ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון87
דף זה הוא דף ארכיון של דיון או הצבעה שהסתיימו. את המשך הדיון יש לקיים בדף השיחה של הערך או הנושא הנידון. אין לערוך דף זה.
קבלת זכויות יוצריםעל לוגואים[עריכת קוד מקור]
אני רוצה לפתח את הערך כנס הרצליה - את הלוגואים של הכנס והמרכז למדיניות ואסטרטגיה אני צריך לבקש מהם במיל או שאני פשוט צריך אישור ולהוריד את הלוגו מהאתר שלהם? יש נוסח קבוע לבקשה? כשאני מקבל את האישור - מה אני עושה עם זה? איפה הוא מופיע? ניסיתי למצוא מדריך שלם לנושא ולא מצאתי - תודה. Danbene - שיחה 18:33, 30 ביולי 2009 (IDT)
בית הספר לתסריטאות[עריכת קוד מקור]
הייתי שמח לקרוא מידע על בית הספר לתסריטאות. ערך זה כבר הופיע פעמיים בוויקיפדיה ונעלם כלעומת שהופיע. האם יש סיכוי למצוא ערך זה בקרוב?
שהייה באוויר[עריכת קוד מקור]
שלום,
מכל בחינה שהיא, לרבות פיזיקלית, האם גוף האדם יכול לעבור, ממצב ריצה בזינוק קדימה תוך כדי מעוף, בין 2 חלונות משני צידיו של ג'יפ ולנחות בצד השני שלו?
(כדוגמה יש את הסרטונים ביוטיוב של שחקן פוטבול שקופץ דרך חלונות של ג'יפ)רונסו - שיחה 14:42, 13 ביולי 2009 (IDT)
- הבחינה היחידה הקובעת, עקרונית, היא הבחינה הפיזיקלית, משום שאפשרות זו חייבת להתאים לחוקי הפיזיקה. מבחינה מעשית-טכנית, צריך לקחת בחשבון את ממדי גופו של הקופץ, וכן גם את הטכניקה של הקפיצה, הצריכה להתאים למסלול הקפיצה, שהוא פרבולי (בהנחה שלא לוקחים בחשבון אפקטים של סיבוב הגוף תוך כדי, כמו בהתעמלות או בקפיצה לבריכה), וכן גם קסדה, פוליסת ביטוח ועוד,
. אתה גם לא מציין אם הג'יפ נמצא בתנועה או שלא. אם הג'יפ נייח, עובי הקופץ, כלומר המרחק בין גבו לבין הנקודה הבולטת ביותר בבטנו, צריך להיות קטן יותר מגובה החלונות, בהנחה שאלה פתוחים, כמובן. אם תנאי זה מתקיים, הרי שהאפשרות תלויה במהירות האופקית שלו בזינוק, משום שזו מוכתבת ע"י רוחב הג'יפ מחד, וע"י זמן נפילתו עד שגופו, או כפות הרגליים שלו, ליתר דיוק, פוגעות במסגרת החלון. אם הג'יפ נמצא בתנועה, הרי שמהירותו האופקית תלויה עתה גם במרחק שבין צידו של הגוף לבין מסגרת החלון המתקרבת אליו, כלומר היא תלויה בזמן הקצר מבין השניים: נפילה אל החלק התחתון של המסגרת, וזמן הפגיעה בחלק הצידי של המסגרת. השתדלתי להתוות את השיקולים העיקריים מבחינה עקרונית, אם כי במציאות הבעיה אמנם נחמדה, אבל מורכבת במקצת, ויש לקחת בחשבון את הגורמים שציינתי. בנצי - שיחה 15:48, 13 ביולי 2009 (IDT)
כדי שאני באמת אהיה יותר מדויק בשאלה, הכוונה היא לג'יפ נייח שהחלונות פתוחים מבלי סיבוב הגוף תוך כדי הקפיצה.עובי הקופץ קטן יותר מגובה החלונות. פשוט קפיצה מקצה אחד לקצה שני מבלי לסבך אתה המצב, שכבר דיי מורכב.להמחשה על מה אני מדבר ראה סרטון זה מיוטיוב החל מהדקה השלישית [1] רונסו - שיחה 17:04, 13 ביולי 2009 (IDT)
פתיחת סוגריים ומכנה משותף[עריכת קוד מקור]
― הועבר לדף ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון מתמטיקה/3#פתיחת סוגריים ומכנה משותף
מה בין ביות לאילוף?[עריכת קוד מקור]
כידוע יש מקומות בעולם שפילים משמשים למשא, רכיבה ועוד מטלות, ואף יודעים לעשות דברים יותר מורכבים. וגם קיים מצב כזה עם קופים שנשמעים לבעליהם וקוטפים אגוזי קוקוס למשל. נראה שהדבר הוא בגדר אילוף, אבל אם כך מה ההבדל בין זה לביות? שהרי הפילים משמשים ממש כמו בעלי חיים מבויתים כמו סוסים וגמלים, ולפעמים עושים דברים שסוסים וגמלים לא יכולים לעשות כמו למשל למקם מצלמות ביער שורץ טיגריסים באמצעות החדק שלהם. אפי ב. • התחברו לרגשותיכם • 16:34, 13 ביולי 2009 (IDT)
- ביות כולל שינוי מלא באורח החיים של החיה, ובדרך כלל גם שינויים בתכונות הפיזיות של המין או תת המין. אילוף הוא אימון לביצוע פעולות ספציפיות, שאינו כולל בהכרח ביות, והוא אפשרי בחיות בר שונות כמו אלה שהזכרת ואחרות. אמנון שביט • שיחה 16:44, 13 ביולי 2009 (IDT)
- לחיזוק, אפשר לאלף אריות (להופיע בקירקס למשל) אבל אי אפשר לביית אותם (אריה מבויית הוא חתול הבית) מוטי - שיחה 00:15, 14 ביולי 2009 (IDT)
- אריה מבוית הוא חתול הבית?? הדרגה הטקסונומית המשותפת הנמוכה ביותר לשניהם היא משפחה. כלומר הם התפצלו מיליוני שנים לפני בו האדם. חתול הבית הוא הגרסה המבויתת של חתול הבר. דניאל ב. 11:55, 14 ביולי 2009 (IDT)
- שכחתי להוסיף בפסקה הקודמת. מוטי - שיחה 00:26, 15 ביולי 2009 (IDT)
- שכחתי להוסיף
- אריה מבוית הוא חתול הבית?? הדרגה הטקסונומית המשותפת הנמוכה ביותר לשניהם היא משפחה. כלומר הם התפצלו מיליוני שנים לפני בו האדם. חתול הבית הוא הגרסה המבויתת של חתול הבר. דניאל ב. 11:55, 14 ביולי 2009 (IDT)
- לחיזוק, אפשר לאלף אריות (להופיע בקירקס למשל) אבל אי אפשר לביית אותם (אריה מבויית הוא חתול הבית) מוטי - שיחה 00:15, 14 ביולי 2009 (IDT)
- לפי ג'ארד דיימונד, ביות פירושו שהחיה הסתגלה לחיים בקרב בני האדם עד כדי כך שהיא מסוגלת להתרבות בשבי בלי בעיות מיוחדות. פילים שנשבו בגיל צעיר יכולים לעבור אילוף ולשמש בהמות עבודה, אך במצבם זה הם אינם מתרבים. דב ט. - שיחה 16:02, 14 ביולי 2009 (IDT)
- אני בדיוק קורא את הספר שלו, אותו ספר שממנו, אני מניח, נשאבה תשובתך. די מדהימה העובדה שהוא הצליח לפתח תיאוריה (גם אם שגויה בחלקה) נרחבת כ"כ המסבירה את אופן התפתחות חברות האדם במשך זמן נרחב כ"כ. עם זאת, אני חש שהוא בעל מניע אישי ולא אובייקטיבי המונע ממנו להודות שדטרמיניזם גיאוגרפי אינו הגורם היחיד (למרות שבהחלט ייתכן שהוא העיקרי) לתוצאת התפתחות החברות- כגון בני-אדם ייחודיים בתכונותיהם שהופיעו במקומות מסויימים בעולם ובאחריו לאו, שהשפיעו באופן נרחב על התפתחות חברתם. הנחה שגויה וצורמת במיוחד שלו, החוזרת מספר פעמים לאורך הספר, היא ההנחה שכלל התרבויות נשארות זהות בעמדתן כלפי גירויים חיצוניים ופיתוחים חדשניים לאורך תקופות זמן ארוכות. Nourslimit - שיחה 18:03, 14 ביולי 2009 (IDT)
- אני מניח שאתה מדבר על רובים, חיידקים ופלדה. אמנם קראתי את הספר מזמן, אך אני לא זוכר שהוא מניח את ההנחה הזאת. דניאל ב. 19:37, 14 ביולי 2009 (IDT)
- אני אכן מדבר על הספר הנ"ל. כמובן שדיאמונד אינו מזכיר במפורש את ההנחה כפי שהצגתיה לעיל, אך הוא מסתמך עליה כמה וכמה פעמים בהסברו במהלך הספר: לדוגמא, הוא משתמש בה כאשר הוא "מוכיח" שפערים תרבותיים אינם משפיעים כלל על זמן תחילת ייצור המזון- הוא מציג חברות אדם שישבו באזורים בהם התקיימו גידולי בר המתאימים, במידה מסויימת, לביות, ואף על פי כן לא החלו לייצר מזון. הוא מתעקש כי אין קשר בין תרבות החברות לבין העובדה שגידולי הבר הללו לא בויתו, וכהוכחה לכך הוא מציג את העובדה שאלפי שנים לאחר תחילת תהליך ייצור המזון העולמי, גידולים מבוייתים הגיעו לאזורי החברות המדוברות- וחברות אלו אמצו אותם בשמחה ובמהרה. הוא מניח, אולי שלא-במודע, שאם בזמן מסויים החברות הללו היו מוכנות לאמץ גידולים מבויתים, הרי שגם אלפי שנים לפני כן אותן החברות היו מוכנות לאמץ גידולים מבויתים. Nourslimit - שיחה 00:18, 15 ביולי 2009 (IDT)
- לגבי התרבות פילים בשבי, אינני יודעת מה המצב לגבי פילי עבודה, אבל בגני חיות בכל העולם הם מתרבים בהחלט - כל מי שמבקר בגן חיות שיש בו פילים זוכה מדי פעם לראות פילונים שאך זה נולדו.שלומית קדם - שיחה 10:08, 16 ביולי 2009 (IDT)
- אני אכן מדבר על הספר הנ"ל. כמובן שדיאמונד אינו מזכיר במפורש את ההנחה כפי שהצגתיה לעיל, אך הוא מסתמך עליה כמה וכמה פעמים בהסברו במהלך הספר: לדוגמא, הוא משתמש בה כאשר הוא "מוכיח" שפערים תרבותיים אינם משפיעים כלל על זמן תחילת ייצור המזון- הוא מציג חברות אדם שישבו באזורים בהם התקיימו גידולי בר המתאימים, במידה מסויימת, לביות, ואף על פי כן לא החלו לייצר מזון. הוא מתעקש כי אין קשר בין תרבות החברות לבין העובדה שגידולי הבר הללו לא בויתו, וכהוכחה לכך הוא מציג את העובדה שאלפי שנים לאחר תחילת תהליך ייצור המזון העולמי, גידולים מבוייתים הגיעו לאזורי החברות המדוברות- וחברות אלו אמצו אותם בשמחה ובמהרה. הוא מניח, אולי שלא-במודע, שאם בזמן מסויים החברות הללו היו מוכנות לאמץ גידולים מבויתים, הרי שגם אלפי שנים לפני כן אותן החברות היו מוכנות לאמץ גידולים מבויתים. Nourslimit - שיחה 00:18, 15 ביולי 2009 (IDT)
- אני מניח שאתה מדבר על רובים, חיידקים ופלדה. אמנם קראתי את הספר מזמן, אך אני לא זוכר שהוא מניח את ההנחה הזאת. דניאל ב. 19:37, 14 ביולי 2009 (IDT)
- אני בדיוק קורא את הספר שלו, אותו ספר שממנו, אני מניח, נשאבה תשובתך. די מדהימה העובדה שהוא הצליח לפתח תיאוריה (גם אם שגויה בחלקה) נרחבת כ"כ המסבירה את אופן התפתחות חברות האדם במשך זמן נרחב כ"כ. עם זאת, אני חש שהוא בעל מניע אישי ולא אובייקטיבי המונע ממנו להודות שדטרמיניזם גיאוגרפי אינו הגורם היחיד (למרות שבהחלט ייתכן שהוא העיקרי) לתוצאת התפתחות החברות- כגון בני-אדם ייחודיים בתכונותיהם שהופיעו במקומות מסויימים בעולם ובאחריו לאו, שהשפיעו באופן נרחב על התפתחות חברתם. הנחה שגויה וצורמת במיוחד שלו, החוזרת מספר פעמים לאורך הספר, היא ההנחה שכלל התרבויות נשארות זהות בעמדתן כלפי גירויים חיצוניים ופיתוחים חדשניים לאורך תקופות זמן ארוכות. Nourslimit - שיחה 18:03, 14 ביולי 2009 (IDT)
many wild animals can breed in zoos, but it requires special care and considerations (trying to simulated conditions in the wild) and only works in some cases. this is not similar to truly domesticated animals, such as cats and dogs, that's why elephants are not considered domesticated animals (dov t.)
Access[עריכת קוד מקור]
מישהו מבין בזה? אני לא מצליח להציג את דרגת קשרי הגומלין (יחיד לרבים, רבים לרבים). תומר א. - שיחה 22:29, 13 ביולי 2009 (IDT)
- השאלה לא מובנת. יש כפתור בסרגל הכלים לשם כך שיש ללחוץ עליו. בקישור הבא יש לך הסבר מפורט על קשרי גומלין. בכל מקרה אם אתה מתקשה בכך מאוד, תנסה לברך ברכת הגומל. אפי ב. • התחברו לרגשותיכם • 00:55, 14 ביולי 2009 (IDT)
- ברכת הגומל לא עזרה. בקישור שנתת יש תמונה ורואים שם ליד הקו שמייצג את הקשר את הסימנים 1 ואינסוף. אצלי זה לא מראה אותם, אני מניח שיש כפתור שמציג אותם אבל אני לא מוצא אותו (השאלה שלי היא באקסס ולא בלוגיקה של מסדי נתונים). תומר א. - שיחה 12:26, 14 ביולי 2009 (IDT)
- אתה צריך ליצור בעצמך את קשרי הגומלין בין טבלאות. לשם כך עליך לגרור שדה מהשרטוט של טבלה אחת ולהשליך אותו על שדה מטבלה שניה במסך קשרי הגומלין. לאחר שתבצע פעולה זו יפתח טופס, ובו תקבל אפשרות להגדרות שונות. בכדי להגדיר יחס של יחיד ליחיד השדות חייבים להיות מאותו סוג ושניהם צריכים להיות מוגדרים כמפתח יחודי. במקרה שאתה רוצה להגדיר יחיד לרבים, רק אחד מהם צריך להיות יחודי והשני אסור שיהיה יחודי. בהצלחה. אפי ב. • התחברו לרגשותיכם • 13:01, 14 ביולי 2009 (IDT)
- עברתי לדף השיחה שלך. תומר א. - שיחה 16:05, 14 ביולי 2009 (IDT)
- אתה צריך ליצור בעצמך את קשרי הגומלין בין טבלאות. לשם כך עליך לגרור שדה מהשרטוט של טבלה אחת ולהשליך אותו על שדה מטבלה שניה במסך קשרי הגומלין. לאחר שתבצע פעולה זו יפתח טופס, ובו תקבל אפשרות להגדרות שונות. בכדי להגדיר יחס של יחיד ליחיד השדות חייבים להיות מאותו סוג ושניהם צריכים להיות מוגדרים כמפתח יחודי. במקרה שאתה רוצה להגדיר יחיד לרבים, רק אחד מהם צריך להיות יחודי והשני אסור שיהיה יחודי. בהצלחה. אפי ב. • התחברו לרגשותיכם • 13:01, 14 ביולי 2009 (IDT)
- ברכת הגומל לא עזרה. בקישור שנתת יש תמונה ורואים שם ליד הקו שמייצג את הקשר את הסימנים 1 ואינסוף. אצלי זה לא מראה אותם, אני מניח שיש כפתור שמציג אותם אבל אני לא מוצא אותו (השאלה שלי היא באקסס ולא בלוגיקה של מסדי נתונים). תומר א. - שיחה 12:26, 14 ביולי 2009 (IDT)
אלקטרוסטטיקה ומגנטוסטטיקה[עריכת קוד מקור]
בתחומים הנ"ל מוגדרים המושגים פוטנציאל (חשמלי) אלקטרוסטטי ופוטנציאל מגנטי סקלרי (שמוגדר באיזורים בהם אין זרם). עד כמה שהבנתי, הפוטנציאל החשמלי רציף במעבר דרך משטח טעון, בעוד שהפוטנציאל המגנטי (הסקלרי!) אינו רציף במעבר דרך משטח נושא זרם משטחי. מה הסיבה לשוני? והאם מה שכתבתי נכון בכלל? ירון • שיחה 00:45, 14 ביולי 2009 (IDT)
שאלה[עריכת קוד מקור]
למה לשיר של אלטון ג'ון קוראים "this train don't stop there anymore" ולא "this train doesn't..."?
- לא יודע לגבי השיר הספציפי, אבל באופן כללי, זו צורת דיבור מקובלת (סלנג). אביעדוס • שיחה 03:57, 14 ביולי 2009 (IDT)
- אבל זו לא שגיאה? אגב, האם גם מקובל לומר "times is hard" במקום "times are hard"?
- זה סלנג, שהוא בהגדרתו "שגיאה". זה מקרה דומה. ראה גם Ain't, שמשמש בסלנג בכל מיני מקרים. אביעדוס • שיחה 04:07, 14 ביולי 2009 (IDT)
- ובתשובה לשאלה השנייה: times זה ברבים, אז המילה הנכונה היא are. דניאל צבי • שיחה 13:11, כ"ב בתמוז ה'תשס"ט (14.07.09)
- ברור שזו שגיאה דקדוקית.. זה העניין. אביעדוס • שיחה 14:01, 14 ביולי 2009 (IDT)
- ובתשובה לשאלה השנייה: times זה ברבים, אז המילה הנכונה היא are. דניאל צבי • שיחה 13:11, כ"ב בתמוז ה'תשס"ט (14.07.09)
- זה סלנג, שהוא בהגדרתו "שגיאה". זה מקרה דומה. ראה גם Ain't, שמשמש בסלנג בכל מיני מקרים. אביעדוס • שיחה 04:07, 14 ביולי 2009 (IDT)
- אבל זו לא שגיאה? אגב, האם גם מקובל לומר "times is hard" במקום "times are hard"?
- אם המשפט היה "this train don't stop there nomore", זה היה נשמע כמו דברים שאמר redneck (אנ') דרום אמריקאי, אבל אולי זה רק אני, שמושפע מהוליווד. Yonidebest Ω Talk 13:16, 14 ביולי 2009 (IDT)
שכבות כדור הארץ[עריכת קוד מקור]
מתחת לשכבת הקרקע של כדוה"א (כלומר גם מתחת לקרקע שבתחתית האוקיינוסים) ישנה עוד שכבה של מים? או מגמה?. אנדריקאנוס - שיחה 10:51, 14 ביולי 2009 (IDT)
- מה שמבלבל אותך זה מי תהום שלא נמצאים מתחת לשכבה של הקרקע, אלא בתוכה. כל הקרקע והמים האלה הם חלק מקרום כדור הארץ, ומתח לזה נמצאת מעטפת כדור הארץ שאכן מורכבת ממגמה. מתחת למעטפת יש עוד חלקים, ועליהם אפשר לקרוא בערך כדור הארץ. דניאל צבי • שיחה 13:09, כ"ב בתמוז ה'תשס"ט (14.07.09)
כמה תמונות[עריכת קוד מקור]
-
צרעה מסוג כלשהו? -
פרפר 1 על פרח -
פרפר 2 על פרח
.JPG)
.JPG)
כמה תמונות (די מוצלחות אני חושב ) שצילמתי בארה"ב והייתי רוצה להעלות לערכים בוויקיפדיה.
אשמח אם מישהו יזהה את מיני הפרפרים והצרעה(?) כדי שאוכל להעלות אותם לערכים המתאימים.
במחשבה שנייה, אם אפשר לזהות גם את הפרח...(אני די בטוח שקוראים לו Butterfly bush או משהו דומה).
בתודה - Gdil13 - שיחה 13:51, 14 ביולי 2009 (IDT)
- הצמח הוא מין בּוּדְלֵיָה (אנ') המשמש בגינות נוי גם בארץ. אמנון שביט • שיחה 18:47, 14 ביולי 2009 (IDT)
- תודה. הערך בודליה בתרגום...(:
- אתה בטוח שזה הכתיב הנכון בעברית? - Gdil13 - שיחה 00:39, 16 ביולי 2009 (IDT)
- בודליה זה שם כללי למשפחה רחבה של הפרח. אני כמעט בטוח שזו בודליה ננסית. יש כאלה שקוראים לה "בודליה 'דוד' ננסית". אבל גם השם בודליה לעיתים נכתב "בודליאה"..כך שזה מצריך חשיבה לפני כתיבת ערך. --MT0 מחוץ לחשבון
- תודה. הערך בודליה בתרגום...(:
- "בודליה" זה הכתיב המקובל ברשימות של משרד החקלאות ובאתרים של משתלות שונות (לפי גוגל). "בודליאה" מופיע גם באתרי משתלות, ויותר מזה בפורומים שונים, כולל כאלו שיש בהם שגיאות איות בצמחים אחרים ("אחירוטם"), כלומר שאינם מהווים מקור להסתמך עליו. אני מציע להיצמד לשם של משרד החקלאות, וליצור דף הפניה מ"בודליאה".
- לעניין זיהוי המין - ייתכן שזו אכן בודליה ננסית, אבל לפי חלק מהמקורות שבדקתי ברפרוף, זו כלל אינה מין אלא תת מין של בודלית דוד (אנ'). מאחר שזה צולם בארה"ב, ייתכן שזה מין שונה שאין לו שם בעברית. יש הרבה מינים ותת מינים בתרבות, ואם אתה לא ממש מכיר ומתמצא בתחום כתוב בבבקשה רק על הסוג וציין מבחר מינים בגוף הערך. אמנון שביט • שיחה 10:44, 16 ביולי 2009 (IDT)
מה המאכל הכי לא בריא שיש?[עריכת קוד מקור]
ז"א מאכל המכיל הכי הרבה קלוריות ל- 100 גרם. Anonymous - שיחה 20:59, 14 ביולי 2009 (IDT)
- זו לא הגדרה של מאכל לא בריא, כי אין דבר כזה (אלא אם הוא מקולקל), כל מאכל במינון הנכון הוא בריא. לשאלתך - השמן מכיל 900 קלוריות ל 100 גרם וכנראה הוא בעל התכולה הגבוהה ביותר. שנילי • שיחה 21:05, 14 ביולי 2009 (IDT)
- או שומן. אבל התשובה כללית מדי, וצריך להבחין למשל, בין שומן רווי לבלתי רווי, מבחינה בריאותית כמובן, ולא מבחינת הערך הקלורי שלהם. בנצי - שיחה 21:44, 14 ביולי 2009 (IDT)
- אם תאכל תערובת של פריכיות אורז ציאניד ופלוטוניום, לא הייה בזה הרבה קלוריות, אבל זה יהיה מאוד לא בריא... eman • שיחה • ♥ 22:14, 14 ביולי 2009 (IDT)
טסטוסטרון[עריכת קוד מקור]
האם יש דרך להעלות את רמת הטסטוסטרון בגוף מבלי לקחת סטירואידים? ואיזה עוד חומרים מכילים סטריאודים מלבד טסטוסטרון?
- סטרואידים הוא מונח כולל לחומרים רבים הבנויים בצורה דומה (על בסיס כולסטרול) - ראה\י למשל בערך סטרואיד. טסטוסטרון הוא אחד מחומרים אלה, לכן העלאת רמת הטסטוסטרון בגוף היא העלאת רמת הסטרואידים.יואלפ - שיחה 08:32, 15 ביולי 2009 (IDT)
שאלה באנגלית[עריכת קוד מקור]
מה תקין יותר? He may have been או He might have been? may או might? תודה... ―אנונימי לא חתם
He might have been
might זו עקרונית צורת עבר של may - כך שלא משתמשים בmay לעבר אבל משתמשים ב might לצורות אחרות(לדוגמה אם מדברים על סיכוי קלוש מmay)
לדוגמה: he might catch the ball זה כנראה סיכוי פחות מ he may catch the ball
בלי קשר אפשר להשתמש בשתי המילים לתיאור בקשה (?may/might I go to the bathroom)אבל אני לא מכיר הבדל שם.
במקרה שלך זו צורת עבר, ולכן: He might have been.
בברכה - Gdil13 - שיחה 21:18, 15 ביולי 2009 (IDT)
- זה לא מדויק.
- במשפטים של ציטוט עקיף בזמן עבר (כמו "He said I might go", בניגוד לציטוט ישיר, שבו זה יהיה "He said, "you may go.) משתמשים רק ב-might ולא ב-may, אבל זו לא צורת העבר שלה (אם כי אולי כך מלמדים בארץ, איני יודע. עם החינוך בישראל, זה בהחלט אפשרי).
- במשפטי בקשה בדרך כלל משתמשים ב-may ולא ב-might, אלא אם כן אתה קצת סנוב בריטי. לרוב בכלל שואלים "?can I".
- בצירופים שבשאלה פה, He may have been או He might have been, צריך לדעת את המשפט כולו, ובמיוחד - באיזה זמן הוא. אם המשפט הוא "He may have been to Britain" אין שום בעיה להשתמש ב-may. אם המשפט הוא "If I had come, he might have been happy", אי אפשר להשתמש ב-may בגלל שהמשפט הוא ב-past perfect. odedee • שיחה 01:01, 16 ביולי 2009 (IDT)
- לזה התכוונתי, אבל השמות האלה לא אומרים לי כלום.(Past per מה??)
- וד"א - לחינוך בישראל אין כל קשר לאנגלית שלי. (: - Gdil13 - שיחה 01:15, 16 ביולי 2009 (IDT)
- ראשית, אני מבקש לציין שישנן מספיק בעיות עם החינוך בארץ, גם מבלי לשרבב לתוכו דקדוק אנגלי. "מין בשאינו מינו". שנית, מלבד מה שנאמר קודם, might ו-may משמשים גם בדומה ל'עשוי' ו'עלול' בעברית, בהתאמה. לדוגמה, במשפט it may be right, או it might be wrong , המקבילים ל'יכול להיות נכון' או ל'עלול להיות שגוי', בהתאמה. בעניין, השימוש ב-may I ? או can I ? במשפטי בקשה, הרי הראשון מקובל ורווח בשימוש, והוא נחשב לפניה מנומסת יותר, במקביל ל'הרשאי אני ?' או 'היכול אני ?', ומדדי הנימוס בביטוי הם בהחלט תלויי מקום ותרבות, כך שמה שנשמע 'פלצני' בשפה אחת, עשוי להיות נורמטיבי באחרת. בנצי - שיחה 05:20, 16 ביולי 2009 (IDT)
- זה מזכיר לי את מה שאמר לנו מורה לאנגלית בתיכון, בתשובה לשאלת תלמידה "Can I go out, please?" "You certainly can, but you may not."
לגבי pasr perfect אינני יודעת איפה למדת אנגלית, אבל הזמנים הם מאבני היסוד בלימוד דקדוק אנגלי, גם אם אחרי הבגרות נוטים לשכוח מה הוא מה בדיוק. בכל אופן, זו צורת העבר הרחוק, שאיננה קיימת בעברית. might משמשת גם במובן של אפשרות שלא יצאה מן הכוח אל הפועל (I might have done it had I known then what I do now ) לעומת אפשרות שעודנה בכוח ועשויה לצאת לפועל (I may do it if I think it's the right thing to do).שלומית קדם - שיחה 09:56, 16 ביולי 2009 (IDT)
נא להזין כאן את כותרת השאלה[עריכת קוד מקור]
מההיא ארץ הולדת הגלידה?
- מתוך הערך גלידה: "באיטליה, הנחשבת למקור הגלידה כפי שאנו מכירים אותה כיום"
- לא בטוח שהייתי נסמך על טענות זכות ראשונים על מזון מצד האיטלקים. הם טוענים לבכורה גם בכל הנוגע לפסטה (שכנראה הגיעה לשם ממזרח אסיה) ולפיצה (נסו לשאול יווני איך הפיצה הגיע אליהם מאיטליה). יוסי • שיחה 20:33, 16 ביולי 2009 (IDT)
פוספטאז חומצי[עריכת קוד מקור]
איך אני מוצאת ערכי Km של האנזים פוספטאז חומצי, ומידע על הקינטיקה שלו ממקור מוסמך? תודה מראש, רחלי.
- לפעמים וולפראם אלפא יכול לעזור. אדם נבו•שיחה 19:48, 16 ביולי 2009 (IDT)
לאיזה שלב הגיע אורן סמדג'ה לפני שהפסיד? רק כדי למלא את החסר... אדם נבו•שיחה 19:30, 16 ביולי 2009 (IDT) אני חושב שארד... או שזאת היתה יעל ארד?...SHAYDAV1 - שיחה 19:27, 19 ביולי 2009 (IDT)
רות עבור[עריכת קוד מקור]
― הועבר מהדף ויקיפדיה:ספר אורחים
מי מכיר מי יודע איך/היכן/מה מקורו של הביטוי : "רות, עבור"? תודה מראש, Alinoar
- "רות" היא המילה המייצגת את האות "ר" בנהלי דיבור ברשת (נדב"ר). בנדב"ר באנגלית, המילה Roger היא המסמנת את האות R, האות הראשונה של received, דהיינו: התקבל. המקור הוא כנראה התרגום אחד לאחד, ללא התחשבות בסיבה למקור האנגלי. אדם נבו•שיחה 19:52, 16 ביולי 2009 (IDT)
- אני יודע שזה לא מי יודע מה מסווג, אבל האם זהו המקום לכתוב זאת? אביעד • שיחה 20:21, 16 ביולי 2009 (IDT)
- אתה צוחק? זה לא "שמור", לא "סודי", לא "מסווג", ואפילו לא "צבאי". אדם נבו•שיחה 20:23, 16 ביולי 2009 (IDT)
- אביעד, על השאלה הזאת יש לך פאק, אני אדבר על זה עם מוטי חג'בי
. תומר א. - שיחה 21:55, 16 ביולי 2009 (IDT) - ד"א כיום R היא Romeo ולא Roger.Shannen - שיחה 17:55, 17 ביולי 2009 (IDT)
- אביעד, על השאלה הזאת יש לך פאק, אני אדבר על זה עם מוטי חג'בי
- אתה צוחק? זה לא "שמור", לא "סודי", לא "מסווג", ואפילו לא "צבאי". אדם נבו•שיחה 20:23, 16 ביולי 2009 (IDT)
- אני יודע שזה לא מי יודע מה מסווג, אבל האם זהו המקום לכתוב זאת? אביעד • שיחה 20:21, 16 ביולי 2009 (IDT)
בשפת הנדב"ר "רות" זה אומר "קיבלתי" ו"עבור" זה שאני מעביר את הדיבור אליך...SHAYDAV1 - שיחה 19:25, 19 ביולי 2009 (IDT)
למבינים בכדורגל שבינינו[עריכת קוד מקור]
אם יש משחק בין מכבי חיפה לאייקס מי כנראה לוקח נכון להיום? 94.69.169.137 20:49, 16 ביולי 2009 (IDT)
- לא הבנתי את השאלה. YHYH ۩ שיחה • מיזם הכדורגל במדינות • 20:50, 16/07/2009
- הוא שואל לדעתנו. אם ננתח את שתי הקבוצות, מי תעריך שתיקח במשחק שנניח יתקיים היום MT0 - שיחה 20:53, 16 ביולי 2009 (IDT)
- אני חושב שלמרות שאייאקס היא קבוצה בדעיכה, היא עדיין איכותית בהרבה ממכבי חיפה. מה שמצחיק זה שבעונה הקרובה מכבי חיפה משתתפת במוקדמות ליגת האלופות, ואייאקס משתתפת רק במוקדמות גביע אופ"א. YHYH ۩ שיחה • מיזם הכדורגל במדינות • 21:05, 16/07/2009
- הוא שואל לדעתנו. אם ננתח את שתי הקבוצות, מי תעריך שתיקח במשחק שנניח יתקיים היום MT0 - שיחה 20:53, 16 ביולי 2009 (IDT)
משה חובב[עריכת קוד מקור]
אני מחפש קטעי קריינות מפי משה חובב, כגון זה. האם תוכלו לסייע? תודה רבה, 77.126.130.158 22:02, 16 ביולי 2009 (IDT)
תרגום פשוט לאנגלית של "קרא את ההודעות שנכתבו על ידי דוד"[עריכת קוד מקור]
אמנם לא קשור לויקיפדיה אבל אודה למי שיוכל לתרגם לי את המשפט הבא לאנגלית, "קרא את כל המאמרים שנכתבו על ידי דוד" או "קרא את כל המאמרים שדוד כתב" ניסיתי כמה צורות אבל גוגל לא שמע עליהם אז כנראה שאני טועה.. תודה מראש שמוליק - שיחה 02:13, 17 ביולי 2009 (IDT)
- Read all articles written by David
- Yonidebest Ω Talk 02:21, 17 ביולי 2009 (IDT)
- תודה רבה! שמוליק - שיחה 02:29, 17 ביולי 2009 (IDT)
חלק הארי[עריכת קוד מקור]
הבנתי שזה טעות לכתוב "החלק הארי"[2], אולם נראה שיש מקרים שחייבים ליידע את המלה הראשונה באמרה: לדוגמה "אולם את החלק הארי של נכסיו הוא הוריש ל..." לי לפחות נראה שאם לא נשים את ה' הידיעה לפני המלה "חלק" המשפט יהיה שגוי מבחינה תחבירית. מה דעתכם?79.179.123.219 05:42, 17 ביולי 2009 (IDT)
- טעות בידך. "הארי" בביטוי אינו שם תואר, אלא שם עצם ש"חלק" נסמך אליו. הפירוש המילולי הוא "חלקו של הארי". "החלק הארי" הוא שגוי כשם ש"הדרך המלך" או "הראש ההר" שגויים. אמנון שביט • שיחה 09:03, 17 ביולי 2009 (IDT)
- אמנון צודק. וחוץ מזה, למה לך להתהדר בניסוחים נמלצים? אפשר להגיד בפשטות "הוריש את רוב נכסיו ל...", "הוריש את החלק הגדול/העיקרי של נכסיו ל...".רוניתש - שיחה 11:38, 17 ביולי 2009 (IDT)
שמורת בני ציון (חרוצים)[עריכת קוד מקור]
מישהו יודע מה הקואורדינטות של השמורה (שמורת בני ציון (חרוצים)) ויכול להכניס אותן לתבנית location בקובץ File:Chartzit24-1-09.jpg בויקישיתוף? בברכה, MathKnight הגותי (שיחה) 13:22, 17 ביולי 2009 (IDT)
- עדכנתי בוויקישיתוף מיקום משוער של מרכז השמורה. שבת שלום, אמנון שביט • שיחה 17:30, 17 ביולי 2009 (IDT)
- תודה רבה ושבת שלום. בברכה, MathKnight הגותי (שיחה) 18:25, 17 ביולי 2009 (IDT)
זהו את העכביש[עריכת קוד מקור]
איזה עכביש מופיע בתמונה? בברכה, MathKnight הגותי (שיחה) 13:56, 17 ביולי 2009 (IDT)
- נראה כמו אחד ממשפחת הרועדיים. אולי רועד חומפס. חובבשירה - שיחה 15:11, 17 ביולי 2009 (IDT)
- תודה. הוספתי לערך רועד חומפס. זו כנראה נקבה כי הזכר נראה קצת שונה. בברכה, MathKnight הגותי (שיחה) 18:43, 17 ביולי 2009 (IDT)
- מתוך סקרנות: מאיזו זווית זה צולם? על מה העכביש עומד? הוא משתלשל מקור? איפה זה צולם? דניאל ב. 18:24, 17 ביולי 2009 (IDT)
- העכביש עומד על קורים שהוא טווה בין הדף העליון לתקרה. התמונה צלומה בתוך בית. בברכה, MathKnight הגותי (שיחה) 18:26, 17 ביולי 2009 (IDT)
קישור לדף[עריכת קוד מקור]
איך אני גורם לכך שקישור לדף הנוכחי לא יהיה קישור (כמו שיש בתבניות המופיעות בסוף עמוד, לדוג: התבנית בתחתית הדף שמע ישראל). אפילו אם אני סתם כותב פה קישור לויקיפדיה:הכה את המומחה זה יעבוד. איך אני עושה את זה באתר שאני בונה? --SuperJew • רב-שיח • כ"ה בתמוז ה'תשס"ט 16:21, 17 ביולי 2009 (IDT)
כמה אנשים יש בעולם?[עריכת קוד מקור]
ז'תומרת, ציפיתי למצוא את התשובה בהעולם שמפנה לכדור הארץ אך לשווא. kotz - שיחה 17:19, 17 ביולי 2009 (IDT)
- היית צריך לחפש בערך אדם. הבעיה שזה משתנה מיום ליום . על פי הCIA מספר האנשים כיום הוא 6,790,062,216 (מעודכן ליולי 2009). אופס נוספו כרגע עוד 100. [3]. אפי ב. • התחברו לרגשותיכם • 18:25, 17 ביולי 2009 (IDT)
- על פי מדינות לפי אוכלוסייה, שטח, צפיפות ותמ"ג 6.7 מיליארד. בקשר להערתך שהעולם מפנה לכדור הארץ. אני כבר זמן רב תוהה האם צריך להיות ערך נפרד בדף עולם. ממבט ראשון נראה ברור שזה צריך להפנות לכדור הארץ. מצד שני בערך כמו עולם הייתי מצפה למצוא לדוגמה את מפת העולם ואת מספר האנשים בו, דברים שלא רלוונטים כל כך לכדור הארץ. אולי אפשר להגדיר את "עולם" בתור פני השטח של כדור הארץ מנקודת מבט אגוצנטרית אנושית, ולכן צריך להפריד את הערכים. מה דעתכם? דניאל ב. 18:33, 17 ביולי 2009 (IDT)
- יכול להיות שכדאי ליצור כזה ערך, אבל בכל אופן הדיון צריך להיות כמובן בדף שיחה:עולם. תומר - שיחה 18:37, 17 ביולי 2009 (IDT)
- משהו כזה? gal m 21:52, 18 ביולי 2009 (IDT)
- על פי מדינות לפי אוכלוסייה, שטח, צפיפות ותמ"ג 6.7 מיליארד. בקשר להערתך שהעולם מפנה לכדור הארץ. אני כבר זמן רב תוהה האם צריך להיות ערך נפרד בדף עולם. ממבט ראשון נראה ברור שזה צריך להפנות לכדור הארץ. מצד שני בערך כמו עולם הייתי מצפה למצוא לדוגמה את מפת העולם ואת מספר האנשים בו, דברים שלא רלוונטים כל כך לכדור הארץ. אולי אפשר להגדיר את "עולם" בתור פני השטח של כדור הארץ מנקודת מבט אגוצנטרית אנושית, ולכן צריך להפריד את הערכים. מה דעתכם? דניאל ב. 18:33, 17 ביולי 2009 (IDT)
- כתבתי לפני התנגשות עריכה: :::אגוצנטרית אנושית = אנתרופוצנטרית (ככה זה שאתה ויקיפד - תמיד חושב שאתה צריך ללמד את האחרים . שנילי • שיחה 18:39, 17 ביולי 2009 (IDT)
העולם (גיאוגרפיה)? חן חן לכולכם. kotz - שיחה 20:50, 17 ביולי 2009 (IDT)
צ'רלס הנל - שיטת המפתח הראשי[עריכת קוד מקור]
אני מעוניין לקבל כל חומר אפשרי על צ'רלס הנל . כמו כן האם קיים תרגום בעברית של ספרו שיטת המפתח הראשי. לחילופין האם קיים בויקיפדיה חומר על ספרו זה וכן על ספרוכימיה מנטאלית. תודה לעונים ,שם משתמש:zx12r
מנחם בגין[עריכת קוד מקור]
מהי הסיבה הרפואית למותו? 84.229.154.224 23:13, 17 ביולי 2009 (IDT)
- דום לב. (כמו כולם) עמיחי 15:37, 19 ביולי 2009 (IDT)
עלילת הספר[עריכת קוד מקור]
לא פעם אני מוצא בתיאור עלילות ספרים הערות של המחבר. אם טקסט מסוים לא מופיע בספר, מדוע שסופר יוכל להצהיר מאוחר יותר ש"כך וכך קרה"? אמנם הוא הסופר, אבל אם הטקסט לא נמצא בספר, כל דבר היה יכול לקרות ולא דווקא מה שהסופר מצהיר. האם זה רלוונטי להוסיף תיאורים בערכים שלנו על מה שחושב הסופר על קטעים חסרים? ואם לדעתי משהו אחר קרה...? Yonidebest Ω Talk 23:52, 17 ביולי 2009 (IDT)
- מהרגע בו פורסמה יצירה ספרותית, היא עומדת בזכות עצמה וכל אחד יכול לפרש כראות עיניו. הסופר יכול לספר על תהליך עבודתו, על מחשבותיו ותוכניותיו לכתיבת המשכים וכו', אך בנושא פרשנות התוכן, זכויותיו זהות לזכויותיו של כל קורא אחר. בברכה. ליש - שיחה 16:07, 18 ביולי 2009 (IDT)
- עמדתו של הסופר רלוונטית, אך כמו במקרה של כל פרשן רלוונטי, יש להביא את הדברים בשם אומרם ולהבהיר שהן פרשנויות ולא עובדות. דב ט. - שיחה 15:48, 21 ביולי 2009 (IDT)
מין הילוד[עריכת קוד מקור]
כיצד נקבע מין הילוד אצל בני אדם? אצל זוחלים, עד כמה שזכור לי, הטמפרטורה שבה שרויה הביצה קובעת את מין הילוד... כיצד זה נקבע אצל בני אדם? אלירן d שיחה 00:48, 18 ביולי 2009 (IDT)
- אצל בני אדם הרופא הוא זה שקובע. הוא מסתכל ולפי מה שהוא רואה הוא מחליט. לפעמים הוא טועה. • רוליג - שיחה 00:52, 18 ביולי 2009 (IDT)
- הרופא רואה את מין הילוד באולטראסאונד, וזה כבר אחרי שנקבע (כלומר, אין לרופא קביעה על מין הילוד). אני מסביר בהנחה שלא צחקת. חייב להיות איזשהו תרחיש או אירוע ביולוגי שקובע האם מין העובר יהיה זכר או נקבה. יכול להיות שעוד לא מצאנו מה גורם לכך, אני לא יודע. אלירן d שיחה 01:24, 18 ביולי 2009 (IDT)
מין היילוד נקבע לפי כרומוזום המין. בביצית תמיד הכרומוזום הוא X. בזרע, יש סיכוי 50:50 לכרומוזום X או לכרומוזום Y. כשיש התעברות (זיגוטה), אם יש XX יוצאת תינוקת חמודה, ואם יש XY יוצא תינוק חמוד. kotz - שיחה 03:15, 18 ביולי 2009 (IDT)
- השאלה פה למה תא זרע מסויים נוצר כזכרי או כנקבי. אריסטו טען שתאי זרע בעלי כרומוזום X נוצרים באשך השמאלי, ותאי זרע בעלי כרומוזום Y נוצרים באשך הימני. בגוגל יש המון כתבות שעוסקות בעניין הזה כמו זאת למשל. Aghnon • פורטל ספרד • הצטרפו למטרה! 03:42, 18 ביולי 2009 (IDT)
- כדאי להשאיר את השאלה הזו ליודעי ביולוגיה, שייתנו הסבר מדוייק ומובן יותר. בכל מקרה אציין, שכל תא (סומטי) מגופנו מורכב מ-23 כרומוזומים שקיבל הצאצא מאביו ו-23 כרומוזומים שקיבל מאמו. בשלב מסוים התא מכפיל את הDNA שלו, כך שמתקבלים 2 סטים של 46 כרומוזומים. בתהליך המיוזה מתפצל כל תא (נבט) לארבעה תאי זרע (גמטה), מחציתם בעלי כרומוזום X ומחציתם בעלי כרומוזום Y. מה שקובע בפועל את מין הילוד - הוא סוגו של אותו תא הזרע שחודר ראשון לתא הביצית. על כן צדק אלירן שהגורם לכך הוא תרחיש ביולוגי, וכמובן שדברי אריסטו אינם עולים בקנה אחד עם המציאות, שכן מכל תא נבט באשר הוא מתקבלים שני תאים בעלי כרומוזום X ושני תאים בעלי כרומוזום Y ללא משמעות באיזה אשך הם נמצאים. בכלל, להוציא את דברי אריסטו כפי שתיאר עגנון יש בכך המון אנכרוניזם, וריסטו לא ידע על תאים, וודאי שלא על כרומוזומים, וודאי וודאי שלא על כרומזומי המין. בברכה, Rex - שיחה 04:27, 18 ביולי 2009 (IDT)
- ישראל תיאר את התהליך יפה, יש לי כמה הערות ותוספות: ראשית, לא בכל הזוחלים יש קביעת מין תלוית טמפרטורה. שנית, התהליך שתואר פה קובע את המין הגנטי של הילוד, דבר שלא תמיד תואם את המין בפועל. משמעות המין הגנטי של אדם היא שגנום מייעד את הגוף להפוך למין מסוים, אך לעיתים מאוד נדירות יכולים להיות שיבושים בתהליכי התפתחות העובר ההופכים אותו בפועל למין שונה. שלישית, על אף שיש מספר זהה של תאי זרע זכריים ונשיים, הסיכוי שהילוד יהיה זכר גבוה במעט מנקבה (נדמה לי עשירית האחוז). זאת מכיוון שכרומוזום Y קל יותר מכרומוזום X ולכן תאי זרע זכריים מהירים יותר בתחרות הזרע. לאחרונה ישנם גם מחקרים רבים המצביעים על כך שתנאי סביבה כגון טמפרטורה ומזון יש השפעות ניכרות על מין הילוד, מכיוון שהם מתעדפים את אחד מהמינים בתחרות הזרע. דניאל ב. 11:09, 18 ביולי 2009 (IDT)
- כדאי להשאיר את השאלה הזו ליודעי ביולוגיה, שייתנו הסבר מדוייק ומובן יותר. בכל מקרה אציין, שכל תא (סומטי) מגופנו מורכב מ-23 כרומוזומים שקיבל הצאצא מאביו ו-23 כרומוזומים שקיבל מאמו. בשלב מסוים התא מכפיל את הDNA שלו, כך שמתקבלים 2 סטים של 46 כרומוזומים. בתהליך המיוזה מתפצל כל תא (נבט) לארבעה תאי זרע (גמטה), מחציתם בעלי כרומוזום X ומחציתם בעלי כרומוזום Y. מה שקובע בפועל את מין הילוד - הוא סוגו של אותו תא הזרע שחודר ראשון לתא הביצית. על כן צדק אלירן שהגורם לכך הוא תרחיש ביולוגי, וכמובן שדברי אריסטו אינם עולים בקנה אחד עם המציאות, שכן מכל תא נבט באשר הוא מתקבלים שני תאים בעלי כרומוזום X ושני תאים בעלי כרומוזום Y ללא משמעות באיזה אשך הם נמצאים. בכלל, להוציא את דברי אריסטו כפי שתיאר עגנון יש בכך המון אנכרוניזם, וריסטו לא ידע על תאים, וודאי שלא על כרומוזומים, וודאי וודאי שלא על כרומזומי המין. בברכה, Rex - שיחה 04:27, 18 ביולי 2009 (IDT)
- מצטער אם לא הייתי ברור, אך תשובתי היתה הלצה, ואילו הקישור לאינטרסקס היה רציני לחלוטין. התופעה יוצאת הדופן הזו נותנת לחוקרים את ההזדמנות לראות תהליכי קביעת מגדר שאינם מתרחשים על פי הנורמה, בגדר היוצא מהכלל שמלמד על הכלל. התשובה המדברת על כרומוזומים היא חלקית. יש עוד שלבי התפתחות של העובר המשפיעים על מגדרו כמו למשל הפרשת הורמונים בזמן ההריון הגורמים להתפתחות איברי המין. למעשה מיננו נקבע כמה פעמים ולעיתים נדירות התשובה מורכבת יותר מאשר זכר או נקבה. נקודת מבט נוספת על העניין היא שלפעמים מין האדם נקבע רק אחרי כשהוא בוגר. • רוליג - שיחה 13:48, 18 ביולי 2009 (IDT)
- אריסטו?! אנשים עוד עלולים לחשוב שאתה רציני. nevuer • שיחה 02:45, 23 ביולי 2009 (IDT)
יש את התיאוריה של רש"י, אך אינני יודע אם אפשר לכותבה פה, גם ילדים קוראים בויקיפדיה. איציק1 - שיחה 02:17, 23 ביולי 2009 (IDT)
- אני מסכים, לא כדאי לבלבל את הילדים שקוראים פה ע"י כתיבה של אגדות עם. את העיסוק במדע יש להשאיר למדענים. תומר א. - שיחה 02:18, 23 ביולי 2009 (IDT)
- חס וחלילה, לא התכוונתי לזלזל ברש"י. הכוונה הייתה שבתיאוריה שלו יש תיאור מיניים ויש ילדים שקוראים פה. ואיך אתה קובע שרש"י לא היה מדען במונחים של היום? איציק1 - שיחה 02:22, 23 ביולי 2009 (IDT)
- מהערך: ”רבי שלמה בן יצחק (רש"י: רבי שלמה יצחקי[1], 22 בפברואר 1040 - 13 ביולי 1105), חכם יהודי צרפתי, מגדולי מפרשי המקרא והתלמוד, ואחד מגדולי חכמי ישראל בכל תקופת הראשונים.” לא מוזכר כלום על היותו מדען. וזה עוד לפני שדיברנו על הקריטריון המרכזי הקובע בוויקיפדיה. לא מופיעה אצלו בערך תבנית {{מדען}}. תומר א. - שיחה 02:29, 23 ביולי 2009 (IDT)
מדוע נהוג להניח אבן קטנה על מצבת הנפטר ?[עריכת קוד מקור]
מנהג ידוע הוא להניח אבן או אבנים קטנות על מצבת הקבר. ישנה סברה שהמנהג אינו נכון והוא ( המנהג )למעשה מבזה את הנפטר היהודי. האם כך ? האם ידוע מה מקור המנהג ?
- בעבר קראתי שמנהג זה יונק מאותו מקור ממנו נוצר מנהג הצבת המצבות. בעולם הקדום הנחת סלעים על הקבר נועדה למנוע מאוכלי נבלות לחפור ולהוציא את גופת הנפטר. במהלך הזמן מנהג הקבורה עבר גלגולים שונים, אך זכר הנחת הסלעים נשמר במנהג המצבה ובמנהג הנחת האבנים הקטנות. בברכה. ליש - שיחה 16:02, 18 ביולי 2009 (IDT)
- לפי ספרו של הרב לאו, "יהדות הלכה למעשה", נוהגים להניח אבן קטנה משום כבוד המת, כלומר, להראות שהיינו על קברו של הנפטר ושלא שכחנו אותו. Kulystab • שיחה • המטמון מחכה למוצא • כ"ו בתמוז ה'תשס"ט • 16:29, 18 ביולי 2009 (IDT)
- אני שמעתי (לצערי אינני זוכר את המקור) שיש למנהג יתרון על פני מנהג הנחת זרי פרחים משום חוסר אפליה בין עשירים ועניים. פרחים לעתים עולים ביוקר, אבל אבנים בחינם לכולם. כך לא מביישים את העניים שאין ביכולתם לקנות פרחים להניח על קבר יקירהם. איתמר ק. - שיחה 16:53, 18 ביולי 2009 (IDT)
- כשהייתי ילד סיפרו לי (אני תוהה אם זו מסורת מקובלת) שהמלאכים פוקדים את קברי הנפטרים ומונים את האבנים שהונחו על כל מצבה.. אביעדוס • שיחה 17:02, 18 ביולי 2009 (IDT)
- נתקלתי במקור רבני שנותן הסבר מיתי למנהג, בכך שלפי התלמוד נשמת המת מצויה על הקבר רק בימי השבעה/השלושים, ולאחר מכן היא עוזבת לעולם העליון, וחוזרת לפקוד את הקבר רק ביום השנה. וכדי שנוכל להודיע לה שפקדנו את קברה - מניחים אבן לסימן, סוג של דרך לומר לה ש"היינו פה". Rex - שיחה 17:06, 18 ביולי 2009 (IDT)
- כשהייתי ילד סיפרו לי (אני תוהה אם זו מסורת מקובלת) שהמלאכים פוקדים את קברי הנפטרים ומונים את האבנים שהונחו על כל מצבה.. אביעדוס • שיחה 17:02, 18 ביולי 2009 (IDT)
- אני שמעתי (לצערי אינני זוכר את המקור) שיש למנהג יתרון על פני מנהג הנחת זרי פרחים משום חוסר אפליה בין עשירים ועניים. פרחים לעתים עולים ביוקר, אבל אבנים בחינם לכולם. כך לא מביישים את העניים שאין ביכולתם לקנות פרחים להניח על קבר יקירהם. איתמר ק. - שיחה 16:53, 18 ביולי 2009 (IDT)
- לפי ספרו של הרב לאו, "יהדות הלכה למעשה", נוהגים להניח אבן קטנה משום כבוד המת, כלומר, להראות שהיינו על קברו של הנפטר ושלא שכחנו אותו. Kulystab • שיחה • המטמון מחכה למוצא • כ"ו בתמוז ה'תשס"ט • 16:29, 18 ביולי 2009 (IDT)
- אני שמעתי הסבר לפיו קבורת מת נחשבת למצווה, וכל אדם שמוסיף אבן למצבתו של אדם, נחשב כאילו השתתף בקבורתו. 85.65.104.135 17:11, 18 ביולי 2009 (IDT)
- את זה גם אני שמעתי, אבל בלי שום קשר, יש למישהו מושג על המנהג? או שזה הכל שמועות? • עודד (Damzow) • שיחה • יש לך משנה ויקיפדית? 09:27, 19 ביולי 2009 (IDT)
- אני שמעתי פעם שהמינהג מקורו במקום\תקופה שליהודים היה אסור להקים מציבות, והנחת האבנים על הקבר נועדה לשמור ולהזכיר את מיקום הקבר.יואלפ - שיחה 07:19, 19 ביולי 2009 (IDT)
- אני חושב שזו תרופה מקדימה למכה: במקרה והנקבר נטמן בעודו בחיים - כמות נכבדה של אבנים תקשה עליו לצאת ובכך ימנעו אי-נעימויות. אנדר-ויק • שיחה 10:18, 19 ביולי 2009 (IDT)
- בלימודי סוציולוגיה לימדו אותנו שאבן על מצבת המת היא שריד טקסי לגל האבנים (גַּלְ-עֵד) שהוצב על מנת למנוע מבעלי חיים להגיע אל הגופה. (בדומה למה שכתב ליש) הקמת גל האבנים ושמירתו היא מצווה ולכן אחרי התקופה בה החלו להניח מצבה ולייתר את גל האבנים המשיכו להניח אבן קטנה באורח טקסי. מוטי - שיחה 15:26, 19 ביולי 2009 (IDT)
- אני חושב שזו תרופה מקדימה למכה: במקרה והנקבר נטמן בעודו בחיים - כמות נכבדה של אבנים תקשה עליו לצאת ובכך ימנעו אי-נעימויות. אנדר-ויק • שיחה 10:18, 19 ביולי 2009 (IDT)
- אפשר לקרוא על זה כאן איציק1 - שיחה 02:46, 23 ביולי 2009 (IDT)
קרינה ממחשב נייד ואשכים[עריכת קוד מקור]
היי, האם נכונה הקביעה שלא קיימת סכנה ביולוגית לרקמות ולתאים מהיחשפות לקרינה בלתי מייננת של מוצרי חשמל? על פי הערכים קרינה בלתי מייננת וקרינת טלפון סלולרי ובריאות, לא ניתן להסיק בבירור האם חום הוא הרסני לרקמות ולתאים, ואם כן - כיצד? שאלה נוספת, בהנחה וחום כן משבש תאים, האם יש לכך משמעות ביולוגית להיחשפות האשכים לקרינה לטווח ארוך? (במובן של הרס ומוטציות בתאי הזרע) Rex - שיחה 19:40, 18 ביולי 2009 (IDT)
- בוא נפריד את הדברים - יש חימום באופן ישיר (שעובר במספר דרכים, ביניהן הקרנה של קרינה אלקטרומגנטית בטווח התת-אדום הרחוק - Far Infra-Red), והקרינה הנפוצה יותר שמקבלים ממכשירים חשמליים, שהיא בטווח גלי רדיו ומיקרו (אורכי גל ארוכים יותר מתת-אדום). חום ידוע כגורם נזק לאשכים - הם זקוקים לטמפרטורה נמוכה יותר מטמפרטורת הגוף (ולכן הם ממוקמים במקומם), ומקורות חום כמו מחשב יכולים לפגוע באיכות הזרע, כמו גם ביגוד צמוד מדי וכו'.
- עכשיו לגבי קרינה בלתי מייננת בטווחי מיקרוגל ורדיו, אותה קרינה שיש למחשבים, טלפונים סלולריים, וכו' - קרינת מיקרו גורמת לחימום בתוך הרקמות, כמו במכשירי מיקרוגל. חושבים שאם קרינה מסוג זה מזיקה ממש לרקמות, זה כנראה יהיה דרך מנגנון חימום כלשהו, כיוון שקרינה זו לא גורמת לפירוק של מולקולות (בניגוד לקרינה המייננת). נעשו מחקרים רבים בתחום, ולא הוכח קשר בין קרינה מסוג זה לנזקים בריאותיים כלשהם. פעם בכמה זמן אנחנו שומעים על איזה מחקר שמצא קשר לעלייה קטנה בשכיחות סרטן כלשהו, אבל הבעיה היא שאנחנו לא שומעים על המחקרים שמצאו ירידה קטנה בשכיחות (מה שאפשר לצפות אם אין קשר בכלל - יש אפקטים אקראיים, והם חזקים במיוחד במחקרים קטנים יחסית). בממוצע, כאשר לוקחים את כל המחקרים ביחד, לא מצליחים למצוא קשר כזה. אולי בעתיד ימצא קשר, אבל בשלב זה אין ראיות של ממש לנזק מקרינה זו. כמות החימום מסוג קרינה זו זניח לעומת חום של ממש (כמו ממחשב נייד חם על הרגליים). עופר קדם - שיחה 23:53, 18 ביולי 2009 (IDT)
ניגן/נגנה את המוזיקה[עריכת קוד מקור]
בגל"צ ניתן לשמוע בין הקרדיט למפיק ולטכנאי גם קרדיט למאן-דהוא (לרוב בעל שם מסובך להגיה להפליא) ש"ניגן את התקלטים" או "ניגן את המוזיקה". ותמהני האם בעידדנו יש להחזיק חייל/ת שלמה במשרה מלאה על מנת ללחוץ על play כמה פעמים במהלך התכנית? או שמדובר בשם לתפקיד אחר? Ranbar - שיחה 20:42, 18 ביולי 2009 (IDT)
- צריך להבדיל בין השניים. יש תפקיד של אדם שרק לוחץ על הכפתור - קוראים לו "שיפטר", והוא פועל בעיקר בלילות. אתה מתכוון למשהו אחר: לרוב בתכנית אקטואליה (מה בוער, המילה האחרונה) המגישים והעיתונאים עצמם לא עוסקים בשום צד טכני של השידור (מלבד להדליק ולכבות את המיקרופון) ולכן יש חייל/ת שאחראי/ת על לקחת את האלבומים מהתקליטייה, לנגן אותם ע"פ הצורך ולהחזיר אותם למקומם. זה לא חייל שלם במשרה מלאה כפי שציינת בציניות, אלא תחום אחריות זוטר שמתחלק בין נושאי תפקידים אחרים שעושים דברים נוספים, למיטב ידיעתי. אנדר-ויק • שיחה 10:27, 19 ביולי 2009 (IDT)
- בהקשר זה, בגלי צה"ל נהוגה חלוקת קרדיטים נדיבה וארכנית. זכורה לי פארודיה עצמית על כך באיזו תוכנית חגיגית. הקרדיט ממלא תפקיד חשוב ביותר בחיי איש התחנה, בהתאם להגדרתו כאן: תמצית חייו של אדם, משמעות ומטרת החיים. מושא לתשוקה ולקנאה (ע"ע מולי שפירא). אי נתינת קרדיט היא עילה מספקת להריגתו של שדרן ניידת. "למה לא נתת קרדיט?!", "נתת קרדיט???", "אתה חייב לי קרדיט!". דב ט. - שיחה 14:41, 21 ביולי 2009 (IDT)
נא לזהות את הפרח[עריכת קוד מקור]
זה פרח נוי, לא פרח בר. הקוצים בצד שמאל זה לא חלק מהפרח. הענפים שלו נמצאים בצד ימין. מישהו יודע מה שמו? בברכה, MathKnight הגותי (שיחה) 21:15, 18 ביולי 2009 (IDT)
- מין אָדֶניוּם (אנ'), צמח נוי ממשפחת ההרדופיים. בברכה, אמנון שביט • שיחה 01:03, 19 ביולי 2009 (IDT)
- תודה רבה. בברכה, MathKnight הגותי (שיחה) 20:33, 19 ביולי 2009 (IDT)
המהר"ל[עריכת קוד מקור]
אל ה"בריטיש מוזיאון" הגיע מכתבו של המהר"ל מפראג. "נודע לי" כתב המהר"ל "כי במוזיאון שלכם נמצא כתב יד מקורי של הרמב"ם. אבקש רשותכם להשוות את הגרסה הנמצאת אצלי עם זו השמורה במרתפכם". במוזיאון לא הכירו את האיש, אולם ענו לו כי הוא יכול לבוא ולבדוק את כתבי היד. בהגיע היום, הגיע לשערי המוזיאון אדם בעל זקן ארוך, זקנו היה שחור ועיניו תכולות. הוא התקבל ע"י המנהל בכבוד והובל אל אולם הספריה, שם ישב והעתיק קטעים מכתב היד אותו ביש. לאחר שסיים את עבודתו יצא ונפרד מן המנהל האדיב.
"זה אינו המהר"ל, קבע יהודי לו סיפר מנהל המוזיאון את קורות המבקר נשוא הפנים. מנין ידע?
- איזה מזל שיש אנציקלופדיה שבה קיים ערך על מהר"ל מפראג. דניאל צבי • שיחה 11:32, כ"ז בתמוז ה'תשס"ט (19.07.09)
- בלי הערך על המוזיאון הבריטי - אפילו זה לא יעזור. עוזי ו. - שיחה 22:47, 19 ביולי 2009 (IDT)
- איזה בעסה. מדוע אף אחד לא צילם אותו? היינו יכולים להחליף את תמונת הקבר שלו בפורטרט שלו בערך המהר"ל. בפעם הבאה שהוא יבוא לחקור, נא להודיע על כך מראש. יש לי כמה שאלות לא פתורות. . אפי ב. • התחברו לרגשותיכם • 12:02, 20 ביולי 2009 (IDT)
- איזה בעסה. מדוע אף אחד לא צילם אותו? היינו יכולים להחליף את תמונת הקבר שלו בפורטרט שלו בערך המהר"ל. בפעם הבאה שהוא יבוא לחקור, נא להודיע על כך מראש. יש לי כמה שאלות לא פתורות.
מי יודע את פתרון החידה על המהר"ל ?? מי יודע למה אותו איש שהגיע למוזיאון הוא לא המהר"ל??
- לפי הערכים שצוטטו למעלה, המהר"ל נפטר בשנת 1609, ואילו המוזיאון הבריטי נפתח רק ב1759....
- אולי הגולם הוא זה שהגיע לבקר... Rex - שיחה 21:14, 20 ביולי 2009 (IDT)
- אולי הגולם הוא זה שהגיע לבקר...
דף משתמש[עריכת קוד מקור]
רציתי לשאול איך אני יוצר דף משתמש? ריתי ככה כמה המשתמשים פה עם דפים נחמדים וגם אני הייתי רוצה להכין. תודה! ―SHAYDAV1 (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם
- אתה יכול להיכנס לדף המשתמש משתמש:SHAYDAV1 ולערוך אותו (אני רואה שכבר עשית). בכל לשאלות טכניות יש לפנות לויקיפדיה:דלפק ייעוץ שמוליק - שיחה 22:39, 19 ביולי 2009 (IDT)
מזווה[עריכת קוד מקור]
― הועבר מהדף ויקיפדיה:ספר אורחים
אני מחפש ערך - מזווה- כל מי שיכול להגדיר את ערך - מזווה- מוזמן להגדיר
בתודה
אורי ―77.127.143.51 (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם
- בבילון מגדיר:
- מזווה
- (ז') מחסן מזון, מחסן תבואה, אסם, ארון אוכל, חדרון לאחסון אוכל, תא במטבח.
- • רוליג - שיחה 01:52, 20 ביולי 2009 (IDT)
- ואולי זה יעניין אותך. (האם צריך לאוורר מזווה אם הוא מחסן?) אנדר-ויק • שיחה 13:33, 20 ביולי 2009 (IDT)
סרט ליאורה ריבלין שיכורה[עריכת קוד מקור]
איך קראו לסרט הטלוויזיה בעל פרק האחד הארוך שבו ליאורה ריבלין שיחקה תפקיד ראשי של אישה שמתמכרת לאלכהל?. עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 09:14, 20 ביולי 2009 (IDT)
- "קוראים לי דנה ואני אלכוהוליסטית" מ- 1983. אנדר-ויק • שיחה 13:26, 20 ביולי 2009 (IDT)
- אם לא הייתי נשואי, הייתי מנשק אותך. עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 14:05, 20 ביולי 2009 (IDT)
שבירת ביצה[עריכת קוד מקור]
שלום רציתי לשאול למה אי אפשר לשבור ביצה על ידי מעיכה שלמה בכף היד (כלומר כשאתה עוטף את הביצה עם כך ידך באופן מלא)? והאם זה יהיה נכון גם לגבי כוס זכוכית רגילה? 13:18, 20 ביולי 2009 (IDT)תודה אלי13:18, 20 ביולי 2009 (IDT)
- לגבי הביצה - אני חושב שכדאי לך לנסות שוב, והפעם עם יותר כוח (זאת בהנחה שמדובר בביצת תרנגולת ולא בביצת יען). לגבי כוס זכוכית - אני משונע שכוס יין ניתן לשבור כך ביד, אך לא הייתי ממליץ לך לנסות זאת. אנדר-ויק • שיחה 13:23, 20 ביולי 2009 (IDT)
הכוונה לשבירת הביצה מכיוון הקוקדקודים. למבנה הזה חוזק מיוחד ואפילו משמש מושא למחקר. שנילי • שיחה 13:34, 20 ביולי 2009 (IDT)
- למה באמת אי אפשר לשבור את הביצה מכיוון הקודקודים? גילגמש • שיחה • ביקרת כבר במיזם היובל? 13:46, 20 ביולי 2009 (IDT)
הכוונה היא לא רק לשבירה משני הקודקודים אלא גם במבנה הרחב של הביצה. ~~אלי~~
- אין שום בעיה לשבור ביצה לרוחבה. אתה מוזמן לנסות, רק שים עיתון על הרצפה, קשה לנקות ביצים. דניאל צבי • שיחה 15:19, כ"ח בתמוז ה'תשס"ט (20.07.09)
ניסתי כמה וכמה פעמים לרוחב וזה לא הולך. גם אם יש עיתון מתחת... והשאלה הגדולה שעדיין בעינה עומדת האם זה נכון גם לגבי כוס זכוכית פשוטה? אלי~~
חיפוש שיר מסויים[עריכת קוד מקור]
אני שמעתי היום שיר ברדיו בסביבות 2 2וחצי
יש שיר כזה שקבוצות כדורגל משתמשות בו לרוב
על בסיס כזה של "עולההההה הירוק עולההה"
או אואההה הצהוב עולה אואהההה הצהוב עולה
כאלה ..
שמעתי אותו היום ברדיו בסביבות 2 2וחצי
ואבא שלי אמר לי ששם השיר משהו עם ARMY או משהו כזה
אולי SEVEN NATION ARMY של THE WHITE STRIPES שפופולרי בקרב אוהדי כדורגל? למרות שלפי הלחן שעולה לי בראש התכוונת ל GO WEST של THE PET SHOP BOYS,גם הוא פופולרי בקרב אוהדים.אנונימי.
ביטחון מידע[עריכת קוד מקור]
השאלה שלי היא לגבי הערכים הנוגעים לדברים סודיים בצבא מכל הסוגים. החל מחיל חימוש ועד הכור. איך האתר מרשה לעצמו להיכנס כל כך לעניין הזה של ביטחון מידע? הייתי שמח אם אחד מהאחראים יענה לי... תודה!SHAYDAV1 - שיחה 17:50, 20 ביולי 2009 (IDT)
- כל מה שמופיע כאן צריך להופיע במקורות גלוים. תומר א. - שיחה 18:46, 20 ביולי 2009 (IDT)
- כדאי שתתן דוגמה קונקרטית. לא כל מה שנראה כסודי בעיני אזרח מהשורה, מסווג באמת כסודי בעיני הרשויות השונות. אפי ב. • התחברו לרגשותיכם • 21:16, 20 ביולי 2009 (IDT)
- בד"כ זה דווקא להפך - הרבה פעמים חומר שמוגדר כמסווג לדעת הצבא יראה כמשהו לגיטימי ביותר לאזרח מהשורה. למיטב ידיעתי, מספרי ושמות טייסות מוגדרים ברמת שמור או סודי, אבל כאן בויקיפדיה מופיעים מאמרים על הבסיסים ועל הטייסות.
- זה לא בדיוק סוד גדול - מאמרים כאלה קיימים גם בוויקי אנגלית, וגם בפולנית. חובבשירה - שיחה 21:41, 20 ביולי 2009 (IDT)
- תנוח דעתך, כל המידע על טייסות מופיע באתר הרשמי של חיל האוויר. כאן--אפי ב. • התחברו לרגשותיכם • 22:23, 20 ביולי 2009 (IDT)
- זה גם לא סוד גדול שיש לנו מפעל טקסטיל שמייצר סוודרים זוהרים בחושך, ובכל זה נחשב לנושא מסווג.
- על הנושא המסווג הזה כתבו כבר ספרים שלמים, כמו ישראל והפצצה. אז כתבו גם מאמר בוויקיפדיה. חובבשירה - שיחה 21:57, 20 ביולי 2009 (IDT)
- זה גם לא סוד גדול שיש לנו מפעל טקסטיל שמייצר סוודרים זוהרים בחושך, ובכל זה נחשב לנושא מסווג.
- בד"כ זה דווקא להפך - הרבה פעמים חומר שמוגדר כמסווג לדעת הצבא יראה כמשהו לגיטימי ביותר לאזרח מהשורה. למיטב ידיעתי, מספרי ושמות טייסות מוגדרים ברמת שמור או סודי, אבל כאן בויקיפדיה מופיעים מאמרים על הבסיסים ועל הטייסות.
- כדאי שתתן דוגמה קונקרטית. לא כל מה שנראה כסודי בעיני אזרח מהשורה, מסווג באמת כסודי בעיני הרשויות השונות. אפי ב. • התחברו לרגשותיכם • 21:16, 20 ביולי 2009 (IDT)
- נאמר זאת כך: הצנזורה הצבאית עוברת על הערכים ויקיפדיה, ולא בתור כתובת IP יש מקור אנדר-ויק • שיחה 22:04, 20 ביולי 2009 (IDT)
- אם אתה נתקל במידע שאין לו מקור - הוסף לו תבנית {מקור}. אם הבקשה למקורות לא נענית בתוך זמן סביר, אתה מוזמן למחוק את המידע. אל תלווה את הפעולות בהצהרות לגבי נכונות או שקריות המידע: אלו מהוות מידע נוסף. עוזי ו. - שיחה 22:24, 21 ביולי 2009 (IDT)
מהירות הגבוהה ממהירות האור[עריכת קוד מקור]
בערך על מהירות האור כתוב ששום גוף, מידע או חלקיק יכולים לנוע במהירות העוברת את מהירות האור, אולם בערך על סיימון סינג כתוב שהגלקסיות הרחוקות ביותר מאיתנו מתרחקות מאתנו במהירות העולה על מהירות האור. איך זה אפשרי? הדבר היחיד שאני יכול להעלות על הדעת הוא שאנחנו מתרחקים לכיוון אחד במהירות אחת, הגלקסיות הרחוקות מתרחקות במהירות אחרת, וסך כל המהירויות האלו עולה על מהירות האור, אבל זה לגמרי לא משתמע ממה שכתוב בערך על סיימון סינג. איך אפשר להסביר את זה? 20:51, 20 ביולי 2009 (IDT)
- ”אַיֵּה סֹפֵר? אַיֵּה שֹׁקֵל? אַיֵּה סֹפֵר אֶת הַמִּגְדָּלִים?” (ישעיהו לג) Rex - שיחה 00:48, 23 ביולי 2009 (IDT)
- לא הגלקסיות מתרחקות, אלא המרחב מתפשט. חיבור של מהירויות נמוכות ממהירות האור אינו עובר את מהירות האור (ראה תורת היחסות הפרטית). עוזי ו. - שיחה 15:49, 24 ביולי 2009 (IDT)
- זה קשור למודל שנקרא אינפלציה קוסמית ובו היה שלב בו היקום התפשט באופן מעריכי, יותר מהר ממהירות האור. לכן נראה שגלקסיות מתרחקות יותר מהר ממהירות האור. בברכה, MathKnight הגותי (שיחה) 15:52, 24 ביולי 2009 (IDT)
ההבדל בין חוג ,שדה וחבורה[עריכת קוד מקור]
― הועבר לדף ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון מתמטיקה/3#ההבדל בין חוג ,שדה וחבורה
כמה שנים צריך ללמוד...[עריכת קוד מקור]
― הועבר לדף ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון פסיכולוגיה/2#כמה שנים צריך ללמוד...
חברת אינדיגו[עריכת קוד מקור]
האם מישהו יודע האם חברת אינדיגו הישראלית (שנקנתה על ידי HP), האם היא המציאה את הדפוס הדיגיטלי, או שהיא הייתה אחת מהחברות הראשונות שעסקו בנושא? ומה בדיוק היה החידוש שלה? אפי ב. • התחברו לרגשותיכם • 14:40, 21 ביולי 2009 (IDT)
- אני לא בטוח אם יש מישהו שזכה לתואר "ממציא הדפוס הדיגיטלי". האם מדפסת סיכות שמחוברת למחשב איננה דפוס דיגיטלי? זו טכנולוגיה שקדמה לאינדיגו בהרבה שנים. אולי אתה מתכוון "דפוס צבע דיגיטלי", אבל גם אז לדעתי היו פתרונות כאלה לפני אינדיגו, למשל מדפסות לייזר צבעוניות.
- למיטב ידיעתי, אינדיגו הייתה הראשונה שאיתרה נישה ספציפית בתחום הדפוס, שלא היה לה מענה עד אז - הצורך להדפיס פרוספקטים איכותיים וכו' ברמת "כרומו", במספר עותקים יחסית לא גדול, נניח כמה מאות. בטכנולוגיות שהיו עד אז, היה יקר ביותר להפיק מסמכים בכמות כזו - הדפסה במדפסת לייזר צבעונית הייתה אז יקרה (ואיטית) ביותר (גם היום זה לא זול), ומצד שני סדר דפוס לכמות עותקים קטנה מדי מביא גם הוא להוצאה גדולה. אינדיגו נתנה בפעם הראשונה פתרון למי שהיה צריך מבית הדפוס הדפסת צבע איכותית בכמות בינונית. odedee • שיחה 22:11, 21 ביולי 2009 (IDT)
- כמדומני שהם היו הראשונים שהדפיסו בצבע נוזלי ולא באבקה, מה שאיפשר להם לעבור לאופסט דיגיטלי. אשמח לשמוע עוד דעות. אפי ב. • התחברו לרגשותיכם • 05:36, 22 ביולי 2009 (IDT)
- זה נכון, אבל זה אפיון של הטכנולוגיה הספציפית שלהם, ולא יתרון מעשי וחשוב בזכות עצמו. זייקון למשל פיתחה במקביל לאינדיגו טכנולוגיה שמוציאה מוצר דומה - אבל עם טונר יבש, ולזירוקס ולקודאק יש היום מכונות משלהן לאותה נישת שוק - שתיהן עם דיו יבש. אני חושב שהכי נכון יהיה לומר שאינדיגו הייתה בין חלוצות הדפוס התעשייתי הדיגיטלי. odedee • שיחה 17:54, 22 ביולי 2009 (IDT)
- כמדומני שהם היו הראשונים שהדפיסו בצבע נוזלי ולא באבקה, מה שאיפשר להם לעבור לאופסט דיגיטלי. אשמח לשמוע עוד דעות. אפי ב. • התחברו לרגשותיכם • 05:36, 22 ביולי 2009 (IDT)
אינדיגו המציאה מכונה שאפשרה (וזה החידוש המרכזי שלה) ליצור מוצר מודפס במכונה אחת, בלי פלטות, מהקובץ עד למוצר המוגמר. בדרך כלל (גם היום) מוצר דפוס עובר כמה מכונות נפרדות להדפסה של עמודי פנים, כריכה, סיכות, הדבקה, וכו'. באמצע שנות התשעים אינדיגו נחשבה מבשרת של מהפכה, אבל בגלל סיבות שונות (בני לנדא, היעדר ירידה במחיר לכמות גדולה יותר של עותקים, מחיר אסטרונומי של מכונה) היא נדחקה לנישה של "הדפסה באיכות לא משהו ובמחיר גבוה לסדרות קטנות".
פירוק סוללת 9V[עריכת קוד מקור]
האם מה שנראה בסרטון הזה נכון, והסוללה הכפולה של 9V באמת מכילה סוללות AAA? 89.138.129.36 21:06, 21 ביולי 2009 (IDT)
- אלה לא סוללות AAA, הממדים והחיבורים שלהם קצת שונים, אבל ככלל - כן, סוללת 9V מורכבת ממספר סוללות קטנות שמחוברות בטור. odedee • שיחה 22:05, 21 ביולי 2009 (IDT)
סוללה לרב מורכבת מכמה תאים בטור , הפרש הפוטנאלים בתא נע בסביבות 1.5V (בהתאם להפרש המתכות ועוד...) כדי לקבל תוצאה סופית של 9V צריך לחבר 6 תאים או 6 סוללות של 1.5V כגון סוללת אצבע או AAA, בברכה אילן יר
איך אפשר להוציא טראומה[עריכת קוד מקור]
― הועבר לדף ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון פסיכולוגיה/2#איך אפשר להוציא טראומה
כל מקרה לגופו ממש, רצוי להתיעץ עם מומחה מקצועי שיאבחן ילמד אודות המקרה והאדם... בד"כ האדם עצמו יודע הכי טוב איך להוציא מעצמו טראומה ורק אם ירצה בכך בכל מאודו, אם לא ירצה , שום דבר לא יוציא ממנו .
דוגמה של דרכים : 1. להבין את מה שקרה ... 2. להכיר בכך שהיו מעורבים גורמים אחרים ... 3. לקבל חיזוקים מהדת, (מומלץ ביותר !) ועוד...
שמרו על עצמיכם ותהיו בריאים תמיד בברכה, אילן יר
מהי הצורה הנכונה למילה? 18:35, 22 ביולי 2009 (IDT) ―אנונימי לא חתם
- נייטרון, כשם הערך. odedee • שיחה 19:02, 22 ביולי 2009 (IDT)
- דווקא ראיתי בספרים ובמקורות אחרים, מביני עניין הרבה יותר מויקיפדיה, שבהם נעשה שימוש בצורות אחרות. מישהו יכול לתת הפנייה למקור מוסמך? תודה 18:29, 24 ביולי 2009 (IDT) ―אנונימי לא חתם
- עודד צודק. מקורה של המילה הוא בלטינית – neuter (שמשמעו 'לא זה ולא זה'), ולכן נייטרון הוא שנקבע בעברית (ראה: אבן-שושן ואלקלעי). עם זאת, אינך לגמרי טועה, משום שאופן הגייתו של המונח באנגלית הוא דווקא ניוטרון ולא נייטרון, ומכאן הגרסאות השונות בהן אתה נתקל. אגב, אתה גם צריך לקחת בחשבון שהכותבים העבריים אינם עקביים במיוחד, וגם לא מקפידים במיוחד. אגב, המינוח בויקיפדיה איננו בהכרח אסמכתא, אבל רבים כאן משתדלים לעשות מלאכה מדוייקת. לכן, גם הערתך לגבי "מביני עניין יותר מויקיפדיה" איננה במקומה, ולא רק משום שמי שמך ?, אלא בעיקר משום שויקיפדיה היא סך הכותבים בה, ומטבע הדברים, הם מתפלגים איכותית. עצם שאלתך והבירור שבא בעקבותיה, מלמד על יתרונה הגדול של מסגרת זו, על האינטראקטיביות המובנית בה. בנצי - שיחה 18:27, 25 ביולי 2009 (IDT)
- דווקא ראיתי בספרים ובמקורות אחרים, מביני עניין הרבה יותר מויקיפדיה, שבהם נעשה שימוש בצורות אחרות. מישהו יכול לתת הפנייה למקור מוסמך? תודה 18:29, 24 ביולי 2009 (IDT) ―אנונימי לא חתם
היכן בארץ אפשר לקנות עט נוצה?[עריכת קוד מקור]
היכן בארץ אפשר לקנות עט נוצה? עט נוצה אמיתי- כמו אלה שמדובר עליהם בהארי פוטר והיכן אפשר לקנות בארץ קסת דיו (או שרושמים כסת?) כדי שיהיה אפשר להשתמש בעט?
- יש להניח שאין למכירה, אבל אתה יכול לייצר אותו בעצמך - עשיתי זאת בילדותי הרחוקה. מצא לך נוצות מתאימות, כמו הנוצות בזנב התרנגול, נקה את הקצה העבה מהשערות, תעשה חתך רוחב אלכסוני ובשפיץ שנוצר תעשה חריץ קטן. הנוצה חלולה, לכן, כשתטבול אותה בדיו, אם תחזיק אותה באלכסון מתאים, היא תכיל בחלל שלה מעט דיו שייזלוג דרך החריץ כשתפעיל לחץ על הקצה של הנוצה. בהצלחה! ליש - שיחה 23:12, 22 ביולי 2009 (IDT)
- בחנויות לסופרי סת"ם, או אצל סופר סת"ם הקרוב לאזור מגוריך, מכיוון שחלק גדול מהם מכינים בעצמם, הן את הנוצה והן את הדיו. (איזה מזל שיש כאלו אנשים שכותבים מזוזות וספרי תורה). אפי ב. • התחברו לרגשותיכם • 10:52, 23 ביולי 2009 (IDT)
- כתבת נכון - קסת דיו. כסת היא שמיכה ממולאה נוצות.שלומית קדם - שיחה 17:33, 26 ביולי 2009 (IDT)
גובה פני הים[עריכת קוד מקור]
גובה פני הים נקבע כאפס מטר. השאלה שלי אם הגובה בכל הימים זהה, או שיש שינויים משמעותיים במפלס העליון של הימים והאוקיינוסים השונים. תודה איציק1 - שיחה 00:51, 23 ביולי 2009 (IDT)
- ראה גובה פני הים. odedee • שיחה 02:02, 23 ביולי 2009 (IDT)
- הערך לא עונה על השאלה מה הפתרון שננקט כדי שתצפיות יהיו אחידות. אם גובה פני הים משתנה, אז גבוהו של האוורסט משתנה כל הזמן. האם קבעו גובה אבסולוטי שביחס אליו מודדים כך שפני הים יכולים להיות בעצם גובה +0.001 מטר נניח? אבל אז איך בעצם יודעים מה הגובה האבסולוטי? דניאל ב. 11:01, 23 ביולי 2009 (IDT)
- הוספתי הסבר קצר בערך. הפתרון שננקט הוא קביעת נקודת ייחוס מוסכמת. יש מקום להרחבות נוספות. מאחר שכל קביעת גובה מתבססת על ממוצע כלשהו, גובה מעל פני הים אינו יכול להיות אבסולוטי (כשאומרים "גובה אבסולוטי" מתכוונים לגובה ביחס לפני הים המוסכמים). גובה אבסולוטי הוא, אולי, מרחק הנקודה ממרכז כדור הארץ, אבל זה מדד שממזער את הפרשי הגובה המוחשיים על פני השטח. אמנון שביט • שיחה 12:10, 23 ביולי 2009 (IDT)
- אני חשוב שגובה פני הים שימש לקיבעת נקודת האפס ומשם הוא כבר לא פקטור. אם הים יעלה ב-7 מטר, הוא אמור להיות 7 מטר מעל נקודת האפס, שנקבעה בעבר. MT0 - שיחה 12:13, 23 ביולי 2009 (IDT)
- זה עדיין לא פותר את הבעיה, כי למרבה ההפתעה גם באותה נקודת זמן גובה פני הים משתנה במקומות שונים. נרו יאיר • שיחה • ב' באב ה'תשס"ט • 15:17, 23 ביולי 2009 (IDT)
- מרגע שמכירים בכך שהגובה אינו אבסולוטי, הבעיה היחידה להבנתי היא השוואה בין מקומות שמסתמכים על נקודות 0 שונות. זה יכול להיות משמעותי למשל בציון גבהים של מקומות סמוכים זה לזה בצרפת וספרד, שייתכן הבדל של כמה סנטימטרים ביניהם (לא ערכתי השוואה בין מפות, זה סתם ניחוש, ובכל מקרה במפות רגילות מציינים גובה בדיוק של מטר לכל היותר). מאחר שההבדל בעולם כולו הוא של כמה עשרות ס"מ, לא ברור לי איזו בעיה מעשית יש לפתור, מלבד העניין העקרוני. אמנון שביט • שיחה 17:00, 23 ביולי 2009 (IDT)
- אני רואה עכשיו בערך הנ"ל שלמעשה בכל מדינה נמדד בעבר הגובה במקום ובזמן מסוימים, וזוהי נקודת הייחוס שאיתה ממשיכים עד היום, למרות שידוע שאינה מדויקת מאוד. נרו יאיר • שיחה • ב' באב ה'תשס"ט • 17:20, 23 ביולי 2009 (IDT)
- מה לא מדויק? מאחר שאין גובה קבוע לפני הים, אין גם גובה "מדויק" מעל פני הים, והדיוק הוא מעל נקודת הייחוס המוסכמת, שנקבעה על סמך מדידות רבות לאורך זמן. כל מדידה ביבשה נעשית ביחס לנקודה זו, ושיטות המדידה היום מדייקות למדי. לא ביררתי, אבל אני מאמין גם שיש תיאום בין רשויות המיפוי של מדינות שכנות בעניין גובה נקודת הייחוס, ומן הסתם מדינות ללא גישה לים מסתמכות על נקודות הייחוס של מדינות אחרות. איפה הבעיה? אמנון שביט • שיחה 18:21, 23 ביולי 2009 (IDT)
- לא נראה לי שכיום מודדים באמצעות סרגל ביחס לגובה פני הים. אם הייתי צריך לנחש הייתי מניח שמסתמכים על לחץ אוויר או משהו כזה, ה-GPS למשל משתמש בטרנגולציה (קואדגולנציה?) של לווינים מהחלל. כל יחידות המידה אינן דברים שנמצאים באופן טבעי בטבע ואין סיבה שגובה פני השטח יהיה שונה לצורך כך. מדוע אינץ' בארה"ב זהה באורכו לאינץ' ברוסיה? האם אנחנו יודעים שק"ג בסודן זהה במשקלו לק"ג בישראל? (ובאותו אופן) מדוע מידת מכנסיים 42 אינה זהה באוסטרליה ובבולגריה? מרגע שמחליטים על נקודת יחוס כלשהי צריך רק לכייל את מכשירי המדידה וזהו. אני מתקשה לקבל את הטענה המובלעת כאן שאם היינו מעבירים את הר האוורסט (את כולו, גם השטח שמתחת ל"פני האדמה") לישראל הוא היה מפסיק להיות המקום הגבוה בכדור הארץ. מתישהו, איזושהי ועדה בינלאומית קבעה מהו גובה פני הים ומאותו יום כולם יישרו קו לפי זה. תומר א. - שיחה 22:21, 23 ביולי 2009 (IDT)
- הבעיה אמנון היא שאין בעיה. אם מדינה אחת בוחרת בנקודת ייחוס (לגובה 0) השונה בשני מטרים מנקודת הייחוס של מדינה אחרת, אז לא קורה כלום. בפועל, נכון ללפני 15 שנה אפילו במערכת קוארדינטות זעירה כמו של ישראל, היו סטיות משמעותיות מקצה לקצה (נדמה לי שבמהלך סוף שנות ה-90 GPS את כל נקודות הטריג של ישראל). בפועל לכל פרויקט הנדסי מקימים מערכת קוארדינטות משל עצמו ולמעט "חיבורו" למערכת הארצית או העולמית, הוא אינו תלוי בהן (ולא יכול להיות תלוי בהן אם מדובר בפרויקט הדורש רמות דיוק גבוהות). יוסי • שיחה 14:01, 24 ביולי 2009 (IDT)
- ראשית, איני סבור שיש הפרשים של מטרים בין נקודות הייחוס של מדינות שונות, ודאי לא שכנות. שנית, הוא שאמרתי: למיפוי כללי די ברמת הדיוק והחישוב המקובלים, וככל שהמיכשור משתפר כך גם הדיוק במיפוי. לפרויקטים הנדסיים, שבהם נדרש לעתים דיוק של סנטימטרים, נקבעת נקודת ייחוס מקומית, ועל המודד לציין את נקודות הקבע שעליהן התבסס. אמנון שביט • שיחה 14:38, 24 ביולי 2009 (IDT)
- מה לא מדויק? מאחר שאין גובה קבוע לפני הים, אין גם גובה "מדויק" מעל פני הים, והדיוק הוא מעל נקודת הייחוס המוסכמת, שנקבעה על סמך מדידות רבות לאורך זמן. כל מדידה ביבשה נעשית ביחס לנקודה זו, ושיטות המדידה היום מדייקות למדי. לא ביררתי, אבל אני מאמין גם שיש תיאום בין רשויות המיפוי של מדינות שכנות בעניין גובה נקודת הייחוס, ומן הסתם מדינות ללא גישה לים מסתמכות על נקודות הייחוס של מדינות אחרות. איפה הבעיה? אמנון שביט • שיחה 18:21, 23 ביולי 2009 (IDT)
- אני רואה עכשיו בערך הנ"ל שלמעשה בכל מדינה נמדד בעבר הגובה במקום ובזמן מסוימים, וזוהי נקודת הייחוס שאיתה ממשיכים עד היום, למרות שידוע שאינה מדויקת מאוד. נרו יאיר • שיחה • ב' באב ה'תשס"ט • 17:20, 23 ביולי 2009 (IDT)
- מרגע שמכירים בכך שהגובה אינו אבסולוטי, הבעיה היחידה להבנתי היא השוואה בין מקומות שמסתמכים על נקודות 0 שונות. זה יכול להיות משמעותי למשל בציון גבהים של מקומות סמוכים זה לזה בצרפת וספרד, שייתכן הבדל של כמה סנטימטרים ביניהם (לא ערכתי השוואה בין מפות, זה סתם ניחוש, ובכל מקרה במפות רגילות מציינים גובה בדיוק של מטר לכל היותר). מאחר שההבדל בעולם כולו הוא של כמה עשרות ס"מ, לא ברור לי איזו בעיה מעשית יש לפתור, מלבד העניין העקרוני. אמנון שביט • שיחה 17:00, 23 ביולי 2009 (IDT)
- זה עדיין לא פותר את הבעיה, כי למרבה ההפתעה גם באותה נקודת זמן גובה פני הים משתנה במקומות שונים. נרו יאיר • שיחה • ב' באב ה'תשס"ט • 15:17, 23 ביולי 2009 (IDT)
- אני חשוב שגובה פני הים שימש לקיבעת נקודת האפס ומשם הוא כבר לא פקטור. אם הים יעלה ב-7 מטר, הוא אמור להיות 7 מטר מעל נקודת האפס, שנקבעה בעבר. MT0 - שיחה 12:13, 23 ביולי 2009 (IDT)
- הוספתי הסבר קצר בערך. הפתרון שננקט הוא קביעת נקודת ייחוס מוסכמת. יש מקום להרחבות נוספות. מאחר שכל קביעת גובה מתבססת על ממוצע כלשהו, גובה מעל פני הים אינו יכול להיות אבסולוטי (כשאומרים "גובה אבסולוטי" מתכוונים לגובה ביחס לפני הים המוסכמים). גובה אבסולוטי הוא, אולי, מרחק הנקודה ממרכז כדור הארץ, אבל זה מדד שממזער את הפרשי הגובה המוחשיים על פני השטח. אמנון שביט • שיחה 12:10, 23 ביולי 2009 (IDT)
- הערך לא עונה על השאלה מה הפתרון שננקט כדי שתצפיות יהיו אחידות. אם גובה פני הים משתנה, אז גבוהו של האוורסט משתנה כל הזמן. האם קבעו גובה אבסולוטי שביחס אליו מודדים כך שפני הים יכולים להיות בעצם גובה +0.001 מטר נניח? אבל אז איך בעצם יודעים מה הגובה האבסולוטי? דניאל ב. 11:01, 23 ביולי 2009 (IDT)
גובה פני הים שונה בין הימים תרתי משמע בהתאם לגהות ושפל מכוח המשיכה של הלבנה, אילן יר
מלכים/ אלקטורים/ מרקיזים/ דוכסים[עריכת קוד מקור]
בעקבות התעסקותי בברלין (כאן), ברצוני לדעת באופן ודאי באיזו צורה יש להתייחס למלכים/דוכסים/אלקטורים וכו'. האם על פי הדגם "פרידריך וילהלם הראשון, מלך פרוסיה", או בדרך זו - "יואכים השני מברנדנבורג"?
אם כן, האם לציין את תארו של השליט, או רק את תחום שלטונו?
דעתי הייתה שבמידה ובתחום שלטוני מסויים הוענק רק תואר אחד, אין צורך לציינו - ובמידה וישנו ריבוי של תארים כאלה לציין את התואר המסויים. ניכר היה שבוויקיפדיה לא נקבעה הדרכה רשמית; את התואר "דוכס פרוסיה" נשאו שני אנשים בלבד, שאינם ידועים במיוחד; בברנדנבורג היו מרקיזים ואלקטורים (בוויקיפדיה האנגלית, אגב, המצב בשמות הערכים במקרים הנ"ל בדיוק הפוך). אשמח מאוד לסיוע. Johnb - שיחה 12:33, 23 ביולי 2009 (IDT)
כפי הידוע לי אלקטור הוא מושג אנכרוניסטי מהימים של טרום ותחילת הקיסרות הרומית הקדושה, אז היה באמת צורך בנסיך בוחר. איציק1 - שיחה 02:31, 3 באוגוסט 2009 (IDT)
תמיכה מתקדמת בוורד[עריכת קוד מקור]
היכן ישנו פורום יעיל לתמיכה כזאת? תודה, נרו יאיר • שיחה • ב' באב ה'תשס"ט • 15:27, 23 ביולי 2009 (IDT)
- התמיכה למוצרי המחשוב האישי של מיקרוסופט (בניגוד למוצרים המיועדים לשרתים) מתבצעת בישראל ע"י כלנית כרמון. נסה להרים אליהם טלפון. תומר א. - שיחה 22:29, 23 ביולי 2009 (IDT)
- יש גם פורום בתפוז שמתמחה באופיס ובוורד.איציק1 - שיחה 02:36, 3 באוגוסט 2009 (IDT)
יש פורומים באנגלית ב Usenet עבור מוצרים רבים של מיקרוסופט כולל תמיכה בתיכנות בסביבת office כלומר Visual Basic for applications כדי לקרא אותם יש להשתמש באתר google groups. קישור לדוגמא: microsoft.public.word.docmanagement