ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון167

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
דפי ארכיון של הכה את המומחה
ארכיון כללי
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10
11 12 13 14 15 16 17 18 19 20
21 22 23 24 25 26 27 28 29 30
31 32 33 34 35 36 37 38 39 40
41 42 43 44 45 46 47 48 49 50
51 52 53 54 55 56 57 58 59 60
61 62 63 64 65 66 67 68 69 70
71 72 73 74 75 76 77 78 79 80
81 82 83 84 85 86 87 88 89 90
91 92 93 94 95 96 97 98 99 100
101 102 103 104 105 106 107 108 109 110
111 112 113 114 115 116 117 118 119 120
121 122 123 124 125 126 127 128 129 130
131 132 133 134 135 136 137 138 139 140
141 142 143 144 145 146 147 148 149 150
151 152 153 154 155 156 157 158 159 160
161 162 163 164 165 166 167 168 169 170
171 172 173 174 175 176 177 178 179 180
181 182 183 184 185 186 187 188 189 190
191 192 193 194 195 196 197 198 199 200
201 202 203 204 205 206 207 208 209 210
211 212 213 214 215 216 217 218 219 220
221 222 223 224 225 226 227 228 229 230
231 232 233 234 235 236 237 238 239 240
241 242 243 244 245 246 247 248 249 250
251 252 253 254 255 256 257 258 259 260
261 262 263 264 265 266 267 268 269 270
271 272 273 274 275 276 277 278 279 280
281 282 283 284 285 286 287 288 289 290
291 292 293 294 295 296 297 298 299 300
ארכיון מתמטיקה
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10
ארכיון פיזיקה
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10
ארכיון ביולוגיה
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10
ארכיון פסיכולוגיה
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10

דף זה הוא דף ארכיון של דיון או הצבעה שהסתיימו. את המשך הדיון יש לקיים בדף השיחה של הערך או הנושא הנידון. אין לערוך דף זה.



תוכן עניינים

שאלה בגאולוגיה[עריכת קוד מקור]

אני צריך לבצע קורלציה סטרטיגרפית בין שני החתכים הללו:
שאלה להכה (2).jpg
. שתי השכבות החיצוניות הן אבן חול, שתי השכבות שאחריהן הן אבן גיר והפנימית (שמופיעה רק בצד ימין) היא קירטון.
איך משלימים את הקורלציה ומאיזה כיוון סביר שהים הציף וששם שקע הקירטון? תודה, Nachy שיחה 20:11, 28 בנובמבר 2011 (IST)
החול נוצר על חוף הים (או בנחלים), אבן הגיר בים רדוד והקירטון בים עמוק. מה שאנו רואים בחתכים האלו זה ים שמגיע מכיוון ימין ומציף את החוף, וכך אזור החול הופך לאזור גיר. בשלב זה - המים עוד לא הגיוע לחתך השמאלי. אח"כ, המים ממשיכים להתגבר - החתך הימני הופך כבר לים עמוק ומושקע בו קירטון, ולחתך השמאלי סוף סוף הגיעו המים, ומתחיל להיווצר שם משקע של ים רדוד. ואז המים מתחילים לסגת, והתהליך הוא הפוך. דניאל צבישיחה 20:34, ב' בכסלו ה'תשע"ב (28.11.11)
אגב, השאלה ששאלת היתה שאלה מנחה, וגם עובי אבן החול בשמאל שווה לעובי הגיר+אבן חול בימין, אבל באופן כללי, במקרים כאלו יש גם אפשרות שהקירטון היה קיים בכל האזור ומדובר באי התאמה. דניאל צבישיחה 20:36, ב' בכסלו ה'תשע"ב (28.11.11)
אה, מצויין. באמת היה חסר לי המידע שקובע באלו עומקים נוצר כל אחד מסוגי הסלעים הללו. באמת בשאלה ההנחה היא שיש איזשהו רצף סטרטיגרפי ביניהם ולא מדובר על אי-התאמה.
תודה שוב. Nachy שיחה 22:28, 28 בנובמבר 2011 (IST)
נחי, התשובה הראשונה של דניאל נראית כנכונה. במקרה של אי התאמה הייתה ניכרת הקבלה אופקית בגובה המעבר מאבן חול לאבן גיר, מה שאין באיור הנ"ל. דקיהמטבחוןהסלוןבקרוב אצלכם 12:30, 29 בנובמבר 2011 (IST)
אוקיי. חן חן. Nachy שיחה 12:35, 29 בנובמבר 2011 (IST)

אוטומטים -- האם חלק ממילה הוא רגולרי?[עריכת קוד מקור]

שלום רב,

נתקלתי בשאלה די מסקרנת אשר לא הצלחתי למצוא לה תשובה -- בהינתן שפה רגולרית L, נגדיר L' שפה אשר כל מילה בה היא השליש האמצעי של מילה כלשהי ב-L המקורית. ז"א:


עכשיו - ידוע כי L' רגולרית (כתגובה ראשונה גם אני הייתי בטוח שהיא אינה כזו). השאלה היא: היות וידוע כי לכל שפה רגולרית ניתן לבנות אוטומט סופי (בין אם דטרמיניסטי ובין אם לא), מהו האוטומט - אם כן? אין לי מושג כיצד הוא ייראה (כביכול אנו נדרשים כאן להשתמש במכונת טיורינג,אבל מדובר על שפה שהיא ב-100% רגולרית!).
האם למישהו יש רעיון? תודה רבה! 194.90.167.201 21:06, 28 בנובמבר 2011 (IST)
יפה ששאלות תאורטיות כאלה מסקרנות אותך. הסתקרנת למצוא למשל את האוטומט שמזהה את השפה הרגולרית של החצי הימני או השמאלי של שפה רגולרית נתונה? עוזי ו. - שיחה 22:42, 28 בנובמבר 2011 (IST)
חשבתי לפשט את הבעיה של השליש האמצעי לבעיה של החצי הימני או השמאלי כמו שאמרת, אבל בכל מקרה - אצטרך לדעת מה אורך המילה (אחרת איך אדע מתי הגעתי לחצי?). דבר כזה גורם לי לחשוב שיש פה צורך במכונת טיורינג, וזה מה שמוזר כאן, היות ומדובר על שפה שהיא אכן רגולרית. אם נפשט את הבעיה ונדבר רק על החצי הימני או השמאלי, האם יש לך רעיון?
תודה רבה! 194.90.167.177 16:21, 29 בנובמבר 2011 (IST)
הרעיון שלי: (לשם פשטות אני אדבר על בעיית החצי השמאלי, אבל ניתן להכליל את זה גם לבעיות האחרות)
נגדיר "סופר-אוטומט" בתור אוטומט שבמקום בכל מעבר יקבל רק אות אחת מהמילה, הוא יקבל אות אחת מכל חצי. (לדוגמה, אם הקלט הוא abcdef, המעבר הראשון יהיה עפ"י האותיות ad, השני עפ"י be, והשלישי עפ"י cf ולא יהיו עוד מעברים שתלוים בקלט). (אני מניח שבשפה יש רק מילים בעלי אורך זוגי)
אפשר להראות שאם שפה כלשהי מתקבלת ע"י אוטומט רגיל אז היא גם מתקבלת ע"י סופר-אוטומט (ההפך אינו נכון, לדוג' )
ואז אם ניקח את הסופר-אוטומט של L, אפשר להפוך אותו לאוטומט של החצי השמאלי של L בכך שבכל מעבר, "נמחוק" את התלות באות מהחצי הימני, וכך הוא "יעבור" (במובן של אי-דטרמיניזם) על כל האפשרויות של אותיות בחצי הימני.
מהמבנה של הגדרת הסופר-אוטומט ברור שהאוטומט שבנינו יקלוט בדיוק חצי מהמילה. כרוזשיחה 13:33, 30 בנובמבר 2011 (IST)
רעיון פשוט גאוני! (לאחר שישבתי שעות וניסיתי למצוא אוטומט לשפה, ללא הצלחה). אבל יש לי שתי שאלות:
(א.) האם אתה בטוח שלכל שפה רגולרית L ניתן לבנות "סופר-אוטומט" כפי שהצעת? זה נשמע הגיוני, אבל אני לא חושב שזה כ"כ טריויאלי (מן הסתם שהכיוון ההפוך אינו תמיד נכון, כמו הדוגמא שציינת על a^n*b^n).
(ב.) אם אני מעוניין להרחיב את זה לבעיה הספציפית שלי עם השליש האמצעי - האם לפי דעתך כדאי לי להגדיר את ה"סופר אוטומט" כאוטומט אשר מקבל כל פעם: אות i מהשליש הראשון , אות i מהשליש השני ומהשליש השלישי (כל פעם את האות הראשונה של כל אחד השלישים, אחר כך השניה של כל אחד השלישים וכן הלאה' - אולי לא תיארתי את זה טוב, אבל מקווה שתבין אותי!).
ושוב פעם, רעיון גאוני ממש! ותודה רבה! 132.72.42.220 17:04, 30 בנובמבר 2011 (IST)
(ב.) כן, זה יעבוד
(א.) הרעיון שלי הוא לבנות את הסופר-אוטומט בתור וריאציה של כמה אוטומטים של L שפועלים בו זמנית, כל אחד פועל על חלק אחר, והם זוכרים מאיזה מצב התחילו.
נסמן: =קבוצת המצבים של האוטומט של L
=קבוצת המצבים ההתחלתיים של האוטומט של L
=קבוצת המצבים המקבלים של האוטומט של L
- אותם הדברים אצל הסופר-אוטומט.
עבור חצאים, נגדיר (ה-s1,q1 הם של האוטומט שבודק את החצי הראשון, ה-s2,q2 של החצי השני, ה-s1,s2 מתארים איך הם התחילו, ה-q1,q2 מתארים את המצב הנוכחי) (עבור שלישים צריך להוסיף גם s3,q3)
המצבים ההתחלתיים של הסופר-אוטומט הם אלו שעבורם מתקיים ש- לכל i, וגם ש-
המצבים המקבלים של הסופר-אוטומט הם אלו שעבורם מתקיים ש- לכל i חוץ מהאחרון, וכן ש- (כאשר n הוא 2 אצל חצאים ו-3 אצל שלישים)
בכל מעבר, נשאר קבוע, בעוד ש- מתקדם לפי האות הנקלטת מהחלק ה-i.
הסבר:
אני מפעיל כאן עותק של האוטומט של L לכל חצי (או שליש) של המילה, במקביל. בעוד שהאוטומט של החלק הראשון חייב להתחיל באחד ממצבי ההתחלה, אי אפשר לדעת באיזה מצב מתחילים כל שאר החלקים, לכן צריך לאפשר להם להתחיל מכל מצב שהוא. אבל, אז יכול להיות שאיזה שהוא חלק יסתיים במצב שהוא לא המצב התחלתי של החלק הבא (כלומר הם לא "יתחברו"). כדי למנוע זאת צריך לזכור מאיזה מצב כל חלק התחיל, ואז במצב האחרון ניתן לבדוק האם כל חלק מסתיים במצב ההתחלתי של החלק הבא, כלומר ניתן לדאוג שהם "יתחברו". ואז כדי לבדוק האם המילה שהתקבלה היא באמת בתוך L נשאר לבדוק שהחלק האחרון הסתיים במצב מקבל. --כרוזשיחה08:31, 1 בדצמבר 2011 (IST)

מלל מתמטי לא ברור[עריכת קוד מקור]

מישהו יכול להסביר לי את המשפט "עבור משוואה היפרבולית ניתן למצוא טרנספורמציה קנונית בעלת יעקוביאן שונה מאפס". בהקשר של מד"ח.

אני מבין מה זה משווה היפרבולית. אני מכיר את המונח יעקוביאן. כל יתר הממל לא ברור בכלל. טרנספורמציה קנונית? יעקוביאן של טרנספורמציה? על מה אנחנו מדברים? 109.65.206.139 22:43, 28 בנובמבר 2011 (IST)

האם הערך הזה מועיל לך? אם לא, אולי זה יעזור. ואם עדיין לא, אנחנו כאן לעזרתך. ליאור ޖޭ • ג' בכסלו ה'תשע"ב • 13:09, 29 בנובמבר 2011 (IST)
לא ממש... זאת שאלה במשוואת דיפרנציאליות חלקיות, לא פיזיקה. מכניקה המילטוניאנית? לא אומר לי כלום. 109.65.206.139 16:01, 29 בנובמבר 2011 (IST)
אם כך, זה הדף שמעניין אותך. ברצונך להעביר את המשוואה ההיפרבולית הנתונה להצגה קנונית, בעזרת החלפת משתנים מתאימה. אם היעקביאן שונה מאפס, הטרנספורמציה היא הפיכה, ואז הפתרון שנמצא בהצגה הקנונית ניתן להעברה בחזרה למערכת המשתנים המקורית הנתונה בבעיה. צירוף המילים "טרנספורמציה קנונית" נועד, אם כן, לבלבל את האויב. ליאור ޖޭ • ה' בכסלו ה'תשע"ב • 17:56, 30 בנובמבר 2011 (IST)

אני מחפש אתר הכי גדול בעולם שבו ניתן לשאול שאלות ולחלק תשובות (כמו סטיפס רק בינלאומי)[עריכת קוד מקור]

יש אתר כזה או אתר המתקרב לזה? (במקרה הספציפי הנוכחי אני מעוניין לשאול על תרופת סבתא, אבל אני צריך אתר כזה לשאלות כלליות אחרות גם כן) 109.253.244.183 07:29, 29 בנובמבר 2011 (IST) Yahoo Answers.

יש: ask.com. דקיהמטבחוןהסלוןבקרוב אצלכם 11:25, 2 בדצמבר 2011 (IST)

סימון שטח[עריכת קוד מקור]

למה בגיאומטריה מסמנים שטח באות S? הרי שטח באנגלית זה area שמתחיל ב-A...

87.68.23.60 09:19, 29 בנובמבר 2011 (IST)

שטח הוא SURFACE המתחיל ב- S. --וידנפלד - שיחה 10:10, 29 בנובמבר 2011
וליתר דיוק, מדובר בפני שטח, superface. בברכה. ליש - שיחה 10:12, 29 בנובמבר 2011 (IST)

הגברה ללא תוספת אנרגיה[עריכת קוד מקור]

יש ברשותי תיבת נגינה מתכתית שנקנתה בפרוטות. היא נמתחת על ידי קפיץ ומבוססת על מסרק שפוגע במסמרים על גליל מסתובב. התיבה מפיקה מנגינה חלושה כשהיא מופעלת על כף היד, אבל כשמניחים אותה על שולחן עץ, המנגינה חזקה פי כמה - בגלל תיבת התהודה. איך התופעה הזו מוסברת במונחי אנרגיה? תיבת התהודה, בניגוד למגבר חשמלי, אינה צורכת אנרגיה, ובכל זאת תפוקת האנרגיה של המערכת - המתבטאת בעוצמת הקול - גבוהה יותר. האנרגיה הפוטנציאלית של הקפיץ הופכת לחום ולאנרגיה קינטית של מולקולות האוויר (קול). האם בסיטואציה המוגברת יש אלמנט שמתחמם פחות? Valleyofdawn - שיחה 10:20, 29 בנובמבר 2011 (IST)

כן. האלמנט הרוטט (לשוניות המתכת) מתחממות פחות. למעשה מדובר יותר על צימוד מכאני של האלמנט הרוטט למשטח גדול מאשר על תהודה. ללא הצימוד המכאני האנרגיה של הרטיטה משוככת בלשוניות בלבד בחיכוך פנימי שקיים בכל מתנד מכאני מציאותי (הרי לא קיים חומר אלסטי לגמרי). עם הצימוד המכאני חלק מהאנרגיה מועבר למשטח גדול יותר, במקום שיאבד בחיכוך הפנימי בלשוניות.
אם אני זוכר נכון בתיבות תהודה "אמיתיות" המצב מסובך הרבה יותר - שם יש המרה של אנרגיה מרטיטות בתדרים רבים לרטיטות בתחום תדרים מצומצם יותר. 79.181.22.30 10:41, 29 בנובמבר 2011 (IST)

וירוס ללא כניסה לקישור ?[עריכת קוד מקור]

שלום, ידידה שלי כנראה קיבלה וירוס ע"י הודעה בתוכנת מסרים, מסנג'ר, נשלח אליה קישור לאתר המפיץ את הוירוס אך היא אומרת שהיא לא הסתכלה על זה בכלל וסגרה את התוכנה. עכשיו הוירוס כנראה איך שהוא נכנס למשתמש שלה למרות שהיא לא נכנסה לקישור עצמו וסגרה את התוכנה. דרך המשתמש שלה שלחו לי הודעות ללא קישור סתם כדי שאני אשלח הודעה, השבתי רק ב:"יש לך וירוס" ויצאתי מן התוכנה. האם זה ייתכן שוירוס יכנס למשתמש ללא שהמשתמש יכנס לקישור מסויים ? בברכה, Nimrod333 - שיחה 12:59, 29 בנובמבר 2011 (IST)

כן, במיוחד במחשבים ללא עדכוני אבטחה. חלק מחורי האבטחה מאפשרים השתלטות על מחשב ללא התערבות של המשתמש. לעדכן!

חורף קר[עריכת קוד מקור]

האם צפוי השנה חורף עם טמפ' שלילית? כי זה נראה במגמת ירידה (יש כ3-4 מעלות בלילה בסוף חודש 11).

אם מדינת ישראל ערוכה לאסון הומניטרי שכזה? כל הצנרת תתפוצץ, לא? 109.65.206.139 19:00, 29 בנובמבר 2011 (IST)

מאוד לא סביר שהצנרת תתפוצץ. מים זורמים לא קופאים בקלות כל כך, ומים הזורמים בצינורות מבודדים יחסית מתחת לאדמה לא יקפאו רק כי הטמפרטורה ירדה כמה מעלות מתחת לאפס. "האם ישראל ערוכה לאסון"? קשה להגיד. בשנה שעברה היו המון הפסקות חשמל וכאלה בזמן הסערות של חנוכה. ומתו כמה אנשים מקור בשנים האחרונות במדינת ישראל. בלנק - שיחה 01:01, 30 בנובמבר 2011 (IST)
יש חורף שבו הטמפרטורות בארץ לא יורדות מתחת לאפס ברוב (כל?) הארץ? Tzafrir - שיחה 11:46, 30 בנובמבר 2011 (IST)
אני פה כבר 15 שנה ולא זכור לי אפילו פעם אחת שהיתה טמפ' שלילית (+3 הכי נמוך). מים זורמים לא קופאים( המ?. ומה עם נהרות קפואים?), אבל הצנרת בביתים מושבתת רוב הלילה. בביתים רבים הצינורות חשופים לגמרי. 192.114.105.254 12:38, 30 בנובמבר 2011 (IST)
איפה אתה גר? בירושלים, במצפה רמון ובגולן יש בכל חורף טמפרטורה של מינוס מעלה עד שלוש בלפחות שניים-שלושה לילות בחורף. בשנות השמונים המוקדמות היו אף יותר (שלוליות עם "קרום" קפוא כמעט כל בוקר). בדרך כלל מומלץ בלילות קרים מאד להשאיר ברז מטפטף טיפה כדי למנוע קפאון. Ranbar - שיחה 20:48, 30 בנובמבר 2011 (IST)
הסתיו אכן קר יותר מכרגיל וגם החורף עתיד להיות קר יחסית. את הסיבות לכך מונה בועז דיין במאמר נרחב באתר שלו, בו הוא צופה בין היתר "אירוע שלג חריג" שלא יהיה מוגבל להרים הגבוהים בלבד. דקיהמטבחוןהסלוןבקרוב אצלכם 11:36, 2 בדצמבר 2011 (IST)
הערה קטנה- נהרות קופאים בטמפרטורה נמוכה הרבה יותר מאשר 0 מעלות. בלנק - שיחה 13:03, 3 בדצמבר 2011 (IST)
עוד הערה קטנה - בחורף 2000 היה שלג בחצר ביתנו בקריית עקרון שבשפלה, ואינני זוכרת אם באותו חורף או כעבור שנה, היו כמה לילות כפור, שבהם קפאו והשחירו כל עלי הפיקוס הרוקסבורגי שלנו (סוג פיקוס בעל עלי ענק) וגם חלק מענפיו, ובמשך חודשים ארוכים חשבנו שהקיץ עליו הקץ וניאלץ לכרות אותו.שלומית קדם - שיחה 19:20, 6 בדצמבר 2011 (IST)

מד"ח- שאלה של איטגרציה[עריכת קוד מקור]

אם נתונה לי מד"ח האם מותר לי לעשות את הפעולות כך:

פשוט עשיתי 2 אינטגרציות, כל פעם לפי משתנה אחר. וc הוא קבוע אינטגרציה, אבל אני לא בטוח אם מספר או פונקציה( של מה?). 79.179.206.142 22:50, 29 בנובמבר 2011 (IST)

(או ליתר דיוק ) הוא פונקציה של s (בלבד). שכן, אם תגזור אותו לפי t הוא יעלם. דניאל תרמו ערך 23:04, 29 בנובמבר 2011 (IST)
נכון. האם c2 הוא קבוע או פונקציה של t? ‏ 79.179.206.142 23:23, 29 בנובמבר 2011 (IST)
פונקציה של t ♠ גיל כ. (שיחה) ♠ 23:26, 29 בנובמבר 2011 (IST)

למה מעכבי בטא-אדרנלין ולא פשוט מעכבי אדרנלין?[עריכת קוד מקור]

מהוא אותו "בטא". תודה?

קולטנים אדרנרגיים. 79.183.64.181 23:56, 29 בנובמבר 2011 (IST)
ולמה הם מכונים בטא? ולא.., למשל.. "גאמא"?.
נמצאו מספר סוגי קולטנים, וקראו להם לפי הסדר - אלפא ובתא. יואלפ - שיחה 08:37, 30 בנובמבר 2011 (IST)

וירוס בPDF ?[עריכת קוד מקור]

לפני כמה זמן פורסם על וירוס מחשבים שהופץ והופעל מתוך קבצי PDF, ואני שואל, הייתכן? הרי PDF אינו קובץ הרצה למיטב ידיעתי? 188.64.200.24 12:08, 30 בנובמבר 2011 (IST)

רוב האנשים קוראים את קבצי ה-PDF באמצעות תוכנה לקריאת מסמכים שנקראת אדובי רידר. אם האקרים מזהים באג בתוכנה שמאפשר גישה לזיכרון המחשב (למשל, גלישת חוצץ), הם מסוגלים ליצור קובץ PDF זדוני, שברגע שהתוכנה תנסה לקרוא אותו, תיווצר גלישת חוצץ, וחלקים מהקובץ יועתקו לזיכרון ויורצו ממנו. החלקים האלה עלולים להכיל וירוסים מסוגים שונים, ולגרום באופן מיידי לפגיעה בפרטיות ולהזיק למחשב. בגירסאות חדשות של תוכנת אדובי רידר יש פחות ליקויי בטיחות כאלה. -- ‏גבי‏ • שיח 12:11, 1 בדצמבר 2011 (IST)
באופן רחב יותר - !כל! תכנה שאתה מריץ על מערכת חלונות כלשהי, קיים בה פוטנציאל זדוני כלשהו.
ברגע שהכנסת תכנה כלשהי למחשב (החלונות) שלך, והרצת אותה - אתה בידיהם של מתכנתיה.
לתכנות זדוניות אנו קוראים וירוסים (אלו תכנות רגילות, עם כוונות זדוניות).
בשאר התכנות (דפדפן, נגן מדיה, קורא מסמכים...) יש לעתים באגים, המאפשרים לבצע דברים זדוניים בשמה של התכנה.
הדבר נכון כמעט לגבי כל התכנות, אך בעיקר לאלו המורכבות והכבדות יותר, בהן כמות הקוד היא עצומה, והסבירות כי בנקודה מסויימת בו יש תקלה מסוכנות עולה.דוד הירושלמי - שיחה 15:22, 2 בדצמבר 2011 (IST)

האם מעיל מחמם?[עריכת קוד מקור]

האם מעיל הוא דבר מחמם או שהוא רק עוצר את יציאת החום מהגוף, כלומר האם יש לו פעולה אקטיבית בחימום?

ע"ע חוק שימור האנרגיה. מעיל בלי בטריות אינו יכול לחמם. עוזי ו. - שיחה 17:52, 30 בנובמבר 2011 (IST)
יש התייחסות בערך תפיסה שגויה. דניאל תרמו ערך 18:57, 30 בנובמבר 2011 (IST)
ואם לא הבנת את רמזיהם של השניים מעלי: המעיל רק שומר את החום שפולט הגוף. דוגמא הפוכה היא רוח, שמעיפה את שכבת החום שמקיפה את הגוף, ולכן אותה טמפרטורה עם רוח תהיה קרה יותר מאשר בלי. צביהכן?לכי ללמוד! 19:00, 30 בנובמבר 2011 (IST)
ליתר דיוק המעיל מעביר לסביבה לאט יותר (בהשוואה לבגד אחר) את החום שפולט הגוף. ♠ גיל כ. (שיחה) ♠ 20:40, 30 בנובמבר 2011 (IST)
המעיל שומר את חום הגוף בתוכו ומונע את כניסת הקור מבחוץ. אלת המסטיק - שיחה 13:58, 2 בדצמבר 2011 (IST)
קור לא יכול להיכנס מבחוץ מהסיבה הפשוטה שהוא לא קיים. "קור (תחושה)" הוא תחושה סובייקטיבית שאומרת לגוף שלך שהוא פולט יותר מדי חום. Corvus,(שיחה) 14:16, 2 בדצמבר 2011 (IST)
האם קור הוא תחושה סובייקטיבית? מה בדבר מדידה בטרמומטר? הרי הקור ישרור באוויר הפתוח גם אם לא יימצא איש לחוש בו. השפעת הקור על מים או על צמחים איננה תלויה בתחושת הגוף הסובייקטיבית שלנו ותתקיים גם בלי נוכחות אדם (למשל באנטרקטיקה). "תחושת הקור" היא סובייקטיבית אבל הקור קיים, כפי שמוכח באפקט שמירת החום בתרמוס או בבידוד קירות בבתים. ואם להתייחס לקישור שלעיל, כוויית קור איננה עניין סובייקטיבי, שלא לדבר על קפיאת איברים. אדם שיקפא למוות יפסיק לחוש בשלב מסוים בקור ויאבד את הכרתו, אבל גופו ימשיך לאבד חום עד שיקפא כליל.שלומית קדם - שיחה 19:35, 6 בדצמבר 2011 (IST)
קור לא ישרור באוויר הפתוח מהסיבה הפשוטה שקור לא קיים (כמו שחושך לא קיים ושקט לא קיים. זה רק מונחים שמתארים חוסר בגדול מסויים). ואם אין איש או חיה שיגיד "קר לי" במקום מסוים, אז לא תהיה אפשרות לקבוע את קיום ה"קור"( כן תהיה אפשרות לקבוע מה הטמפרטורה במעלות). אני מצטער, אי אפשר ללמד מושגי יסוד בתרמודינמיקה בהודעה אחת בפורום, אז אני אסביר כמה שאני יכול: גוף חי פולט חום (פיזיקה) שהיא צורת אנרגיה וגדול פיזיקלי לכל דבר. כשגוף חי בא עם טמפרטורה נמוכה מאוד, אז הוא מעבד יותר מדי חום החוצה (גוף חם מעביר חום לגוף קר) ותאים רבים יכולים להיפגע מזה (אני לא ביולוג ולא אסביר למה ואיך). ואיבוד חום הוא התופעה שממנה מגנים כל התרמוסים וקירות ביתים. קריאי הולכת חום. חשוב להבהיר עוד הפעם- "קור" הוא לא גדול בטבע, טמפרטורה כן. Corvus,(שיחה) 22:10, 6 בדצמבר 2011 (IST)

ערים היסטוריות באירופה[עריכת קוד מקור]

האם מישהו צפה בקורס ערים היסטוריות באירופה ויודע לומר באיזה מהרצאותיו נסקרת העיר רומא? אשמח לשמוע אם כן. אם לא, רוצו לצפות בקורס "מבוא להיסטוריה עולמית", באותה הכתובת ממש. בתודה, ליאור ޖޭ • ה' בכסלו ה'תשע"ב • 18:55, 30 בנובמבר 2011 (IST)

באנה, מגניב! צביהכן?לכי ללמוד! 19:03, 30 בנובמבר 2011 (IST)
וואו! מעניין אם אפשר להוריד רק את הסאונד להאזנה באוטו. Ranbar - שיחה 20:45, 30 בנובמבר 2011 (IST)
הכל אפשרי. --Akkk - שיחה 20:47, 30 בנובמבר 2011 (IST)
אם מאמינים, כמובן. צביהכן?לכי ללמוד! 20:48, 30 בנובמבר 2011 (IST)

משתנה מקרי[עריכת קוד מקור]

כשרושמים מה מסמן האיקס הקטן ומה האיקס הגדול? אפשר הדגמה?

x מייצג ערך מספרי כלשהו; אם תרצה תוכל להציב שם x=17. לעומת זאת, X הוא משתנה מקרי, כלומר פונקציה (מדידה) על מרחב ההסתברות, המקבלת ערכים ממשיים. אם אינך יודע מהו משתנה מקרי, אל תחשוב על X אלא על המאורע , שהוא שם חיבה לקבוצה , כלומר, אותן נקודות במרחב ההסתברות , שערך-X שלהן קטן מ-x. לדוגמא, נניח ש-X מציין את גובהו של אדם אקראי, בסנטימטרים. מרחב המדגם הוא (למשל) תושבי רמת-גן. לכל תושב , הערך הוא הגובה של מר , והמאורע כולל את כל התושבים שגובהם פחות מ-150 ס"מ. ההסתברות ש- היא ההסתברות של קבוצת האנשים שגובהם פחות מ-150 ס"מ. כמובן, לאחר שבוחרים את , המשתנה X מקבל ערך מספרי. עוזי ו. - שיחה 21:46, 30 בנובמבר 2011 (IST)

כלומר X הוא מאורע? או אולי זו מאורע? אני מנסה להבין את הרעיון של משנה מקרי. אני פשוט בוהה שאלה שאמורה להיות קלה ולא מבין בכלל מה רוצים. מסקנה מתבקשת- אני לא מבין את הרעיון. 79.176.214.153 21:57, 30 בנובמבר 2011 (IST)

X הוא משתנה מקרי, ו- הוא מאורע. ("מאורע" אינו אלא קבוצה (מדידה) של נקודות במרחב ההסתברות). בדוגמא שלך (ובדרך כלל!) אפשר להניח ש-X הוא פונקציית הזהות. כלומר: מרחב ההסתברות הוא קבוצת המספרים 1,2,3 והלאה; את הערך 15, למשל, צריך לפרש כאילו נערכו 15 ניסויים שכולם הצליחו למעט האחרון. הסיכוי שכך בדיוק יקרה הוא . שים לב שמבקשים ממך לחשב הסתברות מותנית; אבל לפני שלומדים לעשות את זה, צריך לדעת לחשב הסתברויות של מאורעות כמו אלו שמופיעים בשאלה משמאל ומימין לקו המפריד. עוזי ו. - שיחה 23:37, 30 בנובמבר 2011 (IST)
מסיבות לא ממש ברורות, אני יודע שבניסויים מהסוג ( אם אני טועה תגיד לי בבקשה. אני סתם מציב לנוסחה שאני לא מבין מאיפה היא באה וזה כידוע מסוכן). 192.114.105.254 13:45, 1 בדצמבר 2011 (IST)
נסה לפרק את אי-ההבנה לפרוסות בנות-עיכול. הרי , משום שזה פירוק של המאורע משמאל לאיחוד זר של מאורעות מימין. ומדוע ? (המאורע X=n בעצמו, הוא חיתוך של כמה מאורעות). עוזי ו. - שיחה 15:00, 1 בדצמבר 2011 (IST)

וזאת התפלגות גיאומטרית. היא נובעת מזה שסוכמים איברים בבינום? בתרגיל הספציפי: תראה אם ההגיון שלי נכון:

רציונליות[עריכת קוד מקור]

האם ניתן לכתוב במדויק מספר אי רציונלי על ידי סכום אינסוף של מספרים רציונליים? ולהפיך (סכום של אינסוף אי רציונליים יתן לי רציונלי). 79.176.214.153 22:41, 30 בנובמבר 2011 (IST)

כל מספר אי-רציונלי הוא סכום של אינסוף מספרים רציונליים (הייצוג העשרוני שלו הוא למשל סכום שכזה). עם זאת, ישנם מספרים אי-רציונליים שאי אפשר לתאר באופן סופי סכום כלשהו השווה להם (למרות שבהכרח יש כאלה). מספרים שניתן לתאר באופן סופי סכום השווה לו נקרא מספר חשיב, וזה לא בעיה להראות שמשיקולי עוצמות, שכמעט כל המספרים אינם חשיבים. כל מספר רציונלי הוא סכום אינסופי של אי-רציונליים (שתי התכונות נובעות מהצפיפות של הרציונליים ושל האי-רציולניים). דניאל תרמו ערך 22:51, 30 בנובמבר 2011 (IST)

ערך כפול בויקיפדיה?[עריכת קוד מקור]

מבקש את תשומת ליבם של כל הויקיפדים שהנושא נוגע להם. יש שני ערכים כאן; 1. יהדות רבנית, השני; פרושים. בסופו של דבר, פרושים ויהודים רבניים חד הם. היהודים הרבניים מזדהים כפרושים והם המשך ישיר שלהם. אבי היהדות הרבנית היו כולם פרושים ורק מהם צמחה היהדות במתכונתה דהיום. היהודים הרבניים עצמם מזדהים כפרושים ולא כשום דבר אחר. לפיכך אני חושב שכדאי פשוט לאחד את שני הערכים האלה.

לפי המידע בוויקיפדיה האנגלית (שהוא יותר מדוייק מזו העברית), הפרושים פעלו בימי החשמונאים (140 עד 37 לפנה"ס) ואילו היהדות הרבנית החלה לפעול מאתיים שנה מאוחר יותר, מהמאה ה-2 עד המאה ה-6 לספירה, ולאחר המאה ה-6 הפכה להיות הזרם המרכזי ביהדות. אם כך, מדובר בערכים שונים, ואין טעם לאחד אותם. -- ‏גבי‏ • שיח 12:19, 1 בדצמבר 2011 (IST)
אך עליך לקחת בחשבון שמדובר בשני שמות שונים לאותה הקבוצה.
איך ייתכן שזו אותה קבוצה אם מדובר בשתי תקופות זמן שונות לגמרי? יהיה יותר מדוייק להגיד שהיהדות הרבנית התפתחה כתוצאה מהעקרונות שהונחו על ידי הפרושים, ולהשאיר את שני הערכים בנפרד. בכל מקרה, שני הערכים ראויים לשכתוב רציני. -- ‏גבי‏ • שיח 07:50, 4 בדצמבר 2011 (IST)
מה קשור פרקי זמן?, מוסלמים סונים קיימים כבר 1400 שנים. אותו דבר עם יהודים פרושים רק ש-1900 שנים (או קצת יותר תלוי מאיפה אתה מתחיל לספר).
יש לך סימוכין לכך שהיהודים הרבניים קראו לעצמם פרושים? האם היהודים האורתודוקסים היום קוראים לעצמם פרושים? אני בספק, וגם אם כן אז אפשר רק לקשר בין הערכים, ולא לאחד אותם. הפרושים היו פעילים רק בימי החשמונאים, וכל אחד אחר שממשיך את דרכם הוא לא מהפרושים אלא מממשיכי דרכם. הבדל קטן אבל משמעותי. -- ‏גבי‏ • שיח 11:13, 5 בדצמבר 2011 (IST)
בספרות היהודית זה חוזר על עצמו שוב ושוב. האינך מכיר פסוקי תלמוד כגון; "צדוקים אומרים; אתם הפרושים כך וכך, ענה להם רב פלוני כך וכך". האם אתה מאמין שרבני התלמוד (רבי-ם) אינם יהודים רבניים?. כי נראה לי שהם כן. דעתי על האיחוד כבר הובאה.

טלפון קווי של חברת סלולר[עריכת קוד מקור]

יש אפשרות לנייד את הטלפון הקווי לחברת סלולר, למשל אורנג', השאלה היא האם גם הטלפון הקווי שלהם עובד על אנטנות? או שהם הקימו תשתיות כמו של בזק והוט? תודה79.180.223.109 11:41, 1 בדצמבר 2011 (IST)

ניתן לנייד, וזה לא רלוונטי לעצם הניוד כיצד זה פועל • חיים 7 • (שיחה) • ה' בכסלו ה'תשע"ב • 11:49, 1 בדצמבר 2011 (IST)

יש להם תשתית קווית נפרדת (בעיקר ללקוחות גדולים), ו/או שהם משתמשים בטלפוניה מעל האינטרנט (דהיינו שימוש בקו אינטרנט של בזק/HOT). להשתמש בתווך הסלולארי (האלחוטי) כדי למכור שיחות בעלות של שיחה נייחת לא יאפשר להם להרוויח. 212.29.231.179 13:15, 1 בדצמבר 2011 (IST)

עמידה ליד אורניום[עריכת קוד מקור]

האם ישנו סוג (איזיטופ לפי מיטב הבנתי) אורניום שמסוכן לעמוד ליד חומר המכיל אותו?? זאת אומרת אם אני אבודד אורניום מפצצה ואעמוד לידה, יקרה לי משהו?? 212.143.55.119 13:21, 1 בדצמבר 2011 (IST)

איזוטופ. כל האיזוטופים של אורניום הם רדיואקטיביים, אבל לא באותה מידה. עוזי ו. - שיחה 13:39, 1 בדצמבר 2011 (IST)
הסיכון לעמוד 10 דקות לידי קילוגרם של אורניום מועשר נמוך בהרבה מהסיכון לשכב 10 דקות במשמש בחוף הים. זמן מחצית החיים שלו נמדדת במיליוני שנים. 192.114.105.254 13:53, 1 בדצמבר 2011 (IST)
מסוכן לעמוד ליד אורניום בכל מקרה. כמה שיותר זמן כך הסיכון לחטוף סרטן גבוה יותר. ‏Setresetשיחה 22:18, 1 בדצמבר 2011 (IST)

זה שאורניום רדיואקטיבי זה ברור. השאלה אם הכמות של הקרינה זניחה או לא. בינתיים לא נתתם תשובה ברורה...89.138.251.231 01:44, 2 בדצמבר 2011 (IST)

האיזוטופ של האורניום שיש בפצצה זה אורניום-235. אם ניקח ק"ג אחד ממנו לא יהיה כמעט ביקוע גרעיני (כי זה מאוד רחוק מהמסה הקריטית). כן תהיה דעיכה ספונטית רגילה.
אבל הדעיכה הזו היא דעיכת אלפא. ולקרינת אלפא יש חדירות נמוכה. רוב הקרינה נעצר בדרך ולא פוגע בגוף האדם.
ובאשר לכמות. אם ניקח ק"ג אחד יש בו 1בערך 1/235 קילו מול, כלומר בערך ‎2.5×1024‎ גרעינים. זמן מחצית החיים של אורניום 235 הוא 703 מיליון שנה, כלומר בערך ‎2×1017‎ שניות. לכן מספר ההתפרקויות בשניה בק"ג הוא כ-10 מיליון. האמת שזה נראה די הרבה, אבל כאמור, בגלל שזו קרינת אלפא לא ברור כמה מזה באמת יפגע בגוף. אבל לא הייתי מנסה את זה. emanשיחה 03:37, 2 בדצמבר 2011 (IST)
בפירוש לא מדובר כאן על המלצה, ואל תנסו את זה בבית, אבל כעובד קרינה אני יכול לומר שאורניום נחשב כחומר בעל רמת קרינה מאוד נמוכה, כולל ה - 235. כמות החומר פחות רלוונטית, כי כמו שנכתב למעלה הטווח של הקרינה כה נמוך, ואם אתה לא בולע אותו או מורח שכבה נדיבה על העור, קשה לתאר מצב שבו תספוג כמויות קרינה משמעותיות. הטווח של קרינת אלפא בתוך גוש האורניום ממש ממש קטן, אאל"ט פחות ממילימטר, לכן רק השכבה החיצונית פולטת קרינה. משה פרידמן - שיחה 19:06, 4 בדצמבר 2011 (IST)
השאלה אבל היא האם במהלך שרשרת ההתפרקות לא נפלטת גם קרינת גאמא? לא מצאתי לכך עדויות, אבל גם לא הוכחה שלא. emanשיחה 19:20, 4 בדצמבר 2011 (IST)
אם זה חשוב לכם אני יכול לבדוק את זה מחר. אבל תחושת הבטן שלי היא שחומר בעל מחצית חיים של מאות מליוני שנים לא אמור להיות חומר מסוכן. החומרים ששמעתי שרגילים להשתמש בהם כמקורות רדיואקטיבים הינם בעלי זמן חיים נמוך בכשמונה עד אחד עשר סדרי גודל. משה פרידמן - שיחה 19:31, 4 בדצמבר 2011 (IST)
כדוריות ומוט דלק גרעיני
אני מניח שגם העובד שהצטלם לתמונה בערך אורניום 235 חשב כך. משה פרידמן - שיחה 19:34, 4 בדצמבר 2011 (IST)
ברור שהרדיואקטיביות של אורניום היא יחסית נמוכה. בד"כ במקורות משתמשים בכמויות הרבה יותר קטנות. אבל עדיין התוצאה שיצאה לי בחישוב יצאה קצת מפתיעה. ואני גם מניח שכששואפים אבק שמכיל אורניום זה גם עלול להיות מסוכן, כי אז שטח הפנים קטן מאוד, והקרינה בכל זאת פוגעת בריאות. emanשיחה 11:32, 5 בדצמבר 2011 (IST)
ק"ג של חומר רדיואקטיבי שמספק אקטיביות כוללת של מיליקירי, זה ממש ממש מעט. תוסיף לזה את העובדה שהרוב המוחלט של האקטיביות ייבלע בתוך החומר בכל גאומטריה סבירה (כולל גאמות) ותקבל רמת סיכון מאוד נמוכה. כמובן, כמו כל מקור אלפא, שאיפה או בליעה של החומר הינה מסוכנת מאוד. בתוך הגוף החומר הופך מסוכן יותר ככל שזמן החיים ארוך יותר (בגדול). במקרה זה זמן החיים הוא שילוב של זמן החיים הפיסיקלי (כלומר, קצב ההתפרקויות) וזמן החיים הביולוגי (כלומר, קצב חילוף החומר הספציפי בגוף). במקרה של פיצוץ גרעיני, או אסון בכור גרעיני, נפלטים לאוויר כמויות גדולות של גז רדיאקטיבי, אותו ניתן לנשום או לבלוע דרך מאכלים שנחשפו לאבק הרדיואקטבי. עכשיו אני חושב, שאורניום 235 מתפרק לראדון 223, שזה גז רדיואקטיבי קצר חיים. זה עדיין לא נשמע לי כל כך מסוכן, אבל כבר שווה חישוב... (זה תלוי גם בדיפוזיה של הגז החוצה מהגוש, במרחק, ועוד). משה פרידמן - שיחה 15:00, 5 בדצמבר 2011 (IST)
טוב, במקרה של פיצוץ גרעיני, או תאונה בכור מה שמזיק זה בבירור לא האורניום אלא תוצרי הביקוע שנוצרו בפיצוץ או הצטברו בכור. ואגב כדאי לשים לב שהאיש בתמונה שעליה דיברת (שאני אוסיף אותה) לובש כפפות שנראות די עבות. אני מניח שזה בשביל לבלום את האלפא. emanשיחה 15:06, 5 בדצמבר 2011 (IST)

השערת הרצף[עריכת קוד מקור]

אני לא מבין משהו בקשר להשערת הרצף. אומרים שהיא "נפתרה": הוכח שהיא איננה תלויה בשאר האקסיומות. אבל מה זה מעניין? מה שאנחנו רוצים לדעת זה מה היא "האמת". הרי אולי קיימת קבוצה שעוצמתה בין הבת מנייה לרצף, ואולי לא; מה שבטוח - שתי האפשרויות הללו אינן יכולות להיות נכונות בו זמנית. אם כן, ישנה "אמת" כלשהי (כמו, למשל, שהאמת היא שלא ניתן למצוא התאמה חח"ע ועל בין N ל-R) אז כל עוד לא מצאו אותה, למה קובעים שההשערה נפתרה?

העצמאות של השערת הרצף אומרת שהיא בלתי ניתנת להוכחה או הפרכה (במסגרת מערכת האקסיומות ZFC). לפי משפט השלמות של גדל המשמעות היא שבהכרח יש מודל שבו ההשערה נכונה ומודל שבו היא אינה נכונה. אי אפשר להגיד שהשערת הרצף אמיתית או שקרית, כי יש עולם שבו היא אמיתית ועולם שבו היא שקרית. למה דומה הדבר? גם אקסיומת המקבילים היא עצמאית ביחס לאקסיומות הגאומטריה האחרות. יש גאומטריה אוקלידית שבה היא נכונה, וגאומטריה לא-אוקלידית שבה היא לא נכונה. פשוט במקרה של השערת הרצף הדבר מפתיע יותר. דניאל תרמו ערך 14:14, 1 בדצמבר 2011 (IST)
אבל עדיין, אני מניח שניתן לקחת אקסיומות אחרות באופן שגם משפט קנטור איננו נכון ו|N|=|R|. אבל ישנה הוכחה שמראה, באמצעים המתקבלים על הדעת בלבד, שזה לא נכון, ולפיכך ברור שה"אמת" היא שהן לא שוות עוצמה. גם בקשר להשערת הרצף, חייבת להיות "אמת" כלשהי. מדוע לא מחפשים אותה? (אולי ניתן למצוא אקסיומה שברורה אינטואיבית והשערת הרצף נובעת ממנה)
אתה עושה פה סלט בין "אמת" מתמטית - אמת מוחלטת של המשפטים כנובעים מתוך מערכת האקסיומות. לבין "אמת" האינטואיטיבית - הדברים שהיית רוצה שייחשבו אמיתיים, כגון 1+1=2. המתמטיקה אינה עוסקת ב"אמת" השנייה, אם כי מתמטיקאים בהחלט שואבים ממנה השראה (אף אחד לא מתעניין במערכת אקסיומות שבה 1+1 אינו 2).
עם זאת, אין אינטואיציה ממש לגבי השאלה האם אנחנו רוצים שהשערת הרצף תהיה נכונה או לא (אין שום ביטוי של העניין בעולם הפיזיקלי שממנו נוכל לשאוב השראה). לכן מתירים למתמטיקאים להחליט כרצונם האם אצלם השערת הרצף נכונה או שגויה (כאקסיומה). האמת היא שמבחינת הרוב המוחלט של העיסוק המתמטי, אין לכך חשיבות. אנשי תורת הקבוצות משתעשעים בחקירה של אקסיומות שונות ואילו מהן שקולות לטענות כגון השערת הרצף. בטוח תוכל למצוא היכנשהו רשימה של טענות השקולות לעוצמת הרצף, ואתה מוזמן לבחור כל אחת מהן כ"אקסיומה שברורה אינטואיבית והשערת הרצף נובעת ממנה". דניאל תרמו ערך 14:28, 1 בדצמבר 2011 (IST)
אז תן לי להבין. לפי מה שאתה אומר, יש עולם בו קיימת קבוצה כזאת, ויש עולם שהיא לא? אז לאן היא "נעלמת"? מה יקרה אם ננסה להשוות בעולם השני את אותה קבוצות ל-N או ל-R? תהיה התאמה או לא? ואם תהיה - למה בעולם הראשון אי אפשר להתאים בינהן?
אכן, יש עולם (ליתר דיוק מודל) שמקיים את כל האקסיומות וההשערה שגויה בו, ועולם אחר המקיים את כל האקסיומות וההשערה נכונה בו. מכיוון ששני העולמות מקיימים את האקסיומות המקובלות, כל משפט שאתה מכיר תקף בשניהם. בפרט בשני העולמות |N|<|R|. השאלה "לאן הקבוצות נעלמות?" היא שאלה טובה. התשובה היא שבעולם בו ההשערה שגויה הקבוצות שעוצמתן היא בין |N| ל-|R| הן תת-קבוצות מאוד מאוד מכוערות של R. אלו קבוצות שאין שום דרך לתאר אותן במפורש, אין שום חוקיות שהן עונות לה. הקבוצות הללו לא מופיעות באף תחום במתמטיקה ולכן מעולם לא שמת לב לחסרונן/קיומן. ייתכן שזה נראה לך מוזר מאוד שהאקסיומות המקובלות לא קובעות בדיוק את כל הקבוצות הקיימות בעולם, אך עליך לזכור שניסיון החיים שלך הוא תמיד עם דברים בני-מנייה, והגדרות לוגיות מתחילות להשתגע כשזה מגיע לדברים שאינם בני מנייה (ראה למשל אקסיומת הבחירה).
אם אתה רוצה עולם שבו |N|=|R| עליך להרחיק מעבר להשערת הרצף. קיים זרם בפילוסופיה של המתמטיקה, קונסטרוקטיביזם, שמבחינתו אובייקט כלשהו קיים רק אם ניתן לבנות אותו במפורש. בעולם של הקונסטרוקטיביזם כל הקבוצות הן בנות מנייה, שכן יש רק מספר בן-מנייה של בניות אפשריות. בעולם הזה קבוצת המספרים הממשיים היא למעשה קבוצת המספר הגדירים (en:Definable real number). דניאל תרמו ערך 18:16, 1 בדצמבר 2011 (IST)
אתה מציג עמדה פלטוניסטית חזקה לגבי המתמטיקה, שלפיה יש מציאות מתמטית אחת (לפחות בתורת הקבוצות), ויש למצוא את האקסיומות הנכונות המתארות אותה. ראה פילוסופיה של המתמטיקה והמאמר הזה. עוזי ו. - שיחה 14:30, 1 בדצמבר 2011 (IST)

נתן בהם סימנים[עריכת קוד מקור]

מה משמעות המילים "נתן בהם סימנים" ומאיפה הוא מגיע?

אפשרות ראשונה: מתוך ההגדה (רבי יהודה נתן בהם סימנים: דצ"ך, עד"ש, באח"ב) צביהכן?לכי ללמוד! 14:11, 1 בדצמבר 2011 (IST)
וההגדה מצטטת מהמשנה במסכת פסחים כמובן.... בן-חנוך - שיחה 16:16, 2 בדצמבר 2011 (IST)
אבל מה זה אומר? 109.67.199.203 13:08, 3 בדצמבר 2011 (IST)
במקרה הזה - בנה להם מפתח מנמוני. 79.181.22.30 16:40, 3 בדצמבר 2011 (IST)

מה אומר הקטע?[עריכת קוד מקור]

"וכתבו להשי(ב) לארץ צרפת, וכן כתוב בהן : גזרו כל הקהילות צום;עשינו את שלנו, המקום יצלינו ויציל אתכם מכל צרה וצוקה. עליכם אנו יריאים יראה גדולה, אבל אנו אין לנו כל כך לירוא, אפי(לו) כשמועות האוזן לא שמענו ולא היינו שומעין שנגזרה גזירה ונגעה עלי חרב עד הנפש" תודה מראש

זה מאוד תלוי הקשר. אם תרחיב קצת יהיה ניתן לעזור נ"משיחה • י' בכסלו ה'תשע"ב • 01:40, 6 בדצמבר 2011 (IST)

איך מחשבים הסתברות של "או"?[עריכת קוד מקור]

נתון לי גלאי המורכב משלוש אנטנות. כל אנטנה מסוגלת לקלוט את השדר 1 או 0 והיא צודקת בהסתרות של 0.75 ( כלומר יש סיכוי של 0.25 שהיא תקלוט 1 במקום 0 ולהפיך). המחשב קולט שלוש קריאות ואם 2 או 3 מתוכם מדווחות על אותו הקלט -הוא רושם אותו.

מה ההסתברות שהמחשב ירשום נכון את השדר?


אני רואה שזה משתנה מקרי בינומי כי שלושת האנטנות בלתי תלויות. אז ההסתברות לכך ש k אנטנות קלטו נכון את השדר היא

ומזה אני מחשב בקלות מה ההסתברות לכך ששלוש מהאנטנות צדקו ולכך ש2 מהאנטנות צדקו( מציבים לנוסחה). אבל איך אני יודע לחשב את ההסתברות ש2 או 3 מתוך האנטנות צדקו? 79.177.199.83 21:35, 1 בדצמבר 2011 (IST)

אם 30% מהחתולים הם בעלי עין שמאל כחולה, ו-40% בעלי עין שמאל ירוקה, אז 70%=30%+40% הם בעלי עין שמאל שהיא כחולה או ירוקה. עוזי ו. - שיחה 21:50, 1 בדצמבר 2011 (IST)
וואי, יצאתי טיפש. תודה 79.177.199.83 22:03, 1 בדצמבר 2011 (IST)

שבירה[עריכת קוד מקור]

אני יכול לשרשר פה שאלה אחרת, קצת יותר חכמה? מבצעים סדרת ניסויים בלתי תלויים זה אחר זה. ההסתברות להצלחה בניסוי בודד היא p=מספר ידוע, נגיד 0.8. נסמן ב את מספר הניסוי בו אירע כישלון בפעם הk. איך מחשבים את עבור k=3,2,1?

זו "התפלגות בינומית שלילית". עוזי ו. - שיחה 14:19, 2 בדצמבר 2011 (IST)
אני בטוח לגמרי שזו הפעם הראשונה שאני רואה את המונח "התפלגות בינומית שלילית" (ובהרצאות נתנו לנו דוגמאות לכל הגאומטרי, הפירגאומטרי וכדו'). במקרה שלנו מה זה k ומה זה r? 79.177.199.83 14:30, 2 בדצמבר 2011 (IST)

אשמח אם מישהו יוכל להאיר את עיני[עריכת קוד מקור]

ולפתור דבר מה שמטריד אותי זמן רב: על רכבים של המשטרה מודבק כיתוב של המילה "רפואה" בכתב מראה. למה זה בכתב מראה? חשבתי שזה טעות בתחילה, אבל ראיתי את זה בכל הרכבים מסוג זה שראיתי...

אם רכב כזה נמצא מאחוריך, אתה רואה אותו במראה - מצב מעול לכתב ראי. דניאל צבישיחה 22:56, ה' בכסלו ה'תשע"ב (1.12.11)

הלוויות[עריכת קוד מקור]

אני מנסה להרכיב רשימה של ההלוויות הגדולות ביותר [בעת החדשה] של יהודים. {אם כבר קיימת רשימה כזאת, אשמח להפנייה}. אם תוכלו להעלות כאן השערות עם מספר, זה יועיל... -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

דומני שזו של רבין היא הגדולה ביותר, בעיקר בשל נסיבות מותו. יש מקום לבדוק גם את זו של בגין, שהיה דמות פופולרית מאוד. סביר היה לומר את זו של בן גוריון, באופן טבעי, אבל מספר אבסולוטי אינו המדד היחיד, וצריך להסתכל גם על מדד יחסי (% מתוך אוכלסיה נתונה) - כמו, למשל, 20% מהעם בשנות ה-70 אינם 20% בשנות ה-50 או האלפיים. מעניין מה יעלו לכאן משיבים אחרים. בנצי - שיחה 11:30, 2 בדצמבר 2011 (IST)
בלוויתו של חיים נחמן ביאליק השתתפו כמאה אלף איש (מקור) שהיוו כמעט רבע מהישוב היהודי בארץ באותה תקופה. איתמר ק. - שיחה 12:57, 2 בדצמבר 2011 (IST)

בהלוויתו של י"ל פרץ כתוב בויקיפדיה שהיו 100 אלף. על רבין כתוב 250 אלף. על ראש ישיבת מיר 300 אלף. הרב אליהו 100 אלף. עוד ראש ישיבה [לא זוכר איזה] 90 אלף. אבל באחוזים הכי הרבה זה נראה לי הרב קוק- 1 מכל 3.2 יהודים שהיו בארץ אז הגיעו...

לפי ויקי האנגלית, בלוויתו של הרב אוירבך השתתפו בין 300 ל 500 אלף איש. משה פרידמן - שיחה 18:52, 4 בדצמבר 2011 (IST)

האם יש בעייה עם צבעי מאכל סינתטיים?[עריכת קוד מקור]

מדוע כלכך מתנגדים לזה?. האם הטענות מבוססות על מדע בלתי-משוחד או על פסבדו מדע?.

ראה כאן, וגם בערך צבע מאכל. בלנק - שיחה 12:34, 3 בדצמבר 2011 (IST)
הכתבה שהבאת מצטטת אדם המכונה ד"ר סדובסקי. ד"ר סדובסקי הוא שרלטן ואין לו בכלל תארים אקדמאים קודמים כך שד"ר קונבנציונאלי הוא וודאי לא. מיקי רוזנטל עשה עליו תחקיר מקיף. אני מציע לך לראות אותו.

אני גם פניתי בעבר ליפה שיר רז והתערתי בפניה והיא לא עשתה עם זה שום דבר.

גם בצבעי מאכל סינתטיים יש כל מיני - חלקם מזיקים יותר (נזק מוכח במחקרים מדעיים), חלקם פחות וחלקם לא הוכחו כמזיקים (בינתיים?). אם תבדוק\י חומרים ספציפיים תמצא\י את כל הסוגים. קריטריון פשוט שאני משתמש בו כדי לראות כמה חומר מזיק - האם הוא נאסר לשימוש באירופה. יואלפ - שיחה 08:52, 4 בדצמבר 2011 (IST)

אוכל פיצה ולא יכול לפתוח את הפה ביום למחרת[עריכת קוד מקור]

אני לא יודע למה, כשאני אוכל פיצה, בעיקר לפני השינה (פעם ב!), אז לפעמים ביום למחרת, אני קם במהלך הלילה או קם ישר ומרגיש שכאילו יש לי אבנים בפה. ממש כאילו אין יותר הפרשה של רוק, יבש לחלוטין. הייתי רוצה לדעת למה זה קורה ואיך אפשר לאכול פיצה אבל גם למנוע את זה?. האם זה מסוכן לשאר הגוף?. תודה.

לא שמעתי על תגובה כזאת לפיצה, אבל מתיאורך זו נשמעת תגובה אלרגית לאחד מרכיבי הפיצה. ידוע שאפרסמון עלול לגרום לתחושת יובש קשה בחלל הפה למי שאלרגי אליו. ייתכן שתגובה כזאת יכולה להופיע אצל מי שאלרגי לחומר שקיים בפיצה - גבינה, למשל, או תבלין מסוים.שלומית קדם - שיחה 19:42, 6 בדצמבר 2011 (IST)

תאילנד[עריכת קוד מקור]

מה הסיבה לריבוי הטרנס-ג'נדרים בתאילנד? 79.177.199.83 10:15, 2 בדצמבר 2011 (IST)

אף אחד לא יכול לתת לך תשובה חד-משמעית היום, המדע מראה שאי-איזונים הורמונאליים בשלבים מסויימים במהלך הלידה (לא ברור עדיין מה השלבים האלה בדיוק), יכול לגרום לנישוי או זיכור המוח. כך שיתכן שהמון תינוקות זכרים עוברים נישוי מוח בדיוק מתי שהוא מתפתח במהלך הלידה. הסיבה שזה כלכך נפוץ בתאילנד ובמזרח בכלל (גם בפיליפינים) היא אולי תזונתית. בגלל שאוכלים שם המון אסטרוגן (המון סויה ומוצריה) שהגוף מקבל גם בדרכים עקיפות כגון בשר של חיות שהאוכלו הן עצמן במזון אסטרוגני. אבל זו רק השערה שלי. בכל מקרה, זה חייב להיות משולב עם סיבות חברתיות, וסיבות תרבותיות. כמו כן, יש הרבה גברים שהיו יכולים להיות הומואים מוחלטים אבל בחרו לנשות את עצמם בתאילנד מסיבות כלכליות.

דלק נדל"ן - מה הסיפור?[עריכת קוד מקור]

מישהו יכול להסביר לי מה הסיפור עם דלק נדל"ן ואגרות החוב שלה.
הבנתי שהם לוו מהציבור (אג"ח), וכרגע לא מסוגלים להחזיר.
מה הצעקה הגדולה? במה זה שונה ממקרים אחרים?דוד הירושלמי - שיחה 15:27, 2 בדצמבר 2011 (IST)

אני לא מומחה, אבל להבנתי על פי המידע שנמצא בערך דלק נדל"ן מדובר בסכומים יוצאי דופן שבחלקם הם השקעות שחברות ביטוח עשו בכספים שלי ושלך. אביהושיחה 22:16, 2 בדצמבר 2011 (IST)
אז זו השאלה, האם המדובר בסכומים חריגים? לך ולי כמה מליארדים נשמעים כמו טירוף, אבל סך כספי הפנסיה של הציבור הישראל עומד על טריליון שקלים. זה אפילו לא אחוז מכספי הפנסיה שלך ושלי. תיאורטית, (ושוב, רק תיאורטית) אנו לא אמורים להרגיש את זה. אשמח שאיזה אחד-שיודע יסביר לי בכמה משפטים מה באמת ההשפעה על כספי הפנסיה שלי, והאם זה חריג בהשוואה להשקעות כושלות קודמות של חברות הביטוח/פנסיה/בנקים? דוד הירושלמי - שיחה 10:41, 3 בדצמבר 2011 (IST)
כתבה מפורטת ראה כאן.--כ.אלון - שיחה 10:47, 3 בדצמבר 2011 (IST)

שאלה בפיזיקה/הסתברות[עריכת קוד מקור]

יותר לכיוון של הסתברות.

מספר החלקיקים הנפלטים מחובר רדיואקטיבי עד זמן t הוא משנה מקרי פואסוני עם פרמטר t. נסמן ב-T את הזמן בו נפלט החלקיק השלישי. מהו ערך פונקציית ההתפלגות בנקודה t=1?

לא ממש הבנתי את המילים "משנה מקרי פואסוני עם פרמטר t". (אני יודע מהי התפלגות פואסון). ואני לא ממש רואה דרך לפתור את השאלה. 79.176.203.206 19:40, 2 בדצמבר 2011 (IST)

"משתנה מקרי פואסוני עם פרמטר t" הוא משתנה מקרי שההתפלגות שלו היא פואסונית עם תוחלת t. ידוע (למי שיודע) שמספר ההתרחשויות בפרק זמן t הוא פואסוני עם פרמטר ct (כאשר c קבוע) אם ורק אם זמן ההמתנה בין התרחשויות מעריכי. ראה גם התפלגות גמא. עוזי ו. - שיחה 18:13, 3 בדצמבר 2011 (IST)

מי שכתב עבודת תיזה זכאי לתואר ד"ר?[עריכת קוד מקור]

תודה.

לא בדיוק. בעיקרון "עבודת תזה" זה שם כללי לעבודה המציגה תזה. גם לשם קבלת תואר דוקטור וגם לשם קבלת תואר שני יש להגיש עבודת תזה, אבל גם לעבודות בבית הספר אפשר לקרוא "עבודת תזה". כדי לעשות תואר דוקטור יש לכתוב דוקטורט, וצריך שהוא יעמוד בקריטריונים מסויימים, וצריך להגיש אותה לאוניברסיטה. בלנק - שיחה 12:30, 3 בדצמבר 2011 (IST)
תואר ד"ר אינו ניתן מפי הגבורה. הוא מוענק על-ידי מוסד אקדמי, לפי הקריטריונים הקבועים בו: למשל אישור על-ידי סנט האוניברסיטה על-פי המלצה של ועדה לתארים מתקדמים, שניתנת על-סמך דוחות של שופטים מומחים שקראו את התזה. עוזי ו. - שיחה 18:17, 3 בדצמבר 2011 (IST)

ציקלואידה- פיזיקה/מתמטיקה[עריכת קוד מקור]

מתמטיקה: מצירים נקודה בולטת על גלגל (דיסקה שטוחה) ונותנים לה להתגלגל מפני מדרון משופע(זווית השיפוע ידועה מראש). יש כוח g, הגלגל עושה גילגול ללא החלקה. האם התנועה שלו תהיה ציקלואידה?

ציקלואידה היא תנועה של גלגל על פני ישר אופקי, כלומר מתארת את תנועת אותו הגלגל במקרה שנתתי לו מהירות התחלתית וגרמתי לו להתגלגל בקו ישר במהירות קבועה. וכאן יש לי תאוצת הכובד.

פיזיקה: אם אני רוצה לתאר את המערכת הנ"ל כאילוץ הולונימי, איך אני מגדיר אותו מפורשות ומה הקואורדינטות בהם כדאי להשתמש? 109.67.199.203 13:07, 3 בדצמבר 2011 (IST)

אם תצייר נקודה על שפת הגלגל, ותתן לגלגל להתגלגל ללא החלקה (ולא משנה באיזו תאוצה, ומה השיפוע) מסלול הנקודה יהיה ציקלואידה. emanשיחה 14:25, 3 בדצמבר 2011 (IST)
זה לא כל כך אינטואיטבי. נגיד אני מגדיר את המישור המשופע כציר האיקס, האם משוואת התנועה לכל נקודה תהיה
ללא קשר לזה שקיים כוח שמאיץ את התנועה באחד הצירים? למה זה ככה? 109.67.199.203 14:30, 3 בדצמבר 2011 (IST)
אם t הוא הזמן, אז זו לא תהיה משוואת המיקום של הנקודה. אבל אפשר למצוא פרמטר (שמן הסתם יהיה קשור לריבוע הזמן) שהמסלול כן יקיים. עיניין הציקלואידה במקרה הזה הוא עיניין גאומטרי לגמרי, ולא תלוי בתאוצה. emanשיחה 14:41, 3 בדצמבר 2011 (IST)
התאוצה רק משנה את המהירות שבה הנקודה עוברת את המסלול (ציקלואידה). המסלול הוא אותו מסלול. דניאל תרמו ערך 14:46, 3 בדצמבר 2011 (IST)

האם יש זכויות יוצרים על סיסמאות פירסום?[עריכת קוד מקור]

נגיד אני רוצה לפרסם מוצר חדש ומשמש סיסמת פירסום שכבר נמצאת בתודעת הציבור, לדוגמה "פיצוחי רמי- זה רק נראה יקר". האם אני עובר על איזשהו חוק? או לעשות חיקוי לפירסומת אחרת "כי מיקרוגל קונים באהבה או לא קונים במרתפי אלקטרוניקה בכלל". 109.67.199.203 14:09, 3 בדצמבר 2011 (IST)

כן, בוודאי. זו הפרת זכויות יוצרים גסה, ושגם עלולה לעלות ביוקר, כי פה מדובר על סיסמאות ששילמו עבורן כסף רב. emanשיחה 14:23, 3 בדצמבר 2011 (IST)
רגע, יש איזה מקום רשמי שבו רושמים סיסמאות פירסום? ולך תוכיח ש"דרמו-פלקוסיס - תענוג למנוע פתרת בציפורניים" היא גנבה? הרי זו פירסומת אחרת שרק נשמעת דומה. 109.67.199.203 14:34, 3 בדצמבר 2011 (IST)
זה שזה נשמע דוהמ זה מספיק. הרי כשיש נניח משפטים על זכויות יוצרים בשירים, השופט קובע האם זה מספיק דומה בשביל שזה יחשב הפרה. emanשיחה 14:36, 3 בדצמבר 2011 (IST)
מעבר לענייני זכויות יוצרים, אם הפרסומת פופולרית היא כבר משהו שמסמל את החברה, אפשר אולי לטעון שיש כאן פגיעה ("דילול") בסימן מסחר. בפרט אם המוצר המקורי הוא מתחום קרוב. Tzafrir - שיחה 16:37, 4 בדצמבר 2011 (IST)

המילה נאציזם[עריכת קוד מקור]

יש איזשהו קשר בין המילים "נאצה" ו"נאציזם"? מצד אחד הדמיון לא נראה מקרי, מצד שני המילים הגיעו ממשמעויות שונות... --87.68.23.60 16:31, 3 בדצמבר 2011 (IST)

אין שום קשר. המילה "נאצה" היא מילה עברית מתקופת התנ"ך בעוד המילה "נאציזם" מקורה בראשי תיבות בגרמנית של נאציונל-סוציאליזם, בגרמנית: Nationalsozialismus או בקיצור Nazismus)האידאולוגיה של המפלגה הנאצית שהוקמה בשנות העשרים של המאה העשרים. שנילי - שיחה 16:36, 3 בדצמבר 2011 (IST)

שאלה במת' (אולי יש קשר לפיזיקה)[עריכת קוד מקור]

נתונים שישה כלבים העומדים בקודקודי משושה משוכלל (או מצולע משוכלל כלשהו, לא חשוב). במרכזו נקניקייה. כל כלב מכוון בכל רגע את מהירותו לכיוון הכלב העוקב בכיוון השעון. מהירותם שווה, הם נקודתיים. צריך למצוא את הזמן שיקח להם להגיע לנקניקייה והמסלול שהם יעברו. ראיתי פתרון של זה עם פירוק של וקטור המהירות שלהם לרכיבים ניצבים, אבל אני תוהה אם יש דרך יותר 'אינפית' לעשות את זה - לבטא את הזמן עם נגזרות והמסלול עם טורים, איכשהו? תודה למי שינסה לפענח את מה שכתבתי :)

ראיתי חידה דומה עם 4 צבים בספר חידות ישן. אם אני אמצא אותו אני אעלה.Drorzm - שיחה 04:24, 4 בדצמבר 2011 (IST)
זו לא פורטל:מתמטיקה/חידה/31? יוסישיחה 14:08, 4 בדצמבר 2011 (IST)

הגדרת הפונ' max[עריכת קוד מקור]

איך מגדירים ריגורוזית את הפונ' {max{a,b?

למשל כפי שעשית הרגע. עוזי ו. - שיחה 00:04, 4 בדצמבר 2011 (IST)
סיקרנתם אותי לרגע: אני יכול להגדיר פונקציה של 4 משתנים {max{a,c,d,b באופן דומה. האם מתמטיקה מכירה בפונקציה שלא יודעת מראש כמה משתנים היא מקבלת? דוגמה - פונקציה המקבלת כמות כלשהי של מספרים ממשים ומחזירה את הגדול מביניהם. קיים? 109.67.199.203 17:08, 4 בדצמבר 2011 (IST)
אני מקווה שתספיק לקרוא את התשובה לפני שרגע הסקרנות יעבור. הפונקציה המתמטית מוגדרת מקבוצה לקבוצה. למשל, אפשר להגדיר את המקסימום כפונקציה מקבוצת הקבוצות הסופיות (של מספרים) אל קבוצת המספרים. אפשר גם להגדיר באינדוקציה את הפונקציות לפי . עוזי ו. - שיחה 17:18, 4 בדצמבר 2011 (IST)
נחמד. אז יש משמעות מתמטית להגדיר פונקציה כללית על ידי תיאור מילולי - "פונקציה המקבלת קבוצה סופית של מספרים ומחריזה את הממוצע שבין הכי קטן להכי גדול". 109.67.199.203 17:32, 4 בדצמבר 2011 (IST)
העדיפות היחידה לתאור בסמלים על-פני תאור מילולי הוא שבדרך כלל הוא פחות נתון לפרשנויות. אם התאור המילולי מדוייק, אפשר לתרגם אותו בקלות לסמלים. עוזי ו. - שיחה 17:39, 4 בדצמבר 2011 (IST)
אני מניח שמה שאתה מחפש הוא הפונקציה , אבל לא התחמקת מהתנאי - הוא נמצא בהגדרה של ערך מוחלט. כל זה בנוסף למה שאמרו מעליי. --אלעזר - שיחה 02:46, 9 בדצמבר 2011 (IST)

תיבת נוח והרי אררט[עריכת קוד מקור]

בתנך בספר בראשית כתוב שהמבול ירד והמים עלו לגובה של 15 אמה, דהיינו 7 וחצי מטר. איך הגיעה תיבת נוח אל מעלי הרי אררט שגובהם 5000 מטר? -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

בפרק ז' פסוקים י"ט וכ' מסופר כי המים עלו 15 מעל ההרים הגבוהים. לאחר שהמים התחילו לחסור, (בקצב של אמה ליום, נחה התיבה על הרי אררט (פרק ח' פסוק ד'). טישיו - שיחה 02:03, 4 בדצמבר 2011 (IST)

מי אמר שאסור להעתיק קטעים מספרים?[עריכת קוד מקור]

כותב פלוני כתב ספר שמופיע בו משפט מסויים, אך גם כתב שהוא לא מרשה לאף אחד להעתיק מספרו. כותב פלמוני גם כן כתב ספר בהקשר דומה ובאמת ובתמים כתב בדיוק את אותו המשפט שכתוב בספרו של פלוני. פלוני נתבע, והשופט שואל אותו; "מי נתן לך רשות להעתיק מהספר?", והוא אומר לו; "מהי בכלל העתקה מספר?", השתמשתי בשפה העברית כדי להעביר מסר מסויים!.

השאלה; מהי באמת, לפי החוק הישראלי --- העתקה מספר?.

השופט שואל אותו ומחליט. החוק לא יורד לפירוט. אם ברצונך בדוגמאות ציין זאת כאן. Nachum - שיחה 13:02, 4 בדצמבר 2011 (IST)
העברה האמורה היא הפרת זכויות יוצרים. אם שניהם העתיקו ממקור שלישי (לדוגמה: שניהם ציטטו את שייקספיר, ברור שאין כאן העתקה של אחד מהשני. כמוכן, תאורטית יכול להיות שאין דרך נוספת לכתוב את אותו הדבר. זה משהו שיכול לקרות בתחום התוכנה, לדוגמה. פחות ברור לי איך זה יכול לקרות עם ספרים רגילים. אלא אם כן מדובר על משפט קצר ו/או נדוש. מיותר לציין שאני לא עורך-דין ואם זה באמת חשוב לך אולי כדאי שתתייעץ עם אחד (אבל גם המשפט האחרון אינו עצה משפטית או עסקית). Tzafrir - שיחה 16:31, 4 בדצמבר 2011 (IST)

רשימת בנקי הזרע בישראל וחשיבותה האנציקלופדית[עריכת קוד מקור]

שלום שלום,

האם רשימת הבנקים הזו מדויקת? אם כן, מה חשיבותה האנציקלופדית? בתודה, ליאור ޖޭ • ח' בכסלו ה'תשע"ב • 12:22, 4 בדצמבר 2011 (IST)

סדרת הפרשים מתכנסת[עריכת קוד מקור]

טענה: אם בסדרה חיובית מתקיים , אז הסדרה מתכנסת לגבול סופי.

אינטואיטיבית זה נשמע לי טריוויאלי. אבל אני מנסה להוכיח את זה "רשמית". 192.114.105.254 13:20, 4 בדצמבר 2011 (IST)

זה לא נכון. נסה למצוא דוגמה נגדית. דניאל תרמו ערך 13:39, 4 בדצמבר 2011 (IST)
אתה בטוח? יש לי תרגיל שהפיתרון שלו מתבסס על הטענה הזאת. אולי אפשר להוסיף עוד הנחה בשביל שזה יתקיים?
כן אני בטוח. סדרת המספרים ההרמוניים היא דוגמה נגדית. מה שאומר שההוכחה שלך בתרגיל שגויה. אכן דרוש תנאי מעט חזק יותר. כל סדרת קושי היא סדרה מתכנסת (בממשיים). לא מספיק שהמרק בין כל שני איברים סמוכים מצטופף. אתה צריך שהמרחק בין כל שני איברים כלשהם יצטופף. דניאל תרמו ערך 19:02, 4 בדצמבר 2011 (IST)
אבל הוא דיבר על סדרה מתכנסת ולא על טור. לסדרה ההרמונית יש גבול באינסוף. 109.160.249.202
טור הוא סדרה של סכומים חלקיים. הסדרה היא סדרה (ולא טור) המקיימת . מצד שני . בניגוד לטענה שלו שעל הסדרה להתכנס לגבול סופי. דניאל תרמו ערך 22:03, 4 בדצמבר 2011 (IST)

קקדו צהוב ציצית[עריכת קוד מקור]

שלום רב.

בערך "קקדו", בתיאור תמונתו של הקקדו Cacatua sulphurea, הקקדו להלן נקרא בשם "קקדו צהוב ציצית". קקדו זה בסכנת הכחדה חמורה.

אך בגוף הערך עצמו, מוזכר הקטע הבא: סוג קקדו מונה עשרים מינים שונים. הידועים שבהם: קקדו צהוב-ציצית (Cacatua galerita)"- קקדו זה במצב שימור ללא חשש. מדובר בשני מינים שונים ועלולו להיווצר בלבול בזיהוי נכון של המין.

אך באתר הספארי מצאתי את הקטע הבא:

קקדו זהוב-ציצית

SULPHUR-CRESTED COCKATOO

Cacatua galerita

אשמח לדעת איזה שם מתאים לכל מין. בנימין - שיחה - תרמו לויקיפדיה בכתיבת ערכים על המגוון הביולוגי והזואולוגי! 08:50, 5 בדצמבר 2011 (IST)

לפי אתר האקדמיה ללשון העברית, sulphur-crested cockatoo, או בשם המדעי Cacatua galerita (שם כתוב Kakatoe galerita), הוא קקדו צהוב-ציצית. מין הקקדו השני לא מוזכר שם, אך לפי ויקיפדיה האנגלית Cacatua sulphurea נקרא באנגלית Yellow-crested Cockatoo או Lesser Sulphur-crested Cockatoo. לפי אותה ויקיפדיה, ה-galerita הוא ללא חשש, ואילו ה-sulphurea הוא בסכנת הכחדה חמורה. אפשר להפנות שאלה לאקדמיה בעניין שמו העברי של ה-sulphurea. Kulystabשיחהגן עדן, גיהנום, או הובוקן... עד חג המולד • י' בכסלו ה'תשע"ב • 18:36, 5 בדצמבר 2011 (IST)
תודה רבה. בנימין - שיחה - תרמו לויקיפדיה בכתיבת ערכים על המגוון הביולוגי והזואולוגי! 17:14, 6 בדצמבר 2011 (IST)

גרף של מספר צופים בדף ויקיפדי[עריכת קוד מקור]

האם יש מקום כלשהו (כאן, או באתר של הקרן או משהו) שאפשר לראות בו עבור דף ספציפי כמה צופים צפו בו, לאורך זמן (גרף צפייה, כמו שיש בYouTube לדוגמה)? 63.218.53.73 08:54, 5 בדצמבר 2011 (IST)

אם תלחץ על הלשונית גרסאות קודמות בערך שאותו אתה מעוניין לבדוק תראה שם קישור בשם "סטטיסטיקת צפייה" בשורת הכלים החיצוניים. מתניה שיחה 08:59, 5 בדצמבר 2011 (IST)

האם המומחה יואיל למנות שמות של ביו-כימאים או רופאים שעסקו בחקר הפיזיולוגיה של צמיחת שיער הפנים?[עריכת קוד מקור]

זה נושא נורא עמום וחלש מחקרית, רוב החוקרים מתעסקים בשיער הראש ובאינטרנט לא מצאתי מחקרים שעסקו בשיער פנים. גם בויקי האנגלית לא ענו על שאלה זו.

אתה צודק-- בנתיים מצאתי ספר באנגלית--This third edition of Dr. Robbins' widely used monograph has been comprehensively updated to reflect current research results on the chemistry, physics, and cosmetic behavior of hair. Nachum - שיחה 18:18, 5 בדצמבר 2011 (IST)
מה שם הספר?
Chemical and Physical Behavior of Human Hair יש בגוגלבוקס.

האם קיימת סדרה?[עריכת קוד מקור]

נגיד אני מתחיל הגדרה של מושג חדש. ופותח במילים "תהי A סדרה מונוטונית". אז: מי בכלל קבוע שקיימת סדרה מונוטונית שאותה אפשר להגדיר? אולי לא קיימות סדרות בכלל? ואם קיימות סדרות, אז אולי אף אחת מהן לא מונוטונית?

באותה המידה יכלתי לשאול איך מותר לי להגיד "יהי אפסילון". מי אמר שבכלל יש מספר ממשי? 109.67.199.203 19:52, 5 בדצמבר 2011 (IST)

אם למדת אינפי כמו שצריך, אז טרחת להוכיח את הקיום של כל האובייקטים האלה. את המספרים הממשיים בונים במפורש בעזרת חתכי דדקינד (אתה כמובן יכול לשאול "אבל מי קבע שיש מספרים רציונליים" וכן הלאה. אם תתעקש אתה יכול להמשיך וללכת אחורה ואחורה עד שתגיע לבסיס שהוא תורת הקבוצות האקסיומטית). סדרות מוגדרות כפונקציות מהטבעיים לממשיים (קיומם נובע מן האקסיומות של תורת הקבוצות). את קיומן של סדרות מונוטניות ניתן להוכיח על ידי הדגמת קיומה של הסדרה המונוטונית .
אבל האמת היא שכל זה כלל לא נחוץ. כשאתה מכריז "יהי x אובייקט y", אינך מניח בשום מובן ש-x אכן קיים. מותר לך למשל להכריז "יהי x פיל ורוד", ואף להוכיח באופן ריק את המשפט "כל הפילים הורודים אוהבים גלידה". דניאל תרמו ערך 20:00, 5 בדצמבר 2011 (IST)
ב"תהי A סדרה מונוטונית" אתה משדך משמעות ל-A, כלומר קובע את שם המשתנה שעליו תפעיל את הכמת האוניברסלי, ולא בורא סדרה מונוטונית. קרי, "לכל A, אם A סדרה מונוטונית, אז ...". לא נובע מזה שקיימת סדרה מונוטונית. עוזי ו. - שיחה 21:46, 5 בדצמבר 2011 (IST)

שאלה במדעי המדינה[עריכת קוד מקור]

האם בדמוקרטיה כלל האזרחים מוגדרים כגוף הפוליטי?

שמן תינוקות (=שמן נפט)[עריכת קוד מקור]

ראיתי באינטרנט כתבות ותגובות נגד שמן התינוקות, כיון שהוא עשוי לטענתם מנפט. שאלתי היא כזאת, בהנחה שבאמת שמן זה עשוי מנפט מזוקק, האם יש בסיס לחששם? האם נקבע מתי שהוא ששימוש בנפט מזיק לעור. שאלתי הינה שאלת תם באמת, ואני לא נוקט שום עמדה כרגע, אבל אני רוצה להבין את מהות העניין 46.210.7.78 22:16, 5 בדצמבר 2011 (IST)

אין לי הכרות ספציפית, אבל מניסיון עם טענות מהסוג הזה: כן, רוב הסיכויים שנפט מזיק לעור - קשה לי לומר אם נזק קל ומקומי או נזק גדול. לא, זה לא אומר שכל חומר שנמצא בנפט מזיק לעור, ולא כל חומר שמזוקק מנפט מזיק לעור. הלוגיקה של: נפט מזיק, מכאן כל מה שיש בנפט מזיק, מכאן כל מה שמזוקק מנפט מזיק, היא בעייתית, אם חומרים מסויימים שבשמן תינוקות מזיקים, שיתיחסו אליהם ולא אל המקור שלהם. יואלפ - שיחה 08:38, 6 בדצמבר 2011 (IST)
ראו גם. ליאור ޖޭ • י' בכסלו ה'תשע"ב • 09:53, 6 בדצמבר 2011 (IST)
גם וזלין הוא תוצר לוואי של זיקוק נפט. הוא לא מזיק לעור. Ranbar - שיחה 09:54, 6 בדצמבר 2011 (IST)

שאלה בפיזיקה - מומנטים[עריכת קוד מקור]

בעקבות ויכוח עם חבר: מה ההסבר הכי פשוט המאפשר לתופעה שמופיעה בקטע הוידאו הזה להתרחש? הוא טוען שמדובר בשקילות מומנטים, ושצריך לחשב אותם ביחס למיקום הגומיה, וכן שמרכז הכובד לא חייב להיות מאונך לשולחן. אני חושב שמרכז הכובד חייב להימצא בקו שמאונך לשולחן. וגם, שאם בוחרים ציר לחישוב מומנטים הבחירה א) שרירותית, ו-ב)אפשר לבחור בתור ציר את נקודת המגע של הסרגל עם השולחן ועדיין לחשב בצורה נוחה.
פרט מהותי בוויכוח הוא האם (כפי שאני חושב) הגומיה לא עושה שום דבר חשוב יותר מלהחזיק את הגוף "קשיח", או אולי (כפי שהוא טוען) חייבים אותה כדי לאפשר למרכז הכובד להימצא משמאל לקצה השולחן.
(גילוי נאות: מלכתחילה חשבתי שהתופעה לא אפשרית. טעיתי, כמובן.) --אלעזר - שיחה 11:06, 6 בדצמבר 2011 (IST)

המושג מרכז הכובד. ניתן להגדיר מרכז כובד אמפירית- הוא נקודה בה הגוף ישאר בשיווי משקל. בהגדרה האמפירית אין צורך במומנטים. כמובן שעל מנת לענות על השאלה למה בכלל יש מרכז כובד אז יש צורך במומנטים.
ולגבי שני הויכוחים שלך עם חברך - בשניהם אתה צודק.
ההגדרה של מרכז כובד היא לא אמפירית, ראה מרכז מסה, וזה לא עוזר להגיד "אתה צודק". אני מבקש תשובה רצינית. --אלעזר - שיחה 11:56, 6 בדצמבר 2011 (IST)
עכשיו אתה טועה... (-: מרכז הכובד היה מושג מוכר אלפי שנים לפני מומנטים. פשוט - ניתן להגדיר מרכז כובד באופן אמפירי. זו הגדרה פרקטית. ניתן להוכיח שתפקיד הגומייה הוא צימוד מכני נטו ע"י החלפתה בצימוד קשיח בין קצה הסרגל לפטיש.
לגבי המונח, הוא היה קיים, אבל הגדרתו היום שונה, ואני התייחסתי להגדרה הנוכחית כמרכז המסה. אתה אומר שהתוצאה היא אותה תוצאה, אבל זאת השאלה שלי מלכתחילה. ואין צורך להיכנס בשרשור הזה לענייני טרמינולוגיה וסמנטיקה. --אלעזר - שיחה (מחוץ לחשבון)
ההסבר הפשוט, מבלי לערב פיסיקה מסודרת, הוא שראש הפטיש מנסה לרדת למטה, אולם הוא תלוי על המיתר, ולכן הוא נוטה להסתובב בכיוון השעון. הנטיה הזו נעצרת ע"י לחץ נגדי שמפעיל הסרגל על הרגל של הפטיש, שבתגובה לוחץ את קצהו השני של הסרגל כלפי השולחן. אם תרצה פיסיקה, הרי שביחס לנקודת המגע עם השולחן (שאיננה נקודה אלא שטח) השולחן מפעיל מומנט זניח על הסרגל, המיתר מפעיל מומנט בכיוון אחד על הסרגל ואילו הפטיש מפעיל מומנט בכיוון ההפוך. לדעתי מרכז הכובד של המערכת כולה הינו מתחת לשולחן, מימין לקצהו. משה פרידמן - שיחה 14:48, 6 בדצמבר 2011 (IST)
את ההסבר הזה אני מבין. לשאלת הוויכוח, אתה בוחר את הציר בצורה שונה, ולכן מסכים איתי? או שהכרחי לבחור את הציר דווקא בנקודת המגע הזאת (כך ששנינו טעינו?). מלבד זאת, אם מרכז הכובד של המערכת היה משמאל לשולחן, האם היא היתה יכולה להישאר עדיין במצב מנוחה? אם לא, אז אין צורך להיכנס לדיון בנושא המומנטים בכלל. אני טועה? ולשאלה האחרונה, מה תפקידה של הגומיה בכל הסיפור? --אלעזר - שיחה (מחוץ לחשבון)
בחירת הציר לא משנה. בחרתי ציר על פי בקשתך, אבל כל בחירה אחרת תתן את אותה התשובה. אם מרכז הכובד היה משמאל לשולחן המערכת לא היתה יציבה. אני הסברתי לפי מומנטים כי היה נראה שזה מה שהפריע לך. כל צורת חישוב אמורה לספק תוצאה זהה. לא הבנתי את השאלה על תפקיד הגומיה. האם אתה שואל אם אפשר היה להחליף אותה במוט? אני צריך לחשוב על זה, לא בטוח. משה פרידמן - שיחה 15:16, 6 בדצמבר 2011 (IST)
ההסבר על מומנטים לא הפריע לי, פשוט חשבתי שאפשר להסתדר בלעדיו. לגבי הציר קיבלתי תשובה. לגבי תפקיד הגומיה, השאלה היא כזאת: במקרה שאני מעיף אותה ומרתך את הפטיש והסרגל בנקודת המגע שלהם, האם אני צריך לעשות איזשהו שינוי בחישובים (אם נזניח אלסטיות של הסרגל ואת המסה של הגומיה). --אלעזר - שיחה 16:14, 6 בדצמבר 2011 (IST)
לא צריך לשנות דבר. מרכז המסה נשאר במקומו וכל הגוף מתנהג באותו אופן.
אם זה נכון אז צדקתי בוויכוח ואני מבסוט. אני אחכה לראות אם יש חולקים בכל מקרה. --אלעזר - שיחה 17:13, 6 בדצמבר 2011 (IST)

w[עריכת קוד מקור]

למה לאות W קוראים דאבל U ולא דאבל V?

הפונמה נכתבה במקור כ-uu ומכך שמה. ראה ויקי באנגלית --132.68.204.126 15:02, 6 בדצמבר 2011 (IST)
צריך לזכור גם שלא תמיד היתה הבחנה בין V ל U, וגם לשים לב לאופי ההגייה של W. emanשיחה 15:09, 6 בדצמבר 2011 (IST)
(‹u› and ‹v› becoming distinct only by the Early Modern period) by the 7th or 8th century by the earliest writers of Old English and Old High German.[5] Gothic, by contrast, simply used a letter based on the Greek Υ for the same sound.

It is from this ‹uu› digraph that the modern name "double U" derives. The digraph was commonly used in the spelling of Old High German, but only sporadically in Old English, where the /w/ sound was usually represented by the runic wynn (‹Ƿ›). המשמעות של יו והאות וי הופרדה מאוד מאוחר. בגרמנית האות וי סימנה ומסמנת את הצליל פה רפה volks wagen. באנגלית האות יו הוכנסה יותר מאוחר ושם האות דבליו מבוסס על שם האות בגרמנית. Nachum - שיחה 15:13, 6 בדצמבר 2011 (IST)

ג'ון ויליאמס הסופר?[עריכת קוד מקור]

אני מחפש מידע על סופר - דומני שהוא אמריקני - גדול העונה לשם הזה. בדף הפירושונים לשם - לא מצאתי. אם יש מי שיודע על ספרו שתורגם לעברית, יועיל לי מאוד. תודה.

הכוונה לאדון הזה John Edward Williams? ‏ Tomn - שיחה 15:12, 6 בדצמבר 2011 (IST)
תודה טומן. שמא יש למישהו פרטים עבריים עליו ועל ספרו סטונר - תורגם?
בבקשה, ואכן תורגם: סטונר/ג'ון ויליאמס; מאנגלית: שרון פרמינגר. ראה אור בהוצאת ידיעות אחרונות בשנת 2011. Tomn - שיחה 15:46, 6 בדצמבר 2011 (IST)

חידה מורכבת[עריכת קוד מקור]

כנסו לקישור איך הגיע ה"ליכלוך" לדפדפן? פרסים לזוכים :)חיים 7 • (שיחה) • י' בכסלו ה'תשע"ב • 18:49, 6 בדצמבר 2011 (IST)

צ'ופקברה[עריכת קוד מקור]

האם לפי הסרטון הזה הצ'ופקברה באמת קיימת,או שמא מדובר במתיחה?--Haya831 - שיחה 18:55, 6 בדצמבר 2011 (IST)

Tatsächlich gibt es keinerlei seriöse Berichte über einen beobachteten Angriff eines Chupacabras auf seine Opfer. מהויקי הגרמנית. התרגום הוא--למעשה אין דיווח רציני על תקיפת משהו על ידי צופקברה.

צפון אירופה - לבנים. מערב אפריקה - שחורים.[עריכת קוד מקור]

כולם כבר יודעים היום שבאפריקה צבע עור האנשים הוא שחור ובצפון אירופה צבע עור האנשים הוא לבן. השאלה שלי זה האם המקום גרם לכך או שאין שום קשר לכך. ובהתאם לתשובה אוכל לדעת מה יקרה אילו צפון אירופאי (לשם דוגמה שוודי) ילך לאפריקה, ומה יקרה אילו אפריקאי (נניח ניגרי) ילך לשוודיה. (האמת שאני לא רואה תוצאות כאלה גדולות במקומות קרים שיש בהם אפריקאים, כגון בצפון אמריקה ששם נמצאים השחורים דורות רבים). אולי מישהו כאן יוכל לתת לי הסבר לעניין הזה? 46.210.33.176 19:52, 6 בדצמבר 2011 (IST)

למיטב ידיעתי, צבע עור כהה הוא יתרון במקומות שטופים שמש, שם המלנין סופג חלק מהאור שמוקרן על העור ומונע נזקי קרינת שמש עודפת. צבע עור בהיר הוא יתרון במקומות עם מעט שמש, שם רצוי שמלנין לא יספוג את מעט האור הקיים ויאפשר לאור ולחדור את העור ולעשות את כל הדברים הטובים שהוא עושה במינונים קטנים. מכאן שיש למצוא לחץ אבולוציוני לכיוון עור כהה או בהיר לפי כמות השמש באזור. העניין הוא שבאורח החיים המודרני, עם בגדים, עם שהות ממושכת במבנים, עם קרמים לסינון אור שמש, עם תוספי תזונה וכולי, אפשר להניח שלא סביר שלצאצאים מעט בהירים יותר של כהי עור בנורווגיה, יש סיכויים גדולים יותר להעמיד צאצאים פוריים מאשר לצאצאיהם המעט כהים יותר של כהי עור בנורווגיה. ולהיפך. מכאן שהלחץ האבולוציוני לשינוי צבע עור קטן או נעלם ואין סיבה שנצפה ב\לשינוי כזה. יוסישיחה 21:01, 6 בדצמבר 2011 (IST)
תשובה נוספת: במהלך השנים סביר שתהיה טמיעה באוכלוסייה הכללית, אך לא מהסיבה האבולוציונית שאליה התכוונת, אלא מסיבות פחות פרוזאיות ויותר סוציאליות.
סטטיסטית, בהנחה שרוב תושבי שבדיה הם בהירי עור, סביר שמובוקו הצעיר (שם בדוי אקראי) יתחתן עם ולנטינה או מרטה (שם בדוי אקראי). ואם הוא לא, אז ילדיו שיתחנכו בבית ספר שבדי וידברו שבדית שוטפת, כבר יתחתנו עם ולנטינה או מרטה. ואם לא - אז ילדיהם. וגם ילדי ילדיהם. זה אולי זה יקח 5-6 דורות עד שצאצאיו יהפכו דומים לאוכלוסייה הכללית, אבל סטטיסטית זה יקרה. ואם בדורות הראשונים תהיה התעקשות כלשהיא לנישואין בין שחורים לשחורים אחרים בלבד בשבדיה, אז תוסיף קצת וזה יקח אולי 7-8 דורות.
או במילים אחרות: תן להם 1000 שנה - וסטטיסטית סביר שלא תראה הבדל בגוון העור בין הצאצאים.
יתכן שבמקרים אחדים, כמו השחורים בארה"ב, הנחשבים כקהילה מסוגרת יותר (בגלל דיעות קדומות וגזענות מצד האוכלוסייה הרחבה) - אתה יכול להגזים ולתת 1500 שנה. בברכה, דני. Danny-wשיחה 15:35, 10 בדצמבר 2011 (IST)

פיזיקה, ספקטרוסקופיה[עריכת קוד מקור]

שאלה בספקטרוסקופיה לפיזיקאים: מה היתרון בשימוש במנסרה משולשת במקום סריג עקיפה? 79.183.201.179 21:10, 6 בדצמבר 2011 (IST)

שני יתרונות:
א. מנסרה מאפשרת נפיצה של אלומה בת רוחב פס תדרים או אורכי גל גדול בהרבה בהשוואה לסריג עקיפה.
ב. מנסרה פטורה מבעיית החפיפה המתקבלת בסדרים ספקטראליים מסוימים בשימוש בסריג. בנצי - שיחה 12:17, 13 בדצמבר 2011 (IST)

שם העט "סגול" (בעיתון דבר)[עריכת קוד מקור]

מי יודע למי שייך שם העט "סגול" (למשל במאמר שבערך מני לייב)? אביעדוסשיחה י"א בכסלו ה'תשע"ב, 21:14, 6 בדצמבר 2011 (IST)

נראה שהאיש הוא יחזקאל משה ניימן. ראה כאן: [1] וכאן [2]. בעמוד השני (3087) נזכר "סגול" כאחד משמות העט שלו, לצד פילמאי, א. פויגל, קיביצר ואחרים. כל טוב, Tomn - שיחה 22:06, 6 בדצמבר 2011 (IST)
נכון! חן חן :) אביעדוסשיחה י"ב בכסלו ה'תשע"ב, 20:16, 7 בדצמבר 2011 (IST)
בשמחה :-). Tomn - שיחה 20:29, 7 בדצמבר 2011 (IST)

קיפודים[עריכת קוד מקור]

מצאתי קיפוד ליד ביתי שביישוב עירוני בנגב. היכן עלי לשחרר אותו, או למי אני מריך למסור אותו? דניאל תרמו ערך 23:00, 6 בדצמבר 2011 (IST)

נראה לי שפשוט איפה שמצאת אותו. הוא יסתדר לבד. קיפודים בישובים עירוניים הם דבר רגיל. אפילו בתל אביב. emanשיחה 23:02, 6 בדצמבר 2011 (IST)
אכן, אני גר בדירה בתל אביב, בחצר הבניין נצפה על ידי קיפוד 3 פעמים בפערי זמן של מספר חודשים בין תצפית אחת לשנייה, אני משער שהוא (בבהנחה שזה אותו אחד) מסתדר בעצמו. בברכה, --איש המרק - שיחה 23:25, 6 בדצמבר 2011 (IST)
החזרתי אותו לנקודה שבה הוא הופיע. דניאל תרמו ערך 23:33, 6 בדצמבר 2011 (IST)
הם מאד אוהבים תות
Face-smile.svg אביעדוסשיחה י"ב בכסלו ה'תשע"ב, 20:14, 7 בדצמבר 2011 (IST)
תמיד חשבתי שקיפודים הם טורפים. 192.114.105.254 13:36, 8 בדצמבר 2011 (IST)
אומניבורים. גם ביצי נחשים חביבות עליהם, אגב, אבל לא כמו תות.

מסלול הירח[עריכת קוד מקור]

הירח מקיף את כדור הארץ בצורה מעגלית ? אם כן מדוע באופק נראה הירח גדול יותר ובכיפת השמים קטן יותר והרי המרחק שווה? 188.64.200.7 00:03, 7 בדצמבר 2011 (IST)

המסלול אליפטי, אבל קרוב למעגלי; בוודאי שמרחק הירח מכדור הארץ אינו מושפע מהשאלה באיזו זווית אתה רואה אותו (כשהוא באופק שלך, הוא בזנית של מישהו אחר). ההבדלים בגודל הנראה נובעים משבירת הקרניים באטמוספירה. עוזי ו. - שיחה 00:32, 7 בדצמבר 2011 (IST)
ההבדל לא נובע משבירת קרניים באטמוספירה אלא מ"באג" במוח שלנו שגורם לנו לדמיין שעצמים הקרובים לאופק יותר גדולים, ראה כאן החבלןאשמח לתגובות משעמם לך? סווג גלקסיות 12:06, 7 בדצמבר 2011 (IST)
זה לא באג, זה פיצ'ר. המוח מעריך את גודלו של אובייקט דומה לירח (עיגול לבן תלוי בשמיים) ע"י השוואתו לאובייקטים שגודלם ידוע. אם מתבוננים על הירח קרוב לאופק ולפניו אנטנת שידור ענקית המתגמדת לעומת הירח, אז הוא נראה גדול הרבה יותר מלמשל לראות לפניו אנטנת קליטת טלוויזיה על גג בניין (הקרובה אלינו יותר מאנטנת השידור) המכסה את מרבית קוטרו. יוסי מחשבון אחר - שיחה 16:02, 7 בדצמבר 2011 (IST)
אתה צודק באשר למינוח, אבל הסיבה למיטב ידיעתי היא אחרת- המח מפרש עצמים באופק כרחוקים יותר, ולכן, עצמים באותו גודל בכיפת השמים ובאופק, יתפרשו על ידי המח כיותר גדולים באופק. לראיה- התופעה מתרחשת גם אם אין למח שום עצם להשוות אליו. החבלןאשמח לתגובות משעמם לך? סווג גלקסיות 17:38, 7 בדצמבר 2011 (IST)
לדבריך זה אמור להיות בדיוק להיפך, אם עצמים באופק נתפשים כרחוקים יותר הם צריכים להראות קטנים יותר ?! הוי ארצי - שיחה 22:56, 7 בדצמבר 2011 (IST)
ממש לא. עצם שתופס (לדוגמא) 1% משדה הראיה שלנו הוא עצם גדול או קטן? תלוי, אם הוא במרחק 10 ס"מ מהעיניים כנראה שהוא די קטן ואם הוא במרחק 10 ק"מ אז מדובר בהר גדול מאד. אותו דבר כאן הירח תופס אותו אחוז משדה הראיה שלנו, רק אם המח חושב שהוא יותר רחוק הוא מפרש את זה כיותר גדול. ושוב, כל הסיפור הוא באיך המח מפרש את התמונה ולא באיך היא נקלטת בעין. החבלןאשמח לתגובות משעמם לך? סווג גלקסיות 23:58, 7 בדצמבר 2011 (IST)

הצל על כדור-הארץ[עריכת קוד מקור]

למה פה: http://www.hayadan.org.il/images/content3/2011/12/NASA_10_dec_2011.jpg הצל קיבל צורה של התפלגות נורמלית?

זה בכלל לא הצל של כדור הארץ. זה האזורים בהם ניתן לראות את הירח בזמן הליקוי שלו. יש אזורים בהן בכלל אי אפשר יהיה לראות אותו, יש אזורים שיראו אותו במשך כל הליקוי, ויש אזורים (כמו בארץ בליקוי הקרוב עוד כמה ימים) שהוא יזרח (או ישקע) באמצע הליקוי. emanשיחה 01:07, 7 בדצמבר 2011 (IST)

מילה באנגלית עם המון פירושים[עריכת קוד מקור]

מצאתי כמה פירושים דומים למילה הבאה; "nonvolatile". נון-וולטילי. מה הפירוש האותנטי והמדויק לה?.

לרוב אין כזה דבר פירוש מדוייק- הפירוש תלוי בהקשר. הייתי מהמר על לא נדיף, אבל אם תביא את המשפט המלא יהיה אפשר לתת תשובה מדוייקת החבלןאשמח לתגובות משעמם לך? סווג גלקסיות 12:10, 7 בדצמבר 2011 (IST)
למילה הספציפית בטח התכוונת.

סדרה של קבוצות[עריכת קוד מקור]

אני צריך להוכיח את הטענה "קיימת סדרה שאוסף הגבולות החלקים של הוא הקטע הפתוח (1,0)"

אז הרעיון שיש לי- נגדיר קבוצה A , קבוצת כל הערכים בין 0 ל1 ונגדיר סדרה . השאלה היא אם הדבר חוקי והאם הוא מהווה דגומה לטענה? 192.114.105.254 15:02, 7 בדצמבר 2011 (IST)

זה מופרך. הסדרה בת-מנייה ואילו הקטע אינו בן-מנייה. אגב, אתה צריך למצוא את אוסף הגבולות החלקיים של הסדרה ולא את גבולה, כך שהדוגמה הזו ממש לא קשורה. בברכה, נו, טוב - שיחה 15:49, 7 בדצמבר 2011 (IST)
סדרה באופן כללי היא קבוצה בת מניה. האם יתכן שאוסף הגבולות החלקים של הוא הקטע הפתוח (1,0)? כלומר קבוצה לא בת מניה? 192.114.105.254 16:07, 7 בדצמבר 2011 (IST)
נו, טוב, אתה טועה. אמנם יש רק מספר בן מנייה של איברים בסדרה, אבל יש מספר שאינו בן-מנייה של תת-סדרות, ולכן בהחלט ייתכן שקבוצת הגבולות החלקיים לא תהיה בת-מנייה. לא קשה למצוא דוגמה לסדרה כזו. כל מה שצריך הוא שבכל קטע חלקי ל-(0,1) יהיו אינסוף איברים. דניאל תרמו ערך 16:47, 7 בדצמבר 2011 (IST)
האם קבוצת הגבולות החלקיים (בהנחה שהיא חסומה) לא צריכה להיות קטע סגור? כי נניח ש- אזי לכל אפסילון קיימת תת סדרה . כעת, לכל אפסילון נסתכל על (נבחר n מספיק גדול כך שהתת-סדרה תקיים את האי-שוויון האחרון, ובפרט נבחר ממנה תת-סדרה שהיא מונוטונית יורדת ל-). אם כן, בנינו תת-סדרה הרצה על כל האפסילונים (למשל אפסילון שווה אחד חלקי m טבעי) ולכל אפסילון כוללת תת-סדרה המתכנסת ל-a+אפסילון שמתכנסת ל-a. בברכה, MathKnight הגותי (שיחה) 17:22, 7 בדצמבר 2011 (IST)
אכן, ברור שאם בכל סביבה של 1 יש גבול חלקי, אז גם 1 הוא גבול חלקי. אני הנחתי ש-(0,1) הוא המרחב המטרי כולו ומתעניינים רק בהתכנסות בגבולותיו. אחרת באמת אין פתרון, אלא בקטע הסגור. דניאל תרמו ערך 17:34, 7 בדצמבר 2011 (IST)
בהקשר הזה "סדרה" היא סדרה של מספרים; אתה בנית סדרה של קבוצות של מספרים. עוזי ו. - שיחה 16:16, 7 בדצמבר 2011 (IST)
אני מסכים שכנראה הרעיון שלי היה חלש. אתם יכולים לחשוב על סדרה שבאמת מקיימת את התנאי שאוסף הגבולות החלקיים שלה הוא הקטע (1,0)? אני פשוט לא מצליח לחשוב עד דוגמה. חשבתי על אבל אף אחד לא הבטיח לי שאינסוף מאיברי הסדרה יהיו בסביבת שורש 0.3 (לדוגמה) וגם אינסוף מאיברי הסדרה יהיו בסביבת 0.5. 79.183.201.179 19:22, 7 בדצמבר 2011 (IST)
אני יכול לחשוב על שתי דוגמאות טבעיות במיוחד. בשלב הראשון תחשוב על סדרה שבהכרח עוברת בכל סביבה שהיא. השלב הבא הוא לשכלל אותה כך שהיא עוברת בכל סביבה אינסוף פעמים. דניאל תרמו ערך 19:27, 7 בדצמבר 2011 (IST)
זאת היתה בול החשיבה המקורית שלי (שים לב לרעיון שרשמתי בתחילת השרשור). ואחרי שקראתי את מה שענו לי הגעתי למסקנה (אולי מוטעת) שלא קיים אובייקט כזה "סדרה שעוברת בכל סביבה שהיא". הנימוק שלי: סדרה היא אוסף בדיד של ערכים. ובין a_10 לבין a_11 (בהנחה שהם שונים) אפשר להכניס אינסוף ערכים. מכאן שאין "סדרות רציפות" ולכן לא קיימת סדרה שערכיה הם כל הערכים בין 0 ל1. ולכן אין סדרה שהגבולות החלקיים שלה הם הקטע בין 0 ל1. אבל אתם טוענים שהיא כן קיימת. אני מבולבל. 79.183.201.179 19:36, 7 בדצמבר 2011 (IST)
ראשית שים לב שלא קיימת סדרה של מספרים ממשיים שאוסף הגבולות החלקים של הוא הקטע הפתוח (1,0). יש סדרות שאוסף הגבולות החלקיים שלהן הוא הקטע הסגור [0,1]. אם הדגש בשאלתך הוא על כך שהקטע פתוח, הפעל את עקרון האלכסון שאליו רמז MathKnight. שנית, הסדרה שתבנה "בדידה" - מ- היא עוברת מיד ל-. אבל מכיוון שזו סדרה אינסופית, היא יכולה לבקר ברווח שבין שני הערכים האלה עוד אינסוף פעמים בהמשך. עוזי ו. - שיחה 20:33, 7 בדצמבר 2011 (IST)
(אגב, הסדרה שהצעת, , פותרת את הבעיה: אפשר להוכיח זאת בעזרת משפט דיריכלה על קירובים דיופנטיים. אבל יש סדרות שאת הגבולות החלקיים שלהן קל יותר לחשב). עוזי ו. - שיחה 20:36, 7 בדצמבר 2011 (IST)
אם קבוצת הגבולות החלקיים היא הקטע [1,0] זה לא אוטומטית גורר שגם (1,0) היא תת קבוצה של גבולות חלקיים ולכן היא גם קבוצה של גבולות חלקיים (הוצאנו מהקבוצה מספר סופי של איברים)? מהדברים שלך אפשר להבין שצדקתי בכך שאמרתי שהטענה לא נכונה? אבל הנימוק שלי לא היה נכון. הנימוק הנכון הוא להוכיח שלא יתכן שקבוצת גבולות חלקיים היא קבוצה פתוחה, נכון? הטענה מופיעה במקור עם סוגרים פתוחים לא סגורים. 79.178.67.35 20:44, 7 בדצמבר 2011 (IST)
אם קבוצת הגבולות החלקיים היא הקטע [1,0], אז (0,1) היא אכן קבוצה של גבולות חלקיים, אבל בתחילת הדיון ביקשת לבדוק האם "קיימת סדרה שאוסף הגבולות החלקיים שלה הוא הקטע הפתוח (1,0)". אמרת שהטענה לא נכונה משום שהקטע הפתוח גדול מדי, וזה לא נכון. הסיבה היא שקבוצת הגבולות החלקיים במרחב מטרי היא תמיד סגורה. עוזי ו. - שיחה 23:01, 7 בדצמבר 2011 (IST)

הסתברות[עריכת קוד מקור]

כל אחד מ2n לקוחות מחליט אם לקבל שירות או לא. ההסתברות שלקוח יבחר לקבל שירות היא p. ברגע שהוא בוחר לקבל שירות, הוא בוחר באופן אקראי לגמרי אחת מ3n תחנות שירות. מה ההסתברות שלפחות 2 לקוחות יבחרו דווקא בתחנה מספר 2? ההנחה היא שיש הרבה מאוד לקוחות פוטנציאליים.

חידה מסובכת במתמטיקה/לוגיקה[עריכת קוד מקור]

מופע קסמים. על הבמה קוסם, שוליה, לוח שח מט ריק (8 על 8 משבצות) ו64 מטבעות. הקוסם יוצא, והשוליה מזמין שני מתנדבים מהקהל. השוליה אומר למתנדב אחד לאמר מספר מאחד עד 64, ולמתנדב השני הוא אומר לשים מטבעות על המשבצות בלוח איך שבא לו. מותר למתנדב לשים כמה מטבעות שהוא רוצה, או לא לשים בכלל, אבל אסור לו לשים מטבע על כמה משבצות, או לשים כמה מטבעות על אותה משבצת.

אחרי זה השוליה רשאי להוריד מטבע אחד בלבד מהלוח, או להוסיף מטבע אחד, או להשאיר את הלוח כפי שהוא. אסור לו להזיז מטבע למשבצת אחרת. אז הקוסם חוזר, מסתכל על הלוח, והוא יודע איזה מספר המתנדב הראשון בחר. איך הם עושים את זה?

במילים אחרות, השוליה צריך, באמצעות שינוי אחד בלוח, להעביר מספר בין 1-64. כמובן שמותר לו לתכנן מראש כמה שהוא רוצה ביחד עם הקוסם. מקווה שהחידה ברורה.

פיתרון חלקי שמצאתי: נותנים לכל משבצת ייצוג מ1-64. השוליה מחשב את הסכום של כל המטבעות (נניח שיש מטבע על המשבצת ה-7, הוא מוסיף 7 לסכום) ואז מחלק ב-64, ובודק מה השארית. אחרי זה הוא מוסיף מטבע ב"משבצת החסרה", או מוריד מטבע מה"משבצת המשלימה". כלומר, נגיד שמתנדב א' בחר במספר 6, והשארית שיצאה מהסידור היא 2 , מוסיפים מטבע במשבצת מספר 4, או מחסירים מטבע ממשבצת מספר 60, וככה השארית החדשה תהיה 6. הקוסם פשוט מסתכל על השארית החדשה ואומר מה המספר. הבעייה: ברבע מהמקרים המשבצת החסרה תפוסה, והמשלימה ריקה. למישהו יש פיתרון יותר טוב? בלנק - שיחה 16:31, 7 בדצמבר 2011 (IST)

כמה מטבעות יש ? גיא - שיחה 00:32, 9 בדצמבר 2011 (IST)
הנה פתרון אפשרי: השוליה והקוסם ממספרים מראש את משבצות הלוח מ-0 עד 63. השוליה מבצע XOR על ערכי המשבצות שעליהן הונחו מטבעות ושוב XOR על התוצאה ועל המספר שבחר המתנדב הראשון (פחות 1). התוצאה היא מספר בין 0 ל-63, והשוליה שם או מסיר מטבע במשבצת שזהו מספרה. כעת הקוסם יבצע XOR על כל ערכי המשבצות שמכוסות במטבעות והתוצאה (ועוד 1) היא המספר שבחר המתנדב. Easy n - שיחה 14:50, 10 בדצמבר 2011 (IST)

אחת ולתמיד, האם הפיראניה כשרה למאכל?[עריכת קוד מקור]

שלום שלום,

ידוע לי מהתנסות אישית שהפיראניה היא דג טעים מאד. האם היא גם כשרה למאכל? אם לא, מדוע? בתודה, ליאור ޖޭ • י"ב בכסלו ה'תשע"ב • 16:51, 7 בדצמבר 2011 (IST)

תלוי מתניה שיחה 16:59, 7 בדצמבר 2011 (IST)
תודה. האם ידוע על מין של פיראניה שאין לו סנפיר או קשקשת? ליאור ޖޭ • י"ג בכסלו ה'תשע"ב • 17:05, 8 בדצמבר 2011 (IST)
אני לא מבין בזה מספיק, אבל מן הסתם יש בקהל ביולוג ימי. מתניה שיחה 11:19, 9 בדצמבר 2011 (IST)

פרקודס דבור אמת?[עריכת קוד מקור]

שאלה בהגיון: אני תמיד צודק?

נניח שכל מה שאני אומר נכון, כלומר אני תמיד צודק ואף פעם לא משקר. ולכן כשהנחתי שכל מה שאני אומר נכון, אמרתי אמת. ולכן ההנחה שלי הייתה נכונה והמסקנה שאני צודק גוררת את זה שההנחה הייתה נכונה.

כלומר הגעתי בעזרת הנחה אחת למעגל טאוטולוגיות אינסופי. סוג של "אני תמיד צודק". ואז באופן כללי ניתן להוכיח שכל הטענות שאני אמור נכונות (גם טענה "השמיים ירוקים", כי אני אמרתי אותה). זה סוג של פרדוקס בסגנון של פרדוקס השקרן? 79.178.204.128 20:20, 7 בדצמבר 2011 (IST)

לא, זה בכלל לא פרדוקס. יש לך שתי אפשרויות: או שאתה צודק כשאתה אומר שאתה תמיד צודק, או שאתה טועה. אם אתה צודק, אז נכונות כל האמירות האחרות שלך נובעת מהנחת היסוד "אני תמיד צודק". זה שאתה מסוגל להגיע חזרה להנחת היסוד שלך לא אומר כלום. גם אם תניח שx=6 תוכל להוכיח ש X=3+3 ומשם שוב להגיע לx=6. אם אתה טועה כשאתה אומר שאתה תמיד צודק, אז אתה בכל מקרה לא מסוגל להוכיח שאתה צודק, כי אתה הרי טועה (לא תמיד, אבל הפעם). היופי בפרדוקס השקרן הוא שמדובר בפרדוקס של ממש. אם אתה משקר כשאתה אומר שאתה משקר אז אתה דובר אמת, ואם אתה דובר אמת אז אתה משקר, ולכן אף אמירה לא יכולה להיות נכונה. בלנק - שיחה 22:42, 7 בדצמבר 2011 (IST)
אם אתה מניח , אז ברור שאתה יכול להוכיח את . הרי (P גורר את עצמו). אין שום דבר מיוחד דווקא במשפט שבחרת. באותה מידה יכולת להניח 1=2 ולקבל כמסקנה ש-1=2. זה לא אומר שההנחה אינה שגויה. דניאל תרמו ערך 23:07, 7 בדצמבר 2011 (IST)
סתם כך אני לא מבין מה הפרדוקס בפרדוקס בשקרן אם הוא משקר הוא חייב לשקר תמיד? יתכן שהפעם הוא שיקר כשהוא אמר שהוא שקרן - ורק פה הוא שיקר, ויתכן שהפעם הוא אמר אמת אבל בשאר הדברים הוא תמיד משקר [נחמן5252]
אם אני אומר "אני תמיד משקר", לא ייתכן שאני דובר אמת ולא ייתכן ששקר. כמובן שהפרדוקס לא מתייחס למי שאומר שהוא משקר רק לפעמים. דניאל תרמו ערך 23:15, 7 בדצמבר 2011 (IST)
לא נכון. אם אתה אומר "אני תמיד משקר", יכול להיות שאתה משקר עכשיו, אבל לא תמיד. פרדוקס השקרן מתייחס למשפטים בסגנון "אני משקר עכשיו", או "המשפט הזה הוא שקר". אם הוא שקר, הרי שהוא אמת, אבל אז הוא שקר, וכו' וכו'. בלנק - שיחה 23:19, 7 בדצמבר 2011 (IST)
כוונתי ל"אני (משקר תמיד)". פרדוקס השקרן תקף לגביו. דניאל תרמו ערך 23:28, 7 בדצמבר 2011 (IST)
לא נכון, אלא אם לא הבנתי מה משמעות הסוגריים. אם אדם אומר שהוא משקר תמיד, יכול להיות שהוא משקר באותו רגע (כלומר- הוא לא משקר תמיד, לפעמים הוא גם אומר אמת), ואין בכך שום סתירה. "משקר תמיד" ו"דובר אמת תמיד" אינן אופציות משלימות כמו "משקר עכשיו" ו"דובר אמת עכשיו", ולכן ייתכן ששתיהן אינן נכונות, ולא נוצר פרדוקס. בלנק - שיחה 23:37, 7 בדצמבר 2011 (IST)
זו הבעיה בשפה טבעית. היא אינה חד-משמעית. חוסר תשומת לב שלי. דניאל תרמו ערך 23:49, 7 בדצמבר 2011 (IST)
דניאל כשכתבת "אם אני אומר "אני תמיד משקר", לא ייתכן שאני דובר אמת ולא ייתכן ששקר".
אתה מתכוין: אם אני אומר "אני תמיד משקר"
לא יכול להיות שאני דובר אמת כי א"כ אני משקר תמיד ואיך פה אני לא משקר (אם פה אני אמיתי אז תמיד אני משקר א"כ איך יכול להיות שאני דובר אמת)
ולא יכול להיות שאני דובר שקר כי א"כ אני לא משקר אף פעם ואיך פה אני משקר (אם פה אני משקר אז תמיד אני לא משקר א"כ איך יכול להיות שאני משקר)
אז אתה צודק שלא יכול להיות שאני דובר אמת כי א"כ פה אני לא משקר,
אבל יכול להיות שאני דובר שקר בזה שאני אומר שאני תמיד משקר , שאני לא משקר תמיד רק לפעמים, שזה שפה אני שיקרתי כי לפעמים אני משקר
זה כמו שאומרים בעולם השקר הכי גדול זה האמת אם אני אומר לך עכשיו נחת מטוס קרב ליד הבית שלך אתה לא מאמין לי, אבל אם אני אומר לך דבר שנשמע מציאותי נגיד פלוני התארס או סגר וורט או נגיד היצר שלך אומר לך, בא זה מצווה לחלוק על רב פלוני הוא לא לומד כך וכך הוא לא עושה כך וכך (דרך אגב זה היצר הרע הכי גדול, שאומרים לך למשל למה ללכת לקברי צדיקים זה ביטול תורה, וכל מיני סברות של שקר) [נחמן5252]
הניסוח שלי היה שגוי. בלנק ניסח נכון. דניאל תרמו ערך 14:51, 8 בדצמבר 2011 (IST)
ולפי הניסוח של בלנק איך אתה מבין מה הפרדוקס בדיוק נגיד הוא אמר המשפט הזה הוא שקר יתכן שהוא אמר אמת כשהוא אמר שהמשפט הוא שקר?[נחמן5252]
לא, כי אז המשפט הוא אמת, ולא שקר. ואם הוא אמת, אז הוא שקר,. אבל אם הוא שקר אז הרי הוא בעצם אמת. פרדוקס. בלנק - שיחה 02:58, 11 בדצמבר 2011 (IST)
למה המשפט נהפך להיות אמת? אני מדבר על הצד שהוא דיבר אמת כשהוא אמר "המשפט הזה שקר" כלומר המשפט הזה אכן שקר (לפי האמת) [נחמן5252] 02:23, 14 בדצמבר 2011 (IST)

שמות כפולים[עריכת קוד מקור]

ספר הספרים, שיר השירים, לב הלבבות וכדו'. מאיפה כל זה בא? יש לזה שם מקצועי בספרות? 79.178.67.35 23:02, 7 בדצמבר 2011 (IST)

השם של שיר השירים מגיע מההתחלה של שיר השירים עצמו:"שיר השירים אשר לשלמה...". על לב הלבבות אפילו לא שמעתי.
http://en.wikipedia.org/wiki/Heart_of_Hearts

מיקרו כלכלה[עריכת קוד מקור]

למה הייצור לא משתלם כשה-MC נמוך מה-AVC?
Zivya - שיחה 23:23, 7 בדצמבר 2011 (IST)

ראי עלות שולית... ‏Ovedcשיחהאמצו ערך יתום! 15:48, 8 בדצמבר 2011 (IST)
בהיתי שם כה וכה ולא ראיתי הסבר מעמיק. אבל לונורא, הסתדרתי בינתיים. Zivya - שיחה 15:54, 8 בדצמבר 2011 (IST)
MC מייצגת את העלות השולית של ייצור היחידה האחרונה, ו-AVC מייצגת את העלות המשתנה הממוצעת (כלומר, סכום העלות המשתנה של כל היחידות, חלקי מספרן).
AVC ו-MC נחתכות בנקודה המינימלית של AVC (אפשר להוכיח את זה באמצעות הנגזרות שלהן, אבל זה לא עוזר כלום לאינטואיציה). משמע, כאשר MC נמוכה מ-AVC אז AVC יורדת, וכאשר MC גבוהה מ-AVC אז AVC עולה.
כעת נבדוק - מה הוא הגורם לירידה בעלות המשתנה הממוצעת? הסיבה לכך היא שהעלות השולית של היחידה האחרונה קטנה, ולכן היא מורידה את העלות המשתנה הממוצעת. לעומת זאת כאשר MC גבוהה מ-AVC, משמע שהעלות השולית גבוהה מהעלות הממוצעת, ולכן היא מגדילה אותה.
לפיכך נדמה לי שזה בדיוק להפך - כאשר MC נמוכה מ-AVC שווה לייצר, כי העלות קטנה; ככל שנייצר יותר מוצרים בטווח זה, העלות פר מוצר תקטן.
אני עייף, קר לי ואני רעב, אז אל תתעצבני אם טעיתי. Nachy שיחה 00:53, 9 בדצמבר 2011 (IST)

עובדות סותרות בדו"ח הפיתוח האנושי[עריכת קוד מקור]

בערך מדד הפיתוח האנושי ישנה רשימה של דירוג המדינות המפותחות מאד. ליד כל מדינה יש הבדל בדירוג משנה שעברה, עברתי על הנתונים והכל נכון. אלא שבדו"ח של האו"ם (עמוד לפני האחרון) ובערך האנגלי יש מספרים אחרים שאין לי מושג מה הם מביעים. HELP! (למי שרוצה להשוות בעצמו הדרוג של 2010, הדרוג של 2011) תודה. החבלןאשמח לתגובות משעמם לך? סווג גלקסיות 23:45, 7 בדצמבר 2011 (IST)

מה מתמטי יותר?[עריכת קוד מקור]

סטטיסטיקה תיאורית או היסקית?

אין מה להשוות: סטטיסטיקה תאורית כוללת כמה נוסחאות אלמנטריות ולכל היותר כמה המצאות ויזואליות חינניות; סטטיסטיקה היסקית היא תחום מתמטי ענף שמבוסס על תורת ההסתברות. עוזי ו. - שיחה 09:48, 8 בדצמבר 2011 (IST)
אני מבין קטן מאוד בסטטיסטיקה, אבל נדמה לי שלסטטיסטיקה תיאורית אין כל ערך מתמטי (כמעט), כי בחירת המונחים המשמשים במסגרתה נעשית באופן שרירותי.
כך לדוגמה, סטיית תקן מוגדרת כשורש של סכום ריבועי ההפרשים בין כל איבר לממוצע, חלקי מספר האיברים. נוסחה זו מתארת צורה מסוימת להסתכל על התפלגות הנתונים סביב הממוצע, אך צורת הסתכלות זו שרירותית לחלוטין. באותה מידה היה ניתן למדוד את סכום המרחקים של האיברים מהאיבר הקטן ביותר, מהאיבר הגדול ביותר או מכל דבר אחר שנרצה. פשוט נוח לנו יותר להסתכל על המרחק מהממוצע. נדמה לי שלדבר מסוג זה אין ערך מתמטי אלא פרקטי בלבד. Nachy שיחה 01:01, 9 בדצמבר 2011 (IST)
סטיית התקן היא למעשה הנורמה האוקלידית של וקטור הערכים; אין בזה שום דבר שרירותי, וסטיית התקן אכן מופיעה באופן בלתי ניתן להפרדה במשפטים הבסיסיים של תורת ההסתברות, כמו משפט הגבול המרכזי. את המשפט המסכם שלך אני בטוח שעוד יזדמן לי לצטט יותר מפעם אחת... עוזי ו. - שיחה 01:25, 9 בדצמבר 2011 (IST)
אוף, עד שחשבתי שאני מבין מה זה סטיית תקן :) מה הוא המשפט המסכם, ואיך בדיוק אתה הולך להתכבד בקלוני? Nachy שיחה 01:31, 9 בדצמבר 2011 (IST)
סטיית התקן היא באמת שורש של ממוצע ריבועי המרחקים, אבל יש *סיבה* מדוע הפונקציה הזו מופיעה בכל מקום, ולא למשל השורש הרביעי של ממוצע החזקות הרביעיות, או ממוצע הערכים המוחלטים. את המשפט האחרון ("לדבר מסוג זה אין ערך מתמטי אלא פרקטי בלבד") אני אצטט תחת רשיון CC-at-Random, שאוסר לציין מי בעל זכויות היוצרים. עוזי ו. - שיחה 04:07, 9 בדצמבר 2011 (IST)
א. אם ההסבר בגבולות הסביר כדאי להוסיף אותו לערך סטיית תקן.
ב. האם מושג הממוצע (חשבוני, רגיל) בעצמו אינו שרירותי? Nachy שיחה 10:09, 9 בדצמבר 2011 (IST)
ב. הממוצע הרגיל הוא מרכז הכובד של הדגימה; זוהי הנקודה שסכום ריבועי המרחקים ממנה אל נקודות הדגימה הוא הקטן ביותר (עוד קשר לסטיית התקן). עוזי ו. - שיחה 11:57, 9 בדצמבר 2011 (IST)
וואלה, זה לגמרי נובע מהגדרת הממוצע, אבל המרצה אפילו לא טרח להזכיר את זה...
קצת מעצבן אותי שלא דיברו על המשמעויות המתמטיות של המושגים הסטטיסטיים הבסיסיים בקורס סטטיסטיקה באוניברסיטה (לסטטיסטיקאים). מבחינתי היה עדיף לוותר על ההוכחות ולדבר רק על המשמעויות... Nachy שיחה 13:06, 9 בדצמבר 2011 (IST)
ההוכחות אמורות להסביר את המשמעות; באלו שלא מסביר כלום אין צורך (לימודי). אני אחליף את הציטוט הקודם בזה... עוזי ו. - שיחה 14:48, 9 בדצמבר 2011 (IST)
ההוכחות מן הסתם מייצגות את המשמעות... אבל מאוד קשה לגזור מתוך ההוכחות את המשמעות, לפחות לתלמידי שנה א'. Nachy שיחה 14:52, 9 בדצמבר 2011 (IST)

הזדווגות בעלי חיים בזמן ההריון[עריכת קוד מקור]

האם בעלי החיים מזדווגים (מקיימים יחסי מין) בזמן ההריון של בת הזוג? בתלמוד בבלי כתוב שלא - תלמוד בבלי, מסכת בכורות, דף ח, עמוד ב. מה קורה בעניין הזה מבחינת המציאות כיום? Yosichen - שיחה 08:19, 8 בדצמבר 2011 (IST)

האוגרים שהיו לי לא ויתרו על עונתם, ולו לרגע. Nachy שיחה 13:07, 9 בדצמבר 2011 (IST)
טבעם של בעלי החיים לא השתנה מאז, מאחר ואינו משתנה בפרק זמן כה קצר (1,700 שנה הוא זמן קצר במונחים אבולוציוניים). מלבד זאת, התצפיות באותה עת לא היו שיטתיות דיין, מלבד מגבלות של כלי תצפית. בנצי - שיחה 11:27, 13 בדצמבר 2011 (IST)

מה זה "מצא פונקציית התפלגות"[עריכת קוד מקור]

שאלה פשוטה ביותר( סתם להבין הגדרות)- אם גובה כל האנשים בחדר הוא בערך 1.5 מטר עם סטייה של +0.1 ו-0.2 ונתון לי שההתפלגות של הגבהים אחידה. אז איך עונים על השאלה "מהי פונקציית ההתפלגות של הגבהים"? 192.114.105.254 13:39, 8 בדצמבר 2011 (IST)

כנראה שמתכוונים לפונקציה כאשר X המשתנה המקרי המציין את גובה האנשים. עוזי ו. - שיחה 13:50, 8 בדצמבר 2011 (IST)
חשבתי שאולי הם מתכוונים שאני ארשום ? 192.114.105.254 13:54, 8 בדצמבר 2011 (IST)

אגב, בשאלה כמו שלי- איך אני מחשב "מהי ההסתברות ש?

מתאר את ההתפלגות, ולא את פונקציית ההתפלגות; פונקציית ההתפלגות היא כפי שכתבתי, ואם תדע אותה תדע גם לחשב הסתברויות של קטעים. עוזי ו. - שיחה 14:31, 8 בדצמבר 2011 (IST)

אז התשובה המודייקת לשאלה "מהי פונקציית ההתפלגות" היא כי ההתפלגות אחידה והתשובה לשאלה "מהי ההסתברות ש היא האינטגרל על הפונקציה הזאת בגבולות הנתונים, נכון? למען האמת לא כל כך הנבתי את הסימון שלך. םונקצה השולכת את איקס להסתברות שx גדול מX? מה זה אומר?79.178.67.35 18:20, 8 בדצמבר 2011 (IST)

את התשובה הראשונה הייתי מקיף בעט אדום ושואל בצידה - מהם a ו-b? במקרה של התפלגות ידועה אין סיבה להשאיר את ההסתברויות כאינטגרלים; חשב אותן. עוזי ו. - שיחה 20:26, 8 בדצמבר 2011 (IST)
כן, כן. לא רציתי פשוט לכתוב מספר כי אז לא היית מבין למה אני מתכוון. הרעיון הוא . ואז עושים אינטגציה על מספר קבוע בגובות שהגדרנו בשאלה השניה. תודות. 79.178.67.35 20:51, 8 בדצמבר 2011 (IST)