעית שחטיפים ומשקאות קלים, החל ממינון מסוים, גורמים נזק לבריאות הפרט ולכן משיתים עלויות על הכלל, אבל לא ידוע לי שזו היתה עילה לתביעות פיצויים או קנסות. זו כן היתה עילה לרגולציה למיניה (כמו איסור מכירה בבתי הספר) אבל לא ענישה על נזקים מהעבר. אדם ששתה קולה מגיל 10 וחולה בסכרת לא יכול לתבוע את קוקה-קולה, ואילו מעשן שעישן מגיל 12 וחלה בסרטן הריאה כן יכול (לפחות במקרים מסוימים) לתבוע את חברת הטבק. דב ט. - שיחה 16:14, 15 באוגוסט 2018 (IDT)

אין לי מושג בצד המשפטי, אבל ההבדל מן הדוגמאות התאורטיות הנ"ל הוא כנראה שלפחות מאז שנות ה-60 כבר היו ראיות מדעיות מובהקות שטבק גורם לסכנות בריאות קשות. ראיות שחברות הטבק הכחישו. H. sapiens - שיחה 17:44, 15 באוגוסט 2018 (IDT)

תיקון: כבר מאז תחילת שנות ה-50. יותר מכך, לפי הערך האנגלי חברות הטבק עצמן מימנו מחקרים על ההשפעה הבריאותית של הטבק, והסתירו או עיוותו את הממצאים. H. sapiens - שיחה

והשאלה היותר מעניינת - מי ישלם את הפיצויים על הכחשת ההתחממות הגלובלית. עוזי ו. - שיחה 19:02, 15 באוגוסט 2018 (IDT)

דווקא היו תביעות נגד מקדונלדס על כך שהמזון שלהם גרם להשמנת יתר (ראו כאן). התביעה כמובן נדחתה (ראו כאן). למה מזון טעים שגורם להתמכרות וגם למחלות הוא לא סיבה לפיצויים, אבל טבק שגורם להתמכרות וגם למחלות הוא כן סיבה לפיצויים - איני יודע. Corvus‏,(Nevermore)‏ 19:56, 15 באוגוסט 2018 (IDT)

זו אינה אותו סוג של התמכרות. הפסקת עישון מלווה בתופעות גמילה הגורמות לאדם להמשיך לעשן. (בנוסף קיים בעישון גם נזק סביבתי - תופעות גופניות וסיכון גופני לאנשים בסביבה, על ידי עישון פסיבי). את דברי המזון אפשר להחליף ביתר קלות באחרים בלי להרגיש ממש תסמונת גמילה. פרט לכך המזון, האוכל, הוא חיוני לחיי האדם. עישון הסיגריות אינו חיוני לחיי האדם Ewan2 - שיחה 01:34, 17 באוגוסט 2018 (IDT)

הכלור בבריכה[עריכת קוד מקור]

זה בעצם אקונומיקה? ―אנונימי לא חתם

אקונומיקה היא תערובת המכילה כ-3% של נתרן תת-כלורי. חומר החיטוי של הבריכות מגיע לריכוז של 30% והוא כולל גם מלח סידן. ככה פחות או יותר התשובה היא - כן. בעיקר הבדלי ריכוזים. Corvus‏,(Nevermore)‏ 17:45, 15 באוגוסט 2018 (IDT)

מי מממן פאנקיסטים?[עריכת קוד מקור]

הבנתי שיש פאנקיסטים שמקבלים ביטוח לאומי רק על זה שהם פאנקיסטים, זה נכון? מה התואנה לממן אותם? ―אנונימי לא חתם

אולי תספק מידע נוסף על ההבנה הזו? עוזי ו. - שיחה 23:46, 16 באוגוסט 2018 (IDT)

איך יצרו את החפץ הישר (ב-100%) הראשון?[עריכת קוד מקור]

חזרתי • ∞ • שיחה 20:35, 15 באוגוסט 2018 (IDT)

קשה להבין לאיזו רמת דיוק אתה מתכוון ב"100%". אנך בנאים יוצר קו שהוא ישר די הצורך לצרכי בניה. קרני לייזר יוצרות קווים ישרים יותר. עוזי ו. - שיחה 21:14, 15 באוגוסט 2018 (IDT)

הכוונה לחפץ פיזי. איך נוצר למשל הסרגל הראשון? איך יצרו את התבנית הישרה כדי לצקת בו את הסרגל? חזרתי • ∞ • שיחה 22:45, 15 באוגוסט 2018 (IDT)

סרגל עשוי מעץ. נעץ שני מסמרים על לוח עץ ומתח ביניהם חוט ותקבל ישר. זה יכול להיות גם שתי עצמות מחודדות ביניהן מתוח גיד של חיה. שנילי - שיחה 23:42, 15 באוגוסט 2018 (IDT)

כיצד תפיק חוט שהוא אחיד לחלוטין בעוביו? R.G. - שיחה 01:46, 16 באוגוסט 2018 (IDT)

קשה להבין לאיזו רמת דיוק אתה מתכוון ב"לחלוטין". (אני לא סתם מנדנד. הרי אינכם מדברים על הישר המתמטי הראשון, אלא על עצמים פיזיקליים; ולמדידה פיזיקלית יש סטיית תקן). עוזי ו. - שיחה 02:12, 16 באוגוסט 2018 (IDT)

השאלה שלי היא מהכיוון של "הביצה והתרנגולת". כדי ליצוק סרגל פלסטיק ישר – צריך תבנית ישרה. איך יורים את התבנית הישרה? וחו"ח. חזרתי • ∞ • שיחה 05:47, 16 באוגוסט 2018 (IDT)

מה קדם למה: שאלת הביצה והתרנגולת או שאלת צבת בצבת עשויה? שיוף של שני משטחים כמעט ישרים זה בזה משפר את מידת הדיוק של שניהם, כך שאין צורך לברוא את "הסרגל הראשון". עוזי ו. - שיחה 11:49, 16 באוגוסט 2018 (IDT)

כמו ביצור חלונות זכוכית שופכים את הזכוכית המותכת על עופרת מותכת כאשר העופרת מטמפרטורה גבוהה מנקודת ההיתוך של עופרת אך נמוכה מזו של זכוכית

כך שהעופרת נשארת נוזלית בעוד שהזכןכית הצפה על גביו כבר מתגבשת. אחד העם • שיחה • י"א באלול ה'תשע"ח • 16:25, 22 באוגוסט 2018 (IDT)

למנוע מליקר מנטה להפוך לחום[עריכת קוד מקור]

ידוע שליקר מנטה ביתי (וודקה+מנטה+סוכר) הוא ירוק בהתחלה, אבל כשהוא מתיישן הוא הופך לחום. האם יש דרך למנוע זאת?

קומפוזיציה של מספר קבצי וורד (בין אם כולם באותה תיקייה ובין אם לא) --- לכדי קובץ PDF, איך אפשר לעשות זאת?[עריכת קוד מקור]

אשמח לדעת אם מישהו מכיר דרך. תודה לכם. בברכה. ―אנונימי לא חתם

הדרך הפחות טובה היא ליצור קובץ וורד חדש, להדביק לשם את כל הקבצים אחד אחד, ואז לשמור כ-pdf. זה יכול לעבוד, אבל יש סיכוי גדול שלא, כי לכל מסמך הגדרות עיצוב ועימוד משלו. עדיף לשמור כל אחד כקובץ pdf נפרד, ואז למזג אותם באמצעות אחד הכלים הפזורים ברשת, למשל [12] יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 15:43, 16 באוגוסט 2018 (IDT)

האם יכול להיות גבול לגודל-הפיזיקלי של חלקיקים?[עריכת קוד מקור]

הייתכן שי חלקיקים פיזיקליים שהם הכי קטנים ולא ייתכנו קטנים מהם או שגם במקרה הזה אפשר לפנות לרעיון האין סוף ולהגיד שחלקיקים יכולים להיות קטנים עד אין סוף? תודה. ―אנונימי לא חתם

מאז ניסוי רתרפורד השאלות האלה הן כבר לא פילוסופיה אלא פיזיקה. ראה המודל הסטנדרטי. עוזי ו. - שיחה 11:47, 16 באוגוסט 2018 (IDT)

למעשה מדובר בשתי שאלות. הראשונה היא האם ניתן לחלק כל חלקיק לתת חלקיקים. והשניה היא האם יש גודל מינמלי לחלקיק. אז התשובה לשאלה הראשונה היא חלקיק אלמנטרי - חלקיק שאין לו תת חלקיקים. התשובה לשאלה ההשניה היא אורך פלאנק - האורך הקטן ביותר בטבע. Corvus‏,(Nevermore)‏ 12:20, 16 באוגוסט 2018 (IDT)

האם ב"האורך הקטן ביותר בטבע" אתה מתכוון ל"האורך שנמצא כקטן ביותר בטבע" או "ללא כל ספק האורך הקטן ביותר בטבע"? תודה. ―אנונימי לא חתם

האורך הקטן ביותר שיתכן בחוקי הטבע שאנו מכירים ב-2018. Corvus‏,(Nevermore)‏ 15:41, 16 באוגוסט 2018 (IDT)

מה יהיה עם המשלוחים און ליין מרשתות המזון הגדולות בישראל? כל הזמן חוסרים חוסרים חוסרים?[עריכת קוד מקור]

כמעט כל הזמנה שאני עושה מהאתרים של שופרסל, רמי לוי ו-ויקטורי עם חוסרים; אצל שופרסל יש הכי פחות חוסרים אבל בכולם חסרים כבר 8 פעמים (!!!) מארזים שונים של סכיני גילוח ג'ילט, שאלה מוצרים שהם יכולים אגב להרוויח עליהם ממש הרבה.

אצל ויקטורי היה לי מקרה אחת ש-50% (או 55% לערך) היו חסרים.

אני בד"כ מזמין מוצרים טריוויאליים מהאינטרנט (בדגש על מותג פרטי או מותגים מוכרים מאד) ומה שלא טריוויאלי אני משלים בסופר מוחשי. אם יש חוסרים אני לרוב מבטל את כל ההזמנה כי לא בא לי לשלם דמי משלוח על הזמנה שלא הזמנתי וגם לא לבקש זיכוי עליהם או על כל דבר אחר וגם לא לקבל שליח נוסף ביום למחרת.

השאלה היא - מה יהיה הסוף עם החוסרים האלה והאם המומחה מכיר רשת שמוכרת און ליין שבה הסיכוי קטן דרסטית להיתקל בפאשלות האלה? תודה. ―אנונימי לא חתם

המצב הזה נובע מהעדר תחרותיות בשוק המזון בישראל, ומחסמי כניסה על שחקנים אחרים לשוק. כאשר אין תחרות, אין לחברות תמריצים להתייעל ולספק שירות איכותי. יש לקוות שרשתות קמעונאות גדולות, כמו אמזון (שהחלה גם לספק מזון בארה"ב), יכנסו לשוק הישראלי למרות הלחצים של הרשתות הגדולות על פקידי הממשלה.

האם יש איסור חוקי לגייר לא דרך הרבנות?[עריכת קוד מקור]

היה לי אתמול מעיין ויכוחון לגבי הגיור בישראל שבו טענתי שמבחינה חוקית כל אדם יכול לגייר בישראל אבל הרבנות מכירה רק בגיורים שלה. מאידך גיסא אדם אחר טען שמדובר בעבירה פלילית לגייר שלא דרך הרבנות. האמנם? אשמח לראות מקור מהימן בנושא שלא משתמע לשתי פנים

כאשר אדם טוען לקיומה של עבירה פלילית, עליו להראות את הסעיף שעליו הוא מסתמך.

בניגוד לכשרות, שבה ניתן בישראל מונופול לרבנות, והפרתו היא עבירה, לא ניתן מונופול כזה בעניין גיור. השאלה היא משמעותו המעשית של גיור שלא דרך הרבנות: האם המתגייר יוכר כיהודי לעניין חוק השבות ומרשם האוכלוסין. ראה בהרחבה בערך מיהו יהודי. דוד שי - שיחה 07:12, 17 באוגוסט 2018 (IDT)

רדיו ומנהרות[עריכת קוד מקור]

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 280/מצב שלום, שמתי לב לתופעה מוזרה: כאשר שומעים רדיו ברכב, ונכנסים למנהרה, עוברים כמה עשרות (אם לא מאות) מטרים לפני שהאות מהרגיו דועך לגמרי. אך כאשר מתקרבים את אותו המרחק לכיוון סוף המנהרה, האות לא חוזר, אלא ממש סמוך ליציאה מהמנהרה.

האם זוהי תופעה אמיתית? האם יש לזה הסבר פיזיקלי?

תודה.

גם אני שמתי לב לתופעה הזאת ויש לי הסבר עבורה, אך אני לא בטוח שהוא נכון. למכשירי רדיו מודרניים יש מנגנון של השתקת רעשים. אם הרדיו לא קולט אף תחנה, המנגנון משתיק את הרעש הלבן שנוצר במקלט. סף הרעש של הפעלת המנגנון יותר גבוה מהסף של הפסקת המנגנון, ולכן כאשר הקליטה של תחנה נחלשת המנגנון שמשתיק את הרדיו יכנס לפעולה רק כשהרעש יטביע לגמרי את השידור, אבל יפסיק את ההשתקה רק כאשר השידור יישמע בברור מעל הרעש. לפי התרשמותי, בכניסה למנהרה השידור הולך ומדרדר עד להפסקתו, אך כאשר הוא חוזר, איכות הקליטה היא כבר טובה למדי. אפשר לעשות ניסוי באמצעות מכשיר רדיו ישן שאין בו מנגנון של השתקת רעשים ולבדוק אם במקרה הזה כן תהיה סימטריה. בברכה, Easy n - שיחה 10:37, 19 באוגוסט 2018 (IDT)

אומוטו מוריהי אואשיבה אייקידו ואספרנטו האם יש קשר?[עריכת קוד מקור]

בערך אייקידו מופיע שמוריהי אואשיבה היה חבר באומוטו קיו ובערך אומוטו מופיע שהכת קידשה את שפת האספרנטו וכמעט כל מאמיניה למדו את השפה אך משום מה אין לא מצאתי שום איזכור למוריהי אואשיבה או לאייקידו בכלל עם אספרנטו למעט קטע קצר ולא ברור בערך אייקידו בויקיפדיה האספרנטית. האם מוריהי אואשיבה דיבר את השפה? האם כיום יש משמעות לשפה בעולם האייקידו?

שאלה מעניינת. כמי שהתאמן שנה או שנתיים באייקידו (מן הזרם המרכזי של משפחת אאושיבה) בישראל וגם התעניין קלות בהיסטוריה ובטרמינולוגיה של השיטה, לא זכור לי קשר כלשהו לאספרנטו, או מונח כלשהו שאיננו ביפנית. לא אומר שלא קיים, כמובן, אבל כנראה שלא ברמת המתאמן המתחיל. H. sapiens - שיחה 09:24, 19 באוגוסט 2018 (IDT)

The members of Ōmoto believe in several kami. The most important are Kunitokotachi-no-Mikoto (国常立尊), Ushitora and Hitsujisaru, but also the inventor of Esperanto, L. L. Zamenhof. However, all these "gods", including Zamenhof, are believed to be aspects of one God. As a rule, the members also recognize important religious figures from other religions.

from the german wiki.

לא הבנתי איך זה עונה על השאלה האם יש קשר בין אייקידו אואשיבה ואספרנטו

בספר של franziska hochwald יש פירוט טוב של הביוגרפיה של אואשיבה ושם אין אף מילה על אספרנטו, אבל תאור המסע למונגוליה רומז שהיה לו מספיק זמן ללמוד מאדונו את השפה. He accompanied the head of the Ōmoto-kyō group, Onisaburo Deguchi, on an expedition to Mongolia in 1924, where they were captured by Chinese troops and returned to Japan. 129.69.140.138 14:07, 21 באוגוסט 2018 (IDT)

ארכיטקטורה כללית של מערכות הפעלה במחשבים[עריכת קוד מקור]

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 280/מצב אם אני לא טועה בין הקושחה הספציפית BIOS לבין התוכנה הבסיסית (מערכת הפעלה) ישנה תוכנה יסודית (תוכנת ביניים) שמטרתה להפעיל מערכות הפעלה באופן כללי.

האם התוכנה הזו היא חלק ממערכת הקושחה או חלק ממערכת הפעלה נתונה? אם אני לא טועה בלינוקס זה חלק ממערכת ההפעלה ונקרא GRUB. ―אנונימי לא חתם

תוכנה מסוג זה נקראת מנהל אתחול והיא נחשבת לחלק מהקושחה. תוכל לקרוא עוד על תהליך האתחול בערכים מנהל אתחול, אתחול ו-GRUB. -- ‏גבי‏ • שיח 20:32, 26 באוגוסט 2018 (IDT)

עזרה בהכנת מטלה[עריכת קוד מקור]

שלום לכולם, אני סטודנט להנדסת תעו"נ ומבצע מטלה העוסקת בתחזיות. אני זקוק לנתונים, בגדול בכל נושא, אך רצוי כלכליים, שנתיים הכוללים בתוכם נתוני צפי לכל שנה (תחזית) ונתוני בפועל.

בשפה יותר מקצועית, אני מבצע באקסל שורה של תוכניות חיזוי (רגרסיה ליניארית, החלקה מעריכית וממוצע נע פשוט ומשוקלל..). אבל אני מתקשה למצוא מקורות טובים. לא מוויקיפדיה, לא מהלמ"ס ולא ממשרדי הממשלה..

רב תודות.

מדוע אתה זקוק לנתוני הצפי? הם לא יכולים לעזור לך כי אינך יודע כיצד הוא נעשה. קח כל שורת נתונים באופן תקופתי ותריץ עליהם שיטות חיזוי שונות כנגד הממצאים בפועל ותוכל לקבוע רמות דיוק של התחזית (זה מה שאני עשיתי כשהייתי סטודנט לפני אי-אילו שנים טובות). שנילי - שיחה 22:18, 20 באוגוסט 2018 (IDT)

אתה צודק לגמרי. לקחתי תקופות בשנים והנתונים הרלוונטים בויצעתי עליהם חיזויים... :)

מיטשל[עריכת קוד מקור]

מה הוא "פילטר ליני קר" בשיר של מיקה קרני, מיטשל?

רוב תודות, אביתר ג', 19/8/18, 22:07

"לוקח פילטר *ליניקה*". --איש המרק - שיחה 09:27, 22 באוגוסט 2018 (IDT)

קומוניזם וחוב ארגוני[עריכת קוד מקור]

אם הונהגה ריבית של 3% במדינות קומוניסטיות לארגונים ממשלתיים, אז איך ארגונים ממשלתיים כאלה יצאו מחוב ריביתי אם הם נכנסו אליו? ―אנונימי לא חתם

מדינות גרמניות[עריכת קוד מקור]

שלוש שאלות לגבי ההיסטוריה של גרמניה:
1. איך זה שגרמנית ואנגלית כ"כ דומות זו לזו (שתיהן אנגלו-סאקסיות), למרות שאין גבול משותף לשתי המדינות, ואילו דווקא צרפתית שממוקמת ביניהן מבחינה גיאוגרפית כ"כ שונה משתיהן (לטינית)?
2. למה אוסטריה, שווייץ וליכטנשטיין נותרו מחוץ לגרמניה המאוחדת ב-1871?
3. למה גרמניה, שכבשה את כל אירופה, דילגה דווקא על שכנתה הקטנה והחלשה שווייץ, אשר יכלה להיכבש בקלות תוך מספר ימים? הרי בכך הנאצים איפשרו ליהודים נתיב בריחה- נתיב שאכן נוצל, למשל ע"י איינשטיין. מצד שני, למה באמת הוא נוצל ע"י מעטים כ"כ?--37.122.158.245 14:56, 22 באוגוסט 2018 (IDT)

בנוגע לשאלה הראשונה האנלגו-סאקסים כבשו את אנגליה שהיתה מחולקת לשבטים וממלכות קטנות רבות לעומת זאת צרפת היתה מדינה חזקה ולא קלה להיכבש.

עיין\ני בערך אנגלים

בנוגע לאוסטריה היא היתה באותה תקופה אמפריה בזכות עצמה ששלטה אף על הונגריה והיתה מסוכסכת קשות עם גרמניה.

ובנוגע לשויץ יש הטוענים כי גרמיה לא היתה מעונינת לכבוש את שוויץ כדי שבמקרה של תבוסה במלחמה לא יוכל המערב להלאים את הבנקים השוויצרים עם הכסף הגרמני ששכב שם.

אחד העם • שיחה • י"א באלול ה'תשע"ח • 16:16, 22 באוגוסט 2018 (IDT)

צרפת הייתה במקור גם היא מדינה שהוקמה על ידי שבטים גרמניים: פרנקים. אבל כמו בולגריה, שהוקמה על ידי שבטים טורקיים ונקראה על שמם, אך בפועל הפכה להיות ארץ ועם סלאבי, גם צרפת נקראה על שם הכובשים הפרנקים, אבל בפועל הם נטמעו בתוך האוכלוסייה הלטינית-גאלית. הם הספיקו לתת את שמם לצלבנים (שכונו גם הם „פרנקים״). צאצאי הפרנקים עדיין יושבים בהולנד, לדוגמה.

ליכטנשטיין נמצאת בין שווייץ לאוסטריה. כמו אנדורה, היא שרדה איכשהו על הגבול בין שתי מדינות מכיוון שלאף אחת מהן לא השתלם לספח אותה, שווייץ אף פעם לא הייתה מדינה חלשה. יש לה צבא די מכובד ולגרמניה לא היה מה הרבה מה להרוויח מכיבושה. כיבושה היה עולה בלא מעט משאבים ובקרבות מסובכים בהרי האלפים מול צבא אלפיני מיומן.

מדינה זעירה נוספת בגבולה של גרמניה ששכחת לציין היא לוקסמבורג. היא עוד נסיכות דוברת גרמנית אחת מני רבות. היא כמעט הפכה לחלק מגרמניה: משבר לוקסמבורג. Tzafrir - שיחה 19:57, 22 באוגוסט 2018 (IDT)

תשובה לסעיף 1 - שבטים גרמאניים

רק הערה לגבי איינשטיין, הוא היגר לארצות הברית עוד ב-1933, הרבה לפני שהגרמנים הגבילו הגירה יהודית. בברכה, Easy n - שיחה 20:41, 22 באוגוסט 2018 (IDT)

למה אתה בטוח שצבא שווייץ הוא צבא חלש? הוא קטן יחסית לצבא הנאצי כמובן, אבל (באופן שאולי יפתיע אותך) - שימש בנשק הוא חלק מהמסורת ומהתרבות השוויצרית (וזה למרות שהם לא נלחמו בפועל כמדינה כבר כמה מאות שנים). מלמדים בשוויץ ילדים בתיכון להחזיק רובה.

אבל כמו שאתה מבין, היטלר היה בעל כוח רב בהרבה. מה שמנע את המלחמה היה כמה דברים: ראשון הכלכלי: מלחמה בעוד חזית עולה הרבה. והכסף- שייך לשוויצרים. שני אידולוגי: לחמה בין גרמנים לשוויצרים מנוגדת לתורת הגזע.

תחשוב שרוב הסיכויים שמלחמה בין גרמניה לשוויץ היתה עולה לגרמניה ממש הרבה בכל המישורים. עדיף להיות חברים איתם ולהחביא בUBS את הכסף הגנוב. Corvus‏,(Nevermore)‏ 21:12, 22 באוגוסט 2018 (IDT)

השוויצרים אינם פראיירים. סיפור מפורסם (וכנראה מצוץ מהאצבע) אומר שגנרל שוויצרי התרברב בפני היטלר - "אנחנו נוכל להעמיד מולכם חצי מיליון חיילים!", היטלר ענה לו - "אנחנו נוכל להביא מיליון חיילים!" ותגובתו של השוויצרי הייתה "אם כך, כל חייל שלנו יאלץ לירות פעמיים". Eyalweyalw - שיחה 01:09, 23 באוגוסט 2018 (IDT)

בקשר לסעיף השני, השליטה ב"גרמניה" - הארץ הגאוגרפית, לא המדינה הפוליטית - הייתה שייכת לבית האבסבורג האוסטרי מאות שנים; מה ששינה את המצב הייתה מלחמת אוסטריה-פרוסיה בה הצליח אוטו פון ביסמארק להשיג שליטה על ההגמוניה הגרמנית ולאחד את גרמניה תחת הכתר הפרוסי... בברכה ובתודה, דג ירוק (שיחה) • 10:11, יום חמישי בשבת, י"ב באלול ה'תשע"ח (IDT).

היות שענו על מרבית השאלות ארחיב רק על הצבא השוויצרי. מדובר בצבא חזק מאוד ששורשיו עוד בימי הביניים. החיילים השוויצרים הצטיינו בלוחמה והיו שכירי חרב מבוקשים מהמאה ה14 ועד הרנסנס. בהמשך, כוכבם דעך מעט והם היו נתונים תחת כיבוש צרפתי במשך תקופה קצרה. במלחמת העולם הראשונה והשנייה היה לשווייץ צבא מכובד, אך כמובן קטן יותר מהצבא הגרמני. למרות יתרונו הגדול בכוח אדם ובציוד הצבא הגרמני לא יכול היה לכבוש את שווייץ כי הוא היה נתון כבר במערכה קשה מאוד נגד אויבים גדולים וחזקים ממנו. הפנייה של כמה מאות אלפי חיילים מחזיתות פעילות בשביל לכבוש את שוויץ זה משהו שלא יכול לבוא בחשבון. בנוסף לצבא הרציני שלה, לשווייץ גאוגרפיה ייחודית שמקשה באופן ניכר על כיבוש המדינה. יש להם, אמנם, גבול פתוח מאחד הצדדים אבל רוב המדינה מוגנת על ידי האלפים. תכנית החירום השוויצרית במקרה של פלישה גרמנית כללה נסיגה מהשטח המישורי והתבצרות בהרים. לגרמניה לא היו כוחות הרריים רבים ואלה שכבר היו, היו מופעלים בחזיתות אחרות. לכן, היה הכרח להשתמש בחי"ר רגיל, שלא מורגל ללוחמה בתנאים אלה. כל אלה שמרו היטב על שווייץ מפני פלישה גרמנית. אולי כדאי להזכיר שבעלות הברית הפרו בשיטתיות את הנייטרליות השווייצרית וטסו מעליה. נדמה לי ששווייץ הופצצה כמה פעמים בטעות על ידי בעלות הברית. גילגמש • שיחה 21:14, 24 באוגוסט 2018 (IDT)

שלוש אנקטדות שלא עלו וקשורות בעקיפין: ראו מובלעות שווייץ. השאלה הנכונה היא למה ליכטנשטיין לא סופחה קודם לאוסטריה (שם חיה המשפחה) או לשוויץ בעת איחוד שוויץ. לא ניתן (כמעט) לקבוע אם צבא חזק או לא על צבא שלא נלחם מאות שנים. לא תמיד "על הנייר" נכון (אפשר לראות זאת בקלות באזורנו). כדי להגיע מגרמניה לברן (עיר הבירה) או לציריך (העיר המרכזית) לא צריך יותר מדי תחכום. Shannen - שיחה 16:19, 25 באוגוסט 2018 (IDT)

לשאלה 3 -

א. היטלר לא כבש ולא ניסה לכבוש את כל אירופה. היו עוד מדינות ששמרו רשמית על ניטרליות לאורך כל המלחמה, כמו אירלנד, פורטוגל ושוודיה, או לאורך חלק ממנה, כמו יוגוסלביה.

ב. שווייץ לא היתה כל-כך קלה לכיבוש, כפי שהסביר גילגמש. לא היה אינטרס לכבוש אותה. בהיותה ניטרלית, זה היה בזבוז של משאבים, היא לא הפריעה לנאצים במלחמתם וכיבושה לא היה מועיל להם צבאית. היא לא היתה בדרך ליעד אחר (כמו יוגוסלביה, שעמדה בדרכם של הכוחות הנאציים ליוון) ולא היתה בסיס פוטנציאלי להתקפה של כוחות הברית על גרמניה (כמו למשל נורווגיה).

ג. שווייץ חסמה את גבולה לפליטים יהודים, ורוב מי שניסה להיכנס גורש חזרה (תלוי באיזו תקופה). דב ט. - שיחה 11:31, 26 באוגוסט 2018 (IDT)

סודיות/חיסיון אצל פסיכותרפיסט[עריכת קוד מקור]

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 280/מצב פסיכותרפסיט = משיהו שעשה קורס/ים בנושא אבל אותו אדם אינו פסיכולוג או רופא. רק בעל שני תארים אחד מהם במנהל מערכות בריאות. מחוייב לחיסיון על כל מה שנאמר לו במהלך הטיפול? ידוע לי שיש יוצאים מן הכלל, אני שואל איפה אפשר למצוא את הכלל. אמרו לי שיש חוק פלילי ואזרחי ששומר על סוד רפואי, השאלה איפה כתוב שגם פסיכותרפסיט מחוייב לשמור עליו.

היי, למיטב ידיעתי גם ב 2018 המונח פסיכותרפיסט לא הוסדר בחוק ולכן אם אותו פסיכותרפיסט אינו גם פסיכולוג או כל איש מקצוע אחר, אני בספק שהוא מחויב פורמלית בכך, אם כי תכלס, סביר ששופט ייכנס בו אם יפר אותה. ―אנונימי לא חתם

50. (א) פסיכולוג-מומחה כמשמעותו בצו שהותקן לפי סעיף

(ד) שר הבריאות יתקין בהסכמת שר המשפטים, צו שיגדיר --מיהו-- פסיכולוג-מומחה לענין סעיף זה. 129.69.140.138 11:57, 25 באוגוסט 2018 (IDT)

סעיף 2(9) לחוק הגנת הפרטיות, תשמ"א-1981 קובע כי פגיעה בפרטיות היא (בין היתר): ”שימוש בידיעה על עניניו הפרטיים של אדם או מסירתה לאחר, שלא למטרה שלשמה נמסרה”. בהנחה שאכן המידע נמסר באופן מפורש למטרת טיפול כלשהו, הרי שזוהי המטרה היחידה שבה מקבל הידיעה יכול להשתמש בה. אותו החוק מכיל הוראות לעניין תביעה בגין עוולה אזרחית (סעיף 4) ולעניין תביעה פלילית (סעיף 5).

ככלל, עם כל מיני "מטפלים" שאינם מוכרים בחוק (ז"א לא חל עליהם חוק זכויות החולה, חוק הפסיכולוגים, חוק העובדים הסוציאליים וכיוצ'), רצוי לחתום על הסכם מפורש של שמירת סודיות בטרם תחילת הטיפול, כך שלא יוותר ספק בשאלה הנסיבות בהן ה"מטפל" יכול לגלות מידע שנמסר לו.Oy • שיחה 13:57, 25 באוגוסט 2018 (IDT)

שאלה באספרנטו[עריכת קוד מקור]

מדוע אין צורה אחידה להגדרת תושבי מדינה, אלא, יש מקומות שבשביל לתארם, משתמשים בסיומת uj כמו francujo וcxinujo', ומקומות אחרים, אשר קיבלו את הסיומת an, כמו brazilano וusonano? אמנם, לרוב החלוקה קיימת גם בהרבה שפות אחרות, אך המטרה של זמנהוף היתה לצמצם כללים וחלוקות למינימום האפשרי, האם החלוקה הזאת כל כך חשובה?

a country inhabited by, or associated with, an ethnic group, e.g. turko (“Turk”) → Turkujo (“Turkey”).

Brazilo (“Brazil”) +‎ -ano (“inhabitant”)

שנים רבות לאחר שהמציא את השפה, סיפר זמנהוף שהיו לו שתי מטרות לעשות את זה: הראשונה מעשית, והשנייה אִ ידֵ ָאלִיסְ טִ ית. המטרה המעשית הייתה לְהָ קֵ ל על התקשורת בין אנשים דוברי שפות שונות לצְ רָ כִ ים כמו מדע, מסחר ופוליטיקה. המטרה האחרת הייתה חשובה לא פחות: זמנהוף ראה בכל בני האדם בנים למשפחה אחת גדולה, היא משפחת האֱ נוֹשּות, והאמין שצריך לְחַ זֵ ק את תחושת השַ יָיכּות הזו. אבנר צמיר, גלילאו צעיר, 10/11/30

ואיך החלוקה הזאת מסייעת לדבר?

כאמור היעילות היתה חשובה אבל היו עוד סיבות, למשל, עמים טורקים היו גם מחוץ לתורכיה אבל ברזילאים היו אז רק בברזיל. 129.69.140.138 14:40, 29 באוגוסט 2018 (IDT)

רפורמה מגדרית באספרנטו[עריכת קוד מקור]

https://en.wikipedia.org/wiki/Gender_reform_in_Esperanto

איפה יש חומר בעברית לקרוא על הנושא, מלבד הערך האספרנטי?

מצטרף לשאלת האנונימי היפה לעיל. ―אנונימי לא חתם

gender across languages/ page 97 לא בעברית. שאל ביותר פרוט מה מעניין אותך. 129.69.140.138 14:27, 27 באוגוסט 2018 (IDT)

מענין אותי החידוש בסיומת [icx (-icx-X-system spelling of -iĉ- בהקבלה לin

האם אתה צריך תרגום? 129.69.140.138 14:29, 29 באוגוסט 2018 (IDT)

כן, תרגום, לפחות של עיקרי הדברים, יהיה לי לעזר.

בטקסטים ישנים יותר זה רק ההקשר שנותן להבין. לדוגמה, בביטוי al feliĉulo eĉ koko donas ovojn-לאיש שמח, אפילו קוקו נותן ביצים-(זמנהוף), המילה קוקו פירושה" תרנגול "ולא "עוף ". עם זאת, זה יכול להיות מבלבל לאלה שאינם מכירים את הביטוי, כי המילה קוקו הפכה לניטרלית יותר לאורך הזמן. שלוש הצעות ספציפיות מוצעות שוב ושוב, מכיוון שהן נובעות מהמשאבים הקיימים של השפה. אלה הן- -iĉo הסיומת הגברית, שימוש מורחב של הקידומת -ge ו ŝli.

יש הצעות להוספת מין למגדר כדי לתרגם טוב יותר חומר שנכתב בשפה בעלת מגדר ברבים. (הם/ הן). 129.69.140.138 15:01, 3 בספטמבר 2018 (IDT)

ההגדרה הכללית ביותר של "מחשב"[עריכת קוד מקור]

ההגדרה שאני מכיר היא "מכונה המקבלת קלט ומחזירה פלט" אך יש לי שאלה לגבי המונח "מכונה" כאן: לא עדיף לכתוב "מכונה כימית-חשמלית" בשביל להבדיל מכונת-מחשב ממכונה שהיא כימית אך נטולת שימוש בחשמל (וגם פשוטה יותר) כמו מטחנה? תודה לכם... ―אנונימי לא חתם

ואיך זה יסתדר עם מחשב ביולוגי או מחשב קוונטי? יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 18:10, 26 באוגוסט 2018 (IDT)

אפשר לבנות מחשב מכני. ר' לדוגמה Z1 ו־Z3‏. Tzafrir - שיחה 18:51, 26 באוגוסט 2018 (IDT)

אז מהי ההגדרה הכללית ביותר לדעתכם? ―אנונימי לא חתם

התקן שיכול לממש מכונת טיורינג. עוזי ו. - שיחה 21:57, 26 באוגוסט 2018 (IDT)

ממממ. זה פוסל המון דברים. למשל, המחשבים שנבנו במצרים העתיקה. או הדבר הענקי הזה על מנוע קיטור שהורכב ב-1791. בעצם, כל דבר לפני אג"נ צ'רלז ואוגוסטה. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 00:17, 27 באוגוסט 2018 (IDT)

אפשר לקרוא לאלה "מכונת חישוב", בתור פרס תנחומים. עוזי ו. - שיחה 00:19, 27 באוגוסט 2018 (IDT)

אז מה ההבדל בין מחשב למכונת חישוב? ―אנונימי לא חתם

מכונת חישוב היא התקן המיועד לביצוע חישובים. מכונת חישוב המסוגלת (בעקרון) לממש מכונת טיורינג היא מחשב. עוזי ו. - שיחה 22:47, 27 באוגוסט 2018 (IDT)

האם צריך לעדכן פתיח הערך מחשב בהתאם לדיון זה?[עריכת קוד מקור]

מצוין שם: "מחשב הוא מכונה (חומרה) המעבדת נתונים על פי "תוכנית מחשב" - (תוכנה), כלומר על פי רצף פקודות נתון מראש". זה לכאורה סותר המידע לעיל. ―אנונימי לא חתם

ההגדרה "מכונה המקבלת קלט ומחזירה פלט" טובה גם למכונת כביסה. ההגדרה הפורמלית של עוזי טובה בעיני, אבל אני מעדיף את ההגדרה שמופיעה כעת בפתיח, היא מובנת יותר לבני אנוש שאינם מדעני מחשב, אולי אפשר לצרף אליה את ההגדרה שהציע עוזי. דוד שי - שיחה 22:08, 27 באוגוסט 2018 (IDT)

אני חשבתי שהיא טובה גם למטחנה (לא חשמלית) אבל שמעתי את ההגדרה הזאת מריצ'רד סטולמן באחת מהרצאותיו על סכנות התוכנה הלא-חופשית. ―אנונימי לא חתם

שם תואר נקבי לבורות[עריכת קוד מקור]

― הועבר מהדף ויקיפדיה:הכה את המומחה/שאלות במדעים מדויקים#שם תואר נקבי לבורות
מהו שם התואר הנקבי לבורות? האם "בורה" היא מילה תקנית?

לא. צריך לומר "אשת בור" כמו "אדמת בור" למשל. David Frid - שיחה 06:59, 27 באוגוסט 2018 (IDT)

― סוף העברה

אשת בּוּר היא אשתו של הבור, אפילו אם היא חכמה ביותר. המילה הנכונה היא אכן בּוּרָה. ממש כמו לוּט (=מכוסה או נסתר) בזכר (כפי שמופיע בבלוג השפה העברית) ולוּטָה בנקבה (כפי שמופיע בשמואל א כא, י), כך גם בּוּר בזכר וּבוּרה בנקבה. בברכה, אביתר ג' • שיחה • תרומות • ט"ז באלול ה'תשע"ח • 12:26, 27 באוגוסט 2018 (IDT)

מטען אל חוטי לסלולר - סכנה בריאותית מקרינה?[עריכת קוד מקור]

לאייפון 8 יש מטען אל חוטי גם. מניחים את האייפון עליו והוא נטען. האם זה מסוכן בריאותית יותר מטעינה בכבל? תודה. ―אנונימי לא חתם

שני אריאל הורוביץ[עריכת קוד מקור]

הועבר לשיחה:אריאל הורוביץ#שני אריאל הורוביץ. דוד שי - שיחה 10:35, 16 בפברואר 2019 (IST)

מתי יהיו הפריימריז בליכוד?[עריכת קוד מקור]

מתי יהיו הפריימריז בליכוד? באיזה תאריך? 77.124.76.194 11:36, 28 באוגוסט 2018 (IDT)

הבחירות לראשות הליכוד נקבעו ל-13 בינואר 2016 אבל בוטלו כיוון שהיה מועמד יחיד (נתניהו) שהוכרז כיו"ר המפלגה. עוד אין תאריך לבחירות לרשימה הבאה לכנסת, וזה יקרה כמה חודשים לפני הבחירות לכנסת העשרים ואחת שתהיינה בעוד שנה וחודשיים בערך אלא אם הבחירות תוקדמנה כפי שקורה לעיתים קרובות. ‏DGtal‏ - שיחה 09:06, 29 באוגוסט 2018 (IDT)

תודה. 31.154.96.164 14:31, 2 בספטמבר 2018 (IDT)

עזרה במציאת שיר ישן בפולנית ואולי גם רומנית או הונגרית[עריכת קוד מקור]

ישנו שיר שנכתב על מלחמת העולם השנייה שהמילה העיקרית בו היא מיבה (miva) כלומר אולי "מותק" או "מתוק\ה" בפולנית. במקור הוא שיר מפורסם של זמר ידוע אך יש גם גרסה של זמרת. השיר מושר ברקע של מנגינת גיטרה עדינה. ―אנונימי לא חתם

מצאתי בעצמי: Antonina_Krzyszton - Miła ―אנונימי לא חתם

Antonina Krzysztoń (born June 13, 1954 in Kraków, Poland)

ג'ון סטנלי גראוול - זיהוי עיטורים לאיש צוות אקסודוס[עריכת קוד מקור]

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 280/מצב האמריקני ג'ון סטנלי גראוול היה חלק מצוות אקסודוס. בערך באנגלית רשום - The State of Israel recognized Rev. Grauel through the Humanity Medal, the Fighter for Israel Medal and the Medal of Jerusalem. עיטור אחד נראה לי הוא עיטור ההגנה (לכל מי שהיה פעיל בארגון ההגנה באותם שנים. האם ניתן לזהות את העיטורים האחרים? אמא של גולן - שיחה 11:27, 29 באוגוסט 2018 (IDT)

אני מניח שאחד מהם הוא עיטור לוחמי המדינה. ‏DGtal‏ - שיחה 11:44, 29 באוגוסט 2018 (IDT)

בערך כתוב ”עבור פעילותו, גראוול קיבל את עיטור לוחמי המדינה, מדליית זכויות האזרח ומדליית ירושלים.”. אני לא בטוח למה הכוונה במדליה האחרונה. טל (רונאלדיניו המלך • שיחה) 12:47, 29 באוגוסט 2018 (IDT)

רונאלדיניו המלך, למה זיהית את המדליה השנייה כהמדליה הלאומית למדעי הרוח ? אין הוכחה שזכה במדליה זו וזו מדלייה אמריקאית ולא עיטור ישראלי אמא של גולן - שיחה 12:52, 29 באוגוסט 2018 (IDT)

כאן כתוב Jerusalem Mayor Teddy Kollek awarded him the Medal of Jerusalem, כלומר פרס עירוני? (כי יש מדליה ממשלתית באותו שם אבל לא נראה לי שזו הכוונה) אמא של גולן - שיחה 13:04, 29 באוגוסט 2018 (IDT)

זו המדליה היחידה שאני מכיר בשם הזה, אולי הכוונה למדליה ישראלית אחרת. נמתין לדעת חכמים ממני. טל (רונאלדיניו המלך • שיחה) 13:10, 29 באוגוסט 2018 (IDT)

הרצת מניות הראשונה[עריכת קוד מקור]

https://www.amazon.de/Napoleon-Dead-Cochrane-Exchange-Scandal/dp/0750943815

בכתבה בynet על נוחי דנקנר והרצת המניות מצויין: את פסק הדין פתח השופט ניל הנדל מציטוט מספר ויקרא ובו נכתב "וְכִי תִמְכְּרוּ מִמְכָּר לַעֲמִיתֶךָ אוֹ קָנֹה מִיַּד עֲמִיתֶךָ, אַל תּוֹנוּ אִישׁ אֶת אָחִיו". בהמשך מפרט הנדל על אחת מהונאות שוק ההון הראשונות בהיסטוריה שהתקיימה בשנת 1814: ובה אדם שהיה לבוש כחייל בריטי הודיע שהבריטים ניצחו במערכה ונפוליאון נפל בקרב. זה גרם לעליית שערי האג"ח וכך הוא וחבריו מכרו את האג"ח שהיו ברשותם ברווח אדיר.

לא מצאתי מקור להונאה הראשונה בהיסטוריה אשמח אם מישהו יפנה אותי | קישור לכתבה

הציוני ✡ כחול לבן, כל הזמן. ✡שיחה 13:30, 29 באוגוסט 2018 (IDT)

https://en.wikipedia.org/wiki/Great_Stock_Exchange_Fraud_of_1814

מושלמות-טיורינג[עריכת קוד מקור]

האם מושלמות טיוטרינג היא הפוטנציאל של מכונת חישוב להניב כל פלט אפשרי של מכונת טיורינג? תודה. ―אנונימי לא חתם

מכונה היא שלמה במובן של טיורניג אם היא יכולה לממש מכונת טיורינג אוניברסלית; שקול לכך שהיא מסוגלת לחשב כל פונקציה חשיבה. עוזי ו. - שיחה 21:10, 29 באוגוסט 2018 (IDT)

עוזי, אני שואל מסקרנות אדירה, האם אתה מזהה טעות חד משמעית באיך שאני הגדרתי זאת בשאלה? תודה לך ―אנונימי לא חתם

ואם זו סתם טעות, ולא "טעות חד משמעית", זה לא מספיק טוב? המלה פוטנציאל אינה מספיק ברורה בהקשר הזה. עוזי ו. - שיחה 17:56, 30 באוגוסט 2018 (IDT)

מספיק טוב... תודה לך ! שימח את ליבי לגלות שלכאורה רק שם נפלתי... ―אנונימי לא חתם

זה לא מה שאמרתי. זו היתה הבעיה הראשונה. כל סדרה סופית היא פלט אפשרי של מכונת טיורינג, כך שחייב להיות קשר בין קלט לפלט. עוזי ו. - שיחה 18:08, 31 באוגוסט 2018 (IDT)

מה היה מעמד האינדיאנים בארצות הברית בתקופת העבדות ובתקופת האפרטהייד שלאחר מכן?[עריכת קוד מקור]

?--37.122.158.149 19:33, 30 באוגוסט 2018 (IDT)

העבדים הראשונים באמריקה היו האינדיאנים, רק אחרי שהכובשים הבריטים גרמו בעקיפין לצמצום משמעותי באוכלוסייתם, הם נזקקו לעבדים נוספים, והפתרון בא בדמות עבדים המיובאים מאפריקה. אם כן סביר להניח שמעמדם היה פחות או יותר שווה למעמדם של האפריקאים.--79.183.43.60 02:11, 31 באוגוסט 2018 (IDT)

לצערי מה שנכתב למעלה שגוי. האינדיאנים מעולם לא היו עבדים. הם נרדפו, גורשו והומתו ולא קיבלו אזרחות עד שחוקק חוק התאזרחותם בשנת 1924 ובפועל הפכו אזרחים שווי זכויות, לרבות הצבעה, ברוב מדינות ארה"ב רק בסביבות 1948. הם לא נספרו באוכלוסיות המדינות לקביעת מספר הנציגים לבית הנבחרים לעומת השחורים שחושבו לפי 3/5 אדם. שנילי - שיחה 08:40, 31 באוגוסט 2018 (IDT)

אם כך, מדוע המאבק לשוויון היה רק של השחורים? האם בעצם השחורים עשו את העבודה גם בשביל האינדיאנים?--37.122.158.149 09:17, 31 באוגוסט 2018 (IDT)

לעניין המשפט האחרון: האם היו אינדיאנים שהיו תושבי מדינות של הברית (מדינות ולא טריטוריות) בכמות משמעותית בתקופה הרלוונטית, כלומר: עד מלחמת האזרחים? Tzafrir - שיחה 10:31, 31 באוגוסט 2018 (IDT)

מאבק לשוויון, אלה מאבקים שונים- האפרו-אמריקנים נלחמו על שוויון זכויות אזרחי, הילידים-האמריקנים למען הכרה בזכויות האתניות-לאומיות שלהם וכיבודם. לכן לגבי הראשונים הפתרון היה שילובם בחברה ולגבי האחרונים - יצירת אוטונומיות טריטוריאליות. שנילי - שיחה 11:27, 31 באוגוסט 2018 (IDT)

אוסיף שיצירת האוטונומיות במאה ה-19 הייתה בעצם טרנספר ויצירת אזורים נקיים מילידים ולא באמת מתן מענה לשאיפות לאומיות שלהם. לגבי מספר הילידים, אין לי נתונים אבל מדובר במספרים זעומים - רובם פשוט נהרגו על ידי האדם הלבן. במחצית השנייה של המאה ה-19 הצטמצמה אוכלוסייתם בקליפורניה מ 150,000 ל 15,000. יש הרבה מידע בוויקיפדיה באנגלית. שנילי - שיחה 11:34, 31 באוגוסט 2018 (IDT)

לצערי מה שנכתב שהתגובה הראשונה היא שגויה, שגוי בעצמו, ההגדרה אמורה להיות לא מדויק. הנה ציטוט מויקיפדיה בערך עבדות: עם כיבוש יבשת אמריקה, נעשה ניסיון בידי הכובשים לרתום את האינדיאנים לעבדות, אך אלו נרצחו בהמוניהם על ידי אירופאים שרצו להשתלט על אדמתם.^[1] בנוסף, עם התנצרותם הם זכו להגנת הכתר הספרדי והכנסייה. במקומם שימשה אפריקה כמאגר עבדים עבור העולם החדש, סוף ציטוט. בנוסף האירופאים גם הביאו איתם הרבה מחלות שהגוף האינדיאני לא עמד בפניהם, וזה גם גרם לתמותה גבוהה באוכלוסיה הילידית--79.181.100.123 13:08, 31 באוגוסט 2018 (IDT)

תשובה טובה לשאלה אחרת. השאלה כאן התייחסה לארצות הברית, שלא הייתה קיימת בשנת 1650 ולא הייתה תחת שלטון הכתר הספרדי. Tzafrir - שיחה 13:48, 31 באוגוסט 2018 (IDT)

^ לפי חלק מהתיעודים שיעור התמותה בין 1492 ו-1650 עמד על מעל 80%, וכנראה קרוב יותר ל-90%. (ראה לדוגמה: Cook, Noble David. Born To Die, pp. 1-15)</ref, Rodolfo Acuna-Soto; David W. Stahle, Malcolm K. Cleaveland, and Matthew D. Therrell (April 2002)

החברה של "באים לבנקים" - איפה הם היום?[עריכת קוד מקור]

לא עלו סרטונים שלהם תדיר כבר 3 שנים. בטח יש הסבר עמוק יותר מ"ברק כהן נתבע בעקבות פעולותיו"... ―אנונימי לא חתם

קיצור La באספרנטו לפני תנועה[עריכת קוד מקור]

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 280/מצב האם מקובל באספרנטו מדוברת לקצר את La ה' הידיעה לL' בלבד, כשהיא באה לפני תנועה, כמו בצרפתית? לא קראתי על זה בקורסים האינטרנטיים לאספרנטו, אבל אני רואה שבLa Espero התופעה קיימת. האם כך מקובל, או אולי זו השפעת מלחין ההמנון, הברון פליסיאן מני דה מניל (Félicien Menu de Ménil) שהיה צרפתי בעצמו?--האדם החושב - שיחה 15:54, 31 באוגוסט 2018 (IDT)

לא מקובל לעשות זאת כדבר שבשגרה. לפעמים תיתקל בתופעה הזאת, בשירה. אלדד • שיחה 11:31, 1 בספטמבר 2018 (IDT)

גם אצל מי שאיננו צרפתי?-האדם החושב - שיחה 20:42, 1 בספטמבר 2018 (IDT)

איך לשמור חיפוש ב Airbnb?[עריכת קוד מקור]

נמאס לי כל פעם לכתוב Israel ולפלטר מחדש. מצאתי רק אופציה לשמור בתים אך לא חיפושים. ―אנונימי לא חתם

האם ייתכנו בעיות כשמטעינים סמארטפון שנקנה בישראל עם מטען עם שנאי בתקן של חו"ל?[עריכת קוד מקור]

למשל, קניתי סמארטפון מסוים בישראל ונסעתי למדינה X וראיתי שהשנאי שם שונה. האם ניתן להיות נינוח בכך? ―אנונימי לא חתם

אין בעיה ‏«kotz» «שיחה» 22:16, 2 בספטמבר 2018 (IDT)

למה עם סמארטפונים ככלל אין בעיה אבל עם מוצרים אחרים יכולה להיות בעיה? ―אנונימי לא חתם

אין קשר לסמארטפונים. ניתן לייצר ספק או מטען למתח מקור יחיד (220 או 110) או למתח מקור משתנה. בדרך כלל למוצר שלא צפוי להסתובב בעולם (נתב, טלפון אלחוטי) יהיה ספק עם מקור מתח יחיד ולמוצר שצפוי לעבור לפעמים בין מדינות (סמארטפון, מכונת גילוח) יהיה ספק שמסוגל להתמודד עם מתח משתנה. בברכה, Easy n - שיחה 11:00, 3 בספטמבר 2018 (IDT)

אני תוהה למה לא בכל המוצרים זה דינמי... אגב לגבי מכונת גילוח אני מאמין שאין כלל ומוטב לבדוק כל מוצר לגופו. ―אנונימי לא חתם

אני מנחש, שכמו כל דבר בחיים, זה עניין של עלות. בברכה, Easy n - שיחה 08:48, 4 בספטמבר 2018 (IDT)

או שמדובר בסיבה שלהערכתי היא לא ממש פחות נפוצה של קיבעון מחשבתי. ―אנונימי לא חתם

העברת ערכים במדיה-ויקי[עריכת קוד מקור]

כשיש היסטוריה לערך והוא נמחק או הופך להפניה ומעבירים ערך אחר לאותו שם מה קורה לערך הקודם? האם ההיסטוריה שלו נעלמת? אם לא, האם המידע נגיש? באופן דומה, האם זה נכון גם לגיט? אם מוחקים קובץ, ומשנים שם של קובץ אחר לאותו שם האם ההיסטוריה של הקובץ הראשון נגיש? (¯`gal´¯) - שיחה 19:37, 3 בספטמבר 2018 (IDT)

זנות בתקופה הפרה-קונדומית[עריכת קוד מקור]

ביתי בושת היו נפוצים למדי באירופה החל מהעת העתיקה. בתקופה שלפני המצאת הקונדום - מדובר היה בסכנת נפשות. לא? איך יתכן שבתי הבושת שרדו ולא נכחדו עקב איזו מחלה שהיתה מדבקת את כל העובדות והן את כל הלקוחות? איך העסק לא השמיד אוכלוסיות שלמות? הרי לא היתה רפואה שידעה לטפל יעיל בדברים הללו. שואל השאלות - שיחה 15:46, 4 בספטמבר 2018 (IDT)

אני לא מכיר תיעוד לגבי העת העתיקה אבל מחלות מין היו נפוצות מאוד עוד לפני כמאה או מאתיים שנה לפני הקונדומים והחיסונים, וניתן להניח שהמצב בעת העתיקה היה דומה. העובדות והלקוחות בהחלט נדבקו לעיתים קרובות, ולפעמים נפגעו ואף מתו. מוכרות גם מגפות כמו "המגפה הצרפתית" של עגבת אשר נטען שהופצה ע"י הצבא הצרפתי בפלישתו לאיטליה בשנת 1495. האוכלוסיה בעולם הישן כנראה הייתה בעלת חסינות חלקית, משום שעגבת ומחלות מין אחרות אכן השמידו אוכלוסיות שלמות אצל הילידים באמריקה ובאוקייניה, שם הפתוגנים האירופים לא היו מוכרים. H. sapiens - שיחה 18:14, 6 בספטמבר 2018 (IDT)

חילוף גנים בלהקות טורפים[עריכת קוד מקור]

אלף תודות. ―אנונימי לא חתם

ניקח זאבים לצורך העניין. זאבים חיים בהלקות סגורות שנלחמות על אזורי טרף. כך שכל להקה מזדווגת בתוך עצמה. איך זה לא מוביל לניוון גנטי? כלומר אין החלםת גנים עם להקות אחרות, ככה שאחרי כמה עשרות דורות כולם יהיו בני דודים. איך זה נמנע? 213.55.211.33 11:25, 5 בספטמבר 2018 (IDT)

יש לעיתים קרובות הזדווגות מחוץ ללהקה. הנושא נחקר במיוחד בפארק ילוסטון שם עשו אנליזה גנטית לזאבים רבים ופיענחו את יחסי הקרבה בינהם. הזאב שהוליד הכי הרבה צאצאים בילוסטון היה למשך תקופה ארוכה זאב בודד שחי סמוך ללהקה זרה, והזאבות בלהקה העדיפו להתפרפר איתו מאשר להזדווג עם קרובי משפחתם. חפש על זה סרטי טבע של PBS ודיסקברי ביוטיוב. H. sapiens - שיחה 18:23, 6 בספטמבר 2018 (IDT)

אצל שימפנזים, נקבות צעירות עוברות מהקבוצה בה הן נולדו לקבוצה אחרת. אגב, גם אצל שבטים של ציידים לקטים אנושיים זה כך. 77.125.91.170 18:38, 6 בספטמבר 2018 (IDT)

אכן. למעשה נהוג לסווג גם חברות אדם וגם מינים החיים במשפחות/להקות לפטרילוקליות (הזכרים נשארים במשפחה והנקבות עוזבות) או מטרילוקליות (להיפך). שני הפתרונות נפוצים בתרבויות אדם ובטבע. ראו שארות. H. sapiens - שיחה 18:49, 6 בספטמבר 2018 (IDT)

שאלה עדינה באלקטרוניקה (חיברתי בטעות למשך שנייה לערך כבל Aux של אוזניות לתוך USB)[עריכת קוד מקור]

שלום, יש לי אוזניות שעלו לי 1300 שקל עם כבל AUX מפוצל; הכבל מכיל שתי יציאות שמתחברות כל אחת לאוזניה אחת; הכבלים של שתי היציאות הללו מתלכדים לכדי כבל אחד עם יציאה שנכנסת למחשב.

בטעות חיברתי היציאה המלוכדת לתוך שקע USB במחשב הנייד, במקום לשקע ה AUX הסמוך. כשעשיתי זאת האוזניות היו עליי ושמעתי רעש מוזר כזה מתוך האוזניות במשך השנייה לערך בה יציאת ה AUX נגעה בשקע ה USB.

מה זה הרעש ששמעתי - כלומר על מה הוא מעיד מבחינה כימית-חשמלית של המגעים והאם זה מסוכן למחשב או לאוזניות?

אם נראה שהאוזניות והמחשב עובדים כרגיל, אז לא עשית נזק. 77.125.91.170 19:01, 6 בספטמבר 2018 (IDT)

מה גרם לרעש? ―אנונימי לא חתם

החיבור לשקע ה-USB סוגר כמה מעגלים שמטרתם להמיר שמע דיגיטלי לשמע אנלוגי ולהעביר אותו לאוזניות. החיבור לשקע AUX סוגר מעגלים אחרים, אך בסופו של דבר גם הוא מעביר שמע אנלוגי לאוזניות. כאשר חיברת ל-USB אמנם לא היה אות, אבל בכל זאת סגרת כמה מעגלים חשמליים, לכן שמעת רעש. הרעש הזה נקרא רעש סטטי, והוא לא מזיק למחשב או לאזניות. -- ‏גבי‏ • שיח 20:45, 8 בספטמבר 2018 (IDT)

הישנו תוסף תזונה הנמכר בישראל שמשלב בין ברזל ואבץ?[עריכת קוד מקור]

אני מחפש תוסף שמשלב בין השניים הללו בלבד. מישהו אי פעם נתקל בתוסף כזה בישראל? מה שמצאתי היה או של ברזל בלבד או של אבץ בלבד אבל אני מחפש משהו של שניהם. תודה. ―אנונימי לא חתם

קו טלפון הפועל בשיטת Voip[עריכת קוד מקור]

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 280/מצב האם מכונת פקסימיליה יכולה לפעול ללא בעיות בקו טלפון מסוג VOIP ?‏ --5.22.134.157 05:33, 7 בספטמבר 2018 (IDT)

אולי. יש שתי בעיות אפשריות. VoIP, כלומר Voice Over IP הוא שם כללי לפרוטוקולים שמעבירים קול על גבי רשת שדומה לאינטרנט. מדובר על פרוטוקולים שהופכים את הקול לזרם של ביטים, מפרקים את הזרם הזה למנות נפרדות ושולחים אותן לצד השני. אם הדרך קצת משובשת המנות הללו לא מגיעות בקצב אחיד לצדהשני ולפעמים אפילו מתערבבות. לשיחה קולית זה קצת פחות נורא להתעלם מחבילה שלא הגיעה (או התעכבה יותר מדי) אבל זרם הביטים של הפקס יכול להיפגע בקלות רבה הרבה יותר. מעבר לכך לשם היעילות הפרוטוקולים הללו במקרים רבים דוחסים את הקול בדחיסה מאבדת נתונים. הדחיסה הזו לא פוגעת יותר מדי באיכות הקול שנשמע לאוזן. אבל היא משנה ביטים. לפרוטוקולים השונים להעברת פקס יש יכולת די מוגבלת להתגבר על שגיאות. לכן כדי לקבל פקס צריך חיבור אינטרנט יציב ומזל.

מצד שני זה די מטומטם לקודד תמונה לפקס כביטים ואז להתאמץ בדרך לא יעילה במיוחד לקודד את אותם הביטים על גבי קול (משיגים מהירות מסדר גודל של 1kBps) ולשלוח אותם דרך האינטרנט בדרך שרגישה מאוד לשגיאות. ככה מצליחים לסבול מהרע של כמה עולמות שונים. יש פרוטוקולי VoIP להעברת פקסים על גבי האינטרנט (בפרט T.38 (אנ')). במקרים רבים המכשירים השונים שבקצוות של ״קווי״ VoIP ידעו לזהות פקס שעובר ולהעביר אותו בדרך היעילה יותר ומכשירי הפקס בשני הצדדים לא אמורים להרגיש שמשהו קרה.

אז בקיצור: זה יכול לעבוד. Tzafrir - שיחה 01:56, 8 בספטמבר 2018 (IDT)

המון תודה על התשובה המפורטת!

מה הכוונה ב- had had?[עריכת קוד מקור]

במשפט: "Dad had had another son with his first wife, Marcia" (מתוך הסרט "עד קצה העולם") מדוע צריך פעמיים had? האם had אחד לא מספיק? המשפט הרי אומר: לאבא היה בן נוסף עם אשתו הראשונה. 37.142.4.56 16:19, 7 בספטמבר 2018 (IDT)

אני לא יודע אם זה קשור לשאלה, אבל באנגלית מדוברת לפעמים מכפילים מילה או שם כדי להדגיש אותם--IsraelyHomoSapiens - שיחה 16:39, 7 בספטמבר 2018 (IDT)

I wanted = רציתי; I had wanted = בעבר רציתי (ואולי כבר אינני רוצה); I had = היה לי; I had had = בעבר היה לי. זה תחביר, לא הדגשה... עוזי ו. - שיחה 16:46, 7 בספטמבר 2018 (IDT)

אכן עניין של תחביר. זה זמן בשם past perfect או בשמו האחר Pluperfect. הצורה היא had ולאחריו פועל ב"צורת סביל" (כלומר written, taken, come וכדומה) במקרה המדובר, הפועל השני הוא have בזמן עבר.

המשמעות של הזמן past perfect היא "העבר של העבר". כלומר מדברים על משהו שהתרחש לפני שעבר שעליו אתה מדבר כרגע התרחש. Corvus‏,(Nevermore)‏ 19:34, 7 בספטמבר 2018 (IDT)

בארנס אנד נובל[עריכת קוד מקור]

שלום, הצבתי תבנית עדכון בערך הנ"ל. למישהו יש מושג מה הולך שם בשנים האחרונות? והאם יש הסבר אחר למצב החברה (חוץ מדיבורים רגילים על הנהלה בעייתית) מלבד שאמזון פשוט דורסת אותה? ביקורת - שיחה 17:31, 7 בספטמבר 2018 (IDT)

על פי דיווחים בתקשורת, אחד מבעלי המניות הגדולים של בארנס אנד נובל, סנדל, רוצה לקנות מהציבור את הרשת, לשפצה ואז לההנפיק אותה שוב. בארנס אנד נובל שווה רק 340 מיליון דולר בבורסה. אבל כדי לשלם לבעלי המניות, המשקיע הפיננסי יצטרך לשלם תשלום נוסף. לא ברור מאיפה הוא רוצה לקבל את הכסף הדרוש. בנוסף, בעלי המניות האחרים נגד הרעיון. המנכ"ל, Demos Parneros, המכהן מאפריל, מאמין בחנויות קטנות ויעילות יותר, ורוצה להחזיר את הרשת רק לספרים, במהלך השנים היא מכרה הרבה דברים אחרים כמו צעצועים, שהיו אפילו פחות מבוקשים מאשר ספרים. תרגמתי מגרמנית. מרץ 2018. 129.69.140.138 12:09, 8 בספטמבר 2018 (IDT)

תודה רבה. צריך אם כן לעדכן (עם מקור) את שווי השוק של החברה בערך. ביקורת - שיחה 21:43, 8 בספטמבר 2018 (IDT)

"ריבועים" בכרום[עריכת קוד מקור]

לאחר שדרוג לגרסה 69, נעלמו לי הריבועים מתחת לשורת החיפוש. רעיונות? חזרתי • ∞ • שיחה 18:10, 7 בספטמבר 2018 (IDT)

חזרתי, גם אצלי הם נעלמו, ולא ידעתי מדוע. בינתיים שחזרתי את המחשב לנקודת זמן מסוימת לפני יומיים, בערך, והריבועים חזרו. האם השדרוג שבוצע אצלך בוצע על ידיך באופן יזום, או באופן אוטומטי על ידי כרום בלי התערבות שלך? אני מנסה להבין מדוע הריבועים אצלי נעלמו, ומדוע כעת, כבר יום לאחר השחזור לנקודה הקודמת בזמן, הם עדיין מופיעים וטרם נעלמו. אלדד • שיחה 11:33, 8 בספטמבר 2018 (IDT)

אלדד, טוב, אז אתחיל מהסוף. גוגל הצליחו לפתור בהפוך על הפוך את בעיית הפיכת עיגול לריבוע. עד אתמול בלילה, התקלה הייתה קיימת. הלכתי לישון עם דפדפן כרום פתוח (לשונית אחת). הבוקר רק הוספתי לשונית – ושמונת הריבועים הפכו שומו שמיים – לעיגולים מושלמים ומכוערים להפליא... (באותה גרסה – 69.0.3497.81).

לגבי השחזור שלך – ייתכנו שני דברים: לפני יומיים כבר הייתה לך את הגרסה החדשה, או מיד לאחר ששחזרת קיבלת את הגרסה החדשה. אני שדרגתי באופן יזום (אבל אני לא חושב שיש לזה משמעות). חזרתי • ∞ • שיחה 12:00, 8 בספטמבר 2018 (IDT)

למה אני שואל? כי לאחר ששחזרתי, קיבלתי שוב שישה ריבועים טבין ותקילין, אבל לאחר שפתחתי לשונית אחת (נוספת), נעלמו הריבועים שוב. זה קרה שוב לאחר ששחזרתי מחדש את המערכת - לאחר פתיחת לשונית חדשה בדפדפן, שוב נעלמו הריבועים. כששחזרתי את המערכת בשלישית (שוב, לאותה נקודת זמן בדיוק, שקודם נכשלה פעמיים, לכאורה), הריבועים נותרו, ומחזיקים מעמד כבר יום שלם, בערך. אז אין לי מושג מה פה קורה פה. :) אלדד • שיחה 12:12, 8 בספטמבר 2018 (IDT)

איזו גרסה יש לך כעת? חזרתי • ∞ • שיחה 12:15, 8 בספטמבר 2018 (IDT)

חזרתי, זה מה שנקרא "אוי אַ בּראָך"... ניגשתי לבדוק איזו גרסה יש לי כרגע, ואז כרום, בלי לשאול אותי, עדכן לגרסה האחרונה... אלדד • שיחה 12:20, 8 בספטמבר 2018 (IDT)

היא נראית מאוד לא יפה ביחס לקודמת. שחזרתי את המחשב לנקודת הזמן שבה שמרתי מצב נתון קודם לכן, לפני כשעה... אלדד • שיחה 12:21, 8 בספטמבר 2018 (IDT)

גם לי זה קרה, ופתרתי את הבעיה. ביצעתי יציאה משם המשתמש שלי בגוגל (עיגול כתום מימין למעלה), ואז כניסה למערכת מחדש, וכל התמונות הממוזערות של האתרים שבהם אני מבקר לעתים קרובות שוחזרו. בהצלחה :) -- ‏גבי‏ • שיח 17:30, 8 בספטמבר 2018 (IDT)

האם עובד זר יכול לקבל אזרחות?[עריכת קוד מקור]

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 280/מצב לפי האתר הזה אדם שמתגורר בשטחי ישראל באופן קבוע במשך שלוש שנים יכול להתאזרח. אם כך, האם עובד זר שמוכיח שעבד בישראל שלוש שנים (בתוקפה האחרונה) יכול לקבל אזרחות ישראלית? שאלה לידע כללי. Corvus‏,(Nevermore)‏ 20:15, 7 בספטמבר 2018 (IDT)

עובד זר מקבל אשרת שהייה מוגבלת בזמן, כך שסביר שרק מכוח שהייתו בישראל לא יוכל לקבל אזרחות (אבל יוכל להינשא לישראלית או להתגייר). דוד שי - שיחה 20:28, 7 בספטמבר 2018 (IDT)

ואם הוא נניח איזשהו מומחה שנשאר "באופן זמני" למשך שלוש שנים במצטבר (אני שם בצד את האופציה להתגייר או להתחתן עם אזרח. לא על השאלה)? Corvus‏,(Nevermore)‏ 01:35, 8 בספטמבר 2018 (IDT)

אחד התנאים להתאזרחות הוא שהאדם זכאי לשבת בישראל ישיבת קבע. כנראה שעובד זר לא יגיע למצב זה (לפחות לא אחרי שלוש שנים) שכן הוא, (גם אם הוא מומחה) מקבל רישיון ישיבה זמני בישראל. אמיר מלכי-אור - שיחה 12:26, 8 בספטמבר 2018 (IDT)

דרעי איזרח את מסתנני דארפור, גם בלי שעבדו. (להבדיל משאר מסתנני סודן). אפשר לשאול אותו. 2.53.146.181 14:44, 11 בספטמבר 2018 (IDT)

מה ההבדל בין באר למעיין?[עריכת קוד מקור]

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 280/מצב את ההבדל בין בור מים שבו נאגר מים מהגשמים לבין באר שזו נביעה טבעית אני יודע. אבל אני לא יודע מה ההבדל בין באר למעיין. זה לא אמור להיות אותו הדבר? 93.126.116.89 08:40, 8 בספטמבר 2018 (IDT)

באר מים אינה נביעה טבעית, חופרים בור עד להגעה למי התהום ובעזרת אמצעים מכניים (שאיבה או בדליים) מעלים את המים לפני הקרקע. הפקת המים מבאר ארטזית אינה דורשת שאיבה כי לאחר החפירה המים פורצים בלחץ. מעיין הוא נביעה טבעית של מי תהום. שנילי - שיחה 10:47, 8 בספטמבר 2018 (IDT)

למה עובדים שכירים לחוצים עוד יותר לפני חגי ראש השנה?[עריכת קוד מקור]

אם תחפש בגוגל "דיכאון חגים" תגלה שזו תופעה ידועה ומוכרת, מין סוג של דיכאון עונתי. באחד המאמרים [13] מונים כמה סיבות לכך:

כי מי שלבד מרגיש עוד יותר לבד להישאר בבית, בעוד שבבתים הסמוכים חוגגים עם המשפחה.
כי להיות עם כל המשפחה יכול להיות נורא צפוף וחשוף.
כי צריך לפגוש המון אנשים בבת אחת (שגם מדברים בבת אחת).
כי צריך להיות נחמד ולאכול המון אוכל ולנסות לשרוד את זה בלי לריב או להיעלב.
כי זה מסובך להחליט אצל מי נהיה בערב החג, ובימים הבאים.
כי יש המון חופש, אז גם הילדים בחופש.
כי צריך לנסוע בפקקים, לקנות ולקבל מתנות, צריך לשמוח גם בלי סיבה וגם אם אין מצב רוח, כי צריך להיות שמח גם אם נשארת לבד - וכי לפעמים להרגיש לבד עם אנשים סביבך זה יותר גרוע מלהרגיש לבד וגם להיות לבד.

אני מאחל לך ולכולם שנה טובה ושתעברו את החגים בשלום :) -- ‏גבי‏ • שיח 17:40, 8 בספטמבר 2018 (IDT)

כל הסיבות לעיל יפות גם לעצמאים וגם למי שאינו עובד. אציג שלוש סיבות שאופייניות לחלק מהשכירים:

בתקופת החגים ההוצאות גדלות במידה משמעותית: קניות מוגברות של מזון, בגדים, מתנות ושאר ענייני החג. התקציב של השכיר, לעומת זאת, אינו גדל. למי שהכנסתו אינה גבוהה, זה יוצר לחץ כספי וכניסה למשיכת יתר. יש מקומות עבודה שמנסים לסייע, ולתת תוספת (משכורת 13, מענק יובל) בבתקופת החגים, אבל ברוב מקומות העבודה זה לא כך (השי לחג הוא סיוע קטן).
יש תפקידים שבהם יש מחזוריות חודשית: חשבי שכר צריכים להפיק משכורת מדי חודש, מנהלי חשבונות ומנהלי כספים צריכים להציג דוחות חודשיים וכדומה. המשימות האלה קיימות גם בחודש החגים, אבל הזמן לעמידה בהן מצטמצם מאוד, וזה בוודאי מלחיץ. אחת הדרכים להתגבר על לוח הזמנים היא להזיז לתקופה שלפני ראש השנה משימות שנועדו להתבצע לאחר ראש השנה, וזה מגביר את העומס.
יש עובדים שהחגים עצמם גורמים להם לעבודה נוספת: עובדים בחנויות שבהן יש תנועת קונים מוגברת לחג ושעות פתיחה נוספות, ספקים לחנויות אלה וכדומה. דוד שי - שיחה 17:57, 8 בספטמבר 2018 (IDT)

דרוש מקור :) -- ‏גבי‏ • שיח 18:00, 8 בספטמבר 2018 (IDT)

גבי, כיום ככלל אין חובה להיתקע בפקקים עבור מתנות כי אפשר להזמינן דרך האינטרנט ללא בעיה משמעותית. מעבר לכך אני תוהה למה עובדים מועסקים שעות נוספות בקטע חולני, הרי ממילא יהיה חופש קצר ויוכלו להמשיך מיד לאחריו. ―אנונימי לא חתם

שאלה על מיליות לא מוגדרות באספרנטו[עריכת קוד מקור]

הסיומת um מוגדרת כסיומת לא מוגדרת דהיינו ללא משמעות מסוימת, אם כן מדוע היא קיימת, היא רק מסבכת את הבנת השפה. כמו כן אני שואל את אותה שאלה על המילית je, שנחשבת ל"מילת יחס לא מוגדרת". --האדם החושב - שיחה 00:46, 9 בספטמבר 2018 (IDT) בספטמבר 2018 (IDT)

Zamenhof originally came up with 36 affixes that correspond to 36 different ways in which the meanings of two words-- can-- be related, and he used them to greatly reduce the number of word roots that need to be learned separately. But he also realized that there are many words that have a meaning closely related to the meaning of another word, but which did not fit well any of the affixes that he had created. Instead of creating --many-- more affixes for special meaning that are only very rarely needed, he decided to use a joker suffix for these cases. This joker suffix is -um-. צריך תרגום? 129.69.140.138 14:37, 10 בספטמבר 2018 (IDT)

a preposition shows a relationship between words. In the national languages, this relationship can vary a lot with context. These must be memorized in certain expressions. In English we say interested in, working on, swear to, yearn for – and we even cry over spilled milk, but we’re not really in, on, to, for, or over anything. All these ideas express the topic of our action. (That is, the topic of our interest, work, oath, yearning, or crying.)

So in Esperanto, where each preposition has a “definite and permanent meaning”, all these could be expressed with the same preposition – in this case pri. (Pri shows the topic and is often glossed as “about.”)

What is “je” for? To avoid problems like this, Esperanto tries to stick with the fixed meanings as much as possible. Note that “fixed meaning” doesn’t mean “literal.” If something happens inside of a certain time period, we can still say metaphorically that it happened en tiu tago (on that day – literally in that day.) What we mean is that we try to avoid using just any old preposition without justification. The trouble is that --there are some expressions-- that don’t quite fit. It’s that situation that je was invented for.

עריכה בויקיפדיה תמורת תשלום[עריכת קוד מקור]

ג'ורג' סורוס שנילי - שיחה 12:12, 9 בספטמבר 2018 (IDT)

איך אפשר לערוץ בתשלום? למי צריך לפנות ומי משלם את הכסף?

ראה ויקיפדיה:רכישת ערך. עקרונית, אנחנו לא אוסרים את הפעולה, אבל לא רואים אותה בעין יפה. ויקפדיה היא מיזם שמטרתו הנגשת מידע אמין לציבור ולא פלטפורמה לפרסום או מקור פרנסה. Corvus‏,(Nevermore)‏ 12:44, 9 בספטמבר 2018 (IDT)

כאב מוזר בברך בקרבת העור (לא בהליכה)[עריכת קוד מקור]

שלום ותודה מראש. לשמחתי אין לי כאבים כשאני הולך או רץ או בכלל אך לפני חודשיים התחיל לי פתאום כאב תת עורי בברך. העור עצמו (או לפחות שכבותיו העליונות) לא כואבים, אבל אני כן מרגיש כאב בקרבתם כשאני נוגע בנקודות מסוימות או כשאני שוכב על הבטן על המיטה ומחכך את הברך במיטה. מה יכול לגרום לכך? 109.65.121.169 23:50, 9 בספטמבר 2018 (IDT)

דלקת? פנה לרופא שלך. חזרתי • ∞ • שיחה 01:00, 10 בספטמבר 2018 (IDT)

אני בספק רב אם יש רופא שיודע לאבכן בהתכתבות. אם העניין מפריע לך, עליך לגשת לרופא משפחה. Corvus‏,(Nevermore)‏ 01:08, 10 בספטמבר 2018 (IDT)

אם אלקנה היא התנחלות, למה לא צריך לעבור במחסום כדי להיכנס אליה?[עריכת קוד מקור]

http://www.maavarim.mod.gov.il/Heb/CrossingPoints/Pages/HotseShomron.aspx?ItemId=7

שנילי - שיחה 00:47, 11 בספטמבר 2018 (IDT)

מיקומי הגדרות והשערים לא חופף את מיקומי הגבולות העכשוויים או ההיסטוריים. 2.53.146.181 14:40, 11 בספטמבר 2018 (IDT)

אין כל קשר, גם גדר ההפרדה אינה חופפת שום גבול בינלאומי, שביתת נשק או הפסקת אש מוכרים. שנילי - שיחה 14:45, 11 בספטמבר 2018 (IDT)

לא הבנתי התשובות עד כה. ―אנונימי לא חתם

לא שמים את הגדרות בדיוק איפה שעובר הגבול או הקו הירוק. הגדרות הן רק בערך איפה שעובר הגבול או הקו הירוק. כך יש שטחים שהם בתוך הקו הירוק אבל מחוץ לגדר, מחוץ לקו הירוק אך בתוך הגדר, בתוך ישראל אך מחוץ לגדר וכיוצא בזה. 77.124.69.106 19:43, 11 בספטמבר 2018 (IDT)

האם ההסברים במוזיאון שגויים?[עריכת קוד מקור]

ביקרתי היום בתערוכת תקופת הקרח במוזיאון. היה שם דגם של עצלן ענק ולידו היה כתוב, שהוא נהג לאכול אבוקדו. היה כתוב שזו החיה היחידה שהייתה גדולה מספיק כדי לבלוע חרצני אבוקדו ולהפיצם במרחקים, בצואתה. על הטענה הזו חזרו בעוד מיצג. אבל היא לא מסתדרת לי, מכמה סיבות:

עצלן ענק היה ענקי ושעיר. לכן התאים למקומות קרים. אולם האבוקדו של היום מתאים למקומות חמים.
האבוקדו לא מבשיל על העץ אלא רק אחרי הקטיף. לכן הגיוני לי שהוא מתאים לחיה שיכולה לאגור פירות, ולא צריכה לבלוע את החרצן כדי להפיצו. העצלן לא היה מספיק חכם כדי לנהל מחסנים.
כמו זיתים, אבאקדו בר אינו אכיל. רק אבוקדו מתורבת אכיל. כך שממש לא נראה לי שזה היה עץ מאכל, בטבע.

האם האוצרים טעו? 2.53.146.181 14:39, 11 בספטמבר 2018 (IDT)

האם המוזיאון היה הסמית'סוניאן? בכל אופן הנה כתבה באתר הסמית'סוניאן על הנושא. לא בדקתי את המחקר מאחוריה אבל זהו מוזיאון מכובד שקרוב לוודאי מקפיד על דיוק מדעי. לפי הכתבה העצלן הענק לא היה בהכרח היחיד שגדול מספיק לבלוע חרצן אבוקדו, אבל מרבית המגפאונה במרכז ובדרום אמריקה הושמדה בסוף תקופת הקרח של הפליסטוקן, כך שהטענה לפיה האבוקדו בטבע בצרות מאז עדיין מחזיקה. עצלני קרקע היו קבוצה גדולה עם מינים רבים, וגם המגתריום הוא סוג שכלל מספר מינים עם תפוצה שונה ורחבה. אורך הפרווה של רובם או כולם מן הסתם לא ידוע כיום בבטחון (הם מוכרים ממאובנים). אני מעריך שבטבע פרי האבוקדו בדרך-כלל נאכל לאחר שהוא נושר על האדמה, בשלבים שונים של הבשלה/רקב. לא הבנתי את ההתנגדות שלך בנושא אגירת פרי. בנוגע לאכילות של אבוקדו בר, חיות בר ובעיקר אוכלי צמחים אוכלים מגוון גדול הרבה יותר של פירות מאשר אלו שהצרכן האנושי המפונק כיום מוכן לאכול. H. sapiens - שיחה 16:22, 11 בספטמבר 2018 (IDT)

אקרא את הכתבה, ואבדוק אם היא עונה לי. תודה. 77.124.69.106 17:24, 11 בספטמבר 2018 (IDT)

קראתי. הבנתי. כתבתי על זה קטע ב"הכה את המומחה". נתתי לך קרדיט בתור מקור שלי ואשמח אם תוכל לבדוק שם אם כתבתי נכון. אלפי תודות. 77.124.69.106 19:39, 11 בספטמבר 2018 (IDT)

לא הבנתי מהו הקטע שכתבת ואיפה (בנפרד מהסעיף הנוכחי?). אשמח לעבור עליו ולהגיב אבל לא נראה לי שאני מקור למשהו. אני רק קראתי ברפרוף כתבה באתר של הסמית'סוניאן. H. sapiens - שיחה 10:58, 12 בספטמבר 2018 (IDT)

H. sapiens: ויקיפדיה:הידעת?/המתנה#האבוקדו – הממותה של הפרות. חזרתי • ∞ • שיחה 20:34, 13 בספטמבר 2018 (IDT)

הגבתי שם. H. sapiens - שיחה 11:33, 15 בספטמבר 2018 (IDT)

זיהוי קצינה בכירה[עריכת קוד מקור]

נתקלתי בתמונה הזאת בכתבה הזאת. הקצינה שמחזיקה רוס"ר תבור היא תת-אלוף, יש לה כומתה של נח"ל עם רקע אדום. סביר להניח שמדובר בקצינה לוחמת או/ו קצינת אג"מ בכירה. האם זאת מישהי מפורסמת? מישהו מזהה? שואל השאלות - שיחה 20:45, 12 בספטמבר 2018 (IDT)

היי! אולי תשאל במסדר זיהוי--Arsenal sin platea - שיחה 22:39, 12 בספטמבר 2018 (IDT)

תא"ל (מיל') גילה כליפי גילה כליפי-אמיר בעת ששימשה יועצת הרמטכ"ל לענייני נשים. המצחיק הוא שהתמונה מופיעה בערך. טל (רונאלדיניו המלך • שיחה) 23:13, 12 בספטמבר 2018 (IDT)

האם הגוף מחליף את כל התאים בו בתאים חדשים אחת לכמה חודשים?[עריכת קוד מקור]

האם הגוף מחליף את כל התאים שיש בו, כולל פנימיות וחיצוניות, לתאים חדשים אחת לכמה חודשים? תודה וברכה. ―אנונימי לא חתם

הגוף אכן מחליף תאים רבים מאוד, בתקופות זמן שונות לסוגים שונים של תאים, אך לא את כולם. החריגים הבולטים ביותר הם תאי עצב במוח ובמערכת העצבים שרובם לא מתחלפים, אף כי תאי-עצב לפעמים מתים, וכן התגלו בבעלי-חיים שונים התחלקות חדשה של תאי-עצב, אבל בבני-אדם לאחר הלידה זו כנראה תופעה נדירה מאוד. H. sapiens - שיחה 21:30, 12 בספטמבר 2018 (IDT)

בלי להיכנס לשאלת הניורוגנזה, למה אין החלפה גם של ניורונים? אין החלפה של חלקים בהם באחרים כחלק מתחזוקת התא?{ ―אנונימי לא חתם

אני לא מתמצא ברמת התא, אך כמובן הסבר סביר מאוד הוא שאינפורמציה במוח מקודדת במידה רבה בקשרים שיוצר כל נוירון עם נוירונים אחרים וביחוד בעוצמת הסינפסות, וקשה להחליף נוירון בלי לאבד את האינפורמציה הזו. החלפת חומרים בתוך הנוירון ממשיכה להתרחש. תא חי כמעט בהגדרה מחליף חומרים עם סביבתו. H. sapiens - שיחה 08:12, 13 בספטמבר 2018 (IDT)

יהדות חבאן בתימן ושיער ארוך לגברים[עריכת קוד מקור]

מה היה נימוקם של יהודי חבאן להארכת שיער? תודה. ―אנונימי לא חתם

מה הנימוק לקיצורו?--141.226.122.117 15:17, 15 בספטמבר 2018 (IDT)

הגרסה החדשה של כרום[עריכת קוד מקור]

הבוקר זה כבר לא היה בשליטתי. כשהמחשב עלה, גיליתי שהגרסה החדשה התעדכנה, ולא ביוזמתי. אני לא ממש אוהב אותה. יש משהו שניתן לעשות, כדי לחזור לגרסה הקודמת? (אני אישית יכול להחזיר את המחשב אחורה, לאמש, ואז זאת תהיה הגרסה הקודמת, אבל אני תוהה אם יש טעם מעכשיו להילחם בזה, אם כרום ינסה מעכשיו לעדכן באופן אוטומטי). אני מתייג גם אותך, חזרתי, לאחר שכבר עסקנו בזה בפעם הקודמת בדף הנוכחי. הריבועים היפים שמופיעים בחלון חדש בדפדפן הפכו לעיגולים מכוערים, ועוד דברים השתנו. השאלה אם יש שינוי מהותי, והאם כדאי בכל זאת לנסות להסתגל – אולי יש בכל זאת כמה פיצ'רים חדשים, מעניינים, בגרסה החדשה. אלדד • שיחה 08:50, 13 בספטמבר 2018 (IDT)

If you can't beat them, join them... התרגלתי תוך שנייה. שים לב לשלוש הנקודות בעיגול במקום ה-X שהיה משמיד את הריבוע. יש עוד פיצ'רים, אאז"נ בניהול הסיסמאות ועוד (תגגל). אם אתה רוצה שלא יבוצע עדכון אוטומטי – ראה כאן. חזרתי • ∞ • שיחה 21:03, 13 בספטמבר 2018 (IDT)

המון המון תודה, חזרתי. אז אתה כבר מצאת סיבות טובות להישאר עם הגרסה החדשה, ואני מנסה להתרגל. מצד שני, אתה אומר לי בעצם שאני יכול למנוע את העדכון, על ידי שינוי פרמטרים מסוימים בתוך חלונות. ואז אשאר עם הגרסה הנוכחית, ולא אעדכן. אתה גם אומר לי שכדאי לעדכן, כי יש פיצ'רים חדשים ששווה ליהנות מהם. אלדד • שיחה 00:14, 14 בספטמבר 2018 (IDT)

חזרתי, רציתי להודות לך שוב. האפשרות ליצור קיצורי דרך חדשים במסך הראשי של כרום (או כשפותחים לשונית חדשה) היא מצוינת. רק עכשיו התחלתי להשתמש בה. נראה שהגרסה החדשה של הדפדפן בהחלט משפרת בהרבה את הביצועים (אם כי טרם התוודעתי לשאר הפיצ'רים החדשים). אלדד • שיחה 00:59, 15 בספטמבר 2018 (IDT)

בכיף... חזרתי • ∞ • שיחה 03:38, 15 בספטמבר 2018 (IDT)

פרס רליס[עריכת קוד מקור]

אם מישהו כתב מאמר ואתר כלשהו פירסם פרס-רליס בנושא, האם מותר לכותב לשלוח עוד אחד זהה לראשון לאתר אחר?

בוודאי, מותר ורצוי לשלוח הודעה לעיתונות למספר רב ככל האפשר של אתרים. -- ‏גבי‏ • שיח 17:27, 17 בספטמבר 2018 (IDT)

16 כללי הדקדוק האספרנטי[עריכת קוד מקור]

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 280/מצב מהם 16 הכללים הללו? אני מחפש תשובה בעברית בלבד!--האדם החושב - שיחה 16:41, 13 בספטמבר 2018 (IDT)

למה לא באספרנטו? כך או כך, נראה לי שזו הרמה להנחתה ל-Eldad, השריף של האספרנטו די בכל אתר ואתר. ביקורת - שיחה 17:55, 13 בספטמבר 2018 (IDT)

תודה רבה על הכבוד, ביקורת :) ישראל, אני לא מכיר גרסה עברית של שישה עשר כללי הדקדוק של אספרנטו. אני מודה שהתחלתי לתרגם כעת, אבל נתקלתי בכמה בעיות בעברית (אני לא מכיר חלק מן השמות הדקדוקיים – שאני מכיר כל כך טוב באספרנטו או באנגלית – בעברית). אומנם ניגשתי במרץ רב לתרגם כעת, אבל ראיתי שזו עבודה לא פשוטה, כי לא את כל המונחים אני יכול להעביר לעברית. אז עצרתי. אני מניח שביקשת את הכללים בעברית כדי להעלות אותם לערך "אספרנטו" בוויקיפדיה. אבל אם זו הסיבה, ודאי שלא ארצה להעלות מונחים לא נכונים או לא מדויקים. ננסה להעתיק קובץ שמציג את כל הכללים בעברית, גם אם דף שכזה נכתב לפני שנים רבות. עד שנמצא דף כזה, אני מעדיף לא לתרגם יש מאין. אלדד • שיחה 19:38, 13 בספטמבר 2018 (IDT)

הבדל בין יפן לקוריאה וסין בשמות מזרח אסייתים ומה עם הונגריה ווייטנאם[עריכת קוד מקור]

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 280/מצב בשמות מזרח אסייתים שם המשפחה מופיע לפני השם הפרטי כמו קים ג'ונג און כאשר קים הוא שם המשפחה, באן קי מון כאשר באן הוא שם המשפחה (קוריאה), שי ג'ינגפינג כאשר שי הוא שם המשפחה (סין), גם ביפן השמות מופיעים בסדר הזה. מהי הסיבה שבמערב אומרים וכותבים את השמות היפניים בצורה מערבית דהיינו שינזו אבה ולא אבה שינזו, מוריהי אואשיבה ולא אואשיבה מוריהי, בעוד הסיניים והקוריאניים נשארים בצורת המקור? גם בהונגריה השמות במקור בנויים משם המשפחה בתחילה, אך אנו הופכים אותם כמו ויקטור אורבן ולא אורבן ויקטור. טוב, בכל זאת הונגריה היא מדינה אירופאית (אם כי מקור העם ההונגרי הוא אסייתי!) אם כן מובן מדוע מקובל להגות את שמות המקום בצורה האירופאית, אך מה לגבי יפן? במה היא שונה משכנותיה? בנוסף אשמח אם מישהו יכתוב איך נוהגים לגבי השמות הוייטנאמיים, הן בוייטנאם והן במערב ובאלו עוד מדינות קיימת התופעה. --האדם החושב - שיחה 22:31, 13 בספטמבר 2018 (IDT)

לגבי הונגריה אני משער שהסיבה היא שיהודים הונגרים כונו בין היהודים בשמם הפרטי תחילה. אני לדוגמה לא זוכר רב הונגרי שמוכר בספרות הרבנית לפי שם משפחה תחילה. ‏DGtal‏ - שיחה 23:05, 13 בספטמבר 2018 (IDT)

ויקטור אורבן לא ידוע כיהודי, תופעת קריאת השם בצורה המערבית קיימת לא רק בקרב יהודים... בכל העולם המערבי כותבים את שם המשפחה ההונגרי אחרי השם הפרטי. --האדם החושב - שיחה 23:15, 13 בספטמבר 2018 (IDT)

בקשר להונגריה אפשר גם לציין שבשפה הרשמית של הממלכה בימי הביניים - השפה הלטינית - גם כן ציינו את השם הפרטי לפני הכינוי או שם המשפחה. והיו גם אז שמות משפחה. ההונגרים תרגמו לגרמנית גם כן לפי הסדר המקובל בגרמנית. בהונגירה היה ואולי קיים עדיין גם המנהג המוזר לקרוא לאשת איש לפי שם בעלה - "גברת ויקטור אורבאן" (Orbán Viktorné). בימינו אישתו של אורבאן אינה קוראת לעצמה כך. לגבי יפן השמות היפנים להבדיל מאלו הסינים והקוריאנים אינם מורכבים משלושה יסודות אלא משניים ואז היה יותר פשוט לשנות את הסדר לפי המנהג האירופי. לגבי קוריאה קיים מקרה ידוע אחד - שם הנשיא הראשון של דרום קוריאה הנקרא במערב לפי הסדר המערבי (כנראה הוא כתב כך באנגלית ככומר פרסיבטריאני) Syngman Rhee , בעוד שברוסית היה נהוג להשתמש בסדר המקורי "לי סן מאן" Ли Сын Ман. מעניין שלגבי קים איל-סונג וצאצאיו ושאר השמות הקוריאנים באנגלית משתמשים בסדר המקוריEwan2 - שיחה 00:14, 14 בספטמבר 2018 (IDT)

בארצות הברית נתקלתי במספר נסיונות לציין את השם הפרטי קודם בשמות סינים וקוראנים (לא זכור לי לגבי יפנים) אך המנהג לא נקלט, כנראה בגלל חוסר מודעות מספיקה לעניין. המנהג לקרוא לאשה בסגנון Mrs John Smith היה נפוץ באנגליה בעיקר אצל בעלי האחוזות, במטרה להבדיל בינה לבין Mrs Smith שכך נקראה רק האישה הבכירה במשפחת סמית (כלומר אשתו של בעל אחוזת סמית). H. sapiens - שיחה 10:16, 15 בספטמבר 2018 (IDT)

האם הטלפון הקווי הראשון היה מכונת חישוב אלקטרונית?[עריכת קוד מקור]

תודה 79.180.123.192 01:20, 14 בספטמבר 2018 (IDT)

לא ברור לי איך אפשר להתייחס לאותו טלפון פשוט כמכונת חישוב אלקטרונית. Tzafrir - שיחה 14:06, 15 בספטמבר 2018 (IDT)

לא כל דבר חשמלי הוא אלקטרוני ולא כל דבר חשמלי הוא מכונת חישוב. Shannen - שיחה 17:25, 15 בספטמבר 2018 (IDT)

החיבור בין סיביר לאלסקה[עריכת קוד מקור]

ידוע שלפני כמה עשרות אלפי שנים העולם היה כ"כ קר, שגשר של קרח חיבר את סיביר עם אלסקה- זה הגשר שדרכו בני האדם וגמלים הגיעו לראשונה לאמריקה, וזה הגשר שדרכו סוסים הגיעו לראשונה לאסיה. השאלה שלי היא האם ייתכן שגשר קרח כזה כלל לא היה קיים, ומה שאיפשר את המעבר בין שתי היבשות היה פשוט זה שהן היו מחוברות ישירות, בדומה לאפריקה ודרום אמריקה? האם ייתכן שמה שהפריד את סיביר מאלסקה לא היה המסת קרחונים אלא נדידת יבשות?--141.226.122.117 14:14, 15 בספטמבר 2018 (IDT)

ליתר דיוק, זה לא היה גשר של קרח אלא גשר יבשתי. הים במיצר ברינג רדוד מאוד בהווה, רק כמה עשרות מטרים. בעידן הקרח האחרון שהגיע לשיאו לפני כ-20,000 שנה, מפלס הים העולמי ירד כ-130 מטרים יחסית להיום וכך הימים הרדודים נהפכו ליבשה. הירידה קרתה בגלל כמויות המים העצומות שהתאדו מהים ונאגרו בקרחונים יבשתיים במקומות מסויימים, אבל ההשפעה היתה כלל עולמית (כי כל האוקיינוסים מחוברים). תופעה זו קרתה במחזוריות פעמים רבות במהלך תקופת הפליסטוקן. בסוף הפליסטוקן, מה שהפריד בין סיביר לאלסקה היתה המסת הקרחונים, עליית מפלס הים העולמי והצפת מיצר ברינג. לא היו שם תזוזות טקטוניות משמעותיות בפרק הזמן המסוים הזה. נדמה לי שבהחלט היו תזוזות כאלה לפני כמה מיליוני שנים או קצת פחות, שחיברו את היבשות ע"י טקטוניקה. Reuveny - שיחה 20:33, 15 בספטמבר 2018 (IDT)

תודה רבה תותח :) --141.226.122.117 00:09, 16 בספטמבר 2018 (IDT)

פונדמנטליזם בודהיסטי[עריכת קוד מקור]

נדהמתי לקרוא שבמינמאר קיים פונדמנטליזם בודהיזם, המתבטא ברדיפה ובהשמדת המיעוט - בני הרוהינגיה. איך יתכן כזה דבר בבודהיזם ועוד בבודהיזם הטהרוואדי, הרי זה נוגד את כל יסודות הבודהיזם של חמלה והאיסור על פגיעה באחר קל וחומר על רציחתו. מהו ההסבר לתופעה? האם היא קיימת גם בעוד מקומות בודהיסטיים?--האדם החושב - שיחה 20:52, 15 בספטמבר 2018 (IDT)

גם אני נדהמתי לקרוא את אותה כתבה (שאגב התפרסמה לפני מספר שבועות, מה נזכרת רק עכשיו?). לדעתי ההסבר לזה הוא אותו ההסבר לאיך האידאולוגיה הפציפיסטית של ישוע הפכה להיות הדת הרצחנית ביותר בהיסטוריה (אלא אם מחשיבים את הקומוניזם כדת)...--141.226.122.117 00:11, 16 בספטמבר 2018 (IDT)

אין מה להשוות בין שום דת מערבית תאיסטית שמרכזה הוא האל וחוקיו, ובדרך כלל כמו בנצרות ובאיסלאם צריך לכפותה על כל העולם, וממילא זה כולל מלחמה בכופרים וכו', לבין הבודהיזם שבמרכזה עומדים עקרונות של האדם עצמו השואף להגיע לנירוואנה דהיינו שחרור אישי מהסבל, בבודהיזם לא כופים על אף אחד שום דבר וכל המאמינים עושים זאת רק מתוך בחירה אישית. אין דבר כזה מסע צלב בודהיסטי או כל ניסיון אחר של דת זו לכפות את חוקיה על אחרים. בבודהיזם יש חוקים מאד ברורים האוסרים על כל פגיעה באחר למעט מקרים של הגנה עצמית. גם כשמסקרים את האלימות במינמאר בדרך כלל מציינים שזה דבר מאד חריג אצל הבודהיסטים ויש גם נזירים במינמאר עצמה המתנגדים לרדיפת הרוהינגיה. --האדם החושב - שיחה 01:44, 16 בספטמבר 2018 (IDT)

דבר ראשון, אסלאם זה לא "דת מערבית".

דבר שני, כמו שציינת בצדק שאין קשר בין התנהגות הנזירים הבודהיסטים בבורמה לבין תורת בודהא, כך גם אין קשר בין מסעות הצלב ושאר הזוועות של הנצרות לבין תורת ישוע. זאת דווקא השוואה מצוינת ואני עומד מאחוריה.

דבר שלישי, גם הנזירים המדוברים מבורמה לא כופים שום דבר על אף אחד. הם פשוט הורגים את המוסלמים.--141.226.122.117 09:31, 16 בספטמבר 2018 (IDT)

אתה צודק שההגדרה פחות מתאימה לאסלאם. כוונתי היא לדת בסגנון תאיסטי המוכר לנו ושמקורו במזרח התיכון ואירופה, מקומות שיותר קרובים אלינו מבחינה תרבותית. --האדם החושב - שיחה 00:05, 18 בספטמבר 2018 (IDT)

יש המון הנמקות לאלימות. הצד השווה שלהן הוא שבקרב כמעט כל הקבוצות, דתיות ושאינן דתיות, אידואולוגיות ושאינן אידאולוגיות, לאומניות ושאינן לאומניות, קיימת אלימות ממוסדת ורדיפה של קבוצות האחרות. ואם עלי להסיק מסקנות, כנראה שהאידאולוגיה היא לא סיבת האלימות, אלא אמצעי שבו האלימות מתממשת. כמובן, אין להסיק מדברי שאין הבדלים מוסריים בין חברות שונות. משה פרידמן - שיחה 21:54, 17 בספטמבר 2018 (IDT)

יש היסטוריה של אלימות מצד בודהיסטים כלפי קבוצות אחרות, ממניעים דתיים, פוליטיים או חברתיים. זה נכון שזה לא נפוץ כמו מקרי אלימות דומים אצל בני דתות אחרות, אבל זה קיים. אפשר לקרוא על זה בוויקיפדיה באנגלית, בערך על Buddhism and violence. -- ‏גבי‏ • שיח 10:59, 16 בספטמבר 2018 (IDT)

בהמשך לשאלה, הבנתי שהטענה של הבודהיסטים היא שהמוסלמים התנכלו להם מה שנשמע הגיוני היות והבודהיסטים מוגדרים על ידם כעובדי אלילים הגרועים מהיהודים והנוצרים. האם זה אכן המצב? --האדם החושב - שיחה 21:34, 22 בספטמבר 2018 (IDT)

משפחה תרפויטית[עריכת קוד מקור]

איך נכון להגות זאת בעברית? באנגלית אומרים thera-putic (ת'רה-פיוטיק עם U דגושה), אבל אינני בטוח שנכון להגיד בעברית משפחה ת'רה-פיוטית עם U דגושה). אז מה נכון? ―אנונימי לא חתם

ההגייה הנכונה היא "משפחה תֶּרָפּוּיטִית", כמו במונח חלון תרפויטי. זו מילה תקינה בעברית. חלופה ראויה יותר בעיניי היא "משפחה טיפולית". -- ‏גבי‏ • שיח 11:05, 16 בספטמבר 2018 (IDT)

ההגייה היא עם O, כמו שכתוב בוויקימילון: חַלּוֹן תֶּרָפּוֹיְטִי--Arsenal sin platea - שיחה 13:23, 16 בספטמבר 2018 (IDT)

אם הבנתיכם נכון בתעתיק אנגלי ההיגוי העברי ייוצג כך: te-ra-poyetit; (אני לא מכיר ממש ניקוד עברי אז סליחה אם טעיתי). ―אנונימי לא חתם

te-ra-poy-tit--Arsenal sin platea - שיחה 11:12, 18 בספטמבר 2018 (IDT)

פלסטינים הרוגים[עריכת קוד מקור]

מי הרג יותר פלסטינים - ישראל או ממלכת ירדן?

אני כולל בתוך הספירה גם אוכלוסיה אזרחית וגם צבאית וגם מחבלים. תודה וד"ש מגרמניה. 77.180.181.127 12:32, 16 בספטמבר 2018 (IDT)

בלוג בשם "נתונים" בדק את הנושא הזה (קישור), לא בדיוק כפי שניסחת אותו אבל בכל זאת סיכם נתונים היסטוריים על פלסטינים שנהרגו ב-100 השנה האחרונות.

המסקנה היא שנהרגו כ-54 אלף פלסטינים, מתוכם כ-30 אלף בעימותים עם ישראל וכ-23.5 אלף בעימותים עם שלטונות המנדט, במדינות ערב, ובסיכסוכים פנימיים. גם בערך בוויקיפדיה על הסכסוך הישראלי-פלסטיני מצויין מקור לפיו נהרגו כ-35,000 ערבים בידי ישראל, וניתן להניח שכ-30 אלף מהם היו פלסטינים. ואתה שואל על ממלכת ירדן? מספר ההרוגים הפלסטינים בקרבות של ספטמבר השחור נאמד לפי הירדנים ב-2,500, ואילו יאסר ערפאת עצמו העריך אותם ב-3,400 הרוגים. לפני כן ואחרי כן נהרגו פלסטינים נוספים בירדן, אבל לא במספר שבכלל מתקרב ל-30 אלף שנהרגו בעימותים עם ישראל. -- ‏גבי‏ • שיח 17:20, 17 בספטמבר 2018 (IDT)

אשמח להבין יותר- תגמול עורכים[עריכת קוד מקור]

שלום אשמח להבין כיצד ויקיפדיה מתגמלת עורכי תוכן?

תודה

היא לא. • צִבְיָה, רבת הפיליפינים • שיחה • ח' בתשרי ה'תשע"ט 15:19, 17 בספטמבר 2018 (IDT)

התגמול הוא בעיקר רגשי, זה מספק לכתוב ערכים על נושאים שמעניינים אותך ולדון בהם עם עורכים אחרים. יש מעט עורכים בתשלום שמוצאים נושא לכתוב עליו ומקבלים תשלום ממקור חיצוני, שאינו קשור לוויקיפדיה, על כתיבת הערכים. לדוגמה, ייתכן מצב שבו אדם עשיר יתרום סכום כסף למכון לחקר בית המקדש, והמכון יהיה מוכן לשלם לכל אדם שיכתוב בוויקיפדיה ערך חדש שקשור לכך. כדי למנוע מראית עין של נייטרליות, עורכים בתשלום נדרשים להצהיר על כך בדפי השיחה של הערכים שאותם הם עורכים. -- ‏גבי‏ • שיח 17:07, 17 בספטמבר 2018 (IDT)

הפעילות בוויקיפדיה היא התנדבותית, ולכן ויקיפדיה אינה מעניקה תגמול ישיר לכותביה. ככל פעילות התנדבותית, גם בוויקיפדיה יש תגמול עקיף, לא רק סיפוק רגשי, אלא גם רכישת כישורים, כגון שיפור כישורי התבטאות בכתב, שיפור כישורי התנהלות בדו-שיח במרחב וירטואלי וכישורים נוספים, בהתאם לפעילות שהוויקיפד עוסק בה. דוד שי - שיחה 00:35, 23 בספטמבר 2018 (IDT)

תחת נתפס[עריכת קוד מקור]

--141.226.122.117 00:58, 18 בספטמבר 2018 (IDT)

למה כשיושבים הרבה, במיוחד מכל כיסא עץ אז יש מין כאב לא חזק בישבן, מה שנקרא "תחת תפוס" בלשון לא רשמית. מה קורה לשרירים שגורם לאותה התחושה? תודה מראש ולא מזנב. ―אנונימי לא חתם

זו בדיוק מאותה סיבה שאם אתה נשען על היד היא "נרדמת" לך. כשאתה יושב, הדם פחות מגיע לאיזור, ולכן תחושת הנימול. בד"כ כסאות עץ הם קשיחים יוצר מפלסטיק, והם מייצרים לחץ גבוה יותר, ואז זורם פחות ופחות דם. לכן מומלץ לאנשים שעובדים בישיבה לקום ולעשות סיבוב מדי פעם, כדי לחדש את זרימת הדם. התו השמיני ♫ הבה נשוחח ♫ תובנות 12:11, 18 בספטמבר 2018 (IDT)

שים לב שכשאתה שוכב, לא נרדם כלום, משום שהישבן שלך לא מפעיל לחץ על המיטה. אם תישן על הרצפה - יש סיכוי שהוא ירדם... התו השמיני ♫ הבה נשוחח ♫ תובנות 12:13, 18 בספטמבר 2018 (IDT)

האם קיים פרק זמן שבו זה שבת בכל העולם?[עריכת קוד מקור]

כן. אם נתעלם לצורך הדיון משאלת קו התאריך, ומשאלת זמני השבת באזורים הצפוניים והדרומיים ביותר בהם היממה איננה 24 שעות, לאחר 24 שעות מכניסת השבת במקום הראשון בעולם יש שבת בכל העולם. זאת, משום שאורכה של השבת הינו מעט יותר מ 24 שעות. משה פרידמן - שיחה 01:05, 18 בספטמבר 2018 (IDT)

למה שנתעלם?--141.226.122.117 10:30, 18 בספטמבר 2018 (IDT)

משום שהשבת איננה תופעה פיזיקלית, אלא אירוע שתלוי בהגדרות לא פיזקליות. שאלת קו התאריך והשבת באזור הקטבים שרויות במחלוקת, ואין תשובה אחת ברורה לזמני השבת באזורים הללו. משה פרידמן - שיחה 05:37, 20 בספטמבר 2018 (IDT)

יש לציין לגבי מה שנכתב שאורכה של השבת הינו מעט יותר מ 24 שעות, שמדובר על בין 18 ל35 דקות המכונות בין השמשות בהלכה היהודית ודינם כספק יום ספק לילה לכן הייתי אומר ששבת וודאית לפי ההלכה היהודית האורתודוקסית קיימת בכל העולם אולי שניה אחת, אבל כמובן שבפועל חיוב שמירת השבת לפחות מספק, נמצא בכל העולם כולו, פרק זמן ארוך יותר. בין היתר גם בגלל שאלות הלכתיות על קו התאריך ההלכתי שאין עליהם תשובות ברורות. --האדם החושב - שיחה 15:03, 21 בספטמבר 2018 (IDT)

חוק ההתיישנות[עריכת קוד מקור]

יש לי שאלה בעניין חוק ההתיישנות שלא מצאתי לה תשובה בערך. האם אני יכול להופיע בציבור/תכנית טלוויזיה וכו', ולהכריז שלפני, נניח, 10 שנים, שיקרתי בבית משפט/כל מקום אחר של המדינה שהייתי אמור לומר אמת ולא אמרתי? האם יפתחו נגדי הליכים פליליים? התו השמיני ♫ הבה נשוחח ♫ תובנות 20:33, 20 בספטמבר 2018 (IDT)

איני משפטן. ממה שהבנתי: עדות שקר היא עבירה מסוג "פשע" (=עבירה שנקבע לה עונש מרבי חמור ממאסר לתקופה של שלוש שנים), ודין המעיד בהליך שיפוטי, ביודעין, עדות כוזבת בדבר מהותי לגבי שאלה הנדונה באותו הליך הוא מאסר שבע עד תשע שנים (תלוי בנסיבות; לפירוט ראה סעיף 237 לחוק העונשין, תשל״ז–1977). ההתיישנות על פשע כזה היא תקופה של 10 שנים. כך שלכאורה ואאל"ט – לא יפתחו נגדך הליכים פליליים. אך יש לבדוק פן נוסף: אם כתוצאה מעדות השקר שלך נגרם לפלוני נזק – נזק שיסודו בעוולה יתיישן לאחר 7 שנים מהיום בו התגלה הנזק או 10 שנים מהיום בו אירע הנזק, לפי המוקדם מביניהם (סעיף 89(2) לפקודת הנזיקין). העוולה יכולה להיות עוולת הפרת חובה חקוקה (ראה פקודת הנזיקין, במיוחד את סעיף 63 בה), כך שתיתכן נגדך תביעת נזיקין מהרגע שהודית שהעדת עדות שקר שגרמה נזק לזולתך. לכאורה 10 שנים של ההתיישנות על תביעת הנזיקין חלפו, אך הנזק יכול שנוצר אף 8 שנים {לדוגמה} לאחר עדות השקר, בעת/אחרי מועד מתן פסק הדין בפועל במשפט בו העדת עדות שקר. טל"ח, ויקיפדיה אינה וכו'. חזרתי • ∞ • שיחה 21:35, 20 בספטמבר 2018 (IDT)

איך ואיפה אפשר לנטוע עץ בארץ?[עריכת קוד מקור]

--141.226.122.117 22:55, 22 בספטמבר 2018 (IDT)

שלום,
חבר של המשפחה שגר בחו"ל מגיע לזמן קצר לארץ, והוא רוצה לנטוע עץ בארץ (ממש הוא, בעצמו). אז מהי הדרך הכי טובה ונכונה לעשות את זה? מתאמים את זה עם קקל או איזה גוף אחר? או שפשוט אפשר לקנות שתיל ולסוע ליער בן שמן (למשל) ופשוט לנטוע את זה שם? מצפה לעזרתכם, מביני עניין.
תודה מראש

ראה כאן, התקשר אליהם לשאול. חזרתי • ∞ • שיחה 12:04, 21 בספטמבר 2018 (IDT)

שיוכו הפוליטי של עופר ברקוביץ'[עריכת קוד מקור]

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 280/מצב מהו שיוכו הפוליטי של עופר ברקוביץ'? לא מצאתי עמדות ברורות שהוא מביע בנוגע לימין או שמאל כמו למשל היחס למזרח ירושלים בהווה ובעתיד במסגרת הסכם עם הפלסטינים. מצד אחד הוא מדבר על בניה בגבעת המטוס ומצד שני צירף לרשימתו את עליזה ארנס (הבת של משה) המוגדרת כאשת שמאל. האם צודקים אלו המגדירים אותו כמתמודד השמאלני ביותר לראשות עיריית ירושלים? (לפחות כל עוד פפה אללו לא מתמודד' וגם חוץ מעזיז אבו סארה אם יתמודד. בכל אופן כשאתם עונים בבקשה התייחסו רק למועמדים הריאלים.) או שהוא סתם פופוליסט? --האדם החושב - שיחה 15:21, 21 בספטמבר 2018 (IDT)

האם לקוחות בנק הפועלים יכולים לקבל תשלום ב-Pepper של לאומי?[עריכת קוד מקור]

לא הצלחתי להבין, אם לכל בנק תהיה אפליקציית תשלומים שלו זה יצור סלט שלם של אפליקציות, האם אין אפליקציה אחת שבה לקוח מבנק X יכול להעביר כסף ללקוח מבנק Y בתוך ישראל בלי עמלות כמו Paypal?

הרי אם אני לקוח לאומי ויש לי Pepper ומישהו שהוא לקוח הפועלים רוצה לשלם לי ב Pepper הוא לא יכול כי יש לו אפליקציה אחרת של הפועלים. לא? תודה ―אנונימי לא חתם

אני יודע שלקוחות בנק מזרחי יכולים לקבל ולהעביר כסף. 87.70.112.87 19:41, 22 בספטמבר 2018 (IDT)

איך התכוונת שהם יכולים, בפפר? ―אנונימי לא חתם

כן. 31.168.164.206 14:18, 26 בספטמבר 2018 (IDT)

האם בדת האומוטו יש פחות שוביניזם מהמקובל ביפן?[עריכת קוד מקור]

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 280/מצב אני שואל את השאלה בעיקר בגלל, שחלק ממנהיגי הדת היו נשים כולל הנוכחית.--האדם החושב - שיחה 21:14, 22 בספטמבר 2018 (IDT)

עד כמה הדרוזים החילונים באמת חילונים[עריכת קוד מקור]

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 280/מצב האם בחברה הדרוזית הג'אהלית אפשר למשל להצהיר על אתאיזם או על כפירה במנהיגיהם הדתיים? או שהחילוניות מתבטאת רק בזה שבפועל לא מקיימים את מצוות הדת, אבל עדיין מאמינים באלוהים וכו'. כל זאת היות והחברה הדרוזית הכללית היא מאד שמרנית וסגורה. האם יש אצל הג'והאל נושאים שהם בגדר טאבו? --האדם החושב - שיחה 21:26, 22 בספטמבר 2018 (IDT)

מאיפה הבאת שזאת חברה "מאד שמרנית וסגורה"? לא צריך להיות פרופסור לאנתרופולוגיה בשביל להבין שבכל דת יש אנשים ברמות שונות של דתיות, החל מאדוקים נלהבים ועד לחילונים גמורים, כולל כל מה שעל הסקאלה ביניהם.--141.226.122.117 22:57, 22 בספטמבר 2018 (IDT)

אני מבין שיש לך מקורות שמספקים מידע מעט שונה לגבי הדרוזים ביחס למידע שיש לי, אשמח לשמוע עליהם! הנה קישור מתוך הקדמה לספר על הדרוזים המזכיר את שמרנותם וסגירותם הייחודית. דעתי היא, שאמנם בכל דת קיימים שני הקצוות של אדיקות קיצונית וחילוניות מוחלטת, אבל השאלה היא, כמה אחוזים מחבריה נמצאים בכל קצה ואיפה עומד המיינסטרים. בכל אופן באותו קישור יש גם תשובה חלקית לשאלה בכך שהוא מציין שגם הג'והאל מאמינים באל אך השאלה עדיין עומדת בעינה לגבי איפה עובר גבול החילוניות שלהם דהיינו מה מוגדר גם אצלם כאיסור. --האדם החושב - שיחה 23:33, 22 בספטמבר 2018 (IDT)

האם יכולים להיות גלים נגד כיוון החוף?[עריכת קוד מקור]

לא. Tatsächlich ist es so, dass weiter draußen auf dem Meer die Richtung der Wellenfronten durch den Wind vorgegeben wird. Doch am Strand ist das nicht mehr so. Wie kann das sein? Die physikalische Erklärung ist recht simpel. In flachen Gewässern, also zum Beispiel in flach ansteigenden Stränden, hängt die Ausbreitungsgeschwindigkeit der Wellen von der Wassertiefe ab. Je flacher das Wasser, umso stärker wird die Welle durch die Interaktion mit dem Meeresboden gebremst. Die Welle wird also langsamer.

תודה, אבל למה בגרמנית?--141.226.122.117 13:25, 23 בספטמבר 2018 (IDT)

איך חותכים ירקות בעזרת מנדולינה?[עריכת קוד מקור]

https://www.youtube.com/watch?v=A6Uht4i2s64 --האדם החושב - שיחה 03:29, 23 בספטמבר 2018 (IDT)

זה כלי גדול ולא ברור איך משתמשים בו במבטח. אבל שמעתי מהרבה שעושים את זה. 188.110.107.25 01:01, 23 בספטמבר 2018 (IDT)

בכוונה אינה לכלי הנגינה, מנדולינה, אלא לכלי מטבח, עם מיטרי חיתוך, שמישהו הצמיד לו את השם הזה. בעייני, זה דומה יותר לנבל כיס. (ואני לא מתכוון לכיס של קנגורו) 77.126.78.143 12:40, 29 בספטמבר 2018 (IDT)

לאחר שלא קיבלתי תשובות למעלה אני שואל שוב --- הישנה מגמה להחליף את כל כרטיסי החיוב בסמארטפונים דרך אפליקציות?[עריכת קוד מקור]

אולי אפשר לדבר על בנקאות נטולת כרטיסי חיוב? 141.226.59.19 08:29, 15 בספטמבר 2018 (IDT)

לחץ לנקודת צפייה[עריכת קוד מקור]

כשחוזרים לצפייה בסרט ב-VOD של הוט, בתחתית המסך מופיעה השורה "לחץ לנקודת צפייה", ואחריה _ _ : _ _ . איך מתאפשרת הקלדת השעה המדויקת שממנה רוצים להתחיל את הצפייה באותו רגע? במילים אחרות, איך אפשר להגיע לשורה הזאת ולהקליד את המיקום המדויק בסרט, או בסדרה, ב-VOD? אלדד • שיחה 23:23, 24 בספטמבר 2018 (IDT)

האם מוריהי אואשיבה ישב בכלא היפני בתקופת מלחמת העולם השניה?[עריכת קוד מקור]

שמעתי שמוריהי אואשיבה נכלא באותה תקופה, בגלל התנגדותו להשתתפות יפן במלחמה בתור שוחר שלום, ובהמשך לכך שהוא והאייקידו, אומנות הלחימה שהוא פיתח, קיבלו מעמד מיוחד במדינה לאחר שזו נכנעה לארצות הברית. ובכלל מה היה מעמדן של כל אומנויות הלחימה ביפן לאחר הניצחון האמריקני. --האדם החושב - שיחה 23:05, 24 בספטמבר 2018 (IDT)

כל המקורות שהזדמן לי לראות בנושא מסכימים שהממשל האמריקני ביפן בראשות דאגלס מקארתור אסר אמנויות לחימה (אימון והוראה) למשך מספר שנים, ומכאן לכל מקור יש את הגרסה שלו... אשמח אם תמצא מקור אמין שיכול ליישב את הגרסאות. ראיתי את הסיפור בויקי האנגלית שהאימונים בדוג'ו של אוסנסיי באיוואמה המשיכו בסתר למרות החרם, וראיתי במקור אחר (דומני סנסיי אמריקני לאיקידו, לא זוכר כרגע) אשר טוען שאיקידו קיבל ממקארתור פטור מיוחד עקב הפציפיזם שלו. לא חושב שיצא לי לראות גרסה שמוריהי אואשיבה ישב בכלא היפני במלחמת העולם השנייה (אבל בהחלט יתכן). H. sapiens - שיחה 08:47, 26 בספטמבר 2018 (IDT)

המשפט שכתוב בערך האנגלי של אאושיבה הוא:
The government prohibition (on aikido, at least) was lifted in 1948 with the creation of the Aiki Foundation, established by the Japanese Ministry of Education with permission from the Occupation forces.
האיסור האמריקאי על שאר אמנויות הלחימה הוסר לפי מקורות אחרים שראיתי ב-1950, לכן זו כנראה דרך דיפלומטית לכתוב שאייקידו קיבל פטור מהממשל האמריקאי דרך משרד החינוך היפני שנתיים לפני כל השאר, בדיעבד לא הבדל כזה גדול. H. sapiens - שיחה 09:04, 26 בספטמבר 2018 (IDT)

זיהוי של שיר חרדי[עריכת קוד מקור]

יש שיר אחד, לדעתי מזוהה עם זרם החב"ד. המילים הם כלהלן:

"אוהו-אוהו-אוהו-אוהו אי-יא-יא-יאי"

שחוזרים על עצמם מספר רב של פעמים. מישהו מזהה? 92.208.252.199 11:28, 25 בספטמבר 2018 (IDT)

אולי הכוונה לניגון הצמח צדק? או למה שהתשמשו בו בתשדיר הזה?

לכאורה הוא מתכוון לקטע מתשדיר המפד"ל, יש את הקטע גם בסוף השיר ג'ו כפרה של טיפקס בביצוע מעט שונה מהרגיל. בכל אופן, אני מצטרף לשאלה. --האדם החושב - שיחה 13:27, 25 בספטמבר 2018 (IDT)

הקטע של מפד"ל - מה מקורו? 92.208.252.199 23:14, 25 בספטמבר 2018 (IDT)

לא ידוע לי מה מקורו, אך אורי אורבך מציין בספרו שזהו ניגון חתונות. לפי המקור הזה, מדובר בניגון של חב"ד.

נראה לי שהכוונה היא לאני מאמין. Kulystab • שיחה • הערך גאוגרפיה של יפן רוצה להיפטר מהכתמים האדומים. עזרו לו. • כ' בתשרי ה'תשע"ט • 13:18, 29 בספטמבר 2018 (IDT)

Kulystab, אתה מתכוון אולי לשיר של מרדכי בן דוד, לא לניגון האיטי המוזכר בערך ההוא. בכל אופן לא זהו הניגון המדובר. --האדם החושב - שיחה 22:39, 29 בספטמבר 2018 (IDT)

מי היא הפסלת ואשתו של האדריכל יוסף ברלין[עריכת קוד מקור]

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 280/מצב מי היא אשתו של האדריכל יוסף ברלין? בכמה מקומות נטען שהיא פסלת וציירת. אולם מה שמה ? האם היא שושנה ברלין, כמו שנטען באתר עיריית חולון וגם כאן? האם היא הפסלת מרים ברלין כמו שכתוב אתר מוזאון ישראל? האם היא מרי חנה ברלין כמו שיש באתר GENI ובאתר חברה קדישא? אולי היתה לו יותר מאישה אחת? אשמח לפתרון התעלומה. בברכה אמא של גולן - שיחה 11:23, 26 בספטמבר 2018 (IDT)

באמת תעלומה... התו השמיני ♫ הבה נשוחח ♫ תובנות 19:17, 26 בספטמבר 2018 (IDT)

בערך חיפה כתוב שהיה נשוי לאסתר ברלין-יואל, אך בערך אחר כתוב שנישאה לחיים ברלין (רופא). מוזר. טל (רונאלדיניו המלך • שיחה) 00:22, 27 בספטמבר 2018 (IDT)

אמא של גולן, התו השמיני, רונאלדיניו המלך – הכול כתוב בביוגרפיה שחיבר ברוך רביד... הוספתי בערך. אביעדוס • שיחה 19:29, 2 באוקטובר 2018 (IDT)

👍 זה התו השמיני ♫ הבה נשוחח ♫ תובנות 03:35, 3 באוקטובר 2018 (IDT)

שבתון[עריכת קוד מקור]

בבחירות הקרובות לרשויות המקומיות, ב-30 באוקטובר, יונהג יום שבתון. האם זה אומר שבמקומות עבודה ישלמו 200%? או שזה עדיין יהיה 100% רגיל? ―The Turtle Ninja (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

200% או לחילופין שכר רגיל ומתן יום חופשה נוסף בתשלום:

חוק הרשויות המקומיות (בחירות), תשכ"ה-1965, באתר "נבו":

יום הבחירות הכלליות – שבתון והזכות לשכר (תיקון מס' 44) תשע"ד-2014

97ב.   (א)  יום הבחירות הכלליות יהיה יום שבתון בתחומן של הרשויות המקומיות שבהן נערכות הבחירות במועד האמור, וכן לגבי עובדים הרשומים בפנקס בוחרים של רשויות מקומיות כאמור, אף אם מקום עבודתם הוא ברשות מקומית שלא חל בה יום שבתון, אך שירותי תחבורה ושאר שירותים ציבוריים יפעלו כסדרם.

          (ב)  השר יחליט על סוגי השירותים שייחשבו שירותים ציבוריים לעניין סעיף זה, ושעות הפעלתם, ויפרסם הודעה בדבר החלטתו האמורה ברשומות וכן בכל דרך אחרת הנראית לו, לא יאוחר מהיום ה-35 שלפני יום הבחירות.

          (ג)   עובד שעבד אצל מעביד 14 ימים רצופים לפחות סמוך ליום הבחירות הכלליות, ישלם לו המעביד את השכר שהעובד היה משתכר אצלו ביום הבחירות הכלליות אילולא שבת.

חזרתי • ∞ • שיחה 19:55, 26 בספטמבר 2018 (IDT)

תוכניות בסגנון "פרפר לילה" או "חלומות בהקיציס" כיום[עריכת קוד מקור]

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 280/מצב כאחד שלא מחזיק בטלוויזיה יותר מ-10 שנים, אני תוהה אם יש כיום, או היו בשנים האחרונות, תוכניות בסגנון "פרפר לילה" או "חלומות בהקיציס"? אקסטורניק - שיחה 15:31, 27 בספטמבר 2018 (IDT)

במהלך 15 השנים שחלפו מאז "חלומות בהקיציס" (שהסתיים ב-2003) שודרו בטלוויזיה תכניות לילה רבות. חלק מהן היו הלילה עם ליאור שליין, לילה בכיף, הינשופים, היום בלילה עם גורי אלפי, כל לילה עם אסף הראל, ואחרות. אינני זוכר תוכנית מסוג שמשודרת ספציפית היום. (אולי "הצינור" ו"הצנרת"). בברכה, דני. Danny-w • שיחה 01:07, 28 בספטמבר 2018 (IDT)

תודה על התשובה, אבל אני לא מתעניין בסתם תוכניות לילה או אפילו בסתם תוכניות לילה קומיות, אלא בתוכניות לילה עם רוח שטות צעירה, מגניבה ופרועה שאפיינה את "פרפר לילה" ואת "חלומות בהקיציס". למיטב התרשמותי מהמעט שיצא לי לצפות בתוכניות שציינת ולקרוא עליהן, לא נראה שהן בדיוק הסגנון שאני מחפש. אקסטורניק - שיחה 19:38, 29 בספטמבר 2018 (IDT)

אני חושב שטלוויזיה מהעתיד, דומה במשהו לתוכניות שציינת. בברכה, --איש המרק - שיחה 20:47, 1 באוקטובר 2018 (IDT)

מה אומר הביטוי "420" בהקשר של סמים קלים?[עריכת קוד מקור]

משהו שקשור בעישון לא חוקי של מריחואנה... ―אנונימי לא חתם

מומלץ לחפש תמיד בוויקיפדיה, ורצוי בשעה 16:20... חזרתי • ∞ • שיחה 20:33, 27 בספטמבר 2018 (IDT)

שמות כוכבי לכת בעברית[עריכת קוד מקור]

מאיפה באים (כלומר מה המקור הכתוב הראשון) שמות כוכבי הלכת בעברית? האם הם יותר עתיקים או פחות משמות המקובלים בלועזית (לטיניים)? 213.55.184.239 11:57, 28 בספטמבר 2018 (IDT)

קרא כאן:

() כוכב חמה
() נוגה
() כדור הארץ
() מאדים- תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף קנ"ו, עמוד א'
() צדק
() שבתאי
() אורנוס
() נפטון

חזרתי • ∞ • שיחה 12:33, 28 בספטמבר 2018 (IDT)

Robert R Steiglitz, The Hebrew Names of the Seven Planets, 1981 ―129.69.140.138 (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם

למה לקרוא תלמוד יותר קשה מתנ"ך?[עריכת קוד מקור]

שמתי לב שלקרוא בתלמוד (הבבלי) נורא-נורא קשה ביחס למקרא. דוגמה (אקראית לחלוטין):

תלמוד: "שהן טמאות ושל טבריא שהן טהורות על מה נחלקו על שאר מקומות מר סבר כיון דליכא דיתיב עלייהו כדטבריא דמיין ומר סבר כיון דמקרי ויתבי עלייהו כדאושא דמיין אמר מר כל החוצלות מטמאין טמא מת" (סוכה כ ב) - לא הבנתי דבר, חוץ ממספר מילים חסרות הקשר

תנ"ך: " וירא חתן משה את כל אשר הוא עשה לעם ויאמר מה הדבר הזה אשר אתה עשה לעם מדוע אתה יושב לבדך וכל העם נצב עליך מן בקר עד ערב " (שמות יח, 14) - הבנתי הכל, מילה-מילה. משמעות ברורה לחלוטין.

אז השאלה היא מדוע דובר עברית מודרנית מבין בקלות יחסית עברית מקראית, אבל מתקשה עם עברית משנאית? Corvus‏,(Nevermore)‏ 14:56, 28 בספטמבר 2018 (IDT)

הדוגמה שהבאת (מתלמוד בבלי, מסכת סוכה, דף כ', עמוד ב') אינה כתובה בעברית משנאית אלא ברובה בארמית, וזו כמובן אחת הסיבות לקושי - ארמית אינה (בדרך כלל) חלק משפת ימינו.

אם ניקח קטע מהמשנה באותו עמוד, נגלה שאין לנו קושי להבינו: "הישן תחת המטה בסוכה לא יצא ידי חובתו אמר ר' יהודה נוהגין היינו שהיינו ישנים תחת המטה בפני הזקנים ולא אמרו לנו דבר אמר רבי שמעון מעשה בטבי עבדו של רבן גמליאל שהיה ישן תחת המטה ואמר להן רבן גמליאל לזקנים ראיתם טבי עבדי שהוא תלמיד חכם ויודע שעבדים פטורין מן הסוכה לפיכך ישן הוא תחת המטה ולפי דרכינו למדנו שהישן תחת המטה לא יצא ידי חובתו". דוד שי - שיחה 15:38, 28 בספטמבר 2018 (IDT)

אכן, הקטע שהבאת נהיר למדי, אם כי כתוב קצת "מוזר" (לא מפתיע בהתחשב בגילו). אבל העלת בי תהיה: התלמוד הבבלי כתוב בארמית ולא עברית? Corvus‏,(Nevermore)‏ 15:46, 28 בספטמבר 2018 (IDT)

עיקר הדיון בתלמוד הבבלי הוא בארמית. דוד שי - שיחה 15:51, 28 בספטמבר 2018 (IDT)

לעורב: התלמוד הוא פרוטוקול של דיונים שנערכו על בסיס טקסטים בעלי סמכות, ולעיתים קביעות עקרוניות מפי בעלי סמכות. לרוב, הטקסטים היסודיים והעקרונות מובאים בעברית, ואילו הדיון עצמו נערך בארמית מתובלת בעברית שהיא השפה המדוברת בפי החכמים הבבלים בתקופה זו. כך בקטע שהבאת, "וכן אמר רבי חייא ובניו: לא נחלקו רבי דוסא וחכמים על מחצלות של אושא שהן טמאות ושל טבריא שהן טהורות, על מה נחלקו על שאר מקומות" - ציטוט מבעל סמכות בעברית, "מר סבר כיון דליכא דיתיב עלייהו כדטבריא דמיין ומר סבר כיון דמקרי ויתבי עלייהו כדאושא דמיין" - דיון בארמית. אציין שזהו המצב בדיוק היום בישיבות בארצות הברית. הטקסטים המהווים בסיס לדיון הם בעיקר בעברית, ומצוטטים בשפת המקור, ואילו הדיון עצמו נערך באנגלית מעורבת בעברית (גם ארמית, אבל זו כבר הפכה להיות חלק מהטקסט הבסיסי בדורות קודמים). משה פרידמן - שיחה 17:51, 28 בספטמבר 2018 (IDT)

קצת משעשע (וקצת עצוב) שהדוגמא ה"אקראית לחלוטין" מדברי התלמוד נתלשה מאמצע משפט. "[וכן אמר רבי חייא ובניו לא נחלקו רבי דוסא וחכמים על מחצלות של אושא] שהן טמאות ושל טבריא שהן טהורות..." עוזי ו. - שיחה 17:13, 28 בספטמבר 2018 (IDT)

אוסיף שלמרות שארמית היא לא השפה של ימינו קיימות הרבה מילים דומות במשמעותן שלמעשה לא מצריכות איזה ידע של שפה שלמה אלא רק מעט ניסיון בהטיית מילים דומות לעברית, אם ניקח את הפסקה שציטטת מבלי להבין כלל על מה דנים אפשר להבין את המשמעות ע"י הטייה פשוטה ברובה: (אתרגם רק את המילים הארמיות) שהן טמאות ושל טבריא (טבריה) שהן טהורות, על מה נחלקו? על שאר מקומות. מר סבר- כיון דליכא (שאין\שלא) דיתיב(יושבים) עלייהו, (עליהם) כדטבריא דמיין (דומים למחצלות של טבריה). ומר סבר- כיון דמקרי (קוראים) ויתבי (ויושבים) עלייהו (עליהם) כדאושא דמיין (דומים למחצלות של אושא) אמר מר כל החוצלות מטמאין טמא מת". פשוט וקל- פעיל למען זכויות אדם - שיחה 17:33, 28 בספטמבר 2018 (IDT)

מעניין מאוד. הציטוט שלקחתי קטוע, מכיוון שלא ידעתי איפה המשפט מתחיל. די מרשים שאתה יכול לתרגם מארמית. בשבילי בלי תרגום הקטע בכל זאת נשמע ג'יבריש. Corvus‏,(Nevermore)‏ 18:11, 28 בספטמבר 2018 (IDT)

צריך לזכור גם שהשפה שאנו מדברים, עברית ישראלית, היא שפה משוחזרת. היא שפה שבעיקרה לא הייתה בשימוש במשך שנים רבות ועברה תהליך החייאה. בתהליך זה נעשה מאמץ מכוון ליצור שפה דומה לעברית מקראית. Tzafrir - שיחה 19:21, 29 בספטמבר 2018 (IDT)

ההבדל העיקרי בין העברית המקראית למשנאית מתבטא בזה, שזו האחרונה עושה שימוש בדקדוק (בנינים, סיומות ריבוי וכדו') הארמי למילים עבריות. העברית המודרנית משוחזרת מהשפה המקראית ולכן המשנה יותר קשה להבנה. בתלמוד נתקלים בקושי נוסף, בגלל השימוש נרחב גם במילים ארמיות לצד העברית המשנאית. --האדם החושב - שיחה 01:27, 2 באוקטובר 2018 (IDT)

יש מילה יחידאית ויש שורש יחידאי, האם יש גם...[עריכת קוד מקור]