ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון323
דף זה הוא דף ארכיון של דיון או הצבעה שהסתיימו. את המשך הדיון יש לקיים בדף השיחה של הערך או הנושא הנידון. אין לערוך דף זה.
ציפור Sturnia malabarica בעברית[עריכת קוד מקור]
מצב טיפול: חדש
האם מישהו יודע את השם העברי של ציפור Sturnia malabarica?
כנראה ממשפחת הזרזיריים, אבל לא מצאתי מה בדיוק. לא מצאתי במילון המונחים של האקדמיה. תרגום גוגל מציע משהו, אבל זה חשוד מאוד. אולי למישהו יש רעיון?
אני יכול לתרגם מאנגלית „זרזיר זנב ערמונים” או מרוסית „זרזיר אפור־ראש”, אבל ממש לא בא לי סתם להמציא. --אמיר א׳ אהרוני - שיחה 19:58, 10 באפריל 2023 (IDT)
- אכן ממשפחת הזרזיריים. Tzafrir - שיחה 10:35, 11 באפריל 2023 (IDT)
- למיטב הבנתי, malabar משמעו הודי, כמו בכסוף מקור הודי. לא מצאתי התייחסות ל Sturnia malabarica באתרים בעברית, לכן הייתי מציעה זרזיר הודי. SigTif - שיחה 16:04, 22 באפריל 2023 (IDT)
כאשר משה דיין אמר "מי צריך את כל הוותיקן הזה?" הוא נסמך על מורים כל שהם?[עריכת קוד מקור]
כאשר משה דיין אמר "מי צריך את כל הוותיקן הזה?" הוא נסמך על מורים כל שהם או שמא הוא המנהיג הציוני הראשון שהתנגד לכבוש את אל אקצא?
תודה. ―אנונימי לא חתם
מציאות שבה הזמן רציף[עריכת קוד מקור]
משתמש:Corvus כתב במעלה דף זה:
במציאות שבה הזמן רציף, "המציאות פיזיקלית הראשונה" לא קיימת (קבוצה ריקה). בדיוק כמו שהמספר החיובי הראשון אינו קיים. כי לכל נקודת זמן היה רצף אירועים שהובילו לנקודה זו.
למה כוונתו? תודה. ―אנונימי לא חתם
- למרות כל ההתקדמויות בפיזיקה ומתמטיקה, אנחנו עדיין לא מבינים מהו זמן ואפילו שאלות כגון "האם ליקום קיימת ראשית בזמן t=0 או שהוא היה קיים מאז ומעולם" אין תשובה שלא מובילה לפרדוקס. מה שמשתמש:Corvus כותב הוא למעשה סוג של פרדוקס זנון לגבי האפשרות ליצור קו מאינסוף נקודות. אנסה להמחיש את הניסוח הרלוונטי של פרדוקס זנון למקרה של הזמן: "לפני שתעבור שנייה, צריכה לעבור חצי שנייה; לפני שתעבור חצי שנייה, צריכה לעבור רבע שנייה; וכו'" - כלומר: צריכים להיות אינסוף צעדי זמן רק בשביל להתחיל לצאת מ-t=0, ומאחר שאי-אפשר לעשות אינסוף צעדים ב"זמן" סופי, הזמן לא יכול להתקדם. הפרדוקס המקורי של זנון דיבר על מרחקים במרחב רציף שנעשים ביחס לזמן, ואילו בניסוח שלי צריך להניח איזשהו "מטא-זמן" שביחס אליו סופרים את הצעדים. – ד"ר MathKnight ✡ (שיחה) 22:28, 11 באפריל 2023 (IDT)
- אני מנסה לקפוץ למושג רציפות ישר מהמספרים ממשיים, תוך כדי ויתור על הגדרת הגבול ( שזה כאב ראש של כל סטודנט שנה א'). כמובן שזה יוצא גרסה של פרדוקס החץ. ניסיתי לעשות השלכה למושגים יחסית מוכרים: רוב האנשים יבנו את הקונספט הזה של "המספר החיובי הקטן ביותר". אז בדיוק ככה אפשר להתייחס ל"רגע הפיזיקלי הראשון". וזה נכון שאנחנו לא יודעים להגדיר זמן באופן קוהרנטי (כל השיטות מובילות להגדרות מעגליות). אבל הקונצנזוס הוא שאין שום בעיה ופרדוקסים עבור t>0, קטן ככל שנרצה. Corvus,(Nevermore) 12:11, 12 באפריל 2023 (IDT)
- גם אם הזמן רציף, עדין אין בעיה להניח שיש נקודה ראשונה של הזמן. כמו, שגם את קבוצת המספרים הממשיים רציפה, עדין אין בעיה להניח שיש מספר אי-שלילי ראשון. 2A06:C701:747E:800:D855:A0F7:59BA:AFAB 18:28, 1 במאי 2023 (IDT)
- יפה! זו טענה מעניינת. נקודת האפס של קבוצת המספרים האי-שליליים היא נקודת אי רציפות, מהסוג שרק אם מתקרבים אליה מצד אחד אז יש ערך. באופן מתמטי יותר, הפונקציה רציפה בכל תחום הגדרתה, בזמן שהפונקציה אינה רציפה בכל תחום הגדרתה.
- אם אתה זוכר, הדוגמה של מספרים חיוביים ניתנה כמענה לטענה שקיימות שתי אפשרויות: או שהיקום נוצר ברגע מסוים בזמן, או שהיה תמיד (אני מפשט בכוונה). והדגומה שנתתי היתה הבהרה לכך שקיימות עוד אפשרויות: יקום שמתקיים החל מרגע מסוים והלאה, לא כולל את הרגע עצמו (וזו גם המציאות שאני מאמין שהיא הנכונה). אז: למה אני אומר שיש בעיה להניח קיום של רגע פיזיקלי ראשון במציאות בה הזמן רציף? כי זה סותר את עקרון סיבתיות של יום בנוסח של " כל אירוע הוא תוצאה של אירוע אחר". במציאות בה הזמן הרציף וגם יש רגע t=0 יכולה להישאל השאלה," מה הוביל לt=0?" שמובילה לסתירה לעקרון הסיבתיות.
- במציאות בה הזמן בדיד, ניתן לתת לכל רגע ורגע מספר סידורי. וניתן לקרוא לרגע t=0 בשם הרגע הראשון, ואז מיידית מגיעים לסתירה לעקרון הסיבתיות.
- ובמציאות בה הזמן רציף לכל t>0 אין שום סתירה. שכן לכל רגע ורגע קיים רצף של רגעים לפניו, ללא אף נקודה חסרה. ולכן אני טוען שזה הפיתרון שאינו מוביל לשום פרדוקס.
- ודבר אחרון: קיימות אפשריות אחרות לפתור את הפרדוקס המדובר. לדגומה זמן מעגלי (כלומר שכל אירוע שקיים שהתקיים לפני כן אינסוף פעמים. זמן מעגלי ללא אף נקודת התחלה ועצירה). של זמן איסופי, בו היקום מתפשט ומתכוון סירוגין, כשכל מפץ גדול מוחק את המידע על מבנה היקום שהיה לפניו. Corvus,(Nevermore) 20:45, 1 במאי 2023 (IDT)
- גם אם הזמן רציף, עדין אין בעיה להניח שיש נקודה ראשונה של הזמן. כמו, שגם את קבוצת המספרים הממשיים רציפה, עדין אין בעיה להניח שיש מספר אי-שלילי ראשון. 2A06:C701:747E:800:D855:A0F7:59BA:AFAB 18:28, 1 במאי 2023 (IDT)
- אני מנסה לקפוץ למושג רציפות ישר מהמספרים ממשיים, תוך כדי ויתור על הגדרת הגבול ( שזה כאב ראש של כל סטודנט שנה א'). כמובן שזה יוצא גרסה של פרדוקס החץ. ניסיתי לעשות השלכה למושגים יחסית מוכרים: רוב האנשים יבנו את הקונספט הזה של "המספר החיובי הקטן ביותר". אז בדיוק ככה אפשר להתייחס ל"רגע הפיזיקלי הראשון". וזה נכון שאנחנו לא יודעים להגדיר זמן באופן קוהרנטי (כל השיטות מובילות להגדרות מעגליות). אבל הקונצנזוס הוא שאין שום בעיה ופרדוקסים עבור t>0, קטן ככל שנרצה. Corvus,(Nevermore) 12:11, 12 באפריל 2023 (IDT)
האם יש ישראלי שטען שהיחס המלזל למסתננים מאפריקה יגרום למסוימים מהם לפעול נגד מדינת ישראל?[עריכת קוד מקור]
לא ידוע לי שהיה מאמץ מדיני-ערכי לעשות אינטגרציה למסתננים מאפריקה לחברה הישראלית ועם זאת הם עדיין פה ויש להם דור המשך והשני מתהווה אט אט. רבים מהם מוסלמים.
האם יש ישראלי (עיתונאי נניח) שטען שאם לא יעשו להם אינטגרציה הם יפתחו תפישות אנטי ישראליות חזקות וכשהיה להם ציבור גדול מספיק יאחדו כוחות עם המוסלמים האנטי ציוניים בישראל?
תודה. ―אנונימי לא חתם
- לא יודע, אבל מי שאחראי על מניעת טרור ופעילות חתרנית בקרב המסתננים מאפריקה הוא שירות הביטחון הכללי. נקווה שהוא מטפל בנושא ופוקח עין עליהם. – ד"ר MathKnight ✡ (שיחה) 22:30, 11 באפריל 2023 (IDT)
- מה זה משנה אם "יש ישראלי שטען" טענה מסויימת או לא? עוזי ו. - שיחה 21:07, 12 באפריל 2023 (IDT)
- אולי הוא רוצה להיות הראשון. ראובן מ. - שיחה 21:13, 12 באפריל 2023 (IDT)
- אני בסה"כ רוצה לדעת אם מישהו טען טענה כזו ונכנס לדיון אודותה ואם כן מה היו תוצאות הדיון עד כה. ―אנונימי לא חתם
- אולי הוא רוצה להיות הראשון. ראובן מ. - שיחה 21:13, 12 באפריל 2023 (IDT)
- כן. יש ישראלי כזה. אני מנוע מלציין את פרטיו, אבל יש לפחות אחד כזה. 11:01, 13 באפריל 2023 (IDT)
התייתרות חלקית של רפואה הלא ניתוחית[עריכת קוד מקור]
מהפכת אמת כמוצר ציבורי שהחלה עם שחרור האינטרנט לציבור הכללי המושגת דרך כלים אינטרנטיים כמו אלו להלן, מייתרת מעט את הרפואה הלא ניתוחית. כלים כאלה הם למשל:
- מנועי חיפוש ובעיקר עם כלי שאלה-תשובה מבוססי אינטליגנציה מלאכותית כמו Google Featured Snippets
- אתרי מידע קהילתיים (כמו ויקיפדיה האנגלית שעשירה מאד מאד בתוכן רפואי)
- אפליקציות אבחון עצמי
- אפליקציות טיפול עצמי
- אתרי שאלה תשובה חופשיים (בעיקר בתחום הרפואה, כמו למשל Medical Sciences Stack Exchange)
- ועוד
כמובן, כאשר אדם צריך רופא הוא יצטרך להגיע לרופא, זה לא סותר. כמובן, כאשר אדם צריך מרשם לתרופה מסוימת שאיננה נמכרת OTC הוא יוכל לקבל זאת מרופא (או לפעמים, במדינות מסוימות, מכמה עוסקים אחרים כמו ד"ר לכירופרקטיקה או רוקח קליני), זה גם לא סותר.
אשמח לדעת אם יש באחת הויקיפדיות ערך או פרק בערך המרחיב על כך, על שילוב אוטומציה ברפואה, על הפחתת המטלות שרופא מבצע, על כך שתרופות מסוימת שהיו בישראל "תרופת מרשם" הפכו לתרופת OTC כמו למשל Fexofenadine נגד אלרגיות ובעיקר מתי בערך הרפואה הלא ניתוחית תתייתר ביותר מ-50%, נניח. מה הצפי? תודה. ―אנונימי לא חתם
- אין ערך כזה בוויקיפדיה העברית. לא ידוע לי על ויקיפדיות בשפות אחרות - יש כמה מאות אז יתכן שבאחת מהן יש ערך כזה. באשר ליתר השאלות כדאי לפנות למשרד הבריאות כדי לקבל תשובה רשמית. גילגמש • שיחה 19:41, 12 באפריל 2023 (IDT)
- אינני מוצא קשר הכרחי בין השאלה שלי לבין משרד בריאות כל שהוא וגם אם משרד בריאות כל שהוא כן היה פועל במגמה כזו ניתן היה לטעון שהמשרד למדע וטכנולוגיה משלים אותו בעניין זה. בקיצור, המונח "רשמי" אינו מוגדר היטב במקרה זה. גם דעתו של מהנדס תוכנה עם עניין בביולוגיה ורפואה תספיק. ―אנונימי לא חתם
שרירי פיפי[עריכת קוד מקור]
מצב טיפול: חדש
איפה נמצאים השרירים שאחראים על לחץ המים בזמן התלת שתן? סביר להניח שאלו נמצאים בין שרירי בטן. איך קוראים לשרירים הללו?
- שרירים רבים משתתפים בהטלת שתן. יש שרירים שתפקידם לכווץ את שלפוחית השתן, אחרים אחראיים על שחרור השסתומים. גם השרירים הגדולים של הבטן משתתפים בתהליך. תתכן גם הטלת שתן לא רצונית בגלל פגם באחד השרירים או באחד העצבים שאחראים על התהליך הזה. גילגמש • שיחה 19:40, 12 באפריל 2023 (IDT)
שלד של מילה בבלשנות[עריכת קוד מקור]
האם יש מושג כמו "שלד" למילים שנשמעות דומה אך חולקות מכנה משותף? למשל המילה Elohim והמילה Alohim חולקות את אותו "שלד". יש לזה מינוח? תודה. ―אנונימי לא חתם
- אולי אתה מתכוון לשורש (לשון)? גילגמש • שיחה 19:38, 12 באפריל 2023 (IDT)
- חד משמעית לא כי הצליל שונה, אבל עדיין, ברור מאד מאד שאלו מילים זהות ולאו דווקא בגלל "קרבת" הצלילים אלא בגלל הדמיון במבנה. ―אנונימי לא חתם
- לא הבנתי את הדוגמה שלך. אני מכיר את המילה „אלוהים״. אין לי מושג למה התכוונת ב„Alohim״. Tzafrir - שיחה 15:33, 13 באפריל 2023 (IDT)
- התכוונתי לוריאציה שלה שלפחות אינטואיטיבית אמח מרגיש או חושב כבעלת אותו מבנה (כאשר ההבדל הוא ש ה A שקול לריבוע וה E שקול למלבן; שניהם "מרובע" ולכן המבנה הכללי הוא אותו מבנה כללי. ―אנונימי לא חתם
- לא הבנתי את הדוגמה שלך. אני מכיר את המילה „אלוהים״. אין לי מושג למה התכוונת ב„Alohim״. Tzafrir - שיחה 15:33, 13 באפריל 2023 (IDT)
- חד משמעית לא כי הצליל שונה, אבל עדיין, ברור מאד מאד שאלו מילים זהות ולאו דווקא בגלל "קרבת" הצלילים אלא בגלל הדמיון במבנה. ―אנונימי לא חתם
האזרחות של מוסלמים מקומיים המבקרים באל-אקצה[עריכת קוד מקור]
האם רוב המוסלמים המקומיים (נולדו בארץ ישראל) המבקרים באל אקצה הם אזרחי ישראל, אזרחי הרשות הפלתשינית, או שניהם?
תודה. ―אנונימי לא חתם
- לא מצאתי ממש סקר שנוגע לשאלה עצמה אז תקנו אותי אם אני טועה. אבל בגדול אם נסתכל דמוגרפית יש 4.7 מיליון פלסטינים שחיים ברש"פ (כולל מזרח ירושלים), רובם המובהק משהו כמו 98 אחוז מוסלמים. זה לעומת 1.7 מיליון מוסלמים תושבי ישראל (גם בספירה הזאת, כולל מזרח ירושלים). אם כך, סביר להניח שהרוב שמגיעים להתפלל הם אזרחי הרשות הפלסטינית, פשוט כי יש יותר כאלה. בכל מקרה, גם סביר להניח ש"הגרעין הקשה" של המתפללים מגיע ממזרח ירושלים, זה נמצא יותר קרוב. ושם המצב מורכב, רק 5 אחוז מהם אזרחים של ישראל, אבל מבחינה מינהלית זה נחשב שטח ישראלי ולא שטח הרשות (לכן שני הצדדים כוללים את האוכלוסייה שלה בספירה שלהם, מקום חשוב ירושלים). כל אלה כמובן השערות בלבד. תום רגב - שיחה 19:26, 13 באפריל 2023 (IDT)
ביקור מוסלמים לא ישראלים ולא פלשתינים באל-אקצא[עריכת קוד מקור]
האם המוסלמים הלא ישראלים ולא פלשתינים המבקרים באל-אקצא נכנסים אליו דרך שטח ישראל או שמא הם נכנסים אליו דרך מזרח ירושלים?
תודה. ―אנונימי לא חתם
- אל אקצה נמצא בהר הבית שבמזרח ירושלים שבשטח ישראל. וכל מי שרוצה להיכנס אליו עובר במזרח ירושלים שבשטח ישראל. אם כוונתך לשאלה האם הם נכנסים דרך שער המוגרבים, שליד רחבת הכותל המערבי, או דרך שאר השערים שברובע המוסלמי - כמדומני שמוסלמים נכנסים דרך רק שאר השערים, גם אם הם אזרחי ישראל. בעוד שיהודים נכנסים רק דרך שער המוגרבים. 2A01:6500:A042:AD97:4827:5929:30:C86D 01:21, 13 באפריל 2023 (IDT)
- אולי לא ניסחתי טוב את השאלה. התכוונתי לשאול האם המוסלמים התיירים ממדינות זרות האלה חייבים לנחות בנמל תעופה בישראל כדי להגיע להר הבית או שמא גם נחיתה בנמל תעופה בפלסטין תאפשר להם גישה להר הבית (מתוך מזרח ירושלים)? תודה. ―אנונימי לא חתם
- אין נמל תעופה בין לאומי בשטחי הגדה המערבית לכן תיירים מוסלמים עוברים דרך נתב"ג או נוחתים בירדן ועוברים לשטחי ישראל דרך גשרי הירדן. Danny Gershoni - שיחה 09:09, 13 באפריל 2023 (IDT)
- אולי לא ניסחתי טוב את השאלה. התכוונתי לשאול האם המוסלמים התיירים ממדינות זרות האלה חייבים לנחות בנמל תעופה בישראל כדי להגיע להר הבית או שמא גם נחיתה בנמל תעופה בפלסטין תאפשר להם גישה להר הבית (מתוך מזרח ירושלים)? תודה. ―אנונימי לא חתם
הידע על מצרים העתיקה בתקופה ההלניסטית[עריכת קוד מקור]
מצב טיפול: חדש
כמה ידעו במצרים בתקופה ההלניסטית על ההיסטוריה של מצרים העתיקה? האם התיעוד שעומד בפני החוקרים היום, עמד בפניהם? האם בסה"כ, עמד בפניהם יותר ידע על מצרים העתיקה מהידע הקיים כיום, או פחות? ―אנונימי לא חתם
- אני לא יכול לתת תשובה כללית, אבל ר’ מנתון. Tzafrir - שיחה 15:30, 13 באפריל 2023 (IDT)
- שאלה מעניינת. אני לא מומחה בנדון אבל אנסה לשער. לדעתי בתקופה ההלניסטית ידעו פחות על מצרים העתיקה מאשר היום. הם בוודאי ידעו את השפה (שהתגלגלה לקופטית של היום), קיימו גרסה של הדת המצרית הקדומה, וחלק מהמקדשים עדיין היו פעילים, וכך יכלו להרכיב רשימות גניאולוגיות וכרוניקות כמו הדוגמה שנתן צפריר. מצד שני, המחקר הביקורתי של תעודות כתובות (כלומר היסטוריה במשמעותה המודרנית) עדיין לא התפתח אז ולא היתה גם ארכאולוגיה. כלומר מה שהיה זה מסורות כתובות ובע"פ שרק חלק מהן מדויקות, ובכל מקרה מתייחסות לשלהי הציוויליזציה המצרית. Reuveny - שיחה 19:11, 13 באפריל 2023 (IDT)
דף זה הוא דף ארכיון של דיון או הצבעה שהסתיימו. את המשך הדיון יש לקיים בדף השיחה של הערך או הנושא הנידון. אין לערוך דף זה.
בוטניקה[עריכת קוד מקור]
איך לתרגם את המונח Strobilus לעברית? תודה. ―אנונימי לא חתם
- אִצְטְרֻבָּל, מקור.
האם הרצון לטרנסקסואליות מבוסס על סטריאוטיפים?[עריכת קוד מקור]
― הועבר מהדף ויקיפדיה:כיכר העיר#האם הרצון לטרנסקסואליות מבוסס על סטריאוטיפים?
– מקף ෴ 07:41, 13 באפריל 2023 (IDT)
האם הרצון לטרנסקסואליות הוא פסיכולוגי לחלוטין ומבוסס על סטריאוטיפים לגבי מה זה אישה ומה זה גבר הטבועים עמוק עמוק בלא מדע של מי שמבקש את השינוי? אולי רק אלה שמתחרטים על השינוי התבססו על סטריאוטיפים, אם בכלל? ―אנונימי לא חתם
- האם אפשר למחוק את הדיון הזה (אפשר יחד עם זה שמעליו), שנפתח על ידי אנונימי וברור כשמש שהדיון היחיד שיכול להתפתח ממנו הוא דיון פוליטי לוהט? זה אמנם עומד בתנאי של "נושאים שאינם קשורים ישירות לוויקיפדיה", אבל יש גבול. אפשר להכניס פוליטיקה לדף הזה אבל במידה, ואין צורך שכל דיון שני יהיה פוליטי. בשביל זה המציאו את הרשתות החברתיות. מיכאל.צבאן • שיחה • כ"ב בניסן ה'תשפ"ג • 23:37, 12 באפריל 2023 (IDT)
- מותר לכל משתמש לפתוח פה איזה דיון שהוא רוצה שאינו קשור במישרין לויקיפדיה ואינו הפרה של הכללים. החשש של משתמש:מיכאל.צבאן, עם כל הכבוד שיש לי למשתמש זה, אינו סיבה למחיקה של דיון; זכות הציבור להתעניין ולדעת. אף אחד לא חייב להשתתף בדיון שאינו לרוחו. אין פה הצפה של הדף, אלא הצפה של נושא. אין הצדקה למחיקה. אפילו לא היו עדיין תגובות לגוף הטענה בכל ה"דיון". ―אנונימי לא חתם
― סוף העברה
- מתוך הערך שאליו קישרת: „כך או אחרת, מקרי החרטה האלו מעטים ביותר״. לכן התשובה במילה אחת: לא. Tzafrir - שיחה 15:28, 13 באפריל 2023 (IDT)
- אני אישית סקפטי כלפי הכתוב בערך זה אבל גם אם נניח לצורך הדיון שזה נכון, האם השינוי (שעליו הובעה חרטה) בוצע דווקא על בסיס סטריאוטיפים של מה זה אישה או מה זה גבר? כלומר, אם האדם היה חושב לא סטריאוטיפי על גברים ונשים ו"אישה עם זקן" או "גבר עם ציצי" היה סבבה מבחינתו, אז הוא לא היה משתנה ומתחרט? ―אנונימי לא חתם
- לא הבנתי את השאלה. לא הבנתי את הנחותיך. בפרט: „השינוי (שעליו הובעה חרטה)״ קיים הרבה יותר בתעמולה מאשר במציאות. Tzafrir - שיחה 15:46, 13 באפריל 2023 (IDT)
- הניסוח אולי היה טיפה בעייתי אבל שאלה אחרת, האם מצב בו מצד אחד אדם חש דיספוריה מגדרית ועשה שינוי מין מזכר לנקבה עד כמה שאפשר, לפי סטריאוטיפים על איך אישה צריכה להיראות, להתלבש, להתקשט וכו' אך מצד שני, לאחר זמן מה הגיע למסקנה שהסטריאוטיפים הם דפוסי חשיבה שגויים והרסניים ולא מחייבים ולכן מתחרט ומבחינתו להופיע בצורה "ג'נדרקווירית" (קצת נשית וקצת גברית, איך שבא לו) --------- הוא מצב אפשרי?
- דבריך על כך שהחרטה קיימת יותר בתעמולה מאשר במציאות היא שיקוף של רמתו הירודה של הערך חרטה על הליך התאמה מגדרית בויקיפדיה העברית, אשר שונה מאד ממקבילו באנגלית המבוסס יותר Detransition שדווקא בו אני ממליץ לקרוא. ―אנונימי לא חתם
- האם המצב אפשרי? שאלה טובה. יש אנשים שעושים כל מיני דברים מוזרים. אבל השאלה הזו החלה משאלה כללית, כלומר שמתייחסת למקרים הנפוצים יותר. לגבי זה, התשובה שלילית. מעבר לכך, יש עוד כמה הנחות בעייתיות בשאלה.
- כמוכן, מכיוון ששיבחת את הערך האנגלי, נראה מה כתוב שם. הערך האנגלי כולל הגדרה מפורטת למה הוא מתייחס. הוא מתייחס למי שהחלו תהליך של שינוי זהות מינית, אבל באמצע התהליך החליטו שהתהליך לא מתאים להם. התהליך האמור הוא תהליך ארוך ומורכב. הערך מציין הערכות שונות לשכיחות אותו „חרטה״, שיכולה לנבוע אכן מבלבול.
- תהליך כזה הוא, כאמור, תהליך מורכב וארוך. אצל חלק הוא ממשיך גם לניתוח להתאמה מגדרית שנראה שאליו התכוונת ב„עשה שינוי מזכר לנקבה״. הערך האנגלי מציין שבקרב מי שעברו ניתוח כזה, שיעורי החרטה נמוכים מאוד. כלומר: שינוי דעה לאחר כל התהליך הזה, כולל ניתוח כזה הוא דבר נדיר. ואין לבלבל אותה שינוי דעה שהגיע בתחילת התהליך, כאשר הדברים באמת עדיין לא ברורים.
- וכהערה כללית: בבקשה לקרוא יותר ברצינות ערכים שמסתמכים עליהם, ולהתייחס יותר ברצינות למי שעונים כאן על שאלות. Tzafrir - שיחה 16:58, 13 באפריל 2023 (IDT)
- משתמש:Tzafrir, לא הבנתי למה התכוונת שהתשובה שלילית ואילו הנחות בעייתיות יש בשאלה.
- דווקא לא התכוונתי ל"ניתוח להתאמה מגדרית" בדברי אלא לשינוי גופני במידת מה (שיכול לכלול גם רק הסרת שיער ו\או הורמונים לצורך העניין, בלי ניתוחים); הטענה שהם "נמוכים מאד" שנויה במחלוקת חריפה כפי שניתן להבין מהערך האנגלי ומתקשורת ההמונים החל מעשור זה ואולי גם מן העשור לפניו, אבל זה לא נושא הדיון אז לא ארחיב על כך.
- למה אתה טוען שלא קראתי ברצינות ערכים שהסתמכתי עליהם? איזה "ערכים"? בסה"כ הפנתי לערך האנגלי (המשתנה תדיר) שבו קראתי בעבר שהמחקר בנושא הוא באיכות נמוכה ומעורר מחלוקת קיצונית. איפה לא התייחסתי מספיק ברצינות למישהו שעונה כאן על שאלות? אם אתה חושב שזילזלתי בך אז אני מצטער על כך ואשמח לדעת על מה מדובר כדי לנסות להסביר את עצמי. ―אנונימי לא חתם
- לא הבנתי את השאלה. לא הבנתי את הנחותיך. בפרט: „השינוי (שעליו הובעה חרטה)״ קיים הרבה יותר בתעמולה מאשר במציאות. Tzafrir - שיחה 15:46, 13 באפריל 2023 (IDT)
- אני אישית סקפטי כלפי הכתוב בערך זה אבל גם אם נניח לצורך הדיון שזה נכון, האם השינוי (שעליו הובעה חרטה) בוצע דווקא על בסיס סטריאוטיפים של מה זה אישה או מה זה גבר? כלומר, אם האדם היה חושב לא סטריאוטיפי על גברים ונשים ו"אישה עם זקן" או "גבר עם ציצי" היה סבבה מבחינתו, אז הוא לא היה משתנה ומתחרט? ―אנונימי לא חתם
- לא ברור לי למה זה דיון לגיטימי בכלל לקיים כאן. //טליה - מי אני - מה עשיתי - בואו נדבר// 15:51, 13 באפריל 2023 (IDT)
- לא ברור לי למה שהדיון לא יהיה לגיטימי. ―אנונימי לא חתם
גילוי נאות[עריכת קוד מקור]
גילוי נאות: הסרתי את השאלה הזאת, מכיוון שהגעתי למסקנה שהיא עוברת על כללי ההתנהגות בקהילה. האנונימי הוסיף מחדש את שאלתו בטענה שהיא לגיטימית. כדי לא להיכנס למלחמת עריכה החלטתי לא לשחזר את השאלה שוב, אבל אני כן רוצה לציין שלפי דעתי השאלה הזאת בעייתית, ועוברת על שני סעיפים בהוראות של הכה את המומחה. קודם כל, היא מתבססת על הנחות מוצא לא מבוססות (למשל, שחרטה על טיפולי התאמה מגדרית קיימת בצורה רחבה), ובכללי מרגישה יותר כמו ניסיון להביע דעה ולהתנצח יותר מאשר ניסיון לגיטימי לשאול שאלה. שנית, לדעתי אופי השאלה דווקא כן עובר על כללי הקהילה, מכיוון שהיא מביעה די בבולטות בין השורות את הדעה שתחושותיהם וזהותם של טרנסג'נדרים אינן לגיטימיות או אמיתיות. לא מפורשות, אבל בצורה מספיק ברורה כדי שיהיה ברור שזאת כוונה מודעת. זוהי לגמרי עבירה על כללי הקהילה, ובעבר נחסמו אנשים שהביעו יותר בבוטות חוסר כבוד והבעת חוסר לגיטימציה כלפי טרנסג'נדרים. לצערי שאלות מהסוג הזה, ספציפית לגבי טרנסג'נדרים, נפוצות יותר מהרצוי לאחרונה בהכה את המומחה. אני מבקש.ת מהאנונימי לשקול שנית בפעם הבאה שהוא בא לשאול שאלות שהן לא באמת שאלות אלא יותר הוצאת קיטור על חשבון קבוצת מיעוט. 💛🤍tonsi Sokomoka💜🖤 • שיחה • שעשועון "של מי התמונה הזאת" חוזר ובגדול! • ∞ • 16:02, 13 באפריל 2023 (IDT)
- בשום מקום לא כתבתי שחרטה על טיפולי התאמה מהגדרית קיימת "בצורה רחבה" (whatever that means).
- הרושם הסובייקטיבי שלך מהשאלה שלי, שהיא מבחינתי כנה מאד ומטרתה לברר את הקשר האפשרי בין טרנסקסואליות לבין חשיבה סטריאוטיפית, הוא מה שהוא, רושם סובייקטיבי ולא בסיס למחיקת השאלה, עצם גלישתך לשיח על "בוטות", "חוסר כבוד" ו"חסימת משתמשים" וכו' בכלל תמוה. ―אנונימי לא חתם
- אני לא חושב.ת שהשאלה כנה במיוחד מכיוון שנשאלות על בסיס קבוע בדף זה שאלות דומות על ידי אנונימיים, שסביר להניח שהם כולם אתה, שכולן רוקדות על אותו תחום ומבוססות כולן על הנחות מוצא לא מבוססות, שכולן במכלול מציירות תמונה של חוסר כנות וניסיון עיקש לקבל תמיכה לדעות שלך. 💛🤍tonsi Sokomoka💜🖤 • שיחה • שעשועון "של מי התמונה הזאת" חוזר ובגדול! • ∞ • 16:21, 13 באפריל 2023 (IDT)
- אבל לא ארחיב עוד כי נראה לי שתוציא ממני עצבים שאני לא אהיה מסוגל.ת לשלוט בהם. 💛🤍tonsi Sokomoka💜🖤 • שיחה • שעשועון "של מי התמונה הזאת" חוזר ובגדול! • ∞ • 16:22, 13 באפריל 2023 (IDT)
- אין לי מושג על מה אתה מדבר ועוד יותר אין לי מושג מדוע אתה כל כך כועס. מבחינתי אתה נשאר מוזמן להגיב לשאלה או למה שהגבתי למשתמש:Tzafrir שהוא היחיד שעד כה השיב לגוף השאלה אם תגיב לגוף הדברים גם כן. ―אנונימי לא חתם
- בערך דיספוריה מגדרית מופיע הקישור הבא, תאזין ואולי זה מה שאתה מחפש:
- התו השמיני ♫ הבה נשוחח 17:20, 13 באפריל 2023 (IDT)
- לא הקשבתי, אבל יצא לי לקרוא כתבה אחרת שנכתבה ע״י טל קרויטורו, שמכילה מה שבמקרה הטוב אפשר לקרוא לו עיוותים וחצאי אמיתות. זה בדיוק סוג התעמולה שיוצר את השאלות שאנחנו רואים כאן. Tzafrir - שיחה 17:36, 13 באפריל 2023 (IDT)
- כמובן, אני ממליץ גם על זה כדי לאזן. התו השמיני ♫ הבה נשוחח 17:41, 13 באפריל 2023 (IDT)
- לא הקשבתי, אבל יצא לי לקרוא כתבה אחרת שנכתבה ע״י טל קרויטורו, שמכילה מה שבמקרה הטוב אפשר לקרוא לו עיוותים וחצאי אמיתות. זה בדיוק סוג התעמולה שיוצר את השאלות שאנחנו רואים כאן. Tzafrir - שיחה 17:36, 13 באפריל 2023 (IDT)
- אין לי מושג על מה אתה מדבר ועוד יותר אין לי מושג מדוע אתה כל כך כועס. מבחינתי אתה נשאר מוזמן להגיב לשאלה או למה שהגבתי למשתמש:Tzafrir שהוא היחיד שעד כה השיב לגוף השאלה אם תגיב לגוף הדברים גם כן. ―אנונימי לא חתם
ניסיון לשאול שאלה אחרת[עריכת קוד מקור]
בעולם דמיוני תאורטי עם טכנולוגיה שדומה לשלנו שבו כולם קווירים, גם הזכרים, גם הנקבות וגם האינטרסקס; אין אסתטיקה נשית או גברית, אין שום עוינות כלפי נשים שמגדלות זקן מרצון (אני לא מדבר על בעיה אנדוקרינית כל שהיא) ואף גבר עם ציצי לא מוקנט ונשים קוויריות עם זקן נמשכות לגברים קווירים עם ציצי, כל אחד מופיע לפי איזו אסתטיקה שמתאימה לו מוחית-רגשית ולמעשה אין סטריאוטיפים לגבי איך זכר צריך להיראות או איך נקבה צריכה להיראות או איך האינטרסקס הזאת/הזה צריכה/צריך להיראות וכו' ויש הרמוניה כביכול בין המינים לבין איך שהם מתבטאים מגדרית (גם אם זה לכאורה הפוך למין), כולם מקבלים את כולם כמו שהם מבחינת מראה "מגדרי".
בעולם זה, האם היו מתקיימים תהליכי שינוי מין ("התאמה מגדרית")? אני אישית סבור שלא כי אין סטריאוטיפים לגבי זכרים ולגבי נקבות שיבססו את השינוי.
האם יש פה ערך או פרק בערך המנסה לענות על השאלה הזאת או שאלה דומה? אני חושב שזה נושא חשוב מאד בפילוסופיה של המגדר. תודה. ―אנונימי לא חתם
תוקף מיעוט אחד - תוקף את כל המיעוטים[עריכת קוד מקור]
יש הוכחה או אישוש חזק לטענה הזאת מצד דמוקרטים/ליברלים/חילונים/הומניסטים? יש ביקורת על ה"הוכחה"\אישוש תודה. ―אנונימי לא חתם
- ר' [1] - חבל שאין לנו ערך על זה בעברית. «kotz» «שיחה» 11:14, 16 באפריל 2023 (IDT)
- עובדת על זה(אנ'). סיון ל - שיחה 12:23, 16 באפריל 2023 (IDT)
- איך מקרה יחיד של הנאצים מוכיח שכל קבוצה פוליטית שתוקפת מיעוט אחד, בכל מקום ובכל זמן, תתקוף גם את כל המיעוטים האחרים? אם בכלל הנאצים רדפו את כל המיעוטים באירופה (אני לא חושב שהם תקפו טטרים ועוד מוסלמים אירופאים) ―אנונימי לא חתם
- עובדת על זה(אנ'). סיון ל - שיחה 12:23, 16 באפריל 2023 (IDT)
אמת או פרופגנדה פקיסטנית: האם טייס פקיסטני הפיל מיראז' ישראלי באפריל '74?[עריכת קוד מקור]
מצב טיפול: חדש
שלום, קראתי בויקיפדיה האנגלית את הערך על Sattar Alvi, בו נאמר כי הפיל מיראז' 3 ב26 באפריל 1973 (מצויין גם בערך שלהם על מלחמת ששת הימים). העיתונים הישראלים של התקופה לא דיווחו על הפלה. לא מצאתי מקור מהתקופה שדיווח על הפלה. המקורות שמצאתי בנושא היו מודרניים (כמעט כולם פקיסטנים). בנוסף, לא מצאתי את השם של הטייס במקורות אלו - רק "Captain M. Lutz". בחלק מהמקורות הוסיפו תמונה של מדי הטייס (כפי שהם מוצגים באיזשהו מוזיאון כנראה, לא יודע אם אפשר להעלות תמונה כי זכויות יוצרים), שנראים לא ישראליים (אני לא מומחה) ועליהם תג שם באנגלית "Lutz". לי לא נשמע הגיוני. פרופגנדה או אמת? --Lainad27 - שיחה 06:19, 14 באפריל 2023 (IDT)
- אני לא מכיר את הסיפור. עם זאת, באופן כללי, אפשר לומר את הדברים הבאים: מטוסים הם כלים יקרים מאוד ואבדן של כל מטוס נרשם. אם אין דיווח במקורות נוספים סביר שהדבר לא קרה. כדי להיות בטוח בעניין אני מציע לך לבדוק מקורות רוסיים. הם סיפקו נשק לערבים וידעו בוודאות אם הייתה הפלה של מטוס ישראלי. יתכן שהם לא יציינו שהמפיל היה פקיסטני, אבל את ההפלה, אם הייתה, בטוח יציינו. גילגמש • שיחה 06:28, 14 באפריל 2023 (IDT)
- איך אפשר לקרוא מקורות רוסיים (אני לא יודע רוסית)? Lainad27 - שיחה 06:45, 14 באפריל 2023 (IDT)
- .בכותרת השאלה כתוב 74 בגוף השאלה 73.
- אלמוני שמעלי צודק, אבל לפי הערך באנגלית אליו הופנתה השאלה ראיתי שמדובר ב-1974. לפי דיון בפורום פרש לפני עשור, לא היתה הפלה של מטוס ישראלי ביום זה, וגם לא היה טייס בשם זה. נראה שכותבי ההודעות שם הינם טייסים בחיל האוויר הישראלי.
- אוקיי, אתקן את הויקיפדיה האנגלית ואכתוב שרק מקורות מודרניים פקיסטנים מספרים את סיפור זה וההפלה לא דווחה באף מקור מהתקופה.--Lainad27 - שיחה 15:43, 14 באפריל 2023 (IDT)
- תוספת - כמה חורים נוספים בעלילה: הפקיסטני אומר שהוא פגש אח"כ את אותו הלוץ בשבי, ושם התברר לו שהוא שייך לכנף 5 - ואין דבר כזה בצה"ל. לגבי כנפי הטיס, משיטוט באינטרנט לא נראה שהיה מקובל אף פעם לרשום רק את שם המשפחה, ויתר על כך - באנגלית. בנוסף, מתמונות של טייסים בסביבות אותם השנים, נראה שהם לא נוהגים להסתובב עם התגים. תמונה 1, מלחמת יו"כ, תמונה 2, מבצע אנטבה. יותר מזה, הנה כתבה מ-YNET משנת 2003 המכריזה על כך שהטייסים הישראלים יחלו לענוד כנפי טיס רקומות על הסרבלים - כלומר ב-1974 לא אמור להיות לטייס כנפיים כאלו. בנוסף, הטייסים הישראלים לובשים את התג עם מסגרת רקומה בצבע לבן, שנעדר כאן. וכל זה עוד בלי לדבר על המגן דוד הכהה שיש על הסרבל המיוחס לאותו טייס.
- אוקיי, אתקן את הויקיפדיה האנגלית ואכתוב שרק מקורות מודרניים פקיסטנים מספרים את סיפור זה וההפלה לא דווחה באף מקור מהתקופה.--Lainad27 - שיחה 15:43, 14 באפריל 2023 (IDT)
- אלמוני שמעלי צודק, אבל לפי הערך באנגלית אליו הופנתה השאלה ראיתי שמדובר ב-1974. לפי דיון בפורום פרש לפני עשור, לא היתה הפלה של מטוס ישראלי ביום זה, וגם לא היה טייס בשם זה. נראה שכותבי ההודעות שם הינם טייסים בחיל האוויר הישראלי.
- זה מזכיר לי לכתוב בהזדמנות את הערך קרב דבורה, אותו קרב במלחמת יום הכיפורים בו גדוד טנקים סורי הצליח להבקיע דרך כל כוחות צה"ל והגיע למצוק שמעל הירדן. קרב מאוד ידוע בסוריה, עם מקורות והכול. עמית - שיחה 22:37, 14 באפריל 2023 (IDT)
- העריכה שעשיתי בעמוד הרלוונטי בויקיפדיה האנגלית. כרגע, פשוט וידאתי שאין מידע שאפשר בקלות לראות שהוא לא נכון (למשל שקפטן "לוץ" היה ב"כנף 5"), הסברתי שהמקורות לסיפור הם פקיסטניים מודרניים, והוספתי מקורות שסותרים את המקורות הפקיסטנים בדברים מהותיים (לא היו חדשות שדיווחו על כך בתקופה מארכיונים + במאגר המידע של "יזכור" לא מסופר על "קפטן לוץ"). אבל לי עדיין מפריע שמצוטט שם סיפור שבמקורות שלו יש מידע שהוא בוודאות לא נכון (סרבל לא הגיוני ו"כנף 5"), מבלי שמסופר על כך, אבל לכתוב על זה כבר נשמע מחקר מקורי. מה דעתכם?--Lainad27 - שיחה 03:57, 15 באפריל 2023 (IDT)
- אגב שם המשפחה "לוץ" מאוד מקובל במקרים שכאלה. קרוב לוודאי שמ. לוץ הוא אחיו או בן דודו של אסף לוץ המפורסם, המוזכר לעיתים קרובות בדיווחי החדשות באיראן. עמית - שיחה 17:42, 15 באפריל 2023 (IDT)
- חחחח :) Lainad27 - שיחה 19:49, 15 באפריל 2023 (IDT)
- Lainad27, שים לב, שמו לא אמור להופיע ביזכור - כי לפי הסיפור שמסופר הטייס הפקיסטני דיבר איתו בשבי הסורי, כך שהמקום הנכון לחפש הוא ברשימות הצלב האדום או משהו כזה. לפי מה שהוא אומר, מהמפגש איתו הוא למד על כנף 5. בנוסף, לא ברור לי מתי הוענק הסרבל לפקיסטני - בערך באנגלית יש קישור לפרסום מ-2016, אבל המקור כבר לא זמין ברשת. על מעשה גבורה כזה גדול, מה לקח כמעט 40 שנה לתת לו את זה? מי שמר על הסרבל במצב כזה יפה כל השנים האלה?!
- סיפור מעניין, רק חסר לי פרט אחד איפה (נטען) שהוא הופל? לא שמעתי תקיפה ישראלית בפקיסטן.... איש עיטי - הבה נשיחה - הבה נריבה 00:43, 16 באפריל 2023 (IDT)
- איש עיטי - מדובר על משלחת טייסים שעזרה לסוריה ב1974 (הייתה אז את מלחמת ההתשה במובלעת הסורית, למרות שזה לא בדיוק בגולן, איפה שמסופר הסיפור). אני משער שהפקיסטנים עם השנים התחילו להמציא סיפורי גבורה של טייסים מול טייסים ישראלים בשביל להעצים רגשות לאומיים. כנראה שזה קרה גם עם טייס אחר - "סייפול עזאם" (אנ'). למרות שעם הטייס הזה הרבה יותר קשה להפריך את הסיפורים מכיוון שמסופר על הפלות כחלק מחיל האוויר הירדני במלחמת ששת הימים. למרות שמעניין אם אפשר להפריך גם את הסיפור הזה.
- אנונימי - אתה צודק שהוא רצה לדבר עם "קפטן לוץ", אבל נאמר לו שהוא מת מפצעיו. הנה עדות של הטייס הפקיסטני. הנה למשל כתבה פקיסטנית שמספרת את הסיפור - [2]. גם, המקור הראשון שמצאתי בנושא הוא (לפי תארוך של גוגל, לא בהכרח נכון) מ2001, ומחיפוש בארכיון בהכרח מלפני 2008. Lainad27 - שיחה 05:42, 16 באפריל 2023 (IDT)
- לא משנה, זה המקור הכי ישן שמצאתי (אפריל 1999). Lainad27 - שיחה 05:49, 16 באפריל 2023 (IDT)
- מעניין, כי כאן נוסף מידע על מטוסי פנטום מכנף 1 ברמת דוד שהיו מעורבים בקרב הזה - ולפי הערכים שלנו, אלו הטייסות הרלוונטיות, ואף אחת מהם לא היתה אז ברמת דוד: טייסת 107, טייסת 119, טייסת 69, טייסת 105, טייסת 201. אבל עם כל זה, אבין אם בוויקי האנגלית לא יקבלו את טענותיך - קשה להוכיח שמשהו לא קרה - הם יכולים לטעון שהוא התבלבל בתאריך... בנוסף - אתה הבאת את המקור הראשון לסיפור, השאלה היא מתי המקור הראשון לעיטורים ולמתנה שקיבל - באיזה שנה קרה האירוע הזה?
- זה כבר הרבה יותר קשה למצוא באינטרנט, בעיקר כשאני יודע רק אנגלית ועברית. Lainad27 - שיחה 13:40, 16 באפריל 2023 (IDT)
- Lainad27 זה כבר שאלה עד כמה הדבר חשוב מבחינתך. אולי אפשר לפנות לענף ההיסטוריה של חיל האוויר או משהו כזה (ואולי לוויקיפדים שכתבו את הערכים על חיל האוויר, הם בטח יודעים יותר ממה שאני דולה מהרשת). בכל מקרה, לגבי הטייס השני ששאלת עליו, ראה מה כתבו כאן בפורום פרש ב-2006 - בגדול, היו מטוסים שהופלו, אך לנו לא ידוע מי הפיל אותם בפועל. ייתכן שהמשך ההודעה שם מתייחסת למקרה שלנו מ-1974.
- זה כבר הרבה יותר קשה למצוא באינטרנט, בעיקר כשאני יודע רק אנגלית ועברית. Lainad27 - שיחה 13:40, 16 באפריל 2023 (IDT)
- מעניין, כי כאן נוסף מידע על מטוסי פנטום מכנף 1 ברמת דוד שהיו מעורבים בקרב הזה - ולפי הערכים שלנו, אלו הטייסות הרלוונטיות, ואף אחת מהם לא היתה אז ברמת דוד: טייסת 107, טייסת 119, טייסת 69, טייסת 105, טייסת 201. אבל עם כל זה, אבין אם בוויקי האנגלית לא יקבלו את טענותיך - קשה להוכיח שמשהו לא קרה - הם יכולים לטעון שהוא התבלבל בתאריך... בנוסף - אתה הבאת את המקור הראשון לסיפור, השאלה היא מתי המקור הראשון לעיטורים ולמתנה שקיבל - באיזה שנה קרה האירוע הזה?
- לא משנה, זה המקור הכי ישן שמצאתי (אפריל 1999). Lainad27 - שיחה 05:49, 16 באפריל 2023 (IDT)
- Lainad27, שים לב, שמו לא אמור להופיע ביזכור - כי לפי הסיפור שמסופר הטייס הפקיסטני דיבר איתו בשבי הסורי, כך שהמקום הנכון לחפש הוא ברשימות הצלב האדום או משהו כזה. לפי מה שהוא אומר, מהמפגש איתו הוא למד על כנף 5. בנוסף, לא ברור לי מתי הוענק הסרבל לפקיסטני - בערך באנגלית יש קישור לפרסום מ-2016, אבל המקור כבר לא זמין ברשת. על מעשה גבורה כזה גדול, מה לקח כמעט 40 שנה לתת לו את זה? מי שמר על הסרבל במצב כזה יפה כל השנים האלה?!
- חחחח :) Lainad27 - שיחה 19:49, 15 באפריל 2023 (IDT)
- אגב שם המשפחה "לוץ" מאוד מקובל במקרים שכאלה. קרוב לוודאי שמ. לוץ הוא אחיו או בן דודו של אסף לוץ המפורסם, המוזכר לעיתים קרובות בדיווחי החדשות באיראן. עמית - שיחה 17:42, 15 באפריל 2023 (IDT)
האם לאחד המומחים פה יצא לגור עם עבריינים בבניין מגדלים?[עריכת קוד מקור]
איך הם מתנהגים בלובי של הבניין? תודה. ―אנונימי לא חתם
- מחטטים באף. אסף השני - שיחה 21:21, 14 באפריל 2023 (IDT)
מה ההבדל בין קבוצה בדידה לצפופה?[עריכת קוד מקור]
מה הדוגמה הפשוטה ביותר עם המספרים הקטנים ביותר? תודה. ―אנונימי לא חתם
- בקבוצה צפופה יש בין כל שני מספרים מספר נוסף. לדוגמא, קבוצת המספרים הרציונליים היא צפופה. קבוצת המספרים השלמים היא בדידה משום שכל מספר נמצא במרחק חיובי מכל האחרים. עוזי ו. - שיחה 18:02, 14 באפריל 2023 (IDT)
- למה לא לכנות קבוצה צפופה כקבוצה רציפה? הרי יש בה, לפי הגדרה, "רצף" (אין סופי?) של מספרים. ―אנונימי לא חתם
- כי יש כבר משמעות אחרת למונח רצף וקבוצת המספרים הרציונליים היא אמנם אינסופית, אבל לא רציפה. Tzafrir - שיחה 18:06, 16 באפריל 2023 (IDT)
- למה לא לכנות קבוצה צפופה כקבוצה רציפה? הרי יש בה, לפי הגדרה, "רצף" (אין סופי?) של מספרים. ―אנונימי לא חתם
שלום.
איפה כתוב פה על זה?
תודה. ―אנונימי לא חתם
- סיני#תיירות, בבקשה. שלמה - שיחה 16:42, 14 באפריל 2023 (IDT)
- את זה כבר ראיתי; רק שתי פסקאות מתוך כל הפרק עוסקות בכך וגם זה תוך התמקדות בנתונים סטטיסטיים ולא בשירותים המוצעים לתיירים ישראלים והיחס בין מפעיליהם לאותם תיירים. בקיצור, חסר שם תוכן מהותי ונדרש ערך בנושא. אני אישית מעולם לא נסעתי לסיני ואין לי מושג על תיירות שם כלל ולכן צריך שמישהו אחר שמכיר את השטח יכתוב על זה. ―אנונימי לא חתם
- צודק. לך על זה. אסף השני - שיחה 21:20, 14 באפריל 2023 (IDT)
- אתה רק פוגע במעמדך עם התגובות הלא מועילות הסרקסטיות האלה. ―אנונימי לא חתם
- צודק, אני כבר מרגיש שמעמדי קצת נפגע. אסף השני - שיחה 17:04, 15 באפריל 2023 (IDT)
- אתה רק פוגע במעמדך עם התגובות הלא מועילות הסרקסטיות האלה. ―אנונימי לא חתם
- צודק. לך על זה. אסף השני - שיחה 21:20, 14 באפריל 2023 (IDT)
- את זה כבר ראיתי; רק שתי פסקאות מתוך כל הפרק עוסקות בכך וגם זה תוך התמקדות בנתונים סטטיסטיים ולא בשירותים המוצעים לתיירים ישראלים והיחס בין מפעיליהם לאותם תיירים. בקיצור, חסר שם תוכן מהותי ונדרש ערך בנושא. אני אישית מעולם לא נסעתי לסיני ואין לי מושג על תיירות שם כלל ולכן צריך שמישהו אחר שמכיר את השטח יכתוב על זה. ―אנונימי לא חתם
בית הלורדים[עריכת קוד מקור]
מצב טיפול: חדש
האם העם הבריטי מצביע עבור בית הלורדים באופן נפרד מבית הנבחרים ? או שהלורדים נבחרים באופן אחר?
- הם חברים מתוקף תפקידם. ראה בית הלורדים#מבוא, לורדים רוחניים, לורדים חילוניים. 87.69.242.88 01:10, 15 באפריל 2023 (IDT)
- גדול. מבין כ 773 הלורדים החילוניים יש 633 לורדים לחיים - לורדים שנתמנו לכל ימי חייהם, 90 לורדים יורשים - לורדים שקיבלו תארם וחברותם בבית הלורדים בירושה, וכן שני הפקידים הגבוהים של המדינה. נראה שלא מדובר בהליך דמוקרטי במיוחד... תארו לעצמכם חבר כנסת שנבחר בירושה או לכל החיים. 192.114.3.241 16:20, 19 באפריל 2023 (IDT)
ישראל מיכאלי[עריכת קוד מקור]
מצב טיפול: חדש
היה ראש המטה לביטחון לאומי. היש יודע פרטים עליו שיאפשרו כתיבת ערך?
אסלאם[עריכת קוד מקור]
לפי האתר sunnah.com, בחדית' יש בערך 10 תיעודים שונים (שבדרך כלל שונים קצת זה מזה בניסוח) לאמרה שכביכול אמר מוחמד ”יום הדין לא יגיע עד שתילחמו ביהודים ותהרגו אותם עד שהיהודים יתחבאו מאחורי אבנים והאבנים יצעקו - יא מוסלמי יש יהודי מאחורי בוא והרגהו” ; בגרסה אחרת למשל במקום אבנים זה אבנים ועצים ובגרסה נוספת זה כל האבנים והעצים מלבד העץ ע'רקד (ימלוח) שהוא ”עץ של יהודים”.
לפי מה שאני יודע רבים מהמוסלמים טוענים שהאסלאם לא קורא לשנוא ולהרוג יהודים באופן כללי, שיהודי יכול לחיות תחת שלטון מוסלמי תוך תשלום ג'יזיה ושזו נבואה המתייחסת לאחרית הימים ולא הנחיה לכל הזמנים.
- איך בכלל אפשר לטעון שזו נבואה כשזה לא מופיע בקוראן שרק הוא נחשב לדבר אלוהים חיים בקרב המוסלמים?
- האם יש עוד אמרות שמובנות כנבואות מחוץ לקוראן?
תודה. ―אנונימי לא חתם
- מופיע בחדית' Sahih Bukhari Volume 9, Book 88, Hadith Number 232 נבואה על יום הדין
- מופיע בחדית' "Sunan Abu Dawud book 36, "The Promised Deliverer (Kitab Al-Mahdi) נבואה על המהדי
wi-fi מחשב נייח[עריכת קוד מקור]
איזה רכיב צריך כדי לחבר לאינטרנט מחשב נייח אם יש לי רק ראוטר wi-fi? –תום
- כיום בדרך כלל צריך לחבר למחשב נייח כבל רשת היוצא מן הראוטר או התקן USB הנקרא דונגל וי פי (Wi Fi dongle) או לחלופין נקרא Wi Fi adapter. ―אנונימי לא חתם
- כל אחד יתאים? מה לחפש? –תום 213.137.71.157 18:32, 15 באפריל 2023 (IDT)
- בכללי כל אחד יתאים. אני מציע שתתייעץ עם חנות מחשבים. לכל חנות מחשבים אמור להיות את הרכיב הזה. ―אנונימי לא חתם
- אם יש התקן usb כזה אז הוא מחובר למחשב, והראוטר מחובר לחשמל ולתשתית ולא למחשב?
- זה מתאים לכל מחשב נייח עם כל כרטיס רשת?
- –תום 213.137.71.157 18:42, 15 באפריל 2023 (IDT)
- אם יש התקן dongle, כן.
- בכללי כן. ―אנונימי לא חתם
- אני רואה שיש לראוטר גם חיבור כבל למחשב, אבל כשאני מחבר אותו הוא עובד כמו adsl ולא במהירות של
- אני רואה שיש לראוטר גם חיבור כבל למחשב, אבל כשאני מחבר אותו הוא עובד כמו adsl ולא במהירות האלחוטית. מה יש במתאם שאין בכבל? –תום 213.137.71.157 19:50, 15 באפריל 2023 (IDT)
- זה לא עניין של מה יש או מה אין --- שניהם יעבדו. הבעיה שאתה מתאר לדעתי לא קשורה לסוג החיבור (כבל או dongle) אלא בעיה מקומית. נסה לדבר עם ספק האינטרנט או עם חברת התשתית ולהבין איתם למה פתאום המהירות איטית. ―אנונימי לא חתם
- זה מה שהם אמרו, שבחיבור זה adsl עם המגבלה של adsl. אני רק לא מבין למה אלחוטי למכשיר עם wifi זה מהיר, ובאותו ראוטר, חוטי לנייח זה פתאום adsl. 213.137.71.157 20:36, 15 באפריל 2023 (IDT)
- אם תשתמש בכבל רשת או ב dongle המהירות תהיה באופן כללי כמעט אותו דבר (יש יתרון קל לכבל), אבל אם הבעיה עם החברה אז כמובן זה צריך להיפתר מול החברה. ―אנונימי לא חתם
- החברה כלומר הספקית? היא אומרת שככה הראוטר, שהמהירות שלו היא רק לwifi ובחיבור חוטי זה adsl מוגבל. 213.137.71.157 21:56, 15 באפריל 2023 (IDT)
- על מצב כזה מעולם לא שמעתי. אולי משתמש:Shannen או משתמש:Tzafrir ידעו טוב ממני. ―אנונימי לא חתם
- החברה כלומר הספקית? היא אומרת שככה הראוטר, שהמהירות שלו היא רק לwifi ובחיבור חוטי זה adsl מוגבל. 213.137.71.157 21:56, 15 באפריל 2023 (IDT)
- אם תשתמש בכבל רשת או ב dongle המהירות תהיה באופן כללי כמעט אותו דבר (יש יתרון קל לכבל), אבל אם הבעיה עם החברה אז כמובן זה צריך להיפתר מול החברה. ―אנונימי לא חתם
- זה מה שהם אמרו, שבחיבור זה adsl עם המגבלה של adsl. אני רק לא מבין למה אלחוטי למכשיר עם wifi זה מהיר, ובאותו ראוטר, חוטי לנייח זה פתאום adsl. 213.137.71.157 20:36, 15 באפריל 2023 (IDT)
- זה לא עניין של מה יש או מה אין --- שניהם יעבדו. הבעיה שאתה מתאר לדעתי לא קשורה לסוג החיבור (כבל או dongle) אלא בעיה מקומית. נסה לדבר עם ספק האינטרנט או עם חברת התשתית ולהבין איתם למה פתאום המהירות איטית. ―אנונימי לא חתם
- אם יש התקן usb כזה אז הוא מחובר למחשב, והראוטר מחובר לחשמל ולתשתית ולא למחשב?
- בכללי כל אחד יתאים. אני מציע שתתייעץ עם חנות מחשבים. לכל חנות מחשבים אמור להיות את הרכיב הזה. ―אנונימי לא חתם
- כל אחד יתאים? מה לחפש? –תום 213.137.71.157 18:32, 15 באפריל 2023 (IDT)
- כדאי תמיד לדבר במספרים.
- אם הראוטר ו/או המחשב שלך ישנים, אז יכול להיות שלאחד מהם יש תמיכה ברשת חוטית במהירות 100 מגה בלבד. מה שנקרא רשמית "Fast Ethernet". חיבור WI-FI מודרני נותן יותר מזה. נדמה ליי שפגשת יאת זה במודם ראוטר ישן של בזק בינלאומי בשוק הסיטונאי, לפי 5 שנים בערך.
- אתה רוצה חיבור של 1 ג'יגה (באנגלית פשוטה: 1G; באנגלית ארוכה: Gigabit Ethernet). (יש היום בארץ גם סיבים במהירות גבוהה מ-1G, ואז צריך חיבורי רשת של 2.5G; אני מניח שלא לזה הכוונה). עוד אפשרות היא שאתה משתמש בכבל ממש ישן ו/או מעפן ו/או מקולקל, שאינו תומך ב-1G. קרה לי גם.
- «kotz» «שיחה» 11:06, 16 באפריל 2023 (IDT)
- אני רוצה 40. הנתב תומך ביותר מזה אבל רק באלחוטי לדברי הספקית. בנייח adsl שזה 15. 213.137.71.232 12:10, 16 באפריל 2023 (IDT)
- ההסבר שניתן "תקן +ADSL2 לא מסוגל להגיע למהירות 300Mbps אלא רק תקן 802.11n
- ההסבר שניתן "תקן +ADSL2 לא מסוגל להגיע למהירות 300Mbps אלא רק תקן 802.11n" והניידים מתחברים ל11n. למה הנייח חייב דונגל בשביל התענוג וכבל לא מספיק? 213.137.71.232 12:19, 16 באפריל 2023 (IDT)
- ההסבר הזה אינו מניח את הדעת. זה בארץ? שלנו? איזה ספק? איזה ראוטר? איזו תשתית? אתה יכול למצוא את הדגם של הראוטר? «kotz» «שיחה» 23:44, 16 באפריל 2023 (IDT)
- כמו כן, אלמוני, איך החלטת שהחיבור הקווי עובר ויתר לאט מזה האלחוטי? «kotz» «שיחה» 23:48, 16 באפריל 2023 (IDT)
- בדיקת מהירות, תשתית בזק, TP-Link TD-W8961N ראוטר. 213.137.73.53 10:05, 17 באפריל 2023 (IDT)
- כאן למשל [3] רשום "4 10/100Mbps RJ45 Ports" כלומר שקעי הרשת הם כפי שכתבתי fast Ethernet במהירות 100 מגה לכך היותר. החיבור האלחוטי הנתמך ע"י הראוטר הזה תומך במהירות גבוהה יותר. «kotz» «שיחה» 22:02, 17 באפריל 2023 (IDT)
האם בנייה במדינת ישראל פוגעת בארכיאולוגיה בישראל?[עריכת קוד מקור]
מעולם לא גרו בתחום מדינת ישראל יותר אנשים ממה שגרים בה היום, בערך 9 מיליון איש וזה גורם לבנייה מאסיבית שעתידה רק לגדול בשל עלייה וריבוי טבעי.
- האם כל הבנייה המאסיבית הזאת פוגעת גם בארכאולוגיה בישראל?
- האם לפני שחופרים יסודות לבית בישראל חובה לקבל אישור מרשות העתיקות?
- האם קרה שטרקטורים פגעו בחפצים עתיקים טמונים באדמה ושברו אותם או העבירו אדמה עם חפצים למקום אחר כך שהיה קשה יותר לחקור אותם או לזהות אותם?
ואני לא יודע מה קורה ברשות הפלסטינית, בירדן ובסוריה. ―אנונימי לא חתם
- קראו חפירה ארכאולוגית#חפירת הצלה Shannen - שיחה 18:31, 15 באפריל 2023 (IDT)
- כן. גם חפירה ארכיאולוגית פוגעת בארכיאולוגיה - כדי לחשוף תקופות קדומות יותר יש צורך לפרק תקופות מאוחרות יותר. דוגמה לפגיעה מטרקטור (תוצאה מחיפוש פשוט בגוגל). לגבי המשך השאלה השלישית, ראו פרויקט סינון העפר מהר הבית.
- יכול להיות שלמשתמש:Reuveny יש משהו להרחיב בפנינו. 2A10:8012:19:AD67:C124:3B24:3E70:242B 17:30, 16 באפריל 2023 (IDT)
- הפיתוח המואץ בישראל שהיא מדינה צפופת אוכלוסין, פוגע כמובן בארכיאולוגיה (ועוד יותר בערכי טבע ונוף). בארץ מתבצעות מאות חפירות הצלה בכל שנה, חלקן גדולות מאוד בהיקפן, ובגלל אילוצי הפיתוח חלקן מתנהלות בלוח זמנים צפוף מאוד ולא סביר מבחינה מדעית. מהצד החיובי, יש הרבה מאוד פעילות ארכיאולוגית בישראל כתוצאה מכך. זה אומר יותר עבודה ותקציבים שזורמים לתחום, וכמובן גילויים חדשים וחשובים בקצב מהיר.
- כאשר בונים משהו באתר ארכיאולוגי מוכרז או במקום החשוד ככזה, צריך שרשות העתיקות תשחרר את השטח לפיתוח, בדרך כלל לאחר ביצוע בדיקה ארכיאולוגית בהיקף המתאים.
- לגבי פגיעה בעתיקות, זה קורה כל הזמן. חלק מהפיגעות לא מכוונות כאשר מדובר בממצאים ואתרים שאיש לא ידע על קיומם. כל העברת עתיקות מחוץ למיקום המקורי שלהן משבשת את המחקר הארכאולוגי. Reuveny - שיחה 21:55, 16 באפריל 2023 (IDT)
איך מסמנים אלפי שקלים?[עריכת קוד מקור]
מצב טיפול: כשלון
- איך נהוג לסמן אלפי שקלים? למשל בדו"חות חשבוניים ותקציביים?
- 140K₪
- 140K₪
- 140א₪
- 140 אש"ח?
- כל האפשרויות נראות רע בעיני
- «kotz» «שיחה» 11:16, 16 באפריל 2023 (IDT)
- דו"ח של חברה נראה לדוגמה כך:
- חברת קנאביס בע"מ
- דו"ח רווח והפסד
- לשנת 2022
- בעשרות אלפי שקלים
- וכך כותבים רק 140 וזהו. התו השמיני ♫ הבה נשוחח 11:55, 16 באפריל 2023 (IDT)
- @התו השמיני: זו כמובן טעות. כותבים דו"חות ביחידות של 1 או 1,000 או 1,000,000 וכדו'. 140 זה בדוגמה שלך 1,400,000, ולא 140,000 כפי השאלה. 87.69.242.88 22:14, 16 באפריל 2023 (IDT)
- אבל הטבלא שלי כוללת מספרייםי בגדלים שונים. אני רוצה חלק מהערכים בטבלא שיהיו בשקלים וחלק באלפי שקלים. «kotz» «שיחה» 00:04, 17 באפריל 2023 (IDT)
- @Kotz: מה המספר הכי קטן ומה המספר הכי גדול? בדו"חות שרוב ממספרים הם באלפי שקלים לדוגמה, רושמים מתחת לכותרת "(באלפי שקלים)". 140,000 ירשם "140", 159 ירשם 0.159 או 0.16 או 0.2 – בתלות ברמת הדיוק הדרושה. בדו"ח ועד בית ירשמו 140,000. בדו"ח של חברה גדולה מאוד רושמים מתחת לכותרת "(במיליוני שקלים)". 140,000 ירשם "0.14". 87.69.242.88 01:48, 17 באפריל 2023 (IDT)
- אבל הטבלא שלי כוללת מספרייםי בגדלים שונים. אני רוצה חלק מהערכים בטבלא שיהיו בשקלים וחלק באלפי שקלים. «kotz» «שיחה» 00:04, 17 באפריל 2023 (IDT)
- @התו השמיני: זו כמובן טעות. כותבים דו"חות ביחידות של 1 או 1,000 או 1,000,000 וכדו'. 140 זה בדוגמה שלך 1,400,000, ולא 140,000 כפי השאלה. 87.69.242.88 22:14, 16 באפריל 2023 (IDT)
המומחה מאכזב. תודה «kotz» «שיחה» 21:56, 17 באפריל 2023 (IDT)
סיסמאות המוחים נגד הרפורמה[עריכת קוד מקור]
מצב טיפול: חדש
אנו רואים שאלו המתנגדים לרפורמה המשפטית נוהגים להשתמש פעם אחר פעם במונח דיקטטורה. תמהתי, אף אם נקבל כאמת את כל טענות המוחים על דבר אי נכונותה של הרפורמה, עדיין, היאך אפשר לומר שרפורמה זו שמטרתה היא שהמדינה תתנהל אך ורק על פי רצון העם, קשורה באופן כל שהוא להחלת דיקטטורה. לו אני הייתי מהמוחים הייתי אומר להיפך שהרפורמה מקדמת דמוקרטיה אולטרה רדיקלית או אפילו דמוקרטיה מידי רדיקלית (כיון שלא יהיה כח ביד השופטים לעצור את העם מלבצע מעשים נבזיים), אך בשום אופן לא הייתי קורא לנתינת כח מופרז בידיו של העם, בשם: "דיקטטורה" כיון שזה היה מעיד בעיני על אי הכרת המושג דיקטטורה בצורה הבסיסית ביותר. אשמח לדעת האם יש הגיון ולו קלוש ביותר מאחורי סיסמא זו או שזו עוד סיסמא נבובה שנועדה (ומצליחה) להסית את האספסוף הנבער, בלי כל קשר למציאות. תודה, אהרן.
- בשאלה הזו יש בעיה: יש בה הנחה על מחשבות של אנשים אחרים. שאלה עם הנחות דומות על אנשים אחרים יכולה להיות: „איך מפגינים שמפגינים בעד הרפורמה משתמשים בסיסמה "אזרח סוג ב’״ כאשר מובילי הרפורמה הם נתניהו, לווין, רוטמן ושאר אליטיסטים?״ זו אולי תמיהה קלה, אבל קל לראות איך לפשר אותה. בפרט בשאלתך יש הנחה שמשמעות המילה דמוקרטיה היא „שלטון הרוב״, ולא היא. Tzafrir - שיחה 13:31, 16 באפריל 2023 (IDT)
- בהרחבה למשפט האחרון של צפריר: ברוסיה של היום מתקיימות בחירות, בהם השלטון הבלתי מרוסן מקבל פעם אחר פעם את תמיכת רוב בעלי זכות ההצבעה. עם זאת, הדמורקטיה הרוסית היא מאוד מאוד בעייתית במונחים של המערב. ואפילו יש שיכנו אותה דיקטטורה, אם כי הגדרה יותר נכונה היא משטר כלאיים. דוגמה היסטורית אחרת היא עלייתו של אדולף היטלר בדרך של הצבעה, הבחירות הפדרליות בגרמניה (יולי 1932) והבחירות הפדרליות בגרמניה (נובמבר 1932), דבר שהפך בהמשך הדרך את ההצבעה לפארסה ( הבחירות הפדרליות בגרמניה הנאצית (מרץ 1933)). במקרה השני יש הסכמה רחבה למדי שמדובר במשטר טוטליטרי ריכוזי שאין קשר בינו לבין דמוקרטיה.
- כמובן שהרפורמה רחוקה שנות אור מהבחירות בגרמניה של שנות ה-30. אבל זו דוגמה מובהקת מבחינתי לכך שעצמם קיום הצבעות אינו שקול לדמוקרטיה. Corvus,(Nevermore) 14:06, 16 באפריל 2023 (IDT)
- יש בעיני שני אפשרויות למשטר דיקטטורי במדינה דמוקרטית:
- 1. בחירות מזויפות
- 2. אדם שמצהיר על כוונות לפעול באופן אחד וע"י זה מקבל קולות, ולאחר הבחירות פועל באופן אחר. (יש להעיר שאפי' זה עשוי להיקרא דמוקרטיה אם נניח שההצבעה היא לאדם ולא לרעיון כיון שהאדם שרצו שישלוט שולט, אך נניח כעת לדיון זה).
- כל קשר בין שני הדברים הללו לבין הרפורמה במערכת המשפט (אשר הבחירות האחרונות יכולות להוות כעין משאל עם לגביה כיון שהבחירות הסתובבו בעיקר סביב נושא זה), הינו מוטעה (ומגוחך) במקרה הטוב ושיקרי במקרה הפחות טוב. 2A01:6502:A56:5A7D:DDF8:90AC:F7AC:4BD5 14:30, 16 באפריל 2023 (IDT)
- מה זה השטות הזאת? לא שמעתי על יריב לוין ושמחה רוטמן עד להרכבת הממשלה, שלא לדבר על תוכניות לשינוי שיטת המשטר. למה שבחירות לכנסת פתאום יהפכו רטרואקטיבית למשאל עם לגבי לגיטימיות של רפורמה במערכת המשפט. טענה מופרכת. מה, הצבענו במשאל בהפתעה מבלי לדעת את פרטי הרפורמה? ומה עם מפלגות שהתבלטו אם להיכנס לקואליציה. גם הם חלק מהמשאל? 109.253.180.213 22:57, 17 באפריל 2023 (IDT)
- אדון אותך לכף זכות ששינית מן האמת כשאמרת שאינך מבין את הסיסמא "אזרח סוג ב'" אך למען הקוראים אבאר את הסיסמא: הסיסמא "אזרח סוג ב'" באה לבטא את העובדה שיש חלק גדול מהעם (64 מנדטים, נכון להיום) שמרגיש שקולו אינו נשמע באותה רמה של קולותיהם של אזרחים אחרים במדינה ומגזר זה התאחד תחת הנהגתם של בנימין נתניהו וחבריו ע"מ לתקן מצב זה.
- העובדה שנתניהו לוי ורוטמן הינם אליטיסטים אינה קשורה לכאן, ומגוחך להביאה בהקשר זה.
- ובקשר לטענה השניה, ובכן ציטוט מויקיפדיה:
- דֵּמוֹקְרַטְיָה (ביוונית: Δημοκρατία, שלטון העם [δήμος "דמוס" עם, κράτος "קרטוס" שלטון]) היא שיטת ממשל בה רצונם של האזרחים בא לידי ביטוי בדרך של הצבעה. לאזרחי מדינה דמוקרטית זכות חוקית להשפיע על המדיניות הציבורית. לדוגמה, באמצעות הבעת דעות בפומבי, הצבעה בבחירות או במשאלי עם, השתתפות בדיונים לפני ההחלטות ובהחלטות עצמן, התמודדות בבחירות או הצטרפות אל מפלגה המתמודדת בהן.
- כל מילה נוספת מיותרת. 2A01:6502:A56:5A7D:DDF8:90AC:F7AC:4BD5 14:14, 16 באפריל 2023 (IDT)
- להעביר לויקיפדיה:כיכר העיר. Shannen - שיחה 16:32, 16 באפריל 2023 (IDT)
- אכן. מקומו של דיון זה בכיכר העיר. לא כאן. יעקב - שיחה 16:51, 16 באפריל 2023 (IDT)
- להעביר לויקיפדיה:כיכר העיר. Shannen - שיחה 16:32, 16 באפריל 2023 (IDT)
איך מעצמות אירופאיות לשעבר הפכו למדינות בלתי משפיעות[עריכת קוד מקור]
מצב טיפול: חדש
אני מתכוון בעיקר לספרד ופורטוגל (במידה מסוימת גם איטליה). איך מדינות שהיו אימפריות הפכו למדינות שוליות מבחינת השפעה עולמית? מה ההבדל בינן לבין גרמניה, צרפת או בריטניה? בטח ובטח כשספרד ופורטוגל לא חוו בכלל את מאורעות מלחמת העולם הראשונה והשניה (נכון שבספרד היה את מלחמת האזרחים, אבל אין מה להשוות שנתיים לחימה לעומת ההרס וכמות הנפגעים האדירה שספגו צרפת וגרמניה במלחמות העולם). למה צרפת, גרמניה ובריטניה הצליחו לשמור על המעמד שלהם חרף כל מה שעברו וספרד ופורטוגל לא? 2A00:A041:349C:8800:988B:3C62:3743:2CCF 12:03, 16 באפריל 2023 (IDT)
- גרמניה ואיטליה הן מדינות חדשות יותר. ספרד איבדה את מעמדה כמעצמה הרבה לפני מלחמת העולם הראשונה (למעשה: עוד לפני מלחמת העולם הראשונה באמת). Tzafrir - שיחה 13:35, 16 באפריל 2023 (IDT)
- ברגע שהמסחר הבין לאומי התפתח מצד הולנד ובריטניה ואחר כך מדינות אמריקה ושאר העולם פורטוגל הפסידה את היתרון הגאו פוליטי שהיה לה בסחר עם דרום אסיה והעולם החדש. אם אני לא טועה גם חפירת תעלת סואץ הוסיפה לפגוע בפורטוגל. ―אנונימי לא חתם
- אף על פי שספרד קרובה מבחינה גאוגרפית לפורטוגל סיפור שקיעתן שונה. אתחיל בפורטוגל. פורטוגל היא מדינה הרבה יותר קטנה מספרד עם בסיס דמוגרפי קטן יחסית. האימפריה שלהם הייתה קטנה יחסית. היו להם מספר מושבות בהודו ובאפריקה (תחנות שנוסדו בדרך להודו והתפתחו לאחר מכן) וברזיל. היו אי אלו נקודות נוספות אבל הן חסרות חשיבות. ברזיל לא הייתה מפותחת במשך רוב התקופה האימפריאלית של פורטוגל ואילו מהודו העיפו אותם מעצמות חזקות יותר וכך היא ירדה די מהר לדרג ב.
- ספרד הייתה הרבה יותר חזקה ושלטה על שטחים עצומים באירופה, באסיה ובאמריקה (דרומית וצפונית). היא הייתה המדינה העשירה והחזקה ביותר באירופה עד אמצע המאה 17 ולאחר מכן החלה לאבד מכוחה באופן הדרגתי, תוך מאבק ביריביה. המשבר הגדול ביותר קרה ככל הנראה לאחר פלישת נפוליון ב1808 שממנו היא לא הצליחה להשתקם ולאחר זמן קצר המושבות שלה באמריקה הדרומית מרדו בה והצליחו לזכות בעצמאות. מושבות אחרות אבדו במלחמות מול מדינות אחרות. כך היא שקעה לאט לאט למערבולת של חוסר יציבות פנימית ומלחמת אזרחים. מושבות אחרונות אבדו במאה ה19 אם כי יש לה עדיין אחיזה קטנה בצפון אפריקה ואולי אי או שניים אבל אלה חסרי חשיבות ממשית. גילגמש • שיחה 21:29, 16 באפריל 2023 (IDT)
גיוס בני ישיבות גבוהות (דתיים לאומיים)[עריכת קוד מקור]
מצב טיפול: חדש
רציתי לשאול, האם עדיין בני ישיבות גבוהות (דתיים לאומיים) יכולים להשתמש בחוק טל כדי להתגייס? או רק בהסדר מרכז והסדר רגיל?
ואם כן, האם הם בפועל משתמשים? במה משתמשים יותר, בהסדר-מרכז או בחוק טל? תודה רבה! עמית
- חוק טל בוטל. משתמשים בהסדר מרכז. מישהו אמר לי שאפילו אין שלב ב', כך שזה או הסדר מרכז או כלום. אני לא בדקתי את זה לעומק. יעקב - שיחה 16:51, 16 באפריל 2023 (IDT)
יהודים משיחיים בישראל[עריכת קוד מקור]
רוב היהודים המשיחיים שפגשתי בישראל מאמינים שישוע הוא גם משיח, גם בן האלוהים, וגם אלוהים עצמו.
עם זאת, יש כיום אנשים בעולם שמאמינים שהוא רק משיח, ויש כאלה שמאמינים שהוא רק משיח ובן האלוהים "מטאפורי" (אבל לא אלוהי בעצמו ולכן לא ראוי לסגידה) כמו היוניטריאנים.
כמה מתוך היהודים המשיחיים בישראל משתייכים דווקא למחנה השני של אלה שאומרים שהוא רק משיח או רק משיח ובן אלוהים מטאפורי שלא ראוי לסגידה?
תודה. ―אנונימי לא חתם
- יוניטריאנים אינם יהודים משיחיים. בנצרות יש מאות (ואולי יותר) זרמים ועדות. לא ניתן לשים את כולם בכפיפה אחת. Shannen - שיחה 19:56, 17 באפריל 2023 (IDT)
מדינות שהשתתפו בשואה[עריכת קוד מקור]
מצב טיפול: חדש
בכל השטחים הכובשים היו משתפי פעולה (פולנים, אוקראינים, בלרוסים, צרפתים, הולנדים ועוד), שתרמו רבות לשואה. אבל לא על זה אני מדבר, אלא על מדינות שלא נכבשו ושכוחות הביטחון והרשויות שלהם השתתפו בפעול ברצח. אני יודע שחיילים רומנים שכבשו את דרום אוקראינה ביצוע מעשי רצח המוניים. האם יש עוד דוגמאות?
(לא משת"פים חסרי מעמד רשמי, אלא מדיניות של הממשל. ולא סתם עזרו לשלוח אלא רצחו בפועל)
תודה.
- מדובר בבעלות ברית של גרמניה הנאצית, להבדיל ממדינות כבושות. בין בעלות הברית צריך לספור את איטליה, רומניה, הונגריה, בולגריה (בעיקר בשטחים שצורפו לה) ומדינות שגרמניה הנאצית יצרה, סלובקיה וקרואטיה. בנוסף לכך היו מגויסים לדיוויזיות SS גם בני עמים אחרים, אלבנים, הולנדים, אוקראינים ועוד. בברכה. ליש - שיחה 15:14, 17 באפריל 2023 (IDT)
- האם חיילים או בעלי תפקידים רשמיים של בעלות בריתה של גרמניה, לרובת איטליה, הונגריה ובולגריה הרגו בעצם יהודים בשואה? זאת השאלה המרכזית.
- אני רוצה להוציא מהשאלה משת"פים אוקראינים, פולנים, אלבנים וכדומה. מכיוון שהשטחים הכבושים לא היו מדינות וגם מכיוון שאותם המשת"פים נחשבו לבוגדים לאחר המלחמה. השאלה שלי ספציפית מתייחסת לחיילים/שוטרים במדים המייצגים את מדינתם, שמתוקף תפקידם קיבלו משימה לרצוח יהודים (או צוענים). עם רומניה התשובה ברורה: חיילים רומנים כבשו את אודסה והוציאו להורג מאות אלפי יהודים בעיר עצמה ובכפרים הסמוכים. האם גם צבאות אחרים השתתפו באופן פעיל בשואה?
- המציאות יותר מורכבת. בעלות הברית של גרמניה, חוץ מפינלנד, חוקקו חוקים נגד היהודים, הפלו אותם, סילקו אותם מבתיהם אל גטאות/מחנות ושילחו אותם למחנות מוות. חיילים רומנים, הונגרים, קרואטים, סלובקים ואלבנים השתתפו בציד יהודים ולעתים רצחו אותם. יש סיפורי זועה איטך חיילים רומנים, למשל, מלווים יהודים מגורשים רגלית אל טרנסניסטריה ובדרך פונים אליהם איכרים אוקראינים וקונים מהם בגד שלובש יהודי, אז החייל יורה ביהודי, בראשו, כדי לא להזיק לבגד, האיכר קובר את הגופה ומקבל את הבגדים. הבולגרים מסרו לידי הגרמנים את יהודי מקדונים, אך לא את יהודי בולגריה עצמה, אותם העבירו למחנות עבודה, אך שמרו על חייהם. אל תמהר לזכות את יושבי הארצות הכבושות, היו רבים, הולנדים ואוקראינים, ליטאים ואלבנים שהתנדבו לדיוויזיות אס-אס בצבא הגרמני. היו אחרים, פולנים וסלובקים, שהרגו יהודים כדי לקחת את רכושם או שהלשינו עליהם לגרמנים, סתם, מתוך שנאת יהודים. היו גם צדיקים, אבל מעטים. בברכה. ליש - שיחה 01:30, 18 באפריל 2023 (IDT)
- ועוד משהו, מה הם גבולות השואה? האם רצח יהודים, שורדי מחנות, שחזרו לבתיהם, זה חלק מהשואה? זה קרה בפולין, זה קרה בהונגריה וזה קרה ברומניה. התושבים חילקו ביניהם את רכוש היהודים, שנלקחו למחנות וכשחזרו השורדים ותבעו את רכושם, תגובת הגזלנים הייתה חריפה. אנ י ממליץ על קריאת הערכים גטו קישינב, פוגרום קיילצה ופרעות ביהודי הונגריה בשנת 1946. אזכיר עוד שבפולין הכבושה פעלו שתי תנועות פרטיזנים, אחת ימנית והשניה קומוניסטים. אם יהודי היה בורח ליער ופוגש פרטיזנים ימנים, היו מחסלים אותו, אם פגש פרטיזנים קומוניסטים, היה לו סיכוי לשרוד. בני הפרטיזנים הימנים שולטים בפולין של היום. בברכה. ליש - שיחה 02:07, 18 באפריל 2023 (IDT)
- חיילי בולגריה השתתפו כמדומני ברצח יהודי תרקיה ומקדוניה. 2A01:6500:A045:F9FA:3EC3:5C2A:BF:D1AD 10:15, 18 באפריל 2023 (IDT)
- אין קשר לזיכוי או זלזול. ידעו שהיו בכל השטחים הכבושים משתפי פעולה, מתנדבים ויחידות שצורפו לצבא הגרמני וליחידות ההשמדה. אף אחד לא מנסה להוריד את האשמה מפרטיזנים פולנים, מבוגדים וממשת"פים בלרוסים, רוסים, בלטיים או אוקראינים. פשוט הם כרגע לא השאלה. השאלה שלי היא ספציפית לגבי צבאות של מדינות (ולא יחידות מתנדבים ופרטיזנים בשטחים הכבושים) שחייליהם השמידו בפועל יהודים. אשמח לפירוט לגבי המבצע של חיילי בולגריה שציינת.
- רוסים תושבי ברית המועצות למעט אוקראינים ואולי במידה פחותה בלארוסים לא היו חלק ממבצעי השואה, מאיפה הבאת את הטענה הזאת? בוודאי שהיו רוסים אנטישמים, אבל לפי מה שאני מבין מוסכם שלא הייתה תופעת אנטישמיות רחבה בקרב רוסים סובייטים או לפחות לא בצבא הסובייטי. לא ברור בכלל למה התכוונת ב"רוסים". ―אנונימי לא חתם
- אין קשר לזיכוי או זלזול. ידעו שהיו בכל השטחים הכבושים משתפי פעולה, מתנדבים ויחידות שצורפו לצבא הגרמני וליחידות ההשמדה. אף אחד לא מנסה להוריד את האשמה מפרטיזנים פולנים, מבוגדים וממשת"פים בלרוסים, רוסים, בלטיים או אוקראינים. פשוט הם כרגע לא השאלה. השאלה שלי היא ספציפית לגבי צבאות של מדינות (ולא יחידות מתנדבים ופרטיזנים בשטחים הכבושים) שחייליהם השמידו בפועל יהודים. אשמח לפירוט לגבי המבצע של חיילי בולגריה שציינת.
- חיילי בולגריה השתתפו כמדומני ברצח יהודי תרקיה ומקדוניה. 2A01:6500:A045:F9FA:3EC3:5C2A:BF:D1AD 10:15, 18 באפריל 2023 (IDT)
גם שאלה זו נפלה קורבן לטרול החפירות. אחד שבמקום לענות על השאלה מתחיל לקחת את הדיון לכיוון ההפוך בגלל איזה פרט שולי שהוא נטפל אליו. חבל. 176.12.142.50 10:13, 19 באפריל 2023 (IDT)
ציטוט מהערך על יהדות בולגריה. 2A01:6500:A045:F9FA:3EC3:5C2A:48:166D 10:42, 19 באפריל 2023 (IDT)גירשו הבולגרים לטרבלינקה את 11,343 יהודי תראקיה, מקדוניה הווארדארית ופירוט.
האם השיעים נוטים לשנוא את ישראל יותר מהסונים?[עריכת קוד מקור]
לפי הבנתי ואולי אני טועה, איראן ולבנון, שתי מדינות עם ממשל שיעי, לכאורה הכי נוטות לשנוא את ישראל והכי נוטות לרצות שישראל פשוט תושמד במלחמה.
אני לא מצליח להבין למה זה, הרי, השיעים הם מיעוט נרדף באסלאם, הם נחשבים למוזרים, מכחישי החדית' הסוני והשריעה הסונית ומקניטים מנהיגי אסלאם כמו אבו-בכר, עומאר ועות'מאן.
אולי פשוט התאולוגיה השיעית היא יותר אנטי ליהודים או יותר אנטי לרעיון של מדינה יהודית מאשר התאולוגיה הסונית?
הרי לכאורה הם דווקא היו יכולים להרוויח הרבה מידידות עם ישראל (ביטחון כלכלי, ברית צבאית, מסחר וכדומה), אז למה הם מוותרים על זה ומתנגדים בתוקף לזה? תודה. ―אנונימי לא חתם
- נעצור בחצי המשפט הראשון – אתה טועה. זה בעיקר עניין של רטוריקה, פחות של דת, ולא חושב שבתחרות עם אל-קאעידה, דאע"ש וחמאס דווקא חזבאללה ינצח. התו השמיני ♫ הבה נשוחח 10:22, 18 באפריל 2023 (IDT)
- אולי באת לידי הנחה זו בגלל מיעוט המדינות השיעיות בעולם (בנוסף לאיראן יש את אזרבייג'ן ואת החות'ים בתימן. לבנון מעורבת - יש שם גם נוצרים) שהבולטת שבהם (איראן) היא אנטי ישראלית במוצהר. לעומת זאת אזרבייג'ן השיעית ואיחוד האמירויות הערביות וערב הסעודית של היום הסוניות הם מדינות מתונות עד בעלות קשרים חמים עם ישראל. אבל אלג'יריה וטורקיה הסוניות הם די אנטי-ישראליות. איש עיטי - הבה נשיחה - הבה נריבה 10:32, 18 באפריל 2023 (IDT)
- השיעים בדרום לבנון היו בעלי ברית של ישראל במשך כעשרים שנה וחלק חשוב מצבא דרום לבנון. Reuveny - שיחה 11:20, 18 באפריל 2023 (IDT)
- אולי באת לידי הנחה זו בגלל מיעוט המדינות השיעיות בעולם (בנוסף לאיראן יש את אזרבייג'ן ואת החות'ים בתימן. לבנון מעורבת - יש שם גם נוצרים) שהבולטת שבהם (איראן) היא אנטי ישראלית במוצהר. לעומת זאת אזרבייג'ן השיעית ואיחוד האמירויות הערביות וערב הסעודית של היום הסוניות הם מדינות מתונות עד בעלות קשרים חמים עם ישראל. אבל אלג'יריה וטורקיה הסוניות הם די אנטי-ישראליות. איש עיטי - הבה נשיחה - הבה נריבה 10:32, 18 באפריל 2023 (IDT)
- התשובה היא חד משמעית לא. בשלושת העשורים הראשונים של המדינה, מקום המדינה ב-1948 ועד להקמת חיזבאללה ב-1982, כל אויביה של ישראל היו מדינות סוניות וארגוני טרור סוניים. וגם אחרי הקמת חיזבאללה, רוב הלחימה היא נגד הפלסטינים, שהם סונים. יחד עם זאת, לגבי אל קעידה ודאעש שהוזכרו לפני כן, הם אמנם לא חובבי ציון, אבל הם גם מעולם לא פגעו בישראל. הם נלחמו בעיקר נגד סוריה וחיזבאללה, שזה דווקא טוב לנו.--2A00:A041:26E4:9500:B505:5F2A:312:7BF6 20:04, 18 באפריל 2023 (IDT)
נשים ברשות השופטת[עריכת קוד מקור]
מצב טיפול: חדש
שמתם לב שיש (במיוחד בשנים האחרונות) ייצוג נשי רחב ברשות השופטת (בית משפט עליון, פרקליטות, משרד המשפטים, בית הדין הארצי לעבודה)? על פניו נראה יש אחוז משמעותית גבוה של נשים ברשות השופטת מאשר במבצעת או המחוקקת.
מה הסיבה לכך שדווקא הרשות השופטת היא בעלת ייצוג נשי רחב יותר מרשויות אחרות? או שאולי אני מדמיין וזה לא כך?
- אולי השאלה הנדרשת היא ההפוכה: למה הייצוג הנשי כל כך נמוך בממשלה ובכנסת? ועדיין, בשום שלב, לדוגמה, נשים לא מנו מחצית מהשופטים בבית המשפט העליון. כמוכן צריך לשים לב שככל שהמדגם קטן יותר, גוברת ההסתברות למקרי קצה. לדוגמה: 100% מראשי העיר של נתניה כרגע הם נשים. אבל רק [לא זוכר בדיוק, נדמה לי שפחות מ־5%] מראשי הראשיות המקומיות הם נשים. Tzafrir - שיחה 16:53, 18 באפריל 2023 (IDT)
- במהלך השנים גדל והתבסס חלקן של הנשים במקצוע עריכת הדין (במגזר הפרטי ובמגזר הציבורי), ובהתאם לכך גדל גם חלקן ברשות השופטת. דוד שי - שיחה 13:15, 19 באפריל 2023 (IDT)
- תודה דוד. מה מקור המגמה? כלומר על מנת שנראה שינוי היום, היתה צריכה להיות תפנית כשלהי לפני כ-30 שנה (לוקח את כל החיים להגיע מבוגרת משפטים לפרקליטה מחוזית). מה היה השינוי שהוביל לעליה מתמדת של אחוז הנשים בתפקידי המשפט השונים?
- במהלך השנים גדל והתבסס חלקן של הנשים במקצוע עריכת הדין (במגזר הפרטי ובמגזר הציבורי), ובהתאם לכך גדל גם חלקן ברשות השופטת. דוד שי - שיחה 13:15, 19 באפריל 2023 (IDT)
האם אירופה של היום יותר אגנוסטית\אתאיסטית מנוצרית?[עריכת קוד מקור]
האם רוב האירופאים הלא-מוסלמים כיום הם נוצרים או אגנוסטים\אתאיסטים?
תודה. ―אנונימי לא חתם
- כמובן שאין חלוקה דיכוטומית בין דתיים לחילונים, בדיוק כמו אצלנו, יש רצף. אבל בגדול מעמדה של הנצרות באירופה צנח חזק למטה במאות האחרונות בעקבות המהפכה המדעית, עליית הלאומיות, ובעשורים האחרונים- עליית התפיסה ההומאנית-ליברלית-קפיטליסטית.--2A00:A041:26E4:9500:B505:5F2A:312:7BF6 20:08, 18 באפריל 2023 (IDT)
למה אין נמל תעופה בין לאומי בגדה המערבית?[עריכת קוד מקור]
גרים שם בצפיפות אדירה בערך 4 מיליון פלסטינים (לפי אזרחות). האם אינם רוצים נמל תעופה עצמאי שיחסוך מהם ליסוע לנמל תעופה עמאן או לנמל תעופה בן גוריון? ―אנונימי לא חתם
- היה פעם נמל תעופה בעזה, ויצא מכלל פעולה בהפצצה של ישראל. האם הם רוצים? אולי. ישראל לא רוצה. אגב, שדה התעופה עטרות הפסיק את פעילותו מזמן. הוא היה במקור שדה תעופה בגדה המערבית אבל מזרח ירושלים הורחבה הרחק לצפון כדי לכלול אותו, ולמרות זאת הוא בסופו של דבר כבר לא פעיל. Tzafrir - שיחה 11:39, 19 באפריל 2023 (IDT)
- נמל תעופה מחייב הקפדה על סדרי ביטחון קפדניים. בכל המדובר על הפלסטינים ברשות ישנה בעייה קשה מאד בתחום יכולת השמירה על סדרי ביטחון הן בנוגע לכל האמור על הטסים והן בכל הנוגע לביטחון בתחום המרחב האווירי ומשכך אין הדבר אפשרי במציאות הקיימת. מי-נהר - שיחה 01:22, 20 באפריל 2023 (IDT)
מדוע לא רשומה המילה דמוקרטיה בזמן כתיבת מגילת העצמאות?[עריכת קוד מקור]
מצב טיפול: חדש
1. ראשית אינני מוצא את המילה דמוקרטיה במגילת העצמאות.
2. יש אומנם בעומק המגילה את האמירה הבאה, שמתחילה מאמצע של הפסקה: "היא מושתתה על יסודות החירות, הצדק והשלום לאור חזונם של נביאי ישראל; תקיים שויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה בלי הבדל דת, גזע ומין; תבטיח חופש דת, מצפון, לשון, חינוך ותרבות".
3. אולם לא מדובר כלל בנושא מרכזי של המגילה. המגילה בפסקה הראשונה שלה מדברת על כך ש "בארץ-ישראל קם העם היהודי, בה עוצבה דמותו הרוחנית, הדתית והמדינית, בה חי חיי קוממיות ממלכתית, בה יצר נכסי תרבות לאומיים וכלל-אנושיים והוריש לעולם כולו את ספר הספרים הנצחי."ושוב המגילה עוסקת בנושאים רבים אחרים. מלבד אותם שורות שהזכרתי.
4. צריך לזכור שדמוקרטיה לא הייתה מה שהיא היום בזמן הקמת המדינה. דוגמאות: בארה"ב, שהיא הדמוקרטיה הכי חשובה שחורים לא יכלו להצביע בפועל במדינות הדרום עד 1960 בערך. שחורים לא יכלו להצביע בפועל כי נגד מצביעים שחורים הופעלו אלימות ואיומים, וכן נקבעו תנאי הצבעה סלקטיביים, שהלבנים עמדו בהם והשחורים לא עמדו בהם, כמו ידיעת קרוא וכתוב ותשלום מס גולגולת. ב 1964 הוכנסו תקונים בחוק שהגנו על השחורים ואפשרו להם לבחור בפועל. חשוב גם לציין שזכות הצבעה לנשים הייתה דבר חדש יחסית ברוב הדמוקרטיות, ברובן החלו להצביע סביב מלחמות העולם. זכויות להט"ב גם כן החלו להתפתח אחרי חתימת מגילת העצמאות, רבים מהחוקים שמקלים על להטבים החלו אחרי 1960 ברוב הדמוקרטיות בעולם. למעשה, קצרה היריעה מלהדגים שהדמוקרטיה נראתה אחרת לגמרי במובן של הגנה על זכויות המיעוט והפרט ושוויון זכויות. מיותר לציין שבדמוקרטיה המקורית של יוון נשים ועבדים לא הצביעו.
5. התיישבות עם אידאולוגיה קומוניסטית/סוציאליסטית שדגלה בבסיסה בשוויון בין האנשים הוותה נדבך משמעותי בהקמת הארץ. לכן עקרונות אלו היו מושרשים בחלק ממנהיגי הישוב בזמן כתיבת מגילת העצמאות.
בהתאם לאמור לעיל סביר להניח שההשראה לעקרונות החופש והשוויון המצויים במגילת העצמאות באה מאידואולוגיה הקומוניסטית ולאו דווקא מהדמוקרטיה המודרנית שהייתה בחיתוליה. ניתן היה לטעון שההשארה באה משני הזרמים, אך אם זה היה המצב, הייתי מצפה שכותבי המגילה יכתבו לפחות את המילה דמוקרטיה.
- יש לנו ערך על מגילת העצמאות. יש שם קישור למאמר על ניסוחה. קומוניזם לא היה בין מקורות ההשראה. Tzafrir - שיחה 11:35, 19 באפריל 2023 (IDT)
- מעניין מאוד. תודה רבה. שים לב שהעקרונות הדמוקרטים של המגילה מרוכזים במשפט אחד קטן. ושהמילה דמוקרטיה איננה כתובה. ללא ספק היא איננה תופשת מקום מרכזי במגילה, עיקר העניין הוא קוממיות העם היהודי והתישבותו בארץ.
- מקריאה בערך מגילת העצמאות נראה שנעשה שימוש הרבה יותר מאוחר (מ 1992) להפוך את אותו המשפט לאלמנט המרכזי שמאפיין את השלטון במדינה באמצעות "המהפכה החוקתית" שנעשתה (גם ע"י) ע"י השופט אהרון ברק (מתוך הערך):
- "קישור מפורש בין חוקי מדינת ישראל ובין מגילת העצמאות נעשה בחוקי היסוד העוסקים בזכויות האדם" (חוקים החל מ 1992).
- "אחר חקיקת חוקי יסוד אלו בתחילת שנות התשעים, שונה לחלוטין מעמדה המשפטי של המגילה, והיא הפכה לאבן יסוד במה שכונה המהפכה החוקתית.". 192.114.3.241 15:23, 19 באפריל 2023 (IDT)
- בשנת 1992 נחקקו על ידי הכנסת ובהסכמה רחבה חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו וחוק יסוד: חופש העיסוק. קצת מאוחר יותר, בשנת 1994, הוסיפה הכנסת לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו סעיף: „זכויות היסוד של האדם בישראל מושתתות על ההכרה בערך האדם, בקדושת חייו ובהיותו בן-חורין, והן יכובדו ברוח העקרונות שבהכרזה על הקמת מדינת ישראל״. אמור מעתה: המהפכה החוקתית של אוריאל לין, דן מרידור, אמנון רובינשטיין, דוד ליבאי ואפילו יצחק לוי. Tzafrir - שיחה 16:07, 19 באפריל 2023 (IDT)
- יפה אמרת. אך העליון עט עליה כמוצא שלל רב. אסור להתעלם מכך שהיה לו תפקיד מאוד חשוב באשור יישום והרחבה של אותה המהפכה. מתוך הערך מגילת העצמאות:
- השופט דב לוין: "...היא באה לבטא, והפעם לא כמשאלת לב וכ'אני מאמין' מופשט, כי מגילת העצמאות הייתה לעקרון יסוד חוקתי, מחייב. מטרת חוקי היסוד אף היא הוגדרה ברורות ובתוקף משפטי חוקתי כבאה 'לעגן בחוק-יסוד את ערכיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית'... באו חוקי יסוד אלה והביאו לשינוי דרמטי במעמדה של מגילת העצמאות, בכך שאינה עוד רק מקור לפרשנות, אלא היא עצמה הייתה למקור עצמאי לזכויות אדם."
- נשיא בית המשפט העליון אהרן ברק: "כיבודן של זכויות היסוד של האדם ברוח העקרונות שבהכרזה על הקמת מדינת ישראל הפכה לצו חוקתי. נמצא, כי לא רק שיש לעקרונותיה של הכרזת העצמאות תוקף משפטי, אלא שהחובה לכבד את זכויות היסוד ברוח עקרונותיה של הכרזת העצמאות הפכה לחובה חוקתית, שחוק "רגיל" אינו יכול לעמוד לעומתה. לפנינו אפוא שינוי מהותי במעמדה המשפטי של הכרזת העצמאות.".
- כלומר המגילה הייתה הצהרה חגיגית לא מחייבת במס' תחומים שכוללת בתוכה משפט יחיד וקצר שניתן לפרש בדרכים רבות, שמכיל עקרונות שנמצאים גם בדמוקרטיות. והמהפכה החוקתית הפכה את אותו המשפט לחוקה מחייבת של עקרונות הדמוקרטיה.192.114.3.241 16:34, 19 באפריל 2023 (IDT)
- אבל חברי הכנסת מסכימים לפרשנות הזאת: מאז שנכתבו הדברים עברו עשרות שנים, וחברי הכנסת לא שינו את נוסח החוק כדי להבהיר את כוונתם. מכאן שאהרון ברק ודב לוין כוונו לדעת גדולים. Tzafrir - שיחה 17:04, 19 באפריל 2023 (IDT)
- ראשית, העניין המרכזי שלי הוא הטענה שלא זאת הייתה כוונת כותבי המגילה.
- בנוסף לא בטוח שחכים בשנות ה-90 הבינו את גודל השעה ועוצמת המהפכה. שים לב שחוק_יסוד:_כבוד_האדם_וחירותו חוקק בתחילה ברוב של 32 ח"כים (וחוק חוק_יסוד:חופ שהעיסוק ברוב של 23) כלומר ברור שלא הייתה סערה גדולה סביב העניין. מראיונות ששמעתי החוקים הוצגו כעניין מינורי, לכן לא הייתה התנגדות אליהם בתחילה. בהחלט היה במשך השנים מי שדבר נגד וזהה את התהליכים שהתגלגלו מן ההפיכה הזאת. ממליץ לך לעיין בדבריה של ענקית המשפט רות גביזון. נראה לי שהם ביססו את סמכותם לעשות כך גם על סמך אותו משפט קצרצר אשר נתון לפרשנויות שונות, שחבוי לו באמצעה של פסקה אמצעית במגילת העצמאות שהוגדרה בשעתה כלא מחייבת ואפילו לא כללה את המילה דמוקרטיה 192.114.3.241 17:22, 19 באפריל 2023 (IDT)
- נכון: הייתה הסכמה רחבה ולכן לא הייתה סערה. בקריאה ראשונה החוק עבר בתמיכה של 80, למיטב זכרוני. הוא עבר כבר ערב בחירות, וחברי הכנסת היו עסוקים בדברים אחרים ולא היה להם זמן להשתתף בהצבעה על חוק שממילא יעבור. אז כולנו מסכימים כאן שהכנסת לא טרחה מאז לשנות את החוק.
- סליחה: היא שינתה מאז את החוק. כאמור: בשנת 1994. כלומר: חברי הכנסת היו מרוצים בשנת 1994 מהחוק שהתקבל בשנת 1992 ורק רצו לתקן בו כמה דברים קטנים. אבל מאז הם לא תיקנו אותו. Tzafrir - שיחה 18:11, 19 באפריל 2023 (IDT)
- אין צורך בזכרון, תבדוק בויקיפדיה חוק אחד עבר בתחילה ברוב של 32 והשני עבר ברוב של 23. אח"כ שינו את זה. יש לך ספק בזה שאם חברי הכנסת החרדים היו מבנים לאן זה הולך לא היו מקימים מהומה? הרי הסטאטוס קוו של הכשרות בישראל התרסק מאז. 192.114.3.241 09:27, 20 באפריל 2023 (IDT)
- אבל חברי הכנסת מסכימים לפרשנות הזאת: מאז שנכתבו הדברים עברו עשרות שנים, וחברי הכנסת לא שינו את נוסח החוק כדי להבהיר את כוונתם. מכאן שאהרון ברק ודב לוין כוונו לדעת גדולים. Tzafrir - שיחה 17:04, 19 באפריל 2023 (IDT)
- בשנת 1992 נחקקו על ידי הכנסת ובהסכמה רחבה חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו וחוק יסוד: חופש העיסוק. קצת מאוחר יותר, בשנת 1994, הוסיפה הכנסת לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו סעיף: „זכויות היסוד של האדם בישראל מושתתות על ההכרה בערך האדם, בקדושת חייו ובהיותו בן-חורין, והן יכובדו ברוח העקרונות שבהכרזה על הקמת מדינת ישראל״. אמור מעתה: המהפכה החוקתית של אוריאל לין, דן מרידור, אמנון רובינשטיין, דוד ליבאי ואפילו יצחק לוי. Tzafrir - שיחה 16:07, 19 באפריל 2023 (IDT)
האם יתכן בעתיד שלטון מוצלח יותר מדמוקרטיה?[עריכת קוד מקור]
מצב טיפול: חדש
שלום. בהרצאה מרתקת של פרופסור יובל נוח הררי הוא טען שדמוקרטיה היא שלטון מוצלח יותר מכיוון שקבלת ההחלטות נעשית בצורה מבוזרת, כלומר מן חוכמת המונים שמובילה לפתרון הנכון יותר של הבעיות בהשוואה לפתרון שמשיגים בשיטות משטר אחרות. מאידך הוא טוען שעקב התפתחות מאסיבית של AI, עבודה עם Big data ועליה בכח חישובי סביר להניח שבעתיד לשלטון ריכוזי יהיה הכח להגיע להחלטה טובה יותר. יוצא שיש כאן חיזוי לסוג חדש של שלטון של מעין אוטוריטה "יודעת כל" בהשוואה לדמוס, לעם. יתכנו כמובן כל מיני סינטזות ביניים- למשל אפשרי שבחלק מן המדינות תושאר ה"תחפושת" של דמוקרטיה ובחירות אבל השלטון יהיה בפועל דמוקרטיה מונחית ע"י אותו גוף מרכזי שיבצע את רוב בההחלטות או שאותו גוף מרכזי לא יאפשר לציבור לסטות בכוון של החלטות לא נכונות ובכך יגביל את השליטה של העם. בהתאם לרמת השליטה במדיה שתהיה הרבה יותר מתוחכמת בתנאים של הטכנולוגיה שתוארו ניתן יהיה לגרום לאנשים לחשוב שיש להם הרבה יותר שליטה ממה שיש להם באמת.
האם מישהו ראה בספרות הצעות לצורת משטר (עתידנית) טובה יותר?
- לגבי בינה מלאכותית: שיטת משטר בה ל-AI יש כוח החלטה רב נדונה רבות במדע בדיוני, לרוב בהקשר שלילי. מספר דוגמאות שעולות לי בראש הם הקאנטוס של היפריון, חולית (בה האנשות התמרדה נגד מכונות), מטריקס ,המולטיוואק של אסימוב, ושליחות קטלנית. לפי רוב הסופרים, האנושות רואה במתן קבלת החלטות גורליות לידי מכונה פעולה מפחידה ומסוכנת. ניתן לקרוא ערך מעניין בנאגלית (AI takeovers in popular culture). Corvus,(Nevermore) 16:31, 19 באפריל 2023 (IDT)
- תודה. מעניין. קיוויתי גם למשהו יותר חיובי. 192.114.3.241 16:41, 19 באפריל 2023 (IDT)
- אפשר להוסיף עוד ספרי מדע בדיוני, שחוזים עתיד בשליטת אינטליגנציה מלאכותית. הבעיה עם המכונות/אינטליגנציה מלאכותית היא שהם פועלים על פי חוקים/קריטריונים שנקבעו מראש ולא מסוגלים לחזות התפתחויות חיצוניות או פרשנויות לחוקים. כך למשל, באודיסאה בחלל, המחשב רואה בהגעה ליעד מטרה עליונה, שלמענה אפשר להקריב את הנוסע. כך למשל, בספר אחר, המחשבים השולטים מצאו שיצר המין האנושי גורם לסכסוכים והלידות מסוכנות, אז הם מטפלים בכך על ידי הזרמת תרופות למי השתיה, תרופות ההופכות את האנשים ללא פוריים. המדע הבדיוני חזה הרבה דברים, נותרו הבעיות שלא נחזו מראש. בברכה. ליש - שיחה 16:53, 19 באפריל 2023 (IDT)
- מעניין. תאורטית לגמרי, ניתן היה לקבל שלטון אוטופי באמצעות AI שהוא נטול אינטרס, משולל סבל, או רגשות שעלולים להטות אותו מן ההחלטה הטובה ביותר. אולם כאשר מי שיוצר אותו הוא בן אנוש ויצירותיו עלי אדמות קרוב לוודאי שהאלמנטים האלה יכנסו לתוכנה גם באופן בלתי מודע. אבל גם אם נשיג אוטופיה כזאת קשה מאוד לחזות מה תהיה התוצאה במידה ונעבור לשלב הבא באבולוציה ו AI מתקדם יהיה זה שיתכנת את המין החדש של ה AI (יותר נכון AGI) 192.114.3.241 17:07, 19 באפריל 2023 (IDT)
- זה נכון שנראה שסט הערכים עליהם המכונה תלמד יהיה מראש אנושי. אבל כבר פה יש בעיה של הגדרת המוסר שלעתים תלוי תרבות, מקום וזמן, שלא נדבר על הגדרות של המתכנת לגבי מה בדיוק הוא רוצה להשיג מהמכונה. דוגמאות פשוטות ומוכרות לדוגמאות מוסר תלויות מקום הן: האם חשיפת שד נשי במקום ציבורי זה מוסרי? האם לשרוף את המתים או לחפור באדמה? מה דינה של אישה בוגדת בבעלה? האם לשבור את ההגה בכוח ולרסק את הנהג או לתת לו לדרוס הולך רגל? מאיזה גיל מותר לחשוף את הילד לסקס? ועוד ועוד ועוד. איך בדיוק המכונה תחליט מה הגיוני ומוסרי לעשות במקרים של התנגשות תרבותית ומי זה שהחליט שערכי החברה שלנו יותר נעלים ממסורת עתיקה של שבט באמזונס? לעשות ממוצע משוקלל בין ערך החיים לערך חופש הפולחן או לעשות אופטימיזציה לפי כמות האנשים שישמחו? כל זה מעמיד לדעתי בספק אם מכונה תצליח בתור שליט עליון, אפילו אם כוונת המתכנים תהיה טובה. Corvus,(Nevermore) 17:30, 19 באפריל 2023 (IDT)
- טענות חשובות וקבילות. 192.114.3.241 17:40, 19 באפריל 2023 (IDT)
- זה נכון שנראה שסט הערכים עליהם המכונה תלמד יהיה מראש אנושי. אבל כבר פה יש בעיה של הגדרת המוסר שלעתים תלוי תרבות, מקום וזמן, שלא נדבר על הגדרות של המתכנת לגבי מה בדיוק הוא רוצה להשיג מהמכונה. דוגמאות פשוטות ומוכרות לדוגמאות מוסר תלויות מקום הן: האם חשיפת שד נשי במקום ציבורי זה מוסרי? האם לשרוף את המתים או לחפור באדמה? מה דינה של אישה בוגדת בבעלה? האם לשבור את ההגה בכוח ולרסק את הנהג או לתת לו לדרוס הולך רגל? מאיזה גיל מותר לחשוף את הילד לסקס? ועוד ועוד ועוד. איך בדיוק המכונה תחליט מה הגיוני ומוסרי לעשות במקרים של התנגשות תרבותית ומי זה שהחליט שערכי החברה שלנו יותר נעלים ממסורת עתיקה של שבט באמזונס? לעשות ממוצע משוקלל בין ערך החיים לערך חופש הפולחן או לעשות אופטימיזציה לפי כמות האנשים שישמחו? כל זה מעמיד לדעתי בספק אם מכונה תצליח בתור שליט עליון, אפילו אם כוונת המתכנים תהיה טובה. Corvus,(Nevermore) 17:30, 19 באפריל 2023 (IDT)
- מעניין. תאורטית לגמרי, ניתן היה לקבל שלטון אוטופי באמצעות AI שהוא נטול אינטרס, משולל סבל, או רגשות שעלולים להטות אותו מן ההחלטה הטובה ביותר. אולם כאשר מי שיוצר אותו הוא בן אנוש ויצירותיו עלי אדמות קרוב לוודאי שהאלמנטים האלה יכנסו לתוכנה גם באופן בלתי מודע. אבל גם אם נשיג אוטופיה כזאת קשה מאוד לחזות מה תהיה התוצאה במידה ונעבור לשלב הבא באבולוציה ו AI מתקדם יהיה זה שיתכנת את המין החדש של ה AI (יותר נכון AGI) 192.114.3.241 17:07, 19 באפריל 2023 (IDT)
אם כל גבר סטרייט או כל אישה סטרייטית יכולים להביא לביטוח לאומי מכתב מפסיכולוג לפיו הם "אישה בגוף של גבר" או "גבר בגוף של אישה" ולקבל קצבת ביטוח לאומי, זה פירצת אבטחה?[עריכת קוד מקור]
מצב אבסורדי בו כל אדם יכול לטעון שהוא מן המגדר ההפוך עם מכתב מפסיכולוג ולקבל קצבה, או, להביא "אסמכתא" מאנדוקרינולוג על קבלת מרשם להורמונים בטענה לדיספוריה מגדרית (ספק מרשם שמבוסס על מכתב מפסיכולוג), הוא סוג של פירצה. האם נכון להגדיר זאת "פרצת אבטחה"? אם כן, למי ניתן לדווח על כך? תודה. ―אנונימי לא חתם
- נשאלה כבר שאלה דומה לגבי הטענה שבכותרת ומהתגובות הוסכם שהיא אינה עובדה. Tzafrir - שיחה 18:06, 19 באפריל 2023 (IDT)
- קראתי את הדיון הקודם ולא הבנתי ממנו כך. אולי יש משהו ספציפי שקראת שגרם לך לחשוב כך?
- גם אם זו לא עובדה, זה נכון באופן כללי, הרי ברור שפקיד תביעות בביטוח לאומי יכול להשתכנע שמישהו מנסה לרמות אותו, אבל איזו ראיה יש לכך שזה המקרה בדרך כלל בהקשר הזה? ―אנונימי לא חתם
- נשאלה השאלה, וכנראה על ידי אותו האדם. זה מתחיל כבר להעיק ההתעסקות הזאת עם שאלת הטרנסים. אני מבין שטרנסקסואליות היא כנראה ממש קרובה לליבו של השואל, אחרת היה כבר מחליף נושא. אבל גם יש לי תחושה שמיצינו את הדיון מזמן וכל השאלות באו רק בשביל לספר את דעתו של השואל ולא לקבל תשובה. Corvus,(Nevermore) 19:07, 19 באפריל 2023 (IDT)
- לא הבנתי, מה הייתה התשובה החד משמעית לשאלה הקודמת ואיך זה עונה על השאלה הנוכחית? ―אנונימי לא חתם
- שואל יקר, עצם הצגת העניין כפרצת אבטחה מראה על בורות גמורה בנושא, ונטייה לזרוק מושגים מפוצצים כדי לנסות להרשים. התוצאה המושגת הפוכה לחלוטין. 92.241.82.34 19:26, 19 באפריל 2023 (IDT)
- בורות גמורה בנושא אבטחת מידע? אתה מצחיק אותי, אתה לא יודע כמה פורטים סגרתי ועם כמה Brute force ו-SQL injection ו-SSH keys ועוד נושאים באבטחת מידע התעסקתי וכמה backdoors וכמה trojan horses פעלתי למנוע ועוד נושאים... אז אני חושב שפירשת אותי לגמרי לא נכון. לא ברור לי גם באיזה "מונחים מפוצצים" השתמשתי... אפשר דוגמה?
- דף זה אינו מיועד לדיונים מסוג זה. אנא נהל את הדיון במקום אחר. יעקב - שיחה 21:49, 19 באפריל 2023 (IDT)
- שואל יקר, רשימת המונחים שמצאת באינטרנט לא עזרה. שאלתך המגוחכת מעידה שאינך מבין חצי דבר באבטחת מידע ורק זורק מונחים בתקווה להרשים מישהו. 92.241.82.34 07:58, 21 באפריל 2023 (IDT)
- לא מצאתי את זה באינטרנט אלא בזכרוני ולא ניסיתי לעזור או להרשים מישהו. אני ממש לא אמשיך לנסות לשכנע אותך שהתנסיתי באבטחת מידע. כל טוב. ―אנונימי לא חתם
- שואל יקר, רשימת המונחים שמצאת באינטרנט לא עזרה. שאלתך המגוחכת מעידה שאינך מבין חצי דבר באבטחת מידע ורק זורק מונחים בתקווה להרשים מישהו. 92.241.82.34 07:58, 21 באפריל 2023 (IDT)
- שלום לך משתמש:יעקב, לאן יש להעביר דיון זה? או שניסית לטעון שכלל אינו מתאים לשום דף בויקיפדיה? תודה. ―אנונימי לא חתם
- ויקיפדיה:מה ויקיפדיה איננה. אין שום דף שמתאים לכך. אני בטוח שיש פורומים אחרים ברשת שבהם תוכלו להתלבט בנושאים שכאלו. Shannen - שיחה 16:26, 20 באפריל 2023 (IDT)
- שלום לך משתמש:יעקב, לאן יש להעביר דיון זה? או שניסית לטעון שכלל אינו מתאים לשום דף בויקיפדיה? תודה. ―אנונימי לא חתם
דרוג האשראי של ישראל[עריכת קוד מקור]
מצב טיפול: חדש
לפי בדיקתי ישראל מדורגת AA-. זה דירוג מצוין ולכן לא ברורה ההתרגשות של הורדת הדרוג. הרי ב-AA- "יציבה" נמצאות גם צכיה, איחוד האמירויות, בלגיה ועוד. יתירה מזו, בריטניה היא עם דרוג כזה עם התגית "שלילי". ביז - שיחה 18:19, 19 באפריל 2023 (IDT)
- עיתונאים חומרניים שאכפת להם רק ממשכורת ושאין להם מושג מה זה אחריות חברתית ישמחו לייצר כותרת פומפוזית גם מהורדת דירוג אשראי ב 0.0001 ערך. חבל לקחת את זה ברצינות. תחי רפורמת לוין. ―אנונימי לא חתם
- בקיצור, מצבנו הולך ורע, אנחנו טומנים את הראש בחול, מסבירים שהשתן מלמעלה אלו גשמי ברכה כמו בצ'כיה, ומי שאשם זה התקשורת והשמאל. קלאסי. 92.241.82.34 20:40, 19 באפריל 2023 (IDT)
- יש מספר חברות דרוג אשראי. כל אחת נותנת לנו דרוג קצת שונה. שורה תחתונה הדרוג של ישראל לא ירד. 192.114.3.241 09:23, 20 באפריל 2023 (IDT)
- אני לא מבין הרבה בכלכלה אבל
- האם תשקיע בחברה שהמנייה שלה עולה או יציבה? האם זה הגיוני שנשאר במצב "יציב" כאשר בניגוד לרוב שאר העולם המערבי אנחנו גדלים עם 2.9 ילד לאישה, כך שהכלכלה רק מתחזקת? Lainad27 - שיחה 15:47, 20 באפריל 2023 (IDT)
- כלכלת מדינה אינה חברת מניות. גידול אוכלוסייה אינו מבשר בהכרח התחזקות הכלכלה - ראו לדוגמה את מצרים, האוכלוסייה גדלה והכלכלה מתרסקת. אם יש גידול אוכלוסייה יצרנית זה טוב, אם יש גידול של אוכלוסייה נתמכת, זה רע. הממשלה הנוכחית הולכת לתמרץ את המגמות השליליות, עידוד לימודים ללא לימודי ליבה וכדומה. בברכה. ליש - שיחה 16:03, 20 באפריל 2023 (IDT)
סוכנות דירוג האשראי מודי'ס הכריזה שהיא משאירה את דירוג האשראי הנוכחי שלה לישראל (ברמה A1, אגב, ולא אחת מרמות Aa, כמו צ’כיה, איחוד האמירויות ובריטניה), אבל משנה את התחזית מחיובי ליציב. כלומר: אם בשנה האחרונה דירוג האשראי של ישראל היה צפוי לעלות לרמה Aa3, השנה הוא כבר לא צפוי לעלות. הם הסבירו שהשינויים שיזמה הממשלה היו מהסיבות להורדת התחזית אבל דווקא ההתנגדות האיתנה לשינויים הראתה שהם כנראה לא יעברו כמות שהם. Tzafrir - שיחה 20:57, 20 באפריל 2023 (IDT)
מארין לה פן ואזרחות כפולה[עריכת קוד מקור]
מצב טיפול: חדש
מתוך הערך על מארין לה פן: "במהלך הבחירות לנשיאות הצהירה כי תמנע מיהודים אזרחות כפולה ויהיה עליהם להחליט אם הם צרפתים או ישראלים." אני מנסה להבין למה הכוונה: כל עוד צרפת מאפשרת ככלל ריבוי אזרחויות, האם אפשר להחליט שיהודים, ספציפית, לא רשאים להחזיק באזרחות כפולה?
- מן הסתם הכוונה היא לבטל את האפשרות של אזרחות כפולה בכלל, והיהודים הם אחוז משמעותי בעלי אזרחות כפולה. יעקב - שיחה 21:50, 19 באפריל 2023 (IDT)
יום הזיכרון[עריכת קוד מקור]
מצב טיפול: חדש
שלום וברכה,
איך יודעים איזה שר או ח"כ הולך להגיע לבית העלמין סגולה ביום הזיכרון בשבוע הבא?
תודה מראש למומחים.
מדוע אנחנו מפציצים עם מטוסים ולא טילים?[עריכת קוד מקור]
מצב טיפול: חדש
שלום, תהיתי למה אנחנו שולחים מטוסים (עם טייסים!) להפצצות (למשל הפצצת הכור הגרעיני בעיראק/הפצצה בסוריה) ולא פשוט שולחים טיל בליסטי? לדעתי המערכות טילים נגד טילים של סוריה לא משהו, ובכל מקרה פעם לא היו להם מערכות כאלו ועדיין הפצצנו עם מטוסים ולא טילים. (תקיפת חיל האוויר בסוריה (מרץ 2017)). האם זה בגלל יכולת ההכחשה? האם זה בגלל מחיר כספי?Lainad27 - שיחה 15:08, 20 באפריל 2023 (IDT)
- טיל בליסטי עולה הרבה יותר מפצצה העושה אותו נזק. יש תמחור לכל דבר. בברכה. ליש - שיחה 15:56, 20 באפריל 2023 (IDT)
- גם כשמדובר בהפצצת כור גרעיני? Lainad27 - שיחה 16:14, 20 באפריל 2023 (IDT)
- את השאלה הזו העלה גם חבר הכנסת לשעבר יובל שטייניץ, שהציע להקים בצה"ל "חיל טילים" ולא להסתמך רק על חיל האוויר הישראלי לצורך תקיפות אסטרטגיות. תשובה חלקית היא שחיל האוויר הישראלי נהנה מעליונות אווירית מוחלטת במזרח התיכון ולכן יכול לתקוף באופן כמעט חופשי מגוון מטרות. עוד סיבה היא שלרוב טיל אוויר-קרקע מודרני או פצצה מונחית מדויקים יותר מטיל בליסטי וקשה יותר לגלות וליירט אותם. תשובה מזווית מדינית היא שלאויב קל יותר להכיל מבחינה תדמיתית תקיפה אווירית מאשר תקיפת טילים בליסטיים, שכן אם מוד התגובה הוא "עין תחת עין" על תקיפת מטוסים אין לו כל כך מה לעשות (עליונות אווירית מוחלטת של ישראל) ואילו על ירי טילים הוא יכול לשגר טילים בחזרה (למדינות ערב וארגוני הטרור יש עשרות ואף מאות אלפי טילים), דבר שמציב אותו בסכנה להתדרדרות למלחמה כוללת, שהם לרוב רוצים להימנע ממנה. – ד"ר MathKnight ✡ (שיחה) 18:44, 24 באפריל 2023 (IDT)
תגובה לאלימות גלויה[עריכת קוד מקור]
מצב טיפול: חדש
שמתי לב לתופעה, אצלי ואצל אנשים אחרים לפיה כאשר רואים אלימות פיזית באופן גלוי כלפי אדם אחר, אז לא מגיבים.
לדגומה, אדם א' הולך ברחוב ורואה אדם ב' המכה אדם ג'. התגובה תהיה לנסות "לא לראות", לא להסתבך וכדומה. יש לא מעט ניסויים חברתיים מצולמים ביו-טיוב שבהם המצולמים נחשפים לאלימות בין בני זוג, ממש נראים לא בנוח. אבל אינם נוקטים שום פעולה על מנת לעזור לקרבן.
מה הסיבה לכך והאם יש שם לתופעה? האם זה נחקר? אני אישית מנחש שזה גרסה של "הלחם או ברח" כאשר הרוב בוחר לברוח על מנת לא להיפגע מאלימות בעצמם. אבל זה רק הפרשנות שלי. 192.114.1.65 15:57, 20 באפריל 2023 (IDT)
- ראה את הספר "אנטומיה של רשע". 2A01:6500:A036:F9FA:867D:5929:D8:5D59 18:45, 20 באפריל 2023 (IDT)
ניצולי שואה[עריכת קוד מקור]
מצב טיפול: חדש
מה צריך לקיים אדם בשביל להיות מוגדר בניצול שואה? כאשר מדובר במי שהיה בעצמו בגטו, מחנה ריכוז או התחבא במרתף, אז ברור. אבל מה עם אלו שנמלטו מאיזורי כיבוש לפי הפלישה הנאצית?
אני מדבר על מספר מקרים ספציפיים: א) יהודי שחי בשטחי מזרח פולין בשנות ה-30 והפך לאזרח סובייטי בעקבות הסכים ריבנרטופ מולוטוב ב-1939. כמו רבים וטובים בשנות ה-40 המוקדמות, הוא נכלא והוגלה לעבודות כפיה במרכז ברה"מ, דבר שלמעשה הציל את חייו.
ב) אישה יהודיה שחיה בשטחי אוקראינה וקיבלה החלטה לעזוב את עיר מגוריה לאחר תחילת מבצע ברברוסה. העזיבה למעשה הצילה את חייה, כי העיר נכבשה על ידי רומניה תקופה קצרה לאחר מכן, וכלל יהודי העיר הוצאו להורג.
ג) צעיר יהודי שהתגורר בכפר יהודי באוקראינה, גויס לצבא האדום ב-1941, התקדם לדרגת קצונה. הכפר שבו נולד הושמד כולו, ואילו לא היה מגויס סביל להניח שהוא היה מסיים את חיו עם יתר תושבי הכפר.
האם מקרים הללו נחשבים לניצולי שואה?
- ראו כאן. Shannen - שיחה 19:40, 20 באפריל 2023 (IDT)
- לפי האתר היא תושבה היא לא, כי ניצול שואה חייב להתגורר בישראל ה-01.10.1953 וקיבל אחוזי נכות. ואם הוא היה בעצמו באשוויץ, אין זה משנה כי זה דרישת חובה. משהו לא הגיוני בקישור ששלכת, כי אני מכיר אנשים שעלו ארצה בשנות ה-90 והם ניצולי שואה. וחוץ מזה, תגמולים בישראל זה בכלל לא מה ששאלתי. שאלתי לגבי 3 דוגמאות ספציפיות אם זה נחשב לניצול שואה או לא.
- תשובתו של Shannen נוגעת לסוג מסויים של תגמולים. לגבי הטבות אחרות, כל מי שנולד לפני מאי 1945 באירופה (כולל אוקראינה) מוגדר כ"ניצול שואה" וזכאי להטבות אלו ואחרות. גם מי שנולד בצפון אפריקה ובעיראק. כל המקרים שמנית הם על כן "ניצולי שואה" במדינת ישראל, לפחות להטבות מסויימות. לטעמי, ההטבות שניתנות ל"ניצולי שואה" הן חרפה מוסרית, אפליה בין קשיש לקשיש בקריטריונים בלתי רלוונטיים לחלוטין. ראוי לסייע לאנשים הזקוקים לעזרה, ללא קשר למדינת מוצאם ולמה שעברו בילדותם. יעקב - שיחה 10:37, 21 באפריל 2023 (IDT)
- אכן חובתה של מדינה, כל מדינה, לדאוג לרווחתם של אזרחיה הנזקקים בכלל והזקנים בפרט, אחרת בשביל מה צריך מדינה? אבל חובתה של ישראל כלפי ניצולי השואה היא כפולה ומכופלת בגלל הנסיבות הייחודיות.--2A00:A041:26E4:9500:E1A9:AD72:28BB:14A1 11:19, 21 באפריל 2023 (IDT)
- תשובתו של Shannen נוגעת לסוג מסויים של תגמולים. לגבי הטבות אחרות, כל מי שנולד לפני מאי 1945 באירופה (כולל אוקראינה) מוגדר כ"ניצול שואה" וזכאי להטבות אלו ואחרות. גם מי שנולד בצפון אפריקה ובעיראק. כל המקרים שמנית הם על כן "ניצולי שואה" במדינת ישראל, לפחות להטבות מסויימות. לטעמי, ההטבות שניתנות ל"ניצולי שואה" הן חרפה מוסרית, אפליה בין קשיש לקשיש בקריטריונים בלתי רלוונטיים לחלוטין. ראוי לסייע לאנשים הזקוקים לעזרה, ללא קשר למדינת מוצאם ולמה שעברו בילדותם. יעקב - שיחה 10:37, 21 באפריל 2023 (IDT)
- לפי האתר היא תושבה היא לא, כי ניצול שואה חייב להתגורר בישראל ה-01.10.1953 וקיבל אחוזי נכות. ואם הוא היה בעצמו באשוויץ, אין זה משנה כי זה דרישת חובה. משהו לא הגיוני בקישור ששלכת, כי אני מכיר אנשים שעלו ארצה בשנות ה-90 והם ניצולי שואה. וחוץ מזה, תגמולים בישראל זה בכלל לא מה ששאלתי. שאלתי לגבי 3 דוגמאות ספציפיות אם זה נחשב לניצול שואה או לא.
פוליטיקאים אמריקנים צעירים התומכים בישראל[עריכת קוד מקור]
צעירים במקרה הזה פירושו נולדו לא לפני שנת 1983 או לחלופין לא עברו את גיל 40.
האם יש כאלה? ―אנונימי לא חתם
- בן שפירו?
- שפירו איננו פוליטיקאי. הסנאטור הצעיר ביותר, ג'ון אוסוף (אנ'), הודיע שהוא תומך בישראל וכי הוא מייחס לנושא חשיבות רבה. חבר הקונגרס הצעיר ביותר, מקסוול פרוסט (אנ'), תמך ב-BDS ובארגונים פרו־פלסטינים אך שינה את עמדתו. בברכה ובתודה, דג ירוק (שיחה) • 10:34, יום ראשון בשבת, ב' באייר ה'תשפ"ג (IDT).
פסיכולוגיה[עריכת קוד מקור]
בעת שאדם מותקף פיזית, אם אין פגיעה פיזית משמעותית, אז תגובה היא עניין של סבלנות. לא? תודה. ―אנונימי לא חתם
מהו מקור הביטוי ״הכה את המומחה״?[עריכת קוד מקור]
מצב טיפול: חדש
מכיר את זה מהגששים אבל אולי יש לזה מקור ישן יותר?
- תוכנית רדיו שהייתה במחצית הראשונה של שנות ה-60. ראו, תוכניות חדשות ב"קול ישראל", על המשמר, 11 במרץ 1960 וביתר פירוט בפסקה השנייה בארנון מגן, ארנקי עור ואורות ההיסטוריה, למרחב, 10 במרץ 1961.אודי - שיחה 23:38, 28 באפריל 2023 (IDT)
כְּנִיסָא[עריכת קוד מקור]
מצב טיפול: חדש
במהלך חיפוש חומר נתקלתי במונח כְּנִיסָא (Kenesa) המופיע באיות טיפה שונה בשפות שונות.
קל לראות את הדמיון ל"בית כנסת" גם במשמעות וגם בכתיבה. אבל א) האם זה מצדיק ערך נפרד? ב) מה הכתיב התקני בעברית? כאן כתבו את זה עם ה' בסוף. Corvus,(Nevermore) 18:45, 22 באפריל 2023 (IDT)
להסיר את Chrome באנדרואיד[עריכת קוד מקור]
יש לי שני מכשירי טלפון עם אנדרואיד. אחד הוא Redmi 9C והשני הוא OnePlus Nord.
ב Redmi 9C אי אפשר להסיר את Chrome אבל ב OnePlus אפשר להסיר אותו (גם לא הסרה מוחלטת אלא רק Disable).
למה זה?
ובמיוחד, אם קונים מכשיר טלפון, איך אפשר להבטיח שאכן יהיה אפשר להסיר בו אפליקציות כאלה שמגיעות עם המכשיר? תודה. ―אנונימי לא חתם
האקדמית תל אביב יפו[עריכת קוד מקור]
מצב טיפול: חדש
ראשי התיבות של "המכללה האקדמית תל אביב-יפו" באנגלית הן MTA. איך הגיעו לראשי התיבות האלה? הרי באנגלית המוסד נקרא "The Academic College of Tel Aviv-Yaffo". אני יכול לנחש ש-T זה תל-אביב ו-A זה אקדמית, אבל מה זה M? 2A0D:6FC2:2190:1B00:1C8:6410:3847:87A1 02:24, 23 באפריל 2023 (IDT)
- אולי ע"ש "מכללת תל אביב"?... סיון ל - שיחה 11:23, 23 באפריל 2023 (IDT)
אינפלציה של משרדים[עריכת קוד מקור]
מצב טיפול: חדש
בישראל יש ממש הרבה משרדים קטנים עם סמכויות מאוד נקודתיות. לדגומה: משרד ההסברה, משרד מורשת, משרד ירושלים ומסורת ישראל, משרד דתות, משרד התפוצות והמאבק באנטישמיות, משרד המשימות הלאומיות (??), משרד לשת"פ אזורי, משרד לקידום קהילתי, משרד לשיוויון חברתי, משרד הרווחה והביטחון החברתי, משרד לקידום מעמד האישה, משרד הנגב, הגליל והחוסן הלאומי(??), המשרד לנושאים אסטרטגיים, וכד'.
חלק גדול מהמשרדים נשמעים כמו עותקים אחד של השני ובספק אם יש להם איזשהו סמכות ביצעוית שמצדיקה קיום משרד נפרד. חלק נשמע יותר כמו איזו לשכה של פקיד בירוקרטי שאחראי על משימה מוגדרת.
האם זו תופעה שקיימת במדינות אחרות? האם יש דוגמאות למדינה שמצאה פיתרון (כמו לדגומה להגביל את גדול הממשלה)? אני יודע בשוויץ מראש הגדירו שיש רק 7 משרדים ממשלתיים וזהו. אבל זה כי הם פתרו את בעיה לפני שהיא התחילה. האם יש דוגמאות למדינות עם ריבוי משרדים, שלמדו לצמצם אותם? 192.114.1.67 17:45, 24 באפריל 2023 (IDT)
- בישראל קבעו בחוק שיהיו רק 18 שרים בממשלה. ואז הסתבר שזו גזרה שהציבור (של ראשי הממשלה המיועדים) לא יכול לעמוד בה. באופן כללי שר אינו רק מי שאחראי על משרד אלא גם בעל קול בהצבעות בממשלה וחבר אפשרי בוועדות שרים שונות. Tzafrir - שיחה 19:45, 24 באפריל 2023 (IDT)
- משרת שר נותנת למחזיק בה כוח, כבוד וכסף, אך במקרה של המשרדים הקטנים ראוי לתקן לכוח, קלון וכסף. מתברר שלמרות הקלון לא חסרים קופצים עליו בזכות הכוח והכסף. דוד שי - שיחה 06:21, 27 באפריל 2023 (IDT)
- בעבר, כשהיה "צורך" למנות מישהו לשר מיותר, הוא מונה לשר בלי תיק. על פי הערך שר בלי תיק, הכנסת חוקקה לזמן קצר איסור על מינוי שר בלי תיק. לחקיקת החוק הזה נלוותה תעמולה רבה של גינוי תופעת השר בלי תיק. האיסור אמנם בוטל, אבל השם הרע שניתן לשרים בלי תיק, והפתרון הנוח של המצאת משרדים מזיקים, כבר תפס, והנזק נעשה. להבא, לפני שעושים רפורמה, כדאי לחשוב. יעקב - שיחה 09:33, 27 באפריל 2023 (IDT)
- הבעיה היא ששר בלי תיק אינו באמת ללא תיק. חייבים למצוא לו איזשהו תחום אחריות. אז כשיש שניים או שלושה: מוצאים. אבל אם יש 20, זה כבר לא עובד. Tzafrir - שיחה 12:24, 27 באפריל 2023 (IDT)
- בעבר, כשהיה "צורך" למנות מישהו לשר מיותר, הוא מונה לשר בלי תיק. על פי הערך שר בלי תיק, הכנסת חוקקה לזמן קצר איסור על מינוי שר בלי תיק. לחקיקת החוק הזה נלוותה תעמולה רבה של גינוי תופעת השר בלי תיק. האיסור אמנם בוטל, אבל השם הרע שניתן לשרים בלי תיק, והפתרון הנוח של המצאת משרדים מזיקים, כבר תפס, והנזק נעשה. להבא, לפני שעושים רפורמה, כדאי לחשוב. יעקב - שיחה 09:33, 27 באפריל 2023 (IDT)
- משרת שר נותנת למחזיק בה כוח, כבוד וכסף, אך במקרה של המשרדים הקטנים ראוי לתקן לכוח, קלון וכסף. מתברר שלמרות הקלון לא חסרים קופצים עליו בזכות הכוח והכסף. דוד שי - שיחה 06:21, 27 באפריל 2023 (IDT)
מדוע ביום השואה יש רק צפירה אחת וביום הזיכרון לחללי מערכות ישראל יש שתי צפירות?[עריכת קוד מקור]
מצב טיפול: חדש
מדוע ביום הזיכרון לשואה ולגבורה יש רק צפירת זיכרון אחת ואילו ביום הזיכרון לחללי מערכות ישראל יש שתי צפירות? – ד"ר MathKnight ✡ (שיחה) 18:37, 24 באפריל 2023 (IDT)
- אהי עוד זוכר שהיו שלוש צפירות ביום הזיכרון ואחת מוקדמת ביום השואה. Shannen - שיחה 21:10, 24 באפריל 2023 (IDT)
- אני לא חושב שיש תשובה הגיונית לשאלה הזאת כי זה בעיקר עניין מאד מאד רגשי וגם רגיש או טעון ואולי ההחלטה התקבלה על סמך רגש רגעי בלבד ובשל רגישות העניין אנשים שגם לא הבינו את המצב הזה חששו מלהפנות את השאלות לגורמים האחראים או לפעול לשינוי כל שהוא. מעת לעת עולות טענות לפיהן עצם הצפירה היא דבר בעייתי בגלל הנזק הפוטנציאלי שלה לסובלים מחרדות, דיכאון, פוסט טראומה וכדומה ולניסיון של המדינה לקבוע לאנשים איך לכבד ואיך לעשות זכר אפילו ברשות היחיד וגם במקרה הזה, לפחות כך אני אישית מתרשם, יש חוסר ביקורתיות. זה פשוט נושא שאנשים חוששים, בצדק או שלא בצדק, לדבר עליו עם אחרים. ―אנונימי לא חתם
- מסתבר שהשאלה הזו נשאלה פעמים רבות ברחבי האינטרנט, הנה תשובה אחת שמצאתי:
- "כול עניין הצפירות הוא מנהג נוצרי ולא שייך כלל לעם היהודי.
- המנהיגים הרשעים בישראל שהמציאו מנהג זה עשו זאת כדי להעביר היהודים מדתם היהודית לדת הנוצרית (ראה: הרצל חוזה כאילו המדינה)
- אז הם עשו צפירה אחת ביום השואה + שתי צפירות ביום הזיכרון = 3 צפירות סה"כ.
- בנצרות יש האב , הבן , ורוח הקודש (זה כנגד שלושתם) וככה בהסתר הם הופכים את הדור כולו לעובד עבודה זרה". התו השמיני ♫ הבה נשוחח 12:55, 25 באפריל 2023 (IDT)
- צפירת זכרון אינה מנהג נוצרי. למנהג של דקת דומיה יש שורשים בקבוצה נוצרית (קוויקרים), אבל גם היא אינו מנהג דתי מובהק. Tzafrir - שיחה 13:08, 25 באפריל 2023 (IDT)
- אני מקווה מאוד שמה שכתב ״התו השמיני״ הוא ציטוט שנעשה בסרקאזם ולא כתשובה אמיתית. Shannen - שיחה 13:11, 25 באפריל 2023 (IDT)
- את זה אני כבר לא יכול לדעת. התו השמיני ♫ הבה נשוחח 13:22, 25 באפריל 2023 (IDT)
- אתה לא יודע מדוע ציטטת? זה כבר נהיה מוזר. Shannen - שיחה 17:26, 27 באפריל 2023 (IDT)
- הקטע המוזר פה זו הבנת הנקרא שלך...
התו השמיני ♫ הבה נשוחח 12:02, 10 במאי 2023 (IDT)
- הקטע המוזר פה זו הבנת הנקרא שלך...
- אתה לא יודע מדוע ציטטת? זה כבר נהיה מוזר. Shannen - שיחה 17:26, 27 באפריל 2023 (IDT)
- את זה אני כבר לא יכול לדעת. התו השמיני ♫ הבה נשוחח 13:22, 25 באפריל 2023 (IDT)
המילה הערבית مخطوطات[עריכת קוד מקור]
مخطوطات בתעתיק הכי מדויק שאני מכיר זה מח'טוטאת
פירוש המילה הוא "כתב יד", למשל ב مخطوطات صنعاء ("כתב יד צנעא').
למה?
למה לא להגיד למשל כותוב-צנעא' או כיתאב אל-צנעא' או כיתבאת אל-יד (كتابة اليد) צנעא'?
תודה ובבקשה לא להעביר ל"ייעוץ לשוני" כי זו שאלה שלא קשורה לכתיבת ערך כאן. ―אנונימי לא חתם
- לא משנה, זה עדיין קשור לשם... התו השמיני ♫ הבה נשוחח 12:47, 25 באפריל 2023 (IDT)
- יאללה, ניצחת, אני משכפל את הפוסט המקורי לשם (בלי תגובתך). אם אתה רוצה, אתה מוזמן למחוק את הפוסט כאן. ―אנונימי לא חתם
שימוש בסמים בגרמניה כיום כמושפע ממלחמת העולם השנייה[עריכת קוד מקור]
הבנתי שבעבר ברלין הייתה מעוז עולמי של מסיבות טכנו ו"סמי מסיבות" כמו אקסטזי, קטאמין, LSD, מתאמפטמין ועוד.
האם המומחה מכיר ערך או מחקר על כך שהשימוש הנרחב בסמים בברלין, אם לא בכל הערים המרכזיות בגרמניה, מושפע ישירות ממלחמת העולם השנייה מהטראומות של נזקי המלחמה על חיילים נאצים לשעבר שפיתחו הלם קרב ועל אזרחים שעברו טראומה מהפלישות לגרמניה ומחלוקת גרמניה?
תודה על העזרה. ―אנונימי לא חתם
- במלחמת העולם השנייה היה שימוש במתאמפטמין על ידי חיילים גרמניים כסם ממריץ (לדוגמה: לחסוך צורך בשינה).
- LSD הומצא בשווייץ בערך בתקופת מלחמת העולם השנייה אבל שימוש מסחרי בו כתרופה פסיכיאטרית החל רק מספר שנים מאוחר יותר. גרמניה לא הייתה מוקד מיוחד של שימוש בו.
- MDMA („אקסטזי״) הומצא אומנם בגרמניה עוד לפני מלחמת העולם הראשונה, אבל שימוש בו כתרופה פסיכיאטרית החל רק בשנות השבעים של המאה העשריםבארצות הברית.
- קטמין התגלה לראשונה בארצות הברית בשנות השישים של המאה העשרים ושם החל השימוש בו.
- מכאן שלמומחה יש אולי טעם לבדוק את הקשר לגבי מתאמפטמין. Tzafrir - שיחה 00:04, 29 באפריל 2023 (IDT)
- שימוש בסמים בגרמניה אחרי מלחמת העולם השניה מושפע מכוחות הצבא האמריקאי
ארכיון דיגיטלי ידיעות אחרונות[עריכת קוד מקור]
מצב טיפול: חדש
יש ארכיון שבו ניתן לראות גליונוות ישנים של "ידייעות אחרונות"?
תודה «kotz» «שיחה» 15:44, 25 באפריל 2023 (IDT)
מהו פיתרון חלוקת הקבצים (file sharing) המודרני הכי פשוט והכי מהיר?[עריכת קוד מקור]
יש לי שני מחשבים עם Windows 11 שאני באופן כללי לא מוציא מהבית ואני רוצה להעביר ביניהם קבצים במהירות כששניהם עובדים, אבל גם בפשטות, כלומר ללא קונפיגורציה כלל. פשוט 0 קונפיגורציה.
כאשר שני המחשבים פועלים, אני רוצה שיהיה אפשר להיכנס לכל אחד מהמחשבים מכל אחד מהמחשבים, ממש כאילו הייתי נכנס לתיקייה במחשב עצמו.
אני לא רוצה LAN כי LAN דורש גם ראוטר וגם קונפיגורציה, שאלה שני דברים שאני רוצה להימנע מהם בשביל ה File sharing הספציפי הזה.
Disk on Key לא בא בחשבון בגלל איטיות העתקת והדבקת מידע מעל 100 מגה ושימוש בענן גם כן לא בא בחשבון בגלל מהירות upload איטית מצד ספק שירות האינטרנט.
מה האופציות שלי?
תודה. ―אנונימי לא חתם
- שני המחשבים מחוברים לאותה רשת ביתית, ולכן אפשר ליצור בכל אחד מהם תיקיית שיתוף, ואז אפשר להעתיק קבצים ממחשב אחד לשני בקלות, כי מכל מחשב תהיה גישה לתיקייה של המחשב השני. אפשר למצוא הדרכה מפורטת יותר בקישור הבא: [4]. -- גבי (שיחה | תרומות) 19:56, 26 באפריל 2023 (IDT)
- זה לא מה שבירש השואל. לא ניתן לענ"ד לעשות זאת ללא קונפיגרציה בכלל. בעיקרון צריך לבנות רשת מקומית (גם ללא נתב). ע"פ שאלותיך בזמן האחרון, זה הזמן להזמין טכנאי. Shannen - שיחה 17:23, 27 באפריל 2023 (IDT)
- כן, אבל אם יש לך שני מחשבים שמחוברים לאינטרנט דרך אותו חיבור, מי שמחבר אותם לאינטרנט הוא קופסה קטנה שבה מחשב שמשמש כנתב וגם כשרת DHCP וכל המחשבים שמחוברים אליו (בין אם בחיבור קווי ובין אם בחיבור אלחוטי) נמצאים באותה רשת מקומית. הדבר היפה הוא שרוב הדברים כבר עובדים די אוטומטית במקרה הזה.
- באופן כללי אין אפשרות לחבר שני מחשבים ללא קונפיגורציה. שים לב שהוא גם כותב שהוא רוצה אפשרות לגשת לכל הקבצים במחשב מהמחשב השני. אם אתה חושף את המחשב השני וחושף אותו לאינטרנט, במקרה הטוב ספק השירות יחסום את הגישה, ובמקרה הפחות טוב אנשים טובים מהאינטרנט יתחברו לך למחשב ויגדירו אותו מחדש כדי למנוע גישה (אני מניח כוונות טובות). Tzafrir - שיחה 17:52, 27 באפריל 2023 (IDT)
- כשכתבתי את השאלה הנחתי שכל LAN כוללת חלוקת קבצים אך לא כל חלוקת קבצים כוללת LAN.
- אני לא מבין אותך משתמש:Tzafrir, מה זה משנה אם אני משתמש באינטרנט בלי חלוקת קבצים או עם זה? בשני המקרים אני לא נותן גישה כללית למחשב בו אני משתמש דרך האינטרנט (וגם לא למחשב שמחובר אליו בחלוקת קבצים אם יש כזה) אלא רק כזו שקשורה לשימוש שלי באינטרנט, ככלל דרך דפדפן אינטרנט.
- במילים אחרות, מה זה בכלל משנה אם יש אפשרות לגשת ממחשב A למחשב B כ"תיקייה" או לא, לגבי שימוש באינטרנט ממחשב A? ―אנונימי לא חתם
- התייחסתי כאן (אבל לא במפורש) לאפשרות ששני המחשבים מחוברים לאינטרנט בנפרד. לתת גישה לכל הקבצים באינטרנט למחשב אחר (ועם מינימום של הגדרות: זה מאוד קרוב לכל המחשבים) זה מאוד קרוב לגישה כללית.
- המונח נתב מתייחס למשהו הרבה יותר כללי מהנתב הביתי שנמצא אצל אנשים: הוא יודע לעשות הרבה יותר. אבל בלשון הדיבור עבור רוב(?) האנשים, המילה הזו מתייחסת לאותו נתב ביתי. באותה מידה, רשת מקומית היא באופן כללי חיבור של מחשבים בטווח קצר ומהירות גבוהה (ועוד כמה מאפיינים יותר טכניים), אבל משום מה אנשים כבר מניחים שמדובר לא רק על חומרה אלא גם על כל מיני שכבות תוכנה מעליה. הערך שלנו לא מתייחס אליהן כמעט (מתייחסים קצת ל־IP ומזכירים עוד כמה שמות, אבל לא שום דבר שמעל זה). לכן הערך שלנו בכלל לא מתייחס למה שאתה קורא לו „רשת מקומית״ („חלוקת קבצים״) – יש לנו ערך די טכני על SMB (פרוטוקול) ונראה לי שזה בערך. Tzafrir - שיחה 22:15, 27 באפריל 2023 (IDT)
- כשכתבתי את השאלה הנחתי שכל LAN כוללת חלוקת קבצים אך לא כל חלוקת קבצים כוללת LAN.
- זה לא מה שבירש השואל. לא ניתן לענ"ד לעשות זאת ללא קונפיגרציה בכלל. בעיקרון צריך לבנות רשת מקומית (גם ללא נתב). ע"פ שאלותיך בזמן האחרון, זה הזמן להזמין טכנאי. Shannen - שיחה 17:23, 27 באפריל 2023 (IDT)
מה זה ראוטר לפשוטי עם שלא מתעסקים ברשתות?[עריכת קוד מקור]
מעולם לא התעסקתי עם טכנאות רשת ומעולם לא יצרתי LAN. אני לא מבין בנושא ומחפש רק להבין הבנה פשוטה אך פרקטית מה עושה ראוטר. בפתיח הערך נכתב:
נַתָּב, או רַאוּטֶר (מאנגלית: Router), הוא רכיב תקשורת מחשבים שנועד לקביעת נתיבן והפצתן של חבילות נתונים ברשתות תקשורת נתונים.
זה לא נותן לי מושג ברור מה זה ראוטר ולפי איך שהערך כרגע מאורגן אני חושב שלא נכון שאקרא אותו.
מקריאה מחוץ לויקיפדיה הבנתי כך:
ראוטר הוא מכשיר המנתב חבילות מידע אשר יעדן נקבע לפי כתובת IP, המגיעות אליו או ממנו - אל יעד מסוים.
יעד זה יכול להיות המחשב בו אנו משתמשים או מחשב אחר המחובר עימו ברשת LAN או מחשב אחר המחובר עימו ברשת WAN כגון רשת האינטרנט (אז המידע יעבור גם דרך ספק שירות אינטרנט).
היעד של חבילת המידע, המתקבלת או הנשלחת, מתואר בכתובת IP.
זה נכון? פספסתי משהו מהותי? תודה. ―אנונימי לא חתם
- לא פספסת כלום, וייתכן שצריך לערוך קצת את הערך נתב כדי שהוא יהיה יותר מובן למי שאין רקע בתקשורת מחשבים. הפתיח של הערך באנגלית דומה לניסוח שלך. להלן התרגום שלי לפתיח זה:
- נתב הוא התקן רשת המעביר חבילות מידע בין רשתות מחשבים. הנתב מכוון את התעבורה בין רשתות IP ובאינטרנט. בין חבילות המידע הנפוצות הנשלחות דרך רשת האינטרנט נכללים דפי אינטרנט והודעות דואר אלקטרוני. חבילה כזו מועברת בדרך כלל מנתב אחד לנתב אחר דרך מספר רשתות עד שהיא מגיעה ליעד שלה. -- גבי (שיחה | תרומות) 20:03, 26 באפריל 2023 (IDT)
בנתב שלי של DLINK רק הייתי צריך לעבוד לפי הוראות מאתר התמיכה שלהם בעברית. היה די קל. מופלטה לרעה - שיחה 01:23, 28 באפריל 2023 (IDT)
- לפשוטי עם יש בהמשך הערך את הפרק נתב#נתב ביתי. הוספתי לתמצית הערך הפניה לפרק הזה. האם זה מובן עכשיו? Tzafrir - שיחה 23:49, 28 באפריל 2023 (IDT)
- כן, תודה על עריכת הערך. נותרה לי רק שאלה אחת, איך נקרא הנתב הרגיל (כלומר ה"לא ביתי")? "נתב מסחרי"? "נתב ISP"? תודה. ―אנונימי לא חתם
מחנות נטושים של צה"ל[עריכת קוד מקור]
מצב טיפול: חדש
יש ערך או קטגוריה בויקיפדיה שמפרטים את בסיסי צה"ל שננטשו במהלך השנים? יש רשימה כזאת מחוץ לויקיפדיה? Yishaybg - שיחה 10:52, 26 באפריל 2023 (IDT)
- @Yishaybg: קטגוריה:בסיסי צה"ל שנסגרו. 87.69.242.88 00:51, 27 באפריל 2023 (IDT)
- תודה. עכשיו אני רואה שגם הקטגוריה ישראל: בסיסים שוממים קיימת. מה ההבדל בין שתי הקטגוריות? Yishaybg - שיחה 12:25, 27 באפריל 2023 (IDT)
זיהוי פריטים מהעולם היהודי[עריכת קוד מקור]
מצב טיפול: חדש
בפתח הכתבה בהארץ על ספר הלימוד "כאזרח רענן" (קישור) מופיע איור של יהודי דתי הנושא על גבו את המורשת היהודית כולה. בין הפריטים באיור מופיעים ספרי הגות, טלית, מאזני צדק, כוס קידוש, יין קידוש, חלה, מנורה, מצה שמורה, ארבעת המינים, סוכה, חרב, ארץ ישראל, שופר, קבר רחל, קופת צדקה, חץ וקשת, ספר תורה, בית המקדש, מערת המכפלה, תפילין ופמוטים.
יש לי כמה שאלות:
- לא הצלחתי לזהות את המבנה במרכז האיור, אולי קבר יוסף?
- אני לא בטוח מה זה החפץ שמשמאל למנורה.
- למה מופיעים באיור חץ וקשת, חרב ומאזניים?
תודה, -- גבי (שיחה | תרומות) 20:18, 26 באפריל 2023 (IDT)
- החפץ - מגילת קלף קטנה (מגילת אסתר?)
- חץ וקשת - ל"ג בעומר
- חרב - מלחמות המכבים? (חנוכה, פך שמן)
- מאזניים - ראש השנה IIml - שיחה 20:40, 26 באפריל 2023 (IDT)
- מלחמות בל"ג בעומר ומלחמות המכבים בחנוכה (להבדיל מאבל ל״ג בעומר ונס חנוכה) הם לא סמלים מודרניים ודי ציוניים? Tzafrir - שיחה 12:38, 27 באפריל 2023 (IDT)
- לא ממש מודרני.
- "על הנסים ועל המלחמות"
- "ללמד בני יהודה קשת" IIml - שיחה 13:05, 27 באפריל 2023 (IDT)
- ללמד בני יהודה קשת קשור לבר כוכבא?
- על הניסים ועל המלחמות שעשית לאבותינו, ולא המלחמות שאנחנו נלחמים בעצמנו.
- Tzafrir - שיחה 13:16, 27 באפריל 2023 (IDT)
- "על הנסים ועל המלחמות" - ברכה דתית בחנוכה על מלחמות המכבים הצדיקים
- "ללמד בני יהודה קשת" - מנהג חץ וקשת בל"ג בעומר קדם למדורות.
- מפרספקטיבה דתית אלו ניסים ומנהגים. IIml - שיחה 13:41, 27 באפריל 2023 (IDT)
- ומה המבנה במרכז האיור? — גבי (שיחה | תרומות) 15:16, 27 באפריל 2023 (IDT)
- לא יודע, אבל הוא עולה באש, זה כנראה רמז. IIml - שיחה 15:23, 27 באפריל 2023 (IDT)
- ומה המבנה במרכז האיור? — גבי (שיחה | תרומות) 15:16, 27 באפריל 2023 (IDT)
- מלחמות בל"ג בעומר ומלחמות המכבים בחנוכה (להבדיל מאבל ל״ג בעומר ונס חנוכה) הם לא סמלים מודרניים ודי ציוניים? Tzafrir - שיחה 12:38, 27 באפריל 2023 (IDT)