ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון82

דפי ארכיון של הכה את המומחה
ארכיון כללי
1	2	3	4	5	6	7	8	9	10
11	12	13	14	15	16	17	18	19	20
21	22	23	24	25	26	27	28	29	30
31	32	33	34	35	36	37	38	39	40
41	42	43	44	45	46	47	48	49	50
51	52	53	54	55	56	57	58	59	60
61	62	63	64	65	66	67	68	69	70
71	72	73	74	75	76	77	78	79	80
81	82	83	84	85	86	87	88	89	90
91	92	93	94	95	96	97	98	99	100
101	102	103	104	105	106	107	108	109	110
111	112	113	114	115	116	117	118	119	120
121	122	123	124	125	126	127	128	129	130
131	132	133	134	135	136	137	138	139	140
141	142	143	144	145	146	147	148	149	150
151	152	153	154	155	156	157	158	159	160
161	162	163	164	165	166	167	168	169	170
171	172	173	174	175	176	177	178	179	180
181	182	183	184	185	186	187	188	189	190
191	192	193	194	195	196	197	198	199	200
201	202	203	204	205	206	207	208	209	210
211	212	213	214	215	216	217	218	219	220
221	222	223	224	225	226	227	228	229	230
231	232	233	234	235	236	237	238	239	240
241	242	243	244	245	246	247	248	249	250
251	252	253	254	255	256	257	258	259	260
261	262	263	264	265	266	267	268	269	270
271	272	273	274	275	276	277	278	279	280
281	282	283	284	285	286	287	288	289	290
291	292	293	294	295	296	297	298	299	300
301	302	303	304	305	306	307	308	309	310
311	312	313	314	315	316	317	318	319	320
321	322	323	324	325	326	327	328	329	330
ארכיון מתמטיקה
1	2	3	4	5	6	7	8	9	10
ארכיון פיזיקה
1	2	3	4	5	6	7	8	9	10
ארכיון ביולוגיה
1	2	3	4	5	6	7	8	9	10
ארכיון פסיכולוגיה
1	2	3	4	5	6	7	8	9	10

דף זה הוא דף ארכיון של דיון או הצבעה שהסתיימו. את המשך הדיון יש לקיים בדף השיחה של הערך או הנושא הנידון. אין לערוך דף זה.

---

שאלה

נגיד ויש הוראה כזאת סמן כל תשובה נכונה כל תשובה נכונה

זרם חשמלי הוא:

א. תנועה מכוונת ומסודרת של פרוטונים לאורכו של מוליך ב. תנועה מכוונת ומסודרת של אלקטרונים חופשיים לאורכו של מוליך ג. תנועה של אלקטרונים חופשיים לאורכו של מוליך

מהן התשבות הנכונות? תודה מראש 89.139.164.86 07:47, 16 במאי 2009 (IDT)

ראשית, שים לב למשפט הפותח שלך - הוא חסר פיסוק ויש בו כפילות. שנית, בהנחה שמדובר במוליך מוצק, רק תשובה (ב) נכונה. איפה נתקלת בשאלה הזו - בבחינה כלשהי בפיזיקה ? בפסיכומטרי ? אוכל להרחיב ולהסביר, אם תרצה בכך, ואז תדע גם למה. שבת שלום, בנצי - שיחה 11:34, 16 במאי 2009 (IDT)

ע"ע זרם חשמלי. Kulystab - שיחה 14:48, 16 במאי 2009 (IDT)

לצערי, הערך לוקה בחסר, ואינו מחדד במידה מספקת את טיבו ומהותו של זרם במוליך. יש מקום שם להרחיב על תופעת אלקטרונים חופשיים ופוטנציאל מחזורי לאורך המוליך, ועל בסיס זה להגדיר הולכה במונחים מתקדמים ומודרניים יותר, ללא צורך בשפה מורכבת ומתימטית מדי. כרגע, רוב ההסברים בערך נושאים אופי מקרוסקופי ואמפירי בלבד, ואין די בכך. שבוע טוב, בנצי - שיחה 18:58, 16 במאי 2009 (IDT)

נתקלתי בשאלה זו במבחן בפיזיקה, אתה יכול לתת לי דוגמה תשובות ב' וג' נכונות. לדבריך במוליך לא מוצק. תודה מראש, 89.139.164.86 20:12, 16 במאי 2009 (IDT)

בכיף. אני מבין שאתה תלמיד י"ב, וניגש לבחינת הבגרות בעוד כ-3 שבועות. בהצלחה, ואתה כמובן מוזמן להעלות שאלות נוספות. הרשה לי להסב את תשומת לבך להערתי הקודמת בנוגע לניסוח ולפיסוק. גם המשפט האחרון שלך, אחרי המלה "דוגמה" אינו ברור. זה חשוב לא רק כאן, אלא גם בתשובות שלך במחברת הבחינה. לענייננו, תשובה (א) נכונה עבור תמיסות אלקטרוליטיות, כפי שמוזכר בקצרה בזרם חשמלי. בתמיסות כאלה ישנה תנועה כפולה, בכיוונים מנוגדים, של, לדוגמה, יונים חיוביים ואלקטרונים. כאשר היונים הם יוני מימן הרי שמדובר בפרוטונים. באשר לתשובה (ג): המלה "לאורכו" שם אינה מדוייקת, וזאת משום שלאלקטרונים אלה תנועה אקראית בכל הכיוונים, הנקראת תנועה תרמית. רק תנועה המכוונת בכיוון מסויים לאורך זמן נחשבת לזרם. תנועה מכוונת כזו יכולה להיגרם למשל, ע"י שדה חשמלי, יצירת הפרש טמפרטורות בין קצות המוליך, ע"י שדה מגנטי, וע"י קרינה א"מ המשרה זרם חשמלי, מאחר וקרינה כזו הינה בעצם הפרעה מחזורית בשדה החשמלי ובשדה המגנטי במרחב. באופן זה אנו מצליחים לקלוט שידורי רדיו, TV וסלולאריים (למשל) באמצעות אנטנה, בה מושרים זרמים חשמליים ע"י הקרינה הפוגעת, ואלה מוגברים בהמשך, ומומרים לגלי קול, תמונת וידאו וכיוב'. אז הנה קיבלת יותר מתשובה קצרה, בנצי - שיחה 21:05, 16 במאי 2009 (IDT)

כך שתשובה ג בטוח לא נכונה, כי זה מה שאני סימנתי? המחשבה שלי הייתה שזרם חשמלי הוא תנועה של אלקטרונים במוליך כמו שמשולש שווה צלעות הוא גם שווה שוקיים. 89.139.164.86 21:34, 16 במאי 2009 (IDT)

לא היבנתי את שאלתך. גם (א) אינה נכונה, כפי שכבר אמרנו קודם. ש"צ הוא אמנם מקרה פרטי של ש"ש, אבל איך זה דומה לתשובות השונות ? אשמח אם תהיה יותר ברור בשאלתך ויותר ספציפי. בנצי - שיחה 22:36, 16 במאי 2009 (IDT)

אני לא יודע מה בדיוק לומדים בתיכון על זרם חשמלי, אבל בהגדרה הכללית ביותר, זרם חשמלי הוא פשוט תנועה של מטענים. אם אקח אלקטרון ואשים אותו בכיס, ואז אלך 2 מטר, אצור למעשה זרם חשמלי. מכאן שהתנאים שכתובים כאן הם תנאים מספיקים אך לא הכרחיים ליצירת זרם, בדיוק כפי שהיותו של המשולש שווה צלעות הוא תנאי מספיק להיותו שווה שוקיים, אך בוודאי לא תנאי הכרחי. ברק שושני - שיחה 11:52, 17 במאי 2009 (IDT)

אני מניח שלמדת פיזיקה בתיכון, לא ? בכל אופן, ספרי הלימוד לוקים בחסר בנקודה משמעותית זו, כפי שניתן להתרשם מדבריי הבאים. נכון שהתופעה הקרויה זרם חשמלי מבוססת על תנועתם של אלקטרונים חופשיים, אבל השאלה היא באיזו תנועה מדובר. בשום אופן אין מדובר בתנועה רצופה של אותם אלקטרונים הנעים בין שתי נקודות במעלה הפוטנציאל ביניהן, ומשום כך הדוגמה שנתת איננה מדוייקת ואינה מוצלחת. עם יצירתה של הפרעה בצורה של שדה חשמלי לאורך המוליך (השקול להפרש פוטנציאלים לאורכו), זורמת זו לאורך המוליך כמו אות חשמלי, וכל האלקטרונים החופשיים בכיוון המועדף מגיבים בתנועה מקומית, בה האנרגיה הפוטנציאלית שלהם הופכת לקינטית, ובסופו של דבר לאנרגיה תרמית, כתוצאה מתהליכים אי-אלסטיים (אינטראקציה עם אטומי הסריג). לתנועה זו אפשר לייחס מהירות ממוצעת בכיוון המועדף (שהוא לאורך המוליך, בדר"כ) השונה מאפס, המוגדרת כמהירות סחיפה (en:drift velocity) וזו מתכונתית לזרם הסחיפה, שהוא הזרם עליו מדברים בדר"כ. שים לב: אין מדובר בתנועה של אותם אלקטרונים הנעים לאורך המוליך כולו, אלא בסדרה של תנועות מקומיות לאורכו, כל אחד עם הגעת ההפרעה אליו. עובדה זו בולטת במיוחד כששמים לב לערכה האופייני של מהירות זו, שהיא בסדר גודל של כ-1 ס"מ/שנ', בניגוד למהירות התפשטותה של הפרעה או אנרגיה לאורך המוליך, שהיא מהירות התפשטותה של קרינה א"מ בחומר ממנו עשוי המוליך, והיא האחראית לכך ש'מידע' עובר לכל הרכיבים במעגל החשמלי, באופן 'מיידי'. בנצי - שיחה 20:16, 17 במאי 2009 (IDT)

קראתי את תשבותכם כמה פעמים, הבנתי שתשובות א' ב' וג' מספיקות אך לא הכרחיות, אך לא הבנתי אם תשובה ג' נכונה או לא? 89.139.164.86 21:02, 17 במאי 2009 (IDT)

בוא נעשה קצת סדר. רק תשובה (ב) נכונה. הישבתי לך זאת פעמיים, וגם הסברתי, באריכות, למה. לכן גם (ג) אינה נכונה. מומלץ שתחזור על תשובותיי הקודמות, איפה שזה רלוונטי לך, וציין לעצמך מה מובן ומה נותר לא מובן. זהו דבר אחד. דבר שני, מאחר ומדובר במוליך, תתכן תנועה מכוונת רק של אלקטרונים. לכן זהו תנאי הכרחי בכל מקרה, ובהעדר אילוצים אחרים, גם מספיק; תשובה (א) איננה רלוונטית בשום מקרה, משום שאין במוליך מוצק תנועה של פרוטונים; תשובה (ג) היא הכרחית אבל לא מספיקה, משום שמלבד תנועה אקראית, נדרשת כיווניות. שים לב לכך שאין מצב למספיק אך לא הכרחי. חשוב על כך. בנצי - שיחה 21:24, 17 במאי 2009 (IDT)

לבנצי (ולשואל האנונימי):

1. דווקא לא למדתי פיזיקה בתיכון. בתקופת התיכון השתדלתי ללמוד בביה"ס כמה שפחות, ולהשקיע במקום זאת בדברים שבאמת עניינו אותי (מוזיקה, מדע פופולרי, הדרכה בצופים ועוד). למרבה המזל, זה לא הפריע לי להתקבל לאוניברסיטה כשרציתי.
2. את הדוגמה שנתתי ביססתי על הכתוב בספר "חשמל ומגנטיות" של אדוורד מ. פרסל (יצא בתרגום לעברית בהוצאת האוניברסיטה הפתוחה), בכרך הראשון בעמוד 122. שם מתואר מחולל ואן-דה-גראף, שפשוט מסיע מטענים מאלקטרודה אחת לשניה, וזהו זרם חשמלי לכל דבר. כמו כן מתוארות טיפות מים טעונות שנופלות מהאטמוספירה ויוצרות בשל כך זרם. דוגמאות דומות יש בספר (המצויין) של Griffiths הנקרא Introduction To Electrodynamics. כמובן שאלה דוגמאות מופשטות מאוד ומדגימות הגדרה כללית מאוד של זרם חשמלי, שאינה משמשת בחיי היום יום.
3. אני מסכים עם דבריו של בנצי, אך עם הסייגים הבאים:
   1. לעניות דעתי, תשובה ג' דווקא אינה תנאי הכרחי - אין שום הכרח שזרם חשמלי יורכב מתנועה של אלקטרונים חופשיים לאורכו של מוליך, ובדיוק לשם כך נתתי את הדוגמה שלי. אבל טעיתי, משום שזה גם לא תנאי מספיק: כפי שכתב בנצי, תנועה אקראית בוודאי אינה יכולה להיחשב זרם חשמלי.
   2. תשובה ב' היא תנאי מספיק אך לא הכרחי, ולכן - אם רוצים להיות ממש קטנוניים - המשפט "זרם חשמלי הוא תנועה מכוונת ומסודרת של אלקטרונים חופשיים לאורכו של מוליך" אינו משפט נכון, מבחינה לוגית. המשפט הנכון צריך להיות "תנועה מכוונת ומסודרת של אלקטרונים חופשיים לאורכו של מוליך מהווה צורה של זרם חשמלי".
   3. תשובה א' דווקא כן נכונה, כפי שבנצי עצמו כתב, עבור תמיסות אלקטרוליטיות (שהן סוג של מוליך). אבל גם כאן יש ערפול מסויים בקשר להאם התשובה הזאת באמת נכונה בניסוח הנוכחי שלה. לדעתי, אם ניקח פרוטונים ונעביר אותם ממקום למקום לאורכו של מוליך, כפי שאפשר לעשות למשל באמצעות מתקן הדומה למחולל ואן-דה-גראף, אכן ניצור זרם חשמלי, אך אינני בטוח שלזאת התכוונו בשאלה. ברק שושני - שיחה 01:32, 18 במאי 2009 (IDT)

קטינים בישראל

לפי איזה יומולדת 18 הם כבר לא קטינים בישראל לפי החוק: הלועזי, העברי, המוקדם מבינהם או המאוחר מבינהם? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

הגריגוריאני בעקרון. לצרכים מסויימים (הזכות להצביע, גיוס לצבא) - העברי. אמיר מלכי-אור - שיחה 17:45, 16 במאי 2009 (IDT)

אם מישהו בן 18 לפי התאריך הלועזי (ונחשב לבגיר), אבל עדיין לא מלאו לו 18 לפי התאריך העברי, לא יכול להצביע בבחירות לכנסת? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

מה פירוש המילה סאקרליזציה?

ציטוט מתוך ספרו של אוריאל טל, "תיאולוגיה פוליטית והרייך השלישי": "- "מערכת זאת, השואלת אסוציאציות וצורות ביטוי מאוצר המילים הדתי - מילים כגון: "נצחי", "נס", "פייטיזם", "שילוש" ו"התגלות", ובוודאי "אלוהים" - מופיעה במבנה כפול: בסאקרליזציה של הפוליטיקה ובחילונה של הדת. " 84.109.148.70 18:32, 16 במאי 2009 (IDT)

חילול הקודש אלמוג 18:35, 16 במאי 2009 (IDT)

אתה טועה, בהקשר הכוונה היא להכנסת מאפיינים דתיים לפוליטיקה.

סאקרליזציה זה קידוש, הפיכה לקדוש (באנגלית to sacralize). אלמוג מתבלבל עם sacrilege, שזה בערך ההיפך מזה. מגיסטר • שיחה 18:45, 16 במאי 2009 (IDT)

קריטריונים גנטיים לקביעת מיניותו של אדם

זה התחיל עם חסידה תכולה וחסידה ורודה, ונמשך עד לכרומוזומים x + y או עותק כפול של כרומוזום x, בהתאמה. אבל בזה לא מסתיים הסיפור, בכלל לא. אני מחפש פרטים על תוכנית TV ששודרה לפני שנה או שנתיים, ואולי יותר (בערוץ 8 או בערוץ NGC), שעסקה בדיוק בסוגיה הזו, על היבטיה המורכבים. אחד הסיפורים היותר טרגיים שהובאו בתוכנית זו, נוגע באתלטית שנשללו ממנה כל הישגיה הספורטיביים, על אף היותה אשה לכל דבר מבחינה פיזיולוגית, ואם לילדים. התברר, לפי הקריוטיפ שלה, שעל אחד מעותקי x אצלה, יושב בדל כלשהו שמקורו בכרומוזום y. אודה על כל מידע נוסף על תוכנית זו ו/או על תכנים דומים, שבוע טוב, בנצי - שיחה 20:29, 16 במאי 2009 (IDT)

האם אתה מתכוון למריה פאטינו? כוזרי - שיחה 21:46, 16 במאי 2009 (IDT)

נסה באינטרסקס. לתחרויות ספורט במאה ה-20 יש היסטוריה ארוכה של פסילת ספורטאים על רקע כרומוזומלי והורמונלי. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

תודה לשניכם. בכל אופן, למשיב האחרון - המקרה שתיארתי, אינו מתאים לקטגוריה שציינת; הסיווגים שם מובהקים למדי, וה'הפתעה' שם פחותה. בכל אופן, אשמח אם מישהו בכל זאת, ראה את התוכנית עליה אני מדבר. היא היתה טובה, והצליחה להבליט את ממדי הבעיה, ועד כמה אנחנו, נורמטיבית, חברתית ומשפטית, די אנכרוניסטיים ודי סטראוטיפיים. אין בהדגשת נושא פנייתי כדי להקטין את חשיבות המקורות שציינתם, ואעיין בהם. ושוב, תודה, בנצי - שיחה 20:23, 17 במאי 2009 (IDT)

נסה גם פה: http://en.wikipedia.org/wiki/Gender_verification_in_sports ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

קסם

איך עובד הקסם בו הקוסם מעביר (כביכול או שלא) עצם כלשהו מהיד הקמוצה שלו ליד הקמוצה של המתנדב ולהפך? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

הוא לא באמת מעביר אותו. הקוסם נעזר בזריזות ידיים ליצירת האשליה. דולב • שיחה 22:36, 16 במאי 2009 (IDT)

אבל איך הוא עושה את זה עם היד של המתנדב קמוצה והוא מרוחק ממנה? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

אה, פשוט: טלפורטציה. אדם נבו;שיחה 22:38, 17 במאי 2009 (IDT)

העצם כבר היה ביד של המתנדב עוד לפני שהוא "העביר" אותו. ברק שושני - שיחה 23:03, 17 במאי 2009 (IDT)

לא כפול. המתנדב אינו שתול או שחקן. המתנדב סוגר את היד בעצמו ללא מגע עם הקוסם שלא נוגע בו. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

זריזות ידיים?

אין דבר כזה זריזות ידיים. זה ביטוי מוכר אבל הוא מתאר שהוא שאינו קיים. אף אחד לא יכול להזיז את ידיו מהר כל כך עד שזולתו לא רואה כלל את התנועה. כשקוסם מעביר כביכול משהו מהיד שלו אל היד של מתנדב כביכול, הקוסם מסתיר מהקהל את פעולת העברת החפץ באיטיות אל שרבול חולצתו של הקוסם, וה-"מתנדב" שולף באיטיות חפץ דומה משרבול חולצתו שלו. עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 21:56, 24 במאי 2009 (IDT)

מניין שנות חייו של אדם באסלאם

סוגייה שסקרנה אותי: האם מוסלמי שמחשיב עצמו כבן 35 שנה למעשה נחשב במערב בן 34 שנים?? אביעדוס • שיחה 22:54, 16 במאי 2009 (IDT)

לא הבנתי. האם אתה שואל אם יש הבדל במניין השנים בין הלוח היוליאני ללוח המוסלמי? ודאי. אותו הבדל קיים בין הלוח העברי ללוח היוליאני. דוד - שיחה 23:25, 16 במאי 2009 (IDT)

אילולא העיבור, נכון. אבל למוסלמים אין, כך שמדי 36 שנה הם מחסירים שנה תמימה.. אביעדוס • שיחה 23:28, 16 במאי 2009 (IDT)

אביעדוס כמעט צודק. אם משה, ג'ון ומוחמד נולדו באותו יום, הרי שכעבור 33 שנים יוליאניות, כאשר שני הראשונים כבר יחגגו את יום הולדתם, הרי שמוחמד כבר חגג את יום הולדתו ה-34. זה מסביר חלק מאריכות הימים של חלק מהמוסלמים. נרו יאיר • שיחה • כ"ג באייר ה'תשס"ט • 21:12, 17 במאי 2009 (IDT)

קטע מטורף. אביעדוס • שיחה 01:41, 18 במאי 2009 (IDT)

מודל חמשת הכוחות של פורטר

שלום מחפש את הדף שמסביר את מודל חמשת הכוחות של פורטר

תודה גידי בכר

Porter five forces analysis? טרם נכתב כאן. אתה מוזמן לכתוב או לתרגם. בברכה, אביעדוס • שיחה 00:09, 17 במאי 2009 (IDT)

מה בין בדחנים להומוריסטנים?

אביעדוס • שיחה 02:05, 17 במאי 2009 (IDT)

בדחן הוא אדם שמספר בדיחות, הומוריסט הוא אדם שעוסק בהומור לאו דווקא ע"י סיפור בדיחות. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

האומנם ? על מה מבוססת ההבחנה הזו ? השורש המשותף - בדח, אינו מספיק לשם כך. בנצי - שיחה 20:30, 17 במאי 2009 (IDT)

בישראל מקובל שבדרן הוא אמן מבצע המופיע בפני קהל ומבדר את דעתו. הומוריסטן זה מונח לועזי ולא מקובל בעברית - אני הייתי מוותר על השימוש במילה זו ומחפש תחליף מדויק יותר. בברכה. ליש - שיחה 20:38, 17 במאי 2009 (IDT)

אופס, החלפתי בדחן בבדרן. בדחן, כמובן הוא מספר בדיוחות ולגבי הומוריסטן, ראו את המשפט הקודם. בברכה. ליש - שיחה 20:40, 17 במאי 2009 (IDT)

אני חוזר על הערתי הקודמת: האומנם בדחן הוא רק מספר בדיחות ?, וחוץ מזה, מה עם מוקיון ? או ליצן ? מתערבבים פה רבדים של השפה, כמו גם המשמעויות. בנצי - שיחה 20:47, 17 במאי 2009 (IDT)

ההגדרה המילונית של הבדחן מתיחסת לבדחן בעיירה היהודית, אדם שתפקידו היה לבדח את הקרואים בחתונות, בשמחות וכד'. בשפה העברית העכשיוית המילה מתיחסת, למיטב ידיעתי, למספר בדיחות. ליצנים/מוקיונים, כמקובל בחצרות שליטי אירופה, לא היו בחברה היהודית ובשפה העברית העכשיוית המילה מבטאת זלזול, גנאי. בברכה. ליש - שיחה 21:06, 17 במאי 2009 (IDT)

מוסד הבדחן חי וקיים בחתונות חרדיות. בשורה התחתונה ההבדל בין בדחן, בדרן (שניהם בע"פ) והומוריסטן (בכתב) ברור. 21:09, 17 במאי 2009 (IDT)

במילים אחרות: בדחן הוא שם נרדף לסטנדאפיסט, ואילו הומוריסטן הוא סופר הכותב דברי הומור? אביעדוס • שיחה 01:43, 18 במאי 2009 (IDT)

או הומרסקות. טוסברהינדי (שיחה) 13:34, 18 במאי 2009 (IDT)

זלזול וגנאי? תמהני. ליצן הוא אדם שמקצועו להצחיק (למשל ליצן בקרקס או ליצן רפואי). בדחן היה מקצוע בעבר, אף שלא "במשרה מלאה" וכיום בדחנים לא ממש מקבלים משכורת על סיפור בדיחות. בדרן הוא בעל מקצוע שתפקידו לבדר את הקהל, גם על ידי סיפור בדיחות וגם על ידי שירה, ריקוד וכדומה. הומוריסטן בד"כ הוא כותב, בעל טור או מחזאי הכותב בעיקר יצירות מצחיקות, מבדחות או סטיריות. לדעתי סטנדאפיסט הוא שילוב של בדחן ובדרן. Ranbar - שיחה 09:36, 19 במאי 2009 (IDT)

קירבת משפחה

למיטב ידיעתי, ולפי מה שנמסר לי ממשפחתי, ז'ק אליאס היה קרוב משפחה שלנו. איך ניתן לבדוק את העניין??~ ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

אני לא מכיר דרך פשוטה. אם יש לך איזשהו אילן יוחסין של המשפחה תוכל לחפש את צאצאיו של ז'ק אליאס ולהשוות לאילן שלהם. נרו יאיר • שיחה • כ"ג באייר ה'תשס"ט • 21:07, 17 במאי 2009 (IDT)

חרקים ישנים?

--MT0 - שיחה 12:35, 17 במאי 2009 (IDT)

כן, אבל לא בצורה שאנחנו מגדירים "שינה". עיין עוד כאן אם זה מעניין אותך. ברק שושני - שיחה 23:08, 17 במאי 2009 (IDT)

מאמר מעניין. תודה --MT0 - שיחה 23:32, 17 במאי 2009 (IDT)

המונח "לירי" בספרות

מה המונח לירי בהקשר של ספרות. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

קודם כל, נא הקפד לחתום בסוף פנייתך, כפי שנדרש כאן. לשאלתך, מבחינים באופן כללי, בשלושה סוגים של יצירה ספרותית: ליריקה, אפוס ודרמה. יצירה לירית היא יצירה פיוטית, כלומר כזו המבטאת חוויה אישית או תודעתית בצורה שיש בה השתפכות הנפש והגות. הערה: באנגלית, משמעות המונח lyrics בהקשר של שירים ופזמונים היא מילות השיר. בנצי - שיחה 20:43, 17 במאי 2009 (IDT)

שאלה בגאוגרפיה

מה הנקודה המזרחית ביותר בישראל (כולל רמת הגולן כמובן)? מה קורדינטת האורך המדוייקת שלה? תודה! :-) טוסברהינדי (שיחה) 11:16, 18 במאי 2009 (IDT)

זוהי יותר שאלה במיפוי גיאוגרפי מאשר גיאוגרפיה. בכל אופן, לפי מפת סימון שבילים מס' 1 (החרמון והגולן), נקודה כזו נמצאת בבירור כ-2 ק"מ צפונית-מזרחית למאגר בוטמיה, וקואורדינטת האורך שלה, לפי רשת ישראל, היא 234.1, עד כדי רמת הדיוק של המפה. למה אתה צריך את זה ? אני מקווה שזה עוזר לך. בנצי - שיחה 15:12, 18 במאי 2009 (IDT)

היישוב המזרחי ביותר במדינת ישראל הוא אלוני הבשן. ‏עמיחי 15:30, 18 במאי 2009 (IDT)

הוא שאל על נקודה גיאוגרפית, ולא על יישוב, אלא אם כן התכוון אחרת. בנצי - שיחה 15:33, 18 במאי 2009 (IDT)

אשמח לדעת גם על היישוב, וגם על הנקודה. ואת שניהם אני צריך בנ"צ ביחידות שיש כאן בויקיפדיה (משהו באיזור 36 מעלות ו-40 ומשהו דקות מזרח). המון המון תודה! טוסברהינדי (שיחה) 16:59, 18 במאי 2009 (IDT)

לפי הערך אלוני הבשן נמצא בקואורדינטות רוחב=3.0431 אורך=35.8379 (33° 2′ 35.16″ N, 35° 50′ 16.44″ E) ‏עמיחי 18:16, 18 במאי 2009 (IDT)

אבא שמעון

האם נכון שהשיר "אבא שמעון" [1] נכתב על רבי שלום שבזי? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

ראשית, נא חתום בסוף הודעתך, כנדרש. שנית, לא נראה לי. אבא של מי ? הוא עצמו שלום, ואביו יוסף. יתר על כן, השיר הוא כנראה מתקופת תור הזהב בספרד. בנצי - שיחה 15:39, 18 במאי 2009 (IDT)

מצד שני, לפי האנציקלופדיה העברית (כרך ל"א), היה לשלום בן בשם שמעון, שהיה משורר בעצמו. אם זה כך, הרי שמשמעות "אבא שמעון" היא, כנראה, "אביו של שמעון". ועדיין יש לי בעיה עם ייחוס השיר לימי הביניים. בנצי - שיחה 16:18, 18 במאי 2009 (IDT)

איך תור הזהב בספרד - זהו שיר בערבית תימנית? גם ר' שלם שבזי הוא תימני. הייחוס נשמע סביר (בשל הכינוי אבא שמעון ואכן ר' שלם מתייחס לעצמו לפעמים בכינוי זה) - אבל בדיוואנים שעיינתי בהם לא מצאתי את הפיוט, צריך לבדוק בדיוואנים אחרים הוא בטח מופיע עם יחוסו. אסי אלקיים - שיחה 18:22, 18 במאי 2009 (IDT)

אז מה ? תימן לא נמצאת על הירח. ועל אף ניתוקה היחסי, היא שמרה על קשר עם המרכזים התרבותיים והדתיים גם עם צפונה (א"י ובבל, בין היתר), גם עם צפון אפריקה, וגם עם ספרד, ביחוד בתור הזהב של יהודיה. אותה תקופה הקרינה כמעט לכל תפוצות ישראל. ובאופן יותר ספציפי, חלק מהדיוואן של יהודי מרכז תימן מקורו בשירה העברית בספרד: אבן גבירול, יהודה הלוי, אבן עזרא ועוד. הדיוואן התהווה החל מהמאה ה-11 ועד למאה ה-18, לערך. השירים הקדומים יותר, המיוחסים לפייטני ספרד מהווים פרק נפרד בדיוואן, המכונה שירי האזור. ראה גם סַ‏פְּ‏רִי תַ‏מָּ‏ה, נעמי ואבנר בהט, בית התפוצות (1995), מעמ' 23 ומעמ' 57 (בעמ' זה תמצא גם את הבתים הראשונים של השיר, ששורותיו שולבו מעשה מארג עברית וערבית). בנצי - שיחה 19:16, 18 במאי 2009 (IDT)

השפעת השירה הספרדית על יהודי תימן היא מן המפורסמות ולא עליה דיברתי אלא על השיר הספציפי הזה - האם נתחבר בתימן או ספרד, והיה נראה לי קצת תמוה הטיעון כי הוא מספרד בשל העובדה ששפתו היא ערבית תימנית. הספר אינו מצוי אצלי - האם אכן לטענתם מקור השיר בספרד? אסי אלקיים - שיחה 20:44, 18 במאי 2009 (IDT)

אם תרצה, אסרוק עבורך את העמ' הרלוונטיים מתוך הספר, מחר או מחרתיים, ונמשיך לדבר לאחר מכן. ראה גם את תגובתי הבאה בעניין זה. בנצי - שיחה 21:56, 18 במאי 2009 (IDT)

אינני רוצה להטריח אותך, במידה ואתה פונה לחוקרים בתחום כמו שכתבת למטה זה בהחלט מעל ומעבר. תודה רבה. אסי אלקיים - שיחה 10:14, 19 במאי 2009 (IDT)

לא, אינך מטריח כלל וכלל, ביחוד כשתמיהתך רק חידדה את העניין וקידמה את בירורו, ולכן, הצעתי בעינה עומדת (שלח לכתובת האימייל שלי את כתובתך, כדי שאוכל לצרף את הקובץ הסרוק). בכל אופן, בודאי יעניין אותך לדעת לאיזו תשובה היגעתי. ראה את תשובתי בהמשך. בנצי - שיחה 16:21, 25 במאי 2009 (IDT)

איך השיר נכתב בתור הזהב אם שבזי רק נולד במאה ה-17? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

מי השואל ? בכל אופן, התייחסתי לבעיה זו בתגובתי הראשונה. באופן כללי, כפי שציינתי בתגובתי השניה, לא מעט שירים בדיוואן זה מקורם בשירת תור הזהב. ברור שצריך לבדוק את היחס בין שיר זה לבין שירת יהודי ספרד. ש"ב לכל המשתתפים בדיון זה. בעצמי, אשתדל לפנות לשני חוקרים בתחום זה, כדי לשפוך אור על העניין. בנצי - שיחה 21:56, 18 במאי 2009 (IDT)

לאחר בירור יסודי יותר, מסתבר שגם וגם. כלומר, כל השירים שבחטיבת שירי אזור מקורם בשירת תור הזהב, בין אם באופן מלא, ובין מבחינת מבנם וסגנונם. מבנהו וסגנונו של "אב שמעון" משתייך בבירור לקטיגוריה זו, אבל נכתב מאוחר יותר, כפי הנראה ע"י בנו, שמעון, שהיה משורר בעצמו. עובדה זו לגבי שיוך השיר לבנו, מחייבת אישוש נוסף. לגבי לחנו של השיר - אינני יודע, עדיין. בנצי - שיחה 16:21, 25 במאי 2009 (IDT)

נא להזין כאן את כותרת השאלה

הבולשת הבריטית, ה- C>I>D פעלה בשירות המשטרה הבריטית בארץ ישראל וצברה תאוצה משנות ה- 30 של המאה העשרים, במעקב אחר פעילות ההגנה והמחתרות וארגונים ערביים דומים. ד"ר אלדד חרובי, אוצר וארכיונאי, כתב עבודת דוקטורט בנושא. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

א. מהי השאלה ? ב. נא חתום בסוף הודעתך, כנדרש. בנצי - שיחה 15:30, 18 במאי 2009 (IDT)

ח' גרונית

אם אני מסוגל להגות, כהלכה, ח' גרונית, איך אני יכול למנוע מצב שבו אני הוגה גם כ"ף רפויה כח"ית, בטעות? 77.127.27.108 16:19, 18 במאי 2009 (IDT)

פשוט אל תהגה כ' כח'..? אם אתה יודע כיצד לאיית את המילה שאתה אומר, אז כמובן שאין סיבה שתתבלבל. או שאולי לא הבנתי את השאלה. ברק שושני - שיחה 16:34, 18 במאי 2009 (IDT)

הוא מתכוון טכנית, כלומר איך הוא מייצר, פונטית, כ או ח. ובכן, שים לב: את כ יוצרים בעזרת החיך שבתקרת הפה, ואת ח יוצרים בעזרת אחורי הפה, החלק העליון של בית הבליעה (זו הסיבה לכך שאות זו גרונית). נסה, תרגל קצת, והשליטה תבוא. בנצי - שיחה 17:39, 18 במאי 2009 (IDT)

נכון - תודה רבה, בנצי! אבל המינוחים הללו: "בתקרת הפה", "אחורי הפה, החלק העליון של בית הבליעה", נשמעים לי ערטילאים משהו. תוכל להסביר לי בדרך שבה גם ההדיוט יבין? ואיך בדיוק ניתן לתרגל? שוב, תודה רבה! בהערכה רבה, 77.126.249.27 22:07, 18 במאי 2009 (IDT)

הדרך המומלצת ביותר היא לבקש ממישהו שהוגה כ' ו־ח' כהלכה ולבקש ממנו להגות לידך. אמשיך את הסברו של בנצי ואני מקווה שזה יעזור -- כ' נהגת דומה מאוד (ולרוב, זהה) לאיך שנהגת ק' בעברית מודרנית. תקרת הפה שבנצי דיבר עליה היא איפה שמרגישים את הלחץ כשהוגים ג' וק' לדוגמה. ח' נהגת בגרון, כמו ע' בהגייה המזרחית או התימנית. נסה לשלב כ' והוצאת אוויר מהגרון.

עצה -- נסה אולי להאזין לחדשות ברדיו, רשת ב' של קול ישראל לדוגמה, שם ניתן לשמוע כ' וח' נהגות בצורה יפה וברורה מאוד. בהצלחה! Tahmar1900 - שיחה 16:53, 21 במאי 2009 (IDT)

נא להזין כאן את כותרת השאלה

האם תוכלו למצוא עבורי את הטלפון ו\או הפקס של מנכ"ל בנק אוצר החייל? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

סביר להניח שלפחות חלקנו נוכל, אבל למה לנו? תומר א. - שיחה 21:32, 18 במאי 2009 (IDT)

מה רע באתר החדש של מודיעין בזק ? ואם אינך מכיר את כתובתו, יש את גוגל לשם כך. בנצי - שיחה 21:39, 18 במאי 2009 (IDT)

ריבוי שבור באנגלית

אהלן! מתקיים באנגלית: Mouse - Mice וגם Louse - Lice. אז למה לא: House - Hice ?

87.68.59.246 01:48, 19 במאי 2009 (IDT)

הנה שיר חביב עבורך המתייחס לנושא בהומור. ‏עמיחי 09:14, 19 במאי 2009 (IDT)

אפשר להרחיב את השאלה: למה יש חוקי דיקדוק ולמה יש יוצאים מן הכלל לחוקים אלה? גם החוקים וגם חלק מהיוצאים מן הכלל לחוקים אלה נועדו, בראש ובראשונה להגביר את הסיכוי שזולתינו יבינו את דברינו. יש להם גם סיבות אחרות אבל זו הסיבה העיקרית. החוקים עוזרים להבין את הנאמר בכך שהם מבדילים בין שני דברים שיכלו להאמר - כאלה שהם חוקיים מבחינה דיקדוקית וכאלה שאינם חוקיים מבחינה דיקדוקית. יוצאים מן הכלל עוזרים לנו להבין את הנאמר בכך שהם גורמים לזה שאחד משני דברים חוקיים שנשמעים דומה הופך לבלתי חוקי. זאת אומרת, אם היינו אומרים Hice במקום Houses, היה לך קשה להחליט אם שמעת את המילה בתים או את המילה עכברים. עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 21:36, 24 במאי 2009 (IDT)

ניחוש או ידיעה ? בנצי - שיחה 12:41, 25 במאי 2009 (IDT)

איזה פרח...

מי אני ומה שמי?

...הוא זה? כמו כן ראו תמונות נוספות [2] [3] רנדום - שיחה 02:03, 20 במאי 2009 (IDT) .

ראיתי את התמונות - איפוא התמונות צולמו ? וְתֵן בְּרָכָה עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה וְשבְּעֵנוּ מִטּוּבָהּ, דני - שיחה 14:32, 20 במאי 2009 (IDT)

אצלי בבית :-) רנדום - שיחה 21:56, 20 במאי 2009 (IDT)

אז אולי תצלם את הצמח קצת פחות מקרוב, ותכלול בתמונה עוד חלקים שלו, זה יכול להקל על הזיהוי. אמנון שביט • שיחה 13:21, 22 במאי 2009 (IDT)

עוד פרח

ימין|ממוזער|250px|קקטוס הפורח יום אחד.וְתֵן בְּרָכָה עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה וְשבְּעֵנוּ מִטּוּבָהּ, דני - שיחה 14:13, 20 במאי 2009 (IDT)

אולי זה:

Cactus,_Praia,_Cape_Verde

- מה דעתכם ? הקישור

וְתֵן בְּרָכָה עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה וְשבְּעֵנוּ מִטּוּבָהּ, דני - שיחה 14:21, 20 במאי 2009 (IDT)

אולי מלכת הלילה Selenicereus grandiflorusוְתֵן בְּרָכָה עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה וְשבְּעֵנוּ מִטּוּבָהּ, דני - שיחה 14:31, 20 במאי 2009 (IDT)

מקרה בלאס וגאס

שמעתי סיפור על מקרה שקרה בלאס וגאס ואמרו לי שהוא אמיתי, אבל אני קצת סקפטית. הסיפור די ארוך, אבל אין ממש דרך אחרת לספר אותו. הסיפור הוא, שאיש אחד גנב מקזינו בלאס וגאס את המסמך שמאשר לפקידים בקזינו לתת לרוזנת כלשהי מבלגיה כמה כסף שתרצה להמר עליו אם תחתום בדיוק את אותה חתימה שחתומה במסמך עצמו, ושכנע ידידה שלו, ששמה הפרטי מדלן, להתחפש לאותה רוזנת ולזייף את החתימה שלה כדי להמר על הכסף שלה. כשהרוזנת גילתה את זה הגיעו המון שוטרים לקזינו, ולבסוף תפסו את המדלן הזאת [אני זוכרת שלאחת החשודות קראו ג'ניפר גונזלס, או משהו דומה] ואת הידיד שלה.

זה סיפור אמיתי? יש ערך עליו בעברית? או באנגלית? אשמח למידע. שייקס

כתביו של בלז פסקל

האם לבלז פסקל יש ספר בשם "הגיונות"? מישהו מכיר מקום שניתן למצוא בו את רשימת הספרים שלו שיצאו בעברית?

תודה למי שיוכל לעזור. מור - Arwen - שיחה 09:31, 21 במאי 2009 (IDT)

הספר Pensées של פסקל תורגם בשם "הגיגים". באתר האינטרנט של הוצאת מאגנס כתובים שני ספרים שתרגמו לעברית, "הגיגים" ו־"הקדמה למחקר על חלל הריק". את הקדמות אני חושב שאפשר למצוא בחלק בחנויות הספרים, את הגיגים הרבה יותר קשה למצוא. אני מניח שהם קיימים ברוב הספריות העירוניות הגדולות. בברכה, Tahmar1900 - שיחה 16:42, 21 במאי 2009 (IDT)

טרסלוקציה רוברסנית

שלום, אני בהריון שני לאחר בדיקת מי שפיר התגלה שהעובר נושא טרסלוקציה רברטרסונית בכרומוזנים 13 / 22 גם בהריון הראשון התקגלה שביתינושאת לאחר בדיקת קריוטיפ התגלה שבעלי נושא

השאלה שלי היא איך יודעים שהטרנסלוקציה מאוזנת?????? אני עובדת עצות בהריון הקודם קיבלתי הדרכה לגבי המשך ההריון, בהריון הנ"ל מעבירים אותי מאחד לשני

תודה קרן

ראשית:

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.

ולאחר שהבהרנו נושא זה: בד"כ ניתן לאבחן האם טרנסלוקציה הינה מאוזנת, כלומר איננה יוצרת חסרים או עודפים משמעותיים של חומר גנטי, פשוט ע"י בחינה של הקריוטיפ. אם אני מבין נכון, קיים חשש מסויים לחוסר איזון קריוטיפי במקרה שלך עקב ירושת הכרומוזום הטרנסלוקנטי מהאב. מי שיוכל לסייע לך לאבחן זאת הוא רופא מומחה. לצערי, בבעיית הביורוקרטיה של מערכת הבריאות אינני יכול לסייע. ‏gal m‏ 13:10, 21 במאי 2009 (IDT)

האם עבד אל-קאדר אל-חוסייני הוא זה שאמר "על גופתי תקום פה מדינה"?

האם עבד אל-קאדר אל-חוסייני הוא זה שאמר "על גופתי תקום פה מדינה"? אני יודע שזה נאמר ע"י ראש כנופייה ערבית שנהרג בקסטל. אותו אחד גם יזם התקפות על גוש עציון ביחד עם ערבים מכפרים סמוכים בזמן מלחמת העצמאות. 217.132.4.83 11:39, 21 במאי 2009 (IDT)

גנטיקה

אם לשני בני הזוג יש עיניים בהירות, האם זה אומר שבהכרח לכל ילדיהם תהיינה עיניים בהירות גם כן? ‏Gridge ۩ שיחה 16:26, 21 במאי 2009 (IDT).

לפי המחשבון הזה אז כן. Adrory - שיחה 16:36, 21 במאי 2009 (IDT)

מחשבון מגניב. משום מה האתר לא עולה היום. ‏עמיחי 18:19, 22 במאי 2009 (IDT)

נסה להכניס שם הורים עם עיניים בהירות וילדים עם עיניים חומות. לא תקבל תוצאה. הגנים הבהירים (אללים) הם רצסיביים, ולכן כשהם מתבטאים בצבע הענניים זה אומר שיש להם בלעדיות איתן 21:42, 23 במאי 2009 (IDT)

זה אומר שהסיכויים שלכל הילדים שלהם יהיו עיניים בהירות הוא קרוב מאוד למאה אחוז. אסור לשכוח שיש גם מוטציות, שאחד מבני הזוג עשוי להיות כימרה ועוד כמה תופעות נדירות (אני לא מתכוון לתופעת הניאוף). עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 22:06, 23 במאי 2009 (IDT)

שאלה על תוים

הי. אני מחפש את שם באנגלית למונח מסויים. אני מדבר על אותיות (characters) "סמי-לטיניות". כלומר - אותיות שמוצגות במחשב באמצעות תוי יוניקוד, אבל הן "דומות" לאותיות לטיניות. בניגוד לסימוני יוניקוד של אותיות בסינית, יפנית, ערבית, עברית, קירילית וכו' - אני מדבר על אותיות היוניקוד כגון ñ (מספרדית), é (מהרבה שפות אירופאיות), ä או ß (מגרמנית) וכו'. האם יש שם או כינוי באנגלית לאותיות "סמי-לטיניות" אלה? טוסברהינדי (שיחה) 17:02, 21 במאי 2009 (IDT)

בעזרת alt+מספרים (בימין המקלדת בלבד ניתן ליצור כאלה) ניתן ליצור איזו אות שתרצה. כדי לכתוב ספרדית אני זוכר תמיד את הצירופים האלו:

Alt+0241=ñ
Alt+0233=é
Alt+0232=è
Alt+0225=á
Alt+0224=à
Alt+0237=í
Alt+0236=ì
Alt+0243=ó
Alt+0242=ò
Alt+0252=ü
Alt+0250=ú
Alt+0249=ù
בשביל עוד דברים אפשר להסתכל במפת התווים שבכלי המערכת שבעזרים שבכל התוכניות. Aghnon • פורטל ספרד • הצטרפו למטרה! 21:04, 21 במאי 2009 (IDT)

אם אתה מתכוון לשם המקצועי של הסימנים, אזי יש לחלקם לשתי קבוצות: ליגטורות (Ligatures) וסימנים דיאקריטיים (Diacritics). בפקודת הוספת סימן בוורד הם תחת תת הכותרת לטינית-1 (אני מנחש שבאנגלית זה יהיה Latin-1). ‏ Kulystab • שיחה • המטמון מחכה למוצא • כ"ח באייר ה'תשס"ט • 21:11, 21 במאי 2009 (IDT)

אה. במפת התווים הם מופיעים עדיין תחת לטינית, והרבה מאוד שפות חוץ מאנגלית מחשיבות אותיות כללו כחלק מהכתיב שלהן. האנגלית לא אומרת שום דבר מיוחד על אניה. Aghnon • פורטל ספרד • הצטרפו למטרה! 21:31, 21 במאי 2009 (IDT)

תודה לכל העונים. עגנון - אני לא שואל על "איך משתמשים באותיות הללו", אלא על כינוי כולל עבורן. קוליסטאב - אני לא מחפש את השם האקדמי (מבחינה בלשנית), אלא יותר את השם ה"מחשביסטי" שלהם (ברמת ה-encoding וכו'. Latin-1 זה כבר בכיוון (הרי האותיות a-z נקראות "latin"), אבל אני לא בטוח שזה השם ה"רשמי". אולי מישהו מכיר בכל זאת עוד כינוי לאותיות הללו? שוב תודה רבה! טוסברהינדי (שיחה) 20:02, 22 במאי 2009 (IDT)

לא הבנתי את השאלה, אבל Latin-1 זה השם של קבוצת היוניקוד שהן משתייכות אליה, ראה כאן את רשימת התווים הכלולה בקבוצה זו. תומר א. - שיחה 20:07, 22 במאי 2009 (IDT)

זה מה שאמרתי בתגובתי הקודמת, אני חושד שאין שם לאותיות כללו. Aghnon • פורטל ספרד • הצטרפו למטרה! 20:12, 22 במאי 2009 (IDT)

מלצרות

האם רוב העובדים במלצרות בישראל הם סטודנטים? תוכלו להעריך באחוזים כמה מהם סטודנטים? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

אם היה אגוד כלשהו של מלצרים היינו יכולים לבדוק. אמנם לא בדקתי, אך סביר שגם אגודות סטודנטים לא ינדבו מידע. Aghnon • פורטל ספרד • הצטרפו למטרה! 23:07, 21 במאי 2009 (IDT)

המידע שאתה מבקש אינו נמצא בידיו של איש. אני הייתי אומר 28.57%, אבל זה רק ניחוש. ‏Gridge ۩ שיחה 01:39, 22 במאי 2009 (IDT).

אפשר לעשות סקר. זה לא כל כך מסובך. פותחים את ספר הטלפונים, מגרילים מתוכו שלושים מסעדות, ניגשים אליהן ובודקים בכל אחת מהן כמה מהמלצרים הם סטודנטים וכמה לא. עריכה של סקר חובבים כזה אינה מסובכת אם מוצאים יותר לעשרה איש שמתעניינים מספיק בשאלה הזו. כל אחד מהמתעניינים צריך לבדוק מסעדות אחדות. עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 22:05, 23 במאי 2009 (IDT)

זה הרבה יותר מסובך מזה. כך לדוגמא, אני משער שבאילת יש הרבה פחות מלצרים-סטודנטים מבירושלים. אז כמה מסעדות כדאי לבחור מספר הטלפונים של אילת וכמה מזה של ירושלים? וכן הלאה וכן הלאה... יוסאריאן • שיחה 11:55, 24 במאי 2009 (IDT)

האמת, אם כבר פותחים ספר טלפונים, אפשר לעשות סקר בטלפון במקום לנסוע לכל מסעדה. אפשר להגריל כמה ערים, להשיג את ספר הטלפונים שלהן ובכל אחת מהן לדגום איזה שלושים מסעדות, להתקשר ולשאול. זו תהיה דגימת אשכולות. עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 21:27, 24 במאי 2009 (IDT)

תאקט

מישהו יודע באיזה שנה הוקמה החברה? תודה מראש, הציוני האחרון - שיחה 23:33, 21 במאי 2009 (IDT)

איך קוראים למכשיר/צעצוע/משחק הזה?

איך קוראים למכשיר שמורכב ממספר תמונות שלא משתנה וכשלוחצים התמונה משתנה - אפשר להסתכל עליה דרך פתח במכשיר. זה בא לרוב בתבנית פלסטיק של מצלמה. פשוט לוחצים והתמונה מוחלפת ואפשר לראות אותה דרך פתח/זכוכית קטן/ה או שני פתחים. תודה. --93.172.187.243 01:37, 22 במאי 2009 (IDT)

זה כמו סטריאוסקופ או הויו-מאסטר (view-master) אבל התמונות לא ממדיות - זאת רק תמונה בנושא כלשהו - פוקימון, פריז וכו', ויש פתח אחד לעין אז אין מראה של תלת מימד, ואי אפשר להחליף את התמונות. תודה שוב. --93.172.187.243 01:42, 22 במאי 2009 (IDT)

כמדומני שהוא נקרא פשוט, קורא שקופיות. בברכה, יהודה מלאכי • פניה אלי • ויקיהדות • כ"ח באייר ה'תשס"ט • 01:44, 22 במאי 2009 (IDT)

מיחזור בקבוקים ומשפחות הפשע בארץ

שמעתי ממקורות שונים שכל העסק של מחזור הבקבוקים בארץ נמצא בשליטה של משפחות הפשע. האם עובדה זו נכונה? האם יש להימנע מלמחזר בקבוקים בגלל עובדה זו? בברכה, רונן בן-טאסה

כן זה נכון. אין לי הוכחות כמובן. כשאתה ממחזר בקבוקים אתה לא מקבל קבלה כלשהי, והתשלום נעשה במזומן. דרך נהדרת להלבין כסף.--93.172.187.243 01:50, 22 במאי 2009 (IDT)

מה זאת אומרת ? אני נוהג למחזר את אלה בסניפי רשתות שיווק אליהם אני מזדמן. מה לא עושים כך כולם ? (כלומר, אלה שאיכפת להם). איך ארגוני פשע 'משתלטים' כאן ? על החומר שיוצא מרשתות השיווק ? הרי כאן קל 'לעלות' על גורמי הפשיעה ? בנצי - שיחה 09:24, 22 במאי 2009 (IDT)

זה לא נכון. נכון שיש מעורבות של גורמי פשע, למשל על-ידי כך שהם מאלצים בעלי מסעדות למסור לידיהם את הבקבוקים שנצברים בסוף היום (כסף לא קטן). ממש לא נכון שהם "שולטים בשוק המחזור". אם אתה מחזיר אישית בקבוק לסופר, שום משפחת פשע לא תהיה מעורבת.

לפי מה שידוע לי, את סיפור הפשע דחפו לכותרות יחצ"נים מטעם חברות המשקאות, במטרה לסכל את החלת החוק על בקבוקים גדולים, ואת התביעה של המדינה שיעמדו בהתחייבויות שלהן לגבי רף המחזור. הפשע האמיתי הוא שחלק גדול מן הבקבוקים אינו ממוחזר כלל, וכך למעשה עולות הכנסותיהם של יצרני המשקאות על-חשבון הציבור. ע"פ החוק תאגיד המחזור מחוייב ברף מינימום של מחזור, וכל שנה הוא אינו עומד בו אך המדינה אינה מענישה אותו.

פרטים על הספין של יצרני המשקאות ראה כאן [4]: "על הדרך שבה נוצר הספין של חברות המשקאות ותאגיד המחזור יכול תחקירן פירמה, ארי ליבסקר, להעיד ממקור אישי. כמה שבועות לפני שההצעה לתיקון חוק הפיקדון היתה אמורה לעבור, כך שיאספו גם את בקבוקי הליטר וחצי, זומן לפגישה עם גורם בכיר בתאגיד המיחזור, שהציע לו להכין כתבה על כך שהתיקון לחוק החדש יגרום למשפחות הפשע שהשתלטו על תחום הבקבוקים הקטנים לעבור לבקבוקים הגדולים הם ידפקו לדיירים בדלת וידרשו את הבקבוקים".

דב ט. - שיחה 09:29, 22 במאי 2009 (IDT)

כמו שאפשר לומר שאת סיפור המעורבות של ארגוני הפשע דחפו יחצ"נים מטעם חברות המשקאות, כך גם אפשר לטעון שאת הטענה הזאת העלו יחצ"נים מטעם תאגיד המיחזור. ולגופו של עניין: גם אם אתה מחזיר בקבוק לסופר, אתה מבין לבד שלא שולחים את הקופאי/ת עם הבקבוקים למפעל המחזור, הכל עובר דרך קבלני משנה, ועליהם השתלטו משפחות הפשע. גיגול קצר העלה פסיקה של בית משפט בו קובע השופט כי הנאשמים היו מעורבים בסיכסוך על השליטה בשוק מיחזור הבקבוקים באזור המרכז. מי יודע, אולי גם השופט הוא יחצ"ן של מישהו?

כוזרי - שיחה 11:28, 22 במאי 2009 (IDT)

לא הבנת. תאגיד המחזור וחברות המשקאות זה אותו גוף בדיוק, תאגיד המחזור הוא גוף מטעמם. המטרה של תאגיד המחזור אינה להגדיל את שיעור המחזור (או אפילו סתם לעמוד ביעד שנקבע לו בחוק) אלא להפחית את שיעור המחזור. כל בקבוק שלא מוחזר הוא רווח לחברת המשקאות. משפחות פשע מעורבות במחזור בקבוקים כמו בענפים חוקיים אחרים, אין שום הוכחה שהן שולטות בו ויש הוכחות לקיומו של ספין - הכתבה של ארי ליבסקר שהבאתי. דב ט. - שיחה 12:11, 23 במאי 2009 (IDT)

יש מקומות בעולם שבהם המאפיה שולטת באירגוני העובדים של מפני האשפה ועדין קשה לשכנע את האזרחים לזרוק את האשפה בחצר האחורית שלהם במקום בפח האשפה. בואו לא נשכח גם שאינסטלטורים הם לא בדיוק קבוצה של עניני נפש. האם בגלל זה אני צריך להתנתק מרשת הביוב ולהזרים שפחים לנחל הסמוך למקום מגורי או אל הרחוב? צריך למחזר בקבוקים ושהמשטרה תתמודד בכוחות עצמה עם שמועות ועם עבריינים. עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 22:01, 23 במאי 2009 (IDT)

אולי כדאי לשלוח את עדו לעבור קורס בעברית תקינה? הפלא הוא שגם "השומר" "הטבעי" של המחשב "נרדם על משמרתו" ו"שכח" לסמן קו אדום מקווקו (בדף העריכה) תחת המלה "שפחים"......... היש פירוש כלשהו ל"שפחים" שאינני יודע?! אולי גם את "השומר" יש לשלוח לאותו קורס?"

חידה בנושא סדרות חשבוניות

― הועבר לדף ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון מתמטיקה/3#חידה בנושא סדרות חשבוניות

לא הצלחתי

לשמור את הדף הזה. מה הסיבה לכך ? יש דרך להתגבר על הבעיה ? בנצי - שיחה 10:04, 22 במאי 2009 (IDT)

לאן ניסית לשמור אותו? תומר א. - שיחה 20:10, 22 במאי 2009 (IDT)

זה משנה ? לתיקייה על המכתבה למשל, או לזכרון נייד. בנצי - שיחה 22:46, 22 במאי 2009 (IDT)

לא הבנתי בהתחלה למה כוונתך במילה "לשמור" (זכור שאנחנו עורכים באתר העוסק בוב 2.0). בכל מקרה, אני הצלחתי לשמור אותו, לשלוח לך באימייל? תומר א. - שיחה 00:21, 23 במאי 2009 (IDT)

זה מוזר. זה קורה מדי פעם, ולא באופן עקבי. זה קרה היום פעמיים באתר ממנו בא דף זה. ז"א מדובר בבעיה אצלי במחשב, ואולי בשל מגבלת זכרון. אם כך, למה אין זה עקבי ? - דפים אחרים מאתרים אחרים נשמרים כהלכה. תוכל לשלוח לי, תודה ושבת שלום, בנצי - שיחה 00:39, 23 במאי 2009 (IDT)

תוכל לפרט על הסימפטומים? תומר א. - שיחה 00:50, 23 במאי 2009 (IDT)

מתקבלת הודעה שכותרתה: "שגיאה בשמירת דף אינטרנט", האומרת: "לא היתה אפשרות לשמור דף אינטרנט זה". גם לפני שתי דקות. אם היה לי אומץ, או חוסר אחריות, הייתי מאתחל, רק כדי לבדוק מה קורה. אבל אני באמצע עבודה . . . בנצי - שיחה 13:29, 23 במאי 2009 (IDT)

אני לא מכיר את הבעיה הזאת, אבל נראה לי שהשגיאה היא וריאציה של הבעיה הזאת. בתמצית, דף האינטרנט מכיל קוד כלשהו של אפליקציה שהמחשב שלך לא מצליח להתמודד איתה, לא יודע לעזור יותר מכך, מצטער. תומר א. - שיחה 14:05, 23 במאי 2009 (IDT)

הסתכלתי על קוד הדף שבראשית הפיסקה ונראה שהקומפוננטה היחידה שהוא מכיל היא ג'אווה סקריפט, תנסה לראות אם כשזה קורה לך זה קורה רק בדפים המכילים JS. הייתי בודק גם בFF לראות אם זה קורה שם. תומר א. - שיחה 14:07, 23 במאי 2009 (IDT)

מאוחר אבל לא פחות (באנגלית זה נשמע יותר טוב). תודה על תשובותיך, ביחוד על זו האחרונה. כנראה שהבעיה קשורה בזה, ועלי לבדוק את העניין. יתכן וארצה לשאול אותך אז, טכנית, אי אלו, אם תרשה לי. להתראות, בנצי - שיחה 16:08, 25 במאי 2009 (IDT)

דף השיחה שלי תמיד פתוח בפניך. תומר א. - שיחה 23:12, 25 במאי 2009 (IDT)

עורב בעל דגלי כנף לבנים.

מה ידוע לכם על עורב בעל דגלי כנף לבנים? ראיתי זוג כזה ליד ביתי ! שמי יהודית פרנק מאשקלון. האם למישהו יש מושג לגבי העורב שראיתי?

יכול להיות שראית את המין הפולש הזה? מתיישר - שיחה 09:33, 27 במאי 2009 (IDT)

חלקיקים באטום

קראתי שהאטום מורכב מ-37 תת-חלקיקים (יתכן שמרכיבים את האלקטרונים, הפרוטונים והנייטרונים, זה לא היה כתוב בצורה ברורה). מה הם? 19:40, 22 במאי 2009 (IDT) ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

איפה קראת את זה? זה לא נכון. האטום מורכב מאלקטרונים, פרוטונים ונייטרונים. הפרוטונים והנייטרונים, בתורם, מורכבים כל אחד משלושה קווארקים שיכולים להיות משני סוגים: מעלה ומטה. האלקטרון הוא חלקיק יסודי ואינו מורכב מחלקיקים קטנים יותר. ברק שושני - שיחה 20:14, 22 במאי 2009 (IDT)

כנראה שהשואל קרא על אטום ספציפי ולא על אטומים בהכללה. אם ניקח טבלה מחזורית אולי נמצא אטום כל שהוא שסכום מספר האלקטרונים, הפרוטונים והניוטרונים שלו שווה 37. בעצם יש שנים כאלה, יון שלילי של קובלט ויון חיובי של ניקל. עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 21:51, 23 במאי 2009 (IDT)

לא. נכתב: "האלקטרונים, הפרוטונים והנויטרונים אינם אבני היסוד הבסיסיות של האטום.ישנם לפחות 37 תת-חלקיקים בסיסיים, שחלקם לא זוהו אבל הפיזיקאים משוכנעים שלפי התנהגות האטום הם קיימים." 22:12, 23 במאי 2009 (IDT) ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

ראה המודל הסטנדרטי, וסופרסימטריה. אני משער שלכך התכוון המשורר. שמעון - השאירו הודעה 22:27, 23 במאי 2009 (IDT)

לשחמטאים שבינינו

עם זכרון בהתאם. אני מדבר על אחד המשחקים היותר מרשימים שיצא לי לראות, לפני לא מעט שנים, בספר בעברית שסקר משחקים מפורסמים. במשחק זה הוקרבה מלכה בשלב די מוקדם של המשחק, לכאורה ללא סיבה נראית לעין, וכתוצאה מכך, וכעבור 24 מהלכים !, התבררה הסיבה ליריב שלא עמד בפיתוי, שכמובן הפסיד. אולי היה זה בובי פישר ואולי מיכאל טל, אינני זוכר. מישהו כן ? בין מי למי התקיים המשחק ? מתי ואיפה ? פרטים על הספר ? מחט דקיקה בערימה ענקית של שחת. תודה, בנצי - שיחה 00:52, 23 במאי 2009 (IDT)

נשמע מופרך. שחמטאים מקצועיים ברמה גבוהה מסוגלים לתכנן בערך עד 10 מהלכים קדימה. דולב • שיחה 11:41, 23 במאי 2009 (IDT)

נכון, בדרך כלל. אבל במקרה זה, במו עיניי. גם שיחזרתי את המשחק בזמנו, עם אחי, צעד צעד. יתכן והוא לא תכנן מראש 24 צעדים, אלא מהלך מאוד לא שקוף, שבדיעבד התממש כעבור 24 צעדים (כלומר מט). נראה לי שיותר הגיוני שכך היה. המשחק בכל אופן, היה גם היה, ובודאי מזהיר. בנצי - שיחה 13:21, 23 במאי 2009 (IDT)

משחק מסוג זה, עם הקרבות מרהיבות, שהפרס נקטף רק כעבור מהלכים רבים, אופייני לתקופה מוקדמת של השחמט, ימי אדולף אנדרסן ודומיו, לפני שהמשחק הטקטי שם קץ להרפתקנות. בברכה. ליש - שיחה 13:27, 23 במאי 2009 (IDT)

הרפתקנות, או תחבולנות. אין תחליף למשחקים תחבולניים והם המרתקים ביותר. הדבר דומה, להבדיל, למה שבין משחק כדורגל ברזילי טוב, לבין משחק גרמני טקטי. אגב, להרפתקנות יש נופך של חוסר אחריות, בעוד שתחבולנות היא תוצאה של תחכום, מחושב בדר"כ. נראה לי שאצטרך לסקור את ספרות השחמט בעברית, שפורסמה עד לעת בו ראיתי זאת. בנצי - שיחה 13:38, 23 במאי 2009 (IDT)

אני לא מכיר משחק הדומה לזה שתיארת, אבל בוויקי אנגלית יש הפניה למשחק בו הלבן איבד מלכה במסע התשיעי, וניצח במסע ה- 28. [5] רציונל - שיחה 18:36, 23 במאי 2009 (IDT)

נסה את משתמש:Yoavd, מומחה הבית שלנו לענייני שחמט. דניאל ב. 00:56, 24 במאי 2009 (IDT)

יש הרבה מאוד משחקים ברמה גבוהה שבהם התבצעה הקרבה עמדתית של מלכה, ללא בחינה טקטית של כל המסעים. כמובן שאינני יודע מהו המשחק שאתה ראית, ואין לי גם כוון ברור לגמרי של העיתוי שבו התקיים במשחק, אבל הנה דוגמה ברמה גבוהה מאוד משנה שעברה (ברור לי שלא למשחק הזה התכוונת): GM Ivanchuk (2751) vs. GM Karjakin (2732) ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

שניים מרבי האמנים הספורים שמשתייכים למועדון 2700+ ובו איבנצוק הקריב מלכה במסע ה-14 בתמורה לרגלי בודד. צדקת ההקרבה התבררה סופית במסע ה-48 עת נכנע קרייקין. [6] הרבה יותר הגיוני בעיני שאתה מתכוון למשחק מאוד מפורסם שפישר, בהיותו בן 13 בלבד, שיחק נגד אלוף ארצות הברית למבוגרים, רב אמן דונלד ביירן [7] בו פישר הקריב מלכה במסע ה-17 ונתן מט במסע ה-41 מה שמתאים בדיוק ל-24 המסעים שאתה נוקב בהם בשאלה שלך. אני ממש מקווה שזה הפתרון לתעלומה.... --Yoavd - שיחה 18:37, 24 במאי 2009 (IDT)

אני סקרן לדעת אם מנועי החיפוש של מאגרי מידע שחמטאים יודעים למלא משימות כאלה (מט 24 מסעים לאחר הקרבת מלכה), או שכאן צריך להפעיל מנוע מהסוג הישן. עוזי ו. - שיחה 10:20, 25 במאי 2009 (IDT)

הנה דוגמה מצויינת של 'מנוע' מהסוג הישן - איזו שליפה מדוייקת !, אכן, איחזור מידע במוח האנושי מתבצע בצורה שונה לחלוטין ממנגנוני איחזור מידע מלאכותיים לסוגיהם. באופן כללי, היתרון הגדול שלו הוא ביכולת שליפה אסוציאטיבית. המחקר על אופן פעולתה של יכולת זו עדיין בראשיתו. אשמח גם אני לדעת אם מנועי חיפוש בתחום השחמט יודעים למלא משימה כמו זו שציינתי. בנצי - שיחה 10:52, 25 במאי 2009 (IDT)

זה היה דיון פורה ומוצלח, ועל כך תודה לכולם, ובפרט, תודה למשיב האלמוני (לפני Yoavd) על הדוגמה הטובה, תודה לדניאל ב. על ה'שידוך' המדוייק - אכן האיש הנכון במקום הנכון. ועל כולם, יואב - ממש תודה על המידע הקולע ועל הקישור הרלוונטי. הישבתי לך גם, קצת יותר, בדף השיחה שלי. בנצי - שיחה 10:52, 25 במאי 2009 (IDT)

תודה לבנצי על המחמאות... המשיב האלמוני הוא אני אך בטעות נחתך המשפט באמצעו - אני מקווה שהבנת את הרצף הלוגי של המשפט כולל הקישור שצרפתי. --Yoavd - שיחה 16:00, 27 במאי 2009 (IDT)

nbtstat

מה עושה הפקודה nbtstat בדוס? לא מצאתי אותה בוויקיפדיה העברית או האנגלית. זה משהו שקשור לרשת המקומית אם אני לא טועה. 85.65.8.167 12:19, 23 במאי 2009 (IDT)

ראה [8]. ‏Yonidebest Ω Talk‏ 12:23, 23 במאי 2009 (IDT)

כיצד ניתן לראות קרן ליזר באור יום

כיצד ניתן לראות קרן ליזר באור יום? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

התשובה היא שביום, כמו בלילה, לא ניתן ליראות את קרן הלייזר עצמה. מה שאתה רואה זה שהקרן פוגעת בחלקיקי אבק בדרכה, ומוחזרת מהם לכל הכיוונים, ובפרט לכיוון העין.

ככל שצפיפות החלקיקים באוויר גבוהה יותר, וככל שיש פחות אור ממקור אחר, יהיה ניתן לראות יותר בבירור אפקט זה. לכן הדרכים הן להחשיך את הסביבה, ולהוסיף חלקיקים (ע"י ניעור משהו מלא אבק, או פיזור עשן מסיגריה או מקור אחר). eman • שיחה • ♥ 15:04, 23 במאי 2009 (IDT)

80,000 הרוגים בלילה אחד?

בספרו עב הכרס של הווארד זין, "היסטוריה עממית של ארצות הברית" מופיע בעמוד 562 המשפט הבא: "הפצצת ערי יפן היתה המשך של אסטרטגיית "הפצצות הרוויה" שנועדו להרוס את המוראל האזרחי. בהפצצת-אש לילית אחת נהרגו בטוקיו 80,000 איש. " מישהו יכול להביא אסמכתה למשפט זה? Anonymous - שיחה 17:34, 23 במאי 2009 (IDT)

...פי שניים מהפצצת דרזדן, אך מדובר בהפצצה של מספר ערים, לכן זה סביר. בברכה. ליש - שיחה 17:44, 23 במאי 2009 (IDT)

לפי הערך באנגלית על הפצצת טוקיו ההערכה הרשמית של האמריקנים הייתה אף גבוהה יותר - 88,000 הרוגים - ויש עוד הערכות גבוהות יותר. דב ט. - שיחה 19:27, 23 במאי 2009 (IDT)

גבהים במקבילית

― הועבר לדף ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון מתמטיקה/3#גבהים במקבילית

שחרור לחצים באוזן

כאשר אני נוסע במכונית ועולה או יורד כך שהלחץ שבפנים האוזן אינו שווה ללחץ מחוץ לאוזן וכך נוצר ההפרש לחצים (כאב באוזן) האם כאשר אני פותח את החלון אני מקטין או מגדיל את ההפרש את הפרש הלחצים? מצד אחד אני מגביר את ההפרש עכב פתיחת החלון (ברגע אחד האוזן מקבלת "בום" וכך הלחץ משתחרר. או שעדיף להשאיר את החלון סגור ובכך להשהות את שינוי הלחצים? תודה מראש 77.125.31.8 18:32, 23 במאי 2009 (IDT)

תעודת זכאים בתחבורה ציבורית למי צריך לפנות

שלום רב; שמי ... ואני מוכר ע"י המ.ל.ל כנכה 100 אחוז וכל שנה אני ממתין כחצי שנה אחרי סיום תוקף תעודת הזכק\אות הקודמת למי עלי לפנות כדיי שינפיקו לי את התעודה בזמן ולא יהיה לי בעיות עם נהגי האוטובוסים ומדוע אין הנחה לזכאים ברכבת ישראל בתודה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

המקום בו תוכל לזכות בתשובה נאותה הוא המוסד לביטוח לאומי. פריץ - שיחה 20:08, 23 במאי 2009 (IDT)

פעילות גופנית ואריכות ימים

1. אם אני מבין נכון, פעילות גופנית גורמת לריבוי תאים והיא אחד הגורמים המזרזים את תהליך חלוקת התא(עובדה - השרירים גדלים לאחר פעילות מושכת, משמה יותר תאים התרבו).
2. כמות החלוקות שהתא יכול לבצע הוא מוגבל. כלומר, קצוות הכרומוזומים מתקצרים והתא אם הזמן מפחית את קצף גידולו, דבר הנקרא "הזדקנות".
3. לכן, הפעילות הגופנית גורמת להזדקנות.

אני יודע, זה נשמע קצת מוזר, אבל אני לא רואה שום סתירה לוגית. ככל שהאדם מפעיל יותר את השרירים, ככה הוא מקצר יותר את חייו. אני טועה? 79.176.139.201 20:57, 23 במאי 2009 (IDT)

יש לך כמה טעויות בניחות שלך. ראשית, אתה מתייחס להיזדקנות ברמת התא כאילו היא הגורם היחידי להזדקנות כלל המערכת הגופנית. בהחלט ייתכן שפעולה מסויימת מאיטה היזדקנות ברמת כלל הגוף למרות שברמת התא היא דווקא מעודדת הזדקנות. גם אם נצא מתוך הנחה שחיזוק השרירים מאיץ את הזדקנות תאי השריר, הוא עדיין יכול להביא תועלת רבה יותר ברמות אחרות, למשל שמירה על יציבה נכונה ומניעת שחיקת העצמות ומניעת לחץ על האיברים הפנימיים. שנית, פעילות גופנית אינה מסתכמת רק בחיזוק השרירים. היא גם עוזרת לרזות, מעודדת ייצור כדוריות דם אדומות, מקלה על הירדמות בלילה, מפחיתה דיכאון וכיוצא בזה. שלישית, גידול שרירים לא חייב להתבצע על ידי ריבוי תאי שריר. הוא יכול להתבצע גם על ידי חיזוק וגידול נפחם של תאי השריר הקיימים בלי להרבות אותם. זה אגב, נכון גם להשמנה. השמנה אינה מתבצעת רק על ידי ריבות תאי השומן אלא גם על ידי גידולו של כל תא שומן קיים. בנוסף לכל, המנעות מבלאי גופני אינו הסיבה היחידה לאריכות ימים. הדבר תלוי גם בסביבה. אם מידת הבלאי הגופני שלך עדין מאפשרת לך לחיות בסביבתך, אתה תמשיך לחיות. אנשים שביולוגית הזדקנו בערך באותה המידה עשויים לשרוד בסביבה אחת ולמות בשניה. עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 21:29, 23 במאי 2009 (IDT)

אתה צודק, חוץ ממשפט אחד. כתבת:"גידול שרירים לא חייב להתבצע על ידי ריבוי תאי שריר". גידול שרירים לא מתבצע כלל על ידי ריבוי תאי שריר, אלא רק על ידי עיבויים. ככלל, מספר התאים בגוף לא משתנה במשך החיים, חוץ ממספר התאים במוח שדווקא יורד. כוזרי - שיחה 21:45, 23 במאי 2009 (IDT)

אוקי... זה נשמע ממש מעניין. אתה רוצה להגיד שכמות התאים באדם ש"גידל" הרבה שרירים בערך זהה לכמות התאים באחיו התאום?

והאם פעילות גופנית באמת לא גורמת לבלאי? חלק מתהליך ההזדקנות נגרם ע"י חמצון. וצריכת קלוריות(=פעילות גופנית) מן הסתם גורמת לחימצון על ידי חמצן אטמוספרי(תהליך הפקת אנרגיה מתרכובות פחמן היא תהליך חמצון-חיזור). כלומר המנעות מפעולה היא אנטי-אוקסידנט יעיל ביותר. אני שוב טועה? 79.176.139.201 22:29, 23 במאי 2009 (IDT)

לפעילות גופנית יש השפעות רבות ושונות על הגוף. חלקן תורמות לבלאי ולחקן מונעות בלאי. בסך הכל, אנשים פעילים גופנית במידה סבירה זקוקים לפחות טיפולים רפואיים מהאשר וגם מאריכים ימים יותר מהשאר. לעומת זאת, מי שעוסק פחות מדי או יותר מדי בפעילות גופנית, מזדקן מהר יותר. עודף פעילות גופנית נצפה אצל ספורטאים מקצועיים שהגוף שלהם נשחק מפציעות ייחודיות לענף הספורט שלהם כבר בגיל צעיר או אצל מי שעובד כפועל תעשיה במשך עשרות שנים. חשוב גם לציין שמדובר בעודף פעילות גופנית חד גונית ובפציעות תנועה חוזרנית. עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 23:15, 23 במאי 2009 (IDT)

אוקי. תודה רבה לך. אולי בכל זאת תענה על הקטע של חמצון? כי זה נשמע לי גורם די חשוב. 79.176.139.201 23:57, 23 במאי 2009 (IDT)

עניתי לך חמש פעמים. כן! פעילות גופנית גורמת לחימצון. כן! חימצון מאיץ היזדקנות. לא! פעילות גופנית לא מאיצה היזדקנות למעט מקרים קיצוניים כי חוץ מחימצון היא עושה הרבה דברים אחרים. לא! אי אפשר לדון בגוף האדם באותה פשטנות בה מדברים על עצם פשוט כמו כדור ממתכת. מה פה לא מובן?!. עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 21:20, 24 במאי 2009 (IDT)

סיפורי סינדרלה בישראל

אילו אנשים עלו לגדולה בישראל כנגד כל הסיכויים? (בפרט בתחום הפוליטי בישראל) 77.127.200.164 21:16, 23 במאי 2009 (IDT)

תלוי מה אתה מגדיר בתור גדולה. יש מישהי שעלתה מרוסיה, הפכה לדוגמנית ירדה והתחתנה עם יורש עצר סקנדינבי. אני לא זוכר את שמה. האם היא הגיעה לגדולה בעינך? ומה לגבי דוקטור להיסטוריה וסופר שהוריו אנאלפבטים והוא יזם פרוייקט חברתי חשוב, היה חביב התקשורת ונזנח כשהפסיק לעניין את הציבור? מה לגבי בן של פקיד בנק שנרצח במהלך שוד שהפך לשר אוצר ולשר חוץ? מה עם בן מהגרים שהיה מלמד בחדר והפך לשר בכיר ואחר כך לאסיר מפורסם?. עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 21:19, 23 במאי 2009 (IDT)

פנינה רוזנבלום? נעה - שיחה 22:43, 23 במאי 2009 (IDT)

אם להיות חבר כנסת במשך חודש זו הצלחה, אז כן. אם להיות עשיר זו בהכרח הצלחה, אז כן. אם להיות כוכב טורי רכילות במשך שלושים שנה זו הצלחה, אז כן. עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 22:51, 23 במאי 2009 (IDT)

ואם הצלחה היא להינשא לנסיך אחרי ששירתת אחיות חורגות במשך שנים? אדם נבו;שיחה 22:54, 23 במאי 2009 (IDT)

נדמה לי שהשאלה מתייחסת לאדם לא בשל תנאי הפתיחה האישיים שלו דווקא, אלא בשל מיקומו במידרג החברתי-פוליטי בתקופה מסוימת. סינדרלה היא אגדה יפה, שבעיקרה מדברת על חלוף העתים, ועד כמה נורמות הן יחסיות ומקומיות בזמן ובמקום. מספיק לשנות גורם אחד כדי לשנות את התמונה כולה. הדוגמה הקלאסית הבולטת ביותר בפוליטיקה הישראלית היא מנחם בגין. עד ל-1977, איש לא שיער, אף בחלומותיו הפרועים ביותר, שחרות (שהתפתחה בינתיים לליכוד) המוחרמת (כמאמר בן גוריון: "בלי חרות ומק"י") תתפוס את השלטון. הנסיך במקרה זה הוא העם, ואידך זיל גמור. בנצי - שיחה 09:34, 24 במאי 2009 (IDT)

קודם כל בגין לא "תפס את השלטון" אלא נבחר כדת וכדין, זאת גם לא דוגמה טובה כי יש שוני אדיר בין חרות לליכוד, בעוד שהראשונה הייתה יותר מפלגת ימין רדיקלי האחרונה הייתה יותר מפלגת ימין ליברלי מתון.132.66.168.103 14:27, 24 במאי 2009 (IDT)

מדינת ישראל משופעת ב"סינדרלות" פוליטיות, כי מדובר במסגרת חדשה יחסית ולא מקובעת - ראו את: דוד לוי, אריה דרעי ועוד רבים. בברכה. ליש - שיחה 14:57, 24 במאי 2009 (IDT)

למשיב שקדם לליש: הערתך טריוויאלית לגמרי - בישראל 'תופסים' את השלטון רק בהליך דמוקרטי, ואמירה זו מובנת לכל בר בי רב. במקרה של בגין, השינויים בהרכב ובמבנה המפלגה היו למעשה קוסמטיים. ללא חרות וללא בגין, לא היתה ליכוד ולא היתה אלטרנטיבה שלטונית הולמת. מרכז הכובד של השינוי הפוליטי בישראל היה בעיקר בגין עצמו. כך בתפיסה הרווחת במרחב הפוליטי, כך ברובו של הציבור, מימין ומשמאל, כך מנתחים ומבינים זאת סוציולוגים והיסטוריונים של הפוליטיקה הישראלית, וכך, פסיכולוגית, בתודעתו שלו. הדוגמה היא מובהקת, על כל מרכיביה של סינדרלה, מבחינה פוליטית כמובן - כלומר מעבר הפאזה מאי מקובלות פוליטית (מדבר פוליטי) למקובלות פוליטית. כל הדמויות האחרות, כולל אלה שליש מזכיר, אינן מובהקות במידה אפילו קרובה, גם בממד הלגיטימיות. הם אמנם בנו את עצמם אישית, והגיעו לאן שהגיעו. הוא, לעומת זאת, היה כבר בנוי באותן שנים מאז קום המדינה, בנוי מאוד אפילו, אבל לא התקבל כלגיטימי אז. בנצי - שיחה 18:00, 24 במאי 2009 (IDT)

פאראבלום, פארבלום או פרבלום?

זאת השאלה - או בעצם, איך לתרגם Parabellum (עבור מלחמה) (מהתחמושת - 9 מ"מ פאראבלום) צנטוריון - שיחה - עם הקהילה הסליחה 21:34, 23 במאי 2009 (IDT)

רשות הדיבור לחבר פרבלום. תומר א. - שיחה 22:22, 23 במאי 2009 (IDT)

אהמ...אם רשות הדיבור נתונה לחבר פרבלום, מי אני שאתווכח... (אחרי הכל...החבר פרבלום!) צנטוריון - שיחה - עם הקהילה הסליחה 00:41, 24 במאי 2009 (IDT)

זה מזכיר לי משפט אחר שלא הצלחתי למצוא לו מקורות, אשמח אם מישהו יותר מבוגר ממני יוכל לזכור. לאחר טבח הספורטאים במינכן הוחלט במטבח של גולדה להרוג את חברי ספטמבר השחור ונעשה שימוש במשפט: "ידבר החבר פרבלום", לא הצלחתי למצוא שום אזכור לזה באינטרנט, מישהו מכיר/זוכר? תומר א. - שיחה 09:41, 24 במאי 2009 (IDT)

אני זוכר שזה הופיע באחד מהסרטים על הנושא כמשפט שאמרה גולדה - אבל זה בכל זאת רק סרט... צנטוריון - שיחה - עם הקהילה הסליחה 11:27, 24 במאי 2009 (IDT)

העניין הוא שמי שנכח שם היה מחויב בשמירת סודיות, לכן הם לא הדליפו. אם יוצרי הסרט קיבלו מידע אמיתי על הנושא, זה בטח היה הזבוב שעל הקיר, אבל אינני סבור שהוא מבאי הוויקיפדיה... בקיצור, זו ספקולציה על מה שהלך שם ואין עדיין ידיעה או עדות אמינה לכך שהדברים נאמרו. בברכה. ליש - שיחה 14:50, 24 במאי 2009 (IDT)

כריזמה

במה זה מתבטא? 77.127.200.164 00:36, 24 במאי 2009 (IDT)

עיין בכריזמה. קצר ולעניין, ואת עיקרי הדברים תמצא שם. עיין גם במקבילה האנגלית. לדעתי, זהו אחד המרכיבים העיקריים ביכולתו המנהיגותית של אדם, שאינו מוגדר עדיין די הצורך. תכונה זו גורמת לאנשים להיסחף אחרי האיש/ה, ללא קשר לתבונתו, מידת הצדק שלו וכו'. בנצי - שיחה 10:00, 24 במאי 2009 (IDT)

שיר לדינו בעברית

מישהו שאל אותי על השיר "אוורה טו פוארטה סראדה" [9]. זכור לו שיש לזה גרסה עברית שהיא לא תרגום של המקור. מישהו יודע האם היא באמת קיימת, מי שר אותה, ובעיקר מה המילים? eman • שיחה • ♥ 01:34, 24 במאי 2009 (IDT)

"פתחי דלתך הנעולה" - אינני יודע אם זהו השם המקורי או המתורגם, והשאלה נשמעת ממש מקצועית. אבל לפני שפונים לחוקרים באקדמיה, או ליצחק נבון, יש בדף זה כמה פרטים שעשויים לעניין אותך, ומשם, או ישירות באתרו החביב של יהורם גאון, תוכל לראות שהשיר בוצע על ידו (דיסק 9, שיר 9: מחרוזת בלאדינו). וכדי לקבל תשובה לשאלתך, תוכל לפנות באתרו זה, דרך 'צור קשר' (תפריט תחתון) או דרך 'שרות' (תפריט עליון). אשמח מאוד להתעדכן בעצמי ברגע שתהיה לך תשובה, וגם אם לא. נחשוב אז על הצעד הבא. בנצי - שיחה 10:21, 24 במאי 2009 (IDT)

אם יש צורך אוכל לתרגם לך אותו, אבל נראה שיהיה יותר שימושי התרגום המקובל. Aghnon • פורטל ספרד • הצטרפו למטרה! 14:22, 24 במאי 2009 (IDT)

עמנואל מתכוון כנראה, לשיר אחר בעברית שקיבל את הלחן של השיר הזה. אחרת לא ברורה כוונתו - או השיר העברי הוא המקורי ובלאדינו הוא התירגום, או להיפך. נחכה להתייחסות שלו. בנצי - שיחה 14:35, 24 במאי 2009 (IDT)

אכן. זו הכוונה (שיר עברי שלחנו זה הלחן של השיר בלדינו, והמילים נכתבו מחדש - זה קורה לא מעט). אני לא חושב שיש טעם לפנות ליהורם גאון, לפחות לא בשלב הראשון, כי הוא שר את זה בגרסה המקורית בלדינו. אבל הפנתי את מי ששאל אותי לפורום בתפוז שהבאת דף מתוכו. נראה לי אם מישהו יידע, זה שם. eman • שיחה • ♥ 14:40, 24 במאי 2009 (IDT)

ישנו גם ביצוע יפה של לוליק ראו כאן.אודי - שיחה 14:42, 24 במאי 2009 (IDT)

דומני שיש לפחות עוד שלושה ביצועים: של אברהם פררה (צריך לוודא), ושל שתיים השרות נהדר, אחת מהן היא רוחמה רז (צריך לוודא עם הדיסקוגרפיה שלה). לעמנואל, חשוב לנסח את השאלה שם, באופן דומה למה שהגדרת כאן. אשמח להתעדכן, גם אם זה לא יצלח. תמיד יש את הנשיא לשעבר, שיודע על כך בוודאות, וישמח לדעת שיש מתעניינים ולהשיב להם. בנצי - שיחה 17:19, 24 במאי 2009 (IDT)

אולי מדובר ב"פתחי דלתך" בביצוע שלמה ארצי מתקליט ישן שלו שמופיע כאן. ניתן למצוא את המילים בשירונט.אודי - שיחה 20:18, 24 במאי 2009 (IDT)

האם נשרפים או משתזפים גם מתחת למים?

מהשמש, כלומר. שייקס - שיחה 07:31, 24 במאי 2009 (IDT)

כן, אבל בכפוף לעומק ועד לנקודה בה הקרינה המסוכנת מגיעה ‏Ori‏ • PTT‏ 09:35, 24 במאי 2009 (IDT)

מה שאמר קודמי הוא נכון באופן כללי. אורכי גל שונים נבלעים במידה שונה במים, וכך גם לגבי UV. השאלה היא באיזה עומק הבליעה היא מספיק משמעותית כדי שאפשר יהיה להתייחס לקרינה הנותרת כבלתי מזיקה, ואז נדמה לי שהשאלה תהיה רלוונטית לצוללים. עלי לבדוק את עקומת הבליעה בתחום זה של הקרינה הא"מ. בינתיים, בעומקים המקובלים למרבית השוחים והמבלים במים, המים הם כמעט שקופים לגמרי לקרינה, מאחר ועדיין לא הצטברה בליעה משמעותית. בנצי - שיחה 10:30, 24 במאי 2009 (IDT)

תוכנית "המנורה " של שכונת נוה שאנן

― הועבר לדף נווה שאנן (תל אביב)

א' רבתי

ראו שיחה:א. מישהו יודע על זה משהו? זה נשמע מעניין. דניאל ב. 14:56, 24 במאי 2009 (IDT)

התוכל להיות יותר ספציפי ? אתה מתכוון למקורן של הרבתיות והזעיר(א)ות ? בנצי - שיחה 17:29, 24 במאי 2009 (IDT)

גם. וגם האם זה נכון מה שכתוב שם על 22 הרבתיות והזעירות בתנ"ך. דניאל ב. 18:12, 24 במאי 2009 (IDT)

ייחודיות

לייחודיות יש גודל מסויים או שהיא קטנה בקוטן אינסופי?--ע.מ - שיחה 16:20, 24 במאי 2009 (IDT)

לא, והחלק האחרון בשאלתך סותר את עצמו - גם לקטנה ביותר יש עדיין ממדים סופים, ולכן לא ניתן להגדיר לגביה אינסופיות. עיין ערך סינגולריות כבידתית. בנצי - שיחה 17:34, 24 במאי 2009 (IDT)

אז איך יש לה מסה אינסופית?--ע.מ - שיחה 13:10, 25 במאי 2009 (IDT)

אין לה. המסה של ייחודיות היא סופית בהחלט ויכולה להיות גם קטנה למדי. הצפיפות שלה אינסופית. דניאל ב. 13:18, 25 במאי 2009 (IDT)

אבל בשביל צפיפות אינסופית צריך קוטן אינסופי, לא? --ע.מ - שיחה 14:01, 25 במאי 2009 (IDT)

שאלתך טובה מאוד, עוז. אין אנו מבינים עדיין באופן מלא את משמעותה של נקודה סינגולרית מבחינה פיזיקלית, וגם לא איך 'נראים' חוקי הפיזיקה השולטים בה, ובודאי שלא במונחים קלאסיים. בתנאים השוררים בנקודה כזו, גם המרחב עצמו קורס, ולכן אין משמעות לממדים. אמנם, כשמנסים לפתח מודלים מתימטיים המתארים נקודה כזו, מקבלים ניבויים שעובדים היטב, גם כשמניחים היעדר ממדים. בנצי - שיחה 15:58, 25 במאי 2009 (IDT)

פוטונים

אם לקוונטים יש אנרגייה (והרי גם מסה) מסויימת, אז איך היא זזה במהירות האור? -הרי משהו בעל מסה אינו יכול לזוז במהירות האור!--ע.מ - שיחה 16:23, 24 במאי 2009 (IDT)

אתה מתכוון לפוטונים יש אנרגיה. קוונטים הם הכמויות הבדידות של האנרגיה האצורות בפוטונים (השורש של quantity באנגלית). ולא, לפוטונים אין מסה, אלא תנע קווי. בנצי - שיחה 17:42, 24 במאי 2009 (IDT)

קעקועים אצל עולות אתיופיה

אני כל הזמן רואה אתיופיות שעל המצח שלהן, על הפנים ועל עוד מקומות בגוף יש קעקועים. מישהו אמר לי שזה משהו סמלי, כמו אירוסין או משהו, ושזה מנהג. יש ערך על זה כאן? מישהו יודע על מה מדובר ויכול להסביר לי על הנושא? זה נשמע מעניין. שייקס - שיחה 17:17, 24 במאי 2009 (IDT)

בישראל, ביקשו נשים יוצאות אתיופיה להסיר ממצחן קעקועים בצורת X, כוכביות ועיגולים, שהיו חסרי אופי פולחני ונחשבו אופנתיים באדיס אבבה בראשית שנות ה-90 של המאה ה-20, וסייעו בהתמודדות עם שנאת זרים מצד נוצריי אדיס אבבה, אך לא התקבלו באהדה בישראל.

— כתובת קעקע, ראה שם למקורות

אולי התוונת לזה. שמעון - השאירו הודעה 23:05, 27 במאי 2009 (IDT)

מה גורם למהפכה?

אשמח אם תוכלו להסביר לי די בקצרה ובקרוב כי זה די דחוף. תודה, שייקס - שיחה 19:32, 24 במאי 2009 (IDT)

איזו ? צבאית, שלטונית, חברתית, דתית, מדעית ? וזהו מניין חלקי בלבד. בנצי - שיחה 20:25, 24 במאי 2009 (IDT)

רצון העם לבדו. עם זאת, רצון העם מוביל להכנעה של האוליגרכיה, בשמרנות, או בכל מושא שנאה אחר.אם תהיי ספיציפית יותק אני גם אהיה יותר ספיציפי. Aghnon • פורטל ספרד • הצטרפו למטרה! 20:30, 24 במאי 2009 (IDT)

מהפכה מתרחשת כשאין מוביליות חברתית תקופה ממושכת ומצטברים לחצים לשינוי שאין להם מוצא. רוברט היינליין, בספרו הבלתי נשכח, עריצה היא הלבנה, נותן שם ניתוח מעמיק ומפורט לנסיבות בהן נוצרת מהפכה ומה הוא המתכון המתאים לביצועה. בתאבון! ליש - שיחה 20:36, 24 במאי 2009 (IDT)

המורה שלי להיסטוריה ז"ל אמר שמהפכות מתרחשות כשהציפייה של העם אינה מתקיימת. כשאין ציפיות לשיפור לא תתרחש מהפכה. Kulystab • שיחה • המטמון מחכה למוצא • ב' בסיוון ה'תשס"ט • 20:39, 24 במאי 2009 (IDT)

מה כולם ממהרים להשיב ? תנו לשואלת להגדיר את מישור המהפכה. נראה שברירת המחדל לגבי מהפכה היא המישור הפוליטי-חברתי, אבל בכל זאת רצוי לכוון לדעת השואלת. בנצי - שיחה 20:50, 24 במאי 2009 (IDT)

הפיכה מתרחשת כשמיעוט כוחני ומזויין מגייס לשורותיו מספיק נשק וכוח אדם עד שהוא יכול להדיח את המיעוט הכוחני והמזויין השליט ולשלוט בעצמו. לפעמים העם מסכים בחפץ לב, שאז נהוג לקרוא לאירוע מהפכה, לפעמים הוא פחות מתלהב. ראו גם הפיכה, מהפכה ורשימת המהפכות שבאחרון. יוסאריאן • שיחה 20:59, 24 במאי 2009 (IDT)

למה השאלה הזו דחופה? האם מישהו מתכנן מהפכה בחמש הדקות הקרובות?. עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 21:14, 24 במאי 2009 (IDT)

אולי בבירורים. תומר א. - שיחה 07:37, 25 במאי 2009 (IDT)

אז ככה, תודה רבה על התשובות. אני התכוונתי למהפכה באופן ממש כללי, וזה דחוף בגלל שיש לי מחר מבחן בהיסטוריה על מהפכות (הדפוס, הרנסאנס והרפורמציה), והיה חסר לי קצת חומר אז שאלתי . שייקס - שיחה 20:14, 25 במאי 2009 (IDT)

העם הפלסטיני

איך ניתן להגדיר את הפלסטינים כעם? מה המאפיינים הייחודיים שלהם כעם? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

מלבד הדברים המשותפים לכל הערבים (דת, שפה, תרבות) יש לפלסטינים לאומיות נפרדת. כמו כן, בין הערבים במדינות השונות יש הבדל אתני, היסטורי, תרבותי ומעט הבדל לשוני. אמנם גורמים איסלאמיסטיים מנסים להכחיש זאת לפעמים, אבל הפלסטינים חשים כפלסטינים.

מבחינת מאפיינים לאומיים הם נבדלים משאר הערביים בשפתם, באתניותם, בלאומיותם ובמקומם הגיאוגרפי. Aghnon • פורטל ספרד • הצטרפו למטרה! 23:58, 24 במאי 2009 (IDT)

לא אכחיש שאני תומך במדינה פלסטינית, אך חוששני שדבריך חסרי ביסוס. במה שונים ערביי ארץ-ישראל מערביי סוריה בשפתם? ובאתניותם? ומדוע מיקום גיאוגרפי נחשב כמאפיין לאומי מבחינתך? 00:41, 25 במאי 2009 (IDT)

{הוספתי אחרי התנגשות} הרשה לי להסתייג מהמובנות מאליה המשתמעת מדבריך. הפלשתינים אינם עם ולא אומה, מלבד ניצנים של התהוותה של ישות מדינית. למעשה, ללא הציונות ותקומת מדינת ישראל, גם ישות מדינית כזו לא היתה מתחילה להתהוות. במה הם שונים מאחיהם שבממלכת ירדן, שרוב אוכלוסייתה פלשתינים ? הירדנים עושים מאמצים אדירים כדי לבנות אתוס, סממנים תרבותיים וסמלים, שנועדו לצקת תוכן להתהוותם הם כאומה חדשה. ואכן הם עדיין בתהליך התהוות כאומה. התהוות שהחלה בשל שגיונות האימפריה הבריטית, ועתה בכוחה של היסטוריה טריה לגמרי, הם הופכים לאומה. כך גם עם עירק, שאינה יותר מאוסף אקלקטי של קבוצות אתניות וזרמים מוסלמיים שונים. חילקו שליטה על האזור בין שני אחים בתחילת המאה הקודמת, בשל אינטרסים בריטיים מובהקים. כך זה התחיל. כך גם עם הפלשתינים של הרשות. הארועים המכוננים שלהם הם 1948, 1967 וסירובם של ארצות ערב השונות לעזור לאחיהם הפליטים. כך, במכה היסטורית אחת, הפלשתינים מוצאים את עצמם בשלוש מסגרות מדיניות שונות, המהוות פלטפורמה לפיצול לאומות עתידיות שונות: בירדן, ברשות, וערביי ארץ ישראל. ועתה, בשל המהפכה השלטונית ברצועת עזה, גם רביעית: זו הנבנית ע"י האתוס של החמאס שם, על גבם של הפלשתינים שם. בסיכומו של דבר, עדיין לא ניתן להגדיר אותם כעם, בודאי לא כזה הנפרד מרוב האוכלוסיה בירדן, אבל מה שקורה בתקופה זו, במשך יותר ממחצית המאה, בונה מאפיינים ייחודיים על יסוד אתוס משותף. בנצי - שיחה 00:51, 25 במאי 2009 (IDT)

עמים מוגדרים על ידי דמיון משפחתי ולא בעזרת משפט פשוט המכריז מי כן ומי לא שייך לאותו עם (למעט ניסיון מסויים שנקרא חוק השבות ולמעט המשפט המפורסם "ספרדי הוא כל מי שלא יכול להיות שום דבר אחר" שאיני זוכר מי ממנהיגי ספרד אמר אותו). עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 01:06, 25 במאי 2009 (IDT)

(בתגובה ישירה לתגובה האנונימית): מיקום גיאוגרפי אכן אינו אשר מבדיל בין עמים, אך לרוב העמים יש מיקום מסוים (שלא כמו לדוגמה, היהודים באלפיים השנה האחרונות, או כל עם שהוגלה). לשונית, הם אמנם אינם רחוקים כל כך מהסורית, שתיהן משתייכות לקבוצת השפות הערביות הלבנטיניות, אבל הם שונים לדוגמה ממרוקאית. העגה הערבית הפלסטינית גם מושפעת מעברית. אתנית, הפלסטינים אינם כמובן צאצאיהם של הערבים הסעודים (לפחות לא ברובם) אשר כבשו את הארץ והמירו את דת המקומיים. אמנם איני ערבי אבל שמעתי שהערבים מחשיבים עצמם לצאצאי אדום. מלבד זאת, לפלסטינים יש לאומיות. Aghnon • פורטל ספרד • הצטרפו למטרה! 13:48, 25 במאי 2009 (IDT)

א. על מה הם מבססים את שיוכם לאדום ? יש לזה ביסוס של ממש ?

ב. חלק מהם, כולל השכבה האינטליגנטית אצלם, מנסים גם לשכתב את הפרהיסטוריה ואת ההיסטוריה של העמים הקדומים כאן, ולנכס את הפלישתים בתור השורשים הקדומים שלהם, וכל זאת, כדי לסתור, לכאורה, ולהקדים את ההיסטוריה העברית כאן. הם נסמכים במידה מסוימת על הדימוי הלשוני, אבל צריך לזכור שהארץ נתקראה כך בימי שליטתה של האימפריה הרומית כאן, בהסתמך על קיומו של עם יושב חוף זה.

ג. אין להם לאומיות. עדיין לא, בכל אופן. ביססתי זאת בתשובתי הקודמת, וחבל שהתעלמת מכך. על סמך מה אתה קובע שיש להם ?, זוהי נקודה מאוד חשובה. תן להם זמן להתהוות, והתהוות זו לא נראית לי בלתי תלויה באחיהם שבירדן. שם כבר התהוותו של עם שרובו פלשתיני, מתרחש ונמצא במופע המקדים את אלה של הרשות. אין יש מאין, ואין ארוחות חינם, גם לא בהתהוותם של עמים ולאומים. בנצי - שיחה 14:30, 25 במאי 2009 (IDT)

איך בדיוק הם נבדלים מבחינה אתנית מהערבים? הרי הפלסטינים ברובם צאצאים של מהגרים ממדינות ערב שבאו לעבוד בארץ ישראל. 77.125.42.250 14:46, 25 במאי 2009 (IDT)

הפלסטינים אינם ברובם בכלל. יש ביניהם מהגרים מהמאה האחרונה, יש ביניהם מהגרים מהמאה ה-17, יש ביניהם מהגרים מהמאות הראשונות של האלף שעבר, יש ביניהם צאצאי ערבים מערב מתקופת הכיבוש המוסלמי, ויש ביניהם צאצאי יהדים שהתאסלמו במהלך הדורות. מה שדי ברור הוא שכרגע, בין אם זה מוצא חן בעיני מישהו או לא, תנועת הלאומיות הפלסטינית חיה וקיימת, ושואפת באופן מעשי לריבונות עצמית. אין ספק כלל שהלאומיות הפלסטינית קרמה עור וגידים במאה שעברה, וגם בגלל ההתנגשות של המקומיים עם המהגרים היהודים מהעולם הגדול שראו את עצמם כלאום ורצו לבנות פה מדינה. וככל שההתנגשות הזו נמשכת, כמו למשל באמצעות הצעת החוק שהועברה בממשלה ביום ראשון, ככה הלאומיות הפלסטינית מתחזקת. אדם נבו;שיחה 16:14, 25 במאי 2009 (IDT)

ניכר שגם בעיניך לא מוצאים חן דברים מסוימים, אז בוא לא נתנשא, ונסתפק בטיעונים ענייניים ומנומקים בלבד.

• באופן כללי, מקורם של הפלשתינים כפי שאתה מתאר, הוא באופן כללי, כנראה נכון.
• על מה מסתמכת קביעתך בדבר התהוותה של הלאומיות שלהם עוד במאה שעברה ? נא אל תסתפק בהצהרה שנויה במחלוקת שכזו. בודאי, כשלא ניתן להפריד, מבחינה לאומית, בין קבוצות דומות במרחב הגיאופוליטי של המזרח הקרוב, בעיקר בירדן, אבל גם בשכנות אחרות. זו מוטלת בספק עוד יותר בתקופה שקדמה לקומה של מדינת ישראל. ולבסוף, כפי שכבר תיארתי באריכות כבר פעמיים, כל לאום צריך אתוס או מיתוס או שניהם, כדי להתהוות. זה החל במאה הקודמת אמנם, אבל קשה לומר שמלאכת ההתהוות כבר הסתיימה. ושוב, ראה ירדן, שקדמה להם כישות מדינית, והם עדיין עובדים על זה.
• הביטוי שלך: "שראו את עצמם כלאום", מלבד היותו שערורייתי, הוא גם סותר את עצמו. אני יוצא מנקודת הנחה שאת ההיסטוריה של הלאום היהודי אתה מכיר. ובכן, איך אמירתך מסתדרת עם קיומם של יהודים שצצו, יש מאין, למשל, גם בצפון אפריקה, גם באיטליה, גם בתימן וגם, מאוחר יותר, בפולין ? ולמרבה הפלא, כולם שומרים שבת, מניחים תפילין, חולמים על הקמת הבית השלישי ועל ימות המשיח. הם 'סחבו' איתם את האתוס היהודי הזה ממתישהו, וממקום כלשהו לא ? בנצי - שיחה 20:56, 25 במאי 2009 (IDT)

• מצטער אם אני נשמע מתנשא, כלל לא הייתה כוונה כזאת.
• תודה. אני בדרך כלל צודק. :)
• אני מסתמך על בני מוריס, היסטוריון. ב"קורבנות", הוא מתאר את עליית התנועה הלאומית הפלסטינית בשנות ה-20. תקרא, ספר מרתק במיוחד לכל מי שלא היה כאן בעצמו כשהדברים התרחשו. הוא מדבר על 1917-1919 כשנות תחילת התנועה הלאומית. קשה לומר שמלאכת ההתהוות של הלאום לא הסתיימה - אולי ההגדרה העצמית לא הצליחה (עדיין) להשיג את המדינה, אבל קל לראות, ואין להכחיש, שהלאום הפלסטיני הוא עובדה קיימת כיום.
• הביטוי שלי ניסה להבהיר מדוע הערבים בארץ ישראל (פלסטינה, בלשונם) בתחילת המאה שעברה (וגם קצת לפני. עלייה ראשונה וכאלה) פתחו בתנועה לאומית. אחת הסיבות (ויש עוד סיבות) הייתה הדוגמה הטובה שנתנו להם יהודי אירופה בעיקר בהתארגנות הלאומית שלהם ובעלייתם לארץ, בהחייאת השפה - ובמהלך המשמעותי ביותר עד אז, השגת הצהרת בלפור.
• ובנוגע ללאום היהודי, שאני אישית מאמין בקיומו בכל ליבי, ובזכותו על הארץ הזאת, בכל חלקיה - העם היהודי הוא מאוד יוצא דופן, כלאום. לאומים אחרים התהוו במהירות, לפעמים עם מעט מאוד "אתוס" משותף, ובמקרים רבים מה שמחזיק את הלאום הוא ישיבתו על פיסה גאוגרפית יחידה והפרדה שלטונית בינו לבין אנשים אחרים. לפלסטינאים יש היסטוריה קצרה כלאום, הפרדה שלטונית מירדן, ופיסת אדמה גאוגרפית נפרדת. ועכשיו, בזכות היהודים וישראל, יש להם גם אתוס. הם לאום. בואו נתמודד עם זה. אדם נבו;שיחה 22:45, 25 במאי 2009 (IDT)

אולי הם לא נפרדים מהערבים שחיו בארץ ועזבו לירדן בתקופת קום המדינה ולפני מאה שנה לא היה כזה לאום אבל אם תשאל פלסטינאי הוא יגיד לך שהוא פלסטיני. כנראה שלולא הציונות הייתה מתקיימת בתקופה הזו לא היה להם לאום. לשאלתו האחרונה של האנונימי, הערבים הם בניהם של תושבי הארץ שחיו במאה ה-7 והסתערבו כאשר הומרו לאיסלאם. לכך שאותם תושבים מקוריים הם אבותיהם של רוב הפלסטינים שחיים כאן כיום, עליי למצוא מקור. Aghnon • פורטל ספרד • הצטרפו למטרה! 15:19, 26 במאי 2009 (IDT)

יצירת קשר עם סיימון סינג הסופר

שלום אני חדש פה, ורציתי לברר איך אני יוצר עם סיימון סינג הסופר שכתב את "המפץ הגדול". עדיין לא סיימתי את הספר אני עדיין לא בעמ' 100 אבל נראה לי שהספר מוביל לאנשהו ... הוא רוצה שנקבל את תאוריית המפץ הגדול.

לאלו שקראו את הספר ויש להם מושג אני שואל - הוא אמר לנו לא לקבל כמובן מאליו את המדע ולחקור ולשאול ולא ללכת בעקבות השכל הישר ... תמיד לחקור ולהסתקרן ולפי כך אני אמור לקבל את תאוריית המפץ הגדול כמובנת מאליו ? מדוע הוא "משכנע" את הקוראים בתאורייה אם במהלך הספר הוא מעודד "מרדנות" וסירוב לקבל את המדע כמובן מאליו.

בנוסף לכך לא הבנתי מה זה אפיציקל רדיקל אקוונט ואקסצנט. אם מישהו יכול להסביר לי אשמח D: ―שקד הררי (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

1. את הסופר תצטרך לאתר באמצעים אחרים. 2. יש רגליים לחשדות שלך - סינג אכן תומך בתאוריית המפץ הגדול. 3. "מרדנות" המבוססת על חוסר ידע אינה מעלה גדולה. לשלב המרדנות אתה רשאי להגיע לאחר שהבנת את התאוריה, את הראיות התומכות בה ואת הסיבות לכך שהיא מקובלת כקונצנזוס מדעי - ורצוי גם לאחר שתפענח לעצמך מהם הדברים שאתה יודע ושאר מדעני העולם אינם מבינים, ושבגללם אתה בוחר "למרוד". 4. עד שאפיציקלים, רדיקל (אסטרונומיה), אקוונט ואקסצנט יכחילו, אתה יכול לקרוא על המודל הגיאוצנטרי. עוזי ו. - שיחה 00:03, 25 במאי 2009 (IDT)

במלים אחרות, כדאי שתגדיר היטב קושי ספציפי כפי שאתה רואה אותו, ושיש בכוחו להפריך תיאוריה קיימת. אינך חייב לדעת את הכול על המפץ הגדול, אבל השאלה שלך חייבת להיות מבוססת היטב. וכמו שאמר קודמי, בנוסח קצת אחר, התהליך בא לפני המסקנה ולא להיפך. בנצי - שיחה 00:58, 25 במאי 2009 (IDT)

תודה רבה על היחס אני אבין את התאוריה ואז אמרוד ובנושא שונה ... מה דעתכם על מסע בזמן ? לדעתי אפשר לצפות במה שקרה בעבר ואני אשמח לשתף אותכם איך. ―שקד הררי (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

נו, איך? תומר א. - שיחה 03:18, 25 במאי 2009 (IDT)

בטלוויזיה, DUMMY! אלמוג 06:27, 25 במאי 2009 (IDT)

האם מישהו רואה פה 'יחס' לא טוב ? אולי לכל היותר, ענייניות יתר, של עוזי ושלי. האם ניתן להגיע לתובנה כלשהי, בלי איזשהו מאמץ להיות בעניינים, ולא רק להצהיר הצהרות של מדע בגרוש ?, נו, טוב שלא פנה לשמאי עם אמת הבנין שבידו . . . בנצי - שיחה 10:09, 25 במאי 2009 (IDT)

בנצי בסהכ אמרתי תודה על היחס =] כי לא ידעתי שעונים פה כל כך מהר D:

לא יצאתי בשום הצהרות של מדע בגרוש =]

לדעתי אפשר לבצע ראיית העבר . נניח שאתם נוסעים במהירות פי 10 ממהירות האור. דמיינו לעצמכם

במהירות זו אתם טסים עם טלסקופ ענקקק שקולט לממש רחוק.

הגעתם במהירות הזו לכוכב ממש רחוק שלוקח לאור זמן להגיע אליו .. עכשיו ... עקפתם את מהירות הוא והגעתם לפני האור שיצא מפה לפי הזמן שלקח לכם להגיע לשם *10 כלומר תיסעו 50 שנה ותראו מה קרה פה לפני הזמן המתאים

הבנתם את התאוריה? נחמדה. אך דמיונית על כל שנה שנסעתם אתם רואים 10 שנים אחורה ―שקד הררי (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

זה בלתי אפשרי, כי לפי תורת היחסות הפרטית לא ניתן לנוע במהירות גבוהה ממהירות האור. עובדה זו אומתה בניסויים רבים. אגב, בסוף קטע שנכתב בדפי שיחה, נהוג "לחתום" באמצעות הקלדת ~~~~ (ארבעה סימני טילדה), שהופכים ל"חתימה" עם שמירת הדף. לחלופין, ניתן להשתמש בכפתור חתימה: . הוספת החתימה נדרשת כדי שנבין בקלות מיהו הכותב של כל קטע בדף, ולכן חשוב להקפיד עליה. ברק שושני - שיחה 21:28, 26 במאי 2009 (IDT)

חשוב הרבה יותר מלחתום הוא להדיין על נושאים שאתה מבין בהם. לצאת בהצהרה כ"כ כבירה ללא הידע הבסיסי (המתבטא באי הכרת החסם העליון על המהירות האפשרית לאור תורת היחסות הפרטית) הוא פשוט זלזול בזמנם של הנוכחים. תומר א. - שיחה 21:40, 26 במאי 2009 (IDT)

כתבתי לפני התנגשות עריכה: אין שום דבר רע בשאלות האלה; הן מראות שיש לו סקרנות לגבי העולם ושהוא רוצה ללמוד עוד, גם אם כרגע אין לו שום ידע בתחום. שקד, הספר של סיימון סינג הוא חביב אבל אני לא מת עליו. קח מהספריה את הספר קיצור תולדות הזמן של סטיבן הוקינג; זה ה-ספר בהא הידיעה, שמסביר הכל בצורה בהירה ומעניינת. אם אתה באמת מתעניין בפיזיקה ורוצה ללמוד עוד בנושא, הייתי מציע להתחיל מבגרות 5 יחידות בפיזיקה ובמתמטיקה בתיכון, ומשם - השמיים הם הגבול! במאמר מוסגר אציין שרק על מנת להתחיל להבין תאוריות כגון המפץ הגדול דרוש ידע הן במתמטיקה והן בפיזיקה ברמה של תואר ראשון לפחות. ברק שושני - שיחה 22:04, 26 במאי 2009 (IDT)

שקד, אמרת דברי טעם. כרגע הרעיון הזה תאורטי, אבל מי יודע? ראה את הערך טכיון בנושא זה. אגב, גישה ביקורתית לספרים היא הגישה הנכונה בעיני. לדעתי, הספר של סיימון סינג הוא טוב למדי, אבל יש יותר טובים. גם אני חושב שהוא מנסה יותר מדי לשכנע במקום להציג עובדות כפשוטן. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

שקד, אני לא מבין גדול, אבל אני חושב שמה שאמרת אפשרי, פשוט צריך להיפתר מהחלק של מסע במהירות גבוהה ממהירות האור. אפשר פשוט לנתב את האור כך שיעבור במסלול מפותל וארוך כך שייקח לא יותר זמן להגיע לנקודה כלשהי מאשר שלך ייקח לעשות זאת אם תנוע בקו ישר. כמובן, זה סתם תעלול ולא מסע בזמן בשום צורה שהיא. דניאל ב. 22:33, 26 במאי 2009 (IDT)

גם אם נניח והיה אפשר לנוע במהירות גבוהה ממהירות האור, הרעיון הזה לא עובד. על פי קריטריון ריילי להפרדה זוויתית ידוע כי: $\sin \theta =1.22{\frac {\lambda }{D}}$, כאשר D הוא קוטר העדשה של הטלסקופ ולמדא היא אורך הגל. אז גם אם נניח שמישהו הצליח לבנות טלסקופ ענק במיוחד, בקוטר של קילומטר (להשוואה - טלסקופ האבל הוא בקוטר של 2.4 מטר), והצליח לשגר אותו במהירות של פי 10 ממהירות האור במשך 50 שנה, חישוב פשוט יראה שהוא לא יראה כלום על כדור הארץ. ניקח אורך גל ירוק, של 550 ננו מטר, ונראה מה העצם הקטן ביותר שהטלסקופ יצליח לראות. המרחק שהוא יעבור במהירות הזו ב- 50 שנה הוא 500 שנות אור, כלומר $\ 500*9.461*10^{15}$ מטר. אם נציב את כל המספרים בנוסחה, נגלה שהעצם הכי קטן שניתן לראות הוא בגודל של $1.22{\frac {550*10^{-9}*500*9.416*10^{15}}{10^{3}}}=3.17*10^{9}m$. לשם השוואה, קוטר כדור הארץ הוא $\ 1.27*10^{7}m$, כך שאפילו את כדור הארץ לא יהיה ניתן להפריד מסביבתו, שלא לדבר על לראות יבשות, ארצות, ערים או אנשים. אני ממש מקווה שלא טעיתי בחישוב, רציונל - שיחה 22:58, 26 במאי 2009 (IDT)

נתלה במקור

בס"ד שלום רב! במקורות ההלכה וכן בעוד מס' מקורות, מופיע שישנם "עופות הנתלין [התלויים] באילן בחרטומיהם" [היינו במקור שלהם]. זה זמן רב שאני מעוניין לדעת באיזה סוג עוף מדובר והאם הוא קיים בימינו. אשמח מאד על כל פיסת מידע. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

נראה לי קצת מוזר, תוכל לצטט מקור ספציפי? גוונא - שיחה 06:23, 25 במאי 2009 (IDT)

גם לי לא נראה שיש בנמצא דבר כזה. עופות לא בנויים, פיזיולוגית, להתנהגות כזו. זה יוכל לעזור אם תביא את המקור בשלמותו, כולל איפה מצאת אותו. בנצי - שיחה 15:47, 25 במאי 2009 (IDT)

ראו כאן, בפסקה "סיכוך בנוצות של עופות הגדלים באילן". ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST), עדיין.

פונט בכתב עברי קדום

רציתי לדעת האם ידוע למישהו על קיומו של פונט (גופן) מחשב בכתב עברי עתיק. בתודה. --אפי ב. • התחברו לרגשותיכם • 11:20, 25 במאי 2009 (IDT)

פונט לכתב דעץ? הדעת נותנת שיש. הנה למכירה, ואולי גם פה. אביעדוס • שיחה 11:27, 25 במאי 2009 (IDT)

כל הכבוד, אביעד. איך הגעת לקישורים הללו ? מעניין לדעת מהי האטימולוגיה של דעץ או רעץ. המונח מופיע לראשונה בסנהדרין (כ"ב, ע"א), יחד עם כתב עברי (שם, כ"א, ע"ב) וכתב לִבּ‏וֹ‏נָ‏אָ‏ה (שם, כ"א, ע"ב), ומעניין גם מהי האטימולוגיה של זה. ועוד, מעניין גם לדעת אם אכן מדובר באותו כתב לגבי שלושתם, ואיזה מבין סוגי הכתב השונים שהתקיימו אז, במקביל, ושלא במקביל, הכירו חכמי המשנה ובני דורם היהודים. בנצי - שיחה 11:59, 25 במאי 2009 (IDT)

סתם גיגלתי. כן, חשבתי שמזהים (בביטחון מוגבל, אני מניח) בין "כתב עברי" ל"כתב דעץ", לא? לגבי האטימולוגיה, זכור לי במעורפל ששמעתי פעם הסבר.. לצערי אינני זוכר. עוד מעניין לחשוב כמה אחוזים מדוברי השפה ידעו בכלל קרוא וכתוב, והשתמשו בכתב. אביעדוס • שיחה 12:14, 25 במאי 2009 (IDT)

כמה דברים: א. אשמח מאוד אם תיזכר מתישהו, ותזכור אותי . . . ב. אתה צודק מאוד לגבי חלקה האחרון של תגובתך. זו הסיבה לכך שהיססתי לגבי המשפט האחרון בשאלתי. ותוך כדי כך, שים לב להיבט סוציולוגי מאוד מעניין: האינך סבור שעזרא הסופר לא היה מצליח לשנות את הכתב שהיה נהוג בארץ טרם שיבת ציון, אילו רוב העם ידע קרוא וכתוב ? הם לא היו נותנים לו ! קל יותר לעשות את המהלך, או המהפך ליתר דיוק, בקרב חוג משכיל מצומצם. אוי, כמה הייתי רוצה להיות זבוב על כמה קירות במקומות שונים בארץ אז . . . ג. מתגנב חשד בלבי, שכמו שיש כתב עברי המיוחס לעבריים, כך כתב לבונאה, מתקשר איכשהו ללבנון (נשמע דומה), כלומר לפיניקים, והקשר בין גופני הכתב, העברי והפיניקי הרי ידוע - כמעט זהים. בנצי - שיחה 12:37, 25 במאי 2009 (IDT)

בשמחה, אנסה להיזכר. בהחלט: ולא רק את הכתב הוא שינה, כי אם נוסח התורה(!) עצמו.. ולא במחשכים, כי אם בריש גלי. די חסר תקדים (או תאחיר). אם כי.. ניתן לטעון שאם באמת רוצים, אפשר לעשות לא מעט: החלפתהּ של שפת אם (שפת אם!) היא תהליך קשה לא פחות, ובהינתן התנאים ההיסטוריים (המשמחים והמעציבים כאחד) והמוטיבציה, זה קרה.. לבונאה/לבנון – השערה מעניינת, שאני רואה שמופיעה כבר (לכל המאוחר) בשנת 1836, בהקדמה לתרגום יידי לספר דברי הימים א' מאת יוסף וייסה (כאן, הערה א', תרגיש חופשי לתקן את התעתוק שלי מכתב רש"י):

יש שפירשו "ע"פ מנהג הקדמונים לכתוב על אבן או לְבֵנָה וזה ענין כתב לבונאה כלומר כתב נושן; ולדעתי מעינותיו [?] מן לבנון, ונקרא כתב [?] לבונאה לפי שהחזיקו בכל חלק הצפוני של א"י סביבות הלבנון, ושיעור כתב לבונאה כתב שוכני הלבנון, ועד"ז פירש רש"י גם כתב עברית כתב של עבר הנהר."

שכויח! אביעדוס • שיחה 13:02, 25 במאי 2009 (IDT)

תודה רבה על הקישורי לפונטים אביעדוס. --אפי ב. • התחברו לרגשותיכם • 15:56, 25 במאי 2009 (IDT)

בשמחה ;) (נדמה לי שזה אמור להיות דל באמות קריאה: ..) אביעדוס • שיחה 15:58, 25 במאי 2009 (IDT)

מה זה היעדר תשתיות פיסיות בכפרים העניים?

יש לי שאלה חשובה בנושא היעדר תשתיות פיסיות בכפרים העניים. אני מכינה עבודה לבית ספרי בנושא מדינה מתפתחת. המדינה שבחרתי היא אורוגוואי. חיפשתי בוויקיפדיה ובאינטרנט הסבר הערך "היעדר תשתיות פיסיות". איני מצאתי ואני לא יודעת מה פירוש הערך. אשמח אם תוכל לעזור לי.

תודה,יולי.

תשתיות פיזיות הן תשתיות שניתן לחוש או לראות. כבישים, גשרים, מסילות רכבת וכיוצא באלה הן תשתיות פיזיות. גילגמש • שיחה • ביקרת כבר במיזם היובל? 19:18, 25 במאי 2009 (IDT)

הוספתי לאחר התנגשות עריכה:

"תשתית" היא אוסף התנאים הבסיסיים לקיום מערכת כלשהי - עיר, מוסד, פרוייקט וכדומה.

"פיסי" בא מלשון פיזיקה, והוא מונח המציין חפצים או תופעות חומריים ולא רוחניים.

אם כן "תשתיות פיסיות בכפרים עניים" הן אוסף התנאים הבסיסיים למחיית בני אדם (שכן כפרים נועדו למחייתם של בני אדם) כפי שהיו באורוגוואי (בהקשר של העבודה שלך). גוונא - שיחה 19:21, 25 במאי 2009 (IDT)

שאלה חשובה ביותר(ודחופה) בנושא שם המספר!

שלום, מחר יש לי מבחן בהבעה על שם המספר ואשמח מאוד אם תעזרו לי! ראיתי כי המילה אלף מינה זכר ולכן יש להגות את המספר שלפניה בזכר נסמך - שלושת אלפים. מהמספר 11 ומעלה המילה אלף תהיה בזכר נפרד - עשרים ותשעה אלף. מה עליי להגיד ולכתוב? ארבעה עשר אלף דירות? ארבע עשרה אלף דירות? אנא עזרו לי!!!!!!! ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

בדיוק כפי שאמרת: זכר נפרד - ארבעה עשר אלף דירות. אביעדוס • שיחה 20:04, 25 במאי 2009 (IDT)

מי המציא את השפה של אמריקה או אנגית?........

השאלה: מי המציא את השפה אמריקה או אנגלית?

מי הבן האדם שהמציא את השפה הזאת (אנגלית).

"davshkuri" "דויד שקורי"

עיין ערך אנגלית. שנילי • שיחה 22:50, 25 במאי 2009 (IDT)

קופידון

שמתי לב לדבר מוזר, בעברית שם האל הוא השם הלטיני (CUPIDO) רק עם סיומת יוונית (הנון סופית) למישהו יש הסבר לצורה המוזרה הזאת?79.179.129.118 01:15, 26 במאי 2009 (IDT)

כמו ברוסית: Купидон.

תקופה של בין המצרים

בשבוע שלפני צום תשעה באב האם מותר לטוס לחול בכדי לטייל לא להכנס לאתרי מים ? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

השאלה שלך מורכבת משניים: טיסה במטוס באותם ימים, וכניסה לאתרי מים. א. אתה מטייל בארץ באותם ימים ? אז מה ההבדל ? המטוס הוא אמצעי תעבורה, ולא אמצעי שעשוע או כיף, בדיוק כמו אוניה, רכבת או מכונית. ב. הבסיס למנהג בנוגע למים איננו הלכתי, ככל הידוע לי, אלא מיסטי. בנצי - שיחה 13:53, 26 במאי 2009 (IDT)

מספר תשובות שקשורות לשאלה: [10] [11] [12]. מדבריהם נראה שאין הבדל בין טיסה לחו"ל לבין טיול בארץ, אבל אין היתר לטייל. דוד - שיחה 08:59, 27 במאי 2009 (IDT)

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.

נתקלתי במילה

"washdon". מה זה בדיוק? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

אני לא מצאתי פירוש במילון אנגלי למילה, אם אכן הכוונה היא למילה באנגלית. יכול להיות, וזה במקרה שנתקלת במילה בשמיעה, שהכוונה היא לוושינגטון והדובר פשוט הבליע הברות. Kulystab • שיחה • המטמון מחכה למוצא • ג' בסיוון ה'תשס"ט • 16:31, 26 במאי 2009 (IDT)

גם אני נתקלתי במילה זו, ודווקא במסמך כתוב. אינני זוכר את ההקשר. ברי"א • שיחה • ד' בסיוון ה'תשס"ט • 14:22, 27 במאי 2009 (IDT)

ליצור קרח ביתי ללא מכשיר חשמלי

טוב אז אני בא לשאול את המומחים אני רוצה ליצור את החויה הכי מענינת בקיץ הלוהט. ייצור קרח בידיים שלנו! ללא התערבות המקרר. האם זה אפשרי? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

ודאי! לכוד את מלוקולות המים בעזרת פינצטה, הצמד אותן זו לזו בחוזקה, במבנה גבישי, והרי לך קרח - Make it yourself! ברי"א • שיחה • ג' בסיוון ה'תשס"ט • 14:41, 26 במאי 2009 (IDT)

אם יש לך מיכל גז דחוס אתה יכול ליצור מעין מקרר חד פעמי משלך. אתה יכול גם לקנות קרח יבש ולהכין בעזרתו קרח רגיל או גלידה ([13]), אבל היזהר - זה מסוכן. יוסאריאן • שיחה 14:57, 26 במאי 2009 (IDT)

http://en.wikipedia.org/wiki/Hand_truck

איך קוראים למכשיר הזה בעברית? , האם זה מריצה או מלגזה?, לפי מורפיקס dolly היא "פלטפורמה בעלת גלגלים המשמשת להובלת משאות כבדים", לא בדיוק מילה קליטה. תודה, 212.150.162.66 16:52, 26 במאי 2009 (IDT) בסלנג הלוגיסטי קוראים לזה "עגלה". תומר א. - שיחה 07:21, 27 במאי 2009 (IDT)

שאלה על מספרים באנגלית

למה באנגלית המספרים 12 ו11 לא ממוספרים כמו כל שאר המספרים בעשרות אלא נאמרים כ: טוולף, אילבן? האם זה קשור למשהו שקרה בהיסטוריה?Nama - שיחה 18:16, 26 במאי 2009 (IDT)

המילה twelve מורכבת מהפתיחית two וסיומת גרמאנית (lif-) שפירושה שארית. גם המילה eleven מורכבת מסילוף של one ואותה סיומת שמשומה מסתיימת בen- (תתעלמי מזה). שאר המספרים העשרתיים מסתיימים בteen (סילוף של ten). כנראה שבאמת היה משהו באטימולוגיה ששינה את זה, לא הצלחתי להבין מה. מה שכן, מה שקרה קרה רק בשפות גרמאניות, כי בשפות אחרות כל המספרים הללו מסתיימים בצורה זהה. Aghnon • פורטל ספרד • הצטרפו למטרה! 18:52, 26 במאי 2009 (IDT)

ביטוי באנגלית

יש למישהו מושג מה זה "grammatical gender"? תודה, קלונימוס - שיחה 18:40, 26 במאי 2009 (IDT)

Literally and interwikiely, מין דקדוקי. Aghnon • פורטל ספרד • הצטרפו למטרה! 18:45, 26 במאי 2009 (IDT)

תודה. קלונימוס - שיחה 07:23, 27 במאי 2009 (IDT)