ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון98

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
דפי ארכיון של הכה את המומחה
ארכיון כללי
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10
11 12 13 14 15 16 17 18 19 20
21 22 23 24 25 26 27 28 29 30
31 32 33 34 35 36 37 38 39 40
41 42 43 44 45 46 47 48 49 50
51 52 53 54 55 56 57 58 59 60
61 62 63 64 65 66 67 68 69 70
71 72 73 74 75 76 77 78 79 80
81 82 83 84 85 86 87 88 89 90
91 92 93 94 95 96 97 98 99 100
101 102 103 104 105 106 107 108 109 110
111 112 113 114 115 116 117 118 119 120
121 122 123 124 125 126 127 128 129 130
131 132 133 134 135 136 137 138 139 140
141 142 143 144 145 146 147 148 149 150
151 152 153 154 155 156 157 158 159 160
161 162 163 164 165 166 167 168 169 170
171 172 173 174 175 176 177 178 179 180
181 182 183 184 185 186 187 188 189 190
191 192 193 194 195 196 197 198 199 200
201 202 203 204 205 206 207 208 209 210
211 212 213 214 215 216 217 218 219 220
221 222 223 224 225 226 227 228 229 230
231 232 233 234 235 236 237 238 239 240
241 242 243 244 245 246 247 248 249 250
251 252 253 254 255 256 257 258 259 260
261 262 263 264 265 266 267 268 269 270
271 272 273 274 275 276 277 278 279 280
281 282 283 284 285 286 287 288 289 290
291 292 293 294 295 296 297 298 299 300
ארכיון מתמטיקה
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10
ארכיון פיזיקה
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10
ארכיון ביולוגיה
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10
ארכיון פסיכולוגיה
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10

דף זה הוא דף ארכיון של דיון או הצבעה שהסתיימו. את המשך הדיון יש לקיים בדף השיחה של הערך או הנושא הנידון. אין לערוך דף זה.



תוכן עניינים

...0.9999999999999999999999999999999999999[עריכת קוד מקור]

- הועבר לדף ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון מתמטיקה/4#...0.9999999999999999999999999999999999999

האם TSH/תירוטרופין גורם לעוררות?[עריכת קוד מקור]

האם החומר הכימי בגופיינו TSHתירוטרופין גורם לעוררות גופנית היותר חזקה מקפאין כמו שמוזכר בספרון "פסיכופרמקולוגיה" ע"י שלמה יהודה? אם שבגלל יושנות הספרון המידע הזה כבר השתנה למשהו אחר . והאם כן אז לְמָה ולָמָּה?Nimrod333 - שיחה 19:40, 3 בנובמבר 2009 (IST)

ההורמון TSH הוא סוג של הורמון משחרר (releasing factor) המופעל מההיפופיזה על התירואיד (בלוטת המגן). ההורמון הנ"ל ספציפית לא גורם לעוררות גופנית, אבל גורם להפרשה של תירוקסין (T4) ותריודוטירונין (T3), המשפיעים על קצב המטבוליזם בגוף. במצבים בהם יש יתר פעולה של בלוטת המגן - יהיו רמות גבוהות של T3 ו-T4 שעלולים לגרום להיפראקטיביות, דופק מהיר ולחץ דם גבוה. במצב זה, רמת ה-TSH דווקא תהיה נמוכה מכיוון שעקב ההפרעה בבלוטת המגן, גם ככה אין צורך בגירוי שלה לצורך שחרור של T3 ו-T4MT0 - שיחה 19:59, 5 בנובמבר 2009 (IST)
תודה רבה על החידושים , Nimrod333 - שיחה

ספר על מסע בזמן[עריכת קוד מקור]

מזמן מזמן קראתי ספר מד"ב מתורגם לעברית. הוא התרחש בכדוה"א בעידן הדינוזאורים או אף לפני כן. מתואר שם שניתן לראות מבנים שמתקיימים לאורך זמן (למשל הרים) גם לפני שהם קיימים בפועל. בייחוד שבה את ליבי תיאור של ברנש שראה קווי מתאר של בניין עתידי שכזה ובנה שם בית עסק מסוג כלשהו - השכרת ציוד/מסעדה/אכסניה. נאמר על הבעלים שהוא "שיגשג מכוחו של פרדוקס". מי יודע איזה ספר זה? אני רוצה לקרוא אותו שוב. חן חן kotz - שיחה 11:54, 4 בנובמבר 2009 (IST)

התשובה לשאלה זו מסקרנת גם אותי, מה קורה לכל חובבי המדע הבדיוני, עורו ובואו בהמוניכם לענות על השאלה Face-smile.svg Hanay שיחה ראית את פורטל הארכאולוגיה? 18:15, 5 בנובמבר 2009 (IST)
נו, בבקשה:

הוא [בוש] זכר כי בורו היה פעם צייר, בעבר הרחוק של ימי-נעוריהם. טוב יהיה לשוחח עם בורו: איש קשה-לב, אך מפעם לפעם הוא יודע להצחיק.
בעודו מתרומם וקרב אל בית ידידו, נוכח כי בורו שיפר במידה ניכרת את המתקנים. מספר האוהלים גדל משניים לשלושה, ושניים מהם הצטיינו בגודל ניכר. האחד היה מעין חנות ותחנת-מסחר, אחד היה בר והאחרון קפה. מעל לכל האוהלים, תלו בורו ואשתו שלט מאיר-עיניים: ביצת השפיר.
מאחורי האוהלים, לפניהם וביניהם נפזרו קבוצות בניינים אחרות בעלות סגנונות אדריכליים מוזרים, שכמה מהן נקראו אף הן בשם ביצת השפיר, וכולן נתונות בדרגות משתנות של צל בהתאם למידת עתידיותן. ההווה של הצללים הללו, שהיווה אות ברור להצלחה, הוא שעודד את בורו להקים לעצמו עסק במקום זה דווקא; הוא שגשג בזכותו של פאראדוקס.

בריאן אולדיס (אנ'), עידן הסוד (תרגום: עמוס גפן), מסדה: סדרה למדע בדיוני, 1979 [1967], עמ' 37
אביעדוס • י"ט בחשוון ה'תש"ע • 17:29, 6 בנובמבר 2009 (IST)
מעניין מאוד... עכשיו אני מוכרח לקרוא אותו שוב. חן חן אביעדוס kotz - שיחה 12:56, 7 בנובמבר 2009 (IST)
בשמחה. אביעדוס • כ' בחשוון ה'תש"ע • 17:01, 7 בנובמבר 2009 (IST)

סופו של האיכון[עריכת קוד מקור]

האם כשמכבים את הטלפון הסלולארי - ניתק הקשר עם החברה המפעילה באופן מוחלט ? או שהוא ממשיך לשדר אותות ? ומה קורה כשמוציאים את הסוללה ?
. דוד מואסי. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

המכשיר אינו משדר כשמכבים אותו, וודאי וודאי כשמוציאים את הסוללה. יחד עם זאת, תן דעתך שמישהו שמצוייד מספיק, יכול להחליף מכשיר טלפון סלולארי במכשיר אחר שייראה אותו הדבר אבל יעשה מה שבא לו. הקורא מרזל מוזמן להיזהר. kotz - שיחה 15:46, 4 בנובמבר 2009 (IST)
תודה. השאלה אינה קשורה בפעילות מרזלית. גנבו לי רכב שיש בו מכשיר סלולארי, ורציתי לדעת אם ניתן לבצע איכון למכשיר בזמן שהוא כבוי. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
בניגוד למה שנאמר פה קודם, ניתן להאזין לטלפון כבוי כשהסוללה מחוברת. ראה למשל: [ http://news.cnet.com/2100-1029_3-6140191.html] בברכה, איש המרק - שיחה 18:40, 4 בנובמבר 2009 (IST)

לא בדיוק "בניגוד", אבל ניחא. מדובר (או יותר נכון נרמז) על האפשרות לדחוף למכשיר גרסת תוכנה זדונית שתפעל כשהמכשיר לכאורה כבוי. kotz - שיחה 22:37, 4 בנובמבר 2009 (IST)

אם כל מפעיל סלולרי יכול ל"דחוף" את התוכנה מרחוק, כפי שנטען בכתבה, וכפי שכבר שמעתי בעבר, אז האנשים מהם נהוג לפחד שיצותתו לך לטלפון כנראה שיכולים לעשות את זה. לדחוף את התוכנה כשהמכשיר כבוי... זה כבר נראה לי אתגר. בברכה, איש המרק - שיחה 00:38, 5 בנובמבר 2009 (IST)

למען הסדר הטוב (וללא כל קשר לשאלה המקורית), הכוונה לדחוף את התוכנה כשהמכשיר דולק, ואח"כ גם שמנסים לכבות אותו הוא מתנהג כאילו הוא כבוי (מסך כבוי, LEDים כבויים) אבל בפועל מתקשר לFBI ומלשין, או מקליט ומתקשר לFBI אח"כ. kotz - שיחה 09:48, 5 בנובמבר 2009 (IST)

אנימניאקס[עריכת קוד מקור]

ברצוני למצוא מידע על דמויות המשנה בסדרה אנימניאקס (למשל הפנטומימאי,מינרווה,וכו'...). -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

בבקשה: רשימה של הדמויות באנימניאקס (באנגלית) אנדר-ויקשיחה 06:10, 5 בנובמבר 2009 (IST)
אני נורא מצטער,אבל זה לא כל כך עוזר לי.על רוב דמויות המשנה אין כמעט מידע. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

בחינות[עריכת קוד מקור]

האם יש עוד מדינה בעולם שבה יש מועד ב לכל מבחן בבית הספר התיכון ובאוניברסיטה? מתי הנוהג הזה התחיל בישראל וממי למדנו אותו? Gidip - שיחה 10:59, 5 בנובמבר 2009 (IST)

ערוך ל'האם יש בכלל מדינה בעולם שבה יש מועד ב' לכל מבחן בבית הספר התיכון וגם באוניברסיטה?...", מכיוון שהנוהג הזה אינו נכון בישראל, בביה"ס התיכון שלי לא התקיימו מועדי ב'. 16:24, 5 בנובמבר 2009 (IST)
במקור, לפי מה שסופר לי בהיותי סטודנט, מועדי ב' נועדו אך ורק למי שמפאת מילואיםן החמיץ את המבחן. בהמשך זה הורחב לכלול גם את אלו שנעדרו חלק מהקורס, ומאחר ובימים ההם רוב הזכרים ולא מעט מהנקבות עשו מילואים, היה מדובר בכמעט כולם. אחרי טענות על אפליית מיעוטים זה הורחב לכלל הסטודנטים וזהו. כך מפי פרופ' ליאור צפרירי. תוספת מחכימה שלו - באוניברסיטאות בחו"ל פעמים רבות מלווים באופן צמוד הרבה יותר את הסטודנטים (במיוחד בשנה א') ומשגיחים שלא ינשרו, כך שהשיטה הישראלית מהווה מעין פיצוי לכך שבארץ אין משאבים לתמיכה פרטנית בכל סטודנט. אם אני מאמין לצפרירי בנושא מופרך כמו מרחבי בנך, אין סיבה שלא לקבל את הגירסה הזו. אילן שמעוני - שיחה 23:02, 6 בנובמבר 2009 (IST)

פרס מסך הזהב זכרונו לברכה ?[עריכת קוד מקור]

פרס מסך הזהב היה פרס שחולק בשנים 2000-2005 לתוכניות ושחקני טלוויזיה. ב-2006 הפרס לא ניתן כיוון שזה היה בדיוק בתקופת מלחמת לבנון השנייה ולכאורה היה אמור להתחדש בשנה שאחרי. מאז, למיטב ידיעתי לא הוענק הפרס. האם זה מדוייק והאם ניתן להניח שהפרס "מת" וממילא לעדכן את הערך וערכים קשורים (עדכון תבנית:סדרה אצל הזוכים ב"אחרון, הפרס לא ניתן יותר")? תודה, ‏DGtal‏ 11:55, 5 בנובמבר 2009 (IST)

דולפין היא חיה כשרה?[עריכת קוד מקור]

לא שאני רוצה לאכול דולפינים, אני רק סקרן. 17:22, 5 בנובמבר 2009 (IST) -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

במיוחד בשבילך, כתבנו את הערך כשרות - קרא והשכל. דניאל צבישיחה 17:41, י"ח בחשוון ה'תש"ע (5.11.09)
לא כשר, אבל חמוד. ומזלו שאיננו כשר. מספיק שהיפנים אוכלים אותו. חסר שגם היהודים היו מצטרפים. (יש כאן סיפור על מישהו שרצה לשווק דולפינים דרך תנובה) אפי ב. • התחברו לרגשותיכם • 20:36, 5 בנובמבר 2009 (IST)

שאלה[עריכת קוד מקור]

אני לומד כעת בבית ספר תיכון, עניין אותי לדעת האם ישנו חוק אשר לפיו אם שני ילדים יושבים באותו שולחן רק אחד מהם צריך להביא ספר (בהנחה שזה ספר קריאה ולא חוברת עבודה), כדי שלא להכביד את משקל התיק? 89.138.8.243 19:20, 5 בנובמבר 2009 (IST)

אין חוק כזה. אבל יש בתי ספר או יותר נכון מורות שספציפית מרשות בשיעורים שלהן, אני מניח, להביא ספר אחד במידה והוא ממש כבד (כמו ספרי מתמטיקה). MT0 - שיחה 19:41, 5 בנובמבר 2009 (IST)

זיהוי פרי מוזר[עריכת קוד מקור]

קיבלתי עכשיו פרי ממש מוזר..הנה תמונה: http://up176.siz.co.il/up2/m2ykmjdvmhwh.jpg

למישו יש מושג מה שמו?אם יש מידע עליו..תודה Mr.FireFox - שיחה 20:38, 5 בנובמבר 2009 (IST)

פיטאיה תומר א. - שיחה 20:47, 5 בנובמבר 2009 (IST)
יש פיטאיה אדומה, יש פיטאיה צהובה. גם האדומה קיימת בשתי ורסיות, פרי אדום בחוץ ותוכו לבן, ופרי אדום בחוץ ותוכו אדום. את הפיטאיה מגדלים היום בארץ, ניתן לרכוש את הפרי בסופר Hanay שיחה ראית את פורטל הארכאולוגיה? 21:06, 5 בנובמבר 2009 (IST)

מחשב וירטואלי[עריכת קוד מקור]

יש לי מחשב שאני רוצה לפרמט ולהתקין את מערכת ההפעלה מחדש אך אני לא רוצה לאבד את התוכנות המותקנות בו. חשבתי שאולי אני יעתיק את כונן c של המערכת הישנה ויהפוך אותו למחשב וירטואלי (microsoft virtual pc). זה אפשרי? תודה מראש 89.138.132.182 23:19, 5 בנובמבר 2009 (IST)

כן אבל זה יותר מורכב מסתם להעתיק את כונן C למחשב וירטואלי. לVmware יש מוצר שנקרא P2V (Physical to Virtual) שלוקח מחשב ויוצר עותק וירטואלי שלו. זאת לא פעולה פשוטה ופעם הראשונה שעשיתי את זה, זה לקח לי משהו כמו 8 ניסיונות עד שהצלחתי. תומר א. - שיחה 00:17, 6 בנובמבר 2009 (IST)
יותר פשוט לעשות דואל בוט, כלומר שתי מערכות הפעלה מקבילות, כל אחת בדיסק וירטואלי נפרד. לשם כך יש 1. להעתיק את כונן C של המערכת הישנה לגיבוי (בכונן זמני אחר למשל), 2. ליצור שתי כוננים וירטואלים C וD על אותו דיסק. 3. להחזיר לC את התוכן של כונן C הישן, 4. ועל כונן D יש להתקין מערכת הפעלה נקיה. ישנו יתרון נוסף בתצורה הזו, שאם תדפק לך מערכת הפעלה אחת, תמיד תוכל להשתמש בשניה. אפי ב. • התחברו לרגשותיכם • 00:26, 6 בנובמבר 2009 (IST)
אם אתה צריך לגבות קבצים - כדאי להשתמש - באפליקציה המגניבה הזו - עד 2 ג'יגה בחינם! ‏עמיחישיחה 09:18, 13 בנובמבר 2009 (IST)

קטגוריות: קטגוריה:גנטיקה מולקולרית וקטגוריה:ביולוגיה מולקולרית[עריכת קוד מקור]

שתי הקטגוריות חיות כאן זו לצד זו, האם גנטיקה מולקולרית אינה תת קטגוריה של ביולוגיה מולקולרית? מה גם שהערך גנטיקה מולקולרית מפנה לביולוגיה מולקולרית. שנילישיחה 09:01, 6 בנובמבר 2009 (IST)

איפה ראית שהערך הראשון מפנה לשני ? הוא רק מזכיר אותו בכחול. לגופה של שאלתך, אכן, גנטיקה מולקולרית היא תת-תחום של ביולוגיה מולקולרית, שכן היא עוסקת באינטראקציות המולקולריות הקשורות בתהליכים גרעיניים, אל הגרעין ומתוכו. בתור שכזו, ראוי אמנם, שהיא תופיע כקטגוריה פנימית בתוך הקטגוריה הכללית יותר של ביולוגיה מולקולרית, אבל בשל היותה דיסציפלינה בפני עצמה, רחבה ומורכבת, לא יהיה נכון ליצור האחדה או משהו מסוג זה. בנצי - שיחה 17:52, 6 בנובמבר 2009 (IST)
משום מה טעיתי לגבי ההפניה - הערך גנטיקה מולקולרית מפנה לגנטיקה. לא דיברתי על האחדה אלא לכלול האחד בשני. שנילישיחה 17:57, 6 בנובמבר 2009 (IST)

עזרה[עריכת קוד מקור]

איך מוסיפים עוד קטגוריה-- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

ראה עזרה:קטגוריה. נ.ב. ויקיפדיה:דלפק ייעוץ מיועד לשאלות טכניות בוויקיפדיה ולא דף זה. נא לשאול שם בפעמים הבאות. בהצלחה, מיקיMIKשיחה • 19:49, 6 בנובמבר 2009 (IST)

טונר[עריכת קוד מקור]

האם אפשר למלא טונר? (אני מניח שזה יהיה זול יותר מלקנות טונר חדש).79.177.138.180 23:41, 6 בנובמבר 2009 (IST)

אפשר לקנות טונר "ממולא" שהוא יותר זול ולהחזיר את המיכל הישן ולקבל עליו זיכוי. תומר א. - שיחה 23:58, 6 בנובמבר 2009 (IST)

מהיכן מגיע הברזל?[עריכת קוד מקור]

האם מהאסתנוספירה או ממעטפת כדור הארץ? ואם כבר, אז מה ההבדל בין שניהם? 84.109.146.224 12:19, 7 בנובמבר 2009 (IST)

מעטפת כדור הארץ מחולקת ל-3 שכבות עיקריות: המעטפת העליונה, שכבת מעבר (לא סדירה) והמעטפת התחתונה. המעטפת העליונה עצמה, מחולקת לתת-שכבות, כאשר העליונה שבהן היא הליתוספירה, וזו שמתחתיה היא האָ‏סתנוספירה. אחוז הברזל במעטפת כדור הארץ מהכמות הכוללת שלו בכדור הארץ, הוא 5.8. מטבע הדברים, אחוז זה מזין את מה שזמין בקרום כדור הארץ, כאשר זה עצמו היה בעבר חלק מהמעטפת, ועקב תהליכי התקררות, התגבש למצבו ולצורתו הנוכחיים, כולל תכולת ברזל ראשונית. ליתר דיוק, החלק העליון של המעטפת, הליתוספירה, היא זו שנמצאת במגע עם הקרום, ולכן היא זו שאחראית לשינויים בתכולת הברזל בו. רוב רובו של הברזל מצוי כמובן בגרעין כדור הארץ. בסיכום, ישנה כמות ראשונית, כתוצאה מעברו הקדום של הקרום, וישנם שינויים כתוצאה מהדינמיקה בממשק בין הקרום לבין הליתוספירה. בנצי - שיחה 13:44, 7 בנובמבר 2009 (IST)

פוטו טלגרמה[עריכת קוד מקור]

בספרים ישנים נתקלתי בביטוי הזה. מסתבר שבתחילת המאה העשרים ניתן היה להעביר תמונה או מסמך באמצעות הטלגרם, באופן הדומה למכשיר הפקסימיליה היום. בהינתן העובדה שאז לא הייתה טכנולוגיה דיגיטלית, מישהו יודע איך עשו את זה? אלמוג * הפורטל החמוד והמאמי 13:48, 7 בנובמבר 2009 (IST)

כל יום לומדים משהו חדש: en:Pantelegraph kotz - שיחה 15:21, 7 בנובמבר 2009 (IST)

הבחינה הפסיכומטרית[עריכת קוד מקור]

כמה עולה לגשת לבחינה זו? תודה, 77.127.60.42 18:05, 7 בנובמבר 2009 (IST)

מחירון המרכז הארצי לבחינות הערכה. תומר א. - שיחה 18:47, 7 בנובמבר 2009 (IST)

תצפית כמותית ותצפית איכותית[עריכת קוד מקור]

מהי תצפית כמותית? מהי תצפית איכותית? -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

ראה שיטות מחקר כמותניות ומחקר איכותני. ‏odedee שיחה 18:45, 7 בנובמבר 2009 (IST)
תלוי בדיסצפלינה אליה מתייחס/ת השואל/ת, למרות שהעקרונות הבסיסיים בשתי גישות אלה הינם מתימטיים, ובלתי תלויים בנשוא המחקר. הערכים אליהם אתה מפנה הם בזיקה מלאה למדעי החברה, והם חסרי התייחסות למדעי הטבע והמדעים המדוייקים, ולמייחד את המדעים הללו, באופן טבעי, או דוגמאות מתוכם. חבל. בנצי - שיחה 19:30, 7 בנובמבר 2009 (IST)
ראה ערך תצפית מדעית. בגדול, תצפית היא מחקר שבו ההתערבות של החוקר בטבע (או במערכת הנחקרת) היא זניחה. תצפית כמותית היא תצפית שעיקר הנתונים שנאספים בה הם מספריים. תצפית איכותית היא תצפית שעיקר הנתונים הנאספים בה הם אינם מספריים. עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 03:31, 13 בנובמבר 2009 (IST)

לאן נעלם מוזיאון השעווה?[עריכת קוד מקור]

כתוב בערך על מגדל שלום שהוא נסגר מסיבות כלכליות.

האם המוצגים הושמדו, או שהם מאוחסנים במקום כלשהו, מצפים לגואל?

יש בישראל מוזיאון שעווה פעיל כלשהו?

תודה, -- ‏גבי‏ • שיח 19:11, 7 בנובמבר 2009 (IST)

נדליק נר לזכרו. מי יודע, אולי הוא עשוי משרידיו... emanשיחה 23:15, 8 בנובמבר 2009 (IST)

אולי פה אומרים משהו. סקרלטשיחה 12:07, 9 בנובמבר 2009 (IST)

שיט בלא צורך ברשיון[עריכת קוד מקור]

למיטב הבנתי, מתחת לגודל מסוים של סירה, אין צורך ברשיון על-מנת להשיטה. זה נכון? אם כן, מישהו יודע באיזה גודל מדובר? אפשר להוציא אותה לים? תודה, ירדן לאסלו זליבנסקי גרינוואלד - שיחה 04:00, 8 בנובמבר 2009 (IST)

אולי תמצא תשובה שם. יוסישיחה 12:24, 8 בנובמבר 2009 (IST)
תודה רבה. ירדן לאסלו זליבנסקי גרינוואלד - שיחה 13:54, 8 בנובמבר 2009 (IST)
ע"פ אתר משרד התחבורה אין צורך ברשיון עבור מפרשית הקצרה מ-7 מטרים או עבור מנועית שעוצמת מנועיה פחות מ 4.4 קילוואט (6 כוח סוס). איתמר ק. - שיחה 19:35, 8 בנובמבר 2009 (IST)
אתה מתכוון להספק המנועים, לא לעוצמתם. בנצי - שיחה 11:52, 9 בנובמבר 2009 (IST)

זיהוי ועדה[עריכת קוד מקור]

נתקלנו באחד הספרים שלנו בפיסקה על ועדה בריטית, ולא הצלחנו לפענח על איזה אחד מדובר. אנחנו ממש נשמח אם תוכלו לעזור לנו לזהות את הועדה: "מאז עלתה לשלטון הביאה ממשלת הלייבור הצעות שונות לפתרון הסכסוך בארץ- ישראל, תוך מאמץ לשמור על השפעתה במזרח התיכון, אך כולן נכשלו. עם זאת טרם התייאשה, ובים ניסיונותיה העלתה בפברואר 1947 גם את הצעתה לקים בארץ, תחת חסותה, משטר נאמנות של האומות המאחודות למשך חמש שנים. במהלכה של תקופה זו תורשה, על פי ההצעה, עלייתם של 96,000 יהודים, ובסופה תוקם מדינה עצמאית בעלת רוב ערבי גדול. אף על פי כן דחו הערבים את ההצעה על הסף." -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

מסתדר מבחינת הזמנים, פחות מבחינת התוכן: ועדת אונסקו"פ? yanshoofשיחהבואו לאמץ ערכים יתומיםדרוש אחראי חדש למיזם הערכים היתומים. 17:19, 8 בנובמבר 2009 (IST)
הפיסקה לא מזכירה ועדה. כנראה שמדובר בתכנית שהועלתה באופן ישיר על ידי הממשלה הבריטית ללא ועדת חקירה שתגבש מסקנות. אני יודע שהרעיון שממשלה בריטית (או ישראלית לצורך העניין) תעשה דברים בעצמה ולא בידי ועדה הוא מהפכני אבל הוא אפשרי :). ועדת אונסקופ לא מתאימה גם מבחינת הזמנים - היא מונתה באפריל 1947.אמיר מלכי-אור - שיחה 22:50, 8 בנובמבר 2009 (IST)
האם יש שם להצעה? האם אתם יודעים מי הציע אותה? -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

מדובר כנראה בנסיון לקיים ועידה יהודית-בריטית-ערבית בלונדון ("ועידת לונדון") שיזם ארנסט בווין. ב 7 בפברואר 1947 נמסרה הצעת הבריטים לבן גוריון, שרת , דוד הורביץ, נחום גולדמן ואחרים גם הם וגם הערבים דחו את ההצעה. (מיכאל בר-זוהר, בן-גוריון, ע"מ 571, זמורה ביתן, 1987. אין בספר פירוט כמו בפיסקה לעיל אבל מוזכר מספר העולים 96,000). שנילישיחה 14:31, 10 בנובמבר 2009 (IST)

שימוש בוויקיפדיה לפרסום[עריכת קוד מקור]

הועבר מלוח המודעות:

נתקלתי בכתובת הבאה כפי שניתן לראות הכתובת היא www.wikipedia.org.il . בדף הנ"ל יש את הסמל של ויקיפדיה וכן פרסום לאתר מסחרי כלשהו. האם זה תקין ? Lanqner - שיחה 18:42, 8 בנובמבר 2009 (IST)

דווקא זה דף די נחמד- הוא מאפשר חיפוש בויקיפדיה עם ניחוש המילה שאליה מתכוונים שהוא יותר נוח מפה. לגבי הפרסומת, כנראה שצריך לממן את הדף איכשהוא... טוקיוני 20:14, 8 בנובמבר 2009 (IST)
סיפור ישן וידוע שכבר עלה לדעתי איזה חמש-שש פעמים. מישהו פתח אתר פרטי. האתר הוא לא של ויקימדיה וככל הנראה לא בוער לה במיוחד לעשות משהו לגביו, מה גם שאני לא רואה מה בדיוק היא אמורה לעשות. בסך הכל פותח האתר הוא אדם אדיב יותר מהאנשים הרגילים שפותחים אתרים עם שמות דומיינים דומים לשמות אחרים, שמשתדלים לנצל את המצב למשהו שונה לחלוטין. זהר דרוקמן - שלום עולמי‏ 20:18, 8 בנובמבר 2009 (IST)
איפשהו כאן קראתי שהדבר היחידי שמוגן בזכויות יוצרים זה הסמל של ויקיפדיה. אגב הכתובת לא אמורה להיות שייכת לויקיפדיה? אני חושב שהדף הוא בגדר הטעייה כי אני תמיד חשבתי שהוא שייך לויקיפדיה. Lanqner - שיחה 21:03, 8 בנובמבר 2009 (IST)
הלוגו והשמות של המיזמים הם סימנים רשומים ומוגנים בזכויות יוצרים, אך כיוון שוויקימדיה דוגלת בקופילפט היא מרשה להשתמש בסמל פעמים רבות. כמו שאמרתי, ככל הנראה לא אכפת לוויקימדיה יותר מדי מהנושא, כי זה כולה אתר בישראל והיא עמותה שלא עוסקת בפן העסקי אלא בפן התוכני. זהר דרוקמן - שלום עולמי‏ 21:07, 8 בנובמבר 2009 (IST)
אוי ואבוי, ממש לא. לא ניתן במקרה הזה מכלל לאו לשמוע הן. הלוגו, הסמל והשם מוגנים והקרן מאשרת להשתמש בהם במשורה (מסורה?). העניין הוא שהקרן יושבת בארה"ב ורק היא מוסמכת לנקוט צעד כלשהו נגד האתר הזה המפר באופן מובהק את הזכויות הקנייניות שלה. לעמותה בארץ אין סמכות לפעול בנושא. וככה האתר הזה נשאר ואף אחד לא עושה עם זה כלום. תומר א. - שיחה 21:49, 8 בנובמבר 2009 (IST)
לרגע לא אמרתי שמותר לעשות את זה, אלא רק שהקרן מרשה להשתמש בסמל פעמים רבות. כמובן שכדי להשתמש יש לבקש את רשותה. זהר דרוקמן - שלום עולמי‏ 14:42, 10 בנובמבר 2009 (IST)

הארמנים בירושלים[עריכת קוד מקור]

רציתי לדעת מהו מעמדם האזרחי של הארמנים בירושלים? האם הם מוגדרים כתושבי קבע כמו הערבים הירושלמים או שיש להם אזרחות ישראלית מלאה? והאם ישראל בכלל מכירה בלאום הארמני או שהם נחשבים ערבים? Fade to Black - שיחה 22:56, 8 בנובמבר 2009 (IST)

יש מדינה בשם ארמניה. בברכה, MathKnight הגותי (שיחה) 22:28, 9 בנובמבר 2009 (IST)
אין קשר למדינה הארמנית, השאלה היא על ירושלמים ממוצא ארמני היושבים בה מזה דורות והרבה טרם קיומה של רפובליקת ארמניה הנוכחית. ארמנים מערב-ירושלמים (כאלה שנותרו בצד הישראלי לאחר 1948) ונרשמו במרשם האוכלוסין הישראלי שנערך ב-1952 הם וצאצאיהם אזרחים ישראלים. ארמנים מזרח-ירושלמים דינם כדין יתר תושבי מזרח ירושלים בעת איחוד העיר (וצאצאיהם): הם אוחזים בתושבות ישראלית (תעודת זהות כחולה), וזכאים להגיש בקשת התאזרחות בכפוף לעמידה בקריטריונים (רצף של ישיבה בישראל, הוכחת מרכז חיים בארץ, אישור גורמי הביטחון, הצהרת ויתור על אזרחות ירדנית ושבועת אמונים למדינה). מדובר בדרך חתחתים ביורוקרטית רצופה מכשולים, חלקם בחרו ללכת בה וחלקם לא. מגיסטרשיחה 09:41, 10 בנובמבר 2009 (IST)
תודה למגיסטר על התשובה המפורטת. התגובה של מת'נייט לא ברורה ולא עונה על השאלה שלי ועדיף היה שלא יגיב. Fade to Black - שיחה 18:01, 10 בנובמבר 2009 (IST)

אזכור שמו של יוסף בארכיאולוגיה המצרית[עריכת קוד מקור]

היה בעיתונות לפני זמן מה כתבה אודות אזכור שמו של יוסף בממצא ארכיאולוגי מצרי. הענין ירד מן הכותרות ולא זכה למעקב ולתשומת הלב לה היה ראוי. האם מישהו יודע במה מדובר? האם זה מבוסס או לא רציני? בברכה, דוני דארקו

לא מכירה את הכתבה, האם אתה יכול להכניס קישור? Hanay שיחה ראית את פורטל הארכאולוגיה? 16:13, 9 בנובמבר 2009 (IST)
קישור שאולי יוכל לעזור לך. Rex - שיחה 00:57, 10 בנובמבר 2009 (IST)
נראה לא רציני. הקישור הזה נותן מענה לשואל Hanay שיחה ראית את פורטל הארכאולוגיה? 06:47, 10 בנובמבר 2009 (IST)
העניין דווח כאן אצלנו בתבנית:חדשות ואקטואליה. עיינו גם בג'רוזלם פוסט ובטוקבקים הלא-מדעיים על אתר. ‏עמיחישיחה 14:49, 10 בנובמבר 2009 (IST)

צבעי הקשת בענן[עריכת קוד מקור]

האם זה נכון שסדר צבעי הקשת בענן שבשמיים הפוכים בדיוק לקשת על הקרקע (ממטרות, שלוליות)? איציק1 - שיחה 20:33, 9 בנובמבר 2009 (IST)

ראשית, תופעת הקשת איננה קשורה לעננים (למרות שכך כתוב בשם הערך, בהשראת המופיע בספר בראשית ובעקבות המבול), ואין קשת בשמים או על הקרקע, אלא באויר רווי רסיסי מים. שנית, כפי שתראה בערך, יכולות להיווצר שתי קשתות: פנימית (קשת ראשית), שסדר הצבעים בה, מהפנים אל החוץ, הוא מהסגול לאדום, והשניה, החיצונית יותר (קשת משנית) - להיפך. הראשונה נובעת משילוב של תופעות אופטיות, כמו שבירה, החזרה ונפיצה, ואילו השניה נובעת גם מקיומה של החזרה כפולה בתוך רסיסי המים. הקשת המתקבלת ע"י ממטרה דומה, עקרונית, לקשת הראשונה. שלישית, מה שרואים בשלוליות איננה קשת, אלא תופעת נפיצה המתקבלת עקב התאבכות. מלבד מה שתמצא בערך, אתה מוזמן להתבונן בתמונות נהדרות נוספות של קשת וקשת כפולה, בדף זה. לילה טוב, בנצי - שיחה 22:47, 9 בנובמבר 2009 (IST)

אונייה בים וברקים[עריכת קוד מקור]

איך זה שאונייה בים לא נפגעת ונשרפת מברקים? הרי האונייה היא העצם הבולט ביותר בשטח. איציק1 - שיחה 20:33, 9 בנובמבר 2009 (IST)

חלק מהם כן. והאלו שלא יש להם לוכדי ברקים.

אומנם לא אונייה אך יש הדגמה של ברק שפוגע בסירה קטנה בסרט האיש שתבע את אלוהים {שמבוסס בחלקו על סיפור אמיתי} הערה : צריך להוסיף את הערך : לוכד ברקים. Nimrod333 - שיחה

הערך קיים בשמו כליא ברק. יוסישיחה 21:01, 9 בנובמבר 2009 (IST)
מגניב , הערך כתוב בעברית תקינה. תודה .

הערה 2 : תעשו שהדף לוכד ברקים יעביר לדף כליא ברק. Nimrod333 - שיחה

אין צורך, זה לא שם מקובל. ‏odedee שיחה 21:27, 9 בנובמבר 2009 (IST)
טוב נו! , איך שאתם רוצים. לפי זכרוני בסרטים , וגם בסרטי היסטוריה למשל על הבניין הענקי בעיר העתיקה של סין שיש שם "לוכד ברקים" ולא "כליא ברק".Nimrod333 - שיחה
בורות של מתרגם איננה מהווה אסמכתא. בנצי - שיחה 22:26, 9 בנובמבר 2009 (IST)
כנראה שהתרגום היה די ירוד , למה אין מישהו שמפקח על עברית נאותה לתוכנית בערוץ ההיסטוריה?Nimrod333 - שיחה
בנתיים התברר שהערך כליא ברק היה מועתק ונמחק. שנילישיחה 14:16, 10 בנובמבר 2009 (IST)
עדכון אחרון, הערך חזר. יוסישיחה 15:31, 10 בנובמבר 2009 (IST)

מזל"ט מאוייש[עריכת קוד מקור]

אם בונים מזל"ט שיכול לשאת מאות קילוגרמים חומר נפץ - אי אפשר לבנות מזל"ט אשר ישא בן-אדם ?
הרי אין דבר פשוט מזה (לפחות בתיאוריה), ובמקום שינווטו אותו מלמטה - ינווט הוא את עצמו בשחקים.
האם יש כאן איזושהי הסכמה כלל-עולמית לא לאפשר בנייה של כלים כאלה שישברו את כל הגבולות המוכרים, תרתי משמע ?
אודי

(מתלבט אם זאת בדיחה). למזל"ט (מטוס זעיר ללא טייס), אין טייס, זה יתרון גדול מאוד, למעשה, אם היה אפשר מבחינה טכנולוגית, אני בטוח שצה"ל היה מחליף את כל צי המטוסים\הטנקים\התותחים לכלים המופעלים מרחוק. בברכה, איש המרק - שיחה 11:42, 10 בנובמבר 2009 (IST)
כתבתי לפני התנגשות עריכה: מטוס זעיר ללא טייס - היכן תכניס את הטייס? ואם כונתך להכניס טייס למל"ט (או כטב"מ כפי שהוא נקרא היום) הרי כבר המציאו את זה - קוראים לזה מטוס. ואיך נממש את הרעיון להפעיל כלי טייס מבלי לסכן חיי אדם (של הצד המשתמש כמובן)? שנילישיחה 11:46, 10 בנובמבר 2009 (IST)
לא בדיחה. הקונוטציה המיידית היא צבאית/בטחונית. גם החיבור בין "מטוס זעיר" לבין "ללא טייס" הוא משהו מובן מאליו. אבל הרי אותו מטוס זעיר שגודלו כגודל מכונית קטנה, יכול לשאת אותי מהבית לעבודה. זה נשמע כמו רעיון של מדע בדיוני אבל בשימושים הנעשים כיום במטוס הזעיר, נראה לי מוזר שלא מיישמים אותו דוקא לשימוש פרקטי יומיומי. אלא אם כן, כפי שכתבתי למעלה, יש כאן איזושהי הסכמה כלל עולמית לא לפתח כלים כאלה. (ואני לא חובב קונספירציות)
אודי
קרא את הערך כטב"מ - גודל המזל"ט הוא כמו טיסן גדול (מוטת כנפיים כמטר). לגבי שימוש אזרחי במטוסים קטנים מאוישים - יש שפע של מטוסים כאלה המשמשים בדרך כלל לספורט ובדור וידועים בשם אולטרה לייט. שנילישיחה 13:01, 10 בנובמבר 2009 (IST)
לדעתי, אתם מפספסים את הנקודה החשובה באמת מבחינת עתידם של כלי טייס קרביים (השיקולים לגבי כלי טייס אזרחיים הם אחרים בדר"כ). השואל מציין בצדק, פעמיים: "הסכמה כלל עולמית", אם כי לא מדובר ב'הסכמה', אלא ב'הבנה' של גבולות היכולת האנושית מבחינת היכולת להטיס בצורה אופטימלית כלים המתוכננים למעטפת טיסה ולכושר תמרון מעבר ליכולת זו. הדור הבא של מטוסי הקרב יהיה כנראה, הדור המאוייש האחרון. בנצי - שיחה 14:21, 10 בנובמבר 2009 (IST)
אם כבר מדברים, אז איך מונעים הפלה של מטוס כזה באמצעות חסימה \שיבוש גלי רדיו? בברכה, איש המרק - שיחה 14:38, 10 בנובמבר 2009 (IST)
בשתי דרכים, כמו בטיסות מאויישות: א. שימוש בחושיו של הטייס, מהירות התגובה שלו וכושר התמרון שלו (מה שמכתיב ומגביל את מעטפת הביצועים של המטוס, כפי שציינתי קודם); ב. מידע שהטייס מקבל מהבקרה האוירית שלו, ולעתים מעורבות ישירה של בקרה זו, מבלי שהטייס שותף לביצוע (למשל, במקרה של טילים המשוגרים מעבר לטווח הגילוי של מערכות המטוס). את כל אלה, ניתן לעשות טוב יותר במטוס ללא טייס: תגובות בזמן אמיתי ויכולת תמרון חריפה במיוחד, כל אלה הם מעבר ליכולתו של טייס אנושי (אלא אם כן, יושיבו בז בתא הטייס, אבל גם זה מוגבל בסופו של דבר, ואילו הטכנולוגיה לא). אני מקווה שהיריעה התרחבה קצת. בנצי - שיחה 14:49, 10 בנובמבר 2009 (IST)
זה באמת יכול להיות אחלה רעיון. ניתן לדמיין מזל"ט RQ-1 פרדטור שמתקינים לו מושב על גבו, שאדם במשקל בינוני (עד 90 קילו) עטוי מעיל עור יכול לשבת עליו (כמו באופנוע), ויש מישהו שמטיס אותו מחדר בקרה. במקרה הזה אם מישהו רוצה להגיע במהירות מירושלים לתל אביב, הוא יכול ביום קיצי לעשות זאת תוך שהוא מדלג על הפקקים, בפחות מחצי שעה, בעלות יחסית נמוכה, ומבלי להיות טייס. Face-smile.svg. אפי ב. • התחברו לרגשותיכם • 16:09, 11 בנובמבר 2009 (IST)
סטארטאפ! אילן שמעוני - שיחה 19:27, 11 בנובמבר 2009 (IST)
היי, לא לשכוח - גם לי מגיעים כמה אחוזים בכל יזמות כזו, לא ? קריצה. בנצי - שיחה 00:29, 12 בנובמבר 2009 (IST)
אפשר גם דואר חבילות. אם אפשר להטיל על אדם פצצה באופן מדוייק, אפשר להטיל אליו חבילה לא שבירה כמו צרור ספרים. אתה מזמין בכל מקום בארץ חבילה, מטעינים אותה על המזל"ט, וכאשר הוא חג מעליך, בכל מקום שתבקש (אתה מסמן בגוגל מפות או בגוגל ארץ), מודיעים לך לצאת לגג או לחצר, ומטילים אליך את החבילה והמזל"ט חוזל לבסיס. אפי ב. • התחברו לרגשותיכם • 11:46, 13 בנובמבר 2009 (IST)

חיפוש ויקיפדיה: הכה את המומחה[עריכת קוד מקור]

למה כשכותבים בשורת החיפוש מימין של ויקיפדיה "הכה את המומחה" לא מגיעים לדף הזה? זה מצחיק שצריך ללכת לגוגל ולחפש "הכה את המומחה" בשביל להגיע לדף הכה את המומחה של ויקיפדיה. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

כי החיפוש נעשה במרחב הערכים, דף זה נמצא במרחב ויקיפדיה (ויקיפדיה:הכה את המומחה). אבל אפשר להגיע אליו גם משער הקהילה ומדף "שינויים אחרונים. שנילישיחה 11:48, 10 בנובמבר 2009 (IST)
לי יש שאלה יותר קשה: למה כשכותבים בשורת החיפוש "עמוד ראשי", מגיעים לעמוד הראשי של ויקיפדיה, ולא לערך האנציקלופדי שאולי נרצה לכתוב פעם, עמוד ראשי (של עיתון, של לוח מודעות, של אוהל קרקס)? עוזי ו. - שיחה 15:20, 10 בנובמבר 2009 (IST)
בגלל שהוא מוגדר כך בשביל מדיה ויקי:Mainpage. טרול רפאים - שיחה 23:03, 10 בנובמבר 2009 (IST)
לא הבנתי. תומר א. - שיחה 23:08, 10 בנובמבר 2009 (IST)

תא"ל שמואל זכאי[עריכת קוד מקור]

שלום רב

למיטב ידיעתי, נפלה טעות בערך "שמואל זכאי".

בשנים תא"ל זכאי שימש בתור מפקד חטיבה מרחבית 769 והיא גם עוצבת חירם ולא ברעם. 1998-1999

המידע מהימן במאת האחוזים. שירתתי תחת פיקודו.


אנא עדכנו ערך זה.


בברכה, יוליה טויסטר

תוקן, תודה ‏DGtal‏ 17:11, 10 בנובמבר 2009 (IST)

i[עריכת קוד מקור]

- הועבר לדף ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון מתמטיקה/4#מספר מדומה

ערכים כלכליים אז והיום[עריכת קוד מקור]

איך מחשבים מה המחיר המקביל היום למחיר של פעם? כלומר, אם משהו עלה ב1930 מיליון ליש"ט, איך אני יודע כמה זה שווה היום? תודה, קלונימוס - שיחה 22:05, 10 בנובמבר 2009 (IST)

45,699,421.97 ליש"ט (אפשר לעגל 3 פני) לפי זה כמובן שאין לכך משמעות אם מדובר בנכס כי ערכו בשוק יכול להיות שונה. שנילישיחה 22:38, 10 בנובמבר 2009 (IST)
חישוב על פי הכנסה ממוצעת מביא אותנו לסכום גדול פי ארבעה - 192,000,000 ליש"ט (ראה כאן). שנילישיחה 22:47, 10 בנובמבר 2009 (IST)
תודה. יש איזה אתר שעוסק בזה? קלונימוס - שיחה 07:00, 11 בנובמבר 2009 (IST)

נתתי לך למעלה שני קישורים, השני יותר מעמיק, הנהו שוב http://www.measuringworth.com/ukcompare/ שנילישיחה 10:49, 11 בנובמבר 2009 (IST)

לא שמתי לב. תודה! קלונימוס - שיחה 15:35, 11 בנובמבר 2009 (IST)

חצי אמת[עריכת קוד מקור]

האם חצאי אמיתות יכולים להיות מוגדרים כשקר? (מבחינה מוסרית, חברתית, משפטית או בלשנית). לדוגמה: ראובן אומר ש"האדם מורכב מחצי מוח". הוא בעצם לא אמר שהוא מורכב רק מחצי מוח, הוא גם לא אמר שבאדם אין מוח. הוא רק סיפר חצי אמת. כלומר, לקח את האמת השלימה (מוח שלם), וסיפר רק את חצייה (חצי מוח). האם ראובן אמר "שקר"?. במבט ראשון נראה שחצי אמת זה לא שקר כי שקר זה היפך האמת, וחצי אמת זה לא היפך האמת; מאידך אפשר לטעון שחצי אמת היא לא אמת, כי באמת אין חצאים וחלקים. כלומר: אם אתה אומר חצי אמת, בעצם אמרת גם חצי שקר. חצי השקר הוא לא רק מהמשמעות, כלומר, לא רק בגלל אי אמירת האמת השלימה, יש בהעלמת חצי האמת משום שקר, אלא בעצם אמירת חצי אמת אתה גם אומר חצי שקר באותו משפט. במשפט "באדם יש חצי מוח" יש חצי אמת וחצי שקר באותם מילים ממש. חצי שקר כמובן הוא שקר לכל דבר ועניין, כי ה"חצי" מתייחס רק לכך שבאותה אמירה יש גם אמת. בעצם, אין כזה מושג "חצי" אמת או "חצי" שקר. יהיה מי שיגיד שבמשפט "באדם יש חצי מוח" יש גם אמת וגם שקר, רק בשפת היום-יום אנו לעתים נקרא לזה "חצי" אמת.

האם מה שאנחנו קוראים "חצי אמת" יכול להיות מוגדר כשקר?. ויקיפד ~ התא הקולי 22:59, 10 בנובמבר 2009 (IST)

אתה משתמש בכלים שאינם מתאימים לסוג הבעיה שאותה אתה מנסה לפתור. בפרט, אתה מנסה להחיל לוגיקה על שפה. סוג החשיבה הזה כבר סיפק לנו את פרדוקס הערימה ופרדוקסים אחרים. תומר א. - שיחה 23:13, 10 בנובמבר 2009 (IST)
אני לא חושב שזה נכון. ראשית הבהרתי בשאלה שלא מדובר רק על המשמעות הבלשנית (הלשונית). אלא שאלתי היא גם מבחינה מוסרית, חברתית ומשפטית. כלומר: האם באחת מהתחומים האלה "חצי אמת" יכול להיות מוגדר כשקר?. שנית, בפרדוקס הערימה ההסבר הוא שהמילה "ערימה" היא מילה מעוממת ומעורפלת שהגדרתה המדויקת אינה כלל בנמצא. המילה שקר והפכה המילה אמת הם מילים שיש להם הגדרות מדויקות. לפי ההגדרות המדויקות האלו יש לבחון אם חצי אמת הוא שקר, או אמת (רק שהוא אמת הגולמת בתוכה העלמת חלק מהאמת - גלומר גלומה בתוכה שקר משתמע).
אסביר יותר: אם נגדיר את המושג שקר כמושג שמשמעו "ההיפך הגמור או העיוות המוחלט של האמת", אזי ברור שחצי אמת אינו שקר. כי חצי אמת הוא עדיין לא היפוכו של האמת. מאידך אם נגדיר את "שקר" כמושג שמשמעו "אמירה שאינה האמת השלימה והמוחלטת", הרי שברור שחצי אמת הוא שקר גס. עכשיו אינני יודע מהי ההגדרה המדויקת (שגם קיימת - בניגוד למושג "ערימה") של המושג "שקר"; במשמעו המוסרי/החברתי/המשפטי/הלשוני. מה שאני יודע בבירור שאין דבר כזה "חצי אמת וחצי שקר" בעת ובעונה אחת, כי אם יש במשפט גרם אחד של שקר, הרי שהוא שקר. ועל כך השאלה: "האם חצי אמת יכול להיות מוגדר כשקר?". ויקיפד ~ התא הקולי 00:03, 11 בנובמבר 2009 (IST)

חסכון דלק[עריכת קוד מקור]

ברכב פרטי, כמה דלק צורכת פעולת ההנעה לעומת השארת הרכב מונע כשהוא עומד במקום? (בדומה להפרש בין כיבוי והדלקת נורת פלורסנט)... -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

תלוי כמה זמן הרכב עומד במקום. זה גם תלוי בסוג המנוע, גודלו והספקו. ואגב, אתה מדבר על נורה פְלוּ‏אוֹ‏רֶ‏צֶ‏נְטִית. בנצי - שיחה 01:31, 11 בנובמבר 2009 (IST)
קראתי פעם בעיתון שככלל אם העצירה היא למשך פחות מדקה לא כדאי לכבות ולהדליק מחדש את המנוע. מדקה ומעלה כיבוי המנוע והדלקה מחדש בעת הצורך יחסוך דלק. ויקיפד ~ התא הקולי ~ מילים כדורבנות 02:06, 11 בנובמבר 2009 (IST)
מנהל המוסך שלי טוען שזה תלוי מאד בתכנון הספציפי של המנוע, וכמו כן שמנועי דיזל מבזבזים הרבה יותר בהתנעה וחסכניים יותר במצבי סרק. מאז שהוא גילהב ליע את זה אני לא מבזבז דלק בפקקים! אילן שמעוני - שיחה 19:20, 11 בנובמבר 2009 (IST)
הסיבה לכך היא כנראה, העובדה שהדלק המשמש במנוע דיזל ניצת בטמפ' גבוהה יותר מאשר דלק רגיל. כלומר, בכל התנעה, המערכת אמורה לספק יותר אנרגיה, ליצירתה של טמפ' גבוהה יותר. בנצי - שיחה 00:25, 12 בנובמבר 2009 (IST)
בדיוק. הדרישה לאנרגיה גבוהה יותר מתורגמת לכך שהבוכנות צריכות לדחוס את תערובת האוויר-דלק פי 3 לפחות מאשר במנוע בנזין. לכן הסטרטר במנועי דיזל חייב להיות חזק הרבה יותר. מה שאני לא מבין זה ההכרזה (שנכונה - בדקתי אותה מעשית) שמנועי דיזל מפיקים הרבה יותר כוח ממנועי בנזין בסל"ד נמוך. מעשית אני מנצל את זה לזחילה בפקקים - ללא מגע בדוושת הגז המכונית זוחלת קדימה כל עוד לא מדובר על עליה חזקה, וצריכת הדלק זהה לצריכה במצב סרק.
מאז שרכשתי מכונית דיזל הוצאות הדלק שלי ירדו פלאים. אם הייתי יודע שההפרש כה גדול הייתי עושה את הצעד הזה לפני 20 שנה. אילן שמעוני - שיחה 07:41, 12 בנובמבר 2009 (IST)

מחפש תוכנה לעריכת קבצי mp3[עריכת קוד מקור]

אני מחפש תוכנה שאני אוכל באמצעותה לחבר שני קבצי mp3 כך שהם יהפכו לקובץ אחד ויהיו אחד על השני (ולא אחד אחרי השני..). תודה לעוזרים, ‏miniature‏ • שיחההדף האדום • 00:55, 11 בנובמבר 2009 (IST)

נסה את http://www.jokosher.org/ . 89.138.214.78 01:00, 11 בנובמבר 2009 (IST)
איך אני הופך בה שני קבצים לאחד? לא הבנתי.. :/ ‏miniature‏ • שיחההדף האדום • 16:01, 11 בנובמבר 2009 (IST)
תחבר באמצעות ה-Movie Maker שבא עם Windows. זה נמצא בלשונית 'התחל' --> 'כל התוכניות' - ואז חפש ברשימה שם Windows movie maker (זה לא נמצא בלשונית microsoft office)‏ MT0 - שיחה 19:43, 11 בנובמבר 2009 (IST)

audacity. אסי אלקיים - שיחה 21:24, 11 בנובמבר 2009 (IST)

האם מישהו יודע מי המתרגם המוכשר[עריכת קוד מקור]

שתרגם את "Annie get your gun" ל"אנני אוקלי אשת לפידות". ברור שזה מרמז לדבורה הנביאה (אילן די גבוה...) אבל מי בעל המוח הקודח? מצאתי שלושה חשודים: גיורא גודיק, יוסי גמזו והציעו לי גם את דן אלמגור. קצה חוט, מישהו? Ranbar - שיחה 09:59, 11 בנובמבר 2009 (IST)

אולי דווקא מי שתרגם את הכתוביות לסרט בעברית (אולי ירושלים סגל?) שנילישיחה 10:48, 11 בנובמבר 2009 (IST)
לא יודע לענות, אבל ממליץ להקשיב לביצוע של שייקה אופיר ועדנה גורן [1]. דוד - שיחה 15:16, 11 בנובמבר 2009 (IST)

מספר אקראי[עריכת קוד מקור]

שלום רב, איך בני אדם בוחרים מספר אקראי? תודבה רבה א"צ95.86.64.6

מומלץ לקרוא את הערך מספר אקראי. Ranbar - שיחה 10:47, 11 בנובמבר 2009 (IST)
דוגמה פשוטה. אדם אחד סופר מ-1 ועד 10 באופן מחזורי בשקט, ואדם שני עוצר אותו מתי שבא לו. והמספר שעלה בגורל הינו אקראי. אפי ב. • התחברו לרגשותיכם • 15:45, 11 בנובמבר 2009 (IST)
מקובל לחשוב שבני אדם אינם יכולים לבחור מספר אקראי. גם בפרוטוקול הקריפטוגרפי של אפי יש בעיה מכיוון שיותר סביר להניח שהזמן שחולף עד שאדם אומר "עצור" למישהו שסופר מתפלג נורמלית ולא יוניפורמית. חבל שאין לכך התייחסות בערך מחולל מספרים אקראיים. תומר א. - שיחה 10:30, 13 בנובמבר 2009 (IST)

שידורי לויין[עריכת קוד מקור]

איך זה יכול להיות שהשידורי לויין (כמו של YES) כאלה איכותיים? אני מתכוון איכותיים ביחס למה שהיה פעם שקלטנו עם אנטנה (ערוץ 2 וערוץ הכנסת וכו). הרי שניהם קולטים שידורים באוויר - איך יש כזה הבדל בין האיכויות? בכלל אני אשמח לקצת מידע לגבי שיטת שידור\קליטה של אנטנה רגילה (שהשתמשו בה פעם לקלוט ערוץ 2\1 וכנסת...) והשיטת שידור\קליטה של שידורי לויין (YES) . תודה!

אלה שידורים דיגיטליים, ויש להם ביצועים טובים בהרבה משידור אנלוגי "באוויר". לפני כמה חודשים הופעלו בארץ שידורים דיגיטליים (DTT) שמאפשרים קליטה מצוינת גם לא דרך יס. ‏odedee שיחה 10:47, 11 בנובמבר 2009 (IST)

מה זה דיפלומה[עריכת קוד מקור]

מה זה דיפלומה??? -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

הכוונה היא באופן כללי לתעודה המעידה על סיום הכשרה כלשהי - תואר אקדמי או קורס מקצועי וכדומה. ‏odedee שיחה 11:58, 11 בנובמבר 2009 (IST)

המשך לענין ברקים באניות[עריכת קוד מקור]

לא הבנתי את התשובה שאניות לא נפגעות מברקים ע"י כליא ברק, הרי הרעיון של כליא ברק, אם הבנתי נכון, הוא להעביר את המטען החשמלי של הברק לאדמה, והרי אניה לא יכולה להיות מחוברת לאדמה? -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

גוף המתכת של האוניה יפרוק את הזרם למי הים. שנילישיחה 12:11, 11 בנובמבר 2009 (IST)
הזרם החשמלי נוטה לזרום דרך המוליך החשמלי הטוב ביותר וכך נמנע מעברו דרך המבנה.Nachum - שיחה 12:12, 11 בנובמבר 2009 (IST)
כשהזרם החשמלי יסיים לזרום דרך הכליא, יהיו לו שתי ברירות: או לעבור לים, או לעבור לאניה שהיא גוף מתכת, ולמה שיעבור למים? האם המים מוליכים יותר טוב מהמתכת? [אני לא מדבר על זרם יונים אלא על זרם אלקטרונים]. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
הפרש המטען בין הברק למים גדול לאין שיעור מהפרש המטען בין הברק למתכת הספינה, בשל כמות המים - בערך אוקייאנוס אחד. אילן שמעוני - שיחה 19:17, 11 בנובמבר 2009 (IST)
ספינות נפגעות ע"י ברקים ויש על כך מחקרים. המטען עובר דרך גוף האוניה שכן היא גבוהה (פיסית) מעל המים והברק פוגע בספינה וסוגר "מעגל גלובלי" עם הים. יש להגן על הספינות עם כליא ברק (ההארקה נעשית ע"י פלטת מתכת בדופן/תחתית הסירה שבמגע עם מי הים). ראו כאן לגבי סירות שנילישיחה 19:44, 11 בנובמבר 2009 (IST)
כיוון זרימת הברק אינו נקבע ע"י הפרש מטענים. ככלל, זרם חשמלי, כל זרם חשמלי, נע בכיוון של פוטנציאלים יורדים במקרה של מטענים חיוביים (או הזרם המוסכם), או להיפך, במקרה של מטענים שליליים, כמו אלקטרונים. בהנחה שאנו מדברים כעת על תנועתם של אלקטרונים באויר, במעלה מורד הפוטנציאלים, הרי שיתכנו שתי אפשרויות: או שהים (או הקרקע) נמצא בפוטנציאל גבוה יותר, ולכן אלקטרונים יזרמו אליו, או להיפך. שני המקרים אפשריים, וכן גם ברקים רוחביים או לכל כיוון, בין שני עננים טעונים. לא הכל הכל ידוע על הברקים, ועל האופן המדוייק בו הם מפלסים את דרכם אל הארץ (קרקע או ים) או מהארץ, ביחוד, בהתחשב במרחב האטמוספרי הבלתי אחיד מסביב לאוניה, או לכל גוף אחר. בין היתר, תורמת למורכבות התופעה, העובדה שהפרשי הפוטנציאלים בין נקודות במרחב משתנים דינאמית, מאחר וזרם האלקטרונים מיונן בדרכו את המולקולות באויר. מציאות זו גורמת לכך שלתופעה יש מבנה פרקטלי (כדאי בשלב זה, להתרשם מהתמונה הראשונה בזרם חשמלי). בכל מקרה, כל כיוון שיבחר, מציית לחוק הפיזיקלי האמור. אגב, במטוסים, האנטנה משמשת בדר"כ בתור כליא ברק, כלומר, מוליך זה מהווה מעין אתר של פוטנציאל גבוה יחסית בגוף עליו רוצים להגן, אליו מתנקז הזרם, בדרך לאתרים במרחב בהם הפוטנציאל גבוה עוד יותר. באופן זה, הגוף (אוניה או מטוס, או אף מכלית דלק, המצויידת בשרשרת מוליכה הנמצאת במגע עם האספלט) הוא חלק ממעגל ההולכה, ולא קצה שלו (שם מתפרק הניצוץ או הברק). אני מקווה שהתמונה הפיזיקלית ברורה יותר עתה, לפחות מבחינה עקרונית. בנצי - שיחה 00:16, 12 בנובמבר 2009 (IST)

קרחונים וגובה פני הים[עריכת קוד מקור]

אומרים שהקרחונים נמסים ומעלים את גובה פני הים.
כשמדובר בקרחון על היבשה, אפשר להבין. אבל כשמדובר בקרחון בים - הרי מתרחשת פעולה הפוכה: מי הקרחון בעלי נפח גדול יותר, ותורמים במצב צבירה כזה להעלאת גובה המים. כשהם נמסים צריכה להתרחש פעולה הפוכה: התמזגות מי הקרח המופשר צריכה להנמיך את גובה המים. לא ככה ?
ועוד בענין הזה: האם באמת קרחון או שניים (או אפילו עשרה) - יכולים להשפיע על האוקיינוסים בכל העולם (שמהווים שני שליש מכל כדור הארץ) ? בתודה על התשובות
שלומי ר.

אם קרחון צף באמבטיה ונמס לאיטו, פני המים אינם עולים ואינם יורדים, לפי חוק ארכימדס. כשמדברים על עליית פני הים מתכוונים לקרחוני אנטארקטיקה, בעיקר, שיוצרים הר קרח יבשתי. החשש הגדול הוא שהעלמות הקרחונים תעלה את האלבדו של כדור-הארץ, ותתרום למעגל קסמים של התחממות והמסה נוספת. עוזי ו. - שיחה 14:15, 11 בנובמבר 2009 (IST)
א. לשאלתך הראשונה, קצת יותר בהרחבה: צפיפותו של קרח היא 0.9 גר'/סמ"ק, בהשוואה לערך 1 עבור מים (בהנחה שמדובר במים מזוקקים). משמעות הדבר היא שרק 10% מנפחו של קרחון יצוץ מעל פני המים, בהתאם לחוק שציין עוזי קודם. לאחר הפשרה (הפשרה, ולא המסה. הראשון מתייחס לשינוי במצב הצבירה, והשני קשור לאינטראקציה בתמיסה, בין ממיס למומס), החלק העליון מתכווץ ל-90% מנפחו המקורי, כלומר, הוא מוסיף לנפח הכולל 9%; נפח החלק התחתון, לעומת זאת, יורד ל-81% (90% מ-90%), כלומר, מקטין את הנפח הכולל ג"כ ב-9%, ומכאן המסקנה שמציין קודמי. ב. בעניין הערתך השניה: לא מדובר בקרחון, גדול ככל שיהיה. מדובר במדף קרח יבשתי, הגדול משטחן של אירופה ואוסטרליה גם יחד (רובה המוחלט של היבשת), ועוביו מגיע עד ק"מ אחדים. חישוב מקורב נותן כ-30 מליון קמ"ר, שווה ערך לעליית פני הימים בשיעור של כ-60 מ' ! בנצי - שיחה 17:08, 11 בנובמבר 2009 (IST)

צ'ינצ'ילה[עריכת קוד מקור]

משתמש שמבין בתחום, יש לבדוק את התוספת האחרונה של האנונימי בערך, אותה ערכתי מעט. איתי פ. - שיחה 16:11, 11 בנובמבר 2009 (IST)

כיצד ניתן לקבל חומר אודות נושא מסוים?[עריכת קוד מקור]

שלום אני חדשה כאן, אין לי כל כך מושג מה קורה פה אבל אני צריכה להכין עבודה במחשבים כחלק מהתואר שלי . אני צריכה להזין נושא שאין לו הגדרה בויקיפדיה (שלב ראשון) איך אוכל למצוא מושג שאין לו פירוט כאן ואל תפנו אותי לעיין בדפים הרבים של ההסברים כאן... אשמח מאד לעזרה תודה .

כנסי לפורטל:מדעי המחשב. בתחתיתו יש רשימה של ערכים מבוקשים בתחום. הידרו - שיחה 19:20, 11 בנובמבר 2009 (IST)
באיזו מסגרת ביקשו ממך כזה דבר? תומר א. - שיחה 22:33, 11 בנובמבר 2009 (IST)

GHz[עריכת קוד מקור]

יש לי מחשב שיש לו זיכרון של X GB, ולחבר שלי יש זיכרון של 2GHz של intel.. מה הקטע של ה-GB לעומת ה-GHz? מה יותר חזק? ומה יותר משתלם? (אשמח להשוואה ביניהם, כלומר כמה זיכרון של GB יש ב-GHz או להיפך? מה העלות וכדומה..) MT0 - שיחה 19:39, 11 בנובמבר 2009 (IST)

גיגה בייט מתאר נפח אחסון בעוד גיגה הרץ מתאר תדירות. הגיוני בהחלט שאתה מתבלבל בין כמה רכיבים שונים במחשב. הידרו - שיחה 19:48, 11 בנובמבר 2009 (IST)
לרכיבי זיכרון יש גם נפח (בג'יגה-בייט) ומהירות המתוארת כמהירות השעון של הזיכרון - כלומר כמה פעמים בשניה ניתן לקרוא מהזיכרון. מהירות זו מצויינת למיטב זכרוני במגהרץ. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

מחזור אצל אישה בזמן ההנקה[עריכת קוד מקור]

על פי הבנתי באמור במשנה ובתלמוד, נראה כי ההנחה היא כי לאשה אשר מניקה את בנה לפעמים אין וסת. מהו הבסיס המדעי לקביעה זו? האם המחזור חוזר אצל האישה מיד לאחר סיום ההריון, או שהוא עלול להתעכב בגלל ההנקה? רוב תודות, גדעון גוב.

מערכת הרביה, של האשה במקרה זה, מבוקרת היטב הורמונלית. זה קורה במהלך הלידה, כמובן (למשל, תקלות באותות המגיעים למוח במהלך ההריון, יכולות לגרום להפלה ספונטאנית), אבל גם בתקופת ההנקה. תהליך ייצור החלב וצריכתו ע"י העולל, מקושר במעגל משוב ביולוגי, הדואג, מולקולרית, לדיכוי הופעת המחזור. אגב, אין זה ייחודי לאדם דווקא, אלא לבעלי חיים רבים, כמו אריות למשל, וליתר דיוק, לביאות. כל עוד היא מניקה את גוריה, אין היא נכנסת לייחום, ומשום כך, כשאריות זרים משתלטים על הלהקה ומסלקים את השליט/ים הקודם/ים, הם קוטלים, קודם לכל, את הגורים שלו/הם. מעניין לדעת איך האבות הביולוגיים יודעים לזהות את גוריהם שלהם, ולא קוטלים אותם. יתכן והלביאה, המזוהה ע"י הזכר עפ"י ריחה, מעבירה את ריחותיה לגורים שלה, כתוצאה מהטיפוח המסור שלה, הכולל ליקוקים והתחככויות. בנצי - שיחה 01:02, 12 בנובמבר 2009 (IST)
רוב תודות על תשובתך המלומד, אולם אם אפשר הייתי מעוניין בעוד כמה פרטים. לפי מה שיוצא מתשובתך בעצם, זוהי תופעה שקיימת. אבל, קודם כל זה לא נראה לי הגיוני משום שיש נשים שנכנסות להריון אחר הריון בהפסקה קצרה מאוד ביניהם, ולא נראה לי שהם מפסיקות להניק בשביל זה. אז האם באופן מעשי זו תופעה שמתרחשת? במשך כמה זמן, חודש, ששה חודשים, שנה? כמה זה נפוץ בקרב נשים? אשמח לעוד פרטים ורוב תודות, גדעון גוב
כעת מצאתי התייחסות לכך בויקיפדיה האנגלית בערך lactational amenorrhea. גדעון גוב

מחרוזות חיפוש[עריכת קוד מקור]

האם ישנה אפשרות לבצע חיפוש לחלקים מתוך מילים במנוע חיפוש? לדוגמה אם ברצוני לחפש את תוצאות של מילים שמתחילות ב "חד" (חדר, חדק וכ'ו)... -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

בחלק ממנועי החיפוש ישנה אפשרות של שימוש ב-wildcard (בדר"כ תו כוכבית) כדי להחליף מחרוזת תוים כלשהיא בתוך מילה, כך שהחיפוש בדוגמתך אמור להיות 'חד*', לעומת זאת, מנוע החיפוש גוגל אינו תומך באפשרות זו, גוגל עובד בשיטת שרשי-מילים, כך שלדוגמא חיפוש על המילה 'חדר' יניב גם תוצאות בהן המילה 'חדרים' או 'חדרי' (כדי למנוע זאת יש להשתמש בסימן הפלוס לפני המילה, או להקיפה במרכאות כפולות). מצד שני, גוגל מאפשר שימוש ב-wildcards להחלפת מילים שלמות, כדי להעיד על מבנה משפט. ShoobyD - שיחה 05:13, 12 בנובמבר 2009 (IST)

מספר ראשוני?[עריכת קוד מקור]

איך אני יכול לדעת אם המספר (2 בחזקת 86) ראשוני? האם יש איזשהו אלגוריתם פשוט? תודה! -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

הוא אינו ראשוני, שכן הוא מתחלק בכל חזקה של 2 עד אליו.. ShoobyD - שיחה 02:33, 12 בנובמבר 2009 (IST)
סליחה, התכוונתי ל(מספר הזה + 1 ) . . ברור לי שמספרים זוגיים אינם ראשוניים... שכחתי את ה +1.
אלגוריתם מילר רבין. בברכה, איש המרק - שיחה 09:35, 12 בנובמבר 2009 (IST)

מוצרט[עריכת קוד מקור]

שלום רב לכם!!! שמעתי פעם שמוצרט הוא מצאצאי הרמבם האם זה נכון? תודה מראש..אבי

לי אישית זה נשמע מופרך מעולם לא שמעתי כדבר. מוצרט לא היה יהודי, וגר במקום מאד מאד מרוחק מהרמב"ם. נינצ'ה - שיחה (הזהרו מחיקויים!) 12:03, 12 בנובמבר 2009 (IST)
לא. 79.180.133.235 12:08, 12 בנובמבר 2009 (IST)
מופרך זה לא, וגם שלילה גורפת איננה במקומה. המרחק הגיאוגרפי בנקודת זמן נתונה איננה קריטריון (ביחוד אחרי גירוש ספרד, הכל יתכן), וגם הדת והלאום - הללו, כידוע, משתנים. אפשר לדבר על סבירות מאוד נמוכה, אלא א"כ לידיעה עליה מדבר השואל יש איזשהו תיעוד מהימן. בנצי - שיחה 13:01, 12 בנובמבר 2009 (IST)
הרמב"ם עזב את ספרד בשלב מוקדם של חייו ואת רובם עשה במצרים, צאצאיו המשיכו להנהיג את הקהילה היהודית עוד מאות שנים. כך שהטענה הזאת היא מופרכת, היא בטח נולדה כטענה לאומנית שכל הגאונים בהיסטוריה היו יהודים או משהו כזה.79.176.55.112 16:16, 12 בנובמבר 2009 (IST)
אי אפשר אף פעם לדעת. אלא שהסבירות שמוצרט היה צאצא של הרמב"ם, קטנה בהרבה מזו שאני הצאצא של הרמב"ם. נינצ'ה - שיחה (הזהרו מחיקויים!) 16:24, 12 בנובמבר 2009 (IST)
מרבים להשתמש, כאן ובמקומות אחרים, במונח הפרכה ללא הבחנה, במקום 'בלתי סביר' או 'סבירות נמוכה', כאשר למונח זה יש משמעות מדויקת מאוד, בדומה להוכחה או אישור. לגבי הטענה הלאומנית כביכול, אינני מתייחס, מאחר ואיננו יודעים מהו המקור של השואל. אבל, דבריך הם עוד היגד השייך לתסמונת של הקלות הבלתי נסבלת. אתה קודם קובע שהטענה מופרכת, ואז אתה מחליק בקלות לטיעון מופרך בעצמו (אף אחד לא טוען את מה שציטטת - לכל היותר, יש האוהבים לדבר על "מרבית ...", וזה דבר שונה לחלוטין, בין אם הוא נכון ובין אם לאו. כמו שטיעונים 'לאומניים' הם בעייתיים, גם טיעונים בלתי מבוססים מהסוג המכפיש, בעייתיים, ויש להימנע גם מהם. בנצי - שיחה 17:20, 12 בנובמבר 2009 (IST)
וזה שגבריאלה אביגור-רותם כתבה שמוצרט לא היה יהודי, לא מהווה מקור מספיק מוסמך? אלמוג * הפורטל החמוד והמאמי 18:01, 12 בנובמבר 2009 (IST)
אלמוג, אינני בא לטעון אם כן או לא, כי אינני יודע. היערתי על האופן בו מציגים טענה או מגיבים לכזו. אתה יכול להירגע, משום שלא הטיעון שלך זקוק להוכחה, אלא ההיפך. מלבד זאת, העובדה שהוא יהודי או לא, איננה מעידה בהכרח על יחוסו. בנצי - שיחה 19:30, 12 בנובמבר 2009 (IST)
זו הייתה בדיחה לא-מוצלחת, 'מוצרט לא היה יהודי' הוא שמו של ספר. 22:36, 12 בנובמבר 2009 (IST)
אהה. בנצי - שיחה 00:57, 13 בנובמבר 2009 (IST)

לפי ההגיון שלכם גם היטלר יכול להיות צאצא של רמב"ם או של דוד המלך... 77.127.174.204 04:15, 13 בנובמבר 2009 (IST)

מה פתאום?! מוצרט זה טוב ולכן נעים לחשוב שהוא משלנו. לעומת זאת, היטלר זה רע ולכן ברור מאליו שהוא בכלל לא קשור אלינו. עִדּוֹ (Eddau) - שיחה
גם איפה הונחה התשתית הלוגית לכך שהיטלר יכול להיות צאצא של דוד המלך ומנגד למה זה לא יכול להיות? תומר א. - שיחה 10:22, 13 בנובמבר 2009 (IST)
זה לא ההגיון שלנו. זה פשוט ההגיון. לא רואה סיבה להאמין שמוצרט היה צאצא, אבל יש בזה שמץ של אפשרות. כנ"ל לגבי היטלר. הסיכוי זניח, אך קיים. נינצ'ה - שיחה (הזהרו מחיקויים!) 10:25, 13 בנובמבר 2009 (IST)
דווקא על היטלר יש שמועות שזורם בדמו דם יהודי, כיוון שאחד מהוריו נולד כתוצאה מיחסים מחוץ לנישואים - לאדם לא ידוע. ראה בביוגרפיה של איאן קרשו. כמדומני שהוא דוחה טענה זו. גם על אוה בראון אמרו כנ"ל. שפ2000 - שיחה 09:31, 15 בנובמבר 2009 (IST)

מה מקור השם של כול יבשת ויבשת בעולם[עריכת קוד מקור]

לכול יבשת באולם יש מקור של שם שניתן לו בדרכים שונות. לאחר התפרקותה של פנגיאה לא ברור כיצד ניתנו השמות. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

א. השמות לא נתנו מייד אחרי התפרקותה של פנגיאה, אלא הרבה הרבה אחרי. ברוב המקרים, כמה מאות שנים לפסה"נ. ב. אתה מוזמן לעיין בערכי היבשות בעברית - בחלק מהם תמצא התייחסות לאטימולוגיה של השם, אבל סעיף אטימולוגיה מפורט, תמצא בערכים באנגלית. אני בטוח שתמצא עניין מעיון זה, ולא רק תשובות לשאלתך. בנצי - שיחה 16:09, 12 בנובמבר 2009 (IST)
אירופה נקראת על שם הדמות המיתולוגית אירופה, אפריקה נקראת על שם הפרובינקיה הרומית בעלת אותו השם, אמריקה נקראת על שם אמריגו וספוצ'י שהיה הראשון שהבין שמדובר ביבשת חדשה, השם אוסטרליה מקורו במונח Terra Australis Incognita (האדמה של הדרום) שהייתה יבשת בלתי ידוע שהופיע במפות אירופיות בעבר, אסיה הוא שם שנתנו היוונים הקדמונים ליבשת - אולי על שם אסיונה הנסיכה הטרוינאית, אנטארקטיקה הוא הלחם של אנטי וארקטיק (כלומר מתרגום ללטינית משמעותו מול הקוטב).79.176.55.112 10:20, 13 בנובמבר 2009 (IST)
לגבי אנטארקטיקה - הרבה לפני שהתגלתה היבשת, שיערו על קיומה, כיוון שחשבו שצריך משהו שיאזן את הקוטב הצפוני (כמו משקל נגד). אמנם הנימוק שגוי לגמרי, אבל בסוף כן התגלתה שם יבשת (דווקא הקוטב הצפוני אינו יבשת, אלא רק גוש קרח מסיבי, שנמס במהירות בתקופתנו). עופר קדם - שיחה 13:00, 13 בנובמבר 2009 (IST)

ארקטוס הוא,למיטב ידיעתי,"דוב" בלטינית.הקוטב הצפוני והאיזור סביבו נקרא ארקטיקה כי,ובכן,יש שם דובי קוטב.ואנטארקטיקה היא אנטי-הקוטב-הצפוני כלומר היבשה המקיפה את הקוטב הדרומי. אנונימי

העלאת ערך לגירסה האנגלית של ויקיפדיה[עריכת קוד מקור]

בליווי צמוד ותמיכה בלתי מוגבלת כתבתי את הערך "זהרה רובין". בידי תרגום טוב של הערך לאנגלית.

האם מי מהויקיפדים נכון ויכול לסייע בידי להעלות הערך "Zahara Rubin" לגירסה האנגלית?

תודה

דני רובין

פשוט מאוד, לחץ על הקישור הבא Zahara Rubin, העלה את תוכן הכתוב, הוסף את השורה [[he:זהרה רובין]] בשולי הערך, והרי לך ערך בויקיפדיה האנגלית. Rex - שיחה 13:38, 13 בנובמבר 2009 (IST)

איך נקראו אחיו ואחיותיו של ת.א. אדיסון, ומהו סדר הגילאים?[עריכת קוד מקור]

?? 17:59, 12 בנובמבר 2009 (IST)

מה הדחיפות? המורה מלחיצה? או מה?. הָאִישׁ וְהָאַגָּדָה - חיוג מהיר - מפעיל אמין וחזק, זה בידכם 18:01, 12 בנובמבר 2009 (IST)
אני צריך את זה בשביל עבודת ביוגרפיה...18:24, 12 בנובמבר 2009 (IST)
לפי הערך בוויקיאנגלית, הוא היה הילד השביעי והאחרון. (סתם הערת אגב: לא ברור לי מה ייצא לך מלדעת את השמות של האחים..) אביעדוס • כ"ו בחשוון ה'תש"ע • 21:25, 12 בנובמבר 2009 (IST)

נא להזין כאן את כותרת השאלה - איזה סוג הנקר?[עריכת קוד מקור]

איזה סוג הנקר: חולפת, מקיצת, חורפית, עוברת, יציבה? -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

מהי השאלה בעצם ? בנצי - שיחה 23:49, 12 בנובמבר 2009 (IST)
מהם מנהגי ההגירה של הנקר. עוזי ו. - שיחה 23:59, 12 בנובמבר 2009 (IST)
והתשובה מופיעה בשורה השנייה של נקר סורי: הנקר יציב בכל תחומי המחיה שלו. אמנון שביטשיחה 11:20, 13 בנובמבר 2009 (IST)

מישהו כאן מבין בוויקיפדיה העברית?[עריכת קוד מקור]

לפני כמה ימים כתב ירון, תוך עידוד מסויים מצידי, את הערך התפלגות לוג-נורמלית. כפי שההתפלגות הנורמלית מתארת הצטברות חיבורית של גורמים רבים, ההתפלגות הלוג-נורמלית מתארת הצטברות כפלית של גורמים כאלה. ואכן, בין הדוגמאות שהערך החדש מציג להתפלגות הלוג-נורמלית, מופיעה גם "אורכי משפטים שכתב ג'ורג' ברנרד שו". למראה הדוגמא הזו, שערתי שכך יהיה גם עבור אורכי ערכים בוויקיפדיה. פניתי לעזרה, ותומר א. נרתם למלאכה ושלח לי את הנתונים.

הרי הם לפניכם. בגרף הראשון מופיעה התפלגות כל הערכים בוויקיפדיה, נכון לרגע הדגימה. (ליתר דיוק, זוהי התפלגות של "הדפים במרחב הראשי המופיעים במסד הנתונים של ויקיפדיה ואינם דפי הפניה"; למען האמת, בסיס הנתונים כלל 98916 ערכים ואורכים, בשעה שהתוכנה הסטנדרטית דיווחה על 98171 ערכים). שני דברים בולטים בגרף הזה. ראשית, ההתאמה המוצלחת בין התפלגות ה*לוגריתם* של האורך לבין התפלגות נורמלית מתאימה. כלומר, אורכי הערכים אכן מתפלגים בקירוב טוב לפי התפלגות לוג נורמלית. שנית, יש בגרף שתי "קפיצות" - אורכים מסויימים, שיש מהם יותר ערכים מכפי ש"צריכים להיות". ניחשתי מיד שערכי השנים, הנכתבים על-ידי בוט, הם חריגים בנוף הכללי, והוצאתי אותם מן החישוב (למעשה נזרקו 2040 ערכים, הכוללים את ערכי השנים ועוד כמה עשרות ערכים שהיה דרוש מאמץ מסויים כדי להפריד מעליהם).

תוצאת הניכוי הזה מובאת בגרף השני. הסרת ערכי השנים שיפרה את ההתאמה להתפלגות הלוג-נורמלית, ועכשיו בולטת יותר הקפיצה הנותרת: יש כ-1000 ערכים "מיותרים", באורך של כ-1800 בתים. מהם? עוזי ו. - שיחה 03:27, 13 בנובמבר 2009 (IST)

התפלגות אורכי הערכים בוויקיפדיה העברית
התפלגות אורכי הערכים בוויקיפדיה העברית, ללא ערכי השנים
פירושונים? ואולי סתם קצרמרים מביכים באורכם. ‏Wierzba‏ • שיחה • 03:38, 13 בנובמבר 2009 (IST)
אין לי תשובה אבל יש לי ניחוש: ערכי רשימות. בלי קשר, מעניין אותי לדעת מה האורך השכיח של הערכים המוגדרים רשמית כקצרמרים, כדורשי השלמה וכמומלצים. האם קל לבדוק את זה?. עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 03:44, 13 בנובמבר 2009 (IST)
מה קורה עם שנים עבריות? הידרו - שיחה 03:47, 13 בנובמבר 2009 (IST)
שני דברים: ראשית, אורך הערכים אינו ניתן במילים אלא בבתים אני מצטער שלא הבהרתי את זה כשנתתי לך את הנתונים (קללת הידע). שנית, שלפתי את רשימת הערכים שגודלם (1750,2048) ואכן יש בה ייצוג ניכר לשנים העבריות. תומר א. - שיחה 09:57, 13 בנובמבר 2009 (IST)
זה כנראה שנים עבריות. אגב, קצרמרים ופירושונים הם בטח לא. לא מדובר בערכים כל כך קצרים. נינצ'ה - שיחה (הזהרו מחיקויים!) 10:18, 13 בנובמבר 2009 (IST)
מה שעולה על דעתי הם דפי פירושונים, שהם אכן קצרים איתן - שיחה 13:21, 13 בנובמבר 2009 (IST)
מדהים! ‏Yonidebest Ω Talk‏ 13:42, 13 בנובמבר 2009 (IST)
יש אפשרות להציג ברשימה את כל הערכים לפי גודלם? איתן - שיחה 14:41, 13 בנובמבר 2009 (IST)
מעניין מאוד. אבל מדוע שהתפלגות תהיה לוג נורמל? ‏עדיאל‏ 14:49, 13 בנובמבר 2009 (IST)
אכן, מעניין, והשאלה היא איך ניתן לבדוק זאת שיטתית, מלבד ניחושים הגיוניים. קרא את הפסקה הראשונה בערך התפלגות לוג-נורמלית שכתב ירון. ובהזדמנות זו, ברכותיי לכותב, על ערך סטטיסטי מעניין ותמציתי, וכמובן למדרבן - עוזי ו., גם על החשיפה המסקרנת, יחד עם תומר א.. שבת שלום, בנצי - שיחה 23:35, 13 בנובמבר 2009 (IST)
צריך להבהיר מה שכל מבחן סטטיסטי (למשל מבחן חי-בריבוע) יוכיח מיד: הנתונים אינם מתפלגים לוג-נורמלית; ממספר כזה של נתונים מהתפלגות לוג-נורמלית הייתי מצפה ששני הגרפים (הנתונים והקירוב) יהיו כמעט חופפים. אבל הם מספיק קרובים כדי שזה יהיה קירוב מוצלח. עוזי ו. - שיחה 20:55, 14 בנובמבר 2009 (IST)
משהו בגרפים האלה לא מסתדר לי. איך יש לנו כ־30,0000 ערכים בגודל של כ־3,000 בתים וגם כ־33,000 ערכים בגודל 4,096 בתים וגם כ־25,0000 ערכים בגודל של 8,192 בתים וגם... וגם... מכמה נקודות מורכב הגרף הזה? כמה ערכים יש בעצם מכל גודל? דולבשיחה 18:32, 14 בנובמבר 2009 (IST)
כך צריך לקרוא את הגרף: הערך המספרי מעל לנקודה x הוא (בקירוב) מספר הערכים שגודלם בין ל- . הגרף מורכב מ-20 נקודות לכל קטע שלם, ו(אם אתה מוכרח לדעת את האמת) המספר שבציר האנכי מעל x הוא מספר הערכים שגודלם בקטע , כפול 20. עוזי ו. - שיחה 20:53, 14 בנובמבר 2009 (IST)
כלומר, אם נחלק את הערכים שבציר האנכי ב־20, נוכל לסכם את ערכי כל הנקודות ולהגיע למספר הערכים הכולל? דולבשיחה 21:32, 14 בנובמבר 2009 (IST)
בדיוק. עוזי ו. - שיחה 22:24, 14 בנובמבר 2009 (IST)
אפשרות סבירה היא שקבוצת הערכים המדוברת היא דפי הסטטיסטיקה של בוט היישובים, שנמצאים כדפי משנה של ערכי היישובים, במבנה אחיד ובגודל כמעט קבוע. ‏odedee שיחה 20:43, 14 בנובמבר 2009 (IST)
אפשר לקבל דוגמא? עוזי ו. - שיחה 20:46, 14 בנובמבר 2009 (IST)
עודדי, אלו דפי משנה של תבניות. במרחב הערכים אין דפי משנה. ‏Yonidebest Ω Talk‏ 20:58, 14 בנובמבר 2009 (IST)
אהה, נכון. אז מה שאמרתי שגוי, עשינו שם עבודה טובה :) ‏odedee שיחה 21:02, 14 בנובמבר 2009 (IST)
התפלגות אורכי הערכים בוויקיפדיה העברית, ללא ערכי השנים

וזה מה שמקבלים לאחר ניכוי ערכי השנים בעברית (1550 ערכים) ובאנגלית (1923 ערכים). עוזי ו. - שיחה 22:44, 14 בנובמבר 2009 (IST)

מוסיקה טהורה. תומר א. - שיחה 08:11, 15 בנובמבר 2009 (IST)
טהורה אולי לא, אבל מזוככת (אין מושלם בטבע). מה שהיה פה מאוד יפה. מעין ניסוי מבוקר בהמשכים. בנצי - שיחה 12:01, 15 בנובמבר 2009 (IST)

דומיננטי/רצסיבי בתאומים[עריכת קוד מקור]

האם בתאומים זהים יכול להיווצר מצב בו תכונה כלשהי של תאום א' שונה מתאום ב' מכיוון שהגן שהשפיע על ביטוי התכונה בא' היה דומיננטי ובתאום ב' היה רצסיבי?האם יכולים להיות הבדלים בפנוטיפ בפריטים בעלי גנוטיפ זהה? 79.179.134.232 09:16, 13 בנובמבר 2009 (IST)

לא ברמה של דומיננטיות או נסגנות, שהרי מקור שניהם באותה ביצית מופרית, אבל יתכנו הבדלים כתוצאה מתהליכים אפיגנטיים. בנצי - שיחה 23:44, 13 בנובמבר 2009 (IST)

האם קיים קבר לשאול המלך?[עריכת קוד מקור]

ישנם מספר מקורות לסיפור קבירתו של שאול לאחר ההפסד בקרב בגלבוע. 1. אנשי יבש גלעד לקחו את הגופות שלו ושל בניו מחומת העיר בית שאן ליבש גלעד ושרפו אותן שם. 2. דויד המלך לאחר היוודע סיפור הקרב לקח הוא את הגופות וקבר אותןבבנימין ליד קבר אהי שאול קיש. 3. אנשי יבש גלעד לקחו את הגופות והביאו אותן לקבורה תחת עץ האשלכנראה בבנימין. השאלה היא: מה הגרסה הנכונה? האם קיים קבר לשאול המלך?

תודה חיים רודברג

השאלה הראשונה שלך שגויה - אין "גירסא נכונה", כי הגרסאות לא סותרות. אם תחזור ותקרא את מקורותיך, תראה כי בשמואל א' כתוב שאנשי יבש גלעד לקחו את עצמות שאול ובניו מבית שאן, הביאום ליבש, שרפום, וקברום תחת האשל (ובוודאי שלא מוזכרת נחלת בנימין, אלא מנשה), במקור השלישי, בדברי הימים, כתוב את אותו הדבר בדיוק (יבישה = ליבש גלעד), אלא שהשריפה לא מוזכרת והאשל הוחלף באלה, ואילו בשמואל ב' כתוב שדוד לקח את העצמות מיבש געד וקברם "בבנימין, בצלע, בקבר קיש אביו".
לגבי השאלה השניה, המקום לחפש הוא בספריהם של זאב וילנאי וצבי אילן על קברי הצדיקים בארץ ישראל (יש עוד ספרים כמובן, אבל אלה היו ונותרים המקיפים ביותר). ישנה סברה של פליכס אבל ש"צלע" היא חורבת צלאח שליד נבי סמואל, אבל אין שום מסורת של קבר קדוש באזור, לעמות זאת, יש שני מקורות בני המאה ה-16 האומרים ששאול ובניו קבורים בבית שאן, בניגוד לכתוב במקרא, ובכפתור ופרח כתוב שהוא נקבר ב"גבעה", שמזוהה בדרך כלל עם תל אל-פול, אבל שוב - אין שום מסורת, ואלא אם נניח שגבעה וצלע אחת הן, זה סותר את הכתוב במקרא. דניאל צבישיחה 19:53, כ"ז בחשוון ה'תש"ע (14.11.09)

צבעו של הבשר[עריכת קוד מקור]

מדוע צבע הבשר אדום ולמה הגוונים שונים מחיה לחיה ?--- הודעה זו השאיר/ה משתמש/ת אנונימי/ת.

הצבע האדום של הבשר הוא צבע הדם שבתוכו, המכיל ברזל מחומצן - חלודה. בברכה. ליש - שיחה 18:43, 14 בנובמבר 2009 (IST)

יותר נכון "חלודה" , חלודה אמיתית מופיעה ע"י חשיפה לאוויר , במתכות בחוץ.Nimrod333 - שיחה

ההמוגלובין צבעו אדום והוא שנותן לכדוריות האדומות את צבען. בחימום הצבע האדום נעלם. איתן - שיחה 21:22, 14 בנובמבר 2009 (IST)
רבותי, ההמוגלובין מכיל ברזל, הברזל קולט חמצן מהאוויר בפעולת חמצון ואז נוצרת ה"חלודה". החימום גורם לשחרור החמצן. בברכה. ליש - שיחה 00:49, 15 בנובמבר 2009 (IST)
זאת שאלה מעניינת. המוגלובין מורכב משני מולקולות עיקריות "גלובין" שהוא סוג של חלבון שעוטף מולקולה שנקראת הם (Heme). ההם הזה הוא זה שנושא את הברזל בתוכו. בגוף יש שתי תרכובות עיקריות שעושות שימוש בהם. המוגלובין ומיוגלובין. ההמוגלובין נושא חמצן בתוך כדוריות דם אדומות ואילו המיו גלובין אוגר חמצן בתוך השריר. צבעם אכן אדום. יחד עם זאת, אין בכך די כדי לענות על השאלה. הרי גם בתוך אותה חיה יש הבדלים בצבע (למשל חזה עוף לעומת רגלי עוף) או הבדלים בין סוגים שונים של בעלי חיים (כמו ששאל האנונימי). יתרה מכך, גם אחרי בישול, הגוון המקורי נשאר דומה. כך למשל בשר בקר יהיה כהה בבישול ארוך ואילו שניצל עוף ישאר בהיר, גם אם ישרף. אני חושב שיש כמה סיבות אפשריות להבדל בגוון הבשר. לדעתי, מלבד מיוגלובין והמוגלובין שאחראים, ככל הנראה, למרבית ההבדל, צריך להיות קשר לגורמים נוספים. אני יודע שההבדל בין סיב לבן לסיב אדום הוא בכמות המיטוכונדריות, אך עד כמה שזכור לי, למיטוכונדריה עצמה אין צבע. יתכן, לכן שהצבע נובע מנוכחות המיוגלובין שנחוץ למיטוכונדריה כדי לעבוד. גם אם אין קשר למיטוכונדריה, יתכן שיש קשר לריכוז סיבי השריר ודרך כך לריכוז המיוגלובין. אולי זה מסביר את ההבדל בצבע בין החיות השונות.
כמו כן, אין שום חלודה בגוף. הברזל אינו "מחומצן". הברזל נושא את האלקטרון בקשר קוולנטי ולא נוצרת בינהם תגובה ש"מחמצנת" אותו. גילגמש שיחה ביקרת כבר במיזם היובל? 06:02, 15 בנובמבר 2009 (IST)
לא צריך לחמצן את הברזל - הוא כבר מחומצן. הברזל בהמוגלובין הוא במצב חמצון +2. אני מניח שכשהוא נושא את החמצן מצב החמצון שלו מגיע בקלות ל +3. גם בקשרים קוולנטים יש דרגות חמצון שונות, למרות שבמקרה זה אני מאמין שזה קשר קואודינטיבי, לא קוולנטי.
בכל מקרה, נתקלתי בשני קישורים שיכולים להועיל: [2], [3]. עופר קדם - שיחה 20:57, 15 בנובמבר 2009 (IST)

לגילגמש , תודה רבה על התשובה המלומדת הארת את עיני. יום סבבה , האנונימי.

להערכתי מדובר פשוט בכמויות שונות של דם. איתן - שיחה 19:54, 15 בנובמבר 2009 (IST)
זה לא סביר בהתחשב בעובדה שבבשר שנמכר למאכל כמעט שאין דם (גם בבשר הלא כשר). גילגמש שיחה ביקרת כבר במיזם היובל? 19:55, 15 בנובמבר 2009 (IST)
הסבר מלא ניתן לקרוא כאן וכאן. מגיסטרשיחה 20:50, 15 בנובמבר 2009 (IST)