ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון152

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
דפי ארכיון של הכה את המומחה
ארכיון כללי
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10
11 12 13 14 15 16 17 18 19 20
21 22 23 24 25 26 27 28 29 30
31 32 33 34 35 36 37 38 39 40
41 42 43 44 45 46 47 48 49 50
51 52 53 54 55 56 57 58 59 60
61 62 63 64 65 66 67 68 69 70
71 72 73 74 75 76 77 78 79 80
81 82 83 84 85 86 87 88 89 90
91 92 93 94 95 96 97 98 99 100
101 102 103 104 105 106 107 108 109 110
111 112 113 114 115 116 117 118 119 120
121 122 123 124 125 126 127 128 129 130
131 132 133 134 135 136 137 138 139 140
141 142 143 144 145 146 147 148 149 150
151 152 153 154 155 156 157 158 159 160
161 162 163 164 165 166 167 168 169 170
171 172 173 174 175 176 177 178 179 180
181 182 183 184 185 186 187 188 189 190
191 192 193 194 195 196 197 198 199 200
201 202 203 204 205 206 207 208 209 210
211 212 213 214 215 216 217 218 219 220
221 222 223 224 225 226 227 228 229 230
231 232 233 234 235 236 237 238 239 240
241 242 243 244 245 246 247 248 249 250
251 252 253 254 255 256 257 258 259 260
261 262 263 264 265 266 267 268 269 270
271 272 273 274 275 276 277 278 279 280
281 282 283 284 285 286 287 288 289 290
291 292 293 294 295 296 297 298 299 300
ארכיון מתמטיקה
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10
ארכיון פיזיקה
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10
ארכיון ביולוגיה
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10
ארכיון פסיכולוגיה
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10

דף זה הוא דף ארכיון של דיון או הצבעה שהסתיימו. את המשך הדיון יש לקיים בדף השיחה של הערך או הנושא הנידון. אין לערוך דף זה.


תוכן עניינים

הד"ר שחיבר את הספר כלל אינו ד"ר[עריכת קוד מקור]

שלום. אם פלוני קנה ספר שאותו חיבר ד"ר \ פרופ' מסויים שלמעשה כלל אינו זכאי להחזיק בתואר זה ואין לו ת' אקדמיים קודמים, אך הספר הוצא לאור ע"י הוצאה מכובדת כלשהיא; את מי תובעים?, את הכותב?, את ההוצאה?, או את חנות הספרים?. תודה.

על מה אתה רוצה לתבוע? אני לא משפטן, אך נדמה לי שאתה מדבר על תביעת נזיקין. האם נגרם לך נזק? מהו? חזרתישיחה 20:51, 10 ביולי 2011 (IDT)
אכן ד"ר סוס אינו דוקטור, אבל אני לא חושב שאם ניסית לשים מאה צבים זה על גבו של זה תוכל לתבוע את ההוצאה. emanשיחה 04:49, 11 ביולי 2011 (IDT)
אם מציגים במפורש את כותב הספר כבעל דוקטורט והוא לא, יש כאן הונאה. אפשר לתבוע תביעה ייצוגית כנגד ההוצאה לאור או המחבר. הנזק שנגרם - קניית הספר. הבהרה - אני לא עורך דין וויקיפדיה אינה תחליף לייעוץ משפטי מקצועי. ‏Setresetשיחה 07:45, 11 ביולי 2011 (IDT)
אישית אני חושב שמה שכותב קודמי הוא לא נכון, אבל מי יודע.
רק כדי לסבר את האוזן, ספר בישראל נחשב רב-מכר אם הוא מוכר 5,000 עותקים!
נניח שהספר המדובר מכר 100 עותקים ב-₪100 האחד - המדובר ב-10,000 ש"ח סך הכל.
התובע יאלץ להראות שלציבור הרוכשים הרחב, יש נזיקין כלשהו ברכישת הספר.
אני בספק כבד מאוד-מאוד אם ניתן יהיה להראות זאת!
זה שרוכש הספר [מרגיש] נפגע, לא גוזר ישירות כי מי מרוכשי הספר האחרים נפגע. ויהיה קשה, קשה ביותר להוכיח נזיקין כאן.
כך לטעמי. דוד הירושלמי - שיחה 17:50, 11 ביולי 2011 (IDT)

שלום, לווא דייקא נזיקין, אלא עגמת נפש; שנגרמה ללקוח המרומה.

עגמת נפש היא נזיקין!
המקרים [הכמעט?] יחידים בהם זוכים בפיצוי כספי על "עגמת נפש", הם כאשר מוכיחים התובעים כי "עגמת הנפש" שהם חוו ניתנת לכימות כספי!
זו בדיוק הסיבה שכאשר אני עולב בך, אין לך סיכוי לתבוע אותי על "עגמת נפש", שכן לא תוכל להציג כאן נזיקין כלשהו המקושר בכך.
המקרים [היחידים?] בהם תובע זוכה בפיצוי כספי עבור "עגמת נפש" הם כאשר ל"עגמת הנפש" מוצמדת תוית מחיר ברורה.
כך למשל, חברת התיירות הבטיחה מלון כזה-וכזה. כמובן שלא דובים ולא בוּפה... התובע (אם יזכה), יזכה בסכום שלא עולה על מחיר הטיול כולו, שכן ברור שלכל היותר עגמת הנפש היא בשווי הטיול (וההכנות אליו, במידה ויש להן סימוכין כלכליים גם-כן, כמו נניח הזמנת מונית לשדה-התעופה).
בכל מקרה, גם "עגמת הנפש" שלך במקרה דנן היא לכל היותר שווה ל-50/60/80/100 ש"ח, בהתאם למחיר הספר.
אגב, למה לתבוע?! דיברת עם ההוצאה?! אני משוכנע ב-100% שהם ישמחו להחזיר לך את כספך, ו/או לשלוח לך זיכוי לספר כלשהו בשווי מקביל.
דוד הירושלמי - שיחה 01:57, 12 ביולי 2011 (IDT)

שלום דוד, מה שאתה אומר נשמע לי מוזר, ניסיוני לימדני שאדם שתובע על עגמת נופש תובע על יותר מהסכום שרימו אותו, וגם זוכה.

בכיף! אם זה מה שאתה מכיר, אשרייך :)

יום עצמאות/הכרזה של מדינות[עריכת קוד מקור]

בגלל שאתמול נוספה מדינה ש"נולדה" ביולי (בנוסף לארה"ב, צרפת ועוד), עלו לי שתי שאלות שאולי אפשר למצוא בקלות את המידע בויקיפדיה: 1. האם ניתן לפלח לפי חודש כמה מדינות הוקמו/חוגגות עצמאות באותו חודש? 2. האם יש תאריך מסויים (או כמה) שבו/הם יש מספר מדינות (יותר מ-1) שחוגגות עצמאות? -יונה בנדלאק - שיחה 20:38, 10 ביולי 2011 (IDT)

ראה פרדוקס יום ההולדת Shannen - שיחה 20:58, 10 ביולי 2011 (IDT)
במילים אחרות הסיכוי שאין שתיים או אפילו שלוש מדינות עם אותו תאריך גורם לסיכויים שלי לזכות כל יום במשך מיליון שנה בלוטו להראות הדבר הראילי ביותר בעולם. דניאל ב. תרמו ערך 22:48, 10 ביולי 2011 (IDT)
לא שאלתי האם קיים (כי אני מכיר את הפרדוקס המדובר) והניסוח של השאלה השניה אכן לא היה מדוייק. הכוונה היא למצוא את הימים המדוברים. -יונה בנדלאק - שיחה 23:04, 10 ביולי 2011 (IDT)
מסיבות מובנות, ה-1 בינואר אמור להיות יום כזה. בטוח יש בוויקי האנגלית רשימה. דניאל ב. תרמו ערך 23:10, 10 ביולי 2011 (IDT)
אפילו בעיברית יש רשימה - ימי עצמאות. נשאר רק למיין לפי תאריך. יואלפ - שיחה 08:17, 11 ביולי 2011 (IDT)
דווקא אוגוסט וספטמבר מבוקשים יותר Shannen - שיחה 08:38, 11 ביולי 2011 (IDT)
"מלחמות, כבר לא קורות בחורף". בברכה, --איש המרק - שיחה 08:48, 11 ביולי 2011 (IDT)
שני תאריכים עם 5 מדינות חוגגות 15 בספטמבר ו1 ביולי. וביולי יש יותר מאוגוסט וגם דרום סודן חוגגת באותו יום כמו ארגנטינה. עוד אנגדוטות רבות וטובות אבל זה יספיק כרגע. -יונה בנדלאק - שיחה 09:39, 11 ביולי 2011 (IDT)

דבש זה תרכובת או תערובת?[עריכת קוד מקור]

דבש זה תרכובת או תערובת? 84.228.246.211

תערובת. הדבש מורכב בעיקר ממים ומסוכר שמומס בהם, ועוד כל מיני תרכובות מהצוף ו\או מקיבת הדבורה.

מתמטיקה יהודית[עריכת קוד מקור]

לא מצאתי ברשת הרבה חומר על מתמטיקה במקורות יהודיים. היכן אוכל לקרוא על הנושא? האם יש סיכוי לערך? דניאל ב. תרמו ערך 22:56, 10 ביולי 2011 (IDT)

יש ספר חרדי לא אקדמי אבל נחמד, מעניין וקריא, שנקרא "חכמת התשבורת" ויצא בהוצאת מוסד הרב קוק. הוא סוקר שימוש במתמטיקה במקורות יהודיים רבים. 109.160.139.118
הצצתי היום בספר הזה, והשטויות שם ממש מביכות, בושה למוסד הרב קוק שהוציא אותו לאור. פנינה לדוגמה: "פיתגורס, ניכר עליו שמרבית מחכמתו שאובה מחכמי ישראל"... פחח -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
ראה דוגמית באתרו של שר המדע. Shannen - שיחה 08:03, 11 ביולי 2011 (IDT)
וכמובן הפסוק הנפלא במלכים א' ז' כג' - "וַיַּעַשׂ אֶת-הַיָּם, מוּצָק: עֶשֶׂר בָּאַמָּה מִשְּׂפָתוֹ עַד-שְׂפָתוֹ עָגֹל סָבִיב, וְחָמֵשׁ בָּאַמָּה קוֹמָתוֹ, וקוה (וְקָו) שְׁלֹשִׁים בָּאַמָּה, יָסֹב אֹתוֹ סָבִיב." שממנו עולה שלדעת כותב הספר פיי = שלוש. וראה גם באתר דעת אמתפומפריפוזה - שיחה 08:22, 11 ביולי 2011 (IDT)
וסימפסונז המתבקש. דוד - שיחה 08:49, 11 ביולי 2011 (IDT)
אני חושב שפיי=3 זה הגיוני אם מגדירים רוחב לשפת הבור. פשוט ההפרש בין 3 ל3.14 נראה לי מדיד בקלות בסדרי גודל האלה וקשה להאמין שהם סתם טעו. נראה לי יותר סביר מה שאמרתי או שזה פשוט עיגול של אורך שלא היתה להם דרך נוחה לבטא וגם לא עניין אותם יותר מדי. --אלעזר - שיחה 12:07, 11 ביולי 2011 (IDT)
וקטע ה-Family Guy המתבקש!-- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
עיין למשל, בדוד גנז, וזו אינה דוגמא יחידה. נסה גם לעלעל קצת במסכת עירובין, ובמידה פחותה, גם במסכת שבת. הידע וההבנה המתימטיים הגלומים במקורות תלמודיים אלה, מקורו בעיקר, יווני, אבל גם משמר גם ידע שמקורו מצרי ובבלי. בנצי - שיחה 17:10, 11 ביולי 2011 (IDT)
נסה להשיג את כתביו של גד בן-עמי צרפתי, שחקר בדיוק נושא זה. בגדול, היו מתמטיקאים יהודים, בהם למשל יוסף שלמה דלמדיגו או דוד ניטו, שהיו בני בית במתמטיקה של זמנם ופתרו באופן מתמטי סוגיות הנדונות בתלמוד. Ranbar - שיחה 00:54, 14 ביולי 2011 (IDT)
וכמובן לוי בן גרשום ואברהם בר חייא.
לטעמי זהו אחד הנושאים שאסור שיופיע עליהם ערך בויקיפדיה; הוא מן הסתם כולו יורכב ממחקר מקורי וקשירת נושאים שאינם קשורים זה בזה, כמו עבודות מתמטיות משטחים שונים לחלוטין ובעלות משמעות שונה לגמרי, רק כי הוגיהן היו יהודים. גוונא שיחה פנים חדשות לערכי הלכה 01:15, 14 ביולי 2011 (IDT)
נכון, בדיוק כמו שאין 'מתימטיקה פינית', או 'פיזיקה תימנית'. אבל, צריך להגיד גם מה כן. ראוי שיהיה ערך של 'מתימטיקה במקורות יהודיים', לדוגמא, שהוא משהו אחר לגמרי, שכן אין הוא מדבר על 'אופיה' או 'טיבה' של המתימטיקה, בניגוד לאמנות למשל, או אומנות. בעיה דומה צצה בהוראת הפיזיקה לפני כמה שנים, כאשר הגדירו יחידת לימוד שנושאה היה 'פיזיקה במקורות יהודיים'. שבת שלום, בנצי - שיחה 13:21, 15 ביולי 2011 (IDT)

אבולוציה[עריכת קוד מקור]

למה התוספתן נשאר ("מנוון"), אך הזנב נעלם כליל?.

על פי הערך תוספתן ועל פי הידוע לי, יש לתוספתן תפקיד במערכת החיסונית, וזה הסבר לשאלה הראשונה. אני חושב שהתשובה לשאלה השניה היא שהזנב מפריע מאוד בעמידה זקופה ולכן יש לחץ אבולוציוני רציני להיעלמות שלו כאשר מין עובר לעמידה. אבל זה רק ניחוש. בכל מקרה, עד כמה שאני מבין מין עשוי להחזיק איברים מיותרים במהלך האבולוציה, למשך זמן שיעמוד ביחס הפוך למידת ההכבדה שלהם על פרטים השייכים למין (בזבוז אנרגיה ומשאבים אחרים, או הפרעה להימלטות מטורפים וכו'). כל זה תחת ההערה שאני לא יותר מחובב בתחום, וכרגיל אשמח לתיקונים --אלעזר - שיחה 12:03, 11 ביולי 2011 (IDT)

אז יש לי שאלה יפה בשבילך; אם מחשבה כגון; "אוף, נמאס לי מהזנב הזה" לא משפיעה כלל על ה DNA שנשאר קבוע מרגע הלידה ועד מות האורגניזם ---> איך הייתכן שהטיעון שלך בכלל תקף?. הרי הכל אקראי ואין קשר בכלל ל "מפריע" או "לא מפריע".

ככל הנראה אתה בכלל לא מבין את המכניזם של התאוריה. לא הכל אקראי, אלא רק המוטציות אקראיות. וזנב מפריע זה כבר אילוץ. ותחת אילוץ זה מתוך אינסוף מוטציות אקריות ישרדו אלו שהזנב שלהם הכי פחות ארוך. נכון הDNA קבוע ולא משתנה בהמהלך החיים, אבל הסיכויים לשרוד לאלו שהזנב שלהם קצר יותר גבוהה יותר ולכן רק הילדים שלהם ישרדו. 79.178.215.147 17:44, 11 ביולי 2011 (IDT)

שלום, אני מציע שפעם הבאה פשוט תענה לעניין כמו שעשית מיד אחרי המשפט הראשון שכתבת, ותתקן את הטעויות אם ישנן ללא הצגות מיותרות.

הפרט שציינת ידוע לי אך מישום שאני רק בחיתוליי בלימודים על תיאוריה זו, לא לקחתי אותו בחשבון. ולמרות זאת, טיעון ה"התנוונות" עדיין נשמע לי מגוחך; משום שמין מסויים שנמצא בשיא תהילתו בכל הקשור לזנבים, כמו בכל הקשור לעיניים, ידיים, רגליים, ושיער, לא יכול לחדול פתאום מלבעול זנבים אלה, או שאני טועה טעות חמורה. ואמנם,

מכל מקום, אם אני מבין נכון, עוד דור עם זנב קטן יותר - ששרד (מדוע הוא כן והאחרים לא?!!!), ועוד דור כזה, ועוד דור כזה, ועוד X*** והנה לנו אותו מין רק ללא זנב. ברמה התיארו-פרקטית זה אפשרי.

פחות או יותר זה הרעיון. לצורך העניין נגדיר מין חדש של קרפגד עם זנב ארוך חי לו בביצה במשך מיוני שנים ובגלל שינוי אקלים נאלץ לעברו לאזור בו חיים גם זאבזאורים מרושעים שכל הזמן רודפים אחרי הקרפגדים המסכנים ואוכלים אותם. אבל קרפדגים בעלי הזנב בקצר ביותר מצליחים להתחמק הכי הרבה ולכן הסיכוי היחסי שלהם לשרוד (קרי להבין צאצאים לעולם) עולה על זה בעל הזנבות הארוכים. ובכל אוכלוסיה גדולה מספיק יש התפלגות אורך זנב( קרי לכל אחד יש זנב באורך אחר). אם המצב נמשך ממש הרבה זמן ובכל דור ודור שורדים אלו שהזנב שלהם קצר ביחס לאחרים, יבוא בסוף דור שהזנב שלהם בכלל לא קיים. זה פחות או יותר המכניזם של התאוריה. וכן- מין מסויים מסוגל לאבד עם השנים איברים לא נחוצים. היום זאבאור שנולד עיוור ימות בצעירותו. אבל אם הזאבאורים יחיו במקום בו בכלל אין אור, אז לעיוור לא יהיה שום חיסור ביחד לאחרים ואולי אפילו יתרון מסויים( כמו חושים אחרים מפותחים יותר). 79.178.215.147 18:40, 11 ביולי 2011 (IDT)

תודה רבה על הסבריך המפורטים, השכלתי.

אגב, שמעתי פעם על שבט באפריקה שהרגליים של רבים מבניו הם למעשה מוטציה של רגל אנושית ולכן כלל לא נראות כרגל רגילה אלא משהו גדול מאד. למיטב הבנתי מוטציה זאת היא אברסיבית. אני מבין גם שהרוב המכריע של מוטציות הוא אברסיבי, אנא תקן אותי אם אני טועה,

דע ברכות.

הסתברות[עריכת קוד מקור]

נגיד יש מבחן אמריקאי עם 10 שאלות בעלות 6 תשובות אפשריות כל אחת(שרק אחת נכונה). אף נבחן לא מבין את החומר כלל ויש ממש הרבה נבחנים (כולם מנחשים). מה יהיה הממוצע? האם הוא ישתנה עם במקום 10 שאלות נבחנים על 20 שאלות? אפשר לראות את החישוב? 79.182.212.36 11:36, 11 ביולי 2011 (IDT)

בלי להתחכם - הממוצע יהיה מה שהמרצה רוצה שהוא יהיה.
קורסים/מרצים שנוהגים לפקטר תמיד משיגים את הממוצע הרצוי! אפילו על סטיית התקן הם מצליחים בערך להשתלט.
בד"כ מרצה יכתוב טופס מבחן שהוא קשה יחסית. נגיד כזה שבו הכיתה צפויה להוציא בין 60 ל-80.
מאחר וברוב הקורסים בהם מפקטרים נהוג ממוצע גבוה מ-80, תמיד יש מקום לפקטור.
אם הציון "גבוה מספיק", אז פשוט לא מפקטרים. אם הוא נמוך מן הממוצע אליו שאף כותב הטופס, אז ניתן לפקטר פקטור מיני פקטורים שונים. יש כאלה אחידים, יש כאלה לינארים בציון הקודם שלך, יש פקטור שורש. יש פקטור נכשלים (מעלים לכל הנכשלים ציון עד ל-54, כך שהממוצע עולה, אך מספר העוברים נשאר זהה).
בקיצר, ישנן שלל שיטות לפקטר, וככל הידוע לי אין כללים מחייבים בדבר. איש הישר בעיניו יעשה.
הוא שאמרתי: הממוצע [ובמידה מסוימת סטיית התקן] יהיה כפי שהמרצה רוצה!
דוד הירושלמי - שיחה 12:42, 11 ביולי 2011 (IDT)
הפתעת אותי מאוד בתגובה הזאת. ראשית- זאת היתה שאלה בהסתברות ולא בנושא "איך המרצים דופקים את הסטודנטים".... שנית (ועוד יותר מפתיע) מפקטרים לממוצע 80?! איפה? באיזה מוסד? אני רוצה לעבור לשם! לנו באלגברה 1מ היה ממוצע 59 ולא נתנו שום פקטור (במועד א היה 51 ונתנו פקטור 10 נקודות). בחדו"א 1ת ממוצע למבחן אמצע עמד על 48 ולא נתנו שום פקטור. איפה מפקטרים ל80?!. 79.182.212.36 12:56, 11 ביולי 2011 (IDT)
אהמממ... בחיי שחשבתי שאתה שואל שאלה אמיתית בדבר קורס שאתה מרגיש שחברייך לכיתה אינם מבינים בו :).
לשאלתך לגבי הפקטור: אהמממ, בכל מדעי הרוח/חברה.
עבדך הנאמן עבר קורס אינפי1 עם ממוצע קורס של 45! כאמור, פקטור לא היה.
הוא שאמרתי: "ברוב הקורסים בהם מפקטרים נהוג ממוצע גבוה מ-80"... היכן שלא מפקטרים (למשל בחוג למתמטיקה בעברית), אז לא מפקטרים...
דוד הירושלמי - שיחה 17:56, 11 ביולי 2011 (IDT)
אם יש x שאלות, ולכל אחת y תשובות אפשריות שבהן אחת נכונה, מספר הנקודות לכל שאלה יהיה וההסתברות לצדוק בשאלה תהיה . לכן תוחלת מספר הנקודות בכל שאלה יהיה ולכן תוחלת הסכום (היא סכום התוחלות) תהיה , כלומר אין תלות במספר השאלות. אם y=6, הממוצע יהיה בערך 16.67. חי ◣ 11.07.2011, 12:51 (שיחה)
די פשוט מסתבר. תודה. 79.182.212.36 12:56, 11 ביולי 2011 (IDT)
אגב, אם יורשה לי להיות קטנוני, מה שכתבתי הוא טעות. 16.67 הוא תוחלת הציונים אם הנבחנים בוחרים תשובות באקראי. אין דרך לדעת את הממוצע: אם למשל יש רק נבחן אחד ועשר שאלות עם משקלות שווים, הממוצע יכול להיות כל כפולה של 10 בין 0 ל-100. חי ◣ 11.07.2011, 16:33 (שיחה)
כשמניחים ש"יש ממש הרבה נבחנים", מתכוונים לכך שאפשר להפעיל את החוק החלש של המספרים הגדולים. עוזי ו. - שיחה 17:14, 11 ביולי 2011 (IDT)
פספסתי את זה :) חי ◣ 11.07.2011, 17:49 (שיחה)

כרטיס אשראי[עריכת קוד מקור]

אם מישהו מאבד את כרטיס האשראי שלו ומגלה זאת רק אחרי שהחשבון שלו חויב על פעולה שהוא לא ביצע- האם הוא יכול לעשות עם זה משהו? כלומר האם הוא נושא בנזק מהגנבה או חברת האשראי? האם העסק שקביל את הכסף (שיוצא כאילו שהוא לקח כסף מחשבון של אדם שלא חייב להם) ישא בנזק? 79.176.210.193 14:19, 11 ביולי 2011 (IDT)

ככל הידוע לי, חברת האשראי נושאת בנזק! חברת אשראי היא סוג של חברת ביטוח...
כשהכרטיסים הללו ניסו להכנס לשוק לפני 20+ שנים, אז אנשים חששו להשתמש בהם.
כתוצאה מכך ננקטו צעדים מקלים רבים כלפי הלקוחות - הראשי שבהם הוא "ביטוח העסקאות" הנ"ל.
זה לפחות מה שאני יודע.
מה גם שים לב שעל-מנת לבצע עסקה בכרטיס האשראי שלך על גובֶה התשלום לדרוש הצגת אמצעי זיהוי נאות, וחתימה!
נכון, עסקים לא עושים זאת.
הם לא עושים זאת על-מנת למנוע חיכוך עם לקוחות משלמים, ומתוך ידיעה שבכל רגע נתון, הם עלולים להתבקש (ולאלץ) להחזיר את כספו של כל לקוח!
בכל אופן, כל בעל עסק שלא ביצע את הליך הזיהוי המתבקש, מחזיק בכסף שלא ברשות - ועליו להחזיר לך את כספך לאלתר!
כך שזה גם לא נופל על חברת האשראי [לא שצריך לדאוג להם].
ככה כולם נהנים: אתה מקבל את כספך חזרה, חברת האשראי (תמיד נהנית), הגנב (שחגג על חשבון הברון), ובעלי העסקים שהנזק הנגרם להם בשנה מהונאות כללו הוא זניח ביחס לרווחים האדירים שהם מגלגלים כתוצאה מהקלת הפרצדורה הנדרשת בהוצאת כספי הלקוח!
זה ב-ד-י-ו-ק כל הרעיון שמאחורי כרטיסי הפלסטיק!
אכן. יש ביטוח מחברת האשראי. קוראים לזה "הכחשת עסקה", והתשלום במלואו מוחזר תוך 15 יום עד 45 יום ללקוח (אני לא זוכר בדיוק את הפרוצדורה). את/ה רק נדרש/ת לחתום על מסמך שמצהיר כי את/ה לא ביצעת עת העסיקה. פנה/י לחברת האשראי, כמדומני שיש אופצייה (לפחות בחלק מהחברות) לפתוח בקשה דרך אתר האינטרנט - פשוט לאתר את העיסקה בחשבון באינטרנט ולסמן אותה. [הכותב עבד בחברת אשראי שנתיים] -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

"ציפור רבת יופי"[עריכת קוד מקור]

של, דומני, נתן זך. אני מבקש לדעת את הרקע למילים הקצרות והחזקות עד כדי דרמה, של השיר המיוחד הזה. על מי או על מה הוא מדבר ? תודה, בנצי - שיחה 17:05, 11 ביולי 2011 (IDT)

השיר עוסק בגסיסתו של הדובר.
לקראת מותו המתקרב, מתחיל הדובר להעריך את יופיו של העולם. "רטט של שמש" - שקיעה, דימוי לסוף החיים. "מילים של שלום" - מילות פרידה, גם מלשון השלמה עם מותו המתקרב. "מילים שאמרתי אמש, לא אומר עוד היום" - זאת משום שהוא למד להעריך את הדברים הפשוטים בחיים. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
על מה דבריך מתבססים ? ובפרט, למה מתייחסים מילים כמו: "ראיתי ציפור רבת-יופי", "הציפור ראתה אותי", ו"ציפור רבת-יופי כזאת לא אראה עוד, עד יום מותי". התרשמתי שהמחבר מדבר מטאפורית, על אינטראקציה אנושית, בין-אישית וייחודית, עם אדם מסוים, אשר הותירה בו את רישומה. דומני, ששתי הנקודות הדרמטיות ביותר בשיר באות לידי ביטוי בשני הציטוטים האחרונים לעיל. תודה, בנצי - שיחה 13:45, 13 ביולי 2011 (IDT)

מנסה לברר[עריכת קוד מקור]

מתי חוזרים לצבא בני מחזור תלפיות האחרון. האם מישהו, אולי, יודע ? תודה, בנצי - שיחה 17:05, 11 ביולי 2011 (IDT)

אלו שסיימו את התואר עכשיו? חלקם הגדול קיבל חל"ת לפני תחילת השירות עצמו, אבל אורכו של החל"ת תלוי בסיכום בין היחידה לחייל. אני משער שעד עכשיו רובם (אם לא כולם) כבר התחילו את התפקיד. דוד - שיחה 20:36, 11 ביולי 2011 (IDT)
לא, אני מדבר על אלה שסיימו שנה א', כלומר, שהחלו את שירותם (טירונות) ביולי שעבר. סליחה שלא הייתי מספיק ברור. בנצי - שיחה 13:42, 13 ביולי 2011 (IDT)
מישהו אולי יודע, בכל זאת ? בנצי - שיחה 13:49, 18 ביולי 2011 (IDT)

שתי שאלות[עריכת קוד מקור]

א. היכן באינטרנט אפשר למצוא רשימה של נקודות הטריאנגולציה בארץ ?

ב. מה ההסבר לכלל הכפל של מספרים מרוכבים ? [נא תשובה במילים של הדיוטות] 81.218.200.112 17:53, 11 ביולי 2011 (IDT)

האם אתה מדבר על :  ?
אם כן, בוא נפתח זאת לאט.
:
עד כאן אנחנו מסכימים? ביצעתי כפל רגיל תוך שאני מתייחס ל-i משל היה כל נעלם/קבוע אחר! לפי כללי הכפל הרגיל בממשיים (=תיכון).
עכשיו ניזכר כי i מוגדר להיות המספר שהוא שורש של 1-.
היינו,
מכאן כי :
או אז, : . וסיימנו!
ב. פשוט פתיחת סוגרים פשוטה, ולזכור ש
emanשיחה
לגבי השאלה הראשונה אתה יכול לרכוש את המידע עליהן במפ"י. Shannen - שיחה 08:12, 12 ביולי 2011 (IDT)
האם יש מידע סביר ב־OpenStreetMap?‏ Tzafrir - שיחה 13:05, 12 ביולי 2011 (IDT)
ושוב לגבי א. תודה על התשובה, עכשיו נכנסתי וראיתי, ועדיין אני לא מבין שתי נקודות:
ראשית, למה צריך לכפול גם את החלק הממשי בחלק המדומה, ואילו בחיבור מספרים מרוכבים - מחברים את הממשי עם הממשי, והמדומה עם המדומה, ודי!
שנית, לא חשבתי שצריך להתייחס אל ה-i כאילו היה איזה "נעלם/קבוע". הייתי בטוח שזה רק סמל, שנועד לסמן שחלק זה של המספר הוא מדומה, ואם כן אין טעם לכפול אותו בעצמו אחר כך. [כמו למשל, כשאני מחזיק 3 תפוחים, ואני מעלה אותם בחזקה, אני אומר "2^3 תפוחים", ולא "2^3 2^תפוחים".] אם אכן i הוא כמו עוד מספר בפני עצמו, הייתי רוצה להבין, למה צריך לסמן מספר מרוכב בשלושה חלקים לכל מספר ? 81.218.200.112 18:59, 18 ביולי 2011 (IDT)
א. כי בכפל מתקיים חוק הפילוג (הרי מספר מרוכב הוא חיבור של שני איברים) ואגב - להכפיל (ax+b)(cx+d) אתה יודע? תחשוב על זה - זה אותו דבר.
ב. i הוא אכן מספר לכל דבר. ניתן בהחלט להכפיל אותו בעצמו -זוהי ההגדרה שלו () למה צריך שלושה חלקים? תחשוב שיש לך שתי "אבני בנין" - 1 ו-i - שמהם אתה מרכיב את המספרים שלך; ואז אתה יכול, לדוגמה, לקחת 3 יחידות מה-1 ו-2 יחידות מה-i, ויצא לך או . שדדשכשיחה • י"ט בתמוז ה'תשע"א • 09:14, 21 ביולי 2011 (IDT)

Lucid Dreaming[עריכת קוד מקור]

- הועבר לדף ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון פסיכולוגיה/4

עיתונות ישנה[עריכת קוד מקור]

אם אני מחפש ידיעות עיתונאיות בארץ, משנת 1954, איך היכן וכיצד, אפשר למצוא אותן? טיפוסי - שו"ת 19:50, 11 ביולי 2011 (IDT)

באתר עיתונות יהודית היסטורית, כמובן. דוד - שיחה 20:30, 11 ביולי 2011 (IDT)
תודה רבה, לאחר חיפוש מתיש, מצאתי את שרציתי, מקווה שבקרוב תדע מה מצאתי, בדמות ערך. טיפוסי - שו"ת 14:14, 12 ביולי 2011 (IDT)

האם ידוע על אתר דומה לעיתונות בשפת היידיש? בברכה. טיפוסי - שו"ת 21:11, 12 ביולי 2011 (IDT)

אקזיסטנציאליזם אצל השל[עריכת קוד מקור]

א. האם ניתן להצביע על מוטיבים אקזיסטנציאליסטיים בהגותו של אברהם יהושע השל?

ב. אם כן, אילו?89.139.35.167

מצולעים משוכללים[עריכת קוד מקור]

האם יש הוכחה לפסקת גדלים במצולעים משוכללים? 84.228.246.211 03:29, 12 ביולי 2011 (IDT)

כמעט כל הטענות ניתנות להוכחה באמצעות חלוקה למשולשים שווי שוקיים (ע"י מתיחת קו בין המרכז לבין הקודקודים) ושימוש בטריגונומטריה. מס' האלכסונים והזווית מתקבל מהפרטים שבמצולע#תכונות, הרדיוס החוסם הוא שוק המשולשים והחסום הוא הגובה שלהם. התכונות הבעייתיות הן אלה שתחת "תכונות נוספות" אני לא יודע הוכחה לטענה הראשונה, או הוכחה גאומטרית לטענה השנייה, אך ניתן להוכיח אותה באמצעות נוסחאות ויאטה. שדדשכשיחה • י' בתמוז ה'תשע"א • 08:24, 12 ביולי 2011 (IDT)
את התכונה הראשונה ב"תכונות נוספות" הוכיח גאוס בעזרת שדות ציקלוטמיים ורעיונות מתורת גלואה [3]. דניאל ב. תרמו ערך 09:42, 12 ביולי 2011 (IDT)
מעניין, לא ידעתי את זה. תודה דניאל. הוספתי זאת לערך שדדשכשיחה • י' בתמוז ה'תשע"א • 14:19, 12 ביולי 2011 (IDT)

טעות בהוכחה - גבולות[עריכת קוד מקור]

שלום,

מה הטעות בהוכחה הבאה? נניח שרוצים להוכיח שהגבול של הסדרה An=1/n הוא 1 (ברור שזה לא באמת הגבול). כלומר קיים N שלכל n>N מתקיים ש-1/n מינוס 1 קטן מ-ε, וזה שווה ערך לדרישה n>1/1+ε. נבחר N=1/1+ε ולכאורה עבורו זה צריך להתקיים.

חסרה לך דרישה חשובה. זה הכל בערך מוחלט: . מה שההוכחה שלך עושה זה לבחור N כך שהביטוי יצא קטן מאפס (למעשה יכולת לבחור כל N=1) ואז ברור שהוא יהיה גם קטן מאפסילון. הרעיון הוא שאסור לך גם להתרחק מהגבול גם בכיוון הזה. שכחת שיש גם מגבלה שהביטוי יהיה גדול ממינוס אפסילון. דניאל ב. תרמו ערך 09:42, 12 ביולי 2011 (IDT)
תודה רבה 109.160.139.118

מה זה "לחץ חלקי"?[עריכת קוד מקור]

מה פרוש המשפט "הלחץ החלקי של החמצן באוויר הוא 0.205 אטמוספרות? 79.179.215.190 12:51, 12 ביולי 2011 (IDT)

לחץ חלקי ערן - שיחה 13:03, 12 ביולי 2011 (IDT)

אוקי. אז לשאלה יותר ספציפית. נגיד נתון לי "הלחץ החלקי של החמצן באוויר הוא 0.205 אטמוספרות בטמפ 298. בכלי מלא אוויר יש 375 מול חמצן. מה נפח כל האוויר? אני יודע שהחישוב הוא , אבל לא מבין למה. 79.179.215.190 14:57, 12 ביולי 2011 (IDT)

אם נתונים לך הלחץ החלקי של החמצן, הטמפרטורה ומספר המולים, עליך רק להציב אותם במשוואת הגזים האידיאלים לקבלת נפח הכלי.
זה מה שעשיתי. השאלה היא למה זה פועל. 79.179.215.190 15:10, 12 ביולי 2011 (IDT)
למה משוואת הגזים האידיאלים פועלת? 109.160.139.118
לא, לנוסחאות אני מאמין. למה כשאני מציב לתוך משוואת הגזים את כמות המולים של החמצן ואת הלחץ החלקי של החמצן, אני מקבל את הנפח הכולל של כל הכלי? 79.179.215.190 15:33, 12 ביולי 2011 (IDT)
משוה לא מסתדר לי בחישוב. איפה אתה משתמש בנתון שהלחץ החלקי הוא 0.205 אטמוספרות? emanשיחה 16:07, 12 ביולי 2011 (IDT)
אחת ההנחות החשובות של מודל הגז האידיאלי, היא שבנפח וטמפ' נתונים, הלחץ הכולל תלוי אך ורק במספר מולי הגז, ולא בסוג המולקולות. נניח וקיימים בכלי שני גזים A ו-B, הלחץ הכולל P נתון ע"י הצבת הנפח V ומספר המולים הכולל במשוואת הגזים האידיאלים. לחץ זה נוצר ע"י המולים של A, וע"י המולים של B. בגלל שכאמור הלחץ תלוי רק במספר המולים, ניתן לפתח את הביטוי ללחץ חלקי של גז מסוים:
משוואת הגזים האידיאלים אומרת כי P=ntRT/V, כאשר nt מספר המולים הכללי. כיוון שמתקיים nt=nA+nB, נציב זאת במשוואה ואז P=(nA+nB)RT/V, ולפי כללי האלגברה ניתן פשוט להפריד את הביטוי ל: p=nART/V + nBRT/V. לביטוי nART/V, nBRT/V קוראים הלחצים החלקיים של B ו-A, בהתאמה, ואפשר להסתכל עליהם כעל התרומה של כל אחד מהגזים ללחץ הכללי - לפי מספר המולים שלו. 109.160.139.118

ערבית בתיכונים[עריכת קוד מקור]

איזה ערבית כמו עיראקית,לבנונית, פרסית מלמדים את הילדים בתיכונים?

תודה.

פלשתינאית (אורדונית) יא זאלאמי. קרובה יחסית לערבית הקוראנית-רשמית של החג'אז. 79.181.33.137 14:29, 12 ביולי 2011 (IDT)
מלמדים אותם ערבית ספרותית (פוסחה) שהיא השפה הכתובה, והנפוצה בכלי התקשורת. הסיבה: שיוכלו לשרת בחיל המודיעין ו'להאזין לאויב'. לא, חס וחלילה, על מנת שיידעו לדבר עם שכניהם. אוריה אורן - שיחה 17:25, 14 ביולי 2011 (IDT)
אבל שכניהם הם האויב. עִדּוֹ - שיחה 22:33, 18 ביולי 2011 (IDT)
גם ב-2002, השנה הקשה ביותר של אינתיפאדת אל-אקצה, מספר ההרוגים הישראלים בעימותים, לא הגיע לחצי ממספר ההרוגים בשנה ממוצעת מזיהום אוויר ותוצאותיו. ראה [4]. אם כך, מיהו האויב ? אוריה אורן - שיחה 17:45, 23 ביולי 2011 (IDT)
אויב רוצה - עם הדגשה על המילה רוצה - להשמיד אותך ולזרוק אותך לים. לזיהום אוויר אין רצונות. הוא אינו יכול לעשות כלום בעצמו. הוא לא חושב. הוא לא שונא. אין לו רגשות. לאויב יש. חזרתישיחה 20:06, 23 ביולי 2011 (IDT)
אני מבקש להזכיר שוויקיפדיה איננה פורום. מי שרוצה לנהל דיון פוליטי יכול לעשות זאת במגוון רחב מאוד של מקומות ברשת. גילגמש שיחה 20:10, 23 ביולי 2011 (IDT)

שירת הבאר?[עריכת קוד מקור]

יש את שירת האזינו ושירת הים (בתורה), איפה מופיעה שירת הבאר?. תודה. 79.181.33.137 14:39, 12 ביולי 2011 (IDT)

במדבר כ"א, יז-יח. 109.160.139.118

יז אָז יָשִׁיר יִשְׂרָאֵל, אֶת-הַשִּׁירָה הַזֹּאת: עֲלִי בְאֵר, עֱנוּ-לָהּ. יח בְּאֵר חֲפָרוּהָ שָׂרִים, כָּרוּהָ נְדִיבֵי הָעָם, בִּמְחֹקֵק, בְּמִשְׁעֲנֹתָם; וּמִמִּדְבָּר, מַתָּנָה. יט וּמִמַּתָּנָה, נַחֲלִיאֵל; וּמִנַּחֲלִיאֵל, בָּמוֹת. כ וּמִבָּמוֹת, הַגַּיְא אֲשֶׁר בִּשְׂדֵה מוֹאָב--רֹאשׁ, הַפִּסְגָּה; וְנִשְׁקָפָה, עַל-פְּנֵי הַיְשִׁימֹן.

ראו כאןOvedcשיחהאמצו ערך יתום! 08:22, 13 ביולי 2011 (IDT)

זה נגמר במילה ישמין לא?. אגב, למה יש שם (בקטעי התנ"ך ברשת) את הפיסוקים הבאים; "{פ}" \ "{ס} ?. מאודי לא נתקלתי בזה בספר תורה פיזי.

זה סימון לפרשיות פתוחות וסגורות. עוזי ו. - שיחה 12:06, 13 ביולי 2011 (IDT)
וְנִשְׁקָפָה עַל פְּנֵי הַיְשִׁימֹן." ...

2 טריפולי?[עריכת קוד מקור]

מדוע?

נקראה העיר "רגיו טריפוליטנה" - משמעות השם "שלוש הערים", מאחר שבמקום היו שלוש ערים המחוברות יחדיו-זה לגבי העיר בלוב.
In ancient times, it was the center of a Phoenician confederation which included Tyre, Sidon and Arados, hence the name Tripoli, meaning "triple city" in Greek. העיר הייתה מרכז האיחוד של פיניקיה שכלל את צור צידון ואראדוס. זה לגבי העיר בלבנון.

אזרחות מרוקאית[עריכת קוד מקור]

שלום, אבי ז"ל נולד במרוקו, אני נולדתי (כבר) בישראל. האם אני יכול להוציא אזרחות מרוקאית? תודה Meni111 - שיחה

שלום, אתה בהחלט יכול, ואף רצוי שתעשה כך. אם אתה רוצה לשמוע יותר פרטים, אמור לי ואצור איתך קשר בדף השיחה שלך. 95.35.150.174 21:48, 20 ביולי 2011 (IDT)

שלום, כן צור איתי קשר בדף. תודה

מה כזה מסוכן בקנביס?[עריכת קוד מקור]

למה מריחואנה נמצאת ברשימת הסמים המסוכנים? איזה סכנה נשקפת ממנו? בלי הפגונות- רק עובדות. מה מסוכן בקנביס (ולא מסוכן בחומרים אחרים שאדם צורך ללא שום מגבלה חוקית). 109.66.207.26 23:40, 12 ביולי 2011 (IDT)

בלי פרופגנדה, מניסיוני האישי (ובלי חלילה להודות בעבירה כלשהי על החוק - אני אומר מה שראיתי על חברים כמובן...):
בשימוש מתון - פשוט כלום!
בתקופת הלימודים שלי נחשפתי להרבה אנשים שמעשנים.
למעשה, ככל שהזמן עבר, יותר-ויותר אנשים סביבי עישנו [באינדוקציה תסיק דברים נוספים לגבי חוקי "הפחדה" אחרים].
מה שקורה זה שרובנו אנשים חושבים ומתבוננים.
אנשים סביבנו מעשנים, ואנו רואים כי אין בכך כל נזק נראה לעין.
אז אנחנו לא פוחדים לנסות.
לא פוחדים לנסות, אז מנסים.
מנסים, ורואים שזה חביב ביותר, וללא נזקים.
ככה לאט-לאט מעגל האנשים שסביבי הצטרף למהפכה :).
ממה שיצא לי לראות ולהבין - אין בכך כל נזק, למעט כמובן הנזק שבעישון עצמו.
אני מדבר פה על עישון מתון ביותר. בד"כ כמה ג'וינטים בין החבר'ה בסופ"ש. ראיתי גם הרבה שמעשנים איזה ג'וינט כל יום.
ממה שאני יכול לראות, המדובר באנשים נבונים, ונורמטיבים, שככל שאני מבין לא חלה ירידה בתפקודיהם בחיים.

מה שמאוד טוב בסמים קלים, זה שבד"כ מי שמעשן אותם, נוטה לצרוך אלכוהול בכמויות פחותות בהרבה משאר בני-גילו. כידוע, אלכוהול הוא סם קשה (קשה באמת, לא מה שמשרד המשפטים החליט). תסתובב במרכזי הערים והתבונן בילדים שיכורים, או סתם בשיכורים. לחילופין, התבונן בחבורה שעשנה כמה ג'וינטים - תגיד לי אתה מי נראה לך במצב יותר מסוכן ואלים.

אני רק אסייג בסיפור אחד לשם האיזון: כשהייתי בתיכון, אחד מבני שיכבתי היה מעשן. מעשן הרבה. הוא וחברים שלו היו מגדלים גראס, כך שלא חסר להם.
הדבר נמשך לתוך שירותו הצבאי.
אני חייב לציין שבאותה תקופה המח שלו היה כמו מסננת.
פשוט לא זוכר דברים בצורה מדוייקת, ומתקשה לשמור על חוט-מחשבה רציף, או על נושא-שיחה קוהרנטי.
אבל אני מדבר איתך על בנאדם שהיה מעשן 14+ ראשים ביום.
קיצר, מניסיוני - זה כמו אקמול.
בשימוש מתון יכול לעורר השפעה חיובית ורצויה; ובשימוש-יתר, גורם לשלל תופעות לא רצויות.
כמו כל דבר בחיים - הסוד הוא מתינות.
מתוך הערך השפעות פיזיולוגיות של קנאביס:
קנאביס הוא הסם הפסיכואקטיבי שממנו נגזרים סמים נפוצים, כמו מריחואנה וחשיש. לצד ההשפעות המשכרות של הקנאביס, יש לו השפעות פיזיולוגיות רבות, מהן המסכנות את האדם הצורך אותו באופן מיידי [1], מהן הגורמות נזק מצטבר, ומהן השפעות חיוביות. שימוש יומיומי רב בסם כרוך גם בסכנת התמכרות פסיכולוגית. עם זאת מחקרים שונים טוענים שהשפעות מזיקות אלו פחותות מההשפעות של שימוש בסיגריות ובאלכוהול. לקנאביס גם יש השפעות פיזיולוגיות חיוביות כסם נוגד הקאות וכסם להרגעת השרירים, ואף נעשה בו שימוש בכמה יישומים רפואיים, בעיקר לטיפול במחלות נוירולוגיות מסוימות.
עובדות אלו, יחד עם ההיבטים החוקיים הנוגעים לאיסור על השימוש בסם, וההתנגדות הקיימת לאיסור זה, הביאו לעריכת מחקרים רבים בנושא. הנטייה של מרבית צרכני הקנאביס להשתמש במקביל בסמים אחרים (כגון אלכוהול וטבק [2]) מסבכת את עריכת המחקרים, הנדרשים לבודד את הקאנביס מגורמי נזק אפשריים אחרים. במדינות שבהן השימוש בקנאביס אסור, יש גם קשיים פוליטיים וחוקיים לערוך בהן מחקרים מסודרים. על זאת יש להוסיף גם את האינטרסים הפוליטיים המעורבים בסוגיה, בין אם מצד התנועות הקוראות ללגליזציה של השימוש בסם, ובין אם מצד גורמי אכיפת החוק, המקשים על שקלול הנתונים.
עם זאת, מן המחקרים עולה שצריכת הקנאביס גורמת נזק מתמשך לדרכי הנשימה (כאשר נצרך בצורת עישון), מעלה באופן מובהק את הסיכויים לחלות בסכיזופרניה, פוגעת ביכולת הקוגניטיבית ומזיקה לעוברים של נשים הצורכות קנאביס במהלך ההריון. שפם אדום - שיחה‏ 03:15, 13 ביולי 2011 (IDT)

חוסר כבידה בחללית[עריכת קוד מקור]

האם במעבורות יש "כפתור" שמבטל את כוח הכבידה כמו בסרטים (בסרטי חלל אני לא רואה את כולם מרחפים להם בחללית), או שהאסטרונאוטים נמצאים במצב של חוסר כבידה לכל אורך ה"שירות החוץ-ארצי" שלהם? תודה

אין דרך (או כפתור) לבטל את כח המשיכה. אסטרונאוטים נמצאים בסביבה של משקל נמוך מאוד בכל הזמן שהם יחסית רחוקים מכדור הארץ.יואלפ - שיחה 08:46, 13 ביולי 2011 (IDT)
מה שכתבת מוטה לחלוטין. האסטרונאוטים לא רחוקים מכדור הארץ וכוח המשיכה לא נחלש באופן דרמטי. הסיבה לחוסר המשקל היא שהם במצב לש נפילה חופשית. emanשיחה 09:21, 13 ביולי 2011 (IDT)
לדעתי תתעניין בערך כבידה מלאכותית. Corvus,(שיחה) 08:58, 13 ביולי 2011 (IDT)
כן. יש כפתור כזה, והוא הכפתור שמכבה את המנוע. אז הם עוברים למצב של נפילה חופשית עם החללית, ועוברים למצב של חוסר משקל, לא כי הם מפסיקים להרגיש את כוח המשיכה של כדור הארץ, אלא כי הם נופלים יחד עם החללית שסביבם. זה בדיוק כמו שאם נמצאים במעלית שמאיצה כלפי מטה מרגישים יותר קלים, ואם התאוצה היא g (כלומר שהכבל של המעלית נקרע, והמעלית נופלת בנפילה חופשית) אז בזמן הנפילה האדם מרגיש חסר משקל. emanשיחה 09:21, 13 ביולי 2011 (IDT)

סליחה התבלבלתי! התכוונתי לשאול האם יש "כפתור שמבטל את חוסר הכבידה בחללית! תודה

כבידה מלאכותית בחללית היא אלמנט של מדע בדיוני. קראת האת הערכים חוסר משקל וכבידה מלאכותית? Corvus,(שיחה) 11:12, 13 ביולי 2011 (IDT)
שוב. אין "חוסר כבידה". יש "חוסר משקל". והכפתור שיכול לבטל אותו זה הכפתור שיתחיל להאיץ את החללית. למשל אפשר לקחת תחנת חלל בצורת גליל שיסתחרר סביב צירו, ואז אנשים ירגישו כאילו יש כוח משיכה כלפי הדופן החיצונית (שהוא הכוח הצנטריפוגלי.) emanשיחה 11:18, 13 ביולי 2011 (IDT)

הערות שוליים[עריכת קוד מקור]

  1. ^ [1] The Dangers of Cannabis, 2003, Retrieved on 2006-12-04, Professor Ray Streater
  2. ^ [2] Marijuana use and increased risk of squamous cell carcinoma of the head and neck

קתודה ואנודה[עריכת קוד מקור]

בתא אלקטורליטי איך יודעים אם האלקטורים יזרמו מהקתודה לאנודה או להפיך. אני יודע שזה תמיד קבוע, אבל לא יודע לפי מה זוכרים- זרם מהקדותה לאנודה או להפיך?

שנית, אם נתנו לי שני חצאי תאים, איך אני יודע מה ישמש קתודה ומה ישמש אנודה?

באנודה מתרחש חימצון - מסירת אלקטרונים. לכן האלקטרונים זורמים מהאנודה לקתודה. בקתודה מתרחש חיזור - קבלת אלקטרונים, ולכן ברור שהאלקטרונים מגיעים אליה. חצי התא בעל פוטנציאל החיזור הגבוה יותר, ישמש כקתודה - הוא "יותר רוצה" לקבל אלקטרונים. 109.160.139.118

עזה-כלכלה[עריכת קוד מקור]

אני חיי במדינה הגובלת עם רצועה שאני בקושי יודע מה מהדברים שאני שומע אליה הם אמת ומה שקר. אז:

ממה חיים תושבי עזה? האם עובדים? היכן? מאיפה מגיעה אוכל, תרופות בגדים וכדו'? ומאיפה מגיע הכסף לתושבים בשביל ליכלו לקנות את המצרכים? מה המטבע שבו הם משתמשים? הבנתי שיש הבדלי מעמדות סוציו-אקונומיים מאוד רציניים שם. מאיפה מגיע הכסף של העשירים (איזה עסקים יש)? יש להם כמות ענק של כוח עבודה- איך הוא מנוצל בעיקר?

לגבי תרומות- האם זה פשוט כסף נקי שמחולק לתושבים או שאולי זה כסף שההנהגה מקבלת לידיים שלהם וקונה בו מצרכים או שזה כבר סיוע שמגיע בצורת מצרכים ומחלוק בחינם? איך זה הולך וכמה אחוז מרווח חודשי של תושב בא מתרומות? האם יש רעב בעזה?

האם קיים יצוא כלשהו של תוצרת עזה? 79.179.204.106 10:22, 13 ביולי 2011 (IDT)

תתחיל פה http://www.btselem.org/hebrew/gaza_strip
המאמר של בצלם מכיל מעט מידע והרבה מילים מפוצצות. הייתי מציע להתחיל מהערך רצועת עזה, ולקרוא את הערך באנגלית שהוא הרבה יותר מקיף. תוכל לשאול אחר כך שאלות יותר ממוקדות כאן, אפילו שיש מעט (אולי אפס) כותבים פלסטינים בויקיפדיה העברית. ‏Setresetשיחה 22:56, 13 ביולי 2011 (IDT)
  • אני מקווה שדוקה יש כותבים פלסטינים בויקיפדיה בעברית. (אנא, אם יש כאלו, הראו עצמכם!)
  • לפחות בתחום אחד ששאלת אני יכול לתת תשובה מוסמכת - תושבי רצועת עזה תלויים לחלוטין במדינת ישראל מבחינת הטיפול הרפואי ה"מיוחד" (ניתוחים מסובכים, אונקולוגיה, דיאליזה ועוד). אנשים הזקוקים לטיפול זה אמורים לקבל אישורים לבוא לישראל לטיפול. למצער, אישורים אלו אינם ניתנים בקלות ובמהירות ולעתים אינם ניתנים כלל עם פגיעה קשה בבריאות הנזקקים להם. בנוסף, עקב הספקה מועטה מדי של תרופות וציוד רפואי לאזרחי עזה דרך ישראל, הם עדיין נזקקים להבריח ציוד זה דרך המנהרות, עם כל הסיכון הכלול בזה. ד"ר --וידנפלד - שיחה 22:46, 14 ביולי 2011 (IDT)
מאיר עיניים, טוב לשמוע.
איך זה עובד מבחינה פרוצדורלית?
זאת אומרת, נניח שאני חולה בעזה, איך "קורה" שאני מגיע לטיפול בעין-כרם?
מי מתאם את זה? איך אני משלם [שהרי אינני מבוטח בביטוח בריאות בישראל]? האם הרשות עוזרת במימון?
אשמח לשמוע עוד, דוד הירושלמי - שיחה 12:02, 15 ביולי 2011 (IDT)
ראשית - לא "טוב לשמוע" אלא רע לשמוע. ולעניין (מבלי להכנס לוויכוח פוליטי) - כאשר מדינה מטילה מצור מלא על שטח שגרים בו אנשים, היא מחוייבת לדאוג לאותם אנשים בכל התחומים ההומניטריים, כולל בריאות. על כן היא חייבת לדאוג שאנשים אלו יקבלו כל טיפול רפואי שמגיע להם ונמנע מהם עקב המצור. היות שנמנע מהם להגיע למצרים או לירדן באופן חוקי (ולאנשים מאוד חולים קשה להתגנב דרך מנהרות), הטיפול הזה חייב להנתן רק בישראל. הוא אכן ניתן בבתי חולים ישראליים. כדי להגיע לשם, החולים מהרצועה חייבים לקבל אישור כניסה לישראל מטעם הרשויות האזרחיות והצבאיות הישראליות האחראיות על מעברי הגבול. הטיפול הוא על חשבון מדינת ישראל (בצדק, לדעתי). הרשות הפלסטינית אחראית למימון המשך הטיפול הרפואי כאשר החולה חוזר לרצועה. מסיבות המכונות "בטחוניות" מחולים רבים נמנע אישור כניסה לישראל או ניתן מאוחר מדי עם פגיעה קשה בבריאותם של אותם חולים. לאחרונה חלה הקלה מסויימת כאשר נפתח חלקית מעבר רפיח המאפשר לחולים להגיע לבתי חולים במצרים. בישראל קיימת עמותה "רופאים לזכויות אדם" הנלחמת (בין היתר) בזכויות הטיפול של חולים אלו והרופאים החברים בה מטפלים בחולי הרצועה בהתנדבות. יש תמיד לזכור שמאחורי כל הכינויים שאנו מכנים את האנשים ברצועת עזה עומדים בני אדם שווים לנו ושמגיעות להם ולילדיהם אותן זכויות, כולל רפואיות, כמו לנו. ד"ר --וידנפלד - שיחה 13:10, 16 ביולי 2011 (IDT)
בהקשר זה: חשוב לכתוב את הדברים בערכים המתאימים כמו "מערכת הבריאות הפלסטינית". גילגמש שיחה 13:13, 16 ביולי 2011 (IDT)
רק שאלה: הם המחויבות הזו שדיברת עליה (לספק שירות רפואי נאות) היא מתוקף החוק הישראלי, הבינלאומי, או נניח אמנות כלשהן שאנחנו חתומים עליהן מבלי שהן חוק בינלאומי?
ושאלת המשך: לפי מה שהבנתי מדברייך, החובה הזו חלה על הצר רק בתחומים בהן המצור הוא הסיבה לאי-הטיפול (אני מניח שלא מספקים טיפולים רפואיים שמעולם לא סופקו ברצועה, כמו סריקות PET+MRI - סתם דוגמא מונפצת לחלוטין).
ואז נשאלת השאלה איך מחליטים שהאחריות היא עלינו, אם בעצם גם מצרים מהווה 50% מהסגר היבשתי.
משרד הבריאות שלנו מתחלק עם זה המצרי, או שפשוט חצי המחולים מגיעים אלינו, וחצי למצרים?
מה עושה "החלק המצרי" בתקופה זו של אי-יציבות שם? האם ישראל הסכימה לקבל את המטופלים המצרים? האם יש גם לזה הסכמי קיזוז, או שזה נטו מתוך רחמנות?
לא כל-כך הכרתי את המצב הזה, ומעניין אותי ללמוד עליו עוד.
חשבתי שדי ניתקנו כל קשר עם הרצועה בניתוק לפני 5 שנים.
דוד הירושלמי - שיחה 01:36, 17 ביולי 2011 (IDT)
דוד הירושלמי, אני מעריך מאוד את התענינותך בנושא חשוב זה ואני שמח לענות לשאלותיך אחת לאחת:
  • כחברת או"ם ישראל מחוייבת לאמנות בינלאומיות כמו אמנת גנבה, אמנת הלסינקי, אמנת טוקיו ועוד. לפי אמנות אלו מדינה אחראית (בין היתר) לטיפול הרפואי באוכלוסיות שנמצאות תחת כיבושה הצבאי (כמו בגדה המערבית), תחת כיבושה האזרחי (כמו ברמת הגולן) או תחת מצור או סגר (כמו רצועת עזה).
  • חוקי האתיקה הרפואית וגם חוק זכויות החולה (כל חולה, כולל חולה פלסטיני) מחייבים את הרופא להעניק לחולה שלו את מיטב הטיפול הרפואי האפשרי, גם אם טיפול זה לא היה קיים קודם הכיבוש או הסגר.
  • כמובן שגם למצרים יש אחראיות למצב אזרחי הרצועה בהיות חלק ממטילי הסגר. זה שהמצרים לא פועלים תמיד לפי חובה זאת, אינו משחרר אותנו ממילוי חובתנו. אנו, המתהדרים בתארים של דמוקרטיה, הומניות ושמירה על חוקים ואמנות, מחוייבים לעזור לכל אדם (פלסטיני, מהגר, "מסתנן" ואחר) הנזקק לעזרתנו ללא שום קשר מה מדינות אחרות עושות בנידון.
  • יש לטפל רפואית בכל אדם הנזקק לכך מבחינה מוסרית ולא עקב רחמנות. שלילת עזרה זאת (למשל על ידי רשויות בטחון לסוגיהן) מוכיחה על חוסר המוסריות של השולל.
  • ישראל לא התנתקה מרצועת עזה לפני 5 שנים, כפי שאתה סבור. רצועת עזה תלויה בישראל כמעט בכל כמו - הספקת מים, הספקת חשמל, הספקת דלק, יצוא ויבוא מזון, תרופות, שירותים רפואיים רבים, קבלת חומרי בניין וכו' וכו'
  • וזכור תמיד שברצועת עזה חיים כמיליון וחצי בני אדם גם עם חלק קטן מהם מכונים "מחבלים". --וידנפלד - שיחה 23:04, 17 ביולי 2011 (IDT)

לחץ בנוזלים ולחץ אטמוספרי[עריכת קוד מקור]

1. כאשר נמצאים בגובה מסוים מתחת לפני הים, האם הלחץ הוא בהכרח הלחץ האטמוספרי פלוס הלחץ ההידרוסטטי? הרי הלחץ האטמוספרי מופעל רק על פני המים, האם הם בהכרח מעבירים את כל הלחץ היישר לכל נק' מתחת לפני הים?
2. באופן דומה, בברומטר כספית, למה הלחץ שמפעיל האוויר על פני הכספית בכלי, בהכרח עובר ישירות לעמודת הכספית שטבולה בכספית שבכלי?
3. אם מיכל פלדה קשיח שמכיל גז כלשהו (נאמר מיכל צלילה) נמצא מתחת לפני הים, האם הלחץ שבו מצוי הגז הוא בהכרח הלחץ שפועל על המיכל באותה נק'? אם הגז היה בתוך בלון,די ברור שכל הלחץ המופעל על פני הבלון מועבר היישר לגז, אבל האם אותו דבר קורה גם במיכל קשיח?

ברכות לעונים!

1+2: לפי החוק השני של ניוטון, מתקיים שווי משקל מכני בכל מערכת במנוחה. בודקים על פני קוביית נוזל קטנה, ורואים שהכוח שהיא מפעילה למטה שווה לכוח שמופעל עליה מלמעלה פלוס המשקל שלה.
3: במוצקים זה שונה כי המיכל יכול לספוג מאמצים. לאנליזה על קוביית מיכל באותו אופן נוסיף כוחות גזירה מהקוביות הסמוכות שמאזנים את הפרשי הלחצים. לכן לחץ על מיכל יכול להיות כל לחץ, גבוה או נמוך, כל עוד כוחות הגזירה לא עולים על החוזק של החומר. ‏Setresetשיחה 22:46, 13 ביולי 2011 (IDT)
תודה על התשובות, לגבי 1 ו-2 - מצטער אבל לא לחלוטין הבנתי את התשובה. אם המערכת בש"מ שקול הכוחות הוא 0, אבל תוכל בבקשה להסביר לגבי איך מזה מסיקים שהלחץ מועבר ישירות? לגבי 3 - יוצא מזה שמה שכתוב ב-en:Partial pressure#Partial pressure in diving breathing gases (הפסקה שמתחילה ב-for example) לא מדויק?
מה שכתוב שם מדובר על הלחץ באופן כללי, לא על הלחץ החלקי של הגז בתוך המיכל. החמצן לא מסוכן לצולל כשהוא נמצא בתוך המיכל (ששם אגב הלחץ שלו הוא בסביבות 200bar בתחילת הצלילה), הסכנה היא כאשר האוויר יוצא מהמיכל והלחץ שלו משתווה ללחץ הסביבתי, אז הלחץ החלקי של החמצן שהוא אחוז החמצן (שבאוויר מהווה 21% ובערובות נייטרוקס ואחרות יכול להגיע אפילו ל40% או בעצירות בטיחות אף ל100% בעומק 3 מטר) כפול הלחץ הסביבתי הוא המסוכן. ♠ גיל כ. (שיחה) ♠ 23:13, 13 ביולי 2011 (IDT)
אולי הערך חוק פסקל יעזור לך בשאלות 1,2. Poo - שיחה 10:18, 14 ביולי 2011 (IDT)

ספרים מן היהדות על צניעות[עריכת קוד מקור]

שלום. אני מחפש ספרים שעוסקים בצניעות וברטוריקה פרו-צניעות למפרנס הבית (גבר שמפרנס ורוצה להשתיק "מנחוסים" ששואלים אותו שאלות מעיקות וחסרות תוכן כמו "כמה הרווחת" וכו', או עצות צניעות בכלל לאדם ששיבחו אותו. האם אתם מכירים ספר עצות כזה מארון הספרים היהודי? (למשל ספר שעוסק נטו בזה או מרכז עצות מהספרות היהודית בעניין זה).

אשמח להמלצות ומידע, המון תודה, שרק נהיה צנועים.

נסה ארחות צדיקים וספרות קרובה.
קטונתי מלהכנס לוויכוחים בנושא הלכה יהודית בכלל וצניעות יהודית בפרט. בכ"ז, לאחר שקראתי את הפרק הראשון בספר "אורחות צדיקים" (כמומלץ מעלה) הדן בנושא הגאווה, התעוררה בלבי שאלה: האם הכינויים הניתנים לאנשי דת עוד בחייהם כמו "גאון", "פוסק הדור", "אדמו"ר", "צדיק" וכו', מורים על צניעות? --וידנפלד - שיחה 12:47, 16 ביולי 2011 (IDT)
אם זה בא מיוזמת נושא התואר - אז וודאי שזה בסתירה לערכים המתוארים בספר הנ"ל. המצב בחברה החרדית לגבי היררכיה וסמכות בכלל, ואינפלציה של תארי כבוד בפרט הוא מורכב מדי בשביל לענות עליו בבינארית "גאווה או לא גאווה". אבל בקצרה - ההיררכיה מובנית שם, ושפיטה ביקורתית שלה זה לדיון אחר. לאחר שהיא קיימת - מצב תארי הכבוד הוא פועל יוצא, ולרוב נושא התואר לא יכול לשנות דבר בעניין. וכמו בכל חברה סוציולוגית יש מגוון ניואנסים וקודים תרבותיים בחברה החרדית כדי להתנהג בענווה גם כאשר חברה שלמה מכנה אותך בתארי כבוד. החל מהתעלמות מתארי הכבוד אותם אתה נושא, וכלה בביטול משמעותם בשלל דרכים אחרים. כמובן שיש מביניהם כאלו שלא אימצו עין בעין את המסרים של הספר.... הם קיימים, והם מזוהים ככאלו, זה לא משהו שהחברה החרדית לא מודעת אליו. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

כימיה-פיזיקה[עריכת קוד מקור]

שאלה קצת חולנית אולי... האם יש דרך לקבוע קיום או אי-קיוםשל מומנט דיפול (דו קוטב קבוע) של מולקולה בעזרת חוקי אלקטורסטטיקה? עם מעטפות גאוס, שדות חשמליים, שטף חשמלי וכדו'? 79.178.208.194 19:01, 13 ביולי 2011 (IDT)

לאיזה סוג של בדיקה אתה מתכוון? אפשר לבדוק באופן אמפירי, נניח לשים את המולקולות בעלות הדיפול (לדוגמה, מים מברז) בנוכחות שדה מגנטי, ולראות שהן מושפעות. אם כבר מביאים את המולקולות למצב בו הן מושפעות משדה מגנטי חזק, כך שהן מסתדרות עם הצד החיובי לכיוון מסוים ועם הצד השלילי לכיוון אחר, אולי אפשר לחשב את השדה החשמלי באמצעות קירוב דיפול - אבל זה מן הסתם יהיה שדה חשמלי זעיר ביותר...
בגלל שהשאלה מעניינת, ניסיתי לחשב את אנרגיית הקשר O-H במים, על בסיס הנתונים של מומנט הדיפול של מולקולת מים, אורך הקשר O-H ואינטגרציה של הכח בין האטומים O ו-H שמתקבל מנתונים אלה בגבולות שבין אורך הקשר לאינסוף (אינטגרציה של הכוח בין האטומים בין R=אורך הקשר לבין R שווה אינסוף, אמורה לתת את האנרגיה לשבירת הקשר). התוצאה שהתקבלה היא 74 kcal/mol, לעומת הערך האמיתי של 110 kcal/mol. השאלה היא האם הקרבה היא במקרה או שהחישוב באמת מהווה קירוב סביר. יש לי תחושה שהאפשרות הראשונה היא הנכונה... 109.160.139.118
לא הבנת אותי. מה שאני מתכוון זה לצייר מבנה לואיס של מולקולה וממנו משקולים ש אלקטורסטטים בלבד להחליט אם יש ממונט דיפול או אין. לדוגמה לצייר איזו מעטפת גאוס ומטענים נקודתיים שיוצרים קווי שדה וכדו'. 109.65.213.188 23:01, 13 ביולי 2011 (IDT)
ממבנה לואיס לבדו בוודאי שלא תוכל להסיק זאת, כי מומנט דיפול תלוי בתכונות של האטומים המשתתפים בקשר - תכונות שבאות לידי ביטוי במדד של האלקטרושליליות, ובמבנה הגאומטרי של המולקולה.

קירור בקבוק[עריכת קוד מקור]

אני וחבר שלי רצינו לקרר בקבוק מהר מאוד. מילאנו שליש קנקן גדול בקרח ועל זה מים עד הסוף והכנסו את הבקבוק. חברי אמר שאם היינו ממלאים יותר משליש קנקן בקרח הבקבוק היה מתקרר הרבה יותר מהר והתחלנו להתווכח על זה. לדעתי במילא המים ישארו בדיוק ב0 מעלות עד שהקרח ינתחך לחלוטין ולכן כל עוד נשאר קרח אין משנה כמותו. האם אני צודק??? 89.138.9.44 00:40, 14 ביולי 2011 (IDT)

אני חושב שאתה טועה. שני פרמטרים קובעים את מהירות הקרור של הבקבוק: הטמפרטורה של העצם שמקרר ומידת שטח המגע.
במקרה שאתה מתאר, אם אני מבין נכון, אתה טענת שלא משנה מהי כמות הקרח, וגם אם הוא היה עומד על שליש ושאר המים היו ממלאים את הקנקן, הבקבוק היה מתקרר באותה מהירות. זה לא נכון, כי ככל שיהיה פחות קרח, שאר המים שיבואו במגע עם הבקבוק יהיו בעלי טמפרטורה גבוהה יותר, כך שאולי הקירור אכן יהיה אטי יותר.
קשה לי להאמין שמישהו יוכל לספק מהשרוול תשובה מתמטית ברורה, בשאלה של מהו היחס האידאלי בין טמפרטורה לשטח המגע. גוונא שיחה פנים חדשות לערכי הלכה 01:10, 14 ביולי 2011 (IDT)
אני חושש שלא ירדת לעומק העיניין.
כששמים קרח במים, ומערבבים, אחרי שהמערכת הגיעה לשיווי משקל יכולים להיות שלושה מצבים (בהתאם ליחס בין כמויות הקרח והמים):
א. אם יש פחות מדי קרח, כולו יפשיר, והמים יהיו בטמפרטורה של מעל 0 מעלות.
ב. אם יש יותר מדי קרח, כל המים יקפאו, וטמפרטורת הקרח תהיה מתחת ל 0 מעלות.
ג. אם כמות הקרח תהיה בתוך טווח מסוים של יחסים, המערכת תשאר במצב של מעבר פאזה, כלומר לא יהיו מספיק מים חמים בשביל להעניק את החום הכמוס הדרוש בשביל להפשיר תא כל הקרח, אבל לא יהיה מספיק קרח בשביל לקלוט את כל החום הכמוס שישתחרר מקפיאת המים. במצב הזה גם הטמפרטורה של המים וגם של הקרח בתערובת תהיה 0 מעלות.
במצב שתיארתי, גם אם מכניסים בקבוק חם יותר, חלק מהקרח יפשיר, תוך כדי קליטת חום מהסביבה, מה שיוריד תא טמפרטורת הבקבוק, אלב עדיין (אחרי הגעה לשיווי משקל) טמפרטורת המים תשאר אפס.
לכן לכאורה מעבר לכמות מסויימת של קרח עוד קרח לא יעזור.
אבל הבעיה היא שאנחנו לא נמצאים במצב של שיווי משקל, אלא בתהליך של הגעה לשיווי המשקל. המים שמסביב לבקבוק כבר יהיו בטמפרטורה גבוהה מאפס, וכל הזןם יזרום חום מהבקבוק לשכבת המים החמה שעוטפת אותו, ומשם לשכבת המים היותר קרה, ומשם להפשרת הקרח. ואז דווקא ככל שיהיה יותר קרח התהליך יהיה יותר מהיר. השאלה היא רק האם הרבה יותר מהיר, או שההבדל הוא זניח. ולזה אין לי תשובה. emanשיחה 01:27, 14 ביולי 2011 (IDT)
שליש קרח זה די הרבה לדעתי ובנוסף שליש הקרח פוזר בצורה די אחידה על פני הבקבוק89.138.9.44 08:33, 14 ביולי 2011 (IDT)
אבל העיניין הוא כזה . בסופו של דבר החום יוצא מהבקבוק, עובר דרך שכבת המים, ומגיע לקרח שם הוא "נבלע" ע"י הקרח בהפשרתו.
ככל ששכבת המים עד שהוא פוגש בקרח יותר עבה, כך התהליך יותר ארוך. כי קצב הולכת החום יורד ככל שעובי השכבה עולה.
אבל עד כמה זה משמעותי, נראה לי צריך לבדוק באופן אמפירי... emanשיחה 09:29, 14 ביולי 2011 (IDT)
אתה צדקת וחברך טעה. דרך עדיפה לקרר מהר ככל האפשר כשכל מה שעומד לרשותך הוא קרח, היא הוספת מלח לקרח (נדמה לי שהיחס המיטבי הוא 1:1) וכתישתו. ככה היו עושים גלידה כשהייתי ילד, לפני המצאת המקרר החשמלי. למעשה, למיטב הידוע לי, במשך כמה אלפי שנים זו הייתה הדרך הידועה להגיע לטמפרטורה המלאכותית הנמוכה ביותר, וזו גם הסיבה לערכו של ה-0 בסולם פרנהייט. לגבי תשובתו של עמנואל, אני סבור שהוא טועה. המים הם נוזל, ומשום כך מעבר החום מתבצע בעיקרו בהסעת חום ולא בהולכה, ומשום כך "עובי שכבת המים" אינו גורם משמעותי (בהנחה שיש ערבול, ולוא קל ביותר, במיכל). קיפודנחש - שיחה 03:20, 15 ביולי 2011 (IDT)
ככל שיחס הקרח בקנקן גדול יותר, כך הקירור יהיה מהיר יותר שהרי מלבד את הנוזל שבבקבוק על הקרח להספיק לצנן גם את מי הקירור שסביבו. לפיכך כדי להשיג את הקירור המהיר ביותר צריך לשים בקנקן כמות מקסימלית של קרח ורק את הכמות המינימלית ביותר של מים שתיצור שטח מגע אפקטיבי מול הבקבוק. שפם אדום - שיחה‏ 07:32, 15 ביולי 2011 (IDT)

מאיזה סרט[עריכת קוד מקור]

התמונה שבה הגבר סוטר לאישה? [5]

Evening in Byzantium? ותודה לעין קטנה. Shannen - שיחה 17:30, 15 ביולי 2011 (IDT)
פשוט מאוד: תוריד את התמונה. תחתוך אותה לשתיים. תשתמש בתוכנה של picture recognition, תמצא את שמות השחקנים ולבסוף תצליב את הנתונים באתר כמו imdB ותגלה באיזה סרט הם שיחקו יחדיו.Ofir michael - שיחה 00:32, 21 ביולי 2011 (IDT)

חתונה בתורה[עריכת קוד מקור]

לא כלכך ברור לי אם התורה מכירה במושג חתונה ומה הפשט התורני אומר על זה; חוץ מלקחת אישה והיכולת להיות פוליאמור, לא ידוע לי על ריטואלים מסויימים למשל, אשמח לפירוט.

תודה.

לא כל כך הבנתי למה אתה מתכוון, אז אני אענה באופן כללי, ואם יש לך שאלות נוספות פשוט תשאל.
אז ככה: ישנם שני מעשים שנכללים במושג "חתונה": קידושין וחופה.
מה זה קידושין?
קידושין זה מעשה קנין שבו הזוג מביע את סופיות החלטתו לבוא בברית הנישואין.
על פי ההלכה מרגע זה ואילך היא אשת איש לכל דבר, אך עדיין חיים משותפים אסורים על הזוג בטרם יבוא שלב החופה.
מה זה חופה?
יש בזה כמה פירושים:
  1. מה שקרוי היום חדר יחוד שבו הזוג נכנס לבדו לחדר או לביתם לשם תחילת מימוש הקשר הזוגי ביניהם.
  2. מה שקרוי היום חופה כלומר ארבע כלונסאות שמעליהם פרוש בד.
  3. מה שקרוי היום הינומה כלומר הכיסוי שהחתן מכסה את פני הכלה.
בימינו נוהגים לעשות את כל הדברים הנ"ל על מנת לצאת ידי חובת כל הדעות.
התפקיד של החופה הוא כאמור להתחיל את החיים המשותפים של הזוג באופן מוסדר. שלוםשיחה • י"ג בתמוז ה'תשע"א • 11:01, 15 ביולי 2011 (IDT)
שלום שוב, אני לא שואל על ההלכה היהודית שהתפתחתה עם השנים אלא על הפשט התורני; מה הפשט התורני אומר לנו לעשות כאשר גבר לוקח אישה?. לשבור כוס או לחתום על כתובה הפשט התורני בטוח לא אומר. ואני שואל אך ורק על הפשט התורני בהקשר חתונה. האם יש בכלל פסוקים שמתארים מה צריך לעשות?. תודה רבה.
אם אתה מתכוון לפסוקים מפורשים לפרוטרוט מה צריך לעשות, אז אין כאלה. מצד שני יש הרבה פסוקים שמשתמע מהם שהתורה מניחה שאתה יודע מה צריך לעשות בהקשר של חתונה, ובין השאר ישנם פסוקים שמדברים על "אירושין" (בשי"ן שמאלית) - כלומר שלב בינים בין רווקות לנישואין. שלוםשיחה • ט"ו בתמוז ה'תשע"א • 09:17, 17 ביולי 2011 (IDT)
לא מחפשים במקרא הוראות מעשיות , המקרא לא כתוב ככה, בשביל זה יש את ההלכה. אם אתה מחפש את השורש של ההלכה בתורה זה כבר שאלה אחרת , אני חושש שאתה מערב בין דברים שונים. בכל אופן בערך נישואים נכתב כך: "ביהדות המקור לנישואים של בני נח, כלומר גויים, הוא בפסוקים הראשונים של המקרא: "עַל כֵּן יַעֲזָב אִישׁ אֶת אָבִיו וְאֶת אִמּוֹ וְדָבַק בְּאִשְׁתּוֹ וְהָיוּ לְבָשָׂר אֶחָד." (בראשית, ב' כ"ד). המקור לנישואים בין יהודים הוא בספר דברים "כי יקח איש אשה" (דברים, כ"ד, א')". מי-נהר - שיחה 09:22, 17 ביולי 2011 (IDT)

<סד העינויים>[עריכת קוד מקור]

תוכלו להסביר לי מהי שורשה ופירושה של המילה הזו סד???

לא מכיר את המכשיר הספציפי, אבל אני מניח שזה בא משמו של המרקיז דה סאד. 79.177.200.43 08:46, 15 ביולי 2011 (IDT)
סד הוא מכשיר עינויים קדום מעץ שבו היו נועלים את רגלי האסיר
המילה עברית ומקורה בארמית. שנילי - שיחה 11:08, 15 ביולי 2011 (IDT)
המילה "סד" היא מילה עברית המופיעה בתנ"ך - "ותשם בסד רגלי" - ספר איוב י"ג-כז ו-ל"ג--יא. במשנה הוא מכונה "סדן" (ראה כלאים א' ח). זה אינו כלי עינויים אלא מכשיר עץ המחזיק את רגלי האסיר ומונע את בריחתו (ראה מילון התנ"ך של שטיינברג). לפי אותו מילון המילה סד מקורה בשורש יסד, כמו יסודות של בניין - דבר חזק המחזיק דבר אחר כדי שלא יזוז. --וידנפלד - שיחה 12:24, 16 ביולי 2011 (IDT)
דרך אגב, אבשלום קור טוען שהמילים עינוי ועונה הן מאותו שורש כי העינוי המקורי היה סחבת או בזבוז זמן בין כותלי הכלא. עִדּוֹ - שיחה 11:08, 19 ביולי 2011 (IDT)

למה גן המין כל כך דומיננטי?[עריכת קוד מקור]

שלום רב, ברצוני לדעת למה גן המין כל כך דומיננטי ועושה הבדל כזה עצום בין שני המינים. כמו גם מדוע האבולוציה הסתפקה רק בשני מינים ליצירת יצור חי "חדש". הרי ערבוב של 3 לדוגמה יצור ערבוב טוב יותר. למה היא לא בעצם פיתחה מנגנון שבמודע יוצר מוטציות בשכיחות זו או אחרת?

אצל בני האדם ההבדל בין זכר לנקבה הוא לא בגן בודד אלא בכרומוזום שלם, רבבות שורות קוד של גנים שונים המבדילים את התליכים פיזיולוגיים בין זכר לנקבה. בקשר לשאר השאלות אני לא מתמצא בביולוגיה מספיק כדי לענות.
כפי שציין האנונימי התשובה לשאלה הרשאונה היא שאין מדובר בגן בודד, אלא בכמה אלפים המרוכזים בכרומוזומי המין. התושבה לשאלה השנייה היא שלרבייה זוויגית (שני מינים) יש יתרון מובהק על פני רבייה אל-זוויגית (אין מינים). ברבייה זוויגית קיים תהליך שחלוף שבונה גנום חדש לצאצא כערבוב של הגנומים של הוריו, ובכך מגדיל משמעותית את המגוון הגנטי ומעלה את סיכויי השרידה של צאצאים. לרבייה תלת-זוויגית כבר אין יתרון מהותי על פני רבייה זוויגית והיא סתם מסורבלת. למרות זאת קיימים זנים מסוימים של פטריות עם יותר ממין אחד. דניאל ב. תרמו ערך 10:04, 15 ביולי 2011 (IDT)
אפשר גם לשאול שאלה הפוכה מדוע אין מצב שאדם יוכל להוליד לבדו. אולי כדי שלא יתאפשר לו להישאר מושחת, אלא מתוך ההכרח בחיי שיתוף יהא מוכרח להתנהג באופן תרבותי.20:15, 18 ביולי 2011 (IDT)
יש דבר כזה רבית בתולין, גם אם לא באדם, יש חולייתנים כאלה (מעטים). ביצורים פשוטים יותר זה נפוץ יותר. יש גם יצורים, כמו תולעים נימיות, שבעיתות משבר פונים לרבייה מינית ובזמנים טובים פונים לרביית בתולין.
מדוע אין שלושה מגדרים אלא רק שניים? ישמע אולי שאלה מטופשת, אבל שמעתי על מודלים בנושא מתחום תורת המשחקים האבולוציונית, שהוכיח שמערכת של שני מגדרים עדיפה על מערכת של יותר משניים. עִדּוֹ - שיחה 10:59, 19 ביולי 2011 (IDT)

המודל של גוגל ואנדרואיד(מערכת הפעלה)[עריכת קוד מקור]

אנדרואיד היא מערכת משוחררת של קוד פתוח. לפיכך לא צריכים את רשותה של GOOGLE על מנת להתקינה. עם זאת, לעתים עלולות להיות אי התאמות בין המכשיר לבין המוצר, דבר המעביר אותי לשאלה הבאה: האם כל חברה כמו SAMSUNG מעבירה את המערכת עיבוד כלשהו? מה יוצא לגוגל אגב מהתכנון הכל כך יקר של המערכת הזו? מה יוצא לגוגל אגב מגוגל כרום?

אנדרואיד הוא אכן קוד פתוח, וכל חברה (כמו סמסונג) שמפיצה מוצר המריץ אנדרואיד משתמשת במה שקוראים "fork" משלה. לגבי המודל העסקי של גוגל, זו שאלה מעניינת. אפשר לשאול את אותה השאלה לגבי הרבה דברים שגוגל עושה, לא רק אנדרואיד, וגם על הרבה חברות אחרות ש"נותנות דברים בחינם": מה המודל העסקי של פייסבוק וטוויטר, או של ICQ למשל. קיפודנחש - שיחה 03:33, 15 ביולי 2011 (IDT)
קיפודן, אתה כמו פולניה - ענית לבחור בשאלה על שאלה :)
המודל של פייסבוק הוא חלוקת הכנסות (Revenue Sharing) - זהו אחד המודלים היציבים ביותר בתחום אינטרנט בפרט, ותעשיית הטכנולוגיה בכלל.
זה המודל של אפל, ושל גוגל (בהתייחס לחנויות האפליקציות של הפלטפורמות הניידות שלהן).
כאשר אתה קונה אפליקציה באפ-סטור של אפל, או באנדרויד-מרקט של גוגל, אז 30% ממנה הולכים למנהלת (אפל/גוגל), בלי שהיא תנקוף אצבע.
זו העמלה שאתה משלם על כך שאפל/גוגל מספקות לך את הפלטפורמה הנהדרת הזו שנקראת אייפון/אנדרויד בצמוד למערכות האפסטור/מרקט.
המודל [העיקרי] של פייסבוק הוא זה.
כל פעם שאתה קונה מגרפה בדולר בפארם-ויל, פייסבוק חותכת 30 סנט מזינגה (יצרנית פארם-ויל).
זהו מודל מאוד-מאוד יציב, שכן הוא מתחבר ישירות לכסף שיוצא מכיסי הצרכנים, ולא תלוי [נניח] בחסדיהם של המפרסמים.
המודל הנוסף של אנדרויד הוא העצמתה של גוגל בכלל - והעצמתה בתחום השירותים מוכווני המיקום בפרט. יותר מכך, העצמה בתחום המכירות מכוונות המיקום.
אם שמעת, בשנתיים האחרונות ישנם כמה מטאורים בתחום המדיה/אינטרנט - אלו אתרי הקופונים.
אתרים כמו גרוּפּוֹן, ששווה היום כמה מליארדים! כמה מליארדי שווי, בתוך שנתיים פעילות - זה כמו ליצור כסף מאויר.
בקיצור, שירותי המכירות מוכוונות המיקום, הם ביזנס לא רע. ביג ביזנס!
מאחר שכברירת מחדל כל הממשקים באנדרויד הם לשירותים של גוגל, כך גם הממשק לשירות המפות.
המפות ב-95% מהאפליקציות באנדרויד הן מפות של גוגל-מאפס.
כאשר מפות אלו יציגו למשתמש נקודות חמות של "מבצעים שווים" ו"קופונים באזורך", גם כאן גוגל תעבוד במודל של חלוקת הכנסות עם המפרסם.
כשאתה תאכל במסעדה עם הקופון של גוגל מהאנדרויד, אז מספר הברקוד שלו יקודד את העובדה שגוגל-מאפס הפנתה אותך לאותה מסעדה - ובעל העסק ישלם לגוגל סכום שהוא בטח גם באזור ה-30%.
בנוסף הטלפונים הללו מספקים לגוגל כמויות היסטריות של מידע (וגם האייפונים לאפל), על כל דבר בעולם.
החל מתנועת המשתמשים בכבישים (מידע שבתורו, מסייע לגוגל לבנות את שירות ה-google-Trafic שלה על-גבי גוגל מפות); דרך מיקום של ראוטרים בעולם; ועד ליצירת "הפרופיל השלם" של המשתמשים שלהם.
תחשוב שגוגל עושה כסף בעיקר מפרסומות (באופן כללי, כמודל עסקי - ללא קשר לאנדרויד).
כסף זה מגיע לגוגל, בין השאר כי היא יודעת להתאים פרסומות ללקוח.
לקוח שמחפש חיפושים על טניס, וכותב מיילים על חופשת הקיץ הקרובה שלו - יקבל פרסומות למגרשי טניס במדינת היעד אליה הוא טס.
פרסום הוא שוק שבו ידע מִתרגם לכסף מאוד מהר!
תחשוב כמו מידע וידע נוסף לגוגל כאשר היא יודעת שאתה (משתמש הגימייל שהוא אתה), מבקר בבוקר באוניברסיטה מסויימת, אח"כ בחנות לציוד דיג, לאחר מכן בקיר-הטיפוס הקרוב לביתך, ולבסוף במסעדה.
גם חברה שלך, עם האנדרויד שלה פוגשת אותך במסעדה. גוגל מכירים את התכתבות המייל הענפה שלכם, ומצליחים להסיק שאתם "ביחד" בפגישה הזו.
אולי הם ידחפו לך/לה הצעה רומנטית מפתה על גבי שירות המפות שלהם?
אולי סתם פרסומת נחמדה לצימר באספן, על-גבי חיפוש הגוגל שלכם?
איזה קטע - שניכם חשבתם על סקי באספן בחופשה הקרובה?! וואו!
ויש עוד, ועוד, ועוד, ועוד...
כלל האצבע של תעשיית האינטרנט הוא כזה - משתמשים=הכנסות !
והאנדרויד מביא לגוגל עוד כמה מאות מליוני משתמשים! שנאמר, הלך החבל אחר הדלי...
דוד הירושלמי - שיחה 12:28, 15 ביולי 2011 (IDT)

כמה זמן לוקח בממוצע מחזור הדם באדם ?[עריכת קוד מקור]

באדם בוגר , כמה זמן לוקח סיבוב אחד של מחזור הדם בממוצע ? בכבוד .

אין לי תשובה טובה, רק הסתייגות. לא כל הדם עושה את כל המסלול. כך למשל כחמישית (אאל"ט) מהדם שמזרים הלב לגוף נכנס תוך זמן קצר (היישר מאב העורקים הבטני) לכליות לשם סינון וכל הדברים הטובים שממתרחשים בכליות ומיד חוזר לוריד הנבוב וללב. נדמה לי שדוגמא קיצונית עוד יותר היא הדם שמיד לאחר יציאתו מהלב חוזר לשריר הלב דרך העורקים הכליליים, ואז נאסף לחלקו הימני של הלב. חלק אחר מהדם צריך לעשות את כל הדרך עד לאצבעות הרגליים, לעבור בנימים ורק אז להתחיל את דרכו חזרה מעלה ללב. יש מהדם שזורם למעי, עובר בנימים במעי, נאסף למערכת הורידים של הכבד (וריד השער) ושוב פעם עובר דרך נימים ורק אחר כך נאסף לוריד הנבוב וללב. מה שאני אומר שבסך הכל יש לדם מסלולים שונים, חלקם קצרים יותר וחלקם ארוכים יותר. אין פרק זמן ומסלול קבועים כמו במסלול מירוצים. יוסי מחשבון אחר - שיחה 11:19, 15 ביולי 2011 (IDT)
יוסי, התשובה שלך מצוינת. איתן - שיחה 11:27, 15 ביולי 2011 (IDT)
תשובה מצוינת רק בלי ממוצע .
השאלה לא מנוסחת בצורה המאפשרת תשובה נכונה, אבל הנה נתון שאולי ייתן רמז: לפי w:en:Cardiac output) ספיקת הלב אצל אדם מבוגר במצב מנוחה היא כ-5.6 ליטר לדקה. הנפח הכולל של הדם הוא בערך 5 ליטר, כך שהלב מפמפם נפח השווה לנפח הדם בערך פעם בדקה. מכאן נובע שבממוצע עובר כל חלקיק דם בלב פעמיים בדקה: פעם אחת בחדר ובעלייה הימניים בדרכם לריאות ("מחזור הדם הקטן"), ופעם שנייה בחדר ובעליה השמאליים בדרכם למקום אחר בגוף. כאמור, זה הממוצע, עם כל ההסתייגויות שציין יוסי לגבי הערך שיש לייחס לממוצע הזה. שאלה נוספת היא מה קורה שלא "במצב מנוחה". התשובה לשאלה זו תלויה בגיל ובכושר הגופני. אצל אתלטים צעירים, הספיקה המרבית של הלב יכולה להגיע לרמות גבוהות בהרבה מהרמה המרבית אצל "כופתאות כורסה" זקנים. למידע נוסף מומלץ לעיין בערך לב האדם. קיפודנחש - שיחה 17:24, 15 ביולי 2011 (IDT)
זו באמת תשובה יפה רק נשאלת השאלה מה אם יש קצת "קצרים " \ " סיבובים משניים " , בכבוד ?
כי "דקה" נראה לי קצת מהר ? (בלב מחזור כפול אבל גם בגוף יש איזה כפילויות ? )
לא הבנתי את שתי השאלות. כל מחצית של הלב מפמפמת כל דקה כמות דם השווה בערך לנפח הכולל של הדם בגוף. לגבי "דקה נראה לי קצת מהר", אני לא יכול לעזור. אולי תתנחמי בידיעה שיש כאלו שדקה נראה להם קצת לאט. קיפודנחש - שיחה 18:06, 15 ביולי 2011 (IDT)
הסבר קצר למקור הטעות האפשרי - אם לדוגמה בבטן הדם עושה סיבוב פנימי קצר אז הממוצע מתפקשש בחישוב . בכבוד
כמו שציינתי במשפט הראשון, "השאלה לא מנוסחת בצורה המאפשרת תשובה נכונה". הסיבה העיקרית היא שהמילה "ממוצע" בהקשר הזה לא מוגדרת היטב. אם מתייחסים למילה "ממוצע" בתור, נניח, "בממוצע על כל כדוריות הדם האדומות שהיו קיימות בגוף בתחילתה ובסיומה של שעה מסוימת, כמה פעמים נכנסה כל כדורית לחדר הימני של הלב במהלך אותה שעה", התשובה היא "בערך 60" (התשובה לא תשתנה בצורה משמעותית אם נחליף "ימני" ב"שמאלי" או אם נחליף "נכנסה" ב"יצאה"). לגבי כדוריות שהיו קיימות בתחילת השעה אך לא בסופה או להפך, התשובה יותר מסובכת. קיפודנחש - שיחה 18:59, 15 ביולי 2011 (IDT)
ממוצע זמן מחזור ? תתחשב בגורמים , בכבוד .
בין בגרות מינית לבלות, כ-28 ימים. ראה וסת. קיפודנחש - שיחה 19:22, 15 ביולי 2011 (IDT)

קוונטים- אלקטרון[עריכת קוד מקור]

מהו טבעו של החלקים הנפוץ והמסתורי אלקטרון? לצורך המחשת השאלה נדבר אך ורק על אטום בודד של מימן רגיל (פרוטון אחד, אלקטרון אחד, אפס ניטרונים). אם הבנתי נכון, אין שום דרך בעולם לענות על השאלה איפה נמצא האלקטרון ברגע T0 כלשהו. ויש אזור מסויים שהסבירות למצוא בו את האלקטרון היא מעל 95 אחוז. כלומר לנו אין דרך לקבוע את מיקום האלקטרון, אבל האם זאת הבעיה שלנו או של האלקטרון עצמו? ואני לא מדבר על בעיות טכניות, אלא על הטבע עצמו. מה שאני מנסה להבין- לאלקטרון יש מיקום חד משמעי ברגע T0? כלומר, גם אם אין שום מכשיר ביקום שיצליח למדוד ולחזות את המיקום הנ"ל, אבל המיקום הזה עדיין יהיה חד משמעי? או שאולי אין בכלל משמעות למושג "מיקום האלקטרון"?

בנוסף, יש דבר כזה מסת אלקטרון. אבל האם יש דבר כזה "נפח אלקטרון"? האם ניתן לדבר על צורה גאומטרית של חלקיק אלמנטרי? 79.177.204.220 09:46, 15 ביולי 2011 (IDT)

כל מה שכתבת נכון, ולא רק לאלקטרון אלא לכל חלקיק יסודי (אלמנטרי) כלומר חלקיק שהוא לא מורכב מחלקיקים אחרים. הבעיה היא ככל הנראה של המושג "מיקום", שבתורת הקוונטים הוא אופרטור, במקום מספר כמו שאנחנו רגילים בחיי היומיום, ותמיד ייתן תוצאה שאינה נקודתית.
אין נפח לחלקיק נקודתי ואין לו צורה גיאומטרית. בתורת המיתרים (שכיום היא תיאורטית לחלוטין בלי בדל הוכחה) יש לחלקיקים צורה (מיתרים דו-ממדיים). ‏Setresetשיחה 21:59, 15 ביולי 2011 (IDT)
האוטו שלי עוד כרגע בחניה. אני יכול לחשב במדויק את המיקום שלו בעוד 12 שעות. אמרת שלאלקטרון יש מיקום- אבל זה לא כמו המיקום של האוטו שלי? מה זה אומר שמיקום הוא אופרטור? אני יכול לייצג את המיקום של האוטו בקאורדינטות קרטזיות, גליליות וכדו'. במה שונה האלקטרון? אם המיקום שלו לא נקודתי, אז מה הטבע שלו? הבנתי שהוא גם לא מבצע תנועה כמו שאנו מכירים (כמו נסיעה של האוטו)- אז מה כן? איך הוא משנה את מיקומו? 79.177.204.220 22:41, 15 ביולי 2011 (IDT)
מיקום בקואורדינטות זה קירוב שמתאים לעולם של המכניקה. עבור חלקיקים אלמנטריים זה פשוט לא עובד. העובדה היא שמדידת המיקום של חלקיק תיתן כל פעם תוצאה קצת שונה, כפי שיוצא בניסויים. כדי לייצג את התופעה, אמרו שמיקום הוא לא מספר אלא אופרטור, כלומר משהו יותר מורכב שמגיב עם פונציית הגל של חלקיקים, וכשתאה מודד אותו אתה בעצם מודד את "ערך התצפית" שלו עבור אותו חלקיק, שהוא מין ממוצע של מיקום החלקיק. בעצם לחלקיק אין מיקום או מהירות אלא פונקציית גל, שאפשר למדוד כמה ערכי תצפית שלה. ‏Setresetשיחה 07:03, 16 ביולי 2011 (IDT)
אני קצת מכיר גלים, אבל לא מבין על איזה גל אתה מדבר. גל של מה? וגם ממש לא יכול להבין מה זה אומר שאין מהירות ומיקום לאלקטרון. קראתי קצת על האי-וודאות. אבל עדיין לא ממש מובן. אני חי בעולם מושגים של מכניקה. ואני יכול לתאר לעצמי כדור קטו(אלקטרון) שמסתובב סביב כדור גדול (פרוטון), אבל כמו שידוע כבר כמעט מאה שנים זה לא מודל נכון. אז מה האלקטרון עושה אם לא מסתובב? 109.67.201.145 09:40, 16 ביולי 2011 (IDT)
נעזוב לרגע את המיתרים ונחזור לבסיס של תורת הקוונטים. הטענה היא שאתה לא יודע בדיוק מהו המיקום של האוטו ולא מהו בדיוק המיקום של האלקטרון. אתה יודע מהי ההסתברות להיותם באזור מסויים, לפי פונקציית הגל שלהם. חוסר הדיוק כאן הוא מסדר גודל מזערי (סדר גודל של אטום בודד ופחות מזה) כך שלגבי מיקום האוטו שלך זה באמת חסר משמעות. לגבי האלקטרון זה כבר הרבה יותר משמעותי. Tzafrir - שיחה 13:50, 16 ביולי 2011 (IDT)
האלקטרון הוא בעצמו גל. פונקציית הגל של החלקיק, במקרה של אלקטרון, זהו גל של אלקטרונים. האלקטרון, וכל חלקיק אחר, הם בעצם גלים, וגם חלקיקים. ‏Setresetשיחה 20:33, 16 ביולי 2011 (IDT)
אתה לא יכול להגיד שהם גם וגם. אני פעם שאלתי מישהו שמבין בפיסיקה, מה זה בסוף אלקטרון אנרגיה או גוּלָה? הוא ענה גולה. אם אין לזה מהירות ואין לזה מקום פיזי - אז זה פשוט איזה גל אנרגיה קטן (בזה אני לא מתחייב על ספקטרום אלקטרומגנטי נכון?). או שתסביר את זה בבהירות יותר. אי אפשר להגיד על משהו שהוא מסתובב סביב הפרוטון אבל אין לו מיקום ואין לו מהירות.Meni111 - שיחה 15:27, 18 ביולי 2011 (IDT)
ראה דואליות גל-חלקיק. ALC • י"ז בתמוז ה'תשע"א • 07:45, 19 ביולי 2011 (IDT)
קשה להסביר את עקרונות מכניקת הקוונטים בלי להידרש לכלים מתמטים די מורכבים. גם כשמשתמשים במושגים כמו מיקום או מהירות צריכים להיות זהירים. אפשר רק לשער שאותו מישהוא שענה "גולה" אינו מבין בפיסיקה. ירון ק. - שיחה 15:20, 19 ביולי 2011 (IDT)

עבודה נגד הכוח החשמלי[עריכת קוד מקור]

נגיד ויש שני מטענים +q ו-q-, ורוצים להביא מטען שלישי q מאינסוף בדיוק לנק' האמצע בניהם. האם העבודה המושקעת\מתקבלת תלויה במסלול שבו מובא המטען? הרי אם נבחר במסלול על האנך לנק' האמצע, בכל נק' במסלול הכוח בכיוון ההעתק מתאפס ולכן גם העבודה. לעומת זאת אם נבחר במסלול על הקו האופקי שעליו מונחים המטענים, בכל נק' במסלול הכוח לא מתאפס.

אם אני לא טועה אז העבודה של הכוח החיצוני תיהיה שווה לעבודה של השדה. היות והסימנים בינהם מנוגדים העבודה הכוללת תיהיה אפס כמו במקרה שמעבירים אותו על האנך האמצעי. SharpImpact - שיחה 13:34, 15 ביולי 2011 (IDT)
איך היא תהיה שווה לאפס אם השדה\הכוח לא מתאפס באף נק' על המסלול הזה?
נדמה לי שיש לפחות שני נקודות שבהם היא שווה לאפס - באין סוף ועל קו האמצע , אם הייתה יכול לצבור חזרה את העבודה שהשקעת הייתה משקיע אפס עבודה סה"כ . בכבוד אם אני צודק ?
אומנם השדה לא אפס לאורך המסלול, אבל בכל נקודה הוא ניצב למסלול. לכן הוא לא עושה כל עבודה לאורך המסלול (כי מה שחשוב זה הרכיב המקביל). emanשיחה 15:01, 15 ביולי 2011 (IDT)
זה נכון במסלול המאונך לנק' האמצע. אבל במסלול שמקביל לנק' האמצע, עד כמה שאני מבין השדה הוא בכיוון ההעתק בכל נק'.
אתה מדבר ללכת במסלול על הקו ששני המטענים נמצאים עליו? נניח שעוברים מאינסוף למטען השלילי, ואז לאמצע. בחלק הראשון הכוח עושה עבודה חיובית, ואז כשעוברים את הצטען הוא עושה עבודה שלילית. emanשיחה 15:24, 15 ביולי 2011 (IDT)
כן, לזה אני מתכוון. אני מבין שמהרגע שעוברים את המטען השלילי ומתקרבים לאמצע נעשית עבודה שלילית, אבל זה לא נראה לי הגיוני, לפחות אינטואיטביית, שהעבודה הזו לאורך דרך כ"כ קטנה שווה לעבודה שמושקעת להבאת המטען מאינסוף ועד המטען השלילי.
שוב הגענו לעוד איןסוף . -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
למה אל הגיוני? הכוח החשמלי לא קבוע. עיקר הכוח הוא קרוב למטען (שם הוא שואף לאינסוף). בחלק הראשון של המסלול הכוח שמפעילים שני המטענים מנוגד, ובגלל שהמטען השלילי קרוב יותר, כוח המשיכה שלו קצת יותר גדול מכוח הדחיה של החיובי. לעומת זאת בחלק השני של המסלול הכוחות פועלים לאותו כיוון, לכן הוא על פחות מקום, אבל יותר גדול בממוצע. emanשיחה 16:07, 15 ביולי 2011 (IDT)
כן, כשחושבים על זה זה מסתדר...(: תודה רבה.

אורגן המפיק צלילים של כלי נגינה שונים[עריכת קוד מקור]

איך קוראים לאורגן כזה, שאפשר כביכול לנגן בו בחצוצרה, בפסנתר, בתופים וכו'? תומר - שיחה 17:31, 15 ביולי 2011 (IDT)

סינטיזייאר
אם השאלה היא איך קוראים לכלי הזה בעברית, אין לי תשובה, אבל אולי תתעניין בערך "אורגן קולנוע" בויקיפדיה האנגלית. קיפודנחש - שיחה 18:13, 15 ביולי 2011 (IDT)
סינתיסייזר רונאלדיניו המלך - שיחה 18:17, 15 ביולי 2011 (IDT)
תודה. האם אפשר להגיד שזה סוג של אורגן? תומר - שיחה 14:08, 16 ביולי 2011 (IDT)
לדעתי לא. אורגן זה כלי נגינה ספציפי עם קומות ודוושות נגינה. לא כל כלי מקלדת חשמלי הוא אורגן: יש גם אורגנית ופסנתר אלקטרוני. ראה הפתיח בערך אורגן חשמלי.--גמדקנאי - שיחה 18:28, 18 ביולי 2011 (IDT)
הסבר נוסף: מקלדת אלקטרונית.--גמדקנאי - שיחה 18:31, 18 ביולי 2011 (IDT)

כימיה[עריכת קוד מקור]

מהם החומרים שהחלקיקים שלהם הם מולקולות?

מולקולה בנויה מכמה אטומים ה"דבוקים" זה לזה. מה "מדביק" את האטומים?

פולימרים. קשר כימי. קיפודנחש - שיחה 19:26, 15 ביולי 2011 (IDT)
את האטומים מדביקים קשרים כימיים שונים: בהם קשר יוני, קשר קוולנטי וקשר מתכתי. חומרים מולקולריים בנוים ממולקולות הקשורות זו לזו בקשרי מימן וקשרי ואן-דר-ולס. בברכה, MathKnight הגותי (שיחה) 19:52, 15 ביולי 2011 (IDT)

כמה מהכסף (הפרטי) העולמי מוחזק על ידי איילי נפט?[עריכת קוד מקור]

עם משבר האנרגיה ההולך ומתקדם לעברנו, עולה השאלה - האם קיימים איילי הון חסרי השקעות בנפט אשר מסוגלים לייצר חלופות לנפט למען פתרון משבר האנרגיה בעולם? (והאם לאיילי הנפט כלים נוספים להיאבק בהם?) 93.173.22.246 20:39, 15 ביולי 2011 (IDT)

יש בישראל חברה שמוכרת קולטי שמש לייצור חשמל. כל מי שיש לו בית פרטי יכול לקנות מהם קולטים ולהוריד את צריכת החשמל הקנוי שלו. אותו חשמל קנוי שמיוצר מפחם או מדלק חצוב אחר.. עִדּוֹ - שיחה 10:52, 19 ביולי 2011 (IDT)

צבעים באיליאדה, באודיסאה ובתנ"ך[עריכת קוד מקור]

במאמר למה אין כחול בתנ"ך? שפורסם היום בכלכליסט, נטען שבתנ"ך, באיליאדה ובאודיסאה, ובכתבים עתיקים רבים נוספים, של מרבית התרבויות, לא מצוין בשום שלב הצבע כחול. יתר על כן, נטען שם שצבעי השמים והים באודיסאה מצוינים כצבעים שונים לחלוטין. הוא טוען שצבע הים "כצבע היין", או "כצבע הסיגלית", ומקנה לשמיים צבעים מתכתיים כאלה ואחרים.

האם יש אמת בטענות אלה? (הן נשמעות מופרכות ביותר) 93.173.22.246 22:30, 15 ביולי 2011 (IDT)

לא בדיוק כחול: תכלת וארגמן בעולם העתיק. הים הוא באמת לא בהכרח כחול. Tzafrir - שיחה 00:44, 16 ביולי 2011 (IDT)
דווקא יש: "כחול אשר על-שפת-הים"... חזרתישיחה
איך יבינו שהתבדחת? Samuels - שיחה 02:38, 18 ביולי 2011 (IDT)

הם לא ראו צבעים כי "עיניים להם ולא יראו אוזנים..." שנילי - שיחה 12:44, 16 ביולי 2011 (IDT)

למה לנחש. אפשר לסרוק את האיאלידה ולבדוק אם יש בה מילה כזאת או אין. גילגמש שיחה 12:45, 16 ביולי 2011 (IDT)

קרא את המאמר. שנילי - שיחה 15:53, 16 ביולי 2011 (IDT)

כותב המאמר טוען שבעולם העתיק, אנשים בקושי נתקלו בחפצים כחולים ובפרות ופרחים כחולים ולכן הם לא מצאו שום טעם להמציא שם לצבע הכחול והחשיבו אותו לגוון של ירוק. עִדּוֹ - שיחה 20:09, 18 ביולי 2011 (IDT)

תרגום ערך (יהדות)[עריכת קוד מקור]

הערך בויקיפדיה האנגלית לגבי שנת 6000 נראה מעניין.. מישהו יכול לתרגם אותו http://en.wikipedia.org/wiki/Year_6000?

אכן מעניין. גילגמש שיחה 12:42, 16 ביולי 2011 (IDT)

האם למשוגעים יש פגם במוח?[עריכת קוד מקור]

- הועבר לדף ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון פסיכולוגיה/4

Following around fat people with a tuba[עריכת קוד מקור]

ראיתי את הקטע הבא ב-Family Guy: סטואי עוקב אחר אנשים שמנים עם טובה, (0:46-1:02) ושאלתי את עצמי - מה מקור המנגינה, ואיך היא קשורה לאנשים שמנים? (משום מה נראה שהיא מאד מתאימה לסיטואציה) 93.173.22.246 16:16, 16 ביולי 2011 (IDT)

משפט שלא הבנתי בערך רטרו וירוס[עריכת קוד מקור]

ובתהליך הכפלתו מתבצע שעתוק לאחור של הגנום מ-RNA ל-DNA. אחד הרטרו וירוסים הידועים ביותר הוא HIV, הנגיף הגורם למחלת האיידס.

מזאת אומרת; "שעתוק לאחור"?. תודה.

בשעתוק רגיל, שמתקיים אצל רוב בעלי-החיים, נוצר רנ"א לפי התבנית של הדנ"א. אצל הרטרו וירוס מתרחש תהליך הפוך בו דנ"א נוצר על פי התבנית של הרנ"א. ראה גם הדוגמה המרכזית של הביולוגיה המולקולרית. 109.160.139.118

שאלה בפיסיקה: מערכות ייחוס ומהירות האור[עריכת קוד מקור]

שלום, ידוע שבמערכת יחוס אחת הזמן מתקדם מהר יותר או לאט יותר ממערכת ייחוס אחרת, בהתאם למהירות של המערכות ייחוס האלה ביחס אחת לשנייה. (מקווה שצדקתי פה) אם כן, בכל מערכת מהירות היא האור היא קבועה, אך האם ממערכת א' שנעה במהירות של 20% ממהירות האור יראו את הפוטונים של מערכת ב', מערכת שנעה במהירות של 10% ממהירות האור ולכן הזמן שם נע לאט יותר, כנעים לאט יותר? תודה Meni111 - שיחה 23:58, 16 ביולי 2011 (IDT)

לא. הפוטונים נעים תמיד במהירות האור לא משנה מאיפה באו. ‏Setresetשיחה 06:28, 17 ביולי 2011 (IDT)
אני אסביר: אם מהירות האור X ק"מ לשניה בכל מערכת ייחוס. ובמערכת א' הזמן מהיר יותר ממערכת ב', כלומר, כל שנייה קצרה יותר לעומת שנייה במערכת ב'= הפוטונים נעים מהר יותר בא' מאשר בב'. זו הסקה לוגית. או שהק"מ (מרחק) מתעוות? השנייה (הזמן) מוגדרת נניח מספר פעימות קוורץ שלוקח לפוטון לעבור 300 אלף קמ. תודה! Meni111 - שיחה 12:25, 17 ביולי 2011 (IDT)
כדאי תקרא את הערך תורת היחסות הפרטית, ואחר כך תחזור ותשאל אם יש לך שאלות נוספות. אני-ואתה שיחה 14:34, 17 ביולי 2011 (IDT)
טוב כבר בהתחלה שמימד האורך מתכווץ וזה כבר יכול לענות לי משום שאם הוא מתכווץ הרי שהפוטנים במערכת אחת לא צריכים לנוע במהירות שונה מהשנייה שנמצאת במהירות שונה Meni111 - שיחה 17:13, 17 ביולי 2011 (IDT)
לא בדיוק. כל צופה במערכת שלו יש לו שניה קבועה וקילומטר קבוע, שאינם משתנים, ומהירות אור קבועה גם כן. ‏Setresetשיחה 20:52, 17 ביולי 2011 (IDT)
כמובן, במערכת שלו. אבל בהשוואה בין מערכות גם המרחק חייב להשתנות או מהירות הפוטונים - לא בתוך המערכת אלא בין המערכות. אבל אני לא מבין, למה מהירות האור היא אבסולוטית, ממש מנקודת מבט אלוהית שכזו? מאיפה אינשטיין יכול לבסס דבר כזה? זה נשמע כל כך מוזר, כמו איזו נבואה תנכית שכזוMeni111 - שיחה 22:40, 17 ביולי 2011 (IDT)
שום נבואה תנכית, אלא תצפיות ניסיוניות. כמו ניסוי מייקלסון-מורלי. רד מהרעיון שיש פוטונים עם מהירויות שונות. זה פשוט לא ככה, למרות שקשה מאוד להבין זאת אינטואיטיבית. Corvus,(שיחה) 23:01, 17 ביולי 2011 (IDT)
הניסוי שציינת לא קשור כי לא מדובר במערכות ייחוס שונות. לא ברור למה הזמן והמרחב 'צריכים' להתעקם רק כדי שהפוטונים יהיו באותה מהירות. כלומר, החוקים עצמם לא ברורים.Meni111 - שיחה 02:22, 19 ביולי 2011 (IDT)
הוא כן קשור כי הוא הניסוי הראשון שגילה שמהירות האור היא אינווריאנט. אני מבין שמאוד קשה לקלוט את זה אינטואיטיבית למה האור תמיד נע במהירות קבועה (למרות שיש לזה תאירויות והסברים). ועובדה שתורת היחסות שיוצאת מנקודת הנחה שהאור נע במהירות קבוע לכל צופה מנבא בצורה טובה מאוד תופעות רבות, כמו כל התורה האלקטרומגנטית( הזרם החשמלי נע במהירות הקרובה למהירות האור ולא מציית למכניקה ניוטונית). אני יכול להפנות אותך להרצאה מוקלטת של הטכניון של שלמה דדו. לא ניודע מה הרקע שלך בפיזיקה. כעיקרון זאת הרצאה מאמצע הקורס שדורש קדם של 5 יחידות בגרות. אבל לדעתי ניתן להבין. Corvus,(שיחה) 09:05, 19 ביולי 2011 (IDT)
תודה רבה! ראיתי בערך חצי והפסקתי מקוצר זמן. אני עוד אחזור לפה אחרי שאני אלמד עוד בנושא ואראה את כל הסרט שנראה מלמד בהחלט. רק הערה קטנה: לא יכול להיות הסבר למה האור נע במהירות קבועה - זה פשוט ככה. זה חוק טבע והוא לא ניתן להיות מוסבר (חוץ משייניץ ואלוהים אולי), כלומר זה עולה בניסויים, מתאים להם. Meni111 - שיחה 03:00, 20 ביולי 2011 (IDT)

מהו תנאי הכרחי ומספיק לקיום אורך גדול מאפס לקבוצת מספרים?[עריכת קוד מקור]

הכוונה על ציר המספרים הממשיים במובן האאוקלידי הרגיל. חשבתי שמספיק שבסט יהיו C אברים, אבל טעיתי - קבוצת קנטור. תנאי רציפות - יש את פונקציית דיריכלה ששוברת, אבל יכול להיות שאם יש גם C אברים וגם מתקיימת רציפות על C אברים = תנאי הכרחי ומספיק? תודה רבה מראש. זה לא חשוב אבל זה מגרד לי במוח.

אם ב"רציפות" כוונתך שהקבוצה כוללת עם כל שני אברים גם את האברים שביניהם, אז התנאי הזה מספיק - לכל קטע יש מידה חיובית. עוזי ו. - שיחה 03:57, 17 ביולי 2011 (IDT)
וזה גם תנאי הכרחי? הרי אם אני מסיר מספר בודד, ארכו אפס ולכן אורך הקטע נשאר זהה, וכך הלא באינדוקציה - יוצא שאפשר להסיר א0 מספרים ואין שינוי באורך. זה נכון?
השאלה היא כמובן מהו "אורך". אם הכוונה "קבוצה שמידתה גדולה מ-0", יש קריטריונים, וכדאי לקרוא את מידה (מתמטיקה). אחרת, אם הכוונה במושג "אורך" לקבוצה קשירה שמידתה חיובית, נהוג לקרוא לקבוצה כזו "קטע", בדיוק כמו שעוזי הגדיר. אם יש לך הגדרה שלישית, כדאי לדעת מהי לפני שדנים בשאלה "מה התנאים". קיפודנחש - שיחה 23:12, 18 ביולי 2011 (IDT)

ראש אפור[עריכת קוד מקור]

למה כאשר מסתפרים על אפס במכונת גילוח הראש נצבע בצבע לבן? האם רואים את הזקיפים?

אם היה לך שער ארוך ואז גילחת, הראש לבן כי הוא אף פעם לא השתזף. חשוב מאוד לשים קרם הגנה על כל הראש אם מתגלחים. ‏Setresetשיחה 06:30, 17 ביולי 2011 (IDT)

למה הגב משתזף מהר מהבטן?[עריכת קוד מקור]

תודה.

כי כשאתה על הגב והבטן למעלה, גם הפנים שלך למעלה ואז אתה חש בשריפה (וגם עיניך מסונוורות) ומסתובב עם הפנים (והבטן למטה) ןמניח לגב שלך להמשיך להישרף..Samuels - שיחה 02:41, 18 ביולי 2011 (IDT)

אז אתה אומר שהכי טוב להסתיר את השמש מהפנים ?.. :)

אתה מזכיר לי את האימרה; אם אתה אדם קטן ובכל זאת הצל שלך גדול, סימן ששקיעת החמה מתקרבת... Samuels - שיחה 20:19, 18 ביולי 2011 (IDT)
סתם הערה:מדובר בציטוט של לין יוטאנג w:en:Lin Yutang,ציטוט נחמד. רונאלדיניו המלך - שיחה 20:40, 22 ביולי 2011 (IDT)
יותר נכון להסתיר את הפנים מהשמש. עור הפנים רגיש במיוחד לקרינה ולא מומלץ לחשוף אותו לשמש. באופן כללי מומלץ לא להיחשף לשמש למשך זמן רב. איש השלג - שיחה 20:19, 18 ביולי 2011 (IDT)

שאלה על האפס המוחלט[עריכת קוד מקור]

הערך הויקי לא כל כך מסביר, אין חלקיקים בלי אנרגיה קינטית נאמר שם. אבל נניח חלקיק כמו אלקטרון, שלא מורכב משום חלק, עומד לו בחלל החיצון. למה זו בעיה? תודה! Meni111 - שיחה 13:20, 17 ביולי 2011 (IDT)

אם אלקטרון היה יכול לעמוד במקום אחד, אז היו לו מיקום ותנע ספציפיים בסתירה לעקרון אי הוודאות. Easy n - שיחה 19:24, 17 ביולי 2011 (IDT)
לצערי לא הסברת כלום למעשה. לא רציתי לדעת מה יקרה אם אני אשלח בו פוטון כדי למצוא אותו, אני מדבר על האפס המוחלט, אין סתירה לוגית שאלקטרון יהיה מצוי בו. הבעיה - לדעתי - צריכה להתחיל כשרוצים לבדוק איפה הוא. אבל למה אין אלקטרון ב 0 אנרגיה - זו השאלה! Meni111 - שיחה 22:38, 17 ביולי 2011 (IDT)
קראת את הערך? כתוב שם במפורש שהעקרון לא תלוי בשאלה אם מבצעים מדידה או לא, אלא שלחלקיק קטן לא יכולים להיות מקום ותנע מוגדרים בו זמנית. מזה נובע ישירות שאלקטרון לא יכול לעמוד במקומו. Easy n - שיחה 23:09, 17 ביולי 2011 (IDT)
מה אתה רציני? באמת כתוב שאין בעיה טכנית. וזהו. לא מוסבר כלום. תסביר לי [בבקשה כמובן] למה חלקיק לא יכול להשאר במקום שלו. תודה Meni111 - שיחה 02:28, 19 ביולי 2011 (IDT)
קודם כל, אין דבר כזה טמפרטורה של חלקיק בודד. טמפרטורה זה תכונה של מערכת חלקיקים. וכמו שאמרו כבר, גם אין כזה דבר אלקטרון נייח. זה לא עניין אם אתה שולח פוטון לבדוק איפה האלקטרון או לא. אלקטרון פשוט לא יצור שמסוגל להיות במקום קבוע ומוגדר. יש שאלה קצת דומה בעמוד זה קצת יותר למעלה. Corvus,(שיחה) 23:14, 17 ביולי 2011 (IDT)