ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון182

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
דפי ארכיון של הכה את המומחה
ארכיון כללי
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10
11 12 13 14 15 16 17 18 19 20
21 22 23 24 25 26 27 28 29 30
31 32 33 34 35 36 37 38 39 40
41 42 43 44 45 46 47 48 49 50
51 52 53 54 55 56 57 58 59 60
61 62 63 64 65 66 67 68 69 70
71 72 73 74 75 76 77 78 79 80
81 82 83 84 85 86 87 88 89 90
91 92 93 94 95 96 97 98 99 100
101 102 103 104 105 106 107 108 109 110
111 112 113 114 115 116 117 118 119 120
121 122 123 124 125 126 127 128 129 130
131 132 133 134 135 136 137 138 139 140
141 142 143 144 145 146 147 148 149 150
151 152 153 154 155 156 157 158 159 160
161 162 163 164 165 166 167 168 169 170
171 172 173 174 175 176 177 178 179 180
181 182 183 184 185 186 187 188 189 190
191 192 193 194 195 196 197 198 199 200
201 202 203 204 205 206 207 208 209 210
211 212 213 214 215 216 217 218 219 220
221 222 223 224 225 226 227 228 229 230
231 232 233 234 235 236 237 238 239 240
241 242 243 244 245 246 247 248 249 250
251 252 253 254 255 256 257 258 259 260
261 262 263 264 265 266 267 268 269 270
271 272 273 274 275 276 277 278 279 280
281 282 283 284 285 286 287 288 289 290
291 292 293 294 295 296 297 298 299 300
ארכיון מתמטיקה
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10
ארכיון פיזיקה
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10
ארכיון ביולוגיה
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10
ארכיון פסיכולוגיה
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10

דף זה הוא דף ארכיון של דיון או הצבעה שהסתיימו. את המשך הדיון יש לקיים בדף השיחה של הערך או הנושא הנידון. אין לערוך דף זה.



תוכן עניינים

זכויות יוצרים על שפת תוכנה[עריכת קוד מקור]

האם יש זכויות יוצרים על שפת תוכנה? לא הקומפיילר אלא הרעיון להשתמש לדוגמא בif כתנאי ובwhile ללולאה בתחביר מסוים וכו'אריק1111 - שיחה 10:19, 14 במאי 2012 (IDT)

שאלה טובה אני לא עורך דין, אבל ממה שאני יודע, אין זכויות יוצרים על רעיון אלא על ביטויו ביצירה. באופן כללי למיטב ידיעתי הטענה היא שהשפה עצמה היא משהו שעליו לא חלות זכויות יוצרים, אולם על מימוש השפה חלות זכויות יוצרים. השאלה הזו בדיוק היא אחת השאלות שעומדות במחלוקת בתביעה של אורקל את גוגל על המימוש של שפת ג'אווה (סליחה: שפת Java) באנדרואיד. חברת אנדרואיד, ובהמשך גוגל, כתבה שם מימוש עצמאי של ג'אווה שהסתמך על המפרט של שפת ג'אווה אשר חברת סאן מיקרוסיסטמס פירסמה ברבים. היו לא מעט מימושים עצמאיים אחרים של ג'אווה (Kaffe, gcj ועוד) שהתבססו על אותו המפרט ולא זכור לי שסאן תבעה מי מהם על הפרת זכויות יוצרים. לאחר שאורקל קנתה את סאן החלו להישמע קולות שונים. בהמשך הגישה אורקל תביעה נגד גוגל על הפרת זכויות יוצרים וכן על הפרת פטנטים. בשלבים המוקדמים של המשפט התברר שהיו אמנם מקרים זניחים יחסית של העתקות קוד ישירות (לא ע"י גוגל ישירות ולא חלק מקוד שנדרואיד עצמו, אלא כחלק מאוסף הבדיקות (איך כותבים בעברית test suite?) של אנדרואיד והם הועפו. מכל הפטנטים נשארו אחד או שניים. ונשארה הטענה השנויה במחלוקת של אורקל שהסתמכות על המפרט של ג'אווה היא הפרת זכויות יוצרים. Tzafrir - שיחה 14:09, 14 במאי 2012 (IDT)
test suite = חבילת בדיקות. גיא - שיחה 14:13, 16 במאי 2012 (IDT)
ומה קרה עם זה בסוף- מי זכה?אריק1111 - שיחה 13:34, 20 במאי 2012 (IDT)

הוספת תמונת אלבום בנגן המדיה של חלונות[עריכת קוד מקור]

בנגן המדיה של חלונות 7 (וגם בגרסאות קודמות), כאשר בשיר מסוים מופיע המידע על האלבום ממנו הוא לקוח, נגן המדיה מוסיף תמונה קטנה של עטיפת האלבום, והיא מופיעה כאשר השיר מתנגן. נניח שאני רוצה ליצור אלבום חדש (למשל לקט של שירים) ולתת לו שם משלי ולהוסיף לו תמונה שאני יצרתי (הכל לשימוש אישי ולא להפצה) - איך עושים זאת? בברכה, MathKnight (שיחה) 20:10, 14 במאי 2012 (IDT)

אני מקווה שאני זוכר נכון, כי עבר המון זמן: את השייכות לאלבום קובע ה id3tag, שהוא הכותרת (header) של קובץ MP3. יש תוכנות לעריכה שלו, וגם בוינאמפ זה אפשרי. את התמונה אתה קובע בקליק ימני על הקובץ ו properties. מקווה שאני לא שולח אותך לנתיב שגוי במדבר... אילן שמעוני - שיחה 09:09, 15 במאי 2012 (IDT)
זה לא עובד. לשנות שם של אלבום אני יודע, איך אני מוסיף תמונה לשיר (קובצי MP3)? בברכה, MathKnight (שיחה) 21:48, 15 במאי 2012 (IDT)
עובר ל Library View וגורר את התמונה למקום של תמונת האלבום. אילן שמעוני - שיחה 23:13, 15 במאי 2012 (IDT)
זה עובד. תודה רבה! בברכה, MathKnight (שיחה) 23:26, 15 במאי 2012 (IDT)
עלודבר, וסליחה על ההטעייה במקור. אילן שמעוני - שיחה 05:42, 16 במאי 2012 (IDT)

טעות חמורה ב-"50 דברים שחייבים לדעת"?[עריכת קוד מקור]

אחת מהשאלות בפרק היום הייתה: לפי תיאוריית "המפץ הגדול":

א. כל כוכב מסיים את חייו בפיצוץ גרעיני
ב. (לא זוכר במדויק, אבל משהו כמו:) היקום מתפשט
ג. שתי התשובות נכונות

תשובה א שגוייה, כאשר כוכב עלול לסיים את חייו על-ידי בליעתו בידי חור שחור (אם כי היא נכונה לגבי רובם המוחלט של הכוכבים). כמו כן, אני בטוח כמעט לחלוטין שסוף חייו של כוכב אינו נידון בתאוריית המפץ הגדול (שדנה ב"פיצוץ" ובהשלכותיו של סינגולריות כבידתית, שאינה כוכב).

למרות זאת, התשובה הנכונה עפ"י התוכנית היא תשובה ג. קשה לי מאוד להאמין שאני טועה – אסטרופיזיקה היא תחום שאני מאוד מתעניין בו – ובכל זאת, זו תוכנית המשודרת בתפוצה ארצית וניתן היה לצפות שיבדקו זאת עם מומחים (למרות שעריכה לשונית, למשל, כנראה לא הייתה, כאשר כתבו "המאה ה15" במקום "המאה ה-15", בניגוד לקביעת האקדמיה ללשון העברית). האם זו אכן שגיאה? תודה, נו, טובשיחה 23:48, 14 במאי 2012 (IDT)

כל הניסוח של הסעיף הזה בעייתי. השימוש במילה "פיצוץ" בהקשר הזה מוזר. תהליכים גרעיניים מתרחשים בכוכב לכל אורך חייו (זה מה שמגדיר כוכב) ודווקא בסוף חייו פוסקים. ואכן אין קשר למפץ הגדול. דניאל תרמו ערך 23:55, 14 במאי 2012 (IDT)
אני לא ראיתי את התוכנית עצמה, אלא רק שיחקתי במחשב. ובאמת הזדעזעתי מהתשובה הזו. זה היה גם בתוכנית בטלוויזיה, או רק תקלה במחשב? emanשיחה 00:03, 15 במאי 2012 (IDT)
אני ראיתי דרך הטלוויזיה, אז כנראה שבשניהם. נו, טובשיחה 00:06, 15 במאי 2012 (IDT)
ברור שזו שטות מחולטת. כוכב יכול לסיים את חייו במגוון דרכים שונות. אחת מהם היא להפסיק תגובות גרעיניות ולהפוך לננס שחור. 192.114.105.254 11:39, 15 במאי 2012 (IDT)
היתה להם טעות גם עם התנהגות פאסיב אגרסיב. הפתרון שהם סימנו למי שענה באפליקציה לא היה אותו פתרון שהם סימנו בתוכנית.--Eitan110 - שיחה 15:23, 15 במאי 2012 (IDT)
שתי הערות קטנות לגבי הנאמר: אני לא יודע איך להגדיר "פיצוץ", אבל המובן המקובל, להבנתי, הוא של שחרור כמות חריגה משמעותית של אנרגיה בפרק זמן קצר ("חריגה" ו"קצר" ביחס למערכת הרלוונטית). לפי מובן זה א. "בליעה" של כוכב על ידי חור שחור מלווה בפיצוץ אדיר בקנה מידה גלקטי. ב. העובדה שכוכב מסיים את חייו ממחסור בחומר בעירה גרעיני אינה אומרת שלא מתרחש פיצוץ. פעמים רבות ההיפך הוא הנכון (למרות שזה לא פיצוץ גרעיני). כמובן שאינני מתווכח על כך שתשובה א שגויה, גם מהותית וגם ביחס למפץ הגדול. משה פרידמן - שיחה 22:47, 15 במאי 2012 (IDT)
הרוב המכריע של הכוכבים אינו מסיים את חייו בפיצוץ משום סוג, לא גרעיני, לא גרביטציוני, לא כימי ולא קולינרי. לרוב הכוכבים מסת ליבה נמוכה מגבול צ'אנדראסקאר והם נופחים סביבם ערפילית פלנטרית יפיפיה וקצרת חיים ונדחסים בשקט ובלי מהומה לננס לבן, שיתקרר לננס שחור אם היקום ימשיך להתקיים זמן רב די הצורך. התשובה שלהם שגויה מכל צד שלא מביטים עליה. הכוכבים שמסיימים את חייהם בפיצוץ אינם מסיימים את חייהם בפיצוץ גרעיני. אילן שמעוני - שיחה 23:00, 15 במאי 2012 (IDT)
א. בשום מקום לא דיברתי על רוב ומיעוט, כי אינני יודע לציין רוב ומיעוט בהקשר זה. (אני יכול לבדוק אם זה חשוב). אני בהחלט חושב שהרבה תהליכים כאלו יכולים להחשב כפיצוץ, כולל "נפיחת עריפילית פלנטרית יפיפה" כהגדרתך. ב. כוכבים שמסיימים את חייהם בפיצוץ בהחלט עשויים לסיים אותו בפיצוץ גרעיני. זו הסיבה שאפשר לאפיין נרות סטנדרטיים בעזרת זמני דעיכה של ניקל וקובלט. משה פרידמן - שיחה 16:37, 16 במאי 2012 (IDT)
אתה מוזמן לבדוק את נכונות דברי לגבי רוב ומיעוט. לגבי פיצוץ גרעיני - המקרה היחיד שאני יכול לחשוב עליו הן סופרנובות מסוג ספציפי (Ia), - בערך 1 מכל מליארד כוכבים... . כל השאר אינם פיצוצים גרעיניים או שאינם פיצוצים כלל. נפיחת ערפילית פלנטרית היא תהליך הנמשך שנים על גבי שנים, לקרוא לזה פיצוץ זה מתיחת המושג הררררבה מעבר לגבול הסביר (בבקשה לגלגל ר' גרונית ארוכה ב"הררררבה"). אילן שמעוני - שיחה 16:50, 17 במאי 2012 (IDT)
בנושא הזה דבר אחד בטוח - ויכוח מקצועי בין שני אנשים יכול להגיע במהירות לפיצוץ גרעיני.

שיתוף מדפסת או מסך[עריכת קוד מקור]

א. איך ניתן לשתף מדפסת בין שני מחשבים ? כך גם לגבי מסך, המחובר באופן רגיל למחשב נייח, אבל מעוניין לחבר אותו גם לנייד (למשל, במקרים של צורך במסך גדול). מיתוג ביניהם ? איך עושים זאת ?

ב. איך ניתן לחבר בין שני מחשבים (נייח ונייד במקרה זה) באופן שניתן להעביר ביניהם קבצים בצורה ישירה ושקיפות פונקציונלית בכלל ? תודה, בנצי - שיחה 15:34, 15 במאי 2012 (IDT)

  1. בהנחה שהמחשבים נמצאים באותה רשת ועל שניהם מותקנת מערכת ההפעלה חלונות תוכל לפעול לפי ההוראות בקישור הבא: [1]. לשיתוף מסך תוכל להשתמש ב-KVM (מה שפעם היה נקרא קופסת מיתוג) כאלה .
  2. אפשר להגדיר תיקייה משותפת ברשת אבל אני ממליץ על התוכנה Dropbox שיוצרת לך ספרייה ומעתיקה את כל הקבצים שבה לכל המחשבים עליהם תתקין את התוכנה. הקבצים שלך עוברים דרך שרת האינטרנט של התוכנה ולכן השיטה הזאת לא מומלצת אם יש לך קבצים סודיים מאוד שאסור שיזלגו בשום אופן (אני שׂם שׁם את הציונים של הסטודנטים שלי ואת המחקר שלי ללא חשש). תומר א. - שיחה - משנה ויקיפדית 16:24, 15 במאי 2012 (IDT)

הבנת מוחם של נאו נאצים[עריכת קוד מקור]

יש בעולם בהמון מדינות קבוצות "נאו נאציות". לפי תורת הגזע, מי שאינו גרמני, וודאי נחות. איך כל ה"נחותים" האלה מעמים שונים תומכים במי שמציג אותם כנחותים? אני לא מבין את זה. כמו כן, מישהו יכול להסביר לי את האבסורד שהיטלר, שהיה לו עיניים חומות (תקנו אותי אם אני טועה), ושיער שחור, עמד בראש קבוצה גזענית "נורדית"?...

לפי "תורת הגזע" כל קבוצה יכולה למצוא קבוצה נחותה ממנה ולפגוע בזכויותיה, בהתאם לאינטרסים מקומיים. לצד היטלר, אחד מבכירי המשטר ושר התעמולה היה יוזף גבלס - שחרחר, נמוך, צולע בגלל רגל קצרה, לא יפה בלשון המעטה ולא "ארי" בעליל. הנהגה כזאת היא עוד הוכחה לפסילת "תורת הגזע".
רוב הניאו-נאצים משנים את האידאולוגיה "המקורית " של גרמניה ומכריזים על עצמם כעליונים. דוגמה טובה הם הרוסים עם ארגונים כמו האיחוד הסלאבי והמפלגה הנציונל-בולשביקית הרואות בכל מי שאינו בן גזע רוסי (בדרך כלל קווקזים) גורם זר שיש לסלקו. לגבי היטלר עצמו: אין בכך כל סתירה, כל גרמני אמתי ולא דוגמן שנבחר לצורך צילום לא באמת יהווה אידיאל ארי(וכל אחד ראה זאת). ככה שהיטלר היה "אחד מהעם" שהפך להיות נעלה בעקבות תכונות אישיות. 192.114.105.254 12:45, 16 במאי 2012 (IDT)

מונה גייגר[עריכת קוד מקור]

האם מבטאים את הג' הראשונה במילה גייגר כקמץ, פתח או צירי? ההר אדרניק  •  שיחה. 07:32, 16 במאי 2012 (IDT)

מה ההבדל בין הגייה בקמץ או פתח בשם לועזי? בכל אופן, זה אחד מהם. emanשיחה 07:38, 16 במאי 2012 (IDT)
קובע מלרע או מלעיל, לא? אילן שמעוני - שיחה 15:29, 22 במאי 2012 (IDT)

פונקציות מרוכבות[עריכת קוד מקור]

איך מוכיחים שהפונקציה היא ח"חע בכל עיגול פתוח ברדיוס ? 192.114.105.254 13:04, 16 במאי 2012 (IDT)

אם , אז . לפי ההצגה הקוטבית של 1, המשמעות היא שקיים שלם n כך ש-. דניאל תרמו ערך 13:35, 16 במאי 2012 (IDT)

מה זה "ענפים" במרוכבות?[עריכת קוד מקור]

שאלה לא ברורה: מצא ענף של שהוא אנליטי ב ומקבל את הערך שם.

אני מבין שלוג הוא לא חד-חד ערכי וישנם תוצאות שנונות להפעלת אותה הפונקציה ולזה קוראים ענפים. אבל אני ממש לא מבין מה זה "מצא את הענף". מה הכוונה? איזה תשובה הם מצפים ואיך מוצאים אותה? 79.181.188.117 17:51, 16 במאי 2012 (IDT)

תרמודינמיקה, החוק הראשון[עריכת קוד מקור]

רשומות לי 2 טענות שאני לא מבין איך אחת גוררת את השניה.

  1. החוק הראשון: כמות העבודה הדרושה לשנות את המצב של המערכת תלוי רק במצב ההתחלתי והסופי ולא באופן בו ביצעו את העבודה או מצבי ביניים.
  2. מהחוק הראשון נובע שלא ניתן לעשות עבודה מבלי לצרוך אנרגיה.

איך המשפט השני נובע מהראשון? 109.65.209.37 19:26, 16 במאי 2012 (IDT)

ריצה על מים[עריכת קוד מקור]

http://www.youtube.com/watch?v=Oe3St1GgoHQ האם הקטע אמיתי??? 89.138.12.28 21:12, 16 במאי 2012 (IDT)

לא. שים לב שבחלק שבו הוא מצליח, הוא תמיד נופל בערך באותה נקודה – כאילו שמו שם משטח שנגמר. גם זוויות הצילום חשודות – הן מתאימות להסתרה של משטח מוסתר. אבל הכי בולטת היא העובדה שברוב הזמן כף הרגל שלו שוקעת מתחת למים, כך שההתנגדות שלה למים פוחתת משמעותית, בניגוד לטענה שלהם שזה עובד בעזרת חיכוך כף הרגל עם המים. ואולי משתמשים נוספים ימצאו עוד ראיות. נו, טובשיחה 22:36, 16 במאי 2012 (IDT)
חבל שלא היו וידאו ויוטיוב בתקופה של ישו, זה היה חוסך לנו הרבה בעיות. ולא, אי אפשר לרוץ על מים בנעלי ספורט. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
הוידאו נבדק ע"י מכסחי המיתוסים ונמצא שקרי. אילן שמעוני - שיחה 23:06, 16 במאי 2012 (IDT)
מה שגורם לאבן לקפץ על המים זה מתח פנים, כשמה שחשוב זה פגיעה בזווית שטוחה. כמו שניתן לראות הרבה פעמים הוא רץ "בתוך המים" ולא על פניהם. 109.65.209.37 23:09, 16 במאי 2012 (IDT)
אתם מוזמנים לעיין בבזיליסק. לפחות אצלו זה אמיתי. בנצי - שיחה 23:24, 16 במאי 2012 (IDT)
זה לא נראה אמיתי. הדבר היחידי שתורם כאן לאשליה הוא כל ההמולה של האקשן מסביב. אם נתייחס לעניין עצמו- כף הרגל שלו היא בתוך המים ואפילו משפריצה. ברגע שהרגל שוברת את המתח פנים שבינה לבין המים, היא שוקעת פנימה. כל מה שהבנאדם עשה שם שובר את כל חוקי הפיזיקה הקשורים בנושא. זה פשוט לא הגיוני.SegevAfriat - שיחה 00:57, 17 במאי 2012 (IDT)
שים לב בסרטון שהעלית, אם תעצור אותו בדקה 2:01 תוכל להבחין במסלול השקוף שעליו הוא רץ, שמתחיל עוד מהבוץ :) SegevAfriat - שיחה 01:13, 17 במאי 2012 (IDT)
הידעת: בגלל תכונת ה"הליכה על המים" של לטאת הבסיליסק היא מכונה "Jesus Lizard" - "לטאת ישו". אך "הליכת" על המים מבוצעת לזמן קצר ונובע משטח פנים גדול של הרגל (בין האצבעות יש להם קרום) וביכולת לרוץ במהירות גבוהה. הסבר ניתן למצוא בערך האנגלי. -יונה בנדלאק - שיחה 08:30, 17 במאי 2012 (IDT)
ההפרכה של מכסחי המיתוסים: [2] דניאל תרמו ערך 12:38, 17 במאי 2012 (IDT)

סגנון חיים יאפי?[עריכת קוד מקור]

אני רואה את זה בעיקר אצל תל-אביבים (וגם אני תל אביבי, מודה באשמה). אבל מדובר בתופעה שזיהיתי בעיקר אצל ת"אביבים ממרכז העיר, לא בהכרח צעירים אבל לכאורה יותר אצלם. זה לחיות יאפי בצורה שאני לא יודע אם לכנות אותה מודרנית, או יאפית, או נובורישית, או בוהמית (ייתכן שאף אחת מהמילים לא מתאימה). זה כולל סוג מסוים של עיצוב פנים אפילו, וכנראה גם לו"ז דיי משותף של ניקוי הבית ושמירה על רהיטיו. הלבוש גם כן צריך להיות כזה. תרבות שבה יושבים בבתי קפה שהמבנה שלהם בד"כ ישן, הלוגו בד"כ כתוב בפונט דפוס עברי-חדש קלאסי (כמו בשנות ה50,60) ומסעדות "מודרניות מאד", דוגמת "מוזס". הנשים האלה בד"כ לובשות "מעילי חפירה", שמלות קיץ, תמיד מחוייטות, והן עם נטיות ארטיסטיות. הגברים הם בד"כ חכמולוגים, שיער קצוץ או קצר מאד, ומשקפיי "שיק", אינם בהכרח סטודנטים ואולי אף לא רובם, נוטים לעסוק במקצועות קריאייטיב. עיצוב הפנים כולל בד"כ מדף לבן כללי (טורים לספרים, ומס' טורים לדיסקים וחפצים קטנים), מנורה בקרבת מקום ותוארת "ספוט" בכלל. שטיח מבריק ומהמם, "גבוה" לרוב, תמונות בשחור לבן, ותמונות אמונתיות בכלל.

אני לא יודע אם לקשר את ה"סטייל" הזה לאירופה ובפרט לגרמניה, ולא יודע אם זה באמת "תל אביבי", או בכלל יאפי. אני גם לא יודע אם זה "ישן" או "מודרני". אני כן מאמין שיבינו כאן על מה אני פחות או יותר מדבר ויתנו דעות וכנראה גם נגיע כולנו לתובנות משותפות. תודה.

קרא את הערך היפסטר. אני חושב שאתה מכוון לשם. פומפריפוזה - שיחה 06:57, 18 במאי 2012 (IDT)

שאלונת לי אליכם, אולי אפילו במיוחד ל-MathKnight[עריכת קוד מקור]

אני מאד רוצה להגיע למצב שאני יודע איך פותרים משוואה בשני נעלמים שוב, ולקרוא ערכים על פיזיקה וממש להבין במה מדובר. על אילו ערכים "למתחילים" אתם ממליצים לי לקרוא? תודה! SegevAfriat - שיחה 18:21, 17 במאי 2012 (IDT)

אתה יכול להשתמש באתר אקדמיית קהאן שכולל סרטונים ברורים מאוד ומעניינים שמכסים היטב את הנושאים הללו. 109.160.250.193
פתרון מערכת משוואות בשני נעלמים בדרך כלל נעשה על ידי בידוד אחד הנעלמים במשוואה אחת והצבתו בשנייה. אם המערכת היא מערכת משוואות לינאריות יש עוד מגוון דרכים לפתרן, גם עבור מספר נעלמים הגדול מ-2. אם יש משוואה אחת בלבד בשני נעלמים בדרך כלל יש לה אינסוף פתרונות. בקשר לפיזיקה, יש מגוון תחומים בפיזיקה השונים זה מזה וערכי המבוא אצלנו מיועדים יותר לאנשים בעלי רקע פיזיקלי ומתמטי כלשהו (בדרך כלל של תיכון ומעלה). הייתי ממליץ על הערכים פיזיקה והיסטוריה של הפיזיקה וכן על ביקור בפורטל:פיזיקה שמשמשש כשער מבוא לתחום זה. בברכה, MathKnight (שיחה) 13:17, 18 במאי 2012 (IDT)
משוואה בשני נעלמים כמשל. מעולם לא הייתי תותח במתמטיקה ועכשיו, משום מה, אני מתעניין בה. אז מה שאני בעצם שואל זה איך אני יכול ללמוד מבואות מתמטיקה ודברים כאלה באופן עצמאי בשביל שלעתיד לבוא, כשאקרא ערכים בויקיפדיה שמכסים נושאים כאלה, או כמו כל הנוסחאות שיש אפילו בעמוד הזה למעלה ולמטה, אוכל להבין במה מדובר. זה גם יחסוך לי הרבה אופטלגין :) SegevAfriat - שיחה 13:16, 20 במאי 2012 (IDT)

שאלה בתרמודינמיקה[עריכת קוד מקור]

למה (איך מוכיחים) ומה המשמעות הפיזיקלית של זה? 109.65.209.37 19:51, 17 במאי 2012 (IDT)

עזרה בתרגום לרוסית[עריכת קוד מקור]

אשמח אם מישהו יוכל לתרגם לרוסית:

"למכירה - דירת 2 חדרים 2 מרפסות מוארת ומאווררת

בשד' משה דיין ליד המרכז המסחרי

מרים – 050-7234577 (עברית או אנגלית)"

תודה! Gil mo - שיחה 10:34, 19 במאי 2012 (IDT)

מורה בתיכון[עריכת קוד מקור]

האם תואר אקדמי מספיק בשביל להפוך להיות מורה בתיכון או שצריך לעשות עוד תעודות? 79.181.234.176 16:58, 19 במאי 2012 (IDT)

באופן כללי, כדי לעבוד כמורה בבי"ס נדרשת תעודת הוראה. כמובן שתארים אקדמיים וניסיון יכולים לעזור. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
לעזור למה? זה לא מה ששאלתי. שאלתי האם תואר אקדמאי הוא תנאי מספיק (לא דיברתי על הכרחי) להפוך למורה בבית ספר? 79.181.234.176 20:12, 19 במאי 2012 (IDT)
מה ז"א "יכולים לעזור" ? התמחות בתחום דעת היא הכרחית וראשונית. זה כמו לומר שדיפלומת דוקטור לרפואה יכולה לעזור בקבלה למוסד רפואי. באופן כללי, הסמכה בתחום דעת מקנה את הרקע הדרוש ל'מה ללמד', ואילו תעודת הוראה מקנה הכשרה פדגוגית מבחינת 'איך ללמד'. בנצי - שיחה 21:55, 19 במאי 2012 (IDT)
תואר אקדמי אינו מספיק כדי להיעשות למורה בתיכון בישראל. למרות זאת יש בתי ספר בישראל שמעסיקים מורים ללא תעודות הוראה. (תוכנית להסבת אקדמאים להוראה, האגף להכשרת עובדי הוראה). אצטרובל - שיחה 20:28, 19 במאי 2012 (IDT)
בהתחשב במחסור במורים בתחומים מסוימים (אנגלית, מתמטיקה) ובאיזורים מסוימים (פריפריה), יתכן ותוכל\י למצוא עבודת הוראה גם הכשרה נוספת. יואלפ - שיחה 09:10, 20 במאי 2012 (IDT)
חבל שלא ראיתי עד עכשיו את השאלה. אינני יודע אם תראה את התשובה, אבל בכל זאת: התנאי הבסיסי להיות מורה הוא תעודת הוראה. אפשר ללמד גם עם תואר אקדמי בלי תעודת הוראה, אבל יש הבדלי שכר משמעותיים לטובת מי שיש לו תעודת הוראה, ולאחר כמה שנים תידרש להשלים אותה בכל מקרה; מורה ללא תעודת הוראה לא יכול (פורמלית, לפחות) להישאר במערכת יותר מכמה שנים. מאידך, משרד החינוך מעדיף מאד מורים שיש להם תואר אקדמי יחד עם תעודת הוראה (זה עדיף על מורה שסיים סמינר, למשל, בלי תואר אקדמי). אם כבר סיימת תואר, אפשר בזמן קצר יחסית להשלים תעודת הוראה במסלולים להסבת אקדמאים, כמו שציין אצטרובל. קלונימוס - שיחה 05:35, 31 במאי 2012 (IDT)

האם לאור יש מסה?[עריכת קוד מקור]

תודה. --77.125.208.4 19:07, 19 במאי 2012 (IDT)

לפי המודל הסטנדרטי לפוטון אין מסה. עד כה כל הניסויים שנערכו מאששים טענה זו. דניאל תרמו ערך 19:14, 19 במאי 2012 (IDT)
מסת המנוחה של הפוטון היא אפס, אבל הוא נע במהירות האור ולכן, כאשר c היא מהירות האור, ν – התדירות, h – קבוע פלאנק, E – האנרגיה של הפוטון ו-m הינה מסתו בתנועה, מתקיים ולכן . כיוון ש-c הוא גודל ענקי ו-h גודל אפסי, התוצאה בד"כ קטנה מאוד. ראה גם en:Photone#Experimental checks on photon mass וכן en:Photone#Contributions to the mass of a system. נו, טובשיחה 20:00, 19 במאי 2012 (IDT)
האם זאת מסה באמת? אולי זאת "מסה אפקטיבית" בלבד? היא בעיה לידי ביטוי רק באינטראקציה של "התנגשות" בחומר. אז אולי לאור יש רק תנע והמסה היא רק פיקציה מתמטית? 79.181.234.176 20:09, 19 במאי 2012 (IDT)
כשמישהו שואל על המסה הוא מתכוון לרוב למסת מנוחה. שהיא כאמור, אפס. דניאל תרמו ערך 20:15, 19 במאי 2012 (IDT)
השאלה העקרונית בעינה עומדת, ואין זה תלוי במה מתכוונים. הפיתוח של קודמך שגוי. ראה תשובתי להלן. בנצי - שיחה 21:34, 19 במאי 2012 (IDT)
א. לפוטונים, כאמור, אין מסת מנוחה, אבל גם אין להם מסה בכלל. הפיתוח של נו, טוב שגוי, משום שהביטוי הראשון אינו תקף לחלקיקים שאינם חומריים. שימוש בביטוי זה מניח את קיומה של מסה, ומכאן הקלות הבלתי נסבלת של הסקת מסקנות פיזיקליות, ע"ס מניפולציה מתימטית גרידא. ובכן, פיזיקה אינה מניפולציה מתימטית.
ב. עם זאת, השואל צודק, בהציגו את השאלה "אולי לאור יש רק תנע . . . ?", מאחר ותנע היא תכונה בסיסית יותר מאשר מסה, והיא אינה תלויה בהכרח, בקיומה של מסה. הביטוי המוכר הוא רק מקרה פרטי לחלקיקים חומריים, כאשר התנע של פוטון ניתן ע"י , וגודלו ניתן ע"י , כאשר הוא מספר הגל.
ג. מסה, כמובן, איננה פיקציה מתימטית. ללא מסה אין התמדה. תכונה זו מבטאת בעצם את מהותה של מסה, לפחות קלאסית. שבוע טוב, בנצי - שיחה 21:34, 19 במאי 2012 (IDT)
היה עלי להבהיר שהידע שלי לא נובע מהשכלה פורמלית אלא מעניין בתחום כתחביב. אזהר יותר בעתיד, תודה. נו, טובשיחה 22:31, 19 במאי 2012 (IDT)
כשאמרתי פיקציה מתמטית לא התכוונתי להעליב את המתמטיקה או את הפיזיקה. ברור שלמסה כגודל פיזיקלי יש הרבה משמעות. דיברי רק על "מסת פוטון". כלשבריך היא אפס. 79.181.234.176 23:23, 19 במאי 2012 (IDT)
בנצי - למה שוב אתה מטעה?
בהחלט אפשר לראות את הדבר הזה כמסה. זה לא נהוג (כמו שלא נהוג היום לראות את המסה היחסותית הגדלה כמסה האמיתית), אבל זה בהחלט אפשרי. מה עוד שלפי היחסות הכללית הפוטונים אכן נמשכים על ידי גרוויטציה (אם כי לא בצורה שמתאימה לחלקיקים קלאסיים). emanשיחה 23:33, 19 במאי 2012 (IDT)
אינני מטעה, ואינני יודע לאיזה "שוב" אתה מדבר. למען האמת, נמאס לי מחלוקת הציונים שלך. דבר לעניין, ובסס את תשובתך שלך, כך שניתן לנהל דיון מתמשך, ענייני בלבד. אי אפשר לייחס לפוטון מסה, ונימקתי זאת בתשובתי הקודמת (גם דבריך בסוגריים אינם נכונים, ואני מניח ששמעת על מסת התמד, והרי ההתמדה משתנה עם המהירות !). באשר ליחסות כללית, לא רק מסות מעקמות את המרחב. כלומר, עיקום המרחב אינו הקריטריון לקיומה של מסה דווקא, בהכרח. כל טוב לך, בנצי - שיחה 23:54, 19 במאי 2012 (IDT)
אתה הוא זה שבאופן קבוע, כולל בדיון זה, מחלק ציונים למתדיינים ולשואלים.
והשוב מתייחס לכך שלא פעם ולא פעמיים אתה עונה פה תשובות לא נכונות. וכבר הערתי לך על כך בעבר.
השילוב בין שני הדברים יוצר אפקט לא נעים. emanשיחה 01:38, 20 במאי 2012 (IDT)
"האפקט הבלתי נעים" הוא סובייקטיבי לגמרי. כך גם אני חש כלפי כתיבתך כאן, סגנונה, גישתה ורישולה. ואעפי"כ, לא תקפתי אותך ולא פגעתי בך. אין לי זמן עתה להגיב לדבריך האחרונים בצורה מפורטת יותר, רק אומר "כל הפוסל, במומו פוסל". בנצי - שיחה 02:53, 21 במאי 2012 (IDT)

שאלות בביולוגיה[עריכת קוד מקור]

יש מספר שאלות חזרה בספר ביולוגיה של האוניברסיטה הפתוחה, ואין לי אפשרות לבדוק אם התשובות נכונות, אז אני כותב אותם כאן, ואם יש למישהו תיקונים שיפורים והערות, שיבורך:

1. מדוע קשה למצוא הגדרה פשוטה למושג "חיים"?

תשובה: קשה למצוא הגדרה פשוטה למושג חיים, מכיון שהמושג "חיים" הוא רחב מידי והגדרתו נפרשת לכיוונים רבים.

2. מהי מולקולת התורשה? מהי חשיבותו של רצף המעברים מ-DNA ל-RNA ומ-RNA לחלבונים?

תשובה: מולקולת התורשה הינה DNA. חשיבותו של רצף המעברים מתבטא באפשרות של אנזימים מסויימים המשתפים פעולה רק עם ה-RNA כדי להוציא אל הפועל הוראות המקודדות ב-DNA. (אשמח אם תאשרו שהבנתי את חשיבות רצף המעברים) המתעניין - שיחה 20:58, 19 במאי 2012 (IDT)
שלום, אני חושב שהתשובה הראשונה נכונה.

לגבי השניה, אני לא יודע על אנזימים שלוקחים חלק בתהליך, אך ידוע לי שכשאתה מפעיל גן, הרצפים שלו משחררים את הMRNA החוצה למרחב, ואז הוא נודד (כנראה בעזרה אנזימטית), לריבוזומים מתאימים (RRNA) שהם בפלזמה או ב RF הקשה. ואז, ה TRNA מוציא מה RRNA חומרים באופן שיטתי עד להפיכת ה MRANA ל P.

ראשית כל תודה על התשובה. שנית, לצערי לא הצלחתי להבין את התשובה לשאלה השניה.המתעניין - שיחה 18:40, 20 במאי 2012 (IDT)

כשמופעל גן > רצפיו משחררים Messenger RNA, ה MRNA הזה מתורגם לחלבון או בפלזמה (ציטופלזמה), או ברשתית התוך פלזמית (RF) הקשה. הסיבה שהתרגום מתרחש בפזלמה או ב RF הקשה הוא כי בשניהם יש ריבוזומים. התרגום נעשה ע"י כך שכאשר ה MRNA כבר נפגש עם ריבוזום (R RNA), אז נכנס לפעולה TRNA שמעביר חומרים מריבוזום (RRNA) ל MRNA עד להשלמת החלבון.

ה TRNA משמש "סבל" שמביא את החומרים הדרושים מהריבוזום ל MRNA.

על פי דברים אלה שכתבת מה התשובה לשאלה: מהי חשיבותו של רצף המעברים מ-DNA ל-RNA ומ-RNA לחלבונים?46.210.176.123 16:43, 21 במאי 2012 (IDT)
ראשית, יש להסתייג מתשובתו של האלמוני לעיל: ה-tRNA איננו "מביא חומרים מהריבוזום ל-mRNA". ה-tRNA הוא שרשרת נוקלאוטידית המחוברת לחומצה אמינית. רצף נוקלאוטידים ספציפי (ה"קודן") מותאם לחומצה אמינית ספציפית. ה-tRNA מאפשר התאמה של רצף החומצות האמיניות לרצף הנוקלאוטידים ב-mRNA ע"י זיווג בסיסים. הריבוזום משמש כתשתית התומכת ומזרזת את התהליך הזה.
כעת, לשאלתך, רצף המעברים הנ"ל יוצר סכמה DNA -> RNA -> protein. סכמה זו הינה למעשה שרשרת של זרימת מידע ממאגר מרכזי אל התוצר הסופי המאפשר לתא לבצע את כל תפקודיו. הרצף הנ"ל מאפשר להמיר מידע שאצור בקוד במולקולה דו-סלילית המרוכזת בכרומוזומים (ובתאים איקריוטיים מצויה גם בתוך מעטפת ליפידית קשה לחדירה המכונה ממברנת גרעין התא), דרך מתווך (RNA) ובאמצעות מפעל ייצור קטן (ריבוזום) לקרוא את המידע הזה ובאמצעותו לייצר מגוון עצום של חלבונים. ‏gal m‏ 20:04, 22 במאי 2012 (IDT)

הדת כאמונה והאתאיזם כודאות[עריכת קוד מקור]

מדוע מתייחסים לאנשים דתיים או שומרי מסורת כאל "מאמינים", אנשים שיש בהם "אמונה"? האם אין האמונה פחותה בוודאותה מן הודאות המוחלטת? מדוע אני, כאתאיסט, יודע לומר בודאות כי אלוהים (אלוהי אברהם, אותו אל שעושה ניסים ושומע כל תפילה) אינו קיים, ואילו שומר המסורת והדתי הוא "רק" מאמין? האם אין באותם אנשים ודאות מוחלטת וחזקה, האם הם נמצאים בספק מתמיד? Gil mo - שיחה 21:22, 19 במאי 2012 (IDT)

אני לא אענה על השאלה שלך אבל יש לי שתי הערות: קודם כל, אי-אמונה באלוהי אברהם או בכל אל ספציפי אחר לא עושה אותך אתאיסט. בשביל להיות אתאיסט אתה צריך לשלול את קיומו של אלוהים באופן כללי, ולא את המימוש הספציפי של הרעיון בדת ספציפית או בקבוצת דתות ספציפית; דבר שני - אם אתה באמת "יודע לומר בוודאות כי אלוהים אינו קיים", ואינך מסתייג מלהוסיף ביטוי כה חזק כמו "בוודאות" לעניין הזה, שהוא אחת מהשאלות הפילוסופיות המורכבות והקשות ביותר שהמין האנושי מתמודד איתן - אשריך. למרות שהייתי ממליץ להוסיף קורטוב צניעות למסקנתך ה"וודאית". בן ג. (שיחה) תרומת כוח-חישוב 22:38, 19 במאי 2012 (IDT)
אם קיומו של אלוקים היה מוכח, לא הייתה בחירה חופשית לאדם, שהיא חלק יסודי באמונה היהודית. אם אין בחירה חופשית - אין כל קושי בקיום התורה והמצוות, אז אין שום צורך לקבל עליהם שכר. זה סותר את העיקרון הידוע של "נהמא דכיסופא (=לחם חסד)" - על פיו השם ברא את העולם כדי להיטיב לאדם, "האדם לא נברא אלא להתענג על ה' ולהנות מזיו שכינתו" (תחילת מסילת ישרים), אך כיוון שאדם אינו נהנה מדבר שהוא אינו טורח עליו - לחם חסד, על האדם לעבוד ועל עבודתו יקבל שכר. לסיכום: ידיעה ברורה של אלוקים -> אין בחירה חופשית -> אין קושי בקיום המצוות -> קבלת שכר על דבר שאין קושי לבצעו הוא בגדר "לחם חסד" -> סתירה - (לא ניתן לתת לו שכר כי זה יהיה בגדר "לחם חסד"). (זהו סיכום העניין בקצרה, אך כמובן שאפשר להתעמת אתו עוד שעות. קרא את מה שקראתי פעמיים-שלוש ותבין יותר טוב). Zivya - שיחה 22:51, 19 במאי 2012 (IDT)
כתבתי לפני התנגשות עריכה: אני חושב שרוב המאמינים דווקא כן חשים בטוחים בעמדתם (במחקר שנערך ב-1999 ענו 65% מבני הלאום היהודי "כן" כשנשאלו אם הם "מאמינים בלב שלם" שיש אלוהים. ראה גם אתאיזם#בישראל). אמונה, כהגדרתה אצלנו בוויקיפדיה, היא "המצב הפסיכולוגי בו אדם חש כי טענה או הנחה כלשהי הינה נכונה", ולכן אמונה יכולה לכלול תחושת וודאות. ל"מאמינים" מתייחסים כאל "מאמינים" כי בחוגים דתיים "אמונה" היא לעתים קרובות "אמונה בדת", ולא בהכרח כי מנסים לזלזל בהם ולטעון שעמדתם אינה וודאית. גם אתה "מאמין" בעמדתך (למרות שאני מסכים איתך). נו, טובשיחה 23:33, 19 במאי 2012 (IDT)
יש הבדל בין "אמונה ודאית" לבין ידיעה מוחלטת. אני יודעת באופן מוחלט (במונחי העולם שאנו חיים בו) שאני מקלידה על המחשב עכשיו. האם באמת דבריי ישמרו עוד כמה רגעים על השרתים של ויקיפדיה? כנראה שכן. לא בטוח. Zivya - שיחה 23:58, 19 במאי 2012 (IDT)
Zivya, האם זו פרשנות שלך, או זהו הסבר מקובל? בכל אופן יש בו הגיון גם לאחר קריאה ראשונה. ל-נו, טוב: אמונה יכולה לכלול תחושת ודאות קלושה אולי, אחרת היו משתמשים במונח ודאות וזהו. אתן דוגמא: אני נופל אחורה לרצפה וחברי תופס אותי לפני שאני נחבט. אני יודע בודאות שהוא יתפוס אותי, לכן אני מתיר לעצמי ליפול בחופשיות. אם מידת הודאות היתה של אמונה, כלומר "אני מאמין שחברי יתפוס אותי", הייתי נופל אחורה בפחד גדול ואולי אף לא הייתי עושה זאת. Gil mo - שיחה 00:09, 20 במאי 2012 (IDT)
זהו ההסבר המקובל והנפוץ, לא פרשנות שלי. Zivya - שיחה 00:11, 20 במאי 2012 (IDT)
למה אתה טוען שכאתאיסט אתה יודע בוודאות שלא קיים אלוהים? אולי קיים אלוהים שברא את העולם לפני שניה ורבע, עם כל הזכרונות שלך בו? זה נאוד לא סביר ולא הגיוני, אבל אין לנו אפשרות לשלול את ההנחה הזו באופן מוחלט. emanשיחה 01:42, 20 במאי 2012 (IDT)
טענות כאלה אני יכול לומר על כל דבר שאתה יודע בודאות. למשל, אתה יודע בודאות שכתבת תגובה בויקיפדיה. אולי רק נדמה לך, ואותו אלהים רק יצר אצלך את המחשבה? Gil mo - שיחה 12:35, 20 במאי 2012 (IDT)
אם תשים לב, זאת הסיבה שכתבתי לעיל הסתייגות בסוגריים "(במונחי העולם שאנו חיים בו)". יש סיכוי מסויים שמחר לא תזרח השמש, אבל במושגי עולמינו זריחת השמש נחשבת ודאית. לא משנה אם זה מחשבה ששתל בי חייזר. כי במסגרת העולם שחייזרים שותלים בי מחשבות, זריחת השמש היא וודאית. במסגרת המתמטיקה המקובלת, 1+1 בוודאות יצאו 2. אך להוכיח האם יש אלוקים או אין אלוקים - איש לא יכול להוכיח בודאות. Zivya - שיחה 12:44, 20 במאי 2012 (IDT)
לא מדובר בהוכחה, אלא בתחושת ודאות. ואני יכול לומר בודאות כי אני חש ודאות מוחלטת לגבי אי קיומו של אלוהים, מה שלדבריך אדם דתי לא חש (וטוב שכך, לדבריך) לגבי קיומו. Gil mo - שיחה 14:25, 20 במאי 2012 (IDT)

האם הדיון קשור למטרת הדף?[עריכת קוד מקור]

ומה בכל הפסקה הזו קשור למטרת הדף? ("הכה את המומחה משמש לאותן מטרות כמו עמדת היעץ בספרייה. אם ברצונך לקבל תשובה בנושא שלא מצאת לו תשובה בוויקיפדיה אך לדעתך הוא עשוי להיות בתחום ידיעותיה של קהילת ויקיפדיה, יש לשאול כאן.". אתם רוצים לדון על דעתכם על עקרונות האמונה דווקא בוויקיפדיה - יש לכך דף ויקיפדיה:ככר העיר שנילי - שיחה 23:38, 19 במאי 2012 (IDT)

שנילי, אם בטהרנות עסקינן, אזי 90% מהשאלות כאן אינן שאלות של עמדת יעץ בספריה. Gil mo - שיחה 00:09, 20 במאי 2012 (IDT)

תשובות אפשריות[עריכת קוד מקור]

1. ברמת האמונה מול ודאות אין בהכרח הבדל בין אמונה דתית לאמונה אתאיסטית, או כל אמונה אחרת - האדם בוחר במה להאמין ובאיזו רמת ודאות. למשל: א' מאמין בוודאות בקב"ה, וב' מאמין בוודאות באתאיזם. להזכירכם, עיקר האמונה הדתית הוא שמירה על ערכים אנושיים וחברתיים (זה שיש אנשי דת שמדגישים דברים אחרים בגלל אינטרסים, זה נושא אחר) ולכן אין כאן סתירה מהותית עם אתאיזם לגבי החיים בעולם הזה (להבדיל מהעולם הבא. שכר ועונש משמעותי יכול להגיע מהקב"ה, ולפי תפיסה אתאיסטית - גם מבני אדם). 2. אני מציע לא לחנוק דיונים כאלה בגלל נהלים - זה עלול להתגלות כמדרון חלקלק שבסופו דיונים על תוכניות ריאליטי, עם כל הכבוד לתוכניות ריאליטי וכו'.

1. הגדרת המושג אמונה עמומה ומשמשת במובנים שונים(לכן אני מעדיף שלא להשתמש בה אלא אם כן אני מעדיף לא לגלות משהו).
2. נראה לי שהמובן המקובל לא כולל ספק כחלק מההגדרה שאדם מאמין במשהו. ומי שיש לו מאונה חזקה במשהו לא מפחד מכך שיקרה אחרת.
3. הרבה פעמים באמת מתארים דעות, השקפות וכו' בענייני דת ולא משתמשים דווקא במונח אמונה(ראה במשנה תורה לרמב"ם פרק א' בהלכות יסודי התורה- שיש מצווה לידע שאלוקים קיים ומה שכתוב בספר המצוות להאמין- יש מי שטען שזה תרגום שגוי(ספר המצוות נכתב בערבית במקור ואילו המשנה תורה בעברית).
4. נראה לי שהחילוק הנפוץ בין אמונה לידיעה הוא 1 מ2: א. כשאומרים שפלוני יודע משהו משמע מכך שהוא צודק אבל כשאומרים שהוא מאמין בכך זה לא מחייב שוהא צודק (אבל גם לא מטיל בכך ספק- זה ביטוי נייטרלי יותר) ב. הכוונה בדר"כ לדבר שלא הוכח בצורה חד משמעית ולא נתונה במחלוקת. זה לא אומר שהדברים אינם ודאים בעיני חלק מהאנשים- הרבה פעמים אדם בטוח לחלוטין במשהו למרות שהוא מודע לכך שיתכן שאדם אחר יחלוק עליו גם אם ישמע את הטענות ויבין אותן. (ראה לדוגמא אמונה מוסרית- אני מאמין בבחירה/זכות הקניין/שוויון זכויות וכו' ולא אני יודע שכך היא האמת). ג. יש המשתמשים במונח אמונה במובן אחר מלשון נאמנות ומחויבות- במובן זה אני מאמין באלוקים- משמעו אני נאמן לאלוקים(מחויב לקיים מצוותיו, לא עובד ע"ז וכו') וכן הלאה. ד. עוד שימוש למונח הוא מלשון אמון- אני מאמין באלוקים כלומר אני סומך על אלוקים ובוטח בו(שיושיע אותי/שהוא דן בצדק וכו...) ולאו דווקא אני סבור שהוא קיים(כמובן שהבוטח גם סבור שאלוקים קיים אבל זאת לא הנקודה).אריק1111 - שיחה 13:55, 20 במאי 2012 (IDT)

אתייחס למספר עניינים שעלו בדיון:

קודם כל לעצם השאלה הראשונה- המושג אמונה נגזר מהשורש א.מ.נ שהוא בתורו נגזר (ככל הנראה) מהמילה אמנה, שהיא העמוד שעליו עומד כל הבית. על כן משמעותה המקורית של המילה אמונה מקבילה למילה ידיעה בימינו. כמו אדם נאמן - אדם שניתן להשען עליו. או כמו הביטוי שברמב"ם "לידע ולהאמין". או באופן פשוט יותר כמו המילה אמת שנגזרה גם היא מאותו שורש והיא למעשה צורת הנקבה של אמן. זה פשוט עוד מקרה של פער בין הישראלית לעברית.
בנוגע לוודאות ככלל - תחושת הוודאות היא עניין סובייקטיבי ולכן אדם יכול להיות בוודאות מלאה לכל דבר שירצה באותה מידה שיוכל להטיל ספק בכל דבר. ובאותה מידה שאתה יכול לומר אין אלוקים אני יכול לומר שיש, ובאותה מידה שאני עלול להסתפק בקיומו אתה עשוי להסתפק באי קיומו. האם ישנם אמות מידה לוודאות אובייקטיבית? כמדומני שלא ולו מכיוון שכדי לומר, בתור אדם, שיש אובייקטיב אתה צריך להניח קיום חיצוני בלתי תלוי, שזו עצמה הנחה ולא ידיעה ודאית. אולי הנחה מקובלת ללא עוררין אבל עדיין הנחה. אם כוונתך לוודאות מדעית של אינדוקציה ודדוקציה אז קודם כל אלוקים לא נמצא בתוך הגדרים של המדע כפי שאפרט בהמשך. אבל חוץ מזה על פי הפילוסופיה המדעית המקובלת כיום תאוריה לא נחשבת מדעית אם לא ניתן להפריכה, כך שהמדע במהותו נתון בספק מתמיד. ובנוסף קביעת המדע כמדד לודאות היא שרירותית למדי. אמנם המדע על כל כליו הוא מה שמאפשר לנו לתקשר ולשתף פעולה אחד עם השני (בהנחה בכלל שישנם אנשים בעלי קיום חיצוני שניתן לתקשר איתם), אבל תשאל אדם ברחוב מה יותר ודאי מבחינתו: שהוא מאוהב בחברה שלו או שהחומר עשוי מחלקיקים.
בנוגע להוכחת קיומו של אלוקים - על מנת להוכיח דבר (באופן מדעי)צריך להגדירו ולכן יש להגדיר למה כוונתך בדברך על אלוקים. לפי הרבה הוגים אלוהים הוא בהגדרה לא ניתן להגדרה ולכן ממילא אי אפשר להוכיח את קיומו. אך ישנם גם הגדרות של אלוקים שוודאי לי שתסכים על קיומם כמו למשל כל הדברים הקיימים. או עצם הקיום החיצוני, שלמעשה בהניחך שדבר מסויים קיים ברגע זה למרות שאינך תופס אותו בחושיך ברגע זה, או אפילו לעולם לא תתפסנו, (כמו, למשל, שבויקיפדיה ישנם למעלה מ-133,568 ערכים דבר שלעולם לא תוכל לקלוט את כולו בחושיך אך אתה מניח שתמיד תוכל לפתוח איזה ערך שתרצה והמידע יהיה קיים בו)אתה מודה באופן מסויים של קיומו. וישנן עוד הגדרות שונות שלכל אחת ישנם הוכחות ופריכות. אך בעיקרו של דבר אלוקים לא ניתן להגדרה ולכן גם לא להוכחה מדעית, אך גם לא לפריכה מדעית. ויותר מזה כמו שכבר ציינתי המדע בעצמו נתון במהות בספק מתמיד לעומת אלוהים שלמאמין בו הוא דבר ודאי.
בנוגע לקושיה שהעלתה צביה בין הידיעה לבחירה - אין בזה קושי. הרי ניתן לראות שבני ישראל לאחר שבים סוף אמרו: "זה אלי", ולאחר שראו את כל המופתים במעמד הר סיני למרות זאת עשו את העגל וחטאו בחטאים נוספים. ובאופן פשוט יותר: אני בעצמי ראיתי אדם שמדבר איתי על הסכנות שבעישון ועל כמה שקשה לו לעלות במדרגות ולרוץ וכמה הוא משתעל, כל זאת תוך כדי שהוא מעשן סיגריה... בין הידיעה לבחירה ישנו קושי פילוסופי אחר, אך לא כאן מקומו.
בנוגע לאמירתו של eman: אולי קיים אלוהים ... זה מאוד לא סביר וכו' - למה זה פחות סביר מעצם הקיום? אמנם בדרך כלל (ביטוי שתלוי כבר בהנחה הבאה) איננו מניחים כך אך עדיין סבירות היא עניין מספרי והתאוריה שהצעת שקולה ל"תאורית" עצם הקיום.
בנוגע לטענתו של אריק1111: עיקר האמונה הדתית הוא שמירה על ערכים אנושיים וחברתיים - ההפך הגמור עיקר הדת הוא שמירה על ערכים אלוקיים מוחלטים שהם, להבדיל מחוקים אנושיים חברתיים, אינם נתונים לשינוי על פי הקשר ומוסכמות.

בתקווה שלא הרגזתי אף אחד, בתקווה להבנה ובתקווה שהועלתי ולא הזקתי... בברכת חודש טוב נ"משיחה • א' בסיוון ה'תשע"ב • 07:28, 22 במאי 2012 (IDT)

אף אדם לא שותה רעל, ואף אחד לא חוצה באדום לעיניי המשטרה. כשהתוצאה ודאית ומוחשת, לאדם אין בחירה. Zivya - שיחה 09:58, 22 במאי 2012 (IDT)
ברור שהעיקר בכל אמונה דתית (לרבות יהדות) הוא שמירה על ערכים אנושיים וחברתיים - ביהדות העניין מודגש בבירור בתנ"ך (למשל בעשרת הדיברות, בדברי ה' עצמו ובדברי הנביאים), במשנה (למשל במסכת אבות) ובפרשנים הגדולים (למשל רבי עקיבא והלל הזקן). מנקודת מבט דתית מקור הערכים הוא אלוקי, ומנקודת מבט חילונית המקור הוא אנושי - אך יש הסכמה ברורה ורחבה שזהו העיקר, ולכן רב כאן המשותף על המפריד. זה שיש אנשי דת שמדגישים דברים אחרים בגלל אינטרסים, זה נושא אחר.
לצביה: לדעתי הדוגמאות שהבאתי מספיק טובות. אך אם את רוצה אפרט יותר: ראשית הבאתי עדויות שראיתי במו עיני, אך שמעתי גם מאדם שראה בבית החולים איש שמתנשם בכבדות וסובל מעוד בעיות סופניות רבות שנובעות בפירוש מהעישון ועדין גם אז הוא המשיך לעשן. יש דברים בטבע האדם שחזקים מהידיעה השכלית. אדם שחווה התפרצות עצבים עלול לרצוח אדם ובאותו רגע אף לא יהיה אכפת לו אם יש במקום שוטר ושבהמשך הוא ילך לכלא או אף יומת. באותה מידה אדם שיצרו גובר לא יחשוב באותו זמן על אלוקים. כמו שאומרים גם: "רצוננו לעשות רצונך אלא שהשאור שבעיסה (היצר הרע) מעכב". אני חוזר וטוען: אפשר להיות בטוח בקיום הקב"ה כמו בקיום השולחן שעליו אני כותב. את קושיתך אפשר לתרץ או, כמו שכבר אמרתי, על ידי קיומו של היצר הרע שמאזן את הידיעה הזו וככל שאדם יודע יותר גם יצרו גדול יותר ("כל הגדול מחברו יצרו גדול ממנו"). או על ידי הסבר שאף על פי שהאדם יודע בודאות, העולם (לשון העלם) מסתיר זאת מדי פעם והשכחה גוברת ואז האדם יכול לחטוא או להיזכר. או גם על ידי גבול הידיעה: שהרי כמאמר המשורר "לו ידעתיו הייתיו" לכן כמו גם שאת השולחן על כל פרטיו אי אפשר לדעת על אחת כמה וכמה שאת הקב"ה אי אפשר לידע על כל פרטיו (אך אין זה סותר את הביטחון בקיומו). וכמו גם שנאמר: "תכלית הידיעה שלא נדע" ועל זה נאמר: "ותמיד יש 'שלא נדע' גבוה יותר" ולכן כמה שאדם יתקדם בידיעה (בלי קשר לרמת הודאות האמונה והביטחון) תמיד ישאר דבר מחוץ לידיעתו עד אין סוף. ואפשר לומר שהפתח שמשאיר אותו מקום בלי ידיעה הוא הפתח לבחירה. ואני שב ותוהה: בני ישראל במעמד הר סיני לא היו בטוחים? משה רבנו הסתפק? הנביאים חשבו שאולי הם סתם הוזים?.
למגיב האנונימי: לטענתך- מה תאמר על חיסול עם שלם נשים ילדים צאן ובקר? מצווה מאוד הומנית. ומה גם תאמר על הריגת כל שוכב עם זכר? זו מצווה מאוד נאורה, לא?. תראה אמנם משכב בהמה לא כל כך מצוי ביננו עדין, אך ברומא העתיקה הדבר היה מצוי למדי ואף לא אתפלא אם בעוד מספר שנים יצעדו בתל אביב איש כלבתו/ חתולתו/ כבשתו/ אתונו בידו ויכריזו בגאווה גדולה על מעשיהם. או מה תאמר על קבלת האחר והשונה שבהריגת כל מי שמאמין באל אחר/ לא שומר שבת/ שוכב עם אשת רעהו? או מה תאמר על דינו של ממזר לא עשה שום עוול ונידון לסוג של נידוי כל ימיו? או כיצד תסביר איזה ערך ממלאה שחיטת מאות חיות ביום על המזבח, מצוות פרה אדומה, תפילין, ציצית, איסור חמץ בפסח, ברית מילה או שאר כל המצוות שבין אדם למקום? ואם רצונך לדון על עשרת הדברות: עיקרן של עשרת הדברות הוא שתי הדברות הראשונות, אנוכי ה', לא יהיה לך אלוקים אחרים, בלעדיהן אין שום תוקף לשאר הדברות. ואם בתנ"ך עסקינן: השבח הגדול שלו זכה פנחס על שיפודם של שני אנשים מסכנים שהתעלסו לתומם גם הוא שייך יפה לערכים ההומניים. או הכמויות הגדולות של הפסוקים, שאינן פחותות מאלא החברתיות, שעוסקים בחטא של עבודה זרה. כולל גם תיאורים מאוד הוליסטיים של הדרך שבה טיפלו בעובדי עבודה זרה. נחמד לבחור דברים באופן סלקטיבי ולהראות כיצד הכל הרמוני יפה ומובן. כמו, שלמשל, מאוד אוהבים לצטט את הפסוק:"וְכִתְּתוּ חַרְבוֹתָם לְאִתִּים וַחֲנִיתוֹתֵיהֶם לְמַזְמֵרוֹת" (ישעיהו פרק ב, ד)ושוכחים שיש פסוק: "כֹּתּוּ אִתֵּיכֶם לַחֲרָבוֹת וּמַזְמְרֹתֵיכֶם לִרְמָחִים" (יואל פרק ד, י). ושוב ראה: מתוך 14 הספרים של הרמב"ם, שסוקרים את כל הדת, רק 5 ועוד קצת עוסקים בדברים שניתן לכנותם "הומניים" (גם בהם לא בהכרח לפי אמות המידה המקובלות כיום) כל השאר עוסקים במצוות שבין אדם למקום. אם מאמינים באמת צריך לקבל הכל בשווה ולא הכל ניתן להסבר "הומני". אם אינך מקבל זאת אז אינך מאמין באלוקים אלא בעצמך. אמנם ישנם גם אנשים שבוחרים באופן סלקטיבי רעיונות אחרים ומדגישים אותם ומזניחים דברים אחרים שעוסקים בדברים שלא מוצאים חן בעיניהם, ולדעתי גם הם חוטאים לאמת ומסלפים את הדת. אינני טוען שלא יכול להיות הגיון או כל מתאם אחר בין המצוות לבין השכל, אבל זה לא מעלה ולא מוריד. המוסר והמוסכמות האנושיות משתנות מזמן לזמן וממקום למקום וזה שעוד נותר איזה תאום בינם לבין המצוות רק אומר שהם עוד לא עוותו לגמרי. לעומתם התורה והמצוות שניתנו על ידי האל הם מוחלטים ולא משתנים על פי התקדמות העולם ואין בהם מקום לתיקון ושינוי על פי ההגיון (אמנם יש אפשרויות לשינוי שמובנות בתוכן אך גם בהן צריך להזהר והן לא נתונות לכל אחד). וכיוון שנקודת המוצא כל כך שונה ויש לה נפקמינות שונות, כמו שפרטתי, רב המפריד על המשותף.
שוב מצטער אם מישהו נפגע. כל כוונתי היא רק להעמיד את האמת על דיוקה. נ"משיחה • ב' בסיוון ה'תשע"ב • 06:27, 23 במאי 2012 (IDT)
יופי של תשובה. היא מסבירה המון דברים. לאו דווקא מה שניסתה להסביר. כל מיני דברים שאני קורא בחדשות ולא כל כך מבין, או רוצה לא להבין. פומפריפוזה - שיחה 07:01, 23 במאי 2012 (IDT)

בחדרי חרדים כמטבע לשון[עריכת קוד מקור]

האם נכון כי השם "בחדרי חרדים" נקבע כי הוא מזכיר את הביטוי "בחדרי חדרים"? ואם כן, מה הכוונה בכך, האם מדובר על דת סודית הרוצה להתקיים בפרטיות, דהיינו בחדרי חדרים? או שכל קשר מקרי בהחלט? Gil mo - שיחה 21:27, 19 במאי 2012 (IDT)

זו אכן פרפרזה לביטוי "בחדרי חדרים", והאסוציאציה של הביטוי הזה קרובה יותר ל"שיחת סלון", כלומר, שיח על המתרחש בתוככי המגזר. שום דבר על דת סודית וכו'. בן-חנוך - שיחה 23:38, 19 במאי 2012 (IDT)
הביטוי המלא הוא "אמר רב יהודה אמר רב: כל מקום שאסרו חכמים מפני מראית העין - אפילו בחדרי חדרים אסור" - על כוונתו אפשר לקרוא בערך מראית עין. ‏DGtal‏ 11:21, 20 במאי 2012 (IDT)
ובביטוי זה, "חדרי חדרים" משמעותו "במקום בו אין רואין". איך זה קשור לחרדיות? Gil mo - שיחה 12:31, 20 במאי 2012 (IDT)
זה לא קשור לחרדיות. השם פשוט הלך טוב עם "חרדים" ועם מה שהם ניסו להביע, זה השיקול היחיד. Zivya - שיחה 12:46, 20 במאי 2012 (IDT)
הייתי מנחש, וזה ניחוש גרידא, שייתכן כי גם יש קשר בין השם למושג "חדר" שהוא כיתת הלימוד לילדי חרדים בהגיעם לגיל שלוש.SegevAfriat - שיחה 13:13, 20 במאי 2012 (IDT)
ברור שיש קשר לסודיות, כי היהדות החרדית מתנגדת באופן כללי למודרנה בגלל אתגרים ברורים למסורת, ולכן האינטרנט נתפס אצלה כדבר שלילי. אך זאת רק לכאורה - ברור שחרדים רבים נחשפים למודרנה ומשתתפים בה, והיא יכולה גם לשרת אינטרסים מובהקים שלהם.
ברור. "בחדרי חרדים" זה מטבע לשון המתקשר לדיבורים שלא נעשים בפורום רחב. אבל התגובה האחרונה לא קשורה בכלל למה שהם ניסו לבטא. שם האתר מבטא את העובדה שהאתר עוסק ב"נייעס" החרדי, בלי קשר למזימות אינטרנטיות אפלות כאלה ואחרות. Zivya - שיחה 13:58, 20 במאי 2012 (IDT)
שם האתר אינו מקרי, הוא נבחר מכיוון שמרבית החרדים הפעילים באתר ההוא עושים זאת בחדרי חדרים, עקב התנגדות הרבנים לכך, והוא מרמז על המובא בשולחן ערוך בדיני הלבישה: אל יאמר: "הנני בחדרי חדרים; מי רואני?" כי הקב"ה מלא כל הארץ כבודו.. טיפוסי - שו"ת 14:26, 22 במאי 2012 (IDT)

שאלה למומחה[עריכת קוד מקור]

למה בתקופה האחרונה הפך "הכה את המומחה" לבמה להעלאת נושאים שביניהם לבין מטרת המיזם הזה אין שום קשר? למה במסווה של שאלה מעלים דעות פוליטיות או דעות או השקפת עולם? שנילי - שיחה 21:36, 19 במאי 2012 (IDT)

כמו השניים שמעליך. בנצי - שיחה 21:47, 19 במאי 2012 (IDT)
ראה שיחת ויקיפדיה:הכה את המומחה#שיעורי בית בויקיפדיה: הכה את המומחה. נו, טובשיחה 23:44, 19 במאי 2012 (IDT)
השאלה היא למה יש אנשים שכל הזמן צריכים להרגיש תא עצמם שוטרים, ולומר לאנשים אחרים מה הם כן יכולים לשאול פה ומה לא? emanשיחה 23:46, 19 במאי 2012 (IDT)
החופשיות של האתר נותנת לגיטימציה גם לשאלות שהם מעבר לידע טהור כי ויקו היא גם קהילה. ובאנציקלופדיה כי כן מקום לשאלות בפילוסופיה, לוגיקה, פוליטיקה וכדו'. בהחלט לגיטימי לשאול לגבי מהותה של אידאולוגיה כלשהי. 192.114.105.254 12:11, 20 במאי 2012 (IDT)
באותה מידה: במה זכותו של השואל לשאול את שאלתו פחותה מתפיסתך שלך את הפעילות כאן ? גם לה יש מקום. גם כאן ניכרת נטייתך 'לחלק ציונים' לאלה שדעתם או תפיסתם שונה משלך. בנצי - שיחה 22:31, 20 במאי 2012 (IDT)

היקף ושטח מעגל[עריכת קוד מקור]

האם יש בנמצא באינטרנט הוכחה ריגורוזית להיקף ו\או לשטח של מעגל? תודה, 109.160.250.193

לגבי ההיקף, פאי מוגדר כיחס בין היקף המעגל לקוטרו, כך שהדבר היחיד שצריך להוכיח הוא שהיחס הזה הוא תמיד אותו מספר בכל המעגלים האפשריים. הוכחה לכך תמצא כאן. מהרגע שיש את הנוסחה להיקף המעגל, אפשר להגדיר את הפונקציות הטירוגונומטריות ולחשב את היקף המעגל בעזרת אינטגרל מתאים. ראה en:Area of a disk. דניאל תרמו ערך 23:46, 19 במאי 2012 (IDT)
תודה, מצאתי גם את זה זה, החל מעמוד 4. 109.160.250.193

פוליטיקה עולמית[עריכת קוד מקור]

מהי עמדת סין לגבי הסכסוך הישראלי פלשתיני? תודה, שי 24.212.224.37 00:19, 20 במאי 2012 (IDT)

ראה יחסי ישראל-סין. נו, טובשיחה 00:31, 20 במאי 2012 (IDT)

מסעדה הודית שהיתה בארץ וכנראה סגרה[עריכת קוד מקור]

למסעדה קראו סיטאר. היה היתה, אאל"ט בתל אביב. הקליפ "מסעדה הודית" (המופיע ביוטיוב), של החימישיה הקאמרית, צולם בה. אני לא יודע אם הם באמת סגרו או החליפו מקום או שם. מישהו יכול לעזור?. תודה.

<קבלת יעוץ לתמונה לפני העלאתה>[עריכת קוד מקור]

ברשותי צילום משנות השלושים, בו נראה אתר לא מזוהה (בארץ). האם ואיך ניתן להעלות אותו לפורום זה לצורך קבלת ייעוץ, בטרם העלאתו המסודרת לשרת / ויקישיתוף ? Etan J. Tal - שיחה 11:24, 20 במאי 2012 (IDT)

יש לך זכויות היוצרים על התצלום? מי צילם אותו? בלנק - שיחה 11:54, 20 במאי 2012 (IDT)
את התמונה צילם אבי ז"ל לפני שמונים שנה ולכן היא "משוחררת זכויות" להבנתי.Etan J. Tal - שיחה 12:59, 20 במאי 2012 (IDT)
אז אתה מוזמן להעלות אותה ישר לויקישיתוף (יש שם הוראות ברורות מאוד) או לכאן, אם אתה מעדיף מאיזו שהיא סיבה. ראה עזרה:תמונות. בלנק - שיחה 21:35, 20 במאי 2012 (IDT)
מי מזהה?
זה חלק מהצילום - אשמח אם מישהו מכיר את המקום, כפי שצולם בשנות השלושים של המאה הקודמת. בהחלט ייתכן שצולם באשדות-יעקב או גשר או בית אלפא... מי מזהה?

זה מביא אותי לשאול, מסקרנות, בלי קשר לשואל[עריכת קוד מקור]

מה היא הוכחה לזכויות על תמונה?. צילמתי תמונה והעלתי לכאן, בא פלמוני וטוען שהוא בעליה, אך מכריעים את הכף?.

שתי אפשרויות קופצות לי לראש. הראשונה היא טורניר משחקי זוג או פרט, הטוב מ-5. האפשרות השניה היא בית משפט. בתי משפט מרבים לעסוק בהוכחות, והם נדרשים לסייע במיוחד במקרים ששני צדדים או יותר טוענים לבעלות על דבר מה. יוסישיחה 13:03, 20 במאי 2012 (IDT)

עצה סנטוריאלית" (senatus consultum)[עריכת קוד מקור]

הי, אני רוצה לדעת קצת יותר על עצה סנטוריאלית" (senatus consultum). פעמים רשום כסוג של החלטה כמו דידקטור ופעמים כהמלצה בלבד. מה זה בדיוק?--93.172.230.204 12:45, 20 במאי 2012 (IDT)

כוחו של הסנאט לא נשאב מתוך סמכות חוקית, אלא מתוך הכבוד לאנשיו שכולם ממלאי משרות ביצועיות בכירות בעבר ובהווה. המסורת שהתגבשה בהווי הפוליטי הרומאי היא של היענות אספות העם והמגיסטראטים (בעלי המשרות) להמלצות הסנאט, ואף של התייעצות יזומה עם הסנאט לפני כל החלטה חשובה. לכן, מן הראוי שמגיסטראט ימלא אחר עצה סנטוריאלית (גם מבחינה פוליטית גרידא- מדובר בהמלצה של צבר הפוליטיקאים הרומאים, שחלקם אוחזים במשרות שלטוניות אחרות), אך אין אף חוק שמחייבו לכך. לכן, פעמים מזומנות הפרו מגיסטראטים המלצות של הסנאט, ולא פעם נענו על כך בחמת זעם מצד הסנאטורים.‏gal m‏ 21:16, 20 במאי 2012 (IDT)

ערב הסעודית וכפרים פלשתינים[עריכת קוד מקור]

שמועה ידועה היא שערב הסעודית מממנת בניית בתים (שלא גרים בהם) בכפרים ערבים כדי לאכלס בכח אדמות. -הייתי בטוחה שזה שטויות, אבל כשהתבוננתי באחד הכפרים בכמה לילות ראיתי שאכן יש כמה וכמה בניינים שבאופן קובע אין בהם שום אור דולק. מישהו יודע אם יש מקור מבוסס לשמועה הזאת? Zivya - שיחה 12:49, 20 במאי 2012 (IDT)

נראה שהמאבק הזה יורד לרמות נמוכות ביותר.

איש חדש[עריכת קוד מקור]

שאלה, איש חדש היה אדם שהגיע לתפקיד קונסול לראשונה מבני משפחות. בזמן מסוים ברומא חוקקו חוק שעל פיו יש לשריין תפקיד קונסול לפבלס - עכשיו איני מבין כי על פי חקיקת חוק זו היו אמורים להיות "אישיי חדשים" רבים שכן פלבסים רבים הופכים להיות לקונסולים. לא כן?

לאחר פתיחת המשרות לפלבאים, שהתרחשה בשלב מוקדם יחסית ברפובליקה, היה פרץ של "אנשים חדשים". אך לאחר זמן התבססה שכבה של משפחות מקרב הפלבס שהוציאו מקרבן נושאי משרות - מעין שכבת אצולה בורגנית "חדשה", שנוספה על שכבת הפטריקים המסורתית. לכן, לאחר זמן מה אנשים חדשים הפכו להיות שוב לנדירים, מכיוון שמרבית הקונסולים היו ממוצא פטריקי או אצילי קודם. ‏gal m‏ 21:01, 20 במאי 2012 (IDT)

<חוק העליונות>[עריכת קוד מקור]

אני רוצה לשאול ולהבהיר האם יש הבדל בין חוק העליונות של הנרי השמיני לעומת זה של קומרוול. אני לא יודעת להוסיף ערך וזה משפט בודד לגבי חוק העליונות שמכוח חוק זה הפך הנרי השמיני לראש העליון של הכנסייה באנגליה. לקוח מתוך הספר אירופה בראשית העת החדשה 1460- 1559 יוגין פ' רייס (הבן ) ואנתוני גריפין שנת 2000 עמוד 175.

לא כל כך ברור המשפט, "אני לא יודעת להוסיף ערך". \ חוק העליונות של הנרי הוא חוק אותו חוקק תומאס קרומוול. כלומר הנרי היה צריך משפטן שיכתוב עבורו את החוק וזאת עשה תומאס קרומוול. --84.110.181.237 13:57, 21 במאי 2012 (IDT)

יהדות אירן[עריכת קוד מקור]

שלום,האם חוק גיוס החובה האיראני חל גם על עשרת אלפים היהודים שגרים שם והאם הם רשאים להצביע בבחירות באירן?--Haya831 - שיחה 16:50, 20 במאי 2012 (IDT)

לפי חוקת איראן(?), שמור מושב אחד במג'לס לנציג המיעוט היהודי (כחלק מחמישה נציגי מיעוטים). Tzafrir - שיחה 18:44, 20 במאי 2012 (IDT)

שאלה בנוגע לדברים המשפיעים על דאון בפעולה[עריכת קוד מקור]

מה בעצם גורמים כוחות הגרר, הדחף והעילוי לדאון בפעולה? איזה צורת כנף אני צריך בשביל לפנות בקלות ולהיות בגובה 5 מטר לפחות? באיזה חומרים אני יכול להשתמש? ומה צריך לעשות כדי לנחות, לפנות, לעלות בגובה (כמו כן איך לשלוט על זה ממקומי מתחת לדאון)? השפעת הצורה של הכנף מבחינת כעור - מלמטה, מלמעלה, מסגרת - עגולה, חדה -מקדימה, מאחורה. אני אשמח לדעת גם אם יש עוד דברים שמשפיעים.

תודה לכול המומחים. 95.86.81.214 23:02, 20 במאי 2012 (IDT)

א. קודם כל, קעור (גיאומטריה) ולא כעור (אסתטיקה).
ב. שנית, האם כבר עיינת בדאון ? עיין גם ב-(אנ') וגם ב-(אנ'). בנצי - שיחה 03:05, 21 במאי 2012 (IDT)
עם כל הכבוד לוויקיפדיה - אם אתה מתכנן לבנות דאון אמיתי לטיסה, כדאי שתתייעץ גם עם אנשי מקצוע בנושא. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
מותר לשאול. מותר ללמוד ולקבל מושג בסיסי. אחרת, מרבית השאלות כאן מיותרות. בנצי - שיחה 18:49, 21 במאי 2012 (IDT)

איש מוזר[עריכת קוד מקור]

Whoisit.JPG

כשהסתובבתי ביום ירושלים בסביבות קו התפר בין הערבים ליהודים ליד שער שכם, הופיעו לפתע 3 חבר'ה הנראים כמו האיש שבתצלום - כמו סתם מג"בניקים פושטים, אבל מרוססים בלבן, קומפלט. יש למישהו מושג מאיזה כוכב הם נפלו, ולמה? Zivya - שיחה 00:24, 21 במאי 2012 (IDT)

[3] הידרו - שיחה 01:36, 21 במאי 2012 (IDT)
הידרו כבר ענה לך. רק אני אוסיף שהתמונה מצויינת. אולי עכשיו צריך בשבילה ערך. emanשיחה 02:03, 21 במאי 2012 (IDT)
תמונה גרועה. שימוש זול ומבזה בדמותו של חייל. לא הכל מותר בשם אמנות, ושיפוט אמנותי איננו כיסוי לדעות כאלה ואחרות על הסקלה הפוליטית, בין בגלוי, בין במרומז. בנצי - שיחה 02:46, 21 במאי 2012 (IDT)
כנראה שהרצון שלך לנגח אותי, כל כך העביר אותך על דעתך, שלא שמת לב מי צילמה את התמונה. לא נראה לי שאפשר לייחס לה את הכוונות שאתה מייחס. ובכל מקרה לא היא עומדת מאחורי המיצג. אם היית טורח לקרוא את הקישור שהידרו הביא, הייתה מגלה שהיא רק נתקלה בו היום בירושלים, וצילמה אותו.
והצילום יפה, בלי קשר לשום דעות.
ואני נתתי מחמאה.
ואתה לא צריך לבוא ברגל גסה ולדרוס את זה, רק בגלל שיש לך חשבון אישי איתי על ויכוח בעינייני פיזיקה.
וחוץ מזה, במדינה דמוקרטית מותר להשתמש שימוש אומנותי ב"דמותו של חייל", וגם כל שימוש אחר. ואנחנו עדיין מדינה דמוקרטית. עדיין. emanשיחה 03:12, 21 במאי 2012 (IDT)
א. אין לך מונופול על דמוקרטיה, ולא כל מה שמותר גם עושים. גם אין לך מונופול על שיפוט אמנותי. היה משהו מאוד מרתיע בתמונה הזו, עד כדי סלידה ואפילו בחילה. זה אני וזו דעתי, ואני מצפה שתכבד זאת.
ב. אין לי חשבון אישי איתך. לך יש. כבר אמרתי בתגובה קודמת במקום אחר, שלא פגעתי בך קודם, למרות ולמרות, ולא אתחיל בכך עתה. בנצי - שיחה 18:34, 21 במאי 2012 (IDT)
בנצי, בהנחה שהוא לא לבוש מדי אס אס, מה בדיוק הבעיה בשימוש בדמותו של חייל? דניאל תרמו ערך 09:58, 21 במאי 2012 (IDT)
מה פירוש - כי הוא הביע דעה שסותרת את שלו. והידרו - תודה על הקישור. משומה לא עלה על דעתי לחפש בגוגל. Zivya - שיחה 11:23, 21 במאי 2012 (IDT)
אני מניח שהוא ידע מראש שיש מה לחפש, וידע מה לחפש. לפחות אני נתקלתי פעם בעתבה עליו, וזכרתי שכך הוא מכונה, אבל הידרו הקדים אותי. emanשיחה 22:59, 21 במאי 2012 (IDT)
דניאל, הרחקת לכת. מותר לי לומר את דעתי בדיוק כמו לו, ואני מצפה שתגנו על הזכות הזו. תיארתי למעלה את מה שחשתי למראה התמונה. אני מקווה שאתה מבין שספקטרום התגובות האנושיות כולל גם אפשרות כזו. בנצי - שיחה 18:34, 21 במאי 2012 (IDT)
גברת נכבדה: דברי בשם עצמך, ובשם עצמך בלבד. מה פתאום את מלגלגת ונוגחת בי ? אסור לי להשמיע דיעה השונה משלו/ך ? אסור לבקר ? מי שמך ? אם אין לך משהו ענייני לומר, מוטב לך לחדול מהצהרות מתנשאות, בודאי כאלה שלא תורמות דבר מלבד להכפיש את הזולת. בנצי - שיחה 18:34, 21 במאי 2012 (IDT)
בנצי, לא זילזלתי בדעתך. שאלתי בשיא הרצינות שבעולם. דניאל תרמו ערך 00:23, 22 במאי 2012 (IDT)
ראשית, בכלל לא הבעתי דעה. שנית, מתנצלת, אף על פי שחוששתני שלא הבנת כהלכה את כוונתי. Zivya - שיחה 00:30, 22 במאי 2012 (IDT)

מסכים עם Eman, תמונה של צבייה באמת טובה. וזה שמישהו לא אוהב את הדעה שהמיצג האמנותי מייצג לא נותן את זכות להעליב את הצלם. זה בערך כמו לקרוא לכתב בעיתון טיפש על זה שהוא כתב כתבה על מפלגה שמייצגת דעה שונה משלך. 109.65.212.104 20:01, 21 במאי 2012 (IDT)

מה ההבדל בין הפרש ליחס?[עריכת קוד מקור]

תודה.

הפרש מתקבל מחיסור ויחס מתקבל מחילוק. למשל ההפרש בין 6 ל-3 הוא 3 ואילו היחס ביניהם הוא 2. דניאל תרמו ערך 10:13, 21 במאי 2012 (IDT)
אם ההפרש הוא 3 והיחס הוא 2 אז ההבדל בין היחס להפרש הוא 1 או אחד וחצי? Smiley lol.gifרוליג שיחה • אמצו חתול 10:52, 21 במאי 2012 (IDT)

האם יש הבדל בין פער ליחס?[עריכת קוד מקור]

תודה.

יחס הוא מושג מוגדר היטב במתמטיקה, כפי שהוסבר לעיל. המושג "פער" אינו מושג מתמטי, ולכן משמעותו גמישה יותר. ניתן להציג פער כהפרש (ראובן מבוגר משמעון בשבע שנים), אך ניתן להציג פער גם כיחס (גילו של ראובן כפול מגילו של שמעון). שתי הדרכים הללו אינן יעילות להצגת הפער בין הונו של מארק צוקרברג להוני - למטרה זו נצטרך להציג את הפער בסקלה לוגריתמית. דוד שי - שיחה 06:57, 22 במאי 2012 (IDT)
דוד אני מבין מדבריך שהפרש יכול להתקבל גם מחיבור (ולאוו דווקא מחיסור), וש---יחס יכול להתקבל גם מהכפלה (ולאוו דווקא מחילוק). כך הדבר?.
לא ממש. ההפרש מוגדר כתוצאת תרגיל החיסור ביניהם, והיחס מוגדר כתוצאת תרגיל החילוק ביניהם. למשל- ההפרש בין 1 ל-4 הוא 3. ניתן להציג את זה בתור תרגיל חיבור- 1+3=4 אבל אם אני צריך לגלות מה ההפרש, ואני לא יודע אותו, אני צריך לעשות תרגיל חיסור- 4-1=3. בלנק - שיחה 21:57, 22 במאי 2012 (IDT)

מישהו יכול לומר לי בבקשה...[עריכת קוד מקור]

אני מעוניין להפסיק לערוך כאן דברים. לפיכך, אני מעוניין למחוק, או לפחות לארכב את דף המשתמש שלי. איך עושים את זה? SegevAfriat - שיחה 11:56, 21 במאי 2012 (IDT)

אתה יכול לבקש מחיקת דף המשתמש בויקיפדיה:בקשות ממפעילים, ולארכב את דף השיחה- ראה ויקיפדיה:ארכוב. להבא: שאלות מסוג זה שואלים בויקיפדיה:דלפק הייעוץ. בלנק - שיחה 16:27, 21 במאי 2012 (IDT)

סופית - יגאל עמיר עלול להשתחרר מתישהו?[עריכת קוד מקור]

אחר עדויות סותרות, אשאל כאן. הבנתי שהוא קיבל 36 שנים בכלא. זה נכון?. תודה.

עמיר הורשע, ונידון למאסר עולם ועוד שש שנים על פציעת מאבטח.במשפט נוסף נידון לחמש שנות מאסר (ולאחר ערעור המדינה הוחמר העונש ל-8 שנות מאסר) על קשירת קשר יחד עם אחיו ועדני. כל העונשים ניתנו במצטבר. ערעוריו על שני העונשים נדחו. בשנת 2001 תוקן חוק שחרור על-תנאי ממאסר, תשס"א-2001, ונקבע בו שוועדת השחרורים לא תמליץ על קציבת עונשו של אסיר עולם שהורשע ברצח ראש הממשלה עקב מניע פוליטי-אידאולוגי, ולא תמליץ על מתן חנינה לאסיר כזה. עם זאת, החוק לא פוגע בסמכותו של הנשיא לקצוב את העונש או לחון את האסיר. מתוך הערך עליו. Nachum - שיחה 13:03, 21 במאי 2012 (IDT)
מאסר עולם כשמו כן הוא, מאסר ללא הגבלת זמן. הנשיא יכול להחליט לקצוב את העונש, אבל זה לא הולך לקרות. דניאל תרמו ערך 13:10, 21 במאי 2012 (IDT)
תיקון: מקובל וכך אף נקבע בחוק, שמאסר עולם הוא כ-40 שנות מאסר, כלומר במצב רגיל היה נחשב עונשו של עמיר לשווה ערך לכ-55 שנות מאסר והוא היה משתחרר בסביבות גיל 80. אם היה מנוכה לו שליש הוא היה משתחרר איפשהו מעל גיל 60, בעוד כ-20 שנה. קשה להעריך מה יהיה הלך הרוחות אז. מצד אחד, בוודאי יהיו מי שידרשו את כליאתו עד מותו. מצד שני, סביר להניח שיהיו רבים שיאמרו מספיק זה מספיק ואין צורך להחזיק בכלא קשיש בן 70 פלוס. קשה מאוד לנבא מה יהיה אז. עדירל - שיחה 13:20, 21 במאי 2012 (IDT)
תוכל לצטט את לשון החוק? דניאל תרמו ערך 13:30, 21 במאי 2012 (IDT)
טעות שלי, לשון החוק הוא שהוועדה לא תמליץ על פחות מ-30 שנה. ראה בערך מאסר עולם. עדירל - שיחה 13:41, 21 במאי 2012 (IDT)
חברים, מה פירוש "שנת 2001 תוקן חוק שחרור על-תנאי ממאסר, תשס"א-2001, ונקבע בו שוועדת השחרורים לא תמליץ על קציבת עונשו" איזו ועדה ואיזו המלצה?... אסיר ביצע פשע, נתפס, ישב בכלא, ובחלוף הזמן משתחרר לא כך?, אילו ועדות קשורות בעניין?
כאמור, מאסר עולם הוא מאסר עולם. בלי התערבות של ועדה או נשיא הוא לא משתחרר לעולם. דניאל תרמו ערך 13:47, 21 במאי 2012 (IDT)

ומה פירוש המונח "לקצוב עונש", קציבה, כידוע לי, היא מלשון קצב, כלומר, נתינת פרק-זמן. המילה לסיום היא לכלה (מלשון כלות). מה בקיצור?

כפי שהוסבר בתשובות קודמות, בד"כ מאסר עולם נקצב לפרק זמן מסויים. במקרה של רוצח ראש ממשלת ישראל - מעשה שמהותו פגיעה קשה במדינת ישראל - לא צפויה קציבה כזו, בגלל חומרת המעשה. במקרה שבו אדם ביצע רצח במטרה לפגוע במדינה, ברור שהמדינה תנהג בו בקשיחות המירבית.
לבחור שלא חתם- "ועדה" בלשון זו ועדת השחרורים. היא ועדה המונה שלושה חברים: שופט בדימוס, ועוד שניים שאיני יודע מה תפקידם (אולי גם הם שופטים) והם יכולים לקבוע על ניכוי שליש, או במקרים של מאסרי עולם- להמליץ עליו. אני לא אציין כאן דעות פוליטיות, אבל בשולי הדברים אני מוכרח לומר שלסמן חוקים כאלה, משל דמו של פלוני אדום יותר משל אחר, הם חוקים מכוערים. SegevAfriat - שיחה 20:56, 22 במאי 2012 (IDT)

אצטיל-כולין וקליטה חוזרת[עריכת קוד מקור]

האם ניתן לקלוט אצטיל-כולין (בשלמותו) חזרה לתא הקדם סינפטי?. תודה רבה. 79.179.168.115 12:54, 21 במאי 2012 (IDT)

קווים מקבילים נפגשים באינסוף[עריכת קוד מקור]

אני רוצה להבין את אמירה הזאת באופן מקצועי בשני מקרים שונים:

1) בחדו"א. למה הישר y=x+1 והישר y=x+2 ישאפו לאותו הגבול(כאילו קל לראות שהם שואפים לאינסוף, אבל המרחק בינהם קבוע, לא) ?

2) על פני ספירת רימן. שני ישרים הם טבעות מקבילות, נכון? אז אין להם אף נקודה משותפת.

ושאלה נוספת על ספירת רימן- יוצא שכל זוג ישרים שנחתך פעם אחת חייב להיחתך פעם נוספת מהצד השני של הכדור, נכון? 79.181.204.146 17:04, 21 במאי 2012 (IDT)

עד כדי אאז"נ: ישר על ספירת רימאן הוא מעגל גדול. מכאן ששני מעגלים שהם טבעות מקבילות אינם ישרים שניהם, שכן לכל היותר אחד מהם הוא מעגל גדול. אילן שמעוני - שיחה 10:01, 22 במאי 2012 (IDT)

שאלה מתמטיקה/לוגיקה[עריכת קוד מקור]

האם יתכן מצב שמישהו מסוגל לעשות 2 דברים:

1) להוכיח טענה A

2) למצוא דוגמה נגדית לטענה A

כשהוא משתמש באותם האקסיומות? אני בטוח שזה בלתי אפשרי. אבל לא מצליח להוכיח שזה בלתי אפשרי. 79.181.204.146 17:16, 21 במאי 2012 (IDT)

אקסיומה ראשונה: כל הנוצץ זהב. אקסיומה שניה: הירח נוצץ ואינו מזהב. טענה A: כל הנוצץ זהב. הוכחה: זו האקסיומה הראשונה. דוגמא נגדית: הירח. עוזי ו. - שיחה 21:34, 21 במאי 2012 (IDT)
ואין בעיה עם סתירה בין האקסיומות? ביקום בו כל הנוצץ זהב לא יתכן שיש ירח. אז הוא לא דוגמה נגדית כי הוא לא קיים. 79.179.221.159 21:59, 21 במאי 2012 (IDT)
בוודאי, יש סתירה בין האקסיומות. אחרת אינך יכול למצוא דוגמא נגדית לטענה שאפשר להוכיח. עוזי ו. - שיחה 22:30, 21 במאי 2012 (IDT)
אם אתה מסוגל להוכיח טענה ושלילתה אז מערכת האקסיומות שלך אינה עקביות. אם אתה מחליש את הדרישה שלך ודורש רק שאפשר יהיה להוכיח שיש דוגמה נגדית (אבל לא למצוא אותה) אז יש גם מערכות עקביות שיש בהן את הבעייתיות הזו (נאמר עליהן שהן לא אומגה-עקביות, אבל זה כברל מתקדמים). דניאל תרמו ערך 00:21, 22 במאי 2012 (IDT)

לפי מה נקבע הסדר באותיות המקשים באנגלית ועברית?[עריכת קוד מקור]

לפי מה נקבע הסדר באותיות המקשים (שבמקלדת המחשב) באנגלית או עברית ? 46.210.176.123 21:17, 21 במאי 2012 (IDT)

ראה QWERTY ומכונת כתיבה. הרציונל היה להרחיק בין אותיות נפוצות שמופיעות בסמיכות בטקסט כדי למנוע מהמכונה להיתקע. בברכה, MathKnight (שיחה) 21:57, 21 במאי 2012 (IDT)
תודה על התשובה ענית לגבי אנגלית; מה לגבי האותיות העבריות הסדורות שלא לפי סדר א-ב? 46.210.176.123 22:22, 21 במאי 2012 (IDT)
ראה מקלדת (כתיבה)#פריסות אזוריות שם מוסבר שזה על פי האותיות הנפוצות ביידיש. נ"משיחה • א' בסיוון ה'תשע"ב • 22:54, 21 במאי 2012 (IDT)

פונקציית חלוקה טרנסלטורית[עריכת קוד מקור]

מה משמעותה? האם היא מהווה אינדקציה למספר האנרגיות הקינטיות הנגישות לחלקיק? 109.160.250.193

אבנים על קבר[עריכת קוד מקור]

חשבתי שזה מנהג יהודי בלבד. איך מסבירים את התמונה בערך מדגר אוורס, שם מונחות אבנים רבות על קברו של נוצרי ללא כל הקשר יהודי? Ranbar - שיחה 00:18, 22 במאי 2012 (IDT)

זה מנהג קדום ביותר, קדום מהיהדות וממנו נגזרו גם המצבות, שגם הן אבנים על הקבר. ההשערה היא שהאדם הקדמון חי בחברה שנשלטה בעריצות על ידי ה"זקנים" (בני 30 ומעלה...), מהם פחדו מאוד וגם העריצו אותם, לכן, כשהם מתו קברו אותם ושמו מעליהם אבנים כדי למנוע הוצאתם מהקבר על ידי אוכלי נבלות ויש אומרים גם כדי למנוע מהם לצאת מהקבר. זו לא השערה כל כך אווילית, כפי שאולי נראית ממבט ראשון, במחקר שנעשה באנגליה, בבדיקת ארונות קבורה ישנים, שהוצאו מקברים, נמצא אחוז משמעותי של ארונות קבורה עם סימני ציפורניים על הדפנות הפנימיות, סימנים המעידים שהקבורים ניסו לצאת. בעקבות המחקר הזה ננקטו כל מיני אמצעיים, כדי להבטיח שלא יקברו אנשים חיים. זו, בין היתר, גם הסיבה שהנוצרים והרפורמים משהים את הקבורה ולא נחפזים להטמין את המת באדמה. בברכה. ליש - שיחה 06:06, 22 במאי 2012 (IDT)
ההסבר מאלף, אבל עדיין ראיתי עד עתה רק יהודים וקברים יהודים עם אבנים. בד"כ הנוצרים מניחים על קברים פרחים כשהם באים לפקוד אותם. הקבר הנוצרי היחיד שראיתי עם אבנים הוא קברו של שינדלר. Ranbar - שיחה 10:02, 22 במאי 2012 (IDT)
על הקבר של פלינדרס פיטרי יש חרסים (לפחות על גופו, על ראשו יש פורמלדהיד)! דניאל צבישיחה 10:10, א' בסיוון ה'תשע"ב (22.05.12)
תמוה בעיניי. אחוז משמעותי של ארונות קבורה עם סימני ציפורנים על הדפנות? אם אכן זה היה אחוז משמעותי יותר הגיוני למצוא הסבר אחר מאשר שאנשים נקברו בחיים. כמה מקרים כאלה שמענו?
באשר לתחילת ההסבר: יש לך מקור לכך? משום שהגם ששני המנהגים כוללים אבנים, יש הבדל מסויים בין אבנים שאמורים לגלול ארון קבורה, לבין אבנים קטנות ששמים לשם זיכרון וכבוד המת (-זה הסיבה לכך).
ובאותה מידה - אני מתקשה למצוא קשר בין "מצבה" לבין "אבנים על הקבר" להוציא את העובדה ששניהם עשויים מאבנים. המצבה מטרתה להנציח את האדם ולציין את מיקום קבורתו - ואבן היא מוצר יחסית לא מתכלה ולפיכך מועמדת אולטימטיבית לעניין הזה, בשונה מעץ, למשל. ובקיצור, מעניין אותי לראות את המקור של דבריך, באם קיים. Zivya - שיחה 11:03, 22 במאי 2012 (IDT)
צביה, אם הייתי כותב את דברי בערך, הייתי מבין את בקשתך למקור, אולם כאן, אני לא מבין אותם, אלא כהטלת ספק במהימנות דברי. אם כך אני ממליץ לך להתעלם מהם, כי איני עומד לטרוח בחיפוש מקורות עבור ספקנותך. לאחרים אני מציג כאן פטנטים שנוצרו בעקבות התופעה, פעמונים למת המתעורר וכדומה. במאמר שקראתי לא מזמן צוין שלאחר אותו מחקר בריטי על סימני הציפורניים בארונות קבורה, עשו שינוי במבנה ארונות הקבורה, כדי שניתן יהיה לפתו ארון כזה מבפנים, לא שזה עוזר לאחר שמכסים אותו באדמה... בברכה. ליש - שיחה 17:20, 22 במאי 2012 (IDT)
חלילה לי. יש לי תהיות על דבריך, ולכן מתוך סקרנות אינטלקטואלית בלבד מעניין אותי לראות את המקור שלהם, זה הכל. Zivya - שיחה 17:31, 22 במאי 2012 (IDT)
כאן בסוף, מזכירים את ארונות הקבורה עם הסריטות. בברכה. ליש - שיחה 17:47, 22 במאי 2012 (IDT)
זה מקור רק לגבי העובדה שהיו שריטות על הארונות (וגם היא בלי מקור, אבל נניח שיש, לא קריטי). אם כך, שאלותיי וספקותיי עדיין נותרו באבם. חשבתי שיש לך מקור לגבי מקור המנהג של הנחת האבנים, ואני מבינה שאלו רק השערות אישיות שלך. Zivya - שיחה 17:53, 22 במאי 2012 (IDT)

ר' כאן [4] להתייחסות של snopes למקור של ליש עם רשימת מקורות. לא קראתי את הכל אבל כתוב שהמנהג לשים משרוקיות כדי למנוע קבירה בחיים החלה רק במאה ה-19. 79.177.196.239 18:19, 22 במאי 2012 (IDT)

פיתוח תרופות[עריכת קוד מקור]

האם נכון לאמר שבכל מצב, ככל שמדד הריפוי גבוה \ ככל שמרווח הבטיחות רחב יותר אזי יתקיימו 2 התנאים הבאים?:

1.התרופה מועילה יותר. 2.לתרופה פחות תופעות לוואי מבערכים נמוכים יותר.

לא. היא תיהיה מועילה יותר מתרופה זהה שיש לה TI נמוך יותר, אבל אני משער שהממצבים האלה נדירים ובדרך כלל מדובר בתרופות דומות. אם אין זהות בין התרופות למה שאחת תיהיה בהכרח יעילה יותר? גילגמש שיחה גם אני משתתף במיזם העשור! 06:59, 22 במאי 2012 (IDT)

בלימה בירידה[עריכת קוד מקור]

נניח ואני נוסע בירידה, במהירות גבוהה (110 קמ"ש), ומגלה שהבלמים שלי אינם עובדים, האם במכונית אוטומטית חדשה ניתן להוריד הילוך באמצעות תיבת ההילוכים (לD1 או D2) או שהמחשב יימנע זאת ממני? בברכה, --איש המרק - שיחה 10:52, 22 במאי 2012 (IDT)

בהשראת התאונה האחרונה? Zivya - שיחה 10:54, 22 במאי 2012 (IDT)
כן, אני מצטער אם זה נראה טעם רע, אבל זאת שאלה פרקטית, יכול לקרות לכולנו. בברכה, --איש המרק - שיחה 10:58, 22 במאי 2012 (IDT)
קודם כל אם הנהג מקפיד על בדיקות, טיפולים ותיקון תקלות ברכב הסיכוי שהבלמים "ייעלמו" שואף לאפס. במצב שתיארת אפשר להאט בעזרת הורדת הילוכים ולבסוף בלם יד (הנדברקס), וכמובן שהאטה כזו חלשה הרבה יותר מפעולה תקינה של הבלמים.

למיטב ידיעתי אם אתה נוסע ברכב אוטומטי במהירות גבוהה ומוריד את ההילוך מ-DRIVE ל-2 למשל, הרכב לא יוריד הילוך עד אשר המהירות תרד. ניסיתי את זה לא פעם, אם כי אף פעם לא במהירות כ"כ גבוהה ולא לאורך זמן. 79.177.196.239 12:31, 22 במאי 2012 (IDT)

נראה לי שמקרה כזה כדאי פשוט להעביר להילוך סרק. לא שמתי לב לירידה. דניאל תרמו ערך 13:20, 22 במאי 2012 (IDT)
אגב, בחלק מהרכבים היום יש תיבות רובוטיות שמאפשרות להעביר הילוכים לפי החלטת נהג ולא לפי החלטת הגיר. מומלץ מאד לנצל את התכונה הזו ולהתנהל בירידות במצב המסויים הזה, בהילוכים נמוכים. אולי אפילו כדאי בתיבות אוטומטיות רגילות עם D1 ו D2 בלבד להוריד הילוך לפני ירידה תלולה וארוכה. אני לא בקיא בהשפעות של נהיגה כזו על גיר אוטומטי רגיל ולכן מציע את האפשרות בהסתייגות.
בכל מקרה, גם בתיבה רובוטית, התוצאה היא ירידה איטית למדי. מצב שאני אישית מוצא כלא בעייתי כלל. יוסישיחה 13:30, 22 במאי 2012 (IDT)
לי יש תיבה רובוטית כזו (סיאט איביזה) והיא מורידה להילוך נמוך לבד ברגע שהיא מבינה שהיא בירידה תלולה. אני יורד ככה את כל הירידות של ירושלים בלי ללחוץ על הבלם או דוושת ההאצה אפילו פעם אחת. דניאל תרמו ערך 13:34, 22 במאי 2012 (IDT)

אולי זה ידע מיושן, אבל למיטב זכרוני שימוש בבלם יד לבלימה בתנועה מסוכן מאד. יש מכוניות (חיפושית למשל) בהן בלם היד נועל את הגלגלים הקדמיים בלבד אילן שמעוני - שיחה 18:08, 22 במאי 2012 (IDT)

[5]79.177.196.239 18:13, 22 במאי 2012 (IDT)
בתיבות הילוכים אוטומטיות חדשות, בד"כ המחשב ימנע מצב של סל"ד יתר, ועלול לא להעביר הילוכים גם שדורשים ממנו, או לחילופין להעלות הילוך כאשר "מושכים" את ההילוך הקודם (אובר-רולינג). הרבה פעמים, בתיבות הילוכים אוטומטיות יש פחות הילוכים, למשל רק 4 הילוכים (במקום 5, שיש ברוב הידניות), ולכן יחס ההעברה של התיבה יהיה ארוך יותר, מה שאומר שבכל הילוך ניתן להגיע למהירות גבוהה יותר. למשל, ניתן יהיה למשוך את הילוך ראשון עד 60, הילוך שני עד 100 וכו'. לכן, ייתכן שגם ב-110 קמ"ש תצליח לשלב להילוך שני או שלישי.
בתיבות הילוכים מסוג טיפטרוניק (ודומיו), ניתן לשלוט על כל ההילוכים (ולא רק על D1, D2), אך גם בהרבה מהתיבות האוטומטיות הרגילות יש כפתור קטן על ידית ההילוכים שנקרא OD (אובר-דרייב) המבטל את ההילוך האחרון, ולכן ברכב בעל 4 הילוכים, כפתור זה יגרום לרכב לרדת להילוך שלישי (או, אם נמצאים בהילוך נמוך יותר, ימנע ממנו לעלות להילוך רביעי).
לסיכום, במקרה כזה ייתכן ואפשר להוריד הילוך גם ל-D2, או לכל הפחות ללחוץ על כפתור ביטול האובר-דרייבPoo - שיחה 19:24, 22 במאי 2012 (IDT)
גם במקרה של בלמים חדשים לגמרי ניתן להגיע לאיבוד זמני של הבלמים. זה קורה לאחר שימוש אינטנסיבי בבלמים (למשל בירידות ארוכות), ודוושת הבלמים תהיה "ספוגית" והרכב לא יבלום. הבלמים ישובו לאיתנם לאחר כמה דקות מנוחה. לכן בירידות ארוכות יש לשלב להילוך מתאים, ולהמנע משימוש ממושך בבלמים (בבלימה ממושכת, הבלמים מתחממים ומקדם החיכוך של הבלמים יורד. במכוניות ספורט, יש דרכים שונות כדי לשמור על הבלמים גם בשימוש ממושך). Poo - שיחה 19:42, 22 במאי 2012 (IDT)

מושג אחד בפיזיקה[עריכת קוד מקור]

מה המשמעות הפיזיקלית של המילים "אופרטור עם ערכים עצמיים לא מנוונים" בהקשר של קוונטים. 192.114.105.254 11:01, 22 במאי 2012 (IDT)

הכוונה היא למצב שלכל ערך עצמי יש רק וקטור עצמי (פונקציה עצמית) אחד. כאשר יש ערך עצמי עם שני (או יותר) מצבים עצמיים שונים כך ש- אומרים שהוא מנוון. בברכה, MathKnight-at-TAU - שיחה 15:25, 22 במאי 2012 (IDT)
מה המושמעות הפיזיקלית(לא רק מתמטית) של זה? בנוסף, מה זה ניוון חלקי? ומה זה הסרת ניוון? 79.179.221.159 15:39, 22 במאי 2012 (IDT)
קח לדוגמה את אטום המימן.
יש רק פתרון אחד עבור n=1 עם אנרגיה של מינוס 13.6eV
אלב עבור n=2 יש כבר 4 פתרונות. אחד עבור l=0, ושלושה עבור l=1, ולכולם אותה אנרגיה מינוס 13.6/4 כלומר מינוס 3.4eV.
כלומר לפתרון עבור n=4, יש להמילטוניאן ניוון 4. כלומר יש לע"ע הזה (האנרגיה הזו) 4 פתרונות שונים. ואגב, כל קומבינציה לינארית שלהם גם היא פיתרון. בגלל זה (אם אני זוכר נכון ולא מתבלבל) פונקציות הגל שהפיזיקאים משתמשים בהם (הרמוניות ספריות) שונות מאלה שהכימאים משתמשים בהן (אורביטלים)!
ניוון מעיד על איזושהי סימטריה. אם יש איבר ש"מקלקל" את הסימטריה, אז יש הסרה של הניוון.
למשל, באטום מימן יש סימטריה כדורית. אין שום כיוון מועדף. אבל אם נכניס אותו לשדה חשמלי (אפקט שטארק (אנ')) או לשדה מגנטי (אפקט זימן), כבר יהיה כיוון מועדף. זה כבר יקלקל לפחות חלק מהסימטריה, ויסיר לפחות חלק מהניוון. emanשיחה 19:54, 22 במאי 2012 (IDT)

מראה[עריכת קוד מקור]

בויקפדיה בערך מראה יש נוסחה אבל לא הבנתי מה היחס בין האובייקט לדמותו, ואם אפשר גם דוגמה. למשל אני עומד מול המראה מטר ממנה, הדמות שלי שתראה במראה היא כמו אדם שיעמוד ממני 2 מטר? והשאלה השנייה, קרן אור שמגיעה למראה שטוחה תהיה בניצב לקרן האור שהמראה תפלוט בעקבות הפגיעה הראשונית, למה ניצב? הרי האלקטרונים במראה יכולים לשלוח את הקרן לכל כיוון אפשרי. תודה! Meni111 - שיחה 12:08, 22 במאי 2012 (IDT)

לשאלה הראשונה: כן. 79.177.196.239 12:32, 22 במאי 2012 (IDT)
לכל כיוון אפשרי? אם זה היה כך לא היית רואה תמונה ברורה. Nachum - שיחה 14:27, 22 במאי 2012 (IDT)
בסדר הגודל שאתה מדבר אליו, (של מראות שרואים ביום יום) אין צורך להתחשב בחוקי מכאניקת הקוונטים, שהם חוקים של אקראיות. משתמשים בחוקי האופטיקה הקלאסית, שהם פחות או יותר דטרמיניסטיים. כלומר- אם קרן אור פוגעת במקום אחד, ניתן לחשב לאן היא תגיע אחרי זה. ייתכן שאם המראה הייתה קטנה באופן יוצא דופן (גודל מיקרוסקופי) היה צורך להתחשב בחוקים האקראיים, ולא ניתן היה לחשב את מיקום העצם בוודאות. בלנק - שיחה 22:05, 22 במאי 2012 (IDT)
אהלן, לא הבנתי אבל למה שהקרן תשמור על זווית קבועה, בלי קשר לסדר גודל, איך זה שהן מגיעות אליי מסודרות כמו האובייקט בו הן פגעו קודם שהגיעו למראה ולא בבלגן? תודה
ולמה שהיא תעוף בבלגאן? אם אתה זורק כדור על הרצפה למשל, הוא יעוף בתבנית קבועה ולא באופן אקראי. גם אם תשפריץ מים על הרצפה. בלנק - שיחה 23:42, 24 במאי 2012 (IDT)
נו אבל כדור זה לא פוטון, הפוטון לא פוגע באלקטרון וקופץ חזרה, אלא מסיט את האלקטרון למסלול אחר, ואז כשהוא חוזר הוא פולט אלקטרון - ככה שכשהוא פולט זה כבר לא רלבנטי מאיזה כיוון הגיע הפוטון הראשון, ומפה הבעיה.Meni111 - שיחה 00:59, 26 במאי 2012 (IDT)
החשיבה על האור כעל אוסף של פוטונים היא רק צד אחד של המטבע. בסדר גודל גדול הרבה יותר נוח לחשוב על האור כאילו הוא נע בגלים. התיאורים שקולים זה לזה- קרא את הערך דואליות גל-חלקיק. כאשר מתייחסים לאור כגל, ניתן לייחס לו חוקים פשוטים יותר, ולקבוע את כיוונו (ראה למשל עיקרון פרמה). ההתייחסות כחלקיק מסובכת הרבה יותר, מכיוון שעל פי חוקי תורת הקוונטים האור למעשה נע בכמה מסלולים במקביל. כאן כבר נכנסים למשחק מושגים מסובכים יותר, כמו התאבכות ואינטגרלי מסלול, אולם התוצאה הסופית זה, לפחות בקנה מידה כזה. בלנק - שיחה 01:21, 26 במאי 2012 (IDT)
אחלה תודה! :) אני מקווה שמתישהו יבינו כבר איך באמת בנוי אטום ומה זה אור ולא כל מיני מושגים כמו יש לאור תכונה כזו וגם כזו. עכשיו אם תוכל לענות לי על עוד שאלה זה יהיה מצוין מאוד, אור זה אנרגיה בתדירות מסוימת שעוברת בתווך שנקרא שדה אלקטרומגנטי. שמעתי שהאור נושא את עצמו ויוצר לעצמו שדה או משהו כזה, אבל אני לא מבין את זה. מה זה אומר לשאת את עצמו? אז למה מדברים על שדות שהם הם התווך?! איך יודעים שהשדה הזה קיים בכלל ולא משתמשים בו לצורך מתודולוגי בלבד ולא שהוא קיים באמת, כמו האתר בשעתו. תודה!Meni111 - שיחה 14:10, 28 במאי 2012 (IDT)
תורת השדות הקוונטית, היא השפה המקובלת של הפיזיקה המודרנית. מין דרך לאחד בין תפיסת ה"גל" לתפיסת ה"חלקיק". המונח "שדה" היה קיים גם לפני זה בפיסיקה הקלאסית, אבל במשמעות קצת שונה, או יותר מצומצמת. למשל שדה אלקטרומגנטי. אם הבנתי נכון את דבריך, אז במשפט הראשון שלך התייחסת לתפיסה הקלאסית של האור, ובמשפט השני שלך התייחסת לתפיסה המודרנית, על פיה גם האור בעצמו הוא שדה. עולם מבלבל מאוד Face-smile.svg לגבי "איך יודעים"- בדומה לתורת היחסות, גם תורת הקוונטים אינה ממש מוכחת, אבל התצפיות שלה אוששו בדייקנות רבה, ועל כן רוב (כל?) הפיזיקאים כיום מקבלים את נכונותה. בלנק - שיחה 14:34, 28 במאי 2012 (IDT)

בלימת מנוע[עריכת קוד מקור]

מה קורה אם אני נוסע באוטו ידני ב120 קמ"ש דוחף קלאץ' מכניס ראשון וזורק את הקלאץ'? 212.143.55.119 12:50, 22 במאי 2012 (IDT)

הרכב יכבה, המנוע יזעק, ואתה תסע מהר מאוד. מתניה שיחה 12:51, 22 במאי 2012 (IDT)
מן הסתם תתהפך. 18:14, 22 במאי 2012 (IDT)
לדעתי:
1. יהיה קצת קשה לשלב לראשון, בכל מקרה כנראה תשמע חריקה מההילוכים.
2. כל עוד לא זורקים ממש את המצמד, המנוע יגיע לסל"ד מאוד גבוה - וכנראה יגיע למנתק ההצתה (המנוע לא ממש יכבה), התגובה המדוייקת משתנה מרכב לרכב (בזריקת קלאצ' אולי באמת המנוע יכבה).
3. בכל מקרה יגרם נזק ישיר או עקיף (בלאי מואץ) למכלולים השונים של מערכת העברת הכוח של הרכב.
4. אין לרכב שום סיבה להתהפך.
Poo - שיחה 19:07, 22 במאי 2012 (IDT)
לדעתי "קצת קשה" זה חתיכת אנדסרסטייטמנט. בכל המכוניות שלי יצא לנסוע עליהן, לא ניתן לשלב לראשון כבר במהירויות הרבה-הרבה יותר נמוכות. חצי חציל 19:20, 22 במאי 2012 (IDT)
למען האמת לא ניסיתי לדחוף להילוך ראשון במהירויות האלה. אם משתמשים בגז ביניים אולי כן אפשר לשלב לראשון (שוב, לא ניסיתי).Poo - שיחה 19:46, 22 במאי 2012 (IDT)
אין לי מושג מה יקרה- אבל בוא תבטיח לנו שאתה לא מתכוון לנסות. זה לא נשמע טוב...SegevAfriat - שיחה 20:47, 22 במאי 2012 (IDT)
מניסיון - אכן קשה לשלב להילוך ראשון במהירויות לא מספיק נמוכות. שאלתי - למה? הרי אם דוושת המצמד לחוצה עד הסוף אז המנוע מנותק מתיבת ההילוכים, לא? חזרתישיחה 22:10, 22 במאי 2012 (IDT)
בקצרה, אמנם המנוע מנותק מתיבת ההילוכים, אך תיבת ההילוכים "מחוברת" לגלגלים, ולכן גלגלי השיניים בפנים נעים במהירות רבה, מה שמקשה על הסנכרון. אתה מוזמן לקרוא את הערך תיבת הילוכים ("תיבת הילוכים עם סנכרון"). זה די קשה להסביר על רגל אחת. אם תתעוררנה שאלות אתה מוזמן לחזור. Poo - שיחה 23:14, 22 במאי 2012 (IDT)

זה שהדבר יעשה נזק למכלולי המכונית אין ספק. השאלה האם המכונית תיבלם או לא... 89.138.12.28 16:33, 23 במאי 2012 (IDT)

בהנחה שהצלחת לשלב להילוך ראשון, שחרור הדרגתי של המצמד (לא לזרוק אותו) אכן אמור לבלום את המכונית. Poo - שיחה 18:43, 23 במאי 2012 (IDT)

למה זריקה של המצמד לא תועיל? 89.138.12.28 14:17, 24 במאי 2012 (IDT)

זריקה של המצמד תגרום לעומס פתאומי על מכלולים שונים, ואולי יכולה לגרום לכשל מיידי (שבר). בנוסף, עומס פתאומי על המנוע אולי עלול לגרום לו לדומם.Poo - שיחה 20:27, 24 במאי 2012 (IDT)

למה זה משנה אם המנוע דומם הרי שהוא עדיין יהיה מחובר לגלגלים...89.138.12.28 19:26, 24 במאי 2012 (IDT)

כאשר המנוע פועל - יש ברכב גם מגבר בלם וגם הגה כוח. כאשר המנוע מדומם, שני עזרים אלה לא יפעלו (ואולי עוד מערכות). אני לא מצליח לחשוב כרגע האם כאשר המנוע פועל הוא תורם להאטה של הרכב (אולי בדומה לאגזוז-ברקס). על כל פנים, מגבר הבלם והגה הכוח לא יפעלו (אם כי באופן עקרוני אפשר להסתדר בלעדיהם).Poo - שיחה 20:27, 24 במאי 2012 (IDT)

אני מבין שהאוטו יעצור מבלימת מנוע, בלי קשר לבלם ולהגה, וזו גם הייתי השאלה המקורית... 89.138.12.28 22:13, 24 במאי 2012 (IDT)

לא תצליח להכניס להילוך ראשון ב-120 קמ"ש. אם המטרה שלך היא לבלום באמצעות המנוע, תוריד הילוכים בהדרגה. חצי חציל 22:22, 24 במאי 2012 (IDT)
צריך להימנע מכיבוי מנוע, כי כמו שאמרו פה, זה גורם לנעילת ההגה ובעצם מאבדים לגמרי שליטה ברכב - רק הברקס פעיל, ואם הוא מקולקל זו סכנת חיים. במהירות איטית אפשר לשלב להילוך נמוך (גם ברוב תיבות ההילוכים האוטומטיות יש מצבי הילוך נמוך בשנים האחרונות), וצריך לעשות "סלאלום" עדין עם ההגה כדי להגביר את שטח המגע של הצמיגים ולהשיג חיכוך מוגבר. מעבר לזה במצב חירום צריך להגדיל חיכוך בכל דרך אפשרית - לנסוע על השוליים (כשזה בטוח), לנסוע תוך התחככות בגדר הביטחון וכו'. פה יש וידאו מעולה לעניין: [6] (החל מדקה 1:35).

windows media center סיומת קובץ[עריכת קוד מקור]

מהי סיומת קובץ של windows media center? (אם קיימת סיומת) (ניסיתי wmc [ראשי התיבות], אבל זה לא עבד). תודה--77.125.74.179 15:26, 22 במאי 2012 (IDT)

ווינדוס 7 זה wtv.גירסאות קודמות כנראה .dvr-ms רונאלדיניו המלך - שיחה 15:48, 22 במאי 2012 (IDT)

מותר לי???[עריכת קוד מקור]

מה, פשוט מותר לי להיכנס ל"ויקיפדיה: בקשות ערכים" לבחור ערך שמסומן באדום ולהכין עליו ערך? או שצריך לבקש את זה ממישהו? SegevAfriat - שיחה 20:46, 22 במאי 2012 (IDT)

לא רק מותר – אף רצוי. אביעדוסשיחה ב' בסיוון ה'תשע"ב, 20:48, 22 במאי 2012 (IDT)
כתבתי לפני התנגשות עריכה: לא רק שמותר לך, אתה גם מוזמן :). רק לשים לב לכל ערך שיש לו חשיבות אנציקלופדית, זה שהוא בבקשות זה לא מאה אחוז שהוא זכאי לערך. אם אתה לא בטוח, תוכל לשאול :). Itzuvit - שיחה 20:51, 22 במאי 2012 (IDT)

טעות בערך[עריכת קוד מקור]

אני חושב שקיים אי דיוק בערך זהויות טריגנומטריות אבל אני לא מצליח לכתוב בשיחת הערך. כתוב שם ש sin a פחות פאי נשאר sin a אך אמור להיות כתוב מינוס sin a

א) באיזה קושי אתה נתקל בדף השיחה? ב) על איזו זהות את המדבר? אולי אתה מתבלבל בין לבין  ? שתיהן מופיעות בערך זהויות טריגונומטריות. Corvus,(שיחה) 21:37, 22 במאי 2012 (IDT)

כן...

זהויות טריגונומטריות פשוטות אפשר לצייר או לדמיין בקלות באמצעות מעגל היחידה (ובגלל זה אין שום צורך לזכור אותן בעל פה). במקרה הזה קל לדמיין את הזוויות ו- ולראות שאכן יש להן אותו סינוס. דניאל תרמו ערך 22:41, 22 במאי 2012 (IDT)

איך או כיצד לוקחים גלוטמין ?[עריכת קוד מקור]

כיצד או איך לוקחים גלוטמין ?-- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

הכוונה היא כנראה לגלוטמין. ‏Ovedcשיחהאמצו ערך יתום! 12:02, 23 במאי 2012 (IDT)

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.

ילדוד'ס באוניברסיטה?[עריכת קוד מקור]

אתמול יצא לי לבקר באונ' ת"א וראיתי שם המון חבר'ה שנראו לי כמו תלמידי תיכון יא'-יב'. עלמים ועלמות בני 18-21. הקטע הוא שמבחינה כמותית זה היה הרבה יותר כדי להיות כמה "עילויים" שהתקבלו לאוניברסיטה מוקדם מהמצופה. היו שם כמה מאות כאלה, לרגע תהיתי אם אני בתיכון תל אביב במקום באונ'. מי מתנדב להסביר את התופעה.

עתודה אקדמאית? 79.177.196.239 15:16, 23 במאי 2012 (IDT)
אני מניח שנפלת על יום העשרה של תלמידי תיכון באוניברסיטה, עם הרצאה של חיים שפירא או של אסתרית בלצן. לחילופין, יכול להיות שדווקא אתמול התקיים יום פתוח או אולימפיאדה לכימיה. אגב, היום הרבה יותר פשוט מאשר בעבר לקחת קורס או שניים באוניברסיטה במקביל ללימודים בתיכון. מאפשרים זאת לתלמידים מחוננים, למצטיינים ולמיוחסים. פעם רק יחידי סגולה יכלו לעשות זאת בשעות הלימודים והשאר הופנו לאוניברסיטה הפתוחה. ליאור पॣ • ב' בסיוון ה'תשע"ב • 15:33, 23 במאי 2012 (IDT)
כיום באמת קיימות תוכניות רבות המשלבות לימודים אקדמאיים תוך כדי הלימוד בתיכון. יכול להיות שנתקלת בכנס כלשהו שלהם. ‏LightBringer‏ • שיחה 15:53, 23 במאי 2012 (IDT)

בנוגע לכנפיים של דאון[עריכת קוד מקור]

יש לי שאלה בנוגע לכנפיים של דאון אני רוצה לפנות טוב ובחדות, לשאת משקל של75 קילו לפחות, לדאות בגובה 10 מטר, לשלוט מאיפה שאני מחזיק ב-גובה וכיוון ולנחות עם גלגלים. אם למישהו יש מושג באיזה כנפיים כדאי לי להשתמש (עגולות, חדות, קעורות) בבקשה לענות.
תודה. --95.86.90.209 21:09, 23 במאי 2012 (IDT)

אופי השאלות שלך יוצר את הרושם שאתה מאמין שיש ביכולתך ללמוד בהתכתבות כיצד לבנות כלי טיס\דאיה, להציב בתוכו בן אדם חי, ולקפוץ מגובה משמעותי. בנוסף נראה שאין לך מושג באווירודינמיקה. אם אכן כך, אז אתה טועה טעות מרה, ואתה בדרך הבטוחה לפציעה קשה או תאונה קטלנית. אני מציע לך לחפש תחום עיסוק חדש או לכל היותר להתעמק ולעסוק בטיסנאות חופשית. יוסישיחה 22:46, 23 במאי 2012 (IDT)
למד את התחום והתייעץ במומחה מוסמך. מקום זה נועד לשאלות של ידע כללי ולא כהדרכה או תחליף לעצת מומחה מוסמך. קרא גם את ה-disclaimer המשפטי של ויקיפדיה. בברכה, MathKnight (שיחה) 22:49, 23 במאי 2012 (IDT)

שאלות על גרמניה הנאצית[עריכת קוד מקור]

1.מה היה מצבם של הטורקים שגרו בגרמניה בזמן המלחמה והשואה, האם הופלה הציבור הזה? 2.היתה מעין "גזרה" על נשים בדיקטטורה זו להביא תינוק "הארי בלבד" להיטלר, מישהו יכול להרחיב על זה?

אני חושב שהיה מעט מאוד טורקים בגרמניה בתקופה זו. לגבי השאלה השנייה - לא הייתה גזרה כזאת. נשים שנכנסו להריון קיבלו תמיכה מהממשלה. גילגמש שיחה גם אני משתתף במיזם העשור! 18:32, 24 במאי 2012 (IDT)

למה אנשי ההנהגה נראים גרוע?[עריכת קוד מקור]

ראשי הממשלה, נשיאים, של המדינה הזו, לא מטופחים, לא מרבים לבקר את הפלסטיקאי, עודף משקל אצל כולם (השמנה מתאימה למסוימים אך לא לאנשי הממשלה כאן אני מאמין). אני חושב שזה מעיד עליהם משהו.

זה מראה שאנשים כאן לא נבחרים על פי המראה החיצוני שלהם. יואלפ - שיחה 08:05, 24 במאי 2012 (IDT)
זה מראה גם את זה. אבל טיפוח ותזונה אינם קשורים למראה חיצוני בסיסי דווקא. לא ייתכן שאצל כל הרלוונטיים מהם, המצב יהיה דטרמינאלי.
לא לגמרי ברורה השאלה. למה פוליטיקאים לא יפים? למה שכן? הם לא דוגמנים, הם בני אדם כמו כולם ובתור נבחרי העם הם אמורים לייצג כביכול "אנשים רגילים", לא להיות כוכבי סרטי הוליווד. למה השמנה קשורה למילוי תפקידם? Corvus,(שיחה) 17:37, 24 במאי 2012 (IDT)
פוליטיקאים רבים אכן סובלים מעודף משקל. אי אפשר לומר בהכללה שכולם שמנים. פרס למשל אינו שמן. גם אולמרט לא היה שמן. זה נובע מלחץ בעבודה שלא מאפשר להם להשתתף בפעילות גופנית סדירה וסדר ארוחות לא תקין. כמו כן, ביקורים תכופים בשמחות של חברי המפלגה שבהם צריך לאכול אוכל משמין מוסיף לבעיה. בעיה דומה קיימת אצל כל בני האדם המקיימים אורח חיים יושבני ואוכלים ארוחות לא מסודרות. היה ראוי שדווקא חברי הכנסת יראו דוגמה אישית, אך למרבה הצער הדבר אינו מתקיים. אפילו קראתי בזמנו ראיון עם שאול יהלום שסיפר במילים קשות ומצערות על נסיונותיו לרדת במשקל. נסיונות שלא צלחו. רבים מאלה המתחילים דיאטה נכשלים בתהליך (יותר מ90%). יש לכך סיבות רבות ולא אכנס לזה. בכל אופן, הבעיה לא ייחודית לחברי הכנסת. פשוט הם זוכים לחשיפה גדולה בציבור ולכן זה קופץ יותר לעין. אני מקווה שהדברים האלה יתוקנו כי חבל שהם סובלים מאורח חיים לא בריא בגלל אופי העבודה. גילגמש שיחה גם אני משתתף במיזם העשור! 18:30, 24 במאי 2012 (IDT)
שואל יקר, טעות בידך. המנהיגים מטופחים. מטופחים מאוד. הן שמעון פרס והן נתניהו צובעים את שיערם, אף על פי שלשניים יש שיער שיבה. שניהם מעדיפים שיער אפור (או כסוף) על פני שיער לבן, המבגר הרבה יותר. הם כמובן אינם לבד. לפואד בן ה-76 יש שיער שחור. כמו גם מופז בן ה-63, שאמנם מקריח, אך מקפיד שלא תהיה שיערה לבנה אחת בשיערות הנותרות.
נתניהו אינו יוצא אף פעם כשהוא אינו מאופר. מזכירות במשרד ראש הממשלה עוברות הכשרה כמאפרות. ותקציב האיפור בתקופת נתניהו גדל.
נתניהו גם הסיר גידול שומן, מסיבות אסתטיות, מעורפו. ברק זכור מהסרת הפלולה. אולמרט עשה ניתוח בעפעפיים, כדי שייראה פחות רדום.
האם אהוד ברק בן ה-70 נראה רע לגילו? האם נתניהו בן ה-63 נראה רע לגילו? או פרס בן ה-88? אתה יכול להיות סמוך ובטוח שיש לכל אחד מהם סוללה של אנשי יחסי ציבור ותדמית, וכל אחד מהם נראה באופן המיטבי ביותר. (אולי חוץ מעניין הדיאטה שבו הם מתקשים לעמוד, חוץ מזה, כל עזר שיש בשוק – הוא כבר אצלם).

בחירות בשיטה הרובנית[עריכת קוד מקור]

האם השיטה באמת יכולה להיחשב לדמוקרטיה? יוצא 2 בעיות:

1) לא כל הקולות שווים. באזור עם צפיפות אוכלוסין גבוהה יותר כל קול שווה פחות.

2) וזאת הביעה המרכזית לדעתי: לא כל מי שמצביע משפיע אלא רק מי שמצביע בעד המפלגה הדגולה ביותר באזור שלו משפיע. נגיד אם באזור כלשהו 50 אלף הצביעו למפלגה א ו49.5 אלף למפלגה ב', אז כל ה49.5 אלף מאבדים את קולם. יוצא שלהם אין נציג בפרלמנט בכלל.

אז האם השיטה הזאת באמת יכולה להיחשב לדמוקרטית? 79.179.221.159 23:33, 23 במאי 2012 (IDT)

1) גודל אזורי הבחירה נקבע לפי מספר הבוחרים, לא לפי שטח האיזור.
2) חלק מהקולות תמיד הולכים לאיבוד.
בסה"כ, יש תמיד בעיות דומות במעבר מדמוקרטיה שבה כל המצביעים מצביעים על כל דבר ולדמוקרטיה יצוגית שבה בוחרים נציגים ומעבירים להם את הסמכויות. העיקרון הוא שלכל הקולות יש אפשרות שווה להשפיע, אך כחלק מהתהליך, חלק מההשפעה אובדת. יואלפ - שיחה 10:26, 24 במאי 2012 (IDT)

פירוש שמות[עריכת קוד מקור]

לשניים מחברי להקת הדג נחש קוראים שאנן סטריט ויאיא כהן אהרונוב.אשמח לדעת מה הפירוש של שני השמות האלו ומה פירוש שם המשפחה "סטריט".האם אלו השמות המקורים שלהם או שזה עברות/תרגום/משהו אחר? רונאלדיניו המלך - שיחה 15:04, 24 במאי 2012 (IDT)

שאנן זה שמו מלידה, ופירושו הוא רגוע. ויאיא זה קיצור של שמו - יאיר. אהרן - שיחה 17:49, 24 במאי 2012 (IDT)
אוקיי תודה רבה.רונאלדיניו המלך - שיחה 18:08, 24 במאי 2012 (IDT)

האם שדה מגנטי מזיק?[עריכת קוד מקור]

אני לא בקטע של פניקה מכל תופעת טבע שלא רואים בעין (הצילו, טלפון על-חוטי!), אלא שואל ברצינות. האם שדה מגנטי חזק מאוד וקבוע יכול להזיק לבריאות? האם שדה מגנטי משתנה בתדירות גבוהה יחסית יכול להזיק לבריאות? אשמח לתשובה עם מספרים ודוגמאות להשוואה. 79.179.221.159 21:09, 24 במאי 2012 (IDT)

למיטב ידיעתי שדה מגנטי קבוע, בכל עוצמה שהיא, אינו מזיק. אבל שדה מגנטי משתנה זה סיפור אחר לגמרי - הוא משרה זרם חשמלי במוליך. אם השדה חזק דיו ומשתנה מהר די הצורך הוא פשוט יחשמל אותך למוות. אילן שמעוני - שיחה 23:13, 24 במאי 2012 (IDT)
אתה מכיר שדות מגנטיים מתחלפים חזקים יותר מאשר NMR? אתה מכיר מישהו שהתחשמל מ-NMR?
כידוע לי השדה המתחלף בNMR הוא יחסית נמוך. השדה הקבוע מאוד מאוד גבוהה. 79.179.221.159 10:58, 25 במאי 2012 (IDT)

דדי[עריכת קוד מקור]

אחד החנונים שמופיע בהיפה והחנון 3 ששידורה החל כיום מציג עצמו כמי שנוהג לכתוב ערכים בויקיפדיה, שמו דדי. האם ידוע לכם מה שם המשתמש שלו בויקי?

הדבר לא ידוע, וגם אם היה ידוע, לא הייתה מתקבלת תשובה כל עוד הוא לא היה מכריז על זה בעצמו. ♠ גיל כ. (שיחה) ♠ מיפוי ויקיפדיה ♠ 07:55, 25 במאי 2012 (IDT)
אולי דדי? חזרתישיחה 23:21, 25 במאי 2012 (IDT)

עיצוב פנים של בתי חולים[עריכת קוד מקור]

בבתי חולים "מתקדמים" שביקרתי בהם, דוגמת איכילוב (הכי נפץ שם), סורוקה, בילינסון, וגם בבתי חולים בעולם שמתי לב שבה"ח, המיון למשל ובכלל, בנוי בצורה מאד יפה, מאד מרגיעה, פסיי הגוון הכחול-טורקיז שעל הקירות ועל התקרה, הווילונות, המרצפות, התאורה, הצמחייה בפינות שונות של המרחב. זה כאילו העיצוב פנים הזה נבחר בקפידה כדי שינעים את כלל המבקרים. המומחה יכול להסביר לי האם באמת יש דברים בגו?, האם סטונדטים לרפואה למשל לומדים על העיצוב הזה והאם הוא תוצר של מחקרים? ועד כמה הוא משהו רשמי באמת?

סטודנטים לרפואה לא לומדים את זה, כי הם לא עוסקים בתכנון בתי חולים, אבל ברור שאדריכלים ומהנדסי בניין חושבים על מטרת הבניין שהם בונים ועל האופן שבו כדאי לעצב אותו לפני הבנייה, ומתחשבים בכך. 109.160.167.156.

אני לא מוצא קשר בין אמירותיך. יכול להיות שמבחינה פסיכולוגית עיצוב מסוים מטיב עם השוהים והמבקרים, ואספקטים כאלה, אני אישית לא מוצא סיבה למה לא ללמד סטודנטים לרפואה, אך לא קובע שזה כך בכל האוניברסיטאות.

עובדה היא שהדבר אינו נלמד בבתי ספר לרפואה בארץ ועד כמה שידוע לי גם בחו"ל. ויקיפדיה היא לא המקום הנכון להציע שינויים בתכנית הלימודים. את הצעותיו יש להגיש למועצה להשכלה גבוהה. גילגמש שיחה גם אני משתתף במיזם העשור!
הרופאים לא מחליטים מה יהיה עיצוב בית החולים, כמו שהם לא מחליטים היכן למקם את החניון או אילו צמחים לשתול בגינה. כמו שהאדריכל או המעצב לא מרפא את הלקוחות שלו גם כשהם במשרדו.
ובכלל, אם כבר רוצים להתייחס לנקודות השקה בין מלאכת העיצוב למורכבות האנושית התחום הרלוונטי הוא הפסיכולוגיה. מחקרים פסיכולוגיים הוכיחו למשל שירוק הוא צבע מרגיע, ולכן צבעי הכחול-טורקיז, אך עיקר העיסוק בשאלה איך החלל סביבנו משפיעה על התחושות שלנו הוא בתחום העיצוב והאדריכלות והעוסקים בתחום הם ברי הסמכא בכל הנוגע לכך. אין קשר בין זה לבין רפואה, ואגב גם לא לתחום ההנדסה שהזכיר אחד המשיבים לעיל. • רוליג שיחה • אמצו חתול 14:56, 25 במאי 2012 (IDT)

על מאקו ואילוסטרציה[עריכת קוד מקור]

אני מנוי לידיעות אחרונות כבר למעלה מ12 שנה. לעומת זאת אני גם מרבה לקרוא במאקו. נראה כאילו מאקו מתאמצים מאד לדחוף לכל כתבה ImageLess שלהם, 2 תמונות אילוסטרציה לפחות של Istocphoto. למה הם עושים את זה? זה נורא אדיוטי לדעתי ולעתים גם גורם נזק לכל מיני חשודים למיניהם כי זה מגביר את האמפתיה של הקוראים ומונע שיפוט רציונאלי במידת-מה. (מעשה לא עיתונאי בעליל מצד מאקו). אשמח לדעות.

כמה זה 40 מתוך 58 באחוזים?[עריכת קוד מקור]

אני יודע שזאת שאלה אלמנטרית, אבל לא מצאתי תשובה עליה באינטרנט. כלומר, איך מחשבים את זה? 84.110.45.1 12:56, 25 במאי 2012 (IDT)

X מתוך Y הוא היחס ביניהם כלומר X/Y כדי לקבל באחוזים פשוט מכפילים ב-100.
גיל כ. (שיחה) ♠ מיפוי ויקיפדיה ♠ 13:01, 25 במאי 2012 (IDT)
ניסוח השאלה דו משמעי. ייתכן גם שהשואל מתכוון ל-40 אחוז של 58 אחוז. כאן מכפילים דווקא . דניאל תרמו ערך 17:48, 25 במאי 2012 (IDT)
לא, הניסוח אינו דו-משמעי. הוא כתב "...באחוזים". חזרתישיחה 23:16, 25 במאי 2012 (IDT)
אז? עניתי על זה בדיוק. דניאל תרמו ערך 01:37, 26 במאי 2012 (IDT)

האם המונה הזתא אמתית?[עריכת קוד מקור]

תמונה או שזה פוטושופ? 79.179.221.159 16:20, 25 במאי 2012 (IDT)

מצאתי בעזרת גוגל תמונות את כנס סולווה.הערך באנגלית קצת יותר מפורט אבל מדובר בתמונה של הכנס החמישי.התמונה אמיתית לחלוטין.רונאלדיניו המלך - שיחה 19:36, 25 במאי 2012 (IDT)

גבול של פונקציה[עריכת קוד מקור]

האם הטענה הבאה נכונה: אם הגבול של הערך המוחלט של f בנק' כלשהי הוא L, גם הגבול של f בנק' זו הוא L? תודה, 109.160.167.156

לא. נסה פונקציה שמזגזגת בין 1 ל--1. הטענה נכונה תמיד רק כאשר L=0. דניאל תרמו ערך 17:50, 25 במאי 2012 (IDT)
ייתכן שהקשר הזה מגיע מהתכנסות של טורים. לפי משפט רימן (תורת הטורים), אם טור הערכים המוחלטים מתכנס, אז גם הטור מתכנס (אבל לא בהכרח לאותו L).‏ Nachy שיחה 18:01, 25 במאי 2012 (IDT)
נחי, מה שאתה אומר נכון (באופן טריוויאלי) אבל לא קשור למשפט רימן. דניאל תרמו ערך 18:06, 25 במאי 2012 (IDT)
וואלה, לא רימן אלא מבחן לייבניץ. Nachy שיחה 18:08, 25 במאי 2012 (IDT)
זה גם לא מבחן לייבניץ. דניאל תרמו ערך 18:16, 25 במאי 2012 (IDT)
למה? נראה שזה נובע ממנו. Nachy שיחה 18:18, 25 במאי 2012 (IDT)
זה לא. יש טורים מתכנסים בהחלט שאינם טורי לייבניץ (למשל אם הם לא מחליפים סימן כל איבר) ויש טורי לייבניץ שלא מתכנסים בהחלט (כמו הטור ההרמוני המתחלף). דניאל תרמו ערך 19:22, 25 במאי 2012 (IDT)
אם לא, אז למה הרבה פעמים כאשר רוצים להוכיח גבול של פונקציה של שני משתנים, עושים קצת מניפולציות על הערך המוחלט שלה ומראים שהוא גדול מאפס וקטן ממשהו ששואף לאפס, ולכן לפי משפט סנדביץ הערך המוחלט שואף לאפס, ועל סמך זה אומרים שהגבול של הפונקציה עצמה הוא אפס? 94.159.162.36
דניאל ענה לך בדיוק על ה בתגובה הראשונה - זה נכון רק במקרה הפרטי L=0 • בברכה, אמיר (שיחה) 18:52, 25 במאי 2012 (IDT)
אני מבין, תודה לכם. 94.159.162.36

סטרואידים טבעיים בצומח[עריכת קוד מקור]

האם הצמחים ממשפחת Dioscorea מכילים בתוכם סטרואידים? קראתי את הערך בויקיפדיה האנגלית, אך כיון שהאנגלית שלי צריכה שיפור... אני לא בטוח בדברים הכתובים שם. (לפי הבנתי כתוב שם: שיש סוגים שיש בהם סטרואידים רעילים שעל ידי פעולות כימיות ניתן להופכן לסטרואידים בשימוש רפואי 46.210.168.155 17:06, 25 במאי 2012 (IDT)

100% לא מדוייק[עריכת קוד מקור]

אני מעוניין לאסוף שמות של מוצרים שלפי החוק מותר לרשום עליהם 100% טהור וכדומה, והם לא באמת 100% טהורים אלא יש בהם אחוזים זניחים של רכיבים אחרים. כמדומני שזה נכון לגבי כסף, דבש וקפה נמס. (לדוגמה: "ניתן לומר על מוצר שהוא טבעי אם הוא מכיל 98% פרי). בגדול, אני מברר את זה מפני שיש משחה שיש בה סטרואידים בכמות זניחה מאוד, אך רשום עליה שהיא ללא סטרואידים. 46.210.168.155 17:20, 25 במאי 2012 (IDT)

רבים אינם טבעיים, רוב המזונות הנאגרים בפלסטיק מקבלים מולקולות Xeno אסטרוגניות מהפלסטיק. החלב עובר פיסטור ואולי אף מקבל חומרים שונים. אם המשחה מכילה סטרואידים למרות שכתוב שאין בה (באופן גלוי ברור ונורא לכל), אז אני אישית, שאיני עורך-דין, מאמין שמדובר בהטעייה, דבר שאסור בחוק. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

נשים עם חצי ראש מגולח[עריכת קוד מקור]

מאיפה בא הטרנד החדש של נשים לגלח חצי ראש מהצד? הן חושבות שזה יפה? פעם ראשונה שריאתי את זה חשבתי שזו אישה שעברה ניתח מוח בגיל ממש שצעיר ודי ריחמתי אליה. אבל אז מסתבר שזו אופנה. יש לזה שם? מי המציא את הדבר המזעזע הזה? 79.179.221.159 23:06, 25 במאי 2012 (IDT)

לא ברור. דף החיפוש הזה בגוגל מביא אותך לכל מיני אתרי רכילות מרתקים. בלנק - שיחה 00:03, 26 במאי 2012 (IDT)
האופנה הזאת התחזקה בישראל בעקבות תספורת שעשתה המתמודדת יאנה, בעונה האחרונה של תוכנית הטלוויזיה האח הגדול.

זריקה למרחק[עריכת קוד מקור]

הזווית המיטבית (כלומר, זאת שתגיע הכי רחוק) עבור זריקת עצם למרחק היא 45 מעלות. ניתן להוכיח את זה בקלות עם חשבון דיפרנציאלי. בזמן שהשקיתי את הגינה, ניסיתי לבדוק אם החוק עובד גם לגבי המים של הצינור. מצאתי שבזרם חזק הזווית אכן קרובה מאוד ל-45 מעלות (כלומר, הצינור משפריץ הכי רחוק כשהוא בזוית של בערך 45 מעלות ביחס לרצפה) אבל בזרמים חלשים יותר הזוית המיטבית קטנה יותר. אם הזרם ממש ממש חלש (כמעט טפטוף), אז הזוית המיטבית היא כמעט 0 מעלות. כלומר, המים מגיעים הכי רחוק כשהצינור כמעט כמעט מקביל לרצפה. למישהו יש הסבר לתופעה? אולי קשור איכשהו למתח פנים? בלנק - שיחה 02:16, 26 במאי 2012 (IDT)

התנגדות האוויר? היא יותר משמעותית ממה שנהוג לחשוב, והיא משתנה ביחס לריבוע המהירות. אילן שמעוני - שיחה 07:22, 26 במאי 2012 (IDT)
אבל למה שהיא תשפיע על הזוית המיטבית לזריקה? בלנק - שיחה 13:02, 26 במאי 2012 (IDT)
אילן, תשובתך אינה עקבית עם השאלה. בלנק בפירוש מתאר בעיה עם מהירויות נמוכות דווקא, ולא עם גבוהות. בנצי - שיחה 20:02, 26 במאי 2012 (IDT)
הפיתוח שמוביל לערך הזה מתבסס על ההנחה שיש כוח אחיד כלפי מטה. עם הכוח הוא לא אחיד, החישוב לא תקף. emanשיחה 13:59, 26 במאי 2012 (IDT)
א. צ"ל "אם הכוח הוא לא אחיד". ב. מה יכול להיות לא אחיד כלפי מטה, בהנחה שהגינה שלו נמצאת על הקרקע ? בנצי - שיחה 20:02, 26 במאי 2012 (IDT)
טיפות המיים לא נופלות בתאוצה קבועה, שכן התנגדות האוויר עולה עם מהירותן, לכן שקול הכוחות אינו קבוע, גם כשהגינה נמצאת על הקרקע. אילן שמעוני - שיחה 22:28, 26 במאי 2012 (IDT)
נכון, ותוספת: הפיתוח הנ"ל מניח גם מהירות אופקית אחידה, אבל לא רק שהמהירות אינה, גם התאוטה שלה משתנה בפרופורציה לריבוע המהירות. עם הכנסת שיקולים "מכוערים" כאלה של העולם האמיתי, לא נשאר דבר מהפיתוח היפה שמדגימים בתיכון, ו-45 מעלות הן התשובה למספר מצומצם מאד של מקרים. הד"כ הזווית תהיה שטוחה במידת מה מ 45. אילן שמעוני - שיחה 19:19, 26 במאי 2012 (IDT)
א. מה "נכון" כל כך ? שנית, ראה את התייחסותי הקודמת לעניין התלות במהירות - בלנק שואל על מהירויות נמוכות דווקא !
ב. א"א להבין את העולם האמיתי ללא ניתוחם של מודלים בסיסיים מפושטים. המקרה של זווית זריקה של 45 מעלות הוא מודל בסיסי כזה. הוא מניח העדר כוחות מלבד כוח הכובד, אשר לכל צורך מעשי בתנאי הבעיה, הוא קבוע, אבל גם - יש לזכור: שהוא מניח גוף נקודתי. המים הנזרקים מהצינור אינם כאלה, משום שהם נתונים תחת השפעת מתח הפנים, הנעשה דומיננטי יותר ככל שמהירות נמוכה יותר, ותחת השפעת השכבה הקרובה לדופן הפנימית של הצינור, הצמודה אליה (זרימה לא-למינארית). בנצי - שיחה 20:02, 26 במאי 2012 (IDT)
נא ראה את סעיף (ב) בתגובתי לעיל, לאילן. בנצי - שיחה 20:02, 26 במאי 2012 (IDT)
בניסוי הנ"ל צריך לבדוק דברים נוספים, בעיקר את גובה הפתח של הצינור ביחס לברז. אם לא הקפדת על גובה זהה, אז זה האפקט העיקרי שמשפיע. לחץ מסוים בברז יביא את המים לסך הכל גובה מסוים, כולל הקטע שהמים עוברים בתוך הצינור. ‏Setresetשיחה 21:02, 26 במאי 2012 (IDT)
ויש גם הפסדי עומד, שתלויים בדי הרבה גורמים. לבנצי: הנקודה שניסיתי להעביר היא שבעולם האמיתי המודלים המכאניסטיים הפשטניים לא עובדים. הבאתי כדוגמה את התנגדות האוויר, ואין מחלוקת שיש גורמים נוספים, והרבה. זרימה למינרית איטית מצינור נפרדת לטיפות, ושטח החתך של הטיפות משתנה מספרי לכדור משוטח בהשפעת (שוב) התנגדות האוויר, וטיפה משוטחת מתחככת באוויר יותר מטיפה ספרית, ועוד ועוד, ועוד לא נגענו בזרימה טורבולנטית. זו איננה בעייה פשוטה שניתן להזניח בה את שלל הגורמים, ולקבל תוצאה קרובה מאד לתוצאה בניסוי. אילן שמעוני - שיחה 22:19, 26 במאי 2012 (IDT)
כמובן שהמודלים לא עובדים במאה אחוזים, אבל שימו לב שההתנהגות של המים עדיין צייתה לחוקים פשוטים, וגם לא חוקיות "מכוערת", אלא חוקיות סימטרית- יחס ישר בין עוצמת הזרם לזוית המיטבית לזריקה. לכן חשבתי שאולי מישהו דווקא כן יוכל לתת הסבר פשוט לתופעה. בלנק - שיחה 00:38, 28 במאי 2012 (IDT)
קראתי שוב את התיאור שלך, ונראה לי שלנקודה הכי חשובה לא התייחסנו. הפיתוח מתייחס לפגיעה במישור שגובהו כגובה נקודת הזריקה! ולפי התיאור בהחלט לא זה מה שעשית. לא עשיתי את החישוב, אבל נשמע הגיוני שככל שהמהירות קטנה יותר, כך החשיבות של הסטיה הזו מהחישוב תהיה יותר משמעותית. emanשיחה 01:14, 28 במאי 2012 (IDT)
אתה צודק! זה באמת הגיוני! כי אם המהירות נמוכה מאוד, אז הוספת רכיב אנכי לכוח היא "בזבוז"- בכל מקרה המים יעשו את רוב הדרך בנפילה אנכית. מצד שני (זו בעצם שאלה אחרת כבר), האם במערכת חסרת חיכוך הזוית המיטבית היא לא 45% בכל מקרה? נניח- אם אני יורה מתותח על ראש מגדל בעולם חסר ריק, האם הזוית המיטבית היא לא גם כן 45%? תודה רבה. בלנק - שיחה 01:28, 28 במאי 2012 (IDT)
היא לא. הביטוי הייה הרבה יותר מסובך, ותלוי ביחס בין הגובה לבין גדלים אחרים עם יחידות של מרחק (למשל המהירות בריבוע חלקי g). emanשיחה 02:16, 28 במאי 2012 (IDT)
תודה רבה לך. בלנק - שיחה 10:26, 28 במאי 2012 (IDT)

פסיכומטרי זה תמיד כולל מתמטיקה?[עריכת קוד מקור]

תודה.

כן. לפירוט הפרקים שמופיעים בבחינה ראה ערך פסיכומטרי. יש את מבחר אמי"ר, שמכיל רק את הפרק של האנגלית בפסיכומטרי ובודק רמת אנגלית, אך הוא לא מהווה חלופה לבחינה הפסיכומטרית. ‏LightBringer‏ • שיחה 11:50, 26 במאי 2012 (IDT)
אבל שים לב שבשיטה החדשה, אם אתה רוצה ללמוד משהו הומני, שקלול הציון שלך הוא עם דגש מילולי, והחלק הכמותי שווה רק חמישית מהציון. בלנק - שיחה 13:29, 26 במאי 2012 (IDT)
זאת כבר שאלה של איך האוניברסיטה שאליה אתה מנסה להתקבל משכללת את הציון שלך. ישנן אוניברסיטאות שמנתחות באופן שונה את ציון הפסיכומטרי שלך, כתלות בפקולטה אליה אתה מנסה להתקבל. ‏LightBringer‏ • שיחה 14:37, 26 במאי 2012 (IDT)
היא לא משכללת, אלא משקללת. שתי משמעויות שונות לגמרי. בנצי - שיחה 20:11, 26 במאי 2012 (IDT)
שים לב שבקרוב הבחינה תכלול גם כתיבת חיבור (המידע לא מעודכן עדיין בערך), שנחשב לחלק מאתגר בהשוואה ל"מבחן אמריקאי". אתה מוזמן להתאמן בעזרת כתיבת ערכים בוויקיפדיה.

טורי חזקות[עריכת קוד מקור]

שאלה די פשוטה ולא מובנת לי. למה:

(הכל בגבולות רדיוס התכנסות ) איך מגיעים לזה? 79.179.231.210 13:20, 26 במאי 2012 (IDT)

זה טור הנדסי. מקבלים ככה:
. ואחרי העברת אגפים . כדי לקבל את הטור השני תציב במקום x בטור הראשון. דניאל תרמו ערך 13:54, 26 במאי 2012 (IDT)

הלוגיקה שמאחורי המתמטיקה[עריכת קוד מקור]

להכפיל מספר במספר, או דבר בדבר?, מקריאתי בערך "הכפלה" אז לא קיבלתי תשובה לשונית פשוטה. כמו כן, מה זה לחלק מספר במספר?. אני גם רוצה לדעת, אם אני רוצה להבין כמות מספרית מכמות אחוזית, למשל, אם יש לי 30 ש"ח, כמה שווה 27% מתוך זה. איזו פעולה מתמטית אני צריך ולמה דווקא אותה? אתם מאד תעזרו לי.

את שתי השאלות הראשונות לא הבנתי. לגבי אחוזים. % הוא בסך הכל סימון מקוצר ל-"חילוק ב-100". 27 אחוז משמעו . בשביל למצוא כמה זה 27 אחוז של 30 ש"ח צריך להכפיל את השניים זה בזה. . כלומר 8.1 ש"ח. דניאל תרמו ערך 14:28, 26 במאי 2012 (IDT)
היי דניאל. אני שואל מה זה בעצם להכפיל משהו במשהו ומה זה לחלק משהו במשהו?. כשהכפלתי את השניים זה בזה קיבלתי 810. אבל חוץ מיזה שאני לא יודע מה פירוש המונח "להכפיל". כעשיתי את הפעולה 30 פחות 27% אכן קיבלתי 8.1. האם זו הדרך הקצרה והמקובלת לקבל תשובה לשאלה כמו זו ששאלתי (כמה הוא אחוז X מסכום Y) ?
אני עדין לא ממש מבין איזה תשובה אתה מחפש. כפל וחילוק הן פעולות מתמטיות מופשטות שממדלות שינויים בכמויות. המכפלה של כמות a בכמות b מייצגת את הכמות של a פעמים b. החלוקה של a ב-b מייצגת את מספר הפעמים שהכמות b נכנסת בכמות a. אני מניח שאתה כבר יודע את כל זה. לא עשית פעולה של 30 פחות 27 אחוז. הפעולה היחידה שעשית היא פעולת כפל. הכפלת את 30 ב-27% (שזה 0.27). זה תמיד יעבוד ככה. דניאל תרמו ערך 16:44, 26 במאי 2012 (IDT)
אני שואל מה הפירוש "המילוני" של המונח "הכפלה". מה זה "להכפיל"?.
במובן המצומצם - כפל הוא חיבור מתמשך. 8 כפול שבע פרושו שמונה+שמונה....+שמונה כשיש שבע "שמונה" בשרשרת. לכן גם המונח שמשתמשים בו ביסודי לכפל- "פעמים". אילן שמעוני - שיחה 19:15, 26 במאי 2012 (IDT)

יעקוביאן[עריכת קוד מקור]

יש לי תחום D שהוא ואני רוצה לחשב את האינטגרל . אני עושה החלפת משתנים .

ועכשיו השאלה- איך עושים את היעקוביאן? זה או אחר חלקי זה? לפי מה זוכרים? 79.179.231.210 15:27, 26 במאי 2012 (IDT)

ראה את הערך יעקביאן. כלל אצבע לזכור הוא כאילו להשתמש בכלל השרשרת של נגזרות ודיפרנציאלים: . בברכה, MathKnight (שיחה) 15:42, 26 במאי 2012 (IDT)
לא ממש הבנתי. אני מתלבט בין לבין ורוצה איזה קונספט שיגיד לי חד משמעית איזה מהם מתאים למקרה שלי. 79.179.231.210 16:01, 26 במאי 2012 (IDT)
אני חושב שהאנלוגיה הייתה ברורה. נניח יעקביאן של 2 משתנים ל-2 משתנים. הוא יהיה
.
אזי ושים לב שיש לך "כלל צמצום" וזה כלל אצבע נוח לזכור איזה מטריצה יש לחשב. בסופו של דבר, זה הכל הכללה של כלל השרשרת לנגזרות חלקיות. בברכה, MathKnight (שיחה) 19:27, 26 במאי 2012 (IDT)

the prince of this world[עריכת קוד מקור]

אחד מכינויו של השטן בברית החדשה הוא "the prince of this world". איך תירגמו זאת בעברית? "נסיך העולם הזה"? האם ככה זה מופיע? 79.179.231.210 16:37, 26 במאי 2012 (IDT)

בברית החדשה (בגרסה שאני ראיתי כאן) המשפט מופיע כך: "כָּעֵת הַמִּשְׁפָּט שֶׁל הָעוֹלָם הַזֶּה; כָּעֵת יֻשְׁלַךְ הַחוּצָה שַׂר הָעוֹלָם הַזֶּה" הוא מופיע כשר העולם. Itzuvit - שיחה 16:49, 26 במאי 2012 (IDT)

קיום[עריכת קוד מקור]

שאלה מאוד פילוסופית. מה ההבדל בין "קיים" ל"לא קיים"? האם פייה שקיימת בפנטזיה האנושית לא קיימת? האם "קיים בתודעה" לא מגדיר קיום? אם התודעה האנושית היא לא חלק מהמציאות - אז האדם מכיל "רכיב" שמעלה אותו מעל ליקום בו הוא חי? אחרת, (אם התודעה היא כן חלק מהמציאות) - מה מבדיל בין פייה שאני חושב עליה לבין כיסה שאני יושב עליו? 79.183.216.61 17:53, 26 במאי 2012 (IDT)

שאלה מצויינת. אני שמח שחשבת עליה. והשאלות הפילוסופיות המתבקשות הן: האם תחושת השמחה שלי באמת קיימת? האם זו באמת שאלה? והתשובות הפרקטיות הן כמובן 1. אין פיות, 2. יש כסא. בפעם הבאה שתנסה לשבת על כסא שבעצם לא היה שם ותשמע זעקת כאב של פיה שנפלת עליה ושברת לה את הכנף, תחזור אלי ונמשיך את הדיון מנקודת המוצא החדשה. יוסישיחה 18:00, 26 במאי 2012 (IDT)
מה שאתה אומר הוא שמוחשיות היא זו שמגדירה קיום? אבל כמו שאתה נתת דוגמה- שמחה, עצב או חברות זה דברים שאי אפשר לשבת עליהם, אבל יש להם השפעה ברורה על המציאות( ניתן להבחין בין חוסר שמחה לבין שמחה). אני מסכים שמוחשי (כלומר ניתן לקליטה על ידי אחד החושים) יכול להיות מוגדר כ"קיים" מבחנתי. אבל לא הוכחת "אם ורק אם". "לא מוחשי" לא גורר "לא קיים". לפי מה אני יודע שמקל שאני מדמיין לא קיים ומקל שאני מחזיק ביד כן קיים? נכון שאני לא יכול להרביץ עם מקל שאני מדמיין, כי הוא לא מוחשי. אבל האם זה גורר שהוא לא קיים? 79.183.216.61 18:15, 26 במאי 2012 (IDT)
האם הוא חייב להיות בהכרח קיים או לא קיים? מה עם החתול של שרדינגר שהוא גם קיים וגם אינו קיים, כל זאת תוך כדי היותו ניסוי מחשבתי, משמע שאף חתול קיים לא היה חלק מהניסוי, ואילו הניסוי אכן התקיים, ורגע, תנו לי שנייה, התקיים עכשיו בשנית. אז מסקנות הניסוי שהתקיים ברגע זה הוא שאותו חתול שלא קיים במציאות, הוא גם קיים וגם לא קיים.
אגב, הפיה הגיעה אלי עם הכנף השבורה שלה, התיישבה על כיסא שבניתי מחוויות שמחות של יום אתמול ומיררה בבכי. היה לי כל כך עצוב לראות אותה ככה שגם אני התחלתי לבכות. את הדמעות שזלגו לי על הלחיים הרגשתי במו אצבעותיי. הן היו רטובות ומלוחות ולא ניתן היה לערער על קיומן, כך שהיתה לי הוכחה שכל הסיפור הזה אכן אמיתי. 19:52, 26 במאי 2012 (IDT)
המוסכמה שאנו פועלים לפיה - גם אם רעיונית איש מאיתנו לא מקבל אותה כאמת - היא שמה שממשי ניתן למדידה על ידי כל אדם (זה מוציא מהעסק את הפייה שלך, לצערי). כמו אפלטון, אני חושד שהמציאות היא אשלייה, אבל נהיר לי מנסיוני שהאשלייה הספציפית הזו מכאיבה מאד אם מתעלמים מכלליה. אני מניח ששיקולים דומים (גם אם לא נוסחו באופן מוצהר ממש) מנחים כל אדם. אילן שמעוני - שיחה 22:33, 26 במאי 2012 (IDT)
ברור כי הפיה לא מוחשית (או ממשית אם יש הבדל). אבל לא ברור למה זה גורר שהיא לא קיימת? הרי יוצא שדבר שאינו קיים משפיע על המציאות( אני יכול לבכות על מותו של גיבור ספרותי שהוא פרי פנטזיה והדמעות יהיו ממשיות). הלא זו סתירה? 79.176.216.189 23:18, 26 במאי 2012 (IDT)
שום דבר לא ברור. זו מוסכמה, ויש לה סיבות, ובזה העניין מתחיל ונגמר. 23:31, 26 במאי 2012 (IDT)