ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 230

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
דפי ארכיון של הכה את המומחה
ארכיון כללי
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10
11 12 13 14 15 16 17 18 19 20
21 22 23 24 25 26 27 28 29 30
31 32 33 34 35 36 37 38 39 40
41 42 43 44 45 46 47 48 49 50
51 52 53 54 55 56 57 58 59 60
61 62 63 64 65 66 67 68 69 70
71 72 73 74 75 76 77 78 79 80
81 82 83 84 85 86 87 88 89 90
91 92 93 94 95 96 97 98 99 100
101 102 103 104 105 106 107 108 109 110
111 112 113 114 115 116 117 118 119 120
121 122 123 124 125 126 127 128 129 130
131 132 133 134 135 136 137 138 139 140
141 142 143 144 145 146 147 148 149 150
151 152 153 154 155 156 157 158 159 160
161 162 163 164 165 166 167 168 169 170
171 172 173 174 175 176 177 178 179 180
181 182 183 184 185 186 187 188 189 190
191 192 193 194 195 196 197 198 199 200
201 202 203 204 205 206 207 208 209 210
211 212 213 214 215 216 217 218 219 220
221 222 223 224 225 226 227 228 229 230
231 232 233 234 235 236 237 238 239 240
241 242 243 244 245 246 247 248 249 250
251 252 253 254 255 256 257 258 259 260
261 262 263 264 265 266 267 268 269 270
271 272 273 274 275 276 277 278 279 280
281 282 283 284 285 286 287 288 289 290
291 292 293 294 295 296 297 298 299 300
ארכיון מתמטיקה
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10
ארכיון פיזיקה
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10
ארכיון ביולוגיה
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10
ארכיון פסיכולוגיה
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10

דף זה הוא דף ארכיון של דיון או הצבעה שהסתיימו. את המשך הדיון יש לקיים בדף השיחה של הערך או הנושא הנידון. אין לערוך דף זה.



תוכן עניינים

שעות עבודה באקדמיה[עריכת קוד מקור]

מה שעות ליום עובד מרצה חוקר באוניברסיטה בארץ? וכמה ימים לשבוע הוא נמצא בעבודה? אל תתנו מקרי קצה, אלא את המקרים הנפוצים בדרך כלל. 109.64.161.203 13:54, 9 במאי 2014 (IDT)

תקן ההוראה הסטנדרטי הוא של 6-8 שעות בשבוע. אם המרצה גם מפרסם 2-4 מאמרים, וכותב אותם בקצב הקלדה בינוני, יוצא שהוא עובד בשבוע שש שעות ו-12 דקות. עוזי ו. - שיחה 14:33, 9 במאי 2014 (IDT)
רק לי זה נשמע כמו מקרה קצה? ‏Uziel302שיחהאמצו ערך יתום! 15:31, 9 במאי 2014 (IDT)
עוזי פשוט מתגאה שמצא את מקום העבודה בטוב בעולם Face-smile.svg. וברצינות- המחוייבות היחידה של מרצים-חוקרים בארץ היא להרצאות שלהן, שלרוב תופסות רק שעות בודדות בשבוע (6-8, על פי עוזי). בשאר הזמן הם אמורים לחקור, לכתוב מאמרים ולפרסמם, אבל הם לא מוגבלים ללוח זמנים כלשהו, ויכולים לעבוד מהבית, מבתי קפה, או בזמן שהם עוברים מסאז' שוודי. הדבר היחיד שחשוב זה שהם יפרסמו כמות סבירה של מאמרים מדי שנה. בלנק - שיחה 15:37, 9 במאי 2014 (IDT)
"כמות סבירה" של מאמרים נשמע רע לתפארת. אפשר לפרסם מאמר אחד שיעלה בערכו על ספרים עבי כרס רבים. 46.116.133.204 18:26, 9 במאי 2014 (IDT)
לפי מה שאני מבין 6 שעות שבועיות זה המינימום הלא מושג... הרי אף חוקר לא "מקליד" מאמרים אלא צריך לשבת שעות ארוכות על מחקר לפי שהוא מגיע לשלב של להקליד את המאמר. ובגלל זה שאלתי לגבי כמות שעות שהיא בדרך כלל. כמה זה יוצא במציאות לדוקטור נורמלי? 109.64.161.203 21:07, 9 במאי 2014 (IDT)
התשובה הטובה ביותר שאני יכול להציע היא שאין "דוקטור נורמלי". עוזי ו. - שיחה 22:56, 10 במאי 2014 (IDT)
הגזמת. דוקטור נורמלי הוא דוקטור שמאונך לאוניברסיטה שבה הוא מלמד. דוד שי - שיחה 00:12, 11 במאי 2014 (IDT)
אני חושב שדוקטור נורמלי צריל להיות מוגדר כערך תצפית של התפלגות נורמלית של דוקטורים. 132.68.74.9 12:52, 11 במאי 2014 (IDT)
ההתרשמות שלי מהחוקרים שאני רואה סביבי היא, שמדובר באנשים שעובדים הרבה מאוד, כולל העדרויות ארוכות מהבית לעיתים תכופות לצורך כנסים וביצוע ניסויים מורכבים. משה פרידמן - שיחה 00:21, 11 במאי 2014 (IDT)

שליחת קובץ[עריכת קוד מקור]

שלום.הנני רוצה לשלוח לחבר קובץ כלשהו(נניח סרט) אך המייל לא יכול לשלוח גודל כזה אזי באיזה עוד אפשרות ניתן לעשות זאת דרך האינטרנט?תודה!-- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

ככלל ניתן ללא הגבלה, תלוי בכסף שאותו אתה מוכן להשקיע. מה שאתה צריך הוא שירות אחסון בענן, אליו ניתן להעלות קבצים גדולים ולשלוח קישור שיאפשר להוריד אותם. יש גם אתרים רבים המציעים שירות אחסון בענן חינם, כולל גוגל (Drive) מייקרוסופט (Sky Drive) ועוד רבים. לאחר מכן ניתן לשלוח קישור של הדף שהעלת. חפש בגוגל "אחסון בענן" לאפשרויות נוספות. בברכה, איתן96 (שיחה) ט' באייר ה'תשע"ד • 15:21, 9 במאי 2014 (IDT)
אתה לא צריך שירותי אחסון, ולכן תוכל לחפש גם "שיתוף קבצים". בגדלים קטנים יחסית, ישנם אתרים שמספקים שירות שליחת מייל גדול יותר (עד 200 mb חינם), כמו ג'מבו מייל ואחרים. זה עובד באותו עיקרון, הנמען יקבל קישור להורדת מה ששלחת. ביקורת - שיחה 16:14, 9 במאי 2014 (IDT)
200MB לא מתקרב אפילו לגודל של סרט (בהנחה שהסרט באיכות סבירה). בהנחה שהסרט הוא מינימום 800MB אני לא רואה מנוס משירות אחסון. איתן96 (שיחה) ט' באייר ה'תשע"ד • 16:21, 9 במאי 2014 (IDT)
אם אני זוכר נכון, גוגל דרייב נותן 5 ג'יגה חינם. בודאות dropbox.com מעניק שני ג'יגה בחינם. הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 16:58, 10 במאי 2014 (IDT)
גוגל דריב כבר נותן 15 GB, וזה נכלל בזיכרון GMAIL ובכללי כל הזיכרון של חשבון גוגל מעורב חיים קשיחהתרמו לערך הזה • כ"ו באייר ה'תשע"ד • 21:34, 25 במאי 2014 (IDT)
מה עם FTP הישן והטוב? ♠ גיל כ. (שיחה) ♠ 17:07, 10 במאי 2014 (IDT)
Sky Drive נותן 7 ג'יגה חינם וcopy נותן חמש עשרה ג'יגה + 5 ג'יגה על כל חבר שמצטרף דרכך. (מי שיירשם דרך הקישור הזה ייקבל עשרים ג'יגה (וגם אני אקבל תוספת של חמש ג'יגה)). איתן96 (שיחה) י"א באייר ה'תשע"ד • 21:29, 10 במאי 2014 (IDT)

אם המחשב מחובר לאינטרנט עם כתובת IP אמיתית, לא צריך שום שרות. מריצים עליו שרת HTTP, שרת FTP או משהו דומה, נותנים לצד השני את הקישור לקובץ, וסוגרים עניין. פרוטוקול HTTP תומך בהמשך העלאה מהאמצע. אם אתם מחוברים דרך נתב, אפשר להשתמש ב־port forwardning כדי לחשוף שרת HTTP (עם FTP זה יכול להיות יותר מורכב). ונסיים בקריאה לתמיכה ב־IPv6 כדי לא להזדקק למשחקים המטופשים שללו בשביל להריץ שרת בבית. Tzafrir - שיחה 12:36, 11 במאי 2014 (IDT)

נוסחאות באתר[עריכת קוד מקור]

יש פה אנשים שמבינים בבניית אתרים. איך אני מכניס נוסחאות lateX לאתר שלי? 109.64.161.203 17:44, 9 במאי 2014 (IDT)

באיזה עורך טקסט אתה משתמש? CKeditor? אם כן, תבדוק אם יש לו פלאגין של Latex (כמו הפלאגין של IMCE שמאפשר להכניס תמונות)... אני לא מכיר עורכי טקסט אחרים. ‏Ben-Natan‏ • שיחה 16:23, 10 במאי 2014 (IDT)
אני כותב בnotepad. פשוט כותב קובץ HTML. 109.64.161.203 16:51, 10 במאי 2014 (IDT)
נסה לבדוק כאן. הקבועה הקוסמולוגית - שיחה 01:00, 23 במאי 2014 (IDT)

עזרה באיתור שמה של קבוצת ילדים מוגבלים בהופעות[עריכת קוד מקור]

עזרו לי בבקשה לחפש את שמה של מפיקה אמריקאית שיוצאת להופעות עם ילדים מוגבלים. משהו כמו 'דיפואי'. תודה לעונים. 46.116.133.204 18:06, 9 במאי 2014 (IDT)

ברקים בלי רעמים[עריכת קוד מקור]

פה בחיפה, היו ברקים בימים האחרונים, חזקים מאוד אבל לא היה רעש של רעמים. למה זה? Meni111 - שיחה 18:35, 9 במאי 2014 (IDT)

אם הברק רחוק מספיק, לפעמים לא שומעים את הרעם. בלנק - שיחה 22:15, 9 במאי 2014 (IDT)
גם כאן במרכז (ביום חמישי) היו כאן בלי הגזמה סדרה רצופה של מאות ברקים ואפילו אחד מהם לא השמיע קול רעם, וגם אני שאלתי את אותה השאלה באותו יום. בדרך כלל הברק נראה לפני הרעם כי מהירות האור גדולה יותר ממהירות הקול, אבל ביום חמישי זו הייתה תופעה מיוחדת שלא ראיתי אף פעם. ייתכן שעוצמות הברקים מבחינה מטאורולגית היו נמוכות כך שבהתאם גם עוצמות הרעמים היו נמוכות באופן שלא הגיעו לאוזנינו. 5.28.163.166 12:12, 10 במאי 2014 (IDT)
אם הייתה שכבת אינברסיה אפשר שקול הרעמים הוחזר מעלה לפני שהגיע לקרקע? 212.150.112.56 15:40, 11 במאי 2014 (IDT)

קייסי ג'ונס גיבור על או אנטי גיבור?[עריכת קוד מקור]

שלום. אני כתבתי את הערך "קייסי ג'ונס" וסימנתי אותו כגיבור-על. אבל, לקייסי יש מאפיינים של אנטי גיבור. הוא גיבור-על או אנטי-גיבור? השם הוא ווייד ווילסון. - קנטינה 18:46, 9 במאי 2014 (IDT)

האם יונקים ימיים יכולים לחיות מחוץ למים ללא הגבלת זמן?[עריכת קוד מקור]

האם יונקים ימיים (אני מתכוון ללווייתנים ודולפינים במיוחד) יכולים לחיות מחוץ למים הרבה זמן כאשר מספקים להם מזון, או שהם אמורים להתחיל לפרפר בשלב כלשהו כמו דגים? 5.28.163.166 12:01, 10 במאי 2014 (IDT)

הם לא יפרפרו כמו דגים, אבל הם לא מסוגלים לשרוד זמן רב מחוץ למים. (ברמה של כמה שעות). הבעייה העיקרית שלהם היא חימום יתר של הגוף- ללוויתנים ודולפינים אין מנגנוני קירור (כמו זיעה או הלחתה) בדומה ליונקים שחיים על היבשה, והם ימותו ממכת חום בתוך שעות ספורות. את בעייה זו אפשר לפתור זמנית על ידי קירור באמצעות מים. בעייה נוספת שקיימת בעיקר (אבל לא רק) אצל לוייתנים גדולים, היא שהשלד שלהם לא בנוי כדי לתמוך במשקלם הרב מחוץ למים. לאורך זמן הם פשוט יתרסקו מכובד משקלם שלהם. גם את בעייה זו אפשר להקל טיפה אם מזיזים את הלוויתן קצת. אבל בגדול היא מטילה מגבלה משמעותית- לא ידוע (עד כמה שאני ראיתי) על לוויתן או דולפין שרדו יותר מיום אחד מחוץ למים. בלנק - שיחה 12:42, 10 במאי 2014 (IDT)
זאת אומרת שמבחינת המערכת הרספרטורית הם יכולים לחיות מחוץ למים ללא הגבלה, וכל שאר ההגבלות הן הגבלות שנובעות מחוסר התאמה של שאר המערכות בגוף. ולכן, אם יספקו תנאים נאותים מלאכותיים, לדוגמה חום וקור בטמפרטורה נורמלית וטרמפולינה שתחזיק את הגוף שלהם הם יוכלו להמשיך לחיות עד שיתנוונו... 5.28.163.166 12:47, 10 במאי 2014 (IDT)
סביר להניח שבהמשך יווצרו בעיות אחרות, כגון שינויי לחץ דם, היווצרות קרישי דם, ענייני מליחות וכו'. אבל ייתכן (לא נראה לי) שאפשר לטפל בזה. בכל מקרה- מבחינת המערכת הרספירטורית הם יכולים לחיות רק מחוץ למים- כאמור, יונקים. . . בלנק - שיחה 15:22, 10 במאי 2014 (IDT)

לאן הולך השומן[עריכת קוד מקור]

ר' שקלה 100 ק"ג. בשילוב נכון של פעילות גופנית, תזונה מאוזנת ורצון ברזל השילה 20 ק"ג ממשקלה. חלק מהמסה הנ"ל היא שומן. שאלתי: לאן נעלמת המסה הזו? מפורשת מהגוף? ואם כן כיצד? חן חן ‏[kotz]‏ [שיחה] 12:48, 10 במאי 2014 (IDT)

שומן הוא מאגר דלק לגוף. הגוף יכול להשתמש בחומצות שומן שאגורות בצורה מסוימת בתאי שומן ולהפיק מהם אנרגיה זמינה (ATP) שאריות המולקולה מתפרקות לפחמן דו חמצני ומים ויוצאים מהגוף בנשיפה או בהשתנה. התהליך נקרא חמצון בטא. גילגמש שיחה 12:52, 10 במאי 2014 (IDT)

שפת C- איך להחזיר מערך מפונקציה?[עריכת קוד מקור]

הבנתי ששפת C לא מאפשרת פונקציות המחזירות מערך כפרמטר. אבל מצאו לזה סוג של פריצה: ניתן להחזיר מצביע. זה משמעותית פחות נוח, אבל לפחות משהו.

אני רוצה לכתוב פונקציה שנניח מקבלת נניח 2 מערכים באורך 3 ומחזירה את הסכום שלהם (מחברים איבר איבר). ואיך לקרוא לה?

בתוכנית הראשית כתבתי:

        double *ptr1, *ptr2,*ptr3 ;
	double Rs[3]={ 0.0 , 0.0 , 0.0 }, kova1[3]={ 0.0 , 2.0 , 10.0 };
	double Rp[3]={ 5.0 , 0.0 , 6.0 };
	ptr1 = &Rs[0];
	ptr2 = &Rp[0];
	ptr3 = &kova1[0];

ובפונקציה אני רושם:

double *Sum1(double *R1, double *R2)
   {
	int i;
	double result[3];
	for ( i=0 ; i<=2 ; i++ )
		{
		   result[i]=(R1[i]+R2[i])
	return result;
   }

התוצאה של ptr3=Sum1(ptr1,ptr2); נותנת שטויות 109.64.161.203 20:32, 10 במאי 2014 (IDT)

אני לא בטוח לגמרי (ויתכן שאני מתבלבל), אבל אתה לא יכול להחזיר מערך שהגדרת כך. אתה צריך לעשות הקצאה דינמית למערך - ורק אז תוכל להחזיר את הכתובת שלו לפונקציה הראשית ושהערכים יישמרו. ‏אופקאלףשיחההצטרפו למיזם המקורי!‏ 20:40, 10 במאי 2014 (IDT)
אם כתובת המערך ידועה לך מראש, אתה יכול לכתוב לתוכו ישירות ולא צריך "להחזיר אותו". עוזי ו. - שיחה 20:44, 10 במאי 2014 (IDT)
אני רוצה פונקציה כללית שפועלת על כל 2 מערכים בני 3 תאים. אני לא יכול לדעת מראש את הכתובת של כל מערך. ולא צריך הקצאה דנאמית - יש לי בדיוק 6 מספרים בקלט ואני רוצה בדיוק 3 מספרים בפלט. 109.64.161.203 20:49, 10 במאי 2014 (IDT)
יש לך מספר אפשרויות: להעביר לפונקציה מצביע למערך שבו תשמר התשובה. לארוז את המערך ברשומה, ולהגדיר שהפונקציה מחזירה רשומה כזו (נשמע שזו המטרה של הפונקציה שלך), להחזיר את התשובה באחד הארגומנטים, לוותר, ולהקצות זיכרון דינמית, או להטיח ראשך כנגד הקיר בשימוש לא תקין במודל הזיכרון של השפה (למשל על ידי החזרת מערך שהוגדר בתוך הפונקציה). הכצעקתה - שיחה 21:07, 10 במאי 2014 (IDT)
בC צריך להיות גאון משחבים בשביל משהו שמטלאב עושה בשורה אחת... אני לא יודע מה זה רשומה, לא נראה לי שזה מה שאני צריך (אני בסך הכל צריך סך הכל פונקציה שמחזירה מערך בן 3 מספרים כפרמטר. לא תכונה לפריצת פנטגון). אני חושב שאני שמציעים זה הפיתרון פה. העניין שאני לא לגמרי מבין איך אפשרי לממש את זה. אני יכול לכתוב פונקציה שבה אני מקבל את המערך שאני צריך (אותו result שכתבתי אכן מתמלא כמו שצריך) והפונקציה פולטת מצביע לאותו המערך (אני מאמין שאחרי הפונקציה נסגרת המצביע עדיין על המערך result). מה שאני לא מבין זה איך אני גורם לכך שהמערך kova1 יקבל את הערכים שהפלט של פונקציית Sum מצביע עליהם. 109.64.161.203 21:25, 10 במאי 2014 (IDT)
כתוב את הערכים ישירות היכן שאתה רוצה אותם:
void sum(int *a, int *b, int *aplusb, int n)
{
   int i; 
   for (i=0; i<n; i++) aplusb[i]=a[i]+b[i]; 
}
עוזי ו. - שיחה 22:59, 10 במאי 2014 (IDT)

זיהוי בעל חיים[עריכת קוד מקור]

מי אני?

נתקלתי בבעל חיים זה, אשמח מאד אם מישהו יזהה ויכתוב כאן את שמו. תודה מראש. (צולם באיזור מודיעין). ביקורת - שיחה 00:04, 11 במאי 2014 (IDT)

שפן סלע. Reuveny - שיחה 00:28, 11 במאי 2014 (IDT)
Reuveny, תודה רבה. חשבתי כך ממבט ראשון, אבל משהו במראה שלו גרם לי להסתפק, הפנים שלו לא מספיק שפניות. אתה סגור על הזיהוי ב-100%? ביקורת - שיחה 00:36, 11 במאי 2014 (IDT)
כן, הוא נראה לי מאוד שפניי. Reuveny - שיחה 03:30, 11 במאי 2014 (IDT)
איפה באיזור מודיעין ראית אותו? יואלפ - שיחה 08:34, 11 במאי 2014 (IDT)
לא ראיתי אותו בלייב, התמונה צולמה בידי מכר שלי שגר בהתנחלות החרדית "מודיעין עילית", כנראה בחצר הבית שלו. אולי הגוף של השפן קצת נפוח? משהו מוזר לי. ביקורת - שיחה 08:42, 11 במאי 2014 (IDT)
בהחלט שפן סלע, אם כי קצת שמן. בברכה, איתן96 (שיחה) י"א באייר ה'תשע"ד • 10:18, 11 במאי 2014 (IDT)
"שמן" אינו תקין פוליטית. זהו שפן סלעים עבה. 212.150.112.56 15:38, 11 במאי 2014 (IDT)
👍אהבתי - איתן96 (שיחה) י"א באייר ה'תשע"ד • 15:49, 11 במאי 2014 (IDT)
אולי שפנה בהריון?שלומית קדם - שיחה 21:23, 11 במאי 2014 (IDT)
אני נוטה להשערת שלומית, תודה לכולם. ביקורת - שיחה 22:27, 11 במאי 2014 (IDT)
לפי דברי המשוררת, זוגתו של השפן היא שפנפנית. כיוון שילדיה הם שפנפנים, אני חושד שהשפן שבשיר חטא, לכאורה, בבעילת קטינה. דוד שי - שיחה 23:51, 19 במאי 2014 (IDT)

מה זה סרן בכלי רכב?[עריכת קוד מקור]

האם זה השם של המוט שמחבר בין כל זוג גלגלים? 5.28.163.166 01:17, 11 במאי 2014 (IDT)

כן, הערך הכי קרוב בוויקיפדיה העברית המסביר זאת הוא סרן חי שנילי - שיחה 01:26, 11 במאי 2014 (IDT)

שאלה לשונית בפרשת בהר[עריכת קוד מקור]

שלום

בפרשת בהר (ויקרא כה, פסוקים לט-מו) נאמר "וְכִי-יָמוּךְ אָחִיךָ עִמָּךְ, וְנִמְכַּר-לָךְ--לֹא-תַעֲבֹד בּוֹ, עֲבֹדַת עָבֶד[...]וְעַבְדְּךָ וַאֲמָתְךָ, אֲשֶׁר יִהְיוּ-לָךְ: מֵאֵת הַגּוֹיִם, אֲשֶׁר סְבִיבֹתֵיכֶם--מֵהֶם תִּקְנוּ, עֶבֶד וְאָמָה[...]וְהִתְנַחַלְתֶּם אֹתָם לִבְנֵיכֶם אַחֲרֵיכֶם, לָרֶשֶׁת אֲחֻזָּה--לְעֹלָם, בָּהֶם תַּעֲבֹדוּ; וּבְאַחֵיכֶם בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל אִישׁ בְּאָחִיו, לֹא-תִרְדֶּה בוֹ בְּפָרֶךְ". מה מקור הצורה "בהם תעבודו" כשמההקשר ברור שהכוונה היא למעשה ל"בכם הם יעבדו", או פשוט "הם יעבדו אתכם"? תודה, 212.179.61.122 08:32, 11 במאי 2014 (IDT)

בעברית התנכית עובדים בעבד ולא איתו. גם בויקרא כה לט "וכי ימוך אחיך עמך ונמכר לך לא תעבד בו עבדת עבד". גם האיסור לא תחרוש בשור ובחמור יחדו הוא בסגנון דומה, חורשים בשור ולא איתו. ‏Uziel302שיחהאמצו ערך יתום! 11:19, 11 במאי 2014 (IDT)
עוזיאל, מהמשותף בין הפסוק הנ"ל לבין הדוגמא שהבאת (שור וחמור), האם לא ניתן לומר ש"בו" = "באמצעותו"? Liad Malone - שיחה 11:33, 11 במאי 2014 (IDT)
כן.‏ זה קיים גם בעברית המודרנית, סכין לחתוך בו, עט לכתוב בו, קרדום לחפר בו, אז בעבר שהיו משתמשים בבעלי חיים ואדם בדומה לשימוש בכלים היו חורשים בשור ועובדים בעבד. Uziel302שיחהאמצו ערך יתום! 11:41, 11 במאי 2014 (IDT)

האם ישנה אפשרות לאתר קבר מסויים בית הקברות היהודי בוילנה מלפני מחמת העולם השניה ?[עריכת קוד מקור]

סבי נקבר בבית הקברות היהודי בוילנא לפני מלחמת העולם השניה. האם יש אפשרות לאתר את קברו ?

שני מוסדות שאולי יוכלו לענות על השאלה:
Liad Malone - שיחה 23:31, 11 במאי 2014 (IDT)

שאלות אנטומיה ברכב[עריכת קוד מקור]

מה זה "דינמו" או "אלטרנטור" ברכב? בנוסף לכך אני קורא משפט שכתוב בו "ללחוץ על דוושת הבלם ועל המשבת (כפתור הפעלה)", ואין לי מושג מה זה משבת ומה זה כפתור הפעלה... אשמח לעזרה5.28.163.166 21:46, 11 במאי 2014 (IDT)

את המונח "משבת" בהקשר של רכב לא שמעתי מעולם. דינמו זה סוג של גנרטור חשמלי, המייצר חשמל על ידי אנרגיית חום או תנע (כמו פנס אופניים המייצר אור כל עוד אתה מדווש). אלטרנטור הוא רכיב המייצר חשמל לרכב והוא למעשה הרכיב שטוען את המצבר למען זה לא יגמר. ציר האלטרנטור בעצמו מותנע\מסתובב על ידי סיבובים המגיעים מהמנוע דרך מערכת החגורות של הרכב. בלי אלטרנטור הרכב יחזיק רק כמה שעות בודדות עד שיגמר המצבר. שים לב שדינמו ואלטרנטור עובדים באופן דומה רק שאלטרנטור במובן של אלטרנטור של רכב חזק הרבה יותר מדינמו של פנס כמו שנתתי בדוגמה מקודם. בברכה. ‏Ben-Natan‏ • שיחה 22:04, 11 במאי 2014 (IDT)
משבת זה הכפתור שעל ידית ההילוכים (בדרך כלל יש רק בידית של תיבה אוטומטית), זה הכפתור בקצה ידית בלם היד וזה הכפתור המוארך בצד האחורי של ידית האחיזה של העוזי. חזרתישיחה 22:25, 11 במאי 2014 (IDT)
משבת באופן כללי זה רכיב שמחייב הפעלה שלו בכדי להפעיל רכיב אחר, כמו האימובילייזר שהוא בעברית "משבת מנוע" שחייב לפעול כדי שהמנוע יפעל. ♠ גיל כ. (שיחה) ♠ 22:39, 11 במאי 2014 (IDT)

שאלה פיננסית-בנקאית-משפטית[עריכת קוד מקור]

בעקבות ויכוח בין שאינם בנקאים או משפטנים המצויים בתחום: האם יש מניעה חוקית מצד אדם פרטי, א', להעביר את משכורתו לאדם ב', אם ב' נתן את הסכמתו לכך ? האם פקיד בסניף הבנק רשאי להחזיר את המשכורת הנכנסת אל חשבונו של ב' מבלי שזה ביקש זאת בעצמו ? אשמח לקבל את לשונו המפורשת של החוק בעניין זה, או את ניסוחה של כל תקנה רלוונטית. תודה, בנצי - שיחה 11:41, 13 במאי 2014 (IDT)

עיין חוק הגנת השכר תשי"ח 1958, סעיף 6:

דרך תשלום שכר (תיקון מס' 3) תשכ"ד-1964 (תיקון מס' 17) תשמ"ז-1987 (תיקון מס' 22) תשס"ד-2004 (תיקון מס' 27) תשע"ב-2012

6. (א) שכר עבודה ישולם לידי העובד במישרין, אך מותר שישולם לו, על פי הוראתו בכתב, באמצעות בן-זוגו, הורו, ילדו, חבר בעבודה, הקיבוץ שהעובד חבר בו, מוסד בנקאי כמשמעותו בחוק בנק ישראל, תשי"ד-1954, החברה, כהגדרתה בחוק הדואר, התשמ"ו-1986, בנותנה שירותים לפי סעיף 88א לאותו חוק (בחוק זה – חברת הדואר), לשכת עבודה שהוקמה על פי סעיף 23 לחוק שירות התעסוקה, תשי"ט-1959, או כל תאגיד שאושר לכך על ידי שר העבודה בהסכמת ארגון העובדים הגדול ביותר ובאישור ועדת העבודה של הכנסת.

השאלה לא ממש ברורה לי, אבל מלשון החוק, ברור שאדם יכול להורות למעביד למשל, לשלם לו באמצעות בן-זוגו, ואין הוא נדרש אפילו להציג את הסכמתו של בן-זוגו בפני המעביד, ולדעתי, על אחת כמה וכמה בפני הבנק.הכצעקתה - שיחה 12:33, 13 במאי 2014 (IDT)

באמצעות בן-זוגו, הורו, ילדו, באמצעות בן-זוגו, הורו, ילדו, חבר בעבודה, הקיבוץ שהעובד חבר בו, מוסד בנקאי כמשמעותו בחוק בנק ישראל, הקיבוץ שהעובד חבר בו, מוסד בנקאי כמשמעותו בחוק בנק ישראל-- פירוט היתר בלשון החוק נותן להבין שהענין אינו פשוט. למה נדרש המחוקק לציין חבר לעבודה ולא חבר סתם? Nachum - שיחה 14:15, 13 במאי 2014 (IDT)
לא, אין כל קשר לחוק הגנת השכר. בהקשר זה העניין הבנקאי הוא דווקא בחוק לאיסור הלבנת הון אשר מגדיר פעולה מעין זו (העברת שכרו של אדם באמצעות חשבונו של אדם אחר) כפעולה אסורה ברכוש, אשר מטרתה הסתרת זהותו של מבצע הפעולה או של בעל הרכוש האמיתי. הבנקים ממש, אבל ממש, לא מעוניינים לשתף פעולה עם פעילות החשודה כעבירה על חוק זה.--כ.אלון - שיחה 21:00, 20 במאי 2014 (IDT)

לבוש (יהודי?) במאה ה-18, בקשת זיהוי[עריכת קוד מקור]

לבוש במאה ה-18, ככל הנראה יהודי.
אשמח אם מישהו יוכל לזהות ולומר את שם הלבוש והאם הבגד אופייני ליהודים או שלכלל האוכלוסיה האירופאית. איש השלג - שיחה 21:37, 13 במאי 2014 (IDT)

שאלה על משפט הולילנד[עריכת קוד מקור]

בגזר הדין יש גם קנס וגם חילוט כספים. מה משמעות ההבדל? Mr.Shoval - שיחה 09:37, 14 במאי 2014 (IDT)

חילוט מוטל על רכוש ספציפי, שכנראה אותר והוקפא לפני כן. קנס זה קנס. עוזי ו. - שיחה 10:44, 14 במאי 2014 (IDT)
ראו חילוט. דוד שי - שיחה 23:45, 19 במאי 2014 (IDT)

פנסיית שאירים[עריכת קוד מקור]

האם פנסיה שאירים אקטיבית לאדם שאין לו ילדים או נשוי? אם לא מדוע חברות הביטוח גובים אותם? ולאן הכסף עובר אם במקרה לאדם יש פנסית שאירים אם אין לאדם משפחה? --84.108.213.48 13:54, 14 במאי 2014 (IDT)

גלאון טענה כי "אלפי חוסכים משלמים מאות שקלים מדי שנה עבור ביטוח שארים, למרות שאין להם כאלה. היעלה על הדעת שאדם שהוציא רישיון לרכב בגיל 17, ישלם לחברות הביטוח בהנחה שבעתיד יהיה לו רכב? לא יתכן שייגבו כספים עבור ביטוח ממי שאין לו שארים, כגון רווקים. עם זאת, מסתבר שבישראל זה דווקא עולה על הדעת. מדובר במיליוני שקלים מדי שנה ואין זה סביר שהרגולטור יאפשר את הדבר. אם רווק נפטר, אי אפשר להפעיל את הביטוח כי אין שארים, כלומר גבו תשלום סרק". Nachum - שיחה 14:59, 14 במאי 2014 (IDT)
תודה! אני יבקש לתקן את הפנסיה
ביטוח שאירים נחוץ כאשר לאדם יש אנשים התלויים בו - בעיקר ילדים קטנים או בן זוג שאינו עובד, אך גם הורים התלויים באדם לפרנסתם (כאשר תוכנית הביטוח מאפשרת לכלול אותם בשאירים). אני מציע לשואל שלא רק יתקן את תוכנית הביטוח הפנסיוני שלו, אלא יתבע פיצוי מלא על הנזק, עקב הפרה של סעיף 16 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ייעוץ, שיווק ומערכת סליקה פנסיוניים), תשס"ה-2005. דוד שי - שיחה 21:10, 19 במאי 2014 (IDT)
עמדתי בפני סיטואציה דומה. בעבודה שלי יש כמה תוכניות פנסיה. מאחר שאני רווק ביקשתי לבטל את חלק ההפרשה לקצבת שארים. הוסבר לי שהדבר אינו אפשרי. כלומר באף אחת מהתוכניות עמן מקום העבודה שלי פועל - אין אפשרות לבטל לגמרי את חלק השארים (רק להקטינו במידה מסוימת). אמנם, תיאורטית עמדה בפניי האפשרות לחפש בעצמי חברת פנסיה אחרת שאינה עובדת עם מקום העבודה שלי, אך גם אם אמצא, היא אינה מחויבת לתעריפים שמקום העבודה השיג, ולא בטוח שהיא תהיה טובה יותר עבורי. אז אני באמת משלם במסגרת הפנסיה שלי, כל חודש כבר שנים, גם חלק מסוים עבור קצבת שארים, שידוע לי שלא יהיה בה שימוש. Danny-wשיחה 23:26, 19 במאי 2014 (IDT)
זו בעיה שלטעמי מצריכה התערבות של הממונה על אגף שוק ההון, ביטוח וחיסכון במשרד האוצר. דוד שי - שיחה 23:44, 19 במאי 2014 (IDT)

כתיבת מאמר מדעי[עריכת קוד מקור]

באיזה מעבד תמלילים משתמשים בשביל לכתוב מאמר מדעי? לדוגמה המאמר הזה. באיזו תוכנה הכינו את ה2 טורים האלא? בוורד זה מאוד לא נוח. מישהו פה כתב מאמרים ויכול להמליץ? 109.64.161.203 20:37, 14 במאי 2014 (IDT)

את המאמר כותבים בדרך כלל בוורד או תוכנה דומה ושולחים למערכת מסמך פשוט, נקי מעיצובים מיוחדים. לאחר שהא מתקבל לכתב העת, המערכת כבר תפרמט אותו לצורה הרצויה, עם טורים, כותרות וכו'. לכל כתב עת יש הנחיות מפורטות איך להגיש להם את הטקסט, האיורים והטבלאות, פשוט תעבוד לפיהן. Reuveny - שיחה 20:52, 14 במאי 2014 (IDT)
ל-LaTeX אין מתחרים. חפש את קבצי ה-style באתר של כתב העת. עוזי ו. - שיחה 21:20, 14 במאי 2014 (IDT)
מחזק את דברי עוזי. המאמר שקישרת נערך בעזרת LaTeX. יחד עם זאת, אני מוצא את LyX מאוד נוחה למי שאין לו נסיון עם כתיבה ב LaTeX. משה פרידמן - שיחה 22:02, 14 במאי 2014 (IDT)

האם יש חשש לכלבת?[עריכת קוד מקור]

לפני שבועיים דרכתי בטעות על זנב של חתול רחוב והוא שרט אותי. האם ייתכן שהוא הדביק אותי בכלבת? אדגיש כי לחתול צבעים ייחודיים (לבן עם כמה כתמים חומים לא שכיחים), ומאז אני רואה אותו כל יום (כולל היום) והוא נראה בריא ושמח.

האם יש חשש לכלבת?

לא,אין חשש לכלבת,אתה יכול לקבל כלבת רק שבעל חיים שיש לו כלבת נשך אותך. וכלבת זה בעיקר לכלבים יש את זה,אבל גם בעליי חיים אחרים יכול להיות שיש להם כלבת.מקווה שעניתי לך על השאלה. רונאל1 - שיחה 14:09, 15 במאי 2014 (IDT)
לא נכון, לך לרופא. כמו כן {{הבהרה רפואית}} מתניה שיחה 14:13, 15 במאי 2014 (IDT)
א) לא סביר שיש לך כלבת. ב) אין שום קשר לצבעים של החתול ג) הייתי ממליץ לך להיבדק אצל רופא מקצועי- אם אתה שואל אז אתה כנראה מודאג ורופא ידע להגיד לך הרבה יותר טוב מאלמוני בפורום. Corvus,(שיחה) 15:17, 15 במאי 2014 (IDT)
הוספתי לאחר התנגשות עריכה: מתניה צודק שאין לראות במידע כאן ייעוץ רפואי, ורונאל טועה כשהוא אומר ש"בעיקר לכלבים יש את זה", כלבת יכולה בהחלט להיות גם אצל חתולים, באותה מידה כמו כלבים. יחד עם זאת, כלבת אינה מועברת דרך סריטה בלבד. בהנחה שאף טיפת ריר של החתול לא נגעה בך, מאוד לא סביר שהוא הדביק אותך בכלבת. (ייתכן שהוא הדביק אותך במשהו אחר). הכלבת ככלל מועברת דרך הריר. ראה למשל פה. כאמור- לא ייעוץ רפואי. בלנק - שיחה 15:20, 15 במאי 2014 (IDT)
אני חושבת, שהשואל ציין את צבעי החתול כדי להדגיש שהוא רואה אותו כל יום ומזהה אותו בוודאות, מה שאינו קל כשמדובר בחתול שחור או מנומר, למשל. נכון שכל היונקים יכולים לחלות בכלבת ולהעביר אותה, אבל הסבירות שחתול הותקף על ידי כלב או תן חולה כלבת ונשאר בחיים (וגם נראה בריא ושמח) שואפת לאפס. (עכשיו אני רואה שהתשובה מאוחרת מאד והשואל בוודאי כבר נרגע).שלומית קדם - שיחה 00:04, 30 במאי 2014 (IDT)

מספר בנק[עריכת קוד מקור]

מספרי חשבון בנק בישראל מורכבים ממספר בנק, מספר סניף ומספר חשבון.

איפה מנוהלים מספרי הבנק? האם יש שם כלשהו לרשימת הבנקים הממוספרת הזאת? האם יש רשימות כאלה גם בארצות אחרות? --אמיר א׳ אהרוני - שיחה 11:19, 15 במאי 2014 (IDT)

בנק ישראל הוא "הבנקאי של הבנקים": הבנקים מנהלים בו את חשבונותיהם. האינטרס של בנק ישראל, כבנק מרכזי, הוא לשמור על היציבות הפיננסית ולמזער סיכונים במערך התשלומים והסליקה, ולכן חשוב שמערכת קריטית כמערכת זה"ב תופעל על ידו. אני מניח שבנק ישראל יודע הכל על זה. Nachum - שיחה
תודה, זה בערך מה שדמיינתי, אבל יש מידע כתוב על זה איפושהו? --אמיר א׳ אהרוני - שיחה 14:05, 15 במאי 2014 (IDT)
Bank Identification Number בויקי הגרמנית. Nachum - שיחה 15:18, 15 במאי 2014 (IDT)
Bank code בויקי האנגלית.
רשימת תאגידים בנקאיים בישראל, באתר בנק ישראל. דוד שי - שיחה 21:13, 19 במאי 2014 (IDT)
Nachum, דוד שי - תודה רבה. --אמיר א׳ אהרוני - שיחה 20:15, 20 במאי 2014 (IDT)

שריפות טבעיות בימי קדם?[עריכת קוד מקור]

ממה יכלו להתחיל שריפות בימי קדם בסביבה טבעית (כלומר, במקום שלא היו בו בני אדם שהשתמשו באש)? אפשר קצת גורמים פוטנציאליים (מלבד געשיות, אם זה קשור בכלל)? בתודה. ‏Ben-Natan‏ • שיחה 12:02, 15 במאי 2014 (IDT)

השריפה בכרמל הוצתה עקב תנאי מזג האוויר, זה היה אפשרי גם אז. פגיעת ברק. בברכה, שי אבידןשיחההיכון, הכן, רוץ! 12:07, 15 במאי 2014 (IDT)
השריפה בכרמל ככל הנראה דווקא נגרמה על ידי בני אדם, ראו למשל כאן (יש לציין שהתיק נגד הנערים נסגר בסוף מחוסר ראיות), אבל ישנם גורמים רבים (נדירים יחסית) שיכולים להוביל לשריפה. ראו אפילו את זה. בלנק - שיחה 15:26, 15 במאי 2014 (IDT)
הגורם הלא-אנושי החשוב ביותר הוא פגיעת ברק, בעיקר במקומות עם גשמי קיץ. אין ספק שבחורש הים-תיכוני, השפעת האדם במאות אלפי השנים האחרונות הובילה לתדירות רבה יותר של שריפות ולהשתנות החורש בהתאם. ראה סקירה כאן. Reuveny - שיחה 15:50, 15 במאי 2014 (IDT)

למה הים שלנו כל כך מזוהם ולא בצבע טורקיז?[עריכת קוד מקור]

פעם אחת יצא לי לראות ים בצבע טורקיז בישראל, זה היה באחד החופים ליד ראש-הנקרה. לעומת זאת ביוון למשל ראיתי המון מקומות שהמים בהם צלולים לחלוטין והם בצבע טורקיז (למה אצלנו חייבים להרוס כל דבר יפה?) ‏Ben-Natan‏ • שיחה 16:21, 15 במאי 2014 (IDT)

ככל הידוע לי, לא מדובר בזיהום, אלא בהרכב שונה של אוכלסיית האצות, שגורמת לשבירה שונה של קרני השמש. לכן יש גם צבעים שונים בים המלח.
"כל הנחלים זורמים אל הים...".
ובפירוט - הנחלים מזרימים עמם חומרים שגורמים לצביעת הים, לכן באמת בים המלח ובים סוף הצבעים שונים - יש AO פחות נחלים וגם הנחלים עוברים במקומות עם פחות צמחים, שהם הגורם העיקרי לצבע הירוק. בברכה, איתן96 (שיחה) ט"ו באייר ה'תשע"ד • 17:10, 15 במאי 2014 (IDT)
לא ברורה לי כוונת המשפט "יש AO פחות נחלים וגם הנחלים עוברים במקומות עם פחות צמחים, שהם הגורם העיקרי לצבע הירוק". תוכל בבקשה לבאר? בתודה! ‏Ben-Natan‏ • שיחה 19:31, 15 במאי 2014 (IDT)

AO = שם.

ראשית, צודק האלמוני שמעלי (ארור הCAPSLK). מתנצל.
להרחבה - הכלורופיל שבצמחים, שבין השאר גורם לבצע הירוק, נשטף מהם די בקלות (אתה ודאי מכיר את המצב בו לאחר ישיבה ממושכת על דשא הבגדים מקבלים צבע ירוק). נחל שעובר בין צמחים רבים ישטוף עימו חלק מהכלורופיל לים. מכיוון שהחומר לא מתאדה, עם השנים הים יהפוך להיות יותר ירוק באיזורים בהם הנחל נשפך לים. במקומות בהם אין הרבה נחלים הנשפכים לים, או שאין צמחים רבים במסלול הנחל, הים יישאר כחול.
מקווה שעניתי על שאלתך. איתן96 (שיחה) ט"ז באייר ה'תשע"ד • 17:03, 16 במאי 2014 (IDT)
צבע המים תלוי מאוד באוכלוסיית האצות המיקרוסקופיות שגדלה בו. בהכללה, בים עני בחומרי מזון יהיו מעט אצות והוא יהיה כחול. בים עשיר מאוד בחומרי מזון יהיו הרבה אצות והוא יהיה בצבע ירוק.יואלפ - שיחה 08:54, 18 במאי 2014 (IDT)

שתי תקלות - שתי שאלות[עריכת קוד מקור]

א. דפים מסויימים מסרבים להישמר, וניסיון לעשות זאת מניב הודעה לפיה: "the webpage couldn't be saved". האם זו בעיית דפדפן שאינו תומך ?

ב. ניסיתי לחבר שוב כונן חיצוני אל המחשב שלי, לאחר שזה חזר מתיקון בו הוחלף הכונן הקשיח הפנימי שלו. בניסיון לפתוח קבצי 'וורד' שהיו על הכונן החיצוני (קבצים שלא היו מאוגדים בתוך תיקיות), חשכו עיניי - קבצים אלה נראים פגומים, עם סיומת '?~'. מה הסיבה לכך ? איך פותרים את הבעיה המשונה הזו (לעומת זאת, קבצים שהיו נתונים בתיקיות נותרו תקינים) ? תודה, בנצי - שיחה 18:29, 15 במאי 2014 (IDT)

לגבי ב. מתוך אתר התמיכה הרשמי "Some temporary file names start with the tilde (~) symbol. These files might not appear in the list of temporary files that you found in method 5: "Search for temporary files." ובהמשך יש פירוט "How to troubleshoot damaged documents". בברכה, ‏Uziel302שיחהאמצו ערך יתום! 21:39, 15 במאי 2014 (IDT)
לגבי א', ראית את זה? בלנק - שיחה 21:53, 15 במאי 2014 (IDT)
תודה לעוזיאל ולבלנק. ההפנייה המדוייקת של עוזיאל לדף ההנחיות של מייקרוסופט, היתה פשוט מוצלחת מאוד. חבל שלא ידעתי עליו קודם - זה היה חוסך לי כמה ימים של אי-ודאות וחשש מיותרים. לקח לי פחות מדקה לגלות את הקבצים באמצעות 'חפש', דרך אחת מ-6 המוצעות שם. ובעניין זה כמה הערות-שאלות:
א. זה אומר שלוגית, 'חפש' היא פונקציה חזקה יותר מאשר פתיחה של תיקייה. אשמח לדעת יותר על אופן פעולת שתי הפונקציות מבחינה לוגית, ולמה 'חפש' חזקה יותר מבחינה זו.
ב. בדיעבד, מסתבר שהיתה זו פעולה מכוונת של טכנאי המעבדה שם בוצע התיקון - הם נוהגים 'להסתיר' קבצים באמצעות פקודה מיוחדת המצויה ב-my computer, משם ל-folder options, ואח"כ view, ובחירת 'show' או 'do not show'. לא טרחו לשנות זאת חזרה, או לספר לי על כך. גם לא ידעו לומר מדוע קיים נוהל עבודה כזה. האם מישהו יודע ? תודה לכולם, בנצי - שיחה 22:23, 19 במאי 2014 (IDT)
שאלתך מזכירה לי מעשה שקרה לי בסוף שנות ה-80' כשהתחלתי לעבוד עם מחשב, בתוכנת איינשטיין עליה השלום וללא הרד דיסק פנימי, אלא בהפעלה דרך דוס והכנסת דיסקט גדול ושטוח לשם כניסה לאיינשטיין. היסטוריה רחוקה. בכל אופן, המחשב התקלקל והמו"ל שלי, שנתן לי אותו, העביר אותו למעבדה ברמת גן. כשהמחשב חזר אלי לאחר התיקון, מצאתי בו תקלה שלא הייתה בו לפני התיקון, ומנעה למעשה כל אפשרות לעבודה סדירה - הסמן דילג מדי כמה מילים משורה לשורה והיה מין אפקט של פינג-פונג מוזר. כל נסיון לכתוב התבטא בהחזרת הסמן שוב ושוב למקומו הנכון, עד הפעם הבאה. התקשרתי מיד למעבדה ושם נאמר לי, שאין להם מושג, מעולם לא שמעו על תקלה כזאת ושאפתור את הבעיה בעצמי. כיון שהייתה לי עבודה דחופה להגשה, המשכתי להיאבק בסמן הסורר, בתחושת תסכול גוברת כמעט עד דמעות. עם סיום העבודה ביקשתי מבנו של המו"ל לחזור עמי למעבדה עם המחשב כדי לברר סוף סוף מה קורה שם. ברגע שהטכנאי הסתכל במחשב, הוא הודיע לנו בגיחוך מבודח, שטכנאי אחר פשוט העביר מתג מתוכנת טקסט לתוכנת משחקים, עניין שנפתר במגע קל תוך שנייה. כששאלתי בזעם, מדוע לא אמרו לי את זה בטלפון, נעניתי במשיכת כתף אדישה. עולם המחשבים האישיים התקדם לאין שיעור מאז, אבל המוסר וההתחשבות של הטכנאים כנראה לא השתנו.שלומית קדם - שיחה 12:10, 24 במאי 2014 (IDT)

איך אומרים קשר באנגלית?[עריכת קוד מקור]

במובן המתמטי: נבדוק את הקשר בין תנע לאנרגיה. איך אומרים? 109.64.161.203 22:09, 15 במאי 2014 (IDT)

study the relationship ‏[kotz]‏ [שיחה] 22:16, 15 במאי 2014 (IDT)
אפשר גם relation. ‏‏Uziel302שיחהאמצו ערך יתום! 23:17, 15 במאי 2014 (IDT)

למה נגעלים מריח של זיעה?[עריכת קוד מקור]

ריח של זיעה נועד למשוך, לא? למה הוא דוחה? 109.64.161.203 19:42, 16 במאי 2014 (IDT)

לא נגעלים מריח של זיעה, אלא מהריח שנוצר מהפרשות/תהליכי פירוק של הזיעה על ידי מיקרואורגניזמים החיים על העור שלנו. מסיבה זו זיעה טריה אינה מדיפה ריח רע. בברכה. ליש - שיחה 19:53, 16 במאי 2014 (IDT)
התניה תרבותית. כמו עוד ערימה לא קטנה של מנהגי גוף והתייחסויות שונות לתפקודים ביולוגים. לדוגמה, אפילו יחסי מין (או כל התנהגות מינית לא מרומזת) בפרהסיה נחשבים לפעולה לא רצויה ואפילו דוחה. ככה זה.
אני מערער על הטענה שזו "התניה תרבותית". התניה תרבותית יכולה להיות רק רכיב אחד אם בכלל, ולא הרכיב העיקרי לתופעה. בברכה. ‏Ben-Natan‏ • שיחה 15:21, 17 במאי 2014 (IDT)
לדעתי זו אכן התניה תרבותית. כך בתקופה המודרנית נגעלים מריח של זיעה, אך במרבית התקופות בהיסטוריה זה נחשב לריח נעים, או לפחות לא מפריע. בברכה, איתן96 (שיחה) י"ח באייר ה'תשע"ד • 13:12, 18 במאי 2014 (IDT)
ממתי "ריח של זיעה נועד למשוך" ועל מה מתבסססת האמירה ש"במרבית התקופות בהיסטוריה זה נחשב לריח נעים"? אביתר ג'שיחהתרומות • כ' באייר ה'תשע"ד • 15:01, 20 במאי 2014 (IDT).

מאיפה מגיע המושג "פלסטי" בכירורגיה פלסטית ומה משמעותו?[עריכת קוד מקור]

מה המשמעות של המילה "פלסטי" בהקשר של כירורגיה פלסטית? 185.13.193.214 22:46, 16 במאי 2014 (IDT)

מהערך כירורגיה פלסטית: "המילה "פלסטי" מוצאה מן המילה היוונית "פלסטיקוס" (plastikos) שמשמעותה לעצב, או לתת צורה. המונח כירורגיה פלסטית אינו קשור לחומר הפולימרי פלסטיק. כירורגים פלסטיים מעצבים ונותנים צורה חדשה לרקמות שונות בגוף האנושי: עצמות, רקמה סחוסית, שרירים, שומן ועור." מומלץ לנסות לחפש לבד פעם הבאה, זה יקל עליך. ‏Uziel302שיחהאמצו ערך יתום! 06:23, 17 במאי 2014 (IDT)

מהן הערים הכי מתוירות בעולם?[עריכת קוד מקור]

האם יש איפשהו נתונים מדויקים? אני די בטוח שאני יודע מהם שני המקומות הראשונים, אבל אני רוצה לוודא:)--85.64.116.162 13:18, 17 במאי 2014 (IDT)

עפ"י פורבס ב2013 היו אלה בנגקוק ולונדון בהתאמה NiD123 - שיחה 13:57, 17 במאי 2014 (IDT)
אוף טעיתי בגדול :( כנראה שאין קשר בין ששומעים בארץ למה שקורה בעולם.--85.64.116.162 11:46, 18 במאי 2014 (IDT)

נפח אכסון באייפד[עריכת קוד מקור]

לאחרונה הנקסוס 7 שלי שבק חיים סופית, כך שהגיע הזמן לקנות טאבלט חדש (אני משתמש בו יום יום בעבודה וסתם לפנאי, כך שזה קריטי לי). לאחר מחשבה, החלטתי בפעם הראשונה לבחור באפל, ובמיני אייפד 2 עם מסך רטינה. היום בערב אני הולך כנראה לקנות אותו, אלא אם אני אתחרט ברגע האחרון :)

מאחר וכל החיים שלי הייתי עם אנדרואיד, רציתי לשאול מהו הגודל הממוצע שמערכת ההפעלה גוזלת מנפח האכסון באייפד, על מנת להחליט האם ניתן להסתפק ב-16 ג'יגה, או ללכת על ה-32 מראש (יותר יקר פשוט). זה מאחר והבנתי שבניגוד לאנדרואיד, ה-IOS תופסת מקום גדול יחסית מנפח המכשיר, ובמיוחד העדכון האחרון שלה.

תודה מראש, ‏Lionster‏ • שיחה 16:53, 17 במאי 2014 (IDT)

ממ, כל החיים שלך? Shannen - שיחה 10:29, 20 במאי 2014 (IDT)

שאלה למבינים בפייסבוק[עריכת קוד מקור]

העלתי אלבום תמונות גדול, 400 ומשהו תמונות, ופתאם פייסבוק החליט על דעת את עצמו לשנות את הסדר שלהן- הוא דחף את כל התמונות הערוכות - אלה שכתבתי בהן משהו ו/או ציינתי את שם המקום ו/או תייגתי - הוא דחף לסוף האלבום. מיותר לציין שזה יוצר בלגן ומכער את האלבום. האם מישהו שמע על תופעה כזאת? אולי זה עניין של הגדרות?--85.64.116.162 19:58, 17 במאי 2014 (IDT)

פייסבוק משנים כל הזמן את הכללים, ויש כאלה שטוענים שזה בכוונה - לאלץ את המשתמשים להזיע ולא לחוש בנוח. יש איזו פילוסופיה של עיצוב מאחורי זה. כלומר - גם אם תצליח לארגן דברים כרצונך, בעתיד הלא-רחוק זה ישתנה פתאום ללא שום סיבה הגיונית. Zarnivop - שיחה 09:40, 18 במאי 2014 (IDT)
טוב, זה מעודד לדעת שזה לא באשמתי... יש לך מושג מה אפשר לעשות עם זה? ומה ההיגיון בלהתעלל בלקוחות?--85.64.116.162 11:47, 18 במאי 2014 (IDT)
מה אפשר לעשות עם זה?, להימנע מלהעלות יותר מ 20-30 תמונות וכמה תמונות פרופיל חביבות. מה שמכיר אותך מכיר אותך. הימנעות מוחלטת מתלאות חברת פייסבוק תהיה אי-שימוש בפייסבוק. ‏Ben-Natan‏ • שיחה 11:07, 19 במאי 2014 (IDT)

מה זה מידע גנטי?[עריכת קוד מקור]

מה זה מידע גנטי בביולוגיה? -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

המידע המצוי בגנים. מתוך הערך גן (ביולוגיה): "בביולוגיה, גֵּן הוא יחידת מידע המועברת מאורגניזם לצאצאיו באמצעות החומר התורשתי (לרוב DNA ולעתים RNA). המידע הטמון בגנים קובע את תכונותיו של האורגניזם; הגנים מכילים את "הוראות הייצור" לחלבוני התא, ובכך הם אחראים לקביעת רובן המוחלט של תכונות האורגניזם.
מבחינה פיזית, גנים הינם מקטעים ברצף בסיסי ה-DNA (או ה-RNA), המזוהים בתוך הרצף על ידי קידוד אופייני לתחילת וסיום תרגום לשרשרת פוליפפטידית." ‏Uziel302שיחהאמצו ערך יתום! 04:02, 18 במאי 2014 (IDT)
במילים פשוטות יותר: DNA הוא מולקולה גדולה מאד העשויה תרכובות אורגניות, המחולקת למקטעים הקרויים גנים. צורת הסידור של התרכובות האלו בגנים משמשות כמעין הוראות ייצור למאפיין מסוים, ומכיוון שבכל גן הן מסודרות בצורה שונה, נוצרים מגוון מאפיינים. כל המאפיינים – המידע הגנטי – נקראים גנום. --‏Manedwolf‏ (דור סיני) • ◄✉ 22:17, 18 במאי 2014 (IDT)

תרומת כליה מהורה לבן נתונים סטטיסטיים[עריכת קוד מקור]

בעקבות הכתבה המרגשת של דרור פויר בגלובס http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000938320 רציתי לשאול, עד כמה הדבר נפוץ שהורים תורמים לילדיהם איברים? היכן ניתן לקבל סטטיסטיקה על כך? בתודה 89.139.15.158 22:32, 17 במאי 2014 (IDT)

אינוורסיה (מטאורולוגיה)[עריכת קוד מקור]

האם יש היום אינוורסיה באיזור ירושלים? באיזה גובה? האם יש אתר אינטרנט שמציג מידע זה? 77.125.162.43 23:52, 18 במאי 2014 (IDT)

פילוסופיה[עריכת קוד מקור]

איך קוראים לגישה שהמציאות קיימת בלא תלות במדידה? כלומר גישה הפוכה למכניקת הקוונטים שטוענת שמדידה קבועת את הערך של מה שרוצים למדוד. 109.64.161.203 16:34, 19 במאי 2014 (IDT)

  1. קודם כל, לא נכון להגיד ש"מכניקת הקוונטים טוענת שמדידה קובעת את הערך של מה שרוצים למדוד". מכניקת הקוונטים היא תחום בפיזיקה, שמבוסס על הרבה ניסויים ותצפיות, ומספר ניסויים הקשורים לתחום זה העלו תוצאות תמוהות ולא מוסברות על פי חוקי הפיזיקה הידועים עד אז. (ראה למשל סרטון המסביר את ניסוי שני הסדקים). פרשנות קופנהגן היא הפרשנות המקובלת ביותר למכניקת הקוונטים, אבל גם על פיה "מדידה קובעת את הערך של מה שרוצים למדוד" רק עבור עצמים קטנים מאוד מאוד מאוד.
  2. גישה אלטרנטיבית, שסידרה את המשוואות מחדש כדי לטעון ש"המציאות קיימת בלא תלות במדידה", היא פרשנות בוהם, אולם היא מפרה את עיקרון המקומיות- עיקרון חשוב בפיזיקה- ולכן היא לא מקובלת.
  3. אם מתייחסים לשאלה במובן פילוסופי, ולא פיזיקלי, אז הגישה שעל פיה הדברים אינם קיימים אם לא צופים בהם היא הרלטיביזם (קשור קשר הדוק לאמפיריציזם), והגישה שטוענת שיש להם קיום עצמאי, מחוץ לתודעה, היא הרציונליזם. מקווה שעזרתי בלנק - שיחה 17:41, 19 במאי 2014 (IDT)
אני חושב שהמונח הנכון הוא ריאליזם מדעי. 109.65.100.45 11:16, 20 במאי 2014 (IDT)

שורת תפריטים עליונה בדפדפן כרום[עריכת קוד מקור]

כשניגשים לויקיפדיה, למשל דרך אקספלורר, אפשר לערוך 'חיפוש' בדף נתון דרך התפריט העילי (אם לא רואים אותו, מקישים 'alt'). איך מקבלים את שורת תפריטים זו גם דרך כרום ? אני מניח שישנם עוד אי אלו הבדלים בין דפדפנים שונים. בנצי - שיחה 22:36, 19 במאי 2014 (IDT)

אתה מתכוון לCtrl+f? איתן96 (שיחה) כ' באייר ה'תשע"ד • 22:56, 19 במאי 2014 (IDT)

באיזה עוד שפות הכתיבה היא מימין לשמאל (חוץ מעברית וערבית)[עריכת קוד מקור]

תודה אמיגוס. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

דומני שתאית (הכתב בתאילאנד) Zarnivop - שיחה 07:18, 20 במאי 2014 (IDT)
נראה שטעיתי, על פי זה Zarnivop - שיחה 07:21, 20 במאי 2014 (IDT)
באלפבית עברי משתמשים בעברית יידיש ולדינו באלפבית ערבי ונגזרותיו משתמשים במגוון רחב של שפות כמו ערבית, פרסית, פשטו, אורדו, כורדית, מלאית והרשימה עוד ארוכה. ישנה סורית שמשתמשת באלפבית אבג'די נוסף. גם דיבהי (אנ') השפה הרשמית של האיים המלדיבים נכתבת מכתב Thaana (אנ') (לא יודע איך לתעתק) שנכתב מימין לשמאל. גם השפה של הטוארג נכתבת גם באלפבית הערבי וגם באלפית שנקרא טיפנאי (אנ') שנכתב מימין לשמאל. כמו כן יש מספר שפות ממשפחת המנדינג (אנ') במערב אפריקה שמשתמשות באלפבית N'ko (אנ'). יכול להיות שפיספתי עוד כמה. ♠ גיל כ. (שיחה) ♠ 08:38, 20 במאי 2014 (IDT)
לייק לתשובתו של גיל. ‏Ben-Natan‏ • שיחה 18:54, 20 במאי 2014 (IDT)

הערה היסטורית[עריכת קוד מקור]

אולי יעניין אותכם לדעת שלא תמיד כתבו אצלנו מימין לשמאל. בשלב מוקדם יותר כתבו משמאל לימין, ורק מאוחר יותר חל שינוי זה. בנצי - שיחה 11:08, 21 במאי 2014 (IDT)

זה בהחלט מענין למה אתה מתכוון. Liad Malone - שיחה 12:06, 21 במאי 2014 (IDT)
אכן מעניין. אשמח להפניה רלוונטית. משה פרידמן - שיחה 13:11, 21 במאי 2014 (IDT)
כהתחלה, ראו למשל, אלפבית עברי. בנצי - שיחה 19:28, 21 במאי 2014 (IDT)
אכן מעניין. לפי מה שכתוב שם, ומה שחיפשתי קצת ברשת, זה לא שכתבו בהתחלה משמאל לימין ואז הפכו, אלא שבהתחלה לא היה כיוון מוגדר, והשתמשו בשני הכיוונים. משה פרידמן - שיחה 19:39, 21 במאי 2014 (IDT)

מתנגדים לאר"י[עריכת קוד מקור]

האם היו לאר"י ( יצחק לוריא) ולשיטתו מתנגדים בקרב היהדות התורנית? האם ייתכן שהיה מקובל על כל הרבנים למרות דרכו המיסטית והמהפכנית ביהדות? אשמח לשמות או הפניות בנושא.

לא ידוע לי על מתנגדים. ידוע לי על מחלוקות, בפרט בענייני הלכה ונוסחים דעתו לא התקבלה בהרבה מקרים אצל הרבה קהילות. בקבלה נראה לי שהגר"א חולק עליו מפורשות, ומגוון מקורות, לפניו ואחריו, נוקטים בעמדה שונה משלו.
נראה לי שהעניין של התנגדויות וחרמות על רבנים מקובלים/מהפכנים החלה בעקבות שבתי צבי (שהיה לאחר זמן האר"י). כך מוזכרת השבתאות בהקשר של ההתנגדות לרמח"ל, וכן ראה יהונתן אייבשיץ#החשד בשבתאות. ‏Uziel302שיחהאמצו ערך יתום! 02:17, 21 במאי 2014 (IDT)
לגמרי לא מדוייק, עוזיאל. רק אזכיר את המאבק המוקדם בין הזרם הרבני לבין הזרם הקראי (במציאות הנוכחית כמעט ולא ידוע על מיעוט זה, אבל המחלוקת העזה והמכוננת כל כך, אז, היתה רמה וצורמת גם יחד), וכן את התגובות המוקדמות לרמב"ם, ביחוד ביחס למורה נבוכים שלו, גם כאן, בקרב יהודי א"י (ישנן עדויות על גילויים קשים בירושלים, למשל). ואם נלך יותר לאחור, נמצא את הנצרות וכתות אחרות בתקופה שקדמה לחתימת המשנה (יש לזכור שהנצרות במאות השנים הראשונות של קיומה לא היתה רחוקה כל כך מהיהדות באותה עת), וכן העימות הקשה בין הפרושים לבין הצדוקים, בתקופה דומה, פחות או יותר. המשותף לכל המחלוקות והעימותים הללו הוא סוג כזה או אחר של פלגנות או חוסר פתיחות פוליטי (מאבקי שליטה), באיצטלא מהותית. בנצי - שיחה 11:22, 21 במאי 2014 (IDT)
לגמרי לא מדוייק, בנצי. המשותף לרוב המחלוקות והיעמותים הללו הוא מחלוקת מהותית בתפיסת יסודות האמונה היהודית. משה פרידמן - שיחה 13:07, 21 במאי 2014 (IDT)
א. מה 'לגמרי' לא מדוייק ?
ב. ההבדלים בין הנוצרים הראשונים לאחרים לא היו כה גדולים בתחילת הדרך.
ג. האם 'מחלוקת מהותית' גם לגבי עולמו הפילוסופי של הרמב"ם ?
ד. היסטורית, צדוקים ופרושים היו מחלוקת פוליטית קשה, בראש ובראשונה. שנינו איננו היסטוריונים, ואשמח אם היסטוריון יתייחס לזה, ולחוט השני שניסיתי להתוות קודם.
ה. ושוב היסטוריה: הדיבור על 'יסודות האמונה היהודית' די מטעה, משום שאין מדובר במסורת קבועה, אחידה ועקבית, אלא בהתפתחות כמו כל התפתחות של מערכת אינטראקטיבית מורכבת, ומערכת של אמונות ורעיונות בכלל זה. אני מניח שכאדם דתי אתה מודע היטב למשקל של 'טבילה במקווה' בחייו של זוג דתי אורתודוקסי. האם ידעת שאין בנמצא מקוואות בתקופות שקדמו לבית שני ? האם אתה מודע למשמעות של עובדה ארכיאולוגית זו ? אין ספק ששמרו על מנהגי נידה קודם לכן, שהרי העניין מופיע במפורש במקרא, אבל בצורה או בצורות אחרות, השונות, אף מאוד, מהמנהגים (בחלקם הפכו להלכות) שהתגבשו מאוחר יותר (יהדות רבנית). הפלגנות והכוחנות פלשו גם לעליית יהודי אתיופיה. מתוך בורות גמורה ומתוך כוחנות רבנית, מחקו, בפועל, כל ביטוי פורמלי תקף של מסורתם הקדומה אותה שימרו, וכפו עליהם את המסורת היהודית 'המודרנית' המאוחרת יותר, בכוחה של ה'ממלכה'. לא בהכרח מחלוקת לשם שמיים. בנצי - שיחה 16:35, 21 במאי 2014 (IDT)
א. לגמרי לא מדוייק - הקביעה שלך ש"המשותף לכל המחלוקות והעימותים הללו הוא סוג כזה או אחר של פלגנות או חוסר פתיחות פוליטי (מאבקי שליטה), באיצטלא מהותית." כל המחלוקות ב"איצטלה מהותית"? לא עולה על דעתך שלפחות חלקם, נניח, אפילו מחלוקת אחת, נתפסה כמהותית, לפחות בעיני בעלי המחלוקת?
ב. בעיניך הם לא היו כה גדולים. בעיני בעלי המחלוקת הם היו גדולים מאוד. ולגבי האשמות שלך, זה ורק זה מה שרלוונטי.
ג. כן. בהחלט. ושוב - אני לא דן כאן מי צודק, אלא מה היו המניעים של בעלי המחלוקת.
ד. האם מחלוקת פוליטית איננה מהותית? האם המחלוקת הפוליטית בין הקומוניזם לקפיטליזם איננה מהותית? מחלוקת מהותית, כשהיא נוגעת להתנהלות ציבורית, הופכת פוליטית, ואין די במילה "פוליטי" כדי להפוך משהו ללא מהותי.
ה. איך זה שייך לדיון? נניח שבכל יומים וחצי מחליפים באופן רשמי את כל עקרונות היהדות. האם זה הופך מחלוקות בנושא ללא מהותיות?
ו. אני לא טוען שאין עירבוב של פלגנות ומאבקי שליטה באצטלה של מחלוקת מהותית. אני רק מסרב לקבל את הטענה הצינית שלך שזה חזות הכל. משה פרידמן - שיחה 18:13, 21 במאי 2014 (IDT)
אחזק את טענתו של משה באחת מהדוגמאות - בויכוח בנוגע לרמב"ם מרבית המתווכחים היו בכלל מארצות אירופה (רבי אברהם מן ההר, רבי שלמה מן ההר, רד"ק, רבי יונה גירונדי ועוד), לא מדובר פה על הנהגה - הרמב"ם חי בכלל במצרים וכל צד הנהיג את האיזור שלו. אגב, אני מסכים עם סעיף ו. איתן96 (שיחה) כ"ב באייר ה'תשע"ד • 18:49, 21 במאי 2014 (IDT)

נורת לד[עריכת קוד מקור]

האם נורת הלד פועלת ע"י תייל (/חוט) או שפועל ע"י גז כמו פלורוסנט?-- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

לא זה ולא זה. ראה פירוט בערך דיודה פולטת אור. ‏Uziel302שיחהאמצו ערך יתום! 16:14, 21 במאי 2014 (IDT)
ראיתי את הערך אבל לא כל כך הבנתי מה התשובה...? זה חוט או מה?-- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
https://en.wikipedia.org/wiki/File:LED,_5mm,_green_%28en%29.svg Nachum - שיחה 16:44, 21 במאי 2014 (IDT)
כתבתי לפני התנגשות עריכה: א. קודם כל, לד הוא LED, ר"ת של Light-Emitting Diode, כלומר, דיודה פולטת-אור. העקרון הפיזיקלי בבסיס התופעה הוא קוונטי, ובא לידי ביטוי במוליכים-למחצה. לכן רצוי שתעבור קודם על הפתיח של ערך זה, לפחות. אם תרצה, תוכל לשאול ספציפית יותר, לאחר מכן.
ב. שתי התופעות האחרות שהזכרת, מבוססות על הולכה חשמלית במתכת, ועל פריקה בגז, בהתאמה; שתיהן תופעות קוונטיות גם הן. בנצי - שיחה 16:51, 21 במאי 2014 (IDT)

adobe flash player[עריכת קוד מקור]

יתכן שהתוכנה adobe flash player לא תומכת בווינדוס 7 משום שאני מוריד את התוכנה זה מתקין אך זה לא עובד אין אפילו את האיקון של זה בסיום ההורדה כאילו הוא לא תומך היתכן?-- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

היא תומכת (לי יש את שניהם ופועלים מצויין). תבדוק אם התיקייה C:\Program Files\Adobe\Flash Player קיימת אצלך במחשב. אם כן - היא הותקנה. אם לא, אתה מוזמן להגיב פה ולהוסיף עוד פרטים. בברכה, איתן96 (שיחה) כ"ב באייר ה'תשע"ד • 14:00, 22 במאי 2014 (IDT)
תודה על התשובה! יש את התיקייה הזו אך אין שום אייקון של זה בשולחן עבודה (כמו בכל תוכנה נורמלית) וכן זה לא פועל את פעולתו כאילו הורדתי אך זה לא עושה כלום... -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
הסיבה שאין לזה קיצור משולחן העבודה היא שזה מיותר - אין כל כך סיבה להיכנס לתוכנה בפני עצמה, היא אמורה להריץ באמצעותה יישומים אחרים. אם יישומי פלאש עדיין לא פועלים אצלך - אני מצטער, אני לא יכול לתקן בעיה כזו בשלט רחוק. אולי מישהו אחר כאן יצליח. בברכה, איתן96 (שיחה) כ"ב באייר ה'תשע"ד • 17:25, 22 במאי 2014 (IDT)

הפרטה[עריכת קוד מקור]

מה ההבדל בין מיקור חוץ לבין שותפות ציבורית פרטית? -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

שני דברים שונים לחלוטין. בקצרה רבה -במיקור חוץ גוף אחד מוכר שירותים לגוף השני, לאו דווקא בין גוף ציבורי לפרטי, אם כי זה קיים כמובן. ההבדל בין סתם רכישת שירותים לבין מיקור חוץ שהאחרון הוא על בסיס שוטף. ואילו פרויקטים בשותפות ציבורית פרטית (PPP) הם קודם לכל נערכים בין גוף ציבורי לפרטי, הם מתבססים על חלוקת סיכונים, לעיתים חלוקה במימון ואף בבעלות על נכסי הפרויקט. שנילי - שיחה 13:33, 22 במאי 2014 (IDT)

איפה מותר לכלבים לחרבן?[עריכת קוד מקור]

בכל מקום שכלב יכול לעשות קקי בעיר, יש שלטים שאסור לכלבים לעשות את צרכיהם במקום הזה. אז איפה מותר? 79.181.29.110 11:12, 22 במאי 2014 (IDT)

בחוק עזר לגן יבנה (שמירת הסדר והנקיון), התשנ"ג-1993, סעיף 10 שכותרתו "איסור השארת בעלי-חיים ושמירה עליהם" נקבע כי: " (ג) (1) לא ירשה, לא יאפשר ולא יתיר אדם לכלב שבבעלותו או בפיקוחו לעשות צרכיו במקום ציבורי; (2) עשה כלב את צרכיו בהטלת גללים במקום ציבורי, יאסוף בעל הכלב או מי שהכלב בפיקוחו את הגללים..." מבדיקה נוספת מצאתי שקיים חוק עזר נוסף המסדיר את חובת איסוף הצואה - חוק עזר לגן יבנה (פיקוח על כלבים וחתולים), התשנ"ו-1996, סעיף 6 שכותרתו "החזקה" הקובע: "...ב) בעל כלב יפנה מיד לכלי אשפה, צואה שהשאיר כלבו במקום ציבורי או במקום פרטי שאינו בבעלותו...".
זאת רק דוגמה מישוב אחד. אבל הרוח ברורה... Nachum - שיחה 14:02, 22 במאי 2014 (IDT)
מותר בבית שלך או בגינה שלך. . . וכמובן, למרות שכתוב "לא יתיר" וכו', ברור שאם הוא חירבן ואספת ברחוב, לא יגידו לך כלום. בלנק - שיחה 17:55, 22 במאי 2014 (IDT)

מלגות לתואר שני בבר אילן ותל אביב[עריכת קוד מקור]

אני לא שואל סתם, אז תענו רק אם אתה יודעים.

מה גובה מלגת קיום לסטודנט תואר שני בסמסטר ראשון בפקולטה לפיזיקה/גיאופיזיקה בתל אביב ומה בבר אילן? תנו תשובה מספרית מקורבת (4 לחודש, 8 לחודש, 100 שקלים וכדו'). 79.181.29.110 14:00, 22 במאי 2014 (IDT)

אני מתייג את משתמש:טוקיוני ומשתמש:MathKnight בתקווה שיענו. Corvus,(שיחה) 17:24, 22 במאי 2014 (IDT)
בתל אביב פחות מ-3K, וגם זה לא בטוח שתקבל, אלא אם למנחה שלך יש כסף. בברכה, MathKnight (שיחה) 19:27, 22 במאי 2014 (IDT)
זה נורא ואיום! זה מוסד לאנשים שהורים שלהם ממנים להם את החיים? איך אפשר לחיות חודש בת"א בפחות משלושת אלפים שקל? 79.181.29.110 19:38, 22 במאי 2014 (IDT)
לא חייבים לגור בתל אביב כדי ללמוד בה. שמעתי שבלוד יש מחירים סבירים. ‏Uziel302שיחהאמצו ערך יתום! 21:34, 22 במאי 2014 (IDT)
אני יושב עם מחשבון ומנסה להעריך את עלות החיים שלי מתחת לקו העוני: דירה בלוד זה בערך 1200 ש"ח להשכרה, אם היא זולה. נסיעות אם קונים רב קו חודשי בטח בסביבות 200 ש"ח. חשמל, מים ארנונה וכדו' יגיע בטח עוד לאיזה 500. ככה שתוך 3000 מגיעים ל1000 שמהם אני אמור לקנות אוכל. ברור שעם תקציב כזה אני לא יכול להרשות לעצמי שום דבר פרט למצרכי יסוד כמו שבר גולמי, לחם, קמח, סוכר חלב וכדו'. האוניברסיטה דוחקת אנשים לעבור על חוק ולעבוד באופן לא חוקי? 79.181.29.110 21:50, 22 במאי 2014 (IDT)
חלילה לעבוד באופן בלתי חוקי. אבל לקחת הלוואות יתכן שחלק מהסטודנטים צריכים. בארצות הברית לקיחת הלוואות גדולות בזמן הלימודים היא נורמה. ‏Uziel302שיחהאמצו ערך יתום! 21:53, 22 במאי 2014 (IDT)
לכן תלמידי מחקר רבים עובדים בנוסף למחקר, למשל כעוזרי הוראה וסגל זוטר. ואם למנחה יש כסף, אז הוא מוסיף למלגה. בברכה, MathKnight (שיחה) 22:03, 22 במאי 2014 (IDT)
כמי שטרם הוכיח את עצמו ובא לקבל הכשרה מקצועית, אתה מצפה לדי הרבה. מלגת קיום לתואר שני בדרך כלל אינה גבוהה במיוחד, ועבודה במשרה חלקית היא פתרון מתבקש. אם תצליח לקבל משרת הוראה כמתרגל, השכר לשעה לא רע בכלל: כ-3500 ש"ח להוראה של 4 שעות בשבוע (ועוד זמן הקלדה). עוזי ו. - שיחה 22:26, 22 במאי 2014 (IDT)
ועוד כתיבת ובדיקת תרגילים ומבחנים ושעת קבלה. אבל כן, השכר עדיין לא רע. תומר א. - שיחה - משנה ויקיפדית 22:42, 22 במאי 2014 (IDT)
הידעת: בהסכמי השכר בין ור"ה לוועד הסגל האקדמי הזוטר, שעת הוראה פרונטלית נחשבת ל-2.75 שעות. עוזי ו. - שיחה 22:56, 22 במאי 2014 (IDT)
אני לא חושב שהשאלה חצופה או דורשת יותר מהוגן. דבר בסיסי לדעתי שאדם הבא ללמוד תואר שני יצליח להתמקד במחקר ולימודים ולא באיך סוגרים את חודש. קשה לי להאמין שאדם שהבעיות שלו הם השגת מוצרי מזון וקנסות על חשבונות חשמל יצליח לחשוב על מדע. לגבי כמה נחשבת שעת הוראה וכמה זמן זה בפעול בדרך לא משקף את המציאות החודשית. כלומר גם אם אתה מריווח 500 שקלים לשעה, אבל מוגבל לשעה שבועית אחת, אתה לא מסגור את החודש. אני בכלל לא מאמין בשיטה של לספור לשעה. יחידה בסיסית צריכה להיות שבוע, כי אחרת עם 500 לשעה אפשר להיות מתחת לקו העוני.
האם אותם 3500 שציינתם זה בנוסף למלגה של המנחה או כולל? 79.183.133.108 10:47, 23 במאי 2014 (IDT)
השכר עבור הוראה נפרד מהמלגה. כשמחברים מלגה בסיסית (התלויה בדרך כלל בנתוני המועמד - בעיקר בציונים בתואר ראשון) עם מלגה מטעם המנחה (אם יש לו מענק מחקר זמין והמועמד מוצא חן בעיניו) ועם שכר שכר ההוראה, אפשר להגיע לסכום מכובד. עוזי ו. - שיחה 13:25, 23 במאי 2014 (IDT)
בחיאת, איזה דור מפונק גידלו פה. • צִבְיָהשיחה • כ"ג באייר ה'תשע"ד 14:38, 23 במאי 2014 (IDT)
אחת ההערות הכי חצופות ששמעתי לאחרונה. אני צריך לשבור את הראש על איך להשיג אוכל תוך כדי שאני לא מזניח את המחקר ויודע שאני צריך לוותר באופן מוחלט על חיים אישיים וזוכה בכינוי "מפונק". כנראה שבדור שלך שהיה "לא מפונק" אנשים עם תואר אקדמאי חיו ברחוב וקיבצו נדבות? פשוט לעג לרש. 79.183.133.108 15:48, 23 במאי 2014 (IDT)
סתם התעניינות, השאלות פה מעשיות? אתה כבר התקבלת לתואר שני ועכשיו אתה מתכנן את הצד הכלכלי? ‏Uziel302שיחהאמצו ערך יתום! 14:02, 24 במאי 2014 (IDT)
כן, מעשיות מאוד. ולא, לא התקבלתי עדיין אלא רק חושב האם אני אוכל לעשות את זה. אני בשלב של סיום תואר ראשון (במוסד אחר) ויצרתי קשר במייל עם מרצים מהפקולטה לגאופיזיקה בת"א. 79.183.133.108 18:38, 24 במאי 2014 (IDT)
שאל אותם (או את מזכירות המחלקה). זו שאלה לגיטימית. זכור לבדוק האם המלגה כוללת גם את שכר הלימוד. עוזי ו. - שיחה 20:49, 24 במאי 2014 (IDT)
ושיהיה לך בהצלחה! 46.19.85.90 21:46, 24 במאי 2014 (IDT)

אם אנחנו כבר כאן, אשמח לדעת אם יש מגבלה כלשהי על אחוז משרה כעוזר הוראה עבור מלגאי באונ' ת"א. אני יודע שבטכניון מי שמקבל 100% מלגה מוגבל למשהו כמו חצי משרה. ♠ גיל כ. (שיחה) ♠ 19:16, 26 במאי 2014 (IDT)

האם יש חוקרים שטענו שגובלס היה ממוצא צועני (או אולי יהודי)?[עריכת קוד מקור]

אני מסתכל על תמונות שונות ומגוונות של רב המרצחים יוזף גובלס. הוא פשוט נראה שונה בעליל מרוב הגרמנים של זמנו, שהיו, אם אני לא טועה, יחסית הומוגניים מבחינת המוצא האתני שלהם. לפני שנה בערך גם נתקלתי באינטרנט בתמונה של אמא שלו. האישה בתמונה (בהנחה שזו אמא שלו), נראתה בערך כמו מישהי ממוצא "אבוריג'יני", שונה מאד מהאישה הגרמניה הממוצעת, כפי שאני אישית נתקלתי בנשים כאלה. יש כל כך הרבה דיבורים על איזו שהיא שמינית יהודית אצל היטלר, אבל מה לגבי גובלס?, לא מצאתי שום חומר על האופציה שיש לו צד צועני (או יהודי) באינטרנט, כלום ושם דבר. האם נתקלתם בכך? בתודה. ‏Ben-Natan‏ • שיחה 17:04, 22 במאי 2014 (IDT)

בוויקיאנגלית כתוב בנוגע לאימו: "his mother Maria Catharina, née Odenhausen and ethnically Dutch, had earlier been a farm servant."
אז היא אכן לא גרמניה. ‏Uziel302שיחהאמצו ערך יתום! 21:41, 22 במאי 2014 (IDT)
רק לשם דיוק - השם הוא גֶבֶּלס, לא גובלס.שלומית קדם - שיחה 11:48, 24 במאי 2014 (IDT)
אני דווקא חושב שההגייה העברית לשם זה אינה מדוייקת, אך זה לדיון אחר. ‏Ben-Natan‏ • שיחה 13:06, 24 במאי 2014 (IDT)
ולדיון הנוכחי, אמו אולי לא היתה גרמניה, אבל גם הולנדים הם "ארים". Liad Malone - שיחה 13:41, 24 במאי 2014 (IDT)
גם היטלר ובן דמותו צ'רלי צ'פלין לא היו בעלי "מראה ארי", ושניהם לא היו ממוצא יהודי (למרות הטענות על צ'רלי צ'פלין). משפחתו של היטלר תועדה היטב. Tzafrir - שיחה 15:51, 26 במאי 2014 (IDT)
משפחתו של היטלר לא תועדה היטב, אלא בדיוק להיפך. היטלר בעצמו עשה כל שביכולתו כדי להעלים כמה שיותר ראיות למוצאו ולשנותיו המוקדמות. אין זהות ודאית לגבי הסבא שלו (האבא של האבא שלו), ולכן באופן אירוני היטלר בעצמו לא יכול היה להוכיח מוצא ארי, כי הוכחה כזאת דרשה זהות ודאית של שני הסבים ושתי הסבתות (ארבעת ההורים של ההורים). -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

מועד הוספת מספר למספרי בזק[עריכת קוד מקור]

שלום וברכה בשנת 1995 מספרי הטלפון של בזק לדוגמה בראשון לציון היו בעלי 6 ספרות. מתי נוסף מספר ? כלומר כיום המספרים בעלי 7 ספרות. מה התאריך המדוייק בו בזק הוסיפה מספר ? ממתין לתשובתכם תודה רבה

1995. מתוך הערך קידומת טלפון בישראל: "משנת 1995 הפכו מספרי הטלפון בישראל לבני 7 ספרות". ‏Uziel302שיחהאמצו ערך יתום! 21:51, 22 במאי 2014 (IDT)

תחום הרפואה[עריכת קוד מקור]

איזה תחום רפואה מתמחה בטיפול בצלקת בשיער שעקב הצלקת אין גדילת שיער?-- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

מי שמטפלים בזה זה דרמטולוגים (בפרט כאלה שעוסקים גם בשיער ונקראים לעתים הירולוגים), וכן פלסטיקאים. דרמטולוג שעושה קעקועי קרקפת מתעסק עם זה. בברכה. ‏Ben-Natan‏ • שיחה 20:09, 23 במאי 2014 (IDT)

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.

קזינו בת גלים[עריכת קוד מקור]

לא הבנתי מדוע המבנה המקורי נהרס ובאילו שנים. הערך קופץ מ--1968 ל2004. מתי בדיוק נבנה השלד שעומד היום? Corvus,(שיחה) 20:07, 23 במאי 2014 (IDT)

ב-1968 על ידי מפ"ח ואחר כך על ידי סם שטרית ממינהל מקרקעי ישראל, ותוכנן כמכלול של אולמות אירועים ושמחות. המבנה המקורי נהרס, ובמקומו נבנה שלד בטון – דומה למבנה המקורי אך לא זהה מבחינת החלוקה הפנימית. תוכנית זו נכשלה. Nachum - שיחה 11:21, 24 במאי 2014 (IDT)
המשפט מתחיל ב" הקזינו נרכש ". וזה בדיוק הקטע שעל החוסר שלו אני מדבר. מתי המבנה המקורי נהרס ומתי במקומו נבנה שלד בטון? Corvus,(שיחה) 11:24, 24 במאי 2014 (IDT)
בתחילת שנות התשעים רכש אותו איש העסקים (סם) שטרית. התנאי של עיריית חיפה היה לשמר את הבניין, אך במהלך העבודות נהרס רובו. שלד הבניין שהוקם שיחזר את צורתו של המבנה המקורי, אך שטרית לא הוציא לפועל את התוכנית להקמת קומפלקס אירועים. גוגל מצא. Nachum - שיחה 12:16, 24 במאי 2014 (IDT)
כדאי שנוסיף את זה לערך. איפה מצאת את המידע? Corvus,(שיחה) 12:21, 24 במאי 2014 (IDT)
http://www.haaretz.co.il/misc/1.971079
אני התחתנתי שם בדצמבר 1969 ואז זה היה רק אולם חתונות. בברכה. ליש - שיחה 16:00, 26 במאי 2014 (IDT)

למה ב - Microsoft Word[עריכת קוד מקור]

כשאני כותב משפט בעברית ובתוכו אני משלב מילה באנגלית, המילה באנגלית קופצת לי ישר להתחלת במשפט? איך מתקנים את העניין? תודה. 149.78.124.20 17:53, 24 במאי 2014 (IDT)

תנסה לעשות ctrl+Shift ימניים. Corvus,(שיחה) 18:04, 24 במאי 2014 (IDT)

תשלום שכר[עריכת קוד מקור]

מדוע יש חברות הנמצאות בחוב תמידי כלפי העובד, כולל ביום תשלום המשכורות?
בחברות רבות מקובל כי השכר לחודש הנוכחי נכנס ב-10 בחודש העוקב.
בחברות אחרות, המשכורות נכנסות ב-1 בחודש, אולם השכר מחושב על החודש שבין ה-20 ל-20.
להבנתי, ברוב המוחלט של המקרים, הדבר קורה פשוט כי הוא אפשרי מבחינת החוק, ורווחי למעסיק.
מעסיק המשלם מאות-אלפי או מיליוני שקלים משכורות כל חודש, מרוויח 1/3 ריבית חודשית על עשרת ימי השכר שתמיד נמצאים בקופתו.
זה נראה לי שריד מיותר מימים עברו, בהם באמת לקח זמן לדווח ולוודא.
DoronWise - שיחה 18:08, 24 במאי 2014 (IDT)

אני לא רואה בזה שריד או רווח על חשבון העובד. מדובר בטווח סביר של גמישות בתשלום. המעסיק לא מרוויח, זה לא שהשכר נמצא אצלו בבנק עד שעת התשלום, הוא פשוט מחויב להוציא מקופתו משכורות על פי הסכומים והנהלים הקיימים. ‏Uziel302שיחהאמצו ערך יתום! 06:15, 30 במאי 2014 (IDT)

דן יחיד לעומת הרכב[עריכת קוד מקור]

באיזה חוק או תקנה נקבע מתי עבירה מסוימת נדונה בפני דן יחיד ומתי בפני הרכב? תודה

"""והשאלה הזו מקבלת משנה תוקף לאור העובדה שמי שגזר על אולמרט את המאסר הוא שופט דן יחיד ולא הרכב שופטים כפי שהיה רצוי ומתחייב במקרה חריג מעין זה. בהקשר זה די אם נזכיר את משפטם של שרי ממשלה כמו יעקב נאמן, חיים רמון, אביגדור ליברמן ואחרים שהועמדו בזמנם לדין פלילי ועניינם התברר בפני הרכב שופטים. ברור ש----מי שקבע שהשרים---- הללו יישפטו בפני הרכב עשה כן לאור העובדה שמדובר בשרי ממשלה.

וכשמדובר בראש ממשלה הדברים הם הרי מקל וחומר.""" איש הישר בעינייו יעשה. הקטע הוא מבלוג של יוסי דר. Nachum - שיחה 18:50, 26 במאי 2014 (IDT)

מה הסיבה שמרטיבים את המגעים של האלקטרודות באקג?[עריכת קוד מקור]

מה הסיבה שמרטיבים את המגעים של האקג לפני שמניחים אותם על הנבדק? ולמה באלקטרודות של מכשיר אקג באמבולנס לא מרטיבים כלום אלא רק שמים מדבקות? 5.28.155.210 00:14, 25 במאי 2014 (IDT)

לא תמיד מרטיבים, זה תלוי בסוג המכשיר. בגדול המים הם מוליכי חשמל מצויינים, והם משפרים את ההולכה החשמלית של האלקטרודות. במכשירים מודרניים יותר עושים שימוש במדבקות מובנות או בבלוני ואקום קטנים, שמאפשרים להצמיד את האלקטרודות מאוד צמוד לעור, וכך אין צורך במים. בלנק - שיחה 16:15, 25 במאי 2014 (IDT)

אפליקציית טנגו + המייל שמזינים[עריכת קוד מקור]

שלום. יש לי אנדרואיד, והורדתי את אפליקציית התקשורת "טנגו", ועל מנת להירשם יש להזין את המייל שלי. אינני רוצה לקשר בין מס' הטלפון שלי לבין המייל שלי, אבל ניראה שאין ברירה. השאלה היא, מי יראת את המייל שלי? האם רשימת אנשי הקשר שתהיה אצלי בטנגו יראו מה המייל שלי? ולשם מה אני צריך להזין אותו? (הרי בוואטספ לא צריך להזין) תודה מראש לעונים, שאו ברכה

מישהו??????
בדרך כלל המייל מוזן רק לצורך אימות החשבון ולמקרה של שכחת הסיסמה. הוא לא אמור להיות מוצג למשתמשים אחרים. אני לא מכיר את האפליקציה הספציפית אבל ככה זה בדרך כלל. יוצאת דופן היא ויקיפדיה המאפשרת שליחת מייל למשתמש, שכן התקשורת העיקרית בה, דפי השיחה, פומבית ולא מתאימה לכל הצרכים.
ניתן תוך דקות בודדות לפתוח חשבון מייל נוסף, כזה שלא יכיל מידע אישי, אלא ישמש אותך רק לצורך רישום לאתרים ואפליקציות. ‏Uziel302שיחהאמצו ערך יתום! 12:28, 28 במאי 2014 (IDT)

האם אכן הקפה מקטין עייפות/רצון לישון?[עריכת קוד מקור]

יש מחקרים? עד כמה זה וודאי? האם מדובר על נס קפה או על קפה שחור או שניהם? מה עם אספרסו?

קפאין מפריע לאדנוזין להיקשר לקולטניו (מה שגורם תחושת עייפות). אסור שאף אדם יעשה על עצמו ניסויים עם העניין הזה, התמכרות לקפאין היא דבר מסוכן ויש להימנע ממנה בכל מחיר, אני בעצמי מכיר אישית מישהי שהגיעה לבית החולים אחרי ששתתה מספר רב של כוסות קפה (אני בכוונה לא מציין את המספר המדויק). ויקיפדיה לא מספקת ייעוץ רפואי ובהתאם לשאלה לדעתי עדיף להתאים צריכת קפאין עם דיאטן\רופא. זה יקח בדיוק דקה. ‏Ben-Natan‏ • שיחה 14:24, 25 במאי 2014 (IDT)
בן, אני לא חושב שהשאלה היא שאלה רפואית. היא שאלה בביולוגיה, או בביוכימיה, והשואל לא הוסיף לה שום פן פרקטי ("כמה קפה צריך לשתות" וכו'). לעצם השאלה, קפאין הוא אכן חומר ממריץ כמו שבן אמר. זה די ודאי, מבוסס על המון מחקרים, כמו זה וזה למשל. יחד עם זאת, יש גם מחקרים שחולקים על כך, כמו זה למשל. גם נס קפה, גם אספרסו, גם קפה שחור, ואפילו קולה ותה, מכילים קפאין בכמות מסויימת. מידת ההשפעה תלויה בכמות הנצרכת, בגודלו של האדם, מהירות חילוף החומרים שלו, ועוד מגוון גורמים. בלנק - שיחה 16:10, 25 במאי 2014 (IDT)
יפה דיבר בלנק. תודה רבה לך. וכמובן תודה גם לך בן נתן. ( אגב המחקרים המדעיים מבולבלים כיום. [וגם תמיד היו כאלו] על כך מחקר שטוען משהו, יש 2 מחקרים שטוענים ההפך. חבל שאין מדד אוניברסילי חיצוני המודד כל מחקר שנערך ונותן ציון של אחוזים מ1 עד 100 המרכיבים בתוכם את אמיתות המחקר וההסתברות שהוא אכן כזה. מעניין מה תורת ישראל שהיא אמיתית לגמרי [כיוון היותה חכמה אלוקית, נטולת טעויות/שקרים/סילופים/עיוותים] אומרת לגבי חומרים טבעיים/מלאכותיים המשאירים את האדם ערני, והאם אותם חומרים בעלי נזק או לו.. אם מישהו מכיר אשמח לדעת כולל מקורות)
מי יכול לתת מדד שכזה? ולגבי תורת ישראל, מה לה ולחומרים מעוררים? הלא כבר אמר הרמב"ם (מו"נ חלק ב' פרק ח') "וכבר ידעת שהכריעו חכמי אומות העולם על השקפתם בענינים הללו של התכונה, והוא אמרם בפירוש "ונצחו חכמי אומות העולם". וזה נכון, כי הדברים העיוניים לא דבר בהם כל מי שדבר אלא כפי שהביאו אליו העיון, ולפיכך צריך לסבור מה שנתקיימה ההוכחה עליו". משה פרידמן - שיחה 09:31, 26 במאי 2014 (IDT)
הקפאין (שבקפה ובמשקאות אחרים) הוא חומר מעורר, אבל לעניות דעתי שימוש רצוף בקפה גורם לגוף להתרגל אליו. לאחר הסתגלות כזו, הפסקת השימוש יכולה לגרום לעייפות יתר. חלק ניכר מהאוכלוסייה צורך קפאין באופן סדיר, מה שיכול להטות כל מיני מחקרים על השפעת צריכת קפאין. הערה: לא בדקתי את האמור בעצמי. Tzafrir - שיחה 15:43, 26 במאי 2014 (IDT)

ואי אפשר בלי בדיחה ישנה;

  • מחקר א' מראה: שתיית קפה מפחיתה עייפות
  • מחקר ב' מראה: שתיית קפה תורמת לעייפות
  • מחקר ג' מראה: מחקרים על שתיית קפה תורמים לעייפות... הוי ארצי - שיחה 13:53, 29 במאי 2014 (IDT)

מתוך הערך "קידושין"[עריכת קוד מקור]

מה פירוש "אמנם למרות האיסור, המקדש בביאה מעשהו עשוי"?

כלומר, האדם עובר איסור בעצם הביאה, אך האשה מתקדשת למרות האיסור. איתן96 (שיחה) כ"ה באייר ה'תשע"ד • 14:51, 25 במאי 2014 (IDT)
האם גם האישה עוברת עבירה, או שהאיסור והעונש רק על הגבר, והאישה פטורה? האם יש הבדל בין קידושין ראשונים (כשהאישה בתולה) לבין קידושין שניים\שלישיים\וכו' או שהאיסור על ביאה חל על שני בני הזוג ובכל קידושין?
ראשית:

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.

אז ככה: האיסור הוא על המקדש בביאה, מכיוון שהגבר הוא המקדש, האיסור הוא עליו. האיסור על קידוש חל בכל קידושין. האיסור הוא לא משום הבתולין אלא גזרה משום פריצות. בברכה, איתן96 (שיחה) כ"ה באייר ה'תשע"ד • 16:21, 25 במאי 2014 (IDT)
רוב תודות ^_^

כנימה או תולעת בעץ רימון[עריכת קוד מקור]

יש לנו עץ רימון צעיר שלאחרונה גילינו בעליו חורים עגולים בקוטר של כס"מ (תולעת או כנימה כרסמה את העלה)
האם מישהו מכיר את התופעה ואיזה תכשיר מועיל לזה? תודה, חיים קשיחהתרמו לערך הזה • כ"ו באייר ה'תשע"ד • 22:14, 25 במאי 2014 (IDT)

נסה את פורום גינון בתפוז - עזרו לי שם מספר פעמים. תמונה של הנגע תסייע להם לתת תשובה מדוייקת. Zarnivop - שיחה 11:51, 26 במאי 2014 (IDT)

ב-DNA, כול כמה חומצות גרעין יש גשר בין הבסיסים?[עריכת קוד מקור]

בהרצאה הזאת: http://youtu.be/-MeaTEruwWI ב- 4:00, הד"ר אומר שכול 5,6,10,5 חומצות בסיס, יש גשר (מה שמוכיח את הטענה שלו, ששם הוי"ה "חתום" ב-DNA).

ניסיתי למצוא לכך מקור נוסף או אישור, ולא הצלחתי, מישהו יכול בבקשה לעזור לי למצוא לכך מקור?

תודה.

  • אני אינני ביולוג, ולא מבין בביולוגיה, אז אם טעיתי באחד המושגים, סליחה. אני בטוח שהד"ר לא טעה אז אם תועילו לצפות שם להבהרות.. שוב תודה :)
בין כל זוג בסיסים ב-DNA יש קשר מימן. "בין כל שני בסיסים קיימים קשרים כימיים חלשים, קשרי מימן." (מתוך הערך dna)
לפי הציור שלו על הלוח מדובר אכן בקשרים הללו. לא ברורה כוונתו. ‏Uziel302שיחהאמצו ערך יתום! 01:56, 27 במאי 2014 (IDT)

העתקת חלק מתוכן ויקיפדיה לתוך מסמך מבלי שידעו שהוא קישור[עריכת קוד מקור]

אני מעונין להעתיק לפעמים מתוכן של ויקיפדיה לתוך מסמך ואזי מצטרף גם קישור לתוך המסמך האם אפשר לתת הוראה מראש לא לצרף בהעתקה את הקישור אלא רק את התוכן46.116.144.202 09:19, 27 במאי 2014 (IDT)

לחץ על "גרסה להדפסה" מימין. 212.179.61.122 09:35, 27 במאי 2014 (IDT)

Simulink[עריכת קוד מקור]

Shalom! I need a box in Simulink, that at first accepts a constant as input, and later accepts the output of a computation. How can I do that

(I can read hebrew, I just don't have hebrew on this computer) 77.125.164.49 23:38, 27 במאי 2014 (IDT)

השפה הזאת לא בשימוש רחב, הערך en:Simulink לא קיים בעברית. ניתן לנסות לשאול בדף השאלות במחשבים בוויקיאנגלית כאן.
בשפת C משתנה רגיל יכול לקבל קבוע בתחילת התוכנית ולאחר מכן לקבל ערך אחר שהתקבל מחישוב. אני אמנם לא מכיר את השפה הנ"ל אבל אני לא מבין למה שזה לא יהיה אפשרי. ‏Uziel302שיחהאמצו ערך יתום! 12:36, 28 במאי 2014 (IDT)
שלום, יש מספר אפשרויות להכנסת קלט בסימולינק. בספריית sources יש מגוון בלוקים - בין אם constant, In1, From File ועוד. במקום ערך מוחלט תכניס שם משתנה. איזו גרסה אתה משתמש? ותנסה עזרה גם כאן וגם באתר של mathworks יש שם הרבה קבצי עזרה. בברכה אמא של גולן - שיחה 15:18, 29 במאי 2014 (IDT)
My MATLAB version is R2012a. I will try these sites. Thanks a lot for the answers. 77.125.164.49 07:47, 30 במאי 2014 (IDT)

Атлантическая треска, Atlantic cod[עריכת קוד מקור]

שלום. דג קוד. אפשר הקוד האטלנטי או "דג הקוד האטלנטי"? - תודה רבה David.r.1929 - שיחה 15:21, 28 במאי 2014 (IDT)

מוטב לשאול בוק:יל הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 18:25, 28 במאי 2014 (IDT)
זאת לא שאלה לשונית אלא שאלה של מיון. האם יש מין ששמו "קוד אטלנטי" או אין. גילגמש שיחה
ע"פ אחותנו האנגלית, יש: Gadus morhua הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 22:13, 28 במאי 2014 (IDT)

PAY PAL[עריכת קוד מקור]

כשאני נרשם לפיי פאל בקישור הבא, האם עליי למלא את הפרטים בעברית או באנגלית???

[1]

בניין עיריית מזרח ירושלים הירדנית[עריכת קוד מקור]

בערך עיריית ירושלים נכתב, "בעקבות מלחמת העצמאות והקמת מדינת ישראל נחצתה ירושלים לשניים, כאשר חלקה המערבי של העיר החדשה בתחום מדינת ישראל, בעוד העיר העתיקה וחלקיה המזרחיים של העיר החדשה בתחום ממלכת ירדן, וגבול בינלאומי חוצץ ביניהן. מטבע הדברים, נתפצלה עיריית ירושלים לשתי רשויות מוניציפליות נפרדות שאין כל קשר ביניהן בהיותן משתייכות לשתי ישויות מדיניות עוינות זו לזו. ירושלים המזרחית התפתחה כעיר שהייתה אמנם עיר ספר בשולי הממלכה הירדנית, אך בו בזמן עיר מחוז מרכזית לתושבי הגדה המערבית. היות שבית העירייה המנדטורי נותר בצד הישראלי של הקו העירוני, התמקמה עיריית מזרח ירושלים הירדנית בבניין ברובע הנוצרי של העיר העתיקה...".

שאלתי ובקשתי, היכן בדיוק היה אותו בניין עירייה, ומה כיום יש באותו בניין?

יום שחרור ירושלים שמח! אביתר ג'שיחהתרומות • כ"ח באייר ה'תשע"ד • 17:29, 28 במאי 2014 (IDT).

איך להתחבר מהנייד לרשת אלחוטית[עריכת קוד מקור]

יש לי מחשב נייד שתמיד התחבר לרשת אלחוטית (ביתית). אחרי שניתקתי אותו לזמן קצר וחיברתי שוב הוא מראה שהוא מחובר לרשת הרגילה אבל הדפדפן לא עובד. לדעתי הבעיה בהגדרות, לא מצאתי חיבור מוגדר באפשרויות האינטרנט. ניסיתי להגדיר כמה חיבורים אבל הם יצאו מוזרים עם חייגן או חלון התקשרות והמחשב כבר מקושר. מה עושים?

שאלה בLyX[עריכת קוד מקור]

איך כותבים מסמך בשני טורים? 79.183.133.108 22:39, 28 במאי 2014 (IDT)

\documentclass[twocolumn]{article}. עוזי ו. - שיחה 01:49, 29 במאי 2014 (IDT)
איך אני משתמש בזה? כתבתי את מה שאתה אומר, התוצאה היא שהוא פשוט מדפיס את המילים \documentclass[twocolumn]{article} בראש הדף וממשיך לכתוב בטור אחד. 79.183.133.108 18:40, 29 במאי 2014 (IDT)
זה צריך להופיע בשורה הראשונה של הקובץ, במקום ה-documentclass הנוכחי. עוזי ו. - שיחה 22:29, 29 במאי 2014 (IDT)
מדובר על LyX, ולא על מסמך LaTeX.‏ Tzafrir - שיחה 23:09, 29 במאי 2014 (IDT)
מסמך -> הגדרות -> מחלקת המסמך -> אפשרויות המחלקה. באנגלית: Document -> Settings -> Document Class -> Class Options‏ Tzafrir - שיחה 23:03, 29 במאי 2014 (IDT)
את מה שעוזי כתב ניתן להוסיף בpreamble תחת הגדרות המסמך, בברכה, Nurick - שיחה 13:07, 31 במאי 2014 (IDT)
לא את זה: זה ייצור מסמך לא תקין. LyX יוצר מסמך לאטך. הוא שם בראשו את הגדרות המחלקה ושאר דברים ששייכים להקדמה (preamble). לאחר מכן הוא שם את מה שהמשתמש ביקש להוסיף להקדמה. לכן התוצאה תהיה מסמך לאטך שמתחיל בערך ככה:
\documentclass[whatever]{article}
% some stuff

% User's custom preemble
\documentclass[twocolumn]{article}
ניסיתי את זה עכשיו ולאטך צעק עלי "LaTeX Error: Two \documentclass or \documentstyle commands".‏ Tzafrir - שיחה 13:25, 31 במאי 2014 (IDT)
היה בי חשש קל שזה יקרה, אם כך, יש באמת את אופציית שני הטורים בהגדרות המסמך כמו שכבר כתבת. בברכה, Nurick - שיחה 13:48, 31 במאי 2014 (IDT)

שלילת תואר אקדמי[עריכת קוד מקור]

האם יש אפשרות לשלול מאדם מסוים את התואר האקדמי שלו בעקבות עבירה כלשהי שהאדם עובר? האם יש משהו דומה לבית דין צבאי שבו אפשר להוריד את החייל בדרגה? גילגמש שיחה 13:36, 29 במאי 2014 (IDT)

כן. ראה את זה Zarnivop - שיחה 14:12, 29 במאי 2014 (IDT)
בתקנון ועדת המשמעת של אוניברסיטת בר-אילן כתוב ש"מי שהיה תלמיד באוניברסיטה... ימשיך להיות כפוף לסמכות המשמעתית של רשויות השיפוט המשמעתי של האוניברסיטה גם לאחר שסיים... את לימודיו..., וזאת בנוגע למעשים שעשה בעת שהיה תלמיד... באוניברסיטה". בפרט, הוועדה יכולה לבטל תואר אקדמי. עוזי ו. - שיחה 22:34, 29 במאי 2014 (IDT)
נראה לי,שהתשובות וההפניה לקישור לא ענו בשלמות לשאלה, שדנה ב"עבירה כלשהי שהאדם עובר". לא נראה לי, שמוסד אקדמי יכול לשלול תואר מאדם שעבר עבירת תנועה או רכוש או אפילו עבירה פלילית חמורה לאחר סיום לימודיו, כל עוד התואר עצמו הושג ביושר (או לפחות לא הוכח אחרת).שלומית קדם - שיחה 00:18, 30 במאי 2014 (IDT)
בדברי עוזי יש התייחסות לזמן ביצוע העבירה. ‏Uziel302שיחהאמצו ערך יתום! 06:09, 30 במאי 2014 (IDT)
תודה, זה ענה על שאלתי. גילגמש שיחה 08:46, 30 במאי 2014 (IDT)

שיתוף ברשתות חברתיות[עריכת קוד מקור]

שאלה על האפשרות לשיתוף דפי הויקיפדיה ברשתות חברתיות- האם יש דרך לעשות שיתוף ערכים ברשתות כמו פייסבוק וכו'? --Yossipikשיחה 00:57, 30 במאי 2014 (IDT)

שתף את הקישור או שתעתיק את הטקסט שברצונך לשתף וציין שמקורו בוויקיפדיה. ‏Uziel302שיחהאמצו ערך יתום! 06:07, 30 במאי 2014 (IDT)
יש אפשרות להתקין כפתור קיצור לשיתוף בהעדפות. גילגמש שיחה 08:47, 30 במאי 2014 (IDT)
כנראה שלא הסברתי נכון - מדוע אין בדפי הויקיפדיה כפתור "Like" של פייסבוק או כל רשת חברתית אחרת. לא ראיתי שזה חלק מממשק המשתמש וזה קצת מוזר לי --Yossipikשיחה 00:54, 1 ביוני 2014 (IDT)
זה קשור לעניינים של פרטיות. ראה במפורט כאן. תשובה קצרה מאתר הדורש רישום:
Hosting these buttons would require us to violate our privacy policy, which is (rightfully) rigid. 
Whenever you see a "like this" or "tweet this" button, you are looking at a page/site that has sold your browsing habits to Facebook or Twitter.  Those buttons are loaded from their sites, which gives them the browsing record of your habits. 
Wikipedia/Wikimedia does not do this.  We will never do this without your permission.
בברכה, ‏Uziel302שיחהאמצו ערך יתום! 01:05, 2 ביוני 2014 (IDT)

Emergence[עריכת קוד מקור]

איך נקרא המושג Emergence, המקובל במדעי הטבע ובפילוסופיה, בעברית? (http://en.wikipedia.org/wiki/Emergence) תודה

זה מושג כללי מאוד גם באנגלית וקשה לי להאמין שיש בשבילו מושג מקביל בדיוק בעברית שיתאים לכל התחומים בהם הוא משמש באנגלית. הגדרה מילונית של המילה היא "התגלות, הופעה, צמיחה" פשוט כשם עצם המבוסס על הפועל emerge. אם רוצים להוסיף את האלמנט של היווצרות מחלקים קטנים יש את המילים התלכדות, התאחדות, התאספות, התרכבות וכו'. אם רוצים להדגיש כי השלם שנוצר גדול מסך חלקיו אני לא מכיר מילים טובות בעברית לצורך זה, ניתן לומר שיש סימביוזה (לפי האקדמיה: "צוותאות"), סינרגיה (בעברית: "אגבור") או שימוש בביטויים כגון עבודת צוות, "טובים השניים מן האחד", "השלם גדול מסך חלקיו". יש במושג גם צד של הוליזם, של ראיית המערכת כדבר עצמאי ושלם, ויש לגישה זו אסכולות במגוון תחומים, למשל ראה פסיכולוגיית הגשטלט ורפואה הוליסטית.
היו כבר אנשים שנתקלו בקושי הזה ולמשל בקישור מוזכר ספר בשם "אמרג'נס: חדשנות לא-רדוקטיבית במערכות מורכבות"... ‏Uziel302שיחהאמצו ערך יתום! 18:48, 30 במאי 2014 (IDT)
לפעמים תרגום שימושי ל-emergence of הוא "הופעת X", "ראשית X". Reuveny - שיחה 19:03, 30 במאי 2014 (IDT)
תודה על התשובות והניסיונות להציע תרגום על-פי המשמעות. אשמח אם אנשי מקצוע מהתחומים הספציפיים (פילוסופיה/ביולוגיה/פיסיקה) יענו, איש על פי השימוש במושג בפועל בתחומו. ויכול להיות שהמושג אכן לא תורגם כפי שנרמז בקישור של עוזיאל. אם כך, נפתח ערך בשם אמרג'נס?
לטעמי אין מקום בוויקיפדיה העברית למונחים לועזיים שאינם בשימוש רחב בשפה העברית. ‏Uziel302שיחהאמצו ערך יתום! 00:40, 31 במאי 2014 (IDT)
עוזיאל, אתה טוען שהמושג הרב תחומי הזה, החשוב כל כך לפחות במדעי הטבע, אינו בעל חשיבות אנציקלופדית? או שאתה מוותר עליו כי אתה לא יודע לתרגם אותו? אבל בוא לא נפתח בדף הזה דיון חשיבות לערך. אני עדיין מקווה שהמומחה יוכל לענות לגבי התרגום המקובל, עם או בלי קיום הערך בויקיפדיה העברית.
אלמוני נכבד, אני לא מבין מה אתה רוצה. אני מכיר את המונח הזה כמלה די נפוצה בשפה האנגלית, שמשמשת לתיאור דברים רבים. עוזיאל ואני הבאנו מנסיוננו כמה דוגמאות מתחומי מדע שונים. אם זה לא מספיק, כבר יש רפרנס שיעזור לך לתרגם מונחים כאלה, קוראים לו מילון. למה אתה חושב שמלה, נאה ככל שתהיה, צריכה ערך בוויקיפדיה? Reuveny - שיחה 04:24, 31 במאי 2014 (IDT)
אני לא האנונימי שואל השאלה, אבל אני מוצא לנכון לציין, שבמדעי הטבע המונח Emergence מתייחס לתחום מחקר פופולרי שגדל במהירות בעשורים האחרונים, ומהווה מוקד למחקר מולטידיספלניארי שנושק לחקר מערכות מורכבות. אין לי ספק שיש צורך לערך בוויקיפדיה על תחום המחקר הזה - זו לא סתם עוד מילה. 2.55.140.53 21:22, 31 במאי 2014 (IDT)
יש הבדל בין מילה באנגלית שמשמשת במגוון תחומים ומשמעויות לבין תחום מחקר מוגדר. תחומי מחקר ראויים לערך בוויקיפדיה. ‏Uziel302שיחהאמצו ערך יתום! 22:28, 31 במאי 2014 (IDT)

בחזרה לשאלה המקורית: חוץ ממלה יומיומית שמתארת מגוון דברים, אמרג'נס הוא גם מונח מקצועי בכמה וכמה תחומים. רציתי לדעת אם באחד מהתחומים קיים תרגום מקובל לעברית, ואם כן מהו. בביולוגיה לא קיים תרגום מקובל לעברית (לא שידוע לי), אבל אולי בתחומים אחרים הוא קיים (במתמטיקה ובפיסיקה הנוהג לתרגם שפה מקצועית לעברית נפוץ יותר, אולי בגלל מדיניות הטכניון בעניין). התשובות של עוזיאל וראובן אמנם מעניינות, אבל לא מקצועיות, ולא תופסות נכון את מהות המונח המקצועי, לפחות כפי שהוא משמש בביולוגיה. אני מבין שהרעיון של ויקיפדיה הוא שתיכתב על-ידי אנשים אינטילגנטים ולאו-דווקא מקצועיים, אבל חשבתי ש"הכה את המומחה" מיועד לתשובות מומחים בלבד.

המונח "הכה את המומחה" אולי מטעה.המשיבים משתדלים להשיב מתוך ידע, אבל אין דרישה לתואר אקדמי על מנת להשיב לשאלות. יותר מזה- עיקר המטרה של הדף (לפחות במקור) היא לשמש מקביל ל"עמדת היעץ" בספריה. כלומר- להפנות לערכים הרלוונטיים בויקיפדיה, ולהתבסס עליהם בתשובות. לכן בוודאי שאין לצפות לשורה של אנשי מקצוע שעומדים בתור לענות על שאלותיך. בלנק - שיחה 20:39, 2 ביוני 2014 (IDT)

סיווג של קול גברי[עריכת קוד מקור]

איך קוראים לקול של הזמר של הלהקה Dark Moor? אם זה טנור דרמטי? 79.183.181.202 12:19, 31 במאי 2014 (IDT)

סיסים בכותל[עריכת קוד מקור]

שמעתי את הטענה שהמושבה הגדולה בעולם של סיס החומות היא בכותל המערבי. גוזמה? Tzafrir - שיחה 13:27, 31 במאי 2014 (IDT)

http://www.commonswift.org/colony_Jerusalem.html
הסתכל בעמוד הזה. Nachum - שיחה 15:28, 31 במאי 2014 (IDT)
תודה, אבל לא מצאתי שם התייחסות לטענה (הגדולה ביותר בעולם). Tzafrir - שיחה 11:02, 1 ביוני 2014 (IDT)
consulte Prof. Mendelssohn from Tel Aviv University Nachum - שיחה 12:48, 1 ביוני 2014 (IDT)

השומר הצ'רקסי בסג'רה[עריכת קוד מקור]

האם "השומר הצ'רקסי הממונה" שמוזכר בהשומר#ה"קולקטיב" בסג'רה הוא גורקוז (גרכד) דאות? Tzafrir - שיחה 18:01, 31 במאי 2014 (IDT)

מוטיבציה: בראשון, בן גוריון מתייחס אליו כשומר עצל ובשני הוא הציל את חייו של בן גוריון. אין כאן סתירה מלאה בפרטים, אבל יש כאן קצת חוסר התאמה. Tzafrir - שיחה 11:33, 1 ביוני 2014 (IDT)

איך זה יכול להיות שק"ג חיטה לא טחונה עולה יותר מק"ג טחון?[עריכת קוד מקור]

איך זה ייתכן שק"ג חיטה לא טחונה עולה פי שניים או פי שלושה מק"ג חיטה טחונה? 5.28.184.220 18:12, 31 במאי 2014 (IDT)

תלוי מי הקונה ומה הוא קונה (יחד עם החיטה אפשר לטחון דברים נוספים, פלטינה, זהב וכדומה), הרי פראיירים אף פעם לא נגמרים... בברכה. ליש - שיחה 18:27, 31 במאי 2014 (IDT)
לפני עשור דווח כי הוסר הפיקוח על מחיר הקמח לתקופת ניסיון של שלושה חודשים. נראה לי שכיום הוא לא בפיקוח. בכל מקרה, פיקוח ממשלתי של שנים יכול להשפיע על טווח המחירים גם בשנים שאחרי הסרת הפיקוח. ‏Uziel302שיחהאמצו ערך יתום! 20:32, 31 במאי 2014 (IDT)
כיום הקמח אכן לא בפייקוח, ולדעתי הסיבה אחרת. מחירים של מוצרים נקבעים על ידי היצע וביקוש. בגלל שלקמח יש ביקוש גדול הרבה הרבה הרבה יותר מלחיטה, אפשר למכור אותו בזול. דוגמאות נוספת שממחישות זאת הן אורז מלא לעומת אורז רגיל, לחם חום אחיד לעומת לחם לבן אחיד, סוכר חום לעומת סוכר לבן, פקאנים טבעיים לעומת פקאנים מסוכרים. בכל זוגות המוצרים הנ"ל, המוצר הראשון, שלא עבר תהליך,יקר יותר מהמוצר השני, שכן עבר. זה בגלל הביקוש הנמוך יותר. בלנק - שיחה 20:36, 31 במאי 2014 (IDT)
אני גם רציתי לכתוב בהתחלה על היצע וביקוש, אבל אז ראיתי בערך שביקוש גבוה אמור לגרום לעליית מחירים ולא לירידתם. ‏Uziel302שיחהאמצו ערך יתום! 22:35, 31 במאי 2014 (IDT)

התשובה היא שמי שטוחן את החיטה, קונה אותה הרבה יותר בזול ממך. ‏[kotz]‏ [שיחה] 23:04, 31 במאי 2014 (IDT)

קוץ, זה עדיין לא עונה על השאלה, כי גם מי שמוכר לך את החיטה השלמה, קונה אותה הרבה יותר זול ממך. עוזיאל, אולי המונח היצע וביקוש כפי שהוא מופיע בערך אינו בדיוק המונח המתאים פה. (הרי לחיטה יש היצע כמעט בלתי מוגבל, וגם אם לא, הרי שההיצע של חיטה גולמית יבוא על חשבון ההיצע של קמח) הנקודה היא שכאשר יש לך ביקוש גדול יותר של מוצר מסויים, אתה יכול להרשות לעצמך למכור אותו יותר בזול, (עם רווח קטן יותר) מתוך ביטחון שעדיין תרוויח כסף. זו גם הסיבה שסופרים מוכרים יותר בזול מאשר מכולות- יש להם יותר לקוחות. גם עלויות הייצור עבור כל מוצר פוחתות ככל שיש יותר מוצרים. ראו גם כאן. 23:40, 31 במאי 2014 (IDT)
האמנם החנויות והסופרים קונים את החיטה יותר בזול ממה שהם קונים את הקמח? ברור שברמה מסוימת החיטה יותר זולה, אחרת לא היה משתלם לטחון, אבל לא ברור לי באיזה שלב זה מתהפך, מאיזה שלב המחיר לקילו חיטה יותר יקר מקילו קמח.
הגישה שלי לכלכלה היא שמוכר בעיקרון מחפש למקסם רווחים. אם ניתן למכור חיטה ביותר מקמח, סוכר חום ביותר מלבן, במכולת יותר מבסופר, יעשו את זה. הסיבה היחידה לא למכור ביותר היא למכור יותר. ‏Uziel302שיחהאמצו ערך יתום! 00:22, 1 ביוני 2014 (IDT)

יש מצב (ואני לא מומחה) שכבר ביציאה מהחקלאי, חיטה לטחינה זולה הרבה יותר מחיטה שאינה מועדת טחינה. ייתכן שטוחנים אותה סמוך לשדה וכך חוסכים המון בשינוע. הסיבה שחיטה לטחינה זולה יותר היא שהביקוש יותר גדול, מה שיוצר ריבוי ספקים (חקלאים), תחרות, והורדת מחירים. כמו כן המטחנות הם עסקי ענק. הם קונים בבת אחת שדות שלמים, וחוסכים במתווכים. ‏[kotz]‏ [שיחה] 09:56, 1 ביוני 2014 (IDT)

חתני\כלות פרס נובל יהודים\ות[עריכת קוד מקור]

כמה יהודים\ות שאינם\ן אשכנזים\ות קיבלו עד כה פרס נובל, ובאילו תחומים?

היהודי הראשון שקיבל פרס נובל לפיזיקה והוא אינו אשכנזי, הוא יהודי מרוקאי בשם סרז' הרוש שקיבל את הפרס בשנה האחרונה. בעצם גם זה לא מדויק כי למרות שהוא יליד מרוקו אמו אוקראיינית (הוא קיבל חינוך צרפתי בקזבלנקה). מלבד זאת, יש הטוענים (ללא הוכחות ברורות) שמשפחת הרוש הם בעצם צאצאצי הרא"ש שהיה רב בגרמניה. בכל אופן, משפחת הרוש בתחנתה הסופית היא מרוקאית, ושם המשפחה היהודי-מרוקאי הזה נמצא ברשימת זוכי פרס נובל לפיזיקה.5.28.147.239 23:42, 31 במאי 2014 (IDT)
[2] (רשימה בסוף) Ben tetuan - שיחה 23:45, 31 במאי 2014 (IDT)
(המקור שבן הביא סותר את דבריו של האלמוני- הוא מציין 11 זוכים) בלנק - שיחה 23:55, 31 במאי 2014 (IDT)
הרשימה מהקישור:

---

בברכה, ‏Uziel302שיחהאמצו ערך יתום! 00:06, 1 ביוני 2014 (IDT)

חיפוש סדרת טלויזיה ישנה[עריכת קוד מקור]

פעם הייתי צופה בסדרת טלוויזיה ועכשיו אני רוצה למצוא באינטרנט הקלטות אבל אני לא מצליח למצוא אותה.
אני חושב שהשם שלה בעברית היה משהו בסגנון "היסטוריה בהיסטריה" או משהו כזה.
זאת היתה סדרה מצויירת שהציגה פרודיות על אירועים היסטוריים
אני חושב שהיא הייתה באנגלית. אני לא זוכר באיזו שנה/שנים שודרה, אבל מפאת גילי הייתי אומר שלא לפני כ-15 שנה.
אני לא הצלחתי למצוא בגוגל שום דבר שנראה קשור.
האם מישהו יודע על מה אני מדבר ויכול לתת את השם הנכון שאפשר לחפש? --84.229.110.158 08:48, 1 ביוני 2014 (IDT)

הכוונה כנראה לסדרה Histeria של האחים וורנר (WB), שודרה במקור בערוץ WB בארה"ב בשנים 1998-2000. ראה כאן לערך עליה בוויקיפדיה האנגלית. חיפושים מסוג זה כדאי לבצע גם באתר יוטיוב. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

הגשת ערר על חוק[עריכת קוד מקור]

איך עובדת הגשת ערר על הצעת חוק בכנסת? כמו שקרה זה עתה עם החוק הקשור בפונדקאות. למי יש זכות להגיש ערר, האם כל חבר בממשלה? ואם כן, איך זה שיש כוח חזק כל כך למיעוט? אביעד‏ • שיחה 14:32, 1 ביוני 2014 (IDT)

המינוח המדוייק יותר הוא ערר על החלטה של ועדת השרים לענייני חקיקה להכריז על חוק פלוני או אלמוני כהצעת חוק שנתמכת על ידי הממשלה. הערר, למיטב ידיעתי, מוגש על ידי שרים שחברים בוועדה (באופן טבעי לכל סיעות הקואליציה יש נציגים). אם חוק יוצא בלי אישור מהוועדה זה לא אומר שהוא בהכרח לא יעלה להצבעה בכנסת, אלא רק שהממשלה לא תתמוך בו, ואז השאלה אם החוק יעבור תלויה בעיקר באיתנות הקואליציה היכולת לשמור על משמעת קואליציונית. מהצד השני, חוק שאושר בוועדה לא בהכרח יקבל את אישור הכנסת. ‏DGtal‏ 15:55, 1 ביוני 2014 (IDT)
כמה מחייבת המשמעת הקואליציונית? אביעד‏ • שיחה 19:37, 1 ביוני 2014 (IDT)
מבחינה חוקית היא אינה מחייבת, אלא אם היא מפירה איזהשהו הסכם קואליציוני (וגם אז, בית המשפט לא יכול לעשות לך כלום, רק לקבוע שהיתה הפרה וכך "לאשר" הפרה של סעיפים אחרים בהסכם הקואליציוני). אולם בפועל, לראש הממשלה וראש הקואליציה מגוון "מקלות וגזרים" חזקים כדי למנוע מאנשים להפר את המשמעת הקואליציונית. אם חבר הקואליציה הוא גם שר, ניתן כמובן לפטר אותו, ואם הוא לא שר, אפשר לאיים על ראש הסיעה שלו (או אולי על ראש המפלגה שלו?) בפיטור שרים אחרים מאותה הסיעה, או בעונשים אחרים. להם בתורם יש אמצעים אחרים למשמע את חברי סיעתם. ראו למשל כאן. בלנק - שיחה 22:12, 1 ביוני 2014 (IDT)

דגל המשיח[עריכת קוד מקור]

אני שם לב שבהרבה מקומות בארץ רואים דגלים זהים: כתר כחול וכיתוב אדום "משיח" על רקע צהוב.

אתם יודעים מאיפה הדגל בא ומי מפיץ אותו? למה דווקא העיצוב הזה ומה המשמעות. האם זה סוג של אמונה תפלה שתליית הדגל תקדם את המשיח או שאולי זה סמל של ארגון?79.183.181.202 21:55, 1 ביוני 2014 (IDT)

במילה אחת: חב"ד. איתן96 (שיחה) ד' בסיוון ה'תשע"ד • 22:00, 1 ביוני 2014 (IDT)
בשתי מילים: משיחיות בחב"ד. איתן96 (שיחה) ד' בסיוון ה'תשע"ד • 22:01, 1 ביוני 2014 (IDT)

ספר טלפונים של הממלכה המאוחדת[עריכת קוד מקור]

האם מישהו מכיר ספר טלפונים מקוון של הממלכה המאוחדת במתכונת דומה לזו של דפי זהב (כלומר, לא דורשים ממך 10 פאונד כדי לאתר מספר)? אני מנסה למצוא את מספר הטלפון של שני בני זוג שגרים בלידס (יורקשייר), וקצת מתקשה בזה. קוריצהלול התרנגולותאהמהמורשת העולמית. פשוט עולמית! 00:09, 2 ביוני 2014 (IDT)

[3] Mr. W ~‏ T ~ בית המשפטים העליון 00:14, 2 ביוני 2014 (IDT)

תל אביב האוניברסיטה[עריכת קוד מקור]

ישנה תחנה "תל אביב אוניברסיטה (מרכז הירידים)". היא לא נמצאת בתוך מתחם האוניברסיטה, או שכן?

אני צריך להגיע ל"שער 2" או בנין "קפלון" (אם זה אומר לכם משהו) כשאני מגיע ברכבת(עוצר בתחנה המוזכרת למעלה). לא מצוא את זה בגוגל: אתם יכולים להסביר איך מגיעים מהרכבת למקום שציינתי? 79.183.181.202 15:12, 2 ביוני 2014 (IDT)

תחנת הרכבת לא נמצאת בתוך הקמפוס. היא נמצאת בין נתיבי איילון ויש ממנה מנהרה תחת קרקעית (שפונה מערבה) המובילה למסוף האוניברסיטה. מהמסוף ניתן לקחת אוטובוס קו 7 או קו 45 של דן ולרדת בתחנת בית התפוצות, שם נמצא שער 2 (שער להולכי רגל בלבד). לחלופין, ניתן ללכת גם ברגל לשער זה, יש לטפס במדרגות עד לטיילת המדע ושם ללכת עד למשכן אוספי הטבע (מבנה בטון גדול שנמצא עכשיו בבנייה). מולו נמצא שער 2 שמוביל לבית התפוצות. בתוך האוניברסיטה: יש להיכנס דרך שער 2 ואז יש שילוט. וברחבה הגדולה לפנות שמאלה אל גן הדקלים. צמוד לגן נמצא בניין קפלון. בניין קפלון נמצא בפקולטה למדעים מדויקים. בברכה, MathKnight (שיחה) 16:14, 2 ביוני 2014 (IDT)
תודה! כמה תחנות זה מהרכבת? 79.183.181.202 22:13, 2 ביוני 2014 (IDT)

Forensic accounting[עריכת קוד מקור]

למי משני הערכים, ביקורת חקירתית וחשבונאות משפטית, ראוי לקשר את הערך en:Forensic accounting? ואולי ראוי לאחד את שני הערכים? דוד שי - שיחה 23:41, 2 ביוני 2014 (IDT)

עריכת תגובות בפייסבוק[עריכת קוד מקור]

האם דף בפייסבוק מסוגל לערוך תגובה של מגיב שהוא לא מנהל או עוסק במשהו בדף?. אוהד הפועל - שיחה 11:41, 3 ביוני 2014 (IDT)

דף בפייסבוק אינו ישות בעלת בחירה. לא ברורה השאלה. ‏Uziel302שיחהאמצו ערך יתום! 12:01, 3 ביוני 2014 (IDT)
נגיד שאני כותב בדף פייסבוק שאני לא קשור אליו, האם מנהלים בדף יכולים לערוך את התגובה שלי?. אוהד הפועל - שיחה 12:12, 3 ביוני 2014 (IDT)
כן. איתן96 (שיחה) ה' בסיוון ה'תשע"ד • 13:28, 3 ביוני 2014 (IDT)
לערוך? לא נראה לי, למחוק, כן, בברכה, Nurick - שיחה 17:38, 3 ביוני 2014 (IDT)
בעיקרון הם לא יכולים לערוך תגובה של מישהו זר, האפשרויות שלהם הן: 1. להסתיר את התגובה ואז היא ניתנת לצפייה רק ע"י הכותב וחבריו בפייסבוק, 2. למחוק את התגובה, 3. לחסום את הכותב מהדף ואז הוא לא יכול לכתוב שם כל עוד הוא חסום, 4. לדווח על הכותב לפייסבוק. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

אנימציה בקצבי XYZ[עריכת קוד מקור]

אתם מכירים את הפורמט של קבצי XYZ? אז אני רוצה להריץ אנימציה שבה כל קובץ הוא פריים בודד. אתם מכירים תוכנה סבירה שיודעת לעשות את זה? 79.183.181.202 15:17, 4 ביוני 2014 (IDT)

בעיית וורד קצרה - סיבוב שני[עריכת קוד מקור]

שאלתי כאן וגם ב-Computing בויקי האנגלית והתשובות שקיבלתי לא פותרות את הבעיה (מוזר קצת הייתי אומר...):

שורות מסוימות מוזחות לי באופן אוטומטי ב-Word 2007 (עברית), זה לא אופייני למסמך מסוים אלא קורה באופן עקבי עם מסמכים שונים, איך להפסיק את זה? בתודה. ‏Ben-Natan‏ • שיחה 21:39, 4 ביוני 2014 (IDT)

הועתק מדף השיחה של "כשל צבר עבודה"[עריכת קוד מקור]

מי זה טום ווקר? חיפוש בגוגל העלה שמדובר בצלף אמריקני, אך לא ייתכן כי זה האיש מהערך. הלא כן?

http://scholar.google.ca/citations?user=k4xobtAAAAAJ&hl=en
Simon Fraser University Nachum - שיחה 13:08, 5 ביוני 2014 (IDT)

למה נשרפים יותר בים?[עריכת קוד מקור]

מדוע במגע עם מים וליד מים העור נשרף יותר מהר ויותר בכלל? -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

מי אמר שזה נכון? העור עלול להישרף בכל מקום שיש קרינת שמש חזקה, הקרינה מגיעה מהשמש ולא מהחול או מהמים. שים לב שבים או בבריכה אנשים נוטים לשהות יותר זמן בשמש, ובבגדים מינימליים כך שהעור חשוף מאוד. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
ליד מקור מים, בדומה לליד שלג סופגים את הקרינה הישירה מהשמש וגם את הקרינה המוחזרת ממקור המים, יכול להיות שזזה ההסבר שאתה מחפש, בברכה, Nurick - שיחה 03:44, 6 ביוני 2014 (IDT)
בנוסף לקרינה, בים אתה נמצא חשוף בשמש ללא הגנה ממשית (ההגנה של קרם הגנה היא חלקית בלבד, ונשטפת עם הזיעה ועם מי הים), ואתה עושה זאת במשך זמן ממושך יחסית. 30-60 דקות של קרינה ישירה, הם לא דבר בריא לעור. בברכה, דני. Danny-wשיחה 11:41, 6 ביוני 2014 (IDT)

אלה אטלנטית[עריכת קוד מקור]

מה הסיבה לכך שאלה אטלנטית במדבר פורחת דווקא בקיץ כשאין גשם ובחורף כשיש גשם היא לא פורחת

לפי הידוע לי רוב העצים פורחים באביב-קיץ ולא בחורף. ‏Uziel302שיחהאמצו ערך יתום! 12:27, 6 ביוני 2014 (IDT)

שאלה במוזיקה[עריכת קוד מקור]

מה זה כל הC מאזג'ור, D מינור וכדו' שכותבים בשם של סימפוניה? 79.176.119.105 18:03, 5 ביוני 2014 (IDT)

הסולם שבו היצירה נכתבה. בלנק - שיחה 18:19, 5 ביוני 2014 (IDT)
יצירות מוזיקליות נכתבות בסולמות. לכל תו יש סולם משלו, בעל אופי ייחודי. סולם מז'ור נקרא כך משום שהמרווח הבנוי על הצליל הראשון שלו הוא בן שני טונים ונקרא טרצה גדולה, ואילו סולם מינור נקרא כך משום שהטרצה הבנויה על הצליל הראשון שלו היא בת טון וחצי, כלומר, טרצה קטנה. ההבדל הזה משווה לסולם אופי שונה מלכתחילה. בעברית משתמשים לשמות הסולמות בכינויים המקובלים בגרמניה, החל בדו וכלה בסי (כמו בצלילי המוזיקה). בארצות אנגלו-סקסיות משתמשים באותיות לטיניות, כך ש-C מקביל ל-דו, D מקביל ל-רה וכן הלאה. יש עוד הרבה ללמוד על סולמות, ואת ההסבר המלא תמצא בערכים השונים המכוונים אליו.שלומית קדם - שיחה 18:42, 5 ביוני 2014 (IDT)

מוזיקה קלאסית עם תופים[עריכת קוד מקור]

יש לכם דוגמאות למוזיקה קלאסית עם תופים שמשתתפים ממש חזק? 79.176.119.105 18:16, 5 ביוני 2014 (IDT)

למשל הקונצ'רטו לתוף בס של גבריאל פרוקופייב (לא סרגיי פרוקופייב - באמת התפלאתי מתי הוא חיבר קונצ'רטו לתוף.) (ראה כאן), או קטעי הציידים מפטר והזאב של סרגיי פרוקופייב. למשל מגוון קונצ'רטואים לתופי דוד. חלקים מסויימים מהסימפוניה השלישית של מאהלר. אולי משתמשת:שלומית קדם תוכל לעזור יותר. בלנק - שיחה 18:33, 5 ביוני 2014 (IDT)
יש סימפוניה מס' 103 (דרדור התוף) של היידן. גוסטב מאהלר משתמש בכל הסימפוניות שלו במגוון רחב של כלי הקשה, בין השאר בתופים. יש עוד יצירות רבות שעושות שימוש בתופים, בעיקר שירי לכת. השאלה היא למה אתה מתכוון ב"משתתפים ממש חזק", לעוצמת הצליל או לחשיבות התוף במכלול הכלים בתזמורת?שלומית קדם - שיחה 18:50, 5 ביוני 2014 (IDT)
סטראוינסקי Zarnivop - שיחה 22:30, 5 ביוני 2014 (IDT)
סטרניבסקי ומהאלר הם מלחינים- אני מחפש יצירות עצמן. אהבתי את הסימפוניה השלישית של מאהלר ואת פטר והזאב. לגבי עוצמה או חשיבות- אני חושב שאני מתכוון יותר לחשיבות. דוגמה טובה זה הסיום של In the Hall of the Mountain King (גם מצלתיים וכלי הקשה אחרים נחשבים...). 79.176.119.105 12:03, 6 ביוני 2014 (IDT)
אשתדל למצוא לך עוד דוגמאות מתאימות, אבל בינתיים נסה להקשיב לפולחן האביב של איגור סטרווינסקי וגם לסימפוניות אחרות של מאהלר, בעיקר השמינית (סימפוניית האלף, שמכונה כך בגלל גודלה וצא הדופן של התזמורת).שלומית קדם - שיחה 16:12, 6 ביוני 2014 (IDT)
ואיך שכחתי את מוזיקה לכלי-מיתר, כלי-הקשה וצ'לסטה של בלה בארטוק וגם את קונצ'רטו לתזמורת שלו וכן את לילה על הר קירח ותמונות בתערוכה של מודסט מוסורגסקי ואת הסימפוניה הפנטסטית של הקטור ברליוז. אני ממליצה לך לקרוא את הערכים הנזכרים כאן לפני מיעת המוזיקה.שלומית קדם - שיחה 16:44, 6 ביוני 2014 (IDT)
פולחן אביב זו יצירה מוזרה, אך מעניינת. לא יודע להגדיר למה, אבל היא נשמעת משונה ולא רגיל, אבל מלאת עוצמה כמו שחיפשתי. לילה על הר קירח גם יצירה מאוד נחמדה (יש שם קטע טיפוף ממש בולט), גם את מוזיקה לכלי-מיתר, כלי-הקשה וצ'לסטה היה שווה לשמוע. תמונות בתערוכה גם טוב, אבל פחות מהקודמות. 79.180.189.119 21:12, 6 ביוני 2014 (IDT)
ניטפוק: הקשה על תוף היא תיפוף. טיפוף זה משהו קצת שונה (האם יש יצירה שבה הולכים על תוף?) Tzafrir - שיחה 07:24, 8 ביוני 2014 (IDT)
סטפס קריצהUziel302שיחהאמצו ערך יתום! 09:34, 8 ביוני 2014 (IDT)
בדקתי הרגע את הקישור ל"קונצ'רטי לתופי דוד" ואני חוששת שהוא מטעה ובלתי מבוסס, אולי אפילו השחתה ביודעין, לפחות ככל שזה נוגע ליוהאן קספר פרדיננד פישר. בכל רשימות יצירותיו לא מצאתי שום אזכור לטימפני, לא בקונצ'רטו ולא ביצירה אחרת. יש להיזהר בערך האנגלי הזה.שלומית קדם - שיחה 23:44, 12 ביוני 2014 (IDT)

Emergence במדעים ובפילוסופיה[עריכת קוד מקור]

ניסיון נוסף לשאול את השאלה.

אמרג'נס (http://en.wikipedia.org/wiki/Emergence) הוא מונח מקצועי מרכזי בחקר מערכות מורכבות בכמה וכמה תחומי מדע (כמו ביולוגיה, ופיסיקה) וכן בפילוסופיה. אני מעוניין לדעת, בבקשה, אם יש לו תרגום לעברית המקובל בקהילות המקצועיות בישראל. תודה

שיפור ראיה בדרך אלטרנטיבית בעבר[עריכת קוד מקור]

שמעתי שפעם שהיו רוצים לשפר ראייה היו עושים חתך (שקע) באזור "העין השלישית" ז"א בין הגבות ומשם היה יוצא דם ולאחר זמן מה הראייה משתפרת יש היגיון בדבר?-- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

ראה העין השלישית. ולא, אם תחתוך לעצמך את המצח יהיה לך מצח חתוך ולא ראיה יותר טובה. Corvus,(שיחה) 13:44, 6 ביוני 2014 (IDT)
אני מעולם לא שמעתי על זה ולא מוצא שום סיבה שזה יישפר את הראייה; דברים שנקשרו עם שיפור הראייה באדם שאין לו בעיה כל שהיא ברמה הפתולוגית הם פורמולות של Ziaxantin וכן Lutein, כמו גם אכילת גזר; גם DHA (חומצה דוקוסאקסאנואית) נקשר בכך משום שחומצת שומן זו נמצאת, או לפחות אמורה להימצא - על פי חלק מהמחקרים, ברשתית בעין. מקור לזה הוא אצות מסוימות או שמן אצות המכיל את החומצה (יש ביקורת על שימוש בתוספים כאלה הקשורה להפקה של לפחות חלק מהם). בכל אופן, הכיוון שאני אציע לך לחפש (גם קדום) אינו נוגע בפציעה עצמית וממילא לדעתי עדיף ללכת כמה שיותר בכיוון מבוסס מדעית, שנתמך על ידי ספרות מדעית, היגיון ביולוגי של בעלי הבנה משמעותית בתחום, או שניהם. ‏Ben-Natan‏ • שיחה 06:21, 7 ביוני 2014 (IDT)

האם צריך להיות מדען בשביל לכתוב מאמר מדעי?[עריכת קוד מקור]

אם מישהו לא בעל תואר אקדמאי גבוהה ולוקח מידע ממקור מדעי חופשי ומסיק ממנו מסקנות (נגיד גרפים) שיכולות לתרום להבנה מדעית: איך הוא יכול לפרסם את התוצאות? 79.180.189.119 14:38, 6 ביוני 2014 (IDT)

כל אחד, גם אם אין לו השכלה פורמלית, יכול עקרונית לשלוח מאמר לכתב-עת מדעי. אם הוא כותב טוב והמחקר מקורי, תורם לידע ומבוסס כראוי, יש גם סיכוי שהמאמר יתקבל לפרסום. בארכאולוגיה אני מכיר כמה מקרים של "חובבים" שפרסמו מאמרים בכתבי-עת עם ביקורת עמיתים, אם כי זה לא נפוץ. Reuveny - שיחה 14:51, 6 ביוני 2014 (IDT)

כנסיות[עריכת קוד מקור]

למה בארץ אין כנסיות עצומות ומפוארות כמו באירופה? אירוני משהו.--85.64.116.162 11:34, 7 ביוני 2014 (IDT)

דווקא יש. . . למשל כנסיית הקבר, כנסיית המולד, כנסיית הבשורה, כנסיית ההשתנות ועוד רבות. בלנק - שיחה 13:36, 7 ביוני 2014 (IDT)
עצום ומפואר זה עניין סובייקטיבי. ניתן לעבור על קטגוריה:כנסיות ומנזרים בארץ ישראל ולבחור את העצומות והמפוארות מביניהן. ‏Uziel302שיחהאמצו ערך יתום! 09:31, 8 ביוני 2014 (IDT)

האם הביטויים הבאים שקולים?[עריכת קוד מקור]

אם אני שואל "כמה פעמים שלוש שמיניות נכנס[ים] בארבע שביעיות" זה שווה ערך לשאלה "כמה פעמים ארבע שביעיות נכנס בשלוש שמיניות"? אני שואל את זה כי אם אנחנו רוצים לדעת כמה פעמים משהו נכנס בתוך משהו, אז אנחנו מכפילים בין שניהם, וכאן התשובה לשתי השאלות היא תוצאת המכפלה של שניהם שווה 3/14, ובגלל חוק החילוף לא משנה מה הסדר. מקווה שהובנתי. 213.57.113.11 15:57, 7 ביוני 2014 (IDT)

לא, זה לא שווה ערך ולא, לא מדובר בכפל, אלא בחילוק. שלוש שמיניות נכנס בארבע שביעיות 1,52 פעמים. ארבע שביעיות נכנס בשלוש שמיניות 0,66 פעמים. בברכה. ליש - שיחה 16:15, 7 ביוני 2014 (IDT)
אז מדוע כשרציתי לדעת כמה זה חמישית מחמש עשרה אז חישבתי חמישית כפול חמש עשרה וקיבלתי תוצאה נכונה: 3? 185.13.192.148 17:10, 7 ביוני 2014 (IDT)
ומה הקשר בין זה ובין השאלה הקודמת? אני אנחש, אתה לא מודע לכך שחמישית היא חילוק של אחד חלקי חמש כך שהכפלה בחמישית היא למעשה הכפלה באחד וחילוק לחמש... בברכה. ליש - שיחה 18:42, 7 ביוני 2014 (IDT)
לצערי לא הבנתי מה אתה אומר. אם לא ידעתי שחמישית זה חילוק של אחד חלקי חמש אז כיצד ביצעתי את החישוב?! [ביצעתי את זה בשברים]. בכל אופן עדיין לא הבנתי את ההבדלים, הרי בשני המקרים חיפשתי לדעת כמה זה חלק מסוים מחלק אחר מסוים 213.57.123.76 21:47, 7 ביוני 2014 (IDT)
חמישית נכנס ב-1 חמש פעמים. כלומר, היינו יכולים לשפוך 5 כוסות שכל אחת בנפח חמישית הליטר למיכל של ליטר אחד מבלי שהמים יזלגו. מכאן ברור שב-15, חמישית נכנסת 75 פעמים. מה שנכנס ב-15 שלוש פעמים זה דווקא 5. עכשיו, מה השאלה? --איש המרק - שיחה 09:40, 8 ביוני 2014 (IDT)

פיענוח כתובת בעברית על קבר[עריכת קוד מקור]

קבר פרומא ובנה אברהם: על המצבה כתוב: "פ"נ שני קורבנות קדושים שנהרגו יחד בידי רוצח ערבי במושבה בני יהודה עבר הירדן בימי הפרעות והתנפלויות על הישוב היהודי בא"י. ראהצוה (?) פרומה בת שולם ובנה הבחור אברהם ב"ר חיים נ ביום א דאייר תר"פ ת.נ.צ.ב.ה."

המצבה על קבר של פרומא ואברהם ברנשטיין בבני יהודה (מושבה) מי יכול לפענח מהו ראהצוה? ומהי הנ' לאחר השם חיים. תודה חנה Hanayשיחהמיזם אוניברסיטת חיפה ממשיך 16:09, 7 ביוני 2014 (IDT)

אם את מתכוונת למה שכתוב בשורה האחרונה, אז זה תנצב"ה, ראשי תיבות של: תהי נשמתו צרורה בצרור החיים. סוג של איחול וברכה מסורתיים למתים שיהיו בגן עדן. 213.57.113.11 16:18, 7 ביוני 2014 (IDT)
לא אני יודעת מה זה תנצב"ה. ראה הכתובת "בימי הפרעות והתנפלויות על הישוב היהודי בא"י. האהצוה (?)" חנה Hanayשיחהמיזם אוניברסיטת חיפה ממשיך 16:22, 7 ביוני 2014 (IDT)
השערה: האהובים הצדיקים והטהורים. [4] ערן - שיחה 16:23, 7 ביוני 2014 (IDT)
ערן, אני מכירה את ההשערה הזאת, בכוונה לא כתבתי כאן כי רציתי מחשבה רעננה Face-smile.svg חנה Hanayשיחהמיזם אוניברסיטת חיפה ממשיך 16:26, 7 ביוני 2014 (IDT)
חשבתי בהתחלה על כיוון של ראה צוה. אך בדיעבד אני מניח שהכוונה לר"א הצו"ה (הצדיקים והטהורים /הצדיקים והקדושים), כי מצאתי מונחים כאלה מהתקופה הזאת. לדוגמה בספר "שערי תורה" שכותב: "אשתי הצוה"ח [הצדיקה והחסידה] אשת חיל..." ביטוי זה חוזר שם פעמים נוספות כלפי נשים נוספות. 185.13.192.148 16:48, 7 ביוני 2014 (IDT)
נ' = נקברו/נטמנו? נקברו ביום... (יכול להיות גם נרצחו/נהרגו ביום...) NiD123 - שיחה 18:24, 7 ביוני 2014 (IDT)

לדעתי יש לשמור על צורת הכתיבה המקורית ולהוסיף פרשנות בסוגריים: "פ"נ (פה נטמנו) שני קרבנות קדושים שנהרגו יחד בידי רוצח ערבי במושבה בני יהודה עבר הירדן בימי הפרעות והתנפליות על היושב היהודי באי (בארץ ישראל) האהצוה (לא ניתן לדעת בבירור מה פירוש ראשי תיבות אלו, יש המשערים "האהובים הצדיקים והטהורים" אך במידה דומה ניתן לומר שהמילה האחרונה היא והתמימים או והחסידים (וראיה לדבר שנמצא בחיפוש בגוגל "האהצוה"ח")) מ (מרת) פרומא בת שלם (שלום, או בהגייה אשכנזית שולם) ובנה הבחר (הבחור) אברהם ב"ר (בן רבי) חיים נ (נטמנו, בדומה לפתיח פ"נ- פה נטמנו) ביום א ז אייר תרפ ת.נ.צ.ב.ה (תהא נשמתו צרורה בצרור החיים, ובמידה ורוצים להתאים לשונית, תהיינה נשמותיהן צרורות בצרור החיים)". בברכה, ‏Uziel302שיחהאמצו ערך יתום! 20:33, 7 ביוני 2014 (IDT)

ראשית תודה על המאמצים הפירוש של האות "נ" כנטמנו נראה לי הגיוני. לגבי "ראהצוה" כנראה שהפרשנויות כאן סבירות. לא יכלו לקחת לוח שיש גדול יותר במקום לתת לנו לשבור את הראש? חנה Hanayשיחהמיזם אוניברסיטת חיפה ממשיך 20:43, 7 ביוני 2014 (IDT)
הצוה"ח ביחס לאשה, פתרונו המקובל: הצנועה והחסודה. כאן נראה שהקטע מתייחס לאשה... ובנה... ולכן הפתרון סביר: הא'[שה] הצו"ה (=הצנועה והחסודה). ביקורת - שיחה 01:17, 8 ביוני 2014 (IDT)
Like Thumbup.svgUziel302שיחהאמצו ערך יתום! 09:28, 8 ביוני 2014 (IDT)
ידעתי שלא תאכזבו אותי Face-smile.svg. ביקורת האם האות לפני הא' נראית לך ה' או ר'? האם כתוב שם "ראהצוה" או "האהצוה"? חנה Hanayשיחהמיזם אוניברסיטת חיפה ממשיך 09:49, 8 ביוני 2014 (IDT)
נסיון החקיקה של רגלה השמאלית של הה' ברור, ויש שם גם עקבות צבע. ביקורת - שיחה 09:58, 8 ביוני 2014 (IDT)
הכתובת המלאה (לא הוספתי סימני פיסוק או סימני גרשיים איפה שאין בטקסט): פ"נ (פה נטמנו) שני קרבנות קדושים שנהרגו יחד בידי רוצח ערבי במושבה בני יהודה עבר הירדן בימי הפרעות והתנפליות (ההתנפלויות) על היושב (שגיאת כתיב, צ"ל "הישוב") היהודי באי (בארץ ישראל) האהצוה (האשה הצנועה והחסודה מ (מרת) פרומא בת שלם (שלום?) ובנה הבחר (הבחור) / אברהם ב"ר (בן רבי) חיים נ (נפטרו) ביום א ז אייר תרפ (יום ראשון, 25/4/1920) ת,נ,צ,ב,ה (תהא נשמתם צרורה בצרור החיים). 10:29, 8 ביוני 2014 (IDT)
חן חן, יש סיבה למה אני אוהבת אתכם. נשיקה חנה Hanayשיחהמיזם אוניברסיטת חיפה ממשיך 13:54, 8 ביוני 2014 (IDT)

מה דינו של מי שיודע על עבריין ולא מעוניין לגלות אותו לרשויות?[עריכת קוד מקור]

היה לי דיון עם אחי על מה צריך להיות דינו של אדם שיודע על עבריין ולא מוסר אותו לרשויות. (לדוגמה, אם א' ראה את ב' מכה והמשטרה תפסה את א' ושואלת אותו מי היכה והוא מסרב 'להלשין' עליו) אני אומר שצריך לתת לו את אותו עונש כמו לאותו עבריין - כי הוא לוקח עליו אחריות בסירובו, ואחי אומר שצריך לתת לו עונש אבל לא עונש זהה כי בכל זאת הוא לא ביצע את העבירה ממש אלא רק מסרב למסור אותו ולכן צריך לקבל עונש מופחת יותר. בנוגע לדיון זה יש לי שתי שאלות שלמענם באתי לכאן: א. מה החוק במדינת ישראל קובע בהקשר לכך? ב. האם יש מדינות בעולם שמענישות באופן זהה גם את מי שרק לא מוסר את המידע (כדעתי) 213.57.113.11 16:16, 7 ביוני 2014 (IDT)

למיטב הבנתי, אי-מסירה שקולה לסיוע לעבירה (בניגוד ל"שידול לעבירה")- ועל כן דינו של המסייע חצי מעונשו של המבצע. אבל יש כל מיני חריגים. ראה משפט פלילי#הרחבת האחריות הפלילית. בלנק - שיחה 16:44, 7 ביוני 2014 (IDT)
ועל פי הערך האנגלי, במדינות שבהן הולכים לפי המשפט המקובל העונש על סיוע זהה על הנייר, אם כי בפועל בדרך כלל פוסקים עונשים קטנים יותר למסייע. במדינות שבהן הולכים לפי המשפט הקונטיננטלי, העונש הוא שונה גם על הנייר. (יש לציין שפשישטתי פה קצת. בערך האנגלי גם הבדיל בין "accesory ל-acomplice" ששניהם למיטב הבנתי מוגדרים בעברית כ"סיוע". מקווה שמישהו שמבין יותר יבהיר את הנקודה, אבל נראה לי שבהקשר של השאלה הספציפית התשובה מדוייקת). בלנק - שיחה 00:38, 8 ביוני 2014 (IDT)

"למיטב זכרוני, קרובי משפחה (אינני זוכר מאיזו דרגה) פטורים לגמרי מאחריות פלילית במקרה שבו המשפחה פשע. Zarnivop - שיחה 09:33, 9 ביוני 2014 (IDT)

למיטב הבנתי, מדובר רק על סירוב להעיד נגדו בבית המשפט, ולא על סיוע. (גם לא סיוע "פסיבי") אבל אני לא בטוח בעניין. בלנק - שיחה 16:41, 9 ביוני 2014 (IDT)

דבש[עריכת קוד מקור]

חז"ל אמרו שדבר שחתיכת מאכל שנופלת לדבש החתיכה עם הזמן הופכת לדבש (ועל כך יש את ריבוע הקסם של האבן עזרא "פרשנו רעבתן ...") אזי כיצד התהליך הזה מתבצע וכמה זמן?-- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

הכוונה לסתם דבש בצנצנת? לא בכוורת או משהו הצעה לניסוי בשבילך: שים כמה פירות בתוך הדבש, וחכה כמה זמן שאתה רוצה.. בסוף תופתע לגלות שהם עדיין יהיו פירות. בלנק - שיחה 00:41, 8 ביוני 2014 (IDT)
אבן עזרא זה לא חז"ל. דעת האבן עזרא היא עניין השנוי במחלוקת. בתשובה המובאת בקישור יש פירוט הלכתי בצירוף רקע מדעי. מה שכן מופיע בחז"ל זה הסיפור על הורדוס שטמן גופה בדבש לשם שימורה. "וההיא ינוקתא נפלה מאיגרא לארעא טמנה שבע שנין בדובשא" (בבא בתרא ג ב). ‏Uziel302שיחהאמצו ערך יתום! 09:26, 8 ביוני 2014 (IDT)
בלנק, דברי חכמינו הם קודש ואין להטיל ספק בהם. הרא"ש כותב בשם רבינו יונה וכן בשו"ע יו"ד סימן פ"ד סעיף י"ב : שכל דבר חצוי (לא שלם כמו הניסוי שהצאת לעשות לקחת פרי שלם) הנופל לדבש הופך כמו דבש אילו הוא מותך ולכן שאלתי כיצד זה קורה התהליך הזה איזה חומרים יש בדבש שהם הופכים אותו לדבש?. והאם זה מצוי רק לעיניין גוף הדבורה או לגבי כל מאכל?

-- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

מה הכוונה "כמו דבש" ומה הכוונה "אילו הוא מותך?" הכוונה שאם תשים מאכל בתוך דבש ותחמם את הדבש, הוא יקבל טעם של דבש? בלנק - שיחה 15:54, 8 ביוני 2014 (IDT)

ספר טלפונים לא מקוון[עריכת קוד מקור]

מישהו יודע אולי אם אפשר להשיג ספר טלפונים מעודכן (לא אגרון או זהותון) בקובץ דיגיטלי או בתוכנה לשימוש במצב לא מקוון? אם כן אשמח לדעת איך ואם זה כרוך בתשלום וכמה. קפדניקו - שיחה 23:10, 7 ביוני 2014 (IDT)

Sitra Ahra[עריכת קוד מקור]

זה ביטוי בארמית או עברית שמקורו בקבלה. מישהו יודע על מה אני מדבר? 79.180.184.161 10:39, 8 ביוני 2014 (IDT)

"סיטרא אחרא" - "צד אחר" בארמית והכוונה לשטן. שנילי - שיחה 10:55, 8 ביוני 2014 (IDT)
תיקון קל: לא מדובר על השטן אלא על כוחות הרוע בכלל. בברכה, איתן96 (שיחה) י' בסיוון ה'תשע"ד • 12:53, 8 ביוני 2014 (IDT)

low fantasy and magic realism[עריכת קוד מקור]

מה ההבדל המהותי בין "ריאליזם קסום" לבין "low fantasy" (לא יודע מה התרגום לעברית)? שני הג'אנרים מתארים מציאות דומה לשלנו שיש בה אלמנט מיסטי או מאגי. 79.180.184.161 10:49, 8 ביוני 2014 (IDT)

סלרי, מאזן אנרגטי[עריכת קוד מקור]

ב"הידעת?" של 2 באוקטובר, סדרה 1, נכתב:

"שורש סלרי הוא אחד מהמאכלים לגביהם מקובלת הסברה שבאכילתם המאזן האנרגטי שלילי, אולם דווקא בסלרי הדבר לא נכון. שורש הסלרי הוא אמנם בעל ערך קלורי מועט מאוד, כך שכמות הקלוריות המתווספת לגוף בעת אכילתו עומדת על 16 קלוריות בלבד למאה גרם סלרי, אולם היא עדיין גבוהה יותר מהמאמץ הנדרש לעיכול הירק".

שאלותי הן [השאלות מופיעות בנוסח דומה גם בדף השיחה]:

  1. לגבי אילו עוד מאכלים מקובלת הסברה הנ"ל? האם קיימים מאכלים שלגביהם הסברה אכן נכונה?
  2. ב"הידעת?" נכתב רק מהי כמות הקלוריות המתקבלת בגוף כתוצאה מאכילת הסלרי, אך לא מהי כמות הקלוריות המושקעת כתוצאה מן המאמץ הנדרש לעיכולו, כך שקשה להעריך את המידע. אם כן, מהו "המאמץ הנדרש לעיכול הירק"?

רוב תודות ויום נאה. אביתר ג'שיחהתרומות • י' בסיוון ה'תשע"ד • 13:35, 8 ביוני 2014 (IDT)

אני מניח שכל מאכל עתיר סיבים ודל בפחממות, שומן וחלבון יענה על ההגדרה הזאת. גילגמש שיחה 13:41, 8 ביוני 2014 (IDT)
ישנו "מאכל" אחד שעונה על האתגר הזה בקלות רבה - מים קרים. ככל שהמים קרים יותר, כך הגוף ישקיע אנרגיה רבה יותר ב"חימומם" בזמן שהם מצטרפים למחזור הדם. וכמובן, הערך הקלורי של מים הוא 0. לגבי השאלה השנייה, ניסיתי ולא הצלחתי למצוא לה תשובה באינטרנט. אני מניח שמאוד קשה לענות על זה כי זה משתנה מאדם לאדם, ומסיטואציה לסיוטאציה. בלנק - שיחה 16:05, 8 ביוני 2014 (IDT)
תודה. אביתר ג'שיחהתרומות • י"א בסיוון ה'תשע"ד • 10:54, 9 ביוני 2014 (IDT)

כמה מים קרים (נניח 5 מעלות) צריך ע"מח לאבד 100 קלוריות? הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 17:04, 9 ביוני 2014 (IDT)

בהקשר התזונתי כשאומרים "קלוריה" מתכוונים ל1000 קלוריות (קלוריה "גדולה" או קילוקלוריה). באופן נוח מאוד, החום הסגולי של מים הוא בדיוק 1000 קלוריות (קילוקלוריה אחת) לקילו למעלת צלזיוס. (ושוב באופן נוח מאוד- קילו אחד של מים הוא בדיוק ליטר) ההפרש בין טמפרטורת המים לטמפרטורת הגוף הוא כ-31 מעלות, ולכן ליטר מים קרים יצרוך כ-31 קלוריות, ו3.2 ליטר- כמאה קלוריות. בלנק - שיחה 18:58, 9 ביוני 2014 (IDT)
החישוב לא מדויק לחלוטין שכן קילו מים=ליטר בטמפרטורה של 4 מעלות בלבד וכן קלוריה מוגדרת לפי חימום של מים מ-14.5 ל-15.5 מעלות. אבל לשם המחשה זה מספיק טוב. ‏Uziel302שיחהאמצו ערך יתום! 22:28, 10 ביוני 2014 (IDT)
לגבי הטמפרטורה זה לחלוטין לחלוטין זניח. הבדל של מעלה אחת? אני בספק אם ליטר מים ב-5 מעלות שוקל פחות מ-999.9 גרם. לגבי החום הסגולי- מאיפה מגיע המספר? אני חשבתי שחום סגולי הוא אחיד- לא משתנה בהתאם לטמפרטורה. . . בלנק - שיחה 22:37, 10 ביוני 2014 (IDT)
זניח זניח, אבל לכתוב בדיוק אין צורך. מהערך קלוריה: "כמות חום זו איננה קבועה אלא היא תלויה בטמפרטורה ההתחלתית של המים, ולפיכך יש מספר הגדרות שונות עבור קלוריה. ההגדרה המקובלת ביותר היא זו של קלוריית 15°C: כמות האנרגיה הדרושה כדי להעלות טמפרטורה של גרם מים מ-14.5°C ל-15.5°C בלחץ של אטמוספירה אחת." ‏Uziel302שיחהאמצו ערך יתום! 22:43, 10 ביוני 2014 (IDT)
אוסיף על מה שכתב עוזיאל. קיבול חום של חומר מסויים איננו ערך קבוע, והוא תלוי בלחץ ובטמפרטורה. כאשר מדברים על לחץ קבוע ועל טווח טמפרטורות קטן (נאמר, פחות מכמה עשרות מעלות צלזיוס), נוטים להזניח את השינויים בקיבול החום לפי שינוי הטמפרטורה, משום שהם זניחים. כפי שתוכל לראות, בסופו של הערך קיבול חום, ניתנה רשימה של קיבולי חום עבור מספר חומרים "בטמפרטורת החדר ובלחץ אטמוספירי", מפני שבטמפרטורות אחרות או בלחצים אחרים גם קיבול החום שונה. אביתר ג'שיחהתרומות • י"ג בסיוון ה'תשע"ד • 12:27, 11 ביוני 2014 (IDT)
בלנק, האם אתה אומר זאת מתוך ידיעה? זה נראה לי על פניו חישוב פשטני למדי של שריפת קלוריות. על פניו נראה, שהגוף צורך אנרגיה לא רק לשם מטרת חימום, אלא לשם ביצוע מגוון פעולות הנדרשות לו לשם קיום, והחימום הוא תוצר לוואי של חוסר נצילות אנרגטית. כמובן, יש לגוף טמפרטורת עבודה דרושה, ולשם כך מתבצע קירור תמידי של הגוף (בעזרת זיעה, למשל), על מנת להיפטר מעודפי חום אלו. מבחינה זו כלל לא ברור לי שהעובדה שאדם שותה מים קרים גוררת צריכת אנרגיה ולא להיפך - לפחות בסיטואציות מסויימות. מעבר לכך, כאשר אדם שותה ליטר מים, הגוף צריך לטפל בהם, ולדאוג שהם יגיעו למקומות הנכונים - פעולה שצורכת אנרגיה. למשל, אדם ששתה לרוויה, ולאחר מכן צרך ליטר מים בטמפרטורה של בדיוק 37 מעלות צלזיוס ירוץ מהר להתפנות ובכך יאבד אנרגיה. בקיצור, זה נראה לי, על פניו, מאוד פשטני לחשב את מאזן האנרגיה באופן המובא למעלה, אבל אני באמת לא מבין בתחום. משה פרידמן - שיחה 12:39, 11 ביוני 2014 (IDT)
אין ספק שהחישוב הזה מאוד פשטני, וגם הידע שלי בתחום מוגבל מאוד. אני כן יודע שכמות האנרגיה הנצרכת לשם הזעה היא מזערית (ראו למשל כאן), אבל כמובן שאם הגוף נמצא בטמפרטורה גבוהה מהטמפרטורה הרצויה, אז שתיית מים קרים אכן לא תצרוך קלוריות (אף שהיא גם לא תחסוך קלוריות). לגבי הנקודה השנייה שהעלית, יש בזה משהו, וזה מחזיר אותנו לשאלה הראשונה- כמה אנרגיה דורש הגוף כדי לעכל מאכל. החיפוש בגוגל מניב תשובות מגוונות, אבל בכולם כמות האנרגיה הנצרכת היא די זניחה. עוזיאל ואביתר- תודה על התיקון וההסבר בלנק - שיחה 16:12, 11 ביוני 2014 (IDT)

שם של עכביש, עריכה[עריכת קוד מקור]

הלילה ביקר במיטתי עכביש (כמו המופיע בתמונה) כיצד אני יכול לדעת את השם שלו. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

כשאני לחצתי על הקישור שנתת זה הביא אותי לדף עכבישאים. לאיזה מביניהם התכוונת? בלנק - שיחה 15:58, 8 ביוני 2014 (IDT)

כנראה שאני לא יודע איך להעלות את זה. אבל אם לא תלחץ על הקישור, אלא תעתיק ותדביק אותו למעלה, זה יופיע. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

תיקנתי לך את הקישור. ‏[kotz]‏ [שיחה] 08:24, 9 ביוני 2014 (IDT)
נראה כמו זאבןZarnivop - שיחה 00:02, 10 ביוני 2014 (IDT)

שמשון הגיבור בארכאולוגיה[עריכת קוד מקור]

ברצוני לברר אם ממצא זה והפרשנות הנלווית אליו זכו להדים במחקר. אם הגילוי פורסם בספרות המחקרית, אשמח לקבל הפניה. אתייג את חנה ואת ראובן י. תודה, ‏nevuer‏ • שיחה 16:20, 8 ביוני 2014 (IDT)

לא הכרתי את הפרסום הזה. בכל מקרה זה לא יכול להיות הוכחה לקיומו של שמשון הגיבור. צריך לבדוק בראש ובראשונה אם יצא כבר דוח חפירה המספר על הממצא ומה פרסם החופר, קודם כל הוא צריך לפרסם זאת במאמר מדעי ולא בפרסום בעיתונות. אבל נחמד יהיה להוסיף שורה על הממצא בערך על שמשון הגיבור. חנה Hanayשיחהמיזם אוניברסיטת חיפה ממשיך 18:05, 8 ביוני 2014 (IDT)
דיווח על הממצא הנ"ל כבר מופיע בערך על שמשון, משם לקחתי אותו (החלפתי את הקישור כי אצלי הקישור ל-nrg לא עובד). אני מניח שהממצא מתפרש לא כהוכחה לקיומו של שמשון הגיבור, מן הסתם, אלא כהתייחסות קדומה לתיאור של שמשון המשסע את הארי, או לתיאור (מיתולוגי?) דומה לו. הנ"ל התפרסם בעיתונות לפני כשנתיים. איך אני יכול לברר אם יצא דוח חפירה או מאמר בנושא? אני לא בקי בספרות המחקרית בתחום זה. ‏nevuer‏ • שיחה 18:13, 8 ביוני 2014 (IDT)
ציורים של אדם שנאבק בחיות פרא אפשר למצוא עוד מציורי מערות בנות עשרות אלפי שנים. סיפורים על גיבורים שנאבקים עם אריות היו בפרט נפוצים בימי קדם, כמו הסיפור של הרקולס והאריה. מה הופך את המטבע הזה לכזה שמתאר את הסיפור של שמשון דווקא? Ben tetuan - שיחה 18:22, 8 ביוני 2014 (IDT)
גם אני ספקן, זה לא נשמע לי כפרשנות מבוססת, אלא יותר מסוג הגילויים ששמחה יעקובוביץ' היה חוגג עליהם. אבל מכיוון שמדובר בפרשנות של ארכאולוגים בכירים, הייתי רוצה לבדוק אם יש בזה ממש. ‏nevuer‏ • שיחה 18:29, 8 ביוני 2014 (IDT)
חיפוש קצר ברשת לא העלה פרסום מדעי של הממצא הזה (אולי קיים ולא מצאתי), ולכן קשה להגיד משהו על פרשנות החוקרים. ממצא נאה, ללא ספק. Reuveny - שיחה 03:37, 9 ביוני 2014 (IDT)
תודה למגיבים. ‏nevuer‏ • שיחה 16:47, 9 ביוני 2014 (IDT)
החותם הזה אכן עדיין לא פורסם מעבר למסיבת העיתונאים ההיא (עוד קישורים [5] [6]. אם אתה ממש רוצה, הנה אתר המשלחת, אתה יכול לשלוח מייל למנהלי החפירה. דניאל צבישיחה 14:57, י"ד בסיוון ה'תשע"ד (12.06.14)
ואפרופו שמשון וארכיאולוגיה - מקדש פלשתי הנתמך במרכזו בידי שני עמודים התגלה בתל קסילה לפני 60 שנה - לא ברור מה הממצא מתל צפית הוסיף על זה. דניאל צבישיחה 15:14, י"ד בסיוון ה'תשע"ד (12.06.14)

משמורת בהקשר משפטי[עריכת קוד מקור]

האם המונח "משמורת" המופיע בערכים הנוגעים לפסקי דין בארה"ב, זהה במשמעותו למעצר? אם לא, למה הכוונה ב"משמורת"?

"משמורת" כולל גם מעצר בית ומאסר. המונח מופיע גם בחוק העונשין הישראלי. בלנק - שיחה 23:26, 8 ביוני 2014 (IDT)
הבעיה היא שאין איזכור למונח בערכים הנוגעים לדין הישראלי. מצאתי אותו רק בערכים הקשורים למשפט בארה"ב. לעומת זאת הערך "משמורת" מפנה לערך "משמורת ילדים" שאינו קשור לשאלתי המקורית. בתודה.

הנביא ירמיהו והקורבנות[עריכת קוד מקור]

האם הנביא ירמיהו התנגד לפולחן הקורבנות? (נחשפתי לרעיון כזה פעם ואני לא יודע עד כמה הוא מבוסס). ‏Ben-Natan‏ • שיחה 21:21, 8 ביוני 2014 (IDT)

ויכוח במחקר (במסורת טוענים שלא). איתן96 (שיחה) י"א בסיוון ה'תשע"ד • 21:44, 8 ביוני 2014 (IDT)
מי למשל טוען את זה במחקר ועל מה הוא מסתמך? (לא מצאתי לזה אזכור בספר הסוקר את ספר ירמיהו, לכן עוד יותר מעניינת אותי הדעה הזאת). ‏Ben-Natan‏ • שיחה 01:37, 9 ביוני 2014 (IDT)
אני לא זוכר את שמות החוקרים, אבל אציג את הטענה:
הטענה מתבססת בעיקר על צמד פסוקים בפרק ז בהם אומר ירמיהו: "(כא) כֹּה אָמַר יְהוָה צְבָאוֹת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל עֹלוֹתֵיכֶם סְפוּ עַל זִבְחֵיכֶם וְאִכְלוּ בָשָׂר. (כב) כִּי לֹא דִבַּרְתִּי אֶת אֲבוֹתֵיכֶם וְלֹא צִוִּיתִים בְּיוֹם הוציא [הוֹצִיאִי] אוֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם עַל דִּבְרֵי עוֹלָה וָזָבַח."
הפסוקים האלו נשמעים משכנעים כשהם לעצמם, אולם יש עם טענה זו כמה בעיות. ראשית, המשפט שהמצוות בין אדם לחברו חשובות יותר מהקרבה היא טענה שחוזרת הרבה בנביאים וזה גם ההקשר (ראה בפרק שם). כך לדוגמא ישעיהו אומר: "למה לי רוב זבחיכם" (S:ישעיהו א) למרות שודאי הוא מדבר רק על חשיבות המצוות שבין אדם לחברו ולא יוצא נגד הקרבת קרבנות.
בנוסף, עשרה פרקים אחר כך, בפרק יז, ושוב בפרק לג מביא ירמיהו את חזון הכהנים הזובחים כחזון הגאולה. זו הסיבה שאכן מרבית החוקרים מניחים שהוא לא התנגד להקרבת הקרבנות. אם תרצה, אוכל לברר לך את שמות החוקרים הטוענים כך.
בברכה, איתן96 (שיחה) י"א בסיוון ה'תשע"ד • 09:50, 9 ביוני 2014 (IDT)
הבנתי שיש שני נוסחים לספר ירמיהו; נוסח המסורה, והנוסח הקדום ששימש בסיס לתרגום השבעים של הספר (שהוא קצר יותר ומסודר אחרת). האם גם הנוסח הקדום הקדום הזה מכיל את הפסוקים האלה ומביע התנגדות כביכול לקורבנות? בברכה. ‏Ben-Natan‏ • שיחה 22:25, 9 ביוני 2014 (IDT)
נכנסת לוויכוח ארוך ומסובך. אנסה לתקצר אותו, אך כדאי מאוד להתעמק. ככלל, אכן יש הבדלים גדולים יחסית לשאר ספרי המקרא בין נוסח המסורה לבין תרגום השבעים, מה שגרר ויכוחים בקשר לסיבתם. בנוגע לשינויים אלו יש שתי דעות עיקריות, הראשונה טוענת כי מדובר בהבדלי תרגום והשנייה טוענת כי מדובר בנוסחים שונים. במגילות קומראן נתגלו שתי מגילות הדומות מאוד לנוסח המסורה, אך גם אחת שדומה לתרגום השבעים, מה שחיזק את הטענה שהיו שני נוסחים שאחד מהם עמד לפני המתרגמים ליוונית והשני הינו נוסח המסורה. לא ידוע לנו מי מביניהם הקדום.
ספציפית לנושא זה, פסוקים אלו אכן מופיעים בשני הנוסחים.
איתן96 (שיחה) י"ג בסיוון ה'תשע"ד • 20:22, 10 ביוני 2014 (IDT)
איתן, במקום לענות ב"הכה את המומחה", תרום לערכים המקראיים בוויקיפדיה, הם משוועים לידענים כמוך :) ‏nevuer‏ • שיחה 18:53, 12 ביוני 2014 (IDT)
באופן כללי, נביאי ישראל הדגישו (כמובן בשם ה') שמצוות מוסריות-חברתיות חשובות הרבה יותר ממצוות סמליות כמו הקרבת קורבנות. הם גם הזהירו מפני התופעה הנפוצה של חוטאים מוסריים, שמנסים לכפר על מעשיהם במצוות סמליות - תופעה שתמיד נפוצה מאוד, גם היום. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

הדפסת כספים בישראל - מי, איך ומתי?[עריכת קוד מקור]

מי יכול להדפיס כספים בישראל? (בנק ישראל?)

מתי הוא עושה את זה? ותחת אילו מגבלות? האם הוא מודיע כל פעם שהוא עושה את זה? לכיס של מי משולשלים הכספים שהודפסו? (לכיס הממשלה, שמנצלת אותו למימוש התקציב שלה?) 132.77.136.169 09:08, 9 ביוני 2014 (IDT)

אכן בנק ישראל, שהוא הבנק המרכזי של ישראל, מדפיס את הכסף. אני לא חושב שמודיעים על כל הדפסה. נראה שהכסף מועבר לשאר הבנקים. לפחות לפי כתבה בגלובס. אני לא יודע אם יש לבנק ישראל מגבלה חוקית אבל מן הסתם החשש מפני אינפלציה גורם לו לווסת את ההדפסה. ‏Uziel302שיחהאמצו ערך יתום! 09:27, 9 ביוני 2014 (IDT)
בנק ישראל מדפיס כל הזמן שטרות כדי להחליף שטרות שמתבלים. מעבר לכך, למושג "הדפסת כסף" יש מובן אחר והוא הרחבה (אינפלציה) של כמות הכסף שבמחזור (מה שמוריד את ערכו של כל שטר, אבל מעלה את סך ערכם של השטרות שבידי בנק ישראל). בנק ישראל (ובנקים מרכזיים מודרניים) לא נוהגים להדפיס בפועל שטרות אם הם רוצים "ליצור כסף": הם מלווים כסף למוסדות פיננסיים גדולים (כגון בנקים). יש ערך שמסביר את זה? Tzafrir - שיחה 13:59, 9 ביוני 2014 (IDT)
באופן מעשי כל אדם הכותב צ'ק "מדפיס כסף". מקבל הצ'ק מתייחס אל הצ'ק שקיבל כאל כסף, ואם הצ'ק לא מוגבל בסחירותו אפשר לגלגל אותו לעיסקה אחרת XX-59-40 - שיחה 22:38, 9 ביוני 2014 (IDT)
זו טענה נכונה. אבל אני סקרן איך זה נעשה כשהמדינה עושה את זה. (בהיקפים גדולים ככל הנראה)
הרחבת כמות הכסף במחזור אומרת שבמקום כלשהו בשוק נוצר כסף, לא? מה המיקום הזה? חשבון בנק של הממשלה? (שמשתמשת בו לקניית סחורות ושירותים?) מה המוטיבציה לתת אותו לבנקים? זה סוג של מיסוי שלילי? 132.77.136.169 19:46, 10 ביוני 2014 (IDT)
אפשר לומר ש"נוצר כסף" בבנק ישראל, והוא ישר מלווה אותו לבנקים. הם לא נותנים אותו לבנקים, אלא מלווים אותו, בריבית. (ראה גם ריבית בנק ישראל). האינטרס העיקרי הוא לעודד את הבנקים להשקיע יותר, וכך לעודד צמיחה ויוזמה כלכלית אצל האזרחים. (ולהילחם במיתון) בלנק - שיחה 00:02, 12 ביוני 2014 (IDT)
ומה קורה כשהם מחזירים את הכסף עם הריבית? הכסף נעלם שוב מהעולם? ומה עם הריבית? נכנסת לתקציב המדינה, או נעלמת גם כן? (ואז בסוף התקופה, למעשה כמות הכסף במשק קטנה?) 132.77.136.169 18:09, 12 ביוני 2014 (IDT)
אחרי זה רשום שהכסף בבנק ישראל. . . כמובן שלא מתבצעת למעשה העברה של כסף מוחשי, אז קצת קשה לענות על השאלה. בלנק - שיחה 18:43, 12 ביוני 2014 (IDT)
מה זה כסף מוחשי? אם זה נמצא בחשבון של מישהו, ויכול לעבור לחשבון של מישהו אחר, זה מוחשי. אם מישהו יכול לקנות בו בסופר, או לשלם לספקים, או לשלם משכורות, זה מוחשי. יוצא דופן בעניין זה כסף שלא זורם הלאה, כמו כסף שיושב בחשבון שממנו הוא לא יכול לצאת. (אדם שנפטר, או חשבון ששייך לגוף ממשלתי שלא משלם ממנו הוצאות - כמו בנק ישראל)
האם רשום איפשהו מה סכום הכסף המוחזק בכל חשבונות הבנק, ומה סכום הכסף המזומן בישראל? האם יש קשר בין שני הפרמטרים האלה? לאיזה אחוז מהכסף שמופקד בכלל החשבונות בבנק קיים גיבוי בכסף מזומן? (אשר רשום על שם אותו החשבון) 132.77.136.169

אני מחפש מילה אחת עבור המושג "שאלה מעניינת/מסקרנת".[עריכת קוד מקור]

שימו לב שאני לא מתכוון ל"חידה", שהרי לא כל חידה חייבת להיות מעניינת. הנה דוגמה לחידה מאד משעממת: "באיזו מילה יש שבע אותיות והיא בגימטריה 223". סמי20 - שיחה 16:08, 9 ביוני 2014 (IDT)

אולי אתגר, משימה וכדומה. זה לא מדגיש את הצד החידתי אבל כן את הצד המעניין. באופן כללי, אי אפשר לקבוע מה מעניין ומה משעמם, יהיו שימצאו עניין גם בחידה שהבאת כדוגמה לחידה משעממת. ‏Uziel302שיחהאמצו ערך יתום! 09:46, 10 ביוני 2014 (IDT)

לכתוב בעברית בLyX[עריכת קוד מקור]

אני רוצה לעשות מסמך בעברית בתוכנה LyX. זה ממש מסובך, אבל אני רוצה להבין איך עושים את זה. למישהו יש מדריך בשביל להתקין עברית שהוא השתמש בו ויודע שהוא פועל? 79.180.184.161 19:42, 9 ביוני 2014 (IDT)

נסה את זה. עוזי ו. - שיחה 19:53, 9 ביוני 2014 (IDT)

האם האדם משפיע על האקלים?[עריכת קוד מקור]

לפי האתר הזה, זה מיתוס שצריך לנפץ. ההשפעה המרכזית על האקלים זה השמש. זה מסתדר עם אמירה של אסטרופיזיקאי אחד שאני מכיר, אבל לא עם מה שאומרים ברוב המקרים. מי צודק? 79.180.184.161 09:18, 10 ביוני 2014 (IDT)

ההשפעה המרכזית היא אולי השמש אבל זה לא אומר שאין עוד השפעות. הטיעון המרכזי בנוגע להתחממות עולמית הוא שאפקט החממה מחמיר עקב פליטת גזי חממה על ידי האדם. הטענה שהמין האנושי גורם לעלייה בגזי החממה וזו בתורה גורמת להתחממות עולמית, היא טענה הנמצאת בקונצנזוס כמעט מלא בקרב מדענים ואנשי מקצוע בתחום. יש מיעוט קטן של מתנגדים לטענה, שעושה הרבה רעש. בין השאר ניתן למצוא הדים לרעש הזה בערכים על אקלים-גייט ועל הסרט התרמית הגדולה של ההתחממות העולמית. ‏Uziel302שיחהאמצו ערך יתום! 09:42, 10 ביוני 2014 (IDT)
אני זוכר שנועם סוקר הציג לנו גרף המראה על קורלציה ברורה בין טמפרטורה ממוצעת הנמדדת לאורך השנים בכדור הארץ לבין כמות הכתמים בשמש. הוא גם דיבר על איזה מאמר שקישר בין האקלים בכדור הארץ לבין פעילות בשמש ואמר שהכותב היה עצבני כי העורכים הוסיפו בסוף המאמר כמשפט מסכם וסותר את כל המאמר את המלים "אבל האדם משפיע יותר".
בשביל לבדוק את הטענה שהתיעוש משפיע על האקלים הגלובליים צריך שהשמש לא תשנה את הפעילות שלה לאורך כל התקופה המודרנית. בעיה היא שהשמש לא באמת סטטית, דבר שמקשה כל השיטה המדעית... Corvus,(שיחה) 10:33, 10 ביוני 2014 (IDT)
מחזור כתמי השמש (המחזור השמשי) הוא של 11 שנים. ההשפעות האמורות לא מתנהגות בדיוק לפי המחזור של 11 שנים אלא ממשיכות לעלות. Tzafrir - שיחה 10:53, 10 ביוני 2014 (IDT)
כמות הפד"ח וטמפ' כפונקציה של זמן כנגד פעילות השמש
מחזור הכתמים הוא רק הפרעה קצרה. יתכן ישנם גם מחזורים בסקלות של אלפי שנים (חשוב להבין שכל התקופה שבה אנושות קיימת זה כלום בייחס לחיי השמש). נתייחס לעליה הכוללת בסקלה של עשרות שנים אחרונות: כאן, עמוד 2. הקו הירוק זה הטמפרטורה ה"רגעית"(במשך שנה), הקו השחור זה קו מגמה של הטמפרטורה (שכמו שאתה רואה הוא מחזורי ב11 שנים ועולה. בדיוק כמו שציינת), ושני הקווים העבים זה הפאנץ' ליין: הארה בשמש. גם היא במגמת עלייה. ככה שיתכן שהעלייה הזאת בטמפרטורת כדור הארץ בסקלת זמן כה קצרה היא עוד תופעה במתרחשת בשמש. יתכן וגם היא מחזורית פשוט צריך להמתין אלפי שנים. בנוסף אני מעלה שקופית ממצגת מהקורס של נועם שמדברת על סקלות זמן קצת יותר ארוכות (מאות שנים) וגם מראה קורלציה. Corvus,(שיחה) 11:26, 10 ביוני 2014 (IDT)
כאסטרונום חובב, ה"עובדות" שמביא סוקר נראות לי תמוהות. השיא האחרון של מחזור השמש היה רגוע יחסית, והשפל שקדם לו היה כמעט הרגוע ביותר מאז החלו במדידות. אני מדבר על דברים שראיתי במו עיני. Zarnivop - שיחה 11:34, 10 ביוני 2014 (IDT)
ואם לא די בזה - מנין לו נתונים על מספר כתמי השמש מימי הביניים? עם כל הכבוד, זה קשקוש. Zarnivop - שיחה 12:07, 10 ביוני 2014 (IDT)
קצת צניעות לא תזיק. הניסוח הנכון הוא לא "זה קשקוש", אלא "מה השיטות למדידת כמות כתמי המשמש המוצגות בגרף?". שלחתי שאלה לנועם. Corvus,(שיחה) 13:30, 10 ביוני 2014 (IDT)
מר עורב, נסח את זה כרצונך- אתה הבאת דברים בשם אומרם ואין לי שום טענה אלא להיפך. אבל זה לא נראה טוב. איכשהו תמיד במחלוקות שינוי האקלים צצים להם גרפים וטבלאות מופלאים ונהירים להפליא, אלא שככל שמנסים לברר על מה הם מתבססים העניין נעשה מעורפל, אם לא מיסטי ממש. אינני יודע באיזו צד נמצאת האמת, אבל ככל שאני חוזה יותר בטוענים מכל הצדדים כך הם מצטיירים כאמינים פחות. הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 18:28, 10 ביוני 2014 (IDT)
אין פה מיסטיקה, יש פה מדע. הגרף של כמות כתמים בשמש בתקופת מוקדמות נלקח מכאן. ואני מוצא לנכון להפנות לדברי אסטרופיזיקאי (שהוא המרצה שלי וחוקר ידוע) כי אני יודע שאני מבין משמעותית פחות ממנו בתחום. במאמר המדובר (אני לא קראתי כי הוא אורך מדי) הכותבים מתארים מה שיטות שהם השתמשו בשביל לצייר את הגרף התחתון. Corvus,(שיחה) 19:12, 10 ביוני 2014 (IDT)
אם הוא המרצה שלך אבל אתה לא מצליח להבין את משמעות הגרפים הללו (מספיק כדי להסביר לנו), מצבך לא טוב במיוחד. קראתי את המאמר ולא מצאתי בו את הגרפים. אנא הסבר אותם. Tzafrir - שיחה 09:30, 11 ביוני 2014 (IDT)
(מתוך המכתב התשובה): "תתבונן בקו השחור—זה הקו של כתמי שמש. הוא מתחיל קצת אחרי 1600. שאר הקווים מבוססים על מדדים כימים באטמוספרה (של איזוטופים שונים) כפי שנשתמרו בקרח. כתוב בשקף איפה הקידוחים. ". לגבי המאמר: עמוד 42, עמוד 48 ועוד. שים לב שבגרף בעמוד 42 רואים התאמה סבירה מאוד בין הכמות הכתמים המדודה בפועל בתקופה המודרנית(קו אפור) לבין כמות הכתמים המחושבת מכמות בריליום ופחמן(שני הקווים האחרים) באותה התקופה. אפשר להסיק מכך ששיטת המדידה של איזוטופים רדיואקטיביים האלא נותנת קירוב סביר לכמות כמתמי השמש ואפשר לעשות סוג של "אקסטרפולציה" לתקופות מוקדמות יותר. זו שיטה מדעית מאוד נפוצה: לקחת משהו שעליו אתה יודע במדייק ולהשתמש בו לצורך כיול כשאתה בונה גרף חדש. השאלות שנשארות זה: א. איך מוצאים את האיזוטופים פר תקופה (שאלה בגאולוגיה ואין לי מושג) ב. איך התבצע החישוב המקשר בין כמות הבריליום והפחמן לבין כמות הכתמים בשמש (שזה נושא המאמר).
נקודה מעניינת בגרף בעמוד 42 זה הקטיעה של הקו של פחמן 14. הסיבה היא אם אני זוכר נכון זו תחילת תקופת התיעוש ושימוש בדלקים מאובנים שישחררו כמות מספיקה של פחמן 14 מתקופות עתיקות בשביל לא לאפשר יותר מדידה. Corvus,(שיחה) 12:12, 11 ביוני 2014 (IDT)
פיספסתי את הגרף בעמוד 42. מה שכן, הוא בשחור לבן. אני די בטוח שלא לקחת את הגרף ישירות משם. לכן לא נראה לי שקראת את המאמר לפני שהפנית אותנו אליו. הגרף בעמוד 48 לא ברור: שחזור קרינת השמש לפי פחמן 14. מגיעים שם לפליטה גבוהה בשנים האחרונות. אבל הרגע הסברת למה המהפכה התעשייתית הגבירה את יצירת/שחרור פחמן 14 שלא על ידי קרינת השמש. Tzafrir - שיחה 16:41, 11 ביוני 2014 (IDT)
אכן לא ריאתי את המאמר המקורי והגרף בשקופית הוא כנראה העתק שלו עם תוספות. והגרף נקטע ספציפית לאיזוטופ של פחמן 14 בגלל התיעוש. האם זה אומר שכמות הפחמן באטמוספרה גדלה בגלל המהפכה? לא- זה אומר שהמדידה הפכה לבלתי אפשרית כי יש ערבוב בין פחמן "עתיק" שמשחורר לאוויר לבין פחמן "צעיר". אני לא מבין גם באקולוגיה ומדעי אטמוספרה, ככה שלצערי אני לא יכול להגיד לך את היחס בין כמות הפד"ח המשוחררת על ידי תיעוש לבין כמות הפד"ח העולה בעקבות פעילות סולרית. כנראה שהכלב כבור שם: אם העליה בעקבות פעילות האדם היא 20% מכלל העליה- זה משמעותי. אם זה 0.2% זה זניח. Corvus,(שיחה) 16:55, 11 ביוני 2014 (IDT)
לשואל המקורי: הדבר נתון במחלוקת בין מדענים, אם כי רובם המוחלט של העוסקים בנושא מצדדים בעמדה שלאדם אחריות משמעותית להתחממות הגלובלית. לצערי, לא ניתן לקבוע מה האמת לפי הרוב, ובמיוחד בתחום שמעורבת בו מנה גדושה של אינטרסים, אופנה ותפיסת עולם. למעשה, הפעם הראשונה שנתקלתי, בתוך העולם המדעי, במעורבות של שיקולים זרים במחקר מדעי "טהור" הייתה סביב נושא זה. על כן, לדעתי ולצערי, קשה להכריע מי צודק מבלי להיכנס לעובי הקורה ברמה המקצועית ביותר - וכולי האי ואולי! משה פרידמן - שיחה 15:06, 10 ביוני 2014 (IDT)
דעתי כדעת משה. ההוכחות לסיבת ההתחממות חמקמקות מאד. עם זה בדבר אחד אין ספק: ההתחממות קיימת, והשינוי יהיה עצום. Zarnivop - שיחה 16:41, 10 ביוני 2014 (IDT)
גם ברמה הזאת אי אפשר לחזות את העתיד, הרי יכול להיות חורף וולקאני (אנ') או חורף גרעיני... ‏Uziel302שיחהאמצו ערך יתום! 21:58, 10 ביוני 2014 (IDT)

עבריינית מין[עריכת קוד מקור]

לגבי פרשה שמתפרסמת בימים האחרונים: איך מגדירים את המעשים של האישה הפדופילית בתור "מעשה סדום"? מעשה סדום זה "החדרת איבר מאברי הגוף או חפץ לפי הטבעת של אדם או החדרת איבר מין לפיו של אדם" ומה שהיא עשתה לא מוגדר בחוק כעבירה פלילית. איך זה? 79.180.184.161 19:52, 11 ביוני 2014 (IDT)

לא היינו שם ואנחנו לא יודעים. אולי היה מעורב בכך משהו כזה, ואולי לא. גם העיתונאים שכותבים את זה לא היו שם, והם לא אמורים לדעת - כי הם לא אמורים לקרוא חומר חקירה הנוגע לנערים בני 14, שהוא חומר חקירה חסוי.
אז - או שיש פה שוטר עבריין שמדליף חומר חקירה בנוגע לקטינים (ואם כן - אז שיתפסו אותו ויזרקו אותו מהעבודה); או שיש פה עיתונאי שממציא דברים בשביל למכור כתבה (ואם כן - אז שיתפסו אותו ויזרקו אותו מהעבודה). בברכה, דני. Danny-wשיחה 20:14, 11 ביוני 2014 (IDT)
על פי טמקא, יש כבר כתב אישום. בזריזות מפתיעה ביחס למספר הנחקרים שאמורים להיות לכאורה. בברכה, --איש המרק - שיחה 20:18, 11 ביוני 2014 (IDT)
גם אם מעורב מין אורלי, עדיין לא מתקיים "איבר מין לפיו של אדם" מסיבות פיזיולוגיות- איבר מין נשי לא מוחדר(העבריין הוא החודר). נשמע כאילו שיש פה פשרנות מאוד חופשית ללשון החוק. 79.180.184.161 21:50, 11 ביוני 2014 (IDT)
החדרת איבר מין, משמע משני המינים. אני לא רואה בזה פרשנות חופשית אלא הבנת הנקרא. ‏Uziel302שיחהאמצו ערך יתום! 21:55, 11 ביוני 2014 (IDT)
לא הבנתי מאיפה אתה יודע שהאישה לא החדירה דבר לפי הטבעת של הנערים. בלנק - שיחה 23:52, 11 ביוני 2014 (IDT)
גם זו אופציה, פשוט הבהרתי שאין לשלול את האופציה שהעלה דני. ‏Uziel302שיחהאמצו ערך יתום! 07:18, 12 ביוני 2014 (IDT)
כן, כוונתי היתה לשואל המקורי. בלנק - שיחה 17:56, 12 ביוני 2014 (IDT)

עוז זהבי[עריכת קוד מקור]

היה אצלי בעבודה דיון אם עוז זהבי הוא מזרחי או לא. מה ידוע לכם לגבי מוצאו? -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

לפי אתר מאקו הוא הוא חצי פולני וחצי רומני [7]. דני. Danny-wשיחה 19:58, 11 ביוני 2014 (IDT)
נו, אז הוא מזרחי למהדרין, ממזרח אירופה. מה שלא ברור זה מדוע מזרחי כזה מגלם אחד שבא ממשפחה מערבית, כזו שורשיה במרוקו שבמערב אפריקה. דוד שי - שיחה 07:33, 12 ביוני 2014 (IDT)
כי רצו שיהיה קונטרסט בין המשפחה המערבית והילד שהוא הכבשה המזרחית. ‏Uziel302שיחהאמצו ערך יתום! 15:23, 12 ביוני 2014 (IDT)

ענב גנד גלילי[עריכת קוד מקור]

האם ענב גנד גלילי שהפכה לתופעת אינטרנט היא שרלטנית או שפשוט חוקרת רצינית שהדברים שלה הוצאו מההקשר (טוענת ששלט של טלוויזיה הוא לינוקס)? 79.180.184.161 21:39, 11 ביוני 2014 (IDT)

יש הרבה כתבות על הנושא ונראה שאנשי התחום די בקונצנזוס שדבריה אינם מתחברים עם הקיים והמקובל בתחום. לגבי שרלטנית, היא תבעה תביעת דיבה כנגד אנשים שהשתמשו בלשון זאת, נחכה לפסיקת בית המשפט... אני רק אציין שבערך אורן זריף כתוב: "זריף תבע בתביעת דיבה את אודטה שוורץ על שכינתה אותו שרלטן והפסיד. בית המשפט קבע ביחס לדבריה של שוורץ כי "כל צופה יכול היה להסיק ממראה עיניים את המסקנות שהן כמעט מתבקשות"‏. ‏Uziel302שיחהאמצו ערך יתום! 21:50, 11 ביוני 2014 (IDT)
ראה כאן http://www.bhol.co.il/forums/topic.asp?cat_id=4&topic_id=3052073&forum_id=771 בוםבראש - שיחה 21:57, 11 ביוני 2014 (IDT)
מסתבר שהיא לא רק מומחית לסייבר אלא מתהדרת בשורה של תארים אקדמאים מופרכים ומבינה בגלגולי נשמות מקור. כנראה שזו פשוט שרלטנית חסרת כל בושה. אבל יש לי הערצה לאדם שמסוגל להתחזות למומחה בלי שיעלו על זה מיידית. 79.180.184.161 22:32, 11 ביוני 2014 (IDT)
מצד שני טומי לפיד (?) שכינה את זריף "נוכל" - הפסיד בתביעה ונאלץ לפצות אותו. השופט, הדובר משפטית, סבר שהמלה העברית נוכל נאמרה במשפטית, ובמשמעות הזו לא ניתן היה להוכיח "אמת דיברתי". מזל שהמלה "שרלטן" אינה קיימת במשפטית. עוזי ו. - שיחה 00:37, 12 ביוני 2014 (IDT)
(משפט ראשון נמחק) לעניין הטענה המקורית: מכשירים ביתיים רבים מופעלים על ידי לינוקס (לפעמים במובן קצת יותר רחב: כולל אנדרואיד) - כולל גם מכשירים בגודל של שלט. דוגמה מינימליסטית: יש כרטיסי SD עם חיבור אלחוטי כדי לאפשר לכם(?) להוריד תוכן ישירות מהמצלמה ללא צורך בחיבור ישיר אתה. לפחות חלק מהכרטיסים הללו מריצים לינוקס. אבל אפשר להסתכל גם על כרטיסי SD או מיקרו-SD רגילים. לכאורה כל מה שיש שם זה חתיכת זיכרון שניגשים אליו כשמחברים את ההתקן למחשב. למעשה, מדובר על התקן מסובך יותר: זכרון הבזק (פלאש) הוא מדיום מאוד לא אמין. הדרך היחידה ליצור ממנו משהו אמין הוא להחזיק הרבה זכרונות להחלפה וכמוכן לכוון את הכתיבות והקריאות. לשם כך נדרשת הרצת תוכנה מתוחכמת שרצה במעבד קטן שנמצא על הרכיב (ר' לדוגמה כאן - במקרה הזה: לא לינוקס. לינוקס עדיין קצת גדולה מדי למעבדים הללו. למרות שיש מי שעובד גם על זה). Tzafrir - שיחה 08:20, 12 ביוני 2014 (IDT)
ועוד משהו: אם כבר מתעסקים במשמעות המילה שרלטן: אין לנו ערך על צ'רטו די ספולטו (אנ'). אנחנו לפחות יודעים בוודאות שהיא לא משם. Tzafrir - שיחה 10:20, 12 ביוני 2014 (IDT)
מחקתי את הרישא של הפסקה שכתבת, זו השמצה מיותרת לעניין חשוב בפני עצמו. לפי חוק פו אין להבין אם התבדחת. שנילי - שיחה 08:52, 12 ביוני 2014 (IDT)
שנילי, הפעולה של מחיקת דברי משתמש אחרת היא מאוד מאוד לא מקובלת בלשון המעטה. שיחזרתי את דברי צפריר. לכל היותר אתה יכול לפנות אליו ולבקש שיסיר את דבריו. בלנק - שיחה 22:36, 12 ביוני 2014 (IDT)
תודה לשנילי. הוספתי דברים בהמשך. אם התיקון היה מפריע לי, הייתי מבטלו. לי אישית אין בעיה עם עריכת דברי, כל עוד מדובר על תרומה חיובית (לדוגמה: תיקון שגיאות כתיב וקישורים). Tzafrir - שיחה 23:27, 12 ביוני 2014 (IDT)
תיקון שגיאות זה דבר אחד, מחיקת דברים שאינם טרולינג באופן ברור זה דבר אחר לגמרי. נראה לי גם לא הגיוני לומר "אם יפריע לו הוא יבטל". ראוי קודם לדבר עם כותב ההודעה, ואז למחוק. בלנק - שיחה 16:26, 13 ביוני 2014 (IDT)

הררי יובל = יובל נח הררי?[עריכת קוד מקור]

האם מחבר קיצור תולדות האנושות זהה לחוקר יובל הררי מחבר מאמרים על הכישוף היהודי בעת העתיקה, או שמדובר בשני יוסף בן שמעון? 93.172.40.93 22:05, 11 ביוני 2014 (IDT)

לפי מה שאני יודע, שני אנשים שונים. מפתח חיפה מפריד ביניהם. ביקורת - שיחה 22:11, 11 ביוני 2014 (IDT)
תודה רבה. 93.172.40.93 22:22, 11 ביוני 2014 (IDT)
מחזק את דברי ביקורת - הם שונים. איתן96 (שיחה) י"ד בסיוון ה'תשע"ד • 08:51, 12 ביוני 2014 (IDT)

מעונות ברודצקי[עריכת קוד מקור]

לא הבנתי למי שייכים המעונות האלא? באתר של אוניברסיטת ת"א מציינים רק ברושים ואיינטשיין. האם חייב להיות רשום כסטודנט בת"א בשביל לגור שם? 79.176.146.123 19:33, 12 ביוני 2014 (IDT)

באתר של אוניברסיטת תל אביב מציינים את "מעונות אגודת הסטודנטים - מילמן וברודצקי" "בית ברודצקי הוא מתחם בניינים ברח´ ברודצקי ברמת אביב הירוקה." כמעונות, רק סטודנט רשום יכול לגור בהם. אגב, יש ערך על בית ברודצקי ובו כתוב: "משמש חלק ממעונות הסטודנטים של אוניברסיטת תל אביב". ‏Uziel302שיחהאמצו ערך יתום! 03:19, 13 ביוני 2014 (IDT)

ביטוח לאומי, סטודנט לתואר שני וקו העוני[עריכת קוד מקור]

נניח מישהו מתקבל לתואר שני ומקבל מלגת קיום (שזה כ2500 שקלים לחודש), זה מתחת לקו העוני. האם הוא פתור מתשלומי ביטוח לאומי? האם הוא יכול לקבל סיוע מהמדינה בגלל מצבו? 79.177.98.226 11:13, 13 ביוני 2014 (IDT)

[8]Nachum - שיחה 12:49, 13 ביוני 2014 (IDT)
כלומר התשובה שלילית אם אני מבין נכון. אדם שמוגדר כעני עדיין מחויב לשלם את מלוא התשלום. אבל האם הוא יכול לקבל סיוע עקב היותו סטודנט? 79.177.98.226 15:34, 13 ביוני 2014 (IDT)
לסטודנטים יש הנחה על ביטוח לאומי. הם משלמים בין 300 ל400 ש"ח על כל שלושה חודשים[9]. בברכה, Nurick - שיחה 19:53, 13 ביוני 2014 (IDT)

פורום סטודנטים בTAU[עריכת קוד מקור]

האם יש פורום סטודנטים באוניברסיטת תל אביב שבו ניתן לשאול שאלות בקשר לתואר שני וכדו'? 79.177.98.226 15:32, 13 ביוני 2014 (IDT)

האם נשים נמשכות לגברים שעירים?[עריכת קוד מקור]

גברים נרתעים מנשים שעירות (לא נכנס לזה ש"זה לא הוגן" וחברה מערבית וכדו'). האם נשים נרתעות או נמשכות לגברים עם רגלים שעירות? 79.178.146.164 16:03, 13 ביוני 2014 (IDT)

יש ויש. . . נראה לי שמעטות הנשים שנגעלות משיערות רגליים כמו שגברים נגעלים, אבל יש קשת רחבה בין "לא אוהבת" לבין "חושבת שזה מושך/גברי" וכו'. בלנק - שיחה 16:22, 13 ביוני 2014 (IDT)