ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון190

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
דפי ארכיון של הכה את המומחה
ארכיון כללי
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10
11 12 13 14 15 16 17 18 19 20
21 22 23 24 25 26 27 28 29 30
31 32 33 34 35 36 37 38 39 40
41 42 43 44 45 46 47 48 49 50
51 52 53 54 55 56 57 58 59 60
61 62 63 64 65 66 67 68 69 70
71 72 73 74 75 76 77 78 79 80
81 82 83 84 85 86 87 88 89 90
91 92 93 94 95 96 97 98 99 100
101 102 103 104 105 106 107 108 109 110
111 112 113 114 115 116 117 118 119 120
121 122 123 124 125 126 127 128 129 130
131 132 133 134 135 136 137 138 139 140
141 142 143 144 145 146 147 148 149 150
151 152 153 154 155 156 157 158 159 160
161 162 163 164 165 166 167 168 169 170
171 172 173 174 175 176 177 178 179 180
181 182 183 184 185 186 187 188 189 190
191 192 193 194 195 196 197 198 199 200
201 202 203 204 205 206 207 208 209 210
211 212 213 214 215 216 217 218 219 220
221 222 223 224 225 226 227 228 229 230
231 232 233 234 235 236 237 238 239 240
241 242 243 244 245 246 247 248 249 250
251 252 253 254 255 256 257 258 259 260
261 262 263 264 265 266 267 268 269 270
271 272 273 274 275 276 277 278 279 280
281 282 283 284 285 286 287 288 289 290
291 292 293 294 295 296 297 298 299 300
301 302 303 304 305 306 307 308 309 310
311 312 313 314 315 316 317 318 319 320
ארכיון מתמטיקה
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10
ארכיון פיזיקה
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10
ארכיון ביולוגיה
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10
ארכיון פסיכולוגיה
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10

דף זה הוא דף ארכיון של דיון או הצבעה שהסתיימו. את המשך הדיון יש לקיים בדף השיחה של הערך או הנושא הנידון. אין לערוך דף זה.



תוכן עניינים

מחפש נתוני עומק[עריכת קוד מקור]

של בריכות המפלים בנחל יהודיה ובנחל זויתן. מישהו יודע ? בנצי - שיחה 22:14, 21 ביולי 2012 (IDT)

אם אתה שואל בשל המנהג הפזיז לקפוץ מלמעלה - מטיילים כבר נהרגו. קל מדי לפקשקש את החלק העמוק של הבריכה ולהתרסק במים רדודים. הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 16:12, 22 ביולי 2012 (IDT)
ברור. השאלה נשאלה דווקא מטעמי זהירות: כדי להיערך לגלישה, שחיה וכיו"ב. נדמה לי ששנינו כבר לא בני תשחורת. בדר"כ, פזיזות היא נחלת הגיל ההוא. תודה על ההערה בכל מקרה, בנצי - שיחה 16:59, 22 ביולי 2012 (IDT)

אף אחד באמת לא יודע ? בנצי - שיחה 22:45, 26 ביולי 2012 (IDT)

לפי אתר syt עומק בריכת יהודיה 4 מטר, ולפי אתר אורטל עומק בריכת זוויתן 8 מטר (קרקעית מסוכנת בגלל סלעי בזלת). הקישורים מופיעים בדף הראשון של תוצאות חיפוש בגוגל. בילוי נעים, בזהירות ולשתות הרבה :) -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

התנהלות רצויה בעת רצח המוני[עריכת קוד מקור]

רבים מהניצולים מהירי בקולנוע בקולרדו אמרו שהם ניצלו בזכות העובדה שהעמידו פני מתים ולא זזו, גם כשהיורה עמד מעל ראשם. האם באמת אנשים שנורו הנמצאים על סף מוות אינם זזים? ככל הידוע לי (וזה לא הרבה) מערכת העצבים יכולה להוסיף לפעול זמן רב לאחר שהמערכות החיוניות בגוף קורסות. ויותר מזה, לכאורה אנשים פצועים על סף מוות אמורים להתפתל מכאבים יותר מאלו שלא נפצעו. אם אכן כך, היורה היה אמור לחשוד דווקא במי שלא זז. ייתכן גם שהוא פשוט לא היה מודע לעובדה זו (מה שקשה להאמין, כי נראה שפעל בתחכום וביסודיות), או שבמקרים כאלה האינסטינקטים מכתיבים יותר מהרציונל ולכן מי שזז חוטף. איך כדאי לנהוג במקרה כזה (בתקווה שלעולם לא נצטרך לכך)? תודה. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

תנועה היא דומיננטה, בפרט בזווית העין. זזת - משכת תשומת לב וגם הוכחת שאתה לא מת - חטפת כדור. --אלעזר - שיחה 04:13, 22 ביולי 2012 (IDT)
לא נראה לי שהמחשבה הראשונה שעוברת לו בראש באמצע רצח המוני זה למה הגופות לא זזות וצריכות בעצם לפרפר. ‏cheshin61‏ • שיחה • ז' באב ה'תשע"ב • 15:42, 26 ביולי 2012 (IDT)
ראשית, כדאי להבהיר בכותרת למי רצויה אותה התנהלות בעת רצח המוני. לגופו של עניין, קל יותר לפגוע באנשים העומדים בטור מאשר לצלוף בכל אחד מהם בנפרד בשוכבו על הרצפה, כמוסבר למשל כאן. ליאור पॣ • ז' באב ה'תשע"ב • 15:49, 26 ביולי 2012 (IDT)
האם כדאי לזוז או לקפוא? תלוי אם הרוצח רוצה לבצע וידוא הריגה או לא. לא ניתן לצפות זאת מראש, כי הרוצח ממילא לא צפוי. לגבי היכולות המופלאות של גוף האדם במצבי קיצון - האינטרס העליון של הגוף הוא לחיות, ולכן הוא פועל בהתאם. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
כדאי לתפוס מחסה או לפחות לשכב על הרצפה ורק אז לא לזוז. אחרת אתה עלול להיקלע לקו האש אפילו אם הרוצח יכוון לאדם המתנועע לידך. ליאור पॣ • י' באב ה'תשע"ב • 11:09, 29 ביולי 2012 (IDT)

שאלה בעברית[עריכת קוד מקור]

הצורה "אשיר", "אמיט", "אכריז" - הדבורות כיום בשפת היום יום ניתנות להחלפה ב"אשירה", "אמיטה", "אכריזה"? אביעד‏ • שיחה 00:26, 22 ביולי 2012 (IDT)

"אשירה ל-ה' כי גאה גאה..." כותב עכשיו מספרד - שיחה 00:31, 22 ביולי 2012 (IDT)
בקצרה: כן - במידה ואתה מייחל לכך!
באופן כללי בעברית תוספת (וגם השמטת) ה' סופית מצביעה פעמים רבות על משאלה.
זוהי מעין צורת משפט שקיימת לנו בעברית, כמו גם בשפות זרות (משפט תנאי עתידי/משפט איחול).
הצורה הבולטת ביותר של זה היא המעבר "לוּ יהיה" ל-"לוּ יהי".
ובאותו אופן "ויבן עוזיהו" במקום "ויבנה עוזיהו".
אלו היו דוגמאות של השמטת ה' לציון משאלה/איחול.
השמטה כמובן מתאפשרת אך ורק בפעלים אשר ה' היא אחת מאותיות השורש בהם.
דוגמא בולטת של הוספת ה' לציון משאלה/איחול היא הצורה "שוּב אשוּבה", "שמוֹר אשמוֹרה" וכו'.
למידע נוסף, פינתו הנפלאה של אבשלום קור בענין זה (4:30 דקות ישר ולענין!).

כך, נראה שבביטוי כגון "שיר אשירה לך" יש יותר הגיון מאשר בביטוי "מות אמוּתה בתאונת דרכים" (אך כן הגיוני, "מות אמוּתה מות גיבורים" וכו'). וכן כמובן, "כבר מחר, נכריזה על נצחוננו קבל עם ועדה".
דוד הירושלמי - שיחה 02:25, 22 ביולי 2012 (IDT)
תודה רבה, זה היה מאלף. אביעד‏ • שיחה 13:53, 22 ביולי 2012 (IDT)

"שדייך כאשכולות הגפן"[עריכת קוד מקור]

זה חלק מפואמה יהודית-תימנית לא?, האין מדובר בפורנו?, איך ייתכן שיר זה בקהילה דתית? שואל בשיא הרצינות.

לא, זה מתוך התנ"ך.שיר השירים פרק ז'. ראה כאן. שיר השירים הוא אכן ספר מיני באופן יוצא דופן, אם כי יש הטוענים שמדובר במשל על הקשר בין עם ישראל לאלוהים. אכן היה ויכוח על הכללת הספר בתנ"ך. על כל זאת ועוד ניתן לקרוא בערך שיר השירים. בלנק - שיחה 04:34, 22 ביולי 2012 (IDT)
א. לא מיני ובודאי לא פורנוגרפי, אלא בתיאורים אירוטיים עסקינן, וצריך לדעת להבחין בין המושגים. עם זאת, נכון, הספר נחשב לבעייתי מאוד בהקשר של הנורמות שהיו מקובלות בחברה היהודית אז, בעת הדיון על הכללת הספר במה שהפך לתנ"ך. אכן, הספר הפך למקובל מאחר ועוקצו ניטל עם הפיכתו למטאפורה אודות הקשר ה'אינטימי' בין אלוהים לעם ישראל. זו איננה טענה כי אם תפיסה דתית יסודית, שהתפתחה מאוד עם חדירת הקבלה לתוך דפוס האמונות והמנהגים.
ב. תיאורים בעלי אופי דומה מצויים גם במקומות אחרים, דוגמת ההגדה של פסח: ". . . שדייך נכונו, ואת עירום ועריה . . . ואומר לך בדמייך חיי". אף פעם לא הסתדרה לי קריאת קטע הגדה זה בליל הסדר, בנוכחות ילדים קטנים ליד השולחן, וגם לא נתקלתי באיזושהי מבוכה, גם בקרב בני משפחה מאוד דתיים. ככה זה כשנורמות דתיות מכתיבות את הנכון והלא נכון, על בסיס שאינו משותף בהכרח, להגיון האנושי-מוסרי המקובל. בנצי - שיחה 06:05, 22 ביולי 2012 (IDT)
בנצי, אתה שם לב מה אתה כותב? "לא מיני ובוודאי לא פורנוגראפי אבל ארוטי", ארוטיקה ומיניות הם מונחים שקשורים זה בזה. סיפור ארוטי הוא פורנו-גראפיה לכל דבר ועניין, בשיר השירים אכן יש "פורנוגראפיה" אשר, לפי הידוע לי, בקהילות הדתיות חשבו לצנזרה לא אחת.
בנצי, בקשר לסעיף ב' בהודעתך, 1) קראתי בעבר שישנם הטוענים שהיחס למיניות בחברה הישראלית העתיקה, היה במובנים מסוימים יותר טבעי ומשוחרר מבימינו, וגם במקומות אחרים בתנ"ך, במשנה ובתלמוד אתה יכול לראות התייחסויות לכך בלי "בושה". 2) מן הראוי לציין, שהמשפט הזה בהגדה של פסח ושיר השירים, בטלים בשישים ביחס להתייחסות לנשים בתרבות הפופולרית המערבית, שבה "הגיון אנושי-מוסרי מקובל" מתיימר להכתיב את הנכון והלא-נכון, ולא נורמות דתיות. (אני לא השואל המקורי). 109.160.183.111 08:53, 22 ביולי 2012 (IDT)
א. לגבי (1): זו אינה טענה כל-כך - זה עולה מהיצירה הכתובה והאומנותית.
ב. יש בדבריך ב-(2) ביקורת על התרבות המערבית. מבלי להיכנס לזה, כמו כמעט בכל דבר, גם תרבות זו איננה עשויה מקשה אחת או עשויה שחור / לבן. לגופו של עניין, התכוונתי לשני דברים: 1. השימוש בתיאורים אירוטיים מוחשים בנוכחות ילדים קטנים, מהבחינה הפסיכולוגית. זוהי אתיקה שיצרה התרבות המערבית, בצדק, ולא ניקח זאת ממנה. 2. 'חוסר הבושה' בציטוט מקורות אלה אצל מבוגרים דתיים, כאילו ההקשר הדתי-אמוני מכשיר זאת, מעבר למישור המילולי. הרי הם לא היו מרשים עשירית מזה בכל הקשר אחר. מין יחס כפול שכזה. בנצי - שיחה 12:51, 22 ביולי 2012 (IDT)
הערה לבנצי, לא נכונה לדעתי המחשבה שהמטאפורה נוטלת את העוקץ מהשיר, אלא מעצימה את התחושה או ממחישה את טיב ההתרחשות בעולם המושא, (בהקשר שלנו הדתי) מבלי להפחית מעוצמת החוויה. בעל המטאפורה בא לשנות את הקרירות והניתוק שאנו חשים כלפי המושא ולגרום לנו להבין את המוחשות שלהם בעיני הממשיל. חזי95.86.77.35.
א. ברגע שאתה מעביר את היחס לתיאורים הגופניים כל כך, מהמישור הפיזי-גופני למישור הטרנסצנדנטלי, אתה נוטל את העוקץ - אז זה כבר 'לא זה', מעין "ללכת עם ולהרגיש בלי". לפחות מבחינת הלכות צניעות אתה לא בבעיה, כיוון שאינך עוסק בעצמך וביחסים הגופניים שבינך לבין זולתך, כאילו התנתקת מהחוויה האישית העצמית האסורה, ואתה מדבר על מה שלמעלה ממך, על יסודות על-היסטוריים ועל-זמניים וכו' וכו'. הממשות נעקרת.
ב. לא היבנתי את המשפט האחרון שלך, וכנראה גם התכוונת ל"אני ממשיל". בנצי - שיחה 12:51, 22 ביולי 2012 (IDT)

הבנתי,רק רציתי להעיר שלמרות שמבחינה דתית נוח יותר לקרוא את השיר בהקשר המטאפורי, המטאפורה לא בהכרח נוטלת את העוקץ מהמשל, בעיני כותב שיר השירים (ע"פ ההנחה שזו מטאפורה) עוצמת האהבה והתשוקה שמוצא הדוד ברעיה מבטאים נאמנה את תחושות אלהים לישראל, לא פחות.(ובמובן מסויים זה כן זה, למרות שבעיני רובנו החוויה הגופנית ממשית יותר,שזו כמובן הסיבה לכך שהמשורר כתב את המטאפורה). נ.ב איפה כתובות הלכות הצניעות שכתבת עליהן? חזי95.86.77.35

סטלין באיטלקית[עריכת קוד מקור]

שמתי לב שאת השם הפרטי של יוסיף סטלין מבטאים בכל שפה בצורה אחרת: באנגלית זה ג'וזף, בצרפתית זה ז'וזף, בגרמנית יוזף וכו'. בערך האיטלקי השם שלו רשום Iosif. ההיגיון אומר שהוגים את זה "יוזיף", אבל המילה האיטלקית Io נהגית "איו", אז עלה בי חשד שהוגים את זה איוזיף. בקיצור, מישהו יודע איך הוגים את השם? אוריה בר-מאיר - שיחה 14:58, 22 ביולי 2012 (IDT)

מה ההגדרה של צלע נגדית?[עריכת קוד מקור]

מה ההגדרה של צלע נגדית? [ניסיתי לחפש במילונים ולא מצאתי], זו צלע הנמצאת מול צלע אחרת? 109.253.111.226 18:06, 22 ביולי 2012 (IDT)

כן, כמה פשוט. אגב, ביטוי זה משמש גם בהקשר חברתי-אישי: הוא מציין בן או בת-זוג. בנצי - שיחה 18:42, 22 ביולי 2012 (IDT)
במרובע, צלע נגדית לצלע נתונה היא הצלע שאינה חולקת עימה קודקוד. לא הייתי קורא לזה "מול" כי הן יכולות אפילו להיות ניצבות זו לזו. דניאל תרמו ערך 19:37, 22 ביולי 2012 (IDT)
א. צלעות החולקות קודקוד הן צלעות סמוכות. ב. האם כל הצלעות שאינן חולקות קודקוד הן בהכרח נגדיות ? בנצי - שיחה 20:21, 22 ביולי 2012 (IDT)
אמרתי במרובע, שם יש רק צלע אחת שאינה סמוכה והיא הנגדית. אם רוצים אפשר להכליל למצולע כללי באחת משתי דרכים. או להכליל למצולעים מסדר זוגי בלבד ואז הצלע הנגדית היא הצלע הכי רחוקה מצלע נתונה במובן שמספר הקודקודים ביניהם הוא הרב ביותר. או שקוראים לכל צלע שאינה סמוכה צלע נגדית. דניאל תרמו ערך 22:31, 22 ביולי 2012 (IDT)
במשולש, צלע נגדית היא מול הזווית (ראו משולש#קווים ונקודות מיוחדים במשולש). ‏Ovedcשיחהאמצו ערך יתום! 10:55, 23 ביולי 2012 (IDT)

למה ויקיפדים נוחים עם המושג חזרה בתשובה אבל מסתייגים מהמושג חזרה בשאלה?[עריכת קוד מקור]

אני לא חושב שהתשובה הדתית היא תשובה שממתינה לאנשים שיחזרו להיאחז בה. אני גם לא חושב שה"חוזר בשאלה" חוזר לאן שהוא או יוצא לאן שהוא. אני חושב שזה עניין של התדתיות-פרושית לעומת התחלנות (מלשון חולין), או נטישתיות (בהקשר הדתי כמובן). אבל ראיתי ויקיפדים מתנגדים בלהט למונח "החזרה בשאלה" ואדישים בעליל כלפי המונח "החזרה בתשובה". אישית אני חושב שזה נובע מזלזול של אותם אנשים כלפי סוגיות של דת ויהדות, וגילוי-עניין רק כאשר מדובר במה שקשור ללהיות חילוני. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

א. קודם כל, הזדהה וחתום כהלכה בסוף דבריך.
ב. לא ברור לי מנין לך שויקיפדים נוחים עם המושג 'חזרה בתשובה'. אני מקווה שברור לך ש'תשובה' במקור, איננה תשובה לשאלה, אלא במובן של 'חרטה'. הביטוי 'חזרה בשאלה' הנובע ממנה, נובע או מבורות או ממשחק מילים, או משניהם.
ג. כדי לא לחזור על הדברים שכתבתי רק לפני כמה ימים במדור זה, נא עיין בהם כאן. בנצי - שיחה 19:58, 22 ביולי 2012 (IDT)
בנצי, אני לא מבין את דבריך בסעיף ב', אתה מוזמן להסביר אותם בניסוח אחר. תודה על הערותיך.

רישיון לאופנוע ללא הגבלת נפח[עריכת קוד מקור]

אני רוצה להוציא רישיון לאופנוע (מעל 500 סמק). יש לי רישיון נהיגה B כבר 10 שנים. קראתי איפשהו שאם אני רוצה רישיון לאופנוע מסוג A אז אני צריך שיהיה ברשותי רישיון מסוג A1 לפחות שנה. האם זה נכון? אני צריך לחכות שנה כדי לעשות רישיון על אופונוע מסוג A? תודה84.108.37.50 18:50, 22 ביולי 2012 (IDT)

נכון, ראה באתר משרד הרישויגיל כ. (שיחה) ♠ מיפוי ויקיפדיה ♠ 19:44, 22 ביולי 2012 (IDT)
או שתחכה שנה או שתחזור בזמן 15-20 שנה ואז יחסך ממך הבבל"ת הסחטני הזה :) יוסישיחה 21:03, 22 ביולי 2012 (IDT)
הסיבה שפקפקתי היא כנראה בגלל שבעבר זה לא היה כך. תודה רבה132.72.45.22 14:29, 23 ביולי 2012 (IDT)

האם נכון לראות בשליחת ילדים דתיים למוסדות מדעיים סוג של העברת קטינים על דתם?[עריכת קוד מקור]

- הועבר לדף ויקיפדיה:כיכר העיר

האם ההלכה האיסלאמית מתירה ביזה, אונס ורצח בשעת מלחמה?[עריכת קוד מקור]

האם ההלכה האיסלאמית מתירה ביזה אונס ורצח בשעת מלחמה? ראיתי סרטונים וקראתי כתבות על איך שהחיילים הסורים גונבים ובוזזים חנויות ובתים, ואיך שהם אונסים נשים גם נשואות, האם הם מסתמכים על ההלכה האיסלאמית? ועוד שאלה האם לפי ההלכה המוסלמית מותר למוסלמי לקיים יחסי מין עם חיות? (אני שואל את זה בגלל טוקבק שראיתי ורוצה לוודא אותו. חלילה לייחס לי אפילו מחשבה גועלית כזו). תודה מראש למשיבים.

בעיקרון האסלאם מתיר את זה. אתה תמצא מידע רב מאד בסוגיה זו באתר "Inthenameofallah.org". כמו כן, יש ספררות ענפה בנושא, ספר מושקע, לא קראתי, אך כך הבנתי, הוא "Lifting the veil: the true faces of muhammad and islam".
ביהדות זה הולך ככה: "כִּי תֵצֵא לַמִּלְחָמָה עַל אֹיְבֶיךָ... וְרָאִיתָ בַּשִּׁבְיָה אֵשֶׁת יְפַת תֹּאַר וְחָשַׁקְתָּ בָהּ וְלָקַחְתָּ לְךָ לְאִשָּׁה: וַהֲבֵאתָהּ אֶל תּוֹךְ בֵּיתֶךָ וְגִלְּחָה אֶת רֹאשָׁהּ וְעָשְׂתָה אֶת צִפָּרְנֶיהָ... וּבָכְתָה אֶת אָבִיהָ וְאֶת אִמָּהּ יֶרַח יָמִים וְאַחַר כֵּן תָּבוֹא אֵלֶיהָ וּבְעַלְתָּהּ וְהָיְתָה לְךָ לְאִשָּׁה: וְהָיָה אִם לֹא חָפַצְתָּ בָּהּ וְשִׁלַּחְתָּהּ לְנַפְשָׁהּ...".
כלומר, קח אישה גויה בשבי, קח אותה לביתך חכה חודש ותבעול אותה (ללא הסכמה כנראה) ואם היא לא מספיק סקסית- תזרוק אחר כך. זה מה שכתוב בתנ"ך. ככה זה היחס ליפת תואר בזמן מלחמה של יהודים. 79.183.233.3 23:16, 22 ביולי 2012 (IDT)
מסתבר שהמצב מבאס את החייל הממוצע. אם הוא לא אונס, הוא גזען. אם התורה התירה לו באופנים מסויימים מתוך מטרה להגן על הבלתי-נמנע, הרי שהוא לא מוסרי. מה עושים? Zivya - שיחה 23:39, 22 ביולי 2012 (IDT)
הדברים ביחס ליהדות נכתבו כאן די בחובבנות ואולי אף בזלזול; בואו נפרט יותר את ההלכה ביהדות; א- אסור לאנוס את בנות עמך קודם כל בשום אופן שבעולם. ב- אסור לאנוס שום אשה משום עַם אף פעם למעט מקרה של מלחמה שאז מותר לעשות את הדבר הבא: מותר לקחת אשה לא ישראלית השייכת לעם שנלחם בך, וגם זאת לאחר מספר סייגים: היא תנוול את עצמה, כלומר תגלח את ראשה זה כולל את הגבות הריסים וכו' וכו', ותגדל את ציפורניה (בידיים ורגליים) ורק לאחר חודש אפשר לשכב איתה בתור אשתך! (בעל כרחה). אגב, מעניין מדוע הפסקת את הציטוט בדיוק במקום שהוא מתחיל להיות מעניין... הציטוט במלואו הוא כך: וְהֵסִירָה אֶת שִׂמְלַת שִׁבְיָהּ מֵעָלֶיהָ וְיָשְׁבָה בְּבֵיתֶךָ וּבָכְתָה אֶת אָבִיהָ וְאֶת אִמָּהּ יֶרַח יָמִים וְאַחַר כֵּן תָּבוֹא אֵלֶיהָ וּבְעַלְתָּהּ וְהָיְתָה לְךָ לְאִשָּׁה: וְהָיָה אִם לֹא חָפַצְתָּ בָּהּ וְשִׁלַּחְתָּהּ לְנַפְשָׁהּ וּמָכֹר לֹא תִמְכְּרֶנָּה בַּכָּסֶף לֹא תִתְעַמֵּר בָּהּ תַּחַת אֲשֶׁר עִנִּיתָהּ:" כמובן לא ניתן ליפייף את הדברים האלה, אך חז"ל עצמם אמרו ש"לא דברה תורה אלא כנגד יצר הרע. שאם אין הקב"ה מתירה ישאנה באיסור. אבל אם נשאה, סופו להיות שונאה". כלומר לפי דעתם, גם התורה חושבת שזה לא דבר אידיאלי. ולכל זה צריך להוסיף שדברים אלה נאמרו בזמן שבו היה מנהג רווח לאנוס כל אשה במלחמה ללא כל סייג שהוא! התורה א"כ צמצמה את 'ההיתר' הרווח לכדי כלום, כלומר לקחת רק אשה אחת בלבד, ורק לאחר חודש, ורק לאחר הסייגים הנ"ל, והוא צריך 'לסחוב' אותה עליו במשך כל המלחמה, בקיצור לבן אדם יוצא החשק לגמרי להתעסק עם דבר כזה (בהרבה יותר נוח וזול יהיה לו מן הסתם ללכת לזונה). כמובן שאין מה לדבר על לפגוע בה באלימות או בהרג "לא תתעמר בה תחת אשר עיניתה", די לה מהסבל של ההפרדה ממשפחתה. כמו כן צריך לזכור שדברים אלה נאמרו בזמן שנשים היו מוגנות בזמן מלחמה (מכירים את המושג: "הרגו נשים וילדים"? למה ההשוואה הזאת?! פגיעה של נשים נחשבה כה אכזרית כמוה כפגיעה בילדים רכים), הייתה להן פריבילגיה לחיים יותר מאשר לגברים רק בגלל שהן נשים ויש להם איבר נשי. פגיעת הגברים בהן באותו הזמן בעיקר התבטאה בניצולן המיני, ואת המקום הזה התורה צמצמה יחסית למעט מאוד ביחס למה שהיה נהוג.
כעת בואו נשווה למה שקורה בסוריה, מוסלמים בוזזים את אחיהם, האם גם את זה התורה התירה לבזוז את אחיך?! מוסלמים טובחים באחיהם, גם זאת התורה התירה?! מוסלמים אונסים את נשות אחיהם ללא גבול וללא סייג ומחליפים אותן בין אחד לשני כתרנגולות ואז לאחר מכן טובחים אותן כצאן, גם זאת התורה התירה?! לא ניתן להשוות בכלל לענ"ד מקום אחד שהתורה לא מיישרת קו לגמרי עם המחשבה הפמניסטית, למקום שהדברים רחוקים הרבה מהתנהגות ברת אדם בשעת מלחמה ומותרים לפי ההלכה האיסלאמית- המוצגת לעיל. (איני מצפה שתסכימו עם דעתי, אבל רציתי להציג בפניכם את הדברים מזוית אחרת. גילוי נאות, אני דתי) 109.253.189.68 23:59, 22 ביולי 2012 (IDT)
א. אני מחזק את ידיך ואת ידי שני קודמיך, למרות שאיני סבור שהסברים פרטניים הם מענה הולם, משום שאת הכותב האלמוני זה לא כל כך מעניין. אתה גם לא צריך גילוי נאות על היותך דתי, בדיוק מאותה סיבה שחילוני לא אמור לציין זאת בתגובתו.
ב. ההשוואה שהוא עושה כמובן מקוממת מאוד, אבל אותי מחרידות במיוחד היכולת והנכונות לעשות השוואות רדודות כל כך, ובאופן כה נטול פרופורציות. כל המרחב, ממדבריות ערב דרך צפון אפריקה כולה, ועד דרום ספרד מוכתם בדם קורבנות הכיבוש המוסלמי במאה ה-7, שנרצחו רק בשל היותם לא-מוסלמים, וכך גם בגל החורבן הנורא של המאה ה-12. אני מצפה מכל מי שמנסה להשוות, גם ברמה סבירה בהרבה, שילמד את פרקי ההיסטוריה הדתית הרלוונטיים. הוא הדבור המשווה חי בכלל ? השוואה הזויה ומופרכת. להזכיר את 11 בספטמבר ? מה מקור ההשראה שלהם ?
ג. ועוד פלח של בורות: הפסוקים הנ"ל משקפים תקופה מסויימת (לפני כ-2,700 שנה) ותרבות מסויימת, עם נורמות שאפיינו את כל התרבויות הכנעניות במרחב, וישראלים לא יצאו מכלל זה. אין מדובר ביהדות, בודאי לא זו המוכרת היום, שהתפתחה הרבה יותר מאוחר. פסוקים אלה משקפים נקודת מוצא קשה מאוד כלפי מנוצחים, והם משקפים הנחיות מוסריות יחסיות מאוד שהתפתחו כאן, אצלנו. התיאור לא נוצר בחלל ריק, אלא על רקע נתון, אותו צריך לדעת ולהכיר לפני שבאים להשוות.
ד. ולבסוף, סיפור אישי: במהלך מלחמת של"ג, נתפס ידיד שלי מתקופת קורס הקצינים כשבתיקו משהו שלקח מאחד הבתים. ביזה. קטנה, אבל עדיין ביזה. הוא הועמד לדין, ונשללו ממנו דרגות הקצונה שלו. קצת פרופורציות לגבי איך יהודים במדינת החוק שלהם, נוהגים במי שסרחו. אין לי מה להוסיף על זה. בנצי - שיחה 01:05, 23 ביולי 2012 (IDT)

אני מציע שבדף שנקרא "הכה את המומחה", מי שלא מכיר הלכה אסלאמית כמו שצריך שלא יענה. Nachy שיחה 01:21, 23 ביולי 2012 (IDT)

צודק. השאלה איך מונעים זאת. אותי מטרידה הקלות הבלתי נסבלת של ההשוואה, המעידה על בורות איומה. במיוחד נכון הדבר כשמדובר על יהדות ועל רבדים היסטוריים מובחנים. אנשים לא חושבים שהם צריכים לדעת משהו בטרם יגיבו. בנצי - שיחה 01:28, 23 ביולי 2012 (IDT)
השואל לא השווה בין יהדות לאסלאם, אלא שאל מה עמדת ההלכה האסלאמית. Nachy שיחה 01:34, 23 ביולי 2012 (IDT)
איך אני יכול לבוא בטענות לשואל ? לא עליו דיברתי בכלל, אלא על הבלתי מזוהה שציטט פסוקים וערך השוואה נלוזה. חשבתי שזה כל כך בולט שזה מזדקר לעיני כולם, ואכן מייד אחריו יש תלים של דיוקים הלכתיים בנסיון להתגונן. כנראה שהייתי צריך לציין במי מדובר. בנצי - שיחה 05:47, 23 ביולי 2012 (IDT)

כתבתי לפני התנגשות עריכה: בנצי, עלי לציין שגם ההשוואה שלך לא מדוייקת. יש להשוות הלכה כנגד הלכה, ומוסר של אומה כנגד מוסר של האומה השנייה. איש כאן עוד לא ציין את ההלכה האיסלמית, ולפיכך אין אפשרות להשוות אותה להלכה היהודית. המקסימום שאפשר להסיק הוא שההתנגות הערבית פחות מוסרית, אם יוצאים מנקודת הנחה שדבריך והשוואותיך (ביחס לעם היהודי) נכונים - אין לי שום כוונה להיכנס לסוגייה הבעייתית הזאת. העובדה שיש חילוני אנס, עדיין לא אומרת שהתרבות החילונית דוגלת במעשים כאלה, ובהתאמה גם הדת היהודית או הדת המוסלמית. Zivya - שיחה 01:37, 23 ביולי 2012 (IDT)

א. לא היבנתי מה את רוצה לומר, באמת שלא. לא ערכתי השוואה בין קודקסים הלכתיים, אבל אני קצת מבין בהיסטוריה, ובהקשר הנוכחי, את קורות צפון-אפריקה, אותם אני גם מעט חוקר. ההשוואה שלי היתה מצד הגילויים לאורך ההיסטוריה, והגילויים הם איומים. בלעדיהם לא היה מתקיים סחר עבדים מאפריקה, למשל. הידעת זאת ? אני בהחלט מוצא מקום לשאול את השאלה איך דת יכולה להתעלם ממעשים איומים כל כך לאורך ההיסטוריה, ולעמוד מנגד. זו תשובה חלקית למשפט האחרון שלך. אינך מכירה מספיק את העובדות, ולא מדובר באוסף ספוראדי של עובדות.
ב. יתר על כן: האם ראית את האסמכתא שהביא המגיב הראשון (אלמוני גם הוא) ?
ג. בנוגע ל'סוגיה הבעייתית' - על איזה סוגיה בעייתית את מדברת ?
ד. לבסוף: באמת שלא היבנתי למה מצאת לנכון להיטפל דווקא לדברים שאני כתבתי. ציפיתי שהבאת הפסוקים מצידו של המגיב האלמוני לעיל, והפרשנות המכפישה ומרחיקת הלכת שלו, יציקו לך כמו שהציקו לי. ניסיתי להראות שלפחות היסטורית, אי אפשר להשוות. בנצי - שיחה 05:47, 23 ביולי 2012 (IDT)
השאלה והתשובה של שני האנונימיים הראשונים עסקו בהלכה האסלאמית והיהודית. לגיטימי לטעון שבהיסטוריה היהודים התנהגו בצורה הומנית יותר, אבל זה לא קשור לנושא של הדיון, שהוא ההלכה של שתי הדתות. (ושלא לדבר על כך שהפרשנות של האנונימי השלישי, בה הבעת תמיכה וגם טרחת לגנות את האנונימי השואל שהוא לא מעוניין להקשיב עניינית ללא שום סיבה נראית לעין, היא לא רק מגמתית אלא גם מופרכת מתוך הפירוש הפשוט של פסוקי המקרא). Nachy שיחה 02:45, 24 ביולי 2012 (IDT)
אני מבקש לציין שהתיחסות שיפוטית מוסרית להלכות שנקבעו בתקופות קודמות אינה לעניין. כשנקבעו ההלכות האלה הצבאות התנהלו בצורה שונה מאוד מההתנהלות של העת החדשה - לוחמים לא קיבלו שכר והתקיימו ממה שהביאו איתם ומהביזה. צבא שיצא למערכה קצרה, קרוב לבית, יכול היה לוותר על הביזה, אך צבא שיצא מאזור מכה והגיע לספרד היה מוכרח לבזוז כדי לקיים את עצמו. בברכה. ליש - שיחה 03:54, 24 ביולי 2012 (IDT)
זאת בדיוק הבעיה - יש אנשים שמתייחסים להלכות קדומות ברצינות תהומית, וזה עלול להשפיע על כולם... :) -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

גוגל מאנדקס גרסאות קודמות של ערכים?[עריכת קוד מקור]

תודה.

נראה שלא. כאשר חיפשתי את המשפט הזה בגוגל- משפט שהופיע בגרסה קודמת של הערך אדולף היטלר (ראה כאן), והשתמשתי במרכאות, לא נמצאו תוצאות. בלנק - שיחה 21:33, 22 ביולי 2012 (IDT)

האם יש מדינה בה אין נצרך רשיון לנהיגה?[עריכת קוד מקור]

לידע כללי: האם יש מדינה מתפתחת/מפותחת בה לא נצרך רשיון נהיגה לכלי רכב כלשהו? או שתנאי הקבלה שלו ממש ממש קלים? 109.253.189.68 22:07, 22 ביולי 2012 (IDT)

ברודוס (יון), על קטנוע, לפני כ-15 שנים (לא יודע אם גם היום). חזרתישיחה 23:31, 22 ביולי 2012 (IDT)

שחקניות הוליווד לא יפות[עריכת קוד מקור]

שמתי לב (קצת קשה שלא) שרוב המוחלט של שחקניות בסרטים אמריקאים הן יפות מאוד. אני מבין את המטרה של היוצרים למשוך קהל גברים שרוצים לראות בחורה יפה (ברור לגמרי) ושעולם הקולנוע לא משקף את המציאות אלא מיפה אותה (אומנות לא חייבת להיות ראליסטית). אבל מצד שני, הרי לעתים דווקא שחקנית לא יפה במיוחד תתרום לסרט הרבה יותר ואולי תהפוך אותו לפחות רדוד (דבר שעילה את הערך האמנותי של הסרט). אני לא מדבר על כיעור של ממש אלא על אישה רגילה מהרחוב שאפשר לפגוש במכולת או מכללה. אז למה אין שחקניות כאלא- אני בטוח שיש הרבה מאוד נשים מוכשרות במחשק שאין להם מראה של דוגמנית. איפה הן על המסכים הגדולים? 109.65.220.36 10:12, 23 ביולי 2012 (IDT)

אני חושב שתמצא אותן בעיקר בתפקידי משנה של "אדם מהרחוב", תפקיד שנדיר שהוא תפקיד ראשי בסרט. ‏DGtal‏ 15:46, 23 ביולי 2012 (IDT)
אני לא מבדר על סטטיסטים, אלא דווקא על שחקניות "חזקות" כלומר מגלמות דמויות חשובות בסרט. 109.65.220.36 16:01, 23 ביולי 2012 (IDT)
כדי לראות "אנשים מהרחוב", אדם ממוצע לא יקנה כרטיס לקולנוע, אלא פשוט יטייל ברחוב. מפיקים יעדיפו ללהק שחקנים מושכים, כדי למשוך מקסימום צופים לקולנוע. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
בתעשיית הבידור בארה"ב מקובל ה type cast - ליהוק שחקנים לתפקיד לפי המראה שלהם. כך לא צריך להתאמץ כדי להבחין בין הגיבור הרומנטי, הגיבור המסוקס, הרשע וכו'. הגיבורה תמיד תהיה מה שמקובל שם כ"יפה", והשחקניות האחרות יהיו בהתאם לתפקיד. היתרון של סדרות טלוויזיה ממקומות אחרים - את/ה לא יודע מי הרוצח בשניה הראשונה שרואים אותו :-). יואלפ - שיחה 09:12, 24 ביולי 2012 (IDT)
ההגדרה של יואל מתאימה בעיקר לאופרות סבון/טלנובלות למיניהן, ששטיחותן תובעת בדיוק סוג כזה של ליהוק, אבל בסרטים מעמיקים יותר, למשל בסרטים בעלי אופי חברתי, אפשר בהחלט למצוא דמויות ראשיות ומשניות, שאינן בגדר יפהפיות זוהרות וברור שנבחרו בשל יכולת משחקן ואישיותן ולא הודות לניתוחים הקוסמטיים ודיאטות המחץ שעברו. עם זאת, יש לזכור שגם שחקנית אופי מעולה שאיננה יפהפיה עוברת תהליכי איפור, סידור שיער והלבשה מעבר למה שמקובל על "האשה ברחוב", שממהרת בבוקר להכין את הילדים לגן ולבית הספר לפני שהיא רצה לעבודה, וייתכן שאיננה נופלת ביופיה מן השחקנית.שלומית קדם - שיחה 18:55, 24 ביולי 2012 (IDT)

"סיפורי אבו נימר" של דן בן אמוץ.[עריכת קוד מקור]

האם היה אדם כזה? ואם לא, האם הסיפורים לקוחים באמת מהפולקלור הערבי או שמא ממוחו הקודח של הסופר? תודה 95.86.77.35 חזי.

סיפורי אבו-נימר

התכנסות טור[עריכת קוד מקור]

איך אני בודק את התכנסות הטור .? ומה סכומו? 109.65.220.36 12:09, 23 ביולי 2012 (IDT)

מבחן ההשוואה עם הטור המפורסם . דניאל תרמו ערך 12:21, 23 ביולי 2012 (IDT)
איך מחשבים את הסכום? 109.65.220.36 12:58, 23 ביולי 2012 (IDT)
לגבי דרך החישוב אני לא יודע, אבל ע"פ וולפראם אלפא התשובה היא

"א-דהריה"[עריכת קוד מקור]

בערך "א-דהריה" כתוב: "אַ-דַּהְרִיַּה (בערבית: الدهرِية) היא אחת האסכולות הקדומות באסלאם." לאחר מכן מתוארת כת הנשמעת כחילונית לכל דבר. האם זו טעות בערך או שמא אני לא מודע למלא היקף המשמעות של המושג "אסלם"? תודה.

צריך להיות כתוב--אסכולות קדומות מהאסלאם. בוויקי הערבית יש ערך קצר. חפש--دهرِية. Nachum - שיחה 16:14, 23 ביולי 2012 (IDT)

מי אישר לכבוש את חוות יאיר?[עריכת קוד מקור]

בני גד וראובן ביקשו רשות ממשה רבנו להתנחל בעבר הירדן המזרחי וחטפו ממנו על הראש על כך. בני מכיר בן מנשה לכדו את הגלעד וקיבלו בדיעבד רשות לשבת שם. מי אישר ליאיר בן מנשה ולנובח להתיישב בחוות יאיר ובנובח? האם ההסכם שהושג עם שבטי גד וראובן חל גם על חצי שבט המנשה, אף על פי שכבש את שטח מגוריו לבדו? ליאור पॣ • ד' באב ה'תשע"ב • 14:37, 23 ביולי 2012 (IDT)

חַוֹּתֵיהֶם-אֶת־חַוֹּתֵיהֶם וַיִּקְרָא אֶתְהֶן חַוֹּת יָאִֽיר--על פי התרגום לאנגלית מדובר בכפרים קטנים.
אחרי שבני גד ובני ראובן הגיעו להסכם משה סיפח להסכם את חצי שבט המנשה. לפי הנראה מפשט הכתובים - בלי לשאול אותם. ברגע זה עבר הירדן המזרחי הפך לחבל ארץ שלגיטימי לגור בו (בכפוף לקיום תנאי בני גד ובני ראובן) וזה הבסיס ליישוב חצי שבט המנשה ממזרח וגם הבסיס לכיבושי יאיר ונבח, שקיבלו כנראה אישור בדיעבד שכן נימת הפסוק אין בה רמז לביקורתיות. הכיבוש עצמו היה יוזמה פרטית כנראה. ‏DGtal‏ 15:44, 23 ביולי 2012 (IDT)
חלק מחוקרי התנך טוענים שאין מדובר בחצי מתמטי. כי אם רק בחלק קטן, ורוב שבט מנשה עבר כולו את הירדן, ומכאן יוצא שלא היה הסכם עם ראשי השבט. Nachum - שיחה 15:52, 23 ביולי 2012 (IDT)
ראיתי משהו מעניין באחד מעלוני פרשת השבוע. לפי איך שזכור לי הוא לא מתייחס לשאלתך, אלא למספר דיוקי לשון בפסוקים אך זה מיישב יפה את שאלתך. מקומות אלו היו ערים שבנה יוסף ולאחר שיעבוד מצרים נכבשו על ידי האמורי ונכדי יוסף חזרו וכבשו את נחלת אבותם (כמובן שהתשובה על פי פשט היא כפי שכתב דוד אך שבעים פנים לתורה). --Akkk - שיחה 21:57, 24 ביולי 2012 (IDT)
מקומות אלו היו ערים שבנה יוסף-אם לא קשה לך -התוכל למצוא מקור בספרות לדעה זאת? Nachum - שיחה 10:41, 25 ביולי 2012 (IDT)
אין צורך לחפש. זה על פי הדרש. ראיתי ברמב"ן שכותב בפשטות שמשה ראה שחבל ארץ זה מדי גדול בשביל שני שבטים וביקש מחצי שבט המנשה (2 משפחות מתוך 8) שיאותו להתיישב שם. הוא משער שאולי גם להם היה מקנה רב. --Akkk - שיחה 08:35, 26 ביולי 2012 (IDT)

תודה Nachum - שיחה 10:43, 26 ביולי 2012 (IDT)

האם "גוי" זה שם גנאי?[עריכת קוד מקור]

האם להגיד "גוי" זה כמו "ניגר"? אני יודע שמקור הביטוי הוא נייטרלי יחסית. 109.65.220.36 16:37, 23 ביולי 2012 (IDT)

המונח גוי מופיע בתנ"ך במובן הטכני של "עם", ובהמשך גוי הפך בעברית ל"לא יהודי". להגיד על גוי שהוא גוי לא נחשב מעליב בדרך כלל, אך לומר ליהודי שהוא גוי יכול להיחשב כמעליב. ‏DGtal‏ 17:02, 23 ביולי 2012 (IDT)
כל מילה יכולה להיות מעליבה גם המילה יהודי היא מילת גנאי במקומות מסויימים. הכל תלוי במוסכנות החברתיות

השואה[עריכת קוד מקור]

זכור לי מקום שהנאצים הכריחו את היהודים לשאת סלעים במעלה הר, ואח"כ היו מגלגלים את האבנים למטה, וחוזר חלילה. היכן המקום הזה? האם יש תמונות שלו?

אני ראיתי את זה בסרט שנקרא "עקומים" (Bent) משנת 97 המציג את ההתעללויות בבחורים הומוסקסואלים והסרט מציג את מה שתיארת מספר פעמים. אולי שם ראית את זה?...
מקור ההשראה. דניאל תרמו ערך 23:53, 23 ביולי 2012 (IDT)

אריאל נחשבת עיר ישראלית?[עריכת קוד מקור]

האם ממשלת ישראל מפנטזת על להעניק לפלסטינים שליטה מלאה על שטחי הרשות, כולל על העיר אריאל וההתנחלויות ולהפוך אותם למעשה לקהילה הישראלית של פלסטין?

אל מה אתם מתכוונים ב"ישראלית"? זו עיר שתושביה ישראלים, אך היא מצוייה מחוץ לתחום השיפוט של מדינת ישראל. לגבי הפנטזיות, יש כל מיני סוגים: יש כאלו מהשמאל שמפנטזים שלעיר אריאל יקרה מה שקרה לנוה דקלים - כלומר מאחלים לה חורבן/פינוי (מחק את המיותר לפי מכבסת המילים הפרטית שלך). יש כאלו מהימין שמפנטזים שלעיר אריאל יקרה מה שקרה לעיר קצרין (שברמת הגולן) - כלומר מאחלים לה סיפוח. יש כאלו שמאחלים לה סטטוס קוו, ויש כאלו שאדישים. כשפורסם דוח טליה ששון לפני כשבע שנים, נטתה הכף לטובת הגורל שאיחלו לה גורמי השמאל. כיום, משפורסם דוח לוי, נוטה הכף יותר לכיוון ההפוך. אבל מחכים עדין להחלטת ועדת השרים לענייני התישבות, אחרי שתתקבל חוות הדעת של היועץ המשפטי לממשלה על דוח לוי, ואז יהיה ניתן לנבא באופן מדויק יותר אילו פנטזיות יתגשמו בסופו של דבר, אם בכלל. לסיכום: עוד חזון למועד. 87.68.43.103 23:48, 23 ביולי 2012 (IDT)
לפי הערכות מקובלות, בהסדר קבע עתידי עם הפלסטינים ריכוזי אוכלוסייה גדולים של ישראל (למשל אריאל) יסופחו לישראל. בתמורה ניתן יהיה "לפצות" את הפלסטינים בשטחים אחרים. יישובים קטנים ומבודדים הם סיפור אחר, ואם הם לא יסופחו הם כנראה יפונו (הסיכוי שיעברו לשליטה פלסטינית קלוש). -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
מי שטוען שבמסגרת הסכם שלום אריאל תסופח לישראל חי באשליות, או מנסה לטפח אשליות. אריאל היא לא ריכוז גדול. 18 אלף תושבים. והיא רחוקה מקו הירוק. בשביל לספח את אריאל צריך לשלוח "אצבע" שתחלק את השומרון לשניים.
אם באמת יהיה הסכם שלום עם חילופי שטחים זה רלוונטי למקומות כמו מודיעין עילית (50 אלף), ביתר עילית (40 אלף), ומעלה אדומים (36 אלף). שתי הראשונות גם ממש צמודות לקו הירוק. זה רלוונטי גם למקומות יותר קטנים שצמודים לקו הירוק כמו אלפי מנשה(7000)
אבל לא לאריאל שנבנתה באמצע השומרון במטרה מוצהרת למנוע נסיגה ישראלית מהאזור. emanשיחה 11:07, 24 ביולי 2012 (IDT)
כבר דנתי בסוגית האשליות, או כפי שהשואל כינה אותן: פנטזיות. כל אחד מרגיש שהצד השני משלה את עצמו. הימין טוען שהשמאל משלה את עצמו כשהוא חושב שאי פעם יהיה הסכם שלום, או שבמסגרת הסכם שלום (אם יהיה כזה אי פעם) ישראל תוותר על מרבית שטחי סי (כולל על אריאל), בעוד שהשמאל טוען שהימין משלה את עצמו כשהוא חושב שבמסגרת הסכם שלום יסכימו הפלסטינים שישראל תספח את שטחי סי (וממילא תעניק אזרחות ישראלית לאוכלוסיה הפלסטינית שם - שמהווה כיום כ-15 אחוזים מתושבי סי). איש איש ואשליותיו, אבל בדיוק על זה כתבתי: "עוד חזון למועד". בינתים - מי שחוגג זה הסטטוס קוו בשטחי סי - שלא השתנה מאז החתימה על הסכמי אוסלו; להוציא כמובן את השינוי הדמוגרפי בשטחי סי, שבשנים האחרונות משתקף - מחד גיסא בירידה זוחלת בקצב הילודה הפלסטינית בשטחי סי - ומאידך גיסא בעליה זוחלת בקצב הילודה היהודית בשטחי סי, מה שמשפיע כמובן - אם כי בקצב זוחל - גם על שינוי היחס שבין שיעור האוכלוסיה היהודית לשיעור האוכלוסיה הפלסטינית. 87.68.43.103 11:40, 24 ביולי 2012 (IDT)
תגובה לאנונימי שהגיב על דברי: הצבעת על שלוש פנטזיות: סיפוח, פינוי, ושליטה פלסטינית על הישראלים החיים בשטחים; אבל לפי דוח לוי יש גם פנטזיה רביעית: לא סיפוח, לא פינוי, ולא שליטה פלסטינית. אז מה כן? לפחות שתי אפשריות היפותטיות: סטטוס קוו, או אוטונמיה/מדינה יהודית (שניה) על שטח סי - אחרי "משאל עם" של תושבי שטח סי (שמהוים כיום כ-85 אחוזים של ישראלים פלוס מיעוט של 50,000 פלסטינים), וכל כיוצא בכך. רק מה, הסיכוי שבמסגרת של הסכם שלום תתגשם אחת מארבע-חמש האפשרויות הללו (שציינת אתה ושציינתי אני), הוא אפסי: כי או שהפלסטינים יתנגדו על כל ויתור על שטח - אפילו תמורת פיצוי בנגב (במיוחד לאור התחזקות החמאס בגדה - לאורך השנים האחרונות), או שהישראלים יתנגדו (במיוחד לאור התחזקות הגוש של נתניהו - לאורך השנים האחרונות). מסקנה: יש יותר סיכוי לסטטוס קוו בעתיד הנראה לעין - מאשר סיכוי שיהיה הסכם שלום בעתיד הנראה לעין. 87.68.43.103 11:40, 24 ביולי 2012 (IDT)
דו"ח ששון (ששמו הוא חוות דעת (ביניים) בנושא מאחזים בלתי מורשים) לא רלוונטי כלל לעיניין אריאל. הוא דיבר על המאחזים שהוקמו בשנות 90 וה-2000. הרבה אחרי אריאל. ובניגוד לדוח של אדמונד לוי, הוא לא היה דו"ח פוליטי ולא דן בשאלות של הכיבוש, או גורל השטחים באופן כללי. emanשיחה 11:07, 24 ביולי 2012 (IDT)
שים לב, שמה שכתבתי היה רק, שכאשר התקבל דוח ששון לפני שבע שנים, הכף נטתה יותר לכיוון של פינוי התנחלויות. אגב, למה נטתה? לא כל כך בגלל התוכן של דוח ששון, אלא בעיקר בגלל הרוח הכללית של הדוח (שיצא מנקודת הנחה שיש כיבוש בשטחים), וכמובן גם בגלל הרוח הכללית שנשבה אז בעם עצמו (בעקבות הסיכויים האופטימיים שנראו אז באופק - לקראת הגשמת תוכנית ההתנתקות). כיום, שבע שנים אחרי, המצב שונה כמובן. ואגב, אם דוח לוי - שמתימר להיות משפטי טהור - הוא בעצם פוליטי, כי הוא דן בשאלות של כיבוש, אז גם דוח ששון - שמתימר להיות משפטי טהור - הוא פוליטי באותה מידה: הרי שני הדוחות יוצאים מנקודת מוצא הפוכה באשר לשאלת הכיבוש: דוח ששון אומר משהו כמו: "מבחינה משפטית - יש כיבוש, כשמזה נגזרות כל מיני השלכות מעשיות באשר לפינוי של המאחזים הבלתי מורשים", בעוד שדוח לוי אומר משהו כמו: "מבחינה משפטית - אין כיבוש, כשמזה נגזרות כל מיני השלכות מעשיות באשר לאחריות הממשלה להסדרת מאחזים שהוקמו בסיוע ישיר או עקיף של הממשלה". הוא אשר אמרתי: איש ואיש ומכבסת המלים הפרטית שלו. 87.68.43.103 11:40, 24 ביולי 2012 (IDT)
בכל מקרה לא תהיה אפשרות לפנות את אריאל, כי תהיה בה אוניברסיטה :) -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
המרכז קיבל כבר אישור מאלוף פיקוד מרכז? תרומות כסופות - שיחה 11:46, 29 ביולי 2012 (IDT)

בַּעַל-פְּעוֹר[עריכת קוד מקור]

קודם כל, מה זה פעור?

שנית, האם בעל פעור היה אל בעל הכנעני? התפללו לו? איך הוא הפך לשד נוצרי? 109.65.220.36 21:52, 23 ביולי 2012 (IDT)

פרשנים מסורתיים ולא מסורתיים מבינים את המילה "פעור" במובן של לפעור - לחשוף, לגלות, ונראה שעבודתו היתה קשורה בחשיפת איברים מוצנעים. כך מובן גם מההקשרים בהם הוא מוזכר בתנ"ך - מעשי זימה והפקרות מינית, כמו מעשה כזבי בת צור או הפסוק בהושע "הֵמָּה בָּאוּ בַעַל-פְּעוֹר, וַיִּנָּזְרוּ לַבֹּשֶׁת, וַיִּהְיוּ שִׁקּוּצִים, כְּאָהֳבָם". זה היה אל בעל מקומי במדין, בדומה לעיר בעלבכ בלבנון שנקראת כך על שם פולחן הבעל שהיה נהוג בה. ראה en:Heresy of Peor. בברכה, 94.159.245.95 22:48, 23 ביולי 2012 (IDT)

פירוש מסורתי מקובל לשם "פעור" מופיע ברש"י (במדבר פרק כה): "פעור - על שם שפוערין לפניו פי הטבעת ומוציאין רעי, וזו היא עבודתו"חזי95.86.77.35

פרטים נוספים ותמונת דרכון כאן. בברכה. ליש - שיחה 03:42, 24 ביולי 2012 (IDT)

האם קיים סיכוי כל שהוא שברית המועצות תקום שוב?[עריכת קוד מקור]

תודה.

התשובה חיובית. עוד יש לא מעט מדינות עם מפלגה קומוניסטית, ואם תיאורטית מפלגות אלו יעלו חזרה לשלטון במדינות בריה"מ לשעבר ויחליטו להתאחד זה יקרה. בפועל, הסיכויים לכך קלושים. ‏DGtal‏ 10:05, 24 ביולי 2012 (IDT)
בנוסף על דברי דיגיטל, יש להוסיף ולציין, שכבר כיום - קיים אירגון גג של מרבית המדינות שהיו שייכות לברית המועצות לשעבר. לאירגון הזה קוראים "מדינות חבר העמים" - בשמו הפופלארי, או בשמו הרשמי: "חבר המדינות העצמאיות". רק גיאורגיה ושלוש המדינות הבאלטיות - סרבו להיות חברות בו, למרות שהיו חלק מברית המועצות לשעבר. 77.125.93.7 11:52, 24 ביולי 2012 (IDT)
אין סיכוי של ממש שדבר כזה יקרה. הקומוניסטים ספגו מכה ניצחת ברוסיה. גילגמש שיחה גם אני משתתף במיזם העשור! 12:01, 24 ביולי 2012 (IDT)
השואל לא שאל על הקומוניזם. 77.125.93.7 12:09, 24 ביולי 2012 (IDT)
יש קשר הדוק בין ברית המועצות לקומוניזם. מדינה זו היא תמצית הקומוניזם הללניסטי הרצחני. גילגמש שיחה גם אני משתתף במיזם העשור! 12:11, 24 ביולי 2012 (IDT)
מסכים שיש קשר בין ברית המועצות לבין הקומוניזם, אבל גם יש קשר בין קובה - או צפון קוריאה - לבין הקומוניזם. מצד שני, יש גם קשר בין ברית המועצות לבין מדינות חבר העמים ("חבר המדינות העצמאיות"). השואל לא הבהיר האם הוא בעיקר מתכוון למאפיין הראשון של ברית המועצות (זה שצוין על ידיך) - או למאפיין השני של ברית המועצות (זה שצוין על ידי). 77.125.93.7 12:40, 24 ביולי 2012 (IDT)
ממש לא. ברית המועצות היא גילגול של האימפריה הרוסית, והיתה פשוט צורה לאירגון פנימי שלה. בהחלט יש מגמות שרוצות באיחוד מחדש, לצד מגמות הפוכות. הרי ברוב המדיניות האלה יש מיעוטים רוסיים גדולים שהיו רוצים חבירה מחדש לרוסיה. וקשה לדעת מה ייקרה בעתיד. emanשיחה 13:04, 24 ביולי 2012 (IDT)

קוונטים[עריכת קוד מקור]

  1. עיקרון אי הוודאות- מה הסיבה הפיזיקלית לזה? למדוע אין אפשרות לדעת בו זמנית מיקום ותנע של אלקטרון? זה לא בעיה תכנית אלא פיזיקלית. מה היא?
  2. פונקציית גל- כל גל שאני מכיר הוא סוג של הפרעה מחזורית בתווך. מהוא התווך שבו יש פונקציית של של אלקטרון? האם אלו גלי אורך או רוחב?
  3. מה הגורם הפיזי לגליות של פונקציית הגל? כלומר למה שפונקציה המתארת את הסברות למצוא אלקטרון לא תהיה פשוט פולינום? למה גל? 79.180.197.213 14:47, 24 ביולי 2012 (IDT)
  4. מה מתכווננים במחינה פיזית כשאומרים שחלקיק נמצא בסופרפוזיציה של מצבים?
1. התשובה היא "ככה". פעם, בראשית פיתוח מכניקת הקוונטים דווקא היתה תשובה שתראה לך יותר פיזיקלית, כפי שכתוב בערך אליו הפנת: "אם נרצה למדוד את מקומו של אלקטרון ניאלץ לידות בו פוטון שיחזור למכשיר המדידה וכך נדע את מיקום האלקטרון, אך בעשותנו זאת הפוטון מוסר תנע לאלקטרון, וכך לא נוכל לדעת את מהירות האלקטרון: ככל שרזולוציית מדידת המקום גדולה יותר כך אורך הגל של הפוטון קצר יותר וכך האנרגיה שלו גבוהה יותר, כלומר התנע שהוא מעביר לאלקטרון גדול יותר".
אבל בהמשך הסתבר שזה עקרון יותר עמוק, שאין לו באמת הסבר חוץ מ"ככה".
2. לא! גל הוא לא בהכרח הפרעה מחזורית. והוא גם לא בהכאך בתווך (כמו שיש בגל אלקטרומגנטי). גל מחזורי הוא פתרון בסיסי של משוואת הגלים, והרבה פעמים כדאי להציג גלים אחרים כסופרפוזיציה של גלים מחזוריים. אבל בעקרון גל הוא כל הפרעה שזזה.
וכאמור לא חייב להיות תווך, אבל במקרה של פונקצית הגל, אין גם גודל פיזיקלי שמוכר ממקום אחר (כמו שדות חשמלי ומגנטי במקרה של גל אלקטרומגנטי).
לגבי גל אורך או רוחב, אם תסתכל בערך קיטוב, זה רלוונטי כשהשדה שעליו ההפרעה הוא וקטורי. פונקציית הגל היא סקלרית, לכן אין טעם לדבר על גל אורכי ובוודאי לא רוחבי.
3 כמו שכתבתי קודם, גל לא חייב להיות דווקא מחזורי. לכן ההסתברות יכולה להיות בעקרון כל דבר. לחלקיק חופשי יש באמת אופי של גל מחזורי, עם אורך גל דה ברויי. emanשיחה 16:41, 24 ביולי 2012 (IDT)
לא ממש הבנתי איך יתכן גל ללא תווך. זה כמו נפילה חופשית ללא הגוף שנופל. גל א"מ מתקדם ב"שדה" חשמלי ומגנטי שהוא סוג של תווך. לגבי השאלה הראשונה- אני יכול לקבל את הנימוק "ישנה בעיה טכנית בלתי פתירה בעליל" (מה שמסובר שם על הפוטון). אבל אני מתקשה מאוד להבין את משמעות שחוק טבע מונע ממני למדוד תנע ומיקום בו זמנית. לטבע לא ממש אכפת מה אני מכשף לי במעבדה - כל חלקיק "יודע" רק על כוחות שפועלים אליו ולא מה אני רוצה למדוד לו. 79.180.197.213 17:20, 24 ביולי 2012 (IDT)
החלקיק בהכרח יודע על כל מדידה שאתה מבצע בו. כל מדידה משפיעה על החלקיק. לגבי הגל, יש גלים שהמתקדמים בריק ולא זקוקים לתווך. ‏Setresetשיחה 20:32, 24 ביולי 2012 (IDT)
כמו שכתבתי, אני לא מסכים לגישה שלך. היא עדיין מייצגת את הפיזיקה הקוונטית ה"ישנה". האי וודאות היא משהו יותר אינהרנטי מאשר מה קורה לחלקיק כשאתה מודד אותו. emanשיחה 20:45, 24 ביולי 2012 (IDT)
אני חושש שאם אתה לא מבין איך ייתכן גל ללא תווך אתה תקוע עוד במאה ה-19, בתיאורית האתר! השדות החשמלי והמגנטי הם לא תווך שבהם עובר הגל. הם הגל!
ולגבי הקושי שלך להבי את משמעות אי הוודאות, אתה בחברה טובה. כמו שאמר אחד הפרופסורים אצלנו: "את הפיזיקה אי אפשר להבין. אפשר רק להתרגל". emanשיחה 20:45, 24 ביולי 2012 (IDT)
ג'ון פון נוימן פרופסור אצלכם? דניאל תרמו ערך 20:54, 24 ביולי 2012 (IDT)

האם תנאי הקבלה לאוניברסיטת תל אביב הם הגבוהים ביותר באופן כללי?[עריכת קוד מקור]

אם כן, למה?. למה ששאר האוניברסיטאות לא "יקפצו בראש" כמו אוניברסיטה זו (במידה והטענה הזו נכונה לפי אומדנים). תודה רבה לכם. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

ממה שאני הבנתי, דווקא לאוניברסטה העברית הכי קשה להתקבל, אבל זה בטח תלוי בפקולטה שאתה מדבר אליה. (סביר להניח שיש תארים שדווקא בטכניון הכי קשה להתקבל אליהם.). מן הסתם, תנאי הקבלה קשורים בעיקר לכמות האנשים שרוצים ללמוד באותו מקום. אם מכללת אורנים תחליט "לקפוץ בראש" ולקבוע תנאי קבלה קשים במיוחד, אז לא יישארו שם סטודנטים. . . בתל אביב ובעברית יש המון אנשים שרוצים ללמוד, ולכן הם יכולים להרשות לעצמם תנאי קבלה קשים. בלנק - שיחה 21:18, 24 ביולי 2012 (IDT)
היצע וביקוש, ואידך זיל גמור. כותב עכשיו מספרד - שיחה 21:21, 24 ביולי 2012 (IDT)
כתבתי לפני התנגשות עריכה: זה עניין של היצע וביקוש. ככל שהאונברסיטה יותר מצליחה (מחקרית, הוראתית, יוקרת הבוגרים וכו') היא יכולה להרשות לעצמה תנאי קבלה יותר גבוה (בפרופורציה לכמות התלמידים שהיא רוצה לקבל). בישראל הקבלה היא לכל פקולטה בנפרד, אז משתנה מתחום לתחום, אבל באופן כללי לפי מרבית הדירוגים האקדמיים העברית היא האוניברסיטה המוצלחת בישראל, ואחריה ויצמן, תל-אביב והטכניון (לאו דווקא בסדר הזה). דניאל תרמו ערך 21:26, 24 ביולי 2012 (IDT)
דניאל אני שואל על תנאי קבלה לא על מי היא המוצלחת ביותר. תודה רבה. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
ואני עונה לך שיש קורלציה בין מי מוצלח יותר לבין למי קשה יותר להתקבל. דניאל תרמו ערך 02:07, 25 ביולי 2012 (IDT)
זה מעניין מאוד מה שאתה אומר. על מה הדבר מסתמך ? איזשהו מחקר, סקר מקיף דיו ? אני מכיר באופן אישי כמה כאלה שמתאימים לפרופיל הזה, אבל זה לא מספיק כדי להסיק סטטיסטית. בנצי - שיחה 03:25, 25 ביולי 2012 (IDT)
לא ראיתי מחקר, אבל קל לראות זאת, למשל, אם משווים את אחוזי הקבלה של האוניברסיטאות המובילות בארה"ב לדירוג שלהם לפי המדדים השונים. דניאל תרמו ערך 12:49, 25 ביולי 2012 (IDT)
מכון וייצמן איננו אוניברסיטה, אלא מכון מחקר במדעי הטבע, המתימטיקה והוראת המדעים, הכולל בתוכו גם מסגרת ללימודים מתקדמים בתחומים אלה: לתארים שני ושלישי. השדרה העיקרית הבונה אוניברסיטאות היא אוכלוסיית תלמידי תואר ראשון, וגם מבחינה זו לא ניתן לדרג את המכון עם האוניברסיטאות הרגילים. קנה המידה היחידי לפיו ניתן לדרג אותו ביניהם הוא מעמדו כמוסד מחקר, ומס' המאמרים היחסי המתפרסמים בו, וגם מבחינה זו העברית היא המובילה בארץ. בנצי - שיחה 03:20, 25 ביולי 2012 (IDT)
יש עניין קטן של איכות מול כמות. העובדה שמפרסמים יותר מאמרים אינה בהכרח מעידה על איכותם. בברכה, --איש המרק - שיחה 09:07, 25 ביולי 2012 (IDT)

אגב, הפקולטה לפיזיקה (תואר ראשון)- איפה הכי "נחשבת"? 79.181.243.252 11:54, 25 ביולי 2012 (IDT)

תוכל לראות כאן את דירוג שאנגחאי במדעי הטבע. ארבע מוסדות עבריים (ויצמן, עברית, טכניון ותל אביב) נמצאים בין 100 הראשונים. דניאל תרמו ערך 12:49, 25 ביולי 2012 (IDT)
וואו. הטכניון הוא בין החלשים בארץ לפי הדירוגים שלהם. רק בן גוריון חלש ממנו. 79.182.225.117 14:18, 25 ביולי 2012 (IDT)
על מה אתה מדבר? טכניון שני במדעי הטבע יחד עם העברית (ואחרי ויצמן). בטכנולוגיה הוא ראשון בישראל (ו-38 בעולם). בן גוריון ובר אילן באותה רמה, ואחרונה בישראל היא חיפה. דניאל תרמו ערך 14:40, 25 ביולי 2012 (IDT)
ובפיזיקה הוא כנראה רביעי [1]. בכל אופן, יש כמה דירוגים וזה רחוק מלהיות מדע מדויק. זה טוב לתמונה כללית אבל לא יותר. דניאל תרמו ערך 14:45, 25 ביולי 2012 (IDT)
בקישור האחרון שנתת הטכניון אפילו לא מופיע. טכניון מול עברית ותל אביב מעמיד בספק את השם הענק של הטכניון. להיות במקום שלישי ומכובד מתוך 5 זה לא הישג כה גדול. 79.182.225.117 14:50, 25 ביולי 2012 (IDT)
בהכשרת מהנדסים הוא מהטובים בעולם, והטוב בישראל. מהנדסים הם עמוד השדרה של תעשיית הי-טק. הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 18:55, 25 ביולי 2012 (IDT)
יש 8 אוניברסיטאות בישראל, לא 5. מקום 3 בישראל זה לא כמו מקום 3 בבולגריה. האוניברסיטאות בישראל הן ברמה מאוד גבוהה, הן מדורגות מאוד גבוה בעולם כולו. דניאל תרמו ערך 15:24, 25 ביולי 2012 (IDT)
אני פשוט שברתי לעצמי היום מיתוס שהטכניון הוא המוביל בישראל ואחד המובלים בעולם. וואלה ת"א לא פחות חזקה ועברית אפילו יותר. 79.182.225.117 16:10, 25 ביולי 2012 (IDT)
נאמר לעיל שיש קורלציה בין מי מוצלח יותר לבין למי קשה יותר להתקבל.
ככל שיש יותר ביקוש יש אפשרות לקריטריונים גבוהים יותר, אבל הביקוש לא תלוי רק ברמה האקדמית. לפחות בתחום האדריכלות הקרוב אלי יש ביקוש רב יותר לאוניברסיטת תל אביב על פני ארבעת המוסדות האחרים, ולא בגלל ששם הלימודים טובים יותר (הם לא), אלא, להערכתי, רק בגלל המיקום.
יש גם קורלציה בין הביקוש ליחס שנותן המוסד למועמדים שלו. יחס הפוך כמובן. • רוליג שיחה • אמצו חתול 15:10, 25 ביולי 2012 (IDT)
מן הסתם יש כמה פקטורים. לפעמים הם משמעותיים מאוד. אבל במגמה כללית יש קורלציה ברורה עם הרמה. דניאל תרמו ערך 15:24, 25 ביולי 2012 (IDT)

שאלה בשופטים ח[עריכת קוד מקור]

גדעון ברודפו אחרי זבח וצלמונע נתקל בערים סוכות ופנואל שאנשיהן לא נותנים ללוחמיו מזון. גדעון מבטיח להשיב להם כגמולם והוא אכן מבצע זאת כמופיע בהמשך הפרק. שאלתי היא מדוע נקם גדעון לראשונה באנשי סוכות ולא באלו של פנואל, הרי מבחינת דרך חזרתו היה צריך קודם לעבור בפנואל? (ראו כאן:[2] פסוקים ה-י"ח)

יש חוקרים הטוענים ששני הקטעים בפרק על פנואל אינם שיכים לטקסט המקורי. אם הם כן שיכים אז האם אנחנו יודעים את מקום הישובים? הטקסט רק מציין שגדעון עלה מסוכות לפנואל.-ויעל משם פנואל-.
לפעמים נכתב בתנך בסיפור שני כמו שהיה בסיפור הראשון. לדוגמה כאן, כיון שבהלוך נכתב קודם על סוכות, גם בחזור נכתב קודם על סוכות, ואין הכוונה בהכרח שכך היתה דרכו של גדעון בפועל. אהרן - שיחה 11:48, 25 ביולי 2012 (IDT)
יש דוגמא נוספת למהלך שכזה בתנ"ך?

שאלה בשופטים ו[עריכת קוד מקור]

על גדעון נאמר "וַיִּפֶן אֵלָיו השי"ת וַיֹּאמֶר לֵךְ בְּכֹחֲךָ זֶה וְהוֹשַׁעְתָּ אֶת-יִשְׂרָאֵל מִכַּף מִדְיָן הֲלֹא שְׁלַחְתִּיךָ" (שופטים ו' י"ד). האם יש מקומות נוספים במקרא בהם נכתב כי השם פנה למישהו, ולא רק קרא לו, אמר לו משהו או דיבר אליו? ליאור पॣ • ו' באב ה'תשע"ב • 13:20, 25 ביולי 2012 (IDT)

א. בתנ"ך ישנם מופעים רבים של "ויפן", וכפי שאני רואה, בכולם המשמעות היא של הפניית פנים או מבט ולא של פניה למישהו (כלומר, במובן של face turning ולא במובן של appealing). מלבד שניים (כולל מובאתך שלך), כל המובאות מתייחסות להפניות מבט אנושיות, ודומני שהמילה משמשת במובן שאמרתי, באופן עקבי.
ב. המובאה השניה המתייחסת לאלוהים היא: "וַיָּחָן יְהוָה אֹתָם וַיְרַחֲמֵם, וַיִּפֶן אֲלֵיהֶם, לְמַעַן בְּרִיתוֹ, אֶת-אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב; וְלֹא אָבָה הַשְׁחִיתָם, וְלֹא-הִשְׁלִיכָם מֵעַל-פָּנָיו עַד-עָתָּה" (מלכים ב', פרק י"ג, כ"ג).
ג. בשתי המובאות צריך להבין את טיבה של 'הפניית המבט' (אל או מ) הפיזית לכאורה, מצידו של האל. בניגוד להפניית המבט האנושית, שהיא טבעית, כחלק משפת גוף, כאן הצורך אינו מובן, גם אם אקח בחשבון את הכלל של "דברה תורה בלשון בני אדם". הוא לא כל כך שייך לכאן. לגבי הפסוק הלקוח ממלכים קל יותר להבין זאת: אחרי שה' חנן אותם, הוא החזיר את מבטו אליהם, אחרי שהיה מופנה מהם. לגבי הפסוק שלך יש צורך בעיון מעמיק יותר.
ד. מובן לי הצורך שלך להחליף את השם המפורש, אם כי ישנם פוסקים חשובים הקובעים שמותר להזכיר את שמו בעת שמצטטים פסוק שלם. בכל מקרה, 'השי"ת' הוא מונח מודרני יחסית, ואינו מתאים לשיבוץ בפסוק מקראי. אם כבר, כדאי למצוא מונח חלופי הולם יותר (למשל, ה', הנפוץ מאוד). בנצי - שיחה 18:59, 25 ביולי 2012 (IDT)
תודה רבה. ליאור पॣ • י' באב ה'תשע"ב • 11:10, 29 ביולי 2012 (IDT)

בורסה[עריכת קוד מקור]

יש לי שאלה מאוד תמימה ומאוד בורה. אף אחד לא מפסיד כשהבורסה ברחבי העולם עולה, אף אחד לא מרוויח כשהבורסה ברחבי העולם יורדת. אז למה בעצם, לא כולנו מתאחדים ונרתמים למען זה שהבורסה רק תעלה? ושאלה נוספת: משום שירידות חדות בשערים גורמות לבעיות כלכליות (לדוגמה השפל הגדול), העולם בעצם בנוי על הבורסה ועל שערי המניות - איך זה הגיע למצב הזה, שהכלכלה של כל העולם מתבססת על דבר בלתי יציב?

בורסה היא שוק, בדיוק כמו שוק מחנה יהודה או שוק הכרמל, אבל במקום למכור ולקנות שם עגבניות, בצל ומלפפונים, קונים ומוכרים שם מניות ואגרות חוב. ההנחה שלך על אי הפסד ואי רווח שגויה לחלוטין - אם קנית בסכום מסוים ומכרת בפחות מכך, הפסדת ואם קנית בסכום מסוים ומכרת ביותר מכך, הרווחת. ביום שהבורסה יורדת יש גם אנשים שמרוויחים וביום שהבורסה עולה יש גם אנשים שמפסידים, כי החשבון הפרטי אינו בהכרח דומה לסטטיסטיקה הכללית העוסקת בממוצעים. הכלכלה העולמית אינה מתבססת על הבורסה, היא משתמשת גם בבורסה, כמו שכלכלת ישראל אינה מתבססת על שוק הכרמל, אך שוק הכרמל הוא חלק ממנה. בברכה. ליש - שיחה 04:31, 25 ביולי 2012 (IDT)
כנראה שחשיבות הבורסות לכלכלה גדולה יותר מחשיבות שוק הכרמל לכלכלה, עם כל הכבוד לשוק הכרמל, סוחריו, מוצריו וכו'. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

רימו אותי בחברה סלולרית, רוצה להתנתק מהם[עריכת קוד מקור]

מה גובה הקנס המקסימלי שמותר להם על פי חוק לגבות ממני?--שירי2000 - שיחה 06:11, 25 ביולי 2012 (IDT)

0. על פי החוק החדש את יכולה להתנתק ללא קנס. גילגמש שיחה גם אני משתתף במיזם העשור! 09:24, 25 ביולי 2012 (IDT)
לפי תיקון החוק החדש, לקוח שהצטרף לחברת סלולר מ-1 בנובמבר 2011 - פטור מקנס ניתוק. לקוח שהצטרף לפני התאריך הנ"ל - קנס ניתוק של שמונה אחוזים מהחשבון החודשי הממוצע, כפול מספר החודשים שנותרו להתחייבות. אגב, לקוח ישראלי לא מרוצה מחברת סלולר? לא יכול להיות, כנראה יש כאן טעות... :) -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
אני מרוצה, אני בגולן טלקום - ושיהיו בריאים!
וכן, אני גם מתקשר לאחותי בחו"ל (ספרד) בחינם. מהסלולר. ולא משלם שקל יותר.
לא עובד שלהם, וחותם בשמי. ממליץ לכל בר-דעת. דוד הירושלמי - שיחה 19:09, 29 ביולי 2012 (IDT)

מי הוא י. ד. ?[עריכת קוד מקור]

מי הוא י.ד. במאמר זה:

אני מעריך שמדובר ביעקב דורי, אך היתי רוצה לוודא. גילגמש שיחה גם אני משתתף במיזם העשור! 08:56, 25 ביולי 2012 (IDT)

ריצה[עריכת קוד מקור]

במסלולי ריצה אולימפיים, המתחרים רצים במסלולים מתעקלים ברדיוסים שונים, ולכן לכאורה עוברים מרחקים שונים על קשתות של מעגלים ברדיוסים שונים. איך למרות זאת דואגים שכולם ירוצו אותו מרחק וישקיעו אותו מאמץ (הרי צריך להשקיע יותר מאמץ בשמירה על מהירות קבועה במעגל ברדיוס קטן מאשר ברדיוס גדול)? למה המסלולים מתעקלים ולא ישרים? תודה, 94.159.245.95 09:34, 25 ביולי 2012 (IDT)

אם היו עושים מסלול ישר באורך 400 מ' האצטדיון היה ארוך וצר, לא נוח, בנוסף לא ניתן היה לרוץ למרחקים גדולים יותר. כדי לתקן את הפרשי המרחקים שבסיבוב בכל מסלול מתחיל האצן ממקום אחר, במרחקים גדולים אחרי סיבוב כולם מתיישרים לאותו מסלול. באשר להשקעה בפניה, הפרשי הרדיוסים לא גדולים, לדעתי אין הבדל משמעותי בהשקעה. ♠ גיל כ. (שיחה) ♠ מיפוי ויקיפדיה ♠ 10:38, 25 ביולי 2012 (IDT)
תודה. 94.159.245.95 13:15, 25 ביולי 2012 (IDT)
הבעיה היא במרחקים ארוכים, איזה מסלול אתה מכיר באורך של 10,000 מטר? כך שצריך לצור מסלול שחוזר על עצמו. -יונה בנדלאק - שיחה 15:37, 25 ביולי 2012 (IDT)

ערים בגרמניה[עריכת קוד מקור]

שלום, שמתי לב שיש בעיה בהרבה ערכים על ערים בגרמניה - בטבלה שבתחילת הערך, המדינה בגרמניה שבה נמצאת העיר, כתובה בפרמטר חבל ארץ, שמקושר לערך חבל ארץ ולא לערך מדינות גרמניה. בנוסף, אפילו בתבנית:עיר כתוב שיש להשתמש בפרמטר "סוג יחידה שלטונית ראשונה" ולא בחבל ארץ. למה זה ככה, והאם אפשר לשנות את זה? tomer a - שיחה 11:16, 25 ביולי 2012 (IDT)

ההבדל בין מדיניות מוניטרית למדיניות פיסקלית[עריכת קוד מקור]

הערכים על הנושאים האלו מאוד לא ברורים, מישהו יכול להסביר מה ההבדל בינהם?

מדיניות מוניטרית היא מדיניות העוסקת במחיר וכמות הכסף במשק. העלאה או הפחתה של שער הרבית בעיקר

ולפעמים גם הרחבה של כמות הכסף או הקטנתה על ידי קנייה או מכירה של נכסים פיננסיים (למשל - מכירה של איגרות חוב בשוק על ידי הבנק המרכזי). בישראל בנק ישראל אחראי למדיניות המוניטרית .

מדיניות פיסקלית היא העיסוק בתקציב הממשלה, קרי בהוצאותיה של הממשלה, ובהכנסותיה ממסים. איתן - שיחה 20:05, 25 ביולי 2012 (IDT)

בקשה לערך הקשור לאסלאם[עריכת קוד מקור]

עפרית בשם ארגן דיב מעניק תיבת נשק לאמיר חמזה, דודו של מוחמד ולוחם ידוע. ציור מהמאה ה-16, כעת במוזיאון ברוקלין

מישהו יכול לכתוב ערך עברי ל-http://en.wikipedia.org/wiki/Ifrit ? -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

בינתיים תקציר - עפרית הוא שד (יצור על טבעי הנוטה להזיק) בתרבות הערבית והמוסלמית. הופיע בין השאר בקוראן, בסיפורי אלף לילה ולילה, בסדרת הטלוויזיה דם אמיתי ובסדרת המשחקים פיינל פנטזי. בעידן מוקדם העפרית נוצר מדם של קורבנות רצח, והופיע בדמות השטן, הקורבן או סופת חול. עשוי מאש, ענק ומכונף, בדמות זכר או נקבה. מצטיין בכוח ובערמומיות וחי במעבה האדמה בחברה מסורתית, הכוללת מלכים ושבטים. כדי להשפיע עליו או לפגוע בו, יש להשתמש בכשפים. (הצעת הכותב: אם אתה נתקל בכזה - שמור מרחק). -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
אני רק יכול להוסיף ששם זה היווה מקור השראה לכינוי לילד או אדם נמרץ ומפולפל "שידו בכל" - עָאפְרית, בתרבות התוניסאית העממית, ואולי גם ברחבי צפון אפריקה ובארצות מוסלמיות אחרות. אף פעם לא יחסתי חשיבות לכינוי זה, כמו לביטויים רבים אחרים בערבית עממית, מחוסר ידיעה, עד לפניה זו. בנצי - שיחה 05:19, 26 ביולי 2012 (IDT)

יצרתי את הערך אתם מוזמנים להרחיב אותו. WikiJunkie - שיחה 06:56, 26 ביולי 2012 (IDT)

וקטורים במרחב התלת מימדי[עריכת קוד מקור]

האם נכון להגיד שזוג וקטורים a ו-b במרחב התלת מימדי פורש (span) את המישור שמוגדר ע"י ראשית הצירים והנקודות (a1,a2,a3) ו-(b1,b2,b3)? תודה, 94.159.245.95 00:20, 26 ביולי 2012 (IDT)

המרחב הנפרש על ידם הוא אכן המישור הזה. דניאל תרמו ערך 02:06, 26 ביולי 2012 (IDT)
כדי שזה יקרה, מספיק שהם לא יהיו תלויים לינארית. אחרת - יש מצב שהם לא יפרשו שום מישור. סמי20 - שיחה 00:25, 30 ביולי 2012 (IDT)

למה כלכך חשוב לפופר שנפריך תיאוריות?[עריכת קוד מקור]

מה זה נותן לנו? איזה טעם יהיה בלהפריך "תיאוריה" לפיה בני אדם מרגישים תאבון מגורמים ביולוגיים ופסיכולוגיים כאחד ? -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

הוא לא רוצה שנפריך תאוריות. הוא רוצה שיהיה פוטנציאל הפרכה. כלומר שאם התאוריה לא נכונה, אפשרי יהיה להראות זאת בתצפית או בניסוי. דניאל תרמו ערך 02:08, 26 ביולי 2012 (IDT)
חשיבות ההפרכה נובעת ביחוד מהעקרון לפיו די בהפרכה אחת כדי לפסול תיאוריה, בעוד שאין די באישור אחד כדי לאשר אותה. מעמדה העקרוני שונה מאישור. בנצי - שיחה 03:02, 26 ביולי 2012 (IDT)
הרעיון של האפשרות להפריך דרוש בשביל לפסול השארות לא מדעיות. אחרת אתה יכול לבנות תאוריה על זה שרוחות קודש בלתי ניתנות לאיתור הם אלו שגורמות לתופעות טבע. אם התאוריה לא ניתנת להפרכה (איך תפריך את הטענה שרוח קודש גרמה לנפילת תפוח?), אז אין אפשרות לבדוק את נכונותה. Corvus,(שיחה) 11:48, 26 ביולי 2012 (IDT)
נכון, זו אחת ההשלכות. אגב: השערות. בנצי - שיחה 12:18, 26 ביולי 2012 (IDT)
ראה גם בעיית האינדוקציה, פופר מנסה לפתור אותה באמצעות עקרון ההפרכה (או יותר נכון לטעון שזו "פסאודו-בעייה"). אגב, התורה של פופר איננה סוף פסוק בדברי ימי הפילוסופיה של המדע - רבים קראו תיגר על עמדותיו בסוגיית האינדוקציה וטענו מזוויות שונות שהוא לא פתר שום דבר. ‏gal m‏ 20:20, 26 ביולי 2012 (IDT)

מדוע ראשו של הפציינט עטוף?[עריכת קוד מקור]

הכנסת אלקטרודה בעת ניתוח לטיפול במחלת פרקינסון

זוהי תמונה מהערך נוירוכירורגיה. מדוע עטפו את ראשו של המנותח? -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

אני משער שזה כדי שהוא לא יזוז. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
בהליך כזה מדובר בהרדמה מלאה.. הוא לא יזוז. בכירורגיה בכלל, נהוג כי למעט איזור העבודה שאר אזור הגוף יהא סטרילי לחלוטין. באיזור הפנים יש סכנה ש'לכלוך' דהינו דם או הפרשות אחרות יכנסו לדרכי הנשימה דרך הפה או האף.. לכן 'עוטפים' את איזורים אלה.. זה תלוי בתנוחה שבה משכיבים את הפציינט על שולחן הניתוחים. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

שאלה בפיזיקה[עריכת קוד מקור]

מהו הגובה המינימלי שאם אדם נופל ממנו הוא בטוח מת? -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

זו לא פיזיקה, ולא קיים גובה כזה. אנשים נפלו מגובה 10 ק"מ ושרדו - עם הררררררבה מזל. הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 12:23, 26 ביולי 2012 (IDT)
מה?, תן דוגמאות!... -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
הדיילת ווויץ' היא הדוגמה הידועה ביותר. המטוס בו עבדה פוצץ בגובה 10 ק"מ ע"י מחבלים. היא שרדה את הנפילה. האחרים - לא. ישנם מקרים נוספים, בין השאר טייס ניסוי אמריקאי שמטוסו התפרק בגובה רב והמצנח שלו לא עבד ומקרה מדהים של תיירת צעירונת שלא רק נפלה מגובה רב, אלא נתקעה בג'ונגל במרחק חודש צעידה ממקום ישוב. סיפור פנטסטי לגמרי.
חישוב תאורטי מראה ששימוש מושכל בהתנגדות האוויר ע"י פרישת הגפיים מאפשר נפילה במהירות מקסימלית של 180 קמ"ש בערך. אם הנופל מצליח, בדיוק על-אנושי בעליל, לעבור בשניות האחרונות לנפילה לגלגול צנחנים הוא מחלק, תאורטית, את הפגיעה לסדרת חבטות שראשיתה בכפות הרגליים, הבאה בירך, כתף ורק בסוף הראש. תאורטית ניתן לשרוד זאת, במחיר שברים רבים שיתאחו בהמשך. אני משער שעם די הצורך בישי גדא ואווילים בעולם, בסוף יהיה אחד ממוזל שיפול מ10 ק"מ על בטון וישרוד. הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 14:44, 26 ביולי 2012 (IDT)
אחסוך ליתר הקוראים את הגיגול שאני עשיתי - וסנה וולוביץ' (אנ'). ליאור पॣ • ז' באב ה'תשע"ב • 15:05, 26 ביולי 2012 (IDT)
כתבתי לפני התנגשות עריכה: א. זה מאוד תלוי, ואין לכך תשובה מוחלטת קבועה. תלוי על מה נפלת, ועל איזה חלק של גופך נפלת. התקדים הכי דרמטי הידוע לי הוא על אחת שצנחה חופשית מגובה של כ-10 ק"מ, מצנחה הסתבך, אבל היא בכל זאת שרדה. היא נפלה על ערימת שלג גדולה שטרם הספיק להתקשות.
ב. היה גם מקרה של אחת שניסתה להתאבד בקפיצה מעל מגדל אייפל, אבל שרדה את הקפיצה, מאחר ונפלה בדיוק על גגה של מכונית, אשר שימש כקפיץ אחד גדול והתעוות פנימה.
ג. צריך גם לזכור שמהירות הנפילה אינה הולכת וגדלה ללא גבול. אמנם במהירויות נמוכות ניתן להזניח במקרים רבים את התנגדות האויר, אבל זו קיימת, ובמהירויות מספיק גבוהות, היא מספיק גדולה כדי לאזן את כוח הכבידה, ולגרום עקב כך, לירידה במהירות קבועה. בנצי - שיחה 12:29, 26 ביולי 2012 (IDT)
They claim that the plane broke up only a few hundred meters above the ground, not the 10,000 metres claimed by the official investigation.[8] This claim is backed by evidenceכך הויקי באנגלית. Nachum - שיחה 15:13, 26 ביולי 2012 (IDT)
את החלק החשוב ביותר של הניתוח-מחדש הזה לא הבאת בציטוט שלך: Citation needed.... הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה

אנתלפיה[עריכת קוד מקור]

מה המשמעות הפיזיקלית של הגדול אנתלפיה? במה הוא שונה מאנרגיה חופשית? 79.182.225.117 11:59, 26 ביולי 2012 (IDT)

האנרגיה החופשית של גיבס מתייחסת לתהליכים בהם הלחץ והטמפ' נותרים קבועים. האנרגיה החופשית של הלמהולץ מתייחסת לתהליכים בהם הטמפ' קבועה, ואנתלפיה מתייחסת לתהליכי לחץ קבוע. עיין באנרגיה חופשית. עיין גם בשורות הראשונות ובשורות האחרונות של הערך עליו שאלת. בנצי - שיחה 12:42, 26 ביולי 2012 (IDT)

סטטיסטיקה של חיפוש בגוגל[עריכת קוד מקור]

איך אני בודק כמות חיפושים של מילה כפונקציה של הזמן בגוגל? לדגומה כמה פעמים חיפשו את המילה "אימא" לאורך השנה הזאת? 79.182.225.117 12:14, 26 ביולי 2012 (IDT)

Google trends הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 12:21, 26 ביולי 2012 (IDT)

דיפרנציאל שלם[עריכת קוד מקור]

במילים (ונוסחאות) פשוטות- מהוא "דיפרנציאל שלם" ובמה הוא שונה מדיפרנציאל לא שלם? 79.182.225.117 15:29, 26 ביולי 2012 (IDT)

במילים פשוטות, דיפרנציאל שלם הוא מידת ההשתנות של פונקציה כתלות בהשתנות של כל המשתנם שלה, בעוד דיפרציאל חלקי הוא מידת ההשתנות כתלות של משתנה אחד בלבד. ‏Setresetשיחה 16:23, 27 ביולי 2012 (IDT)

תירגום מכונה[עריכת קוד מקור]

למה השפה האנושית כל כך קשה להבנה על ידי תוכנה? אף תוכנת תירגום (שהיא סוג של בינה מלאכותית) לא מסוגלת לתרגם פסקה קטנה בלי שטויות. למה זה כה קשה? 79.182.225.117 17:18, 26 ביולי 2012 (IDT)

קראת את תרגום מכונה? בעקרון זה קשה בגלל שכמעט לכל מילה בכל שפה יש מספר גדול של משמעויות וע"מ לתרגם נכונה חייבים לקלוע למשמעות הנכונה בשתי השפות. kotz - שיחה 17:57, 26 ביולי 2012 (IDT)
השאלה היא למה. לא למה למחשבים קשה להבין שפה, אלא למה השפה (לא אחת - כולן) התפתחה באופן כזה שהיא כל-כך מסובכת למחשבים. עוזי ו. - שיחה 01:42, 27 ביולי 2012 (IDT)
א. חלקה האחרון של השאלה אותה אתה מעלה בתגובתך, אינו מנוסח נכון. שפות המחשבים, עם או בלי בינה, אינן נתון שהתפתחות השפה האנושית התעלמה ממנו, אלא להיפך, למה פיתחנו שפות מחשבים שתשתיתן ומבנן כל כך שונה.
ב. שתי סיבות עיקריות לכך:
(1) פיזיקלית-טכנולוגית-היסטורית, עם המצאת הטרנזיסטור, והמעגל המוכלל המבוסס עליו, ואיתו השפה הבינארית שפותחה עליו, על גירסותיה ודורותיה (הדור הקודם, מבוסס שפופרות לא היה שונה עקרונית, רק מימושו היה מסורבל בהרבה, וכמובן, מטבע הדברים, ראשוני בלבד). כל מה שאנחנו עושים היום בתחום החומרה והאלגוריתמיקה מבוסס על אותו אב קדמון, והאפשרויות הטכנולוגיוה שהתפתחו ממנו, שמאפייניהן העיקריים חישוביים והשוואתיים (או מיוניים).
(2) תהליכי (או מודלי) החשיבה במוח הם שונים במהותם, ואחד המאפיינים המרכזיים שלהם, בתהליכים רבים, הוא החשיבה האסוציאטיבית במקום זו החישובית. כדי לזהות פנים אין צורך בהשוואת פנים נתונות לכל אלה שבמאגר הזיכרון. פנים מזוקנות יזוהו למרות השינוי, אבל תוכניות מחשב יתקשו מאוד בכך. הן תזדקקנה למפרט שמאפייניו ספציפיים, במקום אסוציאטיביים. כך גם לגבי שפה. השפות האנושיות התפתחו אבולוציונית (בהקשר של אבולוציה של לשונות, אבל עדיין דינמיקה אבולוציונית), על יסוד זמינותה הטבעית של החשיבה האסוציאטיבית, מבלי דעת כמובן, ומכאן ההבדל הגדול בין שתי ה'גישות' הלשוניות. בנצי - שיחה 04:07, 27 ביולי 2012 (IDT)
לדעתי הבעיה היא בכלל לא בזה שלמילים זהות יש משמעות שונה- הרי גם אדם לפעמים מתבלבל ומשלים את התמונה על סמך ידע אחר שניתן (מה שקוראים לו "הקשר"). את זה ניתן ללמד מכונה. הבעיה היא אחרת- בינה מלכותית היא לא בינה. היא רק חיקוי של אספקט מסויים של בינה( כמו שבנצי אמר היכולת החישובית). אף תוכנת תיגרום לא מבינה את המשפט שהיא מתרגמת- האלגוריתם לא מספיק מפותח בשביל להבין את משמעות המשפטים ובגלל זה כל הבעיות. השאלה היא האם עקרונית ניתן לבנות מוכנה (אולי לא דיגיטלית כמו המחשבים שלנו, אלא מבוסס על טכנולוגיה אחרת) שתצליח לדמות חשיבה של אדם בצורה כזאת ששפה טבעית תובן על ידה. מוכנה שתצליח לא רק לתרגם משפט אלא להבין אותו. 79.179.227.75 10:30, 27 ביולי 2012 (IDT)
הזיהוי קשה משתי סיבות עיקריות:ישנן מילים שיש להן מספר משמעויות ויש צורך להבין מה המשמעות המתאימה למשפט.והסיבה השנייה היא הבנת משמעות המשפט כולו (למשל הבחנה בין פעיל וסביל, סומך ונסמך, ה' הידיעה במקום נכון) שבלתי אפשרי לבצע במחשב.ראה גם את [:en:Time flies like an arrow; fruit flies like a banana המשפט הזה].רונאלדיניו המלך - שיחה 11:29, 28 ביולי 2012 (IDT)

האנונימי השני שואל על משמעו ה"הבנה". ראה החדר הסיני. kotz - שיחה 22:59, 28 ביולי 2012 (IDT)

כבלשן ואיש מחשבים, אנסה לענות על ידי דוגמה: נניח שאני רוצה לתרגם את המשפט הבא לאנגלית: "איש נתן פרח לאשתו". אם אני בן אדם, אז אתרגם: A man gave a flower to his wife, אבל אם אני מכונה מאד מאד אינטליגטית, אז סביר להניח שאגיב במשהו כמו: "מתוך המשפט לא ניתן להסיק האם יש לתרגם: A man gave a flower to his wife, או שיש לתרגם A man gave a flower to its wife". עד כאן תהיה תגובת המכונה - אם היא אינטליגנטית דיה, בעוד שאם היא מכונה רגילה (כלומר לא מספיק אינטליגנטית) - אז סביר להניח שהיא תתרגם A man gave a flower to its wife, כי המכונה תעדיף (בצדק מבחינתה) להניח שהמילה "לאשתו" מתיחסת למילה הקרובה: "פרח" - מאשר למילה הרחוקה יותר: "איש". בשלב הזה אפשר לחזור אל שאלתו של זה שפתח את השירשור: למה מכונות (רגילות) מתרגמות (לעיתים) באופן כל כך מטופש? (ולמה מכונות אינטליגנטיות יותר - אינן חד משמעיות)? והתשובה: כי 90 אחוזים מהבנה של משפט ממוצע, מבוססים - לא רק על ידע לשוני - אלא גם על ידע בהוויות העולם (כגון היידע שפרח לא יכול להיות נשוי), בעוד שהידע האחרון הנ"ל - עשוי במקרים רבים מאד להשפיע גם על התרגום, כפי שמודגם (למשל) בדוגמה לעיל. דא עקא, שלא ניתן לצייד את המכונה בְּמיכלול-הידע הנ"ל שעל הויות העולם, הואיל והידע הנ"ל הוא כמעט אינסופי (במקרה הטוב, ואינסופי ממש - במקרה הפחות טוב). לגבי שאלתו של עוזי: השפות האנושיות התפתחו - לפי העיקרון הפסיכולוגי של: "אשתדל להיות חסכני במילים - אם את המשמעות אפשר להבין מההקשר". דא עקא, שהמכונה לא יכולה להבין מההקשר, כי הבנה מההקשר - מבוססת גם על ידע בהויות העולם - מה שעדין אין למכונה (אשר טרם הוזנה בכל מיכלול הידע האנושי - האינסופי או הכמעט-אינסופי - על הויות העולם). זו אפוא הסיבה לכך, שמכונה שנתקלת במשפט אנושי - שכאמור משתדל בדרך כלל להיות חסכני במילים - עלולה להיתקל בקושי רציני לתרגם נכון את המשפט, כפי שכבר הדגמתי בדוגמה לעיל. אגב, המתמטיקאי והלוגיקן ריצ'רד מונטייג - טען, שכדי למנוע אי הבנות בין בני אדם - ראוי שבני האדם ישוחחו ביניהם באופן כזה שאת דבריהם תוכל מכונה לתרגם נכון. מונטייג עצמו השתדל לקיים בעצמו את ההמלצה הנ"ל, ולכן היה נמנע מלהגיד: "איש פגש בביתו את חברו", ובמקום זאת הוא היה אומר: "איש פגש בביתו את חברו של האיש". מצחיק, נכון? אבל מונטייג סבר שזו הדרך הטובה ביותר למנוע אי הבנות - בין בני אדם בראש ובראשונה! ואל יהא הדבר קל בעיניכם: אני אישית מכיר מקרה שבו אדם ישב בכלא (ישראלי) על לא עוול בכפו - רק בגלל שהשופט לא הבין נכון את דברי הנאשם, מחמת טעויות מביכות מהסוג של: "האיש אמר לו שהוא צריך למכור לו את מה שהוא ראה בחנות לפני שההוא איים". זו אגב דוגמה לכך שבני אדם נוטים לעיתים להתעלם מהעיקרון הפסיכולוגי הנ"ל של: "אשתדל להיות חסכני במילים - אם את המשמעות אפשר להבין מההקשר", ובמקום זאת מעדיפים כלל פסיכולוגי אחר, הֲרֵה-סכנה: "אשתדל להיות חסכני במלים, בתקוה שאתה תבין, ואם לא תבין - לא נורא, העיקר שאגיד את מה שיש לי להגיד". רק חבל שאותו נאשם חף-מפשע התנהג לפי העיקרון הפסיכולוגי השני, כי בסוף זה עלה לו בחצי שנה בכלא. 77.124.92.249 23:21, 28 ביולי 2012 (IDT)

הדברה[עריכת קוד מקור]

א. מהו המועד הרצוי לבצע הדברה מונעת כנגד חרקים דוגמת תיקנים ? ב. כך גם לגבי דבורים שהקימו כוורת בפינת הגג, ומציקות לחלקו העליון של חדר המדרגות. באיזה חלק מהשנה הן פעילות ובאיזה הן בתרדמה ? תודה, בנצי - שיחה 18:23, 26 ביולי 2012 (IDT)

לגבי תיקנים יש סברה שגם נשק גרעיני לא יעזור, ולגבי הדבורים כדאי לסלק מהר, כי בעקבות תהליך הכחדתן הן יוכרזו בקרוב כחיות מוגנות :) -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

הגייה בצרפתית[עריכת קוד מקור]

א. איך הוגים את שמה של מערת האדם הקדמון שבדף זה, הנמצאת בדרום צרפת ? ב. ובכלל, האם יש כלי או אתר ממנו ניתן ללמוד הגייה נכונה של מילה או מונח בשפה זו או בשפה אחרת ? בנצי - שיחה 18:23, 26 ביולי 2012 (IDT)

נסה כאן. חזרתישיחה 18:39, 26 ביולי 2012 (IDT)
השם הוא מערת שובֶה (SHOVE)
Reuveny - שיחה 10:43, 27 ביולי 2012 (IDT)
תודה לשניכם, כל אחד בדרכו. שבת שלום, בנצי - שיחה 21:02, 27 ביולי 2012 (IDT)

איזה תחום רפואי זה ואיך זה נקרא בעברית[עריכת קוד מקור]

"Electrosurgery (Electrocautery) is a treatment used to kill many different types of warts". במשפט הנ"ל יש כאן שני מושגים שאין לי מושג מה המקבילה שלהם בעברית כדי לחפש בויקיפדיה 109.253.106.169 19:39, 26 ביולי 2012 (IDT)

warts זה יבלת עור. אין בויקיפדיה העברית ערך מקביל לערך בויקיפדיה האנגלית לגבי שיטת הטיפול והמיכשור 'Electrosurgery. אגסי - שיחה - עדכונים אקטואליים נחוצים! 23:52, 26 ביולי 2012 (IDT)

מסכת בעיות מזעזעת בשאילה ומענה על שאלות בהכה את המומחה דרך הסמארטפון[עריכת קוד מקור]

תקשיבו, אני כותב לכם את זה מהמחשב אחרי סיוט שעברתי כשניסיתי לפרסם כאן שאלה מהאייפון. זה פשוט היה סיוט! גם הכפתור לפרסום שאלות שמופיע בתצוגת הסמארטפונים לא עבד, גם שעה להגיע לכפתור שמפעיל תצוגה רגילה, גם מלא לינקים במרכז העמוד שכל לחיצה עליהם מתחילה הכל מחדש, וגם, פעמיים כתבתי את מה שרציתי (פעם אחת ללא תצוגה מקדימה פעם שנייה כבר הבנתם לבד). ובשני הפעמים זה נמחק כשיאצתי מחלון השיחה. כמו כן, אולי מיותר לציין שעד שכבר פרסמתי את מה שרציתי (שנמחק), הייתי צריך להיזכר מה זה היה. אגב, עינוי כזה כבר קרה לי פעמיים שניסיתי לענות כאן על שאלה בעבר. החוויה לא היתה נעימה בכלל. אני מקווה שיהיו שינויים בעניין זה כי אני מאמין ששאילת השאלות והמענה כאן תורמים רבות מאד לויקיפדיה ולידע הישראלי, ולעשות זאת בזמן הרכבת או ההמתנה לחבר טובה היא. תודה על זמנך.

כדאי לדווח בבאגזילה. מתניה שיחה 23:42, 26 ביולי 2012 (IDT)
בדרך כלל הכה את המומחה הוא דף "כבד", ודפדפני הטלפונים החכמים מתקשים להכיל אותו. נסה להשבית תמונות בכדי להקל על העומס. 188.64.204.91 23:45, 26 ביולי 2012 (IDT)
אני לא מומחה בחלק הזה של תוכנית העבודה של הקרן אבל נדמה לי שהממשקים לטלפונים סלולריים כלל אינם מיועדים לכתיבה אלא לקריאה ובעתיד לניטור. תומר א. - שיחה - משנה ויקיפדית 23:48, 26 ביולי 2012 (IDT)

Common Era[עריכת קוד מקור]

חיפשתי בויקיפדיה האנגלית קישור לדף העברי ולא מצאתי, האם יש Common Era בעברית? 109.253.106.169

יש ספירת הנוצרים שם כתוב: "בחוגים אקדמיים מבכרים לעתים להשתמש בביטויים הנייטרליים יותר מבחינה דתית: Common Era ובראשי תיבות CE". אגסי - שיחה - עדכונים אקטואליים נחוצים! 01:36, 27 ביולי 2012 (IDT)

על נקודות פיתול ונגזרות[עריכת קוד מקור]

היי,

ניסיתי למצוא נקודות קיצון לפונקציה מצאתי שב-

קיימת נקודת קיצון, בעוד שהנגזרת השנייה ניבאה לי שיהיה פיתול (היות שערכה הוא 0), מובן שנקודה זו היא מינימום, היות שמדובר בפונקציה פולינומית ממעלה זוגית, ועל כן כל עוד היא לא תחצה למישור המרוכב, היא לא תחצה לחלק השלילי של מערכת הצירים. למה קבלתי את הסתירה הזאת?

אם אני זוכר נכון, במקרה שהנגזרת השנייה מתאפסת צריך לבדוק את הנגזרת השלישית, הרביעית, וכו', ואז:
  • אם הנגזרת הראשונה שלא מתאפסת היא ממעלה זוגית - יש קיצון
  • אם הנגזרת הראשונה שלא מתאפסת היא ממעלה אי זוגית - המדובר הוא בפיתול

אי שיוויון קושי שוורץ[עריכת קוד מקור]

שלום, רציתי לשאול למה אי אפשר לומר שאי שיוויון זה נובע מההגדרה הגאומטרית של מכפלה סקלרית - מכפלת אורכי הווקטורים בקוסינוס הזווית (שקטן מ-1)? תודה, 94.159.245.95 09:24, 27 ביולי 2012 (IDT)

תלוי בגישה. לרוב משתמשים במכפלה סקלרית כדי להגדיר זווית, ואז אתה צריך את אי שיוויון קושי שוורץ כדי להראות שהקוסינוס קטן מ-1. דניאל תרמו ערך 13:31, 27 ביולי 2012 (IDT)
בגלל שבאלגברה לינארית בונים את המושגים מהיסוד ומגדירים מושגים יסודיים כמו זווית קשה לי לפעמים להבחין בין ההנחות למושגים שמוגדרים באמצעות אותן הנחות. לפי מה שאני מבין, בונים משולש מווקטורים, ואז משתמשים בחוק הקוסינוסים כדי להראות שהמכפלה הסקלרית שווה למכפלת אורכי הווקטורים כפול קוסינוס הזווית. לא ברור לי למה מתבצעת כאן הגדרה של זווית - הרי בסה"כ משתמשים במשפט הקוסינוסים עבור המשולש שנוצר מהווקטורים, והמשפט כבר מתייחס לזווית כמובן מאליו בצורה הגאומטרית הרגילה. איך יש כאן הכללה של המושג זווית גם לממדים גבוהים? 94.159.245.95 15:06, 27 ביולי 2012 (IDT)
באלגברה לינארית בונים את המרחב האוקלידי באופן אלגברי. אתה לא יכול להשתמש בתכונות הגאומטריות של המרחב כי הן לא נובעות מיידית מהבנייה שלו. בפרט, אתה לא יכול להסתמך על המושג "זווית" הגאומטרי בטרם נתת לו הגדרה במונחים אלגבריים. על כן מגדירים את הזווית בין הווקטורים a ו-b בתור המספר הממשי המקיים . אבל בשביל שההגדרה הזו תהיה תקפה צריך קודם להוכיח ש-, כי אחרת ייתכן שלא קיים ממתאים. וזה בדיוק אי-שוויון קושי-שוורץ. במילים אחרות, כדי להגדיר זווית אתה צריך להוכיח קודם את האי-שוויון. לכן אתה לא יכול להתשמש במושג זווית כדי להוכיח את האי-שוויון, זו הוכחה מעגלית. דניאל תרמו ערך 15:45, 27 ביולי 2012 (IDT)
תודה על ההסבר. האם הגדרת הזווית שהצגת לא נובעת ממשפט הקוסינוסים? או שכשמשתמשים במשפט הקוסינוסים לקבלת הקשר רוצים רק להראות שההגדרה הזו של זווית עולה בקנה אחד עם ההגדרה הגאומטרית של זווית במרחב הדו ממדי? 94.159.245.95 16:39, 27 ביולי 2012 (IDT)
משפט הקוסינוסים מראה שהגדרה זו עולה בקנה אחד עם ההגדרה הגאומטרית. ולמעשה הוא מהווה המוטיבציה להגדרת הזווית בדרך זו. זה אגב לא רק במישור, משולשים יש בכל ממד. דניאל תרמו ערך 18:38, 27 ביולי 2012 (IDT)
תודה! 94.159.245.95 18:40, 27 ביולי 2012 (IDT)

רוק וחנונים[עריכת קוד מקור]

- הועבר לדף ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון פסיכולוגיה/5

גבינה עם עובש[עריכת קוד מקור]

האם לאכול גבינה שיש עליה עובש מסוכן לבריאות? אני מדבר על גבנה רגילה ולא על "עובש מיוחד" או איך שקוראים לגבינות ב500 שקל. 79.179.227.75 13:40, 27 ביולי 2012 (IDT)

עובש המופיע על-גבי מזון בדרך-כלל אינו מזיק לבריאות. אגסי - שיחה - עדכונים אקטואליים נחוצים!
בדרך כלל לא, אבל לעיתים כן. ראה כאן. בלנק - שיחה 02:19, 29 ביולי 2012 (IDT)

האם לפי דת הנוצרים והמוסלמים מותר לקעקע קעקוע בגוף?[עריכת קוד מקור]

לפי דת היהודים אסור, מה לפי דתם? 176.13.47.140 15:34, 27 ביולי 2012 (IDT)

לפי ויקי האנגלית, לנוצרים אין דעה חד משמעית בנושא. באיסלם לסונים אסור לקעקע ולשיעיים מותר. אגסי - שיחה - עדכונים אקטואליים נחוצים! 19:16, 27 ביולי 2012 (IDT)

מה עדיף לדמוקרטיה, סונים או שיעים?[עריכת קוד מקור]

אני לא מעוניין לנסח את השאלה בצורה של מה הרע במיעוטו, אלא פשוט לשאול מנקודת מבט אובייקטיבית מה יותר מתאים לקידמה סונה או שיעה. 176.13.47.140 15:52, 27 ביולי 2012 (IDT)

אתאיזם. בברכה. ליש - שיחה 15:57, 27 ביולי 2012 (IDT)
עוד רגע תשאל מה עדיף לקומוניזם- שחורים או ערבים. 79.179.227.75 16:01, 27 ביולי 2012 (IDT)
טוענו בחיטים ומשיבו בשעורים 176.13.47.140 16:13, 27 ביולי 2012 (IDT)
בכל פעם שאני חושב על הדיקטטורים המוסלמים אני חושב על הגועאולד מסטארגייט SG-1.
נראה לי שהשואל התכוון לשאול איזה זרם יותר "קיצוני" - הסונים או השיעים. מי באמת? או ששניהם אותו הדבר? TZivyAשיחה • 16:23, 27 ביולי 2012 (IDT)
אני מאמין שבגדול אין הבדל בקיצוניות. השיעים קטנים הרבה יותר מספרית, ולכן אולי נראה שהם פחות ג'יאהדיים.
אני מאמין שהשואל התכוון להתדיין בכיכר העיר, או משהו כזה. זאת לא שאלה להכה את המומחה. --אלעזר - שיחה 17:26, 27 ביולי 2012 (IDT)
זה לא כזה חד-משמעי. הסוגיה אינה רלוונטית לחיי היומיום של האנשים המגיעים לכאן, או בכלל בארץ, והיא יותר שאלה 'אקדמית'. בנצי - שיחה 21:00, 27 ביולי 2012 (IDT)
בערך על הסונים כתוב: "ככלל, הסונים מתונים מן השיעים בהשקפותיהם הדתיות והמדיניות, אך גם בין הסונים יש קבוצות דתיות קיצוניות, דוגמת אל-קאעידה וחמאס השואפות לכונן "מדינת הלכה" מוסלמית בנוסח האסלאם של ימי מוחמד". אגסי - שיחה - עדכונים אקטואליים נחוצים! 00:14, 28 ביולי 2012 (IDT)

בעולם המוסלמי יש, ככל הידוע לי, שתי דמוקרטיות, טורקיה, ואינדונזיה, שתיהן סוניות (בעבר היתה גם פקיסטן), לשיעים הייתה דמוקרטיה קצרת טווח באיראן. מן הצד שני, לסונים יש כמה עשרות מדינות, ואילו לשיעים (למיטב ידיעתי) יש רק 4 מדינות בהם הם רוב (עיראק, איראן בחריין ואזרבייג'ן) ועוד אחת (סוריה) בה פלג שיעי שלט שנים רבות. המסקנות הן על אחריותך בלבד. בברכה, --איש המרק - שיחה 10:00, 28 ביולי 2012 (IDT)

האם הרופא טעה טעות חמורה?[עריכת קוד מקור]

הייתי אצל אורטופד אמרתי לו שמפריע לי שהכיסאות שבביתי לא מאפשרים לי לשבת זקוף, אז הוא אומר "אף בן אדם לא יכול לשבת זקוף", מאיפה הוא הביא את השטות הזאת?, כולנו כאן ישבנו מספיק פעמים זקוף בעזרת כיסא המאפשר זאת לנו. איך הייתכן שרופא אורטופד יפלוט טעות (פטאלית) שכזו?

אולי לא הבנת אותו נכון. השאלה האם ישיבה זקופה מומלצת. כאן כתוב שלא מומלצת מול שולחן מחשב. וכאן כתוב שמומלצת בזמן נהיגה. אגסי - שיחה - עדכונים אקטואליים נחוצים! 00:45, 28 ביולי 2012 (IDT)
ואולי הוא לא הסביר את עצמו נכון כי מה שכתבתי זה ציטוט שלו.

האם אדם יכול להרוג אדם ללא אשמה?[עריכת קוד מקור]

זוהי גם שאלה אתית ופילוסופית, אבל אני מעוניין להתמקד בבחינה החוקתית. האם האדם, בתנאים נורמליים, כלומר שהוא לא במצב של סם כלשהו או במצב פסיכולוגי לא רגיל, יכול להישפט באשמת הרג אדם אחר ולצאת זכאי? אין אני מדבר על מצב שבו האדם השני נושא במידת מה של אחריות, כמו זינוק לעבר הכביש כאשר מכונית חוצה. Exx8 - שיחה 04:24, 28 ביולי 2012 (IDT)

יש בחוק הישראלי סעיפי הגנה ואדם שיוכל להוכיח שבמקרה בו הוא הרג אדם אחר חל סעיף הגנה כזה, ייצא זכאי. בין סעיפי ההגנה יש הגנה עצמית או הגנה על אדם שאתה מחויב בהגנתו (ילדים, בן/בת זוג, הורים), הריגה ללא כוונת זדון, הריגה מוצדקת כמו הריגתו של חשוד בורח על ידי שוטר, הריגה על ידי מי שאינו מסוגל לפתח כוונה פלילית מחמת היותו מתחת לגיל 9 או מחמת היותו מפגר/לא שפוי ועוד. בברכה. ליש - שיחה 04:50, 28 ביולי 2012 (IDT)

תודה, אבל אני מחפש מקרים שאתה לא יכול להכריז על שיקולו של אדם כלא כשיר, כמו בדוגמאות שהצגת כאן, ועל מקרים שבהם האדם השני היה חסר אשמה, (לדוגמה בהגנה עצמית, הקורבן היה קודם התוקף) Exx8 - שיחה 06:33, 28 ביולי 2012 (IDT)

כל משפט באשמת המתה נידון לעומק בביהמ"ש, וביהמ"ש מחליט על פסק הדין (הרשעה או זיכוי) ועל גזר הדין (העונש - קשת רחבה מאוד מלבד בעבירת רצח). כל מקרה המתה נחשב למקרה חמור מאוד, ובצדק כמובן. הסיכוי שאדם יבצע המתה (הוכחה בבימ"ש) בלי נסיבות מקלות כלשהן ויזוכה - נמוך מאוד. בהמשך לדבריו של ליש, חשוב לחדד שאין זיכוי אוטומטי לשוטר שיורה למוות בחשוד בורח - זו פעולה חמורה שנחקרת בהתאם (אנחנו לא במערב הפרוע, וטוב שכך). -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
א' נוהג ברכב, הוא בדיוק חזר מטסט לאוטו, לפתע, דוושת ההאצה נתקעת בשטיח הרכב, א' מאבד שליטה על הרכב ודורס את ב'. א' לא יועמד ככל הנראה לדין. במצבי מלחמה זה כמובן קורה כל הזמן (טייס יורה טיל כדי לפגוע בא' הטיל מפספס את א' ופוגע בב' בן השלוש). בברכה, --איש המרק - שיחה 09:26, 28 ביולי 2012 (IDT)
חיסול מחבל נושא נשק. אגסי - שיחה - עדכונים אקטואליים נחוצים! 11:13, 28 ביולי 2012 (IDT)
השאלה מלכתחילה היא בעייתית.. כאשר אתה אומר להרוג.. האם אתה מתכוון אדם שמואשם בעברת הריגה כפי שמוגדרת בחוק העונשין? כלומר, השאלה שלך, אם כך היא האם איפעם אדם הואשם בעברת הריגה ויצא זכאי שלא מטעמים טכנים או אי שיפיות? אגב, בתורה מספרים על כך שאדם שהרג וברח לעיר מקלט מוגן ואסור לפגוע בו אם ישאר שם כל חייו (מעין כלא) אולם אם יצא מהעיר מקלט יכול קרוב משפחה להרוג אותו מבלי לתת על כך את הדין.
אני שואל אחר ויש לי שאלה קצת שונה בעניין, אבל קשורה. מה קורה לאדם שהרג בעקיפין מישהו, ע"י פעולות שכל אחת בנפרד חוקית לגמרי? למשל, נניח שאדם א' שם בקבוק שמן ללא פקק בקצה ארון הנמצא ליד כירי הגז, כך שאם אדם ב' ייקח משהו מהארון יש סיכוי טוב שהשמן יישפך עליו, יידלק ויהרוג אותו. יכול להיות שאדם א' תכנן שזה יקרה (למשל, הוא מצפה שאדם ב' יכין ארוחה - קודם ידליק את הגז ואז ייקח מה שהוא צריך מהארון), ויכול להיות שזאת תאונה. הוא יואשם בסוג כל שהוא של רצח? מה אם אי אפשר להוכיח שזה לא היה בטעות? מה אם כן אפשר? ואם הוא ימשיך "למצוא את עצמו" במקרים כאלה, הוא יימצא זכאי בכל פעם? תודה, מאת אזרח מודאג מאוד!
זה שכל אחת מהפעולות בנפרד חוקית אינה משנה, ואם ניתן להוכיח שהוא עשה זאת בכוונה תחילה ניתן יהיה להרשיעו ברצח. אני לא בטוח לגבי שאר השאלות, אז נאלץ לחכות לתשובה ממומחה גדול ממני. נו, טובשיחה 19:01, 29 ביולי 2012 (IDT)
ישנם הרבה מאד תסריטים בהם שני הצדדים נטולי אשמה ובכל זאת אחד הרג את השני. לדוגמה - אדם מועד במדרכה, נופל לכביש ורכב חולף לא מספיק לעצור. דוגמה אחרת עם צד שלישי אשם (אבל הוא לא ההורג ולא ההרוג) הצגה בה שחקן אחד יורה בשני. מישהו מחליף את כדורי הסרק בכדורים חיים. ועוד כהנה וכהנה. הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 22:01, 28 ביולי 2012 (IDT)

על שוברי גלים וחול[עריכת קוד מקור]

מדוע שוברי גלים יוצרים מעין שרוולון או לשון יבשה עד השובר, וליד הלשון נבלע חלק ניכר מקו? הבנתי שהחול הזה צריך לבוא על חשבון משהו, אבל נשמע לי יותר סביר דווקא ההפך, שהגלים יתנפצו לאורך שאר החופים ויישאו את החול לשאר קו החוף, דבר שישאיר דווקא שובר הגלים שמאחרויו מחסור בחול. Exx8 - שיחה 04:27, 28 ביולי 2012 (IDT)

שאלות, קצת לא שגרתיות, על הפיזיולוגיה שמתעוררת אצל אדם שנורה מאקדח[עריכת קוד מקור]

מה קורה שם?, למה לעתים ירירה אחת מחסלת אדם וירייה אחרת לא?, ולמה ירייה בודדה גורמת למותו של אדם?, מה בדיוק קורה שם שהוא מת בירייה בודדה?.

שאלה נוספת, האם אחרי שירו באדם הוא אינו מרגיש כואב (או מרגיש באופן מזערי) בגלל הורמוני הסטרס? (אדרנלין בראשם).

אני חושב שברוב המקרים זה די ברור, אם פגעת לאדם בחלקים חיוניים (הלב, המח, ריאות, וכו'), סביר שהוא ימות תוך זמן קצר מאוד, באזורים אחרים בגוף, פגיעה לא תגרור מוות תוך שניות, אולם, ללא טיפול רפואי הנפגע ימות תוך דקות\שעות (מאבדן דם למשל), לעומת זאת פגיעה בחלקים לא חיוניים (כף הרגל נניח) או שריטה בלבד לא תגרור מוות. בברכה, --איש המרק - שיחה 09:40, 28 ביולי 2012 (IDT)
ראה סרטון זה. אריה ה. - שיחה 00:50, 29 ביולי 2012 (IDT)

מתי משתחררים הורמוני עקה?[עריכת קוד מקור]

היו פעם או פעמיים שנחתכתי חזק ובמהירות מסכין חדה מאד או מענף, ולא הרגשתי זאת כלל, רק אחרי 30 שניות לערך ראיתי דימום (אני לא מדבר על מקרה כמו חיתוך מסכין מטבח שאז הרגשתי הכאב). אני מדבר על 2 מקרים ספציפיים בהם לא ראיתי החפץ החד ונחתכתי מאד מהר במעין מצב של רוח קרבית. מה גרם לאי-ההרגשה המיידית? (כמובן שאחרי פרק זמן מסוים הורגש הכאב בצורה רגילה). -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

האם עיינת בדחק ? עיין גם בערך האנגלי. בנצי - שיחה 11:46, 30 ביולי 2012 (IDT)

מספרים מרוכבים (קל)[עריכת קוד מקור]

איך אני בודק כמה זה ? אני יודע שזה מחזורי ב4, אבל אין כרגע לי אלגוריתם ברור איך לבדוק אם זה יוצא פלוס או מינוס i.

109.65.203.31 10:48, 28 ביולי 2012 (IDT)

. באופן כללי אתה צריך לבדוק את שארית החלוקה של המעריך ב-4. אם היא 0, התוצאה היא 1, אם היא 1 התוצאה i, אם היא 2, התוצאה היא מינוס 1, ואם היא 3 התוצאה היא מינוס i. דניאל תרמו ערך 11:06, 28 ביולי 2012 (IDT)

האם לממשלה יש זכות להילחם בעישון?[עריכת קוד מקור]

למה ממשלה במדינה דמוקרטית משקיעה מאמצים בלחנך מבוגרים לא לעשן? האם יש למדינה דמוקרטית זכות להעלות מסים על סיגריות כשהמטרה המוצהרת היא לפגוע בכלכלת המעשנים? 109.65.203.31 10:58, 28 ביולי 2012 (IDT)

כן. במקום שבו הזכות לחירות מתנגשת עם הזכות לבריאות תפקידה של המדינה להכריע את הכף. דניאל תרמו ערך 11:03, 28 ביולי 2012 (IDT)
עישון‎ אקטיבי ופאסיבי מזיק לבריאות. תפקידה של המדינה הוא גם להגן על בריאות הציבור, ולכן היא גם אוסרת שימוש בסמים, בחומרים מסרטנים ועוד, ומחייבת לחגור חגורות בטיחות ברכב וקסדות באופנועים. אגסי - שיחה - עדכונים אקטואליים נחוצים! 11:20, 28 ביולי 2012 (IDT)
השאלה היא האם מותר למדינה "לחנך" אנשים בוגרים איך מותר להתנהג ואיך לא. אם היה קם חוק שאוסר מכירת סיגריות ומי שהמוכר אותם מקבל קנס אז הייתי אומר שכך המדינה מגנה על אזרחיה מפני נזקי העישון. אבל כשבמקום זה היא פוגעת כלכלית במכורים לרעל הזה אז היא גורמת להם ליותר נזק - כלומר מענישה אנשים שצורכים מוצר שמזיק להם. זה נראה לי כפגיעה חמורה לא רק בחופש ובכבוד האדם אלא במהות של מדינה דמוקרטית- מדינה שלוקחת על עצמה לחנך לתרבות בעזרת סנקציות כלכליות. הייתי מבין אם בפקיסטן או סין היו מחליטים "במדינה שלנו לא מעשים". 109.65.203.31 11:28, 28 ביולי 2012 (IDT)
יש חוק שאוסר עישון במקומות ציבוריים. יש חובה על לפרסם אזהרה. לא עושים צעד חריף של איסור עישון, אבל הגדלת המס נועדה גם לצמצם את הנזק הכלכלי למדינה בשל העישון, וגם עשוי להפחית את הצריכה של הסיגריות. אגסי - שיחה - עדכונים אקטואליים נחוצים! 12:02, 28 ביולי 2012 (IDT)
הוכח את 2 הטענות הללו, הן נשמעות לי מופרכות לחלוטין. למה שיהיה נזק כלכלי למדינה בשל העישון ולא יהיה בשל צריכת הבנזין? למה שהגדלת מחיר הרואין תפחית את כמות הנרקומנים? 109.65.203.31 12:05, 28 ביולי 2012 (IDT)
הגדלת המס לא נועדה לצמצם את הנזק הכלכלי למדינה בשל העישון וגם לא כדי להפחית את הצריכה של סיגריות. ההגדלה נועדה להכניס עוד כמה ג'ובות לקופת המדינה. תומר א. - שיחה - משנה ויקיפדית 12:06, 28 ביולי 2012 (IDT)
יש דעות לכאן ולכאן. הנה ציטוטים מכתבה בדהמרקר מלפני כשנה. הממשלה צפויה לאשר היום תוכנית לאומית לצמצום העישון ונזקיו שהגיש לה משרד הבריאות. התוכנית מבוססת על המלצות הוועדה למניעת נזקי עישון שהוגשו בתחילת 2011. הבולטת שבין ההמלצות היא העלאת המס על סיגריות. הצעת המחליטים אינה קובעת מה יהיה שיעור ההעלאה, אך הוועדה למניעת נזקי עישון המליצה להעלות בכ-10% (כ-2 שקלים לחפיסה) את מחירן של הסיגריות. על משרד האוצר מוטל להגיש המלצתו בנושא לממשלה בתוך שלושה חודשים......כיום כרבע מאוכלוסיית ישראל מעשנים מדי יום. כ-10,000 איש מתים בישראל בשנה כתוצאה מנזקי העישון, 9,000 מתוכם כתוצאה מעישון אקטיבי ו-1,000 איש כתוצאה מעישון פאסיבי. העלות הישירה של נזקי העישון למערכת הבריאות מוערכת בכ-1.75 מיליארד שקל שהם 0.25% מהתמ"ג, לא כולל עלויות עקיפות כמו אובדן ימי עבודה ונכויות. ב-2008 היתה צריכת הסיגריות בישראל 418 מיליון חפיסות, שהן 8.2 מיליארד סיגריות. עישון נחשב גם לגורם מרכזי בפערי בריאות בין אוכלוסיות ממעמד נמוך לאוכלוסיות ממעמד סוציו-אקונומי גבוה. בפריפריה ההוצאה על טבק כפולה מאשר במרכז, שם מוציאים משקי הבית סכומים גדולים יותר על חינוך. לכן משרד הבריאות מצפה שצמצום העישון יאפשר למשפחות ממעמד נמוך להעביר תקציבים מסיגריות למוצרי צריכה ושירותים אחרים". אגסי - שיחה - עדכונים אקטואליים נחוצים! 12:53, 28 ביולי 2012 (IDT)
אינני מבין את השאלה המתריסה הזו. באמת שלא. מעבר למה שכבר נאמר קודם, כולל האינטרס של הגנה על הציבור ממפגעים בריאותיים, נורמטיביים יותר או פחות, לעישון יש תוצאות בריאותיות מובהקות. בנוסף לדבריו של קודמי, סטטיסטית, 8 מכל 10 מעשנים נפגעים מעישון בצורה כזו אחרת, כולל סרטן ונגזרותיו, או שמא, גרורותיו. המשמעות הכלכלית מבחינת האיבחון והטיפול הרפואיים הצפויים, שוב, סטטיסטית, היא עצומה. מכאן, ולו רק בשל עובדה זאת, המדינה לא צריכה 'להצטדק'. במובן עמוק יותר, המדינה זה אתה ואני. מה פתאום שאממן מכיסי את הרצון שלך, במודע, לפגוע, בריאותית, בעצמך ? בנצי - שיחה 21:46, 28 ביולי 2012 (IDT)
אחת התוצאות של מערכת בריאות ציבורית היא שאתה מממן את ההחלטות הבריאותיות של אחרים, למשל כשאנשים בוחרים לצרוך בשר אדום, משקאות ממותקים, אלכוהול בכמות של יותר מ"מנה" ליום, מלח בכמות מופרזת (שקית בייגלה למשל...), סוכר וכו'. וגם כשאתה מאפשר לאנשים לעסוק בפעילויות כמו צניחה חופשית, גלישת גלים, סנפלינג, מין ושאר פעילויות אקסטרים. גם כשאתה מאפשר לאנשים לנסוע במהירות מעל 20 קמ"ש או להשתמש ברכב דו גלגלי אתה גורם למוות ופציעות, וכשאתה מאפשר להדליק מדורות, או להיכנס לים או לטייל בטבע ועוד ועוד. עישון לא שונה בהרבה. הכי בטוח וכלכלי זה שכולם יישארו בבית, יאכלו ארוחות שיוגדרו הייטב על ידי מומחים ואם חייבים לצאת (תחת אישור הממונה על התנועה) ישתמשו ברגליהם או בתחבורה ציבורית ולא יסטו מהמסלול שנקבע ח"ו. בברכה, --איש המרק - שיחה 12:26, 29 ביולי 2012 (IDT)
א. התשובה שלך שטחית להפליא, והיא כל כולה שחור ולבן, ומה עוד, שהיא טובלת בים של היגדים דמגוגיים נעדרי כל הבחנה מעמיקה, גם כאשר כזו כבר נעשתה. אנסה להסביר: ישנן פעילויות הנגזרות מחיי היומיום (נהיגה, אכילה, פעילות ספורטיבית וחווייתית וכיוב'), וישנן פעולות שלא - בהן עישון. אין שום צורך להביא את הדברים לידי אבסורד, כדי להיות 'צודק'. אבוי ל'צודק' כזה. בין 'בקרת יתר' לבין "איש הישר בעיניו יעשה" - המרחק הוא גדול, מאוד גדול, וגם מרובד, ותשובה מושכלת חייבת לקחת בחשבון הירארכיה פנימית. אחרת, זוהי תשובה מגמתית בלבד, ונעדרת הבחנה. ב. נזקי העישון הם יותר מדי מובהקים וחמורים, ומדינות אחראיות רשאיות לנהל לגביו או לגבי דומיו, מלחמת חורמה. אני מדגיש: לגביו ולגבי דומיו. שוב: לגביו ולגבי דומיו. שוב: לגביו ולגבי דומיו. פאהים ? בנצי - שיחה 12:55, 29 ביולי 2012 (IDT)
בנצי, נשמע לך הגיוני שיבוא חוק שיטיל מס מיוחד של מאכלים המכילים יותר מ-30 אחוז שומן? הרי יודע שצריכת יתר של שומן מובילה לתחלואה ואני יכול להביא לך עשרות מחקרים שמוכיחים שמזון עתיר שומן מזיק לבריאות בצורה מובהקת וחמורה. לדעתי איש מרק צודק בכל מה שהוא אמר (והוא הקצין את הבעיה לאבסורד שזו לא דמגוגיה אלא שיטה רטורית ידועה. כמו השיטה הרטורית של חזרה שהשתמשת בה בסוף הודעתך). 109.64.240.213 13:13, 29 ביולי 2012 (IDT)
א. אינני יודע את שמך, ויותר נעים לנהל שיח מזוהה. שים לב לפתיח שלך - זה נראה אחרת לגמרי. ניחא.
ב. אם כבר רטוריקה, שים לב לאופן בו פתחת: אתה שואל "נשמע לך הגיוני", כשבשאלה חבויה ההנחה שהשניים 'שקולים'. הם לא שקולים. למרות שאכן, יש נזקים, מדובר במזון, ומזון אמור להיות קשור גם באורח החיים שלך, ולא רק מה אתה צורך. בעברנו, התקיימנו על צייד בלבד, ואכלנו בשר מתי שהיה והיכן שהיה זמין, כולל שומנים. אבל אורח החיים היה שונה לגמרי. עישון הוא סיפור אחר: הוא לא חיוני, קיומית-מטבולית. כפי שכבר אמרתי, נזקיו מובהקים מדי: 8 מתוך 10, יותר מכל השוואה למזון כזה או אחר. יש הבדל בין צורך במודעות וויסות לגבי מוצרי מזון, שעקרונית הם חיוניים, לבין פעולה שהיא מזיקה מאוד, ואין היא חיונית כלל, מלבד מרכיב ה'התמכרות'. אבל גם 'התמכרות' זו היא פועל יוצא של התנייה חברתית - אז למה להיתמם ?
ג. אגב, בתנאים מסויימים בעיית מזון לא בריא יכולה להתפתח לסוג של מגיפה, בעיקר שומנים וסוכרים, ואכן, במצבים מסוג זה צריך לטפל בצורה דומה. זה המצב בארה"ב, אגב. הבעיה אינה דווקא עישון, אם זה מה שאתה רוצה לשמוע, אלא כל פעילות העומדת במדדים או קריטריונים מדעיים אובייקטיביים שקופים, נטולי הטייה מסחרית כזו או אחרת (דבר מסובך), מהן עולות מסקנות ברורות לגבי מידת חולי וחומרתו. אני מקווה שתסכים איתי עכשיו. בנצי - שיחה 13:39, 29 ביולי 2012 (IDT)
בלי דמגוגיה, מדי שנה נהרגים עשרות אנשים בפעילויות אקסטרים (מטיפוס הרים, דרך צניחה חופשית ועד סקי), האם צריך לאסור אותן? בברכה, --איש המרק - שיחה 13:50, 29 ביולי 2012 (IDT)
בישראל נהרגים בודדים בפעילויות אקסטרים, עשרות אלפים מעישון (בכל שנה). תרומות כסופות - שיחה 14:16, 29 ביולי 2012 (IDT)

לאנונימי, לא רק שזה הגיוני אלא שהיה על זה בשנה האחרונה דיון ציבורי שהגיע גם לאולפן פוליטיקה בערוץ הראשון בנוגע לחוק האוסר שימוש ומכירת מוצרים עתירי שומן מסויימים. והייתה הסכמה של רוב המתדיינים שהדבר נחוץ רק שאין לעשות זאת בצורה חפוזה אלא בשיקול דעת אחראי בהליך רציני מורכב ומאוזן ולא בצורה פופוליסטית. באשר להעלאות או הטבות במיסוי כתמריץ לעידוד או למניעה וצמצום זה כלי בסיסי בניהול מדיניות ציבורית השאלה היא רק מה וכיצד עושים. מבלי להכניס לשאלה האם גובה המס הנידון כאן הוא מוצדק הרי שאין ספק שכעקרון הדבר הוא מחובתה של המדינה על מנת להקטין את העישון בישראל מבלי לאסור אותו לחלוטין. חובתה של המדינה להקטין ולצמצם העישון הן למען כלל הציבור הן למען המעשנים עצמם והן למען הדורות הבאים.מי-נהר - שיחה 14:09, 29 ביולי 2012 (IDT)

השאלה של האלמוני יורדת לשורש השאלה מנין יש למדינה זכות לשלוט ומה הן סמכויותיה. ישנן גישות, אליהן מרמז השואל, המגבילות את זכות המדינה להתערב בחיי התושבים לדאגה לביטחון פנים וחוץ. זו היתה כוונת מנסחי חוקת ארצות הברית וזו היא הגישה של התורה. תומכי גישה זאת ידועים כיום כתומכי ליברטריאניזם. על פי גישות אלו התשובה לשאלה של האלמוני היא לא. אולם יש גישות אחרות הטוענות שהמדינה צריכה לדאוג לתושבים, לספק להם בריאות, חינוך, דיור, שירותי בייביסיטר, פנסיה, קביעות במקום העבודה, הגנה מניצול מצד מעסיקים וטייקונים, הגנה מסכנות ומשאר פעולות מזיקות. זו הגישה הרווחת כמעט בכל מדינות העולם המערבי, כולל בארצות הברית, והיא פופולרית מאוד בקרב האזרחים בישראל. מילטון פרידמן, אחד המתנגדים לגישה הזאת, הצביע על כך שממשלות לא מצליחות לעשות שום דבר מדברים אלו ביעילות וכי הנזק הנגרם מפעולות המדינה כדי לדאוג ולהגן על אזרחיה גדול מהתועלת שהיא מביאה. למשל, הוא נהג לציין שממשלת ארצות הברית מחזיקה בו זמנית סוכנות הנאבקת בעישון וסוכנות המעודדת גידול טבק לצורך עישון. סביר להניח שללא מעורבות המדינה, המסבסדת שירותי בריאות ופנסיה למעשנים, פחות אנשים היו מעשנים, אולם קשה לעשות חשבון מדוייק בנושא. עדירל - שיחה 14:39, 29 ביולי 2012 (IDT)
שאלת ביניים, שאלת תם: אם הבנתי נכון, יחד עם העלייה במיסוי על סיגריות, משרד הבריאות לא יוחרג מהקיצוץ הרוחבי בתקציב. אז המדינה תקבל יותר כסף ממכירת סיגריות ותקדיש פחות כסף לבריאות הציבור הכללי ולהוצאות המדוברות הנוגעות לטיפול במעשנים. אז מה הקשר בין המס לבין מחיר העישון? יוסי מחשבון אחר - שיחה 14:58, 29 ביולי 2012 (IDT)
האם לדעתכם עליה במחיר הטבק תקטין את כמות המעשנים? זה יפגע בהם כלילית- נכון. האמנם זה יגרום להם להפסיק לעשן? ספק גדול. הטענה שאותו המס ילך על טיפולים במעשנים היא לא הגיונית. זה בערך כמו לכלול סעיף "שבירת רגל" במחיר של אופנוע. שים לב שאתה משלם מסים שהולכים בין היתר לנכים וחולים סופניים. כלומר גם ככה אתה משלם על טיפולים לאנשים אחרים מבלי שאלו ישלמו עליך. ולכן הטענה של שהשקל הנוסף תפקידו לפצות על הוצאות של משרד הבריאות הוא לא הגיוני. אני מבין את החשיבות של אוכלוסיה בריאה ולא מכורה. אבל השיטה הזאת של הטלת מס חינוכי נשמעת לי נורא לא לגיטימית ולא הגיונית.
ולגבי צריכת יתר של שומן. אתם מדגישים את ההבדל בין סיגריה שהיא לא חיונית לגוף לבין אוכל שהוא כן חיוני. אני אומר מנגד שכל אותו סוכר ושומן שאוכלים הוא לא חיוני(לצרוך מזון זה חיוני. לזלול ג'אנק לא חיוני). הוא מזיק לא פחות, ממכר ופוגע בשכבות החלשות בעיקר. אולי לשים על צ'יפס מדבקות של משרד הבריאות? 79.181.218.72 18:34, 29 ביולי 2012 (IDT)
ייתכן מאוד שפגיעה כלכלית תגרום לאחוז קטן מהמעשנים להפסיק לעשן, או לא להתחיל בכלל. אני הייתי רוצה להדגיש שני הבדלים אחרים- הסיגריות ממכרות, והסיגריות פוגעת גם באנשים שאינם מעשנים (ע"י עישון פסיבי, ריח רע, וכו'). שני הבדלים אלה מהותיים מאוד. מאותן סיבות סמים והימורים אינם חוקיים, וגם על אלכוהול יש הגבלות משמעותיות. אגב, שים לב שיש דרישה ממשלתית לפרסם את הערל התזונתי של כל מוצר מזון, על מנת להתריע מפני מאכלים לא בריאים. נראה לי רעיון מצויין להטיל מיסים על ג'אנק פוד, לשים מדבקות וקמפיינים נגד ג'אנק פוד, וכו'. כולם רעיונות מצויינים. בלנק - שיחה 18:49, 29 ביולי 2012 (IDT)
המונח "זכות" בעייתי בהקשר זה. האם הכוונה לזכות מוסרית? חוקית-משפטית? דתית?
אם הכוונה היא לזכות מוסרית או דתית - אפשר לשאול מי שמומחה למוסר (אסא טרף) או מי שמומחה לדת (פוסק הלכה). אם הכוונה היא לזכות חוקית-משפטית, התשובה היא שהממשלה יכולה לעשות כל מה שהפרלמנט מתיר לה. לפרלמנט מותר לעשות כל דבר שהרוב תומך בו, כולל מעשים לא דמוקרטיים ולא מוסריים.
למדינות דמוקרטיות יש מאפיין מיוחד: רוב האזרחים מעוניינים שרוב האזרחים לא יוכלו לכפות את דעתם על המיעוט בכל מצב, ולכן הם יצרו הגבלות מלאכותיות כמו זכויות חוקתיות - לאזרחים ולבני-אדם - ובג"ץ שיכול לאכוף את ההגבלות הללו. אבל ברמה העקרונית, אם רוב האזרחים ירצו לקבוע שבג"ץ ייסגר, הרי שהם יכולים לבחור פרלמנט שיקבע שהמדינה לא דמוקרטית, לסגור את בג"ץ ולתת מכות לכל השאר.
פרופ' גד טדסקי אמר פעם "בלי בג"ץ, 61 חברי כנסת יכולים להחליט לתלות את 59 האחרים". Nachy שיחה 18:47, 29 ביולי 2012 (IDT)
שוב ושוב הדיון פה חוזר לשאלה של מה אנו חושבים. בדף זה איננו אמורים להביא את דעתינו, אלא להפנות לערכים שיביאו את העמדות השונות. את המשך הדיון המיותר אני מציע לנהל בויקיפדיה:כיכר העיר. עדירל - שיחה 22:52, 29 ביולי 2012 (IDT)
אין שום סיבה לא להביע דעה אישית בדף הזה, בתנאי שאתה משוכנע מספיק שהיא תועיל לקורא. הדבר נכון במיוחד לאור העובדה שקודם הבעת דעה שנסמכת על ערכים בוויקיפדיה, ובכל זאת היא מוטה באופן חריף לטובת הליברטריאניזם. Nachy שיחה 23:05, 29 ביולי 2012 (IDT)

איך קוראים לכובע שמסתיר את השיער בניתוחים רפואיים?[עריכת קוד מקור]

ואיפה אפשר לקנות אחד כזה?

כאן כובע אחות נמכר ב-23 שקלים. אגסי - שיחה - עדכונים אקטואליים נחוצים! 17:23, 28 ביולי 2012 (IDT)
תודה

הצעת ייעול (הכה את המומחה[עריכת קוד מקור]

- הועבר לדף שיחת ויקיפדיה:הכה את המומחה

מתמטיקה עם חילוק באפס[עריכת קוד מקור]

האם אפשר להגדיר מתמטיקה חדשה שיש בה חילוק באפס והוא שווה למספר כלשהו. נניח 1? 79.177.235.134 19:49, 28 ביולי 2012 (IDT)

כן, אבל מאבדים הרבה מאוד תכונות בסיסיות. ראה en:Division by zero. נו, טובשיחה 20:05, 28 ביולי 2012 (IDT)

היו נסיונות כאלו בעבר, וקיימות הגדרות משונות לצרכים מסוימים (כמו הנדסה אנליטית). אחת הבעיות העיקריות לדוגמה בהכנסת 0 למערכת, היא שאתה בעצם מאבד את התכונה האינטואטיבית של הכפלה באפס-אתה כבר לא יודע שזה בהכרח 0. בערך האנגלי באמת מראים את הפרדוקסים שבדבר. Exx8 - שיחה 01:12, 29 ביולי 2012 (IDT)

זה לא מועיל. ראה חילוק באפס. דניאל תרמו ערך 01:23, 29 ביולי 2012 (IDT)

מעמד ציוד גנוב[עריכת קוד מקור]

מעת לעת מבצעת המשטרה מכירה פומבית של ציוד גנוב שנתפס על ידה (תכשיטים, אופניים, ועוד ועוד). לפני כן דואגת המשטרה לקבל אישור שופט לביצוע המכירה. שאלתי היא, האם יש הליך מסויים לפיו נקראים בעליהם החוקיים של החפצים לזהות ולקבל את חפציהם? האם הקריטריון על פיו מאשר השופט למכור הוא שהחפצים הוצגו בפני קהל פוטנציאלי של בעלים חוקיים? Gil mo - שיחה 19:51, 28 ביולי 2012 (IDT)

ממה שאני מבין, אין צורך בקהל פוטנציאלי. חובתו של אזרח לדווח על כל רכוש שנגנב ממנו, ולתאר אותו. כשהשמשטרה מוצאת רכוש גנוב היא בודקת אם הוא מופיע ברשימה או משהו כזה, ואם לא אז מוכרים אותו אחרי כמה זמן. בלנק - שיחה 04:40, 29 ביולי 2012 (IDT)

הסרטון הנצפה ביותר ביוטיוב[עריכת קוד מקור]

ניסיתי ללא הצלחה למצוא מהו הסרטון הנצפה ביותר ביוטיוב. מה שמצאתי בגוגל ואפילו ביוטיוב הוא חתכים שונים של קטגוריות, שפות, שנים, וכדומה אך לא בפשטות מהו הסרט(ונים) הנצפים ביותר. היכן ניתן למצוא את המידע? Gil mo - שיחה 19:54, 28 ביולי 2012 (IDT)

פה Mod - שיחה 20:21, 28 ביולי 2012 (IDT)
תודה, מעניין למה יוטיוב לא מספקים את המידע הזה בעצמם... Gil mo - שיחה 22:27, 28 ביולי 2012 (IDT)
המידע היה נגיש בעבר אבל ירד מסיבה שלא ידועה לי.רונאלדיניו המלך - שיחה 17:34, 29 ביולי 2012 (IDT)

Guitar Alternative Tunings = כיוונים חלופיים לגיטרה?[עריכת קוד מקור]

איך גיטריסטים ישראלים קוראים לכיוונים חלופיים (alternative tunnings):‏ drop C, double drop D, open D, Half Step Down, Full Step Down? ‏ 20:33, 28 ביולי 2012 (IDT)

בגיטרות אני לא מבין (למרות שאוהב), אבל בתפעול כן - שים לב ששאלה חדשה יש לכתוב בתחתית הדף, ולא בראשו. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
כן. אגב, Tuning הוא כיוונון, ולא כיוון, שהוא תוצאת פעולת הכיוונון: גיטרה מכוונת וכיוב'. בנצי - שיחה 17:36, 29 ביולי 2012 (IDT)
גיטריסטים ישראליים מכנים את הכוונונים בשמות הלועזיים שלהם (דרופ די), "Open" יהפוך ל-"פתוח". Gil mo - שיחה 19:02, 29 ביולי 2012 (IDT)