ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון133

דפי ארכיון של הכה את המומחה
ארכיון כללי
1	2	3	4	5	6	7	8	9	10
11	12	13	14	15	16	17	18	19	20
21	22	23	24	25	26	27	28	29	30
31	32	33	34	35	36	37	38	39	40
41	42	43	44	45	46	47	48	49	50
51	52	53	54	55	56	57	58	59	60
61	62	63	64	65	66	67	68	69	70
71	72	73	74	75	76	77	78	79	80
81	82	83	84	85	86	87	88	89	90
91	92	93	94	95	96	97	98	99	100
101	102	103	104	105	106	107	108	109	110
111	112	113	114	115	116	117	118	119	120
121	122	123	124	125	126	127	128	129	130
131	132	133	134	135	136	137	138	139	140
141	142	143	144	145	146	147	148	149	150
151	152	153	154	155	156	157	158	159	160
161	162	163	164	165	166	167	168	169	170
171	172	173	174	175	176	177	178	179	180
181	182	183	184	185	186	187	188	189	190
191	192	193	194	195	196	197	198	199	200
201	202	203	204	205	206	207	208	209	210
211	212	213	214	215	216	217	218	219	220
221	222	223	224	225	226	227	228	229	230
231	232	233	234	235	236	237	238	239	240
241	242	243	244	245	246	247	248	249	250
251	252	253	254	255	256	257	258	259	260
261	262	263	264	265	266	267	268	269	270
271	272	273	274	275	276	277	278	279	280
281	282	283	284	285	286	287	288	289	290
291	292	293	294	295	296	297	298	299	300
301	302	303	304	305	306	307	308	309	310
311	312	313	314	315	316	317	318	319	320
321	322	323	324	325	326	327	328	329	330
ארכיון מתמטיקה
1	2	3	4	5	6	7	8	9	10
ארכיון פיזיקה
1	2	3	4	5	6	7	8	9	10
ארכיון ביולוגיה
1	2	3	4	5	6	7	8	9	10
ארכיון פסיכולוגיה
1	2	3	4	5	6	7	8	9	10

דף זה הוא דף ארכיון של דיון או הצבעה שהסתיימו. את המשך הדיון יש לקיים בדף השיחה של הערך או הנושא הנידון. אין לערוך דף זה.

---

ביקורת מדעית על האכזריות בשחיטה היהודית?

אשמח להפניה למחקר מדעי כלשהו, מקובל על הקהילה המדעית, שקובע את האמת בנושא זה - [[[המאבק על השחיטה הכשרה#המאבק היהודי להגנת השחיטה|האם|השחיטה היהודית אכזרית?]]]

בסוף הספר עדות נאמנה (יש קישור אליו בערך שהפנית אליו) יש חומר רב בנושא המבוסס על מחקרים, אין לי מושג עד כמה הם מקובלים בקהילה המדעית.

האם ארצות מפותחות תאסורנה מעשה בלי לבצע מחקר שיוכיח בעיה בו? (רטורי, אני מקווה)

אנחנו רואים את היקום הקדום( שאלה בקוסמולגיה)?

אם אני מבין נכון, הגלקסיות הכי רחוקות נמצאות במרחק של יותר מ13 מיליירד שנות אור. ובמשך 13 מיליירד שנות אור האחרונות הם התרחקו מאיתנו. אז לפני כ13 מליירד שנה הם היו בערך "כאן"( כלומר המרחק בינהם למה שהפך עם הזמן לשביל החלב היה זניח יחסית למה שזה היום). כלומר הכוכבים שאנחנו רואים היום הם היסטוריה קדומה של בערך המקום הזה. כלומר מהתבוננות בגלקסיות רחוקות, אנו רואים את העבר "שלנו"?

עוד משהו: כל פוטון שמגיע אלינו משם הוא בן 13 מיליירד שנה. אבל במשך אותם 13 מיליירד שנה, הכוכבים ששיגרו את הפוטונים הללו הלכו והתרחקו. אז יתכן שהגלקסיות הללו התרחקו במשך התוקפה הזאת למרחקים ש--Yoavd - שיחה 15:02, 9 במרץ 2011 (IST)ל 18-19 מיליירד שנות אור מאיתנו ובפועל גודל היקום הנצפה גדול בהרבה מהגודל שאנו חושבים?

קרא את הערך באנגלית של הסחה לאדום. התשובה לשאלה הראשונה היא לא, זה לא העבר שלנו אלא של אזור שהיה יחסית קרוב אלינו אז. לשאלה השניה, זה נלקח בחשבון כאשר מעריכים את גודל היקום, קרא את הערך באנגלית Size of the universe. ‏Setreset • שיחה 13:03, 23 בפברואר 2011 (IST)

עד כמה קרוב? האם הכוכבים שנמצאים הכי רחוק שאנחנו רואים היו מספיק קרובים בשביל להשפיע "עלינו" בדרך זהו או אחרת?

להשפיע באיזה מובן? גם היום הם משפיעים על התפתחות המדע שלנו. הם מאירים את הלילה, בעבר האירו יותר. לא הייתה להם השפעה על התפתחות החיים על פני כדור הארץ, או על המסלול שלו סביב השמש, אם זו הכוונה, כאשר נוצר כדור הארץ (והשמש עצמה) הם כבר היו רחוקים מאוד. ‏Setreset • שיחה 13:32, 23 בפברואר 2011 (IST)

אוקי. האם המבנה של הגלקסיות הרחוקות כמו שאנחנו רואים אותם היום, הוא כמו המבנה של הגלקסיה שלנו מפני כ13 מלירד שנה? האם יש דברים שרואים בגלקסיות הרחוקות (עצמים, תופעות טבע וכדו') שלא רואים אותם בגלקסיות הקרובות? אני פשוט מתעניין בשאלה האם ניתן ללמוד על העבר שלנו דברים על פי "ארכאולוגיה" של היקום. 79.181.43.189 13:42, 23 בפברואר 2011 (IST)

יש הרבה מאוד דברים שונים בכוכבים והגלקסיות הרחוקים\עתיקים. למשל, השמש ורוב הגלקסיה שלנו עשירות במתכות, לעומת כוכבים קדומים שבהם לא היו מתכות, ראה את הערך האנגלי של מתכתיות. בנוסף, יש יצורים מוזרים כמו פולסרים וסוגים שונים של חורים שחורים, ועוד.

הדבר הכי קדום שרואים הוא קרינת הרקע הקוסמית שמלמדת המון על ראשית הווצרות היקום, וכל מה שמוקדם יותר ממנה הוא השערות שנסמכות על הבנת הפיזיקה אבל לא על תצפיות ישירות. ‏Setreset • שיחה 14:51, 23 בפברואר 2011 (IST)

האם ניתן לקבוע שבדרך כלל, ככול שכוכב יותר רחוק, כך הוא פחות מתכתי? זה נשמע לי הגיוני, כי ככל שכוכב יותר רחוק, כך הוא יותר קדום בדרך כלל ( אני לא מדבר על כוכבים הקרובים למערכת השמש, אלא בקנה מידה גלקטי)? 79.181.43.189 15:09, 23 בפברואר 2011 (IST)

ראה גם קוואזר. דניאל ב. 15:12, 23 בפברואר 2011 (IST)

היתכן שבאזורינו היה בזמנו קוואזר או איזה גוף שמימי אחר שראינו רק במרחקים עצומים מהגלקסיה שלנו?

נשמע שיש לך הרבה סקרנות בנושא- אני ממליץ לקרוא איזה ספר טוב כדי לענות עליה. למשל, ספרים של סטיבן הוקינג. ‏Setreset • שיחה 17:27, 23 בפברואר 2011 (IST)

קיצור תולדת הזמן ממש קשה לקריאה (ואני סטודנט שנה א' לפיזיקה!). אני יודע שאי אפשר להבין נושא כל כך גדול משאלות בודדות בפורום, אלא צריך לחכות לסמסטר חמישי. אבל היקום מעניין אותי כבר שנים... וזה די הגיוני בהתחשב בעובדה שאני חי פה. לא ענית לי על השאלה- האם בעקבות זה שהגלקסיות הרחוקות הן יותר עתיקות מהגלקסיות הקרובות, האם הם פחות מתכתיות? אם מניחים שחוקי הטבע זהים בכל היקום, אז הגיוני שגלקסיות הרחוקות הפכו לדומות לשלנו. לכן ניתן להשתמש בחקר הגלקסיות הרחוקות כ"ארכאולוגיה" של הגלקסיה שלנו. ואולי כך אפשר גם לחקור אבולוציה של כוכבים... 79.181.43.189 17:49, 23 בפברואר 2011 (IST)

נסה בכל זאת לקרוא את הספר, אולי יותר מפעם אחת דרושה כדי להבין אותו. אני קראתי אותו בעבר, ויש עוד ספרים טובים שלו. לגבי הגלקסיות, נסה לקרוא את הערכים אליהם הפניתי אותך, בעיקר מתכתיות בעברית אך עדיף פי עשר באנגלית. תכולת המתכת ביקום נובעת מכוכבים זקנים שעברו סופרנובה. קרא את הערך סופרנובה כדי להבין יותר. כן, צפיה בגלקסיות רחוקות יכולה ללמד אותנו על העבר של הגלקסיה שלנו, אבל אפשר להפיק מעט נתונים מגלקסיות כל כך רחוקות. ‏Setreset • שיחה 18:32, 23 בפברואר 2011 (IST)

שחיטה כשרה של עופות ימיים

להתענג בתענוגים, ברבורים ושליו ודגים.

שלום שלום,

למיטב זכרוני, בתנ"ך ובמשנה לא מזכירים אכילה של עופות ימיים - ברווזים, ברבורים וכו'. היכן נזכרת לראשונה אכילה של עוף מים בסעודה יהודית? היכן נזכרים לראשונה דיני שחיטה של עופות מים? בתודה, ליאור ޖޭ • י"ט באדר א' ה'תשע"א • 13:45, 23 בפברואר 2011 (IST)

אין דיני שחיטה מיוחדים לעופות ימיים - זה אותו הדבר בדיוק כמו עופות יבשה. התלמודים מלאים באזכורים לאכילת אווזים, אני לא בטוח אם יש אזכור מפורש מוקדם לכך. דניאל צבי • שיחה 13:55, י"ט באדר א' ה'תשע"א (23.02.11)

בסעודת שלמה מוזכרים "ברבורים אבוסים" (מל"א ה, ג), אם כי נחלקו הדעות בזיהוי הברבורים: יש הסבורים שמדובר בברבורים של ימינו, אך קיימים גם זיהויים אחרים, חלקם של עופות ימיים וחלקם לא. דוד - שיחה 21:27, 23 בפברואר 2011 (IST)

ואווזי הגמרא, אווזי אווזים הם? ליאור ޖޭ • כ' באדר א' ה'תשע"א • 21:30, 23 בפברואר 2011 (IST)

סביר שכן. הן כאות הערכה לפועלם של מחדשי השפה העברית, והן משום שמוזכר שימוש שלהם כ"כלבי" שמירה, דבר שלמיטב זכרוני מחזק את הזיהוי. בכל מקרה אני לא באמת יודע. משה פרידמן - שיחה 01:27, 24 בפברואר 2011 (IST)

ספריו של יוספוס פלאביוס

תגידו, יש מאמר שעוסק בשימור ובמסירה של ספריו של יוספוס פלאביוס?,

תודה.

חפש קישוריות מהערך יוספוס פלאביוס. עִדּוֹ - שיחה 22:09, 23 בפברואר 2011 (IST)

שלום,

איזה מהם?,

תודה.

קינסתזיה

2 שאלות על קינסתזיה...

האם חוש המגע והחוש הקינסטתי הם למעשה שני תתי-חושים של חוש המישוש, המשלימים זה את זה?.

קראתי שהחוש הקינסטתי הוא כזה שמאפשר לנו להבין את גודלה של אבן אם היו עיננו מכוסות... זה נשמע לי מוזר משום שאם נחוש אבן ביד אחת או בשני ידיים עם עיניים מכוסות, עדיין לא נוכל להבין (בהבנה מוחלטת) את גודלה, אלא לשער על גודלה...

בכל מקרה, אשמח לקבל דוגמה ברורה יותר שתסביר לי אחת ולתמיד את המושג קינסתזיה...

אודה מאד למשיב\ה ואברכהו בטיב הברכות. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

סינסתזיה בעברית - עירבוב חושים. האם לזה הכוונה? ‏Setreset • שיחה 18:27, 23 בפברואר 2011 (IST)

שלום לך!, לא... אני חושב אגב שראוי שפסקת הפתיחה בערך סינסתזה תהיה פחות מתומצתת, היא לדעתי לא מספיק בררוה במתכונתה,

תודה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

כתבתי לפני התנגשות עריכה: הכוונה כנראה לחוש ניעות (Kinesthesia). זו התחושה על מצב השרירים בגופך בזמן תנועה או מנוחה. בהקשר של מצב מנוחה מוכר יותר המושג Proprioception - חוש המַנָּח. להלן דוגמא מהספר הנהדר של דן לסרי, "באיזה גודל רואה אותנו אלוהים":

אם נכניס אדם אל חדר חשוך ונאטום את אוזניו ונסתום את פיו ואפו ונכסה את כל גופו בבד עבה, כך שלא ירגיש דבר, לא קור ולא חום - עדיין יוכל להיווכח במציאות הקיר שמולו ואפילו להתרשם מצורתו ומן הטקסטורה שלו. הוא יעשה זאת על ידי דחיפה והחלקה על פני הקיר. מה שמספר לו על הקיר טמון במה שמספרים לו השרירים שחשים בהתנגדות ובאיכותה. בעגה המקצועית קוראים לזה: פרופריוספשיון (proprioception) - תחושת השרירים הפנימית. באמצעות חוש זה הוא יוכל להגיד האם הקיר קשיח לחלוטין, גמיש, אלסטי או פלסטי, מה צורה לו ואיזה טקסטורה יש עליו.

למעשה זה לא סתם חוש, אלא החוש שאנו סומכים עליו יותר מכול בזמן של אי-ודאות. הקיר הזה ממשי בשבילנו בעיקר כי הוא חוסם את דרכנו. חסימה שאנו יכולים ללמוד עליה מהתנגדות השרירים. יותר משאר החושים החוש הזה נותן לנו את תחושת הממשות. אמנם גם אותו אפשר להוליך שולל...

חושים רבים לוקחים חלק בתהליך הראייה, אבל נראה שתרומתה של תחושת השרירים הפנימית רבה משל כל השאר. תחושה זו, מבלי שנהיה מודעים לכך, מורה לנו היכן אנו עומדים, מה למטה, מה למעלה, מה תנוחתנו, וכיצד אנו זזים. כל זה מידע חיוני עבור הראייה, שאלמלא כן הייתה בתוהו גמור. (...) כשם שתנועת השרירים היא חלק בלתי נפרד מן המישוש כך היא חלק בלתי נפרד מן המישוש העיני. כך שמכל הבחינות נכון לומר שהעין ממששת את המציאות. ואכן, שמונים אחוזים מן העצבים המגיעים אל מרכז הראייה במוח אינם מגיעים מן העין. (ההדגשה במקור)

— דן לסרי, באיזה גודל רואה אותנו אלוהים, הוצאת פרדס, 2008, עמודים 26-27.

אני ממליץ בחום לקרוא את הספר. הוא כתוב בעברית מובנת ופשוטה ועם זאת הוא ספר לימוד מדעי לכל דבר, לא רק ספר על מדע. ליאור ޖޭ • כ' באדר א' ה'תשע"א • 19:20, 23 בפברואר 2011 (IST)

היכולת לזהות חפצים בעזרת מגע נקראת סטריאוגנוזיס (stereognosis). אם יכניסו לך אבן חצץ לכף היד ולאחריה חלוק נחל, תבדיל בין גודלם בקלות גם בעיניים עצומות. החושים שמעורבים בסטריאוגנוזיה כוללים את חוש המגע ואת התחושה העמוקה (פרופריאוספציה) שהיא המידע המגיע לגבי התנוחה\תנועה של המפרקים. גם עיבוד מרכזי (במוח) לוקח חלק חשוב בזיהוי חפצים. פגיעה ביכולת לזהות חפצים במגע (סטריאואָגנוזיס) אינה זרה לנפגעי אירוע מוחי.
קינסטזיה היא היכולת לזהות תנועה של מפרק. לטעמי מדובר בחלק מפרופריאוספציה. לפעמים תחומים רפואיים לוקחים מושג ונותנים לו פרשנויות מעט שונות המתאימות להם מבחינת הבנה או הדרכה למטופלים שלהם. ואז יכול להיות שההסבר שלי מעט לא הולם את מה ששמעת עליו. במקרה כזה עדיף לשאול את המקור (מרפאה בעיסוק?). יוסי • שיחה 20:13, 23 בפברואר 2011 (IST)

זנות לא חוקית

הערך זנות לא מציין מדוע ואיך הזנות הממוסדת (בתי בושת וסרסורים) הפכה ללא חוקית. והוא גם קופץ מיוון ורומי לעת החדשה בלי ימי הביניים ובלי להזכיר את הזנות בימי אינקוויזיציה וכדו'. האם היתה תקופה שבאירופה זונה עצמה נחשבה לעבריינית? מי היה הראשון שהוציא את הזנות מחוץ לחוק ומה היתה הסיבה?

רצוי שתציין זאת בשיחת הערך. איש השלג - שיחה 22:02, 23 בפברואר 2011 (IST)

לנצרות יש בעייה עם הוצאת הזנות מחוץ לחוק כי מרים המגדלית הייתה זונה וישו לא גינה אותה. Itamar-e - שיחה 22:17, 23 בפברואר 2011 (IST)

גם רחב מכרה מזונות ואיש לא גינה אותה. עִדּוֹ - שיחה 22:31, 23 בפברואר 2011 (IST)

ל-ITAMAR - לנצרות אין ולא הייתה מעולם שום בעיה לגנות את הזנות. הנצרות מתנגדת לזנות, מוקיעה אותה ורואה בה חטא. ישו והנצרות מתייחסים בחיוב רק לזונות שחזרו בתשובה (כמו מרים ממגדלא, היא מריה מגדלנה), זנחו את עיסוקן והפכו לתלמידות ישו, נזירות וכד'. --וידנפלד - שיחה 00:18, 24 בפברואר 2011 (IST)

מי אמר שזנות לא חוקית? אם אתה משלם כסף לאישה על מנת לקיים איתה יחסי מין אבל דואג לצלם ולהפיץ את זה - זה חוקי. זה פשוט נקרא פורנוגרפיה. אנדר-ויק • אל תשאלו 00:09, 26 בפברואר 2011 (IST)

כתיבת נוסחאות מתמטיות

בערך משחק בצורה תכסיסית הסוגריים בנוסחה G = (N,S,u) אינם מופיעים בצורה נכונה. כיצד ניתן לתקן זאת? הנדב הנכון - שיחה 17:38, 24 בפברואר 2011 (IST)

להבא בדלפק ייעוץ. צריך להוסיף לוכסן, ראה העריכה שלי שם. לפני כמה חודשים ביקשנו מהמפתחים שכל הנוסחאות יוצגו כברירת מחדל כאילו יש לוכסן אך לא נראה שהם עשו משהו בנידון. דניאל ב. 18:09, 24 בפברואר 2011 (IST)

שאלה קלה באלגברה( בסיס ומימד)

נגיד יש לי שני מרחיבם וקטוריים: $u=sp\{(1,2,0),(0,1,1)\};w=sp\{(1,1,0),(1,0,1),(1,1,2)\}\,$ ( סתם זרקתי מספרים. יתכן שאיו שום הגיון בתרגיל) השאלה היא $dim(u\cap w)=?,u\cap w=?$. איך עושים את הדברים האלא?

לגבי $U\cap W$, אפשר לחשב זאת כך: לפי הנתון $W=\left\{{\begin{pmatrix}1\alpha +1\beta +1\gamma \\1\alpha +0\beta +1\gamma \\0\alpha +1\beta +2\gamma \end{pmatrix}}:\ \alpha ,\beta ,\gamma \in \mathbb {F} \right\}$ וכן $U=\left\{{\begin{pmatrix}1a+0b\\2a+1b\\0a+1b\end{pmatrix}}:\ a,b\in \mathbb {F} \right\}$. מצא מתי ${\begin{pmatrix}1a+0b\\2a+1b\\0a+1b\end{pmatrix}}={\begin{pmatrix}1\alpha +1\beta +1\gamma \\1\alpha +0\beta +1\gamma \\0\alpha +1\beta +2\gamma \end{pmatrix}}$ ע"י פתרון מערכת משוואות לינאריות. לגבי $\dim(U\cap W)$, פשוט מצא בסיס ל-$U\cap W$ וחשב כמה איברים יש בו. נו, טוב - שיחה 14:05, 25 בפברואר 2011 (IST)

איך קוראים לכשל הלוגי הבא?

יש המון ערכים יפים על כשלים לוגיים וכל זאת לא מצאתי כאיזה סוג אפשר לסווג את הכשל הלוגי הבא:

שמואל: תדע לך שעישון מגביר את הסיכויים לחלות בסרטן. דוד: איזה שטויות, שכן שלי יעקב חלה בסרטן הריאות בלי שעישן סיגריה אחת בחייו ושמעתי על עוד כמה כאלה. או לחלופין - דוד: שטויות, אני מכיר המון מעשנים ואף אחד מהם לא חלה בסרטן.

זו הסתמכות על עדות אנקדוטלית. במקום לחפש שם לטיני לכשל, כדאי להעמיק בהבנת מקורו: אנשים לא מבינים מה המשמעות של "מגביר את הסיכויים", וסבורים שהם יכולים להפריך אותה על-סמך מספר קטן של דגימות. ואם דווקא לטינית, Ignarustatisticus. עוזי ו. - שיחה 22:48, 24 בפברואר 2011 (IST)

Cherry picking (fallacy), אין ערך בעברית. ‏Setreset • שיחה 12:08, 25 בפברואר 2011 (IST)

אולי הכללה חפוזה יעזור לך. קיפודנחש - שיחה 17:58, 25 בפברואר 2011 (IST)

המלצה על ספר בנושא דינוזאורים

ושיהיה בו מידע עדכני ומקיף בפרט על הטריצרטופס.

מישהו יכול להמליץ לי על ספר טוב ומעודכן בעברית על דינוזאורים? בברכה, MathKnight הגותי (שיחה) 02:55, 25 בפברואר 2011 (IST)

מקיף אני מבין. אבל עדכני? השתנה משהו בחודשים האחרונים באקוסיסטם של הטריצרטופס? קיפודנחש - שיחה 18:00, 25 בפברואר 2011 (IST)

כן, מיני דינוזאורים חדשים נתגלו בעשורים האחרונים ובפרט בשנות ה-2000 (כגון הג'יגנטוזאור ומיני זאורופודים ענקיים שונים) שלא קיימים בספרים שלי יש, שמתוארכים לתחילת שנות ה-90 של המאה ה-20. בברכה, MathKnight הגותי (שיחה) 20:37, 25 בפברואר 2011 (IST)

גזענות ושנאה

האם הומופוביה היא סוג של גזענות? האם שנאה בין חילונים לחרדים היא סוג של גזענות? אם לא, איזה מונח מתאים לתיאור התופעה השנייה? משהו כמו "תרבותנות"? Gidip - שיחה 10:49, 25 בפברואר 2011 (IST)

אלו דוגמאות שונות לשנאת הזר. ובשמה הלועזי, קסנופוביה. Corvus,(שיחה) 15:13, 25 בפברואר 2011 (IST)

טעות! קסנופוביה היא שנאת הזר כלומר, שנאה לאנשים שבעיניי הם זרים לארצי. אנשי הימין הקיצוני בצרפת או בהולנד הדורשים לגרש מארצם את כל ה"זרים" גם אם הם אזרחי אותן מדינות (כמו מוסלמים, תורכים, הודים וכו') הם קסנופובים. גזענות היא שנאת אדם בגלל נימוקים של גזע כמו שנאת כושים או שנאת יהודים. שנאת הומוסקסואלים, חרדים, שמאלנים וכו' היא שנאת השונים, כלומר אנשים שיש להם תכונות השונות משלך.--וידנפלד - שיחה 19:52, 26 בפברואר 2011 (IST)

בלי קשר למינוח, חשוב להבחין הבחנה מהותית אחת: שנאה לאנשים שמבוססת על יסודות שהם פרי בחירה - בין השאר, מה שהם מאמינים, חושבים, ועושים (לקטגוריה הזו נכנסת שנאה לימנים / שמאלנים / קפיטליסטים / קומוניסטים / פאשיסטים / נאצים / אתאיסטים / מאמנים בדת או בזרם דתי מסוים וכו') לבין שנאה שמבוססת על יסודות שאינם פרי בחירה (לשנוא אנשים על סמך הגזע / המין / הנטייה המינית / צבע העור / השפה שהם מדברים / המקום בו נולדו / הקבוצה האתנית לתוכה נולדו וכו'). בן גרשון (שיחה) • תרומת כוח-חישוב • 20:20, 26 בפברואר 2011 (IST)

לבן גרשון שלום. אולי תסביר מדוע ההבחנה הזאת כל כך חשובה ומהותית? --וידנפלד - שיחה 22:42, 28 בפברואר 2011 (IST)

אפליות חוקיות

באילו מדינות מפותחות בעולם כיום יש חוקים שונים לאזרחים בני גזעים ודתות שונים? דברים בסגנון שירות צבאי חובה בישראל שמוטל רק על חלק ספציפי מאוכלוסיה. אני לא בדבר על "הפליות רחוב" ויצירת אי-שוויון בדרכים עקיפות, אלא רק על דברים רשמיים כמו "אם אתה שחור/פרוטסטנטי/ספרדי אז אתה כפוף למערכת חוקים א' ואם אתה לבן/קטולי/גרמני אז אתה כפוף למערכת חוקים ב'". דוגמאות ספציפיות, אם אפשר.79.181.36.65 18:44, 25 בפברואר 2011 (IST)

במדינות המכונות "מפותחות" בימינו חל איסור על חלוקת בני אדם לפי גזעים ועל כן אין חוקים המבדילים בין בני גזעים שונים. בקרב מדינות אלו, האחרונות שבהן בוטלו חוקים גזעניים היו ארה"ב בשנות ה-60 ודרום אפריקה לאחר ביטול האפרטהייד. מאידך, ישנן עדיין מדינות מפותחות שבהן יש חוקים שונים בהתאם לדת, מין, מוצא ולאום. דוגמה קרובה ופשוטה היא ישראל בה יש חוקי גיוס שונים ליהודים ולא יהודים או לחרדים וחילונים, חוקי עבודה שונים לנשים וגברים, העסקה או אי העסקה בהתאם לדתו של המועמד, אפשרות מגורים בהתאם לדת או לאום ועוד ועוד.--וידנפלד - שיחה 19:42, 26 בפברואר 2011 (IST)

חוץ מישראל יש לך דוגמאות מובהקות? אגב, הסבר את עצמך בקשר לחוקי עבודה. נגיד בברית המועצות היה שיוון לכולםב אופן פורמלי, אבל באופן פרקטי בהרבה מהמקרים קידום בקריירה "דרש" שסעיף הלאום יהיה "רוסי". אבל אני מדבר על העולם של היום ועל אפליות חוקיות ורשמיות ( כגון חובת שירות צבאי על סמך עורך חיים או לאום). 109.66.5.143 10:09, 27 בפברואר 2011 (IST)

לא יודע אם זאת הכוונה, אבל בדרום גרמניה, האיזור שבו הרוב קתולי, יש יותר ימי חופש לחגים דתיים מאשר בצפון גרמניה, שם האוכלוסיה פרוטסטנטית. יואלפ - שיחה 08:53, 27 בפברואר 2011 (IST)

זה יותר הבדל דתי-תרבותי מאשר אפליה של ממש. 109.66.5.143 10:09, 27 בפברואר 2011 (IST)

קודם כל, דיני הנישואין והגירושין בישראל שונים בין דת לדת. דבר שני יש חוקים שמחייבים העדפה מתקנת לבני מגזרים שונים באוכלוסייה, ובהם מיעוטים ועולים מאתיופיה, למשל. עידו • שיחה 10:23, 27 בפברואר 2011 (IST)

גברים במדינות רבות פורשים בגילאים מאוחרים יותר, אינם זכאים לחופשת לידה, ובעת גירושין (תלוי במדינה, בגיל הילד וכיו"ב) מועדפת האשה על פני הגבר בנוגע לזכויות משמורת, בפרלמנט ובדירקטריונים במדינות מסויימות, חייב להיות סף מסויים של נשים. בארה"ב יש אפלייה מתקנת בקבלה לאוניברסיטאות, קרי, מועמד שחור, יתקבל לאוניברסיטה עם ציונים נמוכים יותר מזה של לבן. צוענים, סובלים מהתייחסות מפלה ברבות ממדינות אירופה (גירוש, מאסר, החרמת רכוש, אי זכאות להטבות סוציאליות). במדינות שונות באירופה יש איסור לכאורה על לבישת סמלים דתיים במערכת החינוך כשלמעשה מדובר בסמלים מוסלמיים בלבד, בחלק מהמדינות אסור ללבוש לבוש מסורתי איסלאמי, באחרות. בשוויץ אסור בחוק לבנות צריחי מסגדים. במדינות מסויימות מי שאינו אזרח המדינה אינו יכול לקנות אדמה... בברכה, --איש המרק - שיחה 10:29, 27 בפברואר 2011 (IST)

דוגמה של גיל פרישה מעולה. חופשת לידה לגברים כמובן זה רעיון מאוד חדש ( חופשת לידה במקורה נועדה להקל על היולדת) ולא בטוח שמדובר באפליה אלא בהבחנה (כמו שאישה לא זכאית לדביקת סרטן הערמונית). וגם הדוגמה של קניית אדמות לאזרחים בלבד היא לא אפליה כי היא לא מפלה בין אזרח לאזרח. אם אני אשלח את הילד שלי עם כיפה וציצית לבית ספר, זה בסדר? 109.66.5.143 12:22, 27 בפברואר 2011 (IST)

רוצה דוגמא מהחיים האישיים? אני ובן זוגי חיים כבר שנים יחד, אבל כיוון ששנינו גברים אנחנו לא יכולים למסד בישראל את הזוגיות שלנו (אפילו לא באיחוד אזרחי) כדי לקבל את כל הזכויות האזרחיות להם זכאים זוגות אחרים בלי שנאלץ לעבור חובות הוכחה או בג"צים. חברים שלנו שהכירו אחרינו כבר התחתנו ולקחו משכנתא יחד, אבל אנחנו מוגבלים לנישואים מחוץ למדינה. זה בא לידי ביטוי בעיקר בעניניים כלכליים, אבל לא רק. בתור אזרחים שומרי חוק שעושים מילואים ומשלמים מיסים - מבחינתנו מדובר באפליה. אנדר-ויק • אל תשאלו 12:28, 27 בפברואר 2011 (IST)

כמה מהדוגמאות פה הם לא בדיוק אפליה בין בני אדם. איסור על לבישת סמלים מוסלמיים הוא איסור גורף לכל האזרחים באותה מידה ולא מדויק לומר שהוא מפלה בין בני אדם, כי גם לנוצרים אסור ללבוש סמלים מוסלמיים. כנ"ל לגבי מיסוד זוגיות חד-מינית, שהמדינה לא מאפשרת לאף אחד בלי קשר לזהותו המינית. באופן עקרוני הגיוני שהמדינה תחיל נורמות ערכיות, גם אם הן מנוגדות להעדפות או לתרבות של קבוצות מסוימות באוכלוסייה. ראו למשל המאבק על השחיטה הכשרה. אני-ואתה • שיחה 16:25, 27 בפברואר 2011 (IST)

נורמיות ערכיות זה יפה, השאלה את מי דורסים בדרך. הרי זה פחות עניין של ערכים ויותר עניין של פוליטיקה וכיצד קבוצות שהן רוב או שהן חזקות במהלך ההיסטוריה (גברים, לבנים, הטרוסקסואלים) הנחילו את ערכיהם תוך דריסה של קבוצות חלשות יותר. אנדר-ויק • אל תשאלו 06:46, 28 בפברואר 2011 (IST)

כדאי לחזור לשאלה המקורית כי כולם גלשו כאן לכל הכוונים האפשריים. על כן אתן דוגמאות של אפליה חוקית. הדוגמאות הן מישראל כי פשוט הן בקרבנו וקל יותר להבחין בהן:

• אפליה על רקע מיני - גברים מקבלים לעתים קרובות משכורת גבוהה יותר מנשים באותה עבודה. המדינה מאפשרת הפרדה בין גברים ונשים באוטובוסים בשכונות חרדיות.
• אפליה על רקע דתי - שיחרור צעירים חרדים מגיוס לצהל בנימוק של לימודים ואידיאולוגיה ואי מתן שיחרור דומה לחילונים.
• אפליה על רקע לאומי - אי גיוס אזרחים ערבים לצהל, אישור ועדות קבלה המונעות מאזרחים ערבים להתגורר בישובים יהודיים, אי מתן שירותים נאותים לאזרחים בדואים בנגב ועוד ועוד.
• אפליה על רקע מוצא - מניעת שירותי חינוך ובריאות מפליטים ועובדים זרים.
• אפליה על רקע העדפה מינית - מניעת נישואים בין בני אותו מין, המנעות ממתן סיווג ביטחוני גבוה להומוסקסואלים.
• אפליה על רקע גזע - אמנם, באופן רשמי הגזענות אסורה בישראל על פי חוק, אך המדינה אינה מונעת אי קבלת ילדים שחורי עור (המכונים "אתיופים") לבתי ספר רבים או המנעות ממכירת או השכרת דירות לאזרחים שחורי עור, אי הפעלת החוק למניעת גזענות נגד עובדי מדינה (לרוב, רבנים) המסיתים לגזענות ועוד.
• אפליה על רקע כלכלי - הביטול ההדרגתי של מדינת הרווחה בישראל גורם שבעלי הון מקבלים שירותי רפואה, חנוך, תרבות וכו' איכותיים הרבה יותר מבעלי ההכנסות הנמוכות. --וידנפלד - שיחה 22:34, 28 בפברואר 2011 (IST)

לא מסכים לגבי ממש הרבה ממה שאמרת. לגבי אפליה כלכלית- כל עוד אנחנו לא מדינה קומוניסטית, כל אדם מקבל שירותים לפי הפרנסה שלו. לדעתך זה שאתה יכול לאכול במסעדה ולקנות מכוניות פאר והשכן שלך לא יכול זאת אפליה? או שאולי זה כי אתה מנהל סניף בנק והוא פועל בניין? ברור שהשירותים שמקבלים עשירים יותר טובים מהשירותים שמקבלים העניים, הרי בשביל זה הם הפכו לעשירים. לגבי מניעת נישואים בין הומוסקסואלים... תראה, אתה לא יכול לאמץ את הכלב שלך, נכון ( זה הדבר הראשון שעלה לי לראש. נא לא להיפגע)? זה פשוט לא מוגדר, לא שהמדינה עושה מאמצים בשביל לפגוע בך. לגבי הבדלי שכר בין גבר לאישה- זה לא חוק מדינה או משהו. כל מעסיק משלם על סמך השיקולים שלו. אם מישהי חושבת שלא משלמים לה מספיק, היא יכולה לחפש עבודה יותר מכניסה. שוק חופשי אחרי הכל. גם הפרדה בין גבים לנשים זה לא הפליה, וגם ממש לא בטוח אם למדינה יש זכות להיכנס לעניינים כלכליים של אגד. הלקוחות שלהם- הם נותנים להם את השירות שהם מוכנים לשלם עליו. לגבי אי מתן שירות לאלו שהם לא אזרחים- לא קשור לשאלה. מי שלא אזרח מן הסתם לא יקבל את מלוא הזכויות של האזרח. איך בדיוק המדינה קשורה לזה שלא מוכרים מדינות לאתיופים? הדירה שלי-מוכר אותה למי שאני רוצה. למה שמישהו יגיד לי מה לעשות עם הרכוש הפרטי שלי? בקיצור, רב מה שאמרת זה דוגמאות לאי-שוויון שהמדינה כלל לא אחראית עליו, כל עוד זה לא משטר ריכוזי. הדבר היחיד שאני מסכים זה שירות החובה שמוטל רק על יהודים-חילונים ומספר נבחר של מיעוטים. דבר שלא הזכרת והוא כן רלוונטי זה שבנות משרתות שנתיים ובנים שלוש שנים. כמו כן גיל הפרישה שכבר הזכירו. 109.64.1.177 23:10, 28 בפברואר 2011 (IST)

צר לי מאוד אך אינך מבין כלל את משמעות המושג "אפליה". היות שהנושא חשוב לך (דבר חיובי מאוד כשלעצמו) אנסה להבהיר:

1) אפליה = אי שוויון, חד וחלק! 2) אפליה יכולה להיות פרסונלית, קבוצתית או חוקית. אפליה פרסונלית היא כאשר אני מוכן להשכיר דירה לאזרח לבו עור אך לא לאזרח שחור עור המוכן לשלם אותו מחיר. אפליה קבוצתית היא כאשר תושבי ישוב מסויים מקימים ועדת קבלה המונעת מערבים להתגורר באותו ישוב רק בגלל היותם ערבים. אפליה חוקית היא אפליה מטעם המדינה המתבצעת בשתי צורות: א) חוקים מפלים כגון שחרור תלמידי ישיבה משרות בצהל, ב)אי אכיפה של חוקים נגד אפליה כגון אי נקיטת אמצעים נגד רבנים גזעניים למרות שקיים חוק נגד הסתה לגזענות או אי נקיטת צעדים נגד מעבידים המשלמים פחות לנשים למרות שיש חוק של שוויון שכר בין המינים. 3) שוויון הוא אחד מזכויות האדם הבסיסיות, החשובות והטבעיות. זכות זו מופיעה בראש המסמכים המפורסמים כגון מגילת זכויות האדם של המהפכה הצרפתית ומגילת זכויות האדם שהפכה לחוקת ארה"ב. 4) על כן, אי שוויון (אפליה) הוא דבר הנוגד את זכויות היסוד של האדם ויש ללחום נגדו תמיד. 5) דמוקרטיה אינה תירוץ לאפליה (קרא ערך "דמוקרטיה" בוויקיפדיה או אנציקלופדיות אחרות). נכון שזכותו של אדם במדינה דמוקרטית למכור את דירתו למי שירצה או לשלם שכר כפי שירצה או להושיב אנשים באוטובוס כפי שירצה אך בתנאי שאינו עובר על חוק האוסר אפליה (עיין חוק יסוד כבוד האדם בישראל). זכותי לא למכור דירה לאתיופי על כי שחור עור הוא אך עדיין, אם אעשה כך אהיה גזען מפלה ואם המדינה לא תנקוט צעדים נגדי אז גם המדינה תהיה גזענית ומפלה וגם עוברת על החוקים שהיא (הרשות המחוקקת) חוקקה בעצמה. 6)זכויות האדם תכפות לגביכל אדם ללא קשר לאזרחות, למשל. על כן מדינה שאין בה אפליה מחוייבת להגיש טיפול רפואי, חנוך, הגנה משפטית וכו' לכל אדם הנמצא בשטחה כולל פליטים, עובדים זרים, תיירים וכו'. --וידנפלד - שיחה 10:41, 1 במרץ 2011 (IST)

ההגדרות הרחבות של וינפלד לגבי מחויבותה של המדינה למנוע כל סוג של אפליה בקרבה נשמעות תמוהות, אבל נדמה לי שיש חקיקה, וגם פסיקה עניפה בנושא (נושא לדוגמא שזוכה לחשיפה תקשורתית הוא סינון במועדונים). מה שבטוח הוא שכאשר המדינה מחלקת משאב ציבורי (קווי אוטובוס לאגד, קרקעות והקצבה כספית ליישובים ומוסדות חינוך, וכן הלאה) היא צריכה לדאוג שהשימוש בהם יהיה שיוויוני לכל אזרחיה. יוסאריאן • שיחה 10:49, 1 במרץ 2011 (IST)

זה שאני מטר שישים ואתה מטר שמונים זה אי-שיווין. אתה בטוח שזה אחריות המדינה להוריד לך חצי רגל? או אולי למנוע ממך לרוץ מהר מאוד כי זה לא הוגן כלפי? או שאולי זה שיצרני הדלתות בארץ לא מתחשבים בחבר שלי שהוא שני מטר ועשרים זאת אפליה שהמדינה צריכה להתערב בה? או שאולי יצרני נעלי ריצה שמידת הנעל הקטנה ביותר אצלם היא 34 מפלים את בעלי הרגלים הקנטות ואנחנו כחברה צריכים להוקיע אותם? אתה באמת חשוב שצריך ללחום נגד זה שיש אנשים שטובים במתמטיקה וכאלו שטובים בעיצוב גרפי? לא כל אי שוויון הוא דבר שלילי, כולנו שונים בסופו של דבר. אי-שוויון בפני החוק זאת הבעיה. לא שיש כאלו שיודעים לעשות יותר כסף וכאלה שפחות. על תשכח שגם עיקרון החופש הוא אחד מיסודות הדמוקרטיה. והוא לא פחות חשוב.

ברור לי שכל מוסד שמקבל לפחות אגורה אחת מתקציב המדינה מחוייב לא להיות גזען בשום דבר. אבל אזרח פשוט ששונא את כל הבלונדינים חופשי לא למכור את הדירה שלו לבלונדיני. ברור לי גם שאם הוא מפרסם את דעותיו ברבים וקורא לאחרים שלא למכור את דירותיהם לבלונדינים, אז הוא כבר מתחיל להיות הבעיה של המדינה כולה. 109.64.1.177 16:26, 1 במרץ 2011 (IST)

לא הבנת שום דבר מההסברים שלי.על כן אני מרים ידיים ועוזב את הנושא. וליוסאריאן - אם כבר החלטת שההגדרות שלי תמוהות אולי גם תסביר מדוע? --וידנפלד - שיחה 00:11, 2 במרץ 2011 (IST)

אזרח של אף מדינה

האם יתכן מצב ששוללים ממישהו אזרחות והוא נשאר להיות אדם חסר כל אזרחות?

האם יש אנשים בעולם שהם לא אזרחים של אף מדינה? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

לגבי החלק הראשון. כדוגמא. במלחמת העולם השנייה הייתה בולגריה בעלת בריתה של גרמניה הנאצית וכתמורה סופחו אליה שטחי תראקיה מיוון הכבושה ומקדוניה הוארדארית מממלכת יוגוסלביה הכבושה. מיהודי חבלים אילו נמנעה אזרחות בולגרית, באמצעות חקיקה מיוחדת. כך הם נותרו מחוסרי אזרחות ועל כן כונו "יתומי הבלקן". הצעד הבא היה גירושם אל מחנות ההשמדה. --Assayas - שיחה 21:42, 25 בפברואר 2011 (IST)

התכוונתי היום ולא בכל ההיסטוריה.

השאלה והתשובות בכל אופן טיפל'ה מצחיקות כשמטר מהאף שלכם חיים מליוני אנשים שאינם אזרחים של שום מדינה (לכל היותר הם אזרחים של {{מיזם עתידי}} כמו שכמה אנשים רוצים לכתוב כאן). קיפודנחש - שיחה 00:06, 26 בפברואר 2011 (IST)

• מדינה (בדרך כלל מדינה בלתי דמוקרטית ואף גזענית) יכולה לשלול אזרחות מאחד מאזרחיה ועל ידי כך להשאירו לללא כל אזרחות.

• המדינה יכולה גם לא להעניק מראש אזרחות לאנשים שנולדו בשטחה ואז אותם אנשים הם חסרי כל אזרחות - למשל ילדי מהגרים ועובדים זרים שנולדו בישראל.
• עד לאחרונה היו אנשים שעצם הגדרתם כללה חוסר אזרחות כל שהיא. למשל, צוענים במזרח אירופה הסתובבו (וכנראה שעדיין חלק מהם מסתובבים גם היום) עם תעודות מעבר שבהן רשום "חסר אזרחות".
• חברה שוויתרה על אזרחויות קודמות אך עדיין לא הצליחה להקים לעצמה מדינה שתעניק אזרחות חדשה ורצויה - למשל העם הפלסטיני, כפי שרומז בצדק רב קיפודנחש.--וידנפלד - שיחה 19:24, 26 בפברואר 2011 (IST)

טור מקלורן

אשמח לעזרה עם התרגילון שפה. 87.69.211.189 00:50, 26 בפברואר 2011 (IST)

תמצות רעיונה של תורת המשחקים

שלום למומחה, מה הרעיון של תורת המשחקים, אם אפשר במשפט קצר?

תודה.

תורת המשחקים: "ענף של המתמטיקה והכלכלה המנתח מצבי עימות או שיתוף פעולה בין מקבלי החלטות בעלי רצונות שונים". אנדר-ויק • אל תשאלו 05:49, 26 בפברואר 2011 (IST)

איזו תרבות מוקדמת יותר באיזור יוון?

האם זו התרבות המינואית או התרבות הקיקלאדית? או שמא הן התפתחו בו-זמנית? איש השלג - שיחה 08:29, 26 בפברואר 2011 (IST)

התרבות הקיקלאדית הייתה קיימת קודם, אבל יש גם תקופה של חפיפה (באזורים שונים). דניאל צבי • שיחה 09:00, כ"ג באדר א' ה'תשע"א (27.02.11)

פרדוקס במתמטיקה

האם במתמטיקה קיימים פרדוקסים? לא שגיאות לוגיות ולא טעיות חישוב אלא פרדוקסים של ממש?

משהו בגנון: שני אנשים מקבלים את אותה מערכת הנחות יסוד ומגעים למסקנות סותרות בלי להוסיף עוד הנחות בדרך ובלי טעויות. היתכן?

האם יש אקסיומות במתמטיקה שאין להם אחיזה במציאות? האם יש אקסיומות בתחומים שונים שסותרות זו את זו? 109.66.44.243 11:18, 26 בפברואר 2011 (IST)

באופן כללי, אקסיומות במתמטיקה כלל לא מתיימרות להיות בעלות אחיזה במציאות.
או מה שאנשים קוראים "נכונות".
אקסיומה היא פשוט כלי עבודה.
הוכחה במתמטיקה היא פעילות די חברתית.
לפלוני יש טיעון.
אז הוא מציג כמה נקודות שאמיתותן מקובלת על הקהל, בדרך להוכחה.
ההוכחה שלו רק מחברת את הנקודות.
העניין הוא, שבכל שלב יכול לקום אדם מן הקהל ולתהות מדוע אמיתותה של נקודה כלשהי אכן מקובלת.
בשלב זה, נכנס הטוען לדקויות עדינות יותר (רזולוציה גבוהה)
ובכל רזולוציה, התהליך דומה: הצגת נקודות שכולם מסכימים על נכונותן, וחיבורן בקו לוגי.
במידה ולא מסכימים על אחת (או יותר) מן הנקודות, מעמיקים חקר. וחוזר חלילה...
ברגע שכל יושבי החדר מסכימים, תמה ההוכחה. לכן זהו תהליך חברתי.
בכל שלב יכול אדם מן הקהל לגרום לטוען הטיעון להעמיק את טיעונו.

העניין שכל התהליך הזה יכול להמשך זמן ארוך. כאן נכנסות האקסיומות.
אקסיומות הן טיעונים שאת אמיתותם אין חוקרים.
אם טענה מסויימת מוצגת כאקסיומה, אזי לא יכול לקום אדם מן הקהל ולתהות על קנקנה.
לא כי זה לא מעניין, פשוט כי אלו כללי המשחק.
אקסיומות הן כלי עבודה - נקודות מוצא לדיון פורה.
אתה יכול להכריז על אקסיומות נטולות אחיזה בפיסיקה או במתמטיקה, ולראות לאן הן מובילות.
דוד הירושלמי - שיחה 14:17, 26 בפברואר 2011 (IST)

במתמטיקה אין כללים מלבד אלה הנקבעים כאקסיומות וכללי היסק. ניתן ליצור מערכת שבה ניתן להוכיח מההנחות שני דברים סותרים, כלומר פרדוקס. למערכת שכזאת קוראים מערכת בלתי עקבית. את המתמטיקה המדורנית נהוג לבסס על מערכת האקסיומות של תורת הקבוצות האקסיומטית. לא ניתן להוכיח (בלי להניח הנחות נוספות) כי מערכת זו עקבית (זהו משפט גדל השני) ולכן לא ניתן להראות כי אין פרדוקסים, אך עדין זה בלתי סביר כי המערכת בלתי עקבית (טרם נמצא פרדוקס). בעבר כשהמתמטיקה היתה מבוססת על תורת הקבוצות הנאיבית אכן נמצאו פרדוקסים (כמו פרדוקס קנטור, פרדוקס ראסל והפרדוקס של בורלי-פורטי)

המתמטיקה אינה כפופה למציאות ולכן יכולות להיות בה אקסיומות שאינן תואמות את המציאות. דוגמה מפורסמת היא אקסיומת הבחירה. זוהי אקסיומה מאוד שימושית ולכן נהוג להשתמש בה, אך היא עשויה להוביל לתוצאות לא מציאותיות. לדוגמה פרדוקס בנך-טרסקי (שאינו פרדוקס מבחינה מתמטית אבל הוא נוגד את המציאות). יש גם תוצאות שנקראות "פרדוקס" כי הן סותרות את האינטואיציה, אך הן נכונות לחלוטין מתמטית (לדוגמה פרדוקס יום ההולדת, הפרדוקס של גלילאו, פרדוקס ברס, פרדוקס מונטי הול ופרדוקס סימפסון). מקרה נוסף של "פרדוקסים" מתמטיים הוא מקרים בהם יש הנחה מתמטית שגויה אך קשה לאיתור ולכן הטענה נדמת כפרדוקס (לדוגמה הפרדוקס של ברטראן, פרדוקס המספרים המעניינים, פרדוקס הסוסים ופרדוקס המעטפות. דניאל ב. 23:13, 26 בפברואר 2011 (IST)

דניאל, האם לא "בכל תורה מתמטית עשירה מספיק חייבות להתקיים סתירות"? תומר א. - שיחה - _{משנה ויקיפדית} 23:46, 26 בפברואר 2011 (IST)

ברור שלא. אם זה היה נכון מה היה הטעם במתמטיקה? במערכת לא עקבית ניתן להוכיח כל טענה. דניאל ב. 23:52, 26 בפברואר 2011 (IST)

שמעתי את זה באיזושהי הרצאה וחשבתי שמדובר בטענה טריוויאלית. כנראה שלא. מצאתי את המאמר שמשקף את אותה ההרצאה, אני אתעמק בו ואבין איפה הטעות שלי. תומר א. - שיחה - _{משנה ויקיפדית} 00:45, 27 בפברואר 2011 (IST)

זו גרסה שגויה של משפטי אי-השלמות של גדל. במקום "חייבות להתקיים" צ"ל "לא ניתן להוכיח שאין". עוזי ו. - שיחה 09:32, 27 בפברואר 2011 (IST)

כדי שלא יווצר הרושם שהערך חסר משפטי האי שלמות של גדל. בברכה, --איש המרק - שיחה 09:34, 27 בפברואר 2011 (IST)

איך משנים את הסטטוס בפייסבוק?

הכוונה ל"רווק", "נשוי" וכו'. משהו השתנה שם...

כנס לפרופיל ← בתפריט מימין מתחת לתמונת הפרופיל כנס למידע ← בפסקה פרטים בסיסיים לחץ עריכה ← בתפריט מימין כנס לאנשים נבחרים ← סטטוס (אתה מוזמן לבחור מהרשימה) --MT0 - שיחה 22:11, 26 בפברואר 2011 (IST)

אני מקווה בשבילך שאתה צריך לשנות ל: "רווק". אם זה בכיוון ההפוך, תשאיר את זה איך שזה, תשחק אותה ראש קטן, הרי אתה באמת לא יודע לשנות סטטוס ... 93.172.25.223 22:40, 27 בפברואר 2011 (IST)

<נא להזין כאן את כותרת השאלה>

מי נולד ב15.3.1956

en:Clay Matthews, Jr. תומר א. - שיחה - _{משנה ויקיפדית} 23:44, 26 בפברואר 2011 (IST)

תוכנה שמקריאה טקסטים לפלוני

שלום לכם, הישנה תוכנה שיכולה להקריא (בעברית!) לי טקסטים מהמחשב? תודה רבה!. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

ראה כאן. מעט מן האור • שיחה • כ"ג באדר א' ה'תשע"א • 14:02, 27 בפברואר 2011 (IST)

הורדת וויקיפדיה

היי, אני מחפש כבר הרבה זמן תוכנה להורדה של וויקיפדיה, נתקלתי בכמה תוכנות כאלו, אבל ברובם הנתונים בעברית לא היו מעודכנים.
ישנה התוכנה www.kiwix.org שמשתמשת בקובץ ZIM של וויקיפדיה, אבל הקובץ שזמין להורדה עודכן רק ב 2009
כמו כן יש את WIKITAXI שעושה בעיות עם עברית וכן היא ללא תמונות, התוכנה משתמשת ב xml dump של וויקיפדיה, הקובץ דווקא מעודכן אבל הוא ללא תמונות.
וכן יש את OKAWIX , אבל גם בה יש בעיות עם עברית (אין תמיכה בשפות RTL, ולכן הטקסט מיושר לצד שמאל) וכן הנתונים בעברית מעודכנים מ 2010.
יש פרוייקט כלשהו בדרך? או לחילופין, אולי אפשר לעדכן בדרך כלשהי את קובץ ה ZIM שקיוויקס משתמשת בו? (פשוט בינתיים היא התוכנה הכי נוחה מבין כולם)
אני מקווה שתבינו את מה שכתבתי, פשוט אני עייף מאוד ולא כל כך מרוכז....
תודה רבה, חיים.Haim.n - שיחה 03:13, 4 במרץ 2011 (IST)

יש תוכניות בדרך. עמותת ויקימדיה ישראל נתנה מענק פיתוח למתכנת ישראלי כדי שיפתור את בעיות העברית שבקיוויקס (ונראה לי שהתבלבלו לך הבעיות בין קיוויקס לאוקהוויקס). תומר א. - שיחה - _{משנה ויקיפדית} 03:31, 27 בפברואר 2011 (IST)

דווקא עם Kiwix לא היו לי שום בעיות, מלבד העובדה שקובץ ה ZIM שהיא משתמשת בו ממש לא מעודכן, אני מקווה שיעדכנו אותו בקרוב. (ואם ישנה דרך כלשהי שאני אוכל לעזור בזה, אני אשמח לנסות).Haim.n - שיחה 03:13, 4 במרץ 2011 (IST)

ברקים

אם לפני ברק נוצרים מטענים שליליים גדולים מאוד על הענן (שמשרים מטענים חיוביים על הקרקע), למה הענן לא נמשך לקרקע?

איך רופאים לא נדבקים במחלות?

שלום. איך זה יכול להיות שרופאים חשופים לחולים וכל מה שמשתמע מזה (חיידקים, נגיפים וכו) ונשארים בריאים רב הזמן. הם אמורים לחלות כל שבוע. לא? תודה 93.172.25.223 10:56, 27 בפברואר 2011 (IST)

זה ידוע שאתה בא לבית חולים אתה חוטף את כל המחלות . תודה

בהיותי רופא בבי"ח אגלה לך את כל הסודות:

• רופאים כן נדבקים לעתים ממחלות זהומיות של חוליהם.
• רופאים שנמצאים רבות בקרבת חולים עם מחלות וירליות מתחסנים למחלות אלו (על ידי תחלואה ועל ידי חיסונים שהם מחסנים את עצמם).
• רוב הרופאים שומרים היטב הל היגיינה במקום עבודתם (למשל שטיפת וחיטוי הידיים) ועל כן מונעים אפשרות ניכרת של הדבקות. ד"ר --וידנפלד - שיחה 21:47, 28 בפברואר 2011 (IST)

תודה ד"ר וידנפלד ,אבל זה נראה כמעט ולא אפשרי לנסות לשמור על הגיינה בסביבה כזו. במיוחד שהרבה מחלות עוברות באוויר ולא רק ע"י דם או רוק. אך לפי העובדות בשטח, שטיפת ידיים וכמה חיסונים (כולל חיסוניים לא ייזומים) אכן מונעים הדבקות בסביבה כזו מדי יום. למרות שזה קצת לא מתקבל...93.172.25.223 00:33, 1 במרץ 2011 (IST)

ערך על הרב בנימין פישר אגודת מגן לחולה

שלום וברכה. ראשית זו הזדמנות להודות על הכל, תבורכו, ותתצילחו! זה זמן רב שאני מחפש ערך על אגודת מגן לחולה של הרב בנימין פישר מירושלים, אגודה שקיימת 20 שנה והרב פישר נותן מענה יומי לבעיות ושאלות בנושא רפואה, נעזרים באגודה הזו מידי יום 400 מקרים חדשים, יש מחלקה של הטסות במקרי חרום לחו"ל, השאלת ציוד רפואי מתקדם, ובעיקר ידע רפואי עשיר חובק עולם, יש לו אתר שאפשר לקבל פרטים, וגם במשרד שלו אפשר אצל הדובר של האגודה אפשר לקבל פרטים נוספים, שם הדובר אברהם בורודיאנסקי 0546216216 הטלפון באגודה זה 026442000109.65.199.73 12:43, 27 בפברואר 2011 (IST)

מרוכבים בפיזיקה

האם יש גדלים בטבע שהדרך היחידה לייצג אותם היא בעזרת מספרים מרוכבים? אני יכול לתת דוגמה לגדלים שניתן לייצג רק כטבעיים (כמות חלקיקים), רציונליים (יחס בין כוהל למים בכוס וודקה), אירציונליים (פאי זה גודל פיזיקלי), שליליים (בערך כל וקטור הפוך). אבל האם קיים גודל אי-ממשי בטבע? מדומה טהור או מרוכב? 79.178.28.52 12:49, 27 בפברואר 2011 (IST)

יש. פתרונות של משוואות אלגבריות נותנות לעיתים תוצאות מרוכבות, שיש להן משמעות פיזיקלית. לדוגמה, טכיונים בפיזיקת חלקיקים, זמן מדומה בקואורדינטות אוילר בפיזיקת חלקיקים, מיקום המוקד בקרן גאוסיינית של לייזר, והפתרונות של משוואת הגלים (פאזה מרוכבת). ‏Setreset • שיחה 13:59, 27 בפברואר 2011 (IST)

זמן מדומה? איזהו משמעות יש ל5i שניות? כנ"ל לגבי מיקום ופאזה. מרחק שהוא 4-2i? מה זה? 79.178.28.52 14:07, 27 בפברואר 2011 (IST)

זמן מדומה הוא זמן שרלוונטי לאינטגרל פונקציונלי, אבל אתה לא יכול למדוד עם סטופר כי הוא מדומה. כנ"ל מרחק מדומה ומסה מדומה, יש להם משמעות. אם המוקד נמצא במרחק 4-2i ס"מ ממראת הלייזר, אז הקרן במרחק 4 ס"מ ממך תהיה בעלת הרוחב הקטן ביותר, אם כי המוקד עצמו לא נמצא במרחב הממשי, כלומר אין נקודה שאפשר להצביע עליה ולומר שזה המוקד. ‏Setreset • שיחה 15:28, 27 בפברואר 2011 (IST)

ואו.. אתה אופטיקאי אגב?( שאלה אישית, אתה יכול לא לענות) המוקד נמצא, אבל לא במרחב הממשי? איך הדבר יתכן ואיך זה נראה במיוצאות? מוקד כידוע לי מהתיכון זאת נקודה שאליה מתרכזים הקרניים ( או ממנה מתפזרים). האם מה שאתה אומר שקיים איזה מימד נוסף שבו נמצא המוקד? 79.182.9.22 15:35, 27 בפברואר 2011 (IST)

למדתי הרבה אופטיקה, אני לא אופטיקאי. המוקד לא נמצא באמת, כמו שבעדשה מפזרת המוקד הוא מדומה ולא אמיתי (מסיבה קצת אחרת, שם אורך המוקד שלילי), כלומר הקרניים לא מתרכזות בפועל לשום נקודה. ‏Setreset • שיחה 16:52, 27 בפברואר 2011 (IST)

את הפתרונות של משוואת הגלים אפשר (ולפעים נוח יותר) להציג כפונקציות מרוכבות. אבל לדעתי תמיד הגלים עצמם (השדות החשמליים והמגנטיים כשזה גלים א"מ) הם ממשיים.

לעומת זאת פונקצית הגל במכניקת הקוונטים היא מרוכבת, וגם לא ניתנת להצגה בד"כ כפונקציה ממשית. השאלה האם זה באמת "גודל פיזיקלי"?

וכמו כן, פעם כשבדקתי מבחנים בפיזיקה 3 ("פיזיקה מודרנית"), סטונדטים שקיבלו מהירות גבוהה ממהירות האור, קיבלו על הסעיף ההוא ציון מדומה (ובסה"כ על השאלה ציון מרוכב, שנחשב לצורך הבחינה כולה כגודל שלו). חבל רק שדווקא מי שזה קרה אצלו בבחינה מן הסתם לא הבין את הבדיחה... eman • שיחה • ♥ 16:57, 27 בפברואר 2011 (IST)

בתורת הקוונטים גודל פיזיקלי הוא ערך תצפית, והוא תמיד ממשי (אם אני זוכר נכון). בכל זאת החלקים המדומים חיוניים לשם המתמטיקה. בסופו של דבר, גדלים פיזיקליים מדומים הם כלי עזר מתמטי נוח, ויש להם משמעות רבה במשוואות, גם אם הם לא אמיתיים באמת. ‏Setreset • שיחה 18:44, 27 בפברואר 2011 (IST)

למה נוצר קרום בחלב רותח? תודה

למה נוצר קרום בחלב רותח? תודה

התיאורייה הקווירית - הפרכתה וביקורתה

שלום, אשמח להיות מופנה לחומר מדעי העוסק בהפרכת התיאורייה הקווירית וביקורת עליה. בברכה.

זכויות על תכנים באתר אינטרנט

שלום, מה מגדיר "טקסט" באתר אינטרנט ומי מעניק לבעל אתר זכות על תחבירים בשפה מסוימת, ומה בכלל, לפי מדינת ישראל למשל, קובע שפלוני לא יעתיק תחביר כזה או אחר מאתר פלמוני, ומה כנרמז, קובע מהו הטקסט המינימאלי להעתקתו בשלמותו,

תודה.

כל תוכן מוגן בזכויות יוצרים באופן אוטומאטי. אם בעל האתר לא מאפשר באופן מפורש להשתמש בטקסט, תמונות או מדיה אחרת, אז אסור להעתיק ולהשתמש. ‏Setreset • שיחה 20:12, 27 בפברואר 2011 (IST)

שאלה באלגבה לינארית (מטריצה מצורפת)

1)$adj(A^{-1})=(adj(A))^{-1}\,$. למה? איך מגיעים לזה?

2) יש איזה משפט שאני לא מצליח להוכיח. אם כל איברי $A$ הם מספרים שלמים וגם כל איברי $A^{-1}$ שלמים, אז $det(A^{2})=1$. השאלה היא איך אני משתמש בנתון של המספרים השלמים?

ההנחה שA הפיכה בשתי השאלות כמובן. 79.177.49.142 20:10, 27 בפברואר 2011 (IST)

1. הוכחה פשוטה ע"י הנוסחה ${\mbox{adj}}(A)A=\det(A)I$:
   ${\begin{aligned}{\mbox{adj}}(A)^{-1}&=(\det(A)IA^{-1})^{-1}\\&={\frac {1}{\det(A)}}A\\&=\det(A^{-1})I(A^{-1})^{-1}\\&={\mbox{adj}}(A^{-1})\end{aligned}}$
2. לפי הגדרת הדטרמיננטה, $\det(A)=\sum _{\sigma \in S_{n}}{\mbox{sgn}}(\sigma )\prod _{i=1}^{n}A_{i,\sigma (i)}$. לכן, אם איברי A שלמים אז סכום מכפלות שלהם שלם ולפיכך הדטרמיננטה שלמה. באותו אופן מסיקים ש-$\det(A^{-1})\in \mathbb {Z}$, ומכיוון ש-$\det(A^{-1})=\det(A)^{-1}$ נקבל ש-$\det(A)$ הוא מספר שלם שגם ההופכי שלו שלם, ולכן $\det(A)=\pm 1\implies \det(A^{2})=1$.

נו, טוב - שיחה 21:05, 27 בפברואר 2011 (IST)

לא הבנתי:

1. $adj(A)^{-1}=(det(A)IA^{-1})^{-1}\,$ איך הגעת לנוסחה?
2. $det(A^{-1})I(A^{-1})^{-1}=adj(A^{-1})\,$ למה?

109.64.5.187 18:54, 28 בפברואר 2011 (IST)

הנוסחה הבסיסית היא $\ adj(A)A=|A|I$; זה נובע ישירות מהגדרת המטריצה המצורפת, לפי פיתוח הדטרמיננטה לפי עמודות. לכן גם $\ adj(A)=|A|A^{-1}$. כעת, מכיוון שהנחנו ש-A הפיכה, אפשר להציב את המטריצה $\ A^{-1}$ במקום A, ולקבל $\ adj(A^{-1})=|A^{-1}|A=(|A|A^{-1})^{-1}=adj(A)^{-1}$. עוזי ו. - שיחה 01:21, 1 במרץ 2011 (IST)

מעולה. איך ידעת רק לעבור: $|A^{-1}|A=(|A|A^{-1})^{-1}\,$ ? 79.179.12.87 16:30, 1 במרץ 2011 (IST)

הדטרמיננטה היא סקלר שאפשר להוציא מחוץ לסוגריים, ומתקיים $\ |A||A^{-1}|=|AA^{-1}|=|I|=1$; לכן $\ |A^{-1}|=|A|^{-1}$. עבור המטריצה, כמובן $\ {A^{-1}}^{-1}=A$. עוזי ו. - שיחה 21:42, 1 במרץ 2011 (IST)

תמצות המושג פוסטמודרניזם - סיבוב שני

שלום לכולם נשאל כאן בעבר מהו למעשה המושג פוסטמודרניזם, אך טרם נענתה שאלה זו... אם כך, מהי?.

לא כל דבר יכול להיות מתואר במליה אחת, כמו "כפית" או "נמר". המונח הזה טעון בהמון המון רקע ורבדים שונים של התייחסות. מה רע בהגדרת הערך "מונח לציון תגובה ואף דחייה, לתקופה המודרנית ולערכיה, ולמודרניזם."? לדעתי זה לא רע. אנדר-ויק • אל תשאלו 06:49, 28 בפברואר 2011 (IST)

שלום, לשיטתי, השגת האתגר למצוא מושגים חד-מילתיים (או 2 מילים, ואפשר להתפשר על 3 כמ"ל), הוא כל היופי!.

אז מה בדבר המילה "מונחלציוןתגובהואףדחייהלתקופההמודרניתלערכיהולמודרניזם"? נו, טוב - שיחה 18:22, 28 בפברואר 2011 (IST)

מין או זוויג?

שלום, המילה SEX באנגלית, וגם בעברית, היא רבת-משמעויות...

אני מבין שהכי נכון להגיד זוויג, ובו-בעת, אשאלכם איך אומרים "זוויג באנגלית"...?.

תודה.

קרא בערך זוויג

שאלה דחופה על נוירוגנזה

שלום לכם, אני מברר אם נוירוגנזה היא רק במוח הגולגולת, או גם מחוץ לו, תודה רבה.

הויקי האנגלית אומרת שזה רק במוח הגולגולת. Nachum - שיחה 11:08, 28 בפברואר 2011 (IST)

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.

מזה ניואנס?

אשמח לקבל הגדרה עברית חד-מילתית!

דָקוּת, אם כי בעברית צורת היחיד כמעט לא קיימת. לעומת זאת על "דקוּיוֹת" אתה כן שומע פה ושם. קיפודנחש - שיחה 04:20, 28 בפברואר 2011 (IST)

שלום, תוכל לתת לתת דוגמה להקשר שבו נשתמש במילה זו?, תודה.

קשה לתת דוגמא אחת מייצגת, יש הרבה ניואנסים שהולכים לאיבוד. תומר א. - שיחה - _{משנה ויקיפדית} 08:47, 28 בפברואר 2011 (IST)

אני חושב שהשימוש במילה "מזה" בכותרת מהווה דוגמא לסוג של ניואנס. טוסברהינדי (שיחה) 08:56, 28 בפברואר 2011 (IST)

התרגום המילולי של המילה ניואנס בעברית הוא - גוון וברבים גוונים. המילה משמשת באופן ישיר בתחום הצבעים - גווני צבע, גווני עור. בהשאלה, ניואנס או גוון מורה על הבדלים דקים מאוד בדבר מסויים, למשל - ניאנסים בדיבור, בהתנהגות, בהבעה וכו'. --וידנפלד - שיחה 21:37, 28 בפברואר 2011 (IST)

שלום, מי היה ה - ה"מ

― הועבר לדף ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון פסיכולוגיה/3

שלום לכם, שאלה על תהליכי תפיסה

האם בני אדם תופסים מתפסים (מבחינה עקבית) כסרט נע?.

האם הסרט הנע הזה, שכל מקטעון (מתוך ככל הנראה רבבות מקטעים בשניה), שכולל את 4 התהליכים: חישה, ארגון תפיסה, זיהוי והיכר ------ הוא אכן בכלל סרט נע ואני צודק בהבנתי?...

חשוב לי לדעת אם אכן כך הדבר... ואם כן, אז כמה מקטעונים אדם קולט בשנייה לערך?...

תודה רבה למשיבים,

ברכות.

זו לא תשובה לכל השאלה, אבל בטלוויזיה מקרינים 24 תמונות בשניה, ואנחנו חווים את זה כתנועה רצופה. עוזי ו. - שיחה 11:51, 1 במרץ 2011 (IST)

שחזור תמונות ללא-צבע

שלום, מהי הטכניקה שבה משתמשים לשחזר תמונות ללא-צבע (להפוך אותן לצבעוניות באיכות סטנדרטית ומעלה), אם יש כזו...?

מחקר על הפנמה אנושית של תוכן-ספר

שלום לכם, לעתים אני חושב כי התנ"ך העברי כה גדול, עד כדי שבשביל להתמצא בו כמו שהיית מתמצא בחדרך, זה כמעט בלתי אפשרי, ואני לא מדבר ברמת הכלל, אלא ברמת הדקויות הקטנות של התחביר והבדלי הזמן-מקום, שלעתים יש להם משמעות מכרעת,

תודה רבה.

תוכל להבהיר את השאלה? כי אני מכיר כמה אנשים שדווקא מתמצאים בתנ"ך ברמת הדקויות הקטנות. דוד - שיחה 00:51, 2 במרץ 2011 (IST)

שאלה בצרפתית

איך קוראים בצרפתית לנושא של השייכות mon,ma,mes תודה מראש

לא הבנתי את השאלה. האם כוונתך ל Adjectifs possessifs ? תוכל להרחיב? Rebecca - שיחה 00:45, 3 במרץ 2011 (IST)

אם כוונתך ל"קִניין", כלומר לאובייקט שבבעלות בעל הקניין, l'objet possédé. אם הכוונה לבעל הקניין עצמו, le possesseur.

שימוש בכללי היסק, וטאוטולוגית

יש משהו שאני ממש לא מבין.
בהוכחת משפט הדדוקציה, נטען שאם הסקנו נוסחא B, על-ידי שימוש כלל היסק שאינו הטלת כמת, הרי ש-B גרירה טאוטולוגית של כל מה שקדם לה.
רוצה לומר, אם קדמו ל-B בסדרת ההיסק, הנוסחאות c1,c2,...cm, אזי B גרירה טאוטולוגית שלהם.
זה נשמע לי נכון, כי הוכחנו שכל מה שיסיק נאות.
אך מדוע הדבר לא נכון לגבי השימוש בכלל הכנסת כמת?
מדוע B שהוסקה על-ידי הכנסת כמת, היא רק נאותה, ולא טאוטולוגיה (היינו יש איזו השמה עקומה V שיכולה לתת לה ערך F)?
אשמח לתשובה, דוד הירושלמי - שיחה 19:08, 1 במרץ 2011 (IST)

קליע 2

― הועבר מהדף שיחת משתמש:Setreset
לפני מספר שבועות ענית לי בהכה את המומחה על שאלה לגבי תנ"ז של קליע. אז השאלה שלי עכשיו היא קצת יותר פרקטית - עד כמה חיכוך עם האוויר חשוב למערכת? אם אני רוצה לבנות מערכת מעבדה שמחפשת את היחס האופטימלי בין התנע הקווי לזוויתי עבור מסה קבועה ( יחס אופטימלי הוא כזה שיגרום לקליע להגיע למרחק המירבי עם סטייה מינימלית) - האם חשוב לי להתייחס לחיכוך עם האוויר?

אם אין לי כילים מספקים על מנת לדמות נשק אמיתי ( צריך תחמושת חיה ומרחקים של כקילומטר-שלוש), עלי לבנות הדמיה של התהליך. האם זה תקין לקחת מרחק קטן בהרבה לבדוק גובה שבו יפגע הקליע המאולתר בלוח?

פשוט בא לי להנדס איזה ניסוי המקשר בין תנע זוויתי שלי קליע לבין דיוק הפגיע. אולי אפשר גם להתייחס למרחקים יותר קצרים ולשים מאוורר חזק ולראות את הסטייה האופקית? האם אז צריך להכיר יותר לעומק את נושא האווירונאוטיקה, או שניתן להסתדר עם מכניקה קלאסית ולהתעלם מחיכוך עם האוויר? 79.180.47.165 17:05, 1 במרץ 2011 (IST)

קודם כל אני לא מומחה לבליסטיקה כך שהתשובות שלי בערבון מוגבל. דבר שני, עדיף לשאול בהכה את המומחה כי חוץ ממני יענו גם אחרים שגם מבינים בזה יותר. חוץ מזה, אם את/ה עושה ניסוי, לא צריך להבין באווירונאוטיקה או מכניקה כלל, אתה צריך להבין רק אם אתה עושה ניתוח תיאורטי. את חיכוך האוויר אי אפשר להזניח בשום מקרה, כי אז המצב האופטימלי הוא אפס סיבוב. סטייה יש רק כתוצאה מהאוויר ומכוונון הנשק. כדי לדמות את התהליך קצת קשה לי להאמין שללא כלי נשק אמיתי ומרחק תוכל לעשות סימולציה מדויקת, אבל אולי חלקית כן. יש תופעות של זרימה במהירות על קולית שאפשר רק לבדוק בקליע אמיתי. עבור מהירויות נמוכות ממהירות הקול צורת הקליע האופטימלית שונה לחלוטין. צריך להבין מה המטרה שלך כדי לתת תשובה מדויקת יותר. כעיקרון לנסות במרחק קטן יותר ולראות את הסטייה, כולל מאוורר, זה בסדר. לא נראה לי אבל שהרוח הצידית דווקא היא קשורה לחשיבות של סיבוב הכדור. ‏Setreset • שיחה 17:49, 1 במרץ 2011 (IST)

אני צריך ניתוח תיארתי, אחרת זה לא באמת ניסוי מדעי... אין באפשרות שלי לקבל נשק אמיתי ותחמושת חיה. במיוחד שהדרך לשנות את היחס בין תנ"ז לתנע נקבע לפי הסלילים בקנה ולייצר 5-6 כלי נשק זהים עם צפיפות סליל שונה זה מן הסתם לא ניסוי שאני מסוגל לבצע. אז אפשר לבצע הדמיה במהירות נמוכה בהרבה ומרחקים של 10-20 מטר. את הקנה יכול להחליף צינור עם סליל חרוט מבפנים. היא כמובן לא תהיה הדמיה טובה, אבל מספיקה בשביל לקבוע בקירוב מה כמות הסלילים האופטימלית. יתכן שאני לא ממש מגדיר את לעצמי את מטרת הניסוי. יש את הסטייה של הקליע ימינה( בלי הגבלת הכלליות) בגלל רוח צד ויש את הנפילה למטה בגלל כוח הכובד. אני מניח שאם הקליע ינוע במהירות קטנה מאוד עם תנ"ז גבוה אז הוא יפגע ממש נמוך. אם הוא ינוע במהירות גבוהה עם תנ"ז כמעט אפסי, אז הוא יפגע הרבה יותר ימינה. בעיה היא שאני לא יודע איך לקבוע איפה הנקודה "הנכונה" שאליה אני מקוון וממנה צריך למדוד את הסטייה... הרעיון לא מתגבש לי לניסוי מסודר. עד כמה עקרוני להבין באווירונאוטיקה וזרמי אוויר, אם חשוב לי גם להגיע למסקנות, לדעת לנתח את התוצאות ולהעריך שגיאות וכדו'? אתה יכול להעביר להכה את המומחה, אבל אני בספק עם הרבה מבינים פה בבליסטיקה. 79.180.47.165 18:35, 1 במרץ 2011 (IST)

סוף העברה

נראה לי שאתה מבלבל. הסיבוב של הקליע משפר דיוק בגלל יציבות, ואין לזה שום קשר לרוח צד. בנוגע למטרת הניסוי, אתה יכול להגדיר למשל: לבדוק האם תנע זוויתי משפר דיוק. לשם כך אתה לא צריך רוח צד, אלא קליע שאינו כדורי, דומה לקליע אמיתי. קליע כזה באופן תיאורטי ינטה לאחד הצדדים תוך כדי מעוף, כך שלא יפגע במטרה, כל פעם לכוון אחר. תנע זוויתי אמור לתקן את ההתנהגות הזו. ‏Setreset • שיחה 21:22, 1 במרץ 2011 (IST)

הממ... אפשר כמובן לא לעשות שום רוח צד. פשוט חשבתי שהיציבות שאני מקבל היא למעשה ההתנגדות של הקליע לכוח חיצוני, כמו רוח. נגיד אני לוקח קליעים זהים (עד כמה שאפשר) מחודדים מצד אחד ושטוחים מצד שני וכל פעם יורה אותם מצינור עם כמות סלילים שונה בעוצמה זהה. אני צפוי לקבל קשר לינארי בין הסטייה לבין כמות הסלילים. לא הכי מעניין בעולם... אני רוצה להגיע למצב שיש "יותר מדי סלילים", ככה שמהירות הקווית של הקליע תהיה קטנה מדי ככה שתהיה לו סטייה למטה ( נפילה עקב הכובד). האם זה צפוי לקרות? עוד משהו שאני קצת מתקשה- איך אני יודע מהי נקודת האפס שממנה אני מתחיל למדוד את הסטייה? לא יהיה לי M16 מאופס ביד בתקופה הקרובה( אלא אם כן במילואים...). מצד שני, אולי עדיף לבדוק פיזור( עבור תנ"ז נמוך הפיזור יהיה גבוה). אבל אז עוד הפעם מגיעים לשאלה האם יותר מדי סלילים יכולים "להזיק" לדיוק. 79.180.47.165 21:53, 1 במרץ 2011 (IST)

בשביל לנתח את הניסוי צריך להבין באווירודינמיקה. צריך לחשב איזה תנ"ז מספיק לשם יציבות עבור הצורה והמסה של הקליע, המהירות והמרחק שבניסוי שלך. ‏Setreset • שיחה 22:37, 1 במרץ 2011 (IST)

זמן מחצית חיים מקסימלי

האם לכל חומר יש זמן מחצית חיים סופי? או שיש חומר שאפשר להגיד שזמן מחצית החיים שלו הוא אינסוף( אני מדבר כולל לא רדיואקטיביים)? מה זמן מחצית החיים הסופי הגדול ביותר שקיים (ולאיזה חומר)? 79.180.47.165 21:34, 1 במרץ 2011 (IST)

לפרוטונים יש זמן מחצית חיים של בערך $\ 10^{34}$ שנים. נראה שזה אמור לחסום מלמעלה את זמן מחצית החיים של כל האטומים. עוזי ו. - שיחה 21:40, 1 במרץ 2011 (IST)

"לא להחזיק ליד קמח וקיטניות"

כך כתוב בהוראות האחסון של "מיני בפלות" של "עלית". מדוע ולמה? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

השערה, מחשש להתלעה. שמוליק - שיחה 19:50, 7 במרץ 2011 (IST)

זיהוי בול ישן מאוד יתכן מתקופת הצנע

שלום אשמח מאוד אם מישהו יכול לנדב לי מידע אודות הבולים שניתן לראות בקישור הזה לתמונה לחץ כאן כל מידע יתקבל בברכה, כמו כן אם זה מתאים לערך מסוים ניתן להשתמש בתמונה הזאת היא תמונה פרטית שלי.--פו-איי - שיחה 23:04, 1 במרץ 2011 (IST)

(אני כמעט בטוח ש)אלו אינם בולים כי אם "שטרות" כסף מהמשחק "ריכוז" שהיה גרסה עברית פיראטית למשחק המונופול. ראה מונופול (משחק לוח). קיפודנחש - שיחה 03:32, 4 במרץ 2011 (IST)

התחכמות?! נסיון לבדר?! נסה שוב--פו-איי - שיחה 12:50, 4 במרץ 2011 (IST)

ממש לא. אני רציני, ואם תצליח לשים ידך על עותק של המשחק "רכוז" משנות החמישים, תמצא את ה"בולים" שלך מופיעים שם כשטרות המשחק (עד כמה שאני זוכר בעריכים של 1 עד 500, ממש כמו ב"מונופול" המקורי). אם יש לך גישה פיזית ל"בולים", אני ממליץ שתנסה למצוא את הדבק בצידם האחורי - אולי זה ישכנע אותך. (אולי תעזור גם העובדה שמי ששם את התמונה באימאג'-שק קרא לה 6bills ("ששה שטרות") ולא 6stamps)

לשאלתך השניה - אני חושב שאם התמונה באיכות טובה, היא מתאימה לערך מונופול (משחק לוח) בסעיף "המונופול בישראל".קיפודנחש - שיחה 15:57, 4 במרץ 2011 (IST)

crcdisk.sys

היום אחרי הצהריים המחשב שלי הפסיק לעבוד, ולא הצלחתי להפעיל אותו מחדש. הצלחתי לזהות שהמחשב נתקע בקובץ crcdisk.sys, והודות לשרשור הזה הצלחתי לשחק עם ה-BIOS, ושיניתי את הגדרות ה-SATA מ-ACHI ל-ATA, ועכשיו המחשב עובד. הבעיה היא שאין לי מושג מה זה אומר. האם השינוי משפיע לרעה על המחשב שלי? האם הבעיה היא בחומרה או בתוכנה? מה עלי לעשות עכשיו? דוד - שיחה 00:58, 2 במרץ 2011 (IST)

תנסה להריץ סריקת דיסק ולנסות שוב (המחשב שלי->תסמן את כונן C->מאפיינים->כלים->איתור שגיאות->בדוק עכשיו זה נכתב ממחשב עם XP ווינדוס באנגלית, אז יכול להיות שהפעלה של הסריקה היא קצת אחרת). בברכה, --איש המרק - שיחה 17:55, 2 במרץ 2011 (IST)

שאלה בחשבון

בטורניר טניס המשוחק בשיט המפסיד יוצא משחקים 1833 משתפים כמה משחקים יערכו עד שיוכרז מנצח--95.35.215.29 10:13, 2 במרץ 2011 (IST)

שאלת טריק ידועה. אין צורך לנתח את השלבים ומספר השחקנים העולים מכל שלב - בכל משחק מודח שחקן אחד... יואלפ - שיחה 11:10, 2 במרץ 2011 (IST)

דהיינו 1832 משחקים --Assayas - שיחה 20:33, 3 במרץ 2011 (IST)

משפחת ח'ורי

מי מהאישים ששם משפחתם "ח'ורי" הם בני המשפחה עליה נכתב הערך משפחת ח'ורי? יוסאריאן • שיחה 16:31, 2 במרץ 2011 (IST)

כולם. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

היש לך מקור לכך? יוסאריאן • שיחה 16:36, 2 במרץ 2011 (IST)

אין כל מידע שכל האנשים ששם משפחתם ח'ורי שייכים לאותה משפחה, ראה התייחסותי לנושא בשיחת קטגוריה:משפחת ח'ורי שנמחקה Hanay • שיחה 00:31, 3 במרץ 2011 (IST)

ראיתי את דברייך שם, ואני יודע שכרגע אין כל מידע על כך, לכן באתי ושאלתי פה. אני חושב שדי בטוח שלא כל הרשימה מנויה על אותה משפחה שעליה הערך, ואפשר להבין זאת די בקלות מהערך באנגלית על שם המשפחה, אבל אני משער שחלק מהם הם כן בני המשפחה הקשורה לאותו סלים ח'ורי, שמתואר כאבי משפחת ח'ורי. יוסאריאן • שיחה 09:11, 3 במרץ 2011 (IST)

אני משערת שחלקם ודאי שייכים לאותה משפחה, אבל אני לא מאמינה שמישהו יכול לתת בנושא תשובה מוסמכת. Hanay • שיחה 16:56, 3 במרץ 2011 (IST)

סיבובי יונים

מדוע להקות יונים מסתובבות סביב מקום החניה שלהן במעגלים, בזמן שלפני שקיעת החמה ? 147.236.33.131 18:49, 2 במרץ 2011 (IST)

זיהוי כלי נגינה

איך נקרא כלי ההקשה שמופיע פה קישור לא מצאתי בויקיפדיה--שיע • (שיחה) 20:33, 2 במרץ 2011 (IST)

en:Steelpan. דניאל צבי • שיחה 18:22, כ"ז באדר א' ה'תשע"א (3.03.11)

תודה --שיע • (שיחה) 22:39, 3 במרץ 2011 (IST)

מפקד האוכלוסין העות'מאני של שנת 1596

בערכים רבים אודות כפרים ערביים בארץ רשומים נתונים מ"מפקד האוכלוסין העות'מאני של שנת 1596" או ניסוח דומה. נתקלתי במידע דומה גם בערכים רבים באנציקלופדיה מפה, אם כי שם נכתב בדרך כלל "רשומות מס עות'מאניות מסוף המאה ה-16" (פעולה שנראית לי יותר מתאימה למשטר העות'מאני ממפקד אוכלוסין). ברור שקיים מקור כלשהו שעליו מסתמכים המצטטים. מהו המקור הזה והאם יש מהדורות או עיבודים שלו זמינים לקריאה בשפה מודרנית כלשהי? אמנון שביט • שיחה 00:26, 3 במרץ 2011 (IST)

ראה תשובה לשאלתך בשיחת משתמש:דרך#נתוני אוכלוסיה מן התקופה הע'ותמאנית בערכי כפרים ערביים Hanay • שיחה 00:29, 3 במרץ 2011 (IST)

תודה. הספר קיים בכמה ספריות אקדמיות בארץ. אנסה לשאול עותק ולאמת את הנתונים (הזוכים לא אחת לתבניות מקור ולדיונים ערים בדפי השיחה). אמנון שביט • שיחה 00:50, 3 במרץ 2011 (IST)

חירשים שהם גם אילמים

ברמות מסוימות כמובן.

אשמח לדעת שמו המדעי של המצב הזה.

בערך דיבור#לקות שמיעה, כתוב: "ללא התערבות מקצועית, החירש מלידה לא ילמד לדבר. זאת מכיוון שחלק חיוני בלימוד הדיבור הוא חיקוי הדיבור של הסובבים, אותם החירש אינו שומע." ‏Ovedc • שיחה • אמצו ערך יתום! 11:37, 3 במרץ 2011 (IST)