ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון140

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
דפי ארכיון של הכה את המומחה
ארכיון כללי
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10
11 12 13 14 15 16 17 18 19 20
21 22 23 24 25 26 27 28 29 30
31 32 33 34 35 36 37 38 39 40
41 42 43 44 45 46 47 48 49 50
51 52 53 54 55 56 57 58 59 60
61 62 63 64 65 66 67 68 69 70
71 72 73 74 75 76 77 78 79 80
81 82 83 84 85 86 87 88 89 90
91 92 93 94 95 96 97 98 99 100
101 102 103 104 105 106 107 108 109 110
111 112 113 114 115 116 117 118 119 120
121 122 123 124 125 126 127 128 129 130
131 132 133 134 135 136 137 138 139 140
141 142 143 144 145 146 147 148 149 150
151 152 153 154 155 156 157 158 159 160
161 162 163 164 165 166 167 168 169 170
171 172 173 174 175 176 177 178 179 180
181 182 183 184 185 186 187 188 189 190
191 192 193 194 195 196 197 198 199 200
201 202 203 204 205 206 207 208 209 210
211 212 213 214 215 216 217 218 219 220
221 222 223 224 225 226 227 228 229 230
231 232 233 234 235 236 237 238 239 240
241 242 243 244 245 246 247 248 249 250
251 252 253 254 255 256 257 258 259 260
261 262 263 264 265 266 267 268 269 270
271 272 273 274 275 276 277 278 279 280
281 282 283 284 285 286 287 288 289 290
291 292 293 294 295 296 297 298 299 300
ארכיון מתמטיקה
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10
ארכיון פיזיקה
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10
ארכיון ביולוגיה
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10
ארכיון פסיכולוגיה
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10

דף זה הוא דף ארכיון של דיון או הצבעה שהסתיימו. את המשך הדיון יש לקיים בדף השיחה של הערך או הנושא הנידון. אין לערוך דף זה.


תוכן עניינים

לכל המבינים בתוכנת vue[עריכת קוד מקור]

יש כזאת תוכנה שקוראים לה VUE שהיא בעצם בונה אנימצייה של נופים.

אז מי שמבין בתוכנה,

איך רואים את הסרטון שעשיתי?

אני שומר אותו אבל כשאני פותח אותו ב windows media player כותב לי שהוא לא מבין את הפורמט והפורמט הוא avi. משתמש/ת רשומ/ה שכח/ה לחתום

תודה למי שיענה.

אני לא מכיר את התוכנה, אבל AVI הוא לא הפורמט בו מקודד הוידאו/שמע אלא רק מחברת אותם לקובץ אחד (מאוד לא מדויק, אבל זה הרעיון) לכן הבעיה קשור לקידוד הוידאו/שמע עצמו - באיזה פורמט הוא (כנראה אפשר לבחור בזמן השמירה בתוכנה או במקום אחר)? שמוליק - שיחה 16:20, 22 באפריל 2011 (IDT)

אחוז ההליום ביקום[עריכת קוד מקור]

בערך המפץ הגדול כתוב שלאחר המפץ אחוז ההליום היה 10 ובערך על הליום כתוב שהוא (כיום) כ-23. מה הסיבה לשינוי והאם צופים את המשך עליית אחוז ההליום ביקום. תודה הנדב הנכון - שיחה 23:00, 18 באפריל 2011 (IDT)

לפי מה שאני יודע השמשות ביקום עובדות כולם על אותה שיטה: היתוך גרעיני של שני אטומי מימן, תוצר הלוואי הראשון של ההיתוך הוא האנרגיה המתפרצת, התוצר השני הוא הליום, ככה ההליום בעצם גודל בכמות שלו ביקום. שאר היסודות נוצרים בתהליכים יותר אלימים של התפוצצות כוכבים, וכדומה. כל התרחשות כזאת גורמת להיווצרות ענני אבק או ערפיליות שבתורן מסוגלות ליצור כוכבים חדשים, כוכבי-לכת וכן הלאה. בעצם כל האטומים והיסודות שהם הבסיס למבנה שלך ושלי הם תוצר של מעגל חיים של כוכבים הנוצרים ומתפרצים ונהרסים ברחבי היקום. כמובן זה תשובה מהזיכרון ויכול להיות שחלק מהעובדות הן שונות, אבל העקרון זהה. Lirdon - שיחה - הצטרפו למלחמה האווירית 23:16, 18 באפריל 2011 (IDT)
תודה. לפי הערך http://en.wikipedia.org/wiki/Abundance_of_the_chemical_elements נדמה לי שהערך 10% מתייחס לאחוז *אטומי* ההליום מכלל האטומים ביקום ו-23% לאחוז ההליום מכלל ה*חומר* ביקום. אם אני צודק כדאי להבהיר את זה בערכים. הנדב הנכון - שיחה 09:28, 19 באפריל 2011 (IDT)
לא הבנתי את ההבדל שכתבת, אטומים וחומר. סה"כ הליום הוא חומר הבנוי משני אטומים, מימן בנוי מאטום אחד. כלומר איון דבר כזה ממש אטום מימן ואטום הליום. האם התכוונת להליום כחומר טהור מול הליום כחלק ממולקולה כימית יותר מורכבת? Lirdon - שיחה - הצטרפו למלחמה האווירית 11:20, 19 באפריל 2011 (IDT)
פססט, Lirdon: הליום הוא גז אציל, ולא נמצא בטבע בשום תרכובת, גם לא עם עצמו. אילן שמעוני - שיחה 21:07, 20 באפריל 2011 (IDT)
אני יודע, אבל פשוט לא הבנתי למה הבחור התכוון ולכן שאלתי על הדברים הכי הגיוניים שהיו קשורים איכשהו לשאלה שלו, כדי להבהיר. Lirdon - שיחה - הצטרפו למלחמה האווירית 22:10, 20 באפריל 2011 (IDT)
להבנתי, ערך אחד מציין את אחוז אטומי ההליום מ*מספר* האטומים הכולל והערך השני מציין את אחוז *מסת* אטומי ההליום מאחוז המסה האטומית הכוללת. הנדב הנכון - שיחה 11:42, 19 באפריל 2011 (IDT)
אההה... כמות מול מסה... ובכן אין לי ידע מספיק נרחב בשביל לעשות את ההבהרה הזאת. Lirdon - שיחה - הצטרפו למלחמה האווירית 12:04, 19 באפריל 2011 (IDT)

אלטקרודינמיקה ותורת היחסות[עריכת קוד מקור]

אתם יכולים לי להסביר את הסדר הכרונולוגי ואת ההקשרים בין טרנספורמציית לורנץ, כוח לורנץ ותורת היחסות של איינשטיין? מה נבע ממה, מה התגלה קודם ולאיזה צורך? רק אל תפנו אותי לקרוא את כל הערכים. אני רוצה לדעת רק את הסדר ההיסטורי של התגליות.

טרנספורמציית לורנץ פותחה עוד במאה ה-19 בנפרד מתורת היחסות הפרטית על ידי הפיזיקאי ההולנדי הנדריק לורנץ
Finally, in 1892, Hendrik Lorentz derived the modern day form of the formula for the electromagnetic force
תורת היחסות" הוא שמן המשותף של שתי תאוריות פיזיקליות שפותחו על ידי אלברט איינשטיין בראשית המאה העשרים Nachum - שיחה 10:52, 19 באפריל 2011 (IDT)
תורת היחסות הפרטית עוסקת במכניקה. אולם כותרת המאמר של איינשטיין שהציג אותה היתה דווקא "אלקטרודינמיקה של גופים נעים", כלומר, הוא הגיע אליו דווקא מתוך חקר האלקטרומגנטיות, בעקבות משוואות מקסוול. גם לורנץ הגיע מאותו התחום. Tzafrir - שיחה 11:06, 19 באפריל 2011 (IDT)
כלומר תורת היחסות היא תוצאה של טרנספורמציית לורנץ? אבל מה ההיגיון בטנס' לורנץ ללא ההנחה שמהירות האור היא קבועה? הרי אם מהירות האור תלויה בצופה, אין שום טעם במשוואת של לורנץ. כמו כן- מה היה הסבר המקורי לכוח לורץ (ללא תורת היחסות)? לנו בהרצאה עשו קצת בלגן עם הרקע ההיסטורי, אבל ההסבר לכוח לורנץ היה תורת היחסות הפרטית...
טרנספורמציות לורנץ הן משוואות שמהוות חלק חשוב מתורת היחסות הפרטית. הן נקראות על שמו של לורנץ מכיוון שלורנץ הגיע לנוסחאות הללו בצורה עצמאית. אולם הוא בחר לפרש את משמעותן בצורה שונה (התקצרות גופים באתר). כהערת אגב: אם כל מה שכתבתי כאן לא ברור מהערכים, הערכים דורשים שיפור. מה מכל מה שכתבתי כאן לא יכולת למצוא מהערך תורת היחסות הפרטית? Tzafrir - שיחה 12:58, 19 באפריל 2011 (IDT)
התשובה לשאלה הזו היא בגוף השאלה המקורית "רק אל תפנו אותי לקרוא את כל הערכים.". ‏Setresetשיחה 22:58, 20 באפריל 2011 (IDT)

הארקה[עריכת קוד מקור]

למה הארקה מאפסת את הפוטנציאל על פני המוליך?

זאת לא שאלת שעורי בית- אני רוצה להבין את העיקרון הפיזיקלי שעומד מאחורי הרעיון. מה דווקא הפוטנציאל ולא השדה, מטען או אנרגיה?

כמו כן, יש את התופעה של שדה מחוץ לקליפה מוארקת מתאפס, גם אן בתוכה יש מלא מתענים. למה זה קורה?

ועוד שאלת מינוח קלה. האם מותר להגיד "פוטנציאל הכלוא במרחב בין ..."?

החלק החשוב בשאלתך זה לא דווקא "למה מאפס" אלא "למה הפוטנציאל".
הסיבה היא שכשאנחנו מדברים על מוליכים, מה שאנחנו יודעים זה שמוליך אידאלי (וגם מוליך לא אידאלי שהגיע לשיווי משקל) הוא גוף שכולו שווה פוטנציאל. ואם מחברים שני מוליכים, מטענים חיוביים זורמים מהגוף שבו יש פוטנציאל גבוה לגוף שיש בו פוטנציאל נמוך (או מטענים שליליים בכיוון ההפוך) עד שהפוטנציאלים משתווים.
כמו שכתבתי, העיניין של "אפס" הוא לא כל כך חשוב. האפס של הפוטנציאל הוא דבר שרירותי (כמו שהאפס של אנרגיה פוטנציאלית כובדית הוא שרירותי). פשוט לפוטנציאל על פני האדמה קראו אפס, וכל הסקאלה מתיישרת לפיו.
ולגבי השדה מחוץ לקליפה מוארקת - הוא לא תמיד מתאפס! רק אם מחוץ לקליפה אין שום מטען אחר, או שום מוליך אחר בפוטנציאל שונה מאפס, רק אז גם שדה מחוצה לה מתאפס. אםן תאמר לי באיזו מסגרת ורמה אתה לומד, אולי אני אוכל להסביר את זה יותר לעומק. emanשיחה 03:18, 20 באפריל 2011 (IDT)
שנה א' באוניברסיטה. אולי אני לא הכי מבין את הרעיון של פוטנציאל. אי אפשר להעביר הקבלה כל כך פשוטה לגובה. כי במערכת אלקטרוסטטית יכולים להביא מטען נוסף שישנה את סדר המטענים בתוך המוליך המוארק, אבל בכל מקרה הפוטנציאל ישער אפס (נגדיר אפס כאדמה כמובן). ניקח שאלה קצת מוקצנת- מטען כלוא בין זוג לוחות מוארקים. לוחות זהים, מוליכים והמטען הנקודתי בדיוק באמצע, מרחק בין הלוחות קטן בהרבה משטחם.
במצב כזה צריך להישמר הרעיון של פוטנציאל אפס? כנראה שכן. אבל האם השדה מחוץ ללחות יהיה אפס? לדעתי גם כן, אבל חוץ מהרעיון ש"לוח מוארק חוסם את המטען" אין לי הסבר. אני לא הכי מבין מה התהליך שיעבור בערכת ברמה של תנועת מטענים (מה יאזן את מה ולמה). איך יהיו מסודרים המטענים?
יותר קל לי לתת דוגמה אחרת.
תחשוב על כדור מוליך ברדיוס R. נניח שבהתחלה הוא ניטרלי ולא מוארק.
עכשיו תקיף אותו בקליפה דקה ברדיוס 2R שטעונה במטען Q. בלי קשר לכדור המוליך, הפוטנציאל בכל התחום שבתוך הקליפה (r<2R) הוא עכשיו kQ/2R . לכן אם נחבר עכשיו את המוליך להארקה יזרמו מטענים ממנו לאדמה. כמה? בכמות כזו שתגרום להתאפסות הפוטנציאל ב r=R. אם תעשה את החשבון תראה שבשביל זה המטען על הכדור חייב להיות -Q/2 מה שאומר שהשדה הוא כלפי פנים בין הכדור לבין הלוח, וכלפי חוץ מהלוח ועד לאינסוף.
עכשיו נחזור למקרה שלך. אם תשים את המטען בין לוחות לא מאורקים, בצדדים הפנימיים שלהם יצטבר מטען שלילי, לכן בצד החיצוני שלהם יצטבר מטען חיובי, שייצור שדה קבוע בחוץ שיגרום שהפוטנציאל של הלוחות לא יהיה כמו זה של האדמה. אבל אם הם יהיו מוארקים, יזרום מהאדמה מטען שלילי בשביל לפצות על זה, וידאג לאיפוס הפוטנציאל על פני הלוחות. emanשיחה 13:41, 20 באפריל 2011 (IDT)
תשובה מזווית אחרת: השדה החשמלי בתוך מוליך מתאפס, כי שדה שאינו אפס מזיז מטענים חשמליים עד שהוא שוב מתאפס. מכיוון שהפוטנציאל הוא אינטגרל של השדה, הפוטנציאל במוליך הוא קבוע תמיד. מכיוון שפוטנציאל כדור הארץ מוגדר כ-0, כל מוליך שמחובר אליו הוא גם בעל פוטנציאל קבוע ושווה ל-0. לגבי שדה מחוץ למוליך מוארק, מסתכלים מכוון אחר: הפוטנציאל גם שווה לאינטגרל על השדה מאינסוף ועד המוליך. כדי שכל האינטגרל יתאפס, אז בהכרח כל השדה מחוץ למוליך חייב להתאפס גם, אלא אם יש עוד גורמים טעונים בסביבה. ‏Setresetשיחה 19:45, 20 באפריל 2011 (IDT)

אינטגרל הפוך?[עריכת קוד מקור]

האם מודגר יצור כזה: ? אם כן -למה הוא שווה, אחרת - למה זה לא מוגדר? 79.180.198.241 15:56, 19 באפריל 2011 (IDT)

לפני שמדברים על האינטגרל כדאי לשאול מה זה . בדרך כלל, כאשר מבצעים מניפולציות בdx ודומיו, בעצם עובדים עם תבניות דיפרנציאליות. אוסף התבניות הדיפרנציאליות מהווה מודול מעל חוג הפונקציות החלקות, לכן אפשר לכתוב ולכך יש משמעות. במקרים חלקים חד מימדיים חלקים, אפשר אפילו לכתוב , ולהתכוון לכך שזה שווה לפונקציה החלקה היחידה f המקיימת ש . אבל מכיוון שזהו מודול (חבורה אבלית עם אפשרות לכפול בפונקציות חלקות), אין משמעות לכפל של שני איברים כאלה, ובפרט אני לא רואה משמעות הגיונית לביטוי . בפרט, לא ברור מהו האינטגרל של הדבר הלא מוגדר הזה. לירן (שיחה,תרומות) 16:01, 19 באפריל 2011 (IDT)

זה נכון שבכף יוגורט יש את הרכב המינרלים של 2 בקבוקי מים-מינרלים לפחות?[עריכת קוד מקור]

תודה.

למה ניתן למחזר רק בקבוקים קטנים?, זה פרימיטיבי![עריכת קוד מקור]

ראו מיחזור#היבטים חוקיים. נדמה לי שההסבר הוא שבעלי משפחות גדולות המשתמשים בבקבוקים גדולים רבים (חרדים?) לחצו על הפוליטיקאים להחריג את הבקבוקים הגדולים מחוקי המיחזור, כדי שלא יצטרכו לשלם עליהם פיקדון וכדי שלא יצטרכו לטרוח ולהזדכות עליהם בהחזרתם. ‏Ovedcשיחהאמצו ערך יתום! 21:05, 19 באפריל 2011 (IDT)
ניתן למחזר את כל בקבוקי הפלסטיק - קטנים בנקודות מכירה, וגדולים בנקודות איסוף. ההבדל הוא שעל קטנים מוטל פיקדון ועל הגדולים לא, וזאת מהסיבה שכתב Ovedc: המלפגות הדתיות הפעילו לחץ פוליטי שלא להטיל מס בטענה שזה יפגע במשפחות מרובות ילדים. אנדר-ויק 21:09, 19 באפריל 2011 (IDT)
דתיים וערבים. כמו בלחצים הפוליטיים על קצבאות למשפחות ברוכות ילדים. סול במול - שיחה 22:02, 19 באפריל 2011 (IDT)
קביעת פיקדון לבקבוקים גדולים קודם כל תפגע במחזור. אני מחזיר את הקטנים לסופר (הרחוק 2 דקות מהבית שלי) ואת הגדולים לפח הבקבוקים. ההורים שלי (שיש בבניין שהם גרים בו פח לבקבוקים) ממחזרים את כל הבקבוקים (גדולים וקטנים) בפח למחזור. אם הפח ייעלם (וכשיהיה פיקדון, הוא ייעלם או יושחת עד מהרה), אז הם פשוט לא ימחזרו, הם לא ייסעו עם הבקבוקים באוטו לסופר, וימתינו בתור בשביל 5 שקלים (לכל היותר) בשבוע. שימו פחי מחזור, האוכלוסיה כבר תמחזר. אל תטילו עוד מס. בברכה, --איש המרק - שיחה 14:36, 20 באפריל 2011 (IDT)
לא חייב להיות קשר ישיר בין הטלת מס לכמות המתקנים ל"סתם" מחזור... הכל שאלה של מה רוצים להשיג במדיניותניצן צבי כהן - שיחה 21:06, 22 באפריל 2011 (IDT)

יחסות- שאלה לא מקצועית[עריכת קוד מקור]

נניח שאני מאיר בפנס לכיוון השמים מגגו של רכב נוסע , האם קרן האור תנוע ישר יחסית לצופה נייח או תנוע באלכסון בגלל תנועת הרכב? תודה

אתה מתכוון האם מבחינת הצופה היא תהיה ניצבת לקרקע, או בזווית לניצב? התשובה היא שתהיה זווית. ראה כאן (וחבל שאני צריך להביא ציטוט מהויקי האנגלית, כי בעברית אני לא מוצא). emanשיחה 23:58, 19 באפריל 2011 (IDT)
יש שם הרבה נוסחאות. איזו מהם את מתכוון? ואיך זה שתהיה זווית? הרי זה ירמוז שיש חיבור בין מהירות האור לבין מהירות הרכב (והדבר בלתי אפשרי כי מהירות האור היא גדול קבוע). אתה יכול טיפה לפרט עם נוסחאות (טרנספורמציית לורנץ לא משפיעה על כיוון ניצב לתנועה כמו שנאמר לי). אני יכול להבין חישובים פשוטים. תודה
הפנתי אותך שם לפרק על נוסחת חיבור המהירויות, ויש אפילו את המקרה הפרטי שלך (אם כי במהירויות "מנורמלות" בהן 1 זה מהירות האור).
(תסתכל שם לפני וגם קצת אחרי הנוסחה הזו בשביל להבין אותה)
טרנספורמצית לורנץ אומנם לא משפיעה על האורך בניצב למהירות היחסית בין המערכות, אבל כן משפיעה על הזמן. לכן המהירות בכיוון הניצב כן תקטן. כשעושים את החישוב אתה מקבל שמהירות האור עדיין שווה בגודלה למהירות האור, אבל הפירוק לרכיבים הוא אחר. emanשיחה 13:43, 20 באפריל 2011 (IDT)

פטריות שמפיניון[עריכת קוד מקור]

האם אכילת פטריות שמפיניון (כאלה שקונים בסופר) ללא בישול או טיגון/הקפצה מזיקה למערכת העיכול? תודה

וגם לגבי נענע..כי שמעתי שאם אוכלים הרבה נענע (בלי כלום), זה "מגרד" את השכבה הפנימית של הקיבה.. יש אמת בדבר?

פטריות שמפיניון טריות הן מרכיב בסלטים רבים, ולרוב (אם גודלו ונשמרו בתנאי היגיינה סבירים) ניתן לאכול אותן חיות ללא חשש. אשר לנענע - על פניו נשמע לי שהסיפור ששמעת הוא המצאה מטופשת כדבעי. בסלטים לרוב יש נענע טרייה. אני לעסתי פה ושם נענע ומעולם לא סבלתי מכיב קיבה או משהו דומה.

בית חולים[עריכת קוד מקור]

מה הן ההגדרות למצבים של חולים - אנוש, קשה, בינוני, קל וכו'..? --77.127.90.112 08:09, 20 באפריל 2011 (IDT)

בשפה המדוברת (אולי זו לא חלוקה מקצועית) אנוש - ללא דרך חזרה. קשה - נשקפת סכנה לחייו. בינוני - לא נשקפת סכנה לחייו אבל יישאר עם נכות. קל - ללא סכנת נכות. Samuels - שיחה 12:33, 20 באפריל 2011 (IDT)

אני יודע בודאות ש"בינוני" זה אכן אדם שישאר עם נכות בודאות גדולה. וכן, ש"קשה" - פירושו נשקפת סכנה לחייו.
עם זאת, לגבי המונח "אנוש", זה אמנם מצב נוראי, אך אנשים רבים חזרו לחיים בריאים ומתפקדים ממצב אנוש! אם אינני טועה, "אנוש" פירושו טרואמה רב-מערכתית - היינו, קריסת מערכות.
כך למשל, אדם שמערכת החיסון שלו קרסה, וגם מערכת הנשימה - סביר שיוגדר אנוש. העניין הוא שיכול להיות שאם יונשם לאורך זמן מסויים, יצליחו לחזק לו את מערכת החיסון, וגם את מערכת הנשימה - ופתאום האדם הזה עובר מאנוש, לקל כמעט בלי לעצור באדום.
זה העניין עם הדיווחים בחדשות, "קשה" נשמע הרבה יותר רע מ"בינוני". ובאמת שלא עלינו.
אבל ישנן יחידות טיפול נמרץ וטראומה מצויינות בחלק מבתי החולים, ואדם שהיה פצוע קשה, יכול לצאת ללא פגע!
לעומת זאת, אדם שהיה פצוע בינוני, ישאר עם נכות לכל החיים.
לא עלינו, חג שמח לכולם!

אני יודע בוודאות שלימדו אותי בוודאות שהמושגים האלה לא קשורים בכלל למי כן ומי לא ישאר נכה. זה שאחר כך יוצא שדווקא לפצועים בינוני יש יותר סיכוי להישאר נכים, זה לא קשור. ארבעת המושגים האלה קשורים ברמת סכנת החיים המיידית של הפצוע. פצוע ולא חולה.

  • פצוע אנוש = פצוע שמאוד סביר שימות גם אם הוא יקבל מקסימום עזרה באופן המידי ביותר
  • פצוע קשה = דורש השקעה רבה ומיידית כדי להישאר בחיים
  • פצוע בינוני = דורש השקעה במהלך הדקות הקרובות כדי לא להתדרד למצב של פצוע קשה
  • פצוע קל = אינו בסכנת חיים

. עִדּוֹ - שיחה 14:33, 20 באפריל 2011 (IDT)

פונקציית עבודה[עריכת קוד מקור]

מה פירוש המונח "פונקציית עבודה"? נגיד בהקשר של "פונקצית העבודה של פלטיניום כפולה מפונקצית העבודה של סידן." מזה זה אומר פיזיקלית? 79.181.203.139 21:39, 20 באפריל 2011 (IDT)

באמת לאחרונה שמתי לב לחסרונו של הערך פונקציית עבודה. אתה מוזמן להעיף מבט בערך האנגלי en:Work function. בקצרה פונקציית העבודה היא האנרגיה המינילית הדרושה על מנת להוציא אלקטרון בודד ממוצק. ♠ גיל כ. (שיחה) ♠ 21:43, 20 באפריל 2011 (IDT)
באותה ההזדמנות. מה זה "פוטואלקטרון"? 79.181.203.139 23:15, 20 באפריל 2011 (IDT)
אלקטרון שהוצא מהמתכת בעזרת האפקט הפוטואלקטרי. emanשיחה 00:22, 21 באפריל 2011 (IDT)

פרשנות חד-מילתית לשני המילים הבאות - עזרה[עריכת קוד מקור]

סכיזו (מה הפירוש) ?

היפו (מה הפירוש) ?

תודה.

סכיזו - פיצול
היפו - מעט מדי (במילה אחת: מעטמדי). תומר א. - שיחה - משנה ויקיפדית 23:23, 20 באפריל 2011 (IDT)
(: אם "מעטמדי" לא עובד אפשר לנסות "חוסר". יְשֻׁרוּןשיחה 00:26, 21 באפריל 2011 (IDT)
או "תת" למשל היפוגלוקימיה - תת-סוכר.
לפי היפוגליקמיה מדובר דווקא על "מחסור בסוכר בדם". אבל שווה להזכיר גם את המילה היוונית הדומה (אבל לא קשורה, למיטב ידיעתי) היפוס. היפופוטם אינו תת־יאור. Tzafrir - שיחה 06:03, 21 באפריל 2011 (IDT)
אלו שתי מילים יווניות לא קשורות (ומן הסתם גם מבוטאות אחרת בשפת המקור): -Υπο (בכתיב לטיני Hypo) - התחילית שמשמעה "תת-" ו-ιππος (בכתיב לטיני Hippo) - סוס. Easy n - שיחה 10:03, 21 באפריל 2011 (IDT)

חומציות ובסיסיות\נוקלאופיליות[עריכת קוד מקור]

שלום. שתי שאלות:

1. מדוע פחמימנים עם קבוצה תיולית (SH) הם חומציים יותר מכהלים? הרי לכאורה, הבסיס המצומד S- פחות יציב מהבסיס המצומד O- בשל האלקטרושליליות הנמוכה יותר של הגפרית.

2. מדוע יודיד הוא נוקלאופיל חלש יותר מכלוריד (HI חומצה חזקה יותר מ-HCl) למרות שיוד פחות אלקטרושלילי מכלור ולכן לכאורה הבסיס המצומד I- היה אמור להיות פחות יציב מהבסיס המצומד Cl-?

תודה לעונים.

איך אומרים יעקוביאן באנגלית?[עריכת קוד מקור]

האם זה "יקוביאן" או "ג'קוביאן"? 79.180.201.92 09:22, 21 באפריל 2011 (IDT)

השני. עוזי ו. - שיחה 12:33, 21 באפריל 2011 (IDT)
למה יש ויקיפדיה באנגלית?! en:Jacobian matrix and determinant--פו-איי - שיחה 17:49, 21 באפריל 2011 (IDT)

שאלה ביחסות הפרטית (גם בלי נוסחאות)[עריכת קוד מקור]

נגיד יש לי ניסוי שנערך אינסוף זמן. האם יתכן שבמערכת F1 מעורה A התרחש ובמערכת F2 מעורה A לא התרחש כלל? האם יתכנו שתי מערכות שבהם תוצאות הניסוי יסתרו זו את זו? אני לא מדבר על הפרש זמנים נמדד או על אורך משתנה- אלא על מקרה שבמערכת אחת שתי רכבות חלפו זו על פני זו ובמערכת אחרת היתה התנגשות( יש איזה ניסוי מחשבתי של מסילה מתפצלת ואז נפגשת בחזרה ושתי רכבות נעות זו לקראת זו). או האם יתכן שבמערכת F1 קרן אור פגעה במראה וחזרה למשגר ובמערכת F2 אותה קרן אור פספסה את המראה ועפה לחלל הרחוק? כנראה שלא, אבל מה הסבר לכך? 79.183.204.193 09:33, 21 באפריל 2011 (IDT)

לא ייתכן. ההסבר - אתה צריך להסביר למה כן ייתכן משהו מוזר כל כך. ‏Setresetשיחה 12:52, 21 באפריל 2011 (IDT)

סימלי מדינות ערב[עריכת קוד מקור]

למה הסמלים של מדינות ערב מסיבינו זה גרסאות של אותו העיט? הסמלים של עיראק, מצריים, והרשות הפלסטינית נראים כמו משחק תמצאו את ההבדלים. כנ"ל אפשר לשאול לגבי הדגלים (ושם להכניס את ירדן וסוריה. יש איזו סיבה לחסור מקוריות (ככה נראים עותקים שונים של עבודה של אותו המעצב כשהוא מנסה צבעים ושילובים שונים)?

אם אני לא טועה לרוב רובם של מדינות ערב לא הייתה ריבונות עצמאית עד קצת אחרי מלחמת העולם השנייה, כולם היו בשליטת בריטניה, צרפת או כל מדינה קולוניאליסטית אחרת. אז רוב הדגלים הופיעו לאחר שיחרורם מריבונות המדינות האירופאיות, הגיוני שהן נשענו על מוטיבים דומים בבחירת הדגלים שלעיתים לא היו יצירתיים ומיוחדים.
ראה צבעי הלאומיות הכלל-ערבית ופאן-ערביות. 84.109.50.243 09:54, 22 באפריל 2011 (IDT)
ומה פירוש העיט, כוכב וסהר? 79.183.207.11 09:24, 23 באפריל 2011 (IDT)

למה מודגשת הנ' ב"מה נשתנה"?[עריכת קוד מקור]

מה נשתנה

בגלל המילה "מה" שבאה לפניה.
יש שתי דרכים עיקריות לנקד את המילה "מה": בקמץ ובפתח. אם מנקדים אותה בפתח, אז האות הראשונה של המילה שאחריה צריכה להיות דגושה.
אין ממש כלל שאומר מתי זה צריך להיות קמץ ומתי פתח; בתנ״ך זה פעם ככה ופעם ככה, והיום, לשם הפשטות, אפשר לנקד תמיד בקמץ ובלי דגש. --אמיר א׳ אהרוני - שיחה 17:13, 21 באפריל 2011 (IDT)
מהו הכלל המורחב? למה הפתח גורר דגש?

סוגי קפה ערביקה[עריכת קוד מקור]

בקפה ערביקה יש מספר זנים מישהו יכול בבקשה להרחיב או לצרף קישור בפרט לזנים הבאים: AB , NH , UG ---פו-איי - שיחה 17:46, 21 באפריל 2011 (IDT)

ג'ינס ישן[עריכת קוד מקור]

ממתי ולמה ג'ינסים מיושנים (שחוקים, דהויים ואפילו קרועים) נכנסו לאופנה? היום מוכרים ג'ינס חדש שנראה מהיום הראשון כאילו שהוא עבר את כל תקופת המערב הפרוע. ממתי זה ככה? ולמה? לא שאני מתלונן- המכנס הישן שלי שמזמן צריך לזרוק לפח משום מה נחשב למוצר אטפנתי... 79.181.210.93 18:22, 21 באפריל 2011 (IDT)

זה התחיל עם w:Stone washing ואיפשהו אחר כך זה איבד את הצפון. למה? זו האופנה. יוסישיחה 20:54, 21 באפריל 2011 (IDT)

מילה כמו "גוורדוורה" שפירושה מלתחה?[עריכת קוד מקור]

יש לי בראש זיכרון עמום של מילה שנשמעת כמו "גוורדוורה" שפירושה הוא מלתחה? האם יש מילה כזאת או דומה לה? מחיפוש בגוגל אני מוצא שם של מקדש בשם זה, וזה לא הכוונה, רוב תודות, רוני רחם

"גרדרובה" שמקורו ב garde-robe - חדר לבוש בצרפתית. שנילי - שיחה 20:31, 21 באפריל 2011 (IDT)
לפי רוביק רוזנטל מקור המלה בפולנית: [1]. מעניין איך אפשר לקבוע. עוזי ו. - שיחה 20:34, 21 באפריל 2011 (IDT)
זה מן הסתם לא מדע מדויק, אבל יש דרכים, כמו במקרה הזה: אם המילה נמצאת בעדויות טקסטואליות מוקדמות יותר בצרפתית; אם קל להצביע על השורשים הלטיניים/צרפתיים המרכיבים את המילה בצרפתית אבל קשה לשחזר שורש סלאבי/פולני; אם ידועה השפעה ניכרת בכיוון מסוים (צרפתית על פולנית). אביעדוסשיחה י"ח בניסן ה'תשע"א, 20:43, 21 באפריל 2011 (IDT)
שתי התשובות נכונות. המילה בצורתה הנהגית בעברית הגיעה אלינו מן הפולנית - garderoba. לפולנית (ולשפות אחרות, בווריאציות היגוי וכתיב משתנות) הגיעה המילה מן המקור הצרפתי שציין שנילי. Magisterשיחה 19:33, 22 באפריל 2011 (IDT)

<האם ישנו עמוד המפרט על המצב ההומנטרי בעזה ?מקריאה ראשונית של הערך יש שם מעט מאוד מידע על הנושא הזה במיוחד בהקשר של המצור של ישראל על עזה.>[עריכת קוד מקור]

כמובן אני מצפה שהוא ייכתב אובייקטיבית אם יתקיים בלי עמדה שמאלית או ימנית

מקום טוב להתחיל בו: מה באמת המצב בעזה? חזרתישיחה 13:24, 23 באפריל 2011 (IDT)
יש את הערך "הסגר על רצועת עזה" שיש בו את רוב המידע בנושא זה. אתה מוזמן להרחיב אותו. -- ‏גבי‏ • שיח 08:02, 27 באפריל 2011 (IDT)

רעש חשיבה ממחשבים[עריכת קוד מקור]

רציתי לשאול; המחשבים של פעם עשו רעשים בעת חשיבה (מעבדי המחשבים הללו - אני לא מדבר על הוונטות!!!).

השאלה, איזה מולקולות רטטו שם בדיוק כדי שיהיה רעש ואיפה הן רטטו?, המאבד הרי מוצק הוא!,

ברכות.

מה שיצר את הרעש בעת העיבוד במחשבים לא היה המעבד, אלא הדיסק הקשיח כאשר הוא נדרש לגשת למידע ולזכרון שהמעבד דרש ממנו ולקרוא או לכתוב עליו. הדיסקים הקשיחים לרוב עשויים דיסקים על גבי דיסקים סובבים וזרוע קריאה אשר קופצת ממקום למקום בדיסק כדי לגשת לשורת המידע הרלוונטית, הפעולה הזאת אם הייתה נעשית מהר מספיק הייתה יוצרת את רעשי הנקישה. בברכה. Lirdon - שיחה - הצטרפו למלחמה האווירית 07:45, 22 באפריל 2011 (IDT)

ובכן, מכאן אני למד כי ככל שהרדיסק הוא יותר מהיר, כך הוא גם ירעיש יותר... ומה לגבי הרדיסק רפטור?... ברכות.

זה לא המהירות של הדיסק הקשיח שגורם לרעש, אם כך כל דיסק קשיח היה גורם לרעשים די מעצבנים כל הזמן, אלא הדרישות ממנו. נגיד אתה מאתחל את המחשב, בזמן הזה המעבד ניגש וקורא את תוכנת ההפעלה, חלק גדול מתוכנת ההפעלה צריך לעלות בזמן קצר, לכן ישנם הרבה כתובות שהדיסק הקשיח צריך לגשת אליהם, זה עיבודים כאלה שדורשים קריאת הרבה שורות קוד שגורמות להרדיסק להזיז את זרועות הקריאה מהר ולכיוונים שונים ובגללם קורא הרעש. כלומר גם הרדיסקים ישנים (בעיקר הם) עושים את הרעשים האלה, אם הרדיסק רפטור (לא מכיר אותו) עושה רעש אני לא יכול להגיד. Lirdon - שיחה - הצטרפו למלחמה האווירית 12:46, 23 באפריל 2011 (IDT)

אורך, שטח, נפח ו-?[עריכת קוד מקור]

במרחב ארבע מימדי, איך נקרא הגודל השקול לנפח במרחב תלת-מימדי, שטח בדו-מימדי ואורך בחד-מימדי? יש שם מיוחד, או שזה פשוט "נפח 4-מימדי"? תודה רבה, נו, טוב - שיחה 10:33, 22 באפריל 2011 (IDT)

אפשר "נפח 4-ממדי", ואפשר גם "על-נפח" (כשהמימד ברור מההקשר). המונח הכללי לכל אלה הוא מידה. עוזי ו. - שיחה 11:42, 22 באפריל 2011 (IDT)
ניתן לשקלל גם זמן --פו-איי - שיחה 16:32, 22 באפריל 2011 (IDT)
הייתי אומר נפח-זמן (לדוגמא מ"ק*שניה), לא נראה לי שיש מונח כזה Mysterion - שיחה 14:44, 23 באפריל 2011 (IDT)

חוק לאסטרופיזיקה בת"א[עריכת קוד מקור]

מה הם תנאי הקבלה לחוג לאסטרופיזיקה באוניברסיטת ת"א? תואר ראשון בפיזיקה אני מניח- אבל מה הממוצע הדרוש והאם של כל מוסד או רק של ת"א? וממה חי סטודנט לתואר שני באסטרופיזיקה? זאת לא עבודה שאיתה אפשר למצוא פרנסה מהצד (כמו סטודנט תואר שני לחשמל שיכול לעבוד באיזה חברת היי-טק בחצי משרה). אז איך הוא ממן את לימודיו ואת מחיתו(לחם, מים וכו'). 109.66.209.11 11:59, 22 באפריל 2011 (IDT)

במזכירות החוג יוכלו לענות לכמה מהשאלות האלה טוב יותר מאשר באתר הזה. סטודנט לתואר שני מקבל בדרך כלל מלגת-קיום צנועה, ואם יבקשו ממנו לתרגל הוא יכול להגיע למשכורת סבירה. מים אפשר לשתות בברזיה שליד החוג. עוזי ו. - שיחה 13:08, 22 באפריל 2011 (IDT)

פונקציות תליות לינארית?[עריכת קוד מקור]

שאלה מעניינת(לדעתי הלא מתמטית)- איך פונקציות יכולות להיות תלויות לינארית? וקטורים תלויים זה כאשר יש להם אותו כיוון, אבל לאו דווקא אותו הגודל. אם אומרים לי שהפונקציות תלויות- מה הכוונה? איך מוכיחים את הטענה? ומה הכוונה אם שואלים "מהי התלות"?

מה זה וקטור? לכל מקום בוקטור מותאם ערך. זה בדיוק כמו פונקציה רק שבמקום להיות מוגדרת על מרחב בדיד (ולרוב סופי) היא מוגדרת על מרחב רציף.
ומה זה וקטורים שתלויים לינארית? אם זה שני וקטורים אז זה אומר באמת שהם "לאותו כיוון". מבחינה מתמטית זה אומר ש. אם יש כמה שלושה זה אומר שאפשר לכתוב: , והפירוש הגיאומטרי (ב 3 מימדים) הוא ששני הוקטורים הראשונים מגדירים משטח, ושהווקטור השלישי לא חורג ממנו, ואין לו רכיב שניצב למשטח.
ואותו דבר בפונקציות. אם אפשר להציג את הפונקציות בצורה לכל x, ובמקרה של שלוש פונקציות .
ואגב, בהתאם להגדרה הזו לא נראה לי שאפשר לומר שהפונקציות תלויות לינארית בכל המרחב. רק אם יש חצי מרחב (רק החיובי או רק השלילי). emanשיחה 14:47, 22 באפריל 2011 (IDT)
ראה אורתוגונליות במרחב הילברט. 84.109.50.243 16:48, 22 באפריל 2011 (IDT)
א. אל תפחיד את השואלים.
ב. האורתוגונאליות היא תכונה קשורה אבל שונה. בשביל לדבר על תלות לינארית (גם בוקטורים וגם בפונקציות) לא צריך בכלל את פעולת המכפלה הפנימית. emanשיחה 17:52, 22 באפריל 2011 (IDT)

אם כבר מדברים על אורתוגונליות: אם יש לי שתי משפחות אורתוגונליות של פונקציות - האם זה אומר שכל פונקציה ממשחה א' ניצבת לאיזושהי פונקציה במשפחה ב'? האם יתכן מצב שמשפחת מעגלים קונצנטריים תהיה אורתוגונלית למשפחת מעגלים קונצנטריים אחרת? 79.183.207.11 16:05, 23 באפריל 2011 (IDT)

לא הבנתי את השאלה. מה זו המשפחה הזו? ומה קשורים מעגלים קונצנטריים? emanשיחה 17:04, 23 באפריל 2011 (IDT)
שאלה אחרת לגמרי (ראיתי שהתחתם לדבר על אורתוגונליות). נגיד יש לי משפחה כלשהי של מגלים סביב אותה נקודה ושואלים אותי מה המשפחה האורתוגונלית שלה. והשאלה היא האם התשובה יכולה להיות משפחה אחרת של מעגלים.
אני חושש שגם האורתוגונליות שאנחנו מדברים עליה שונה לחלוטין. מאיזו מסגרת השאלה שלך? emanשיחה 20:44, 23 באפריל 2011 (IDT)

האם זהב יקר יותר מכסף[עריכת קוד מקור]

האם זהב יקר יותר מכסף 109.186.57.88 16:49, 22 באפריל 2011 (IDT)

כן - בערך פי 30 (ליחידת משקל, כמובן). עוזי ו. - שיחה 17:10, 22 באפריל 2011 (IDT)
נדמה לי שמחיר הזהב הוא אחד המדדים הכלכליים כמו מחיר הנפט וכלכלנים עוקבים אחרי מחירו באופן קבוע.Lirdon - שיחה - הצטרפו למלחמה האווירית 18:51, 22 באפריל 2011 (IDT)

דיפרנציאביליות[עריכת קוד מקור]

אם נתונה לי פונקציה כלשהי ושאולים אם היא דיפרנציאבילית ב. מה אני אמור לעשות? אחת הנגזרות החלקיות יצאה לי שכמו שקל לראות יש בעיה להציב . השאלה "האם הפונקציה דיפרנציאבילית בראשית" שקולה לשאלה "האם הנגזרת קיימת ורציפות בראשית", נכון? איך אני יודע האם הפונקציה מוגדרת ורציפה בראשית או לא? 109.65.212.201 17:55, 22 באפריל 2011 (IDT)

דיפרנציאביליות: אומרים שפונקציה ממשית f, של 2 משתנים היא דיפרנציאבילית ב-(x0,y0), אם קיים קירוב לינארי f(x0+Δx,y0+Δy) ~ f(x0,y0)+AΔx+BΔy.
כמו-כן, קיומו של קירוב לינארי כנ"ל, פירוש כי קיים מישור משיק לפונקציה בנקודה (x0,yo) [ולהפך - קיום מישור כנ"ל, פירושו כי קיים קירוב כנ"ל].
כמה משפטים:
* f דיפרנציאבילית בנקודה [או קטע]==> f רציפה בנקודה [קטע]. אך לא בהכרח, הכיוון השני.
* אם הנגזרות fx,fy קיימות בסביבה של הנקודה (x0,yo), והן (הנגזרות) רציפות בנקודה זו ==> f דיפרנציאבילית בנקודה.
* בהכללה, אם כל הנגזרות החלקיות קיימות ורציפות (בכל התחום), אזי f כולה דיפרנציאבילית.

טכניקות להורדת גשם[עריכת קוד מקור]

שלום, מזה יודיד הכסף והטכניקות הדומות לו?, האם הן "מוסגלות להוריד גשם", למה פשוט לא משתמשים בהן?, זה נראה לי מפגר בעליל..

יודיד הכסף וכן סוג מלח מיוחד הם בשימוש מורידי הגשמים. העקרון הפשוט הוא ששני המוצרים האלה סופחים אליהם טיפות של מים ובגלל משקלם המשוטף הם נופלים בצורת גשם. אבל זה תקף כאשר יש הרבה טיפות באוויר, כלומר בסוגי עננים ספציפיים, ביום בהיר ובלי ענן אחד לדוגמה אין מצב ששום כמות יודיד יצליח להוריד טיפת גשם. למעשה יש יחידה בארץ (אזרחית) שמשתמשת במטוסים קלים בשביל להוריד בימים מעוננים גשם. מקווה שזה עונה על שאלתך. Lirdon - שיחה - הצטרפו למלחמה האווירית 18:57, 22 באפריל 2011 (IDT)

למה טיל של כיפת הברזל עולה מיליון ש"ח?[עריכת קוד מקור]

מדובר אחרי הכל בתרכובת של פח וברזל, בלי לזלזל, על מה מליון שקל?, למה שטיל אחד יעלה מליון וטיל אחר יעלה שקל?...

וחוץ מיזה, אין יצור המוני של סוללות וטילים כאלה?,

למה זה צריך להצטייר כלכך אדיוטי?,

תודה למשיבים.

הטיל של כיפת הברזל לא עולה מליון שקל, אלא בסביבות ה-50-100 אלף דולר לפי פירסומים זרים. דבר שני לצערנו הטיל של כיפת הברזל לא משוגר כמו כדור, ואי אפשר לבצע זאת בצורה הזאת. הטיל הוא מונחה מכ"ם כלומר יש על הטיל מכ"ם חצי אקטיבי, מערכת אינרציאלית, משטחי היגוי ומחשב תעופתי, כל אלה עולים הרבה מאוד כסף. הרעיון הוא לא כלכלי כמו שמנסים להציג אותו. הקסאם עולה מספר דולרים והגראד מספר אלפי דולרים מול הטיל של כיפת ברזל זה מעט, אבל מול הנזק שקסאם יכול לעשות אם הוא יתפוצץ על בית יהרוג אנשים הוא גדול הרבה יותר מההבדל הזה גם מבחינה כלכלית (פיצויים מהמדינה) גם פוליטית וגם חברתית. ככה שכיפת הברזל למיירטת רק טילים העומדים ליפול על מתקנים ואזורים מאוכלסים בעצם חוסכת הרבה כסף לממשלה, וגם נותנת תחושת ביטחון לתושבים שצריכים אותה.
לגבי יצור המוני, אני רוצה להבהיר כי כאן מדובר בציוד צבאי, ואווירונאוטי, אין שום מטוס או טיל המורכב ביצור המוני כמו מכוניות גם בגלל שאין מספיק הזמנות (יש הרבה הזמנות שלא תבין, אבל לא מספיק בשביל ליצור פס ייצור המוני) וגם בגלל שציוד צבאי שלא כמו מכונית הוא מטבעו ציוד שעובר בדיקות ותהליך ייצור ארוך וקפדני יותר כדי לוודא כי הסוללה או הטיל יוצאים כשהם ברמת האמינות הגבוהה ביותר. ככה שאפילו אם ממש נרצה ונצטייד בעל ה-20 סוללות שהוצע פעם (כנראה זה יהיה 8) לא יפתחו פס יצור המוני שיעלה יותר מכל הסוללות האלה גם יחד.
ככה שלא צריך להתלהם ולהגיד שאנו מצטיידים בצורה אידיוטית. גם האמריקאיים לא היו מצליחים לעשות יותר טוב, בעיקר הם, אם הם היו מפתחים את כיפת הברזל היינו רואים אותה אולי ב-2015. Lirdon - שיחה - הצטרפו למלחמה האווירית 19:13, 22 באפריל 2011 (IDT)
מהיכן לקוחים התחשיבים שלך?
היכן ניתן לקרוא עוד נתונים על עלות נפגע/הרוג למדינה, ועל תוחלת העלות (השנתית, נניח)?
ראשית, אני מסכים עם הגישה שלך - כי המדובר בשאלה כלכלית! יש לכמת את העלות הכוללת של נזקי הקסאמים/גראדים למדינה.
לפי המידע בערך קסאם, החל בשנים שלאחר ההתנתקות נורו לעבר ישובי הדרום כ-1,275 רקטות למיניהן בשנה.
לפי דבריו של יוסי דרוקר, ראש מנהלת הגנה אווירית ברפאל (המפתחת את כיפת ברזל) - טיל יירוט יחיד עולה $100,000
בחישוב מהיר, המדובר ב-128 מליון דולר לשנה - עלות הטילים בלבד. זאת תחת ההנחה כי כל כל רקטה מיורטת על-ידי טיל בודד.
בפועל יש שתיים וחצי בעיות עם התחשיב הזה: א. מפתחי המערכת טוענים שהם יירטו אך ורק טילים שעתידים לפול בשטחים מאוכלסים.
ב. בשל זמן המעוף הקצר, בייחוד בירי לישובים קרובים - אל עבר כל רקטה משוגרים שני טילים - על-מנת לוודא השמדה באוויר.
עם זמני המעוף הקצרים מעזה אל עבר עוטף עזה - סביר שיהיו הרבה false positives בעניין הזה. סביר שרקטות רבות העתידות לנחות בשטחים פתוחים, ייורטו.
אלו כמובן רק העלויות השוטפות - בין 100 ל-200 מליון דולר בשנה.
עלות ההצטיידות בכל סוללה עומדת על 100 מליון דולר.
בנוסף, אמנם חיילים לא מקבלים מי יודע כמה משכורת, אבל גם לצבא יש עלות. וגם להכשרות המיוחדות של החיילים האלו יש עלות.
בקיצר, המדובר בסדר גודל של כמה מאות מליוני דולרים בשנה - בעת רגיעה.
לפי כל ההערכות המתפרסמות בעתונים, במלחמה הבאה - מה שהיה בלבנון הוא שיהיה בעזה, וביתר שאת.
השלטון המצרי הנוכחי, עושה קולות של התרחקות מישראל.
יותר מכך, גם אם מנהיגיו אינם כה רחוקים בדעותיהם - הם מהלכים על קליפות ביצים.
רק לפני יומיים הפילו שם שלטון. השלטון הנוכחי/חדש, ישתדל להמנע ממלחמות בגורמים חזקים.
סך הכל, המדובר בכביש מהיר של רקטות מתקדמות - שמעבירים האחים המוסלמים מרפיח המצרית, לרפיח העזתית.
במלחמת לבנון נורו לעבר ישראל כ-4,000 טילים בתוך 22 יום.
לו היו מיירטים את כל הטילים הללו - היה מדובר בכחצי מליארד דולר עלויות יירוט ישירות.
מכל אלה אין לקזז עלויות לשרפות ענק (כפי שהיו בצפון), שהרי אנשי המערכת אמרו כי לא יירטו רקטות המיועדות לשטחים פתוחים.
תוסיף לזה את התמריץ המוגבר לירות לעבר ישראל מספר גדל של טילים בשגרה (כאמצעי לשחיקה כלכלית) - ואת הפרשנות תעשה לבד.
כל הלקוח מדברי הוא מהתקשורת, וטו לא. דבר שני מהיכן ידוע לך שמשגרים שני טילים על כל קסאם?
אפילו אם זה ככה עדיין זה לא מגיע לרמות ולמחירים הללו. בסבב האלימות האחרון לפני כמה שבועות שוגרו עשרות טילים ויורטו רק 8 בגלל שיטת היירוט של להפיל רק את הטיל העומד ליפול באזור מאוכלס. שוב הנזק שנחסך אם זה היה פוגע בבית והמדינה הייתה צריכה לשלם את מחירו (מכירי נדל"ן כמובן בעלייה ובית או דירה לא עולים פחות ממליון שקל) על כל תכולתו, זה בלי להחשיב את ההרוגים. כמובן עם כיפת ברזל מעל הראש תושבי באר שבע ואשקלון מרגישים הרבה יותר בטוחים והלוחמה הפסיכולוגית מטחים הופך להיות ללא כדאית, במיוחד כאשר חיל האוויר מגיב בהרג פעילים, מחסני תחמושת ומנהרות, כמו שנאמר באיזה כתבה זה הישג אסטרטגי. במלחמת לבנון השנייה 4,000 טילים שוגרו אך כמה מהם פגעו בערים? כמה באמת היו מיירטים אם המערכת היתה קיימת אז, כי כל סוללה מכסה שטח מוגדר היא לא יכולה להגן על יערות וכדומה. בהקשר לשחיקה כלכלית, אל תשכח שיש עזרה מארה"ב שלא רק משלמת לנו על ההצטיידות בסוללות אלא גם שולחת לנו הרבה כסף כעזרה בצורה סדירה. ועוד הפעם זה לא יהיה שווה לארגוני הטרור לירות טילים לטובת שחיקה כלכלית אם זה יעלה להם יותר בכוח אדם, בעמדות ותחמושת. זה לקח מידי החמאס כלי חשוב, הוא לא קובע את המהלכים יותר עם ירי קסאם. בפעם הראשונה מאז המצאת הקסאם השימוש בו בפך ללא כדאי לארגוני הטרור. Lirdon - שיחה - הצטרפו למלחמה האווירית 20:58, 23 באפריל 2011 (IDT)
ומה מנע מאיתנו להרוג את אותם הפעילים בעבר? איך כיפת ברזל קשורה?
אשרי המאמין - והעיקר שיהיה כאן שקט! חג שמייח :)
שום דבר לא מנע מאיתנו להרוג אותם, מה שכן השתנה זה הכדאיות, כי הטילים שהם משגרים לא נופלים על ערים יותר. לא כדאי להם לשגר את הטילים שלא יפלו ולא יהרגו ואחרי זה לקבל תגובה כואבת מצה"ל. בדיוק כמו שהיה בסבב האלימות האחרון. Lirdon - שיחה - הצטרפו למלחמה האווירית 07:00, 24 באפריל 2011 (IDT)

פילי מתכת ברומא[עריכת קוד מקור]

שלום לכם, הייתי מעוניין לדעת אם ברומא בישלו מזון, בעזרת פסלי מתכת דמויי פילים. המנהג אמור לכלול הכנסת המזון(בשר ככל הנראה) לבטן הפיל, כאשר בבישול יוצא עשן מחדק הפיל. השאלה נובעת מהסרט "ירח אדום" שם השתמשו בפיל הנ"ל ודובר שם על הרומאים. כמו כן, סטקיית הפיל שברמת הגן,(בצומת הפיל) השתמשה בפיל ממתכת לבישול גם, דבר שהביא אותי לחשוב שהמידע בסרט לא היה אקראי. במידה וכן, הייתי מעוניין למצוא איזשהו ערך בויקיפדיה העברית או האנגלית המאזכר את המנהג. 77.126.165.112

מחיפוש שם הסרט באנגלית (Red hiding hood) ואת המילה elephant (פיל), גיליתי רק מידע על פיל בצורת מכשיר עינויים.הוא מזכיר מאוד בצורתו ובפעולתו את שור הפליז.רונאלדיניו המלך - שיחה 10:13, 27 באפריל 2011 (IDT)

00=0?[עריכת קוד מקור]

יש שיטת ספירה שבה המספר הכתוב שונה מהמספר שכתוב אותו דבר עם 0 כספרה הכי שמאלית. כלומר .יש על זה ערך? ייתכן שהשיטה סופרת כך: 0 ,1 ,00, 01 ,10 ...
ליור 192.116.90.201 13:12, 23 באפריל 2011 (IDT)

אגב, גיליתי שספירה בינארית באצבעות מאד עוזרת בספירת צעדים. ראיתי בערך באנגלית שכנראה מישהו המציא את זה לפני. אז ניסיתי לספור על בסיס 3 אך קשה לגרום לכל אצבע להמצא בכל אחד משלושה מצבים: מורד, חצי כפוף ועומד. ליור 192.116.90.201 13:16, 23 באפריל 2011 (IDT)
אני לא מכיר שיטת ספירה כזו. תומר א. - שיחה - משנה ויקיפדית 13:30, 23 באפריל 2011 (IDT)
איך מייצגים את אפס בשיטה שלך? אתה יכול להשתמש בכל סימון שנוח לך. אבל באופן כללי מהרבה בחינות נוח במתמטיקה להסתכל על מספר כאילו משמאלו יש רצף אינסופי של אפסים. ר' לדוגמה חילוק ארוך (בהנחה שיהיה על זה ערך). Tzafrir - שיחה 15:49, 23 באפריל 2011 (IDT)
יש שיטה לייצוג מספרים בבסיס בינארי שנקראת משלים ל-2. בשיטה זו הביט (ספרה) השמאלי ביותר במספר הוא "ביט הסימן", כאשר 0 מייצג מספר חיובי ו-1 מייצג מס' שלילי. כדי לדעת מהו הייצוג של מספר שלילי, לוקחים את הייצוג החיובי שלו, הופכים כל אפס לאחד וכל אחד לאפס, ומוסיפים 1. לדוגמא: 6 בבסיס 10 = 0110 בשיטת המשלים לשתיים. מינוס 6 בבסיס 10 = 1001 + 1 = 1010 בשיטת המשלים לשתיים. לכן, למשל 10 = מינוס שתיים, ואילו 010 = שתיים. שיטה זו שימושית מאד במחשבים. שימו לב, שכשם שלמספרים חיוביים ניתן להוסיף אפסים משמאל מבלי לשנות את המספר, למספרים שליליים ניתן להוסיף אחדות משמאל באותו אופן. בברכה, איתמר ק. - שיחה 14:32, 24 באפריל 2011 (IDT)

מינוח בחדו"א[עריכת קוד מקור]

סתם שאלה: של נוסח.
1) מה הכוונה כשאומרים "דל" בהקשר של גזירה?
2) מה זה "דיפרנציאל" בפני עצמו? האם הביטוי dx הוא דיפרנציאל של איקס?

ועד שאלה אחרת- האם בעזרת אינטגרל משולש אפשר לסכום נפח 4 ממידי? כמו שאינטגרל בודד סוכם שטח דו ממידי? אז למה אנחנו משתמשים בו בשביל נפח תלת ממדי?

נָבְּלה או נָבְּלא (נקרא גם דֶ‏‏‏‏ל) הוא הסימן המשמש בעיקר במתמטיקה.
משמשת לסימון וקטור הנגזרות החלקיות או הגרדיינט.
כך למשל, עבור פונקציה f מעל x,y,z
ישנה התעללות רבה בשימוש בסימן זה (abuse of notation - שיבוש הסימון). בכל מקרה זה תמיד משהו שקשור או דומה לגרדיינט. הכל בהתאם להקשר.
דוד הירושלמי - שיחה 21:46, 23 באפריל 2011 (IDT)

מי אני ומה שמי[עריכת קוד מקור]

כל התמונות צולמו היום בהרי יהודה. השתיים הראשונות הן של גידולים חקלאיים (פרי שגדל על שיח נמוך ופרח של עץ פרי כלשהו), השלוש האחרות הן של פרחי בר. תודה. עידושיחה 21:48, 23 באפריל 2011 (IDT)

תשובות, מימין לשמאל

חומוס (חמצה תרבותית), עץ כלשהו ממשפחת הוורדניים, עולש מצוי, פעמונית קיפחת, מרוות ירושלים. אוריה אורן - שיחה 00:27, 24 באפריל 2011 (IDT)

תודה! עידושיחה 10:30, 24 באפריל 2011 (IDT)

מה עושה אסטרופיזיקאי?[עריכת קוד מקור]

שמתי לב שיש פה מספר פיזיקאים בפורום. אני רוצה לשאול- מה עושה אסטרופיזיקאי ביום-יום? לא כל אחד מהם הוא הוקינג, פלנק או האבל. לא כל אחד מסוגל לכתוב תיאוריות ברמות כאלה ולהגיע לתגליות עולמיות. אז מה עושה אסטרופיזיקאי "שיגרתי"? איפה עובד, מה העבודה שלו (עד כמה זה מעניין? לשבת כל היום על טבלאות עם מספרים? לחכות חודשים בתור למצפה וייז? ). ממה הוא מרוויח ( מי כבר מוכן לשלם על זה?) וכמה? ועד כמה זה חשוב?

אני סטודנט שנה א' לפיזיקה ויודע שזה יומרני מדי להחליט מה אני אעשה בעוד עשור, אבל תחום הכוכבים מעניין אותי מגיל צעיר מאוד. השאלה היא עד כמה זה "משלתם"? האם אסטרופיזיקאים יכולים להיות רק מרצים באוניברסיטאות? כי משום מה הוראה לא מעניינת אותי במיוחד... וגם יודע שכשמשהו הפוך מתחביב למקצוע, אז הוא הופך ממעניין למשעמם. וכמו כן חושב לי חיים ברמה בסיסית (קרי כסף...), כי בכל זאת- הלימודים יקרים ואיכשהו צריך לממן אותם. ,

עוד משהו חשוב- *מניסיון* שלכם- עד כמה טוב צריך להיות סטודנט בשביל להפוך לאסטרופיזיקאי? כמו שמשתם לב זה שאלות רציניות. בבקשה אל תענו שטויות. 109.64.205.234 23:32, 23 באפריל 2011 (IDT)

אם כל כך חשוב לך שהמשיב יהיה בעל נסיון כאסטרופיזיקאי, אין לך עצה אלא לגשת לחוג לאסטרופיזיקה ולדבר עם אחד מחברי הסגל. עוזי ו. - שיחה 00:15, 24 באפריל 2011 (IDT)
נראה לי שאתה שאלת כבר כמה שאלות קודמות בנושא, ובכל פעם הפנו אותך לחוג לאסטרופיזיקה בתל אביב. אם באמת חשוב לך הנושא, קום באמת ולך לשם. ‏Setresetשיחה 07:46, 24 באפריל 2011 (IDT)

מי היה מחבר הוויקיפדיה?[עריכת קוד מקור]

שלום, אני צריכה לעשות עבודת שורשים, ואני צריכה לחקור את האתר ממנו השתמשתי, מי היה מחבר הוויקיפדיה? אני צריכה לדעת עליו עוד כמה דברים.. אז.. מי שיש לו את התשובות, בבקשה לכתוב, תודה .

"ברוכים הבאים לוויקיפדיה! ויקיפדיה היא מיזם רב לשוני לחיבור אנציקלופדיה שיתופית, חופשית ומהימנה, שכולם יכולים לערוך." כך כתוב בכותרת העמוד הראשי. Rebecca - שיחה 08:41, 24 באפריל 2011 (IDT)
(אולי האנונימית התכוונה למייסד ויקיפדיה, ג'ימי ויילס) מעט מן האורשיחה • כ' בניסן ה'תשע"א • 09:35, 24 באפריל 2011 (IDT)
אז ניתן לה קישור נוסף, אל הערך ויקיפדיה. Rebecca - שיחה 13:12, 24 באפריל 2011 (IDT)

תרבחו ותסעדו[עריכת קוד מקור]

האלמוני מסביר שזה "תרוויחו ותצליחו". לי הסבירו פעם שזה תתרווחו ותסעדו (=התרווחו בכיסאותיכם, וסעדו מארוחת החג). מישהו יודע? סול במול - שיחה 09:36, 24 באפריל 2011 (IDT)

תציץ כאן וכאן. מעט מן האורשיחה • כ' בניסן ה'תשע"א • 09:44, 24 באפריל 2011 (IDT)

עזרה בכתובת URL של קטלוג אלף[עריכת קוד מקור]

האם יש מישהו שמתמצא בעניין? כתובת הURL לתוצאות בקטלוג אלף (של הספריות האוניברסיטאיות ושל הספרייה הלאומית) הם זמניות, ולאחר x רגעים הם כבר לא מביאים לתוצאה הרצויה. גם מניפולציות שונות ומשונות שביצעתי על הקוד לא הצלחתי להגיע לכתובת סטטית. האם מישהו מכיר איך בנויה הכתובת לקטלוג, מה הפרמטרים שלה ואיך עובדים אתה? הדבר חשוב לצורך קישור מהערכים בוויקי לתוצאות חיפוש (לפי מחברים, נושאים וכדומה), וכן לצורך יצירת תבניות לקישורים חיצוניים. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

יש תבנית {{אלף}}. אני-ואתה שיחה 12:08, 24 באפריל 2011 (IDT)
תודה, לא הכרתי. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

האם שדה מזיק?[עריכת קוד מקור]

האם שדה מגנטי ושדה חשמלי מזיקים לגוף חי? האם זה משהו שנחקר ונבדק?

נגיד אדם שנמצא הרבה שעות ביום ליד מכשיר חשמלי שיוצר שדה חזק או אדם שנמצא הרבה שעות ליום ליד מגנט חזק?

אפשר תשובה מלומדת ועם מושגים מדעיים. תודה.

ראה סקירה על השפעות החשיפה ל-MRI. אני-ואתה שיחה 13:20, 24 באפריל 2011 (IDT)
יש אתו דבר, יותר קצר ובעברית? סיכום- מזיק או לא? 79.183.208.243 13:35, 24 באפריל 2011 (IDT)
נחקר הרבה מאוד, אבל אין תוצאות חד-משמעיות. שדה מגנטי חזק לבד כנראה לא משפיע. שדה חשמלי חזק בדרך כלל לא קיים. שדה אלקטרומגנטי - תלוי מאוד בתדירות. בתדרי מיקרוגל ומטה (סלולרי, רדיו, מתח גבוה) לא נמצאה השפעה מובהקת, אבל יש מחקרים שמצאו השפעה (אני לא יודע לתת מקור ספציפי). ‏Setresetשיחה 14:15, 24 באפריל 2011 (IDT)
מה הסיבה ששדה מגנטי לא משפיע? 79.183.208.243 14:41, 24 באפריל 2011 (IDT)
יש חוק כזה שאסור לעבוד על או בקרבת עמודי חשמל מתח גבוהה בגלל הקרינה האלקטרומגנטית למשך זמן ממושך, משהו כמו 3 שעות אם אני לא טועה. Lirdon - שיחה - הצטרפו למלחמה האווירית 14:21, 24 באפריל 2011 (IDT)
לא דיברתי על קרינה אלא רק על שדה. וגם משום מה נראה לי שלעבוד בשמש כל היום ( כמו מציל בחוף, פועלי בניין וסוללי כבישים) הרבה יותר מזיק מאיזה 3 שעות ליד עמוד חשמל. 79.183.208.243 14:41, 24 באפריל 2011 (IDT)
החוק בא להגן על העובד והציבור מנזקי הקרינה שיוצרים קווי המתח, מן הסתם אם אתה יושב בשמש כל היום ולא מגן על עצמך אז זה יותר מסוכן. מכל מקרה שדה אלקטרו מגנטי הולך ביחד עם קרינה, זה כמו נורה שפולטת אור אבל גם מתחממת. Lirdon - שיחה - הצטרפו למלחמה האווירית 14:46, 24 באפריל 2011 (IDT)
אני לא חושב שהדוגמה של הנורה קשורה. פליטת האור היא בגלל שנגד מתחמם מזה שעובר בו זרם.

אם גוף חי נמצא בסביבה של מגנט מאוד חזק (יותר מכדור הארץ. נגיד איזה 1-1.5 טסלה) למשך תקופה ממשוכת (מספר ימים)- האם לא יהיה לו שום נזק? מדוע? 109.65.206.61 11:29, 25 באפריל 2011 (IDT)

אף אחד לא יכול להבטיח לך שאין שום נזק.
אבל מה שצריך להבין זה שיש הבדל מאוד חשוב בין שדה מגנטי קבוע, לבין שדה מגנטי משתנה שנוצר בגל אלקטרומגנטי. במקרה השני יש שטף של אנרגיה שכל הזמן עובר. בהתאם לתדירות בהגוף יכול לקלוט את האנרגיה הזו או לא. המנגנון יכול להיות מאוד שונה באורכי גל שונים. אבל זו תמיד אפשרות. למשל עד לפני 60 ומשהו שנה לא ידעו שגלי מיקרו (מיקרוגל) יכולים להשפיע על גוף חי, אבל אז ראו ששוקולד נמס ליד רדארים, ומאוחר יותר גילו שהתדירות בדיוק מתאימה לתדירות התנודות של הקשר בין חמצן למימן במולקולת המים, ולכן (לפי עקרון התהודה כשהגל עובר הוא גורם לתנודות, וככה מעביר את האנרגיה.
לעומת זאת המנגנון של פגיעת קרינת גמא (קרני רנטגן) בגוף שונה לחלוטין. שם פוטון של קרינה פוגע באלקטרון ולפי עקרונות האפקט הפוטואלקטרי או אפקט קומפטון נותן לו מספיק אנרגיה בשביל פשוט להוציא אותו מהאטום, ואז האטום הופך ליון, ומתחיל פעולות כימיות שונות ומשונות בתא.
אבל בשדה מגנטי קבוע אין שטף אנרגיה, אין תדירות, אין פוטונים, אין מנגנון לקליטת אנרגיה רציפה. emanשיחה 12:27, 25 באפריל 2011 (IDT)
אין שום קשר בין חימום של מיקרוגל או מכ"ם לתהודה, מדובר בטעות נפוצה. ראה חימום דיאלקטרי. 84.109.50.243 16:38, 25 באפריל 2011 (IDT)
נזק לגוף פירושו בשפה מדעית פירוק של קשרים כימיים. שדה חשמלי חזק יכול לעשות את זה, וגם פוטון (קרינה אלקטרומגנטית) יכול. בעיקרון גם שדה מגנטי וגם חשמלי נוצר באמצעות פוטונים, רק שהסטטיות שלו פירושה שהאנרגיה שלהם נמוכה מאוד. נראה לי שהכוח שהשדה המגנטי מפעיל קטן במיוחד כי אין מונופולים מגנטיים להפריד ביניהם, בניגוד לשדה חשמלי שיכול להפריד קטבים הפוכים ולהרוס קשר כימי ככה. זאת רק השערה שלי על סמך הידע בפיזיקה, ולא בדקתי את התיאוריה בנושא. ‏Setresetשיחה 13:47, 25 באפריל 2011 (IDT)
באמת לא נעשה ניסוי של ניסיון פירוק חומר אורגני על ידי שדה מגנטי חזק? חבל, דווקא יכול להיות מחקר מעניין.

כשאתם קובעים ששדה חשמלי מסוגל להזיק: א) כזכור לי שדה חשמלי פועל על חלקיקים טעונים. וכל מולקולה היא ניטרלית, לא? ב) בהנחה שהתשובה לא' היא שלילית- באיזה סדר גודל מדובר ( האם נורה חשמלית, טרנספורמטור ברחוב או מסך מחשב יוצרים שדה מספיק גדול בשביל לשנות מבנה מולקולרי?) 109.65.206.61 15:33, 25 באפריל 2011 (IDT)

המולקולה נייטרלית, אבל היא מורכבת מחלקיקים טעונים שמטענייהם חיוביים והשליליים מבטלים זה את זה. ובכל מקרה, בשביל ששדה חשמלי קבוע יגרום לאפקט כזה הוא צריך להיות ענקי. כמו כזה שיוצר ברק. מה שאתה מדבר עליו זה שדות הרבה יותר קטנים. אבל כאמור הם שדות שהם לא קבועים, ולכן יש אפקטים של קרינה. emanשיחה 16:01, 25 באפריל 2011 (IDT)
כל הדוגמאות שציינת (נורה חשמלית, טרנספורמטור ברחוב או מסך מחשב) אינן יוצרות שדה חשמלי קבוע אלא קרינה אלקטרומגנטית. טרנספורמטור יוצר קרינה בתדר הרשת, כי זה חלק מקו מתח גבוה, נורה חשמלית יוצרת קרינה באור נראה ותת-אדום, ומסך מחשב - קרינה שתדירותה תלויה בטכנולוגיה בה הוא בנוי. שדה חשמלי חזק, כפי שאמרתי, הוא משהו שצריך לחפש באופן מיוחד, למשל להכנס לתוך קבל. הוא יכול לגרום לנזקים גם מתחת למתח פריצה, למשל ליצור אלקטרוליזה. ‏Setresetשיחה 19:47, 25 באפריל 2011 (IDT)

אלסטיות[עריכת קוד מקור]

מה מבדיל בין חומר אלסטי לחומר שאינו כזה, ברמה המולקולרית - כלומר, מה משותף לגומי טבעי וסינתטי? מה עושה את הקפיץ ליותר אלסטי מהמתכת ממנו נוצר? הנדב הנכון - שיחה 20:44, 24 באפריל 2011 (IDT)

לגבי השאלה השניה - התשובה היא הצורה! ברגע שזה נוצק בצורה של סלילה המשמעות של מתיחה של הסליל מבחינת הגדלת המרחב בין האטומים הרבה יותר קטנה מאשר המשמעות של מתיחה באופן דומה של מוט. אואו שינוי כולל מתחלק על הרבה יורת אטומים (וגם בזווית שונה).
לגבי השאלה הראשונה, אני לא ממש יודע. אני מניח שיש שם פשוט מולקולות ארוכות ומפותלות שאפשר למתוח אותן. ואגב, ההתנהגות האלסטית של גומי ושל קפיץ היא די שונה. למשל השינוי של האלסטיות עם הטמפרטורה הולך הפוך. emanשיחה 21:36, 24 באפריל 2011 (IDT)
תודה. חג שמח וגמיש 10:14, 25 באפריל 2011 (IDT)

צעד וחצי פוגש את המדור לחיפוש קרובים[עריכת קוד מקור]

אנא ראו שיחה: רועי ברקוביץ'#מי יודע לאן נעלם?. עידושיחה 20:52, 24 באפריל 2011 (IDT)

האם פדופילים נמשכים ל[עריכת קוד מקור]

גמדים מבוגרים?. או גמדים שעברו את גיל 14-15 נגיד?.

ברכות.

לא, אין קשר לגובה, הפדופילים נמשכים לילדים ולא לאנשים בגובה מסויים. Fade to Black - שיחה 16:46, 25 באפריל 2011 (IDT)

שלום אריאל!, אני מעריך את חוות דעתך אך אני מחפש מחקר \ מאמר מדעי שעוסק בנושא, אם תוכל להפנות אותי, אודה לך.

נדמה לי שאין מחקר המשווה גמדים לילדים בעיני פדופילים. יש הגדרה של מהי פדופיליה וזהו, אני בטוח שיש מחקרים לגבי פדופילים אבל אלה לא מתעסקים בגמדים. Lirdon - שיחה - הצטרפו למלחמה האווירית 09:08, 26 באפריל 2011 (IDT)

איך לזכור שמות של חומרים פעילים ותרופות?[עריכת קוד מקור]

קצת עצות יעילות, תודה.

שוקולד מריר של 70% ומעלה מוצקי קאקו משפר זמנית יכולת הריכוז?[עריכת קוד מקור]

ריכוז אני לא יודע.אבל עפ"י הערך שוקולד :"השוקולד גורם לשיחרור אנדורפינים במוח, ועל ידי כך משרה תחושה טובה, ויש אף האומרים, ממכר.".מדובר בתחושה לזמן קצר מאוד ואחריה ירידה דרסטית במצב הרוח.לכן ממליצים לאכול שוקולד לפני מבחנים.רונאלדיניו המלך - שיחה 10:20, 27 באפריל 2011 (IDT)

המומחה יכול בבקשה רבה[עריכת קוד מקור]

למען כולנו, לפרט על חומרים שהוכח מדעית מעבר לכל ספק או שלפחות ל-כלל הם משפרים זמנית את יכולת הריכוז..?.. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

ריטלין. תומר א. - שיחה - משנה ויקיפדית 11:11, 25 באפריל 2011 (IDT)
יש גם שומן אומגה 3 שמשפיע לטובה על תפקוד המוח במיוחד אצל ילדים, רק שאני לא יודע בדיוק איך וכמה. Lirdon - שיחה - הצטרפו למלחמה האווירית 09:10, 26 באפריל 2011 (IDT)
קפסולות כולין משפרות זיכרון.

איך אומרים בקצרה; "תרופות ללא מרשם" או "תרופות חסרות מרשם" ?[עריכת קוד מקור]

וודאי יש ביטוי לכך.

לפי הערך תרופה, כנראה שיש לומר תרופות ללא מרשם. ‏Ovedcשיחהאמצו ערך יתום! 11:13, 27 באפריל 2011 (IDT)

אבץ = מגביר שחרור טסטוסטרון?[עריכת קוד מקור]

זו שמועה שהתגלגלה לחושיי. האם ידוע למומחה אישוש על אישוש\ים מחקריים לכך?...

מה שאני יודע זה שאבץ נמצא בריכוז גבוה (יחסית) בתאי זרע.

מוזילה פיירפוקס - היסטוריית גלישה עקשנית[עריכת קוד מקור]

איך אפשר למחוק היסטוריית גלישה עקשנית שלא רוצה לימחק אפילו שאני עושה Clear להיסטוריה מכל הזמנים..., ושבדוק ומנוסה שאין לה סימניות ב-Favorites

בברכה.

באיזה גירסה אתה משתמש? נסה לסמן היסטורית טפסים וחיפוש/מטמון וכדומה. יש תוכנות כמו CCleaner שגם יודעות לעשות את זה טוב Mysterion - שיחה 23:25, 26 באפריל 2011 (IDT)
Google Toolbar גורם לבאג משונה בפיירפוקס 4: כשהוא מותקן אי־אפשר למחוק היסטוריה.
אם יש לך Google Toolbar, הסר אותו ונסה שוב.
Google Toolbar שירת אותי יפה שנים רבות, אבל מכיוון שזה לא הבאג הראשון שאני מגלה בו, החלפתי אותו ב־Googlebar lite. --אמיר א׳ אהרוני - שיחה 23:50, 26 באפריל 2011 (IDT)

בעילת קטינה[עריכת קוד מקור]

זאת שאלה משפטית תאוריתית (לא צריך להדביק לי תבנית "ויקיפדיה לא אחראית למידע משפטי שהיא רושמת", זה ברור). האם על פי החוק מותר לאישה בוגרת לשכב עם נער בן 15 ללא שום עונש? ואם גבר עושה בדיוק את אותו הדבר עם נערה אז עונשו 5 שנות מאסר? ובאופן כללי, נער מוגן אך ורק ממעשה סדום על ידי גבר, נכון?

היה איזה מקרה לפני מספר שנים שמורה שכבה עם תלמיד, או תלמידים שלה, לא זוכר בדיוק. העיניין היכה גלים והיה שערוריה גדולה, אז קלטו שאין סעיף עונש לאישה. מאז תיקנו את זה בחקיקה זריזה מאוד בכנסת, לא זוכר אם העונש שווה לאלה של גברים או לא. Lirdon - שיחה - הצטרפו למלחמה האווירית 10:10, 25 באפריל 2011 (IDT)
הערך בעילת קטין כלל לא קיים. ובהפניה לא מצוין כלום על החוק שאתה מזכיר. או שהערך לא מעודכן, או שאין חוק כזה. 109.64.206.31 11:00, 25 באפריל 2011 (IDT)
אין חוק כזה. בחברה הפמניסטית שלנו יש אלף ואחד חוקים מטומטמים המאפשרים להכניס לכלא כל גבר (או להוציא ממנו פיצוי כספי) על מגוון עברות מין עם שמות שונים ומגוונים. לעומת זאת נשים חסינות לגמרי מאישומים פליליים על עבירות מין, לא זכור לי שאי פעם אישה במדינת ישראל הועמדה לדין על עבירות כאלה, ואין מושג כזה "עבריינית מין" בתקשורת הישראלית (או לפחות בגרסתו הפוליטיקלי קורקטית "עבריין/ית מין"). אם אני טועה שיתקנו אותי. Fade to Black - שיחה 16:54, 25 באפריל 2011 (IDT)
"לא זכור לך" לא אומר שזה לא קרה, ואין סיבה להביע דעה ב"הכה את המומחה" בנושאים שאין לך בהם השכלה יש מספיק פורומים בשביל זה. החוק אמנם לא שווה בין נשים וגברים (רק אשה יכולה להיאנס, אבל, גם אשה יכולה לאנוס), אבל נשים עדיין מורשעות בעבירות מין, ראה חן אלקובי למשל. בברכה, --איש המרק - שיחה 09:15, 26 באפריל 2011 (IDT)
למה רק אישה יכולה להאנס? אני מכירה ושמעתי על מספר גברים שניסו לאנוס אותם, וגם על כמה כאלה שנאנסו.
רק אישה יכולה להאנס מעצם הגדרת האונס. גבר יכול לבוא קרבן למעשה סדום, שכמובן חמור לא פחות מאונס( אם כי פוגע תחת הגדרה אחרת). אבל יש הבדל מהותי וחשוב בין עברות מין של גברים לאלו של נשים - מעשים רבים שאם גבר עושה לאישה הם עברה, לא מהווים עברה על החוק שכאישה עושה אותם לגבר. דוגמה פשוטה ומפרסמת- לפי החוק בארץ, אם גבר נשוי מתחזה לרווק ושוכב עם אישה תוך כדי הבטחת נישואים, אז הוא עבריין (כנראה מדובר בדעה מיושנת שאישה מוכנה לשכתב עם גבר רק אם הם הולכים להתחתן). אישה נשואה שעושה בול אותו דבר לגבר לא מבצעת שום עברה. עוד דוגמה אם גבר בעל עסק אומר לפקידה שלו "תשכבי איתי או שאת מפוטרת" והיא מסכימה, אז זאת בעילה אסורה בהסכמה. אם אישה בעלת עסק עושה בול אותו דבר לאחד הפועלים שלה - במקרה הגרוע הטרדה מינית. ראה חוק העונשין סעיפים 345-348 (יש בויקיטקסט). 109.66.200.97 21:24, 26 באפריל 2011 (IDT)
עפ"י חוק העונשין ובקווים מאוד כלליים, מותר לאישה או גבר בוגרים לשכב עם נער או נערה מגיל 14, כאשר לא נעשית בהם חדירה (וגינאלית, רקטאלית, או לפה); מגיל 16 אם יש חדירה כנ"ל. בנער או נערה יכולים להתבצע מעשי סדום הן על ידי גבר (איבר מין) או על ידי אישה (ע"י חפץ). Gil mo - שיחה 00:41, 30 באפריל 2011 (IDT)

מי מכיר? מי יודע?[עריכת קוד מקור]

בחורשה הצמודה לשדה התעופה של הרצליה מצפון, נצפו המבנים האלה. נראים מנדטוריים או משנות ההמדינה הראשונות. אולי שייכים לשדה או למחנה צבאי. מישהו יודע על מה מדובר? ‏Ori‏ • PTT‏ 13:43, 25 באפריל 2011 (IDT)

קודם כל, סגנון הבנייה נראה חדש יחסית, והמבנים השתמרו יפה, לכן אני מניח שהם בני 30 שנה לכל היותר.
עכשיו עולה השאלה, למה שימשו המבנים האלה? רואים בתמונות שהשטח שסביב המבנים עבר יישור, והאיזור כולו מגודר. כלומר, מישהו הרס את כל מה שהיה סביב המבנים, והשאיר אותם שלמים. יכולות להיות לכך שתי סיבות: 1. ליזם לא היו אמצעים להרוס את המבנים, לכן הוא הסתפק בגידור. 2. ליזם היו כוונות להשתמש במבנים למטרה כלשהי, למשל, כשטחי אחסון.
בכל מקרה, נראה שהמקום שימש את עיריית הרצליה או את שדה התעופה, בגלל השילוט המסודר ועבודת התשתית סביב הבתים. חלונות המבנים נראים כמו מחסן ולא כמו בית מגורים. האפשרות של מחנה צבאי שהיה שם היא בהחלט סבירה. -- ‏גבי‏ • שיח 17:18, 26 באפריל 2011 (IDT)
מדרום לשדה התעופה, במקום שבו שוכן כעת המרכז הבינתחומי, היה מחנה צבאי. ייתכן שמבנים אלה הם שלוחה כלשהי שלו. ייתכן שאלה מבנים ישנים יותר מששיער גבי, ושימשו את הבסיס הצבאי ששכן בשדה התעופה הרצליה במלחמת העצמאות. השערותי אינן יותר מאשר ניחוש. דוד שי - שיחה 20:05, 26 באפריל 2011 (IDT)
טוב תודה. בקיצור, אף אחד יודע... ‏Ori‏ • PTT‏ 20:30, 26 באפריל 2011 (IDT)
פנה לפעיל הסביבה עמית מנדלסון "amit m" <amitmendelson-at-gmail.com>, יש סיכוי טוב שהוא יידע להפנות אותך לחומר רלוונטי. אוריה אורן - שיחה 10:49, 28 באפריל 2011 (IDT)

האם כל הכוכבים שוכנים בגלקסיות?[עריכת קוד מקור]

שלום,

ברצוני לדעת האם קיימים כוכבים או שמשות אשר לא חברים באף גלקסיה. 77.126.165.112

ככלל, כוכבים (או שמשות, כל כוכב הוא למעשה שמש) נוצרים רק בגלקסיות, מכיוון שרק שם צפיפות החומר הבין-כוכבי מספיק גדולה כדי ליצור כוכבים. עם זאת, כוכבים עשויים לעזוב את הגלקסיה בה נוצרו כתוצאה מארועים אלימים שבהם צברו מספיק מהירות על מנת להתגבר על משיכת הגלקסיה (לדוגמה, כוכב בורח). כמו כן יש כוכבים רבים מחוץ לדיסקת הגלקסיה (למשל צבירים כדוריים) שקשורים אליה ומקיפים אותה, אך לא במישור הדיסקה שלה, כך שלמעשה הם מחוץ לגלקסיה, אבל שייכים אליה (לפחות גרוויטציונית). Easy n - שיחה 00:24, 26 באפריל 2011 (IDT)