ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון23
דף זה הוא דף ארכיון של דיון או הצבעה שהסתיימו. את המשך הדיון יש לקיים בדף השיחה של הערך או הנושא הנידון. אין לערוך דף זה.
דף זה הוא דף ארכיון של דיון או הצבעה שהסתיימו. את המשך הדיון יש לקיים בדף השיחה של הערך או הנושא הנידון. אין לערוך דף זה.
פרדוקס הלטאה שעל העץ
כולכם הרי מכירים את המחזה הבא: אתם צועדים לכם בגן להנאתכם, וכשאתם מתקרבים יתר על המידה לאחד העצים, אתם מבחינים כי הלטאה שנחה על גזע העץ חוששת מפניכם ונעה מיד אל הצד השני.
כאן, בדרך כלל, מסתיימת ההיתקלות עבור רובכם. טיפוסים כמוני, כמובן, מקיפים מיד את העץ כדי להתבונן שוב בלטאה, אולם אני כמעט אף פעם לא מצליח בכך: הלטאה נעה סביב הגזע באותה המהירות שבה אני נע סביב העץ. בעבר סברתי שהיא פשוט אינה שם יותר, הלכה והסתתרה במקום אחר, עד שהחלטתי להציב צופה נוסף שדיווח לי כי הלטאה עדיין על הגזע.
ככל אני מקיף את העץ במהירות הולכת וגדלה, מאיצה הלטאה את תנועתה, כך שתמיד חוצץ העץ בין עיניי לבינה. העובדה שהלטאה צמודה לגזע העץ והעובדה שאני מקיף את העץ כל העת הן ברורות, אולם שאלתי הרצינית היא: האם ניתן לומר שאני הולך גם סביב הלטאה?
מה אומרת המתמטיקה על כך? בן הטבע 09:23, 9 במרץ 2007 (IST)
- היות והזוית בו בין איך שהלטאה ראתה אותך מראש לאיך רואה אותך הלטאה עכשיו היא פחות או יותר קבועה, ובפרט לא גדלה ל-360 מעלות כמו שקורה כשצופה במרכז מעגל (או בנקודה כלשהי בתוכו) מסתכל על משהו שמסתובב על שפת המעגל - לא הסתובבת סביבה. יאיר ח. 17:14, 9 במרץ 2007 (IST)
- סיבוב מוגדר כתנועה סביב נקודה נייחת (או סביב ציר נייח). כאשר אומרים שכדור הארץ סובב את השמש הכוונה היא שכדור הארץ מסתובב סביב נקודה אשר נמצאת בתוך השמש. מבחינת הגדרה זו, לשאלה אם האדם הולך סביב הלטאה או לא אין משמעות. מלמד כץ 18:32, 9 במרץ 2007 (IST)
- צודק - יותר הגיוני. יאיר ח. 19:18, 10 במרץ 2007 (IST)
- לא הבנתי את מלמד כץ, לי זה נשמע שהגם האדם וגם הלטאה מסתובבים סביב העץ, רק שהלטאה נעה במסלול קצר יותר. Almighty ~ שיחה 19:55, 10 במרץ 2007 (IST)
- לזה בדיוק התכוונתי, שניכם סובבים את העץ. לשאלה אם אתה סובב גם את הלטאה אין תשובה כי סיבוב מתבצע סביב נקודה נייחת. מלמד כץ 14:23, 12 במרץ 2007 (IST)
- אפשר אבל להסתכל על הדברים שלא במערכת המדידה של ה"מעבדה" (העץ, הלכה למעשה) כי אם במערכת של הלטאה. במערכת הלטאה, לפיה הלטאה היא נייחת, אתה אינך סובב סביבה, קל להבין זאת אם נראה שאתה נמצא תמיד באותה זוית ביחס לקו בין קצה ראשה לקצה זנבה. במערכת ייחוס אחרת, כזו שנעה עם הלטאה, לדוגמא, אך כיוונה תמיד זהה (נאמר ג'ירוסקופ שהותקן על גבה), יראה כאילו אתה כן סובב סביבה. לסיכום - התשובה תלויה במערכת הייחוס, ולכן השאלה צריכה להישאל בהינתן כזו. יוסאריאן • שיחה 14:37, 12 במרץ 2007 (IST)
- אתה צודק כמובן. למעשה ניתן להגדיר גם מערכת צירים שבה הלטאה סובבת את האדם. החיסרון של כל המערכות הללו הוא שהן לא אינרציליות אבל זה כבר סיפור אחר... מלמד כץ 14:57, 12 במרץ 2007 (IST)
- אפשר אבל להסתכל על הדברים שלא במערכת המדידה של ה"מעבדה" (העץ, הלכה למעשה) כי אם במערכת של הלטאה. במערכת הלטאה, לפיה הלטאה היא נייחת, אתה אינך סובב סביבה, קל להבין זאת אם נראה שאתה נמצא תמיד באותה זוית ביחס לקו בין קצה ראשה לקצה זנבה. במערכת ייחוס אחרת, כזו שנעה עם הלטאה, לדוגמא, אך כיוונה תמיד זהה (נאמר ג'ירוסקופ שהותקן על גבה), יראה כאילו אתה כן סובב סביבה. לסיכום - התשובה תלויה במערכת הייחוס, ולכן השאלה צריכה להישאל בהינתן כזו. יוסאריאן • שיחה 14:37, 12 במרץ 2007 (IST)
- לזה בדיוק התכוונתי, שניכם סובבים את העץ. לשאלה אם אתה סובב גם את הלטאה אין תשובה כי סיבוב מתבצע סביב נקודה נייחת. מלמד כץ 14:23, 12 במרץ 2007 (IST)
- לא הבנתי את מלמד כץ, לי זה נשמע שהגם האדם וגם הלטאה מסתובבים סביב העץ, רק שהלטאה נעה במסלול קצר יותר. Almighty ~ שיחה 19:55, 10 במרץ 2007 (IST)
- צודק - יותר הגיוני. יאיר ח. 19:18, 10 במרץ 2007 (IST)
- סיבוב מוגדר כתנועה סביב נקודה נייחת (או סביב ציר נייח). כאשר אומרים שכדור הארץ סובב את השמש הכוונה היא שכדור הארץ מסתובב סביב נקודה אשר נמצאת בתוך השמש. מבחינת הגדרה זו, לשאלה אם האדם הולך סביב הלטאה או לא אין משמעות. מלמד כץ 18:32, 9 במרץ 2007 (IST)
שאלתך תלויה בהגדרה לדעתי. התשובה הראשונה שכתבתי היא זו - "כנראה שאינך מסתובב סביב הלטאה, אלא שניכם סובבים סביב נקודה משותפת. האם כדור הארץ סובב סביב מאדים? מדי פעם כן, כיוןן שאורך שנותהם אינו זהה, אבל אם שנת כדוה"א ושנת מאדים היו מונות מספר ימים זהה, הרי שלא היו סובבים זה סביב זה. ". מחשבה נוספת מעלה שהמצב אכן אינו ברור לחלוטין. בכל מקרה, אותי מעניינת שאלה אחרת - אם בכל רגע נתון אינך רואה את הלטאה, איך היא יודעת לברוח מפניך? נדמה לי שהיא פשוט רואה איברים אחרים של גופך הגדול (לא העיניים) ובורחת מפניהם, אבל היכולת והזריזות שלה לעשות כן עדיין מרשימה. יוסאריאן • שיחה 11:10, 12 במרץ 2007 (IST)
גודל של ערך
- איפה ניתן לראות מה גודלו של ערך מסוים ?
- האם תמונות נחשבות בספירת הגודל של הערכים ?
--ים * דף השיחה 10:23, 9 במרץ 2007 (IST)
אגוזי ברזיל כמקור קרינה רדיואקטיבית
אגוז ברזילאי הוא תרגום משופר של Brazil Nut. הפיסקה הזו עוסקת בשיעור הקרינה המוגבר הנפלט מזרעי העץ, בהשוואה למזונות אחרים. לטובת הקורא, רציתי לתת אומדן של מינון הקרינה שעשויה להוות בעיה רפואית. מצאתי (ואפילו שיפרתי) את הפיסקה הדנה בשיעור הקרינה הממוצעת הנספגת בשנה, אך לצערי לא הצלחתי לבצע את ההמרה הנדרשת משיעור הקרינה הנפלטת (בבקרל) לשיעור הקרינה הנספגת (בגריי ובהמשך בזיוורט). הבסיס לאומדן המובא כרגע בערך מצוין בדף השיחה שלו. לעזרתכם אודה, ליאור 16:01, 9 במרץ 2007 (IST)
- החישוב איננו פשוט. עדיף להשוות את הרדיואקטיביות של האגוזים למקורות אחרים. המקור הרדיואקטיבי הטבעי החזק ביותר הוא אשלגן 40, שנמצא אצלנו בגוף, ועצמת הרדיואקטיביות שלו היא בסדר גודל של 5000 בקרל. הרדיואקטיביות של האגוזים היא 0.25 בקרל לגרם. כלומר האגוזים לא מסוכנים, אלא אם כן אתה אוכל אלפי אגוזים תוך זמן קצר...
- אגב, התקן האמריקאי של רדיואקטיביות סביב כורים גרעיניים מאוד מחמיר. פעם מישהו חישב את עצמת הרדיואקטיביות שאדם סופג כאשר הוא ישן באופן קבוע עם בן/בת זוג (אנו פולטים קרינה בגלל האשלגן 40 שבתוכנו) ומצא שמי ישן עם בן זוג אחד עדיין לא עובר את התקן, אבל אם ישנים בשלישייה אז זה כבר מעל לתקן... מלמד כץ 02:28, 10 במרץ 2007 (IST)
- תודה על העצות והתיקונים. חשבתי להשוות לאיזוטופ יוד-125 (en:Iodine-125) עבורו יש דף נתונים המפרט גם את הרדיואקטיביות וגם את הקרינה הנספגת. במחשבה שניה החלטתי שהקורא הסביר לא ייתרם מגודש הנתונים ועשוי אף להיבהל מהם. אז הלכתי על פחמן-14, וציטטתי את הרדיואקטיביות שלו מויקיפדיה האנגלית (en:Carbon-14). נקווה שהם לא טועים (: ליאור 10:29, 10 במרץ 2007 (IST)
- ההשוואה בסדר אבל כמובן שיש הבדל בין חומר שנמצא בגוף ורוב הקרינה שלו נספגת וחומר שנמצא באטמוספירה או בקרקע. מלמד כץ 12:19, 10 במרץ 2007 (IST)
- תודה על העצות והתיקונים. חשבתי להשוות לאיזוטופ יוד-125 (en:Iodine-125) עבורו יש דף נתונים המפרט גם את הרדיואקטיביות וגם את הקרינה הנספגת. במחשבה שניה החלטתי שהקורא הסביר לא ייתרם מגודש הנתונים ועשוי אף להיבהל מהם. אז הלכתי על פחמן-14, וציטטתי את הרדיואקטיביות שלו מויקיפדיה האנגלית (en:Carbon-14). נקווה שהם לא טועים (: ליאור 10:29, 10 במרץ 2007 (IST)
כשרות בפיצה האט
האם בכל הסניפים של פיצה האט בישראל כל המזון המוגש כשר? תומר 23:39, 9 במרץ 2007 (IST)
- אני מניח שטלפון למחלקת הכשרות של הרבנות הראשית יבהיר את העניין. אגב, אם אתה מתכוון ללכת לשם עוד הערב, כדאי שתדע שהרבנות הראשית לא נותנת תעודות כשרות למסעדות שפתוחות בשבת. DrorK • שיחה 23:52, 9 במרץ 2007 (IST)
- :) זה לא בשביל ללכת לשם, זה בשביל הערך שאני כותב. תומר 00:33, 10 במרץ 2007 (IST)
- ואני חשבתי שזה קשור לפיקניק... מלמד כץ 00:51, 10 במרץ 2007 (IST)
- הפיקניק או סתם פיקניק? תומר 12:36, 10 במרץ 2007 (IST)
- ואני חשבתי שזה קשור לפיקניק... מלמד כץ 00:51, 10 במרץ 2007 (IST)
- :) זה לא בשביל ללכת לשם, זה בשביל הערך שאני כותב. תומר 00:33, 10 במרץ 2007 (IST)
למען הדיוק האנציקלופדי, זכור לי שאכלתי פעם אחת בפיצה האט "פיצה פפרוני" - כלומר עם נקניק. אולי המוצר לא קיים בסניפים אחרים שהם כשרים. Danny-w 13:46, 10 במרץ 2007 (IST)
- תודה על המידע. שיניתי בהתאם. כרגע כתוב שם שחלק מהסניפים בארץ כשרים. תומר 15:20, 10 במרץ 2007 (IST)
מחבתות טפלון
מהמחבת האהובה עליי בה אני מכין חביתות מתחיל להתקלף ציפוי הטפלון. אם פירורי טפלון קטנים מתערבבים לי עם הביצים, האם יש סיבה לחשוש? האם זה מזיק לבריאות יותר מאשר שמן הטיגון? האם הגיע הזמן להיפרד מהמחבת? אשמח לתשובה ומי שיודע מוזמן כמובן גם להוסיף על כך בערך טפלון. השמח בחלקו (-: 23:51, 9 במרץ 2007 (IST)
- עד כמה שידוע לי התשובה היא: כן. מחבת טפלון הוא דבר נהדר כל עוד הוא חדש. כשהציפוי מתחיל להתפורר יש להחליף אותו, כי לא מומלץ לבלוע את פירורי הציפוי שמתערבבים באוכל. DrorK • שיחה 00:04, 10 במרץ 2007 (IST)
לדוברי אוקראינית
לערך אחד על קבוצת כדורגל אוקראינית שלושה שמות: שחטאר דונייצק, שחטיור דונצק ושחטיור דונייצק. ליתר ביטחון, ב"הארץ" השם הוא "שחטאר דונצק"... יש למישהו רעיון? זהר דרוקמן - I♥Wiki 23:53, 9 במרץ 2007 (IST)
- אינני דובר אוקראינית, אך אני מקווה שרוסית גם תספיק. ברוסית המילה היא шахтёр, מבוטאת Shachtjor. ארגו: התעתיק המדויק (sic!) הוא "שחטיור". השאלה היא אם יש תעתיק מקובל אחר... מארק ברלין 23:55, 9 במרץ 2007 (IST)
- ולגבי שם העיר: אני באופן אישי מעדיף דונצק בלי שני היו"דים, אבל כאן זה באמת שאלה של מה מקובל לפחות עד שנסכים כסר על כללים לתעתיק מרוסית (כרגע הם עוד לא יצאו משלב הדיון). מארק ברלין 23:56, 9 במרץ 2007 (IST)
- ללא להטיל דופי בך, אשמח עדיין לשמוע דובר אוקראינית, למען וידוא הריגה. זהר דרוקמן - I♥Wiki 00:24, 10 במרץ 2007 (IST)
- גם בערך הרוסי וגם באוקראיני כתוב שבאוקראינית מבטאים שחטאר. מלמד כץ 00:29, 10 במרץ 2007 (IST)
- ושחטאר/שחטיור? זהר דרוקמן - I♥Wiki 00:30, 10 במרץ 2007 (IST)
- התכוונת לגבי דונייצק/דונצק? כאן זאת אכן שאלה של תעתיק. אני הייתי רושם דונייצק כדי להדגיש שאין מדובר בתנועת סגול/צירה אלא משהו שדומה יותר ל-ye. לדעתי צריך להיות "שחטאר דונייצק" אבל הייתי מחכה לשמוע עוד דעות. מלמד כץ 00:41, 10 במרץ 2007 (IST)
- יש לי בעיות בזמן האחרון עם החלפת מילים. שוין. אחכה. זהר דרוקמן - I♥Wiki 00:45, 10 במרץ 2007 (IST)
- על פי שם הערך בויקי האוקראינית ורמת האוקראינית (העלובה למדי) שלי - "שחטאר דונייצק". ברוסית "כורה" זה אכן "שחטיור", כנראה שבאוקראינית זה "שחטאר". אגב - בפולנית זה "גורניק"! אליבאבא 22:11, 11 במרץ 2007 (IST)
- מהי הויקיפדיה האוקראינית? כלומר, על איזה בינויקי ללחוץ? כלומר - אני מחפש את השגרירות שלהם כדי לשאול. לפחות שחטאר/שחטיור צריך להיות ברור וחלק. זהר דרוקמן - I♥Wiki 22:18, 11 במרץ 2007 (IST)
- שגרירות אוקראינה. מלמד כץ 23:23, 11 במרץ 2007 (IST)
- אני מנחש שהם רוצים להשתמש במילים אוקראיניות (גאווה לאומית) למרות שרוסית עדיין נפוצה מאוד באוקראינה. שים לב שבאתר הקבוצה רשום באנגלית Shakhtar וברוסית שחטיור. נראה לי שצריך ללכת על הגרסה האוקראינית (שחטאר דונייצק) ולא על הגרסה הרוסית. מלמד כץ 23:37, 11 במרץ 2007 (IST)
- טוב, השגרירות שלהם ריקה ולא מוצלחת במיוחד. בכל מקרה, יצרתי קשר עם uk:Обговорення користувача:Oleksii0 וביקשתי את עזרתו (תחת סעיף Help). מקווה שיענה לי. אם לא - נלך על ההצעה שלך. זהר דרוקמן - I♥Wiki 00:12, 12 במרץ 2007 (IST)
- טוב, ענה - ראו en:User talk:Havelock - הפוסט השלישי. ההכרעה היא שחטאר דונצק. כבר מטפל. ומעתיק את הדיון לדף השיחה. זהר דרוקמן - I♥Wiki 01:01, 12 במרץ 2007 (IST)
- טוב, השגרירות שלהם ריקה ולא מוצלחת במיוחד. בכל מקרה, יצרתי קשר עם uk:Обговорення користувача:Oleksii0 וביקשתי את עזרתו (תחת סעיף Help). מקווה שיענה לי. אם לא - נלך על ההצעה שלך. זהר דרוקמן - I♥Wiki 00:12, 12 במרץ 2007 (IST)
- אני מנחש שהם רוצים להשתמש במילים אוקראיניות (גאווה לאומית) למרות שרוסית עדיין נפוצה מאוד באוקראינה. שים לב שבאתר הקבוצה רשום באנגלית Shakhtar וברוסית שחטיור. נראה לי שצריך ללכת על הגרסה האוקראינית (שחטאר דונייצק) ולא על הגרסה הרוסית. מלמד כץ 23:37, 11 במרץ 2007 (IST)
- שגרירות אוקראינה. מלמד כץ 23:23, 11 במרץ 2007 (IST)
- מהי הויקיפדיה האוקראינית? כלומר, על איזה בינויקי ללחוץ? כלומר - אני מחפש את השגרירות שלהם כדי לשאול. לפחות שחטאר/שחטיור צריך להיות ברור וחלק. זהר דרוקמן - I♥Wiki 22:18, 11 במרץ 2007 (IST)
- התכוונת לגבי דונייצק/דונצק? כאן זאת אכן שאלה של תעתיק. אני הייתי רושם דונייצק כדי להדגיש שאין מדובר בתנועת סגול/צירה אלא משהו שדומה יותר ל-ye. לדעתי צריך להיות "שחטאר דונייצק" אבל הייתי מחכה לשמוע עוד דעות. מלמד כץ 00:41, 10 במרץ 2007 (IST)
- ושחטאר/שחטיור? זהר דרוקמן - I♥Wiki 00:30, 10 במרץ 2007 (IST)
- גם בערך הרוסי וגם באוקראיני כתוב שבאוקראינית מבטאים שחטאר. מלמד כץ 00:29, 10 במרץ 2007 (IST)
- ללא להטיל דופי בך, אשמח עדיין לשמוע דובר אוקראינית, למען וידוא הריגה. זהר דרוקמן - I♥Wiki 00:24, 10 במרץ 2007 (IST)
named
איך לתרגם לעברית את המשפט הבא: named thousands of new species ? החליט על/קבע את/תבע את/קרא בשמותיהם של אלפי זנים חדשים? או משהו אחר? בברכה, תומר 12:43, 10 במרץ 2007 (IST)
- תוכל לתת את המשפט המלא? ירון • שיחה 12:54, 10 במרץ 2007 (IST)
- "נתן שמות לאלפי זנים חדשים"... H2O • שיחה 12:58, 10 במרץ 2007 (IST)
- לדעתי הכוונה ל-גילה אלפי מינים חדשים (שימו לב- species זה מינים ולא זנים). בכל מקרה, רצוי שיינתן גם ההקשר. ירון • שיחה 13:12, 10 במרץ 2007 (IST)
- ההקשר:
- ההקשר:
- לדעתי הכוונה ל-גילה אלפי מינים חדשים (שימו לב- species זה מינים ולא זנים). בכל מקרה, רצוי שיינתן גם ההקשר. ירון • שיחה 13:12, 10 במרץ 2007 (IST)
Ernst Haeckel named thousands of new species (see below), mapped a genealogical tree relating all life forms, and coined many terms in biology
זה בשביל ערך חדש. תומר 13:19, 10 במרץ 2007 (IST)
- לפי הנוהג, מי שמזהה קבוצה חדשה הוא זה שקובע את שמה, ולכן ל"זיהה" ול"קבע את שמם" יש משמעויות קרובות ממילא. עוזי ו. 14:34, 11 במרץ 2007 (IST)
- אגב, מישהו יכול לנקד את שמו המלא בתחילת הערך? אני לא כל כך מומחה בניקוד. תומר 13:22, 10 במרץ 2007 (IST)
- כאמור, לדעתי זה "גילה מינים חדשים", ולא קבע את שמם. ירון • שיחה 13:23, 10 במרץ 2007 (IST)
- תודה על התשובה והניקוד בראש הערך. שיניתי בהתאם. תומר 15:33, 10 במרץ 2007 (IST)
- עדיף "זיהה" שזה נותן משמעות של הבחנה בין הפרטים ("טקסונומיה") וגם נתן להם "זיהוי" (שם) שנילי • שיחה 15:47, 10 במרץ 2007 (IST)
- תודה על התשובה והניקוד בראש הערך. שיניתי בהתאם. תומר 15:33, 10 במרץ 2007 (IST)
- כאמור, לדעתי זה "גילה מינים חדשים", ולא קבע את שמם. ירון • שיחה 13:23, 10 במרץ 2007 (IST)
לדעתי, "הגדיר אלפי זנים חדשים" הולם יותר את המקובל בעברית שי אוצרי 19:58, 16 במרץ 2007 (IST)
Bodies of water
איך מתרגמים את זה? גופי מים? מקורות מים? ירון • שיחה 13:12, 10 במרץ 2007 (IST)
- מה ההקשר? Danny-w 13:38, 10 במרץ 2007 (IST)
- "Bald Eagle can be found in growing concentrations throughout the United States and Canada, particularly near large bodies of water". ירון • שיחה 13:49, 10 במרץ 2007 (IST)
- מה ההקשר? Danny-w 13:38, 10 במרץ 2007 (IST)
נראה שמדובר בגופי מים, כלומר ימות, אגמים, נהרות. לא כמקור למים אלא כמקום שבו יש מים (גופים). :-) Danny-w 13:59, 10 במרץ 2007 (IST)
- אפשר לנסח אולי "מצבורי מים". Danny-w 13:59, 10 במרץ 2007 (IST)
- אוקיי, תודה :-) ירון • שיחה 15:12, 10 במרץ 2007 (IST)
- אני הייתי הולך על מאגרי ומקורות מים. דרך אגב, זו שאלה טובה מה זה "גדול" - יתכן והם כן מתכוונים רק למקורות מים. זהר דרוקמן - I♥Wiki 15:20, 10 במרץ 2007 (IST)
- בעברית קיים גם המושג "מקווי מים".gal_m 19:04, 10 במרץ 2007 (IST)
- ואכן, במילון תכנון ערים של האקדמיה מופיע התרגום "מקְוֵה מַיִם". 80.178.114.234 11:20, 11 במרץ 2007 (IST)
- אוקיי, תודה :-) ירון • שיחה 15:12, 10 במרץ 2007 (IST)
- אפשר לנסח אולי "מצבורי מים". Danny-w 13:59, 10 במרץ 2007 (IST)
3 שאלות מעניינות :)
1. איך המקרר מקרר? הכוונה - איך הוא גורם לאוויר להיות קר?
2. איך נוצרת מערבולת ולמה כשיש מערבולת מים (לדוגמא) היא מסתובבת ולא ישרה פנימה?
3. כשאומרים "השעה שתיים ועשרה" - מדוע אומרים "ועשרה" ולא "ועשר"? הרי הכוונה לעשר דקות.
תודה, --miniature 18:48, 10 במרץ 2007 (IST)
- 1. לגבי הקירור, יש ערך באנגלית: Refrigeration - העניין קשור לדחיסה והרחבה של גז. אם תצטרך הסבר נוסף, אשמח לפרט.
- 2. לגבי המערבולת, אפשר להסתכל על המצב של זרימה ישרה כמצב לא יציב. מספיקה הפרעה קטנה כדי לגרום למים לזרום במערבולת שהיא מצב עדיף מבחינה אנרגטית. אגב, תנועת המים בכיור בצורת מערבולת לא קשורה לכוח קוריוליס - כוח זה קטן מדי בכדי להשפיע על המים בכיור. מלמד כץ 19:19, 10 במרץ 2007 (IST)
- 3. השעה תשע ועשרה - הכוונה תשע ועשרה רגעים - ראה באתר השפה העברית. מלמד כץ 19:31, 10 במרץ 2007 (IST)
- לגבי תשובתך בנוגע לקירור - אני יודע מה קורה במולקולות בעת קירור (הקשרים הבינמולקולריים מתחזקים), אבל מה שאני שואל הוא איך אפשר לגרום לכך. --miniature 19:27, 10 במרץ 2007 (IST)
- המקרר פועל בדיוק כמו מזגן במצב קירור, תקרא את פיסקא "עיקרון הפעולה". בברכה, Almighty ~ שיחה 19:33, 10 במרץ 2007 (IST)
- לגבי תשובתך בנוגע לקירור - אני יודע מה קורה במולקולות בעת קירור (הקשרים הבינמולקולריים מתחזקים), אבל מה שאני שואל הוא איך אפשר לגרום לכך. --miniature 19:27, 10 במרץ 2007 (IST)
תודה לשניכם על כל התשובות :) --miniature 19:45, 10 במרץ 2007 (IST)
שם עיר בעברית
האם את שם העיר הזאת: Jena יש לתרגם לעברית כ-"ינה" או "ג'נה" או "ז'נה"? תומר 20:31, 10 במרץ 2007 (IST)
- ינה (גרמנית). פכידרם 20:35, 10 במרץ 2007 (IST)
שמואל ביקלס, האדריכל
אינני מצליחה למצוא מידע אודות האדריכל שמואל ביקלס (1909, לבוב – 1975, בארץ), שעלה ארצה בשנת 1933. בעיקר (ודחוף!), אני זקוקה לדעת את האיות ה"רשמי" של שמו בגרשה הלועזית. יש בידי בית לוחמי הגטאות תצלום של כרטיס הביקור שלו (שאינו מתוארך וללא מידע מזהה), עליו כתוב Samuel Bickels. אשמח לקבל הכוונה לאן לפנות כדי לברר את העובדות. ועוד: עלי לברר גם את איות בלועזית של שם נעוריה של אישתו: קלרה לבית פרוייקט (!). -- תודה, דבורה ג'יי • שיחה • 10:47, 11 במרץ 2007 (IST)
- באתר הטכניון רשום שמישהו עשה מאסטר על עבודותיו. אולי יש כאן קצה חוט? מלמד כץ 22:02, 11 במרץ 2007 (IST)
biggest blunder
בזמנו אמר אלברט איינשטיין על הקבוע הקוסמולוגי שזה היה biggest blunder שלו. איך צריך להיות מתורגם? "הפשלה הגדולה" זה הנכון ביותר אם כי לא בטוח שזה אנציקלופדי... אולי "השגיאה הגדולה"? "הטעות הגדולה" נשמע לי קצת חריף מדי. חגי אדלר 11:46, 11 במרץ 2007 (IST)
- אני חשוב שאם זה נשמע חריף, זה דוקא טוב. eman • שיחה • ♥ 17:39, 11 במרץ 2007 (IST)
- השטות הגדולה ביותר (וזה גם קצת מזכיר את מה שאיינשטיין חשב במקור (שניצר). אורי רדלר 21:02, 12 במרץ 2007 (IST)
- תודה אורי. זה נשמע הכי קולע. חגי אדלר 04:14, 13 במרץ 2007 (IST)
- השטות הגדולה ביותר (וזה גם קצת מזכיר את מה שאיינשטיין חשב במקור (שניצר). אורי רדלר 21:02, 12 במרץ 2007 (IST)
אינטגרלים
― הועבר לדף ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון מתמטיקה/2#אינטגרלים
ספר ילדים - מישהו מכיר?
אני יודע שכאן זה לא איתמר ובכל זאת - זמן רב אני מנסה להיזכר בספר שהייתי קורא כילד. אני לא יודע אם זה סיפור אחד או כמה סיפורים אבל אני זוכר ממנו שני מוטיבים: מה שאני זוכר זה שהיתה בספר ארץ שבה חייבים לשקר והכל הפוך (ולכן מוכרים בה גבינה בחנות למכשירי כתיבה, למשל), והמוטיב השני היה של אדם שבכל פעם שהתיישב התבגר בכמה שנים. באיזשהו שלב מתואר ששיכנעו אותו להתיישב למשחק קלפים שבסופו נדמה לי שהוא היה ממש זקן...נשמע מוכר למישהו? נריה 15:48, 11 במרץ 2007 (IST)
לשאלה אחרת, איך קוראים לסיפור בו היה מסופר על עץ שאדם אחר השתמש בו מהילדות עד לזקנתו, כשהיה ילד הוא התנדנד אליו, לאחד מכן הוא השתמש בו בשביל המפעל שלו ולבסוף, כשהזדקן, נשאר מהעץ רק גדם וגם אז העץ עזר לו בכך שהוא שימש לו כמושב ? Almighty ~ שיחה 19:39, 13 במרץ 2007 (IST)
2 שאלות בנוגע לכימיה
1. מה זה נוסחאות אמפיריות?
2. מהם פראוקסידים?
תודה, --miniature 16:47, 11 במרץ 2007 (IST)
- 1. נוסחאות אמפיריות אלו נוסחאות שמציגות יחס בלבד. לדוגמא: O2H4 יהיה בנוסחא אמפירית: OH2. נעה 17:30, 11 במרץ 2007 (IST)
- 2. אם כוונתך לפרוקסיד (Peroxide) אז זה חומר שמכיל קשר חמצן-חמצן. דוגמה מוכרת לפרוקסיד: מימן על-חמצני (מי-חמצן). מלמד כץ 21:35, 11 במרץ 2007 (IST)
- תודה רבה :) --miniature 21:41, 11 במרץ 2007 (IST)
לקוראי לטינית (בטעות נרשם גרמנית)
בערך עכו הצבתי מפה עתיקה של העיר שמאל|ממוזער|250px|עכו. בדרום מערב העיר, במפה מצד ימין למטה, מופיע בגדול דגם של ארמון ומעליו רשום templum. דרומה ממנו על שפת הים מצויירת דגם של כנסיה. מעליה יש כיתוב. האם תוכלו לזהות את הכיתוב ?. במבט שני תראו את האפשרות המופיעה בערך כנסיית סנט אנדריוס - זה לא שם הכנסייה ! השם המשוער של הכנסיה במקום הוא שם הכנסיה שקדמה לכנסיית סנט אנדרייס. אם יש לכם הצעה, נא לרשום בדף השיחה של שיחה:כנסיית סנט אנדריוס. תודה. Daniel Ventura 23:35, 11 במרץ 2007 (IST)
- התגובות הועברו לשיחה:כנסיית סנט אנדריוס. אם יהיו עוד תגובות זה המקום. Daniel Ventura 07:44, 12 במרץ 2007 (IST)
תנועות הידים בשעת ההליכה
למה בשעת ההליכה אנחנו מנענעים את ידינו אנה ואנה, את היד הימנית עם הרגל השמאלית ואת היד השמאלית עם הרגל הימנית? בןאישאחד 02:33, 12 במרץ 2007 (IST)
- ניחוש: זה קשור ליציבות. על ידי הנעה מתואמת של יד עם רגל נגדית מרכז המסה יהיה יותר במרכז. כאשר מרכז המסה נמצא בצד אז יש חשש ליפול הצידה. חשוב על רכב שנוטה על צידו - מרכז המסה שלו בצד והוא עלול להתהפך. מלמד כץ 02:54, 12 במרץ 2007 (IST)
- אבא שלי ואחי בדקו פעם את הנושא. אם אני זוכר נכון, אחת ההשערות היתה השערתו של מלמד כץ, אבל לא קיימות מסקנות חד-משמעיות. דוד 14:48, 12 במרץ 2007 (IST)
- עוד ניחוש: תנועה נגדית של הידיים מבטלת את התנע הסיבובי(?) של הגוף שנוצר מתנועת הרגליים.
- ייתכן שזהו שריד אבולוציוני להליכה על ארבע, כאשר רגל אחורית שמאלית נעה יחד עם רגל קדמית ימנית, וכך לגבי רגל אחורית ימנית ורגל קדמית שמאלית. עם זאת, לא הייתי רוצה להתחייב בהעדר מקור לדברי.gal_m 21:15, 13 במרץ 2007 (IST)
human-computer interface
איך מתרגמים את זה ומה זה בכלל? בויקיפדיה האנגלית יש על זה אפילו ערך אבל לא הבנתי מה זה בתכלס. זה מופיע בהקשר - was an American human-computer interface expert. אורי 03:30, 12 במרץ 2007 (IST)
- חוקר האינטראקציה בין בני אדם ומחשבים. Yonatanh 04:26, 12 במרץ 2007 (IST)
- בשפה המקצועית קוראים לזה פשוט "ממשק משתמש", אם זה ספציפי למחשבים אז "ממשק משתמש מחשב" או "ממשק אדם מכונה". אותו אדם היה מומחה אמריקאי לממשקי משתמש. אליבאבא 07:41, 12 במרץ 2007 (IST)
- תודה. אורי 14:18, 12 במרץ 2007 (IST)
- ראה גם ממשק משתמש. גברת תרד • שיחה 14:22, 12 במרץ 2007 (IST)
- אני אמנם לא מתיימר להיות מומחה בתחום אבל ממשק משתמש זה en:user interface בעוד שen:human-computer interface זה משהו אחר... Yonatanh 01:11, 13 במרץ 2007 (IST)
- תודה. אורי 14:18, 12 במרץ 2007 (IST)
- לדעתי בעברית לא מבדילים ממש בין השניים. אליבאבא 14:30, 14 במרץ 2007 (IST)
- אתה מתכוון בויקיפדיה העברית. אורי 02:38, 15 במרץ 2007 (IST)
- בשפה המקצועית קוראים לזה פשוט "ממשק משתמש", אם זה ספציפי למחשבים אז "ממשק משתמש מחשב" או "ממשק אדם מכונה". אותו אדם היה מומחה אמריקאי לממשקי משתמש. אליבאבא 07:41, 12 במרץ 2007 (IST)
חיות טורפות / אוכלות עשב
כמה סוגי חיות הולכות על 4 קיימות וכמה סוגי בעלי כנף קיימים על פני כדור הארץ תודה
- יש כ-10000 מיני עופות בעולם, כפי שניתן לראות בערך. בקשר למספר מיני הולכים על ארבע, אין לי שמץ. כוס מים 20:48, 12 במרץ 2007 (IST)
תרגום ציטוט
לפני שאני מעלה תרגום של ציטוט שנמצא בערך אורקה לערך עצמו, רציתי לוודא שהתרגום שלי הוא טוב (אני גם לא כל כך בטוח לגביו), אנא תקנו אותו אם אתם רואים טעויות: הציטוט:
Orcas, (the appearance of which no image can express, other than an enormous mass of savage flesh with teeth), are the enemy of [other whales]... they charge and pierce them like warships ramming.
בתרגום לעברית:
תומר 19:23, 12 במרץ 2007 (IST)לווייתני אורקה (התצוגה שאף תמונה לא יכולה לבטא, מלבד כמות אדירה של בשר ושיניים אכזריות), הם האויב של [לווייתנים אחרים]... הם מתנפלים עליהם ודוקרים אותם כמו אוניות מלחמה מסתערות
- לדעתי אפשר להחליף: "תצוגה" ב"מראות", ו"כמות" ב"מסה". היתר נראה לי בסדר. ירון • שיחה 19:26, 12 במרץ 2007 (IST)
- אנסה לשפר:
אלדד • שיחה 19:34, 12 במרץ 2007 (IST)לווייתני אורקה (שאת מראם לא ניתן לבטא בדימוי כלשהו פרט למסה אדירה של בשר פראי עם שיניים), הם אויבי [הלווייתנים האחרים]... הם מסתערים עליהם ודוקרים אותם כאוניות מלחמה נוגחות
- תודה על שיפור הניסוח. רק לגבי "אוניות מלחמה נוגחות" אני לא בטוח. אי אפשר לתרגם את זה אחרת? תומר 20:18, 12 במרץ 2007 (IST)
- התרגום של ירון אחלא, רק הניסוח הכללי נשמע קצת טפשי (לקוח מסדרת טלויזיה מסוג של "פראים עם שניים" או משהו כזה). כוס מים 20:51, 12 במרץ 2007 (IST)
- תראה, ramming זו התמונה של אונייה הנוגחת (כמו איל ניגוח) אונייה אחרת. אם יש לך רעיון למילה שונה, אדרבה. אלדד • שיחה 20:52, 12 במרץ 2007 (IST)
- אין ספק שאתה צודק, ושהתרגום תואם את רוח הקטע האנגלי. אני סתם מציין שזה נשמע חלק מסדרת טבע עם מנחה שהוא לא (רחמנא ליצלן) אטנבורו, או לפחות הפסיכי עם הפרפרים. כוס מים 21:00, 12 במרץ 2007 (IST)
- אולי כדאי "כאוניות מלחמה הודפות"? תומר 19:04, 13 במרץ 2007 (IST)
- אין ספק שאתה צודק, ושהתרגום תואם את רוח הקטע האנגלי. אני סתם מציין שזה נשמע חלק מסדרת טבע עם מנחה שהוא לא (רחמנא ליצלן) אטנבורו, או לפחות הפסיכי עם הפרפרים. כוס מים 21:00, 12 במרץ 2007 (IST)
- תודה על שיפור הניסוח. רק לגבי "אוניות מלחמה נוגחות" אני לא בטוח. אי אפשר לתרגם את זה אחרת? תומר 20:18, 12 במרץ 2007 (IST)
- במה עדיף הציטוט המתלהם הזה על תאור אמיתי של הלוויתנים עצמם? עוזי ו. 21:34, 13 במרץ 2007 (IST)
- הוא מתאר את יחס האדם ללווייתן בפרק "האורקה והאדם". ציטוט מהערך:
- לוויתני האורקה היו ידועים לאדם משכבר הימים, אולם אלו זוהו כמין טקסונומי רק ב-1758. התיאור הכתוב הראשון של האורקה נכתב על-ידי פליניוס הזקן בספרו תולדות הטבע, אשר זמן כתיבתו המשוער הוא שנת 70 לספירה. כבר בימים אלו סבבה את האורקה אווירה של יצור בלתי-מנוצח וטורף כל. פליניוס צפה בלווייתן הגדול בטבח שנערך בפומבי בנמל ליד רומא, שם התנפלו על האורקה הנטוש והרגו אותו באמצעות דקירות. הוא אמר:
Orcas, (the appearance of which no image can express, other than an enormous mass of savage flesh with teeth), are the enemy of [other whales]... they charge and pierce them like warships ramming.
- תומר 18:49, 15 במרץ 2007 (IST)
- אז תגיד - ציטוט של פליניוס. ציטוט כזה בהחלט צריך למצוא את מקומו בערך. עוזי ו. 19:12, 15 במרץ 2007 (IST)
- תומר 18:49, 15 במרץ 2007 (IST)
חילוק בשלבים
― הועבר לדף ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון מתמטיקה/2#חילוק בשלבים
כיצד יש לתרגם את שם הערך lemma
הערך הזה --miniature 00:12, 13 במרץ 2007 (IST) לפי מורפיקס [[1]] פו-איי 00:56, 13 במרץ 2007 (IST)
- מורפיקס צודק, קרא לזה למה (בלשנות) כדי להבדיל מהחיה החביבה ומלמה (מתמטיקה). יש ליצור דף פירושונים, ולהפנות אליו כפירוש משני מהערך למה. ד.ט 00:59, 13 במרץ 2007 (IST)
כמה סידירומים של מוזיקה באנגלית יוצאים כל שנה בעולם?
כמה סידירומים של מוזיקה באנגלית יוצאים כל שנה בעולם? אני צריך מספרים לגבי התחום הזה, כמה שירים חדשים באנגלית יוצאים בעולם? בשנה האחרונה?פו-איי 01:00, 13 במרץ 2007 (IST)
Avril Lavigne
כרגע מתורגם לאבריל לאבין, האם בלשנינו יוכלו לאשר? Yonatanh 02:33, 13 במרץ 2007 (IST)
- אמת. מתניה • שיחה 02:35, 13 במרץ 2007 (IST)
- אני יודע איך מבטאים. ;) אבל למה לא לאוין? Yonatanh 08:25, 13 במרץ 2007 (IST)
- אפשר גם "אבריל לאווין", אבל מסתבר שהשם השגור הוא ב-ב'. אלדד • שיחה 09:18, 13 במרץ 2007 (IST)
- תודה, אם אינך עסוק במיוחד, האם תוכל להסביר לי מדוע האות ו' צריכה להופיע פעמיים במקרה זה (או לחילופין הפנה אותי לדף המתאים). בנוסף, אני רואה שיש איזשהו דפוס בתרגום v ל-ב' או ו', האם בוחרים באיזה אות משתמשים בתעתיק לפי האם יש תנועה (זה המושג הנכון) כלשהי בביטוי האות. נגיד כאשר מבטאים את ה-v כאילו הוא מנוקד בשווא לעומת אם הוא מנוקד בחיריק? תודה, Yonatanh 13:41, 13 במרץ 2007 (IST)
- ובאותה הזדמנות: מה עדיף צ'אבין או צ'אווין (Chavín בספרדית)? מלמד כץ 13:49, 13 במרץ 2007 (IST)
- תודה, אם אינך עסוק במיוחד, האם תוכל להסביר לי מדוע האות ו' צריכה להופיע פעמיים במקרה זה (או לחילופין הפנה אותי לדף המתאים). בנוסף, אני רואה שיש איזשהו דפוס בתרגום v ל-ב' או ו', האם בוחרים באיזה אות משתמשים בתעתיק לפי האם יש תנועה (זה המושג הנכון) כלשהי בביטוי האות. נגיד כאשר מבטאים את ה-v כאילו הוא מנוקד בשווא לעומת אם הוא מנוקד בחיריק? תודה, Yonatanh 13:41, 13 במרץ 2007 (IST)
- אפשר גם "אבריל לאווין", אבל מסתבר שהשם השגור הוא ב-ב'. אלדד • שיחה 09:18, 13 במרץ 2007 (IST)
- ליונתן: כאשר מדובר בוי"ו עיצורית, כלומר, V, נהוג לכתוב אותה כוי"ו כפולה באמצע המילה. הסיבה היא שוי"ו אחת נהגית בדרך כלל בתור וֹ או וּ (o או u).
- לאריה - אולי עדיף צ'אווין, אבל אני מעריך שהצורה השגורה ביותר של השם היא זו שתכריע. "צ'אבין" עלולה להיקרא Chabin. אלדד • שיחה 18:46, 14 במרץ 2007 (IST)
- אני יודע איך מבטאים. ;) אבל למה לא לאוין? Yonatanh 08:25, 13 במרץ 2007 (IST)
נגנת או נגנית?
איך נכון לומר - "נגנת" או "נגנית"? עידו 09:10, 13 במרץ 2007 (IST)
- נגנית. "נגנת" נשמע לי כמשקל מחלה במקרה הנוכחי :) אלדד • שיחה 09:16, 13 במרץ 2007 (IST)
- אתה כנראה צודק. אני לא רוצה לחשוב איך מכונה מי שמנגנת בעוגב. עידו 09:18, 13 במרץ 2007 (IST)
- (-: אלדד • שיחה 10:06, 13 במרץ 2007 (IST)
- איך קוראים למי שמנגנת בנבל? :P
- (-: אלדד • שיחה 10:06, 13 במרץ 2007 (IST)
- אתה כנראה צודק. אני לא רוצה לחשוב איך מכונה מי שמנגנת בעוגב. עידו 09:18, 13 במרץ 2007 (IST)
- H2O • שיחה 10:15, 13 במרץ 2007 (IST)
- תאורטית שני הצורות אפשריות. אין כלל ברור לגזירת נקבה במשקל קַטָּל - אפשר לגזור את הצורה באמצעות מוספית -ית, או באמצעות משקל קַטֶּלֶת. כיוון שכך, הכלל הוא: אחרי רבים להטות. כיוון שנהוג לומר זמרת ולא "זמרית" כך אומרים, ובמקרה של נגן - הצורה הנפוצה היא נגנית. הסוגייה המעניינת היא מה עושים עם מילים כמו "פחח", "רפד" וכדומה, שבדרך-כלל לא שומעים אותן בלשון נקבה. DrorK • שיחה 21:25, 13 במרץ 2007 (IST)
- H2O • שיחה 10:15, 13 במרץ 2007 (IST)
המנגנת בנבל היא נבלנית. המנגנת בעוגב, עוגבאית (הזכר: עוגבאי). הנטייה לסיומת -ית לעומת -ת בולטת בשמות מקצוע במשקל קטל המסתיימים בנו"ן (בלנית, ספנית, רמנית) וכמובן קטלן. אורי רדלר 18:37, 14 במרץ 2007 (IST)
הצלם ריצ'ארד אבדון
רק אתמול ה-12.03.07 נכנסתי לאתר של הצלם ריצ'ארד אבדון , מלבד הפרטים המענינים על חייו גם היו שלושה קישורים לאתרים מצויינים ביניהם האתר הפרטי שלו . איך יתכן שיום אחרי ב-13.03.07 האתר כבר לא קיים? חבל מאוד. טליה
- לא אבד אבדון. הערך היה תחת השם הלא נכון ריצארד אבדון, ללא גרש אחרי הצד"י, והועבר הבוקר לשם ריצ'רד אבדון. אוסיף כעת הפנייה מהערך ריצ'ארד אבדון. ד.ט 13:56, 13 במרץ 2007 (IST)
Species pair
האם מישהו יודע כיצד מתורגם מונח זה לשפתנו? להבנת ההקשר, חפשו אותו בערך עיטם לבן ראש. בברכה, ירון • שיחה 17:50, 13 במרץ 2007 (IST)
- רק לציין שההסבר למושג נמצא כאן: Cryptic species complex. מלמד כץ 18:02, 13 במרץ 2007 (IST)
תעתוק שם
איך מתעתקים את השם Karl Gegenbaur ? תומר 19:00, 13 במרץ 2007 (IST)
- אני מנחש ששפת המקור היא גרמנית או אנגלית ולכן (לדעתי) צריך לתעתק כך: קרל גגנבאור
- לא ג'ג'נבאור? תומר 16:35, 16 במרץ 2007 (IST)
פעם היו דוד חשין ומישאל חשין בני דודים. בא אלמוני והפך את דוד ל"קרוב רחוק" של מישאל, אבל מישאל עדיין בן דודו של דוד. שאלתי היא: האם היחס "להיות בן דוד" הוא יחס סימטרי? בתודה, אבינעם 22:09, 13 במרץ 2007 (IST)
- בעקבות הודעה זו שחזרתי את העריכה עד שיובהר הקשר המשפחתי בין השניים. מאז הפכו את השניים מבני-דודים לקרובים רחוקים, בעזרתם האדיבה של משתמש אלמוני והמשתמש הטרי יובל בן-דב. מכיוון שאין לי שמץ של מושג אם השניים בני דודים אם לאו, איני רוצה להתערב בעריכות הללו. אם ידוע לכם מה הקשר המשפחתי בין דוד ומישאל, אנא עדכנו את שני הערכים בהתאם. ליאור 21:39, 18 במרץ 2007 (IST)
מי היה הרבסט קרול?
(הועבר חזרה מארכיון "הכה את המומחה" האחרון)
לעונים נכונה מובטח פרס צנוע עמית מחוץ לחשבון 16:30, 8 במרץ 2007 (IST)
- יש לך תעתיק באנגלית? גם זהר מחוץ לחשבון 22:09, 8 במרץ 2007 (IST)
- חידה מעניינת. אני יכול להעיר שכנראה קרול הוא השם פרטי והרבסט הוא שם משפחה, וזה נראה כמו שם של אישה. אולי כדאי לפנות לעיריית תל אביב - יש רחוב על שמה. מלמד כץ 11:38, 9 במרץ 2007 (IST)
- מסתמא כונתך לקרל הרבסט (carl herbst, 1864(5?)-1919). תשובתי - מקורה בחפוש שטחי ברשת ובספרות. היה ממיסדי ההסתדרות הציונית בבולגריה. הוציא לאור עתונות ציונית בבולגריה, תרגם את "מדינת היהודים", היה ציר לקונגרסים הציוניים הראשונים והיה פעיל לזכויות היהודים בבולגריה. מידע מהימן למראה נמצא באתר זה, הרשום להיות מרכז לחקר מיעוטים במזרח אירופה. 80.178.114.234 10:56, 14 במרץ 2007 (IST)
פרס ישראל דאבל
מי הם בני המזל שזכו פעמיים בפרס ישראל? ידוע לי על בן ציון דינור שזכה פעמיים בפרס (לאחר שהיה ממייסדיו, כשהיה שר החינוך), שזכייתו הכפולה בפרס תמוהה ומעלה הרבה סימני שאלה בדרך של בחירת הזוכים. תומפקינס 11:57, 14 במרץ 2007 (IST)
- השני הוא שמואל יוסף עגנון. אבינעם 13:00, 14 במרץ 2007 (IST)
פסקאות
מורתי לחיבור טוענת שריווח של שורה בין פסקה לפסקה זה שגיאה, ובמקום זה צריך מרחק מהשוליים בתחילת הפסקה, כפי שמקובל בספרים ובעיתונים. שתי שאלות:
- האם שורת רווח כהפרדה בין פסקאות זה שגיאה?
- בין אם זו שגיאה ובין זו רק צורה מקובלת יותר, למה באתרי אינטרנט ובמסמכים במחשב זה לא נפוץ (לפחות לא יצא לי להיתקל בזה)? ערן 13:16, 14 במרץ 2007 (IST)
- המורה שלי פחות פסקנית - אמרה שאפשר, אבל רצוי שלא. לגבי הספרים והעיתונים - אני מניח שזה שיטה כדי לחסוך במקום. לגבי שאלתך האחרונה אין לי תשובה :-) ירון • שיחה 14:20, 14 במרץ 2007 (IST)
- אצלנו עושים גם וגם - גם רווח של שורה וגם הזחה מן השוליים. נקווה שהמורה שלך, ערן, לא תבדוק לי את הבגרות בחיבור...נעה 17:19, 14 במרץ 2007 (IST)
- כל ספר, עיתון או כתב עת מודפס כלשהו המכבד את עצמו נוהג לפי המלצת המורה של ערן. באתרי אינטרנט כמו זה וגם באתרי חדשות כגון YNET וכו' עורכים את זה לפי השיטה השנייה כי כך יותר קל לקרוא ממסך מחשב לעומת מנייר מודפס. שימו לב שגם כתבות "הארץ" לדוגמא המופיעות גם בדפוס וגם באתר עם אותו הטקסט בדיוק אך ערוכים כל פעם אחרת.השמח בחלקו (-: 17:24, 14 במרץ 2007 (IST)
- וזה המקום לקרוא להחזרת היישור הדו-צידי בערכי ויקיפדיה. Harel • שיחה 17:27, 14 במרץ 2007 (IST)
- זה לא משהו שבוחרים בהעדפות אישיות? השמח בחלקו (-: 17:31, 14 במרץ 2007 (IST)
- היישור הצו-צדדי אכן ניתן לבחירה בהעדפות, וזה יפה אבל בעייתי משהו במקרה של טור טקסט צר (במקרה של תמונה או טבלה בצד הטקסט). לגבי המרווח בן שורה בין פסקאות, זה היה מקובל בעידן מכונות הכתיבה ולא רלוונטי כבר בעידן המחשב ומעבד התמלילים, שמאפשרים רווח מוגדל בין פסקאות אך כזה שאינו מגיע לכדי רוחב שורה מלאה (וכך זה גם בוויקיפדיה). הזחת תחילת הפיסקה מן השוליים זו צורת כתיבה מיושנת, שאינה מתאימה למחשב (ודומני שגם בספרות מודפסת זה כבר לא כלל מחייב, לפי מדגם מקרי של ספרים שנטלתי לידי). תגידו למורות שיתקדמו ברוח הזמן. מגיסטר 18:15, 14 במרץ 2007 (IST)
- לפי הבנתי (בתור דובר אנגלית) זו טעות לכתוב באנגלית ללא הזחה ואינו דבר אופציונלי. Yonatanh 21:00, 14 במרץ 2007 (IST)
- היישור הצו-צדדי אכן ניתן לבחירה בהעדפות, וזה יפה אבל בעייתי משהו במקרה של טור טקסט צר (במקרה של תמונה או טבלה בצד הטקסט). לגבי המרווח בן שורה בין פסקאות, זה היה מקובל בעידן מכונות הכתיבה ולא רלוונטי כבר בעידן המחשב ומעבד התמלילים, שמאפשרים רווח מוגדל בין פסקאות אך כזה שאינו מגיע לכדי רוחב שורה מלאה (וכך זה גם בוויקיפדיה). הזחת תחילת הפיסקה מן השוליים זו צורת כתיבה מיושנת, שאינה מתאימה למחשב (ודומני שגם בספרות מודפסת זה כבר לא כלל מחייב, לפי מדגם מקרי של ספרים שנטלתי לידי). תגידו למורות שיתקדמו ברוח הזמן. מגיסטר 18:15, 14 במרץ 2007 (IST)
- זה לא משהו שבוחרים בהעדפות אישיות? השמח בחלקו (-: 17:31, 14 במרץ 2007 (IST)
- וזה המקום לקרוא להחזרת היישור הדו-צידי בערכי ויקיפדיה. Harel • שיחה 17:27, 14 במרץ 2007 (IST)
- כל ספר, עיתון או כתב עת מודפס כלשהו המכבד את עצמו נוהג לפי המלצת המורה של ערן. באתרי אינטרנט כמו זה וגם באתרי חדשות כגון YNET וכו' עורכים את זה לפי השיטה השנייה כי כך יותר קל לקרוא ממסך מחשב לעומת מנייר מודפס. שימו לב שגם כתבות "הארץ" לדוגמא המופיעות גם בדפוס וגם באתר עם אותו הטקסט בדיוק אך ערוכים כל פעם אחרת.השמח בחלקו (-: 17:24, 14 במרץ 2007 (IST)
- אצלנו עושים גם וגם - גם רווח של שורה וגם הזחה מן השוליים. נקווה שהמורה שלך, ערן, לא תבדוק לי את הבגרות בחיבור...נעה 17:19, 14 במרץ 2007 (IST)
כל השיטות לגיטימיות. אפשר להשתמש בכניסת פסקה ואפשר בריווח שורה, ואפשר להשתמש במיזוג של שתיהן.
השימוש בכניסת פסקה (זה השם של “מרחק מהשוליים בתחילת הפסקה) מקובל בכתבי עת ובספרים, פחות מזה בעיתונים, ובדרך כלל לא בפסקה הראשונה אחרי כותרת (הדוגמה כאן אינה טובה במובן זה).
ריווח של שורה הוא כמובן שגיאה, הנובעת מיכולות תצוגה פרימיטיביות יותר. צריך כמובן להיות ריווח גדול יותר בין פסקאות, אך הוא צריך להיות אוטומטי ולהקבע על בסיס רווח מתחת לשורה המורכב מהרווח בין שורות (מה שמכונה בלעז לֶדינג) ותוספת כלשהי (20 או 30 אחוז מגובה הרווח בין השורות). בעיתונים לא משתמשים בדרך כלל בריווח מתחת לשורה משום שזה שובר את איזון הטורים בעיתון.
לגבי יישור בלוק (מה שקרוי יישור דו־צידי) -- גם הוא כמדומני חלק מהמגבלות של ויקיפדיה (אפשרות היישור הקיימת תמיד שגויה) ולא ברור כלל אם הוא רצוי, משום שכרגע אין תמיכה קלה ונוחה ברוחב הטור ואין כלל תמיכה במיקוף, כך שהיישור יניב טקסט רחב מדי (רוחב אופטימלי הוא 13-14 מלים בשורה. בויקיפדיה הוא משתנה ולרוב רחב יותר) ולא מיושר בבלוק כמו שצריך בגלל היעדר מיקוף. אורי רדלר 18:27, 14 במרץ 2007 (IST)
- ניטפוק, פיסקות ולא פיסקאות. בברכה, Shayakir • שיחה. 18:44, 14 במרץ 2007 (IST)
- מדוע? האקדמיה מורה לכתוב עם ה"א בסוף מילים שמקורן ארמי ובעבר נכתבו באל"ף בסוף, כמו קופסה, אך מתירה ריבוי עם אל"ף ובלעדיה (קופסאות וגם קופסות, משכנתאות וגם משכנתות וכו'). לדעתי פסקה נכללת בזה. ד.ט 00:17, 15 במרץ 2007 (IST)
- ואם כבר - האין אומרים פְסָקוֹת? ירון • שיחה 00:24, 15 במרץ 2007 (IST)
- אפשר פְסָקוֹת ואפשר פסקאות. שתי הצורות תקינות וכשרות, וכך לגבי כל המילים מסוג זה שנשאלו מארמית: דוגמה (דוגמות/דוגמאות), עסקה (עֲסָקות/עסקאות) וכו'. לגבי רווח השורה בין הפסקאות - אין פה עניין של שגיאה, מדובר בסגנון של עיצוב. ויקיפדיה איננה עיתון, והיא לא מחויבת לאיזה סגנון מוגדר. יהיה נחמד אם נקבע לעצמנו תקן של עיצוב, אבל לדעתי זה הדבר הפחות-חשוב כרגע. אגב, למורות בתיכון יש נטייה לדבר במונחים של "תקין ושגוי". כדאי שתלך לפי הוראות המורה אם אתה רוצה ציון גבוה, אבל אחרי שתסיים את חוק לימודיך תלמד שהחיים הם לא שחור ולבן. DrorK • שיחה 10:22, 15 במרץ 2007 (IST)
מצב הצבירה של היונים (כימיה)
האם כל היונים נמצאים במצב צבירה מוצק בטמפרטורת החדר, ואם כן מדוע? --miniature 21:42, 14 במרץ 2007 (IST)
- בדרך כלל יונים הם במלחים. כל המלחים שאני מכיר (ולא בדקתי הכל) מוצקים בטמפ' בחדר וטמפ' ההתכה שלהם באיזור 2000-3000 מעלות לדוגמה, כתוצאה מחוזק הקשר היוני שהוא קשר חזק מאוד יחסית. מצד שני, יונים מומסים תמצא בכל כוס מים (לא כולל מים מזוקקים) וכמובן בכל תא בגוף חי. DGtal 22:48, 14 במרץ 2007 (IST
- כל היונים הם מוצקים בטמפרטורת החדר מכיוון שהקשרים היוניים הם קשרים כימיים חזקים ביותר (הקשר החזק ביותר מבין הקשרים הבין-אטומיים, אם אני לא טועה) ועל כן דרושה יותר אנרגיה על מנת לפרקם ובכך להתיך את החומר. דבר זה לא קשור כלל למסיסות שלהם, שכן חלקם מתמוססים במים - נקראים "קלי תמס" וחלקם לא מתמוססים - נקראים "קשי תמס", למרות שזהו לא מצב מוחלט של 0% או 100%. אתה מוכן לפנות לדף שיחתי אם תרצה הסבר נוסף אילו יונים קלי/קשי תמס ומדוע. בברכה, Almighty ~ שיחה 23:18, 14 במרץ 2007 (IST)
- קשרים חזקים אלו נוצרים בין אטומי מתכתות לבין אל מתכות, הדבר נגרם עקב הבדל מהותי בערכי האלקטרושליליות של היסודות. האלקטרושליליות היא המידה שבה האטום "מושך" אליו את האלקטרונים של האטום האחר. האלקטרושליליות תלויה בכמות האלקטרונים ברמת האנגיה הגבוהה ביותר של האטום, ככל שהמספר מתקרב ל-8, כך האלקטרושליליות יותר גבוהה והאטום 'יותר שואף' או 'שואף יותר חזק' לקבל את האלקטרונים החסרים על מנת להשלים את הרמה ל-8. במקרה של קשרים יוניים תוכל להסתכל בטבלה המחזורית ולראות שהאל-מתכות שואפות יותר לקבל אלקטרונים והמתכות פחות. בסופו של דבר, אטומי האל מתכת 'מקבלים' (שוב, לא ב-100%) את האלקטרונים ובכך ניהיים בעלי מטען שלילי, בזמן שאטומי המתכות ניהיים חיוביים, כוח המשיכה החשמלי הוא זה שמעניק לקשר היוני את חוזקו. בברכה, Almighty ~ שיחה 23:27, 14 במרץ 2007 (IST)
- זה לא נכון כמובן. אין יונים במלחים. במלח אלו הם יסודות. על מנת לצאת מהמצב הזה יש להמיסם או לפרק בצורה אחרת את התרכובת ואז יווצרו יונים (לכן באיזון משוואות רושמים מעל היונים האלה פלוסים ומינוסים). כמובן שלא כל היונים הם בהכררח מוצקים. גילגמש • שיחה •ceterum censeo Carthaginem deledam esse 23:33, 14 במרץ 2007 (IST)
- לא אמרתי שבצורת מלח הם יונים. אתה שוגה במשפט "כמובן שלא כל היונים הם בהכרח מוצקים", שכן רק "תרכובת יונית" יכולה להיות במצב צבירה מסוים; יונים - כמו שאמרת - יכולים להיות רק מומסים. Almighty ~ שיחה 23:45, 14 במרץ 2007 (IST)
- אהם אהם
- אז מה זה סריג יוני?
- eman • שיחה • ♥ 23:44, 14 במרץ 2007 (IST)
- לפי מה שלמדתי הכתוב בערך הוא טעות, במצב שהאטומים בקשרים אחד עם השני ולא מומסים, הם לא יכולים להיות בעלי מטען חשמלי שלם. בברכה, Almighty ~ שיחה 23:47, 14 במרץ 2007 (IST)
- אני חושב שזה לא נכון. אתה כותב: "רק תרכובת יונית יכולה להיות במצב צבירה מסוים". נלך למשהו פשוט - סגסוגת. מה דעתך מצב הצבירה של ברזל במוט ברזל פשוט (נניח לצורך הפשטות שהמוט מורכב מברזל בלבד). אני חושב שאפשר להגיד שיוני ברזל מרכיבים את המוט. גילגמש • שיחה •ceterum censeo Carthaginem deledam esse 23:55, 14 במרץ 2007 (IST)
- אם המוט מורכב אך ורק מאטומים של אותו יסוד, אלו כלל לא יהיו יונים. כך גם בסגסוגת - כולם מתכות, יווצר קשר מתכתי. קשר יוני נוצר רק בין אל-מתכת למתכת. Almighty ~ שיחה 15:50, 15 במרץ 2007 (IST)
- יש תרכובות הבנויות מיונים, כמו למשל מלחים שהאטומים בהם נמצאים במצב יוני, ויש תרכובות שהקשרים בהן אחרים (למשל קשר קוולנטי) ושם האטומים לא נמצאים במצב יוני. מלמד כץ 23:59, 14 במרץ 2007 (IST)
- סליחה על הגסות, אבל אתה כלל לא מחדש לנו. Almighty ~ שיחה 15:51, 15 במרץ 2007 (IST)
- דוקא לפי מה שהבנתי מדבריכים, הוא ועוד איך מחדש גם לך ועוד יותר לגילגמש.
- מה שאנחנו אומרים לכם, זה שגבישים של מלחים אין אטומים נייטרליים, אלא יונים, רק שבניגוד למה שקורה בתמיסה, היונים לא חופשיים, אלא מסודרים בסריג. בגלל שיש גם יונים חיוביים וגם שליליים אז הגביש עצמו הוא נייטראלי.
- eman • שיחה • ♥ 15:55, 15 במרץ 2007 (IST)
- בתמיסה לא נוצר סריג יוני, תסתכל בערך. Almighty ~ שיחה 16:08, 15 במרץ 2007 (IST)
- סליחה על הגסות, אבל אתה כלל לא מחדש לנו. Almighty ~ שיחה 15:51, 15 במרץ 2007 (IST)
- אני חושב שזה לא נכון. אתה כותב: "רק תרכובת יונית יכולה להיות במצב צבירה מסוים". נלך למשהו פשוט - סגסוגת. מה דעתך מצב הצבירה של ברזל במוט ברזל פשוט (נניח לצורך הפשטות שהמוט מורכב מברזל בלבד). אני חושב שאפשר להגיד שיוני ברזל מרכיבים את המוט. גילגמש • שיחה •ceterum censeo Carthaginem deledam esse 23:55, 14 במרץ 2007 (IST)
- לפי מה שלמדתי הכתוב בערך הוא טעות, במצב שהאטומים בקשרים אחד עם השני ולא מומסים, הם לא יכולים להיות בעלי מטען חשמלי שלם. בברכה, Almighty ~ שיחה 23:47, 14 במרץ 2007 (IST)
- לא אמרתי שבצורת מלח הם יונים. אתה שוגה במשפט "כמובן שלא כל היונים הם בהכרח מוצקים", שכן רק "תרכובת יונית" יכולה להיות במצב צבירה מסוים; יונים - כמו שאמרת - יכולים להיות רק מומסים. Almighty ~ שיחה 23:45, 14 במרץ 2007 (IST)
- זה לא נכון כמובן. אין יונים במלחים. במלח אלו הם יסודות. על מנת לצאת מהמצב הזה יש להמיסם או לפרק בצורה אחרת את התרכובת ואז יווצרו יונים (לכן באיזון משוואות רושמים מעל היונים האלה פלוסים ומינוסים). כמובן שלא כל היונים הם בהכררח מוצקים. גילגמש • שיחה •ceterum censeo Carthaginem deledam esse 23:33, 14 במרץ 2007 (IST)
- קשרים חזקים אלו נוצרים בין אטומי מתכתות לבין אל מתכות, הדבר נגרם עקב הבדל מהותי בערכי האלקטרושליליות של היסודות. האלקטרושליליות היא המידה שבה האטום "מושך" אליו את האלקטרונים של האטום האחר. האלקטרושליליות תלויה בכמות האלקטרונים ברמת האנגיה הגבוהה ביותר של האטום, ככל שהמספר מתקרב ל-8, כך האלקטרושליליות יותר גבוהה והאטום 'יותר שואף' או 'שואף יותר חזק' לקבל את האלקטרונים החסרים על מנת להשלים את הרמה ל-8. במקרה של קשרים יוניים תוכל להסתכל בטבלה המחזורית ולראות שהאל-מתכות שואפות יותר לקבל אלקטרונים והמתכות פחות. בסופו של דבר, אטומי האל מתכת 'מקבלים' (שוב, לא ב-100%) את האלקטרונים ובכך ניהיים בעלי מטען שלילי, בזמן שאטומי המתכות ניהיים חיוביים, כוח המשיכה החשמלי הוא זה שמעניק לקשר היוני את חוזקו. בברכה, Almighty ~ שיחה 23:27, 14 במרץ 2007 (IST)
- מדוע "בדרך כלל יונים הם במלחים"? הרי כל קטיון של מתכת עם אניון של אל מתכת נקרא מלח, לא? --miniature 14:42, 15 במרץ 2007 (IST)
- המשפט שציטטת שגוי, כל המלחים הן תרכובות יוניות וכל התרכובות היוניות הן מלחים. Almighty ~ שיחה 15:53, 15 במרץ 2007 (IST)
- ציטטתי את DGtal --miniature 16:17, 15 במרץ 2007 (IST)
- ל-Almighty - מלח איננו בהכרח תרכובת בין אטום של מתכת ובין אטום של אל-מתכת. מלח יכול להיות מורכב מקבוצות של אטומים, כאשר כל קבוצה מגדירה יון (לדוגמה: אמוניום סולפט), ובתרכובות יוניות אורגניות - הסיפור עוד יותר מורכב.
- בעניין אחר, אנא השתמש בשפה מנומסת יותר. אני ממליצה לך לעיין בויקיפדיה:כללי התנהגות בין חברי הקהילה. מלמד כץ 16:42, 15 במרץ 2007 (IST)
- "תרכובת יונית" כוללת גם יונים מורכבים, לא ציינתי שמדובר בהכרח באטומים.
- היכן דיברתי לא בנימוס? מתנצל מראש. Almighty ~ שיחה 01:29, 16 במרץ 2007 (IST)
- לגבי מלחים כתבת: "קשרים חזקים אלו נוצרים בין אטומי מתכות לבין אל מתכות". מלמד כץ 01:50, 16 במרץ 2007 (IST)
- אה, שכחתי את זה כשכתבתי את התגובה. כעת לי יש שאלה, ישנם מלחים שלא מוצקים בטמפרטורת החדר? Almighty ~ שיחה 01:58, 16 במרץ 2007 (IST)
- עד כמה שידוע לי אין כאלו, אבל בלי אחריות :-). יש מלחים שנקודת ההתכה (או ההמראה) שלהם נמוכה למדי - באזור של 100 מעלות צלזיוס, למשל: Ammonium bicarbonate, אך מלחים שאינם מוצקים (ואינם בתמיסה) בטמפ' החדר טרם פגשתי. מלמד כץ 02:13, 16 במרץ 2007 (IST)
- אם כך, אני חושב שענינו ל-miniature .miniature, מה אתה אומר? Almighty ~ שיחה 02:21, 16 במרץ 2007 (IST)
- ^_^ תודה רבה לכולם :) --miniature 12:17, 16 במרץ 2007 (IST)
- אם כך, אני חושב שענינו ל-miniature .miniature, מה אתה אומר? Almighty ~ שיחה 02:21, 16 במרץ 2007 (IST)
- עד כמה שידוע לי אין כאלו, אבל בלי אחריות :-). יש מלחים שנקודת ההתכה (או ההמראה) שלהם נמוכה למדי - באזור של 100 מעלות צלזיוס, למשל: Ammonium bicarbonate, אך מלחים שאינם מוצקים (ואינם בתמיסה) בטמפ' החדר טרם פגשתי. מלמד כץ 02:13, 16 במרץ 2007 (IST)
- אה, שכחתי את זה כשכתבתי את התגובה. כעת לי יש שאלה, ישנם מלחים שלא מוצקים בטמפרטורת החדר? Almighty ~ שיחה 01:58, 16 במרץ 2007 (IST)
- לגבי מלחים כתבת: "קשרים חזקים אלו נוצרים בין אטומי מתכות לבין אל מתכות". מלמד כץ 01:50, 16 במרץ 2007 (IST)
- ציטטתי את DGtal --miniature 16:17, 15 במרץ 2007 (IST)
- המשפט שציטטת שגוי, כל המלחים הן תרכובות יוניות וכל התרכובות היוניות הן מלחים. Almighty ~ שיחה 15:53, 15 במרץ 2007 (IST)
- כל היונים הם מוצקים בטמפרטורת החדר מכיוון שהקשרים היוניים הם קשרים כימיים חזקים ביותר (הקשר החזק ביותר מבין הקשרים הבין-אטומיים, אם אני לא טועה) ועל כן דרושה יותר אנרגיה על מנת לפרקם ובכך להתיך את החומר. דבר זה לא קשור כלל למסיסות שלהם, שכן חלקם מתמוססים במים - נקראים "קלי תמס" וחלקם לא מתמוססים - נקראים "קשי תמס", למרות שזהו לא מצב מוחלט של 0% או 100%. אתה מוכן לפנות לדף שיחתי אם תרצה הסבר נוסף אילו יונים קלי/קשי תמס ומדוע. בברכה, Almighty ~ שיחה 23:18, 14 במרץ 2007 (IST)
בשר ופרה
כמה ק"ג של בשר אכיל ניתן להפיק מפרה ממוצעת? 192.115.100.11 22:05, 14 במרץ 2007 (IST)
- זה קצת תלוי בהגדרת הביטוי "בשר אכיל", אבל התשובה הפשוטה היא שיוצא בשר קצת פחות מחצי משקלה; משקלה של פרה ממוצעת הוא 400 ק"ג ושל שור כ-650. בדרך כלל פרה במשקל כזה לא ממש אכילה, ונהוג לשחוט עגלים שמשקלם כ-250 - 300 ק"ג, ויוצא מהם בהתאם כ-130 ק"ג בשר.
- זה פרה זה? זה שרץ! גילגמש • שיחה •ceterum censeo Carthaginem deledam esse 00:14, 15 במרץ 2007 (IST)
- במקרים מסוימים, עדיף לאכול שרצים מאשר סוליות. דודס • שיחה 00:17, 15 במרץ 2007 (IST)
- משקלה של פרה ממוצעת הוא רק 400 ק"ג? אם אני זוכר נכון בפעם האחרונה שבקרתי ברפת הרפתן אמר לי שמשקל של פרה ממוצעת נע בין טון לטון וחצי. 192.115.100.11 10:08, 15 במרץ 2007 (IST)
- אתה בטוח שהוא מגדל פרות? טון/טון וחצי זה משקל של גור פילים. DrorK • שיחה 10:15, 15 במרץ 2007 (IST)
- משקלה של פרה ממוצעת הוא רק 400 ק"ג? אם אני זוכר נכון בפעם האחרונה שבקרתי ברפת הרפתן אמר לי שמשקל של פרה ממוצעת נע בין טון לטון וחצי. 192.115.100.11 10:08, 15 במרץ 2007 (IST)
- במקרים מסוימים, עדיף לאכול שרצים מאשר סוליות. דודס • שיחה 00:17, 15 במרץ 2007 (IST)
- ראה פרה#אנטומיה. כנראה זה היה ביקור בקרנפיה, לא רפת. חגי אדלר 19:51, 15 במרץ 2007 (IST)
- כשאני עבדתי ברפת, לפני כ-15 שנים, פרת חלב ישראלית בוגרת ממוצעת שקלה בין 550 ק"ג ל-630 ק"ג. כמו בכל אוכלוסיה, היו גם לא מעט חריגים לשני הצדדים.אודי 20:41, 17 במרץ 2007 (IST)
- זה פרה זה? זה שרץ! גילגמש • שיחה •ceterum censeo Carthaginem deledam esse 00:14, 15 במרץ 2007 (IST)
נגזרת
― הועבר לדף ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון מתמטיקה/2#נגזרת
איזה פאדיחה, הצילו!
נא להסביר לי בדחיפות איך עושים חילוק ארוך בשפה פשוטה (פשוט עבר המון זמן מאז כיתה ד' ופשוט שכחתי). בברכה, Shayakir • שיחה. 20:22, 15 במרץ 2007 (IST)
- רק רגע, אני רוצה להבין, נכנסת לוויקיפדיה, כתבת את ההודעה הזאת, ולא עלה בדעתך להפעיל את תוכנת המחשבון? DrorK • שיחה 20:34, 15 במרץ 2007 (IST)
בבקשה - חילוק ארוך מויקיספר [[2]] סופר מריו 20:39, 15 במרץ 2007 (IST)
- למה אתה מתחכם? בנאדם במצוקה אמיתית ואתה לועג עליו...אגב נזכרתי. בברכה, Shayakir • שיחה. 20:36, 15 במרץ 2007 (IST)
זבל לבן-איך מתקשר לבגדי מועדונים והלוק של פאריס הילטון?
שלום,הבנתי ממכם שזבל לבן מתקשר למעמד הנמוך של הלבנים בארהב,אבל אני מעונינת להבין יותר את הקשר והשתלשלות הצירוף בין הסבר זה,לאופנת המועדונים וסגנון שכבת הכוכבנים האמריקאים,כמובילי סגנון זה,ואפילו ההקשר עם הזמר אמינם?
Hi there, In short, white trash is a class of uneducated, low-income people, something like "ARSIM" in israel... typical places they can be found at are the local KFC, McDonald's, shopping malls, etc. think about Homer & Marge Simpson, Hank & Peggy Hill or Al & Peggy Bundy, got the idea? Eminem is another fine example , he's a white trash guy, Paris Hilton is filthy rich but nevertheless dresses like a white trash whore. One last thing, I'm not sure if there's a difference between white and black trash... I asked Jamie and she said they're the same but i'm pretty sure they have different life styles, agenda, etc.
yalla sallamat
Shai of Toronto,
מדוע מולקולות לא מוליכות חשמל במצב צבירה מוצק ונוזל?
תודה, --miniature 12:21, 16 במרץ 2007 (IST)
- משום שאין להן חלקיקים טעונים ניידים (אלקטרונים, יונים...) שיוליכו את החשמל. בשום מצב צבירה. הן מורכבות מאטומים הקשורים בקשרי קוולנטים. נעה 12:33, 16 במרץ 2007 (IST)
- אבל למולקולות יש אלקטרונים (מאותרים אני חושב..) מסביב לחלק מהמולקולות (אלקטרונים לא קושרים).. --miniature 12:41, 16 במרץ 2007 (IST)
חומר שנמצא במצב צבירה נוזלי או מוצק יכול להוליך, גם אם הוא בנוי ממולקולות. לדוגמה: מים.מלמד כץ 15:48, 16 במרץ 2007 (IST)- מים מזוקקים(ראה שם)הם מבודד ואינם מוליכים אלא אם מוסיפים להם מלחים--Avin • שיחה 16:18, 16 במרץ 2007 (IST)
- צודק, טעיתי :-) אכן מקורה של ההולכה במלחים. למעשה תשובתה של נעה מדויקת וניתן להוסיף שאפילו סריג יוני (גביש יוני), למשל מלח מוצק, הוא מבודד משום שאין בו נושאי מטען חופשיים. מלמד כץ 16:51, 16 במרץ 2007 (IST)
- אולי כדאי להדגיש שבמתכת (או במוליך למחצה מאולח) ההולכה נעשית על ידי אלקטרונים ואילו בתמיסה של מלחים ההולכה נעשית על ידי יונים. אגב, יונים אלו אינם בהכרח אטומים בודדים, אלא יכולים להיות גם קבוצת אטומים. במוליך על הסיפור שונה. שם מנגנון ההולכה אחר וייתכנו גם מוליכי על הבנויים ממולקולות, כמו למשל חומרים קרמיים מסוימים (לדוגמה Yttrium barium copper oxide). מלמד כץ 16:59, 16 במרץ 2007 (IST)
- צודק, טעיתי :-) אכן מקורה של ההולכה במלחים. למעשה תשובתה של נעה מדויקת וניתן להוסיף שאפילו סריג יוני (גביש יוני), למשל מלח מוצק, הוא מבודד משום שאין בו נושאי מטען חופשיים. מלמד כץ 16:51, 16 במרץ 2007 (IST)
- מים מזוקקים(ראה שם)הם מבודד ואינם מוליכים אלא אם מוסיפים להם מלחים--Avin • שיחה 16:18, 16 במרץ 2007 (IST)
- כפי שצוין לעיל, הולכת חשמל תלויה בהימצאותם של נושאי מטען חופשיים יחסית. פולימרים מוליכים (Conductive polymer) הם דוגמא למולקולות ענק המסוגלות להוליך חשמל במצב מוצק. אולי יש לך כמה כאלה בבית או באורות של הברקס. ―ליאור (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם
- האם הם פועלים על אותו עיקרון של מוליכים למחצה? מלמד כץ 17:28, 16 במרץ 2007 (IST)
- (שכחתי לעקוב, סליחה) כן ולא. גם כאן יש פס ערכיות ופס הולכה, רק שהם תולדה של "מריחה" של אורביטלים מולקולריים ולא של אורביטלים אטומיים. בעוד שבמוליכים למחצה האלקטרונים בד"כ מהירים מהחורים, במוליכים למחצה אורגניים החורים יכולים להיות הרבה יותר מהירים מהאלקטרונים. ראו en:HOMO/LUMO. ליאור 21:16, 16 במרץ 2007 (IST)
- האם הם פועלים על אותו עיקרון של מוליכים למחצה? מלמד כץ 17:28, 16 במרץ 2007 (IST)
- אבל למולקולות יש אלקטרונים (מאותרים אני חושב..) מסביב לחלק מהמולקולות (אלקטרונים לא קושרים).. --miniature 12:41, 16 במרץ 2007 (IST)
הבחירות לנשיאות המדינה
יש כבר תאריך? 88.154.105.139 16:16, 16 במרץ 2007 (IST)
- אף אחד לא רוצה לענות? Alsikjemorgen 23:17, 20 במרץ 2007 (IST)
קרלו אנצ'לוטי
מהו התעתיק האנגלי של שמו ? ים - דף השיחה 16:56, 16 במרץ 2007 (IST)
- Carlo Ancelotti.
- ואת זה גיליתי ע"י זה שנכנסתי לערך קרלו אנצ'לוטי, וכשראיתי שאין קישורים לערכים בויקיפדיות של הגויים, הסתכלתי אילו דפים מקושרים לערך (בעזרת "דפים המקושרים לכאן", מצד שמאל), ראיתי שמילאן (כדורגל) מקשר לערך. ראיתי שהוא המאמן, ושהוא מופיע בטבלה, לערך הזה היה בינויקי (קישור לויקיפדיות אחרות), נכנסתי לזה שבאנגלית, ושם מצאתי את השם באותיות לטיניות.
- eman • שיחה • ♥ 17:33, 16 במרץ 2007 (IST)
סמל השומר הצעיר
בוקר טוב לכולם. לטובת פתרון סוגיית זכויות יוצרים, אשמח אם מישהו יוכל לספק תשובות לגבי סמל התנועה: מי יוצרו? מתי נפטר (אם נפטר)? האם הסמל זהה לזה ואם לא - באילו פרטים? זהר דרוקמן - I♥Wiki 01:51, 17 במרץ 2007 (IST)
- תשובה חלקית יתכן ותמצא בכתבה זו, בה עצוב הסמל נזקף לזכותה של רות שלוס. ככל הידוע לי, רות שלוס חיה ועודה מצירת. 80.178.114.234 20:12, 18 במרץ 2007 (IST)
- תודה על תשובתך. אשמח עדיין לתשובה לחלק השני של השאלה. זהר דרוקמן - I♥Wiki 22:10, 18 במרץ 2007 (IST)
- לפי הדגל בפינה השמאלית העליונה של הכרזה לציון עשור לקן וילנה אני משאר שהיא לא יצרה את הסמל בגיל עשר ואף משאר שהסמל עתיק יותר מאחר ותנועת השומר הצעיר קימת 20 שנה לפני שהיא נולדה. הידרו 23:27, 18 במרץ 2007 (IST)
- בלינק המקורי מצוין כי התערוכה של שלוס "מסכמת יותר מ-70 שנות יצירה". קרי, 1932 זה אפשרי. זהר דרוקמן - I♥Wiki 23:41, 18 במרץ 2007 (IST)
- לפי הדגל בפינה השמאלית העליונה של הכרזה לציון עשור לקן וילנה אני משאר שהיא לא יצרה את הסמל בגיל עשר ואף משאר שהסמל עתיק יותר מאחר ותנועת השומר הצעיר קימת 20 שנה לפני שהיא נולדה. הידרו 23:27, 18 במרץ 2007 (IST)
- תודה על תשובתך. אשמח עדיין לתשובה לחלק השני של השאלה. זהר דרוקמן - I♥Wiki 22:10, 18 במרץ 2007 (IST)
- מבלי קשר לתשובתי הקודמת, יתכן ויתר שאלותיך תמצאנה תשובה חלקית בקישורים להלן: (1) בדיון שהתנהל ברוטר, מתואר סמל התנועה (בשנת 1945) כ'סמל החבצלת על רקע אדום עם הסיסמה "חזק ואמץ"' (תוכל לחפש בטקסט את הבטוי "חזק ואמץ"); (2) באתר זה, בקישור "picture of Dvushel Zukovsky with members of Hashomer Hatzair" (חפש נא טקסט זה) ישנה תמונה של דגל הסתדרות השומר הצעיר בפולניה (שצולמה לכל המאוחר בשנת 1942), ובה לא מופיעה החבצלת; (3) לבסוף, גש נא למאגר זה של תמונות ישראליות, הקלד את המספר 19391 בתבת החפוש, ותמצא תמונה ממחנה השומריה בשנת 1945, ובה נראה הסמל העדכני. אמנם אין בכל דברי אלו תשובה שלמה לשאלתך; ולמה כתבתי כל זאת? למען תדע עד לאן שאלתך מגעת. 80.178.114.234 15:31, 20 במרץ 2007 (IST)
- תשובה שקיבלתי בדוא"ל מדודו אמיתי מהנהלת יד יערי
- "...לגבי סמל השוה"צ שלושת המרכיבים שלו מופיעים כבר משלבים מוקדמים של התנועה (פרסום מ-1917) אך לא בסדר הקיים. הסדר המקובל מופיע בפרסום של קן וארשה מ-1918 ("פנקוסי" זה שם הפרסום). מכאן שהסמל עוצב סופית בוארשה 1918 לא ברור ע"י מי. ברור שהתפתח מסמל הצופים (החבצלת שבמרכז) כי השוה"צ התחיל את דרכו כתנועת הצופים היהודית הראשונה. אין למיטב ידיעתינו זיהוי ברור של מעצב מסוים (כנראה שמושג "מעצב" עוד לא היה שגור אז - אבל נשמח להתבדות אם תוצג בפנינו עדות מוסמכת). רות שלוס בכל אופן איננה מועמדת לתואר הזה. זכויות היוצרים על הסמל הן בידי השוה"צ וארכיון יד יערי..."
- הידרו 16:11, 20 במרץ 2007 (IST)
- תודה לכל המשיבים. הידרו, אם כבר פנית, למה שלא תנסה לשחרר מהם כמה תמונות ל-GFDL (לא אהיה אופטימי מדי ואניח שהם ישחררו גם את הסמל, אני מניח שיתכנו גם בעיות משפטיות סביב אפשרות זו). זהר דרוקמן - I♥Wiki 20:55, 20 במרץ 2007 (IST)
- התכתבתי איתם כבר בנושאים אחרים ואף גרמתי להם לכמה עריכות משניות
- ציטוט מההתכתבויות בנושא תמונות
- "אינני מבין מה הבעיה. כל מי שרוצה להשתמש בתמונות (הרבות מספור) הנמצאות ברשותנו לשימוש לא-מסחרי כמו הויקיפדיה מוזמן לפנות אלינו. הוא יקבלן עם אישור והתחייבות לציון המקור + שלא יעשה בהן שימוש אחר - כך אנו נוהגים עם כל אחד אחר. זו דרך העבודה שלנו וכך גם יהיה כאשר חלקים גדולים יותר של ארכיון התמונות שלנו יהיו פתוחים לחיפוש ברשת."
- הידרו 23:53, 20 במרץ 2007 (IST)
- באסה. אין שום תמונה שהם מוכנים לשחרר תחת GFDL? זהר דרוקמן - I♥Wiki 23:56, 20 במרץ 2007 (IST)
- התכתבתי איתם כבר בנושאים אחרים ואף גרמתי להם לכמה עריכות משניות
- תודה לכל המשיבים. הידרו, אם כבר פנית, למה שלא תנסה לשחרר מהם כמה תמונות ל-GFDL (לא אהיה אופטימי מדי ואניח שהם ישחררו גם את הסמל, אני מניח שיתכנו גם בעיות משפטיות סביב אפשרות זו). זהר דרוקמן - I♥Wiki 20:55, 20 במרץ 2007 (IST)
- תשובה שקיבלתי בדוא"ל מדודו אמיתי מהנהלת יד יערי
שלום, רציתי לשאול שאלה גם לידע כללי וגם לטובת עריכה בויקיפדיה. בקטגוריה:מדינות יהודיות מחוץ לארץ ישראל מצוינות שתי מדינות כאלה, ממלכת הכוזרים וחדייב. מעניין אותי לדעת האם היו מדינות נוספות כאלה? ידוע לי על שבטים ברברים מגויירים באלג'יריה במאה ה-8, מישהו יכול להרחיב עליהם? ואולי היו ממלכות יהודיות בתימן, מסופוטמיה, או באתיופיה? אשמח לכל פיסת מידע, כי הקטגוריה ממש במצב עלוב. ושאלה נוספת: האם האזור היהודי האוטונומי בסיביר ראוי להיכלל בקטגוריה זו? בתודה, גלובוס 17:16, 17 במרץ 2007 (IST)
- שכחתי לגמרי להכניס גם את האזור היהודי האוטונומי לקטגוריה. ראה גם דיון בשיחה:חמיר. המתעתק • שיחה 19:21, 17 במרץ 2007 (IST)
- ראה גם את מרד חנילאי וחסינאי.Ingsoc 21:52, 17 במרץ 2007 (IST)
- ישנה מסורת שהמלכה הפלאשית יוֹדית, שהובילה צבאות נגד הנוצרים באתיופיה, היתה יהודייה. ד.ט 00:06, 18 במרץ 2007 (IST)
מהי סיומת הקבצים .rsc? (ווינדוס)
תודה --miniature 19:17, 17 במרץ 2007 (IST)
זיהוי בע"ח
מה זה?
שומבלע • שיחה 03:15, 18 במרץ 2007 (IST)
- אצנדל (Scutigera), ראה גם: House centipede. מלמד כץ 03:27, 18 במרץ 2007 (IST)
- אוי! איזה חמוד! (ולפי הערך בויקיגויים גם מועיל!)
- איפה אפשר להשיג כאלה?
- eman • שיחה • ♥ 03:33, 18 במרץ 2007 (IST)
- אני מצאתי אותו בבית.--שומבלע • שיחה 04:44, 18 במרץ 2007 (IST)
מתי הונף לראשונה דגל ישראל?
שאלה שהעליתי גם בשיחה:דגל ישראל#ההיסטוריה של הדגל. בערך דגל ישראל כתוב שהדגל הונף לראשונה לכבוד יום הולדתו המאה של מונטפיורי ואילו באתר גלים כתוב שהוא הוכן לראשונה לרגל חגיגה של ילדי "החדר". מי צודק? מלמד כץ 03:36, 18 במרץ 2007 (IST)
- תודה לאלמוג שענה בשיחה:דגל ישראל#ההיסטוריה של הדגל. מלמד כץ 18:54, 18 במרץ 2007 (IST)
המלט
אם מות אביו, מדוע המלט, שהיה בנו ויורשו, לא קיבל את המלוכה, אלא דודו? מה היו החוקים דאז לגבי המלכת המלכים בדנמרק ב- 1600?
- על פי הערך בויקי האנגלית, ניתן להבין שסיפור המקור של המלט הוא קדום הרבה יותר ושייך לימי הביניים. כפי שאני מבין מהערך האנגלי, גרטרוד - אמו של המלט היא, למעשה, בתו של רוריק - מלך דנמרק, שנישאה לאחד מהאצילים (שהיה מושל יוטלנד) והפך למלך בזכות נישואיו לגרטרוד ואז נרצח בידי אחיו. בחלק משושלות המלוכה באירופה היה נהוג שבהעדר בנים, בעלה של בת המלך הוא השליט בפועל. כך שברגע שגרטרוד נישאה בשנית, בעלה החדש הוא המלך בפועל. זו ההבנה שלי וכדאי אולי שתקבל/י תשובה מוסמכת יותר.אודי 23:04, 18 במרץ 2007 (IST)
תוכים כחולים גדולים ומצחיקים
בגן החיות התנ"כי, די בהתחלה, יש מסלול של תוכים, ובכלוב הראשון יש זוג תוכים כחולים גדולים מצחיקים מאוד. רק שאין לי מושג איך קוראים להם (אני רק זוכר שלא ידעתי איך מנקדים ת'שם שלהם, והאנגלית לא עזרה לי כי שם הם נקראים אחרת לגמרי). מי יודע? הלל • שיחה • תיבת נאצות 09:47, 18 במרץ 2007 (IST)
- ארת ענק יקינתונית? דניאל צבי 09:51, 18 במרץ 2007 (IST)
- זהו שלא (זה גם לא מתאים למאפיינים שציינתי לגבי הניקוד של השם...). המקור שלהם היה יותר בז' כזה, אם אני זוכר נכון. הלל • שיחה • תיבת נאצות 12:29, 18 במרץ 2007 (IST)
- נו, מישהו כאן? הלל • שיחה • תיבת נאצות 09:09, 19 במרץ 2007 (IST)
- אממ... אפשר להתקשר לגן החיות התנ"כי ולשאול. סקרלט • שיחה • הפתיעו אותי 09:09, 19 במרץ 2007 (IST)
- נו, מישהו כאן? הלל • שיחה • תיבת נאצות 09:09, 19 במרץ 2007 (IST)
- זהו שלא (זה גם לא מתאים למאפיינים שציינתי לגבי הניקוד של השם...). המקור שלהם היה יותר בז' כזה, אם אני זוכר נכון. הלל • שיחה • תיבת נאצות 12:29, 18 במרץ 2007 (IST)
נפלה לא תוסיף
כידוע, במזמור תהילה לדוד (הידוע בשם אשרי) לא מופיע פסוק באות נון. שמעתי פעם שבכתבי יד עתיקים מצוי נוסח שבו מופיע הפסוק באות זו, אך לא מצאתי את המזמור במגילות קומראן. שמא מישהו יכול לעזור? דוד 12:57, 18 במרץ 2007 (IST)
- אכן, הפסוק הוא (בערך, מזיכרון) "נאמן אלוהים בכל דבריו" וכו', משהו כזה. מובא ב'דעת מקרא' (הפסוק מופיע גם בתרגום השבעים). עמוס חכם מציין שם שבשיחה על פה עם פלוסר הלה אמר לו שמכך שרק בפסוק זה מופיע שם "אלוהים" (לעומת שם הוי"ה בשאר המזמור), מטים הדברים לומר שפסוק זה הוא השלמה מאוחרת, ולא הפסוק המקורי שנשמט. הלל • שיחה • תיבת נאצות 13:06, 18 במרץ 2007 (IST)
- תבורך מנשים. דוד 13:10, 18 במרץ 2007 (IST)
- כי מים ביקשת, דוד, וחלב נתן? הראל, שמנסה ללמוד את רמיזותיהם של תלמידי החכמים של ישיבת ויקיפדיה. Harel • שיחה 13:16, 18 במרץ 2007 (IST)
- פירוש רש"י ותוספות (וגם חומוס וצ'יפס): המזמור תהילה לדוד הוא אקרוסטיכון הכולל את כל אותיות הא"ב מלבד האות נו"ן. בתרגום השבעים (לא מהזיכרון - יש לי את דעת מקרא לפני ואני מצטט) נוסף הפסוק "נאמן ה' בדברין וחסיד בכל מעשיו" ואילו במגילות קומראן נכתב "נאמן אלוהים בדבריו וחסיד בכל מעשיו". 13:42, 18 במרץ 2007 (IST)
- ראוי להוסיף מידע זה לערך אשרי יושבי ביתך. דוד שי 07:59, 19 במרץ 2007 (IST)
- נוסף. הלל • שיחה • תיבת נאצות 08:12, 19 במרץ 2007 (IST)
- ראוי להוסיף מידע זה לערך אשרי יושבי ביתך. דוד שי 07:59, 19 במרץ 2007 (IST)
- פירוש רש"י ותוספות (וגם חומוס וצ'יפס): המזמור תהילה לדוד הוא אקרוסטיכון הכולל את כל אותיות הא"ב מלבד האות נו"ן. בתרגום השבעים (לא מהזיכרון - יש לי את דעת מקרא לפני ואני מצטט) נוסף הפסוק "נאמן ה' בדברין וחסיד בכל מעשיו" ואילו במגילות קומראן נכתב "נאמן אלוהים בדבריו וחסיד בכל מעשיו". 13:42, 18 במרץ 2007 (IST)
- כי מים ביקשת, דוד, וחלב נתן? הראל, שמנסה ללמוד את רמיזותיהם של תלמידי החכמים של ישיבת ויקיפדיה. Harel • שיחה 13:16, 18 במרץ 2007 (IST)
- תבורך מנשים. דוד 13:10, 18 במרץ 2007 (IST)
איך אומרים בעברית novel? (או: בעיה בבינויקי)
חשבתי שהתרגום הנכון הוא רומן, אבל אז בדקתי את הבינויקים ועושה רושם שאין Novel בעברית. יש לנו נובלה, שזה Novella, ויש לנו רומן שזה Romance, אבל מה ביניהם? קומולוס • שיחה 22:58, 18 במרץ 2007 (IST)
- novel יכול להיות רומן, אך לרוב סיפור עלילתי. אורי 23:29, 18 במרץ 2007 (IST)
- הבינויקי ברומן כרגע מפנה לרומן רומנטי, מה שנראה לי לא סביר ודרוש תיקון. מצד שני, יתכן ואני טועה. הצעתי - שאל את ליש, אשר להבנתי עוסק בתחום ההוצאה לאור. זהר דרוקמן - I♥Wiki 23:38, 18 במרץ 2007 (IST)
- על פי אלקלעי novel הינו שם כללי המציין נובלה, סיפור ורומן. למיטב ידיעתי לא קיים מונח עברי מקביל וגם איני חש צורך במונח כוללני מסוג זה. לדעתי, במקומות בהם צוין באנגלית novel, צריך לפשפש קצת יותר במהות ולמצוא אם הכוונה לסיפור קצר, נובלה או רומן ולתרגם בהתאם. בברכה. ליש 06:48, 19 במרץ 2007 (IST)
- בענין הערתו של זהר על הבינויקי של הרומן, הגדרת הרומן עברה שינויים לא מעטים במהלך השנים, אך הרומן בבסיסו, כפי שכתב אותם אונורה דה בלזק הנחשב לאבי הרומן, היה סיפור רומנטי רחב יריעה. בברכה. ליש 06:56, 19 במרץ 2007 (IST)
- תודה אריה. קומולוס • שיחה 07:22, 19 במרץ 2007 (IST)
- שיניתי את הבינויקי כך שיפנה ל Novel באנגלית, Roman בגרמנית וכן הלאה. זה הבינויקי המתאים ביותר. ד.ט 13:13, 19 במרץ 2007 (IST)
- העברית למדה כאן (כבדברים אחרים רבים) מן הגרמנית, ולא מן האנגלית: רומן הוא Roman, נובלה היא Novelle. לאנגלים יש בעייה, לא לנו. Harel • שיחה 13:18, 19 במרץ 2007 (IST)
- גם האנגלים התאוששו. בערך Novel, אחרי קצת התפתלויות, נאמר שכיום הכוונה ליצירה באורך מסוים. (וזה אכן השימוש בשפת הדיבור - "סופר פלוני הוציא שני אוספי סיפורים קצרים ו Novel אחד"). בערך Novella נאמר שזו סוגה בדיונית ארוכה מ Novellet וקצרה מ Novel. שורה תחתונה, האורך קובע. ד.ט 13:21, 19 במרץ 2007 (IST)
- העברית למדה כאן (כבדברים אחרים רבים) מן הגרמנית, ולא מן האנגלית: רומן הוא Roman, נובלה היא Novelle. לאנגלים יש בעייה, לא לנו. Harel • שיחה 13:18, 19 במרץ 2007 (IST)
- הבינויקי ברומן כרגע מפנה לרומן רומנטי, מה שנראה לי לא סביר ודרוש תיקון. מצד שני, יתכן ואני טועה. הצעתי - שאל את ליש, אשר להבנתי עוסק בתחום ההוצאה לאור. זהר דרוקמן - I♥Wiki 23:38, 18 במרץ 2007 (IST)
סמל העיר בת ים
האם יש איזשהו קשר בין סמל העיר ובין הכוכבים שעליו לבין שבעת הכוכבים שהרצל הציע באלטרנטיבה לדגל המדינה? תומר 00:07, 19 במרץ 2007 (IST)
- אני ספרתי שישה כוכבים (אבל אני רע במתמטיקה) - דודס • שיחה 00:09, 19 במרץ 2007 (IST)
- שבעת הכוכבים של הרצל מופיעים, כמובן, בסמלה של הרצליה. דוד שי 07:57, 19 במרץ 2007 (IST)
- יש סיכוי שבעבר הסמל כלל שבעה כוכבים? תומר 18:45, 19 במרץ 2007 (IST)
- לפי אתר עיריית בת ים, ששת הכוכבים הם סמל לששת ימי הבריאה. לא סביר שפעם היו שבעה. אבינעם 19:10, 19 במרץ 2007 (IST)
- יש סיכוי שבעבר הסמל כלל שבעה כוכבים? תומר 18:45, 19 במרץ 2007 (IST)
- שבעת הכוכבים של הרצל מופיעים, כמובן, בסמלה של הרצליה. דוד שי 07:57, 19 במרץ 2007 (IST)
mole fraction - איך בעברית?
תודה, --miniature 02:23, 19 במרץ 2007 (IST)
- באיזה הקשר?--שומבלע • שיחה 06:29, 19 במרץ 2007 (IST)
- בהקשר של איזוטופים (כימיה) --miniature 08:54, 19 במרץ 2007 (IST)
- מה שאני יודע- מול : שומה או "חפרפרת" . fraction - חילוק ,שבר, חלקיק. אולי זה ביטוי. אתה יכול להביא את המשפט המלא? --שומבלע • שיחה 11:07, 19 במרץ 2007 (IST)
- אני מבין שהמקור הוא representative isotopic composition (mole fraction) והתרגום שלי יהיה "שכיחות האיזוטופ (כשבר מולי מהיסוד)" ליאור 11:22, 19 במרץ 2007 (IST)
- וכמובן, שהכוונה במול היא ליחידת המידה. דניאל צבי 21:10, 19 במרץ 2007 (IST)
- אני מבין שהמקור הוא representative isotopic composition (mole fraction) והתרגום שלי יהיה "שכיחות האיזוטופ (כשבר מולי מהיסוד)" ליאור 11:22, 19 במרץ 2007 (IST)
- מה שאני יודע- מול : שומה או "חפרפרת" . fraction - חילוק ,שבר, חלקיק. אולי זה ביטוי. אתה יכול להביא את המשפט המלא? --שומבלע • שיחה 11:07, 19 במרץ 2007 (IST)
- בהקשר של איזוטופים (כימיה) --miniature 08:54, 19 במרץ 2007 (IST)