ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון124

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
דפי ארכיון של הכה את המומחה
ארכיון כללי
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10
11 12 13 14 15 16 17 18 19 20
21 22 23 24 25 26 27 28 29 30
31 32 33 34 35 36 37 38 39 40
41 42 43 44 45 46 47 48 49 50
51 52 53 54 55 56 57 58 59 60
61 62 63 64 65 66 67 68 69 70
71 72 73 74 75 76 77 78 79 80
81 82 83 84 85 86 87 88 89 90
91 92 93 94 95 96 97 98 99 100
101 102 103 104 105 106 107 108 109 110
111 112 113 114 115 116 117 118 119 120
121 122 123 124 125 126 127 128 129 130
131 132 133 134 135 136 137 138 139 140
141 142 143 144 145 146 147 148 149 150
151 152 153 154 155 156 157 158 159 160
161 162 163 164 165 166 167 168 169 170
171 172 173 174 175 176 177 178 179 180
181 182 183 184 185 186 187 188 189 190
191 192 193 194 195 196 197 198 199 200
201 202 203 204 205 206 207 208 209 210
211 212 213 214 215 216 217 218 219 220
221 222 223 224 225 226 227 228 229 230
231 232 233 234 235 236 237 238 239 240
241 242 243 244 245 246 247 248 249 250
251 252 253 254 255 256 257 258 259 260
261 262 263 264 265 266 267 268 269 270
271 272 273 274 275 276 277 278 279 280
281 282 283 284 285 286 287 288 289 290
291 292 293 294 295 296 297 298 299 300
301 302 303 304 305 306 307 308 309 310
311 312 313 314 315 316 317 318 319 320
ארכיון מתמטיקה
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10
ארכיון פיזיקה
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10
ארכיון ביולוגיה
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10
ארכיון פסיכולוגיה
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10

דף זה הוא דף ארכיון של דיון או הצבעה שהסתיימו. את המשך הדיון יש לקיים בדף השיחה של הערך או הנושא הנידון. אין לערוך דף זה.



תוכן עניינים

מע"מ רכישת דירה[עריכת קוד מקור]

האם יש לשלם מע"מ ברכישת דירה:

1. חדשה (מקבלן)

2. יד שנייה

אם כן, האם המחיר המצויין של הדירות באינטרנט כולל את המע"מ? תודה מראש, נדב.

ברכישה מקבלן יש לשלם מע"מ. המחיר שקבלנים מפרסמים לדירות כולל את המע"מ. אבל ברכישה יד שנייה, אין לשלם מע"מ, כי לא נוצר "ערך מוסף" - מוכר הדירה לא בנה אותה ולכן לא נוצר בה ערך. מה שכן עליו לשלם הוא מס שבח, אבל זה סיפור אחר. 109.66.199.84 23:59, 25 בנובמבר 2010 (IST)
ברכישת דירה מיד שנייה אין מע"מ, (הוא למעשה כבר כלול בשווי הדירה, אך למוכר ולקונה אין עניין בו). לגבי מס שבח - דירות מגורים פטורות בדרך כלל ממס זה, וצריך לבדוק כל מקרה לגופו. איתן - שיחה - 09:27, 27 בנובמבר 2010 (IST)
הערה טכנית קטנה: המחיר שמפרסם הקבלן כולל מע"מ (כך מחייב החוק), אך כיוון שהתשלום לקבלן מתפרס בדרך כלל על פני תקופה ארוכה, בחוזה המכר מצוין המחיר ללא מע"מ, שעליו יש להוסיף מע"מ כחוק, בהתאם לשיעור המע"מ במועד התשלום. דוד שי - שיחה 08:39, 28 בנובמבר 2010 (IST)

מטריצות[עריכת קוד מקור]

האם לכל מטריצה בהכרח יש מטריצה קנונית שקולה לה? לדוגמה:

נראה לי שאי אפשר להביא מטריצה כזאת לצורה שבה בכל שורה האיבר המוביל שווה ל-1 וכל יתר האיברים בעמודתו הם אפסים. או שלמישהו יש רעיון? תרומות/109.67.6.37 21:19, 24 בנובמבר 2010 (IST)

א. לא (לא כל מטריצה שקולת שורות למטריצת היחידה), ב. יש להבחין בין מטריצה מדורגת (מה שאתה מתאר), לבין מטריצה מדורגת קנונית (מה שהזכרת בתחילת שאלתך). ‏Rex‏ • שיחה 08:53, 25 בנובמבר 2010 (IST)

שאלתי אם לכל מטריצה יש מטריצה מדורגת קנונית, לא אם יש לה מטריצת יחידה שקולה לה. האם זה קיים לכל מטריצה? תרומות/192.114.105.254 10:35, 25 בנובמבר 2010 (IST)

כל מטריצה ניתן לדרג קנונית. הדירוג של המטריצה בדוגמה שלך היא:
תוכל לבדוק שזה עונה על ההגדרה בערך דירוג מטריצות. דניאל ב. 11:01, 25 בנובמבר 2010 (IST)
נראה לי שלא גמרתה את העבודה .

הGRID של CERN[עריכת קוד מקור]

שלום, ראיתי שבCERN יש להם פרוייקט בשם GRID שהוא מחשב-על עם יכולות ענקיות לאחסון מידע, שבו כל האוניברסיטאות יתחברו מכל העולם ויזינו אל תוכו מידע הקשור לCERN, אולי גם בפיזיקה בכללי? דבר כזה נראה לי שישנה את עולם המדע- כאשר האינטרנט מתערב ומעביר מסות עצומות של מידע אל מחשב-על אחד לשימוש לניסויים גדולים כמו מה שמתבצע בLHC. האם יש אתרים המדברים על ההשפעות הללו? האם יש ספרים על זה? בברכה, Nimrod333 - שיחה 22:27, 24 בנובמבר 2010 (IST)

על שירים ובעיות חנייה[עריכת קוד מקור]

האם מישהו מכיר אתר שמסביר על מה שירים מדברים? מה הסיפור מאחורי השיר? אם לא, האם מישהו יודע על מה בדיוק מספר השיר "ליל חנייה"? מצאתי כל מני דברים ברשת, חלקם סותרים... yanshoofשיחה • 10:14, 25 בנובמבר 2010 (IST)

זה נכון ? yanshoofשיחה • 10:22, 25 בנובמבר 2010 (IST)

אתר בשם "מימה" (חפש בגוגל) מרכז ומציע פרשנויות עובדות ואנקדוטות למאות שירים ישראליים. ניתן למצוא שם הסבר גם לליל חניה. תהנה נגרו קבלו - שיחה 19:59, 25 בנובמבר 2010 (IST)

איני יודע למה כוונתך בשאלה "זה נכון?" - את הסיפור על הלחנת השיר שמעתי לפני שנים בראיון עם יאיר רוזנבלום בגלי צה"ל, הוא כנראה נכון.
לעניין "על מה השיר מדבר" - מטבעה של שירה יכולות להיות לה פרשנויות שונות, ומרגע שפורסמה אין קריאתה מחויבת ל"מה התכוון המשורר". יש כלים מוסכמים, אבל מגוון הפרשנויות כמגוון המשמעויות של כל מילה ומילה ושל צירופי מילים והאסוציאציות שהן מעוררות אצל הקורא / המאזין, וכל פרשנות לגיטימית כל עוד היא שומרת על הכללים.
הנה כמה נקודות ביקורת שלי על קצה המזלג לפרשנות שמציע אורי קציר כותב הבלוג:
  • הטקסט המולחן הוא רק שבעה מתוך עשרת בתי השיר שפורסמו ב"עיר היונה". הפזמון החוזר הוא למעשה הבית השמיני, וראוי להתיחס בניתוח לשינוי מיקומו ברצף הבתים בגרסה המולחנת. להרחבה על שיר זה ועל הרקע הכולל כדאי לחפש מאמרים נוספים על "עיר היונה".
  • הדילוג על שלושה בתים מחסיר חלק מהמשמעויות בשיר ובפרשנותו, כולל המשפט המאלף הבא על הרעות:

בו הרעות ידי אדם בַּצַר בְּרָאוּהָ,
להיות שומרה בין איש ואיש את הקשרים,
בהִשָּׂרף גשרי שכירות ומסחרים.

נתן אלתרמן, "ליל חניה", עיר היונה
  • לא ברור מהיכן שואב קציר את דמות המפקד בפרשנותו לבית החמישי ("על אהבה הוא מדבר..."). למיטב הבנתי, מי שמדבר הוא "הזֶמֶר הנפוץ" שמופיע בבית הקודם.
אפשר עוד להעמיק אבל זה כבר חומר למאמר שלם, שאולי אכתוב אי פעם במקום אחר... אמנון שביטשיחה 10:01, 27 בנובמבר 2010 (IST)
אמנון, תודה רבה. ברור לי שלשירה יש הרבה פרשנויות, אבל כוונתי הייתה לסיפור שמאחורי השיר. מישהו סיפר לי שהשיר מדבר על לילה ספציפי במלחמת יום הכיפורים, אבל העובדה שהשיר נכתב לפני המלחמה קצת מוציאה את העוקץ מהטיעון הזה... yanshoofשיחה • 09:32, 29 בנובמבר 2010 (IST)
מעניין. השיר המולחן הושמע לראשונה בפסטיבל הזמר תשל"ג, חצי שנה לפני מלחמת יום הכיפורים, והיה פופולרי בתקופה ההיא. ייתכן שאנשים קשרו אותו בדיעבד לדברים שעברו עליהם במלחמה - הטקסט די מזמין את זה. אמנון שביטשיחה 21:59, 29 בנובמבר 2010 (IST)

שאלה של הדיוט במוזיקה[עריכת קוד מקור]

מישהו יכול להסביר - בצורה שגם הדיוט יבין - למה חלק מהתוים במוזיקה עולים במרווח של טון, וחלק במרווח של חצי טון? תודה. 147.236.33.131 19:19, 25 בנובמבר 2010 (IST)

במוזיקה יש סולמות שונים ההבדל בין הסולמות הוא במרווח בין התווים, כיון שבסולמות הנפוצים (סולם מינורי, סולם מז'ורי), יש חלק מההפרשים בין הצלילים של טון אחד וחלק הם של חצי, הותאמו לכך גם התווים הקלאסיים והרבה מהכלים הפופולרים במוזיקה המערבית. אין הכרח עקרוני שכך יהיה בנוי הסולם, ויש סולמות שבנויים אחרת (לדוגמה: סולם הטונים השלמים), אך בסולמות הפופולריים במוזיקה המערבית חלק מהתווים עולים במרווח של טון, וחלק במרווח של חצי טון. מקווה שזה מובן, ישרון - איך אני נוהג? 20:06, 25 בנובמבר 2010 (IST)
לכל תו במוזיקה יש תדירות משלו. תווים הנבדלים ביניהם באוקטבה שלמה, היחס בין התדירות שלהם הוא 1:2. כלומר, כל אוקטבה מעלה את התדירות פי 2. משיקולי הרמוניה, יוצא שתווים הרמוניים הם תווים שהיחס בין התדירות שלהם הוא מספרים שלמים (או שברים פשוטים). לדוגמה, התו דו הוא הרמוני עם אותו התו בתדירות פי 2, 3, 4, 5 וכן הלאה. מכיוון שתדירות פי 2 ו-4 הם אותו התו באוקטבות שונות, יוצא שהתדירות של פי 3 ו-5 הם תווים שונים. במקרה יצא שאם מחלקים אוקטבה ל-12 מקטעים שונים, בסולם לוגריתמי, אז התווים פי 3 ופי 5 קרובים מאוד לחלוקה הנ"ל ל-12 בסולם לוגריתמי. לכן הגדירו חצי טון כ-1/12 של אוקטבה (בסולם לוגריתמי), והתווים מי וסול מתאימים לכפולות המתאימות של דו. יוצא שבין דו למי יש 4 חצאי טון, ואילו בין מי לסול 3 חצאי טון, ולכן הגדירו ככה את הסולם המז'ור. התווים האחרים בסולם הם כפולות של תווים אחרים, אני לא זוכר בדיוק כרגע אבל יוצא שסולם מוזיקלי הוא הרמוני, והתווים שאינם בסולם (כלומר ה"שחורים" באורגן או פסנתר) הם פחות הרמוניים. לכן יש תווים שהמרווח ביניהם הוא טון שלם (כלומר 2 חצאי טון) ויש תווים שהמרווח ביניהם הוא חצי טון. אורי אבן-חן - שיחה 19:12, 26 בנובמבר 2010 (IST)
קצת מספרים: הפרש של חצי טון במוזיקה הוא יחס של (2 בחזקת 1/12), שזה בערך 1.05946; 2 טונים זה 2 בחזקת 4/12, שזה בערך 1.259921; ו-3.5 טונים (המרווח בין דו לסול) זה 2 בחזקת 7/12, שזה בערך 1.498307 . מכיוון שהמספרים הנ"ל קרובים מאוד ל-5/4 ו-3/2, התווים האלה הרמוניים. למעשה היחס של 1:3 הוא בין דו לסול באוקטבה הבאה, והיחס 1:5 הוא בין דו למי אחרי שתי אוקטבות (1:2 ו-1:4 הם בין דו לדו באוקטבה הבאה או אחרי שתי אוקטבות). אורי אבן-חן - שיחה 19:22, 26 בנובמבר 2010 (IST)

שאלה תאורטית במטריצות(מערכת משוואות)[עריכת קוד מקור]

לא בטוח אם ויקיפדיה זה המקום לשאלות מתמטיות, אבל אני רואה שזה כן הולך כאן.

שאלה תאורטית. הוכח או הפרך: אם A מטריצה n על n ולמערת Ax=0 יש פתרון יחיד, אז קיים פתרון לכל מערכת Ax=b? (בהנחה שהb וx מתאים בגודלו, כמובן).

הפתרון שלי: מה אני יכול להסיק מזה שלמערכת הומוגנית יש רק פתרון יחיד? המסקנה המידית מהנתון היא שאף שורה אינה מתאפסת( אני טועה?), או ברישום יותר רשמי:

ומה לגבי הדרישה: מה זה אומר שקיים פתרון לכל b? אם אין(בשלילה) למערכת Ax=b פתרון, אז: ובהצבת השורה הקודמת יוצא: וזאת סתירה לוגית(דרגה של מטריצה לא יכולה להיות גדולה ממספר המשתנים). ולכן אין מצב שאין פתרון, כלומר למערכת Ax=b תמיד יש פתרון. מש"ל

האם זה פתרון תקין? ואיך רושמים הוכחה כזאת הצורה שמית, כי השיטה שלי נראית כנפנוף ידיים.109.67.32.55 13:29, 26 בנובמבר 2010 (IST)

מן העובדה שלמערכת ההומוגנית יש פתרון יחיד נובע שאף שורה במטריצה אינה מתאפסת, אבל זה רחוק מלהספיק. תנאי הדרגות (ה"רשמי") - נכון. ההוכחה שלך נכונה (ומסודרת די הצורך), פרט לשתי קפיצות: צריך להסביר מדוע קיום פתרון יחיד פירושו , ומדוע אם אין פתרון ל-Ax=b אז . עוזי ו. - שיחה 13:33, 26 בנובמבר 2010 (IST)
אני יכול להראות את זה אינטואיטיבית על ידי דוגמה של מטריצה ספציפית. זה מטריצה A שבשורה האחרונה שלה יש שורת אפסים, אבל למטריצה המורכבת (A|b) בשורה האחרונה יש מספר שונה מאפס במקום האחרון, ולכן הדרגה של המורכבת היא יותר מזאת של A וזה מצב מהסוג של 1=0 שזה חסר פתרון. אני רואה שהסבר כזה רחוק מלהיות רשמי, אל אף שלי הוא ברור באופן אינטואיטיבי.
למה פירושו פתרון יחיד? לא יודע איך להסביר באופן מלא. אני זוכר עוד מכיתה ט' שאם מספר המשתנים הוא כמספר המשוואות, אז למערכת יש פתרון יחיד. אולי עם ידע החדש שלי באלגברה אני צריך להגיד משהו על אי-תלות לינארית של השורות? אני קצת מתקשה להסביר דברים מובנים מעליהם... 109.67.32.55 13:44, 26 בנובמבר 2010 (IST)
הדוגמא כמובן אינה מספיקה, וגם אינה כללית מספיק כדי להסביר את התופעה באופן כללי (בהחלט יתכן שאין פתרון ללא שורת אפסים ב-A). גם מה שלמדתם בכתה ט' אינו מדוייק (למערכת x+y+z=x+y=z=0, שלוש משוואות בשלושה נעלמים, יש אינסוף פתרונות). אינני יודע לאיזה שלב הגעתם בקורס, אבל אתה יכול להעזר בערכים מטריצה מדורגת ותלות לינארית. עוזי ו. - שיחה 13:56, 26 בנובמבר 2010 (IST)

המממ... טוב, כיתה ט' היתה ממש מזמן. כנראה ששם לא דיברנו על וקטורים תלויים.... בקורס אני כרגע כנושא של מרחבים וקטוריים ופרישה ( כבר מעבר לנושא של משוואת לינאריות). איך בדיוק מוכיחים את השורות " הוא פתרון יחיד" ו" זה אין פתרון". זה דברים נכונים ומובנים (לי בכל אופן) ללא הסברים רשמיים. יש לך איזה רעיון איך להסביר אותם בקצרה? 109.67.32.55 14:13, 26 בנובמבר 2010 (IST)

למה לא להוכיח את זה ע"י ההפיכות של A? ל-Ax=0 יש פתרון יחיד, לכן A הפיכה ולכן הפתרון של Ax=b קיים ושווה ל-A-1b. נו, טוב - שיחה 14:27, 26 בנובמבר 2010 (IST)
לרגע הלחצת אותי. לא הגענו לנושא של מטריצות הפיכות ( זה עוד 2 נושאים). 109.67.32.55 14:40, 26 בנובמבר 2010 (IST)
הפירוש של הוא שבמטריצה יש עמודות בלתי תלויות, ולכן עמודות אלו בסיס של . (כאשר הוא השדה). עמודות אלו פורשות את המרחב. קיום פתרון למשוואה פירושו שיש צירוף לינארי של עמודות הנותן את . מכיוון שעמודות פורשות את המרחב הרי שיש צירוף כזה. אבינעם - שיחה 18:35, 26 בנובמבר 2010 (IST)

מה זה "אוסף פתרונות של מערכת"[עריכת קוד מקור]

עוד שאלה במטריצות( מערכת משוואות לינאריות): מה זה "רשום את אוסף הפתרונות של המערכת", מה זה "מצא את הפתרון הכללי", והאם זה ניסוחים שונים לאותה הדרישה? ואיך עשים זאת? נגיד יש לי מערכת (אני לוקח משהו פשוט לצורך הדגמה. ת'אמת זה חלק מסעיף של שאלה הרבה יותר גדולה): (השורה האחרונה מופרדת על ידי קו(המקדמים החופשיים). לא ידעתי איך לערוך זאת)

והשאלה היא "רשום את אוסף הפתרונות של המערכת". מה שאני רואה הוא שעבור a=0 יש אינסוף פתרונות ועבור שונה מ-0 אין פתרון. אבל אני מניח שזה לא התשובה לשאלה "רשום את אוסף הפתרונות של המערכת"... 109.67.32.55 21:05, 26 בנובמבר 2010 (IST)

למצוא את הפתרון הכללי ולמצוא את אוסף הפתרונות זה בתכלס אותו הדבר. אני מניח שהראשון משמעו לכתוב את הצורה הכללית של הפתרון (נניח סתם לדוגמה (s, -t, 0, t) כאשר s,t סקלרים כלשהם בשדה F), ואוסף הפתרונות היא הקבוצה של כל הפתרונות (שבדוגמה הקודמת זה פשוט . ההבדל הוא רק בכתיב.
לגבי המטריצה. למה יש לך שם מינוס 0? בכל אופן, אתה צודק לגמרי. עבור a=0 יש אינסוף פתרונות ועבור אין פתרון. מה שנותר לך לעשות זה להגיד איך בדיוק נראה הפתרון במקרה a=0 וזו התשובה ל"רשום את אוסף הפתרונות של המערכת". דניאל ב. 11:50, 27 בנובמבר 2010 (IST)
הפתרון הכללי כש- הוא . נראה לי שיש שגיאה במטריצה והאיבר השני בשורה הראשונה הוא לא . (אולי , ואז יש פתרון עבור ). אבינעם - שיחה 22:16, 27 בנובמבר 2010 (IST)

מתי אריות הורגים אחד את השני?[עריכת קוד מקור]

שמעתי שמתי שאריה הורג אריה אחר הוא נעשה ראש השבט האם לאחר מכן הוא גם הורג את הגורים של הבן של האריה שמת? שלא יגדלו ויקחו לו את המקום?

הוא הורג אותם כדי שהלביאות יוכלו להיכנס לייחום ולהתעבר ממנו.
ראה כאן. קלונימוס - שיחה 19:31, 27 בנובמבר 2010 (IST)

ביטוח צד ג' בארץ[עריכת קוד מקור]

שאלה קצת מקצועית. האם ביטוח צד ג' לרכב בארץ קובע סכום מקסימלי שהחברה יכולה לפצות? ניקח דוגמה. נהג שמשלם ביטוח מקיף, חובה וצד ג' דופק בטעונה אוטו ששווה 10 מיליון דולר. עלות התיקון מוערכת על ידי מוסך כ4 מיליוני שקלים. האם חברת הביטוח של הנהג הפוגע תשלם 4 מיליון על התיקון? או שתשלם עד סכום מסוים הרשום באותיות קטנות בחוזה? 109.67.25.199 23:58, 26 בנובמבר 2010 (IST)

בכל ביטוח מוגדר גבול אחריות, והוא אינו מופיע "באותיות קטנות" כי הוא המרכיב הבסיסי ביותר בביטוח ולפיו משלמים את הפרמיה. הסכום שתשלם חברת הביטוח נקבע ע"י הערכת שמאי ולא הערכת המוסך ובתנאי שלא יעלה על גבול האחריות כאמור לעיל. שנילישיחה 09:46, 27 בנובמבר 2010 (IST)
כלומר, אם אני דופק אוטו יקרתי, הביטוח ישלם רק חלק קטן מהחשבון? ומה עם יתר הכסף? מי ישלם אותו? 109.67.25.199 09:55, 27 בנובמבר 2010 (IST)

אתה. אם השאלה אינה תיאורטית בדוק את פוליסת הביטוח שלך, שם רשום גבול האחריות ואם יש לך חשש שהסכום נמוך מידי פנה לסוכן/חברת הביטוח והגדל את הסכום (וגם את פרמית הביטוח). שנילישיחה 10:00, 27 בנובמבר 2010 (IST)

אכן באותיות די גדולות. חצי מיליון. מסקנה- אם רואים אוטו יקר, מתרחקים ממנו במידת האפשר. 109.67.25.199 11:11, 27 בנובמבר 2010 (IST)
בנימה צינית, אם יש לך מאזדה, ואתה פוגע באוטו ששווה 10 מיליון דולר, עדיף שיהיה לך ביטוח מקיף, כי רוב הסיכויים הם לטוטאל לוס. שלך.

תקרת צד ג' היא בדרך כלל מאות אלפי שקלים. איתן - שיחה - 18:04, 27 בנובמבר 2010 (IST)

מי מכיר מי יודע?[עריכת קוד מקור]

במהלך בילוי באולינגי קצר בקניון שבעת הכוכבים, צילמתי את התוכי (?) הבא. אשמח אם מישהו יזהה, כדי שאוכל לדייק יותר בקטגוריה של התמונה. להלן קובץ:prtherzeliya2.JPG. תודה, מוטי Assayas - שיחה 10:34, 27 בנובמבר 2010 (IST)

תוכי קקדו, ואם אתה רוצה לדייק Cockatiel (Nymphicus hollandicus), אנא ראה Nymphicus hollandicus ,בברכה Nimrod333 - שיחה 12:38, 27 בנובמבר 2010 (IST)
תודה Assayas - שיחה 13:42, 27 בנובמבר 2010 (IST)

ליתר דיוק מדובר בנימפית מצוייצת המכונה גם קוקטייל, סוג של תוכי אוסטרלי ממשפחת הקקדואים.94.230.81.16 16:24, 28 בנובמבר 2010 (IST)

שאלה בבטיחות בחשמל[עריכת קוד מקור]

  1. אם יש לי רצפה קרמית כפולה - האם היא מבודדת זרם ביתי 230 V?
  2. האם רצפה מבודדת לגמרי ( נגיד פלסטיק, גומי, עץ, שטיח) תורמת לבטיחות בבית? אם חושבים- גם אם יש תקלה במכשיר ומצטבר מטען על פני השטח שלו - לא נוצר הפרש פוטנציאלים ברגע שאני נוגע בו. כלומר רצפה מבודדת יכולה להחליף ממסר פחת? 109.67.25.199 11:44, 27 בנובמבר 2010 (IST)
לגבי המלצות הבטיחות: כאן לא צריך שכל הרצפה תבודד. בד"כ ממליצים לנעול נעליים מבודדות. אם הנעליים מבודדות או שהרצפה מבודדת (לחלוטין) לא יכול לזרום זרם דרכך רק עקב נגיעה בנקודה אחת. לעומת זאת, אם אתה נוגע בשתי נקודות שונות, יעבור זרם דרכך אך יחזור לרשת החשמל ולא ידלוף לאדמה. לכן מפסק הפחת לא ירגיש בו. Tzafrir - שיחה 02:04, 28 בנובמבר 2010 (IST)

כוכבי לכת[עריכת קוד מקור]

איך אני יכול לדעת מתי ניתן לראות בעין בלתי מזוינת כוכב לכת מסוים? אילו כוכבי לכת ניתן לראות כעת (נובמבר)? דניאל ב. 16:35, 27 בנובמבר 2010 (IST)

יש תוכנה בשם Stellarium (חופשית). אתה יכול לראות בה את כל הכוכבים בשמי הלילה ברגע נתון. Corvus,(שיחה) 17:55, 27 בנובמבר 2010 (IST)
הורדתי. תוכנה חמודה, אבל היא מראה לי גם איפה הכוכבים נמצאים ביום שברור שלא ניתן לראותם. איך אני יודע שאני יכול לראות כוכב שמופיע שם גם בלי ציוד (לדוגמה נגה נראה שם יחסית קרוב לשמש בשעת הזריחה. אפשר או אי אפשר לראות אותו במציאות?) דניאל ב. 18:34, 27 בנובמבר 2010 (IST)
זה תלוי במיקומך ובזיהום אור הנלווה אליו.Nimrod333 - שיחה 00:32, 28 בנובמבר 2010 (IST)
כעת ניתן לראות את צדק (בסמוך לירח), וכמו תמיד - גם את נוגה. ‏Rex‏ • שיחה 09:00, 28 בנובמבר 2010 (IST)
תוסיף לרשימה את שבתאי, במזרח לפנות בוקר. בטלסקופ, ולו גלילאוסקופ, הוא מקסים. אילן שמעוני - שיחה 10:01, 28 בנובמבר 2010 (IST)
בהגדרות תקליק על "הראה אטמוספירה". זה אמור לתת תמונה נכונה של מה שאתה רואה במציאות. אפשר גם לווסת את כמות ההחזרה מהאטמוספירה, אבל תתחיל מערך ברירת המחדל. אתה יכול גם להגדיר שיהיו תויות של שמות רק על כוכבי הלכת. הפקודה מימין לפקודה הראה אטמוספירה. יש גם קיצור דרך לפקודה "הראה אטמוספירה" על הממשק הגרפי בתחתית המסך. רואים שם מין אייקון של שמש על רקע של ענן. בלילות אלו כוכב הלכת היחיד שאתה רואה בלילה הוא צדק (אוראנוס מתחבא מאחוריו), ברור מאד ויפה. הכוכב (בעצם לא כוכב, אבל נראה ככה) הכי ברור בשמים. מוקדם מאד בבקר אפשר לראות במזרח את נוגה ואת שבתאי. Bbeehvh 16:41, 28 בנובמבר 2010 (IST)


מתמטיקה[עריכת קוד מקור]

תשמע אני צריך דף שיסביר לי על משוואות קו הישר הוכחות בגיאומטריה את כל הרעיון של השיפועים

ראה ישר#משוואת הישר, שם תמצא את הנוסחאות שאתה צריך. בברכה, MathKnight הגותי (שיחה) 17:52, 27 בנובמבר 2010 (IST)
גם פונקציה לינארית ושיפוע יעזרו לך. בברכה, MathKnight הגותי (שיחה) 19:17, 27 בנובמבר 2010 (IST)

מותר לכתוב נושא חדש שהתוכן שלו הוא תרגום של הנושא מהויקיפדיה באנגלית?[עריכת קוד מקור]

- הועבר לדף ויקיפדיה:דלפק ייעוץ#מותר לכתוב נושא חדש שהתוכן שלו הוא תרגום של הנושא מהויקיפדיה באנגלית?

Soil Conservation engineer[עריכת קוד מקור]

מה המינוח העברי של המקצוע הנ"ל? קלונימוס - שיחה 20:23, 27 בנובמבר 2010 (IST)

אולי "מהנדס שימור קרקע"? אבינעם - שיחה 22:08, 27 בנובמבר 2010 (IST)

קרדיט למתרגם או לכותב[עריכת קוד מקור]

- הועבר לדף ויקיפדיה:דלפק ייעוץ#קרדיט למתרגם או לכותב

שורש של הריבוע[עריכת קוד מקור]

מדוע בערך של http://en.wikipedia.org/wiki/Square_root Square_root כתוב שהשורש של הריבוע של X הוא שווה לערך מוחלט של X? הנה דוגמה נגדית : השורש של הריבוע של (3-), כלומר, השורש של 9 שווה ל- 3 וגם (3-)? (העתקתי את החלק הזה:) FOR ALL REAL NUMBER X

כמו שכתוב בתחילת הערך, וגם בערך העברי שורש ריבועי, למספר ממשי > 0 יש שני שורשים, שלילי וחיובי, ובד"כ כשכותבים "השורש הריבועי, מתכוונים לחיובי. Tzafrir - שיחה 02:00, 28 בנובמבר 2010 (IST)
ערך מוחלט הוא רק פלוס. תציב מינוס שלוש בנוסחה שהעתקת בלי להתבלבל ותיראה שיוצא לך רק פלוס שלוש. Keleti - שיחה 20:08, 28 בנובמבר 2010 (IST)

סקס בין מיני[עריכת קוד מקור]

מה התוצאה של סקס בין בעליי חיים שונים?, ראיתי סרטון יוטיוב ובו פיל בועל קרנפית. מה התוצאה של זה מבחינה מציאותית?, יכול להיגרם הריון בכלל -> בין מינים שונים?...

לא יכול להיגרם הריון בין מינים שונים, למעשה זהו תנאי להגדרתו של מין. מינים הם קבוצות של אוכלוסיות טבעיות המקיימות ביניהן קשרי רבייה ומבודדות רבייתית מאוכלוסיות דומות אחרות המסוגלות להעמיד צאצאים פוריים.

אני ממליץ לך לבקר בערך מין (טקסונומיה), ובערכי טקסונומיה אחרים.

--איש השלג - שיחה 06:44, 28 בנובמבר 2010 (IST)

זה לא מדויק, ראה לדוגמא לייגר. ירון ק. - שיחה 08:13, 28 בנובמבר 2010 (IST)

הגדרה זו כוללת את שני הזוויגים, מה הטעם בפוריות הנקבה אם הזכר עקר? בינהן כלומר בין הזכר והנקבה של האוכלוסייה הנבדקת. אי לכך הלייגר אינו מין. איש השלג - שיחה 18:42, 28 בנובמבר 2010 (IST) נכתב--לא יכול להיגרם הריון בין מינים שונים--אבל זה כנראה לא נכון. בבקשה הסבר. Nachum - שיחה 10:37, 29 בנובמבר 2010 (IST)

טעות שלי, יכול להיגרם הריון בין מינים שונים. אבל רק בתנאי שקיימת בינהם זהות טסקונומית מסויימת. הצאצא אינו מין בפני עצמו מהסיבות שלעיל. הטיעון שיכול להיווצר הריון בין שני מינים הוא נכון באופן חלקי ורק בנסיבות מסוימות. לעולם לא תוכל ליצור הריון בין פיל לקרנף באמצעים טבעיים. לעומת זאת תוכל ליצור הריון בין סוס לחמור המשתייכים שניהם לסוג סוס. גם זה נכון באופן חלקי משום שלא כל המינים מהסוג סוס יכולים לעבר אחד את השני. איש השלג - שיחה 15:51, 29 בנובמבר 2010 (IST)

תשלום על מחקר אקדמי[עריכת קוד מקור]

אם אדם מבצע מחקר אקדמי, הוא מקבל על זה כסף מהמדינה?.

תודה

אם המחקר הוזמן ע"י המדינה או אם אתה עושה זאת במסגרת עבודתך כעובד מדינה. שנילישיחה 07:15, 28 בנובמבר 2010 (IST)
תשובה זו מתייחסת למחקר אקדמי הזוכה למימון ישיר של המדינה. בנוסף לכך יש לזכור שחלק ניכר מתקציבן של אוניברסיטאות, לא רק בישראל, מגיע מאוצר המדינה, וכך המחקר הנערך בהן זוכה בעקיפין למימון (חלקי לפחות) של המדינה. דוד שי - שיחה 08:26, 28 בנובמבר 2010 (IST)
המחקר עצמו זוכה למימון. ברוב המקרים, המימון למחקר כולל גם מלגה לחוקר, אבל לא תמיד. דניאל צבישיחה 08:30, כ"א בכסלו ה'תשע"א (28.11.10)
יש להזכיר גם קרנות ממשלתיות העוסקות בעידוד המחקר, כמו NSF (שטרם זכתה כאן לערך). דוד שי - שיחה 08:35, 28 בנובמבר 2010 (IST)

אשור ואלון[עריכת קוד מקור]

האם זה נכון שאשור הוא סוג של אלון? קלונימוס - שיחה 09:59, 28 בנובמבר 2010 (IST)

לפי אשור (עץ) הוא מהמשפחה אך לא מהסוג אלון. Tzafrir - שיחה 11:54, 28 בנובמבר 2010 (IST)

שבר שהתאחה[עריכת קוד מקור]

כיוונם וגודלם של עומסים על החלק העליון של עצם הירך
חתך דרך עצם הירך המדגים את המבנה הפנימי של העצם.

שמעתי שעצם שנשברה והתאחתה חזקה יותר ממה שהיא היתה קודם. זה נכון? 79.176.120.195 13:10, 28 בנובמבר 2010 (IST)

קשה לי להאמין שמישהו בדק את זה ברצינות. (קשה לדמיין מחקר שמנסה לשבור עצמות של אנשים, או שמצליח למצוא מספר גדול מספיק של אנשים ששברו עצמות ונחבלו לאחר מכן בצורה דומה). באופן אישי לא הייתי בונה על זה. אם הכוחות המופעלים על העצם גדולים דיים לגרימת שבר, השבר יגרם באזור החלש ביותר בעצם. גם אם נניח באופן תיאורטי שחלק מאד קטן מהעצם חזק יותר, אז קו השבר החדש יכול להתרחש סנטימטר ממנו. נקודה נוספת משנית אך משמעותית, היא שחלק מהשברים נגרמים על רקע חולשה של עצמות (דלדול עצם). במקרים כאלו, שבר הוא דווקא אינדיקציה לסיכוי גדול יותר לשבר נוסף. יוסישיחה 20:25, 29 בנובמבר 2010 (IST)
לא דיברתי על שבר נוסף באותו מקום. התכוונתי שהעצם נעשית יותר עבה באותו מקום שהיא התאחתה. אותה אלמונית ממקודם 79.183.118.68 16:28, 30 בנובמבר 2010 (IST)
העצם אכן יותר עבה במקום שהשבר התאחה. אבל שוב, זה לא אומר שהיא יותר חזקה. בחלק מהעצמות קיימת קונסטרוקציה פנימית המכוונת לעמוד בעומסים בכיוונים ספציפים. אני נוטה להאמין שהעצם החדשה במקום השבר אינה מאורגנת כל כך טוב. ראי תמונות מצורפות של עצם נורמלית. יוסישיחה 20:29, 30 בנובמבר 2010 (IST)
לגמרי במקרה, אני יכול לענות מידע אישי. אצל אנשים צעירים, עצם שהתאחתה אכן צפופה יותר, כבדה יותר, עבה יותר וחזקה יותר במקום השבר. אצל זקנים זה לא עובד טוב. לתשומת ליבכם - בשיקול אבולוציוני לא ניתן לחזק כך את כל השלד, משום שתתקבל תוספת משקל ניכרת שגוררת צורך בחיזוק מערכות רבות נוספות. אילן שמעוני - שיחה 15:48, 1 בדצמבר 2010 (IST)
זו תופעה ידועה ומנצלים אותה לחיזוק עצמות כאשר לומדים אומנויות לחימה ברמה גבוהה: מכים בחוזקה בעץ כדי לגרום למיקרו-סדקים, וכשהם מתאחים העצם חזקה יותר. כך הם מחזקים את עצמות הראש והזרוע ושוברים איתם אחר כך בלוקים. צריך להיזהר כשעושים את זה, תמיד בהשגחת מומחים, כדי שלא יהיה שבר גדול, שלא תמיד מתאחה היטב. עצם שתתאחה עקום לא תהיה חזקה יותר. ‏Setresetשיחה 17:50, 2 בדצמבר 2010 (IST)

בעירת שמן[עריכת קוד מקור]

מדוע השמן בוער רק על ידי פתילה, ואילו כשמקרבים להבה לשמן עצמו הוא אינו נדלק ? 147.236.33.131 19:19, 28 בנובמבר 2010 (IST)

אם השמן חם דיו הוא בוער היטב. יוסישיחה 19:24, 28 בנובמבר 2010 (IST)
השמן אינו חומר דליק מספיק שיוכל לבעור בכוחות עצמו, לכן הפתילה נדרשת כדי שהאור ייאחז בה, והיא מושכת בעת בעירתה שמן המזין את הפתילה בחומר בעירה, בכדי שהפתילה לא תיכבה. טיפוסי - שיחה 00:13, 3 בדצמבר 2010 (IST)
שמן כן בוער בזכות עצמו. אינספור מחבתות טיגון שבערו למבשלים חסרי מזל ומליוני גוזניקים מלאים בשמן שהדליקו חיילים קפואים בשטח מגלים את האמת הזו. יוסישיחה 00:36, 3 בדצמבר 2010 (IST)
בטמפרטורות קיצוניות גם מים יבערו בזכות עצמן, השואל ביקש לדעת למה כאשר מקרבים גפרור לשמן זה לא בוער, וכאשר עושים פעולה זו באמצעות פתילה, השמן בוער כהלכה. טיפוסי - שיחה 12:13, 3 בדצמבר 2010 (IST)
באופן אישי לא שמעתי על מים בוערים. אני לא רוצה להכנס לפרטים הנוגעים למים ולשמן כדי לא להטעות עקב בורותי ולדעתי עדיף שגם אתה תעשה את אותו הדבר. החל מהתגובה הראשונה שלך שהתחילה במשפט השגוי בעליל "השמן אינו חומר דליק מספיק שיוכל לבעור בכוחות עצמו". יוסישיחה 09:46, 4 בדצמבר 2010 (IST)
יוסי צודק. יותר בפירוט: הפתילה מושכת את השמן בעזרת כוח הנימיות, וכשיש מעט ממנו (בקצה הפתילה למשל) קל לחמם אותו ולהדליק אותו. השמן מתחמם, נדלק ונשרף, ושמן עולה כל הזמן כדי למלא את מקום השמן שנשרף. מים אינם יכולים להישרף באף טמפרטורה כי הם כבר קשורים לחמצן. ‏Setresetשיחה 11:09, 4 בדצמבר 2010 (IST)

מה שבוער בשמן הוא למעשה אדי השמן. לכן צריך את הפתילה שתוביל את השמן ולא תכבה את האש

נו, אולי אפשר לקחת את הדברים החכמים האלה ולהוסיף אותם לערך פתילה? דניאל צבישיחה 09:28, ז' בטבת ה'תשע"א (14.12.10)

כוחות מדומים בכדור הארץ[עריכת קוד מקור]

  1. אם אני קושר משקולת לתקרה בחוט מספיק ארוך, האם היא אמורה לקבל זווית קבועה בגלל כוח קוריאוליס?
כוח קוריוליס פועל רק על גופים בתנועה. למעשה כוח קוריוליס אינו כוח אלא כוח מדומה. זהו אמצעי לתיאור מה שנדמה כשינוי של המהירות כאשר גוף נע על פני כדור מסתובב. הכוח פועל (באופן מדומה) בכיוון שניצב גם למהירות וגם לסיבוב. Bbeehvh 20:51, 28 בנובמבר 2010 (IST)
  1. איפה מרגישים( באופן תאורתי) את הכוח הצנטיפוגלי בנוצר בגלל הסיבוב של כ"א? האם הg מתחשב בו? 79.180.0.15 20:00, 28 בנובמבר 2010 (IST)
את הכוח הצנטריפטלי מרגישים בכל מקום פרט לקטבים. באופן אפקטיבי כוח המשיכה שאנחנו מרגישים מעט יותר קטן ממה שמנבא חוק הכבידה בגלל הכוח הזה. גם הכיוון של הכבידה משתנה מעט כי הכוח הצנטריפטלי ניצב לציר הסיבוב ולא לוקטור המכוון אל מרכז כדור הארץ. גם זה אינו כוח אלא כוח מדומה שפועל רק במערכת קואורדינטות מסתובבת ולכן לא אינרציאלית. Bbeehvh 20:51, 28 בנובמבר 2010 (IST)

לשונית לערכים[עריכת קוד מקור]

שלום

היכן הלשונית שבה ניתן לכתוב ערך מבוקש לקריאה הייתה בעבר ישנה בויקיפדיה באנגלית ורק באתר שלכם אני לא מצליח לחפש ערך מבוקש Elanla - שיחה 22:49, 28 בנובמבר 2010 (IST) בתודה אילן לביא

קיים דף ויקיפדיה:בקשת ערך המרכז את הערכים המבוקשים לפי נושאים. דקישיחהמילה בסלע 11:23, 3 בדצמבר 2010 (IST)

פתילה[עריכת קוד מקור]

אשמח לביקורת ועזרה בעריכה בעיקר מכאלו המתמצאים מעט בפיזיקה וכימיה, ובעיקר בפסקה שם על עמי ארנגד. --Jys - שיחה 15:56, 29 בנובמבר 2010 (IST)

מה זה חזון? לא המושב!![עריכת קוד מקור]

חיפשתי בויקיפדיה את הפירוש למילה חזון. הופניתי למושב חזון. איך יכול להיות שיש את המושב חזון אך אין את הפירוש למילה חזון. אני מבקשת את תשומת לבכם ואני מקווה שתוסיפו את הערך של המילה חזון לויקיפדיה.

תודה מראש.

-חסוי-

ויקיפדיה אינה מילון. Hanay שיחה 17:16, 29 בנובמבר 2010 (IST)
אבל ויקימילון יוכל לעזור לך -ביאור:חזון. ישרון - מה המצב? 23:21, 30 בנובמבר 2010 (IST)

שאלה בכוח קוריוליס[עריכת קוד מקור]

בן נעזבת ממגדל שגובהו H = 152 m המצוי בקו רוחב שזוויתו λ = 43° ביחס לקוטב הצפוני. חשבו את סטיית האבן יחסית לבסיס המגדל. בשאלה זו לא מחשבים אפקטים של הכוח הצנטריפוגלי.

אני יודע ש . אני חושב את הזווית 43 מעלות שנתנו זאת הזווית בין המהירות הסיבובית של כדור הארץ לזאת של אנך בו עומד המגדל(הקו שלאורכו האבן היתה אמורה לפול ללא כוח קוריוליס. אבל בנוסחה יש לי מהירות, ובנתונים יש לי תאוצה קבועה(g = 9.8 m s-2). איך אני מאחד את כל מה שאמרתי לנוסחה? 79.180.0.15 18:39, 29 בנובמבר 2010 (IST)

האם זה נכון אגב, שאומגה של כ"א היא רדיאנים לשנייה? 79.180.0.15 19:39, 29 בנובמבר 2010 (IST)

גרמניה 1944[עריכת קוד מקור]

למה גרמניה נמנע מההצבעה באו"ם על פתיחה ו/או הכרזה על המדינה יהודית בארץ ישראל?

האו"ם נוסד ב-1945 וההצבעה על תכנית החלוקה התקיימה בכ"ט בנובמבר 1947. בשנה זו כלל לא הייתה מדינה בשם גרמניה, אלא שתי מדינות נפרדות: הרפובליקה הדמוקרטית של גרמניה (גרמניה המזרחית) והרפובליקה הפדרלית של גרמניה (גרמניה המערבית). שתי המדינות הצטרפו לאו"ם רק בשנת 1973. נריה - שיחה 21:40, 29 בנובמבר 2010 (IST)
תיקון קטנוני: בשנת 1947 עדיין לא היו קיימות גרמניה המזרחית וגרמניה המערבית. המערבית הוקמה בשנת 1948 והמזרחית: בשנת 1949. Tzafrir - שיחה 00:02, 2 בדצמבר 2010 (IST)

נר ראשון של חנוכה[עריכת קוד מקור]

מתי? Rhone •‏ 20:20, 29 בנובמבר 2010 (IST)

ליל חמישי. מתניה שיחה 20:22, 29 בנובמבר 2010 (IST)
תודה לך. Rhone •‏ 20:24, 29 בנובמבר 2010 (IST)
לזה לא צריך מומחה, מספיק לוח שנה Face-smile.svg Hanay שיחה 20:26, 29 בנובמבר 2010 (IST)
ביום רביעי בערב. הלוח הכי נוח הוא לוח רוטר Shannen - שיחה 20:30, 29 בנובמבר 2010 (IST)
חנה, את לא יודעת שלנוער של היום קשה אפילו לקום מהכסא של המחשב? Rhone •‏ 20:47, 29 בנובמבר 2010 (IST)
מי קם? זה אפלט על הדסקטופ. איך נראה לך עניתי כזה מהר? מתניה שיחה 20:51, 29 בנובמבר 2010 (IST)
בלוח שנה על הדסקטופ שלי רשומים רק תאריכים לועזיים אה מה זה אפלט? Rhone •‏ 20:56, 29 בנובמבר 2010 (IST)
ישומון. אני לא אכנס להבדלים בין הלוח האומלל שמופיע בחלונות לדבר המגניב לחלוטין שיש לי על המחשב. מתניה שיחה 20:59, 29 בנובמבר 2010 (IST)
אפילו לא צריך לצאת מוויקיפדיה ישרון - מה המצב? 21:03, 29 בנובמבר 2010 (IST)
אגב, למי שלא מכיר את הבדיחה הבאה: לכן אוכלים סופגניות בחנוכה, משום שאוכלים אחד וזה בוער שמונה ימים. טיפוסי - שיחה 22:47, 29 בנובמבר 2010 (IST)
ובכדי למנוע טעות הערב חל נר ראשון של חנוכה. טיפוסי - שיחה 14:36, 1 בדצמבר 2010 (IST)

נחיתת האדם על הירח[עריכת קוד מקור]

ברצוני לדעת האם ידוע על גישה שטוענת שעצם העובדה שמבין מיליארדי כוכבים המצויים בחלל, הצליח האדם לדרוך רק על "הירח", שהוא כאמור אחד מתוך מיליארדים (או יותר נכון "אינסוף"), מהוה תעודת עניות לאנושות, בניגוד לגישה המקובלת להתייחס לזה כאל תעודת כבוד למין האנושי, ברכות לעונה. טיפוסי - שיחה 21:17, 29 בנובמבר 2010 (IST)

אינסוף כוכבים? בהנחה שיש לנו חללית שנוסעת לכל היותר במהירות האור, ושהתרבות שלנו היא לכל היותר בת אלף שנים, אנחנו עדיין מוגבלים מאוד. אין סיכוי שנגיע לגלקסיית אנדרומדה השכנה. אנחנו אפילו לא יכולים להגיע לרוב שביל החלב. כמובן ששני החסמים שציינתי רחוקים מאוד מהמציאות (100 שנים ואלפית ממהירות האור הן עדיין הערכות אופטימיות מדי). Tzafrir - שיחה 21:47, 29 בנובמבר 2010 (IST)
א. איך זה עונה על שאלתי, ב. התוכל לפשט את דבריך. טיפוסי - שיחה 21:51, 29 בנובמבר 2010 (IST)
השאלה שלך ממש לא ברורה. מהמעט שאולי הבנתי, אולי תגלה עניין בספרות מדע בדיוני שמציגה את התפתחות האדם כעניין שולי וזניח בקנה מידה גלקטי מבחינת השפעתו על המרחב (הגיע רק עד הירח והצליח לשלוח אובייקטים רק לגבולות מערכת השמש (כמה שעות אור בלבד לעומת קוטר של 100,000 שנות אור של הגלקסיה שלנו) ומבחינת קיומו בזמן (כמה עשרות אלפי שנים לעומת 14 מיליארד שנה). ספרות מומלצת לדוגמה: w:The Algebraist של איאן בנקס. יוסישיחה 22:19, 29 בנובמבר 2010 (IST)
לשאלתך אינני עוסק במדע בדיוני, שאֵלתי היתה והינה, האם ידוע על גישה המתייחסת להנחתת אדם על הירח, בראיה של "ראו כמה קטנים אנו" (וזאת מהטיעון האמור לעיל) בשונה ובניגוד לגישה המקובלת הדוגלת בראיה של "ראו כמה גדולים אנחנו", בתקוה ששאלתי הובנה כהלכה. אגב, מיותר לומר שעל פי היהדות שאני דוגל בה היקום על כל תכולתו לא היה קיים לפני 5771 שנים וקצת, אולם פרט זה לא רלוונטי לשאלתי. טיפוסי - שיחה 22:23, 29 בנובמבר 2010 (IST)
יש כמה גישות כאלה, בינהן תומריזם וריאליזם. איך קוראים לגישה שאתה מתאר ולדעתך רווחת בקרב בני האדם לפיה: "ראו כמה גדולים אנחנו"? תומר א. - שיחה - משנה ויקיפדית 23:32, 29 בנובמבר 2010 (IST)
שכחת את טיפוסיזם, אם תרצה אגדיר את הגישה שאני מתאר: "צעד גדול לאדם צעד קטן לאנושות", בכל אופן האם לגישה זו ישנם תומכים בקרב המדענים ואנשי הרוח, כן או לא, או לא יודע. טיפוסי - שיחה 23:40, 29 בנובמבר 2010 (IST)
ראשית, תגובתו של יוסי היא מדע א מדע בדיוני ולא ברור למה סיווגת אותה ככזו. אחדד את דבריו. לפי תורת היחסות שום דבר לא יכול לנוע מהר יותר ממהירות האור. הרי אם העולם קיים פחות מ-6,000 שנה, כפי שאכן ידוע לך בוודאות, הרי שלא משנה מה בני האדם היו עושים, בלתי אפשרי להגיע לרוב המוחלט של כוכבי היקום. דניאל ב. 00:26, 30 בנובמבר 2010 (IST)
לא הרחבתי על עניין המדע הבדיוני, כדי לא להעיק. מכיוון שאתה מתעקש, אשמח להרחיב :) לא די בקנה המידה שפורט לעיל, יש לקחת בחשבון נקודות מבט חייזריות. כאשר החלוקה הגסה והראשונית של גזעים תבוניים היא ל"מהירים" ו"איטיים", כאשר "מהירים" הם גזעים שנעלמים תוך תקופות קצרות (מה הם כמה מאות אלפי שנים המקרה הטוב בעיני חייזר עם תוחלת חיים של מאות מיליוני שנים ואף מיליארדים?), ואילו "איטיים" הם גזעים שמתקיימים מיליארדי שנים. חלקם פרוסים ברחבי הגלקסיה כולה. נקודות המבט האלו הופכות את האנושות לתופעה ששווה בקושי, אם בכלל, התייחסות. לסיום ציטוט של פלוני שהתייחס לאסימוב ירום הודו, אמר עליו שהוא הראשון שהכניס את המדע למדע הבדיוני. (הוא לא האחרון) יוסישיחה 01:50, 30 בנובמבר 2010 (IST)
בעיניי, העובדה שרק כ-25 שנה חלפו מהמצאת טיל שיוצא מגבולות האטמוספירה עד להנחתת אדם על הירח היא מדהימה, העובדה שמאז לא המשיכו בני אדם לבקר בכוכבי הלכת השכנים היא מאכזבת. בברכה, איש המרק - שיחה 08:22, 30 בנובמבר 2010 (IST)
רק תיקון קל ומתבקש - הירח הוא כלל לא כוכב, אלא לוויין טבעי שמקיף את כדור הארץ. ואותי מרשימה העובדה שהאדם למד ויודע כל כך הרבה על הכוכבים, גם הרחוקים מאוד, למרות שלא הגיע אליהם. יוסאריאןשיחה 14:16, 30 בנובמבר 2010 (IST)
התיקון מעצים את בסיס הטיעון בפתיחת הפסקה, שכן ניתן לקבוע שהאדם לא הצליח לדרוך על כוכב אחד אפילו, אין ספק שעל פי היהדות והתנ"ך התבוננות בגרמי שמיים גורמת להתפעמות והתפעלות, וכפי שדהע"ה אומר בתהלים "כי אראה שמיך מעשה אצבעותיך ירח וכוכבים אשר כוננתה וכו'" בפרט היום שחקר החלל כל כך מפותח על כל המודלים המנסים להסביר כמה וכמה תופעות מיקום עצום זה, כל זאת במסגרת מה שעינינו ושכלינו המוגבלים והמצומצמים מסוגלים לקלוט. טיפוסי - שיחה 14:53, 30 בנובמבר 2010 (IST)
אני מקווה שאף אדם לא ינסה לדרוך על כוכב, לפחות לא אחד מאלה שמתאיים להגדרה בערך אצלנו. העיניים אולי מוגבלות, אבל שכלנו מפותח מאוד, והצליח במידה רבה לפצות בצורה מעוררת השתאות על מגבלות העין. ראה בערכים טלסקופ, מיקרוסקופ ואחרים. יוסאריאןשיחה 14:59, 30 בנובמבר 2010 (IST)
למה צריך לדרוך על כל דבר? אנחנו יודעים איך הכוכבים נוצרים, מתפתחים, בוערים ומתים; ממה הם עשויים ומה גורם להם לפעול; כמה זמן הם חיים ומה קורה להם אחר-כך; איך הם מאורגנים בקבוצות ואיך הם משפיעים זה על זה. לא רע למין שלכוד על כוכב לכת קטן בשוליים של איזו גלקסיה אקראית. עוזי ו. - שיחה 15:01, 30 בנובמבר 2010 (IST)
יוסאריאן, כרגיל אני שותף לתקוותך, עד כמה ששכלנו מפותח תודות לבינה שניתנה למין האנושי, הוא עדיין מוגבל ומצומצם, ומה שהוא יודע על היקום הוא כטיפה מן הים, ביחס למה שהוא עדיין לא יודע ולא מבין, ראה מכניקת הקוונטים, בעיית המסה החסרה ועוד. טיפוסי - שיחה 15:08, 30 בנובמבר 2010 (IST)
עוזי, האם אתה ממעיט בערך של דריכת רגלי אדם על הירח, ובעצם תומך בגישה שהצגתי לעיל. טיפוסי - שיחה 15:10, 30 בנובמבר 2010 (IST)
טיפוסי, אם הצלחתי להבין נכון את דבריך, אתה מחפש חיזוק לתפיסה הרואה באדם דבר מה מבוטל יחסית לאלוהות. אם זה מה שאתה מחפש, הרי שאתה מחפש את זה במקום הלא נכון. גדול וקטן הם מושגים יחסיים והשוואתיים. אי אפשר להשוות בין שני עצמים או מושגים או תרבויות, ללא נתונים על מימדיהם. אי אפשר להשוות את גדולת האדם מול גדולת האלוהות, כי אין לנו שום נתונים בדוקים על גדולת האלוהות. אמירות מהסוג "צעד קטן וכו'" הן אמירות פיוטיות ולא מדעיות ואין להן מקום בשיח מדעי. בכלל גדולתם היחסית של אירועים, המצאות ואנשים באה לידי ביטוי רק כעבור פרק זמן נכבד - אישים, המצאות ואירועים שנראו עצומים בתקופה מסוימת, התגמדו כחלוף העיתים ולפעמים נעלמו לחלוטין מהזכרון ההיסטורי ואחרים, שלא קיבלו הערכה ראוייה עם התרחשותם, עם חלוף הזמן זכו להכרה המגיעה להם - לדוגמה גאונותו של לאונרדו דה וינצ'י והמצאותיו החלוציות. בברכה. ליש - שיחה 16:13, 30 בנובמבר 2010 (IST)
טיפוסי, אני בכלל לא מבין למה בחרת לציין את מכניקת הקוונטים כדי לחזק את טענתך שאנו לא יודעים הרבה. הרי כידוע, מכניקת הקוונטים היא התאוריה הכי מדויקת שפיתח האדם אי פעם (היא מנבא ברמת דיוק מדהימה תופעות פיזיקליות). דניאל ב. 17:21, 30 בנובמבר 2010 (IST)
לא; ולא. עוזי ו. - שיחה 21:46, 30 בנובמבר 2010 (IST)

ועוד נסיון לענות: טיפוסי, שאלתך בנויה על הנחות יסוד לא נכונות. הירח הוא העצם בשמיים שנמצא הכי קרוב לכדור הארץ. אנשים שמגיעים אליו צריכים אספקה למספר שבועות, וכל האספקה הזאת צריכה להישלח בטילים לחלל שעולים המון כסף. טיסה לעצם הקרוב הבא, מאדים, תיקח כשנה, והאספקה אליה, פלוס הדלק שיצטרכו יהיה גדול בהרבה, ויקר בהרבה. להגיע לכוכבים אחרים ייקח מאות שנים וזה בלתי אפשרי עבור בני אדם כרגע. אם זה הופך אותנו לקטנים או גדולים אתה יכול להחליט בעצמך. ‏Setresetשיחה 23:39, 30 בנובמבר 2010 (IST)

ודבר נוסף. לא ברור למה אתה מציג את הגישות כסותרות. אני חושב שהנחיתה על הירח היא הישג עצום, ובו בעת מאמין שהאדם הוא פסיק זניח ביקום. דניאל ב. 23:48, 30 בנובמבר 2010 (IST)
אריה, דבריי לא קשורים לאם אתה מאמין או כופר בקיומו של בורא עולם, הצגתי תפיסה שכלית המתבוננת על הישג פורץ דרך של המין האנושי כדבר פעוט אל מול היקום האינסופי הנחשב מחוץ לתחום בכל הקשור לנחיתת אדם על גרמי שמיים רחוקים יותר, ועל פיה ההגעה לירח משולה לתזוזה של פחות מאלפית המילימטר בעולמנו, ביחס למרחב היקום האינסופי, כבר הזכיר זאת מישהו לעיל, שניות אור מול מאות אלפי שנות אור, למרות שהדבר מרגש, נחמד, ואולי אף תועלתי.
דניאל, גם אני סבור שהגישות אינן סותרות, ברור שאם אתה מסתכל מצידו של האדם חדל האונים מדובר בהישג יוצא דופן, לעומת ההסתכלות מהצד של היקום, אך מתברר שהגישה שהצגתי אינה נשמעת ואינה רווחת, דבר נוסף, עוזי צודק, מכניקת הקוונטים כוללת בעיות מהותיות לא פתורות, ומוגדרת כהסתברותית, ראה בערך.
יצחק, אתה מציג סיבות מדוע האדם לא יצליח כנראה לעולם לנחות על כוכבים, כל זאת לא משנה מאומה על התפיסה באפסיות האדם ויכולותיו, אלא אולי אף מחזקת אותה. טיפוסי - שיחה 15:07, 1 בדצמבר 2010 (IST)
אז כבר החלטת מראש. לי לא ברור למה אתה מציג סדרה של שאלות שהתשובה להן כבר ברורה לך. ‏Setresetשיחה 15:22, 1 בדצמבר 2010 (IST)
שאלה אחת שאלתי, והיא האם לתפיסה מסוימת שהצגתי ידועים תומכים, סוף פסוק. טיפוסי - שיחה 15:27, 1 בדצמבר 2010 (IST)
כן מותק, התומכים הידועים בגישה שהישגי האנושות מהווים תעודת עניות לאנושות, הם דתיים (בני כל הדתות), בעלי גישה מיסיונרית שפם אדום - שיחה‏ 15:50, 1 בדצמבר 2010 (IST)
תודה על תשובתך, אך האם אתה מתכוון לדתיים סתם, או גם לדתיים אנשי מדע מוכרים, באם התכוונת לאפשרות השנייה, התוכל לצטט את שמותיהם. טיפוסי - שיחה 15:53, 1 בדצמבר 2010 (IST)
זה כבר לא באמת משנה, יכול להיות שבין המיסיונרים יש גם מדענים. שפם אדום - שיחה‏ 10:24, 2 בדצמבר 2010 (IST)
ברור שזה לא משנה, העיקר שהבנו שיש מדענים מיסיונרים, ויש מיסיונרים מדענים, כל השאר כבר לא קשור. טיפוסי - שיחה 13:37, 2 בדצמבר 2010 (IST)
אכן כן, אם דתם העבירה אותם על דעתם. שפם אדום - שיחה‏ 16:46, 2 בדצמבר 2010 (IST)
זהו נושא שבהחלט שווה דיון בפני עצמו, רק זאת נאמר שצריך לבדוק כל דת לגופה. טיפוסי - שיחה 12:14, 3 בדצמבר 2010 (IST)
טיפוסי, האופי ההסתברותי של מכניקת הקוונטים הוא מהותי ולא קשור לבעיות לא פתורות. מכניקת הקוונטים טוענת שבעולם שלנו יש אקראיות מושרשת ואין בכך כל בעיה. עוזי לא אמר לי לא, הוא אמר את זה לדבריך שלך ("עוזי, האם אתה ממעיט בערך של דריכת רגלי אדם על הירח, ובעצם תומך בגישה שהצגתי לעיל" על כך הוא ענה "לא ולא"). לגישה שאני הצגתי ("אני חושב שהנחיתה על הירח היא הישג עצום, ובו בעת מאמין שהאדם הוא פסיק זניח ביקום") שותפים לדעתי רוב המדענים. דניאל ב. 18:07, 1 בדצמבר 2010 (IST)
תובנה יפה בעניין הקוונטים, מן הראוי שתוסיף את זה לערך שם, אני די מסכים לגישה שהצגת, ויחד עם זה אני טוען שזה תלוי מאיזה צד מסתכלים על זה, מצידו של האדם, או מצידו של היקום. טיפוסי - שיחה 13:23, 2 בדצמבר 2010 (IST)
זו אינה תובנה שלי, זו הגישה המקובלת על הקהילה המדעית בכללותה בשמונים שנים האחרונות והיא כבר מופיעה בכל הערכים הרלוונטים. דניאל ב. 13:27, 2 בדצמבר 2010 (IST)

הארה ביוטית[עריכת קוד מקור]

שלום, ראיתי בסרטון מסוים יצור,הפולט נוזל (דמוי חסילון). הנוזל זורח לכמה שניות בצורה מעוטה,כבה,ואז מאיר בחוזקה. על ידי כך היצור מרחיק את טורפו(בעזרת הסנוורים הללו). הייתי מעוניין לדעת: 1)למה קיימת השהייה בין הסנוורים? 2)איך קוראים לדג?

ניחוש שלי, הסנוור הראשון גורם לטורף להתמקד בנוזל, הכיבוי להרחבת האישון וההארה השנייה מסנוורת. אבל אני לא ביולוג... שמוליק - שיחה 21:12, 15 בדצמבר 2010 (IST)

הדלפות ויקיליקס[עריכת קוד מקור]

דרושים כמה הסברים לגבי הפרשייה:

למה לבוא בטענות לאתר? האשמים העיקריים הם אלה שלא שמרו טוב על החומר, לא?
איך אנשי האתר שמו את ידם על מסמכים אלו? זוהי בעצם רשת הריגול המוצלחת בהיסטוריה?
הסכנה הגדולה היא הפירסום של החומר הרגיש בתקשורת. למה אין צנזור על חומרים רגישים אלה, אם הם כאלה, כמו על שאר חומרים סודיים?
אין אפשרות לחסום אתר כזה, המסכן חלקים גדולים מהמין האנושי?
מהו האינטרס של המפרסמים?
אשמח לעזרה בנושא, ולהפנייה לחומר עזר.
תודה.שלומגר - שיחה 16:00, 30 בנובמבר 2010 (IST)
  1. "הכי מוצלח?" אתה יכול לקבוע את זה כי המידע שבידי ארגוני הביון השונים זמין לך?
  2. "אין צנזור" כי בחלק (רוב?) הדמוקרטיות בעולם אין צנזורה כלל או אין צנזורה על סודותיהם של אחרים (ארה"ב). ובפרט אין צנזורה באינטרנט.
  3. "לחסום את האתר" ראה תשובה קודמת ובנוסף, קודם לפרסום המידע באיינטרנט הוא כבר היה אצל העיתונים הגדולים.
  4. "המסכן חלקים גדולים מהמין האנושי", את מי?

בברכה, איש המרק - שיחה 16:44, 30 בנובמבר 2010 (IST)

תודה. אני עדיין מנסה להבין איך הם שמו את ידם על החומר הרגיש הזה. צריך להיות מדובר ברשת ריגול מעולה עם סוכנים בכל העולם.

אם דבר כזה היה קורה בצבא הישראלי, היו מחפשים את האיש שלא שמר טוב על החומר, ונופלים עליו. למה לא באים בטענות למי שלא שמר כמו שצריך על החומר? שלומגר - שיחה 21:00, 30 בנובמבר 2010 (IST)

לא מדובר בריגול: חייל שנתנו בו אמון העתיק את המסמכים מן הרשת המסווגת של הפנטגון [1]. גם אצלנו, כידוע, היה מקרה כזה לא מזמן - ראה ענת קם. עוזי ו. - שיחה 21:46, 30 בנובמבר 2010 (IST)

עזרה בלשון[עריכת קוד מקור]

היי,

הייתי מעוניין לדעת אם יש מישהו שיש לו כמה משפטים בתחביר,ממש קשים. א.עד תמורות,כלומר נושא,נשוא,לוואי ותמורה. ב.אם אפשר לכתוב את התשובות בנפרד,בצבע לבן לדוגמא?

את השיעורים אתה צריך לעשות בעצמך, אחרת אף פעם לא תלמד את החומר. בברכה. ליש - שיחה 16:22, 30 בנובמבר 2010 (IST)
אולי זו מורה שקצת מתוסכלת? yanshoofשיחה • 16:35, 2 בדצמבר 2010 (IST)
אם ככה היא לא היתה כותבת 'מעוניין' אלא 'מעוניינת'... ולאנונימי - למשפט שהשתמשת בו יש תחביר די קשה, תהפוך אותו לתקני ותשתמש בו. ישרון - מה המצב? 16:40, 2 בדצמבר 2010 (IST)

זיהוי איור (מפורסם?) של "וגר זאב עם כבש"[עריכת קוד מקור]

נתקלתי בתמונה הזאת (סרוקה מתוך: שמעון דובנוב, "קורות העברים: לבתי ספר ולמתלמדים: עם ציורים, תמונות ומפות" (עברית מאת א’ ליבושיצקי), ‬ורשה: אביב, תרס"ח-תרפ"ג), במסגרת כמה עמודים סרוקים שצוות הספרייה הלאומית העלה לדף בפייסבוק, והיא מאוד מוכרת לי; מישהו מזהה את הציור/האמן? אביעדוסשיחה כ"ד בכסלו ה'תשע"א, 01:38, 1 בדצמבר 2010 (IST)

מצאתי לך תמונה שלמה יותר [2] מתוך האתר זה (הצעה 028). אולי מה שכתוב ליד התמונה באתר ("UTOPIA" (in Hebrew), Verlag Jehudia, Russia; Brown/white, features child among lion, cow, and other animals [ppc PH]) יעזור לך. יוסישיחה 12:54, 1 בדצמבר 2010 (IST)
מנוע החיפוש המצוין tineye עזר לי למצוא: זוהי "Peace" של William Strutt, על פי ישעיהו י"א. File:William Strutt Peace 1896.jpg דוד - שיחה 16:03, 1 בדצמבר 2010 (IST)
וואו, הוא באמת מצוין! תודה!
ויוסי, איך מצאת אתה את האכזמפלר? אביעדוסשיחה כ"ד בכסלו ה'תשע"א, 16:39, 1 בדצמבר 2010 (IST)
גוגל תמונות, למחרוזת lion cow child. יוסישיחה 19:34, 1 בדצמבר 2010 (IST)
באמת?! וואלה.. אביעדוסשיחה כ"ו בכסלו ה'תשע"א, 00:58, 3 בדצמבר 2010 (IST)
[3]. הידרו - שיחה 01:03, 3 בדצמבר 2010 (IST)

האם יש למישהו פה מידע פנימי בקשר להודעה הצפויה של נאסא מחר?[עריכת קוד מקור]

כלומר - אני יודע שכנראה מדובר בהכרזה של "מצאנו חיים חוץ ארציים", אבל - פרטים! במערכת השמש או בחוץ? "סתם" חיים או איתות ממקור תבוני? אני יוצא מדעתי מרוב ציפייה. אילן שמעוני - שיחה 16:00, 1 בדצמבר 2010 (IST)

אין לי מושג, אבל לפי זה:

http://twitter.com/alexismadrigal/status/9614997667717120#

זה אפילו לא חיים. לפי זה:

http://kottke.org/10/11/has-nasa-discovered-extraterrestrial-life

במסיבת העיתונאים ידברו קבוצה של מדענים שעסקו בעבר במחקר של חיים לא תבוניים, ולא באיסוף אותות רדיו או כל דבר דומה המנסה לאתר תבונה חוץ ארצית. משה פרידמן - שיחה 22:47, 1 בדצמבר 2010 (IST)
לפי זה אנחנו צריכים לוודא שהערך שלנו על ארסן במצב מניח את הדעת. emanשיחה 00:56, 2 בדצמבר 2010 (IST)

קרינה מיננת[עריכת קוד מקור]

מה זה?

מישהו יודע מה מקור ופירוש של הסמל הבינלאומי של קרינה מייננת? כל מה שאני רואה זה מאוורר. ואיך הוא קשור לקרינה וליינון?

ועוד שאלה: מיינת מה? לכל חומר יש אנרגיית יינון שונה, נכון? אז איפה נמצא הגבול בין המייננת לבלתי מייננת? 79.180.0.15 16:42, 1 בדצמבר 2010 (IST)

הסמל נועד לייצג אטום (העיגול במרכז) הפולט קרינה [4] אילן שמעוני - שיחה 16:53, 1 בדצמבר 2010 (IST)
מעניין. עדכנתי את כיתוב הסמל בערך קרינה מייננת בהתאם. אנדר-ויק • 19:36, 1 בדצמבר 2010 (IST)
תודה :) אילן שמעוני - שיחה 20:22, 1 בדצמבר 2010 (IST)
הנה גרף של אנרגיות היינון של היסודות השונים. אתה יכול לראות שמתחת ל-4eV אין יינון בכלל. אני-ואתהשיחה 17:46, 1 בדצמבר 2010 (IST)
Ionization energies.svg

שכר ממוצע בהונגריה[עריכת קוד מקור]

במסגרת עבודה אני מחפש נתונים על השכר הממוצע בהונגריה, עדיף בסביבות שנת 2000. איפה ניתן למצוא? תודה מראש למשיבים!

זה עוזר? נו, טוב - שיחה 19:52, 2 בדצמבר 2010 (IST)

בע"ח של הקוטב[עריכת קוד מקור]

למה אין שום מידע על בע"ח שבקוטב?

כאן תוכלו למצוא מידע קטגוריה:בעלי חיים באזור הארקטי שנילי - שיחה 22:02, 1 בדצמבר 2010 (IST)

האם בגטאות היתה אספקה סדירה של חשמל ומים?[עריכת קוד מקור]

שאלה שהטרידה את מנוחתי לאחרונה, ולא מצאתי לה שום התייחסות בספרות: פה ושם, בעדויות של ניצולי שואה, נתקלים באזכורים למים זורמים בברזים, או לשימוש בחשמל. האם מישהו מכם יודע - היתה בגטאות אספקת חשמל ומים מבחוץ? האם התושבים נדרשו לשלם על פי הצריכה, כמו צרכנים רגילים בימינו? או שהם חיו כל שנות הגטו ללא אספקת שירותים מבחוץ כלל, ונאלצו למצוא פתרונות מקומיים? אודה לכל מי שיוכל לשפוך אור על העניין.google books--The Warsaw ghetto: a guide to the perished city Barbara Engelking,Jacek Leociakאם אתה צריך תרגום -כתוב כאן.

איפה יש גישה למחשב עם אינטרנט?[עריכת קוד מקור]

מלבד קפה אינטרנט או סיפריות?

המרת קול לטקסט[עריכת קוד מקור]

האם קיים מכשיר בהישג יד שביכולתו להמיר דיבור לטקסט, תודה מראש. טיפוסי - שיחה 13:05, 2 בדצמבר 2010 (IST)

באתר גוגל טרנסלייט יש אפשרות לשמוע טקסט מוקלד כקובץ קול, במספר שפות. לא הרחבת מספיק בשאלה, אז קצת קשה לענות לך: מה פורמט הטקסט? באיזו שפה מדובר? האם מחשב נחשב "מכשיר בהישג יד"? מה מטרת השאלה? דוד - שיחה 19:21, 2 בדצמבר 2010 (IST)
כן, מחשב. לאו דווקא השולחני גם סלולרי יכול להתאים. כמובן שעברית זו בעיה אך באנגלית זה עובד מעולה. ראה מערכת זיהוי דיבור וgoogle:Speech To Text. שמוליק - שיחה!
באופן כללי הבעיה הזו היא בעיה קשה. בד"כ דרוש במערכת כזו "אימון" כדי להבין את הקול של המשתמש. לחילופין, יש מערכות שלא בדיוק מפענחות טקסט לדיבור, אלא יודעות לסווג קול מסויים שמושמע לאחת ממספר מצומצם של מילים אפשריות. Tzafrir - שיחה 20:44, 2 בדצמבר 2010 (IST)
למי שביקש הרחבת השאלה, הנה: האם קיים תוכנת מחשב ברת השגה, שמטרתו להמיר את המילים שאני משמיע בעברית, לטקסט בקובץ שניתן לאחר מכן להגיה אותו משגיאות, ולעשות כל שימוש שאמצא לנכון בחומר המוקלד, ובמקרה זה הוא הוקלד כאמור ללא מאמץ ניכר, גם באמצע שטיפת כלים למשל. טיפוסי - שיחה 22:36, 2 בדצמבר 2010 (IST)
מה הכוונה בביטוי "ברת השגה"? אני לא מתכוון לשגיאה הלשונית אלא לכוונה: תוכנת מדף? (יש) או שהכוונה "בחינם"? (לא יודע). בכל מקרה, הדודה היא ידידתו הטובה ביותר של האדם. קיפודנחש - שיחה 22:50, 7 בדצמבר 2010 (IST)
לגבי השגיאה הדבר לא כה פשוט. לגבי תשובתך האם אפשר לקבל אותה בעברית מדוברת, תודה מראש. טיפוסי - שיחה 23:15, 7 בדצמבר 2010 (IST)
לגבי השגיאה זה דווקא פשוט מאד. שגיאה נפוצה היא עדיין שגיאה. לגבי תשובתי - אם תחרוש בעגלתי, תפתור את חידתי. קיפודנחש - שיחה 00:31, 8 בדצמבר 2010 (IST)

מיקומה במפה של ביאלה (עיר באיטליה)[עריכת קוד מקור]

שלום, אנא ראו שאלתי בנוגע לקואורדינטות של העיר כאן. Neukoln - שיחה 16:25, 2 בדצמבר 2010 (IST)

זיהוי סיפור/ספר על כפר חולה במחלת השכחה[עריכת קוד מקור]

שמעתי פה ושם של סיפור או ספר המתאר כבר אשר חלה בו מגפה של מחלת השכחה (בדומה לעיוורון ב"על העיוורון"). אם אני לא טועה, בסיפור תושבי הכפר כותבים דברים חשובים שהם רוצים לזכור על שלט, אבל הם שוכחים איך לקרוא, או משהו דומה לזה.

מישהו יודע במה מדובר?

תודה רבה.62.0.113.146 17:33, 2 בדצמבר 2010 (IST)

מן הסתם לא לכך התכוונת, אבל הזכרת לי את סיפור התבואה המשוגעת של ר' נחמן מברסלב. דוד - שיחה 17:47, 2 בדצמבר 2010 (IST)

מה שאתה הזכרת לי עכשיו, זה כשהייתי ילד קראתי ספר שנקרא "חכמי חלם" והיו בו הרבה סיפורים משעשעים ויפים, אולם אחד מהם היה העתק מדויק ל"אלכימאי" של פאולו קואלו.

אני עדיין מחכה לתשובה :) 62.0.113.146 17:57, 2 בדצמבר 2010 (IST)

רק שבמקרה הזה, קואלו הוא זה שהתבסס על אגדת העם, ולא להפך. "העתק מדויק" זו הגזמה, שכן קואלו מפתח סיפור עם פשוט לכדי ספר שלם, שכולל מסרים מורחבים משלו. דוד - שיחה 19:26, 2 בדצמבר 2010 (IST)
זו אפיזודה במאה שנים של בדידות של גבריאל גרסיה מארקס. תושבי מקונדו נדבקו במחלת נדודי השינה, כשאחד הסימפטומים הוא שיכחה. הם אכן תלו שלטים על עצמים ("זו פרה. חולבים אותה פעמיים ביום ובחלב משתמשים כתוספת לקפה"). הם לא שכחו לקרוא, אבל בשלבים מתקדמים משמעות המלים אבדה להם. קיפודנחש - שיחה 22:55, 7 בדצמבר 2010 (IST)


תודה רבה!!! אני מחפש את זה שנים. האמת, אמרו לי בעבר שזה מתוך 100 שנים של בדידות, וקראתי מה שכתוב מאחורה - שזה מתאר 100 שנים העוברות על משפחה, ולא חשבתי שיהיה לזה קשר לכפר...

תודה רבה שוב. --62.0.113.146 18:04, 8 בדצמבר 2010 (IST)

הומואים בחוק[עריכת קוד מקור]

האם יש מדינות דמוקרטיות בעולם שבהם יחסי מין בין גברים הם עברה על החוק?

נכון שבישראל עד לפני כ20 שנה הומואים נחשבו לעבריינים? ומה עם ארה"ב ובריטניה? איך החוקים נגד ההומואים התבטלו אצלם? 79.183.50.13 21:49, 2 בדצמבר 2010 (IST)

הייתי נותן לך תשובה מפורטת אבל אני חייב לעוף - ראה פסקאות רלבנטיות בפורטל:להט"ב. בברכה, Rhone •‏ 22:00, 2 בדצמבר 2010 (IST)
איפה בדיוק? 109.67.6.51 23:26, 3 בדצמבר 2010 (IST)
הערך זכויות להט"ב מכיל מידע מפורט בנושא, כולל מפה שצובעת בסקלת זכויות ההומוסקסואלים את מדינות העולם. ‏Setresetשיחה 19:56, 5 בדצמבר 2010 (IST)

שאלה בתכנות[עריכת קוד מקור]

אני לא יודע אם זה המקום המתאים לשאלה כזאת, אבל בכל זאת אני אנסה. התחלתי להשתמש ב-Google Web Toolkit‏ (GWT), ובינתיים פיתחתי תוכנה קטנה לחישוב חידת המלכות בשחמט ([5]). מה שמפריע לי זה שאין אפשרות לייצר ComboBox ב-GWT, ובכלל הבנתי שב-HTML וב-JavaScript אין ComboBox, וגם אין תמיכה לזה בכל הדפדפנים. אני עובד הרבה שנים עם Microsoft Access והשתמשתי הרבה ב-ComboBox, ואני רוצה להגדיר משהו דומה ב-GWT. מצאתי class של ComboBox אבל הוא גרוע, אני לא יכול להשתמש בו. מצד שני, ראיתי שב-Google Calendar יש משהו דומה, כשמגדירים אירוע (בשעה של האירוע), אבל זה בלי החץ. בינתיים השתמשתי ב-ListBox בחידת המלכות בשחמט, אבל אני רוצה להפוך את זה ל-ComboBox. מישהו יודע איך עושים את זה? אגב, את קוד המקור של חידת המלכות אפשר להוריד כאן: [6]. תודה, אורי אבן-חן - שיחה 00:28, 3 בדצמבר 2010 (IST)

"עצרת לחזקה"[עריכת קוד מקור]

<מועבר משיחת משתמש:ירון#חזקה - עצרת לחזקה> עוזי ו. - שיחה 01:14, 3 בדצמבר 2010 (IST)

שלום ירון, שמי איתמר ויש נושא שמאוד מטריד אותי באחד הערכים שלכם פה, עצרת לחזקה, כפי שאתם הגדרתם אותו. מי כתב את החוק הזה? או מי המציא אותו? מתי הוא נכנס לויקפדיה? לפני כמה זמן? או באיזה תאריך? אני לא ידוע אם זה התחום שלך או איך זה הולך פה... אני גם לא יודע כל כך את מי לשאול פה, בחרתי לשאול אותך באופן אקראי מפני שאתה היית מבין הראשונים ברשימה. מאוד אודה לך אם תתיחס לפנייתי ברצינות, מפני שהנושא המדובר מאוד חשוב לי, ואם זה לא התחום שלך מאוד אשמח אם תקשר אותי עם הגורמים המתאימים בויקפדיה, או מישהו שיכול לענות על שאלותיי. האיימיל שלי הוא תודה, איתמר. Itamar f (שיחה | תרומות | מונה) שכח/ה לחתום

מדובר בתרומה שטותית ששרדה ארבע שנים, וזכתה לגיבוי תמוה ביותר של שני משתמשים בעלי ידע מתמטי. עוזי ו. - שיחה 01:16, 3 בדצמבר 2010 (IST)
לגבי הנושא עצמו, אפשר לקרוא בויקיפדיה האנגלית על הפרשים סופיים (אנ'). על קצה המזלג, ההבחנה הבסיסית היא שאם הוא פולינום ממעלה n, אז ההפרש הוא פולינום ממעלה n-1; הפעלה חוזרת של האופרטור הזה על הפונקציה , n פעמים, מביאה לתוצאה . יש לזה קשר למשל לנוסחאות של גזירה מסדר גבוה באנליזה נומרית. עוזי ו. - שיחה 01:25, 3 בדצמבר 2010 (IST)

מאה[עריכת קוד מקור]

שלום,

מהו מקור המילה "מאה"? 84.95.110.111 12:23, 3 בדצמבר 2010 (IST)

מי ניקד את התנ"ך[עריכת קוד מקור]

מי היה זה שניקד את התנ"ך? ובאיזו תקופה? הם הת"ך עבר קנוניזציה כשהיה כבר מנוקד? או שהוא קודם התחבר לספר אחד ורק אחרי זה נוקד? 79.183.50.13 12:45, 3 בדצמבר 2010 (IST)

הניקוד הופיע לעינינו (קרי: מצאנו כתבי יד מנוקדים הקיימים בידינו כיום) במאה התשיעית לספירה, והוא לא קיים (כמובן) בכתבי היד שנגלו לעינינו המתוארכים עד המאה השנייה לספירה (כולל), מכאן שהוא הומצא מתי שהוא באמצע. מאחר שהוא לא מוזכר בתלמודים ובמקורות חז"ל - דעת החוקרים נוטה שהוא פותח רק לאחר חתימת התלמוד (המתוארך סביב 600 לספירה), מכאן אנחנו מקבלים את המאות 7-8 כזמן המצאת הניקוד. לאותה תקופה מייחסים גם את המצאת סימני טעמי-המקרא, ואת שני הפיתוחים הללו (ניקוד וסימני טעמי המקרא) מייחסים לבעלי המסורה הטבריינים.
הערה נוספת, שיטת הניקוד הקיימת כיום ("הניקוד הטברני"), היא רק אחת משיטות הניקוד שהיו קיימות בקרב היהודים, שתי שיטות נוספות שנכחדו - היו קימות באותה תקופה (מאה 7 עד מאה 9), כך מתגלה לענינו מכתבי יד שנחשפו בגניזת קהיר המנוקדות בשיטה שונה, שדבר קיומה היה ידוע מכתבי רבנים מימי הביניים (כמו מחזור ויטרי), אולם רק בעת החדשה נתגלו כתבי יד המנוקדים בניקוד זה (ניקוד בבלי וניקוד ארצישראלי). להרחבה ראה את הערכים: ניקוד, ניקוד טברני, ניקוד ארצישראלי, ניקוד בבלי. (ומקווה שדייקתי בכל הפרטים). ‏Rex‏ • שיחה 00:28, 4 בדצמבר 2010 (IST)
על פי המסורת היהודית, הדבר ברור כשמש שמשה מסר לעם ישראל את התורה כפי שהיא היום אצלינו בארון הקודש, ובצמוד לזה מסר להם את סדר הפסוקים, וכן את טעמי המקרא, וכן את הניקוד, כאשר חכמי ישראל בדורות רבים אחרי מרע"ה, כתבו את המקובל בידם מפי אבותיהם, עבור הדורות הבאים, שלא תשתכחנה מסורת המקרא. על קצה המזלג הנה מה שכתב בהקדמה לספר מסורת המסורת לר' אליהו בחור :והכלל שאנשי כנסת הגדולה עשו הקרי שבתורה על פי הקבלה ממשה רבינו עליו השלום, ושבנביאים וכתובים על פי הקבלה מהנביאים וחכמי הדורות, ושבספרי הגולה (קרי: אסתר וכדו') על פי המחברים עצמם וכו' ע"כ טיפוסי - שיחה 23:13, 7 בדצמבר 2010 (IST)

אני ממש טרוד אני חיב תשובה[עריכת קוד מקור]

אז ככה לפני התורה היהודית העולם קיים 5000 ומשהו שנה. אבל אנחנו יודעים על שרידים של דינוזאורים ומאובנים שנוצרו לפני מיליוני שנים איך זה מסתדר התורה מתרצת את זה בכמה סיבות הם אומרים שיום היה מיוחס לתקופה אבל אנחנו יודעים לפי המקרא שבימים הראשונים לבראיה נברא האור והחושך ככה שנשאלת שאלה האם יממה בעבר הרחוק נמשכה יותר מ24 שעות? תאוריה נוספת היא שבזמן נוח והמבול העולם היה מוצף והיו התפרצויות געשיעות בכל העולם מה שגרם לכל היצורים במים לרתוח תקופה, ובגלל זה ארכיאולוגים אומרים שתקופת הדינוזאורים נמשכה לפני מליוני שנים. תאוריה זאת יכולה להיות אפשרית?ועל זה חשבתי בעצמי תיבתו של נח היתה מעץ מה ההשפעה של מים רותחים על העץ? ובאותה תקופה חומר האיטום היחידי שהיה זה שרף מה קורה לשרף לאיטום בחום כל כך גבוה? תודה רבה אני יהיה כל כך מאושר אם תצליחו לענות לי תודה

לשאלות שאתה שואל אין תשובה אחת. שאלת איך זה מסתדר, ובכן, זה לא מסתדר: יש מקובלים שמערערים על כך שניתן שניתן להבין התפתחויות שהתרחשו לפני בריאת האדם. הרב זמיר כהן שליט``א, למשל, מסביר שבמבול התפרצה לבה שהרתיחה את אותם חומרים באופן כזה שרק נדמה שגילם עתיק מ-5768 שנים אך בעצם הוא לא. זה קצת מזכיר את תגובות הכנסייה למהפכה הקופרניקאית - פשוט התייחסו בביטול לממצאים המדעיים. אנדר-ויק • 15:35, 3 בדצמבר 2010 (IST)

ראה את הערך תורה ומדע, הוא אמנם דרוש שכתוב אבל אולי הוא יענה לך על השאלות. ישרון - מה המצב? 19:04, 4 בדצמבר 2010 (IST)

תמונה מהשריפה בכרמל[עריכת קוד מקור]

מסוק כיבוי על רקע ענני השריפה

האם מישהו מזהה את המסוק בתמונה שצילמתי? Orias! - שיחה (בודי קאונט) 16:01, 3 בדצמבר 2010 (IST)

התמונה דרמטית ויפה. זה מסוק כיבוי ייעודי או כזה שהוסב? אנא גלה את התשובה, אם אפשר בערך מסוק כיבוי שחסר בו מאוד מידע מקומי. Jys - שיחה 18:48, 3 בדצמבר 2010 (IST)
זהו, שאני לא יודע. הייתי עד למסוק עושה את דרכו אל הים ולוקח ממנו מים, אם זה עוזר איכשהו. Orias! - שיחה (בודי קאונט) 20:48, 3 בדצמבר 2010 (IST)
נראה כמו חבר במשפחת ה"בל"ים. אולי בל 212. יוסישיחה 09:40, 4 בדצמבר 2010 (IST)

בל 412EP של משטרת קפריסין. אתה יכול לראות תמונה שלו מימים טובים יותר כאן. תמונות אחרות מן השריפה מראות את מספר הרישוי משם קל לזהות את הסוג המדויק. Poliocretes - שיחה 12:42, 5 בדצמבר 2010 (IST)

תודה רבה. Orias! - שיחה (בודי קאונט) 13:39, 5 בדצמבר 2010 (IST)

אוניברסיטת בן-גוריון בנגב קמפוס שדה-בוקר[עריכת קוד מקור]

מתי נחנך הקמפוס בשדה-בוקר? 84.111.25.135 20:07, 3 בדצמבר 2010 (IST)

מה שם המלון שבתמונה?[עריכת קוד מקור]

המלון שמאחורי מגדל אייפל של לאס וגאס File:Paris Las Vegas 2009.jpg.

מלון פריז לאס וגאס. בברכה, Rhone •‏ 21:36, 3 בדצמבר 2010 (IST)

מתח גבוה ובטיחותי[עריכת קוד מקור]

למה חברת חשמל משתמשת בקווי מתח גבוה? למה לא ליצר חשמל ב230V ובכך לחסוך את השנאים?

למה לא משתמשים במתח נמוך (50V) שנחשב לבטיחותי לאדם? למה סתם לסכן חיים? 79.182.14.22 11:50, 4 בדצמבר 2010 (IST)

כדי שאנשים יתחשמלו, כמובן. Keleti - שיחה 15:33, 4 בדצמבר 2010 (IST)
כי מתח גבוה חסכוני יותר, פחות אנרגיה נאבדת בהובלה. בסביבה עירונית מורידים את המתח מסיבות בטיחותיות. דניאל ב. 15:37, 4 בדצמבר 2010 (IST)
למה לא מורידים את המטח כשהו מגיע לבית הלקוח למשהו הרבה יותר נמוך? ובונים מכשירים ביתיים בהתאם. 79.182.14.22 15:45, 4 בדצמבר 2010 (IST)
כדי לקבל את אותו הספק במתח נמוך יותר, צריך להעלות את הזרם. המשמעות היא חוטים עבים יותר, איבוד אנרגיה גבוה יותר ועוד חסרונות. אגב, מתח של 220 וולט נחשב מתח נמוך. דולבשיחה 17:13, 4 בדצמבר 2010 (IST)
לפרטים נוספים: זרם חילופין. או ליתר דיוק: שיחה:זרם חילופין. הערך לא יענה על שאלתך, אך הצעות התיקון מדף השיחה כנראה יענו על השאלה. Tzafrir - שיחה 10:30, 5 בדצמבר 2010 (IST)

לחץ אטמוספרי[עריכת קוד מקור]

איך אני יודע מה הלחץ האטמוספרי במקום בו אני נמצא? אני צריך לכוון את החץ בברומטר, שככל הנראה כן פועל, אבל לא מראה על הלחץ הנכון( אני יכול לסובב את החץ).

איך אני יודע מה הלחץ( אולי אפילו בסטייה קלה)? 109.65.16.98 13:57, 5 בדצמבר 2010 (IST)

ברומטר אמור להראות לך מידה מדוייקת. אולי יש לך מד גובה? יוסישיחה 14:03, 5 בדצמבר 2010 (IST)
לא יש לי ברומטר שנפל לו החץ, ואני רוצה לכוון אותו ללחץ הנכון. הוא ביחידות של 67 עד 79, אם זה חשוב.
האפשרות הכי הגיונית היא לחפש ברומטר תקין, לעמוד לידו, ולכייל לפיו את החץ הסורר שלך. יוסי מחשבון אחר - שיחה 15:39, 5 בדצמבר 2010 (IST)
אני בכלל לא מבין בזה. אבל כאן תוכל לראות שהלחץ האטמוספרי כרגע בישראל הוא 1014. אני מניח שהכוונה היא ל-101400 פסקל, שזה שווה ל760.56 מ"מ כספית. לכן אני מניח שאתה צריך לכוון את הברומטר שלך ל-76. אבל אני בכלל לא מבין בזה. אני-ואתהשיחה 16:34, 5 בדצמבר 2010 (IST)
אם אין לך ברומטר נוסף לפיו תוכל לכייל, תצטרוך לאמוד. בשלב ראשון יש לברר את הגובה בו אתה נמצא מעל פני הים. בשלב שני לברר איזה שדה תעופה קרוב אליך ביותר. בשלב שלישי למצוא את מספר הטלפון בו שדה תעופה זה משמיע מידע מטאורולוגי, בין השאר הלחץ. בעזרת הפרש הגבהים בין שדה התעופה ובינך, הלחץ הברומטרי בשדה התעופה, והטמפרטורה, ניתן להעריך את הלחץ אצלך. אם "שדה התעופה הקרוב אליך ביותר" רחוק, כדאי למצוא שיטה אחרת. אפשר לנסות אם השירות המטאורולוגי הישראלי יכול לעזור, ואולי גם זה יעזור - חפש "ברומטר" באמצע הדף, ועוד יותר יפה כאן. בהצלחה - קיפודנחש - שיחה 23:09, 7 בדצמבר 2010 (IST)
מעניין אם אתה יודע למי שייך האתר האמצעי. תומר א. - שיחה - משנה ויקיפדית 08:01, 8 בדצמבר 2010 (IST)
למי התכוונת ב"אתה"? אם אלי, התשובה היא "כן" קיפודנחש - שיחה 17:05, 8 בדצמבר 2010 (IST)

מספרים מרוכבים[עריכת קוד מקור]

איך פותרים את המשוואה: כשנתון לי שZ משתנה מרוכב השונה מאפס.

נראה לי שהכי פשוט זה לכתוב את z בצורה פולארית, ואז לקבל שתי משוואות - אחת עבור הגודל, והשניה עבור הפאזה. emanשיחה 15:55, 5 בדצמבר 2010 (IST)

חשבתי על זה:

כלומר: אבל R הוא אורך ולא יכול להיות מרוכב....

אתה צריך להכניס את המינוס לתוך הפאזה: . אני-ואתהשיחה 16:12, 5 בדצמבר 2010 (IST)
תכפיל את שני האגפים ב-z. עוזי ו. - שיחה 16:13, 5 בדצמבר 2010 (IST)

אף פעם לא הבנתי איך אני מכניס את המינוס לתוך הCIS. למה מופיע לך פאי? ואיך עוזר לי להכפיל את האגפים בZ?

לפי נוסחת אוילר . הכפל ב-z מגלה ש- הוא מספר ממשי שלילי, ולכן הארגומנט של z הוא (עד כדי תוספת כפולות שלמות של ). נשאר לחשב את הערך המוחלט של z. עוזי ו. - שיחה 18:02, 5 בדצמבר 2010 (IST)
מה זה הE בחזקת פאי הזאת?? בטוח לא למדנו דבר כזה. לא הייתי שוכח. בכל אופן האם יש זהות: ? או במילים אחרות- איך מכניסים מינוס לתוך הCIS?
פי רדיאנים הם 180 מעלות. אתה יכול פשוט להחליף אותם לצורך העניין. E בחזקת I כפול זווית שווה ל-CIS של הזווית. לשאלתך, כתוב את שני האגפים למעלה עם R ו-CIS ועם קצת תושייה תקבל את התשובה. רמז: איזו זווית ה-CIS שלה שווה למינוס אחד? ‏Setresetשיחה 18:57, 5 בדצמבר 2010 (IST)
כמו שאמרו מעלי, פאי רדיאנים זה 180 מעלות, זה חצי סיבוב במישור המרוכב, וזה הופך את זה חמינוס (כי גם קוסינוס, וגם סינוס מתהפכים בסיבוב של 180 מעלות). emanשיחה 20:27, 5 בדצמבר 2010 (IST)

האם יש אפשרות ליצור מסך שקוף?[עריכת קוד מקור]

האם יש אפשרות ליצור מסך שקוף? קצת דומה לסרטי מדע בדיוני לדוגמה, משקף ראיה בו הצופה יכול לראות צג בעדשה עצמה ולראות מה קורה מעבר לעדשה. פשוט מסך שקוף הגיוני???

קים תצוגה עילית 212.179.22.6 16:26, 5 בדצמבר 2010 (IST)


מה יותר מזיק לריאות נרגילה או סיגריה?[עריכת קוד מקור]

רציתי לדעת מה יותר מזיק נרגילה או סיגריה? אני יודע שנרגילה בשונה מסיגריה, עוברת סינון דרך מים ואפשר להשתמש בגחלי מנגל ללא נפט.

המים בנרגילה אינם מסננים חומרים כימיים מסוכנים שנמצאים בעשן הטבק.
בנוסף, מחקרים מצאו כי הגז הרעיל חד תחמוצת הפחמן נמצא בגופם של מעשני נרגילה בריכוז גבוה יותר מהריכוז אצל מעשני סיגריות. אל נא תשכח שעישון הנרגילה נמשך זמן רב יותר מעישון סיגריות, ולכן כמות העשן הנכנסת לריאות גדולה יותר.
בנוגע לשאלה שלך, התשובה תלויה בתדירות העישון של כל אחת מהן ובמשכו. איש השלג - שיחה 13:11, 6 בדצמבר 2010 (IST)

שאלה על סלמנדרה סיבירית שחורה?[עריכת קוד מקור]

ראיתי תוכנית על סלמנדרה סיבירית שחורה, ובכן החיה הזאת עמידה בפני קור מטורף! ויש לה יכולת לקפוא במקום עד 40 שנה. לא מצאתי על זה כלום בויקיפדיה, רציתי לדעת אם זה נכון? ואם כן איך פועלת מערכת זאת בגופה? תודה.

אם זה לא מופיע בויקיפדיה זה לא קיים! (אבל בדוק אם זה מופיע בויקיפדיה האנגלית, ואז זה קיים, אבל רק אם מדברים על זה באנגלית...) emanשיחה 20:29, 5 בדצמבר 2010 (IST)
http://www.eol.org/pages/332597?text_id=6665639 דליק כלבלב - שיחה 20:17, 6 בדצמבר 2010 (IST)

מוזמנים לסייע משתמש:Kotz/סלמנדרה סיבירית. תודה kotz - שיחה 23:13, 13 בדצמבר 2010 (IST)

שאלה לגבי ירושה[עריכת קוד מקור]

משכנתא או חובות אחרים עוברים בירושה? מה קורה למבנים שלקחו עליהם משכנתא?

לא פירטת אם השאלה היא במשפט העברי או במדינת ישראל. --טישיו - שיחה 18:30, 5 בדצמבר 2010 (IST)
מן הסתם ברירת המחדל היא מבחינת חוקי המדינה. דניאל ב. 19:39, 5 בדצמבר 2010 (IST)
ודאי שהחובות לא מתפוגגים עם מותו של החייב; החובות ממשיכים להתקיים כחובות של העיזבון. מה ההיגיון בכך שיתפוגגו? (וזאת מלבד המשמעות הכלכלית של התפוגגות שכזו שתקפיץ את הריביות על הלוואות ואת פרמיות הביטוחים על החובות)? ראו ס' 100-105 לחוק הירושה שם יש פירוט לגבי סדרי קדימויות. נריה - שיחה 22:23, 5 בדצמבר 2010 (IST)
בארץ בד"כ יש ביטוח חיים שנלווה למשכנתא, ונועד כדי להחזיר את החוב אם נוטל המשכנתא נפטר לפני שהחזיר את כל החוב. יואלפ - שיחה 09:06, 6 בדצמבר 2010 (IST)
בפרקטיקה זו אכן דרישה של הבנקים בהלוואות גדולות. נריה - שיחה 09:27, 6 בדצמבר 2010 (IST)

הדלקת נרות חנוכה[עריכת קוד מקור]

האם יש איסור על להדליק נרות חנוכה מספר פעמים ביום באותו המקום?

ראיתי שהשעות ממש גמישות, בניגוד לנרות שבת( ככה שניתן להדליק נרות לפני תחילת הלילה וגם באמצע הלילה וכדו'). אבל האם מותר להדליק נרות פעמים באותו הערב? 109.66.24.42 21:50, 5 בדצמבר 2010 (IST)

מותר להדליק, אך זו לא מצווה ואסור לברך. בשבת אסור לאחר מפני שזה חילול שבת. ישרון - מה המצב? 21:52, 5 בדצמבר 2010 (IST)

עוד שאלה בנושא, בעוד שמסורתיים מדליקים נרות, החרדים מדליקים כוסות שמן בחנוכיות פשוטות יחסית וא-סימטריות (שמש מוגבה באחת הפינות) ולא בחנוכיות דמויות המנורת בית המקדש בעלת 9 הקנים כאשר השמש באמצע. השאלה היא למה? בברכה, MathKnight הגותי (שיחה) 21:55, 5 בדצמבר 2010 (IST)

לגבי שמן/נרות - מדובר בהידור מצווה. לגבי מיקום השמש - אני לא בטוח על סמך מה נאמרה הקביעה הסטטיסטית אולם כמה הערות לגביה: ראשית, ההדלקה בחנוכיות פשוטות יכולה לנבוע מכך שאין גדר של הידור במבנה החנוכיה עצמו, בעוד יש גדרים כאלה באשר לחומרי ההדלקה (שמן ופתילות). מנורת בית המקדש הייתה בעלת שבעה קנים. החנוכיה היא בעלת שמונה קנים, והשמש אינו עולה במנין וממילא מיקומו כלל לא חשוב. יתכן ורוצים להרחיק את הצורה ככל האפשר ממנורת המקדש בשל האיסור על יצירת חיקוי שלה. נריה - שיחה 22:07, 5 בדצמבר 2010 (IST)

כתבתי לפני התנגשות עריכה: אין עדיפות הלכתית למיקום השמש, אבל יש עדיפות הלכתית להדליק נרות משמן זית, כיון שהוא נחשב לחומר בעירה משובח יותר. למה? אני לא בדיוק יודע אבל ניתן לראות שבעוד שלהבה בנר שעווה מרצדת להבה בשמן זית נשארת יציבה. ישרון - מה המצב? 22:10, 5 בדצמבר 2010 (IST)

רק דבר חאד חייב להיות בקשר לשמש, שהוא לא יהיה בשורה אחת עם הנרות. emanשיחה 23:02, 5 בדצמבר 2010 (IST)
לא מדויק: הוא חייב להיות ניכר מיתר הנרות, אך צורת ההיכר יכולה להיות מגוונת (הבדלי גובה, הבדלי מרחק וכו'). אני חושש שדווקא הדוגמא שלך על מיקומו בשורה אחרת יהיה פחות טוב כיון שההבדל יהיה ניכר פחות עבור המתבונן על הנרות העומד מולם. נריה - שיחה 23:12, 5 בדצמבר 2010 (IST)
טוב, להבא נשתדל לא נפסוק הלכות (אם כי גם הבדלי גובה כלול במה שאמרתי. אבל הבדלי מרחק לא). emanשיחה 23:21, 5 בדצמבר 2010 (IST)
הבדלי גובה אכן כלולים בניסוח שלך, לא שמתי לב. ומנגד, ככל שאני חושב על זה אזי רבות מהחנוכיות (ובהן גם שלי...) נוקטות אכן בהבדל שורה (ולא ביצירת הפרשי גובה גובה או ביצירת הבדלי מרחק באותה שורה), אולי כי זהו הפתרון האסתטי והסימטרי ביותר, אם כי אני עדיין חושב שהוא הכי פחות פונקציונאלי, במובן זה שאת פונקציית יצירת ההיכר הוא ממלא באופן פחות טוב מהפתרונות האחרים. נריה - שיחה 23:32, 5 בדצמבר 2010 (IST)
חנוכיה בעייתית - השמש גורם למרווח כפול.
לגבי מיקום השמש - הנקודה העיקרית היא שהמרווחים בין הנרות הרגילים צריכים להיות קבועים. לכן במקרה שהשמש מוצב באמצע וגורם למרווח כפול בין הנרות שמצדדיו - זו חנוכייה בעייתית. יש הרבה חנוכיות שמעוצבות כך שהשמש נמצא באמצע אבל לא פוגע במרווחים הקבועים, אבל בעיצוב חנוכיה פשוטה יותר קל לשים את השמש בצד. אני-ואתהשיחה 11:53, 6 בדצמבר 2010 (IST)
אני לא בטוח שהחנוכייה הזו היא בעייתית, כיון שאין זה רווח אלא מקום השמש. אבא שלי (הוא פוסק) אמר שאין הבדל הלכתי. ישרון - מה המצב? 11:55, 6 בדצמבר 2010 (IST)
בכוונה נמנעתי מלומר שהחנוכייה פסולה, אלא כתבתי שהיא בעייתית, והכוונה היא שיש רבים שיחשבו שהיא פסולה. רוב החנוכיות הפשוטות שנמכרות היום נמנעות בכוונה מהבעייתיות הזו על ידי הצבת השמש בצד (בחנוכיות "פס" לשמן) או מחוץ לשורה (בחנוכיות לנרות). בחנוכיות המהודרות (למשל, בחנוכיות מכסף) נפוץ יותר שהם עשויות בצורת "מנורה" עם שמש באמצע, אבל יש גם חנוכיות כסף רבות שבהן השמש מוצב מחוץ לשורה. אני מעריך שבחנויות שנמצאות בריכוזים חרדיים, תתקשה למצוא חנוכיות שבהן "מקום השמש" גורם לרווח כפול. אני-ואתהשיחה 12:42, 6 בדצמבר 2010 (IST)

נגיד ונרות החנוכה נכבו בגלל איזה גורם חוץ( רוח נושפת לדוגמה). האם יש חיוב להדליק אותם מחדש? אם מישהו רוצה להדליק אותם מחדש על מנת לשמור על אווירת החג, האם הוא אמור לקרוא עוד הפעם "ברוך אתה..."? האם רב יכול להדליק נרות חנוכה מספר פעמים במהלך אותו הערב במקומות שונים? 109.66.24.42 23:26, 5 בדצמבר 2010 (IST)

אם ההדלקה היתה לכתחילה במקום שהיתה בו רוח שהיתה יכולה לכבות את הנרות, לא יצא המדליק ידי חובה, ועליו להדליק שוב בברכה, שכן המצווה היא - להדליק בצורה ובאופן שהנר יכול לדלוק מחצית השעה. אם מישהו אחר (לא המדליק) פתח בטעות את הדלת או החלון והנר נכבה - אין חובה להדליק שוב, והמדליק ידליק ללא ברכה. אם המדליק עצמו כיבה את הנר במזיד - מחלוקת הפוסקים אם יברך (ההכרעה כמדומה - להדליק בברכה). בקשר לשאלה האחרונה - לא ניתן להדליק סתם כך עם ברכה במקום שאין חיוב להדליק, (אלא אם כן בבית הכנסת שם השמש מדליק.) ואגב: כדאי לעיין במקורות. טישיו - שיחה 23:34, 5 בדצמבר 2010 (IST)
ובמקרה שדברי טישיו לא הובנו מספיק אני מבהיר: צריך להדליק את הנרות בצורה כזו שהם יכולים לדלוק חצי שעה. אם אדם הדליק בצורה כזו, גם אם באה רוח לא צפויה - הוא לא חייב להדליק שוב, וכל מי שלא חייב להדליק - אינו צריך לברך.
כך גם לגבי אדם המדליק בכמה מקומות (לא משנה אם הוא רב) - כיון שהצורך להדליק הוא רק במקום אחד אם רוצה להדליק יותר הוא לא מברך, כיון שהוא לא חייב להדליק. יוצאת מן הכלל הדלקת נרות חנוכה בבית כנסת. ישרון - מה המצב? 23:40, 5 בדצמבר 2010 (IST)

פולינומים, מספרים מרוכבים[עריכת קוד מקור]

תזכירו לי האם קיים משפטים:

  • "אם לפולינום יש פתרון רציונלי..." אני לא זוכר את הנוסח אבל זה היה משהו עם P חלקי Q
  • עוד איזה משפט חשוב לגבי האיבר החופשי בפולינום
  • כנ"ל לגבי האיבר הלפני האחרון( "האיבר הלפני אחרון הוא סכום השורשים"?)
  • "אם מעלת הפולינום אי-זוגית"- אולי אני זוכר משהו לא נכון, אבל נראה לי ש"קיים פתרון ממשי אחד לפחות"?

תודה מראש. 79.181.34.130 13:15, 6 בדצמבר 2010 (IST)

  • לא יודע למה בדיוק אתה מכוון.
  • כידוע ניתן להציג פולינום מתוקן כמכפלה של גורמים מהצורה , כשה-r הם השורשים של הפולינום (לא בהכרח שונים). נסה לחשוב איך ייווצר האיבר החופשי כשתפתח את המכפלה הזו.
  • באותה צורה נסה למצוא באינדוקציה על מעלת הפולינום למה שווה המקדם של .
  • חשב את הגבול של פולינום ממעלה אי זוגית באינסוף ומינוס אינסוף וזכור את משפט ערך הביניים.
דניאל ב. 15:08, 6 בדצמבר 2010 (IST)

מצאתי איזה פיתרון תרגיל שבו כתוב "מעלת הפולינום היא אי-זוגית ולכן יש לו לפחות שורש ממשי אחד. אם לפולינום יש שורש ממשי רציונלי P/Q אז Q|1, P|2." לא הבנתי לא את השלב בראשון בפתרון ולא את השני. 79.181.34.130 15:20, 6 בדצמבר 2010 (IST)

כפי שרמזתי יש הוכחה פשוטה לכך שלכל פולינום במקדמים ממשיים ממעלה אי זוגית יש שורש ממשי. הרעיון הוא שהגבול של הפולינום באינסוף הוא אינסוף והגבול של הפולינום במינוס אינסוף הוא מינוס אינסוף (כי x-ים שליליים בחזקת מספר אי זוגי נותנים מספר שלילי, ולכן גם נדרשת האי זוגיות). לכן יש לפונקציה ערך שלילי כלשהו וערך חיובי כלשהו ומכאן שהיא מתאפסת איפשהו (משפט ערך הביניים). לגבי החלק השני, לא הצגת פה מספיק נתונים על השאלה כדי שיהיה אפשר להבין ממה הטענה נובעת. דניאל ב. 15:34, 6 בדצמבר 2010 (IST)

הסבר מעניין לשורש ממשי. סוף כל סוף ראיתי שימוש בחדו"א... וגם זה באלגברה. אם אתה לא מכיר את המשפט השני, וגם אני לא מכיר אותו,אז כנראה הוא לא חשוב במיוחד( אחרת בדוק היית מבין על מה מדובר)... 79.181.51.96 16:12, 6 בדצמבר 2010 (IST)

המשפט השני הוא לא משפט (זה לא נכון שאם השורש רציונלי אז הוא שווה שתיים או אחד, וזה מה שכתוב שם). לכן חסר נתון. דניאל ב. 16:27, 6 בדצמבר 2010 (IST)

אחרי שעה של חיפושים מצאתי לאיזה משפט התכוונו: "יהא P(X) פולינום עם מקדמים שלמים. אם יש לו שורש רציונלי M/N, אז M מחלק את A_0 וN מחלק את , A_K", שהם המקדם החופשי ובמוביל בהתאמה.

נקודת אי רציפות[עריכת קוד מקור]

האם הפונקציה בתמונה([7]) היא פונקציה מונוטונית עולה? האם נקודה A נחשבת לאי רציפות קפיצה? לדעתי הפונקציה יכולה להיקרא מונוטונית עולה כי לכל ערך של X הערך של X2 גדול ממנו אם X2 גדול מX. אבל הפונקציה לא רצפיה מהסיבה שיש לה גבולות שונים בA. אני טועה? 79.181.34.130 14:51, 6 בדצמבר 2010 (IST)

מה שאני הכי לא בטוח זה לגבי המונוטוניות. 79.181.34.130 14:57, 6 בדצמבר 2010 (IST)
הפונקציה בוודאי מונוטונית עולה. לכל x<y מתקיים . אי הרציפות של הפונקציה ב-a היא מהסוג הראשון: הגבול הימני והגבול השמאלי שלה ב-a אינם זהים. דניאל ב. 15:15, 6 בדצמבר 2010 (IST)
האם אי רציפות קפיצה לא פוגעת במונוטוניות?
לא. קל למצוא דוגמה לכל אחת מארבע הקומבינציות של פונקציה רציפה/אי-רציפה, מנוטונית/לא מונוטונית. דניאל ב. 15:27, 6 בדצמבר 2010 (IST)
מה שכן אי רציפות מהסוג הראשון היא היחידה האפשרית לפונקציה מונוטונית. ישנה הרחבה בקשר בין רציפות למונוטוניות בערך פונקציה מונוטונית. דניאל ב. 15:59, 6 בדצמבר 2010 (IST)
למה לא יכולה להיות נקודת אי-רציפות סליקה בפונקציה מונוטונית? דוד - שיחה 20:16, 6 בדצמבר 2010 (IST)
קודם כל בתוך הגדרה של פונקציה מונוטונית מובלעת ההנחה שהיא מוגדרת בכל נקודה. עכשיו נניח של-f יש נקודת אי רציפות סליקה ב-a. תגדיר את אפסילון להיות ההפרש בין הערך של f ב-a לגבול של f ב-a חלקי 2. מכיוון ש-f רציפה ב-a אתה יודע שיש סביבה של a שבה הפונקציה רחוקה בלכל היותר אפסילון מהגבול ב-a ולכן תוכל למצוא בצד הימני והשמאלי של a נקודות שערכן נמוך יותר או גבוה יותר מהערך של f ב-a ולכן f אינה מונוטונית. דניאל ב. 00:00, 7 בדצמבר 2010 (IST)

האם יש סוג של סלמנדרה שיכולה לקפוא במקום?[עריכת קוד מקור]

אני חיב לדעת יש בנשיונל גאוגרפיק HD, מעברון של סלמנדרה מפשירה מגוש קרח, וחוזרת לחיים מטורף. מישהו יודע על זה משהו?

http://www.eol.org/pages/332597?text_id=6665639 דליק כלבלב - שיחה 20:15, 6 בדצמבר 2010 (IST)
en:Siberian salamander. דניאל ב. 22:05, 7 בדצמבר 2010 (IST)

מוזמנים לסייע כאן משתמש:Kotz/סלמנדרה סיבירית תודה kotz - שיחה 23:12, 13 בדצמבר 2010 (IST)

זיהוי שיר (כנראה משנות ה-60)[עריכת קוד מקור]

כבר המון זמן שאני מנסה למצוא מישהו שיודע של מי השיר הזה ואיך קוראים לו. לא רק אני מחפש את השיר, באופן די מפתיע נראה שממש קשה למצוא אותו. הדבר היחיד שאנחנו יודעים הוא שכנראה מדובר בשיר משנות ה-60. אם מישהו/י מזהה או יודע/ת משהו, אשמח לדעת. בן גרשון (שיחה) רוצה למצוא תרופה לסרטן מהמחשב האישי שלך? 21:14, 6 בדצמבר 2010 (IST)

ראה כאן. אם במקרה אתה לא דובר שוודית, אתה יכול להשתמש בגוגל טרנסלייט. בקצרה: שיר פרסומת שהולחן כך שישמע בסטייל שנות השישים, וכנראה הצליח לשכנע לא מעט אנשים. דוד - שיחה 23:03, 6 בדצמבר 2010 (IST)
וואו, תודה רבה! המון זמן כבר שאני מחפש את זה. אגב, אפשר לשאול איך הגעת למידע הזה? אני מגגל את זה כבר שנים ולא מוצא כלום. בן גרשון (שיחה) רוצה למצוא תרופה לסרטן מהמחשב האישי שלך? 23:57, 6 בדצמבר 2010 (IST)
האמת שזה נראה שהסיפור של הבחור השוודי הוא לא סוף הסיפור. אמנם חברת ההפקה הנ"ל השתמשה בשיר בפרסומת לאתר הסקי, אולם השיר לא נכתב עבור הפרסומת. השיר ("Everyday Sunshine") נמצא באוסף של חברת KPM משנת 1974, (Series 1000,Library 1135) באלבום בשם "Discotheque". האמן הוא Daniel Edwardson. אחרי שגיגלתי את המידע בקישור שהוספת הגעתי לזה. תודה! בן גרשון (שיחה) רוצה למצוא תרופה לסרטן מהמחשב האישי שלך? 03:25, 7 בדצמבר 2010 (IST)

חורף גרעיני[עריכת קוד מקור]

האם פליטה של כמות גדולה של חלקיקים לאוויר לא תעלה בו זמנית את אפקט החממה שיאזן את האפקט של חוסר חדירת קרני האור? 79.177.20.186 21:05, 7 בדצמבר 2010 (IST)

טיט[עריכת קוד מקור]

האם טיט הוא חימר? טיח? בוץ? יש ליצור דף עם הפניה מתאימה. הבעיה היא שהמילה היא מיקראית ולכן יש לה כמה פירושים. ויקימילון: http://he.wiktionary.org/wiki/%D7%98%D7%99%D7%98 Mysterion - שיחה 13:41, 8 בדצמבר 2010 (IST)

יצרתי את טיט. האם זה נותן מענה? ‏Setresetשיחה 15:44, 8 בדצמבר 2010 (IST)

דינוזאורים[עריכת קוד מקור]

מישהו יכול לאשר את השינויים האלה? בברכה, MathKnight הגותי (שיחה) 15:54, 8 בדצמבר 2010 (IST)

  1. דינוזאורים - בעיון בספרות אצלי מוזכרת השנה 1841 ולא השנה 1842 אך ללא תאריך מדויק. שניהן לא בקשר לשם. ויקיפדיה האנגלית מציינת את השנה 1842.
  2. "הגדול מכולם כונה על ידי מגלהו בשם אמפיסליאס פראג'לימוס. האמדן המרבי של אורכו 62 מטר. יש מי שזהה אותו עם קאמאראסאורוס." לא נראה לי נכון שכן הקמרזאורוס היה זאורופוד קטן יחסית (קצת גדול יותר מפיל).
  3. מספר המינים - 900 או 1047, הספרות שאצלי לא מעודכנת בנושא. חשד שיש כאן השחתה.
  4. "שנת 1910 החלה שמועה אודות דינוסאורים חיים באינדונסיה את רצף הארועים שהוביל לגלוי הלטאה הגדולה ביותר דרקון קומודו אולם המדענים סווגו אותה כלטאה בגלל תכונות השלד שלה , השונות מתכונות הדינוסאורים. שמועות אדות דינוסאורים חיים שנראו כביכול משני עברי נהר קונגו לא אושרו מעולם , ומשלחות חפוש שעסקו בענין בין השנים 1980 ו 2001 לא מצאו דבר." מה דעתכם?

בברכה, MathKnight הגותי (שיחה) 16:01, 8 בדצמבר 2010 (IST)

ראו גם: http://en.wikipedia.org/wiki/Dinosaur

מקלע מול אוטומט[עריכת קוד מקור]

  1. מה ההבדל העיקרי בין מקלע לבין אוטומט?
  2. האם יש דוגמה למקלע עם מכנס סגור? 79.177.20.186 22:36, 8 בדצמבר 2010 (IST)
  1. המיוחד במקלע שהירי באוטומטי הוא הייעוד שלו, ולכך הוא נבנה. לכן ההזנה בדרך כלל מסרט ולא ממחסנית, יש פתרון לחימום הקנה, ואמצעי לייצוב הנשק בזמן הירי.
  2. מקלע 0.5 (Browning .50) של צה"ל עובד במכנס סגור. Bbeehvh 09:15, 9 בדצמבר 2010 (IST)

תנאי קבלה לטיס[עריכת קוד מקור]

שלום רציתי לדעת אם עם מספרים -1.25 ו--1.75 אפשר להתקבל לטיס? תודה

אני מכירה שאפשר. באתר חיל-האוויר כתוב שניתן, במידה ומספר העדשה אינו עולה על 1.75 ומספר צילינדר לא גבוה מ – 1.25. אתה יכול להתקשר למדור צוות-אוויר: 03-7377754/7374569. נעה - שיחה 08:21, 14 בדצמבר 2010 (IST)

שאלה בפיזיקה[עריכת קוד מקור]

על חלקיק המוגבל לנוע במישור xy פועל כוח כפונקציה של מיקומו במישור:

המקדמים המספריים הם ביחידות kg s-2; חשבו את עבודת הכוח (ב-joule) לאורך המסלולים הבאים, בין הנקודות A = (0,0) [m] ו-B = (1,2) [m].

א. לאורך ציר x ואחר-כך במקביל לציר y. ב. לאורך המסלול . 192.114.105.254 10:42, 9 בדצמבר 2010 (IST)

כדאי שתנסה/י לפתור בעצמך לפני ששואלים כאן. ‏Setresetשיחה 10:59, 9 בדצמבר 2010 (IST)
ראה שדה וקטורי, עבודה (פיזיקה), אינטגרל קווי. עוזי ו. - שיחה 10:59, 9 בדצמבר 2010 (IST)

מי אמר שלא ניסיתי? הגעתי בערך לזה:

בחלק הראשון של התנועה ב-א':

החלק השני של התנועה ב-א' תהיה אותה הנוסחה רק עם DY. ומכאן אין לי מושג איך להמשיך.... 192.114.105.254 12:00, 9 בדצמבר 2010 (IST)

האם קיימת חיה כזאת: ? ואיך עושים את זה? פותחים סוגריים כמו בכפל רגיל? 79.177.20.186 18:15, 9 בדצמבר 2010 (IST)

זה מה שנקרא abuded notation. הכפל בין הסוגריים הוא מכפלה סקלרית ו- כאשר הוא וקטור יחידה קבוע המצביע בכיוון ציר x. המכפלה הסקלרית מקיימת את חוק הפילוג ולכן אפשר לפתוח סוגריים כרגיל. שים לב ש- כי הם אורתוגונליים. בברכה, MathKnight הגותי (שיחה) 20:11, 9 בדצמבר 2010 (IST)

מהבוקר יושב על התרגיל הזה.... הדבר הכי טוב שהגעתי עליו זה:

וזה לא פתיר.... למישהו יש רעיון איך לפתור את זה? פתיחת סוגריים לא מובילה אותי יותר רחוק מזה. 79.177.20.186 20:30, 9 בדצמבר 2010 (IST)

פתיר בהחלט. למשל, . בברכה, MathKnight הגותי (שיחה) 20:43, 9 בדצמבר 2010 (IST)

האם החלק השני הוא 79.177.20.186 21:09, 9 בדצמבר 2010 (IST)

כלומר אתה מתייחס לY כקבוע כשעושה אינטגרציה לפי X (ולהפיך)? למה אתה יכול לעשות את זה? הרי ידוע לנו שהגדלים קשורים. 79.177.20.186 21:09, 9 בדצמבר 2010 (IST)

שלום אלמוני. מה שנראה לי שאתה לא לגמרי הפנמת זה מה זה בעצם מסלול. מסלול זה קשר בין y ל x. ולכן לאורך המסלול אתה צריך להביע גם את את הפונקציה וגם את לא כפונקציה של שני משתנים, אלא של משתנה אחד.
בעקרון , אלב זה לא אומר עוד כלום, בלי שאתה ידוע מה המסלול. ברגע שיש לך מסלול אז, כלומר יש לך משתנה אינטגרציה אחד x (היה אפשר דווקא לבחור את y כך ש x יהיה תלוי דווקא בו, או גם משתנה שלישי ששניהם יהיו תלויים בו)\ והכל מובע דרכו. emanשיחה 21:09, 9 בדצמבר 2010 (IST)

אני חושב שהבנתי, פחות או יותר. נראה לפי החלק השני:

נתון: , אז , מכאן ש

ומכאן אני אפתח סוגריים:

ואז מציבים X=1, Y=2, כי הגוף מתחיל לנוע מאפס לנקודה 1,2. 79.177.20.186 21:33, 9 בדצמבר 2010 (IST)

אבל גם בפונקציה עצמה זה לא y! זה y(x)‎! צריך גם שם להציב את הפונקציה של המסלול! ואז אינטגרציה לפי x. (וגם יש לך טעות בגזירה, כי החצי מצטמצם עם ה 2). emanשיחה 22:30, 9 בדצמבר 2010 (IST)
אם אני מחליף את הY בתוך אינטגרל בערך שלו כפונקציה של X, אז אין לי שום Y? ואיפה בנוסחאות אני מחשיב את זה שהגוף מגיע לדוגמה לנקודה (1,4) או (1,2)? איפה אני מתחשב בקואורדינטת הY של נקודת הסיום? 79.177.20.186 22:49, 9 בדצמבר 2010 (IST)
נכון! אתה לא מתחשב ב y. כי על קו כל נקודה מתוארת רק על ידי פרמטר אחד, שבחרנו אותו להיות x. הדבר היחידי זה שתבדוק שאכן ערך ה y של נקודות ההתחלה והסיום מתאימות למה שמתקבל על הקו הזה עבור ערכי ה x. אבל חוץ מזה, אתה לא משתמש בהם.
ואחרי שסיימת, נסה לחשב את אותו אינטגרל, על אותו מסלול, רק הפעם על ידי הבעת העל על ידי הערך של y דווקא, ולבדוק שזה יוצא אות ודבר. emanשיחה 00:01, 10 בדצמבר 2010 (IST)

תודה רבה, עזרתם לי מאוד. 79.179.33.91 12:00, 10 בדצמבר 2010 (IST)

הרבנות הראשית[עריכת קוד מקור]

האם הרבנות הראשית אחראית על בני כל הדתות (כמו בצה"ל) או שיש מעין אימאמות ראשית? תומר א. - שיחה - משנה ויקיפדית 18:55, 9 בדצמבר 2010 (IST)

יש אגף במשרד הפנים לטיפול בעדות הלא-יהודיות. דב ט. - שיחה 20:27, 9 בדצמבר 2010 (IST)
הרחבה קלה: האגף המוזכר מסדיר את תמיכת המדינה בשירותי הדת לעדות הלא-יהודיות השונות (ועוד כמה עניינים). אין בו אימאמים או בישופים, אלא פקידים. אין כיום סמכות דתית מוסלמית כלל-ארצית, המקבילה לרבנות הראשית. יש אימאמים, המקבלים שכרם מהמדינה דרך משרד הפנים. במסגרת משרד המשפטים פועלים בתי דין שרעים. דב ט. - שיחה 20:36, 9 בדצמבר 2010 (IST)
מקום המדינה בתי הדין השרעיים היו כפופים למשרד הדתות, אך משנת 2001 הם שייכים למשרד המשפטים. אתר הבית. גוונא שיחה פנים חדשות לערכי הלכה 20:41, 9 בדצמבר 2010 (IST)
עוד כמה שאלות ברשותכם. מה קורה לגבי הנוצרים? מאיפה מגיעים תקציבים לבניית מסגדים או כנסיות? האם יש גוף ממלכתי שנותן חותמת כשרות חלאל? אצלי בשכונה יש רב שכונה, האם יש פונקציונר עבור מוסלמים בשכונה ד' ביפו או בנצרת והאם לאלה התכוון דב ט.? תומר א. - שיחה - משנה ויקיפדית 12:46, 10 בדצמבר 2010 (IST)
האגף לענייני העדות הלא-יהודיות במשרד הפנים מטפל גם בנוצרים (וכן בדרוזים, שומרונים ועוד). יש תקציב ממשלתי למבני דת לעדות השונות, בהתאם לקריטריונים, ויש תקציב לשימור מקומות קדושים.
יש אימאמים שמקבלים את שכרם מקופת מוסדות רשמיים - משרד הפנים ורשויות מקומיות. אני מניח שהם עוסקים גם בהנפקת אישורי כשרות לפי דיני האסלאם. ההבדל (או אחד ההבדלים) בין מעמדם לזה של רבני שכונה הוא (למיטב ידיעתי) שהם אינם כפופים לארגון דתי מוסלמי כלל-ארצי בעל הכרה רשמית, המקביל לרבנות הראשית. דב ט. - שיחה 16:23, 11 בדצמבר 2010 (IST)
תודה. תומר א. - שיחה - משנה ויקיפדית 19:26, 11 בדצמבר 2010 (IST)

אנרגיה מינימלית[עריכת קוד מקור]

האם שאיפתה של כל מערכת להגיע לאנרגיה מינימלית, היא חוק טבע? מה מקור התופעה הזו?

מקור התופעה זה החוק השני של התרמודינמיקה.
אם תחשוב למשל על אוסצילטור (לאו דווקא הרמוני), כמו קפיץ או מטוטלת, מה שקורה שם זה שאם גוף נעזב ממקום בו האנרגיה הפוטנציאלית גבוהה, הוא מתחיל לזוז, ומגיע לשיא מהירות בנקודת שיווי המשקל, עובר לצד השני ונעצר שוב וחוזר חלילה. כלומר האנרגיה הפוטנציאלית הופכת לאנרגיה קינטית, וזוה הופכת חזרה לאנרגיה פוטנציאלית עד אינסוף.
אבל זה כמובן לא מציאותי, כי מה שקורה במציאות זה שיש איבודי אנרגיה. למשל דרך חיכוך לחום. מה זה חום? זה אנרגיה קינטית לא מסודרת. שבה גדלה האנטרופיה. אבל אז זה כבר לא כל כך פשוט להחזיר חזרה לאנרגיה מסודרת (ובפרט לאנרגיה פוטנציאלית), כי החוק השני לא מרשה (או יותר נכון מרשה, רק תמורת העלאת האנטרופיה במקום אחר לפחות באותה כמות. emanשיחה 22:43, 9 בדצמבר 2010 (IST)
בשל סטטיסטיקה התשובה היא לא . תודה

מקור המילה "ארגון"[עריכת קוד מקור]

האם היא באה מהמילה Organization? {{אלמ}

מקור המילה "ארגון" הוא מיוונית,(Organon) ופירושה כלי או מכשיר. ארגון הוא מכשיר להשגת מטרות במקום שבו האנשים אינם יכולים להשיגן בעצמם ובלא שיתוף פעולה עם ...
www.amalnet.k12.il/.../הארגון+וסביבתו/ Nachum (שיחה | תרומות | מונה) שכח/ה לחתום
על הכלי ראה גם באורגנון. Adieu - שיחה 21:25, 11 בדצמבר 2010 (IST)
באופן כללי, כשיש מילה דומה בעברית ובאנגלית אין סיבה להניח שהמילה העברית הגיעה דווקא מהאנגלית. גם העברית וגם האנגלית שאלו מילים רבות משפות אחרות, ופעמים רבות קרה ששתיהן שאלו את אותה המילה. במקרה הזה, המקור הוא המילה היוונית אורגנון. לשפה האנגלית המילה הגיעה דרך הלטינית והצרפתית. בן גרשון (שיחה) רוצה למצוא תרופה לסרטן מהמחשב האישי שלך? 21:38, 15 בדצמבר 2010 (IST)

רוסית ואוקראנית[עריכת קוד מקור]

האם מדובר בשפות דומות? כלומר האם מי שדובר את אחת השפות יכול להבין בערך שיחה בשפה השנייה?

דומות, אך זו לא אותה השפה, אלא שפות מאותה המשפחה. יש דקדוק שונה, מבנה משפט שונה מעט, אותיות שונות (ולכן צלילים שונים) וכדו'. כמובן יש הרבה מילים משותפות, עקב קירבה גאוגרפית ותרבותית. ברוב המקרים שני אנשים שאחד מהם דובר רוסית והשני דובר אוקראינית יצליחו לתקשר ביניהם, עם בעיות פה ושם. כנ"ל לגבי בלארוסית, בולגרית ואפילו פולנית ( שדובר אוקראינית יכול להבין לא רע). ראה: שפות סלאביות. Corvus,(שיחה) 10:11, 10 בדצמבר 2010 (IST)

בעייה בגאולוגיה בנושא תיארוך הארץ ואיים וולקניים[עריכת קוד מקור]

תראו, יש לא מעט איים וולקניים כמו הוואי והאזורים (במרכז האטלנטיק).

אני וחבר מנסים להוכיח בצורה פופוליסטית שהעולם עתיק מ5000 שנה ולכן אנחנו מחפשים הוכחה-חיובית לכך שגוש מאגמה (שכבר הספיקה להתקשות), לא יכול להפוך ב4000 שנים לאי שמכיל סוגי אדמה שונים (כולל חול ים מסוגים שונים), וסלעים.

אנחנו נשמח אם מישהו יוכל להפנות אותנו להוכחה כזאת -> או להוכחה נגדית אם ישנה, כדי שנדע ששווה לעשות בזה שימוש. אנחנו מחפשים דרך פופליסטית משום שרוב העם פשוט לא עוסק במדע אפילו כתחביב ולכן לא יכול להבין מזה "שיטות תיארוך" שמן הצד יכולות להיראות לו הזויות ושגויות-תמיד, ותאמינו לי שלהתעלם ולשמור על פרופיל נמוך רק עושה נזק לאנושות, ובשביל לייבש ביצות צריך לשתול את העץ המתאים.

---

בויקיפדיה האנגלית נאמר:

Oceanic islands are ones that do not sit on continental shelves. The vast majority are volcanic in origin. The few oceanic islands that are not volcanic are tectonic in origin and arise where plate movements have lifted up the deep ocean floor to above the surface. Examples of this include Saint Peter and Paul Rocks in the Atlantic Ocean and Macquarie Island in the Pacific.

One type of volcanic oceanic island is found in a volcanic island arc. These islands arise from volcanoes where the subduction of one plate under another is occurring. Examples include the Mariana Islands, the Aleutian Islands and most of Tonga in the Pacific Ocean. Some of the Lesser Antilles and the South Sandwich Islands are the only Atlantic Ocean examples.

---

מכאן הבנתי שיש גם איים טקטוניים, אבל לא הבנתי את ההבדל שבינם לבין איים וולקניים...

אשמח אם מישהו יוכל להסביר זאת בתימצות...

תודה למשיבים על האינפורמציה החיונית.

אתה מחפש את הערך גיל כדור הארץ. עד שמישהו יתפנה לכתוב אותו, ראה בערך גיל היקום#המאה ה-19, שבו מסופר על לורד קלווין שכבר חיפש ומצא הוכחה כזו, ובאותו כיוון. עוזי ו. - שיחה 19:13, 11 בדצמבר 2010 (IST)
חפש גם בארכיוני הכה את המומחה, השאלה איך להוכיח בצורה פשוטה שגיל כדור הארץ גדול בהרבה מהכתוב בתורה עלתה הרבה פעמים. ‏Setresetשיחה 21:11, 11 בדצמבר 2010 (IST)

למה לא גזיר?[עריכת קוד מקור]

למה הפונקציה הזאת לא גזירה באפס:

והזאת כן:

מה ההבדל? 79.177.48.183 15:26, 10 בדצמבר 2010 (IST)

לכל פונקציה, חשב נגזרת מצד ימין ונגזרת בצד שמאל, ובדוק האם הגבולות שווים. אם הם לא שווים, הפונקציה איננה גזירה בנקודה. רמז: . בברכה, MathKnight הגותי (שיחה) 15:59, 10 בדצמבר 2010 (IST)
ראה גם נגזרת#נגזרות חד-צדדיות. בברכה, MathKnight הגותי (שיחה) 16:46, 10 בדצמבר 2010 (IST)

שאלה בנגזרות[עריכת קוד מקור]

שאלה אחרת( לא קשורה):

  • נתון ש
  • חשב את

אני רואה שהנוסחה די דומה להגדרת הנגזרת, אבל ה92H הזה לא מתאים כאן... 79.177.48.183 15:56, 10 בדצמבר 2010 (IST)

רמז: אבל אם תכפול את המכנה ב-92/22 תקבל בדיוק את ההגדרה של הנגזרת. בברכה, MathKnight הגותי (שיחה) 16:02, 10 בדצמבר 2010 (IST)

? אבל 638 זאת לא התשובה הנכונה. 79.177.48.183 18:43, 10 בדצמבר 2010 (IST)

התכוונת לכתוב

.

אבינעם - שיחה 19:02, 10 בדצמבר 2010 (IST)

כמובן, ברור שבשביל שישמר השוויון יש לכפול גם את המונה באותו גורם. רציתי שהאלמוני יגיע למסקנה זו בעצמו, לכן קראתי לעצתי "רמז". בברכה, MathKnight הגותי (שיחה) 19:45, 10 בדצמבר 2010 (IST)

הגדרת גבול של פונקציה לפי היינה[עריכת קוד מקור]

מה ההבדל בין הניסוחים:

"אם לכל סדרה המקיימת ו- מתקיים , אז לפונקציה יש גבול בנקודה ."

לבין:

"אם לכל סדרה המתכנסת ל קיים הגבול , אז קיים הגבול "

האם הטענות שקולות? איך מהטענה השנייה מגיעים לראשונה? 79.177.48.183 20:51, 10 בדצמבר 2010 (IST)

הדרישה השנייה חזקה יותר, ומתקיימת רק אם הפונקציה רציפה. בדרישה הראשונה, אפשר להגדיר את ערך הפונקציה ועדיין יהיה לפונקציה גבול, אך ערך הפונקציה בנקודה לא שווה לגבול שלה. הדרישה השנייה מחייבת ש- כי גם הסדרה הקבועה צריכה לתת את הגבול L בנקודה, ועבור סדרה זו הוא פשוט ערך הפונקציה בנקודה. בברכה, MathKnight הגותי (שיחה) 20:57, 10 בדצמבר 2010 (IST)
וראה את הערכים גבול של פונקציה ופונקציה רציפה להבדל בין שתי ההגדרות. בברכה, MathKnight הגותי (שיחה) 21:01, 10 בדצמבר 2010 (IST)

לא ממש מבין את המונח "דרישה חזקה יותר", למרות ששמעתי אותו מספר פעמים. האם אתה טוען שהטענה השניה לא נכונה, אלא אם מדובר בפונקציה רציפה?

איך אני מוכיח את הטענה השניה בעזרת הראשונה? נתון לי שהפונקציה מוגדרת בסביבה של , אם זה לא מובן מעליו. 79.177.48.183 21:18, 10 בדצמבר 2010 (IST)

דרישה חזקה יותר - כלומר דרושים שיתקיימו יותר תנאים בשביל ההגדרה. אתה לא יכול להוכיח את הטענה השנייה בעזרת הראשונה, כי הן לא שקולות. הטענה השנייה חזקה יותר ובעלת דרישה חזקה יותר - יותר תנאים צריכים להתקיים. בברכה, MathKnight הגותי (שיחה) 21:44, 10 בדצמבר 2010 (IST)

זאת השאלה במקור [8]

שמתי לב שהדרישה היא כמעט לגמרי הגדרת הגבול של היינה. אבל אתה טוען שאין מספיק נתונים.... אתה יכול לתת דוגמה נגדית? 79.177.48.183 23:01, 10 בדצמבר 2010 (IST)

אבל האביר כבר נתן דוגמה נגדית (אולי לא שמת לב) - סדרה ששכל איבריה שווים ל-. סדרה זו כמובן מתכנסת באופן טריוויאלי ל-, ולכן מהדרישה השנייה נובע שערך הפונקציה בגבול קיים ושווה ל-L, בעוד הדרישה הראשונה לא דורשת מסדרה זו כלום (שכן הסדרה לא מתאימה לתנאי הדרישה) ובפרט, הדרישה הראשונה לא מחייבת שהפונקציה מוגדרת ב-, וגם אם כן, ערך הפונקציה לא חייב להיות L. לכן הדרישה השניה חזקה יותר: היא דורשת כל מה שהראשונה דורשת, ועוד משהו שהראשונה אינה דורשת. קיפודנחש - שיחה 01:28, 11 בדצמבר 2010 (IST)
דוגמה נגדית מספרית-ספציפית יש? אני לא יכול לחשוב על שום סדרה קבועה - שקיים לה הגבול , ולא קיים לה הגבול . נתון לי בשאלה שהפונקציה מוגדרת בסביבה של . 79.177.48.183 11:47, 11 בדצמבר 2010 (IST)

למה היינה בכלל מציין את זה ש? למה זה מועיל? 79.177.48.183 14:07, 11 בדצמבר 2010 (IST)

כי מדובר על הגבול של הפונקציה בנקודה, ולא על הערך שלה. אבינעם - שיחה 20:21, 11 בדצמבר 2010 (IST)

שבירה[עריכת קוד מקור]

נראה לי שמתנהל כאן דו-שיח של חרשים. אפשר לנסח שוב את השאלה? בתודה, אבינעם - שיחה 12:05, 11 בדצמבר 2010 (IST)

נמצאת בקישור שנתתי לפני כמה שורות. 79.177.48.183 12:09, 11 בדצמבר 2010 (IST)
ההוכחה היא די סטנדרטית: נניח שיש סדרה אחת המתכנסת ל- כך שהסדרה מתכנסת לגבול , וסדרה שנייה המתכנסת ל- כך שהסדרה שמתכנסת לגבול , אזי בונים סדרה שלישית, שאבריה הם . מכיוון שגם סדרה זו מתכנסת ל-, הרי לפי הנתון הסדרה מתכנסת לגבול. לסדרה זו יש תת-סדרה המתכנסת לגבול , ותת סדרה נוספת המתכנסת לגבול , אולם ידוע שאם סדרה מתכנסת, כל תת סדרה שלה מתכנסת לאותו גבול. מכאן ש-. כלומר לכל סדרה המתכנסת ל- מתקיים שהסדרה מתכנסת לגבול , ומכאן מתקיימת הגדרת הגבול של הפונקציה לפי היינה. בברכה, אבינעם - שיחה 12:29, 11 בדצמבר 2010 (IST)


לא הבנתי למה " מכיוון שגם סדרה זו מתכנסת ל-, הרי לפי הנתון הסדרה מתכנסת לגבול." 79.177.48.183 13:19, 11 בדצמבר 2010 (IST)

משום שנתון כי לכל סדרה המתכנסת ל-, הפעלת הפונקציה עליה מייצרת סדרה מתכנסת. אבינעם - שיחה 20:21, 11 בדצמבר 2010 (IST)
אין צורך לטבוע בפרטים. הניסוח הראשון חסר משמעות, ומוכרחים להקדים לו "קיים L כך ש-". כעת הניסוח הראשון (המתוקן) אומר שהגבולות כולם קיימים ושווים לערך מסויים, והשני אומר שהגבולות קיימים, בלי לקבוע שהם תמיד שווים לאותו ערך. עוזי ו. - שיחה 19:18, 11 בדצמבר 2010 (IST)

מה גורם לצמחייה להיות ירוקת עד? ומה גורם לה לא-להיות?[עריכת קוד מקור]

אגב, פתחתי כאן אשכול על בעייה גאולוגית, 3 אשכולות למעלה מכאן, אשמח אם מישהו יעיף מבט. תודה.

הסיבה העיקרית היא קושי פעילות עונתי.באזורי אקלים ממוזג-קריר או קר יותר הצירוף של קור עז בחורף ושעות אור קצרות מאד (אם בכלל) מביא לכך שרוב הצמחים אינם מסוגלים לקיים די פוטוסיתיזה. הפתרון הוא שנת חורף, כולל השרת העלווה (שתקפא ממילא) אילן שמעוני - שיחה 18:57, 11 בדצמבר 2010 (IST)

Dr pepper[עריכת קוד מקור]

חפשתי כמעט בכל באר שבע את המשקה DrPepper ולא מצאתי. גם בפיצוציות ובסופרים. מישהו יודע איפה אפשר למצוא את המשקה בבאר שבע? תודה.

תחפש בערך משקאות קלים המשווקים בבאר שבע. ‏Yonidebest Ω Talk‏ 23:12, 11 בדצמבר 2010 (IST)
כפר הסטודנטים בירושלים או הקפיטריה בבית ספר לתלמידי חו"ל בעברית, זה הכי קרוב שאני מכיר. חפש ליד ריכוזים של סטודנטים מחו"ל, זה לרוב עובד.Neukoln - שיחה 01:26, 12 בדצמבר 2010 (IST)