ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 286

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

דף זה הוא דף ארכיון של דיון או הצבעה שהסתיימו. את המשך הדיון יש לקיים בדף השיחה של הערך או הנושא הנידון. אין לערוך דף זה.



תוכן עניינים

הבנת פרידגמת ה OOP בתכנות[עריכת קוד מקור]

אני לא מתכנת ב-OOP אבל לומד מתוך עניין אישי ואתגר אינטלקטואלי על הקונספט. ניסיתי לתאר מה שהצלחתי להבין מפרדיגמת ה OOP בתכנות דרך ה pseudocode הבא:

Class(Language) --- Extension(Semite) --- INSTANTIATION;Object(Hebrew)

Class(Language) --- Extension(Semite) --- Extension(Hebrew) --- INSTANTIATION;Object(Ancient_Hebrew)

האם הצלחתי להבין באופן בסיסי את הקונספט?

אני זוכר מעט מימי לימודי: OOP בנוי על הפרדה בין מבני הנתונים לאלגוריתמים שעובדים עם הנתונים. למיטב הבנתי בחלוקה שתארת יש שתי שגיאות - עירוב בין הנתונים לאלגוריתמים, וראייה של קינון ואנקפסולציה של ישויות שאינן ניתנות לסידור הררכי. קח את זה בערבון מוגבל, זה מה שאני זוכר מלפני 30 שנה כמעט. !Σiη Stαleze אילן שמעוני - שיחה
אילן, יש מצב שהתכוונת לתכנות פונקציונאלי ולא טעיתי?... -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
לא. כוונתי לתכנות מונחה אובייקטים. שוב, הכל בע"מ. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 22:06, 30 בינואר 2019 (IST)

ההיקף האפשרי של מלחמה גרעינית, בשיא המלחמה הקרה[עריכת קוד מקור]

על-פי תרחישים סבירים, מה היה היקף החורבן המרבי שהיה מתרחש במקרה של עימות גרעיני בין ארה"ב לברה"מ בשיא המלחמה הקרה? ישנה תפיסה כאילו העולם היה בסכנת השמדה כללית, אבל האם זה אכן היה כך, או שהחורבן במקרה של מלחמה כוללת היה מוגבל רק לחלקים מסוימים מהכדור ואילו חלקים אחרים, כגון אפריקה או אוסטרליה, לא היו מותקפים ישירות, וגם לא מושמדים כתוצאה עקיפה מהתקפות על איזורים אחרים (במובן של הפיכתם לבלתי ניתנים לאכלוס אנושי). דב ט. - שיחה 16:15, 30 בינואר 2019 (IST)

הערך חורף גרעיני עוסק בהשלכה הידועה ביותר, אבל הוא נכתב במבט מאוחר מאוד ולא כולל כמעט את נקודת המבט של שנות השיא של המלחמה הקרה. מעבר לכך עצם החורבן של מספר גדול של ערים מרכזיות ייצור מהומה גדולה ובעיות מאוד רציניות לקיום שלנו: התרבות שלנו משגשגת מאוד בין השאר גם בשל קשרי הגומלין ההדוקים בין חלקים שונים. אוסטרליה היא אמנם אי אבל מחוברת בקשר מסחר גם לשאר העולם. Tzafrir - שיחה 17:52, 30 בינואר 2019 (IST)
אקרא, תודה. כוונתי בהשמדה היא להשמדה ממש של בני האדם, אם מהטילים או מהשלכותיהם הפיזיות (כגון נשורת גרעינית), לא לבעיות אחרות, שיכולות להיות קשות מאד, שבוודאי ייגרמו לחצי =מהעולם אם החצי השני ייחרב. דב ט. - שיחה
ברור שאנשים ישרדו איכשהו ברבים מהתסריטים, אבל התרבות תספוג מכה מאוד רצינית. יש לנו ערך קטן על אפוקליפסה ופוסט-אפוקליפסה ואני בטוח שתרחישים כאלו מוכרים מסדרות טלוויזיה מהשנים האחרונות. סתם דוגמה קטנה: האם נצליח לשמור על רמת הגיינה סבירה? לדוגמה: אספקה סדירה של נייר טואלט של מים זורמים באיכות מספיק טובה וטיפול בביוב שמגיע משם. אם זה לא יקרה, נחלה יותר ויותר אנשים ימותו צעירים. Tzafrir - שיחה 20:17, 30 בינואר 2019 (IST)
אני מביא את ההערכות של קרסון קירני: תאוריית החורף הגרעיני הופרכה. נזקי קרינה יהיו מצומצמים מאד ביחס להפחדות (למען האמת זה זכה לחיזוק ניכר בצ'רנוביל ופוקושימה). הנזק העיקרי מנשק גרעיני הוא ההדף, שאחראי ל 90% מהקורבנות.
אם מקבלים את השקפותיו של קירני (אחרי הכל הוא היה חלק מפרוייקט הגרעין האמריקאי, וכרופא שהה בהירושימה ונגאסאקי) עיקר הקורבנות יהיו תוצאה של קריסת התשתית. הרשת הבלתי נראית שמשנעת אוכל וצרכים רפואיים תשותק כמעט כליל. משחק ההשרדות שיבוא בעקבות :זאת יהיה קטלני הרבה יותר מקורבנות הפצצות עצמן. כתזכורת, מרד אן-לושאן, הקטסטרופה האיומה ביותר בתולדות האנושות - שישית מאוכלוסיית העולם נמחקה - גבה את החלק הארי של קורבנותיו באופן זה בדיוק - קריסת תשתיות ורעב המוני.
אבל הידע בימינו מבוזר הרבה יותר. מאחר ובסוף המאה ה-19 התקיימו יחידות אוטארקיות רבות, ניתן להניח שזו תהיה נקודת השפל אליה ייפול העולם המתועש.
העולם השלישי יוותר, קרוב לודאי, ללא פגע.
אז - שוב בהנחה שמקבלים את דעותיו של קירני - מדובר על מוות המוני בעיקר במדינות המתועשות, אבל לא הכחדה. נסיגה לטכנולוגיה של סוף המאה ה-19, ולא לתקופת האבן, יאמר איינשטיין מה שיאמר. !Σiη Stαleze אילן שמעוני - שיחה 19:25, 30 בינואר 2019 (IST)
אני חושב שהעולם השלישי הוא כבר יותר ויותר מתועש. יותר מחצי מאוכלוסיית העולם כבר אינה חקלאית. וגם החקלאים משולבים יותר ויותר בכלכלה העולמית. Tzafrir - שיחה 20:17, 30 בינואר 2019 (IST)
כן. יש אפשרות שדווקא קטסטרופה גרעינית תפנה את הזירה לעולם השלישי ותביא לפריצה לקדמת הבמה. !Σiη Stαleze אילן שמעוני - שיחה
אז לְמה אנחנו מחכים. ראובן מ. - שיחה 12:29, 1 בפברואר 2019 (IST)
(משתמש:ראובן מ., נקד בבקשה את האות ל במשפט שכתבת... — דגששיחה 12:32, 1 בפברואר 2019 (IST))
בעוד כמה עשרות שנים ניתפגר בכל מקרה. אין סיבה למהר. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 14:25, 1 בפברואר 2019 (IST)
ההחלטות בנושא התקבלו ע"י ארה"ב ובריה"מ, ומבחינתן הרס של הערים המרכזיות בארה"ב או בבריה"מ בהתאמה זה "סוף העולם". בהתחשב בתגובה האוטומטית של היריב, מדובר על השמדה הדדית ולכן זה לא בוצע. למרות שהיו כמה מקרים של התרעות שווא על שיגורים בגלל תקלות טכניות, וקצינים זוטרים החליטו (בניגוד לפקודות) לא לבצע שיגור תגובה, מה שמנע אסונות גדולים. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
וכרגיל, כמו כל פעם שעולה הנושא: מיקלט רגיל או ממ"ד מגן בצורה מצויינת על החוסים. במקום שני כל שהות במבנה סגור, ואם נלעכדתם בחוץ הלך עליכם. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 21:12, 30 בינואר 2019 (IST)
תודה, אילן. הרגעת. קירני לא מוזכר כלל בחורף גרעיני אגב. דב ט. - שיחה 09:04, 31 בינואר 2019 (IST)
נזק אפשרי נוסף לחורף גרעיני הוא זיהום גרעיני מחומרים רדיואקטיביים. במיוחד שחלקים יכולים להגיע למזון. כאשר זה במקום אחד מוגבל זה חצי צרה - אפשר לייבא מזון ממקום אחר. כאשר זה הרבה מקומות - המצב יותר בעייתי. במדינה מודרנית כיום כמו ישראל או ארה"ב רק 1% הם חקלאים. לכן הרבה מהידע דווקא לא מבוזר - אלא אם כן מדובר על ידע על שיווק או עיצוב אתרי אינטנט. וכמובן שחקלאות תעשייתית דורשת חלקי חילוף לטרקטורים, נפט, חומרי הדברה, דשן כימי, משאבות מים. דשן כימי דורש כרייה והפקה של פוספט ואשלג והפקה של אמוניה מגז טבעי. בעיה נוספת היא שלא רק נסוגים טכנולוגית אלא יש בעיה להחזיק בחיים את גודל האוכלוסיה. לדוגמה פתאום אפשר להאכיל רק חצי מהאוכלוסיה - אז בנוסף לבעיית הרעב יש פתאום גם בעיה של מעשי שוד או מלחמות מיליציות. בנוסף לכך יש בעיה של פליטים שגורמים ל"הטבעת סירות ההצלה המלאות" - "סירת הצלה" שיכולה לתפקד באופן תאורטי טובעת בגלל שפליטים מסירה אחרת מנסים להכנס אליה (דיימונד בהסבר על קריסת אימפריות באמריקה). ספרים בנושא - התמוטטות של דיימונד, ככלות העשב, פטיש השטן. קיים גם פרוייקט כמו "סט הרכבה לכפר הגלובלי" הרעיון הוא לספק תוכניות ל-50 כלים בסיסיים בתחומי חקלאות ותעשייה - כמו טרקטור, טורבינת רוח,קומביאין, שולחן ריתוך, מנוע קיטור, מחרטה, ועוד.האזרח דרור - שיחה 14:11, 31 בינואר 2019 (IST)
שני מקרי-אמת שראוי שכולם ידעו:
א. בהירושימה כמעט כולם התעלמו מהאזעקה, אזעקות הפכו לשיגרה. אדם אחד (שכחתי את שמו אבל הוא מצויין בספרו של קירני) נכנס בכל זאת למקלט, אבל אפילו הוא לא טרח לסגור את הדלת. הוא היה במרחק 150 מטרים בלבד מגראונד זירו. הדלת הפתוחה עלתה לו במחלת קרינה שממנה התאושש אחרי ארבעה חודשים. פרט למחלת הקרינה ולחרשות חלקית הוא יצא ללא פגע, ומת בעשור הקודם בשיבה טובה.
ב. בנגאסקי אישה שהתה במבנה של בנק, שהיה בנוי למעשה כמקלט עם קירות בטון מזויין (על מנת להקשות על גניבות מן הסתם). היא הייתה במרחק 300 מטר בלבד מגראונד זירו, ויצאה ללא פגע.
אני לא יודע איפה בדיוק להכניס את התוכן הזה - והמסקנה לגבי מיקלטים/ממ"דים - אבל זה צריך להיות איפשהו בערכים המתאימים.
!Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 15:28, 1 בפברואר 2019 (IST)
שכנעת אותי לרוץ למקלט בשעת מתקפה גרעינית. השאלה האקדמית היא אם לא היו אנשים שנכנסו למקלט, מתו בכל זאת (מייד או מתופעות לוואי), והתפרסמו פחות מהניצולים שתיארת. אני מניח שגם בלי השתדלות מיוחדת, לא מעט אנשים נמצאו במקרה בשעת המתקפה בתוך מבנים חזקים, כמו אותה אשה מנגסקי (אפילו באותו בנק ממש היא בוודאי לא היתה לבד). כולם ניצלו מהאסון והשלכותיו הבריאותיות? דב ט. - שיחה 09:17, 3 בפברואר 2019 (IST)
לא מכל ההשלכות הבריאותיות - נושא הנשורת והקרינה לא היה ידוע, ואנשים יצאו מהר מדי מהמקלטים ומהבתים המוגנים.
אין שום קסם במקלטים - כאמור 90% היו קורבנות הדף, עוד 4% (יש ויכוח על 1 אחוז לכאן או לשם, לא תמיד ניתן להבחין בין כוויות חום לכוויות קרינה, במיוחד כשמדובר בקורבנות שכבר נקברו וכל מה שנותר זה מסמך רפואי, שבד"כ נכתב בחיפזון ולא הזכיר דבר פרט לשם, תאריך ושעת הפטירה ולפעמים סיבת המוות) היו קורבנות כוויות חום, והיתר (4-6 אחוזים) נפגעי קרינה. מקלט רגיל, שהוא מקלט הדף ועל הדרך גם חוסם קרינה תרמית, קרינת בטא וגמא - פשוט שם את החוסה ברמת הגנה מושלמת כמעט כל עוד הוא לא היה קרוב לגראונד זירו עד כדי ריסוק מעוצמת הפיצוץ. רק נייטרונים וקרינת אלפא יעברו את הקירות, וגם הם יחסמו חלקית.
לידע כללי, קרינה ונשורת - נשורת יורדת לקרקע בין שעה ל-12 שעות אחרי הפיצוץ (תלוי בגובה הפיצוץ). הקרינה בגללה יורדת בעקומה מעריכית. מי שסבלני די הצורך להמתין במקלט/ממד יומיים, ואז לצאת ומייד (תוך שעה) להתפנות מהאזור, יצא ללא פגע כמעו בודאות. במידה ויש להשאר במקלט יותר מכך, שבועיים הם פרק הזמן בו תרד רמת הקרינה לרמה שתאפשר יציאה רגועה ופעילות של יממה בלי סיכון ניכר, כלומר יש יממה ליציאה רגועה מהאזור הנגוע, מה שאפשרי אפילו בהליכה. על כל פנים שבועיים כבר דורשים מקלט/ממד מצויידים במים, אוכל וצרכים סניטריים.
כל המספרים האלה הם תחת הנחה שמדובר בפיצוץ גרעיני בודד. בהפצצות חוזרות ונשנות המספרים גרועים יותר. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 15:54, 3 בפברואר 2019 (IST)

יונים[עריכת קוד מקור]

מישהו יודע ממה ניזונות היונים? נדנד - '''די להטייה בויקיפדיה!''' - שיחה 16:26, 30 בינואר 2019 (IST)

בעיקר זרעים, חרקים ופירות. היקף התזונה מהשלישייה הזאת משתנה בהתאם לבית הגידול (מישורים = זרעים, יערות = פירות). מנחם.אל - שיחה 21:25, 30 בינואר 2019 (IST)
מה ההקף של אכילת חרקים? זה תלוי במינים? באזור? נדנד - שיחה 21:26, 30 בינואר 2019 (IST)
תלוי בשיטת ליקוט המזון. מינים שנוהגים לשהות יותר על הקרקע במטרה לאכול זרעים, ייתקלו בהתאם בכמות רבה יותר של תולעים וחרקים. יש רק מין אחד בפולינזיה הצרפתית שאצלו אכילת החרקים היא ברמות משמעותיות. מנחם.אל - שיחה 21:35, 30 בינואר 2019 (IST)
זת'ומרת שכשיונה רגילה רואה חרק היא אוכלת אותו מיד? הכל תלוי בזמינות? נדנד - שיחה 21:37, 30 בינואר 2019 (IST)
מניח שכן, אבל מן הסתם זה גם תלוי בסוג ובגודל החרק (בעיקר זחלים, תולעים ועשים). מנחם.אל - שיחה 21:51, 30 בינואר 2019 (IST)
אוקיי. תודה רבה רבה עזרת לי מאד! נדנד - שיחה 21:52, 30 בינואר 2019 (IST)
בתיכון למדתי ביולוגיה מוגבר, וכחלק מהלימודים התלווינו לעובדי גן החיות בחיפה. "זכיתי" להתלוות לבחור שאחראי על האכלת היונים. היו לו ארגז עצום עם אלפי מקקים חיים בפנים. הוא היה לוקח קופסא גדולה, מכניס את היד לארגז, ממלא את הקופסא במקקים, הולך עם זה אל כלוב היונים, ושם שופך את זה על הרצפה. היונים הסתערו על המקקים האלה ובלעו אותם בשקיקה כאילו זה הדבר הכי טעים בעולם. זה היה מזעזע.--185.175.33.44 15:14, 1 בפברואר 2019 (IST)

האם למילה sucks יש משמעות מינית?[עריכת קוד מקור]

האם למילת הסלנג האנגלי sucks, במשמעות של משהו לא יוצלח יש משמעות מינית (כלומר קונוטציה למין אוראלי)? תודה. 213.55.211.26 21:43, 31 בינואר 2019 (IST)

כן. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
אפשר למצוא בחיפוש קל המון דיונים באינטרנט על מקור הביטוי הזה. האזכור הכי מוקדם שלו במשמעות "לא יוצלח" היא משנת 1913 [1] ורק בשנת 1928 הוא תועד בהקשר של מין אוראלי [2], ומאז המשמעות המינית ממשיכה להיות חלק מהביטוי. בקישור האחרון ניתן ההסבר הבא: "מציצה נחשבת לחוויה נעימה, כמו למשל מציצת סוכרייה על מקל, אבל השימוש בביטוי בסלנג אמריקאי מתייחס למציצה מהצד המוצץ, בהקשר של כניעה, מיזוגיניה והומופוביה, כחוויה מינית שלילית בדרך מלוכלכת כלשהי."

העיר הארוכה בעולם[עריכת קוד מקור]

ראיתי בגוגל מפות שאורכה של העיר מג'ורו באיי מרשל הוא כ-50 קילומטרים. האם זו העיר הארוכה בעולם? מלך הצבים - שיחה 00:01, 2 בפברואר 2019 (IST)

העיר עם השטח הגדול בעולם היא מקסיקו סיטי. שטחה הוא 1,499 קמ״ר. כלומר אם העיר הזו עגולה, הקוטר שלה הוא 43.7 ק״מ. מהו אורכה בפועל? מעבר לכך: נראה לי שיש מטרופולינים גדולים הרבה יותר. Tzafrir - שיחה 01:01, 2 בפברואר 2019 (IST)
הערים עם השטח הגדול בעולם נמצאות בסין. המובילה הרשמית היא צ'ונגצ'ינג עם 82,400 קמ"ר, פי ארבעה משטח ישראל, ועם שטחים כפריים רבים. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
רשום בערך על צ'ונגצ'ינג שזו לא באמת העיר בעלת השטח הגדול בעולם מכיוון שלא כולה אזור עירוני ובנוי. מלך הצבים - שיחה 21:54, 2 בפברואר 2019 (IST)
גם במג'ורו יש חלקים חקלאיים על פי צילום לוויין. אני חושב שקשה מאד לענות על השאלה מאחר ואין הגדרה ברורה הייכן נגמרת עיר. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 22:07, 2 בפברואר 2019 (IST)
במג'ורו, כפי שתוכל לראות בצילומי הלוויין בגוגל מפות, יש מבנים לצד כל אורך הכביש. מלך הצבים - שיחה 22:29, 2 בפברואר 2019 (IST)
לא. ישנם שני שטחים מסומנים, ירוקים, ללא מבנים לצידם (כלומר נמשכים מחוף הלגונה ועד חוף האוקיינוס) וללא עצים- כמעט בודאות שטחים חקלאיים. בנוסף יש גם עצים נטועים בשורות וטורים, ככל הנראה מטע. לקינוח יש אזורים של יישוב דליל מאד, דליל הרבה יותר מפרברים של בתים צמודי קרקע. גם במג'ורו הגדרת הגבול המוניציפלי (כל האי למעשה) אינה חופפת להגדרת יישוב עירוני. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 15:40, 3 בפברואר 2019 (IST)

מדוע ישמעאל ועשיו הודחו מהשושלת של העם הנבחר?[עריכת קוד מקור]

--185.175.33.44 15:52, 2 בפברואר 2019 (IST)

הסיבה "הטקטית" (האנושית) היא שהאימהות של יצחק (שרה) ושל יעקב (רבקה) רצו להחליט בעצמן מי יקבל את הבכורה, ולכן ביצעו תמרון מתוחכם ואכזרי שסילק את היורשים המיועדים. הסיבה "האסטרטגית" (האלוהית) היא שה' (שמכוון את כל הפעילות האנושית) לא רצה יורשים אגרסיביים ואלימים, אלא דווקא יורשים תמימים ורגועים - כלומר ה' מדגיש מה התכונות שחשובות לו במנהיג. ההעדפה של תמימות על אלימות, ושל בנים צעירים על בכורים, היא עוד ביטוי למהפכנות של היהדות, בוודאי בתקופה הקדומה בה הסיפור נכתב. שים לב שגם היום המנהיגים המיועדים מדגישים אגרסיביות, ולא נעימות. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
תודה רבה! :) --185.175.34.85 14:27, 3 בפברואר 2019 (IST)

מנהרה ביזנטית שנחשפה בירושלים בזמן האחרון[עריכת קוד מקור]

האם מישהו יודע או מכיר מנהרה ביזנטית שנחשפה לאחרונה בירושלים, מתחת לגן משחקים ? אשמח על פרטים נוספים, כולל כתבה או מאמר בעניין זה. שבוע טוב, בנצי - שיחה 18:01, 2 בפברואר 2019 (IST)

הנה: גיא עזרא, ‏מאגר מים התגלה מתחת לגן משחקים בירושלים, באתר "סרוגים", מתאריך ט"ז בשבט ה'תשע"ט. בברכה ובתודה, דג ירוק (שיחה) • 19:17, מוצאי שבת, כ"ז בשבט ה'תשע"ט (IST).

גיליתי כיצד לכסות את הגירעון של המדינה[עריכת קוד מקור]

אם בנק ישראל אחראי על הדפסת השטרות של השקל החדש, ובפעם האחרונה שבדקתי הגירעון התקציבי של ישראל היה בן כ-40 מיליארד ש"ח, למה שלא ידפיס 40 מיליארד ש"ח ויכסה לעצמו את הגירעון? -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

אני ממש לא מומחה בכלכלה, לכן אתייג את Yuri, Geagea, Ovedc, Nizzan Cohen, hagay1000, Ldorfman, Yoavd, דן וינקלר, Orielno, RonyH73 איתןבעלי הידע בכלכלה. אני חושב שאם בנק ישראל ידפיס כל כך הרבה כסף אז הערך של הש"ח יצנח ואז תהיה אינפלציה או דברים כאלה. אני מקווה שלא יצאתי טמבל עכשיו. ניב - שיחה 19:42, 2 בפברואר 2019 (IST)
לא, לא יצאת טמבל, אתה צודק. אם יהיו יותר מדי שטרות ומטבעות במחזור אז תהיה אינפלציה. מלך הצבים - שיחה 21:51, 2 בפברואר 2019 (IST)
ניב אכן צודק. הדפסת כסף לא יכולה להיעשות ללא הגבלה. יש צורך בכיסוי באמצעות סחורות שצריכות להמצא בידי המדינה (לכן, בין היתר, אזרחיהן של מדינות "עשירות" נחשבים לבעלי ממון רב יותר מאלה שבמדינות שאין להן משאבים). הדפסת כסף ללא הגבלה אכן עלולה לגרום בסופו של דבר לאינפלציה, מכיוון ששוויים של השטרות ירד. חשוב על מצב בו לכולם במדינה מסויימת יש הרבה כסף (נניח, אם הדפסנו הרבה וחילקנו "ככה סתם" לאזרחים). אז, יהיה מי שירצה לגבות סכום גבוה יותר על מוצרים שהוא מוכר, כדי להיות "עשיר" יותר מאחרים. במצב כזה, כוח הקנייה בכל שטר שכבר יש לך בארנק, הופך לקטן יותר. זה, בגדול, הסיפור. אני מניח שיש תשובה מקצועית לשאלתך בין הערכים בוויקיפדיה (כן - זה דורש קצת קריאה והלוואי והפתרון לכל העניין היה פשוט כל כך). אנסה לאתר הסבר פשוט, אולי בסרטון, ולקשר לכאן. אם לשואל היה שם-משתמש בוויקיפדיה, היה יכול להיות לי קל יותר ליידע אותו כשאמצא משהו כזה... Ldorfmanשיחה 22:03, 2 בפברואר 2019 (IST)
כולכם צודקים. כאשר לאחר מלחמת העולם הראשונה חויבה גרמניה לשלם סכום עתק כקנס על הנזקים שגרמה, הקנס הוגדר במרקים. גרמניה הדפיסה כמויות עצומות של שטרות, ערף הכסף צנח והיתה היפר אינפלציה. בין היתר השווי הריאלי של החוב התאפס, כי הוא שולם במרקים חסרי ערך. הנזק לתושבים ולמדינה היה עצום. --‏Yoavd‏ • שיחה 22:36, 2 בפברואר 2019 (IST)
מסכים עם ניב. דן וינקלר - שיחה 22:47, 2 בפברואר 2019 (IST)
אכן, הדוגמא של גרמניה שבין מלחמות העולם זאת דוגמא קיצונית. הם הגיעו למצב שבו הולכים למכולת עם מזוודות של כסף...
מצד שני, לא הכול אבוד. עוד לא מאוחר להחזיר לשלטון את מי שהוציא את המדינה מהגרעון בקדנציה הקודמת... רק אומר.--185.175.33.44 22:51, 2 בפברואר 2019 (IST)
המצב בונצואלה היום דומה - הולכים עם ערימות ענק של שטרות. הגיעו למצב המגוחך שיש יותר נייר בשטרות שדרושים לרכישת נייר טואלט מאשר בחבילת נייר הטואלט. ההשלכות ברורות. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 21:17, 3 בפברואר 2019 (IST)
Face-smile.svg אביתר ג'שיחה • 14:17, 4 במרץ 2019 (IST)

אבל הכסף המודפס לא יועבר ישיר לאזרחים. הוא יועבר בתוך הבנקים, מבלי לצאת החוצה. איך הוא יגרום לאינפלציה? 213.55.211.84 10:50, 5 בפברואר 2019 (IST)

זה לגמרי לא משנה. אם לאזרחים יש הרבה כסף (מזומן, או רשום בחשבון הבנק), אז שווי הכסף יורד. שאלה פשוטה של ביקוש והיצע. למשל: אם אני מציע למכירה דירה והלקוחות מציעים לי הצעות בסכומים של 100-200 אלף שקל, אני כמובן אמכור למי שיציע 200,000 וזה יהיה שווי הנכס.אבל אם יהיה הרבה יותר כסף בשוק, הלקוחות ירשו לעצמם להציע הצעות גבוהות יותר. (כי יש להם יותר כסף. במזומן, בחשבון בנק או בכל אופן אחר. לא משנה.) נניח 300-400 אלף שקל, ומחיר הדירה יעלה ל400 אלף שקל. הדבר הזה יקרה לכל המוצרים.המחירים יעלו ויזדקקו לכפול כסף כדי לקנות אותם. שזה נקרא במילים אחרות שערך הכסף ירד. יהודי מהשומרון - שיחה 13:39, 5 בפברואר 2019 (IST)

ערכים של פאי והנדסת בניין, בעולם העתיק[עריכת קוד מקור]

קראתי, שהבבלים ועמים נוספים בעולם העתיק, חישבו את יחס הקוטר וההיקף כ3. (אם המקור שעליו הסתמכתי שגוי, תקנו אותי). השאלה, האם הם (או לפחות חלקם), ידעו שזה קירוב, והכירו ערכים מדוייקים יותר, או לא.

חשבתי, שאולי ישנם שימושים מעשיים, שיכולים להוכיח על הידע הזה. וכאן אני מגיע לשאלה - האם מפעלי הבנייה בעולם העתיק הצריכו ידע מתמטי מדוייק יותר? האם ישנו שימוש מעשי אחר שהצריך ידע כזה?

זה הוביל אותי לשאלה נוספת - האם הייתה הנדסת בניין בעולם העתיק? אני מניח שכפרי רגיל שבנה את ביתו לא הזמין מהנדס, אלא בנה בערך כפי שראה את בית אביו, או שינה קצת, עם היגיון בסיסי [נניח, תקרה גדולה יותר מצריכה קורות עבות יותר], ובד"כ זה עבד, [ולפעמים לא]. אבל מה עם מפעלי בנייה גדולים יותר ועמידים יותר? היה תחום שיטתי של הנדסת בניין? אם כן, מה הוא כלל? -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

אין ספק שהייתה הנדסת בניין בעולם העתיק מהסיבה הפשוטה שנבנו מבנים ברמת מורכבות שמחייבת הנדסת בניין. גם הערך של פיי היה ידוע לפני כ-4,000 שנה בקרוב טוב בהרבה - 25/8, שהוא 3.125. אני משער שלצורכי בנייה בעולם העתיק היה די בזה. עד עידן הנאורות ארכיטקטורה והנדסת בניין נחשבו לאותו תחום. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 22:24, 2 בפברואר 2019 (IST)
לפי פאי אצלנו נאמר ש"קירובים לפאי היו ידועים עוד בבבל ובמצרים העתיקה". לפי הערך המקביל באנגלית קירובים אלה עמדו, כפי שציין אילן, על 3.125. (לגבי מצרים הזכירו עוד ערכים אפשריים, 22/7 וביטוי ששווה בערך 3.16). דב ט. - שיחה 09:24, 3 בפברואר 2019 (IST)
לעומת זאת, בערך היסטוריה של המתמטיקה מופיע - "לבבלים היו גם מספר הישגים בגאומטריה. הקירוב לפאי שהוזכר לרוב בכתביהם היה אמנם 3, פחות מדויק מהקירוב המצרי, אך הם מצאו קירוב טוב ביותר לשורש ריבועי של 2". אם נניח שהכתוב בשני הערכים נכון, הרי שהיו בבליים שידעו ערך מדוייק יותר, אך הרוב השתמשו בערך 3, מה שמחזיר אותי לשאלה, האם המקורות שהשתמשו בערך שלוש היו מודעים גם הם לערכים מדוייקים יותר, ורק העדיפו להשתמש במספר מעוגל, או לא. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
יש גמרא במסכת סוכה (דף ח) שדנה ביחס בין הקף העיגול להקף הריבוע החוסם או החסום. הגמרא שם מניחה שפאי = 3 ושורש 2 =1.4 . לפי ההנחות האלו הגמרא מגיעה למסקנא שמימרא של רבי יוחנן יוצאת מדויקת רק בקירוב. אבל אם מחשבים לפי ערכים אמיתיים של פאי ושל שורש 2 מגיעים לערכים קרובים בהרבה, כך שייתכן שרבי יוחנן כן ידע כמה זה פאי david7031שיחה • כ"ט בשבט ה'תשע"ט • 12:10, 4 בפברואר 2019 (IST)
הגמרא הזו נכתבה בערך אלפיים שנה אחרי התקופות שהדיון עוסק בהם, וכמה מאות שנים אחרי שפאי היה ידוע בקירוב טוב מאוד. רבי יוחנן היה יכול למצוא את הערך של פאי אצל כל מלומד עם ידע בגיאומטריה. ניתוח של הגמרא על בסיס דיוקים גיאומטריים כנראה מפספס משהו מאוד בסיסי בהבנה של הדיון. משה פרידמן - שיחה 17:07, 5 בפברואר 2019 (IST)

״השם המלא שמור במערכת״?[עריכת קוד מקור]

מדוע מקפידים לציין ״השם המלא שמור במערכת״ במאמרי עיתונים? Gil mo - שיחה 13:53, 3 בפברואר 2019 (IST)

מכיוון שנכון לרגע פרסום הכתבה יש חיסיון, אך יכול להיות שבהמשך יותר לפרסם את השם. מה שנותן לקוראים מעין "תקווה" וידיעה שלעיתון יש מקורות ושהם לא סתם ממציאים. מלך הצבים - שיחה 14:01, 3 בפברואר 2019 (IST)
העיתון מדגיש בכך שהמדובר באדם שהמערכת יודעת מיהו, כלומר הטענות שמובאות מפיו ושיכול להיות שנתמכות באמירות על מעמדו כמקור הידיעה, למשל אם מצויין שהוא עובד בעיריה שעליה מדובר בכתבה, נבדקו (או לפחות היו יכולות להיבדק) בידי העיתון. כלומר יש כאן אמירה לקורא: "אתה אמנם לא יכול לבחון את העובדות לגבי האדם הזה באופן ישיר כדי להחליט אם אתה מאמין לו, אבל אנחנו עשינו את זה". אמיר מלכי-אור - שיחה 09:35, 4 בפברואר 2019 (IST)

בניית שדה תעופה שלישי בצפון[עריכת קוד מקור]

בינואר 2019 נפתח שדה התעופה רמון ועם הזמן ייכנסו אליו עוד חברות תעופה.

מה לגבי שדה תעופה בצפון המדינה? יש תוכניות על הנייר לפחות? יש ערך?

תודה למומחה, -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

אתה מוזמן לעיין בערך המאבק נגד הקמת שדה תעופה בינלאומי בעמק יזרעאל. אמיר מלכי-אור - שיחה 09:36, 4 בפברואר 2019 (IST)

למה נעלי ריצה שטוחות?[עריכת קוד מקור]

למה נעלי ריצה שטוחות? להבדיל מנעלי ריקוד או נעלים אחרות?--89.139.161.205 16:40, 4 בפברואר 2019 (IST)

זה נראה לך קל לרוץ על עקבי סטילטו? יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 21:35, 4 בפברואר 2019 (IST)
מומלץ לקרוא את "נולדנו לרוץ" של כריסטופר מקדוגל. לטענתו, יש סיבות טובות לחשוב שעדיף לרוץ שטוח ממש (כלומר, יחף לגמרי). יש לו גם הרצאת TED על זה. שווה צפייה.
ובאותו שְווּנְג, להזכיר שהאנתרפולוג פיאלקובסקי טוען שבזכות הריצה אנחנו אינטיליגנטים. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 12:16, 7 בפברואר 2019 (IST)
נעלי ריקוד אינן שטוחות? Tzafrir - שיחה 15:44, 10 בפברואר 2019 (IST)

מה ההבדל בין סלופארק לפנגו?[עריכת קוד מקור]

מבחינת עלויות ואפשרויות שימוש לשם חנייה בכחול לבן? האם זה שניהם תופסים בדיוק לאותם מקומות? אותם ערים ובתוך אותם ערים?

-- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

סיר שרוף[עריכת קוד מקור]

היי, איך מגיעים למצב שסיר נראה שרוף מצדדיו החיצוניים? האם זה אופייני למתכות מסוימות ולא לאחרות? וגם, האם זהו משהו שניתן לנקותו או שזה שינוי של ממש בחומר שלא ניתן לשחזרו למצב המקורי? תודה!

שתי אפשרויות: 1. פיח (בעיקר אם השתמשו בסיר מעל מדורה), קשה לנקות, הפיח ממש מתחבר טוב למתכת ולא נמס בחומרי ניקוי. אפשר לקרצף עם ברזלית את השכבה החיצונית, אבל זו עבודה קשה. 2. שמן שרוף (בעיקר אם תבשיל שמנוני גלש מהסיר), מסיר שומנים איכותי אמור לעשות את העבודה, זהירות, הוא עלול לגרום נזק לעור הידיים. הכי גרוע - פיח כתוצאה משמן שממש נשרף על דפנות הסיר (שמן גלש והתלקח). זרוק את הסיר וקנה חדש. בברכה, Easy n - שיחה 12:48, 6 בפברואר 2019 (IST)
תמיד אפשר להרכיב גלגל מברשת נחושת על מקדחה ופשוט לגרד את הכל. זה כמובן משאיר שריטות - חשבון שלך אם אתה מעדיף סיר עם שמן שחור שרוף, או סיר עם שריטות, או לרכוש חדש. עם סירים יקרים אני מעדיף את האפשרות השנייה. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 13:12, 6 בפברואר 2019 (IST)
לשאלה השנייה, מהתרשמות שלי, זה אופייני הרבה יותר לסירי אלומיניום מאשר לסירי נירוסטה. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

חומצה ריבונוקלאית[עריכת קוד מקור]

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 286/מצב יש פה מבינים בביולוגיה? ההפניה חומצה ריבונוקלאית מגיעה לrRNA ולא לRNA. אני חושב לשנות, אבל אני לא מבין גדול בבגיולוגיה/ביוכימיה ככה שאני לא בטוח. יש ביולוג בקהל? Corvus‏,(Nevermore)‏ 15:40, 6 בפברואר 2019 (IST)

להערכתי תקלדה. תיקנתי. H. sapiens - שיחה 17:09, 6 בפברואר 2019 (IST)
מעולה. Corvus‏,(Nevermore)‏ 18:42, 6 בפברואר 2019 (IST)

מספר הקישורים הפנימיים באתר ויקי[עריכת קוד מקור]

שאל אותי מישהו אם יש אפשרות לעקוב אחרי מספר הקישורים הפנימיים באתר ויקי נתון (הוא לא שאל בשביל ויקיפדיה, אבל זה מסקרן), לא מצאתי אם יש משהו מובנה כזה בסטטיסטיקות. אבל האם זה בכלל אפשרי (או פרויקט כבד מדי)? ביקורת - שיחה 11:42, 7 בפברואר 2019 (IST)

אפשר למצוא טבלה של מספר הקישורים בכל הוויקיפדיות ב[3] או כגרף זמן לוויקיפדיה מסוימת.[4] אם רוצים להשיג את זה לאתר ויקי מסוים, אז באמצעות גישה לבסיס הנתונים אפשר לחלץ את זה בשאילתה. ערן - שיחה 01:10, 11 בפברואר 2019 (IST)
תודה רבה ערן. ביקורת - שיחה 09:10, 12 בפברואר 2019 (IST)

גואנפצין - אופן נטילה[עריכת קוד מקור]

האם התרופה נלקחת באופן חד פעמי כמו ריטלין למשל או שצריך לתחזק וההשפעה מצטברת כמו סטרטרה?

אשמח לקבל תשובה עם מקור.

תודה רבה.

האם מדעי החברה נחשבים למדע באמת?[עריכת קוד מקור]

חוץ מהשם "מדעי החברה", הוא הופך את התחום למדעי? 213.55.184.211 00:22, 8 בפברואר 2019 (IST)

מדעי החברה משתמשים בשיטה המדעית, לכן הם מדע. Reuveny - שיחה 09:28, 8 בפברואר 2019 (IST)
יתכן ששואל השאלה התכוון לשאול האם מדובר במדע מדויק, ואם כן, אז התשובה היא לא. ישראל - שיחה 22:49, 9 בפברואר 2019 (IST)
איך תורה לא מדויקת יכולה לעמוד בשיטה המדעית? 213.55.211.5 15:05, 10 בפברואר 2019 (IST)
מה הקשר? קרא את השיטה המדעית. Reuveny - שיחה 21:21, 10 בפברואר 2019 (IST)
אני אצטט מתוך הערך א)" אחד הכלים החשובים ביותר בשיטה המדעית היא המתמטיקה, המאפשרת תיאור כמותי ומדויק של הנתונים ותצפיות " ב) "חלק מהמחקרים בתחומים כדוגמת פסיכולוגיה וסוציולוגיה לוקים במתודולוגיה שלהם, משום שהשיטות המדעיות שבהן משתמשים ענפים אלו אינן ריגורוזיות מספיק." ג) "הקיצוניים יותר שבין הסוציולוגים טוענים ש"השיטה המדעית" היא לא יותר ממיתוס שנועד לתת לגיטימציה לידע המדעי בקרב הציבור ולהסתיר את ה"לכלוך" שלמעשה מאפיין את הפעילות המדעית. ". ומכאן השאלה. 213.55.211.5 00:15, 12 בפברואר 2019 (IST)
לשיטה המדעית יש קבלות. המחשבים שבהם שנינו משתמשים והמרשתת שמחברת אותם. אבל גם בתחום מדעי החברה. אפקט דאנינג-קרוגר הוא דוגמה אחת לתופעה שנמדדה בצורה אמפירית. בהתחלה רק על קבוצת הדגימה המתבקשת של סטודנטים לפסיכולוגיה באוניברסיטה אמריקאית, אבל בהמשך התברר שזה הרבה יותר אוניברסלי וחל על מגוון רחב של תחומים. וזו רק דוגמה אחת. הידע המדעי כולל הרבה לכלוך, אבל גם דרכים די יעילות לנפות אותו בסופו של דבר. Tzafrir - שיחה 13:37, 12 בפברואר 2019 (IST)
לגבי סעיף א', אין סתירה. רוב "מדעי החברה" משתמשים בשיטות כמותיות ובמבחנים סטיסטיים לתיאור התצפיות ולניתוח המצאים שלהם, ועדיין לא מדובר במדע מדויק מפני שהעולם וההתנהגות האנושית הם מורכבים. בכל אופן, השימוש בשיטות כמותיות לא אמור להגדיר את השיטה המדעית בפני עצמו אלא הוא מאפיין נפוץ שלה. לגבי ב' ו-ג', יש המון דוגמאות למדע גרוע, זה לא משנה, זה עדיין מדע. Reuveny - שיחה 20:35, 12 בפברואר 2019 (IST)
זה נקרא גם בעיית שתי התרבויות (באנגלית: The Two Cultures). חלק מהבעיה היא שמדעי החברה התפתחו במקביל למדעי הטבע ולכן הנחות יסוד שלהן נטועות בהנחות מהמאה ה-19 או אפילו קודם לכן, שלפעמים לא מתאימות למדעים "נמוכים" יותר, בצורה שלא מקובלת במדעי הטבע (נניח אם הביולוגיה היתה מניחה הנחות שלא מסתדרות עם כימיה או פיזיקה) - הדוגמה המפורסמת ביותר לכך היא חוסר ההתאמה של המודל של סוכן רציונל למודל הפסיכולוגי ולביולוגיה או הנחה בכלכלה לפיה הטבע הוא דבר פאסיבי שלא יכול לשנות מצב בגלל פעילות האדם ולא יכול לשנות שיווי משקל בכוחות עצמו. יש לפעמים נסיונות לתקן את זה - לדוגמה לחבר בין פסיכולוגיה לבין מדעי המוח, בכלכלה יש כלכלה התנהגותית, כלכלה אקולוגית, וכלכלה אבולוציונית, וכלכלה ניסויית. האזרח דרור - שיחה 17:14, 4 במרץ 2019 (IST)

איך אפשר להשיג המון כולסטרול בארוחה אחת בלי לאכול בשר עופות, צאן וחזיר?[עריכת קוד מקור]

בהנחה והאדם אוכל רק ביצים ולעתים גם חיות מים אך אלרגי ללקטוז. תודה רבה למומחה, -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

הרבה חלמונים. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 19:42, 9 בפברואר 2019 (IST)
לשם מה? למיטב הבנתי הגוף בכל מקרה יוצר את הכולסטרול שהוא זקוק לו (זהו חומר שנמצא בקרום התא, לדוגמה). Tzafrir - שיחה 11:14, 10 בפברואר 2019 (IST)
צפריר, יש אנשים שסובלים מאי ספיקה סאב-קלינית עד קלינית של ייצור כולסטרול, זו בעיה מטבולית קיימת אך נדירה בהשוואה לעודף כולסטרול. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

האם יכולים להיות רעמים וברקים בזמן שלג?[עריכת קוד מקור]

?--185.175.34.213 19:48, 9 בפברואר 2019 (IST)

כן, אבל זה לא נפוץ במיוחד. יש שם לתופעה - ThunderSnow. לפרטים נוספים נסה את (Thundersnow)
!Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 00:07, 10 בפברואר 2019 (IST)

למה אי אפשר לשלול את הפסיכולוגיה?[עריכת קוד מקור]

קראתי בערך על פסיכלוגיה שיש מי שטען שהיא כמו דת או מרקסיזם - כי לא ניתן לשלול אותה. על מה זה מתבסס הטיעון הזה שאי אפשר לשלול אותה? ולמה במדע מה שאי אפשר לשלול פחות "נחשב"? -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

אני יודע שעל הפסיכואנליזה של זיגמונד פרויד, טענו שלא ניתן להפריכה, מאחר שניתן להסביר באמצעותה כל סוג של התנהגות, ללא יוצא מן הכלל, ואי אפשר להכנס לתודעה של מישהו ולהוכיח, אפילו באופן תיאורטי, שמניעיו אינם פסיכואנליטיים. בכל אופן, נדמה לי, שיש שיטות פסיכולוגיות שכן ניתנות להפרכה. ישראל - שיחה 22:46, 9 בפברואר 2019 (IST)
נחלק את הפסיכולוגיה לשני חלקים: מודלים של הנפש, ושיטות טיפול.
מודלים של הנפש לא ניתן לבחון בניסוי. לא ניתן לקחת את מודל הנפש של פרויד ולהעמיד ניסוי שיבדוק אם הוא נכון או לא.
לעומת זאת שיטת טיפול ניתן לבחון בכלים סטטיסטיים וסרגלי מבחן. ניתן לבדוק עד כמה פסיכואנליזה של פרוייד שיפרה את מצבם של מטופלים. ניתן להגיע לתוצאות דוגמת "טיפול CBT מאפשר שיפור תפקודי ניכר" ו"טיפול דינמי המשולב בטיפול תרופתי משפר את מצבם של חולי דיכאון"
!Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 00:04, 10 בפברואר 2019 (IST)
מודלים של הנפש בהחלט ניתן להעמיד בניסוי. יש לנו שלד של ערך על פסיכולוגיה קוגניטיבית וזהו שם כולל לתחום שבו הושגה במאה השנים האחרונות התקדמות רבה בהבנת דרכי הפעולה של הנפש או המוח או איך שלא תקרא לזה. מעלים מודל שממנו נובעות מסקנות כמותיות ומנסים להפריך את המסקנות הללו בניסויים: כך עובדת השיטה המדעית. אם המסקנות (הניבויים) לא הופרכו, יש לנו ביטחון גדול יותר בנכונותם, וגם ביטחון גדול יותר בנכונות המודל שממנו הם נבעו. פסיכולוגיה אינה רק פסיכולוגיה קלינית. Tzafrir - שיחה 11:12, 10 בפברואר 2019 (IST)
ולשאלתי השנייה למה זה בעייתי במדע שיש טיעון שאי אפשר לשלול אותו?-- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
ר’ הפרכה#עקרון ההפרכה של פופר. Tzafrir - שיחה 15:35, 10 בפברואר 2019 (IST)
הערה שאינה עונה באופן ישיר על השאלה, אך בהחלט רלוונטית - גם על תיאוריות בפיזיקה ניתן לומר דברים דומים. כפי שנאמר, הנחות היסוד בפסיכואנליזה אינן ניתנות לבדיקה (אלא אם יש לך דרך למצוא את האיד והאגו במוחם של אנשים), אבל פסיכואנליזה (או לפחות כזו מוצלחת) יכולה לספק תוצאות ואף ניבויים; הדוגמה הפשוטה היא כפי שהוזכר, "פסיכואנליזה זו וזו משפרת את מצבם של חולים כאלה וכאלה באופן מדיד כזה וכזה". כל זאת נאמר פה, ורציתי להוסיף שהמצב מקביל מאוד בתחומים בפיזיקה מיקרוסקופית. המודל הסטנדרטי או אפילו מודל האטום של בוהר או סתם תורת הקוונטים מניחים כולם הנחות לא-טריוויאליות שלא ניתן לבדוק אותן לעומק. איש מעולם לא ראה אלקטרון, קווארק או גלואון במו עיניו, ממש כפי שאיש לא ראה את האגו ואת האיד. הביטחון שלנו בקיומם נובע מהניבויים המדוייקים שהם מייצרים - ולכן כשפיזיקאי אומר "אלקטרונים קיימים" כוונתו היא "קיומם של אלקטרונים מסביר היטב את התוצאות שנצפו במעבדה". כיום המצב הוא שכל הסבר ששולל את קיומם של אלקטרונים יניח הנחות רבות אחרות וייכשל מיד במבחן התער של אוקהאם, ולכן אנחנו אומרים בבטחה ש"יש אלקטרון". Eyalweyalw - שיחה 21:16, 11 בפברואר 2019 (IST)
פיינמן, למשל, התעקש ש"אלקטרון הוא רק תאוריה שבאמצעותה מסבירים...". אנמי לא יודע אם זו הייתה הגישה שלו באופן כללי - להתייחס לעצמים פיזיקליים כתאורייה בלבד, או שהוא ייחד את זה לחלקים תת-אטומיים. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 18:17, 12 בפברואר 2019 (IST)
אם כי אני לא חולק על הטענה שהמושגים הפיזיקליים הבסיסיים הם בסך הכל מושגים מתמטיים המשמשים כבסיס לתיאוריה שמסבירה תוצאות ניסיוניות, ולא משקפים בהכרח מציאות פיזקלית, אני חושב שההשוואה לפסיכולוגיה היא מוגזמת בהקשר זה. זה לא רק שלא ניתן למצוא את האגו. הפער בין יכולת הניבוי של המושג המופשט הזה, ליכולת הניבוי בשימוש במושג "אלקטרון" למשל, בכמה וכמה מובנים, הוא עצום. היכולת לבנות תיאוריה ברורה, עם אקסיומות ומסקנות וניבויים ברורים כמעט שאינה קיימת. רמת המובהקות של הניסויים לא מתקרבת בכלל לזו הקיימת במדעים המדוייקים. רמת המובחנות של תיאוריה אחת מחברתה שונה לחלוטין. אני מאוד מעריך את אילן ולא מתכוון לקחת לרמה האישית, אבל רק אשתמש בדוגמא שלו: איך אפשר להשוות בין הטענה "טיפול CBT מאפשר שיפור תפקודי ניכר" לבין השאלה (חיפשתי משהו קצר מהכה את המומחה מדעים מדוייקים) "האם היקום מתרחב למרות המושך הגדול"? ואני מתייחס רק מבחינת היכולת לבדוק את השאלה באופן מדעי טהור. משה פרידמן - שיחה 20:37, 13 בפברואר 2019 (IST)
ההערה האחרונה שלי התייחסה אך ורק לתגובה שלפניה, ובתור סוג של אנקדוטה או דוגמה. לא כיוונתי (במקרה הז) להשוואה מול הפסיכולוגיה. היה לי אי אז ויכוח עם משתמש בשם דניאל שהתעקש שפיינמן לא אמר את מה שאמר, או לא התכוון למה שאמר או משהו כזה. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 21:20, 13 בפברואר 2019 (IST)

ביצת יען בראש צריח במסגד[עריכת קוד מקור]

קראתי עכשיו בערך על המסגד הגדול של ג'נה שבראשם של הצריחים מונחת ביצת יען. מה פשר? למה הניחו ביצת יען בראש הצריחים? Yuvalbab - שיחה 10:25, 10 בפברואר 2019 (IST)

ראו יען הנגב#ביצי היענים וגם בבתי כנסיות נהגו כך ראו כאן, ביחוד ביהדות תימן.אבי84 - שיחה 11:11, 10 בפברואר 2019 (IST)
לא חשבתי שלאהיל יש תפקיד שימושי דומה. Tzafrir - שיחה 11:16, 10 בפברואר 2019 (IST)

הדימוי העדין של אנגלים וצרפתים[עריכת קוד מקור]

האנגלים והצרפתים הביאו סבל כמעט לכל העולם ואחראים למותם של מיליונים רבים. איך זה שדווקא לשני העמים האלה נוצר דימוי של עמים עדינים ו"לפלפים"?--185.175.34.213 19:54, 11 בפברואר 2019 (IST)

קצת קשה לי לדבר על עדינות של חברה בה היתה נהוגה תלייה, גרירה וביתור. Corvus‏,(Nevermore)‏ 20:04, 11 בפברואר 2019 (IST)
זו בדיוק הנקודה של השואל. R.G. - שיחה 18:51, 12 בפברואר 2019 (IST)
בדיוק התיאור של נורברט אליאס - תהליך התירבות#הלווייתן של הובס ותהליך התירבות - חברות שלוות אך עצורות, המסוגלות לאלימות רבה יותר מכל מה שקדם להן.
!Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 19:54, 12 בפברואר 2019 (IST)

האם אזרחי ישראל שאין להם חשבון בנק יכולים לקבל הבטחת הכנסה או קצבת נכות?[עריכת קוד מקור]

תודה, -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

וושינגטון[עריכת קוד מקור]

רק עכשיו קלטתי שהעיר וושינגטון לא נמצאת בארץ וושינגטון, הן אפילו לא גובלות! אז לאיזו ארץ שייכת העיר וושינגטון?? זה לא כתוב לא בויקיפדיה העברית ולא באנגלית.--185.175.34.213 09:37, 13 בפברואר 2019 (IST)

ראה וושינגטון די. סי., העיר אינה נמצאת בשטח אחת ממדינות ארצות הברית, אלא שייכת ישירות לשלטון המרכזי הפדרלי. דב ט. - שיחה 09:49, 13 בפברואר 2019 (IST)
וושינגטון (מדינה) (מדינה, ולא ארץ) הוקמה עשרות שנים לאחר הקמת העיר והמחוז האוטונומי. יש גם את יורקטאון שלא נמצאת במדינת ניו יורק, קולורדו, וירג'יניה ובטח עוד. Tzafrir - שיחה 14:34, 13 בפברואר 2019 (IST)
הדוגמה הטובה ביותר היא שקנזס סיטי היא העיר הגדולה ביותר במדינת מיזורי. בברכה, Easy n - שיחה 14:45, 13 בפברואר 2019 (IST)

האם רוב המזרחים הם ספרדים?[עריכת קוד מקור]

האם רוב המזרחים הם ספרדים? מה ההבדל ביניהם? 84.108.88.30 14:53, 13 בפברואר 2019 (IST)

הנושא לא מכוסה כיאות בוויקיפדיה. הוא מוסבר באופן חלקי ביהדות ספרד.
לשאלה הראשונה התשובה היא כן, המונחים חופפים במידה רבה, אך הם אינם זהים.
הכינוי "מזרחי" ליהודים הוא חדש יחסית. המושג "ספרדי" קדם לו. לפני כמה דורות נחלקו הקהילות היהודיות לפי מנהגיהן ומסורותיהן הדתיות. הקבוצות הגדולות היו האשכנזים והספרדים (לצדן היו קהילות נוספות - יהדות תימן ויהדות איטליה למשל). אבהיר שעיקרי האמונה, המסורת וכתבי הקודש היו זהים, אבל היו הבדלים בפרטים, למשל האם מותר לאכול קטניות בפסח או כמה שעות אחרי אכילת בשר יש להימנע ממוצרי חלב, ומהו נוסח התפילה. היו גם נוסחים ומנהגים מקומיים בתוך שתי הקבוצות.
המנהג הספרדי מקורו ביהדות ספרד של ימי הביניים, שהיתה מרכז הלכתי חשוב. לאחר גירוש ספרד התפזרו היהודים בעיקר במזרח התיכון ובבלקן, והשפיעו רבות על מנהג הקהילות הקיימות באותם מקומות. המנהג הספרדי גם התקבל (בשינויים מסוימים) בקהילות כמו קהילת עיראק, שלא קלטה מגורשים מספרד במספר רב.
היו גם קהילות של ספרדים במערב אירופה, למשל בהולנד, והיו גם קהילות של אשכנזים במזרח, למשל באלכסנדריה. אך ככלל רוב יהודי המזרח נהגו לפי מנהג ספרד ורוב יהודי אירופה לפי מנהג אשכנז.
הכינוי "מזרחי" הוא כינוי חדש יחסית (לפניו השתמשו לעתים ב"עדות המזרח"). הוא לא מתייחס להלכה הדתית (כלומר למנהגי הדת) אלא לארץ המוצא. יהודים מזרחיים הם יהודים שמוצא משפחותיהם מארצות המזרח התיכון. דב ט. - שיחה 16:56, 13 בפברואר 2019 (IST)
לאיזו קטגוריה משתייכים יהודי הקווקז וגאורגיה? !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 21:17, 13 בפברואר 2019 (IST)
אני חושב שההגדרות קשורות יותר לשיוך הלכתי, בני עדות המזרח, ככלל קשורים יותר לרמב"ם ושולחן ערוך, ראו קבלת הוראות מרן, ולכן קווקז ובוכרה גם משתייכים לבני עדות המזרח. אבל אולי אני טועה ולא הכל קשור להלכה.אבי84 - שיחה 21:51, 13 בפברואר 2019 (IST)
הלכתית יהדות גאורגיה קרובה במנהגיה לספרדים (אם כי היתה שם קהילה אשכנזית קטנה). אני לא בטוח אם הם הזדהו בעבר כספרדים, או ראו עצמם כעדה נבדלת. ראה דברי נתן אליהשווילי: "כיתות ומפלגות לא היו בתוכם ולא היה הבדל בין יהודי ליהודי בהשקפתו על הדת וביחוסו לאלהיו. נוסח התפילה היה ספרדי כבשאר קהילות ספרד." [5] דב ט. - שיחה 14:02, 14 בפברואר 2019 (IST)
רוב המזרחים מזוהים עם המנהג הספרדי ביהדות. אולם לרוב היהודים המזרחים (שמוצאם מתימן, עיראק, פרס, הודו, קווקז, בוכרה, אתיופיה, וחלק מיהודי סוריה, מצרים, לבנון לוב, תוניסיה ומרוקו) אין קשר עם גלות ספרד ופורטוגל.מבחינה זו אינם יהודים ספרדים ופורטוגלים, לא דיברו לדינו או ז'ודזמו (יהודית שפניולית)וכו'. לעומת זאת היהודים הספרדים והפורטוגלים שלא חיו במזרח התיכון ובצפון אפריקה אלא בבלקן , איטליה, הולנד, ארצות הברית, אנגליה, גרמניה, לא ראו עצמם ואינם רואים עצמם מזרחים. יהודי טורקיה הם מבחינה זו מקרה גבולי כי חיו גם במזרח התיכון וגם בבלקן,יכולים להיחשב גם "מזרחים" וגם "אירופיים". ארצות הקווקז כמו גאורגיה, ארמניה וצפון אזרבייג'אן וכן דגסטן מבחינות מסוימות נחשבות גם כן למעשה לחלק מאירופה. ההבדל הוא שהיהודים ההרריים ויהודי צפון אזרבייג'ן המקוריים חיו בסביבה מוסלמית בעוד שיהודי גאורגיה וארמניה בסביבה נוצרית Ewan2 - שיחה 18:33, 14 בפברואר 2019 (IST)
יש לשים לב לכך ש"מזרח" כאן אינו מקביל למזרח הגאוגרפי. יהודי מרוקו, אלג'יר או תוניס, מכנים עצמם (כיום) "מזרחיים" אף שמדינות המוצא שלהם נמצאות במגרב, ממערב למדינות המוצא של יהודי פולין וליטא, האוסטיודן, שאינם "מזרחיים" כלל וכלל. ככלל, אני מעדיף לכן, "ספרדים" ו"אשכנזים". אביתר ג'שיחה • 14:42, 4 במרץ 2019 (IST)

האם יידיש הוא דיאלקט של גרמנית?[עריכת קוד מקור]

האם יידיש יכולה להיחשב לדיאלקט של גרמנית? 213.55.184.217 00:43, 14 בפברואר 2019 (IST)

לפי ויקיפדיה באנגלית, יש בדבר חילוקי דעות. משה פרידמן - שיחה 00:51, 14 בפברואר 2019 (IST)

תגדיר מהו דיאלקט

אפשר לקרוא בערך ניב (סיווג שפה) בוייקיפדיה, אפשר לקרוא גם על השפה הגרמנית, על הדיאלקטים הבוואריים והאחרים שלה. יידיש מתבססת על ניב או ניבים מסוימים של השפה הגרמנית אבל יש לה ייחודיות - מבחינת אלפבית, אוצר מלים היסודי שלה (80% גרמני, השאר עברי וסלאבי), איפיונים דקדוקיים ואופי לאומי, ההופכת אותה לשפה. יש שהחשיבו אותה לשפה "מעורבת" כמו המלטזית, אבל זו נקודה שנויה במחלוקת.Ewan2 - שיחה 18:55, 14 בפברואר 2019 (IST)

האם סכום הבטחת הכנסה ליחיד וקצבת אברך ליחיד זהות?[עריכת קוד מקור]

תודה, -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

ממש לא. יש כאן ערבוב. אין דבר כזה 'קצבת אברך'. יש מיגלה שאותה הוא מקבל מהכולל. את גובה המילגה קובע כל כולל לעצמו. חלק קטן מהמילגה, כ700 שח, ממומן על ידי המדינה, ואת השאר משלים הכולל מתרומות וכד'. בנוסף לכך הייתה תקופה שבה חלק מהאברכים קיבלו מהמדינה 'הבטחת הכנסה', שאח"כ נקראה בשמות שונים עד שבוטלה לגמרי, עיין בערך הבטחת הכנסה. כדי לקבל אותה היה צריך לעמוד בתנאים מאוד נוקשים שרוב האברכים לא עמדו בהם. למיטב זכרוני זה היה משהו כמו 3 ילדים, והכנסות של שני בני הזוג (פרט למילגת האברך), של עד אלף ומשהו שקל, לא להחזיק רכב, ועוד. על כל פנים, גם בזמנו היא הייתה שונה מהבטחת הכנסה רגילה. הסכום שלה היה נמוך מסכום של הבטחת הכנסה של מובטלים ובנוסף היא נתנה דרך משרד הדתות או החינוך ולא דרך המוסד לביטוח לאומי. יהודי מהשומרון - שיחה 13:20, 17 בפברואר 2019 (IST)

שמות משפחה בארץ[עריכת קוד מקור]

ממתי יש בארץ שמות משפחה לכולם? האם זהו חוק של ימי המנדט הבריטי או שכבר לפניו היו שמות משפחה? ואם לפניו: ממתי בדיוק? Tzafrir - שיחה 18:25, 15 בפברואר 2019 (IST)

במפקדי מונטיפיורי שנערכו לפני הבריטים כבר נהגו לרשום שמות משפחה. Shannen - שיחה 12:42, 17 בפברואר 2019 (IST)
האם ייתכן שמדובר בנוהג שהתחילו מונטיפיורי וסיעתו בעצמם? -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
לא חושב שהיו שמות משפחה במובנם כיום לכלל התושבים בתקופה העות'מנית, הטורקים עצמם הגדירו שם משפחה כחובה חוקית רק בתקופה הרפובליקה, לפני כן הסתדרו עם כינויים שונים. דב ט. - שיחה 11:05, 18 בפברואר 2019 (IST)

מה רוצים מרוסיה?[עריכת קוד מקור]

שוב ושוב טענות שהיא הטתה בחירות בארה"ב, עומדת מאחורי מחאת האפודים הצהובים בצרפת ואא"ט אף מתערבת בבחירות בישראל. כל זה נשמע לי כמו קונספירציה מוזרה במיוחד. למה שממשלת רוסיה תתעסק בסוגיות האלה? יש להם מספיק בעיות משל עצמם (למשל, אבטלה ואלכוהוליזם במחוזות שונים ועוד). -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

השיקולים שלהם איך ואיפה להתערב מורכבים. בתמונה הגדולה, למרות הבעיות בבית רוסיה עודנה מעצמה בינלאומית, שיש לה עניין רב להשפיע על הנעשה במדינות אחרות בכל מיני צורות. באוקראינה ובגאורגיה היא התערבה צבאית במישרין ובאמצעות ארגונים שחימשה; בסוריה היא מפעילה את חיל האוויר שלה וכוחות נוספים לטובת המשטר, ובמדינות אחרות שפחות נוח לכבוש או להפציץ היא פועלת בדרכים אחרות. (גם מעצמות ומדינות אחרות, כולל ישראל, מתערבות בעניינים הפנימיים של אחרים, עקרונית זה לא מיוחד לרוסיה).
נזכור גם שהמצוקות הפנימיות תלויות במישרין גם בהתנהלות העולם. למשל, המדיניות של נשיא צרפת מקרון לצמצם את צריכת הנפט (כדי להתמודד עם ההתחממות הגלובלית) רעה לרוסיה, שכלכלתה תלויה מאד במחיר הנפט. הסנקציות שהטילה ארה"ב על רוסיה בגלל כיבוש חצי האי קרים רעות לכלכלה הרוסית. דב ט. - שיחה 10:55, 18 בפברואר 2019 (IST)
תודה דב, בברכה, -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

איך מוסיפים שפה נוספת לערך?[עריכת קוד מקור]

איך אני יכולה להוסיף עמוד עם שפה נוספת לערך? למשל אמן שמופיע רק בעברית ורוצה להוסיף גם באנגלית רוני מייזלר (שיחה | תרומות | מונה) לא חתמ/ה

בתפריט הצידי יש קישור בשם "פריט ויקינתונים", שמוביל למיזם (ויקינתונים) שבו אפשר להוסיף את התרגומים שיש עבור הערך בשפות השונות. בוחרים שם עברים ואז מחפשים את שם הערך בשפה הרצויה ולוחצים Publish. תוך דקה בערך זה אמור להתעדכן בכל הויקיפדיות. מומלץ להשתמש גם בתבנית אישיות מתאימה בערך, כדי שזה ימשוך ערכים גלובליים באופן אחיד (כמו תאריך לידה, תחום עיסוק וכד'). הקסגון - שיחה 00:26, 19 בפברואר 2019 (IST)

ויקיטרנד[עריכת קוד מקור]

בדף הזה [6] אפשר למצוא את הטרנדים הבולטים ביותר בחיפוש בויקיפדיה ביום/שבוע/חודש האחרון. משום מה, נראה שהערך מקף זוכה לכמות צפיות בסדר גודל מפלצתי ויותר מאשר כל ערך אחר. האם זה ייתכן? מה הרקע? יםשיחה • ט"ו באדר א' ה'תשע"ט • 13:27, 20 בפברואר 2019 (IST)

חחח... גם בגרמנית, אנגלית ורוסית... חזרתישיחה 20:31, 23 בפברואר 2019 (IST)

הסכם עודפים[עריכת קוד מקור]

האם בהסכם עודפים המפלגה הקטנה יכולה בהכרח לקבל את המנדט הנוסף? נניח הליכוד וכולנו חותמות על הסכם עודפים. האם כולנו יכולה לזכות במנדט נוסף Nirvadel - שיחה 13:38, 20 בפברואר 2019 (IST)

"יכולה" – "בהכרח" זה אוקסימורון. ולשאלתך: אם הליכוד וכולנו חותמים על הסכם עודפים, לאחר שכל אחת קיבלה את המנדטים הטבעיים שלה, מאחדים אותן לכדי מפלגה אחת. אם מהשאריות נוסף מנדט, המפלגה בעלת המדד למנדט הגבוה יותר תקבל אותו (מדד למנדט = מספר הקולות חלקֵי מספר המנדטים המבוקש). שיטה זו נותנת יתרון קל לבעלי מספר מנדטים גבוה, אך הוא יבוא לידי ביטוי בעיקר בפער מנדטים גבוה במיוחד, או בפער קולות נמוך בשאריות. דגש — 15:03, 20 בפברואר 2019 (IST)

איך אזרח ישראל יכול לדעת לכמה זמן כל מדינה נותנת לו ויזה?[עריכת קוד מקור]

יש איזו טבלה שאומרת נניח:

נכון ל 23/02/19

סיירה לאונה: 4 חודשים

נפאל: 3 חודשים

רוסיה: 4 חודשים

החודשים שמניתי הן רק דוגמה אבל בטח הבנתם איזו טבלה אני מחפש.

תודה לעוזרים, -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

ראה ב-דף הזה. בברכה, Easy n - שיחה
או בדף הזה ;) מיכאל.צבאןשיחה • י"ט באדר א' ה'תשע"ט • 22:44, 23 בפברואר 2019 (IST)

האם יש ערך של גרמניה המאוחדת[עריכת קוד מקור]

{ האם יש ערך של גרמניה המאוחדת

גרמניה אחרי האיחוד. Corvus‏,(Nevermore)‏ 18:17, 23 בפברואר 2019 (IST)

מאקרו כלכלה[עריכת קוד מקור]

במאקרו כלכלה, מהם המונחים באנגלית להשקעה גולמית (Ig) ולהשקעה נקייה (In)? משום מה אני מוצא רק הסברים למושגים אבל לא את המשמעות של האותיות באנגלית. מצאתי רק שהשקעה גולמית היא gross income אבל זה לא נשמע נכון ביחס למשמעות המושג בעברית. תודה רבה -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

אני מניח שהכוונה היא ל-net ו-gross: נקי וגולמי. I הוא כמובן Investment. ולמען האמת מוזר שאין מקור בעברית (בכל אופן אני לא מצאתי אחד כזה) שמציין זאת גם.