ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון199

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
דפי ארכיון של הכה את המומחה
ארכיון כללי
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10
11 12 13 14 15 16 17 18 19 20
21 22 23 24 25 26 27 28 29 30
31 32 33 34 35 36 37 38 39 40
41 42 43 44 45 46 47 48 49 50
51 52 53 54 55 56 57 58 59 60
61 62 63 64 65 66 67 68 69 70
71 72 73 74 75 76 77 78 79 80
81 82 83 84 85 86 87 88 89 90
91 92 93 94 95 96 97 98 99 100
101 102 103 104 105 106 107 108 109 110
111 112 113 114 115 116 117 118 119 120
121 122 123 124 125 126 127 128 129 130
131 132 133 134 135 136 137 138 139 140
141 142 143 144 145 146 147 148 149 150
151 152 153 154 155 156 157 158 159 160
161 162 163 164 165 166 167 168 169 170
171 172 173 174 175 176 177 178 179 180
181 182 183 184 185 186 187 188 189 190
191 192 193 194 195 196 197 198 199 200
201 202 203 204 205 206 207 208 209 210
211 212 213 214 215 216 217 218 219 220
221 222 223 224 225 226 227 228 229 230
231 232 233 234 235 236 237 238 239 240
241 242 243 244 245 246 247 248 249 250
251 252 253 254 255 256 257 258 259 260
261 262 263 264 265 266 267 268 269 270
271 272 273 274 275 276 277 278 279 280
281 282 283 284 285 286 287 288 289 290
291 292 293 294 295 296 297 298 299 300
301 302 303 304 305 306 307 308 309 310
311 312 313 314 315 316 317 318 319 320
ארכיון מתמטיקה
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10
ארכיון פיזיקה
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10
ארכיון ביולוגיה
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10
ארכיון פסיכולוגיה
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10

דף זה הוא דף ארכיון של דיון או הצבעה שהסתיימו. את המשך הדיון יש לקיים בדף השיחה של הערך או הנושא הנידון. אין לערוך דף זה.


תוכן עניינים

מובלעת בתוך מובלעת![עריכת קוד מקור]

תוך כדי שיטוט בגוגל מפות, נוכחתי לדעת כי בתוך איחוד האמירויות הערביות יש מובלעת של עומן. אולם מה שהפתיע אותי מאוד היה שבתוך המובעלת הזו, ישנה מובלעת נוספת של איחוד האמירויות הערביות. שמעתם פעם על דבר כזה? חפשו בגוגל מפות "aturrah". אביעד‏ • שיחה 18:58, 8 באוקטובר 2012 (IST)

תבנית:הידעת? 31 בדצמבר - סדרה 1. • ♀♂קלאושיחה • 19:12, 8 באוקטובר 2012 (IST)
בגבול הבלגי הולנדי יש סיפורים דומים, וכך גם בגבול הספרדי-צרפתי. ואם תקום מדינה פלטסינית, כך זה יהיה כנראה גם עם אריאל והכפרים שליד.בדרך כלל גבולות שנקבעו על ידי מעצמות (ישראל למשל) לא מכילים מקרים מוזרים שכאלו, כי פשוט לשלטון האימפריאלי (הבריטי לדוגמה הרלוונטית)קשה כך למשול.

Exx8 - שיחה 00:50, 9 באוקטובר 2012 (IST)

ה"הידעת" הזה מעניין, אך אני חושב שכאשר מדבור במדינות, זה מרשים יותר. אביעד‏ • שיחה 07:27, 9 באוקטובר 2012 (IST)
מפת איחוד האמירויות
סנוב, את ויקיפדיה קראת!? הוספתי להודעתך קישורים לערכי המדינות האמורות. בערך על איחוד האמירויות אפשר לראות את המפה שצירפתי גם כאן. כמו שאתם רואים, השפיץ של חצי האי ערב מול מיצר הורמוז שם כלל ערב רב של נסיכויות. לסולטן של עומן ומאסקט (אין שום קשר לרובה, לאגוז או לענבים) היו שטחים רבים וביניהם גם החלק שמול מיצר הורמוז ועוד חלק קטן. מי שרוצה להוסיף מידע לויקיפדיה העברית על המובלעות מוזמן לתרגם את w:Madha (המובלעת העומנית) ואת w:Nahwa (המובלעת השארג'אית שבתוכה). עד אז זה יוזכר רק במשפט בערך על שארג'ה. Tzafrir - שיחה 10:37, 9 באוקטובר 2012 (IST)
יש אפילו יותר מזה. דהלה קרגברי היא מובלעת של הודו בתוך מובלעת בנגלדשית בתוך מובלעת הודית בתוך בנגלדש. ואם זה לא מספיק, שטח המובלעת הוא בבעלות איכר בנגלדשי.--ניצן - שיחה 16:37, 9 באוקטובר 2012 (IST)
אם רוצים משהו קרוב יותר לבית, אז בתקופה שבין הסכם עזה ויריחו תחילה להתנתקות, היה איזור שנקרא המואסי, שהיה שטח A, שהיה מוקף בגוש קטיף, שהיה שטח C, שהיה מוקף (למעט כביש גישה) בשטח A של רצועת עזה. ‏DGtal‏ 17:11, 9 באוקטובר 2012 (IST)
לגבי הסיפור עם המובלעות ההודיות, שתי הממשלות הגיעו להסכמה ב-2011 שהם יבצעו חילופי שטחים מוסכמים.
המצב נובע מהסכמות של מדינות האזור לפני העדין האמפריאליסטי.אז היה יותר קשה לחסום גבולות כך שהיו כפרי מובלעות שכאלו.Exx8 - שיחה 18:22, 9 באוקטובר 2012 (IST)

אמונה, שאלות לא נעימות[עריכת קוד מקור]

שתי שאלות:

  1. למה למרות המדע, הטכנולוגיה, פילוסופיה רציונלית והתפתחות עדיין יש הרבה יותר אנשים מאמינים ביישות על טבעית מאשר כופרים בה? אני לא מדבר רק על דת פורמלית, אלא גם על אמונות כמו רוחות, טלפתיה, חייזרים (נחשבים על טבעי, עם כל הכבוד), ניבוי עתידות בקפה וכדו'?
  2. למה אדם שנפגע מתקרב יותר לאמונה? הייתי מצפה מאדם שנהיה חולה יותר או שטיל הרג לו חצי משפחה להפוך לבלתי מאמין. כי בדרך כלל מאמינים בישות שיכולה לתת לך יתרון כלשהו ("אני אתפלל ואלוהים יראה שאני טוב ויעזור לי") וזה סותר את המצב העגום. האם זה סוג של "מודה באשמה"? 79.176.236.42 10:07, 9 באוקטובר 2012 (IST)
אמונה בחייזרים אינה אמונה בעל טבעי. קיומם של חיים מחוץ לכדור הארץ נחשב למשהו סביר בקרב מדענים. לעומת זאת האמונה שהיה מפגש כלשהו בין אדם לחייזרים, בפרט אינטילגנטיים, אינה נתמכת בשום ראיה מדעית והיא בלתי סבירה בעליל. דניאל תרמו ערך 11:06, 9 באוקטובר 2012 (IST)
דוקא שאלות נעימות. זה אומר שרוב האנשים יודעים בסתר ליבם את האמת רבנן - שיחה 11:17, 9 באוקטובר 2012 (IST)
  1. מדובר בתהליך - לפני מאתיים שנה מספר הלא מאמינים היה קרוב לאפס ומאז הוא בעלייה מתמדת. ככל שעובר הזמן גדל מספר הלא מאמינים ומצטמצם מספר המאמינים. בישראל יש עיוות מסוים הודות לתמיכה כספית ממלכתית במוסדות הדתיים, בחי הדת ובמשפחות דתיות גדולות - הלא מאמינים מסבסבדים את המאמינים.
  2. אספר לך אנקדוטה - בעל של דודתי היה חייל בצבא רומניה. מי ששירת בצבא יודע שלעתים רובים עוברים מיד ליד מבלי משים וכך קרא שבמסדר נשק, כשבדקו איזה רובה שייך לאיזה חייל, לכל חייל נמצא רובה ורק הרובה שהוא היה חתום עליו נעלם. נתנו לו חופשה של יומיים כדי למצוא את הרובה או את הכסף הדרוש לתשלום עבורו, סכום אדיר שלא היה לו שום סיכוי להשיג. אם לא היה משיג את הרובה, היה צפוי לשבע שנות מאסר. הוא חיפש בכל מקום שעלה על דעתו והרובה לא נמצא. הוא סיפר לי שהתפלל לאלוהים וכשזה לא עזר התפלל לאלוהים של הנוצרים וכשזה לא עזר ועבר ליד מסגד נטוש התפלל לאלוהים של המוסלמים. גם זה לא עזר. בסוף הרב סמל הפלוגתי מצא את הרובה בעמדת שמירה בבית הקברות. האיש המדובר, הבעל של דודתי, היה יהודי מלידה ונשאר יהודי כל חייו, תמיד צם ביום הכיפורים ואפילו נמנע מעישון בשבת ובכל זאת, בשעת צרה, היה מוכן להתפלל לכל מיני אלוהים, אולי יעזרו. תסיק לבד את המסקנות. בברכה. ליש - שיחה 13:39, 9 באוקטובר 2012 (IST)
לגבי האדם שנפגע - אנשים שנפגעים מגיבים בכל מיני צורות: חלקם מתחזקים באמונתם וחלקם נוטשים את אמונתם. חיים כהן ידוע כמי שנטש את הדת בגלל השואה[1] ולעומת זאת היו שהתחזקו באמונתם. כאשר מתייחסים לאמונות שנועדו לספק צרכים אנושיים, הרי הנטישה נובעת מההחלטה של האדם שזה לא מועיל, בעוד האדם הדבק באמונתו מוצא בה נחמה, אולי בעקבות כך שהאדם מחפש משמעות. אולם יש לזכור שחלק מהאמונות בכלל לא נועדו לספק את צרכי האדם אלא מציבות את האדם כמשרתו של האל. ישעיהו ליבוביץ טען כלפי חיים כהן שהוא מעולם לא האמין באלוקים אלא האמין בעזרת אלוקים. המאמין באלוקים בהחלט יכול לעשות דברים הנוגדים את האינטרס האישי שלו מתוך נתינת ערך גבוה יותר לעבודת האל. סביר להניח שרייצ'ל קורי לא נהנתה ממרדף אחרי דחפורים ובכל זאת עשתה זאת מתוך בחירת ערכים (שגויה לטעמי) שהיו חשובים לה. עדירל - שיחה 14:06, 9 באוקטובר 2012 (IST)
למה לא שאלת, איך זה שלמרות המדע-הטכנולוגיה-הפילוסופיה-הראציונלית-וההתפתחות, יש עדין אנשים שעוסקים במוזיקה, בציור, בפיסול, בסיפרות ובפוליטיקה?
אילו מישהו היה מפנה אליי את השאלה ששאלתי הרגע - אז הייתי עונה לו בדיוק את מה שהייתי עונה גם לשאלה שלך: אין שום קשר - לא קשר של אישוש ולא קשר של הפרכה - בין מדע/טכנולוגיה/חשיבה רציונלית לבין אומנות/פוליטיקה/אמונה בעל-טבעי. ואם כבר יש איזשהו קשר ביניהם, אז הוא רק קשר של שימוש בהשגי המדע והטכנולוגיה והחשיבה הראציונלית - כדי לשפר יותר את כלי העיסוק באומנות/בפוליטיקה/באמונה/בעל-טבעי: למשל, בזכות המדע הטכנולוגיה והחשיבה הראציונלית - אפשר לפתח מוזיקה אלקטרונית או אומנות ממוחשבת (קולנוע, אנימציות, וכדומה), בזכות המדע הטכנולוגיה והחשיבה הראציונלית - אפשר לשפר את הפוליטיקה - ע"י שיפור כלי ההתקשרות של הפוליטקאים עם מצביעיהם (באמצעות רדיו טלויזיה ואינטרנט), ובזכות המדע הטכנולוגיה והחשיבה הראציונלית - אפשר לפתח את הכלים שבהם משתמש האדם הדתי כדי להעמיק את אמונותיו בעל-טבעי (האם שמעת על האתר שובר-הקופות של הרב אמנון יצחק? או על ערוץ הטלויזיה הפופולארי "הידברות" של הרב זמיר כהן? אלו היו רק שתי דוגמאות קלאסיות - מתוך כמה אלפי דוגמאות - רק בישראל, ויש אומרים רבבות דוגמאות, אבל למיטב ידיעתי - ככל שמדובר בישראל - מדובר רק באלפי דוגמאות ולא ברבבות דוגמאות, אם כי גם אלפי דוגמאות זה מספיק הרבה).
וכעת לגוף שאלתך: מבחינה ראציונלית, ההבדל בין הטבעי לבין העל טבעי הוא בזה, שהדברים הטבעיים הם - בהגדרה - דברים אשר אם הם קיימים אז עצם קיומם ניתן לאיתור באמצעות הכלים הראציונליים (לוגיקה, מדידות פיזיות, וכדומה), בעוד שהדברים העל-טבעיים הם - בהגדרה - דברים אשר אם הם קיימים אז עצם קיומם אינו ניתן לאיתור באמצעות הכלים הראציונליים (לוגיקה, מדידות פיזיות, וכדומה). למשל: אלקטרון, או דרקון-כימרה, הם דברים "טבעיים" - כלומר אם הם קיימים אז קיומם ניתן לאיתור באורח ראציונלי, כי הם מוגדרים על פי תכונות שניתנות למדידה בכלים ראציונליים (למשל: בהגדרה, לכל אלקטרון - אם בכלל יש כזה - יש: מטען-חשמלי שלילי, ספין חצוי, משקל זעיר מאד מסויים, העדר של "צבע קוואנטי", וכיוצא בתכונות שכל אחת מהן ניתנת למדידה ראציונלית; בעוד שבהגדרה, לכל דרקון-כימרה - אם בכלל יש כזה - יש: ראש של אריה, גוף של עז, זנב של נחש, וכיוצא באלו תכונות שכל אחת מהן ניתנת למדידה ראציונלית). זה לגבי דברים "טבעיים" - בין אם הם קיימים ובין אם לאו. מאידך, כל דיון על דברים על-טבעיים - הוא למעשה דיון על דברים שקיומם אינו ניתן לאיתור באורח ראציונאלי: למשל, הטענה (הנכונה או לא) שכעת אני (המדען) ער ולא חולם, כמו גם הטענה (הנכונה או לא) שהיקום הניתן למדידה ראציונאלית הוא חלק ממציאות רחבה יותר שאיננה ניתנת למדידה ראציונאלית, הן שתי טענות אודות דברים על-טבעיים, שכן לי המדען אין שום אפשרות להוכיח לעצמי באופן ראציונלי שכעת אינני חולם, וגם אין לי שום אפשרות להוכיח לעצמי באופן ראציונלי שהיקום הניתן למדידה ראציונלית הוא חלק ממציאות רחבה יותר שאיננה ניתנת למדידה ראציונאלית. למעשה, החשיבה הראציונאלית איננה יכולה לתמוך באף אחת משתי הטענות האחרונות (על אי-החלימה ועל המציאות הרחבה יותר מזו המתגלמת ביקום הניתן למדידה ראציונלית). אבל, וכאן מגיעה הנקודה המכרעת: החשיבה הראציונאלית גם אינה יכולה *להפריך* את אף אחת משתי הטענות האחרונות הנ"ל (על אי-החלימה ועל המציאות הרחבה יותר מזו המתגלמת ביקום הניתן למדידה ראציונלית)! ממילא, אין שום בעיה ראציונאלית בזה, שחתן פרס נובל (לכלכלה מתמטית) כמו ישראל אומן, העומד בראש המכון הישראלי לחשיבה ראציונאלית, יהיה גם אדם דתי, עם כיפה ענקית ועם זקן לבן ארוך. סמי20 - שיחה 13:51, 9 באוקטובר 2012 (IST)
האמונה הדתית, היא פעמים רבות מאוד מעוגנת תרבותית. כלומר אדם דתי, וגם רבים מלא דתיים, נולדים לתרבות של אמונה באלוהים, שנותנת כוח, שנותנת תקווה, שנותנת מסגרת, תפילה ומקושרת בצורה בלתי ניתנת להפרדה מחיי קהילה וכו'. עבור מרבית האנשים הדתיים הקיום האלוהים הוא מעין אקסיומה, משהו שלא ראוי להרהר בו, וגם ההרהור בו, אם זה קיים הוא מאוד סובייקטיבי, ומחפש את התשובה החיוביות לקיום, ולא השלילית. אני חושב שאנשים דתיים לרוב לא חוקרים את העניין הזה לעומק, עם אפשרות שהתשובה תהיה לבסוף שלילית. יחד עם זאת, האם זה אומר שאדם דתי לא יכול ללמוד פיזיקה, מתמטיקה וכו'? ודאי שיכול. מכיוון שהאמונה במקרה זה היא הרבה יותר תרבותית-רגשית מאשר רציונלית - וזה מקור ההפרדה. מכאן שאפשר להפריד בין רציונליות לאמוציונליות. בתור אדם מסורתי חילוני, אני לא מאמין בקיומו של אלוהים (ויחד עם זאת, יש לי תקווה, מסגרת וכו'). הסיבה שאני לא מאמין היא כי אני לא חש בסוג של השגחה, אני לא מוצא את הצורך, וגם הטיעונים האתאיסטיים הרציונליים נוגדים מבחינתי בצורה בלתי ניתנת לערעור את קיומו של אלוהים.
אדם דתי שהוא גם פיזיקאי או מתמטיקאי יוכל להגיע לתוצאות מחקר מדהימות, כי העיסוק בבריאה/לא בריאה, הם לא ענייניים עבורו, ומסכנים את המסגרת הקהילתית-תרבותית הנוחה שהוא נמצא בה. לדעתי, אדם כזה ימצא הסבר פשטני או לא פשטני ליישוב ההדורים בין דת ומדע, וימשיך בפועלו... אביעד‏ • שיחה 14:48, 9 באוקטובר 2012 (IST)
את כל מה שיגיד אדם "מסורתי-חילוני" (כלשונך) על הקשר - שבין "מרבית האנשים הדתיים" (כלשונך) - לבין העדר-עומק בחשיבתם על הדת, יכול להגיד גם אדם "דתי" (כלשונו) על הקשר - שבין "מרבית המסורתיים חילוניים" (כלשונו) - לבין העדר-עומק בחשיבתם על מדע-וטכנולוגיה. אבל האמת היא שהמציאות קצת יותר מורכבת: רדידות החשיבה אינה תלויה בשאלה האם האדם החושב הוא דתי או מסורתי-חילוני, אלא בשאלה האם החושב מנסה לחשוב באופן - רדוד - או עמוק, מה שלגמרי לא תלוי בהיותו - דתי - או חילוני.
להמחשת הדברים, הנה "אנקדוטה" (כלשונו של ליש): לפני כמה שנים התפרסם בארה"ב "סקר אמונה", בין עשרות דוקטורים ופרופסורים: כחציים עוסקים במדעי הטבע, וחציים - במדעי החברה והרוח: לפי מימצאי אותו סקר התברר, כי מרביתם של אלו העוסקים במדעי הטבע, אמרו: "איננו יודעים האם יש על טבעי, כי החשיבה הראציונאלית - מעצם הגדרתה - מסוגלת לעסוק אך ורק בטבעי ולכן אינה מסוגלת לאשר-או-להפריך את העל טבעי", בעוד שמרביתם של אלו העוסקים במדעי החברה והרוח אמרו: "אנחנו יודעים שאין על טבעי", וטעמם ונימוקם עימם: "מדעי הטבע היפריכו את האמונה בעל טבעי"...
למותר לציין, שלא יכולים להתקיים "טיעונים אתאיסטיים רציונליים" (כלשונך) שיכולים באמת להיות "נוגדים בצורה בלתי ניתנת לערעור" (כלשונך) את קיומו של העל-טבעי, ואת זה היבהרתי היטב בתגובתי הקודמת שאליה הגבת. סמי20 - שיחה 15:41, 9 באוקטובר 2012 (IST)
שואל השאלה חוטא שוב ושוב בהטיית ההיסק המפורסמת "מתאם מדומה". הוא מקשר אמונה בקיומו של אלוהים לעשייה מדעית, דברים שלא סותרים זה את רעהו בכלל, אלא בפוטנציה להשלים זה את רעהו (אמנם תלוי את מי שואלים אבל מדובר בדעה לגיטימית). הוא מערבב בין אלוהים לבין דתות שמיוחסות לאלוהים, הוא מערבב בין חייזרים לבין אלוהים לבין דתות לבין פילוסופיה, לבין טלפתיה, לבין טכנולוגיה. אפשר לשאול מה הוא מנסה להשיג בשאילת השאלה הזו?, לי אישית, נראה שהוא שואל אותה מהתלהבות. ואני לא כועס עליו. התשובה היא שעשייה מדעית לחוד ופילוסופיה לחוד (תחת המונח פילוסופיה אני מכניס את המונחים חסרי-הקשר-הטבעי אלוהים, ודתות). אדם יכול להיות אחלה מדען שבעולם ולהאמין שאין אלוהים, להאמין שיש אלוהים, לא לפסול רעיון קיומו של אלוהים אך גם לא לבעול דעה בנושא, לא לפסול רעיון קיומו של אלוהים אך ליטות לדעה שהוא קיים או לא קיים. בתוספת לכל זה אדם גם יכול להיות או להיות חסיד של דת מסוימת, הוא גם יכול להיות אתאיסט ולתרגל גרסה מסוימת של בודהיזם. ניסיוני עם סוגיות אלה לימדני שאם אדם רוצה לגשר על הפערים אם בכלל ישנם, הוא כמעט תמיד יכול, ורק צריך יצירתיות כדי לעשות זאת. אני מציע לקרוא בערך "אתאיזם" תחת הסעיף "ביקורת האתאיזם" (עליו עבדו כאן קשה מאד), ובערך "תורה ומדע, ולהשכיל בהקשרינו הזה. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
דבר ראשון, אני רוצה להגיד שאיני מזלזל באיכות המחקר של אדם דתי או לא דתי. ולסמי - מובן שאדם דתי יכול להצביע על הקשר להיעדר עומק בחשיבתם של חילונים על מדע וטכנולוגים - ואכן רבים הם כך - אך אין זה נוגע לעצם היותם חילונים. אני מכיר דתיים רבים - ודיונים על עצם קיומו או אי קיומו של אלוהים לא מתרחשים (וגורמים אף אי נוחות) - כי הם לא לגיטימיים במסגרות דתיות רבות. אביעד‏ • שיחה 19:45, 9 באוקטובר 2012 (IST)
כשאמרת ש"אין זה נוגע לעצם היותם חילונים", בעצם חזרת על מה שאמרתי אני: שזה לא קשור לשאלה האם הם חילונים. אבל אם תבדוק טוב תיווכח שאותו דבר קיים גם אצל הדתיים: זאת אומרת, שהעובדה שדיונים מסויימים נחשבים "כלא לגיטימיים במסגרות דתיות רבות" (כלשונך), אינה קשורה לעצם היות המיתדיינים - דתיים, אלא קשורה לקיפאון המחשבתי הקיים בקרב אותן מסגרות מסויימות, קיפאון הנובע - לא מתוך היותן דתיות - אלא מתוך פאראנויה הקיימת אצלן והנתלית בחשש מפני מה שהן מגדירות כ"פוטנציאל לשטיפת מוח חילונית שעלולה להוביל להתפקרות". אבל אותה התופעה קיימת - לא רק בקרב מסגרות דתיות מסויימות (בלי קשר להיותן דתיות) - אלא גם בקרב מסגרות חילוניות מסוימות (גם כן בלי קשר להיותן חילוניות): אותן מסגרות לא תאפשרנה (למשל) לרב אמנון יצחק להציג להן את שאלותיו הדתיות - המיועדות (לדעתו) "לאתגר את התפיסה החילונית": העובדה שהן לא תאפשרנה לו את זה, אינה קשורה לעצם היות המיתדיינים - חילוניים, אלא קשורה לקיפאון המחשבתי הקיים בקרב אותן מסגרות מסויימות, קיפאון הנובע - לא מתוך היותן חילוניות - אלא מתוך הפאראנויה הקיימת אצלן והנתלית בחשש מפני מה שהן מגדירות כ"פוטנציאל לשטיפת מוח דתית שעלולה להוביל לחזרה בתשובה". יש רק דבר אחד שמנחם אותי בכל הסיפור הזה: שהמסגרות הקפואות הללו - הן מן הצד הדתי והן מן הצד החילוני - הן מעטות - יחסית לקבוצות הפתוחות, הקיימות הן מן הצד הדתי והן מן הצד החילוני. סמי20 - שיחה 20:14, 9 באוקטובר 2012 (IST)

שבירה[עריכת קוד מקור]

סמי, אין מקום להצגה סימטרית של הסתגרות בשני המחנות. המחנה החילוני פתוח למדי והמחנה הדתי מסוגר. למחנה החילוני אין תורה משמיים המכתיבה לו את גיל היקום ואת דרך הבריאה. יתר על כן, ראה איך מתנהגות מערכות החינוך. מערכת החינוך הממלכתית מעבירה גם שיעורים בנושאים דתיים וקולטת בתוכה מורים דתיים. מערכת החינוך הממלכתית דתית אינה מלמדת על האבולוציה, אינה קולטת מורים חילוניים ויתר על כן, ממוריה נדרש שילדיהם ילמדו בבתי ספר דתיים ובני הזוג יתנהלו כאנשים דתיים. זו הסתגרות. בברכה. ליש - שיחה 20:37, 9 באוקטובר 2012 (IST)

ליש: א. התורה לא אמרה בשום מקום את גיל היקום. אולי חונכת וכן כולנו שכך היא אומרת, ומיעוט שברבנים (ביניהם מפורסמים) אכן טוענים כן, אבל זה לא נכון. ב. בתיכונים דתיים וישיבות תיכוניות דתיות מלמדים אבולוציה ג.אותי לימד מורה אתאיסט מכניקה וקרינה וחומר בישיבה תיכונית מפורסמת. סול במול - שיחה 21:02, 9 באוקטובר 2012 (IST)
איך אומרים, כשצריכים את הגנב מורידים אותו מחבל התלייה - אולי בתיכונים, במקצועות טכניים, סובלים באין תחליף גם מורה חילוני, אבל... אני הכרתי מורה בבית ספר ממלכתי דתי שהודיעו לה שעומדים לפטר אותה משום שראו את בעלה ללא כיפה על ראשו. היא מיהרה להתנצל ומאותו יום הבעל התחיל להתהלך עם כיפה. ולגבי לימודי האבולוציה בתיכונים דתיים, האם מלמדים אותה בדרכו של דרווין או בדרכם של הבריאתנים? זה מזכיר לי את היפהפיה שניגשה לאיש אחד ברחוב, חייכה אליו ושאלה אותו במתק שפתיים אם יהיה מוכן לבוא איתה לביתה. האיש, שהיה מכוער מאוד ומחוטט פנים, צולע ומגמגם, לא הבין איך הלך לו קלף משוגע כל כך, אך הסכים מייד והתלווה אליה. כשהגיעו לביתה, פתחה היפהפיה את הדלת, קראה לילדיה הקטנים, הראתה להם את האיש ואמרה להם: "אתם רואים אותו? אם לא תוכלו יפה פירות וירקות, כך תראו גם אתם". האם כך לימדו אצלכם את האבולוציה? בברכה. ליש - שיחה 21:30, 9 באוקטובר 2012 (IST)
למדו אבולוציה מספרים של משרד החינוך. עשו בגרות של משרד החינוך. המחשבה שהתורה והמדע סותרים היא כל כך מיושנת ולא נפוצה, וכל כך לא מטרידה באמת לציבור המאמין. כיום למעשה היא יותר 'תירוץ' לחילוני מקושיה לדתי.סול במול - שיחה 22:04, 9 באוקטובר 2012 (IST)
ליש, הטענה שהמחנה הדתי פתוח והמחנה הדתי סגור ונעול מראש (למשל מסוגר ונעול על אי קליטת מורים חילונים כדומה), נשמעת תדיר בקרב קבוצות קטנות מאד וסגורות מאד שבקושי מכירות את הציבור הדתי על כל גווניו הרבים כל כך. אולם, הרי באותה מידה ממש, יש גם קבוצות קטנות מאד וסגורות מאד שבקושי מכירות את הציבור החילוני על כל גווניו הרבים כל כך - ושתגדנה את טענת הראי ההפוכה במאה ושמונים מעלות ממה אמרת: הן תגדנה, שהמחנה הדתי פתוח לכל אופציה אפשרית, בעוד שהמחנה החילוני סגור ונעול מראש (למשל מסוגר ונעול על זה שהדת זה משהו אנכרוניסטי, או על זה שהלא מאמינים מממנים את המאמינים, או על זה שבתי הספר הדתיים אינם קולטים מורים חילונים, וכדומה). עד כאן, טענותיהן הקיצוניות של אותן קבוצות קטנות מאד - משני הצדדים - דתיים וחילוניים כאחת. אבל האמת נמצאת באיזשהו מקום באמצע שבין שתי הטענות הקיצוניות הנ"ל, כלומר: זה נכון שיש בתי ספר דתיים שלעולם לא יקלטו מורים חילונים - או לפחות לא מורים אתאיסטים מוצהרים, וזה נכון שיש בתי ספר חילוניים שלעולם לא יקלטו מורים דתיים - או לפחות לא מורים רבנים חרדים מוצהרים; אבל למרבה המזל, בתי הספר המסוגרים האלה - דתיים וחילוניים כאחת, אינם מאפיינים את מרבית בתי הספר בארץ - הדתיים והחילוניים כאחת: הרי כל מי שמכיר את בתי הספר החילוניים בארץ (במיוחד את אלו שבערים המעורבות או אפילו במקומות הומוגניים יותר כגון במושבים) יודע שמרבית בתי הספר האלה לא יערימו שום קשיים מיוחדים על קליטת מורה שהנו רב חרדי מוצהר, ובאותה מידה ממש: כל מי שמכיר את בתי הספר הדתיים בארץ (במיוחד את אלו שבערים המעורבות או אפילו במקומות הומוגניים יותר כגון בקיבוצים הדתיים) יודע שמרבית בתי הספר האלה לא יערימו שום קשיים מיוחדים על קליטת מורה שהנו אתאיסט מוצהר.
לגבי אבולוציה: בבתי הספר הדתיים מלמדים - מנקודת מבט דתית כמובן - מה "טוען צ'ארלס דארוין" (בדגש על "טוען"), בדיוק באותה מידה שבבתי הספר החילוניים מלמדים - מנקודת מבט חילונית כמובן - מה "טוען אמנון יצחק" (בדגש על "טוען"). כלומר, זה לא שלא מלמדים: מלמדים, אבל נקודת המבט שדרכה מלמדים - שונה אצל בתי הספר הדתיים והחילוניים. סמי20 - שיחה 21:56, 9 באוקטובר 2012 (IST)

סמי, אני בפירוש לא מסכים עם אמירתך. מובן שיש חילוניים קיצונים שלא מוכנים שבנם ישמע את המילה אלוהים, וחוששים מדת. אבל הקשת החילונית הרבה יותר רחבה ופתוחה מהדתית. אלוהים הוא אפשרות בחילוניות. אפשר להיות מאמין ולשאת תפילה בתור אדם חילוני. אבל אני משער (שיעור הגיוני למדי לטעמי) שבאחוזים, חילונים רבים יותר יהיו סובלניים לחזרה בתשובה, מאשר דתיים יהיו סובלניים לחזרה בשאלה. אביעד‏ • שיחה 20:44, 9 באוקטובר 2012 (IST)

זה נכון שאפשר להיות מאמין בתור אדם חילוני (האמנם סתירה? בכלל לא בטוח וגם אם כן אז מה?) - ואת זה יודע כל מי שקצת מכיר את מה שקורה בציבור החילוני, אבל באותה מידה גם אפשר להיות לא-מאמין בתור אדם דתי (האמנם סתירה? בכלל לא בטוח וגם אם כן אז מה?) - ואת זה יודע כל מי שקצת מכיר את מה שקורה בתוך הציבור הדתי. טענתך, ש"חילונים רבים יותר יהיו סובלניים לחזרה בתשובה, מאשר דתיים יהיו סובלניים לחזרה בשאלה", אינה מפתיעה כלל - בהיותה מושמעת מפיו של אדם המגדיר את עצמו כ"מסורתי חילוני" (דהיינו כחילוני שפתוח גם לדת), בעוד שאדם שיגדיר את עצמו כ"מסורתי-דתי" יגיד לך את ההפך: שדתיים רבים יותר יהיו סובלניים לחזרה בשאלה, מאשר חילוניים יהיו סובלניים לחזרה בתשובה: אין פלא שזו תהיה דעתו - כי הוא מראש מגדיר את עצמו כ"מסורתי-דתי" (דהיינו כדתי שפתוח גם לחילוניוּת). עד כאן מה שיטענו שני הצדדים, אבל לדעתי האמת מתכנסת לאיזשהו מקום טוב באמצע, זאת אומרת שאפשר למצוא סובלנות וחוסר סובלנות בשני הצדדים באותה מידה, ואת זה יודע רק מי שמכיר לעומק - הן את מה שקורה בציבור החילוני והן את מה שקורה בציבור הדתי - באותה מידה. סמי20 - שיחה 21:56, 9 באוקטובר 2012 (IST)
כי למדע אין את התשובות להכל בינתיים. החייזרים של היום הם השדים של אתמול. פעם האמינו בפיות ומלאכים שמתגלים לאנשים.היום שום דבר מזה לא קורה, ובמקום זאת יש "התגלות חייזרית".
מה שכן מעניין, זו הסיבה להתנהגות שכזו. ובכן אנשים שעברו מאורע טראומטי כלשהו, מתקשים להודות שזה לא יהה אמיתי ונוטים לנפח את זה מעבר לכל פרופורציה.במקרים כאלו הרגש משתלט עליהם ולא הרציונל.רוב בני האדם עדיין חושבים ברגשות.זה אנושי.
2)זו כבר טענה אחרת, יכול להיות שדווקא בגלל שהוא היה חילוני,הוא יכול לראות את זה סיבה משמיים?אני לא יודע, שוב בני האדם חושבים ברגשות. הפחד אוחז באדם מראשיתו ומעצב במידת מה את ההחלטות שלו.להשאיר אותו לבד, מבלי מענה קצת מפחיד אותנו כבני אדם.
מה שכן שככל שהאדם מתפתח מבחינה מדעית וטכנולוגית, הוא נסוג מהאמונה בדת, וזאת בתנאי שהוא חופשי לבחור ולא מצוי תחת דיקטטורה.
Exx8 - שיחה 22:32, 9 באוקטובר 2012 (IST)
מי שיצא לו לעסוק בפילוסופיה של המדע יודע כי - זה לא שלמדע עדין אין את כל התשובות בינתיים - אלא זה (למרבה הצער) הרבה יותר אכזרי: יש שאלות שעליהן לעולם-ועד לא תהיינה למדע תשובות, וזה נובע מעצם האופן שלפיו מגדיר המדע את המתודה שלו - אשר מעצם טיבה ומעצם הגדרתה - מסוגלת לטפל אך ורק במה שניתן להימדד בכלים ראציונאליים. כבר בדבריי הקודמים נתתי שתי דוגמאות לשאלות אשר לעולם ועד לא תקבלנה תשובה מדעית - לא לחיוב ולא לשלילה: א. האם כעת אני חולם או ער? למדע לא תהיה לכך תשובה מדעית לעולם ועד, כי המתודה המדעית אינה מאפשרת לי להציע ניסוי שיוכל לאשר עבורי או להפריך עבורי את האפשרות שאני כעת חולם/ער. ב. האם היקום הניתן-למדידה ראציונלית (כלומר היקום הטבעי) הוא חלק ממציאות רחבה יותר שאינה ניתנת-למדידה ראציונאלית (כלומר הוא חלק ממציאות רחבה על-טבעית)? גם על השאלה הזו לא יוכל המדע לענות לעולם ועד, מאותה סיבה בדיוק כמו מקודם.
זה שבני אדם חושבים ברגשות - זה כמובן ידוע, אבל החשיבה הרגשית נפוצה במידה שוה בקרב דתיים וחילוניים כאחת.
כל מי שמכיר לעומק - הן את המדע והן את הדת, יודע שלהתוודעותו של האדם אל התפתחות המדע והטכנולוגיה - לא יכולה להיות שום השפעה על מידת האמונה הדתית של האדם הזה. כבר היבהרתי זאת בתגובתי הראשונה ראשונה (לפני השבירה), אודות מידת ההשפעה האפשרית (אם בכלל) של המדע והטכנולוגיה - על אומנות, על פוליטיקה ועל אמונה דתית. סמי20 - שיחה 00:00, 10 באוקטובר 2012 (IST)
סמי, ההסבר שלך של סימטריה מושלמת בין הצדדים והשהאמת מתכנסת איפה שהוא באמצע לא מוכחת, בדיוק כמו שהטענה שלי אינה מוכחת מכיוון שהיא השערה. אני מאמין, בכל לבי, מהיכרותי עם אנשים מכל קשת החיבור לדת, שבמקרה זה חילונים יהיו סובלניים יותר (כמו שיהיו גם סובלניים יותר להומוסקסואליות, דתות אחרות, תרבויות אחרות וכו'). בסופו של דבר, העניין הזה הוא כן מדיד, ואפשר לבדוק זאת על ידי סקרים. החברה הדתית, עובדתית, שמרנית יותר מהחברה החילונית, וזה לא נוגע רק לטקסי דת כאלו או אחרים, אלא גם לפלורליזם. זו אינה הכללה אלא נטייה של החברה הדתית. אביעד‏ • שיחה 22:35, 9 באוקטובר 2012 (IST)
בדבריך אתה בעצם חוזר על עמדה, שקיימת בקרב קבוצה קטנה ביותר (של מעט חילוניים ושל מעט דתיים) - שבאמת סבורה שאין סימטריה בין דתיים לחילוניים; אלא שבקרב הקבוצה הקטנה הזו, יש הסבורים שחוסר הסימטריה - הוא לכיוון של סגירותם של החילונים, בעוד שיש הסבורים שחוסר הסימטריה - הוא לכיוון של סגירותם של הדתיים. מסכים איתך שהענין הזה הוא מדיד ע"י סקרים, וזה תלוי בשאלה ששואלים באותו סקר. למשל, אם מנסים לברר ע"י סקר עד כמה היהודים סובלניים כלפי דתות אחרות (נניח איסלאם), אז באופן טבעי יש לצפות שהיהודי הדתי יהיה סובלני (לאיסלאם) יותר מכפי שיהיה היהודי החילוני, כפי שאכן עולה למשל מהסקר הזה, בעוד שאם מנסים לברר ע"י סקר עד כמה היהודים סובלניים כלפי אתאיזם, אז באופן טבעי יש לצפות שהיהודי החילוני יהיה סובלני (לאתאיזם) יותר מכפי שיהיה היהודי הדתי; אבל זה רק בגלל שעצם שתי השאלות האחרונות האלו (על סובלנות דתית ועל סובלנות כלפי אתאיזם) - מוטות לכיוון שאליו הנשאל יותר נוטה אישית (בין אם הוא יותר נוטה אישית לכיוון של דתיות ובין אם הוא יותר נוטה אישית לכיוון של אתאיזם), בעוד שאם משקללים את כל הסקרים המדידים הללו - הכוללים שאלות שונות המודדות פתיחוּת מחשבתית וליברלית (החל מהשאלה: "עד כמה תהיה מסכים לגור בשטח המאוכלס ברובו ע"י אוכלוסיה חילונית/חרדית/פלסטינית" וכדומה, ועד השאלה: "עד כמה תסכים לתמוך בחוק שירשה פתיחת בתי עינוגים בליל תשעה באב או בערב יום הזיכרון לחללי צהל") - אז מגלים (וניתן להוכיח את זה באופן לגמרי-מדיד) שיש סימטריה מלאה - בין מידת הליברליזם שישנה בקרב הציבור הדתי לבין זו שישנה בקרב הציבור החילוני. סמי20 - שיחה 00:00, 10 באוקטובר 2012 (IST)
אני הולך לישון. לפני זה אומר, שעם כל הכבוד לכתבה הזו, הייתי רוצה לראות עוד חומר, ומשמעותי יותר. עם הרבה שאלות וקהל וכו' - אני מדבר על קבלת האדם וחופשיותו - הומוסקסואליות, נישואים אזרחיים, הפלות, המתת חסד, המרת דת, חזרה בתשובה, חזרה בשאלה, תחבורה ציבורית בשבת. אלו נוגעים אגב, גם בעניין שהדתיים הם אוכלוסייה שצריך להתחשב בה, מפאת המגבלות שמטילה על עצמה, ואילו החילונים נאלצים להתחשב. שיהיה לך לילה נהדר. אביעד‏ • שיחה 00:34, 10 באוקטובר 2012 (IST)
מה פירוש "עם כל הכבוד לכתבה הזו"? הרי מעולם לא התימרתי להעניק לה איזושהי חשיבות - מבחינת המשקל הראייתי - שכן היא מתעדת סקר אחד בלבד! הבאתי אותה - רק כדוגמה מתודולוגית, לא כניסיון *להוכיח* משהו, אלא בסך הכל כדי *להדגים* (דידקטית) באמצעותה את הרעיון, שבסקרים כאלו עלולות לצוץ שאלות אשר מוטות לכיוון שאליו הנשאל יותר נוטה אישית, ולכן אין ברירה אלא לאזן את השאלות הללו עם שאלות אשר מוטות לכיוון הנגדי. אבל לא התכוונתי להשתמש בכתבה הזו כדי להוכיח שיש קבוצות מסויימות שיותר פתוחות מקבוצות אחרות. להפך: אני הרי טוען כל הזמן שיש סימטריה: דווקא מי שמנסה *לשבור* את נקודת המוצא הסימטרית המאוזנת - הוא-הוא זה שצריך להביא ראיה לדבריו, ולא מי שיוצא מנקודת מוצא מאוזנת של סימטריה (אם כי בהחלט ניתן להוכיח באופן מדיד שיש סימטריה, למרות שלא זו היתה הנקודה שלי בתגובתי הקודמת).
בחרת בפינצטה שאלות מאד מסויימות, שרובן נגועות בכמה פגמים מתודולוגיים: למשל:
  • שאלות שלצורך הכרעתן יש לשקלל - סובלנות/ליברליזם - עם הצורך (המוסכם על דתיים וחילוניים כאחת) למנוע מהאדם לפגוע בחייהם של אחרים שלא נתנו את הסכמתם לפגיעה בהם; למשל בשאלת ה"הפלות" (שהיזכרת): הדתיים הרי מתייחסים אל העובר החי הנמצא בביטנה של אשה הרה - כפי שהם מתייחסים אל אדם חי שכבר נולד, וממילא - מנקודת מבטו של האדם הדתי (ויהיה פתוח ליברל וסובלן ככל שיהיה) - השאלה האם להתיר הפלות תלויה לא רק בשאלת מידת החופש שיש להעניק לאשה אלא גם בשאלת מידת הצורך להגן על חייו של האדם הצעיר אשר נמצא כעת בביטנה של האשה הנ"ל ואשר טרם נתן את הסכמתו לפגיעה בו. לכן, גם אם קבוצה מסויימת תכריע למשל נגד הפלות - לא תהיה מכאן הוכחה לכך שהקבוצה הזו פחות פתוחה ופחות סובלנית מאשר קבוצות שמרשות הפלות, שכן חברי הקבוצה הנ"ל האוסרת הפלות יוכלו לטעון כי - זה שהם אוסרים הפלות מוכיח אך ורק שהם ערים יותר מאחרים לחייו של אדם צעיר חי אשר טרם הוצא מביטנה של אימו ואשר טרם נתן את הסכמתו לפגיעה בו. הרי זה ממש כמו שמרבית החילוניים יתנגדו להעניק לכל אדם את החופש לשדוד: לא בגלל שמרבית החילוניים אינם סובלניים/פתוחים/ליברלים מספיק כדי לתת לשודד את החופש הזה, אלא בגלל שהם יודעים לאזן - בין סובלנות/פתיחות/ליברליות - לבין הצורך להגן על הזולת מפני התקפה של אחרים. תפיסת הדתיים היא אפוא שגם הפלה - היא סוג של מיתקפה (על העולל החי שלא נתן את הסכמתו להפלה), וזה בלי שום קשר אל מידת הליברליות והסובלנות של הדתיים האלו - שלגמרי עשויה שלא ליפול מזו של החילוניים.
  • שאלות שלצורך הכרעתן יש לשקלל - סובלנות/ליברליזם - עם הצורך (המוסכם על דתיים ועל חילוניים כאחת) למנוע (במקרים מסויימים) מבני אדם לפגוע בחיי האחר שנתן את הסכמתו לפגיעה בו; למשל בשאלת ה"המתת חסד" (שהיזכרת): הרי כמעט כולם מסכימים שיש מקרים שבהם יש לאסור על בני אדם לפגוע באדם שנתן את הסכמתו לכך: למשל, כאשר מי שנתן את ההסכמה לכך הוא קטין - או כאשר הוא אדם בריא לגמרי, בעוד שכמעט כולם גם מסכימים שיש מקרים שבהם יש להתיר לבני אדם לפגוע באדם שנתן את הסכמתו לכך, למשל כאשר הוא בוגר שהירשה לרופאים לנתחו - כלומר לחתוך את ביטנו על ידי סכין - לצורך תרומת כלייתו (עבור אדם זר). יוצא אפוא, שהמחלוקת היא לא בעיקרון עצמו - אלא בשאלה הטכנית היכן עובר הגבול שבין ליברליות לבין רצח: מי שיתיר לפגוע גם בחיי קטינים בריאים שנתנו את הסכמתם לנטילת חייהם, יואשם ברצח - הן על ידי כמעט-כל החילונים והן על ידי כמעט-כל הדתיים, למרות שהוא עצמו יחשיב את עצמו כסובלן פתוח וליברל, אבל זה שהוא מחשיב כך את עצמו - עדין לא מוכיח שהוא באמת פתוח וליברל, אלא זה מוכיח רק שהאדם הזה הוא ספק-ליברל-ספק-רוצח (כי מבחינה אוביקטיבית לא ניתן להכריע האם הוא צודק יותר מאלו שאוסרים עליו ליטול את חיי הקטינים הבריאים). אז אותו דבר עם "המתת חסד" (שהיזכרת): מי שיתיר לפגוע בחיי בוגרים הסובלים ממחלה סופנית שנתנו את הסכמתם לכך, יואשם על ידי רבים ברצח, למרות שרבים אחרים יחשיבו אותו כסובלן פתוח וליברל, אבל זה עדין לא מוכיח שהוא באמת פתוח וליברל, אלא זה מוכיח רק שהאדם הזה הוא ספק-ליברל-ספק-רוצח (כי מבחינה אוביקטיבית לא ניתן להכריע היכן עובר הגבול בשאלת נטילת חיי אדם שנתן את הסכמתו לכך, ואכן עובדה היא שכמעט כולם אוסרים זאת כשמדובר בקטינים או בבריאים).
  • שאלות לא ניטרליות, המוטות מראש "לטובת" האינטרסים של אחד משני הצדדים; כגון בשאלה על נישואין אזרחיים (שהיזכרת), ובשאלה על תחבורה ציבורית בשבת (שהיזכרת); כבר בתגובתי הקודמת (שאליה הגבת) דנתי בשאלות "מוטות" מהסוג הזה, כגון כשהיזכרתי את השאלה אודות מידת הסובלנות (של הנשאל) אל דת אחרת, וכגון את השאלה אודות מידת הסובלנות (של הנשאל) אל אתאיזם.
  • שאלות שאינן מאוזנות על ידי שאלות נגדיות, למשל קח את שאלת "המרת דת" (שהיזכרת): החילוני ממילא אדיש לחשיבותה של הדת, ולכן לכאורה הוא פחות אמור להתרגש מזה שממירים מדת אחת לאחרת. היה אפוא עליך לאזן את שאלת "המרת הדת", עם השאלה - המופנית אל חילוניים ציוניים ואל חרדים אנטי ציוניים (נטורי קרתא למשל) - אודות (נניח) "המרת ציונות בפלסטינאיות".
הייתי מסכם את הדברים כך: כדי לדעת האם יש הבדל בין מידת הסובלנות שבקרב הדתיים לבין מידת הסובלנות שבקרב החילוניים, יש להשתמש בממצאיו של סקר כזה שבו תישאלנה שאלות כאלה אשר: מחד גיסא - תהיינה רלבנטיות לבחינת מידת הסובלנות/הליברליות (בשונה למשל משאלת "ההפלות", שהיא ממש לא רלבנטית כפי שהיבהרתי לעיל), ושמאידך גיסא - לא תהיינה מוטות: זאת אומרת שכל שאלה תהיה אחת משתיים: או ניטרלית (למשל השאלה: "עד כמה היית מסכים לתת לילדיך בני השבע-שמונה את החופש לעזוב את המשפחה שלך ולהיות מאומצים על ידי משפחה אחרת"), או מאוזנת על ידי שאלה נגדית (למשל השאלה הפרו-חילונית: "האם לדעתך יש להכיר בנישואין אזרחיים של אדם בוגר", תהיה מאוזנת בשאלה הפרו-דתית: "האם לדעתך יש להכיר בנישואין דתיים של קטין שכבר עבר את גיל בר-מצוה". כיוצא בכך, השאלה הפרו-חילונית: "האם לדעתך יש להתיר פתיחת בתי עינוגים בתשעה באב", אמורה להיות מאוזנת בשאלה הפרו-נטורי-קרתא: "האם לדעתך יש להתיר פתיחת בתי עינוגים ביום הזיכרון לחללי צהל"). סקרים כאלו - כבר נערכו, אבל מי שאמור להציג אותם כדי להוכיח את עמדתו - זה לא מי שיוצא מנקודת המוצא המאוזנת של סימטריה, אלא מי שמתימר *לשבור* את נקודת המוצא הסימטרית המאוזנת.
לילה טוב. סמי20 - שיחה 03:28, 10 באוקטובר 2012 (IST)
בוקר טוב.
  • אני מסכים איתך לגבי אמירתך שהמחלוקת היא היכן עובר הקו - מהו רצח ומהו המתת חסד. בהנחה שמתחילת הקו נובעת מהכרה בזכותו של אדם להחלט לגורלו, ככל שיותר מקרים מוגדרים המתת חסד, ופחות מקרים מוגדרים רצח - כך התפיסה היא ליברלית יותר (איני טוען שבהכרח ליברלי יותר שווה טוב יותר). איני יכול לבסס את דברי על סקרים ומחקרים, כי איני מכיר דיים, אך אני סבור מהתרשמויות קודמות, שידם של החילונים תהיה יותר קלה במתיחת הקו לצד שקרוב יותר להמתת חסד - ובכך אני רואה ליברליות.
  • לשאלה של נישואים אזרחיים יש חשיבות. זאת מכיוון שהיא מאפשרת לאדם הדתי להכיר בנישואים שאינם דתיים - וכל דתי שמוכן להכיר בהם הרי שהוא סובלני. אני רואה יופי פלורליסטי בכך שיהיו נישואים אזרחיים, אורתודוכוסיים, רפורמים, קונסרבטיביים, שרעיים - והעיקר שתהיה זכות בחירה. דתיים, לגבי כל מה שקשור לדעת, הם לא כל כך פלורליסטיים - ולא מקבלים פעמים רבות רפורמים, קונסרבטיביים וכו'. אך כשאני חושב על זה, אין זה נכון להוסיף לוויכוח עוד נופך של מקרים איכותיים, אלא כמותיים - כיוון שאין ספק שהחילונים גם הם לא טלית שכולה תכלת, וצריך להוכיח נטייה - כבר שקשה לעשות.
  • וארצה להפנות אותך שוב לעניין ההומוסקסואליות - איזה חברה סובלנית לדעתך יותר?
  • החברה הדתית היא שמרנית יותר, ואין מה לעשות, השמרנות מכרסמת לא פעם בפתיחות... אביעד‏ • שיחה 10:56, 10 באוקטובר 2012 (IST)
  • מי שידו "יותר קלה במתיחת הקו לצד שקרוב יותר להמתת חסד", מוגדר בעיניך כיותר ליברל. אני רק תמה למה הגדרתך הנ"ל מתחשבת רק בצד האחד של המטוטלת ומתעלמת מהצד השני שלה. המטוטלת הרי נעה בין הקצה הקיצוני ביותר: "ליברליזם-של רצח" לבין הקצה הקיצוני השני: "אנטי-ליברליזם-אנטי-רצח", כשבאמצע ישנם כל המקרים האפורים שעליהם חלוקים דתיים וחילוניים. אילו התחשבת אפוא בשני צידי המטוטלת, אז הגדרתך המלאה היתה אמורה להיות כדלהלן: "מי שידו יותר קלה במתיחת הקו לצד שקרוב יותר להמתת חסד, מוגדר בעיניי: כיותר ליברל (של חסד) - מחד גיסא, וכיותר רוצח (ממית) - מאידך גיסא". אבל כאמור הסתכלת (משום מה) רק על צד אחד של המישוואה. איך שלא יהיה, אנטי-ליברל - היה עלול מן הסתם לומר בדיוק את מה שאמרת אתה - אם כי מהכיוון ההפוך, כלומר מתוך הסתכלות על הצד השני של המישוואה, ותוך התעלמות מהצד האחר - זה שבו התחשבת. ומכל מקום, כשאני מנסה לקשור - את סוגית המתת החסד - אל השאלה המקורית שהתחילה את כל הדיון הארוך הזה, אודות הקשר הקיים - בין מדע טכנולוגיה ופתיחות מחשבתית (זוכר?) - לבין דתיות וחילוניות, אז אני באמת מתקשה להבין איך אתה קושר - בין הנקודה שאליה מושכים הדתיים את מטוטלת-המתת-החסד - לבין שאלת מידת פתיחותם המחשבתית של הדתיים: האם אתה באמת סבור, שככל שהאדם יותר בוחן את הדברים מההבט של ליברליזם ופחות מההבט של הרצח, כך הוא יותר "פתוח מחשבתית"? טוב שלפחות דבר אחד מוסכם על שנינו, וזה מה שאמרת: "איני טוען שבהכרח ליברלי יותר שווה טוב יותר". ומכל מקום אני הייתי מצפה שתמשיך ותאמר גם: "איני טוען שבהכרח ליברלי יותר שווה פתוח-יותר-מחשבתית", מה שהיה נותן מענה סופי למי שפתח את כל הדיון כאן.
  • אני תמה כיצד קרה שלא הבנת את תגובתי לסוגיית נישואין אזרחיים. הרי עוד בתגובתי הלפני קודמת (כלומר עוד לפני שהעלית את סוגיית הנישואין האזרחיים), כבר היבהרתי שיש נקודות שבהן החילוני יהיה סובלן יותר מהדתי, כשם שיש נקודות מהכיוון ההפוך, והדגמתי את זה - מצד אחד - בשאלה אודות מידת סובלנותם של היהודים כלפי האתאיסטים (שאלה שבה היהודים החילוניים פתוחים יותר), ומצד שני - בשאלה אודות מידת סובלנותם של היהודים כלפי בני דת האיסלאם (שאלה שבה היהודים הדתיים פתוחים יותר), וגם היבהרתי שהפער הזה שבין הדתיים לחילוניים נוצר מכך שכל אחת משתי השאלות הללו מוטה לכיוון שאליו נוטים אישית חלק מהנשאלים עצמם (בנטייה אישית אל אתאיזם או אל דתיות); זאת בעוד שבתגובתי המאוחרת יותר - היבהרתי שאותו דבר קיים גם בסוגיית נישואין אזרחיים (שעליהן חזרת ושאלת גם כעת), כלומר: החילוניים יהיו יותר פתוחים בסוגיה זו - מחד גיסא, בעוד שהדתיים יהיו יותר פתוחים בסוגיית הרשאת נישואי קטין שעבר את גיל בר מצוה, כששוב: הסיבה לכך תהיה, שכל אחת משתי השאלות הללו מוטה לכיוון שאליו נוטים אישית חלק מהנשאלים עצמם: החילוניים יותר נוטים אישית לנישואין אזרחיים (כלומר לנישואין לא דתיים כלומר לנישואין חילוניים) - ולכן אין פלא שהם יהיו יותר פתוחים בסוגיה זו, בעוד שהדתיים יותר נוטים אישית אל ההלכה היהודית, שכידוע קובעת שהבגירות מתחילה - לא בגיל 18 אלא בגיל 13, וממילא אין פלא שהדתיים יהיו יותר פתוחים בסוגיית התר נישואי אדם בן 13. טענתך, שאתה "רואה יופי פלורליסטי בכך שיהיו נישואים אזרחיים, אורתודוכוסיים, רפורמים, קונסרבטיביים, שרעיים - והעיקר שתהיה זכות בחירה", היא כמובן טענה מאד "יפה" (על עצמך), וגם אדם דתי יוכל להעלות טענות מאד "יפות" על עצמו - כדי להבהיר למה הוא תומך בהרשאת נישואי קטין בן 13 - כגון שהאדם הדתי הזה יאמר (בדומה אל מה שאמרת אתה), שזה מאד "יפה שאדם בגיל כל כך צעיר מקבל את החופש להחליט האם להינשא"; אבל בשורה התחתונה: העובדה - שהחילוניים פתוחים יותר בשאלת נישואין אזרחיים - ושהדתיים פתוחים יותר בשאלת נישואי קטינים, אינה תלויה בנימוק המאד יפה שנתת על עמדתך האישית בסוגיית נישואין אזרחיים, וגם לא בנימוק המאד יפה שינתן על ידי האדם הדתי בסוגית נישואי קטינים, אלא תלויה בכך שכל אחת משתי השאלות הללו מוטה לכיוון שאליו נוטים אישית חלק מהנשאלים עצמם; שכן: אם הנימוק של רוב הדתיים ושל רוב החילוניים היה פלורליסטי טהור וזהו, אז הייתי מצפה שהדתי - הטוען שזה מאד "יפה לתת חופש" בגיל כמה שיותר צעיר, גם יגיד שזה "מאד יפה לתת חופש להינשא באיזה טקס שהאדם רוצה", וגם הייתי מצפה שהאדם החילוני הטוען (נניח כמוך) שזה "מאד יפה לתת חופש להינשא באיזה טקס שהאדם רוצה", גם יגיד שזה "מאד יפה לתת חופש להינשא בגיל כמה שיותר צעיר, אז למה לא גיל 13 כמו שקובעת הדת היהודית?"
  • כשנתתי את הדוגמה של נישואי קטין - כמו גם דוגמאות נוספות, ייעדתי את כל הדוגמאות הללו - *להדגים* (לאו דווקא *למצות*) את העיקרון הכללי, והוא: שיש שאלות אשר כלפיהן יהיו החילוניים יותר פתוחים מדתיים - ושיש שאלות אשר כלפיהן יהיו הדתיים יותר פתוחים מהחילוניים. אולם, כדי לדעת במאזן הכללי מי יותר פתוח ממי, לא מספיק להסתכל על שאלה אחת (או על שאלות בודדות), אלא צריך להסתכל על מיכלול השאלות, והן רבות מאד. זה שלא כל החילוניים הינם "טלית שכולה תכלת" (כלשונך) - זה ברור, וזה שגם לא כל הדתיים הינם טלית שכולה תכלת - גם זה ברור, אבל בשיקלול הכללי, כשבודקים את המענה הניתן - על ידי דתיים וחילוניים - למיכלול השאלות, אז מתברר שבין הדתיים לבין החילונים שורר איזון - במידת הפתיחות המחשבתית של שני הקהלים, איזון שבו יוכל להכיר רק מי שמכיר היטב לעומק את שני הציבורים, ואת תרבותם המלאה, את צורת הסתכלותם על המציאות, ואת האופן שלפיו הם מנתחים את המציאות.
  • לגבי הספקולציה האחרונה שלך, הפסיכולוגיסטית משהו, הגורסת ש"שמרנות מכרסמת לא פעם בפתיחות": הבט, אדם שמורגל לחיות בכפוף לחוקי הטבע, חי למעשה בכפיפות לחוקים מאד שמרניים, קבועים, מדוייקים, נוקשים ובלתי משתנים. אז האם לדעתך זה עשוי לתקוע לו את צורת חשיבתו? אילו אכן זה היה כך - אז המסקנה היתה, שהמדענים העוסקים במדעים מדוייקים (מתמטיקה, פיזיקה, מדעי המחשב, בלשנות, משפטים), היו אמורים להיות אנשים חסרי מעוף, נטולי פתיחות מחשבתית, חסרי יכולת לפרוץ דרך בחשיבה, בטח לא לזכות בפרס נובל. אבל המציאות דווקא טופחת על פניה של הספקולציה הפסיכולוגיסטית הנ"ל: דווקא גדולי המדענים - במיוחד אלו העוסקים במדעים מדוייקים - ידועים כגדולי פורצי הדרך בחשיבה האנושית. הרי רק אתמול והיום התבשרנו על פרסי נובל בפיזיקה ובכימיה, בשל תגליות פורצות דרך הכרוכות בפתיחות מחשבתית שלא תיאמן (במיוחד בתחום הקוואנטי שעליו ניתן הפרס מאתמול) - למרות שתחום העיסוק עצמו (פיזיקה וכימיה) כפוף לחוקים מאד קפואים מקובעים ושמרניים. באופן כללי, כשאדם נתון לתוך מסגרת שמרנית מקובעת וקפואה (כמו מתמטיקה או חוקי הטבע) - זה מעודד אותו (בהפוך על הפוך) להיפתח יותר מחשבתית. כל מי שלמד פעם את תורת היחסות - יודע על מה אני מדבר. כל מי שלמד פעם גמרא/הלכה ("המדעים המדוייקים" של הדת היהודית) בבית מדרש או בישיבה (כמובן לא בבית ספר כי שם מלמדים רק "על" התלמוד ולא "את" הגמרא/ההלכה) - גם כן יודע על מה אני מדבר. כל מי שעסק בזה יודע, שדווקא הכפיפות לחוקים שמרניים ומקובעים עד להחריד - היא היא המדרבן הראשי לחשיבה יצירתית ולפתיחות מחשבתית ברמה הכי מדהימה שאפשר להעלות על הדעת. אבל את זה יכול כאמור לדעת רק מי שעסק בזה. למרבה הצער, לא לומדים פיזיקה בישיבות, ולא לומדים גמרא/הלכה בבתי הספר, כשכל זה משפיע לשלילה על רמת הפתיחות המחשבתית. אגב, כל זה גם יוצר פער תרבותי הולך וגדל בין שני ציבורים שכל אחד מהם יודע די מעט על הציבור האחר. בלי גוזמא הייתי אומר, שיש כאן מעין שני יקומים מקבילים - שכל אחד מהם טומן בחובו אוצר ענקי, זאת מבלי שתהיה שום נקודת השקה בין שני היקומים האלה. איך שאני מכיר את הישראלים, אני די בטוח ששני היקומים האלה גם לא יפגשו לעולם, כי (למיטב הכרתי) לישראלים (דתיים וחילוניים כאחת) אין באמת אותה מאסה קריטית של פתיחות מחשבתית הנדרשת על מנת להעז להציץ אל היקום האחר - ללא שום דיעות קדומות אלא כדף חלק לגמרי; בדיוק הבעיה הזו - היא היא מה שמונע (ושכנראה ימנע גם בעתיד הנראה לעין) את המיפגש בין שני היקומים המקבילים האלה. סמי20 - שיחה 16:51, 10 באוקטובר 2012 (IST)
  • אני מעריך מאוד את תשובותיך המפורטות, אם כי אני חייב להודות שזה קצת מלאה. אני רואה את עניין המתת החסד, כך שבסקלה הרלוונטית שום מקרה כמעט לא יכול להיחשב רצח מובהק. גם אדם שסובל מדלקת ראות, אך סביר שיחיה, דורש למות ובקשתו נענית- לא היה נחשב בעיני רצח. לכן, שמרנות כלשהי בעניין זה, לא נראית בעיני כלל כמוסר כלשהו - אך נניח שאין כאן קשר לנושא. ולגבי המשפט שאמרת לקורלציית - ליברליות - פתיחות מחשבתית, אני נוטה להאמין שיש קשר, אולי בלתי מוכח בין השניים. זוהי אינה קורלציה לינארית, אך אני חושב שלאנשים אשר פתוחים מחשבתית יש נטייה להיות ליברלים יותר מאנשים לא פתוחים מחשבתית.
  • הקונטרה שנתת לטענתי על נישואים אזרחיים היא לא מספקת עבורי - מעטים הדתיים שתומכים בנישואין בגיל 13-18, וטוב שכך. אין כאן איזו נטייה דתית לצודד בנישואין בגיל הזה, ואין כאן מגוון של דעות. אם כבר, יכולת להגיד את זה על נישואין מוקדמים בגילאים 18-22 (מוקדם לתקופתנו), וזה מוקדם מאוד לממוצע גיל הנישואין החילוני. אך במקרה זה יש גיוון הן במסגרת הדתית והן החילונית.
  • אני בהחלט מסכים שיש נקודות שבהן הדתיים פתוחים יותר - אך בניגוד אליך, אני חושב שהמאזן הוא לא בדיוק מאוזן.
  • מדענים עוסקים במדעים מדויקים חוקרים את מדעי הטבע, ולא חיים לפי חוקי הטבע (כולם חיים לפי חוקי הטבע). חשיבה האנליטית לבדה לא הייתה מביאה להישגים, אלא השילוב עם פתיחות הראש והיצירתיות - מי אמר שמי שחוקר את הטבע הוא שמרן - יש ויש. הוא לא חי לפי חוקים מסוימים - הוא חוקר אותם.
  • בסופו של דבר, דיוננו נהיה עקר - כי אנחנו חייבים את הנתונים כדי לבדוק - והדרך היחידה היא באמצעות סקר - אבל זוהי דעתי האינסטנקטיבית. בנוסף, אציין כי אני למדתי בבית ספר תגבור לימודי יהדות, והתפללת 9 שנים שחרית בבית ספר, וניגשתי לבגרות בתלמוד. אני רחוק מהידע של אדם דתי כמובן, אך אני מכיר את הגמרא. אביעד‏ • שיחה 19:54, 10 באוקטובר 2012 (IST)
  • לדבריך, "שמרנות כלשהי בעניין זה, לא נראית בעיני כלל כמוסר כלשהו". כנגד דבריך הנ"ל יגיד האנטי-ליברל, שליברליזם כלשהו - בענין המתה של חולי דלקת ראות הדורשים זאת - לא נראה בעיניו כמשהו שמעיד על פתיחות מחשבתית.
  • לגבי דבריך, "שלאנשים אשר פתוחים מחשבתית יש נטייה להיות ליברלים יותר מאנשים לא פתוחים מחשבתית": ובכן, דעתי - שאיתה יסכימו הן מרבית החילוניים והן מרבית הדתיים - היא, שמה שמאפיין את דרך חשיבתם של אנשים אשר פתוחים מחשבתית, זה (בין השאר) הימנעותם מלהינעל על פרמטר יחיד - כגון על הפרמטר של הליברליזם; במקום זאת: הם מנסים לבחון את התמונה בשלמותה - על שלל הפרמטרים שלה, וממילא הם מתחשבים גם בפרמטר של הצורך לשמור על חיי אדם - בצד הפרמטר של הליברליזם. והנה מתברר, שהצורך להתחשב גם בפרמטר השני - של ההגנה על חיי אדם - מוסכם הן על מרבית הדתיים והן על מרבית חילוניים: עובדה היא, שמרבית החילוניים לא יתמכו בהמתת חסד של קטינים או של בריאים. יוצא אפוא, שכל המחלוקת הקיימת בין מרבית החילוניים לבין מרבית הדתיים היא טכנית: היכן עובר הגבול - בין התחום שבו יש להתחשב יותר בפרמטר של הליברליזם - לבין התחום שבו יש להתחשב יותר בפרמטר של הצורך לשמור על חיי אדם. אבל בכל מקרה, לדעתי אין קשר בין פתיחות מחשבתית לבין הענקת משקל יתר לליברליזם.
  • אם תעשה סקר בקרב הדתיים - אין לי ספק שלמעלה מתשעים אחוז מהם יגידו לך, שלדעתם - אם קטין בן 13 מתחתן אז יש להכיר בנישואיו ולהגן עליהם. למותר לציין, שזו גם עמדת ההלכה.
  • אני חושב שיש איזון ואתה חושב שאין איזון. ובכן אתה נמצא בחברה טובה, עם מעט חרדים, שגם כן חושבים שאין איזון, אלא שלדעתם - ההפוכה משלך - חוסר האיזון הוא לטובת החרדים. איך שלא יהיה, כשנוצר ויכוח האם יש איזון או אין איזון, אז בדרך כלל, נטל ההוכחה מוטל על זה שמנסה לשבור את האיזון, ולא על זה שמנסה לשמור על האיזון.
  • אני מסכים איתך, ש"החשיבה האנליטית לבדה לא הייתה מביאה להישגים, אלא השילוב עם פתיחות הראש והיצירתיות". ומכל מקום, לדעתי היכולת להגיע להשגים - לגמרי לא תלויה בשאלה האם האדם הזה הוא שמרן או לא; כי מה פירוש "שמרן"? זה בסך הכל אדם שחי (בין מרצון ובין מאילוץ) בתוך עולם שכפוף למערכת חוקים מקובעים ושמרניים. רק זה, ולא יותר. ובכן, מדען העוסק במדעים מדוייקים - חי (כמו כולם) בתוך עולם הכפוף לחוקי הטבע המאד מקובעים והמאד שמרניים - וחוקר את חוקי הטבע המאד מקובעים והמאד שמרניים, בעוד שתלמיד הישיבה - חי (כמו כל הדתיים) בתוך עולם הכפוף לחוקי ההלכה המאד מקובעים והמאד שמרניים - וחוקר את חוקי ההלכה המאד מקובעים והמאד שמרניים. כל זה ממש לא מפריע - ואפילו עוזר - למדען ולתלמיד הישיבה להיות בעלי פתיחות מחשבתית. אבל כאמור אני מסכים איתך שזה גם תלוי באדם עצמו: עד כמה הוא מוכן להיות פתוח מחשבתית. ומכל מקום, לדעתי זה ממש לא תלוי בשאלה האם הוא חילוני או דתי.
  • לגבי הידע בגמרא שרכשת בתל"י: כבר התייחסתי לכך בתגובתי הקודמת, בפיסקה האחרונה, בתוך הסוגריים, בכתב הקטן. היבהרתי שם, שאין קשר בין מה שלומדים בבית ספר - המלמד תלמוד בשביל בגרות, לבין מה שלומדים בישיבה. אגב זה פחות או יותר כמו ההבדל, בין מי שלומד פיזיקה לבגרות - לבין מי שלומד פיזיקה כדי לפצח חידה שפיצוחה מזכה בפרס נובל. מדובר בשתי אופרות שונות לחלוטין.
  • זה שהדיון נהיה מאד עקר, זה לדעתי בגלל שסטינו מהנושא הראשי שעליו שאל השואל את שאלתו: "איך זה, שלמרות ההתפתחות המדעית והטכנולוגית, עדין יש כאלה שמאמינים בעל-טבעי". סמי20 - שיחה 22:20, 10 באוקטובר 2012 (IST)
סמי, אתה ענק. טיפוסי - שו"ת 12:35, 11 באוקטובר 2012 (IST)
אני בטוח שאילו היכרת אותי אישית אז היית משנה את דעתך. ענק - לא ממש, אבל מה שבטוח - רזה. יש לך עיצה איך להשמין? אוכל עוגיות בלי סוף, אבל זה לא עוזר. הציעו לי לשתות שמן אפרסמונים במשך חודש שלם: חושב שעזר משהו? רק החמיר את המצב, אז היפסקתי כבר בשבוע השני. לאחרונה שמעתי על ריבת שזיפים, אולי במקרה יצא לך לשמוע על זה? סמי20 - שיחה 14:09, 11 באוקטובר 2012 (IST)
אתה שואל ברצינות? נשים טוניזאיות טרם החתונה הואבסו בעוגות סולת דבש על מנת שתשמננה כראוי. אבל מה שמכיל הכי הרבה קלוריות יחסית למשקל זה שמן, פשוט שמן. אבותי העניים ידעו מה הם עושים כשצמצמו תזונתם בתקופות מחסור לפיתה טבולה בשמן זית עם מלח וזעתר. הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 18:41, 11 באוקטובר 2012 (IST)
כן, אני שואל ברצינות. לגבי שמן: כידוע שמן זה כולסטרול. אם כי שמן זית - זה כולסטרול "טוב" (שומן חד בלתי רווי), אלא שממילא אני זולל בכל יום מנה גדושה של סלט חי טבול בשתי כפות של שמן זית; אז מה אתה מציע, האמנם להגדיל את המינון לארבע כפות - בתקוה שזה מה שיעזור - אחרי ששתי כפות יומיות לא הועילו במאום עד כה? אגב, למה כתבת טוניזאיות ולא תוניסאיות (בהתאם לשם המדינה)? אני לא שואל כדי לחלוק, אלא סתם כדי לברר את דעתך המלומדת בסוגיה הרת-גורל זו. סמי20 - שיחה 02:45, 12 באוקטובר 2012 (IST)
הרגל גרידא. אבא שלי אומר טוניזאיות, אז גם אני. הוא גם אומר "טריפּולְטאי" ולא טריפולִיטאי - וגם אני. הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 11:32, 17 באוקטובר 2012 (IST)
סמי, ההנחה שלך לגבי אחוז התומכים בנישואין בגיל 13 היא הזויה. לא תמצא מספר שאפילו קרוב ל-90%. בוא נגיד שנישואים בגיל כזה אינם בהכרח מזיקים (דבר שאיני מאמין בו). תסתכל במילת נשים. האם בדווי שתומך במילה זו, יותר ליברלי בעניין זה מיהודי שמתנגד? הרי שזה מגוחך. כמו שאסור לשתות אלכוהולך מתחת לגיל 18, הליברליות אינה נפגעת - אלא מכירה בכך שקטינים עדיין לא יודעים מה טוב בשבילם. אביעד‏ • שיחה 22:38, 11 באוקטובר 2012 (IST)
מה פירוש הזויה? המספר 90 היה בלשון המעטה: כי למעשה זה מינימום 99 אחוז (אם לא יותר), שהרי מצד אחד, לפי ההלכה: אדם בגיל 13 - מפסיק להיות קטין ונעשה בוגר, שנישואיו (אם נערכו מרצונו החופשי לפי כל כללי הטקס) - תקפים לכל דבר וענין; זאת בעוד שמצד שני: הדתיים - הרי מחוייבים להלכה - בהגדרה, אחרת - איזה מן דתיים אלה? אנחנו הרי מדברים על "דתיים" - לא על "חצי דתיים חצי חילוניים". לשון אחר: דתיים, שיסרבו לתת תוקף לנישואין של נער בר מצוה - שנתן מרצונו החופשי טבעת לנערה בת-מצוה ואמר לה "הרי את מקודשת לי בטבעת זו" - אחרי שהיא הסכימה לכך מרצונה החופשי, הם בערך כמו דתיים שיתמכו בלגליזציה הילכתית של אכילת סנדויץ של חזיר-עם-גבינה ביום כיפור, כלומר הם לא באמת דתיים, אלא רק עושים עואנטה כאילו הם דתיים (שזה כמובן לגיטימי, אבל זה עדין רק בגדר של עואנטה גרידא).
אינני מבין, איך סוגיית הבדווי - מתקשרת לנדוננו - אודות נער בר מצוה הרוצה להתחתן מרצונו החופשי. הרי הליברל אמור לתמוך רק ברצונו החופשי של הפרט, לא בכפיית רצונותיהם של האחרים על הפרט המתנגד לכך. כעת שים לב: אם יבואו שני בני אדם: הראשון ידרוש שתקופת הבגִירות של בני אדם תתחיל בגיל 21 - בעוד שהשני ידרוש שתקופת הבגִירות של בני אדם תתחיל בגיל 18, אז המסקנה האוביקטיבית מכך תהיה - שהאחרון יותר ליברל מהראשון, כי האחרון מנמיך את הרף הגילי המספיק להעניק לאדם את החופש להינשא. הנוסחה היא פשוטה: ככל שאתה מנמיך את רף משוכת-התנאים המוצבים לזולת המעוניין להגשים את רצונותיו - כך אתה יותר ליברל (כמובן בלי קשר לשאלה האם יתר-ליברליזם הוא בהכרח גם יותר טוב). אז אותו הדבר גם לעניין נישואי נער בר מצוה - המעוניין להינשא מרצונו החופשי, כלומר אם יבואו שני בני אדם: הראשון יאמר שתקופת הבגִירות ראויה להתחיל בגיל 18 - בעוד שהשני יגיד שתקופת הבגִירות ראויה להתחיל בגיל 13 (כפי שקובעת ההלכה), אז המסקנה האוביקטיבית מכך תהיה - שהאחרון יותר ליברל מהראשון, מאותה הסיבה כמו מקודם, זאת אומרת: בגלל שהאחרון מנמיך את הרף הגילי המספיק להעניק לאדם את החופש להינשא. אבל מכל זה עדין לא נובע שהאחרון מגלה יתר-פתיחות מחשבתית מהראשון, וזאת משום שפתיחות מחשבתית אינה תלויה רק בליברליזם - אלא בעוד פרמטרים - כגון בצורך להתחשב גם בבגירות הנפשית של הצעיר ולא רק בבגירות הגילית (כשכמובן בנקודה זו של "הבגירות הנפשית" תתגלע מחלוקת עניינית-טכנית בין דתיים לחילוניים אודות השאלה מהו הגיל המעיד על בגירות נפשית). אגב, זה בדיוק כמו בסוגיית המתת חסד, שגם בה: מי שיתיר להמית חולי דלקת ראות שביקשו זאת (על אף שחייהם אינם בסכנה), הוא אמנם (בהגדרה) יותר ליברל מהאוסרים זאת, אבל זה עדין לא אומר שהוא יותר פתוח מחשבתית, משום שפתיחות מחשבתית אינה תלויה רק בליברליזם - אלא בעוד פרמטרים - כגון בהתחשבות בחשיבות שישנה בהגנה על חיי אדם באשר הם (כשבנקודה זו עלולה להתעורר מחלוקת עניינית-טכנית על מקום-הצבת-הגבולות). סמי20 - שיחה 02:45, 12 באוקטובר 2012 (IST)

נובל בפיזיקה 2012[עריכת קוד מקור]

- הועבר לדף ויקיפדיה:הכה את המומחה/שאלות במדעים מדויקים

מזרחנות[עריכת קוד מקור]

מתוך התעניינות בנושא, אילו תחומי עיסוק קיימים לבוגר לימודים גבוהים במזרחנות? תודה. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

טעויות במקרא ובגמרא[עריכת קוד מקור]

קראתי מאמר מזמן שבו מפורטות טעויות במקרא וגמרא בנושא חיות כשרות וסימני טהרה, בנושא משגל בעת היריון ובנושא טעויות של הרמב"ם. מישהו יכול להפנות אותי אל המאמר או אל מאמר דומה? בתודה מראש62.74.130.48 12:23, 10 באוקטובר 2012 (IST)

למה אתה מתכוון כשאתה כותב "טעויות"? טעויות ביחס למה? יםשיחה • כ"ד בתשרי ה'תשע"ג • 12:27, 10 באוקטובר 2012 (IST)

לדוגמה אני זוכר שאחת מהדוגמאות שם הייתי שרמב"ם כתב (אני כמעט משוכנע שזה היה הוא) שאין לעשות משגל בעת היריון שמא עובר אחד ימחץ אץ השני, היום ברור שאמרה זו היא טעות. 62.74.130.48 12:29, 10 באוקטובר 2012 (IST)

זכר או נקבה[עריכת קוד מקור]

שמעתי היום שידוע כי במשגל כאשר האישה תגמור ראשון הסיכוי להוליד זכרים יהיו גבוה יותר מאשר שהגבר ייגמור ראשון. האם זה נכון? 62.74.130.48 12:33, 10 באוקטובר 2012 (IST)

זה מופיע כבר בגמרא במסכת נידה (לא זוכר כרגע איזה דף...), אם כי זו לא עדות מהימנה על נכונות הטענה. יםשיחה • כ"ד בתשרי ה'תשע"ג • 12:35, 10 באוקטובר 2012 (IST)
לא נכון. מין העובר נקבע על פי כרומוזומי המין של תא הזרע המפרה. לאורגזמה הנשית אין ככל הידוע השפעה על ההפריה, ובוודאי לא כזו שיכולה לברור בין זרעים שנבדלים אך ורק בכרומוזום. דניאל תרמו ערך 18:46, 10 באוקטובר 2012 (IST)

אני מחפש מקור מהימן לכך שהדבר אינו נכון62.74.128.69 20:01, 10 באוקטובר 2012 (IST)

איזה מקור ייחשב מהימן? צילומי פאפארצי? מה אתה מתכוון? יש מנגנון ביולוגי, הוא מוכח, הוא מוסבר, ומקובל ללא עוררין על כל הקהילה המדעית. מי שיש לו תיאוריה אחרת, שיתכבד בבקשה להביא לה איזה סימוכין שהן.
חוץ מזה, אני מכיר היטב את הסוגיא במסכת נידה (כח, א), והכוונה שם בהחלט לא לאורגזמה נשית או גברית, אלא לאיזה מהשניים השתחרר קודם לחצוצרה: הביצית או התא זרע.--אדג - שיחה 20:30, 10 באוקטובר 2012 (IST)

http://www.babyworld.co.il/bba/prep/genetics/i020.jsp בבקשה 62.74.138.92 22:52, 10 באוקטובר 2012 (IST)

מרחק מהשמש[עריכת קוד מקור]

- הועבר לדף ויקיפדיה:הכה את המומחה/שאלות במדעים מדויקים

שאלה כללית בעברית[עריכת קוד מקור]

איך אומרים? מוכר ולקוח? עוסק ולקוח?, רוכל ולקוח? איך הכי נכון?, תודה. 79.176.161.47 14:15, 10 באוקטובר 2012 (IST)

בעברית הקלאסית, הביטוי הרווח הוא כרגיל "מוכר ולקוח". אבל אם ההקשר משתנה, אז זה עלול להשפיע (בעברית מודרנית) גם על הביטוי המתאים. סמי20 - שיחה 18:06, 10 באוקטובר 2012 (IST)

שרירים[עריכת קוד מקור]

כשעושים מתח (מרימים את הגוף על קורה בידיים) איזה שרירים מפעילים (כלומר איפה הם נמצאים מבחינת מראה חיצוני- החלק הקדמי/אחורי/תחתון/עליון וכד')? עדיף תמונה. 109.64.187.16 14:39, 10 באוקטובר 2012 (IST)

שרירי הגב והידיים. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
זה תרגיל מורכב שמפעיל את רוב שרירי הגוף. השרירים העיקריים יהיו בגב העליון ובכתפיים, אך גם שרירים נוספיים ישתתפו בתרגיל זה. סוגי השרירים המשתתפים מושפעים גם מהזווית שבה מבוצע התרגיל. גילגמש שיחה גם אני משתתף במיזם העשור! 23:10, 11 באוקטובר 2012 (IST)
הכתפיים לא משתתפות במתח.
זה תלוי איך אתה מגדיר. חלק משרירי הכתף משתתפים בתרגיל זה. כמו כן, יש לייצב את מפרק הכתף בתרגיל ושרירי הכתף יעשו את זה. גילגמש שיחה גם אני משתתף במיזם העשור! 07:17, 12 באוקטובר 2012 (IST)
אם אתה עושה מתח באחיזה צרה, הכתף האחורית טיפה מסייעת. בכל מקרה, הכתף האמצעית והקדמית לא עובדות בכלל בתרגיל הזה.

מה יותר מסוכן[עריכת קוד מקור]

מה יותר מסוכן: לשרת ביחידה קרבית או לנהוג כל יום ברכב פרטי? מבחינת סיכוי להיפצע קשה או להיהרג. 109.64.187.16 14:51, 10 באוקטובר 2012 (IST)

תראה כאן: "מאז הקמת מדינת ישראל נהרגו יותר משלושים אלף בני אדם בתאונות דרכים, יותר מבכל מלחמות ישראל גם יחד."
אבל זה עדיין לא עונה לשאלה, מבחינה סטטיסטית: מה יותר מסוכן, לנסוע ברכב או להתגייס, וזה קצת יותר מסובך.--אדג - שיחה 20:37, 10 באוקטובר 2012 (IST)
לפי חישוב סטטיסטי גס ומהיר של נתוני ההרוגים, התקופות וגודל הקבוצות, כנראה שיותר מסוכן לשרת ביחידה קרבית (חישבתי הרוגים בלבד). -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
סטטיסטית - יותר מסוכן לשרת בשירות קרבי כשיש מלחמה, מאשר כשאין מלחמה. ורוב הזמן אין. :-) Danny-wשיחה 18:12, 12 באוקטובר 2012 (IST)

קבצן מפורסם אחד[עריכת קוד מקור]

יש פה מומחים ששוהים במרכזית המפרץ לפחות מדי פעם? יש שם קבצן קבוע שנוסע על כיסא גלגלים ממונע. הוא כל הזמן מראה איזו קבלה שהוא נותן על הכסף שתורמים לו- מישהו יודע אם זה הולך לאיזה ארגון נכים או משהו? 79.176.248.15 15:15, 10 באוקטובר 2012 (IST)

אינני מכירה את המקרה הזה, אבל בקניון ברחובות הסתובב במשך שנים מתרים צולע, שפנה אל האנשים בבקשת תרומה לילדים נכים, אבל לא הראה שום שייכות לארגון זה או אחר ולהדפיס פנקס קבלות פיקטיבי כל אחד יכול, בהוצאה זעומה. אינני רוצה לחשוד בכשרים, אבל המתרימים האלה בכל זאת חשודים בעיני. שלומית קדם - שיחה 22:44, 10 באוקטובר 2012 (IST)
מה שפוגע כמובן, בנזקקים האותנטיים. לך תדע. צריך להסתובב עם מיני-פוליגרף בכיס. בנצי - שיחה 15:14, 11 באוקטובר 2012 (IST)
"על מקבצי נדבות שאינם זקוקים לכך, מובאים דברי רבי אלעזר (כתובות ס"ח.) "בואו נחזיק טובה לרמאין, שאלמלא הן היינו חוטאין בכל יום, שנאמר: וקרא עליך אל ה' והיה בך חטא"." ‏DGtal‏ 15:44, 11 באוקטובר 2012 (IST)

קיבוץ נדבות הוא עבודה לא קלה בכלל. לי ברור שמקבץ נדבות - כל מקבץ נדבות, או כמעט כל - בהכרח נמצא במצב בו תרומה לו היא מעשה ראוי. קבצנות היא מעשה משפיל עבור כל אדם נורמטיבי, ורוב האנשים לא יעסקו בה כל עוד יש להם איזו אפשרות אחרת. בצומת ליד מקום מגורי ישנו מזה כמה שנים קבצן. עכשיו קשה להאמין, אבל הוא בחור צעיר ועל פניו נראה שהיה בריא פיזית כשהחל בקבצנות. הוא עומד בצומת הלוהטת שעות, עורו נקלה בשמש עד שהשחיר ממש, והיום, אחרי שנתיים או שלוש בקושי ניתן לזהות את הצעיר הנאה של לפני שנתיים. באופן מאד ברור רק אדם שאינו מסוגל להתמודד עם כל עבודה יבחר בעיסוק כה מפרך וכה בלתי-מתגמל. הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 19:44, 11 באוקטובר 2012 (IST)

כי חלק מהמקצוע של קבצן זה מראה מסכן שמעורר רחמים. אחרת הוא לא יכל לספק את שירותיו (והשירות שלו הוא פשוט וחשוב: כל מי שמשלם לו מרגיש הוא עוזר למסכן ומרגיש יותר טוב עם עצמו). אני לא יודע כמה קבצנים מרווחים, אבל אני די בטוח שמדובר במאות שקלים ליום, ושזה יותר משכר מינימום. קבצן במקום טוב (כמו זה שבין ת"א ההגנה רכבת לבין תחנת אגד) יושב על מזרון קרוע יום שלם ומקבל לפחות איזה 50 שקל לשעה (אני בעצמי ריאתי אחד שנותן לו 20 שקל!). 79.180.200.1 16:49, 12 באוקטובר 2012 (IST)
פלאי פלאים. תגיד, נניח והיית מגלה שקבצנות תכניס לכסך 20,000 ש"ח מדי חודש, האם אתה היית מקבץ נדבות? הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 23:22, 12 באוקטובר 2012 (IST)
לא, מהסיבה שזה משפיל (ולא כי זה עבודה קשה או משהו). ואני גם לא אהפוך לשחק פורנו או ג'יגלו שהם מרווחים כנראה הרבה יותר מקבצן הכי טוב. מאותה הסיבה בדיוק. אבל כמו שאתה וודאי שם לב כמות לא קטנה של אנשים מתפרנסים ממקצועות שיש בהם פגיעה בכבוד ומתפרנסים ממנו ממש טוב ( יש שחקניות פונו שהפכו ל"סלבים" ומיליונרים). סליחה על "חשד מילים בעייתיות". 109.67.217.201 08:29, 13 באוקטובר 2012 (IST)
זו בדיוק הנקודה שלי - אדם נורמטיבי לא יהיה קבצן (או זונה, או שחקן פורנו) כך שמי שכן קבצן בהכרח זקוק לאיזושהי עזרה. הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 23:54, 13 באוקטובר 2012 (IST)
אז באותה מידה אפשר לתרום לשחקנית פורנו, לקלפטומן ולנוכל. אדם נורמטיבי לא ילך להצטלם בסרט פורו, לא יגנוב כל דבר שאפשר ולא ינסה להשיג ממך כסף במרמה. לא כל אדם ב"שולי החברה" (לא נורמטיבי) זה אדם שאתה צריך לעזור לו. במקרה של קבצן, השיטה שלו להשיג את כספך הוא לגרום לך לרחמים. וכמו שאני כתבתי זו עבודה - הוא מספק לך שירות. כל אדם המשלם לקבצן מרגיש שהוא עשה מעשה טוב ועל תחושה אפשר לשלם. 109.67.245.109 09:15, 14 באוקטובר 2012 (IST)

איך מרחיקים כלבים בלי לפגוע בהם?[עריכת קוד מקור]

חובב כלבים ביקש ממני לבדוק איך אפשר למנוע מכלבי השכונה להשאיר לו מזכרות ריחניות בגינה. הוא לא רוצה לפגוע בהם, רק למנוע מהם לח**ן שם. מה עליו לעשות? ליאור पॣ • כ"ד בתשרי ה'תשע"ג • 15:22, 10 באוקטובר 2012 (IST)

כמה גדולה הגינה? היה לי שכן שהבלטות בפתח ביתו נמצאו כפופולריות במיוחד ע"י קהילת המחרבנים ברחוב. הוא פיזר שם פלפל או פפריקה חריפה ונדמה לי שזה פתר לו הבעיה. יוסי מחשבון אחר - שיחה 15:54, 10 באוקטובר 2012 (IST)
גדר מתאימה יכולה לפתור את הבעיה. לא סביר שכלבים יתאמצו לטפס על גדר גבוהה ממידתם או לדלג מעליה רק כדי להשאיר מזכרות בגינה.שלומית קדם - שיחה 22:40, 10 באוקטובר 2012 (IST)
יש את הדרך הטבעית - להחזיק כלב זכר. עצם נוכחותו, ריחו והשתן שלו, יהוו סימון טריטוריה לכלבים אחרים. זה כמובן לא פותר את בעייתן של כלבות הנקלעות לשם, אבל בעיה זו מינורית, שכן כך דרכו של עולם - הזכרים מחזרים ולא להיפך. בנצי - שיחה 15:11, 11 באוקטובר 2012 (IST)
תודה לכולכם. ממה שהבנתי, אי אפשר לגדר את האזור כי הוא משמש כסוג של גישה לחנייה. אי אפשר גם להחזיק שם כלב, משיקולי זמינות. המלצתי לו להתאזר בפפריקה. שבוע טוב, ליאור पॣ • כ"ח בתשרי ה'תשע"ג • 09:57, 14 באוקטובר 2012 (IST)
דיווח חם מהשטח: בינתיים עובד יופי (: תודה יוסי! ליאור पॣ • ו' בחשוון ה'תשע"ג • 11:18, 22 באוקטובר 2012 (IST)

איזה קרבות היסטוריים היו באזור ים המלח?[עריכת קוד מקור]

קרבות עתיקים, מהתקופה הרומית ומטה. תודה. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

אם אתה מקבל את זה לפחות כהד לאירוע הסטורי אז יש את מלחמת ארבעת המלכים את החמישה. נ"משיחה • כ"ה בתשרי ה'תשע"ג • 22:14, 10 באוקטובר 2012 (IST)
האזור הזה צחיח והוא נמצא מחוץ לדרכי מסחר חשובות. לכן, לא היו שם הרבה קרבות. לא היה מה לחפש שם. אחד הקרבות המפורסמים ביותר שהיו באזור הוא מצור על מצדה שנמצאת בסמוך לים המלח. אני לא מכיר קרבות גדולים נוספים שהיו באזור זה. גילגמש שיחה גם אני משתתף במיזם העשור! 04:44, 11 באוקטובר 2012 (IST)
אפשר להוסיף את הקרבות המועטים שהיו שם בתקופת מלחמת העצמאות, הניסיון הישראלי לכבוש את משטרת א-צאפי והתגובה הירדנית בדמות הפגזה על סדום. אביהושיחה 08:19, 11 באוקטובר 2012 (IST)
גילגמש, איזה עוד קרבות היסטוריים לא גרנדיוזיים בהיקף הלוחמים אתה מכיר שהתרחשו שם? תודה. 79.176.161.47 09:44, 11 באוקטובר 2012 (IST)
אני לא מכיר קרבות כאלה וגם לא חושב שהיו. האזור הזה חסר חשיבות כלכלית גדולה. אם מתרחקים קצת מים המלח אז יש מבצר צלבני גדול - מצודת כרכ שהיה חשוב במאה ה12 והיו קרבות לידו (לא גדולים במיוחד) בתקופה עתיקה היו גם קרבות נגד הרומאים באזור זה בימי מרד בר כוכבא. אבל עד כמה שידוע לי כל זה התרחש קצת יותר רחוק מים המלח ולא ממש בסמוך לו. גילגמש שיחה גם אני משתתף במיזם העשור! 23:16, 11 באוקטובר 2012 (IST)

סינגולריות כבידתית והמפץ הגדול[עריכת קוד מקור]

- הועבר לדף ויקיפדיה:הכה את המומחה/שאלות במדעים מדויקים

למה בויקיפדיה מתייחסים לאנשים הנזכרים במקרא כאל "דמויות"[עריכת קוד מקור]

אני לא אדם דתי, ולא אהיה, סמכו עליי... אבל אני קורא בערכים על "דמויות מקראיות" שהן "דמויות מקראיות". אברהם העברי, משה רבנו וכדומה, כולם "דמויות מקראיות". זה נראה כאילו תיוג האנשים האלה כדמויות נעשה כאן באופן לעגני ושיש לו שורשים של לעגניות שמקורם בימי חוסר-הפיקוח-המוחלט של ויקיפדיה כשהיתה מנוהלת כמעט רק על ידי אתאיסטים. ראו למשל פסקה מגרסה ראשונית של הערך "דמות מקראית" (מונח שאיני יודע עד כמה הוא אקדמי בכלל, אם כי זה לא בהכרח משנה משהו):

"בתנ"ך דמויות רבות שהרי הוא ספר עלילתי ברובו. רשימת הדמויות מסודרת על פי סדר אלפבתי:"

(גרסה מתאריך 23 לנובמבר, 2003, מאת המשתמש "lazylemone").

אני תוהה עם כל המגמה הויקיפדית הזאת של "דמויות מקראיות" היא לא נגזרת של התלהבותו של "מבקר-מקרא" כזה או אחר שניסה לסגור חשבון עם החברה הדתית אי-שם ב2003 - התלהבות מהתעצמות כוחו של האינטרנט שהוא הרגיש גם אז, כמו היום... אם כן, זה לפחות לדעתי, מעמיד בסימן שאלה את קיום המגמה הזו. אם למומחים הנכבדים שיש כאן מובן אחרת, אני מבקש לקבל כל מידע בנושא.

דמות היא אדם המופיע ביצירה ספרותית, בין היא בדיונית או אמיתית. אין פה שום רמיזה כלל. אני לא מכיר אף מילה אחרת שבאמצעותה ניתן להתייחס לאדם מספר. לא היתה לוויקיפדיה תקופה שבה היא נוהלה על ידי אתאיסטים ומעולם לא התחוללו שינויים מהותיים בשיטת הפיקוח בה. דניאל תרמו ערך 01:31, 11 באוקטובר 2012 (IST)
האם ספר שבו מזוכר ביבי נתניהו מזכה אותו להייצג בויקיפדיה כדמות ספרותית? אם מישהו יכתוב ספר הכולל שמותיהם וכינויהם של עורכים בויקי, כולל אתה דניאל, זה יהפוך אותך לזכאי לתואר דמות ספרותית?...
בהקשר הספר כמובן שכן. משפט כגון "דמויות הספר כוללות את ביבי נתניהו, דוד המלך, אהוד ברק וישו" הוא תקין לגמרי. דניאל תרמו ערך 02:02, 11 באוקטובר 2012 (IST)

המונח "דמויות" קשור יותר לאופן הציור של הדמות בעיני המסתכל הסוביקטיויות,לכן בספר היסטורי (אוביקטיוי) הנידונים לרוב לא יקראו כך למרות שגם דמויות הסטוריות יכולות להחשב כ "דמות חינוכית" וכדומה , בקיצור,בניגוד לדמויות הסטוריות לדמויות דמיוניות ספרותיות בלבד יש רק האספקט ה"דמיוני" שלהן ללא גב הסטורי ממשי ולכן הן יקראו "דמויות" לעיתים תכופות יותר. לכן לדעתי מינוח עיקבי של גיבורי התנ"ך כ"דמויות" כן מעיד על יחס חילוני מסויים (למרות שלגבי הדוגמא שהובאה אני לא בטוח), ועובדה שהמינוח לא ישמע לעולם במוסדות לימוד דתיים. על אף שלדעתי זה קרה בתום לב ולא בכוונת מכוון.

מתן תרומה לפי מספר מצביעים[עריכת קוד מקור]

האם אדם יכול (עלי פי החוק) להודיע שיתרום x ש"ח על כל y מצביעים למפלגה מסוימת? ומה לגבי תרומה לכל z מצביעים (בלי התייחסות למפלגה)? למשל, נניח שמיליארדר כלשהו רוצה להקטין את השפעת החרדים בכנסת. הוא יודע שכ-4 מיליון אנשים יצביעו בכל מקרה ולכן מודיע שיתרום סכום כסף (לעמותה אחת או כמה) באופן הבא: 4 מיליון המצביעים הראשונים לא משפיעים על גודל התרומה, אבל על כל 10,000 מצביעים נוספים יתרום 100,000 ש"ח (בשפה מתמטית, הוא תורם ש"ח כאשר x מספר המצביעים). בזכות אחוזי ההצבעה הגבוהים ממילא בציבור החרדי הודעה כזו תעודד בעיקר מצביעים חילונים, מסורתיים ודתיים, ואולי אפשר להגדיל את ההשפעה אפילו יותר אם התרומה תינתן לארגון שרוב החרדים לא אוהבים (כגון עמותת אדי או ארגון ציוני כלשהו). כמובן שאפשר להתווכח על היעילות של הודעה כזו, אבל האם זה חוקי? ומה לגבי הודעה דומה על הורדת מחירים בחברה גדולה? תודה, 01:45, 11 באוקטובר 2012 (IST) -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

שאלה על סימני פיסוק[עריכת קוד מקור]

בזמנו למדתי שכאשר מצטטים אדם, יש לשים בתחילת דבר ובסוף דבריו גרשיים ["]. עברו מאז די הרבה שנים שבמהלכם נתקלתי שבשתי דברים שהטרידו את מנוחתי:

1. בספרים, כאשר יש דיבור ארוך של דובר, בתחילת כל פסקה מופיע גרשיים, אך בסופם לא מופיע. מה העניין? הרי זה המשך הציטוט, אז למה צריך מחדש בתחילת כל פסקה? ןאם מדמים את זה לסוגריים, זה כאילו פתחת סוגריים ולא סגרת אותם... אשמח אם מישהו יוכל להבהיר לי את הכלל.

2. בעיקר בספרים ישנים, במקום למקם את "הגרשיים" במקום בו אני מיקמתי אותם, הגרשיים הימניות נמצאות למטה. למה?

תודה רבה!

בקשר לשאלה הראשונה: לי זה ממש ברור, שפשוט המדפיס שוכח להוסיף גרשיים בסוף הפיסקה - כנראה בגלל אורכה. מאידך, זה שמוסיפים גרשיים גם בתחילת הפיסקה הבאה, נראה לי דווקא טבעי - שהרי בדרך כלל כל פיסקה חדשה אמורה להתחיל ענין חדש, אז כדי למנוע בילבול מצמידים גרשיים גם לתחילת הפיסקה החדשה. 77.126.182.100 13:02, 11 באוקטובר 2012 (IST)
בקשר לשאלה השנייה, ראה מרכאות#שימוש מיושן במרכאות. 94.159.184.133 12:54, 11 באוקטובר 2012 (IST)

תעלם ותכלם[עריכת קוד מקור]

למרות שאין הרבה סיכוי שמשהו ידע, בפתיח ובסוגר של תכנית הטלוויזיה החינוכית "תעלם ותכלם" (ראוhttp://www.youtube.com/channel/SWDkgqVENmTIU למשל.)מופיע קטע אינסטרומנטלי יפהפה, האם מישהו יודע את שמו, או היכן ניתן לשמוע את כולו? או כיצד לברר על המקור שלו? תודה בכל אופן... -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

בסוף התוכנית ישנה רשימת האנשים שלפחות אחד מהם ידע: גילה ברנד, יוסי גלברט, דובי רומן. על מנת ליצור אתם קשר תוכל לנסות את "המכון ללימודים עבריים", גבעת חביבה. הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 18:33, 11 באוקטובר 2012 (IST)
בשביל להגיע לגילה ברנד לא תצטרך להרחיק עד המכון ללימודים עבריים אלא מספיק להסב את תשומת ליבה בדף השיחה שלה בוויקיפדיה האנגלית. אעשה זאת מיד. תומר א. - שיחה - משנה ויקיפדית 18:58, 11 באוקטובר 2012 (IST)
וכרגע נעניתי בדף השיחה שלה שלא מדובר באותה גילה ברנד. בהצלחה עם לפנות למכון ללימודים עבריים. תומר א. - שיחה - משנה ויקיפדית 17:21, 12 באוקטובר 2012 (IST)
זוהי היצירה "בושֹם הצועניה" (Parfum de gitane) מאת (ובביצועו) של נגן העוּד והמלחין הצרפתי אנואר איבּרהים.
הקטע בפתיח של תעלם ותכלם לקוח מן ההקלטה הזו. ישנם ביצועים רבים ומגוונים לקטע זה - כך למשל, אחת איטית יותר המשלבת קלייזמרים. DoronWise - שיחה 17:43, 15 באוקטובר 2012 (IST)

תודה רבה!!!.

גיל העולם ולוח השנים[עריכת קוד מקור]

כפי הידוע הלוח היהודי מציין את מנין השנים מבריאת העולם שמסתכם כיום ב-5773 שנים, אולם על פי התפיסה הנגדית שעל פיה האדם הנבון כבר קיים ופעיל עשרות אלפי שנים במתכונתו הנוכחית, נשאלת שאלה עצומה, מדוע האנושות לא ראתה לנכון להתחיל לספור את השנים, לדוגמה מלפני שלושים אלף שנה, או עשר אלף שנה, ואז זה היה יוצר בעיה לכאורה ליהדות שצצה לה כעבור עשרות אלפי שנים, ומתחילה למנות מחדש ולטעון בתוקף שהיא סופרת מרגע בריאת העולם, אבל כאמור לא קיים בימינו מניין מקביל עתיק יותר, להיפך האנושות היום ברובה סופרת מנין קטן בהרבה, סך הכל 2012 שנים מהנקודה בה התחילה למנות שנים, (ומנין השנים של "לפני הספירה" גם כן החלה רק החל מהספירה כמובן) כשחושבים על זה האם לא ניתן לראות בכך [עוד] סוג של גיבוי לאמיתות ההשקפה היהודית הנ"ל. טיפוסי - שו"ת 18:13, 11 באוקטובר 2012 (IST)

א. שאלתך לא ברורה. נא מקד אותה.
ב. אין מדובר בתפיסות מנוגדות. מניין השנים העברי מבוסס על אמונה בדבר בריאת העולם ומסורת הדורות, כפי שנמנו בהתבסס על הנתונים המובאים במקרא. כל התרבויות העתיקות מתייחסות לנקודת זמן בראשתי ממנה התחיל הכל. הנצרות והאיסלם מונות שנים, אבל מניינן לא מתייחס לבריאת העולם, אלא למניין גרידא, אם כי כזה המתייחס לאירוע מכונן כזה או אחר. דבר דומה תמצא גם במסורת היהודית בתקופות שונות, בהן המניין המקומי התייחס למלך כזה או אחר. יש להפריד בין מניין שנקבע מסיבות פרקטיות או טקסיות, לבין מניין 'אבסולוטי', המבוסס על אמונה.
ג. קיומם של בני אדם, כולל מינים שונים של אדם, דוגמת האדם הניאנדרטלי, היא עובדה מדעית שאינה מוטלת בספק. אבל זו רק דרך אחת לקבל מושג על העבר. ישנם תיארוכים המבוססים על רדיולוגיה, גם בסקלות ארכיאולוגיות וגם בסקלות גיאולוגיות. וישנן גם מדידות או תצפיות קוסמולוגיות. אין ספק שישנה סתירה בין האמונה המסורתית לבין הידע המבוסס על הסקה מדעית. עם זאת, צריך לזכור שבעת התהוותם של שורשי המסורת, הממצאים או הידע שהזכרתי לעיל, לא היו מוכרים. בנצי - שיחה 15:03, 11 באוקטובר 2012 (IST)
בנצי, שוב אתה שוגה בזה- אם עובדה לא מוטלת בספק היא כבר לא מדעית... נ"משיחה • כ"ו בתשרי ה'תשע"ג • 06:23, 12 באוקטובר 2012 (IST)
בנוסף למה שאמר בנצי, המניין העברי אינו העתיק ביותר. המניין הביזנטי מתחיל לפני יותר מ-7500 שנים, ב-1 בספטמבר 5509 לפנה"ס. נו, טובשיחה 17:24, 11 באוקטובר 2012 (IST)
לדעתי שאלתך ברורה. האדם אמנם קיים כבר זמן רב אבל התרבות האנושית היא מאוד מאוחרת. בשביל לנהל לוח שנה צריך תרבות מפותחת עם תפיסה של זמן, כתב ואוכלוסייה גדולה ומשפיעה מספיק כדי שהמניין ימשיך באופן עקבי לאורך אלפי שנים (מניינים מקומיים קצרים כגון "השנה ה-X למלוכתו של Y" למשל, שהיו נפוצים בעת העתיקה, לא שורדים במשך זמן רב). התנאים האלו הבשילו רק באלפי השנים האחרונות. דניאל תרמו ערך 17:56, 11 באוקטובר 2012 (IST)
בנוסף כל האמור, היהודים לא התחילו למנות את השנים עם הבריאה, כי לא היו יהודים בזמן הבריאה... מניין השנים וקביעת תאריך הראשית הוא המצאה יחסית חדשה. לא ככה ספרו שנים בתקופת המקרא. 79.177.212.73 18:07, 11 באוקטובר 2012 (IST)
לגבי הלוח הביזנטי, "השימוש בלוח באימפריה הרומית החל בשנת 312 לספירה" כלומר לאחר שנים רבות בהן המנין היהודי היה בשימוש, וספירה לאחור לא אומרת דבר וחצי דבר, גם כיום מציינים מיליוני שנים לפהסה"נ. לגבי מינים שונים של אדם, אני סבור שבקל ניתן להטיל ספק בקיומם של בני אדם לא מפותחים, סביר יותר להניח שמדובר בסוגי קופים שהיו בתחילת הבריאה ושמא נכחדו", אין ספק שאין סתירה בין הידוע ביהדות לבין הידע המבוסס על הסקה מדעית, שבמקרים רבים מספור מפליגה כיד הדמיון הטובה עליה. טיפוסי - שו"ת 18:13, 11 באוקטובר 2012 (IST)
הסתירה ברורה. יהדות אומרת שהיקום הוא בן פחות מ6 אלפי שנה. המדע אומר שכדור הארץ (שלא נדבר על היקום) קיים מיליוני שנים. אתה יכול ליישב את הסתירה על ידי כל מיני סיפורים שאומרים שאחד הצדדים טועה או לא מפרשים נכון את מה שהוא אומר. 79.177.205.88 18:42, 11 באוקטובר 2012 (IST)
כתבתי לפני התנגשות עריכה: בחלוקה לפי תקופת המצאת לוח השנה (במקום לפי תאריך בריאת העולם על פיו, שנראית לי יותר רלוונטית לדיון בדבר נכונות ההשקפה הבריאתנית המקראית), לוח השנה ההינדואיסטי (אנ') קדם ללוח העברי (לפי המקור הזה), ונדמה לי שגם לוח השנה של המאיה נוצר לפני הלוח העברי. לגבי דברי המגיב האנונימי שמעלי, כדה"א בן מיליארדי שנים (ראו en:Age of the Earth). נו, טובשיחה 18:46, 11 באוקטובר 2012 (IST)
בהחלט יש סתירה, לא התנסחתי טוב, הכוונה היתה שהיהדות דוחה בכל תוקף דמיונות של המדע עד כמה שזה נשמע קשה. מובן מאליו שאדם הראשון ידע בעת שנוצר כי האנושות מתחילה ממנו, וגם ידע לספור שנים. בני המאיה היא קבוצה שנכתב עליהם שקיימים כקבוצה כשלש אלפי שנים בלבד. ולסיכום, אין לוח שמתייחס לנקודת בריאת העולם, או לוח שהיה בשימוש בזמן שהיהדות טוענת נבראה העולם, והוא עדיין בשימוש, כמו הלוח העברי המסודר בסדר כרונולוגי מפורט יוצא מן הכלל. ודניאל זה מה שכיוונתי אליו, שהתרבות האנושית בצורה המוכרת לנו, בכל הקשור לכתב, היסטוריה מתועדת, ומניין שנים, מסתדרת מצויין בציר הזמן רק החל מלאחרי תקופת בריאת העולם התנכ"ית. טיפוסי - שו"ת 18:57, 11 באוקטובר 2012 (IST)
א. הביטויים שלך בעייתיים מאוד, גם כאן וגם בתגובתך הקודמת, אליה אתייחס בנפרד. כבר ב'מפגשים' קודמים אמרתי לך שאינך נוהג כבוד במדע ובבסיס השיטתי שלו, ומדבריך ניכר כי אינך מבין איך הוא פועל.
ב. מה זה "דמיונות של המדע" ? זהו ביטוי בעייתי מאוד, ועליך להצדיק את השימוש בו, לפני שאתה עושה זאת בקלות כזו, כשהמאמץ היחידי שלך הוא משיכת קולמוס (או מקלדת). אין מדע ללא ביסוס תצפיתי או מדידות ניסוייות. כמה פעמים צריך לומר זאת ?
יתר על כן, גם 'קביעה' אודות כ-6,000 שנה היא קביעה מדעית באופן עקרוני, ולכן כדי שהיא תהיה תקפה היא צריכה ביסוס. חובת הביסוס אינה חלה על מדענים בלבד, אלא על כל מי שנושא את שם המדע.
ג. "היהדות דוחה בכל תוקף" - מי שמך לקבוע את עמדת היהדות ולדבר בשמה ? ישנם דוברים ופרשנים אשר במשך הדורות קבעו זאת משיקול כזה או אחר. ישנם גם פרשנים אחרים, אבל אתה בוחר גירסה מסויימת, ולא מנמק את בחירתך. בכל מקרה, זוהי בחירתך, ותו לא. בבחינת דעה, וכדעה, היא אינה טובה יותר משל אחרים. לעומת זאת, קביעה מדעית איננה דעה, אלא אם כן מדובר בגבולות השגיאה של תוצאת מדידה נתונה, או בפרשנות של התוצאה, אבל גם לאלה יש גבול עליון וגבול תחתון. לעולם זמן מחצית החיים של גרעין פחמן 14 (כ-5717 שנה), או של גרעין אשלגן 40 (כ-1.25 מיליארד שנים), כדוגמאות רדיולוגיות, יהיו זמנים אלה. ועוד דבר, אירועי ההתפרקות הגרעיניים הם אקראיים לחלוטין, ולא ניתן לשלוט על התרחשותם בשום דרך. לכן בסיס המדידה יציב ואיתן כל כך. בנצי - שיחה 22:43, 11 באוקטובר 2012 (IST)
א. אני בהחלט מקבל שהביטויים שלי בעייתיים מאד, בעיני מי שרוחש כבוד ויקר למדע, שלדעתי מערב ברוב המקרים מין בשאינו מינו, בונה תילי תילים של השערות על כרעי תרנגולת, מצטער לומר לך, אבל אני לא קונה אותם, ומפעיל את חוש הספקנות ביחס להם. אם תרצה דוגמאות אפנה אותך ללינקים ולמאמרים ולהרצאות רלוונטיות, בשמחה.
ב. כמובן שכן ואכן כך הוא, אלא אין זה נושא הדיון בפסקה זו.
ג. אותי לימדו שכל יהודי רשאי ומוסמך לדבר בשם היהדות, ובלבד שהוא כפוף למקורותיה. והמפקפקים בתקפות שיטת התיארוך שהזכרת יש להם על מה שיסמוכו. טיפוסי - שו"ת 23:41, 11 באוקטובר 2012 (IST)
טיפוסי, אורח החיים שלי הוא דתי, ואני מביע הבנה לרצון שלך ליישב את המציאות עם אמונותיך. אמנם לדאבוני, המדע הוא באמת מדויק בעניין הזה. תמיד תוכל למצוא דברים שעדיין אינם ידועים בוודאות וכביכול להגיד שהמדע "על כרעי תרנגולת". ידוע שבהמות היו קיימות הרבה לפני בריאת העולם - מה תגיד על ממותה למשל? המדע צודק בכל כך הרבה דברים - המחשבה של איינשטיין הצליחה ליצור את תורת היחסות, המחשבה התיאורטית של סטיבן הוקינג הצליחה לנבא את קרינת הוקינג, והניסויים הוכיחו את קיומו. חלקים מסוימים בעבר עוד קלים יותר להוכיח מאשר את העתיד המדובר. מה אתה אומר על דינוזאורים ועצמותיהם? האם הן פברוק? האם הן התקיימו לפני 5000-6000 שנה? אביעד‏ • שיחה 23:52, 11 באוקטובר 2012 (IST)
אגב, אין לי ספק שהוא משתמש בטלפון סלולארי, ואם חלילה, ישבור יד או רגל, הוא גם יסכים לעבור דימות רנטגן. אני גם בטוח שבמכונית שלו, אם ברשותו כזו, יש מנוע המשתמש בדלק מאובן כזה או אחר. מעניין אם הוא יודע שבלעדי יצורים וצמחים קדמוניים לא היה דבר כזה שנקרא דלק, בצורת נפט או גז. ברור לי גם שהוא מקפיד שיחידת המקרן ברכב שלו תהיה תקינה. וזהו רק אוסף דוגמאות מקרי לגמרי. בנצי - שיחה 00:17, 12 באוקטובר 2012 (IST)
כתבתי לפני התנגשות עריכה: שלום אביעד, כפי שרמזתי, במדע יש עירבוב מוחלט של אמת ושקר, הגיוני ודמיוני, ולא תמיד נעים וקל להסיר את התבן מהמוץ, אבל זה אפשרי, אני משוכנע שלא קיימת אף לא תגלית אחת של המדע, שהיא אמת מוחלטת, והיא אינה עולה בקנה אחד, עם בסיס השקפת היהדות. כל ההישגים המדעיים כנ"ל התגלו באמצעות המוח האנושי שלטענתי היה מי שדאג שהמוח יהיה שם, והוא לא פותח במעבדה כלשהי, על האחראי הזה אני שם את הדגש בכל התגליות הכבירות ש"האדם" הגיען אליהן, למרות שגם למגלים מגיע קרדיט על המאמץ המחשבתי, בהמות נבראו ביום השישי לבריאת העולם, זה פסוק מפורש, ולמה זה מטריד לדעת שגם בעבר היו בעלי חיים בסכנת הכחדה שלמרבה הצער אכן נכחדו, ולמה זה משנה אם קראו להם ממותה או דינזאור. בברכה. טיפוסי - שו"ת 00:23, 12 באוקטובר 2012 (IST)
כתבתי לפני התנגשות עריכה: לא אתייחס לדבריך אלה, משום שאין להם משמעות מדעית, ומקורם מסורתי-פרשני בלבד. עם זאת, למה אתה בוחר את מה שנוח לך ? רק לרמב"ן ודומיו יש זכות קיום בתודעה היהודית ? דבריך בשתי השורות וחצי האחרונות סותרים בצורה מפורשת את דבריו של הרמב"ם: הוא טוען בצורה ברורה שאין לראות בסיפור הבריאה כפשוטו, וזהו סיפור חינוכי ולא עובדתי - גם דבריו 'כרעי תרנגולת' ? - "צא ולמד". בנצי - שיחה 00:43, 12 באוקטובר 2012 (IST)
הרמב"ם לא טוען כדבריך בשום מקום, והוא אף לא שולל את כלל הברזל "אין מקרא יוצא מידי פשוטו". על אף זאת הרמב"ם כמו כל הפרשנים ידעו שבמקרא נמצאים רבדים עמוקים יותר מאשר פשט המקרא, כפי שמתאים לתורת השם תמימה. טיפוסי - שו"ת 01:22, 12 באוקטובר 2012 (IST)
א. האומנם ? או שהמצאתי זאת. המצאתי זאת במסגרת קורס יסודי שלקחתי בתחילת דרכי, והמצאתי זאת במסגרת שני קורסים שנתתי בעצמי בנושאים אלה - 'דת ומדע' ו'מדע ויהדות', מאוחר יותר. האם למדת את מורה נבוכים ? ברור שתשובה זו אינה תחליף לאסמכתא מדוייקת, ואביא אותה.
ב. מנין לך 'כלל ברזל' זה ? בנצי - שיחה 01:45, 12 באוקטובר 2012 (IST)
זה לשון הרמב"ם במורה הנבוכים חלק ב' פרק כ"ה:"...אבל נבין הכתוב כפשוטיהם, ...ותהיה התורה אפשרית ותפול כל שאלה שתשאל בזה העניין עד אם יאמר למה שם השם נבואתו בזה ולא נתנה לזולתו, ולמה נתן השם תורתו לאומה מיוחדת ולא נתנה לאומה אחרת, וכו' ...לכל פשוטי התורה אשר אין ספק בהם למשכיל שהם כפי הפשוטים ההם" רעיון זה מביאו הרמב"ם בלשון הכלל "אין מקרא יוצא מדי פשוטו" בשרש המצוות בספרו. יש להתקנא בתלמידי הישיבות שיונקים את התורה לא באמצעות צינורות שמסלפים ומעוותים ומוציאים מהקשרם דברי חכמי ישראל מסיבות שונות, מגדילים לעשות הכופרים ההופכים את הרמב"ם לאפיקורוס כמותם, ובתמורה משבחים אותו על הרציונאליות שלו. טיפוסי - שו"ת 02:37, 12 באוקטובר 2012 (IST)
בנצי, תחשוב על זה שאולי חמשת אלפים ושבע מאות ושבעים ושלושה שנה, יכולים בהחלט להספיק להגיע להתקדמות הטכנולוגית שאנו מכירים היום, בפרט שהיה מבול באמצע, ויש מדענים המשערים שהסחף האדיר של החי והצומח בעת ההיא, תרמו תרומה משמעותית לדלק שאנו משתמשים בו היום. טיפוסי - שו"ת 00:30, 12 באוקטובר 2012 (IST)
אשיב לך בהזדמנות הבאה. רק אשאל: האם אתה יודע מהו התהליך המדוייק בו רקמות ביולוגיות הופכות לנפט ? האם אתה יודע מהם התנאים הפיזיקליים והכימיים הדרושים לכך ? ועל סקלות הזמן הדרושות לתהליך ? בנצי - שיחה 00:43, 12 באוקטובר 2012 (IST)
האם אני לא מספיק משלם על הדלק, אני צריך גם ללמוד על התהליכים המדוייקים, שהמדע משער או יודע שאמורים להתרחש כדי שהנוזל יופק בבטן האדמה? טיפוסי - שו"ת 00:56, 12 באוקטובר 2012 (IST)
בודאי שלא, אלא אם כן, זהו תחום עיסוקך או איש רחב-אופקים אתה. עם זאת, ברגע שהנך טוען טענות בתחום, עליך להבין איך זה 'עובד'. לא די בלצטט אחרים, רק בגלל שזה מתאים לך מסיבות שונות בנצי - שיחה 01:25, 12 באוקטובר 2012 (IST)
יש סיפור על חייט שהחליט לחסוך ובמקום לקנות מחטים מוכנים, החליט לפתוח מפעל למחטים, ומפעל לחוטים, ולכפתורים, בסוף מת מרעב. החכמה היא להתמקד בתחום עיקרי, וכל השאר ציטוטים נבחרים. טיפוסי - שו"ת 01:52, 12 באוקטובר 2012 (IST)
אתה טועה, אין מדענים שחושבים כך. "מדענים" אוונגליסטים מכל מיני מכללות נוצריות נידחות ולא ידועות בארצות הברית, שמצוטטים לרוב באתרי החזרה בתשובה, אינם מדענים. 94.159.184.133 00:35, 12 באוקטובר 2012 (IST)
מזמן כבר ידועה הטענה, שברגע שמדען מוכשר ככל שיהיה חוזר בתשובה, הוא כבר לא מדען, אלא מחב"ת שטוף מוח, שאינו מבין איך השיטה המדעית פועלת. טיפוסי - שו"ת 00:39, 12 באוקטובר 2012 (IST)
כנ"ל. בנצי - שיחה 00:43, 12 באוקטובר 2012 (IST)
אפשר לסכם את הדבר כך - טיפוסי הוא אדם מאמין, שומר תורה ומצוות - הוא מאמין שהתורה ניתנה מסיני - אין רע. בשבילו תוכני התורה הם אמת מוחלטת, ושום דבר רציונלי סיבתי לא ישכנע אותו, וגם אם תבוא בת קול ותגיד לו שהיקום בין יותר מ-5 מילארד שנה, יסב את אוזניו ויצחק. אביעד‏ • שיחה 10:34, 12 באוקטובר 2012 (IST)
אני חושב שאיפיינת באופן מדוייק למדי את האישיות המצטיירת מתוך קריאת דבריו של טיפוסי כאן, ודומני שגם הוא היה חותם על זה (אם כי אולי היה גם מוסיף על דבריך עוד איזו הערה אחת או שתיים - להשלמה, אבל אולי היה מסתפק במה שכתבת ורואה בזה משהו ממצה). סמי20 - שיחה 10:53, 12 באוקטובר 2012 (IST)
את ה"אני מאמין" שלי ניתן הרי לקרוא בדף המשתמש שלי, אלא שבעקבות מחקרים שביצעתי התברר לי שהיהדות בניגוד לכל דת אחרת, השקיעה מאמצים לא מבוטלים כדי לבסס את השקפותיה באופן לוגי המתיישב על הלב בצורה רציונלית ממדרגה ראשונה, המשאירה במרחק רב מאחור, דתות מתחרות ומחקות אחרות, כולל מה שנקרא "השיטה המדעית" על שלל התיאוריות השונות והמשונות שלה, שבהחלט גורמות לעתים קרובות להסב את האזניים ולצחוק. שבת שלום. טיפוסי - שו"ת 12:14, 12 באוקטובר 2012 (IST)
מחקרים זה עסק מסוכן. יש בהם עירבוב מוחלט של אמת ושקר, הגיוני ודמיוני, ולא תמיד נעים וקל להסיר את התבן מהמוץ. עוזי ו. - שיחה 12:49, 12 באוקטובר 2012 (IST)
א. אז אולי נפסיק לחקור ? אתה יורה לעצמך, ולכולנו, ברגל. אינני מסכים איתך מכל וכל, אבל לא כאן המקום להרחיב, משום שדבריך רלוונטיים, אולי, להקשר אחר לגמרי, פנימי, ולרמה אחרת. תמיד אמרתי שאילו למדו את משנת הרב קוק בפוניבז', בדומה ללמידת משנת חזון איש במוסדות הציוניים-לאומיים, הרבה היה נראה אחרת, והמבין יבין. אגב, דתות מסוכנות יותר, הרבה יותר, משום שהן נעדרות מנגנון פנימי הבורר את הבר מהתבן (כפועל יוצא של מקור הסמכות).
ב. סעיף זה הוא הסיבה העיקרית לתגובה שלי, כיון שחשבתי להדיר את רגליי מהמשך הדיון הזה, עד לטיפול יסודי בסגנון הבעייתי שמפגין האיש שקדם לך. אין מקום, בודאי כאן, לדברי בלע, המכוונים גם אישית, ולהכפשות תלושות, כחלק מדיון. רבים 'התנפלו' עליי כשבאחד הדיונים הקודמים השתמשתי כלפיו במונח "בורות". אבל שימוש במונח "אפיקורוס" (ראה למעלה, בעניין דעתו של הרמב"ם) זה בסדר, ואיש מכם לא רואה לנכון להגיב ולהעיר לו על כך. רבים מגלים 'הבנה' לאיש (ראה תגובות קודמות), אבל לא מתייחסים לשפה המתנשאת, הבוטה והמזלזלת, ולהיעדר כבוד הדדי בין חברי הקהילה, בו מחוייבים כולם. סגנון שיח כזה הוא המסוכן באמת, ונגדו יש לפעול, ראשית לכל, עוד בטרם ניגשים לברר מה מסוכן יותר. בנצי - שיחה 13:30, 12 באוקטובר 2012 (IST)
א. עוזי ברוב כשרונו, רק ציטט לעברי את המילים שלי בתגובה לאביעד, אולי פיספת את זה, בכל אופן, תגובתך נעמה לאזניי. ואני מאד סומך על ראשי הישיבות כאשר מחליטים לגבי ספריו של מי ייכנסו לבית המדרש ושל מי לא, ואפילו מבין אותם.
ב. הבאתי אני את לשון דברי הרמב"ם לאחר ששללתי את טענתך, ויצאתי חוצץ נגד מגמה כללית שלצערי פושה גם בחלק מהערכים שמנכסת את הרמב"ם לצד האפיקורסים, וזה לא מכוון לאיש באופן ספציפי, וודאי לא נגד חברי הקהילה אותם אני מעריך אחד לאחד באופן אישי, מעבר לביקורת עניינית, כמובן. יתירה מזאת, ישנם כאלו שמתגאים באפיקורסיותם, והכינוי הוא מחמאה בשבילם.
ג. דומני שלא אחת העירו לך על היעדר סגנון מכובד כלפי עמיתים, ובפסקה הנוכחית עצמה, ניתן למצוא משפטים כאלו, וחז"ל לימדונו "מום שבך אל תאמר לחברך". בברכה. טיפוסי - שו"ת 13:58, 12 באוקטובר 2012 (IST)
אתה "מבין" את הדרת הרב קוק, אבל יש לפחות אדם שממש ממש לא הבין את זה: הגרי"ש אלישיב (שאגב חופתו נערכה ע"י הרב קוק בכבודו ובעצמו). זה כאב לו כל ימיו, ובענין זה תועדו כמה מקרים ידועים:
1. סיפר הגר"י בוקסבוים, מנהל 'מכון ירושלים' ותלמידו של הגרש"ז אויערבך: "עד סוף ימיו של מו"ר הגאון ר' שלמה זלמן אויערבך, כשהוא היה אומר "דער רב" [כלומר: "הרב"] - זה היה הרב קוק. כך היה עשרות שנים. ופעם אחת היה עורך אחד במכון שלנו שמצא קטע שהרב קוק הוציא והדפיס בקובץ תורני. לאחר ש[העורך ]הכניס אותו [את הקטע] לאוצר מפרשי התלמוד, עורך פלוני הוציא אותו [את הקטע]. אחד מהעובדים התלונן על כך. קראתי לעורך ואמרתי לו: 'אני רוצה שאתה תלמד איתי את הקטע. אם יש לך קושיה ודבריו של הרב צריכים עיון אז בבקשה'. הוא ענה לי: 'בכלל לא נכנסתי לעניינים. אני חושב שקטע מכתבי הרב קוק לא מתאים לאוצר מפרשי התלמוד'...הלכנו לדין תורה אצל הרב אלישיב. הרב אלישיב היה מזועזע. הוא אמר לאותו עורך: 'אתה הכרת את הרב קוק? דע לך שהוא היה קדוש. הוא לא היה שייך לתקופה שלנו, ולא הבינו אותו טוב. בוודאי שר' יוסף רשאי לפטר אותך. אני הייתי עושה אותו דבר".
2. כשיצא הספר 'עיניים למשפט' של הגר"י אריאלי בהוצאה מחודשת, השמיטו המדפיסים את הדברים (המופיעים במהדורה המקורית) שנכתבו ע"י המחבר על רבו המובהק הרב קוק. וכך כתב שם בפיסקה שהושמטה (במהדורה המאוחרת) מהקדמתו של הגר"י אריאלי:
  • "וכמה מהחידושים נאמרו לפני גדולי ישיבתנו הקדושה 'מרכז הרב', היא הישיבה החופף עליה הוד רוחה של מחוללה, גאון ישראל וקדושו מרנא ורבנא רבי אברהם יצחק הכהן קוק זצ"ל, אשר גידלה וטיפחה בלימודים במסלולם הישר והאמיתי היא ההלכה, באהבת השי"ת, תורתנו הקדושה, עם הקודש וארץ הקודש. וברוב חסדי ה' הייתי מהזוכים לייסד ולהקים את הישיבה הקדושה בעבודה מאומצת, בהשקעת כוחות רוחניים וגופניים, ומאת מרן הרב זצ"ל הוטל עליי הנהלת הישיבה בתפקידיה השונים, והנני מנושאי הארון במשך כל זמן קיומה".
בעקבות השמטה זו, ובעקבות הביקורת שהושמעה על האחראי על מהדורה זו, הלכו לברר אצל הגרי"ש אלישיב האם עשו המהדירים כשורה כשהשמיטו את הפיסקה על הרב קוק. למותר לציין שהגרי"ש אלישיב שלל את מעשיהם לחלוטין. בעקבות זאת הוחזרו הספרים לכריכיה, הגיליון הראשון הודפס מחדש, והכניסוהו במקום הגיליון המוטעה, וכך הספר נמכר היום.
3. בפעם אחרת, כשעשו כתבה בעיתון יתד נאמן על איזה עניין, והוזכר בדרך אגב הרב קוק, הם כתבו: "הראי"ה" - אמנם עם האות ר' בהתחלה - אבל בלי המילה "קוק" בסוף. כשראה זאת הגרי"ש אלישיב, מחה על כך, וציווה לגנוז את כל העותקים שהודפסו, ולעשות עותק חדש של העיתון שבו יהיה כתוב: 'הראי"ה קוק, גאב"ד ירושלים'.
אגב, פעם אחת כתב הגרי"ש אלישיב פסק הלכה בעניין מסוים, וכשסיים לכותבו, הראה לו אחד הנוכחים את דברי הרב קוק באותו עניין, ובהם פסק הלכה שונה. מייד קרע הגרי"ש אלישיב את פסקו שלו, וביטל דעתו כלפי דעת הרב קוק.
אגב, האם אתה יודע מה חשב סבו של הגרי"ש אלישיב, בעל ה"לשם שבו ואחלמה", על הרב קוק? זה התפרסם בקובץ "קול תורה", חוברת יא-יב, שנה ד עמודים 23-38, בזו הלשון:
  • "בהתאסף ראשי עם בתי הדינין מורי צדק וראשי הישיבות גאוני וצדיקי עי"ק לעיין ע"ד סדור בקשת רחמים לרפואתו של ראש הרבנים רבנו גאון עוזנו הגאון הגראי"ה קוק שליט"א... גאון הדור שבית ישראל נשען עליו, עמוד התווך של התורה והיהדות באה"ק – לקבוע יום תפילה מיוחד, באה"ק בפרט ובארצות הגולה בכלל, יחד כולם כאחד ביום ה' מטו"מ כ"ד תמוז תרצ"ה, להתאסף כולם בבתי כנסיות ובתי מדרשות לקרוא אל ד' בחוזקה להתאמץ ולהרבות בתפילה ובתחנונים בעד רבנו אברהם יצחק יחזקיהו הכהן שליט"א בן פערא זלאטא...".
אגב, על כרוז זה חתומים גם הגרא"ז מלצר, הגר"א ראם, האדמו"ר מרחמאסטריווקא, האדמו"ר ממודז'יץ, האדמו"ר מזוויעהל, הגר"י סרנא (ר"י 'חברון') ועוד מגדולי הדור.
ודי בזה. השומע ישמע והחדל יחדל. 77.126.23.113 15:46, 12 באוקטובר 2012 (IST)
הגרי"ש זצ"ל ידע להוציא קול קורא כשרצה לפעול משהו, יש אתר אזמרך בלאמים. טיפוסי - שו"ת 16:19, 12 באוקטובר 2012 (IST)
האם אתה חושב שלגרי"ש אלישיב זצ"ל היו באמת כל הכוחות לפרסם כל מה שהוא רוצה? מן הסתם אתה בטח יודע - שפעמים רבות כבר קרה, שהגרי"ש אלישיב נאלץ ממש להתחנן על מנת שבעיתון יתד נאמן תפורסם התנצלות על כל מיני דברים (שנכתבו בכל מיני מקומות על ידי כל מיני בעלי לשון הרע ומוציאי שם רע למיניהם) - כולל על דברים שנכתבו בזמנו כנגד הראי"ה קוק זצ"ל, אבל למרות כל התחנונים - הגרי"ש אלישיב זצ"ל הושב ריקם! (אם כי במקרים אחרים כן שמעו לו, כולל באירוע שציינתי בדבריי הקודמים, בפרשת "הראיה קוק גאבד ירושלים")! אז איפה היה כחו של הגרי"ש אלישיב להוציא קול קורא - למרות שלרשותו עמד לא פחות מאשר שופרה של התנועה שבראשה עמד הגרי"ש אלישיב זצ"ל?
להזכירך: הגרי"ש אלישיב זצ"ל, שלטענתך "ידע להוציא קול קורא כשרצה לפעול משהו", גם לא הוציא קול קורא נגד מחלת "לשון הרע" הנוראה והאיומה והידועה לשימצה - שעושה שמות בקרב כל המיגזרים - ללא אבחנה, למרות שהגרי"ש אלישיב זצ"ל כאב על זה כל הזמן, ממש כפי שכאב לו על הדרתו של מי שהיה עורך החופה של הגרי"ש אלישיב זצ"ל. להזכירך: הגרי"ש אלישיב זצ"ל גם לא הוציא קול קורא נגד התנהגויות חמורות המתעלמות באופן בוטה מהדברים שכתב סבו זצ"ל - בעל הלשם (כפי שציטטתי לעיל) - אודות הרב שהיה מסדר הקידושין של הגרי"ש אלישיב זצ"ל. ממתי לדעתך אפשר להביא ראיה - מתוך מה שלא נאמר על ידי הגרי"ש אלישיב זצ"ל - תוך התעלמות ממה שכן נאמר על ידיו? האם - מזה שבתורה (ובתלמוד ובשולחן ערוך) לא כתוב שערוץ 2 של הטלויזיה הוא תועבה, אפשר להסיק שלפי התורה (ולפי התלמוד ולפי השולחן ערוך) מותר לראות את ערוץ 2 בטלויזיה?
לגבי "אזמרך בלאמים": אינני יודע איזו ראיה - בעד הדרת הראיה קוק זצ"ל - אתה מנסה להביא ממה שמובא באתר המנוהל ע"י חסיד סאטמאר, שמחשבותיו על הראי"ה קוק זצ"ל - אינן שונות בהרבה ממחשבותיו של טומי לפיד זצ"ל על האדמו"ר יואל אלחנן מסאטמאר זצ"ל. האם גם היית מביא ראיה מאתר תנועתו של לפיד - כדי להוכיח משהו נגד החרדים למשל? לא היית מביא, נכון? אז למה אתה מצפה שמישהו מהגולשים כאן - יטרח (על פי הצעתך) להסתכל באתר של "אזמרך בלאמים" - אחרי שהאתר הידוע הנ"ל כבר שרף את עצמו מזמן - רק ע"י ההתבטאויות שלו (עוד לפני שנכנסים לתוכן)? ממתי אפשר להביא ראיה מאתר המכנה את עצמו "אזמרך בלאמים", אחרי שהוא מזמן כבר נחשב שרוף בעיני "הלאמים" עצמם שאותם הוא מנסה לצוד ברישתו? ממש כמו שיש שונאי חרדים שמזמן שרפו את עצמם, כך שהיום אין אף חרדי אשר ניאות להקשיב להם. אגב, יש לך קשר עם אזמרך בלאמים? כי אם כן (אם כי אני מקוה שלא), אז - למען הגילוי הנאות - אולי כדאי שתבהיר את זה בדף המשתמש שלך, כדי להשלים שם את התמונה. אבל אם אין לך קשר (ולטובתך ולמען שמך הטוב אני מקוה שאין לך קשר), אז אין לך שום סיבה להביא את ראיותיך - דווקא מהאתר הזה - ולא גם מאתרים נגדיים (כגון "כיפה" ועוד כהנה וכהנה) אשר מתימרים להפריך אחת לאחת את כל הטענות המובאות באתר אזמרך בלאמים. ולא שאני בא כאן להכריע איזה אתר צודק יותר, אבל אם כבר אתה מפנה לאזמרך בלאמים - אז כדאי להביא את כל התמונה: הן מאזמרך בלאמים והן מהאתרים הנגדיים. אגב, אם יש לך קשר לאזמרך בלאמים (וכאמור אני מקוה שאין לך), אז אולי כדאי שתמליץ להם לשנות את שמם, כי השם הנוכחי הוא מחשיד מידי - ומונע מהלאמים ליפול ברשת, ממש כפי שחסידי סאמטאמר היו נמנעים מליפול ברשתו של אירגון בעל השם המחשיד "אזמרך בסאטמארים". 77.126.23.113 20:09, 13 באוקטובר 2012 (IST)

בחירות[עריכת קוד מקור]

מה קורה אם כל המועמדים להיות ראשי המדינה מרמים בבחירות, מטים את הקולות לטובתם? מי המנצח?. --הפועל אימפריה - שיחה 16:18, 11 באוקטובר 2012 (IST)

בתשובה המדוייקת מתמטית היא - הרמאי הכי גדול. ‏DGtal‏ 16:23, 11 באוקטובר 2012 (IST)
כלומר מי שהיטה הכי הרבה קולות לטובתו, תודה. --הפועל אימפריה - שיחה 12:47, 12 באוקטובר 2012 (IST)
לא. מנצח זה שקיבל את המספר הכי גבוה של קולות. תומר א. - שיחה - משנה ויקיפדית 14:41, 13 באוקטובר 2012 (IST)
לא הבנתי, איך אפשר גם לרמות בבחירות וגם לקבל הכי קולות?. --הפועל אימפריה - שיחה 17:20, 13 באוקטובר 2012 (IST)
רמאות בבחירות מתבטאת בעיקר בכך שמגדילים את מספר הקולות לטובתך על חשבון מתמודדים אחרים. ‏DGtal‏ 02:02, 14 באוקטובר 2012 (IST)
ובכל זאת, התגובות של שניכם לא מדויקות. אני לא יודע איך מודדים מי "הרמאי הכי גדול" אבל בהנחה שעושים את זה באחוזים מי שלפני הרמאות קיבל קול אחד ואחרי הרמאות קיבל שני קולות הוא רמאי גדול יותר למרות שלא ניצח את מי שקיבל 45,231 קולות בלי לרמות בכלל (0% רמאות). באותו אופן ניתן להראות שמי שהיה אמור לקבל קול אחד והצליח להטות לטובתו 20,000 קולות עדיין אינו מנצח את אותו אחד שלא רימה וקיבל 45,231 למרות שהיטה יותר קולות לטובתו. כל זה בלי להתחשב בחוק בדר-עופר והסכמי עודפים. תומר א. - שיחה - משנה ויקיפדית 21:25, 14 באוקטובר 2012 (IST)

הפועל ניקוסיה?[עריכת קוד מקור]

שמעתי היום ברדיו מדברים על קבוצת הפועל ניקוסיה. מה פתאום יש קבוצה בשם הפועל בניקוסיה? Ranbarשיחהבואו לתיאטרון - תהנו מהמזגן 19:36, 11 באוקטובר 2012 (IST)

הדמיון הלשוני הוא מקרי בלבד. ראה אפואל ניקוסיה.--ניצן - שיחה 20:14, 11 באוקטובר 2012 (IST)
ניצן צודק, ויש קבוצות יהודיות במדינות אחרות כמו מכבי ברלין הכח וינה מכבי לוס אנג'לס וכדומה, אולי יש הפועל ניקוסיה, אבל הקבוצה בטח בליגה נמוכה. --הפועל אימפריה - שיחה 12:46, 12 באוקטובר 2012 (IST)
אין כאן קשר לקבוצה יהודית, APOEL זה ר"ת ביוונית. ♠ גיל כ. (שיחה) ♠ מיפוי ויקיפדיה ♠ 15:27, 12 באוקטובר 2012 (IST)
מה הבעיה בלהעשיר מישהו בעוד ידע?. --הפועל אימפריה - שיחה 17:27, 13 באוקטובר 2012 (IST)
אין בעיה, פשוט קראתי את התשובה שלך בצורה שונה ועכשיו בקריאה נוספת הבנתי אותה. ♠ גיל כ. (שיחה) ♠ מיפוי ויקיפדיה ♠ 18:16, 13 באוקטובר 2012 (IST)

שאלה היפותטית על הקשר בין העברת הילוכים במכוניות לבין קושי במתמטיקה[עריכת קוד מקור]

עד לא מזמן הייתי חסר מוטיבציה לעסוק במתמטיקה וקשה לי עם חשבון פשוט, במיוחד של מספרים אי-זוגיים, אני בהחלט יכול להתעכב לפעמים על תרגיל אריתמטי פשוט. כשהוצאתי רישיון אני אמנם עברתי טסט שני, אבל היה לי קשה מאד עם ההילוכים, והיו קטעים שהייתי מתבלבל בהם, ולקחתי המון שיעורים, קצת הרבה יותר ממה שמקובל לקחת. אני רוצה לדעת האם זה הגיוני להסיק על אסוציאציה בין הקושי שיש לי במתמטיקה לבין העניין הזה. מכר שלי שהוא תותח במתמטיקה, עבר טסט ראשון עם מספר שיעורים מינימאלי לכאורה, ולמרות שכמה שנים עברו מאז, והזדמנויות החיים שינו את שכלינו רבות (והפלא ופלא, השתפרתי במתמטיקה אך איני ספצ), אני זוכר שבכל השיעורים שלקח אותו מכר, התמרון שלו עם ההילוכים היה חלק ברמת ה99% או משהו בסגנון הזה של 90%, כמעט ולא היו לי תסבוכות עם זה.

בעברי חשבתי שיש אסוציאציה בין היכולת המתמטית של אדם לבין "יופי" הכתב שלו, או לבין "יופי" הציורים שלו, או לבין או לבין המולטיטסקינג שלו, או לבין האינטליגנציה הכללית שלו. היום, אחר תצפית של כמה הזדמנויות, ברור לי שאין שום קשר בין יכולת מתמטית לדברים האלה, ופשוט מדובר ב "משכלים" נפרדים. אני מעדיף לא להיכנס ללמה. אני כן נותרתי עם ספק רק לגבי עניין התמרון עם ההילוכים, האם לדעתכם יש קשר? חשוב לי שאנשים יענו את מה שהם חושבים באמת ויפרטו על ההיגיון אם הם מצאו כזה. תודה. 79.179.160.205 22:06, 11 באוקטובר 2012 (IST)

שני מקרים הם לא מדגם מספיק גדול מבחינה סטטיסטית כדי להסיק מסקנות על אוכלוסיה של מיליונים.--ניצן - שיחה 09:15, 12 באוקטובר 2012 (IST)
מחזק את ניצן. עם זאת הייתי ממליץ לך לקרוא את הערך גורם g. למרות שאישית אני חושב שמדובר בתיאוריה שטותית שפס זמנה בעולם.

Exx8 - שיחה 00:01, 13 באוקטובר 2012 (IST)

אני בספק אם יש קשר כפי שאתה מתאר, ולנסות למצוא קשרים מהוג הזה על סמך שתי תצפיות בלבד זה לא אפשרי. דווקא קשר בין יכולת מתמטית לבין יכולות אחרות שנחשבות "אינטיליגנציה" קיים. דניאל תרמו ערך 03:05, 13 באוקטובר 2012 (IST)
איזה למשל? 79.179.160.205
מחקרים שבדקו את הנושא גילו מתאם גבוה. כלומר אם לוקחים קבוצת אנשים ונותנים להם להיבחן הן במתמטיקה והן בסוג אחר של אינטיליגנציה, בממוצע אנשים שמקבלים ציון גבוה במבחן הראשון מקבלים ציון גבוה במבחן השני ולהיפך. זו כמובן התנהגות ממוצעת ואין זה הכרחי שאדם אינטיליגנטי יהיה טוב במתמטיקה. דניאל תרמו ערך 13:06, 13 באוקטובר 2012 (IST)
אני מנחש ניחוש פרוע, וצריך להיות מאוד זהירים, אבל יכול להיות שמה שאתה מתאר זה דיסקלקוליה. וזה נשמע לי הגיוני שזה יכול להשפיע גם על עיניין כמו ההילוכים. emanשיחה 14:00, 13 באוקטובר 2012 (IST)
אני לא מוצא שום סיבה שיהיה קשר בין יכולת מתמטית לקואורדינציה.--ניצן - שיחה 16:09, 13 באוקטובר 2012 (IST)
החלפת הילוכים זה לא בדיוק קואורדינציה. זו פעולה שדורשת סדר מספרים, וזו בדיוק אחת הבעיות שדיסקלקוליה. כמו כן בערך כתוב שזה משפיע גם על התבלבלות בין ימין ושמאל. emanשיחה 17:28, 13 באוקטובר 2012 (IST)
יש הרבה לקויות שעשוית להתבטא בקושי בהחלפת מהלכים. דיסקלקולציה עשויה להיות אחת מהן.--ניצן - שיחה 21:17, 13 באוקטובר 2012 (IST)
אני כותב הקושיה, אני לא יודע אם יש לי דיסקלקולציה וגם אם כן אני מאמין שרמתה קלה ביותר. אבל לא זכור לי מקרה שבו התבלבלתי בין ימין לשמאל.. אני פעם ראשונה שומע כאן שיש מישהו שקישר הבחנה בין ימין לשמאל לדיסקלקולציה ומסיק שמדובר בטעות. בברכה.
ניצן, למה לדעתך דיסקלקולציה היא אולי אחת מהן?.
לדעתי הבלתי מלומדת, זו לא הסיבה העיקרית. אני מכיר אנשים שמצטיינים בחשיבה כמותית ובמדעים מדויקים, אבל יש להם קושי למשל במהירות תגובה מוטורית שיכולה להתבטא ביכולת הנהיגה (גם ברכב אוטומטי).--ניצן - שיחה 03:43, 14 באוקטובר 2012 (IST)

איך מנקדים "מתמר" (חיישן) Transducer[עריכת קוד מקור]

- הועבר לדף ויקיפדיה:הכה את המומחה/שאלות במדעים מדויקים

אמנון יצחק[עריכת קוד מקור]

אני מסתכל כבר כמה זמן הקלטות באתה צינור של כבוד הרב. מתעניין בעיקר באנשים שתוקפים אותו עם שאלות ספקניות והוא "מצליח להפיל" אותם. אני שואל, איך זה שאין אף אדם משכיל שבא להרצאות שלו ובאמת מצליח לשאול שאלות הגיוניות? נגיד כאן הבחור בא עם שאלות נכונות אומנם ונראה חושב בעצמו ולא מקבל כל דבר שאומים לו, אבל גם הוא חסר ידע ולא יכול להצביע על טעויות חמורות של הרב. איך זה שבחיים לא בא סטודנט לביולוגיה או פיזיקה להרצאה? 79.183.214.80 15:09, 12 באוקטובר 2012 (IST)

גם אתה נראה בחור משכיל, שלא מצליח לתפוס כשל לוגי פשוט: לא כל מה שאתה רואה זה מה שקורה, ייתכן שתרחיש הגיוני כמו שאתה מציג אכן קרה, אבל אף אחד לא דואג שאתה תראה אותו. אפשרות אחרת היא, שהרב ואנשי צוותו מצליחים לסנן את מי שבאמת עלול לעמת את הרב עם טיעונים קשים מידי בפורמט שלו. (אגב, אני עצמי חרדי מאמין).--אדג - שיחה 15:23, 12 באוקטובר 2012 (IST)
הוספתי לאחר התנגשות עריכה - ראשית כל, יש כאן כמה גורמים, באופן כללי, הראשון שבהם הוא פחד במה, שים לב שיש כמה מעטים שכן "התקילו" אותו, לעתים, עד שהוא ניתק להם את המיקרופון ולא נפלו להטיות שלו. לרוב בני האדם יש פחד במה, רק למעטים, כריזמטים, כמו אמנון יצחק אין אותו. (העדר פחד במה - או יותר נכון, פחד מיותר משניים-שלוש אנשים, הוא מרכיב חשוב בכריזמה). אמנון יצחק זה אדם שהיה יכול להיות מנהיג חברתי או נשיא המדינה, אם לא היה בעל אותן אמונות קצינויות לדעתי, ביהדות האורתודוקסית, והם היה מחסיר מעצמו כמה תכונות אישיות. הוא גם אדם בעל חשיבה יעילה מאד, אמנם חבל לי אישית שעיקר חשיבתו נעשת במסגרת האורתודוקסיה, ולא במסגרות אחרות, כגון המסגרת המדעית למשל.
לראיה לעניין הפחד במה (ושאר הגורמים), שים לב שלמגיבים בוידאו קל וזורם הרבה יותר להגיב לאמנון, גם אין את ההטיות שלו וכל מיני מחשבות כמו "הוא כל רגע יכול לנתק לי את המיקרופון", גם אין מבטים מאיימים מהקהל שבחלקו הגדול עממי, גם אין צעקות כלליות מצד הקהל, גם אין חברים שלהם שיפריעו להם לחשוב, גם אין קהל שהמוח ישתמש בו כדי להפריש הורמוני עקה שיפריעו לחשיבה.
אגב, תשאל סטודנטים לרפואה אם הם מרגישים חרדה לפני חדר ניתוח וחלקם יגידו לך שכן - אמנם יש פתרונות פרמקולוגיים לבעיה זו ואני אישית אדם שנעזר בהם לפני הופעה מול קהל, אני כמובן לא רופא ולא נותן לך או לאף אחד כאן שום ייעוץ רפואי, וכמובן שלא ביקשת כזה. :) אתה נראה לי אחד שהדף הזה היה צריך, אנא תמשיך לפתח את הדיון הזה. בברכה. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
אני לא בא להתריס נגד הדת (אם מישהו רוצה להאמין- שיבוסם לו). אני רק לא מבין איך כל הספקנים שאני רואה שבאים לרב "נשברים" מולו. עם לוגיקה פורמלית, ידע בסיסי ביולוגיה ופיזיקה אפשר להפיל את הרב בלי בעיה. כל אנתרופולוג, ארכאולוג או ביולוג שם אותו בכיס הקטן (לפיל יש נחיר אחד?? יש שני פתחים בפה ולכן אין אבולוציה?). למגיב השני: לגבי כריזמה- מסכים. לגבי תכונות אישיות וזה שהוא הפך לרב במקום פוליטיקאי- הוא עשה דבר נכון מאוד מבינה כלכלית (אחד המיליונרים) וגם מנהיגית (יש לו יותר תומכים מלמפלגות רבות). אני בספק רב מאוד אם בלב הוא אדם מאמין. אבל זה כבר דעה אישית. 79.183.214.80 15:45, 12 באוקטובר 2012 (IST)
תער אוקהם אומר: האנשים ש"תוקפים" אותו הם שתולים. ‏[kotz]‏ [שיחה] 16:28, 12 באוקטובר 2012 (IST)
תער אוקהם ממש לא אומר את זה, כי זה לא מסביר מדוע לא מצאנו אף אדם שהצליח להתקיל אותו - הצבת שתולים לא מונעת משואלים כנים לעשות זאת. יותר סביר שהם עורכים את הסרטונים כך שהמתקילים לא מופיעים בהם, כפי שקורה לעתים קרובות בתחום ההחזרה בתשובה (למשל, תסתכלו על התגובות לכתבות באתר הדברות ותראו שאין שם מתנגדים (אתם יכולים אפילו לנסות לפרסם תגובה כזו בעצמכם ולראות שתצונזרו). בכלל, מבין הסרטונים ב-YouTube שעוסקים באפולוגטיקה ושהתגובות חסומות בהם רוב מוחלט הוא של סרטונים פרו-דתיים). 82.166.216.211 21:34, 12 באוקטובר 2012 (IST)
גם פחד קהל וגם פחד מהקהל הספציפי כמו שאמרו לפניי. שים לב גם לכך שיצחק הוא דמגוג זול ולא מהסס לתקוף את הדובר ולזלזל בו במקום להתעמת עם הטיעונים שפם אדום - שיחה 21:49, 12 באוקטובר 2012 (IST)

לאלמוני, בוודאי שתער אוקהם אומר את זה. פשוט לא נותנים לשואלים אוטנתיים לדבר, ואם אחד כזה כבר קיבל את הבמה, עונים לו בקצרה ועוברים הלאה. הרי הדובר באירועים מהסוג הזה צריך לשכנע גם את הנוכחים לא רק את מי שצופה בסרטונים הערוכים. ‏[kotz]‏ [שיחה] 22:26, 12 באוקטובר 2012 (IST)

אולי אתה צודק לגבי טעות בהשערה שלי בדבר הסבר להיעדר שאלות מתקילות, אבל עדיין לא ברור לי למה אתה חושב שהשואלים ה"פחות משכילים" הם שתולים. אולי אלה אנשים שבאמת לא מבינים הרבה בנושא? 82.166.216.211 00:41, 13 באוקטובר 2012 (IST)

פשוט בגלל שזה הדרך הפשוטה ביותר לייצר הרצאות מועילות ביותר. לדאוג שיהיו שתולים בקהל שישאלו את סוג השאלות הנכונות, באופן הנכון, ואולי אפילו בזמן הנכון. זה הרבה יותר פשוט מאשר לתת לאנשים לדבר ואז לבדוק בזמן אמת מול אלפי צופים את יכולתם להתווכח ברמה המתאימה ואת ידיעותיהם בתחומים הרלוונטיים. ‏[kotz]‏ [שיחה] 11:41, 13 באוקטובר 2012 (IST)

שבירה[עריכת קוד מקור]

אגב, אולי תשמחו לקרוא באתר "השופר", הרב אהרן יהודה לייב שטיינמן מחלק אישורים לשימוש באייפון. מהרו, המבצע מוגבל לרב אמנון יצחק ולצוותו! Corvus,(שיחה) 21:18, 13 באוקטובר 2012 (IST)

שאלת השואל היא מצויינת, בהקשר לזה זכור לי שיש לרב קלטת של דיון והרצאה שאמור היה לשאת באוניברסיטה העברית, אלא שלפני שפצה את פיו, פצחה נגדו מקהלת סטודנטים במחאה על שמזמינים אדם עם דעות כמו שלו להשמיע את דעותיו, המחאה הוקלטה ושופר פרסמה את הקלטת, המזכירה לול תרנגולים. טיפוסי - שו"ת 22:54, 13 באוקטובר 2012 (IST)
בתי הכנסת בהושענה רבה מזכירים לול תרנגולי הודו, אז מה? הבאת עוד דוגמה לדמגוגיה זולה שמאחוריה היצמדות לטפל . צפיתי בקלטת המדוברת, היא חתוכה לפי הזמנה, נעשה בה שימוש רב באפקטים, בסאונד ובתצלומי תקריב שתכליתם שקופה. מי שאוהב את הרב יצחק שיבושם לו אבל גם הוא יכול להודות שהצלחתו הרבה בנאומים לא מעידה על צדקת טענותיו שפם אדום - שיחה 21:46, 14 באוקטובר 2012 (IST)
מעבר לכריזמטיות הנדירה והמפורסמת של יצחק, הבן אדם מדבר ועונה לעניין, באמתחתו טיעונים צודקים רבים, ולעתים קרובות הם אף משכנעים את הבלתי משוכנעים, הקלטת הנ"ל היא דוגמה די מייצגת להתמודדות "תרבותית" מול טיעוניו מצד אנשים "משכילים" בני ימינו. אני נוטה להאמין לו כשהוא אומר "הם מפחדים". טיפוסי - שו"ת 03:13, 15 באוקטובר 2012 (IST)
גם בסרטון הראשון קישרתי כאן ניתן בקלות שהרב הוא חסר השכלה בביולוגיה והנימוקים שלו משכנעים מהסיבה השפוטה שהאדם שהוא מדבר איתו אינו בקיא כלל והידע שלו מתבסס על תוכנית טלוויזיה אחת בערך (עם זאת ניתן לראות חשיבה ביקורתית לא רעה). בסרטון כאן ניתן לראות שהרב אפילו לא מסוגל להתמודד עם טיעונים לוגיים מופרכים ולגלגניים (החבור צוחק כמובן, אבל בכל זאת...). והוא כנראה לא ממש יודע מה זה כרומוזום. 79.177.222.20 08:41, 15 באוקטובר 2012 (IST)

מערכת הלימפה[עריכת קוד מקור]

כלי הדם מגיעים לכל אברי הגוף החיים, אז מדוע יש צורך במערכת הלימפה? -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

התשובה רשומה עכשיו בפתיח של מערכת הלימפה. יוסישיחה 09:51, 13 באוקטובר 2012 (IST)

מחיקת תרומות[עריכת קוד מקור]

שלום לכם, תרמתי לוויקפדיה קטעים, קישורים והפניות ביבליוגרפיות בנושאים שונים בהם עסקתי במחקריי בין 1976 ועד היום, ואני רואה שמישהו מוחק בשיטתיות כל תרומה שלי לערכים קטורת הסמים, רבי נתן אדלר, לוי, חנוך, מטטרון, משמרות כהונה, יעקב יצחק הורוויץ, פמיניזם, כיפורים, שבועות ועוד רבים. הבקיאות הטכנית שלי מאד מוגבלת אבל נראה לי שזה מעשה שלא ייעשה. הערכים שאני כותבת כגון קטורת הסמים, משמרות כהונה , לוי בן יעקב, נתן אדלר ואחרים מבוססים על מחקר מדעי וההפניות שאני מצרפת כולן התפרסמו בכתבי עת מדעיים או בספרים מחקריים. נראה לי שהסרה שיטתית שלהם היא סוג של וונדליזם שאין לו מקום בוויקיפדיה. אני מבקשת שחכמי המחשוב ינסו לראות מי הוא המסיר או המסירים את התרומות שלי וינסו להחזירן. תודה רבה פרופ' רחל אליאור, האוניברסיטה העברית79.180.221.173 10:52, 13 באוקטובר 2012 (IST)

לצערי הרב, אנונימי שמוסיף דברים שקשה לוודא במהירות, משוחזר ודבריו נמחקים. זוהי גם אחת הסיבות מדוע כדאי להרשם לויקיפדיה. במידה ואת אכן הפרופ' האמיתית תוכלי להרשם ולהזדהות בשמך האמיתי. אני מאמין שהדבר יקטין את כמות השחזורים. רונאלדיניו המלך - שיחה 11:13, 13 באוקטובר 2012 (IST)
ברוכה הבאה לויקיפדיה. פרט לעניין הטכני הפעוט של הרישום, ישנם כללים רבים המסבירים איך לערוך בויקיפדיה, ולמרות היותם רבים, הם אינם כה מסובכים וכדאי ללמדם. בנוסף לטכניקה ישנו כמובן התוכן שצריך להיות רלוונטי. ומעל לשני הנ"ל ישנו הפן החברתי בויקיפדיה. ישנם כמובן טרולים, אבל אם עורך ותיק מחליט להוריד תוספות שנראות לו לא ראויות, ויקיפדיה גם מגדירה דרכים כיצד להתווכח על תוספות אלו. בקיצור הויקיפדיה היא מקום דינמי ותוסס, וכדאי לקפוץ למים - ראשית ברישום משתמש, שנית בקריאת מדריכי הויקיפדיה, למשל כאן ושלישית, בבקשת עזרה מויקיפדים ותיקים. Doronve - שיחה 11:27, 13 באוקטובר 2012 (IST)
אוסיף שאין זה טריויאלי להפנים את כללי הכתיבה הויקיפדית הנאותה. אני מכיר כמה וכמה מקרים שבהם אנשים שמתנסחים היטב בכתב (ואף התפרנסו מכך!) נכוו במחיקות מוצדקות בויקיפדיה, נעלבו ופרשו בכעס. הטוב ביותר הוא כנראה לאמץ "חונך/ת" מהותיקים. חבל על עבודה מבוזבזת שלא לדבר על עלבונות חינם. ברוכה הבאה! הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 15:00, 13 באוקטובר 2012 (IST)
בצאת השבת אבדוק את העניין מול מי שמחק את התרומות. דניאל תרמו ערך 15:04, 13 באוקטובר 2012 (IST)
שלום רחל, אני ראיתי את התוספת שלך בערך לוי (דמות מקראית) ראי כאן, חשבתי שהתוספת ראויה, אבל מכיוון שערכת כאנונימית, לא הייתי בטוחה האם הקטע אינו מועתק. פניתי אליך בשיחת משתמש:79.183.218.241 ושאלתי אותך מה מקור התוספת. לצערי לא ענית לי. לו היית עונה ונותנת תשובה, הייתי דואגת שהקטע הזה יישמר והייתי עורכת אותו כך שיתאים לעריכה בויקיפדיה. באותה מידה יכול להגיע אנונימי להעתיק קטע ממאמר שלך ובכך להפר זכויות יוצרים. אני מעודדת אותך להירשם. בדרך זו יהיה קל ללוות אותך לסייע לך וגם להכיר ולדעת שאלה תרומותיך ולהבטיח בכך שהן לא תשוחזרנה. חנה Hanayשיחהמיזם אוניברסיטת חיפה יצא לדרך 16:23, 13 באוקטובר 2012 (IST)

למה לא משחזרים ממותה?[עריכת קוד מקור]

מצאו DNA חי של ממותה נכון? האם אפשרי לייצר אורגניזם שלם ממספר תאים קפואים? 109.67.217.201 12:21, 13 באוקטובר 2012 (IST)

"למה" זה באמת שאלה קשה. אבל אני יכול להפנות אותך לטור די חדש בנושא של ססיל אדמס, החכם באדם: [2] ‏[kotz]‏ [שיחה] 12:36, 13 באוקטובר 2012 (IST)
שים לב: צ"ל ממותה, ולא ממוטה. בנצי - שיחה 14:54, 13 באוקטובר 2012
לא מוחקים הערה, אלא אם כן מדובר בהיגד שגוי, וגם אז, הדבר נתון לשיקולו של הכותב. פשוט מציינים שהעניין תוקן. שבוע טוב, בנצי - שיחה 18:40, 13 באוקטובר 2012 (IST)
גם אם מתגברים על כל הבעיות הטכניות שצצות בעת שיבוט, בפרט מ-DNA כה עתיק שמצבו לא מזהיר, עדין יש בעיה גדולה שה-DNA לא משמר את המטען האפיגנטי שהוא חלק בלתי נפרד מן היצור - לא מספיק שיש לך DNA של ממותה, צריך להשתיל אותו בסביבה שמדמה בצורה מוצלחת תא ביצה ורחם של ממותה. דניאל תרמו ערך 15:09, 13 באוקטובר 2012 (IST)
למרות שאני מניח, שאם יפתרו שאר הבעיות, רחם של פילה יוכל להכיל עובר של ממותה. Danny-wשיחה 15:53, 13 באוקטובר 2012 (IST)
יש שמנסים, למשל, חדשות 2, ‏בתוך 5 שנים: הממותות יחזרו לעולם?, באתר ‏mako‏‏, ‏6 בדצמבר 2011‏. שמוליק - שיחה 19:10, 13 באוקטובר 2012 (IST)
נראה לי שתהיה בעיה להחזיר ממותות, תנאי מזג האוויר כבר לא היו כמו בעידן הממותות, וגם כושר ההסתגלות שלהן לעולם שלנו יהיה איטי, הרי הממותות יהיו בגן חיות או בטבע ויהיה להן קשה לתקשר עם פילים בטבע או שירצו שיסתכלו עליהן במשך שעות כל כך הרבה אנשים בגן חיות. הפועל אימפריה - שיחה 19:15, 13 באוקטובר 2012 (IST)
אבל תחשוב איזו גאווה זה להביט על ממותה חיה ממש ולחשוב - אבותי צדו כאלה. בלי רובים, ללא אף מתכת (שלא לדבר על פלדה), בלי אף כלי שלא בנו הם עצמם מעור, עץ ואבן. היה להם את האומץ והחוצפה להעז, ואת השכל להצליח. אתה לא גאה בהם? אני כן, למרות שברור לי שהיותם "צייד העל" עלתה להם לראש וגרמה להם להכחיד עשרות מיני יונקים גדולים. הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 23:00, 13 באוקטובר 2012 (IST)

סרטים מצוירים אלימים[עריכת קוד מקור]

האם סרטים מצוירים בעלי אלימות פיזית (צבי הנינג'ה, פוקימון, ספיידרמן...) שמיועדים לקהל הצעיר מעודדים אלימות? כלומר, האם צפייה בסרטים כאלה לאורך תקופה מתמשכת יחסית גרומת לילדים להתנהג בצורה אלימה יותר? 109.67.217.201 12:44, 13 באוקטובר 2012 (IST)

אינני יודע לגבי מחקרים, אך אני משוכנע שיש קשר. Danny-wשיחה 14:10, 13 באוקטובר 2012 (IST)
לא. למעשה הקשר הפוך - התרבויות בהן מייצרים וצורכים את הסרטונים הנ"ל הן התרבויות הפחות אלימות. הנטפקים מוזמנים להגיב שזה מתאם אקראי או שגורמים אחרים ממתנים את ההשפעה המזיקה. הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 14:56, 13 באוקטובר 2012 (IST)

אלוהים לא משחק בקוביות - משמעות המשפט[עריכת קוד מקור]

מה המשמעות של המשפט? למה התכוון המשורר?, איזה מסר הוא מנסה להעביר? תודה.79.179.160.205 (שיחה | תרומות | מונה) לא חתמ/ה

יש ערך מפורט על כך אלוהים לא משחק בקוביות. אם משהו אינו ברור, כדאי לשאול בדף השיחה של הערך. Doronve - שיחה 14:38, 13 באוקטובר 2012 (IST)
קריאת הערך עשתה לי עוד יותר בלאגן - האם סבורים אחרת מאשר שיש רק תוצאה אחת לכל תרחיש בטבע?, אני לא מבין למה איינשטיין קישר לזה את אלוהים וקוביות?, איזה קוביות בדיוק?. 79.179.160.205
קוביות כאלו. וכן, לפי מכניקת הקוונטים. שמוליק - שיחה 20:08, 13 באוקטובר 2012 (IST)
בפשטות, אומר איינשטיין, שאין מקריות, ואין מזל. (ובוודאי שלא ניסים). יש חוקים בטבע, והעולם נוהג לפיהם, בין אם אנו מבינים את הסיבה ובין אם לא. דני. Danny-wשיחה 22:56, 13 באוקטובר 2012 (IST)
הוא ממש לא מדבר על מזל וניסים. מה שהוא טען הוא שהיקום דטרמיניסטי - בהינתן כל המידע על מצב נתון ניתן לחזות במדויק כיצד יראה כעבור פרק זמן מסוים. מנגד פרשנות קופנהגן טוענת שבחוקי הטבע שלובה אקראיות מובנת, מצב נתון יכול להתפתח לכיוונים שונים שנבחרים באקראי ("אלוהים מטיל קוביה"). דניאל תרמו ערך 23:41, 13 באוקטובר 2012 (IST)

מה ההבדל בין מקורזל למתולתל?[עריכת קוד מקור]

תודה. 79.179.160.205 14:26, 13 באוקטובר 2012 (IST)

חתול אמריקני מקורזל מכאן אפשר להבין שהמילה פרושה קו לא ישר. Nachum - שיחה 14:40, 13 באוקטובר 2012 (IST)
אוקיי אבל מה ההבדל?, תודה.
לדעתי כשהתלתלים מאד קטנים כמו אצל בני הגזע השחור משתמשים בביטוי מקורזל. מתולתל הוא כל מי שיש לו שיער לא חלק. והכוונה לתלתלים גדולים. חנה Hanayשיחהמיזם אוניברסיטת חיפה יצא לדרך 19:19, 13 באוקטובר 2012 (IST)
הערך חשוד בעיני כשגוי מיסודו, על סמך תמונות החתולים בויקישיתוף. אין זכר לשיער מקורזל, מתולתל, או לשערות זיפיות (אלו שב"שפם") שצורתן כחולץ פקקים. לעומת זאת אזני החתולים מעוקלות, בניגוד לאזני כל חתול שראיתי מאז ומעולם. הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 22:56, 13 באוקטובר 2012 (IST)
הערך באנגלית אימת את חשדי. הלאה - מי אחראי לפדיחה?? הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 23:03, 13 באוקטובר 2012 (IST)
מבדיקת ההיסטוריה מתברר שהערך שגוי מיומו הראשון. לפח! הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 23:06, 13 באוקטובר 2012 (IST)

נאד בחליפת חלל[עריכת קוד מקור]

אולי השאלה קצת מצחיקה, אבל אם לאסטרונאוט יש גזים בזמן שהוא עובד בחליפת חלל- מה הוא עושה? האם חליפת חלל בניה לזה? אני יודע שזו שאלה מביכה, אבל מהנדס שחל חליפות חושב על דברים כאלה ברצינות, לא? 109.64.211.173 23:39, 13 באוקטובר 2012 (IST)

זו השאלה השניה ששואלים אסטרונאוטים (הראשונה נוגעת לפסולת מוצקה). כמובן שהתייחסו לזה בתכנון - אאז"נ חליפת חלל כוללת שסתום לפליטת גז עודף. דרך אגב, אסטרונאוטים מדווחים שאחד מהדברים הנוראים ביותר בתחנת החלל הוא הריח. פשוט אי אפשר להסתגל לצחנה. זה לא עניין פעוט - עד כה היו לפחות שני מקרים של מרד בחלל, כתוצאה מקריסה נפשית. הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 23:50, 13 באוקטובר 2012 (IST)
איזה מרידות? ליאור पॣ • כ"ט בתשרי ה'תשע"ג • 16:20, 14 באוקטובר 2012 (IST)
אני יודע על שתיים מפורסמות: צוות אמריקאי שהכריז על שביתה, צוות רוסי שמפקדו דרש להפסיק את המשימה ולחזור לארץ, אחרת ירצח את שני אנשי הצוות שלו. הסיפורים האלו הם רק קצה הקרחון. התנאים בתחנות החלל איומים, קשים פי כמה מבצוללות. מחקרים של נאס"א מראים ששבועיים-שלושה אחרי הגעה תפקודם של האסטרונאוטים מתדרדר קשות בשל עקת-יתר וחוסר שינה. את חוסר השינה לא הצליחו לפתור. פשוט ישנים רע בנפילה חופשית (בניגוד גמור לסיפורי לארי ניבן) עם הרעש הנוראי של המיכון והצחנה [מקור: Discovery: Mars Rising episode 4 - The Human Factor].
מקורות:
הסיפור האמריקאי הוא על Skylab 4. נחמד להשוות בין הגרסא בויקיפדיה האנגלית (אנ') לבין מקומות אחרים [3].
לגבי הסיפור הרוסי היה קשה יותר למצוא מקורות. כאן מזכירים הליכת חלל מהמיר שבוטלה ב1995 בגלל שביתה, אבל לא מצאתי מקורות נוספים.
אשמח לקרוא מקורות נוספים. ‏[kotz]‏ [שיחה] 20:14, 14 באוקטובר 2012 (IST)
נתתי מקור, אבל לצפייה. בנוסף הייתה סדרה רוסית קצרה של ראיונות עם ותיקי הקוסמונאוטים שפורסמו, אבל אני לא מצליח לאתר מה היה שמה. משהו מסוף שנות ה 90, אאז"נ. סיפורים לא מאד נעימים, אגב. הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 20:18, 14 באוקטובר 2012 (IST)

בעיקרון בחליפת החלל המודרנית לובש האסטרונאוט טיטול, או בשמו המדעי MAG ‏- Maximum Absorbency Garment. ‏[kotz]‏ [שיחה] 19:53, 14 באוקטובר 2012 (IST)

בתחנת החלל לאסטרונאוטים יש קטטר שכן השתן מטוהר למי שתיה. יש הבדל גדול בין חליפת חלל 'רגילה', שלא נועדה לפעילות מחוץ לתחנה/מעבורת, לחליפת חלל "אמיתית" לפעילות בחלל (EVA). בכל מקרה, לא החיתול שבחליפת EVA ולא מה שיש בחליפת-פנים מתמודד עם נפיחות - כאמור לכך יש שסתום יעודי. הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 19:59, 14 באוקטובר 2012 (IST)

מרתק, נחשפתי להרבה עובדות שלא הכרתי ולא חשבתי עליהן מעולם. אין מה לומר, החלל זה סיפור מהתחת. Ranbarשיחהבואו לתיאטרון - תהנו מהמזגן 11:11, 16 באוקטובר 2012 (IST)

ניטפוק: נוד (נפיחה) ולא נאד. Tzafrir - שיחה 23:16, 18 באוקטובר 2012 (IST)

סרטים המציגים את ההשתלטות הסובייטית על הרייכסטאג במלחמת העולם השנייה[עריכת קוד מקור]

אילו סרטים אתם מכירים, המציגים את ההשתלטות על מבנה זה, ואת הלחימה הנועזת מחדר לחדר עד העלייה לגג הרייכסטאג והנפת הדגל הסובייטי? תודה. 79.179.160.205

נסה לחפש בוויקיפדיה הרוסית. השתמש בגוגל טרנסלייט אם אתה לא דובר רוסית. בטוח נעשו סרטים תיעודיים ועלילתיים על הנושא. גילגמש שיחה גם אני משתתף במיזם העשור! 17:07, 16 באוקטובר 2012 (IST)
קרא גם הנפת הדגל הסובייטי מעל בניין הרייכסטאג. Corvus,(שיחה) 19:17, 16 באוקטובר 2012 (IST)

נקאי[עריכת קוד מקור]

מה זה נקאי? -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

זה דג שמנקה את האקווריום. GHA - שיחה - למען החלום, למען השלום, אמצו עוד היום ערך יתום! 17:03, 14 באוקטובר 2012 (IST)
הערך באנגלית: כאן GHA - שיחה - למען החלום, למען השלום, אמצו עוד היום ערך יתום! 17:10, 14 באוקטובר 2012 (IST)

הכלאות בעלי חיים: לוחם הצווארון וברודית קטנה נקבה[עריכת קוד מקור]

פורפריה אפריקנית היא מין של תרנגולות ביצה (ככה אומרים פורפריה באנגלית) שהצעיר שלה נראה כמו הכלאת הכותרת. אילו, וברצינות, בעלי חיים כאלה עוד יש?

תאנה[עריכת קוד מקור]

האם לעץ התאנה יש עץ זכר ועץ נקבה? איך מבדילים ביניהם? -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

ר' פסקא הראשונה של תאנה#הפצת זרעים ‏[kotz]‏ [שיחה] 19:45, 14 באוקטובר 2012 (IST)
האם יש פגות זכריות ונקביות על אותו עץ, או שיש עץ זכר ועץ נקבה, כמו בעץ החרוב? 87.68.162.213 21:47, 14 באוקטובר 2012 (IST)
http://www.daat.ac.il/daat/kitveyet/emunat/20/02006.htm
יש לנו בשכונה כמה עצי חרוב זכרים (בחודשים ספטמבר-אוקטובר קל להבחין בהם לפי הריח החריף), אבל ידוע לי רק על עץ אחד ממין נקבה (על הרצפה סביבו יש הרבה חרובים בשלים). מה גרם לתושבים הראשונים של השכונה לשתול בעיקר עצים זכרים? האם העצים התרבו מעצמם?
איך מזהים עץ תאנה זכר?

77.125.234.186 16:42, 21 באוקטובר 2012 (IST)

מערכת השמש[עריכת קוד מקור]

- הועבר לדף ויקיפדיה:הכה את המומחה/שאלות במדעים מדויקים

ליקוי לבנה בקוטב[עריכת קוד מקור]

- הועבר לדף ויקיפדיה:הכה את המומחה/שאלות במדעים מדויקים

פעימות הלב בזמן ריצה[עריכת קוד מקור]

כמה פעימות הלב צריך לעשות בזמן ריצה? -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

תלוי במידת המאמץ. 130 פעימות בדקה זה קצב סביר לריצה קלה. ובמאמץ מקסימלי מגיעים לאזור ה-200 פעימות. דניאל תרמו ערך 10:53, 15 באוקטובר 2012 (IST)
דניאל, התשובות שאתה נותן הן כלליות מדי. הן תלויות בגיל והן תלויות באורח החיים של הרץ - מאורח חיים של ספורטאי עד לאורח חיים של 'בטטה'. ישנם משתנים נוספים, אבל שני האמורים הם המשמעותיים ביותר. בנצי - שיחה 17:38, 15 באוקטובר 2012 (IST)
ברור מאליו. מדובר בנתונים לצעיר בריא. דניאל תרמו ערך 12:59, 16 באוקטובר 2012 (IST)

הדס משולש[עריכת קוד מקור]

שאלה קשה למבינים בבוטניקה, במצוות ארבעת המינים למדו חז"ל כי אחד התנאים לכשרות ההדס לקיום המצווה הוא היותו "משולש". הוי אומר, בעל שלושה עלים היוצאים מכל נקודת בקיעה של עלים על גבי הענף,ידוע לי שמגדלי ההדסים שורפים את ענפי שיחי "פרא" ע"מ לגרום להם לגדל מחדש ענפים "משולשים", האם מישהו יכול להסביר כיצד ומדוע זה עובד? תודה מראש.

כדי להבין לעומק אתה יכול לחפש את עבודת הדוקטורט של צבי אורלן. בגדול הפגיעה בהדס על ידי שריפה או קיצוץ ענפים גורמת למחסור בעלים ולהצמחת ענפים ארוכים יותר בעלי סידור משולש. Assafn שיחה 15:15, 15 באוקטובר 2012 (IST)
ראה כאן את תמצית הדוקטורט המדובר (אם הבנתי נכון, אבל בכל מקרה תשובה). וכאן ראה דיון שלם בנושא עם תשובה מפורטת של ד"ר שמואל זילכה ממכון וולקני ועוד דברים בנושא. נ"משיחה • ל' בתשרי ה'תשע"ג • 22:15, 15 באוקטובר 2012 (IST)

קפיצה מחלל[עריכת קוד מקור]

פליקס באונגנטנר קפץ לכ"א מגובה של הסטרטוספרה, נכון? איך זה שהוא לא נשרף במעבר דרך כל האטמוספרה? 79.177.230.196 18:27, 15 באוקטובר 2012 (IST)

אם הוא היה נכנס בכמה עשרות אלפי קמ"ש, כמו כל חללית ומטאור, הוא היה בוער יופי. הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 23:30, 15 באוקטובר 2012 (IST)
לפי הערך בויקיפדיה, המהירות ההתחלתית של הקפיצה היתה גבוהה, ולכן זמן הקפיצה היה קצר יותר מהקפיצות שיצאו מגובה נמוך יותר בעבר. למה היתה לו מהירות התחלתית? 87.68.162.213 06:47, 16 באוקטובר 2012 (IST)
אולי בגלל שהאויר יותר דליל ולכן יש פחות חיכוך??--ניצן - שיחה 14:45, 16 באוקטובר 2012 (IST)

איפה הקפסולה?[עריכת קוד מקור]

Red Bull Stratos לא מספר מה קרה עם הקפסולה אחרי שפליקס באומגרטנר קפץ ממנה. תודה ‏[kotz]‏ [שיחה] 00:12, 16 באוקטובר 2012 (IST)

What happened to the capsule and the balloon?:

As soon as it was confirmed that Baumgartner had landed safely, the attention of mission control shifted to the balloon and capsule. The team remotely detached the capsule from the balloon, allowing it to fall back to Earth under its own parachute. It hit the ground 55 miles east of Baumgartner's own landing site. The balloon was deflated via a nylon "destruct line", with the lightweight balloon material – known as the envelope – falling back to Earth to be gathered and removed by truck. The capsule could, in theory, be used again, but the balloon envelope can only be used once.

היא נותקה מהבלון וצנחה שמונים קילומטר ממקום הצניחה של האוסטרי. Nachum - שיחה 15:55, 16 באוקטובר 2012 (IST)

שאלה קצרה במטריצות הטלה[עריכת קוד מקור]

- הועבר לדף ויקיפדיה:הכה את המומחה/שאלות במדעים מדויקים

אנטיביוטיקה[עריכת קוד מקור]

האם אנטיביוטיקה הורגת פטריות? 217.132.230.31 10:05, 17 באוקטובר 2012 (IST)

לא. הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 11:21, 17 באוקטובר 2012 (IST)
בהרבה מקרים אנטיביוטיקה מופקת מפטריות, בודאי היסטורית - ראה פניצילין ודומותיה. בנצי - שיחה 17:14, 17 באוקטובר 2012 (IST)

נצל"ש[עריכת קוד מקור]

אם מורחים קרם נגד פטריות על פטריות חורש או אמנית המוות זה יהרוג אותם? 79.179.194.19 14:44, 17 באוקטובר 2012 (IST)

שפשפת היא פטרייה, למה מורחים משחה אנטיביוטית על שפשפות? 217.132.230.31 18:11, 17 באוקטובר 2012 (IST)

אפשר למרוח משחה נגד פטריות. זה פועל (מניסיון), אבל לא יעיל 100%. הגירוי בעור זה כבר עור שנפגע ומשחה לא מצליחה להרגיע אותו לגמרי. אבל היא מונעת התפתחות ומקלה לא רע. 79.176.233.201 21:10, 17 באוקטובר 2012 (IST)
שפשפת היא דלקת מכנית ולא פטריה ובדיוק מסיבה זו למרוח משחה אנטיביוטית על שפשפת לא עוזר. תומר א. - שיחה - משנה ויקיפדית 14:28, 18 באוקטובר 2012 (IST)
ויקי האנגלית אומרת שאתה טועה. ‏nevuer‏ • שיחה 20:06, 18 באוקטובר 2012 (IST)

חזרת[עריכת קוד מקור]

כמה זמן לוקח להחלים מחזרת?

Without complications, complete recovery should occur within 2 weeks from the appearance of symptoms. הוויקפדיה אינה תחליף לביקור אצל רופא. תוך שבועיים. Nachum - שיחה 14:16, 18 באוקטובר 2012 (IST)
תודה רבה גבר! :)

וירוס בטלפון[עריכת קוד מקור]

האם יכול להיות וירוס במכשיר סלולארי שלא מחובר לאינטרנט?

כן. אפשר להחדיר וירוסים גם דרך חיבורים אחרים - בלוטות, SMS, MMS ובתאוריה גם דרך הרשת הסלולרית עצמה. הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 17:39, 17 באוקטובר 2012 (IST)

פיטורין של אישה בהריון[עריכת קוד מקור]

(לא יעוץ משפטי: אני גבר ואין לי מועמדת להריון כרגע.)

האם החוק שנועד להגן על נשים מפני פיטורין בזמן הריון עוזר או מזיק? כל מעסיק שרואה אישה צעירה שבאה לראיון עבודה אצלו חושב לעצמו "זאת תכנס להריון עוד חודשיים ורק תגרום לצרות. עדיף שאקח גבר". ולכן החוק נראה כמזיק מאוד למעמד האישה. אני טועה? 79.176.233.201 17:52, 17 באוקטובר 2012 (IST)

כמו רוב חוקי העבודה, החוק עוזר למי שכבר עובד, ומקשה על מי שאינו מועסק משום שהוא מקטין את הנכונות של המעסיקים לגייס עובדים חדשים. עוזי ו. - שיחה 18:09, 17 באוקטובר 2012 (IST)
זה טעון הוכחה, בכל המקומות שעבדתי מעולם לא נשקלה אי קבלה של עובדת צעירה שמא תכנס להריון. אגב אשה היוצאת לחופשת לידה אחת למספר שנים, תוך הערכות מתאימה של מקום העבודה, אינה פוגעת בעבודה יותר מצעיר היוצא למילואים פעם עד פעמיים בשנה. שנילי - שיחה 18:34, 17 באוקטובר 2012 (IST)
באמת שנילי? אני מופתע. תומר א. - שיחה - משנה ויקיפדית 14:21, 18 באוקטובר 2012 (IST)

החוק הנ"ל חשוב מאוד למעמד האישה - כי הוא מגן על זכותה לאמהות, שעלולה להתנגש עם האינטרס של המעסיק. במקרים מיוחדים, אפשר לבקש אישור לפטר אישה בהריון ממשרד התמ"ת. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

האם באמת קיימת "זכות לאמהות" שגוברת על אינטרסים אחרים? תמהני. תומר א. - שיחה - משנה ויקיפדית 16:12, 18 באוקטובר 2012 (IST)
"זכויות הנשים" גוברות על כל זכות אחרת. TZivyAשיחה • ו' בחשוון ה'תשע"ג 11:33, 22 באוקטובר 2012 (IST)

למה צריך שעון קיץ וחורף? זה מעצבן[עריכת קוד מקור]

איזה יתרון יש בזה? תודה. אני יודע שיש ערך בנושא ומבקש תשובה במילים פשוטות. 79.176.185.188 18:29, 17 באוקטובר 2012 (IST)

זה משרת כמובן את הפוליטיקאים משני הצדדים, שכל שנה מחדש מעוררים את הנושא הזה, כשכל צד מנסה להראות שיש לו גדול יותר.

אני מבקש לקבל תשובה ללא הומור כלל. אני שואל ברצינות. תודה.

עניתי ברצינות גמורה. אם ככה אתה מתייחס לתשובות, פעם הבאה לא תקבל תשובה
יש אנציקלופדיה אינטרנטית שיש בה ערך מומלץ בנושא. 94.159.230.168 20:22, 17 באוקטובר 2012 (IST)
טוב, התשובה היא בעיקר היסטורית. הרעיון היה שככל זמן שאנחנו פועלים בשעות אור שמש-אותם אנחנו מקבלים בחינם, אנחנו חוסכים כסף על תאורה.בכל אופן היום זה כנראה לפחות בישראל הפוך, שכן צריכת החשמל של רוב המזגנים בזמן נתון עולה על זו של רוב המנורות בזמן נתון
כמו כן הדתיים אמצו את המנהג הזה בחפץ לב- שכן יום קצר פירושו שיותר שעות הם יבלו במיטה, ללא תחושת רעב וצמא,למרות שהיהדות מאז ומעולם הסתכלה על השמש ולא על לוחות אחרים על מנת לקבוע את הפרשי היממות.כנראה זה נעשה היות שהם רוצים התאמה של המשק הישראלי לאורח חייהם. אני באופן אישי סולד מאוד מרצונם.

Exx8 - שיחה 04:52, 18 באוקטובר 2012 (IST)

"הם" כופים "עלינו" לשנות את המשק "שלנו" לפי אורח החיים "שלהם", המתאפיין ברביצה במיטה, מסיבות ש"הם" בעצמם לא מבינים. הסלידה שאתה (באופן אישי) חש "כלפיהם" היא המגן האחרון מפני השתלטות "שלהם" על המדינה "שלך". תהיה בריא והארך שעוני קיץ וימים לרוב. עוזי ו. - שיחה 21:56, 18 באוקטובר 2012 (IST)
מדהים איך אפילו פרופסורים למתמטיקה מגנים בחירוף נפש על הטפילים האלה. אנשים כמוך הם דוגמא חיה לזה שלא משנה כמה תשרתו בצבא, כמה ספרים תקראו וכמה תארים יהיו לכם- ברגע שיש כיפה על הראש, הלב שלכם יהיה דווקא עם אלה שלא הוציאו בגרות, לא שירתו בצבא ולא משלמים מסים.-- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
מנין לך ששירתתי בצבא או שאני קורא ספרים? עוזי ו. - שיחה 23:22, 18 באוקטובר 2012 (IST)
ניחוש פרוע. חבל שאתה מתחמק מלענות. בעצם אולי לא חבל.-- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

אתייחס לתשובתו הסרקסטית של עוזי: ברגע שאתה כותב "הם", אתה מכליל ציבור שלם של חובשי כיפה, שיש ביניהם לבין עצמם הבדלים של שמיים וארץ (לא רק בנושא שעון קיץ). לגופו של עניין, לגישתי לא צריך לשאול למה צריך שעון קיץ אלא למה צריך שעון חורף, שהרי ישראל נמצאת ברצועה שבה רוב המדינות נמצאות שעה אחת קדימה ממנה, ומשום מה (היסטורית) הוחלט שנהיה יחד עם טורקיה ומצרים, מדינות שרובן מערבית לנו.-- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

ה"הבדלים שמים וארץ" בתוך הציבור הדתי הם קוסמטיים בלבד. כמו שאתה רואה, גם פרופסורים למתמטיקה לא מהססים להגן על החרדים. אני מוכן להתערב שמר עוזי לא הוציא מלה מהפה שלו כשהחרדים ירקו על הילדות בבית שמש, או כשהם הפגינו עם טלאים צהובים, או כשהם עשו על האש ביום השואה, או כשבגללם רצו להזיז חדר מיון בבית חולים באשקלון.-- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
כאשר נושא השעון יוסדר, וישראל תותאם לקו האורך שלה, נוכל לבטל את שעון הקיץ איתן - שיחה 06:52, 19 באוקטובר 2012 (IST)
לא נכון. קו האורך בישראל הוא 35 בקרוב. לכן מבחינה גיאוגרפית הוא קרוב יותר למרידיאן המרכזי של אזור הזמן UTC+2 מאשר UTC+3. ראו [4]--ניצן - שיחה 21:48, 19 באוקטובר 2012 (IST)
ואם אני לא חובש כיפה, מותר לי להסתייג מ"תשובתו" של Exx8 ולהחזיק בדעה שיש ממש בדבריו של עוזי? דניאל תרמו ערך 13:31, 19 באוקטובר 2012 (IST)
מטרת שעון הקיץ היא להביא לכך ששעת הקימה המקובלת, תהיה קרובה יחסית לזריחת השמש, כדי שאנשים לא יישנו יותר מדי שעות בזמן שאור בחוץ. מכיוון שבישראל ההפרש בין שעת הזריחה מגיע למעל שעתיים בין שיא החורף לבין שעת הזריחה המוקדמת ביותר, מזיזים את השעון בקיץ קדימה כדי שאנשים יקומו יותר מוקדם. עדירל - שיחה 13:43, 19 באוקטובר 2012 (IST)
הדעות שלי ניציות בנושא הזה ואני מודע לכך. בסופו של יום רוב החרדים אינם מכירים במדינת ישראל, ולכן מן הסתם זה יהיה חטא לומר שהמדינה גם "שלהם".חלק נכבד מהחרדים גם לא לוקח חלק מהמשק.נשאלת השאלה אם אתם מחפשים להיות תקינים פוליטית, שכן אז לא ניתן לקיים שום דיון רציני בנושא או בכלל בנטל החלוקה הבעייתי מאוד במדינה של כולנו.למרות שלא זכור לי שקבעתי מה "שלהם" ומה "שלי", כך שזה ניסיון מאכזב מאוד להוציא את דבריי מהקשרם.Exx8 - שיחה 00:44, 20 באוקטובר 2012 (IST)
"רוב החרדים אינם מכירים במדינת ישראל"? אני מציע שלא תמהר בהכללות חפוזות. דניאל תרמו ערך 01:16, 20 באוקטובר 2012 (IST)
מבחינה תאולוגית זה יוצר סתירה. הרי המשיח אמור ליצור את אימפריית היהודים או משהו בסגנון.זו גם הסיבה שחלק ניכר מהחרדים עדיין דובר יידיש.Exx8 - שיחה 09:21, 20 באוקטובר 2012 (IST)

עין הרע[עריכת קוד מקור]

האם יש דרך לגלות אם מישהו הטיל עליי עין הרע? -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

לא, אבל קל לגלות אם מישהו הטיל עליך ביצה. הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 22:40, 17 באוקטובר 2012 (IST)
ופירוט אם אתה מתעניין - בספרו של קארל סאגאן "עולם רדוף שדים" יש פרק שמוקדש לניסויים שבדקו האם לתפילות, חרמות וקללות יש השפעה שניתן למדוד. התשובה הייתה - לא. הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 22:42, 17 באוקטובר 2012 (IST)
תפילה זכה, מתן צדקה, ואמונה תמימה, הוא מתכון טוב להסיר כל עין רע וכל פגע רע, מעליך ומעל בני ביתך. טיפוסי - שו"ת 02:13, 18 באוקטובר 2012 (IST)
אילן ציטט ניסויים, ואתה - בשלך - הצהרות, וללא שום התייחסות לדברים שמתאמצים להביא. זכותך להפריך את דבריו, אבל בצורה מבוססת ולמדנית ולא הצהרתית גרידא. בנצי - שיחה 00:23, 20 באוקטובר 2012 (IST)
טיפוסי, כל הסיסמאות האלה זה נחמד, אבל שים לב שלא שאלתי איך להסיר עין הרע, אלא האם אפשר לגלות האם בכלל הוטל עליי עין הרע וע"י מי. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
אה, חשבתי שאתה חושש באופן אישי. לשאלתך, ישנן נשים צדקניות המבשלות עופרת נגד עין הרע, והן טוענות שלפי צורות העיניים שמתקבלות בסיר, ניתן לראות האם ועד כמה היה עין הרע על האדם. טיפוסי - שו"ת 10:36, 18 באוקטובר 2012 (IST)
אני אכן חושש מאד באופן אישי. האם הנשים האלה יכולות לאתר את האדם שעשה את זה? -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
אני חושש שלא. אגב, ילדי הקט היה נוהג לצרוח בלילות מפחד, וכמו כל הסיפורים, שום דבר לא עזר, אשתי טילפנה לאשה שיש לה מסורת בבישול עופרת נגד עין הרע, וראה זה פלא, הילד שינה באותו לילה את מנהגו, והחל יושן רגוע בלילות. טיפוסי - שו"ת 11:36, 18 באוקטובר 2012 (IST)
אמנם ויקיפדיה אינה מדריך רפואי, אבל מומלץ מאד לקחת את הילד לרופא כדי לבדוק אם העופרת פגעה בבריאותו. הרעלת עופרת אצל ילדים (בייחוד תינוקות רכים) מסוכנת מאד ויכולה לגרום לנזקים לא הפיכים לכל החיים. קיפודנחש 00:33, 24 באוקטובר 2012 (IST)
אנשים רבים ישנים טוב יותר בסביבה חשוכה. ‏nevuer‏ • שיחה 17:31, 18 באוקטובר 2012 (IST)Like Thumbup.svgשנילי - שיחה 22:32, 18 באוקטובר 2012 (IST)
תרתי משמע. בנצי - שיחה 00:23, 20 באוקטובר 2012 (IST)
א. הסיפור של 'עין הרע' והשפעתו הינו רציני ביותר, ויש לו מקום מרכזי בתפיסת העולם והאמונה הדתית של תרבויות קדומות רבות, ולא רק באזור הסהר הפורה. אחת התרבויות הבולטות ביותר מבחינה זו היא תרבות מצרים, ומשם, כנראה, חדרה גם לתרבות הישראלית הקדומה. במילים אחרות, מדובר בעבודת אלילים של ממש, תחת כיסויים מאוחרים כאלה ואחרים.
ב. עד היום ניתן למצוא, ביחוד במושבים בפריפריה, מקומות בהן שרדו עדיין מסורות קדומות של טיפול ב'עין הרע' בשיטות שונות. בהיותי ילד, הטיפול בטכניקות שונות היה מאוד רווח (לא, חלילה, לא עופרת, ככל שהיכרתי). אמונה זו רווחה במיוחד בקרב קהילות צפון-אפריקה. רוב הבתים תוניסיה למשל, ובעיקר בדרומה, מצוי ציור של דג, מתוך תפיסה שיצורים ימיים אינם מושפעים מ'עין הרע'. משפחות רבות נוהגות, עד היום, ולפעמים חוסר ידיעה, להשתמש בחמסה, גם בשימוש מילולי בנגזרות של 'חמש', כנגד מחמאות על יופי, עושר ובריאות, הניתנות ע"י הזולת שאינו בן המשפחה, מחשש 'עין הרע', ביחוד לטובת תינוקות וילדים קטנים. מסיבה זו, ילידי תוניסיה, ובעיקר בדרומה, קיבלו שמות של דגים שונים שהיו מוכרים, בדיוק מאותה סיבה.
ג. הרחבתי מעט בסעיף הקודם, כדי לאזן במקצת את הנימה המזלזלת הניבטת פה ושם בדיון הזה, בתפיסה שהיתה רווחת מאוד. אני אומר 'היתה', משום שעל כך אנשים גדלו, מבלי שהיה להם אופק ידע המוביל לתובנות שונות. עם זאת, וכפי שציינתי בסעיף (א), מקור התפיסה הוא פגאני, ובודאי שאין להמשיכו היום, מתוך אינרציה דתית נטולת ביקורת, ואף יש להיזהר מטכניקות שרלטניות שנזקן הבריאותי ברור, דוגמת שימוש בעופרת.
ד. ולסיום, בנימה בדוחה משהו: מעניין למה דווקא עופרת ? האם כל האיזוטופים שלה שווי-ערך מבחינה זו ? יתכן והיא נבחרה משום שהיא היסוד האחרון בשרשרת הרדיואקטיבית. Face-smile.svg. בנצי - שיחה 00:17, 21 באוקטובר 2012 (IST)
טיפוסי, אני מבין נכון ובשלתם לילדך בכלי עופרת? יצאתם מדעתכם? עופרת היא יסוד רעיל. הלוקים בהרעלת עופרת סובלים מנזק בלתי הפיך למערכת העצבים. הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 20:08, 18 באוקטובר 2012 (IST)

תשובה: עין הרע היא מושג מיסטי, שאין לגביו הוכחות, ואין כלים מדעיים בהם ניתן לאבחן אותו. מעיון בערך זה בויקיפדיה, נראה שיש ביהדות רבים המסתייגים מהתייחסות ממשית לעין הרע. הציטוט התלמודי השגור הוא "מאן דלא קפיד -לא קפדין בהדיה" (פסחים קט) כלומר "מי שאינו מקפיד (חושש-מעין הרע) לא מקפידים עליו (אינו ניזוק מעין הרע)". שיטה זו ננקטה על ידי הרב עובדיה יוסף, למשל. בברכה, דני Danny-wשיחה 02:23, 18 באוקטובר 2012 (IST)

אני מצטער, אך אני חושב שכאן לא נוכל לעזור לך. אתה רשאי לגשת לרב המקומי בעיר, לשלם שלמון, כלומר תרומה, ולבצע טקס שביצעו יהודים שגילו כבר מאות שנים. רק יתכן שהם לא היו כל כך אדוקים בדתם, שכן הם כנראה לא חצו את גיל ה-50.בכל אופן היזהר מ"חתול מרושע" ו"חזירים מעופפים" ואלו שכותבים שטויות בשביל להפיג את השעמום. Exx8 - שיחה 04:56, 18 באוקטובר 2012 (IST)
לאור שאר השאלות שלך בהכה את המומחה, אני לא יודע אם אתה רציני או שאתה האנונימי שנוהג לשאול כאן בכוונה שאלות אידיוטיות, אבל אם אתה רציני, דע לך שאין שום הוכחה ולו הקלה ביותר לקיומה של "עין הרע", וגם ביהדות חכמים גדולים כמו הרמב"ם ביטלו את הרעיון מכל וכל. מציע לך לא להתפתות לנוכלים מסוגים שונים. בישול עופרת והתעסקות מרובה איתה לא יעזור לך בנוגע לעין הרע, אבל כן עלול לעזור לך לפתח פגיעה מוחית. טיפוסי, מציע לך לחשוב קצת לפני שאתה שולח אנשים לכל מיני מכשפים ומרפאים אלטרנטיבים. 94.159.230.168 15:55, 18 באוקטובר 2012 (IST)
עוד טעות נפוצה שמשתרשת לה. אין חכם אחד בישראל ששלל לחלוטין את המושג "עין הרע", לא הרמב"ם ולא הרב עובדיה, יש אינספור דוגמאות למושג הזה בהלכה ובאגדה ובשאר ספרי חז"ל, וכולם ללא יוצא מן הכלל התפללו ומתפללים כל יום, להינצל מפגע רע ובעין הרע, בנוסח התפלה. הדבר היחיד שקיים זה אזהרה לאנשים לא לשקוע בדמיונות, ולא להתעסק יתר על המידה עם חששות לעין הרע, שעלולים להוציא את אדם מדעתו, ואידך פירושא הוא זיל גמור. טיפוסי - שו"ת 23:56, 18 באוקטובר 2012 (IST)
אין חכם אחד? באמת? הרמב"ם סתם שכח להכליל במשנה תורה את כל ההלכות הנוגעות לעין הרע המובאות בגמרא? ובמקרה כשהוא מדבר על היזק ראייה הוא מתייחס אליו רק כפגיעה בפרטיות, ולא מזכיר את מה שנאמר בגמרא על פגיעה מעין הרע? 94.159.230.168 00:10, 19 באוקטובר 2012 (IST)
בניגוד למה שיש החושבים, הרמב"ם מעולם לא חלק על דברי הגמרא, הוא אף מצהיר זאת פעמים רבות. טיפוסי - שו"ת 00:58, 19 באוקטובר 2012 (IST)
ראשית, התעלמת ממה שכתבתי. שנית, כידוע לך בגמרא הובעו דעות של חכמים אחדים שהאמינו בקמיעות, או שהאמינו שבעלת האוב אכן העלתה באוב את רוחו של שמואל, וכדומה. האם גם בקמיעות - שעל כותביהם הוא כתב "אל יעלו על לבך הזיות כותבי הקמיעות ומה שתשמע מהם או תמצא בספריהם הטפשיים" - הרמב"ם האמין? כשהרמב"ם מסכם את התייחסותו לאמונות כמו העלאה באוב במשנה תורה הוא כותב: "כל המאמין בדברים האלו וכיוצא בהן ומחשב בלבו שהן אמת ודבר חכמה אבל התורה אסרתן אינן אלא מן הסכלים ומחסרי הדעת". 94.159.230.168 08:46, 19 באוקטובר 2012 (IST)

שאלה לטיפוסי, ורק לטיפוסי (הציניקנים מוזמנים לחסוך ממני את הדעות שלהם) - האם המתים מסוגלים להטיל עין הרע? -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

למה ש"נחסוך ממך"? הגעת לכאן מרצונך, בידיעה שזו ויקיפדיה ולא אתר שו"ת חרדי. אתה יכול לבקש, להתחנן, לעמוד על הראש, ולא נחדול מלהראות לך עד כמה השקפתך מגוכחת ולא רציונלית. אם אתה מחפש שו"ת בלי שיזכירו לך את ההבלים שאתה מחזיק בהם, חפש מקום אחר. הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 11:17, 19 באוקטובר 2012 (IST)

נראה לי שהבחור פה הוא טרול מתחיל. שימו לב לדיון לפני כן (שעון קיץ) שהוא התקיף אישית את עוזי ו. על זה ש"גם דוקטור למתמטיקה שחובש כיפה הוא לא יותר מחובש כיפה רגיל" (הגזמות שלי ולא של האנונימי המקורי. אני יודע שעוזי לא ביקש שאני אגן עליו.) וגרם למריבה קטנה בין העונים, וכאן הוא מנסה להוציא מטיפוסי כמה שיותר הבלים בשביל להראות אותו באור מטופש ושוב לגרום למריבה בין המשיבים. הבחור לא בא לשאול שאלות בשביל לקבל תשובה. 109.64.221.160 11:28, 19 באוקטובר 2012 (IST)

הערה לשואל האנונימי, שמור על כבודם של חברי הקהילה מגדולם ועד קטנם. (למרות שיש אריכות ודוגמאות אקצר מאד)מקובל להניח שמתים אינם יכולים להזיק בשום דרך, בוודאי אם לא מתעסקים איתם בדרכים שונות, אגב, אם פגעו בהם בחייהם נפסק בהלכה שיש לעלות על קברם במעמד עשרה ולבקש מחילה, עם זאת הם ודאי מטמאים טומאה חמורה. הרמב"ם האמין בכל ליבו בדברים הבאים; תורה נביאים וכתובים, משנה תלמוד אגדת חז"ל, קריעת ים סוף, נהר סמבטיון, גן עדן גיהנם, קמיעות וכל שאר המושגים שמופיעים ללא שום חולק בחז"ל שדבריהם היו אצל הרמב"ם כגחלי אש, את כל זה יש הנוטים לשכוח ולהשכיח. בידיעת הרקע הזה קל יותר לגשת למקומות ברמב"ם בהם משתמע שהוא העדיף לעסוק בהלכה המעשית ככל שניתן, ולהרחיק את הדעות ההופכות מושגים מיסטיים למרכז הדת אצל ההמון הנבער ששם את הדגש על הטפל וזנח את העיקר, בספרו המורה הוא הגדיל ברוב קדושתו להוכיח כי ניתן לתת הסבר מניח את דעת האדם ה'נבוך' ביותר לכל מצווה בתורה, על אף שידע ששבעים פנים לתורה, וכי אין גבול לסודותיה. שבת שלום. טיפוסי - שו"ת 12:19, 19 באוקטובר 2012 (IST)
טיפוסי, תודה רבה על התשובה המפורטת. לחברי "הקהילה" כאן יש הרבה מה ללמוד ממך בכל הנוגע לתשובות ענייניות. "מקובל להניח שמתים אינם יכולים להזיק בשום דרך" - אז מזה נובע שפגיעה בכבוד המת לא יכולה להיות הגורם לעין הרע, הבנתי נכון? -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
א. גם כאן, וגם בתגובה קודמת שלך בה אתה מחליט מי יענה לך כאן, אתה נוהג בצורה לא מננומסת ולא מכירה תודה. קהילת ויקיפדיה איננה קהילת חייטים התופרים לך חליפה לפי מידותיך. ניכר בך שמה שמוצא חן בעיניך, הם דברים התואמים ערוץ חשיבה מאוד מסויים בו אתה דוגל, וכל תשובה אחרת היא איננה עניינית בעיניך. ובכן, 'ענייני' לא נתון לשיפוט סובייקטיבי, ובמקרה דנן, תשובותיו של טיפוסי, לא ענייניות באופן עקבי. יתרה מזאת, הדיונים כאן הם דיונים פתוחים, הניזונים מאנשים המייצגים רקע ותחומי דעת רבים. באיזו זכות אתה מנפנף אותם ומזלזל בתשובות שלהם, ובביסוס של תשובות אלה ? בנצי - שיחה 00:23, 20 באוקטובר 2012 (IST)
כדי למנוע ממישהו להאמין לדבריך על הרמב"ם, שהם שגויים מיסודם, אצטט את דברי הרמב"ם על קמיעות, ולשומע ינעם: "ואל יעלו על לבך הזיות כותבי הקמיעות, ומה שתשמע מהם או תמצא בספריהם הטיפשיים, שמות שהם מצרפים אותם שאינם מורים על שום עניין כלל, וקוראים אותם שמות, ומדמים שהם צריכים קדושה וטהרה, ושהם עושים נפלאות - כל הדברים הללו סיפורים שאין ראוי לאדם שלם לשמעם, כל שכן לסבור אותם". הרמב"ם התייחס למי שמאמינים בקמיעות, בהעלאה ובאוב וכו' כ"סכלים וחסרי דעת". 94.159.230.168 14:53, 19 באוקטובר 2012 (IST)
א. אני מצטרף לדברי קודמי, גם כאן וגם בתשובתו הקודמת לדברי ההכללה הגורפים והבלתי מבוססים שלך, בדבר האמונה בקיומו של אפקט 'עין הרע'. גם שם וגם כאן, דבריך לחלוטין בלתי מבוססים ואין להם שום אחיזה במציאות התיעוד התורני.
ב. הגיעה העת שתתחיל לכבד את עמיתיך כאן, במתן התייחסות עניינית לדברים שלהן, במקום הצהרות סתמיות וכלליות שאינן מקדמות את הדיון לשום מקום. בנצי - שיחה 23:34, 19 באוקטובר 2012 (IST)
הרחבתי קצת על התפיסה בדבר 'עין הרע' ומקורה, בתגובה קודמת שלי למעלה, לפני תגובתו של אילן בעניין שימוש בעופרת. בנצי - שיחה 00:23, 20 באוקטובר 2012 (IST)

לשואל וכל המשיבים: Mundus vult decipi, ergo decipiatur. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

עדיף לכתוב בעברית, לא כולם יודעים לטינית. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

מה הביא את שמואל כהן לשנות את שמו למולי שגב?[עריכת קוד מקור]

האם המומחה יודע ויפרט באריכות?. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

מולי הוא כינוי לשמואל. לגבי שם המשפחה אני לא יודע. רונאלדיניו המלך - שיחה 19:59, 18 באוקטובר 2012 (IST)

ב"קרובים קרובים" כבר קראו לו מולי שגב, והוא היה אז עדיין ילד; אז אני מניח שמי שהחליף את שם המשפחה היה ההורים שלו ולא הוא. משתמש/ת רשומ/ה שכח/ה לחתום

חפש ברשת

"דבר דומה קרה בזמנו בתוכנית סאטירית אחרת, "החרצופים", שיצר אביו של מולי שגב, אבי כהן (שהיה נשוי לעיתונאית עמירה שגב)."

איתן - שיחה 06:40, 19 באוקטובר 2012 (IST)

וולפראם מתמטיקה[עריכת קוד מקור]

אני לא מוצא מדריך ידידותי למשתמש ממש מתחיל. אני מצליח להשתמש בכל האופציות של וולפראם אלפה (free form) אבל אני רוצה יותר. יש מלא חומר באתר של וופלראם, אבל הוא לא מתאים למתחילים (יש לי ניסיון בסיסי בקידוד). יש איזה מדריך נוח שמראה אופציות חשובות בצורה של "תקליד ככה וזה עושה ככה". אני חוזה מראש שהתשובה הראשונה תהיה קישור לאתר של וולפראם, ו"חפש פה". אז כבר הייתי שם.79.176.233.201 10:24, 18 באוקטובר 2012 (IST)

הרמב"ם[עריכת קוד מקור]

אני קורא פה ממש הרבה בפורום ושם לב לדבר מעניין. אני מסכים בערך עם כל ציטוט של הרמב"ם ורואה בו תבונה מדהימה יחסית לתקופתו. רוב גדולי החכמים מימי הביניים היום נשמעים מיושנים ומסובכים במימול וחפירות, אבל הרמב"ם רלוונטי, נהיר וברור. אני שם לב למשהו מאוד בולט בדבריו: הוא רציונליסט וראליסט. מכחיש בתוקף גילויי על טבעי ושרלטנים [בהקשר זה הוא אפילו מצטט: פתי יאמין לכל דבר (משלי י"ד, 15)], תוקף כל ההסבר נסי לתופעת טבע או כוחה של התפילה נגד מחלות, מתקיף די בזעם את האנשים שמקדישים את כל חייהם לתורה וכדו'.

אז אני שואל את עצמי כל הזמן: האם הוא באמת היה דתי? הוא מייצג חשיבה רציונלית והכי אנטי-דתית שאפשר. האם הוא באמת היה מאמין? 109.64.248.147 15:29, 19 באוקטובר 2012 (IST)

אי אפשר לדעת מה חושב אדם בלבו, אבל לא סביר שאדם שהשקיע 10 שנים בכתיבת ספר הלכה מונומנטלי, וגם לאחר מכן המשיך לכתוב ספרי הלכה והגות, ענה לשו"תים ושימש כרב ודיין לא היה דתי. גם ממה שכתב ניתן להתרשם שהיה כן. לא ברור מה גורם לך לחשוב שהרמב"ם מייצג חשיבה אנטי דתית. הוא לא דחה את כוחה של תפילה נגד מחלות ולא התקיף את האנשים שמקדישים את כל חייהם לתורה, אלא את אלה שמתפרנסים ממנה. בהקשר זה מציע לך לקרוא את הספרון קטן הכמות ורב האיכות "אמונתו של הרמב"ם" של ישעיהו ליבוביץ, המתייחס לשאלתך (אם שמעת על ליבוביץ ונחשפת להגותו, אולי אתה שואל גם עליו אם הוא היה דתי...). 94.159.230.168 16:27, 19 באוקטובר 2012 (IST)
א. דבריך ומסקנותיך תמוהים לגמרי. מה ז"א "מייצג חשיבה רציונלית והכי אנטי-דתית שאפשר" ? ע"ס מה אתה מסיק "הכי אנטי-דתית שאפשר" ? האם משום שדת, והדת היהודית בפרט, היא בהכרח בלתי-רציונלית ?
ב. הדת היהודית כדוגמא פרטית, אינה עשויה מקשה אחת, אלא רבדים רבים, היסטורית, תרבותית, נורמטיבית, תפיסתית ואמונית. הרמב"ם הוא המייצג הראשי והבולט ביותר של חשיבה דתית רציונליסטית, ולא במקרה. הוא הבין כבר אז, לפני כ-900 שנה, שחוקי הטבע אינם גומי, ואינם נמתחים לפי צרכיה של אמונה דתית או אחרת. אני ממליץ לך מאוד להקדיש מעט זמן לעיון מעמיק בספרו של לייבוביץ', שקודמי מזכיר.
ג. ובכלל, בכל דיון עיוני, ראוי להציג שאלות ממקום של ספק, ולא ממקום של קביעות פזיזות. הערכתך הרבה לאיש, כפי שניתן להתרשם, מצדיקה שתתן לו יותר 'קרדיט', ותעיין בו בצורה מעמיקה יותר. בנצי - שיחה 23:17, 19 באוקטובר 2012 (IST)
כפי שנכתב, הרמב"ם היה דתי מאוד ויש לו ציטוטים רבים שכנראה תאהב פחות. אם אתה צורך תקשורת חילונית, תמצא בה הרבה ציטוטים שמתאימים להשקפה חילונית. בכל מקרה, עיקרה של הדת (למשל יהדות) אינו בפולחן פיזי (למשל תפילה או לבוש), אלא באמונה פנימית ובהתנהגות. שילוב התורה בפרנסה היא תופעה שקיימת שנים רבות ומעוררת התנגדות רבה, אפילו כיום. :) -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
אתה מבלבל דת ואמונה. ישנם אנשים דתיים חסרי כל אמונה (ומניסיון לא נעים גם ערכים בין אדם לחברו. אבל לא נכליל), ששומרים על מצוות ללא שום טעם. ישנם חילונים נטולי כל "נטייה דתית" שיש בליבם אמונה. דת היא פולחן פיזי. 109.67.218.119 09:33, 20 באוקטובר 2012 (IST)
א)- כן. דת היא בהכרח בלתי-רציונלית. היסוד של כל דת שהיא הוא הנחה שקיימים כוחות על טבעיים. וכל דת מתיימרת למצוא שיטה לשלוט בהם במידת מה. בעיקר לרצות את כוחות העל טבעי ובכך לגרום להם לסייע לך (בדרך כלל על ידי השפלה עצמית, התחננות וצייתנות לחוקים שכביכול נכתבו על ידי אותו הכוח). זה חשיבה הפוכה מרציונליזם. ו-ג) אני באמת מתעניין באיש. הוא נראה לי מתקדם מחשבתית יותר מרוב הרבנים המפורסמים שבאו אחריו. זאת שאלה של תמיהה ולא ניסיון לפגוע בלגיטימיות שלו כפילוסוף. 109.67.218.119 09:33, 20 באוקטובר 2012 (IST)
ישנם חוקרים המטילים ספק במידת האמונה שלו באל. ספר פופולרי על מורה הנבוכים שעוסק בכך לקראת הסוף הוא "סודותיו של מורה הנבוכים" מאת מיכה גודמן. ראה כאן --אלעזר - שיחה 21:50, 23 באוקטובר 2012 (IST)

מערכות הפעלה וזיהוי אוטומטי של חומרה[עריכת קוד מקור]

איך מערכות הפעלה מודרניות למחשבי PC מסוגלות לזהות את השם והדגם של רכיב חומרה שמחובר למחשב (והאם היא מסוגלת לדעת איזה מן רכיב זה לפני שמותקן הדרייבר)? שם הרכיב מזוהה עוד לפני שמערכת ההפעלה מחפשת את הדרייבר המתאים לו ומתקינה אותו. ראיתי שדבר דומה קורה גם במערכות קבצים – פרמטתי כונן כלשהו עם מערכת קבצים מסויימת וניסיתי לפתוח אותו בלינוקס, מערכת ההפעלה לא הכירה את מערכת הקבצים ואת שיטת הפענוח, אך כן ידעה מה השם של מערכת הקבצים (הופיע בתיבת דו שיח של שגיאה). (¯`gal´¯)‎ - שיחה 17:02, 19 באוקטובר 2012 (IST)

ממה שאני זוכר בפרוטוקול PCI ישנה פונקציית שאילתה שמחזירה DeviceID. זו טכנולוגיה בת20 שנה... מן הסתם ב USB שפרו את השאילתות להחזרת סטרינג קריא. הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 19:45, 19 באוקטובר 2012 (IST)

הגויים מהתנ"ך, איפה הם היום?[עריכת קוד מקור]

איפה היום כל העמים הגויים שמוזכרים בתנ"ך (כמו העוים, הספרוים, הפלשתים, העמלקים וכו')? -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

אני לא בטוח, אך נראה לי שהדתות הללו הוכחדו בעקבות המיסיונריות של הנצרות. בתקופת ימי הביניים עדיין הייתה קיימת עבודת אלילים. (¯`gal´¯)‎ - שיחה 20:37, 19 באוקטובר 2012 (IST)
שאלה מעניינת. קצרה היריעה מלהסביר. בכל אופן לגבי רובם אין לנו תשובה חד-משמעית.
מה שכן קיימות עדויות שחלק מערביי ארץ ישראל, הם צאצאים של חלק מהעמים האלו. שוב לא כולם, אך חלק.
במלחמת העצמאות תושבי הכפר אבו גוש סירבו להילחם בצבא היהודי, היות שעל פי אמונתם הם צאצאים של הגבעונים. Exx8 - שיחה 22:19, 19 באוקטובר 2012 (IST)
סביר להניח שהם פשוט נטמעו בעמים שכבשו את הארץ. א"י נכבשה עשרות פעמים על ידי עמים שונים. גילגמש שיחה גם אני משתתף במיזם העשור! 15:40, 20 באוקטובר 2012 (IST)
ויש גם השואלים איפה העם היהודי המוזכר בתנ"ך? קריצה Doronve - שיחה 17:48, 20 באוקטובר 2012 (IST)
זאת לא אותה שאלה. העמים שאכלסו את כנען אינם עוד ואין גוף מחקרי רציני כלשהו שיכול להצביע על זהות בין קבוצה מודרנית לאותם עמים. יש אפשרות להצביע על צאצאים, אך לא מעבר לכך. גילגמש שיחה גם אני משתתף במיזם העשור! 06:30, 21 באוקטובר 2012 (IST)
אם כבר, אז זו לא שאלה כלל. התנ"ך איננו מסמך היסטורי. ממצאים ארכאולוגיים אינם יכולים להצביע כלל על קיומו של עם זה או אחר, לא כל שכן על היעלמו.(כך שבעצם אנחנו אומרים את אותו הדבר)Doronve - שיחה 07:28, 21 באוקטובר 2012 (IST)
לא ברור לי כיצד הגעת למסקנות אלה. ממצאים ארכאולוגיים אכן מצביעים על קיומן של תרבויות ושל עמים שלמים. התנ"ך הוא מקור כמו כל מקור קדום אחר בעל אופי דתי. גילגמש שיחה גם אני משתתף במיזם העשור! 10:11, 21 באוקטובר 2012 (IST)
  • הפלישתים כבר לא היו עם נפרד עוד לקראת סוף התקופה הפרסית. אבל הם כבר נתנו את שמם לדרום שפלת החוף, מה שיצר בסופו של דבר את השם פלסטין לכל הארץ ואת כינוי הגנאי פיליסטיני.
  • החתים הם עם שישב במרכז טורקיה של היום. ממלכתו העירית נחרבה בערך כאשר הפלישתים הגיעו לפלשת. כמה מאות שנים לאחר מכן עוד התקיימו שם ממלכות חתיות אולם הם נעלמו בהדרגה. הקשר בינם לבין החתים במקרא לא ברור.
  • האמורי הם עם נוודים שפלש לאזורים שונים במסופוטמיה לקראת סוף האלף השלישי לפני הספירה. המקרא מזכיר מספר מלכים וממלכות אמוריות. בתנך נזכרים כתושבים קדומים של עבר הירדן, ונעלמו משם בהמשך. גם כאן הקשר לא לגמרי ברור.
  • הזיהוי של שאר שבעת עמי כנען (חוץ מ"כנעני" הכללי) לא ברור. ברובם נראים כמו שמות עמים עתיקים. היו צריכים רשימה של 7 עמים.
  • העמלקים לא מוזכרים במקורות חוץ-מקראיים. אם נאמין לתנך: הם הושמדו. Tzafrir - שיחה 11:16, 22 באוקטובר 2012 (IST)
לי ידוע אחרת: השם פלסטין בא משמה החדש של טריטורית יהודה בתקופה הרומית, סוריה-פּלסטין.
על פי חלק מהמקורות הפלישתים היו עם יורדי ים, וכזה חבל עזה והחבלים הסמוכים אליו, היו רק מושבה.
התנ"ך טוען שהעמלקים בסופו של יום לא נכחדו, שכן שאול חס על אגג ועל חלק מפמלייתו.המן היה עמלקי ובניו גם כן, הם הוצאו להורג, אך סביר שהיו להם קרובי משפחה.
נראה שהעמים המוזכרים בתנ"ך אכן עלומים במידה מסוימת, אך יש לנו עדויות לפלישה של שבטים מעבר הירדן בתקופות האלו(דבר שלא בהכרח מעיד שאלו היו העברים, בהתחשב בעובדה שהארץ סבלה מפלישת באופן תדיר). Exx8 - שיחה 21:18, 24 באוקטובר 2012 (IST)
הרומאים לקחו את השם פלשתינה לטריטוריה מהפלישתים. עמים נעלמו כשלא ידעו לשמור על תרבותם. הם נטמעו בתרבות החדשה. גם המצרים הקדמונים נעלמו כשתרבותם נעלמה. בתחילה נטמעו בנצרות ואחר כך באיסלאם. חנה Hanayשיחהמיזם אוניברסיטת חיפה יצא לדרך 21:25, 24 באוקטובר 2012 (IST)

מדוע דווקא מבנה של סונטה?[עריכת קוד מקור]

מה כל כך מיוחד במבנה החריזה של סונטה? מה הרמוני כל כך במבני החריזה האלה - יותר מאשר חריזה אקראית, או במבנה מסוגנן אחר? אביעד‏ • שיחה 19:29, 19 באוקטובר 2012 (IST)

באותה מידה אתה יכול לשאול: מה מיוחד כל כך במכנסיים וחולצה? למה לא לובשים אצלנו קילט סקוטי או אזור חלציים ושכמייה או קורטה-פג'מה וסארי? ולמה לחולצות גברים יש כמעט תמיד אותו סוג צווארון, ולנשים יש מגוון יותר רחב? ובשביל מה בכלל צריך צווארון בחולצה מכופתרת? הסיבה היא מסורת והרגל וטעם, וכמו בכל תחום אחר, אנחנו חושבים שזה "הטעם שלנו" ולמעשה זה ההרגל שלנו.

השאלה היא האם זה עניין של אקראיות גרידא. אני בטוח שמבני חריזה אחרים יפים לא פחות, אך עדיין יש שימוש במבנים. מה האם יש איזו הרמוניה מיוחדת למבנה זה או אחר, יותר מאשר חריזה פשוטה או מסורגת? אביעד‏ • שיחה 09:17, 20 באוקטובר 2012 (IST)

אני יכול להביא לך מאה מקורות שמסבירים למה המבנה הזה ניחן בשיווי-משקל מופלא ובהרמוניה אלוהית. בפועל מדובר ברציונליזציה פוסט פאקטום. באותה מידה ניתן לחשוב על הרבה סיבות למה הצווארון בחולצות גברים דווקא משולש, כשהיה יכול להיות באותה המידה גם מחומש או משושה. הסיבה האמיתית היא מסורת מסוימת ש"תפסה" והתקבעה. אפשר לומר שמסורות שהשתמרו הן אלה שהצליחו במיוחד, אבל זה שוב מקרה של קום הוק ארגו פרופטר הוק.

תסלח לי המשוררת, אבל...[עריכת קוד מקור]

בשירה של רחל, "כנרת" - כתוב "יֵשׁ יָמִים – פִּי שֶׁבַע אָז יָרֹק הַיֶּרֶק"

האם אין צריך להגיד פי שבעה? אין כך? אביעד‏ • שיחה 19:52, 19 באוקטובר 2012 (IST)

בוא נכנה זאת חירות אומנותית. יש מקרים בודדים מסויימים, וניתן קרדיט למשוררת שזהו אחד מהם, בהם נאלץ המשורר, להתאים את מילות השיר למשקל, לחרוז, למקצב, להטעמה, ועוד, ובוחר להגמיש מעט את הכללים. כאשר הדבר נוהג במידה נדירה, שקולה וראויה - זהו אחד היתרונות בשירה.
להבדיל, גם חיים חפר ידע היטב עברית. וכשכתב את שירו המפורסם (כאמור, להבדיל), הוא לא טעה בבחירת המילים "לילותֶה" ו"חתיכותֶה"... Face-smile.svg. Danny-wשיחה 21:31, 19 באוקטובר 2012 (IST)
החירות האומנותית קיימת לא רק בעברית, ולא רק למשוררים. גם לזמרים. הזמר והשאנסונר אלן ברייר (אנ') (איך אין עליו ערך כאן?) שר כידוע את השיר/בלדה "היא הייתה כה יפה". אלא שבצרפתית לא באמת אומרים "ז'וֹלִיֶה" אלא "ז'ולי". למעשה, הצרפתים מקפידים באדיקות על היגוי נכון, שבו לא נשמעת האות e כשלא צריך, בסוף המילה, ואי הישמעות לכללים נחשבת כשפה נמוכה. במקרים אחרים זה היה אולי נחשב כשגיאה. אך כאן - זה חלק מהשיר, וחלק ממה שהופך את היצירה לבלדה קסומה. Danny-wשיחה 21:44, 19 באוקטובר 2012 (IST)
איזה שיר מקסים :) תודה. הרשיתי לעצמי להשלים את שם הזמר בקישור לוויקיאנגלית. רחל - שיחה 22:07, 19 באוקטובר 2012 (IST)
ע"ע חירות דרמטית. רונאלדיניו המלך - שיחה 17:28, 20 באוקטובר 2012 (IST)

מה היא פנטסמגוריה?[עריכת קוד מקור]

האם יש עוד העוסקים באמנות היום? תודה רבה :) -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

מופע אימה בידורי לפני עידן הקולנוע, לפי תוצאת חיפוש בגוגל. רכבת שדים בלונה פארק היא דוגמה לגרסה מודרנית. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
מופע תיאטרלי מפחיד בעזרת שימוש בפנס קסם. ראה הערך באנגלית: Phantasmagoria Gil mo - שיחה 00:49, 20 באוקטובר 2012 (IST)

מחפש סמל מיסטי אחד[עריכת קוד מקור]

יש סמל המורכב מארבעה משולשים נפרדים: אחד עם קדקוד למעלה, אחד עם קדקוד למטה, ושניים נוספים אותו דבר אבל עם קו חותך אותם (כמו פה). מהי המשמעות של הסמל הזה? (ניחוש: 4 היסודות). 109.64.230.92 15:04, 20 באוקטובר 2012 (IST)

ניחוש נכון. ראה בערך ארבעת היסודות. בלנק - שיחה 15:14, 20 באוקטובר 2012 (IST)

תודה. עוד אחד פה על הדלת. מה זה הכוכב הזה? אני לא בטוח שזה מיסטי הפעם, אבל בטוח ראיתי אותו לפני כן. 79.177.247.15 17:32, 21 באוקטובר 2012 (IST)

הודו[עריכת קוד מקור]

איך יכול להיות שלהודו יש המון כסף, אבל יש בהודו כל כך הרבה אנשים עניים? הפועל אימפריה - שיחה 19:49, 20 באוקטובר 2012 (IST)

אם אתה מתרשם מתמ"ג של 4.463 טריליון דולר (3 בעולם), אל תשכח לחלק אותו ל-1.205 מיליארד תושבים (2 בעולם), ומגיעים לתמ"ג לנפש של 3,704 דולר (163 בעולם). -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
ומה עם סין, מקום שני בעולם ומסתדרים יופי. הפועל אימפריה - שיחה 20:38, 20 באוקטובר 2012 (IST)
התמ"ג לנפש בסין גדול פי 2.3 מזה של הודו. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
יש יותר אנשים בסין מבהודו. הפועל אימפריה - שיחה 21:08, 20 באוקטובר 2012 (IST)
ההבדל שבין כמות אוכלוסיית סין לכמות אוכלוסיית הודו הוא זניח לעומת ההבדל שבין התמג של סין לתמג של הודו. סמי20 - שיחה 23:29, 20 באוקטובר 2012 (IST)
וגם בסין יש הרבה עניים... בברכה, --איש המרק - שיחה 23:39, 20 באוקטובר 2012 (IST)
תוסיף על כך שהודו היא מדינה עם הבדלי מעמדות גדולים. כמעט כל הכסף מרוכז אצל פלח קטן של האוכלוסייה. דניאל תרמו ערך 01:52, 21 באוקטובר 2012 (IST)
עכשיו הבנתי, ובטח שהעוני התעצם בגלל המשבר העולמי. (אגב, אומרים שבעוד כמה שנים, יהיו יותר אנשים בהודו מבסין). הפועל אימפריה - שיחה 08:02, 21 באוקטובר 2012 (IST)

להרוג את ביל[עריכת קוד מקור]

מה הסיבה לכך שביל החליט להרוג את ה"כלה" (וכל מי שהיה בכנסייה)? 109.64.230.92 21:35, 20 באוקטובר 2012 (IST)

ספוילר. ביאטריקס (הכלה) מגלה שהיא בהריון ומחליטה לנטוש את חייה כרוצחת שכירה. היא נעלמת במהלך משימה וביל, שמניח שהיא נהרגה, מתאבל על מותה. כשביל מגלה שהיא בעצם חיה ועומדת להתחתן הוא מחליט להורגה. בסוף הסרט השני ביל מודה שהגזים קצת. דניאל תרמו ערך 21:40, 20 באוקטובר 2012 (IST)
לא הבנתי את הסיבה להחלטה- הוא מחליט להרוג אותה כי הוא מגלה שהיא חיה? אגב, מי הרוצחת שבאה להרוג את ביאטריקס ועוזבת אותה להחיות כשמגלה שהיא בהריון? 109.64.230.92
הוא התעצבן מזה שהיא ברחה ממנו, גרמה לו להתאבל ומתחילה חיים חדשים בלעדיו. הרוצחת הזו לא מופיעה בשום שלב אחר בסרט. דניאל תרמו ערך 01:48, 21 באוקטובר 2012 (IST)
דניאל, מה פתאום, זה דריל האנה, והיא מופיעה בסרט בעוד מספר רב של סצנות. ‏HoboXHobot‏ 13:00, 2 בנובמבר 2012 (IST)
התבלבלת בין אלה, הרוצחת שמנסה להרוג את ביאטריקס בזמן שהיא ישנה, לבין קים, שנשלחת להרוג אותה בדיוק כשהיא מגלה שהיא בהריון. בלנק - שיחה 21:02, 4 בנובמבר 2012 (IST)

כיבוד אב ואם גויים[עריכת קוד מקור]

האם יהודי צריך לכבד את הוריו גם אם הם גויים? 217.132.200.5 22:10, 20 באוקטובר 2012 (IST)

כתוב בתורה "כבד את אביך ואת אימך" ואני די בטוח שלא משנה לאיזו דת משתייכים ההורים. --הפועל אימפריה - שיחה 22:17, 20 באוקטובר 2012 (IST)
על פי היהדות, התורה כולל עשרת הדברות ניתנו לעם ישראל ומתייחסים לבניה בלבד, לגויים ניתנו שבע מצוות בני נוח ומצוות כיבוד אב ואם איננה כלולה בהן. טיפוסי - שו"ת 22:26, 20 באוקטובר 2012 (IST)
זה לא עונה לו על השאלה... הוא שאל על יהודי שהוריו גויים. בן ג. (שיחה) תרומת כוח-חישוב 23:00, 20 באוקטובר 2012 (IST)
עפ"י היהדות מצוות מתחלקות ל'שכליות' (כלומר הגיוניות, או המתחייבות מ'שכל ישר') ול'לא-שכליות'. היש למישהו ספק לגבי הגיונה של מחוייבות בסיסית זו ? האם אדם בכלל, ויהודי בפרט, יכול להיות שלם בהכרתו הדתית ובה בעת להתכחש ליולדתו ולמולידו ? בנצי - שיחה 23:57, 20 באוקטובר 2012 (IST)
בן גרשון, תודה על התיקון. ולשאלת השואל גר אינו מצווה בכיבוד אביו ואמו, משום שבגירותו מתנתקים קשריו המשפחתים הקודמים לחלוטין מבחינה הלכתית, עם זאת הוא רשאי לכבדם כראות עיניו כמובן. זו בהחלט מהמצוות השכליות, בכך בנצי צודק. טיפוסי - שו"ת 00:14, 21 באוקטובר 2012 (IST)
כתבתי לפני התנגשות עריכה: עצם השאלה "האם עפ"י היהדות מחוייב גר לכבד את הוריו" מעציבה אותי. האם אך ורק בשל הציווי הדתי אדם מחוייב לכבד את הוריו? האם אדם שהתגייר כבר אינו בן להורים? האם באמת זהו המוסר היהודי הגדול? אני בְּסָפֵק, אבל אם זה המצב - זה די מצעֵר. Danny-wשיחה 00:16, 21 באוקטובר 2012 (IST)
אני מזדהה עם דבריך, ואתה מוזמן לקרוא את תגובתי הקודמת. עם זאת, יש סיבה ל'הנחיה' הלכתית זו, וארחיב במקום אחר. בנצי - שיחה 00:25, 21 באוקטובר 2012 (IST)
לדני, אף אחד לא טען שהמוסר היהודי גדול. המוסר היהודי הוא המוסר היהודי והוא לא מתחרה עם אף אחד בגודל או בקוטן, הוא פשוט הוא, ולמי שהוא לא מוצא חן בעיניו מוזמן להניח לו, הוא לא כופה על אף אחד את עצמו... כך שאינך צריך להצטער 46.210.181.134 00:41, 21 באוקטובר 2012 (IST)

לשואל השאלה, הנה לפניך תשובת הרב משה פינשטיין, פוסק חרדי בדור הקודם, הדברים הועתקו מתוך אתר עולמות (http://olamot.net/shiur/%D7%9B%D7%91%D7%95%D7%93-%D7%90%D7%91-%D7%95%D7%90%D7%9D): בשו"ת אגרות משה [8] יו"ד ח"ב סימן קל) הביא את דברי המשנה במסכת בבא מציעא "אבדת אביו ואבדת רבו, של רבו קודמת, שאביו הביאו לעולם הזה, ורבו שלמדו חכמה מביאו לחיי העולם הבא", והוכיח כי "ענין מצות כבוד אב ואם הוא גם כדי שלא יהיה כפוי טובה, כדברי המשנה הנ"ל. ואם היה גזירת הכתוב בעלמא, לא היה זה טעם שרבו יהיה קודם משום שהביאו לחיי העולם הבא. ולכן משמע שהוא לטעם על המצוה דכבוד אב שלא יהא כפוי טובה, שלטעם זה [מובן] הא דטובת רבו עדיף לו וצריך לכבדו יותר ולהקדימו". והיינו כיסוד דברי הירושלמי, שגדר המצוה הוא "כפרעון חוב" להוריו על הטובות שגמלוהו. ועל פי זה חידש הוראה למעשה, שגיורת מותרת לבקר את הוריה הנכרים היות והיא מחוייבת בכבודם "באופן שהוא כפיות טובה אם לא תלך", יעו' בדבריו, ובמה שביאר שם את דברי הרמב"ם בהלכות ממרים [4] בענין זה [אמנם לא תבקרם לעיתים תכופות מחשש שמא תחזור לסורה].

הטקסט הבא מועתק מתוך הספר ילקוט יוסף לרב יצחק יוסף בנו של הרב עובדיה יוסף (מתוך אתר ילקוט יוסף:http://yalkut.info/%D7%94%D7%9C%D7%9B%D7%95%D7%AA-%D7%9B%D7%91%D7%95%D7%93-%D7%90%D7%91-%D7%95%D7%90%D7%9D/%D7%A1%D7%99%D7%9E%D7%9F-%D7%A8%D7%9E-%D7%94%D7%97%D7%99%D7%99%D7%91%D7%99%D7%9D-%D7%91%D7%9E%D7%A6%D7%95%D7%AA-%D7%9B%D7%99%D7%91%D7%95%D7%93-%D7%90%D7%91-%D7%95%D7%90%D7%9D-%D7%A4%D7%A8%D7%A7-%D7%95.htm) טז גר צדק אסור לו לקלל ולהכות או לבזות את אביו הגוי, שלא יאמרו באנו מקדושה חמורה לקדושה קלה. ומכל מקום צריך לנהוג באביו ובאמו מקצת כבוד מדין הכרת הטוב. והגדר בזה הוא בכל מקום לפי מה שנחשב אז בעיני הבריות לכפיות טובה. וכן גר שהורתו שלא בקדושה, אף אם לידתו היתה אחר שאמו התגיירה, אינו חייב על מכה אביו וקללתו, וכשם שאינו חייב על אביו כך אינו חייב על אמו, שנאמר ומקלל אביו ואמו, את שהוא חייב על אביו חייב על אמו, וזה שאינו חייב על אביו אינו חייב על אמו. [שם סטז]
יז ומכל מקום אין ראוי לגר ולגיורת לבקר את הוריהם הגוים באופן תדיר, כדי שיתרחקו מהם ולא יחזרו לסורם. וכל שכן כשיש להם בנים. אך מותר להם לבקרם לעיתים, כדי שלא ייראו ככפויי טובה. וכן אם ההורים חולים מותר להם לבוא ולבקרם. וכן הנכדים מותר להם לבקרם. ואם בעת שהנכדים מגיעים ההורים מדליקים את הטלויזיה ואינם מוכנים לכבותה, יתחמק מללכת אליהם, כדי לשמור על קדושת חינוך הבנים, או שילך בשעות הבוקר בעת שאינם מסתכלים בטלויזיה. [וכן הדין בהורים שאינם שומרי מצוות שמדליקין את הטלויזיה בעת שהנכדים באים לבקר אותם, שמן הראוי שלא לשלוח את הנכדים לבד לשם, כדי שההורים יוכלו להשגיח עליהם שלא יכשלו בהסתכלות בטלויזיה]. [ילקוי כיבוד אוא פו סיז]
יח גר צדק שאביו או אמו הנכרים חולים, מותר לו להתפלל עליהם לרפואתם, וגם רשאי לומר קדיש עליהם אחרי פטירתם. וכן לומר השכבה בבית הכנסת. אך כדי שהדבר לא יראה תמוה לרבים, יאמר את ההשכבה בדרך הבלעה ולא באופן מיוחד. [שם פרק ו' סיח]

46.210.181.134 00:54, 21 באוקטובר 2012 (IST)

אגב, גיור הוא לא המקרה היחיד שבו השאלה הזו יכולה לעלות, יש עוד מקרה: יהודי (מלידה, בן לאם יהודיה) שאביו אינו יהודי. האם לא מוטלת עליו החובה לכבד את אביו במסגרת מצוות "כיבוד אב ואם"? בן ג. (שיחה) תרומת כוח-חישוב 03:13, 21 באוקטובר 2012 (IST)

באיזו תקופה תוקנו ברכות השחר?[עריכת קוד מקור]

באיזו תקופה תוקנו ברכות השחר? (כלומר לפני כמה מאות שנים, באיזו מאה לספירה) האם התנאים בא"י ברכו ברכות השחר? ברכות השחר (לפי הרמב"ם) מופיעות בתלמוד הבבבלי אבל אינן מופיעות בתלמוד הירושלמי, מה שקצת מחשיד שבא"י בתקופת התלמוד ירושלמי לא אמרו ברכות השחר. אבל זו לא ראיה מוכרחת. 46.210.181.134 00:15, 21 באוקטובר 2012 (IST)

אינני בקיא בהלכה, אך על דרך השלילה: את הברכות "שלא עשני עבד", ו-"שלא עשני אישה", תיקנו כאשר עבדות הייתה קיימת, וכאשר הן עבר והן אישה היו במצב נחות מבחינה חברתית. במצב זה, נראה שגבר שהיה בן חורין, היה יכול לברך על שהתמזל מזלו ואינו במצבם.
כלומר, תיאורטית, לפי עיון בשתי ברכות אלה, עד לפני כ- 200 שנה תיקון ברכות אלה עוד היה אפשרי... :-) Danny-wשיחה 00:24, 21 באוקטובר 2012 (IST)
א. זה לא קשור לבקיאות בהלכה אלא לבקיאות בהיסטוריה (כלומר אני לא בטוח שאם תשאל תלמידי חכמים דתיים הם ידעו להשיב לך על כך). ב. לאחר בקשת סליחה, חוששני שדבריך הם בבחינת טוענו בחיטים ומשיבו בשעורים, ותקן אותי אם טעיתי. ג. אני לא סגור על הברכות שציינת שהם ברכות השחר... ובאופן אישי דיברתי על כל הברכות האחרות. כי דוקא הברכות האלה שציינת מופיעים בשני התלמודים ובמקור קדום יותר (התוספתא) לאו דוקא לאמירה בשחר, ויש לשער שבזמן התנאים כבר ברכו ברכות אלה. הכוונה שלי על הברכות הבאות: "הנותן לשכוי בינה להבחין בין יום ובין לילה". או "עוטר ישראל בתפארה". או "זוקף כפופים" או "מתיר אסורים" וכו'. 46.210.181.134 00:36, 21 באוקטובר 2012 (IST)
תשובה לדני, גם כיום כאשר נשים מקבלות שכר הרבה יותר נמוך מאשר גברים על אותה משרה, וגם כיום כאשר ישנם אנשים שמנוצלים כעבדים במשק או בצבא, אפשר עדיין לברך בכוונה גדולה "שלא עשני אשה" ו"שלא עשני עבד". טיפוסי - שו"ת 00:40, 21 באוקטובר 2012 (IST)
א. אנשים אינם מנוצלים בצבא כעבדים, ואני מוחה על האמירה הזו. ישנם חוקים מפורשים המגדירים את המותר והאסור. אין זאת אומרת שאין מפקדים יחידים בדרגות שונות, המרשים לעצמם חריגות בהתנהלותם מול הכפופים להם, ואלה מועמדים לדין או לפיטורין בהתאם לחומרת המעשה.
ב. בסה"כ, הסבריך הם בגדר תירוצים, שהרי לא תאמר שיש לבטל את הצורך באמירת ברכות אלה, לכשיווצר שוויון חברתי מלא !
ג. לגופו של עניין, מצבם החברתי של שתי קבוצות אלה בתקופתנו, שונה לחלוטין מן העת בה חוברו 'ברכות' אלה, עת בה נשים ועבדים נתפסו כנחותים וככפופים, עם כמעט אפס זכויות, ברמה של רכוש ממש. ההבדל הוא עצום - איך אפשר בכלל להשוות. בנצי - שיחה 01:35, 21 באוקטובר 2012 (IST)
מסכן השואל, אפילו אחד לא ענה לו על השאלה (מתי תוקנו ברכות השחר, לפני 1000 שנה או אולי לפני 2000 שנה?!). 46.210.181.134 06:09, 21 באוקטובר 2012 (IST)

הגמרא במסכת ברכות דנה על נוסחאות הברכות השונות, כך שסביר להניח שהנוסח הסופי נוסח בסוף תקופת האמוראים. עם זאת, ישנם יוצאים מן הכלל, שנוסחו מאוחר יותר. אם השאלה היא על צורת האמירה (בבית או בבית הכנסת) סדר הברכות (נוסח אשכנז מול נוסח ספרד ועוד) ועל שינויים בנוסחאות לאורך השנים, הרי שהדברים מורכבים יותר.--אדג - שיחה 07:52, 21 באוקטובר 2012 (IST)

האם הנצרות נחשבת לעבודת אלילים?[עריכת קוד מקור]

אני לא שואל על מאפיינים פאגנגיים בולטים בנצרות (כגון פסל ותמונה קדושים, צבא שלם לשל מלאכים וקדושים מעונים וכדו') אלא על יחס של יהדות לנצרות: האם ב"שבעת מצוות בני נוח" לדוגמה נוצרים נחשבים לעוברים על המצווה? 79.182.231.166 09:47, 21 באוקטובר 2012 (IST)

בכללות התשובה היא: כן. הנצרות (בגדול) מאמינה בהשילוש הקדוש, כלומר שהן האב, הבן ורוח הקודש כולם הן צורות של האל, ובשל כך היא מוגדרת כעבודת אלילים. אך כיום, חלקים מהנצרות כבר אינם מאמינים בעיקרון זה (כמו גם חלקים היסטוריים של הנצרות המזרחית), ויש לדון עליהם בנפרד.--אדג - שיחה 10:10, 21 באוקטובר 2012 (IST)
ראה גם כאן. נ"משיחה • ה' בחשוון ה'תשע"ג • 15:39, 21 באוקטובר 2012 (IST)
שמעתי דרשה בה הכומר הסביר את השילוש באופן שדומה להסבר הספירות בקבלה. הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 17:35, 21 באוקטובר 2012 (IST)
נטען שהרב יחיא קאפח אמר שהנוצרים מאמינים בשילוש, והמקובלים - בעישוּר...109.160.228.226 17:37, 21 באוקטובר 2012 (IST)
אוה, זה אילן גבוה להתלות בו! שימחת אותי. הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 00:49, 23 באוקטובר 2012 (IST)
קדם לו הפילוסוף בדברי הריב"ש (סי' קנז): "וכבר שמעתי אחד מן המתפלספים מספר בגנות המקובלים, והיה אומר: הע"ג מאמיני השלוש, והמקובלים מאמיני העשיריות".--אדג - שיחה 01:53, 23 באוקטובר 2012 (IST)

האם קיימת דת לא פגנית בכלל?[עריכת קוד מקור]

אני שם לב שבדתות מונותאיסטיות ששמות את עצמם כדוגמת נגד האלילות ישנם מאפיינים פאגניים מאוד-מאוד יסודיים:

  • יהדות: א)יחס לקברי צדיקים כמקומות בהם ניתן לתקשר עם כוח עליון. קברו של צדיק ביהדות הוא מקום בעל משמעות מאגית. ב)תצלומיהם של רבנים הפכו לקמעות כלמר לרבנים מתים מייחסים כוחות על טבעיים.
  • נצרות: יש בנרות מאפיינים פאגניים בולטים בצורה מאוד חזקה: א)מקומות תפילה הם סוג של מקדשים לאל ישו ואימו שבו מופיעים פלסיהם ותמונותיהם. ב)לקדושים מתים מייחסים כוחות של ריפוי מחלות, בניית קשרי אהבה, לפעמים אפילו גישור רוחות ועוד'.
  • איסלאם: א) קמעות בצורת עניים וחמסות הם סמל בולט של הדת. מקום תפילה של דת אחרת נחשב תמיד הופך להיות למקום תפילה מוסלמי (מתייחסים למקום כמו לקדוש). ב) הליכה במעגלים סביב אבן שחורה היא טקס פגני בעליל.

אז אני שואל את עצמי ואותכם: האם ישנה דת שאין בה שום עבודת אלילים? שלא מייחסים בה כוחות על טבעיים למקומות בעולם, לתמונות ופסלים, למתים שדים ורוחות? 79.182.231.166 09:59, 21 באוקטובר 2012 (IST)

אם כשאתה שואל על דת אתה שואל על התנהגות המאמינים בפועל, אז אני לא חושב שיש דת שאין בה את התופעות האלה. אבל אם כשאתה שואל על דת אתה שואל על "מה שראוי להיות" לפי הוגים דתיים, וגם לפי חלק מהמאמינים, אז נדמה שכמעט בכל דת, ובעיקר ביהדות ובאסלאם, היו שיצאו נגד התופעות האלה וניסו לטהר את האמונה מהן. 109.160.228.226 10:12, 21 באוקטובר 2012 (IST)
לשואל היקר, תהיתי בעבר על קנקנך. אחרי השקפה מעמיקה על הדתות המונותאיסטיות ועל לא מעט דתות בכלל התשובה היא חד-משמעית לא. בכל דת יחזרו על עצמם מוטיבים כמו תמונות של צדיקים (בכל מסעדת פועלים בישראל ובכל מכבסה ומסאז'יה בתאילנד יש תמונות של מנהיגים בודהיסטים), בקיצור, אני לא אאריץ במילים. לא. כל הדתות מכילות מוטיבים גלויים יותר או פחות של פגאניות. זה הטבע האנושי שלא מסתפק במופשט. הטבע האנושי רוצה אלוהים שנמצא בכל מקום ובכל זמן אך גם עם צורות, התגלויות, סגידה אנושית, קמיעות, ומה שרק תרצה. כי זה הטבע האנושי, הוא חייב להרגיש משהו מוחשי, אם לא, לא ריגשת אותו. ואגב אני לא אתאיסט אם היה נדמה כך מדבריי.
אחד הביטויים לאמונה בהישארות הנפש כפי שהיא ביהדות למשל, הוא עלייה לקברים ובפרט לקברי צדיקים, אין שום קשר בין זה לבין עבודת אלילים חלילה. גם הנוהג לתלות תמונות צדיקים כדי להעלות את זכרם על נס, הוא מנהג חוצה תרבויות ומגזרים, ובוודאי שאין בזה פגם. טיפוסי - שו"ת 13:00, 21 באוקטובר 2012 (IST)
הרמב"ם למשל לא היה מסכים איתך בכלל, הוא פוסק "ולא יפנה אדם לבקר הקברות" (הלכות אבל פרק ד' הלכה ד').--אדג - שיחה 13:06, 21 באוקטובר 2012 (IST)
גם הרמב"ם לא התייחס לזה כאל עבודת אלילים חלילה. וגם בהבנת דבריו נאמרו מספר פירושים, ועל פי חלקם הוא אינו עוסק בהשתטחות על קברי צדיקים לצורך תפילה. טיפוסי - שו"ת 13:59, 21 באוקטובר 2012 (IST)
כן, יש דת כזו, היא הדת היהודית. הרוח הרציונלית ביהדות נגד הליכה לבית קברות ואינה מאמינה בכוחות המיוחסים לקברים. הרמב"ם והרס"ג - מנהיגים דגולים ביהדות- היו חלק מרוח זו. 176.13.81.116 14:30, 21 באוקטובר 2012 (IST)

ביהדות יש מאפיינים אליליים ברורים ומובהקים. פניה לצדיקים לצורך קבלת טובות רוחניות וחומריות הוא בדיוק כמו פניה לצבא שמיים(פשוט היום צבא שמיים כבר לא משכנע. כבר הבינו את הטבע של הכוכבים), התייחסות לקברים כמקדשים ותליית תמונה של צדיק(שמנוגדת ל10 הדברות כמובן. בדיוק לתמונה הזאת התכוון הכותב. לא למונה ליזה) הם הדוגמאות הברורות. לא תולים תמונה של אוגוסטינוס מתוך כבוד להיסטוריה. עושים זאת כאקט פולחני מתוך רצון לקבל טובה רוחנית או חומרית כלשהי (שאל כל אדם שתולה תמונה של הרב קוק למה הוא עושה את זה. הוא יענה שזה מביא מזל או משהו בסגנון). אפשר גם לציין את המנהג של פתקים בכותל שהמשמעות שלו הוא שהקב"ה צריך לא סתם בקשה כתובה אלא "מכתב רשום" שיש לשלשל "לתא דואר" שנמצא במקום מוגדר. אני מסכים שפה רואים קצת פחות שזו עבודת אלילים, אלא יותר פגיעה ברעיון האוניברסליות של האל. זה רעיון שאומר שלאל יש מקדש מיוחד בו הפולחן שלו "פועל יותר טוב". לגבי הרמב"ם: לצערנו, כמו שאתה שם לב פסיקתו שנכתבה בשפה ברורה ובלתי ניתנת לפירוש בשני אופנים עדיין לא מובנת למי שלא רוצה להבין. הרמב"ם כתב הרבה מאוד דברים שמעוותים את הפירוש שלהם (הכותב לא התכוון לפרנסה מלימוד תורה כשאמר "לא תעשה תורתך קרדום לחפור בו", חלילה). 79.182.231.166 15:07, 21 באוקטובר 2012 (IST)

כפי שכבר כתב לך המגיב הראשון, עליך להבהיר אל מה כוונתך ב"דת". האם כוונתך להתנהגותם של בני אדם המוחזקים בעיני עצמם ו/או בעיני סביבתם לדתיים, או שכוונתך לדת הפורמלית שחוקיה מגובשים בתוך איזשהו קודקס כתוב מחייב. אם כוונתך להתנהגותם של בני האדם, אז עליך לשים לב שגם יש חילונים שהולכים לקברים או שמבקשים ברכה מצדיק, בעוד שמרביתם של הולכי הקברות ומבקשי הברכות - אינם חילונים ואינם דתיים - אלא הם (מה שנקרא) "מסורתיים", ולכן לא ברור למה אתה רואה בזה מאפיין "דתי". מאידך, אם כוונתך אל הדת הפורמלית, אז אינני מבין מנין לך - שהליכה לקברי צדיק או בקשת ברכה מצדיק - היא חלק מהדת הפורמלית. ביהדות למשל, יש 613 מצוות, ואף אחת מהן אינה הליכה לקברי צדיקים וגם לא בקשת ברכה מצדיק. לסיכום, להבא נסה להבהיר יותר אל מה כוונתך ב"דת": זה יקל עליך לקבל מענה לשאלתך, ואני מעריך שזה אפילו יקל עליך להשיב לעצמך תשובה המניחה את הדעת - מבלי שתזדקק כלל אל דף הכה את המומחה. סמי20 - שיחה 16:02, 21 באוקטובר 2012 (IST)
ברעיון, כל מה שיהודים שהולכים לאור מקורות חז"ל נוהגים, הופך לחלק מהיהדות, כמו שנאמר "הנח להן לישראל אם אינם נביאים בני נביאים הם" במקרים נדירים מאד ניתן להצביע על טעות שהשתרשה בקרב ההמון, ולכן במאות השנים האחרונות ויותר מכם, שרבים וטובים הולכים לרב להתברך (כפי שיעקב אבינו כבר הלך להתברך על ידי אביו יצחק אבינו) או לתפילה בקבר צדיק (כפי שכלב בן יפונה כבר הלך להשתטח בקברי אבות בחברון), ניתן לראות בזה מוטיב דתי יהודי כשר ממדרגה ראשונה, גם אם לא מדובר בתרי"ג מצוות, ובתנאי שלא מדובר בניגוד לנפסק בשולחן ערוך. טיפוסי - שו"ת 16:38, 21 באוקטובר 2012 (IST)
מדוע שולחן ערוך נחשב יותר ממורה נבוכים? הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 17:22, 21 באוקטובר 2012 (IST)
משום שמורה נבוכים, נכתב עבור נבוכים כדי להשיב אותם לדרך הנכונה, שולחן ערוך לעומת זאת נכתב לכל יהודי באשר הוא יהודי, לדעת את המעשה אשר יעשה ישראל, תוך כדי סיכום והכרעה בשיטות הפוסקים הראשונים, זאת בעצת המלאך המגיד השלוח אל רבי יוסף קארו ממרום, כמבואר בספר מגיד מישרים. טיפוסי - שו"ת 17:48, 21 באוקטובר 2012 (IST)
מורה נבוכים לא נכתב עבור נבוכים כדי להשיב אותם לדרך הנכונה, אלא עבור - כלשון הרמב"ם - "תלמידי היקר ר' יוסף ש"צ ב"ר יהודה נ"ע"...ושכמותך, והם מעטים". על תלמיד זה אמר הרמב"ם "רב ערכך בעיני מפני רוב שקידתך בלימודים ומפני התשוקה הגדולה לעניינים העיוניים אשר מצאתי בשיריך". הוא כתב עבורו את הספר רק לאחר שראה "את גודל תשוקתך אל המתמטיקה. לכן הנחתי לך להתאמן בה מתוך שידעתי לְמה אתה עתיד להגיע. וכאשר קראת עמי מה שקראת מתורת ההיגיון, תליתי בך תקוות וראיתיך ראוי לגלות לך את סודות ספרי הנבואה כדי שתדע מֵהם מה שראוי לשלמים לדעת". הספר לא נכתב ל"המוני העם, ואין מקום להזכירם כאן בספר זה". בהקדמתו מסביר הרמב"ם את טענתו שאין לפרש את המשלים שבספרי הנבואה כפי פשוטם, ומדגיש כי "אם נבהיר את הראוי להבהרה, זה לא יתאים להמון האנשים, והרי כוונתנו היתה לבאר את משמעויות הדרשות ואת פשטי הנבואה להמון דווקא. גם ראינו שאם יתבונן בדרשות אלה בור מהמון הרבנים לא יקשה עליו דבר מהן, שכן בעיני הבור הכסיל, המשולל ידיעת טבע המציאות, אין הנמנעות בלתי-סבירות." הרמב"ם מסביר את גישתו האליטיסטית: "שתי ההנחות האלה הסתמכתי במה שכתבתי בחלק מפרקי הספר הזה. בסיכומו של דבר, אני האיש אשר בהציק לו עניין וצרה לו הדרך, ולא ימצא תחבולה ללמד אמת שיש עליה הוכחה מופתית, אלא בכך שיעשׂה את המתאים לאיש אחד מעולה ואינו מתאים לעשׂרת אלפים בורים - הריני מעדיף לאמר זאת לו לבדו ואיני שועה אל הגנאי של אותו עם רב, ואשים לבי85 לחלץ אותו יחיד מעולה מן הסבך שנסתבך בו, ואדריכנו ממבוכתו עד שיגיע לשלמות וירווח לו" - לא ממש "נבוכים" במובן שאתה התכוונת אליו...כל הציטוטים לקוחים מתוך "מורה נבוכים" בתרגום פרופ' שוורץ, הוצרת אונ' תל אביב [5]. לשאלת אילן שמעוני: המורה נבוכים, בניגוד לשולחן ערוך, אינו ספר הלכה אלא ספר הגות. 109.160.228.226 18:01, 21 באוקטובר 2012 (IST)
ציטוט ממאמר נפלא כאן, אודות מורה נבוכים: "אותו תלמיד מציג עצמו לפני רבו ואומר 'אני נבוך'. הוא למד מדעים ולמד תורה, ואיננו יודע כיצד הדברים מסתדרים יחדיו. עליו לבחור אם לוותר על המדע ולהשאר נאמן לתורה, או חס וחלילה לוותר על התורה. הרמב"ם כותב ספר זה כדי להסביר ולקבוע עקרון בסיסי - אין ניגוד בין המדע לתורה. באותן נקודות שהפילוסופים והמדענים לא מסכימים עם חכמי התורה, מבאר הרמב"ם שנקודות אלו לא הוכרעו הכרעה ברורה. המדע איננו קובע אותן כעובדות מוכחות, אלא ניתן להסביר כך ואפשר אחרת. במקרים כאלה נעדיף, כמובן, את ההסבר התורני ולא את ההסבר שמנותק מהתורה, מפני שאנו מקבלים את התורה מעל ומעבר לכל הסבר, כאמת ברורה ובטוחה. התורה היא למעלה מכל סוג של השגה. אמת, שיש השגות יפות וחשובות וקרובות אל האמת גם מצד המדע והפילוסופיה, מבחינת החשיבה הלוגית, הסקת המסקנות, הבדיקה והתצפית המדעית, כל אלו הם דברים שניתן בהחלט לסמוך עליהם. ולא רק שאין ניגוד, אלא שבסוגיות רבות ישנה השלמה בין שני התחומים האלה. ועל כן, הרמב"ם עצמו, מסביר במינוחים מדעיים את תופעת הנבואה, עד לנקודה שבה כבר אין הסכמה". טיפוסי - שו"ת 19:09, 21 באוקטובר 2012 (IST)

איסור עשיית פסל[עריכת קוד מקור]

מהערך איסור עשיית פסל ניתן להבין שפסל אומנותי הוא דבר אסור לפי היהדות? האם ככה זה גם לפיסול וציור אבסטרקטי?

כמו כן כתוב שהאסור לצייר שמש, ירח וכוכבים, נכון? האם זה אומר שליהודי אסור להתעסק באסטרונומיה- מקצוע שחלק הכרחי בו זה איורים של גורמי שמיים? 79.182.231.166 12:31, 21 באוקטובר 2012 (IST)

ישנם היתרים שונים תחת מגבלות שונות, הדבר נידון בספרי השו"ת ובשולחן ערוך יורה דעה סימן קמא. בקיצור: סביר להניח שכיום מותר, לאחר שהשמש והירח אינם מושאים לאלהות כיום.--12:45, 21 באוקטובר 2012 (IST)

תחום האסטרונומיה אגב,נלמד אצל חכמי היהודים מאז ומעולם עקב הצורך בקידוש החודש ובעיבור השנים בלוח השנה העברי. במסכת ראש השנה לדוגמא מסופר: "דמות צורות לבנה היו לו לרבן גמליאל בטבלא ובכותל בעלייתו, שבהן מראה את ההדיוטות, ואומר: הכזה ראית או כזה?". הגמ' על המקום דנה בשאלתך...