ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון83

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
דפי ארכיון של הכה את המומחה
ארכיון כללי
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10
11 12 13 14 15 16 17 18 19 20
21 22 23 24 25 26 27 28 29 30
31 32 33 34 35 36 37 38 39 40
41 42 43 44 45 46 47 48 49 50
51 52 53 54 55 56 57 58 59 60
61 62 63 64 65 66 67 68 69 70
71 72 73 74 75 76 77 78 79 80
81 82 83 84 85 86 87 88 89 90
91 92 93 94 95 96 97 98 99 100
101 102 103 104 105 106 107 108 109 110
111 112 113 114 115 116 117 118 119 120
121 122 123 124 125 126 127 128 129 130
131 132 133 134 135 136 137 138 139 140
141 142 143 144 145 146 147 148 149 150
151 152 153 154 155 156 157 158 159 160
161 162 163 164 165 166 167 168 169 170
171 172 173 174 175 176 177 178 179 180
181 182 183 184 185 186 187 188 189 190
191 192 193 194 195 196 197 198 199 200
201 202 203 204 205 206 207 208 209 210
211 212 213 214 215 216 217 218 219 220
221 222 223 224 225 226 227 228 229 230
231 232 233 234 235 236 237 238 239 240
241 242 243 244 245 246 247 248 249 250
251 252 253 254 255 256 257 258 259 260
261 262 263 264 265 266 267 268 269 270
271 272 273 274 275 276 277 278 279 280
281 282 283 284 285 286 287 288 289 290
ארכיון מתמטיקה
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10
ארכיון פיזיקה
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10
ארכיון ביולוגיה
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10
ארכיון פסיכולוגיה
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10

דף זה הוא דף ארכיון של דיון או הצבעה שהסתיימו. את המשך הדיון יש לקיים בדף השיחה של הערך או הנושא הנידון. אין לערוך דף זה.



נישואין בגיל מוקדם[עריכת קוד מקור]

לאחרונה שמעתי מכמה אנשים ממוצא תימני ובני עדות המזרח האחרות על סבתות שלהם שהתחתנו בגיל 13, 14 בארצות המוצא שלהם (תימן, מרוקו וכד') ואני לא מצליח להבין מה ההגיון בלחתן נערה בגיל כל כך צעיר כשהיא עוד לא גדלה פיזית וגם לא בדיוק בשלה נפשית בשביל להיות נשואה ולקיים יחסי מין ועוד עם מישהו שמבוגר ממנה בכמה שנים טובות? אני אכשנזי יליד ארגנטינה (ממוצא פולני-אוקראיני) ועד כמה שידוע לי אצלינו זה לא היה נהוג שבנות יתחתנו מתחת לגיל 17, אז למה אצל עדות המזרח זה היה נפוץ? ובאותה הזדמנות אני רוצה לשאול האם זה מסוכן לנערה בת 13, 14 להיכנס להריון וללדת? האם היא יכולה למות כתוצאה מהריון ולידה בגיל כל כך צעיר? ובכלל, החל מאיזה גיל הנערה מוכנה מבחינה גופנית להיות בהריון וללדת? כאילו, נכון שהסיכוי שהריון ולידה עלולים להסתבך תמיד קיים בלי קשר לגיל, זה עניין אינדיווידואלי, אבל השאלה שלי היא מהו הגיל המינימלי שבו הסיכוי שזה יקרה הוא כמו הסיכוי של בחורה ממוצעת בת 21 נניח? (גיל הגיוני ונפוץ בשביל הריון)

נערות\ילדות יכולות להיכנס להריון וללדת מרגע שהגיעו לבגרות מינית. עד כמה שאני יודע, הסיכויים לסיבוכים בהריון ולידה קטנים ככל שהאישה ולדנית גדולה יותר (ילדה יותר ילדים) ולמעשה דווקא עולים עם הגיל ו"הזדקנות" הביציות. גיל מתאים לנישואים, הריון ואמהות הוא מאד תלוי תרבות. לדעתי ולדעת רבים אחרים, גיל 21 הוא צעיר מדי. יוסישיחה 22:08, 26 במאי 2009 (IDT)
הניסיון לשפוט באמות המידה שלנו את שהיה מתקיים במקומות כמו עירק או מרוקו בתחילת המאה נידון לכשלון מראש. תומר א. - שיחה 07:19, 27 במאי 2009 (IDT)
עד כמה שאני יודע, הלחץ לחתן בנות מוקדם נבע מחשש שהגויים יחטפו אותן לנישואין כפויים אצלם. זה מופיע בכמה וכמה מקורות. קלונימוס - שיחה 07:24, 27 במאי 2009 (IDT)
קלונימוס צודק. הרבנית ברכה קאפח, לדוגמא, התחתנה בגיל 11, וילדה בגיל 14. דוד - שיחה 09:02, 27 במאי 2009 (IDT)
בת 11 זה אפילו לא בת מצווה... איזה ברבריוּת מכוערת... אצלינו באירופה לא היו עושים דברים כאלה. 77.126.178.8 11:33, 27 במאי 2009 (IDT)
אירופה באמת מפורסמת בתרבותיות ובסדר המופתי של הציוויליזציות והאימפריות שהיא הצמיחה. יוסישיחה 12:36, 27 במאי 2009 (IDT)
Face-smile.svg אביעדוסשיחה 12:17, 28 במאי 2009 (IDT)
עוד סיבה אפשרית לנישואין בגיל מוקדם, וזו ספקולציה ללא ראיות, היא העובדה שצעירים לא נשואים לא יכולים לקיים יחסי מין עד החתונה, לפי חוקי הדת ומנהגיה. המצב של צעירים דתיים היום, בני 20 למשל, שאינם נשואים ומאז בגרותם המינית בולמים את עצמם, הוא מצב מעיק, שלא היה קיים בזמן שנישאו בגיל 14 או 17. אדם נבו;שיחה 11:43, 27 במאי 2009 (IDT)
יוסי, אמירתך על אירופה אינה נכונה כלל. דניאל ב. 12:40, 27 במאי 2009 (IDT)
אני מתנצל אם הרושם שיצרתי מוטעה. יוסישיחה 12:53, 27 במאי 2009 (IDT)
אם כך, הנישואים בגיל מוקדם לא היו קיימים גם בחברה הלא-יהודית בארצות ערב? ‏pacman - שיחה 14:03, 27 במאי 2009 (IDT)
ודאי שכן. מה שמעניין זה באילו גילאים נישאו נוצרים מהוגנים באמצע ימי הביניים, כשיהודים בסביבתם נישאו מוקדם. אדם נבו;שיחה 14:07, 27 במאי 2009 (IDT)
אבל הועלתה הטענה שהמנהג הזה נבע מחטיפות ע"י הגויים. ‏pacman - שיחה 14:09, 27 במאי 2009 (IDT)
לדעתי הטענה מופרכת, ובוודאי איננה הסיבה המרכזית. נישואין הם מיסוד של קיום יחסי מין, וקיום יחסי מין אפשרי מגיל הנעורים המוקדם, ולכן מאז המצאת הנישואין נישאו בגיל מוקדם. ככה לפחות נראה לי. אדם נבו;שיחה 14:12, 27 במאי 2009 (IDT)
אני מוכן לשער שנישואים בגיל מוקדם (יחסית לימינו), כמו גם הולדה של מספר ילדים גבוה במיוחד, הם פועל יוצא של תוחלת החיים שהייתה אז קצרה יותר באופן דרמטי ביחס להיום. ילדים רבים מתו בינקותם, ורק מעטים יחסית הגיעו לבגרות מינית. נוסיף על זה את הצורך המופחת בהרבה, בהשוואה להיום, ברכישת מקצוע והשכלה, ואת החשיבות של ילדים ככוח עזר בעבודת השדה והמשק, ונגיע למסקנה שהתופעה מתבקשת. בכלל, מושג הילדות והנעורים כפי שהוא מוכר לנו כיום הוא המצאה מאוחרת מאוד, אולי רק מתחילת המאה התשע-עשרה בארצות המבוססות. ‏Harel‏ • שיחה 14:32, 27 במאי 2009 (IDT)
הראל אומר שילדות ונעורים הם "המצאה מאוחרת", אבל הרבנית התימנייה שהביאו פה בתור דוגמא התחתנה בגיל 11, אני עדיין לא מבין איך ילדה בת 11 יכולה להתפרש כאחת שיכולה להיות נשואה ולקיים יחסי מין, יש לה גוף של ילדה ומוח של ילדה, הרי האנשים הם אותו מין ביולוגי בכל ארץ ובכל תקופה... לפחות ב-70 השנים האחרונות בטוח לא חל שינוי אבולוציוני במין האנושי שגרם לבנות 11 להיראות כמו ילדות לא מפותחות. כמו כן הועלתה פה טענה שצעירים לא יכלו לקיים יחסי מין לפני החתונה ולכן התחתנו מוקדם, אבל אני מאוד מתקשה לתאר לעצמי ילדה בת 11 שממש בוער לה לקיים יחסי מין ולכן היא ממהרת להתחתן, הרי זה ברור שחיתנו אותה בלי לשאול אותה בכלל. (והשאלה שלי היא למה עשו את זה?) מצד שני, בעלה היה בן 20 כשהתחתן איתה, זה כבר גבר לכל דבר ועניין, אז עד גיל 20 הוא נמנע מלקיים יחסי מין בשביל בסופו של דבר לאבד את הבתולין שלו עם ילדה בת 11? זה נשמע לי חולני ואני ממש מתקשה לקבל את הטיעון ש"בזמן אחר ובתרבות אחרת חשבו אחרת". אני למשל בן 20 ואני לא מתאר את עצמי במיטה עם מישהי בת פחות מ-14, בטח שלא עם בת 11. נראה לי שאסתפק בתשובתו של תומר א. "הניסיון לשפוט באמות המידה שלנו את שהיה מתקיים במקומות כמו עירק או מרוקו בתחילת המאה נידון לכשלון מראש." זה כמו להבין את המחבלים המתאבדים, רצח של בחורות על כבוד המשפחה (שנעשה על ידי אחיהן) ושאר פניני התרבות הערבית. 87.68.51.177 15:30, 27 במאי 2009 (IDT)
אם תיכנס למיטה עם מישהי בת פחות מגיל 16 בישראל, יש סיכוי טוב שתמצא את עצמך בכלא. ‏Yonidebest Ω Talk‏ 15:38, 27 במאי 2009 (IDT)
העובדה ש"אני למשל בן 20 ואני לא מתאר את עצמי במיטה עם מישהי בת פחות מ-14, בטח שלא עם בת 11" בדיוק מסבירה את ההבדל. אתה חי במאה ה-21, הנהגים, המוסר והערכים המערביים מושתתים בך כל כך חזק עד שאינך מבין כיצד יכול להיות אחרת. כל אחד עובר "שטיפת מוח" מהתרבות והחברה הסובבת אותו. לילדה בת 11 בתימן לפני מאה שנה בכלל לא נראה לא סביר להתחתן, זאת כתוצא של הרקע בו גדלה. איני בה להצדיק התנהגות זו או אחרת, אני רק מציג את הכשל של שיפוט תרבות אחת על פי אמות מידה של תרבות אחרת. דניאל ב. 15:44, 27 במאי 2009 (IDT)

כתבתי לפני התנגשות עריכה: אני חושב שמטרתך היא לעורר מהומה. בפיסקה אחת "זכינו" לשמוע שמדובר ב"ברבריות מכוערת", "זה נשמע לי חולני", "שאר פניני התרבות הערבית" ושאר משפטים מלאי שיפוט ערכי פסול. הכי הפריע לי לקרוא ש"אצלנו באירופה זה לא היה קורה", פרט לעובדה שלא הבאת בדל הוכחה שאכן כך הדבר (בתקופה שלפני מלחה"ע השניה) אני יכול לחשוב מהזכרון על טקסים אחרים (למשל גילוח שיער הראש לנשים) שהתקיימו באותה אירופה אותה אתה מנסה לצייר כעליונה מוסרית. תומר א. - שיחה 15:58, 27 במאי 2009 (IDT)

בוודאי תשמח לשמוע שממש לא מכבר הוגבל גיל הנישואים בתימן ל-17 דוד - שיחה 00:30, 28 במאי 2009 (IDT)

שמעתי פעם שהיום ילדים מתבגרים יותר מהר (כפי הנראה בגלל השינוי בצריכת האוכל הפחות בריא). אולי ביום מן הימים נשוב להתחתן בגיל 11. Aghnonפורטל ספרד • הצטרפו למטרה! 00:50, 28 במאי 2009 (IDT)
בלי להתייחס כלל לדיון המופרך דלעיל, אני שב ומדגיש שבמקורות רבים מופיע העניין על נישואי בנות צעירות כדי למנוע נישואין כפויים שלהן עם גויים. לגבי יהודי תימן זה עניין שמופיע פעמים רבות. מן הסתם הטיעון הזה הוא לא הסיבה היחידה, ואין ספק שיש כאן גם השפעות תרבותיות רבות אחרות. למשל, בסיפור המפורסם של עגנון, "תהילה", מתארסת הגיבורה בגיל 12 בערך, אם כי הנישואים לא מתקיימים מיד. צריך לזכור שהמדובר כאן על חברה קדם-תעשייתית, שאורח החיים שלה שונה לגמרי מזה שלנו. כל הניסיונות למדוד ולהעריך את הדברים בכלים של המאה ה-21 הוא מופרך לגמרי. קלונימוס - שיחה 07:58, 28 במאי 2009 (IDT)
היום כל בחורה בת 18 חשה את עצמה "ילדה". Fade to Black - שיחה 10:15, 28 במאי 2009 (IDT)
אני מסכים עם קלונימוס. גם חלק ההודים, אגב, מחתנים את ילדיהם בגיל צעיר אך בני הזוג נישאים יותר מאוחר. אומרים שזה אמור להביא מזל, אבל כנראה כדי שהבנות יתחתנו עם מישהו מבית טוב. Aghnonפורטל ספרד • הצטרפו למטרה! 10:20, 28 במאי 2009 (IDT)
כל הדיון הנכבד הזה מפספס עובדה פשוטה וברורה: עד למאה ה-19 נהגו גם במזרח אירופה להתחתן בגיל צעיר ביותר, 13-14 ומטה, אם המצב הכלכלי אפשר את זה. זה היה נפוץ במיוחד אצל עשירים ומיוחסים. למי שמתפלא, כדאי ללמוד היטב את המושג הבניה חברתית. נרו יאירשיחה • ט' בסיוון ה'תשס"ט • 13:47, 1 ביוני 2009 (IDT)

אכן, מציאות ברורה ונפוצה באירופה הייתה להתחתן בגיל צעיר ביותר, ובסיפורים אודות תולדותיהם של רבנים ותלמידי חכמים מתוארים נישואיהם בגיל צעיר ביותר, סמוך לגיל בר מצווה (כמובן שלא הייתה זו המציאות אצל רבנים בלבד, פשוט בעיקר עליהם כבר לפני שנים רבות נכתבו מעין ביוגרפיות). לדוגמה, בשו"ת נודע ביהודה (נכתב בפראג - אירופה - במחצית השנייה של המאה ה-18), אודות דיון בשאלת נישואי קטן (שכן לכאורה על פי דין התלמוד אין לקטן - לפני בר מצווה - להינשא) המחבר מעיד שבהחלט נפוץ להינשא אפילו עוד בגיל 12.

נישואי ילדים היו מקובלים בחברה היהודית לאו דווקא בתימן. ראו למשל בספר "עיר קסומה" של יהושע בר יוסף, על תולדות הקהילה היהודית האשכנזית בצפת במאה ה-19.שלומית קדם - שיחה 00:07, 4 ביוני 2009 (IDT)

פיתוח קול[עריכת קוד מקור]

איך זה עובד? אינני מתכוון לדרכים, אלא להשפעה על מיתרי הקול. זה באמת משנה אותם לחלוטין? כלומר, האם מישהו יכול לעבור פיתוח קול וקולו ישתנה לקול ערב ורדיופוני? 77.127.237.113 00:01, 27 במאי 2009 (IDT)

פיתוח קול אינו משנה כלל וכלל את מיתרי הקול. אלה נשארים אותו הדבר. "עיבוי" הקול נוצר משימוש נכון בקול בשירה, ותרגול השימוש הנ"ל. לאחר שנים של תרגול, מאמצים פחות ופחות את מיתרי הקול ומאפשרים לקול להדהד יותר דרך כל חללי התהודה האפשריים (שנמצאים בבית החזה, בחללים שונים בראש, ועוד). זמרי אופרה, למשל, שקולם צריך לגבור על תזמורת בת כשבעים-שמונים נגנים ללא כל מיקרופון, מצליחים לעשות כן בזכות חללי התהודה שבגופם. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

מה זה " קקאו ספרדי " ?[עריכת קוד מקור]

לפני שבועיים ניכנסתי לחנות לציוד מטבח וראיתי אבקה שהיה רשום עליה " קקאו ספרדי " ו- " קקאו ספרדי אדום " . אני מכיר רק את הסג שניקרא : " קקאו הולנדי " ורציתי לשאול מה הזה האבקה הזאת . אני שמעתי שיש גם קקאו שהוא בא בכל מיני צבעים כמו : אדום , שחור , חום כהה ,

77.125.138.169 09:00, 27 במאי 2009 (IDT) תשובה: לקוחה מאתר Ynet במדור אוכל על אותו הנושא עם אותה השאלה :) "קקאו נמדד בכמה אחוז שומן יש בו; בקקאו "ספרדי" יש יחס גבוה ואיכותי, אם אני זוכר נכון 26,27 שלעומתו בעלית יש 22,22" מקווה שזה עזר, תנסה לחפש יותר בגוגל ואולי תשאל בחנות התבלינים מה זה אומר? הם בטוח יודעים יותר. Nama - שיחה 12:17, 27 במאי 2009 (IDT)

תשובה  לא  מספקת  בעליל  ,  

ניראה לי שזה דורש כתיבת ערך חדש בויקיפדיה . יכול להיות שזה גם מוצר חדש שהוא רק עכשיו הגיע לארץ וכדאי לברר פרטים נוספים . 77.125.138.169 23:12, 27 במאי 2009 (IDT)

אבל איפה נמצא מישהו שגם מייבא את המוצר הזה וגם יודע לערוך בוויקיפדיה. עוזי ו. - שיחה 00:33, 28 במאי 2009 (IDT)

המוצר הזה נימצא בחנויות למוצרי מטבח ! . בעזרת השם תמיד להיות שמח ! - שיחה 09:40, 31 במאי 2009 (IDT)

חקר בבל העתיקה ( עירק של ימינו )[עריכת קוד מקור]

אני יודע שישנו מקצוע שניקרא : " אגיפטולוגיה " ( בא מהמילה EGYPT באנגלית ) שזה חקר מצרים העתיקה . ויש המון ארכיאולוגים שהם כל השנים חוקרים את הפרמידות ואת מצרים העתיקה . השאלה שלי זה האם יש את אותו הדבר לגבי " בבל העתיקה " כלומר האם ישנו מקצוע שחוקר גם את בבל העתיקה ? ...............

בעזרת השם תמיד להיות שמח ! - שיחה 14:23, 27 במאי 2009 (IDT)

חקר מסופוטמיה. Ranbar - שיחה 15:25, 27 במאי 2009 (IDT)

בסדר , אבל מה השם המקצועי של זה ?

בעזרת השם תמיד להיות שמח ! - שיחה 18:20, 27 במאי 2009 (IDT)

אשורולוגיה רוניתש - שיחה 00:18, 28 במאי 2009 (IDT)
האם חקר אתיופיה העתיקה נקרא כושולוגיה?. עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 15:37, 28 במאי 2009 (IDT)

הערך " אשורולוגיה " לא מופיע בויקיפדיה העברית . בעזרת השם תמיד להיות שמח ! - שיחה 09:42, 31 במאי 2009 (IDT)

אבל זה השם המקצועי. רוניתש - שיחה 10:58, 31 במאי 2009 (IDT)

שאלה נוספת על " רפואת צמחים "[עריכת קוד מקור]

שאלה נוספת שרציתי לדעת זה האם ישנו מקצוע רפואי של צמחים שהוא דומה ל- " זואולוגיה " ( רפואת בעלי חיים ) ? ................

בעזרת השם תמיד להיות שמח ! - שיחה 14:28, 27 במאי 2009 (IDT)

זואולוגיה איננה רפואת בעל חיים. רפואת בעלי חיים היא וטרינריה. במקביל לזואולגיה בעולם הצומח היא בוטניקה ואין "רפואה" לצמחים, אולי גננות... Ranbar - שיחה 15:27, 27 במאי 2009 (IDT)

למה אלוהים ברא את הזבוב?[עריכת קוד מקור]

ז"א מה הזבוב עושה במהלך חייו מלבד להציק לבני אדם? Anonymous - שיחה 14:55, 27 במאי 2009 (IDT)

הוכחה מצויינת לאי קיומו של אלוהים...
אין סיבה לקיום של אף יצור. לא זבובים, ולא בני אדם. אנחנו פה וזהו. emanשיחה 15:12, 27 במאי 2009 (IDT)
תקרא את "הטיפוס על ההר הבלתי סביר" של ריצ'ארד דוקינס ותקבל תשובות טובות. התפיסה כאילו בעלי החיים נבראו עבור האדם היא תפיסה שמרוכזת כולה סביב האדם. הזבוב אינו משרת אותנו והיה קיים הרבה לפני שאנחנו באנו לאוויר העולם. מיקיMIKשיחהמתקפת איכות/הודו - הצטרפו עכשיו! • 15:16, 27 במאי 2009 (IDT)
טוב, הרי האדם נברא רק ביום השישי. ‏eytanarשיחהתרומות • 15:17, 27 במאי 2009 (IDT)
תקרא גם את זבוב, שמסביר הרבה. אדם נבו;שיחה 15:18, 27 במאי 2009 (IDT)
תשובה דתית - לגבי הזבוב אין תשובה מפורשת, אבל לגבי היתוש חז"ל נתנו תשובה (שקשורה לטיטוס ולחורבן המקדש). אני מניח שאם יש תשובה תלמודית לקיומו של היתוש (שהוא הרבה יותר מעצבן מסתם זבוב) אז גם לזבוב יש מטרה. דרור - שיחה 15:19, 27 במאי 2009 (IDT)
ואל תשכח את המדרש שמסביר את קיומו של העכביש, בכך שבזכותו דוד ניצל מידי שאול. ‏eytanarשיחהתרומות • 15:21, 27 במאי 2009 (IDT)
כתבתי לפני התנגשות עריכה: אנשים, השאלה שלו היא בבירור שאלה מבחינה יהודית-דתית ותשובה כמו "אין אלוהים" אינה הולכת יד ביד עם יסודות היהדות. תשובה אפשרית אחת היא "הוא חלק ממעגל החיים", אבל גם אני לא רב. ‏Yonidebest Ω Talk‏ 15:21, 27 במאי 2009 (IDT)
והרי זה מלך האריות מפורש! הצפרדעים ניזונים מזבובים, וכאשר הצפרדע מת הוא הופך לאדמה, שמצמיחה עשב, שאוכלת הפרה, שאוכל האדם! (ותודה ליוני על הרעיון) ‏eytanarשיחהתרומות • 15:24, 27 במאי 2009 (IDT)
ולמה דווקא שאלת על זבוב? מה זברה או שד טסמני עושים בחייהם? דניאל ב. 15:32, 27 במאי 2009 (IDT)
דווקא התכוונתי במובן הפרקטי. מה עושה הזבוב ביום יום? Anonymous - שיחה 17:11, 27 במאי 2009 (IDT)
במקור אלוהים תיכנן שהזבובים ינגנו סימפוניות של בטהובן, אך משהו התפקשש בפס הייצור ולכן הם סתם מזמזמים. ברק שושני - שיחה 17:21, 27 במאי 2009 (IDT)
חז"ל נתנו תשובה לגבי קיומו של היתוש? את זה אני רוצה לשמוע. דורית 17:29, 27 במאי 2009 (IDT)
במדרש תנחומא, פרשת חוקת, סימן א' ניתן למצוא את הסיפור על טיטוס והיתוש. בקצרה - לאחר שטיטוס שכב עם שתי זונות על מצע של ספר תורה בקודש הקדשים הוא אמר שהוא חזק יותר מאלוהים, אז אלוהים הכניס לו יתוש דרך האף, שם הוא שיגע אותו במשך 3 שנים עד שמת. יש עוד אגדה על דוד המלך ואבנר בן נר, אבל עוד לא מצאתי את המקור. רציונל - שיחה 17:51, 27 במאי 2009 (IDT)
יש לי שאלה יותר טובה, למה אלוהים ברא את האנשים? "אלוהים ברא" זו צורת דיבור כמובן, אבל מכל הייצורים החיים על פני כדור הארץ אף אחד (בטח שלא זבוב) לא מפר את האיזון של הטבע כמו האדם. האדם הוא מפלצת, הוא מיותר לגמרי פה, העולם היה מושלם אם האדם לא היה קיים. יש לי חשד שדווקא את האדם ברא השטן בצלמו כדמותו. או כמו שמטאליקה תוהה באחד משיריה "Are we, the people, some kind of monster?" --Fade to Black - שיחה 18:07, 27 במאי 2009 (IDT)
בשביל עונש קצר לאיש אחד כולנו סובלים עד היום? הוא לא יכל לארגן לו בליעה באדמה או התפרקות חשמלית אטמוספרית מכוונת? יוסי מחוץ לחשבון - שיחה 18:14, 27 במאי 2009 (IDT)
הוא לא למד פיזיקה וזה היה הרבה לפני שאיינשטיין נולד. Fade to Black - שיחה 18:18, 27 במאי 2009 (IDT)
איך לעזאזל הזבוב שרד אבולוציונית? Aghnonפורטל ספרד • הצטרפו למטרה! 18:20, 27 במאי 2009 (IDT)
מצאתי גם את המקור השני. מסתבר שהסיפור הוא באמת על צרעה ולא על יתוש כמו שסיפרו לי בגן, אבל עדיין קשור לנושא. המקור הוא אוצר המדרשים, אלפא ביתא דבן סירא, עמוד 47.
"אמר לו מפני מה הקב"ה ברא בעולמו צירעין ועכביש שמפסידין ואין בהם הנאה? אמר לו פעם אחת היה דוד מלך ישראל ע"ה יושב בגנו וראה צירעה אוכלת עכביש ובא שוטה ובידו עץ והיה מגרשם, אמר דוד לפני הקב"ה רבש"ע מה הנאה באלו שבראת בעולמך צירעה אוכלת דבש ומשחתת ואין בה הנאה, עכביש יארוג כל השנה ולא ילבשנו, שוטה חסר דעה מזיק את הבריות ואינו יודע יחודך וגבורתך ואין בו הנאה לעולם. אמר לו הקב"ה דוד! מלעיג אתה על הבריות תבא שעה ותצטרך להם ותדע למה נבראו. וכשנחבא במערה מפני שאול המלך שלח הקב"ה עכביש וארגה על פי המערה וסגרה אותו, בא שאול וראה ארוג אמר בודאי לא נכנס אדם הנה שאם נכנס היה קורע הארוג לקרעים והלך ולא נכנס לשם, וכשיצא דוד וראה העכביש נשקה ואמר לה ברוך בוראיך וברוכה את, רבש"ע מי יעשה כמעשיך וכגבורתיך שכל מעשיך נאים. ולפני אכיש עשה עצמו שוטה לפני אנשיו והיתה בת אכיש שוטה ומשוגעת, כיון שהביאוהו אליו אמר להם מלעיגים אתם אותי בשביל בתי שהיא שוטה הבאתם זה אלי, או שמא חסר משוגעים אני. מיד הניחוהו וברח והודה לאל על מעשיו, שכל מה שברא בעולם יש בו הנאה. ובזמן שמצא דוד לשאול שוכב בצהרים והיה אבנר שוכב בפתח ראשו בפתח אחר ורגליו זקופות בא ונכנס מבין רגליו ונטל צפחת המים, וכשבא לצאת מבין רגליו פשט אבנר רגליו וכסהו בם והיו עליו כשני עמודים גדולים ובקש רחמים מי"י ואמר אלי אלי למה עזבתני, באותה שעה עשה לו נס ושלח לו צירעה ונשכה רגלי אבנר וזקפן ויצא דוד ושבח להקב"ה, ולא ראוי לבן אדם להלעיג במעשה האל."
רציונל - שיחה 18:44, 27 במאי 2009 (IDT)
והמסקנה מהסיפור - תמיד כדאי לחפש בוויקיפדיה לפני שחורשים את האינטרנט Face-smile.svg - דוד והצרעה והעכביש רציונל - שיחה 18:54, 27 במאי 2009 (IDT)
תשובתו של תנא דבי אליהו: (אליהו רבה (איש שלום) פרשה א ד"ה פעם אחת הייתי ): .. אמר לי [ומפני מה ברא אלוה שקצים ורמשים? אמרתי לו:], אלהים דיין הוא, אלהים קדוש וצדיק וחסיד ואמת הוא לעולם ולעלמי עולמים, ומכיר בראש ובסוף, ומגיד מראשית אחרית, ומקדם אשר לא נעשה יודע מה שנעשה ומה שעתיד להיעשות, וצופה לטובה ואין צופה לרעה, ועשיר ושמח בחלקו, ובחכמתו ובתבונתו ברא עולמו והכינו, ואחר כך ברא את האדם והביאו לעולם, ולא בראו אלא על מנת שיעבדנו בלב שלם, ולמצוא קורת רוח ממנו ומתולדותיו הבאות אחריו עד סוף כל הדורות, וכיון שפרה ורבה זה עובד לחמה וללבנה וזה עובד לעץ ולאבן, ובכל יום ויום מתחייבין כלה לפניו, כשהוא חוזר ומסתכל בכל מעשה ידיו שברא בעולמו אמר, לאילו חיים ולאילו חיים לאילו נשמות ולאילו נשמות לאילו אכילה ושתייה ולאילו אכילה ושתייה, הרי הן חשובין כבהמה וכחייה וכשאר שקצים ורמשים שברא הקב"ה על פני האדמה, מיד נתקררה דעתו ואין מכלה אותם, הא למדת שלא נבראו שקצים ורמשים בעולם אלא רפואה לבני אדם על הארץ.
על פי התלמוד הבבלי, שבת עז ע"ב: "אמר רב יהודה אמר רב: כל מה שברא הקדוש ברוך הוא בעולמו לא ברא דבר אחד לבטלה. ברא שבלול לכתית, ברא זבוב - לצירעה, יתוש - לנחש, ונחש - לחפפית, וסממית - לעקרב". ורש"י מבאר: "זבוב לצירעה - למי שעקצו צירעה כותש זבוב ומניחה עליו". עכשיו אפשר להיות רגועים ולהתפנות לשאלות חשובות יותר. רוניתש - שיחה 01:24, 28 במאי 2009 (IDT)
התלמוד הבבלי נכתב על ידי אנשים, לא על ידי אלוהים. Fade to Black - שיחה 10:16, 28 במאי 2009 (IDT)
מה, באמת? אתה רציני? פשוט עד עכשיו חשבתי שרבי יהודה הוא אחד משמותיו של ה', ורבי מאיר הוא בנו שירד לעולם כדי לסבול ולכפר על חטאי האנושות. עולה מכאן ריח חריף של רצון למהומות. אם אני טועה, קבל נא את התנצלותי הכנה. ‏eytanarשיחהתרומות • 13:40, 28 במאי 2009 (IDT)
ההודעה שלך הרבה יותר פרובוקטיבית משלי. אבל ההתנצלות התקבלה. Fade to Black - שיחה 14:59, 28 במאי 2009 (IDT)

אלברט איינשטיין אמר "קשה להציץ הכלפיו של אלוהים אבל אני משוכנע שהוא אינו משחק בקוביות." ובכן, אני חושש השצצתי בכלפיו של אלוהים ואני משונע שהוא ברא את הזבוב כדי שיהיה לנו ובעיקר לי, נושא שיחה במזנון. זה מסביר הכל. אני כליל היצירה (אל תקשיבו למי שאומר שאני נרקיסיסט), אתם נבראתם בשבילי והזבוב נברא בשביל כולנו. עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 15:17, 28 במאי 2009 (IDT)

ואם נחזור לשאלתו של האנונימי, מה הזבוב עושה חוץ מלהציק לנו - לזבובים תפקיד חשוב ביותר בתהליכי פירוק פסולת אורגנית (ובמיוחד גופות בעלי חיים, פירות רקובים וצואה). כמי שרגילים היום להדחיק את ה"לכלוך" הזה לאסלה או למערכת שינוע האשפה העירונית, קצת קשה לנו להכיר בחשיבות הרבה שיש לפעילותם של הזבובים, אבל כדאי לזכור שבטבע הם משמשים כפועלי ניקיון מצויינים. אמנון שביטשיחה 18:31, 28 במאי 2009 (IDT)
תודה. סוף סוף קיבלתי תשובה. Anonymous - שיחה 19:23, 28 במאי 2009 (IDT)
אז למה לא להוסיף את זה למרחב הערכים? Fade to Black - שיחה 23:41, 28 במאי 2009 (IDT)
כי הערכים שלנו לא מדובבים את אלוהים. נ.ב. זבוב הדרוזופילה נותן לאדם שירות חשוב נוסף. הוא אורגניזם מודל נוח מאוד. עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 02:55, 29 במאי 2009 (IDT)

דמוניזציה של האויב[עריכת קוד מקור]

מה זה אומר? מה הכוונה כשאומרים דמוניזציה? Anonymous - שיחה 17:12, 27 במאי 2009 (IDT)

"דמון" פירושו "שד", "שטן" ומכאן זה ברור מאליו. שנילישיחה 17:14, 27 במאי 2009 (IDT)
פעם חשבתי שדבלואציה זה מהמילה דבל, שפרושה שטן, ומשם זה מובן מאליו, אך לא כך הוא. • רוליג - שיחה 18:31, 27 במאי 2009 (IDT)

שימו לב שזה מזכיר את הביטוי דה-הומיניזציה, הצליל והמשמעות דומה אבל המקור שונה לגמרי...81.218.8.169 21:45, 27 במאי 2009 (IDT)

ניסיון לגרום לאנשים לראות את האויב לא כבני אדם אלא כתת-אדם וככה לגרום שיהיה לאנשים קל יותר לפגוע באדם מהמוצא הכללי של האויב. לפעמים זה משמש כתירוץ כדי לפגוע במישהו - אולי מישהו שנא את X קודם אבל הדמוניזציה והדה-הומיניזציה גורמים שהרבה אנשים ישנאו את X ולכן הפגיעה בו לא תתפס כמשהו רע ולא תיעצר. זה מעלה את השאלה "האם הומוסקסואלים היו מותקפים בכמות שבה הם הותקפו בכל רחבי העולם, אם אנשים לא היו הופכים אותם לתת-אדם בעזרת סימוכין מהדת" - זאת רק דוגמא אחת ויש כל מיני שכוללות את הדת ולא כוללות, אז לא להיעלב בבקשה. האיש שפוגע הוא לאו דווקא האיש שהופך אותם לתת-אדם בעיני הציבור.--93.173.253.122 00:49, 31 במאי 2009 (IDT)

הערכת טקט בכלים מדעיים \ פסיכולוגיים[עריכת קוד מקור]

האם נעשה מחקר מדעי \ פסיכולוגי בנושא של טקט? האם ידוע לנו המנגנונים הפסיכולוגיים הקשורים בטקט ובחוסר טקט? האם יש מדד מסויים לטקט של בן אדם. בברכה, דני הורוויץ

תלוי איך אתה מגדיר טקט. הרי זה ביטוי בסלנג שלכל אחד יש פירוש אחר עבורו. עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 15:30, 28 במאי 2009 (IDT)

טעות[עריכת קוד מקור]

טעות בדף מחולל יישומים - מקושר לדפים בשפות אחרות בנושא ניהול מאגרי מידע - זה לא אותו דבר. באנגלית מחולל יישומים זה compiler נדמה לי. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

תיקנתי את הבינוויקי, תודה. רק לידע כללי, Compiler הוא "מהדר", מחולל יישומים הוא Application Generator, מכיוון שבאנגלית הוא הפניה לw:en:Fourth-generation programming language קישרתי לשם. תומר א. - שיחה 13:38, 28 במאי 2009 (IDT)

ייצור קרח יבש[עריכת קוד מקור]

חבר שלי רוצה ליצור ערפל. הוא קרא את הערך בויקיפדיה על קרח יבש, וקרא שם שניתן ליצור ערפל על ידי קרח יבש. קרח יבש, לפי הנאמר שם, ניתן לייצור על ידי "דחיסה וקירור של פחמן דו חמצני גזי עד שהוא הופך לנוזל". כעת נותרו שני שאלות: א. איפה ניתן לקנות פחמן דו חמצני? ב. איך ניתן לדחוס אותו לנוזל באמצעים ביתיים? אודה לכם אם תענו לי כי זה חשוב לו מאוד. בברכה, מאיר זר

יצור קרח יבש בתנאים ביתיים אינו ממש מעשי אולם ניתן לרכוש קרח יבש לדוגמא כאן. את הערפל יוצרים ע"י הכנסתו למים. יש להזהר ממגע בידים חשופות בקרח. שנילישיחה 13:45, 28 במאי 2009 (IDT)
ראיתי פעם סרטון ביו-טיוב שמסביר איך אפשר ליצור קרח יבש באמצעות אלכוהול וכוס פלסטיק. נאמר שם שזה הסוג ה"מעפן", אולי מישהו מהכימאים יכול להסביר? תומר א. - שיחה 00:17, 29 במאי 2009 (IDT)

כפר סבא[עריכת קוד מקור]

איפה אוכל למצוא מידע על כפר סבא בהווה

בערך כפר סבא ומשם יש גם קישורים נוספים. שנילישיחה 13:52, 28 במאי 2009 (IDT)

זיהוי ציפור[עריכת קוד מקור]

--Yoavd - שיחה 15:49, 28 במאי 2009 (IDT)

מין של נץ מגניב? אביעדוסשיחה 19:50, 28 במאי 2009 (IDT)

קקטוס[עריכת קוד מקור]

איך נקרא Echinopsis atacamensis בעברית? עידושיחה 16:29, 28 במאי 2009 (IDT)

(או Trichocereus pasacana). עידושיחה 16:40, 28 במאי 2009 (IDT)

מי חורר את המלפפנים שלי?[עריכת קוד מקור]

ברוב הפעמים שאני חותכת מלפפון, אני מגלה שיש בו, לאורך כל המלפפון או רק בחלק, שלושה חורים כאלה, בתוך הירוק הבהיר. כאילו מישהו לקח מזלג ממש ארוך [עם שלוש שיניים. אל תהיו קטנוניים] ותקע אותו במלפפון, כשהמלפפון עומד אנכית. מה זה? מאיפה זה מגיע? אפשר לאכול מלפפון עם חורים? זה משגע אותי. שייקס - שיחה 16:47, 28 במאי 2009 (IDT)

אני סובר שמדובר בזרעים שהשאירו מקום אחרי נפילתם. Aghnonפורטל ספרד • הצטרפו למטרה! 17:22, 28 במאי 2009 (IDT)
לאן הם נפלו? שייקס - שיחה 17:56, 28 במאי 2009 (IDT)
צמח, והתייבש. עוזי ו. - שיחה 18:27, 28 במאי 2009 (IDT)

אפשר לאכול מלפפון עם חורים? או הסבר יותר מורחב? שייקס - שיחה 12:08, 30 במאי 2009 (IDT)

ההשערה שלנו זה שהמלפפון המצוי גדל בפלחים, ולכן לעיתים נראים חריצים לאורכו. ד"א, כשתחותכים את המלפפון באופן מאונך, החריצים לא יראו, ואז זה לא ישגע אותך. כ"כ אפשר לחתוך קצוץ.

גמבה[עריכת קוד מקור]

למה ואיך זה יכול להיות שכשאתה חותך גמבה, לפעמים יש בפנים בייבי גמבה כזאת, מחוברת לגרעינים? אפשר לאכול אותה? אפשר למנוע את הצמיחה שלה? שייקס - שיחה 18:07, 28 במאי 2009 (IDT)

לפי הידוע לי גמבה אינה גדלה ברבייה וגטטיבית, האם את מדברת על צוואר הפנים (מונח שהמצאתי עכשיו)? מה שבטוח זה אכיל. Aghnonפורטל ספרד • הצטרפו למטרה! 01:58, 30 במאי 2009 (IDT)
אממ..אני לא בקיאה במונחי גמבות, אז אני ראיתי את הבייבי גמבה שלי על החלק הלבן שבפנים, צמוד לגרעינים. שייקס - שיחה 12:09, 30 במאי 2009 (IDT)
גם לי קרה שפתחתי גמבה ומצאתי בה מעין "גמבית" קטנה ולבנבנה צהבהבה, שאלתי את אמא שלי מה זה והיא אמרה לי שזה סוג של הלב של הגמבה והיא נתנה לי לאכול את זה, זה לרוב נמצא באדומות והירוקות לפי מה שאני ראיתי, בכל מקרה אני ממש אוהבת את הלב של הגמבה זה מתוק וחמוד ואני מחפשת את זה כל פעם, אין מה לחשוש מלאכול את זה, זה כמו כל חלק אחר של הגמבה, גם הוא אכיל ואפילו יותר טעים, תנסי פעם. Nama - שיחה 18:49, 31 במאי 2009 (IDT)

שאלה באנטומולוגיה (או אינסקטולוגיה)[עריכת קוד מקור]

על קירות המקלחת או על דפנות האמבטיה, מופיעים לעתים קרובות, חרקים מעופפים קטנטנים, בצבע אפור-שחור, שצורתם מעין ראש חץ (גם מאחור), ומוטת הכנפיים שלהם היא מ"מ אחדים (חצי ס"מ לכל היותר). הם לא מעופפים בדר"כ, אלא א"כ הם בורחים, וגם אז אינם זריזים במיוחד. נכר בהם שאוהבי לחות הם, שכן אז הם מתרבים יותר. מישהו מזהה במה מדובר ? לא בדיוק עוגת גבינה, אבל בכל זאת, חג אסיף שמח לכולם, בנצי - שיחה 19:51, 28 במאי 2009 (IDT)

אני חושב שלאלמוג יש אותם במקלדת. תומר א. - שיחה 00:15, 29 במאי 2009 (IDT)
כוונתך ליתושעשיים? אביעדוסשיחה 00:39, 29 במאי 2009 (IDT)
לאביעד: לא, הם לא נטפלים. לתומר, על איזו שונית אתה מדבר ? בנצי - שיחה 03:47, 29 במאי 2009 (IDT)
זבוב החול. 81.218.8.169 13:12, 29 במאי 2009 (IDT)
ממש לא. זה בכלל לא מתאים למה שתיארתי. למשל, לזבובים תגובה מהירה מאוד. בנצי - שיחה 16:59, 29 במאי 2009 (IDT)
אני חושב שסוג של ציקדה. ‏Harel‏ • שיחה 23:47, 29 במאי 2009 (IDT)
לא, אלה ממש קטנים. במבט על הם נראים כמו משולשים קטנים. בנצי - שיחה 04:52, 31 במאי 2009 (IDT)

מבטא[עריכת קוד מקור]

כיצד מבטא נוצר? תודה, 77.127.27.7 20:32, 28 במאי 2009 (IDT)

אתה מתכוון בקרב קבוצות שונות הדוברות את אותה שפה, או שפות שונות מחד, או איך ילד קטן הלומד לדבר, מאמץ את המבטא בו הוא גדל ? בנצי - שיחה 20:50, 28 במאי 2009 (IDT)
אני מתכון בקרב קבוצות שונות הדוברות את אותה שפה, למשל, המבטא הבריטי - איך הוא נוצר? למה כל מבטא שונה ממשנהו? 77.127.27.7 20:56, 28 במאי 2009 (IDT)
קודם כל, בראייה רחבה ביותר, המבטא הוא תוצאה מאבולוציה (במבנה הגרון). אם יפני אחד יגדל בסנגל בשנותיו הראשונות, יהיה לו מבטא סנגלי בכל זאת. הסיבה לכך היא שהמבטא משתנה כמו שינוי לשוני, השינוי שמתבצע באופן טבעי בשפה מעצם זה שהיא מדוברת ולא נשארת זהה. עם זאת המבטא מושפע מהחברה (לפחות החברה שהשליטה את שפתה על המקום, לדוגמה היהודים יוצאי ארגנטינה ברובם יצאו מרוסיה במאה הקודמת, עם זאת יוצאי ארגנטינה מדברים במבטא ארגנטינאי).
כמו כן אדם יכול לרכוש מבטא בעזרת טיפול של אקלינאית תקשורת (עלינו לכתוב על כך ערך), אישה (לרוב) המטפלת בלקויי דיבור. Aghnonפורטל ספרד • הצטרפו למטרה! 22:55, 28 במאי 2009 (IDT)

הכוונה לקלינאי תקשורת. אדם נבו;שיחה 23:04, 28 במאי 2009 (IDT)

אין דבר כזה "מבטא סנגלי" כי אין דבר כזה "שפה סנגלית". Fade to Black - שיחה 10:47, 29 במאי 2009 (IDT)
גם אין שפה אמריקאית ובכל זאת יש מבטא אמריקאי. עידושיחה 10:49, 29 במאי 2009 (IDT)
מבטא מתחלק לאזורים. הסנגלים מדברים צרפתית אבל אני בטוח שיש מבטא סנגלי, גם אם שכניהם דוברי הצרפתית מדברים במבטא זהה. Aghnonפורטל ספרד • הצטרפו למטרה! 13:37, 29 במאי 2009 (IDT)
במקום לדבר על סנגל, בואו ונבחר דוגמה שכולנו מכירים טוב יותר: מבטא ערבי של מי שדובר עברית כשפה זרה. בערבית אין V ואין P. דובר ערבית שמתחיל ללמוד בגיל מאוחר שפות שיש בהן V ו-P פותר עם השנים את בעיית ה-V אבל הרבה פעמים אינו פותר לעולם את בעיית ה-P. זאת משום שהקושי לבטא את ה-V נובע מחוסר אימון ואילו הקושי לבטא את ה-P נובע מזה ששמיעתו אינה תופסת את ההבדל בין ה-P לבין ה-B. אגב, זה דומה למה שקורה לדובר עברית שלומד ערבית. אני יכול להתאמן על אמירת "זע'יר" עם ריש אחת גרונית וריש שניה לשונית, להתאמן על ההבדל בין כּף לבין קוף ובין ט לבין ת, אבל אני לעולם לא אבדיל בין שני סוגי הדלת שבערבית. עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 01:39, 30 במאי 2009 (IDT)
ואללה, דווקא לטעמי זה יותר פשוט להבדיל בין דאל לד'אל מאשר להגות צע'יר. לא משנה, נראה לי שמיצינו את תשובתנו. Aghnonפורטל ספרד • הצטרפו למטרה! 01:42, 30 במאי 2009 (IDT)
זה גם עניין של כישרון. מה שמדהים אותי שוב ושוב זה שלמרות שעברית היא שפת אמי המובהקת וצרפתית היא שפה שלישית וצולעת מאוד שלי, יש אנשים שמצליחים לשמוע על המבטא שלי כשאני מדבר עברית, שיש לי קשר לשפה הצרפתית. פעם, אחרי איזה שש שנים שלא דיברתי צרפתית בכלל, עולה מבלגיה נעלבה כי היא חשבה שאני מחקה אותה. פעם אחרת, כשהתחלתי לרענן את הצרפתית שלי לקראת מגורים בשוויץ, היה לי ויכוח ממושך עם מישהו שטען שהוא שומע עלי שאני עליתי ממדינה דוברת צרפתית ואני נשבעתי לו שנולדתי בירושליים ושעד לויכוח שלי אתו, כשהייתי בגיל שלושים, מעולם לא נעדרתי ממנה ליותר מחודש. עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 01:50, 30 במאי 2009 (IDT)
אולי אם תחיה יותר מדי זמן בחו"ל אף תשכח את שפת אמך. Aghnonפורטל ספרד • הצטרפו למטרה! 01:55, 30 במאי 2009 (IDT)
אני גר בסקוקי שבאילינוי ופוגש הרבה מאוד דוברי עברית. אני שוכח פה את הצרפתית שלי לאט לאט. אם אני פוגש כבר איזה דובר צרפתית, זה נהג מונית עם מבטא הייטני. עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 17:38, 31 במאי 2009 (IDT)
לפעמים מבטא נוצר מתוך שיעמום...לפעמים מתוך הבנה לא נכונה של השפה - למידה חלקית של השפה. תשמע אנשים שלומדים אנגלית ותשים לב שיש להם מבטאים נרחבים--93.173.253.122 01:24, 1 ביוני 2009 (IDT)

מוות מזקנה[עריכת קוד מקור]

מה זה מוות מזקנה? האם הכוונה למוות ממחלה שמאפיינת אנשים מבוגרים, או למשהו אחר? 85.65.84.83 21:48, 28 במאי 2009 (IDT)

מוות מזקנה הינו מוות כתוצאה מזקנה, לא ממחלה. לפי הידוע לי אין רופאים בקהילתנו ואיני יודע איך המוות נגרם בדיוק. Aghnonפורטל ספרד • הצטרפו למטרה! 22:56, 28 במאי 2009 (IDT)
משתמשת:ליםלים. גוונא - שיחה 23:09, 28 במאי 2009 (IDT)
עד כמה שאני יודע, תהליכי הזדקנות פוגעים במערכות בגוף, שכושלות וגורמות בכך למוות. מוות "מזקנה" פשוט כך - הוא אולי מוות שבו המחקר לא גילה מה בדיוק האופן שבו כשלה המערכת, וייתכן שהוא באמת קיים - אלא שאנחנו לא באמת מבינים אותו עדיין. אדם נבו;שיחה 23:14, 28 במאי 2009 (IDT)
כתבתי לפני התנגשות עריכה: אתה טועה, אין דבר כזה "מוות מזקנה". זה מיתוס. אנשים זקנים מתים כתוצאה ממחלה או תאונה, כמו כולם. בערך גורמי תמותה (ערך מפורט יותר באנגלית) מצויינים הגורמים השכיחים ביותר למוות (כמובן ש"זקנה" הוא לא אחד מהם). ראו גם כאן. ברק שושני - שיחה 23:18, 28 במאי 2009 (IDT)
ברק כמעט צודק. זיקנה כשלעצה אינה דבר קטלני ברמת בעל החיים השלם (להבדיל מרקמות מסוימות שמתוכננות למות בזמן מסויים ולהבדיל מצמחים חד שנתיים שמתוכננים למות בדיוק בגיל שנה). אולם, מצב של בלייה בעקבות זקנה מגיע במיני בעלי חיים שונים בזמנים שונים ומצב הבלייה הזה מגביר את הסיכון למוות בדרכים שונות. ראשית יש מחלות שמתפרצות בגילים מאוחרים ואפשר למות מהן באופן ישיר. שנית כאשר יצור חי מגיע לבגרות מינית הגוף מתחיל להשקיע פחות מאמצים בתיקון פגמים שנוצרים בו מסיבות שונות כגון מחימצון והפגמים האלה הולכים ומצטברים. דוגמא לפגם כזה שאפשר למות ממנו באופן ישיר היא הסתיידות עורקים. שלישית, גם אם לא מתים ישירות מפגמים ומחלות שמצטברים, אפשר למות מסיבוכים בגללם. למשל, בעלי שחיים במקומות שופעי אור נוטים לפתח עם השנים קטרקט בעיניים בשל הצטברות פגמי הקרינה. אם בעלי חיים אלה צריכים לראות הייטב במטרה לשרוד, ימותו בגלל שצדו אותם או בגלל שהם לא מצליחים יותר לצוד בגלל הקטרקט. עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 02:44, 29 במאי 2009 (IDT)
תיפקודן של מערכות שונות בגוף הולך ויורד בהדרגה. אחת מהן היא מערכת החיסון. ירידה בתפקודה התקין 'מזמין' מחלות זיהומיות למיניהן, בין מין החוץ ובין כאלה המצויים בגוף ממילא, כל החיים. מחלה כזו, הנחשבת 'בימים רגילים' בלתי מסכנת או ניתנת לריפוי, עלולה להפוך קטלנית בהיעדרה של תגובה חיסונית הולמת. שתי דוגמאות: א. דלקת ריאות. לאלה רגישים תינוקות, מאחר והמערכת החיסונית טרם התפתחה במלואה, וזקנים, שאצלם היא יורדת. ב. המעיים מאוכלסים בקבוצות שונות של חיידקים. חלקם מועילים (בעיקר בפירוק מזון צמחי), וחלקם פחות, והם נמצאים בבקרה הדוקה של מערכת החיסון. עם ירידתה של זו, עם הגיל בדר"כ, גדלה כמות הגזים שאנו פולטים בתהליך העיכול עקב פירוק המזון, משום שאוכלוסייתם גדולה מדי. בנצי - שיחה 09:41, 29 במאי 2009 (IDT)
על פי המאמר המדעי הקודם של אישתי ובעיקר על פי זה שעומד לצאת עוד מעט, הירידה הזו בתפקוד מתחילה ברמה המולקולרית. התאים פשוט משקיעים פחות במערכות הפנימיות שלהם שמתקנות או מסלקות חלבונים מקולקלים. עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 01:30, 30 במאי 2009 (IDT)
כפי שצוין פה, אין זה מדויק להגיד כפי שברק אמר שאין דבר כזה "מוות מזקנה". זה כמו להגיד שאין דבר כזה מוות מאיידס כי הוא לא זה שהורג אותך, אלא רק מחליש אותך כך שלא תוכל להתמודד עם מחלה קלה. ישנם תהליכים רבים הקורים בגוף לעת זקנה, מספר פגמים רבים בלתי תלויים בתפקוד נצברים ולא מתוקנים, וגורמים יחדיו לקריסה סופית של הגוף. הוצעו הסברים רבים מדוע התהליך קורה, מה מפעיל אותו (כמו התקצרות כרומוזומים לדוגמה) וכיצד לעצור אותו. אך עדין הננו רחוקים מאוד מתשובה. דניאל ב. 17:37, 30 במאי 2009 (IDT)

הידרה (ביולוגיה)[עריכת קוד מקור]

זה נכון שהיא אף פעם לא מתה וחיה לנצח? מהערך האנגלי זה לא ממש ברור לי. Fade to Black - שיחה 12:43, 29 במאי 2009 (IDT)

הערך האנגלי אומר ברקע (לא קראתי את כולו) שההידרה נדמית להזדקן מאוד לאט, אם בכלל. Aghnonפורטל ספרד • הצטרפו למטרה! 13:04, 29 במאי 2009 (IDT)
בלי קשר להידרה, תופעת ההזדקנות לא קיימת ביצורים פשוטים מאוד. בקטריה, למשל, מתרבה על ידי התחלקות לשניים ואינה מזדקנת לעולם. היא יכולה למות מהתייבשות או מאלף סיבות אחרות אבל אין לה תהליך בלאי זיקנתי שמגביר את סיכויי המוות מכל מני דברים שמהם צעירים לא מתים. עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 01:27, 30 במאי 2009 (IDT)
אם כך, האם יש יתרון אבולוציוני בהזדקנות? --איש המרק - שיחה 14:28, 30 במאי 2009 (IDT)
Fade to Black, הקושי להשיב על שאלתך נובע מן העובדה שהמונח מוות מעורפל ולא מוגדר. אצל בני אדם ורוב בעלי החיים משמעותו ברורה, אך כשזה מגיע ליצורים המתרבים ברבייה אל-זוויגית והם חסרי מוח, מזה זה בדיוק מוות אם לא יותר מסתם הגדרה? איש המרק, הזדקנות הוא תהליך מאוד מיסתורי ששום היבט שלו לא מובן בצורה טובה. לאחר אובדן הפוריות אין הרבה ערך אבולוציוני בפרט, ומצד שני הוא צורך משאבים. לכן יכול להיות שאבולוציה מעודדת תהליך הזדקנות ו"ניפוי" פרטים זקנים. יכול להיות שאם בני אדם יחליטו באופן יזום להוליד ולגדל ילדים בגיל מבוגר יותר מהנהוג, האבולוציה תביא לתוחלת חיים גבוהה יותר. דניאל ב. 17:26, 30 במאי 2009 (IDT)
דניאל, התשובה שלך לאיש המרק היא מנקודת מבט של טובת המין. טובת הגן האנוכי לא רואה יותר מדי יתרונות בהזדקנות ובאובדן פוריות יחדיו, וגנים שישפרו את יכולת הפוריות גם בגיל מבוגר יפרחו באוכלוסיה. צריך לראות מה הביולוגים של תורת הגן האנוכי אומרים על זה. אגב, ריצ'רד דוקינס מתאר את האפשרות להעלות את תוחלת החיים באופן הדרגתי באמצעות חוק ממש כמו שתיארת - חוק שיגביל את הילודה למבוגרים בלבד, כאשר הרף מועלה בכל מספר שנים. אדם נבו;שיחה 17:32, 30 במאי 2009 (IDT)
הלכתי לדוקינס, והוא מתאר את התיאוריה של סר פיטר מדאוור, שטוענת שלגנים יש תוצאים מרובים היעילים בגיל צעיר, והצטברותם של תוצאים כאלה (למשל, חומרים כימיים) במהלך הזמן נעשית הרסנית - אבל רק לאחר שהתועלת בגיל הצעיר כבר הושגה, והגן הגדיל את תפוצתו במאגר הגנטי. אדם נבו;שיחה 17:42, 30 במאי 2009 (IDT)
בצורה יותר פשוטה (אך קיצונית) ניתן להגיד שלגנים לא "אכפת" מה קורה לגוף אחרי שהם כבר עברו לדור הבא, ובמקרה של בעלי חיים שמטפלים בצאצאים - אחרי שהצאצאים כבר הפכו עצמאיים אין שום "צורך" בהורה. ברק שושני - שיחה 04:27, 31 במאי 2009 (IDT)
אדם נבו, מוזר שאתה טוען שכתבתי מנקודת מבט של טובת המין, שכן כפי ששמת לב בעצמך, הגן האנוכי היה המקור הבלעדי לדברי. דניאל ב. 14:16, 31 במאי 2009 (IDT)
רק כעת אני רואה שאפשר להבין זאת כך, אם כי "הפרט רק צורך משאבים" הוא ביטוי פחות רלוונטי מצד זה. אבל בסך הכל אתה צודק. אדם נבו;שיחה 16:06, 31 במאי 2009 (IDT)
זה לא הסבר כל כך מוצלח, רוב החיות חיות מספיק זמן כדי להביא ולגדל יותר ממחזור אחד של צאצאים לעולם, ובאופן נאיבי, הייתי חושב שהארכת משך זמן הפוריות, היא מטרה שעל הגנים לשאוף אליה, משום שבעל חיים בעל פוטנציאל לחיות לנצח (ההידרה) ישכפל את הגנים שלו ביעילות מוגברת אל מול בעל חיים שהוא "כצל עובר וכענן כלה", מכיוון שזה לא המצב, כלומר יש מעט מאוד (1?) יצורים רב תאיים היכולים לחיות לנצח. זה דורש הסבר. בברכה, --איש המרק - שיחה 15:00, 31 במאי 2009 (IDT)
לא דובר על מחזור אחד, אלא על כל תקופת הפוריות. לא תמצא בעלי חיים רבים המאריכים ימים לאחר שפוריותם אבדה להם. מבחינת הגן, אין הרבה הבדל בין גוף שלכאורה "חי לנצח" וגוף שמזדקן. שניהם יוצרים לו נשאים. הגן עצמו הוא אל-מוות וכלל לא "חשוב" לו משך החיים של הנשא שלו. דניאל ב. 15:06, 31 במאי 2009 (IDT)
אבל זה סיבה ומסובב, למה שהפוריות תאבד? נקבה (לאו דווקא בבני אדם כמדומני) שהייתה יכולה לייצר ביציות כל חייה, לא הייתה עדיפה על הנקבה הנוכחית הנאלצת ל"הסתפק" במספר מוגבל של ביציות שיוצרו עוד לפני שהיא נולדה? בברכה, --איש המרק - שיחה 15:13, 31 במאי 2009 (IDT)
יכול להיות שמדובר בתכונה על-טבעית שאף מוטציה לא הצליחה לקבל. Aghnonפורטל ספרד • הצטרפו למטרה! 15:17, 31 במאי 2009 (IDT)
הכל מוסבר בספר של דוקינס, אם אינני טועה (או לפחות, התאוריה האישית שלו לגבי הדברים). למין "בן אלמוות" יהיה קשה יותר להסתגל לתנאי הסביבה, משום שתהיה פחות תחלופה בגנים. למין שהפרטים בו מפסיקים להיות פוריים לאחר זמן מה יש יתרון אבולוציוני מובהק, משום שהגנים מתחדשים מדור לדור ועוברים תהליך של ברירה טבעית. אפשר להראות זאת באמצעות מודלים מתמטיים. ברק שושני - שיחה 16:02, 31 במאי 2009 (IDT)
אבל אם זאת, אז למה ישנו מחזור ולא רציפות וישנן עונות רבייה בבעלי חיים? הרי מין ולדן יותר ייברר יותר, טבעית. Aghnonפורטל ספרד • הצטרפו למטרה! 16:08, 31 במאי 2009 (IDT)
כתבתי לפני התנגשות עריכה: שאלה טובה. אני זוכר במפורש תשובה לשאלה הזאת במספר ספרים שקראתי, אנסה לחפש אותה. כרגע אני זוכר רק היבט אחד של התשובה, אך יש עוד הסברים רבים. אצל יצורים מפותחים כמו בעלי חיים רבים צאצא הוא עניין של השקעה רבה. משאבים רבים נדרשים כדי "לייצר" וקיים אותו כך שיגיע לנקודת פתיחה בה יש לו סיכוי לשרוד. לכן גם כך נקבת פיל לדוגמה לא יכולה שיהיו לה 400 צאצאים, שכן אין לה את היכולת להשקיע כל כך הרבה משאבים בכולם. בהתאם, ככל שמידת ההשקעה בצאצא קטנה יותר, גם מספר הביציות שיש לנקבה במין עולה. אצל יצורים כמו חרקים ודגים שבהם ההשקעה מסתכמת לעתים רק בייצור הביצית הנקבה אכן מייצרת אלפי ואף מיליוני ביציות. אך אתה בעצם מכוון לשאלה כללית יותר. למה שבכלל שיתפתחו יצורים שמתרבים בקצב כה איטי אם מספר כה מועט של צאצאים כשקיימים יצורים דוגמת החיידק המכפילים את עצמם פי מיליונים בזמן קצר? גם לשאלה הזאת יש תשובה, אך היא מעט מורכבת יותר. דניאל ב. 16:27, 31 במאי 2009 (IDT)
תטל"א, לא שאלתי מדוע נקבת הפיל לא ממליטה 100 דורי פילים בבת אחת, אלא מדוע בגיל מסויים היא אינה פוריה יותר. אבל התשובה של ברק טובה בעיניי. בברכה, --איש המרק - שיחה 16:35, 31 במאי 2009 (IDT)
אולי בלתי אפשרי שלהשקיע ברבים כאחד. Aghnonפורטל ספרד • הצטרפו למטרה! 17:09, 31 במאי 2009 (IDT)

אפשר לסכם בשבילי בשורה תחתונה ובשפה פשוטה? האם הידרה מביאה צאצאים ומתה או שהיא מחדשת את עצמה כל הזמן או מה? Fade to Black - שיחה 13:11, 4 ביוני 2009 (IDT)

מחפש ערך - שמדבר על עוזר למלכים, שהיה אחראי על ניקוי ישבנם. תודה![עריכת קוד מקור]

קראתי את הערך פעם ואני לא זוכר את שמו. אשמח לעזרה

הערך הוא מטפח הישבן. בברכה, יניב שיחה 20:19, 29 במאי 2009 (IDT)

משאבה נתרן- השלגן[עריכת קוד מקור]

יצרתי דף הפניה ערך "משאבת נתרן -אשלגן" לדעתי הוא נמחק בגלל רשעות בלבד. אשמח לקבל חוות דעת .79.180.227.235 21:09, 29 במאי 2009 (IDT)

החוות דעת שלי היא שהוא לא נמחק בגלל רשעות. תומר א. - שיחה 21:40, 29 במאי 2009 (IDT)
נחכה שמשתמש:יעלד12 תכתוב את הערך. יוסי ישראלי - שיחה 22:55, 29 במאי 2009 (IDT)
ההפניה הייתה להאבובית המקורבת#משאבות, תעלות ונשאים, זו הפניה שגויה. --מוטי - שיחה 22:59, 29 במאי 2009 (IDT)
זו ההפניה הכי קרובה שקיימת בויקיפדיה שמבהירה את הנושא בצורה הטובה ביותר שנמצאת בערכים של ויקיפדיה. יוסי ישראלי - שיחה
שגיאות נשארות שגיאות, וזה לא משנה אם פועלים מחשבון רשום או מחשבון אנונימי. בתור המוחק המרושע, לדעתי ההפניה נוצרה לא מטיפשות בלבד, אלא מתוך אי הבנה חשוכת מרפא של הפרויקט הזה. יוסישיחה 10:35, 30 במאי 2009 (IDT)
באיזה פרוייקט מדובר ? בכל אופן, הערך עצמו חסר, וצריך גם לעשות סקר על קיומם של ערכים על משאבות ותעלות בכלל. בנצי - שיחה 13:41, 30 במאי 2009 (IDT)
קיים מחסור כמעט טוטלי בערכים כאלו. היחידים שאני מכיר הם תעלת יונים ותעלת יונים ממותגת מתח. יוסישיחה 16:06, 30 במאי 2009 (IDT)
משאבת נתרן אשלגן דורשת ערך נפרד ולא הפניה מטופשת. גילגמש שיחה ביקרת כבר במיזם היובל? 12:26, 31 במאי 2009 (IDT)
בהחלט. מי שרוצה להתחיל ולהעזר בערכים האנגלים בבקשה: w:Na⁺/K⁺-ATPase וגם קטגורית משאבות: w:Category:Transport proteins וקטגורית תעלות: w:Category:Ion channels. יוסישיחה 13:08, 31 במאי 2009 (IDT)
בנצי, מה פירוש "צריך לעשות סקר"? קום, תכנן ועשה סקר בעצמך. לרשותך עומדים לוח המודעות וכפתור הערך האקראי. בהצלחה. עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 17:31, 31 במאי 2009 (IDT)
תודה על הפירגון, עידו. מה רע בביטוי הזה ? האם אסור לחוות דעה לגבי הנדרש לגבי ערך נתון או קבוצת ערכים ? מה הקשר בין דעה כזו לבין עשיית הדברים ? זה כמו לומר שלשתף במחשבה או ברעיון הוא דבר לא ראוי, כמו גם הזמנה לדיון בו. וחוץ מזה, מאיפה אתה יודע מה אני מתכנן בעניין זה ובאחרים ? יכולת לפנות אליי ולהתעניין, או לעניין אותי בכך. ממש גישה מעניינת בתחום העידוד ושיתוף פעולה. ועוד דבר, בניגוד לך, האמירה שלי היתה עניינית, ולא אישית. לא היטפתי מוסר לאיש, ולא הוריתי למישהו כך או אחרת. למה שלא תשתף פעולה בעצמך ? ערב טוב לך, בנצי - שיחה 21:48, 31 במאי 2009 (IDT)

תוחלת חיים של בעל חיים[עריכת קוד מקור]

מה תוחלת החיים של הנץ? --84.228.41.234 16:31, 30 במאי 2009 (IDT)

בטבע עד גיל 30-40 ובשבי בסביבות גיל 25+ בערך. --פואנקרה - שיחה 17:33, 30 במאי 2009 (IDT)

שאלה בנושא סיומה, לכאורה, של המלחמה הקרה[עריכת קוד מקור]

ניתן לראות בבירור את ההשפעה הסובייטית על קנדי, שבדומה לסוס הוונצואלי - פונה שמאלה

מתי נערכה לראשונה פגישה רשמית בין נשיא ארה"ב לבין שליט בריה"מ\רוסיה מאז מלחמת העולם השניה? Anonymous - שיחה 20:40, 30 במאי 2009 (IDT)

ניקסון ביקר בברה"מ כבר ב-59 (למרות שלא היה נשיא באותה העת).אייזנהאואר ב-60 וקנדי שנה לאחר מכן נפגשו עם חרושצ'וב (ויש גם תמונה מהאירוע של קנדי, אותה צירפתי). לא אתפלא אם היו עוד ביקורים ו/או פגישות במהלך השנים (לקראת סוף המלחמה גורבצ'וב נפגש עם רייגן ובוש האב). המלחמה הקרה לא הייתה מלחמה בפועל, והמדינות המשיכו לקיים קשרים דיפלומטים זו עם זו. זהר דרוקמן - I♥Wiki‏ 20:52, 30 במאי 2009 (IDT)
ניקיטה חרושצ'וב ביקר בארה"ב זמן קצר לאחר ביקור ניקסון בברה"מ, ב-1959. משום מה הערך בעברית לא מזכיר זאת, אולם הערך האנגלי דן בכך. עופר קדם - שיחה 21:21, 30 במאי 2009 (IDT)

מה התועלת הטכנית בלבישת סרבל[עריכת קוד מקור]

למשל, סרבל טייסים או סרבל לשריונרים? אדם נבו;שיחה 22:15, 30 במאי 2009 (IDT)

מהירות הלבישה, כיסוי מלא של הגוף, מניעת השתרבבות חלקי בגד שיכולים להתפס. בסרבל שיריונאי תפורה (הייתה בזמני לפחות) רצועה שניתן בעזרתה לשלוף החוצה את הטנקסיט מתוך הטנק שנילישיחה 22:28, 30 במאי 2009 (IDT)
ועל כך נותר רק לומר: "האדם שבטנק יתלקח". אביעדוסשיחה 23:46, 30 במאי 2009 (IDT)
{נכתב אחרי התנגשות עריכה} משתי סיבות שונות. א. בהמשך למה שאמר שנילי, לגבי סרבל שריונאי, האריג ממנו עשוי הסרבל תוכנן באופן המקנה לו עמידות מסוימת בפני אש - הוא לא נדלק כל כך מהר. ב. לסרבל טייס נועד תפקיד אחר. כשטייס נחלץ מצלילה, אם במהלך ביצוע לולאה, או בנסיבות אחרות, הוא חש תאוצה הגדולה פי כמה מתאוצת הכובד. במצב זה הלב מתקשה להזרים את הדם לכיוון הראש, וזה מתרכז בעיקר ברגליים, עם השלכות ברורות על הכרתו ותפקודו של הטייס. הסרבל בנוי כך שהוא מפעיל בתנאים אלה לחץ על הירכיים, המונע מהדם להתרכז שם. בנצי - שיחה 23:55, 30 במאי 2009 (IDT)
אם אני לא טועה, על סרבל טיסה (שנדמה לי עשוי בדומה לסרבל שריונאים מנומקס) לובשים בנפרד את חליפת הלחץ. יוסישיחה 01:05, 31 במאי 2009 (IDT)
בנוסף למה שבנצי אמר (גם אני מכיר שסרבל הטיסה הוא זה שאחראי על הפעלת הלחץ על הרגליים) סרבל שריונרים עשוי מחומר שנמס באופן מיוחד. כאשר הוא נחשף לאש הוא נמס כך שלא ישאיר כוויות על הגוף. תומר א. - שיחה 01:35, 31 במאי 2009 (IDT)
לא לחינם לא ציינתי את החומר המונע בערה של הסרבלים. להבנתי השאלה הייתה על סרבל לעומת בגד שני חלקים - חולצה ומכנסיים, וכאלה היו עשויים אף הם מנומקס. שנילישיחה 20:55, 31 במאי 2009 (IDT)

שתי שאלות[עריכת קוד מקור]

שאלה ראשונה: שמעתי שאם אוכלים גיר טחון זה מעלה את החום. האם זה נכון? ולמה? שאלה שניה: האם המים שיוצאים מהמזגן הם מים מזוקקים? האם אפשר להפנות את זה לייצור תעשייתי? בברכה, מוטי בן-דוד, קריית אונו

לגבי השאלה השניה, כאשר גרתי בספרד באמת היה שם חברת סטרט-אפ שאספה את המים מהמזגנים, והשתמשו בזה אחר כך לאיזה מפעל. אני לא יודע אם זה היה ממש כלכלי, אבל כנראה שיש ברעיון הזה משהו. דני הארו
לגבי השאלה הראשונה, זו אחת הדרכים המפורסמות להוציא גימלים. למיטב ידיעתי, גיר יכול להיות דרך אפשרית להשיג סידן, אבל אין לי מושג אם הוא מעלה את החום. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
טוענים שזה עובד, אם כי לא ניסיתי בעצמי. בפאזה מוקדמת יותר, נהגו כך 'לעבוד' על אחות ביה"ס או אם הבית, בתיכונים עם פנימייה. אני מכיר את זה עוד מכתה ט' (מלבד תחיבת תפו"א חם לבית השחי). מעניין איך הגדלת ריכוז הסידן מגדילה את הטמפ' של הגוף. בנצי - שיחה 05:05, 31 במאי 2009 (IDT)
במרפאות צבאיות מנוסות יותר מודדים חום פעמיים. אני מודד חום לחייל מיד כשמגיע ובפעם השנייה לאחר הבדיקה על ידי הרופא... Face-smile.svg גוונא - שיחה 07:50, 31 במאי 2009 (IDT)
במרפאות צבאיות של זרקנים מודדים רק פעם אחת Face-smile.svg. תומר א. - שיחה 09:19, 31 במאי 2009 (IDT)
אני משער שגיר הוא רעל ולכן הגוף מתחיל להיאבק בו. אחת הדרכים שבהם הגוף נאבק ברעלים הוא עליה בחום. גילגמש שיחה ביקרת כבר במיזם היובל? 12:17, 31 במאי 2009 (IDT)
אבל יש רעלים רבים שאינם מעלים את החום אלא, למשל, גורמים להכאות או שהורגים אותך הרבה לפני שהחום מספיק לעלות. מה מנגנון הפעולה הטוקסולוגי של הגיר?. עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 17:22, 31 במאי 2009 (IDT)
אני לא חושב שעליית החום היא תוצאה טוקסיקולוגית. היא מיידית מדי, ונעלמת מהר מדי. אולי מדובר בסוג של תגובה כימית, שריפה? אדם נבו;שיחה 17:27, 31 במאי 2009 (IDT)
אני נוטה להסכים אתך, בניגוד לדבריו של עדו. התגובה אינה דומה לתגובה דלקתית או לתגובה לזיהום. יתכן שריכוז גבוה מדי של יוני סידן, מפר את ההומאוסטאזה של משק החום בגוף. אני אומר יתכן, משום שאני צריך לאשש זאת. בנצי - שיחה 18:43, 31 במאי 2009 (IDT)

משרד התרבות[עריכת קוד מקור]

שלום רב. באיזה תאריך בדיוק בשנת 2006 הופרד משרד התרבות (מחלקת המלגות) והועבר למשרד המדע? תודה, לאה קלינגר.

א. אין מפרסמים כאן כתובות דוא"ל אישיות, ולכן היסרתי אותה. אלא אם כן יש לך דף משתמש, ואת חותמת בסוף הודעתך כאן (באמצעות 4 פעמים ~), מה שמאפשר גישה לכתובתך משם, כמשתמשת. ב. הטוב ביותר הוא לפנות לפניות הציבור של משרד החינוך באתרם, או למשרד המדע באתרם הם. בנצי - שיחה 15:20, 31 במאי 2009 (IDT)

המאה הראשונה לפנה"ס או האחרונה לפנה"ס?????[עריכת קוד מקור]

מישהו (שמבין) יכול בבקשה לבדוק את העריכה הזו - לי זה לא נראה נכון... צנטוריון - שיחה - עם הקהילה הסליחה 15:44, 31 במאי 2009 (IDT)

זו אכן עריכה מסרבלת. ביטלתי - זו המאה הראשונה לפני הספירה. אדם נבו;שיחה 15:49, 31 במאי 2009 (IDT)
עד כמה שאני יודע תמיד סופרים "קדימה" - מ"יום הספירה" (הולדת ישו) קדימה לעבר ימינו וגם "קדימה" לעבר העבר הרחוק (ככל שזה רחוק יותר - זה יותר שנים לפנה"ס). צנטוריון - שיחה - עם הקהילה הסליחה 15:53, 31 במאי 2009 (IDT)
לא שמעתי את הביטוי הזה מעולם. אולי המקום המתאים הוא הייעוץ הלשוני. Aghnonפורטל ספרד • הצטרפו למטרה! 15:55, 31 במאי 2009 (IDT)
משעשע, אבל מאוד לא מקובל. אביעדוסשיחה 16:17, 31 במאי 2009 (IDT)
בקץ כלזמן של אסימוב מתואר מעין סטודנט במערך הכל-זמן (קבוצה של פוליטיקאים וסוחרים המנהלים את ההיסטוריה מבחוץ) שתוהה איך ייתכן שהיו מאות לפני המאה הראשונה: "אבל היא הראשונה, לא?". כן, בהחלט משעשע. אדם נבו;שיחה 16:21, 31 במאי 2009 (IDT)
חבר'ה, העקרון מאוד פשוט: זה כמו ציר מספרים חד-ממדי, בו מונים את המרחק מהראשית, כלומר מה-0, רק שבמקרה שלנו מדובר בזמנים. בנצי - שיחה 16:33, 31 במאי 2009 (IDT)
מה בכלל השאלה? המאה הראשונה לפנה"ס, המאה הרביעית לפנה"ס וכו' איתן 22:38, 31 במאי 2009 (IDT)

זמרי אופרה ישראליים[עריכת קוד מקור]

אילו זמרי אופרה ישראליים פועלים היום? תודה... 77.126.246.109 17:28, 31 במאי 2009 (IDT)

ככה, מהראש:

ואם בעוד חשקה נפשך פנה ל-רשימת אמני האופרה הישראלית החדשה Ranbar - שיחה 17:50, 31 במאי 2009 (IDT)

מהי ההגדרה של פועלים? מופיעים במסגרת האופרה הישראלית? מופיעים במסגרת אחת התזמורות ברחבי הארץ? מופיעים בחו"ל? מלמדים באקדמיות? זהר דרוקמן - I♥Wiki‏ 21:22, 31 במאי 2009 (IDT)
קרן הדר, סופרן. חושב שהיא גם באופרה. גוונא - שיחה 17:48, 1 ביוני 2009 (IDT)
האם יש בריטונים ישראליים? תודה... 77.127.32.193 17:58, 1 ביוני 2009 (IDT)

(y=f(x) => y(x)=f(x[עריכת קוד מקור]

- הועבר לדף ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון מתמטיקה/3#(y=f(x) => y(x)=f(x