ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון3
דף זה הוא דף ארכיון של דיון או הצבעה שהסתיימו. את המשך הדיון יש לקיים בדף השיחה של הערך או הנושא הנידון. אין לערוך דף זה.
דף זה הוא דף ארכיון של דיון או הצבעה שהסתיימו. את המשך הדיון יש לקיים בדף השיחה של הערך או הנושא הנידון. אין לערוך דף זה.
לא בטוח שמישהו יוכל לענות על השאלה..
אבל מה עומד מאחורי "נ נח נחמ נחמן נחמן מאומן", ומה זה בכלל?
תודה,הילה.
הרי לך תשובה: ישראל דב אודסר#פולמוס ה"פיתקה". DGtal 19:24, 16 אפריל 2006 (UTC)
התשובה: אמונה טפלה ועבודת אלילים.
- אמונה טפלה מילא, אבל עבודת אלילים מנין? דוד 12:22, 17 אפריל 2006 (UTC)
- אמונה טפלה, ברור. עבודת אלילים, בגלל פולחן החסידים המתים סביב הברסלבי. רלף פון שוונץ 16:56, 18 אפריל 2006 (IDT)
איך המשפט מתקשר לאמונה טפלה?85.250.123.110
- האמונה שמלמול מלים כלשהן יביא לשינוי מציאות שאינה קשורה למלמול המלים היא אמונה טפלה. רלף פון שוונץ 10:04, 20 אפריל 2006 (IDT)
- כמו בס"ד שתראה כתוב בכל מקום שנקרא על ידי חרדי. הם מאמינים שאם הם יכתבו את זה מספר גדול מספיק של פעמים, זה ישפר את חייהם בצורה כלשהי.
- האמונה שמלמול מלים כלשהן יביא לשינוי מציאות שאינה קשורה למלמול המלים היא אמונה טפלה. רלף פון שוונץ 10:04, 20 אפריל 2006 (IDT)
- אני רואה שכבר ענו לך במהלך ימי החג, אבל באמת - למה לבוא בגישה כזאת של "לא בטוח שמישהו יוכל לענות על השאלה.."? גבעתיים 10:07, 20 אפריל 2006 (IDT)
משתי סיבות: - להרבה אנשים ששאלתי לא היתה תשובה. - בדרך כלל יש כאן שאלות יותר "נורמליות", ולא חשבתי שיהיה מישהו שיוכל לענות. השאלה לא נראתה כל כך קשורה לכאן.
תיקון טעות:"כמו בס"ד שתראה כתוב בכל מקום שנקרא ע"י חרדי" א.לאו דוקא חרדים. ב.לא "מקום שנקרא ע"י חרדי" אלא כוונתך היתה: מקום שנכתב ע"י חרדי. ג.אין בכך מחשבה שאם זה ירשם מספר רב של פעמים זה ישפר את החיים בצורה כלשהי כדבריך,כי לפיכך זה לה היה נרשם רק פעם אחת בראש הכתובים אלא עשרות פעמים. בס"ד זה ראשי תיבות של המילים "בסייעתא דשמיא",והכונה בזה היא שכל דבר שאנו עושים ומשתדלים אנו מקוים שתהיה לנו סייעתא דשמיא בו.וודאי שאין בזה שמץ של אמונה טפלה,אלא חינוך של האדם המאמין לזכור שבלי סיוע מן שמיא,הוא יכול לתכנן הרבה דברים שלא יצאו לפועל.(דבר שנובע כמובן מהאמונה בהשגחה פרטית בעולם). בברכה אמיר
פילוסופיה של המדע
האם ישנה טענה מדעית המאששת את התאוריה הפילוסופית הגורסת כי אין מציאות אוביקטיבית (כעין טענתו של דקארט)?
- איך הגעת למסקנה שדקארט גורס כי אין מציאות אוביקטיבית? דרור_ק 20:34, 17 אפריל 2006 (UTC)
- כך אני מבין אותו, אבל זה לא עקרוני. הכוונה היא לתאוריה הפילוסופית (אידאליזם פילוסופי, נדמה לי שקוראים לזה) הגורסת כי כשאנחנו מפנים למשהו גב, הוא אינו קיים יותר.
- לדעתי לא הבנת נכון את דקארט, וגם לא את לייבניץ שהוא המפתח העיקרי של תאוריית האידאליזם. קאנט גרס שאין לנו דרך להכיר את "הדבר כשלעצמו", אלא אנחנו יכולים לכל היותר לחקור את ההכרה שלנו ואת האופן שבו היא תופסת את הדברים בעולם. אף על פי כן, הוא לא טען שאין "דברים כשלעצמם" אלא רק שאין לנו יכולת לחקור אותם. יש גם גישה באמפיריציזם שגורסת שהדבר היחיד שאפשר לקבל כנתון על העולם הוא דבר שנקלט בחושים בצורה ברורה, ואין מקום למסקנות לוגיות (לפי הגישה הזאת, אם לא ראית פרוטונים, אתה לא יכול להניח שהם קיימים). אסכם ואומר שכל הוויכוח הזה הוא בעצם חלק מהוויכוח בין הגישה האונטולוגית לבין הגישה האפיסטמולוגית. דרורK 10:57, 18 אפריל 2006 (IDT)
- למשתמש:מקפץ גבעות: אתה מתכוון לסוליפסיזם, הערך כאן הוא קצרמר, אבל ראה בקישור לויקי האנגלית, שם המידע רב יותר. (ניתן לחתום בסיום דבריך ע"י 4 סימני ~ רצופים) . גברת תרד 11:30, 18 אפריל 2006 (IDT)
- תודה. אבל שאלתי היתה, האם ישנה תאוריה מדעית שתומכת ברעיון הזה?מקפץ גבעות 12:06, 18 אפריל 2006 (IDT)
- למיטב הבנתי זאת הנחה מטפיזית, אין ניסוי מדעי שיכול להוכיח או להפריך אותה, כשם שאין ניסוי שיכול להוכיח או להפריך את קיום האל. עם זאת, המילה "לאשש" היא בעייתית -- ותוכל לטעון שלתיאוריה שמניחה את קיומו של עולם חיצוני יש כוח הסברי גדול יותר לגבי המציאות, ולכן כל ניסיון (לא רק "מדעי" במובן הצר) מאשש אותה פכידרם 12:22, 18 אפריל 2006 (IDT)
- ואגב, אם דקארט היה אתאיסט הוא היה אידאליסט פכידרם 12:39, 18 אפריל 2006 (IDT)
- דקארט לא היה אתאיסט. אפילו על שפינוזה קשה להגיד בצורה חד-משמעית שהוא היה אתאיסט, קל וחומר דקארט. תאוריות פילוסופיות, בניגוד לתאוריות מדעיות, הן לא תאוריות שאפשר לאשש או להפריך. הן תאוריות שמציעות מסגרת לתפיסת עולם או לחקר העולם. אין דרך להוכיח בצורה מדעית אם אמפריציזם עדיף על רציונאליזם או להפך. כל שיטה נותנת כיוון אחר למחקר, וכל אחת מרשה ו/או אוסרת על הנחות יסוד מסוימות. אמנם, אם תאוריה מדעית, שמתבססת על הנחות יסוד רציונאליסטיות, זוכה לאישוש, אזי יש בזה מעין אישוש עקיף גם למסגרת הרצינאליסטית, אבל זה בתנאי שאי אפשר להגיע לתאוריה מקבילה, שיש לה אותן תוצאות, במסגרת אמפיריציסטית, או במסגרת אחרת. דרורK 13:06, 18 אפריל 2006 (IDT)
- כמדומני שפכידרם אמר זאת על דרך השלילה (הוא לא היה אתאיסט כשם שלא היה אידיאליסט). ודאי שכל הדברים הללו הן תיאוריות פילוסופיות העומדות ברקע, ולא ניתנות לאישוש או הפרכה. הלל • שיחה 13:09, 18 אפריל 2006 (IDT)
- אז למעשה, למדע לא משנה אם ישנה מציאות אוביקטיבית או לא? מקפץ גבעות
- כמדומני שפכידרם אמר זאת על דרך השלילה (הוא לא היה אתאיסט כשם שלא היה אידיאליסט). ודאי שכל הדברים הללו הן תיאוריות פילוסופיות העומדות ברקע, ולא ניתנות לאישוש או הפרכה. הלל • שיחה 13:09, 18 אפריל 2006 (IDT)
- דקארט לא היה אתאיסט. אפילו על שפינוזה קשה להגיד בצורה חד-משמעית שהוא היה אתאיסט, קל וחומר דקארט. תאוריות פילוסופיות, בניגוד לתאוריות מדעיות, הן לא תאוריות שאפשר לאשש או להפריך. הן תאוריות שמציעות מסגרת לתפיסת עולם או לחקר העולם. אין דרך להוכיח בצורה מדעית אם אמפריציזם עדיף על רציונאליזם או להפך. כל שיטה נותנת כיוון אחר למחקר, וכל אחת מרשה ו/או אוסרת על הנחות יסוד מסוימות. אמנם, אם תאוריה מדעית, שמתבססת על הנחות יסוד רציונאליסטיות, זוכה לאישוש, אזי יש בזה מעין אישוש עקיף גם למסגרת הרצינאליסטית, אבל זה בתנאי שאי אפשר להגיע לתאוריה מקבילה, שיש לה אותן תוצאות, במסגרת אמפיריציסטית, או במסגרת אחרת. דרורK 13:06, 18 אפריל 2006 (IDT)
- תודה. אבל שאלתי היתה, האם ישנה תאוריה מדעית שתומכת ברעיון הזה?מקפץ גבעות 12:06, 18 אפריל 2006 (IDT)
- למשתמש:מקפץ גבעות: אתה מתכוון לסוליפסיזם, הערך כאן הוא קצרמר, אבל ראה בקישור לויקי האנגלית, שם המידע רב יותר. (ניתן לחתום בסיום דבריך ע"י 4 סימני ~ רצופים) . גברת תרד 11:30, 18 אפריל 2006 (IDT)
- לדעתי לא הבנת נכון את דקארט, וגם לא את לייבניץ שהוא המפתח העיקרי של תאוריית האידאליזם. קאנט גרס שאין לנו דרך להכיר את "הדבר כשלעצמו", אלא אנחנו יכולים לכל היותר לחקור את ההכרה שלנו ואת האופן שבו היא תופסת את הדברים בעולם. אף על פי כן, הוא לא טען שאין "דברים כשלעצמם" אלא רק שאין לנו יכולת לחקור אותם. יש גם גישה באמפיריציזם שגורסת שהדבר היחיד שאפשר לקבל כנתון על העולם הוא דבר שנקלט בחושים בצורה ברורה, ואין מקום למסקנות לוגיות (לפי הגישה הזאת, אם לא ראית פרוטונים, אתה לא יכול להניח שהם קיימים). אסכם ואומר שכל הוויכוח הזה הוא בעצם חלק מהוויכוח בין הגישה האונטולוגית לבין הגישה האפיסטמולוגית. דרורK 10:57, 18 אפריל 2006 (IDT)
- כך אני מבין אותו, אבל זה לא עקרוני. הכוונה היא לתאוריה הפילוסופית (אידאליזם פילוסופי, נדמה לי שקוראים לזה) הגורסת כי כשאנחנו מפנים למשהו גב, הוא אינו קיים יותר.
מקפץ גבעות -- המחקר המדעי קיבל כבר בשלב מוקדם את שני חוקי היסוד של אריסטו (חוק הזהות וחוק אי-הסתירה) כבסיס למטפיזיקה ואת הרעיון שחושינו מוסרים לנו מידע על המציאות כבסיס לכל חקר מדעי. עובדת יסוד זו לא השתנתה עד היום ולא תשתנה גם בעתיד, משום שכאשר אין הסכמה ביחס לקיום המציאות ולכך שהחושים מוסרים לנו מידע אמין עליה אין שום בסיס משותף שעליו ניתן לבנות חקר.
אריסטו טען כי אנו יכולים, לכל היותר, לחתור להגיע למצב של "אי סתירה" -- כלומר, למצב בו העובדות המצויות בידינו, כשהן מנותחות באופן לוגי, אינן נמצאות בסתירה לעובדות אחרות. אין חתירה לגלות "אמת נצחית" או להגיע לוודאות מוחלטת. כשנאמר במדע שמשהו הוא "נכון" או "אמיתי" הכוונה היא רק לכך שעל בסיס הנתונים העומדים לרשותנו, עובדה מסוימת אינה עומדת בסתירה לעובדות אחרות הידועות לנו.
ביחס לטענה שאין מציאות אובייקטיבית, שום סוג של טיעון, לוגי, פילוסופי או מדעי, אינו יכול לאשר אותה. תיאוריות כאלו קרויות לעתים "תאוריות מעגל סגור." מסלול ההפרכה המקובל של טיעונים כאלו הוא בטיעון שתאוריות המבוססות על טיעון כזה, בין אם בגרסתו החלשה (יש מציאות, אך אין לנו דרך להכירה) ובין אם בגרסתו החזקה (אין מציאות אלא רק אשליית מציאות) חייבות להתבסס על הכשל הלוגי הידוע בשם "מעגל קרטזיאני": א' נכון כי ב' נכון וב' נכון כי א' נכון; או, לחילופין, ליפול למלכודת של "אישור באמצעות הכחשה": התאוריה המכחישה את המציאות חייבת להתבסס על ההנחה כי קיימת מציאות. רלף פון שוונץ 16:46, 18 אפריל 2006 (IDT)
- להר פון שוונץ, המדע יכול להתקדם גם אם אנו תופסים שחוקי הטבע אינם אלא פרי הדמיון הקולקטיבי הסודר של כלל בני האדם בסגנון קאנט. חוק הסתירה חל גם על דברים שאינם קיימים במציאות, ודו"ק היטב. כן אתה טוען שהטיעון שאין מציאות אובייקטיבית אינו מוכח - זה ודאי; אך מדוע לטעון בכיוון הזה? על בסיס רעיון הספקנות הידוע (איני מאמין במשהו עד שהוא לא מוכח), הכיוון צריך להיות הפוך: הטיעון שיש מציאות אובייקטיבית אינו מוכח, ועל הטוען זאת חובת ההוכחה. הלל • שיחה 17:39, 18 אפריל 2006 (IDT)
- בחזרה לשאלה המקורית - למדע אכפת אם יש מציאות אובייקטיבית או לא. למעשה המדע מתעניין גם במה שיש בעולם, וגם באופן שבו בני האדם תופסים את העולם. לגבי הידיעות על העולם כשלעצמו - מי שמשתמש במתודה המדעית חייב להיות מודע למגבלותיה, וחייב להיות מודע לכך שהוא יכול להבחין רק בדברים שנתפסים בחושיו או בשכלו. הוא גם חייב לקחת בחשבון שחושיו או שכלו עלולים לתעתע. במילים אחרות, מדען עשוי להתעניין במה שיש בעולם כשלעצמו, אבל הוא גם יודע שיש גבול לידיעות שהוא יכול להשיג על העולם. דרורK 18:45, 18 אפריל 2006 (IDT)
- כמדומני שאתה מבלבל בין מושגים. המדע מתעניין במציאות האובייקטיבית כפי שהיא מתגלה לחושינו. מציאות אובייקטיבית שאינה מתגלה לחושינו אינה נמצאת בתחום ההתעניינות של המדע, משום שאין לו כלים להתמודד עמה. בדומה לכך, אילו המציאות האובייקטיבית רק מתגלה כך לחושינו אך אינה בפועל כך, אין זה משנה מאום - שוב, משום שאין דרך להתמודד עם "עצם המציאות", שהיא עצמה אינה מתגלה לחושינו. השאלה איך אנחנו תופסים את העולם ניתנת להישאל מן הצד הפילוסופי (מי אמר שמה שאנו תופסים כמציאותי וקוהרנטי אכן קיים), או מן הצד המדעי (מה הקשר וההבדל בין הצורה שבה אדם מסוים תופס עניין כלשהו, לעומת בני אדם אחרים ולעומת תצפיות באמצעים אחרים). הנחת יסוד של המדע היא שקיימת מציאות אובייקטיבית, אך בסופו של יום אין זה משנה לו אם קיימת כזו באמת או רק ב"נדמה לי", ברגע שאותו דמיון נכנע לחוקיות מוגדרת (שוב הנחת יסוד ללא אפשרות אישוש) ומאפשרת חיזוי לעתיד (כנ"ל) והסברת עולם התופעות בצורה הפשוטה והאלגנטית ביותר. הלל • שיחה 21:51, 19 אפריל 2006 (IDT)
- נושאים שהיו בעבר מוקד לדיון פילוסופי-תאולוגי, כמו קדמות העולם, הופרכו על ידי המדע, כך שהמדע אינו מנוע מלפתור שאלות פילוסופיות. האם מכינקת הקוונטים, בטענתה כי צפייה בחלקיק משנה את התנהגותו, אינה עולה בקנה אחד עם הסוליפסיזם? מקפץ גבעות 01:09, 20 אפריל 2006 (IDT)
- קדמות העולם לא לגמרי הופרכה על ידי המדע, אלא רק סוג מסוים שלה. עדיין יש מדענים רבים המאמינים כי העולם הוא קדמון (סדרה של מפצים גדולים והתכווצויות, או 'מרק' של אינסוף יקומים וכהנה). פרשנות קופנהאגן למכניקה הקוואנטית היא פרשנות אחת, שדווקא פחות מקובלת היום, והקשר שלה לסולפסיזם די רופף. הלל • שיחה 01:18, 20 אפריל 2006 (IDT)
- נושאים שהיו בעבר מוקד לדיון פילוסופי-תאולוגי, כמו קדמות העולם, הופרכו על ידי המדע, כך שהמדע אינו מנוע מלפתור שאלות פילוסופיות. האם מכינקת הקוונטים, בטענתה כי צפייה בחלקיק משנה את התנהגותו, אינה עולה בקנה אחד עם הסוליפסיזם? מקפץ גבעות 01:09, 20 אפריל 2006 (IDT)
- כמדומני שאתה מבלבל בין מושגים. המדע מתעניין במציאות האובייקטיבית כפי שהיא מתגלה לחושינו. מציאות אובייקטיבית שאינה מתגלה לחושינו אינה נמצאת בתחום ההתעניינות של המדע, משום שאין לו כלים להתמודד עמה. בדומה לכך, אילו המציאות האובייקטיבית רק מתגלה כך לחושינו אך אינה בפועל כך, אין זה משנה מאום - שוב, משום שאין דרך להתמודד עם "עצם המציאות", שהיא עצמה אינה מתגלה לחושינו. השאלה איך אנחנו תופסים את העולם ניתנת להישאל מן הצד הפילוסופי (מי אמר שמה שאנו תופסים כמציאותי וקוהרנטי אכן קיים), או מן הצד המדעי (מה הקשר וההבדל בין הצורה שבה אדם מסוים תופס עניין כלשהו, לעומת בני אדם אחרים ולעומת תצפיות באמצעים אחרים). הנחת יסוד של המדע היא שקיימת מציאות אובייקטיבית, אך בסופו של יום אין זה משנה לו אם קיימת כזו באמת או רק ב"נדמה לי", ברגע שאותו דמיון נכנע לחוקיות מוגדרת (שוב הנחת יסוד ללא אפשרות אישוש) ומאפשרת חיזוי לעתיד (כנ"ל) והסברת עולם התופעות בצורה הפשוטה והאלגנטית ביותר. הלל • שיחה 21:51, 19 אפריל 2006 (IDT)
- בחזרה לשאלה המקורית - למדע אכפת אם יש מציאות אובייקטיבית או לא. למעשה המדע מתעניין גם במה שיש בעולם, וגם באופן שבו בני האדם תופסים את העולם. לגבי הידיעות על העולם כשלעצמו - מי שמשתמש במתודה המדעית חייב להיות מודע למגבלותיה, וחייב להיות מודע לכך שהוא יכול להבחין רק בדברים שנתפסים בחושיו או בשכלו. הוא גם חייב לקחת בחשבון שחושיו או שכלו עלולים לתעתע. במילים אחרות, מדען עשוי להתעניין במה שיש בעולם כשלעצמו, אבל הוא גם יודע שיש גבול לידיעות שהוא יכול להשיג על העולם. דרורK 18:45, 18 אפריל 2006 (IDT)
- למקפץ על הגבעות: מכניקת הקוונטים אינה עולה בקנה אחד עם סוליפסיזם. לא הצפיה בחלקיק משנה את התנהגותו, אלא אופן המדידה, ואופן המדידה הוא נתון הכפוף למגבלות אנושיות (היכולת שלנו למדוד, היכולת שלנו לבנות תאוריה שתציע דרך מדידה).
- להלל - המדע אינו יכול להתקדם אם טוענים שחוקי הטבע הם פרי הדמיון הקולקטיבי, משום שהטענה היא "אישור באמצעות הכחשה": אם אנחנו מניחים שהחוקים הם פרי הדמיון הקולקטיבי של כלל בני האדם, מונח מתוך כך שישנם חוקים הידועים לנו (ואפשר לדעתם רק באמצעות כשל מעגל קרטזיאני, שיש לפסול כמובן, או באמצעות ידיעה ממשית על העולם החיצוני), ושאנו יודעים מה חושבים בני אדם אחרים (כנ"ל). בניסוח פשטני יותר: עצם הטענה ש"אין מציאות (אובייקטיבית)" מניחה שיש מציאות (אובייקטיבית), שכן כדי להכחיש מציאותו של משהו, חייבים להניח שאותו משהו הוא לכל הפחות דבר מוסכם וידוע ובכך אתה מכיר בעובדה שקיומו של אותו דבר קדם לטענת אי-קיומו (כל זה ברמה המטפיזית, כמובן).
- לגבי טענתך השנייה ש"הטיעון שיש מציאות אובייקטיבית אינו מוכח, ועל הטוען זאת חובת ההוכחה" -- טיעון זה חייב להפסל משום שהוא דורש הוכחה לאקסיומה ראשונית. האקסיומה הראשונית של אריסטו היא א' היא א' (למעשה, זו לא האקסיומה שלו -- היא הוקשה מחוק אי הסתירה שלו, אבל לא נכנס לזה). הדרך היחידה בה אתה יכול להפריך אקסיומה היא להראות כי: א) האקסיומה מובילה באופן לוגי ועקבי לסתירת עצמה. או ב) ישנה אקסיומה ראשונית יותר הסותרת אותה.
- ברור שבין שתי טענות מנוגדות: א' היא א' וא' היא לא א' הטענה הראשונה קודמת לשנייה, ולכן השניה -- טענתך כאן -- היא היחידה הטעונה הוכחה. רלף פון שוונץ 10:02, 20 אפריל 2006 (IDT)
- אענה קודם על דברי דרור השניים (ועל דברי פון שוונץ), כי את ההתחלה לא כל כך הבנתי. אין כאן התמודדות בין טענה ש-א' הוא א' לעומת טענה ש-א' אינו א'. ההתמודדות היא בין טענה שמאחורי תופעה א' עומדת מקבילה ממשית א1, לעומת טענה שמאחורי תופעה א' לא עומדת מקבילה ממשית כלשהי. ברור שמי שטוען לקיומו של משהו, על פי עקרונות הספקנות, עליו מוטלת חובת ההוכחה (וכך בעצם הולך הטיעון הקרטזיאני הקלסי). אני אישית חושב אמנם שעקרונות הספקנות הם שטויות במיץ, וכפי שאכן אמר דרור, על אקסיומות בסיסיות לא שואלים שאלות; ביתר פירוט: התמודדות בין טענה א' וטענה ב' שאינה מוכרעת, לא תיפול דווקא לכיוון הטענה שיש בה פחות אמירה על העולם, אלא לכיוון הטענה שמראש מתאימה עם האינטואיציה הבסיסית שלנו, שלא מצאה סיבה לסתור אותה (כלומר: איננו מתחילים מאפס; אנו מתחילים מאינטואיציות).
ובאשר לטענה הראשונה (שכאמור התקשיתי להבין): אנו רואים תמיד דמויות של תפוחים הנעות בעינינו לכיוון מטה. מכך הכללנו שתפוחים ודומיהם תמיד יימשכו לכיוון הקרקע. כל זה נחמד (אם כי כשלעצמו אינו מוכח) אבל אינו אומר דבר על התפוחים כשהם לעצמם, שייתכן שאינם ולא כלום, אלא תעתועי דמיון קולקטיביים. אם ניקח את משל המערה המפורסם, ייתכן שהצללים שאנו רואים בפתח המערה אינם אלא צללים בעלמא, או מופע לייזר או הזיות מוחנו הקודח, ותו לא. הלל • שיחה 10:29, 20 אפריל 2006 (IDT)
- אענה קודם על דברי דרור השניים (ועל דברי פון שוונץ), כי את ההתחלה לא כל כך הבנתי. אין כאן התמודדות בין טענה ש-א' הוא א' לעומת טענה ש-א' אינו א'. ההתמודדות היא בין טענה שמאחורי תופעה א' עומדת מקבילה ממשית א1, לעומת טענה שמאחורי תופעה א' לא עומדת מקבילה ממשית כלשהי. ברור שמי שטוען לקיומו של משהו, על פי עקרונות הספקנות, עליו מוטלת חובת ההוכחה (וכך בעצם הולך הטיעון הקרטזיאני הקלסי). אני אישית חושב אמנם שעקרונות הספקנות הם שטויות במיץ, וכפי שאכן אמר דרור, על אקסיומות בסיסיות לא שואלים שאלות; ביתר פירוט: התמודדות בין טענה א' וטענה ב' שאינה מוכרעת, לא תיפול דווקא לכיוון הטענה שיש בה פחות אמירה על העולם, אלא לכיוון הטענה שמראש מתאימה עם האינטואיציה הבסיסית שלנו, שלא מצאה סיבה לסתור אותה (כלומר: איננו מתחילים מאפס; אנו מתחילים מאינטואיציות).
- ברור שבין שתי טענות מנוגדות: א' היא א' וא' היא לא א' הטענה הראשונה קודמת לשנייה, ולכן השניה -- טענתך כאן -- היא היחידה הטעונה הוכחה. רלף פון שוונץ 10:02, 20 אפריל 2006 (IDT)
- מאחר והמקפץ בא על סיפוקו, אין בצע בהמשך הדיון כאן, לכן אסכם בקצרה:
- אתה טועה, לדעתי, כאשר אתה טוען שהבעיה אינה א' היא א' אלא "טענה שמאחורי תופעה א' עומדת מקבילה ממשית א1, לעומת טענה שמאחורי תופעה א' לא עומדת מקבילה ממשית כלשהי". הקביעה "א' היא א'" היא אקסיומה בסיסית כלומר, אמירה כלשהי שאינה מוכחת ואינה ניתנת להוכחה. היא אינה שקולה מבחינת מעמדה לטיעון ש"א' אולי אינה א'" או "ייתכן שא' היא אשליה" שכן אלו הם טיעונים שניוניים המסתמכים על כך ש"א' היא א'" הוא משפט תקף.
- כמובן שאם הדיון שלנו לא היה מתנהל בתחום המטפיזי אלא בנוגע ליישים קונקרטיים, העמדות "יש פילים ורודים" ו"אין פילים ורודים" שקולות זו לזו ושאלת חובת ההוכחה תלויה במשתנה שלישי (כלומר, האם פילים ורודים הם תופעה מוכרת או לא). בתחום המטפיזיקה, הטיעון שלך אינו תופס.
- החלק השני של טיעונך נוגע לסוגיה האפיסטמולוגית (מה אנו רואים כשאנו רואים (אם אנחנו רואים)?). גם כאן, זו למעשה סוגיה מטפיזית באדרת אפיסטמולוגית, משום שאנחנו יכולים לפקפק במה שאנו רואים (כלומר "אינני יכול לדעת בוודאות אם א' היא א'") אבל הפקפוק מכיל בתוכו אישור של ההנחה המטפיזית ולמעשה, אינך יכול להציע דגם שאינו כולל הכרה או אישור כזה.רלף פון שוונץ 16:07, 20 אפריל 2006 (IDT)
- תודה רבה על שלל התשובות. התשובה שהתאימה למה שחיפשתי היתה פרשנות קופנהגן.
- לפני שחותמים את הדיון הזה סופית, אני חייב להעיר הערה על דברים שכתב פון שוונץ לעיל: "כדי להכחיש מציאותו של משהו, חייבים להניח שאותו משהו הוא לכל הפחות דבר מוסכם וידוע ובכך אתה מכיר בעובדה שקיומו של אותו דבר קדם לטענת אי-קיומו" - לפי ההיגיון הזה, אם אני אומר "פגסוס אינו קיים" נובע מכך שפגסוס קיים או לפחות היה קיים בזמן כלשהו. זה אבסורד, אלא אם כן אנחנו מחליטים שאין בעצם מציאות כלל, ושדברים שהם פרי דמיון קיימים ממש כמו דברים מוחשיים. טענה כזאת שומטת את הקרקע מתחת לכל המחקר המדעי. עוד בנושא הזה אפשר לקרוא בערך הטיעון האונטולוגי. DrorK 07:34, 21 אפריל 2006 (IDT)
- תודה רבה על שלל התשובות. התשובה שהתאימה למה שחיפשתי היתה פרשנות קופנהגן.
- ידעתי שזה יגיע, ולכן הדגשתי שהדיון מתנהל בתחום המטפיזיקה ואינו רלוונטי ליישים קונקרטיים. 13:43, 21 אפריל 2006 (IDT)
מישור החוף
יש לי עבודה להגיש על צורת ההתיישבות במישור החוף בעבר ובהווה. מישהו יכול להביא ערכים שיעזרו לי? 83.130.160.89 10:33, 18 אפריל 2006 (IDT)
- יש כאן מעט, אבל זהירות, יש שם טעויות - מצויינים גם ישובים שאינם במישור החוף. גברת תרד 11:36, 18 אפריל 2006 (IDT)
- נסה גם בערכים יפו, תל אביב-יפו, חיפה ו-רצועת עזה. איתמר ק. 12:31, 18 אפריל 2006 (IDT)
השאלה היא איזה מישור חוף? צפוניעתלית דרומייד מרדכי או תיכון ומה שבניהם מעבר לזה ישנן ערים רבות כגוןראשון לציון שהיא עיר גדולה במיוחד או אשדוד שהיא עיר נמל
- גוש קטיף לנצח! :) זה בהחלט התיישבות ובהחלט במישור החוף. --אמיר א. אהרוני 00:30, 19 אפריל 2006 (IDT)
פרנצ'ופוביה? פרנקופוביה? צרפתופוביה?
אני מעוניין לתרגם את Francophobia, איך שם הערך אמור להיות בעברית? פסיכומלודי 18:12, 18 אפריל 2006 (IDT)
- פרנקופוביה. בברכה, הלל • שיחה 18:14, 18 אפריל 2006 (IDT)
- תודה פסיכומלודי 18:15, 18 אפריל 2006 (IDT)
הציטוט:"טוב שכן קרוב מאח רחוק"
ציטוט זה לפי ויקיפדיה משויך לערך"פתגמים ערביים". מדובר בטעות משום שציטוט זה במקור הוא מהתנ"ך היהודי,בספר משלי פרק כז פסוק י-"רעך ורעה אביך אל תעזב ובית אחיך אל תבוא ביום אידך טוב שכן קרוב מאח רחוק".
- ברור. הלל • שיחה 21:45, 19 אפריל 2006 (IDT)
- בערבית יש פתגם דומה: "جارك القريب ولا أخوك البعيد" (מילולית: "שכנך הקרוב ולא אחיך הרחוק") ככה זה, כשחיים באותו אזור, פתגמים ומנהגים עוברים מתרבות לתרבות. יש סיפורים ואגדות שלמים שאפשר למצוא אותם גם במקורות היהודיים וגם במקורות הערביים. בכל מקרה אם מביאים את הפתגם כלשונו בספר משלי, אזי הוא לא יכול להופיע כפתגם ערבי. DrorK 07:17, 21 אפריל 2006 (IDT)
אירגוני טרור
קראתי את רשימת אירגוני הטרור המופיע ב'ויקיפדיה עיברית' וראיתי שהיא לא מקבילה לרשימה המופיע באנגלית ושהיא מיתמקדת בעיקר בטרור איסלמי . בעיקבות זאת יש לי מספר שאלות (בעיקר על אירגוני טרור "לבנים"9 במטרה להבין את הפער בין הערכים ולגשר עליו :
מהם אירגוני הטרור הפעילים בארה"ב ?
מי הם אירגוני הטרור ה"נוצריים" למיניהם ?
ואילו תנועות ואירגונים (לא רק אירגוני טרור) הוצאו מחוץ לחוק בארה"ב ?
וולפגנג ,שיחה 21:28, 19 אפריל 2006 (UTC)
- להלן רשימת 40 הארגונים שמחלקת המדינה האמריקאית מגדירה כ"ארגוני טרור זרים" [1], כהנא חי גם שם, כמו גם הנתיב הזוהר ואחרים שאינם איסלמיים. פעילותם של אלו אינה חוקית בארצות הברית.
- לגבי ארגוני טרור נוצריים - למה בדיוק כוונתך ? ג'ורג' חבש הוא נוצרי, ה IRA קתולי ברובו וה UVF פרוטסטנטי. אליבאבא 10:10, 20 אפריל 2006 (IDT)
- אגב, הארגונים כ"ך ו"כהנא חי" מוכרים כארגוני טרור גם בישראל. DrorK 07:19, 21 אפריל 2006 (IDT)
- תודה לכל המשיבים . לגבי ארגוני טרור נוצריים אני מתכוון לאירגוני טרור של אמריקאים נוצריים (עם דגש על לא איסלמים, יהודים וכו...) שפועלים במטרה לשנות את פני העולם המערבי בכלל ובארצות הברית בפרט בהתאם לתפיסתם הכלכלית , חברתית , או דתית , במילים אחרות טרור פנימי בארצות הברית . דרך הגב גם אירגון הלח"י מוכר כאירגון טרור .וולפגנג ,שיחה 12:28, 2 מאי 2006 (UTC)
- אגב, הארגונים כ"ך ו"כהנא חי" מוכרים כארגוני טרור גם בישראל. DrorK 07:19, 21 אפריל 2006 (IDT)
איטליה הקטנה
מישהו יודע מהיכן בדיוק באו תושביה המקוריים של "איטליה הקטנה"? (ארה"ב) בברכה, HansCastorp 22:02, 19 אפריל 2006 (IDT)
- אני מניח שהתשובה שאתה מחפש היא לא איטליה. אתה מתכון אולי למחוז ספיציפי? דוד 01:41, 20 אפריל 2006 (IDT)
- ישנן כמה וכמה איטליות קטנות. רוב המהגרים לארצות הברית מאיטליה הגיעו מסיציליה ומדרום איטליה. רלף פון שוונץ 09:36, 20 אפריל 2006 (IDT)
- אכן התכוונתי למחוזות (regione) ספציפיים, ויותר מכך, לנפות (provincia) ספציפיות וערים ספציפיות. מכל מקום, תודה לעונים. HansCastorp 12:56, 20 אפריל 2006 (IDT)
- במחוז פלרמו בסיציליה...
- אכן התכוונתי למחוזות (regione) ספציפיים, ויותר מכך, לנפות (provincia) ספציפיות וערים ספציפיות. מכל מקום, תודה לעונים. HansCastorp 12:56, 20 אפריל 2006 (IDT)
- ישנן כמה וכמה איטליות קטנות. רוב המהגרים לארצות הברית מאיטליה הגיעו מסיציליה ומדרום איטליה. רלף פון שוונץ 09:36, 20 אפריל 2006 (IDT)
ברית המועצות
מה גרם לנפילת ברית המועצות, ולמה זה קרה בשנה כל כך מאוחרת (1990)?85.250.123.135
- בעיקר בעיות כלכליות מתמשכות עליהן לא יכלו המנהיגים לתת מענה. מתוך היסטוריה של רוסיה: התקופה הסובייטית (עריכה קלה שלי):
- "שתי התפתחויות היו בעלות חשיבות בשנות ה-70: ההתפוררות הברורה של המבנה הכלכלי, הפוליטי והאידיאולוגי הסובייטי, ונסיונות הרפורמה החלקיים על מנת להפסיק את התהליך הזה. לאחר תקופות ההנהגה הקצרות של מנהיגים זמניים ששורשיהם ברוח הברז'נייבית, מיכאיל גורבצ’וב האנרגטי הביא לשינויים משמעותיים בכלכלה ובמנהיגות המפלגה. מדיניות ה"גלסנוסט" (פתיחות) שלו שחררה מידע רב לציבור, לאחר עשורים של דיכוי ממשלתי, וה"פרסטרויקה" (בנייה מחדש) החלה לקרב את ברית-המועצות אל המערב ולהביא לתוכה נורמות של ליברליזם ודמוקרטיה. אך גורבצ’וב לא הצליח לענות על הבעיות הגדולות של המערכת הסובייטית; וב-1991, כאשר נסיון להפלתו של גורבצ’וב הראה על חולשת עמדתו, כבר ניתן היה לראות את סופה של ברית המועצות."
- בנוגע לשאלה מדוע כל כך מאוחר, נשאלת השאלה מה גורם לך לחשוב שזה כל כך מאוחר? אין קנה מידה אחיד להתפוררות מעצמות. בסופו של דבר, המנהיגים הסובייטים ניסו ככל שביכולתם להחזיק כמה שיותר בכוחם ובהשפעתם, אך גם הם נאלצו להכנע לתמורות השונות שחלו בעולם. האזרחים כבר לא רצו לחיות תחת השלטון הקומוניסטי, הכלכלה לא עבדה והשחיתות הייתה בכל. אני ממליץ לך לראות את הסרט הגרמני "להתראות לנין", דרמה-קומית מצוינת באופן כללי, שמתרחש על רקע מעבר מזרח גרמניה מהקומוניזם לתרבות המערב. זהר דרוקמן 17:13, 20 אפריל 2006 (IDT)
תשובה הרבה יותר מספקת ממה שציפיתי :)) חשבתי שההתפרקות שלה מאוחרת לאור העובדה שברית המועצות עברה הרבה משברים קשים, בייחוד בתקופת מלחמת העולם השניה ואחריה, במהלך שנות החמישים.ההיגיון שלי אומר שהיא היתה צריכה להתפרק כבר אז. חשבתי שאם הם שרדו את התקופה הזו והתאוששו (אולי לחלוטין), שום דבר לא יוכל לשבור אותם..
- מלחמת העולם השניה היתה גורם מלכד בברה"מ, סכנת החיסול הפיזי מצד הנאצים היתה משמעותית מאוד, עשרות מיליונים נהרגו. התחושה היתה של איום גדול מבחוץ שכנגדו חובה להתלכד.
- לעומת זאת, מלחמת אפגניסטן היתה גורם מפורר - התחושה בציבור היתה של התערבות במדינה זרה לשם אינטרס בלתי ברור, הרבה חיילים נהרגו שם וגורמים מוסלמים במדינות האסיאתיות חשו שזו מלחמה נגד האיסלאם. אליבאבא 13:58, 21 אפריל 2006 (IDT)
- אתה טועה לחשוב כך. זו הייתה מעצמה חזקה זמן מה אחרי שנות החמישים. לא זוכר איפה שמעתי, ייתכן אף כאן בויקיפדיה, שעד משבר הטילים בקובה, ב 62', היתה עליונות סובייטית במלחמה הקרה.128.139.226.37 01:56, 22 אפריל 2006 (IDT)
מהו מקומם של הטילים במלחמה העתידית?
הטיל שימש עד עכשיו כנשק אסטרטגי להרתעה, לתקיפה,לאזרחות וכו' מה הלאה?
- מומחים משערים שבמלחמות עתידיות ישמשו הטילים כמת"קים (מכין תה קפה) ניידים ויעזרו בהעברת איגרות ברכה ואיחולים לחיילי האוייב.
- שימוש לא שיגרתי נוסף שיכול להתווסף לשלל השימושים הינו הטיל טילון - שהוא, לפי פירסומים זרים, טיל סודי שצה"ל מפתח ושיביא גלידה קרה היישר לחיילים בחזית.
אנטישמיות התעלמות או טעות
בערך על אלברט אינשטיין בSIMPLE ENGLISH מוזכר שהיה גרמני. רק לאחר שני קטעים כתוב שמשפחתו היתה יהודית. מכיון שההתייחסות לאינשטיין כגרמני מגוחכת מכמה סיבות [א. ההתייחסות הגרמנית אליו, ב. ההתייחסות שלו לזהותו המאוד יהודית] רשמתי בTALK הערה בענין זה שנמחקה מיד, וכן הלאה,
שאלותי הם: א.מה עלי לעשות? ב.האם יש מה לעשות? ג. אולי מישהו סבור שלא צריך לעשות דבר? תודה מראש יהונתןשלמה 00:55, 21 אפריל 2006 (IDT)
- המצב בוויקי האנגלית בנוגע ליהודים וישראלים כנראה חסר תקנה. והנושאים הללו נידונו לעייפה. הלל • שיחה 01:09, 21 אפריל 2006 (IDT)
- הלל צודק באופן כללי, אבל נראה לי שמקרה זה שונה, והשחזור לא נבע ממניעים אנטישימיים. כתבת שם "Albert Einstein wasn't german. he was jew.". אני חושב שהשחזור בא דווקא ממניעים הפוכים - אנטי אנטישמיים, המפעיל ראה את דבריך כאילו אתה אומר "הוא יהודי, הוא לא יכול להיות גרמני". בכל מקרה, עכשיו כתוב שם יהודי. Pacman 01:15, 21 אפריל 2006 (IDT)
- אם להודות על האמת איינשטיין היה יהודי, גרמני, שווייצרי ואמריקני. יהודי - כי נולד למשפחה יהודית, וראה עצמו כיהודי, גרמני כי נולד בגרמניה, שווייצרי - כי הייתה לו אזרחות שווייצרית, אמריקני - כי חי שנים רבות בארה"ב והתאזרח שם. לא תמיד אפשר להגדיר את לאומיותו של אדם בצורה חדה וברורה. יאנוש קורצ'אק, לשם השוואה, היה פולני לא פחות ממה שהיה יהודי, שהרי הוא דיבר וכתב פולנית, ותרם לתרבות הפולנית לא פחות ממה שתרם לתרבות היהודית. זמנהוף מוצג לפעמים כפולני ולפעמים כיהודי. שפת אספרנטו שהמציא מושפעת מאוד גם מפולנית וגם מיידיש. איינשטיין עצמו התייחס בצורה ספק מבודחת ספק מרירה לזהותו הלאומית, ואמר "אם יוכח שצדקתי יאמרו הצרפתים שאני אזרח העולם והגרמנים יאמרו שאני גרמני. אם יסתבר שטעיתי יאמרו הצרפתים שאני גרמני, והגרמנים יאמרו שאני יהודי". בעניין ויקיפדיה ב-Simple English מה שהם כתבו הוא פשוט אי-דיוק, ומוזר שדווקא דוברי אנגלית (אפילו פשוטה) "מגרמנים" את איינשטיין, בשעה שהיה לו חלק חשוב בהיסטוריה האמריקנית של המאה ה-20. DrorK 07:10, 21 אפריל 2006 (IDT)
- הלל צודק באופן כללי, אבל נראה לי שמקרה זה שונה, והשחזור לא נבע ממניעים אנטישימיים. כתבת שם "Albert Einstein wasn't german. he was jew.". אני חושב שהשחזור בא דווקא ממניעים הפוכים - אנטי אנטישמיים, המפעיל ראה את דבריך כאילו אתה אומר "הוא יהודי, הוא לא יכול להיות גרמני". בכל מקרה, עכשיו כתוב שם יהודי. Pacman 01:15, 21 אפריל 2006 (IDT)
על פטריוטיזם ואמרות כנף
הידוע למישהו במקרה עם מי מזוהה/למי משויך המשפט "הפטריוטיות היא מקלטו של הנבל" ? HansCastorp 04:32, 22 אפריל 2006 (IDT)
- אני מביא את המובאה המתאימה מ-Wikiquotes באנגלית, בערך Patriotism. אליבא דוויקיקווטס מדובר בסמואל ג'ונסון 1775. לפי ויקיקווטס גם לאוסקר ויילד מיוחסת מימרה דומה.
- Patriotism is the last refuge of a scoundrel.” —Samuel Johnson, April 7, 1775 (recorded in James Boswell’s biography The Life of Samuel Johnson, L.L.D.. For discussion of the context of Johnson's remark, see this web page.)
- “Patriotism is the virtue of the vicious.” —Oscar Wilde
- DrorK 05:57, 22 אפריל 2006 (IDT)
בעייה במאמר המכללה החברתית - כלכלית
בדף השיחה של הערך הנדון יש משפט מאת מחבר הטקסט המכריז על זכויות. לטעמי אין תוקף להצהרה זו, אך בכל מקרה השארתי לו הודעה מנומסת. השאלה אם אפשר פשוט לבוא ולערוך בכל מקרה, היות וברגע שהוא הכניס את המידע לויקיפדיה מרצונו וטעמיו הוא פתוח לעריכת כולם. שרית חייט 20:00, 22 אפריל 2006 (IDT)
- הדרך של השארת הודעה למשתמש היא הנכונה, כדי להסיר ספק וטענה: לא ראיתי את המשפט "תרומתכם לוויקיפדיה תפורסם תחת רישיון GNU FDL". דוד שי 02:29, 23 אפריל 2006 (IDT)
לאה אמנו - אכדית
האם מישהו יכול לאשר או לשלול את המידע הבא: בתנ"ך נכתב שללבן היו שתי בנות - רחל ולאה - והוא השיא אותן ליעקב. פירוש השם רחל הוא 'כבשה'. האם ידוע למישהו על משמעות השם לאה (בשפה שרווחה כאן באיזור) בהקשר של צאן או בקר? ---י.--- 02:10, 23 אפריל 2006 (IDT)
- פרה, באכדית. ניחשת, או מה? הלל • שיחה 02:11, 23 אפריל 2006 (IDT)
- נדמה לי שאבשלום קור התייחס לעניין בספרו "יופי של עברית". הוא אכן מציין שם ש"לאה" פירושו פרה (או סוג של פרה), אבל אני באמת לא זוכר אם הוא מציין שם אכדית או שפה שמית אחרת כמקור למילה (לצערי, הספר כבר מזמן אינו ברשותי). DrorK 06:24, 23 אפריל 2006 (IDT)
- ראו באתר מט"ח: "פירוש השם "לאה" אינו ברור. יש מפרשים על פי הערבית – פַּרַת-בָּר, ועל פי האכדית - פרה (le-u), או: גבירה, תקיפה. המשמעות העממית של השם "לאה" היא רָפֶה, חוֹלֶה, עַיֵיף, יָגֵעַ".
- נדמה לי שאבשלום קור התייחס לעניין בספרו "יופי של עברית". הוא אכן מציין שם ש"לאה" פירושו פרה (או סוג של פרה), אבל אני באמת לא זוכר אם הוא מציין שם אכדית או שפה שמית אחרת כמקור למילה (לצערי, הספר כבר מזמן אינו ברשותי). DrorK 06:24, 23 אפריל 2006 (IDT)
- תודה. ---י.--- 03:56, 24 אפריל 2006 (IDT)
האים יש אפשרות להיות תושב
מה קורה עים עבודה . עים יש אפשרות לסידור עבודה. יש עבודה בתור מפעיל צמ"ה.
המרכז הבהאי בהג'י בעכו
מהם שעות פתיחה של המרכז הבהאי בהג'י והגנים הבהאים בעיר עכו?
- מידע על הגנים ושעות פתיחה ניתן למצוא כאן: http://www.tour-haifa.co.il/heb/BahaiShrine/gardens-2.phtml
- אם כי אני באמת מתקשה להאמין שיותר קל לשים כאן שאלה מאשר לחפש בגוגל. שרית חייט 14:17, 23 אפריל 2006 (IDT)
ואני באמת מתקשה להאמין שיש מישהו לא יודע להבחין בין עכו לחיפה Yehuz 14:20, 3 מאי 2006 (IDT)
בריאת העולם: לפי תורת האבולוציה ולפי התנ"ך.
לפי תורת האבולוציה ותורת המפץ הגדול, העולם קיים כבר מיליוני, אם לא מיליארדי שנים. לפי התנ"ך העולם נברא רק לפני כמה אלפי שנים. ממה נובע הניגוד, ואיך זה בכלל אפשרי?הרי ההפרש הוא עצום מידי בשביל לטעות בו.
הילה.
- טוב, ספירת השנים של התנ"ך נעשתה לפני אלפי שנים.. כמו שהיום אנחנו יודעים שהעולם הוא עגול ככל הנראה, ואז לא ידעו, כך גם בנושא הזה אנשים חקרו וגילו ראיות לגילו של היקום. שרית חייט 22:40, 23 אפריל 2006 (IDT)
- על רגל אחת, כמה תירוצים:
- המדע טועה. העולם נברא כך שנחשבו שהוא בן כמה מיליוני שנים.
- כל יום בבריאה (משבעת הימים) מהווה תקופה שאורכה כמה מיליוני שנים.
- העולם שלנו הוא תוצאה של עולמות קודמים אליו.
- אין זה משנה לאמונה היהודית שמתבססת יותר על יציאת מצרים (ועליה יש שאלות דומות ובטח יש הפניות מהערך...
- על רגל אחת, כמה תירוצים:
היהודי ּה' הוא המלך!ּ שיחה 22:46, 23 אפריל 2006 (IDT)
הילה, הניגוד נובע מכך שיש ניגוד בין התיאוריות לגבי גיל היקום שפותחו החל בסוף המאה השמונה עשרה (למשל, בגיאולוגיה) ובין הכתוב בתנ"ך. היו שלוש גישות עיקריות של אנשים מאמינים לסתירה זו:
- הכחשה: טענה שהעדויות לכך שהיקום זקן ממה שמתואר בבראשית אינן משכנעות, שגויות, מזויפות, לא נכונות, וכו'. גישה זו הרבה פחות פופולרית היום, במיוחד בגלל שפע העדויות לכך שהדבר לא נכון.
- טענת המשל: טענה שתיאור בריאת העולם בבראשית א' הוא משל ולא כוון להקרא כפשוטו.
- אלהים כל יכול: הטענה שאלוהים ברא את העולם במכוון עם עדויות המעידות כביכול על כך שהוא עתיק בהרבה מששיערו או שמשך יום בבריאה (יום של אלוהים) שונה מהותית מיום אנושי. רלף פון שוונץ 11:27, 24 אפריל 2006 (IDT)
- התשובה הפשוטה היא שהתורה אינה ספר מדע, ולא זו מטרתה. היה מצחיק אם התורה הייתה מוסרת לנו את כל הידע שאנו נוכל לדעת. יש ניגוד חריף בין התורה למדע - התורה אמורה להיות נצחית; המדע משתנה כל הזמן. אלא שהתורה ניתנה בזמן מסוים, והיא דיברה בלשונו (לכן מדובר שם על שור שנוגח שור, למרות שהעקרונות נצחיים ויכולים להיות מוחלים על כל מקרה דומה). הלל • שיחה 11:53, 24 אפריל 2006 (IDT)
- אני לא זוכר איפה קראתי את זה, אך המשפט הבא הוא מאוד חזק: אם נראה לך שמצאת סתירה בין תורה למדע, אז או שאתה לא יודע מספיק תורה, או שאתה לא יודע מספיק מדע.
- לגבי גיל העולם, קיימת סתירה רק למי שמאמין שהמשמעות של המילה "יום" בפרק הראשון של ספר בראשית זה 24 שעות. למי שחושב שמדובר בתקופה, "כי אלף שנים בעיניך כיום אתמול כי יעבור ואשמורה בלילה"(תהילים), אין שום סתירה בנקודה זו. אלי פ (שיחה) 11:56, 24 אפריל 2006 (IDT)
- המשפט דווקא מאוד חלש לדעתי. אני יכול לנסח משפט דומה שיהיה אמין באותה המידה בדיוק: אם נראה לך שאין סתירה בין תורה למדע, אז או שאתה לא יודע מספיק תורה, או שאתה לא יודע מספיק מדע. גדי אלכסנדרוביץ' 12:03, 24 אפריל 2006 (IDT)
- יש מספר ספרים שמנסים ליישב את ה"סתירות" בין בריאת העולם בספר בראשית לבין תולדות היקום לפי המדע. ספר כזה שתורגם לעברית, מאת אחד המרצים שלי (ד"ר נתן אביעזר), הוא הספר "בראשית ברא". אלי פ (שיחה) 12:08, 24 אפריל 2006 (IDT)
- ואפילו יש עליו ערך בוויקיפדיה. Pacman 17:46, 24 אפריל 2006 (IDT)
- יש אגב ספר מעניין של פרופ' ג'ראלד שרודר, בשם "המדע והאל". הוא טוען שיום זה יום, אבל עושה את חישובי הזמן לפי תורת היחסות, שבה הזמן גם הוא יחסי. לדבריו, העולם אכן נברא בשישה ימים, וגם ב-15 מיליארד שנה. תלוי בנקודת הייחוס. הלל • שיחה 12:15, 24 אפריל 2006 (IDT)
- ויש לו גם אתר, שבו גם מאמר בנושא (באנגלית) (לא קראתיו). הלל • שיחה 12:22, 24 אפריל 2006 (IDT)
- יש מספר ספרים שמנסים ליישב את ה"סתירות" בין בריאת העולם בספר בראשית לבין תולדות היקום לפי המדע. ספר כזה שתורגם לעברית, מאת אחד המרצים שלי (ד"ר נתן אביעזר), הוא הספר "בראשית ברא". אלי פ (שיחה) 12:08, 24 אפריל 2006 (IDT)
- המשפט דווקא מאוד חלש לדעתי. אני יכול לנסח משפט דומה שיהיה אמין באותה המידה בדיוק: אם נראה לך שאין סתירה בין תורה למדע, אז או שאתה לא יודע מספיק תורה, או שאתה לא יודע מספיק מדע. גדי אלכסנדרוביץ' 12:03, 24 אפריל 2006 (IDT)
- לגבי גיל העולם, קיימת סתירה רק למי שמאמין שהמשמעות של המילה "יום" בפרק הראשון של ספר בראשית זה 24 שעות. למי שחושב שמדובר בתקופה, "כי אלף שנים בעיניך כיום אתמול כי יעבור ואשמורה בלילה"(תהילים), אין שום סתירה בנקודה זו. אלי פ (שיחה) 11:56, 24 אפריל 2006 (IDT)
- כדי שלא יווצר רושם מטעה, ההסבר המדעי המקובל הוא שמה שכתוב בתנ"ך שגוי ומשקף את הידע המוגבל של כותבי התנ"ך—בני אדם ולא אלים. רלף פון שוונץ 17:18, 24 אפריל 2006 (IDT)
אני מאמין בתורתו של קרל פופר לפיה המדע עוסק רק בתאוריות הניתנות להפרכה. מכיוון שאין שום דרך תאורטית כיום להפריך את התנ"ך, אני מסיק מכך כי למדע שום קשר אליו. טרול רפאים 18:57, 24 אפריל 2006 (IDT)
- זו אמירה ריקה ומתחמקת. גם על פי פופר, ניתן לעסוק בשאלת גיל היקום, שכן התיאוריות המדעיות השונות באשר לגיל היקום ניתנות להפרכה. על כן, הסתירה בין תורה ומדע עדיין קיימת. זה שהתורה היא לא מדע ולא ניתנת לבחינה בכלים מדעיים ידוע לכולם, אבל זה לא אומר שאין למדע קשר לתורה - בהקשר הזה, הקשר הוא בדיוק העובדה שהמדע סותר את הסיפור התנ"כי. הדבר מעורר את תומכי הטקסט התנ"כי להמציא תיאוריות שונות ומשונות באשר לצורה שבה מיושבת הסתירה, אבל גם תיאוריות אלו לא עומדות בסטנדרטים מדעיים ("אלוהים ברא את העולם כך שיראה עתיק") ולכן המדע אינו מסוגל להכריע האם הן נכונות או לא. זו מהות "אי הקשר" שבין המדע לתנ"ך. גדי אלכסנדרוביץ' 19:03, 24 אפריל 2006 (IDT)
- גדי, נכון כמעט עד הסוף, לבד מהנקודה ש"המדע אינו מסוגל להכריע האם הן נכונות או לא" -- המדע כלל אינו יכול לגשת לטענות מסוג "אלוהים גרם לזה להיראות כך" או "היום האלוהי ארוך יותר" משום שאלו טיעונים בלתי בדיקים ועל כן גם חסרי משמעות ולכן מוצבים בעמדת המוצא הרגילה: לא נכונים. לדוגמה, אם הייתי טוען כי רבי אלישע בן עמשא היה תרנגול הודו וכנגד כל עדות הסותרת זאת הייתי טוען "כן, אבל אלוהים גרם לכך שהוא יראה כאדם בשעה שלמעשה היה תרנגול הודו" הייתה טענתי מסווגת כלא נכונה באופן אוטומטי, הלא כן? רלף פון שוונץ 22:28, 24 אפריל 2006 (IDT)
- זה כבר דיון לאייל הקורא. התשובה שלי היא דווקא "לא", אבל אני סבור שבין ה"לא כריע" שלי וה"לא נכון" שלך אין הבדל של ממש, בפרט בכל הנוגע למשמעויות "אופרטיביות" שנגזרות מהקביעה הזו (אם אצטרך להמר בכל כספי על הנושא, אהמר שהוא לא היה תרנגול). גדי אלכסנדרוביץ' 22:42, 24 אפריל 2006 (IDT)
- מאחר ולתפישתי מדע אינו עוסק ב"מוחלטים" אלא ב"מסתברים" ההבדל בין "לא נכון" ו"לא נכון לכל עניין אופרטיבי" הוא אכן דק מאוד. רלף פון שוונץ 11:24, 25 אפריל 2006 (IDT)
- זה כבר דיון לאייל הקורא. התשובה שלי היא דווקא "לא", אבל אני סבור שבין ה"לא כריע" שלי וה"לא נכון" שלך אין הבדל של ממש, בפרט בכל הנוגע למשמעויות "אופרטיביות" שנגזרות מהקביעה הזו (אם אצטרך להמר בכל כספי על הנושא, אהמר שהוא לא היה תרנגול). גדי אלכסנדרוביץ' 22:42, 24 אפריל 2006 (IDT)
- גדי, נכון כמעט עד הסוף, לבד מהנקודה ש"המדע אינו מסוגל להכריע האם הן נכונות או לא" -- המדע כלל אינו יכול לגשת לטענות מסוג "אלוהים גרם לזה להיראות כך" או "היום האלוהי ארוך יותר" משום שאלו טיעונים בלתי בדיקים ועל כן גם חסרי משמעות ולכן מוצבים בעמדת המוצא הרגילה: לא נכונים. לדוגמה, אם הייתי טוען כי רבי אלישע בן עמשא היה תרנגול הודו וכנגד כל עדות הסותרת זאת הייתי טוען "כן, אבל אלוהים גרם לכך שהוא יראה כאדם בשעה שלמעשה היה תרנגול הודו" הייתה טענתי מסווגת כלא נכונה באופן אוטומטי, הלא כן? רלף פון שוונץ 22:28, 24 אפריל 2006 (IDT)
אלי,המשפט שכתבת מופיע באחת משיחות הרב צבי יהודה קוק על תורה ומדע,ולגבי הערתך גדי,באמת אין ערך למשפט אם לא מבינים את הקשרו,ששם הרצ"י מדבר על המגמות השונות של התורה והמדע וקובע בין היתר כי לא תתכן סתירה כיון שגם העולם והמדע מגיעים מהמקור האלוהי. בנוסף הוא קובע כי גם הקודש הוא מדע שלם עליון וכו'.אם אמצא את המקור המדוייק אעדכן.בברכה אמיר
האם שימוש בחוש אחד מחליש את החוש האחר?
ידוע לי שיתר חושיו של עיוור, למשל, נוטים להיות מחודדים יותר. אך האם כולנו בזמן שאנחנו מפעילים יותר חוש אחד למשל שמיעה מאבדים יכולת מחוש אחר, ראייה למשל, או האם זה תלוי בקורדינציה שלנו בלבד?
- כאשר השימוש בחוש אחד נפגע, מתחדדת היכולת לעשות שימוש בחוש אחר, אבל במצב רגיל, אם אינך מסתובב כל היום כשעיניך מכוסות, לדוגמה, לא יתרחש דבר כזה. רלף פון שוונץ 11:28, 24 אפריל 2006 (IDT)
- יש תופעה מפורסמת שאנשים שצריכים משקפיים ונמצאים בלעדיהם גם מתקשים לשמוע, אז זה מראה דווקא ההיפך ארמוני 11:53, 24 אפריל 2006 (IDT)
- אין לי תשובה מוחלטת בשבילך, אבל בדיוק רציתי לציין את התופעה שארמוני כתב עליה. כמו אורי, אני חושבת שבמצב הרגיל כל החושים פועלים באופן תקין ולא באים אחד על חשבון השני. כמובן שתמיד יש שינוי בחוש שדומיננטי באותו רגע, בהתאם לגירויים. לדוגמא כשאנו שומעים רעש חזק, מן הסתם יכולת השמיעה גוברת על שאר החושים. שרית חייט 11:56, 24 אפריל 2006 (IDT)
- התופעה נובעת משני גורמים שונים: בטווח הקצר, הפניית הקשב שלנו לארבעה חושים, במקום לחמישה, מגדילה את תשומת הלב שלנו לכל אחד מהם ולכן גורמת ל'התחדדותם'.
- בטווח הארוך, המוח שלנו מסתגל - איזורי החישה מתאימים את עצמם לשימוש בהם, וכך החלק במוח שאחראי על התחושה בקצות האצבעות אצל כנרים, לדוגמא, גדול בכמה סדרי גודל מאצל אדם רגיל. לכן, בעת לקות קבועה ושימוש רב בחושים אחרים באופן סדיר, הרגישות אכן עולה באופן 'אובייקטיבי'. נדב 12:09, 24 אפריל 2006 (IDT)
- אין לי תשובה מוחלטת בשבילך, אבל בדיוק רציתי לציין את התופעה שארמוני כתב עליה. כמו אורי, אני חושבת שבמצב הרגיל כל החושים פועלים באופן תקין ולא באים אחד על חשבון השני. כמובן שתמיד יש שינוי בחוש שדומיננטי באותו רגע, בהתאם לגירויים. לדוגמא כשאנו שומעים רעש חזק, מן הסתם יכולת השמיעה גוברת על שאר החושים. שרית חייט 11:56, 24 אפריל 2006 (IDT)
גברים ונשים.
שמתם לב שרוב האנשים כאן הם גברים? מה קרה נשים, האתר לא מעניין? :))
הילה.
- למה, די מעניין שרית חייט 17:40, 24 אפריל 2006 (IDT)
עד עכשיו ראיתי כאן רק את שרית... בכל זאת, שימו לב ליחס בין בנים לבנות.
הילד מתמונת השואה
הילד המרים את ידיו מהתמונה המפורסמת של חיסול גטו ורשה זוהה כצבי נוסבאום. בכיתוב התמונה בערך גטו ורשה בויקיפדיה האנגלית כתוב שהוא נספה אך כאן כתוב שהיה רופא ילדים ונפטר בשנות השמונים לחייו (כמו כן, יש מתרגם באותו שם אך הוא לא קשור). מי יודע מה באמת עלה בגורלו? אבירם 19:26, 24 אפריל 2006 (IDT)
- אני שמעתי שמספר ניצולים טענו שהם הילד המפורסם מהתמונה. בכל מקרה, באף אחד מהמקרים לא דובר על כך שהילד נספה. צ'ס • שיחה 21:06, 24 אפריל 2006 (IDT)
- אני שמעתי ממדריך ביד ושם שישנם 5 אנשים חיים שטוענים שהם הילד. (המון אנשים היו בסיטואציה דומה, כנראה). אחיה פ. 21:41, 24 אפריל 2006 (IDT)
גביש נוזלי
בצג LCD רגיל (בושה שאין על זה ערך), הגביש הנוזלי אינו מאיר, אלא רק מקטב את האור שבא מהרקע.
השאלה היא - האם יש גבישים נוזליים שאכן מאירים בעצמם? תודה, הלל • שיחה 01:15, 25 אפריל 2006 (IDT)
- לא. גביש יכול להמיר אנרגייה קינטית (כמו גביש פיוזואלקטרי(אני מנחש שגם פה בושה..) שיש במציות "חשמליות") להבזק ,או לקטב אור. אין תאורה עצמית ללא ריאקצייה כימית ,-חוק שימור האנרגייה.
תביעות קטנות
לפי המלצת ועדת אור גם חברה בע"מ יכולה להגיש תביעה בבית המשפט לתביעות קטנות. אבקש ממכם תשובה האם אני כשכירה בחברת נסיעות בע"מ בבעלותי יכולה להגיש תביעה לבית משפט לתביעות קטנות נגד לקוח שרימה אותי .
בברכה סילביה נייד 050-5995571 e-mail silviatours "at" bezeqint.net
- סילביה יקירתי. מי שמחפש ייעוץ משפטי בויקיפדיה דומה למי שמבקש מעורך דין להסביר את המלון של הילברט. שניהם לא יקבלו תשובה מקצועית ומניחה את הדעת. ויקיפדיה היא אנציקלופדיה. לא נותנים כאן ייעוץ משפטי / רפואי / פסיכולוגי / רוחני וכו'. אם הכלב חולה - פני לוטרינר. אם הגג דולף - פני לשיפוצניק. אם יש לך סיכום על המרד הגדול או שסתם בא לך לקרוא משהו מעניין ולהרחיב את השכלתך - כאן זה המקום. אלמוג 20:22, 25 אפריל 2006 (IDT)
שרשראות של פולימרים
מישהו יודע כיצד ניתן ליצור שרשראות של פולימר בעל התפלגות מסה מולרית ממוצעת צרה? כיצד ניתן ליצור שרשראות שרובן הגדול שווה באורכן ועל ידי כך לקבל מוצר איכותי?
'הארט' עיר באפגניסטן
העברת שאלה שנכתבה בטעות בארגז החול:
הארט היא עיר הולדתה של אמי. אני מאד רוצה לאסוף מידע על עיר זו ואם יש צילומי נופים מהעיר. כדי שאוכל להתחבר לנופי ילדותה של אמי. אמי סיפרה שסבי היה סוחר, שנסע לעתים תכופות לרוסיה להביא סחורה.עוד סיפרה אמי שמשפחתה היתה משפחה אמידה שגרה בבית נאה עם רהוט מפואר ואביזרים נאים.מצבם הכלכלי היה מצוין ולא חסר להם דבר. מה שמלמד על מצבם של היהודים בעיר זו.מלבד המצב הכלכלי הנסיעה של אביה-סבי לעתים לרוסייה מלמד על חופש תנועה שניתן ליהודים.
אודה לכם אם תסייעו לי בכך לדואר אלקטרוני www AT avivasky.co.il
- יעזור אם תאיית את שם העיר באותיות לטיניות.ליש 15:09, 27 אפריל 2006 (IDT)
- יש שתי תמונות בערך בויקיפדיה האנגלית: en:Herat
- ועוד תמונה כללית של העיר בויקיפדיה הערבית: صورة:Herat.jpg
- eman • שיחה 15:16, 27 אפריל 2006 (IDT)
צוואתו של יוסלה רקובר ממרד גטו ורשה
ביום השואה השנה שמעתי כי אחד מהלוחמים היה חסיד גור ולפני מותו שם בבקבוק מולוטוב ריק צוואה אם מישהו יודע איך אפשר למצוא את כל הצוואה כתובה תודה
- לצוואתו של יוסל רקובר מופעים רבים בגוגל. וזה אחד מהם [2]. אם זאת יש לדעת כי אין המדובר בצוואה אותנטית, כי אם בחיבור ספרותי, אמנם מוצלח ומזעזע, שנכתב על ידי עיתונאי בשם צבי קוליץ בספטמבר 1946. אלמוג 14:42, 28 אפריל 2006 (IDT)
תוכן ענייינים
אם אני כותב ערך מסוים? איך אני בדיוק עושה לו תוכן עניינים?
- הוא מופיע אוטומטית אם יש 4 פרקים ויותר. גילגמש • שיחה 10:26, 29 אפריל 2006 (IDT)
- אם רוצים שבכל מקרה יופיע התוכן, יש להוסיף __TOC__ בראש הערך. אבינעם 10:36, 29 אפריל 2006 (IDT)
חיים הבין vs היינץ קלוגר
שלום,
ברצוני להפנות את תשומת ליבכם לשיחה:חיים יבין.
האם באמת קראו לו פעם היינץ? זה נראה קצת חשוד.--אמיר א. אהרוני 20:44, 29 אפריל 2006 (IDT)
- זה נכון. השבתי בדף שיחה. דורית 00:18, 30 אפריל 2006 (IDT)
בניית אתר
אביאל; איך בונים אתר אינטרנט לא עי area או טיפו *00:19, 30 אפריל 2006 (IDT)00:19, 30 אפריל 2006 (IDT)~~*
התעמלות
ברצוני להקים קטגוריה בשם התעמלות או שם דומה על שם הערך והקטגוריה Exercize בויקי האנגלי. השם התעמלות תפוס כבר על ידי התעמלות - הספורט האולימפי. לפי ניצן, Exercize בעברית הוא אימון. אלא שאימון הוא דבר המתקיים פעם יחידה בזמן - בניגוד להתעמלות שיש לה קונוטציה של המשכיות. אפשר לתגרם את המילה גם לפעילות גופנית (אלא שגם הקלדה היא פעילות גופנית). אשמח לשמוע הצעות לתרגום של שני המונחים. לדוגמה:
- התעמלות , התעמלות (ספורט אולימפי).
- אימון, התעמלות.
- פעילות גופנית, התעמלות.
וכו'. תודה האזרח דרור 08:50, 30 אפריל 2006 (IDT)
- לדעתי, אם הכוונה היא פתיחת קטגוריה, הרי ש"פעילות גופנית" מתאימה, שכן בתוכה תוכל לפרט על פעילויות שונות (ואם מישהו ירצה לפרט כמה קלוריות שורפים בהקלדה, אני אשמח לדעת!) שרית חייט 12:33, 30 אפריל 2006 (IDT)
- אני ממליץ על "אימון גופני" (פעילות גופנית זה רחב מדי מתאים גם לעבודה פיזית ולספורט).ליש 15:59, 30 אפריל 2006 (IDT)
מה קרה לערך "סמי ש.שיטרית"?
הועבר לדלפק היעוץ.
יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל
מדוע ביום הזיכרון לחללי מערכות ישראל שתי צפירות וביום הזיכרון לשואה ולגבורה רק אחת? H2O• ۩שיחה 21:31, 1 מאי 2006 (IDT)
- אני מזהיר מראש: יתכן והתשובה הזו היא בגדר מיתוס, אגדה או רק מידע חלקי, אבל שמעתי פעם סיפור המסביר את העניין: בעבר הצפירה השנייה היוותה את האות המסמן את המעבר בין יום הזיכרון ליום העצמאות. לאחר ביקורת ומרמורים קלים על כך שעם ישראל עובר מדקת דומיה לזכר נופליו לשמחה וששון בהרף עין, הוחלט לבטל את הצפירה השנייה. הבעיה הייתה שהחוק קבע כי ביום הזיכרון תושמענה שתי צפירות ולא אחת, על כן העבירו את הצפירה השנייה לערב יום הזיכרון. שוב פעם, אני לא בטוח במידע זה, אך זה מה שידוע לי. הסיפור נשמע לי הגיוני לחלוטין בהתחשב בבירוקרטיה הישראלית, אך באותה מידה יכול להיות שגוי לגמרי. זהר דרוקמן 21:52, 1 מאי 2006 (IDT)
- לגבי הצפירה בסיום יום הזיכרון אני מעיד מזכרוני שאכן הייתה אבל נדמה לי שגם בערב יום הזיכרון הייתה, אולי דוד שי זוכר?. שנילי • שיחה 21:59, 1 מאי 2006 (IDT)
- לגבי הצפירה בסיום יום הזיכרון, אני זוכר היטב את קיומה בשנות השישים, וגם הנימוק לביטולה, כפי שמביאו זהר, זכור לי. לא זכור לי האם באותה עת היו גם צפירה לתחילת יום הזיכרון וגם לסיומו. חוק יום הזיכרון מציין רק "ביום הזכרון תהא בכל רחבי המדינה דומיה של שתי דקות", כלומר אינו מציין את השעה של הצפירה ביום הזיכרון, ואינו מזכיר כלל צפירה נוספת - אלה כנראה החלטות של שר הביטחון, שהחוק מסמיכו לקבוע הוראות כאלה. בכל אופן, הצפירה בשמונה בערב איננה בתחילת יום הזיכרון אלא כשעה מאוחר יותר, משום שבחוק נאמר "תחילתו של יום הזכרון היא משקיעת החמה", שהיא כעת בערך בשבע בערב. עכשיו עלינו לחזור לשאלתו המקורית של H2O, ולה אין לי תשובה. דוד שי 06:28, 2 מאי 2006 (IDT)
- ראה: http://news.walla.co.il/?w=//899657. גבעתיים 12:35, 2 מאי 2006 (IDT)
- לגבי הצפירה בסיום יום הזיכרון, אני זוכר היטב את קיומה בשנות השישים, וגם הנימוק לביטולה, כפי שמביאו זהר, זכור לי. לא זכור לי האם באותה עת היו גם צפירה לתחילת יום הזיכרון וגם לסיומו. חוק יום הזיכרון מציין רק "ביום הזכרון תהא בכל רחבי המדינה דומיה של שתי דקות", כלומר אינו מציין את השעה של הצפירה ביום הזיכרון, ואינו מזכיר כלל צפירה נוספת - אלה כנראה החלטות של שר הביטחון, שהחוק מסמיכו לקבוע הוראות כאלה. בכל אופן, הצפירה בשמונה בערב איננה בתחילת יום הזיכרון אלא כשעה מאוחר יותר, משום שבחוק נאמר "תחילתו של יום הזכרון היא משקיעת החמה", שהיא כעת בערך בשבע בערב. עכשיו עלינו לחזור לשאלתו המקורית של H2O, ולה אין לי תשובה. דוד שי 06:28, 2 מאי 2006 (IDT)
- לגבי הצפירה בסיום יום הזיכרון אני מעיד מזכרוני שאכן הייתה אבל נדמה לי שגם בערב יום הזיכרון הייתה, אולי דוד שי זוכר?. שנילי • שיחה 21:59, 1 מאי 2006 (IDT)
ביהדות תמיד העצב והשמחה מחוברים - כמו שהלידה והמוות תחילת וסוף חיים - דני מ http://www.morse-pc.com
שלום נושאים אסטראלים
נתקלתי כאן במאמר אודות פילוסוף שעסק בפיתוח הנושא החיסרון המרכזי של וויקיפדיה בעברית, שהוא מתקשה לעמוד בהיקף המידע העצום שנמצא למשל בשפה האנגלית, ההבדלים ברורים בגלל שכמות משתמשי השפה עומדת על יחס של 6 מיליון סביר להניח שכמות המידע תהיה קטנה יותר, אף על פי היותנו עם הספר. אז ככה שאני מתלונן אבל לא מאשים חחחחחח.
בקיצור מה שאני מחפש זה חומר על המישור האסטראלי אבל תת נושא של הנושא עצמו באנגלית מצאתי המון חומר, בעברית מצאתי מעט מאוד, ואני בטוח שעם הפופולריות והתאוצה שהנושא יתפוס בארץ יהיו לנו מאמרים נוספים, ואולי אני אפילו אגיש מאמרים לתרגום בהמשך (במידה ואני אמצע משהו) אז ככה תת הנושא המדובר הוא "PSYCHIC ATTACK" הוא למעשה נגזרת של הנושא האסטראלי, "הקרנה אסטראלית" או בספרות "הטלה אסטראלית" לא מצאתי תרגום ל"הטלה אסטראלית" אלה ל"הקרנה אסטראלית" בלבד. (המישור האסטראלי חופף לממד המציאותי, במצבים היפוגוגים זמן המעברים בין המודע לתת מודע, עשויה להתבצע יציאה מודעת מהגוף אל אותו ממד נדיר אבל קיים, גם בתיעודים של מוות קליני)
בכל אופן הספרות באופן כללי כמו שציינתי לגבי הנושא זעומה בארץ באנגלית מצאתי כל כך הרבה חומר במנוע החיפוש ולא הצלחתי למקד אותו מה שאני מחפש למעשה הוא יותר "הגנה אסטראלית", בתחום המתודיקה מצאתי רק מידע שעוסק ב"דמיון מודרך" על כל צורותיו השונות, בעצם אני מחפש חומרים שאוטמים הילה (AURAׂ) .
אז אני אשמח אם תרחיבו על הנושא שהוא מעניין למדי, וגם יכול לסייע לי בחיפושים כרגע אני מתקשה לסנן את כמות הנתונים שגוגל מפיק.
תודה
- חומרים שאוטמים הילה? אני מוכר מיכל של שני ליטר דבק על בסיס אפוקסי, ב- 2900 ש"ח בלבד. אוטם כל דבר, ועל איטום ההילה אתה גם מקבל חינם אחריות לעשר שנים. עוזי ו. 00:34, 2 מאי 2006 (IDT)
- במקרה הזה, נראה לי שחוסר המידע הזה הוא דוקא לזכותנו... eman • שיחה 00:37, 2 מאי 2006 (IDT)
- הכי קרוב בויקיפדיה למה שאתה מחפש תמצא בערך אסטרל פרוג'קשן. :-) Shayakir 01:57, 2 מאי 2006 (IDT)
- ציניות זה סוג של אגרסביות. כבר נאמר אני בן אנוש וכל מה שאנושי לא זר לי, קרי: אם יש תחום שקבוצת אנשים מתענינת (או מאמינה בו) אין סיבה שהוא לא יקבל ערך. גם אם בעיני אחרים הוא נראה כהבל הבלים (גם בעיני). בעולמנו הפוסט-מודרני לכל יש מקום תחת השמש ואם ציטטתי את החכם מכל אדם, הרי הוא גם אמר באותו מקום: הבל הבלים, הכל הבל. שנילי • שיחה 11:24, 2 מאי 2006 (IDT)
- אני מהדר במצוות ליצנותא דע"ז.
- לגבי ערכים על הילות, פיות טובות וקריאה בקפה - אני בעד. הדבר המוזר הוא שבנושאים האלה, קשה למצוא מישהו שיתעניין בהם מספיק כדי לכתוב ערך, ושאינו חסיד-שוטה שצריך לבדוק ולשכתב כל מלה שלו. עוזי ו. 15:12, 2 מאי 2006 (IDT)
הילה זה האור שמסביב לירח, אז למה לאטום אותו, ואיך בכלל זה אפשרי?!
צפירות במדינות אחרות
האם גם במדינות אחרות נהוגות צפירות זיכרון כמו אלה שנהוגות פה ביום הזיכרון לשואה ויום הזיכרון לחללי מערכות ישראל, או שמא זו המצאה ישראלית מקורית? Harel - שיחה 12:00, 2 מאי 2006 (IDT)
- ביפן מכים בפעמון לזכר ההרוגים בהפצצות הירושימה ונגאסקי. Shayakir 12:02, 2 מאי 2006 (IDT)
- זה מצחיק שהחרדים מתרצים את התנגדותם לצפירה בזה שזה הליכה ב"חוקות הגויים", בעוד שקשה מאוד למצוא גויים שנוגים כך. אבל נדמה לי ששמעתי פעם שיש אצל הפולנים באמת דבר כזה, וייתכן שזה באמת לקוח משם. eman • שיחה 13:39, 2 מאי 2006 (IDT)
- אדם אמין טען בפני שאין מדינה אחרת בעולם העושה כך. יש לציין שחז"ל מאשימים את ישראל האשמה כפולה "כמקולקלים שבהם עשיתם, כמתוקנים שבהם לא עשיתם", כך שגם אם מדובר ב"חוקות הגויים" אין בכך כל בעיה אריה א 13:16, 3 מאי 2006 (IDT)
מסכות בהיסטורי
אני מחפש דוגמאות היסטוריות לשימוש במסכה/כיסוי ראש/תחפושת שלא למטרות טקסיות אלא למטרת שמירת זהותו של עוטה המסכה בסוד או במטרה סימבולית שאינה קשורה למורשת דתית/תרבותית . עד כה מצאתי דוגמאות בודדות בלבד (תליינים בימי הביניים , KKK , פעילי חמא"ס ,נינג'ות,מסתערבים) אך רובן שליליות . אשמח לקבל דוגמאות נוספות ובעיקר דוגמאות הירואיות לשימוש שכזה .וולפגנג ,שיחה 12:28, 2 מאי 2006 (UTC)
- זורו, האיש במסכת הברזל? DGtal 14:04, 2 מאי 2006 (IDT)
כמה הקשרים אסוציטיביים נוספים:
- בתורה מתואר כי משה כיסה את פניו כי "קרן עור פניו". יעקב שינה את לבושו בכדי למנוע את זיהויו. בתנ"ך קיימים עוד סיפורי תחפושות כמו סיפור הגבעונים בספר יהושע ועוד.
- במזרח הקדום היה קיים נוהג שהמלך מכסה את פניו במסכה או את כל גופו בפרגוד. כך היה גם בפרס כפי שמשתמע מהסטטוס "רואי פני המלך" הנזכר גם במגילת אסתר.
- במחזות דרמטיים ביוון העתיקה וברומא השחקנים שיחקו תמיד כשעל פניהם מסכה (בעיקר במטרה דרמטית [טרגדיה/קומדיה] אך גם לשם אלמוניות.
- בספרות, פנטום האופרה כיסה את פניו המושחתים במסכה וכך גם שרדר בצבי הנינג'ה.
נריה 14:31, 2 מאי 2006 (IDT)
תודה לך על כל הדוגמאות שהבאת ,לצערי הן לא ממש שימושיות בשבילי . אני מחפש דוגמאות שקשורות לגבורה או פשע או כל פעולה הירואית שבוצע ע"י אנשים עוטי מסכה או תחפושת (כמו זורו או שרדר ),אבל עם אחיזה במציאות (כמו למשל הדוגמאות על משה ועל המלכים ). אני יודע כמה כשה למצוא דמויות הסטוריות שיענו על הקרטריונים ואני מקווה שמישהו ימצא לי בכול זאת תשובה מספקת .וולפגנג ,שיחה 16:04, 2 מאי 2006 (UTC)
צמר גפן
ענו לי מהר, האם צמר גפן ונייר נעלמים במים אחרי יום?
כלומר שאם אתה ממלא קנקן במים לגמרי, שם בתוכו צמר גפן, וסוגר. אז לאחר יום, הצמר גפן נעלם?
ואותו דבר עם המים.
- אני אוכל לענות תוך יום. אבל עד אז תוכל לבדוק את זה בעצמך. אז תעשה את זה ותדווח לנו. eman • שיחה 12:46, 3 מאי 2006 (IDT)
האינטגרל של ההעתק לפי הזמן
יש לפונקצייה הזאת שימוש ו/או משמעות פיזיקלית?
- מרחק ? :)
אגדות וזאבים
אני מחפש אגדות בכיכובם של זאבים - עד כה מצאתי רק 4 אגדות שכאלה (כיפה אדומה , זאב זאב , שלושת החזירונים , הזאב והגדיים ) אבל אני יודע שיש עוד המון אגדות שרק מחכות שאגלה אותן, אשמח אם תעזרו לי.וולפגנג ,שיחה 21:25, 3 מאי 2006 (UTC)
- תוסיף גם את רמוס ורומולוס ואיש זאב. בברכה, Shayakir 22:38, 3 מאי 2006 (IDT)
אני מחפש בעיקר אגדות ילדים בסיגנון האחים גרים והנס כריסטיאן אנדרסן .וולפגנג ,שיחה 10:21, 4 מאי 2006 (UTC)
- הנה כמה קישורים מעניינים,[3] [4], [5]. בברכה, Shayakir 11:41, 4 מאי 2006 (IDT)
- וגם זה. Shayakir 11:43, 4 מאי 2006 (IDT)
מה מקור שמם? יש גששים כהים?
השם הומצא על–ידי אמרגנם אברהם דשא (פשנל) נ"ע. זו הייתה התחכמות טיפוסית שלו, ברוח התקופה, כמין תשובה לשמות מועדונים כמו "הסנטר הכפול". רלף פון שוונץ 15:48, 4 מאי 2006 (IDT)
אלוהים או בראשית?
דבר מעניין שסיפרו לי עליו הוא צורת הפתיחה בספר בראשית: "בראשית ברא אלהים את השמים ואת הארץ.."
ממשפט זה אפשר להסיק: בהתחלה של כל הדברים 'אלוהים' ברא את השמים ואת הארץ.
או לחילופין: 'בראשית'(שם עצם) ברא את - אלהים, השמים והארץ.
פרוש מאוד מעניין ומסקרן, אולי האלהים באמת קיים, אך יתכן שהוא נברא ע"י דבר ושמו "בראשית"? אלוהים, אשר עם כל הכוחות האינסופיים שלו הצריך ספר שלם שבו יהללו אותו ושבחו את שמו. יזבחו זבחיים ושכל העמים ידעו על קיומו. לעומת בראשית, מופיע פעם אחת ויחידה בספר, בלי כל מידע או רצון שידעו עליו מידע, זה נשמע לי "יצור" באמת עילהי.
אשמח אם תביע את דעתכם בנושא =] בברכה, Excel 19:13, 4 מאי 2006 (IDT)
- כבר נדרשו לכך בספר האגדה. מסופר על 72 הזקנים שתרגמו את התורה ליוונית ("ספטואגינטה"):"ויאמרו בלבם: כי נכתוב "בראשית ברא אלוהים", - ואמר המלך: המילה הראשונה בתורה פירושה "אלהים", וחשב כי "האלוהים" אשר שמו "בראשית" ברא את ה', ועל כן כתבו: אלהים ברא את השמים והארץ." מתוך כל אגדות ישראל בעריכת י.ב. לבנר חלק רביעי פסקה קנ"ב. שנילי • שיחה 19:28, 4 מאי 2006 (IDT)
פשט הפסוק הוא, לעניות דעתי (וכך גם מוסכם בסה"כ הן בעולם הדתי והן בעולם האקדמי), לא כמו ההצעה שהעלית אלא כמו ההבנה "הרגילה" של הפסוק.
ההתנסחות "בראשית ברא אלוהים" היא מליצית והולמת את האופי החגיגי של כל פרק א' בספר בראשית. צורות כאלו מצויות גם בלשונות החכמה והשירה ביתר התנ"ך ("כרם היה לידידי בבעל המון/בקרן בן שמן" - פותחים ישעיהו ומחבר שיר השירים; "כרם היה לנבות היזרעאלי" ועוד).
עם זאת, אתה לא הראשון שהבחנת בכך (...) ואזכיר כאן ראשי פרקים לשני איזכורים חשובים להצעתך, אתה מוזמן להמשיך ולהרחיב בנושא:
- חז"ל בסיפור שלהם אודות דרך התהוות תרגום השבעים (סיפור אגדתי באופיו), מתארים כמה שינויים שעשו המתרגמים בכדי למנוע אי הבנות - אחד מהם הוא באמת בהחלפת סדר המילים במשפט זה, בכדי למנוע הבנה כזו.
- בספר הזוהר ובתורת הקבלה בכלל, מתפרש הפסוק באמת כפי שהצעת כך ש"בראשית" הינו החלק האינסופי שבאלוהות שיצר את מה שקרוי אלוהים, מציאות אלוהית מצועפת פחות שהיא החוליה המקשרת והדרך בה האלוהות האינסופית יכולה לברוא מציאות סופית.נריה 19:40, 4 מאי 2006 (IDT)
- שוב, הכל תלוי בנקודת המבט, אפשר לפסול אפשרות זה בטענה של "זו רק צורת כתיבה אך זו איננה הכוונה", לעומת זאת אפשר לקבלה. אני בכל אופן, בתור אדם לא מאמין, מצאתי דבר זה כמשעשע ומרתק ביותר, תודה על דעתכם, אין לי מה להוסיף בנושא =] Excel 19:58, 4 מאי 2006 (IDT)
- יש לציין שבהתחשב בכך שאנו מכירים את משמעותה של המילה "בראשית" יהיה זה מוזר לטעון כי כאן היא שם של איזה אל עלום שאיננו מוכר משום מקום אלא מפסוק זה אריה א 01:40, 5 מאי 2006 (IDT)
- שוב, הכל תלוי בנקודת המבט, אפשר לפסול אפשרות זה בטענה של "זו רק צורת כתיבה אך זו איננה הכוונה", לעומת זאת אפשר לקבלה. אני בכל אופן, בתור אדם לא מאמין, מצאתי דבר זה כמשעשע ומרתק ביותר, תודה על דעתכם, אין לי מה להוסיף בנושא =] Excel 19:58, 4 מאי 2006 (IDT)
סתם שאלות לא קשורות שמטרידות את מנוחתי..
- איך נולד הרעיון לאכול מרשמלו על האש?
- איך בחרו שמות לחפצים, כמו "שולחן" או "מסטיק"?
- למה ארה"ב הפסיקה להיות בדלנית דווקא ב1944 כשהיפנים הפציצו את פרל הארבור, ואיך כניסתה למלחמה פתרה את המשבר הכלכלי הגדול בארה"ב?
- אין לבני גורן ולאהרון אספיס דברים לעשות בחיים חוץ מלכתוב ספרי מתמטיקה מעצבנים? ואיך הם בכלל יודעים מה לכתוב ובאיזה סדר?
- מה קדם למה, הביצה או התרנגולת? (ומי המציא ת'שאלה הזו?..)
- הרפס זה מחלת מין. אז איך כשמישהו חולה ויוצאים לו פצעים סביב הפה אומרים לו שזה הרפס (למרות שלא קיים כלל מגע מיני, אפילו לו נשיקה)?
ממממ אין לי עוד שאלות. בינתיים.. :)
הילה.
- 3. התקפה ישירה על בסיס אמריקני היא סיבה מספיק טובה להיכנס למלחמה, לא?
- 4. א. זו גם שיטה להתפרנס. ב. אם לא הם, המורים שלך היו נאלצים להמציא שאלות בעצמם. אני מניח שהתסכול היה גורם להם להמציא שאלות הרבה יותר גרועות (ובלי פתרונות!).
- 1, 2, 5. אני מניח שמשעמם לך מספיק בשביל לחשוב על העניין.
- מישהו ישב בקרבת מדורה ואכל מרשמלו להנאתו ודווקא החתיכה האחרונה נפלה לו למדורה וכיוון שאחרון אחרון חביב הוא אזר אומץ וקפץ למדורה וחילץ את אותה חתיכה. ומאז הכל כבר היסטוריה.
- אנא מקדי את השאלה שלך. אם כוונתך היא לעברית הרי שחלקם מתורגמים מלע"ז (כמו מסטיק="מאוט סטיק"), חלקם מהמקורות וחלקם חידושים.
- התשובה בגוף השאלה.א) אם היו מפציצים לשוויצרים את הבנקים אז הם לא היו נשארים נטרליים יותר. ב) דרך מלחמות שמביאות לתאוצה כלכלית. ראי לדוגמא גם את גרמניה הנאצית ויפן לאחר מלחמת העולם.
- א) לא. ב) הם למדו במוסדות המתאימים.
- א) התרנגולת ב) אנשים משועממים כמוך.
בברכה, Shayakir 20:27, 4 מאי 2006 (IDT)
- אני חושש שאתם טועים לגבי המסטיק: באיטלקית, למשל, MASTICARE פירושו "ללעוס". לפיכך, לא נראה לי ש"מאות' סטיק" הגיוני. HansCastorp 06:54, 7 מאי 2006 (IDT)
- לגבי הביצה והתרנגולת, ראי את הערך פרדוקס הביצה והתרנגולת. Pacman 20:29, 4 מאי 2006 (IDT)
- 1941 לא 1944. אביהו 20:33, 4 מאי 2006 (IDT)
- לגבי ההרפס, כפי שתוכלי לקרוא בערך אודותיו - יש שני סוגים, אחד התוקף את השפתיים והשני את אברי המין. הרפס עובר במגע עור לעור, גם ביחסי מין. אליבאבא 21:16, 4 מאי 2006 (IDT)
- שי יקיר, בקשר למילה 'מסטיק', הבאת תאוריה מעניינת, אבל ללא יסוד... המילה מקורה ביוונית. הצמח אלת המסטיק נקרא מָסְטִיכָה, והפועל 'ללעוס' או 'לחרוק שיניים' הוא mastichan, ובלטינית masticare. מכאן באנגלית - Masticate. בבסיס עומד השורש היווני מָסְטָקְס, כלומר פֶּה. אביעד המקורי 22:05, 4 מאי 2006 (IDT)
- בקשר למילה שולחן. מקור מילה זו היא בתנ"ך (לא זוכר ביוק איפה זה מוזכר. מן הסתם בהרבה מקומות), במשכן היו ארון ושולחן. משם השאיל אליעזר בן יהודה את המילים. H2O• ۩שיחה 22:19, 4 מאי 2006 (IDT)
- למה ארה"ב הפסיקה להיות בדלנית דווקא ב1944 כשהיפנים הפציצו את פרל הארבור, ואיך כניסתה למלחמה פתרה את המשבר הכלכלי הגדול בארה"ב? -- יפן הכריזה על ארצות הברית מלחמה כאשר תקפה את הבסיס העיקרי שלה באוקיאנוס השקט בפרל הרבור (הוואי). לארצות הברית לא הייתה בחירה בנושא. גרמניה הכריזה מלחמה כעבור שלושה ימים. הכניסה למלחמה פתרה את המשבר הכלכלי הגדול באופן פשוט: רוב הצעירים בגיל העבודה גויסו.
- אין לבני גורן ולאהרון אספיס דברים לעשות בחיים חוץ מלכתוב ספרי מתמטיקה מעצבנים? ואיך הם בכלל יודעים מה לכתוב ובאיזה סדר? א) כנראה שהמליונים שהם מרוויחים מדרבנים אותם להמשיך הלאה למרות השיעמום. ב) שאלה טובה.
- מה קדם למה, הביצה או התרנגולת? (ומי המציא ת'שאלה הזו?..) - הביצה קדמה לתרנגולת, כמובן. גם לדינוזאורים היו ביצים, הרבה לפני המצאת התרנגולת.
- הרפס זה מחלת מין. אז איך כשמישהו חולה ויוצאים לו פצעים סביב הפה אומרים לו שזה הרפס (למרות שלא קיים כלל מגע מיני, אפילו לו נשיקה)? -- זן ההרפס המועבר במגע מיני הוא רק אחד מסוגי ההרפס. רלף פון שוונץ 01:11, 5 מאי 2006 (IDT)
- "מה קדם למה, ביצת התרנגולת או התרנגולת?" - זו בעיקר שאלה של הגדרה; התרנגולת לא נוצרה מחצץ אלא ממין קרוב של עופות, והשינוי אינו נעשה בחטף אלא בהדרגה.
- "איך בני גורן ואהרון אספיס יודעים מה לכתוב ובאיזה סדר?" - משרד החינוך מפרסם את חומר הלימודים הנדרש בכל מקצוע ובכל רמה. כל שינוי הוא סיבה למסיבה אצל כותבי ספרי הלימוד. למרות שהספרים של היום מרווחים יותר ומודפסים באותיות גדולות יותר, גם בספרים ישנים היו תרגילים לרוב; וגם בשפות זרות (למשל רוסית). מתרגילים שניתנו בספרים אחרים אפשר לקבל רעיונות, גם אם לא מעתיקים מלה במלה. עוזי ו. 10:26, 5 מאי 2006 (IDT)
יולי תמיר, ותפקידה האקדמי
האם יולי תמיר קיבלה תקן של פרופסור באוניברסיטה כלשהי, איזה סוג של תקן (אורח, או קבוע)? שמעתי פעם שהיא מתהדרת בתואר שאינו שלה?
תפקידים בכנסת
מי מאיישים את כל אותם שולחנות עלומים לצידי יושב ראש הכנסת (חוץ ממזכיר הכנסת), ובעיקר באותו שולחן מסתורי שמאחורי היושב-ראש, שנדמה שמאוייש רק לעתים רחוקות? Harel - שיחה 21:28, 4 מאי 2006 (IDT)
- משמאלו של המזכיר יושב מזכיר הכנסת, מאחורי מזכיר הכנסת יושב סגן מזכיר הכנסת (כיום, לראשונה בתולדות הכנסת, סגן המזכיר אינו יהודי). לימינו של היו"ר נמצא דוכן הנואמים, ולימין דוכן הנואמים יש שולחן, שם יושב השליש הצבאי של הנשיא בישיבות בהן הנשיא נמצא במליאה ולא ביציע (כינון כנסת, אירוח נשיאים מחו"ל וכד'), וכן לעיתים יושב שם השר שעונה על שאילתות אם יש הפסקה כלשהי בין השאילתות, ולעיתים יושב שם יושב ראש ועדה או מגיש הצעת חוק שמחכה בין שני סעיפים בסדר היום בהם הוא אמור לנאום.
- לגבי השולחן שממש מאחורי היו"ר - גם לי אין תשובה... גבעתיים 12:47, 5 מאי 2006 (IDT)
- בס"ד יכול להיות שאלה אנשי משמר הכנסת, (סתם השערה שלי). ליאת.מישהי שאיכפת לה "(שיחה 10:32, 10 מאי 2006 (IDT)
מושג באומנות
מישהו יודע איך ניקרא / מוגדר בעיברית המושג הלועזי juxtaposition ? "וולפגנג 23:48, 4 מאי 2006 (IDT)"
- בהקשר כללי אני חושב שזו הנגדה - המילה הזו מתייחסת להשוואה של שני דברים מנוגדים זה מול זה. Harel - שיחה 00:04, 5 מאי 2006 (IDT)
- במתמטיקה (למשל בקשר לפעולת הכפל בחבורה חופשית), זוהי הדבקה. עוזי ו. 10:27, 5 מאי 2006 (IDT)
- זו ממש לא הנגדה. זו הצמדה. odedee • שיחה 10:41, 5 מאי 2006 (IDT)
- המונח משמעו העמדה של שני דברים זה לצד זה, כאשר יש הבדל מוחשי ביניהם. אולי "זלצדזה" או "הצמגדה" הוא המינוח העברי הנכון. רלף פון שוונץ 18:08, 7 מאי 2006 (IDT)
אלקטרופורזה בג'ל
אני מכינה פרוייקט גמר בנושא אלקטרופורזה בג'ל, והפרדה וניקוי חלבונים בכלל. תהיתי אם מישהו יוכל לעזור לי לחשוב על אלגוריתם לתרגום אלקטרופורזה לתוכנת מחשב- כל נוסחאה או השערה שתוכלו לחשוב עליה תעזור.
בתודה מראש, אנה.
- היי אנה. את יכולה להתחיל כאן - אלקטרופורזה - למרות שלא מוזכרות שם נוסחאות. המשימה אליה את נדרשת לא ברורה לי כל כך; בכל אופן, את יכולה להשאיר הודעה בדף שיחתו של איתי, הוא המומחה הגדול בוויקי לשיטות חלבונים. בברכה, Pixie 12:26, 5 מאי 2006 (IDT)
יונים
באיזה גיל גוזל של יונה מתחיל לעוף?
ג'ל לשער = חצקונים?
נמסר לי ע"י רופא עור כי ג'ל לשער תורם לפצעי בגרות, אם כן, מדוע? ואיזה סוגים(או חומרים)? Excel 19:41, 5 מאי 2006 (IDT)
לא נראה לי הגיוני שחומר שבא במגע עם השיער גורם לפצעי בגרות. הרבה אנשים סביבי משתמשים בג'ל, ואין שינוי במצב פניהם לפני השימוש הראשון ואחרי הרבה שימושים שאחריו. כדאי להתייעץ גם עם רופאים אחרים. מה שכן, ג'ל שיער מזיק לשערות עצמן. הוא עלול להוביל לנשירה מוקדמת ולשיערות מפוצלות, חלשות וחסרות ברק. [בטח יש לו גם עוד השפעות..]
אגב, יש כאלו שטוענים שגם שוקולד גורם לפצעי בגרות. אבל זה לא הוכח מדעית.
הילה.
- אני מסוגל לדמיין כיצד ג'ל לשיער יכול לגרום לאקנה (שים לב לתסרוקת הדוגמן). בסופו של דבר, אלו מופיעים כאשר יש זיהום בנקבוביות בעור האדם. כתוצאה, מצטברת מוגלה וזו גורמת לנפיחות אדמומית בעור. כך שאם ג'ל לשיער גורם לחסימת הנקבוביות (או שאולי העור רגיש אל החומרים המסוימים בג'ל), הוא גם יכול לגרום לחצ'קונים. אני לא יודע זאת לבטח, אבל זה נשמע הגיוני מספיק. זהר דרוקמן 21:59, 6 מאי 2006 (IDT)
זה רק במידה והשיער בא במגע עם הפנים. אם עושים תסרוקת "קוצים", לא אמורה להיות הבעיה הזו. הילה.
דלקת
מדוע לא חלות באותו זמן שתי מחלות זהומיות?
אביעד
83.130.81.234 17:52, 6 מאי 2006 (IDT)
- מי אמר שלא? רלף פון שוונץ 21:39, 6 מאי 2006 (IDT)
הסרת שיער
מתי נשים התחילו להסיר שיער, ומה גרם לזה? [הרי בטח בתקופת התנ"ך אף אחד לא הסירה..]
- א' -- מדוע נשים? הרי הבעיה חמורה הרבה יותר אצל גברים, האין זאת?
- ב' -- הסרת שיער קיימת, לפי עדויות שונות, עוד מימי האדם הקדמון. הסרת שיער כשיטה קדמה בהרבה לתקופת התנ"ך, כשהשיטות העתיקות המקובלות ביותר היו גילוח, פינצטות מסוגים שונים, שפשוף בחומרים הגורמים לשחיקת השערה, תערים ממתכות שונות, שיטת ה"חוט" (ליפוף חוט כותנה סביב שערה ומשיכתה בזריזות), והסרה בשיטה המכונה היום "שׁעווה" ושכללה אז שימוש בשעווה או סוכר מותכים, מזיגתם על העור והדבקה ברצועת בד או צמח, ומשיכה. רלף פון שוונץ 22:58, 6 מאי 2006 (IDT)
- שאלה נפלאה. למה גברים נמשכים לנשים לא שעירות, בעוד ההפוך נחשב ל"גברי".
- לצערי אין לי תשובה נפלאה. אני מניח שתשובה פמיניסטית גאה תהיה שאישה חלקה היא אישה כנועה; ותשובה דסמונד מוריסית גאה תהיה שאישה חלקה דומה יותר לתינוק. בצד, אני גם לא כל כך בטוח שנשים חושבות ששיעור יתר הוא גברי. רלף פון שוונץ 18:06, 7 מאי 2006 (IDT)
- אני שמעתי שבזמן האחרון זה התחיל בתחילת המאה העשרים, כאשר בגדי הנשים החלו להתקצר. לפני כן אף אישה מהוגנת לא חשפה יותר מאשר את אמות ידיה, ולכן לא היה צורך בהסרת שיער. כשהתחילו להקות הקאן-קאן והקברט, שחשפו יותר, נשים החלו גם להסיר שיער. השאלה היא רק למה עשו זאת. צחי 18:09, 7 מאי 2006 (IDT)
- ואולי כי שיער (גוף) הולך עם טסטוסטרון. עובדה היא שלגברים יש יותר שיער גוף מלנשים, לכן אין פלא שתכונה זו נחשבת גברית (אם אסטתית או לא - זו כבר שאלה של אופנה). שיער ראש למשל, עובד הפוך ואכן נחשב נשי. אסתר 18:54, 7 מאי 2006 (IDT)
- מה ששמעת, צחי, אינו נכון, ולו מפני שחלקי גוף נשיים נחשפו לאורך כל הדורות. כפי שאפשר להתרשם מן הכתוב כאן המנהג נפוץ לפחות משנת שלושת אלפים לפנה"ס, אצל גברים ונשים כאחת.
- גם השערתך, אסתר, עשויה להיות בעייתית, בייחוד נוכח העובדה ששיער ארוך נחשב גברי ונשי כאחת לאורך רוב ההיסטוריה. לרוב, האידאל האסתטי הקבוע מקושר לסימטריה והרמוניה. האידאל האסתטי המשתנה (או, האופנה) מקושר לכסף. כלומר, מה שנחשב "יפה" הוא מה שמשקף יכולת כספית או מעמדית עדיפה. נשים וגברים שמנים נחשבו יפים בתקופה בה היכולת להזין את עצמך העידה על עושר; היום, רזון מעיד על יכולתו הכספית של אדם להשקיע בשמירה על משקל פחות. במטבע דומה, שיזוף וציפורניים קצרות נחשבו מכוערים ועור לבן וציפורניים ארוכות נחשבו יפים, כל עוד הראשונים העידו על אדם הנדרש לעבוד למחייתו, ואילו האחרונים על ההיפך. באמצע המאה העשרים, הפך שיזוף סמל למי שיכול להשקיע את זמנו בשיזוף, לעומת מי שכלוא במשרד, והפך לאידאל אסתטי נחשק. רלף פון שוונץ 04:47, 9 מאי 2006 (IDT)
- אתה יכול להשוות את היחס אליו היתה זוכה אשה קרחת לאורך כל תקופות ההיסטוריה לזה של גבר קרח? זו בכל זאת תכונה נשית (גם אם לא המובהקת ביותר שבהן). לגבי השאר - מה שאתה מדבר עליו, וכולל את האידאל הקבוע, וזה המשתנה, זה סמנים לפיטנס גבוה (הסיכוי לכמות ואיכות גבוהה של הצאצאים בדורות הבאים). בחברת האדם, כסף ומעמד (הבאים לידי ביטוי בצורה משתנה לאורך ההיסטוריה כפי שתיארת) תורמים רבות לפיטנס, ומצד שני, בריאות, כפי שבאה לידי ביטוי למשל בעור חלק, שיער מבריק, סימטריה וכו תמיד היתה ותמיד תהיה ממריכבי הפיטנס. כמובן שיש גם שוני במה שמסמן פיטנס גבוה אצל נשים וגברים, ולמעט "רעשים" של אופנות משתנות או סמלי סטטוס זמניים, שיער גוף רומז על רמת טסטוסטרון גבוהה שמקושרת לתפקודים גבריים, ואבוי, מצד שני, מקדמת התקרחות! אז נכון ששיער ראש שופע אצל גברים נחשב ל TURN ON, אבל זה כי הוא מעיד על גיל צעיר (שוב פיטנס גבוה יותר, למרות שלא תמיד, וכבר קרה שדווקא סממני גיל מתקדם - שיער לבן, מפודר או פאה - נחשבו מושכים). אסתר 18:15, 10 מאי 2006 (IDT)
- נתקלתי בכמה מקורות בדברי חז"ל בנושא:
- אמר רבי חייא...:המעביר בית השחי ובית הערוה לוקה משום "לא ילבש גבר שמלת אישה". (וכן נפסק להלכה)
- מסכת סנהדרין כא א' "דרש רבא מאי דכתיב "ויצא לך שם בגוים ביופיך"? (יחזקאל טז, יד), שאין להם לבנות ישראל לא שער בית השחי ולא בית הערווה"
- ועוד בבן סירא על שלמה המלך ומלכת שבא: "ראה אותה יפה ורצה לבוא עליה, ומצאה מלאה שער. ובאותו הזמן לא היה לאחת מבנות ישראל שער תחת בגדיה..פתח שלמה ואמר לעבדיו הביאו לי סיד וזרניך, ולקחו הסיד ובררו הסיד בנפה ...וניטף השער ועשה בה כרצונו"
וכן מוזכר מעשה זה בקצרה בקוראן בסורת הנמלה "כראותה אותו חשבה כי ניצב הוא במים, על כן חשפה שוקיה". בברכה, Shayakir 09:24, 9 מאי 2006 (IDT)
שמו הקודם של רח קדם85.250.113.57 19:57, 6 מאי 2006 (IDT)
יתכן והשם הינו אל מוסטשפה
כל השפות
מישהו יכול לכתוב לי פה כמה ערכים יש בכל השפות בויקיפדיה?
- לכתוב כאן לא, אבל ראה כאן. Yonidebest Ω Talk 14:41, 7 מאי 2006 (IDT)
- כאן תוכל למצוא נתון עדכני יותר לפיו כיום יש, ככל הנראה, למעלה מארבעה מיליון מאמרים בכל השפות, כלומר שמבחינת מספר המאמרים ויקי העברית מהווה מעט פחות מאחוז מהסך הכולל (וחלקה היחסי נמצא במגמת ירידה). נריה 14:51, 7 מאי 2006 (IDT)
- צריך לקחת בחשבון את מספר הדוברים של השפה ואת מספר בעלי הנגישות לאינטרנט כדי לקבל מושג על החלק שאמור להיות לה בין שפות אחרות. מבחינה זאת מעמדה של העברית דומה למעמדן של שפות כגון פינית, קטלונית וכדומה. לדעתי הפינים עוברים אותנו קצת במספר המאמרים, אבל כיוון שאני לא קורא פינית, קשה לי להעריך את איכות המאמרים אצלם. DrorK • שיחה 10:33, 10 מאי 2006 (IDT)
- כאן תוכל למצוא נתון עדכני יותר לפיו כיום יש, ככל הנראה, למעלה מארבעה מיליון מאמרים בכל השפות, כלומר שמבחינת מספר המאמרים ויקי העברית מהווה מעט פחות מאחוז מהסך הכולל (וחלקה היחסי נמצא במגמת ירידה). נריה 14:51, 7 מאי 2006 (IDT)
האם הרצל היה הומוסקסואל?
שאלה
- תשובה: לא. Yonidebest Ω Talk 14:35, 7 מאי 2006 (IDT)
חחחחחחחח אל תהיה בטוח שלא!
- שאלה כזו אתה כמובן יכול לשאול על כל דמות הסטורית. גם על יהונתן בן שאול למשל. :-)
- ובכל זאת: לפי הרישומים ההסטוריים, היה הרצל נשוי. לאישה. ייתכן שבאושר, וייתכן שלא כ"כ באושר. זה היידע שעומד בפנינו.
- אם אתה שואל אם בנוסף הוא נמשך גם לגברים, זאת הרי שאלה בתחום הפרט, שכפי הנראה הוא לא השאיר בעניינה רישומים אישיים.
- תרומתו של הרצל לחזון הציוני ולהקמת מדינת היהודים אינה מוטלת בספק, בלי שום קשר למושא אהבתו הגברי - אם היה כזה.
- כידוע, בשנת 1887 זה לא היה מקובל, בלשון המעטה, להופיע כהומוסקסואל. אינני יודע אם הרצל היה הומוסקסואל או לא, אבל אם הוא היה - הוא בוודאי לא פרסם את זה ברבים. לכן - למה זה משנה?
Danny-w 22:46, 9 מאי 2006 (IDT)- נראה לי שחבל על השחתת המילים בתשובה לשאלה. השואל יכול היה לשאול באותה מידה לגבי דוד בן גוריון/יוסף טרומפלדור/ברל כצנלסון - הרושם שלי הוא שזו היתה שאלה שנשאלה כפרובוקציה ולכן לא היתה ראויה לתשובה (משהו כמו כותרות הצהובון "העולם הזה" שבמערכון של דודו טופז משנות ה-80 'ציטט' ממנו כותרת השואלת: "האם אריק שרון מקיים יחסים בכלא עם חווה יערי??? קרא בעמוד 10. אתה פותח בעמוד 10 ורואה: 'לא'...) נריה 23:13, 9 מאי 2006 (IDT)