ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון4

דפי ארכיון של הכה את המומחה
ארכיון כללי
1	2	3	4	5	6	7	8	9	10
11	12	13	14	15	16	17	18	19	20
21	22	23	24	25	26	27	28	29	30
31	32	33	34	35	36	37	38	39	40
41	42	43	44	45	46	47	48	49	50
51	52	53	54	55	56	57	58	59	60
61	62	63	64	65	66	67	68	69	70
71	72	73	74	75	76	77	78	79	80
81	82	83	84	85	86	87	88	89	90
91	92	93	94	95	96	97	98	99	100
101	102	103	104	105	106	107	108	109	110
111	112	113	114	115	116	117	118	119	120
121	122	123	124	125	126	127	128	129	130
131	132	133	134	135	136	137	138	139	140
141	142	143	144	145	146	147	148	149	150
151	152	153	154	155	156	157	158	159	160
161	162	163	164	165	166	167	168	169	170
171	172	173	174	175	176	177	178	179	180
181	182	183	184	185	186	187	188	189	190
191	192	193	194	195	196	197	198	199	200
201	202	203	204	205	206	207	208	209	210
211	212	213	214	215	216	217	218	219	220
221	222	223	224	225	226	227	228	229	230
231	232	233	234	235	236	237	238	239	240
241	242	243	244	245	246	247	248	249	250
251	252	253	254	255	256	257	258	259	260
261	262	263	264	265	266	267	268	269	270
271	272	273	274	275	276	277	278	279	280
281	282	283	284	285	286	287	288	289	290
291	292	293	294	295	296	297	298	299	300
301	302	303	304	305	306	307	308	309	310
311	312	313	314	315	316	317	318	319	320
321	322	323	324	325	326	327	328	329	330
ארכיון מתמטיקה
1	2	3	4	5	6	7	8	9	10
ארכיון פיזיקה
1	2	3	4	5	6	7	8	9	10
ארכיון ביולוגיה
1	2	3	4	5	6	7	8	9	10
ארכיון פסיכולוגיה
1	2	3	4	5	6	7	8	9	10

דף זה הוא דף ארכיון של דיון או הצבעה שהסתיימו. את המשך הדיון יש לקיים בדף השיחה של הערך או הנושא הנידון. אין לערוך דף זה.

---

דף זה הוא דף ארכיון של דיון או הצבעה שהסתיימו. את המשך הדיון יש לקיים בדף השיחה של הערך או הנושא הנידון. אין לערוך דף זה.

---

מנהג גויים

כאשר אדם נפטר (לא עלינו) נהוג ביהדות לשים אבן בביקור במצבתו מהו מקור מנהג זה

נוסף על כך נהוג להביא פרחים אולם ידוע כי מי יהודים אדוקים נמנעים מלעשות כן כיוון שמדובר במנהג גויים ,האם מנהג גויים הוא בהכרך פסול ? והאם רב היהודים החרדים נמנעים מכך או שהדבר אופייני לעדות מסוימות

אודה לתשובתכם,

בריאות אושר ואריכות ימים

פלאח

גם המנהג לשים אבן וגם המנהג להביא פרחים הם מנהגי עכו"ם, אלא שחלק מהמנהגים נוצרו או הפכו מקובלים אחרי נקודה מסוימת בזמן ולכן נדחו על–ידי חלק מהיהודים החרדים (הדבר דומה לטקס החתונה, מנהג ההינומה, שבירת הכוס, וכו' -- כולם מנהגי עכו"ם שאומצו בשלב מסוים). רלף פון שוונץ 18:01, 7 מאי 2006 (IDT)

הנחת האבן הקטנה על הקבר מקורה באותו מנהג כמו הנחת המצבה על הקבר, הן יונקות ממנהג קדום מאוד של הגנת הקבר מפני אוכלי נבלות.ליש 15:58, 8 מאי 2006 (IDT)

חז"ל מאשימים את ישראל שבזמנם על כך שנהגו כמנהגי הגויים השליליים ולא עשו כמנהגיהם החיוביים. לכן היו מנהגים שהתקבלו על ידי היהדות וכאלו שלא. כמובן שישנם, אולי בניגוד לתקוותם של חלק מהאנשים, גם מנהגים יהודיים מקוריים, כגון החופה ושבירת הכוס.

אמת הדבר, שקבלת מנהגי עכו"ם תלויה גם בגורמים חיצוניים, ולכן בשעה שהיה איום מצד ההשכלה, המעיטו בקבלת מנהגים חדשים בכלל ומנהגי גויים בפרט. אריה א 19:01, 9 מאי 2006 (IDT)

יסודות טקס החופה (שתיית היין, והכתובה) הם ככל הנראה יהודיים מקוריים. ההינומה, ובגדי הכלה הלבנים הם המצאה מאוחרת מאוד (מבוססים על טקסי החתונה של ויקטוריה ואלברט). השימוש בטבעת וכוס הוא ככל הנראה מימי הביניים, כמו גם שילובו של הרב בטקס החתונה, שהושפע ממיסוד הסקרמנטים בנצרות (שהרי גם שם לא היה צורך בכוהן דת כדי לבצע נישואים קודם לכן). רלף פון שוונץ 03:43, 10 מאי 2006 (IDT)

ככל הידוע לי מקור המנהג לשים אבן על המצבה לוט בערפל. כיום זהו מנהג יהודי מובהק, בניגוד להדלקת נר נשמה ולהנחת זרי פרחים על המצבה, שהן מנהגים המקובלים כיום גם בעמים ובדתות אחרות. הנחת זרי פרחים באמת נתפסת אצל יהודים אדוקים כ"חוקות הגויים". ההסבר הטוב ביותר ששמעתי בנושא הנחת האבן הוא שבכך כל אחד זוכה לקיים את מצוות כיסוי הקבר באדמה, ובאזכרות משחזרים את קיום המצווה באמצעות הנחת האבן. את המשמעות המעשית של המנהג גיליתי בעת שהדודים שלי ערכו את האזכרה יום לפנינו עקב אילוצים שונים, ואמא שלי ספרה היטב את האבנים על המצבה ווידאה שלא נפקד מקומו של איש ממשפחת הדודים. ‏DrorK‏ • ‏שיחה‏ 04:44, 10 מאי 2006 (IDT)

להנחת אבן על הקבר ישנם מספר הסברים. הפשטני הוא, כפי שצויין כבר, השתתפות פעילה בקבורת הנפטר. היותר יפה לדעתי הוא ההסבר הכורך מנהג זה בתפיסה היהודית של קישור כל שימחה או עצב פרטיים לשמחה או העצב הלאומיים. לדוגמא, שבירת כוס בחתונה, מנהג שעוד מפיעה בגמרא (נכתבה לפני 1700 שנים, כך שזה לא בא מאירופה הנוצרית) היא זכר לחורבן. גם בשמחה הפרטית לכאורה של הזוג, מזכירים קצת את האבל הלאומי (ולכן שרים "אם אשכחך ירושלים תשכח ימני", ולא צועקים מזל טוב...). הנחת האבן היא הזכרת העצב הלאומי של החורבן, ותקווה לבניית ירושלים והגאולה, אשר בה יתקיים "בלע המוות לנצח ומחה ה' אלוהים דמעה מעל כל פנים וחרפת עמו יסיר".--מקפץ גבעות 02:57, 11 מאי 2006 (IDT)

בקשר לחוקות הגויים- הבעייה היא עם מנהגי ע"ז ולא כל מנהגי הגויים שאחרת לא היינו לובשים ג'ינס... A&D - עדי 22:36, 11 מאי 2006 (IDT)

הכה את המומחה

מה מקורו ומשמעותו של הביטוי "הכה את המומחה"? דוד 14:23, 8 מאי 2006 (IDT)

אני חושב שזה היה שמה של תוכנית רדיו ארכאית (ולאחר מכן גם מערכון של הגשש) שבמהלכה נענו שאלות מאזינים מתחומים שונים, כאשר הדובר 'מומחה' לנושא היום. דלמוזיאן - שיחה 16:22, 8 מאי 2006 (IDT)

האם מישהו הוכה שם ? --מוניסט 01:20, 9 מאי 2006 (IDT)

כן, אנשים שהוכח בשידור שהם דואליסטים ו/או אגנוסטיקנים נאספו אחרי תום התוכנית לניידת והוכו על–ידי שוטרים באלות. החל בשנת 1962 נדרשו השוטרים לתעד כל הכאה בנפרד ובכתב, מה שהוביל לדעיכת מנהג זה. רלף פון שוונץ 04:24, 9 מאי 2006 (IDT)

וברצינות, מה מובנה של ההכאה?

אני רק מנחש, ולא ממש יודע, אבל במקומך הייתי מחפש את מקורו של הביטוי ביידיש - זה נראה לי מקור סביר לביטוי מעין זה. חוץ מזה קיים גם הביטוי "להרביץ תורה" במובן "ללמד", ואולי גם הוא נתן השראה ל"הכה את המומחה". ‏DrorK‏ • ‏שיחה‏ 12:08, 9 מאי 2006 (IDT)

אם כך התקדמנו הרבה מהימים שבהם היו מרביצים לאנשים על האמונה שלה, כיום מרביצים על חוסר האמונה או אי ידיעתה.--מוניסט 16:13, 11 מאי 2006 (IDT)

הקריה

מה שמו הרשמי של מתחם הקריה? והאם יש להשאיר את הערך בשם פשטני ולא רשמי זה במידה וקיים שם אחר? דלמוזיאן - שיחה 16:22, 8 מאי 2006 (IDT)

אתה מתכוון לבסיס הצבאי ? הוא נקרא "מחנה רבין". יתר המתחם שסביבו מכונה "הקריה". אליבאבא 16:32, 8 מאי 2006 (IDT)

אוגר סיבירי

כמה פטמות יש לאוגרת סיבירית? המספר יכול להשתנות מפרט לפרט?

יש את הערך אוגר סיבירי ולא מומלץ להסתכל עליו. גם לא מופיע שם מידע זה. אולי באתר של החברה להגנת הטבע? כ"ה למ"טמונים היהודי ּה' הוא המלך!ּ שיחה 18:48, 8 מאי 2006 (IDT)

לא מצאתי בחברה להגנת הטבע את התשובה :(

מה עם חיפוש בגוגל? מן הסתם יובא פיתרון. לילה טוב. היהודי ּה' הוא המלך!ּ שיחה 20:34, 8 מאי 2006 (IDT)

גם שם לא מצאתי..

השם הלועזי שלו הוא כנראה Winter white Russian dwarf hamster. חפש זאת בגוגל. Yonidebest Ω Talk‏ 12:02, 10 מאי 2006 (IDT)

09 יוני 1985

איך אני מוצא אירועים שקרו בתאריך ה 09/06/1985? אילו אירועים קרו? זה חשוב מאוד ליום הולדת שהולך וקרב . . . תודה מראש,-----------

הכנס נא לערך 9 ביוני, שם ישנה רשימה של אירועים שקרו בתאריך זה בכל ההיסטוריה. כעת לא כתוב שם דבר בשנת 1985, אך אם תשים לב בצד ימין מופיעה רשימה של ויקיפדיות זרות בהן מופיע הערך, ובראשן הויקיפדיה האנגלית. כנס לכאן June 9 ותמצא רשימה מפורטת יותר של אירועים. על פי ערך זה התרחשה חטיפה של אחד, תומאס סאת'רלנד, בלבנון באותו יום. לא האירוע המשמח ביותר, אבל זה מה יש. זהר דרוקמן 21:02, 9 מאי 2006 (IDT)

מחזורים של 30 שניות בדגי זהב

שלום.

בסדרה אוז מספר הקריין כל מיני עובדות מעניינות על העולם הרלוונטיות לפרקים אותם הוא מקריין. באחד מהם (Animal Farm נדמה לי, אבל אל תתפסו אותי במילה) הוא מספר שחייהם של דגי זהב מורכבים ממחזורים בעלי 30 שניות אשר בין אחד לשני נמחק זכרונם. (ומעיר שדג זהב השמח באחד המחזורים מאמין שהיה שמח כל חייו. שדג זהב החש רעב יאמין שהיה רעב כל חייו. וכך גם כאשר דג הזהב גוסס, יאמין דג הזהב שגסס כל חייו)

האם עובדה זו נכונה? היא לא מצוינת בערך דג זהב בוויקיפדיה. (בדקתי)

סליחה על הרהור הכפירה, אבל איך אפשר בכלל לדעת דבר כזה? הידיעות שלנו על הזיכרון האנושי לא מושלמות, וכשמדובר בזיכרון של דג יש לנו מכשלה בסיסית - קצת קשה לשאול אותם מה הם מרגישים. בסופו של דבר זיכרון הוא תחושה. התחושה הזאת נובעת מכל מיני תהליכים שאפשר לתאר ולמדוד, אבל את התחושה מכיר רק בעל הזיכרון. לדוגמה, יכול להיות מצב שבו ראייתו של אדם נפגעת עקב שבץ, כך שהוא טוען שאינו רואה דבר. בכל זאת אם תזרוק לעברו חפץ (בהנחה שאתה נמצא מאחורי זכוכית אטומה לרעש או משהו כזה) הוא יירתע. כשתשאל אותו מדוע נרתע, הוא לא יידע לענות, אבל מסריקת מוחו אפשר לראות שחלקים מסוימים האחראים על הראייה עדיין פעילים. לתופעה הזאת קוראים ראייה עיוורת. עכשיו נחזור אל הדג, גם אם סרקתי את מוחו וגיליתי פעילות כזו או אחרת במחזורים כאלה או אחרים באזור המשוער האחראי על הזיכרון, איך אני יכול לדעת מה הוא מרגיש בפועל? אני הרי לא יכול לשאול אותו. ‏DrorK‏ • ‏שיחה‏ 10:15, 10 מאי 2006 (IDT)

אם אתה קורא אנגלית, תוכל לעיין בערך המקביל באנגלית Gold fish בפסקה "Behavior". הטענה שם היא שלדגי זהב יש זיכרון ארוך טווח אבל הוא הרבה פחות ממוקד מזיכרון של בעלי חיים מפותחים יותר. לדוגמה, הם יכולים לזכור שדבר-מה מסוכן, אבל הם מתקשים להבדיל בין דברים מסוכנים שונים (אם אני מפרש נכון את מה שכתבו שם). אפשר לאלף דגי זהב (במידה מוגבלת) באמצעות התניה אופרנטית, וזו עדות לכך שיש להם זיכרון לטווח ארוך. בכל מקרה, כמו שכתבתי לעיל, אף אחד לא הצליח לשאול דג זהב ממה הוא מפחד כשהוא רואה דבר מסוכן, ולכן צריך להיזהר מ"האנשה" של הנתונים. ‏DrorK‏ • ‏שיחה‏ 10:28, 10 מאי 2006 (IDT)

מכסחי המיתוסים עשו את זה בפרק שלהם... 88.153.14.234 00:05, 11 מאי 2006 (IDT)

הנה לך הניסוי(בצורה פופליסטית) מתומצת :MythBusters episodes: Season 1#Episode 11 — "Sinking Titanic, Goldfish Memory, Trombone Explosion" --מוניסט 16:39, 11 מאי 2006 (IDT)

מהו מקור הכינוי "שמיניסטים"

מה מקור כינוי "שמיניות"/"שמיניסטים" , המוצמד לתלמידי כתות יב' בבתי הספר התיכון

נדמה לי שבגימנסיה הלימודים התחילו מכיתה ה', כך שכיתה ה' הייתה הראשונה; ו - השניה; ז - השלישית; ח - הרביעית; ט - החמישית; י - הששית; יא - השביעית ויב - השמינית. המונחים איכשהו נקלטו בציבור, ונשמרו רק אלה של כיתה י ומעלה (ששית, שביעית ושמינית). מי שלומד בשמינית הוא שמיניסט. ‏conio.h‏ • ‏שיחה‏ 11:46, 10 מאי 2006 (IDT)

אלקס צודק, רק שצריך להרחיב. באירופה היה מקובל (ומשם זה הגיע גם לארץ) שארבעת הכיתות הראשונות הן "בית הספר היסודי" וכל מה שמעל לזה הינו בית ספר תיכוני (תיכוני - האמצע שבין יסודי ובין לימודים גבוהים באוניברסיטה).ליש 13:38, 10 מאי 2006 (IDT)

עוד שתי הערות:

א. גם תלמיד כיתה ט' ידוע בשם "חמשוש".

ב. כמו כן יש לציין את תרגום ספרו של קורנל מקושינסקי: לעתים הוא תורגם כ"השד מהשביעית" ולעתים כ"השד מכיתה ז'", למרות שברור מתוכן הספר שלא מדובר בזיינוק.

דוד 14:02, 10 מאי 2006 (IDT)

נכון, אבל "חמשוש" קצת פחות נפוץ כיום. "השד מכיתה ז'" תמיד שיעשע אותי. מתרגם ענק, פשוט ענק! :)

ואגב, אלכס כותבים בכ"ף. אפילו בויקיפדיה:תעתיק כתוב כך. :) ‏conio.h‏ • ‏שיחה‏ 15:54, 10 מאי 2006 (IDT)

מדובר בסולם הכיתות שהיה מקובל בגרמניה, באיטליה, בפולין ובמדינות נוספות לפני מלחמת העולם השנייה (ואולי גם זמן-מה אחריה), והיה נהוג גם בארץ בתקופות מסוימות. הכיתה הראשונה הייתה מה שמכונה היום כיתה ה'. ארבע הכיתות שלפניה היו מכינה לגימנסיה שאליה היו הולכים בני עשירים. אני חושב שאנשים שלא היה להם כסף שלחו את הילדים הקטנים לבתי ספר זולים יותר שמהם לא בהכרח המשיכו לכיתה הראשונה של הגימנסיה, אבל אני לא בטוח בפרט הזה. בכל מקרה, את "השד מהשביעית" אפשר לתרגם גם ל"השד מכיתה י"א", אבל זה בטח לא "השד מכיתה ז'". אגב, בספר "הלב" של דה אמיציס סולם הכיתות הוא כזה. המורה מה"כיתה הראשונה" היא בעצם המורה מכיתה ה' לפי סולם הכיתות היום. ‏DrorK‏ • ‏שיחה‏ 16:05, 10 מאי 2006 (IDT)

המסורת, כפי שציין DrorK, היא זו שהייתה נהוגה באירופה ושגרת השם אומצה, אם אינני טועה, מגרמניה. מי שזוכר תרגומים ישנים (יש חדשים?) של "הכיתה המעופפת" של אריך קסטנר, שם מדובר על תלמידי "הכיתה הרביעית," שהם למעשה תלמידי כיתה ח'. חמשוש, שישיסט, שביעיסט ושמיניסט אומצו כולם מאופן הספירה הישן הזה. שיטת הפנימיות באנגליה דומה אף היא. אם אני זוכר נכון, הארי פוטר נכנס לשנתו הראשונה בבית הספר בערך בגיל המקביל לכיתה ה'. רלף פון שוונץ 18:37, 10 מאי 2006 (IDT)

ברבות ממדינות אירופה, לפני מלחמת העולם השניה, הונהג חינוך חינם יסודי של 4 כיתות. מעבר לזה למדו רק בעלי היכולת.ליש 18:42, 10 מאי 2006 (IDT)

שאלה נוגה

בשיר "זמר נוגה" לרחל - האם השורה היא "תֵּבֵל זוֹ רַבָּה וּדְרָכִים בָּה רָב." כמו למשל בפרויקט בן יהודה והרבה בגוגל, או "ארץ זוֹ רַבָּה וּדְרָכִים בָּה רָב." כמו למשל בביצוע של "החלונות הגבוהים" ועוד הרבה בגוגל? דוד 14:08, 10 מאי 2006 (IDT)

החלונות הגבוהים שינו את הנוסח המקורי לצורך הלחן. רלף פון שוונץ 18:54, 10 מאי 2006 (IDT)

הם הקפידו כל כך על אי-הגיית מלרע כמלעיל עד ששינו את מילות השיר? דוד 14:39, 11 מאי 2006 (IDT)

מן הסתם. אגב, שורות חלשות ביותר של רחל, שהשינוי הופך אותן רעות עוד יותר (בגלל הוספת הרי"ש). רלף פון שוונץ 14:43, 11 מאי 2006 (IDT)

תוכל לפרט למה אתה חושב שהן חלשות ביותר? דוד 21:20, 13 מאי 2006 (IDT)

תופעה בספרות - שינוי עלילה פתאומי ולא שייך

לפני כמה ימים ראיתי בויקיפדיה ערך שמדבר על זה ואז שכחתי מה היה שם התופעה: מדובר במקרה שבו, בדר"כ לקראת סוף העלילה של הסיפור (בין עם בקולנוע, ספרות, וכו'), המחבר מכניס אירוע חיצוני/מלאכותי שלא קיים במסגרת כללי המשחק שהוגדרו ע"י העלילה עד לרגע זה, וכל זאת כדי לשנות את סוף הסיפור באופן שלא היה אפשרי ללא צעד כזה. לדוגמה, לגיבור יש זמן מוגבל לסיים משהו (נניח להציל את העולם), ואז, כשברור שהוא לא מספיק, פתאום הוא מקבל תוספת זמן רצינית ממקום לא צפוי. ביצעתי חפושים לפי כל מילות החיפוש שיכולתי לחשוב עליהן, אבל לא מצאתי את הערך. ודבר אחרון שאני זוכר זה שהיה איזה פילוסוף שהתנגד למהלכים כאלה, אבל אני לא זוכר מי הוא היה. בקיצור, הייתי רוצה לדעת מה השם של התופעה/צעד/מוטיב הזה, ומה שם הערך שתחתיו הוא מופיע כאן. בתודה מראש, אסף ד 14:29, 10 מאי 2006 (IDT)

דאוס אקס מכינה - האל מתוך המכונה. ‏conio.h‏ • ‏שיחה‏ 15:56, 10 מאי 2006 (IDT)

אתה מתכוון לדאוס אקס מכינה. ביטוי ביוונית קלאסית שמשמעותו "אל מתוך מכונה". במחזות יווניים קלאסיים קורה לפעמים שבסוף המחזה מופיע אליל ופותר את הבעיות במחזה. מבחינה ויזואלית הקהל היה רואה מן קופסה או מתקן דומה יורד אל הבמה וממנו היה יוצא האליל. הביטוי הזה משמש היום בהשאלה במשמעות שציינת. "דאוס אקס מכינה" אפשר למצוא במחזות של מולייר (למשל בהקמצן ובהחולה המדומה). גם המכתב המופיע בסוף המחזה כולם היו בניי של ארתור מילר נחשב ל"דאוס אקס מכינה". ‏DrorK‏ • ‏שיחה‏ 15:58, 10 מאי 2006 (IDT)

האמצעי, כפי שאמרו אחרים, הוא השימוש ב"אלוהים מתוך המכונה" (דאוס אקס מקינה). הפילוסוף שהתנגד למהלכים אלו היה אריסטו, שכתב בפואטיקה שלו כך:

"כמו במבנה העלילה, כך גם בתיאור הדמויות, המשורר צריך לחתור תמיד להכרחי או לסביר. כך, אדם בעל אופי מסוים צריך לדבר או לפעול בדרך נתונה, על פי כללי ההכרח או הסבירות; כמו שמאורע מסוים צריך לבוא בעקבות אחר ברצף הכרחי או סביר. ברור על כן כי התרת הסבך העלילתי, לא פחות מאשר יצירתו, צריכה לנבוע מתוך העלילה עצמה. היא אינה יכולה לבוא באמצעות דאוס אקס מכינה -- כמו ב"מדיאה" או בשובם של היוונים ב"איליאדה". הדאוס אקס מכינה צריכה לשמש רק לאירועים חיצוניים לדרמה -- לאירועים שקדמו לסיפור העלילה או באים אחריו, דברים הנמצאים מחוץ לגדר הידע האנושי, ושיש צורך לדווח עליהם או לספר עליהם מראש; שכן לאלים אנו מייחסים את היכולת לראות את כל הדברים. בתוך הפעולה, אסור שיהיה דבר לא-רציונלי, ואם לא ניתן לסלק את הלא-רציונלי, הוא צריך להמצא מתחום לתחומה של הטרגדיה. כאלו הם האלמנטים האי-רציונליים באוידיפוס של סופוקלס." פואטיקה, קטע שני, חלק 15 (וראה כאן רלף פון שוונץ 19:08, 10 מאי 2006 (IDT)

למה

שלום לכולם

אני מגיש פינה באחד הערוצים בכבלים נושא הפינה היא שאלת הלמה כל פעם אני צריך לשאול את המנחים שאלת למה מענינת זה יכול להיות היסטוריה וכל דבר אחר והמנחים משתפים פעולה אם תוכלו לעזור לי אם שאלות למה רק אני מזכיר שזה טלויזיה וכמו בטלויזיה זה צריך להיות מענין אנרגטי וקצר

אני הייתי מציע להתחיל ב"למה להפקה אין כסף בשביל סימני פיסוק?" eman • שיחה 22:19, 10 מאי 2006 (IDT)

הנה משהו אנרגטי וקצר. נריה 22:23, 10 מאי 2006 (IDT)

תנסה כאן. בברכה, Shayakir 22:47, 10 מאי 2006 (IDT)

שם משפחה

מה משמעות שם המשפחה זק"ש?

זק"ש, לפי מה שראיתי במספר מקומות הוא "זרע קודש שמו" או "זרע קדושים שנשרפו", והכוונה היא לקדושים שנהרגו על קידוש השם. עדיף להפנות שאלה כזו לפורום שורשים משפחתיים בתפוז אנשים. אבינעם 09:10, 11 מאי 2006 (IDT)

אני מכיר זרע קודש שרפים. --מוניסט 22:43, 11 מאי 2006 (IDT)

כוח ההטייה

מהו כוח ההטייה?

הביוכימייה המיסתורית של השריר

עבר לשיחה:שריר. גילגמש • שיחה 21:12, 12 מאי 2006 (IDT)

כוונות טובות ומצעים

נאמר שהדרך לגיהנום רצופה כוונות טובות.

האם יש להסיק מכך שכוונות רעות יביאו אותנו לגן עדן?

שאלה נוספת:

קיים משפט מוכר האומר "הצעת את מיטתך, עכשיו שן בה!".

אבל משפט זה לא הגיוני כלל. למה לי לטרוח להציע את המיטה אם אני מתכוון ללכת לישון ולבלגן אותה מיד לאחר מכן?

משפט הגיוני יותר יכול היה להיות "ישנת במיטתך, עכשיו הצע אותה!"

לגבי השאלה הראשונה: ודאי שלא. כלל ידוע בלוגיקה הוא שאם A גורר B, זה לא אומר ש"לא A גורר לא B" (מה שכן נכון הוא ש"לא B גורר לא A").

לגבי השאלה השנייה: אני לא יודע, אבל אולי זה מכיוון שהצעת המיטה היא לא בהכרח מוצלחת? הרי משתמשים בביטוי כדי לומר "סיבכת את העניינים - עכשיו שא בתוצאות!" ואם הצעת המיטה לא מוצלחת, גם השינה לא תהיה מהנה. זה דומה לדייסה שבישלנו ועכשיו אנחנו צריכים לאכול. גדי אלכסנדרוביץ' 16:45, 12 מאי 2006 (IDT)

המשפט הגיוני, הכוונה היא לא "עליך לישון במיטה מיד לאחר שהצעת אותה", אלא "כמו שסידרת אותה - ככה תמצא אותה כשתלך לישון". אסתר 21:15, 12 מאי 2006 (IDT)

חיות בסרטי ילדים

תהיתי, מדוע נעשה שימוש בחיות בסרטי ילדים בעוד שבסרטים "למבוגרים" הדמויות הן ברובן בני אדם?

קל לי לנחש מדוע משתמשים בבני אדם בסרטי מבוגרים - מאחר שקל לנו יותר להזדהות איתם - אבל למה קל לילדים להזדהות עם חיות יותר מאשר עם בני אדם (או ילדים) אחרים?

אולי כי ילדים אינם דמויות סמכות וחיקוי עבור ילדים אחרים, בעוד מבוגרים לא יכולים להוות נשאי סימפטייה רגשית מלאים לילדים שרואים בהם סלע מוצק של יציבות רגשית. --מוניסט 17:07, 12 מאי 2006 (IDT)

לא רק בסרטים אלא גם בסיפורי ילדים ואגדות, והסיבה היחידה שעולה בדעתי זה שהפנטזיה והחיות מוסיפים עניין לסיפור כאשר מדובר בילדים ואילו מבוגרים נוטים לזלזל בחיות מדברות. לגביי "ילדים אינם דמויות חיקוי" ספר את זה לג'ינג'י חסמב"ה, דנידין ועוד... --איש המרק 19:37, 12 מאי 2006 (IDT)

"ג'ינג'י חי בעולם של ילדים, ולא התיימר להיות דמות חיקוי מלבד מנהיג ילדים בעולם ילדים. מלבד זאת, ג'ינג'י הוא ספר אחד, והתופעה המתוארת פה היא מאוד מאוד רחבה וחוצת תרבויות. דנידין היה בוגר, ואף נשוי. אפילו שהוא היה גמד. זו אגב עוד טכניקה "לגמד" את המבוגרים, כך שיצרו סימפטייה מתוך חוסר כח. המבוגרים היחידים בדנידין שהיו בגודל טבעי היו הטרולים הרשעים. --מוניסט 20:57, 12 מאי 2006 (IDT)

לא דין דין השופט או טוב טוב הגמד כי אם דני דין הרואה ואינו נראה, ואתה יכול להוסיף לרשימה את הנזל וגרטל, ובכל מקרה בספרי ילדים רבים המקרים של ילדים כדמויות ראשיות ומובילות, גם אם הם מוקפים בחיות נילס הולגרסון, עליזה בארץ הפלאות. --איש המרק 21:38, 12 מאי 2006 (IDT)

כן ,זה סוג של empowerment של הילד שבורח לפנטזייה בשביל לקבל שליטה. --מוניסט 22:17, 12 מאי 2006 (IDT)

חיות מדברות וכל פנטזיה בעצם מתאימות לאופן החשיבה של ילדים - חשיבה מיתית, נאיבית, לא מוגבלת על ידי לוגיקה, רציונליות וכד'. למבוגרים כבר יש מחסומים שעליהם להתגבר עליהם או להתעלם מהם כדי להנות, אצל ילדים זה מתקבל בטבעיות. (כמובן שגם מבוגרים נהנים מפנטזיה, אבל המנגנון שונה). גברת תרד 08:27, 13 מאי 2006 (IDT)

זה לא רק עניין של נאיביות, אלא גם עניין ידע וניסיון. האחיין שלי בגיל 4 או 5 שאל אותי אם פרינסי (הכלבה המשפחתית) יכולה לדבר. הוא קצת הופתע לשמוע ממני שלא, שהרי כל בני המשפחה האחרים מדברים. ילדים ששומעים נביחות של כלב עשויים לחשוב באופן הגיוני מאוד, שמדובר בשפה זרה המובנת לכלבים, בפרט אם הם חיים בסביבה רב-לשונית כמו ישראל. הם יכולים לתהות מדוע כלב אינו יכול ללמוד לדבר עברית, כפי שהשכן העולה החדש לומד. מבחינה חינוכית יש שתי גישות - אחת שגורסת שחוסר הניסיון הזמני יכול לתרום לפיתוח הדימיון והיצירתיות ולכן מרעיפים על הילד סיפורים על כלבים מדברים, ולעומת זאת אחרת שגורסת שיש לעמת את הילד מוקדם ככל האפשר עם "המציאות המרה" ולהבהיר לו שאין סוסים שמדברים עברית, או כלבים בעלי תכונה דומה. ‏DrorK‏ • ‏שיחה‏ 10:46, 14 מאי 2006 (IDT)

לא רק שתי גישות, יש גם שביל זהב ואפשר להחזיק את העוגה משני הקצוות ;-) . אפשר (ואף רצוי בעיני) ללמד אותם שישנה מציאות ויש דמיון, קרי באגדות כלבים מדברים מעופפים ומכשפים אבל במציאות לא. ואחר כך, כשהם מספרים על "עובדה" שלמדו מחברים מעניין לשאול לדעתם האם זה במציאות או בדמיון. אבל כיוון שהחשיבה שלהם (גם) מאגית לעיתים התשובה מדהימה. מומלץ בנושא ספר מקסים: "פילוסופיה וילדים" של מאתיוס גארת. גברת תרד 14:27, 14 מאי 2006 (IDT)

אני מאמין שהתשובה שלי תהיה הכי פחות צפויה, היא מגיעה מתחום הספרות. סדרות וסרטים לילדים הרי רוצים להעביר מסר- מוסר השכל. למעשה מדובר אם כן ביצירה דידאקטית (דהינו יצירה שרוצה ללמד את הקורא שלה דבר מה על החיים האמיתיים). בכדי להעביר יצירה דידאקטית שתי דרכים באמצעות חיקוי המציאות או על ידי הדגמתה. סרטי הילדים משתמשים על פי רוב בדרך השנייה. הם לא הראשונים שעושים זאת שכן המשלים כבר עשו את זה לפניהם וכן סיפורי העם. ההדגמה היא בהרבה פעמים גם הפשטה שמאפשרת להוריד את הנושא הגדול לילדים הקטנים. הדוגמה הכי טוב שעולה לי כאן היא בסדרת האנימציה "שאלתיאל קואק" שביקשה להעביר מסר אנטי-גזעני, לצורך כך היא ביקשה ליצור מציאות של אפרטהייד ושל מנהיג דיקטטור, קשה לי להאמין שהיו מעיזים לעשות את זה אם לא היה מדובר בדמויות ברווזים חמודות אלא בדמויות אנוש, יותר קשה לי להאמין שהמסר היה עובר בצורה הזו... A&D - עדי 22:12, 14 מאי 2006 (IDT)

הערך TCA מטעה

הערך TCA מפנה אוטומטית לטריציקליות בעוד שבאותו דף חיפוש בדיוק הוא נותן את מעגל קרבס שגם קיצורו הוא TCA. אני חיפשתי את הערך TCA בהקשר יכולת דנטורציית החלבונים שלו ולא מצאתי מידע מתאים. באם אמצא מידע, אעדכן, עד אז לטיפולכם.

נחל דליות מג'רסה נשפך אל הכנרת תוספת.

ניתן להכנס לנחל מהכביש סובב כנרת צומת גמלא הפניה לכיוון הכנרת דרך עפר של 100 מטר כניסה מסודרת לנחל.ההליכה בתוך הנחל הזורם אל הכנרת על אבני הבזלת נעים ביותר ומתאים לכל המשפחה. ידע עצמי ביותר הלכתי בנחל מספר פעמים.בברכה יפה שיר.

הכה את אח שלו

מה מקור הביטוי "אח שלו"? אני משער שזוהי וריאציה על "אח שלי" (שנולד בצה"ל?), ובכל זאת לא ברור לי איזה אסון גרעיני גרם למוטציה הזו. האם יש קשר לפרסומת של חברת טלפונים מסויימת שהתברכה בסלוגנים שנונים כמו "אחות שלו את חסרה לו"? גדי אלכסנדרוביץ' 13:01, 13 מאי 2006 (IDT)

לא לא, "אח שלו" היה הרבה יותר מוקדם. הזכרון המוקדם ביותר שלי הוא מאייל קיציס וטל פרידמן ב"החטא ועונשו". על כן, יתכן והמקור הוא ב"קאמל קומדי קלאב". זהר דרוקמן 14:45, 13 מאי 2006 (IDT)

כל ה"אחים" האלה מוצאם מהסלנג האפרו-אמריקאי.ליש 15:03, 13 מאי 2006 (IDT)

לי נראה שזה בא כתגובת נגד לאנטי שנוצר לביטוי "אח שלי" (דוגמאת "אל תקרא לי אחי ואל #$%%@ את אחותי..."). "אח שלו" פחות מחייב ומקרב, אבל אומר את אותו דבר (ובהחלט מתאים לטל פרידמן להתחיל עם זה). אסתר 00:55, 14 מאי 2006 (IDT)

אכן, המקור הוא טל פרידמן בחלומות בהקיציס. (למי שזוכר)

שיהאב/Shahab

למה התעתיק בעברית לשמו של הטיל האיראני הוא "שיהאב" או "שיאהב" ובאנגלית הוא "Shahab"? השקמיסט 18:09, 13 מאי 2006 (IDT)

באמת שאלה מעניינת. אין לי מילון פרסית, אבל הכתיב הוא شهاب, שעד כמה שאני זוכר אפשר לקרוא Shehab או Shahab, תלוי בניקוד, אבל בכל מקרה לא Shihab. כשמחפשים בגוגל شهاب מקבלים כל מיני אתרים של אנשים שקוראים להם ככה, ובהרבה מהם השם כתוב גם בכתיב לטיני, וזה תמיד Shahab.

הרושם שלי הוא שיש בארץ נטייה לקרוא שמות פרסיים כאילו היו בערבית (ובאמת הרבה פעמים מקור השמות בערבית, אבל זה לא תירוץ), ואפילו כאן אצלנו היה לא מזמן ויכוח בעניין בשיחה:מחמוד אחמדינז'אד. אולי יש מילה כזו גם בערבית? פכידרם 22:28, 13 מאי 2006 (IDT)

בוודאי, בערבית شهاب, הגייה: "שיהאב", הוא "מטאור". שם נאה לטיל, המעיד הן על דרך פעולתו והן על עוצמת ההרס שממציאין מקווים שתהיה לו. על כל פנים, ייתכן שההגייה בפרסית שונה מההגייה בערבית, אבל כיוון שערבית היא שפה מוכרת יותר באזורנו (וזאת על אף מספר גדול של יהודים דוברי פרסית בישראל), יש נטייה להשתמש בהגייה הערבית כשמדובר במילים ממוצא ערבי. ‏DrorK‏ • ‏שיחה‏ 10:36, 14 מאי 2006 (IDT)

מזכיר קצת את הוויכוח אם לקרוא לאפיפיור יוהנס או יוחנן. אני בעד יוהנס, אבל עובדה שאין דעת חכמים כדעתי פכידרם 23:20, 14 מאי 2006 (IDT)

ויקיפדיה הפרסית

כמה ערכים יש בויקיפדיה הפרסית? (فارسی) אלון רעם 07:35, 14 מאי 2006 (IDT)

۱۲٬۱۱۰, שזה 12,110 ערכים. Harel - שיחה 08:15, 14 מאי 2006 (IDT)

בדיוק 12109, לפי זה.

זה מעניין, כי ויקיפדיה הפרסית גדולה יותר מזו הערבית, אף על פי שיש הרבה יותר דוברי ערבית בעולם, וקטנה יותר מזו העברית או הפינית, שלהן מספר דוברים קטן בהרבה מאשר לפרסית. זו עדות לכך שלא מספר הדוברים הוא הקובע אלא בסופו של דבר הגישה לאינטרנט. אגב, דוברי פרסית ששאלתי אותם משערים שחלק ניכר מהחומר בוויקיפדיה הפרסית נכתב בידי גולים פרסים החיים ברחבי העולם. ‏DrorK‏ • ‏שיחה‏ 10:39, 14 מאי 2006 (IDT)

אבל אל תטעו לגבי איראן - יש שם חיבורים לאינטרנט לרוב ואנשים משכילים מאוד. אני רק חושד שכתיבה בוויקיפדיה, בפרט בעניינים רגישים, עלולה להסב אי-נוחות לכותב בבואו במגע עם השלטונות האיראניים. ‏DrorK‏ • ‏שיחה‏ 10:40, 14 מאי 2006 (IDT)

www3

למה חלק מאתרי האינטרנט מתחילים בקידומת זו, ולא בWWW?

אני לא חושב שיש לזה משמעות מעשית. הקטע הראשון ב"דומיין" הוא השם של השרת הספציפי שעליו נמצא האתר. אפשר לקרוא לשרת הזה בכל שם, אבל מקובל www, ראשי-תיבות של World Wide Web ("רשת עולמית"). ראיתי גם כתובות עם home במקום www, ובוויקיפדיה, האתר של כל שפה מתחיל בקוד-השפה במקום ב-www. ‏DrorK‏ • ‏שיחה‏ 10:14, 23 מאי 2006 (IDT)

לפעמים זה מצביע על מספר שרתים, לדגומה, למנוע החיפוש גוגל ישנו מספר דיי גדול של שרתי אינטרנט (כ-32 אם אינני טועה), כשנכתבת בדפדפן האינטרנט שלך הכתובת www.google.com, האתר בודק לאיזה שרת כדאי לשלוח אותך (מבחינת מהירות, קירבה גיאוגרפית, עומס וכדומה.. אני לא בטוח בדיוק לפי איזה פרמטר) לשרת מסויים, השרתים של גוגל פשוט ממוספרים ככה: www1.google.com, www2.google.com ... www32.google.com, אלו לא כתובות אינטרנט ממשיות (לא תוכל לכתוב אותם בדפדפן ולהגיע אליהם, לעומת זאת, שליחת ping או בדיקת tracerout תוביל למקור). דוגמה במקרה הספציפי הזה עלולה לעזור, בברכה Tahmar1900 18:22, 24 מאי 2006 (IDT)

משה שרת - שוטר?

שאלה שאני מגלגל במוחי מזה זמן מה: באחרונה משודרת בערוצים המסחריים פרסומת בה אדם מתעורר בביתו ומגלה את דמויות האישים מהשטרות (קרי, אלו שדיוקנם מופיע על גבי השטרות הישראלים) עושות עבורו עבודות בית. לפתע שמתי לב שעם הופעתו של משה שרת (שמופיע על שטר 20 ש"ח) מופיעה הכתובית "המציג אינו שוטר", המופיעה כאשר מופיע שחקן בלבוש דמות כלשהי כדי למנוע בלבול. בלבולי מגיע מכך שלמיטב ידיעתי, שרת מעולם לא היה שוטר! הערך בויקיפדיה בור כמוני (אם כי ישנה התייחסות קטנה לנוטרות, אך הוא מוזכר רק כמגייס). האם אני מפספס דבר מה בקורות חייו? זהר דרוקמן 20:48, 15 מאי 2006 (IDT)

אני אנסה לשים לב בפעם הבאה, אבל אולי מה שהיה כתוב זה "המציג אינו שטר", וזו היתה בדיחה על הדרישה המטופשת לשים את הכתוביות האלה? eman • שיחה 20:50, 15 מאי 2006 (IDT)

לא חשבתי על הרעיון. אבדוק ביתר תשומת לב. זהר דרוקמן 20:55, 15 מאי 2006 (IDT)

הכתובית הינה "המציג אינו שטר". דלמוזיאן - שיחה 22:27, 15 מאי 2006 (IDT)

אכן, נוכחתי בכך גם אני. משחק מילים קטנטן. זהר דרוקמן 21:36, 16 מאי 2006 (IDT)

אינדקס דינאמי לערכים של ויקיפדיה בעברית

האם קיים אינדקס דינאמי לערכים של ויקיפדיה בעברית ? (דוגמת האינדקס http://www.wikiwax.com הפועל על ויקיפדיה באנגלית)

Yehuz 22:17, 15 מאי 2006 (IDT)

אמנם לא כל כך מגניב, אבל יש את זה, שנותן בערך אותו דבר. צחי 15:37, 27 מאי 2006 (IDT)

help me ppl´z

מהו איסטרה איכרה? עי מי נוצר? מהו השם? וכל פיסת מידע שניתן לקבל ועם בכלל ככה כותבים אותו יעזור מאוד מאוד עם אקבל תשובה אני מחפש את זה כבר די הרבה זמן ואני משתמש לעיתים ממש קרובות באנצקלופדיה החדשנית שלכם והיא מעולה!!! בתודה מראש שי נ.ב זה אמור להיות משהו שקשור לרוע בתורה או משהו כזה

שלום, זה נקרא "סיטרא אחרא" ומקור השם מארמית. פירוש השם, מילולית, הוא "הצד האחר"או "הצד שמנגד". בכלליות, ניתן להגיד שזהו שם כולל ליצר הרע ולכוחות רוע שונים השולטים באדם. Pacman 01:20, 16 מאי 2006 (IDT)

מדובר גם בכינוי יותר כללי על הצד הרע וכוחות השחור בעולם. הסיטרא אחרא הוא במילים ארות השטן. A&D - עדי 14:30, 16 מאי 2006 (IDT)

הערך "פאתוס"

שלום,

רציתי להעיר שלדעתי הערך "פאתוס" בנוסחו הנוכחי בעייתי. הוא דל ולא מדויק. לעומת זאת הערך המקביל בויקיפדיה באנגלית מדויק ומלא יותר. כדאי לתרגמו במקום הערך הנוכחי.

                                 בברכה,

                                     דליה.

את מוזמנת לעשות זאת. בכל מקרה, מקומן של הערות אלה הוא בספר האורחים. בברכה, Johnny Zoo 18:43, 16 מאי 2006 (IDT)

דליה. את צודקת. הערך שופר עתה, קצת לפי ויקי האנגלית (שגם היא יכולה עוד להשתפר) וקצת משלנו. רלף פון שוונץ 20:16, 17 מאי 2006 (IDT)

צפירה

חלק מהדתיים לא עומדים בצפירה לזכר קורבנות השואה. הם טוענים שזה מנהג של הגויים.

האם באמת מדובר במנהג של גויים? אם כן, אז איפה וממתי ?

מלבד זאת, מה רע במנהג של גויים כשהוא מלא רוך, אחווה ואהבת אדם ? (גם להחזיק צבא סדיר זה מנהג של הגויים, גם לשתות מים...על כל שטות אפשר להגיד זאת)

1. לא קיים בשום מדינה מלבד ישראל מנהג להשמיע צפירת זיכרון
2. קיים לעומת זאת מנהג לעמוד לזכר דברים מסויימים כמו בצפירה (רק בלי הסאונד)
3. קיים ביהדות איסור לנהוג במנהגי גויים שאין בהם היגיון (בפעולה עצמה) ראה: דרכי האמורי. (יותר מדוייק חוקות הגויים אבל עוד לא קיים על זה ערך)
4. אין המדובר בדתיים לאומיים אלא רק בחרדים
5. מעניין מה עושה בזמן הצפירה הצלם שמצלם את הפעילות במאה שערים... --Berger 23:45, 16 מאי 2006 (IDT)

נושא זה עלה כבר קודם ושם כתבתי כך: "חז"ל מאשימים את ישראל שבזמנם על כך שנהגו כמנהגי הגויים השליליים ולא עשו כמנהגיהם החיוביים. לכן היו מנהגים שהתקבלו על ידי היהדות וכאלו שלא. אמת הדבר, שקבלת מנהגי עכו"ם תלויה גם בגורמים חיצוניים, ולכן בשעה שהיה איום מצד ההשכלה, המעיטו בקבלת מנהגים חדשים בכלל ומנהגי גויים בפרט".

אני מצטרף גם לדבריו של ברגר. אריה א 02:02, 17 מאי 2006 (IDT)

צפירת דומייה היא נוהג מקובל בארצות העולם. אני לא יודע אם יש מדינה שבה נהוגה צפירה מדי שנה, יכול להיות שכך נהוג ביפן באוגוסט, ביום השנה להפצצת הירושימה (נהוגה דקה דומייה, אבל אני לא זוכר אם היא מלווה בצפירה או לא). בכל מקרה, בימי זיכרון מיוחדים זה בהחלט מקובל. ‏DrorK‏ • ‏שיחה‏ 10:09, 23 מאי 2006 (IDT)

אגדות עם לטיניות

שלום!

אשמח לדעת איפה אוכל למצוא מידע על אגדות עם לטיניות, כשעיקר הכוונה היא למצוא את האגדות עצמן. (האגדות אמורות להיות מהמאות האחרונות, ולא מתקופת האינקה, לעניות דעתי)

תודה רבה! מיכל

מיכל: אם אינקה, ממילא לא לטיניות. את צריכה להיות מעט יותר ספציפית. רלף פון שוונץ 15:09, 18 מאי 2006 (IDT)

אפשר לנחש שהכוונה היא לאגדות עם מאמריקה הלטינית, אחרי הפלישה הספרדית. עוזי ו. 15:12, 18 מאי 2006 (IDT)

תודה למי שהגיב! אכן , הכוונה היא לתקופה האימפריאליסטית. כשהכוונה היא למצוא מידע על אגדות, מעשיות, אמונות תפלות, מנהגים וכו'. תודה רבה!

שלוש כתובות כנקודת זינוק:

• http://www.amazon.com/gp/product/0375714391/104-8187246-6660706?v=glance&n=283155
• http://www.amazon.co.uk/exec/obidos/ASIN/185028170X/203-6330952-5719969
• http://staffweb.peoriaud.k12.az.us/Karlene_Edwards/New%20SMHS%20Webpage/Miscellaneous/Folktales/FolktalesFromSoAmer.htm

• בעברית ראי את הספר: השמש, הקונדור וגלגל הזהב, הוצאת ירון גולן, 1993. בברכה, --אורי 02:17, 30 מאי 2006 (IDT)

מדי ברצלונה

הייכן בארץ ניתן לרכוש מדי כדורגל של ברצלונה לילדים?--85.64.149.20 17:42, 17 מאי 2006 (IDT)sem 17/05/06 17:40

בחנות בה מצויים מדי כדורגל של ברצלונה לילדים. רלף פון שוונץ 15:08, 18 מאי 2006 (IDT)

מי היתה דיוטימה (המשתה לאפלטון) ומה היו מעשיה?

לוח ריק.

בבקשה -- ר' הערך דיוטימה.

רלף פון שוונץ 15:07, 18 מאי 2006 (IDT)

en:Sixth & I Historic Synagogue

מישהו יודע איך קוראים לבית הכנסת הזה בעברית (כדי לתרגם את הערך)? ⌠צהוב עולה⌡ 12:56, 19 מאי 2006 (IDT)

מכיוון שהשם המוזר הזה מופיע גם על בית הכנסת עצמו (בתמונה), אפשר לתרגם ל"בית הכנסת ההסטורי של הרחוב הששי בשדרה I" (התארים 6th ו- I, למרות שהם מובנים לכל תושב וושינגטון, אינם מקובלים בעברית בלי שיוך). אבל עדיף לדעתי לכלול בערך מקיף כמו "בתי כנסת בושינגטון". עוזי ו. 13:14, 19 מאי 2006 (IDT)

צריך לתרגם את השם כפי שהוא במקור באתר בית הכנסת (כאן): Sixth & I. לדעתי, בגלל הסרבול הכרוך בזה, כדאי לשמר את האנגלית כפי שהיא ולקרוא לזה "בית הכנסת ההיסטורי Sixth&I" רלף פון שוונץ 15:25, 19 מאי 2006 (IDT)

אולי "בית כנסת רחוב שש פינת השדרה הראשונה". זה נאמר למקור אבל בעברית. DGtal 02:30, 21 מאי 2006 (IDT)

דוקטור

למה כותבים ד"ר כך ולא כך:דק'

מאותה סיבה שהקיצור של ירושלים הוא י-ם ולא יר'--ניצן 03:34, 21 מאי 2006 (IDT)

י-ם זה לא י"ם, וד"ר זה לא ד-ר. ‏conio.h‏ • ‏שיחה‏ 03:49, 21 מאי 2006 (IDT)

אני מנחש שזה מבוסס על Dr.‎ לועזי, אבל עם מרכאות במקום נקודה לציון קיצור (כי לא נהוג להשתמש בנקודה בעברית באופן כזה). ‏conio.h‏ • ‏שיחה‏ 03:49, 21 מאי 2006 (IDT)

אגב, באתר האקדמיה מצויין[1] שזה קיצור מוזר שלא קשור לעברית:

הקיצור ד"ר (= דוקטור) אינו על פי הנוהג העברי. אין ראוי לנהוג בדרך זו במקרים נוספים, ועל כן ראוי לקצר את מגיסטר - מג' ( ולא מג"ר), ולכתוב את השם ירושלים במלואו (ולא י-ם).

‏conio.h‏ • ‏שיחה‏ 03:52, 21 מאי 2006 (IDT)

העולם

1. למה ל-Greece (יוון) קוראים בעברית יוון ולא גריס או משהו אחר - אותו דבר עם The Neteherland (הולנד).
2. אם אני דובר גם אנגלית וגם גרמנית יש סיכוי שאני אדע גם הולנדית?

אלון רעם 15:16, 20 מאי 2006 (IDT)

1. מקורו של השם העברי בשם יוֹנִי, שמם ביוונית של תושבי מערב אנטוליה. כל זאת ועוד בערך האנגלי en:Names of the Greeks. (אגב, ביוונית יוון נקראת הלאס, ולא גריס, שם שמקורו בלטינית Graecia.)
2. קשה לי להאמין שתקום בבוקר ויתברר לך פתאום שאתה יודע הולנדית. אבל כנראה שיהיה לך קל יותר מלמי שלא דובר גרמנית ואנגלית. (כבר ראיתי גרמנים קוראים ספר בהולנדית בלי לדעת הולנדית לפני כן, אז כנראה שהשפות לא מאוד שונות).

פכידרם 16:48, 20 מאי 2006 (IDT)

Holland הוא מחוז בתוך מדינות השפלה. בחלק מהשפות (כמו בעברית) משתמשים בשם "הולנד" לתיאור המדינה כולה.--ניצן 02:20, 21 מאי 2006 (IDT)

1.the german and the dutch arenot that close as ione normaly think.

1. ליוון קוראים יוון משום שזה השם העברי העתיק המוקדם לארץ. המצב דומה עם ארצות כמו הודו, ספרד וצרפת. אם כבר רוצים לשנות, צריך לשנות לאופן בו בני המדינה הוגים זאת (לדוגמה, אספניה או הלאס). לגבי "הולנד," שם נהוג פשוט השם הותיק מעט יותר של המחוז (ממש כמו שאנחנו אומרים "אנגליה" ומתכוונים לבריטניה, לדוגמה).
2. אם אתה דובר אנגלית, זה יעזור לך מעט מאוד בהולנדית. אם אתה דובר גרמנית, אתה יכול להגיע לרמת קריאה ודיבור סבירה בהולנדית בתוך מספר חודשים (תלוי במידת הקליטות שלך). רלף פון שוונץ 15:38, 21 מאי 2006 (IDT)

• לגבי יוון, אכן (דרך אגב, יש סיבה מיוחדת שבערך האנגלי לעיל נטען כי הוגים בתנך את את יון בדבליו? ככל הידוע לי, וידוע לי, זה הבל)

לפי כל העדויות שבלשנים יכולים לאסוף, בעברית קדומה ה-ו' אכן נהגתה w. אני לא יודע מתי קרה המעתק w>>v אבל זה מעתק נפוץ מאוד שקרה גם בלטינית (בלטינית עתיקה v=w), בגרמנית, בפרסית ובשפות אחרות. אגב, בערבית שמה של יוון הוא اليونان אל-יוּנאן, לעומת זאת צרפת וספרד נקראות בערבית על-פי שמותיהן המקומיים. זאת רק עדות נוספת לכך שמדובר בשם קדום, בניגוד לשניים האחרונים שהם כנראה הדבקה מימי הביניים של שמות עבריים לארצות נכריות. ‏DrorK‏ • ‏שיחה‏ 10:04, 23 מאי 2006 (IDT)

• תמהני עליך שכשלת בזיהוי מאוחר שכזה. הלא צרפת המקראית היא עיר ליד צידון (אליהו הרי לא ברח מפני אחאב עד צרפת של ימינו...) וספרד היא ככל הנראה סרדיס שבטורקיה. בימי הביניים נטו ליחס שמות אלו למקומותיישובם של היהודים בשל הפסוק "וגלות החל הזה אשר כנענים עד צרפת וגלות ירושלים אשר בספרד - ירשו את ערי הנגב".
• בדומה לכך, נקראה גרמניה בשם "אשכנז" כחלק ממגמת זיהוי תנ"כית זו, אולם אין ספק שהתנ"ך לא התכוין לארצות אירופה המערבית, שהייתה ארץ פרא בתקופה ההיא. אריה א 01:03, 23 מאי 2006 (IDT)

צרפת וספרד המקראיות הן אכן אלו המופיעות בציטוט מעובדיה. השימוש בשם "צרפת," שבמקור כוונה כנראה ליישוב צרפנד במשמעותו הנוכחית שורשו ברש"י (אף הוא מקור מוקדם), שקבע בפירושו כי צרפת היא המקבילה ל"פרנצ"א". ככל הנראה, כלל דומה חל בנוגע לספרד, שגם כאן קבע רש"י, בעקבות הקרבה הצלילית בין "אספמיא", תרגום יונתן ל"ספרד" כי אספניא/אספמיא ו"ספרד" חד הם. כפי שהוא כותב בפירוש לעובדיה כאן: "ואומרי' הפותרים צרפת הוא המלכות שקורין פרנצ"א בלע"ז[;] ספרד תרגם יונתן אספמיא". רלף פון שוונץ 09:29, 23 מאי 2006 (IDT)

• לגבי יוון: מבין שלושת השבטים/עמים הקדומים שיחדיו היווי את היוונים, היו אלו האיונים שהגיעו לחופי ארץ ישראל ופגשו את העברים. מאיונים התגלגל השם ליוונים, ושמם ניתן לכלל היוונים, כלומר בני השבטים האחרים גם כן.
• לגבי ספרד: שמה העברי של ספרד לקוח מהתנ"ך: "וְגָלֻת הַחֵל-הַזֶּה לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר-כְּנַעֲנִים, עַד-צָרְפַת, וְגָלֻת יְרוּשָׁלַים אֲשֶׁר בִּסְפָרַד יִרְשׁוּ אֵת עָרֵי הַנֶּגֶב." (ספר עובדיה, פרק א', פסוק כ'). לא ברור לאיזה מקום התכוון הנביא עובדיה, אך בימי הביניים היה מקובל לזהות את "ספרד" עם "היספניה" ועל כך רומז רש"י בפירושו לפסוק.
  בשם ספרד בחרו בימי הביניים יהודי ספרד לכנות את תפוצתם. שתי סיבות היו לדבר: ראשית, בכך שייכו את עצמם לשבט יהודה ונהנו מיוקרתו; ושנית, מכיוון שגלות היהודים לספרד המקראית קדמה לייסוד הנצרות, היווה השיוך כתב הגנה בפני טענות הנוצרים. זאת מכיוון שתפוצת ספרד יכלה לטעון כי היא עצמה לא הייתה עוד בארץ ישראל בזמנו של ישו ובעת צליבתו, ועל כן אין היא חולקת באשמת שאר היהודים. בנוסף לשם זה נקראה הארץ בימי הביניים בשם 'אספמיא', כשמה הלועזי. (מתוך ספרד#מקור השם (העברי)) כלומר פרושו של רש"י נובע גם הוא מהנסיבות החברתיות של היהודים באירופה בימי הביניים. בברכה, --אורי 02:25, 30 מאי 2006 (IDT)

אני

הועבר לויקיפדיה:דלפק יעוץ#לעשות. נריה 07:50, 21 מאי 2006 (IDT)

איך קוראים לספורט המפורט ומהו החוקים שלו -שלהבת

יש ספורט באולימפידת החורף שמהצד הוא נראה מאוד מוזר יש משטח של קרח ויש 2 זוגות של מתמודדים שמנקים את הקרח מול כדור כלשהו לא ברור למה ולא ברור מה החוקים , אבקש הסבר על מהות המשחק וחוקיו

הנה: קרלינג. DGtal 08:26, 21 מאי 2006 (IDT)

טבלה

איך אני בונה טבלה כזאת (הוראות מפורטות), כי בעריכה אז אין את מבנה הטבלה:

אלון רעם 13:55, 21 מאי 2006 (IDT)

לך לתבנית:הביטלס ועבור לעריכה. אבינעם 16:59, 21 מאי 2006 (IDT)

שמורת נחל פולג

שמורת נחל פולג הוכרזה ביום 23 ליולי 1971 . אני מעוניין לדעת את הכרונולוגיה של המצב הסטטוטורי של שטח זה לפני 1971.

חברת המלח בעתלית

תולדות חברת המלח בעתלית.

לא יודע דבר על תולדותיה, אבל בכל פעם שאני משתמש במלח מתוצרת החברה, אני מגלה בשמחה שנותן הכשרות הוא הרב שמעון אלמליח, שפשוט נולד לתפקיד. דוד שי 23:53, 21 מאי 2006 (IDT)

הא לך: תעשיות מלח כולל מידע מפורט על ההיסטוריה של החברה. רלף פון שוונץ 08:54, 23 מאי 2006 (IDT)

מדענים

איזה יסודות כימיים לא מלאכותיים קרויים על שם מדענים?

(לדוגמה: האיינשטייניום, למרות שהוא יסוד מלאכותי).

אלון רעם 21:41, 21 מאי 2006 (IDT)

בבדיקה מהירה ושטחית: גדוליניום וזהו. DGtal 22:21, 21 מאי 2006 (IDT)

גם נובליום. (ותודה לטום לרר.) דוד 22:27, 21 מאי 2006 (IDT)

ורתרפורדיום, לורנציום, בוהריום, רנטגניום ואולי עוד כמה. דוד 22:30, 21 מאי 2006 (IDT)

ענית על שאלה, אך לא זו שנשאלה. כל היסודות שהבאת אינם קיימים בטבע, אלא מיוצרים רק בצורה מלאכותית. היסודות המלאכותיים (למיטב ידיעתי) הם במספרים: 43, 61, ו-93 והלאה, כך שתשובתך שגויה. DGtal 22:35, 21 מאי 2006 (IDT)

צודק. דוד 22:39, 21 מאי 2006 (IDT)

היסוד בורון לא נקרא גם הוא על-שם נילס בוהר? ‏DrorK‏ • ‏שיחה‏ 09:54, 23 מאי 2006 (IDT)

אני מאוד מקווה שזו הלצה... odedee • שיחה‏ 10:52, 23 מאי 2006 (IDT)

לא בדיוק הלצה. המורה שלי לכימיה הייתה קוראת ליסוד הזה (B) "בּוֹר" ואני לתומי חשבתי שהוא נקרא על-שם נילס בור. ‏DrorK‏ • ‏שיחה‏ 11:50, 23 מאי 2006 (IDT)

ומנדלביום אשר נקרא על שם ממציא הטבלה המחזורית, בברכה Tahmar1900 17:51, 23 מאי 2006 (IDT)

גם מנדלביום הוא יסוד מלאכותי. מקור שמו של בורון הוא מפרסית. (היסוד בוהריום שגם הוא מלאכותי קרוי ע"ש נילס בוהר).gal_m 17:59, 23 מאי 2006 (IDT)

היסוד גליום נקרא על שם המדען Lecoq שגילה אותו: Gallus הוא 'תרנגול' בלטינית, והשם 'לקוק' פירושו הוא "התרנגול". היסוד "גרמניום" נקרא כך כתגובה פטריוטית של מדען גרמני, שחשב שהגליום נקרא על שם גאליה (=צרפת). אביעד המקורי 02:23, 30 מאי 2006 (IDT)

מה לעשות?

אני משתמש אנונימי. באיזה ערכים אפשר לסייע, לעזור ותקן בויקיפדיה?

תודה על הרצון הטוב. כל קישור אדום בערך כלשהו הוא ערך שאיננו קיים. יש רשימה של ערכים מבוקשים - אתה יכול להעיף מבט בויקיפדיה:בקשת ערך ולראות אם ביכולתך לתרום להם, או לשפר ערכים קיימים שדורשים עריכה או שכתוב. odedee • שיחה‏ 07:22, 22 מאי 2006 (IDT)

וכמובן, נעדיף אם תעשה כן כמשתמש רשום. זה יקל עלינו וגם עליך. odedee • שיחה‏ 07:23, 22 מאי 2006 (IDT)

Reconstruction

דיון שהועבר משיחת משתמש:אורי ר. להמשך הדיון פה

שלום.

אולי אתה יודע, או יש לך רעיון, איך לקרוא בעברית ל "Reconstruction" - במובן של התקופה שאחרי מלחמת האזרחים בארה"ב?
eman • שיחה 13:44, 14 מאי 2006 (IDT)

אם אני זוכר, אזי מורי ארנון גוטפלד פשוט קרא לתקופה "תקופת השיקום". אין לי את הספרייה שלי בהישג יד אבל תמצא את המושג בספרו הקטן של האוניברסיטה המשודרת, שהוא נפוץ למדי בקרב תלמידי התקופה. --אורי 13:47, 14 מאי 2006 (IDT)

אכן, כך הוא קורא לזה שם (או משהו מאוד דומה), אבל לי זה לא נראה כל כך מוצלח. נראה לי שהקונוטציות שונות, וגם שיהיה קשה להבין מהשם כשהוא מופיע כדרך אגב בטקסט למה הכווה.

האם השם הזה מקובל בכלל, או רק הוא משתמש בזה? eman • שיחה 13:57, 14 מאי 2006 (IDT)

שלום, היסטוריה צפון אמריקאית איננה בדיוק התחום שלי, כך שקשה לי לקבוע בפסקנות עד כמה מקובל המושג, אולם נראה לי שיהיה נכון להשתמש בו מכמה סיבות:

• זה אכן תרגום המושג המקורי
• לא מצאתי שום כינוי חלופי - האם יש כזה?
• מתוך הקדימונים שמוצא גוגל גם אנציקלופדיית YNET משתמשת במושג
• מקומות נוספים שמשתמשים בו הם ספריית החוג להיסטוריה כללית באוניברסיטת חיפה [2]; ואתר לספרנים, מידענים חינוכיים ומורים [3]

האם יש חלופות? בברכה, --אורי 15:25, 14 מאי 2006 (IDT)

החלופות הן לקרוא לזה "הרקונסטרוקציה" או "תקופת הרקונסטרוקציה" (כפי שעושה האנציקלופדיה העברית).

היתרון הוא שכאמור לשיקום יש קונוטציה מאוד חיובית, באוד "רקונסטרוקציה" זה יותר נייטרלי, וגם מכיל יותר משמעויות. לאו דוקא שיקום, אלא בניה מחדש, באופן כללי. eman • שיחה 04:30, 15 מאי 2006 (IDT)

לעמנואל שלום,

אני לא בטוח של"רקונסטרוקציה" יש קונוטציה נייטרלית לעומת קונוטציה חיובית ל"שיקום". אני גם לא בטוח לגבי משמעויות נוספות שיש למילה הלועזית לעומת זו העברית - למה הייתה כוונתך? מה ההבדל בין שיקום לבין בניה מחדש? לבסוף, באופן כללי, לטעמי יש להעדיף מילה עברית על לועזית, אלא אם אין לה חלופה מדוייקת בעברית. לי אין בעיה עם "שיקום" וזה לא צורם לי. ואגב, מה הבעיה עם הקונוטציה ה"חיובית" של שיקום הדרום וקבלתו חדרה לברית לאחר מלחמת האזרחים? --אורי 12:31, 15 מאי 2006 (IDT)

הבעיה היא שזה היה הרבה יותר הענשה מאשר שיקום... eman • שיחה 12:57, 15 מאי 2006 (IDT)

יש משהו בטענה זו, אולם, למשל, מבחינה פוליטית הצטרפו מדינות הדום חזרה לברית. יתר על כך, מנקודת מבטם של העבדים המשוחררים לא מדובר היה בהענשה (גם אם לא בגן עדן...). אני מניח שכל הדיון הזה קשור למינוח הראוי בערכי ההיסטוריה של ארה"ב. אולי כדאי להשתמש במושג המקובל בעברית (שיקום) ובתחילת הערך לסייג את המושג ולכתוב שזהו המושג המקובל, אולם הוא טומן בחובו הטייה אידיאולוגית, שכן על אף הבטי השיקום והבנייה מחדש של הדרום לאחר המלחמה, הרי שמנקודת מבטה של האוכלוסייה הלבנה היה מדובר יותר במסע עונשין.

אגב, אני לו זוכר אם המושג היה בשימוש גם בקרב בני הזמן (הצפוניים בוודאי), או שהוא מושג שנתבע בידי היסטוריונים מאוחר יותר כפרשנות על התקופה. עם הראשון הוא הנכון אזי נראה לי שחייבים להשתמש במונח שיקום ולכלול עליו משפט הסבר כלשהו. אם השני הוא הנכון, קל יותר להשתמש בחלופות. בברכה, --אורי 13:32, 15 מאי 2006 (IDT)

דוקא אם זה המונח המקורי, מהתקופה (ואני חשוב שכן, אבל זה יותר עיניין של רושם מאשר של ידיעה), לקרוא לזה "תקופת הרקונסטרוקציה" יותר נאמן למקור.

בכל אופן, אולי נעביר את הדיון לדלפק הייעוץ? ככה גם נראה האם זה באמת מונח מקובל. eman • שיחה 02:52, 17 מאי 2006 (IDT)

בבקש, אתה מוזמן להעביר את הדיון. רק בנוגע להערתך האחרונה, מסקנתי הפוכה: אם בני הזמן כינו את התקופה reconstruction, הרי שהתרגום לעברית אכן יהיה "שיקום". אין, לדעתי, מקום לשמור כינויים בשפת המקור, אלא אם אין להם תרגום נאות. כוונתי הייתה שאם הכינוי לתקופה הודבק בידי היסטוריונים, הרי שגם אם הכינוי מקובל, "לגיטימי יותר" שלא להשתמש בו. מעניין מה יחשבו אחרים... --אורי 06:34, 17 מאי 2006 (IDT)

אני מכיר את המושג כ"תקופת השיקום". Mort 03:00, 23 מאי 2006 (IDT)

המונח המקובל (לפי השימוש בישראל באוניברסיטת תל אביב אותו אני מכיר) הוא "תקופת השיקום" אבל גם "תקופת הרקונסטרוקציה" יצלח. אשר לקונוטציות האחרות, אין מה לעשות נגד זה. רלף פון שוונץ 08:59, 23 מאי 2006 (IDT)

המשך הדיון

זיבלית פרעה

הזבלית פרעה המצולמת באתרכם אינה זבלית כלל אלא שייכת למשפחת השחרוריתיים. לפרטים נוספים אתם מוזמנים ליצור איתי קשר או להכנס לאתרי ולהגדירה מחדש: www.nature-of-oz.com תודה ולהתראות

בערך חיפושית זבל מדובר על סיווג עממי, לא מדעי, ומצויין שמדובר בחיפושיות ממשפחות שונות. הערך כולל מספר צילומים ולא ברור לאיזה התכוונת. אתה מוזמן להיכנס אליו ולערוך אותו. אני מוסיפה הפנייה למגדיר שלך בכמה ערכים רלוונטים. בברכה, גברת תרד 11:54, 24 מאי 2006 (IDT)

איך מוחקים ערכים?

אני חלק ממין ויקי פרטית כזו - לא רלוונטי ההגדרה המדויקת, רק שהיא זהה לויקיפדיה. בכל מקרה, הבנתי שרק מפעילי מערכת יכולים למחוק דפים, השאלה היא איך הם עושים זאת? אסף ד 00:28, 24 מאי 2006 (IDT)

זו שאלה לדלפק היעוץ, אבל אענה לך כאן. התוכנה מאפשרת להם את היכולת הטכנית הזו, כמו גם הגנה והסרת הגנה על ערכים וחסימת משתמשים. Harel - שיחה 00:29, 24 מאי 2006 (IDT)

תודה על העזרה. עדין לא הבנתי איך לעשות זאת, אבל אני אמשיך בדלפק היעוץ. אסף ד 13:15, 24 מאי 2006 (IDT)