ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון142

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
דפי ארכיון של הכה את המומחה
ארכיון כללי
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10
11 12 13 14 15 16 17 18 19 20
21 22 23 24 25 26 27 28 29 30
31 32 33 34 35 36 37 38 39 40
41 42 43 44 45 46 47 48 49 50
51 52 53 54 55 56 57 58 59 60
61 62 63 64 65 66 67 68 69 70
71 72 73 74 75 76 77 78 79 80
81 82 83 84 85 86 87 88 89 90
91 92 93 94 95 96 97 98 99 100
101 102 103 104 105 106 107 108 109 110
111 112 113 114 115 116 117 118 119 120
121 122 123 124 125 126 127 128 129 130
131 132 133 134 135 136 137 138 139 140
141 142 143 144 145 146 147 148 149 150
151 152 153 154 155 156 157 158 159 160
161 162 163 164 165 166 167 168 169 170
171 172 173 174 175 176 177 178 179 180
181 182 183 184 185 186 187 188 189 190
191 192 193 194 195 196 197 198 199 200
201 202 203 204 205 206 207 208 209 210
211 212 213 214 215 216 217 218 219 220
221 222 223 224 225 226 227 228 229 230
231 232 233 234 235 236 237 238 239 240
241 242 243 244 245 246 247 248 249 250
251 252 253 254 255 256 257 258 259 260
261 262 263 264 265 266 267 268 269 270
271 272 273 274 275 276 277 278 279 280
281 282 283 284 285 286 287 288 289 290
291 292 293 294 295 296 297 298 299 300
ארכיון מתמטיקה
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10
ארכיון פיזיקה
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10
ארכיון ביולוגיה
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10
ארכיון פסיכולוגיה
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10

דף זה הוא דף ארכיון של דיון או הצבעה שהסתיימו. את המשך הדיון יש לקיים בדף השיחה של הערך או הנושא הנידון. אין לערוך דף זה.



תוכן עניינים

ניק[עריכת קוד מקור]

מה מקור הסיומת "ניק" בעברית, כמו במילים "קיבוצניק", "מילואימניק", "מוסכניק" וכו'? האם יש משהו דומה בשפות אחרות? תודה

יש משהו דומה גם בשפות אחרות: באידיש למשל זאת סיומת כבעברית (כנראה ההשפעה היתה הפוכה אידיש => עברית). אני מעריך שהאידיש קיבלה את הסיומת משפות במקומות שבהן היא התפתחה (פולין?). Shannen - שיחה 08:04, 1 במאי 2011 (IDT)
המקור הוא ברוסית, משם זה עבר לאידיש, ומאידיש לעברית (ע"פ יצחק אבינרי, "יד הלשון", עמוד 575). בנילה - שיחה 09:49, 1 במאי 2011 (IDT)
זה די הגיוני, עם כל השימוש ב-ניק כשם תואר לאדם ברוסית. לדוגמה SHKOLA ברוסית זה בית-ספר ו-SHKOLNIK זה תלמיד...Lirdon - שיחה - הצטרפו למלחמה האווירית 00:23, 6 במאי 2011 (IDT)

חיבור קבלים במקביל[עריכת קוד מקור]

1. איך ניתן להבין מדוע בחיבור במקביל המתח על כל קבל זהה? מתי מושג מצב כזה? בשיווי משקל או מיד כשסוגרים את המעגל? ואותה שאלה על חיבור בטור: מדוע המטען על כל קבל זהה? 2. מה קורה במעגל פשוט עם קבל יחיד מרגע שסוגרים את המעגל? מתי מפסיק לזרום זרם? תודה מראש -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

נתחיל בשאלתך הראשונה. תנועת מטענים לאורך מוליך מתקיימת אך ורק כאשר יש לאורכו הפרש פוטנציאלים. הזרם נפסק ברגע שהפוטנציאלים עפ"נ המוליך (לאו דווקא תיל מוליך, אלא גוף מוליך כלשהו) משתווים. צידי הקבלים הנמצאים באותו צד מחוברים ביניהם, כך שכל עוד יש ביניהם הפרש פוט' ינועו המטענים מהפוטנציאל הגבוה לנמוך. כך גם בצד השני, ולפיכך, הפרשי הפוט' עליהם (או המתח) שווים, במצב יציב ('שיווי משקל', בלשונך). אין 'מייד' בטבע, ולכן מתקיים זרם מעבר לזמן קצר מאוד, בין שני הצדדים (לוחות, במקרה של קבל לוחות), עד להשתוות הפוט'.
לגבי שאלתך השניה. קודם כל, 'שווה' ולא 'זהה'. נתבונן בקבל (לוחות) הנמצא בצד הקרוב להדק המקור בעל הפוט' הגבוה יותר. הלוח הקרוב להדק החיובי (הגבוה), נטען במטען חיובי, עד למצב בו הפוט' שלו משתווה לזה של ההדק החיובי, כפי שהסברנו קודם. לוח טעון זה משרה בלוח הנגדי מטען שווה ומנוגד, בשל דחיה אלקטרוסטטית. מטען חיובי זה עובר ללוח הבא, של הקבל הבא, ולכן זה נטען במטען חיובי שווה, וכן הלאה. מכאן שקבלים טוריים נטענים במטענים שווים, בתום טעינתם. אגב, הגדרת משך הטעינה חייבת להיות הגדרה מעשית, מאחר ותיאורטית, טעינת קבל או פריקתו הם תהליכים הנמשכים זמן אינסופי. בהצלחה, בנצי 19:11, 4 במאי 2011 (IDT)

קליטת גלים אלקטרו-מגנטיים[עריכת קוד מקור]

למה כדי לקלוט GPS נדש קו ראיה בין המקלט ללוויין, אך בכדי לקלוט שידורים של אנטנה סלולרית לא נדרש קו ראיה בין האנטנה לפלאפון? (זאת למרות ששניהם משדרים בתדרים דומים).

תודה. 79.179.244.149 00:07, 1 במאי 2011 (IDT)

עצמת האות.
האנטנות הסלולריות נמצאות על-פני כדור הארץ, ובשל כך נהנות מכל היתרונות המודרניים שאתה נהנה מהם - אספקת חשמל רציפה, בכל זרם שיחפצו בו.
לעומת זאת לווין GPS המשייט בחלל כמה שנים, חי מקולטי-שמש וסוללות נטענות.
הספקי השידור שהוא מסוגל להפיק בלי לרוקן את המצברים הם קטנים.
בשילוב עם המרחק הגדול (ודעיכת האות כשורש המרחק) - עצמת האות המתקבלת על-פני הקרקע היא נמוכה ביותר.
למעשה, עם עוצמות אות כה נמוכות - זה ממש בגדר נס שבכלל ניתן להבדיל את האות מרעשי הרקע.
דוד הירושלמי - שיחה 01:03, 1 במאי 2011 (IDT)
תודה על התשובה. כשאני חושב על זה אני לא מבין משהו הרבה יותר בסיסי - איך קירות ללא רכיבים מוליכים כלל (חיזוקי ברזל וכו...) בכלל יכולים ליצור הפרעה לגלים אלקטרומגנטיים? למה שבטון יפריע לגל אלקטרו-מגנטי לעבור? ברור לי שהתשובה חייבת להיות קשורה בתדר הגל (כמו שכתב הברנש מתחתי). 79.179.240.42 23:42, 2 במאי 2011 (IDT)
לפי הבנתי הענייה, ביכולות החדירה וההתפשטות של גל מעורבות כמה תופעות שונות!
*ראשית, יש את זו שאליה אתה מרמז - כלוב פאראדיי - התופעה בה סריגים מתכתיים מונעים מעבר של גלים אלקטרומגנטיים באורכי גל ארוכים מהרווחים בסריג.
*תופעה חשובה נוספת, היא תופעת העקיפה.
תופעה זו קשורה בכל הגלים, יהיו הם גלים אלקטרומגנטיים, גלי ים, או גלי קול.
להבנתי, כאשר איננו מדברים על כלוב פאראדיי, לתופעה זו משקל גדול.
לגלים בעלי אורכי גל ארוכים (תדירות נמוכה), יכולת עקיפה גדולה יותר מלגלים בעלים אורכי גלים קצרים.
כך למשל, לגלי מיקרו (גיגה-הרצים) יכולת עקיפה נמוכה יותר מלגלי FM (מגה-הרצים).
להבנתי, יכולת עקיפה נמוכה זו של גלי המיקרו היא סיבה ראשונה במעלה לדרישה של שידור-בקו-ראיה.
*גורם אחרון וחביב שיש לשקול בנוגע ליכולות החדירה וההתפשטות של גלי רדיו - הוא החיים.
לעתים אנו נותנים משקל-יתר לתיאוריה, על-פני המציאות.
ישנן כל מיני "תופעות שוליים" (גם להן תיאוריה ענפה), שבפועל קובעות הרבה.
כך למשל קראתי שמיקומו של מקווה מים גדול מתחת למסלול קשר-מיקרו, זו בעיה רצינית.
הגלים משתקפים חזרה ממקור המים, ומגיעים אותות כפולים בפאזות שונות.
ישנן עוד עשרות "תופעות שוליות" כאלו (ספיגת אנרגיה בטיפות גשם, אנא ערף), שפחות לומדים עליהן - אך יש להן משקל מעשי אדיר.
דוד הירושלמי 05:21, 3 במאי 2011 (IDT)
אני חושב שזה מה שאתה מחפש :) דוד הירושלמי 07:49, 3 במאי 2011 (IDT)
ההבדל בין הצורך בקו ראיה או היעדרו לא קשור לעוצמה אלא לתדר. בתדרים נמוכים כמו שידורי רדיו וטלוויזיה וחלק מהשידורים הסלולריים לא צריך קו ראיה, אך תקשורת לווינית היא בתדר גבוה יותר שבו כן צריך קו ראיה. 79.182.43.29 13:56, 1 במאי 2011 (IDT)
אני תמיד חשבתי כי זה שילוב של תדר ועוצמה.
זאת אומרת, עבור תדר נתון, נאלץ לשדר בעוצמה גדולה יותר, על-מנת לחצות את אותם מכשולים - כלל שהמרחק גדל. הלוא כן?
מאחר שהחבוב אמר ששני היצורים הללו משדרים באותו תדר - הנחתי כי עוצמה היא הפרמטר היחידי שנותר לשחק איתו...
אני לא באמת יודע מי משדר באיזה תדר, טכנאי רדיו אני לא.

תורה כמאגר נתונים[עריכת קוד מקור]

איפה ניתן למצוא את 5 חומשי תורה בפורמט כל שהוא כמאגר נתונים , רצוי באקסס. אני צריך את זה לצורך עבודה מחקרית --פו-איי - שיחה 00:34, 1 במאי 2011 (IDT)

אתה יכול פשוט להוריד את כל חמשת חומשי התורה מאתר מכון ממרא.
אתה יכול למצוא את הטקסט בויקיספר. אני לא יודע בדיוק איך לקבל את זה בצורה הדרושה לך, אבל אני מניח שזה אפשרי (לפחות עם קצת השקעה בהמרה). נסה אולי לשאול שם. Tzafrir - שיחה 08:14, 1 במאי 2011 (IDT)
פרוייקט השו"ת?
אני צריך את זה בפורמט כל שהוא שנפתח ע"י אקסס --פו-איי - שיחה 16:02, 1 במאי 2011 (IDT)

הערה לגבי חדשות ואקטואליה[עריכת קוד מקור]

אני משער שזה אינו המקום הנכון אבל לא הצלחתי לערוך את המזנון ולא מצאתי דף שיחה לחדשות ואקטואליה. בכל אופן כתוב שם שהחתונה של קייט ווליאם היא החתונה המלכותית הראשונה שהועברה באינטרנט וזה לא נכון. קייץ שעבר היתה חתונה מלכותית בשבדיה שגם הועברה כך בשידור חי. 132.66.140.33 09:53, 1 במאי 2011 (IDT)

זיהוי ציפור[עריכת קוד מקור]

מישהו מזהה את הציפור? [1]
אני רוצה להעלות לויקישיתוף, אבל מחכה לזיהוי.
התמונה ממצדה, אם זה עוזר.
Orias! - שיחה (בודי קאונט) 17:23, 1 במאי 2011 (IDT)

זו טריסטרמית - יופי של תמונה. Dalila - שיחה 18:20, 1 במאי 2011 (IDT)

תודה, על הזיהוי ועל המחמאה Orias! - שיחה (בודי קאונט) 18:34, 1 במאי 2011 (IDT)
וואו..קבל ח"ח..תמונה יפה --MT0 - שיחה 23:34, 1 במאי 2011 (IDT)

כמה מגה-פיקסל יש בעין[עריכת קוד מקור]

העין האנשות, כמו כל מכשיר מדידה היא בעלת דיוק וכושר הבחנה סופיים. השאלה היא כמה מגה-פיקסל יש בעין אחת? או שאולי זה בכלל לא הולך ככה ויש אין מטריצה בין? לא יודע איך זה הולך.

ראיית היום של האדם חדה מראיית הלילה. מצא מה מספר המדוכים הממוצע ברשתית אנושית, חלק אותו בשלוש (יש מדוכים אדומים, ירוקים וכחולים) וקבל את התשובה. עִדּוֹ - שיחה 21:01, 1 במאי 2011 (IDT)
2 מגה-פיקסל? לא הרבה. מצלמה ביתית זולה יכולה יותר טוב מעין חיה? אזז מה הקטע בכל המצלמות 12 מגה ומעלה?
ראה ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון129#אז, כמה פיקסלים?. 109.67.209.17 21:12, 1 במאי 2011 (IDT)
מטרת הצילום באיכויות גבוהות היא בעיקר לשלטי חוצות גדולים שזקוקים ל"תמונה" גדולה.ככל שמספר הפיקסלים רב יותר, ניתן להדפיס את התמונה בגודל ענק מבלי לאבד מהאיכות.תמונה מפוקסלת אינה טובה לשום שימוש.רונאלדיניו המלך - שיחה 12:29, 2 במאי 2011 (IDT)
שלא כמו תמונה לאדם יש יכולת לזוז, להתקרב ולהתרחק ולשנות את מיקוד העיניים בפרטים הקטנים (בני אדם טובים בהבחנה בפרטים קטנים, ופחות טובים בראיה מרחבית בגלל מבנה העין). אמנם בעין יכול להיות משהו כמו 2 מגה-פיקסל (אם בכלל ניתן להשוות ככה) הוא עדיין יכול להבדיל בפרטים כאשר הוא צופה. מצלמות באיכות גבוהה מאוד נעשו לא בכדי לייצר תמונת פספורט זה ברור, אלא כדי לספק את מירב הפרטים שאדם יכול לרצות. Lirdon - שיחה - הצטרפו למלחמה האווירית 00:29, 6 במאי 2011 (IDT)
לעין יש פטנט שונה-במרכז הרשתית צפיפות המדוכים גבוהה מאד ומתקבלת אבחנה מצויינת. בפריפריה האבחנה נמוכה הרבה יותר. לא מעט תעתועי ראייה בונים על הטריק הזה. 79.177.23.209 23:16, 8 במאי 2011 (IDT)

איך נקראת התופעה שבה סמלים \ צורות גורמים לגועל אצל המתבונן?[עריכת קוד מקור]

תודה.

רפלקס גועל (Disgust reflex). דקישיחהגמני רוצה כזה... 13:30, 2 במאי 2011 (IDT)

תנועה סיבובית במכניקה אנלטית[עריכת קוד מקור]

אתם יכולים להפנות אותי לחומר הרלוונטי?

יש לי תנועה ספציפית שאני רוצה לנתח- לוקחים גלגל ומסובבים אותו על ציר קבוע מאונך לקרקע( גורמים לו למהירות יחסית גבוהה). לאחר שהוא מסתובב, קושרים את קצה המוט לחוט המחובר לתקרה. התוצאה צריכה להיות סיבוב של כל המוט סביב החוט.

אז אני רוצה למצוא לזה הסבר תאורתי ומתמטי. 79.180.208.250 15:03, 2 במאי 2011 (IDT)


לדעתי אתה צריך להתייחס להמרה של אנרגיה קינטית סיבובית לאנרגיה פוטנציאלית.. אתה יכול להשתמש בחלק מהשוואות של יו-יו. זה די דומה אם אתה מתייחס לעליה בלבד (בנפילה הוא מקבל את המהירות הסיבובית שאתה מעניק לגלגל שלך בלי לפרט איך)... הנה קישור שיש בו הסברים ונוסחאות לפעולת היו-יו: [2] Dalila - שיחה 21:21, 2 במאי 2011 (IDT)

משקאות אלכהוליים בני 25 שנה[עריכת קוד מקור]

שלום וברכה, האם יש משקאות אלכוהליים אשר מיושנים 25 שנה? האם יש כאלו במחיר סביר (מאות בודדות של שקלים או דולרים)? תודה רבה, נוגד סגל

ויסקי ויינות עשויים להיות בני 25 שנה. המחירים שלהם עומדים על אלפי שקלים. Dalila - שיחה 18:13, 2 במאי 2011 (IDT)

[3] . יוסאריאןשיחה 18:18, 2 במאי 2011 (IDT)

כלל ליבניץ מוכלל[עריכת קוד מקור]

מצאתי הגדרה של כלל ליבניץ בויקיפדיה הרוסית (בעברית אין כנראה) והוא מנוסח ככה: עומדת בכל מיני תנאים של רציפות. לא אפרט כאן. מה שחשוב זה:

והשאלה שלי היא איך הופכים את זה? אם נתנו לי פונקציה לפי איקס ואינטגרל לפי וואי? אל תצחקו, אבל אני באמת לא הכי בטוח איך עוברים (במיוחד הקטע של הטאג וסדר בתוך הפונקציות). בבקשה לא צריך להגיד "זה טריוויאלי", "פשוט מחליפים" וכדו' (משפטים של מתמטיקאים שאין להם כוח להסביר). תרשמו בבקשה איך נראית הנוסחה אם נתנו לי

אם , אז . עוזי ו. - שיחה 20:20, 2 במאי 2011 (IDT)

תחושת זמן[עריכת קוד מקור]

האם תחושת הזמן אצל ילדים איטית יותר ממבוגרים? כלומר, אני זוכר, שכילד כל יום היה עולם ומלואו, כמעט חצי נצח..אני זוכר שלמשל יום השואה היה יום מייגע (מה לעשות, הייתי ילד) מבחינת תוכניות הטלוויזיה שהיו על השואה במקום השידורים הרגילים, והנה, כמבוגר היום חלף לי מול העיניים, וכך גם ימים ושבועות חולפים במהירות..יש יש בסיס לדבר? תודה

זה עניין אישי. לרוב ילדים מחוברים יותר להווה ולרוב השיגרה שלהם פחות עמוסה. לפי הבודהיסטים זמן=מחשבה=נדידה מההווה לאינספור מקומות אחרים.. תפחית את המחשבות תתחבר יותר להווה והחוויה שלך תשתנה :)

תחושת הזמן אכן יותר איטית אצל ילדים. וילדים אינם חושבים פחות מאשר מבוגרים. עִדּוֹ - שיחה 15:22, 4 במאי 2011 (IDT)
תמיד חשבתי שזה עניין של אחוזים. תינוק בן יומיים שמשעמם לו כל היום השני לחייו הוא יודע ש50% מהחיים הוא היה משועמם. בנוסף כנראה באמת תחושת הזמן שונה לגמרי. שמוליק 23:50, 4 במאי 2011 (IDT)

כיצד מגיעים לארגז החול?[עריכת קוד מקור]

נרשמתי בהצלחה לויקיפדיה. כעת אני רוצה להתנסות בכתיבה בארגז החול, אך אינני יודע כיצד להגיע אליו. אשמח לתשובה. גריפינדוריגל (שיחה | תרומות | מונה) שכח/ה לחתום

דרך ויקיפדיה:אשף הערכים. ‏Setresetשיחה 20:04, 2 במאי 2011 (IDT)
קישור ישיר: ויקיפדיה:ארגז חול . אגסי - שיחה 20:12, 2 במאי 2011 (IDT)
אני מניח שגריפינדוריגל רוצה ארגז חול פרטי משלו, בו יוכל להתנסות בכתיבת ערך. אכן מומלץ ויקיפדיה:אשף הערכים כמו ש-Setreset ציין, אך תוכל גם סתם לשחק בארג"ח פרטי אם תלחץ על הקישור הזה: מיוחד:הדף שלי/ארגז חול 1, בחר "באפשרותכם ליצור את הדף" והחל לערוך. קיפודנחש 03:09, 3 במאי 2011 (IDT)

עורב שהסתבך[עריכת קוד מקור]

בחצר ביתי יש עץ חרוב גדול. כ-6 מטרים גובהו.
במהלך כל הלילה שמעתי משק כנפיים לא ברור.
היום בבוקר גילית שזה עורב שרגלו האחת נקשרה לנוף העץ.
אלו עורבים צעירים יחסית, מהעונה האחרונה.
אני חושב שמה שסיבך אותו בענף זה חומר בניה מהקן שלו, שהסתבך ברגלו.
כמטר ממנו עומד אחד האחים שלו, גם הוא צעיר, ומתבונן על המתרחש.
אף אחד מהם אינו מקרקר, ולא נראה שיש המולה סביב זה.

בהתחשב שזה מצבו לפחות מאתמול בלילה, האם הוא צריך עזרה (לי נראה שכן)?
אין לי אף סולם שיגיע לשם, ואני לא כל-כך חושב שאח שלו ישמח שאני אטפס לשם - גם לו יכולתי.
מה הצעותיכם?

אגב, הסיבה היחידה שאני שואל, זה בגלל ששאר העורבים לא מקימים מהומה.
נראה לי שעם איזה חבר היה עוזר לו עם המקור שלו, אולי הם כבר היו פותרים זאת.

מדוע אינך מתקשר לסלולרי של האח? Samuels 10:37, 4 במאי 2011 (IDT)
לא להתערב בנעשה בשום פנים ואופן! אנשים שהתעסקו עם גוזלי עורבים, גם אם הצילו אותם, זכו באופן אישי להתקפה אלימה וממושכת של כל עורבי האזור. העורבים יודעים לזהות באופן אישי את האדם שכביכול התנכל להם ואם תתערב בענייניהם אתה לא תוכל לצאת מהבית במשך כמה שבועות. עִדּוֹ - שיחה 15:19, 4 במאי 2011 (IDT)

שאלה[עריכת קוד מקור]

באיזה חוף ים בתל אביב יש את ריכוז ההומואים הגבוה ביותר? 132.67.160.186 09:33, 3 במאי 2011 (IDT)

חוף ההומואים
ספק אם השאלה הזו נבדקה אי פעם באופן רציני. עִדּוֹ - שיחה 15:16, 4 במאי 2011 (IDT)
חלקו הצפוני של חוף הילטון. Fade to Black - שיחה 12:46, 7 במאי 2011 (IDT)

סניף אופיס דיפו הפעיל ביותר מכל הסניפים באזור השרון?[עריכת קוד מקור]

מחפש את סניף האופיס דיפו שיש לו את תחלופת המוצרים ותחלופת המלאי המהירה והרצינית ביותר, הסניף בשפיים קצת איכזב אותי, הסניף החדש בהרצליה פיתוח רק בחיתוליו, עצות ?

תשובה: סניף ירקונים, שנמצא במתחם הרכבת פתח-תקווה סגולה , הוא סניף מאוד חזק מבחינת מכירות ברשת, אם לא החזק ביותר.

זכויות יוצרים[עריכת קוד מקור]

אני מעוניין להוציא חוברת שתופץ במסגרת משפחתית (נגיד 50-100 עותקים). האם חוקי זכויות יוצרים חלים על חוברת כזאת? למשל, האם מותר לי לקחת תמונה של סבא רבא שלי מאתר יד ושם ולהדפיס בחוברת? הלוא אם אדפיס במחשב שלי את התמונה עצמה ואחלק ל100 איש ברור שאין בזה בעיה. איפה אם כן עובר הגבול בין המותר לאסור? תודה. בנילה 15:41, 3 במאי 2011 (IDT)

אם הזכויות על התמונה שייכות למישהו אז זה בכלל לא ברור. יצירת החוברת והפצתה תוך כדי שימוש בתמונה שלא שלך היא הפרת זכויות יוצרים. תחת כללי השימוש ההוגן יתכנו שימושים מסויימים אבל בסופו של דבר, הגבול האמיתי (לדעתי) הוא המקום בו מישהו מחליט לתבוע לעומת המקום בו מישהו מחליט לא לתבוע. די שרירותי\עניין של מזל, חשיפה ואינטרס. יוסי מחשבון אחר 17:18, 3 במאי 2011 (IDT)
ומבחינה חוקית, ודאי שאין שגם לחלק את התמונה למאה איש אסור (למעט סייג השימוש ההוגן) - דין פרוטה כדין מאה. דניאל צבישיחה 17:36, כ"ט בניסן ה'תשע"א (3.05.11)
תודה לכם. בנילה 17:49, 3 במאי 2011 (IDT)
שאלת פרטנית לגבי תמונתו של סבא רבא שלך.
זה שהתמונה נמצאת ברשותה של יד ושם, אין פירושה כי היא בחזקתה של יד ושם.
סביר להניח שעל תמונה זו, כבר אין זכויות יוצרים (כל תמונה מלפני שנת 50).
במקרה זה, אתה יכול לשכפל גם מליון עותקים של התמונה, ואף למכור אותה למטרות רווח - הזכויות הן ברשות הציבור.
הדבר נכון לגבי משאבים רבים (מפות, תמונות, מלל) הנמצאים בספריות/ארכיונים. גם אם אלו העתקים חדשים.
אם המשאב המקורי הוא ותיק מספיק (70 שנה במקרים הרגילים), הרי שהמשאב (תמונה, סרט, ספר, מפה...) נמצא בחזקת הציבור, ואין עליו זכויות יוצרים.
יתר-על-כן, באופן פרטני לגבי תמונות של קרובי משפחה - ייתכן מאוד, בהתאם לנסיבות הצילום (נניח אם סבתא שלך צילמה את התמונה) שזכויות היוצרים הן בכלל שלה (ושל יורשיה מתוקף כך).
בדיוק כפי שעותק שתיצור לתמונה לא מקנה לך את זכיות היוצרים בה - כך אין להניח מיידית כי עותק הנמצא בידי גוף מקנה לו את הזכויות ביצירה.
בטח לא עבור ארכיון/מכון מחקר/ספריה שכל עיסוקם הוא באגירת כתבים/תמונות, הגם אם אין להם את הזכויות עליהם.
כמה פנינים אחרונות:
אני, כן הייתי מפיץ חוברת כנ"ל, המתארת את ההסטוריה של המשפחה שלי. ולא רק בהתייחס לתמונות של קרובי משפחה, אלא גם של נופים ומבנים.
וגם הייתי מפיץ אותה במאה עותקים.
להבנתי האישית, זהו שימוש הוגן ביותר - ואם למי מבעלי הזכויות היה מתחשק, היה יכול לקחת אותי לבית המשפט.
זה מה שאני הייתי עושה.
כל עוד אין שימוש מסחרי לחוברת/ספר הזו - קשה לי לראות מישהו לוקח אותך לבית משפט, בטח כאשר מדובר בחומרים הסטוריים.
בחומרים אלו עומדת הטענה של חוסר תחליפיות (לא ניתן להשיג/ליצור עותק חליפי), וכן של ביקורת אקדמית.
הלוא זהו ספר הסטוריה.
קיצר, אם התמונה היא כפי שהצגת (בלי קשר לפרטים המדוייקים) - לך על זה!
אני לא עורך דין, אך זה מה שאני הייתי עושה. דוד הירושלמי 01:14, 4 במאי 2011 (IDT)
תודה, ספציפית הצילום אינו רכוש יד ושם אלא נלקח (ברשות המחבר) מספר שיצא לפני פחות משבעים שנה. מחבר הספר אינו קשור למשפחה. למעשה גם לא נראה לי שיש בעיה להשיג רשות. בנילה 01:09, 5 במאי 2011 (IDT)

ציפור[עריכת קוד מקור]

Jerusalem Biblical Zoo057.jpg

זיהוי? מתניה שיחה 17:30, 3 במאי 2011 (IDT)

מרבו? הקבועה הקוסמולוגית 19:30, 3 במאי 2011 (IDT)
כן, מרבו אפריקני (אנ'), ‏Leptoptilos crumeniferus. איך אין לנו עדיין ערך עליו? אמנון שביטשיחה 19:44, 3 במאי 2011 (IDT)

זמן בתורה[עריכת קוד מקור]

שאלה בלשנית לגמרי. לא דתית ולא "פרשנית"- למה הזמנים בתנ"ך הפוכים? כלומר "יאמר" זה זמן עבר?

כמו כן- מה הזמן של המשפט "נעשה אדם"? האם זה זמן עתיד או עבר? 79.183.213.197 17:43, 3 במאי 2011 (IDT)

העברית המקראית משתמשת בו' ההיפוך – "ויאמר" זה עבר. "נעשה אדם" זה עתיד. אני-ואתה שיחה 17:47, 3 במאי 2011 (IDT)
יש כאלה שיודעים לשחק עם הזמן , תודה .
מה קשור? 79.183.213.197 18:19, 3 במאי 2011 (IDT)

כלומר "ילך" ו"וילך" זה זמנים שונים. מעניין. 79.183.213.197 18:19, 3 במאי 2011 (IDT)

לא מדויק. בעברית המקראית אין מערכת זמנים של עבר הווה ועתיד כלל. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

ניסוי מחשבתי בפיזיקה[עריכת קוד מקור]

נגיד יש לי חדר כדורי ומבודד מהיקום, שכל הקיר הפנימי מבריק לגמרי( נשמע הגיוני...) ואני מדליק בתוכו פנס אור (או כל קרינה א"מ אחרת) שמשתקף מכל הקירות. למה אחרי שאני אכבה את הפנס האור לא ימשיך לנוע מקיר לקיר עד אינסוף, אלא אני אקבל חדר חשוך? מה שאני מדמיין זה קרן אור פוגעת בקיר, מוחזרת, פוגעת בקיר ממול, מוזרת וככה עד איסוף. אז למה זה לא קורה?

זה בהחלט מה שהיה קורה אם הקירות היו מבריקים לגמרי, אבל אין דבר כזה במציאות. קח בחשבון שבחדר ברוחב שלושה מטרים הקרינה תצטרך לעבור 100,000,000 פעמים מקיר לקיר כדי שתוכל להמשיך לראות את האור אחרי שניה אחת. אפילו איבוד אנרגיה מועט מאוד בכל החזרה גורם לירידה אקספוננציאלית חזקה של הקרינה בסדרי הגודל האלו. אני-ואתה שיחה 18:54, 3 במאי 2011 (IDT)
אגב, בהחלט ניתן "לכלוא" אור לתקופות ארוכות, גם אם זה באופן פחות אינטואיטיבי. למשל, אור הנוצר בליבת השמש כלוא בתוך השמש למשך זמן ארוך מאוד, ולוקח לו עשרות אלפי שנים "לצאת" משם. משה פרידמן 10:11, 4 במאי 2011 (IDT)

עמו נקברו כ-10,000 עורלות שהוא מל.[עריכת קוד מקור]

מה מקור המנהג וכמה הוא נפוץ בימינו? Nachum 10:50, 4 במאי 2011 (IDT)

השאלה עלתה כנראה מהקריאה בסוף הערך על מאיר ברנדסדורפר. ‏Ovedcשיחהאמצו ערך יתום! 14:13, 4 במאי 2011 (IDT)

לגרנג' מורחב[עריכת קוד מקור]

מה הנוסח של משםט הערך הממוצע של לגרנג' לשני משתנים? האם הפונקציה רציפה במלבן... איך זה הולך? 192.114.105.254 11:17, 4 במאי 2011 (IDT)

ההכללה הנכונה היא שתמונה רציפה של קבוצה קשירה היא קשירה. לכן, אם הפונקציה רציפה במלבן, היא מקבלת כל ערך בין האינפימום לסופרמום. עוזי ו. 16:04, 4 במאי 2011 (IDT)

איך נפטרים מדואר טורדני?[עריכת קוד מקור]

למי פונים כאשר מקבלים חשבוניות בדוא"ל עבור חשבון טלפון שאינו שלך? בפניה שעשיתי לשירות הלקוחות של HOT, ביקשו ממני פרטים מזהים של בעל החשבון על מנת להפסיק את משלוח החשבוניות. לא התאפשרה כל דרך אחרת. האם יש רשות שאליה ניתן להתלונן ולהפסיק את משלוחי הדוא"ל הללו? Gil mo 14:55, 4 במאי 2011 (IDT)

שלח להם פקס ודרוש מהם להפסיק את משלוח הדוא"ל שמטריד אותך. אם יש לך הוכחה שהחשבון שלך, צרף אותו. אם אין לך, דרוש מהם לוודא את הפרטים עם בעל החשבון. אם לא ייענו לך, הם בבעייה. בנוסף, אתה יכול להתקשר לבעל החשבון ולאמר לו. ייתכן שהוא לא מבין למה הדוא"ל לא מגיע אליו. 109.66.21.183 15:05, 4 במאי 2011 (IDT)
החשבון אינו שלי, ולפיכך אין לי זכות לבקש לבצע בו פעולות כגון הפסקת משלוח החשבוניות אלי :). ביקשתי מהם לוודא עם בעל החשבון ותשובתם היא כי אין להם שיחות יוצאות יזומות לבעלי חשבונות. פנייתי ל'מומחה' היא כדי לדעת אם יש מוקד אליו ניתן להתלונן על דואר טורדני, או כל פתרון אחר (אגב, לפי מה שאני מבין מהגדרת דואר זבל אלקטרוני - זהו אינו דואר זבל שכן הוא אינו פעולת שיווק או קידום). Gil mo 15:33, 4 במאי 2011 (IDT)
אולי לא הסברת בעוצמה מספקת עד כמה הם פוגעים בפרטיות של בעל חשבון הטלפון, ומה רב הנזק שנגרם לו מכל חשבונית כזו... עוזי ו. 16:02, 4 במאי 2011 (IDT)
לא צריך להגזים עוזי, אני בסה"כ יודע כמה הוא צריך לשלם החודש. אבל האמן לי שהגעתי לכדי הרמת קול ולא נסתייע בידי. אני מקווה שיש להיכן להתלונן חוץ מלקוראים היקרים שכאן. Gil mo 16:22, 4 במאי 2011 (IDT)
אבל חשבון הדוא"ל הוא שלך. וזכותך לדרוש שיפסיקו להטריד אותך. יש חברות שהדרך היחידה להביא אותם לעשות משהו הגיוני הוא להגיע למחלקה המשפטית, ופקס עם כיתוב "מבלי לפגוע בזכויות" למעלה עשוי להיות מופנה למחלקה זאת. אבל ייתכן שטלפון שלך לבעל חשבון הטלפון, שמספרו מן הסתם מופיע בחשבונות שאתה מקבל, תפתור יותר מהר את הבעיה. 109.66.21.183 16:32, 4 במאי 2011 (IDT)
נסה להחזיר לכתובת הדוא"ל משם מגיעים החשבוניות (במקביל לצור קשר באתר החברה), משפט כמו "אבקש להסיר אותי מרשימת התפוצה, באופן מיידי, ולא לקבל מכם יותר חשבוניות שאינן קשורות אלי, אחרת, אנקוט בצעדים מתאימים". אם לא יועיל לא יזיק. טיפוסי - שו"ת 16:39, 4 במאי 2011 (IDT)
נראה שהחוק דווקא די ברור בסוגייה זו:
"לא ישגר מפרסם דבר פרסומת באמצעות פקסימיליה, מערכת חיוג אוטומטי, הודעה אלקטרונית או הודעת מסר קצר, בלא קבלת הסכמה מפורשת מראש של הנמען."
הדבר נכון שבעתיים - כאשר הנמען הביע את התנגדותו המפורשת. וזה לא אמור לשנות לך אם הבחור/ה בהוט, "אינם הכתובת".
הם נציגי הוט, אתה ביקשת מהם כי יפסיקו לשלוח לך דברי דואר - תם ונשלם.
פקס, למשרדיהם יהיה דרך נוחה.
במקרים כאלו (היינו, בכל מגע כתוב שלי עם חברת תקשורת) - כותרת המסמך היא "התרעה לפני נקיטת צעדים משפטיים".
בתאריך זה וזה פניתי אליכם טלפונית בבקשה ל..., באם לא תיענה פנייתי בנדון עד ל(אני נותן להם תמיד 72 שעות), אראה את הטיפול הישיר מולכם כמוגמר - כאשר כל צעד נוסף בנדון עומד לי.
דוד הירושלמי 20:54, 4 במאי 2011 (IDT)
צא לתקשורת, הפרת הפרטיות שלו נשמעת גדולה מאוד. נסה להשיג אותו ולהשיג את הסכמתו ואם אתה לא יכול תן לעיתונאי לעשות את זה. מבחינה פרקטית, אם יש לך אפשרות סינון במייל תגדיר להעיף מיילים מהוט ותשכח שזה קרה. שמוליק 23:45, 4 במאי 2011 (IDT)
תודה לכל המסייעים. דוד הירושלמי, החוק שציטטת מתייחס לדבר פרסומת, שלא כבמקרה דנן. לשון הדוא"ל היא בנוסח "שלום פלוני פלמוני, החשבונית החודשית ממתינה לך באתר HOT, אנא הכנס והתברך בחשבוניתך". אין פרטים נוספים. בירור ב-HOT מעלה כי עלי לציין במי מדובר, שכן פלוני פלמוני קיימים כמה. בכל אופן, שוב תודה, אנסה לנקוט באחת מהדרכים המוצעות. ותמיד אפשר לפנות לגדעון רייכר. Gil mo 12:19, 5 במאי 2011 (IDT)

האם יש תועלת בחקר חלל?[עריכת קוד מקור]

חוץ מסקרנות ועניין מדעי תהור- למה טוב לקור את החלל הרחוק? אני יכול להבין למה חשוב לחקור כוכבים קרובים- כי אולי עוד 100-150 שנה יהיו אנשים על פני נוגה או אחד מירחיו של צדק (אולי לא יגורו שם, אבל יעבדו במשהו). אבל למה לחקור את הגלקסיה שלנו ואת הגלקסיות מהרחוקות? אני מסכים שזה מעניין מאוד למצוא כוכב לכת ליד כוכב שנמצא 100 שנות אור מאיתנו- אבל במה זה תורם לאנושות? איך טלסקופי חלל ומאות מחקרים על חורים שחורים עזרו לאנשים או יעזרו בעתיד הרחוק?

ואני מסכים שזה מאוד מעניין לדעת. אבל פרט לסקרנות מדעית- מה זה עוזר לנו? ואני לא מדבר על חקר מערכת השמש. פה אני מבין שעוד מספר שנים זה יהפוך לנושא מחקר חשוב. 79.177.205.8 17:58, 4 במאי 2011 (IDT)

קודם כל הרבה מזה זה באמת עניין מדעי טהור ובזה חקר החלל לא שונה מאף תחום מדעי אחר. החלל טומן בחובו תובנות רבות על מוצאנו ומקומנו בו וזה אחד המניעים החזקים ביותר של מחקר מדעי. יש גם יישומים מעשיים. קודם כל באופן עקיף פיתוח הטכנולוגיה הדרושה לחקר החלל מקדם רבות גם את הטכנולוגיה למען הציבור. טכנולוגיות שפותחו במהלך ובעקבות המרוץ לחלל משמשות אחר כך בתעשייה ובבתים פרטיים. מה גם שלעולם לא ניתן לדעת לאיזה ידע יימצא פתאום שימוש מרכזי. העיסוק בחשמל החל כעיסוק תאורטי בלבד במאות האחרונות והתפתח להיות גורם מרכזי בחיינו. אתה רוצה למשל לדעת כל מה שניתן על חורים שחורים לפני שתהנדס חור תולעת. דניאל ב. 18:08, 4 במאי 2011 (IDT)
רק לחשוב על הפקקים של לפנות ערב, בכביש המהיר מטיטאן לתל-אביב... עוזי ו. 18:16, 4 במאי 2011 (IDT)
שאלה כזאת נשאל חבר של ריצ'רד פיינמן אשר התייעץ איתו מה להשיב. פיינמן אמר לו לאמר את האמת, אין תועלת ואם משלם המיסים אינו מעוניין לממן את תחום האסטרונומיה, אז שיהיה - זו זכותו. ישעיהו ליבוביץ הסביר שאיננו עוסקים במחקר מדעי כדי להשיג תועלת אלא כי אנו בני אדם סקרנים ואיננו יכולים אלא לחקור. כמובן, זה לא מחייב אותנו להשקיע בזה סכומים עצומים. עדירל 18:19, 4 במאי 2011 (IDT)

מעניין זה חשוב ועובדה שתמונות חלל כן מצואות עניין של הציבור (למרות שאני לא בטוח אם תמונה של צדק מעוררת יותר עניין מזאת של בריטני ספירס). מרוץ החלל אכן פיתח טכנולוגית את האנשות, אבל זה גם היה יותר מרוץ טכנולוגי מאשר מדעי. אני לא מסכים עם הטענה ש"שאיננו עוסקים במחקר מדעי כדי להשיג תועלת"- יש הרבה מדענים בתעשיה ומחקרים מדעיים רבים הם בעלי אינטרס כלכלי( לא צריך דוגמאות, אני מניח). אבל זה נראה כאילו כל חוקרי החלל הם די חסרי תועלת לציבור... 79.177.205.8 18:27, 4 במאי 2011 (IDT)

יש גם תועלת, אבל רוב הפרופסורים היושבים באקדמיה לא שם בגלל התועלת שהם מפיקים (כמה תועלת יש לנו מגילוי קברו של הורדוס, נדע לקבור את עצמינו בצורה יותר מרשימה?) אלא מתוך התענוג של גילוי ידע חדש. זו גם הסיבה שאנחנו כותבים את הויקיפדיה - תועלת? קדחת! עדירל 18:37, 4 במאי 2011 (IDT)
כבר מאז שאייזיק ניוטון הסתמך על חוקי קפלר כדי לנסח את חוקי המכניקה והכבידה, יש לתצפיות האסטרונומיות ערך רב בהבנת החוקים הפיזיקליים היסודיים של העולם. אני-ואתה שיחה 19:11, 4 במאי 2011 (IDT)
מה זאת אומרת? "אמר רבי שמעון בן פזי אמר רבי יהושע בן לוי משום בר קפרא: כל היודע לחשב בתקופות ומזלות ואינו חושב - עליו הכתוב אומר (ישעיהו ה יב) [והיה כנור ונבל תף וחליל ויין משתיהם] ואת פועל ה' לא יביטו ומעשה ידיו לא ראו." (בבלי, שבת ע"ה). משה פרידמן 20:16, 4 במאי 2011 (IDT)

מספרים מרוכבים[עריכת קוד מקור]

שלום, שתי שאלות, אחת יותר מעשית והשניה פילוסופית:

1. איך זה שכשמציגים מספר מרוכב כזוג סדור (x,y) מגדירים את פעולת הכפל בין שני מספרים באופן שונה מפעולת כפל רגילה, ומצד שני בהצגה אלגברית z=x+yi ניתן לכפול שני מספרים מרוכבים כרגיל?

2. מדוע בחרו דווקא להגדיר את שורש מינוס אחת כקבוע כלשהו ועל בסיס זה לבנות תורה מתמטית שלמה? למה לא להגדיר באותו אופן את n/0 או כל ביטוי אחר?

הידע שלי הוא בקושי קורס וחצי בחדו"א, אז בבקשה לא להשתמש במושגים מורכבים מדי. תודה מראש

  1. כשמגדירים כפל בין זוגות סודרים המייצגים מספרים מרוכבים דואגים שההגדרה תתאם לכפל הרגיל בהצגה x+yi. מן הסתם זה ייצא שונה מכפל רגיל כי אין בכלל דבר כזה כפל רגיל בין זוגות סודרים. להכפיל קואורדינטה קואורדינטה בוודאי לא יעבוד כי הרי גם בהצגה x+yi לא מכפילים כל מקדם במקדם המתאים לו.
  2. הסיבה היא שכאשר מגדירים דווקא את השורש של מינוס 1 נוצר מבנה מתמטי מאוד מוצלח ועשיר, מה שלא קורה לרוב. אוסף המספרים המרוכבים נקרא שדה המספרים המרוכבים ויש לו תכונות מאוד מוצלחות. קודם כל הוא שדה, שזה מבנה מאוד מוצלח כי אפשר לבצע בו את ארבע פעולות החשבון כמו שאנו מכירים אותם (ועוד כמה דברים שימושיים). מה גם שיש לו תכונות חשובות נוספות שאין לשדה המספרים הממשיים המכיל את המספרים המוכרים מחיי היום-יום. הוא שדה סגור אלגברית מה שאומר שלכל פולינום ממעלה n עם מקדים מרוכבים יש n שורשים מרוכבים (מה שלא נכון במספרים ממשיים). אבל יש לו גם תכונות פחות מוצלחות (כמו שאין בו יחס סדר. אי אפשר להגיד שמרוכב אחד גדול מן האחר). סיפור מוצלח שכזה ממש לא מתרחש במקרים של תוספות אחרות. לדוגמה אם תוסיף חלוקה ב-0 זה רק יקלקל את המספרים. הם יפסיקו להיות שדה ולא תוכל לעשות דברים מועילים כמו להעביר אגפים בשוויונות. בעקרון אתה יכול לקבל את המספרים המרוכבים גם אם תוסיף את השורש של כל מספר שלילי אחר אבל זה פשוט פחות אלגנטי מאשר להוסיף את השורש של מינוס אחת. התחום שחוקר מה קורה לשדות כשמוסיפים להם איברים נקרא הרחבת שדות. דניאל ב. 20:26, 4 במאי 2011 (IDT)
מבחינה היסטורית, הסיבות לפיתוח המספרים המרוכבים היה השימושיות שלהם בפתרון בעיות שונות. מבחינה פילוסופית יותר אני חושב שהתוצאות המרשימות של תחום האנליזה המרוכבת (בפרט, תכונת היחידות של פונקציות הולומורפיות - פונקציות שגזירות במובן המרוכב בכל נקודה בתחום) גורמות למתמטיקאים לחשוב על שדה המספרים המרוכבים בתור "הדבר האמיתי" - השדה שבו פונקציות "חיות" באמת. אני-ואתה שיחה 20:49, 4 במאי 2011 (IDT)
תודה רבה לכם על ההסבר.

זיתים וזיכרון[עריכת קוד מקור]

מישהו שאל אותי האם אכילת זיתים מזיקה לזיכרון. עניתי שזה נשמע לי אווילי.

ואז מצאתי את מה שנשמע לי כמו המקור: חמישה דברים משכחים את הלימוד: האוכל ממה שאוכל עכבר וממה שאוכל חתול, והאוכל לב של בהמה, והרגיל בזיתים, והשותה מים של שיורי רחיצה, והרוחץ רגליו זו על גבי זו;

האם באמת יש מי שמאמין שאכילת זיתים פוגעת בזיכרון? (אני מתעלם מהדברים האחרים) איתן - שיחה - 21:50, 4 במאי 2011 (IDT)

מסכת הוריות בדף יג "תנו רבנן, חמישה דברים משכחים את הלימוד, האוכל ממה שאוכל עכבר וממה שאוכל חתול, והאוכל לב של בהמה, והרגיל בזיתים, והשותה מים של שיורי רחיצה, והרוחץ רגליו זו על גבי זו. ויש אומרים אף המניח כלי תחת מראשותיו."

ראה דיון של הרב עובדיה יוסף בנידון [4]

העיתונאי אבי סגל כתב: "כתלמיד הסדר נהגתי לרוקן את מלאי הזיתים של מטבח הישיבה, גם לאחר שלימדו אותי כי אכילת יתר של זיתים גורמת לשכחה – משום מה אני לא זוכר מי לימד ובכמה זיתים מדובר".

יש לי תשובה בשבילך , אבל שכחתי מה רציתי לכתוב (לאחר אכילת זיתים כזית) איתן - שיחה - 18:06, 5 במאי 2011 (IDT)
מתנצל אם הסגנון ישמע מעט בוטה - אם אתה מאמין לחלוטין בכל הכתוב במסכת הוריות דף י"ג אז מה השאלה שאתה שואל? ואם אתה (כמוני) מאמין שגם במסכת הוריות דף י"ג יכולים להופיע דברי הבל, שוב מה השאלה? --וידנפלד - שיחה 19:45, 5 במאי 2011 (IDT)
כתבתי לעיל שזה נשמע אווילי, ואני שואל כיצד יכול אדם אינטליגנטי להאמין שזיתים מזיקים לזיכרון.
אדם אינטליגנטי אכן לא חושב שזיתים משפיעים על זיכרון, ובטח לא על סמך טקסטים לא מקצועיים. אדם מסורתי יאמץ את הרעיון רק בגלל אמונתו בסמכות (של חז"ל), ולו היית מציג בפניו רעיון זהה ממקור אחר - אף הוא היה דוחה זאת בשנתי ידיים. כך שלא נותר לנו לשאול אלא למה חז"ל סברו כך - והתשובה פשוטה, משום שזו הייתה ככל הנראה דעה שגורה בעולם ההלניסטי-רומי במאות הראשונות לספירה. ואני מוכן להיות ערב לכך שמסורת זהה מופיע בכתבים קלאסיים יוונים או לטיניים מתקופה זו. (ובכלל, בכל הנוגע לתפיסת הטבע בקרב חז"ל הדברים מעוגנים אך ורק בתפיסת הטבע היוונית-רומית, שום דבר לא "המצאה יהודית" ).. מקווה שעניתי על שאלתך -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
וקישור: ‫יורם שורק, לכל שאלה תשובה: האם אכילת זיתים פוגעת בזכרון?, באתר של "רשת 13", 06 באוגוסט 2006 (במקור, מאתר "nana10")‬ -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

אני מניח שחלק מקוראי דף זה לא חושבים כמוך שמדובר בהבלים. איתן - שיחה - 19:48, 6 במאי 2011 (IDT)

אני צריך רעיון לעבודת מחקר של ביה"ס[עריכת קוד מקור]

שלום, אני צריך להגיש עבודת מחוייבות אישית, ואני התבקשתי להגיש עבודת מחקר על נושא שקשור במקום ההתנדבות, אני התנדבתי בביה"ס יסודי ועזרתי לתלמידים בשעורי בית ובחדר מחשבים, למישהוא יש רעיון בשבילי? בבקשה זה דחוף למחר יום חמישי, בתודה Man4138

רעיון אפשרי: כיצד להפוך תלמידים לויקיפדים תורמים. או עד כמה ויקיפדיה מסייעת לתלמידים בהכנת שיעורי בית. שלמה1 01:00, 5 במאי 2011 (IDT)

תודה שלמה על הרעיונות, אבל אני חושב שהמורה שלי רוצה דגש על התלמידים, כלומר משהוא שקשור יותר בתלמידים, וגם היא רוצה שאני אגיש לה את העבודה באורך של שני עמודים, אז צריך נושא קצר, ושוב תודה רבה לעוזרים --Man4138 01:13, 5 במאי 2011 (IDT)

עלה לי סוף-סוף רעיון טוב: כיצד הכנסת המחשבים לבתי הספר השפיע על הלימודים של התלמידים, האם שיפרה אותם, או הזיקה להם? מישהוא יודע אם יש פה איזה ערך על נושא כזה? איזה כתבה או מאמר? מצאתי בגוגל רק מאמר אקדמאי אחד ארוך מאוד...--Man4138 01:24, 5 במאי 2011 (IDT)

ברוב המאמרים האקדמיים החוקרים מושג כלשהו יש תקציר של המסקנות, אולי תנסה למצוא אותו. אם לא, צריך לקרוא את עיקרי הדברים ולתמצת. Lirdon - שיחה - הצטרפו למלחמה האווירית 10:03, 6 במאי 2011 (IDT)

כתבה די ממצה מהארץ [5]. אצלי גוגל מעלה הרבה מאמרים בעברית.. נסה לחפש 'השפעת המחשוב על תלמידים'... Dalila 17:47, 6 במאי 2011 (IDT)

ראו כאן תמצית עבודת מחקר על התנהגות תלמידים בקורסים וירטואלים קורס וירטואלי למי, נחמה שני ורפי נחמיאס, עיונים בטכנולוגיה ומדע, גליון 34 (מאי 2001). שנילי 19:38, 6 במאי 2011 (IDT)

יערות קק"ל[עריכת קוד מקור]

כידוע, קק"ל מציבה ברחבי היערות שמות שלשמם מקדישים את חלק היער הזה [ע"ע סלאח שבתי].

רציתי לדעת אם יש דרך למצוא היכן נמצא "היער" של אדם ספציפי? אני מחפשת לוח זכרון לאדם מסוים.

את יכולה לערוך חיפוש באתר של קק"ל, לפי השם שלו, או לפנות אליהם דרכו [6]Dalila 17:37, 6 במאי 2011 (IDT)

מהירות העלאה\הורדה[עריכת קוד מקור]

מדוע מהירות העלאה (באינטרנט) קטנה משמעותית ממהירות הורדה? תודה109.64.204.89 14:23, 5 במאי 2011 (IDT)

באופן כללי, הספק קובע את האיזון בין ההעלאה להורדה. ההנחה היא שיש הרבה יותר הורדה מהעלאה (לפחות לרוב המשתמשים). לכן זה מה שמקצים. Tzafrir 15:11, 5 במאי 2011 (IDT)
המשמעות של ה-A ב-ADSL היא האסימטריות הזו בין העלאה והורדה. לפי הערך האנגלי (אנ') הסיבה הטכנולוגית לשימוש באסימטריות הזו היא שהאותות המשודרים מהמשתמש האישי לספק מאבדים מעוצמתם עד שהם מגיעים אל המרכזייה, ורעש הרקע החזק במרכזייה (מכל הקווים האחרים שיש שם) מקשה עליה להתמודד עם אותות חלשים במהירויות גבוהות. הערך האנגלי מספק גם הסבר שיווקי, לפיו הדבר מאפשר לספקים לעשות הבחנה בין לקוחות פרטיים לעסקיים. אני-ואתה שיחה 16:02, 5 במאי 2011 (IDT)
תודה רבה.109.64.204.89 18:02, 6 במאי 2011 (IDT)

ערכי תרבות ערביים(מזרחנות)[עריכת קוד מקור]

דיברתי לא מזמן עם מישהו שטען שלערבים אין שום ערכים תרבותיים וכהוכחה הוא ביקש ממני להיזכר באיזה סופר, אומן או מדען ערבי. לאחר שתהקשתי בזה הוא ביקש לתת סופר, אומן ומדען רוסי, אמריקאי ואיטלקי. לא היתה לי שום בעיה למצוא דוגמה מפורסמת לכל אחד מהם, חוץ מסופר איטלקי.

אז השאלה היא למה זה ככה? אני לא מאמין שבאמת כמות כזאת של אנשים בעולם האם "חסרי תרבות"- אלא זה אני שלא מבין את התרבות שלהם. אולי יש להם פשוט ערכי תרבות שאירופאים לא מכירים? אבל עדיין, מי לא שמע על גליליי או טולסטוי? ומי שמע על אומן או סופר ערבי? למה ערבים התפרסמו פחות מאחרים במשך המילניום האחרון?

זאת לא שאלה גזענית. אני מבין שהבעיה היא אצלי ולא אצל הערבים. ואני רוצה להבין מדוע זה ככה.

קטגוריה:סופרים_לפי_מוצא קטגוריה:מדענים_לפי_מוצא וכו'... בברכה, --איש המרק 15:34, 5 במאי 2011 (IDT)
הוספתי לאחר התנגשות עריכה: :שלום אנונימי. ראה למשל קטגוריה:סופרים ערבים, או קטגוריה:סופרים מצרים. זו השאלה הקלאסית מה קדם למה, הביצה או התרנגולת. כדי שיתפרסמו צריך שיהיה מי שיפרסם אותם. האם הם נלמדים ומוכרים?. נגיב מחפוז למשל הוא חתן פרס נובל. אבן ח'לדון נחשב לאחד מאבות ההיסטוריה המודרנית שספרו המוקדימה מוזכר עד ימינו בלימודי המזרחנות באוניברסיטאות השונות. בבסיס אנחנו חברה עם אוריינטצייה מערבית וכפועל יוצא מכך קשת המושגים שאנו מכירים. אני מניח שגם לסוגיות הפוליטיות יש השלכה ואינני משוכנע שבדמשק מכירים את ש"י עגנון. יחד עם זאת מתחולל שינוי בקרבנו בנושא הזה בעיקר בשנים האחרונות. --Assayas שיחה 15:52, 5 במאי 2011 (IDT)
כשאירופה היתה שקועה בחשכת ימי-הביניים (למרות שכיום כבר פחות מקובל לדבר על חשכת ימי הביניים) תחומי-ידע רבים כמו המתמטיקה, הפיזיקה ובפרט האופטיקה והאסטרונומיה, ההיסטוריה, הכימיה, הרפואה ואפילו האנתרופולוגיה עלו ופרחו בארצות ערב לסוגיהן. הרמב"ם מהלל שורה של הוגים מוסלמים, שמהם עיקר השכלתו. ברור שגם כיום ישנם סופרים והוגים ואנשי-מדע ערבים, אבל אין להכחיש שלא ניתן להשוות את היקף העשייה התרבותית והמדעית בארצות המערב עם ארצות ערב, שרובן מדינות דיקטטוריות במידה כזו או אחרת, בעלות כלכלה לא מתקדמת ואחוזים גבוהים של קיצונות דתית. העולם המוסלמי לא עבר את עידן הליברליזם והנאורות שעבר על ארצות הנצרות כבר לפני מאות שנים.
ייתכן והבעיה היא הבשלות של התרבות. אנשים היו עניים תמיד, אבל היה להם פחות כלי תקשורת. תמיד היו קיצוניים, אבל שוב לא היה את הזירה הבינלאומית שאפשר להציג שם את הפיגועים ולשחק בג'יהד העולמי. במדינות המערב במאה ה-19 היה שינוי תרבותי עמוק שהשפיע אגב גם אצל היהודים (כמו שנאמר עידן הלברליזם והנאורות), בארצות ערב השינוי היה קיצוני מאוד אבל בלי השינוי התרבותי. בפועל מבחינת הערבי הפשוט לא השתנה הרבה, הוא עדיין היה עני, עליו שלטו קבוצה מצומצמת של מיוחסים שלא השאירו בשבילו פרוטה. אבל עדיין מבחינת התקשורת והכלכלה העולם הערבי עבר טלטלה. זה כמו להטיס איש מערות לחלל, אני לא רוצה להישמע גזעני, אבל התרבות הערבית עברה שינוי מועט ביותר מימי הביניים, ופתאום נופל עליהם העידן התעשייתי, עם אמצעי התקשורת המתקדמים וכמובן גם אותם אנשים מבחוץ: צרפתים, בריטים, איטלקים, אמריקאיים החומדים את הזהב השחור ומנצלים אותם לרעה. תרבות שברובה התבססה על חקלאות ורעיית צאן פתאום הייתה צריכה להפוך לתרבות תעשייתית, ולצערנו זה לא קרה. השליטים לקחו את ההון, השקיעו מעט בתעשיות ובחינוך, וכן ניצלו את הנטייה לקיצוניות של השכבות החלשות כדי לנהל מלחמה סודית וגלויה נגד ישראל, והמערב. זאת דעתי.Lirdon - שיחה - הצטרפו למלחמה האווירית 00:59, 6 במאי 2011 (IDT)
הערה קטנונית: לא כל מי שיש לו שם "ערבי" היה ערבי. לדוגמה מוחמד אבן מוסא אל-ח'ואריזמי נולד באזור שנמצא היום באוזבקיסטן, פעל בעיקר בבגדד. כתביו הם בערבית, אך הוא דיבר בעיקר פרסית. אבן סינא נולד לא רחוק משם אבל נשאר באזור פרס. גם הוא כתב ערבית ודיבר פרסית. Tzafrir 05:33, 7 במאי 2011 (IDT)

גם תחת עוני ומשטרים דכאניים ו/או בהיעדר קידמה מתקיימת תרבות. זה שאנו לא מכירים אותה אינו מעיד על דבר למעט בורותינו. לכל קבוצה ישנם היוצרים שלה, הוגים אמנים ואומנים, וזה היה כך למן הראשית, עוד לפני המצאת הכתב ולבטח לפני התיעוש והאינטרנט. Dalila 17:28, 6 במאי 2011 (IDT)

הפסקת קבלת שירות[עריכת קוד מקור]

האם נעשה משהו על ידי הרשויות על מנת לאפשר לצריכנים להתנתק משירותיהם של חברות? נגיד לקוח רוצה להתנתק מחברת YES (לדוגמה). כלומר הוא לא רוצה לקבל את השירותים שלהם יותר. כידוע מה שהם עושים זה "בטעות" שוכחים לנתק אותו (ולכן גם שוכחים להפסיק לגבות כסף מחשבונו). ברור שזאת עברה, אבל השאלה היא אחרת- מה הצרכן צריך לעשות על מנת להתנתק משירותים שהוא לא מקבל? והאם יש איזו שיטה להתגונן מ"טעות" כזאת? או איזה פיצוי שהלקוח יכול לדרוש? 109.64.213.229 17:16, 5 במאי 2011 (IDT)

תסתכל באתר של "נתק" (netek.co.il) - יש שם תקציר התקנות הקיימות. יואלפ - שיחה 08:20, 8 במאי 2011 (IDT)

אפצ'י, מיאו ודינג-דונג[עריכת קוד מקור]

אלו אינם אונומטופיות; מה כן? עוזי ו. - שיחה 20:15, 5 במאי 2011 (IDT)

על פי הערך באנגלית "Common occurrences of onomatopoeias include animal noises, such as "oink" or "meow" or "roar"". אני-ואתה שיחה 20:38, 5 במאי 2011 (IDT)
עיטוש, יללה (אם כי לא זאת של חתול) וצלצול, למשל. אמנון שביטשיחה 20:41, 5 במאי 2011 (IDT)
השאלה היא האם אלו מילים חוקיות במשחק שבץ נא? עדירל - שיחה 20:43, 5 במאי 2011 (IDT)
התכוונתי לשאול - מהן המלים שבכותרת, אם לא אונומטופיות (גרסת הערך באנגלית אינה נראית לי; לא חבל לקרוא לשתי תופעות שונות כל-כך באותו שם?) עוזי ו. - שיחה 20:46, 5 במאי 2011 (IDT)
למה לדעתך הם לא אונומטופיאות? שפם אדום - שיחה‏ 16:24, 6 במאי 2011 (IDT)
אונומטופיה היא מלה שצלילה מחקה את משמעותה. ל"אפצ'י" אין משמעות משל עצמו - זה צליל שקיבל צורה כתובה מקובלת. צריך להיות מונח לדברים כאלה. עוזי ו. 17:04, 6 במאי 2011 (IDT)

מומנט אינרציה של גלגל אופניים[עריכת קוד מקור]

מהו מומנט אינרציה של גלגל אופניים? אפשר להניח שהגלגל הוא עגול לגמרי ורוב המסה מפוזרת בצורה אחידה לאורך הגלגל (להזניח את המקלות האלא שמחברים למרכז). אני יכול למדוד את העובי, רדיוס ומסה שלו אם צריך( או כל נתון אחר). 109.64.214.125 21:09, 5 במאי 2011 (IDT)

ראה דוגמאות בערך מומנט התמד. עוזי ו. - שיחה 22:51, 5 במאי 2011 (IDT)

השוואת פוטנציאלים[עריכת קוד מקור]

כששני מוליכים כדוריים טעונים מחוברים בכבל מוליך, מדוע דווקא הפוטנציאל שלהם משתווה ולא לדוגמה המטען?

הפרש פוטנציאלים יוצר שדה חשמלי שמפעיל כוח על מטענים חשמליים ודוחף אותם לעבור מהכדור בעל הפוטנציאל הגבוה לזה בעל הפוטנציאל הנמוך. במצב שיווי משקל אין תנועה כזאת של מטענים כי הפוטנציאלים שווים. 79.182.43.29 09:29, 6 במאי 2011 (IDT)
איך הפרש הפוטנציאלים בין הכדורים יוצר שדה?
השדה הוא גרדינט של הפוטנציאל במרחב שבין הלוחות. לוחות מוליכים יוצרים משטחים שווי פוטנציאל שמהווים את תנאי השפה למשוואת פואסון (או משוואת לפלס, אם המרחב ריק ממטענים), וכך קובעים את הפוטנציאל בכל המרחב, שקובע את השדה. emanשיחה 00:20, 8 במאי 2011 (IDT)

המרת קלטות לDVD[עריכת קוד מקור]

יש לי מספר קלטות של מצלמה והייתי רוצה להעביר אותם לDVD או לקובצי מחשב. כמה הדבר עשוי לעלות?? תודה מראש 89.138.74.139 10:50, 6 במאי 2011 (IDT)

אתה יכול לעשות זאת בעצמך. קנה כרטיס טלויזיה, חבר את מכשיר הוידאו למחשב, והעבר את הקבצים עם התוכנה שמגיעה עם הכרטיס. מתניה שיחה 10:53, 6 במאי 2011 (IDT)

אם אתה מחבר את מצלמת הוידיאו למחשב אתה יכול ליבא את הקבצים דרכה.

פירוש המילה בכיר ומקורה[עריכת קוד מקור]

בכר- שהקדים להבשיל, ומכאן הנגזרות לבכור, ביכורים, בכיר.. בכיר במקור הוא מבוגר יותר, היום משמש גם לציון דרגה גבוהה יותר (אפשר לגנוב את הבכורה :).

אטימולוגיה של המילה טוטפות ופירושיה השונים?[עריכת קוד מקור]

תפילין ועל שם שהם ארבעה בתים קרויין טוטפות טט בכתפי פת באפריקי שתים (סנהדרין ד)
ראו תפילין#מקור השם -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

מולי בלום[עריכת קוד מקור]

במספר מקורות מצאתי שמולי מבוססת על אישתו האמיתית של ג'יימס ג'ויס. אם כך הדבר, האם הוא מתאר ביולסס מקרה אמיתי של בגידה? כלומר האם זה סוג של "שפיכת נפש"?

וזה לא עניין של רכלנות. כל הספר מבוסס על חיו של הסופר בדרך זו או אחרת. ככה שאם אישתו של הגיבור מתפקדת כבוגדת מרכזית ברומן, הגיוני לשאר שיש רגליים לדבר. 79.181.198.54 13:31, 6 במאי 2011 (IDT)

שוטרים חללי מערכות ישראל[עריכת קוד מקור]

האם שוטרים שנהרגים בפעילות שגרתית מוכרים כחללי מערכות ישראל?
חיפשתי ויצאתי יותר מבולבל משהתחלתי:
1. "בהר הרצל התקיים הערב (רביעי) טקס הנחת דגל הלאום על קבריהם של חללי מערכות ישראל: צה"ל, משטרה ושב"ס. משטרת ישראל ושב"ס שכלו מאז קום המדינה 1,395 חללים. " כלומר - חללי המשטרה והשב"ס הם חללי מערכות ישראל - כולם. http://147.237.77.161/katavaDetails.aspx?katavaId=377

2. "חלל מערכות ישראל הוא מי שנפטר (בפעילות מבצעית, באימונים או מכל סיבה אחרת) במאבק על קיומה של מדינת ישראל או למען תקומתה." מתוך חלל מערכות ישראל.

סליחה על הבלאגן עם העריכה. פעם ידעתי לעשות את זה כמו שצריך...

פטריות קסם[עריכת קוד מקור]

האם הפטריה הקדושה אסורה לשימוש או אחזקה בארץ? האם רק החומר הפעיל הוכרז כלא חוקי? מה מעמד אכיפה? תודה

פטריות פסילוסיבין, ראה פסקה "חוקיות". Corvus,(שיחה) 16:34, 7 במאי 2011 (IDT)

אורביטלים[עריכת קוד מקור]

איך אני יודע מה אפשרי ומה לא? נגיד האם קיימים 1p^5 ,3s^3 ,3f^2 ,4d^11 או 2p^6? איך אני יושע מה אפרי ומה לא? 79.178.207.72 22:12, 6 במאי 2011 (IDT)

קרא את הערך אורביטל, זה מוסבר שם. ‏Setresetשיחה 13:45, 7 במאי 2011 (IDT)

שאלה צנועה בנושא אנדוקרינולוגיה[עריכת קוד מקור]

האם האנדוקרינולוגיה הקונבנציונאלית-מסורתית מתייגת רקורסיות-הפרשה לפי דרגות נשיות או גבריות?...

למשל; האם לרקורסיה מסויימת אצל זכר-כרומוזומאלית, שיש בה קצת יותר אסטרוגן מהמקובל האנדוקרינולוגיה הקונבנציונאלית-מסורתית תכנה; "רקורסיה זכרית נשית מעט" ולצד זו, תכנה רקורסיה אצל זכר-כרומוזומאלית שיש בה הרבה יותר אסטרוגן מן המקובל; "רקורסיה זכרית נשית מאד \ או נשית באופן קיצוני" ???... ואם השאלה עדיין לא ברורה מספיק; האם יש "פרופילים" של הפרשה הורמונאלית \ זאת אומרת, האם ניתן לתייג "רקורסיות אנדוקריניות" בגוף אנושי כ"נשיות דרגה 1" או "נשיות דרגה 2", או "גבריות דרגה 1" או "גבריות דרגה 2"...

האם טקסונומיה כזו היא תופעה נפוצה ומקובלת באנדוקרינולוגיה הקונבנציונאלית-מסורתית...? אם צדקתי, אשמח לדעת שמה של מתודולוגיה זו, וקצת מידע עליה.

מהי אנדוקרינולוגיה קונבנציונלית-מסורתית? לא ידעתי שיש יותר מסוג אחד של אנדוקרינולוגיה ומתוך סקרנות אודה לך אם תוכל להראות לי היכן קיימת ההפרדה. יוסישיחה 12:51, 8 במאי 2011 (IDT)

שלום, רציתי ללכת על בטוח, אולי יש "אסכולות" שונות או שיטות או "אנא-ערף", בכל מקרה, אשמח אם תענה על השאלה אם אתה יודע את התשובה, תודה.

האם שדה חשמלי מקבל פקטור לורנץ?[עריכת קוד מקור]

שימו לב- אני שואל על חשמלי לא מגנטי! נגיד יש לי שני מטענים חשמליים כשאני עובד במעבדה אחד נמצא במנוחה ואחד נע במהירות V כלשהי. ברגע t=0 המטען הנע נמצא במרחק a מהמטען הנייח. אז מה שאני רוצה להבין- האם השדה *החשמלי* שיוצר המטען הנע מקבל פקטור גאמה או שהוא יהיה "רגיל"? האם השדה החשמלי שירגיש המטען הנע שונה מזה שירגיש המטען הנח ברגע t=0? וחשוב לי להבין את התופעה. 109.67.201.242 21:07, 7 במאי 2011 (IDT)

שני המטענים ירגישו כוחות זהים (כוח לורנץ), אבל החלוקה של הכוח הכולל לרכיבים שנקראים "כוח חשמלי" ו"כוח מגנטי" תלויה במערכת הייחוס (ראה טרנספורמציות לורנץ#שדות אלקטרומגנטיים תחת טרנספורמציית לורנץ). אני-ואתה שיחה 21:59, 7 במאי 2011 (IDT)
שאלה להמחשה: מטען נקודתי q+ נמצא במנוחה במערכת המעבדה בראשית. מטען נקודתי שני q-, נע במערכת המעבדה במהירות . ברגע t = 0 חולף המטען הנע דרך הנקודה . מהו השדה החשמלי שיוצר המטען q+ במערכת המנוחה של q-?
אני מניח שיש פה איפשהו דשה כפול (חלקי?) פקטור גמה. אבל אני לא יודע איך ואיפה. 109.67.201.242 21:38, 8 במאי 2011 (IDT)
אני ממש מתבייש בעצמי שאינני זוכר את התשובה לשאלה זו, למרות שדנו בנושא באופן מפורט במהלך לימודי. בכל אופן, אם זכרוני איננו מטעה אותי, על מנת לענות על השאלה נכון יש לקחת בחשבון שיקולים דינמיים. לא ניתן להתמודד באופן קונסיסטנטי עם השאלה בהנחה שמדובר בבעיה אלקטרוסטטית. אולי עם יהיה לי זמן אני אסתכל שוב. משה פרידמן - שיחה 09:03, 9 במאי 2011 (IDT)
לא היתה שום כוונה להביש מישהו... האפשרויות שאני חושב אליהם זה: 1) 2) 3) יתכן שזה חיובי? יש תשובות כאלה (זה שאלה אמריקאית), אבל פסלתי אותה כי זה נשמע לי לא הגיוני (מטען חיובי אמור לדחות מטען בוחן). כמו כן, אני בטוח שהתשובה היא שגויה. 79.180.207.5 11:31, 9 במאי 2011 (IDT)

מיהו צלם הפורטרטים?[עריכת קוד מקור]

לפני זמן מה התפרסמה ב"הארץ" כתבה על צלם פורטרטים (לא ישראלי), והובאו כמה צילומים שלו. בצילומים מופיעים תצלומי פנים מהפנטים, מבע הפנים עמוק, כמעט מעונה בכמה מהם. אחד התצלומים הוא של אישה ג'ינג'ית, אחר של גבר ממוצא אפריקאי. מה שם הצלם? Gil mo - שיחה 21:51, 7 במאי 2011 (IDT)

חיפשת בארכיון הארץ? [7] אם תצמצם את האפשרויות למנוע החיפוש, סביר שתמצא את הכתבה. יוסישיחה 12:47, 8 במאי 2011 (IDT)
תודה יוסי. חיפשתי "צלם+מהפנט" ומצאתי את שביקשתי, רוברט ברגמן. הנה דוגמא. Gil mo - שיחה 17:29, 8 במאי 2011 (IDT)

חומצות[עריכת קוד מקור]

החוזק של החומצות ההלידיות HCl, HBr, HI, HF הוא הפוך מסדר האלקטרושליליות של ההלוגנים. כלומר ככל שההלוגן יותר אלקטרושלילי, החומצה דווקא יותר חלשה. איך זה מסתדר? אם זה בגלל ממדי האטום שיורדים עם העלייה באלקטרושליליות, האם המימדים לא נכנסים לחישוב האלקטרושליליות של אטום?


ככל שיורדים בממדי האטום יותר קשה להוציא ממנו אלקטרונים והוא מושך אליו אלקטרונים ביתר קלות, ז"א האלקטרושליליות שלו גבוהה יותר. אלקטרושליליות

כאשר הקשר בין אטום המימן והאטום הנלווה אליו במולקולת החומצה חזק יותר, החומצה חלשה יותר. הקשר הזה יהיה חזק יותר עם ההלוגנים היותר אלקטרושליליים מאותן סיבות.

הקשר לאו דווקא נעשה חזק יותר כאשר ההלוגן יותר אלקטרושלילי. ובנוסף, באותו מידה יכולת להגיד שככל שההלוגן אלקטרושלילי הוא מייצב יותר מטען שלילי, ולכן ייטה להתפרק לבסיס המצומד X-.
הקשר לאטום המימן חזק יותר כשהפרש האלקטרושליליות גדול יותר, לא?
אני לא מכיר כלל גורף כזה.
קיים ודי מסתבר - "ככל שהאלקטרושליליות גבוהה יותר , המימן "חשוף" יותר מאלקטרונים - הקוטביות גדולה יותר - יווצרו מטענים חלקיים גדולים יותר על האטומים המשתתפים בקשר המימני (כלומר על המימן החשוף מאלקטרונים ועל האטום האלקטרושלילי אליו הוא נקשר). עפ"י חוק קולון, הקשר המימני שנוצר בין המולקולות חזק יותר ולפיכך תידרש יותר אנרגיה כדי לשבור אותו."
חשבתי שהתכוונת לחוזק הקשר הקוולנטי H-X בתוך המולקולה, ולא לחוזק קשרי המימן. תודה על ההסבר.

מי באמת ראשי לכתוב בויקיפדה העברית?[עריכת קוד מקור]

הכותרת של האתר היא "האנציקלופדיה החופשית". אבל מעיון מעמיק בתכנים שלכם, בדברים שאתם מסקרים ובאלו שלא... אני ממש מופתע. אפילו באורך התכנים המתארים תרבות והיסטוריה ישראלית עברית או ציונית .. שהם מזעריים או לא קיימים לעומת הגרסאות באנגלית. או בערבית. או בגרמנית. הכיצד? חלק גדול מהערכים פה לא אמינים, שגויים (!!), או סתם לא עברו עידכון כבר כמה שנים.(האם עדכון זה חטא?)

מנסיוני נראה שכמעט כל עריכה, או חלילה יצירת ערך חדש, נמחקת כמעט מייד. ללא הסבר. ועם פרסום "אזהרה" בדף המשתמש שמא חלילה לא יעיז לערוך שוב. (עם רמיזה להלשנה במשטרה, כמו ילדים בגן).

אתם השתגעתם או מה?

בשבוע האחרון ביצעתי 5 עריכות. כולן נמחקו תוך פחות מדקה מהרגע שהן פורסמו. כולם קצרות, ענייניות, מוסיפות ובשפה גבוהה. כל מעשי ההשמדה האלו מגיעים ללא שום אמירה, קובלנה, טענה או אפילו פנייה. כולם באלימות ועם אזהרות אישיות. כולן ללא שום קשר לתוכן המאמר או תוכן העריכה. כולם, סירבו לנהל איתי דיון בנושא. בשניים מהמקרים, אפילו מחקו לי את הדיון וחסמו אותי מלהגיב.(כל הכבוד למפעילי מערכת שבאים להציל את היום מיצירת ידע או דיון עליו)

כאילו, שאם לא טרחתי "להרשם" כמשתמש כל תרומותי קודם כל נמחקות, אח"כ אקבל אזהרה, ימחקו דפי שיחה ורק אח"כ לאחר דיונים רבים אולי אולי אשכנע מישהו מ"מורשים" לפרסם דבר מה בשמי.

זו לא אנציקלופדיה, זה סוג של משטרת מחשבות.

שמעתי בפקולטה מיני רחשים על הנטייה הנוראית הזו להשמיד בשם שמיים, שיש למספר משתמשים עם חוש מפותח במיוחד להערכה עצמית, אבל הייתי צריך לבדוק בעצמי. אז אולי אתם מאמינים שיש כאן פתיחות רעיונית, הפרייה הדדית או ליברליזם חברתי, אבל אתם באשלייה מוחלטת.

זו דעתי המלומדת והאמפירית. סתם, שתדעו. אם במקום תשובה רלוונטית, תמחק גם פסקה זו כלא הייתה..

מי שיודע מה ההבדל בין ראשי לרשאי, ומי שיודע מה ההבדל בין תועלת שמיר לתולעת שמיר. אה, וגם לא מי שמגיע למקום חדש ומתחיל להשמיץ. מתניה שיחה 16:35, 8 במאי 2011 (IDT)
אציין רק שהאלמוני תיקן משהו שהוא לדעתי האישית אכן שגיאה (ר' שיחה:שמיר (תולעת)#רדיואקטיביות). אבל מצד שני, הוא הצליח להיכנס מיד למלחמת עריכה. Tzafrir - שיחה 16:50, 8 במאי 2011 (IDT)
גם אני חושב כך, אבל כשאתה רואה משהו שלא מוצא חן בעיניך בבית, אינך שובר אותו אם זה עתה הגעת. מתניה שיחה 16:52, 8 במאי 2011 (IDT)
לאלמוני שלום,
Join the club
Take a number
One at a time please...
שדה מוקשים זה בטוח לעומת מה המתרחש כאן במרחב הערכים הראשי.
האמינות של הערכים בויקי העברית שואפת ל-0.
על רפרנסים לא שמעו כאן בכלל.
כל מה שאתה כותב "נגרר למלחמת עריכה".
אכן, מקום עצוב מרחב הערכים של ויקי העברית.
ובאמת שיש לי בחילה כרגע כאשר אני נזכר במרחב זה.
השתדל להתרחק ממנו - לכל היותר להעזר בו לקישור לויקי האנגלית.
דוד הירושלמי - שיחה 17:21, 8 במאי 2011 (IDT)

למען האמת, הבחור אולי קצת מגזים אבל צודק. זכור לי לפני הרבה זמן הייתי צריך לריב עם מפעיל מערכת על זה שמחקתי קישור למנוח אנרגיה בערך בדיחה. ניתן למוצא את הדיון המיותר בדף השיחה של הערך. ואני זוכר שאותו המפעיל בדיוק מחק לי עריכה של תרגום של איזה חצי ערך באנגלית על זה שהיתה בו תקלדה. וגם אז היתי צריך לפנות אליו באופן ישיר ולבזבז מלא זמן על להסביר לו שהוא מדבר שטויות. 109.66.209.58

הבחור לא "קצת מגזים", הוא מגזים מאד, וגם לא כל כך צודק. לא היו חמש עריכות בשבוע, היו חמש עריכות בזו אחר זו תוך שעה, וכולן סביב אותו עניין. אני מסכים שלא בטוח שהיה צריך למחוק את המשפט שנוסף, אבל המשפט הזה גם לא היה קריטי במיוחד, והיה צריך לנסח אותו אחרת (עם התייחסות לכך שהתיאוריות של וליקובסקי מוזרות, בלשון המעטה). מילא. הנקודה היא שהעריכה השנייה כבר הייתה מלחמת עריכה - הספק יפה לעריכה השנייה בלבד, וזה כשלעצמו מעשה חריף. העריכה השלישית כבר הייתה התנפלות על משתמש:אני ואתה, במילים חריפות למדי: כבר אחרי שתי עריכות האנונימי יודע שיש בויקיפדיה "חוסר הסובלנות הרעיונות או האנושית הכללית" שהיא "...מהווה את המאפיין המרכזי ביותר ב"אנציקלופדיה החופשית"". וכן הלאה. גם העריכה הבאה כוללת פנינים מסוג זה. והעריכה החמישית היא כאן לעיל; תוך שעה יודע האנונימי ש"חלק גדול מהערכים פה לא אמינים, שגויים (!!), או סתם לא עברו עידכון כבר כמה שנים... כמעט כל עריכה, או חלילה יצירת ערך חדש, נמחקת כמעט מייד ללא הסבר..." קצת לא רציני. בדקת את כל הערכים? עברת על 118,000 ערכים וכעת אתה מביע את דעתך? יש כאן כמה מאות עורכים שמשקיעים די הרבה, אתה לא חושב שזה די מעליב שתוך שעה אתה כבר יודע יותר מכולם? מסתבר שאחרים משנים ועורכים הרבה, למרות הכל. וגם חדשים.
יש הרבה דרכים איך לנהל כאן דו שיח, ואפשר גם לחלוק ולהתווכח. לא הכל כאן מושלם, רחוק מזה, אבל קשה לי מאד לקבל מי שבא ותוך שעה כבר יודע שהכל מושחת ומעוות. שאל, תתייעץ, תלמד. זה בסדר, כולנו התחלנו ככה. אתה יותר ממוזמן לפנות אלי עניינית ואשמח לסייע. קלונימוס - שיחה 22:37, 8 במאי 2011 (IDT)
חוזר בי. לא הכרתי את המקרה לגופו. אם הכל כמו שאתה מתאר, אז מדובר בסתם אחד שבא להציק ולא אחד שמעביר ביקורת במטרה לעזור. 109.66.209.58 22:57, 8 במאי 2011 (IDT)

לא בדקתי את המקרה שלך, אבל כבר כתבתי כאן לא פעם, (וגם חטפתי על זה מקומץ חברים אגרסיביים), שצריך לשפר כאן את היחס לכותבים אנונימיים וחדשים. אגסי - שיחה 11:12, 9 במאי 2011 (IDT)

נכון מאוד ויפה מאוד אגסי ! מי יתן ועוד הרבה עורכים, מוחקים ו"מתקנים" מטעם עצמם היו חושבים כמוך. הלוואי שכל ה"עורכים" הללו שממאיסים על הרבה אנשים בעלי כוונות טובות את השימוש בוויקיפדיה העברית, היו תורמים יותר ומוחקים פחות. היינו כולנו נשכרים מכך. דרך אגב - מה השימוש כאן ב"אנונימים"? גם כל אחד שחותם בפסאודונים (למשל, קולונימוס) הוא אנונימי. מה הפחד לחתום בשם האמיתי (כמוני, למשל)? --וידנפלד - שיחה 23:55, 11 במאי 2011 (IDT)

צלילים בצבעים?[עריכת קוד מקור]

היי ויקיפדים יקרים,

למישהו מכם יש הסבר לכך שאני מזהה עם הצליל דו צבע כחול, עם רה צבע צהוב, עם מי אדום וכו'? אני לא חושבת שזו סינתזה, כי אני לא רואה צבע כשאני שומעת את הצליל, אז איזה הסבר יכול להיות לזה? האם יש צבעים מסויימים שמזוהים עם הצלילים? 94.159.154.196 22:11, 8 במאי 2011 (IDT)

שלום רב! יש לך אולי סינסטזיה\סינתזה, או בעברית ערבוב חושים (עשיתי על כך פרוייקט באנגלית) אבל זה לא בטוח עפ"י הדברים שאכתוב בהמשך שלא כתבת על כך.- את לא צריכה לראות ממש צליל אלא לדעת שהצליל הינו צבע, איני בטוח על רמות הערבוב חושים, אבל יכול להיות שיש לך סוג של ערבוב חושים, אם חוש הראייה שלך מתערבב עם חוש השמיעה שלך בהשמע צליל נתון.- האם זה פועל לגבי כל הצלילים? או שיש צלילים שאת לא בטוחה בהם? וגם ישנו הבדל בין זיהוי מיידי של צבע בצליל לבין זיהוי לאחר שמיעה ונתינת צבע לאחר מכן. אם את ישירות מזהה את הצליל עם הצבע וזה בכלל לא מעורפל לך ואת ממש "מרגישה" או "רואה" בראש שלך את הצבע- מיידית, זה סימן שיש לך ערבוב חושים. אנא ספרי עוד על התופעה, ואז נוכל לדעת אם זה מיידי או שאת נותנת לצליל את הצבע רק לאחר זיהוי. תודה רבה, ברכות, Nimrod333 - שיחה 22:36, 8 במאי 2011 (IDT)
אני מדברת יותר לדוגמה על דו במובן המופשט, לא הצליל שנקרא דו. רק אחרי שאומרים לי שזה דו, הוא מזוהה לי עם כחול. 94.159.154.196 22:48, 8 במאי 2011 (IDT)
אני לא דיברתי על תווים. ואם זה רק כשאומרים לך כשהצליל הוא דו ו-אז נראה לך שיש לו צבע כחול ולא מיידית כשמושמע הצליל דו, אז אין לך ערבוב חושים. בשביל ייעוץ יותר טוב, תלכי לאיש המומחה בערבוב החושים וברמות של התופעה. בסינסתזיה יש צבעים קבועים לכל צליל והם לא משתנים והם מזוהים ישירות אחרי שמיעת הצליל כי הם נפגשים באזורים שונים במוח ע"י חיבור של ניירוטרנסמיטורים. אם את עשית מלפני כן הנחה שדו הוא כחול ואז כשאומרים לך שזה צליל דו, אז אין לך סינסטזיה אלא את מניחה שיש לצליל הזה צבע. זה כמו שתניחי שלרמקול שאת לא מכירה בחברה מסויימת יהיה צבע מסויים תמיד בלי ששמעת על החברה.וגם לשאלתך, ישנם צבעים קבועים סובייקטיבית אצל האדם השומע את הצליל שיש לו ערבוב חושים, מה שמעצבן הרבה אנשים עם התופעה כשהם פוגשים באחרים עם התופעה בעלי צבעים אחרים וזה נראה להם שגוי!. Nimrod333 - שיחה 23:02, 8 במאי 2011 (IDT)

ויכול להיות שפשוט נחשפת מתישהו למקלדת צבעים של ילדים, וזה נמצא אצלך במוח...

לאנונימי\ת שרשמ\ה את זה, יכול להיות, כמו מגנטים במקרר, אבל דבר כזה משפיע עליך וגורם לך לזהות את הצליל כישירות כצבע ולא לאחר מכן להסיק מסקנות אחרי שאמרו לך את השם של הצליל כצבע.Nimrod333 - שיחה 23:30, 8 במאי 2011 (IDT)
לא בטוח. אם אין לך שמיעה מוסיקלית ולא הקדשת הרבה תשומת לב לעניין הסיכוי שתזכור את השמות אבל לא תכיר את הצלילים גדול מאד.

אצלי מהילדות נשאר שצליל I הוא כחול, U ירוק, A אדום, O כתום, E צהוב. זה נחשב לאיזה בעיה נפשית?

צליל ? A וE הגיוני. וחלק מהאנשים עם התופעה של זיהוי צלילים באים ע"י כך שהמגנטים של A למשל היו בצבע כחול וזה הטמיע להם את זה בראשם. זה לא ברור לי, אתה מנסה להיות משעשע? ובדיקה של דברים רק אצל רופא,פסיכולוג,פסיכיאטר או בקיצור-מישהו מוסמך, אני רק משתמש בויקיפדיה. ערבוב חושים לא חייב להיות רק מחוש הראיה לשמיעה, יכול להיות שגם אם יגידו לו אות מסויימת אתה ישירות תרגיש שזה צבע מסויים בגלל מגנט שראית בילדות.Nimrod333 - שיחה 00:15, 9 במאי 2011 (IDT)
לא הבנתי בכלל את הרעיון של מגנטים על מקרר. לדעתי מה שקבע לי את הצבעים לצלילים ככה היה ספר שבו למדתי לקרוא שבו אותיות ניקוד היו צבעוניות וכל פעם הופיעו באותו הצבע בשביל שיהיה יותר קל לזכור. אבל ראיתי את הספר ההוא כמעט 20 שנה, ככה שאני לא יכול לבדוק את ההשערה.
הרעיון של המגנטים הוא כמו הספר שהיה לך לפני 20 שנה. שזה אותיות בעלות צבעים שונים שזה מטביע לך לכל אות צבע מסויים. ולמשל אנשים שמשתמשים בשיטה האמריקאית לשמות של הצלילים CDEFGBC למשל יתאימו את הצבע שהם ראו את על המקרר לצליל שהם מנגנים או שומעים או לאותיות שחורות על גבי לבן שהם נותנים להם צבע מסויים לפי אותן אותיות של מגנטים על המקרר\ספרי לימוד באותיות עם צבעים\אותיות בצבעים על הקלידים וכו' . ככה לפחות ראיתי במאמר על התופעה.Nimrod333 - שיחה 12:24, 9 במאי 2011 (IDT)
זה בעצם התנייה מנטלית, מה שאנשים מקשרים עם הצבע. אני למשל הייתי מקשיב לאלבום ספציפי כאשר קראתי את שר הטבעות לפני איזה עשור, ברגע שאני שומע שיר מהאלבום אני ישר נזכר בספר, לא משנה מה ההקשר לעיניין. אני לא חושב שזה בעיה נפשית. זה ממש מפריע לך? Lirdon - שיחה - הצטרפו למלחמה האווירית 10:32, 10 במאי 2011 (IDT)
אם דיברת אליי, זה לא מפריע לי בכלל, סתם הייתי רוצה לקרוא עוד על התופעה. 94.159.154.196 17:38, 11 במאי 2011 (IDT)
אני יכול לשלוח לך את הפרוייקט שלי באנגלית שזה בעצם סיכום של כל המחקרים עד כה.Nimrod333 - שיחה 18:30, 11 במאי 2011 (IDT)

נקיפה[עריכת קוד מקור]

גלגל נע סביב צירו. כל המערכת נעה סביב החוט

אני מתכנן ניסוי די מפורסם. גלגל המחובר חופשית לציר. קצה אחד של הציר חופשי, קצה שני מחובר לחוט הקשור לתקרה. נותנים לגלגל מהירות סיבובית. התוצאה היא שהגלגל מסתובב חופשי סביב צירו מבלי ליפול וכל המערכת מבצעת תנועה סיבובית סביב החוט. הניסוי המדויק בתמונה המצורפת. המטרה הסופית שלי היא למצוא קשר מתמטי בין מהירות הסיבוב של הגלגל סביב צירו הראשי (אומגה) לבין הסיבוב סביב החוט(פי). מטרה משנית זה להוכיח שאין חשיבות לזווית בין הציר לבין החוט(טטה) למהירות הסיבוב (פי).

הייתי רוצה להבין את תופעת הנקיפה דרך ניסוי הנ"ל( אני אבצע אותו ואמצע את הקשרים. רק שלפני ביצוע הניסוי אני רוצה להבין מה אני עושה).טיפה חסר לי רקע. בהתחלה אני רוצה למוצא את הקשר כאשר הזווית טטה היא 90 מעולות ואחרי זה להתייחס לזווית אחרת ולראות שההשפעה שלה מצטמצמת בנוסחה.

בשרטוט המתואר:

  1. מה זה ?
  2. ו הם מהירויות של מה?
  3. מה זה?
  4. מהם ו?

עד כמה הדברים הללו חשובים לי? שימו לב- המטרה שלי היא להגיע לקשר בין אומגה לבין פי.

בנוסף, אני רוצה להסביר את התופעה דרך מומנט כוח. נתבונן במערכת במצב התחלתי כמו שבשרטוט. הנוסחה של מומט הכוח היא . אני מבין שהוא צריך להיות "לתוך הדף"( זה למעשה מה שגורם לתנועה סביב החוט, נכון?). מה אני לוקח בתור F ומה בתור r? בנוסף אינטואיטיבית אני מבין שמומנט סיבוב ניצב לאומגה בכל רגע. אבל לא רואה זאת מתמטית.

אשמח מאוד להסבר. Corvus,(שיחה) 13:38, 9 במאי 2011 (IDT)

הנוסחה הסופית היא כנראה :

In which Is is the moment of inertia, is the angular velocity of spin about the spin axis, and m*g*r are the force and radius that comes from the torque. (מתוך ויקי אנגלית). אבל אני רוצה את הפיתוח של זה. Corvus,(שיחה) 14:54, 9 במאי 2011 (IDT)

אם אתה קורא אנגלית תוכל להשתמש בתרגום לאנגלית של הערך הזה: Benutzer:DavidGPeters/Baustelle. התרגום לעברית זוועה אבל זה באנגלית קריא לגמרי. מוסבר שם כל שלב ושלב בניסוי שלך .... Dalila - שיחה 15:32, 9 במאי 2011 (IDT)

גרמנית זאת אחלה שפה, רק חבל שאני לא מכיר אותה. הערך באנגלית הוא על נקיפה בכלליות ולא על הניסוי הספציפי הנ"ל. Corvus,(שיחה) 18:33, 9 במאי 2011 (IDT)
תתרגם לאנגלית את הערך הגרמני באמצעות גוגל. נמצא שם הסבר מורחב על הנתהגות הגלגל שלך. בהצלחה :) Dalila - שיחה 19:40, 9 במאי 2011 (IDT)

איך צרצרים עושים כלכך הרבה רעש ? אפילו צרצר יחיד[עריכת קוד מקור]

אם בן אדם היה חוזר על רעש מסויים כלכך הרבה פעמים בתדירות כזו ובעקביות כזו כבר היה יוצא לו האוויר, איך הייתכן שצרצר כזה קטן עושה כלכך הרבה רעש, גם מהחבינה הפיזיקאלית זה לא ברור לי..., מה בדיוק זז שם?, איזה מולקולות זזות שם ואיפה?..

זה מאד מעניין אותי, בבקשה תאירו אותי במידע החשוב הזה!.

לחץ צרצריים :)

שלום, תוכל לפרט קצת, מה בעצם קורה שם?, למה שחיכוך כנפיים כה קטנות יעשה רעש כה חזק?, ולמה זה רק אצל הזכרים ולא אצל הנקבות..?

אנא הסבר לי בהרחבה על תופעה זו, תודה.

הצרצר משמיע רעש בשיפשוף של שתי כנפיו זו בזו. אם נשווה זאת לבני אדם, זה כמו שאני או אתה נמחא כפיים או שנסובב רעשן. עִדּוֹ - שיחה 00:53, 10 במאי 2011 (IDT)

הקול נוצר על ידי חיכוך הכנפיים: ווריד גדול רץ דרך החלק התחתון של כל כנף, והמעטפת שלו מכוסה ב" שיניים " כמו מסרק. הצרצור נוצר על ידי הרצת החלק העליון של כנף אחת על גבי השיניים בחלק התחתון של הכנף האחרת. כשהוא עושה זאת, הצרצר גם מחזיק את הכנפיים פתוחות כלפי מעלה, כך שקרומי הכנף משמשים כמפרשים אקוסטיים. אני מניחה שרק הזכרים עושים זאת כי זו דרכם לחזר ולהרחיק את הזכרים האחרים במאבקם על הנקבות.. כי זה טבעם :)

מזה מיזנתרופ?[עריכת קוד מקור]

פרשנות פשוטה אם אפשר תודה רבה.

כדאי לנסות בערך מיזנתרופיה. המשפט הראשון פשוט למדי. אביעדוסשיחה ו' באייר ה'תשע"א, 19:54, 9 במאי 2011 (IDT)

בשימוש הנפוץ: שונא אדם.