ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון185

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
דפי ארכיון של הכה את המומחה
ארכיון כללי
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10
11 12 13 14 15 16 17 18 19 20
21 22 23 24 25 26 27 28 29 30
31 32 33 34 35 36 37 38 39 40
41 42 43 44 45 46 47 48 49 50
51 52 53 54 55 56 57 58 59 60
61 62 63 64 65 66 67 68 69 70
71 72 73 74 75 76 77 78 79 80
81 82 83 84 85 86 87 88 89 90
91 92 93 94 95 96 97 98 99 100
101 102 103 104 105 106 107 108 109 110
111 112 113 114 115 116 117 118 119 120
121 122 123 124 125 126 127 128 129 130
131 132 133 134 135 136 137 138 139 140
141 142 143 144 145 146 147 148 149 150
151 152 153 154 155 156 157 158 159 160
161 162 163 164 165 166 167 168 169 170
171 172 173 174 175 176 177 178 179 180
181 182 183 184 185 186 187 188 189 190
191 192 193 194 195 196 197 198 199 200
201 202 203 204 205 206 207 208 209 210
211 212 213 214 215 216 217 218 219 220
221 222 223 224 225 226 227 228 229 230
231 232 233 234 235 236 237 238 239 240
241 242 243 244 245 246 247 248 249 250
251 252 253 254 255 256 257 258 259 260
261 262 263 264 265 266 267 268 269 270
271 272 273 274 275 276 277 278 279 280
281 282 283 284 285 286 287 288 289 290
291 292 293 294 295 296 297 298 299 300
ארכיון מתמטיקה
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10
ארכיון פיזיקה
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10
ארכיון ביולוגיה
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10
ארכיון פסיכולוגיה
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10

דף זה הוא דף ארכיון של דיון או הצבעה שהסתיימו. את המשך הדיון יש לקיים בדף השיחה של הערך או הנושא הנידון. אין לערוך דף זה.



תוכן עניינים

למה אנשים נוטים להוסיף את האות י' למילים עבריות שונות?[עריכת קוד מקור]

למשל, "דעותיכם" ולא "דעותכם"?. 79.180.156.254 09:42, 15 ביוני 2012 (IDT)

ראו צירה. שנילי - שיחה 10:18, 15 ביוני 2012 (IDT)
יש הסבר פסיכולוגי לכך?.
כן. כך מקובל לכתוב, בהתאם להתפתחות של הכתיב חסר הניקוד על פי צורות היגוי שונות וניסיונות שונים על טקסטים לאורך אלפי שנות העברית. כיוון שכך מקובל, יש העדפה פסיכולוגית לכל אחד להיות קונפורמי כלפי המקובל, וכן ישנו אפקט של לחץ חברתי. בנוסף, אנשים מבכרים שלא להיות חריגים. ועל הכול: אנשים רוצים לעשות מה שכל השאר עושים (עיין: חוק העדר). 93.172.247.179 23:15, 17 ביוני 2012 (IDT)

פיבונאצ'י[עריכת קוד מקור]

איך אפשר להוכיח שמספר פיבונאצ'י ה-3n הוא זוגי? והאם יש נוסחה רקורסיבית שנותנת רק את מספרי פיבונאצ'י הזוגיים? תודה 94.159.162.26

קל לראות שמחזור הזוגיות של מספרי פיבונאצ'י הוא: אי-זוגי, אי-זוגי, זוגי, אי-זוגי, אי-זוגי, זוגי... (כי הסכום של זוגי ואי-זוגי אי-זוגי והסכום של אי-זוגי ואי-זוגי זוגי). תוכיח באינדוקציה על n ש- הם אי-זוגי, אי-זוגי, זוגי (אתה מוכיח כאן טענה חזקה יותר מהנדרש, אבל קלה יותר להוכחה כי הנחת האינדוקציה רחבה).
למה כוונתך ב"מספרי פיבונאצ'י זוגיים"? האם כוונתך למספרי פיבונאצ'י עם אינדקס זוגי () או מספרי פיבונאצ'י שהם מספרים זוגיים ()? דניאל תרמו ערך 10:38, 15 ביוני 2012 (IDT)
תודה. הצלחתי להוכיח באינדוקציה דווקא את הטענה החלשה יותר, ש-F ה-3n זוגי, בלי להוכיח ששני הקודמים אי זוגיים. לא כ"כ הבנתי את דבריך על הנחת האינדוקציה הרחבה. התכוונתי למספר פיבונצ'י שהוא זוגי - מספר 3n-י. שאלתי בגלל שבאחת מהבעיות בפרויקט אוילר צריך לחשב סכום של מספרי פיבונצ'י זוגיים, ומישהו הציג את הקוד הבא שלא הבנתי את ההגיון שבו:

ef calcE():

x = y = 1
sum = 0
while (sum < 1000000):
sum += (x + y)
x, y = x + 2 * y, 2 * x + 3 * y
return sum

94.159.162.26

תכתוב לך על דף נייר את סדרת פיבונאצי כפונקציה של X ו Y ותקבל (הערך) את התוכנית הנ"ל. Shannen - שיחה 23:25, 15 ביוני 2012 (IDT)
מחזיר את מספרי פיבונאצ'י, ולכן יחזיר את הזוגיים. ומכאן המקדמים בתוכנית. נוסחה ישירה לאיברים הזוגיים היא (עם תנאי ההתחלה הרלוונטי). קל להוכיח על ידי משחק קל עם ההגדרה של פיבונאצ'י. דניאל תרמו ערך 11:00, 16 ביוני 2012 (IDT)
תודה. 94.159.162.26

שלם שהוא שישים ולא מאה[עריכת קוד מקור]

שמעתי באיזשהוא מקום שהעם הבבלי (איני בתוח אם זה היה הבבלי או עם אחר) לא ספר 1,2,3,4 עד 100 בתור מספר שלם-או בצורה יותר נוחה-מספר עגול, אלה ספרו עד שישים- כמו השעון של ימינו. אני לא יודע הרבה על השיטה הזאת ואם מישהוא יוכל להסביר, לתת יותר דוגמאות או לתת לי הסבר בכללי אני אשמח, תודה מראש 7u5t1n 95.86.124.164 10:28, 15 ביוני 2012 (IDT)

ראה בסיס ספירה, בסיס 10 (השיטה שלנו) ובסיס סקסגסימלי (השיטה הבבלית). 94.159.162.26

אם ספרמטוציטים הם מקדים לתאי זרע[עריכת קוד מקור]

אז מה שמם של תאי זרע?.. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

תשובה: המונח Spermatozoon משמש גם לכינוי תא הזרע עצמו. Danny-wשיחה 13:47, 15 ביוני 2012 (IDT)

Jet lag (יעפת)[עריכת קוד מקור]

האם קיימות טכניקות או דרכים להתגבר על היעפת, או לקצר משמעותית את משך הסבל, בנסיעה מישראל לארצות הברית ובחזרה? תודה לעונים. Danny-wשיחה 13:49, 15 ביוני 2012 (IDT)

אם אתה רוצה להתעייף מהר יותר שהה בסביבה מוארת ככל הניתן, האור משמש כצייט-גבר (נותן רמז) למוח שה "חושך" הגיע. התייעץ עם הרופא לגבי כדורי שינה (אני אישית הייתי שואל רופא על מלטונין). כמו כן, נסה לשתות יין אדום במהלך הטיסה. עצות אלה אינן עצת רופא.

מהנסיון שלי (שלא כולל שימוש בתרופות) אין דרך למנוע ג׳ט-לג, אבל כדי לקצר את זמן ההסתגלות צריך להשתדל להחשף לאור חזק (עדיף אור יום) בשעות היום ולהמנע מתאורה מלאכותית חזקה בשעות החושך. אם אתה אמור להגיע ליעדך בשעות הבוקר, נסה לישון בטיסה (אלכוהול עשוי לעזור ומן הסתם גם כדורי שינה, אבל לא כדאי לערבב) ואם אתה אמור להגיע בשעות הערב-לילה, נסה להמנע משינה בטיסה (סרטים, ספרים, מוזיקה, אי-פד עם משחקים ממכרים) ובשני המקרים עם ההגעה אמץ מיד את השעון המקומי (כלומר המנע משינה ביום ומפעילות בלילה, גם אם העייפות לא מסונכרנת). Easy n - שיחה 19:01, 15 ביוני 2012 (IDT)
חשוב לא לשתות אלכוהול במהלך הטיסה. אפשר גם לפצל את הטיסה לשתי טיסות קצרות יותר. זאת אומרת, שבדרך מניו יורק ללוד, אפשר לעצור יומיים בלונדון. . עִדּוֹ - שיחה 08:29, 16 ביוני 2012 (IDT)
אם יש לך יום לבזבז (ואני אישית עושיתי כך חמש שנים ברתיפו פעמיים בשנה), זה לצאת החוצה ולזוז עד השקיעה או משהוא כזה ורק אז ללכת לישון,אתה תהיה מאוד עייף אבל אתה תסתגל מאוד מהר לשעון המקומי 7u5t1n 95.86.124.164 22:27, 16 ביוני 2012 (IDT)

שאלה שאולי לא מנוסחת כל כך טוב, אבל זה עושה את העבודה[עריכת קוד מקור]

אם ניקח אדם "שחור", "אפריקאי". שהוא "ממש שחור", משהו בסגנון של ילידי מרכז אפריקה המזרחי. והוא יזדווג עם לבקנית (רק לבקנית), או ההפך --- אפריקאית, עם לבקן. (לא משנה אם הצד הלבקן הוא אפריקאי או לא). האם היילוד יהיה משהו בסגנון של "נורווגי" ?. תודה. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

לא בהכרח. גם ילידות מזרח-אפריקה יכולות להיות לבקניות. לבקנות היא פנוטיפ ולא גנוטיפ, כלומר, היא תוצאה של העדר פיגמנטים בעור ברמת הביטוי של התכונה (פנוטיפ) ולא המידע על התכונה עצמה (גנוטיפ). עם זאת, תכונות מסוימות יכולות להתבטא ברמת ביניים, ותכונות אחרות תתבטאנה בהתאם לאלל השולטני שלהן. ראה למשל את מקרה ברק אובאמה, שאביו קנייתי ואמו אמריקנית-לבנה. בנצי - שיחה 19:38, 15 ביוני 2012 (IDT)
כל מה שאתה כותב ברור לי. אני שואל בהנחה שהיתה כאן התמזגות. (אובאמה נראה יותר בכיוון של בן תערובת מ"שחור", לדעתי). -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
א. ראשית, זו פעם שניה שאני מעיר לך על אנונימיות. נא סיים את פנייתך בחתימה כמקובל, ובהתאם להנחיות מעל חלון העריכה (4 טילדות (~)).
ב. שנית, אילו הדברים שכתבתי היו ברורים לך, שאלתך לא היתה מתחילה. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
ג. דבריך לגבי "התמזגות" לא ברורים. כך גם לגבי אובאמה. בנצי - שיחה 20:42, 15 ביוני 2012 (IDT)
שלום בנצי. טון דברייך אינו נעים. אנא מתן אותו. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
אוכל להתייחס לדבריך, לאחר שתזדהה כהלכה. זה מאוד לא נעים לנהל דיון או שיחה עם פונה אלמוני, שגם מקפיד להישאר כך. יתר על כן, שאלתי אותך בסעיף השלישי, כדי להבין טוב יותר את דבריך. לא הישבת. בוא נתחיל מאלה. בנצי - שיחה 13:03, 16 ביוני 2012 (IDT)
בנצי, ההפרדה שעשית בהקשר הזה בין פנוטיפ לגנוטיפ נראית לי שגויה. ללבקנים קידוד שגוי של הגנים (גנוטיפ מסויים) שמתבטא בחוסר יצור של מלנין (פנוטיפ מסויים). לשאלה המקורית, התשובה היא לא. הגנים האחראים לצבע עור וללבקנות לא פועלים בדרך שיוצרת שילובים. את זה אני מסיק מקיומה של לבקנות בקרב בעלי עור כהה. לבקנים שהם צאצאים לבעלי עור כהה הם לבקנים ולא חצי לבקנים. יוסישיחה 13:12, 16 ביוני 2012 (IDT)
תודה על הערתך. במקביל לבדיקה שלי את דבריי, אשאל: האם השגיאה היא ברמת הרצף הגני (הרצף של גן או גנים נתונים), ברמת הביטוי המאוחר שלהם, או תוצאה אפיגנטית ? בנצי - שיחה 13:31, 16 ביוני 2012 (IDT)
למיטב ידיעתי, הפרעה רצסיבית "שגרתית". בערך האנגלי מצויין סוג לבקנות בתאחיזה ל-X. יוסישיחה 14:05, 16 ביוני 2012 (IDT)

האם אם אני מחוייב לעשות מה שאני אומר?[עריכת קוד מקור]

אם אני רושם משהו על דף, חותם עליו ולא מנסה להכחיש בשום דרך שהבטחתי משהו, האם יש חוק שמחייב אותי לעשות את זה? נגיד אני רושם "אני, ישראל ישראלי מתחייב בזאת למסור את כל כספי לטובת שמואליק ישמעאלי עד 12/12/12, חתימה+תז". אם כתבי את זה, האם יש למילה שלי איזשהו תוקף משפטי? אם לא, מה אני צריך לשעות בשביל לקבל תוקף כזה? 79.182.234.102 19:31, 15 ביוני 2012 (IDT)

אולי הערך חוזה יעזור. בברכה, MathKnight (שיחה) 20:40, 15 ביוני 2012 (IDT)
זה מה שאני שואל- האם דף נייר שבו כתוב שאני מתחייב למשהו הוא כבר נחשב לחוזה? 79.182.234.102 23:47, 15 ביוני 2012 (IDT)
לא יודע. צריך לשאול עורך דין. אם כי למיטב ידיעתי צוואה מהצורה הנ"ל תקפה גם אם היא לא נחתמה לעיני עורך דין. בברכה, MathKnight (שיחה) 13:15, 16 ביוני 2012 (IDT)

האם כינוי "תקין פוליטי" מצביע על יחס עוין?[עריכת קוד מקור]

שמתי לב לתופעה מוזרה- כשיש יחס עוין כלפי אוכלוסייה מסוימת, אז מפסיקים לקרוא לה בשמה המקומבל וממציאים כינוי "פוליטיקלי קורקט". אבל זה הופך את אוכלוסיה הזאת לעוד יותר דחויה כי הם אפילו אמורים להתבייש בשם המקורי, לא?

לדוגמה כושי לא יכול להיקרא "שחור" אלא "אפרו-אמריקאי". ערבי בארץ הוא "בן מיעוטים" (עוד מעט להגיד "ערבי" יחשב לגזענות), אדם עם פיגור שכלי הוא "מיוחד", הומוסקסואל הוא "בן הקהילה" וזקן הוא "מבוגר".

בכל המקרים אוכלוסיה לא באמת מקבל יחס יותר טוב, אלא נוצרת תחושה שהם כ"כ מסכנים שאסור אפילו לדבר על החיסרון שלהם בפומבי. למה כל זה טוב? "תקין פוליטי" עושה את ההפיך ממה שצריך, לא? 79.177.230.43 10:05, 16 ביוני 2012 (IDT)

תקינות פוליטית זה קשקוש פוסט-מודרניסטי שלא פתר שום בעיה, אלא רק מנסה למשטר את חופש הביטוי כתחליף להתמודדות אמיתית וכנה עם הבעיות. מי ששונא אוכלוסיה X לא יפסיק לשנוא אותה רק בגלל ששינו את שמה ל-Y. לפעמים, גם האוכלוסיה X עצמה אחראית במידה מסוימת לשנאה כלפיה, אבל דבר כזה אסור לומר כי זה לא תקין פוליטית. בברכה, MathKnight (שיחה) 13:13, 16 ביוני 2012 (IDT)
יש אנשים מסכימים איתי, טוב. הפסקה הראשונה של הערך תקינות פוליטית ממש מסובכת. נראה כאילו הכותב לא סגור על עצמו או שזה שני כותבים בעלי דעות הפוכות שהחליטו לעשות דיון בפסקת הפתיחה(רציתם משוב?). 79.177.230.43 13:37, 16 ביוני 2012 (IDT)

לפעמים - לדבר בלשון PC זה סתם להיות יותר בן אדם. אם יש ניסוח אחד שנחשב בציבור כפוגעני או מעליב, וניתן לנסח באופן אחר, זה אולי לא ישנה את הדיעות הקדומות בכל החברה, אבל זה ישנה את היחס שלנו, כוויקיפדיה, לסוגיות חברתיות מסויימות. וזאת סיבה מספיק טובה. עיינו לדוגמה בשינויים שערכנו כאן או כאן למשל. בניגוד למה שנאמר מעלי, ולכותרת הפיסקה, כינוי "תקין פוליטי" לא מצביע על יחס עוין, אלא מנסה לשנות יחס עויין או מזלזל, או לפחות להפחיתו. דני Danny-wשיחה 14:09, 16 ביוני 2012 (IDT)

אני לא מסכים עם הנאמר מעלי. אני לא שונא שחורים או הומואים, ובכל זאת לפעמים אני משתמש (מחוסר תשומת לב) בביטויים לא-תקינים פוליטית, כמו "כושי" או "פאג". חוסר התקינות אינו נובע תמיד מעוינות, אלא מהרגלי שפה, אבל הוא עדיין פוגע באוכלוסיות אלה. בלנק - שיחה 14:42, 16 ביוני 2012 (IDT)
זה מה שאני אומר. דווקא שימוש בביטוי מתחמק ("תקין פוליטי") במקום במונח המקובל והישיר מרמז על יחס שלילי. 79.177.230.43 14:44, 16 ביוני 2012 (IDT)
אבל עשית בדיוק הפוך ממה שרצית. ברגע שאתה רושם "לקה בגמדות" במקום "היה גמד" אתה למעשה קובע שלהיות גמד זה מעליב. להיות גמד זה מצב גופני, אתה קובע שזאת לקות. ההנחה הסמויה היא שגמדים נעלבים מזה שקוראים להם גמדים כי הם לקויים. ולכן בשביל שהם יפגעו פחות עדיף לרכך את הנוסח. זה בערך כמו במקום "שמאלי" להגיד "איטר יד ימינו" כי חלילה להזכיר לקות כזאת. הרי שמאליים אנשים פגומים ולכן רגישים מאוד. לגבי השני אין הבדל לדעתי. "היה עובד ניקיון" שקול ל"עבד בניקיון". 79.177.230.43 14:44, 16 ביוני 2012 (IDT)
אהבתי את הניסוח של MathKnight. אני חייב רק לציין לשואל המקורי שיש הסבר פסיכולוגי לכך: קטגוריזציה של קבוצה לכדי תווית כמו "ערבי" או "הומו" היא בדרך-כלל (!) צורמת משום שהיא מתמצתת, יתר על המידה, ולא משאירה מקום לאינדיבידואליות. המושגים הפוליטיקלי קורטקט הם פשוט כלליים יותר, ולכן עובדים טוב יותר.
נכון. כל אדם הוא הומו. כושי הוא מי שמוצאו מכוש, כלומר: סודאני. שר הפנים שלנו, שאחראי לכל מיני פנינים בתחום הלשוני, הוא בן לזוג הורים שהיגרו לארץ מאפריקה. אני מניח שאתם מכירים כל מיני אפרו-אמריקאים. אתם מכירים אולי גם כל מיני אנשים שחורים. אני אישית לא ראיתי מישהו שצבע עורו הוא שחור. אולי חום. מה שכן, לפעמים צריכים להכליל. אתם רואים את האנשים שבתמונה כאן? מה משותף לרובם (חוץ מזה שרובם הם ילדים)? איך אני יכול לציין את העובדה הפשוטה והברורה הזו בשיחה תמימה? Tzafrir - שיחה 16:10, 17 ביוני 2012 (IDT)
אז אסור בכלל להגיד "אפריקאי", "שחור", או "חום", "כושי", "סודני" או "אתיופי". יש לומר "בעל עודף פיגמנטציה בעור". 192.114.105.254 13:05, 20 ביוני 2012 (IDT)
אין אפשרות להימנע מהכללות. לי אישית הכינוי המסורבל האחרון שבחרת נשמע יותר מעליב מכל השאר. לא ברור לי למה נראה לך שאפריקני, סודני או אתיופי מעליבים (אם הם נכונים. ואם זו הכללה מתאימה. כל כינוי יכול להיות מעליב בתנאים המתאימים). Tzafrir - שיחה 00:13, 21 ביוני 2012 (IDT)
זו הייתה פרודיה. 79.177.220.199 17:22, 21 ביוני 2012 (IDT)

זו לא הנחה סמויה שהומוסקסואלים נעלבים כשקוראים להם בשמות כפי שבלנק עשה בחן כה רב. kotz - שיחה 08:02, 17 ביוני 2012 (IDT)

אז בשביל לא להעליב אוסר להגיד "הומוסקסואל", אלא יש לומר "לוקה בתסמונת משיכה מינית הפוכה". ככה זה נשמע הרבה יותר תקין פוליטית. 79.179.215.47 10:47, 18 ביוני 2012 (IDT)
לא מזמן ראיתי הערה של משתמש שהעיר על השימוש במילה הומו. הוא טען שזה מעליב אותו וביקש לתקנה להומוסקסואל. (יש לציין שבית משפט בישראל פסק שהשימוש במילה הומו לסטרייט היא לשון הרע). לעומת זאת השימוש בביטוי הומוסקסואל אינו שגור בפיו של אף הומו שאני מכיר ויש בו היבט מתנשא ורפואי (כאילו זו מחלה) ובאוזניי הוא צורם מאד, כך שאני מעדיף להגיד שאני הומו, ולא הומוסקסואל. בנסיבות מסוימות זה יכול מאד להעליב אותי. גם ניגר יכול להיות עלבון ויכול להיות אח-שלי. בקיצור - הכל עניין של נסיבות והקשר. • רוליג שיחה • אמצו חתול 00:33, 21 ביוני 2012 (IDT)
אני חושב שאתה מסכים איתי ששפה תקינה פוליטית לכן לא תפתור שום בעיה אלא רק יגרום ליחס רע יותר( תחשוב על אדם שנמנע מלהגיד "הומו" אלא רק "בעל נטייה מינית שונה". מעליב, לא?). 79.177.220.199 17:22, 21 ביוני 2012 (IDT)
זהו, שלא. אדם עשוי ללקות בנכות פיזית, בגמדות, בלקות שמיעה קשה. ועדיין יש דברים רבים המאפיינים אותו מעבר לנכות הפיזית. אישיותו, מקצועו, תפקידיו השונים, זהויותיו. העלמה של הזהות תחת כותרת הנכות היא הביטוי האולטימטיבי לדיעות קדומות מכלילות.
האם סטיבן הוקינג הוא קודם כל פיזיקאי תאורטיקן ופרופסור באוניברסיטת קיימברידג', וסופר מחונן, הלוקה בנכות, או שהוא קודם כל "נכה"?
האם משפחת אוביץ הם קודם כל משפחה של שחקנים ומוזיקאים ששרדו מאסר וניסויים רפואיים במחנה הריכוז אושוויץ בתקופת השואה, בגבורה עילאית, ועם עלייתם לישראל הצליחו להשתקם ולהקים עסק עצמאי בכוחותיהם שלהם, הלוקים בגמדות, או שהם רק "גמדים"? האם באמת במילה אחת זו מסתכמת כל הזהות שלהם?
האם פרנקלין רוזוולט הוא קודם כל "נכה", לפני הכל, ולא מהמפורסמים בנשיאי ארצות הברית, שכיהן בתפקידו בזמן מלחמת העולם השניה, והחליט על כניסת ארצות הברית למלחמה כנגד גרמניה הנאצית?
האם וירג'יניה וולף או פרידריך ניטשה הם "חולי נפש" לפני שהם סופרת מחוננת ופילוסוף מחונן, בהתאמה?
האם באמת, כפי שאתה טוען, הגדרת הנכות והשמטת שאר הזהויות "לא תפתור שום בעיה ורק תגרום ליחס רע יותר" (כדבריך)??
לא, כי אני רק שואל... Face-smile.svg. Danny-wשיחה 08:58, 23 ביוני 2012 (IDT)
כלומר, אתה אומר שמכיוון שלאנשים יש תכונות רבות פרט להיותם כושים, נכים, הומואים או ערבים אז אסור להתייחס לתכונות "רעות" שלהם בשפת הדיבור בכלל? לא הבנתי מה הדוגמאות באו להראות. כי להגיד שסטיבן הוקינג הוא נכה זה לא בסדר? תראה, הבעיה לא תיעלם לשום מקום אם במקום "נכה" תגיד "מוגבל". וזה רק ירמז על כך שאתה מניח שלהיות נכה, הומו או ערבי זה דבר בעייתי. 79.176.192.218 09:50, 23 ביוני 2012 (IDT)

איך מפתחים פונקציה לטור טיילור?[עריכת קוד מקור]

אם יש פונקציה, איך מפתחים אותה לטור טיילור? לדוגמה סביב האפס. אני רושם כמה איברים ראושנים (נגיד 3-4). איך מזה אני מקבל את הנוסחה ? 79.180.195.99 20:24, 16 ביוני 2012 (IDT)

אין שיטה אחת שהיא הקלה ביותר תמיד. במקרה הזה יש שיטה אחת פשוטה במיוחד. תציב במקום בטור טיילור של . דניאל תרמו ערך 20:38, 16 ביוני 2012 (IDT)
אז ניקח דומה יותר קשה. איך מפתחים את סביב (כן, מרוכב)? 79.180.195.99 21:12, 16 ביוני 2012 (IDT)
כמו שאמרתי,פשוט מפעילים את הראש. אין שיטות קבועות. תחפש טורים מוכרים דומים ותנסה לשחק איתם. במקרה הזה קל לפתח בהסתמך על הנוסחה לטור הנדסי. דניאל תרמו ערך 21:24, 16 ביוני 2012 (IDT)
חשתי על זה, אבל זה לא מצליח: התשובה בספר אפילו לא קרובה לזה: . כשרואים תשובה כזאת אז המסקנה היא שיש לי בעיית הבנה ולא טכניקה. אני לא רואה איפה אני מכניס את ה"פיתוח סביב i" בשיטה שלי(ומה עשיתי לא נכון). 79.180.195.99 21:33, 16 ביוני 2012 (IDT)
ומכאן זה פשוט. נו, טובשיחה 01:16, 17 ביוני 2012 (IDT)

שאלה בקוונטים[עריכת קוד מקור]

בנפנופי ידיים- מה הקשר בין ספין של פוטון לבין קיטוב? 79.180.195.99 20:37, 16 ביוני 2012 (IDT)

הוכחה בנפנופי ידיים
מקורי מאוד. למישהו יש תושבה שהיא לא התחצפות/התחכמות/בדיחה/מה שזה לא היה? 79.180.195.99 18:24, 17 ביוני 2012 (IDT)
ראה בערך פוטון. בגדול, לפוטון יש ספין שלם של 1 אך בגלל שהוא חסר מסה יש לו בורגיות מוגדרת, ולכן הוא יכול לקבל כערכים רק , שמתאימים לקיטוב מעגלי ימני ושמאלי בהתאמה. בברכה, MathKnight (שיחה) 18:31, 17 ביוני 2012 (IDT)

שאלה בדקדוק[עריכת קוד מקור]

למה שמות עצם עם חולם מלא ואז סגול (כמו צוֹרֶך, רוֹבֶד וכד') נקראים ברבים צרכים, רבדים ובסמיכות צורכי, רובדי (במקום לכאורה צְרָכי, רְבָדי)? כלומר, לשאלה אין בסיס לוגי להישען עליו, אבל כך זה נשמע לדעתי יותר נכון. אולי שניהם נכונים?
בהצלחה לכל הנבחנים מחר בבחינת הבגרות בלשון! חיים קשיחהתרמו לערך הזה • כ"ז בסיוון ה'תשע"ב • 21:37, 16 ביוני 2012 (IDT)

שמות העצם שציינת הם דווקא עם חולם חסר (בכתיב מנוקד). המילים הנ"ל, כמו גם אֹפֶק, כֹּתֶל ודֹלֶב הם ממשקל המלעליים (בדומה לכֶלֶב, סֵפֶר, עֵמֶק) ובצורת הרבים שלהם יש שווא נע באות הראשונה (אלא אם כן היא גרונית שאז יבוא בה חטף פתח כמו בעֲמָקִים או חטף קמץ כמו באֳפָקִים), ובצורת הסמיכות התנועה המקורית נשמרת והשווא בא בעיצור השני. Easy n - שיחה 10:32, 18 ביוני 2012 (IDT)

מה המשפטים של מעויין (בשביל הוכחה גיאומטרית)[עריכת קוד מקור]

מה המשפטים של מעויין בשביל לעשות לו הוכחה גיאומטרית? דוגמה על משולש שווה שוקיים: אם התיכון והחוצה זווית מתלכים-אזי המשולש שו"ש 7u5t1n 95.86.124.164 22:15, 16 ביוני 2012 (IDT)

ראשית משפטים ולא משפתים. לשאלה: אפשר להוכיח שכל הצלעות שוות, או שזה מקבילית עם אלכסונים מאונכים/שתי צלעות סמוכות שוות/אלכסון חוצה זווית (להוכחת מקבילית ראה מקבילית#זיהוי מקבילית) שדדשכשיחה • כ"ז בסיוון ה'תשע"ב • 00:09, 17 ביוני 2012 (IDT)

פרצופים[עריכת קוד מקור]

האם יש רשימת תבניות שצריך לעשות בשביל לעשות פרצופים בויקי (למשל: Face-smile.svg) 95.86.124.164 22:29, 16 ביוני 2012 (IDT)

תסתכל בקטגוריה:תבניות רגשונים. חנה Hanayשיחהמיזם אוניברסיטת חיפה יצא לדרך 23:41, 16 ביוני 2012 (IDT)

ההספק ברכיבה מהירה על סוס במשך חצי יום[עריכת קוד מקור]

האם ידוע כמה בדרך כלל היה מתקדם סוס מהיר במשך חצי יום? ראיתי את הערך מרוץ סוסים שמדבר על 45 קמ"ש במרחקים ארוכים, אבל השאלה היא על ריצה של חצי יום רצוף, ולא בסוס מרוץ אלא בסוס שהיה מקובל לרכיבה בימים בהם השתמשו בסוסים להעברת הודעות וכדומה, כמתואר במקרא (כגון במגילת אסתר).

אודה מאוד על סימוכין.

ראה en:Pony Express#Operation, יתן לך מושג מה. (
In 1860 there were about 157 Pony Express stations that were about 10 miles (16 km) apart along the Pony Express route.[12] This was roughly the distance a horse could travel at a gallop before tiring. At each station stop the express rider would change to a fresh horse
) שנילי - שיחה 11:45, 17 ביוני 2012 (IDT)
יש תרגום פוני אקספרס שנילי - שיחה 11:48, 17 ביוני 2012 (IDT)
אם הכוונה היא לרכיבה רצופה ללא החלפת סוסים בתחנות ריענון כמו בפוני אקספרס, אז ככל הנראה מרחק סביר יעמוד על כמה מאות קילומטרים - מרחק שעברו צבאות נוודים במסעי מלחמה. לשם השוואה: חיל רגלים מסוגל לעבור בין 20 ל-50 קילומטר ביום. גילגמש שיחה גם אני משתתף במיזם העשור! 11:51, 17 ביוני 2012 (IDT)
באותו עניין, פיסת טריוויה מעניינת: סוסים לא תמיד מהירים מאנשים: w:Man versus Horse Marathon, ואצל רן לוי. Tzafrir - שיחה 16:20, 17 ביוני 2012 (IDT)
גילגמש\ נראה סביר לצבא לוחם לנוע כמה מאות קילומטרים ביום?, לדעתי יהיה מדובר בדהרה של הסוסים שינפחו את נשמתם עד רדת הליל. נראה לי לא סביר שאפילו ההונים יכלו להתקדם מאות קילומטרים ביום, מצד שני לא התעמקתי בנושא. --איל עמרני - שיחה 18:02, 17 ביוני 2012 (IDT)
אני מאוד מודה לכולכם. חשבתי שאם לא אקבל פה תשובה אפנה ישירות לגילגמש המומחה להיסטוריה צבאית...

למיטב זכרוני המונגולים החזיקו "צי" סוסים לכל חייל, ועדיין עברו פחות מ 30 ק"מ ליום. מקור- ג'ון קיגן "תולדות הלוחמה" (בהנחה שאני זוכר נכון). אילן שמעוני - שיחה 20:24, 17 ביוני 2012 (IDT)

ויקי באנגלית טוענת שהמונגולים עברו 160 ק"מ ביום. Mongol military tactics and organization. בברכה, --82.80.111.149 11:16, 18 ביוני 2012 (IDT)
המונגולים וצבאות נוודים אחרים אכן החזיקו צי סוסים לכל פרש. אבל סוסים אלה לא היו רעננים במאת האחוזים כי הם התקמדו עם הצבא ולא הוחלפו בתחנות ריענון. אני לא יודע מאיפה הנתון של ה30 ק"מ. זה מופרך לחלוטין. צבא רומי רגלי עשה את זה ביום כדבר שבשגרה. (נגיד 6 קמ"ש במשך 5 שעות). צבאות נוודים אכן היו מהירים מאוד וזאת אחת הסיבות לניצחונותיהם. גילגמש שיחה גם אני משתתף במיזם העשור! 06:04, 18 ביוני 2012 (IDT)

אל תהיה צודק תהיה חכם[עריכת קוד מקור]

האם עיקרון זה מנחה אף שופטים בבתי משפט, או שמא שימוש בכלל זה מנוגד לכללי הצדק הטבעי. טיפוסי - שו"ת 17:41, 17 ביוני 2012 (IDT)

המשפט המדויק הוא "בחיים אל תהיה צודק, תהיה חכם". בית המשפט זה סיפור אחר. זה שלא מעט פעמים הם מתנהגים בחוסר צדק זה כבר עניין אחר. לצערי חוסר הצדק שלהם מעורב לרוב דווקא בטיפשות ולא בחוכמה.--Eitan110 - שיחה 00:37, 18 ביוני 2012 (IDT)
השופטים צריכים לשפוט לפי החוק - לא הצדק או החוכמה. אם יש חוקים טיפשיים, זה אשמת מישהו אחר. יואלפ - שיחה 08:37, 18 ביוני 2012 (IDT)

המכניקה של ההסתברות[עריכת קוד מקור]

מתוך נסיון היום-יום נראה שההסתברות עובדת. כך לדוגמא לא מצויות משפחות רבות בעלות רצף של 10 ילדים מאותו המין (זכרים או נקבות), וככל שנרד במספר כך ימצאו יותר ויותר משפחות שכאלו.

שאלתי היא: האינטואיציה הבסיסית (שלי לפחות) נוטה לומר, שלפני כל לידה סיכויי היות הנולד, זכר או נקבה, עומדים על 50%-50%, וגם אם נולדו 10 זכרים לפני התינוק הזה, לא נומר שסיכוייו להיוולד כזכר קטנו, כי הוא לא "יודע" מה נולד לפניו. מצד שני כפי שציינתי בהתחלה, המספרים מוכיחים שכן פחתו סיכוייו להיוולד כזכר. א"כ מה הדינמיקה\מכניקה\תהליך שמוריד את סיכוייו להיוולד כזכר? הוי ארצי - שיחה 18:46, 17 ביוני 2012 (IDT)

הדינמיקה היא ההסתברות. בהינתן משפחה עם 7 ילדים, ההסתברות שכולם זכרים (וגם ההסתברות שכולן נקבות) היא 2 במינוס שבע, דהיינו 1/128 (7 פעמים 50%). עבור כל ילד נוסף במשפחה, ההסתברות יורדת לחצי, כלומר עבור משפחה עם 10 בנים הסיכוי הוא 1/1024. במילים אחרות: זה לא שאחרי 7 בנים יש סבירות נמוכה יותר לבן (כפי שכתבת) אלא שמלכתחילה הסבירות ל7 בנים היתה נמוכה. kotz - שיחה 20:10, 17 ביוני 2012 (IDT)
ההסתברות היא לא דינמיקה, במובן הזה שהיא אינה מגדירה קשר סיבתי בין מספר האירועים לתוצאה היחסית ביניהם, אלא נותנת בצורה יבשה את התוצאה המספרית הסופית, במצבים בעלי אפשרויות התפתחות שונות. אחדד את שאלתי: למה יש בכלל תבניות חיזוי (כגון אלו שציינת של 1/28) בהסתברות, ולא שולטת אקראיות מוחלטת בתוצאה הסופית, הרי כל מאורע לגופו לא יודע את שאר התוצאות שסביבו? הוי ארצי - שיחה 20:37, 17 ביוני 2012 (IDT)
אני מקווה שירדתי לסוף דעתך. מה שאתה לא שם לב אליו הוא סדר הלידה. אכן אם נולדו כבר 9 ילדים רצופים ממין זכר הסיכוי שיוולד ילד נוסף זהה לזה של ילדה. אבל עדין יהיו הרבה יותר משפחות עם 9 בנים ובת אחת מאשר משפחות עם 10 בנים מכיוון שבמשפחות עם 9 בנים הילדה יכולה להיוולד בכל מקום ברצף, לא בהכרח אחרי כל הבנים. לעומת זאת משפחות עם 9 בנים בכורים וילדה בת זקונים, כאלה יש בדיוק מאותה כמות של משפחות עם 10 בנים. דניאל תרמו ערך 21:59, 17 ביוני 2012 (IDT)
לא ממש קשור, בדיוק היום ראיתי את "
שגיאות פרמטריות בתבנית:כלכליסט

פרמטרים ריקים [ 5 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
סוכנויות הידיעות, סיכוי של 1 ל-3 מיליארד: הרולטה בריו נעצרה שבע פעמים ברציפות על אותו מספר, באתר כלכליסט, 21 ביוני 2012", והכותרת קצת צרמה לי, למרות שנכונה. שמוליק - שיחה 16:37, 22 ביוני 2012 (IDT)
כתבה מטופשת לגמרי. זה לא שאמרו "היי בו נשחק רולטה 7 פעמים ונגלה כמה פעמים ייצא 19 ברצף", מה שאכן נדיר בצורה יוצאת דופן. מדובר ברצף מתמיד של משחקים שבו יצא שמספר מסוים חזר על עצמו כמה פעמים. לא נקבע מראש שיש משהו מיוחד בצירוף של 19, 7 והרגע בו החל הרצף (שהוא חלק מרצף הרבה יותר גדול של מספרים). הסיכוי שדפוס ייחודי, אפילו ייחדו מאוד, לעין אנושית, יופיע מתישהו במשחק הימורים איפשהו בעולם בפרק זמן לא מוגבל הוא סביר לגמרי. דניאל תרמו ערך 19:04, 22 ביוני 2012 (IDT)
משפט הקוף המקליד? בברכה, MathKnight (שיחה) 19:08, 22 ביוני 2012 (IDT)

חישוב רדיוס התכנסות[עריכת קוד מקור]

איך מחשבים רדיוס התכנסות ל (התשובה אמורה להיות 2). 79.180.195.99 21:07, 17 ביוני 2012 (IDT)

זה טור הנדסי בהשמטת איברים אי-זוגיים (מה שלא משפיע על התכנסות) , כך שהוא מתכנס כמו טור הנדסי. כמובן תמיד אפשר להציב פשוט בנוסחת קושי-הדמר. דניאל תרמו ערך 22:14, 17 ביוני 2012 (IDT)
אגב, כך כותבים טורים בלטך: <math>\sum_{n=1}^{\infty}\frac{x^{2n}}{4^n}</math> וזה יוצא כך: . בברכה, MathKnight (שיחה) 23:06, 17 ביוני 2012 (IDT)
ואני חשבתי שמתמטיקה ברמת 5 יחידות בתיכון זה מסובך. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
בתיכון לא באמת לומדים מתמטיקה. משחקים שם. 79.181.223.145 10:53, 18 ביוני 2012 (IDT)
המעבר הראשון ברור. השאלה היא איך ממשיכים? קושי הדמר שאני מכיר מוגדר . איך עושים הרחבה למקרה של ? 79.181.223.145 10:53, 18 ביוני 2012 (IDT)
קושי הדמר מבקש גבול עליון כך שאתה יכול פשוט להתעלם מהחזקות האי-זוגיות (שהמקדם שלהן הוא 0). לגבי המקדמים הזוגיים אתה מקבל . אולי יהיה לך נוח יותר להציג את הטור שקיבלת בדרך אחרת: . כאשר ל-n אי-זוגי ו- ל-n זוגי. ואז: . דניאל תרמו ערך 11:02, 18 ביוני 2012 (IDT)
אם אפשר לשאול שאלה באותו נושא (אני לא השואל המקורי): איך זה שלטור מתכנס ולטור מתכנס בהחלט (טור ערכים מוחלטים) אותו רדיוס התכנסות, עד כדי גבולות התחום? 94.159.162.26
בהנחה שאתה לא רוצה פה הוכחה פורמלית, הנה נפנוף ידיים: התכנסות בתנאי (התכנסות שאינה בהחלט) נמצאת על התפר שבין התכנסות לאי-התכנסות, כך שהגיוני שתמצא אותה על גבול רדיוס ההתכנסות. דניאל תרמו ערך 09:52, 18 ביוני 2012 (IDT)
הסיבה היא שאם טור מתכנס (אפילו בתנאי) בנקודה x, אז הוא מתכנס בהחלט בכל נקודה הקרובה יותר לאפס. עוזי ו. - שיחה 15:38, 18 ביוני 2012 (IDT)

שם משפחה "הרוש"[עריכת קוד מקור]

זה שם מרוקאי עשם שורשים ספרדיים, נכון? מה המשמעות שלו? 79.182.229.152 22:25, 17 ביוני 2012 (IDT)

לפי מילון השמות באתר זולו - מדובר בשם ברברי שמקורו לא ידוע, או בשיבוש של המילה "ארוך". הסבר מפורט אפשר להזמין באתר בית התפוצות. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

בעייה בקובץ avi[עריכת קוד מקור]

יש לי במחשב סרט בפורמט avi, אך כשאני פותח את הקובץ אני רואה את זה בתור קובץ מוזיקה, ואי־אפשר לראות את התמונות. אמנם אפשר להמיר לפורמט אחר, אך אני מעדיף את הפורמט avi. למה זה קורה? אפשר לתקן את זה? תודה. --77.125.73.212 14:24, 18 ביוני 2012 (IDT)

איזה תוכנה? נסה את VLC. 188.64.204.66
Like Thumbup.svg אילן שמעוני - שיחה 23:48, 18 ביוני 2012 (IDT)

אני לא רוצה להישמע גזען חס ושלום ואני שואל את השאלה בתקווה שזה נעשה בנעליים מדעיות[עריכת קוד מקור]

האם האבוריג'ינים, או לפחות סוג שלהם, הוא למעשה "מאובן חי" של אבות קדמוניים של המין האנושי?. אני שואל את זה אחרי שראיתי המון אבוריג'ינים, אשר רובם חולקים מאפייני מראה בולטים (בפנים בעיקר), שלא כלכך טיפוסיים לשאר הקבוצות האנושיות. מה דעתכם (אתם שאולי תבינו לאן אני מכוון)? תודה.

הפיצול בין האבוריג'ינים של אוסטרליה לשאר המין האנושי התרחש בערך לפני 70000 שנה. זה די הרבה, בהתחשב בכך שהאם המשותפת האחרונה של כל בני האדם חיה בערך לפני 200,000 שנה. עוזי ו. - שיחה 15:48, 18 ביוני 2012 (IDT)
לא. המגוון הגנטי מחוץ לאפריקה קטן מאד בהשוואה למגוון הגנטי באפריקה. גם עם הכללת אפריקה,המין האנושי מפגין מגוון גנטי דל יחסית למיני יונקים אחרים, אם כי יש יוצאים מן הכלל. מקור- Genes, People and Languages מאת Luigi Luca Cavalli-Sforza. הספרון מומלץ בחום לכל שוחר ידע. אילן שמעוני - שיחה 23:48, 18 ביוני 2012 (IDT)
עוזי התייחס לחוה המיטוכונדרית. כמו שאילן אמר, סביר יותר למצוא אנשים דומים לחוה המיטוכונדרית באפריקה. זאת מכיוון שהאנושות חיה לאורך מרבית שנות קיומה באפריקה, ורוב השוני הגנטי נוצר בזמן השהות שם. לכן באפריקה יש מגוון גנטי משמעותי יותר. לאנשים מחוץ לאפריקה יש אב קדמון משותף הרבה יותר מאוחר, ולכן השוני הגנטי ביניהם קטן. דניאל תרמו ערך 01:14, 19 ביוני 2012 (IDT)

שינוי מין במיתרי קול[עריכת קוד מקור]

מה גורם למיתרי קול של נער ליצר צלילים יותר נמוכים? מבחינה פיזיקלית- מה השינוי של במיתרים(רשום "גדלות שפתות הקול ")?

האם הורמונים נשיים יכולים להפוך את התהליך? האם ניתוח פלשני יכול להפוך את התהליך? האם אחרי ניתוח כזה באמת ניתן לשיר (דבר שלא כל אחד בלי ניתוח יכול לעשות)? לא צריך להשכיר שמות, אבל אני מהרהר בסיפורה של זמרת פופ אחת שלדעתי מתחזה לצורך פירסום. 109.67.223.159 16:51, 18 ביוני 2012 (IDT)

איזו מין חיה זאת?[עריכת קוד מקור]

לאחרונה קניתי בחנות צעצועים, בובת חיה הדומה לבובה שמופיעה כאן (בערך ב0:45). שאלתי ובקשתי דומה לשאלתם של האריה והג'ירפה בספר מיץ פטל, איזו מין חיה זאת? מהו Lesser Panda? האם באמת קיימת חיה כזו? האם היא דומה לבובה החמודה הנ"ל?

תודה. אביתר ג'שיחהתרומות • כ"ט בסיוון ה'תשע"ב • 00:08, 19 ביוני 2012 (IDT).

אהה. מצאתי, ולא, הבובה הזו לא ממש דומה לפנדה האדום המכונה באנגלית Lesser Panda.

00:08, 19 ביוני 2012 (IDT).

שים לב שהדפדפן מוזילה פיירפוקס נקרא על שם הפנדה האדום. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

יצירה בעקבות מלחמת העצמאות[עריכת קוד מקור]

אני מחפש יצירות בולטות (בפרוזה, שירה או אמנות) שהושפעו או נוצרו בעקבות מלחמת העצמאות. אם למישהו יש רעיונות אשמח לשמוע Orias! - שיחה (בודי קאונט) 07:09, 19 ביוני 2012 (IDT)

יש הרבה. למשל, ימי צקלג של ס. יזהר. בנצי - שיחה 10:27, 19 ביוני 2012 (IDT)
שיר הרעות למשל. Shannen - שיחה 19:29, 19 ביוני 2012 (IDT)
ספר בולט מהתקופה האחרונה הוא תש"ח מאת יורם קניוק, שעובד גם להצגה בתיאטרון חיפה. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
וגם הספר "חימו מלך ירושלים" של יורם קניוק, ועוד שירים של חיים גורי כמו "באב אל וואד". בלנק - שיחה 08:34, 20 ביוני 2012 (IDT)

ה"בלדה לחובש","שומר החומות" חלק מ"ירושלים של זהב" ועוד שירים יפים... שים לב, ליצירותיו של יורם קניוק אינטרפרטציה שמאלית למלחמה...

ניכר שלא קראת את ספריו של קניוק. הם א-פוליטיים במובהק, ומציגים סיפורים אמיתיים מחייו. בלנק - שיחה 21:25, 21 ביוני 2012 (IDT)
מגש הכסף הוא יצירה כזאת בתחום השירה; הוא הלך בשדות בתחום הספרות. Danny-wשיחה 09:03, 23 ביוני 2012 (IDT)
לא נכון. גם אני חשבתי, אבל "הוא הלך בשדות" יצא בכלל ב1947. בלנק - שיחה 23:01, 23 ביוני 2012 (IDT)

סימון דיראק, מכפלה חיצונית[עריכת קוד מקור]

אם הווקטורים הם בסיס א"נ:

למה שווה ? 109.67.217.68 16:54, 19 ביוני 2012 (IDT)

לאופרטור הטלה (מתמטיקה): כי מדובר בבסיס אורתונורמלי לפי ההנחה. בברכה, MathKnight-at-TAU - שיחה 18:12, 19 ביוני 2012 (IDT)
מה זה הA והB האלא? זה לא אומרה לצאת מטריצה? לא הבנתי את השובה. 109.67.217.68 18:54, 19 ביוני 2012 (IDT)
a ו-b הם סקלרים (מספרים מרוכבים בקוונטים). הצגתי לך כיצד אופרטור ההטלה פועל על וקטור מצב כללי. את אופרטור ההטלה אפשר לייצג כמטריצה (כאשר מרחב המצבים מממד סופי). בייצוג ברה-קט כותבים כמו שעשיתי וזו הצורה הכללית לעשות זאת. במקרה שלך, אפשר לרשום ואז . שכנע את עצמך שאלו שני ייצוגים שקולים לאותו דבר. בברכה, MathKnight-at-TAU - שיחה 19:22, 19 ביוני 2012 (IDT)

אם המתמטיקה היא נטו לוגיקה[עריכת קוד מקור]

איך היא נחשבת למדע? (הרי אינה כפופה למתודה הפופריאנית-פיזיקאליסטית). ולוגיקה ו"אמפיריקה" אין חד-הן, אלא משלימות זו את זו.-- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

מה ההגדרה שלך למדע? בכל אופן, גם במתמטיקה ישנם פיתוחים חדשים ונצברות כל העת ידיעות חדשות. כמו כן, נעשות חקירות בתחום, ויש גם שאלות פתוחות. ראה למשל המשפט האחרון של פרמה או P=NP. אין לי מושג מה זה "המתודה הפופריסטית-פיזיקאליסטית". תומר - שיחה 19:28, 19 ביוני 2012 (IDT)
המתודה הפופריאנית היא שמדען מעלה השערה שתתאים לעובדות הקיימות בטבע, ואז מחפש דרכים לבדוק את התאוריה ולהפריך אותה (מעבר לעובדות הידועות). אחרי שהוא מפריך אותה, הוא מעלה השערה טובה יותר (שמסבירה גם את הניסוי החדש) ואז מנסה להפריך אותה וחוזר חלילה. בברכה, MathKnight-at-TAU - שיחה 19:43, 19 ביוני 2012 (IDT)

שאלת אלמוני...

והתשובה: מתמטיקה היא לא נטו לוגיקה. גוטלוב פרגה ניסה לבנות את כל המתמטיקה הקיימת על בסיס לוגיקה, אך ברטרנד ראסל הרס לו את הכל עם פרדוקס ראסל. שנית, יש כאלה המגדירים מתמטיקה לא כמדע אמפירי (כמו פיזיקה, כימיה וביולוגיה) אלא כשפת המדעים. בפועל, מאחר שמדעים מדויקים דורשים ידע מתמטי נרחב כדי לעסוק בהם, ולכן שמו גם את המתמטיקה הטהורה באותה פקולטה. בברכה, MathKnight-at-TAU - שיחה 19:40, 19 ביוני 2012 (IDT)
אתה מזהה בתשובה שלך את הלוגיקה עם הגישה ההצורנית ולדעתי זה לא נכון. המתמטיקה מבוססת על לוגיקה גם ללא הצרנה. שנית, ה"כשלון" של פרגה אינו הוכחת אי-אפשרות. ניתן להצרין את כל המתמטיקה הנדרשת כפי שעושה ZFC+איזה אקסיומות חזקות שבא לך.
לשואל: אכן מבחינת הפילוסופיה של המדע מתמטיקה אינה מדע כי היא לא כפופה לשיטה המדעית הסטנדרטית. אם זאת על אף שהתוצר הסופי אינו "מדעי" דרך העבודה היא מאוד "מדעית". ניסוי וטעייה, שימוש באינטואיציה, העלאת השערות ולפעמים אפילו עריכת ניסויים (באמצעות מודלים ממחושבים).
תומר: המשפט האחרון של פרמה כבר אינו בעיה פתוחה. דניאל תרמו ערך 23:09, 19 ביוני 2012 (IDT)
לא התכוונתי לניסיון להצרין את כל המתמטיקה, אלא לבסס אותה רק על אקסיומות הלוגיקה. למשל: כי נכון בלוגיקה. מכך בונים את תורת הקבוצות (הנאיבית), משם את המספרים הטבעיים, מהם את הרציונליים וכן הלאה. בברכה, MathKnight (שיחה) 23:19, 19 ביוני 2012 (IDT)
מה זה "אקסיומות הלוגיקה"? כל אקסיומה היא לוגית. ה"אקסיומה" שציינת כרגע למשל היא בשפת תורת הקבוצות ואין בה שום דבר ייחודי שאומר שדווקא היא "לוגית" ולא אחרות. דניאל תרמו ערך 23:30, 19 ביוני 2012 (IDT)
אקסיומות הלוגיקה הן האקסיומות המטפלות בתחשיבי הפסוקים והפרדיקטים למיניהם, בטבלאות אמת, קשרים וכמתים לוגיים, בכללי היסק וכדומה. אקסיומות הגאומטריה, בפרט גאומטריה אוקלידית ואקסיומות כגון אקסיומת המקבילים, מטפלות בנקודות וקווים ולא בפסוקים שמקבלים ערכי אמת או שקר והמניפולציות עליהן. לכן, הן אקסיומות חיצוניות ללוגיקה. בברכה, MathKnight (שיחה) 23:36, 19 ביוני 2012 (IDT)
אקסיומות הגאומטריה (כפי שמקובל להציגן כיום) כתובות בשפה מסדר ראשון, תחשיב פרדיקטים טהור, בדיוק מהסוג של פרגה. דניאל תרמו ערך 23:41, 19 ביוני 2012 (IDT)
בוודאי שהמשפט האחרון של פרמה כבר אינו בעיה פתוחה. הוא הובא כדוגמה לחקירות שנעשות בתחום, ולידיעות שנצברות (שיש הוכחה כי המשפט הנכון). תומר - שיחה 00:12, 20 ביוני 2012 (IDT)
לא הבנת אותי. לא דיברתי על אקסיומות שמנוסחות ומוצרנות בצורה לוגית, אלא על אקסיומות שעוסקות בלוגיקה לעומת אקסיומות שלא. הלוגיקה מטפלת במערכת אקסיומטיות, אך היא לא קובעת את תוכן האקסיומות. אם המתמטיקה נגזרת כולה מהלוגיקה, אנא הסבר לי איך מודוס פוננס ודומיו מולידים את אקסיומת המקבילים ואיך למשל תורת החבורות נובעת מכללי דה-מורגן מבלי להניח אקסיומות נוספות (למשל: הלוגיקה לא כופה עליך להגדיר חבורה בצורה שהיא מוגדרת כיום). בברכה, MathKnight-at-TAU - שיחה 11:40, 20 ביוני 2012 (IDT)
מודוס פוננס הוא כלל היסק הוא לא אקסיומה, וכללי דה-מורגן הם משפטים בכלל. אין דבר כזה "אקסיומות לוגיות". לא היתה בעיה בגישה הלוגית של פרגה, היא עובדת. הבעיה של פרגה היתה באקסיומות שהוא הניח על קבוצות, שלא היו עקביות. דניאל תרמו ערך 11:49, 20 ביוני 2012 (IDT)
זה שאני חולק עליך זניח, אבל אלו שמהם למדתי חולקים עליך - אהוד דה-שליט למשל. "אקסיומות הלוגיקה", הכללים הבסיסיים כמו "פסוק אמת אינו פסוק שקר" ושאר "מובנים מאליהם". לא ניתן לבנות מערכת עקבית על בסיס זה ללא הכללת שני כללים (השקולים זה לזה, אם כי מעולם לא הבנתי איך מאחד מבשלים את השני) - הראשון הוא איסור על משפט להתייחס לעצמו, והשני אוסר על קבוצות ממש ממש גדולות (ומראש אתוודה ואומר שאני לגמרי לא זוכר איך מגדירים מהי "קבוצה ממש ממש גדולה"). מכיוון שהכללים האלה שרירותיים לגמרי, ובפעל קיימות קבוצות כה גדולות, כמו גם משפטים שמתייחסים לעצמם - אין מנוס מהמסקנה שכל הדבר שנקרא לוגיקה פגום, אבל זו צורת החשיבה היחידה שיש לנו ואין לנו שום אפשרות אחרת אילן שמעוני - שיחה 14:35, 21 ביוני 2012 (IDT)
את כללי דה-מורגן אכן אפשר להוכיח עם טבלת אמת, אבל הרעיון שלי ברור. פרגה ניסה לבנות את כל המתמטיקה רק מאקסיומות העוסקות בלוגיקה - ביחסים כלליים בין ביטויים וערכי אמת/שקר. המשפט "פונקציה רציפה בקטע סגור וחסום רציפה במידה שווה" לא עוסק בערכי אמת ושקר ולא בכללים צורניים שמבטיחים ש- אלא בפונקציות ממשיות. פרגה "בנה" את תורת הקבוצות הנאיבית רק מאקסיומות הלוגיקה (למשל: הוא הגדיר קבוצה באמצעות יחסים לוגיים) והגיע לפרדוקס ראסל. האם אתה טוען שאפשר לבנות את אקסיומות צרמלו-פרנקל בצורה אנלוגית למה שפרגה עשה, מבלי להניח דברים או אקסיומות שבאות מחוץ ללוגיקה (כלומר: הן מצייתות לכללי הלוגיקה אך לא עוסקות בטענות על כללים אלה)? ומה עם אקסיומת הבחירה (שאפשר לא להניח אותה ואז לקבל מתמטיקה אחרת, "חלשה" יותר מזו הקיימת) - איך היא נובעת מהלוגיקה? בברכה, MathKnight-at-TAU - שיחה 18:07, 21 ביוני 2012 (IDT)
הבהרה: אני לא מדבר על בניית המתמטיקה מתורת קבוצות זו או אחרת, אלא מתורת הלוגיקה מלבד. מתורת הלוגיקה בונים את הקבוצות (כלומר: קבוצה מוגדרת רק באמצעות אקסיומות וכללי הלוגיקה) והאקסיומות שלהן וממנה את שאר המתמטיקה. כמו כן, בו נניח בצד את משפטי אי-השלמות של גדל, זו בעיה מסוג אחר. בברכה, MathKnight-at-TAU - שיחה 18:10, 21 ביוני 2012 (IDT)
אני רק מודא שהבנתי - בשתי פיסקאות אלו ענית לדניאל? אילן שמעוני - שיחה 19:53, 21 ביוני 2012 (IDT)
כן. בברכה, MathKnight (שיחה) 21:53, 21 ביוני 2012 (IDT)
אילן, מת'נייט דיבר על הניסיון של פרגה. הוא טען שלפרגה היה כשל מהותי בלתי ניתן לגישור, וזה פשוט לא נכון. כל מה שהיה צריך לעשות זה לעדכן את האקסיומות של פרגה וזה בדיוק ZFC. אין ביניהם הבדל מהותי. אף אחד לא יותר "לוגי" מהשני. אפשר בהחלט לפתח מתמטיקה ללא כלל השלישי מן הנמנע (הכל אמת או שקר) ואפשר בהחלט לפתח מתמטיקה עם קבוצה אוניברסלית (הכי גדולה שיש), ולא ברור לי למה בדיוק אתה מתכוון בהתייחסות עצמית (זה מונח עם הרבה פנים, ברור למשל שהוא מופיע באופן תקני לחלוטין בהוכחת משפטי האי-שלמות ומשפטי לכסון אחרים). אני במקומך לא הייתי ממהר להסיק מסקנות שאין מהן מנוס. בכל מקרה, כל זה לא קשור לדיון ביני לבין מת'נייט, האם הגישה של פרגה נכשלה.
מת'נייט, גם ZFC בנוי רק על יחסים לוגיים של אמת ושקר. עולם הקבוצות הוא בסך הכל מודל לתורה לוגית לחלוטין עם אקסיומות צורניות. אין הבדל בין זה לבין פרגה. אין שום הבדל מהותי בין הטענה ש"וגם" הוא סימטרי לבין משפט קנטור לרציפות במידה שווה. ההבדל היחיד הוא שאת השני מסורבל לנסח בשפה מסדר ראשון.
משפטי גדל באמת לא קשורים כאן. התפיסה המקובלת והמוטעת שיש להם כוח הרסני נובעת מפרשנות פופולרית ושגויה שלהם. דניאל תרמו ערך 19:30, 22 ביוני 2012 (IDT)
זהו, שמלמדי טענו טענות שונות מאד משלך. אחד אחרי השני - הלוגיקות ללא שלישי מן הנמנע ממופות חח"ע ועל ללוגיקה הסטנדרטית, ולוקות באותן חולשות ובעיות. לגבי ZFC נאמר במפורש שקבוצות מכלילות מדי (והייתה הגדרה ל"מכלילות מדי", אבל גם עברו למעלה מ 20 שנה וגם מעולם לא הייתי חזק בתחום) הן "מחוץ לגדר" ונאמר במפורש שהוכח שלא ניתן לבנות מערכת עקבית איתן. בהתייחסות עצמית הכוונה היא למשפט שיש לו היגד לגבי תקפותו - זו הגדרה די ברורה לטעמי. מכל זה ביחד נובע שלמיטב ידיעתי מתנייט צודק לגבי כך שהכשלון של פרגה היה כשלון עקרוני, ולא כפי שטענת, בחירה שגויה של אקסיומות בלבד. ההסתייגות היחידה שיש לי פה מדברי עצמי היא שבכל זאת, עבר הרבה מאד זמן. אולי דעת המיינסטרים השתנתה מאז. אולי הזכרון שלי מתעתע בי (לא סביר, לא מפני שלא יתכן שזכרוני מתעתע, אלא מאחר שצריך ממש פרוייקט נרחב של הבניית זכרון בשביל לתעתע באופן כה עקבי וזה פשוט לא עובד ככה) אבל ההסתייגות הזו באמת "רק לפרוטוקול". אילן שמעוני - שיחה 23:02, 22 ביוני 2012 (IDT)
כן, הזכרון שלך מטעה אותך. אין ב-ZFC שום איסור מפורש על קבוצות גדולות. ההוכחה שקבוצת כל הקבוצות לדוגמה אינה קבוצה היא פרדוקס ראסל (או פרדוקס קנטור) עצמו. באופן כללי הגישה ב-ZFC היא לא להגיד מה אסור, אלא להגיד מה מותר. זה מה שמאפשר ל-ZFC לתאר גם מודלים מאוד עשירים, כגון כאלה בהם לא מתקיימת השערת הרצף. יש המון תורות אלטרנטיביות ל-ZFC שכוללות קבוצות גדולות. אני יכול להפנות אותך לספר שזה כל עיסוקו. זה לא משהו מהשנים האחרונות. אלו דברים שידועים כבר עשורים. וגם אם כל מה שהיית אומר היה נכון לא הבנתי מה יש בכך כדי לסתור את גישת פרגה. בשום שלב לא נתת פה דוגמה ל"חולשות ובעיות" בלוגיקה הסטנדרטית. במה זה בא לידי ביטוי? דניאל תרמו ערך 23:36, 22 ביוני 2012 (IDT)

מה זה תחום "ריאלי" ומה זה תחום "הומאני" ?[עריכת קוד מקור]

למה לסווג דבר אחד לראשון ודבר אחר לשני?..

התשובה הצינית: התחום הריאלי הוא התחום שבו חושבים, התחום ההומני הוא התחום שבו מחרטטים.
תשובה יותר רצינית: התחום הריאלי הוא תחומי המדעים המדויקים וההנדסה שדורשים יכולת מתמטית ברמה גבוהה. התחום ההומני דורש פחות יכולות מתמטיות (ולעתים קרובות, לא דורש בכלל) והדגש בו הוא על התחום המילולי. השם "הומני" בא מאנגלית בה מדעי הרוח נקראים Humanities. בברכה, MathKnight (שיחה) 23:27, 19 ביוני 2012 (IDT)
תיקון: השם בא מלטינית, כמובן (כמו רוב המושגים הבסיסיים שקשורים לאוניברסיטאות). Tzafrir - שיחה 15:16, 20 ביוני 2012 (IDT)

לאו דווקא מילולי. ריגשי, אסתטי,יצירתי וכו', כמובן שיש מקצועות שמשלבים בין השניים, אדריכלות למשל...

אביר המתמ' סתם מזלזל. הרי ידוע שההומאני זה דשא. גילגמש שיחה גם אני משתתף במיזם העשור! 11:41, 20 ביוני 2012 (IDT)

נתונים על חוזרים בשאלה[עריכת קוד מקור]

Stats temp.jpg

אני מנסה לחשב כמה חוזרים בשאלה יש בישראל, מתוך הטבלה הזו (זהירות, , עמ' 84) בסקר הלמ"ס. ‫ברובריקה השלישית מצד שמאל יש נתונים על אלה ש"נעשו דתיים פחות", ובטורים הימניים יש מידע אודות דתיות בית הוריהם ומידת ההתרחקות מהדת. מצויין שם שהנתונים הללו הם "אחוז מסך הכל". השאלה היא מ"סך הכל" של מה? סך הכל של כלל האוכלוסיה היהודית לאותה שנה? (5,703,700) אם כך הנתונים לא ממש מסתדרים אחד עם השני. למשל, איך מקבלים את מספר האנשים שנולדו כדתיים ונעשו פחות דתיים, וכיצד מחברים את המספר הזה לנתונים שמדברים על כמה פחות. ג'יס - שיחה 22:46, 19 ביוני 2012 (IDT)

למה הנתונים לא מסתדרים אחד עם השני? מהטבלה ניתן להסיק ש1.4 מליון איש נולדו לבית חילוני, מצד שני 1.5 מליון הם חילוניים כיום, מצד שני 233 אלף נולדו לבית חרדי אבל 305 אלף הם חרדים היום. אי אפשר להסיק מהטבלה כמה עשו שינוי מחילוניות לחרדיות או להפך. בברכה, --איש המרק - שיחה 07:26, 20 ביוני 2012 (IDT)
בגלל שבשורה הראשונה כתוב "סך הכל" - 14 אחוז. ובשורה שמתחת כתוב ש-14.7 אחוז זה גברים ו-13.2 זה נשים. אם הסך הכל הוא 14 אחוז, איך ייתכן שמספר הגברים והנשים גבוה מהסך הכל? ולמה "אי אפשר להסיק כמה עשו שינוי מחילוניות לחרדיות או להיפך"? יש לנו את שלשת הנתונים הדרושים כדי להסיק זאת. 1) סך כל האנשים שנעשו פחות דתיים 2) כמה מהם נולדו בבית חרדי 3) על איזה רמת דתיות הם שומרים כיום. ג'יס - שיחה 20:23, 20 ביוני 2012 (IDT)
בעצם אני רואה כעת אכן אין נתון שיאפשר לחבר בין שלשת הנתונים. עדיין אני תמה איך אורי רדלר כנראה כן הצליח לחלץ נתונים בנושא בכתבה הזו. אולי אפנה אליו. תודה על תשובתך, ג'יס - שיחה 20:57, 20 ביוני 2012 (IDT)


ג'יס, אני הסתמכתי על נתונים שונים במקצת, אך הם אינם שונים בעיקרון. לבד מזאת, לדעתי אתה מסתכל על הטבלה הלא נכונה. הסתכל על הטבלה בעמוד 24.

עולה ממנה כי מבין היהודים בני עשרים ומעלה (3.739 מיליון): א. 19 אחוז מבין אלו המגדירים עצמם חרדים היום גדלו בבית בטווח מסורתי-דתי עד חילוני (כלומר, 58,121). ב. 28 אחוז מבין אלו המגדירים עצמם דתיים היום גדלו בבית בטווח מסורתי-דתי עד חילוני (כלומר, כ-122,724).

מכאן נובע כי כלל החוזרים בתשובה הוא 180,845.

ובכיוון ההפוך: א. 297,622 מאלו שגדלו בבית דתי מגדירים עצמם היום בטווח מסורתי-דתי עד חילוני.

מכאן נובע כי כ-6.06 אחוז מכלל שגדלו בבית מסורתי-דתי עד חילוני הפכו דתיים או חרדים. ובכיוון ההפוך, כ-39.9 אחוז מאלו שגדלו בבית דתי או חרדי הפכו מסורתיים-דתיים עד חילונים. הנתונים אינם כוללים חרדים בגלל בעיה בדגימה ומיעוט תצפיות.

במלים אחרות, יש 1.645 חוזרים בשאלה על כל חוזר בתשובה.

אם נבחן את הנתונים לפי מעבר "נקי" (כלומר, בחינה של כמה חילונים הפכו חרדים או דתיים או להיפך, תוך התעלמות מהמעבר לקבוצת מסורתיים-דתיים) כי אז יתברר כי יש 77,068 חילונים שהפכו חרדים או דתיים; ו-178,150 שהיו דתיים או חרדים והפכו חילונים.

במאמר הצבעתי על יחס של 2.26 חוזרים בשאלה על כל חוזר בתשובה. נתונים אלו, שהם שונים במקצת, מצביעים על יחס של 2.31 חוזרים בשאלה על כל חוזר בתשובה.

הייתשלהדוס - שיחה 00:08, 21 ביוני 2012 (IDT)

"אם נבחן את הנתונים לפי מעבר "נקי" (כלומר, בחינה של כמה חילונים הפכו חרדים או דתיים או להיפך, תוך התעלמות מהמעבר לקבוצת מסורתיים-דתיים) כי אז יתברר כי יש 77,068 חילונים שהפכו חרדים או דתיים; ו-178,150 שהיו דתיים או חרדים והפכו חילונים. " נדמה לי שאתה טועה פה, 3 אחוז מהחילוניים היו דתיים קודם, קרי 46 אלף, לעומת 24 אלף מהחרדים שהיו חילונים, ו-26.28 אלף מהדתיים שהיו חילוניים. אתה יכול להסביר איך הגעת למספרים לעיל? בברכה, --איש המרק - שיחה 09:47, 21 ביוני 2012 (IDT)
הייתשלהדוס, תודה רבה. איש המרק, אני לא מתמצא מספיק בנבכי המספרים כדי להכריע כאן, אך האם הסתייגותך\שאלתך מגיעה לכדי התנגדות להוספה לערך של המספרים שהוא הגיע אליהם? ג'יס - שיחה 02:04, 23 ביוני 2012 (IDT)
איש המרק - בטבלה מצוין כי 14 אחוז מאלו שהם "מסורתיים, לא כל כך דתיים" גדלו בבית דתי. כלומר, 131.74 אלף איש. נוסיף להם 46.41 אלף שגדלו בבית דתי והם עתה חילוניים ואנו מגיעים ל-178.15, בדיוק כפי שציינתי. לא ברורה לי הסתייגותך. הייתשלהדוס - שיחה 14:43, 25 ביוני 2012 (IDT)
הוספתי את הנתונים בתוספת הסתייגות, וגם נתונים נוספים מכאן ועוד. --ג'יס - שיחה 15:48, 27 ביוני 2012 (IDT)

כאן בית-זרע כאן בית-נטע (מדרש קוהלת רבא)[עריכת קוד מקור]

האם מישהו יכול למצוא היכן בדיוק? -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

יש בקהלת רבה פרשה ד' (על פסוק ו') "כמה בית זרע יש בה, כמה בית נטע יש בה". הציטוט המדוייק שחיפשת לא נמצא שם, אבל כן בבראשית רבה (יט, ג). -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

דפים נצפים[עריכת קוד מקור]

איך אני צופה בסטטיסטיקת הדפים הנצפים ביותר רמה היומית החודשית והשנתית בעברית במסגרת ויקיפדיה העברית ולא באתר חיצוני של קרן ויקימדיה? 109.253.135.137 01:33, 15 ביוני 2012 (IDT) נהג מרכבה2 - שיחה 12:46, 20 ביוני 2012 (IDT)

שאלה ציורית בביולוגיה[עריכת קוד מקור]

איך מגיע ה mRNA ל rRNA ומהיכן צץ הtRNA לאינטראקציה הזו?. מצידדי שיהיה פירוט מינימאלי בעליל. זה בדיוק הנחוץ לי (שואל מעניין אישי!). תודה!

תפקידו של ה-tRNA הוא לקרוא את הקודון (שלשת הנוקלאוטידים) אשר נושא ה-mRNA, ובמידה והוא בעל החומצת אמינו המתאימה לשלשה (על-פי הקוד הגנטי) הוא נקשר אל הריבוזום, שם היא תצורף לשרשרת נבנית של חלבון. ה-tRNA עומד, אם כן, במרכזו של תהליך התרגום.
כן אבל "מהיכן הוא צץ"? בברכה.
מסונטז על ידי אנזים. בדומה לכמעט כל מולקולה מורכבת בגוף. יוסי מחשבון אחר - שיחה 15:46, 20 ביוני 2012 (IDT)
האינטראקציה בין ה mRNA ל rRNA מעוררת את סינתוזו?, מעניין.
ככלל (עם יוצאים מהכלל), מולקולות ויונים בתא החי אינן מובאות לאתר ספציפי ע"י נשאים ספציפים, אלא נעות בדיפוזיה אקראית ברחבי התא: הן מתנגשות ללא הרף במולקולות שכנות שמעבירות להן אנרגיה קינטית ומסיעות אותם לכאן ולשם. למרות זאת, התא בנוי כך שתהליכי החיים בו מתמידים - וזה באמת מדהים. 94.159.162.26
זה לא נכון. דברים לא סתם צפים בתוך התא מכאן לשם. גילגמש שיחה גם אני משתתף במיזם העשור! 20:10, 20 ביוני 2012 (IDT)
שכחתי לציין, כמובן, שמולקולות מגיעות לאזורים מסוימים ונקשרות לאתרים מסוימים או למולקולות אחרות כתוצאה מאינטרקציות כימיות. 94.159.162.26
ע"ע w:Transfer_RNA#tRNA_biogenesis. יוסי מחשבון אחר - שיחה 20:56, 20 ביוני 2012 (IDT)

יש הסבר מעולה באתר ויקיספר בתוך ביוכימיה/תהליך התרגום עבור תלמידי בגרות :

  • mRNA - רנ"א שליח

מבנה משתנה : מולקולה חד גדילית לנראית בעלת אורכים משתנים (האורך תלוי באורכו של הגן ממנו סונתזה המולקולה).
תפקיד : להעביר את המידע הגנטי מהגרעין לריבוזום.

  • rRNA - RNA ריבוזומלי - מרכיב מרכזי במבנה הריבוזום, שזה סוג של תא.
  • tRNA - רנ"א מסיע/מוביל/מעביר - תפקיד : העברת המידע מהרנ"א ליצירת חלבון.

יש לך פירוט על התהליך, שלבי תהליך התרגום, ויש תמונות, אולם בכדי להבין חייבים לקרוא הכל.

אם זה ההסבר שמופיע ב"ביוכימיה/תהליך תרגום" בויקיספר, כדאי לעדכן אותו. עם ההסבר הזה הקוראים יכשלו במבחן. ריבוזום הוא סוג של תא? גילגמש שיחה גם אני משתתף במיזם העשור! 14:39, 21 ביוני 2012 (IDT)
הם לא יכשלו, משום ששום מורה לא מלמד כך. הכוונה היא, כנראה, ל"שזה סוג של אברון בתא", למרות שגם זה לא לגמרי מדוייק. יתכן שהשואל למעלה לא השלים את כל המשפט המקורי. שגיאה במקור, שהיא בבירור שגיאת עריכה, פחות סבירה (תלוי בביצוע הגהה ובאיכותה). בנצי - שיחה 13:25, 23 ביוני 2012 (IDT)

זיהוי גזע כלב[עריכת קוד מקור]

מהו גזע הכלב הזה? האם הוא מעורב? ואם כן, מישהו יכול לנחש מאיזה גזעים? איש השלג - שיחה 16:56, 20 ביוני 2012 (IDT)

רוב הסיכוים שהוא מעורב, איני יודע לאיזו מטרה חשוב לך הגזע, אם באמת חשוב לך תבצע בדיקת דם ובקש זיהוי. --93.172.235.219 20:43, 20 ביוני 2012 (IDT)
אני לא יודע אם אפשר לזהות גזע של כלב לפי בדיקת דם, לתאי דם אדומים אין גרעין. אתה עושה צחוק? גם אם זה אפשרי, אני לא מאמין שמישהו עוסק בזה. בכל אופן, זה לא כזה חשוב לי, רק סיקרן אותי לדעת. למישהו יש ניחוש? עדיף מושכל. איש השלג - שיחה 22:57, 20 ביוני 2012 (IDT)
לגבי בדיקת הדם - לא משנה שלתאי דם אדומים אין גרעין. בדם יש עוד כל מיני דברים מלבד תאי הדם האדומים. יתכן שכן ניתן לבדוק את זה עם בדיקת דם. לגבי ניחוש - אין לי מושג. יתכן שמשתמש:Yova ידע. גילגמש שיחה גם אני משתתף במיזם העשור! 23:13, 20 ביוני 2012 (IDT)
הייתי קצת מהיר בהכללה שלי; בדם נמצאים גם תאי דם לבנים, להם יש גרעין. זה ידוע לי. מה שכן, דם הוא לא הדרך הטובה ביותר לחילוץ DNA וגם לא שיער, דומני שגם חוקרים שממצים DNA משיערות קובעים את זהות האדם על פי איזה סמן חלבוני ייחודי ולא ע"פ ה-DNA כולו. איש השלג - שיחה 00:02, 21 ביוני 2012 (IDT)
אם כבר הגענו לדבר על חילוץ DNA אתרום את חלקי: אין בעיה לעשות בדיקת DNA על דם. בטח שמעת על מעבדות לזיהוי פנימי שעושות את זה. לגבי שיער - אני לא יודע. אפשר ללכת גם על סימנים חלבוניים כפי שקראת לזה. זה לא ממש חלבון, אלא גלוקופרוטאין (חלבון הקשור לפחממה) והם משמשים את הגוף להבדיל בין עצמי לזר. אני לא שמעתי שמשתמשים בדבר כזה לזיהוי, אך באופן תאורטי נראה לי שאפשר. גילגמש שיחה גם אני משתתף במיזם העשור! 06:22, 21 ביוני 2012 (IDT)
אפשרי, אבל מכיל פחות מידע ולכן פחות ודאי. מוטציות אקראיות גורמות לשינוי השרשרת שמרכיבה את החלבון, לרוב ללא שינוי בתפקוד החלבון. התוצאה בפועל היא סמנים חלבוניים - מקבילים לגמרי לסמנים גנטיים אבל קלים הרבה יותר לזיהוי. למעשה השיטה הייתה בשימוש עשרות שנים לפני ריצוף גנטי. אני חוזר וממליץ לקרוא את Genes' Peole and Languages. אולי אני צריך להפוך את זה לחתימה בנוסח Carthago Delendum est. אילן שמעוני - שיחה 10:05, 21 ביוני 2012 (IDT)

ניתן לזהות גזעי מהם 'מורכב' הכלב על ידי בדיקות דם. הדבר נעשה על מנת לזהות בעיות ומחלות פונטציאליות שעלולות להיות לכלב עקב השתייכותו לגזעים המועדים ללקות בבעיות שכאלו. מוסיף לדוגמא קישור למרפאה וטרינרית שעוסקת באבחון שכזה - http://ashdod-vet.co.il/apage/81889.php 31.210.177.233 11:02, 22 ביוני 2012 (IDT)

במידה ואני מוסר ראיות למשטרה, באיזה מקרים העבריין ידע זאת? יש דרך למסור ראיות לא באנונימיות מול המשטרה אלה רק מול העבריין?[עריכת קוד מקור]

במידה ואני מוסר ראיות למשטרה, באיזה מקרים העבריין ידע זאת? יש דרך למסור ראיות לא באנונימיות מול המשטרה אלה רק מול העבריין?

זכור לי שבאתר של משטרת ישראל יש שירות מלשינון. לא יודע אם זה קיים עדיין. תוכל לנסות.

תודה. אבל אני לא הסברתי את עצמי נכון. אם אני מעוניין ללכת למשטרה ולהגיש תלונה נגד אדם כל שהוא (לא משנה אם אני הנפגע או מישהו אחר).
השאלה באילה מיקרים, ואיך יכול הבן אדם שהגשתי נגדו את התלונה, לגלות שאני זה שהגשתי את התלונה/מסרתי את הראיות נגדו.
נסה לשאול את משתמש:אריה ענבר גילגמש שיחה גם אני משתתף במיזם העשור! 17:00, 22 ביוני 2012 (IDT)

מותו של גאיוס סמפרוניוס גרקכוס[עריכת קוד מקור]

שלום לכולם אשמח אם משהו יכול לפרט קצת יותר על מותו של גאיוס סמפרוניוס גרקכוס ממה שכתוב. אני יודע שגאיוס ואנשיו התבצרו בגבעה והיה מומ בו נשלח נער...עד שלבסוף תקף קונסול את המבצר אשמח לפרטים על הקונסול, מי הנער שלנשלח, מדוע סירבו לקבל מומ וכו'. תודה מראש--93.172.235.219 20:41, 20 ביוני 2012 (IDT)

על שאלה כזאת לא ניתן לענות במסגרת "הכה את המומחה". בשלב זה נסה את הערך האנגלי המקביל. (או כל שפה אחרת שאתה שולט בה) גילגמש שיחה גם אני משתתף במיזם העשור! 20:44, 20 ביוני 2012 (IDT)
אין שם פרוט על הנושא - אני חושב שפלוטארכוס כתב על זה. איך אף אחד לא יודע? - אני אחפש חומר ואוסיף על כך בהמשך...--93.172.235.219 20:57, 20 ביוני 2012 (IDT)
זה שאף אחד לא הוסיף לא אומר שאף אחד לא יודע. אם אתה רוצה להוסיף כדאי שתרשם :) גילגמש שיחה גם אני משתתף במיזם העשור! 21:19, 20 ביוני 2012 (IDT)

פסטרנק[עריכת קוד מקור]

האם משהו יודע מה פירוש שם המשפחה 'פסטרנק' ,מהיכן הם מגיעים וכו'? תודה.95.86.77.35 חזי.

  • אין לי מושג, אבל מתברר שלויקיפידתנו יש כיוון: "פסטרנק" לפי הדף הזה, הוא גזר לבן בשפות מזרח אירופיות (בפרט רוסית, ופולנית). emanשיחה 11:52, 21 ביוני 2012 (IDT)
החיפוש אכן העלה שזה en:Pastinaca - סוג של שורש אכיל. אולי באמת קוראים לזה גזר לבן. גילגמש שיחה גם אני משתתף במיזם העשור! 11:58, 21 ביוני 2012 (IDT)

10 שאלות[עריכת קוד מקור]

אהלן, טוב אני לא מספיק לקרוא ולהגיב וכבר הדף עף 10 עמודי ארכיון אחורה. אז קראתי מה שנכתב בתגובות לשאלות שלי והייתי רוצה להמשיך.

  1. בקשר לבנצי וקשת בענן - עדיין לא ברור לי, איך מקום גיאומטרי של כל הנקודות קשור? ומה זה אומר? אני יכול להבין שבמגעל כל הנקודות במרחק שווה מהמרכז, אבל מה זה קשור? הרי יש אוויר מולי, קרני אור עוברות דרכו (ודרך הטיפות מים בו, ולמה אין קשת כשיש גשם?!) אז צריכים אם כבר להיות הרבה מעגלים (ושוב, לא ברור לי בכלל למה מעגלים)! מכל טיפת מים יוצא ספקטרום בקו ישר. איך עובד הסידור הזה? דווקא הערך זוהר עננים שנתן שמוליק מחזק את דבריי, אתה לא רואה קשת בעננים שם, אתה רואה את העננים "צבועים" בצבעי קשת!
  2. בקשר למראה ופליטת פוטונים שהיו אמורים ללכת לכל מקום ולהגיע לעין שלי בבלגן ולא בסידור: השאלה שלי היא מלכתחילה בסדר גוגל של פוטונים ולא גלים. כי גם אם לאור יש *תכונות* של גלים, הוא עדיין מורכב מחלקיקים בודדים. ואם אתה מנסה למשוך לתיאור גלי אז איך תגיד שה*תיאורים* שקולים?! הרי כל הבעתיות נובעת מזה שהם לא שקולים (התיאורים, האור כן). מה זה רלבנטי שאור אולי עובר בכמה מקומות בו זמנית בהסתברויות שונות, בסופו של דבר, שולחים קרן והיא נפלטת בזויות מסוימת מהמולקולות או אטומים של המראה. למה היא חוזרת בזווית מסוימת אם זה באמת אקראי הפליטה של פוטונים מאטומים?
  3. למה קווי כוח של שדה מגנטי מסביב למגנט הם קמורים ולא ישרים? המגנט משפיע על השדה האלקטרומגנטי כמו מסה על מרחב - ולמה יש גם גרביטונים? ממה עשוי השדה האלקטרומגנטי? ממה עשוי הכוח המגנטי? (ברור שאני לא מצפה לשמוע על יסודות אלא על חלקיקים אלמנטריים כל שהם)
  4. איך פוטון מתקדם? למה בכלל שיחפשו תווך אם זה עדיין קיים הניסוח "הפרעה בשדה"
  5. אם המרחב מתעקם ועוד אומרים שיש לו אלסטיות אז הוא עשוי ממשהו? כשחור שחור דועך יהיו גלים במרחב?
  6. אם היו גרביטונים, אמרו לי פעם, שהם היו נמשכים זה לזה. אז עובדה שאין! נכון?
  7. עוד שאלה לגבי ניטון, בין חובבי הפיזיקה תמיד חוזרת השאלה אחרי איינשטיין הפיזיקה הניוטונית הופרכה לגמרי ואפשר להשתמש בה לאובייקטים גדולים ואיטיים ואז אפשר להזניח את זה שהיא שגויה או שהיא אמיתית לאובייקטים מקרוסקופיים איטיים?
  8. איך מגבר חשמלי עובד, למשל כשמדובר מוליך למחצה (אאלט) שפולט יותר אנרגיה ממה שהוא קיבל, זה מתישהו נגמר לו?
  9. איך יודעים אם השמש מקיפה את כדהא או להפך? ונא לא להגיד שכשיוצאים מכדהא רואים את זה. וגם כוכבים ברקע לא יעזרו, לפחות אני די חושב, ואני גם יודע שזה להקיף מרכז מסה ולא את הפיזי. קראתי גם על מאדים נדמה לי, שיוצא שהשמש מקיפה את המרכז מסה המשותף שלהם או משהו כזה.
  10. לפי מה האנושות מאפסת את השעונים? לא פרקטית, אלא עקרונית. ב. ככל המערכת ייחוס נעה מהר יותר לעומת מערכת ייחוס אחרת מה היחס להאטה בזמן? האם מערכת ייחוס במהירות האור היא זמן מוחלט?

תודה! --Meni111 - שיחה 17:37, 21 ביוני 2012 (IDT)

הרשתי לעצמי לתקן לך טעויות בתחביר ויקי (מספור סעיפים) כדי שהטקסט יהיה קריא. בברכה, MathKnight-at-TAU - שיחה 18:13, 21 ביוני 2012 (IDT)
אני לא בנצי, אבל אענה חלקית בכל זאת. נניח שהשמים צחים ממערב לך והשמש מאירה שם לקראת השקיעה, אבל ממזרח חשרת עננים ממטירה גשם זלעפות. נקפיא את הסצנה לרגע, ונבדוק איזה טיפות מקיימות כך שהזווית שמש - טיפה - עין (העין שלך) שווה ל 42°18 מעלות? איך לדעתך יראו לך כל הטיפות האלו? אילן שמעוני - שיחה 19:46, 21 ביוני 2012 (IDT)

אוקיי נראה לי שקלטתי. מה לגבי למה אין כשיש גשם?

השמש צריכה להיות די נמוכה על מנת שהטריק יעבוד, אחרת יצא שהטיפות שמחזירות צבע נמצאות בינך לבין האדמה, ואין שם מקום לכל כך הרבה טיפות. אילן שמעוני - שיחה 19:09, 22 ביוני 2012 (IDT)
3. מגנט מורכב מצמד של "מטענים" מגנטיים בעלי סימן הפוך. לכן תמיד קווי שדה מגנטיים יוצאים מהקוטב החיובי לשלילי, בדיוק כמו שדה חשמלי. זה לא דומה למסה כי אין מסה שלילית. כוח מגנטי וגם כוח חשמלי, בהסתכלות של חלקיקים, הם תגובות בין פוטונים לכל חלקיקים בעלי מטען חשמלי. כוח מגנטי או חשמלי בין שני חלקיקים טעונים הוא מעבר של פוטונים. ‏Setresetשיחה 20:56, 21 ביוני 2012 (IDT)
עדיין לא ברור, למה ישר מדובר על "תכונה" אני רוצה לדעת מה זה המטען הזה, איך הוא מוקרן מתוך המגנט? למה הקווים עגולים ולא ישרים (אין קשר למגיע מחיובי לשלילי -עצם העקמומיות). הדימיון למסה היה לא בקטע של הכוחות עצמם אלא של ההתעקמות, שאולי המגנט מעוות את מה שאתם קוראים לו השדה האלקטרומגנטי - שגם הוא אני לא מבין איפה יש פה שדה ולמה צריך אותו כתווך. אילו פוטונים עוברים בין שני מגנטים, וירטואלים?
העקמומיות של קוי השדה כן נובעת מזה שהם יוצאים מהקוטב החיובי אל השלילי. אין משמעות לעצם העקמומיות, בניגוד למה שאתה חושב. המטען לא מוקרן מתוך המגנט אלא נשאר בתוך המגנט, והמטען הזה יוצר שדה מגנטי. המטען לא משפיע על שדה אלקטרומגנטי, ולא ראיתי מישהו מדבר על שדה אלקטרומגנטי בהקשר הזה. תא הנתפש לתפל ולא לעיקר בהקשר של העקמומיות - אין לה משמעות בהקשר של שדה אלקטרומגנטי, זה לא משנה כלום אם קווי שדה מגנטיים הם ישרים או עקומים, לגבי השפעתם על תנועה של גופים. אם תקרא את הערך שדה מגנטי, זה יעזור לך להפנים כמה מושגי יסוד, ולדבר בשפה יותר מדויקת מבחינה פיזיקלית. ‏Setresetשיחה 13:55, 24 ביוני 2012 (IDT)
אחי מה זה לא משנה? יש עקוממיות בטבע בלי גורם שישפיע?! אנחנו בני האדם לא מסוגלים בכלל להבין דבר כזה שיהיה מסלול עגול סתם ככה. בדיוק כמו שקרן אור בנוחכות מסה "עפה" ישר. צריך הסבר, למה זה מתעגל ככה, מהי ההשפעה של המטען על השדה, מה האינטראקציה ביניהם ואיך גלים אלקטרומגנטים נעים.
5. המרחב לא עשוי שום דבר ככל הידוע לנו כיום. להגיד שיש לו "אלסטיות" זה לא נכון, זאת הפשטה שנועדה להסביר באופן אינטואיטיבי תופעות מסוימות. גלים גרוויטציוניים טרם נצפו בניסוי, אבל התיאוריה מנבאת שהם קיימים בהרבה תגובות שונות. אני לא מומחה אבל אני מנחש שגם בדעיכה של חור שחור. ‏Setresetשיחה 20:56, 21 ביוני 2012 (IDT)
לגבי 2: האור אומנם נע בחלקיקים, אבל החלקיקים נעים בכמה מסלולים במקביל. חלקיק אחד יכול להיות בכמה מקומות באותו זמן, על פי תורת הקוונטים. לכן החישובים לגביו מסובכים הרבה יותר, ובסדר גודל גדול מאוד נוח להפשיט אותו לגלים. אני מציע לך לקרוא את הערך ניסוי שני הסדקים, ובפרט לראות את הסרטון שמקושר אליו בפסקאת "קישורים חיצוניים" שם. זה יכול להסביר לך קצת את המוזרות של תורת הקוונטים. בלנק - שיחה 21:10, 21 ביוני 2012 (IDT)

אני מכיר את הניסוי, אם היו 4 סדקים האלקטרון היה עובר דרך 4? זה לא קשור לפוטון אגב נכון? כי על פוטונים שנפלטים מהמראה מדובר, שהם היו צריכים לצאת בכאוס מהמראה אבל הם מגיעים אליי בסדר בו הם הגיעו למראה מהאובייקט וכך אני רואה את האובייקט. שים לב לאפקט קומפטון שמופיע פה בויקיפדיה עם זווית תטא. וגם מה זה הקופסא השחורה שם שקובעת את הזווית?

לא יודע לגבי ארבעה סדקים, קשור לפוטון- הניסוי בוצע במקור עם אור, ורק שנים רבות אחרי זה בוצע עם אלקטרונים. הפוטונים עצמם לא מגיעים אלייך בסדר שבו הם הגיעו. גלי האור (שמכילים המוני פוטונים) מגיעים בסדר שבו הם הגיעו. ב חלקיק בודד, שאתה מתבונן בו, יתנהג בצורה אחת, אבל כל הפוטונים, כקולקטיב, יתנהגו כמו גל, ולא כמו אוסף של חלקיקים. בלנק - שיחה 13:00, 22 ביוני 2012 (IDT)

עכשיו לגבי מגברים. המגבר לא מוציא יותר אנרגיה ממה שהוא מקבל. יש לו שתי כניסות. אחת של אות (סיגנל) חלש שרוצים להגביר, ואחת של חשמל. היציאה היא הסיגנל מוגבר. בטרנזיסטור נקודת הבסיס (זו ששולטת על המתח בצומת) מקבלת את הסיגנל, הקולקטור מקבל פשוט זרם, והאמיטר מוציא סיגנל מוגבר. אילן שמעוני - שיחה 19:17, 22 ביוני 2012 (IDT)

ווי עובר[עריכת קוד מקור]

מה שמו של הסימן המוסכם הזה שנקרא בפי העם "V" שסנמן על תשובות שתלמיד ענה נכונה?. בברכה.

w:Tick (check mark)

שדה משמר- שאלה[עריכת קוד מקור]

יהיו U1 וU2 קבוצות פתוחות בR3 וF שדה וקטורי המוגדר על האיחוד של שתיהן. נתון שF משמר על U1 וגם משמר על U2.

האם F משמר על U1 חיתוך U2 אם יודע שזו לא קבוצה קשירה?

אני מתלבט. מצד אחד ההגדרות כולם רוצות תחום קשיר בשביל להתחיל לדבר על תכונות. ומצד שני- כל תחום חיתוך מוכל בU1, כלומר אינטגרל על כל לולאה סגורה נותן אפס. ואם אינטגרל על כל לולאה סגורה נותן אפס אז השדה משמר גם על החיתוך. ואני לא בטוח אם זה שהתחום לא קשיר לא פוגע בלוגיקה הזאת. 79.176.215.240 22:26, 21 ביוני 2012 (IDT)

מה שאתה אומר (שכל לולאה סגורה בתחום החיתוך היא גם לולאה סגורה בתחום U1 (וגם ב U2), ולכן האינטגרל עליה חייב להתאפסף נשמע משכנע, וקשה לי להאמין שהפעם המתמטיקאים יצליחו להרוס את זה עם ההתחכמויות שלהם. אבל לך תדע. emanשיחה 02:08, 22 ביוני 2012 (IDT)
אותם יכולות התחכמות זה מה שמחשים בחדו"א... התנאי של המשפט "אם כל לולאה סורה נותנת אפס אז שדה משמר" הוא "יהי F רציף בתחום קשיר". 79.176.215.240 11:27, 22 ביוני 2012 (IDT)

אינטראקציות בין מאורי לאבוריג'ינים[עריכת קוד מקור]

היו?, לפני ביאת הבריטים?

אני לא יודע אם יש עדויות על קשר כזה, אבל הוא נראה לי לא סביר במיוחד, המרחק בין ניו זילנד לאוסטרליה הוא 1500 ק"מ, כמעט בלי (בכלל בלי?) איים באמצע. באוסטרליה התיישבו כבר לפני 50 אלף שנה, ובניו זילנד רק לפני 700 שנה, מה שכנראה אומר שהרבה יותר קשה להגיע לניו זילנד מאשר לאוסטרליה. לי נראה שאם היה קשר כזה הוא היה מקרי (סירה שנסחפה) ולא עקבי. בברכה, --איש המרק - שיחה 10:44, 22 ביוני 2012 (IDT)
אני נוטה להסכים עם איש המרק, אם כי איני מומחה גדול לאזור זה. יתכן שהאנגלים ידעו טוב יותר. נסה לשאול בדף השיחה הרלוונטי אצלם. גילגמש שיחה גם אני משתתף במיזם העשור! 16:59, 22 ביוני 2012 (IDT)

שאלה צבאית - המזרח התיכון הקדום[עריכת קוד מקור]

האם בקרב הכנענים, הפלשתים, הישראלים, או שאר עמי האזור היה נהוג לבצע "War cry" לפני מלחמה?, כמו כאן למשל.

אין לי הוכחה חד משמעית, אך אני חושב שכן. תיאורי קרבות מפורטים מהמזרח הקדום הם מעטים. יתכן שאפשר למצוא את המידע שאתה מחפש בפואמה ובבוליטן שפורסמו במצרים לזכר קרב קדש. חפש ברשת את הטקסט המלא של היצירות האלה ותראה אם מוזכרת שם קריאת קרב. יחד עם זאת, בהתחשב בכך שקריאות קרב וצלילים מאיימים אחרים כגון הקשת כלי נשק, נגינה בכלים רועשים הייתה מקובלת מאוד אצל עמים אחרים, אין סיבה להניח שזה לא היה קיים גם במזרח הקדום. גילגמש שיחה גם אני משתתף במיזם העשור! 16:58, 22 ביוני 2012 (IDT)
ולמעוניינים להרחיב את ידיעותיהם ואולי גם לתרגם - יש ערך בוייקיאנגלית על זעקות קרב. Danny-wשיחה 09:53, 23 ביוני 2012 (IDT)

כיצד ניתן להוכיח כי חתימת אדם על מסמך אכן שייכת לו?[עריכת קוד מקור]

במקרה בו אני מכין מסמך משפטי מחייב ומכתים עליו את פלוני, ופלוני מפר את ההסכם לאחר מכן, כיצד ניתן להוכיח שאכן זה החתום על המסמך הוא אותו פלוני? מה יכול למנוע מפלוני לומר שזייפו את חתימתו? איש השלג - שיחה 01:10, 22 ביוני 2012 (IDT)

ראשית, באופן מפתיע, אנשים לא נוהגים להתכחש לחתימתם. רוב הסיכויים שהמפר יודה שהוא חתם על המסמך, אבל מסיבה כלשהי הוא לא הפר אותו או שההפרה היתה מוצדקת. שנית, אם הוא אכן יכפור בחתימתו, אפשר להוכיח את זה שהוא אכן שחתם בעדות של מי שנכח בעת החתימה (או באישור נוטריוני אם החתימה היתה בפני נוטריון) או בהשוואה בין כתב היד בחתימה לכתב ידו. אמיר מלכי-אור - שיחה 01:54, 22 ביוני 2012 (IDT)

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי.

אני מאמין שזה קצת יותר מסובך מזה. הוא יכול לזייף את כתב ידו באותו המעמד על מנת שלא יהיה דומה למקור. עורכי הדין חותמים על אלפי מסמכים כאלה בשנה, מה הסיכוי שהם יזכרו שני חותמים מסויימים? איש השלג - שיחה 10:29, 22 ביוני 2012 (IDT)
בעדות בבית משפט, גרפולוג מקצועי מצליח לזהות סימנים מיוחדים בכתב שהם כמו טביעת אצבע.גם אם למדת כתיבה תמה והכתב השתנה, עדיין ישנו סגנון כתיבה מסוים.רונאלדיניו המלך - שיחה 12:04, 22 ביוני 2012 (IDT)

שאלה בקולנוע[עריכת קוד מקור]

באיזה שנה התחילו להופיע על המסך קומדיות הקולג' ה"קינקיות" (יחסית לאותה תקופה), כמו "100 בנות" או "אמריקן פאי"?.

אני מאמין שההצלחה הקופתית של "אמריקן פאי" שיצאה בשנת 1999, פתחה גל של קומדיות קולג' וולגריות. 82.81.26.244 11:15, 22 ביוני 2012 (IDT)

שאלה בבדידה[עריכת קוד מקור]

האם כאשר {A={x € R|sin x=0 A בת מניה???

כן, כי זה אומר ש כש-k שלם ויש רק מספר בן-מנייה של שלמים. שדדשכשיחה • ב' בתמוז ה'תשע"ב • 10:53, 22 ביוני 2012 (IDT)

שאלה נוספת בבדידה[עריכת קוד מקור]

האם כאשר {A={x € R|sin x=0 A A אין סופית

כן, מאותה סיבה (יש אינסוף שלמים)
בלטך: והתשובה: ואז , כלומר: היא שוות עוצמה לקבוצת המספרים הטבעיים שהיא אינסופית ובת-מנייה. בברכה, MathKnight (שיחה) 14:57, 22 ביוני 2012 (IDT)

איך ניתן לזהות מי הוא סיני ומי הוא יפני?[עריכת קוד מקור]

על פי העיניים, נכון? 82.81.26.244 11:13, 22 ביוני 2012 (IDT)

מניין לך שאפשר לזהות? אתה יכול להבדיל בין אנגלי לצרפתי לפי המראה בלבד? ההבדלים בין המראה של האדם המערבי לבין אנשי המזרח הרחוק נובעים כנראה מסיבות גאוגרפיות־אבולוציוניות (ראה הסבר של בלדד השוחי בנושא). ליפנים ולסינים יש יותר קרבה משפחתית מאשר להם ולמערביים, אבל הם אינם רחוקים מספיק כדי שיהיה קל להבדיל ביניהם. נו, טובשיחה 16:19, 22 ביוני 2012 (IDT)
סין היא מקום ענקי. יש בה לאומים רבים ושפות רבות. לומר על אדם שהוא סיני, זה כמו לומר עליו שהוא אירופי. אני לא בטוח שקל להכליל משהו גופני, על כל הסינים, שלא קיים אצל אף יפני. עִדּוֹ - שיחה 16:23, 22 ביוני 2012 (IDT)
למות על חוכמולוגים. מזרח אסיאתים מבדילים, באחוזי דיוק גבוהים, בין סיני, יפני וקוריאני. אין לי שמץ של מושג איך. אילן שמעוני - שיחה 19:05, 22 ביוני 2012 (IDT)
השפות שונות. למה למשל בסין יש הרבה צ'אנג אך כמעט שאין קוואזאקי? בכל מקרה, כדאי שמומחה בלימודי המזרח הרחוק יענה תשובה מלאה ומדויקת יותר. בברכה, MathKnight (שיחה) 20:43, 22 ביוני 2012 (IDT)
אילן, אני אסביר לך בדיוק איך הם מבדילים. הם מבדילים לפי השפה והמבטא. כמו שכל אירופאי יבדיל בין בריטי לבין אירופאים אחרים לפי השפה והמבטא. בתמונת סטיל, קשה להבדיל בין בריטי לבין בני אירופה האחרים. עִדּוֹ - שיחה 21:16, 22 ביוני 2012 (IDT)
עדו, אני אסביר לך בדיוק מדוע אתה טועה - מדובר על מבחן תמונות שהתרוצץ בדואל בדיוק כשעבדתי עם סינים ותאילאנדים. אילן שמעוני - שיחה 21:20, 22 ביוני 2012 (IDT)
חיפשתי ולא מצאתי את המבחן ההוא, אבל מצאתי את זה: [1] אילן שמעוני - שיחה 21:24, 22 ביוני 2012 (IDT)
מצאתי את המבחן ההוא. לא השתפרתי במאומה היסטריה [2] אילן שמעוני - שיחה 21:35, 22 ביוני 2012 (IDT)
סביר להניח שאסייתים יודעים להבדיל יותר טוב מאיתנו בינם לבין עצמם משום שזו הסביבה בה הם גדלו, ומין הסתם, המוח שלהם יותר רגיש להבדלים האלו מאיתנו. גם בנוגע חיות שאנו חושבים שכולם נראות אותו הדבר, הדבר נובע פשוט מכך שהמוח שלנו לא הסתגל ולמד להבדיל בין המאפיינים. זה לא מבטל את העובדה שלקבוצות שונות יש יחס שונה באחידות הפנוטופית. אני מאמין שהאסייתים (מזרח אסייתים, ליתר דיוק) מראים אחידות פנוטופית גבוהה יותר מאירופאים. שוב פעם, מאמין, לא קראתי שום חומר בנושא, זו אינטואיציה. איש השלג - שיחה 23:46, 22 ביוני 2012 (IDT)
לא נותר כאן, אלא לצטט את דבריו של בלדד השוחי משנת 2005, בתחתית הטור שלו:
"...האם יש דרך פשוטה להבדיל בין סינים ליפנים לקוריאנים לטיבטים או לאוזבקים מלוכסנים?
בניגוד לדעה הרווחת, התשובה היא לא.
...וזה לא כי כולם נראים אותו הדבר. להיפך. זה כי כל-אחד נראה אחרת." (עד כאן הציטוט) Face-smile.svg. Danny-wשיחה 09:12, 23 ביוני 2012 (IDT)
זה כי מר השוחי לא הכיר את החבר סטלין. כמה שנות חיים תחת שלטונו הפורח של חסיד אומות זה ואני מבטיח לך שהסינים היו זהים בכל פרט ופרט ליפנים. גילגמש שיחה גם אני משתתף במיזם העשור! 09:47, 23 ביוני 2012 (IDT)
אני בטוח שיש בתגובה של גלגמש משהו שהחמצתי. חשוד מאד. אילן שמעוני - שיחה 22:26, 23 ביוני 2012 (IDT)
אגב, בכל פעם שההערצה שלי לז'וקוב מופרזת בעיניה (תמונה של ז'וקוב מתנוססת בגאון מעל שולחן עבודתי), משתמשת אשתי בנשק האולטימטיבי ומזכירה שהוא שירת בנאמנות את שטאלין. ואם כבר מדברים על זה - לא רק אני שמתי לב ששטאלין הצעיר היה חתיך-על, ומישהו יצר על זה פוסטר דה-מוטיבציה וזה עוד לפני שהם גילו את התמונות שלו מארכיון האוכרנה הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 10:54, 26 ביוני 2012 (IDT)
הקישור הראשון לא עובד. השני באמת חמוד! גילגמש שיחה גם אני משתתף במיזם העשור! 11:15, 26 ביוני 2012 (IDT)

מה הכוונה במשפט:[עריכת קוד מקור]

"ומי שכותב מקום האיש והאשה יש לו לדקדק ולכתוב דיתבא על נהר פלוני כדאמרינן דעל רכיס נהרא." ובמיוחד בצירוף המילים 'נהר פלוני'. המשפט לקוח מתוך תשובה של רבנו תם. Anonymous - שיחה 13:10, 22 ביוני 2012 (IDT)

הדיין שכותב (בכתובה? בגט?) את מקום מושבם של האיש והאשה צריך לדייק ולהוסיף סימנים מציינים של מקום היישוב, למשל את שמו של הנהר שאליו סמוך המקום, כפי שמזכירים אותו בשמו המלא, 'שעל עיקול הנהר'. (לדוגמא, "פרנקפורט דמיין" ולא סתם "פרנקפורט", ובוודאי כשמדובר בעיירות קטנות שיכולות להיות להן מקבילות רבות). עוזי ו. - שיחה 14:27, 22 ביוני 2012 (IDT)

הדוגמא של נהר מובאת כאן בעקבות מעשה שהיה בגט שנמצא בבית המדרש של רב הונא שנכתב בו "בשוירי מתא דעל רכיס נהרא" ז"א: במקום ששמו 'שוירי' הנמצא על הנהר ששמו 'רכיס' ונשאלה השאלה האם להחזיר את הגט לבעליו או לחשוש שמא הגט שייך לזוג אחר בעל שם זהה(שאלה זו קשורה כמובן במשתנים נוספים)...95.86.77.35 חזי.

שינוי במדיניות ויקיפדיה בעניין פרסומות?[עריכת קוד מקור]

ויקיפדיה החלה לפרסם?, כשאני פותח את אתר ויקיפדיה היום אני מגלה להפתעתי פרסומת לאינטרנט של חברת בזק. זה וירוס או שזה רשמי בוויקיפדיה?

בעיה במחשב שלך. ויקיפדיה נקייה מפרסומות. דניאל תרמו ערך 14:22, 22 ביוני 2012 (IDT)
גם אני נתקלתי בזה בבית קפה משופע מחשבים, עד שלא עשיתי לוגין, היו פרסומות. --‏sir kiss שיחה 15:04, 22 ביוני 2012 (IDT)
צריך לבדוק מול הקרן. גילגמש שיחה גם אני משתתף במיזם העשור! 16:53, 22 ביוני 2012 (IDT)
כנראה מדובר בכניסה לכתובת של אתר מתווך, ולא לכתובת הישירה של האתר. קראתי לא מזמן דיון בעניין באחד מדפי הקהילה. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
נתקלתי בזה בעבר כתוצאה של פרוקסי שקוף [3]. תלונה לספק האינטרנט (אאז"נ נטויז'ן) סדרה את הבעיה. מעצבנים. אילן שמעוני - שיחה 19:59, 22 ביוני 2012 (IDT)
בדיקת פרוקסי [4]kotz - שיחה 20:13, 22 ביוני 2012 (IDT)
כל הכבוד! אילן שמעוני - שיחה 21:37, 22 ביוני 2012 (IDT)
אני פותח השרשור. לאחר שבלינוקס לא הופיעו הפרסומות הבנתי שהבעיה אכן בחלונות. הרצתי סריקה של Malwarebytes' Anti-Malware, ואכן נמצא פלאג-אין לגוגל כרום שהותקן ללא רשותי, כנראה באמצעות תוכנה כלשהי שהורדתי מהרשת. הסרתי אותו והפרסומות אכן הוסרו. ידע הציבור ויזהר...

שיטת הריבועים הפתוחים[עריכת קוד מקור]

בקישור פה: http://www.tapuz.co.il/forums2008/viewmsg.aspx?ForumId=457&MessageId=105432642

זה לא מחייב שb=0? 109.64.244.210 16:39, 22 ביוני 2012 (IDT)

לא, קיבלת בסוף שתי משוואות בשני נעלמים (a,b) תפתור אותן. ♠ גיל כ. (שיחה) ♠ מיפוי ויקיפדיה ♠ 16:50, 22 ביוני 2012 (IDT)
זה הפיתרון, b=0 בגלל זה אני שואל. 109.64.244.210 17:09, 22 ביוני 2012 (IDT)
לי יצא:
תבדוק שוב ♠ גיל כ. (שיחה) ♠ מיפוי ויקיפדיה ♠ 11:36, 23 ביוני 2012 (IDT)
ולמה הביטוי שרשמת שונה מאפס? , לא? 109.64.203.70 12:26, 23 ביוני 2012 (IDT)
יש לך בעיה בהבנת אופרטור הסכימה
אני מקווה שאתה מבין את ההבדל. ♠ גיל כ. (שיחה) ♠ מיפוי ויקיפדיה ♠ 19:42, 23 ביוני 2012 (IDT)

מקום שעומד בשיקוע?[עריכת קוד מקור]

שוב משפט שאני לא מצליח להבין. אכן מדובר על כתיבת גט. "ובאתי לדור במקום פלוני, והוא מקום שעומד בשיקוע. ואם אינו יודע מקום שיקועו יכתב מקום שעמד בו בשיקוע, ואם אין לו מקום שיקוע יכתוב אותו שעומד בו בתוכו באותה שעה, ואז הוא יוצא מכל ספק העיר." מה לדעתם הכוונה במקום שעומד בשיקוע? 82.81.26.244 21:34, 22 ביוני 2012 (IDT)

www.shemayisrael.co.il/publicat/.../%3F%3F%3F%20%3F%3F.doc
שיקוע כאן על פי מילון בן יהודה הוא שם עצם שבא מהשורש ש־ק־ע בבנין התפעל הא השתקע ומקומו הוא שיקועו. Nachum - שיחה 16:27, 25 ביוני 2012 (IDT)

מדוע הזרם בארצות הברית הוא 140ווט ובישראל. 220? הרי יש בכן רק חיסרון והסכנה של התחשמלות לא משנה בין 220 ל140[עריכת קוד מקור]

מדוע הזרם בארצות הברית הוא 110 וולט ובישראל הוא 220 וולט? הרי ישנו רק חיסרון משום שבסכנת התחשמלות אינה שונה בין 220 ל110. וכמה שידוע לנו האמריקאים הם אנשים חכמים....

מסיבות היסטוריות בעיקר. (ומה שאמרת על סכנת ההתחשמלות לא מדויק) ראה כאן. (אגב, גם מה שאמרת על זה שאמריקאים חכמים לא מדוייק. ראה כאן. Face-smile.svg בלנק - שיחה 22:47, 22 ביוני 2012 (IDT)
וגם כאן. אביתר ג'שיחהתרומות • ז' בתמוז ה'תשע"ב • 12:06, 27 ביוני 2012 (IDT).
איך אפשר להגיד שהאמריקאים חכמים שהם משתמשים במערכת האימפריאלית ♠ גיל כ. (שיחה) ♠ מיפוי ויקיפדיה ♠ 11:24, 23 ביוני 2012 (IDT)

על היטלים ופיזיקה[עריכת קוד מקור]

הרבה פעמים במכניקה משתמשים בהיטלים. השאלה שלי כיצד לבחור מערכת צירים שלא תכיל פרדוקס שכן, נגיד שיש לי שתי מערכות צירים במנוחה, אני יכול להגיע לכך ש-וגם -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

זה לא פרדוקס, אלא יותר נראה כמו טעות בהגדרת המערכת שלך. אין מתכון אחד שיפתור לך את כל הבעיות במכניקה. השיטה שאני תמיד מעדיף זה לבחור כציר הX את ציר התנועה של הגוף(אם הוא עומד במקום- הציר של המישור שעליו הוא יכול לנוע) ולפרק את הכוחות לרכיב בציר התנועה ורכיב ניצב לתנועה. דרוש ידע בטריגונומטריה, אתה צריך להכיר את ההגדרות של סינוס וקוסינוס ולראות איך זוויות עוברות למערכת צירים חדשה. בדרך כלל זה לא קשה. באיזה מקרה נתקלת בבעיה שאתה מתאר? Corvus,(שיחה) 10:49, 23 ביוני 2012 (IDT)
כנראה שלא הבנת נכון מהו היטל. ראה בערכים הטלה (מתמטיקה) ומכפלה סקלרית. היטל של וקטור A על B הוא (כאשר הארגומנט בקוסינוס הוא הזווית בין שני הווקטורים). אם מטילים וקטור על וקטור יחידה אורך ההיטל תמיד יהיה קטן יותר מאורך הווקטור המקורי: . מכיוון ש- הביטוי השני שרשמת לא מתאר היטל. בברכה, MathKnight (שיחה) 10:57, 23 ביוני 2012 (IDT)

לדוגמה פה: http://62.90.118.184/_Uploads/6402009_q3.pdf אם אני בוחר במתיחות ככח שאני לא מטיל, ומטיל את mg אני מקבל ש- ומשום כותב השאלה בחר ב . -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

זוהי טעות קלאסית, הנובעת מביצוע פעולה מתימטית ללא רציונאל פיזיקלי. חשדתי בכך עוד כשראיתי את שאלתך המקורית, אבל בינתיים הגיבו לה אחרים בצורות שונות, ללא זיהוי השגיאה.
אתה אמנם יכול להטיל, שרירותית, בכל כיוון, אבל אז הביטוי האחרון שלך איננו בהכרח נכון. ביטוי זה נובע מהחוק הראשון של ניוטון, כלומר, מתייחס לכיוון בו קיים שיווי-משקל של כוחות (סכומם שווה ל-0, ולכן, תאוצה 0 בכיוון זה). משום כך, דווקא על ציר זה - ציר y במאונך לקרקע, יש להטיל את יתר הכוחות. פעולה מתימטית זו מונעת מפשטות התמונה: היא מאפשרת להשתמש בתכונה פיזיקלית המתקיימת בציר זה - תאוצה השווה לאפס. "ובא לציון גואל".
טיפ: בעיה דומה תתעורר לך כשתגיעו לתנועה מעגלית. שם תגלה, להפתעתך, באמצעות שיקול דעת דומה, דווקא את התוצאה השניה שקיבלת. אם תברר לעצמך היטב את התשובה שניתנה לך פה, לא תהיה לך בעיה שם. בנצי - שיחה 15:21, 23 ביוני 2012 (IDT)
כתבתי לפני התנגשות עריכה:
בשני המקרים היו היטלים של שני כוחות על ציר מסויים. רק שבכל מקרה הציר היה אחר.
במקרה הראשון הציר היה מקביל לחוט. ואז ההיטל של T היה כל T, וההיטל של mg, היה "רק" ולכיוון השלילי (כלומר עם מינוס). מותר לעשות את זה. אבל מה שאסור היה לעשות זה להשוות רק אותם. כי בציר הזה יש רכיב גם לתאוצה הרדיאלית! ואם עושים את החוק השני של ניוטון, מקבלים:
לעומת זאת, במקרה השני ההיטלים היו על ציר אנכי. במצב הזה ההיטל של T הוא וההיטל של mg הוא פשוט מינוס mg. על הציר הזה אין שום תאוצה, לכן החוק השני של ניוטון נותן:
ומכאן כן מגיעים לשיוויון כמו שחיפשת.
שיהיה ברור - גם הפירוק הראשון הוא "חוקי". רק אסור לשכוח לשים את כל מה שצריך במשוואה! ואז הוא פשוט מאוד לא נוח. emanשיחה 15:36, 23 ביוני 2012 (IDT)
אתה מפרט מקרה פרטי עמוס מתימטיקה, תוך התעלמות מהמתווה העקרוני אותו תיארתי קודם. אני יודע את הסיבה לכך, אבל רשות רבים זו איננה רכוש פרטי שלך או שלי, והתעלמות זו בעייתית מנקודת המבט של הדיון עצמו - הוא נעשה מפורק ונעדר התייחסויות פנימיות רלוונטיות מאוד. המעגל הזה צריך להיפסק. בנצי - שיחה 18:05, 23 ביוני 2012 (IDT)
אז נשאל אחרת, במדרון הרי אתה מפרק את mg, ואני שואל למה ש-mg לא יהיה הפירוק עצמו? למה שהיטל הכח לא יהיה על פי מה קבעתם ש-mg הוא היתר? -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
המינוי "mg הוא הפירוק עצמו", הוא לא נכון. מה שאתה מתכוון זה "למה לא בוחרים ציר לאורך mg". ושוב, התשובה היא שבמקרה ההוא אנחנו מחפשים את a. לכן אנחנו רוצים למצוא משוואה עבור a. משוואה כזו תהיה רכיבי הכוחות והתאוצה לאורך הציר עליו נמצאת התאוצה, ולא פחות חשוב - הציר שלאורכו אין לכוח הנורמלי N (שהוא לא ידוע) רכיב.
אם היינו בוחרים פירוק אחר של צירים, היו לנו שתי משוואות עם שני נעלמים (גם a וגם N). אפשר לפתור גם את זה, אבל זה סתם מסרובל. emanשיחה 16:01, 23 ביוני 2012 (IDT)
האם קראת את ההסבר שנתתי לך קודם ? אינך מתייחס אליו, ודווקא בו מצוי ההסבר המדוייק לבעיה שאתה מעלה, ולבעיות דומות. אחזור לזה בהמשך. בנצי - שיחה 18:13, 23 ביוני 2012 (IDT)
רגע מדוע לא לבחור בכיוון הנורמל כראש הציר שלי, והיות שאין תנועה בכיוון זה, לבנות משלוש ישר זווית המקיים -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
לא ברור על איזה משולש אתה מדבר.
מה שעושים זה משתמשים במשוואה שנובעת מהחוק השני של ניוטון. ומכיוון שהיא משוואה וקטורית, היא בעצם נותנת לכל ציר משוואה אחרת. והשאלה היא פשוט איך לבחור את הצירים בצורה הכי נוחה, ככה שיהיה הכי קל להגיע למשוואה שרוצים, בהתאם למה שידוע, ולמה שצריך למצוא. emanשיחה 17:11, 23 ביוני 2012 (IDT)
אני בוחר בציר Y שבשיפוע של הנורמל. אני מוריד את mg ובונה משולש. היתר אם כן הוא . אין תנועה בציר שלי כך שאני יודע שהיתר שלי שווה לנורמל. למה זה לא נכון? -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
א. בהמשך למה שניסיתי להסביר קודם, אתייחס לדוגמת המדרון אותה אתה מעלה: ציר x שלך נמצא במקביל למדרון, וציר y, בהתאם, מאונך למדרון, ועליו נמצא, למשל, הכוח הנורמלי N. בשלב ראשון, עליך לשרטט תרשים כוחות מלא, תוך פירוט מלא של הצירים והכוחות, כפי שאני מניח שעשית. בשלב שני, פרק את כל הכוחות המכוונים שלא על הצירים, לרכיבים על שני הצירים. בשלב שלישי, רשום את סכום הכוחות בכל אחד מהצירים. בשלב רביעי, השווה את סכומי הכוחות הללו לערכם עפ"י מצב הגוף לאורך צירים אלה: בציר y, המהירות לא משתנה, כלומר תאוצת הגוף לאורך ציר זה היא 0, ולכן סכום הכוחות שווה ל-0 (החוק ה-1, של ניוטון, כפי שאמרנו קודם). זו הסיבה למה מלכתחילה נבחר ציר x להיות במקביל למדרון. בציר x, לעומת זאת, הגוף מאיץ, ולכן עליך להשוות את סכום הכוחות בכיוון זה למכפלה בין מסת הגוף לבין תאוצתו.
ב. עליך להימנע מפעולות טכניות סתם, ללא הקשר פיזיקלי הרלוונטי לבעיה. דיברתי על כך קודם. אם תעקוב אחרי תרשים הזרימה שנתתי לך בשורות הקודמות, תוך קביעת צירים באופן המתאים לבעיה (באיזה כיוון הגוף מאיץ ובאיזה לא), הכל יתבהר. בנצי - שיחה 18:05, 23 ביוני 2012 (IDT)

תאוצות וזוויות[עריכת קוד מקור]

תודה רבה לכולם, שאלה נוספת. תמיד שיש תאוצות, לדוגמה חוט וגרביטציה, מחשבם את היחס בינם ואז משתמשים בפונקציה טריגונומטרית. שאלתי היא למה מחשבים על פי יחסי התאוצות ולא יחסי המהירויות למשל? -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

אני חושש ששאלתך לא מובנת. אולי כדאי שתתן דוגמה. emanשיחה 16:10, 23 ביוני 2012 (IDT)
לא לגמרי ברור מה השאלה, אבל אני מניח שהתשובה היא החוק השני של ניוטון. כוח פרופורציוני לתאוצה, לא למהירות. למה החוק השני של ניוטון נכון? כי זה חוק טבע. Corvus,(שיחה) 16:48, 23 ביוני 2012 (IDT)
אני משער שאתה מתכוון לפתירת מערכת משוואות של החוק השני של ניוטון. בדרך כלל מחלקים כדי להגיע לביטוי אחיד שיש בו רק נעלם אחד ושכל השאר ידוע. לכן מחלקים בT או בזוית. רונאלדיניו המלך - שיחה 16:52, 23 ביוני 2012 (IDT)

נניח שיש לי חוט, מחובר אליו כדור ופועל כח קבוע F ומשקלו, חשב את זווית החוט עם התקרה בהנחה שהוא בשיווי משקל.

מדוע מחשבים את הזווית על פי התאוצה ולא הנתירה או המהירות?

דוגמה, http://62.90.118.184/_uploads/imagesgallery/4722009_p3.PNG a היא tan הפוך של יחסי התאוצות. למה? -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

כמו שאמרתי, החוק השני של ניוטון. מחשבים לפי כוחות, לא משהו אחר. למה עושים דווקא חשבון כוחות? כי המערכת בשיוון משקל ולכן סכום הכוחות הפועלים עליה היא אפס (זאת הנקודה ממנה צריכים להתחיל). המסה מצטמצמת ולכן נשארים עם יחס תאוצות. למהירויות אין במקרה זה עניין. Corvus,(שיחה) 17:55, 23 ביוני 2012 (IDT)
אבל מה הקשר בין מיקום דווקא לנגזרת השנייה? לדוגמה כאשר אין כוחות ויש מהירות הכדור נע ולזווית אין קשר לתאוצה... -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
א. המשפט האחרון שלך לא ברור.
ב. נגזרת של מיקום לפי הזמן מתארת את קצב השינוי במיקום. קצב זה מוגדר כמהירות הגוף. באופן דומה, נגזרת המהירות לפי הזמן מתארת את קצב השינוי במהירות, המוגדר כתאוצה. מכאן שהנגזרת השניה של מיקום לפי הזמן, הוא התאוצה. זהו הקשר. עפ"י החוק השני, שקול הכוחות הפועלים על גוף מתכונתי (נמצא ביחס ישר) לתאוצה שלו, ולכן בהעדר כוחות, או כאשר סכומם 0, גם התאוצה תהיה 0. במצב כזה הגוף מתמיד במהירות שלו, בגודלה ובכיוונה (קו ישר).
ג. כדי שניתן יהיה להתייחס לדוגמא שלך - נא הבהר את המשפט האחרון. בנצי - שיחה 03:21, 24 ביוני 2012 (IDT)
מה מהדברים שכתבתי לא ברור לך? למה במצב שיווי משקל שקול הכוחות הוא אפס ברור? אתה מסכים איתי ש ולא ? (האם זאת הבעיה- אתה לא מבין את החוק השני של ניוטון?) או שלא ברור שאם מחשבים יחס בין כוחות אז המסה מצטמצמת ונשארים עם יחס בין תאוצות? מה מכל התהליך הלוגי היה לא מובן? Corvus,(שיחה) 11:39, 24 ביוני 2012 (IDT)

האם קיים יונק שאינו יונק[עריכת קוד מקור]

האם קיים יצור חי השייך למשפחת היונקים שאין לו בלוטות חלב? למשפחה זו שייכים מינים רבים ויש להם הרבה מאפיינים משותפים - אבל האם היניקה עצמה (זו שנותנת לקבוצה את שמה) הוא מאפיין הכרחי? דוגמאות מוזרות שמו ברווזן, או ארמדיל עדיין יש בלוטות חלב. 109.64.203.70 19:02, 23 ביוני 2012 (IDT)

לא. לא קיים. כפי שכתוב בערך יונקים#מאפיינים אנטומים ופיזיולוגים של היונקים, יונק שאין לו בלוטות חלב אינו מוגדר יונק. כלומר:זה הקריטריון הראשון לבדיקה בסיווג כיונק. בלנק - שיחה 19:32, 23 ביוני 2012 (IDT)
בטקסונומיה מודרנית נהוג להגדיר טקסונים כקבוצות מונופילטיות. כלומר יונקים הם כל הצאצאים של האב קדמון משותף של כל בעלי החיים עם בלוטות חלב, מה שאומר שייתכנו יונקים ללא בלוטות חלב. אם יצא שבכל זאת לכל היונקים יש בלוטות חלב, זה צירוף מקרים נדיר יחסית. דניאל תרמו ערך 19:39, 23 ביוני 2012 (IDT)
זו פשוט תוצאה של זה שהיונקים חדשים יחסית, איזה 70 מליון שנה. הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 22:31, 23 ביוני 2012 (IDT)
דניאל, אם אכן זה המצב, אז צריך לשנות את הערך יונקים, כי משתמע ממנו ש"התכונה שמגדירה את היונקים ללא יוצא מן" היא בלוטות חלב. אגב, האם הדבר נכון לגבי כל רמות הסיווג? האם מקובל לומר שגם לכל התת מינים, וגם לכל הסדרות יש אב קדמון משותף? ואיך מחליטים אם מין הוא חלק מסדרה או סדרה בפני עצמו? 22:55, 23 ביוני 2012 (IDT)
אילן, 70 מיליון שנה זה מספיק זמן בשביל לאבד בלוטות חלב, או לחלופין, שהן יתפתחו יותר מפעם אחת במהלך האבולוציה. כנראה שפועלים כאן לחצי ברירה חזקים במיוחד ששומרים על יחודיות.
לשואל, אני לא בטוח שמראש ההגדרה של יונקים היא טקסונומית. למשל קבוצת הזוחלים אינה טקסון. כנראה שבדומה לזוחלים, מגדירים את היונקים לפי מורפולוגיה, ובמקרה יצא שזה גם טקסון. כלל המונופילטיות תקף לכל טקסון, כולל סדרות ומינים. דניאל תרמו ערך 12:36, 24 ביוני 2012 (IDT)
למעט פרוטיסטים, דניאל מדייק. הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 15:50, 24 ביוני 2012 (IDT)

שם משפחה[עריכת קוד מקור]

מתי החלו לקרוא בשמות משפחה בעולם בכלל, ואצל יהודים בפרט? -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

לא ידוע, אבל בטוח שלפני 4800 שנה, בסין, כבר היו שמות משפחה. ראה בערך האנגלי בויקיפדיה. בלנק - שיחה 11:27, 24 ביוני 2012 (IDT)
ראה שם משפחה יהודי. בעבר הרחוק היה מקובל ייחוס לאב (למשל "דוד בן ישי"), ושמות משפחה קבועים נבחרו בעידן מאוחר בעקבות דרישת השלטונות, לשם בקרה יעילה יותר על האוכלוסייה הכללית (גביית מיסים וכו'). -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

מס פירוש הביטוי...[עריכת קוד מקור]

מה פירוש הביטוי: "בוקרא פי'ל מישמיש"? -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

בערבית: "(ניפגש) בבוקר ב(מטע) המישמש", ומשמעו, ככל הזכור לי, נמתין לבוקר ונראה מה יהיה. בנצי - שיחה 22:40, 23 ביוני 2012 (IDT)
לפי הערך בוקרה פיל מישמיש, ״אין סיכוי״--77.125.73.212 22:59, 23 ביוני 2012 (IDT)
לפי הידוע לי זה קצת מקביל לביטוי אחרי החגים במשמעות הדחייה עד עולם. נ"משיחה • ד' בתמוז ה'תשע"ב • 01:21, 24 ביוני 2012 (IDT)

תצלומי לווין בישראל ובחו"ל[עריכת קוד מקור]

למה תצלומי הלווין בישראל ובחו"ל באיכות שונה? התצלומים של ישראל ברזולוציה הרבה פחות טובה.
מהם לוויני הצילום של ישראל ובאילו לווינים משתמשים האירופאים? האם יש שוני מהותי? איש השלג - שיחה 12:22, 24 ביוני 2012 (IDT)

אני חושב שזה בגלל דרישות של מערכת הביטחון גילגמש שיחה גם אני משתתף במיזם העשור! 12:31, 24 ביוני 2012 (IDT)
אזרח שמחפש באינטרנט צילומי לווין של ישראל לא יזכה לרזולוציה מיטבית, וזה מטעמי ביטחון :) -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
מדובר כמובן בשכונות מגורים ובאתרי טבע ולא בבסיסים או באיזורים צבאיים. איך זה מתקשר לביטחון? איש השלג - שיחה 13:00, 24 ביוני 2012 (IDT)
פירוט כאן. ובקיצור: רוב תצלומי הלוויין בגוגל ארץ מקורם מלוויינים של חברות אמריקאיות. החוק האמריקאי אוסר הפצת תצלומי לוויין באיכות גבוהה של ישראל (מטעמי ביטחון לבקשת ישראל). אך החוק חל רק על חברות אמריקאיות ולא על חברות ממדינות אחרות, היכולות למכור תצלומי לוויין לגוגל (שייתכן ותציג אותם) מבלי לעבור על אף חוק, דבר העשוי לקרות בשנים הקרובות. Cgruda - שיחה 13:03, 24 ביוני 2012 (IDT)
תודה על המידע הענייני אך איני יכול של לתמוה על החוק המוזר הזה, שאינו מאפשר תצלומים של שכונות תמימות. בנוגע לגוגל, היא בעצמה חברה אמריקנית, לא כך? מה שאומר שלא משנה מה יהיה המקור ממנו תקבל את התצלומים, היא בעצמה מנועה מלהפיץ אותם. איש השלג - שיחה 13:17, 24 ביוני 2012 (IDT)
זה יכול לשמש להכוונת טילים. גילגמש שיחה גם אני משתתף במיזם העשור! 13:25, 24 ביוני 2012 (IDT)
רק שלא יפציצו את הבריכה. חזרתישיחה 22:20, 24 ביוני 2012 (IDT)
צחוק בצד, בעבר פורסמה ידיעה שארגוני הטרור הפלסטינים משתמשים בגוגל ארת' כדי לטווח את יישובי עוטף עזה בפצצות מרגמה ורקטות קסאם. בברכה, MathKnight (שיחה) 22:29, 24 ביוני 2012 (IDT)

למה אין עוד בתי מלון בים המלח?[עריכת קוד מקור]

למה לא בונים, לא מפתחים, לא משקיעים, ולא הופכים את המקום לפנינת תיירות כבדה יותר?. לא כאן, וכנראה גם לא בירדן אגב. למה זה?. תודה.

אתה בטוח שוויקיפדיה היא המקום לשאלות מהסוג הזה? גילגמש שיחה גם אני משתתף במיזם העשור! 13:44, 24 ביוני 2012 (IDT)

לשאלה הזו כן, ב 100%.

כרגע יש בעיה עם המלונות הקיימים בים המלח. למעשה, המלונות לא נמצאים על הים הצפוני אלא על בריכות האידוי הדרומיות, מהן מפעלי ים המלח כורים מלחים שונים. למרות כריית המלחים בכל זאת מלחים מצטברים בקרקעית ומגביהים את גובה בריכות האידוי. נכון להיום, המלונות הקיימים נמצאים בסכנת הצפה. הממשלה החליטה על קצירת המלח מהבריכות על מנת להנמיך את הקרקעית שלהן ובכך את גובה מפלס המים המאיים על המלונות. בברכה, MathKnight (שיחה) 17:35, 24 ביוני 2012 (IDT)