ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון138

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
דפי ארכיון של הכה את המומחה
ארכיון כללי
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10
11 12 13 14 15 16 17 18 19 20
21 22 23 24 25 26 27 28 29 30
31 32 33 34 35 36 37 38 39 40
41 42 43 44 45 46 47 48 49 50
51 52 53 54 55 56 57 58 59 60
61 62 63 64 65 66 67 68 69 70
71 72 73 74 75 76 77 78 79 80
81 82 83 84 85 86 87 88 89 90
91 92 93 94 95 96 97 98 99 100
101 102 103 104 105 106 107 108 109 110
111 112 113 114 115 116 117 118 119 120
121 122 123 124 125 126 127 128 129 130
131 132 133 134 135 136 137 138 139 140
141 142 143 144 145 146 147 148 149 150
151 152 153 154 155 156 157 158 159 160
161 162 163 164 165 166 167 168 169 170
171 172 173 174 175 176 177 178 179 180
181 182 183 184 185 186 187 188 189 190
191 192 193 194 195 196 197 198 199 200
201 202 203 204 205 206 207 208 209 210
211 212 213 214 215 216 217 218 219 220
221 222 223 224 225 226 227 228 229 230
231 232 233 234 235 236 237 238 239 240
241 242 243 244 245 246 247 248 249 250
251 252 253 254 255 256 257 258 259 260
261 262 263 264 265 266 267 268 269 270
271 272 273 274 275 276 277 278 279 280
281 282 283 284 285 286 287 288 289 290
291 292 293 294 295 296 297 298 299 300
301 302 303 304 305 306 307 308 309 310
311 312 313 314 315 316 317 318 319 320
ארכיון מתמטיקה
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10
ארכיון פיזיקה
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10
ארכיון ביולוגיה
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10
ארכיון פסיכולוגיה
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10

דף זה הוא דף ארכיון של דיון או הצבעה שהסתיימו. את המשך הדיון יש לקיים בדף השיחה של הערך או הנושא הנידון. אין לערוך דף זה.


תוכן עניינים

Serge Gainsbourg - La Noyée[עריכת קוד מקור]

האם יש תרגום ספרותי (לא, תודה, לא תרגום מכונה או מילולי) של השיר לאנגלית או לעברית? Ranbar - שיחה 22:56, 4 באפריל 2011 (IDT)

איזו ציפור זו?[עריכת קוד מקור]

ראיתי ציפור בתל אביב בגודל 15 סנטימטר עם גב תכלת מאמצעיתו ולמטה ומקור קצת ארוך ואדום. מה זה? -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

עורבני? -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
שוב אני, יתכן שזה שלדג גמדי? כי מקור המים הגדול היחיד באזור הוא הירקון, מרחק של כ -800 מטר. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
מלבד הגודל, התיאור מתאים יותר לשלדג לבן-החזה (אורכו 25-30 ס"מ). יש סבירות גבוהה יותר לראותו באזורים עירוניים המרוחקים ממקווי מים, ובעצמי ראיתי לא מעט פרטים במקומות שונים בתל אביב. לעומתו, שלדג גמדי נפוץ בדרך כלל רק סמוך למקווי מים. עורבני - לא מתאים לתיאור: הוא גדול יותר ויש לו כתם תכול בכנף, לא בגב. אמנון שביטשיחה 00:43, 7 באפריל 2011 (IDT)

פער דורות בישראל[עריכת קוד מקור]

איך ניתן להגיע לממוצע פער הדורות בחמישים שנה האחרונות בארץ, או לפחות בעשור האחרון? אני מניח שניתן להתבסס על מסמך כלשהוא באתר הלמ"ס [1] כדי לשלוף נתונים בנושא, אבל לכשעצמי אני די חלש בחישובים. --Jys - שיחה 12:29, 5 באפריל 2011 (IDT)

יתרונותיו של פילטר (מטהר) אוויר חשמלי (מוצר חשמל לבית)[עריכת קוד מקור]

שלום, אני מקבל המלצות לשים דבר כזה במרתף שבבית בבית המשמש לאחסון ועבודה.

אשמח לדעת מהם יתרונותיו של זה, והאם הטיהור יכול לפגוע גם באיכות האוויר עצמו (זתומרת; לחסל חלק מהרכב האוויר הטבעי),

תודה.

קובץ:Turing machine negU2.svg[עריכת קוד מקור]

מכונת טיורינג שהופכת מספר לנגדי לו בשיטת משלים ל-2

לא ברור לי למה במצב D, כשמסיימים את פעולת ה-increment גם מרפדים ב-0 משמאל? תומר - שיחה 20:47, 5 באפריל 2011 (IDT)

בידוד יון מתמיסה[עריכת קוד מקור]

האם יש אפשרות לבודד יון יחיד (לא מלח) מתמיסה? באיזה מצב צבירה מצוי היון?

הרבה יונים ביחד נמצאים במצב צבירה שנקרא פלסמה. חלקיק אחד בודד לא נמצא במצב צבירה כלשהו, כי מצב צבירה זו תכונה של מערכת מרובת חלקיקים. כדי להפיק פלסמה לא מוציאים את היונים מתוך תמיסה (כי זה לא מעשי גם אם הייתה שיטה לעשות את זה), אלא מיננים (הופכים ליונים) גז כלשהו, באמצעות סילוק או הוספה של אלקטרונים. ‏Setresetשיחה 18:56, 6 באפריל 2011 (IDT)
חן חן על המענה. אם ממיסים לדוגמה מלח שולחן במים, האם אין אפשרות להשתמש במחליף יונים כדי להשאיר רק יון מסוג אחד במים, ואח"כ לאדות את כל המים?
לא, מכיוון שמחליף יונים יחליף את היון החיובי או השלילי באחר (למשל, נתרן), כך שבכל מקרה תמיד סכום המטענים יהיה שווה ל-0. Mysterion - שיחה 20:05, 6 באפריל 2011 (IDT)
אם הבנתי נכון את מה שנשאל כאן, התשובה היא שמתשתמשים באלקטרוליזה כדי להפריד מולקולות ליסודותיהם הבודדים. אני-ואתה שיחה 22:23, 13 באפריל 2011 (IDT)

What comes around goes around[עריכת קוד מקור]

שלום, מה פירושו של משפט זה?, תודה.

הכוונה היא ל־"מעגל", כלומר מה שלמה שעשית יש השלכות, והן יחזרו אליך. עוד פירוש נפוץ, הוא שהמצב יחזור אחרי שישלים מעגל. הכוונה היא תמיד לסוג של קארמה; שלהכל יש השלכות, והן תמיד יחזרו אליך. --ICE Group - שיחה 18:14, 6 באפריל 2011 (IDT)
וגם שג'סטין טימברלייק הוא הזמר הכי טוב בעולם... יְשֻׁרוּןשיחה 18:15, 6 באפריל 2011 (IDT)
וראה גם No good deed goes unpunished. קיפודנחש - שיחה 21:35, 6 באפריל 2011 (IDT)
בעברית סלנגית, מי שזורק ז', מקבל ז'. יוסישיחה 23:32, 6 באפריל 2011 (IDT)
ראה גם: "שלח לחמך על פני המים כי ברבות הימים תמצאנו" (מגילת קהלת, פרק י"א, פסוק א') ועל דאטפת אטפוך. קיפודנחש - שיחה 23:46, 6 באפריל 2011 (IDT)
לא לשכוח את "בא בקלות, הולך בקלות" ואת "החיים הם גלגל, פעם אתה למעלה ופעם אתה למטה". תומר א. - שיחה - משנה ויקיפדית 00:00, 7 באפריל 2011 (IDT)
גם; מה שזרעת - זה מה שיצמח. Samuels - שיחה 02:55, 11 באפריל 2011 (IDT)

אסטרונום[עריכת קוד מקור]

האם קיים מקצוע כזה אסטרונום או שזה סתם תחביב? האם קיימים מקומות בהם ניתן ללמוד אסטרונומיה באופן מקצועי?

האם הדרך היחידה ללמוד לעומק על מבנה והיסטוריה של היקום היא בפקולטה לפיזיקה? 109.65.202.115 16:13, 6 באפריל 2011 (IDT)

באוניברסיטת תל-אביב יש מחלקה לאסטרונומיה ואסטרופיזיקה. עוזי ו. - שיחה 17:31, 6 באפריל 2011 (IDT)
ההיסטוריה והמבנה של היקום מובנים כיום באמצעות תורת היחסות, שמוצאה מהפיזיקה. צריך ללמוד פיזיקה כדי להבין אותם. לא חייבים ללמוד באוניברסיטה, אבל מעולם לא שמעתי על מישהו שלמד את תורת היחסות לבד מאפס. אפשר לצפות בכוכבים ובתכונותיהם גם בלי ללמוד פיזיקה, ואפילו לעשות תגלית מדעית חשובה, אבל אי אפשר להבין את ההסבר לאותה תגלית בלי לדעת פיזיקה. ‏Setresetשיחה 18:52, 6 באפריל 2011 (IDT)
ולתת למישהו אחר לקחת אחריות על התגלית שלי? לא מתאים.
האם בת"א צריך תואר ראשון בפיזיקה בשביל להגיע למחלקה לאסטרונומיה ואסטרופיזיקה? או שכל אחד יכול ללמוד שם? מה זה מחלקה? פקולטה? 79.180.203.124 12:43, 8 באפריל 2011 (IDT)
אין תואר באסטרונומיה בתל אביב, לא ראשון ולא מתקדם, אלא רק התמחות באסטרופיזיקה לתארים מתקדמים. המחלקה לוקחת אנשים עם תואר בפיזיקה. עוד מידע באתר כאן [2]. ‏Setresetשיחה 05:00, 9 באפריל 2011 (IDT)
ודרך אגב, קצת סדר במקצועות: את מסתרי היקום מחלקים לאסטרונומיה, אסטרופיזיקה וקוסמולוגיה. האסטרונומיה היא צפייה ביקום/כוכבים ולא עושים בה תואר, זה בין מקצוע לתחביב; אסטרופיזיקה וקוסמולוגיה הם שני ענפים של הפיזיקה וחובה ללמוד תוכנית שלמה של תואר ראשון ושני בפיזיקה כדי להבין את הבסיס להם ולהתחיל ללמוד אותם. ‏Setresetשיחה 05:07, 9 באפריל 2011 (IDT)

שטף (שאלה תיאורטית בפיזיקה)[עריכת קוד מקור]

מה הרעיון של שטף חשמלי? נגיד יש לי שאלה פשוטה "מהו שטף השדה החשמלי הכולל דרך שטח הפנים של הגליל שמרכזו מצא מטען נקודתי Q". אני יודע שהתשובה היא 4פאי כפול Q, לא צריך "לשמור את זה בסוד" בשביל לחנך אותי. אני לא מבין את הקונספט שמאחורי המושג "שטף". כמות שדה ליחידת שטח? למה צריך את זה בכלל? מה רע לחיות עם שדות? מה נותן לי השטף?

כמו כן, לא מובן לי למה לא חשוב בתוך איזה צורה נמצא המטען, השטף שעל פני הצורה יהיה זהה ( וזאת מכיוון שאני לא ממש מבין מה זה שטף). אני רואה שהנוסחה בערך שטף מתאימה בול למקרה שאני לוקח בתור שטח את פני כדור ובשדה את המטען חלקי הרדיוס בריבוע. ולכן מבחינת יחידות מסתדר שאין משמעות לרדיוס. אבל מחינה פיזיקלית לא ברור לי למה זה קורה. למה השטף על קוביה ענקית שווה לשטף על אליפטואיד קטנטן? 79.180.207.152 18:04, 6 באפריל 2011 (IDT)

השטף הוא גודל דמיוני שמשפיע על גדלים ממשיים אחרים. למשל, השינוי בשטף המגנטי יוצר זרם חשמלי בלולאה, ראה כוח אלקטרו-מניע (תחת "בגנרטור חשמלי"). אתה יכול לנסות לחשוב עליו כעל ה"כמות" הכוללת של שדה חשמלי שעובר דרך משטח. מכיוון שמטען חשמלי יוצר "כמות" מסוימת של שדה, אז אם נעטוף אותו במעטפת קטנה השדה יהיה חזק הרבה יותר אבל בשטח קטן, לעומת מעטפת גדולה שבה השדה קטן אבל על פני שטח גדול בהרבה. בכל מקרה מדובר באותו מטען אז ה"כמות" הכוללת שהוא מפזר קבועה. ‏Setresetשיחה 18:47, 6 באפריל 2011 (IDT)
ציירתי לעצמי מטען שיוצאים ממנו מלא חצים. סביבו ציירתי עיגול קטן וסביב העיגול ריבוע גדול. כמות החצים שחוצים את העיגול שווה לכמות החצים שחוצים את הריבוע. זה הרעיון?
אבל מצד שני, שדה הוא ווקטור (לכל חץ יש כיוון). אז למה שטף לא "מתחשב" בכיוון השדה? אל תגיד "מכפלה סקלרית", אני רואה את הנוסחה. השאלה היא למה אין חשיבות לא ל"אורך" החץ ולא ל"כיוון" החץ, אלא רק לכמות החצים? 79.180.207.152 18:57, 6 באפריל 2011 (IDT)
בנוסף, מה משמעות הפיזיקלית של סימן השטף( חיובי או שלילי? אם יש לי מטען מחוץ לקוביה, אז השטף על הצלע הקרובה יהיה מינוס ועל יתר הצלעות הוא יהיה חיובי. למה זה?

האטה בזמן[עריכת קוד מקור]

כאשר אני נוסע במהירות x צופה ימדוד אצלי האטה זמן של y - לפי יחסות פרטית. כאשר אני נמצא בקרבת מסה מסיבית ודחוסה שמהירות המילוט מהנקודה שבה אני עומד היא גם x האטה בזמן שלי היא z - יחסות כללית. השאלה שלי האם y=z?? האם האטה של שדה כבידה בעל מהירות מילוט x שקולה לנסיעה במהירות זו?? תודה מראש 89.138.54.43 22:16, 6 באפריל 2011 (IDT) האם ישנה נוסחה למקרה בו ישנו רק כוכב אחד ואני רוצה לדעת מה האטת הזמן על פניו כתוצאה מכבידתו?? או אפילו מחשבון שיחשבאת התוצאה עברוי?? תודה מראש. 89.138.54.43 10:36, 7 באפריל 2011 (IDT)

סביל / קיוסק / משקית[עריכת קוד מקור]

כיתוב תמונה

בספר "יפו מסביב לשעון" מופיע ציור של הסביל ברחוב רוסלאן ביפו העתיקה עם עמודים וגג מעליו וכתוב שזה לא נקרא סביל אלא נקרא בשם: קיוסק (בטורקית) או בשם: משקית (בעברית). רציתי לשאול מה בדיוק ההבדל בין שתיהם והאם לא צריך לתקן את השם ? . השם "סביל" מתייחס אל מיתקן שתייה מוסלמי שנועד לסוסים או בהמות משא. פארוק - שיחה 01:22, 7 באפריל 2011 (IDT)

מהמותן אני אומר לך כי סביל פירושו... דרך!
פשוט כך, ועל-כן, השקתות ומתקני השתייה שהשולטן הקים על אם-הדרך, נקראו סבילים.
ייתכן, וזו רק השערתי, כי מתקני שתייה/"ברזיות"/שקתות שהוקמו בתוככי הערים (כמו ביפו) לא נקראו סבילים, פשוט בשל מיקומם השונה - הרחק מאם-הדרך.
ייתכן גם כי היתה להם צורה שונה (המתאימה יותר להרווית אנשים, מאשר להשקיית בהמות).
ייתכן כי כאן נעוץ ההבדל ביו "קיוסק" ל"סביל".

בסדר, אבל יש סבילים מקורים עם גג שהם נקראים בטורקית בשם: "קיוסק" ( בעברית: משקית ). פארוק - שיחה 02:08, 10 באפריל 2011 (IDT)

אז, האם כבר הוכח מדעית שקור מחליש את המערכת החיסונית?[עריכת קוד מקור]

נדמה לי שיש הוכחות שקור דווקא ממריץ ומחזק את מערכות הגוף, ובכלל זה המערכת החיסונית. הרוסים השוחים בנהרות קפואים מדי בוקר למשל עושים את זה כדי לחזק את הבריאות. יש גם שיטת טיפול בטראומות פיזיות קשות על ידי צינון הגוף, נושא חם ברפואה כמדומני. בברכה. 23:09, 16 באפריל 2011 (IDT)

קטגוריות ותחומים בתוך פיזיקה[עריכת קוד מקור]

ישנה בעיה בכינויים השונים של תחומים וקטגוריות בתוך פיזיקה. נהוג לדבר על "פיזיקה של מצב ---", למשל "פיזיקה של מצב מעובה", "פיזיקה של מצב מוצק" וכדומה. כרגע ישנם בויקיפדיה כינויים שונים לתחומים אלה, למשל "פיזיקת מצב מוצק", "פיזיקה של חומר מעובה". האם ניתן לשנות את שמות הערכים והקטגוריות השונות מבלי ליצור דף חדש והפניות כל פעם? Yedlior - שיחה 10:28, 7 באפריל 2011 (IDT)

לא הבנתי מה הבעיה. אלו שני תחומים שונים, ליתר דיוק המצב המעובה כולל את המצב המוצק ובנוסף נוזלים ועוד. מה שצריך זה לכתוב ערכים טובים שמקיפים כל אחד מהתחומים, ורק לדאוג שלא תהיה כפילות רבה במידע. ‏Setresetשיחה 14:47, 7 באפריל 2011 (IDT)
המשתמש מודה להבדל היטב, שכן הוא זה שהפריד את הערכים מלכתחילה. הוא שואל אם הבנתי נכון, איך לשנות את פיזיקה של חומר מעובה לפיזיקה של מצב מעובה, כולל את הקטגוריה בנושא. התשובה היא שיש לפנות לויקיפדיה:בוט/בוט קטגוריות/אולם דיונים ולבקש שינוי שמה של קטגוריה. דניאל ב. 15:21, 7 באפריל 2011 (IDT)

מד"ר עם אינסוף פיתרונות?[עריכת קוד מקור]

נגיד יש לי מד"ר ותנאי התחלה . איך זה שיש לה אינסוף פיתרונות? 192.114.105.254 11:34, 7 באפריל 2011 (IDT)

שטח פני כדור עם אינטגרלים[עריכת קוד מקור]

אני רוצה לחשב את שטח פני כדור דרך אינטגרל כפול על קואורדינטות כדוריות. זה אפשרי? אני לא מצליח להבין איך בונים את האינטגרל. מאיפה מופיע הריבוע על הרדיוס? ואיך זה ש4 פאי ולא 2 פאי בריבוע( זווית אחת נעה מאפס עד פאי וזווית שניה מאפס עד שתי פאי)? 79.180.207.152 20:50, 7 באפריל 2011 (IDT)

כאשר רוצים לעשות אינטגרל בקוארדינטות שונות יש להכניס לאינטגרל את היעקוביאן. היעקוביאן של קואורדינטות כדוריות הוא גיל כ. (שיחה) ♠ 21:05, 7 באפריל 2011 (IDT)
במילים אחרות אפשר לומר שדיפרנציאל השטח של מעטפת הכדור הוא גיל כ. (שיחה) ♠ 21:07, 7 באפריל 2011 (IDT)
לא ממש הבנתי. אתה יכול להראות בקשה איך אתה בונה את האינטגרל? כמו כן אני מתעניין איך אני מחשב את "שטח קשת" ("קערה" כי מדובר במשטח. אני לא יודע איך קוראים לצורה הזאת), שכאני יודע את הזוויות ( כמו שבמעגל יכולתי לחשב את אורך הקשת על סמך רדיוס וזווית). זה חשוב לי להבנת הרעיון של אינטגרלים בכדור. 79.180.207.152 21:45, 7 באפריל 2011 (IDT)
שטח מעטפת הכדור מתוארת על ידי אינטגרל כפול כאשר R קבוע בין 0 ל- ו- בין 0 ל-
אם נניח שיש לך כיפה בזווית או בגובה אז האינטגרל על ינוע בין 0 ל-
כלומר גיל כ. (שיחה) ♠ 11:03, 8 באפריל 2011 (IDT)
מה זה, פיזיקאים רבים עם מתמטיקאים על אותיות? משום מה בפיזיקה הטטה והפי הפוכים. לא משנה. למה יוצא שבשטח כיפה אין משמעות לזווית פי?היא נשארת ממאפס עד שני פאי? המשמעות של פי מ0 עד 360 היא הקפה של כל הכדור, לא?
אין משמעות לזווית פי כי היא אכן נסכמת לכל היקפה, לעומת טטה שנסכמת עד אלפא. באשר לריב, כן הפיזיקאים והמתמטיקאים רבים על האותיות ויש כל כך הרבה סימונים שמשתנים בין מתמטיקה פיזיקה והנדסה. אני יכול לתת לך דוגמה שלעיתים בתחום הרובוטיקה בכלל מחשבים את טטה ממישור x-y אל הווקטור ולא מציר z אל הווקטור. ♠ גיל כ. (שיחה) ♠ 12:52, 8 באפריל 2011 (IDT)

הסבר יפה. בוא ניקח שאלה בפיזיקה (רלוונטית לנושא): קליפה כדורית דקה מאוד ומבודדת שמרכזה בראשית הצירים, בעלת רדיוס R טעונה בצפיפות מטען משטחית המשתנה עם הזוית θ (ביחס לציר z) לפי σ(θ) = σ0sinθ. חשבו את השדה החשמלי מחוץ לקליפה, בנקודה z = R על ציר z.

עכשיו מה שאני אומר זה שאני צריך למצוא את סך כל המטען על של הכדור החלול, כאילו שהוא מרוכז כולו במרכז הכדור ואז פשוט להגיד ששדה הוא סך כל המטען חלקי R^2 (כך מוגדר המושג שדה E=Q/R^2, הערה למתמטיקאים). אז אני צריך לסכום את כל המטען. אני עושה: ואני יודע שזאת לא תשובה נכונה.

כמו שכבר הסבירו למעלה, בכל אינטגרל בקואורדינטות כדוריות צריך להוסיף את היעקוביאן, סינוס תטה, ואז האינטגרל הוא על סינוס בריבוע תטא. ‏Setresetשיחה 18:02, 8 באפריל 2011 (IDT)
אתה יכול להראות איך אתה היית פותר את זה? עם אני עושה פה אינטגרל מאפס עד פאי על סינוס בריבוע אני מקבל פאי חלקי 2. ואני יודע שבתשובה אין פאי בריבוע. 79.180.203.124 19:38, 8 באפריל 2011 (IDT)
הטעות שלך היא בהנחה שזה אותו מקרה כאילו כל המטען מרוכז במרכז. זה לא, ההנחה הזאת נכונה רק כמחשבים את השדה מחוץ לקליפות אחידות. המקרה הזה הרבה יותר מורכב, והאינטגרל שונה מאוד. ‏Setresetשיחה 20:43, 8 באפריל 2011 (IDT)

אתר מידעון על תארים אקדמאים[עריכת קוד מקור]

שלום, אשמח אם המומחה יפנני לאתר שבו יש פירוש לתארים אקדמאיים דוגמת M.A \ M.D \ P.H.D \ L.B וכו', תודה.

אתר מומלץ: ויקיפדיה. בוגר אוניברסיטה, תארים מתקדמים וכן הלאה. יוסישיחה 21:39, 7 באפריל 2011 (IDT)

נצל"ש באנגלית[עריכת קוד מקור]

יש מקבילה אנגלית לנצל"ש?

threadjacking . דוד - שיחה 11:08, 8 באפריל 2011 (IDT)

אורך הפרקים של קנה מצוי[עריכת קוד מקור]

שלום!

ברצוני להכין חליל ערבי העשוי מקנה , על פי המקובל חליל צריך להכיל תשעה פרקים. הבעיה שלי היא שקשה למצוא קנים בעלי תשעה פרקים שאורכם הוא לא אסטרונומי.. ולכן מגיעה השאלה שלי:מה יכול להשפיע על אורכם ותדירותם של הפרקים בקנה המצוי? האם זה כמות מים שהצמח מקבל,האם זה אזור גידול, זן ,או משהו אחר?

מספרים מדומים[עריכת קוד מקור]

מה השורש של i? סתם עומרשיחה 02:57, 8 באפריל 2011 (IDT)

Easy n - שיחה 07:29, 8 באפריל 2011 (IDT)‏
ברור שזה מסתדר, אבל איך הגיעו לזה? אם לא היית אומר לי, לא הייתי חושב על זה לבד. סתם עומרשיחה 18:50, 9 באפריל 2011 (IDT)
פשוט: ומחוקי הוצאת השורש: וכידוע: מה שנותן את התוצאה האמורה. Easy n - שיחה 19:20, 9 באפריל 2011 (IDT)
nice 93.172.170.65 11:04, 10 באפריל 2011 (IDT)

פירכוס[עריכת קוד מקור]

מה פירוש המילה "לפרכס" (או שרושמים "לפרקס"?). זה מונח רפואי או תחליף למונח רפואי? 79.177.204.121 10:18, 8 באפריל 2011 (IDT)

זו מילה עברית עוד מתקופת המשנה. נכתבת "פרכוס" ומשמעותה "פרפור". משמשת גם ברפואה לתיאור מצב זה. שנילי - שיחה 10:26, 8 באפריל 2011 (IDT)
(משמעות נוספת - לאפר, לייפות). עוזי ו. - שיחה 12:06, 8 באפריל 2011 (IDT)
פירכוס הוא תרגום לעברית של המונח הרפואי - CONVULSION. פירכוס הוא אחד התסמינים (סימפטומים) האפשריים של מחלת הכפיון (אפילפסיה, "מחלת נפילה"). הוא מתבטא בהתכווצויות מהירות ובלתי רצוניות של שרירי גוף שונים ולעתים רוב שרירי הגוף למשך שניות עד דקות. ד"ר --וידנפלד - שיחה 16:25, 9 באפריל 2011 (IDT)

האם לאסטרונאוטים יש אינטרנט?[עריכת קוד מקור]

שאלה קצת תמימה: האם לאסטרונאוטים יש גישה לרשת האינטרנט? הם יכולים לגלוש באתרים וזה? כעיקרון אני לא חושב שיש מניעה טכנית לזה. אבל האם מישהו חשב על תנאי מחיה הולמים לאדם מודרני בחלל? 79.180.203.124 20:39, 8 באפריל 2011 (IDT)

על פי הכתבה הזאת: [3] הם קיבלו גישה בשנת 2010. ‏Setresetשיחה 20:51, 8 באפריל 2011 (IDT)
בעקרון יש סיכון יחסי בחיבור מחשבים רגישים כגון אלו של תחנת חלל לרשת האינטרנט. אם נגיף או תולעת מחשבים יזהמו את מחשבי התחנה, בהם תלויים האסטרונאוטים בתחנה, יהיה זה סיכון חיים של ממש לאסטרונאוטים ויכול לגרום לנזק של מיליוני דולרים. בגלל זה נאס"א לא חיברה אסטרונאוטים לאינטרנט בטרם התקינו מערכת סטרילית ובטוחה שלא יכולה להשפיע על המערכות הרגישות. בייחוד לאור תקרית (לפני שנה?) בה נתגלתה תולעת מחשבים תמימה שגונבת סיסמאות במייפל סטורי באחד המחשבים של תחנת החלל. דניאל ב. 21:46, 8 באפריל 2011 (IDT)

מספיק תפוח רקוב אחד כדי להרקיב את האחרים, האומנם?[עריכת קוד מקור]

האם המשפט הזה נכון? איך בדיוק התפוחים האחרים 'נדבקים'? האם גם בפירות וירקות אחרים זה קורה? תודה מני111 - שיחה 21:35, 8 באפריל 2011 (IDT)

מנסיון זה נכון. המנגנון הוא מן הסתם הדבקה. התופעה קיימת גם עם נגע הקימחון בפירות הדר. אילן שמעוני - שיחה 23:42, 8 באפריל 2011 (IDT)
ריקבון הוא תהליך ביולוגי חי, בו מפורקת רקמה אורגנית על ידי מיקרואורגניזמים כגון חיידקים ופטריות. ואלה, מטבעם, יעברו מהתפוח הרקוב גם לפירות הסמוכים הנמצאים בצפיפות. דני. ‏Danny-w‏ 02:31, 9 באפריל 2011 (IDT)

תופעה נוספחת קיימת בתפוחים ויש אנשים שאינם עושים הבחנה בינה לבין ריקבון והיא השחמה אנזימטית (enzymatic browning). בתופעה ביולוגית זו אין הדבקה. איש השלג - שיחה 10:27, 9 באפריל 2011 (IDT)

זה עדיין לא אומר שאם תפוח אחד נרקב יש לזרוק את כולם. יש לזרוק את הרקובים, לרחוץ עם מים וסבון את האחרים, לנגב היטב ולשים במקרר. הרחיצה מסירה חלק נכבד מהמיקרואורגניזמים שהיו על פני שטח הפרי ויובש והקירור מונעים תנאי מחיה נוחים מאלו שנותרים. עִדּוֹ - שיחה 14:49, 9 באפריל 2011 (IDT)

מנסיון, התופעה קיימת לגבי כל פרי או ירק, גם אם האמרה נוגעת בתפוחים דווקא.שלומית קדם - שיחה 20:39, 11 באפריל 2011 (IDT)

שיר/תפילה חסידי[עריכת קוד מקור]

אני זוכר מתקופה מאוד רחוקה (ילדות) איזה שיר או אולי תפילה של חב"ד. אבל לא זוכר שום דבר מהמילים שלו. הדבר היחיד שזכור לי זה תנועות עם הידיים- מחיאות כפיים ותנועות סיבוביות. אולי היה גם הרמת ידיים למעלה. מישהו יודע על מה אני מדבר? 79.180.203.124 14:25, 9 באפריל 2011 (IDT)

כן זה זה .
איזו התחכמות מקורית! אהבתי. למישהו יש תשובה קצת יותר אינפורמטיבית? (מהו השיר או התפילה)
חב"ד? במסגרת תהלוכת ל"ג בעומר שלהם? אולי We want Mashiah now? בן-חנוך - שיחה 17:09, 9 באפריל 2011 (IDT)
אני מכיר מעט מאוד ריקודים של חב"ד שלא כוללים תנועות כאלה, יכול להיות שתצטרך להיות יותר ספציפי. ד"א, לא הבנתי את הבדיחה. אפשר הסבר? תודה, -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת 17:33, 9 באפריל 2011 (IDT)
אולי הופ קוזאק? שפם אדום - שיחה‏‏ 14:46, 13 באפריל 2011 (IDT)

איך קוראים למסוקים כפולים (הארוכים האלה), נושאי חיילים, באנגלית???[עריכת קוד מקור]

תודה.

CH-47 צ'ינוק

לכל המבינים בתוכנת vue[עריכת קוד מקור]

מישהוא יכול להסביר לי איך לצפות באנימצייה שעשיתי ולאן לילחוץ ראיתי שאת האנימצייה רואים ב windows media player

הארקה-שאלה בפיזיקה[עריכת קוד מקור]

נגיד יש לי זוג כליפות מוליכות קונצנטריות, שאני יודע מה הרדיוס של כל אחת. נגיד אני טוען את הפנימית במטען ידוע Q ומאריק את הקליפה החיצונית- מה יהיה המטען על הקליפה החיצונית (לאחר זמן כמובן)?

הגיוני שהמטען הפנימי יגרום לשינויים בקלפיה החיצונית המאורקת. אני מניח שהמטען על הקליפה החיצונית יהיה שלילי (מנוגד לQ), כי המטענים ירצו "לברוח" לתוך האדמה. אבל אני לא יודע איך אני מחשב זאת מתמטית. ניגד הרדיוס הקטן הוא R והגדול הוא 2R.

79.180.203.124 18:33, 9 באפריל 2011 (IDT)

הארקה גורמת לפוטנציאל של הקליפה המוארקת להתאפס. מעבר לכך, פנה לפורום תרגילי בית. ‏Setresetשיחה 21:59, 9 באפריל 2011 (IDT)

קופת גמל לא משלמת לקצבה[עריכת קוד מקור]

על פי הערך קופת גמל, הקופות בישראל חולקו לשני סוגים: משלמת לקצבה ולא משלמת לקצבה. אבל למה שמישהו יבחר להשקיע את כספו בקופה לא משלמת לקצבה? מה היתרון שלה על קופה שבה ניתן לקבל קצבה, ואיך בעצם ניתן לקבל את הכסף חוץ מלהעבירו לקופה משלמת לקצבה? דולבשיחה 18:55, 9 באפריל 2011 (IDT)

בקופת גמל שאינה משלמת לקצבה החוסך היה מקבל את כל סכום החיסכון ב"מכה אחת". מה שכתוב בערך לא מדויק. התיקון בחוק מתייחס לכספים שיופקדו לקופת גמל החל מינואר 2008 בלבד. כספים שנחסכו עד אז - לא חל עליהם השינוי, ועדיין ניתן למשוך את הכסף בבת-אחת, לאחר 15 שנה, או בהגיע החוסך לגיל 60, לפי העניין. (עד 2005 היתה לעצמאים אפשרות להפקדה ל-15 שנים, מ2006 עד 2007 בוטלה אפשרות זו ונשארה רק אפשרות להפקיד לגיל 60, מ-2008 נשארה רק אפשרות לקיצבה) איתן - שיחה - 19:21, 9 באפריל 2011 (IDT)
אפשר להפקיד כסף בקופות לא משלמות - עם המשיכה צריך להעבירו לקופות משלמות שהן למעשה משלמות את הקיצבה השוטפת. איתן - שיחה - 19:35, 9 באפריל 2011 (IDT)
אם בכל מקרה צריך להעביר את הכסף לקופה משלמת לקצבה, אז לאדם שפותח כיום קופה חדשה אין שום אינטרס לבצע את ההפקדות לקופה לא משלמת לקצבה? ההיגיון אומר שהקופות האלה צריכות להיעלם עם הזמן. דולבשיחה 20:20, 9 באפריל 2011 (IDT)
יש היגיון במה שכתבת אך זה לא נכון - יש קופות טובות שאינן משלמות. אתה יכול לחסוך שנים בקופה זו - ובגיל פרישה להעביר את הכסף. חלק מהקופות הלא משלמות יוסבו בסופו של דבר לקופות משלמות (צריך רישיון מבטח לשם כך). איתן - שיחה - 20:52, 9 באפריל 2011 (IDT)

פיזיקה-מדע בדיוני[עריכת קוד מקור]

שאלה משוגעת בפיזיקה: נכון שהסיכוי לפגוש אלקטרון במרחק של חצי מטר מהגרעין גדול מאפס? וזה תקף לכל אחד מהחלקיקים היסודיים המרכיבים את הגוף שלי? אז למה אני לא מצליח לעבור דרך קירות? למה אף פעם לא ראיתי אבן במשוגרת לגלקסיית אנדרומדה ואף פעם לא נפל עלי חייזר? 109.65.202.99 20:15, 9 באפריל 2011 (IDT)

כי הסיכוי הוא קטן מאוד. אם תנסה פעם אחת בשנייה לעבור דרך קיר, אתה אכן תצליח בממוצע תוך 938509328059832098503298509238509328509832095823098502398509328509328 שנים. ‏Setresetשיחה 22:01, 9 באפריל 2011 (IDT)
המ... אבל למה? למה הסיכוי לעבור בטעות דרך הקיר כל כך קטן? ושל אלקטרון? 109.65.202.99 22:10, 9 באפריל 2011 (IDT)
רגע, משתמש:Setreset, אם כל יושבי תבל ינסו במקביל, נצליח תוך 938509328059832098503298509238509328509832095823098502398509 בלבד! (ואולי יתמזל מזלנו וזה יתרחש בתחילתם של שרשרת הניסויים), אני בעד ליישם זאת אמפירית. בן-חנוך - שיחה 22:15, 9 באפריל 2011 (IDT)
הסיכוי של אלקטרון לעבור דרך קיר בעובי אטום בודד, תלוי במהירות שלו, ויכול להגיע גם לחמישים אחוז. אבל בקיר בעובי של 1 ס"מ יש 100000000000000000000000 אטומים (10 בחזקת 23) בערך. הסיכוי לעבור את כל הקיר הוא במקרה הטוב חצי בחזקת המספר הזה, כלומר אחד ל-3982479813740983127904871309870948732098147209382741098327409837240981732098174309827409382740981734 בערך (האמת סתם כתבתי הרבה ספרות. הסיכוי הרבה יותר קטן מזה במציאות). ‏Setresetשיחה 22:19, 9 באפריל 2011 (IDT)
ל-Filii Henoch, אני כבר שכנעתי חמישה אנשים, אתה תשכנע את כל השאר ונתחיל לנסות :) . ‏Setresetשיחה 22:19, 9 באפריל 2011 (IDT)
אהבתי את האירוניה. אבל אם נעשה ניסוי קצת יותר הגיוני: נשלך 938509328059832098503298509238509328509832095823098502398509 מול אלקטרונים על לוחית עבה (1 ס"מ) שמאחריה לוח-גלאי. האם לפחות פעם אחת נצפה אלקטרון העובר דרך הקיר? 109.65.202.99 22:23, 9 באפריל 2011 (IDT)
 :) בן-חנוך - שיחה 22:27, 9 באפריל 2011 (IDT)
קודם כל תיקון לטעות שלי: גודל אטום הוא כ-1 אנגסטרום, כך שיש "רק" מאה מיליון אטומים בסנטימטר אחד של קיר. הסיכוי האופטימי של חצי בחזקת מאה מליון נותן אחד ל*עשר בחזקת* שלושים מליון. זה סיכוי סביר ואפשר לעשות ניסוי כזה זניח באופן מעשי. עד כאן לאלקטרון בודד. בגוף האדם יש עשר בחזקת 27 אטומים בערך, כך שצריך להעלות אחד לשלושים מליון את הסיכוי לאלקטרון בודד בחזקת (עשר בחזקת 27). מספר קטן, שאין גם אפשרות דמיונית לנסות אותו. ‏Setresetשיחה 22:58, 9 באפריל 2011 (IDT)
"אחד לשלושים מליון" זה חצי בחזקת 25, לא חצי בחזקת 100 מליון; גם המספר הקודם (93 ספטימיליונים ו-328, או משהו כזה) הוא בקושי חצי בחזקת 230. עוזי ו. - שיחה 23:27, 9 באפריל 2011 (IDT)
צודק, לא כתבתי את הדברים בצורה מסודרת מולי לפני ששמרתי. בקשר למספרים הארוכים שכתבתי, זה להמחשה למי שכתיב חזקות לא אומר לו כלום. ‏Setresetשיחה 01:51, 10 באפריל 2011 (IDT)
בוא נשתגע- אני יודע שהסיכוי לקבלת פאלי בהטלת מטבע הוא 50 אחוז. אבל עם קצת מיומנות, זריזות ידיים ורצון טוב אפשרי להעלות את הסיכוי "בכוח" להיות יותר גדול. האם קיימת אפשרות להעלות את הסיכוי שחלקיקים עברו דרך קירות (מבלי לשבור את הריק מן הסתם). 109.65.202.99 18:39, 10 באפריל 2011 (IDT)
א) לא קשור הריק. ב) 50% זה כבר סיכוי אופטימי. ג) יכול להיות שבעתיד תימצא דרך לבצע שיפור של הסיכוי עבור גופים מורכבים. כרגע זה מדע בדיוני. ‏Setresetשיחה 19:08, 10 באפריל 2011 (IDT)
"ריק" היה אמור להיות "קיר". יש דיסלקטים בעולם. השאלה היא במדע בדיוני (אם כי עם זיקה לפיזיקה מודרנית). אני באופן כללי לא כל כך אוהב את הרעיון של הסתברות( כי היד שזורקת את המטבע היא זאת שקובעת חד משמעית אם יצא עף או פאלי). אז האם קיימת דרך לקבוע חד משמעית שאלקטרון של היד שלי יעבור ריק של 1 ס"מ? 109.65.202.99 19:35, 10 באפריל 2011 (IDT)
לא - אי הוודאות במכניקת קוונטים היא חלק מהטבע, היא לא נובעת מחוסר ידע של מישהו על מערכת מורכבת אלא פשוט אין ודאות חד משמעית. Keleti - שיחה 22:57, 10 באפריל 2011 (IDT)

אני לא מבין את השאלה - נניח כל האלקטרונים בגוף שלי יעברו לצד השני של הקיר? מה עם הפרוטונים - יישארו מאחור? 79.178.38.88 21:23, 10 באפריל 2011 (IDT)

קשה לי מאוד לקבל את זה. אני יודע שהתפחו נופל מהעץ או שלא נופל מהעץ. לא מכיר מצביי ביניים. זה נשמע כאילו שאלקטרון מודע לזה שאני הולך לחקור אותו. 109.65.202.99 18:12, 11 באפריל 2011 (IDT)
עקרונית אין שום דבר מיוחד באלקטרונים והדיון תקף גם לפרוטונים. Keleti - שיחה 22:57, 10 באפריל 2011 (IDT)
אם אני לא טועה, הדעיכה האקספוננציאלית של פונקציית הגל מחוץ למחסום פוטנציאל תלויה במסה של החלקיק. כלומר, עבור אלקטרון ופרוטון בעלי אנרגיה זהה - הסיכוי של הפרוטון לעבור את המחסום קטן פי (e בחזקת 3752) מאשר הסיכוי של האלקטרון לעבור אותו. אני-ואתה שיחה 17:46, 11 באפריל 2011 (IDT)

הקוונטים משוגעים יותר ממה שחשבתי. בהרצאה ראיתי שדה-ברולי מקשר בין מסה ומהירות לבין אורך הגל. כלומר גם לי יש אורך גל ברגע שאני רץ? יש למספר זה איזה משמעות פיזיקלית? 109.65.202.99 18:12, 11 באפריל 2011 (IDT)

יש לך אורך גל, אבל אין לו משמעות פיזיקלית, בעיקר מכיוון שהגודל שלך הרבה יותר גדול מאורך הגל הזה. ‏Setresetשיחה 01:06, 12 באפריל 2011 (IDT)

האם על נפטון יש מים נוזליים?[עריכת קוד מקור]

בערך כתוב ששכבת הקרח שלו מורכבת ממים, מתאן ואמוניה, אבל הטמפרטורה שלו לא מאפשרת את זה (פחות מאפס מעלות צלזיוס). אני מבולבלת, עזרו לי!

מים במצב צבירה מוצק, כלומר קרח של מים. ‏Setresetשיחה 22:03, 9 באפריל 2011 (IDT)
תודה רבה!

מעריב לילדים - מתי יצא גיליון ראשון?[עריכת קוד מקור]

132.67.166.202 08:58, 10 באפריל 2011 (IDT)

ב-1958. Shannen - שיחה 13:05, 10 באפריל 2011 (IDT)

הטלת קוביה[עריכת קוד מקור]

היי. האם יש דרך פשוטה למצוא את ההסתברות "לקבל דאבל ברצף אם מטילים את הקובייה 5 פעמים". כלומר, התוצאה "12345" לא שייכת לקבוצה. התוצאה "11345" שייכת לקבוצה. התוצאה "16666" שייכת לקבוצה. התוצאה "12341" לא שייכת לקבוצה. אני מבין שיש פה חיתוכים, אז הדרכים שלימדו בבית ספר כנראה לא עובדות כאן. יש דרך פשוטה אם אני לא סטודנט למתמטיקה? ואם לא, אשמח גם לדרך מסובכת... 93.172.170.65 10:59, 10 באפריל 2011 (IDT)

אפשר לספור את הרצפים שבהם *אין* רצף של הטלות זהות. הקוביה הראשונה יכולה לנחות על איזה צד שהיא רוצה, אבל מכאן ואילך יש בכל הטלה רק 5 אפשרויות, ולכן מספר האפשרויות הכולל הוא . מכאן שההסתברות היא .
כדי להתמודד עם בעיות שיש בהן חיתוכים באופן כללי, צריך להפעיל את עקרון ההכלה וההדחה. עוזי ו. - שיחה 11:12, 10 באפריל 2011 (IDT)
תודה! זה הרבה יותר פשוט מ"ההכלה והדחה" 93.172.170.65

כמה חשמל מתבזבז בהדלקת פלורוסנט?[עריכת קוד מקור]

יש את האגדה האורבנית שהחשמל שמתבזבז בהדלקת פלורוסנט שקול לכמה וכמה שעות של פעולה רציפה שלו, ולכן לא שווה לכבות אותו לזמן קצר. מישהו יכול לאמת/לשלול את המיתוס הזה? הצעדן - שיחה 18:42, 10 באפריל 2011 (IDT)

מכסחי המיתוסים עשו תוכנית על זה וגילו (אם אני זוכר נכון) שפלורסנט צורך יותר חשמל מנורה רגילה בהפעלה, אבל שההבדל קטן - חוסכים חשמל אם מכבים את הפלורסנט לחצי דקה לפחות, או ל-17 שניות בערך. אני לא זוכר בדיוק - אתה מוזמן לחפש בויקיפדיה האנגלית את תוצאות הניסוי (הם אוהבים לכתוב ערכים שלמים רק על הפרקים של כל סדרה, אז אולי יהיה שם מידע על תוצאות הניסוי). אריה ה. - שיחה 20:44, 10 באפריל 2011 (IDT)

צנזורה[עריכת קוד מקור]

נניח שלי, כאחד מכותבי ויקיפדיה, יש מידע מסווג כמו שם של מנהל אגף במוסד [למבצעים מיוחדים], איך יודעים מה אפשר להעלות ומה לא? הרי אין פה בויקיפדיה משתמש בשם "צנזור צבאי" וסמכות, או יועץ משפטי. אז איך?

אני מניח שהאחראים בויקיפדיה יקבלו מכתב הדורש הסרה של המידע הבטחוני מכל הדפים וגרסאותיהם הקודמות. הנזק העיקרי במקרה זה יהיה דליפת המידע לקוראים עד שתינקט פעולה. איש השלג - שיחה 19:59, 10 באפריל 2011 (IDT)
נניח שאני פותח ערך על סוכן היחידה הסודית של 8200 שמתחבא במרתף של הבונקר של החיזבולה ומחכה לשעת כושר. נניח שאני גם מציין את שמו ואת חשבון הטוויטר בעזרתו הוא מדווח מהשטח. הערך הזה ימחק תוך כשבוע ולא בגלל ששרפתי סוכן, אלא בגלל שהמילה שלי לא מספיק טובה כדי להחזיק ערך. צריך מקור חיצוני שיתמוך בערך ויהווה לו סימוכין. יוסישיחה 20:39, 10 באפריל 2011 (IDT)
וכאשר אתה מספר לחברך את אשר ידוע לך, גם אז אתה מצפה כי המשתמש "צנזור צבאי" יתערב בשיחתך?
בגדול, מה שאסור לפרסם על קירות, לוחות מודעות, עתונים... אסור בפרסום באופן כללי.
ישנן שני מצבים בהם מגיע לידך מידע מסווג (או כזה שיש לצנזרו):
א. מתוקף תפקידך/פועלך
ב. באקראי.
אם המידע הגיע אליך בתוקף תפקידך - אז הרי הדין הוא שתדע כיצד יש להשתמש במידע אליו נחשפת.
ואם אינך יודע, עלייך לוודא במקום בו נחשפת למידע.
אם המידע הגיע אליך באקראי (שמעת שיחה ברכבת, אתה מביא משלוחי פיצה לבחור עם הכתובת "ראש אגף X"...), אזי כי עליך להפעיל שיקול דעת.
במידה ותהיה בעיה עם המידע שתפרסם, ותוכל להוכחי כי נהגת בשיקול דעת, סביר כי תצא בלי עונש.
לעומת זאת, אם לא תוכל להוכיח זאת, הרי שסכנת חיי-אדם/בטחון-המדינה והאחריות עליך.
לא בדיוק נעניתי כי אני מנסה להבין את הצד החוקי יותר ואת הפרוצדורה. בויקיפדיה אין 'אחראים'. אז למי בדיוק אפשר לפנות? מה גם, אם זה אתר שיושב על שרת בחו"ל אני לא בטוח אם אפשר לתבוע מישהו. כך שאני לא מבין איך הצנזורה פועלת כאן. האם יש חיילים מהצנזורה שעוברים פה על הערכים? איך יודעים בדיוק מה כן ומה לא כשזה לא מאוד ברור? הדוגמא שנתתי היא די ברורה אבל נניח טווח אפקטיבי של תותח מתנייע זה סודי או לא? וצריך לזכור שזוהי אינציקלופדיה ולא מערך תעמולה כמובן
מה שיש לו מקור חיצוני (רצוי אמין) לוויקיפדיה אפשר לפרסם, מה שאין לו מקור (כתוב, לא השכן), לא צריך לפרסם, לא משום הסיווג אלא בגלל שאי אפשר לאמת את נכונתו, זה נכון בענייני צבא, וגם בענייני גידול חתולים. בברכה, --איש המרק - שיחה 23:19, 10 באפריל 2011 (IDT)
אני אגיד ככה, אם אתה יודע מידע מסווג תשאיר אותו לעצמך, סופית. אם יש לך מקור חיצוני (כגון אתר כלשהו או ספר) אם אתה מצוטט אותו אתה לא מפר שום סודיות כיוון שהמידע הוא כבר נחלת הכלל. ניקח לדוגמה את הערך מעיל רוח, בו מצויינות שתי תקריות כאשר נורו טילים לעבר הטנק ובגלל המערכת אנשי הטנק יכלו להיות בטוחים ,פעם אחת היא יירטה את הטיל ופעם אחת היא חישבה שהטיל יפספס ולכן רק התריעה בפני החיילים בתוך הטנק. לכאורה זה מידע סודי ומבצעי, אבל זה במקרה מידע שצה"ל החליט לפרסם והוא הפך לנחלת הכלל, ואתה ככותב הערך יכול לצוטט מספר מקורות כמו עיתונים ואתרים המודיעים על כך.
למען הסר ספק, אם אין לך מקור חיצוני שהוא נחלת הכלל אל תפרסם ידע אישי שיכול להיות מסווג (אפילו אם אתה לא יודע אם הוא מסווג באמת), זה גם לא אתי וגם לא מקצועי. אני מקווה שזה עונה לך על השאלה. Lirdon - שיחה - הצטרפו למלחמה האווירית 23:30, 10 באפריל 2011 (IDT)
יש כמה פרוצדורות, השאלה לאן אתה מכוון. אפשר לתבוע אותך אישית אם העלת מידע מסווג. אפשר לתבוע את עמותת ויקימדיה אם היא לא הסירה תכנים פוגעניים כשנדרשה. אפשר לחסום את ויקיפדיה בישראל. יש עוד הרבה דברים שאפשר לעשות שאני לא חושב עליהם. ‏Setresetשיחה 15:40, 11 באפריל 2011 (IDT)

הסבר: הויקיפדיה אינה אתר ישראלי. היא אתר בינלאומי הכתוב (גם) בעברית. בסיסה החומרי הוא בארבע חוות שרתים, הממוקמות בפלורידה, באמסטרדם, בסיאטל ובסיאול. לא בישראל. בסיסה התוכני הוא בוויקיפדים מכל העולם, הכותבים אנציקלופדיה בשפה מקומית. לכן, ספק אם ניתן לתבוע את קרן ויקימדיה על עבירה לפי החוק הישראלי. אך מצד שני, בהחלט ניתן לתבוע באופן אישי אזרחים או תושבים ישראלים, היושבים בביתם בישראל, ומפרים באמצעות רשת האינטרנט (ואין זה משנה אם באמצעות הויקיפדיה או פורום חברתי כלשהו) את החוק הישראלי והגבלותיו. בברכה, דני. ‏Danny-w‏ 20:44, 11 באפריל 2011 (IDT)

היכן המומחית ?[עריכת קוד מקור]

שמתי לב שהרוב המוחץ של הכותבים כאן ב"הכה את המומחה" (אולי גם בעוד מיזמי ויקיפדיה) הם גברים. מדוע? האם הכלל של 9 קבין שיחה הוא סתם מיתוס או שהוא חל רק על דיבור על פה, או יש הסבר אחר לתופעה? Samuels - שיחה 03:00, 11 באפריל 2011 (IDT)

באופן כללי יותר מ-80% מהכותבים בויקיפדיה הם זכרים, תוסיף לזה נטייה מגדרית ממוצעת של גברים להרגיש בטוחים בעצמם מספיק להגדיר עצמם כמומחים וקיבלת תשובה סטטיסטית, שהיא כמובן מתעלמת מכל החריגים. ‏DGtal‏ 11:25, 11 באפריל 2011 (IDT)
כמי שענתה לא פעם ולא פעמיים על שאלות שהופיעו כאן, יש לי עוד הסבר - רבות מהשאלות כאן הן בנושאי מדעים מדוייקים - מתמטיקה, פיזיקה, חלל וכן הלאה, שנשים עוסקות בהם פחות מגברים, והמעטות שכן עוסקות בהם אולי טרודות מכדי לכתוב בוויקיפדיה.שלומית קדם - שיחה 20:49, 11 באפריל 2011 (IDT)

סטיליזציה[עריכת קוד מקור]

נתקלתי בביטוי בספר, אשמח אם יהיה מי שיבארו לי?

כמו כן, אני מחפש ביאור למילה - הסלנגית? - מזורגג.

סטיליזציה זה סיגנוּן או עיצוב, מהמילה סטייל (style) באנגלית שפירושה סגנוֹן. מזורגג מקורה במילה זֶרֶג שפירושה פין (איבר המין הגברי), אני לא יודע אם זו מילה עברית במקור. ‏Setresetשיחה 17:50, 11 באפריל 2011 (IDT)
אני בספק אם המקור למילה "סטיל" במשמעות הזאת הוא באנגלית. לעברית, בכל מקרה, היא הגיעה מן הסתם לא דרך האנגלית אלא דרך השפות של מרכז/מזרח אירופה. אביעדוסשיחה ח' בניסן ה'תשע"א, 15:31, 12 באפריל 2011 (IDT)
באנגלית stylization, בעברית סטיליזציה. אין לי מושג על מה אתה מסתמך בקביעה שהיא לא הגיעה מאנגלית, כנגד המסלול הרגיל של מילים דומות. בצרפתית כותבים אותה באופן זהה לאנגלית וקוראים "סטיל". ‏Setresetשיחה 18:24, 12 באפריל 2011 (IDT)
בדיוק על כך ש"המסלול הרגיל" של מילים משפות אירופיות שנכנסו לעברית הוא לא דרך האנגלית. אביעדוסשיחה ט' בניסן ה'תשע"א, 22:39, 12 באפריל 2011 (IDT)

למה עכברי מעבדה ולא *חיה-אחרת* מעבדה?[עריכת קוד מקור]

למה השימוש המעבדתי הנפוץ ביותר הוא בעכברים?... תודה.

כמה סיבות טובות: הם מספיק דומים לבני אדם כדי שתהיה משמעות לניסויים עליהם, הם "סטנדרטיים" - גזע טהור שהושבח בעבר ולא השתנה, לא מאוד אכפת לנו מהם (בניגוד לכלבים וקופים), והם זולים. זה מה שאני יודע, אבל אני לא מומחה בתחום. ‏Setresetשיחה 17:29, 11 באפריל 2011 (IDT)
ראה תשובה בערך אורגניזם מודל. עִדּוֹ - שיחה 17:35, 11 באפריל 2011 (IDT)

לא מאוד אכפת לנו מהם? זה משפט דיי אכזרי עבור חיה עם מערכת עצבים מפותחת. איש השלג - שיחה 19:39, 11 באפריל 2011 (IDT)

אתה צודק, כמובן, אבל העובדה היא, שניסויים בקופים, כלבים או חתולים מזעיקים רבים לצאת להפגנות ולחתום על עצומות, בעוד שניסויים בעכברים נמשכים כבר הרבה מאד שנים ועוד לא ראיתי עצומה או הפגנה אחת שהקהילה אליה את הציבור מעבר לחברי אנונימוס. זה חל לא רק על ניסויי מעבדה - אנשים שקונים רעל עכברים, מלכודות דבק ושאר מלכודות עכברים מזדעזעים, בצדק, לשמוע על מתן סטריכנין לחתולי רחוב ולכלבים משוטטים או על מלכודות לחיות בר.שלומית קדם - שיחה 20:57, 11 באפריל 2011 (IDT)
למה "בצדק" מה ההבדל בין עכבר בריא, חכם וחמוד למדי לבין חתול רחוב חולה? שמוליק - שיחה 21:17, 11 באפריל 2011 (IDT)
העכבר הוא קו הגבול בין מוצדק ומגוחך. יש להלחם נגד ניסוים רפואיים בחיות "מפותחות" יותר מעכבר (כלבים, קופים, חזירים, אנשים וכו') ולאפשר ניסויים רפואיים בחיות מעכבר ו"מטה". אחרת יש לאסור גם ניסויים רפואיים בחיידקים שכידוע, גם הם יצורים שלמים חיים או ביתושים וזבובים. --וידנפלד - שיחה 22:54, 17 באפריל 2011 (IDT)
כמה שזה מצער, לניסויים בבעלי חיים יש תפקיד חשוב מאוד בחקר הרפואה, ופיתוח תרופות בפרט, אני נגד ניסויים בבעלי חיים מפותחים (מעל עכבר לדוגמה, כיוון שיש ניסויים שחייבים חיה מתפקדת), אבל אני בעד לניסויים על הרקמות שלהם, לפחות ככה נוכל לפתח תרופות מבלי לסכן את בריאותם של חיות שלמות ולמזער את הסיכון לתופעות לוואי אצל בני אדם. Lirdon - שיחה - הצטרפו למלחמה האווירית 08:43, 18 באפריל 2011 (IDT)

שאלה כללית בחדו"א בתלת מימד[עריכת קוד מקור]

לא שאלה ספציפית, אלא מקרה כללי- נגיד יש לי משוואה שמתארת משטח עקום. איך אני מוצא את הנורמל למשטח בנקודה נתונה? 109.65.202.99 17:44, 11 באפריל 2011 (IDT)

כיוון הנורמל הוא הנגזרת של הפונקציה (כלומר, וקטור הנגזרות החלקיות). עוזי ו. - שיחה 23:23, 11 באפריל 2011 (IDT)

הנסיך הקטן מפלוגה ב'[עריכת קוד מקור]

על מי השיר הזה נכתב? בינתיים מצאתי כמה מקורות, אבל לא את שמו המלא:

http://www.nrg.co.il/online/1/ART1/619/398.html

http://www.mako.co.il/news-israel/entertainment/Article-d68ae69b6021821004.htm

פישאנדיון - שיחה 19:30, 11 באפריל 2011 (IDT)

ביצים בשריות[עריכת קוד מקור]

נתקלתי במושג "ביצים בשריות" מישהו יכול להסביר לי בדיוק במה מדובר ואם מישהו יודע איך קוראים למאכל באנגלית? --החובץ בגבינה - שיחה 19:58, 11 באפריל 2011 (IDT)

סתם ניחוש לא מבוסס - אולי הכוונה לביצים מופרות, שיש בהן טיפת דם ומשום כך הן פסולות למאכל צמחונים ודתיים?שלומית קדם - שיחה 20:59, 11 באפריל 2011 (IDT)
לפי האתר הזה (זהירות - כולל תמונה של תרנגולת שחוטה פתוחה) הכוונה לביצים שעוד לא הוטלו ועדיין אין להם קליפה. (גם לפי http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3923320,00.html שמראים את אותה תמונה) שמוליק - שיחה 21:13, 11 באפריל 2011 (IDT)
כן, מדובר בניסוח לא-מוצלח של מושג הלכתי "ביצים המעורות בגידין" שאין להן אלא חלמון בלבד (ראה: שו"ע יו"ד סימן פז, סעיף ה), דהיינו ביצים שנמצאו בתוך התרנגולות (או שאר עופות) לאחר השחיטה (אני מקווה...). כידוע הביצה היא למעשה ביצית שהיא, כל עוד לא נגמרה יצירתה, נחשבת כחלק מבשר העוף. זהו. [[לא בחיל ולא בכח, כי אם ברוחי, אמר ה' - שיחה 13:42, 12 באפריל 2011 (IDT)]]

אנטרטיקה - השמש תמיד זורחת?[עריכת קוד מקור]

אז לפי מה שידוע לי, באנטרטיקה (ובקוטב הצפוני), השמש זורחת למשך חצי שנה, וחצי שנה האזור שרוי בעלטה.

אז די ברור לי שאין איזה קו שמצדו האחד השמש זורחת ושוקעת כרגיל ומצדו האחר את המציאות שתיארתי למעלה, אז איך זה באמת עובד? איפה עובר הגבול הזה בין מה שקורה ברוב העולם לבין מה שקורא בקטבים?

תודה רבה.

ראה חוג הקוטב. עוזי ו. - שיחה 23:56, 11 באפריל 2011 (IDT)
מומלץ מאוד לקרוא גם את הספר "בדד" של חוקר הקוטב ריצ'רד בירד. חוויה נדירה.שלומית קדם - שיחה 23:03, 17 באפריל 2011 (IDT)

אלכוהול[עריכת קוד מקור]

שלום. אני רוצה להמחיש לקבוצת נוער (עם בעיות שתייה) עד כמה מזיק האלכוהול, אך אני רוצה להוסיף אפקט ויזואלי. האם יש חומר שאני יכול לשפוך עליו אלכוהול (ערק נקי למשל) ואז יקרה שינוי בחומר? תודה.93.172.170.65 09:05, 12 באפריל 2011 (IDT)

אולי יש. אבל מה זה יראה? מה הקשר בין ההשפעות של אלכוהול על הגוף, לבין ההשפעה שלו על חומר אקראי כלשהוא? יותר מעניין להראות מה זה גורם לכבד ולמח נניח או לציין מה תוחלת החיים ברוסיה ולמה... בברכה, --איש המרק - שיחה 09:15, 12 באפריל 2011 (IDT)
יש כזה חומר. אתה יכול להמיס קלקר בעזרת אלכוהול (עדיף אתנול, או אלכוהול רפואי נקי). הכוהל משמש כממס אורגני, וקלקר הוא תרכובת כזו. אני מסכים עם קודמי שלמעשה אין לכך כל קשר לתהליכים המתרחשים בגוף אליהו הנביא אהי לא בחיל ולא בכח, כי אם ברוחי, אמר ה' - שיחה 13:44, 12 באפריל 2011 (IDT)

לי בזמני עשו הדגמה עם ביצה שקרשה בכוהל נקי. ונטען שגם חלבוני הגוף קורשים במגע עם כוהל. המסקנה הייתה כה רחוקה מהמציאות שגרמה ליותר נזק מתועלת, כי כל אחד הבין שזו שטות. שקול שנית עם כדאי לנסות להעביר מסר בצורה כזאת. אגב, המורה גם אמר שלמרות שעל הבקבוק כתוב "כוהל לשתיה", הוא מבטיח שכל מי שישתה אותו בלי לערבב לא יצא מהחדר בלי אמבולנס. שגם זה לא תרם יותר מדי לאמינות הדברים. 109.67.201.238 22:23, 12 באפריל 2011 (IDT)

א. אני מסכים עם ההערות מעלי שניסיון לעשות פירוטגניקה כימית כזו עלולה רק לגרום לחוסר אמינות.
ב. בפעם האחרונה שהייתי במילואים יצא לי לדבר עם רופא על זה, והוא טען שהרוב המוחלט של הנזקים שאלכוהול גורם הם הפיכים (כולל הנזקים לכבד). אבל לך תדע עד כמה מה שהוא אמר זה בקונסנזוס.
ג. עוד טענה ששמעתי זה ששתית אלכוהול מגבירה את הסיכוי לסרטן בגרון ובפה, בגלל שהאלכוהול מייבש אותם. גם על זה אני לא יודע עד כמה אפשר לסמוך.
ד. בכלל לא ברור עד כמה ניסיונות "הסברה" והפחדה כאלה יעילים, ויש שטוענים שם אפילו יכולים לפעול כמו בומרנג. emanשיחה 23:34, 12 באפריל 2011 (IDT)
(שואל השאלה [כתובת IP התחלפה משום מה...]): אני דווקא חושב שזה כן יכול להראות משהו. המשתמש "אליהו הנביא" אומר שקלקר הוא חומר אורגני ואני בטוח שיש בגוף האדם כמות נכבדת של חומר אורגני, רק צריך לברר מה. 93.172.177.101 21:54, 16 באפריל 2011 (IDT)
זכור היטב הסיפור הישן על כומר שנכנס לבר כדי לשכנע את השתיינים להתפכח. כדי להדגים את נזקי האלכוהול הוא מזמין כוסית ויסקי טהור, ומוציא מכיס מעילו צנצנת עם תולעים, מוציא תולעת אחת מן הצנצנת ושם אותה בכוס הוויסקי. התולעת מתפתלת אך במהרה מתה (זה בסיפור - אני לא יודע מה קורה לתולעים בוויסקי במציאות). אחרי ההדגמה שואל הכומר את אחד השתיינים: "הבנת את המשמעות של מה שהראיתי לכם"? השתיין לוקח לגימה, חושב קצת ומשיב: "כן. מי שיש לו תולעים - כדאי לו לשתות ויסקי". לגבי התוצאות המפוקפקות (מבחינה הסברתית) של הדגמות כאלו, אולי כדאי לקרוא את המאמר הזה. אם אתה רוצה לשכנע את בני הנוער שלא כדאי להם לשתות על ידי כך שתספר להם שתאים בגופם יתמוססו כמו הקלקר אם ישתו רק תעשה צחוק מעצמך. הם שתו מספיק וראו מספיק אנשים שותים כדי לדעת שאתה מנסה לדחוף להם הבלים. קיפודנחש - שיחה 22:33, 16 באפריל 2011 (IDT)
ראשית, אין לי בעיה עם אלכוהול באופן כללי (אני צורך אותו מדי שבוע). העניין הוא שאני בן 25, ועד גיל 16 לא הכרתי אלכוהול חוץ מיין של קידוש. הבעיה עם אלכוהול היא כאשר בני נוער בני 12-13 צורכים אותו באופן קבוע. ואני לא מדבר רק על הבעיה הפיזיולוגיות-התפתחותית שזה גורם, אלא לבעיות התנהגותיות שמובילות לנזק חמור יותר. אז אם אתה חושב שזה הבלים, אני אשמח לשמוע עצות. 93.172.177.101 00:59, 17 באפריל 2011 (IDT)
יש איזה בחור שהייתי בהרצאה אצלו, הוא הראה סרטון של איזה צעיר כבן 20 נורמטיבי לגמרי בלי תיקים עם שירות צבאי וכדומה שהתחיל להשתולל בצורה מחרידה ודקר מישהו מתוך שכרות. הבחור הודה במעשה לפני בית המשפט והעיד שלא זכר דבר המעשה. סרטון אבטחה די מזעזע... זה יכול להיות דוגמה טובה. Lirdon - שיחה - הצטרפו למלחמה האווירית 08:01, 17 באפריל 2011 (IDT)

כמישה[עריכת קוד מקור]

מהי כמישה חולפת ומהי כמישה סופית? תודה לעוזרים.

מה שמו ומה מטרתו של צעיף-הכפייה שגברים (בעיקר) ונשים ערביות מתעטפים בו? (זה עם הריבועים השחורים)[עריכת קוד מקור]

כמו של פותנה מהאח הגדול, תודה.

מוטציה לדור הבא[עריכת קוד מקור]

תגידו, אם בע"ח מסויים עובר מוטציה ומפתח כל מיני אבנורמאליות מסויימות, האם זה עובר לדור הבא?... אשמח להסבר מפורט...

קרא קודם כל את הערך מוטציה, יש שם הסבר יותר מפורט ממה שאפשר לתת כאן בכמה שורות. ‏Setresetשיחה 20:33, 12 באפריל 2011 (IDT)
החלק הרלוונטי בערך הארוך והמעניין על מוטציות הוא מוטציה#הורשת מוטציות. יוסישיחה 21:27, 12 באפריל 2011 (IDT)

עזרה לידע[עריכת קוד מקור]

אני רוצה לדעת שתי דברים רק אני רוצה שתקבו לי בבקשה בלוח מודעות.

  1. מה השריר הכי חזק בגוף האדם?
  2. מה השריר הכי חלש בגוף האדם?

תכתבו לי בבקשה אני צריכה את העזרה הזאת שלכם.תודה.{רק בבקשה תענו לי מהר אני צריכה את זה לעוד יומים.בתעריך הבאה.4.14.2011 לשעה 12:00.תודה.

אפשר לשער שהשריר הכי חזק בגוף האדם הוא הלב. אין לי מושג בקשר להכי חלש, בטח שריר רצוני שלא מפתחים אותו.
קצת מאוחר מדי, אבל השריר הכי חזק בגוף האדם הוא הלסת. אלעזר, מפר את תנאי החסימה --132.69.229.145 11:56, 15 באפריל 2011 (IDT)

רפרט[עריכת קוד מקור]

שלום, מישהו יודע מה מקור המילה "רפרט" (מצגת או עבודה אקדמאית), יש לי השערה שזה שיבוש של המילה רפרנט. האם יש למילה תרגום לאנגלית. תודה Jobnikon - שיחה 23:08, 12 באפריל 2011 (IDT)

גוגל טרנסלייט מתרגם "Rafferty"‏[4] יְשֻׁרוּןשיחה 23:12, 12 באפריל 2011 (IDT)
אבל אני לא בטוח שהוא יודע על מה הוא מדבר (אני בטוח לא יודע על מה אני מדבר) יְשֻׁרוּןשיחה 23:16, 12 באפריל 2011 (IDT)
זה לא שיבוש; שתי המילים נגזרות מאותו שורש כמובן (לטינית: referre).
לעברית האקדמית זה מן הסתם הגיע מגרמנית: Referat.
למיטב ידיעתי, באנגלית זה פשוט "paper".
ולבסוף, בדורבנות מציעים את התחדיש "תמציג". אביעדוסשיחה ט' בניסן ה'תשע"א, 14:32, 13 באפריל 2011 (IDT)
תודה!Jobnikon - שיחה 15:30, 14 באפריל 2011 (IDT)

שאלה בקשר ליחסות[עריכת קוד מקור]

נגיד אני רואה חללית אחת נעה בכיון X במהירות 0.7C וחללית אחרת נעה בהמירות 0.7C בכיוון -X. האם אני יכול להגיד שהמירות א' נעה במהירות 1.4C ביחס לחללית ב'? או שבמקרה המתואר אני צריך להחשיב את פאקטור גאמה? שימו לב שאני מדדתי את שתי המהירויות במערכת שלי. 79.176.207.110 23:19, 12 באפריל 2011 (IDT)

לדעתי, לא. כשאתה אומר "ביחס לחללית ב'", אתה בעצם אומר "במערכת המנוחה של חללית ב'", ואכן, עליך לחשב את הפקטור כדי לדעת מה המהירות היחסית (אגב, לדעתי הנוסחה קצת יותר מורכבת מפקטור גאמא, אבל אולי הספקתי לשכוח). 79.178.24.35 23:25, 12 באפריל 2011 (IDT)
התשובה חיובית. במערכת שלך המהירות היחסית ביניהם היא 1.4C, ואין בזה סתירה לתורת היחסות. משה פרידמן - שיחה 10:40, 14 באפריל 2011 (IDT)