ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון203

דפי ארכיון של הכה את המומחה
ארכיון כללי
1	2	3	4	5	6	7	8	9	10
11	12	13	14	15	16	17	18	19	20
21	22	23	24	25	26	27	28	29	30
31	32	33	34	35	36	37	38	39	40
41	42	43	44	45	46	47	48	49	50
51	52	53	54	55	56	57	58	59	60
61	62	63	64	65	66	67	68	69	70
71	72	73	74	75	76	77	78	79	80
81	82	83	84	85	86	87	88	89	90
91	92	93	94	95	96	97	98	99	100
101	102	103	104	105	106	107	108	109	110
111	112	113	114	115	116	117	118	119	120
121	122	123	124	125	126	127	128	129	130
131	132	133	134	135	136	137	138	139	140
141	142	143	144	145	146	147	148	149	150
151	152	153	154	155	156	157	158	159	160
161	162	163	164	165	166	167	168	169	170
171	172	173	174	175	176	177	178	179	180
181	182	183	184	185	186	187	188	189	190
191	192	193	194	195	196	197	198	199	200
201	202	203	204	205	206	207	208	209	210
211	212	213	214	215	216	217	218	219	220
221	222	223	224	225	226	227	228	229	230
231	232	233	234	235	236	237	238	239	240
241	242	243	244	245	246	247	248	249	250
251	252	253	254	255	256	257	258	259	260
261	262	263	264	265	266	267	268	269	270
271	272	273	274	275	276	277	278	279	280
281	282	283	284	285	286	287	288	289	290
291	292	293	294	295	296	297	298	299	300
301	302	303	304	305	306	307	308	309	310
311	312	313	314	315	316	317	318	319	320
321	322	323	324	325	326	327	328	329	330
ארכיון מתמטיקה
1	2	3	4	5	6	7	8	9	10
ארכיון פיזיקה
1	2	3	4	5	6	7	8	9	10
ארכיון ביולוגיה
1	2	3	4	5	6	7	8	9	10
ארכיון פסיכולוגיה
1	2	3	4	5	6	7	8	9	10

דף זה הוא דף ארכיון של דיון או הצבעה שהסתיימו. את המשך הדיון יש לקיים בדף השיחה של הערך או הנושא הנידון. אין לערוך דף זה.

---

אפקט...?

― הועבר לדף ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון פסיכולוגיה/6

דרום ארצות הברית

מהם האיזורים/ארצות הכי חמים בארה"ב? האם הם כולם מדבריים, או שיש גם איזורים טרופיים? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

לא, אין בה אזורים טרופיים, משום שאלה נמצאים בקווי רוחב דרומיים יותר, כמו בצפון ברזיל, אזורי המשווה באפריקה ואינדונזיה במזרח הרחוק, כדוגמאות עיקריות. בנצי - שיחה 00:33, 22 בנובמבר 2012 (IST)

האזורים החמים בארה"ב הם המדבריות, בפרט עמק המוות בקליפורניה, ככלל, המדינות הדרומיות כגון אריזונה, ניו מקסיקו ודרום טקסס הן החמות ביותר בממוצע. בדרום לואיזיאנה ואלבמה שורר בקיץ אקלים חם ולח, דומה יותר לאקלים טרופי. Ranbar • שיחה • בואו לתיאטרון - תהנו מהמזגן 00:50, 22 בנובמבר 2012 (IST)

מה עם פלורידה? eman • שיחה • ♥ 00:57, 22 בנובמבר 2012 (IST)

פלאפון

מחפש פלאפון שתומך ברשתות החדשות עם קרינה חלשה וזול. יש למישהו הצעה? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

אני חושב שאייפון הוא בעל קרינה נמוכה יחסית למכשירים אחרים. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

קרינה נמוכה שקול לקליטה נמוכה. 79.181.227.74 17:01, 22 בנובמבר 2012 (IST)

במתאם ישיר לחלוטין?!!! 79.177.159.19 17:08, 22 בנובמבר 2012 (IST)

זה עיקרון הפעולה של המכשיר. אם הוא משדר בעוצמה נמוכה אז לא ישמעו את מה שאתה אומר אלא את רעש הרקע. זה ישמע כמו מכשיר קשר מסרטים ישנים. ברוב המכשירים המודרניים ישנה אופטימיזציה ככה שמצד אחד הקרינה תהיה מספיק חזקה שישמעו אותך ברור, ומצד שני מספיק חלשה בשביל שהטלפון שלך ישרוד כמה ימים בלי הטענה. 79.181.227.74 17:34, 22 בנובמבר 2012 (IST)

מה הכוונה "ישרוד כמה ימים בלי הטענה" ?

ככל שהטלפון מקרין יותר, בגלל שימור אנרגיה היא יגמור יותר מהר את הסוללה. תזכור שכל קרינה שהוא שולח חייבת לקחת חלק מהאנרגיה, אחרת אפשר היה לדבר חופשי בלי להטעין את הטלפון אף פעם. זה אחד השיקולים המרכזיים בהפחת העוצמה. 79.181.227.74 18:33, 22 בנובמבר 2012 (IST)

תודה רבה, תוכלו להציע סוגים ספציפיים? (למשל nokia6070)

יש שפע של חומר באינטרנט. לכל מכשיר מופעים מלא נתונים פיזיים. מה שאתה מחפש זה SAR ( "שיעור ספיגה סגולית") כמה שיותר נמוך. אבל לפני שאתה בוחר טלפון מסיבה זו קרא את הערך השפעות בריאותיות של קרינת טלפון סלולרי. Corvus,(שיחה) 16:44, 23 בנובמבר 2012 (IST)

מי יושב מאחורי ויצמן ב-1998?

מי יושב מאחורי ויצמן, מביט לנו ישר בעיניים?

. עדירל - שיחה 17:51, 22 בנובמבר 2012 (IST)

אתה כנראה, שואל על הממשוקף. תיאודור אור ? בנצי - שיחה 11:58, 23 בנובמבר 2012 (IST)

לא יכול להיות. תיאודור אור יושב בצד שמאל, מאחורי זר הפרחים, ליד המאבטח. חזרתי • ∞ • שיחה 12:44, 23 בנובמבר 2012 (IST)

הזיהוי של תיאודור אור בצד שמאל נראה ודאי. עדירל - שיחה 14:55, 23 בנובמבר 2012 (IST)

בשורה השנייה יושבים שופטי ביהמ"ש העליון דאז. מאחורי ויצמן עם המשקפיים - תיאודור אור בוודאות. אפשר להשוות לתמונות רבות מוועדת אור לחקר אירועי אוקטובר. הזיהוי של האדם בפינה השמאלית כאור - שגוי (מי ששם את תמונתו בערך על אור - טעה בזיהוי). שימו לב שאהוד אולמרט בפינה הימנית נראה מתוח ליד כל השופטים. :) ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

אף לדעתי, תיאודור אור מאחורי וייצמן (ליד חשין). האדם שלוב הידיים משמאל אפילו לא דומה לו. Oy • שיחה 08:58, 24 בנובמבר 2012 (IST)

מצויין. תודה על התיקון. השאלה הנשאלת היא, אם כן, מי הוא שיושב בקצה השורה השמאלית ליד המאבטח? ואולי יש עוד טעויות זיהוי? עדירל - שיחה 17:53, 24 בנובמבר 2012 (IST)

שאלה קשה, הניחוש שלי הוא שזה מישהו במינוי בפועל בעליון באותה עת, כיוון שסדר הישיבה הוא פחות או יותר בשיטת הסניוריטי ודן ארבל ליד המיקרופון. Oy • שיחה 18:05, 24 בנובמבר 2012 (IST)

אתה מתכוון סניוריטי מהאמצע החוצה. שלושת הותיקים, לוין, אור ומצא נמצאים במרכז ומצידיהם הפחות ותיקים כלפי חוץ. נראה לי שהקיצוני שלוב הידיים הוא מנחם אילן (אגב, הוא היה שופט בפועל בעליון ב-1998 ילקוט הפרסומים 4653, לך תסמוך על אתר בית המשפט העליון). מה אתם אומרים? עדירל - שיחה 23:35, 24 בנובמבר 2012 (IST)

האם צ'רלי צ'פלין היה יהודי?

האם כוכב הקולנוע צ'רלי צ'פלין היה יהודי? בברכה, MathKnight (שיחה) 20:35, 22 בנובמבר 2012 (IST)

לא, אך ייתכן שהיה צועני, לכן הסתיר את מוצאו. בברכה. ליש - שיחה 20:38, 22 בנובמבר 2012 (IST)

קתרין ניוטון

היי. אני מקווה שזהו המקום המתאים. האם הערך קתרין ניוטון נחשב לקצרמר? בברכה, אלעד קראוז ☺ שיחה ☻ גם אני מעשיר את ויקיפדיה בשלל צבעים 23:25, 22 בנובמבר 2012 (IST)

זיהוי כלי נגינה שדומה לגיטרה בס אקוסטית

בסרטון הבא לכל אורכו הנגן האמצעי אוחז ומנגן בכלי שמאוד מזכיר את הרעיון של גיטרה בס אקוסטית (אך כמובן לא נראה שמדובר בגיטרת בס אקוסטית, שימו לב להבדלים במבנה וגם בצליל), מה שמו המדויק של הכלי הזה? 95.35.178.236 23:53, 22 בנובמבר 2012 (IST)

מקור ביטוי

נזכרתי היום בביטוי "שכל מדרגות", שלא שמעתי זה שנים. מי יודע את מקורו ואת משמעותו המדויקת? זכור לי במעומעם, שהמקור הוא בפולנית והמשמעות היא, מציאת תשובה מתאימה או מענה לשון מחוכם באיחור, לאחר שהדלת נסגרה וכבר יורדים במדרגות. מי יכול לאשר או להזים? בתודה, שלומית קדם - שיחה 00:05, 23 בנובמבר 2012 (IST)

http://en.wikipedia.org/wiki/L'esprit_de_l'escalier. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

תודה רבה. שלומית קדם - שיחה 01:02, 23 בנובמבר 2012 (IST)

היי שלומית, אני מציע לך לשאול את השאלה גם בפורום השפה העברית או בפורום בלשנות (שניהם בתפוז). כך הסיכוי לקבלת תשובות יגדל. 95.35.178.236 07:39, 23 בנובמבר 2012 (IST)

לאיזה זמן ניתן לתארך את מנהג הקידוש על היין בשבת?

לאיזה זמן ניתן לתארך את תחילת מנהג הקידוש על היין בשבת? אני יודע שזה נזכר במשנה אז מן הסתם שמנהג זה כבר רווח בתקופת התנאים שזה לפני כאלפיים שנה. האם יש עדויות יותר מוקדמות? 109.253.161.189 15:08, 23 בנובמבר 2012 (IST)

אין לי תשובה לשאלה. אבל רק אעיר שהקידוש בכלל הוא אמנם מצווה מהתורה (זכור את יום השבת לקדשו), אך הקידוש על היין הוא תקנת חכמים וכמו הרבה תקנות חכמים אחרות אני בכלל לא בטוח שזמן התקנה מוזכר במשנה. ‏ישרון • שיחה 18:28, 24 בנובמבר 2012 (IST)

פורום פיזיקה

איזה פורום אתם ממצילים לשאול בו שאלות משעורי בית ברמה אוניברסיטאית גבוהה? 79.183.203.103 15:32, 23 בנובמבר 2012 (IST)

נסה לשאול אצלנו. אם לא תקבל מענה לשאלותיך, אולי המשיבים יפנו אותך למקום מתאים יותר. יש לנו מדור מיוחד של הכה את המוחה בשאלות במדעים מדויקים (ויקיפדיה:הכה את המומחה/שאלות במדעים מדויקים). גילגמש • שיחה • גם אני משתתף במיזם העשור! 15:44, 23 בנובמבר 2012 (IST)

בלי לפגוע או לקטר חלילה, שאלתי שם 2 שאלות, ואף אחד לא ענה. יש דברים שלא כל פיזיקאי למד באופן מסודר. 79.183.203.103 16:31, 23 בנובמבר 2012 (IST)

א. קודם כל, משתדלים, ואפילו מאוד, אבל לא חייבים. זה לא אומר דבר על אלה שלא השיבו, מן הסתם שלא במתכוון.

ב. אודה לך אם תהיה ספציפי יותר: נושא, תאריך, קישור. שבת שלום, בנצי - שיחה 16:46, 23 בנובמבר 2012 (IST)

2 שאלות על תורת היחסות הכללית (כמעט זהות). אני לא בא לאף אחד בטענות. יחסות כללית זה לא משהו שכל פיזיקאי חייב לדעת. 79.183.203.103 16:52, 23 בנובמבר 2012 (IST)

א. אתה לא מקשר לשאלות שלך או לכותרת שלהן.

ב. אא"ט, הנושא נמצא בכל תוכנית לימודים לתואר ראשון בפיזיקה, וכמו שאתה, בלימודיך אני מניח, נזקק לשאלות בתחום, כך כולם עסקו בכך. בנצי - שיחה 17:17, 23 בנובמבר 2012 (IST)

למיטב ידיעתי יחסות כללית זה בתואר שני למי שבחר, היא הרבה יותר מורכבת מיחסות פרטית, שחלקה נלמד אפילו בתיכון. הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 17:37, 23 בנובמבר 2012 (IST)

חשבתי כך, אבל לא הייתי בטוח. אני משער שאתה צודק, ולכן דבריי קודם מתייחסים לקהיליית בעלי תואר שני בפיזיקה. במסגרת הקורסים שהוצעו לתלמידי תואר שני במכון וייצמן בזמנו, כשלמדתי לתואר זה, עסקו או נגעו בכך בכמה קורסים. בנצי - שיחה 17:56, 23 בנובמבר 2012 (IST)

קישור לשאלה _{(לא ידעתי איך עושים קישור פנימי לכותרת)}. השניה היא 2 קומות מעל הראשונה והיא הפחות חשובה. כידוע לי, רוב בוגרי תואר ראשון לא יודעים יחסות כללית בכלל. סתם לבדיקה: "אפקט דופלר גרביטציוני" ו"מטריקת שוורצשילד" אומר לכם משהו? 79.183.203.103 17:49, 23 בנובמבר 2012 (IST)

הבעיה שגם מי שלמד קורס ביחסות כללית, הרבה פעמים טובע בים האינדקסים, ולא מבין את הדברים החשובים... eman • שיחה • ♥ 18:09, 23 בנובמבר 2012 (IST)

יש פה דוברי ערבית?

מה זה: "العيله الي ما فيها صايع حقها ضايع" בעברית? 79.183.216.190 19:59, 23 בנובמבר 2012 (IST)

משאבת רוטציה

אני צריך סיכום קצר (10-5 שורות אולי עם ציור) על עיקרון הפעולה של משאבת רוטציה, בשפה העברית. התוכלו לעזור? 79.183.216.190 20:25, 23 בנובמבר 2012 (IST)

אף אחד פה לא יביא לך סיכום מוכן (ראה וק:לא), אך יוכלו לעזור לך למצוא מידע שתוכל להיעזר בו לכתיבת הסיכום. מצטער, אך אני לא מכיר את הנושא. (¯`gal´¯)‎ - שיחה 20:21, 24 בנובמבר 2012 (IST)

איך קוראים לתופעה חברתית

איך קוראים לתופעה של התנגדות לתרבות הצריכה ו"עולם הזוהר"? מחאה כנגד אותה שריפת חיים על רווח ותהילה לכוכבי פופ. גישה שהצלחה בחיים זה עבודה במשרד בגורד שחקים, מכוניות פאר וחליפות שחורות? סוג של הפיכת אדם לצאן המשתוקק לכסף. גישה המוצגת יפה ב"מועדון קרב" במידה מועטה יותר ב"American Psycho". יש לזה שם? 79.180.247.60 22:35, 23 בנובמבר 2012 (IST)

שפיות? בברכה. ליש - שיחה 23:08, 23 בנובמבר 2012 (IST)

מסכים איתך שזו שפיות, אבל אני מדבר על התנגדות אידאולוגית ממש( לדוגמה אני מסרב לראות תוכניות ריאליטי ולקנות מותגים מטעמי מצפון ולא מטעמי הגנה על האינטליגנציה וחסכנות). 79.180.247.60 23:23, 23 בנובמבר 2012 (IST)

זה מתקשר לאנטי-גלובליזציה, ולספר המייצג בלי לוגו של הסופרת הקנדית נעמי קליין. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

מרק רותקו

האם מרק רותקו ידע לצייר? בלי ציניות: גם אני יודע לצבוע קירות, אבל לא יודע לצייר. האם רותקו ידע? 79.179.213.192 13:44, 24 בנובמבר 2012 (IST)

כן. אתה יכול לראות דוגמאות בערך באנגלית. eman • שיחה • ♥ 14:10, 24 בנובמבר 2012 (IST)

בערך האנגלי אין אפילו ציור אחד. רק דפים צבועים. כשאני אומר "לצייר" אני מתכוון לפעולה שהיא הרבה יותר מצביעת דפים. 79.180.204.98 14:32, 24 בנובמבר 2012 (IST)

ייתכן שיש לנו פה בעיה של הגדרות. לזה אתה כן קורא ציור? eman • שיחה • ♥ 14:39, 24 בנובמבר 2012 (IST)

זה ציור מסוגנן, אבל בכל זאת ציור. זה ציור. זה ציור. אבל זה עיגול שחור עלך דף לבן, זה אוסף של קווים שחורים ואזורים צבועים וזה אומנם מאידך אוסף צורות גאומטריות ללא שום הגיון ולא ממש ציור, אבל בכל זאת מצביעה על ידע לצייר (ניתן לראות טכניקה לא רעה בהשליית תלת מימד). בצבע מרוח על דף אין את האלמנט האחרון (לא ניתן לראות איזושהי טכניקה). 79.182.196.201 14:58, 24 בנובמבר 2012 (IST)

איך אתה מגדיר ציור? מה אתה מצפה מציור? eman • שיחה • ♥ 15:04, 24 בנובמבר 2012 (IST)

משהו שמראה לנו אובייקטים ממשיים(לא עיגולים, משולשים, כתמים עקומים, נקודות צבע או חצי דף מרוח באדום וחצי בצהוב). אולי אובייקטים מתוארים לא באופן ראליסטי אלא מסוגנן וטיפה מפושט (ראה קוביזם) ואולי לא בסדר המוכר לנו מחיי היום מיום (ראה סוראליזם) אבל ציור חייב לכלול משהו מצוייר. וריבוע שאני משרטט על דף הוא הוא לא "משהו". אחרת גם הקשקושים שאני "מצייר" בזמן שיחה משמעמת בטלפון יחשבו לאומנות. 79.182.196.201 15:18, 24 בנובמבר 2012 (IST)

ועכשיו אני אשאל אותך איך אתה מגדיר מוזיקה, ומה אתה מצפה ממוזיקה? eman • שיחה • ♥ 15:22, 24 בנובמבר 2012 (IST)

אני חושב שאנו סוטים מהנושא. אני לא יכול להגיד מוזיקה. אפשר לדבר על הרמוניה, קצב וכדו', אבל כל זה לא באמת יתאר מוזיקה. אבל מה שבטוח שרעש מכונה, אזעקה לרכב ונחירה זה לא מוזיקה למרות שיש להם קצב וסוג של הרמוניות. 79.182.196.201 15:36, 24 בנובמבר 2012 (IST)

הנושא הוא מהי אמנות, ומה מטרתה. אני טוען שאמנות זה כל מה שנוצר במטרה לגרום אצל הצופה/מאזין/קורא לתגובה רגשית. וכשמדובר בציור, זה לגמרי לא משנה עם האובייקט שזה נעשה באמצעותו הוא תיאור של קערת פירות על שולחן, או משולשים בצבעים שונים. השאלה זה האם האמן הצליח ליצור את התגובה לפחות אצל חלק מהקהל. זו הטכניקה שנדרשת ממנו. לא היכולת לצייר במדוייק קערת פירות. eman • שיחה • ♥ 16:01, 24 בנובמבר 2012 (IST)

ועכשיו אתה מוזמן לצפות במה שיש למומחה אמיתי לומר על רותקו. eman • שיחה • ♥ 16:02, 24 בנובמבר 2012 (IST)

Top Eleven

איך אני בונה מבנה במשחק?, חיפשתי בכל מקום אבל אף פעם לא מצאתי. הפועל אימפריה - שיחה 19:42, 24 בנובמבר 2012 (IST)

מצאתי, זה בעדכון למשחק. הפועל אימפריה - שיחה 19:30, 25 בנובמבר 2012 (IST)

שיבוש שידורי לווין ע"י גשם

האם בעיות בשידורי טלוויזיה קורות יותר (או בכלל) בשידורים המבוססים על תשתית לא־קווית (כלומר דרך האוויר)? (¯`gal´¯)‎ - שיחה 20:02, 24 בנובמבר 2012 (IST)

קשה לי להבין את השאלה, אבל אומר זאת כך: גם שידורי לויין וגם שידורי DTT (כמו עידן פלוס) מושפעים בצורה מורגשת ממזג האויר, במיוחד בימים סוערים. ‏[kotz]‏ [שיחה] 21:06, 24 בנובמבר 2012 (IST)

ומה בדבר שידורים בכבלים? (¯`gal´¯)‎ - שיחה 22:42, 28 בנובמבר 2012 (IST)

טעינת יתר של סוללת פלאפון

איזה נזק יכול להיגרם מטעינת יתר של סוללת פלאפון? האם הסוללה יכולה להתפוצץ (שמעתי שזה קרה כמה פעמים, אבל בפלאפונים ישנים)? והאם במערכות הפעלה של פלאפונים חדשים (סמארטפונים) יש הגנה כלשהי שתמנע נזק כתוצאה מטעינת יתר (או הגנה חומרתית)? (¯`gal´¯)‎ - שיחה 20:13, 24 בנובמבר 2012 (IST)

סוללות מתפוצצות, זה נשמע כמו אחלה נשק נגד מחבלים, אבל אני טענתי הרבה פעמים סוללה של פלאפון הרבה אחרי שהיא הגיעה למקסימום, והסוללה לא התפוצצה. הפועל אימפריה - שיחה 20:19, 24 בנובמבר 2012 (IST)

המחבל יחיא עיאש נהרג מפיצוץ טלפון סלולרי ב-1996, אבל לא בגלל טעינת יתר. לא מומלץ לבצע טעינת יתר משיקולי חיסכון ובטיחות (למשל בעת שינה). מקרים של פיצוצים קושרו לחלקים לא מקוריים, שעלותם הנמוכה (פיתוח, ייצור ומחיר ללקוח) פוגעת ברמת הבטיחות. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

אלוף האלופים

למה לא מחזירים את המפעל, זה הסופר קאפ הישראלי, ויכול להיות נחמד לראות שוב משחקים של האלופה מול מחזיקת הגביע בדרך לתואר נוסף. הפועל אימפריה - שיחה 20:45, 24 בנובמבר 2012 (IST)

אחרי הליגה, הגביע, גביע הטוטו ואירופה, ייתכן שלכדורגל הישראלי לא יישאר כוח למפעל נוסף. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

אזעקות בעזה

האם קיימת מערכת אזעקות ברצועת עזה, שתתריע על התקפות חיל האוויר הישראלי, או שהן באות בהפתעה כאשר רעשי המטוסים מבשרים על ההפצצה המתקרבת? טיפוסי - שו"ת 00:29, 25 בנובמבר 2012 (IST)

לא שייך להפעיל אזעקה, זה טיל שנוחת מלמעלה. אך המטוסים יוצרים בומים על קולים כלשהם. ראה בהרחבה בתוכנית השלישית של פנים אמיתיות עם אמנון לוי • חיים 7 • (שיחה) • י"א בכסלו ה'תשע"ג • 00:39, 25 בנובמבר 2012 (IST)

לפני תקיפה של אזור שקרוב לאזרחים, צה"ל מקפיד להזהיר את התושבים בכרוזים וכו', כדי להימנע מפגיעה באזרחים. מי שנמצא ליד אתר צבאי שמשגר/מאחסן רקטות וכו', יודע שהוא נמצא ליד מטרה שעלולה להיפגע. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

שאלה בביולוגיה (פיזולוגיה ואקולוגיה) של נגיפים

נניח שחתול שורט אדם פלוני ובקושי מצליח לפגוע לו באיזה נים (גם נניח שיש לחתול כמות מזערית בעליל ואף מיקרונית של דם על הציפורן) הדם הזה נגוע בנגיף רגיש לחמצו (נגיף שמנוטרל \ מחוסל ע"י אטומי חמצן). אחרי שעה או מספר שעות החתול שולף ציפורן ודוקר מישהו אחר, ופוגע בו בצורה דומה. האם יכול להיות, לדעת המומחה הלא-מקצועית וההגיונית בלבד, העברה של נגיף, כגון HIV מהדם של פלוני לדם של אדם ב'? האם הנגיף לא יושמד במהלך השעה הזו כשהוא נחשף לחמצן שבאוויר (בתוך הפרווה או מחוצה לה) ?. תודה רבה ! ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

נושא מסובך וחשוב לי מאוד

אני מאוהב במישהי מהמשפחה של אמא שלי הקירבה בנינו היא כזאת: הבת של אח של סבא שלי או הבת של דוד של אמא שלי רציתי לדעת אם יש איסור בהלכה או גנטית משו שאוסר עלינו מלממש את האהבה או את היחסים.. בבקשה ענו לי על השאלה חיפשתי באינטרנט ולא מצאתי מישהו שיכול לעזור לי.

מבחינת ההלכה, ראה פסולי חיתון ואיסור עריות.

מבחינת הגנטיקה יש סייגים רק אם רוצים להביא ילדים לעולם. אם כן רצוי לעשות בדיקות לפני כן לגילוי מחלות תורשתיות לטנטיות, גם אם אתם לא קרובי משפחה, אך במיוחד אם אתם קרובי משפחה. בברכה. ליש - שיחה 04:04, 25

בנובמבר 2012 (IST) חיפשתי ב2 המקומות ולא מצאתי תשובה או שלא הבנתי נכון את מה שכתוב תוכל בבקשה להסביר יותר או לפרט ? או בפשטות ? מותר או אסור ?

באיסור עריות, בתחתית המאמר יש תרשים צבעוני המבאר זאת היטב. לדעתי מותר לך. בברכה. ליש - שיחה 04:31, 25 בנובמבר 2012 (IST)

נישואין בין בני דודים מותרים, כך שגם נישואין עם בן של בן דוד מותרים. גנטית - כדאי לערוך בדיקות גנטיות לפני הבאת ילדים. יואלפ - שיחה 09:15, 25 בנובמבר 2012 (IST)

כולנו מסכימים שיש דטרמיניזם בעולם, אך האם הכל מכתוב?, האם לפלס צדק?, האם דניאל דנאט צודק?, האם פטאליזם העיקרון הנכון, לפחות מבחינה "פיזיקאלית" טהורה?

כולנו מסכימים שיש דטרמיניזם בעולם הזה, אם לא באופן מוחלט, אז לפחות באופן כמעט מוחלט, זה בטוח. אבל, יש קבוצה מסוימת של הוגים, בד"כ נטורליסטים שלוקחים את זה צעד אחד קדימה לכיוון של פטאליזם (אם אני מבין נכון). לפלס עסק בזה, ודניאל דנאט מנסה לשווק את זה. האם אני מבין נכון את השקתפתם? (בבקשה תסבירו כמה שיותר קצר ופשוט איפה אני טועה כשאני מציג אותם כפטאליסטים, אם אינם כאלה באמת). האם הוגים אלה סבורים שהכל מכתוב (כמו שאומרים בערבית)?, האם יש תמיכה אמפיריציסטית או לוגית לטענה שהכל מכתוב לפי אופן הפיצוץ של הנקודה הסינגולארית?

המשפט הראשון שלך שגוי. אין באינטרנט פורומים שזהו תפקידם? במה לעריכת דיונים וויכוחים? הפורמט פה פחות מתאים גם מבחינת ממשק וגם בשל תפקידו לשמש כלי עזר לבניית אנציקלופדיה ולכותבי אנציקלופדיה. יוסי מחשבון אחר - שיחה 09:17, 25 בנובמבר 2012 (IST)

לא באופן מוחלט ולא באופן כמעט מוחלט. מבחינה פיזיקלית, מכניקת הקוונטים מראה שברמת המיקרו אין דטרמיניזם, ותורת הכאוס מראה איך חוסר דטרמיניזם ברמת המיקרו יכול לגרום לחוסר דטרמיניזם ברת המאקרו. eman • שיחה • ♥ 11:29, 25 בנובמבר 2012 (IST)

הזכות לשבור את המפרקת

מה מרשה למדינה לכתוב חוקים שמגבילים את החופש שלי במטרה להציל את חיי? ניקח את הדוגמה הכי פשוטה ונשמש בה כמייצגת: חגורת בטיחות ברכב.

מה נותן למדינה את הזכות לחייב אותי בכוח הזרוע(קנס במקרה זה) לשמור על הבריאות הפרטית שלי? אני לא פוגע באף אחד פרט לעצמי כשאני לא שם חגורה( זו לא מהירות מופרזת, לא חומרים משכרים וחציה באדום). אז- למה מותר לחוקק חוק שמגביל את חופש הפרט במדינה דמוקרטית? 79.181.188.149 17:24, 25 בנובמבר 2012 (IST)

יהיו שיטענו כי המטרה לחלוב את האזרחים מקדשת את כל האמצעים. ושאלה נוספת, האם נכונה הטענה כי בארה"ב שוטרי תנועה אינם מורשים לבדוק ולבלוש מבחוץ בפנים הרכב כמו האם כולם חגורים, עקב הזכות לפרטיות, מותרת רק עצירת רכב שעבר על חוקי התנועה בכביש או בדיקה שגרתית לביקורת? טיפוסי - שו"ת 17:52, 25 בנובמבר 2012 (IST)

האם אתה מצפה שהמדינה תקיים מערכת בתי חולים, ביטוח סוציאלי, מערכות תומכות בנכים ומוגבלים? האם לא זכאית המדינה להקטין את העלויות שלה בגין פגיעות כאלה? האם אבדן ימי עבודה למשק לא פוגעים בכלכלה? האם ילדיך לא זכאים להגנה מפני אביהם חסר האחריות? שנילי - שיחה 18:03, 25 בנובמבר 2012 (IST)

נו, באמת. חובה לשים חגורות בשביל לחסוך בתקציב? משום מה נראה לי שחיי אדם היו סיבה לא פחות חשובה מתקציב. לא זה מה ששאלתי. השאלה שלי היא "מה נותן לחברה את הזכות להגביל את חופש הפרט לפגיעה עצמית?". נתתי את חגורות הבטיחות וחוקי תעבורה רק כדוגמה פשוטה. 79.181.188.149 18:45, 25 בנובמבר 2012 (IST)

באותה מידה תוכל לשאול מדוע המדינה אוסרת שימוש בסמים ממכרים או מדוע המדינה מנהיגה לימודי חובה או שירות חובה בצבא. להיות אזרח במדינה מחייב ויתור על חלק מהחופש שלך למען מטרות של חיזוק ושימור המדינה. ריבוי נכים, כתוצאה מתאונות בלי חגורת בטיחות, מקטין את מספר האזרחים התורמים ומגדיל את מספר האזרחים הנזקקים ובכך מחליש את המדינה. בברכה. ליש - שיחה 19:31, 25 בנובמבר 2012 (IST)

שים לב לטענה שלך וזאת שלפניה: אתם מדברים על טובת המדינה(!) ולא על טובת האזרח. כשהמטרה של קיום המדינה היא טובת האזרח (אחרת, למה שנרצה להיות אזרחים??). דוגמה של שימוש בסמים זהה לדוגמה שלי (אמרתי שאני מדבר על חוקי תעבורה רק כדגומה מייצגת של עיקרון כללי). ואני די בטוח שמי שחוקק את החוקים נגד סמים וחגורות חשב בעיקר על הצלת חיי אדם ולא על חיסכון בתקציב.

אתם מסכימים שזה החופש של הפרט להחליט לדפוק עם הראש בקיר וזה לא פוגע באזרחים אחרים? אני מנסה להבין על איזה עיקרון דמוקרטי/אידאולוגי מתבסס החוק שיאסור עלי לדפוק את הראש בקיר. באיזו זכות המדינה תגיד לי במה לדפוק את הראש ובמה לא? 79.181.188.149 21:25, 25 בנובמבר 2012 (IST)

לא! קרא שוב את דברי: "להיות אזרח במדינה מחייב ויתור על חלק מהחופש שלך למען מטרות של חיזוק ושימור המדינה". חופש מוחלט אינו מדינה, אלא אנרכיה. המדינה אמורה להגן על אזרחיה גם כשהם רוצים לדפוק את הראש. טוב, מי שהראש שלו כבר דפוק, אולי לא יהיה מסוגל להבין זאת. בברכה. ליש - שיחה 22:08, 25 בנובמבר 2012 (IST)

האמירה האחרונה היא ניסיון להעליב או להטיל בספק את רמת המשכל שלי? בכל אופן, אני אתייחס אליה כבדיחה. אני לא מסכים עם ההיגד של הקרבה עצמית למען המולדת וכדו'. אני אתקן את המשפט שלך לגישה שאותה אני רוצה להציג: "להיות אזרח במדינה מחייב ויתור על חלק מהחופש שלך למען מטרות של א) אי פגיעה בזכויות שלך על ידי אנשים אחרים ב) רווחה כללית." אני לא העבד של המדינה, אלא המדינה היא העבד שלי ( אני משלם לה על זה שהיא מספקת לי שקט נפשי ופיזי). באנלוג של תעבורה- אני מסכים לנסוע רק באור ירוק ובתמורה (בגלל שכולם הסכימו לנסוע רק בירוק) אף אחד לא מסכן את החיים שלי בצומת. דוגמה לרווחה היא שאם בכל זאת מישהו יכנס באדום ויפצע אותי, אז אקבל טיפול רפואי ראוי. 79.181.188.149 22:42, 25 בנובמבר 2012 (IST)

הובס לא מסכים אתך. בפועל היחסים בינך לבין המדינה אינם חד-צדדיים לשום כיוון. המדינה אכן משעבדת אותך (ואותי) במצבים מסויימים, ובאחרים - המצב הפוך. במקרה של חגורת הבטיחות - המדינה בדיעה ששמורה לה הזכות לכפות עליך להתנהל בזהירות בכביש, דיעה שבתי המשפט מאשרים. איך זה מסתדר עם זה שאתה אחראי על חייך? זה לא מסתדר. אין עקביות בנושא הזה באף מדינה, למיטב ידיעתי. הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 05:30, 28 בנובמבר 2012 (IST)

עזה שייכת למצרים?

עזה היא שטח מצרי כבוש, נכון? האם זה אומר שעזאתיים הם אזרחי מצרים? אם כך, איך זה שמצרים מגבילה את כניסתם לשטחה? זה בערך כמו לשים גדר סביב חיפה, לא?

למה רצועת עזה לא הפכה לחלק אינטגרלי ממדינת ישראל, אם למצריים אין רצון להחזיר אותה? 79.181.188.149 17:33, 25 בנובמבר 2012 (IST)

לא. עזה היא לא חלק ממצרים. תקרע בערך על רצועת עזה. אחרי 48 היא היתה בשלטון מצרי, אבל בניגוד לגדה המערבית מצרים מעולם לא סיפחה אותה.

והיא לא הפכה לחלק ממדינת ישראל, כי גם ישראל לא רצתה את זה אף פעם. eman • שיחה • ♥ 17:45, 25 בנובמבר 2012 (IST)

שהם היו תחת שלטון מיצרי האם היו תחת כיבוש צבאי? הם לא היו אזרחי מצריים? והם לא אזרחי ישראל, כי ישראל לא מעניקה להם אזרחות.

מכל התמונה מצטייר שהם קבוצה בעלת היסטוריה משותפת ורצון להכרה עצמית. אם כך, האם יושבי עזה הם לאום? מה מונע מהם להכריז על עצמם כמדינת עזה? 79.181.188.149 17:52, 25 בנובמבר 2012 (IST)

משום שהכרזה כזו אינה אומרת רק 'מה כן', אלא גם 'מה לא'. במילים אחרות, יהיה בכך סוג של הכרה, אפילו בדיעבד, בקיומה של מדינת ישראל ריבונית מחוץ לגבולות הרצועה. חשוב על כך. גם על מה שקורה מאז ההתנתקות ועד היום - אין זה נטול קשר. בנצי - שיחה 18:59, 25 בנובמבר 2012 (IST)

גישתך מאוד מעניינת. אם כך, לישראל יש אינטרס בכך שתקום מדינת עזה? 79.181.188.149 19:11, 25 בנובמבר 2012 (IST)

א. מספיק להאזין למה שהם אומרים ומפרסמים. למה שהמואזין או הדרשן שלהם אומר במסגד. או מה שהילדים שלהם לומדים עוד מגיל אפס. אי-אפשר לעשות שלום באופן חד-צדדי. גם לא הסכם שלום. חשוב להיות מודעים לא רק למה שרוצים אנחנו, או רובנו, אלא גם למה שרוצה הצד השני.

ב. אין למדינת ישראל אינטרס כזה, משתי סיבות עיקריות: 1. האינטרס הברור והמיידי במקרה של רצועת עזה, הוא להיפטר משליטה בעייתית על אוכלוסיה בת כמיליון וחצי, במונחים של טרם ההתנתקות. כשלו נסיונות לעשות זאת בצורה מוסכמת, ולכן החליט שרון לעשות זאת באופן חד-צדדי. אף אחד לא העלה בדעתו, כנראה, או לא שקל את האפשרות שהחמאס יתפוס שם את השלטון. היתה בזה ראיה לטווח רחוק, אבל כנראה, ראיה חלקית.

ג. האינטרס הוא, מאז ימי רבין, שהנציגות שהתקבלה על ישראל כמייצגת את הפלשתינאים (מה שקרוי 'נציגות לגיטימית'), היא זו שתשלוט על האוכלוסיה הפלשתינאית כולה, ולא לעשות 'עסקים' עם שברי ושברירי גופים שלטוניים ושלטוניים למחצה. שאלת הלגיטימיות של שברירים כאלה היא בעייתית מאוד, מאחר והסכם שלום שיש לו גם סיכויי קיימות, עושים עם מדינות או עם רשויות ריבוניות או בדרך לכך. בנצי - שיחה 22:13, 25 בנובמבר 2012 (IST)

הם בפירוש לא היו אזרחיח מצרים, והיו תחת ממשל צבאי.

והם רואים את עצמם כחלק מהעם הפלסטיני. לא כעם עזתי נפרד. לכן גם אין שום שאיפה למדינה עזתית נפרדת. eman • שיחה • ♥ 19:21, 25 בנובמבר 2012 (IST)

כתבתי לפני התנגשות עריכה: הסיפור מורכב מאוד. תושבי רצועת עזה הם מקומיים בחלקם הקטן וצאצאי פליטים מיפו ומקומות אחרים בחלקם הגדול. הם רואים את עצמם כבני הלאום הפלסטיני ורוצים בעצמאות כמדינה פלסטינית, אך לא לצד ישראל, אלא במקום ישראל. הם לא רוצים להכריז על עצמאות מקומית, כדי לא להינתק מיתר הפלסטינים. החמאס שולט שם ביד חזקה, אך מרבית האוכלוסייה מעדיפה כנראה את הפתח של אבו מאזן, אך אין להם כוח להתקומם. בברכה. ליש - שיחה 19:24, 25 בנובמבר 2012 (IST)

הפלסטינים בעזה שואפים להקים מדינה פלסטינית עם הפלסטינים בגדה, אבל השלטון הקיצוני של החמאס מקשה על שיתוף פעולה סביר עם השחקנים האחרים (לא מכיר בישראל, בהסכמים קודמים, בזניחת הטרור וכו'). עם זאת, בעקבות מבצע עמוד ענן שגרם לחמאס נזק רב, לחץ בינ"ל כבד והתאמה למציאות, בכירים מצמרת החמאס החלו להשמיע בגלוי הסכמות מפתיעות לגבי הכרה בישראל וכו'. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

התאבדות בתלייה

לפי מה שהבנתי מהפרק על שיטות תלייה בערך "תלייה", אנשים הנתלים בהפלה קצרה מתים בדרך כלל את המוות האיטי והמייסר יותר שנגרם על ידי חנק, ואילו ככל שההפלה היא יותר ארוכה, כך גדל הסיכוי שהנתלה ימות מוות מהיר וקל יותר שנגרם על ידי שבירת מפרקת.

מכיוון שמתאבדים על ידי תלייה משתמשים באמצעים מאולתרים שנמצאים בהישג יד, מן הסתם אין להם די אמצעים על מנת לתלות את עצמם בהפלה ארוכה - ההפלה תהיה כמעט תמיד קצרה. האם משמעות הדבר היא שמתאבדים בתלייה מתים בדרך כלל מוות שנגרם מחנק, ולא משבירת מפרקת, כך שהתאבדות בתלייה מלווה בייסורים רבים יותר מאשר הוצאה להורג בתלייה?

מה שאפשר לומר זה שמוות משבירת מפרקת הוא יותר מהיר. לא בטוח שזה אומר דווקא שזה פחות בייסורים. לאור הערך חנק ארוטי יש מקום למחשבה שאולי אפילו להפך. בכל מקרה אף אחד לא חזר בשביל לתת לנו תיאור, ובוודאי לא תיאור משווה. eman • שיחה • ♥ 23:55, 25 בנובמבר 2012 (IST)

אמרו לי, שמי שמבצע חנק ארוטי מרגיש תחושה של ריחוף באוויר. שאלתי את פרופ' יהודה היס על כך. הוא השיב לי, שאם הנחנק מגיע לאורגזמה, אז הוא מרגיש את התחושות שמרגישים באורגזמה.

האם החנק עצמו גורם להרגשה של ריחוף? למישהו יש מידע נוסף על הנושא?

שמעתי פיזיקאי אחד אומר:

"לא אדבר היום על הסתברויות אלא על סבירויות". מה תמצית ההבדל בין השתיים? ‏‏ ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

א. 'סביריות' או 'סבירויות' ?

ב. למה לא שאלת אותו באותו מעמד ? הצרה בעברית היא שלא תמיד מונחים בהם משתמש מומחה ספציפי משותפים גם ליתר קהיליית המומחים בתחום נתון, ובהרבה מקרים - "איש הישר בעיניו יעשה", ויש כאלה שגם לא טורחים לקחת סרגל. השאלה שלך נופלת על מקרה כזה. בנצי - שיחה 11:02, 26 בנובמבר 2012 (IST)

בנצי לא יכלתי לשאול אותו כי הוא הופיע בטלוויזיה. תיקנתי את טעות הדפוס. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

הסתברויות הן גודל מתמטי מוגדר היטב, שאפשר לחשב או להעריך. סבירויות הן עניין של הערכה וניחוש. עוזי ו. - שיחה 11:02, 26 בנובמבר 2012 (IST)

תודה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

שאלה תיאורטית בביולוגיה - פציעה מסכין מטבח וריפוי העור

אדם נחתך מסכין מטבח מאד עבה, החיתוך הגיע לבשר אבל לא ירד דם מחוץ לפצע עצמו. חצי ימני של הפצע מראה שבירה רק ברמת האפידרמיס או האפידרמיס+דרמיס, החצי השמאלי של הפצע, לעומת זאת, חתך גם את ההיפודרמיס ואף חתך קצת בבשר, אך ניכר כי לא נגע בכלי דם באופן ממשי, כאמור, דם לא ירד, לפחות לא מחוץ לגבולות הפצע. פלני שם לב שבמשך היומיים בהם הפצע התרפא, דווקא הקטע שלא נחתך באופן מוחלט היה אדום יותר, והתרפא בקצב איטי יותר מהקטע שכן נחתך ברמת הבשר (וכנראה גם הנימים). מדוע זאת? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

דם יבש והתאים שלו

האם יש חיים בדם יבש?, למשל, לפלוני זלג דם מהאף בגלל בעיה כל שהיא, או פלמונית נחתכה מסכין מטבח ואחרי 15 דקות הקצת דם שנמרח לה ממש בקרבת הפצע התייבש לגמרי. האם התאים שבד"כ חיים בו (כמו תאים דם אדומים, לבנים, וכו') ממשיכים לחיות, ואם כן, לכמה זמן בערך?, תודה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

תאי הדם ימותו די מהר מהעדר חומרים נחוצים כמו חמצן, גלוקוז ועוד. מה שכן, חיידקים יכולים לחיות שם זמן ממושך - למשל בצורת נבג. גילגמש • שיחה • גם אני משתתף במיזם העשור! 04:31, 26 בנובמבר 2012 (IST)

ואוו, שיחקת אותה עם התגובה המהירה, אבל מה זה "די מהר" (דקות?, שעות?, ימים ולילות?), הרי הם בעצמם יצורים חד-תאיים שצריכים נוטריאנטים כדי להתקיים. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

אני לא יודע כמה מהר, כנראה שכמה דקות או שעות אבל אל תתפוס אותי במילה. גילגמש • שיחה • גם אני משתתף במיזם העשור! 04:46, 26 בנובמבר 2012 (IST)

אגב, כתבת שהם ימותו מחוסר חמצן, איך הייתכן?, הרי כשהם חשופים לאוויר יש להם חמצן בשפע, גדול הרבה יותר משיש להם בדם. לא?. וגם כן אגב, מה לגבי נגיפים?, עד כמה נגיפים, באופן כללי (בהתחשב בעובדה שאינם בדיוק אורגניזם) שורדים מחוץ לגוף כשאין להם תאים שיזינו אותם וכששכבת הדם כבר התייבשה ? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

תאי הגוף לא יכולים לקלוט חמצן מהאוויר. תאי הגוף זקוקים לתאי הדם האדומים כשאלה יביאו להם את החמצן, הקשור בהמוגלובין ורק כך תאי הגוף יכולים לקבל חמצן. לגבי נגיפים וחיידקים - הם מסוגלים לשרוד גם מחוץ לסביבה מזינה. גילגמש • שיחה • גם אני משתתף במיזם העשור! 06:01, 26 בנובמבר 2012 (IST)

כן אבל אנחנו מדברים על מצב בו דם יצא והתאים שנמצאים באותה שכבת דם כן באים במגע עם האוויר. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

זה לא משנה. החמצן לא יכנס לתוך התא סתם כך. ראשית, הדם כולל הרבה מאוד מים שהם מרכיב עיקרי בפלזמה. התאים עטופים במים האלה. עד שכל המים יתאדו התאים ימותו מזמן. אם לוקחים תא מהסביבה הטבעית שלו ומרוקנים את כל הנוזל שיש סביבו, לפי דעתי, עדיין לא יכנס לתוכו חמצן כי החמצן נכנס בתהליך מסוים המערב דיפוזיה דרך המוגלובין וכך התא רגיל לקבל חמצן וזה המנגנון היחיד למעשה שיש לו כי חמצן כמעט שלא מתמוסס בנוזל (ריכוז החצמן בנוזל הדם הוא נמוך מאוד). ככה בכל אופן נראה לי. בלי קשר, גם אם נניח שהחמצן כן יכנס, עתודות האנרגיה הזמינה שיש בתא היא נמוכה מאוד ותגמר מהר מאוד כך שהתא בלאו הכי ימות מהערבה מהר יחסית, גם אם נניח שיהיה לו די חמצן. גילגמש • שיחה • גם אני משתתף במיזם העשור! 07:01, 26 בנובמבר 2012 (IST)

אבל אין חימצון של תאי הדם הנמצאים מחוץ לגוף? ולמה חיידקים יכולים לשרוד באמת בלי נוטריאנטים והזנה?, הרי הם תאים, זה נשמע לא הגיוני... ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

תהליך הכנסת החמצן לתא איננו חמצון. חמצון זאת תגובה כימית שלא קשורה לעניין זה. חיידק יכול לשרוד בתנאים קיצוניים על ידי הפיכתו לנבג. גילגמש • שיחה • גם אני משתתף במיזם העשור! 07:12, 26 בנובמבר 2012 (IST)

במחילה, לא שמתי לב להפנייה לערך "נבג" שנתת לי בתחילת האשכול הזה. אסתכל שם, תודה ! ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

מעניין מה לגבי תנאי שרידה של נגיפים, אני בטוח שנגיף לא יכול להפוך לנבג כי הוא לא בדיוק תא. אם כך, אפשר להכליל (לעשות רדוקציה) שכל הנגיפים שבאוויר תמיד פגיעים יותר מכל החיידקים שבאוויר? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

"האמונה מתחילה היכן שנגמר השכל "

מה המשמעות המקורית של האמירה? לי זה נראה כמו "כל מי שאין כוח לחשוב הולך להאמין". אבל זה לא מה שהתכוונו במקור, נכון? 109.65.214.70 23:14, 26 בנובמבר 2012 (IST)

קיימות מספר גרסאות למשפט זה, ראה כאן. בברכה, דני. Danny-w • שיחה 23:34, 26 בנובמבר 2012 (IST)

לעניות דעתי משפט זה מתבסס על התפיסה כי האמונה הדתית (ביחוד הנוצרית) נשענת ברגשות עליונים ורוחניים כמשען עיקרי אשר אין אפשרות להסבירם בלוגיקה. --‏Meni181818 ✡ דבּררת • י"ג בכסלו ה'תשע"ג 00:24, 27 בנובמבר 2012 (IST)

המשפט הזה הוא כללי ואין בו יותר מדיי משמעות. אמונות יש גם במסגרת חשיבה מדעית, אם אני מאמין שחומר מסוים מעלה חשק מיני ואני רוצה לבדוק את זה, הרי שאני מאמין \ מסיק אמונה \ מסקנה מסוימת ונערך לבדוק אותה בכלים מדעיים. אמונות שונות הן דווקא בפוטנציה לפתח את השכל. אם אמונה והסקה הן בעלות הגדרה זהה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

שאלה במחשבים - וידאו ששומעים אותו רק ברמקול אחד

יש לי וידאו מסוים שבמחשב הוא נשמע רק ברמקול 1 מתוך השניים (הרמקולים בסדר), זה מוזר כי באוטו הוא ניגן בשני הרמקולים. אבל איך אני יכול לגרום שיהיה פיצול של הסאונד לשני רמקולים במחשב? זאת אומרת להביא אותו ממונו לסטריאו. תודה חברים 79.182.153.70 05:59, 27 בנובמבר 2012 (IST)

ניתן להגדיר את זה במחשב וגם ב windows media player --‏Meni181818 ✡ דבּררת • י"ג בכסלו ה'תשע"ג 16:12, 27 בנובמבר 2012 (IST)

מה הקשר להגדרה במחשב?, זה כבר מוגדר במחשב. הבעייה היא שגם אחרי ההגדרה כלפי הוידאו עצמו זה עדיין מנגן על מונו. זאת כל הבעיה. מה הפיתרון? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

למה אין בויקיפדיה תבנית מוכנה להפנייה לערך אנגלי ואיך הויקיפדים שעונים כאן לשאלות שמים אותה?

לפעמים אני רואה פה הפניות לערך אנגלי על אישים שונים ואז כתוב בקטן אנ'. זה כלכך סיזיפי ומייגע לעשות את זה בכתב, עם כל הבילבולים בין כיוון הכתב וכו', אז איך הויקיפדים כאילו "שולפים" את זה בתשובות שלהם? תודה.

תבנית:אנ.אודי - שיחה 11:35, 27 בנובמבר 2012 (IST)

בהרחבה: אחרי ההפניה לערך האנגלי כותבים את הקוד {{אנ}}. --פדיחה (שיחה • תרומות) • ☺☻ • בואו לפנטז • ☻☺ 15:52, 27 בנובמבר 2012 (IST)

חבל מאד !!! שאי אפשר להוסיף תבנית זו באופן אוטומטי כמו שאר התבניות שניתן להוסיף ע"י העורך-טקסט !!!

האם יש מצב שזה יתווסף לשם?

ויקיפדיה:קישורים למיזמי ויקימדיה או בינוויקי + : בהתחלה. w:Democracy‏ או en:Democracy.

אנא ענה נקודתית - איך אפשר להוסיף את התבנית הזאת "הפנייה לערך אנגלי" ל "תבניות להוספה" בסרגל הכלים של העורך?, תודה.

יותר משהעגל רוצה לינוק הפרה רוצה להניק. הוצגו בפניך כל האפשרויות שקיימות לקישור מטקסט למיזם אחר. אנא, קרא שוב את התשובות שניתנו לך ובמידת הצורך גם את הדפים המקושרים רחמנא ליצלן. נסה גם להימנע מצעקות בבולד ובסימני קריאה - זה מאוד לא מנומס. תודה.

תודה רבה, אתה כנראה לא מבין שאני מעוניין לתרום מעצמי את ההוספה של זה ל-בר התבניות להוספה שנמצא בעורך.

של מי הדגל?

לאחרונה מתנוסס דגל בלתי מוכר לי ליד קריית הממשלה ובכניסה לירושלים.

בפינתו השמאלית העליונה של הדגל מופיע מלבן אדום ובתוכו כוכב מחומש לבן. שאר הדגל עשוי פסים פסים אופקיים, ירוקים וצהובים לסירוגין. חיפשתי את הדגל בגלריית דגלי מדינות העולם, אך לא מצאתי. האם מישהו יודע לאיזו מדינה שייך הדגל?

יום טוב. אביתר ג' • שיחה • תרומות • י"ג בכסלו ה'תשע"ג • 09:28, 27 בנובמבר 2012 (IST).

לפי הגלריה זה כנראה טוגו. טל (רונאלדיניו המלך) • שיחה 10:52, 27 בנובמבר 2012 (IST)

א. דגל טוגו, ב. דגל טוגו, ג. אני השתמשתי אתמול (ברמזור...) באתר החביב http://www.flagdetective.com/ ‏ Ranbar • שיחה • בואו לתיאטרון - תהנו מהמזגן 11:13, 27 בנובמבר 2012 (IST)

כל הקישורים באתר הזה שהבאת הם אדומים. חשבתי לרגע שהם לא פועלים... --פדיחה (שיחה • תרומות) • ☺☻ • בואו לפנטז • ☻☺ 15:36, 27 בנובמבר 2012 (IST)

תודה לכולם. Ranbar, הקישור שצירפת נהדר. אשתמש בו להבא. אביתר ג' • שיחה • תרומות • י"ח בכסלו ה'תשע"ג • 21:11, 1 בדצמבר 2012 (IST). אה, ורק עכשיו שמתי לב שבזכות השאלה הזו נוספה תמונה לערך יחסי אפריקה-ישראל, ושאני יודע באיזה אזור נמצא הרמזור ההוא.

פרשת העברת המשחן

האם ידועות פרשיות חילול שבת ממשלתיות רציניות כדוגמת העברת המשחן בתקופת אהוד ברק? תודה 188.64.204.81 17:12, 27 בנובמבר 2012 (IST)

טקס קבלת מטוסי ה-F-15 ב-1976. הקבועה הקוסמולוגית - שיחה 23:59, 27 בנובמבר 2012 (IST)

אפשר לטעון שקבלת מטוסי קרב מתקדמים לצה"ל, שלוש שנים בלבד אחרי מלחמת יום כיפור, היא בהחלט פיקוח נפש. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

האם קביעת תאריך הטקס ליום שבת שייכת לגדר של פיקוח נפש? 80.230.40.101 15:58, 28 בנובמבר 2012 (IST)

לא. קודמך טוען בהבנת ההגדרה ההלכתית של פיקוח נפש. כדי לחדד את העניין, אומר כי אסור להימנע מלתכנן פעילות מבצעית בשבת, אם השיקולים המבצעיים (טקטיים ואחרים) מחייבים זאת. במקרה הנדון לא היה כל הבדל בין מועד הגעתם לבין 24 שעות מאוחר יותר. אילו היה הבדל כזה, רבין היה מוצא את הדרך להבהיר זאת, והגורם הפוליטי שהביא להפלת הממשלה היה נמנע מכך. את הדתיים-לאומיים לא צריך ללמד מהו פיקוח נפש. בנצי - שיחה 21:04, 28 בנובמבר 2012 (IST)

כל הזמן יש לי קליטה נמוכה באייפון 4 בחדר שלי (וכנראה גם במקומות אחרים)

1. קורה גם לכם?
2. פתיחת חלון (השארת חלון פתוח) בחדר אטום וסגור יכולה להכניס קרינה פנימה?... ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

סליחה, אבל Facepalm. קרינה אלקטרומגנטית בתדר מיקרו ורדיו יכולה לחדור דרך חלון סגור ופתוח באתה מידה... לא זה מה שישפר או יהרוס את הקליטה בחדר. ובשביל לאטום את החדר שלך מקרינה לגמרי צריך לעושת מאמצים די רציניים (עושים לפעמים במעבדות רגישות). Corvus,(שיחה) 18:59, 27 בנובמבר 2012 (IST)

בניגוד ל Corvus, אני מכיר תופעה של הנחתת אות מיקרוגל בתוך דירה. לפתוח חלון לא יעזור, אבל לפתוח רשת (מתכתית) עשוי לעזור אם האנטנה הסלולרית נמצאת בכיוון אליו החלון פונה. אם אתה ממש רוצה להסחף אתה יכול להשתמש במחזיר גלים מחוץ לבית שימקד אל החלון את הקרינה. מישהו פה ידע מן הסתם להורות לך מאיזה חומר לבנות את המחזיר הזה. הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 05:25, 28 בנובמבר 2012 (IST)

האם הקרינה של מחזיר גלים מזיקה לבריאות? 80.230.40.101 16:00, 28 בנובמבר 2012 (IST)

מזכיר לי את הכתבה המצחיקה הזאת. במיוחד את המשפטים "האוזנייה עצמה משדרת קרינה גם כשאינכם בשיחה. היא יושבת בתוך האוזן והקרינה הנפלטת נכנסת ישירות לאוזן ושוהה שם בלי יכולת לצאת. " ואת "כל הדיבוריות לרכב שאין להן אנטנה חיצונית גורמות לקרינה להיות עוצמתית ולהישאר בתוך הרכב עם "ניקוז" איטי מאוד החוצה."( כתוב באמת!) 79.183.241.83 19:49, 28 בנובמבר 2012 (IST)

תעודת אחריות

אמת או שקר: תעודת אחריות אמתית היא הקבלה של ביצוע הקנייה ולא המסמך המצורף שאליו כתוב "תעודת אחריות"? שהתעודה היא רק מסמך המפרט את התנאים של האחריות ולא הוא זה שמכנה את האחריות? 79.180.252.60 19:23, 27 בנובמבר 2012 (IST)

בדוק מה כתוב על המסמכים. אם כתוב על התעודה שהיא רק מסמך כללי עם תנאים, ושכדי להפעיל את האחריות על המוצר יש לשלוח קבלה (הוכחת קנייה) לנותן האחריות - זה המצב. מומלץ לבדוק עם המוכר את נוהל ההפעלה והתנאים של האחריות, לפני הקנייה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

כשאין תעודה מצורפת, אלא רק החשבונית קניה (רכישה מרחוק). 192.114.105.254 13:59, 28 בנובמבר 2012 (IST)

Savannah Cat

האם אפשרי לקנות הארץ גור חתולי סאוונה? 79.180.252.60 20:52, 27 בנובמבר 2012 (IST)

שאל באתר הזה וחזור לכאן עם תשובה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

מידת הפרודוקטיביות של קהילת המשתמשים של הויקיפדיה העברית ביחס ליתר הויקיפדיות

אני מעוניין לדעת באיזה מהויקיפדיות הגדולות והבינוניות (שמכילות מעל ל-50,000 ערכים) כלל הקוראים (כוונתי גם למשתמשים הרשומים וגם לקוראים הלא רשומים) בחודש מסוים (מתוך נתונים שנשמרו במערכת בחודש אקראי) היו הכי פרודוקטיביים ובאיזה הם היו הכי פסיביים.

אומנם ראיתי שקיימת באתר של קרן ויקימדיה השוואה בין מספר הדוברים של שפות מסוימות בכל העולם לבין מספר המשתמשים הפעילים בפועל בכל אחת ממהדורות הוויקיפדיה באותן השפות בחודשים מסוימים, אף על פי כן, לפי דעתי ההשוואה ההיא לא ממש עוזרת לגלות את מידת הפוטנציאל הממומש או הלא ממומש שכן עשויים להיות סיבות שונות שלא נלקחות בחשבון בהשוואה זו אשר משפיעות באופן ישיר על כך שיהיו יותר או פחות משתמשים פעילים שהנם דוברי שפה מסוימת (לדוגמה, עשויים להיות במדינה מסוימת או ברחבי העולם הרבה יותר משתמשי אינטרנט שדוברים שפה מסוימת בהשוואה למשתמשי האינטרנט שדוברים את השפה השנייה על אף שמספר הדוברים של השפות הללו בעולם זהה).

השוואה מעניינת בהקשר זה (שלמעשה גרמה לי מלכתחילה להתעניין בפוטנציאל הממומש או הלא הממומש של ויקיפדיות מסויימות והוויקיפדיה העברית בפרט) היא ההשוואה בין כמות הערכים שנוצרו בוויקיפדיה העברית לאורך השנים, לעומת כמות הערכים שנוצרו לאורך השנים בוויקיפדיה השבדית – למרות שישנם בעולם אותה הכמות של דוברי שבדית ודוברי עברית בוויקיפדיה השבדית ישנם כיום 563,966 ערכים (!), ואילו בוויקיפדיה העברית ישנם כיום 140,894 ערכים.)

איזה נתונים לפי דעתכם עליי לאסוף על מנת לבדוק זאת ומה לדעתכם צריך להיות החישוב הרלוונטי ביותר לבדיקת הדבר? WikiJunkie - שיחה 00:26, 28 בנובמבר 2012 (IST)

בלי להכנס לעבי הקורה, ניתן לבדוק את נפח (בבתים) המאמרים במקביל לבדיקת מספר הערכים, [1] נתון "בתים למאמר" יתן לך איזשהו מושג אם המאמרים מפורטים או קצרמרים. הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 05:33, 28 בנובמבר 2012 (IST)

תודה על ההצעה. אני מתחיל לחשוב שאולי כדאי להשתמש בנתון "Views per hour" ("מספר הצפיות בתוכן של האתר לפי שעה") מהדף הזה כאינדיקציה העיקרית למידת ההשתתפות מצד קהל הקוראים, מה דעתכם? WikiJunkie - שיחה 09:01, 28 בנובמבר 2012 (IST)

לשבדית יש יותר דוברים ילידיים מעברית. עיון בכמה הערכים אקראיים בוויקיפדיה השבדית יבהיר לך מדוע יש להם כמות כה חריגה של ערכים. דניאל • תרמו ערך 11:43, 28 בנובמבר 2012 (IST)

מגניב, עשיתי שם 20 פעם דף אקראי ובכל הפעמים קיבלתי ערך של שורה. עד כמה זה מייצג את איכות הערכים שם? מתניה • שיחה 11:56, 28 בנובמבר 2012 (IST)

גם אני לחצתי 20 פעם על הקישור לדף אקראי בוויקיפדיה השבדית (הקישור "Slumpartikel") וב-16 פעמים מתוך 20 קיבלתי ערך קצרמר או אולטרא קצרמר. משמעות הדבר היא שמספר הערכים של כל מהדורת ויקיפדיה איננו אינדיקציה אמיתית לפרודוקטיביות של כל אחת מהקהילות הויקיפדיות וכי המצב של הוויקיפדיה העברית ככל הנראה טוב בהרבה מזה של הוויקיפדיה השבדית (לחצתי גם 20 פעם על הקישור לדף אקראי בוויקיפדיה העברית וב-8 פעמים מתוך 20 קיבלתי ערכים קצרמרים). בשל כך אני משוכנע כעת יותר מתמיד כי יש לקחת בחשבון בחישוב הסופי גם את כמות הבייטים שהערך הממוצע בכל מהדורת ויקיפדיה מכיל. בכל מקרה, אני מעוניין שהבדיקה לא תתמקד רק בהשוואה בין המצב של הוויקיפדיה השבדית לוויקיפדיה העברית, אלא שהשוואה תהיה בין כל הויקיפדיות שעברו את ה-50 אלף ערכים. איזה נתונים לפי דעתכם עליי לאסוף על מנת לבדוק זאת ומה לדעתכם צריך להיות החישוב הרלוונטי ביותר לבדיקת הדבר? WikiJunkie - שיחה 15:31, 28 בנובמבר 2012 (IST)

סליחה על השאלה, למה זה טוב? מתניה • שיחה 16:50, 28 בנובמבר 2012 (IST)

אני מקווה שאוכל לגלות את מידת הפוטנציאל הממומש או הלא ממומש של כל מהדורות הויקיפדיה הגדולות והבינוניות ושל הויקיפדיה העברית בפרט – לדוגמה, לראות באופן ברור כי בויקיפדיה העברית המשתמש הממוצע יוצר ערכים רבים יותר בעלי נפח רב יותר מאשר בויקיפדיה השוודית או הויקיפדיה הצרפתית למשל, ולדעת באיזה מהויקיפדיות ישנו אחוז השתתפות גבוהה יחסית מצד סך הקוראים ביצירת התוכן או באיזה מהויקיפדיות ישנם רק מעט קוראים שלוקחים חלק ביצירת האנציקלופדיה ביחס לכמות האנשים שצופים בתוכן). יתכן שנדרשים שני חישובים שונים. אני סבור שהתובנות הללו חשובות במיוחד על מנת להבין מה מצב הויקיפדיה העברית כיום ביחס ליתר הויקיפדיות הגדולות והבינוניות. WikiJunkie - שיחה 18:19, 28 בנובמבר 2012 (IST)

השקל שלי - לא בטוח שזה עניין סטטיסטי גרידא. יחידים שהם משוגעים לעניין יכולים להפוך את הדברים מעלה מטה, ימינה שמאלה, צפון דרום ובכל אופן אחר. בכל המפעלים האלפבתיים שמור מקום כבוד (וגם מקום קלון) ליחידים שעברום זה היה חזון. לגמרי במקרה התפרסמה עכשיו כתבה על עורך של מילון אוקספורד שיצא למסע צלב חשאי נגד חדירת מלים זרות לאנגלית. בשתי אנציקלופדיות שראיתי את הקמתן משוגע לדבר (או שניים) תרמו חלק משמעותי והטביעו את חותמם על המפעל כולו. הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 23:19, 28 בנובמבר 2012 (IST)

בנתיים ניסיתי לעשות קצת סדר בנתונים כאשר החלטתי להתמקד בנתונים הסטטיסטיים הקשורים למהדורות הויקיפדיה בעלות 50-100 אלף צפיות בשעה נכון לחודש אוקטובר 2012 (זו הקבוצה בה נמצאת הויקיפדיה העברית עם 69,279 צפיות בשעה בממוצע נכון לחודש אוקטובר 2012).

החלטתי לבצע את ההשוואות הקשורות לפרודוקטיביות בקבוצה זו בלבד משום שלפי דעתי כמות הצפיות בתוכן האתר מעידה באופן הכי מדוייק על היקף הקוראים הנוכחי של הויקיפדיה העברית (בהשוואה ליתר הויקיפדיות) ועשוי להעיד במידה רבה על היקף העורכים הפוטנציאלים שנחשפים לתוכן ובוחרים לקחת או לא לקחת חלק בפיתוח של התוכן (בהשוואה ליתר הויקיפדיות) – לדוגמה, אין ולא יהיה לנו לעולם את אותה כמות הקוראים, העורכים, או התוספות וערכים החדשים ליום הכמו שיש לויקיפדיה האנגלית, הספרדית, היפנית, וכו... ולכן לפי דעתי, על מנת ללמוד עד כמה הקהילה הויקיפדית של ויקיפדיה העברית פרודוקטיבית, עדיף לבצע את ההשוואות לויקיפדיות בהיקף דומה של קוראים ועורכים, כמו ויקיפדיה ההונגרית, הדנית, הוויטנאמית, הפרסית, וכו'.

להפתעתי הרבה בכל ההשוואות שביצעתי ויקיפדיה העברית נמצאת במקומות הראשונים ביחס למהדורות הויקיפדיה האחרות שהיו בעלות 50-100 אלף צפיות בשעה נכון לאוקטובר 2012. תראו בעצמכם. WikiJunkie - שיחה 00:23, 29 בנובמבר 2012 (IST)

אני משער לעצמי שהשאלה שצריכה להישאל כעת היא מה הייתה כמות הערכים הכוללת שהיו לנו בויקיפדיה העברית, וכמה צפיות היו לנו לתוכן האתר בהשוואה ליתר מהדורות הויקיפדיה במידה שכמות העורכים הפעילים לחודש אוקטובר 2012 הייתה 2,000 במקום 736, או אם כמות העורכים הפעילים ביותר לחודש אוקטובר 2012 הייתה 200 במקום 130. WikiJunkie - שיחה 00:32, 29 בנובמבר 2012 (IST)

דעה פסיכולוגית\רטורית של המומחים על דיאלוג חביב

אישה אמרה לאיש: "אני מרגישה כאילו אתה אחי הגדול" (במילים אחרות: אף פעם לא יהיה ביננו משהו), האיש ענה: "זה בסדר, אך לעולם אל תשאלי מה דעתי על גברים אחרים". איזה כוונות פוטנציאליות אפשר להוציא מהתשובה של האיש? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

הוא מעוניין בא היא לא מעוניינת בו. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

עוד דעות?, ולמה אתה חושב כך?, בבקשה תפרט. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

הוא ראה בדבריה רמז לכך, שכיון שאיננה נמשכת אליו, ייתכן שהיא חושבת שהוא הומוסקסואל, ורמז לה, מצדו, שהרמז איננו לרוחו. זאת אפשרות אחת. האחרת היא, שהוא מקבל שלא יהיה ביניהם שום דבר, אבל איננו רוצה לשמוע על חוויותיה עם גברים אחרים.שלומית קדם - שיחה 22:25, 30 בנובמבר 2012 (IST)

עד כמה, או, באיזה עוד דרכים, חוץ מבקרה הורמונאלית, קשורה ההזדקנות למערכת העצבים?

במילים אחרות, עד כמה ההזדקנות מושפעת ממערכת העצבים (ואף מהמערכת האנדוקרינית הכפופה לבקרה שלה), בהשוואה (גסה) לבקרה-גנטית. ? תודה ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

אז מה זה בדיוק דא עקא באופן הנפוץ ביותר?

למונח הזה יש כמה משמעויות, מה הנפוצה ביותר? נמאס לי לתהות בעניין ! תודה לכם ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

אל תתיאש כל כך מהר - אין זה עניין מסובך. מדובר בביטוי בארמית: דא פירושו זה או זו, ועקא פירושו צרה או בעיה. במילים אחרות: הצרה בזה או בכך. ביטוי זה משמש כדי לציין תיאור של משהו 'ממולכד' ('catch'), כלומר שיש בו בעיה או משהו מעכב. בנצי - שיחה 23:20, 28 בנובמבר 2012 (IST)

דומני שהתרגום לשפה מדוברת זה "אָמַמַה". ראה [2] הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 23:24, 28 בנובמבר 2012 (IST)

התרגום לשפה מדוברת הוא פשוט "אולם" או "אבל". הרבה פעמים הוא מופיע ביחד: "אולם דא עקא"... צִבְיָה • שיחה • י"ד בכסלו ה'תשע"ג 23:42, 28 בנובמבר 2012 (IST)

עוד ביטוי עתיק שחי כיום בעיקר במסמכים משפטיים. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

מספר רב של דומיינים לאתרים שונים המופעלים דרך אותו IP (לא בהכרח אותו שרת)

נאמר לי שזה לא אפשרי שדרך אותו IP יופעלו מספר אתרים שונים על דומיינים שונים. האם זה נכון? זה לא נראה לי הגיוני שספקי אכסון נדרשים לקנות IP חדש על כל דומיין שהם מספקים (אומנם עבור כל קנייה של דומיין צריך הם צריכים לפנות ל ICANN). ואיך זה הולך כשקונים שרת עבור אכסון מחוות שרתים? האם כל לקוח מקבל IP משלו להתחברות לשרת או רק חשבון לשליטה עליו (כמו VPS, שזו מכונה וירטואלית המותקנת על שרת ומאפשרת קיום של מספר "שרתים" עליו)? (¯`gal´¯)‎ - שיחה 22:37, 28 בנובמבר 2012 (IST)

אפשר להפנות מספר דומיינים לכתובת IP אחת ושבהתאם לכתובות שהלקוח מבקש הוא יקבל אתר אחר. כך פועלים שרתי ויקימדיה. אתה מוזמן לבדוק זאת על ידי כך שתכניס את כתובת הIP שאתה גולש אליה כרגע בדפדפן ולראות שהשרת לא ידע לאיזה אתר אתה רוצה להגיעה. הידרו - שיחה 22:48, 28 בנובמבר 2012 (IST)

איך תפתרו את התרגיל המתמטי הבא מהר?

93 פחות 7?. יש אנשים שעושים את זה בטיל ! בשניות\2 שניות, מה הדרך שלכם לפתור זאת במהירות זאת? (אני פונה רק למי שהכתוב רלוונטי לו כמובן) וכולנו כאן נחכים. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

באופן אישי, זה מתחלק אצלי לשני שלבים: אני יורד קודם ל-90, ואז ל-86. זה מצטייר מיידית. בנצי - שיחה 00:30, 29 בנובמבר 2012 (IST)

רגע רגע, אתה יורד ל-90, ואז עושה פחות 7?, או שאתה קודם מפרק את השבע בעצמו למשהו?, תודה חביבי ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

מפרק את 7, שזה קל ומיידי. הקפיצה הקוגניטיבית היא ב-90, משום שהוא שובר רצף, ולכן הפירוק עוזר. בנצי - שיחה 01:04, 29 בנובמבר 2012 (IST)

איך אתה יודע, או על סמך מה, אתה מפרק את 7 למה שאתה מפרק אותו אליו? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

האם אפשר לגזור מכך ש "כשפותרים תרגילי חיסור קודם מפרקים את המספר הקטן, ואז מחסירים אותו מהגדול"? תודה לך בנצי ! ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

אפשרות קלה היא לחסר 7 מ-90, ואז להוסיף 3. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

הרבה אנשים זוכרים בעל פה את את תוצאת החיבור והחיסור של מספרים מ-0 עד 9 מודולו 10 ("כאשר מחסרים מספר עם ספרת אחדות 7 ממספר עם ספרת אחדות 3 מקבלים ספרת אחדות 6"). מזה לגזור את התוצאה של כל פעולת חיבור וחיסור עם מעט ספרות זה מיידי. דניאל • תרמו ערך 13:17, 29 בנובמבר 2012 (IST)

דניאל, לא הצלחתי להבין אותך. איך בדיוק השיטה מתבצעת?.. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

ברור שהספרה הראשונה תהיה 8 אז אתה מתעניין רק בספרה השנייה. פה הזכרון שולף מיד ש-3 פחות 7 זה 6 (מודולו 10). זה בעצם חיסור ארוך שנלמד ביסודי כשאת תוצאות החיסור החד-ספרתיות זוכרים בעל פה. איך אתה נוהג לחשב? דניאל • תרמו ערך 22:37, 29 בנובמבר 2012 (IST)

אני הפכתי את ה93 ל90, החסרתי 7, קיבלתי 83, וכאן עצרתי, לא היתה לי דרך יעילה מדיי להמשיך. בדיעבד אני מבין שפשוט הייתי צריך להוסיף 3 לכל העסק. והתוצאה היא 86. עכשיו אני פותר תרגילים כאלה מאד מהר. דבר דומה קרה לי גם עם תרגילי חיבור עד לא מזמן, עד שלמדתי את שיטת הפירוק ופתרתי תרגילים כאלה במהירות שבה לא הייתי פותר אותם עד היום.

קצת כמו שאני מחשב את הפרש השעות מישראל לחוף המערבי (10 שעות - כלומר להוסיף שעתיים ולהפוך מ-AM ל-PM או להיפך) - אני מוסיף 3 (או במקרה הכללי - את ההפרש בין המספר המחוסר לבין המספר 10), ואז מוריד 10. טוסברהינדי (שיחה) 23:10, 29 בנובמבר 2012 (IST)

פיצויי פיטורין

מה מגיע לעובד שעובד על בסיס משמרות במקום כבר שנתיים וחצי אך במהלכם הייתה תקופה בה לא עבד או עבד מעט? האם מגיעים פיצויים ואם כן מהי צורת החישוב.איתי פ. • שיחה 13:27, 29 בנובמבר 2012 (IST)

פנה לסניף שי"ל באיזור מגוריך ובקש הפניה למתנדב העוסק בדיני עבודה.שלומית קדם - שיחה 22:29, 30 בנובמבר 2012 (IST)

אם אני עובר לגולן טלקום אני קולט את הרשת של סלקום?

ומקבל את הקליטה הנהדרת שיש לסלקום? תודה.

בגדול וב90% מהמקומות, כן. אממה, כשיהיו תקלות תצטרך שגולן יפתרו אותם וכשהסים יפסיק לפעול תצטרך להזמין מהם חדש ולהמתין בסבלנות שיגיע. שפם אדום - שיחה 00:01, 30 בנובמבר 2012 (IST)

עד שגולן טלקום תפרוס את הרשת שלה, ואז לקוחותיה לא יעברו יותר דרך סלקום. 77.125.146.186 00:19, 30 בנובמבר 2012 (IST)

שזה, לפי הערכות שונות ייקח להם כ-10 שנים בהנחה שבאמת יגיעו לרף של 7% מהלקוחות ויישארו עם מספיק כסף כדי להשקיע בתשתית. שפם אדום - שיחה 00:25, 30 בנובמבר 2012 (IST)

הם התחייבו לסיים פריסה תוך 7 שנים, אחרת יחלטו להם חלק מסוים מערבות של 360 מיליון ש"ח שהם הפקידו. חלק מהרשת שלהם כבר נבנתה, אבל כנראה מדובר בחלק קטן ולא ברור אם הוא מופעל כבר. 77.125.146.186 00:45, 30 בנובמבר 2012 (IST)

טיפ קטן - לפני שאתה עובר לגולן, קרא היטב את כל הסעיפים בחוזה שלה (לפני החתימה!). בין השאר, חתימת המצטרף מאפשרת לגולן ציטוט לשיחות פרטיות בכל עת וללא הגבלה (כביכול לצורך שיפור השירות).שלומית קדם - שיחה 22:33, 30 בנובמבר 2012 (IST)

הכוונה ל"ציטוט" (יפרסמו דברים בשמו) או ל"ציתות" (יאזינו לשיחות מעניינות)? :) ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

השקל שלי: אני אתם מהשבועות הראשונים שלהם. אחלה.
בשבועיים הראשונים היה ברדק. מאז, ללא כל תקלה (ואני צורך כ-2.5 גיגה דאטא בחודש, כולל כמודם סלולרי, ללא כל הפרעה). אני כן אומר שבהתאמה לתשתיות סלקום, האינטרנט לא תמיד הכי מהיר בשעות היום. שוב, זו בעיה כלל-סלקומית של תשתית קצת לוקה ומיושנת.
לגבי דבריה של שולמית, אינני יודע - מעולם לא קראתי את הסכם השירות שלהם, החלטתי שזה חסר טעם. הם בעצמם אומרים שהדיל הוא מה שברור ולא התפלפלויות משפטיות. אני גם נוטה להאמין שכך יראה זו בית-משפט. מעבר לכך, ספציפית לגבי עניין ההאזנה, גם אם קיים סעיף כזה, הוא נוגד את החוק, ולכן לא רלוונטי. זה בדיוק כמו שישימו שם סעיף שאתה מתחייב לתרום איברים, זה פשוט לא משהו שניתן לכפות עליך חוקית בישראל - גם אם חתמת עליו.DoronWise - שיחה 05:17, 2 בדצמבר 2012 (IST)

האם השווית מהירויות גלישה בגולן מול סלקום? סלקום משקיעה בשנה האחרונה כ-100000000 [מאה מיליון] ש"ח בשיפור הקליטה כאשר רבים מהשיפורים הם במתג ובמערכות ההפעלה, טעות לחשוב שאם התחברת לרשת זה מספיק כדי להנות מאותה מהירות והמהירות תלויה גם בהסכמים שבין החברות ובמה שגולן בוחרת לתת למנוייה. ואגב סעיפים מוזרים, סעיף אחר בגולן משך את עיני: גולן שומרת לעצמה את הזכות לנתק כל שיחה שאורכה 60 דקות.. טוב, אני לא כזה דברן אבל מה זה צריך להיות?!

לא. לא השוויתי מול אף רשת. מההתבוננות *שלי*, לא ממחקר מסודר, חברים שלי שהם בסלקום מקבלים גלישה הרבה יותר איטית/בעייתית/מקוטעת מחברים בפלאפון/אורנג.
לגבי הסעיף של ה-60 דקות, זה נשמע לי הגיוני במודל חיוב "ללא הגבלה", וסעיפים דומים נמצאים בחבילות ה"ללא הגבלה" המקבילות. להבנתי, זה נועד למנוע ממך פשוט לא לנתק שיחות או משהו כזה. אני אישית האמת עושה זאת - לפעמים כשהחבר שלי לא יכול לקפוץ אלי, אנחנו פשוט עוסקים בעניינו עם הטלפון פתוח על רמקול. ככה אנחנו מרגישים ביחד :) אלו "שיחות" של כשעתיים כל פעם (מהגולן שלי :) ). אני יכול להבין שבעוד שזה שימוש סביר, להשאיר את ה"שיחה" פתוחה 5 ימים ברצף, בלי "להשתמש" בה - זה לא סביר. קיצר, זה סעיפים לא רלוונטים, הם רק מנסים לקודד במשפטית את המונח "שימוש סביר". ולא, עד כה לא נותקה לנו אף "שיחת רקע" שכזו.
שורה תחתונה - תתחבר למי שנראה לך טוב/משתלם. *אני אישית* מרוצה מאוד בגולן, והעברתי לשם גם את אמא שלי. עם יד הלב, בלי להיות קשור אליהם באף צורה. DoronWise - שיחה 17:31, 3 בדצמבר 2012 (IST)

דורון, הדוגמה שהבאת לעיל (לגבי חוקיות ההאזנה) איננה לעניין - יש הבדל ברור בין היכולת לאלץ אותך לעשות משהו הנוגד את החוק לבין היכולת לעשות לך משהו, אחרי שחתמת מרצונך החופשי שאתה מאשר אותו. ציתות לשיחות פרטיות איננו חוקי אם הוא נעשה ללא ידיעת מושא הציתות, אבל אם יש חתימה שלו המאשרת ציתות, איך יוכל להוכיח שלא ידע על מה הוא חותם?שלומית קדם - שיחה 18:14, 10 בדצמבר 2012 (IST)

מה אני יכול לעשות בתור אזרח טוב כדי לגרום שירד יותר גשם בארצנו?

אני רוצה לגרום ליותר משקעים, אני לא גאון באקולוגיה. האם יש בכלל מה לעשות ברמה האזרחית-טובה?

בקריאת שמע אומרים: והיה אם שמוע תשמעו אל מצוות השם אלקיכם.. ונתתי מטר ארצכם בעתו יורה ומלקוש ואספת דגנך ותירושך ויצהרך... ואכלת ושבעת וכו'. טיפוסי - שו"ת 00:15, 30 בנובמבר 2012 (IST)

אפשר לשמור מצוות, ואפשר גם לזרוע עננים, דבר שישראל מתמחה בו, לפי הוויקיפדיה. יש הטוענים שאם תשרוף יערות ויהיה הרבה עשן זה יעודד גם כן ירידת גשם, אבל אני בספק. Danny-w • שיחה 00:18, 30 בנובמבר 2012 (IST)

זריעת עננים היא פעולה שתועלתה שנויה במחלוקת, ואני שנים מחפש את המטוס הישראלי המהולל שחג בין העננים וזורע אותם לפני ירידת גשם, במילים אחרות מדובר בהרבה יחצנות לנושא שהוא בחיתוליו במחקר, כפי שכולם מודים. טיפוסי - שו"ת 00:23, 30 בנובמבר 2012 (IST)

על פי מקורות, 13% מהגשם בישראל מקורו בהזרעה. דניאל • תרמו ערך 03:11, 30 בנובמבר 2012 (IST)

והתועלת בתפילת הגשם היא כמובן בלתי שנויה במחלוקת. הרי כל בר דעת מבין שרק תפילה מסוגלת לגרום להתעבות של מים לטיפות. 79.177.189.122 10:09, 30 בנובמבר 2012 (IST)

אתה כמובן צודק, אין כמו כוחה של תפילה שמתקבלת במרום להביא לתוצאות הנדרשות והמיוחלות. טיפוסי - שו"ת 12:03, 30 בנובמבר 2012 (IST)

התפרצות הר הגעש פינטובו בפיליפינים הביאה לשתי העונות הגשומות מאד של 1991-92. כמובן, ייתכן שזו הייתה תשובת אלוהים לתפילות הגשם בישראל.שלומית קדם - שיחה 22:31, 30 בנובמבר 2012 (IST)

לדעתי האישית ריקוד גשם היא שיטה יעילה בהרבה. העדות לכך הוא שריקוד של שבט הצ'רוקי, נועד לא רק להורדת מטר אלא גם לגירוש רוחות רעות מהארץ. ועובדה שאין רוחות רעות על הארץ ולכן הריקוד מועיל. ושלא נדבר על זה שכמות המשקעים בארצות הברית גבוהה מזאת של ישראל, דבר המחזק את התאוריה לפיה ריקוד הגשם חזק מפיוטי הגשם. Corvus,(שיחה) 12:11, 1 בדצמבר 2012 (IST)

אינני בטוח - . ישנו/ם שבט/ים אפריקני/ים, שאת שמו ומקומו המדוייק אינני זוכר, הנוהג (או נהג) לבצע טקס ישיר ומקורי יותר. הטקס מבוצע ע"י זכרי השבט בלבד, מסיבות מובנות. בנצי - שיחה 22:56, 1 בדצמבר 2012 (IST)

אמנם תפילות רבות נתקנו למען הגשם, אבל מעבר לכך מתפלל היהודי כבר אלפי שנים תפילה מיוחדת בעד אלו שכופרים בעניין התפילה לשם, וכפי שמתחננים "ועל כן נקוה לך השם אלקינו... יכירו וידעו כל יושבי תבל כי לך תכרע כל ברך תשבע כל לשון.. ויקבלו כולם את עול מלכותך וכו'" תפילה שגם לה תוצאות טובות כל הזמן. טיפוסי - שו"ת 10:08, 3 בדצמבר 2012 (IST)

אופן-אופיס

ניסיתי להוריד את התוכנה השיתופית OpenOffice למחשב החדש, ומשום מה הקישורים לא עבדו.
האם ידוע לכם אם הפסיקו להפיץ את האופן-אופיס ברשת? דני. Danny-w • שיחה 00:13, 30 בנובמבר 2012 (IST)

היא הוחלפה בLibreOffice. מתניה • שיחה 00:17, 30 בנובמבר 2012 (IST)

תודה. Danny-w • שיחה 00:20, 30 בנובמבר 2012 (IST)

האם סוציאליזם מוסרי?

דיברתי לא מזמן עם אדם שטוען שסוציאליזם הוא הגישה הכי לא מוסרית כלפי כלכלה. הוא מנמק את זה בכך שלוקחים בכוח כסף ליצרן (כלומר איש עובד) שהרוויח את כספו מעבודה קשה ונותנים אותו לפרזיטים, אנשים שלא עובדים- נכים, זקנים, וכדו'. וזה שלא מוסרי לקחת מאדם כסף בכוח. ולטענה שאנחנו כחברה צריכים לעזור לחלשים בחברה הוא אמר בערך "למה זה העניין שלי? למה שאני אשלם על זה מישהו אחר הוא נכה?". הוא הדגיש את הרעיון של אינדיבידואליזם וזה שהוא חי בשביל עצמו ולא למען האחר( וזה שאם לילד חולה באפריקה חסרה כליה לא אומר שהוא צריך לרוץ ולתרום לו את שלו). איך סותרים את הטענה הנ"ל? 79.181.245.114 11:42, 30 בנובמבר 2012 (IST)

מוסר הוא לא מתמטיקה, לא שייך פה "לסתור" את הטענה אתה יכול לחשוב אחרת או לנסות להסביר לו למה אתה חושב שהתפיסה שלו היא איומה ונוראה, שהיא מעצימה את האגו, משרה בדידות ואפילה בעולם הופכת אותו למקום חסר חמלה ואהבה, עשויה להזיק בעוד אספקטים שונים ואף שיקרית לדעתך, אבל לא תוכל לפרוך את תפיסת עולמו לחלוטין. כי לא מדובר פה במדע מדויק. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

פחחח...

כאילו שמי שמרוויח את משכורות הענק אלה האנשים העובדים. דנקנר, ושרי אריסון עומלים קשה, וחברה המרושעת גוזלת את עמל כפיהם.

בתאכלס מי שבאמת עובד קשה מקבל לרוב משכורות שלא מגיעות אפילו לסף המס. eman • שיחה • ♥ 12:26, 30 בנובמבר 2012 (IST)

אני מוצא את עצמי מזדהה עם הטענה. הסוציאלזם אכן לא מוסרי. גילגמש • שיחה• גם אני משתתף במיזם העשור! 12:28, 30 בנובמבר 2012 (IST)

האם הסיבות להסכמתך הם קמצנות (למה שיקחו לי 30% ממה שהרווחתי?) ואגואיזם (למה שאני אעזור לאחרים בלי תמורה?) או ערכים אחרים? נמק תושבתך. 109.67.244.135 13:31, 30 בנובמבר 2012 (IST)

לגבי בעלי החברות הוא אומר שהעבודה שהם עושים זה להעסיק אנשים אחרים. וכל שכירים שמרווחים משכורת ענק הם לרוב עובדי מדינה או בנקים (שהם לא באמת שוק חופשי כי אין תחרות אמת). והטענה היא שבחברה מתוקנת (קרי קפיטליסטית) לא יהיו משכורות אסטרונומיות כי כוחות השוק ימנעו את זה. ומכאן שאותו חוסר צדק שמישהו מרוויח כל כך הרבה הוא בגלל סוציאליזם. 109.67.244.135 13:31, 30 בנובמבר 2012 (IST)

מוסר אינו דבר קבוע, יש מערכות מוסר שונות ועל פי העקרונות המוסריים השונים בונים גם שיטות שלטון ומשילות שונות. לפי המוסר הסוציאליסטי, הקפיטליזם אינו מוסרי ולפי המוסר הליברלי, העומד ביסוד הקפיטליזם, הסוציאליזם אינו מוסרי. כל שיטה מוסרית תקפה רק בתוך עצמה ואין לשפוט את הסוציאליזם לפי קני מידה קפיטליסטיים, כמו שאין לשפוט את הקפיטליזם לפי קני מידה סוציאליסטיים.

לעצם העניין, תחילה צריכים האנשים ללבן לעצמם מה הם מעדיפים, האם הם רוצים שיטה בה כל דאלים גבר, שיטה בה החזקים מנצחים תמיד והחלשים נמעכים ונזרקים לצידי הדרך או מעדיפים שיטה בה יש זיקה חזקה בין תרומתו של היחיד ובין מה שהוא מקבל. בשיטה הסוציאליסטית הפערים בהכנסות וברמות החיים קטנים יחסית, החברה יותר סולידרית, אך קשה יותר לטפל בפרזיטים. בשיטה הקפיטליסטית קל לטפל בפרזיטים, אך החזקים משחיתים את החברה, כי הם משתמשים בכוחם כדי לשחד את הרגולטורים או כדי לקנות אותם או כדי לקנות את הממונים עליהם ולגרום לפיטוריהם או העברתם מתפקידם. הרבה פעמים החזקים מצליחים לבצע עבירות חמורות ולהתחמק מעונש, כי הם קונים את עורכי הדין המוכשרים ביותר, מפעילים בלשים פרטיים, יח"צנים ויש להם מסילות לפוליטיקאים הממונים על הפרקליטות ועל המשטרה. מולם עומדים שוטרים ופרקליטים עמוסי עבודה מעל הראש ועם משכורות משפילות, כי בשיטה הקפיטליסטית לא מעוניינים במשטרה ופרקליטות חזקים. אין בדברי רמז להשהיה הבלתי סבירה של הגשת האישומים נגד ליברמן, השהיה שבמהלכה עדים הולכים לעולמם או מאבדים את יכולתם להעיד. אינני רומז שהיועץ המשפטי משהה את הגשת האישומים בכוונה כדי לגרום לכך שליברמן, בסופו של דבר, לא יעמוד לדין כלל או שיועמד לדין רק על סעיף משני. אינני אומר זאת ואינני מעלה על דעתי שזה היה תנאי למינויו של היועץ המשפטי הזה, שהובא במיוחד מהסקטור הפרטי, זה לא יעלה על הדעת! בברכה. ליש - שיחה 14:30, 30 בנובמבר 2012 (IST)

הגעת מהר לליברמן :). נחשף בעבר הקרוב ניסיון אחר וכושל למנות יועמ"ש מקורב, כדי שיסגור תיק חקירה נגד פוליטיקאי בכיר, שיצביע באופן מסוים וכו'. בכלכלה סוציאל-דמוקרטיה היא גישה מוסרית יותר מקפיטליזם, כי היא דואגת גם לחלשים ולא רק לחזקים. חברה היא קבוצה של אנשים שערבים זה לזה במידה מסוימת, וחייבים בחובות ובזכויות, בניגוד לגישת "אדם לאדם זאב" וכו'. כפי שהם צריכים לשרת בצבא או בשירות מקביל, הם צריכים לשלם מסים שישמרו על רמה גבוהה של חברה. מעמד חלש שלא מקבל מספיק ביטחון יגרום נזק לכל החברה. כמובן שצריך למקד את העזרה ב"חכות" ולא ב"דגים" - חינוך, השכלה גבוהה וכו'. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

קיצרתי את הדרך, כי הדוגמאות רבות מספור, כולל מקרים של הטלת אימה על המשטרה ועל הפרקליטות, ניסיונות לקבוע מי יהיו החוקרים בתיקים מסוימים, ניסיון לכופף את נגיד בנק ישראל ורגולטורים נוספים, נישומים הקובעים מי יהיו הבוסים במס הכנסה, חקיקה מפלה בתחום המיסוי, כמו בברית מילה, לקטנים מקצצים והגדולים חוגגים. הרשימה ארוכה כאורך הגלות. בברכה. ליש - שיחה 18:45, 30 בנובמבר 2012 (IST)

הדוגמא האחרונה 'לא מוצלחת', אם כי הנקודה שלך ברורה: פיזיולוגית, כולנו מתחילים קטנים, כך שעקרונית יש איזשהו שוויון (אנטומי). כלכלית - זה ממש לא כך. רבים נולדו גדולים, רחבים ואפילו שמנים, החל מרגע שנולדו. בנצי - שיחה 18:52, 30 בנובמבר 2012 (IST)

כנראה שלא רמזתי בצורה ברורה - התכוונתי לחקיקה החדשה בנושא הרווחים הכלואים. בברכה. ליש - שיחה 18:55, 30 בנובמבר 2012 (IST)

נהג חדש באירופה צריך מלווה?

אם יש לי רשיון חדש שמצריך נהג מלווה, האם החוק הזה ממשיך איתי גם לאירופה, או ששם הוא לא תקף ואני יכול לנהוג לבד? 46.210.2.199 12:53, 30 בנובמבר 2012 (IST)

כל מדינה והתקנות שלה. לא נראה לי שישנה תקנה אחידה בנושא זה לכל המדינות באירופה, ולאיחוד האירופי יש, לדעתי, משמעויות כלכליות-משקיות בלבד, אבל המתן לדעות נוספות שידיעתן מבוססת יותר. בנצי - שיחה 18:46, 30 בנובמבר 2012 (IST)

לפי הסבר באתר משרד התחבורה, לא יינתן רישיון נהיגה בינ"ל לנהג חדש שצריך מלווה. נהיגה במדינה זרה ללא רישיון בינ"ל - עלול לגרום לבעיות. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

מנסיוני, לא ניתן לשכור רכב בחו"ל ללא רשיון נהיגה בינ"ל תקף. הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 20:18, 30 בנובמבר 2012 (IST)

מה הסרט?!

הי לכולם מחפש סרט על משפחה שחורה שמתכנסת עם פיטרת האב. הבת מביא חבר לבן שבטעות לוקח סמים במקום תרופה. האחים פוגשים בחבר של האב שטוען כי השנים קיימו יחסים והוא מאיים לחשוף את התמונות אם לא יקבל חלק מהירושה....--82.81.119.225 16:38, 30 בנובמבר 2012 (IST)

שאלה במדעי הטבע

אני מבין נכון שיש 3 סוגים של "ארץ"? חול (Sand), אדמה (Soil), סלע (Rock)?, אם כך, איפה מינרלים נכנסים בכל הסיפור? האם כל מה שהזכרתי נקרא "יסודות גיאולוגיים"? אם לא אז מה השם של זה? תודה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

כאן מוסברות שלושת המילים באנגלית. נראה שלא הבנת נכון. Nachum - שיחה 14:20, 1 בדצמבר 2012 (IST)

אם זו השאלה הראשונה, איפה האחרות ? בנצי - שיחה 22:47, 1 בדצמבר 2012 (IST)

היי, זו שאלה יחידה, תיקנתי, תודה ! ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

איזה מטוס זה?

מה זה?

. בגן שעשועים ברמת השרון פגשתי את המתקן הזה, שחלקו העיקרי נראה כגוף של מטוס נוסעים קל. האם אתם מזהים את דגם המטוס? ואולי זה לא היה מטוס, אלא נוצר מלכתחילה כמתקן משחקים דמוי מטוס? דוד שי - שיחה 12:12, 1 בדצמבר 2012 (IST)

זה מסביר אחוז גבוה של טייסים מרמת השרון :). אם הגודל של המטוס מתאים לילדים קטנים ולא לבוגרים - מדובר במתקן משחקים ולא במטוס אמיתי, אלא אם כן הוא נלקח שלל במלחמה עם ליליפוט. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

גם בשכם יש מטוס ואפילו גדול מזה. 32.234566, 35.306624 Shannen - שיחה 15:43, 1 בדצמבר 2012 (IST)

שים לב דוד, אין משטחי ניהוג בכנפיים ובזנב, אין מנגנונים להנעת משטחי הניהוג, הפרופיל של הכנפיים לא מייצר עילוי, אין מקום לדלק, אין מקום למנוע, כני הנסע הגדולים מאד לא יכולים להתקפל לשום מקום. כל הדברים שהופכים מטוס למטוס (כוח לנוע קדימה, כוח לעלות למעלה, שליטה בכיוון ובתנועה) אינם. יוסי • שיחה 18:54, 1 בדצמבר 2012 (IST)

א. הכל נכון (מלבד עניין פרופיל הכנפיים), ובכל זאת, דומני שהדגם הוכן בהשראת המבנה של ווסטווינד שתוכנן ונבנה בתעשיה האווירית, ומלבד לקוחות בחו"ל, הוא משרת גם בחה"א.

ב. לגבי פרופיל הכנפיים: לא ניתן לדעת עפ"י מראה בלבד. חתך דמוי סכין מאפיין מטוסי קרב, ובכל זאת, הם רוכשים עילוי. בנצי - שיחה 22:40, 1 בדצמבר 2012 (IST)

מהתמונה קשה לראות זאת, אבל הכנפיים הן ללא ספק חלק ממתקן המשחקים, וכך גם כן הנסע. שאלתי התייחסה רק לגוף המטוס. דוד שי - שיחה 22:45, 1 בדצמבר 2012 (IST)

השווה לתמונה בערך אליו הפניתי. גוף המטוס מייד הזכיר לי את 'ווסטווינד', עוד לפני שהתבוננתי ביתר החלקים. בנצי - שיחה 22:49, 1 בדצמבר 2012 (IST)

כן, הוא נראה כמו דגם מוקטן של גוף הווסטווינד. תודה. דוד שי - שיחה 22:53, 1 בדצמבר 2012 (IST)

חמושים ברחובות

האם במדינות מפתחות שהם לא המזרח התיכון חמושים שמסתובבים חופשי ברחוב זה מראה רגיל? כל הזמן חשבתי כשראיתי רכבים עם חמושים רעולי פנים בטלוויזיה שזה פשוט נורא שיש חמושים ברחוב וזה מסוכן, אבל פתאום נפל לי האסימון: אני רואה חמושים בכל אוטובוס ובכניסה לכל קניון ותחנת רכבת ומקבל זאת בלי לחשוב פעמיים. כמובן שזה לא אותו דבר, אבל לעצם העניין: האם אזרחים במדינות מפותחות רואים אקדחים, תת מקלעים ורובי סער כמה פעמים ליום או שזה מראה ייחודי לישראל? 109.64.250.27 15:47, 1 בדצמבר 2012 (IST)

אבטחה מוגברת במקומות ציבוריים - ייחודי למקומות ולזמנים בהם יש איומי טרור, כמו ישראל (תמיד ובכל מקום) ומדינות אחרות לפי התרעות (אירועים גדולים כמו אולימפיאדה, שדות תעופה וכו'). עניין נוסף הוא חיילים רבים שמסתובבים עם נשק - מצב לא נפוץ במדינות אחרות. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

קזימייש ברטל

קזימייש ברטל, שנות העשרים

קזימיר ברטל היה ראש ממשלת פולין בתחילת המאה העשרים (ממש לפני השואה). מדוע אין עליו ערך? אם למשל אני צריכה לעשות עבודה על פולין במאה העשרים-איך אעשה זאת בלי הערך הזה?! ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

נסי את הספריה העירונית. גילגמש • שיחה • גם אני משתתף במיזם העשור! 18:38, 1 בדצמבר 2012 (IST)

אבל גם הערך על הספרייה העירונית איננו. יוסי • שיחה 18:46, 1 בדצמבר 2012 (IST)

המצב קשה. גילגמש • שיחה • גם אני משתתף במיזם העשור! 18:48, 1 בדצמבר 2012 (IST)

וכמובן, אחרי שתלמדי על ברטל תכתבי את הערך כדי שלאחרים אחרייך לא תהיה את אותה הבעיה. ‏ישרון • שיחה 20:23, 1 בדצמבר 2012 (IST)

יש עליו ערך בויקיפדיה האנגלית. ועדיף לקרוא לו קז'ימייש (שזו הצורה הפולנית של שמו הפרטי. קזימיר זו הצורה ברוב השפות האחרות, כמו רוסית) eman • שיחה • ♥ 21:26, 1 בדצמבר 2012 (IST)

להלן תקציר של הערך האנגלי - קז'ימייש ולדיסלב ברטל (1882-1941) היה מתמטיקאי ופוליטיקאי פולני, שכיהן כראש ממשלת פולין שלוש פעמים בשנים 1926-1930. נולד בלבוב, למד הנדסת מכונות במכון הטכנולוגי של לבוב ומונה לפרופסור ב-1914. במלחמת העולם הראשונה שירת בצבא אוסטרו-הונגריה, ב-1919 מונה לשר לענייני תחבורה מסילתית ומ-1922 היה חבר פרלמנט. בעקבות הפיכת מאי שהוביל יוזף פילסודסקי ב-1926 מונה לראש הממשלה, ובשנים 1926-1928 היה סגן רה"מ ושר לענייני דתות והסברה (למעשה היה רה"מ בפועל). ב-1930 פרש מהפוליטיקה ומונה לרקטור המכון הטכנולוגי של לבוב, וב-1937 מונה לסנאטור. בעקבות פלישת בריה"מ לפולין במלחמת העולם השנייה, סירב להצעה לכהן בפרלמנט הסובייטי ב-1940. בעקבות פלישת גרמניה הנאצית לבריה"מ הוא נעצר בלבוב בידי הגרמנים, סירב לשתף איתם פעולה ונרצח בירי ב-26 ביולי 1941, במקביל לרצח עשרות אנשי אקדמיה אחרים מלבוב. מקום קבורתו לא נודע. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

ולמה שלא תעשה מזה כבר קצרמר? eman • שיחה • ♥ 00:52, 2 בדצמבר 2012 (IST)

עשיתי, שיהיה. מתניה • שיחה 14:13, 2 בדצמבר 2012 (IST)

מה התרגום של קז'ימייש לעברית? 80.230.66.46 18:01, 2 בדצמבר 2012 (IST)

ממתי מתרגמים שמות?שלומית קדם - שיחה 18:01, 10 בדצמבר 2012 (IST)

האם 'עלה ירוק' יכולה הפעם?

האם לרשימה החדשה של עלה ירוק (איחוד עם הליברלים) היא בעלת סיכוי ממשי לעבור את אחוז החסימה? 79.177.247.193 18:57, 1 בדצמבר 2012 (IST)

ע"פ רוב הסקרים בינתיים נראה שלא. בלנק - שיחה 21:44, 1 בדצמבר 2012 (IST)

מה ההבדל בין "ביחס" ל"בנוגע" מבחינה תחבירית?

מה ההבדל בין זה שאני אומר "ביחס לדבר זה" לעומת "בנוגע לדבר זה"? מבחינה תחבירית? תודה --82.81.158.86 19:15, 1 בדצמבר 2012 (IST)

ביחס עוסק בהשוואה בין דבר לדבר, ו בנוגע ל זאת אמירה שמחליפה את נושא השיחה מנושא אחד למשנהו. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

פינה כעונש

למה כשאומרים לילד לעמוד בפינה זה עונש? מה העונש בכך? 79.177.247.193 20:19, 1 בדצמבר 2012 (IST)

קודם כל, לעמוד ולא לשבת במשך חצי שעה, נניח, זה לא נעים. שנית, להיות בפינה, בייחוד אם זה עם הגב לכיתה, יכול להיות משפיל. חוץ מזה, יש חוק שאומר שאם קובעים שמשהו הוא עונש, הוא הופך להיות עונש, ולהפך. בלנק - שיחה 21:48, 1 בדצמבר 2012 (IST)

לא לשבת זה 'כסף קטן'. לדעתי, העונש מתבטא בכך שהנענש הופך למוגבל מרחב. עונש מוחשי למדי. בנצי - שיחה 22:31, 1 בדצמבר 2012 (IST)

אני מקווה מאוד שעונשים כאלה עברו מהעולם. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

כשהנכדים שלי היו קטנים (בין גיל שלוש לחמש, בערך, כל אחד בתורו), העונש המקובל על הוריהם היה להורות להם לשבת על המדרגה התחתונה (מדרגות לקומה השנייה בתוך הבית) ולא לקום עד שישוחררו מן העונש. מפליא עד כמה עונש כזה, שניתן בשקט, ללא הרמת קול וללא איום, היה אפקטיבי. בספר שקראתי ("ספטמבר" של רוזמונד פילצ'ר) מוזכרת באופן צדדי פנימייה לנערים בסקוטלנד, ואביו של תלמיד בפנימייה מרגיע את סבתו של תלמיד מיועד, החוששת מן האפשרות של ענישה גופנית, שהעונש החמור ביותר שתלמידים מקבלים הוא הוראה לשבת על כיסא נוקשה באולם הכניסה. משום מה, הוא מציין, העונש הזה מפיל אימה על הילדים (אם כי הוא מוסיף ונזכר, שבנו בילה את רוב שנתו הראשונה בפנימייה על הכיסא הזה, כך שהיעילות מוטלת בספק...)שלומית קדם - שיחה 17:58, 10 בדצמבר 2012 (IST)

גנטיקה

האם אי פעם מישהו הצליח לשבור את הגנטיקה שלו ? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

מה זה לשבור את הגנטיקה? דניאל • תרמו ערך 20:44, 1 בדצמבר 2012 (IST)

אני יכול לחשוב על שתי אפשרויות, האם מישהו הצליח לממש פוטנציאל החורג מהפוטנציאל הגנטי שלו או האם מישהו הצליח להעביר לצאצאיו מטען גנטי שאיננו שלו. השאלה הראשונה שקולה לשאלה האם מישהו עם גנים של בנאדם הצליח לגדל צוואר של ג'ירפה והתשובה לשאלה השניה היא כן, יש כנראה הרבה אבאים שלא חולקים גנים משותפים עם ילדיהם, אלא שהסיבה לכך פשוטה בהרבה מ"שבירת הגנטיקה". אחרי שקצת פשפשתי בזכרון, נזכרתי שגיבור הסרט "מה קרה בגטקה?" הצליח לשבור איזשהו מחסום. אבל המחסום שהוצב לפניו היה חברתי [המבוסס על התייחסות לפוטנציאל גנטי] ולא גנטי. יוסי • שיחה 21:57, 1 בדצמבר 2012 (IST)

השאלה 'חסכונית' מדי. למה כוונתך ? בנצי - שיחה 22:29, 1 בדצמבר 2012 (IST)

חולה סוכרת שמתקיים בזכות זריקות איסולין שורד למרות גנטיקה שתכננה לו מוות מוקדם. הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 23:09, 1 בדצמבר 2012 (IST)

כל בעל חיים שמתקיים בזכות אכילה ושתייה שורד למרות גנטיקה שתכננה לו מוות מוקדם. 109.186.78.209 23:12, 1 בדצמבר 2012 (IST)

לבעל חיים יש חדף גנטי להמשיך לשטות ולאכול. לאדם אין דחף גנטי להזריק אינסולין.79.183.213.232 17:25, 2 בדצמבר 2012 (IST)

"יש דחף", ואין דחף "לשטות" אלא לשתות. בנצי - שיחה 14:42, 3 בדצמבר 2012 (IST)

לא ברור מה זה לשבור גנטיקה. ילד מוטנט שנולד להורים בריאים זה שבירת גנטיקה? ניתוח בעיניים להסרת פזילה זה שבירת גנטיקה? 79.183.213.232 17:25, 2 בדצמבר 2012 (IST)

הסתכלו על הבוהן שלכם

הסתכלו על הבוהן (אני מתכוון לאצבע הכי רחבה ומלאה מאצבעות הידיים שלכם). קצת מתחת לציפורן אתם תשימו לב שיש מעין "גבעות" או "כריות" כאלה. איך הן נקראות בלשון אנטומית? מה ההרכב העיקרי שלהן? עור?, רקמת חיבור?, שומן?. האם הם עשירים בכלי דם? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

ראה ציפורן. התכוונת כנראה ל"סהרון". טל (רונאלדיניו המלך) • שיחה 11:16, 2 בדצמבר 2012 (IST)

מצב שתפרט עוד? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

אני לא מבין יותר מידי. ראה את הערך באנגלית. חכה לתשובות מאחרים. טל (רונאלדיניו המלך) • שיחה 14:07, 2 בדצמבר 2012 (IST)

בתמונה שיש בערך שהפנת אליו, סתכל על האזור שמתחת ל Eponychium. הגבעה הזאת, זה החלק שאני מדבר עליו.

מהשרטוט בערך Eponychium עולה שמדובר בעור רגיל, שאינו מעורב בהצמחת הציפורן. מן הסתם הוא נדחף כלפי חוץ (ויוצר את הגבעה שדברת עליה) על ידי ה Eponychium. אגב בערך יש הזהרה מפגיעה ב Eponychium שגוררת תדיר זיהום מכאיב שעלול להמשך חודשים. הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 19:19, 2 בדצמבר 2012 (IST)

למה לדעתכם אנשים נהנים לראות סרטי אימה מסוג סנאף\סלאטר\גור?

במיוחד נערים ונערות, אבל למה לדעתכם? מהם ההסברים הפסיכולוגים שאתם מכירים שהוצעו לכך? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

הנוער של היום מתרגל לדברים מהר, וסף הריגוש עולה ועולה. קרא עוד על התופעה פה: 1 איש השלג - שיחה 20:52, 2 בדצמבר 2012 (IST)

גם מבוגרים אוהבים אימה. אני בספק רב מאוד אם הרבה בני נוער באמת יהנו מסרט סנאף. 79.181.220.177 22:11, 2 בדצמבר 2012 (IST)

איש השלג, הלינק שנתת שבור. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

למה הקליטה בנייד שלי עולה כשאני מדבר?

תודה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

מעכבי הצמתת טסיות > פירוש עברי

הועבר מויקיפדיה:הכה את המומחה/שאלות במדעים מדויקים

מה המשמעות של המילה הצמתה בהקשר הנ"ל? (פתחתי מילון ספיר ומצאתי: "הַצְמָתָה השמדה, החרבה: הַצמָתת האויב הייתה המטרה שעמדה לנגד עיניו". לא בדיוק הבנתי איך זה מתקשר לנושא, אשמח להבהרת הנושא. 194.114.146.227 12:00, 2 בדצמבר 2012 (IST)

א. אתה לא צריך 'פירוש עברי', אלא פירוש. הביטוי הוא כבר עברי.

ב. התוכל להביא את ההיגד כולו, כך שנוכל לראות את הקשר הביטוי ? בנצי - שיחה 16:13, 2 בדצמבר 2012 (IST)

זה השמדה, כפי שנכתב. ראה אספירין. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

דווקא כאן אין מדובר בהשמדה, אלא בהתלכדות או ביצירת צבר. Kulystab • שיחה • גן עדן, גיהנום, או הובוקן... עד חג המולד • י"ט בכסלו ה'תשע"ג • 20:25, 2 בדצמבר 2012 (IST)

נכון לגמרי. זו הסיבה לבקשתי בתגובה קודמת, לראות את ההיגד כולו, כדי להתרשם מההקשר. עמדתי להשיב כמוך, אבל העדפתי לא להסתמך על בסיס מונחי 'צר'. בנצי - שיחה 22:44, 2 בדצמבר 2012 (IST)

מה ההבדל בין סרום לפלזמה?

הועבר מויקיפדיה:הכה את המומחה/שאלות במדעים מדויקים

מה ההבדל בין סרום לפלזמה בדם? 95.35.70.238 23:19, 2 בדצמבר 2012 (IST)

לפעמים פשוט יותר לעיין בערכים עצמם. נסיוב (סרום) מתקבל מפלזמת הדם לאחר שמפרידים ממנה את החלבונים גורמי הקרישה. בנצי - שיחה 03:25, 3 בדצמבר 2012 (IST)

מועדי ב' במבחנים באוניברסיטה

מה הרעיון בזה שבדרך כלל אם המבחן הוא של קורס בסמסטר א', אז המבחן מועד ב' הוא בכלל באזור סמסטר ב' ולא יותר קרוב לסמסטר א' (לדוגמה מועד א' בפברואר, ואילו מועד ב' הוא בכלל באוגוסט)? --77.126.90.239 08:19, 3 בדצמבר 2012 (IST)

אני חושב שזה תלוי במוסד ובקורס. בעיקרון רוצים לתת לסטודנט זמן לתרגל את החומר. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

מהו המכניזם הביולוגי מאחורי התקרחות עם הזקנה?

אני לא מדבר על התקרחות מפרצית שמתחוללת אצל צעירים בגיל 17 כבר, אלא על התקרחות\דילול טבעי שמתרחש כמעט אצל כל הגברים שנשארו עם שיער מלא לכאורה עד גיל 70. כאילו, אם זה לא האנזים אלפא רדוקטאז 5 אז מה זה?, חוסר בטסטו?, מה עוד? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

טריוויה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

סריסים אינם מתקרחים. בגופם של אלו אין אנדרוגנים, קבוצה של הורמונים גבריים. DHT, המדכא את גדילת השיער, שייך למשפחת האנדרוגנים. כך כתוב בערך. הערך באנגלית מסביר באריכות כמה הנושא מורכב. Nachum - שיחה 11:52, 3 בדצמבר 2012 (IST)

גם סריסים וגם נקבות יקריחו\ידלילו עם הזקנה המאוחרת מאד וגם זכרים שאינם מקריחים כלל. השאלה היא, מה המכניזם של התקרחות זו (שבוודאי קשורה (אולי באופן כמעט בלבדי) בגרומים אחרים שאינם אלפא רדוקטארז 5). ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

דיהידרוטסטוסטרון--הוויקי הגרמנית טוענת שיש קשר לכמות הדיהידרוטסטוסטרון. יש שם מאמר מקצועי. אם ברצונך לדעת משהו מסוים שאל ואתרגם. Nachum - שיחה 15:38, 3 בדצמבר 2012 (IST)

תודה, רק זכור שכמו סינתזות אחרות של הגוף, גם כמותו יורדת עם השנים, ובתור הורמון שגורם להתקרחות, הרי שלהתקרחות בזקנה המאוחרת יש לו תפקיד מזערי אם לא מזערי ביותר ומדובר בפקטורים אחרים.

פקטורים אחרים? איזה למשל?

ירידה בייצור של תוצרים אחרים, ירידה בספיגה של ויטמינים שונים, וירידה בספיגה של מינרלים חיוניים לשיער (כמו אבץ), כך אני סבור בהתאם למה שידוע לי על הנושא. אני משוכנע שיש עוד דברים.

בהתאם למה שידוע לי על הנושא.--האם יש לך מחקר מודפס שעוסק בנושא? Nachum - שיחה 15:18, 6 בדצמבר 2012 (IST)

מחקרים - לא משהו ספציפי בהישג יד. הספר "השער" של ד"ר אלכס גינזבורג עוסק בזה. וגם מהערך האנגלי בויקיפדיה.

שאלה בטקסונומיה (ביולוגיה)

אם נגיפים ופרוסטיסטים אינם נופלים בהגדרה של "אורגניזם" אז באיזו הגדרה\משפחה\תבנית הם נופלים? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

הוועדה הבינלאומית לטקסונומיה של נגיפים פיתחה את מערכת המיון הנוכחית וכתבה קווים מנחים אשר שמו דגש רב יותר על תכונות מסוימות של נגיפים כדי לשמור על אחידות בחלוקה למשפחות. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

פרוטיסט הוא כל יצור איקריוטי שאינו בעל חיים, צמח או פטרייה. המדע מתקשה להגדיר תכונות משותפות לכל הפרוטיסטים, ועל כן נהוג להגדירם לפי "מה שהם לא". כך בוויקי. Nachum - שיחה 11:58, 3 בדצמבר 2012 (IST)

בוא נעשה סדר. לגבי נגיפים - מרבית ההגדרות לא מכירות בהם כאורגניזמים. אלו חלקיקים של חומצת גרעין וחלבון בעלי כושר התרבות מסויים. אינני מכיר שם קיבוצי לכלל החלקיקים ה"כמעט-חיים" מלבד פשוט "נגיפים"...

לגבי פרוטיסטים - הם בהחלט נופלים בהגדרה של אורגניזם. הבעיה עם הפרוטיסטים היא לא להגדיר אותם כיצורים חיים אלא להגדיר אותם כקבוצה אחת מבחינה פילוגנטית. לכן הם מוגדרים כקבוצה פרפילטית - כלומר אין בהכרח קשר אבולוציוני בין חלקים שונים של ה"ממלכה" הזו, על אף שניתן אולי לתאר קווי דימיון כלליים בין מרבית הפרוטיסטים. לכן במיון המודרני כל קבוצת פרוטיסטים תקובץ לקבוצה פילוגנטית משלה. ‏gal m‏ 17:36, 3 בדצמבר 2012 (IST)

תודה רבה! אשמח רק לשאול למה אתה מכנה את הנגיפים "חלקיקים" ולא "חלקים" או "תרכובות"? האם יש סיבה מיוחדת לכך?

חלקיקים כתרגום ל-particles. לא מדובר בתרכובת של חומצת גרעין וחלבון אלא בקומפלקס שמשולבים בו מולקולות חלבון מסוגים שונים ומולקולות של חומצות גרעין (לפעמים יש שם תרכובות אורגניות נוספות). לכן ההגדרה ההולמת ביותר היא של "חלקיקים". להרחבה תוכל לקרוא בערך נגיף. ‏gal m‏ 20:02, 6 בדצמבר 2012 (IST)

מוקד הודעות - סלולרי

כיצד פועל מוקד ההודעות בסלולרי? ובאם לצורך הדוגמא אני בחברת אורנג ואני אזין את מספר מוקד ההודעות של סלקום (זה שולח), אני יחוייב לפי תעריף החבילה שלי באורנג'? תודה מראש. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

שאלה מעניינת, מכיון שהחברה שאתה שולח דרך מוקד ההודעות שלה אין לה כל דרך לחייב אותך, ואילו החברה שאתה שולח ממנה אינה מספקת לך את מוקד ההודעות. השאלה היא מה בדיוק פעולת מוקד ההודעות, האם היא מאפסנת את ההודעה עד לשליחה, או שהיא גם מבצעת את השליחה בפועל. נקווה שמישהו הבקי בתחום זה יענה על כך • חיים 7 • (שיחה) • כ' בכסלו ה'תשע"ג • 02:53, 4 בדצמבר 2012 (IST)

איך לעשות כותרות לצירים?

יש לי אופיס 2010, וכשאני צריך לעשות גרפים בוורד (נראה לי שגם באקסל זה ככה), אני לא מצליח לשים כותרות לצירים. איך עושים את זה? בתודה, 77.126.90.239 13:38, 3 בדצמבר 2012 (IST)

אולי פה יש תשובה. ‏cheshin61‏ • שיחה • י"ט בכסלו ה'תשע"ג • 13:48, 3 בדצמבר 2012 (IST)

בקישור מדברים רק על הגרסאות הישנות יותר, שבהן ידעתי איך לעשות את זה --77.126.90.239 14:11, 3 בדצמבר 2012 (IST)

פעם השקעתי בחיפוש הזה זמן רב. המסקנה הייתה שאין דרך. פשוט יצרתי תיבות טקסט עם הכותרות המתאימות והצבתי אותן ליד הצירים. אשמח לשמוע שיש דרך מובנית. איתמר ק. - שיחה 18:40, 3 בדצמבר 2012 (IST)

יש דרך. בכלי התרשימים, בלשונית "עיצוב" קיימת התיבה "פריסות תרשימים". בחר שם פריסה שיש בה כותרות צירים (בברירת המחדל אין...). אוטומאטית יתווספו לתרשים כותרות שניתן לערוך בנקל. בברכה, ‏gal m‏ 18:53, 3 בדצמבר 2012 (IST)

שאלה במתמטיקה/הימורים

האם מישהו יודע לחשב את ה-payout על הימורים עם 3 אופציות בהן ניתן לבחור (למשל, במצב שבו יש את האפשרויות: ניצחון בית, תיקו, וניצחון חוץ).ה-payout מראה כמה ההימור משתלם כשמסתכלים על שלושת האפשרויות בו זמנית, וברוב ההימורים הוא מעט מתחת ל-100%. דוגמא לשימוש במושג payout ניתן למצוא כאן.

אני יודע שהימור עם X אפשרויות בחירה, כאשר היחס על כל אפשרות הוא X הוא בעל payout של 100%, והצלחתי להבין איך הימורים עם 2 אפשרויות עובדים (מחסירים 1 מהיחס של כל אפשרות בחירה וכאשר מכפילים את שני המספרים אחרי החיסור אם התוצאה היא 1, הpayout הוא 100%, לדוגמא, אם יחס אחד הוא 1.5, היחס השני צריך להיות 3 כי 0.5*2=1. ולראיה, אם אני משקיע 100 על יחס 3, ובו זמנית משקיע 200 על האפשרות השניה עם היחס 1.5, סכום ההשקעה הוא 300, וגם ההחזר על ההשקעה יהיה 300, לא משנה איזו אפשרות תזכה).

איך הם מחשבים מה אחוז הpayout מהיחס של כל הימור? תודה מראש, נדב אם אתם צריכים הבהרות למה אני מתכוון אז אני אשמח לפרט.

לפי רשימת הדוגמאות שנתת, נראה שהם משתמשים בנוסחה הבאה: אם יחסי התשלומים על הימור הם a,b,c, אז ה"payoff" שווה ל- ${\frac {1}{{\frac {1}{a}}+{\frac {1}{b}}+{\frac {1}{c}}}}$. חברת ההימורים משערת (ככל הנראה) שיחסי התשלומים משקפים את הסתברויות ההצלחה. אם למשל הם מעריכים שהסיכויים לתוצאות השונות הם 70%:20%:10%, הם היו אמורים להציע תשלומים ביחסים הפוכים: 100/70 על כל שקל שיושקע באפשרות הראשונה, וכן הלאה. במקרה כזה המשחק היה הוגן. מכיוון שגם הם צריכים להתפרנס, הם מציעים בפועל יחס החזרים מעט יותר נמוך (למשל 100/71 על כל שקל לאפשרות הראשונה). המספר payoff הוא תוחלת הרווח שלך על כל שקל שתשקיע, אם החברה צודקת בהערכת ההסתברויות שלה. עוזי ו. - שיחה 22:45, 3 בדצמבר 2012 (IST)

תודה רבה רבה.

מה ההבדל בין פרמטר לבין תנאי (Condition), או תנאי-מבחין (Criterion) ?

תודה רבה רבה ! 109.64.163.33 05:58, 4 בדצמבר 2012 (IST)

מישהו?