ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון159

דפי ארכיון של הכה את המומחה
ארכיון כללי
1	2	3	4	5	6	7	8	9	10
11	12	13	14	15	16	17	18	19	20
21	22	23	24	25	26	27	28	29	30
31	32	33	34	35	36	37	38	39	40
41	42	43	44	45	46	47	48	49	50
51	52	53	54	55	56	57	58	59	60
61	62	63	64	65	66	67	68	69	70
71	72	73	74	75	76	77	78	79	80
81	82	83	84	85	86	87	88	89	90
91	92	93	94	95	96	97	98	99	100
101	102	103	104	105	106	107	108	109	110
111	112	113	114	115	116	117	118	119	120
121	122	123	124	125	126	127	128	129	130
131	132	133	134	135	136	137	138	139	140
141	142	143	144	145	146	147	148	149	150
151	152	153	154	155	156	157	158	159	160
161	162	163	164	165	166	167	168	169	170
171	172	173	174	175	176	177	178	179	180
181	182	183	184	185	186	187	188	189	190
191	192	193	194	195	196	197	198	199	200
201	202	203	204	205	206	207	208	209	210
211	212	213	214	215	216	217	218	219	220
221	222	223	224	225	226	227	228	229	230
231	232	233	234	235	236	237	238	239	240
241	242	243	244	245	246	247	248	249	250
251	252	253	254	255	256	257	258	259	260
261	262	263	264	265	266	267	268	269	270
271	272	273	274	275	276	277	278	279	280
281	282	283	284	285	286	287	288	289	290
291	292	293	294	295	296	297	298	299	300
301	302	303	304	305	306	307	308	309	310
311	312	313	314	315	316	317	318	319	320
321	322	323	324	325	326	327	328	329	330
ארכיון מתמטיקה
1	2	3	4	5	6	7	8	9	10
ארכיון פיזיקה
1	2	3	4	5	6	7	8	9	10
ארכיון ביולוגיה
1	2	3	4	5	6	7	8	9	10
ארכיון פסיכולוגיה
1	2	3	4	5	6	7	8	9	10

דף זה הוא דף ארכיון של דיון או הצבעה שהסתיימו. את המשך הדיון יש לקיים בדף השיחה של הערך או הנושא הנידון. אין לערוך דף זה.

---

מים

איך הקפיאו מים בעולם הקודם?

למען האמת, אני לא מכיר את העולם הקודם. זה משהו בסגנון העולם הבא? אני לא הכי בטוח שיש פה מומחים לענייני תהליכים פיזיקליים בעולמות אחרים, ולכן אני מרשה לעצמי לשאר שתהליך הקיפאון הוא אותו דבר בכל עולם. במילים אחרות, אני משאר שגם בעולם קודם (יהיה אשר יהיה) מים קפוא כאשר הטמפרטורה שלהם ירדה מתחת לנקודת התכה. איך אנשי העולם הקודם עשו זאת? אם לא היו להם כוחות קסם או מכשירי חשמל, לא היתה להם שום אפשרות להקפיא מים כשטמפרטורת הסביבה היתה מעל לאפס.79.180.211.191 17:35, 7 בספטמבר 2011 (IDT)

ברור כי כוונת השואל לעולם הקדום, כלומר בטרם העת החדשה. גם אצלי עלתה תהיה דומה לאחר שבבית הספר לימדו אותי שבבגדד העתיקה קיררו בתים עם קוביות קרח. דניאל • תרמו ערך 19:47, 7 בספטמבר 2011 (IDT)

כתבתי לפני התנגשות עריכה: לאלמוני גס הרוח שענה פה, רצוי שתזכור ש"אין הקפדן למד". לאלמוני ששאל - הם לא הקפיאו מים, אבל הם כן, במקרים רבים ידעו ללכת למקומות בהם יש קרח או שלג (אם יש הר גבוה בסביבה, זה מקור טוב) ולהביא משם (ואפשר לשמר אותו למשך זמן מה בממערות קרירות. ראה את פרק ההיסטוריה בערך גלידה, וביתר פירוט בערך המקביל באנגלית. דניאל צבי • שיחה 19:51, ח' באלול ה'תשע"א (7.09.11)

תיקון: אין הביישן למד ואין הקפדן מלמד 94.230.89.8 20:17, 7 בספטמבר 2011 (IDT)

אני אלמוני שלישי, ראיתי פעם בסרט "ממלכת גן עדן" שהביאו לצלאח א-דין כוס מים, ואז פתחו קופסאת עץ מלכותית והוציא ממנה קרח. אין לי מושג איך אפשר לשמר קרח כלכך טוב בחום כמו זה של ארץ ישראל (אף שאז היתה הארץ חמה פחות, עד 200 השנים האחרונות).

"מקרר" באיראן הקדומה Yakhchal. בברכה, --איש המרק - שיחה 09:22, 8 בספטמבר 2011 (IDT)

לגבי הקופסה שבה הביאו קרח למלך: הדבר אינו מופרך כל כך כמו שניתן לחשוב. אפשר ליצור קופסה עם דפנות כפולות שיש רווח בין הדפנות. הרווח הזה יכול להפריע למעבר חום וכך לשמור לאורך זמן רב יחסית את הטמפ' הנמוכה של הקרח בתוך הקופסה. גילגמש • שיחה 11:18, 10 בספטמבר 2011 (IDT)

אגב, גם עץ עצמו לא מוליך חום יותר מדי. ככה שגם בלי דפנות כפולות אפשר לאחסן בה קרח לאורך כמה שעות, אם הקופסה מספיק אטומה. 109.66.214.166 12:50, 10 בספטמבר 2011 (IDT)

בתקופת הבית השני נהגו להביא מהחרמון לירושלים קרח בקופסאות עץ כפולות מדופנות קש, ולהכין מעין גלידה. דרור - שיחה 20:18, 20 בספטמבר 2011 (IDT)

מדוע מצבר רכב ריק גורם להפעלת האזעקה?

מדוע כאשר המצבר מתרוקן הוא גורם להפעלת האזעקה? מה, לא מספיק שאני מתבאס מזה שאני לא יכול להניע אני גם צריך לסבול את הצפצוף הנוראי הזה? Ranbar - שיחה 17:18, 7 בספטמבר 2011 (IDT)

הוא מספיק ריק בשביל לא להפעיל את הסטרטר (מתנע), אבל לא מספיק ריק בשביל לא להפעיל את האזעקה. 79.183.15.152 00:47, 8 בספטמבר 2011 (IDT)

מה פירוש "פאונה ופלורה"?.

תודה. 79.183.15.152 05:05, 8 בספטמבר 2011 (IDT)

פאונה ופלורה הן אוכלוסיית בעלי החיים ואוסף צמחי הבר, בהתאמה, במקום מסויים בזמן מסויים. ♠ גיל כ. (שיחה) ♠ 09:52, 8 בספטמבר 2011 (IDT)

"פלורה" משמשת גם לציון אוסף החיידקים (בד"כ אלה שהם לא פתוגניים, אבל לא רק). אמרו "לא" לסירוס ויקיפדיה! רנן • שיחה • כ"ב באלול ה'תשע"א • 20:29, 20 בספטמבר 2011 (IDT)

מטרופולין ת"א-יפו

אנא קרא\י את המשפט הבא מהערך ת"א יפו.

לפי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בשנת 2009 התגוררו במחוז תל אביב 1,280,000 איש, ואוכלוסיית המטרופולין מנתה בשנת 2009‏‏ למעלה מ 3.3 מיליון נפש שהם 43.4% מאוכלוסיית ישראל.

יש במחוז ת"א 1,280,000 או 3.3 מיליון?. איני יודע למה הכוונה מטרופולין ומה נמצא בו שלא נמצא במחוז?.

מחוז תל אביב הוא הגדרה של משרד הפנים. המטרופולין כולל ישובים נוספים סמוכים שאינם במחוז תל אביב.יואלפ - שיחה 08:44, 8 בספטמבר 2011 (IDT)

הוספתי בקשת מקור, מה הגבולות של ה"מטרופולין"? --איש המרק - שיחה 09:01, 8 בספטמבר 2011 (IDT)

מטרופולין תל אביב - סיקינג

www.cking.co.il › מטרופולין ת"א הוא הותיק והמפותח ביותר מבין מטרופוליני ישראל. המטרופולין בנוי מ-3 טבעות: 1. הטבעת הפנימית הכוללת את ת"א- יפו. 2. הטבעת התיכונה (האמצעית) הכוללת את בני ... קרא כאן בבקשה. Nachum - שיחה 10:40, 8 בספטמבר 2011 (IDT)

בהנחה שהתכוונת לעמוד [1], מחוז ת"א + מחוז המרכז מונים כ-3 מליון תושבים. אבל זה כולל גם את רחובות, מודיעין, יבנה ויישובים אחרים שלא נכללים לפי ההגדרה בדף שהפנת אליו (אם הבנתי אותה נכון) במטרופולין, מכאן שיש פער של לפחות 300 אלף תושבים בין ההגדרה למספר התושבים במקרה הטוב (אם מכלילים את שני המחוזות האלה במטרופולין), ו-כ750 אלף במקרה הרע (אם לוקחים את ההגדרה המצומצמת של האתר שהפנית אליו). בברכה, --איש המרק - שיחה 11:20, 8 בספטמבר 2011 (IDT)

מפת גבולות המטרופולין איש השלג - שיחה 11:45, 8 בספטמבר 2011 (IDT)

משטרה בעולם העתיק

לפי הערך משטרה, השוטרים הראשונים הוי בצרפת במאה ה17. אז איך הושג חוק וסדר לפני? מי היה אחראי על הוצאות להורג, הטלת מומים, מתן קנסות וכדו' לפני שקמה משטרה? 109.67.217.107 11:02, 8 בספטמבר 2011 (IDT)

הצבא היה אחראי לזה. גילגמש • שיחה 11:19, 8 בספטמבר 2011 (IDT)

אתה בטוח? בכל התרבויות? בעם היהודי זה ודאי לא היה כך, אבל ייתכן שזה מקרה יוצא דופן. משה פרידמן - שיחה 16:15, 8 בספטמבר 2011 (IDT)

אני משוכנע לחלוטין. אני די בטוח שגם בעם היהודי הסידור היה זהה. כאן יש להזכיר שצבא בעת העתיקה היה שונה מהצבא המוכר לנו כיום. לרב היו אלה יחידות בעלות נאמנות אישית לשולט ורק לעתים רחוקות נעשה גיוס חובה לצבא. גם במקרים שבהם היה גיוס חובה, היו יחידות צבא שבין תפקידיהם היה שמירה על הסדר הציבורי. כמובן שיש להבדיל בין צבא קבע שהוא היה לרב צבא קטן יחסית למיליציה שגויסה בעתות משבר ומלחמה. אני לא מכיר באופן פרטני את מה שקרה בישות המדינית היהודית על שלל גלגוליה, אך אין סיבה מיוחדת להניח שהדברים היו שונים.

יוצא הדופן הבולט לסידור זה של יחידות צבא קטנות הנאמנות לשליט וגיוס מיליציה בתות משבר הוא האימפריה הרומית. במשך תקופה ארוכה היה גיוס חובה רחב היקף לצבא הרומי (אך הגיוס נעשה בעיקר בעתות מלחמה ולא בעתות שלום), אך גם אז יחידות צבא היו מופקדות על שמירת הסדר עם יסוד אזרחי קטן בתקופות מאוחרות יותר, אך ככלל, הצבא היה אחראי לדברים האלה. גילגמש • שיחה 18:57, 8 בספטמבר 2011 (IDT)

לגבי העם היהודי, אני לא מדבר על תקופת המלכות. העם היהודי קיים מערכת אכיפת חוק לאורך כל שנות הגלות, אל אף שלא היה ביכולתו להחזיק צבא. תפקיד אכיפת החוק הוטל על הדיינים (זו לא טעות, הפרדת רשויות זה רעיון חדש) על פרנסי הקהל ועל הקהילה. ספרות השו"ת מלאה בפס"ד בענייני ממונות, אישות, קנסות ועוד. בשולחן ערוך נאמר שאין להתגורר בעיר שאין בה בית דין "מכין וחובשין". בין אמצעי האכיפה היו חרמות נידויים ואף עונשים גופניים בחלק מהמקומות והזמנים. זו בהחלט מערכת אכיפת חוק ללא צבא. ליבי אומר לי שהמציאות לא הייתה שונה בהרבה גם בעמים אחרים, אלא אם כן אתה קורא לכל חמוש הנתון לפיקוד מושל העיר "חייל". ב"סיפורי חסידים" רבים מצטיירת תמונה של מושל מקומי (כגון "פריץ") המחזיק קבוצת נאמנים העוזרת לו לשמור על החוק. אני מניח שגם בתקופות קדומות יותר המצב היה דומה. בכל מקרה, אשמח אם תוכל להפנות אותי למקורות לעיון בנושא. זה נשמע לי מאוד מעניין. משה פרידמן - שיחה 22:34, 8 בספטמבר 2011 (IDT)

אני לא בקיא בתולדות היהודים בגולה. גילגמש • שיחה 23:16, 8 בספטמבר 2011 (IDT)

שופטים ושוטרים תתן לך בכל שעריך אשר ד' אלוקיך נותן לך לשבטיך, ושפטו את העם משפט צדק

— פרשת שופטים

טיפוסי - שו"ת 17:02, 26 בספטמבר 2011 (IDT)

ובמפורט:

שופטים - אלו הדיינים הקבועין בבית דין, ובעלי דינין באים לפניהם. השוטרים - אלו בעלי מקל ורצועה, והם העומדים לפני הדיינין המסבבין בשווקים ועל החנויות לתקן השערים והמידות, ולהכות כל מעוות; וכל מעשיהם על פי הדיינים. וכל שיראו בו ערוות דבר - מביאין אותו לבית דין, ודנין אותו כפי רשעו.

— משנה תורה, הלכות סנהדרין, א, א-ב

93.172.183.213 22:56, 26 בספטמבר 2011 (IDT)

היכן ניתן להשיג סטטיסטיקות בנוגע למחקרים מדעיים?

אני מעוניין במידע אודות מספר המחקרים הנערכים בשנה, מפולח לפי דיסציפלינות ומוסדות מחקר. האם מידע כזה זמין לציבור? אם כן, היכן ניתן להשיגו? איש השלג - שיחה 11:47, 8 בספטמבר 2011 (IDT)

קצת קשה לכמת "מחקרים שנערכים"; אפשר לספור מאמרים. במתמטיקה, לדוגמא, נצברים במאגר הסקירות Zentrallblat Math כ-85000 מאמרים חדשים מדי שנה (ויש כתבי עת נוספים, שהמערכת החליטה מסיבות שונות שלא לכלול במאגר). עוזי ו. - שיחה 13:43, 8 בספטמבר 2011 (IDT)

שאלה לגבי סכום של טור אינסופי

שלום. בחדו"א מגדירים סכום של טור אינסופי כגבול של הסכום עד N כלשהו כאשר מספר האיברים הנסכמים שואף לאינסוף - וזו הגדרה קבילה ומובנת לחלוטין: הסכום מוגדר כמספר שאליו סדרת הסכומים מתקרבת כרצוננו. השאלה שלי איך מכך נובעים שיוויונות כמו 0.999...=1, או כל שיוויון של טור אינסופי? הרי הגדרת הגבול אומרת רק שהסכומים החלקיים מתקרבים לגבול כרצוננו, אבל בכל זאת הם אינם מגיעים אף פעם לגבול עצמו (לפני "אינסוף איברים", אם יש לזה בכלל מובן). תודה, 94.159.207.239

לא הבנתי את השאלה. אתה אומר בעצמך שסכום טור מוגדר כגבול של סדרת הסכומים החלקיים. אמנם הסכומים החלקיים לרוב אינם שווים אף פעם לגבול, אבל הם מתכנסים לגבול ולכן לפי ההגדרה שאתה הבאת בעצמך (והסכמת שהיא קבילה) סכום האינסופי כולו שווה לגבול. דניאל • תרמו ערך 12:28, 8 בספטמבר 2011 (IDT)

אני אנסה להסביר: שאלתי את השאלה בעקבות הערך הפרדוקסים של זנון. לפי ההסבר המוצג שם, כיוון שהגבול של סדרת הזמנים שיקח לאכילס לעבור מתכנסת למספר קבוע, הזמן שיקח לאכילס לעבור את הצב הוא המספר הקבוע הזה. אני לא מבין את משמעות האמירה הזו, בהתחשב בעובדה שמעצם ההגדרה של הגבול של הטור האינסופי שמייצג את הזמנים נובע שלא משנה כמה איברים נסכום - מעולם לא נגיע לגבול. 94.159.207.239

מההגדרה נובע שכל סכום סופי של איברים לא יגיע לגבול (רק ייתקרב כרצוננו), אבל כל הרעיון של ההגדרה הוא שסכום אינסופי דווקא כן שווה לגבול בדיוק. דניאל • תרמו ערך 12:42, 8 בספטמבר 2011 (IDT)

איך זה נובע מההגדרה? הרי בשימוש באפסילון ודלתא בכלל לא משתמשים במילה "אינסוף" וב"סכום אינסופי". לפי מה שאני הבנתי, כל החשיבות של הגדרת אפסילון-דלתא היא שהיא מתרגמת את ה"שאיפה לאינסוף", שהיא דבר לא מובן, ל"גדול כרצוננו". 94.159.207.239

אז אתה מתבלבל בין המטרה לאמצעי. מדבריך משתמע שאנו רוצים להתחמק מההתעסקות עם סכומים אינסופיים. זה ממש לא כך, מטרתנו היא להגדיר סכום אינסופי, ולשם כך אנו משתמשים באמצעים סופיים. יש לך טור אינסופי ואתה רוצה לייחס לו מספר מדויק שייקרא הסכום שלו. בשביל לעשות את זה אתה מסתכל על סכומים עם יותר ויותר איברים ורואה לאיזה מספר הם הולכים ומתקרבים. ברור שהמספר המדויק הזה הוא המספר שאנחנו מחפשים ושלו נקרא הסכום של הטור האינסופי. "הגדול כרצוננו" היה שימושי רק כדי למצוא את המספר, מהרגע שמצאנו אותו אנחנו עושים צעד קדימה ומוחקים אותו מהלקסיקון. דניאל • תרמו ערך 12:59, 8 בספטמבר 2011 (IDT)

אז נכון לומר שהמובן של "סכום" של טור אינסופי אינו זהה למובן של סכום של מספר סופי של איברים? 94.159.207.239

למה אתה מתכוון ב"אינו זהה"? מה זה "זהה" בההקשר הזה? אם תקח טור סופי, תשלים אותו עם אפסים לטור אינסופי ותחשב את סכומו בעזרת הגדרת הסכום האינסופי תקבל את הסכום שהיית מקבל מהחישוב של הטור הסופי. דניאל • תרמו ערך 13:30, 8 בספטמבר 2011 (IDT)

במובן זה שסכום של מספר איברים אינסופי הוא מספר שסדרות סופיות מתקרבות אליו עד בלי די, בעוד שסכום של מספר איברים סופי זהה לחלוטין לתוצאה של פעולת החיבור של האיברים. 94.159.207.239

נכון שיש הבדל מהותי בין השניים. סכום סופי מוגדר, כמספר, באינדוקציה, ולמשל הסכום הסופי של מספרים רציונליים הוא תמיד רציונלי. כדי להגדיר סכום אינסופי צריך לבחור במערכת מספרים מתאימה (מסיבות שונות בוחרים את הממשיים, שהם שדה סדור שלם, אבל אפשר להעלות על הדעת אפשרויות אחרות). ההגדרה באפסילון-ודלתא מכלילה את הסכומים הסופיים (כפי שדניאל כתב, אם מתייחסים לסכום של טור המתאפס ממקום מסויים ואילך), אבל יש בה מרכיב אנליטי שיוצר תאוריה מסוג אחר. עוזי ו. - שיחה 14:03, 8 בספטמבר 2011 (IDT)

תודה לשניכם, 94.159.207.239

גל עומד- איך לזהות?

שאלה פשוטה- איך מזהים לפי המשוואה אם הגל מתקדם או עומד?

הבנתי שכל גל הנתון בצורה של $y(t,x)=cos(ax)sin(bt)$ הוא עומד (a,b קבועים). מדוע? 109.67.217.107 19:02, 8 בספטמבר 2011 (IDT)

הכי קל לראות את זה בעזרת הנקודות בהן הגל מתאפס. עבור הגל הזה הנקודות הן קבועות. כש

$x=(n+{\frac {1}{2}}){\frac {\pi }{a}}$ לא משנה מתי (כשמדי פעם כל הגל מתאפס).

לעומת זאת בגל רגיל $y(t,x)=cos(ax-bt)\$ הנקודות בהן הגל מתאפס זזות כל הזמן. במהירות $v={\frac {b}{a}}$. eman • שיחה • ♥ 19:25, 8 בספטמבר 2011 (IDT)

שאלה בנוגע לחינמון

האם בשבע, החינמון הפונה לקהילה הדתית, הרואה אור מאז יולי 2002 הוא החינמון הראשון בישראל? הכוונה לחינמון בתפוצה ארצית הרוצה להנחיל את האידיאולוגיה שלו לכל עם ישראל. שכן, מזה שנים רבות יש שלל מקומונים המחולקים חינם, אבל הם לא בתפוצה ארצית. מה דעתכם? 82.81.95.19 22:23, 8 בספטמבר 2011 (IDT)

ההפך משוביניזם?

מהו? תודה.

םזיניבוש. קיפודנחש - שיחה 03:00, 9 בספטמבר 2011 (IDT)

אני לא מבין, למה אתה עונה תגובות מליצה לשאלות שנשאלות ברצינות?. תודה. 109.65.4.205 03:55, 9 בספטמבר 2011 (IDT)

בדרך כלל אומרים פמיניזם כשמתכוונים לההפך משובניזם. אם זה לא מתאים, אז התשובה היא "לא שובניזם" או "אנטי שובניזם" או משהו כזה. --אלעזר - שיחה 04:22, 9 בספטמבר 2011 (IDT)

שוביניזם זה בעיקרון; "זלזול בנשים", אני שואל מהו "זלזול בגברים" ?. מה המילה הלועזית לכך, תודה.

מיזאנדריה? --אלעזר - שיחה 06:11, 9 בספטמבר 2011 (IDT)

בניגוד לדעה הרווחת, שוביניזם אינו "זלזול בנשים". המונח מתאר כל העדפה אתנית / מגדרית / לאומית, שיש בה זלזול כלפי עמים ומגדרים אחרים. מקור הביטוי בצרפתי בשם שובין בתקופת נפוליאון שהיה ידוע בלאומנותו הקיצונית, ובזלזול שהביע כלפי מי שאינו צרפתי. הביטוי המדוייק הנוגע לשוביניזם ביחס לנשים הוא "שוביניזם גברי" זאת אומרת העדפה של הגברים וזלזול בנשים. יש גם שוביניזם לאומי, שוביניזם אתני, וכיוצא בזה. נראה שמה שאתה מחפש הוא "שוביניזם נשי" - העדפת נשים על ידי נשים וזלזול בגברים.

אם מישהו מחפש ביטוי המבטא את ההיפך מ"שוביניזם" בהקשרים של יחסי גברים ונשים, ביטוי המבטא יחס שווה והוגן לגברים ולנשים, אז לדעתי זה לא יהיה מדוייק לומר ש"פמיניזם" הוא ההיפך מ"שוביניזם" כי הפמיניזם הוא אידיאולוגיה רחבה עם זרמים רבים, וכן אדם יכול לנקוט בדעות שאינן פמיניסטיות, אך לא להגיע לכלל שוביניזם. כך, למשל, אדם המתנגד לעמדה הפמיניסטית הקלאסית בעניין העדפה מתקנת לנשים, אינו בהכרח שוביניסט. מקווה שעזרתי. פומפריפוזה - שיחה 06:58, 9 בספטמבר 2011 (IDT)

אני אישית מאוד לא אוהב כשמגדירים פמיניזם כהפיך לשוביניזם, או אפילו לשוביניזם גברי. קודם כל- פמיניזם כמו ששמו מרמז זו תנועה שכביכול נועדה לעזור לנשים ולא לקדם את השוויון. ואחת מהטעיות ( או הטעיות?) שלהם זה הסימן "=" בין המונחים "קידום השוויון בין המינים" לבין "קידום מעמד האישה". תנועות פמיניסטיות הן סוג של שוביניזם נשי שנועד להלחם בשוביניזם גברי. אני לא אקנס אם זה "מלחמת צדק" או לא. אבל בכל אופן, להגיד שההפיך מגזענות היא שנאת הלבנים זו טעות. שנית, פמיניסטיות רדיקליות רבות חוטאות בשוביניזם קיצוני בעצמן. ראה רובין מורגן (חפש את ציטוטיה. דוגמה "White males (yes, yes, even with their pasty fingers back in black and brown pies again)" או אולי "I feel that "man-hating" is an honorable and viable political act, that the oppressed have a right to class-hatred against the class that is oppressing them."). ככה שלקרוא להם ההפך משוביניסטים זה קצת שקר גס. 79.182.215.10 11:00, 9 בספטמבר 2011 (IDT)

הסבר לתשובתי מלמעלה: אין דבר כזה "ההפך משוביניזם" כמו שאין דבר כזה "ההפך מאווירון". שוביניזם בוודאי ובוודאי אינו "בעיקרון זלזול בנשים". למעשה אין שום קשר, ספציפית, בין שוביניזם ויחסי גברים-נשים. לו שוביניזם היה אכן "זלזול בנשים", אולי אפשר היה לומר שההפך ממנו הוא "אבירות" (בלעז - גאלאנטיות, כך שאפשר אולי לומר שהכמעט-רמטכ"ל האחרון הוא הדוגמה לכך). שוביניזם, כמו שציין פומפוריפוזה, היא מילה המציינת תחושה והתנהגות של המחזיק בה כאילו הוא (או היא), בעצם היותם חברי קבוצה מסוימת, טוב יותר מאחרים שאינם חברים באותה קבוצה. ה"קבוצה" יכולה להיות קבוצת הצרפתים, הגברים, הנשים, תושבי עיר או כפר מסוים, טייסים, אנשים שבחשבון הבנק שלהם מיליארד דולר וכן הלאה. ההפך מתחושה שאתה טוב יותר מאחרים בזכות השתייכותך לקבוצה מסוימת יכולה אולי להיחשב התחושה שאתה דווקא פחות טוב מאחרים - בעברית נקראת תחושה כזו "נמיכות" או "התבטלות". מכל התשובות שניתנו עד כה, עדיין הטובה ביותר ל"ההפך משוביניזם" זה "םזיניבוש". קיפודנחש - שיחה 16:46, 9 בספטמבר 2011 (IDT)

היפראקטיבי שרוצה לעשות מדיטציה

― הועבר לדף ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון פסיכולוגיה/4

רעש דלתות בסדרות טלוויזיה

שלום. כשאני רואה סדרות טלוויזיה אז כל פעם שדלת נפתחת או נסגרת יש את אותו רעש. זה כאילו הסדרה היא מצולמת והסאונד שלה הוא דיבוב. לא מדובר בסדרות מצוירות, זה קרה במספר סדרות (כמו טלנבלות) ואין לי מושג למה; למה הסאונד של הדלתות מושתק ומוחלף בסאונד חיצוני שתופס את מקומו של הסאונד המופק פיזית בעת הצילום.

אולי זה יענה: en:Stock sound effect. ולקינוח: [2].--גמדקנאי - שיחה 06:59, 9 בספטמבר 2011 (IDT)

זה עדיין לא ענה לי על השאלה - זה הופיע בסדרות שיוצרו גם בשנות ה-2000. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

בוודאי, זה לא משהו שהפסיקו לעשות. לגבי תשובה לשאלתך, אינני מומחה, אבל אני משער שהקלטת צליל הדלת תוך כדי צילום הסצנה, לשביעות רצונם של אנשי הסאונד, אינה דבר כה טריוויאלי כפי שאפשר לחשוב. צריך להקדיש לכך מחשבה במיקום המיקרופונים בסט, השחקן צריך להקפיד לטרוק את הדלת בצורה המתאימה, וצריך שהדלת תתן את הצליל המתאים. הרבה יותר פשוט לשכוח מכל זה (כדי להתרכז בדברים החשובים באמת) ולהשתמש בצליל מוכן מראש, במיוחד אם מדובר בצליל שכיח כטריקת דלת. רוב מוחלט של הצופים לא ישימו לב לכך כמוך.--גמדקנאי - שיחה 10:25, 9 בספטמבר 2011 (IDT)

סכנות בשאיפת מולקולות בנזין וסולר?

אני עובד הרבה עם דלקים. אין לי רגישות למולקולות האלה ולריח הזה כלל וכלל. לי זה לא גורם לבחילה או סחרחורת כלל. אני אחת ליומיים לפחות מריח דלק ויושב בתוך רכב שיש בו קצת ריח של דלק.

השאלה, האם לדעת המומחים יש אינדיקציה לטעון שזה מסוכן לבריאות באופן כזה או אחר?. אני כבר שנתיים בעבודה זו. תודה רבה.

ראה בנזין#סכנות. 94.159.207.239

כן.אם אתה מתדלק בתחנה אתה באופן כללי חשוף יותר לאנמיה אפלסטית, בנוסף לסכנות נשימתיות. אמרו "לא" לסירוס ויקיפדיה! רנן • שיחה • י' באלול ה'תשע"א • 15:18, 9 בספטמבר 2011 (IDT)

צילום טלביזיה

שלום. פעם, לפני 10 שנים בערך, כשהייתי מצלם את הטלביזיה (מהגדולות והעבות האלה) דרך המצלמת וידאו היתי רואה מן פס כזה שזז כל הזמן. היום, שאני מצלם את הטלביזיה (מהממש דקות) אני רואה די חלק. ממה נובע ההבדל הזה? תודה. 79.181.200.12 12:36, 9 בספטמבר 2011 (IDT)

קצב רענון מסך ושיטות שונות לתצוגה.בגלל שיטת הרענון השונה, המצלמה וגם העין האנושית לא מבחינים בהבדל ברענון.רונאלדיניו המלך - שיחה 15:45, 9 בספטמבר 2011 (IDT)

לא בדיוק. הפס הזז נובע מהבדל קטן בין תדר המצלמה לתדר הסריקה של הצג. בצג שטוח פשוט אין קרן אלקטרונים שסורקת את המסך. כל פיקסל נדלק וכבה בעצמו. 109.67.199.73 15:50, 9 בספטמבר 2011 (IDT)

ראה אשליית גלגל הכרכרה - התופעה שאתה מתאר היא בדיוק התופעה המתוארת שם. ההבדל בין שיטת הסריקה של שפופרת קרן קתודית (נקראת לפעמים "שק"ק") ובין אופן פעולתם של מסכים מודרניים בהם הפיקסלים עצמם הם אלמנטים אקטיביים הוא הסיבה שבטלוויזיות (ומסכי מחשב) מודרניות יותר התופעה לא קיימת. קיפודנחש - שיחה 16:54, 9 בספטמבר 2011 (IDT)

ביקור במגדל שלום אביב

באחד המגדלים של שיקאגו, ניתן להגיע לביקור ולקבל סיור בקומות העליונות. האם יש דבר כזה בבניין הגבוה ביותר הארץ - מגדל משה אביב. האם אני יכול להגיע עם המשפחה ולעלות לקומות העליונות? תודה רבה. 93.173.11.92 12:43, 9 בספטמבר 2011 (IDT)

Despite its central location and remarkable height, the top floors are not accessible to the public and do not include an observation floor or a restaurant. הגוגל נותן אתר שאומר שאין אפשרות לביקור בקומות הגבוהות. Nachum - שיחה 16:01, 9 בספטמבר 2011 (IDT)

חבל. אתם יודעים מה מספר הקומה המקסימלית שאני אוכל להגיע אליה? והאם יש שם מסעדות? תודה84.108.38.242 22:19, 9 בספטמבר 2011 (IDT)

סע לעזריאלי. יש שם מסעדה (כשרה) בקומה העליונה של המגדל העגול. Shannen - שיחה 07:48, 11 בספטמבר 2011 (IDT)

השראות של מבודד

ניקח מערכת פשוטה- תיל ארוך נושא זרם המשתנה בזמן ולידו שתי לולאות- אחת מוליכה ואחת מבודדת. בתחילת הניסוי שתיהם באותו מרחק מהתיל ובעלות אותו שטח. במהלך הניסוי הלולאה המוליכה מתרחקת מהתיל והמבודדת נשארת קבועה. איך מסבירים זאת בעזרת הנוסחאות של ההשראות?

אני מבין שבמבודד המטענים לא נעים, אבל אני לא רואה זאת בשום נוסחה. עדיין השטף ישתנה בזמן ולכן יגרום לכא"ם( זה כבר בעייתי) ולכן לפי לנץ לשינוי במיקום הלולאה. לפי איזו נוסחה אני אמור לראות שהכוח שיפעל על הלולאה המבודדת יהיה אפס? כל מה שאני יודע אליה שהתנגדותה אינסוף, נכון? 79.176.199.241 13:52, 9 בספטמבר 2011 (IDT)

איזה מין נוסחה אתה רוצה? במבודד (אידיאלי) לא זורם זרם אפילו אם יש כא"מ, למה זה נראה לך בעיתי? שדה מגנטי מפעיל כוח רק על מטענים נעים ואם אין זרם אז אין תנועה של מטענים ולכן לא יפעל כוח. ירון ק. - שיחה 09:13, 10 בספטמבר 2011 (IDT)

הבעיה שלי שבחלק של הניסוי בו הלולאה המוליכה נעה לא השתמשתי בשום נתון לגבי המוליכות שלה- פשוט מחשבים את השטף כפונקציה של זמן, ואז גוזרים ומקבלים כא"מ. כא"ם גורם לזרם, וזרם לכוח לורץ. באיזה שלב נכנס לי ההבדל בין מוליך למבודד? בשביל להבהיר נעשה ניסוי מחשבתי אחר: שמים לולאה אשלישית שבה מעלים לעט-לעט את ההתנגדות, עד שמגיעים למצב שבו אין זרם וכל פעם מודדים את הכוח שפועל על הלולאה. האם תהיה קפיצה פתאומית בכוח (ירידה לאפס) ברגע שהמוליכות מתאפסת?

האם מדבריך, אפשר להבין שגם במבודד יהיה כא"ם? 109.66.214.166 12:47, 10 בספטמבר 2011 (IDT)

כן! גם במבודד יש כא"מ. גם אם תחשוב לע הלולאה כלולאה דמיונית יש כא"מ. אבל הקשר בין הכא"מ לזרם כבר תלוי בחוק אוהם: $I={\frac {V}{R}}$. במבודד R שואף לאינסוף ולכן אין זרם. במוליך יש זרם, ואז יש כוח מגנטי בגלל הזרם. eman • שיחה • ♥ 16:13, 10 בספטמבר 2011 (IDT)

תגבות גופניות

1)למה כשאדם מופתה האישונים מתרחבים ונפתח הפה?

2) למה כשאדם מצפה למשהו הוא עוצר את הנשימה?

3) למה כשאדם מתבייש במשהו פנוי מאדימים?

4) למה כשאדם נבהל הוא נהיה חיוור?

נסה למצוא תשובות בערכים מערכת העצבים הסימפתטית ומערכת העצבים הפאראסימפתטית. גילגמש • שיחה 19:04, 9 בספטמבר 2011 (IDT)

ולמה מערכת העצבים הסימפתטית ומערכת העצבים הפאראסימפתטית גורמות לתגובות כאלה ולא אחרות?

נסה למצוא תשובה מתאימה בערכים מערכת העצבים ומערכת העצבים האוטונומית. גילגמש • שיחה 08:44, 10 בספטמבר 2011 (IDT)

התפיסה המרחבית של המח

האם התפיסה המרחבית של המח היא מולדת או נרכשת? האם בהינתן גירויים מסוימים ניתן ללמד את המוח להרגיש ולהבדיל צבעים שמעבר לספקטרום הנראה, ולראות צורות הבנויות לדוגמה מ-4 מימדים? Exx8 - שיחה

לא ניתן לחוש צבעים מחוץ לספקטרום אך כן ניתן להגדיל את שדה הראיה. גילגמש • שיחה 21:38, 9 בספטמבר 2011 (IDT)

אני מדבר מבחינת המח, נגיד ואני אצליח לשדר ישירות למח איזשהו אות שלדוגמה נחשים מפרשים כתת-אדום, האם המח יוכל להסתגל ולהבחין בצבע זה?Exx8 - שיחה

לא. אין חישנים בגוף האדם המסוגלים לקלוט מידע זה. זה כמו שתנסה להקרין גלי רדיו על עץ ולקוות לקלוט דרך זה שידורים של התחנה החביבה עליך. גילגמש • שיחה 22:05, 9 בספטמבר 2011 (IDT)

אני לא מדבר בהכרח שזה יעבור דרך העיניים. אם אני אצליח לשדר ישירות לעצבים שלי, אז אוכל להיחשף למימד רביעי תפיסתי?Exx8 - שיחה

על איזה "מימד רביעי" אתה מדבר? כעקרון, אין אפשרות לחבר למח אמצעי שבעזרתו יצליח לקלוט גלי רדיו לדוגמה או קרינה אחרת שהיא מחוץ לספקטרום. גילגמש • שיחה 08:46, 10 בספטמבר 2011 (IDT)

תאי המוח מסוגלים לקלוט גירויים שונים ובעקבות זאת לאחסן או להעביר מידע אך ורק בתחומים יחודיים וקבועים של הספקטרום (לא רק בראיה אלא גם בחושים אחרים כגון ריח, שמיעה, עוצמת מגע, תנודה וכו'). תחומים קבועים ולא משתנים אלו נקבעו בצורה אבולוציונית והם מקובעים בגנום שלנו. על כן לא ניתן לגרום למוח האנושי לחוש, בשום טכניקה, דבר שמחוץ לספקטרה (ספקטרום ברבים) האלו. אנשים הטוענים שיש להם אפשרות לחוש "אנרגיות" או גלים מגנטיים וכו' הם בסך הכל שרלטנים. ד"ר --וידנפלד - שיחה 13:28, 10 בספטמבר 2011 (IDT)

שואל אחר: ומה לגבי שימוש באמצעים טכנולוגיים? האם יהיה ניתן, תיאורטית, לחבר בעתיד מחשב עם מצלמה למוח (באופן דומה למה שנעשה עם קסדת האלוהים (ראו God Helmet), אך מורכב בהרבה), וכך לאפשר למוח "לקלוט" קרינה מחוץ לספקטרום הראייה והטלות דו-מימדיות של מרחבים n-מימדיים (למשל, כך שאדם יוכל לדעת, כאילו מאינטוציה, איך יראה טסרקט מסתובב). תודה, נו, טוב - שיחה 22:12, 10 בספטמבר 2011 (IDT)

בעצם קסדת האלוהים אינה דוגמה טובה. אני מדבר על החדרה של אלקטרודות למוח, באופן כזה שיפעלו כמו נוירונים. נו, טוב - שיחה 22:16, 10 בספטמבר 2011 (IDT)

קשה לדעת מה יקרה עם שימוש עתידי. הרי קודם ננסה ונדע. מה שכן, אני בספק. הרי האות החשמלי מגיע לאזור מוגדר במוח שיודע לעשות פונקציה מוגדרת. לא נראה לי שאפשר סתם ככה לתקוע אלקטרודה במקום רנדומלי במח כדי שזה יקלוט משהו. גילגמש • שיחה 22:18, 10 בספטמבר 2011 (IDT)

מן הסתם תאורטית אפשר לעשות דבר כזה (אם כי לא רנדומלית ולא סתם לתקוע אלקטרודה). השאלה כמה זה קשה טכנית זאת שאלה שאולי נקבל עליה תשובה בעתיד אני מניח. --אלעזר - שיחה 22:23, 10 בספטמבר 2011 (IDT)

לעומתך, אני קטן אמונה. אני לא חושב שניתן לתקוע אנטנה במח כדי לקלוט בעזרתה אינפרה אדום או גלי רדיו, למרות שהרעיון נחמד :) גילגמש • שיחה 22:25, 10 בספטמבר 2011 (IDT)

אנטנה + מקלט + ממיר + מחברים מתאימים והמון ידע טכני רפואי שעוד אין יאפשרו דבר כזה. זה לא מה שאמרת בעצמך למעלה? --אלעזר - שיחה 22:30, 10 בספטמבר 2011 (IDT)

אם משתמשים בממיר, אז כן, זה אפשרי. אבל בשביל מה כל הפרוצדורה המסובכת הזאת? לא יותר קל לקחת מכשיר קטן שמאפשר לקלוט גלים בספקטרום הלא נראה וזהו זה? גילגמש • שיחה 22:32, 10 בספטמבר 2011 (IDT)

די עם החוסר מעוף הזה. אני רוצה לראות מה הצבע של אינפרה אדום! --אלעזר - שיחה 22:34, 10 בספטמבר 2011 (IDT)

זיווג

לא הבנתי משהו, הזדווגות זה אצל כל הבע"ח ויחסי מין זה רק אצל בני אדם?(השאלה נשאלת בעקבות מה שכתוב בערכים)--Haya831 - שיחה 00:00, 10 בספטמבר 2011 (IDT)

ברמת הדיבור כן. כמובן שיחסי מין הם מקרה פרטי של הזדווגות. דניאל • תרמו ערך 00:28, 10 בספטמבר 2011 (IDT)

ישנם כאלו הסבורים ש"מותר האדם מהבהמה". עבור אנשים אלו לחיות יש "יצרים חייתיים" ועל כן הן מזדווגות ואילו האדם הוא "יצור מוסרי" ועל כן הוא מקיים "יחסי מין" לא מתוך יצרים שפלים וחייתיים אלא מתוך אהבה ודאגה לעתיד הדמוגרפי של עמו. לאלו המאמינים ש"מותר האדם מהבהמה אין" אזי כולם מזדווגים ו"יחסי מין" אינם אלא מכבסת מילים. --וידנפלד - שיחה 14:13, 10 בספטמבר 2011 (IDT)

או בלי קשר, פשוט מונח ספציפי למקרה שמעניין אותנו יותר. למה להפוך כל דבר לדיון מוסרי? הזדווגות מזכיר בעלי חיים. אנשים לא אוהבים לחשוב על בעלי חיים כשמדברים על יחסי המין שהם מקיימים פשוט כי זה לא בדיוק מושך אותם, בלשון המעטה. --אלעזר - שיחה 23:25, 10 בספטמבר 2011 (IDT)

הכל עניין של טרמינולוגיה. בדברי חז"ל זיווג הוא עבור בני אדם. היום השתרש בעיקר לבע"ח. אבל זה לא משהו מובנה בשפה. 95.86.95.254

לזה התכוונתי כאשר אמרתי "מכבסת מילים". --וידנפלד - שיחה 21:02, 12 בספטמבר 2011 (IDT)

להטביע חותם או לתבוע חותם?

מה ההבדל בין לתבוע ללהטביע?. או בין "טביעה" לבין "תביעה"?. כל פעם אנשים מתבטאים אחרת בהקשר הזה. מי בכלל צודק?. תמיד היתה לי הרגשה שיש כאן טעות עממית כלשהיא.

ראה באתר השפה העברית. Shannen - שיחה 07:40, 10 בספטמבר 2011 (IDT)

שלום. לא מצאתי שם תשובה לשאלתי האם יש הבדל בין תביעה לטביעה?. תודה.

הטביע חותם - אדם שמשפיע על אחרים בדרכיו ובמעשיו.

www.makor-c.org/Data/UploadedFiles/SitePages/911-sFileRedir.doc

העליה ההמונית תבעה חותם בל ימחק על השסע העדתי ועל השסע המעמדי, והשפיעה על יצירת המתאם בין השניים. אחד המיפנים החשובים התרחש בשנת---- דוגמה לטעות שהגוגל מצא. Nachum - שיחה 15:55, 10 בספטמבר 2011 (IDT)

הטביע חותם, מלשון הטבעה, ראה מטבע. "תביעה" זו דרישה ("אני תובע ממך נאמנות"), שנפוצה בעיקר בהקשר המשפטי: "אני מגיש נגדך תביעת נזיקין" או סתם "אני אתבע אותך לדין". בברכה, MathKnight הגותי (שיחה) 15:57, 10 בספטמבר 2011 (IDT)

איך הדרווישים לא מקבלים סחרחורת?

הדרווישים הסופיים של איסטנבול. הם מסתובבים במקום במשך חצי שעה לפחות. אני מסתובב במקום ומקבל סחרחורת אחרי 3 סיבובים. הוא עושים מאות לעתים, ולא מסתחררים כלל, מה קורה כאן?. אפשר בבקשה הפנייה לחומר מדעי בנושא?. חיפוש גוגל עד כה לא העלה לי תוצאות.

הסחרחורת שאתה חש בזמן סיבובים ברציפות נגרמת על ידי גירוי זיפים הנמצאים באוזן הפנימית על ידי נוזל המצוי בתוך תעלות שונות ובעלות כוונים שונים בהן זיפים אלו. בזמן סיבוב קבוע של הגוף לכוון מסויים נוזל זה מקבל תאוצה לכוון השני ותנועת הנוזל מגרה את הזיפים גירוי יתר. זיפים אלו מחוברים על ידי עצבים לאזורים מסויימים של גזע המוח, גירוי היתר הנגרם לאיזורים אלו נותן תחושה של סחרחורת ולעתים בחילה ואי שווי משקל (מוכר המשחק של ילדים קטנים המסתובבים עד שנופלים ארצה). גירוי יתר כרוני (כלומר, ממושך ולעתים קרובות) גורם להקטנה, בהדרגה, של רגישות מערכת העצבים לאותו גירוי, לפעמים עד כדי אדישות המערכת לאותו גירוי. מכאן שאימון רב, כפי שעברו אותם דרווישים עד שהצליחו להגיע לביצועים שלהם, גורם להם שהאוזן הפנימית שלהם מפסיקה להגיב לגירוי ועל כן הם יכולים להסתובב זמן רב מאוד ללא שום סחרחורת. מאותה סיבה גם למלחים ותיקים באוניות אין מחלת ים שגם היא נגרמת מגירוי אוזן פנימית. ד"ר --וידנפלד - שיחה 13:14, 10 בספטמבר 2011 (IDT)

גם ייתכן שהם משתמשים בטריק של רקדניות הבלט: שמירה על כיוון קבוע של הראש עד כמה שאפשר, וסיבובו בבת אחת. לא ראיתי הופעה כזו, ולכן אינני יודע אם הדבר אפשרי שם.--גמדקנאי - שיחה 15:22, 10 בספטמבר 2011 (IDT)

למיטב זכרוני הם לא (עושים את הטריק של רקדנים\להטוטנים). במחשב פה חוסם גישה ליוטיוב, אבל לא קשה למצוא סרטונים בגוגל ולוודא. יוסי מחשבון אחר - שיחה 09:58, 11 בספטמבר 2011 (IDT)

http://www.youtube.com/watch?v=L_Cf-ZxDfZA&feature=related ולשם השוואה http://www.youtube.com/watch?v=pHzXVbxkT78 שם הוא עושה עוד כמה דברים, אבל בסחרורים המבט שלו מופנה כל הזמן ליציע הקהל. יוסי • שיחה 14:09, 11 בספטמבר 2011 (IDT)

מתיקות-מהי?

ידוע לי שהגרמנים נוהגים להוסיף קורט מזערי של מלח לקפה שלהם, שכן הוא שובר את מתיקות המים. כולנו יודעים שטעם מי הברז משתנה בגלל ריכוזי מלחים שונים במים. ובכן, מהי אם כך מתיקות?. האם מתיקות היא העדר מליחות?. האם לכל המאכלים והמים בעולם יש איזושהיא מתיקות טבעית ומוחלטת שלא שונה אצל אף אחד מהם?... אני חייב להודות שכשאני שותה מי גשם או מי אוסמוזה הפוכה, הם אכן כאילו מתוקים יותר ממים אחרים, שאינם עד כדי כך טהורים. 79.182.15.64 05:44, 10 בספטמבר 2011 (IDT)

מתיקות איננה "היעדר מליחות". כעיקרון, מאכלים מתוקים הם מאכלים המגרים בלוטות מסוימות, אפילו עם מדובר בכימיקלים כמו שיש בממתיקים מלאכותיים. אתה יכול לראות פירוט על טעמים בערך טעם, בפרט תחת פסקת חמשת הטעמים. בלנק - שיחה 21:01, 16 בספטמבר 2011 (IDT)

חזיר הבית מול חזיר הבר

למה חזיר הבית כולו וורוד וחמוד וכמטע נטול שער והאב הקדמון שלו שעיר ומאיים? לחזיר בר יש לא רק יותר מסת שריר מול מסת שומן, אלא מבנה גופני יותר לוחם, כולל ניבים באורך של עד 30 ס"מ. לא הייתי רוצה לפגוש בטעות חזיר בר ביער. אם חזיר בית יגיע לעדר של חזירי בר הוא יראה כמו צעצוע.

איך התפתח כזה הבדל משמעותי? ואגב, האם חזירי הבר צדים חיות אחרות? כתוב שהם אוכלים נבלות- אבל האם יכולים לצוד? 109.65.210.10 08:43, 10 בספטמבר 2011 (IDT)

ראה ביות להבנת התהליך שבו חיית-פרא מקבלת את התכונות הרצויות למבייתים. למידע ספציפי על כל מין ראה חזיר הבית וחזיר בר. איש השלג - שיחה 19:26, 10 בספטמבר 2011 (IDT)

בנוסף לתשובה למעלה, ההסבר הפשוט הוא שמגדלי חזירים לאורך עשרות דורות העדיפו להרבות רק את החזירים הכנועים, הלא-תוקפניים וה"חמודים" בכל דור, ולא את אלה שעשו להם צרות. ראה גם את הערך בוויקיפדיה האנגלית על w:Dmitry Konstantinovich Belyaev, חוקר רוסי שמתוך קבוצה של שועלי בר, הרבה באופן סלקטיבי את אלה שלא פחדו מבני אדם - ולאחר מספר שנים נראו באוכלוסיית השועלים שלו גם שינויים חיצוניים בדמות אוזניים שמוטות, פנים "חמודות", ואפילו השמעת קולות דמויי-נביחה. 94.159.207.239

באג במערכת הרבייה?

חשבתי שכל גבר פורה ובריא וכל אישה פוריה ובריאה מסוגלים להביא צאצא פורה ובריא לעולם. אבל אז גיליתי שיש באג חמור בודל הזה, בשם "Rhesus incompatibility". כלומר קיימים שילובים שלא יכולים להביא צאצאים בריאים. אז השאלה היא איך זה שקרא באג חמור כזה שלא נכחד אם השנים? סוג דם זה לא איזו המצאה מודרנית- הרי עשרות אלפי שנים אנשים מתרבים בדרכים טבעיות מבלי לעשות בדיקות מקיפות לפני זה. איך זה שאין תרופה טבעית לבעיה? 109.66.214.166 11:03, 10 בספטמבר 2011 (IDT)

ועשרות אלפי שנים נולדים לא מעט צאצאים פגועים... 109.67.199.73 16:49, 10 בספטמבר 2011 (IDT)

אי התאמה אימונולוגית בין האם לולד באה לידי ביטוי רק החל מהלידה השניה. בנוסף, בגלל חוקי התורשה התכונה יכולה לשרוד. בדיוק כמו מחלות גנטיות רצסיביות. אמרו "לא" לסירוס ויקיפדיה! רנן • שיחה • י"ב באלול ה'תשע"א • 22:58, 10 בספטמבר 2011 (IDT)

עד להתפתחות הרפואה המודרנית והמחקר הרפואי, הייתה תמותת תינוקות גדולה מאוד גם בארצות המערב המפותחות ובאוכלוסיות אמידות, והיו מקרים רבים של הפלות ולידות נפלים. מכאן ברור, שבעיית אי ההתאמה בין סוגי הדם הייתה קיימת מאז ומעולם, רק שפעם לא היו מודעים לה ולא הייתה דרך לטפל בה.שלומית קדם - שיחה 19:01, 11 בספטמבר 2011 (IDT)

איך אומרים תעודה באנגלית?

אני מתכוונת לתעודה שמקבלים מבית הספר בסוף כל מחצית... תודה רבה! :-) ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

נראה לי ש- certificate , או report card grades . בברכה, דני. Danny-w • שיחה 18:41, 10 בספטמבר 2011 (IDT)

Grades Sheet. תומר א. - שיחה - _{משנה ויקיפדית} 23:01, 10 בספטמבר 2011 (IDT)

בהמשך לקודמי: אכן, המונח המקובל היום בעברית הוא גליון ציונים, אם כי תעודה נותרה בשפת הדיבור (כרגיל, בעברית . . . ) . בנצי - שיחה 01:14, 15 בספטמבר 2011 (IDT)

קורס טיס ותואר?

קראתי בערך "קורס טיס" שבמשך שנה הטייסים לומדים תארים שונים לרבות מתמטיקה:

1. מה עוזר לצבא שהחייל יודע להוכיח את טענותיו של גאוס?
2. כיצד החייל יכול לסיים את מה שרעיו מסיימים ב-3 שנים בשנה אחת?
3. האם התואר זהה לתואר במסלול רגיל? Exx8 - שיחה

אני לא מכיר את זה מקרוב, אבל אכתוב מה שאני חושב:

ראשית הם לא לומדים בהכרח למתמטיקה, אלא יש להם אפשרות לבחור בין כמה תארים. בנוסף, זה לא בהכרח עוזר לצה"ל, אבל זה עוזר לטייס. מי שמתגייס ל-9 שנים, לא רוצה למצוא את עצמו בגיל 27 בלי תואר, ולכן זה מהווה גם תמריץ למתגייסים.

אני לא יודע כמה התואר נמשך, אבל לא נראה לי שזה נמשך רק שנה. קורס טיס נמשך 3 שנים. Nachy • שיחה 01:16, 11 בספטמבר 2011 (IDT)

התואר בקורס טיס נלמד במהלך השנה השנייה של הקורס (זו רוב הפעילות בקורס בשנה זו). הם מסיימים את התואר בשלושה סמסטרים דחוסים ואינטסיביים במיוחד, אבל יש להם את הפריבילגיה לעשות הרבה פחות קורסים (למעשה הם לא עושים קורסי בחירה). הרוב לומדים כלכלה או ניהול ומיעוט לומדים מקצועות אחרים. מעבר לשיקול שנחי הציג, שהוא שיקול משמעותי (ואגב, טיס משרתים 9 שנים בקבע, כלומר משתחררים בגיל 30), הצבא גם מעוניין בטייס משכיל שחווה לימודים אקדמיים, בהנחה שזה אימון מנטלי שמחדד כישורים נחוצים. גם בחבצלות למשל מחייבים את החניכים ללמוד תואר במתמטיקה, כלכלה, פילוסופיה או מדעי המחשב, בנוסף לתואר במזרחנות הנחוץ להם. זאת מתוך הנחה שהלימודים מחדדים כישורים אנליטיים. דניאל • תרמו ערך 01:35, 11 בספטמבר 2011 (IDT)

דניאל, אתה באמת סבור שטייס זקוק לכישורים אנליטיים-אקדמיים? Nachy • שיחה 01:45, 11 בספטמבר 2011 (IDT)

בוודאי. זה ישפר את יכולתו להשמיד ולהרוס. גילגמש • שיחה 06:31, 11 בספטמבר 2011 (IDT)

נחי, טייסים משתלבים בתפקידי מפתח ממגוון סוגים במהלך שירותם. הם הרבה יותר מטייסים בלבד. דניאל • תרמו ערך 10:59, 11 בספטמבר 2011 (IDT)

כמו בהרבה תפקידים אחרים בצה"ל. במודיעין, שם היכולות האנליטיות נצרכות פי כמה, לא עושים תואר גם במסלולים הנבחרים, כמו שחקים או 8200. אני מתרשם שזה רק בגלל האורך הכל-כך משמעותי של תקופת השרות שלהם. Nachy • שיחה 12:58, 11 בספטמבר 2011 (IDT)

קורס צוות אויר מכשיר את מפקדי חיל האויר. כמו שאמר בני פלד-המקצוע הוא קצין התפקיד הוא איש צוות אויר. Nachum - שיחה 12:25, 11 בספטמבר 2011 (IDT)

גם מפקד חיל האוויר לא צריך תואר. בכלל, כל שאר האלופים נשלחים ללימודים אקדמיים במהלך שירות הקבע שלהם ולא עם תחילת מסלול ההכשרה. Nachy • שיחה 12:58, 11 בספטמבר 2011 (IDT)

"גם מפקד חיל האוויר לא צריך תואר" זו כבר קביעה סובייקטיבית שלך. הצבא מעדיף מפקדים משכילים. דניאל • תרמו ערך 12:59, 11 בספטמבר 2011 (IDT)

תיקון: גם מפקד חיל האוויר לא צריך ללמוד לתואר בתחילת שירותו הסדיר, בדיוק כמו ששאר האלופים לא לומדים לתואר בתחילת שירותם הסדיר. אחוז האלופים מבין בוגרי סיירת מטכ"ל גבוה מזה שבין בוגרי קורס טיס, ובכל זאת הם מחכים עם התואר להמשך שירות הקבע שלהם. Nachy • שיחה 13:03, 11 בספטמבר 2011 (IDT)

טייס מקבל תפקידים משמעותיים בפיקוד והנהלה די מהר לאחר הקורס. דניאל • תרמו ערך 14:21, 11 בספטמבר 2011 (IDT)

לא יותר מפרמדיק שעשה קד"צ של 9 חודשים. תומר א. - שיחה - _{משנה ויקיפדית} 10:35, 14 בספטמבר 2011 (IDT)

מבקש המלצה על מילונית

אני קורא ספרים בחדר ללא מחשב ואני לא יכול כל פעם לקום למורפיקס, מבקש המלצה על מילונית, והאם ניתן לקנות מילונית טובה באופיס דיפו לניסיון המומחים?. תודה ושבוע טוב. 79.182.15.64 05:43, 11 בספטמבר 2011 (IDT)

ממליץ על סורק ידני Quicktionary (של ויזקום).--גמדקנאי - שיחה 08:12, 11 בספטמבר 2011 (IDT)

פעם היו מילוניות גדולות כאלה, בגודל של טלפון בערך, מישהו יודע אם זה עדיין קיים?.

אצל אספני עתיקות.--גמדקנאי - שיחה 17:56, 11 בספטמבר 2011 (IDT)

שאלה בסטטיסטיקה \ מדעי החברה

השאלה היא - איך יודעים מהו ה "כלל" ?.

למשל, נניח שיש לנו 2 סוגים של נשים בחברה נתונה; 49% נשים בלונדיניות, ו51% נשים ברונטיות. הבלונדיניות טוענות שהן הכלל והברונטיות גם כן.

מי הכלל?. במילים אחרות; האם יש חוקים למציאת "כלל", בעריכת סטטיסטיקה?.

ושאלה נוספת; אם הנשים מחולקות ל50\50, גם במקרה כזה מי הכלל?. תודה.

למה כוונתך במלה "כלל"? עוזי ו. - שיחה 15:22, 11 בספטמבר 2011 (IDT)

אפשר להגיד של-"נורמה". 79.182.15.64 15:27, 11 בספטמבר 2011 (IDT)

סטטיסטיקה זה ענף של המתמטיקה, וככזה קשה במסגרתו לענות על שאלות שאינן מוגדרות הייטב. אם תגדיר את המושג "כלל" בכלים מתמטיים ניתן יהיה לענות על שאלתך. אם במילה "כלל" אתה מתכוון ל"רוב", הרי שבדוגמה הראשונה הברונטיות הן הרוב ובדוגמה השנייה אין רוב (אבל אני מנחש שידעת את זה). בברכה, --איש המרק - שיחה 15:38, 11 בספטמבר 2011 (IDT)

אני לא יכול להסביר מהו "כלל" בכלים מתמטיים אלא, בכלים לינגוויסטים, ע"י הגדרה אופרציונאלית. ובכן, אני מבין שמבחינה סטטיסטית, הכלל (הנורמה), היא לא אחרת מאשר הרוב?. אם כך, במקרה של חלוקה ל-4 רבעים, יש לנו 4 "כללים" שונים?. תודה.

הרי לך כלל פשוט: ככל שהכלל פשוט יותר, הוא שגוי יותר. יש טעם לקבוע כללים רק אם מספר יוצאי הדופן אינו גדול מדי. כשיש באוכלוסיה שתי קבוצות גדולות (או ארבע), הכלל צריך להפנים את החלוקה הזו ולא להלחם בה. לדיון עם קצת יותר תוכן, ראה סטיית תקן. עוזי ו. - שיחה 18:36, 11 בספטמבר 2011 (IDT)

מי המציא את סימן ה"וי"?

יש דבר שמאוד מסקרן אותי: מה הרקע לשימוש בצורה של וי, כסימון לתשובה נכונה. ובכלל מה המקור של הסימן הזה, אודה לכל הסבר או קישור שמסביר 95.35.136.245 07:08, 11 בספטמבר 2011 (IDT)

עד כמה שאני זוכר, ויכול להיות שאני טועה, מקור הסימן בקשתים האנגלים שנהגו לסמן בהתרסה לצרפתים סימן וי במהלך מלחמת מאה השנים. העניין הוא שהצרפתים נהגו לכרות את אצבעותיהם של הקשתים האנגלים שנפלו בשבי וסימן זה היווה התרסה. משם המנהג התפשט לתחומים נוספים ולא רק כסימן לניצחון או התרסה. גילגמש • שיחה 14:10, 11 בספטמבר 2011 (IDT)

שאלה יפה ותשובה מעניינת. כדאי לכתוב את סימן V. תומר - שיחה 14:12, 11 בספטמבר 2011 (IDT)

כאמור, תשובתי מתבססת על זיכרון. יכול להיות שאני טועה. גילגמש • שיחה

התשובה של גילגמש מתייחסת לאחד השימושים של המחווה הידנית en:V sign, ואילו השואל התכוון לסימן הכתוב en:Tick (check mark).--גמדקנאי - שיחה 15:57, 11 בספטמבר 2011 (IDT)

לא מצליח להבין מהי חלימה צלולה (Lucid Dreaming)

― הועבר לדף ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון פסיכולוגיה/4

עכשיו

האם המושג "עכשיו" הוא אינווריאנטי? נגיד אותו כ"הזמן שעבר מתחילת היקום" ( או אולי יש לכם הגדרה יותר טובה?). אז האם "עכשיו" בכדור הארץ שווה לעשיו בכוכב לכת באזור ליד מרכז אנדרומדה?

האם בכלל רלוונטי להגיד "עכשיו במקום שבו אנחנו רואים את הכוכב הזה יש אולי כוכבים אחרים"? הדבר מרמז על איזה זמן אבסולוטי ( ואנו יודעים שזמן מסגול לעבור טרנספורמציות).

לפי תורת היחסות הפרטית מכיוון שאנדרומדה רחוקה מאוד ויש לה איזשהי מהירות יחסית ביחס לכדור הארץ, סביר מאוד להניח שה"עכשיו" של תושב אנדרומדה סוטה באלפי שנים מה"עכשיו" שלך (מדהים לחשוב שמספיק שתושב אנדרומדה יהפוך את כיוון ההליכה שלו והוא יעבור ממצב שה"עכשיו" שלו במקביל לאדם הקדמון למצב בו ה"עכשיו" שלו מקביל למאה ה-22). זה כמובן לא אומר שתושב אנדרומדה יכול להזהיר אותנו מפני מלחמת העולם השלישית, בגלל ההגבלה על מהירות העברת המידע שמציבה מהירות האור. ובכל זאת יש מובן לזמן אבסולוטי. זהו הזמן בנקודה ביקום שכל התנועה שלה נובעת מהתפשטות המרחב והיא אינה נעה ביחס אליו. זה מה שמאפשר לנו לדבר על גיל היקום וזה הזמן הנמדד בעזרת קרינת הרקע הקוסמית. דניאל • תרמו ערך 12:45, 11 בספטמבר 2011 (IDT)

דניאל, האם אתה יכול לפרט יותר בעניין הזמן האבסולוטי? זו הפעם ראשונה שאני שאומע על זה ואני לא מבין את הטענה. משה פרידמן - שיחה 22:17, 11 בספטמבר 2011 (IDT)

ואפשר גם "עכשיו במערכת הייחוס שלי". --אלעזר - שיחה 15:24, 11 בספטמבר 2011 (IDT)

אתם יכולים להסביר קצת יותר לגבי הזמן האבסולוטי? אני קצת מכיר את תורת היחסות (קורס מכניקה בודד), וכזכור לי מההרצאות אין אפשרות להגדיר מערכת יחוס אחת שתהיה מועדפת מאיזושהי סיבה ( להגיד שהיא מערכת "האמת"). ובשביל להגדיר זמן אבסולוטי אנו זקוקים למערכת בשם "היקום" שתהיה נייחת "באמת" וכל המערכות האחרות ינוע בה, לא?

ולא ענית לי על הקטע שמטריד אותי- האם יש משעות להגיד "עכשיו במערכת אנדרומדה ..."? שימו לב שהמערכת ההיא מתקרבת אלינו במהירות ויש מרחק בינה לבין כ"א.

ועוד קטע שמטריד אותי- כזכור לי המושג סימולטניות תלוי במערכת יחוס ואפילו יתכנו מצבים של היפוך סדר אירועים. אז האם קיים ציר זמן אבסולוטי בין תחילת היקום לבין "עכשיו"?109.67.213.6 17:04, 11 בספטמבר 2011 (IDT)

לעניות דעתי, אפילו שמערכות היחוס השונות לא יסכימו לגבי מה קורה "עכשיו", כולם יסכימו כמה זמן חלף מאז המפץ הגדול. דניאל • תרמו ערך 10:22, 12 בספטמבר 2011 (IDT)

למה? משה פרידמן - שיחה 10:26, 12 בספטמבר 2011 (IDT)

התשובה למה יכולה להיות העובדה שהמפץ הגדול הוא אירוע שמתלכד בכל המערכות. כלומר נגיד שני אנשים יוצאים מנקודה A בזמן T בכיוונים שונים הם לא יסכימו על זמנים שאחרי T אבל הם כן יסכימו אם קרה משהוא בנקודה A בזמן T. אפשר גם להגיד שכל היקום יצא מנקודה מסוימת בזמן של המפץ הגדול ולכן בכל מערכת יחוס הזמן של המפץ הגדול הוא אותו. אבל זה לא ממש נכון. ראשית, ניתן להגדיר מערכת יחוס בלי קשר לעצם מסוים ובמערכת יחוס כזו אין סיבה שאירוע המפץ הגדול יתלכד עם מערכות אחרות. שנית, כל הניתוח הזה מתבסס על יחסות פרטית ולכן כל המערכות הם אינרציאליות. במערכות מאיצות כל ההגיון הזה קורס ונדרשת קצת יחסות כללית. די לחשוב על פרדוקס התאומים כדי להבין שהם לא יסכימו כמה זמן חלף מאז המפץ הגדול. לכן כדי להגדיר זמן אבסולוטי צריך לקבוע מערכת יחוס מועדפת, המערכת שעליה דניאל דיבר, אם הבנתי נכון, היא מערכת מרכז המסה של היקום, בהנחה שהמסה של היקום היא אכן סופית. ירון ק. - שיחה 15:05, 12 בספטמבר 2011 (IDT)

ראשית, כשמדברים על גיל היקום אז צריך שתי נקודות זמן: המפץ הגדול, ועכשיו. אם אין הסכמה על שניהם אז זה לא יהיה אותו הגיל. דבר שני, היקום לא סופי, המסה שלו איננה סופית, זה לא אומר שאין לו מרכז מסה, או שיש לו. בגדול, הנחת האיזוטרופיות וההומוגניות שוללת נקודה במרחב שתהיה מרכז המסה של היקום. דניאל דיבר למעלה על נקודה במרחב שכל התנועה שלה נובעת מהתפשטות היקום והיא איננה נעה ביחס אליו. אבל לא הבנתי מה הוא אומר, או מה הקשר לקרינה הקוסמית. משה פרידמן - שיחה 16:20, 12 בספטמבר 2011 (IDT)

כמובן שמדובר על הפרש זמנים, או ליתר דיוק ההיטל של המרחק בין שני אירועים על ציר הזמן אבל חלק מערכת יחוס הוא בחירת ראשית הצירים, לכן אם נבחר את המפץ הגדול כראשית, קואורדינטת הזמן היא בדיוק היטל זה. מעניין שאתה בטוח שהיקום לא סופי, אפילו אינשטיין לא היה בטוח לגבי זה. עוד יותר מכך מפתיע שהמסה שלו אין סופית. בנוסף אם אינך יכול להגדיר מרכז מסה איך אתה יכול לדעת אם נקודה נעה ביחס איליו? ירון ק. - שיחה 17:24, 12 בספטמבר 2011 (IDT)

לא ניתן לבחור את המפץ הגדול כראשית משום שהוא לא היה בשום נקודה ספציפית במרחב. גם אם היה ניתן לעשות זאת פוטון היה מודד זמן 0 בעוד אני הייתי מודד לכל הפחות 30 שנה. לגבי סופיות היקום. זה נכון שזה לא דבר המוסכם על כל החוקרים, אבל זה כנראה נכון, וכך מלמדים באופן פשוט בקורסים לאסטרופיסיקה באוניברסיטה העברית. (גילוי נאות: זו עמדת האסטרופיסיקאים הבכירים שם). מאז איינשטיין עברו כמה ימים (לפחות במערכת היחוס שלי) והמדע התקדם. (אגב, איפה איינשטיין דן בסופיות החומר ביקום?). התצפיות היום מראות, ברמת דיוק של פחות מאחוז למיטב זכרוני, שצפיפות החומר-אנרגיה ביקום זהה לצפיפות הקריטית עבורה תורת היחסות הכללית מנבאת מרחב אוקלידי. מרחב אוקלידי חייב להיות אינסופי, אם ברצוננו לקיים את הנחת ההומוגניות והאיזוטרופיות המקובלת בקרב המדענים. אחרת זה אומר שיש נקודה במרחב בה אם תסתכל ימינה תראה יקום ואם תסתכל שמאלה תראה וואקום. משה פרידמן - שיחה 19:16, 12 בספטמבר 2011 (IDT)

עד כמה שאני מבין, ואני לא מומחה באסטרו, יהיה יותר נכון להגיד שהמפץ היה בכל נקודה במרחב. לגבי הפוטון אני ממש מבולבל הרי ידוע שלא ניתן להצמיד מערכת יחוס לפוטון. להגיד שלשאלה האם היקום אין סופי יש תשובה כמו "כן" זו היא אכן הפשטה גסה. מרחב יכול להיות סופי גם אם אין לא גבולות. וזה מה שאינשטיין אמר. ירון ק. - שיחה 20:27, 12 בספטמבר 2011 (IDT)

האמירה (הנכונה, כנראה) שהמפץ היה בכל נקודה במרחב נובעת מאותו העקרון שהיקום אינסופי. התשובה כן איננה הפשטה גסה. מרחב אוקלידי לא יכול להיות סופי אם אין לו גבולות. לגבי הפוטון. קודם כל, את אותה הטענה ניתן לומר עבור כל חלקיק מהיר, גם אם מהירותו סופית. אני לא מכיר את העקרון הקובע שלא ניתן להצמיד מערכת יחוס לפוטון, אבל היא נראית מובנת מאליה לאור מה שכתבתי למעלה. עבור פוטון ds=0. בסוף מכל הבלאגן הזה לא הבנתי מה השורה התחתונה. למה כולם יסכימו על הזמן שעבר מאז המפץ, או, מהי מערכת היחסו האובייקטיבית שניתן לקבוע? משה פרידמן - שיחה 20:39, 12 בספטמבר 2011 (IDT)

אני לא אמרתי שכולם יסכימו, נהפוך הוא, נתתי דוגמא נגדית: פרדוקס התאומים. לפי הבנתי, מהיכולת לקבוע מערכת יחוס מועדפת נובע שליקום מסה סופית (כלומר אם הוא אינסופי אי אפשר לקבוע כזאת מערכת). ירון ק. - שיחה 21:02, 12 בספטמבר 2011 (IDT)

משה, למה "מרחב אוקלידי חייב להיות אינסופי"? למה הוא לא יכול להיות טורוסיאלי? נכון שאין רמז לזה, אבל זה לא שולל את זה אלא רק אומר שהוא יהיה לפחות בגודל כזה וכזה. --אלעזר - שיחה 04:15, 13 בספטמבר 2011 (IDT)

כנראה שאתה צודק. לא חשבתי על האפשרות הזו. אני אנסה לברר את הנקודה, ואם זה באמת מטריד אותך תגיד לי ואני אעדכן. משה פרידמן - שיחה 16:13, 13 בספטמבר 2011 (IDT)

אני אשמח אם תברר. הידע שלי מתבסס על ספרות פופולרית - בספר "The Fabric of the Cosmos" ‏Brian Greene כותב שזאת אפשרות שקיימת, וכי אין ראיות התומכות בה, ולכן הגודל של היקום צריך להיות לפחות (משהו. איזשהו מספר גדול). הספר יצא בשנת 2004. --אלעזר - שיחה 22:45, 13 בספטמבר 2011 (IDT)

אגב, יש שם הסבר מפורט ובהיר של עניין מדידת גיל היקום. אני מניח שלמתדיינים כאן הוא לא יעזור, אבל הוא עשוי לסייע למי שמעוניין להסביר לאחרים. --אלעזר - שיחה 22:55, 13 בספטמבר 2011 (IDT)

כרגע אני לא מסוגל לחשוב על סיבה למה זה לא אפשרי. (ולמה לא אפשריים עוד כמה משטחים בעלי תכונות דומות). אני אנסה לשוחח על כך עם פרופ' אבישי דקל כשאפגוש אותו. משה פרידמן - שיחה 23:35, 13 בספטמבר 2011 (IDT)

טוב, ביררתי את העניין. באופן עקרוני, אין סיבה תיאורטית או תצפיתית לשלול אפשרות של יקום טורוסיאלי או כל מיני צרות אחרות. עם זאת, התיאור הקוסמולוגי של היקום מעדיף להתשמש בהנחות הפשוטות ביותר המאפשרות לו לתאר את המציאות הפיסיקלית כפי שאנו רואים אותה, ויקום טורוסיאלי הוא אפשרות מורכבת יותר, בעיקר עקב הטופולוגיה שלו. יש גם פגיעה מסויימת בהנחת האיזוטרופיות (כי יש ביקום כזה מסלולים קשירים ומסלולים שאינם קשירים), אם כי לדעתי זו טענה חלשה. המודלים הקוסמולגיים המקובלים כיום לא לוקחים בחשבון את האפשרות הזו. השאיפה של המדענים לתאר את היקום באופן הפשוט ביותר הינה מאבני היסוד של המדע המודרני - אבל זה לא עושה אותה נכונה. חשוב להדגיש, שכל מה שאמרתי מבוסס על תצפיות בדיוק סופי. תמיד יכול להיות שבדיוק טוב יותר יתברר שהיקום בעל גאומטריה שונה. משה פרידמן - שיחה 12:52, 15 בספטמבר 2011 (IDT)

מתי החל לפעול רכבל ראש הנקרה?

132.66.169.16 17:59, 11 בספטמבר 2011 (IDT)

ראש הנקרה. הרכבל הוקם ב1968- וממוקם בקצה הצפון מערבי של "רכס הסולם".

ייצור יהלומים

פחמן טהור מופיע בטבע בשתי צורות: יהלום, וגרפיט. הקשר בין האטומים ביהלום הוא חזק הרבה יותר, בגלל צורת סידור האטומים בו. לכן מסתבר, שהטמפרטורה שבה נגרום לקשרים המולקולריים שבגרפיט להתפרק - תהיה נמוכה מזו שביהלום, כך שיש טווח מסוים של חום, שאם ישהו בו יהלום וגרפיט - הגרפיט יתאדה, והיהלום לא. במקרה כזה, אטומי הפחמן שבאדי הגרפיט יתנגשו כל העת זה בזה, [אם יהיו בקופסא סגורה, למשל] וימשכו זה לזה, ליצור יחד יהלומים חדשים. אם כל זה נכון, למה לא לוקחים כמוית של גרפיט, שהוא זול, מכניסים לקופסא, מחממים, מאדים, ממתינים שהאדים יתעבו כיהלומים, פותחים ומתעשרים ? 81.218.200.112 18:00, 11 בספטמבר 2011 (IDT)

איזה אינטרס יש לאטומי פחמן מתנגשים ליצור יחד דווקא יהלומים? ליהלום יש ערך רק כגביש אדיר-ממדים (מנקודת המבט של האטומים), ואין שום סיכוי ליצור דבר כזה במקרה. יצירת יהלום דורשת לחץ עצום. אכן, אפשר ליצור יהלומים סינתטיים; ראה למשל כאן. עוזי ו. - שיחה 18:41, 11 בספטמבר 2011 (IDT)

אינני מבין, לאטומי פחמן יש אינטרס להתחבר זה לזה - כי קיימים ביניהם כוחות משיכה. וכיון שכך, יש להם שתי אפשרויות: או להתחבר בצורת הסידור של גרפיט, או בצורת הסידור של יהלום. אפשרות א' נפסלת, כי ברגע שינסו לעשות זאת - כמעט מיד הגרפיט יתפרק, בגלל החום שבקופסא הנ"ל, ושוב הם מוצאים את עצמם מנסים להתחבר, [דהיינו, נדחפים ע"י כוחות המשיכה שביניהם ] עד שיתחברו כיהלומים. מלבד זאת נראה לי, שמראש הם יותר ינטו להתחבר כיהלום, ולא כגרפיט, כי זאת צורה שיותר "נענית" לדרישות המשיכה ביניהם. בינתיים, אם אני מבין נכון, התשובה היא שבשביל לפרק גרפיט לאדים צריך חום מאוד גבוה, כך שזה לא מעשי. חיפשתי בערך על גרפיט מה טמפרטורת האידוי שלו, ולא כתוב. [יש רק שאלה דומה בדף השיחה, בלי תשובה.] בהתחשב בכך שזהו חומר רך ופריק, נראה לי מוזר שקשה כל כך לאדות אותו. 81.218.200.112 17:25, 15 בספטמבר 2011 (IDT)

דמי הבראה

כמה שאלות בנוגע לדמי הבראה:

1) אם עבדתי מפברואר 2010 עד אוגוסט 2011 האם מגיע לי דמי הבראה? (או שכפי שטוען המעסיק שלי, אני צריך להשלים שנה בין ינואר לדצמבר, למשל מינואר 2010 עד דצמבר 2010). חשוב להזכיר שדמי ההבראה ניתנים בספטמבר

2) אם כל חודש אני עובד מספר שעות שונה איך אני מחשב את אחוז המשרה שלי? (למשל, אם בחצי מהחודשים עבדתי 176 שעות ובחצי השני 196 שעות, האם זה נחשב משרה מלאה (כי עבדתי בממוצע 186 שעות בחודש) או שהחודשים בהם עבדתי יותר מ-186 שעות יספרו כחודש של משרה מלאה (186 שעות)).

תודה מראש, נדב

אני מציעה לך לפנות לסניף שי"ל (שירות יעוץ לאזרח) הסמוך למקום מגוריך, שם תוכל לקבל ייעוץ מלא, מדויק ואמין בנושא, ללא תשלום. כמו כן אתה יכול לפנות לאתר שי"ל:אתר שירות ייעוץ לאזרח או לאתר שי"ל המחודש שלומית קדם - שיחה 19:08, 11 בספטמבר 2011 (IDT)

1. כן, מגיעים לך דמי הבראה (לפי מה שאתה אומר נראה שמדובר בסכום של 2,889 ש"ח שישולמו לך בספטמבר)
2. מדובר ב-100% משרה. אין סיבה להסתבך (האמור אינו ייעוץ מקצועי). ‏Gridge ۩ שיחה 00:17, 12 בספטמבר 2011 (IDT).

מיץ בקראנטקה

כשנסעתי ברכבת בקראנטקה , בהודו , היו שם דוכנים למיץ פירות. היה להם פרי הדר שהיו סוחטים כל הזמן. הוא נראה כמו לימון גדול בהיר והוא לא חמוץ , אבל הוא גם לא ממש מתוק , כמו תפוז או קלמנטינה. למישהו יש מושג פרי מדובר?דרול * שיחה ו 21:39, 11 בספטמבר 2011 (IDT)

אוי הקרתנות

מישהו פה יודע כמה יהודים, וכמה ישראלים נהרגו במתקפת פיגועי ה-11 בספטמבר?

לגבי ישראלים, ראה en:Casualties of the September 11 attacks#Foreign casualties. לגבי יהודים, ראה כאן. 109.160.141.37

אוטואימוניות - פירוש חלק בערך

מחלת חיסון עצמי (בלועזית: מחלה אוטואימונית, auto=עצמי, immune=חיסון) מתאפיינת בכך שתאי מערכת החיסון (נוגדנים ולימפוציטים מסוג T) מאבדים את הסבילות החיסונית ותוקפים תאים ורקמות של הגוף עצמו במקום לתקוף פולשים חיצוניים.

מה הכוונה ב"מאבדים את הסבילות החיסונית" ?. בור כמוני לא יוכל להבין את זה. אני משוכנע שעם הרחבה מזערית, יתפזר הערפל.

אתה צודק. עד שמישהו ירים את הכפפה, חפש בינתיים בויקיפדיה האנגלית את הערכים tolerance ו anergy. אמרו "לא" לסירוס ויקיפדיה! רנן • שיחה • י"ג באלול ה'תשע"א • 10:09, 12 בספטמבר 2011 (IDT)

מה ההגדרה של גדול, קטן ושווה?

איך מגדירים את הסימן ">"? לדעתי אפשר להגדיר את המושג "=" כ"אומרים שA=B אם ורק אם A וB האם אותו האובייקט שרשום אולי כביטוי שונה". אבל אז נתקעים אם ה"מה זה אותו האובייקט". ולגבי < או > אני גן לא מצליח להגדיר. 79.178.211.149 15:41, 12 בספטמבר 2011 (IDT)

הגדרת יחסי הסדר תלויה בתחום שעליו אתה מנסה להגדיר אותם; לפעמים יש יותר מהגדרה אפשרית אחת. עוזי ו. - שיחה 16:18, 12 בספטמבר 2011 (IDT)

בין המספרים הטבעיים A גדול מ-B אם קיים C כך ש-A=B+C. אם משתמשים בהגדרה המקובלת למספרים הטבעיים כקבוצות, מתקבלת ההגדרה הנאה ש-A גדול מ-B אם ורק אם A מכיל את B. הגדרת יחס סדר לכל שאר מערכות המספרים מתקבלת בקלות מתוך ההגדרה של הטבעיים. דניאל • תרמו ערך 20:11, 12 בספטמבר 2011 (IDT)

האם למישהו\י יש מושג

באיזה שנה נולד תפוצ'יפס? 84.110.111.150 21:35, 12 בספטמבר 2011 (IDT)

בישראל, או בעולם? אוריה אורן - שיחה 02:21, 22 בספטמבר 2011 (IDT)

חישוב הסתברותי רציני לאבולוציה

האם נעשו חישובים הסתברותיים הקשורים לתהליכים אבולוציוניים כלשהם, המוכרים ע"י הקהילה המדעית? (אני לא מדבר על חישובים כגון זה של פרד הויל וצ'נדרה ויקראמסינג, שמדבר על האביוגנזה ולא על אבולוציה, או על חישובים חובבניים ואינטרסנטים מאת תומכי תכנון תבוני) תודה, נו, טוב - שיחה 22:20, 12 בספטמבר 2011 (IDT)

(לא תשובה) חישוב הסתברותי לבדו לא מספיק, כי צריך לדעת מה הסיכוי למוטציה, וזה אמפירי - וניתן לבדיקה רק לגבי הDNA המודרני אאל"ט. עד כמה שאני מבין (ואני לא מאוד מבין) אפשר לקבל סדרי גודל בלבד, ולהחליט אם הם סבירים או לא. כל מקום שראיתי התייחסות לזה בספרות פופולרית טוענים שיש "מספיק" זמן, או הרבה יותר ממספיק. --אלעזר - שיחה 22:25, 12 בספטמבר 2011 (IDT)

אני כמובן מצפה לטווח שגיאה של כמה סדרי גודל. למען האמת, החישוב ההסתברותי לא חייב לחשב הסתברות - זה יכול להיות גם, למשל, תוחלת המספר המקסימלי של זוגות בסיסים בגנומים של האורגניזמים בכדה"א. נו, טוב - שיחה 22:41, 12 בספטמבר 2011 (IDT)

כדאי שתסביר את השאלה שלך. יש למשל כל מיני חישובים של אסטרטגיות התנהגות שנעשו ושנעשים, או של התפשטות גנים ומן הסתם עוד כל מיני. אאל"ט, טענות בנוגע לאבולוציה, מקובל ורצוי מבחינת הקהילה המדעית, שיהיה להם סימוכין חישובי. אני מתנצל על המונחים הלא מדוייקים שכתבתי כאן. ראה למשל פסקת הפתיחה של עקרון ההכבדה וגם אסטרטגיה יציבה אבולוציונית. 22:31, 12 בספטמבר 2011 (IDT)

מציאת התוחלת שציינתי לעיל הבהירה את כוונתי? נו, טוב - שיחה 22:41, 12 בספטמבר 2011 (IDT)

למה, אתה חושב שרק אירועים עם הסתברות גדולה קורים? ההסתברות שהיתה אבולוציה בהינתן שהיא כבר היתה היא 100%. 109.64.42.120 16:19, 13 בספטמבר 2011 (IDT)

אולי כי זה כל הזמן קורה? משה פרידמן - שיחה 22:15, 13 בספטמבר 2011 (IDT)

הרשו לי לחדד את השאלה: בריאתנים ותומכי תכנון תבוני טוענים שוב ושוב שהחיים מורכבים מכדי להיווצר באבולוציה. כמובן שאני לא לוקח ברצינות את זיבולי השכל האלה (סליחה על הבוטות, אבל זה ניסוח מדוייק), אבל אני כן מתעניין בחישובים שיפריכו זאת, אם נעשו כאלה. תודה, נו, טוב - שיחה 23:23, 14 בספטמבר 2011 (IDT)

אתה משעשע... משה פרידמן - שיחה 12:53, 15 בספטמבר 2011 (IDT)

מה זה "מורכב מדי" ? על בסיס מה ? עפ"י שיפוט סובייקטיבי של תפיסתו של אדם בזמן נתון ? מדע המורכבות עדיין בחיתוליו, אבל אנו כבר יודעים שככל שהמערכת מורכבת יותר, כך מתפתחות בה יותר רמות ארגון וכיווני התפתחות מועדפים. ואם כבר מדברים על התפתחות, הרי שגם המתימטיקה של תחום זה, מתפתחת. בנצי - שיחה 18:16, 15 בספטמבר 2011 (IDT)

כן, "מורכב מדי" זה על בסיס דעותיהם חסרות הבסיס של בריאתנים ותומכי תכנון תבוני. במצב רגיל לא הייתי טורח להתייחס לכך, אבל אני פוגש יותר ויותר אנשים כאלה, ואחד מהם אף לומד איתי לתואר. הייתי שמח למצוא חישוב כנ"ל כדי שכאשר אני נכנס לוויכוחים בנושא, יהיה לי משהו מוחשי לתת להם. תודה, נו, טוב - שיחה 20:11, 15 בספטמבר 2011 (IDT)

יש כאן למעשה שתי שאלות נפרדות:

• מה ההסתברות שהאבולוציה תתחיל באופן ספונטני? כלומר: מה ההסתברות שהתורשה והמוטציה יווצרו באקראי, ללא יד מכוונת?
• מה ההסתברות שהאבולוציה תוביל דווקא לחיים כפי שהם עכשיו?

על השאלה הראשונה, למיטב ידיעתי, עוד אין תשובה, כי תהליך היווצרות החיים עדיין אינו מובן לגמרי למדענים. מרבית הבריאתנים שאני מכיר מתייחסים לשאלה זו כשאלה הקריטית.

התשובה לשאלה השנייה היא כמובן שהסיכוי אפסי, (מיכאל אברהם הגיע בחישוב גס לאחד חלקי עשר בחזקת שלוש מאות) אבל שים לב שזה בעצם לא אומר שום דבר, כי ההסתברות נמוכה באותה מידה עבור כל תוצאה אחרת. זה כמו שאני אגיד לך "תבחר מספר מאחד עד מיליארד", ואתה תגיד, למשל, 6, ואז אני אומר "זה נס, כי ההסתברות שתבחר דווקא את המספר 6 היא אחד למיליארד". למעשה זה לא נס, כי הרי אתה חייב לבחור איזה שהוא מספר, וההסתברות עבור כל המספרים היא אחד למיליארד. מקווה שעזרתי. בלנק - שיחה 20:40, 15 בספטמבר 2011 (IDT)

בלנק, אתה טועה ומטעה. התשובה לשאלה הראשונה בכלל אינה הסתברות אפסית. אולם ישנן עשרות תאוריות מתחרות בנושא, וכולן מציעות הסבר שהסבירות בו אינה אפסית כלל וכלל. גם החלק השני של דבריך שהיה מתמטי בעיקרו ולא ביולוגי, לא היה מדויק. אמנם בהגרלה שתיארת הסיכוי שיצא 6 זהה לסיכוי שיצא כל מספר אחר, ועדין ההסתברות אפסית. רוב הסיכויים שיצא מספר שאין לבני אדם שום עניין בו, ולכן זה בהחלט לא הגיוני שבהגרלה יחידה יצא 6. דניאל • תרמו ערך 20:58, 15 בספטמבר 2011 (IDT)

קודם כל, התכוונתי "התשובה שלאלה שנייה היא כמובן שהסיכוי אפסי".. אכן טעיתי והטעיתי. תיקנתי עכשיו. לגבי החלק השני של דבריך, אפשר להחליף את המספר "6" במספר "52389" וככה התשובה שלי תצא נכונה יותר. בלנק - שיחה 21:05, 15 בספטמבר 2011 (IDT)

גם 52389 מיוחד, הוא מספר ראשוני . השאלה השנייה קצת חסרת משמעות בעיני. בהיעדר נתנוים נוספים לא ברור איך אפשר להצמיד לה סיכוי. השקפה דטרמיניסטית תקבע שהסתברות שתנאי ההתחלה יובילו לחיים כפי שהם כיום היא 1. דניאל • תרמו ערך 21:15, 15 בספטמבר 2011 (IDT)

לא נכון. להשקפה הדטרמינסטית כשלעצמה אין היגד ספציפי. השקפה אתאיסטית - זה עניין אחר. תחת השקפה אתאיסטית ברור שמעצם כך שקיימים חיים ההסתברות ליצירה ספונטנית שלהם מחומר דומם גבוהה דיה. אילן שמעוני - שיחה 23:52, 15 בספטמבר 2011 (IDT)

כן נכון. ההשקפה הדטרמינסטית כשלעצמה אכן תקבע שההסתברות שתנאי ההתחלה יובילו לחיים כפי שהם כיום היא 1. אני לא טוען שאני יודע מה תנאי ההתחלה. דניאל • תרמו ערך 09:29, 16 בספטמבר 2011 (IDT)

"תנאי ההתחלה הובילו לחיים כפי שהם היום", הוא מציאות מוחשית שאינה זקוקה לכל אישור, המחלוקת בין המאמינים לכופרים היא סביב השאלה, האם הדעת מכריחה הימצאות ישות אחראית ליצירת חיים אלו, או לא, כאשר אלו מסתמכים על מסורות והיגיון, ואלו מסתמכים על תיאוריות וקיבעון. טיפוסי - שו"ת 09:51, 16 בספטמבר 2011 (IDT)

אנו דנים בשאלה האם תנאיי ההתחלה קובעים באופן חד-חד-ערכי את המצב כיום. זה עניין שנוי במחלוקת בלי קשר לשאלה מה תנאיי ההתחלה. דניאל • תרמו ערך 18:00, 16 בספטמבר 2011 (IDT)

זיהוי היצירה המוזיקלית בפרומו האחרון למאסטר שף

האם מישהו זיהה את שם היצירה שהושמעה בפרומו האחרון למאסטר שף? תודה, 22:23, 12 בספטמבר 2011 (IDT) ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

לצאת על ידי חובה

מה המשמעות של "לצאת על ידי חובה" בהקשר של דת?79.178.211.149 22:48, 12 בספטמבר 2011 (IDT)

הביטוי הוא "לצאת ידי חובה", כלומר, להיחשב כאילו מילאת את חובתך. הדרך הטבעית היא לבצע את החובה (למשל, לברך ברכת המזון) אך משתמשים בו בעיקר במקרים שבהם הפעולה שונה (למשל, לשמוע מישהו אחר שמברך ברכת המזון). --אלעזר - שיחה 22:59, 12 בספטמבר 2011 (IDT)

(זה גם ביטוי על מי שעושה בלי חשק רק בשביל לקיים את חיובו). --Akkk - שיחה 00:50, 15 בספטמבר 2011 (IDT)

חדו"א

מה ההבדל בין המונחים "דיפרנציאלי" לבין "אינפיסטימלי"? 79.178.211.149 22:48, 12 בספטמבר 2011 (IDT)

"דיפרנציאלי" פירושו "של שינוי". משהו שקשור לשינוי (של ערכים. קשור לאנגלית difference), למשל, אופרטור הנגזרת הוא אופרטור דיפרנציאלי כי נגזרת של פונקציה היא קצב השינוי של פונקציה. "אינפיניטסימלי" הוא "קטן עד לאינסוף", "קטן ככל שנרצה", קשור למילה "infinity" שפירושה אינסוף. לדוגמה, בפעולת הנגזרת המוזכרת לעיל אנו בוחנים תחום שהוא קטן מאוד, ככל שנרצה. --אלעזר - שיחה 23:04, 12 בספטמבר 2011 (IDT)

וכשאומרים "שינוי מאוד קטן בפונקציה" (גם כן בהקשר של גזירה)- אפשר לקרוא לזה בשני המונחים? 79.178.211.149 23:17, 12 בספטמבר 2011 (IDT)

השינוי בערכי הפונקציה הוא בטווח - בקבוצת הערכים שמתקבלת מהפעלה של הפונקציה על איברי התחום. התחום הוא הקבוצה שעל האיברים בה מפעילים את הפונקציה. אינפיניטסימל הוא מושג שמתייחס לרצף זעיר בתחום, לכן למונחים יש משמעות שונה ו(עד כמה שידוע לי) לא מערבבים ביניהם. --אלעזר - שיחה 23:26, 12 בספטמבר 2011 (IDT)

כשהפונקציה רציפה, שינוי אינפיניטיסימלי בתחום מביא לשינוי אינפיניטיסימלי בערך הפונקציה. אם מתייחסים לשינוי עצמו, אפשר לקרוא לו "הדיפרנציאל של הפונקציה". עוזי ו. - שיחה 00:43, 13 בספטמבר 2011 (IDT)

תודה. באמת חשדתי שאני מתחיל להטעות. --אלעזר - שיחה 01:23, 13 בספטמבר 2011 (IDT)

מערכת כוכבים יציבה?

האם ידועה לנו על מערכת כוכבים המורכבות למעלה מ-3 כוכבים אשר מקיימים מסלול יציב, ושאף כוכב אינו בדרך החוצה מן המערכת? אם לא, אז איפה זה שם את הצבירים השונים? דבר נוסף:האם יתכן שכוכב מת שמסתו קטנה מכוכב לכת, יתחיל להקיף את כוכב הלכת? Exx8 - שיחה

עד כמה שאני יודע, אלפא קנטאורי היא יציבה. איך אפשר להיות בטוחים שאף כוכב לא יהיה החוצה אם פתרון המערכת יהיה קירוב בלבד בכל מקרה? לשאלה השניה זה נשמע לא סביר. איך תקרה סיטואציה כזאת? כשכוכב מת נהיה כל כך הרבה בלאגן בסביבה שאם נשאר ממנו רק מעט (ובאיזו דרך זה יכול לקרות? סופרנובה?) מכוכבי הלכת שסביבו יישאר עוד פחות. (אני לא מתיימר להיות מומחה בכל הדברים האלה, בכל מקרה) --אלעזר - שיחה 01:33, 13 בספטמבר 2011 (IDT)

מערכות שבהן שלושה גופים בעלי מסות קרובות הן כמעט לעולם לא יציבות (ראה גם בעיית שלושת הגופים). גם במערכת השמש שלנו (שבה השמש תופסת כ-99% מהמסה, צדק כשלושה רבעים ממה שנשאר, שבתאי כארבע חמישיות ממה שנשאר אחרי כן, ואורנוס ונפטון כמעט את כל היתר) - היציבות בטווח הארוך היא בעיה פתוחה (לפחות תאורטית, משום שלפי המדידות בשטח נראה שאנחנו עוד כאן). עוזי ו. - שיחה 02:22, 13 בספטמבר 2011 (IDT)

ע"ע הערך החדש יציבותה של מערכת השמש. עוזי ו. - שיחה 10:16, 13 בספטמבר 2011 (IDT)

למה חושחש?

בשבתי על כוס תה בחלב עלתה בדעתי השאלה מה ההיגיון האבולוציוני בפרי כמו לימון. מה פתאום שאיזו חיה תרצה לאכול פרי חמוץ כל כך ותביא בזכות זאת להפצת זרעי הלימון? עיון זריז בערך אודות הלימון במהדורה האנגלית של ויקיפדיה הביאני לטענה כי הלימון הוא מכלוא בין אתרוג לחושחש, המסתמכת לה על מאמר זה. אך כאן מתבקשת השאלה - מה פתאום שאיזו חיה תרצה לאכול פרי מר כל כך ותביא בזכות זאת להפצת זרעי החושחש? יהודים יקרים, למה חושחש? לתשובתכם אודה, ליאור ޖޭ • ט"ו באלול ה'תשע"א • 17:35, 13 בספטמבר 2011 (IDT)

מי אמר שהחושחש מסתמך על בעל חיים לרבייתו ומי אמר שמה שלך לא טעים הוא לא מעדן לטעמו של היערון החרמוני? דניאל • תרמו ערך 20:12, 13 בספטמבר 2011 (IDT)

לחושחש, בדומה לפירות הדר אחרים, יש פרי עסיסי עם זרעים חלקלקים בפנים. הדעת נותנת שהוא מצפה מאיזו חיה לאכול מהפרי ולבלוע כמה זרעים שיחליקו דרך מערכת העיכול שלה וינבטו בהפרשותיה. אבל איזו חיה תרצה לאכול פרי עם רמות חומציות חריגות כל כך, בין אם חומצי כלימון או בסיסי כפרי מר? ליאור ޖޭ • ט"ו באלול ה'תשע"א • 22:51, 13 בספטמבר 2011 (IDT)

ירושלים המאוחדת

למישו יש מושג איפה אני יכולה להשיג את הגבולות המדוייקים של ירושלים המאוחדת? תודה. • צביה • לשוחח? • משנתי הויקיפדית 21:08, 13 בספטמבר 2011 (IDT)

"ירושלים המאוחדת" הוא מושג שנולד לאחר מלחמת ששת הימים כאשר ירושלים המזרחית והעיר העתיקה חוברו לירושלים המערבית, בירת מדינת ישראל שלפני אותה מלחמה. זמן קצר לאחר מלחמה זו חולקו לציבור בדרכים שונות מפות של ירושלים המערבית, המזרחית והעיר העתיקה בשם "ירושלים המאוחדת". לדעתי ניתן למצוא מפות אלו בעתונים וכתבות מאותה תקופה. יש לציין שישראל לא קבעה מעולם גבולות מוניציפליים ברורים לירושלים וזאת מסיבות פוליטיות ואידיאולוגיות שמטרתן לאפשר חיבור שטחים פלסטיניים אדירים תחת הכותרת "ירושלים". מצב זה קיים עד היום ובמפות רשמיות של ירושלים נמצא איזורים ללא שום קשר מוניציפלי, הסטורי, הגיוני או אחר עם ירושלים של 1967. אך עדיין אין שום קווי גבול מוחלטים, מוסכמים וסופיים לעיר זאת. --וידנפלד - שיחה 19:43, 15 בספטמבר 2011 (IDT)

המשפט "עדיין אין שום קווי גבול מוחלטים, מוסכמים וסופיים לעיר זאת" אינו האמת. לעיר יש שטח שיפוט (שטח מנהלי) המוגדר היטב במשרד הפנים. ראו למשל במאגר המפות של מכון ירושלים לחקר ישראל. Ranbar - שיחה 01:21, 16 בספטמבר 2011 (IDT)

צרפתים לא מתקלחים

למה באה השמועה/סטיגמה שצרפתים לא מתקלחים? 79.176.209.105 21:50, 13 בספטמבר 2011 (IDT)

אולי בעקבות חוש הריח? האמת היא שהם עצמם לא ממהרים להכחיש זאת. • צביה • לשוחח? • משנתי הויקיפדית 22:10, 13 בספטמבר 2011 (IDT)

אז למה הם לא מתקלחים? 79.176.209.105 10:11, 14 בספטמבר 2011 (IDT)

בגדול, באירופה של ימי הביניים אחזו שמקלחת היא לא בריאה. אם תסתכל בספרים מהמאה ה-19 תגלה שהם היו מתקלחים אולי פעם אחת בשבוע, לכבוד שבעס - דהיינו, יום א'. -איך זה הגיע לצרפתים? אולי בגלל שהם האומה הכי שנואה בעולם, ככה על פי סקרים. • צביה • לשוחח? • משנתי הויקיפדית 10:20, 14 בספטמבר 2011 (IDT)

כאדם שחי שנים רבות בצרפת אני מכחיש לחלוטין הכללה מגוחכת (המילה העדינה ביותר שאני יכול לחשוב)זו. הצרפתים מתקלחים בממוצע לא פחות מעמים מפותחים אחרים. כרופא הנמצא, עקב מיקצועו, קרוב מאוד לגופם של אנשים, אני בספק רב אם הישראלים מתקלחים יותר מהצרפתים. בקשר ל"אומה" השנואה ביותר בעולם, יכולתי לתת דוגמה של לפחות אומה אחת השנואה יותר מהצרפתים אך לא אעשה זאת כדי שלא יאשימו אותי בהבעת דעות פוליטיות בויקיפדיה. --וידנפלד - שיחה 19:22, 15 בספטמבר 2011 (IDT)

בבית הספר אמרו לנו משהו אחר: אמרו לנו שכשתיכננו את פריז המודרנית, תיכננו אותה ללא מערכת ביוב נאותה, ולכן לא היו בצרפת הרבה מקלחות עד תקופה מאוד מאוחרת, ולעיתים היו בבתים רק בידאים. על כן יצא לכל הצרפתים (למרות שזה בעצם רק הפריזאים), שם של מסריחים. אני לא ערב לנכונות המידע הזה. . . בלנק - שיחה 20:41, 16 בספטמבר 2011 (IDT)

אכן המידע לחלוטין לא נכון. מערכת הניכוז והביוב של פריז המודרנית שרובה נבנתה במאה ה-19 על ידי הקיסר נפוליאון השלישי נחשבת למתקדמת ביותר, אפילו במושגי ימנינו. עובדה שפריז, למרות שנמצאת בצפון ונהר גדול כמו הסיין עבר בעיבורה, היא כמעט לעולם לא מוצפת. --וידנפלד - שיחה 22:41, 17 בספטמבר 2011 (IDT)

מסתבר שדווקא לא לחלוטין לא נכון, אלא שמדובר בתקופה מוקדמת יותר ממה שאמרתי. בימי הביניים מערכת הניקוז של פריז הייתה נוראית, ובסוף המאה ה-18 סירבו הצרפתים לבנות מערכת ביוב מודרנית. (כזו נבנתה רק במאה ה-19). אני לא יודע אם יש לזה קשר לסטריאוטיפ על הצרפתים המסריחים. ניתן לקרוא על כך כאן בויקיפדיה האנגלית. בלנק - שיחה 12:36, 19 בספטמבר 2011 (IDT)

אני מתקשה להאמין שיש מאחורי הסטריאוטיפ הזה קרקע מוצקה של סיבות. הייתי אומרת שזה עקב הנטייה הידועה של צרפתים לבשמים ובתוספת, כאמור, העובדה שהצרפתים הם עם יחסית לא אהוד (מתנצלת מראש, אבל זה דבר ידוע ואם תרצו אוכל לחפש מקורות), יצר את הקילשאה הידועה. צביה - שיחה 12:58, 19 בספטמבר 2011 (IDT)

שיר של פרומו?

איך קוראים לשיר של הפרומו של "הישרדות VIP"?‏ Exx8 - שיחה

en:D.A.N.C.E..--גמדקנאי - שיחה 18:52, 14 בספטמבר 2011 (IDT)

חצי שנה יום וחצי שנה לילה

היי. אני זוכר שיש איזשהו מקום בכדור הארץ שבו יש חצי שנה יום וחצי שנה לילה. מישהו זוכר איפה המקום הזה? תודה. 79.183.220.233 01:23, 14 בספטמבר 2011 (IDT)

בקטבים. יוסי • שיחה 08:15, 14 בספטמבר 2011 (IDT)

עזרה במציאת מילון

שלום רב. אני רואה שיש הרבה בלבול בין המושגים שמתארים אינטרסקסואליות, ואת הסוגים שלה. אחד מכנה אדם דו-גניטאלי כ"הרמפרודיט", אחר מכנהו "אנדרוגינוס", אחר קורא לו "הרמפרודיט אמיתי", ונוסף קורא לו; "אינטרסקס". אני מחפש מילון רפואי מעודכן, של גוף רשמי (יהיה זה למשל ארגון הגניקולוגים העולמי (בהנחה שיש גוף כזה), או גוף דומה שהוא כביכול הראוי ביותר לתת נומנקלטורה לנושא הזה.. אם מישהו מכיר, משהו מסודר ורשמי, שבבקשה רבה רבה יפנה אותי לזה, ויש לו את תודתי! 79.182.15.64 06:33, 14 בספטמבר 2011 (IDT)

הסרת אבנית בשניים

האם צריך רופא שנים להסרת אבנית? או שזה משהו שגם אדם לא מומחה יכול לעשות?

האם התשלום על הסרת אבנית הוא לפי שן או על כל הפה ( ומישהו במקרה יכול לציין תווך מחירים סביר?). תודה מראש79.182.205.73 13:25, 14 בספטמבר 2011 (IDT)

מי שעושה את זה זו שינן. ועושים את זה לכל הפה. לא לכל שן בנפרד. eman • שיחה • ♥ 13:30, 14 בספטמבר 2011 (IDT)

ורופא שיניים לא עושה את זה? או שהוא עושה בתשלום גבוהה יותר?

לדעתי לא, וגם אין סיבה לעשות דווקא אצל רופא שיניים. לשיננים ולשינניות שי הרבה יורת ניסיון בזה. eman • שיחה • ♥ 14:20, 14 בספטמבר 2011 (IDT)

בצבא עושה את זה רופא שיניים. באזרחות הטיפול אכן נעשה על-ידי שינניות. תומר א. - שיחה - _{משנה ויקיפדית} 17:39, 14 בספטמבר 2011 (IDT)

לא נכון. גם בצבא עושה את זה שיננית. 79.177.209.105 10:15, 16 בספטמבר 2011 (IDT)

לא. בצבא אמור לעשות את זה הרופא. החריג היחיד שאני יכול לחשוב עליו הוא המרכז לרפואת שיניים בתל-השומר, שם, בגלל שמדובר במרכז גדול מועסקות שינניות "אמיתיות" ולא כאלה שהוכשרו בצבא. ייתכן שלהן מותר לבצע ניקוי אבנית.

אפשרות נוספת כמובן היא ששינו את החוקים אבל זאת אפשרות פחות סבירה. תומר א. - שיחה - _{משנה ויקיפדית} 10:23, 16 בספטמבר 2011 (IDT)

הייתי איש קבע ותמיד שיננית עשתה את הסרת האבנית (במרפאת הקריה). 79.177.209.105 10:56, 16 בספטמבר 2011 (IDT)

יש אנזימים שהגוף מקבל מהמזון שאנו אוכלים?

הופתעתי לקרוא בכתבה זו כי "יש אנזימים שהגוף שלנו מייצר ואחרים מתקבלים מהמזון שאנו אוכלים". האמנם יש אנזים, או כל חלבון אחר, שהגוף צורך מבלי לפרק אותו תחילה לחומצות האמינו המרכיבות אותו? בתודה, ליאור ޖޭ • ט"ז באלול ה'תשע"א • 17:49, 14 בספטמבר 2011 (IDT)

תרגום חופשי וחלקי מ Guyton AC, Hall JE. Textbook of Medical Physiology, 9^th Ed., W.B. Saunders Company, 1996 בעמוד 835: <פה מגיע הסבר על השלבים בפירוק החלבונים עד לחומצות אמינו לפני שהם נכנסים למחזור הדם> "..התוצר הסופי בעיכול מעל ל-99% מהחלבונים הוא חומצות אמינו. עם מקרים נדירים של ספיגת פפטידים ומקרים מאד מאד (כך במקור) נדירים של ספיגת חלבונים שלמים. מולקולות החלבונים הבודדות האלו יכולות לגרום לפעמים לתגובות אלרגיות חמורות או להפרעות חיסוניות". יוסי • שיחה 20:43, 14 בספטמבר 2011 (IDT)

מגניב, תודה רבה! ליאור ޖޭ • כ"ג באלול ה'תשע"א • 13:17, 22 בספטמבר 2011 (IDT)

האם יש הבדל בין שעתוק להעתקה?

תודה.

:באיזה הקשר?  אמרו "לא" לסירוס ויקיפדיה! רנן • שיחה • כ"ב באלול ה'תשע"א • 20:34, 20 בספטמבר 2011 (IDT)

אין להם שם בעברית

שלום. אני כותב על ציפורים בשם קלאונאים. למספר קלאויים אין מקורות מידע עבריים שמהם אוכל להשיג גם שם. אם יש בויקיפדיה מישהו מהאקדמיה ללשון העברית תוכל להפנות אותי אליו?

נסה כאן http://hebrew-academy.huji.ac.il/sheelot_teshuvot/Pages/default.aspx משה פרידמן - שיחה 20:03, 14 בספטמבר 2011 (IDT)

ממה עשוי עץ?

מבחינת ההרכב הכימי, אני מתכוונת. לא מצאתי מידע בשום מקום, וזאת תמיד שאלה שעניינה אותי.

בעיקר תאית, וכמובן עוד מאות או אלפי חומרים אחרים. 109.160.141.37

מנועי שריפה פנימית

מישהו מבין במנועי שריפה פנימית? קלונימוס - שיחה 22:58, 14 בספטמבר 2011 (IDT)

לא חושב שאני מבין, אך אולי אוכל לעזור בשאלות לא מסובכות (אם השאלה ארוכה, תן כיוון כללי שאראה אם יש לי מושג). Poo - שיחה 10:04, 16 בספטמבר 2011 (IDT)

איפה יש דף בויקי שמדבר על החזקת כלי נשק בעולם- בציבור הרחב?

אני נזקק לערוך השוואה בין המדינות המתירות והאוסרות החזקת כלי נשק לציבור הרחב, היכן כתובים דברים אודות הנושא בויקיפדיה? 95.35.213.206 06:11, 15 בספטמבר 2011 (IDT)

הערך הזה הוא על החזקת הנשק בארה"ב (מקווה שזה עוזר).Cgruda - שיחה 11:45, 15 בספטמבר 2011 (IDT)

ספר היובלים= מקרא?

בערך אופירה כתוב: השם אופירה נלקח מהמקרא, שכן זהו היה המקום ממנה יובאו לארץ ישראל זהב ואוצרות טבע אחרים, ועל פי ההשראה זהו המקום, מכיוון שהמסע אליו החלה בעציון גבר, כלומר דרך ים סוף: וירד משם נגבה מול אשדות הים הגדול, ומחה על כתף המים, ועבר מול ארץ ערב אופירה. – יובלים, פרק ח', פסוק כ"ד.

למה לקרוא לספר היובלים מקרא [שלפי הערך בויקיפדיה, המקרא או התנ"ך (ראשי תיבות של תורה, נביאים וכתובים) הוא קובץ הספרים המהווים את כתבי הקודש של היהדות, קובץ ספרים זה מהווה ביהדות הרבנית את "התורה שבכתב".], כאשר אופירה מופיעה פעמיים בתנ"ך:

מלכים א פרק ט פסוק כ"ח: וַיָּבֹאוּ אוֹפִירָה--וַיִּקְחוּ מִשָּׁם זָהָב, אַרְבַּע-מֵאוֹת וְעֶשְׂרִים כִּכָּר; וַיָּבִאוּ, אֶל-הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה.

דברי הימים ב פרק ח פסוק י"ח: וַיִּשְׁלַח-לוֹ חוּרָם בְּיַד-עֲבָדָיו אוניות (אֳנִיּוֹת), וַעֲבָדִים יוֹדְעֵי יָם, וַיָּבֹאוּ עִם-עַבְדֵי שְׁלֹמֹה אוֹפִירָה, וַיִּקְחוּ מִשָּׁם אַרְבַּע-מֵאוֹת וַחֲמִשִּׁים כִּכַּר זָהָב; וַיָּבִיאוּ, אֶל-הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה.

ויקיפדיה פתוחה לעריכה, אתה מוזמן לערוך את הערך כרצונך. בברכה, --איש המרק - שיחה 10:57, 15 בספטמבר 2011 (IDT)

שינוי מין-פתלוגיה?

― הועבר לדף ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון פסיכולוגיה/4

האוטוביוגרפיה של מארק טווין

הקריאה בערכו, הביאה אותי להתאהב בדמותו (לכל הפחות להסתקרן בקרותיה). בערך מופיע שהוא שקד על כתיבת אוטוביוגרפיה. האם הוא אכן השלים את משימתו?! הדפיס את יצירתו? והאם היא תורגמה לעברית?. (כמה מאכזב היה לראות בדף השיחה, משתמש אנונימי שמתחבט באותה שאלה ואין מענה).

ראה Mark Twain's Autobiography יואלפ - שיחה 12:09, 15 בספטמבר 2011 (IDT)

איך נוצר מגנט?

שאלה באסטרו: איך ביקום נוצרים דיפולים מגנטיים? איזה תנאים צריכים להתקיים? אני מניח שענן צריך להכיל חומרים כמו ברזל וניקל. האם התנועה הסיבובית היא זו שיוצרת את הדיפול? איך? סיימתי קורס אחד של חשמל ומגנטיות, ככה שאפשר לדחוף כמה כמה מושגים מקצועיים. 79.177.218.150 12:01, 15 בספטמבר 2011 (IDT)

מה הכוונה "ביקום"? עקרונית כל זרם מעגלי יוצר דיפול מגנטי, אבל אני לא חושב שגופים כמו כוכבים או ענני גז הם טעונים. או שאתה מתכוון למגנט כמו זה שיש על המקרר?ירון ק. - שיחה 07:35, 16 בספטמבר 2011 (IDT)

דווקא אני לא חושב שיש צורך בברזל או ניקל. למשל בשמש, אם תקרא את הפרק "שדה מגנטי" (טוב, אין, אבל בויקיפדיה האנגלית יש ערך שלם בנושא, מה שאחראי לשדה המגנטי זה התנועה של הפלזמה שיוצרת ממש זרמים חשמליים.

אני לא יודע אבל מה מקור השדה המגנטי בכוכבי נייטרונים או מגנטרים. eman • שיחה • ♥ 08:40, 16 בספטמבר 2011 (IDT)

אני רוצה מודל פשוט ( אם אפשר)- איך מעננה של גזים בעלי אנרגיה גבוהה והרבה חומר (כולל חומרים כברים אם יש צורך) מקבלים דיפול? אם אני אקח מלא פחמן וברזל( לא חובה, אבל אני מנחש שכהה יהיה יותר קל) לא טעונים, אסובב את העננה הזאת במהירות גדולה תוך שהיא נדחסת תחת משקלה העצום- האם אני אקבל דיפול מגנטי? אני לא רואה סיבה לכך. אז מה כן גורם לזה שיש מלא כוכבים ופלנטות בעלי דיפול? בקיצור- הצג מודל שמאפר יצירת דיפול בריק( לא ליד דיפול מחשלי או מגנטי אחר). 79.176.211.39 10:01, 16 בספטמבר 2011 (IDT)

לא, המודל בשמש הוא הרבה יותר פשוט. אתה לא צריך חומר מגנטי. מה שאתה צריך זה מטענים. בשמש יש לך פלזמה, שזה גז מיונן. האלקטרונים לא קשורים לאטומים, אלא הם יונים חיוביים. ברגע שיש זרם שונה של מטען חיובי, ומטען שלילי (כי היונים והאלקטרונים זזים במהורויות שונות) יש לך דיפול. eman • שיחה • ♥ 16:31, 16 בספטמבר 2011 (IDT)

השמדה המונית

אילו מדינות חוץ מארצות הברית השתמשו בנשק להשמדה המונית אחרי מלחמת העולם השנייה? למי שממהר לקפוץ ולספר שצבא ארצות הברית הוא המוסרי בעולם וכדו', שילמד קצת היסטוריה. 109.64.220.85 18:36, 15 בספטמבר 2011 (IDT)

מצרים השתמשה בחל"כ בתימן. עיראק מול איראן וגם מול הכורדים. אילן שמעוני - שיחה 19:47, 15 בספטמבר 2011 (IDT)

אף מדינה לא השתמשה מאז בנשק גרעיני. באופן כללי לא הייתי ממהר לקבוע את מוסריות המהלך. מדובר בסוגיה לא פשוטה כשזוכרים שהאלטרנטיבה היתה הנחתת כוחות ומלחמה כוללת ביפן עצמה. דניאל • תרמו ערך 19:51, 15 בספטמבר 2011 (IDT)

לא דיברתי על גרעיני( ומשום מה לא נראה לי שזו הייתה אלטרנטיבה יחידה, אם כבר), אלא יותר על כימי וביולוגי. הדוגמה של מצריים ועיראק טובות. יש עוד? 79.179.216.106 20:01, 15 בספטמבר 2011 (IDT)

יפן סירבה להיכנע (היא אפילו לא הסכימה להיכנע אחרי הפצצה הראשונה). אתה מכיר דרך אחרת להכניע אותה? ההכנות לפלישה יבשתית היו בעיצומן. דניאל • תרמו ערך 20:07, 15 בספטמבר 2011 (IDT)

אני חושב שאפשר לכלול את הניסוי הצבאי שעשתה ברית המועצות: הם פוצצו פצצת אטום ואחר כך ערכו תרגיל באזור שבו הוטלה הפצצה. כמובן שהדבר היה מתוכנן והוא נועד לבדוק את תוצאות ההפצצה האטומית. אני לא יודע כמה חיילים מתו לאחר מכן כתוצאה מהפעולה הזאת. גילגמש • שיחה 20:17, 15 בספטמבר 2011 (IDT)

חזוס ): אילן שמעוני - שיחה 21:07, 15 בספטמבר 2011 (IDT)

דניאל, בשיא הרצינות: אתה בטוח שאתה מכיר לעומק את כל התמונה? לדוגמה על המגעים בין יפן לברית המועצות לפני הפלישה של ברה"מ למנצ'וריה? ועל כך שבין 6 ל9 לחודש הפרידו 3 ימים? ובהם יפן הכינה תוכנית כניעה? ואולי אתה זוכר מה היו התנאים שהציבה יפן לכניעה? בכל אופן, אני לא רוצה להיכנס למלחמת העולם השנייה, אלא רק אחרי. 79.179.216.106 20:55, 15 בספטמבר 2011 (IDT)

יש מידה של עיוורון בהתייחסות שונה למה שמוגדר כנשק השמדה המונית. רצח עם אפשר לבצע עם טנקים, רובים ואפילו סכינים. בלי לבדוק - דומני שאזרחים רבים הרבה יותר נרצחו בפעולות מאורגנות שלא עשו שימוש בנשק השמדה המונית, גם אחרי שתי מלחמות העולם. אילן שמעוני - שיחה

אתה צודק. אין צורך בנשק להשדמה המונית או נשק מתקדם. הרומאים טבחו עמים שלמים עם טכנולוגיה ששהיא בסך הכל די פשוטה. גם לאחרונה התבצעה רצח העם ברואנדה. גם שם לא השתמשו בכלי נשק מתוחכמים. גילגמש • שיחה 05:26, 16 בספטמבר 2011 (IDT)

האלמוני ששאל את השאלה לא ממש מנומס, ובפרט ההתרסה שלו וההוראות לא מנומסות. אתה בא למקום ושואל שאלה - תתנהג בנימוס. בעצם השאלה יש אי הבנה מסוימת. אתה דורש שהתשובה תהיה *לאחר* תום מלחמת העולם השנייה, אבל בתשובתך מובלעת ה"עובדה" שארה"ב השתמשה בנשק השמדה המונית. ארה"ב אמנם השתמשה בנשק כזה, אבל לא אחרי תום המלחמה. היא אמנם השתמשה בחומרים כימיים שבדיעבד התבררו כמזיקים לבריאות במלחמת וייטנאם (ראה Agent Orange), אבל לא כנשק. במלחמת אירן-עירק לפי הידוע לי השתמשו שני הצדדים בנשק כימי, ובנוסף עירק השתמשה בנשק כזה כדי לדכא מרידה כורדית. מצרים השתמשה בנשק כימי בתימן. ברית המועצות, רוסיה וישראל השתמשו בנשק כימי, ביולוגי, ואפילו רדיואקטיבי (פלוטוניום) אך לא כ"נשק השמדה המונית" אלא בפעולות שכוונו לחסל יחידים. נשמעו טענות נגד ארה"ב על שימוש בקליעים שהכילו depleted uranium, ונגד ישראל על שימוש בפצצות מצרר. עשרות מדינות עשו שימוש בקנה מידה נרחב במוקשים. מן הסתם היו עוד, אבל לא בקנה מידה גדול. קיפודנחש - שיחה 06:07, 16 בספטמבר 2011 (IDT)

אתה טוען שברית המועצות, רוסיה וישראל השתמשו בנשק כימי, ביולוגי, ואפילו רדיואקטיבי. באילו נסיבות? אתה רומז לשימוש בזרחן? 79.179.216.106 08:19, 16 בספטמבר 2011 (IDT)

לא "טוען". אומר. דיברתי על התנקשויות, ראה למשל ההתנקשות בח'אלד משעל. קיפודנחש - שיחה 10:26, 16 בספטמבר 2011 (IDT)

"לא מנומס" מת ממחלת קרינה. ‏nevuer‏ • שיחה 23:56, 18 בספטמבר 2011 (IDT)

האם יש תרופות אן-אורגניות?

האם בכלל ניתן להכניס לגוף חומרים כימים אן-אורגנים?.

ודאי. אבץ, ברזל - למעשה כל המינרלים שהגוף זקוק להם. אילן שמעוני - שיחה 19:46, 15 בספטמבר 2011 (IDT)

חומר לא אורגני נוסף וחיוני: מים. יוסי • שיחה 13:01, 17 בספטמבר 2011 (IDT)

מי חמצן ושער

למי מי חמצן הורסים את הצבע של השער?

למה כשצובעים את השער מוסיפים מי חמצן? 79.179.216.106 20:13, 15 בספטמבר 2011 (IDT)

מלאנין, שהוא הפיגמנט של השיער, מתפרק במגע עם מי חמצן. למעשה זוהי תכוני חיונית שלו - בתאים חיים מלאנין מגן על החומר התורשתי ממי חמצן שנוצרים בפעילות ביוכימית בתא. אילן שמעוני - שיחה

ולמה מערבבים צבע לשער עם מי חמצן לפני הצביעה? 79.179.216.106 08:25, 16 בספטמבר 2011 (IDT)

אני מנחש שעל מנת להתחיל את הצביעה משיער בהיר. אילן שמעוני - שיחה 09:01, 16 בספטמבר 2011 (IDT)

שופטים ערבים במשפטים ביטחוניים

האם קרה אי פעם ששופט ערבי-ישראלי, ומוסלמי בפרט, שפט במשפט ביטחוני (טרור, ריגול וכיוב')?

השופטים הערבים, ובראשם השופט העליון סלים ג'ובראן דנים בתיקים מכל הסוגים כולל תיקים בטחוניים, בלי מגבלות, ככל השופטים. אגסי - שיחה 23:12, 15 בספטמבר 2011 (IDT)

אולם שים לב שבוועדות ביטחון נמנעים מלהכניס ח"כים ערביים. צביה - שיחה 23:39, 15 בספטמבר 2011 (IDT)

זה לא נכון. עידו • שיחה 23:40, 15 בספטמבר 2011 (IDT)

אמרתי נמנעים, באופן כללי. היו יוצאי דופן, אבל זה היה זמני ביותר. למידע נוסף פנה לספרו של דן שיפטן: פלסטינים בישראל. צביה - שיחה 23:41, 15 בספטמבר 2011 (IDT)

אבל זה לא נכון שנמנעים. וזה לא היה "זמני ביותר", זה היה קדנציה שלמה. המקומות בוועדות נקבעים לפי מפתח סיעתי. הסיעות הקטנות יותר אינן מיוצגות בכל הוועדות. מאחר שוועדת הכספים וועדת החוץ והביטחון הן הוועדות המבוקשות ביותר, הסיעות הגדולות בדרך כלל לא מוותרות על מקומות בהן לטובת סיעות קטנות. כך, למשל, היום, מבין 6 הסיעות שלהן 4 ח"כים או פחות, רק לסיעת האיחוד הלאומי יש נציג בוועדת החוץ והביטחון (ואם אני זוכר נכון, גם זה בגלל סיכום שלהם עם הליכוד שוויתר להם על מקום). הסיעות הערביות הן בדרך כלל קטנות, ולכן אין להן חבר בוועדה. כשמחאמיד היה חבר בוועדה, הוא היה חבר בסיעה של 5 מנדטים. מאז זה לא קרה. עידו • שיחה 23:47, 15 בספטמבר 2011 (IDT)

מאחר ואני מכיר אישית את דעותיו האנטי-ציוניות של מחאמיד, זה ממש תמוה בעיני. אילן שמעוני - שיחה 23:48, 15 בספטמבר 2011 (IDT)

ציוניות אינה תנאי סף לחברות בוועדה של הכנסת. עידו • שיחה 23:50, 15 בספטמבר 2011 (IDT)

אבל היא מתבקשת כתנאי בוועדה בעלת גישה לסודות בטחוניים של הישות הציונית. אילן שמעוני - שיחה 08:29, 16 בספטמבר 2011 (IDT)

כשתיבחר לכנסת תוכל להציע לשנות את התקנון, ולהוסיף תנאי כזה. עידו • שיחה 00:49, 17 בספטמבר 2011 (IDT)

איך באמת משנים את תקנון הכנסת? תומר א. - שיחה - _{משנה ויקיפדית} 00:53, 17 בספטמבר 2011 (IDT)

כל חבר כנסת יכול להציע הצעה לוועדת הכנסת, ועדת הכנסת דנה בה, ואם היא מאשרת, זה מובא לאישור הכנסת. עידו • שיחה 01:04, 17 בספטמבר 2011 (IDT)

תנוח דעתך. בדיוק בשביל הדברים הללו יש תתי ועדות בועדת החוץ והביטחון, החשובה בהן היא תת הועדה לשירותים חשאיים. אני בטוח שיש דברים שנאמרים שם ולא נאמרים בועדה ה"ראשית" מפחד שמישהו "לא מספיק מתאים". אמרו "לא" לסירוס ויקיפדיה! רנן • שיחה • י"ז באלול ה'תשע"א • 08:56, 16 בספטמבר 2011 (IDT)

זה דיון נורא תיאורטי. אומנם דה פקטו עד כה לא נכנסו ח"כים ערביים (לבד מהאשם מחמיד, שגם איתו זה לא היה חלק) לוודעות חוץ וביטחון בכנסת בגלל הייצוג הקטן של כל סייעה ערבית בפני עצמה בכנסת, אולם למעשה, אני חושבת שאם היה נוצר מצב בו הערבים היו מתאחדים למפלגה גדולה שיכולה לקבל מקום בוועדות כאלה, הממשלה הישראלית הייתה מתכנסת לדון על המדוכה. כך שזו בעצם שאלה שעוד לא נוצר הצורך להמציא לה תשובות, ומי ייתן שלעולם לא...

הממשלה לא מתכנסת לדון בדברים כאלה. יש הפרדת רשויות, והיא אינה מתערבת בענייניה הפנימיים של הכנסת. עידו • שיחה 00:49, 17 בספטמבר 2011 (IDT)

דווקא קראתי בעיתונות שחברי כנסת קראו לרה"מ להדיח את שאול מופז מראשות ועדת החוץ והבטחון. זה גרם לי לשאול את עצמי מה היתה כוונתם. תומר א. - שיחה - _{משנה ויקיפדית} 00:53, 17 בספטמבר 2011 (IDT)

פורמלית, ראש הממשלה לא יכול להדיח יו"ר ועדה. תיאורטית, ראשי הוועדות נבחרים על ידי הוועדות עצמן, בהמלצת ועדת הכנסת. מעשית, הוועדות מתחלקות בין הסיעות לפי ההסכמים הקואליציוניים, והסיעות בוחרות מי מחבריהן יהיה יו"ר הוועדה. אחר כך זה מגיע לפרוצדורת האישור שתיארתי, שהיא בעיקרה טקסית. עידו • שיחה 01:04, 17 בספטמבר 2011 (IDT)

אם כך, לראש הממשלה אין כח מיוחד בעניין הזה (פרט להיותו, תיאורטית, מנהיג הרוב בכנסת). נשמע שדווקא יו"ר הקואליציה הוא זה דמות המפתח בסיפור הזה. תומר א. - שיחה - _{משנה ויקיפדית} 17:06, 17 בספטמבר 2011 (IDT)

לחלק מהמשתתפים בוויכוח זה אני מבקש להזכיר שבישראל קיים עדיין חוק כנסת הרואה בהסתה לגזענות עבירה פלילית (למרות שחוק זה, לצערי, מזמן כבר לא מופעל, הוא עדיין קיים). --וידנפלד - שיחה 22:32, 17 בספטמבר 2011 (IDT)

בהנחה שההערה מתייחסת אלי - הנקודה אינה ערבים בשל מוצא אתני. הבעייה היא אנטי ציונים. הדרת מגזר בשל מוצאו היא גזענות פסולה, הדרת אדם בשל הזדהותו עם ישויות עוינות היא לחם חוק.

למען הסר ספק - גזענות פסולה הן במישור המוסרי והערכי והן במישור הרציונלי. תאוריות הגזע השונות מופרכות מעבר לכל ספק סביר. זו נקודה שאני חוזר עליה שוב ושוב באזני תלמידי, עד שזה יוצא להם מהאף. אילן שמעוני - שיחה 09:03, 19 בספטמבר 2011 (IDT)

לאילן שמעוני, שלום. אני מברך אותך ושמח שאתה מחנך את תלמידך, חינוך אנטי-גזעני ואני ואני גם בטוח שאתה מחנך אותם להתייחס לחבריהם האתיופים כשווים להם בכל. צר לי שאתה לא מצרף לזה גם חינוך לדמוקרטיה. דמוקרטיה פירושה, בין היתר, גם התייחסות שווה לכל אדם ללא קשר לדעותיו הפוליטיות והאידיולוגיות. ההתייחסות לערבים כ"מזדהים עם ישויות עוינות" (אלו מילים מכובסות השוות למושג "בוגדים") היא התייחסות שקשה לי מאוד לא לראות בה גזענות ובוודאי שאינה התייחסות דמוקרטית. דרך אגב, אני יהודי ישראלי שאינו מגדיר עצמו כציוני. האם גם בי אתה רואה "מזדהה עם ישות עויינת" (למרות שאני יהודי)? --וידנפלד - שיחה 21:51, 21 בספטמבר 2011 (IDT)

לא בהכרח. ראשית "לא בעדי" אין בהכרח פירושו "נגדי". שנית, המושג שלך דמוקרטיה פירושה, בין היתר, גם התייחסות שווה לכל אדם ללא קשר לדעותיו הפוליטיות והאידיולוגיות לא עומד במבחן המציאות. שלוש, ישנה קשת שלמה של אפשרויות, ובה "מזדהה עם ישות עוינת" חופף ל"בוגד" באופן חלקי מאד. אחרון חביב - בגידה היא מעשה אקטיבי, הזדהות איננה כך. חובת הזהירות הצווה להמנע ממצב בו יחשף מידע סודי עם מי שמזדהה עם ישות עוינת, מחשש שמא הזדהותו תניע אותו לבגידה.

האם מישהו\י יודע את הכתובת?

אני מחפש את הכתובת של הבניין עוצר הנשימה העונה לשם "Ernst & Young Zentrale" שבברלין [3], מה הכתובת שלו ואיך מגיעים אליו? 84.110.111.150 01:06, 16 בספטמבר 2011 (IDT)

תודה, אבל הסתדרתי. הבניין נמצא בפרידריכשטראסה. 84.110.111.150 01:19, 16 בספטמבר 2011 (IDT)

הוא לא כזה עוצר נשימה, אל תצפה ליותר מדי. תומר א. - שיחה - _{משנה ויקיפדית} 10:08, 16 בספטמבר 2011 (IDT)

יהודי למחצה

1)האם היהדות הרבנית מכירה באיזשהו הבדל בין בן של יהודי+גויה לבין בן של גוי+גויה? או שהתוצאה היא אותו גוי?

2)זכור לי קטע מעניין מתוך טוביה החלבן של שלום עליכם. אחת מבנותיו הולכת להתחתן עם אוקראיני והמשפחה קוראת עליה קדיש. האם זה היה מקובל באותה תקופה או שמדובר בסתירה? הרי ילדיה אמורים להיות יהודים, לא?

3) יותר פוליטי- האם ילד של מתגיירים מקבל בארץ את מלוא זכויות האזרח או שיש הבדלים בינו לבין "יהודי אוריגינל"? 79.179.211.11 09:53, 16 בספטמבר 2011 ( IDT)

1. יש תורות רעיוניות המדברות על "ניצוץ יהודי" באדם כזה אבל להלכה היהדות הרבנית לא מכירה בהבדל בינו ובין גוי.
2. מקובל. גם היום יש זרמים בהם מקובל לשבת שבעה אפילו על בן שהתפקר, לא כל שכן שהתחתן עם לא יהודיה (זהות הצאצאים לא משנה, משנה המעשה).
3. זכויות אזרח ניתנות לפי אזרחות ולא לפי דת. ייתכנו קשיים בנישואים ברבנות, אבל זה כבר עניין אחר. אמרו "לא" לסירוס ויקיפדיה! רנן • שיחה • י"ז באלול ה'תשע"א • 10:03, 16 בספטמבר 2011 (IDT)

לשאלה הראשונה, במקרה הראשון הבן הוא גוי לכל דבר, ובמקרה השני הבן הוא יהודי לכל דבר. טיפוסי - שו"ת 10:11, 16 בספטמבר 2011 (IDT)

טיפוסי, קרא שוב, האם במקרה של גוי+גויה הצאצא הוא יהודי לכל דבר? תומר א. - שיחה - _{משנה ויקיפדית} 10:12, 16 בספטמבר 2011 (IDT)

אכן טעות שלי, תודה. טיפוסי - שו"ת 10:14, 16 בספטמבר 2011 (IDT)

זכויות האזרח לא ניתנות לפי אזרחות, אלא לפי אזרחות+מוצא דתי. ראה נישואים בישראל. לא ש"ייתכנו קשיים בנישואים ברבנות", אלא צריך לנסוע למדינה אחרת בשביל לממש שם את הזכיות להתחתן. אבל לא קשור לשאלה. מה שאני שואל זה לגבי האם בן גר הופך לשווה זכויות ליהודי מקורי בארץ? בנוסח שלך: האם יהיו לו קשיים בנישואים ברבנות? 79.177.220.63 11:00, 16 בספטמבר 2011 (IDT)

זכויות אזרח ניתנות לפי אזרחות אלא שעל פי החוק בישראל רק בית דין דתי רשאי לשנות את המעמד האישי. כך לנוצרי, למוסלמי וליהודי אותן זכויות אזרח (גם אם חלקן רק להלכה ולא למעשה) וכל אחד מהם רשאי לשנות את המעמד האישי רק בבית דין דתי המתאים לדת שלו. אבל אנחנו חורגים מהנושא. לעצם השאלה- בן גר הוא יהודי לכל דבר בענייני המעמד האישי. גיורת לא יכולה להנשא לכהן. הבת שלה יכולה. אמרו "לא" לסירוס ויקיפדיה! רנן • שיחה • כ' באלול ה'תשע"א • 22:11, 18 בספטמבר 2011 (IDT)

לשאלה השניה שלי- הרי כמו שאמרתי הילדים יהיו יהודים לפי ההלכה, לא? וגם בן מתפקר נשאר יהודי לפי ההלכה. אז, אין פה איזו סתירה? 79.177.220.63 11:00, 16 בספטמבר 2011 (IDT)

לשאלה השניה, ידוע שמי שאוכל חזיר מקבל מלקות, הלא ידוע שגם אוכל חזיר נשאר יהודי, אז אין פה סתירה? טיפוסי - שו"ת 11:04, 16 בספטמבר 2011 (IDT)

זה כלל לא "ידוע". אני אוכל חזיר דרך קבע, מעולם לא קיבלתי מלקות, וגם לא אקבל. 79.183.216.38 14:03, 16 בספטמבר 2011 (IDT)

אתה בהחלט יכול לעשות תשובה.דרול * שיחה ו 09:24, 25 בספטמבר 2011 (IDT)

יש הבדל הלכתי בין מי שעובר עבירה להנאתו ובין מי שהמיר את דתו. לפי התפיסה המחמירה מי שעזב את הדת לחלוטין הוא מומר ועל כן יושבים עליו שבעה. כנ"ל לגבי נישואים לאינו יהודי. ראה עוד כאן. אמרו "לא" לסירוס ויקיפדיה! רנן • שיחה • כ' באלול ה'תשע"א • 22:07, 18 בספטמבר 2011 (IDT)

1. דעת הרב בן ציון עוזיאל היא שיש לקרב ליהדות צאצאים של יהודים וגויות גם אם אינם יהודים לפי ההלכה. הרב חיים אמסלם פועל רבות בנושא זה, ואף כתב ספר בשם "זרע ישראל". דוד - שיחה 22:06, 17 בספטמבר 2011 (IDT)

ערכים לא נייטרלים

האם ערכים בוויקיפדיה יכולים להכיל מילים כמו "הכיבוש הישראלי" או "הכיבוש" או "האוייב הערבי" וכדומה? --Meni181818 - שיחה 11:45, 16 בספטמבר 2011 (IDT)

עניתי לך בייעוץ לשוני SharpImpact‏ • What's The Price of a Mile?‏ • 12:20, 16 בספטמבר 2011 (IDT)

ויקיפדיה "נייטרלית" היא כמו קפה נטול קפאין. המראה, הצבע והריח הוא של קפה, אבל זה לא קפה. ודי לחכימא... --וידנפלד - שיחה 22:25, 17 בספטמבר 2011 (IDT)

שאלה בתחום הכספים

מה זה Decimalisation? ומה קרה לפני הבריטי ב- 1971 בעקבות כך? 84.110.111.150 02:43, 17 בספטמבר 2011 (IDT)

באופן בסיסי - "Decimalisation" משמעו "המרה לשיטה עשרונית". מאז שנת 1971, הלירה שטרלינג מתחלקת ל-100 פני, כמקובל בשיטה העשרונית. לפני כן החלוקה הייתה מסובכת יותר - לירה הייתה מחולקת ל-20 שילינג, ושילינג היה מחולק ל-12 פני. Botend - שיחה 02:54, 17 בספטמבר 2011 (IDT)

תודה! 84.110.111.150 03:45, 17 בספטמבר 2011 (IDT)

סין וההגירה

האם סיני ממחוז A יכול להגר בחופשיות למחוז B? מה עם הונג-קונג? האם זה תקף גם שם? לא כל כך הבנתי את הרעיון של הסיפוח של הונג קונג, יש להם מערכות עצמאיות אבל בכל רגע ניתן פשוט לסתור אותן על ידי הממשל המרכזי? וכיצד הממשל הסיני משפיע על הבחירות שם? Exx8 - שיחה

אני לא יודע לגבי ההגירה, אבל לגבי הונג קונג, זה בערך כמו שאמרת. יש שם מערכות עצמאיות, אבל המשטר יכול לסתור אותן. היו כבר כמה פעמים שממשלת סין איימה בכיבוש הונג קונג. ובעיקרון הממשל לא משפיע על הבחירות שם. אתה יכול לקרוא בהחרחבה תחת פוליטיקה של הונג קונג, ותחת הונג קונג#פוליטיקה. בלנק - שיחה 12:31, 17 בספטמבר 2011 (IDT)

נגזרות חלקיות רציפות

אם פונקציה דיפרינציאבילית זה גורר שנגזרות חלקיות רציפות. למה הפוך לא? 79.178.217.76 14:20, 17 בספטמבר 2011 (IDT)

קודם כל זה הפוך. אם הנגזרות החלקיות רציפות זה גורר שהפונקציה דיפרינציאבילית. הפוך לא נכון. יש פונקציות דיפרינציאביליות שהנגזרות שלהן לא רציפות. בכל מקרה זו שאלה מוזרה. כל אדם הוא בעל חיים. זה לא אומר שכל בעל חיים הוא אדם. הדוגמאות הנגדיות לטענה ההפוכה לא יפות כל כך. הכי פשוטה שאני מכיר מוגדרת:

$\ f(x,y)=(x^{2}+y^{2})\sin {\frac {1}{\sqrt {x^{2}+y^{2}}}}$, ו-$\ f(0,0)=0$. הנגזרות לא רציפות בראשית אבל היא דיפרינציאבילית שם. עיון בגרף הפונקציה נותן קצת תחושה למה. דניאל • תרמו ערך 14:51, 17 בספטמבר 2011 (IDT)

איזה חיבור יש לסביטבן הוקינג

האם לסטיבן הוקינג יש חיבור USB או אל-חוטי? כלומר, בהרצאות מול הקהל הרחב, איך הוא מתחבר למקרן ורמקולים? 79.178.217.76 14:45, 17 בספטמבר 2011 (IDT)

האם מישהו ראה אי פעם מולקולה?

תמיד כשאני נכנס לדפי ויקי או דפי מידע על מולקולות (חומרים), אני רואה רק תרשימים (ציורים) של סידור האטומים שלה, או..., שאני רואה את החומר ברמת המאקרו (למשל, גביש של החומר)... אבל אף פעם לא יצא לי לראות מולקולה פיזית בתצלום. למה זה ככה?.

כאן אפשר לראות תמונה אמיתית של מולקולות. הסיבה היא כנראה שהן פשוט לא מספיק מעניינות או יפות, בניגוד לתאים למשל. אגב, כבר הצליחו לראות פרוטונים, ואני חושב שאפילו אלקטרונים, שהם קטנים בהרבה ממולקולות. _{בעצם אני לא סגור על זה} בלנק - שיחה 17:03, 17 בספטמבר 2011 (IDT)

אז רגע רגע רגע. אם כלכך קשה לראות מולקולות, ומספר תמונות המולקולות שצולם אי פעם הוא מזערי (כך הבנתי מחיפושיי), אך יש לנו כאלה תיאורים מפורטים של ממה מולקולות מורכבות?. איך אפשר לראות ולתרשם (מלשון תרשים) משהו שכלל לא ראינו באופן ברור?. איך בכלל יודעים שחומר מכיל אטומי פחמן כאשר לא ראו את המולקולה שלו (קל וחומר את האטומים הספציפיים האלה שלו), מעולם?.

קשה מאוד לצלם מולקולות ואכן מספר הצילומים מזערי. זה לא קשור לכמה זה מעניין או יפה. אין דבר כזה לראות פוטון או אלקטרון. טכנית, "לראות" זו הפעולה של לקלוט פוטונים שפוגעים בעצמים אחרים. למה בכל זאת אנחנו יודעים כל כך הרבה בלי לראות? כי חוש הראיה הוא אמנם חשוב מאוד ביום יום, אך הוא ממש לא כלי מדידה מדויק מדעי ששי לייחס לו חשיבות יתרה. אנו יודעים הרבה על האימפריה הרומית גם מבלי זכינו לראות אותה (אנחנו מסוגלים לראות תוצרים שלה, אבל זה נכון גם למולקולות). אנחנו יודעים שהאימפריה הרומית התקיימה כי יש לו אינספור עדויות מכיוונים שונים שמתיישבים עם התאוריה שהיתה יישות כזו. באופן דומה, שלל עדויות ותופעות פיזיקליות מאפשרות לך לדעת את מבנה החומר גם מבלי לראות אותו. דניאל • תרמו ערך 22:35, 17 בספטמבר 2011 (IDT)

אוקיי דניאל, תודה על הפירוט, אשמח אם תוכל לתת קצת דוגמאות לאיך חוקר יכול לדעת שמולקולה מורכבת מאטומים כאלה ואחרים (ואף את מספרם של כל סוגי האטומים במולקוה - 1 או יותר), קל וחומר את הסידור האסתטי של אטומים אלה. אנא תן דוגמאות קונקרטיות, אני מתחנן!. 79.182.15.64 22:50, 17 בספטמבר 2011 (IDT)

מנחשים הכל. ככה זה כימיה. ניחוש, על בסיס ניחוש, ועליו עוד שני ניחושים.

רק לפרוטוקל, אמרתי פרוטונים ולא פוטונים. דניאל, אולי תוכל להסביר מה מיקרוסקופ כוח אטומי עושה. ומה מיקרוסקופ מינהור סורק עושה. לא הבנתי בדיוק את תפקידם והאם יש להם קשר לשאלה. בלנק - שיחה 01:04, 18 בספטמבר 2011 (IDT)

הרבה מהידע על מולקולות פשוטות נובע ממשקל החומרים המגיבים והנפח שהמגיבים ממלאים (במצב גזי בלחץ וטמפרטורה קבועים) לפני התגובה ואחריה. אילן שמעוני - שיחה 17:52, 19 בספטמבר 2011 (IDT)

מדוע כשאני אוכל ארטיקים בביסים גדולים כואב לי הראש?!

פשוטו כמשמעו.

קיפאון מוחי. תומר א. - שיחה - _{משנה ויקיפדית} 17:11, 17 בספטמבר 2011 (IDT)

כי כאשר אוכלים אוכל קר מאוד (קפוא), בדרך רפלקטית-עצבית גורמים להרחבה של כלי דם בראש (לא דווקא במוח). הרחבת כלי דם אלו דומה מאוד למכניזם של התקף מיגרנה ועל כן התוצאה תהיה כאב ראש. ד"ר --וידנפלד - שיחה 22:21, 17 בספטמבר 2011 (IDT)

כי כשאתה פותח את הפה בשביל הביס הגדול, אתה מכאיב לעצמך למוח, שמתכווץ כדי להכיל את הלסת שפולשת לאזור שלו בתוך הגולגולת. ―לא פוגעני (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

ד"ר וידנפלד, האם מה שכתוב בערך שקישרי אליו נכון? האם דרושים שם שינויים? תומר א. - שיחה - _{משנה ויקיפדית} 23:17, 17 בספטמבר 2011 (IDT)

מר "לא פוגעני", אנא זכור ש"גם איוול מחריש כחכם יחשב", ואם אתה לא יודע את התשובה לשאלה, עדיף שתסתום את הפה מאשר שתדבר שטויות. דניאל צבי • שיחה 17:51, י"ט באלול ה'תשע"א (18.09.11)

לתומר א. - הקישור שנתת הוא נכון אך ההסבר בו חלקי וחסר. המכניזם המוצג שם מסביר את הכאב בחך ובלוע בזמן אכילה של כמות גדולה של מזון קר מאוד. כאב הראש נוצר, כפי שאמרתי, על ידי הרחבה (לא התכווצות) של כלי דם שונים בתוך הגולגולת, משנית ותגובתית לגירוי עצבים בחך ולהתכווצות כלי הדם שם. ד"ר --וידנפלד - שיחה 00:20, 19 בספטמבר 2011 (IDT)

חשוב להדגיש שההרחבה הזו בכלי הדם במוח באה כתוצאה לקור המידי והתגוננות הגוף מפני היפותרמיה במיוחד במוח --Meni181818 - שיחה 00:26, 19 בספטמבר 2011 (IDT)

מפלה בין וקטורים-שאלה של הגדרות

אם נתון לי ש $a\times b+b\times c+c\times a=0$ ואני מתבקש להוכיח שהווקטורים על אותו מישור. האם מותר לי לבצע את הפעולה הבאה:

$(a\times b+b\times c+c\times a)\cdot c=0\cdot c$

ומכאן ש $(a\times b)\cdot c+(b\times c)\cdot c+(c\times a)\cdot c=0$ וזה מש"ל כי קרוס ואז דות עם אותו הווקטור נותן אפס. השאלה היא האם מותר ככה לכפול ווקטור ואחרי זה לפתוח סוגריים כמו מכפלה מבית ספר? 79.178.217.76 19:03, 17 בספטמבר 2011 (IDT)

כן אין בעיה לפתוח סוגרים, וגם אין בעיה להוכיח את זה. eman • שיחה • ♥ 19:20, 17 בספטמבר 2011 (IDT)

שאלה אחרת: מה פירוש הx? האם הוא מחליף את סימון הפסיק שהשתמשנו בו בתיכון? האם aXb פירושו הווקטור a,b? כלומר, אלו וקטורים דו מימדיים?

זאת מכפלה וקטורית 79.178.217.76 19:52, 17 בספטמבר 2011 (IDT)

הבנתי. תודה. בלנק - שיחה 19:53, 17 בספטמבר 2011 (IDT)

פסיכולוגיה אבולוציונית ויופי

― הועבר לדף ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון פסיכולוגיה/4

הבחנה בין חום לקור

אתם יודעים איך זה כשמחממים אוכל קפוא במיקרו, לעתים קרובות הוא מתחמם בהיקף אבל נשאר קר מאוד במרכז. לפעמים, כשאני מנסה לחוש באצבע אם האוכל התחמם מספיק, אני חש מין "צריבה" אבל קשה לי לקבוע אם זה חום או קור. מה יכול להיות ההסבר לתופעה? ‏nevuer‏ • שיחה 00:50, 18 בספטמבר 2011 (IDT)

בעור יש חיישנים לקור ולחום, אבל לניחושי סביר שהתחושה הראשונית המבלבלת מבחינתך היא כאב. יוסי • שיחה 08:12, 18 בספטמבר 2011 (IDT)

נ.ב. אם זכרוני לא מכשיליני, סיבים המדווחים על כאב הם מהמהירים יותר (קיימים סיבוני עצב מהירים יותר ומהירים פחות, תלוי בכמות המיאלין המצפה אותם), כך יוצא שאם מגיעים מספר דיווחים מהאצבע, הדיווח על הכאב הוא הראשון להגיע למוח. יוסי מחשבון אחר - שיחה 09:12, 18 בספטמבר 2011 (IDT)

סיבי כאב הם דוקא סיבים איטיים ומהירות ההולכה בהם (אם זכרוני אינו מכשילני) הוא 1 מ'/ש'. הנתון הזה מהזיכרון ואין לי לפני רפרנס. אמרו "לא" לסירוס ויקיפדיה! רנן • שיחה • כ' באלול ה'תשע"א • 22:16, 18 בספטמבר 2011 (IDT)

יש משהו במה שאתה אומר. כאב חד עובר יחסית מהר. יותר לאט מאינפורמציה על שינוי באורך שריר ומתח על גיד, אבל יותר מהר מאינפורמציה פחות קריטית כגון כאב עמום וחום. זה רלוונטי לתגובות רפלקסיביות של התרחקות ממקור כאב, הסיבה שתרחיק את היד ממשטח לוהט עוד לפני שתרגיש שהמשטח לוהט. יוסי • שיחה 00:18, 19 בספטמבר 2011 (IDT)

תודה לשניכם. ‏nevuer‏ • שיחה 12:52, 20 בספטמבר 2011 (IDT)

פרוטו פלזמה

מה זה בדיוק פרוטופלזמה ומה ההבדל בינה לבין ציטופלזמה?נ"מ • שיחה • י"ט באלול ה'תשע"א • 03:43, 18 בספטמבר 2011

Protoplasm is the living contents of a cell that is surrounded by a plasma membrane.

The cytoplasm is a thick liquid residing between the cell membrane holding all the cell's internal sub-structures

הראשון הוא התוכן והשני הוא המעטפת. Nachum - שיחה 12:51, 18 בספטמבר 20

עד כמה שאפשר לסמוך על גוגל טרנסליט ועיון בערכים שבסביביה וכן מהמקומות בויקיפדיה בעברית שבהם מופיעים מושגים אלו נראה שאתה טועה ואלו שני נוזלים שונים. ואם אתה צודק אז צריך לשנות את הערך ציטופלזמה.נ"מ • שיחה • י"ט באלול ה'תשע"א • 13:19, 18 בספטמבר 2011 (IDT)

כתבתי לפני התנגשות עריכה: אתה בטוח? למיטב הבנתי מדובר במונחים חופפים למדי, עם אולי הבדל אחד. פרוטופלזמה זה כל תוכן התא ואילו ציטופלזמה זה כל תוכן התא למעט הגרעין. יוסי • שיחה 13:35, 18 בספטמבר 2011 (IDT)

צריך שמישהו שיודע בוודאות מה זה או שמבין בתחום ומבין אנגלית יבדוק את הנושא ויכתוב עליו ערך. השם פרוטופלזמה לא מופיע אפילו בתור קישור אדום.נ"מ • שיחה • י"ט באלול ה'תשע"א • 16:30, 18 בספטמבר 2011 (IDT)

יוסי די צודק. פרוטופלזמה הוא מושג לא שכיח במיוחד שמשמעו כל נוזל (פלזמה) המוקף ממברנה ביולוגית. במובן זה, ציטופלזמה היא מקרה פרטי של פרוטופלזמה - הפלזמה של התא. זאת להבדיל מהנוזלים המצויים בחללית בצמחים, או בגרעין התא, שהם פרוטופלזמה אך לא ציטופלזמה. לטעמי- מכבסת מילים, אבל אין מה לעשות. ‏gal m‏ 21:22, 18 בספטמבר 2011 (IDT)

היפרבלואיד הוא קשיר?

איך בודקים לפי הנוסחה אם היפרבלואיד הוא קשיר או לא? יש מלא ווריאציות עיך לרשום היפרבלואיד. כל מיני $-x^{2}+y^{2}-z^{2}=3,x^{2}-y^{2}+z^{2}=1$ וכדו'. מה הטיפ לבדיקה אם זה חד יריעתי או דו יריעתי?

אני מקווה שזה בסדר להציע תשובה במקום טיפ. כל יריעה המוגדרת במרחב על-ידי תבנית ריבועית אפשר להביא (על-ידי לכסון אורתוגונלי של המטריצה המייצגת, שהיא סימטרית) לצורה $\ ax^{2}+by^{2}+cz^{2}=1$, עבור a,b,c מתאימים. אם כולם שליליים קיבלת את הקבוצה הריקה; אם כולם חיוביים זה אליפסואיד. אחרת מדובר בהיפרבולואיד - חד-יריעתי אם הוא מהצורה $\ x^{2}+y^{2}-z^{2}=1$, ודו-יריעתי אם הוא מהצורה $\ x^{2}-y^{2}-z^{2}=1$. עוזי ו. - שיחה 12:56, 18 בספטמבר 2011 (IDT)

אבל למה לדוגמה $-x^{2}+y^{2}-z^{2}=1$ לא קשיר ו $x^{2}+y^{2}-z^{2}=1$ כן קשיר? איך אני בודק את זה?

תיקנתי - הסדר הפוך. כדי לבדוק את הקשירות נסה לחשב את החיתוך עם מישור מהצורה z=t. אם ההיפרבולואיד נחתך עם כל מישור כזה (כלומר, תמיד יש פתרון למשוואה $\ ax^{2}+by^{2}=1-ct^{2}$), וכך גם למישורים המקבילים לצירים האחרים, אז ההיפרבולואיד קשיר (בפני עצמו הנימוק הזה לא מוכיח כלום, אבל עיון נוסף מאפשר להפוך אותו להוכחת קשירות). לעומת זאת - וזה הרבה יותר פשוט - אם יש מישור שאיתו ההיפרבולואיד לא נחתך, הוא בוודאי לא קשיר. במקרה של $\ x^{2}+y^{2}-z^{2}=1$, ברור שאין לו נקודות בגובה z=0. וכמובן ראה היפרבולואיד. עוזי ו. - שיחה 13:22, 18 בספטמבר 2011 (IDT)

פוליציסטי ?

מה זה "ציסטי"? (הכוונה ל"ציסטה" ?)

כן. הכוונה להרבה ציסטות. יוסי • שיחה 14:15, 18 בספטמבר 2011 (IDT)

אוי. זה קשור לחתול? eman • שיחה • ♥ 21:58, 18 בספטמבר 2011 (IDT)

חשיבותו של דון קיחוטה

רציתי לשאול למה נכתב (לא רק בערך הויקיפדי של דון קיחוטה, אלא גם במקומות נוספים), שהספר נחשב לרומן המודרני\אירופאי הראשון? הוא הרי לא היה הספר הראשון שנכתב בסגנון פרוזאי ולא שירי, כידוע לי. אם כן מה החידוש הגדול שהוא מהווה בין הספרים שלפניו לאלו שאחריו? בתודה, עומר פ. - שיחה 17:00, 18 בספטמבר 2011 (IDT)

It stands in a unique position between medieval chivalric romance and the modern novel. היות היצירה גשר בן הספרות הסיפורית והספרות הפילוסופית-פסיכולוגית הוא החידוש הגדול. Nachum - שיחה 10:54, 19 בספטמבר 2011 (IDT)

בעברית קיים רק תרגום אחד של היצירה המלאה על ידי ביאטריס ולואיס לנדאו, בספריה החדשה של הוצאת הקיבוץ המאוחד (קיים גם תרגום עתיק, חלקי ומעובד של ביאליק). בכרך השני של תרגום זה יש "אחרית דבר" עם ביבליוגרפיה עשירה, המסביר היטב את חשיבותה האדירה של יצירה זו. מומלץ, כמובן. --וידנפלד - שיחה 20:01, 19 בספטמבר 2011 (IDT)

"השדה הידוע" בחדו"א

1) נכון שיש את הנוסחה של "שדה חשמלי" בחדו"א בתלת מימד? ככה שיוצא שבמסלול שמקיף את הראשית(מטען) יוצא תמיד עבודה אפס ובכל מסלול סגור שלא מקיף את הראית יוצא או 4 פאי או 2 פאי? אני זוכר רק שמכנה יש חלקי סכום הריבועים בחזקת 2/3. מישהו יודע על מה אני מדבר? אני מחפש מה הנוסחה המדויק ( והאם זה 4 פאי או 2 פאי).

2) יש לו גם גרסה דו מימדית. מישהו זוכר במקרה?

תודה מראש, זה חשוב! 109.66.209.56 20:02, 18 בספטמבר 2011 (IDT)

פרדוקס אולברס ואינסופיות היקום

הפרדוקס לא בהכרח מוכיח את היותו של היקום סופי, גם קרני אור מתרחבות וכתוצאה מכך כל צופה בהן מקבל אלומת אור חלשה וחלשה יותר, עד שהיא מתאפסת. כמובן שאז אפשר להגיד שמכוון אל הצופה אינוסף אנרגיה ולכן לעולם זה לא יתאפס, אבל אז אתה בעצם מניח שהכוכבים הם שקופים (דבר שסותר את ההנחה היסודית של הפרדוקס שכוכבים מאירים בצבע לבן). אם כך האם זו הוכחה לסופיותו של היקום? Exx8 - שיחה

הפרדוקס של אולברס באמת לא מוכיח את אינסופיות היקום, אבל אין שום קשר בין זה לבין כל מה שכתבת על קרני אור "מתרחבות", אינסוף אנרגיה כוכבים שקופים או הארה בצבע לבן. אינני יודע מניין הבאת זאת, ודאי לא מהערך. 109.64.42.120 07:01, 19 בספטמבר 2011 (IDT)

פרדוקס אולברס מוכיח שהיקום לא אינסופי. אילן שמעוני - שיחה 09:07, 19 בספטמבר 2011 (IDT)

הפרדוקס בהחלט מוכיח שהיקום סופי בזמן או במרחב או בשניהם תחת ההנחה שחוקי הפיזיקה קונסיסטנטיים בזמן ובמרחב. הפרדוקס מוכיח שעל היקלשות האור במרחב מפצה קיום יותר כוכבים ביותר מרחב, ככל שמתרחקים מהמרכז. לגבי שאלת השקיפות - למעט חורים שחורים, כל אנרגיה שסופג גוף כלשהו סופה להתמצע עם אנרגיית הסביבה (העיקרון השני של התרמודינמיקה) לכן ספיגת אנרגיה על ידי כוכבים וענני אבק אינה מפריכה את הפרדוקס. אילן שמעוני - שיחה 09:07, 19 בספטמבר 2011 (IDT)

ייתכן גם שהיקום אינסופי, אבל אנו לא נמצאים בקונוס האור של חלקים מרוחקים ולכן לא תתכן אינטרקציה עמם. דניאל • תרמו ערך 13:51, 19 בספטמבר 2011 (IDT)

כמובן. הפרדוקס מוכיח שהיקום סופי בזמן או במרחב או בשניהם. אילן שמעוני - שיחה 17:56, 19 בספטמבר 2011 (IDT)

דניאל, עד כמה שאני מבין קונוס האור מתייחס לאירועים ולא לאובייקטים. אבל אתה צודק בעיקרון. אילן, שורה תחתונה, לא שללו את זה שהיקום אינסופי. או סופי. והדעה הרווחת היא שהוא אינסופי, כפי שהוזכר. הפרדוקס אולי מנסה לסתור את זה. --אלעזר - שיחה 18:56, 19 בספטמבר 2011 (IDT)

אני מתכוון שיש מקומות שכל מאורע המתרחש בהם לא יהיה בקונוס אור שלנו (ואנחנו בשלהם). זה כמובן מחייב להניח שהיקום מתפשט, מה שנכון. זה גם מאפשר עקרונית אינסופיות בזמן ובמרחב. דניאל • תרמו ערך 19:15, 19 בספטמבר 2011 (IDT)

לאלעזר: הפרדוקס לא מנסה לסתור. הוא סותר. שוב: תחת הנחה שחוקי פיזיקה תקפים בכל היקום, הפרדוקס מוכיח שהיקום סופי במרחב, או בזמן, או בשניהם. לגבי "הדיעה הרווחת" - הדיעה הרווחת היא שהיקום סופי. לדיעה הזו קוראים "המפץ הגדול". אילן שמעוני - שיחה 09:45, 20 בספטמבר 2011 (IDT)

אני מניח שאתה מתכוון "סופי זמן". לא "סןפי במרחב". משה פרידמן - שיחה 09:52, 20 בספטמבר 2011 (IDT)

למיטב הבנתי - סופי בשניהם לכל זמן נתון. מודל המפץ הגדול מניח גודל סופי ליקום כתנאי התחלה. גודל שעולה עם הזמן (עולה מהר מאד תחת אינפלציה). תנאי הסיום יכולים להיות פתוחים (יקום עם עתיד אינסופי. המרחב אמנם סופי לכל זמן נתון אך לא מוגבל בשל זמן לא מוגבל) או סגורים (יקום סופי בזמן וגם במרחב). אילן שמעוני - שיחה 10:48, 20 בספטמבר 2011 (IDT)

זה היה נכון במידה והמפץ הגדול היה ממוקם בנקודה בודדת במרחב. אבל המפץ הגדול יכול היה להיות בכל המרחב. כשמדברים על כך שהיקום גדל, מתכוונים לגורם הסקאלה שגדל עם הזמן, לא לגודלו הפיסי. משה פרידמן - שיחה 12:06, 20 בספטמבר 2011 (IDT)

זה נכון רק כשמדברים על מפץ גדול כפיצוץ של המרחב (בלשונך - פיצוץ בכל המרחב) ולא כנקודה במרחב. אם היה מדובר על פיצוץ במרחב אז אין שום היגד על גדלו של המרחב בו התקיים הפיצוץ. בפיצוץ של המרחב קיים מקסימום לגודל ממשי, מוגדר על פי זמן מעבר אור. הגודל עשוי להיות גדול מהאופק הנראה, אבל הוא תחום ולא אינסוף בכל מקרה. אילן שמעוני - שיחה 12:53, 20 בספטמבר 2011 (IDT)

לא הבנתי את הטענה שלך. משה פרידמן - שיחה 14:07, 20 בספטמבר 2011 (IDT)

עכשיו נראה לי שהבנתי, ואני לא מסכים. כשאני אומר "פיצוץ בכל המרחב" אני מתכוון לכך שבכל שלב, קרוב ככל שתבחר (בזמן) למפץ הגדול, כל נקודה במרחב "רואה", בסקאלות גדולות, את אותה התמונה בדיוק שרואה כל נקודה אחרת, ובכל כיוון. ולכן גם אם אני מסתכל ימינה וגם אם אני מסתכל שמאלה אני רואה את שאריות המפץ הגדול (הקרינה הקוסמית). גם אם אני אשאל אדם הנמצא מחוץ לאופק האירועים שלי מהי תמונת היקום שהוא רואה, הוא יתאר בדיוק אותו דבר כמוני. אם תבקש ממני להצביע על הכיוון, ביחס אלי, בו התרחש המפץ הגדול, אני אגיד לך: כאן, שם, ובכל מקום אחר סביבי. לכן המפץ הגדול לא מורה על כך שהיקום סופי, או שיש מקסימום לגודל ממשי. משה פרידמן - שיחה 15:10, 20 בספטמבר 2011 (IDT)

סיכמנו שאנחנו לא מסכימים. מוסכם שהתיאור הנכון הוא שהמפץ הגדול התרחש בכל מקום ביקום, אבל זה לגמרי לא רלבנטי לא לשאלת גודל היקום ולא לכך שדווקא במקרה השגוי של פיצוץ במרחב אין שום היגד לגבי גודל היקום. אילן שמעוני - שיחה 16:00, 20 בספטמבר 2011 (IDT)

מה הקושי - בתור פיתרון לפרדוקס - לומר שהמרחב הוא תלת-ממדי אינסופי. ותמיד היה כך? ככל שתלך אחורה, נקודות מתקרבות אחת לשניה. בכיוון הרגיל של הזמן הן מתרחקות, ולפחות בחלק מהזמן המרחק ביניהן גדל במהירות גבוהה יותר ממהירות האור (בחלק האינפלציוני של ההתפשטות). ככה שהן לא יושפעו מכל הנקודות ביקום, אפילו בהינתן זמן אינסופי. למה שתהיה בעיה עם זה? מן הסתם זה לא מתאר בדיוק את הידוע כיום, אבל לצורך הפישוט זה נראה לי מספיק קרוב וגם עונה על הפרדוקס. --אלעזר - שיחה 03:18, 21 בספטמבר 2011 (IDT)

לא רק שאין שום קושי, זה כבר נאמר - הפרדוקס מוכיח שהיקום סופי בזמן או במרחב או בשניהם. מה שאתה מתאר זה יקום סופי בזמן - יש לו נקודת התחלה - ולכן פותר את הפרדוקס. המחלוקת היא על כך שיקום שמתחיל במפץ גדול של המרחב עצמו הוא בהכרח (הטענה שלי) סופי במרחב בכל זמן נתון, או - לטענת משה - אינסופי במרחב. אילן שמעוני - שיחה 05:46, 21 בספטמבר 2011 (IDT)

אז למה אתה אומר שהוא בהכרח סופי במרחב? לא הבנתי. --אלעזר - שיחה 13:34, 21 בספטמבר 2011 (IDT)

אם אתה מביט על חתך תלת ממדי של היקום, אז כן: הוא סופי. אבל זה חתך - זו לא התמונה השלמה בארבעה ממדים. בארבעה ממדים הוא אינסופי. למרות שיש נקודת התחלה - אין נקודת סיום. אילן שמעוני - שיחה 15:34, 22 בספטמבר 2011 (IDT)

האם אתה יכול לנקוב בגבול עליון על גודל ממשי? משה פרידמן - שיחה 13:53, 21 בספטמבר 2011 (IDT)

לא חייב להיות כזה בשביל שהוא יהיה סופי. --אלעזר - שיחה 14:15, 21 בספטמבר 2011 (IDT)

זה לא מתמטיקה. אם יש לך טענה תיאוריה פיסקלית שנובע ממנה שיש גבול עליון לגודל ממשי, בדרך כלל אתה אמור להיות מסוגל לרשום אותו, באופן מפורש או סתום. משה פרידמן - שיחה 14:32, 21 בספטמבר 2011 (IDT)

למה? נניח שהוא סופי, מתפשט ומאיץ את ההתפשטות, הוא יכול להגיע לכל גודל שהוא. אתה מדבר על גבול עליון כפונקציה של הזמן? גם זה לא נשמע לי סביר. --אלעזר - שיחה 14:40, 21 בספטמבר 2011 (IDT)

דוגמא מצויינת. במודל שלך ניתן לבצע אינטגרציה על התאוצה לאורך זמן ההתפשטות. משה פרידמן - שיחה 14:47, 21 בספטמבר 2011 (IDT)

בודאי. $10^{(}374)$ פרסקים. אילן שמעוני - שיחה 10:38, 22 בספטמבר 2011 (IDT)

מעולה. (אם כי לא ברור לי על איזה מודל אתה מבסס את המספר הזה, אבל זה לא חשוב). בעוד 10 בחזקת 375 שנה, צופה בכדור הארץ (שלא יהיה קיים) שיביט אל עבר קרינת הרקע הקוסמית ימדוד פוטון שעבר פיזור לאחרונה לפי כ 10 בחזקת 379 שנה. הפוטון הזה התקדם מהיום ועד לזמן המדידה 10 בחזקת 375 שנות אור, שהם מרחק גדול יותר מהמרחק שציינת. כלומר, אני יכול להגיד כבר היום, שבהנחה שקרינת הרקע הקוסמית אכן תמדד בעוד זמן שכזה (ואני לא זקוק לטענה הזאת במקרה ולא תקבל אותה), קיים היום פוטון במרחק גדול יותר מהגבול העליון שציינת. משה פרידמן - שיחה 11:58, 22 בספטמבר 2011 (IDT)

שבירה
אמת. אבל היום, בשום מקום ביקום, אין פוטון שעבר מרחק זה. יתר על כן - רשת של צופים שהתמקמו בגלאקסיות נפרדות, ומאז עסוקים באיתותים הדדיים כל עוד חבריהם לא נעלמים מאחורי האופק, לא תמדוד מרחק גדול מזה עד היום.
בעתיד בודאי - אבל לא בהווה. באף זמן נתון רשת הצופים הדמיונית (למרבה הצער) לא תקבל גודל אינסופי. אילן שמעוני - שיחה 15:21, 22 בספטמבר 2011 (IDT) נ.ב.: 10 בחזקת 374, לא 375.

לא, הפוטון הזה נמצא היום במרחק הנ"ל. אני אראה אותו כאן בעוד כך וכך שנים. מכיוון שהדיון לא נסב על השאלה האם יש חלקיק שגמא פיסית את המרחק הנ"ל, אלא האם הוא קיים, הרי שזה אומר שהמרחק הזה קיים כבר היום. הוספתי 1 לחזקה כדי לא לעשות את החישובים בפרסקים... משה פרידמן - שיחה 15:35, 22 בספטמבר 2011 (IDT)

שוב, איננו מסכימים. אין משמעות לטענה "המרחק קיים גם היום" מאחר ואין אף מדידה היום שתאשר את קיומו. נכון לעכשיו, איו ביקום 10 בחזקה 375 פרסקים. 20:23, 22 בספטמבר 2011 (IDT)

מה שאתה טוען עכשיו הוא, שכל מה שהוא מחוץ לאופק האירועים שלי, ולכן כרגע הוא בלתי רלוונטי לחלוטין, מבחינתי לא קיים, ולכן היקום, מבחינתי, הינו סופי. זו טענה שאיננה תוחמת את מימדי היקום אלא את תחומי העניין. מראש היית יכול לומר זאת, ולא הייתי מתווכח איתך. אבל אם זו טענתך, אז ניתן לנסח גבול עליון כפונקציה של הזמן בתור אופק האירועים. במקרה זה אני יכול לדעת היום, שביקום שלפני כך וכך שנים היו בנמצא גדלים פיסקליים, שאני מסוגל למדוד היום, גדולים יותר מאופק האירועים באותו הזמן. אני חושב שהאדם הסביר, המנסה למצוא תשובה לשאלה "האם היקום סופי", לא יכול לקבל את ההגדרה הזו. מעבר לכך. אני יכול להגיד, שברגע זה ממש, בדיוק של פחות מאלפית השניה, יושבים אנשים בצדו השני של כדור הארץ וגולשים באינטרנט. זאת למרות שלא קיים שום ניסוי היכול לאשר או להפריך טענה זו עבורי בתוך הזמן הנ"ל. ובאמת, בתוך פרק הזמן הזה אין כל רלוונטיות עבורי למה שקורה בצדו השני של כדור הארץ. יחד עם זאת, האדם הסביר לא יסיק מתוך כך שטענה איננה נכונה. משה פרידמן - שיחה 21:58, 22 בספטמבר 2011 (IDT)

או במילים אחרות, גודלו המרחבי של היקום בנקודת זמן הינו 0. משה פרידמן - שיחה 22:20, 22 בספטמבר 2011 (IDT)

סטודנטים לרפואה\מדעי החברה לומדים חדו"א?

תודה.

באיזה מוסד? באוניברסיטה העברית, למשל, סטודנטים לרפואה לומדים את הקורס "חשבון דיפרנציאלי ואינטגרלי בסיסי" (80126). לאלו חוגים אתה מתכוון כשאתה מדבר על "מדעי החברה"? חוגים כמו כלכלה או סטטיסטיקה ודאי לוקחים קורס בחדו"א. חוגים כמו תקשורת וגיאוגרפיה - לא ממש. דוד - שיחה 10:41, 19 בספטמבר 2011 (IDT)

ענית לי השאלה!

מהו העץ הימני בתמונה?

נראה כמו עץ מייפל רק עלוותו ירוקה

מישהו יכול להסביר לי איך מעלים לכאן תמונה מערך אחר בויקי?. למה יש לי הרגשה שפונקציה כלכך פשוטה היא קצת מסובכת כאן?.

בכלל לא מסובך, ראה את העריכה שעשיתי. תומר א. - שיחה - _{משנה ויקיפדית} 13:45, 19 בספטמבר 2011 (IDT)

תמונה מהקומונס

תסתכל בסרגל כלים שלמעלה. אחרי ה-B של ההדגשה, וה-I של הנטייה, יש אייקון של תמונה. אם תלחץ עליו יופיע באופן אוטומטי בחלון של העריכה קובץ:PictureFileName.jpg|שמאל|ממוזער|250px|כיתוב תמונה. (רק עם [[]] לפני ואחרי) עכשיו אתה צריך להכניס את הקובץ שאתה צריך, כמו קובץ:Sinop-museum.JPG, להחליט באיזה צד אתה רוצה שזה יהיה וכו'. אני פראבלם? בסופו של דבר זה יראה כ-קובץ:Sinop-museum.JPG|ממוזער|שמאל|250px|תמונה מהקומונס, ויופיע אחרי שתלחץ שמירה כמו הדוגמא של תומר. סיבכתי?צביה - שיחה 13:50, 19 בספטמבר 2011 (IDT)

לא סיבכת אף אחד! :)

בלתי אפשרי לזהות את העץ מהתמונה הזו. אם תצרף תמונה של פרח ו/או פרי שלו, זה יהיה אפשרי. בברכה, אוריה אורן - שיחה 02:04, 22 בספטמבר 2011 (IDT)

האם לפחות את המשפחה שאליה הוא שייך ניתן לזהות?.

אסטרונום זה מקצוע?

האם קיים מקצוע כזה "אסטרונום"? כלומר אנשים יכולים להתפרנס מזה או שזה סתם תחביב? 109.64.215.238 14:14, 19 בספטמבר 2011 (IDT)

בוודאי. משה פרידמן - שיחה 14:24, 19 בספטמבר 2011 (IDT)

אפשר פירוט? נגיד מישהו בארץ רוצה להיות אסטרונום( כלומר לחקור את החלל בצורה מקצועית ולא לסתם לצפות בירחיו של צדק. שזה מגניב לאללה, אגב.)- מה עליו לעשות? ומי משלם פרנסה? 109.64.215.238 14:31, 19 בספטמבר 2011 (IDT)

בארץ זה לא מקצוע מפותח, לדעתי. למרות שיש מצפה כוכבים מקצועי במצפה רמון. אבל בעולם ישנם טלסקופים גדולים, ויש אנשים שעובדים בלעשות תצפיות. אם אתה מעוניין לבחור בזה כמקצוע בארץ, נראה לי שהברירה היחידה שלך זה ללמוד לתואר מתקדם בחוג לאסטרונומיה ואסטרופיסיקה באוניברסיטת תל-אביב. אני מניח שבארץ המשכורת מגיעה מתקציבי המחקר של חוקרים באוניברסיטת תל-אביב. משה פרידמן - שיחה 17:33, 19 בספטמבר 2011 (IDT)

מיץ תפוזים

אז כמה זמן אחרי הסיטה הוויטמין נעלם? בערך מיץ תפוזים רשום שמומלץ לשתות סמוך לסחיטה, ורוצים מקור. כמה סמוך- שעה, יום, 3-4 דקות? 109.64.215.238 21:23, 19 בספטמבר 2011 (IDT)

דקות. הויטמין לא נעלם אלא מתחמצן באויר החדר ובכך מאבד את הפעילות. אמרו "לא" לסירוס ויקיפדיה! רנן • שיחה • כ"א באלול ה'תשע"א • 07:41, 20 בספטמבר 2011 (IDT)

יש מקור חוץ מ"ככה אמא שלי אמרה"? למה דקות? לפי מה אתם קובעים את מהירות התגובה? נשמע לי הזוי שזה מספר דקות, כי שטח פני הנוזל( מה שבה בפועל במגע עם אוויר) קטן מאוד יחסית לנפח. 109.64.215.238 09:27, 20 בספטמבר 2011 (IDT)

אתה מוזמן לחפש בעצמך על קינטיקת חימצון של ויטמין C במקום ללעוג למי שעונה לך. לך חפש אמרו "לא" לסירוס ויקיפדיה! רנן • שיחה • כ"א באלול ה'תשע"א • 10:05, 20 בספטמבר 2011 (IDT)

Gerade die Vitamine C sowie die B-Vitamine sind ausgesprochen flüchtig. Durch den Einfluss von Licht, Luft und Wärme werden sie zerstört. Deshalb gilt: Den Saft möglichst schnell trinken! הנה ממקור אמין. יש לשתות את המיץ מ-ה-ר. Nachum - שיחה 10:52, 20 בספטמבר 2011 (IDT)

לפי משתמש:יורם שורק (כימאי במקצועו) התהליך לוקח מספר ימים. מקור. Corvus,(שיחה) 11:08, 20 בספטמבר 2011 (IDT)

במחקר שכותרתו "יציבות ויטמין C במיץ תפוזים מסחרי" ( Stability of ascorbic acid in commerically available orange juices) , בדקה קרול ג'נסטון מהמחלקה לתזונה באוניברסיטת אריזונה מיץ תפוזים (מהסוג שנמכר בסופרמרקט). תכולת ויטמין C הגבוהה ביותר נמדדה דוקא במיץ שהוכן מתרכיז קפוא: 86 מ"ג לכוס. במיצים מוכנים לשתייה הנמכרים בקרטונים נמדדו 27-65 מ"ג ויטמין לכוס (הסיבה היא חמצון הויטמין בדרך: במיכלים נמצאו תוצרי הפירוק) .

כמה מהר פורח הויטמין ממיכל פתוח? לפי ג'נסטון, ללא תלות במקור המיץ (סחוט או משוחזר מתרכיז קפוא), ניתן לצפות לירידה של 2% ביום בתכולת הויטמין שבמיץ. עבור מיץ מהוכן מתרכיז קפוא למשל, נמדדה ירידת ריכוז מ- 86 מ"ג לכוס ל-40 מ"ג בקירוב לאחר 4 שבועות מההכנה.

כלומר זמן מחצית החיים של ויטמין C החשוף לאויר הוא ימים ולא שעות או דקות. כוס מיץ בהחלט יכולה לחכות כמה שעות על השולחן או כמה ימים כשהיא מכוסה ובמקרר בלי פגיעה משמעותית בערך התזונתי.

הערות שוליים

יורם שורק - שיחה 12:47, 20 בספטמבר 2011 (IDT)

למדתי, תודה! 14:48, 20 בספטמבר 2011 (IDT)

קודם כל תודה ל-109.64.215.238 שהתעקש ולכימאי שנתן תשובה מהירה. עדין נשאלת השאלה-- איך שני מקורות שאינם קשורים זה לזה טועים טעות גדולה כל כך? Nachum - שיחה 16:24, 20 בספטמבר 2011 (IDT)

עיקר הכוונה שלי לא היתה לתת ל 109.64.215.238 נתון שהוא fixed אלא להסביר שויטמין C לא "נעלם". את המשך הבירור הוא היה יכול לעשות מהנקודה הזו במקום לדרוש לאכול בכפית, אבל מילא. לעצם השאלה שלך- אני מניח שההבדל נובע בין חמצון של כמות ידועה של ויטמין בתנאי מבחנה ובין חמצון בכוס, שתלוי, כמו ש 109.64.215.238 כתב, גם בשטח פני הנוזל, ריכוז החמצן החלקי שכבר קיים בו ועוד. אמרו "לא" לסירוס ויקיפדיה! רנן • שיחה • כ"ב באלול ה'תשע"א • 20:09, 20 בספטמבר 2011 (IDT)

כלכלה התנהגותית

בסרטון שראיתי לאחרונה ב-TED נאמר (ע"י דיוויד קמרון) בין היתר שע"פ הכלכלה ההתנהגותית, אם בן אדם רואה שצריכת החשמל שלו גבוהה (לא בקצת אבל גם לא ביותר מדי) מצריכת החשמל של השכנים שלו, הוא יפעל להוריד את צריכת החשמל שלו - בן אם על ידי פעולות אקטיביות ביומיום (העלאת טמפרטורה במזגן וכו'), פעולות ריכוזיות (החלפת המנורות בבית למנורות חסכניות) או אפילו בתת מודע (בפעם הבאה שהוא יקנה מכשיר חשמל הוא יתחשב בדירוג האנרגטי שלו). השאלה שלי היא, האם מישהו מכיר מחקרים שמאששים את הנאמר למעלה? (לאו דווקא על חשמל אלא בקטע שאם בנאדם צורך משהו יותר מהסביבה שלו הוא יפעל "להשוות" את הצריכה). SharpImpact‏ • What's The Price of a Mile?‏ • 21:27, 19 בספטמבר 2011 (IDT)

הוצאת שורש בשני אגפים

בדוגמה מספר לימוד ראיתי את התהליך המתמטי הבא: $4^{2}=4^{2}$ > הוצאת שורש ריבועי לשני אגפי המשוואה > 4=+-4. +- נמצא רק באגף אחד של המשוואה. האם במצב זה פלוס באגף א' שקול למינוס באגף ב' ומינוס באגף א' שקול לפלוס באגף ב'? איש השלג - שיחה 23:06, 19 בספטמבר 2011 (IDT)

אם יש לך נעלם שאתה מעלה אותו בריבוע ומקבל 4 אז הנעלם יכול להיות 2 או 2-. אמרו "לא" לסירוס ויקיפדיה! רנן • שיחה • כ"א באלול ה'תשע"א • 23:21, 19 בספטמבר 2011 (IDT)

זו לא הייתה השאלה. השאלה שלי הייתה מדוע ה-+- מתבטא רק באגף אחד. איש השלג - שיחה 23:30, 19 בספטמבר 2011 (IDT)

אין שום צידוק לסימון המוזר הזה. דניאל • תרמו ערך 23:34, 19 בספטמבר 2011 (IDT)

אם $\ a^{2}=b^{2}$ אז $\ a=\pm b$, וממילא גם $\ -a=\pm b$. אין צורך לכתוב $\ \pm a=\pm b$. מלבד זה, כשמופיעים שני סימני $\ \pm$ באותו שוויון, *לפעמים* מתכוונים לומר שהם מתואמים זה עם זה (כלומר, צריך לבחור את אותו סימן בכל מקום), ולשם כך אפילו המציאו את הסימן $\ \mp$ המאפשר לומר שבוחרים בסימן ההפוך. עוזי ו. - שיחה 00:42, 20 בספטמבר 2011 (IDT)

זה רלוונטי למשתנים ולמשוואות, אבל איזו הצדקה יש לזהות $\ \pm 4=4$? תחת הפרשנות של פלוס או מינוס זה נכון, אך מיותר לגמרי. דניאל • תרמו ערך 00:59, 20 בספטמבר 2011 (IDT)

עוזי תקן אותי אם אני טועה... שורש 4 הוא תמיד 2 (בפלוס) פתרון המשוואה 4=x² הוא ±2. אחרת אפשר להוכיח כל מיני דברים מוזרים כגון ש 0=1. Shannen - שיחה 07:33, 20 בספטמבר 2011 (IDT)

לא ידוע לי על משמעות נוספת ל-$\pm$ מלבד פלוס או מינוס. במקרה השוויון הנ"ל, כאשר המעריכים שווים גם הבסיסים שווים. לכן במקרה ש-$+b$ חייב גם $+a$ ובמקרה של $-b$ חייב להיות גם $-a$. לא ייתכנו סימנים שונים ל-a ו-b.

שאלה נוספת, בודגמה שנתתי היה איבר אחד בלבד, מה היה שונה אם היו ביטויים עם נעלם אחד משני צידי המשוואה? לדוגמה: $(x+3)^{2}=(5-x)^{2}$ במקרה זה, אפשרות הפלוס היא הנכונה, אך האם צורת הכתיבה בה $\pm$ נמצא רק באגף אחד היא נכונה? אם כן, למה? לא הצלחתי להבין את הסברך, עוזי. איש השלג - שיחה 12:34, 20 בספטמבר 2011 (IDT)

זה לא נכון שכאשר המעריכים שווים גם הבסיסים שווים: $\ (-1)^{2}=1^{2}$. אם $\ a^{2}=b^{2}$ בהחלט ייתכן ש-$\ -a=b$. זה לא משנה איזה ביטוי את מציב במקום a או b, הכללים זהים. למשוואה $\ (x+3)^{2}=(5-x)^{2}$ יש במקרה פתרון יחיד שמתקבל מהבחירה החיובית, כי זו משוואה לינארית במסווה של משוואה ריבועית (פותחים סוגריים והריבועים מצטמצמים). אולם ל-$\ (x-1)^{2}=(2x+1)^{2}$ יש בברור שני פתרונות, $\ x=0,-2$. אחד מתקבל מפתרון $\ -(x-1)=2x+1$ והשני מ-$\ +(x-1)=2x+1$. דניאל • תרמו ערך 13:10, 20 בספטמבר 2011 (IDT)

אז בדוגמה הראשונה שנתת ייתכן כי $-1=1$? זה לא הגיוני. איש השלג - שיחה 14:33, 20 בספטמבר 2011 (IDT)

$\ a=-1,b=1$, מתקיים $\ a^{2}=b^{2}$ וגם $\ -a=b$. דניאל • תרמו ערך 14:38, 20 בספטמבר 2011 (IDT)

הנאורות ורעיונותיה

מישהו יודע איפה יש ערך בויקיפדיה שמסביר על הנאורות ורעיונותיה, שמדברים על הוגי דעות,פילוסופים ועוד? תודה רבה!

נאורות. דוד - שיחה 10:13, 20 בספטמבר 2011 (IDT)

הקשר בין גירוד בהונות ועווית עפעפיים

בכל פעם שאני מגרד בין הבהונות עקב גירוד חריף, נעצמת לי עין או מפרפר עפעף. מה התופעה הזאת? Gil mo - שיחה 10:58, 20 בספטמבר 2011 (IDT)

גם בלי הכשרה רפואית נראה די ברור שיש לך בעיה. לבעיה קוראים פטרת וכדאי לך לטפל בה. יוסי • שיחה 14:28, 20 בספטמבר 2011 (IDT)

יוסי, א' אין לי פטרת. ב' אני נהנה ממנה, לא סובל. אגב אני לא היחיד שנעצמת לו עין כתגובה לתענוג הגירוד, זה קורה לרבים מאיתנו ורציתי לברר מה פשר העניין. Gil mo - שיחה 15:21, 20 בספטמבר 2011 (IDT)

יוסי, אתה ממש גס רוח. אגב, זו באמת תופעה מעניינת שקורת גם לי (בלי קשר לבהונות...). כנראה יש איזה קשר עצבי בין כל מיני אברים בגוף... לא מבינה בזה כלום... צביה - שיחה 15:23, 20 בספטמבר 2011 (IDT)

התגובה שלי היא גסות רוח? :) מזל שתפסת אותי ביום טוב, ביום רע אני יותר טוב בהדגמת גסות רוח. התגובה שלך איננה גסות רוח אלא מעוררת חיוך. גרד חריף מצביע על בעיה. יוסי • שיחה 15:46, 20 בספטמבר 2011 (IDT)

זו יכולה להיות גם בעיה נפשית, אגב. מניסיון. צביה - שיחה 15:47, 20 בספטמבר 2011 (IDT)

מהם טרופינים? (בביוכימיה)

חבל שאין אפילו קצרמר שיסביר מהם..

It is a building block of atropine, a cholinergic drug prototypical of the muscarinic antagonist class. זהו חומר שעליו נבנה האטרופין המשמש ברפואה כתרופה. גם בויקי האחרות יש מעט עליו. איפה נתקלת בו? Nachum - שיחה 12:46, 20 בספטמבר 2011 (IDT)

שואל כדי לדעת. אני שומע הרבה את המושג גונאדוטרופין ורוצה לדעת מהו בכלל טרופין. 79.182.15.64 12:53, 20 בספטמבר 2011 (IDT)

תודה על תשובתך. gonad הוא שם כללי לאבר שמיצר את תאי הרביה. השחלות אצל הנקבות והאשכים אצל הזכרים. עדין לא ברורה ההיסטוריה של החיבור עם המילה טרופין. Nachum - שיחה 16:47, 20 בספטמבר 2011 (IDT)

גונדוטרופינים הם קבוצת הורמונים המופרשים מבלוטת יותרת המוח ומעודדים הפרשת הורמוני המין מהגונדות (אשכים בגבר, שחלות באישה), כך שהם משפיעים בעקיפין על ההתפתחות המינית והגדילה. לכן, חוסר או עודף גונדוטרופינים יכול להשפיע על התפתחות סממני מין, פוריות ועוד. אמנון שביט • שיחה 23:55, 21 בספטמבר 2011 (IDT)

איזו שפה בעולם שאינה שמית, נכתבת מימין לשמאל?

איזו שפה לא שמית, נכתבת מימין לשמאל? 95.35.173.144 13:59, 20 בספטמבר 2011 (IDT)

נדמה לי שתאית (שפה). Nachy • שיחה 14:00, 20 בספטמבר 2011 (IDT)

לא, תכנס לויקיפדיה בתאילנדית ותראה שהפונט הוא משמאל לימין. נראה לי זה די יחיד במינו. צביה - שיחה 14:03, 20 בספטמבר 2011 (IDT)

כן. טעות שלי. חשבתי כך בגלל שבדרופל התרגום של הממשק התאי מאוד עוזר לעברית. לומשנה. Nachy • שיחה 14:10, 20 בספטמבר 2011 (IDT)

דיבהי , כמו האות המגניבה בחתימה שלי. ליאור ޖޭ • כ"א באלול ה'תשע"א • 14:05, 20 בספטמבר 2011 (IDT)

יש שפות לא שמיות שעושות שימוש בכתיב ערבי. למשל אורדו ופרסית. בנוסף שפות מערב אפריקאיות רבות נכתבות מימין לשמאל. דניאל • תרמו ערך 14:32, 20 בספטמבר 2011 (IDT)

אידיש ולדינו. אמרו "לא" לסירוס ויקיפדיה! רנן • שיחה • כ"א באלול ה'תשע"א • 14:46, 20 בספטמבר 2011 (IDT)

אידיש ולדינו נכתבות באותיות השפה העברית, כך שהן בכלל לא במשחק... 95.35.173.144 15:13, 20 בספטמבר 2011 (IDT)

אבל לא זה מה ששאלת. :-) אמרו "לא" לסירוס ויקיפדיה! רנן • שיחה • כ"ב באלול ה'תשע"א • 20:05, 20 בספטמבר 2011 (IDT)

לדיבהי יש אותיות משל עצמה, או שגם היא 'מעתיקנית'? צביה - שיחה 15:18, 20 בספטמבר 2011 (IDT)

ברשימה באומניגלוט תוכל למצוא כמה שאינן שמיות, בעיקר שפות עתיקות. Gil mo - שיחה 15:26, 20 בספטמבר 2011 (IDT)

תודה Gil mo זה מקור נפלא דווקא. 95.35.173.144 15:32, 20 בספטמבר 2011 (IDT)

במקרה, אני לומד כעת הירוגליפים מצריים. הם כתבו לכל הכוונים - מימין לשמאל, משמאל לימין, מלמעלה למטה ומלמטה למעלה. --וידנפלד - שיחה 21:24, 21 בספטמבר 2011 (IDT)

למה כשיש רוח אז קר?

נכון שחום זה תנועה של חלקיקים וככל שיותר חם, ככה זה אמור שהחלקיקים יותר מהירים?

אז למה כשיש רוח חזקה, אז יותר קר ולא יותר חם? הרי החלקיקים נעים במהירות ולכן נושאים יותר אנרגיה. אז למה רוח לא מחממת אלא מקררת? 109.64.199.32 15:51, 20 בספטמבר 2011 (IDT)

הגוף שלנו נמצא ברמת חום קבועה של פחות או יותר 37 מעלות צלזיוס. לפיכך הוא מוקף בשכבת חום. כשיש רוח, הרוח מעיפה את שכבת החום ולפיכך קר לנו יותר. (לכן, אם לדוגמא בחוץ יש 10 מעלות צלזיוס ורוח חזקה, ייתכן שיהיה יותר קר מאשר 0 מעלות צלזיוס ללא רוח בכלל). ירושלים סחופת הרוחות לפיכך קרה הרבה יותר משאר איזורי הארץ בחורף. צביה - שיחה 15:55, 20 בספטמבר 2011 (IDT)

התיאור של "שכבת חום" אינו מבהיר את העניין בצורה טובה. העניין הוא שהגוף מחמם קצת את האוויר שסביבו. כשיש רוח אז האוויר מתחלף כל הזמן, ולא מספיק להתחמם. לכן מגיע אלינו המון אוויר קר. בלנק - שיחה 17:10, 20 בספטמבר 2011 (IDT)

נא לא לשכוח שיש גם מצב הפוך, רוח חמה. למשל אם אתה יורד ממכונית\מסוק ממוזג לתוך המדבר ויש רוח חמה אז היא תגרום לגוף להתחמם מהר יותר מיידית מאשר אם רק היה חם, זה סוג של מקדם טמפרטורה. בוא ניקח את זה למקום אחר, אם היו חלקיקים בצבע ירוק באוויר פזורים באופן שווה אז היה לוקח נגיד 5 דקות אז שגופך היה משתנה לצבע ירוק, אבל אם הייתה רוח פתאום שהביאה את החלקיקים הירוקים איתה אז הגוף שלך יהיה ירוק הרבה יותר מהר. ואם נחזור כרגע למדבר, שאם היית נכנס למדבר ממקום קריר אז היה לוקח זמן לגוף שלך לעשות הפשרה ואז להתחמם, אך הרוח מקדמת את כל העסק.Nimrod333 - שיחה 17:37, 20 בספטמבר 2011 (IDT)

מה מבדיל בין רוח קרה לרוח חמה? רוח קרה במהירות גבוהה יכולה לשאת יותר אנרגיה מרוח חמה במהירות קטנה, לא?

אם ניקח מקרה פרטי בו יש שני חדרים: באחד רוח קובעה( מהרת רוח) ושני אטום. נניח שצפיפות האנרגיה של רוח שווה בדיוק לציפות האנרגיה של אוויר עומד, האם תרמומטר ימדוד את אותה הטמפרטורה בשני החדרים? 109.64.199.32 17:57, 20 בספטמבר 2011 (IDT)

הבעיה היא לא באנרגיה של הרוח, אלא בטמפרטורה של האוויר, בעקרון אם הטמפרטורה של האוויר בשני החדרים שווה המד חום יראה את אותה הטמפרטורה, אפילו כאשר לבן אדם יהיה נדמה שבחדר המאוורר יותר קר, זאת כיוון שלא כמו באוויר עומד, יותר אוויר מתחכך בגוף האדם ומחליף איתו חום, ולכן גם מקרר אותו יותר מהר. אם יש עליית טמפרטורה בשל החיכוך הרי במהירויות נמוכות היא תהיה זניחה. במהירויות גבוהות לעומת זאת, גם בגבהים בהם הטמפרטורה של האוויר נמוכה מאוד, מטוסים מסוגלים להתחמם בצורה קיצונית זאת בשל החיכוך הקיצוני. המקרה הקיצוני בדוגמה זאת הוא ה-SR-71 שבשל הטמפרטורה הגבוהה לה היה מגיע במהירויות של מאך 3 היה צריך לפתח סוג דלק חדש שלא יתפוצץ במיכליו.‎Lirdon - שיחה - הצטרפו למלחמה האווירית 19:43, 20 בספטמבר 2011 (IDT)

אתם עדיין מפספסים את מה שאני מדבר עליו- אנרגיה קינטית וחום שקולים, נכון? ורוח זה תנועה של חלקיקים ולכן אנרגיה קינטית ולכן חום. כלומר רוח=חום. ולכן הייתי מצפה שמדחום ימדוד חום גבוהה יותר ברוח חזקה. לא בבגלל חיכוך, אלא בגלל שהרוח מוסרת יותר אנרגיה למדחום ליחידת זמן. 109.64.199.32 20:24, 20 בספטמבר 2011 (IDT)

אנרגיה קינטית וחום אינם שקולים, ובפרט "רוח לא = חום". אפשר בקלות להפוך את האנרגיה שברוח לחום ע"י מתקן מתאים (למשל טחנת רוח); בכיוון ההפוך יש הגבלה: החוק השני של התרמודינמיקה. רוח מקררת אותנו מהסיבה שהזכירו מעלי, וגם בגלל שהיא מאיצה התאדות של זיעה מהעור. לגבי מד החום זו שאלה שונה. תיאורטית, אם אין הבדלי טמפרטורה בין המדחום לסביבתו, אז הרוח תחמם אותו, אבל מעט מאוד.--גמדקנאי - שיחה 20:41, 20 בספטמבר 2011 (IDT)

אם יוצא אדם מחדר מקורר של 0 מעלות צלזיוס לתוך חדר חם של 30 מעלות כאשר יש רוח חמה שמעיפה את המעטה הקר שהיה מסביב לגוף אחרי שהוא יצא מהחדר המקורר אז סביר להניח שהוא יתחמם מהר יותר מאשר אם לא הייתה רוח חום בכלל. אפילו נגזים ונשים פולט אדים חם מול גופו בטמפ' החדר החם שהיא 30 מעלות, הגוף שלו יתחמם הרבה יותר מהר כשהאדים פוגעים בו באותה טמפ' שהחדר נמצא בה מאשר בלי פולט אדים חמים. ייקח יותר זמן מאשר בלי פולט אדים שהוא באותה טמפ'. אבל בסופו של דבר שני המערכות יגיעו לאותה הטמפרטורה בידיוק, השאלה היא בכמה זמן? לפי דעתי עם רוח חמה (בטמפ' החדר החם) תחמם את הגוף של אותו אדם הרבה יותר מהר באופן משמעותי.ניתן לקרוא לתהליך הזה הפשרה, או איזון לתוך הטמפרטורה הנתונה החדשה, ולפי דעתי ניתן לשנות את מהירות התהליך.כל זה מחזיר אותנו למה שבלנק אמר, כאשר יש אוויר בטמפ' מסויימת באזור חדש אם הוא קר או חם יותר אז הוא משנה את המעטה של הטמפ' סביב גופך(שהוא קר או חם יותר מהאזור החדש) עד שהוא מגיע לתוך גופך ואז הגוף מתאזן עם הסביבה(דו-כיווני).Nimrod333 - שיחה 23:11, 20 בספטמבר 2011 (IDT)

עוד דבר שניתן לדבר עליו זהו המקום שאתה נמצא, כמובן שאם אתה במקום פתוח שהוא נגיד 25 מעלות ורוחות קרות באות מכיוון מסויים בגלל סיבות אקולוגיות אז ברור שגופך יתקרר מעט כי הרוחות באות ממקום אחר. עוד דבר שניתן לדבר עליו הוא החימום העצמי שהגוף עושה ע"י פעולות פשוטות כמו תזוזה,עיכול ועוד שיוצר טמפ' יותר גבוהה מאשר הטמפרטורה הסביבתית.Nimrod333 - שיחה 23:30, 20 בספטמבר 2011 (IDT)

חום הוא תנועה אקראית של מולקולות. רוח היא תנועה מסודרת של המולקולות בכוון אחד. אין קשר בין רוח לחום. ‏Setreset • שיחה 23:42, 20 בספטמבר 2011 (IDT)

אבל חום יכול לעבור בתנועה מסודרת בכוון אחד.תפרט יותר. כנראה שההגדרה של רוח אצלי שונה זה מה שהתכוונת אליו [[[רוח צ'ינוק]]]Nimrod333 - שיחה 00:17, 21 בספטמבר 2011 (IDT)

חום לא יכול לעבור בתנועה מסודרת בכיוון אחד. החיכוך שרוח גורמת מחמם, אבל באופן שולי ביחס להשפעות האחרות שהזכירו כאן. כמו טענה ששמעתי שאוויר חם צריך להיות כבד יותר כי יש לו יותר אנרגיה=מסה. זה לא הסדרי גודל בכלל. --אלעזר - שיחה 03:10, 21 בספטמבר 2011 (IDT)

הקישור שהבאת הוא לא מה שהתכוונתי אליו. אני מדבר על מושגים בסיסיים בפיזיקה ולא על תופעה מטאורולוגית מסוימת. חום יכול לעבור בכוון אחד, אבל זאת לא רוח. רוח היא תנועה של המולקולות עצמן. כאשר חום עובר בתוך כפית מהקצה שנמצא בתוך תה רותח עד לקצה הידית, שום מולקולה לא זזה, אבל החום עבר, ומה שקיבלנו זה רטיטה אקראית הרבה יותר גדולה של כל מולקולה סביב המקום שלה במתכת. ‏Setreset • שיחה 08:21, 21 בספטמבר 2011 (IDT)

רק Setreset נראה לי הבין על מה אני מדבר. אז אם לוקחים את כל המהירויות של המולקולות ומסדרים אותם לכיוון אחד- האם הדגימה אמורה להתקרר מזה( פחות אקראיות)? ומה ההבדל בין רוח חמה לרוח קרה? אם כל המולקולות מסודרות כך שווקטורי המהירות שלהם באותו כיוון, על איזו אקראיות אנחנו מדברים? 109.64.199.32 08:37, 21 בספטמבר 2011 (IDT)

אם סידרת את התנועה של המולקולות, קיררת את הדגימה. אם סתם נתת לכולן מהירות בכיוון כלשהו, יצרת רוח אבל הטמפרטורה לא ירדה אלא (קצת) עלתה. בתוך התנועה הלא-אקראית של הרוח, יש מידה מסויימת של תנועה אקראית, וזה הטמפרטורה של הרוח. קבוצת המולקולות נסחפת לכיוון כלשהו, אבל כל אחת מהם נעה באופן אקראי ביחס לאחרות. --אלעזר - שיחה 13:38, 21 בספטמבר 2011 (IDT)

אכן כך. ובמילים אחרות: המהירות האקראית של המולקולות שאחראית לטמפרטורה מתחברת (סופרפוזיציה) למהירות בכוון אחד שהיא הרוח. לגבי השאלה המקורית, למה רוח בכל זאת מקררת אותנו, ראה את כל הסיבות שנכתבו בתשובות למעלה. ‏Setreset • שיחה 16:50, 21 בספטמבר 2011 (IDT)

רק הערה כמותית: מהירות הרוח, גם אם היא חזקה מאוד, קטנה בהרבה מהמהירות התרמית - אפילו בסיביר. משה פרידמן - שיחה 23:28, 22 בספטמבר 2011 (IDT)

איך אני יכול לדעת שתוסף תזונה מכיל את מה שכתוב על האריזה?

באמת, אני נכנס לחנויות רוקחות שונות (גם כאלה שיש בקניונים) ואני רואה כלכך הרבה בקבוקונים של חומרים שונים. אני שואל את עצמי; הם טוענים שכל הויטמינים שלהם למשל הם טבעיים, אבל מצד שני, צריך פרדסים על גבי פרדסים על גבי פרדסים בשביל להפיק כלכך הרבה ויטמינים למשל, או צריך להרוג כלכך הרבה דגים בשביל מליונימליארדי ליטרים של שמן דגים רק למטרה הזאת, ועדיין, הם תמיד מתחייבים שהכל טבעי 100%, וחוץ מיזה יש ככלך הרבה חברות... איך בכלל אפשר לסמוך עליהם?. ואני לא שואל כי סתם בא לי לקחת תוספים. אפילו אם רופא רושם לאדם לקחת ויטמין B12 למשל בסדר?.. איך אפשר לסמוך על החברה שהיא באמת מספקת את זה?. זה פשוט נראה לי מפוקפק כל עסק התוספים הזה, משהו מריח לי קומבינטורי.

זו שאלה פילוסופית רחבת היקף וראויה למחקר ברמת דוקטורט... באופן כללי, מן הסתם יש חברות מוכרות ואמינות. בכל נושא תוספי התזונה צריך ליטול זהירות משנה, כי זה תחום נרחב לרמאויות בגלל הפופולאריות הרבה שלהם בציבור. צביה - שיחה 16:45, 20 בספטמבר 2011 (IDT)

אני לא רואה מה פילוסופי פה... אני לא חושב שזה נכון שקשה להפיק כמויות גדולות מן החי. בטא-קרוטן למשל ניתן להפיק בכמויות עצומות בחוות לגידול אצות. לדעתי סינתוז החומר במעבדה מורכב ויקר יותר. בכל מקרה, מה זה משנה? ויטמין B12 זה אותו החומר לא משנה באיזה דרך הופק. דניאל • תרמו ערך 20:24, 20 בספטמבר 2011 (IDT)

השאלה היא מעניינת. העניין הוא שעד כמה שאני זוכר, ואני די בטוח, "תוסף תזונה", בניגוד לתרופה לא ממש חייב לעמוד בסטנדטרים מחמירים של איכות ויעילות. לכן, אכן קיימת האפשרות שהתווית היא שקרית. אם יש אפשרות, עדיף לצרוך את הוויטמינים במזון טבעי רגיל ולא בצורת טבליות. גילגמש • שיחה 21:44, 20 בספטמבר 2011 (IDT)

התכוונתי פילוסופי בהקשר של רמאויות בתחום, לא משהו עמוק יותר מזה. צביה - שיחה 23:42, 20 בספטמבר 2011 (IDT)

צביה, תירוץ עלוב לדעתי. בפעם הבאה לחשוב על מה שכותבים... 109.253.36.225 04:33, 21 בספטמבר 2011 (IDT)

כמו שאמר גילגמש, אם אתה זקוק לויטמין (כמו חומצה פולית) או מינרל מסוים (כמו ברזל) - אזי מבחינת אמינות התכולה והפיקוח על המוצרים ותהליכי הייצור, עדיף לרכוש מוצר שיוצר על ידי חברת תרופות (לעתים קרובות ניתן לרכוש ללא מרשם) ולא על ידי חברה שמייצרת רק תוספי תזונה. ALC • כ"ב באלול ה'תשע"א • 06:36, 21 בספטמבר 2011 (IDT)

לא אמרתי שכדאי לרכוש תוסף תזונה שמיוצר על ידי חברת תרופות, אלא יעצתי לקבל את הוויטמינים והמינרלים מתזונה רגילה ולא בכמוסות או בטבליות. רק אם אין ברירה אחרת, כדאי לפנות לאמצעים אלה. לגבי חברות תרופות שמייצרות תוספי תזונה: אני לא בקיא די הצורך בתחום ולא יודע אם יש, בהכרח, עדיפות לחברות אלה על פני חברות שמייצרות אך ורק תוספי תזונה. גילגמש • שיחה 08:50, 21 בספטמבר 2011 (IDT)

כדי להבהיר, כשאמרתי "זקוק" התכוונתי מבחינה רפואית. לא סתם בגלל שמישהו רוצה לקחת תוסף ויטמינים כללי אלא משום שקיים צורך רפואי עבורו לקבל ויטמין או מינרל מסוים. כאשר חברות תרופות מייצרות ויטמין או מינרל אז אותו מוצר שלהם איננו נכנס להגדרה של "תוסף תזונה" אלא לזו של "תרופה ללא מרשם" (או אף לעתים במינונים גבוהים רק על פי מרשם) ועל פי הידוע לי - חברות אלה נתונות לפיקוח רב והדוק בהרבה מאשר יצרניות תוספי תזונה. ALC • כ"ב באלול ה'תשע"א • 08:58, 21 בספטמבר 2011 (IDT)

אני לא חושב שתוסף מזון המיוצר על ידי חברת תרופות מתויג כתרופה (אם מרשם או בלעדיו). לדעתי אין חשיבות לזהות מייצר התוסף והוא יסווג בכל מקרה כ"מזון" - כלומר יעבור בדיקות רעילות בסיסיות בלבד ולא ידרש להציג הוכחות ליעילות. יחד עם זאת, חשוב להדגיש שכמובן שלא בהכרח כל תוסף הוא לא יעיל. אני מניח שהתוספים של החברות הידועות הם כן יעילים וכן מכילים את מה שרשום בהם. אני עצמי לוקח תוסף מזון ואני מאמין למוניטין החברה (המתבסס על מחקרים שבוצעו בעיתונות המקצועית הרלוונטית) שתוצריה אכן יעילים, אף על פי שלא עומדים בדרישות התקן של "תרופות". גילגמש • שיחה 10:44, 21 בספטמבר 2011 (IDT)

האם מישהו יכול, בבקשה, למנות שמות של חברות תרופות שמייצרות "תוספים" (סו-קולד)?. הכלי לזהות מי אמין לדעתי הוא גוגל > גגל את החברה בהקשר סקנדלים. 109.66.42.35 13:50, 21 בספטמבר 2011 (IDT)

יש הרבה מאוד חברות כאלה. גילגמש • שיחה 14:49, 21 בספטמבר 2011 (IDT)

אני בטוח שהבנת אותי, אך אני מציין שוב למען לא יפספסו חלילה; חברות תרופות (!), שמייצרות תוספים, לא חברות תוספים שמייצרות תוספים. כי לא על חברות תוספים אני שואל... תודה.

אני מעדיף לא להכנס לנושא הזה עם המלצה על חברה ספציפית. אולי מישהו אחר ירצה. גילגמש • שיחה 19:30, 21 בספטמבר 2011 (IDT)

מבלי להכנס לעצם הנושא, אני חוזר שוב על דברים שאמרתי פעמים רבות במדור זה:

• אין בימינו שום תרופה שהיא "טבעית". כל התרופות מיוצרות ממרכיבים כימיים בבתי חרושת ולא מצמחים מהשדה או מדגים מהים.
• אין ליטול שום ויטמינים, מינרלים, אנזימים, חלבונים וכו' וכו' אם הם לא חסרים בגוף. עודף של חומרים אלו יכול להזיק לפחות כמו חוסר בהם ולעתים יותר.
• תוספי מזון כשמם כן הם - סוגים של אוכל (ראה התייחסות אליהם בארה"ב). על כן המקום לדון בהם הוא במדורי בישול ולא מדורי רפואה. ד"ר --וידנפלד - שיחה 21:18, 21 בספטמבר 2011 (IDT)

מצד שני, כל תינוק בישראל (וגם במדינות מערביות אחרות) מקבל עם לידתו ויטמין K בזריקה (או אם ההורים מתנגדים אז בטיפות דרך הפה). כמובן שההורים יכולים להתנגד ולסרב לכך באופן מוחלט, כמו שניתן לסרב לחסן. כמו כן, נהוג ברפואה הקונבנציונלית להמליץ שתינוק מגיל של מספר חודשים (וגם נשים בהריון) יקבלו ברזל במינון מסוים באופן מלאכותי (שלא דרך המזון הרגיל) - כל זאת מבלי לערוך בדיקות מקדימות כלשהן. ההתייחסות לויטמין או מינרל כתרופה או כתוסף מזון נגזרת מרמת הפיקוח על המוצר, כאשר במוצר שמוגדר כתרופה, הוודאות רבה יותר שאכן ההרכב הכימי שלו הוא כפי שמוצהר על ידי חברת התרופות (כלומר שאכן תקבל ברזל במינון שרשום על התווית וכדומה). ALC • כ"ג באלול ה'תשע"א • 04:06, 22 בספטמבר 2011 (IDT)

אנרגיה סולרית למנוע

שלום, האם אפשר לקחת אנרגיה סולרית מתאים-פוטואלקטרים ולהעביר את אותה אנרגיה לתוך מנוע חשמלי? איך אני גורם מהאנרגיה הסולרית שהתקבלה לתנועה מכנית המתקבלת מהמנוע חשמלי לגלגלים\מדחף ? Nimrod333 - שיחה 00:13, 21 בספטמבר 2011 (IDT)

מה בעצם אתה שואל? איך מתא פוטואלקטרי מקבלים זרם חשמלי, או איך מזרם חשמלי מקבלים (במנוע חשמלי) תנועה מכנית, או שניהם? eman • שיחה • ♥ 04:01, 21 בספטמבר 2011 (IDT)

תאים פוטוולטאים לא אוגרים אנרגיה אלא מייצרים מתח. כדי להפעיל מנוע חשמלי בעזרתו, פשוט מחברים את הדקי התא הפוטוולטאי להדקי המנע החשמלי, והוא יפעל, כי מנוע חשמלי דורש רק מתח חשמלי כדי לפעול. אתה יכול לבדוק את זה בהשקעה של כמה עשרות שקלים אם תקנה תא פוטווולטאי ומאוורר ידני קטן, ותחבר את התא במקום סוללות. ‏Setreset • שיחה 08:16, 21 בספטמבר 2011 (IDT)

עד כמה מתח תא פוטוולטאי מייצר? האם אני יכול להפעיל איתו מנוע חשמלי של מכונית למשל? ראיתי איזה איש בסרט דוקומנטרי שמחבר מודלים(Module) שזה לוחות של תאים פוטואלקטרים עם מהדקים אל תוך סוללות וכך הוא האיר את כל הבית שלו.Nimrod333 - שיחה 10:52, 21 בספטמבר 2011 (IDT)

ראה חוקי קירכהוף#חיבור בטור ובמקביל. ‏Setreset • שיחה 16:57, 21 בספטמבר 2011 (IDT)

קודם כל תודה רבה, דבר שני הערך טכני מידי בשבילי, יש לך הרצאה מסויימת? Nimrod333 - שיחה 23:33, 21 בספטמבר 2011 (IDT)

כתבתי את חיבור בטור ובמקביל. אין לי הרצאות. הפואנטה היא שבחיבור כמה תאים קטנים במקביל ובטור מקבלים איזה מתח ואיזה זרם שרוצים. יש גם תאים גדולים יותר. הספק התא יחסי לשטחו מכיוון שהשמש מאירה בהספק שווה ליחידת שטח. ‏Setreset • שיחה 06:14, 22 בספטמבר 2011 (IDT)

התנגשות של כוכבי לכת בשמשות

שאלה שנשמעת דיי טריוויאלית אבל לא מצאתי בשום מקור הסבר לה. מדוע כוכבי הלכת לא נמשכים באופן אבסולוטי לשמש? מדוע הם סובבים סביבה אך לא מתנגשים בה? האם בגלל שיש להם אנרגיית תנועה? או צנטריפוגלית? Exx8 - שיחה

בגלל שימור התנע הזוויתי. זה כמו מחליק על הקרח שכשמקרב את ידיו למרכז מסתחרר במהירות יותר גדולה. אז ככה אם כוכב הלכת יתקרב לשמש הוא יהיה במהירות גדול. אבל גם האנרגיה צריכה להשמר, ואם הוא יתקרב מדי הוא יצטרך מהירות כל כך גדולה, שאין לו מאיפה להביא תא האנרגיה בשבילה. eman • שיחה • ♥ 03:03, 21 בספטמבר 2011 (IDT)

לפי הסדר: הם כן, לפעמים הם כן, כן, לא (אין דבר כזה "אנרגיה צנטריפוגלית"). קיפודנחש - שיחה 03:17, 21 בספטמבר 2011 (IDT)

מסלול אליפטי סביב השמש הוא פתרון יציב לבעיית שני הגופים: כוכב הלכת נשאר במסלול (ולא "במקום", כמובן) *בגלל* משיכת השמש. מצד שני אם שני כוכבי לכת היו נעים זה מול זה באותו מסלול ומתנגשים התנגשות פלסטית שהיתה עוצרת אותם, הם באמת היו צוללים יחד אל תוך השמש. וראה גם יציבותה של מערכת השמש. עוזי ו. - שיחה 03:25, 21 בספטמבר 2011 (IDT)

חיפוש מידע על ספר "הטבעיות" (פילוסופיה מימי הביניים)

לאחד מפילוסופי ימי הביניים- היווניים (אולי אריסטו?) היה ספר או חלק מספר שנקרא "הטבעיות", למישהו במקרה יש מושג על מה מדובר, ויכול לכוון אותי? 109.253.36.225 04:29, 21 בספטמבר 2011 (IDT)

אריסטו הוא לא פילוסוף מימי הביניים. יש לך מידע נוסף אודות הספר או הפילוסוף? גילגמש • שיחה 10:48, 21 בספטמבר 2011 (IDT)

אולי תולדות הטבע של פליניוס? דוד - שיחה 11:17, 21 בספטמבר 2011 (IDT)

אני מעוניין לפתור את המילה "בטבעיות" שנמצאת רבות בספר עקידת יצחק (יצחק עראמה), והוא משתמש רבות בביטויים "וכתב החכם בטבעיות", "כמו שנודע מספרי החכמים והביאו החכם בטבעיות במאמר בנפש האנושית", אני הנחתי שהכוונה לספר שנקרא כך, כי בדרך כלל ביטויים מעין אלה מכוונים לספרי פילוסופים שונים מימי הביניים. 109.253.104.236 16:20, 22 בספטמבר 2011 (IDT)

ויתור רחם

אמת או שקר-מדריכות קורס צניחה צריכות לחתום על תופס שלפיו צה"ל לא נושא באחריות על הנזק שיכול להיגרם לפוריות שלהם?

הממ... סביר להניח שעלול להיות נזק לרחם, עקב קפיצות טלטלות וניתוקים. חישבי קצת בהגיון לא נראה לך הגיוני להניח שיש קשר פתופיסיולוגי בין צניחה לבין צניחת רחם?... 95.35.187.197 09:44, 21 בספטמבר 2011 (IDT)

עשיתי טירונות עם מדריכות צניחה, לא זכור לי כזה דבר. לדעתי זו אגדה צהלית אורבנית. ידוע לי על פציעה שקרתה באחד המחזורים הראשונים של קרקל, במהלך הניסיון לעבור את ה"קיר" בבוחן מסלול שלאחריה השתנתה ההנחיה לנשים בבוחן מסלול והן קיבלו אפשרות להיעזר בספסל במתקן הקיר. על אותו המקרה מסופרות אגדות מאגדות שונות על נשים קרביות, רובן מבוססות על חברה שוביניסטית, ועל גברים קטנים.ניצן צבי כהן - שיחה 11:54, 27 בספטמבר 2011 (IDT)

האם יש ויקיפדיה בלאדינו?

יש ויקיפדיה באידיש עם אותיות עבריות, יש כיוצא בזה גם בלאדינו? 95.35.187.197 09:53, 21 בספטמבר 2011 (IDT)

מסתבר שיש: La Primera Hoja. כל טוב, Tomn - שיחה 09:58, 21 בספטמבר 2011 (IDT)

למה מתכות אלקליות עפרוריות לא אציליות?

שאלה בכימיה קוונטית: מדוע מתכות אלקליות עפרוריות אינן אצילות? רמת הS2 שלםנ מלאה ואין להם רמות חצי מלאות, נכון? לדוגמה בריליום. הערכיות שלו היא $1s^{2}2s^{2}$, כלומר הוא במצב "מושלם" מבחינת רמות אנרגיה (אין שום סיבה שהוא ירצה לקלט אלקטרון או למסור אלקטרון). אז למה בכל זאת מתכת אלקליות עפרוריות לא מתנהגים בצורה אצילה(הם מגיבים במים, חמצן ויוצרים מלא מלחים ותרכובות שונות)? 109.66.221.61 16:00, 21 בספטמבר 2011 (IDT)

המספר האטומי של בריליום הוא 4 ולכן ברמת הערכיות יש לו 2 מתוך 8 אז היא לא מלאה. ירון ק. - שיחה 14:40, 22 בספטמבר 2011 (IDT)

אני לא חושב שזו התשובה, כי כפי שהשואל ציין יש להן כולן רמת ערכיות S, שהיא מלאה עם 2 אלקטרונים. אני משער שזה קורה כי רמות S מעל N=1 הן כולן מאוד אנרגטיות, ולכן היא לא מצב מאוד יציב, ויותר משתלם להעיף את שניהם ולהישאר עם P מלאה כאשר בן הזוג לקשר גם ממלא P. ‏Setreset • שיחה 15:38, 22 בספטמבר 2011 (IDT)

גם זו אינה תשובה, אלא ניסוח נוסף של השאלה. הפרופסור שלימד אותי קוונטים, התייחס לשאלה זו בשיעור על הטבלה המחזורית. לא הייתה לו תשובה, אז יכול להיות שהתשובה מסובכת או שאפשר לחזות זאת רק נומרית.--גמדקנאי - שיחה 18:10, 22 בספטמבר 2011 (IDT)

אז מה השאלה? למה בקליפת אלקטרונים (השניה) יש מקום ל 8 אלקטרונים? זה יופי לדעת לחלק לתת קליפות לפי התנע הזוותי אבל צריך לחשוב אם זה קשור לנושא של "אצילות". ירון ק. - שיחה 22:40, 22 בספטמבר 2011 (IDT)

דוגמה. ארגון הוא גז אציל למרות שרמת n=3 לא מלאה.--גמדקנאי - שיחה 06:44, 23 בספטמבר 2011 (IDT)

דוגמה למה? לזה שגם בקליפה השלישית יש מקום ל 8 אלקטרונים? (ואז היא מלאה). יכול להיות שמה שאתם מחפשים זה את כלל האוקטט? ירון ק. - שיחה 10:39, 23 בספטמבר 2011 (IDT)

כלל האוקטט הוא כלל אצבע, ואינו הסבר, אבל אולי זה יספק את השואל.--גמדקנאי - שיחה 03:06, 24 בספטמבר 2011 (IDT)

מטבעות עתיקים

יש לי מספר שאלות על מטבעות עתיקים: 1)הרמבם בפירושו למשנה מסכת חולין פרק ג משנה א כותב בנוגע לדין של אחת מהטרפות: "ואם נחתך ממנו בעגול שעור סלע ולמעלה הרי זו טרפה. ועגול הסלע הוא כמו הדק ביותר והגדול ביותר מן הדינרין המצריים, וזה בקירוב". האם יש למי שהוא אפשרות לדעת מה הוא הדינר המצרי הגדול של ימי הביניים? 2) האם למי שהוא יש מקור שבו אני יכול למצא מה הקוטר (לא המשקל) של המטבעות סלע ואיסר בתקופת המשנה והתלמוד? בתודה מראש נ"מ • שיחה • כ"ב באלול ה'תשע"א • 17:32, 21 בספטמבר 2011 (IDT)

באתר Hebrewbooks יש שני ספרים שונים בשם "מטבעות היהודים" - נסה לחפש שם. דניאל צבי • שיחה 17:54, כ"ב באלול ה'תשע"א (21.09.11)

במטבעות ארץ ישראל התחלנו לדון על המידות הללו, ואת/ה מוזמן/ת לשוב ולהעלות את שאלותיך ונוספות, בדף השיחה שם. תוכל/י למצוא מידע גם בערכים המקושרים אליו, וב"ראו גם". הקוטר של מטבעות תקופת המשנה והתלמוד לא עלה בדרך כלל על 2 ס"מ; וחלקן היו אף זעירות במונחי ימינו וקוטרן היה קרוב ל-1 ס"מ. אני אנסה לברר תשובות מדויקות לשאלותיך; אולם איני יודעת מתי יהיו בידי, בברכה, יעל י 17:58, 21 בספטמבר 2011 (IDT)

פיקאפים של גיטרה חשמלית

מישהו יכול להסביר איך פועלים הפיקאפים של גיטרה חשמלית? כתוב "פיקאפים קולטים את תנועתם של מיתרי הגיטרה המתכתיים באמצעות שינויים בשדה המגנטי שהמיתרים מעוררים." איך זה קורה ברמה של שדות, מוליכים נעים וכדו? אפשר במונחים של פיזיקה שנה א. 109.66.221.61 18:46, 21 בספטמבר 2011 (IDT)

The vibration of the nearby soft-magnetic strings modulates the magnetic flux linking the coil, thereby --inducing-- an alternating current through the coil of wire. אפשר להקביל את זה לדינמו ישן של אופנים. הגלגל סובב מגנט שהיה בתוך סליל. עוצמת האור היתה תלויה במהירות הגלגל. Nachum - שיחה 10:54, 22 בספטמבר 2011 (IDT)

קרום המוח VS מד"מ

אני מנסה להבין אם הם מקיפים זה את זה, ואם כן, מי מקיף את מי. מבקש את עזרת אנשי האשכולות הנעימים שיש כאן.א

אולי אוכל לעזור לך אם תפרט מה זה מד"מ. ד"ר --וידנפלד - שיחה 21:05, 21 בספטמבר 2011 (IDT)

ניחוש: מחסום דם-מוח (ואין לי מושג מה התשובה לשאלה). Easy n - שיחה 22:47, 21 בספטמבר 2011 (IDT)

שלום ד"ר, אכן כוונתי למחסום הדם מוח.

אצל האדם ישנם שלושה קרומי מוח ושמם pia, archnoid, dura. תפקידם של קרומים אלו ושל הנוזל העובר ביניהם הוא להגן מכנית על קליפת המוח מפני פגיעות וחבלות. קרומים אלו מקיפים את כל המוח, המוחון, גזע המוח וחוט השדרה. בין הקרומים ובתוך המוח עצמו עוברים כלי דם. הדפנות של כלי דם אלו מאפשרות לחומרים שונים לעבור דרכן ו אינן מאפשרות מעבר חומרים אחרים. על כן מכונות דפנות אלו מחסום דם-מוח ובאנגלית brain blood barrier או bbb. מכאן שמחסום דם מוח וקרומי המוח הם שני דברים שונים לחלוטין ובעלי תפקידים שונים. ד"ר --וידנפלד - שיחה 20:02, 22 בספטמבר 2011 (IDT)

האם היו משפטים שגויים במתמטיקה?

<מועבר לשיחה:הוכחה> עוזי ו. - שיחה 19:09, 27 בספטמבר 2011 (IDT)

זיווג

מדוע אין ערך על המילה זיווג? --89.138.69.227 09:57, 22 בספטמבר 2011 (IDT)

יש שידוך, אם זה עוזר לך.

וגם יחסי מין. . . בלנק - שיחה 23:16, 23 בספטמבר 2011 (IDT)

אפליית גברים

למה אפליה של גברים זה דבר כל כך מקובל בעולם המפותח? האם זאת מדיניות מכוונת של העדפה מתקנת( ואז השאלה היא איך בדיוק היא מתקנת?). או שאולי יש לזה סיבות היסטוריות( נשים נחשבו למוגנות פחות והיו צריכים חוקים להגן עליהם)?

האם יש מדינות שבהם לגברים ולנשים יש בדיוק את אותם זכויות בחוק ( בכל המובנים- גיל פרישה, שירות צבאי, קצבאות, מזונות, ביטוח, דיני עבודה)?

ולמה כולם מודעים לבעיות של אי-שיוון ואף אחד לא בא לקדם את השוויון? יש לגיטימציה מוחלטת לאפליה? 79.182.210.8 11:57, 22 בספטמבר 2011 (IDT)

למי שמבין במסדי נתונים גנומיים

א. באיזה אתר/ים אני מוצא פירוט של גנומים, עד לרמת פירוט של הבסיסים ? אני מכוון בפרט לגנום האדם ולגנום של הנגיף SV40.

ב. איך אני מוצא במסדי נתונים אלה, פרטים בנוגע לאתרי ההשתלבות (integration sites) של נגיף זה בגנום האדם ? תודה, בנצי - שיחה 12:22, 22 בספטמבר 2011 (IDT)

ניסית באתר NCBI? אמרו "לא" לסירוס ויקיפדיה! רנן • שיחה • כ"ד באלול ה'תשע"א • 15:07, 23 בספטמבר 2011 (IDT)

כן, איך זה עונה על (ב.) ? בנצי - שיחה 12:27, 25 בספטמבר 2011 (IDT)

זה לפחות עונה על א'... לגבי ב', אתה מחפש השתלבות ברצף ספציפי או את כל האתרים האפשריים? אמרו "לא" לסירוס ויקיפדיה! רנן • שיחה • כ"ז באלול ה'תשע"א • 18:46, 25 בספטמבר 2011 (IDT)

את כל האתרים האפשריים. אני לא יודע מספיק כרגע, כדי להגדיר אתרים ספציפיים. בנצי - שיחה 18:58, 25 בספטמבר 2011 (IDT)

ממליץ לך לפנות לפורום ביולוגיה ומדעי החיים ב "תפוז". כדאי לך גם לחדד יותר את השאלה בהתאם לצורך שלך. אמרו "לא" לסירוס ויקיפדיה! רנן • שיחה • כ"ז באלול ה'תשע"א • 19:48, 25 בספטמבר 2011 (IDT)

השאלה מחודדת דייה למי שיודע במה מדובר. היא גם לא מתאימה, לדעתי. לפורום שאתה מציין. הנח לזה - אולי יבואו ויטלו אחרים. בנצי - שיחה 14:55, 26 בספטמבר 2011 (IDT)

האם ניתן להמיס שיער?

בבתים בהם יש הרבה נשים עם שיער ארוך שונשר, יתכנו סתימות לעתים (בצינורות השתית של חדר האמבטיה). אמנם לעתים רחוקות מאד. האם יש איזהשהוא חומר שבעזרתו ניתן להמיס שיער?. אני יודע ששהייה שלהן בתוך מים במשך 15 שנה לערך גרמה לזה. (סליחה אם מישהו נגעל!, זהו מבצע אמיץ מאין כמוהו!). אני רוצה לקנות משהו ב-ACE ולא לחכות 15 שנה..

נראה לי שיש חומר פותח סתימות שאפשר אפילו לקנות בסופרים גדולים. ירון ק. - שיחה 14:47, 22 בספטמבר 2011 (IDT)

נתר מאכל/סודה קאוסטית. 109.65.39.164 22:42, 22 בספטמבר 2011 (IDT)

שימוש בחומרים אלו עלול מסוכן, יש לקרוא היטב את הוראות השימוש. Poo - שיחה 14:25, 23 בספטמבר 2011 (IDT)

עין הרע

האם קיים קשר בין עין הרע לבין העין של רע? לא צוחק, שאלה רצינית. 79.182.212.98 16:24, 22 בספטמבר 2011 (IDT)

אין שום קשר. --Meni181818 - שיחה 13:51, 23 בספטמבר 2011 (IDT)

מניין לך? --אלעזר - שיחה 15:04, 23 בספטמבר 2011 (IDT)

יש קשר מסוים, אם כי לא ממש. עין הרע הוא מושג כללי המוכר בהמון תרבויות, ויש לו קשר למזל רע. העין של רע הוא מושג הקיים בתרבות המצרית בלבד (וטיפה ביוונית), ויש לו דווקא קשר למזל טוב. אבל, המצרים מאמינים שהעין של רע היא קמע נגד לעין הרע, ומשתמשים בו ככזה. הכל ע"פ הערך בויקיפדיה האנגלית על עין הרע, שאינו מצטט מקורות. . . בלנק - שיחה 23:27, 23 בספטמבר 2011 (IDT)

מומנט דיפול

מה השיטה לקבוע האם למולקולה כלשיה יש או אין מומנט דיפול? ברור לי שאם היא סימטרית לגמרי, אז אין דיפול. אבל זה לא כלי מספיק. 79.181.212.166 17:41, 22 בספטמבר 2011 (IDT)

כשמה נתון לך?

בעקרון מה שצריך זה קשרים קוטביים, ושהם לא יבטלו אחד את השני (כמו שקורה בפחמן דו חמצני, כמוסבר בערך על קוטביות). eman • שיחה • ♥ 03:08, 23 בספטמבר 2011 (IDT)

פיצויים על פיטורים

נתאר מצב היפותטי- אדם עובד 6 ימים בשבוע ומקבל 4000 במשך שנתיים. מתחלים צמצומים בחברה ומעבירים את העובד ל5 ימים בשבוע ורווח של 3500. הוא עובד במשך חודשיים ומבין שהוא לא יכול ככה ומתפטר.

האם הוא יקבל פיצויים לפי המשכורת האחרונה? כלומר אם הוא היה מתפטר מיד עם הרעה בתנאים הוא היה "מרווחים" פיצויים גבוהים יותר? לא צריך להפנות אתו לעו"ד. אני סתם מתעניין. 79.183.206.227 21:49, 22 בספטמבר 2011 (IDT)

אם דברים לא השתנו - לפי ממוצע 7 משכורות אחרונות. אילן שמעוני - שיחה 01:44, 23 בספטמבר 2011 (IDT)

זיהוי שחקני NBA

בזכות התמונות ששחרר צה"ל יש עכשיו תמונה לכדורסלן פול גרנט. מי יודע מי השניים שמופיעים בתמונה משמאל? • אמיר (שיחה) 16:35, 22 בספטמבר 2011 (IDT)

השמאלי הוא w:Anthony Bonner

טכיונים

כאן מספרים בYNET שהתגלו טכיונים. מישהו יודע על זה עוד פרטים? ומישהו יכול להסביר למה דוקטור טוען שזו סתירה לתורת היחסות, כשמלכתחילה שיערו את קיומם בהתבסס על זה שתורת היחסות לא שוללת את זה? --אלעזר - שיחה 02:50, 23 בספטמבר 2011 (IDT)

למשל, כי מדובר פה על חלקיקים שיש להם מסת מנוחה ממשית. לטכיונים אמורה להיות מסת מנוחה מדומה. eman • שיחה • ♥ 03:05, 23 בספטמבר 2011 (IDT)

המממ... קראתי על זה עוד קצת, ומסתבר שכולם טוענים ככה. איך יודעים שיש לנייטרינו מסת מנוחה ממשית? אני הכרתי רק טענה שהיא קטנה או שווה ל(משהו קטן מאוד). כנראה שאאלץ לחכות בסבלנות לניסויים שיחזרו או לא יחזרו על הממצא הזה. --אלעזר - שיחה 03:22, 23 בספטמבר 2011 (IDT)

ובינתיים: האם זה ראוי לאזכור בעמוד הראשי? האם יש טעם לעדכן את הערכים טכיון, תורת היחסות הפרטית וכולי (להוסיף פסקה קטנה או קישור, מן הסתם. לא יותר). --אלעזר - שיחה 03:31, 23 בספטמבר 2011 (IDT)

אנו יודעים שיש לניטרינו מסת מנוחה ממשית מכיוון שמדידות מראות שהוא משתנה. אם אתה לא רוצה להכנס לרמת המשוואות, התאוריה שמתארת את הניטרינו מדבר על שלושה סוגים. במידה והנייטרינו חסר מסה, הם זרים זה לזה. במידה ויש לו מסה, כל נייטרינו הוא ערבוב של כל השלושה. מכיוון שאנו רואים שתהליכים שיוצרים נייטרינו מסוג אחד, יוצרים אלומה שניתן למדוד בה את שלושת הסוגים במשקל זהה, אנו יודעים שאפשרות השניה היא הנכונה. משה פרידמן - שיחה 09:34, 23 בספטמבר 2011 (IDT)

לקראת סוף הכתבה כתוב "הסטייה שנתגלתה אמנם גדולה מטעות המדידה". לא לשכוח. 79.183.206.227 08:28, 23 בספטמבר 2011 (IDT)

המשמעות של "הסטיה גדולה מטעות המדידה" היא, שהניסוי מדוייק מספיק כדי לטעון שהוא מצא חלקיק המהיר יותר מהאור. אני חייב לציין, בזהירות הראויה, שעל אף שאני נוטה לזלזל מאוד בכתבות מסוג זה המתפרסמות בעיתונות הכללית, ועקב חוסר הזמן שלי כרגע לבדוק את העניין, אני רואה בידיעה הזו ידיעה מאוד מאוד מסעירה. משה פרידמן - שיחה 09:34, 23 בספטמבר 2011 (IDT)

רבותי, זה מאוד רציני, וזה עלה ל arXiv. אין לי זמן לטפל בעדכון הערכים, אבל כדאי. http://arxiv.org/ftp/arxiv/papers/1109/1109.4897.pdf משה פרידמן - שיחה 09:46, 23 בספטמבר 2011 (IDT)

הערכים הנ"ל כבר עודכנו. אם לדעתך יש ערכים נוספים אשר תוצאות הניסוי הזה חשובות לציון בהם הנך מוזמן לפרט אותם. ALC • כ"ד באלול ה'תשע"א • 10:04, 23 בספטמבר 2011 (IDT)

אני חושב שזה קצת נמהר לעדכן את הערכים האלה. אנחנו לא עיתון, ולא סיינטיפיק ידיעות. eman • שיחה • ♥ 10:08, 23 בספטמבר 2011 (IDT)

שווה לעדכן ולו רק כדי לחסוך במלחמות עריכה. זאת אכן תוצאה משמעותית - אפילו אם היא תתגלה כשגויה היא תהיה שווה אזכור בערך, בסופו של דבר (לדעתי). --אלעזר - שיחה 13:21, 23 בספטמבר 2011 (IDT)

אני מציע שנחכה קצת. זו תגלתי מדהימה, אבל כדאי לחכות זמן מה לביסוס מוחלט של התוצאות. דניאל • תרמו ערך 13:26, 23 בספטמבר 2011 (IDT)

אם אני מבין נכון, "ביסוס מוחלט של התוצאות" עשוי לקחת שנים רבות, לא? --אלעזר - שיחה 13:29, 23 בספטמבר 2011 (IDT)

רבותי, לא להגזים הניסוי לא סותר שום דבר לחץ כאן [4] --Meni181818 - שיחה 13:35, 23 בספטמבר 2011 (IDT)

אני חושב שהוא טועה. בפדף מ arXiv מצויין שהמיואונוטרינואים נעו מהר ממהירות האור בריק. 13:03, 24 בספטמבר 2011 (IDT)

למה טכנציום רדיואקטיבי?

מה כזה מיוחד לטכנציום שהוא רדיואקטיבי? כל השכנים שלו "רגועים" והוא לא כבד במיוחד. מה הבעיה שלו? 79.183.206.227 11:10, 23 בספטמבר 2011 (IDT)

לרדיואקטיביות אין קשר למס' הכולל של הנוקליאונים בגרעין ('כובד'), אלא ליחס בין מס' הנויטרונים לבין מס' הפרוטונים בגרעין. יציבותו של גרעין של איזוטופ נתון מתוארת ע"י עקומת היציבות (אם לא תמצא, אראה לך איפה תוכל לראות כזו). דבר נוסף: לאיזה 'שכנים' אתה מתכוון ? אני משער שאתה מדבר על הטבלה המחזורית. אם לזו כוונתך, עליך לשים לב שתכונת היציבות איננה מאפיין של יסוד אלא של איזוטופ שלו. בנצי - שיחה 11:42, 23 בספטמבר 2011 (IDT)

תפקוד מקשים במחשב נייד

שלום חברים, יש לי בעיה במחשב הנייד (טושיבה portege R600 U10, חלונות XP). אני רגיל לעבוד איתו בבית מחובר למסך גדול, ומעביר יישומים בין המסכים לפי הצורך. לחיצה על המקשים FN+F5 מאפשרת מעבר בין אפשרויות (כל היישומים על מסך אחד, עבודה עם תצוגה זהה על שני המסכים או מפוצלת בין שניהם). מהבוקר לפתע המחשב לא מגיב לשילוב המקשים הזה, וכתוצאה מכך חלק מהיישומים נעלמים במצבים מסוימים.

לעצם העניין, וורד (שאני זקוק לו מאוד לסיים משהו חשוב במהלך סוף השבוע) נפתח מלא על מסך המחשב הנייד, אבל כשאני מנסה להקטין אותו הוא נעלם לגמרי (מופיע רק בשורת המשימות), כך שאין לי אפשרות לגרור אותו למסך הגדול ולעבוד בנוחות. ככל הנראה מצב קודם נשאר מקובע ובגלל שFN+F5 לא עובד אין לי דרך לשנות את זה. ניסיתי כבר לשחק עם הגדרות התצוגה, לעשות ריסטרט וכו', בינתיים ללא שינוי. עוד רעיונות לתיקון המצב יתקבלו בברכה. אמנון שביט • שיחה 13:30, 23 בספטמבר 2011 (IDT)

תנסה FN+F5 במקלדת וירטואלית(או חיצונית) --Meni181818 - שיחה 13:42, 23 בספטמבר 2011 (IDT)

קליק ימני בשורת משימות עליו, Move, וימינה/שמאלה כל הדרך. שמוליק - שיחה 16:16, 23 בספטמבר 2011 (IDT)

תודה, זה עזר לי למצוא את הוורד הנעלם. תפקוד המקשים עדייין לקוי. אמנון שביט • שיחה 08:23, 24 בספטמבר 2011 (IDT)

חומר מסויים להחליק את השיער

אני לא מגזים. אני כבר שנתיים מנסה חומרים שונים שיתנו לי אפקט של שיער רטוב ושפיצי. אין לי שיער חלק לגמרי, אך גם אין לי שיער מתולתל או משהו אחר בסגנון. עצות ספרים עלו בתוהו. וואקס מצמיד את השערות זו לזו. חומרים שמנוניים עושים לי ידיים שמנוניות, ג'ל > רחוק מלתת את האפקט. האפקט שאני מחפש הוא להיות עם שיער שפיצי ומחודד במהלך היום. הווה אומר, שהשיער יראה כאילו יצאתי מהמקלחת, אבל לא רק לרבע שעה אחרי המקלחת, אלא לכמה שעות לפחות. מקווה שלמישהו יש המלצה על חומר שסוף סוף באמת יתן לי את האפקט הזה. תודה מראש. 79.180.14.78 16:31, 23 בספטמבר 2011 (IDT)

תוסיף לג'ל קצת שמן וטיפה סבון נוזלי --Meni181818 - שיחה 17:34, 23 בספטמבר 2011 (IDT)

אתה רציני?. 79.180.14.78 20:03, 23 בספטמבר 2011 (IDT)

מי אני

מי אני?!

זוג ציפורים על צמרת עץ

צולמנו משתעשעים על צמרת עץ בירושלים. לא נראנו בסביבה זו טרם לכן. הבאנו איתנו ג'מעה גדולה של כ-8 ציפורים. לחלקנו בטן טורקיז, ולחקנו ממש ירוקה. כל גוון באמצע גם יש. דוד הירושלמי - שיחה 17:27, 23 בספטמבר 2011 (IDT)

שרקרק? --אלעזר - שיחה 17:34, 23 בספטמבר 2011 (IDT)

ראה כאן --אלעזר - שיחה 17:37, 23 בספטמבר 2011 (IDT)

אלקטרון ופוזיטרון

שלום, אם שניהם חלקיקים אלמנטרים, כלומר אינם בנויים מחלקיקים אלא הם גוש חומר אחד; ואם מדובר מאותו חומר, אז מה יש באותו 'כדור' חומר שפעם גורם לזה להיות שלילי ופעם חיובי? כלומר צריך להיות משהו נוסף. ואם לא, אז אלקטרון ופוזיטרון זה לא אותו חלקיק עם כוח מנוגד אלא שני חלקיקים מחומרים שונים אבל שעוצמת המטען שלהם - זהה!

ראשית, אלקטרון ופוזיטרון אינם גושי חומר. הם חלקיקים אלמנטריים, שזה איזה "יצור" פיזיקלי שונה מכדורי חומר. הוא לא כדורי, ובכלל לא ממש גוף במובן שאתה מדמיין. אתה יכול לזרוק מבט בדואליות גל-חלקיק. כמו שאמרת, הוא חלקיק אלמנטרי, כלומר אין משהו "בתוכו"( לאלקטרון אין מרכיבים) שגורם לו להיות פעם חיובי ופעם שלילי. וכמו שהבנת נכון, אלקטרון ופוזיטרון זה לא אותו חלקיק. זה חלקיקים שונים, אפשר לקרוא להם "אנטי-חלקיקים". עוצמת המטען שלהם זהה בערך מוחלט, הסה שלהם זהה, אבל זה לא אותו החלקיק. אני יודע שהפנתי אותך לקרוא קצת הרבה, אבל עיין בכל ערך לקבלת מושג כללי. Corvus,(שיחה) 20:10, 23 בספטמבר 2011 (IDT)

אהלן ותודה. אני שמח שאתה מסכים איתי. רק שיש בעיה. אולי למשל זה כן אותו דבר אבל ספין שונה (וזה לא משנה מה זה באמת ספין) נותן דחייה לספין אחר ולהפך. או כמו המיתרים, רטט מסוים נותן אפקט מסוים. את הדואליות אני מכיר אבל להבדיל מפוטון, לאלקטרון כן יש מסת מנוחה, אז הוא יכול להיות ביד שלי (בעקרון).

לא קשור לספין. לדוגמה לזוג אלקטרונים באותו אורביטל אטומי יהיו ספינים הפוכים ושניהם ימשיכו להיות אלקטרונים לכל דבר. ופוזיטרון זה פשוט חלקיק אחר. אתה אולי מדמיין שיש לאלקטרון איזה "רכיב" שאפשר לתכנת אותו להפוך לפוזיטרון? אם כך, אז זאת טעות- אי אפשר להפוך לאלקטרון לפוזיטרון, כמו שאי אפשר לשנות את המסה שלו ואת המטען שלו. וגם תכונה מעניינת היא איון (פיזיקה)- תהליך כמו אלקטרון פוגש בפוזיטרון והם מחסלים זה את זה.

לגבי אלקטרון ביד. הדבר יותר מסובך ממה שאתה חשוב. בעיה שאי אפשר "לנעול" אלקטרון בנקודה מסויימת, ואין לו מיקום במרחב כמו שיש לגוף פיזיקלי גדול. אתה יכול לראות את עיקרון אי הוודאות. שים לב שזאת לא בעיית מדידה, אלא עיקרון טבע- אתה לא יכול להגיד שאלקטרון נמצא אצלך ביד כי אז אתה אמור בו זמנית לדעת מה התנע שלו ומה המיקום. Corvus,(שיחה) 08:45, 24 בספטמבר 2011 (IDT)

וצא לחופשה על חוף הים של דיראק. eman • שיחה • ♥ 21:06, 23 בספטמבר 2011 (IDT)

אינסוף פיזיקלי?

האם קיים איזושהי תכונה אינסופית פיזקאלית? כי היום מדברים על כך שהיקום הוא סופי, וחוקי השימור מדברים שהמסה והאנרגיה סופיים, והיום מדברים על כך שגם גודל זה יחידה סופית, אז הייתי רוצה לדעת האם יש משהו אינסופי בעולם הזה? Exx8 - שיחה

היקום כ"כל מה שיש בעולם" הוא אולי סופי, אבל מדענים ופילוסופים רבים אומרים שהֿמרחב והזמן הם אינסופיים,. בלנק - שיחה 23:18, 23 בספטמבר 2011 (IDT)

זה נכון ש

כשמודדים את המתח החשמלי של משהו, מאפסים את המספר שמתקבל לאפס? (או משהו כזה), למה עושים את זה?.

מדינת הפלסטינים

אני לא מבין גדול בפוליטיקה וממשל, אז באתי לשאול:

למה פלסטינים כל כך רוצים מדינה? האם הם צריכים את זה? מה היתרון בלהיות מדינה ולא שטח אוטונומי בעל שלטון משל עצמם? כיצד ישתנו חיי האזרח מזה שיהיה לו תעודת זהות פלסטינית?

מה הפחד הגדול של ישראל מזה? למה צריך להפעיל לחצים דרך כל העולם בשביל למנוע הכרה? מה החסרונות עבור ישראל ממדינת פלסטינים?

בבקשה, בלי דעות קיצוניות ל"אש" בתשובות. רק עובדות יבשות. 79.182.216.86 11:12, 24 בספטמבר 2011 (IDT)

הפלסטינים מאמינים כי רק במדינה ריבונית ועצמאית הם יוכלו לחיות באמת כעם, והם פשוט לא מוכנים לחיות בשטח אוטונומי. האם חיי האזרח שלהם ישתנו כתוצאה מהקמת מדינה? אני מניח שכן, אבל אני זוכר לא מעט כתבות בחדשות בהם שאלו את הרחוב הפלסטיני (בעיקר במזרח ירושלים וסביבתה) שם אמרו האזרחים שלא איכפת להם ממדינה והם מעדיפים להשאר תחת שלטון ישראלי.

הפחד הגדול של ישראל משטחי 67' הוא בעיקר צורך ביטחוני - שטחי הגדה המערבית הם הררים ברובם. בחלק הצר ביותר, הרוחב של מדינת ישראל יהיה כ-5 קילומטר מהים התיכון במערב ועד המדינה הפלסטינית במערב - מה שאומר שבמידה ותפרוץ מלחמה עם המדינה הפלסטינית הם יוכלו לירות מהנקודות ההרריות על כל שטחי ישראל (בעירק על המרכז - תל אביב והשרון) וכן להשבית את חיל האוויר במהירות בעזרת טילי נ"מ עוד בטרם המטוסים ימריאו. לכן דורש נתניהו בין היתר שהמדינה הפלסטינית תיהיה מפורזת - ללא צבא. חלק מהימנים גם יוסיפו שהפלסטינים שואפים להשתלט על כל שטח ארץ ישראל ולא להתספק בקווי 67' וברגע שהם יקבלו מדינה הם יכריזו מלחמה עלינו או ימשיכו לדרוש עוד דרישות ולמעשה הקמת המדינה לא תיהיה סוף הסכסוך.

החסרונות העיקרים של ישראל ממדינה פלסטינית הם כמובן הביטחוניים אך יש גם לא מעט קולות שרוצים לראות את ירושלים כבירתה המאוחדת של ישראל בלבד ללא פשרות בצד הערבי (וחלק מהימנים רוצים גם חלק מההתנחלויות או את ארץ ישראל השלמה).

לסכסוך יש עוד כמה נושאים שלא נזכרים כאן אך הם חשובים לפתירתו: זכות השיבה, עזה (הרשות הפלסטינית בראשות אבו מאזן אינה שולטת על עזה אלא חמאס שלא מוכן לקבל את מדינת ישראל כמדינה), ההכרה של הפלסטינים בישראל כמדינה יהודית ועוד. SharpImpact‏ • What's The Price of a Mile?‏ • 12:07, 24 בספטמבר 2011 (IDT)

הגזמת עם ה-5 ק"מ... המרחק המינימלי בין הים התיכון וקוי שביתת הנשק 1949 (הקו הירוק) היה 15 ק"מ, בין נתניה וטול כרם.--ניצן - שיחה 23:36, 26 בספטמבר 2011 (IDT)

מה שישראל מנסה להסביר לעולם הוא שהפלסטינים רוצים מדינה מהר מידי; כלומר שהמהלך של פניה לאו"ם בדרישה להכרזת מדינה במהלך חד צדדי, ללא הסכמה כוללת (על גבולות, על מדינה מפורזת, עזה, ירושלים, צורת שלטון, התנחלויות והכרה בישראל כמדינה יהודית) ודיונים עם ישראל - הוא טעות.

המטרה של הכרה כמדינה היא יותר מדינית מאשר ביטחונית (למרות שגם להיבט הזה יש צדדים מורכבים). ההכרה תהפוך את ישראל למדינה "כובשת" באופן "חצי-רשמי". וכמדינה, יוכלו הפלסטינים לגשת לפורומים בינלאומיים שונים שלא יכלו להשתתף בהם בסטטוס הנוכחי. לאחר הקמת המדינה יכולים הפלסטינים "על הנייר" לקבל את כל הזכויות של מדינה ריבונית רגילה (זכות השיבה למשל).

--MT0 - שיחה 08:14, 27 בספטמבר 2011 (IDT)

תמונות חלל לשולחן עבודה

מישהו יודע איפה אפשר להשיג רקע למסך של תמונות חלל אמיתיות ולא ציורים? בכל האתרים ה"רגילים" יש רק ציורים, חלקם אפילו לא נראים אמינים ואני מחפש צילום של ממש( אולי עם צבעים מזויפים). 79.177.199.99 15:43, 24 בספטמבר 2011 (IDT)

מקום מצויין להתחיל בו הוא APD: [5] אילן שמעוני - שיחה 16:45, 24 בספטמבר 2011 (IDT)

מאוד יפה, אבל לא מתאים לשולחן עבודה( גודל לא סטנדרטי). 79.177.199.99 16:57, 24 בספטמבר 2011 (IDT)

פרסום חופשי

מכר מעוניין לפרסם מאמר הנדסי שכתב בנושא שיקום בית הכנסת החורבה באופן חופשי. המאמר התפרסם בכתב עת מקצועי, אך הוא מעוניין להנגיש אותו לציבור הרחב. האם ויקיטקסט היא פתרון? לפי מה שראיתי הטקסטים שם אינם מעוצבים ואינם מזמינים קריאה. האם יש במות אחרות לפרסום מאמרים חופשיים? Ranbar - שיחה 16:24, 24 בספטמבר 2011 (IDT)

אולי כאן. ופשוט שיצוין שהמאמר מפורסם ברשיון XYZ. ‏Gridge ۩ שיחה 16:34, 24 בספטמבר 2011 (IDT).

אלקטרון, פוזיטרון, איון וקרינה

לאלקטרון יש מטען חשמלי, במילים אחרות, הוא פולט אנרגיה שאנחנו מכנים אותה שלילית כי היא הניגוד לזה שפולטים קוורקים במערך מסוים שנקרא פרוטון. לפוזיטרון יש אנרגיה/תכונה כמו לפוזיטרון ממש. יש את הספקטרום של קרינות אלקטרומגנטיות וכל מה שיש שם הוא נייטרלי מבחינת המטען החשמלי (כי לפוטונים אין מטען חשמלי). פה מתחילה הבעיה, כי באיון נפלטת אנרגיה מהספקטרום האלקטרומגנטי ולא החשמלי (שהוא דו-ערכי, פלוס או מינוס). תסבירו לי בבקשה, איך משהו מספקטרום אחד הופך לשני, מה קורה לאלקטרון כשהוא מתמזג עם הפויזטרון. ועוד שאלה [2] ממה עשוי מטען חשמלי? פעם אמרו לי פוטונים וירטואלים. תודה!

אולי כדאי שתתחיל מהספקטרום האלקטרומגנטי, אלקטרומגנטיות, מטען חשמלי, שדה חשמלי ואנרגיה, בהצלחה, ירון ק. - שיחה 12:23, 25 בספטמבר 2011 (IDT)

אחי זה לא מספיק, כוון אותי יותר למה שאתה רוצה לומר. אני מכיר את הערכים האלה. תודה רבה

השאלה שלך מלאה בכל כך הרבה אי דיוקים שאי אפשר לענות עליה. אתה צריך ללמוד כמה מושגים בסיסיים קודם. ‏Setreset • שיחה 08:40, 26 בספטמבר 2011 (IDT)

עזוב אי דיוקים, פשוט תגיד, אתה יכול להבין מה קורה בתהליך איון? מה קורה בדיוק לאלקטרון?

בלי לפגוע, אתה מנסה לקפוץ מעל לראש. מנסה להבין את תורת השדות הקוונטית ללא רקע באלקטרוסטטיקה? אני יכול להתחיל לחפור על כל הטענות שלך, אבל זה לא יועיל אני רואה. אי אפשר ללמוד פיזיקה ככה בשאלות נקודתיות. בנפנופי ידיים איון הוא תהליך שבו חלקיקים "הפוכים" (כלומר חלקיק ואנטי חלקיק שלו) נפגשים ומחסלים זה את זה. אפשר לראות שהשדה של הדיפול החשמלי נעלם ובמקום זה נפלט גל של אנרגיה (הנקרא פוטון). לגבי הסיפור של הספקטרום, אתה באמת צריך ללמוד את הנושא של גלים וקרינה באופן מסודר, פשוט אי אפשר לענות על השאלות שלך. Corvus,(שיחה) 09:56, 26 בספטמבר 2011 (IDT)

לא נפגעתי, התשובה שלך כיבדה אותי ואני מסכים איתך וגם מכיר את זה מתחומים אחרים. אבל לפעמים האילוצים מכתיבים סיטואציות שגם לא רצויות לי, ואין לי אפשרות אלא לנסות בכל זאת להבין, תוך כדי ניסיון להרחיב את הידע.

עזוב. אלקטרונים לא באמת קיימים. הם פיקציה. אילן שמעוני - שיחה 23:58, 26 בספטמבר 2011 (IDT)

אם אני מבין נכון, האיון אצלך מוסבר רק אם האלקטרון הוא כגל ולא כחלקיק. כשחושבים על אלקטרון כחלקיק צריך לקרות לו משהו - וחומר אינו אנרגיה - איך חומר הופך לאנרגיה. אני לא מתכוון שמפוצצים חומר והנה הוא משחרר אנרגיה לפי הנוסחא המפורסמת. אלא לממש שלב אחרי שלב (אם בכלל יכולים להיות שלבים) של מה קורה לאלקטרון כשהוא פוגש פויזטרון. שים לב שאתה נותן הסבר "פנומנולוגי", שמתאר את בלקוניות כמה מדדים. אך איך שני חלקיקים הופכים לפוטון. פה אני צריך להגיד שאני מדמיין את זה כמו שני אסטרואידים שמתנגשים. אתה תגיד שאלקטרון הוא ממש לא כמו אסטרואיד וזה כמובן נכון, אבל אז צריך להתחיל לדבר עליו כגל ולא כחלקיק. תחשוב על מצלמה מהירה שמצלמת אובייקט ואתה רואה איך לאט לאט הוא הופך למשהו אחר. אז פה לא אמורים בכלל להיות שלבים, כי החלקיק הוא בלי חלקים, כמו קוורקים. למעשה בין חלקיקים בלי חלקים יכול רק להיבנות משהו כי הם לא ניתנים לשום חלוקה או שבירה (כי אין חצי אלקטרון), ושבירה זה כמובן מושג חומרי בהקשר הזה (לא שבירה של קרני אור וכו). אגב הרבה פעמים הבעיה שיש פיזיקאים שחושבים שמתמטיקה מסבירה משהו - אבל היא לא. נכון שיש ללמוד, אך ללמוד תיאורים ותהליכים, ולא משוואות (לא שזו ביקורת עליך, אתה דווקא בסדר :) )

פיזיקאים זקוקים למתמטיקה בשביל להסביר תופעות. אין מה לעשות אם זה- מתמטיקה היא כלי הגיון הכי מסודר שיש לנו ולהסביר תופעות רבות ללא מושגים רציניים בחדו"א היא משימה בלתי אפשרית לפעמים. ואם כבר מתמטיקה- E=mc² יענה על השאלה איך זה שחומר הופך לאנרגיה. ובהחלט אפשר להסביר איון על ידי מודל חלקיקי ( עושים את זה בקורס שני בפיזיקה בשנה א). כמו שאמרתי- שני "גולות" מתנגשות ויוצרות הדף של אנרגיה טהורה. כל החומר נעלם ולכן אין במקום ההתנגשות שום מטען ושום מסה. משהו שיכול לסקרן אותך: כל היקום ידע על זה שהיתה התנגשות רק כאשר הפוטון יגיע אליהם( עד אז כל הצופים ביקום ימדדו כוחות חשמליים גם אם בפועל אין החלקיקים קיימים). אני יכול לפנות אותך להרצאה מוקלטת של הטכניון בנושא, אבל אני בספק אם אפשר להבין הכל. Corvus,(שיחה) 14:23, 26 בספטמבר 2011 (IDT)

לא להסביר באמצעותה אלא לתאר באמצעותה. יש הבדל מהותי בין השניים. בנצי - שיחה 14:53, 26 בספטמבר 2011 (IDT)

נכון, מתמטיקה לא יכולה להסביר. בקשר לוידאו - הוא אומר בדקה ה 13 שמה שקורה לא מעניין - ועל זה בדיוק אני שואל. דווקא נראה יותר סביר שאם מתייחסים לאלקטרון רק כמטען שנע אפשר להבין. כי שוב, איך מסבירים מה קורה לגולה המתנגשת "שלב אחרי שלב"?

הכדור והיחס בין נפחו לשטח הפנים.

האם קיימת הוכחה לכך שהכדור, הוא הגוף אשר היחס בין נפחו לבין שטח פניו הוא הגבוה ביותר?Exx8 - שיחה

כן. ראה אי-שוויון איזופרימטרי. זוהי למשל הסיבה לצורתן הכדורית של בועות סבון. דניאל • תרמו ערך 18:37, 24 בספטמבר 2011 (IDT)

דעת המומחה על תופעה אישית שלי

אחרי שאני אוכל כמויות מכובדות של סוכר (בשילוב עם שאר מה שאכלתי באותו היום), לדוגמה, פיסה נכבדה של עוגת מרנג, עם שכבת מוס שוקולד מעל, ושכבה שלישית של גלידה. אני א' נמרץ יותר, ב' אני כביכול לומד דברים טוב יותר. אם אני קורא ספר למשל, או לומד סוגיה מסויימת, קל לי יותר להבין דברים והכל קורה באופן מעט מהיר יותר.

אני מאמין חזק שזה לא פלסבו, זה דבר ששמתי לב אליו סתם ככה אחרי 2-3 פעמים שזה קרה לי..,

אני חייב לציין שגם אחרי שאני מקבל אינטייק של קפאין (למשל מאכילת שוקולדים\שתיית קולה\קפה) אני מרגיש תחושה דומה או זהה.

וחלילה, אני לא מתלונן על שום דבר, כך או כך, אני מודה שאיני אחרת. פשוט, זה מאד מעניין והייתי רוצה לדעת אם המחקר המדעי גם כן הסיק שככל שאנחנו אנרגטיים יותר אנחנו לומדים דברים ומטפלים בדברים טוב יותר, וגם שאולי יש קשר בין קצת קפאין\קצת ממריצים למינהם, לבין (Boosting) צנוע ללמידה.

יצויין (!), שאני אדם שלא מעשן ולא שותה כלל (כוסית עראק פעם בחודשיים לערך), וגם לא מכור לחומרים כלשהם.. תודה.

בולוס של סוכר גורם להעלאת רמת הסוכר בדם. יש אנשים שזה עושה אותם נמרצים יותר. בכל אופן כדאי לזכור שצריכת הסוכר של המח נותרת קבועה (פחות או יותר) בין אם אנו פותרים משוואה מסובכת או צופים ב"אח הגדול". אמרו "לא" לסירוס ויקיפדיה! רנן • שיחה • כ"ו באלול ה'תשע"א • 20:21, 24 בספטמבר 2011 (IDT)

יהדות ירדן

שבוע טוב,

בהינתן שבכל רחבי המזרח התיכון היו קהילות יהודיות גדולות ומבוססות, איך זה שבירדן לא היה ישוב יהודי משמעותי עד המאה העשרים? או שמא היה כזה ואני לא שמעתי עליו? בתודה, ליאור ޖޭ • כ"ו באלול ה'תשע"א • 20:38, 24 בספטמבר 2011 (IDT)

היו במידבא באירביד. אמרו "לא" לסירוס ויקיפדיה! רנן • שיחה • כ"ו באלול ה'תשע"א • 22:14, 24 בספטמבר 2011 (IDT)

השאלה כבר נשאלה כאן פעם. ירדן בשונה מכל מדינות ערב הייתה ארץ ללא עיר ראשית. Nachum - שיחה 13:02, 25 בספטמבר 2011 (IDT)

אתה טועה, בעת העתיקה היה יישוב יהודי גדול במה שהיום הוא ממלכת ירדן. כבר בראשית הבית השני אנו שומעים על בית טוביה מעבר הירדן שהיה בעל מעמד בירושלים (טוביה העמוני) בתקופה ההלניסטית אנו יודעים ממקורות שונים שהמשפחה הזאת נכנסה לשירותיו של בית תלמי ופיקדה על חיילים יהודים בעבר הירדן בשם האימפריה התלמית, אחד מבני המשפחה אף הפך לגובה המיסים של הממלכה (יוסף בן טוביה) בתקופות מאוחרות יותר חלקים מעבר הירדן היו חלק מהממלכות שנשלטו בידי בית חשמונאי ובית הורדוס, גם במרד הגדול אנו שומעים על קרבות של יהודים בעבר הירדן. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

תודה על תשובתך המפורטת, אבל אני מתכוון דווקא לקהילה יהודית בתקופה הערבית או העות'מאנית. אם היו קהילות גדולות באלכסנדריה, בקהיר, בביירות, בדמשק ובבגדאד, מדוע לא בעמאן? ליאור ޖޭ • כ"ז באלול ה'תשע"א • 12:58, 26 בספטמבר 2011 (IDT)

העיר פרחה תחת שלטונה של שושלת בית אומיה ובהמשך תחת שלטונו של בית עבאס, אך במרוצת השנים חרבה על ידי מספר רעידות אדמה ואסונות טבע אחרים, ובמאה ה-19 כל שנותר ממנה היה כפר קטן ובו כ-2,000 תושבים. מהוויקי בעברית.It was then destroyed by several earthquakes and natural disasters and remained a small village and a pile of ruins until the Circassians settlement in 1887. Nachum - שיחה 16:49, 26 בספטמבר 2011 (IDT)

ממתי נחשב הגשם ליורה?

תודה

יורה (גשם). דוד - שיחה 21:56, 24 בספטמבר 2011 (IDT)

תודה, התכונתי לשאול: האם מה שהיה בשבת נכנס להגדרה?

אכן. היום הראשון של הסתיו הוא ה-23 בספטמבר, ולכן על פי ההגדרה המטאורולוגית הרווחת הוא היורה. עם זאת, היורה לפי הנהוג ביהדות מגיע לאחר תפילות הגשם... וגם הדעה הרווחת לגבי ההגדרה של הסתיו ושל עונת הגשמים בישראל היא לא אחידה תמיד. לכן הגשם הזה הוא יורה... אך לא לדעת כולם. ייתכן כי תשמע על "יורים" נוספים. אביעד‏ • שיחה 16:33, 25 בספטמבר 2011 (IDT)

מי כתב את הערך? הוא כתוב מעולה, אהבתי את הפרשנויות למילה עצמה.Nimrod333 - שיחה 21:38, 25 בספטמבר 2011 (IDT)

איך נמלים זוכרות אם לנווט לעבר הקן או ממנו והלאה?

נמלים מסתמכות על פרומונים כדי לנווט לעבר הקן או ממנו והלאה. אבל איך הן זוכרות אם ללכת לעבר הקן או ממנו והלאה? בתודה, ליאור ޖޭ • כ"ו באלול ה'תשע"א •

זה תלוי בסוג הנמלה, יש נמלה נווטת שמנווטת את עצמה לפי השמש לרוב.ויש הרבה סוגים שעוקבות בעיקר אחרי פרומנים או כימיקלים שהאנטנות שלהן קולטות ועל פי כן מבצעות את ההחלטה של התנועה שלהן.למשל בניסוי שערכתי ראיתי שנמלים נמשכות לכימיקל שיש בצבע אוכל כחול. ראה ערך נמליים.Nimrod333 - שיחה 21:19, 24 בספטמבר 2011 (IDT)

פיינמן בדק את זה פעם, וגילה שחלק מהנמלים לא מבחינות בין הכיוונים - אם במקרה נמלה הסתובבה היא תלך הפוך וזהו. אבל מינים אחרים מבדילים באופן כימי בין הכיוונים. כלומר - נמלה שמסמנת נתיב מסממנת באופו כיווני, אם על ידי שני סוגי פרומונים ואם על ידי קידוד קווי. מדהים. אילן שמעוני - שיחה 11:36, 25 בספטמבר 2011 (IDT)

תנוחת מין שלא מצאתי שמה

הנחדרת שוכבת על הבטן (שכיבה ישרה), והנבחר שוכב מעל \ עולה עליה. אני רציני לגמרי. זה לא תנוחת הדוגי המפורסמת אלא משהו אחר, ואני מקווה שתדעו את השם.

אם זה חשוב לך , וצריך להיזהר אם אני לא מדייק , 99 , בכבוד מים

שלום, אין זו התנוחה המדוברת :).

מה זה בדיוק כרכוב?

• איני מצליח להבין את משמעות המילה ממילון אבן שושן? למישהו יש תמונה או דוגמה? תודה, אביעד‏ • שיחה 13:11, 25 בספטמבר 2011 (IDT)

http://www.saf.co.il/noa/det_1279

כתוב באתר עצמו "בליטה מהקיר, גגון בולט ממבנה המשמש למטרת הצללה, הגנה מפני השמש או לנוי." למשל כל הגגונים האלו שצצים לפעמים מעל קיוסקים או כל מיני חנויות, קוראים לזה כרכוב, שמטרתו לתת צל, לתת מקום מכסה מן הגשם וכו'.במילון אבן-שושן ההגדרה היא:"זר, מסגרת מסביב לכלי או לבנין." בזר אני מניח שהם מתכוונים למשמעות של מסגרת מסביב.Nimrod333 - שיחה 19:18, 25 בספטמבר 2011 (IDT)

תודה. אביעד‏ • שיחה 19:13, 26 בספטמבר 2011 (IDT)

איך אני מקשר ערך לויקיפדיה בשפות אחרות?

שלום לאחרונה כתבתי ערך, ואני תוהה איך אני מקשר אותו בצד לויקיפדיות אחרות? תודה ובברכה Nimrod333 - שיחה 23:13, 25 בספטמבר 2011 (IDT)

הדגמתי בארווין גריסון. המקום לשאלות כאלה הוא ויקיפדיה:דלפק יעוץ.--גמדקנאי - שיחה 23:27, 25 בספטמבר 2011 (IDT)

תודה רבה :) Nimrod333 - שיחה 23:27, 25 בספטמבר 2011 (IDT)