ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון169

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
דפי ארכיון של הכה את המומחה
ארכיון כללי
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10
11 12 13 14 15 16 17 18 19 20
21 22 23 24 25 26 27 28 29 30
31 32 33 34 35 36 37 38 39 40
41 42 43 44 45 46 47 48 49 50
51 52 53 54 55 56 57 58 59 60
61 62 63 64 65 66 67 68 69 70
71 72 73 74 75 76 77 78 79 80
81 82 83 84 85 86 87 88 89 90
91 92 93 94 95 96 97 98 99 100
101 102 103 104 105 106 107 108 109 110
111 112 113 114 115 116 117 118 119 120
121 122 123 124 125 126 127 128 129 130
131 132 133 134 135 136 137 138 139 140
141 142 143 144 145 146 147 148 149 150
151 152 153 154 155 156 157 158 159 160
161 162 163 164 165 166 167 168 169 170
171 172 173 174 175 176 177 178 179 180
181 182 183 184 185 186 187 188 189 190
191 192 193 194 195 196 197 198 199 200
201 202 203 204 205 206 207 208 209 210
211 212 213 214 215 216 217 218 219 220
221 222 223 224 225 226 227 228 229 230
231 232 233 234 235 236 237 238 239 240
241 242 243 244 245 246 247 248 249 250
251 252 253 254 255 256 257 258 259 260
261 262 263 264 265 266 267 268 269 270
271 272 273 274 275 276 277 278 279 280
281 282 283 284 285 286 287 288 289 290
291 292 293 294 295 296 297 298 299 300
301 302 303 304 305 306 307 308 309 310
311 312 313 314 315 316 317 318 319 320
ארכיון מתמטיקה
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10
ארכיון פיזיקה
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10
ארכיון ביולוגיה
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10
ארכיון פסיכולוגיה
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10

דף זה הוא דף ארכיון של דיון או הצבעה שהסתיימו. את המשך הדיון יש לקיים בדף השיחה של הערך או הנושא הנידון. אין לערוך דף זה.



תוכן עניינים

כמות תושבים בישראל[עריכת קוד מקור]

בערך ישראל כתוב שבישראל חיים 7,473,052 נפש ובערך הרשות הפלסטינית כתוב שגרים בה 4,225,710 נפש ,לא יכול להיות בכל ישראל חיים 11 מיליון ושש מאות אלף אנשים

למה לא? בלנק - שיחה 17:24, 24 בדצמבר 2011 (IST)
כי כשאומרים את הכמות של ה7 מיליון ומשהו זה כולל את יו"ש
זהו שלא. זה בדיוק מהות הכיבוש והאפרטהייד. שיש 11 מיליון איש, אבל מתוכם 4 מיליון "לא נספרים". emanשיחה 18:33, 24 בדצמבר 2011 (IST)
וואו,מטורף
כמה ביקורתיות אחי, איפה קצת נקודת מבט ניטרלית? אולי תושבי השטחים לא נספרים כאזרחי ישראל כמו שתושבי אפגניסטן וקנדה לא נספרים. כי פשוט הם מדינה אחרת? ברור שבמציאות של היום הרשות הפלסטינית היא לא "מדינה" במובן המלא. אבל להגיד שג'נין היא עיר ישראלית וכל תושביה הם אזרחי ישראל? קצת מוגזם. הם חלק מ"כמטע מדינה" אחרת, שיכולה לנהל מרשם אוכלוסין משלה. 79.179.66.173 21:30, 24 בדצמבר 2011 (IST)
אכן מטורף. אבל השאלה היא איפה נקודת המבט המציאותית.
בניגוד לתושב ג'נין, אם תושב קנדה רוצה נסוע לאפגניסטן הוא לא צריך לבקש אישור מצה"ל. ואם הוא במקרה נולד באפגניסטן הוא לא צריך לחשוש שצה"ל יגרש אותו לשם, כמו שצריך לחשוש תושב גדה שנולד בעזה. ישראל גם לא תקח את אדמתו, ולא תשאב את המים שמתחת רגליו לטובת התנחלויות ישראליות שאין בקנדה.
התיאור המדוייק ביותר למובלעת ג'נין, כמו לשאר מובלעות אזור A בשטחים, היא בנטוסטן. גם הלבנים בדרום אפריקה באיזשהו שלב הבינו שהם לא יכולים להמשיך ככה, אז המציאו את "תוכנית הבנטוסטנים" שבמסגרתה הכריזו על כל מיני מובלעות שבהן היו מקסימום שחורים על מינימום שטח ככאילו "מדינות עצמאיות". אף אחד (אולי מחלק מהלבנים עצמם בדרום אפריקה) לא קנה את הבלוף, והסוף ידוע. emanשיחה 21:52, 24 בדצמבר 2011 (IST)
לא זכור לי שאזרח קנדי רצח עשרות ישראליים בפיגוע התאבדות אי פעם. אולי בגלל זה קנדיים לא צריכים אישור מצה"ל. כמה פשוט. סול במול - שיחה 22:35, 24 בדצמבר 2011 (IST)
פשוט, אך חסר כל יסוד מציאותי. לא זכור לי שכבשנו את יפן אחרי שקוזו אוקמוטו ושני יפנים נוספים ביצעו את הטבח בנמל התעופה לוד. גם על הניסיון לכבוש את לבנון ולשלוט על חיי תושביה ויתרנו כבר מזמן, למרות כל פעילות הטרור שיוצאת מלבנון כלפינו. emanשיחה 23:00, 24 בדצמבר 2011 (IST)
צודק. את יהודה ושומרון כבשנו כי זו הארץ שלנו, היהודים, (כמו שייח' מוניס) ולא משיקולים בטחוניים (שנכונים, אגב). את הערבים שם אנחנו מגבילים, כי כשלא הגבלנו, הם רצחו לנו אלפי אזרחים. נקודת מבט מציאותית. סול במול - שיחה 23:13, 24 בדצמבר 2011 (IST)
איך מהשאלה שלי לגבי הכמות תושבים בישראל זה הגיע ליפן אני לא יודע,וזה מטורף לדעתי שככה מלמדים ילדים מכיתה א,וזה כמובן סובייקטיבי
נקודת מבט שונה: הכיבוש הוא הכרח בלתי-יגונה. ישראל נסתה להמנע מעימות עם ירדן ב 1967, אבל אולצה להלחם גם בחזית הירדנית, מה שהביא לכיבוש שטחי יהודה ושומרון, ונעצרה על גבול הירדן שיחסית נוח להגנה. מנקודת מבט זו הכיבוש הוא קוץ ב##ת, אבל האופציות האחרות גרועות עוד יותר. השקפה זו מסתדרת היטב עם העובדה שרוב הישראלים אינם מעוניינים בשליטה בעם זר.
לגביי המספרים, הם לא מתחברים. ע"פ הערכים שלנו, בעזה מתגוררים 1.5 מליון בני אדם, ובגדה כולה בין 1.4 ל2.4 פלסטינים, מה שאומר שבסך הכל גרים בשטח הזה בין 2.9 ל-3.9 מליון בני אדם, אבל, חלק מהתושבים האלה חיים בכלל בשטח C, או במזרח ירושלים, כלומר לא בשטחי הרשות. יותר מזה, הCIA בעצמו (שהוא לכאורה המקור ל4,225,710 שבראש הדף, אם כי לא מצאתי באתר הCIA אזכור למספר דומה) טוען שבגדה חיים 2.6 מליון תושבים מתוכם 300,000 יהודים, קרי 2.3 מליון פלסטינים חיים בגדה, ובעזה חיים 1.65 מליון פלסטינים. כלומר לכל היותר חיים ברשות הפלסטינית 3.9 מליון תושבים. בברכה, --איש המרק - שיחה 18:26, 25 בדצמבר 2011 (IST)
ברשטות הפלסיטנית לא חי אף תושב, כי זה לא מושג גיאוגרפי עם גבולות. זה גוף שלטוני שיש לו סמכויות מגובלות ומשתנות בחלקים משתנים באזורים שנכבשו בידי ישראל ב 67 ולא סופחו. ולגבי החלוקות שעשית, הן לא ממש משנות, כי כל התושבים האלה, באזורי A, B, C, H1, H2 ומזרח ירושלים הם פלסיטנים שחיים תחת שלטון כזה או אחר של ישראל (כן, גם באזורי A וגם ברצועת עזה! אומנם רמת המעורבות של ישראל שם קטנה, אך בהחלט קיימת) אבל ללא אזרחות ישראלית. emanשיחה 22:18, 25 בדצמבר 2011 (IST)
סאפי יקירי, האבחנות הפוליטיות האלו אינן מעלות ואינן מורידות.

אולי מישהו שיודע, יענה בענייניות על השאלה שהועלתה? אינני יודע איך תקראו לשטח הנ"ל, פלסטין, פלשתין, פלשתינה, ישראל, יהודה, יעקב, מצדו תקראו לזה משה. השאלה לא היתה מי שולט בשטח, למי יש בו ריבונות, מהם התנאים בהם נשלטים האנשים באזורים מסויימים בשטח זה, מהו הרקע לסכסוך הערבי-יהודי בשטח, האם מוצדק המשטר הצבאי באזורים מסויימים בשטח, האם מופלים ערבים לרעה והאם הם בכלל ערבים או בני העם הפלסטיני האציל. כל מה שנשאל היה, האם בשטח המאגד את הגולן, הגליל, השרון, מישור החוף, יהודה, שומרון, גב ההר, בקעת הירדן, הערבה, רצועת עזה, הנגב, (ועוד חבלי ארץ ששכחתי כנראה), ישנם כ-11.6 מיליון תושבים. כן? כן. לא? לא. פשוט מאד. ותזכורת לפעם הבאה, ב"הכה את המומחה" עונים למה ששואלים. זה הכול. אביתר ג'שיחהתרומות • ד' בטבת ה'תשע"ב • 22:34, 29 בדצמבר 2011 (IST).

כמדומני שקיבלת תשובה. המספר של התושבים בשטחי הרשות הפלסטינית הוא חוץ מהמספר של אזרחי המדינה מאחר שהם אינם אזרחי ישראל. לגבי השאלה אם המספר של 4 מיליון וקצת הוא נכון יש מחלוקות בין סטטיסטיקאים ויש גרסאות נמוכות יותר. עם זאת, יתכן שתושבי מזרח ירושלים נספרים גם פה וגם פה אני לא בטוח לגבי זה.אריק1111 - שיחה 00:06, 2 בינואר 2012 (IST)

קיווי[עריכת קוד מקור]

האם הפרי קיווי זה עץ או שיח? תודה 46.116.243.47 (שיחה | תרומות | מונה) שכח/ה לחתום

נראה לי ששיח, לפי התמונה בערך האנגלי. בנימין - שיחה - תרמו לויקיפדיה בכתיבת ערכים על המגוון הביולוגי והזואולוגי! 19:10, 25 בדצמבר 2011 (IST)
הקיווי הוא שיח מטפס. אוריה אורן - שיחה 17:31, 26 בדצמבר 2011 (IST)

הסבתרות, שאלה מסובכת[עריכת קוד מקור]

תאים מתרבים בשיטה הבאה: כל תא מתפצל למספר אקראי של תאים המפולג ומת בעצמו. כל פיצול תא לא תלוי בתאים אחרים. מה ההסתברות לכך שלתא יהיו 6 "נכדים".

התשובה לפי הספר

השאלה ממש סיבכה אותי. במיוחד בקטע של התפלגות בינומית של "ילדים". מישהו יכול לסייע לסטודנט במצוקה? 109.65.65.239 22:33, 24 בדצמבר 2011 (IST)

ההסתברות הבינומית אומרת שלכל תא יש בין 0 ל־3 בנים, כאשר ההסתברות ל־x בנים נתונה ע״י . בשביל שלתא יהיו 6 נכדים, אזי חייבים להיות לו לפחות 2 בנים, וההסתברות לכך נתונה על־ידי . עכשיו, אם היו לו שני בנים, על מנת שיהיו 6 נכדים כל אחד מהבנים חייב היה להתפצל ל־3 נכדים. אם היו לו 3 בנים, אזי יש קצת יותר אפשרויות (למשל: שניים התפצלו ל־3 נכדים כ״א, והשלישי ללא נכדים; אפשרות אחרת: כל אחד התפצל לשני בנים..) סכום את הסתברויות כל האפשרויות וקבל את התשובה. Gran - שיחה 22:59, 24 בדצמבר 2011 (IST)

איך אני עושה את ה"דו שלבי" פה? כלומר,איך אני מחשב את ההסתברות לכך שנולדו בניסוי הראשון 3 בנים וכל אחד מהם הוליד 2 בנים? 109.65.65.239 09:37, 25 בדצמבר 2011 (IST)

מכיוון שהמאורעות בלתי תלויים, המאורע שציינת מתרחש בהסתברות . החלק הראשון מתאר את הפיצול של התא הראשון לשלושה בנים, והחלק השני מתאר שכל אחד מהבנים התפצל לשני נכדים, ומכיוון שאינם תלויים זה בזה ההסתברות ניתנת ע״י מכפלת כל החלקים. Gran - שיחה 22:32, 25 בדצמבר 2011 (IST)

משפטי ויירשטראס- למה יש שניים?[עריכת קוד מקור]

למה צריך את משפט ווירשטרס הראשון? הוא לא נובע ישירות מהמשפט השני? אם לפונקציה יש מינימום ומקסימום בקטע מוכלל כלשהו, אז היא חסומה בו. אז המשפט הראשון הוא "מיותר" אם יש לי את השני, לא? 109.65.65.239 23:02, 24 בדצמבר 2011 (IST)

אתה צודק שהשני חזק יותר, אבל לצרכים רבים מספיק כבר הראשון (ונוח יותר בנוסח) והוא פשוט יותר להוכחה (ואף מוכיחים את השני על סמך הראשון). דניאל תרמו ערך 23:08, 24 בדצמבר 2011 (IST)

האם התשלום למוכר מובטח בעסקת תשלומים רגילה?[עריכת קוד מקור]

בהנחה שהעסקה היא תקינה ולא בוצע מרמה, אך הקונה פשט את הרגל וכרטיסו בוטל טרם שולמו כל התשלומים, האם חברת האשראי תעביר את התשלום המלא למוכר?

כן. הן הקונה והן המוכר מבוטחים בעיסקת אשראי, והפרמיה של ביטוח זה מגולמת באחוזי העמלה שגובה חברת האשראי. מרגע שעיסקה מאושרת בחברת האשראי כספו של המוכר מובטח, תחת ההנחה שחברת האשראי עצמה לא תתמוטט, תפשוט את הרגל, או תנסה בעצמה לעשוק את המוכר.

האם ניתן לומר כי הלומדים באונ' הפתוחה הינם אוטודידאקטים?[עריכת קוד מקור]

האם ניתן לומר כי הלומדים באונ' הפתוחה הינם אוטודידאקטים? הרי בסופו של דבר את רוב החומר הם לומדים בכוחות עצמם.

בהחלט ניתן לומר. אפילו הייתי אומר שהאוניברסיטה הפתוחה היא הוכחה מצויינת לכך שיש אוטודידקטים בעולם. בלנק - שיחה 03:33, 25 בדצמבר 2011 (IST)
יכולות להיות מספר סיבות מדוע אדם יפעל יותר כאוטודידקט או יעדיף שיטה זו. מכל מקום, כן, בתור סטודנט באו"פ, דומי שלפחות רוב אלו שהחלו את הלימודים בלב שלם, מחוברים מאד ללימוד אוטו-דידקטי.

אין זה כך. האוניברסיטה הפתוחה היא אוניברסיטה לכל דבר, הלומדים בה נרשמים, לומדים לפי תוכנית לימודים מוגדרת ובחומרים המסופקים ומכוונים ע"י האוניברסיטה. אוטודידיקט לומד במסגרת שאינה רשמית ומתוך עצמו, יכול שישתתף כשומע חופשי באוניברסיטה אך זה רחוק מהלומד באו"פ. שנילי - שיחה 08:07, 25 בדצמבר 2011 (IST)

תלוי איך אתה מגדיר אוטו-דידקטיקה שנילי.
  • מתחיל לעלות על העצבים שאנשים שואלים שאלות ועונים להם "תגדיר קודם את המונח...". לא זאת התשובה שהשואלים רוצים!
  • אוטודידאקט, לפי הפירוש המילולי הוא "לומד בעצמו". הכוונה היא לאדם שבוחר לעצמו חומר ונושא לימוד ולומד אותו ללא עזרה של אדם אחר. אדם שלומד חומר לפי תוכנית של אחרים גם אם הוא לומד באולם הרצאות, מול מחשב או בודד בביתו (אוניברסיטה פתוחה), אינו נחשב אוטודידקט. --וידנפלד - שיחה 23:18, 31 בדצמבר 2011 (IST)

נניח שבכל העולם נשתלים עצים[עריכת קוד מקור]

עיריות שלמות של רבות מהערים בעולם יוצאות בפרוייקט של שתילת כמה שיותר עצים וצמחים, מדינות שותלות יערות שלמות. נניח ודבר כזה קורה, זה יכול להשפיע על כמות המשקעים הכללית בפלנטה? --- האם ירד עוד גשם משיורד כל שנה? תודה.

יכולה להיות לזה המון השפעה על המון דברים. למה דווקא שירד יותר גשם? אם כבר, שתילת עצים יכולה לעצור את אפקט החממה, וכך ירד פחות גשם. בלנק - שיחה 14:47, 25 בדצמבר 2011 (IST)
לעצור את אפקט החממה? אל תגזים, הנזק משיטלת עצים לא יכול להיות כה גדול. לעצים לוקח זמן לצמוח לגובהם המלא ובזמן הזה הצמחוניים יספיקו למזער את אובדן הפד"ח מהאטמוספרה ויצילו את כדור הארץ מקיפאון. 109.64.210.37 12:19, 26 בדצמבר 2011 (IST)
למה שעצירת אפקט החממה תגרום לירידת פחות גשם(כמובן שהמדובר הוא על עצירת העלייה בעוצמת אפקט החממה ולא על עצירתו לחלוטין שהייתה מובילה לקיפאון)אריק1111 - שיחה 23:59, 1 בינואר 2012 (IST)

חוק השלישי מן הנמנע[עריכת קוד מקור]

ציטוט מהערך לוגיקה: "חוק השלישי מן הנמנע - לפיו טענה יכולה להיות (בהכרח) אמיתית או שקרית, ואין שום אפשרות ביניים שלישית. מכאן, שהלוגיקה מכירה בשני ערכי מחשבה בלבד: אמת ושקר, ללא אופציה נוספת. לא תיתכן טענה שאינה אמת ואינה שקר, ולכן ביטוי כגון "או שדני אוהב ללכת לבית הספר או שדני לא אוהב ללכת לבית הספר" יהיה בהכרח נכון (משום שאחד החלקים של המשפט חייב להתקיים)."
מה נעשה במצב בו דני בכלל לא יכול לחוש אהבה? במצב כזה אי אפשר להגיד שהוא אוהב ואי אפשר להגיד גם שהוא לא אוהב. האם ההנחה הסמויה של המשפט - כל בני האדם מסוגלים לחוש אהבה או חוסר אהבה למשהו, תקפה? איש השלג - שיחה 10:29, 25 בדצמבר 2011 (IST)

במקרה כזה המשפט "דני לא (אוהב ללכת לבית ספר)" הוא אמת (הוספתי סוגריים כדי להדגיש שהחלק השני במשפט הוא יחידה שלמה אליו מתייחסת המילה לא). יש לשים לב שאין הכוונה ל"לא אוהב" במובן של "שונא", אלא ה"לא" שולל את "אוהב ללכת לבית ספר". אם הוא לא מסוגל לחוש אהבה, בפרט הוא לא "אוהב ללכת לבית ספר". דניאל תרמו ערך 10:33, 25 בדצמבר 2011 (IST)
יש משפטים כמו המשפט הידוע " אני משקר תמיד" שהם לא נכונים ולא לא נכונים בקיצור הטענה לא נכונה בכבוד מים נושפים
צריך להיות "אני משקר עכשיו". זו בעיה בשפה הטבעית שמאפשרת ניסוח טענות שאין להן ערך אמת מוגדר. בשפה פורמלית הבעיה הזו אינה קיימת. טרסקי הוכיח כי בלתי אפשרי לבנות פסוק שמתנהג כמו פרדוקס השקרן. דניאל תרמו ערך 10:54, 25 בדצמבר 2011 (IST)
דניאל האם אפשר לכתוב בשפה פורמאלית אני משקר ב50% ? תודה מים
תלוי למה אתה קורא "לכתוב בשפה פורמלית". בכללי המשחק המקובלים, לא. דניאל תרמו ערך 11:00, 25 בדצמבר 2011 (IST)
מסתבר שהחלוקה שלי לאיברים הייתה שגויה, תודה על התשובה. שאלה נוספת ברשותך הלקוחה מספר לימוד:
טענה א': פסיכולוגים מקבלים מטופלים בשעות הצהריים.
איזו טענה נוספת נחוצה כדי להסיק שאירועים חשובים מתרחשים רק בשעות הצהריים:

1) פסיכולוגים אינם מקבלים מטופלים, כאשר אירועים חשובים מתרחשים
2) כאשר פסיכולוגים מקבלים מטופלים, מתרחשים אירועים חשובים
3) כאשר אירועים חשובים מתרחשים, פסיכולוגים מקבלים מטופלים
4) אירועים חשובים מתרחשים, כאשר פסיכולוגים מקבלים מטופלים

בספר נטען כי מטענה א' נובע: הליכה לפסיכולוג->צהריים. אני מבין את זה כך: צהריים->פסיכולוג. משום שלא נאמר במפורש שרק בצהריים
הפסיכולוגים מקבלים אנשים וזה לא נובע ממבנה הטענה אלא מסמנטיקה של הטקסט.
אמחיש באמצעות דוגמה:
נאמר ואני הולך למסעדה בימי ראשון, שני ושלישי.
המשפט: "אני הולך למסעדה בראשון" הוא תקף ותואם את העובדות ואפשר להסיק ממנו שאם עכשיו יום ראשון אז אני במסעדה. אבל אי אפשר להסיק ממנו בשום פנים ואופן שאני הולך למסעדה רק בראשון כי זה פוגם במבנה הלוגי של המשפט כי פה מערבים את הידע האישי שלנו על המציאות - אם הוא אומר שהוא במסעדה בראשון אז כנראה הוא שם רק ביום ראשון - זו לא מסקנה שנובעת ישירות מהטענה אלא מידע אישי על המציאות. הטענה "אני הולך למסעדה ביום ראשון" לא סותרת את הטענה "אני הולך למסעדה ביום שני" כי אין סתירה בין ההליכה ביום ראשון לבין ההליכה ביום שני. ד"א, למה זה לא מזיח לי את כל הטקסט ואני צריך להזיח כל שורה בנפרד? איש השלג - שיחה 11:03, 25 בדצמבר 2011 (IST)
אכן, הטענה צריכה להיות "פסיכולוגים מקבלים מטופלים בשעות הצהריים בלבד". זו טעות לוגית (ולא עניין של ידע אישי וכו'). לגבי הזחות, כל פעם ששוברים שורה יש להזיח מחדש. אחרת לא היה תנאי עצירה להזחה. דניאל תרמו ערך 11:18, 25 בדצמבר 2011 (IST)

מולקולה שמשכפלת את עצמה - Self replicating molecule ?[עריכת קוד מקור]

פיטר אטקינס הכימאי הנודע והאתאיסט המושבע טען שקיימת מולקולה שמשכפלת את עצמה וכזו היתה פריקורסר לתא הראשון שחי בים לפי סיבור האביוגנזה. האם יש מולקולות כאלה במציאות בעת זו ואיך בדיוק מולקולה אמורה לשכפל את עצמה?

אכן יש מולקולה כזו. ראה RNA. להשארה של אטקינס קוראים השערת עולם ה-RNA. אתה מוזמן לקרוא את הערך עליה. בלנק - שיחה 14:44, 25 בדצמבר 2011 (IST)
לא בהכרח השערת ה-RNA. חומצות הגרעין DNA, RNA, PNA וכו' הן כולן משכפלות עצמיות. במידה מסוימת גם גביש הוא משכפל עצמי (גדל בתבנית קבועה בהתאם לתבנית של גרעין ראשוני). דניאל תרמו ערך 14:54, 25 בדצמבר 2011 (IST)
חשוב לציין שלמרות שזו השערה נאה והגיונית, עד כה לא נמצאה אף סביבה טבעית שמאפשרת אבולוציה של מולקולות כאלה (כלומר מאפשרת שכפול בקצב שעולה על קצב הפירוק וגם מאפשרת מוטציות). נכון לעכשיו זו השערה שחסר בה רכיב מהותי שלה.

התפלגות אקספוננציאלית[עריכת קוד מקור]

מה ההסתברות שמשתנה אקראי אקספוננציאלי יסטה מהתוחלת שלו ביותר מ2 סטיות תקן?

התשובה שלי היא:

התוחלת היא וזה גם ערך סטיית התקן.אין את ה"צד השלילי ואז ההסתברות של יותר מ2 סטיות תקן היא וזה

והתשובה הנכונה היא בלי הלמדה.

אינטגרל מוזר[עריכת קוד מקור]

שימו לב לתוצאה של וולפרם אלפה לאינטגרל לא טריוואלי הזה. ששמתי +15 כשאין לו שום משמעות( אפשר להחליף בכל מספר). למה זה יוצא כזה? 109.64.210.37 15:27, 25 בדצמבר 2011 (IST)

תראה פונקציית השגיאה תגיע לתשובה עם קצת החלפת משתנים. ♠ גיל כ. (שיחה) ♠ 15:47, 25 בדצמבר 2011 (IST)
ראה אינטגרל גאוסיאני. דניאל תרמו ערך 19:01, 25 בדצמבר 2011 (IST)
פשוט תציב t=x+15. גבולות האינטרציה לא ישתנו כמובן, וגם dt=dx. מבחינה גאומטרית אגב, ברור שאין הבדל כי אתה בסך הכל עושה הזזה לפונקציה, אבל אתה מחשב אינטגרל לאורך כל הישר, כך שהתוצאה לא משתנה. לירן (שיחה,תרומות) 12:54, 26 בדצמבר 2011 (IST)
מצטער להיות מציק. אבל איך אני מחשב לבד (בלי מחשבון של וולפראם אלפה) את אינטגרל הזה? 79.177.213.18 20:48, 27 בדצמבר 2011 (IST)
אתה צריך לדעת לחשב את האינטגרלים הבסיסיים (הראשון על-ידי מעבר לקואורדינטות פולריות, השני על-ידי סימטריה, והשלישי בחלקים); ולהמיר אינטגרלים דומים אליהם. עוזי ו. - שיחה 21:22, 27 בדצמבר 2011 (IST)

שרקרק ארגמני[עריכת קוד מקור]

שלום.

לאחרונה נתקלתי, בחיפוש בספר, ב"שרקרק ארגמני". לאחר חיפוש בגוגל מצאתי שהוא Carmine Bee-eater. לאחר מכן, כשחיפשתי את השם הזה בויקיפדיה האנגלית מתברר שיש שניים כאלה: צפוני ודרומי. מי מהם הוא השרקרק הארגמני?

תודה מראש

בנימין - שיחה - תרמו לויקיפדיה בכתיבת ערכים על המגוון הביולוגי והזואולוגי! 19:02, 25 בדצמבר 2011 (IST)

כמה מרוויח מורה בבית ספר?[עריכת קוד מקור]

סתם סקרנות- מה השכר החודשי של מורה מתחיל בבית ספר תיכון? או לפחות באיזה תחום מדובר? 109.64.210.37 20:24, 25 בדצמבר 2011 (IST)

כ-5300 ש"ח בממוצע. ראה כאן. בלנק - שיחה 20:35, 25 בדצמבר 2011 (IST)
לפי כמה דוגמאות שבדקתי, נראה שמי שעורך את האתר הזה מעתיק מספרים בלי להבין אותם. לפי אתר משרד החינוך כאן, שכר מורה בעל תואר ראשון ותעודת הוראה *לא יפחת* מ-5300 ש"ח. עוזי ו. - שיחה 21:34, 25 בדצמבר 2011 (IST)
עוזי, זה תואם את חוק דוד לוי: "שכר המינימום לא יהיה נמוך מהשכר הממוצע במשק". תומר א. - שיחה - משנה ויקיפדית 20:56, 27 בדצמבר 2011 (IST)
אתה לא חושב כמו מתמטיקאי. מצב כזה אפשרי מבחינה תיאורטית אם כל המועסקים במשק ירוויחו את שכר המינימום, שהרי הממוצע של הקבוצה {w,w,w...,w} הוא w. בברכה, MathKnight הגותי (שיחה) 21:02, 27 בדצמבר 2011 (IST)
לא יודע לגבי אופק חדש, אבל לפי תלוש השכר של אשתי, השכר עבור משרה מלאה (שזה לא דבר מובן מאליו בכל מקצוע ובכל בית ספר) למורה עם תואר ראשון תעודת הוראה ושבע שנות ותק הוא 4137 ש"ח. ישנן מספר תוספות, המגיעות לכדי מאות בודדות של שקלים. (לא כולל גמולי השתלמות, כפל תואר, גמולי בגרות וחינוך מיוחד). הכל ברוטו, כמובן. משה פרידמן - שיחה 23:07, 27 בדצמבר 2011 (IST)
אז כמה מרוויחה אישתך ברוטו כולל הכל ? גיא - שיחה 22:12, 28 בדצמבר 2011 (IST)
כמעט 6 ברוטו. אבל יש לה כפל תואר, די הרבה השתלמויות, והיא מגישה לבגרות (שזו עוד תוספת). כמובן, היא לא מורה מתחילה! משה פרידמן - שיחה 23:19, 28 בדצמבר 2011 (IST)

המשפט היסודי של האלגברה בעזרת רול[עריכת קוד מקור]

איך אני מוכיח את הטענה "כל פולינום ממשי ממעלה n קיימים n שורשים ממשים לכל היותר". שנרמז לי שיש לערב את משפט רול. 109.64.210.37 13:41, 26 בדצמבר 2011 (IST)

נסה באינדוקציה. עוזי ו. - שיחה 13:47, 26 בדצמבר 2011 (IST)
וזו טענה הרבה יותר פשוטה מאשר המשפט היסודי של האלגברה. דניאל תרמו ערך 18:07, 26 בדצמבר 2011 (IST)
אינדוקציה? איך? 109.64.210.37 19:40, 26 בדצמבר 2011 (IST)
לפולינום ממעלה ראשונה לא יכולים להיות שני שורשים משום ששני ישרים נחתכים רק בנקודה אחת. נניח שלפולינום ממשי f ממעלה n יש יותר מ-n שורשים. לפי משפט רול, עוזי ו. - שיחה 21:08, 26 בדצמבר 2011 (IST)

האם החקלאות עוברת לפריפריה בלבד?[עריכת קוד מקור]

השדות והפרדסים של הרצליה, רמת אביב, ואפילו רמת השרון הולכים ומתעמטים. האם יש איזו שהיא תכנית רשמית לסגור\להעתיק שטחים חקלאים מן המרכז?

התוכנית הרשמית המאושרת היא תמ"א 35. הקובעת את שימושי הקרקע במדינת ישראל. התוכנית קובעת יעדי גידול בכל אזור ובהתאם סימנה בתשריט שלה אזורים מיועדים לעיור, אזורים המיועדים לפיתוח כפרי ואזורים המיועדים לשימור הנוף הפתוח (טבעי או חקלאי). התוכנית מגבילה את הפיתוח העירוני במרכז על ידי יצירת רצועות ירוקות שיישארו בין הערים (לדוגמה בין הרצליה לנתניה אסור לבנות ב"פארק השרון"). מנגד יש לחצים כבדים לנגוס בשטחים הירוקים מעבר למה שהתוכנית מאשרת. כך שלשאלתך, כמות השטחים הפתוחים במרכז תצטמצם וחקלאות אכן תעבור לפריפריה או סתם תקטן, אך ישנן מגבלות שאמורות למנוע את היעלמותה המוחלט מהמרכז.

6 מליון פלפלים ושאר ירקות?[עריכת קוד מקור]

איך ספקים מצליחים לספק ירקות טריים מדי יום ביומו לערים כמו ניו-יורק, מוסקבה, ברלין או איסטנבול שהן עתירות בני אדם? נראה לי מהצד שאמור להיות חסר בהמון סוגים של ירקות.

מה הקושי? בברכה, --איש המרק - שיחה 11:30, 27 בדצמבר 2011 (IST)
איפה מגדלים את כל זה?, אני מנסה לדמיין את ההשקעה לגדל מליוני ירקות מסוגים שונים ולהביא אותם ממש יום יום טריים טריים לכל סופר, מכולת, מסעדה ומזנון בעיר ניו-יורק.
הם לא בדיוק טריים - יש להם חיי מדף ארוכים יותר. אריה ה. - שיחה 01:13, 28 בדצמבר 2011 (IST)
אנא פרט.
אני לא מבין את ההבדל בין עיר ענק ליישוב קטן במקרה הזה. ביישוב עם מעט אנשים יש מעט ספקים שמשרתים מעט אנשים. בעיר עם הרבה אנשים יש הרבה ספקים שמשרתים הרבה אנשים. דניאל תרמו ערך 01:25, 28 בדצמבר 2011 (IST)
הספקים אינם הבעייה, מקור הסחורה הוא הבעייה, מהיכן מגיעה כזו כמות אדירה של סחורה?, מדובר על מליונים על מגבי מליונים של ירקות רק לעיר בודדה של למעלה מ-6 מליון בני אדם רק היא!
בא נעשה חשבון קצר: מ"ר של עגבניות באופן ממוצע מוציא כ5 ק"ג עגבניות, 6 מיליון אנשים צורכים בחודש (בהערכה גסה) כ10-15 אלף טון. כלומר, בחודש צריך להיות גידול על פני שטח של 2.5 מיליון מטר רבוע. שזה פחות או יותר 1.5 ק"מ על 1.5 ק"מ. כפול 12 חודשים בשנה כ5.5 קילומטר על 5.5 קילומטר. לא כל כך הרבה שטח לעבד! נכפיל בכעשרה זני ירקות ממוצעים שנפוצים בשוק ונאכלים בכמות זהה, ועדיין לא מדובר בהרבה שטח לעבד.

אבל, לך תנסה לחשב את שטח שדות החיטה הנדרשים לעיבוד על מנת לספק למחצית מן העולם שתזונתה מתבססת על חיטה כל כך הרבה קמח...

המסת קרחונים ועליית מפלס פני הים[עריכת קוד מקור]

נניח שצף באוקיינוס קרחון במשקל של טון. כשהוא צף הוא דוחה מים במשקל של טון, וכשהוא נמס הוא הופך למים במשקל טון. כלומר, המסת הקרחון לא תשנה את מפלס פני הים. איך הפשרת קרחונים אמורה להעלות את מפלס פני הים?ראובן פלג - שיחה 11:23, 27 בדצמבר 2011 (IST)

מדובר על קרחון יבשתי שנמס ומעלה את המפלס. דיסקוברי - שיחה 11:25, 27 בדצמבר 2011 (IST)
חוץ מזה, תקנו אותי אם אני טועה, אבל רק החלק של הקרחון שנמצא בתוך המים ידחה מים. החלק (הקטן יותר) שנמצא מעל פני הים אכן יעשה הבדל כלשהו. בלנק - שיחה 02:37, 28 בדצמבר 2011 (IST)
אתה טועה. הנפח של המים הנוזלים מהם עשוי הקרחון הוא בדיוק הנפח של החלק השקוע בקרחון. המסת קרחון צץ אינה משנה את מפלס המים. אבל יש דברים אחרים שהיא משנה שיש להם חשיבות - חום המים, כמות החמצן המומסת במים, וכמובן - המים הנמסים מקרחון הם מים מתוקים.

פונקציה רציפה בנקודה?[עריכת קוד מקור]

האם יתכן מצב של פונקציה שרציפה בנקודה אחת בלבד? או הטענה "F רציפה בx=0" שקולה לטענה "F רציפה בסביבת x=0"?

79.177.213.18 19:50, 27 בדצמבר 2011 (IST)

נסמן ב- את פונקציית דיריכלה; אז רציפה באפס ולא באף נקודה אחרת. עוזי ו. - שיחה 21:20, 27 בדצמבר 2011 (IST)
ופונקציית הפופקורן היא דוגמה לפונקציה הרציפה בקבוצה צפופה בלי להיות רציפה באף סביבה. דניאל תרמו ערך 21:24, 27 בדצמבר 2011 (IST)
אולי כדאי רק לחדד את המקור לבלבול: שתי הטענות (כפי שהודגם לעיל) אינן שקולות. אבל שים לב שהטענה לגבי רציפות F בנקודה מסויימת x נקבעת לפי התנהגות F בסביבה של x. אבל אם נקח נקודה y בסביבה של x,‏ F תהיה רציפה בה אם הפונקציה מתנהגת "יפה" בסביבה של y (ולא בסביבה של x! אלו סביבות שונות, ולכן הרציפות ב־y יכולה להיות שונה מאשר ב־x).‏ Gran - שיחה 05:38, 28 בדצמבר 2011 (IST)

למה נהרות נשארים נהרות?[עריכת קוד מקור]

למה הם לא נשפכים ומתרוקנים טוטאלית לתוך הימים והאוקיינוסים? -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

מחזור המים. קלאו - שיחה. ויקיפדיה אינה מצונזרת. 05:51, 28 בדצמבר 2011 (IST)
לא השגתי תשובה בערך. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
תשובה פשוטה יותר: מים מתאדים מהאוקיינוסים, יורדים כגשם/שלג, זורמים בנהרות לאוקיינוס וחוזר חלילה. קלאו - שיחה. ויקיפדיה אינה מצונזרת. 09:50, 28 בדצמבר 2011 (IST)
אתה מתאר נחל איתן, שבאגן הניקוז שלו ממשיכה ירידת משקעים או המסת שלגים שמזינה אותו כל הזמן במים חדשים. חלק לא קטן מהנחלים בישראל (לא עשיתי סטטיסטיקה אבל אני מניח שהרוב) הם נחלי אכזב שדווקא כן "נשפכים ומתרוקנים טוטאלית לתוך הימים והאוקיינוסים", עד הגשם המשמעותי הבא. בין חורף לחורף הם נשארים יבשים. בברכה. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
אתה עונה לעצמך. זה תלוי בהפרש בין ספיקה נכנסת ממקורות שונים, לבין היוצאת, בדרכים שונות (חדירה לקרקע, סיבות מלאכותיות). עיין בספיקה. בנצי - שיחה 00:11, 8 בינואר 2012 (IST)

פרגוואי ואורוגוואי - יש קשר?[עריכת קוד מקור]

כבר הרבה זמן שחולפת במוחי מחשבה זו: האם יש קשר בין שמות שני המדינות (הכמעט שכנות)? באורוגוואי נאמר כי מקור השם הוא "נהר הציפורים הצבועות", לך תתוכח (אין מקור! לערך, לא לציפורים ;) ). אבל בפרגוואי אין הסברה למקור השם. אז...--אדג - שיחה 07:11, 28 בדצמבר 2011 (IST)

שני השמות מגיעים משפת הגוואראני, לגבי שניהם אין ודאות. הפירוש של פרגוואי הוא "הנהר שמקורו בים" (או כל מיני תרגומים דומים אפשריים). כך שהקשר הוא הנהר. ♠ גיל כ. (שיחה) ♠ 08:42, 28 בדצמבר 2011 (IST)

טאבים בדפדפני האינטרנט[עריכת קוד מקור]

ממתי יש בדפדפני האינטרנט טאבים (שאפשר לפתוח בחלון אחד יותר מאתר אחד, באמצעות טאב נוסף)?--אדג - שיחה 11:13, 28 בדצמבר 2011 (IST)

הטאבים הם רעיון שהומצא באופרה.פיירפוקס החלו להשתמש בו אחר כך.כרום ואקספלורר משתמשים בו ב3-4 שנים האחרונות.על פי הגירסה של הערך באנגלית מדובר ב29.11.01.רונאלדיניו המלך - שיחה 15:19, 28 בדצמבר 2011 (IST)
קצת דיוקים: זה היה בדפדפני מוזילה כבר בסוף 2001, עוד לפני שקראו לזה "פיירפוקס"; במיקרוסופט אינטרנט אקספלורר זה קיים מאז גרסה 7 (שנת 2005); בכרום זה קיים מהתחלה (סוף 2008). --אמיר א׳ אהרוני - שיחה 15:28, 28 בדצמבר 2011 (IST)
הגרסה שאני מכיר לסיפור היא שהאפשרות של פתיחת אתרים בלשוניות הופיעה לראשונה בדפדפן NetCaptor. לגבי אופרה, מה שהיה באופרה במשך זמן מה אינו לשוניות כפי שאנו מכירים אותן כיום; זה היה MDI בעוד מה שאנחנו מגדירים כיום כממשק לשוניות הוא TDI. במובנים מסוימים הממשק הקודם שהיה באופרה היה טוב יותר, אבל גם מסורבל יותר למשתמש מאשר ממשק לשוניות "סטנדרטי". תומר - שיחה 19:37, 8 בינואר 2012 (IST)

סכום של סדרות[עריכת קוד מקור]

אני לא מצליח לסכם את הטורים: ו כשq בין אפס לאחד כמובן.

זה דומה לסדרה הנדסית, אבל הפעם גם כופלים באינדקס עצמו. אז איך מחשבים את זה? 192.114.105.254 13:31, 28 בדצמבר 2011 (IST)

גזור (פעמיים) את . עוזי ו. - שיחה 14:41, 28 בדצמבר 2011 (IST)

מומנטים(הסתברות[עריכת קוד מקור]

איך ניתן להוכיח את הטענה הבא, כאשר X מ"מ כלשהו והמומנטים סופיים. 192.114.105.254 14:19, 28 בדצמבר 2011 (IST)

לפי הערך מומנט (הסתברות) הבנתי ש-. ננסה:
כאשר במעבר הראשון השתמשתי באי-שוויון המשולש האינטגרלי, ובמעבר הלפני האחרון בכך ש. אני כותב את זה בקוצר זמן, אז תוודא שזה אכן נכון. בברכה, MathKnight הגותי (שיחה) 19:47, 8 בינואר 2012 (IST)
הצפיפות של משתנה מקרי יכולה לקבל כל ערך חיובי (לאו דווקא קטן מ-1). צריך להשתמש כאן בחיוביות של השונות של . עוזי ו. - שיחה 20:06, 8 בינואר 2012 (IST)

הסתברות[עריכת קוד מקור]

אודה לכם ידידיי המתמטיקאים אם תוכלו להסביר לי את השאלה כדלהלן:
לאדם יש 5 מטבעות. לשניים מהם מספר משני הצדדים, לאחד ציור משני הצדדים ושניים הם הוגנים. הוא עוצם את עיניו, בוחר מטבע באקראי ומטיל אותו.
המשך סעיפי השאלה היא שהוא אחרי ההטלה הראשונה הוא רואה שיש על הצד העליון של המטבע מספר. הוא מטיל אותו שוב ורואה שוב על הצד העליון מספר.
הסעיף האחרון של השאלה הוא כך: האדם מוציא את המטבע הזה (כלומר, זה שהוטל פעמיים) ונשאר עם 4 מטבעות. מתוך 4 המטבעות הוא בוחר מטבע אחד באופן מקרי ומטיל אותו. מה ההסתברות כעת שהוא נפל על מספר?
הועלו כל מיני אפשרויות ואני כבר התחלתי להתבלבל... אז אשמח להסבר המסבר את האוזן. :) TZivyAאהמ? • 15:46, 28 בדצמבר 2011 (IST)

זו שאלה בהסתברות מותנית. מה ההסתברות שהוא ראה מספר בהנתן שהוא הוציא כל מטבע. ההסתברות להוצאת כל מטבע אינה זהה. למשל בבירור הוא לא הוציא את המטבע עם הציור משני הצדדים. תסכמי את ההסתברות שהוא הוציא כל מטבע i כפול ההסתברות שהיא ראה מספר בהנתן שהוא הוציא מטבע i. קלאו - שיחה. ויקיפדיה אינה מצונזרת. 15:54, 28 בדצמבר 2011 (IST)
לא הבנתי את דבריך. ע"פ נתוני השאלה ידוע שהמטבע שבסופו של דבר הוציא היה עם צד אחד לפחות של מספר, ויש 4 מטבעות כאלה. השאלה איך מכניסים את הנתון הזה לסעיף האחרון בו הוא מוציא מטבע אחת מתוך 4. TZivyAאהמ? • 15:59, 28 בדצמבר 2011 (IST)
מה ההסתברות שהוא הוציא מטבע עם מספר בשני צדיו בהנתן שהוא ראה מספר פעמיים? מה ההסתברות שהוא הוציא מטבע הוגן בהנתן שראה מספר פעמיים? (אולי זה יתן לך אינטואיציה: מה ההסתברות שהמטבע הוגן בהינתן שיצא מספר 100 פעמים ברצף?) קלאו - שיחה. ויקיפדיה אינה מצונזרת. 16:06, 28 בדצמבר 2011 (IST)
חוק בייס יכול לעזור לך. קלאו - שיחה. ויקיפדיה אינה מצונזרת. 16:11, 28 בדצמבר 2011 (IST)
אהמ... ההסתברות שיצא מספר של מטבע הוגן היא 0.4*0.5, אז ככה זה בחזקת מאה זה יוצא אי שם. אבל השאלה היא בתכל'ס איך פותרים את התשובה. זאת אומרת שלשיטתך אני צריכה ליצור עץ שברמה הראשונה הוא מתפצל לשניים, אחד תחת הכותרת הוגן שההסתברות אליו היא מה ההסתברות שזה יצא הוגן, והשני הוא ששני צדדיו מספר וההסתברות אליו היא כנ"ל?
כיסיתי נראה לי את כל האפשרויות ועכשיו אני צריכה מישהו שישכנע אותי על האפשרות הנכונה. TZivyAאהמ? • 16:14, 28 בדצמבר 2011 (IST)
אוקיי, הנה שאלות מנחות
  • מה ההסתברות שראה מספר פעמיים בהנתן שבחר המטבע הוגן?
  • מה ההסתברות שראה מספר פעמיים בהנתן שבחר מטבע עם מספר משני צדדיו?
  • מה ההסתברות שבחר מטבע הוגן?
  • מה ההסתברות לראות מספר פעמיים ברצף?

ועכשיו נכנס לתמונה חוק בייס.

  • מה ההסתברות שבחר מטבע הוגן בהינתן שראה פעמיים מספר?
  • מה ההסתברות שבחר מטבע עם מספר משני צידיו בהנתן שראה פעמיים מספר?

קלאו - שיחה. ויקיפדיה אינה מצונזרת. 17:32, 28 בדצמבר 2011 (IST)

כל זה טוב ויפה, אבל מה שאני רוצה זה דרך שלמה ומסודרת להגיע לפתרון, כדי שאוכל להבין מה עשו. TZivyAאהמ? • 18:04, 28 בדצמבר 2011 (IST)
פתרון השאלות המנחות היא דרך שלמה ומסודרת להגיע לפתרון. נמשיך אם כן עם השאלות המנחות.
  • מה ההסתברות לקבל מספר בהנתן שהוציא מטבע הוגן?
  • מה ההסתברות לקבל מספר בהנתן שהוציא מטבע עם מספר משני צידיו?

צביה, עני על השאלות המנחות ותגיע לפתרון בביטחה בעזרת נוסחת ההסתברות השלמה. קלאו - שיחה. ויקיפדיה אינה מצונזרת. 18:13, 28 בדצמבר 2011 (IST)

תודה קלאו, בזכותך הבנתי בצורה סופית את הדרך, עכשיו נותר לי "רק" לפתור את השלבים. בהצלחה לי. TZivyAאהמ? • 18:22, 28 בדצמבר 2011 (IST)

הולך פה טוב שאלות בהסתברות?[עריכת קוד מקור]

זה יותר שאלה של הגיון מאשר סטטיסטיקה טהורה לדעתי.

נגיד שמדד להשמנה הוא כאשר W משקל וH גובה של בן אדם. לוקחים קבוצה גדולה של אנשים בעל BMI=25 ומתוכה לוקחים אדם ספציפי שיש לו משקל ממוצע בקבוצה זו. מסמנים את האדם הזה בשם "איציק". אז: האם לאיציק של גובה כמו של ממוצע, נמוך ממנו או גבוהה מהממוצע? 109.64.218.242 20:19, 28 בדצמבר 2011 (IST)

שאלה יפה. בקבוצה המדוברת כאשר c=25 הוא קבוע. איציק, שאת הפרמטרים שלו נסמן , מקיים , ומבקשים להשוות בין לבין . עוזי ו. - שיחה 23:18, 28 בדצמבר 2011 (IST)
איך לחשב את  ? 192.114.105.254 17:02, 29 בדצמבר 2011 (IST)
X^2 היא פונקציה קמורה. אי-שוויון ינסן ישלים את הנדרש לפתרון. איציק גבוה מהממוצע. קלאו - שיחה. ויקיפדיה אינה מצונזרת. 17:18, 29 בדצמבר 2011 (IST)

על מה אדם משלם כשהוא קונה בית?[עריכת קוד מקור]

מהי חלוקת מחיר הבית? אני חושב שמן הסתם רוב הכסף משולם על הקרקע ולא על הבית עצמו (בטון ותשתיות). יש איזו חלוקה קבועה פחות או יותר באחוזים? איש השלג - שיחה 20:28, 28 בדצמבר 2011 (IST)

זה לגמרי תלוי. אם אתה קונה קרקע ברובע, ככל הנראה עלות החומרים תהיה אחוז קטן בעליל. אם אתה קונה באיזשהו שומקום בנגב, הקרקע תהווה פחות אחוזים. ואל תשכח ריביות על משכנתא, תשלומים לעורכי דין וכל מיני תשלומים לרשיונות שונים... TZivyAאהמ? • 20:31, 28 בדצמבר 2011 (IST)

תוחלת[עריכת קוד מקור]

n+1 ילדים משחקים בכדור. כל אחד שמקבל כדור מחברו בוחר באופן אקראי אחד מבין n הילדים סביבו (התפלגות אחידה) ומעביר את הכדור לו. מה התוחלת של מספר הזריקות עד שהכדור יחזור לראשון שזרק אותו?

אני יודע שהתשובה לפי הספר היא n+1. אבל אל מבין למה.

תוחלת של משתנה בדיד הוא הסתברות לכל ילד שווה ל1/n כלומר שזה שווה לדעתי ל ולא למה שאני צריך לקבל. 109.64.218.242 21:37, 28 בדצמבר 2011 (IST)

התפלגות גאומטרית. קלאו - שיחה. ויקיפדיה אינה מצונזרת. 21:59, 28 בדצמבר 2011 (IST)
למה ואיך? 109.64.218.242 22:26, 28 בדצמבר 2011 (IST)
טיפ לחיים יקירתי, כשהמידע בערך בעברית דל, סורי לערך באנגלית. שם תמצאי את מבוקשך. תוכלי גם להוסיף אותה לערך העברי. קלאו - שיחה. ויקיפדיה אינה מצונזרת. 22:45, 28 בדצמבר 2011 (IST)
תודה על הפניה בנקבה, אבל אני בדרך כלל מעדיף זכר. התפלגות גאומטרית היא כידוע לי התפלגות מהסוג "מצבעים סדרה של ניסויי ברנולי עד שמקבלים הצלחה בפעם הראשונה". ופה זה לא סדרה של ניסוי ברנולי (לכל זורק יש n אפשרויות). 109.64.218.242 22:52, 28 בדצמבר 2011 (IST)
n אפשרויות. אחת מהן תחשב הצלחה. היתר כשלון. ואגב, הנוסחאות השניה והשלישית שרשמת למעלה שגויות. קלאו - שיחה. ויקיפדיה אינה מצונזרת. 22:54, 28 בדצמבר 2011 (IST)
חשיבה מעניינת. אני יכול לדמיין את מה שאת אומרת- מסמנים את הראשון כהצלחה (הסתברות שמישהו ימסור דווקא לראשון היא 1/n) ומבצעים ניסויים עד לקבלת הצלחה. והתוחלת של זה היא 1 חלקי ההסתברות להצלחה. כלומר n. אז למה בתשובות רשמו n+1( ואין שם טעיות...) 109.64.218.242 23:03, 28 בדצמבר 2011 (IST)
המסירה הראשונה בהכרח לא תחזור לזורק הראשון. קלאו - שיחה. ויקיפדיה אינה מצונזרת. 23:07, 28 בדצמבר 2011 (IST)
נכון. איך את רואה את זה בתוחלת? 109.64.218.242 23:09, 28 בדצמבר 2011 (IST)
ההתפלגות הגאומטרית עם הסתברות 1/n מתחילה החל מהזריקה השניה. ההסתברות להצליח בראשונה היא אפס. קלאו - שיחה. ויקיפדיה אינה מצונזרת. 23:15, 28 בדצמבר 2011 (IST)

סדרה שנונה כמו Yes Prime Minister[עריכת קוד מקור]

אני אוהב מאוד את Yes Prime Minister של ה-BBC.

תהיתי האם מישהו מכיר עוד סדרה בעלת הומור כה משונן, בריטית או לאו.
תודה, דוד הירושלמי - שיחה 01:21, 29 בדצמבר 2011 (IST)

סדרה בריטית עדכנית שעוסקת בנושאים דומים היא The Thick of It. דוד - שיחה 22:27, 29 בדצמבר 2011 (IST)
רמפול שנילי - שיחה 23:19, 29 בדצמבר 2011 (IST)
טופ גיר. בברכה, MathKnight הגותי (שיחה) 23:21, 29 בדצמבר 2011 (IST)

בעיות רפואות כתוצאה מעצירת שתן[עריכת קוד מקור]

מה הן הבעיות הידועות היום בעולם הרפואה, העלולות להווצר כתוצאה מאדם שעוצר את עצמו מלהשתין? טישיו - שיחה 06:03, 29 בדצמבר 2011 (IST)

אין לי השכלה רפואית, אך אני חושב שזה יכול להביא לאי־ספיקת כליות ואף למוות. דולבשיחה 18:58, 29 בדצמבר 2011 (IST)
ראה גם מופעים של Wee for a Wii במנוע החיפוש גוגל. קיפודנחש - שיחה 09:02, 30 בדצמבר 2011 (IST)
השם של התחרות שהרגה אותה מטעה. היא מתה בעקבות תחרות שתיית מים עקב הרעלת מים. יוסי מחשבון אחר - שיחה 19:36, 30 בדצמבר 2011 (IST)
אדם יכול לעצור עצמו מלהטיל שתן רק עד מידה מסויימת. לאחר מכן הוא ישתין על עצמו. מכאן שהנזק היחידי יהיה מכנסיו הרטובים. אדם שמתאפק מלהטיל שתן בזמן, לעתים קרובות יכול לסבול מדלקות חוזרות בדרכי השתן אשר בימינו, ימים של חיידקים עמידים לאנטיביוטיקה, יכולות להיות מאוד לא נעימות. סיבוכים נוספים שיכולים להיות מהתאפקות יתר הם הרחבת דרכי השתן העליונות והווצרות אבנים בדרכי השתן. דר' --וידנפלד - שיחה 23:07, 31 בדצמבר 2011 (IST)
אכזבתם אותי. אני מחפש מקור שזה יכול להביא לעקרות (של זכר). טישיו - שיחה 06:07, 1 בינואר 2012 (IST)
מה הקשר? מנגנונים שונים לחלוטין שרק הצנור המוליך הסופי משותף. שנילי - שיחה 07:20, 1 בינואר 2012 (IST)

הצד המדעי של הבישול[עריכת קוד מקור]

האם ישנם מקורות שמהם אוכל ללמוד פרטים על צדו המדעי של הבישול?

כוונתי להתייחסות לשאלות כימיות, ביולוגיות או פיסיקליות, כמו:

  1. מהם קיבולי החום של מזונות שונים כדוגמת בשר? כיצד הרכבם הכימי משפיע על קיבול חום זה?
  2. מה גורם הבישול למזונות שונים? האם ישנה דנטורציה של חלבונים? מתי? באלו תנאים? באיזו טמפרטורה צריך להיות מוחזק המזון כדי שיעבור בישול, וכמה זמן? מדוע משך הזמן משפיע בכלל על הבישול? מדוע לא די בהגעה אל הטמפרטורה המסויימת כדי לגרום לדנטורציה?
  3. מה גורם לביצה שתתקשה בבישול, בעוד תפוח האדמה מתרכך?
  4. האם בבישול מעורבות גם תגובות חומצה ובסיס, חמצון-חיזור וכדומה?
  5. כיצד שיווי המשקל בין צורתה החומצית של חומצת האמינו (+NH4 וCOOH) לבין צורתה הבסיסית (NH3 ו-COO) מושפע בבישול, ואיך נשמר המצב שאליו הגענו בבישול, גם לאחר שטמפרטורת המבושל יורדת בחזרה?
  6. מדוע אנו מוסיפים לרוב התבשילים מלח, והאם יש לכך משמעות כימית כלשהי מבחינת משך הבישול? איך הוספת המלח מסייעת לשימור מזון? האם החיידקים מתים מ"התייבשות" בשל אוסמוזה של מים מגופם עקב הפרשי הריכוזים? מהו ריכוז המלח שנדרש לשם כך?

תודה מראש, אביתר ג'שיחהתרומות • ד' בטבת ה'תשע"ב • 23:00, 29 בדצמבר 2011 (IST).

אני חושב שחלק גדול מהתשובות לשאלות שלך יופיע בחיפוש אחר מילות המפתח הקשורות לבישול מולקולרי. יוסישיחה 00:03, 30 בדצמבר 2011 (IST)
יש בלוג בעברית בשם מדע בצלחת שעוסק בקשר בין בישול לכימיה, פיזיקה וביולוגיה. 109.160.138.210
תודה לכם. אביתר ג'שיחהתרומות • ז' בטבת ה'תשע"ב • 22:04, 1 בינואר 2012 (IST).
בשנת 2005 התפרסם ספר בשם Kitchen Chemistry‏ (ISBN 0854043896), אשר אחד ממחבריו הוא הסטון בלומנטל. הספר בהוצאת האגודה המלכותית לכימיה. כדאי להתחיל ממנו. Oyשיחה 10:17, 6 בינואר 2012 (IST)
האוטוריטה מ-1997 היא "On Food and Cooking" - מומלץ. באמזון. 79.183.205.171 10:43, 6 בינואר 2012 (IST)

עזרה בתרגום[עריכת קוד מקור]

Mountain View, California (מה התעתיק המקובל לעברית של שם העיר?) תודה! הוי ארצי - שיחה 00:16, 30 בדצמבר 2011 (IST)

"מאונטיין ויו" מנצח בגוגל יאירשיחה 01:01, 30 בדצמבר 2011 (IST)
תלוי מה הצורך. השאלה, עקרונית, עדיין במקומה. יש בירושלים משהו 'דומה': הר נוף, לפחות מילולית. בנצי - שיחה 00:55, 6 בינואר 2012 (IST)
הוא רוצה לכתוב את שם העיר; צריך תעתיק ולא תרגום. יאירשיחה 00:57, 6 בינואר 2012 (IST)
אם תרגום, אז "נוף הרים", ולא "הר נוף" שהוא צירוף לשוני עילג. אבל כפי שנאמר לעיל, אין מתרגמים שמות ערים. "מאונטיין וְיוּ" עונה על הדרישות.שלומית קדם - שיחה 18:18, 8 בינואר 2012 (IST)

דמוקרטיה מתגוננת --- מנגנון או סוג עצמאי של דמוקרטיה?[עריכת קוד מקור]

מדוע לראות בכך מנגנון?, מקריאת הערך עולה שזה למעשה סוג של דמוקרטיה (לדעתי גם הטוב ביותר). מי הציע להתייחס לכך כמנגנון והאם יש עוד מישהו שרואה בזה סוג?. תודה.

מתי פרויד פרסם הגה את המושג ליבידו לראשונה?[עריכת קוד מקור]

- הועבר לדף ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון פסיכולוגיה/4

מה הם השיטות בגדול לבודד יסודות כימיכאלים לתעשייה ?[עריכת קוד מקור]

תודה ?

זה תלוי מאוד איזה יסודות אתה רוצה לבודד. . . מתכות לרוב מבודדים מהעפרה שלהם באמצעות חימום בכבשנים (ראה כאן). גזים שנמצאים באוויר אפשר להפיק על ידי קירור האוויר עד הפיכתו לנוזל, ואז הבאה לרתיחה של המרכיבים השונים. תרכובות ותערובות אחרות אפשר לפרק באמצעות מגוון שיטות, כמו אלקטרופורזה בשביל תערובות ואלקטרוליזה בשביל תרכובות. בלנק - שיחה 15:46, 31 בדצמבר 2011 (IST)

איך הופכים עולם אמתי למתמטיקה?[עריכת קוד מקור]

נגיד ציירתי קו עקום כלשהו על דף נייר. איך אני עושה לו פרמטריזציה? או לפחות קירוב לפרמטריזציה?

השאלה תאורטית אמנם, אבל יש לה שימוש פרקטי- נגיד לאיזה צורך הנדסי אני צריך למוצא שטח של צורה עקומה וכל מיני נתונים לגביה. ולכן אני צריך מתמטית למצוא לה נוסחה. איך עושים את זה? 109.65.210.207 11:19, 31 בדצמבר 2011 (IST)

בתור התחלה אתה מסמן שנתות כלשהן על ציר הX וציר הY שלך. עכשיו יש לך גרף של פונקציה בלי הפונקציה עצמה. שים לב שאתה יכול לראות את כל נקודות הפיתול, נקודות הקיצון ונקודות החיתוך עם הצירים. אם הפונקציה לא מסובכת מדי, אפשר לפעמים לראות מאיזה מעלה היא. שיטת העבודה משתנה בהתאם לפונקציה, אבל בעיקרון השיטה היא לנסות קודם כל לפענח את הפונקציה כשהיא מאוד גזורה (נגיד- הנגזרת השנייה או השלישית) ומשם "לעלות למעלה" באמצעות אינטגרלים ונתונים מהגרף. (התשובה חלקית ולא מספקת, מצטער). בלנק - שיחה 15:25, 31 בדצמבר 2011 (IST)
למעשה, ישנן הרבה פונקציות רציפות שאינן אלמנטריות. מה שלפעמים עושים (מניסיוני) זה לנסות לעשות Data fitting באמצעות מחשב: כלומר לנסות להתאים פונקציות ידועות לגרף (אקספוננט, סינוס, קוסינוס למשל או הרכבות שלהם) או לעיתים קרובות: פולינום ממעלה כלשהי, כאשר ככל שמעלת הפולינום גדולה יותר בדרך כלל הקירוב טוב יותר (ראה טור חזקות, הסיבה היא שפולינום הוא סכום חלקי של טור טיילור). זוהי בדרך כלל בעיה נפוצה בהנדסה, פיזיקה ניסיונית ואנליזה נומרית. בברכה, MathKnight הגותי (שיחה) 15:36, 31 בדצמבר 2011 (IST)
ראה ספליין (אנ'). עוזי ו. - שיחה 18:37, 31 בדצמבר 2011 (IST)
טרנספורם פורייה לא עונה על הבעייה בצורה מושלמת (עד כדי אפסילון)?
גם טבלת ערכים פותרת את הבעיה בצורה מושלמת עד כדי אפסילון. השאלה היא מה רוצים להשיג בקירוב; ע"ע ספליין (אנ'), ותרגם כדי שגם אחרים יוכלו לקרוא. עוזי ו. - שיחה 20:07, 1 בינואר 2012 (IST)

מי ראה מי שמע? כתבה על פיטום יהודיות צפון אפריקה לקראת החתונה[עריכת קוד מקור]

אני לא בטוח באיזה אתר קראתי את הכתבה, כמעט בטוח ש"הארץ". עכשיו אני מחפש ומחפש בגוגל - ונאדה. מצאתי תמונה שהופיעה בכתבה, אבל זה לא הוביל אותי לשום מקום: content.wdl.org/15/thumbnail/308x255.jpg אודה למוצא הישר! -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת


שגיאות פרמטריות בתבנית:Ynet

פרמטרים ריקים [ 5 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
צופיה הירשפלד, חתונה בטוניסיה: "כלה צריכה להיות שמנה ולבנה", באתר ynet, 7 בדצמבר 2011, הריעו לגוגל! שמוליק - שיחה 21:01, 1 בינואר 2012 (IST)
תודה רבה רבה! -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
עדות אישית ישירה תועיל לך ? בנצי - שיחה 18:20, 5 בינואר 2012 (IST)

התכנסות במ"ש[עריכת קוד מקור]

אני מפתח את הפונקציה לטור פורייה. ואת הטור אני פעם גוזר ופעם עושה אינטגרציה. האם טור הנגזרות מתכנס במ"ש לנגזרת של הפונקציה והאם טור האינטגרלים מתכנס במ"ש לאינטגרל של הפונקציה? 109.65.210.207 19:10, 31 בדצמבר 2011 (IST)

שאל בחמצון חיזור [כימיה][עריכת קוד מקור]

אשמח אם מישהו יוכל להסביר לי איך אותו חומר באותה תגובה יכול לשמש גם כמחזר וגם כמחמצן. תודה!

אחד האטומים במולקולה מחמצן או מחזר (=לוקח או מוסר אלקטרון) אטום אחר באותה מולקולה. 109.160.138.210

מנועים[עריכת קוד מקור]

שלום

למדתי לאחרונה בקורס כימיה פיזיקלית על מעגל קרנו, אוטו ודיזל. המעגלים האלה אמורים להוות בסיס תאורטי לפעולתם של מנועים אמיתיים, אבל הכל נראה לי כ"כ תאורטי - מה גורם בפועל, במנועים שמבוססים על חומרי דלק, לכך שהדחיסה תהיה אדיאבטית, שההתפשטות תהיה איזותרמית וכו'? איפה אפשר לקרוא על האופן שבו המודלים האלה מסבירים את פעילותם של מנועים אמיתיים? תודה 109.160.138.210

ג'ון ראסקין - עברית?[עריכת קוד מקור]

יש לקרוא את יצירותיו של האיש הזה בעברית??! בעיקר סקרן אני על אוטוביוגרפיה שלו. תודה.

simania.co.il/authorDetails.php?itemId=69367
אין למישהו תשובה?!?!, מסיבה בלתי ידועה, אינני מצליח לצפות בקישור.

(להיכן ולמה הוא מפנה????).

תכניס באתר ----simsnia.co.il "ג'ון רסקין"

תושבי צפת בתחלת המאה העשרים[עריכת קוד מקור]

האם ידוע לאי מי מהקוראים על פנקסי חברה קדישה בצפת מהשנים תר"ע (1910) והלאה עד שנת ת"ש (1940)(דוקא משנים אלו). כמו כן ידוע לי שבגנזך המדינה יש מפקדים מהתקופה העותומאנית, אך הם כתובים בטורקית האם יש לאי מי מושג איך אפשר להיוודע על התוכן, האם יש שירות תרגום וכדו'. מחכה מאד לתשובה מהירה ומועילה.--188.120.150.167 18:50, 1 בינואר 2012 (IST)

אאל"ט, בסוף המאה ה19 נערכו מפקדים של מונטיפיורי. כדאי לבדוק...
http://www.zeevgalili.com/2011/11/16086 נסה כאן. Nachum - שיחה 10:53, 2 בינואר 2012 (IST)

איך מחשבים הסתברות של "או"?[עריכת קוד מקור]

שאלה ממש טיפשית בשביל אחד שלמוד הסתברות כמעט סמסטר שלם. אבל איך מחשבים (לפי נוסחאות לא על ידי ספירת כל האפשרויות) מה ההסתברות ל"או"?

ניסוי פשוט- זורקים מטבע ומטילים קובייה בו זמנית. מה ההסתברות לקבל "פאלי" במטבע או 6 בקובייה? 109.65.210.207 19:24, 1 בינואר 2012 (IST)

יכול לעזור. עוזי ו. - שיחה 20:06, 1 בינואר 2012 (IST)

החלק של הערך התזונתי שמשלים ל100 גרם[עריכת קוד מקור]

בדר"כ כשמסכמים את הערכים התזונתיים(שומנים, חלבונים, פחמימות, סיבים תזונתיים וכן מינרלים וויטמינים שכמותם בדר"כ זעומה) נשאר עוד פער עד ל100 גרם. מה זה כל השאר? האם רק מים או גם חומרים נוספים. אילו?אריק1111 - שיחה 23:55, 1 בינואר 2012 (IST)

חוץ ממים יש גם חומרים כמו סיבים תזונתיים שהם אמנם פחמימות אבל הגוף לא מעכל אותם ולא מפיק מהם ערך קלורי, ולכן הם לא נספרים במנין שבטבלת הערכים התזונתיים. 109.160.138.210
לעיתים קרובות הם כן, כפי שהשואל ציין. יש גם פסולת רבה. ,למשל: גרעיני זיתים אינם נספרים באכילת זיתים. וגם ישנם חומרים רבים שאינם פחמימות או שום דבר אחר מהרשימה. למשל: הכלור שבמלח. (סתם דוגמא). הטבלה של הערכים אינה מכילה את כל הדברים שיש במאכל אלא את הרכיבים הרלוונטיים למי ששומר על התזונה שלו. בלנק - שיחה 00:54, 5 בינואר 2012 (IST)

בית העלמין בסירט (סערט) - רומניה[עריכת קוד מקור]

הנני מחפש תיעוד של בית העלמין בעיר סירט שברומניה מחוז בוקובינה, אם ידוע לאי מי מהקוראים על דבר כזה נא להפנות אותי לשם. כמובן שלכתחילה רצוי שיהיה בשפה העברית. ומכל שכן אם יש למישהו ידע על תמונות מבית העלמין או אפשרות להשיג מישהו מקומי שיעשה לי תמונות מכמה מצבות שם ודאי שאשמח מאד. תודה רבה.--188.120.150.167 14:03, 2 בינואר 2012 (IST)

תנסה דרך גוגל ארת'. אני לא מתמצא בתפעול (לא הגעתי אף פעם לרמה שאוכל לקרוא כיתוב של מצבות) אבל שמעתי כבר על אנשים שעבדו בדרך זו. אולי רק בגירסה בתשלום. --Akkk - שיחה 23:57, 5 בינואר 2012 (IST)
בפרוייקט JewishGen קיים מאגר המידע המסודר ביותר של בתי קברות יהודים בעולם, כולל ברומניה. האתר דורש הרשמה והוא באנגלית, אבל המאמץ כדאי. Oyשיחה 10:08, 6 בינואר 2012 (IST)
ראה בבקשה את הקישורים הבאים: [1], [2], [3], [4], [5], [6] ,[7], [8], בברכה Assayas שיחה 10:25, 6 בינואר 2012 (IST)

התאדות על אש נמוכה[עריכת קוד מקור]

אתמול שמתי על האש סיר עם מרק, על מנת לאדות אותו חלקית [שיצא יותר מרוכז]. ראיתי, שבכל פעם שהנמכתי את גובה הלהבה - נוצרו מיד אדים בכמות הרבה יותר גדולה, וכשהגבהתי אחרי קצת זמן - שוב התמעטה כמות האדים. [ורק אם המתנתי כמה דקות עם האש הנמוכה - התמעטו האדים אט אט, ואז, כשהגבהתי הם התרבו.] יש לי השערות להסבר בכמה כיוונים, אבל אולי למישהו יש הסבר מתוך ידיעה ? מכה המומחים - שיחה 18:19, 2 בינואר 2012 (IST)

אדי מים עדיין לא עברו למופע הגזי, לפחות לא באופן מלא. אחרת, לא היית רואה אותם. אדי מים הם טיפות קטנות מאוד. אפשר לראות בהם מעין שלב ביניים במעבר. לא בדקתי את התופעה בעצמי, אבל דומני שניתן להסביר את מה שאתה רואה בהסתמך על מה שציינתי קודם: בהספק נמוך (חימום בעוצמה נמוכה) חלק ממולקולות המים לא מספיקות לנתק את כל קשרי המימן ביניהן, והן משתחררות לאויר כאדי מים נראים. בהספק מספיק גבוה, מולקולות המים מספיקות להתנתק לגמרי זו מזו, והן משתחררות כמולקולות (מעבר מלא למופע הגזי) ולא כחלקיקים זעירים (שאתה רואה כאדים), ולכן, כאמור, הן בלתי נראות. נראה לי ש'מתקיל מומחים' יאה יותר מאשר הכינוי הנוכחי, המלמד על תוצאה מסוימת אחת של ה'עימות'. שא ברכות. אהבתי את הסקרנות ואת השאלה. בנצי - שיחה 23:28, 5 בינואר 2012 (IST)
תודה רבה על התשובה, ועל המחמאות. [ועל העזרה המעשית. לאור התשובה חזרתי לאדות את מרקי על אש גבוהה.] בנוגע לכינוי, אם הבנתי נכון את תיקונך, אני מפנה אותך למערכת ויקיפדיה, שהזמינה אותי הנה, [בכותרת דף זה] למטרה מוגדרת מאוד. אלא שאני רואה, שאתה כמומחה מנצל היטב את זכות ההגנה העצמית. ועל כך, שוב, תודה רבה. מכה המומחים - שיחה 18:28, 9 בינואר 2012 (IST)

משקפי תלת מימד[עריכת קוד מקור]

היום דיברו בהרצאה בפיזיקה על קיטוב. והמרצה אמר שסרטי תלת ממד הם הקרנה של שתי תמונות שונות במקצת על פני מסך בודד שכל אחת היא אור בקיטוב שונה. ובמשקפיים יש מקטב שונה בכל עין שמסנן את האור שאמור להגיע לעין השנייה וככה אפשר ליצור הדמיית תלת מימד מושלמת.

בערך טכנולוגיית תלת-ממד מספרים רק על פילטר צבע שמסנן את הצבעים ה"לא נכונים" מכל עין.

אז מי צודק? המרצה הוא אחד החוקרים הבכירים בעולם בנושא של אופטיקה לא לינארית וסוליטונים, ככה שהוא לא ידבר סתם. תרומות/79.180.209.187 19:26, 2 בינואר 2012 (IST)

כולם צודקים. מדובר בשתי טכניקות שונות להשגת אפקט תלת ממדי; האחת מבוססת על מסנני צבע, והאחרת על קיטוב. פעמיים כל טוב, Tomn - שיחה 20:01, 2 בינואר 2012 (IST)
בערך העברי לא מצויין כלום על זה על השיטה של מקטבים. עוד משהו שהמרצה הזכיר הוא שאם מסובבים את הראש "לצד" בזווית קטנה יחסית, אז זה אמור לשבש את כל האשליה (כי אז חלק מהקיטוב שאומר להגיע לעין אחת יגיע לעין שניה ולהפיך), אבל מצאו לזה פיתרון טכני. מהו? 79.180.209.187 20:57, 2 בינואר 2012 (IST)
יש ערך באנגלית המוקדש כולו לנושא: Polarized 3D glasses. ‏ Tomn - שיחה 21:03, 2 בינואר 2012 (IST)

הסתברות[עריכת קוד מקור]

מגרילים 4 פעמים מספרים שלמים מ1 עד 5 (התפלגות אחידה). מה ההסתברות לקבל "תיקו" בין שני מספרים? כלומר ששני מספרים יצוא פעמיים (לדוגמה 1,1,2,2 או 3,4,4,3 או 5,1,5,1 וכדו'). אני לא רוצה לספור את כל האפשרויות אחת-אחת. רעיון לאיזו שיטה חכמה יותר? 79.176.213.106 21:23, 2 בינואר 2012 (IST)

בחר את זוג המספרים שיתקבלו כל-אחד פעמיים (יש 10 אפשרויות), ואת החלוקה של 4 הבחירות לשני זוגות (יש 3 אפשרויות). עוזי ו. - שיחה 22:11, 2 בינואר 2012 (IST)
יש הבדל בין 1,1,2,2 ל-2,2,1,1. לכן יש 6 אפשרויות לבחירת מיקום הזוגות. דניאל תרמו ערך 23:51, 2 בינואר 2012 (IST)
תלוי מה סופרים; יש שתי דרכים לשדך שני זוגות של מקומות לשני מספרים. עוזי ו. - שיחה 00:04, 3 בינואר 2012 (IST)
אני אגדיר מה הבעיה שאני מנסה לפתור- בתחרות יש 4 שלבים ו5 מתמודדים. ההסתברות לזכות שווה לכל מתמודד ואין קשר בין שלבים בתחרות. מנצח בתחרות הוא מי שניצח במספר המירבי של שלבים. מה ההסתברות לקבל "תיקו" כלומר יתר ממנצח אחד? 16:12, 3 בינואר 2012 (IST)

מה ההפך של מספר טבעי[עריכת קוד מקור]

מה ההפך של מספר טבעי? למשל, ההפך של שלם זה מחולק או שבור.

מה ההפך למספר עוקב? (כלומר איך קוראים למספר שבא לפני המספר 22 למשל) -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

ההיפך של "טבעי" הוא "לא טבעי". אם חושבים על שלמים דווקא, אז מספר לא טבעי הוא שלילי; בין הממשיים ההיפך של רציונלי הוא אי-רציונלי; ובין המספרים המרוכבים ההיפך של אלגברי הוא טרנסצנדנטי.
אם x עוקב של y, אז y קודם ל-x. עוזי ו. - שיחה 08:59, 3 בינואר 2012 (IST)

מה אומר הסמל → במתמטיקה?[עריכת קוד מקור]

מחפש סמל רשמי במתמטיקה שמשמעו מכאן נובע ש....

בנוסף לכך מחפש סמל רשמי שמשמעו ביחס ל... (לדוגמה המספר 3 גדול ביחס ל... 1)

תודה -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

חץ אכן מסמל נביעה. ראה אם-אז. לגבי "ביחס ל". תוכל להביא את הקשר המדויק בו אתה רוצה להשתמש בביטוי? הדוגמה שהבאת היא פשוט 3>1, אבל זה כנראה לא מה שאתה מחפש. דניאל תרמו ערך 11:48, 3 בינואר 2012 (IST)
היי דניאל, לגבי ביחס ל... אני רוצה לרשום בכתב מתמטי ש-3 הוא גדול דווקא ביחס ל-1. אומנם כביכול ניתן להסתפק ב: 1<3 אך מאוד חשוב לי להדגיש את העניין (בצורה מתמטית) שזה דווקא ביחס ל-1. בתקווה להבנה, תודה. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
ממה שאני מכיר בדרך כלל משתמשים בחץ כזה: בשביל נביעה. emanשיחה 12:12, 3 בינואר 2012 (IST)
נכון, כשמדובר במטא-טענות החץ הכפול מקובל יותר. דניאל תרמו ערך 12:18, 3 בינואר 2012 (IST)
אבל למה לקלל? (האמת שאפילו אני לא לגמרי סגור למה אתה מתכוון ב"מטא טענות"). emanשיחה 12:22, 3 בינואר 2012 (IST)
טענות שהן לא בשפה פורמלית (אלא אודות שפה פורמלית). למשל כותבים , אבל בשפת בני האדם יעדיפו "העוקב של x חיובי x חיובי". דניאל תרמו ערך 12:29, 3 בינואר 2012 (IST)
לפעמים משתמשים בחץ הכפול גם כשכותבים משהו בסימונים מתמטיים. בברכה, MathKnight הגותי (שיחה) 19:42, 3 בינואר 2012 (IST)
בהרבה מקרים מסמל העתקה של אוביקט אחד לאוביקט אחר, או ליותר דיוק: העתקה המעבירה אוביקטים בקבוצה אחת, לאוביקטים בקבוצה אחרת. כך למשל: היא פונקציה המעבירה מספרים שלמים למספרים טבעיים. בברכה, MathKnight הגותי (שיחה) 19:42, 3 בינואר 2012 (IST)

1. הסמל מסמן "מכאן נובע ש-", והסמל מסמן "מכיוון ש-". שניהם מוכרים אבל אינם נפוצים במיוחד. 2. הידעת? שלוש נקודות הוא (גם) שמו של מחוז באריזונה. עוזי ו. - שיחה 22:35, 3 בינואר 2012 (IST)

מה הסיכויים במשחק קראפס (קוביות) להביא 6 "פוינטס"?[עריכת קוד מקור]

זו שאלה אתגרית המצריכה ידע במשחק הקראפס הידוע. אין לי ידע איך לתקןף אותה. מה הסיכויים להביא 4 "פוינטס" שונים לפני שנשרפים? 5 "פוינטס"? 6 "פוינטס". אם זה עוזר לתשובה, הסיכוי לייצר ולהביא "פוינט" בודד לא שונה הוא בערך 40%, כך שהסיכוי להביא 4 פוינטס לא בהכרח שונים, הוא 2.56%. צא וחשב מה הסיכוי להביא פוינטס שונים. תודה למאותגרים. דיסקוברי - שיחה 09:19, 3 בינואר 2012 (IST)

אם תכתוב את הערך קראפס (או אולי משחק בקוביות) ותסביר מה זה "פוינט" יהיה יותר קל לענות לך... בברכה, --איש המרק - שיחה 10:26, 3 בינואר 2012 (IST)
Craps באנגלית.
ראה w:Craps. בעיקרון בזריקה הראשונה בתור אם יוצא אחד המספרים 4-5-6-8-9-10 זה ה"פוינט". בזריקות הבאות עליך לחזור על הפוינט, לפני שבא 7. אם 7 בא קודם, הזורק והשולחן כולו "נשרפים". (בערך, כי אפשר לשחק גם נגד הזורק). השאלה שלי מה הסיכויים להביא את כל הפוינטים 4-5-6-8-9-10 בתור אחד, מבלי להשרף. שים לב שגם צריך להציב אותם בזריקה הראשונה, ופה אני מסתבך איך לחשב. אתה יכול להביא 6 פוינטים, אבל הם יהיו רק 6-8-9 למשל. דיסקוברי - שיחה 19:00, 3 בינואר 2012 (IST)
אני מנסח את השאלה מחדש: "זורקים זוג קוביות שוב ושוב, עד שמתקבל אחד הסכומים 2,3,7,11,12; מה הסיכוי שעד הערך האחרון התקבלו 4 ערכים שונים?".
אנא אשר; אם השאלה אחרת, נסח את התיקון בעברית פשוטה, ולא בקראפסאית. עוזי ו. - שיחה 23:50, 3 בינואר 2012 (IST)
איך קוראים באמת להתפלגות גיאומטרית עם משתנה שמקבל יותר מ-2 ערכים ועם הפסקה בניסויים שמוגדרת על ידי כמה אפשרויות שונות? יש איזושהי התפלגות שמנוסחת שיטתית לזה? Nachy שיחה 00:05, 4 בינואר 2012 (IST)
אפשר לתרגם בעיות כאלה לזמני המתנה של תהליכי מרקוב; את ההתפלגות המפורשת קשה לחשב, אבל אפשר לחשב את התוחלת ולפעמים גם פרמטרים אחרים. עוזי ו. - שיחה 00:14, 4 בינואר 2012 (IST)
תמיד אפשר גם לעשות את העבודה השחורה. אם להשתמש בדוגמה שכתבת, פשוט למנות את כל סדרות הערכים שהקוביות יכולות לקבל חוץ מאלו שמכילות ערך שמביא להפסקת הניסוי. זו כמות שבהחלט ניתנת לחישוב. Nachy שיחה 00:25, 4 בינואר 2012 (IST)
לא שהחישוב הישיר בלתי אפשרי, אבל יש אינסוף סדרות חוקיות, משום שאפשר לחזור על ערכים. עוזי ו. - שיחה 01:03, 4 בינואר 2012 (IST)
והמשלים לא עוזר? כלומר, אחד פחות ההסתברות שייצאו סדרות-עוצרות? Nachy שיחה 01:07, 4 בינואר 2012 (IST)
עוזי, ממש לא... אנסח מחדש. זורקים זוג קוביות עד שמתקבל 4-5-6-8-9-10. כל מספר אחר לא רלבטי לצורך הבעייה. נניח יצא 6. ממשיכים לזרוק עד שיצא 6 שוב. קיבלנו פוינט אחד. זורקים שוב זוג קוביות עד שמתקבל 4-5-6-8-9-10. נניח יצא עכשיו 8, אז יש לזרוק שוב ושוב עד שיוצא 8. וחוזר חלילה. אם במהלך הנסיונות להביא שוב 8, יצא בדרך 7, הלך כל המשחק וצריך להתחיל הכל מהתחלה. לחזור על זה 4 פעמים, אני יודע לחשב, בערך 1:39. העניין הוא שאם יצא שוב 6, צריך לזרוק שוב ושוב כדי להביא אותו, ואם הוא בא, לא התקדמנו כלום, כי עדיין יש לנו 3 פוינטים שונים, אחרים, להביא. כמו שאמרתי, להביא פוינט בודד, במקרה שלנו להציב את ה-6 ולחזור עליו לפני שבא 7, זה בערך 40% סיכוי. אני ממש בטוח שאפשר לחשב את זה כי הקזינו משלם 500 ל-1 למי שמצליח להביא את כל הסידרה 4-5-6-8-9-10, ואני בטוח שהם חישבו שהם לא מפסידים! לדעתי זה לפחות 1:5,000. להביא 6 פוינטים רצופים בתור אחד, כולל חזרות על אותו פוינט (למשל 6-8-6-9-6-10), זה סיכוי של 1:244. מקווה שעזרתי בהבנה.דיסקוברי - שיחה 05:45, 4 בינואר 2012 (IST)
מצאתי בינתיים באיזה אתר את התשובה. הייתי די קרוב בניחוש שלי...
  • להביא 4 פוינטס שונים הסיכוי הוא 1:114
  • להביא 5 פוינטס שונים הסיכוי הוא 1:612
  • להביא 6 פוינטס שונים הסיכוי הוא 1:6,098

אבל איך לכל הרוחות הם חישבו את זה...? דיסקוברי - שיחה 06:37, 4 בינואר 2012 (IST)

כתבת "זורקים זוג קוביות עד שמתקבל 4-5-6-8-9-10. כל מספר אחר לא רלבטי לצורך הבעייה", ואז "יצא בדרך 7, הלך כל המשחק וצריך להתחיל הכל מהתחלה"; אתה בוודאי מזהה את הסתירה. האם זורקים זוג קוביות עד שמתקבל 7? האם מתעלמים מן הסכומים 2,3,11,12? האם סופרים רק את הערכים 4,5,6,8,9,10 שהופיעו בסדרה פעמיים? עוזי ו. - שיחה 10:20, 4 בינואר 2012 (IST)
אם הבנתי נכון (ויתקן אותי השואל אם אני טועה), המשחק הוא כזה, אתה זורק את הקוביות, אם יוצא 7 - בשלב כלשהוא, המשחק נגמר, הפסדת. אם יוצא 2,3,11,12, בכל שלב, לא קרה כלום. המשחק מתחיל במצב 1, אם יוצא 4-5-6-8-9-10 (X), אתה נכנס למצב שתיים, ובו אתה זורק עד שהשגת X שוב, קיבלת את X שוב? זכית ב"פוינט" וחזרת למצב 1. השאלה היא מה ההסתברות להשיג Y (Y בין 1 ל-6) "פוינטים" עם X שונה. בברכה, --איש המרק - שיחה 11:42, 4 בינואר 2012 (IST)
תאור נכון (לצורך הדיון בלבד, כמובן. בכל מספר "קורה משהו"... ). שים לב שב"מצב 1" יכול לבוא 7, אבל הוא לא מזיק והמשחק ממשיך. ה-7 סוגר את המשחק רק במצב 2, בו כבר הצבת את ה-X. ככל שהמשחק מתקדם, כבר קשה יותר להציב X שונה ב"מצב 1"! דיסקוברי - שיחה 14:12, 4 בינואר 2012 (IST)
הבנתי את התהליך, וגם המספרים מסתדרים. המשחק מורכב מרצף של משחקונים. בכל משחקון יש שני שלבים: בראשון מטילים את הקוביות עד שהסכום הוא 4,5,6,8,9,10; בשני מטילים את הקוביות עד שמתקבל שוב הערך מהשלב הראשון, או 7. במקרה הראשון המשחקון הסתיים בהצלחה (עם זכיה באותו ערך), וממשיכים למשחקון הבא שהכללים בו זהים. במקרה השני המשחקון נכשל ואיתו מסתיים המשחק. מהתאור הזה אפשר לחשב די בקלות שהתפלגות מספר המשחקונים במשחק היא גאומטרית, עם תוחלת 165-חלקי-67. בדומה לזה, לאחר שנקבע הערך במשחקון, קל לחשב את הסיכוי להצליח באותומשחקון: 3/9 אם הערך הוא 4 או 10; 4/10 אם הערך הוא 5 או 9; ו-5/11 אם הערך הוא 4 או 8.
אבל כל זה לא עונה לשאלה. *אפשר* לחשב את הסיכוי לזכות בכל קבוצה של ערכים, על-ידי תהליך מרקוב שיש בו 65 מצבים; המשוואות יהיו ליניאריות (עם 65 משתנים), ולכן פתירות בקלות, אבל כתיבתן אינה תענוג גדול. במקרה כזה הרבה יותר קל לבצע סימולציה ממוחשבת של המשחק. סימולציה של מליארד משחקים (על מחשב סטנדרטי ובתכנות לא יעיל במיוחד) אורכת כמה דקות, ומגלה את המספרים שהצגת: הסיכוי לזכיה ב-6 ערכים הוא כ-0.000162; הסיכוי לזכיה ב-5,4,3,2,1 או 0 ערכים הוא 0.00164, 0.0088, 0.0334, אחת ל-9.87, אחת ל-3.834 וכ-59.38%, בהתאמה. עוזי ו. - שיחה 00:18, 5 בינואר 2012 (IST)
התכוונת ודאי "ו-5/11 אם הערך הוא 6 או 8." נראה לי שגיאת טיפו... המספרים שקיבלת מאוד דומים למספרים שהאתר הזה הציג.
  • 0: 0.594522
  • 1: 0.260503
  • 2: 0.101038
  • 3: 0.033364
  • 4: 0.008776
  • 5: 0.001633
  • 6: 0.000164

האם אני יכול להניח שגם הם עשו סימולציה ולא באמת חישבו את זה? דיסקוברי - שיחה 22:33, 5 בינואר 2012 (IST)

ואגב עוזי, האם אתה יכול להריץ את הסימולציה, כשהפעם כל המספרים משתתפים, דהיינו: 2-3-4-5-6-8-9-10-11-12? אולי תתן הפעם 5-10 מיליארד הטלות, כי להביא את המספר העשירי קורה בטח איזה פעם במיליארד! דיסקוברי - שיחה 01:57, 6 בינואר 2012 (IST)
אם קצת מתאמצים, אפשר לחשב את ההסתברויות באופן רקורסיבי (לכל קבוצת ערכים B, מחשבים לכל תת-קבוצה A את הסיכוי שהמשחק יסתיים עם זכיה ב-B בדיוק, כאשר המצב הנוכחי הוא זכיה ב-A). המספרים המדוייקים הם כדלקמן:
0 -- 0.593939393939;
1 -- 0.260750492004;
2 -- 0.101275355549;
3 -- 0.033434212179;
4 -- 0.008798178440;
5 -- 0.001639933139;
6 -- 0.000162434749.
(מכאן שבאותו אתר ביצעו סימולציה). אם מתייחסים ל-2,3,11,12 כמו למספרים האחרים, הסיכויים לקבל כל מספר של זכיות הם כדלקמן:
0 -- 0.632294372294
1 -- 0.245990131264
2 -- 0.086193360138
3 -- 0.026622943194
4 -- 0.007051260585
5 -- 0.001544488236
6 -- 0.000266537613
7 -- 0.000033885965
8 -- 0.000002878348
9 -- 0.000000139463
10 -- 0.000000002900.
כלומר, במקרה האחרון, אחת ל-345 מליון. עוזי ו. - שיחה 03:23, 6 בינואר 2012 (IST)
וואו עוזי, רב תודות. יגעת ומצאת, תאמין! אני רואה שגם פה הניחוש שלי היה די קרוב... חשבתי על סיכוי של 1:1,000,000,000 ויצא 1:345,000,000! דיסקוברי - שיחה 08:17, 6 בינואר 2012 (IST)

כניסה לא מוצלחת לרשת דרך אקספלורר[עריכת קוד מקור]

מקליק על האייקון של אקספלורר, ומקבל את ההודעה הבאה: "שגיאת מערכת: איתחול תקין של היישום נכשל. לחץ על אישור כדי לסגור את היישום". מה הבעיה ? איך פותרים אותה ? בנצי - שיחה 12:28, 3 בינואר 2012 (IST)

אני הייתי מתחיל בלנסות ולהתקין את הגרסה הכי חדשה של האקספלורר, ולעדכן את ווינדוס. אם זה לא עוזר, הייתי פונה לעזרת אנטיוירוסים ומסירי ספייוור למיניהם. בברכה, --איש המרק - שיחה 16:40, 3 בינואר 2012 (IST)
אם אתה חייב לראות את הדף בתצוגה של IE, נסה את התוספת IE Tab לפיירפוקס ולגוגל כרום. אחרת, כדאי שפשוט תחליף דפדפן - IE הוא דפדפן גרוע כמעט לכל הדעות, אפילו גרסה 9. נו, טוב - שיחה 17:23, 3 בינואר 2012 (IST)

הכל טוב ויפה, או לפחות שווה בדיקה, אבל איך עושים את הדברים הללו, התלויים בגישה לרשת, כלומר, בדפדפן ? בנצי - שיחה 13:36, 5 בינואר 2012 (IST)

בהינתן שהאינטרנט אקספלורר עבד בעבר, בצע שחזור מערכת לתאריך בו אתה בטוח שהכל היה תקין. בברכה, --איש המרק - שיחה 15:15, 5 בינואר 2012 (IST)
אהה, אנסה זאת. לאן ניגשים כדי לשחזר ? ולפני שממהרים לשחזר: האם הפעולה מחייבת פעולות שמירה מיוחדות ? אני משער ששיחזור כזה פועל על התקנות, עידכונים, וכיוב', ולא על קבצים ותיקיות. תודה, שכחתי שהאופציה קיימת. בנצי - שיחה 18:12, 5 בינואר 2012 (IST)

שאלה במתמטיקה[עריכת קוד מקור]

לא מזמן נשאלתי את השאלה הזאת ולא ידעתי איך לענות, אז אני מבקשת את עזרתכם כולל כמובן הסבר: F=1.6c+32 המשוואה היא של המרת מעלות מפרנהייט לצלזיוס. מה שמבוקש היה, למצוא מתי F=C. עכשיו, זאת הרי משוואה אחת עם שני פרמטרים כמשתנים, איך פותרים את זה? יש לציין שהיכן שראיתי את זה הייתה תשובה מספרית. תודה לעונים! 109.160.150.176

אם F=C אזי אתה מקבל את המשוואה C=1.6C+32 (הצבתי C במקום F כי F=C) וזו משוואה בנעלם אחד. בברכה, MathKnight הגותי (שיחה) 19:16, 3 בינואר 2012 (IST)
רק שנוסחת ההמרה היא F=1.8c+32. כל טוב, Tomn - שיחה 19:22, 3 בינואר 2012 (IST)
היא מערכת של שתי משוואות בשני נעלמים. עוזי ו. - שיחה 22:37, 3 בינואר 2012 (IST)

איך אומרים "מהירות" בגליליות?[עריכת קוד מקור]

בקרטזיות מהירות זה . איך זה בגליליות וכדוריות? 79.176.213.106 22:09, 3 בינואר 2012 (IST)

בקואורדינטיות קרטזיות בגליליות גיל כ. (שיחה) ♠ 22:39, 3 בינואר 2012 (IST)
לא. הביטוי שרשמת למהירות בקואורידנטות קרטזיות הור נכון, אך לא לגליליות (בעיית יחידות). ב-en:Polar coordinate system#Vector calculus מראים כיצד לגזור את המהירות עבור קואורדינטות קוטביות. ההכללה לגליליות וכדוריות פשוטה (למשל: בגליליות המהירות היא ). בברכה, MathKnight הגותי (שיחה) 22:55, 3 בינואר 2012 (IST)
צודק, טעות שלי, ניתן לראות את הטעות שלי בפשטות מיחידות. ♠ גיל כ. (שיחה) ♠ 01:15, 4 בינואר 2012 (IST)

צודקים. אם הבנתי נכון( סתם לבדוק) לגרנג'יאן בקוארדינטות גליליות יוצא , נכון? 79.176.213.106 22:58, 3 בינואר 2012 (IST)

כן. אגב, בלטך, כדי לרשום שבר יש לרשום \frac{a}{b} ואז תקבל . בברכה, MathKnight הגותי (שיחה) 23:01, 3 בינואר 2012 (IST)

שאלה שנשמעת טיפשית במתמטיקה[עריכת קוד מקור]

נשמע כמו בדיחה, אבל זה ממש רציני: למה אני יכול לספור עד 100 ולא יכול לספור עד שורש 100? האם אני יכול לספור עד ? 192.114.105.254 13:29, 4 בינואר 2012 (IST)

לא רק אתה יכול לספור עד שורש 100, אלא גם רוב הילדים בני הארבע. לספור עד מספר מרוכב זה יותר מסובך, כי צריך קודם להחליט מה פירוש "לספור עד". המספר הוא שלם (אלגברי), אבל הוא לא סכום של מספר סופי של אחדות - המספרים שאפשר לספור עד אליהם, במובן הזה, הם המספרים הטבעיים. עוזי ו. - שיחה 14:00, 4 בינואר 2012 (IST)
כתבתי את השאלה בלי לבודק חישובים... הכוונה היתה עד לשורש של 1000. למה אפשר לספור רק עד למספרים טבעיים? זה מה שאני תכלס שואל( אגב, אני יכול לספור ממינוס 10 עד 15 אם בא לי). ולמה שלם מרוכב לא מתאים לנו? 192.114.105.254 14:07, 4 בינואר 2012 (IST)
כשאומרים "לספור עד x" מתכוונים "מאפס עד x" (אתה יכול לספור מפאי פחות שש עד פאי, אבל לא מאפס עד פאי). המספרים שאפשר לספור עד אליהם הם המספרים הטבעיים, משום שרק הם מהווים סכום של אחדות. עוזי ו. - שיחה 14:18, 4 בינואר 2012 (IST)
למה אתה קורא לספור? הגדרה הגיונית היא להחליט שספירה היא מנייה של סדרת המספרים 1, 1+1, 1+1+1,... וזו היא סדרת המספרים הטבעיים. אולי אתה מכוון לשאלה כללית יותר שבה ספירה היא כל מנייה של מספרים בזה אחרי זה לפי סדר כלשהו. במילים אחרות אתה מחפש סדרה שבה מופיעים כל המספרים פעם אחת. יש דרכים למנות את כל המספרים השלמים (למשל ). יש אפילו דרכים למנות באופן שיטתי את כל המספרים הרציונליים (שברים). לעומת זאת אין שום דרך למנות את כל המספרים הממשיים או המרוכבים (ההוכחה לכך היא האלכסון של קנטור). קבוצה שניתן למנות את איבריה קרויה קבוצה בת מנייה. דניאל תרמו ערך 14:20, 4 בינואר 2012 (IST)
ובנוגע למרוכבים: כלל לא מוגדר סדר מלא חזק על המספרים המרוכבים, באופן כזה שהוא המוסכמה המתמטית למשמעות הסימן מעל המספרים המרוכבים. כלומר, למשל לא ברור מה גדול יותר: או . בנוסף, היא אינה בת מניה.
מעל המספרים הטבעיים כן מוסכם מהו האיבר הקטן ביותר (0) ואיך בודקים האם מספר אחד קטן יותר מהשני. בנוסף, הטבעיים היא קבוצה בת מניה. לכן אתה יכול לספור עד כל מספר טבעי.
האמת שגם בנוגע למספרים הרציונליים - מדובר על קבוצה בת מניה וידוע איך בודקים האם מספר אחד קטן יותר מהשני (לא ברור, עם זאת, מהו האיבר הקטן ביותר - בדומה למספרים שלמים). אני חושב שהסיבה שלא ניתן לספור ממספר מסוים עד מספר אחר, היא שהקבוצה היא קבוצה סדורה צפופה.
בנוגע למספרים הממשיים - אמנם ידוע מי גדול ממי, אבל היא לא בת מניה. תומר - שיחה 14:43, 4 בינואר 2012 (IST)
כשכתבת על המרוכבים והממשיים שהם בני מנייה התכוונת לכתוב שהם אינם בני מנייה. בכל אופן, אני לא חושב שצריך לקשר ספירה לסדר. זה הולך יפה בטבעיים, אבל אין שום דרישה מקבוצה בת מנייה שיהיה לה סדר יפה, או סדר בכלל. דניאל תרמו ערך 14:46, 4 בינואר 2012 (IST)

תקשורת[עריכת קוד מקור]

שלום,מישהו יודע איך מתרגמים את המושג "media watchdog groups",מושג שמיתייחס לעיתונות\תקשורת--Haya831 - שיחה 16:29, 4 בינואר 2012 (IST)

לא יודע, אבל זה מתקשר למשפט המפורסם "התקשורת היא כלב השמירה של הדמוקרטיה". בלנק - שיחה 00:58, 5 בינואר 2012 (IST)
בהנחה שהצורך בתרגום הוא לצורך מאמר בוויקיפדיה, כדאי לשאול בייעוץ לשוני (וק:יל) ולא כאן. הצעה לתרגום: "קבוצות מנטרות תקשורת" או "קבוצות המנטרות את התקשורת". קיפודנחש - שיחה 01:17, 5 בינואר 2012 (IST)

הוכחה קבילה?[עריכת קוד מקור]

שלום. רציתי לשאול בבקשה האם ההוכחה הבאה לפיתוח מקלורן של פונקציה קבילה?

הערך של פונקציה בנק' X כלשהי שווה לערך שלה ב-0 ועוד האינטגרל של הנגזרת שלה מ-0 ל-X. באופן דומה הערך של הנגזרת הראשונה בנק' X שווה לערך שלה ב-0 ועוד האינטגרל של הנגזרת השנייה מ-0 ל-X, וכך הלאה:

אם נציב את (2), (3) וכך הלאה בתוך (1) נקבל את הסכום האינסופי:

ואחרי אינטגרציה מקבלים:

כלומר :., טור מקלורן.

תודה מראש, 109.160.138.210

כבר באינטגרל הראשון אתה משתמש ב-x לשני תפקידים שונים; האינטגרל צריך להיות על-פני משתנה אחר. זה משפיע כמובן אחר-כך על כל ההצבות. אבל כל זה ניתן לתיקון בקלות. הבעיה המהותית היא בסכום האינסופי: כשטוענים שסכום אינסופי שווה למשהו, הטענה היא שהטור מתכנס, ואת זה ההוכחה שלך אינה מראה. עוזי ו. - שיחה 22:33, 4 בינואר 2012 (IST)
אבל לייצוג של פונקציה כטור מקלורן יש משמעות רק כשהטור מתכנס לפונקציה בתחום כלשהו, לא? ברור שהפיתוח תקף רק אם הטור האינסופי הזה אכן מתכנס לפונקציה. 109.160.138.210
אתה צריך להראות שהטור שלך מתכנס באותם תנאים שטור מקלורן מתכנס. דניאל תרמו ערך 11:06, 5 בינואר 2012 (IST)

ילדיסקו[עריכת קוד מקור]

האם מישהו יכול לאתר מי הילדה ששרה את השיר "ילדיסקו" מפסטיבל שירי הילדים 1978? Ranbar - שיחה 20:05, 4 בינואר 2012 (IST)

לזמרת של השיר הנורא קראו מרינה פיינגולד ;-). Tomn - שיחה 20:26, 4 בינואר 2012 (IST)

סוגרי פואסון[עריכת קוד מקור]

איך אני מוכיח את:

לא אמרו לי כלום על l וj.‏ 79.176.213.106 20:45, 4 בינואר 2012 (IST)

היעזר בכך ש- הדלתא של קרונקר. בברכה, MathKnight הגותי (שיחה) 21:00, 4 בינואר 2012 (IST)

הדרת האצ"ל והלח"י[עריכת קוד מקור]

אשמח אם מישהו יוכל להפנות אותי למקורות המתיחסים/ חוקרים את הדרת האצ"ל והלח"י בשנים הראשונות של המדינה. תודה רבה!

ספרות על הלח"י והאצ"ל לא חסרה, ולבטח תימצא בה התייחסות לסוגיה זו. אולי כדאי לחפש אצל יעקב עמרמי (יואל), ביבליוגרפיה שימושית: ניל"י, ברית הבריונים, הארגון הצבאי הלאומי, לוחמי חרות ישראל, תל אביב: הדר; הוצאת המדרשה הלאומית ע"ש אריה בן-אליעזר, 1975-1990.
מלבד זאת, אולי תמצא/י עניין במי מן המקורות העבריים הבאים שליקטתי מקטלוג הספרייה הלאומית ומרמב"י:
שאול ‬אבישי, 'ששים שנה לפיצוץ במלון המלך דוד: בחינה מחדש של התעמולה והתעמולה שכנגד', נתיב 1,20 (תשס"ז), 67–78; אמיר גולדשטיין, גבורה והדרה: עולי הגרדום והזיכרון הישראלי (עורכת מרכזת: שלומית משולם), ירושלים: יד יצחק בן-צבי, תשע"ב 2011; שמעון ‬גולן, 'האקטיוויזם בתנועת העבודה מול האקטיוויזם במחתרות הפורשות', בתוך: גבי שפר (עורך), המאבק להקמת המדינה: אסופת מאמרים, ירושלים: האוניברסיטה העברית, המכון ליחסים בינלאומיים ע"ש לאונרד דיוויס, תשנ"ב, עמ' 85–97; יחיעם ‬ויץ, 'יחסו של בן גוריון לרביזיוניזם ולזרמיו', עיונים בתקומת ישראל 19 (תשס"ט), 306–344; אודי לבל, ‬'"ונזכור את כולם"? הרחקת חללי האצ"ל והלח"י מן "הסיפור" הממלכתי: על שכול, זיכרון ותיאוריית הדה-לגיטימציה נגד "חרות"', תרבות דמוקרטית 11 (תשס"ח), 77–105; הנ"ל, 'מיהם "אבירי הקוממיות"?: מחוץ להיסטוריוגפיה הממלכתית – אצ"ל, לח"י והפוליטיקה של עיצוב גבולות הזיכרון הלאומי, 1949-1963, בתוך: נפתלי רוטנברג, אליעזר שביד (עורכים), לאום מלאום: עיונים בשאלות של זהות לאומית, עם ולאומיות, ירושלים: מכון ון ליר בירושלים; תל אביב: הוצאת הקיבוץ המאוחד, תשס"ח, עמ' 176–204; הנ"ל, 'מחיר הדומיננטיות: דחיקת אצ"ל ולח"י אל מחוץ לגבולות הזיכרון הישראלי', בתוך: יעקב מרקוביצקי (עורך), המורדים – מאבק אצ"ל בבריטים 1944-1948: דיון מחודש, ירושלים: מרכז מורשת מנחם בגין, תשס"ח, עמ' 271–295; יהודה לפידות, ‬'לקחי העבר: "הסזון" ההוא ושאלת המרות הלאומית', נתיב 6,9 (תשנ"ז), 63–68.
ישנם כמובן גם מאמרים רלוונטיים בשפות אחרות. מלבד זאת, במידת הצורך, ייתכן שכדאי לפנות למכון ז'בוטינסקי. אביעדוסשיחה י' בטבת ה'תשע"ב, 00:33, 5 בינואר 2012 (IST)

האם ניתן למנוע סוכרת שנים מראש?[עריכת קוד מקור]

האם קיימת אפשרות מראש למנוע בעיית סוכרת בגיל מבוגר?

הבהרה: וקיפדיה לא אחראית לאמינות של שום מידע רפואי שכתוב בה. (הוספתי לבד בשביל למנוע כתיבת התבנית שלכם במקום תשובה)

  • לא ניתן למנוע סכרת מראש. ניתן לנסות למנוע סכרת בעתיד.
  • אם יש לך נטיה גנטית או משפחתית לסכרת (כלומר, אם יש לך קרובי משפחה כמו הורים, סבים או אחים הסובלים מסכרת) עליך להשתדל לא להפריז באכילת סוכר ופחמימות ולשמור על משקל סביר עבורך. גם פעילות ספורטיבית יכולה לעזור. כמובן שאתה לא צריך לשמור דיאטה כמו חולה סכרת. לבצע בדיקות דם לסוכר כפעם בשנה. כמובן, להתיעץ עם הרופא שלך. דר' --וידנפלד - שיחה 21:27, 5 בינואר 2012 (IST)

מוטיב שמופיע במדע-בדיוני על מלחמות חלל[עריכת קוד מקור]

מעין מעטפת לא-חומרית שמגנה על חלליות מטילים ופגיעות מטאוריטים, גרמים שונים, פסולת חלל וכו'. ממש מעין שכבת הגנה שעוטפת את הכלי-טייס כולו. מישהו יודע איך זה מכונה והאם יש הגיון מדעי כלשהוא ברעיון הזה? -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת .

יש פרק על שדות כח בספר "הפיזיקה של הבלתי אפשרי" של מיצ'יו קאקו. עוזי ו. - שיחה 22:02, 5 בינואר 2012 (IST)
יש תשובה מעניינת בStraight Dope. המסקנה היא: הדרך הטובה ביותר ליצור שדה כח היא פשוט לבנות קיר. האלקטרונים שעל הקיר יצרו שדה חשמלי בסביבתם הקרובה שידחה (ברמות האטומיות) חומר אחר. דוד - שיחה 14:05, 6 בינואר 2012 (IST)

כימיה[עריכת קוד מקור]

שתי שאלות חשובות מאד בכימיה בסיסית;

  • 1 למה חלק מהתקצירים רושמים כך; "COOH" (קבוצת קרבוקסיל) וחלק רושמים כך; "CH3" (קבוצת מתיל). במילים אחרות, למה במקום אחד רושמים מספר אותיות כגון או HHH, ובמקום אחר מקצרים ורושמים H3?
  • האם זה נכון שאם יש לנו מולקולה המורכבת סתם לדוגמה מ 3 אטומים שונים המחוברים בינהם בקשרים בודדים. היא תהיה כזו? H-C-O ? תודה.
Structural formulaבויקי האנגלית
בקשר לשאלה הראשונה, זה פשוט כדי שיהיה קל יותר לצייר את המבנה, ושיהיה ברור שיש שני חמצנים שקשורים לפחמן. בקשר לשאלה השניה, לא כ"כ הבנתי את כוונתך. אם התכוונת לומר שמולקולה שבנויה מ-3 אטומים שבניהם רק קשרים יחידים צריכה להיות בעלת מבנה ישר (זווית של 180 מעלות) - זה לא נכון. מולקולת מים, לדוגמה, היא בעלת מבנה זוויתי, כמו האות האנגלית v. ראה מודל VSEPR וערכים אחרים בנושא. 109.160.138.210
  • אם כך אז בעיקרון אפשר גם לכתוב גם; "COH2" לא?
  • לווא דווקא שתהיה במבנה ישר (זווית של 180 מעלות כוונתך לקו-אופקי לא?).
נכון אפשר לקצר את הכתיבה כמו למשל CH3CO2H = CH3COOH. כך גם לגבי (אני לא אוהב כל כך לרשום במקצור את COOH כיוון שמבחינת מבנה הפחמן קשור אל O ו-OH)
האם הכוונה לכיצד נוצר קשר קווי? אם כן ראה בויקיספר :ויקיספר-כימיה לבגרות/כימיה - 3 יחידות/מבנה מרחבי של מולקולה מולקולארית. הספרים בויקיספר צריכים הרבה שיפוץ אך הם די יעילים בכדי לתת בסיס ומושג כלשהו על הנושא (ולפי הרמה שלך נראה לי שטוב שתעיין). נראה לי שהכוונה שלך ב-Structural formula היא : ויקספר-כימיה לבגרות/כימיה - 3 יחידות/ סוגי קשרים כימיים
  • לווא דווקא שתהיה במבנה ישר (זווית של 180 מעלות כוונתך לקו-אופקי לא?).
בעיקרון כן, אבל זה בעיקר עניין של מוסכמה. כן, מבנה שיש בו זווית 180 מעלות בין האטומים הוא מבנה קווי. אם לא לזה התכוונת למה כן? 109.160.138.210

צאצאי רבי חיים טירר (באר מים חיים) מצרנוביץ[עריכת קוד מקור]

בהרבה מקורות מובא שהנגיד רבי דוד אגאדשטיין מעיר יאסי שברומניה (חותנו של ה'מחזה אברהם' - רבי אברהם מנחם שטיינברג) היה נכדו של הבאר מים חיים, אך באף מקום עדיין לא מצאתי מפורט איך הוא מתייחס אליו. אם יש בין הקוראים מי שיכול להחכימנו בזה נא לסייע לי בזה. תודה רבה. נשלח י' טבת תשע"ב--188.120.150.167 19:01, 5 בינואר 2012 (IST)

גששים, חשישיון, אססין[עריכת קוד מקור]

כידוע המילה assassin( רוצח) היא "חשישיון" בהגיה אירופאית. חשבתי לעצמי לרגע- מה מקור המילה "לגשש"? האם יתכן שזה סוג של "לחשש"( מלשון חשיש)? נשמע לי די מתאים לראות איזה קשר אסוציאטיבי-היסטורי בין גששים בדואים שבין אותו ארגון המוקף אגדות. ולא רוצה להישמע "רע", אבל גם קשר בין חשיש לבין גששים לא כזה מופרך. האם אני סתם מדמיין? יש לכם מקור יותר טוב לשורש "ג.ש.ש"? Corvus,(שיחה) 19:32, 5 בינואר 2012 (IST)

יד הדמיון נחה עליך, ולא לטובה במקרה זה. "גשש" מילה ארמית שפרושה המקורי נגיעה קלה, מישוש ומכאן המקצוע "גשש". שנילי - שיחה 11:03, 6 בינואר 2012 (IST)
זה מה שקורה כשקוראים יותר מידי דן בראון... יאירשיחה 11:06, 6 בינואר 2012 (IST)
לא, לא דן בראון. "תגליות" אישיות. חבל, דווקא היתה תיאוריה יפה. Corvus,(שיחה) 15:16, 6 בינואר 2012 (IST)

משפט מהברית החדשה[עריכת קוד מקור]

אני צריך את הציטוט שאומר ישו לתלמידיו : באו אחרי והשאירו מאחוריכם את כל הרכוש (הם מותירים מאחור גם את משפחותיהם) - למישהו יש מסוג מה הפרק והפסוק?

אני לא בטוח שזה מה שאתה מחפש, אבל את רוח הדברים (ולא "ציטוט" מדויק) תמצא בבשורה על פי מתי, פרק י"ט, פסוקים כ"א-ל'. בהצלחה, Tomn - שיחה