ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון181

דפי ארכיון של הכה את המומחה
ארכיון כללי
1	2	3	4	5	6	7	8	9	10
11	12	13	14	15	16	17	18	19	20
21	22	23	24	25	26	27	28	29	30
31	32	33	34	35	36	37	38	39	40
41	42	43	44	45	46	47	48	49	50
51	52	53	54	55	56	57	58	59	60
61	62	63	64	65	66	67	68	69	70
71	72	73	74	75	76	77	78	79	80
81	82	83	84	85	86	87	88	89	90
91	92	93	94	95	96	97	98	99	100
101	102	103	104	105	106	107	108	109	110
111	112	113	114	115	116	117	118	119	120
121	122	123	124	125	126	127	128	129	130
131	132	133	134	135	136	137	138	139	140
141	142	143	144	145	146	147	148	149	150
151	152	153	154	155	156	157	158	159	160
161	162	163	164	165	166	167	168	169	170
171	172	173	174	175	176	177	178	179	180
181	182	183	184	185	186	187	188	189	190
191	192	193	194	195	196	197	198	199	200
201	202	203	204	205	206	207	208	209	210
211	212	213	214	215	216	217	218	219	220
221	222	223	224	225	226	227	228	229	230
231	232	233	234	235	236	237	238	239	240
241	242	243	244	245	246	247	248	249	250
251	252	253	254	255	256	257	258	259	260
261	262	263	264	265	266	267	268	269	270
271	272	273	274	275	276	277	278	279	280
281	282	283	284	285	286	287	288	289	290
291	292	293	294	295	296	297	298	299	300
301	302	303	304	305	306	307	308	309	310
311	312	313	314	315	316	317	318	319	320
321	322	323	324	325	326	327	328	329	330
ארכיון מתמטיקה
1	2	3	4	5	6	7	8	9	10
ארכיון פיזיקה
1	2	3	4	5	6	7	8	9	10
ארכיון ביולוגיה
1	2	3	4	5	6	7	8	9	10
ארכיון פסיכולוגיה
1	2	3	4	5	6	7	8	9	10

דף זה הוא דף ארכיון של דיון או הצבעה שהסתיימו. את המשך הדיון יש לקיים בדף השיחה של הערך או הנושא הנידון. אין לערוך דף זה.

---

שאלה פשוטה בקומבינטוריקה

מה מספר האפשרויות לחלק 7 כדורים שונים לשני סלים, 4 כדורים בסל אחד ו-3 בסל שני?אני מניח שהתשובה כרוכה בחישוב המקדם הבינומי אבל ממש אשמח אם המגיב יוכל לכתוב את ההגיון מאחורי הביטוי (כיצד מגיעים לביטוי הספציפי הזה של המקדם הבינומי) ולא רק את התשובה עצמה. תודה מראש.

אם אין חשיבות לזהות הסלים (כלומר אין מבדילים בין המצב בו יש ארבע כדורים בסל מספר 1, למצב בו אותם ארבע כדורים נמצאים דווקא בסל מספר 2), אז התשובה היא אכן המקדם הבינומי ${\tbinom {7}{4}}={\tbinom {7}{3}}$. זאת משום שאפשר לכל מה שצריך הוא לבחור את ארבעת הכדורים שיהיו יחד (או לחלופין, את שלושת הכדורים שיהיו יחד. בשני המקרים המקדם הבינומי זהה). אם יש לסלים זהות, אז צריך להכפיל מספר זה ב-2, כי הסל עם ארבעת הכדורים יכול להיות הראשון או השני. הסבר לנוסחה למקדם בינומי מצויה בערך מקדם בינומי. דניאל • תרמו ערך 19:09, 29 באפריל 2012 (IDT)

אני מבין את ההגיון שבשימוש בנוסחה כאשר צריך לבחור k מתוך n, כמו בדוגמה של 3 שחקנים מ-11 שמובאת בערך. אבל בשאלה הנ"ל לא בוחרים k מתוך n אלא מחלקים את ה-k עצמים באופן מסוים בין שני סלים. במה מתבטא הקשר בין שתי הבעיות? 94.159.188.250

כשאתה מחלק משהו לשתי קבוצות, אתה לא באמת צריך לבחור את האיברים בכל קבוצה. מספיק שתבחר את האיברים של הקבוצה הראשונה, וזה מיד קובע לך מי יהיו האיברים בקבוצה השנייה. דניאל • תרמו ערך 19:26, 29 באפריל 2012 (IDT)

ובמקרה הכללי, כאשר מחלקים k כדורים ל-n סלים עם n1 כדורים בסל הראשון, n2 בשני וכו' נכון לומר שמספר אפשרויות הסידור הוא ${\tbinom {k}{n1}}$ כפול ${\tbinom {k-n1}{n2}}$ כפול ${\tbinom {k-n1-n2}{n3}}$ וכך הלאה עד שמגיעים למספר הסלים הכולל? 94.159.188.250

כן - כאשר הסלים ממוספרים (כלומר יש "סל ראשון וסל שני", ולא סתם "סל אחד וסל אחר"). המכפלה הזו נקראת "מקדם מולטינומי" (משום שהיא מופיעה בפיתוח של $\ (x_{1}+\cdots +x_{t})^{k}$). עוזי ו. - שיחה 19:59, 29 באפריל 2012 (IDT)

תודה רבה, 94.159.188.250

האם טלמרקטינג חוקי

האם יש חוק שאוסר להתקשר לאנשים הביתה ולנסות למכור להם מוצרים? מהו החוק? 79.181.207.145 19:33, 29 באפריל 2012 (IDT)

אני לא עורך דין, אבל ב"חוק הספאם" כתוב: ”לא ישגר מפרסם דבר פרסומת באמצעות פקסימיליה, מערכת חיוג אוטומטי, הודעה אלקטרונית או הודעת מסר קצר, בלא הסכמה מפורשת של הנמען...” Nachy • שיחה 13:00, 1 במאי 2012 (IDT)

כלומר, מה שאסור הוא 'חיוג אוטומטי', אבל טלמרקטינג מותר.

שאלה קטנה בלשון

למה ה"ט" במילה "תאורטי"? ה"ת" זו th ואיתה אין לי בעיה. במילה "תיאוריה" שהיא שם עצם שמנו גוזרים את התואר אין שום "ט". אני הייתי אומר "תאורי". 109.65.219.241 21:51, 29 באפריל 2012 (IDT)

זו מחלת התרגמת, לא? התרגום הוחל לא על התואר מתוך שם העצם (הגזירה שאתה עשית, ואני חושד שבצדק) אלא על התואר עצמו - Theoretical. ‏109.65.9.22 22:46, 29 באפריל 2012 (IDT)

אי אפשר לתת הטיה עברית למילה תאוריה. --אלעזר - שיחה 00:14, 30 באפריל 2012 (IDT)

למה לא? היסטוריה - היסטורי (ולא היסטוריקי), תאוריה - תאורי (ולא תאורטי). 109.65.9.22 03:14, 30 באפריל 2012 (IDT)

אם תגגל את המילה -תאור- תראה שהיא כבר תפוסה. תוספת האות ט מאפשרת ליצור מילה חדשה. Nachum - שיחה 12:27, 30 באפריל 2012 (IDT)

סנוביות

האם לשמוע מוזיקה קלסית ולהגיד "כל המוזיקה המודרנית היא רעש/בלוף/זבל" נחשב ללהיות סנוב? או אולי זה מצביע על איזה טעם ושמיעה מוזיקלית מיוחדת שאין לי? 109.65.219.241 17:08, 30 באפריל 2012 (IDT)

• על טעם ועל ריח קשה להתווכח, אבל פסילת כל המוזיקה המודרנית היא טעם קיצוני מאוד ונדיר מאוד. גם המוזיקה הקלאסית הייתה מודרנית בזמנה, ולא נוצרה עם בריאת העולם.

בנוסף, במוזיקה המודרנית קיימת השפעה חזקה וברורה מהמוזיקה הקלאסית, כך שלא מדובר בשני עולמות שונים.

זה לא מה ששאלתי. שאלתי האם זה נחשב לסנוביות? 79.180.219.56 11:28, 4 במאי 2012 (IDT)

ממה שהבנתי מהערך סנוב אכן מדובר בסנוביות. הסיבה לכך היא שאם אדם מגדיר את המוזיקה המודרנית כ"רעש" או "בלוף" או "זבל" (במיוחד זבל) הרי שהוא מתנשא באנינות טעם שבין טעמו האישי לבין טעמם של אחרים. לכן, לעניות דעתי, מדובר בסנוביות.SegevAfriat - שיחה 02:28, 10 במאי 2012 (IDT)

עקרון פעולה מינימלי בחדוא

היום בהרצאה בחדוא 2 (אינפי' במספר משתנים) המרצה אמר שאם שמים כדור על צלע של הר המתואר על ידי $z=f(x,y)$ אז הוא יתחיל להתגלגל על המישור המשיק להר בנקודת הכדור ובכיוון של ההיטל של הווקטור $(0,0,-1)$ על אותו המישור. והוא אמר שהדבר נובע מחשבון ווריאציות ועקרון הפעולה המינימלית.

אני כבר עברתי מכניקה אנליטית ככה שזה לא נשמע לי ג'יבריש. אבל אני רוצה להבין מה הסיבות לטענה "הכדור ינוע בכיוון היטל של הכוח $(0,0,-1)$ על מישור המשיק".

אגב, אפשר גם הוכחה חדו"אית טהורה. רק בלי כוחות פעולה ותגובה של ניוטון (אז זה מאבד את הטעם). 79.177.104.62 17:23, 30 באפריל 2012 (IDT)

יש בטענה הזו שני עקרונות נפרדים: (1) אפשר לקרב את הפונקציה למישור; (2) אם הכדור היה מונח על מישור משופע, הוא היה מתגלגל בכיוון ההיטל של הוקטור $(0,0,-1)$. לאיזו טענה אתה מבקש הסבר? עוזי ו. - שיחה 21:39, 30 באפריל 2012 (IDT)

השני. נניח שאני מאמין שלמשטח יש מישור משיק בנקודה בה יש כדור. 79.177.104.62 22:04, 30 באפריל 2012 (IDT)

על הכדור פועלים בסך-הכל שני כוחות: כח המשיכה והנורמל למישור. מכיוון שהכדור מוגבל למישור המשיק, פעולת הנורמל אינה יכולה לבוא לידי ביטוי, וכח המשיכה פועל דרך ההיטל שלו על המישור (הרכיב השני שלו, המאונך למישור, עסוק בלהיות מנוטרל על-ידי הנורמל). עוזי ו. - שיחה 02:14, 1 במאי 2012 (IDT)

אמרתי שלא רוצה להיכנס להיבטים ניוטוניים. בלי כוחות- רק אילוצים. למה תנועה דווקא על המישור המשיק ולמה דווקא על ההיטל של $(0,0,-1)$ על אותו המישור? 192.114.105.254 10:45, 1 במאי 2012 (IDT)

גבולות חוזרים

לפי מה שהבנתי, אם הגבולות החוזרים קיימים ושונים => לא קיים הגבול הכפול מה קורה אם הגבולות החוזרים לא קיימים?

לדוגמא: (lim(x->0 y->0) xsin(1/y) + ysin(1/x

הגבולות החוזרים לא קיימים, אבל הגבול הכפול קיים ושווה ל-0

אשמח אם מישהו יוכל לעזור לי להבהיר את הענין. תודה :) Alexis - שיחה 19:19, 30 באפריל 2012 (IDT)

חלוקה מנהלית בארצות הברית, בחירות ועוד

כחובב ג'ון גרישם חיפשתי בויקיפדיה מידע על חלוקה למחוזות ונפות, מערכות הבחירות לכל המשרות הממשלתיות (שופטים, שוטרים, שריף) ואיך זה עובד כלומר מה הסמכות ומרחב השליטה של התפקידים האלו. ראיתי בערך על המשפט בארצות הברית שמצויין שיש בתי משפט קטנים אבל לא כתוב איזה ואיך הם מחולקים. גם בערך על יום המשפט בארה"ב לא כתוב כלום על זה. 46.116.172.85 20:52, 30 באפריל 2012 (IDT)

לגבי איך בתי המשפט מחולקים, אני חושב שזה שונה ממדינה למדינה.

לגיב החלוקה האדמינסטרטיבית, כל מדינה מחולקת למחוזות ([[[:en:County (United States)|Counties]]). חלוקה יותר עדינה היא כנראה כבר ברמה המוניציפלית, אבל אני לא בטוח.

בכל אופן, אני בד"כ לא אוהב את השימוש בשם "נפה" למונחים מחוץ לישראל. זה איכשהו לא נשמע טוב. eman • שיחה • ♥ 21:14, 30 באפריל 2012 (IDT)

אני חייב להבין משהו

אם מדינת ישראל כבשה בשנת 67 את הגדה המערבית מירדן, אז על סמך מה טוענים אנשים מסוימים שמדינה זו גזלה את מדינת פלסטין מהעם הפלסטני? אם השטח נכבש מהירדנים, שהיו אדוניו הרבה לפני מדינת ישראל, אז למה אינה מבקשת אותו חזרה אליה ולמה מציגים את זה כאילו השטח הוא שטח פלסטיני אם הוא בסופו של דבר ירדני?

ושאלה נוספת ברשותכם, למה החזירו את סיני, ואת הגולן ואת הגדה לא?. ממש תעזרו לי עם השאלות האלה. ולמי שלא מבין לא נכון, אני כן בעד בית לאומי, ביטחון, שגשוג, טכנולוגיה, ושמחת חיים לעם הפלסטיני. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

אקדים ואומר: אני לא מתיימר לספק את "התשובה" לשאלות, אלא רק את מה שידוע לי וכפי שאני תופס את הדברים.

השאלה לגבי 67 קצת חוטאת למטרה. בכ"ט בנובמבר 1947 התקבלה באו"ם החלטה לחלק את ארץ ישראל לשתי מדינות: יהודית וערבית. אז פרצה מלחמת העצמאות. בסיומה הייתה בשטח ארץ ישראל מדינה אחת – ישראל. אם רוצים לומר שמדינת ישראל "גזלה את מדינת פלסטין מהעם הפלסטיני", אז הדברים מתייחסים ל-48 ולא ל-67: על שטחים שהיו אמורים להיות חלק מהמדינה הפלסטינית קמה מדינת ישראל. (לשם הפשטות אפשר להשוות את המפה שבראש הערך תוכנית החלוקה למפה בערך מלחמת העצמאות#תוצאות המלחמה).

לגבי השאלה השנייה; את סיני "החזירה" ישראל למצרים במסגרת הסכם השלום בין ישראל למצרים. בין ישראל לסוריה לא נחתם הסכם שלום, וכך "נותרה" רמת הגולן בידי ישראל. בין ישראל וירדן נחתם הסכם שלום, אולם במסגרתו נקבע שהגדה לא "תוחזר" לירדן. בברכה, אצטרובל - שיחה 03:39, 1 במאי 2012 (IDT)

עד כה ידוע לי שבאו"ם התעסקו ב"מדינה יהודית" בלבד (מעניין אותי לדעת את הלך הרוח של הדברים שם), ולא התעסקו שם במדינה ערבית, כי כזו כבר היתה, ירדן. הרי גם עד 67 השטח היה בשליטת ירדן. מעניין גם למה ירדן לא רצתה את השטח שנכבש ממנה בחזרה... אז גם אם הקדמת אותי ל48, איך ניתן לאמר שפלסטין נגזלה לידי לישראל?, הרי זו היתה ירדן שנכבשה, לא "מדינת פלסטין"... ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

א. לא בדיוק. חשוב לזכור: יהודה ושומרון מעולם לא היו חלק מירדן מבחינה מדינית, אלא דווקא תחת כיבוש של צבאה מאז 1948. אזור זה יועד לחלוקה מדינית בין תושביה היהודיים של ארץ זו, לבין תושביה הערביים. בשלב מסויים, בניגוד להבטחות קודמות שלו, החליט המלך עבדאללה להתערב צבאית, והמלחמה הסתיימה עם גבולות המבוססים על תוצאותיה. זה מסביר במידה רבה את הקלות בה המלך חוסיין 'ויתר' על חבל ארץ זה לטובת תושביו הפלסטיניים, אחרי מו"מ מדיני שלא הסתיים, בינם לבינינו. לפני כל הבנה של תהליך היסטורי, יש להכיר קודם את כל העובדות הקשורות בו.

ב. כך גם לגבי חלקים מסויימים בעיר העתיקה בירושלים. הירדנים כבשו את כולה ב-48, בניגוד להסכם שהיה קיים קודם לכן לגבי רובעיו. את זה 'כולם' שוכחים, או שלא יודעים.

ג. שאלת בפנייתך המקורית למה מתנסחים בצורה כזו או אחרת. קוראים לזה התנסחות מגמתית, שמטרתה לשרת אג'נדרה מסויימת. העובדות חשובות פחות, או שאינן נחשבות. בנצי - שיחה 11:02, 1 במאי 2012 (IDT)

1. בהמשך להיסטוריה של היהודים בישראל, תנועת הציונות הובילה מהלך להקמת מדינה יהודית בישראל. האו"ם אישר ב-1947 חלוקת הארץ לשתי מדינות, יהודית וערבית - היהודים קיבלו את ההצעה בשמחה, ואילו ההנהגה הערבית בחרה לתקוף את המדינה היהודית כדי להקטינה או להשמידה. הפסד הריבונות הערבית באותה תקופה כתוצאה מניצחון ישראל - הוא באחריות ההנהגה הערבית, שיזמה מלחמה והפסידה. מאז ועד היום מנסים למצוא פתרון מוסכם למצב המורכב של הפלסטינים. 2. אם משחקים ב"מי היה בשטח לפני", אז היהודים היו במזה"ת לפני כולם. 3. הקבוצה היחידה שרוצה לנהל באמת את הגדה היא העם הפלסטיני. 4. סיני הוחזר למצרים במסגרת הסכם שלום. הגולן משמש כלי במו"מ לשלום עם סוריה, והגדה מול הפלסטינים. נקווה שהשלום יתקרב ויגיע, אמן. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

ולא לשכוח את רצועת עזה - שטח מא"י המנדטורית שנכבש ע"י מצרים ב-1948. מצרים לא דרשה את החזרת השטח הזה במסגרת הסכם השלום. יואלפ - שיחה 08:39, 1 במאי 2012 (IDT)

יהודים לא היו במזרח התיכון לפני כולם. דניאל • תרמו ערך 12:49, 1 במאי 2012 (IDT)

יהודים לא היו בכלל לפני כולם. Nachy • שיחה 12:56, 1 במאי 2012 (IDT)

למה כוונתכם? הלא יהודים היו כאן לפני כל עם אחר ששרד כעם עד היום. אילן שמעוני - שיחה 14:27, 1 במאי 2012 (IDT)

גם הערבים חיים במזרח התיכון כבר אלפי שנים. דניאל • תרמו ערך 14:30, 1 במאי 2012 (IDT)

מה שמשעשע זה שלעיתים משתמשים במחקרים גנטיים (שנויים במחלוקת ומאוד לא חד משמעיים, עד כמה שאני יודע), לפיהם יש קשר גנטי בין יהודים בפזורות שונות לבין עצמם ולבין הפלסטינים, כדי לבסס את התזה לפיה היהודים הם כולם צאצאי העם היהודי שחי במזרח התיכון הקדום. מה שמשעשע בשימוש הזה הוא שבין השאר הוא מראה, כביכול, כי גם הפלסטינים קשורים גנטית לעם היהודי.

שורה תחתונה - יש אתוס ציוני, לפיו העם הציוני הוא צאצא ישיר וברור של העברים הקדמונים ובהמשך של היהודים שגלו לאחר חורבן בית שני, ויש אתוסים חלופיים (ניתן לקרוא על אחד מהם בערך שלמה זנד).

דוגמא אחת לבעייה באתוס הציוני היא שלאחר חורבן בית שני המשיכו להתקיים חיים יהודיים עשירים בארץ ישראל, ועד כמה שאני מבין - הרעיון לפיו כל היהודים הוגלו הושאל מהנצרות, שם הוא שימש כראיה לעונש שקיבלו היהודים בעקבות דחייתם את ישו. זנד טוען, בין השאר, כי הרבה מהיהודים בארץ נשארו בה והתאסלמו לאחר הכיבוש הערבי, וצאצאיהם הם הפלסטינים דהיום. יוסאריאן • שיחה 14:39, 1 במאי 2012 (IDT)

אתה מציג את זנד כעוד תזה, אבל בעיניי גישת המוצא צריכה להיות שונה. כלומר, מבחינה היסטורית אין שום סיבה להניח שהיה קולקטיב מוגדר שהמשכו הישיר בימינו נקרא "העם היהודי". העובדה שזה כתוב בתנ"ך היא ראיה קלושה למדי לכך. Nachy • שיחה 15:19, 1 במאי 2012 (IDT)

מה זאת אומרת? ברור שבשנת 0 לספירה (שנה אקראית שלגביה יש עדויות ברורות), היה קיים בא"י עם דובר עברית, שעבד בבית המקדש שבירושלים את אלוהיו, ונקט רבים מהמנהגים אותם אנו נוהגים כיום (סוכות, פסח וכיו"ב). ברור גם, שרוב היהודים בכל זמן נתון בעולם לאחר שנה זאת לא היו מתגיירים (בניגוד נניח למתנצרים או מתאסלמים). הויכוח היחידי הוא על הנקודה בהיסטוריה ממנה אתה יכול להצהיר שקיים "עם יהודי" או "בני ישראל", אתה יכול לטעון שמדובר ב300 לפנה"ס או ב1000 לפנה"ס לפי הטעם ההיסטורי שלך, אבל קשה לטעון שכשהרומאים כבשו את א"י לא היה פה עם יהודי. ואם יש משהו בטוח, זה שהטענה שניסית לסתור לא מופיעה בתנ"ך. בברכה, --איש המרק - שיחה 16:32, 1 במאי 2012 (IDT)

גם בהנחה שאכן ישב פה עם מאוחד והומוגני בתקופה זו, קשה מאוד לראות את מה שמכונה העם היהודי בימינו כהמשכו. Nachy • שיחה 17:19, 1 במאי 2012 (IDT)

נראה שגם לך עשוי להיות כשל. מה אתה תופס כ"המשך" של עם? אביעדוס • שיחה ט' באייר ה'תשע"ב, 17:37, 1 במאי 2012 (IDT)

כדי לברוח מדיון חמקמק זה, פשוט אומר שהקשר של מה שמכונה היום "העם היהודי" למה שנהוג לכנות "העם היהודי" בעת העתיקה, אינו גדול מהקשר של הנוצרים או המוסלמים אל אותו קולקטיב (קולקטיב ספק אמתי, כאמור). Nachy • שיחה 18:23, 1 במאי 2012 (IDT)

מעניין. יש לך מקור לרעיון הזה? או שזה אך מקרה שאנשים פזורים בעולם קראו לעצמם יהודים, קיימו בקירוב מצוות אותה דת, למדו אותו תלמוד וכך הלאה? עניין מקרי, בלי ספק (שהרי אתה מדבר על כך בפסקנות גמוראה, זו האמת ואין בלתה). בטח זה איזשהו אפקט ממטי מגניב. שב וכתוב על זה ספר. אילן שמעוני - שיחה 19:10, 1 במאי 2012 (IDT)

אני לא יודע איזה קשר אתה מחפש, וגם איזה תקופה בדיוק אתה מכנה העת העתיקה, אבל במשך ה-2000 שנים האחרונות, יהודים בכל העולם, שמרו על מנהגים מסויימים, למדו עברית, כתבו ספרים בעברית, והתכתבו בעברית, כך שיהודי אירפה למשל, הכירו את השולחן ערוך ואת הרמב"ם. העובדה שיהודים בפולין, בא"י, באיטליה ובמרוקו, יכלו להתכתב בשפה משותפת ולדון על מנהגים משותפים אומרת דרשני. בנוסף לכל זה היהודים גם שמרו על ייחוד מול הסביבה ולא נטמעו בה, וזה מספיק בשבילי כדי להגדיר אותם כעם. איזה קשר יש בין הצרפתים של היום לגאלים או בין ערביי ישראל לפלישתים או לארמים? הדת שונה, השפה שונה, המנהגים שונים. בברכה, --איש המרק - שיחה 18:32, 1 במאי 2012 (IDT)

לאילן שמעוני - אתה מעביר ביקורת על הפסקנות כביכול של נחמן, שעה שאתה כתבת לעיל הודעה עם משפטים שמתחילים ב"ברור ש", ביחס לדברים שאינם ברורים כמסתבר ("ברור גם, שרוב היהודים בכל זמן נתון בעולם לאחר שנה זאת לא היו מתגיירים..." - יש חולקים על כך). יוסאריאן • שיחה 10:14, 2 במאי 2012 (IDT)

ליוסאריאן אני רק שאלה - איפה אמרתי את מה שאתה מייחס לי? לא שאני חולק על המשפט שאתה מייחס לי, אבל אני לא רואה איפה טענתי אותו. בניסוח שהבאת זה, כדבריך, פסקני מדי. החלף את ה"ברור" ב"מאד לא סביר" ובא לציון גואל. אילן שמעוני - שיחה 04:55, 3 במאי 2012 (IDT)

אפנה את המתדיינים לערך ניתוק הזיקה שכתבתי. בנוסף, לגבי רצועת עזה, נספח להסכם השלום בין ישראל למצרים קובע שבמקום יוקם שלטון עצמי אוטונומי. Kulystab • שיחה • גן עדן, גיהנום, או הובוקן... עד חג המולד • ט' באייר ה'תשע"ב • 12:28, 1 במאי 2012 (IDT)

תגובה כללית

זה דיון שחורג מהנושא של הפסקה כאן, אבל אכתוב תגובה כללית אחת אחרונה. אשתמש בקהילת הפלאשמורה כאנלוגיה. לצורך הדיון אניח שהם אכן צאצאי יהודים, וכן לא אביע בכלל דעה מוסרית ומשפטית על העלאתם לישראל.

ועכשיו - לעניין: מי שמכיר את הקהילה הזו יודע שהקשר התרבותי\דתי\פילוסופי בינם לבין יהודים אורתודוקסים "רגילים" הוא קלוש. הקהילה הזו כל כך שונה מהאורתודוקסיה היהודית במדינת ישראל, עד שאני דיי משוכנע שעם מספיק רצון טוב הם היו יכולים להשתלב בכל קהילה אורתודוקסית ששייכת לדת מונותאיסטית. למעשה אם אתיופיה הייתה מדינה מפותחת ומשגשגת הם בכלל לא היו עולים לישראל אלא נשארים שם, נטמעים והופכים להיות אתיופים רגילים.

האנלוגיה הזו ממחישה טוב עד כמה קהילה יכולה להשתנות במהלך תקופה יחסית קצרה בת מאות ספורות של שנים ואף פחות מכך. מכאן עולות שתי מסקנות: הראשונה היא שמוצא יהודי משותף לא אומר שקיים בהכרח בהווה קשר תרבותי\דתי\פילוסופי רציף בין קהילות שונות ברחבי העולם (ולכן עקרונית גם הנוצרים יכולים להיות המשכו של מה שמכונה העם היהודי ההיסטורי, לא פחות מהיהודים המודרניים), והשנייה היא שאין לטעון למוצא גזעי או אתני משותף של קהילות רק בגלל שבהווה יש קשר תרבותי\דתי\פילוסופי ביניהן (ולכן עקרונית גם היהודים בימינו לא מוכרחים להיות בעלי מוצא משותף אחד).

וכעת לעובדות שציינתם קודם: הטענות שבמשך 2000 שנים קהילות יהודיות ברחבי העולם למדו תלמוד, שמרו שבת, קיימו את אותן מצוות ושמרו על השקפת עולם דומה - פשוט אינה נכונה. השונות בין הקהילות עליהן אתם מדברים הייתה עצומה. ברוב מוחלט של ההיסטוריה היהודית הקהילות הללו אפילו לא ידעו מה זו "דת" במובן אליו אתם מתכוונים, עולם הערכים והתרבות שלהם היו מנוגדים, הם לא הסכימו על ספר מכונן אחד, ולצורך הדוגמה, מי שכונו "יהודי צרפת" חשו קרבה רבה הרבה יותר לצרפתים מאשר ליהודי פולין (למעט תקופות של פרעות). מסיבות שונות (כמו אנטישמיות, פרעות והתנכלויות, קהילתיות והרגלים שמרניים חזקים) במהלך ההיסטוריה נוצרו קשרים מלאכותיים בין הקהילות הללו, ומאוחר יותר קשרים אלה נתפרו בתפרים היסטוריים גסים ישירות לתנ"ך ולמיתולוגיה המונותאיסטית. יהודי מזרח-אירופה אינם יהודים במובן שיהודי מרוקו יהודים. אלה קהילות שונות שיד הגורל המטורפת, המשעשעת והמפתיעה קיבצה אותן למקום אחד.

כיום ברור שהתלמוד וההלכה כפי שהתקבעה (בצורה אקראית כלשהי) הם הקווים שמנחים את רוב היהודים האורתודוקסיים, אבל מדובר בהשתלטות של כת יהודית אורתודוקסית מסויימת (וסליחה על המילה "כת") על המיתוסים היהודיים שבכלל לא היו משותפים לשאר הקהילות היהודיות. כת זו, שהייתה שלטת בעיקר במזרח אירופה (אולי גם בג'רבה ומקומות מסוימים במרוקו, וגם זה רק בתקופות מאוד מאוחרות) הצליחה להתגבש ולהפוך למעין עמוד שדרה לעם חדש ומודרני שקיבץ תחת כנפיו מאות סוגים של קהילות שגם אם אי פעם היו יהודיות במובן כלשהו, הן עוצבו מחדש לחלוטין.

לסיכום: הנורווגים הם צאצאי הנורדים, אבל לטעון שהתרבות שלהם היא נורדית במובן העמוק של המילה זו שטות. הם כולם מערביים, עם שאריות תרבותיות מהמיתולוגיה הנורדית. כך גם העם היהודי בימינו; בחלקינו אנחנו אולי צאצאים תרבותיים של התנ"ך, אבל לא נשאר מזה הרבה, ובטח שלא נשאר מזה יותר ממה שנשאר לנוצרים ושאר המונותאיסטים. אגב, למעשה ככל הנראה העם היהודי ההיסטורי התגלגל לנצרות, היהדות והאסלאם שמהווים יחד דת מונותיאיסטית אחת אודותיה התנ"ך מדבר. (אגב, בהודו, לדוגמה, יש שמתייחסים ליהודים ולנוצרים כאל שתי כתות של אותה דת). Nachy • שיחה 19:45, 1 במאי 2012 (IDT)

כל זה טוב ויפה, אבל הצבת פה עובדות משל הן עובדות מוכחות, אף על פי שאני בטוחה שהם מעוררות דיון נרחב בקהילה המדעית. מן הראוי לסייג את דבריך, או מוטב לספר בשם מי אתה אומר אותם, דכתיב ”כל האומר דבר בשם אומרו מביא גאולה לעולם”. TZivyA • אהמ? • 19:58, 1 במאי 2012 (IDT)

לא אספק מקורות לקביעות שקבעתי, כי אין לי כוח לזה ואני לא חייב - זה לא מרחב הערכים. תבחרי אם השתכנעת או לא.

אגב, הן לא מעוררות דיון נרחב בקהילה המדעית. הקהילה המדעית הרלוונטית - קרי: המחלקות להיסטוריה של עם ישראל, מחשבת ישראל, פילוסופיה יהודית, משפט עברי וכדו' - שבויות כולן בידי חוקרים בעלי קונספציות. אין מחקר מדעי אובייקטיבי במדעי הרוח, ועאכו"כ במדעי הרוח של עם ישראל. Nachy • שיחה 21:09, 1 במאי 2012 (IDT)

מה שאתה כותב פשוט לא נכון. רב הדומה על השונה בקהילות היהודיות השונות, וזה שהן התפתחו עם הזמן, ונוצרו ביניהן ניואנסים זה בהחלט הגיוני - בהתחשב בכך שהם היו פזורים במקומות שונים בעולם ובתרבויות רבות - החל באירופה הנוצרית, עבור בספרד הנוצרית-מוסלמית וכלה בארצות המזרח בלב קהילות ערביות. לטעון שכל שינוי קטן במנהגים קוטע רצף היסטורי של עם היא שטות גמורה. טענת טענה דומה בעבר והצבעתי על הכשל בה: זה כמו לטעון שאחרי המהפכה הצרפתית בה הופל המלך והוקמה רפובליקה, העם הצרפתי חדל להיות צרפתי ונהפך לעם חדש שאין קשר בינו למקורי. בברכה, MathKnight (שיחה) 21:25, 1 במאי 2012 (IDT)

ואם אתה מסתמך על שלמה זנד, דע לך שהוא משענת קנה רצוץ. זה כמו שתסתמך על תדי כ"ץ בטענה שחיילי צה"ל ביצעו טבח בטנטורה. בברכה, MathKnight (שיחה) 21:25, 1 במאי 2012 (IDT)

צביה, ראי לדוגמא באיזה שצף-קצף תוקפים אנשי הרוח בנורבגיה את יוהן גלטונג. מה הוא בסך הכל אמר? שאין לשלול קשר בין המוסד לבין אותו רוצח המונים תוצרת בית, בלי לבדוק אותו ביסודיות. זו טענה הגיונית מאד. אין לשלול אף טענה מתקבלת על הדעת בלי לבדוק אותה ביסודיות. מדוע מוקיעים אותו הנורבגים כאנטישמי? נמצאנו למדים שהמבחן אינו בסבירות הטענות, אלא באחידות הקריטריונים; ושהגיון עקום אינו סוג של הגיון, אלא לפעמים סוג של אנטישמיות. עוזי ו. - שיחה 21:46, 1 במאי 2012 (IDT)

אנטישמיות יכולה להביא לכל מיני סוגי הטיות: לטענות שאינן סבירות באופן אובייקטיבי וגם לסובייקטיביות בקבלת טענות שסבירות במידה מסוימת. אין קשר הכרחי בין אנטישמיות לבין התוצאות המחקריות שאליהן היא מובילה.

הרמז שלך להטיה אנטישמית בדבריי לא מוצלח, כי התגלמות האנטישמיות היא דווקא לטעון שהיהודים הם גזע מובחן ואחיד. Nachy • שיחה 21:55, 1 במאי 2012 (IDT)

יש קשר בין אנטישמיות ל"תוצאות המחקריות" שכן רוב ה"חוקרים" האנטישמיים מזייפים תוצאות וכותבים שקרים בעבודות המחקר שלהם כדי לקדם שנאת יהודים ולהסית נגדם. התגלמות האנטישמיות היא לא בטענה שהיהודים הם גזע, אלא בטענה היא שהם תתי-אדם, "אסון האנושות", האחראים לכל צרות העולם ושצריך להשמיד את כולם. בברכה, MathKnight (שיחה) 22:00, 1 במאי 2012 (IDT)

לא נכון. אנטי-שמיות: נגד הגזע השמי. נכון שזה גזענות, אבל לא כל גזענות היא אנטישמיות. TZivyA • אהמ? • 22:02, 1 במאי 2012 (IDT)

לא כל מלה מסגירה את מובנה בפרוק מילולי. כמו שהידרופוביה אינה פחד-ממים אלא כלבת, אנטישמיות אינה אנטי-שמיות אלא שנאת יהודים. זה מובן המלה במקורה, אצל חוקר גרמני מהמאה ה19. אילן שמעוני - שיחה 23:09, 1 במאי 2012 (IDT)

מכיוון שהדברים שנכתבו לעיל אודות הפלאסמורה עתידים להיות מאורכבים בארכיון ולהופיע בתוצאות חיפושים בגוגל, אעיר רק שמדובר בדברי הבל ורעות-רוח. הם אינם מעידים דבר על הפלאסמורה, כי אם על בורותו של הכותב המתיימר כביכול להכיר את הקהילה הזו, את אמונותיה, כוונותיה הנסתרות ומידת זיקתה לתורת משה. דווקא הערכתי אותו יותר. עם שאר דבריו אני מסכים פחות או יותר, רק תמוהה בעיניי הבחירה להכפיש את הפלאסמורה כדי להמחיש את טיעוניו. ליאור पॣ • י"ג באייר ה'תשע"ב • 17:15, 4 במאי 2012 (IDT)

א. אני ער לבחירה שלך להתמקד בקהילה זו. עם זאת, במה היגדים אחרים שלו, גם בהקשר דומה, שונים מהתייחסותו הלא מבוססת לקהילה זו ? יש בדבריך רמז להסכמה עם היגדים בעייתיים לא פחות אחרים.

ב. מנקודת מבט אחרת, אין לי ספק שלא מקובלת עליך גישה המשתקפת באמירה: "לא אספק מקורות לקביעות שקבעתי, כי אין לי כוח לזה ואני לא חייב . . .". בנצי - שיחה 18:17, 5 במאי 2012 (IDT)

א. כל השבת אני אכול חרטה על הנימה התוקפנית בדבריי הקודמים, כך שממש אין לי חשק להוסיף עליהם דברי ביקורת נוספים. פרט לכך, אני בהחלט מסכים עם טענתו כי מוצא משותף או דימיון תורשתי אינם ערובה לזהות לאומית או אתנית משותפת. אין בסיס ביולוגי למושג קבוצה אתנית, זו בסך הכל עוד זהות משותפת מדומינת שמאפשרת לאנשים זרים לשתף פעולה. במקום להפנות אותך למאמרים ולספרים העוסקים בלעדית בכך, אסתפק בהפניה כללית לסדרת ההרצאות של ד"ר יובל הררי בקורס מבוא להיסטוריה עולמית, שעובדו לספר המצליח קיצור תולדות האנושות.

ב. התגובה שציטטת דווקא מצאה חן בעיניי עוד מקריאה ראשונה. אמנם בדף זה נוהגים להשיב כהלכה ובאדיבות לשואלים, אך לאור הלהג הכללי וחוסר הקשב ההדדי האופייניים לפתיל המסוים הזה, עדיף לשחרר כאן קיטור וללכת לכתוב ערכים, עם מקורות אמינים כמובן. תימוכין נוספים לצדקת דרכו ניתן למצוא במורד הפתיל, שם הוצאו מהקשרם היגדים שציטטתי לערך יהודים, עם הפניה למאמר של גיל עצמון ועמיתיו. ליאור पॣ • י"ד באייר ה'תשע"ב • 22:08, 5 במאי 2012 (IDT)

תגובה בשביל שימור האווירה הטובה: בנצי, כבר בתחילת דבריי לא טענתי שמה שאני אומר מבוסס על מחקר מעמיק ולא אמרתי שמדובר בטענות מדעיות מקובלות, אלא בדעתי האישית בלבד. (אגב, הסיבה לכך היא שבדברים כל כך כלליים קשה מאוד למצוא טענות מדעיות מדויקות). עוד יותר מכך, עליך לשים לב שגם הטענות הנגדיות אינן מבוססות יותר מאשר אלו שלי, אלא רק נעימות יותר לאוזן שמרנית.

ליאור, מבלי להתייחס לשאלה ההיסטורית של קהילת הפלאשמורה (שאני בטוח שאתה מכיר טוב ממני), כן חשוב לי להסב את תשומת לבך שלא טענתי שלא מדובר ביהודים או שאין להם זיקה לאלוהים ולמה שמכונה תורת משה, ואני בכלל לא מתיימר לקבוע שום דבר לגבי האופי של הקהילה. כן כתבתי שהזהות הדתית והתרבותית שלהם רחוקה מספיק מזו של האורתודוקסיה המזרח-אירופית, לצורך העניין, כדי להדגים את האלסטיות של המונח "עם".

לגבי התגובה שלי לצביה - אכן ראוי היה שתיכתב בנימה נעימה יותר, אבל כן כדאי שתדעו שתגובה זו הייתה חלק מדיונים יותר ארוכים שהיו לי איתה ומהתכתבויות לא-מעטות. Nachy • שיחה 22:31, 5 במאי 2012 (IDT)

הערה צוננת

לא מצאתי אף ראיה לטענתו של עוזי ו. לעיל שיוהן גלטונג הותקף על דבריו האנטישמים על-ידי אנשי רוח במדינתו נורבגיה. עוזי ו. - שיחה 02:19, 6 במאי 2012 (IDT)

מחקר גנטי

שבירה מעניין ומשכיל שNachy מכריז שהמחקרים הגנטיים שקבעו קשר בין הפזורה היהודית למקור במזה"ת "שנויים מאד במחלוקת". הם לא. המיינסטרים של המחקר הגנטי מקבל אותם כעובדה - למשל לואיג'י קאוואלי-ספורצה, מייסד תחום חקר האוכלוסיות הגנטי. המחקר היחיד שאני מכיר שטוען שיהודי הפזורה לא קשורים למזה"ת קיבל peer reviews איומים, למשל מהגנטיקאי קאסים איוב מאונ' אוקספורד שקשה לחשוד בו באהדה יתרה לעניין הציוני.... קיצורו של עניין, כל אדם שמקבל את שיטת האייגנוקטורים לחקר תולדות אוכלוסיות מקבל את זה שמקור הפזורה היהודית במזה"ת, שהיהודים שמרו, בנוסף על המסורת והדת על זהות אתנית - לא ככל בל-יעבור אבל ככלל (מדובר על חדירת 30% סמנים גנטיים מקומיים). אילן שמעוני - שיחה 23:06, 1 במאי 2012 (IDT)

דווקא לא אני הכרזתי כך. אני לא מכיר את הנושא ואין לי דעה בו. Nachy • שיחה 00:27, 2 במאי 2012 (IDT)

עכשיו איבדתי אותך לגמרי. אתה טוען שרק במקרה אוכלוסיה ממוצא מזרח תיכוני, פזורה ברחבי העולם, היא זו שנקראת בשם הקיבוצי יהודים? ללא מקור משותף? או שהזהות לשיטתך נמוגה עם השנים? או משהו אחר? 79.183.39.162 06:42, 2 במאי 2012 (IDT)

אני טוען שהמונח "עם יהודי" (ולמעשה המונח "עם" בכלל) הוא גוש פלסטלינה כל כך גמיש, עד שלקשור בין העם היהודי המודרני לעם היהודי הקדמון הוא מעשה חסר בסיס. Nachy • שיחה 12:39, 2 במאי 2012 (IDT)

אז אתה שולל את קיומה של זכות להגדרה עצמית לרוחב כל האנושות? זה לא עקר? אנשים חשים צורך בזהות קיבוצית, אנשים תמיד חשו צורך בזהות קיבוצית. אנשים מתמידים בייצור / אימוץ / וואטאבר זהויות קיבוציות לאורך כל ההיסטוריה. בלי לערוך גנטית את המין האנושי זה לא ישתנה. אנחנו יכולים לנפנף עוד אלפי שנים בטענות שזה בעייתי ועדיין זה ימשיך להתקיים ויהיה הכלל, בעוד צדיקים כמוך ואלברט איינשטיין ישארו כהערות שוליים תמהוניות (אך מלאי כוונות טובות כרימון). אילן שמעוני - שיחה 04:48, 3 במאי 2012 (IDT)

אגב, אנחנו ערבים, ואין לי שום בעייה עם זה. לערבים - המוסלמים והיהודים - הסטוריה מפוארת שקל להתגאות בה. השבר שחל עם חיסול האמפריה הערבית בידי המונגולים הוא שהוליד את ההווה העלוב, נקווה שזה יעבור מתישהו. מבחינה גנטית אנחנו קרובים במיוחד לכורדים, אבל גם מהפלסטינים אנחנו לא רחוקים - וזה הגיוני לגמרי. כשהרומאים פיזרו אותנו בכל רחבי האימפריה הרומית, הם לא טרחו עם הכפריים, שנשארו כאן, התאסלמו, התערבבו עם ערבים מחצי האי ערב שהרומאים ייבאו על מנת לחסום את אפשרות החזרה שלנו. אילן שמעוני - שיחה 23:17, 1 במאי 2012 (IDT)

אכן יש הסכמה בקרב חוקרי הגנטיקה האבולוציונית שיש קשר גנטי הדוק בין מרבית הקהילות היהודיות בעולם. דניאל • תרמו ערך 00:39, 2 במאי 2012 (IDT)

בערך יהודים יש פרק שלם שמביא המון מחקרים שונים בנושא דמיון גנטי בין קהילות יהודיות שונות ובינן לבין פלסטינים, כורדים ואחרים, לא כולם מוצגים בצורה ברורה מספיק.

פרט מעניין ולא ממש ברור נמצא במשפט "...לאור זאת הציעו החוקרים כי הגיורים ההמוניים בתקופה ההלניסטית והרומית של ארץ ישראל הביאו לשינוי משמעותי במטען התורשתי של ששת מיליון היהודים שחיו בתחומי הקיסרות הרומית". מישהו יודע במה מדובר? יוסאריאן • שיחה 12:47, 2 במאי 2012 (IDT)

כן, פחות או יותר. קיימות ראיות, שאישורן דורש מחקר נוסף, לקיום שתי חטיבות אתניות *קדומות* אצלנו. אחת אחידה יותר גנטית ועתיקה יותר, ושנייה אחידה פחות. שתי החטיבות בבירור מקורבות זו לזו. הפירוש המתבקש על פי ההיסטוריה המוכרת (Nachy יקרא לזה "האתוס המקובל" או משהו כזה) היא שהחטיבה העתיקה, האחידה יותר, היא תוצר של גולי בבל שלא נטלו חלק בשיבת ציון. החטיבה האחידה פחות, המאוחרת יותר, מיוחסת על פי פרשנות זו לאוכלוסיית שיבת ציון שספחה אליה ספיחים שונים בכמה מאות השנים משיבת ציון עד לריסוק האוכלוסיה היהודית בארץ ישראל. ראוי לזכור שבינתיים מדובר במדגם קטן וללא תוצאות דומות במדגמים גדולים הרבה יותר זוהי השערה בלבד, שיש לה ראיות מסוימות, אך עדיין לא הוכחה של ממש. אילן שמעוני - שיחה 04:30, 3 במאי 2012 (IDT)

תודה על ההסבר, מעניין מאוד. מה שלא הבנתי עדיין אלו שלוש נקודות - 1. למה הכוונה ב"גיורים המוניים" - לא הסברת ממש, אא"כ אלו הספיחים. 2. מתי בדיוק התרשח אותו "ריסוק אוכלוסיה" - אף פעם לא הצלחתי להבין את זה, וזנד מציע הסבר טוב בהרבה מהמיתוס הכוזב במובהק של גלות רומי. 3. כשאתה כותב "ללא תוצאות דומות במדגמים גדולים הרבה יותר" - אתה מתכוון שבניסויים בהם נלקחו יותר דגימות לא עלתה התאמה דומה במטען הגנטי? זה לא מראה שהמדגם הקטן העלה תוצאות לא מהימנות? יוסאריאן • שיחה 14:43, 3 במאי 2012 (IDT)

משעשע שאתה מעדיף את "התיאוריה" של זנד, שאין לה מקורות וכולה השערות, על מה שכן קיים בתיעוד הראשוני. קח למשל את "קדמוניות היהודים" של יוספוס פלאויוס. מתואר שם רצח עם שערכו הרומאים ביהודים, כולל תיאורי טבח, שיעבוד ומה לא. זה גם מסתדר עם המדיניות של הרומאים שתועדה למקרים אחרים, למשל התראקים. את המדיניות ניתן לסכם כ"במקרה והאוכלוסיה מרדנית ואינה מוכנה לקבל את הפקס-רומאנה, טבח בהם, הגלה את מהניצולים את כל מי שיודע לספור עד 10, ויבא אוכלוסיה נאמנה מחוץ לגבולות האימפריה, אוכלוסיה שכמהה לשלום ולשגשוג הרומאיים". כל העדויות הראשוניות מעידות על זה בדיוק.

אמנם אני מצטט בכל מקום את השערת פיאלקובסקי, שכולה השערות ואין לה סימוכין. אבל להגנתי אומר ש א. אני תמיד מקדים ואומר שאין לה סימוכין וכ"ו, ב. היא ממש, ממש מגניבה.

אין לי שמץ מה הכוונה ב"גיורים המוניים" - לא אני כתבתי את הפסקה ההיא. פירשתי את החלק שאני כן מכיר. לגבי השאר אולי תצטרך לשאול את המשורר (בדוק של מי העריכה ההיא) למה התכוון.

לגבי 3, אני מתכוון שזה המחקר הראשון שניסה לבדוק אם יש משפחות סמנים גנטיים (haplogroups) בתוך האוכלוסיה היהודית. כל המחקרים האחרים (שאני מכיר) חיפשו אם יש משפחות סמנים גנטיים יהודיות, ואם יש קשר בינן למשפחות סמנים מהמזה"ת. שני אלה אוששו במחקרים על מדגמים גדולים, ולכן מקובלים על המיינסטרים. יקח זמן עד שההשערות לגבי קבוצות בתוך העם היהודי תאוששנה או תופרכנה במדגמים כאלה - חסרים עוד שני סדרי גודל פחות או יותר.

ואחרון חביב - האוכלוסיה שנשארה בארץ עברה שינויים גדולים הרבה יותר משעברה אוכלוסיית הגולים. העדות לכך היא שחדירת סמנים גנטיים זרים עומדת על 30% בכלל לכלל היהודים, אבל על 60% לפחות לפלסטינים. רוב העם הפלסטיני הוא צאצאי מהגרים ממאתיים השנים האחרונות. שים לב שזה לא שולל, לדעתי לפחות, את הזכות הפלסטינית. זה מעמיד אותה בפרופורציה מול זכות היהודים. אילן שמעוני - שיחה 11:29, 4 במאי 2012 (IDT)

שבירה - מי היה כאן קודם

ואם לחזור לתחילת הדיון הזה - שם מצדיק יואלפ את הציונות בכך ש"היהודים היו במזה"ת לפני כולם" אבל הרי כל האישושים הגנטיים לכך שמקור העם היהודי במזרח התיכון מתבססים על השוואה עם הגנום של הפלסטינים, מכך בעצם אפשריות שתי מסקנות, שלא מתיישבות עם האג'נדה הציונית:

א. מוצא היהודים בחצי האי ערב.

ב. מוצא הפלסטינים בארץ ישראל.

בכל אחת מהשתיים לא מסתמן שיש ליהודים בני ימינו זכות על ארץ ישראל יותר משיש לפלסטינים (או הערבים תושבי ארץ ישראל, איך שבא לכם לקרוא להם). הטיעון היחיד שניסה לתקוף את זה דיבר על "עם ששרד עד היום כעם" - אבל לא ברור למה למי ששרד כעם, ואפילו הומוגני, יש יותר זכויות מאשר למי שנשאר פה ושינה תרבותו. יוסאריאן • שיחה 12:56, 2 במאי 2012 (IDT)

אני יכול לדבר רק בשם עצמי: אני לא שולל את זכות הפלסטינים, אבל אני כן מחייב את זכותנו. מנקודה זו השאלה היא אם אנו חיים בשלום או בהתכתשות בלתי פוסקת על המקום. כרגע זה המצב, ולעניות דעתי לא באחריותנו, או לפחות לא בעיקר באחריותנו. אבל מצבים כאלו טבעיים כאן: הפרסים והעירקים מתכתשים אלפי שנים. במזרח התיכון לא פותרים סכסוכים, אלא מנציחים אותם. אני אופתע מאד (לטובה) אם אגלה בדרך פלא שבעוד 300 שנה יהיה כאן שלום בין יהודים לערבים, בין דרוזים למתואלים למרונים, בין עלאווים לסונים, בין בדואים ולפלסטינים. אילן שמעוני - שיחה 17:28, 2 במאי 2012 (IDT)

שבירה

היות ונראה שקצת סטינו מהנושא, אמשיך הדיון המקורי: למה הבריטים רצו להפוך את הגדה למדינה ערבית בפני עצמה?, למה הם לא הסתפקו בכך שירדן תשלוט באזור זה?. בשביל מה צריך את מדינת פלסטין אם ירדן היא המדינה השלטת בשטח, והמפותחת גם כן?

הבריטים דווקא לא היו מעוניינים בכך. עמדתם היתה שמוטב שהשטחים הערביים בארץ ישראל המערבית יסופחו לירדן (ובריטניה היתה אחת משתי מדינות בלבד שהכירו בסיפוח הגדה המערבית לירדן אחרי 1948). ההנהגה הפלשתינית בהנהגת משפחת חוסייני לא היתה מעוניינת באיחוד כזה. עבר הירדן וארץ ישראל המערבית הפכו ליחידות נפרדות למעשה כבר ב-1923 (למעשה כבר בכתב המנדט יש התייחסות שונה אליהן) והסוגיה שהיה צריך להכריע בה בשנים שקדמו לקום המדינה היתה עתידה של ארץ ישראל המערבית בלבד. האוכלוסיה היהודית דרשה מדינה יהודית על כל השטח, והנהגתה הסכימה להתפשר על חלוקה ואילו ההנהגה הערבית דרשה מדינה ערבית עצמאית. אמיר מלכי-אור - שיחה 00:36, 2 במאי 2012 (IDT)

עדיין לא ברור לי למה ירדן לא באמת נשארה על תקן אותה "מדינה ערבית", ולמה ההנהגה הערבית, רצתה, כביכול, מדינה ערבית עצמאית, מה הבעייה בירדן?, ירדן היתה קיימת ושלטה כאן, עם או בלי רצונם של הבריטים, מרגע הסתלקותם, הירדנים שלטו בגדה וזו לא היתה קשורה למדינת ישראל ולא היתה חלק מתוכניתה. בתור מי שאינו בקיא בסוגיה בכלל, אני מבין שבכל מקרה שטח הגדה כן נכבש מירדן בשנת 67 והיא כן שלטה בו בסופו של דבר, עד אז.

ערבים אינם חזות אחידה. לפלסטינאים לא היתה סיבה לרצות שהירדנים ישלטו עליהם. דניאל • תרמו ערך 09:21, 2 במאי 2012 (IDT)

או, שההנהגה הערבית שהיו פיו (Mouth) של העם הפלסטיני דאז, בכוונה התעקשה על זה, כדי לפגוע בעקיפין במדינת ישראל הטרייה, כדי להחליש אותה, ואף אולי מדובר בקונספירציה של הנהגות ערביות באותה תקופה --- ואולי גם סירובה של מצרים לקבל שוב את עזה זה חלק מאותה קונספירציה אנטי-מדינת-ישראל.

דיפוזיה

כשלמדנו את משוואות הדיפוזיה ראינו שזה תהליך איטי מאוד, ושלחלקיק נתון ידרש סדר גודל של שנה לעבור מרחק ממוצע של מטר אחד. איך בכל זאת כששופכים תרכיז לכוס הוא מתפשט מיד, או כשמרססים מעט בושם באוויר ניתן תוך שניות להריח את הירח הריח שלו? 94.159.188.250

א. אתה מדבר על מצבי צבירה שונים.

ב. את ה'ירח' קצת קשה להריח. בנצי - שיחה 11:11, 1 במאי 2012 (IDT)

לגבי התרכיז והכוס, לא מדובר בתהליך דיפוזיה. דיפוזיה זה כאשר תנועה אקראית של חלקיקים גורמת לערבוב. כאשר אתה שופך תרכיז לכוס, אתה מערבב את התרכיז והמים. משוואת הדיפוזיה איננה מטפלת בתהליך כזה, שהוא בדרך כלל מהיר בהרבה. לגבי הבושם, הסיבה לכך היא שחוש הריח שלנו איננו זקוק לחלקיקי בושם רבים על מנת להריח אותו. אמנם, רוב הבושם מתפשט לאט, אולם מיעוט חלקיקים מצליח לעבור מרחק גדול בזמן קצר, וזה מספיק כדי להריח אותו. משה פרידמן - שיחה 14:25, 1 במאי 2012 (IDT)

תודה רבה על התשובה. אם מוסיפים מים באיטיות לכוס שעל התחתית שלה שכבת סוכר שקוע, האם אז התפשטות הסוכר במים כן דיפוזיונית? 94.159.188.250

בשמחה. אני חושב שסוכר זה כבר סיפור שלישי, כי הסוכר נמס, לא מפעפע. אבל בעקרון אתה צודק. אגב, נראה לי שמטר בשנה זה קצת איטי מידי. אבל בהחלט מדובר בתהליך איטי. משה פרידמן - שיחה 15:18, 1 במאי 2012 (IDT)

א. אל השואל: התעלמת מתשובתי הקודמת (סעיף א').

ב. לגבי הסוכר: התשובה האחרונה אינה מדוייקת. היא אינה מסבירה את התפזרות הסוכר המומס ברחבי הכוס, אחרי האינטראקציה עם מולקולות המים. תהליך ההתמוססות מתבטא בהפרדה הדרגתית של מולקולות הסוכר זו מזו. הפעפוע הוא זה הדואג להאחדת ריכוזים במרחב נפח הנוזל בכוס. ישנם היבטים נוספים, שאתייחס אליהם יותר מאוחר (קוצר זמן). בנצי - שיחה 17:03, 1 במאי 2012 (IDT)

חן חן. אני מודע לכך שמצבי הצבירה שונים אבל עד כמה שאני מבין המודל של דיפוזיה של חלקיק כתוצאה ממהלך אקראי זהה בנוזלים ובגזים, אם כי ברור שבגזים מקדם הדיפוזיה גדול יותר. 94.159.188.250

אתה מבין נכון. וגם בגזים תהליך הדיפוזיה הוא די איטי. משה פרידמן - שיחה 20:42, 1 במאי 2012 (IDT)

ניתן לשנות מספר תעודת זהות בישראל?

ניתן לשנות מספר תעודת זהות בישראל?

כאן ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון160#האם אפשר להחליף מספר זהות? כתוב ככה:

יש על זה פסק דין שיצא לא מזמן, בו נאמר: " עיון בהוראות החוק אליהן הפנו המשיבים אכן תומך במסקנה כי אין ניתן להחליף את מספר הזהות של אדם פלוני לאחר שזה הוקצה לו, ומשכך גם אם נכונות כל טענותיו של העותר במישור העובדתי, אין בית משפט זה יכול להושיט לו את הסעד המבוקש במישור המשפטי, באשר סעד זה אינו מוכר בדין." (בג"ץ 3554/11)

ובקיצור: לא. kotz - שיחה 17:20, 1 במאי 2012 (IDT)

אין ניתן להחליף את מספר הזהות

אין ניתן להחליף את

אין ניתן

את זה כתב שופט? אוי ואבוי! אילן שמעוני - שיחה 19:05, 1 במאי 2012 (IDT)

השופט כתב רק את המשפט הראשון שהבאת. המשפט אמנם חורק, אך נכון דקדוקית. לראיה "תבן אין ניתן לעבדיך ולבנים אֹמרים לנו עשו" (שמות ה, טז). ―אביתרג (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

יש הבדל: בפסוק "ניתן" זה במשמעות של לא נותנים להם, וכאן זה במשמעות של "אסור". זה אכן נראה טעות (אבל אולי דווקא של הקלדנית ולא של השופט) שדדשכ • שיחה • ט' באייר ה'תשע"ב • 20:07, 1 במאי 2012 (IDT)

הרעיון הוא השימוש במילה "אין". בימינו היינו אומרים "תבן לא ניתן לעבדך". הדוגמה מראה שבמקרא "אין" משמש גם כ"לא". לפי אותו הגיון ניתן לומר גם "אין ניתן" או "אין וואטבר", בכל משמעות. TZivyA • אהמ? • 20:16, 1 במאי 2012 (IDT)

יתרה מזאת, שלילה של כל הפעלים בבינוני (=בהווה), נכונה דקדוקית דווקא ב"אין" ולא ב"לא". בעבר ובעתיד השלילה היא ב"לא". לכן, כיון ש"ניתן" יכול להתפרש כפועל בבינוני, הזוקק דווקא את השלילה "אין", או כתואר, היכול להתיישב בין עם "אין", כגון "אינו ירוק", ובין עם "לא", כגון "לא טוב", צדק השופט. והפעם אין אני שוכח לחתום - אביתר ג' • שיחה • תרומות • י"א באייר ה'תשע"ב • 19:45, 2 במאי 2012 (IDT).

עכשיו ראיתי את זה. לפי המקור הנ"ל, במשפט שמני, כלומר במשפט השולל פועל בבינוני, שתי הצורות תקניות, אלא ש"אין" משמשת במשלב גבוה ו"לא" משמשת במשלב בינוני-נמוך. אביתר ג' • שיחה • תרומות • י"א באייר ה'תשע"ב • 19:55, 2 במאי 2012 (IDT).

היענות ספקטרלית

בתא פוטו-וולטאי- מהי "היענות ספקטרלית"? 79.177.104.62 22:59, 1 במאי 2012 (IDT)

לא ראיתי את הביטוי בערך. בכל אופן, המשמעות היא: הסיכוי שפוטון יעורר אלקטרון כתלות באורך הגל של הפוטון. ‏Setreset • שיחה 08:28, 2 במאי 2012 (IDT)

בעיה בהכה את המומחה

כשאנ מנסה לערוך דיונים ארוכים ספציפיים, או את הדף עצמו, יש בעייה שהיא זמן טעינה ארוך עד "אין-סופי" (שמסתיים בהודעת שגיאה של הדפדפן), במקום שהדף יוצג (ועוד רק בגרסת התצוגה המקדימה שלו). כמו כן, במקרים שבהם הדף כן הצליח להטיען, גם אז לשמור את העריכה לוקח קצת זמן.

אציין שזה לא קרה לי בעריכות צנועות. למשל, דיונים ושאלות שרק עתה נפתחו.

זו לא נשמעת לי כמו בעיה בהכה את המומחה. נדמה שבסה"כ יש לך רוחב פס קטן. האם הבעיה קיימת גם בדפים כבדים אחרים? נו, טוב • שיחה 21:39, 2 במאי 2012 (IDT)

למען האמת - 10 מגה, בדיקת מהירות תקינה, ואני יכול להוריד מאתרים גם על 1.2XX. באף אתר אחר לא קרתה לי תקלה דומה..

בקשת עזרה באיתור חוק והסברו והמחשתו

חשנו חוק מסוים הקובע שרכב מסוים הנושא גרור צריך להרכיב שרשראות וכבלים ועליהם דגלים בצבע אדום ובגודל 20X20 סמ. מישהו יודע באיזה דגלים מדובר? ניסיתי למצוא המחשה בתמונות באינטרנט במה מדובר ולא הצלחתי. 46.210.41.162 00:12, 2 במאי 2012 (IDT)

מצטער על התגובה המאוחרת- תקנות התעבורה, 1961, תקנות: 369(א) וכן 369(ב).SegevAfriat - שיחה 01:10, 17 במאי 2012 (IDT)

המהפכה הצרפתית - ניתן לחוש אותה?

חברים מומחים, שמא תוכלו להמליץ על סופר או ספר טובים, שדרכם ניתן להבין את מהות המהפכה הצרפתית. את הפרטים יש לי גם בערך המקצועי שבויקיפדיה. אני מעוניין ברגשות. יש חיבורים שכאלו על התקופה הזו?! ואם כבר על התקופה הויקטוריאנית, יש משהו?. תודה לכל מליץ.

אהמ, עלובי החיים? דניאל צבי • שיחה 07:31, י' באייר ה'תשע"ב (2.05.12)

יש המון ספרים. עלובי החיים עוסק יותר בתקופת הרסטורציה. קונן דויל כתב ספר על מעלליו של קצין פרשים בצבא נפוליון. יש ספרי הרפתקאות רבים - אני מניח שאפשר להשיג בכל ספריה. לגבי התקופה הוויקטוראינית יש ספרים של האגרד ורבים אחרים גם דיקנס. גילגמש • שיחה 07:38, 2 במאי 2012 (IDT)

"עלובי החיים" עוסק במהפכות של 1830 ולא במהפכה הצרפתית הגדולה של 1792. הרומן (שהפך גם לסרט ומחזמר) סקרלט פימפרנל עוסק באציל המציל אנשים מהגיליוטינה בתקופת שלטון הטרור של רובספייר. בברכה, MathKnight-at-TAU - שיחה 11:20, 2 במאי 2012 (IDT)

אם כבר הזכירו את דיקנס, "בין שתי ערים" עוסק במהפכה הצרפתית לרוב מנקודת מבט של אנגלים. רחל - שיחה 21:20, 2 במאי 2012 (IDT)

ואם הזכירו נקודת מבט בריטית, הרי שמומלץ לקרוא את ניתוחו של אדמונד ברק, מחשבות על המהפכה בצרפת שיצא ההוצאת שלם. Ranbar - שיחה 11:50, 3 במאי 2012 (IDT)

ויש אפילו ערך: הרהורים על המהפכה בצרפת. Ranbar - שיחה 11:53, 3 במאי 2012 (IDT)

יוזף רות תרגום חדש?

שמעתי שלאחרונה ממש תורגם ספר נוסף שלו לעברית. יש יודע פרטים? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

במקום לענות כאן - עדכנתי בערך. דניאל צבי • שיחה 12:19, י' באייר ה'תשע"ב (2.05.12)

מלחמת לבנון

מהו הספר המחקרי הטוב ביותר להבנת מהלכי המלחמה (בעיקר השלב הראשון, הדינמי, עד כיבוש ביירות ולא הדשדוש שלאחר מכן)? כוונתי למשו ברמה של צליחה ביחס למלחמת יום כיפור. מרשימת ה"קריאה נוספת" בערך לא ניתן להתרשם. Ranbar - שיחה 00:58, 2 במאי 2012 (IDT)

אני לא יודע. אבל אני ממליץ לקרוא את הספר הפלישה הישראלית ללבנון מאת מוצטפא טלאס - הגרסה הסורית הרשמית למלחמה. --אלעזר - שיחה 12:53, 2 במאי 2012 (IDT)

2 שאלות על בנייה על המים (הנדסה), וגם בהקשר ים המלח?

נמל התעופה טוקיו האנדה

איך הצליחו לשוט שם ולהניח ממש ערמות של עפר (או סלעים או מה שזה לא יהיה), זה נראה שממש בנו הרבה כאלה. כמו כן, יש גם את הלשון שעוברת בין הבריכות הירדניות לישראליות.

שאלה שנייה, הבנתי שרוצים להעתיק את שדה התעופה בן גוריון למול תל-אביב, שיהיה ממש כאי על הים. ולבנות לכך גשר (גשר שאולי יהיה דיי מכוער.., לא קובע חלילה). השאלה היא, גם אם יעשו את זה רחוק מאד מתל אביב גם מטעמי בטיחות, כמו מאסתטיקה.., איך יביאו כמות אדירה כלכך של סלעים? זה מצטייר לי כפרוייקט רציני מאד. האם יביאו את הסלעים בעזרת אוניות או מטוסי\אילקופטריי משא?, איך דואגים ששדה התעופה לא יישקע?, זה הרי צריך להיות חתיכת משקל וגם מאות ואלפי סלעים אחד על השני, לא כך? הרי זה שטח עמוק מאד, אם זה אכן יהיה 500-1000 מטר מהחוף.. תודה חבר'ס.

הסוללות באמצע הים (בריכות האידוי) בקווים ישרים מזרח-מערב עשויות מלח. דוברות עם מחפרים חצבו את פטריות המלח שהצטברו בבריכות האידוי ושפכו את המלח באותם קווים ישרים, כך נוצרו הסוללות. יוסי מחשבון אחר - שיחה 17:26, 2 במאי 2012 (IDT)

לא מדובר על אי רחוק בים אלא בייבוש שטחים בים, סמוך לחוף, ייצוב והגבהה שלהם, כמו בנמל התעופה טוקיו האנדה. Ranbar - שיחה 15:58, 4 במאי 2012 (IDT)

שאלה אולי קצת מצחקה בפיזיקה

אולי זה נשמע מאוד תמים וטיפשי, אבל:

• כשלוקחים 2 סוללות זהות ומחברים חוט אחד של וולטמטר ל+ של האחת וחוט שני ל- של הסוללה השניה: מדוע המכשיר ימדוד אפס?
• שאלה דומה מאוד: למה כמשחברים חוט אחד של וולטמטר לP של מל"מ וצד שני של וולטמטר לN של מל"מ- למה לא מקבלים מתח? 79.177.104.62 19:51, 2 במאי 2012 (IDT)

אני חושב שזה בגלל העדר של גשר מלח שיאפשר איזון של עודף הקטיונים והאניונים בכל סוללה. הסוללה היא בסופו של דבר תא אלקטרוכימי. אם נסתכל לדוגמה על חצי תא אנודי שמכיל Zn במים, ברגע שאטום אבץ מוסר שני אלקטרונים לחצי התא השני והופך לקטיון Zn+2, נוצר עודף מטען חיובי בחצי התא האנודי. אם בתא יש גשר מלח, מהר מאוד אניונים יעברו מחצי התא הקתודי כדי לאזן את המטען. אם אין גשר מלח (כמו כאשר מחברים שתי סוללות נפרדות, ואין אפשרות למעבר יונים בין שניהן) מהר מאוד יווצרו מטענים חיוביים ושליליים באנודה ובקתודה בהתאמה, שייצרו מתח נגד וימנע המשך מעבר אלקטרונים. 94.159.191.181

יש הפרש פוטנציאלים בין הקתודה לאנודה? כלומר יש בינם מתח גם אם אין גשר מלח וגם אם אחת נמצאת במרחק קילומטר מהשניה. ובכל זאת הוולטמר לא ימדוד את ההפרש הזה. למה? 79.177.104.62 20:52, 2 במאי 2012 (IDT)

מד מתח מתבסס על מדידת זרם, ואין זרם. 94.159.191.181

מד מתח לא מתבסס על מדידת זרם נהפוך הוא- יש לו התנגדות אינסופית ומטענים לא יכולים לזרם דרכו. אם מחברים באותו המעגל בטור סוללה, אמפרמטר ומד מתח ימדוד מתח אבל לא ימדד זרם באמפרמטר. זאת לא שאלה רמת תיכון. 79.177.104.62 21:25, 2 במאי 2012 (IDT)

ברמת בית ספר יסודי, ברמת תיכון וברמת אוניברסיטה, מד-מתח מתבסס על מדידת זרם. קרא את הערך מד מתח. אכן יש לו התנגדות גבוהה מאוד ("אינסופית") כדי לא להסיט זרם רב מהמעגל, אבל זה לא משנה את העובדה שכן עובר דרכו זרם כלשהו ולפיו הוא מודד את המתח. כאשר זרם לא יכול לעבור, לא ימדד מתח. 94.159.191.181

זאת kt שאלה טכנית על מבנה האמפרמטר, אלא על אמפרמטר אידאלי(מולכות אפס. לגמרי. לא קרוב לאפס אלא אפס). נכון (אני מקדים תשובה לשאלה) - אמפרמטר כזה קיים כמו שגז אידיאלי קיים ומערכת מכנית חסרת חיכוך קיימת. נתתי שם את הדוגמה של צומת PN- עליה אי אפשר להגיד שאין מעגל. לדעתי התשובה קשורה לרמות פרמי, אבל אני רוצה תושבה מוסמכת. 79.177.104.62 22:13, 2 במאי 2012 (IDT)

אני הבנתי את זה כחיבור לשני קצוות של סוללות מנותקות.במצב זה אין זרם ואין הפרש פוטנציאלים לכן המתח 0.האם לכך התכוון השואל? 20:20, 3 במאי 2012 (IDT)

הבנת נכון את השאלה אבל לא את הקטע הכי בעייתי. אתה קובע כעובדה: "אין הפרש פוטנציאלים". למה אין הפרש פוטנציאלים? גרירה לוגית "אין זרם=> אין מתח" לא נכונה. יש הבדלי פוטנציאל בין קומה 4 לקומה 2 גם אם לא זורקים כדור מהחלון. הפרש פוטנציאלים לא אמור להיות תלוי בקיום מעגל חשמלי (דוגמה- באותה הסוללה יש מתח של 1.5V בין ה+ ל- גם אם אין חוט שמחבר בינם). 79.176.207.96 20:29, 3 במאי 2012 (IDT)

הפרש פוטנציאלים בין שתי נקודות אפשר לחשב באופן תאורטי.למדידה בפועל באמצעות וולטמטר נדרשת סגירת מעגל כי הוא מתבסס על מדידת זרם.בקשר לדוגמה שלך:תוכל לדמות זאת לחיבור המודד לפלוס של השקע בקיר ולמינוס של הסוללה.קיים הפרש פוטנציאלים אך לא נסגר מעגל הנדרש לפעולת הוולטמטר.רונאלדיניו המלך - שיחה 21:12, 3 במאי 2012 (IDT)

אתה סותר את עצמך. קודם אמרת שאין הפרש מתח ואחרי זה אתה אומר שיש הפרש אך הוא לא ניתן למדידה.

שנית, נעשה ניסיו מחשבתי: נקח מערכת ממש פשוטה, כא"מ קבוע מחובר ל"מעגל" שיש בו רק וולמטר אידאלי. התנגדות שווה אינסוף והמעגל פתוח (באופן תאורטי בלבד. זכרו שהניסוי מחשבתי). מסקנה אין צורך במעגל עם זרם למדידת מתח. עכשיו ממשיכים בניסוי: מנתקים את אחד החוטים מהסוללה ומחברים לסוללה אחרת. הזרם ממשיך להיות אפס והמעגל ממשיך להיות פתוח. אבל וולטמר יראה אפס. המסקנה שלי היא שאין הפרש פוטנציאלים. השאלה היא רק "למה?".

התאוריה שלי היא רק דימוי- מה ההבדל בפוטנציאל בין קומה 3 על כדור הארץ לבין קומה 7 במאדים? התשובה- לא מוגדר כי אין נקודת יחוס משותפת. אבל זה רק דימוי בנפנופי ידיים. 79.176.207.96 21:33, 3 במאי 2012 (IDT)

אני חושב שאתה מסתבך יותר מדי. הסיבה שלא נמדד מתח היא לדעתי טכנית - חוסר זרם במד. אם ניתן היה (אולי ניתן) למדוד מתח בלי למדוד זרם, היה נרשם מתח. גם כשמחברים פיסת אבץ ופיסת ברזל טבולות במים בחוט מוליך, בלי גשר מלח, ומחברים אותן במד מתח לא ימדד מתח, למרות שברור שקיים מתח. 94.159.191.181

הגבלת כהונת ראש ממשלה בישראל

יש הגבלה על מספר כהונות רצופות לראש ממשלה בישראל? 188.64.201.12 01:10, 3 במאי 2012 (IDT)

לא.

בחוק הבחירה הישירה, היה סעיף שקבע שמי שכיהן 7 שנים רצופות לא יכול להיות ראש ממשלה בבחירות שאחריהן. (ראה סעיף 8(ב) [1]) אבל עם ביטול החוק, גם הגבלה זו התבטלה. eman • שיחה • ♥ 02:12, 3 במאי 2012 (IDT)

מודל האלסטיות

אם אני מפעיל כוח על חומר ונשאר בתחום האלסטי, האם החומר יחזור לצורתו המקורית לגמרי, או שההבדל יהיה זניח?? 89.138.4.14 14:00, 3 במאי 2012 (IDT)

תמיד יהיה הבדל מסוים, אך הוא יהיה זניח אם מבצעים זאת פעם אחת. אם מבצעים הרבה פעמים ההשפעה מצטברת וגורמת לעייפות החומר (קרא את הערך). ‏Setreset • שיחה 17:32, 3 במאי 2012 (IDT)

תיאורטית בחומר אידיאלי, ללא סדקים, נקעים או ריכוזי מאמצים הוא יחזור למצבו ההתחלתי. מעשית, אין חומר ללא סדקים ולכן סביב קצה הסדק יש ריכוז מאמצים והוא עובר לתחום הפלסטי גם עבור מאמצים נמוכים. סדקים חיצוניים יותר רגישים לריכוז מאמצים מאשר סדקים פנימיים, לכן תופעת ההתעייפות, שהיא למעשה התקדמות הסדק מתרחשת גם מתחת למאמץ הכניעה. כמובן שישנם מאמצים נמוכים בהם תופעת ההתעייפות לא קוראת, זה כאשר האנרגייה האלסטית בחומר לא מגיעה לאנרגיה ליצירת פני שטח חדשים. ♠ גיל כ. (שיחה) ♠ מיפוי ויקיפדיה ♠ 08:57, 4 במאי 2012 (IDT)

שאלה קצת אחרת, אבל קשורה לנושא: מה קורה אם מפעילים במשך זמן רב מאמץ על חומר, כך ש: $\sigma <\sigma _{y}$, האם לאחר הפסקת המאמץ החומר יחזור לצורתו המקורית, או שהוא ישאר מעוות? (אני יודע שאם יש גם טמפ' מסויימות מתקבלת זחילה, אני שואל במקרה שהטמפ' רגילות). Poo - שיחה 20:31, 5 במאי 2012 (IDT)

שאלה מעניינת, קשה לי לענות עליה והתשובה שלי היא רק דעתי ואני לא בטוח שהיא נכונה. לדעתי זה תלוי בצורת העמיסה. בעמיסה במאמץ קבוע לדעתי יהיה עיבור שייורי בעוד בעמיסה בעיבור קבוע לא. שוב כמו קודם זה מאוד תלוי באיכות החומר, אם יש בו סדקים/חללים/זיהומים. ♠ גיל כ. (שיחה) ♠ מיפוי ויקיפדיה ♠ 01:09, 7 במאי 2012 (IDT)

האם מוסר אבסולוטי?

מוסר - תחילת הדיון

מותר לשאול פה גם שאלות פילוסופיות?

האם מוסר הוא אוניברסלי? אם אני אגנוב כסף מארנק של זקנה חצי- עיוורת זה יהיה מאוד לא מוסרי. כך זה היה גם במאה ה14 בספרד וגם במאה ה3 שלפני הספירה ביוון. אבל האם זה אומר שהמוסג "מוסר" הוא אוניברסלי ואבסולוטי? 79.181.203.121 18:27, 3 במאי 2012 (IDT)

זה אכן לא המקום. תוכל לעיין כאן: רלטיביזם מוסרי או לחילופין להאזין לשיר הזה. TZivyA • אהמ? • 18:34, 3 במאי 2012 (IDT)

למה זה לא המקום? בוודאי שזה המקום. שאלות בפילוסופיה, כמו מתמטיקה פיזיקה או תאולוגיה מתקבלות כאן בברכה. • רוליג • שיחה • אמצו חתול 19:19, 3 במאי 2012 (IDT)

השאלה מנוסחת בצורה כזו שאין לה תשובה חד משמעית, אלא פותחת דיון סטייל-פורום. אבל איכשבאלך. TZivyA • אהמ? • 19:23, 3 במאי 2012 (IDT)

אמונות אנושיות הן לרוב סובייקטיביות, וההגדרה הרחבה למושג "מוסר" היא אינסופית. לדוגמא: בחברות מסויימות העונש המוסרי לסוחר סמים מורשע הוא מוות או מאסר עולם, ובחברות אחרות העונש המוסרי לסוחר סמים מורשע הוא עבודות שירות או מאסר מוגבל, במקביל לתוכנית שיקום שתנסה להחזירו לקהילה כאזרח מועיל - למרות הידיעה שמורשעים רבים חוזרים לבצע פשעים ולפגוע בחברה.

אבל אומנות בכלל (לא זרם אומנותי ספציפי) היא אוניברסלית. הענישה על אונס וההגדרה מהו אונס שונות מאוד, אבל מושג האונס כפשע הוא אוניברסלי. ישנו "חופש משחק" גדול מאד, אבל בתוך כללים מוגדרים למדי. אילן שמעוני - שיחה 09:58, 4 במאי 2012 (IDT)

התשובה שלילית. אילן, בחברות עתיקות אונס היה נחשב מעשה לגיטימי, כך שהמונח של "כללי משחק" לא באמת קיים. ככלל, זוהי מחלוקת שהתחילה כבר בראשית הפילוסופיה המערבית, ואפלטון טען שעולם האידיאות כולו אבסולוטי.

בעיניי, "מוסר" (בדיוק כמו משפט) הוא מערכת של עקרונות שלפיהם חברה מסודרת מתנהלת. יש עקרונות קרדינליים מאוד שמקבלים תוקף משפטי, ויש כאלה שאינם מספיק קרדינליים ולכן נשארים רק כמוסכמות ולא כחובות. Nachy • שיחה 10:08, 4 במאי 2012 (IDT)

אתה טועה. בכל חברה יש והיה מושג אונס, אבל ההגדרה מהו אונס שונה ממקום למקום. בתנ"ך אונס אינו בגבולות יישוב (שכם אם הייתה זועקת היו שומעים אותה". בחברות רבות אונס בזמן מלחמה (על פי המושגים שלנו) אינו אונס. אילן שמעוני - שיחה 12:11, 4 במאי 2012 (IDT)

כן, מוסר הוא מושג אוניברסלי. ישנה רשימה של "אוניברסלים אנושיים", שבמקור הופיעה אצל דונלד בראון. הרשימה המקורית מכילה כ 400 אוניברסלים, ואאז"נ התרחבה מאז ל כ1000. אילן שמעוני - שיחה 11:13, 4 במאי 2012 (IDT)

אתה קובע את זה כאילו מדובר בעובדה. זו מחלוקת מרכזית בהגות הפילוסופית שאי אפשר להכריע באמצעים אימפיריים. דניאל • תרמו ערך 11:38, 4 במאי 2012 (IDT)

אני קובע זאת כעובדה מפני שמי שחקר זאת קבע זאת כעובדה, והוא מהימן עלי. אתה מוזמן לא להאמין לו. אשר לטענה מחלוקת מרכזית בהגות הפילוסופית אי אפשר להכריע באמצעים אימפיריים אני לא חולק עליה, אבל תובע להכיר בכך שפרט למחלוקת הפילוסופית קיימים כללים כלל אנושיים, והם ברי תוקף אמפירי. מחקר אמפירי אינו יכול להכריע מה טוב ומה רע, אבל הוא כן יכול לענות לשאלה האם ישנן אמירות מקובלות לגבי טוב ורע, והוא יכול להעלות השערות (שאותן אינני מקבל, מהיותי אדם מאמין) לגבי השאלה כיצד ולמה קיימים מושגי הטוב והרע. אילן שמעוני - שיחה 12:11, 4 במאי 2012 (IDT)

לא נראה לי שהיום מישהו באמת מקבל את הרשימה הזאת כאישוש לכך שהמוסר אוניברסלי. יום יבוא ותקום חברה שבה יימצא עיקרון שלא יקויים ואז הוא יפסיק להיות אוניברסלי. התרשמתי שהשאלה הייתה על האם "מוסר" הוא יש עצמאי ולא רק פיקציה חברתית, ועל כך לרשימה של בראון אין כל אמירה. Nachy • שיחה 11:52, 4 במאי 2012 (IDT)

איני חולק עליך שהמחקר אינו יכול לענות על השאלה הפילוסופית. לגבי השאר אני חולק עליך, אבל אני לא בטוח שלכך כיוון השואל. אילן שמעוני - שיחה 12:16, 4 במאי 2012 (IDT)

בחברות פרימיטיביות חשבו שזה בסדר להחזיק עבדים, או לאנוס. אבל זה לא אומר שהמוסר איננו אוניברסלי. יתכן שהמוסר הוא אוניברסלי אבל אותן חברות פשוט שגו בפירוש שלו. שני משלים:

א. חלק מאותן חברות חשבו שכדור הארץ הוא שטוח, או שהוא מרכז היקום. הן טעו, ועל אף שהן חשבו כך - זה לא הפך את כדור הארץ בתקופתן לשטוח או למרכז היקום. כדור הארץ תמיד (טוב, מאז היווצרו) היה עגול וסובב סביב השמש.

ב. ישנן חברות רבות שמאמינות באלוהים. הבעיה היא שלא כולן מאמינות באותו אלוהים, ולרוב האמונות שלהן סותרות. כלומר, גם אם נקבל את ההנחה שקיימת ישות אלוהית - לא יתכן שגם אלי השינטו וגם האל היהודי קיימים. אולי, יגיד הדתי שמשתייך לאחת משתי האמונות האלו, אלה שמאמינים באל הלא נכון לא טועים לגמרי, אלא פשוט לא הבינו נכון את האל, ואם היו מבינים - היו מאמינים בדת שלי, שהיא הנכונה.

לא. --אמיר א׳ אהרוני - שיחה 12:18, 4 במאי 2012 (IDT)

לא, הוא לא אוניברסאלי אלא תלוי-תרבות. Danny-w • שיחה 18:25, 5 במאי 2012 (IDT)

קחו בחשבון שפעם בימי קדם הקרבת הבן הבחור היה דבר מוסרי מכיוון שהוא אפשר לבאים אחריו לחיות טוב יותר....89.138.4.14 13:11, 6 במאי 2012 (IDT)

שבירה - מוסר

אנחנו מערבבים (גם באשמתי) בין השאלה האם, אמפירית, יש מושג מוסר אוניברסלי לבין השאלה האם קיים מוסר נכון אבסולוטית. יתכבד השואל המקורי ויבהיר למי מהשניים הוא מכוון. אילן שמעוני - שיחה 12:14, 4 במאי 2012 (IDT)

אם אין מוסר אבסולוטי אין מוסר בכלל. בברכה, MathKnight (שיחה) 12:18, 4 במאי 2012 (IDT)

נכון. אפשר לנסות להסכים על ואהבת לרעך כמוך, אבל למרבה הפלא צריך להתאמץ ולשכנע אנשים בזה, אז גם זה לא אבסולוטי. --אמיר א׳ אהרוני - שיחה 12:21, 4 במאי 2012 (IDT)

מה שהתכוונתי זו השאלה האם המוסר האבסולוטי קיים ללא קשר לחברה זמן או מקום. בנוסף אני יכול להוסיף תמיהה- האם לגיטימציה של עברות היא דבר שנועד להפוך בלתי מוסרי למוסרי? לדוגמה אונס- בחברת עבדים (או בחברה פאודלית) נשים חסות מעמד (שפחות) נחשבו לחסרות זכות להתנגד ולכן אונס לא נחשב חסר מוסר (זכות הלילה הראשון- אני יודע שלא מומש לרוב). אז האם אותה לגיטימציה "זאת בת של עיקר השייך לי. עושה איתה מה שאני רוצה" נועדה להצדיק מעשה לא מוסרי או שאולי המעשה הוא כן מוסרי, פשוט המוסר שונה? 79.180.219.56 12:55, 4 במאי 2012 (IDT)

הגישה שלכם מאוד אפלטונית. היא כמובן לא מוכרחת. מת'נייט, לטעון שמוסר יכול להיות אבסולוטי בלבד היא טענה סובייקטיבית שנשענת על הנחה טרמינולוגית. הטענה שלך שקולה בעיניי לטענה "אם אין משפט אבסולוטי אין משפט בכלל". "מוסר" בעיניי ובעיני רבים, הוא אוסף של מוסכמות שנועדו לגרום לחברה האנושית להתנהל באופן תקין. בדיוק כמו מערכת המשפט. Nachy • שיחה 13:21, 4 במאי 2012 (IDT)

הפסיכואנליזה נוטה לטעון שכן, ובמקרה זה אני מאמינה לה. כדי לדעת האם קיים מוסר אבסולוטי ללא קשר לחברה, זמן או מקום, צריך לדעת האם לאדם הניאנדרטלי הייתה מערכת מוסר, והאם לסהלאנתרופוס צ'אדנסיס הייתה מערכת מוסר, ומשם לקופים וכן הלאה. הרי לא ייתכן שבאיזושהי נקודת זמן לא ברורה פתאום התהוותה מערכת מוסר אבסולוטית? ואם לא, הרי שגם לחיידקים יש מערכת מוסר כלשהי, וזה כבר שאלה גדולה. אם אכן קיים מוסר נראה יותר סביר להניח שהוא התהווה בהתאמה לצרכים הבסיסיים של האדם, אבל אז הוא לא אבסולוטי. או בקיצור - כמו שנחי אמר. TZivyA • אהמ? • 13:32, 4 במאי 2012 (IDT)

נחי, ההבדל בין משפט לבין מוסר זה שמוסר אבסולוטי משמעו מוסר מחייב. מערכת המשפט לא מחייבת אותי. היא מחייבת אותי טכנית כי אני לא רוצה לקבל קנס על מעבר באור-אדום, אבל אם הייתי יכולה הייתי עוברת על החוק -אם הייתי רואה לנכון לעשות זאת. אבל מוסר שאינו אבסולוטי משמעו מוסר שאינו מחייב. כי אף אחד לא יקנוס אותי אם אני ארצח מישהו בחלל, או אם אם אני אתאבד - אז למה שאני לא אעשה את זה אם מתחשק לי ואם אני מאמינה שזה לא יפגע בי? רק משום שאתה לא רוצה לחיות תחת הסיכון שמישהו יהרוג אותך בלילה? זה לא אמור לעניין אותי. ואין הבדל בין רצח לבין גניבה או לשון הרע. TZivyA • אהמ? • 13:42, 4 במאי 2012 (IDT)

בחיי שאני לא מבין מדוע קשה לקבל שיש מוסר חברתי, שהוא יחסי ותלוי תרבות, ויש מוסר אבסולוטי, שהוא רעיון שקיומו וכלליו הם שאלות פילוסופיות פתוחות. אני חושב שהם לא בהכרח קשורים זה לזה, ובנוסף - מוסר חברתי הוא דבר קיים, ולמרות היותו תלוי תרבות ישנם מכנים משותפים כלל אנושיים, מסיבות אבולוציוניות. אילן שמעוני - שיחה 13:52, 4 במאי 2012 (IDT)

נקודה ממש יפה. אז אתה אמור שישנם שני תופעות שונות בשם מוסר. האחת היא לא לפצור על זקנה שחוצה יותר מדי לעט את הכביש (מוסר של חברה שיש בה מכוניות והולכי רגל) ויש מוסר של "אל תרצח" שרלוונטי גם בחברות לא מפותחות באפריקה שלפני 5000 שנה? אבל זה מציג את מוסר האבסולוטי במצב משמעותית פחות מחייב. הרי במשך כל ההיסטוריה האנושית כל חברה שינתה את "המוסר הזמני" בשביל לפגוע ב"מוסר אבסולוטי". דוגמאות טובות הם גרמניה נאצית, הפצצה גרעינית, מסעות צלב וטרור. בכל מקרה ישנה הצדקה מוסרית לביצוע דברים מאוד לא מוסריים. 79.179.225.49 14:17, 4 במאי 2012 (IDT)

לא לדעתי. אנחנו לא בעמדה בה אנו יכולים לפסוק מהו זה ומה האחר. אנו חיים בעמימות מתמדת, ולא יכולים להפריד בין ציוויים חברתיים שהטמענו עמוק לבין תחושת מוסר אבסולוטי, שאולי קיים ואולי לא. אילן שמעוני - שיחה 15:00, 4 במאי 2012 (IDT)

בספרו יש אלוהים? בעמ' 333 אם אני זוכר נכון, דוקינס מביא הפניות למחקרים על "מה מוסרי בעיניך". המחקרים האלה נעשו, בהתאמות הנדרשות, גם על חברות של ציידים-מלקטים, שבהקשר של דוקינס מתארים חברות שטרם נפגשו עם מושג ה"אל". מסתבר שיש תפיסת מוסר מסויימת שמשותפת במידה רבה לכל האנשים, כולל מהחברות הנידחות ביותר. kotz - שיחה 18:15, 4 במאי 2012 (IDT)

לנחי, "אוסף של מוסכמות שנועדו לגרום לחברה האנושית להתנהל באופן תקין" - זה לא מוסר, זה נורמות. אם אין טוב ורע, כיצד אתה יכול לומר שמשהו הוא לא מוסרי? נניח שאתה נגד רצח ואתה, עוד כמה אנשים ותייר ממדינה נפגשים על אי בודד והתייר מתחיל לרצוח אנשים. אתה תופס אותו ואומר לו שרצח זה לא מוסרי. הוא אומר לך שבחברה שלו רצח זה כן דבר מוסרי. אתה אומר לו שזה לא מוסרי כי החברה לא מתנהלת באופן תקין כאשר הרצח הוא דבר מוסרי. הוא עונה לך שהחברה שלו, בה מותר לרצוח, מתנהלת באופן תקין לחלוטין ואין להם בעיות עם זה. מה תענה לו? בברכה, MathKnight (שיחה) 16:42, 6 במאי 2012 (IDT)

גישה מצויינת: רדוקציה של השאלה. דוגמא אחרת, מפורסמת יותר (לא זוכר את המקור) היא המקרה של קבוצת אנשים המנסה להגיע בסירה לחוף מבטחים, כאשר היא מתמודדת בדרכה לשם עם נוסע המתעקש לאחוז במקדחה ולקדוח בתחתיתה, בטענה שהאיסור על כך הוא רק מוסכמה. בנצי - שיחה 18:22, 6 במאי 2012 (IDT)

חברים, אתם שאישי מדע נבונים שכמוכם אמונים על הסקת מסקנות חמורה, טוענים שמכיוון שלא יהיה לי מה להגיד לו סימן שרצח הוא דבר לא מוסרי באופן אובייקטיבי?!

הנה, יש לי הוכחה שגרביטציה היא דבר לא מוסרי: נניח שאדם נופל מבניין. הגרביטציה המרשעת מושכת אותו כלפי מטה באופן חסר רחמים. אני עומד למטה וצועק על כדור הארץ: "פויה! תפסיק! אתה הורג אותו!" אבל כדור הארץ לא מטה אוזן וממשיך להפיל את האומלל לקרקע => כוח הגרביטיה לא מוסרי. Nachy • שיחה 18:31, 6 במאי 2012 (IDT)

זה לא הפואנטה. מבחינת אישי המדע הנבונים, מוסר = מערכת חוקים מחייבת (ולפיכך היא חייבת להיות אבסולוטית, כך נראה). לכן אם אין לך מה לומר לאיש שבא לרצוח אותך - אז לשיטתם זה לא "מוסר" אלא סתם אוסף מוסכמות לא מחייבות. אבל אתה טוען שאכן: אותם אוסף מוסכמות לא מחייבות נקראות מוסר. tZivya • שיחה • 18:34, 6 במאי 2012 (IDT)

לתייר הזר יש אוזניים, לכדור הארץ - אין. בברכה, MathKnight (שיחה) 21:47, 6 במאי 2012 (IDT)

לא רק יסוד החשיבה חשוב כאן, אלא גם יסוד הכוונה. גם לא ניתן לבוא בטענות לטיגריס על כי קטל אדם בלב יער, או אף טיגריס אחר שפלש לטריטוריה שלו, בדיוק מהסיבה הזו - כך הוא 'חווט', בדומה לכדור-הארץ, ובמקום של חיווט או צריבה (מסוג ROM) אין כוונה. בנצי - שיחה 22:01, 6 במאי 2012 (IDT)

המונחים המשפטיים האלה של כוונה, כוונה פלילית, חשיבה, שוגג, אונס וכו' אלו המצאות שנועדו לעזור לבני האדם לשתף פעולה. אלו המצאות חשובות שאגב, השקעתי כמות אדירה של זמן כדי לכתוב עליהם כאן, אבל אין שום סיבה להמציא עולם אידיאות מכונפות שבו רועות באחו הכוונה הפלילית לצד הפרזומפציה. אני מסכים שכדי לגרום להמון הנבער לציית לחוקים הללו השליטים ההיסטוריים היו צריכים להמציא כל מיני רעיונות משונים כדי לשכנע את ההמון בסכנה המוחשית שיש באי-ציות לחוקים ולמוסר, אבל בינינו - אין דבר כזה מוסר אובייקטיבי. Nachy • שיחה 22:26, 6 במאי 2012 (IDT)

לא ענית לי על שאלת התייר והאי ששאלתי אותך, שם אין חוקים ואין בתי משפט. האם מאחר שאין שם חוקים ונורמות (כל אחד עם הנורמות שלו) אין שם גם מוסר ולכן אי-אפשר לפסול מוסרית את הרצח שמבצע התייר? האם תוכל לטעון בפני התייר שרצח זה לא מוסרי, ואם כן - כיצד תנמק זאת? בברכה, MathKnight (שיחה) 22:39, 6 במאי 2012 (IDT)

כתבתי לפני התנגשות עריכה: אתה שוב מזלזל במשיבים. גם הם השקיעו מאמץ לא קטן לחדד את כוונתם ולהבהיר את הבנתם את הסוגיה הנדונה. אתה מתעקש להצמד לקביעה הראשונית שלך, במקום לנסות לעמת אותה עם מה שמנסים לומר כאן. בפרט, לא מדובר במונחים משפטיים, למרות שחלק מהם משמש גם שם, אלא בניסיון להבהיר לך שדוגמת כדור-הארץ מופרכת ולא מתאימה. עולם המשפט הוא אכן עולם של מוסכמות, לפחות ברמת הפרקטיקה שלו. מסיבה זו המונח 'משפט' כמעט ולא עלה כאן. הניסיון, העקבי צריך לומר, שנעשה כאן, הוא לבודד את הגורם או היסוד המהותי מתוך המוסכם. לא ראיתי שאתה מפריך את הטיעונים או את המטאפורות, אלא רק מכנה אותם בצורות שונות. מי שמך ? בנצי - שיחה 22:48, 6 במאי 2012 (IDT)

גם אם במציאות, או בקיום האנושי אין מוסר אוניברסלי טבעי, אין פירוש הדבר שלא ראוי שאנשים ילחמו על הערכים שלדעתם ראוי שיוגשמו במציאות. ייתכן שנאצים לא רואים בחיי אדם שום ערך, וזו לא דעה פחות רציונלית או פחות ניתנת להנמקה מדעות אחרות - אבל אין פירוש הדבר שזו דעה ליגיטמית ולא צריך לרדוף אותם. כשאביעזר רביצקי שאל את ישעיהו ליבוביץ, שהעמיד את הכל על הרצון וההכרעה הערכית של הפרט, איך הוא יכול להתנגד לפשיזם - הלא זו הכרעה ערכית לא רציונלית יותר מההכרעות הערכיות שלו, הוא ענה לו - "תשובתי פשוטה מאוד: אני שונא את הפשיזם!"94.159.191.181

אבל אנחנו מדברים כאנשים אינטליגנטים, שלא פועלים על סמך תחושות בטן אלא על סמך הסקות הגיוניות. איך שלא יהיה, אם אתה ישראלי פשיסט אבל שונא רצח, אין לך הרבה מה לעשות מול אויב חמוש שהדיבר "לא תרצח" הוא בגדר המלצה עבורו. ולמען האמת, זה הדפקט של הישראלים. tZivya • שיחה • 00:27, 7 במאי 2012 (IDT)

מת'נייט, חשבתי שהתשובה ברורה מדבריי: ודאי שלא יהיה לי מה להגיד לו.

בנצי, אני לא מבין מה גרם לך לחשוב שאני מזלזל במשיבים, ועוד פחות מכך מבין מדוע העמדה שלי מבוססת פחות משלך ומדוע לך מותר להיצמד לעמדתך ולי אסור. אה, וגם אני "משיב" כי עניתי לשואל האנונימי לשאלתו. Nachy • שיחה 23:01, 6 במאי 2012 (IDT)

אגב, נחי, עמדותיך בדיון גרמו לתהות לגבי תגובה שהגבת בדיון הזה אודות העוול שנעשה בתעשיית הבשר. אם מוסר הוא אוסף של מוסכמות שנועדו לגרום לחברה האנושית להתנהל באופן תקין, מה לעזאזל מפריע לחברה להתנהל באופן תקין כל עוול שהוא שנעשה בתעשייה הזאת? tZivya • שיחה • 00:31, 7 במאי 2012 (IDT)

תגדירי "תקין". Nachy • שיחה 10:33, 7 במאי 2012 (IDT)

לשיטתי תקין זה כל מה שלא ייפגע בי: גוף-נפש. תעשיית הבשר לא כלולה בתקין הזה. והגדרתך? tZivya • שיחה • 11:18, 7 במאי 2012 (IDT)

הגדרה כללית ולא מחייבת: כל מה שלא יפגע בי, ביקרים לי, באנושות, בבעלי החיים ובטבע. כל מה שמגדיל את החמלה האנושית ואת ההתנהגות ההוגנת כלפי אנשים ובעלי חיים אחרים, כל מה שלא כרוך ביצירה של תחושת אכזריות קשה כלפי יצורים חיים.

ועוד כשל שהיה גלום בדברים שלך: בעינייך כל מה שאת חושבת שלא פוגע בי עצמי - צריך להיות מוגדר כמוסרי. מה שלא לקחת בחשבון הוא שלפעמים אנחנו לא מבינים מה פוגע בנו. את, לדוגמה, לא יודעת עד כמה תעשיית הבשר פוגעת בך. Nachy • שיחה 11:26, 7 במאי 2012 (IDT)

טוב. לב רחב יש לך. איך שלא יהיה זה אומר שהמושג "מוסר" עבר טרנספורמציה נרחבת במהלך המאה האחרונה. מסתם מוסכמות שנועדו למנוע פגיעה ישירה במין האנושי למצע גידול של אידיאלים נעלים - שאין לאיש סמכות לכפות אותם. בהצלחה לכולם.

לגבי: הבא לי משפט אחד מכל הדיון שבו טענתי שיש מוסר. אני עניתי לגבי "תקין". לא, אני לא חושבת שיש מוסר, אלא שאנחנו כבולים בתוך מוסכמות עליהם חונכנו. אם, למשל, אני לא אהרוג את האוגרים המעצבנים של אחי זה יהיה נטו בגלל חינוך קלוקל שקיבלתי, ולא בגלל שאני מוסרית. החמלה האנושית לא מעניינית אותי כהוא זה כי אני לא מצליחה להבין מה הערך שלה אם הגמישות של המושג היא בלתי נסבלת. ספציפית מעולם לא הבנתי מה ההתלהבות להגן על פרות ולא על חיידקים. tZivya • שיחה • 13:54, 7 במאי 2012 (IDT)

ברגע שעקרון מוסרי שהוא חיוני להתקיימות החברה האנושית לא יתקיים, הוא ייכנס לספר החוקים וייאכף בכוח.

אני חושב שאת טועה: אם לא היה לך את החינוך לא להרוג את האוגרים המעצבנים של אחיך, אזי גם לאחיך לא היה את החינוך לא להעלים לך את כל המברשות בבית בגלל שאת משאירה בהן שיער.

כשתביני את ההתלהבות להגן על אנשים ולא על פרות, אסביר לך את ההתלהבות להגן על פרות ולא על חיידקים. Nachy • שיחה 15:49, 7 במאי 2012 (IDT)

ופה חוזרים לנקודה הראשונית ש"חיונית" זה מושג מדי קריטי בשביל שהגדרתו תישאר בידי כל ארחי-פרחי.

ואם היה לי מלאי בלתי מוגבל של מברשות - זה כן היה מוסרי להרוג לו את האוגרים?

יש לי הבנה מסויימת מדוע אנשים עדיפים על פרות, אבל שמץ לגבי הפער בין פרות לחיידקים. די מובן הוא שהתשובה היא שהאדם מזדהה יותר עם הכלב שלו, אחר כך עם פרתו, אחר כך עם אוגרו, ואחר כך עם חיידקו. זה מניפולציה פסיכולוגית. tZivya • שיחה • 15:55, 7 במאי 2012 (IDT)

העברת חשמל

האם יש סוגים שונים של פלסטיק או תרכובות קרובות שכן מעבירות חשמל?

האם סיליקון מעביר חשמל והאם סיליקון שהוסיפו לו תרכובת כגון צבע (יש למשל סיליקון בצבעים - אדום, שחור, ועוד), האם הוא מעביר חשמל? כי שמעתי שדווקא משתמשים בו לבידוד. מאד מעניין. 79.176.176.145 00:01, 4 במאי 2012 (IDT)

יש סוגי פולימר מוליך Conductive polymer שמוליכים חשמל. סיליקון מבודד (ליתר דיוק מוליך למחצה) אבל אם מוסיפים לו זיהום מסוגים שונים בריכוזים מסוימים הוא מוליך. ‏Setreset • שיחה 08:01, 4 במאי 2012 (IDT)

שאלות מעניינת על גנטיקה של אוכלוסיות

ידוע לי שאנשים שעיניהם בהירות, סובלים יותר, בממוצע, ובהכללה לא גורפת, מבעיות ראייה (אם איני טועה, במה שקשור לקשתית). וזה לעומת בעלי עיניים חומות או חומות כהות, וככל שהן כהות יותר - זה מטיב עם האדם בריאותית.

אבל, עתה אני שואל לגבי שיער. האם ככל ששיערך שחור, תקריח פחות? (נשמע פשטני מאד אבל בטוח שירדתם לסוף דעתי).

כמו כן, 1. האם ככל שהשיער שלך נוטה להיות יבש ו"קשי" (Straw), ככה תקריח פחות?, 2.האם ככל שאתה מקורזל יותר, ואף מתולתל, כך נדחה בקצת יותר גיל הקרחה שלך?, את זה אני שואל כי ראיתי הרבה יוצאי תימן, וכמובן גם כמה תימנים מקומיים ששיערם מקורזל, וכל האנשים שאני מכיר ששיערם מתולתל, לא סובלים מדברים כמו דלדול במפרצים או התקרחות קשה, ונשארים עם אוכלוסיית שיער "מכובדת" גם בגילאים כמו 60-70. לעומת זאת, אני מכיר המון יוצאי אירופה, ממזרח אירופה בעיקר, שסובלים מאד מהתקרחות. וזה מביא אותי לתהות אם יש קשר בין חלקות השיער למידת ההתקרחות?..

אל תגידו שלא מדובר בסוגיות ממרומו של עולם..! תודה לכל מי שישיב.

במקום שבו קראת על העיניים כנראה כתוב גם על השֵער. --אמיר א׳ אהרוני - שיחה 12:19, 4 במאי 2012 (IDT)

דעות קדומות ואמונות טפלות

את נושא ההתקרחות אופף חוסר ידיעה ניכר בציבור, ואמונות שגויות רבות נפוצו במשך השנים בנוגע לגורמים להתקרחות ולקשר שלהם עם אינטליגנציה, יכולת מינית, מוצא אתני, מקצוע, מצב כלכלי ושיוך חברתי. את רוב האמונות ניתן לפטור בקלות עקב ריבוי דוגמאות נגדיות או חוסר מחקר מדעי: "גזעים או קבוצות אתניות מסוימים נוטים פחות להתקרחות" קימת מחלוקת לגבי נטייתם הגנטית של בני אדם באוכלוסיות אתניות שונות להתקרחות. הדעה הרווחת כיום היא כי --קיימים הבדלים-- ואולם בכל הקבוצות האתניות ההתקרחות הגנטית קיימת. כך כתוב בוויקי. Nachum - שיחה 13:16, 4 במאי 2012 (IDT)

גזירה לפי קבוע?

אם יש מי פונקציה(בפיזיקה): $S(V,T,N)$ אני יודע שT בתהליך שלי קבוע וישנו גדול שמוגד $p={\frac {\partial S}{\partial T}}$. מה אשפר להגיד עליו? שהוא אפס? אל תתייחסו למשמעות האותיות, זה סתם מה שיש לי בראש כרגע. 79.179.199.53 13:59, 4 במאי 2012 (IDT)

א. הכתיבה שלך מלאה שיבושים. נא השתדל לקרוא ולתקן טרם שליחה. קשה ולא נוח לעקוב אחרי הכתובים בצורה זו. תודה.

ב. במשמעותה הבסיסית, נגזרת היא ביטוי לשינוי במשתנה תלוי יחסית לשינוי במשתנה בו הוא תלוי (משתנה בלתי תלוי). כש-T קבועה, אין שינוי בטמפ', ולכן גם אין שינוי ב-p (שים לב ששאלתך מתייחסת לנגזרת חלקית, כלומר ביחס למשתנה הנבחר. הנגזרת הכללית אינה חייבת להיות 0 במקרה כזה). בנצי - שיחה 15:46, 4 במאי 2012 (IDT)

דיפרנציאל של פונקציה קבועה הוא אפס, ולכן $p={\frac {\partial S}{\partial T}}={\frac {\partial S}{0}}$, כלומר הנגזרת אינה מוגדרת. מבחינה גאומטרית הנגזרת מייצגת את השיפוע של העקום המציג את השינוי ב-S כתלות ב-T (במישור T-S). מכיוון ש-T לא משתנה העקום הוא ישר אנכי המקביל לציר ה-S, ושיפועו אינסוף. דניאל • תרמו ערך 17:52, 4 במאי 2012 (IDT)

מכיוון שאצלך T קבוע, הניסוי אינו יכול לומר דבר וחצי דבר על הנגזרת p לפיו. כדי להעריך את הנגזרת עליך לחזור על הניסוי עם ערכים שונים של T. עוזי ו. - שיחה 21:33, 5 במאי 2012 (IDT)

תמונה אחת של סלבדור דאלי

אני מדבר על Cardinal שנת 1934. נאמר במקום אחד שהמשמעות שהיא שבעת החטאים (ידועים כCardinal Sins בין היתר). אבל אני רואה רק 6 אנשים בתמונה וחוץ מאישתו שיכולה להיחשב ל"תאוות בשרים" (אולי האדם שיושב יחשב "עצלות ") לא רואים כלום. האם יש פה מומחים שיכולים לפתור את התעלומה? 79.179.225.49 15:35, 4 במאי 2012 (IDT)

צרף\י בבקשה את התמונה או קשר\י בבקשה לינק לתמונה. אציץ בה ואנסה לסייע. SegevAfriat - שיחה 02:44, 13 במאי 2012 (IDT)

אני לא יכול להעלות לפה תמונה עם זכויות יוצרים. קישור(פשוט בגוגל Cardinal 1934)- כאן. 192.114.105.254 12:08, 13 במאי 2012 (IDT)

אני תקוע כאן. אני לא מוצא את התמונה הזו שלו בשום מקום (ראיתי אותה בקישור שנתת לי) מה שמרתק אותי ביצירה זה שהיא לא נראית כל כך כמו עבודה של דאלי. הוא בדרך כלל יוצר שילוב מושלם של ריאליזם וסוריאליזם עם פרספקטיבה סרקסטית, מה שלא מופיע בתמונה הזו. חיפשתי אותה בגוגל ואני אמשיך לחפש. זה נראה לי זמן טוב להרים טלפון למורה שלי לאומנות מהתיכון :) SegevAfriat - שיחה 13:32, 20 במאי 2012 (IDT)

אם אני לא טועה- אז מצאתי :) ניתן לראות שבין הבחור הכי שמאלי שלזה שבולט לידו, ביניהם יש אישה שוכבת שהיא לדעתי מהווה את תאוות הבשרים. היא לא ממש נראית לעין, רק דמות השיער שלה. לעניות דעתי היא החטא השביעי. ואם נסדר את זה דווקא בימין לשמאל אז:

• האישה שעומדת בצד ימין, נראית כמקנאה ביתר החבורה- קנאה.
• האיש ששולח את הכד אל התיבה נראה כגרגרן- גרגרנות.
• מעליו עומד איש שנשען אל הקיר ואינו עושה מאומה, נראה כבחור עצלן- עצלות \עצלנות
• לידו נראה בחור שרירי מאד שאוחז בחוזקה ובזעם בחומה- זעם.
• לידו נראה מישהו שמחבק את האישה שכמעט ולא רואים אותה, הוא נראה כחמדן- חמדנות
• תווי שיערה של האישה ששוכבת, אותה הזכרתי מעלה, מסמלים, ככל הנראה, תאווה- תאוות בשרים.
• הדמות השמאלית ביותר היא כזו שפניה מזכירים באופן בולט שלד שמסל לפי הנצרות את הגאווה- גאווה.

האם זו תשובה מספקת בעבורך? SegevAfriat - שיחה 13:45, 20 במאי 2012 (IDT)

שאלה בתרמודינדמיקה

לקחים שני מערכות באותה טמפרטורה עם אותה כמות חלקיקים ונפח שונה ומצמידים אחד לשנייה כשבוכנה מחברת ביניהם (בוכנה יכולה לזוז תחת לחץ). את המערכת כולה מכניסים לאמבט אינסופי בטמפרטורה קבועה(אותה האחת שכל אחת מהמערכות) ומשחררים את הבוכנה לנוע חופשי.

כתוצאה המפרש הלחצים הבוכנה תזוז. מהי העבודה שהיא תבצע?

אני אומר שבגלל שכמות החלקיקים זהה וטמפרטורה זהה אז ברגע שלחצים יהיו זהים אז הנפחים יהיו זהים. התנועה היא על איזותרמות ולכן עבודה שתבצע הבוכנה היא מהצורה $W=-\int _{v_{0}}^{v_{f}}pdv$. אבל אני ממש מתלבט בקשר לכיוון. האפשרויות שלי:

1. $W=-\int _{v_{1}}^{v_{f}}Pdv-\int _{v_{2}}^{v_{f}}Pdv$
2. $W=-\int _{v_{1}}^{v_{f}}Pdv+\int _{v_{2}}^{v_{f}}Pdv$

איך אני יודע להחליט אם זה פלוס או מינוס? מצד אחד לפי ההגדרה זה שתיהם מינוס. מצד שני הלחצים הם בכיוונים הפוכים.

ההיגיון שלי אומר שהאפשרות השניה יותר הגיונית, אבל אז יש סתירה בחישוב של אנרגיה חופשית F. 79.179.225.49 17:55, 4 במאי 2012 (IDT)

ועוד "שאלת אתגר"- אנרגיה פנימית של הגזים לא השתנתה. כל החום שהאמבט הכניס למערכת הומר לעבודה של הבוכנה. זה לא סתירה לחוק השני? 79.179.225.49 19:07, 4 במאי 2012 (IDT)

מדוע נמלים נמשכות ללפטופ שלי?

פעמים רבות קורה שאני מוצא נמלים בודדות באזור של הלפטופ שלי, וכן באזור המטען שלו. אני יודע שאני לא היחידי שזה קורה לו, ולכן עלתה בי מחשבה שייתכן מאוד שהנמלים נמשכות לחשמל סטטי או משהו כזה. האם מישהו יודע להגיד אם אכן קיימת תופעה כזאת? ואם כן, ממה היא נובעת? תודה! ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

לפעמים הסיבה פשוטה בהרבה: האם אתה נוהג לאכול תוך כדי הקלדה ? במקרה כזה הן עשויות או עלולות להימשך לפירורים הזעירים המגיעים לרווחים שבין המקשים. בנצי - שיחה 20:19, 4 במאי 2012 (IDT)

או לחום. גם הלפטופ וגם המטען מתחממים. אילן שמעוני - שיחה 01:27, 5 במאי 2012 (IDT)

פרק את המקלדת ושאב את הפירורים ממנה. בהצלחה!

מה ההבדל בין Sound masking ל-Auditory masking ?

בהקשר של מסרים תת-הכרתיים (קראתי את הערכים באנגלית, התקשיתי להבין משם). תודה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

לא ראיתי בערכים פסקאות שעוסקות במסרים תת-סיפיים. בכל מקרה, בהקשר הזה, כשאתה ממסך סאונד אתה מפעיל סאונד אחר שיבטלו ואז המסר התת-סיפי וודאי יתבטל, וכשאתה ממסך אודיטוריה, אתה משתיק אותה, ואז גם מסר תת-סיפי לא יוכל להתקבל. זה וודאי. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

למה רעש של זבובים גורם לי לגירוד?

רעש של זבובים ודבורים, ואפילו רק מלראות אותם (את היצורים האלה), אני מרגיש צורך להתגרד? (פתאום קולטני הגירוד שלי מתחילים לעבוד).. מעניין לציין שזה לא קורה לי כשאני רואה ג'וקים ואין לי פוביה מג'וקים. אז למה זה קורה והאם זו תופעה ידועה? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

נשמע כמו התניה קלאסית שפם אדום - שיחה 15:56, 5 במאי 2012 (IDT)

אבסורד ונונסנס

מה ההבדל בין אבסורד לנונסנס? תודה --77.127.57.229 07:34, 5 במאי 2012 (IDT)

אבסורד הוא משהו המנוגד להגיון באופן קיצוני, נונסנס הוא שטות או שטויות , כלומר, מעשה או אמירה שהם נעדרי משמעות לכידה. במקרים מסוימים האחרון הוא מקרה פרטי של הראשון, אבל באופן כללי מדובר בשתי משמעות שונות, אם כי קרובות. בנצי - שיחה 15:01, 5 במאי 2012 (IDT)

גם בדיחות קרש זה מאותו תחום... 77.124.112.82 11:16, 10 במאי 2012 (IDT)

אינטגרל

איך פותרים את האינטגרל $\int _{0}^{a}{\frac {2}{a}}x^{2}sin^{2}({\frac {\pi nx}{a}})dx$ בשיטה הכי נוחה (אינטגרציה בחלקים יוצא נוראי). a,n פרמטרים. 79.176.222.132 16:33, 5 במאי 2012 (IDT)

הצעה חלקית: תוציא את 2 מהאינטגרל ותשתמש ב-x/a. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

חזקה של פונקציה טריגונומטרית תמיד ניתן לרשום כסכום של פונקציות טריגונומטריות ממעלה קטנה יותר. במקרה הזה $\sin ^{2}x={\frac {1-\cos 2x}{2}}$. דניאל • תרמו ערך 19:33, 5 במאי 2012 (IDT)

נוירו ואנדו

לא מבקש ייעוץ רפואי אלא שואל כלית.

• אם אין תאי-קולטנים סנסוריים במוח עצמו, יותר מדוייק, אם אין קולטני כאב במוח, אז איך יש כאבי ראש שמרגישים "עמוק" יותר מבקרקפת או בעצם?. שמא ה "כאב-ראש" הוא רק בקרקפת ובעצם ובגלל זה מסאז' בראש עוזר במקרים מסוימים לכאבי ראש ואף מוסיף לכאב בתחילתו???
• מה הההבדל, אם בכלל יש כזה, בין אוטו-קרין לאינטרה-קרין?, 2 סטודנטים לרפואה ששאלתי, לא ידעו.. זה בסדר?
• איך מכנים הפרשת תכלית לקפילרות? ולא בדיפוזיה?

תודה. 109.65.171.49 16:50, 5 במאי 2012 (IDT)

1. בחלק מכאבי הראש, נכון, הכאב נובע מהקרקפת. כל כאבי הראש נובעים מרקמות שאינן המוח עצמו ולפעמים חווים אותם כאילו הם עמוקים.
2. נסה את w:Autocrine signalling ואת w:Intracrine.
3. מה זו הפרשת תכלית? יוסי מחשבון אחר - שיחה 17:59, 6 במאי 2012 (IDT)

שלום לצדיק שטרח לענות, מעריך. 2.ביקרתי בערכים האלה, אני שואל נקודתית בתקווה לתשובה של מילים ספורות, אם אין זה אפשרי, אבדוק זאת במקור אחר. 3.למשל, הפרשת GNRH מההיפופיזה הקדמית (אאל"ט). 79.179.155.211 23:44, 6 במאי 2012 (IDT)

הערכים שקישרתי אליהם קצרים מאד, משפטים ספורים בקושי והגדרות של חצאי משפטים. אתה מחפש מקורות עם הגדרות יותר קצרות? לשאלה 3, למיטב הבנתי הפרשה של בלוטות אנדוקריניות היא הפרשה, ברמת התא מדובר באקסוציטוזה. יוסי • שיחה 00:16, 7 במאי 2012 (IDT)

אכנס לערכים (פשוט באחד מהם ביקרתי בעבר). אקסוציטוזה היא הוצאה של תכלית (Substance) באופן כללי. אבל השאלה איך מכונה ההוצאה הספציפית לקפילארות. האם גם לתוכן החומר יוצא בדיפוזיה?, או "נורה בשלפוחיות"?..

2. באינטרה-קרין ההורמון שמיוצר בתא משפיע עליו ישירות מבלי להיות מופרש ממנו (הקולטנים שאליהם הוא נקשר הם תוך-תאיים- לרוב יושבים בתוך גרעין התא), בניגוד לאוטו-קרין שבו ההורמון מופרש מחוץ לתא ונקשר לקולטן ספציפי על פני שטח הממברנה של התא.

3. עד כמה שידוע לי, זאת פשוט אקסוציטוזה רגילה לסביבה הנימית. קליטתם של ההורמונים נעשית על ידי קפילרות מסוג fenestrated, שמכילות חורים (pores) שמאפשרות ספיגה של החומרים מבחוץ (ראה en:Capillary#Types למידע נוסף). מקווה שעזרתי, ‏LightBringer‏ • שיחה 03:18, 7 במאי 2012 (IDT)

ד"א, המעבר בטווח החוץ תאי של ההורמונים אל תוך הקפילרות אכן מתרחש בדיפוזיה. ‏LightBringer‏ • שיחה 15:31, 7 במאי 2012 (IDT)

פיסיקה

מה הקטע לכתוב פיזיקה עם ס'? אף אחד לא אומר "פיסיקה" אלא רק "פיזיקה". אז למה הצורה הלא פונטית לא נעלמה? 79.176.222.132 21:19, 5 במאי 2012 (IDT)

מקורו של פיסיקה הוא היסטורי - כנראה, מורשת של השפה הגרמנית (בה הוגים 'ס', כמו גם במוסיקה) בעולם המדעי והרפואי הישראלי, בעיקר בימיה הראשונים של המדינה ואף קודם לכן. רק מאוחר יותר חלחל לתוך שפתנו הצורך לעבור לפיזיקה ולמוזיקה, בהתאם לכללי האקדמיה ללשון עברית, ובהתאם לעובדה שכך הם נהגים בשפה האנגלית (כמו 'ז'), שכן זו השפה שיש להסמך עליה באופן טבעי במקרים אלה. שתי דוגמאות אלה הן מובהקות, אבל ישנן רבות נוספות. עם זאת, רבים עדיין ממשיכים לכתוב פיסיקה, ואף להגות כך (מעטים יותר), אבל זה כבר שייך לקיבעון שיש לנו, דוברי העברית, להישאר עם הקיים ולא לחדש, גם כשהדבר הגיוני ומתבקש. אתן לך דוגמא מעניינת לקיבעון הזה, שיצר דבר מוזר: אק"ג הוא ECG, אבל אופן ההגייה השגור הוא אָ.קָ.גֶ. כמו בגרמנית, ולא אִי.סִי.גִ'י. או אִי.קֵיי.גִ'י. כמו באנגלית, בשל הקיבעון הלשוני (מה שהשתרש נתקע). לעומת זאת, EEG, שהיא טכנולוגיה שנכנסה לרפואה הרבה יותר מאוחר, נהגית כבר כמו באנגלית. בנצי - שיחה 21:40, 5 במאי 2012 (IDT)

עד 1994 האקדמיה ללשון העברית טענה שיש לכתוב (ולהגות) פיסיקה, בהתאם למקור היווני. דב ט. - שיחה 16:02, 6 במאי 2012 (IDT)

לא זכרתי את השנה. אבל זה כבר השתנה. בצדק. בנצי - שיחה 18:15, 6 במאי 2012 (IDT)

אופרטורים הרמיטים מתחלפים

אני מנסה להוכיח את הטענה: נתון Aו B אופרטורים הרמיטיים בעלי אותו סט של ו"ע (כלומר $A\left|{{\varphi }_{n}}\right\rangle ={{a}_{n}}\left|{{\varphi }_{n}}\right\rangle$ וגם $B\left|{{\varphi }_{n}}\right\rangle ={{b}_{n}}\left|{{\varphi }_{n}}\right\rangle$). אז A וB מתחלפים. כלומר $[A,B]=AB-BA=0$.

למישהו יש הצעות מועילות? אני יודע רק להגיד שכל וקטור במערכת ניתן לפריסה על ידי ו"ע של A ושל B (שהם אותם הו"ע). ועוד דבר שאני חושב עליו זה להגיד שו"ע של B נפרשים על ידי A וזה אומר שניתן לכתוב את B כפונקציה של A (לא יודע אם זה בכיוון אבל $[A,f(A)]=0$). זאת שאלה בפיזיקה במקור, ככה שאם אפשר בלי מונחים של מתמטיקה תואר שני. 79.181.218.124 21:43, 5 במאי 2012 (IDT)

שים לב שמאחר והאופרטורים הם הרמיטים, הרי שהם לכסינים, ולכן יש למרחב בסיס שמורכב מוקטורים עצמיים שלהם. אבל ברור שעל הוקטוריים העצמאים המשותפים האופרטורים מתחלפים, ולכן הם מתחלפים על כל המרחב. לירן (שיחה,תרומות) 21:55, 5 במאי 2012 (IDT)

למה זה " ברור שעל הוקטוריים העצמאים המשותפים האופרטורים מתחלפים"? ולא ממש הבנתי מה זה ה"על" הזה( מה המשמעות של להתחלף על וקטורים)? 79.181.218.124 22:04, 5 במאי 2012 (IDT)

נניח שv הוא וקטור עצמי. אז יש סקאלרים a ו-b כך ש $Av=av$ ו- $Bv=bv$. לכן $ABv=Abv=bAv=bav$ ו- $BAv=Bav=aBv=abv$ ולכן הם שווים. לירן (שיחה,תרומות) 22:07, 5 במאי 2012 (IDT)

אני רואה שהוכחנו ככה שעבור ו"ע אחד v מתקיים $ABv=BAv$, נכון? האם לזה אתה קורה "אופרטורים מתחלים על ווקטור"? ואז הצעד הבא אם אני לא טועה זה להגיד "כל הו"עים של A וB משתופים ולכן לכל וקטור u במרחב הנפרש על ידם מתקיים $ABu=BAu$? ההגדרה של "מתחלף" שלנו היא $[C,D]=CD-DC$. זה שקול? 79.181.218.124 22:28, 5 במאי 2012 (IDT)

כן, זה אומר שהוכחנו שהם מתחלפים על כל וקטור עצמי. עכשיו שים לב שאם שני אופרטורים מתחלפים על קבוצת וקטורים אז הם מתחלפים גם על תת המרחב הנפרש על ידם. במקרה שלנו, תת המרחב הזה הוא כל המרחב, ולכן זה בדיוק שקול לכך ש AB-BA=0. לירן (שיחה,תרומות) 22:40, 5 במאי 2012 (IDT)

תודה. 79.181.218.124 22:45, 5 במאי 2012 (IDT)

עוד שאלה באופרטורים הרמטיים

נתון H הרמיטי ו$U=exp(iH)$. הוכח ש אוניטרי, כלומר ${{U}^{\dagger }}={{U}^{-1}}$ וגם $U{{U}^{\dagger }}=I$ כלומר אונטירי.

קודם כל עניין של נוסח: מה ההבדל בין השני הדברים שאני צריך להוכיח? זה זה פשוט כפל בU מימין? רשמו "וגם" בטעות?

שנית, איך מוצאים דאגר (צמוד הרמיטי) לפונקציה של אופרטור? זה לא ${{U}^{\dagger }}={{\left(\exp(iH)\right)}^{\dagger }}=\exp(-i{{H}^{\dagger }})$ אני מניח. איך כן? 79.181.218.124 22:58, 5 במאי 2012 (IDT)

דווקא כן. הוכחה של פיזיקאים: $U^{\dagger }=(\exp(iH))^{\dagger }=\left(\sum _{n=0}^{\infty }{\frac {(iH)^{n}}{n!}}\right)^{\dagger }=\sum _{n=0}^{\infty }{\frac {(-iH^{\dagger })^{n}}{n!}}=\exp(-iH^{\dagger })$ כאשר השתמשתי בתכונות הבאות: $(A+B)^{\dagger }=A^{\dagger }+B^{\dagger }$ ו-$(AA)^{\dagger }=A^{\dagger }A^{\dagger }$ או באופן כללי יותר: $(A^{n})^{\dagger }=(A^{\dagger })^{n}$. ראה אופרטור צמוד ואופרטור הרמיטי. בברכה, MathKnight (שיחה) 16:31, 6 במאי 2012 (IDT)

בקשר לשאלתך הראשונה, ${{U}^{\dagger }}={{U}^{-1}}$ וגם $U{{U}^{\dagger }}=I$ זה אותו הדבר כאשר U הפיך. בברכה, MathKnight (שיחה) 16:34, 6 במאי 2012 (IDT)

צילום אומנותי

בחור אחד אמר לי שלדעתו (הוא לא אמר "לדעתי" כי כל מה שהוא חושב אמת לפי ההגדרה) צילום הוא לא אומנות כי אין את השלב של היצירה. אני אמרתי שיש שלב אומנתו של לדעת מה לצלם ואיך. נתתי דוגמה של תערוכת צילום שהוא ראה. התגובה שלו הייתה "נו ומה הם מצלמים? אופניים חלודות. דשה מבצבץ מתוך אספלט. מה האומנות פה?".

לא היה לי מה להגיד. שני הצילומים הללו היו ממש טובים וקשה לי לחשוב שמישהו לא רואה את זה. איך קוראים לתופעה? "בורות אמנותית"? אני יכול לראות יופי ביצירה שהוא קורא לה "בלוף" והוא מאשים את כל האמונות המודרנית בכך שהם משקרים ומוכרים זבל. יש שם לגישה כזאת? 79.181.218.124 22:02, 5 במאי 2012 (IDT)

טעם? מהביטוי "על טעם ועל ריח אין להתווכח". שנילי - שיחה 07:01, 6 במאי 2012 (IDT)

כששאלתי בעבר שאלה מסוג זה לאמן גדול, הוא השיב לי: "אתה אוטיסט אמנות. לעולם לא תבין את השפה. לא אוכל להסביר לך". פטר רחם - שיחה 10:35, 6 במאי 2012 (IDT)

נראה תשובה כזאת אפילו יותר מתנשאת מהבחור שדיברתי איתו. אני לא רק מדבר על "טעם", אלא על גישה כללית של "אומנות שאני לא מבין היא שקר. 79.181.218.124 13:27, 6 במאי 2012 (IDT)

אפשר לנסות גם ”אם אין לך מה לומר אז אל תאמר אותו”. אגב, בתשובתו של פטר רחם, דומני, הוא היה הבחור ולא האמן. tZivya • שיחה • 13:47, 6 במאי 2012 (IDT)

עץ נוי מרשים

עם פריחה סגולה מרהיבה. כבר התחיל בפריחתו פה ושם, שתגיע לשיאה בעוד חודש-חודשיים. משמש כעץ נוי ברחובות מרכזיים בערים מסוימות, דוגמת רח' עמק החולה במודיעין. האם מישהו יודע על מה אני מדבר ? (אגב, מתוך זיכרון חלקי, שמו כולל הטייה של 'סגול'). בנצי - שיחה 22:31, 5 במאי 2012 (IDT)

סיגלון חד-עלים? 94.159.191.181

אכן, כן. תבורך. משום מה, 'סיגלון' לא נקלט לי, ולא בפעם הראשונה. אני זוכר את מרכיב ה'סגול' בשם, אבל לא זוכר שכבר ההברה הראשונה שונה. שבוע טוב, בנצי - שיחה 22:59, 5 במאי 2012 (IDT)

שחזור מחירים של אוטובוסים

אני צריך, לצורך החזרי נסיעות, לברר מה היה מחירו של קו אוטובוס בעבר. האם יש אתר המכיל היסטוריית מחירים בקווי אוטובוס?

כדאי לשאול בפורום תחבורה ציבורית בתפוז. יש שם אנשים שיכולים לענות על שאלות מסוג זה. Easy n - שיחה 10:19, 6 במאי 2012 (IDT)

חוכמה וטיפשות

― הועבר לדף ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון פסיכולוגיה/5

מחפש אתר העוסק בשאלת הפעילות

המוחית המתבצעת בעת פליטת זרע (שחרור חומרים, השפעה פסיכולוגית, נזקים לטווח קצר וארוך וכדו'). תודה. 188.64.201.3 16:55, 6 במאי 2012 (IDT)

עיין בזקפה וב-, בשפיכה (ערך דל מדי) וב-. בנצי - שיחה 18:34, 6 במאי 2012 (IDT)

אופרטור שהוא מטריצה

אני לא ממש מבין את הקונספט הזה. איך אופרטור (כמו נגזרת לדוגמה) יכול להיות מטריצה? ולמה מותר לכפול אופרטורים כמו מטריצות? 109.65.240.9 17:25, 6 במאי 2012 (IDT)

קודם כל אופרטור הוא לא מטריצה. הוא אופרטור. כוונתך שאופרטור לינארי במרחב וקטורי נוצר סופית (מממד סופי) ניתן להציג באמצעות מטריצה, כשכפל מטריצות שקול להרכבת אופרטורים. אם למדת אלגברה לינארית (מה שנשמע סביר לאור השאלה) אתה יודע גם בדיוק איך השקילות הזו עובדת (ואם לא אז פספסת את המטרה של הקורס). מרחבי פונקציות הם לרוב ממד אינסופי, ולכן אופרטור הגזירה אינו ניתן להצגה כמטריצה סופית. מרחב הפולינומים ממד קטן מ-n הוא דוגמה למרחב נוצר סופית שבו אופרטור הגזירה קיים וניתן להצגה כמטריצה. במרחב כזה ניתן להגדיר את הגזירה באופן אלגברי לפי $(x^{n})'=nx^{n-1}$. נסה לרשום את המטריצה המתאימה בבסיס הסטנדרטי של המרחב, לא מסובך. דניאל • תרמו ערך 18:46, 6 במאי 2012 (IDT)

ראה מטריצה מייצגת. Keleti - שיחה 18:08, 11 במאי 2012 (IDT)

זכות הצבעה לחייל

האם תינתן זכות הצבעה בבחירות הקרובות בישראל לחייל שטרם מלאו לו 18? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

לא. זכות הבחירה לכנסת היא מגיל 18 בלבד, ללא קשר לתפקיד. ולא לכולם אלא רק לאזרחים (יש חיילים בלי אזרחות). 109.65.240.9 17:37, 6 במאי 2012 (IDT)

בדמוקרטיה אין עדיפות לסטטוס או למעמד של הפרט. כולם שווים מבחינה אזרחית, והגיל הקובע מבחינה זו. בנצי - שיחה 18:12, 6 במאי 2012 (IDT)

שאלה על hermaphrodite

תוך כדי כתיבת עבודה חיפשתי על הנושא של hermaphrodite ומשם לגוגל תמונות ומשם לאתר שנקרא hermaphrodite site זה אתר פורנוגרפיה - לפי מיטב הבנתי, שבו מראים יצורים אנושיים עם אבר של נקבה ושל זכר באותו גוף, אלא שאבר הזכר הוא בגודל בלתי טבעי לחלוטין עד כדי חשד להתערבות חיצונית, האם יתכן שהורמונים מסויימים גורמים לאורך כזה? (חצי מטר) 95.35.161.118 18:58, 6 במאי 2012 (IDT)

כנראה אתה לא מתכוון להרמפרודיט אלא לאינטרסקס. ואתרי פורנו זה לא המקום ללמוד על התופעה. 109.65.240.9 19:48, 6 במאי 2012 (IDT)

הרמפרודיט אמיתי או בדוי הם שני הסוגים של אינטרסקסואליות, לאמיתי יש שני סוגים של איברי רבייה פנימיים, גם שחלות, גם אשכים, או אובוטסטות. בדוי יש לו איברי רבייה תואמים, אך למרות זאת, הפנוטיפ שלו (וסביר להניח שגם הגניטליה שלו), יהיו פחות ברורים. קרא את הערכים באנגלית.

אישה טראנסקסואלית שיש לה פין ואשכים אינה הרמפרודיט אמיתי או בדוי (כי המצבים האלה מתקבלים מהלידה). ובגלל שהיא לא הרמפרודיט אמיתי, וגם לא הרמפרודיט בדוי, אז היא בוודאי גם לא אינטרסקס... ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

כתבתי לפני התנגשות עריכה: תשובתך קצת מבלבלת את השואל. הוא התכוון נכון באופן כללי. פרטים אינטרסקסיים הם יוצאים מהכלל בתוך המין שלהם, בעוד שהרמפרודיטים מתייחס ליצורים בהם התכונה מאפיינת את המין כולו. לאתר הפורנוגרפי הוא הגיע במקרה, בשל השימוש של בעלי האתר במונח לגיטימי לגמרי. בנצי - שיחה 20:50, 6 במאי 2012 (IDT)

האמינו לי שהתבלבלתי... אני כבר לא יודע להבחין בין הרמפרודיט לבין אנדרוגינוס לבין אינטרסקס. מה הם היצורים האנושיים שיש להם גם איבר מין גברי ברור (למען הסר ספק: אשכים ופין ארוך וברור) וגם מין איבר נשי ברור (נרתיק ופות)? (לא 'סימנים'). ושאלה נוספת מדוע הם שונים באבר המין הזכרי שלרובם הוא בולט בגדלו וארכו האם הם נוטלים הורמונים מסוימים (נשיים אולי?!) הגורמים להם להיות כך? 46.210.51.29 23:19, 6 במאי 2012 (IDT)

ללא הגבלת הכלליות, רבים מהאברים המוצגים בפורנו בן זמננו הם תותבים מפלסטיק וגומי. אילן שמעוני - שיחה 00:24, 7 במאי 2012 (IDT)

השואל מדבר על חריגות ממשיות של הטבע, לפחות לגבי מערכות מין כפולות. בנצי - שיחה 00:51, 7 במאי 2012 (IDT)

בנצי, לא הבנתי מדוע תגובתי מבלבלת את השואל ולמה אתה מתכוון שאתה אומר שהוא התכוון באופן כללי?...

ותיקון!, כן ייתכנו נשים טראנסקסואליות שבעברן היו אינטרסקסואליות, אמנם, כל מקרה לגופו. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

מדבריך (המגיב האנונימי) משתמע שאתה חושד בבנצי כאילו הוא כותב השאלה; אז אם באמת כך הם פני הדברים, רציתי לומר לך שלא דובים ולא יער, זה אני בעל השאלה והוא אכן כיוון לדעתי שהשתמעה גם מבין השורות. 109.253.246.112 21:38, 13 במאי 2012 (IDT)

אוקטבות

שאלה של סטודנט - אחד שיודע לנגן אמר לי ששני צלילים הם "דו" באוקטבות שונות. אבל זה שני צלילים ושונים לגמרי (עם אורך גל שונה). לפי מה הגדירו סקלת אוקטבות ככה ש"דו" ו"דו פריים"(איכשלאקוראים לזה) יהיו באותה השורה? אני מדמיין את זה כמו מערכת עם 7 ספרות ככה שאם דו זה 0 אז דו פריים זה 10 (כאשר הספרות נגמרות ב7). ומה גרם לאנשים לבחור דווקא בסיס 7? 79.177.224.230 20:42, 6 במאי 2012 (IDT)

עיין קודם באוקטבה, וגם ב-. בנצי - שיחה 21:00, 6 במאי 2012 (IDT)

ורושמים שם דבר שסותר את עצמו (או שאני לא מבין). "למאזין, ישמעו שני צלילים שביניהם מרווח של אוקטבה כאותו הצליל, החוזר בגובה שונה." מה זה "גובה"? זה תדר? אז "ישמע כאותו הצליל עם תדר שונה"? אז למה זה אותו הצליל? צליל מוגדר לפי התדר אז כבר לא "אותו הצליל".

לפי הערך החלוקה היא לפי כפולות שלמות של תדר. רשום שהצליל לה זה 440 הרץ. זה אומר שגם 220 הרץ, גם 55 הרץ וגם 880 הרץ יקראו להם לה. נכון? האם אוזן של בן אדם יכולה למצוא דמיון בין 55 הרץ לבין 880 הרץ ושוני ל630 הרץ? 79.177.224.230 21:11, 6 במאי 2012 (IDT)

א. קודם כל, עבור על מה שאתה כותב, לפני שמירה. לפעמים, תקלדות מאוד מפריעות, לפחות להבנת השאלה.

ב. אכן, גובה הוא תדר מבחינה פיזיקלית.

ג. צריך להבחין בין צליל מבחינה פיזיקלית (הרכב תדרים) לבין צליל מבחינה תפיסתית - תחילה באוזן, ואח"כ במרכז השמע במוח. בנצי - שיחה 21:23, 6 במאי 2012 (IDT)

למה צריך להבחין? ראשית, אין דבר כזה "צליל מבחינה פיזיקית", שהרי מה שמתפרש במוח האנושי כ"צליל" הוא תנועה מחזורית בלחץ האוויר. צליל קיים רק מבחינה תפיסתית, וידוע התרגיל המחשבתי אודות העץ הנופל ביער שומם וגו'. שנית - כן, האוזן האנושית מבחינה בקלות במרווח הזך בין שני תווים זהים באוקטבות שונות, לעומת הדיסוננס בין תוים דיסוננטים. תפוס לך פסנתר/ גיטרה/ אוסילטור ונסה בעצמך. חצי חציל 21:32, 6 במאי 2012 (IDT)

כתבתי לפני התנגשות עריכה: הדברים שלך, לפחות בחלקם הראשון, לא נכונים. אינני יודע על סמך מה אתה קובע את מה שאתה קובע לגבי המוח. האם אתה יודע על תהליכי עיבוד נתונים במוח ? אין מדובר במכשיר מדידה ולא במכשיר קלט בלבד. המוח מעבד את הנתונים ומפרש אותם. זה נכון גם לגבי קלט קולי. לכן צריך להפריד - בין הצליל הפיזיקלי, עפ"י הרכב התדרים ומשרעותיהם, לבין הפרשנות הנוצרת לגביו במוח. בנצי - שיחה 21:50, 6 במאי 2012 (IDT)

בוודאי שהמוח מעבד את הנתונים ומפרש אותם. יותר מזה, הוא נותן להם משמעות שלה אנו קוראים צליל. למילה "צליל" אין שום משמעות מחוץ לתודעה של מי ששומע אותו. זה סוגיה ישנה ואני מתפלא שאתה לא מכיר אותה (שוב, אם עץ נופל ביער ואין איש השומע אותו וגו'). אם אני שורק במשרוקית כלבים נוצר "צליל" או לא? המוח האנושי מפרש לחץ אוויר המשתנה 440 פעמים בשניה כ"צליל לה מרכזי", ולמושג זה אין שום משמעות מחוץ למוח האנושי. זו היתה כוונתי. חצי חציל 21:58, 6 במאי 2012 (IDT)

משתי השורות הראשונות שלך, נראה שאתה מבין את הדברים, לפחות עד שם. המשך הדברים אינו נכון. אבל, בדיון, כמו בדיון, מדברים לעניין, ולא מחלקים ציונים כתחליף לשאלה או תמיהה. זה מאוד מפריע, ועלול אף מאוד לפגוע. צליל (במובן הפיזיקלי) אינו תלוי בהכרה האנושית. המוח האנושי רק מעבד אותו ומפרש אותו (לפחות אלה אליהם חוש השמע רגיש). הקלט והפלט (הפרשנות) אינם היינו הך, בניגוד לסינתסייזר. הרכבי תדרים ומשרעות מסויימים נעימים לאוזן ואחרים לא - זו כל תורת המוזיקה. ובצורה כללית יותר, ישנם צירופים לגביהם המרכיב הפרשני רחוק יותר מהקלט, ויש כאלה לגביהם הוא קרוב יותר. בנצי - שיחה 22:21, 6 במאי 2012 (IDT)

קראתי שוב את דבריי ולא מצאתי בהם חלוקת ציונים. בכל מקרה אם היה בהם משהו שהפריע לך אני מתנצל ומבהיר שלא הייתי לי כוונה לפגוע. לגופו של עניין, אני לא רואה כיצד מה שכתבת עכשיו עונה לשאלתו של האלמוני (שמן הסתם כבר עזב אותנו לעיסוקיו). נשארה רק הסוגיה האם למונח "צליל" יש משמעות מחוץ לתודעה האנושית. כיוון שאנו לא הראשונים שמתחבטים בשאלה פילוסופית זו שמילים רבות כבר נכתבו עליה, נראה לי שאפשר לגדוע את הדיון בנקודה זו. חצי חציל 22:33, 6 במאי 2012 (IDT)

מה שאני אומר שיש טעות בערך כי "ישמעו באותו צליל רק בתדר שונה" זה כמו "יראה כמו באותו הגובה רק גבוהה פי 2". אולי זה לא ערך שנועד לפיזיקאים, אבל בכל זאת הנוסח לא תקין( אם אנשים כן שומעים הבדל גובה אז כבר לא אותו הצליל). לפי מה שהבנתי מהערך אם מנגנים מזהו בתדרים כפולים מהמנגינה המקורית זה ישמע מאוד דומה, אבל אם מזיזים את כל התדרים במספר קבוע של 50 הרץ זה ישמע שונה לגמרי. נכון? 79.177.224.230 21:30, 6 במאי 2012 (IDT)

המשפט הזה באמת לא מוצלח. אני מניח שהתכוונו להגיד שמדובר באותו תו. אוריד אותו. חצי חציל 21:36, 6 במאי 2012 (IDT)

אל תוריד אותו כל כך מהר. תן לי לבדוק אותו קודם, כך תהיה לך דעה נוספת להסתמך עליה. אעשה זאת לכשאתפנה מעט. בנצי - שיחה 21:52, 6 במאי 2012 (IDT)

אבדוק את מה שאתה אומר לגבי הכתוב בערך. אינני פנוי כל כך עתה, אבל בהחלט אעשה זאת, וגם אשיבך דבר. בנצי - שיחה 21:50, 6 במאי 2012 (IDT)

הורדתי אותו כי לפחות שני אנשים לא מבינים מה כתוב בו. אם אתה יכול לשפר אותו - מה טוב. חצי חציל 21:59, 6 במאי 2012 (IDT)

לא מורידים רק בגלל ששניים מקריים לא מבינים. ביחוד, כאשר מבקשים שלא. מה בוער כל כך ? בנצי - שיחה 22:10, 6 במאי 2012 (IDT)

לא בוער ולא ביקשו (אלא לאחר מעשה). אין לי בעיה שתשחזר/ תשנה. כולנו כאן במטרה זהה - להיטיב עם הקוראים. חצי חציל 22:13, 6 במאי 2012 (IDT)

זה אומר שכשביקשתי זה כבר נעשה. יותר בוער מזה ? לא חשוב, אסתדר. בנצי - שיחה 22:27, 6 במאי 2012 (IDT)

בנצי, אל תיקח הכל כ"כ קשה. הבנאדם אמר שהוא לא מבין משהו, גם אני לא הבנתי, מחקתי. אתה ביקשת רבע שעה אחר כך. לא קרה כלום. שוב אני אומר - יש לך ניסוח עדיף - לך על זה. חצי חציל 22:33, 6 במאי 2012 (IDT)

לא זה העניין. חשבתי שמחקת אחרי ההערה שלי. אסתדר, לא נורא. בנצי - שיחה 22:48, 6 במאי 2012 (IDT)

ממש לא היה לי רצון להגיע לרמות פילוסופיות בדיון זה. רק רציתי להבין את ההיגיון הפיזיקלי בחלוקה לאוקטבות. ואני חושב שמצאתי תשובה (חלוקה לפי מכפלות שלמות של אותו התדר). ולא עניתם לי לגבי השוואה בין שתי הטרנספורמציות שדיברתי עליהם (הזזה בקבוע וכפל בסקלר). המשפט המדובר לא סתם "לא ברור". הוא סותר את עצמו ועדיף לנסח משהו יותר אמתי. 79.177.224.230 22:59, 6 במאי 2012 (IDT)

כבר אמרתי שאבדוק זאת. אגב, הדיון לא עסק ברמות פילוסופיות, אלא בהיבטים פיזיקליים, נוירולוגיים, ומה שביניהם. לא כל מה ש'לא מעניין' ברמה המיידית משוייך אוטומטית לפילוסופי. דווקא השאלות שלך נוגעות מאוד, בבסיסן, להבחנה זו. בנצי - שיחה 23:16, 6 במאי 2012 (IDT)

אני מופתע שאיש לא אמר את הברור מאליו: אנשים חשים שלצלילים בהפרש של אוקטבה אחת (או יותר, על כל פנים מספר אוקטבות שלם) אותו תפקיד בסולם. בסולם דו-מז'ור יש לצליל תפקיד "סוגר" או "נועל" בפראזה מוזיקלית (תיבה), היינו כשהוא מגיע חשים שהפראזה הסתיימה, וצליל נוסף יהיה "לא במקום", לא מתאים" - כמובן שאפשר לנצל זאת בהלחנה על מנת להוציא את המאזין משיווי משקלו. התחושה מאד ברורה. המורה שלי למוסיקה טען שזה נבדק אצל המון אנשים מהמון תרבויות. אני לא בטוח שהוא דייק אבל מבחינתי, לא הייתי זקוק ליותר מזה. התחושה של "תפקיד רגשי" בצליל ברורה מאד. אילן שמעוני - שיחה 00:34, 7 במאי 2012 (IDT)

דיברתי על תפיסה של צליל או צירוף צלילים, ומשמעותם. בנצי - שיחה 00:47, 7 במאי 2012 (IDT)

ז'ורז' סימנון - אוטוביוגרפיה

בערך נכתב שבסוף ימיו חלה תפנית בכתיבתו של הסופר שהתחיל לכתוב אוטוביוגרפיה. שמא יש למישהו מושג האם היא יצאה לאור, ואם תורגמה לעברית?.

ראה בויקי הצרפתית בערך עליו את הסעיף Mémoires et dictées והשווה לרשימת ספריו שתורגמו לעברית בוויקי העברית. Nachum - שיחה 11:08, 7 במאי 2012 (IDT)

לו הייתי מבין צרפתית... עכשיו, אולי תתרגם בעבורי.

לא מצאתי ספר שתורגם לעברית מהרשימה בוויקי הצרפתית. Nachum - שיחה 10:45, 8 במאי 2012 (IDT)

אנליזה ממדית

האם דוגמת המטוטלת שבסוף הערך תקפה, גם אם קבוע הפרופורציה הוא בעל יחידות ולא חסר יחידות? האם גם במקרה כזה ניתן לבצע אנליזה ממדית? תודה, 94.159.191.181

קבוע הפרופורציה חייב להיות חסר יחידות, כי לא לוקחים אותו בחשבון בחישוב המימדים. ♠ גיל כ. (שיחה) ♠ מיפוי ויקיפדיה ♠ 16:01, 7 במאי 2012 (IDT)

זה מה שמניחים. אבל הרי ישנן משוואות פיזיקליות בהן קבועים עם יחידות. אני שואל האם ניתן לבצע אנליזה ממדית גם במקרים כאלה. 94.159.191.181

לא, אי אפשר. יש כמה הנחות סמויות שעובדות ברוב המקרים, ואחת החשובות היא שקבועי פרופורציה הם מסדר גודל של 1. זה נכון בהרבה מקרים, אבל רק אם אין יחידות, כי אם יש יחידות אין משמעות ל-1: למשל אם היה 1 מטר, אז במילימטר זה 1000 - כאמור חסר משמעות. אם לאחר חישוב מדויק מתקבל קבוע פרופורציה גדול או קטן בהרבה מ-1, אז פיזיקאים יחפשו סיבה עקרונית למה זה כך, כי האנליזה הממדית נותנת תוצאות מקורבות טובות ברוב המקרים. ‏Setreset • שיחה 07:14, 8 במאי 2012 (IDT)

אני לא לגמרי מבין את התשובה. כל עוד אין יחידות לקבוע, מה חשיבות הגודל שלו? הרי פשוט מתעלמים ממנו בהשוואת הממדים. אני חשבתי שאי אפשר לעשות אנליזה ממדית כאשר יש קבוע עם יחידות כי אז אין משמעות להשוואה היחידות של המשתנים והגודל שבצד שמאל של המשוואה - הרי לקבוע יכולות להיות כל יחידות שהן וצריך לקחת גם אותן בחשבון, ולא להשוות רק את היחידות של המשתנים והגודל שאנחנו מחפשים. 94.159.191.181

א) מתעלמים מהקבוע רק בגלל אותה הנחה סמויה, שגודלו הוא סביב 1. אחרת, אם יש קבוע וגודלו יכול להיות 1000, אז לא הייתה משמעות לכל האנליזה הזאת, כי התוצאה המתקבלת לא הייתה קשורה לתוצאה האמיתית. ב)החלק השני של דבריך נכון להבנתי. ‏Setreset • שיחה 12:49, 8 במאי 2012 (IDT)

תודה רבה. 94.159.191.181

מה זה אלגברה מודרנית?

למדתי אלגברה לינארית. אני רוצה לשמוע על מה מדברת אלגברה מודרנית? 79.177.230.120 10:03, 7 במאי 2012 (IDT)

ראה אלגברה מופשטת. בברכה, MathKnight-at-TAU - שיחה 10:57, 7 במאי 2012 (IDT)

מ"ע של אופרטור התנע

איך מוצאים מתמטית ו"ע (מ"ע) של אופרטור התנע$p=-i\hbar {\frac {\partial }{\partial x}}$? אני יודע שהתשובה היא $\psi _{k}={\frac {1}{\sqrt {2\pi }}}e^{ikx}$: (משתמשים בה באיזה תרגיל) אני רוצה להבין איך הגיעו לזה. 79.177.209.123 11:21, 7 במאי 2012 (IDT)

פותרים את המשוואה הדיפרנציאלית $p\psi (x)=-i\hbar {\frac {\partial }{\partial x}}\psi (x)=\lambda \psi (x)$ ואז $\lambda$ הוא הערך העצמי של האופרטור. ראה גם תורת שטורם-ליוביל. בברכה, MathKnight-at-TAU - שיחה 11:41, 7 במאי 2012 (IDT)

$-i\hbar {\frac {\partial }{\partial x}}\psi (x)={\lambda }\psi (x)$

${\frac {d\psi }{\psi }}={\frac {\lambda }{-i\hbar }}dx$

$\ln \psi ={\frac {\lambda }{-i\hbar }}x+C$

$\psi =Ce^{{\frac {\lambda }{-i\hbar }}x}$

וזה לא מה שאמור לצאת. 79.177.209.123 17:04, 7 במאי 2012 (IDT)

זה כן מה שיוצא. תכפיל את שני הצדדים של קו השבר ב i. הקבוע C נקבע קצת שרירותית. ולמדה יכול להיות כל דבר. ההשוואה של הצורה עם k נותנת לך קשר בין הערך שלו (שהוא התנע) לבין מספר הגל k. eman • שיחה • ♥ 17:47, 7 במאי 2012 (IDT)

לא הבנתי איך מתקשר למבדה חלקי H באר לK. 79.177.209.123 18:05, 7 במאי 2012 (IDT)

תסתכל בהשערת דה ברויי. p זה בעצם מה שפה קראנו לו למבדה (כי זה הע"ע של אופרטור התנע, לכן זה התנע). eman • שיחה • ♥ 18:33, 7 במאי 2012 (IDT)

ליבי עצר לרגע. ע"ע למבדה הם אורכי גל?! איזה גל? בסך הכל ניתחנו אופרטור תנע. 79.177.209.123 20:35, 7 במאי 2012 (IDT)

בחירת שם המשתנה לערך העצמי לא הייתה טובה. כאן $\lambda =p$ הוא מספר התנע ולא אורך הגל. השתמשתי באות למבדה כי בה נהוג לסמן ערכים עצמיים בבעיות שטורם-ליוביל, בהחלט לא התכוונתי כאן לאורך הגל. בברכה, MathKnight (שיחה) 20:53, 7 במאי 2012 (IDT)

בוא נתחיל מחדש. את אופרטור התנע נסמן עם כ ${\hat {p}}$, וסתם p יהיה הערך העצמי.

כלורמ המשוואה שלנו היא

${\hat {p}}\psi (x)=p\psi (x)$,

או אם נכתוב באופן מפורש:

$-i\hbar {\frac {\partial }{\partial x}}\psi (x)=p\psi (x)$

שבדרך שמתנייט הראה (או בכל אחת מהדרכים האחרות שקיימות, כולל ניחוש) הפתרון שלה הוא

$\psi =Ce^{{\frac {p}{-i\hbar }}x}=Ce^{i{\frac {p}{\hbar }}x}$

הקבוע C הוא שרירותי, אלב לפעמים אפשר למצוא אותו מנירמול הפונקציה.

p הוא כאמרו הערך העצמי של התנע. בהתאם לנסיבות הפיזיקליות (שמתבטאים מתמטית כתנאי שפה יכולים להיות מצבים שרק ערכים מסויימים של p יהיו אפשריים. עבור חלקיק חופשי כולם אפשריים.

בכל מקרה, כך או כך, יש לנו פונקציה מחזורית ב x! ולפונקציה מחזורית יש אורך גל! מהו אורך הגל? הוא הקבוע L הקטן ביותר (נשתמש בו, ולא בלמדה) שמקיים

$\psi (x+L)=\psi (x)$

ובגלל המחזוריות של : $e^{i{\frac {p}{\hbar }}x}$ זה יתקיים אם

${\frac {pL}{\hbar }}=2\pi$

כלומר :$L={\frac {2\pi \hbar }{p}}={\frac {h}{p}}$

דה ברויי הסיק תא זה כמובן משיקולים אחרים, בסיסיים יותר. ועל זה הוא קיבל פרס נובל (לכן לא פלא שנשימתך נעתקה!), ואחרי זה "נתפרה" מכניקת הקוונטים כך שבין השאר זה יתקיים.

כמו כן, שים לב שאם נסמן $k={\frac {p}{\hbar }}$ אז זה הצורה של הפונקציה ששאלתה עליה בהתחלה. eman • שיחה • ♥ 21:30, 7 במאי 2012 (IDT)

גם אם עישנו את הדרך ההפוכה והגענו לדה-ברויי זה עדיין מדהים. 79.177.209.123 21:57, 7 במאי 2012 (IDT)

חכה שתקרא שבניסוי שני הסדקים פונקצית הגל של (למשל) אלקטרון מתאבכת עם עצמה! eman • שיחה • ♥ 22:18, 7 במאי 2012 (IDT)

שאלה לגבי הבחירות לכנסת

כמה זמן לפני בחירות צריך להתפטר מי שמכהן בתפקיד ציבורי ומתכוון להתמודד על מקום בכנסת? אני מדבר על יעל גרמן, בהנחה שהיא אכן מתכוונת להתמודד על מקום בכנסת. תומר - שיחה 14:31, 7 במאי 2012 (IDT)

חשבתי שאתה מדבר עליך. תהיתי. tZivya • שיחה • 14:35, 7 במאי 2012 (IDT)

תומר - שיחה 13:37, 8 במאי 2012 (IDT)

טוב, השאלה כבר לא דחופה :) תומר - שיחה 13:37, 8 במאי 2012 (IDT)

התשובה היא שהיא לא צריכה להתפטר. חובת ההתפטרות חלה רק על עובדי מדינה מסויימים, אבל נבחרי ציבור לא צריכים להתפטר מתפקידם (ראה הבחירות לכנסת). בעבר הם גם יכלו לשמש בשני התפקידים במקביל, ורק לאחר חקיקת חוק כפל תפקידים ח"כ נבחר צריך להחליט אם הוא מעדיף להיכנס לכנסת או להישאר במקצועו הקודם. ‏DGtal‏ 14:17, 8 במאי 2012 (IDT)

100 ימים. ‏עמיחי • שיחה

שאלות אחרות בעניין בחירות

ואם כבר, אז עוד כמה שאלות:

1. האם הקדמת הבחירות לכנסת הארבע עשרה נבעה מרצח רבין? אם כן, האם הקדמה כזו אפשרית או מוכרחת מחוק יסוד: הכנסת או מחוק הבחירות לכנסת? האם הכנסת הצביעה על ההקדמה הזו?
2. על סמך מה מונה שמעון פרס, עד לבחירות ההן, כראש הממשלה הזמני? האם יש חוק בנושא?
3. הערך הזה מדבר רק על מועדן של הבחירות כאשר הן מתקיימות בזמנן: יום שלישי הראשון בחודש מרחשון או השלישי בו. האם גם כאשר הבחירות מוקדמות או מאוחרות, מועדן על פי החוק צריך להיות ביום שלישי? נראה לי מאד סביר, משום שלא זכורות לי בחירות שלא התבצעו ביום שלישי, אך הדבר אינו מצויין בערך.

תודה רבה מראש, אביתר ג' • שיחה • תרומות • ט"ו באייר ה'תשע"ב • 16:32, 7 במאי 2012 (IDT).

ברשותך, העברתי את השאלות לתת-פסקה. תומר - שיחה 16:51, 7 במאי 2012 (IDT)

הנני מרשה. אביתר ג' • שיחה • תרומות • ט"ו באייר ה'תשע"ב • 16:57, 7 במאי 2012 (IDT).

עכשיו ראיתי ש-

• הבחירות לכנסת השניה נערכו ביום שני (30 ביולי 1951), אך זה היה לפני שחוקקו את חוק יסוד: הכנסת ואת חוק הבחירות לכנסת.
• הבחירות לכנסת השמינית נערכו ביום שני (31 בדצמבר 1973).
• הבחירות לכנסת ה-11 נערכו ביום שני (23 ביולי 1984).
• הבחירות לכנסת ה-14 נערכו ביום רביעי (29 במאי 1996).
• הבחירות לכנסת ה-15 נערכו ביום שני (17 במאי 1999).

כך שחמש מערכות בחירות מתוך 13 מערכות הבחירות שנערכו שלא בזמנן, לא נערכו ביום שלישי. מה שעונה לשאלה 3 שלי. אביתר ג' • שיחה • תרומות • ט"ו באייר ה'תשע"ב • 17:48, 7 במאי 2012 (IDT).

שלום. קודם כל כדאי לקרוא את הערך הבחירות לכנסת הארבע עשרה. ועכשין לתשובות

1. לא היתה שום חובה חוקית להקדים את הבחירות. כפי שכתבו בערך מועדן היה שנה אחרי הרצח, ופרס החליט להקדים אותן, משיקוליו הוא.

2. בתחילה הוא מונה לראש ממשלה זמני לפי החלטת ממשלה כפי שכתוב פה. לאחר מכן הוא הרכיב ממשלה כמו בכל מקרה בו צריך להקים ממשלה חדשה, בין אם זה בעקבות בחירות, התפטרות או פטירה של ראש הממשלה הקודם, כפי שכתוב בחוק יסוד: הממשלה. הנשיא הטיל עליו להקים ממשלה, והוא הביא אותה לאישור הכנסת בהצבעת אמון.

3. אין חובה, אך זה הנוהג. אני חושש שטעית, והיוצא דופן היחיד זה הבחירות לכנסת ה-14 שאכן נערכו ביום רביעי. אבל אולי אני טועה. eman • שיחה • ♥ 18:00, 7 במאי 2012 (IDT)

רוב תודות. 18:23, 7 במאי 2012 (IDT).

מכירה בחסר לפני דיווח על עבירה

האם אזרח רשאי על פי חוק למכור בחסר את מניותיה של חברה שהוא יודע שעשתה דבר מה לא חוקי (זו אינה האשמת שווא לצורך רווח כלכלי) לפני שהוא מדווח על כך (לדוגמה, מניות הרשת החברתית היפנית גרי צנחו היום לאור דיווחים על שיטת מכירה לא חוקית. אילו הייתי יודע על כך, האם הייתי רשאי לשאול מניות של החברה ולמכור אותן לפני פנייה לעיתונות או למשטרה)? תודה, נו, טוב • שיחה 18:27, 7 במאי 2012 (IDT)

עשתה דבר מה לא חוקי -תתחיל ממי מגדיר מה לא חוקי ואז תמשיך ותגדיר מה היה עושה האדם הסביר. רק עם שתי ההגדרות תופסת שאלתך. Nachum - שיחה 19:18, 7 במאי 2012 (IDT)

החוק הוא החוק הישראלי (למרות שאני סקרן לדעת מה לגבי מדינות אחרות). אני לא יודע מה היה עושה האדם הסביר, אבל למיטב ידיעתי זה לא דרוש לשאלה – אני מתעניין לדעת אם יש האשמות כלשהן (סחר במידע פנים, אולי?) שבצלן ייתכן שיואשם המוכר, ואולי גם יורשע. תודה רבה, נו, טוב • שיחה 20:52, 7 במאי 2012 (IDT)

ואשר אילו נודע לציבור היה בו כדי לגרום שינוי משמעותי במחיר נייר ערך של החברה-כך החוק ואתה שואל על מישהו שנודע לו משהו שלילי ועושה פעולה כדי להרוויח לפני שהוא מדווח על כך. האדם הסביר צריך להבין שפעולתו פלילית. Nachum - שיחה 10:42, 8 במאי 2012 (IDT)

נכון, אבל לפי הפרק הגדרת איש הפנים אני לא בטוח שבעל המידע הינו בהכרח איש פנים. אם לקוח שם לב לפעולה לא חוקית, האם ייחשב הדבר ש"קשריו עימה [עם החברה] נתנו לו גישה למידע פנים"? נו, טוב • שיחה 16:29, 8 במאי 2012 (IDT)

לקוח שם לב לפעולה לא חוקית אשר אילו נודעה לציבור היה בה כדי לגרום שינוי משמעותי במחיר נייר ערך של החברה ועושה פעולה כדי להרוויח לפני שהוא מדווח על כך. האדם הסביר צריך להבין שפעולתו פלילית. אין שום קשר אם כך למידע פנים. Nachum - שיחה 13:10, 9 במאי 2012 (IDT)

זהות קטנה באלגברה

איך מוכיחים:

$\left(e^{A}\right)^{\dagger }=e^{A^{\dagger }}$

ראה כאן. בברכה, MathKnight (שיחה) 22:20, 7 במאי 2012 (IDT)

זיהוי נעימה

כיצד נקראת מוזיקת הרקע בפרומו האחרון של מאסטר שף ילדים? תודה רבה, נו, טוב • שיחה 00:12, 8 במאי 2012 (IDT)

תן קישור, ננסה לזהות. חצי חציל 10:06, 8 במאי 2012 (IDT)

חיפשתי ולא מצאתי. אולי זה יועלה לאינטרנט בהמשך, אבל אם תתקל בפרומו במקרה אודה לך מאוד. תודה, נו, טוב • שיחה 16:31, 8 במאי 2012 (IDT)

קשה לי להאמין ש"איתקל" בו. חצי חציל 23:06, 8 במאי 2012 (IDT)

עד שניתקל בפרומו יכול להיות שזה יהיה של פרק אחר, אז בוא תאמר לי בבקשה: מדובר בפרומו עם הקוביות והמזל לכרטיס לחצי הגמר או בפרומו אחר? אתה יכול לומר לאיזה פרק משויך הפרומו?SegevAfriat - שיחה 02:42, 10 במאי 2012 (IDT)

בתחילת הקדימון הראו מישהו טובל מאפה כלשהו בקערה של שוקולד, ואז אחד הילדים דיבר על כמה הוא מתרגש מכל השוקולדים והקורנפלקסים שהוצגו על המסך באותו זמן. תודה רבה! נו, טוב • שיחה 19:24, 10 במאי 2012 (IDT)

כבר לא מריצים את הפרומו הזה יותר, אז איני יכול לסייע כאן. הייתי מציע לחפש את הדף של מאסטר-שף ילדים ברשת החברתית הפופולארית "פייסבוק", ולשאול את השאלה שם. אולי מנהלי הדף ישיבו לשאלה. מתנצל. אני אבדוק מאוחר יותר אם אוכל למצוא את זה עבורך.SegevAfriat - שיחה 20:56, 12 במאי 2012 (IDT)

האם אדמת מצרים וירדן מסתפחת בהדרגה לארץ ישראל?

א. הרכב שלי עדיין מכוסה באבק שנישא לכאן ברוח מירדן במרוצת השבוע שעבר. בהינתן שרעיית-יתר שכיחה יותר בירדן ובמצרים מאשר בישראל, ותורמת לבליית קרקע הנסחפת בהמשך במים וברוח, האם ארץ ישראל סופחת אליה יותר אבק מאשר היא מפזרת לעבר הארצות הסובבות אותה? מה היקף התופעה, אם היא קיימת, בהשוואה למשל לסחף הקרקע אל הים התיכון?

ב. במשנה (בבא קמא ז', ז']) נאסר לגדל בהמות דקות (כבשים, עזים וכו') בארץ ישראל, מחשש שיזיקו לחקלאות ([2]). בהינתן שבימי המקרא לא ייבאו לכאן כבשים מאוסטרליה וסטייקים קפואים מארגנטינה, משתמע מכאן שהכבשים שצרך עם ישראל רעו בארצות הסובבות אותנו ותרמו לבליית הקרקע שם. האם ניתן להסיק מכך שכבר בימי המקרא ספחה אליה ארץ ישראל את אדמת שכנותיה הנישאת ברוח?

תודה, ליאור पॣ • ט"ז באייר ה'תשע"ב • 09:55, 8 במאי 2012 (IDT)

לגבי ב. ראשית, צריך לזכור שגבולות א"י במקרא שונים מהגבולות בימינו וכללו למשל את עבר הירדן המזרחי. לגבי המרעה, התיאורים שאני זוכר למרעה בתנ"ך (רועי אברהם ורועי לוט, ההקדמה למעשה יהודה ותמר, ההקדמה לסיפור מכירת יוסף וכו') מצביעים על כן שהמרעה היה מקומי ולא רעו בקצה העולם. האיסור לגדל בהמה דקה הוא מאוחר יחסית. ‏DGtal‏ 15:07, 8 במאי 2012 (IDT)

קולות מהרמקול

אם אני מניח את הפלאפון שלי על ידי המחשב (והרמקולים), ופתאום מקבל SMS או שמישהו מתקשר אלי (או שאני עושה את הפעולות האלו) הרמקולים מתחילים להשמיע רעשים (לפעמים עוד לפני שקיבלתי את ה-SMS או לפני שהפלאפון מתחיל לצלצל הרמקולים מתחילים להשמיע רעשים). אף פעם לא בדקתי למה זה קורה (למה באמת?) אבל שיערתי שיש איזו שהיא "הפרעה באוויר" שמשפיעה על הרמקולים, אבל היום קרה דבר מוזר (ומגניב) מאוד: שוחחתי בצ'ט (של ג'ימייל), עם מישהו בצידו השני של כדור הארץ (אוסטרליה) ותוך כדי שדיברנו הוא קיבל SMS - והרמקולים שלי שוב השמיעו את הרעשים, וכך בכל פעם שהוא שלח או קיבל SMS (הוא התכתב עם מישהו). יש לזה הסבר כלשהו? Cgruda - שיחה 15:25, 8 במאי 2012 (IDT)

ההסבר הברור ביותר לשאלה השניה זה שהיה לכם גם שיחת VOICE פעילה. כלומר המיקרופון קלט את מה שקראת לו "הפרעה באויר" (ואני קורא לו PRACH) והרמקולים שלך השמיעו את זה. kotz - שיחה 23:01, 8 במאי 2012 (IDT)

מעניין, האם תוכל להרחיב על ה PRACH? חצי חציל 23:05, 8 במאי 2012 (IDT)

טלפון GSM, בזמן שאינו בשיחה, נמצא על פי רב במצב שנקרא IDLE. במצב זה הוא אינו מתקשר עם הרשת הסלולארית אלא רק מקשיב לה מפעם לפעם. הרשת הסלולארית יודעת היכן נמצא הטלפון רק באופן כללי מאוד. שטח הכיסוי של הרשת מחולק לאיזורים שנקראים PAGING AREAS והרשת יודעת באיזה איזור אתה נמצא. למפעיל סלולארי בארץ אפשר להאמין שיש לו 2-3 אזורים כאלה בלבד. כלומר כשמצלצלים אליך, הרשת לא יודעת אם אתה בבאר שבע או בדימונה. מה עושה? עושה PAGING - כלומר: כאשר מתקשרים אליך, או כאשר שולחים לך SMS, הרשת מפרסמת בכל מאות התאים שב-PAGING AREA הודעה בלשון זו "טלפון מספר כך וכך, יש לנו משהו להגיד לך".

עכשיו הטלפון שלך, שזיהה שצריכים אותו, (או כשביקשת לשלוח SMS) צריך לצאת ממצב IDLE ולהיכנס לרשת. הרשת לא יכולה להקצות משאב (ספקטרום) ספציפי בשביל הטלפון שלך (כי הוא יכול להיות באחד ממאה מקומות שונים בארץ; ובנוסף יש עוד טלפונים שצריכים את השירות הזה). לכן היא מקצה משאב שנקרא RACH ר"ת של RANDOM ACCESS CHANNEL. כל מי שרוצה להיכנס לרשת פשוט משדר במשאב הזה ומקווה שישמעו אותו. אם לא שומעים (למשל בגלל שמישהו אחר גם שידר על אותו משאב), אז הטלפון שלך ישדר שוב ושוב, חזק יותר ויותר, עד שישמעו אותו. תהליך זה נקרא RANGING והוא זה שמייצר את הPATTERN המוכר של הפרעות הולכות ומתחזקות.

בזמן שיחה רגילה, הטלפון שלך והרשת עושים תהליך של POWER CONTROL. בעקרון הם מנסים למזער את עוצמת השידורים מהטלפון שלך, כדי שתפריע כמה שפחות לטלפונים אחרים. בזמן שליחת SMS ובזמן ה-RANGING התהליך הזה לא מספיק לבוא למיצויו ולכן השידורים מהטלפון חזקים יותר מבזמן שיחה ולכן קולטים אותם גם מכשירי חשמל שאינם מבודדים היטב, רדיו-ים באוטו, מיקרופונים באולפן, ואולי גם אנשים חסרי מזל [3]. kotz - שיחה 10:27, 9 במאי 2012 (IDT)

תודה על התשובה המפורטת. Cgruda - שיחה 10:43, 9 במאי 2012 (IDT)

תודה. חצי חציל 15:08, 9 במאי 2012 (IDT)

מדוע לא נהרס הכותל המערבי?

― הועבר מהדף שיחה:שאלות ותשובות
מדוע לא נהרס הכותל המערבי? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

― סוף העברה
בר הראל - שיחה - תרומות 21:13, 8 במאי 2012 (IDT)

למה השאלה מדגישה את הכותל המערבי דווקא ? גם הכותל הדרומי שרד. בנצי - שיחה 22:26, 8 במאי 2012 (IDT)

במסורת היהודית מפורסם המדרש על כך: "הנה זה עומד אחר כתלנו" - אחר כותל מערבי של בית המקדש. למה? שנשבע לו הקדוש ברוך הוא שאינו חרב לעולם ושער הכהן ושער חולדה לא חרבו לעולם, עד שיחדשם הקדוש ברוך הוא." ע"כ מן הראוי לציין ששער חולדה ממוקם בכותל הדרומי. טיפוסי - שו"ת 22:42, 8 במאי 2012 (IDT)

בניגוד לנאמר במסורת היהודית (שבוויקיפדיה היא מיוצגת על ידי טיפוסי ושות'). כתלי בית המקדש נהרסו כולם (כן, כולל המערבי), וכתלי הר הבית (הם לא בדיוק חומה, הם רק נועדו ליישר את ההר) נותרו כולם. כל אחד יכול לראות את הכותל הדרומי כשהוא מטפס משער האשפות לכותל המערבי. מסקנה - את האמת לחפש בהיסטוריה, לא אצל הדתיים. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

א. ראשית, רצוי מאוד לחתום ולהזדהות כמקובל, ובהתאם להנחיות שבראשו של עמ' זה.

ב. הדבר נכון עוד יותר כאשר מעלים הערה חשובה ומעניינת כל כך. התוכל להביא סימוכין לדברים שלך ?

ג. לא מנהלים דיונים בצורה סטריאוטיפית. לא כל הדתיים עשויים מעור אחד, בדיוק כמו שחילונים אינם כאלה. בפרט, בין העושים במלאכת המחקר ההיסטורי והארכיאולוגי ישנם חובשי כיפות רבים. עם זאת, ברור הקושי שמציב חינוך מסורתי לא מעודכן, והמתעקש להישאר כזה. בנצי - שיחה 22:25, 12 במאי 2012 (IDT)

א.כבוד הוא לי לייצג את המסורת היהודית. ב. מניתוח המשך המדרש אודות שער חולדה ניתן להסיק כי המדרש מתייחס לכתלי הר הבית, ואכן הכותל המערבי נשאר זקוף וניצב באופן מיוחד בניגוד לרוב הסיכויים ולשאר הכתלים, וכפי שמציינים רבים מפרשני המדרש וההוגים היהודים, בעניין ההתחייבות המפורשת מלפני כאלפיים שנה לפנינו, ולמרות הנסיונות הרבים למוטט את הכותל המערבי במהלך הדורות. ג. מי שסומך על המסורת היהודית השורשית, יכול לעתים ללמוד על כוונת המדרש מהמציאות הקיימת. טיפוסי - שו"ת 12:35, 13 במאי 2012 (IDT)

הכותל הדרומי ניצב זקוף *בדיוק* כמו הכותל המערבי. אבל בא לא נבלבל דתיים עם עובדות. בהצלחה. וצר לי לבשר לך כי לא נעשה שום ניסיון למוטט את הכותל המערבי במשך הדורות... זה לא כותל בכלל, זה חומת מילוי להר.. אם תמוטט את הכותל ההר יתמוטט.. אבל שוב, לא נלאה אותך עם עובדות.

על במבה ופירסומות

העברה מדף השיחה שלי: (דני)

שלום. אני חדש כאן. אני מעוניין לכתוב ערך קצר (כרגע) על מוצר/מאכל מסויים. לא ברור לי איך אפשר לקבוע אם מדובר בפרסומת או ערך לגיטימי.
למשל בערכים כמו אפרופו, במבה, ביסלי - כל אלו מוצרים שמצויינים הרכיבים, שמות החברות העטיפות וכו'. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

תשובה: ההבדלים בין פירסומת לבין מושג אנציקלופדי בעל חשיבות ציבורית - הם (1) באופן הכתיבה שאינו פירסומי (אתה מוזמן לעיין בדוגמאות שהבאת), ו-(2) בחשיבות הציבורית של המושג.

בהכללה, ההבדל הוא בין תיאור המושג, לבין עידוד של צריכתו.

נכון, שההבחנה בין הדברים אינה תמיד קלה למשתמש החדש. זה, בין השאר, יתרונה של חוכמת ההמונים בויקיפדיה - בה גולשים אנשים רבים, שיוכלו לזהות את ההבדל. בברכה, דני. Danny-w • שיחה 00:49, 9 במאי 2012 (IDT)

אם יש לך ספק לגבי מוצר מסוים, המקום לשאול הוא ויקיפדיה:דלפק ייעוץ. ‏Setreset • שיחה 06:51, 9 במאי 2012 (IDT)

מהירות זיכרון

למה דיסק קשיח מהיר יותר מזיכרון פלאש? הרי בדיסק יש חלקים נעים ובפלאש רק האלקטרונים רצים. 62.219.92.243 11:30, 9 במאי 2012 (IDT)

מחיקה וכתיבה לזיכרון הבזק מתבצעת ב--בלוקים בגדלים-- של עשרות קילו-בית ולעיתים אף מאות. משמעות הדבר היא שעל מנת לכתוב סיבית בודדת, יש לקרוא את כל הבלוק שמכיל את הסיבית לתוך זיכרון גישה אקראית, לשנות את הסיבית שם, למחוק את תוכן הבלוק כולו בזיכרון ההבזק, ואז לכתוב את הבלוק כולו חזרה לזיכרון ההבזק. מהוויקי. Nachum - שיחה 13:16, 9 במאי 2012 (IDT)

מי אמר שהוא יותר מהיר? אם אתה מתכוונן לדיסק און קי הרי שהו מחובר לUSB שיותר איטי ממהירות חיבור הדיסק. רק היום קנתה EMC חברה ישראלית שמייצרת סיקים מבוססי פלאש על מנת להמהיר את מוצריה. Shannen - שיחה 22:13, 9 במאי 2012 (IDT)

כונני SSD מבוסס לרוב על זיכרון פלאש, והוא מהיר יותר מדיסק קשיח רגיל (HDD). התשובה לגבי הבלוקים לא נכונה, כי כתיבה מכל זיכרון לכל זיכרון מתבצעת על פי רוב בבלוקים גדולים, משיקולי יעילות. החריג היחיד המוכר לי הוא אוגר --אלעזר - שיחה 16:44, 11 במאי 2012 (IDT)

קוואזי חלקיק אחד

נכון שישנו קוואזי חלקיק המורכב מחור + אלקטרון שנע סביבו? יש לזה שם? 192.114.105.254 12:55, 9 במאי 2012 (IDT)

האם אתה מתכוון לחור (חשמל) במוליך למחצה, או לפוזיטרון - חור בים של דיראק? Keleti - שיחה 18:04, 11 במאי 2012 (IDT)

מל"מ. 79.182.217.138 12:05, 12 במאי 2012 (IDT)

זכור לי במעומעם ששמעתי על דבר כזה, אבל לא הצלחתי למצוא מה שמו, אם בכלל יש. eman • שיחה • ♥ 12:31, 12 במאי 2012 (IDT)

אתם וודאי מדברים על אקסיטון. Corvus,(שיחה) 12:52, 12 במאי 2012 (IDT)

הקואליציה של צ'אושסקו

האם ברומניה של צ'אושסקו היו מספר מפלגות או שזו הייתה פוליטיקה חד מפלגתית?

ב 1948 היו הבחירות האחרונות בהן רצו כמה מפלגות. הדמוקרטיה חודשה אחרי חיסולו של צ. Nachum - שיחה 14:53, 10 במאי 2012 (IDT)

רעש הפקס

כשמתקשרים לטלפקס או לפקס אז יש רעש דיי מלודי. מי המציא אותו?, למה הוא כמו שהוא ולא אחרת? (האם זה בכוונה?). תודה.

זה הרעש של ה-HANDSHAKE (לחיצת יד (תקשורת) - ר' סעיף דוגמאות.) זה מתחיל מזה שהפקס (או מודם) עובד על קו טלפון רגיל (של שיחות קוליות) ולא רוצים שישמיע רעשים אם אין פקס בצד השני. לכן הפקס שעונה לצלצול הטלפון, לאחר שהוא עונה לשיחה, עושה פייייייייי. הפקס המצלצל, אחרי שהוא שומע פייייייייי, מגיב במה שמשמע כמו קחחחחחחחח. אחרי שהראשון שמע קחחחחחח מתחיל תהליך הHANDSHAKE של המהירות, שבעזרתו שני הטלפונים מוצאים מה המהירות המקסימלית המשותפת להם. פקס אחד מתחיל מהמהירות הגבוהה ביותר שהוא תומך בה. אחרי כמה זמן (נניח חצי שניה) הוא יורד למהירות נמוכה יותר, וכך הלאה עד שהפקס השני מזהה מהירות שהוא תומך בה, והוא עונה לראשון. אח"כ מתחיל הHANDSHAKE הדיגיטלי, שנערך לדוגמא ב-36kbps וזה נשמע כמו קייייקשקשקשקשקש. ולהלן קישור למלודיה [4]. בברכה kotz - שיחה 21:34, 9 במאי 2012 (IDT)

איזה כיף לקרוא תשובות כאלה. חצי חציל 21:41, 9 במאי 2012 (IDT)

 Like אוריה אורן - שיחה 01:12, 10 במאי 2012 (IDT)

עוד דוגמא מתבקשת. יוסי • שיחה 01:19, 10 במאי 2012 (IDT)

למה חתולים וכלבים מנשירים כל כך הרבה?

כל כך הרבה תרתי משמע. למה בעלי חיים אחרים, או בני אדם למשל, לא מנשירים בכזו כמות? ואיך אפשר למנוע מהחתול שלי להנשיר המון?...

*משירים. תפנה לוטרינר. לפעמים ההשרה היא טבעית, ולפעמים כתוצאה מבעיה כלשהי. אריה ה. - שיחה 17:23, 9 במאי 2012 (IDT)

בעונות המעבר הם משירים הרבה יותר - חילופי פרוות קיץ/חורף אילן שמעוני - שיחה 18:34, 9 במאי 2012 (IDT)

הם משירים באופן מוגבר לא רק בעונות המעבר. התרגשות, כמו גם פחד, גורמים גם הם לנשירה רבה יותר.

אני לא יודע למה. אני גם לא מכיר פתרון לבעיה, אבל כדי להקטין את הנשירה אפשר לסרק את החתול.

אני משתמש במסרק כינים צפוף. אפשר לקנות כזה בבית מרקחת. יש כזה עם זרוע אדומה שעושה עבודה מצויינת וגם מוציא באותה הזדמנות פרעושים אם יש כאלו לחתול. • רוליג • שיחה • אמצו חתול 19:42, 10 במאי 2012 (IDT)

מעבר למה שנאמר פה, מנגנון הקרור של חתולים וכלבים שונה ממנגנון הקירור של האדם. בהיעדר כמות מספקת של בלוטות זיעה, הם אינם מזיעים כמו האדם. לכן נדרש גופם למצוא דרכים אחרות להתמודד עם חום הקיץ. ונשירת שיער הפרווה הוא דרך אבולוציונית מצויינת (גם אם לא סימפטית לבעליהם ולספות שלהם) לקירור. דני. Danny-w • שיחה 15:46, 12 במאי 2012 (IDT)

למה הדת נחשבת כחלק מהפילוסופיה של אדם?

דת אורתודוקסית וטיפיקאלית היא מקובעת והיא ענייין של מקיים או לא, אז למה מחברים אותה עם פילוסופיה? באותה מידה אשאל למה דאיזם, ואתאיזם קשורים לפילוסופיה?, גם הם "מתכונות מוחלטות". תודה.

משום שדתות רבות מספקות תשובות לשאלות קיומיות. אילן שמעוני - שיחה 18:35, 9 במאי 2012 (IDT)

*מתיימרות לספק. חצי חציל 21:45, 9 במאי 2012 (IDT)

** מפסקות. אף אחד לא טען שהתשובות נכונות או באות מכוונה לא זדונית. 109.65.215.245 21:50, 9 במאי 2012 (IDT)

זה הרבה מעבר לכך. דת היא לא פונקציה המתכנתת את האדם למעשים - היא נגזרת מתוך מכלול של אמונות ודעות בתחומי המטפיזיקה והאפיסטמולוגיה (קיומו של אלוהים למשל). כחלק מהגותם של אנשי דת הם עוסקים בשאלות פילוסופיות מסוגים מגוונים. מתוך מתכלול עיוני-פילוסופי שלם זה נגזרות מצוותיה של הדת. במובן זה עשיית מצוותיה של הדת "במקרה", לא תחשיב את האדם לדתי - הוא צריך לקיים את הפונקציה הזו מתוך אמונה בעקרונות עליה היא מבוססת. בנוסף, ואולי חשוב יותר, הפונקציה הדתית חלה על מעשים שלחלקם היבט מוסרי מובהק, ובכך היא מתקשרת לפילוסופיה של המוסר. הדת קובעת במידה רבה עבור האדם הדתי את התשובה לשאלה הבסיסית בפילוסופיה של המוסר, שהיא "מה עליי לעשות?". ועוד לא נגענו בדילמת אותיפרון של סוקרטס. בברכה, ‏gal m‏ 21:50, 10 במאי 2012 (IDT)

ומה תעיד על "דתי" בעל כורחו?, שלא פועל במקרה, אך גם לא בכוונה?.

האם אם רכיבים רבים מקבוצה מקיימים תנאי זה אומר שמרבית הקבוצה מקיימת תנאי ?

שאלה בשפה: נתקלתי במשפט: "רבים מ-X מקיימים תנאי" - - רבים זה לא רוב' האם משפט זה נכון תחבירית ?

מתמטית אני יכול לטעון כי טענה זו איננה נכונה (כי קבוצה היה סכום של הרכיבים המכילים אותה, ואם יחס כל שהוא מוכל על כל תתי הקבוצות ביחס זהה, אז יחס זה מופעל גם כל כל הקבוצה) אבל האם תחבירית הטענה הזאת נכונה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

לא, הטענה אינה נכונה, לא לוגית, ולא מתמטית. תחבירית אולי צריך לכתוב "רבים בקבוצה X" אבל לא נראה לי שלזאת השאלה כוונה. ‏Setreset • שיחה 06:35, 10 במאי 2012 (IDT)

תאריך תפוגה למשחת שיניים (קולגייט)

האם יש דבר כזה 'תאריך תפוקה' למשחת שיניים?? מצאתי אצלי בארונית משחת שניים מלפני איזה 3-5 שנים פלוס מינוס, ואין לי מושג האם מותר לי מבחינת שמירת הבריאות להשתמש בה? האם היא עברה תאריך? כי לא כתוב כלום מבקש תשובה מהירה. תודה

בדקתי עבורך את העניין באתר של קולגייט. תאריך תפוגת משחת השיניים מצוין על האריזה, וכן בראשי תיבות של חודש ושנה בתחתית המשחה. למשל, אם תאריך התפוגה הוא November 2013 תמצא את הסימון NO13. אם תאריך התפוגה, לעומת זאת, הוא ב-January 2010 הסימון יהיה JA10. להלן רשימת החודשים לפי סימונם על גבי אריזת משחת השיניים:

• ינואר- JA
• פברואר- FE
• מרץ- MR (הסימון MA משויך לחודש מאי)
• אפריל- AP
• מאי- MA
• יוני- JN
• יולי- JL
• אוגוסט- AU
• ספטמבר- SE
• אוקטובר- OC
• נובמבר- NO
• דצמבר- DC

שים לב, לא בכל סוגי משחות השיניים מופיע הסימון. במילים אחרות- קנה משחה חדשה אם אתה לא מוצא את הסימון, בוא לא נהמר על הבריאות שלנו. תוכל לשאול אותי שאלות נוספות שתשובתן מצריכה חיפוש באתרי בית באינטרנט אם אין לך כוח לחפש בעצמך. אם יש לי זמן, בכייף.SegevAfriat - שיחה 03:01, 10 במאי 2012 (IDT)

הוכחה לקיום אלוהים

יש איזו הוכחה לוגית של קיום אלוהים- אם מגדירים את אלוהים כ"מושלם", אז הוא חייב להיות קיים כי אחרת הוא לא יתאים להגדרה. מישהו יודע על מה אני מדבר? 109.65.215.245 20:25, 9 במאי 2012 (IDT)

נסה את הערך אלוהים גילגמש • שיחה 20:26, 9 במאי 2012 (IDT)

אם מישו מתיימר להוכיח אז זו תהיה הוכחה על דרך השלילה. tzivYa • שיחה • 20:28, 9 במאי 2012 (IDT)

זה הטיעון האונטולוגי. דניאל • תרמו ערך 20:34, 9 במאי 2012 (IDT)

יש משפט לא ברור בערך, טיעון מספר 3 של גואנילו: "א' הקיים במחשבתי וגם במציאות גדול מאי הקיים רק כרעיון." חסר פסיק או משהו. "א קיים במחשבות וגם במציאות" או ש"א קיים במחשבות, ובמציאות הוא גדול מ.."? 109.65.215.245 23:40, 9 במאי 2012 (IDT)

כנראה שלא תמצא הוכחה לוגית משכנעת לחלוטין לקיומו של ה', כי עצם האמונה בו היא אתגר גדול - נושא שנידון בהרחבה רבה בתנ"ך, בתקופה בה רוב האנושות הייתה דתית, וה' היה פעיל מאוד באופן ישיר (לפי המסופר). הטיעון ה"לוגי" הידוע הוא לדעתי חלש מאוד, עם כל הכבוד. ממילא, העיקר באמונה הוא שמירה על ערכים אנושיים וחברתיים, כפי שמודגש בתנ"ך ובמקורות באופן ברור - דרך חיים שגם אתאיסטים מבינים את חשיבותה העליונה.

הטיעון אינו "לוגי", כלומר לא יותר לוגי מאשר כל טיעון אחר. הוא משתמש בלוגיקה וצריך להיות עקבי איתה בדיוק כמו כל טיעון אחר בכל תחום אחר. הלוגיקה כאן אינה מוקד העניין. כפי שאפשר ללמוד משמו של הטיעון - הטיעון האונטולוגי - עיקר העניין בו הוא אונטולוגיה. בן ג. (שיחה) • תרומת כוח-חישוב • 01:46, 10 במאי 2012 (IDT)

איפה כתוב שהאמונה מהותה שמירה על ערכים אנושיים וחברתיים? זה ניסוח מכובס מדי בתנ"ך. עד כמה שידוע לי האמונה לא דורשת מהאדם להיות מוסרי, היא פשוט הופכת אותו לכזה, בטעות. Zivya - שיחה 13:00, 10 במאי 2012 (IDT)

כתוב למשל בעשרת הדיברות, אצל רבי עקיבא (הדגיש את מצוות ואהבת לרעך כמוך), אצל הלל הזקן ("כל התורה על רגל אחת - אל תעשה לחברך מה ששנוא עליך") ובכל סיכום רציני אחר בעניין. התנ"ך מדגיש זאת בבירור, כולל בדברי ה' עצמו.

אני לא רוצה להישמע מגעיל, אבל ממש חרגתם מהשאלה שלי ולא רציתי לפתוח דיון על מהות האלוהות. אני רק שואל לגבי אותה הוכחה לוגית ספציפית שהפנו אותי אליה. לא על מוסר, דת, פילוסופיה וכדו'. רק על הטיעון האונטולוגי בלי דעות אישיות. 192.114.105.254 13:11, 10 במאי 2012 (IDT)

לא ברורה טענה 3 גם אחרי הפסיק. למה א' שקיים גם במחושבות וגם במציאות גדול מאי שקיים רק במחשבות? 192.114.105.254 12:47, 10 במאי 2012 (IDT)

שאלות לגבי הטיעון האונטולוגי יש לשאול בדף השיחה של הערך, שיחה:הטיעון האונטולוגי, ולקוות לטוב. 109.67.204.198 18:06, 10 במאי 2012 (IDT)

למעיר - האמת היא שלא. דף השיחה של הערך נועד לדיון בערך עצמו - הצעות לשינוי/שיפור/תיקון הערך וכדו'. שאלות ידע או הבנה כלליות על הטיעון האונטולוגי או על כל נושא אחר, מקומן דווקא בהכה את המומחה; לשואל, אני מקווה שהפּסיק שהוספתי בערך לפחות הבהיר את דו-המשמעות. לשאלה שלך, המושג "גדול" בטיעון של אנסלם ובהתייחסויות הנשענות עליו, שונה קצת מהמושג "גדול" של ימינו. אולי הוא קצת דומה יותר למושג "טוב" של ימינו. אינטואיטיבית לא נראה כזה מוזר להניח שמשהו שקיים גם במחשבות וגם במציאות הוא באיזשהו מובן "טוב" יותר ממשהו שקיים רק במחשבות. מקווה שזה עונה על השאלה שלך; ועוד משהו, אתה קורא לטיעון "הוכחה לוגית", ובהמשך למה שכתבתי כאן קודם - הדרך הכי קלה לפספס את המשמעות של הטיעון הזה היא לחשוב שעיקר העניין בו הוא לוגיקה. ברגע שמבינים שהלוגיקה בו משחקת בדיוק את אותו התפקיד שהיא משחקת בכל טיעון אחר בפילוסופיה ובתחומים אחרים, ושעיקר העניין בטיעון הוא אונטולוגיה - קל הרבה יותר להתייחס אליו בצורה הנכונה ולהבין אותו. בן ג. (שיחה) • תרומת כוח-חישוב • 01:40, 11 במאי 2012 (IDT)

קובץ:Unkown.JPG

מי יודעת באיזה צמח מדובר? נויקלן 02:24, 10 במאי 2012 (IDT)

גם לגברים מותר להגיב? :) אני לא רוצה להטעות ולא בטוח בכלל, אבל זה מזכיר לי קמעה את הצמח סביון אביבי בגלל הקטע של השערות של הסבא...SegevAfriat - שיחה 03:03, 10 במאי 2012 (IDT)

לא, זה לא זה. אם אני לא טועה שאלתי פה פעם מישו איזה צמח זה. נראה לי שאפילו ענו לי ושכחתי להוסיף או שלא היה ערך, משו כזה. חבל שהצמחים לא מגיעים עם תגיות מזהות. Zivya - שיחה 13:02, 10 במאי 2012 (IDT)

מתברר שאכן שאלתי וזהו קיפודן. הוספתי לערך את התמונה היפה הזאת, רק חבל שהוא כל כך קצר. Zivya - שיחה 13:10, 10 במאי 2012 (IDT)

הקובץ נעלם. יש כמה מינים של קיפודן בארץ. אוריה אורן - שיחה 19:49, 13 במאי 2012 (IDT)

לא נעלם, שינה את שמו לקובץ:Echinops in Israel.jpg. ניתן לראות את השינוי כשנכנסים לקישור האדום. נויקלן 20:48, 13 במאי 2012 (IDT)

תוכלו לומר לי בבקשה...

לאן עליי להפנות את השאלה הבאה: איך אני יכול ללמוד על עיצוב גרפי של דפי ויקיפדיה? אני מאד רוצה לעצב את העמוד האישי שלי, להוסי בו תמונות משלי, שיוכים ודברים מגניבים ולא כייף לי שהעמוד שלי יבש. עיצובית עזרה לי קצת ועיצבה לי את העמוד שיהיה צבעוני, אבל אני רוצה משהו יותר חי, ואני גם רוצה לדעת את זה בעצמי למקרה שאשנה את דעתי שוב ושוב... לאן עליי להפנות את הסוגיה? תודה.SegevAfriat - שיחה 03:05, 10 במאי 2012 (IDT)

ויקיפדיה:דלפק הייעוץ. אבל המלצתי האישית: פשוט תחטט בדפים של ויקיפדים במצב עריכה ותלמד לבד. Zivya - שיחה 13:26, 10 במאי 2012 (IDT)

איך הופכים להיות אומן אבסטרקטי?

ראיתי שלא מזמן נמכרה תמונה תמוהה ביותר של מארק רותקו: "אדום כתוב צהוב" (כרגע אמרתי לא רק את השם של היצירה אלא גם את כל התוכן שלה) במחיר של 87 מיליון דולר.

אז תהיתי לעצמי, אולי אם אני אתחיל למרוח צבע על נייר בעיגולים (כי מלבנים זה יהיה לא מקורי ויחשב להעתקה) האם אני אוכל למכור את היצירות שלי באיזה 200-300 דולר (בהתחשב בזה שאני מתחיל)? במה אני רע מהם? אולי גם לי יהיו מריחות יותר מוצלחות ופחות מוצלחות. איך מתחילים במקצוע? 79.182.220.78 22:24, 10 במאי 2012 (IDT)

האם אתה באמת סבור שיש היגיון באמנות ? אתה מוזמן לעיין בקורות-החיים של כמה מגדולי ודגולי האמנים, ולראות איך סיימו את חייהם: ואן גוך, בטהובן, מוצרט. תמוהות דרכיה של החברה האנושית. וכדי 'לנחם' אותך באפן אישי: לפני כמה שנים טובות, בביקור באגף האמנות של מוזיאון ישראל, ראיתי, מוצגת על אחד הקירות, תמונה מלבנית ענקית, צבועה כולה בלבן, מלבד ריבוע שחור קטן, באזור הימני העליון שלה. לך תבין. אה, כן, במקרה הכי גרוע, תוכל לנסות להעשיר את אוסף הכבשים. בנצי - שיחה 22:51, 10 במאי 2012 (IDT)

דווקא בטהובן ומוצרט זכו להכרה ולפופולריות עוד בחייהם (בעיקר בטהובן). קשה לי לחשוב על מלחינים בולטים שגאוניותם זכתה להכרה רק אחרי מותם. יוהאן סבסטיאן באך הוא דוגמה חלקית - בחייו העריכו אותו מאוד, אך לאחר מותו הוא נשכח כמעט לגמרי למשך יותר מ-100 שנים. Easy n - שיחה 00:46, 11 במאי 2012 (IDT)

אתה בטוח ? אני יודע למשל, שמוצרט נקבר בקבר אחים, עקב היותו דל אמצעים, כאחרון דלי עירו. בנצי - שיחה 13:03, 11 במאי 2012 (IDT)

לפי הנובלה "sacred and profane" מפרי עטו של David Weiss (לא ביוגרפיה רשמית) מוצרט לא היה עני כלל וכלל. הוא היה בזבזן שלא מסוגל לחסוך פרוטה למרות הכסף הרב שהגיע לכיסו מהאופרות שהוא הלחין. כל הכנסותיו נעלמו מיידית והוא היה שקוע תמידית בחובות וזה בעיקר בגלל חיי רגע ותענוגות. לגבי קבורה, מתוך הערך וולפגנג אמדאוס מוצרט: "בניגוד לדעה הרווחת, מוצרט לא נקבר בקבר אחים המוני אלא בקבר קהילתי משותף, דבר נפוץ ביותר בסוף המאה ה-18 גם בקרב ידוענים במעמד זהה ואף גבוה משלו." Corvus,(שיחה) 13:53, 11 במאי 2012 (IDT)

שבירה

אתם יכולים להסביר לבור מוחלט(כמוני) למה זה לא אומנות אבל זה כן? אני רואה סתם פסים בצבעים שונים. 79.179.193.183 17:39, 13 במאי 2012 (IDT)

אולי כי את דגל גרמניה לא עיצב אומן שיכור וממורמר על החיים שלו. אבל עכשיו ברצינות: כל הדגלים לא נחשבים לאומנות בלשון העם, מאחר והם נחשבים לסמלים. אבל אם תיקח את זה ברמה מופשטת- זו אכן אומנות. הדגלים מעוצבים על ידי אמנים (לרוב) ומאחורי כל פס שלהם יש אמירה. כל דגל אומר משהו. אפילו דגל לבן :) SegevAfriat - שיחה 01:19, 17 במאי 2012 (IDT)

מחפש הדמיות בתל מימד (אבל מושקעות ומפורטות) של העיר גיזה במצרים העתיקה

נמאס לי לראות את הפירמידות בלבד כאשר העיר כולה מכוסה בחול. אני רוצה לראות החייאה של מה שקבור מתחת לחול, איך העיר היתה נראת אז, בערך. לפני שכוסתה לחלוטין. מצידי שזה גם יהיה סרט. אודה למי שיעזור. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

הנה משהו ממש חדש... http://mashable.com/2012/05/08/giza-3d/. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

קפיטליזם

האם הרעיון של קפיטליזם טהור הוא החופש לבחור למי אתה משועבד? האם זה ההבדל היחיד לחברת עבדים? או שאולי האפשרות התאורטית לעבור ממעמד העבדים למעמד המשעבדים? 79.181.232.101 15:33, 11 במאי 2012 (IDT)

אין דבר כזה במציאות "קפיטליזם טהור". מעצם השתייכותך לגוף כמו מדינה, הרי אתה כפוף למערכת של חוקים מגבילים. כל המדינות בעולם היום נמצאות איפה שהוא ברצף שבין קפיטליזם לקומוניזם. Nachy • שיחה 15:50, 11 במאי 2012 (IDT)

אני מדבר על מודל אידאלי(כמו הקומוניזם קיים רק בחזון). 79.181.232.101 16:19, 11 במאי 2012 (IDT)

לא. בכלכלה חופשית אין עבדים ואין משעבדים. כל אחד חופשי לעבוד בכל מקום שירצה, כל עוד יהיה שם מי שמוכן להעסיק אותו, או אם יעדיף - יפתח עסק משלו ויעסיק אחרים, כל עוד יוכל לעשות זאת ביעילות וברווח כלכלי. כל חוזה העסקה נחתם מרצון. לא ברור למה אתה ממהר לחלק את העולם לעבדים ומשעבדים. Keleti - שיחה 18:00, 11 במאי 2012 (IDT)

אני חושב שהחלוקה ברורה- בעל עסק הוא משעבד ומי שעובד בעסק הוא עבד. וכמו שאמרתי יש חופש מוחלט לבחור איפה להיות משועבד. וזה הכוונה במילים חוזה שנחתם מרצון. במה זה כבר שונה מ"חובה להיות משועבד במקום שנקבע לך מראש"? לדעתי היתרון היחיד בשיטה זו שהעבד יכול בעצמו לבחור מקום שבו ינצלו אותו הכי ביעילות. הרי ברור שבחברה קפיטליסטית אין חופש להפסיק להיות עבד, אלא אם כן יש יכולות מספיק טובות בשביל להפוך למעביד(זו האפשרות היחידה להפסיק לעבוד). 79.181.232.101 18:39, 11 במאי 2012 (IDT)

עבדים, עד כמה שאני יודע, אינם מקבלים שכר, ואינם חופשיים לעזוב את מקום עבודתם. אתה מדבר על בעייה אחרת, בסיסית הרבה יותר: אנשים חייבים לעבוד על מנת לחיות. זה נכון כמובן, אבל זה לא ייחודי לקפיטליזם. בלנק - שיחה 19:11, 11 במאי 2012 (IDT)

אני יודע שזה נשמע כאילו שאני ציני, אבל זו שאלה די רצינית. מעמד הפועלים בחברה קפיטליסטית אולי מקבל תנאי מחיה יותר טובים מעבדים ("שכר") שמאפשר להם להעלות את איכות החיים. אבל אלמנט של ניצול הפועל על ידי המעביד פשוט הופך לצורה אחרת- במקום שוט ביד מה שמנצל את הפועל זה הצורך הקיומי. הוא בסך הכל קיבל את "החופש לבחור מקום עובדה", שאת זה ניתן לתאר כ"חופש לבחור איפה להיות משועבד". בכל חברה כנראה שיהיה צורך לעבוד, אבל מה שאני מדבר עליו שגם בחברה קפיטליסטית וגם בחברת עבדים יש את אותו אלמנט מפתח- עשירים מנצלים פועלים עניים שעובדים בשבילם. רק התפאורה השתנתה. מה כבר ההבדל הגדול- תחושת החופש (הממ?. היא באמת קיימת?)? 79.181.232.101 19:40, 11 במאי 2012 (IDT)

בנוסף לחופש לבחור מקום עבודה, יש לך את החופש להיות עצמאי (עורך דין, שרברב או מאה מקצועות אחרים) או לפתוח עסק משלך (סטארט אפ, מכולת או ...). ההחלטה להיות שכיר היא החלטה פרטית ויש לה את ההשלכות שלה בדיוק כמו ההחלטה לפתוח עסק, רמי לוי או יצחק תשובה לא נולדו עם כפית של כסף בפה. בברכה, --איש המרק - שיחה 00:56, 12 במאי 2012 (IDT)

אני מזכיר שוויקיפדיה היא לא פורום להבעת דעות. מי שרוצה להציג את משנתו בנושא זה או אחר יתכבד ויעשה זאת במקום אחר או במשורה בדף משתמש. הכה את המומחה לא נועד לדיונים פילוסופיים. גילגמש • שיחה 19:44, 11 במאי 2012 (IDT)

נצל"ש

האם נכון לומר שאידאולוגיה של קפיטליזם היא אגואיזם טהור? כלמור חברה קפיטליסטית מושלמת היא חברה שבה כל אחד דואג אך ורק לעצמו ותפקיד הממשל הוא אך ורק למנוע פשיעה או תקיפה של גורמים זרים? אם כך, מה הפתרון שקפיטליזם מציעה לאנשים שלא מסוגלים לעבוד בכלל, מסיבות רפואיות? דיברתי עם בחור אחד שדוגל באידאולוגיה קפיטליסטית והתשובה שלו היתה "למה זה אומר לעניין אותי? למה אני צריך לשלם מיסים על פרזיטים?". מהשיחה איתו הגעתי למסקנה שקפיטליזם הוא רעיון מרושע במיוחד, סוג של ג'ונגל בו רק החזק שורד והחלשים אמורים למות. אותו בחור באופן כללי לא אדם טוב מיוחד, אז אולי זה רק הפרשנות שלו(דוגמה לטענה שלו- "אוטובוסים של אגד הם דוגמה למוסר אלטרואיסטי, נעשה מעבר יותר גדול בשביל שזקנות עם עגלות ונכים יוכלו לנסוע באוטובוס אבל כל האחרים יעמדו"). אז השאלה היא - האם קפיטליזם טהור הוא באמת אגואיזם ורוע טהור(שכנעו אותי שלא)? 109.67.215.135 11:15, 14 במאי 2012 (IDT)

כפי שאתה ודאי שם לב, אין לכך תשובות מוחלטות. אני רק יכולה לספר לך שהפטיליזם הביא יותר ברכה לעולם מאשר הקומוניזם, עד היום. באשר לאגואיסטיות - קפיטליזם בא מתוך האמונה שהכלכלה תהיה טובה יותר לכל האוכלוסייה (גם אם בסופו של דבר זה לא כך), כך שקשה לקרוא לזה אגואיזם. Zivya - שיחה 11:47, 14 במאי 2012 (IDT)

לא מדויק. יש הרבה קפיטליסטים עם דעות שונות בקשר לאגואיזם ואלטרואיזם. דמות מעניינת בשיח זה היא הסופרת האולטרא-קפיטליסטית איין ראנד שמקדשת אגואיזם כערך מוסרי, וטוענת שאלטרואיזם=רוע. הגותה של ראנד השפיעה על מספר תנועות קפיטליסטיות, במיוחד הליברטניזם. בלנק - שיחה 12:32, 14 במאי 2012 (IDT)

אלטרואיזם זה לקחת מהחזק ולתת לחלש, נכון? אז ככה היחיד שחושב שאלטרואיזם הוא רע זה החזק. בגלל זה אני חושב שקפיטליזם טוב אך ורק לאנשים חזקים. חזקים הם אלו שיכולים לקחת מהחלשים. כלומר קפיטליזם דוגל בלקחת מהחלש ולתת לחזק, כלומר ניצול. ניצול של אדם הוא רוע מסיבה פשוטה שאף אחד לא רוצה להיות מנוצל. ומכאן שקפיטליזם=רוע. איפה הטעות?

אני כמובן מעריך את הרעיון של החופש לעסוק בכל מקצוע שהוא, ושרווחים שלך יהיו שייכים רק לך מבלי לשלם מיסים. אבל במציאות הרעיון הזה טוב אך ורק לאנשים שרווחיהם גדולים ורע מאוד לכל העניים(שהם הרוב המוחלט). 109.67.215.135 17:05, 14 במאי 2012 (IDT)

אני שואל ברצינות, לא בציניות: ביצה או תרנגולת?

השאלה הזו הייתה מושא לבדיחות אצל הרבה אנשים ומשהו מאד פילוסופי. אבל אני שואל ברצינות: האם יש איזשהו מחקר שענה על השאלה הזו כבר? שהרי באמת- בלי תרנגולת אין ביצה ובלי ביצה אין תרנגולת. לי אישית נראה יותר הגיוני שהתרנגולת תהיה הראשונה, אולי מוטציה של יצור מלפני כן או, אם מסתכלים על זה לפי השקפה דתית: בריאת האל הראשונה הייתה של "כל יצור חי" (הווי אומר, ממה שהבנתי, יצור שהוא כבר בעל חיים בוגר). עכשיו כשאני רואה את כל השאלות האלה כאן בהכה את המומחה, חלק מהשאלות אומנם הצחיקו, אבל אז נקלעתי שוב לשאלה הזו: מה היה כאן קודם, הביצה, או התרנגולת? ואם יש קישורים למחקרים, אני אשמח. תודה! SegevAfriat - שיחה 18:12, 11 במאי 2012 (IDT)

זה תלוי למה אתה קורא "תרנגולת". האמא של התרנגולת הראשונה הייתה איזה שהוא עוף, שהוא כמעט כמעט כמעט תרנגולת. (ראה תורת האבולוציה). מהבחינה הזאת הביצה הייתה ראשונה- איזה שהוא יצור שהוא כמעט תרנגולת הוליד ביצה של תרנגולת. ראה גם בערך פרדוקס הביצה והתרנגולת. אם תמשיך ללכת הלאה לאבות הקדומים של התרנגולת (תחלוף על פני דינוזאורים וזוחלים אחרים), תגיע בסוף לאיזה שהיא חיה שמתרבה ברבייה אל-זוויגית. אפשר לומר שהוא יותר דומה לתרנגולת מאשר לביצה, אבל די ברור שהוא לא זה ולא זה. בלנק - שיחה 18:23, 11 במאי 2012 (IDT)

במילים אחרות: אף אחד מהם. זה לחפש תשובה חדה לתהליך הדרגתי. --אלעזר - שיחה 18:32, 11 במאי 2012 (IDT)

דווקא היה מי שניסה לבדוק. שני חוקרים אמריקאים הריצו ב-1988 את מבחן הסיבתיות של גריינג'ר (על שם קלייב גריינג'ר, חתן פרס נובל לכלכלה ב-2003) על סדרות עתיות של נתונים חקלאיים בארצות הברית במשך 53 שנים לגבי תפוקות של תרנגולות ושל ביצים וקבעו שהביצים הן הגורמות לתרנגולות ולא ההיפך. על סמך בדיקה זו הם קבעו כי הביצה קדמה לתרנגולת. אל תשאלו אותי על מבחן הסיבתיות של גריינג'ר, בקושי הבנתי את זה כשלמדתי את זה באקונומטריקה לפני הרבה שנים (אבל לפחות זכרתי את המחקר על הביצה והתרנגולת. זה גם משהו).אודי - שיחה 22:57, 11 במאי 2012 (IDT)

כפי שרמז השואל, על פי תורת ישראל, נבראו בעלי החיים כולם זכר ונקבה, עם יכולות לפרות ולרבות כל אחד בדרכו, ולמשל התרנגולת עם יכולת לייצר ולהטיל ביצים שכעבור זמן קצוב בוקעים מהן אפרוחים. טיפוסי - שו"ת 12:43, 13 במאי 2012 (IDT)

אני מקווה שלא כתוב כי נבראו *כל* בעלי החיים זכר ונקבה, כי אז נמצא המקרא טועה. לא כל בעלי החיים זקוקים לזכר ונקבה כדי להתרבות. בברכה, --איש המרק - שיחה 13:07, 13 במאי 2012 (IDT)

כל בעלי החיים אכן נבראו זכר ונקבה, גם אם כדבריך לא כל בעלי החיים זקוקים לזכר ונקבה כדי להתרבות. טיפוסי - שו"ת 13:21, 13 במאי 2012 (IDT)

מה שאיש המרק אומר הוא שיש בעלי חיים שאין בהם כלל זכר ונקבה. דניאל • תרמו ערך 13:23, 13 במאי 2012 (IDT)

הוא אולי התכוון לא אמר. מעניין לבדוק מי הם בעלי חיים הללו. טיפוסי - שו"ת 13:26, 13 במאי 2012 (IDT)

אם לשוב לשאלה המקורית, הביצה קדמה לתרנגולת, כי הביצה התקיימה גם אצל אבות בעלי הכנף, הזוחלים השונים, כולל הדינוזאורים, עליהם סופרי המקרא לא שמעו, בתקופה שעדיין לא היו תרנגולות. בברכה. ליש - שיחה 13:34, 13 במאי 2012 (IDT)

טוב, קודם כל השאלה היא למה אנחנו קוראים "בעל חיים". לא נראה לי שההגדרה הטקסונומית לבעל חיים תואמת את זו המקראית. אם נניח שבריאת יצורים חד-תאיים אמורה להיות מתוארת גם היא במעשה הבריאה, היא אמורה ליפול תחת בריאת הצמחים או בריאת בעלי החיים. כל החד-תאיים מתרבים ברבייה אל-זוויגית בלבד ואין בהם זוויגים שונים. מבין בעלי החיים (במובן הטקסונומי) יש כאלה שהם הרמפרודיטים מלאים, כל בני המין הם הן זכרים והן נקבות. יש גם מינים שבהם קיים יותר מזוויג אחד (לא רק זכר ונקבה) ושם חוקי הזיווג מסובכים יותר. יש מינים של בעלי חיים שמסוגלים במהלך חייהם לשנות זוויג מזכר לנקבה או להיפך. יש מינים שמסוגלים לרביית בתולים (כגון כנימות ומדוזות), אבל אני לא בטוח אם יש מינים המתרבים כך באופן בלעדי ואין בהם זוויגים. דניאל • תרמו ערך 13:43, 13 במאי 2012 (IDT)

הביוכימיה האורגנית היא כולה אורגנית?

אנחנו מכניסים לגוף חומרים לא אורגנים, כמו מים, תרופות מסוימות, וברזל. אלו אינם אורגנים. אבל האם הגוף מייצר חומרים נון-אורגנים?, או שמא הוא מייצר רק אורגניים?..

מייצר גם מעט תרכובות אי אורגניות, ראה בערך תרכובת אי-אורגנית. בלנק - שיחה 22:11, 11 במאי 2012 (IDT)

איך רופאים דתיים מסבירים זאת?

היהודי האורתודוקסי הטיפוסי יטען שהפלה היא רצח. ניסיון החיים של כולנו לימדנו זאת ואין צורך להאריך על כן במילים. עם זאת, זיגוטה או בלסטוציסט שהופסקו מגדילתם, היא "רצח" לשיטתם של דתיים אלו?. אגב, שאלה טובה נוספת: האם לדעתם יש נשמה לזיגוטה או לשאר השלבים הקרובים?... 79.179.164.249 22:08, 11 במאי 2012 (IDT)

ראה מעמד העובר בהלכה, הפלה מלאכותית. לפי מדרש מקובל, העובר מקבל נשמה ביומו ה-40. כרגיל בבני אדם, מניין הדעות הוא כמניין הפרשנים (או יותר). ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

א. מדוע השאלה מופנית דווקא לרופאים ? השאלה היא, לכאורה, מדעית, ולא קלינית.

ב. אין משמעות לנשמה מבחינה מדעית, אבל יש לה משמעות פילוסופית-תיאולוגית-אמונית מרכזית באמונות דתיות רבות, וביחוד, ביהדות בה היא ממש ציר מרכזי באורח החיים הדתי והפסאודו-דתי.

ג. מעניין לבדוק את המקור לתפיסה בדבר 40 יום. דומני שזוהי תפיסה מאוחרת לתקופת המקרא.

ד. עם זאת, ברור שבנקודת זמן מסוימת בהתפתחות העובר, הוא מתחיל לחוש, לחוות, לזכור ולקיים פעילויות מוחיות מורכבות דיין. השאלה היא באיזו נקודת זמן הוא הופך מצבר תאים בשלב התמיינות כזה או אחר, ליצור בעל הכרה בצורה בסיסית שלה היא שאלה שלדעתי עדיין פתוחה ועדיין נחקרת. בנצי - שיחה 11:55, 12 במאי 2012 (IDT)

אגב, שכחתי להזכיר קודם, בנצרות הקתולית הרגע הקובע הוא רגע ההפרייה, כלומר, כבר משלב הזיגוטה. מעניין מה המקור שלהם לקביעה זו, או התפיסה שבבסיסה: מקור השראה יהודי קדום ? ימי הביניים ? בנצי - שיחה 14:05, 12 במאי 2012 (IDT)

Redirect

אני צריך Redirect בשפה כל שהיא - לא window.location ולא header - שניהם משנים יותר מה-URL. אני צריך משהו שרק, אבל רק יעביר אותך עמוד, לא יותר מזה. תודה לעונה, רועי • שיחה 22:24, 11 במאי 2012 (IDT)

אם אתה מדבר על JS, אפשר להחליף את קוד ה-HTML של הדף בעזרת AJAX. ככה ה-URL שמוצג בסרגל הניווט בדפדפן ורשימת ההיסטוריה לא ישתנו, והמשתנים שכבר הוגדרו בעמוד עדיין קיימים. נו, טוב - שיחה 13:48, 12 במאי 2012 (IDT)

אפשר להשתמש בתג מטה:

"<meta http-equiv="refresh" content="3; URL=http://www.yoursite.com">" גיא - שיחה 14:22, 16 במאי 2012 (IDT)

הקרבת בן בכור

מישהו יכול להפנות אותי למידע אודות המנהג הקדום של הקרבת הבן הבכור? 89.138.11.92 14:34, 12 במאי 2012 (IDT)

לאמִתו של דבר, גם בתורה יש רעיון דומה. אנו חייבים לתת לכוהן, נציגו של הקב"ה, מהפֵּרות הראשונים של העונה (ביכורים) ומהצמר הראשון של כל כבש (ראשית הגז), ועלינו להקריב את העגל הראשון של כל פרה (בכור בהמה) ועוד. מטרת הקרבה זו היא לבטא את אמונתנו שברכות השדה והבהמות אינן רק תוצאה של כישרונות חקלאיים, אלא סיבתן האמיתית של כל ההצלחות הללו היא ברכת הקב"ה. אפשר לכאורה להחיל את אותו הרעיון גם על הילד הראשון. כאשר האדם רוצה לבטא את הכרתו שבזכות ברכת הא-ל זכה לבנים, יקריב לו את בנו הבכור, כפי שאכן נהגו עובדי עבודה זרה בפולחן המולך.-- נמצא בעזרת גוגל Nachum - שיחה 14:59, 12 במאי 2012 (IDT)

בהקשר הזה צריך להזכיר גם את מצוות פדיון הבן. שלא לדבר על עקידת יצחק. eman • שיחה • ♥ 15:06, 12 במאי 2012 (IDT)

דוגמת יצחק אינה דוגמא טובה, משום שלפי הסיפור המקראי הוא הונחה לעשות זאת. עם זאת, אי אפשר להתעלם מהאפשרות שהסיפור מסופר על רקע של נוהג מסופוטמי מקובל בעת המיוחסת לאברהם. בנצי - שיחה 20:39, 12 במאי 2012 (IDT)

אני מחפש מקור מהימן להקרבת של בן בכור (בן אדם)... 89.138.11.92 15:02, 12 במאי 2012 (IDT)

יש בוויקי האנגלית. אם אינך מבין אנגלית יקח זמן לתרגם אותו. Nachum - שיחה 15:52, 12 במאי 2012 (IDT)

אפשר הפניה לערך? 89.138.11.92 16:41, 12 במאי 2012 (IDT)

ראה כאן לערך אודות קורבן אדם בוויקיפדיה האנגלית. מנקודת מבט חילונית, היהדות הושפעה מאוד מתרבויות קדומות אחרות. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

גגל- A Preliminary Report on the Incirli Stela

by Elizabeth Carter יחסית לחשיבות הנושא -בן בכור- אין הרבה באינטרנט. Nachum - שיחה 12:32, 13 במאי 2012 (IDT)

מדריך למשתמש

בביתי נחתה מכונת כביסה משומשת מתוצרת WHIRLPOOL, על המכונה כתוב AWT 2356-500, יגעתי אך לא הצלחתי למצוא מדריך למשתמש שיסביר כיצד יש להשתמש במכונה (אין מילים, רק אייקונים...). אם למישהו יש במקרה מכונה כזאת, או שהוא יותר יעיל ממני בחיפוש באינטרנט זה יהיה נהדר... בברכה, --איש המרק - שיחה 17:05, 12 במאי 2012 (IDT)

בדרך כלל הסמלים האלו די קבועים. ככל שזה ממש לא נוגע לוויקיפדיה, צילום של הפנל יכול לעזור. יוסי • שיחה 22:30, 12 במאי 2012 (IDT)

מצאתי לך את זה באינטרנט. יש מדריך למשתמש גם בעברית. הבעיה היחידה היא שהוא עולה 5$. זה להורדה בקובץ PDF. הנה קישור, מקווה שזה עוזר לך: http://www.user-manuals.com/quick-start-WHIRLPOOL-AWT2356.html SegevAfriat - שיחה 23:24, 12 במאי 2012 (IDT)

זהירות!, WOT מסמן את האתר כמסוכן. אילן שמעוני - שיחה 00:33, 14 במאי 2012 (IDT)

איך כותבים בעברית שמו של מלך יוטלנד Horwendillus

איך כותבים בעברית שמו של מלך יוטלנד Horwendillus? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

כנראה הורוונדיל, אם כוונתך למנהיג ששימש השראה למלך המלט (אביו של הנסיך) במחזה של שייקספיר. ראה כאן לערך עליו בוויקיפדיה האנגלית. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

הורוונדילוס, אם אינני טועה.SegevAfriat - שיחה 20:54, 12 במאי 2012 (IDT)

שאלה בפיזיקה ושאלה בפילוסופיה

1. אם ואקום זה "ריק" (ריק מרחבי לא?), אז איך הייתכן שכשאני פותח צנצנת מזון ש"סגורה בואקום" (או כך לפחות מכנים זאת), אז יש רעש של יציאה של אוויר, מעין "פאאאאאק", דומה לרעש שיש כשפותחים שמפניה. ואם אפשר הסבר ממש פשוט מה זה ואקום למעשה?.

2.האם יש פילוסופים שהציעו שהריק המרחבי (זה שהיקום מתפשט בו), הוא עצמו "מהות", ולא באמת "ריקנות" כמו שאנחנו רואים בו?... תודה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

תשובה חלקית בלבד: הרעש שאתה מדבר עליו הוא רעש האוויר נכנס פנימה. דומה מאד, רק הכיוון שונה. ולגבי השאלה השנייה, אם היתה מהות, לא היה הדבר מוגדר כריק. • רוליג • שיחה • אמצו חתול 07:45, 13 במאי 2012 (IDT)

הוגדר בעבר כאתר (פיזיקה). שנילי - שיחה 13:10, 13 במאי 2012 (IDT)

הוא לא. האתר נתפס כתווך חומרי ממשי שעליו נישאים גלי האור. בנצי - שיחה 17:25, 13 במאי 2012 (IDT)

לפי מכניקת הקוונטים ריק הוא לא ממש ריק. חלקיקים וירטואלים נוצרים ונעלמים בו כל הזמן. ראה למשל אפקט קזימיר. דניאל • תרמו ערך 13:18, 13 במאי 2012 (IDT)

התנודות הן רגעיות. בממוצע ריקנות הריק נשמרת. בנצי - שיחה 17:25, 13 במאי 2012 (IDT)

כמובן, היה עלי להבהיר זאת. דניאל • תרמו ערך 19:03, 13 במאי 2012 (IDT)

לגבי שאלתך השניה, ראה משנתו של פרמנידס, עד כמה שניתן להבין מה הוא רוצה. משה פרידמן - שיחה 20:53, 13 במאי 2012 (IDT)

קשה לומר שפרמנידס התייחס לריק. רעיון ה"ריק" גובש על ידי האטומיסטים, שהיו אחרי זמנו של פרמנידס. התפשטות היקום בריק התגלתה רק בעידן המודרני. בלנק - שיחה 12:26, 14 במאי 2012 (IDT)

ראה גם האנטינומיה הראשונה בביקורת התבונה הטהורה של קאנט. כתוב על זה קצת בערך על ביקורת התבונה הטהורה באנגלית, ועוד קצת בערך על הקדמות לכל מטפיזיקה בעתיד אצלנו. למרבה הצער לא כתוב מספיק, אבל אני בטוח שתוכל למצוא מקורות אינטרנטיים אחרים על הדיון הזה. בן ג. (שיחה) • תרומת כוח-חישוב • 17:33, 14 במאי 2012 (IDT)

לא הבנתי מה לרעיונותיו של פרמנידס ולסדר הזמנים? הוא שולל את הרעיון של מציאות שכל מהותה היא שאיננה קיימת. אין צורך במושג ה"ריק" לשם כך. זה, לענ"ד, נוגע בשורש שאלתו של הפותח. משה פרידמן - שיחה 19:58, 14 במאי 2012 (IDT)

השואל התייחס במדויק לריק המרחבי, שהיקום מתפשט בו בלנק - שיחה 12:34, 17 במאי 2012 (IDT)

למה דגל הקונפדרציה האמריקאית נמצא אצל קוקלאקסקלאנים ועמיתיהם?

תודה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

קונפדרציית המדינות של אמריקה נחשבה לתומכת נלהבת של העבדות בארצות הברית, ולכן פוגעת בזכויות האמריקאים אפריקאים - ערכים חופפים לארגונים גזעניים. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

אליהו מזרחי

אני מנסה לקשר בין אליהו מזרחי מרחוב ירושלים בחיפה לבין אליהו מזרחי שעזר לאבשלום פיינברג ובלקינד מניל"י בעת מעצרם בבאר שבע. בשני ספרים על ניל"י ("תולדותיה של העזה מדינית" ו"הרשת") הוא מוזכר כגיסו של אליהו קראוזה, כאגרונום/פקיד חקלאות שהיה הצינור (הלא ממש מוצלח) להעברת שוחד לחילוצם מן המעצר. האם יש למישהו מקורות נוספים? Shannen - שיחה 17:37, 13 במאי 2012 (IDT)

התפלגות בולצמן

אני לומד בקורס בכימיה פיזיקלית על התפלגות בולצמן, ואני ממש מתקשה בהבנת המוטיבציה וההגיון בהגדרת האנסמבל. התפלגות בולצמן לכשלעצמה מובנת והגיונית, אבל לשם מה לא להסתפק בה ולהתחיל להגדיר צבר של הרבה מערכות שכל אחת מתפלגת בהתפלגות בולצמן? למה לא להמשיך הלאה ולהגדיר צבר של אנסמבלים? מתי משתמשים בכל הביטויים שנגזרים מהתפלגות בולצמן הרגילה וכוללים את פונקציית החלוקה q (הביטויים ל-U,S וכו') ומתי ומשתמשים בביטויים שנגזרים מהאנסמבל וכוללים את פונקציית החלוקה Q? הרי מתקבלים ביטויים שונים לאנרגיה, לאנטרופיה ולגדלים אחרים. תודה! 109.160.250.193

מה זה להכפיל --- ולגבי הערך "מערכת לא לינארית"

כתוב שם שמערכת כזו אינה סכום או הכפלה של מרכיביה... מה?.. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

"מערכת" בהקשר הזה הוא משהו שנמצא במצב תחילתי מסוים ואנו מעוניינים להבין באיזה מצב הוא יהיה כעבור פרק זמן מסוים. מערכת לינארית היא מערכת שאפשר לפרק אותה למרכיבים פשוטים, לגלות לגבי כל מרכיב בנפרד איך מצבה משתנה בזמן, ואז לסכם את כל הנתונים ביחד ולקבל את מצב המערכת כולה. מערכת לא לינארית היא מערכת שאינה לינארית. התורה של מערכות לינאריות היא פחות או יותר שלמה, במובן שבני אדם יודעים כל מה שצריך לדעת עליהן (ראה אלגברה לינארית). לעומת זאת המחקר של מערכות לא לינאריות הוא מסובך בהרבה וסך כל הידע האנושי בנושא הוא טיפה בים. דניאל • תרמו ערך 10:39, 14 במאי 2012 (IDT)

לא הבנתי את ההסבר.

1.אתה מפרק לינארית כדי ללמוד על טיב חלקיה, או כדי ללמוד על טיב חלקיה, ואז לסכם לאיזו תוצאה יביאו אותך כל החלקים כשיחוברו יחדיו, באופן ראוי, למערכת?...

2.לא הבנתי בכלל, מה זאת אומרת "התורה של מ' לא לינארית היא פא"י שלמה"?.. אנא באר...