ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון5
דף זה הוא דף ארכיון של דיון או הצבעה שהסתיימו. את המשך הדיון יש לקיים בדף השיחה של הערך או הנושא הנידון. אין לערוך דף זה.
שגיאות פרמטריות בתבנית:ארכיון
פרמטרים [ בגוגל: ילדי טהרן]. בברכה, גברת תרד 08:38, 30 מאי 2006 (IDT)
איך קוראים לכרית עליה מגישים את כתר המלך
שאלה שמטרידה את מוחי: איך קוראים לכרית עליה מגישים את כתר המלך? (בהנחה שיש כזאת מילה)
- אין, ככל שיכולתי לברר. רלף פון שוונץ 01:24, 30 מאי 2006 (IDT)
רחוב המלך ג'ורג' בתל אביב
בערך רחוב המלך ג'ורג' (ירושלים) כתוב שהרחוב הנושא שם זה בת"א קרוי אף הוא על שם ג'ורג' החמישי. נדמה לי שבת"א הוא ע"ש ג'ורג' השישי. למי שהוא יש מידע בענין? (אפשר גם לצאת לרחוב ולהסתכל על השלט אם אתם בסביבה) שנילי • שיחה 20:26, 29 מאי 2006 (IDT)
- ע"ש השישי. בדוק. איתמר ק. 20:37, 29 מאי 2006 (IDT)
- מוזר, זכור לי במפורש שכתוב על שלט הרחוב "המלך ג'ורג' החמישי" (ונדמה לי שאני דווקא זוכר טוב דברים מהסוג הזה, אבל אולי הפעם לא…). אשמח אם מישהו יצלם מתישהו את השלט, ואולי זה יהיה גם שימושי לערך שייכתב עליו אי פעם. ותכלילו את התמונה כאן, כך שהיא לא תיחשב "לא בשימוש" ותימחק. – rotemliss – שיחה 20:48, 29 מאי 2006 (IDT)
- ועוד, ככתוב בערך רחוב המלך ג'ורג' (ירושלים), "שמו של רחוב המלך ג'ורג' נותר על כנו הן בשל היותו המלך הבריטי שבתקופתו ניתנה הצהרת בלפור - ולהבדיל מבנו, ג'ורג' השישי שבתקופתו ניתנו הספרים הלבנים והחריף המאבק עם השלטון הבריטי". אז למה שיקראו רחוב על שם ג'ורג' השישי? – rotemliss – שיחה 20:51, 29 מאי 2006 (IDT)
- אל תשכח שג'ורג' השישי היה המלך בתקופתה הקשה של בריטניה במלחמת העולם ה-II. אני די בטוח שמדובר (כיום לפחות) בג'ורג' השישי. אני סומך על דבריו של איתמר ק. בתור מי שכתב כמה ערכים על תל אביב. שנילי • שיחה 20:56, 29 מאי 2006 (IDT)
- ובכן, כדאי שמישהו יבדוק את הנושא. אולי אני אבדוק אותו כשאהיה באזור. – rotemliss – שיחה 21:00, 29 מאי 2006 (IDT)
- כמעט בודאות ג'ורג' החמישי, אעדכן כשאצא מהבית פכידרם 21:19, 29 מאי 2006 (IDT)
- אכן, נבדק. איזה חוסר חיים. פכידרם 21:24, 29 מאי 2006 (IDT)
- בדקת על השלט? אם כן אשחזר את התיקון שלי בערך רחוב המלך ג'ורג' (ירושלים) ולא אמצא מטעה. שנילי • שיחה 21:27, 29 מאי 2006 (IDT)
- ובכן, כדאי שמישהו יבדוק את הנושא. אולי אני אבדוק אותו כשאהיה באזור. – rotemliss – שיחה 21:00, 29 מאי 2006 (IDT)
- אל תשכח שג'ורג' השישי היה המלך בתקופתה הקשה של בריטניה במלחמת העולם ה-II. אני די בטוח שמדובר (כיום לפחות) בג'ורג' השישי. אני סומך על דבריו של איתמר ק. בתור מי שכתב כמה ערכים על תל אביב. שנילי • שיחה 20:56, 29 מאי 2006 (IDT)
- ועוד, ככתוב בערך רחוב המלך ג'ורג' (ירושלים), "שמו של רחוב המלך ג'ורג' נותר על כנו הן בשל היותו המלך הבריטי שבתקופתו ניתנה הצהרת בלפור - ולהבדיל מבנו, ג'ורג' השישי שבתקופתו ניתנו הספרים הלבנים והחריף המאבק עם השלטון הבריטי". אז למה שיקראו רחוב על שם ג'ורג' השישי? – rotemliss – שיחה 20:51, 29 מאי 2006 (IDT)
- מוזר, זכור לי במפורש שכתוב על שלט הרחוב "המלך ג'ורג' החמישי" (ונדמה לי שאני דווקא זוכר טוב דברים מהסוג הזה, אבל אולי הפעם לא…). אשמח אם מישהו יצלם מתישהו את השלט, ואולי זה יהיה גם שימושי לערך שייכתב עליו אי פעם. ותכלילו את התמונה כאן, כך שהיא לא תיחשב "לא בשימוש" ותימחק. – rotemliss – שיחה 20:48, 29 מאי 2006 (IDT)
המלך ג'ורג' השישי נפטר בשנת 1952. לא ייתכן שבמדינת ישראל, ארבע שנים לאחר בקמתה יקראו רחוב על שם מלך בריטי. המלך ג'ורג' החמישי נפטר בשנת 1936. רחוב המלך ג'ורג' בתל אביב הוא רחוב ותיק מלפני קום המדינה. צרפו את כל העובדות הללו והתוצאה: הרחוב הוא ע"ש המלך ג'ורג' החמישי. אדר 19:38, 3 יוני 2006 (IDT)
אין קטגוריה מטבח ישראלי בויקי האנגלית
חיפשתי בויקי האנגלי ערך מטבח/אוכל ישראלי - ולא מצאתי. חיפשתי קטגוריה Israeli cuisine ואין. נכנסתי ל Levantine cuisine ויש שם קישור אדום. ב Middle Eastern cuisine אין תזכורת לנושא.
האם בעיני העולם אין מושג כזה מטבח ישראלי? --Motyka 21:40, 29 מאי 2006 (IDT)
- אתה יכול להגדיר לי אחד? חומוס הוא לאו דווקא ישראלי, שווארמה היא בעיקר טורקית, אין לי מושג מה מקורו של הפלאפל אבל אני בספק אם הוא ישראלי, החמין והגולש הם במקרה הטוב יהודיים... מה נשאר? מעורב ירושלמי? במבה? פתיתים? זהר דרוקמן 21:56, 29 מאי 2006 (IDT)
- קטגוריה דווקא יש: en:Category:Israeli cuisine. נתנאל 22:17, 29 מאי 2006 (IDT)
- עכשיו גם אני מצאתי אותה, כנראה שכתבתי קודם עם שגיאה כלשהי, הוספתי גם לMiddle Eastern cuisine Motyka 23:37, 29 מאי 2006 (IDT)
- תוכן הקטגוריה מאייר את הבעיה -- אין למעשה מטבח ישראלי כיישות מובחנת. אף אחד ממיני המזונות שם אינו ישראלי באמת, לבד מבמבה, כמדומני. רלף פון שוונץ 01:13, 30 מאי 2006 (IDT)
- חסר גם ערך על שקדי מרק, לדעתי בצורתם הנוכחית - מאכל ישראלי מקורי Motyka 01:25, 30 מאי 2006 (IDT)
- שקדי מרק אינו חסר. דוד שי 08:03, 30 מאי 2006 (IDT)
- מתנצלת שלא ניסחתי כראוי - בויקי האנגלית אין ערך שקדי מרק.Motyka 11:18, 30 מאי 2006 (IDT)
- פלאפל הוא מאכל מצרי, רק שבמצרים מעדיפים להכין אותו עם פול במקום עם חומוס כמקובל במקומותנו. המחזאי המצרי עלי סאלם בספרו "מסע לישראל", כותב במורת רוח על כך שישראלים מציגים מאכלים מצריים כישראליים, ואומר בגאווה מצרית שטעמן של הגרסאות הישראליות של המאכלים האלה לא מתקרבת למקור המצרי. ועוד אנקדוטה - בקומדיה קרובים קרובים דנו בשאלה מהו מטבח ישראלי טיפוסי, ובסוף הגיעו למסקנה: "פורמייקה דמוי-עץ". DrorK • שיחה 08:45, 30 מאי 2006 (IDT)
- מתנצלת שלא ניסחתי כראוי - בויקי האנגלית אין ערך שקדי מרק.Motyka 11:18, 30 מאי 2006 (IDT)
- שקדי מרק אינו חסר. דוד שי 08:03, 30 מאי 2006 (IDT)
- ומה לגבי שניצל עם קטשופ בפיתה? זה הכי ישראלי שיש. פיוז'ן בתפארתו! בברכה, Shayakir 18:47, 30 מאי 2006 (IDT)
- שניצל עם חומוס ועמבה בפיתה הוא עוד יותר ישראליMotyka 21:30, 30 מאי 2006 (IDT)
ערכים בויקיפדיה
האם זה נכון שדפים שקשורים לויקיפדיה, שמספרים עליה ועל קרן ויקימדיה, דיפם של הכה את המומחה, דלפק ייעצוץ וכו' - הם לא נחשבים ערכים בויקיפדיה? אלון רעם 07:42, 30 מאי 2006 (IDT)
- נכון, הם במרחבי שם שונים. ראה עזרה:מרחב שם. בברכה, גברת תרד 08:42, 30 מאי 2006 (IDT)
שמות בנות ברוסית
שמעתי פעם שאין ברוסית שם (ולא קיצורים או כינויים) שניתן לבנות שלא מסתיים בתנועת a. (ובעברית, בסיומת האות ה"א). האם זה נכון או שיש למישהו דוגמה סותרת? נריה 13:10, 30 מאי 2006 (IDT)
- אני לא רוסי או בן לרוסים, אבל כבר נתקלתי בשם ליובוב. אביהו 13:14, 30 מאי 2006 (IDT)
ליובוב זה שם חדש מאד, בשמות ישנים - נראה לי שאין דודס 13:26, 30 מאי 2006 (IDT)
- זה לא שם חדש. לפי הכללים של השפה הרוסית שם נשי יכול להסתיים בתנועה או בסימן רכות. אין מקבילה עברית לסימן זה. גילגמש • שיחה 13:28, 30 מאי 2006 (IDT)
- גילגמש צודק. ליובוב משמעו "אהבה" וזה שם נדיר למדי בצורתו זו, הוא מקוצר לרוב ל"לובה". זה השם היחיד המוכר לי ברוסית לאישה שאינן מסתיים בצליל "אה". אליבאבא 13:35, 30 מאי 2006 (IDT)
מדענים
אתם (כל אחד יכול) לכתוב פה 10 מדענים שלדעתו הכי דגולים? (פיזיקה, כימיה, מתמיטקה, אסטרונומיה, פילוסופיה...) אלון רעם 14:12, 30 מאי 2006 (IDT)
- השאלה חסרת פשר: א. לא הגדרת תחום (בלשנים נחשבים? פסיכולוגים? פסיכואנליטים? מתמטיקאים? אסטרונומים? ארכיאולוגים? וכו'...) ב. אתה מבקש שנכתוב את '10 הגדולים' ובתנאי שלא נכתוב את 10 הבאמת גדולים... נריה 14:23, 30 מאי 2006 (IDT)
תיארוך לפי המסורת היהודית
איך כדאי (אם בכלל) לשלב בערכים הקשורים להיסטוריה של עם ישראל, את התאריכים לפי המסורת היהודית הקשורים (גם בעקיפין) לשנות מלכות פרס? דודס 14:58, 30 מאי 2006 (IDT)
- אני לא בטוח שהבנתי למה אתה מתכוון: אם אתה רוצה להציג את התיארוך העברי השונה מהמדעי בהקשר מסויים - עדיף ונוח לציין זאת בשיטת הספירה המקובלת, בסוגריים או שלא בסוגריים, למשל (דוגמה מומצאת): "המרד הגדול שהחל בשנת 68 לספירה (ועל פי מסורת חז"ל בקיץ 67)".
לעומת זאת, אם אתה מעוניין להדגיש את המניין השונה, אז פשוט תכתוב - בשנת 1875 (ה'תרל"ה). נריה 09:22, 4 יוני 2006 (IDT)
תראה מה קורה בשיחה:הכרונולוגיה המקראית.דודס 09:30, 4 יוני 2006 (IDT)
האם כפילות?
האם יש הצדקה לשני הערכים הנפרדים:
למיטב זכרוני (למרות שחלפו הרבה שנים) כשלמדתי על התפתחות קוגניטיבית קראו לה תאוריית ההתפתחות בשלבים --Motyka 19:40, 29 מאי 2006 (IDT)
- אין כפילות. ישנן כמה תאוריות התפתחות קוגנטיביות, כגון תאוריית עיבוד המידע והתיאוריה של פיאז'ה. כמו כן יש כמה תאוריות המדגישות את ההתפתחות החברתית והרגשית, כגון פרויד, מיד ואריקסון. יש את בולבי שמנסה לאחד בין שני סוגי התיאוריות.
- צריך להשאיר את שני הערכים. הערך הראשון צריך לדון בפיאז'ה, והערך השני באוסף התיאוריות הקוגנטיביות. מה שכן, שם הערך העוסק בפיאז'ה, לא מוצלח בעיניי. צריך לשנותו. Mort 00:52, 31 מאי 2006 (IDT)
אוהבת, לא אוהבת
מישהו יודע מה מקור המנהג של תלישת עלי כותרת מפרח, תוך כדי אמירת "היא אוהבת אותי" ו"היא לא אוהבת אותי" לסירוגין Jobnikon 15:40, 31 מאי 2006 (IDT)
- מנהג מהתקופה הויקטוריאנית (המאה התשע עשרה). קשור לנוהג של נערות היוצאות לשדה לקטוף חרציות ולתלוש את עלי הכותרת שלהן. ז'נה פרלפה-פרנסה 22:51, 3 יוני 2006 (IDT)
מבחן די נור, על שם מי?
מבחן די-נור הוא מבחן לבחינת יכולת ראיה רב-מרחבית, לדוגמא- בהתבסס על מתן קוביה תלת-מימדית על מצע דו מימדי ועליה נקודות, כאשר עליך לשייך את הנקודות אל הפאות השונות. מישהו יודע על שם מי נקרא מבחן זה בשם זה? דלמוזיאן - שיחה 13:26, 1 יוני 2006 (IDT)
שרים שאינם חברי כנסת
האם יש מגבלה על כמות השרים בממשלת ישראל , שאינם חברי כנסת ?
- לא. רק על ראש הממשלה להיות חבר הכנסת. Harel - שיחה 18:30, 1 יוני 2006 (IDT)
- שאלה יותר חשובה: מבין כל השרים בהיסטוריה של מדינת ישראל - מהו האחוז של אלה שלא היו חברי כנסת וחברי המפלגה בכלל? conio.h • שיחה 18:43, 1 יוני 2006 (IDT)
- אתה רוצה תשובה מדוייקת?? בכל אופן, אחוז קטן מאוד, אף שהחוק למעשה מאפשר הקמת מין "ממשלת מומחים" שבה רק ראש הממשלה יהיה חבר הכנסת. Harel - שיחה 18:50, 1 יוני 2006 (IDT)
- דווקא כן ישנה מגבלה! סעיף 33 ב' לחוק יסוד הממשלה קובע במפורש ש-"כמחצית מהשרים יהיו חברי כנסת". בברכה, Tahmar1900 18:53, 1 יוני 2006 (IDT)
- באיזו גרסה של החוק?! בגרסה האחרונה של חוק יסוד הממשלה הסעיף היחיד שמצאתי הוא סעיף 5 ב ". ראש הממשלה יהיה מבין חברי הכנסת; שר אחר יכול שיהיה שלא מבין חברי הכנסת". סעיף 33 עוסק שם במשהו אחר לגמרי. Harel - שיחה 18:58, 1 יוני 2006 (IDT)
- כך או כך, כדי ליצור קואליציה של 61 חברי כנסת, צריך לפתות אותם על־ידי כמה תיקים, ולכן הקמת ממשלה שאינה כוללת חברי כנסת אינה דבר אפשרי ביותר בישראל. – rotemliss – שיחה 20:24, 1 יוני 2006 (IDT)
- בגירסה הזו של החוק. בנוסף, דבר זה כתוב בערך הפרדת רשויות. האם יש סיכוי שזה השתנה? בברכה, Tahmar1900 23:30, 1 יוני 2006 (IDT)
- זו הגרסה ששימשה עד לבחירת הכנסת השש עשרה. הגרסה החדשה כאן. ראה ההערות בסוף הגרסה שנתת אתה, ואת הערות הגרסה הזו, כדי להבין את המעבר בין שתי הגרסאות. Harel - שיחה 23:35, 1 יוני 2006 (IDT)
- בתקופת "הבחירה הישירה" הייתה מגבלה שקבעה שמחצית מהשרים חייבים להיות חברי כנסת. בינתיים החוק שונה, ואני לא יודע אם הסעיף הזה עוד קיים. בכל מקרה, יש מגבלה "טבעית" על מספר השרים שאינם חברי כנסת. מטבע הדברים, השרים הם ראשי המפלגות ובכיריהן. ראשי המפלגות הם גם חברי כנסת כי הם ממוקמים במקומות הראשונים ברשימות המועמדים לכנסת. התפטרות של ראשי המפלגות מהכנסת לאחר מינוים לשרים היא מהלך מסוכן, כי אז יישארו מחוץ לכנסת אם יחליטו להתפטר מהממשלה. כמו כן, אם יתמזל מזלם והממשלה תיפול הם לא יוכלו להיות מועמדים לראשות הממשלה (כי ראה"מ חייב להיות חבר כנסת). "החוק הנורבגי" המפורסם שנוסח כזה או אחר שלו עולה מדי פעם על שולחן הכנסת, אבל מעולם לא התקבל, קובע ששר חייב להתפטר מחברותו בכנסת לאחר מינויו, אולם אם הוא מתפטר מהממשלה, הוא חוזר להיות חבר כנסת (ומי שנכנס במקומו מסוף רשימת המועמדים של המפלגה, צריך לעזוב את הכנסת). DrorK • שיחה 01:33, 2 יוני 2006 (IDT)
- אמת שזהו סיכון, אבל ראשי מפלגות שמעוניינים לעשות את זה משריינים את עצמם כך שהם לא יפסידו מזה (למשל, שהמפלגה תשלם להם משכורת עד סוף הקדנציה וכו'). למשל במפד"ל ניסו את זה פעמיים, פעם אחת בבחירות לכנסת השביעית (1969), אז יוסף בורג וזרח ורהפטיג התפטרו מהכנסת לטובת יוסף גולדשמידט ואברהם מלמד לאחר שהחלו לכהן בממשלה, אבל הם "למזלם" נשארו בממשלה. לעומת זאת, 30 שנה אחרי כן, ב-1999, יצחק לוי נכנס לממשלת ברק ופרש מהכנסת לטובת נחום לנגנטל, אבל שנה אחרי כן המפד"ל פרשה מהממשלה, והמפלגה שילמה ליצחק לוי משכורת של שר עד שנת 2002, אז הוא שב לממשלה (אחרת אמנם, של שרון...) גבעתיים 09:37, 4 יוני 2006 (IDT) (שהוא למנייננו ח' בסיון ה'תשס"ו)
- בתקופת "הבחירה הישירה" הייתה מגבלה שקבעה שמחצית מהשרים חייבים להיות חברי כנסת. בינתיים החוק שונה, ואני לא יודע אם הסעיף הזה עוד קיים. בכל מקרה, יש מגבלה "טבעית" על מספר השרים שאינם חברי כנסת. מטבע הדברים, השרים הם ראשי המפלגות ובכיריהן. ראשי המפלגות הם גם חברי כנסת כי הם ממוקמים במקומות הראשונים ברשימות המועמדים לכנסת. התפטרות של ראשי המפלגות מהכנסת לאחר מינוים לשרים היא מהלך מסוכן, כי אז יישארו מחוץ לכנסת אם יחליטו להתפטר מהממשלה. כמו כן, אם יתמזל מזלם והממשלה תיפול הם לא יוכלו להיות מועמדים לראשות הממשלה (כי ראה"מ חייב להיות חבר כנסת). "החוק הנורבגי" המפורסם שנוסח כזה או אחר שלו עולה מדי פעם על שולחן הכנסת, אבל מעולם לא התקבל, קובע ששר חייב להתפטר מחברותו בכנסת לאחר מינויו, אולם אם הוא מתפטר מהממשלה, הוא חוזר להיות חבר כנסת (ומי שנכנס במקומו מסוף רשימת המועמדים של המפלגה, צריך לעזוב את הכנסת). DrorK • שיחה 01:33, 2 יוני 2006 (IDT)
- זו הגרסה ששימשה עד לבחירת הכנסת השש עשרה. הגרסה החדשה כאן. ראה ההערות בסוף הגרסה שנתת אתה, ואת הערות הגרסה הזו, כדי להבין את המעבר בין שתי הגרסאות. Harel - שיחה 23:35, 1 יוני 2006 (IDT)
- באיזו גרסה של החוק?! בגרסה האחרונה של חוק יסוד הממשלה הסעיף היחיד שמצאתי הוא סעיף 5 ב ". ראש הממשלה יהיה מבין חברי הכנסת; שר אחר יכול שיהיה שלא מבין חברי הכנסת". סעיף 33 עוסק שם במשהו אחר לגמרי. Harel - שיחה 18:58, 1 יוני 2006 (IDT)
- דווקא כן ישנה מגבלה! סעיף 33 ב' לחוק יסוד הממשלה קובע במפורש ש-"כמחצית מהשרים יהיו חברי כנסת". בברכה, Tahmar1900 18:53, 1 יוני 2006 (IDT)
- אתה רוצה תשובה מדוייקת?? בכל אופן, אחוז קטן מאוד, אף שהחוק למעשה מאפשר הקמת מין "ממשלת מומחים" שבה רק ראש הממשלה יהיה חבר הכנסת. Harel - שיחה 18:50, 1 יוני 2006 (IDT)
- שאלה יותר חשובה: מבין כל השרים בהיסטוריה של מדינת ישראל - מהו האחוז של אלה שלא היו חברי כנסת וחברי המפלגה בכלל? conio.h • שיחה 18:43, 1 יוני 2006 (IDT)
צריך עזרה
אני רוצה להרחיב את הידע שלי בנוגע למצב ישראל- גבולותיה, שכונתיה, קצת היסטוריה, מנהיגים במזרח התיכון, פוליטיקה ישראלית וכד'.
איפה אני לקרוא וללמוד את הדברים האלה? (לאו דוקא מאמרים בוקיפדיה, אבל גם) --Mighty doron 23:02, 1 יוני 2006 (IDT)
- לא יודע אם המזנון זה המקום לשאול.. בכל מקרה, תעשה מה שאני עושה כשאני קורא בויקיפדיה, תתחיל מערך מסוים, ואז תעזר בקישורים הכחולים כדי לדלג לערכים אחרים.. מהר מאוד תמצא את עצמך טובע ... תתחיל במדינת ישראל. Keiser Soze•שיחה 23:14, 1 יוני 2006 (IDT)
- ראשית כל, העברתי את הודעתך מהמזנון, שכן שם דנים רק על ענייני מדיניות ויקיפדיה וכיוצא בזה, ואילו כאן המקום לשאלות כאלו.
- ולשאלתך: כמובן, ישנו הערך ישראל והערכים הקרובים אליו. אתה מוזמן לעיין בו ובערכים שהוא מקשר אליהם. – rotemliss – שיחה 23:14, 1 יוני 2006 (IDT)
- תודה לכם, ויקיפדיה שוב מרשימה אותי Mighty doron 03:55, 4 יוני 2006 (IDT)
איך למחוק ערך
איך מוחקים ערך? "אלון רעם 14:28, 2 יוני 2006 (IDT)"
- רק מפעילי מערכת יכולים למחוק ערכים. אם מדובר בדף זמני שלך, או ערך שכתבת, ואתה רוצה שיימחק, אתה יכול לפנות אל המפעילים. Harel - שיחה 14:29, 2 יוני 2006 (IDT)
- ובשביל שתדע להבא, פה זה לא הדף הנכון לשאול שאלות כאלה, אלא ויקיפדיה:דלפק ייעוץ. פה זה נועד לשאול שאלות בידע כללי וכו'. eman • שיחה 14:31, 2 יוני 2006 (IDT)
- יש מידע נוסף בדף ויקיפדיה:בקשות ממפעילים. Yonidebest Ω Talk 14:32, 2 יוני 2006 (IDT)
- ובשביל שתדע להבא, פה זה לא הדף הנכון לשאול שאלות כאלה, אלא ויקיפדיה:דלפק ייעוץ. פה זה נועד לשאול שאלות בידע כללי וכו'. eman • שיחה 14:31, 2 יוני 2006 (IDT)
אתגר - מתי התרחש ניסוי העפיפון של בנג'מין פרנקלין?
הועבר לשיחה:5 ביוני#חזיז ורעם! עם העתקים לשיחה:בנג'מין פרנקלין#חזיז ורעם! ולשיחת תבנית:InHistoryMon06Day5#חזיז ורעם!. זהר דרוקמן 21:27, 4 יוני 2006 (IDT)
מתקפה
אני שאלתי בדרך כלל שאלות בדלפק הייעוץ או במזנון, אך אף פעם לא עונים לי.
איך אני בונה מתקפת איכות?
אלון רעם 18:42, 2 יוני 2006 (IDT)
10 המדענים
"אלון רעם 20:51, 2 יוני 2006 (IDT)"
אם אתם רוצים, תוכלו לכתוב את 10 המדענים שהוא הכי מעריך (כל אחד יכול), לדוגמה:
שם: אלון רעם
- אלברט איינשטיין
- וילהלם רנטגן
- פייר קירי
- מארי קירי
- גליליאו גליליי
- אייזק ניוטון
- צ'רלס דרווין
- דמיטרי איוונוביץ' מנדלייב
- ניקולואס קופרניקוס
- אריסטו
ואני פשוט לא מעריך מדענים... אולי רק את מארי קורי. A&D - עדי 17:51, 4 יוני 2006 (IDT)
- הנה תשובה מעניינת. תוכל לפרט על הסיבות לחוסר ההערכה וההערכה? גדי אלכסנדרוביץ' 17:58, 4 יוני 2006 (IDT)
- "פשוט לא מעריך מדענים" באופן גורף נראה לי גס מידי. גם אני מעוניין בפירוט. דלמוזיאן - שיחה 22:33, 4 יוני 2006 (IDT)
- משום מה קראתי את זה והייתי בטוח שכתבתי מעריץ ולא מעריך בכל מקרה- אני מעריך את פועלם של המדענים אני לא מעריץ אותם בתור אנשים. ההערכה שלי אליהם מוגבלת- זה ודאי לא היה קל למנדלייב לשבת שעות על גבי שעות לסדר את הטבלה המחזורית גם לנזיר הצ'כי (מנדל היה שמו?) ודאי לא היה קל לשבת ולספור אפונים עבור הגנטיקה... זה לא גורם לי להעריץ אותם. להעריך באופן מסויים אולי כן. A&D - עדי 18:44, 6 יוני 2006 (IDT)
"ב-28 באוגוסט 1983 הודיע בגין על כוונתו לפרוש". מדוע בתאריך זה?
מבקשת לבדוק אם יש בסיס להתרשמות שלי (אותה אני נושאת מאז) לגבי התאריך הספציפי הזה.--Rebecca 00:16, 3 יוני 2006 (IDT)
- אין לי מושג למה את רומזת, אבל עוררת את סקרנותי. eman • שיחה 04:33, 3 יוני 2006 (IDT)
- רמז- דגלים של איזו מדינה התנופפו בירושלים באותם ימים לקראת ביקור רשמי? ומובן מאליו שהביקור בוטל בגלל ההחלטה לפרוש. --Rebecca 17:55, 3 יוני 2006 (IDT)
- זה ממש כתב חידה. יהיה קשה למצוא את התשובה בלי לחפור בבית הספרים הלאומי במיקרופישים ישנים. אני מוכן לנחש ניחוש פרוע שזה היה אמור להיות ביקור של הלמוט קוהל שנבחר זמן לא רב לפני כן, ושהדגלים היו איפוא דגלי גרמניה. המתיחות הרבה מאוד בין ישראל לגרמניה, שהייתה למעשה מתיחות אישית בין מנחם בגין להלמוט שמידט, היא מן המפורסמות. Harel - שיחה 18:05, 3 יוני 2006 (IDT)
- נכון מאוד. היו אלה דגלי גרמניה. הגעתי מתל אביב במונית והייתי ממש בהלם למראה הדגלים. אינני זוכרת את ידו של מי היה צריך בגין ללחוץ בירושלים (עם כל הכרוך בביקור ממלכתי כזה). אני מאמינה שמנחם בגין לא יכול היה לשאת זאת. הביקור לא התקיים. שאלתי כפולה - מי הייתה האישיות הגרמנית שביקורה בוטל באותו שבוע (מישהו יכול לברר גם את תאריכי הביקור?) והאם הרעיון עצמו מתקבל על הדעת.--Rebecca 02:00, 4 יוני 2006 (IDT)
- דגל גרמניה הנוכחי הוא הדגל של רפובליקת ויימר שהתקיימה בין השנים 1918-1933. הדגלים הנאציים נאסרו לשימוש בגרמניה, והדגלים הפרוסיים שהיו מקובלים מאוד לפני המלחמה ובמהלכה (בצבעים שחור לבן ואדום) הוצאו משימוש (אני לא יודע אם הם נחשבים בלתי חוקיים, אבל אין להם שום מעמד רשמי). בעקבות הסכם השילומים ישראל הכירה בגרמניה המערבית ובסמליה, כולל ההמנון הגרמני מ-1848, ששימש גם את הנאצים (בגרסה ארוכה יותר מזו המקובלת כיום). בגין התנגד להסכם השילומים, אבל קשה לי להאמין שהוא היה מחרים את גרמניה באיזשהו אופן. לזכותו של בגין אפשר לומר שהוא היה ממלכתי מאוד, וניהולה התקין של המדינה היה חשוב לו מאוד. אם הוא היה מרגיש שפסיכולוגית הוא לא מסוגל לעמוד בביקור הקאנצלר הגרמני, הוא היה מן הסתם ממציא תירוץ, ומבקש מממלא מקומו להיפגש עם הקאנצלר. היום אנחנו יודעים שבגין היה אדם חולה מאוד בשנת 1983. סביר להניח שביום שבו החליט להתפטר הוא באמת הרגיש שאיננו יכול עוד, ממש כפי שאמר. בגין סבל כנראה מדיכאון - מחלה נפוצה בגיל מבוגר (ולמרבה הצער לא נדירה גם בגילים צעירים יותר), שגורמת לסבל קשה מאוד. גם ראשי ממשלה הם בני אדם, וגם הם אינם חסינים בפני מחלות. DrorK • שיחה 10:06, 4 יוני 2006 (IDT)
- נכון מאוד. היו אלה דגלי גרמניה. הגעתי מתל אביב במונית והייתי ממש בהלם למראה הדגלים. אינני זוכרת את ידו של מי היה צריך בגין ללחוץ בירושלים (עם כל הכרוך בביקור ממלכתי כזה). אני מאמינה שמנחם בגין לא יכול היה לשאת זאת. הביקור לא התקיים. שאלתי כפולה - מי הייתה האישיות הגרמנית שביקורה בוטל באותו שבוע (מישהו יכול לברר גם את תאריכי הביקור?) והאם הרעיון עצמו מתקבל על הדעת.--Rebecca 02:00, 4 יוני 2006 (IDT)
- זה ממש כתב חידה. יהיה קשה למצוא את התשובה בלי לחפור בבית הספרים הלאומי במיקרופישים ישנים. אני מוכן לנחש ניחוש פרוע שזה היה אמור להיות ביקור של הלמוט קוהל שנבחר זמן לא רב לפני כן, ושהדגלים היו איפוא דגלי גרמניה. המתיחות הרבה מאוד בין ישראל לגרמניה, שהייתה למעשה מתיחות אישית בין מנחם בגין להלמוט שמידט, היא מן המפורסמות. Harel - שיחה 18:05, 3 יוני 2006 (IDT)
- רמז- דגלים של איזו מדינה התנופפו בירושלים באותם ימים לקראת ביקור רשמי? ומובן מאליו שהביקור בוטל בגלל ההחלטה לפרוש. --Rebecca 17:55, 3 יוני 2006 (IDT)
- הביקור שבוטל היה של הלמוט קוהל שהיה אמור להתקיים יום למחרת ההתפטרות. התייחסות לאירוע זה עם עדויות של יצחק שמיר יחיאל קדוש ועוד מופיעים בביוגרפיה של עפר גרוזברד, מנחם בגין דיוקונו של מנהיג, הוצאת רסלינג, עמ' 301. בברכה, Shayakir • שיחה. 11:06, 4 יוני 2006 (IDT)
- למה לא קוראים את מה שכתבתי למעלה?! הראל מחוץ לחשבון.
הצעות יעול
שלום אני רציתי לבקש מעורכי האתר להציב ליד מילים מסוימות אפשרות של הדגמה של איך המילה נשמעת אבל בכל האתר אין אפשרות להשאיר כזאת הודעה אז איפה עושים את זה ???
pazzm כרוכית hotmail.com
- יש אפשרות כזו ואכן יש ערכים שבהם יש קובץ מדיה הניתן לשמיעה, אבל זו פונק' מתקדמת באופן יחסי ויקח זמן עד שבכל ערך יהיה קובץ כזה. Yonidebest Ω Talk 04:10, 3 יוני 2006 (IDT)
הליכה מתוך שינה
איך אפשר לטפל בבעיה של הליכה מתוך שינה?
Awb 14:31, 3 יוני 2006 (IDT)
- אתר זה אינו עוסק בייעוץ רפואי, אך יש באינטרנט העברי אתרים שזו התמחותם, למשל אתר http://www.doctors.co.il . דוד שי 18:23, 3 יוני 2006 (IDT)
- רק רציתי לדעת באופן כללי. תודה על ההפניה בכל מקרה
Awb 12:14, 4 יוני 2006 (IDT)
- רק רציתי לדעת באופן כללי. תודה על ההפניה בכל מקרה
שילשולים
אני הייתי עם שלשולים והקאות ביום חמישי. טופלתי ב"סטופיט" לחץ הדם שלי ירד, אני מרגישה מעט חלשה. ברצוני לחזור לעבודה מחר. שאלתי היא: מה מותר לקחת בסנדוויץ? מה זה מאכלים קלים? האם מותר יוגורט? תודה
- ויקיפדיה אינה אתר לייעוץ רפואי. פני בבקשה לפורום מקצועי ברשת או לרופא המשפחה שלך. גילגמש • שיחה 19:12, 3 יוני 2006 (IDT)
שאלה על ויקיפדיה
פעם ניכנסתי לדף שיש בו הודעה כזאתי: דף זה נמצא בשלבי עריכה. נא לא לערוך אותו עד שתוסר הודעה זאת. באיזה קוד אני משתמש כדי לעשות דבר כזה?ThE OnE 14:24, 4 יוני 2006 (IDT)
תבנית בעבודה.דודס 14:27, 4 יוני 2006 (IDT)
אתה יכול להסביר יותר? ThE OnE 14:30, 4 יוני 2006 (IDT)
- כתוב את המלה "בעבודה" בתוך סוגרים כפולים כאלה: {{}}
Monument Valley
הועבר לשיחה:מונומנט ואלי - עמק האנדרטה. זהר דרוקמן 19:22, 8 יוני 2006 (IDT)
מה קורה אם שני אנשים עורכים את אותו הערך באותו הזמן?
גמאס 20:37, 4 יוני 2006 (IDT)
תיהיה התנגשות עריכה. גילגמש • שיחה 20:44, 4 יוני 2006 (IDT)
הוספתי לאחר התנגשות עריכה: מי ששומר ראשון את העריכה שלו "מנצח". השני מקבל מסך שבו כתוב "התנגשות עריכה", ובו מופיעות שתי תיבות טקסט - אחת עם הטקסט שכרגע יש בערך (אחרי שזה שניצח שמר) והשנייה עם הטקסט שהיה בעריכה שלו, כך שהוא יוכל להעתיק בנוחות את השינויים שלו. גדי אלכסנדרוביץ' 20:50, 4 יוני 2006 (IDT)
איך נקרא הרפלקס שמונע מאיתנו להפסיק לנשום?
כידוע ישנו רפלקס המונע מאיתנו להפסיק לנשום לזמן ממושך, ומונע אפשרות של "חניקה עצמית". איך הוא נקרא, על שם מי, ומתי התגלה?
תודה מראש, דנה 217.132.181.8 21:57, 4 יוני 2006 (IDT)
- המונח הלועזי הוא Gag reflex. לגבי המונח העברי אני לא בטוח מה שמו, אבל ככל הנראה זה החזר הקאה. "gag" משמעותו "מחסום בפה", ולכן שם הרפלקס הוא לא על שם אף אחד. מתי התגלה אני לא יודע, אבל תוכלי לחפש זאת דרך גוגל והמונח הלועזי. בברכה, Yonidebest Ω Talk 23:17, 4 יוני 2006 (IDT)
- לפי מה שאני יודע, (ולדעתי גם לזה התכוון השואל) ישנו רפלקס שמונע גם אפשרות לנסות ולהטביע את עצמך, או לחנוק את עצמך, והוא לא מתקשר ל"החזר הקאה". רן כהן 23:23, 4 יוני 2006 (IDT)
- הוא צודק, לא ניתן לחנוק את עצמך למוות מכיוון כשאשר יגמר לך האוויר מפעולת החניקה תאבד את ההכרה ואז פועל מה שהיא חיפשה שמחזיר את הנשימה אוטומטית, אבל זה השם של זה אני לא מכיר.
- לפי מה שאני יודע, (ולדעתי גם לזה התכוון השואל) ישנו רפלקס שמונע גם אפשרות לנסות ולהטביע את עצמך, או לחנוק את עצמך, והוא לא מתקשר ל"החזר הקאה". רן כהן 23:23, 4 יוני 2006 (IDT)
- זה לא רפלקס, זו מערכת העצבים האוטונומית. הגוף מפעיל הרבה מערכות שאין לנו עליהן שליטה רצונית: מערכת העיכול, הלב, הריאות. בחלק מהמערכות אפשר לשלוט גם באופן רצוני (למשל לעצור את הנשימה), לפעמים לאחר אימון (מי שלמד יכול להאץ ולהאט את הדופק שלו באופן רצוני). ברגע שאין הפעלה רצונית של המערכות האלה הן חוזרות לפעולה אוטומטית. אם אתה מפסיק מרצונך לנשום ומתעלף, הגוף חוזר ומפעיל את מערכת הנשימה מאליו. odedee • שיחה 02:18, 6 יוני 2006 (IDT)
מפות בהונגריה
אני מחפש מפת הונגריה שבה מופיעה העיר הלוהובץ או גלוגובץ (lohovech). המפה צריכה להיות בתחום השנים 1918-1921 כאשר העיר מופיעה עדיין בתחומי הונגריה. כיום העיר נמצאת תחת משטר סלובניה.
עופר, bambi@shenkar.ac.il
- לא בסלובניה אלא בסלובקיה ולא lohovech אלא Hlohovec. הנה הערך בויקי האנגלית. הייתי מתחילה מבדיקה באטלסים היסטורים (עדיף לחפש בספריה של אוניברסיטה). כיוון שאתה מחפש מפה בה היא מופיעה בתחומי הונגריה, כדאי לחפש גם לפי השם ההונגרי: Galgóc. אולי ניתן להעזר גם באתר הרשמי של העיר. בברכה, גברת תרד 14:23, 5 יוני 2006 (IDT)
פונט דוד
ברצוני במעט עזרתכם האדיבה א.ממתי פונט דויד בשימוש מחשבים בעברית? למי שייכות הזכויות? והיכן מוצאים אסמכתאות על כך? ואים אפשר גם דרך להגיע וליצור עם הגוף קשר?
בברכה הרצל יומטוב
PARSI10@WALLA.CO.IL
- כאשר נכנסים ל-C:\Windows\Fonts\David.ttf, כתוב: "Typeface Portions © The Monotype Corporation plc. Data Portions © The Monotype Corporation plc/Type Solutions Inc. 1990-1992. Portions © 1991-1993 Kivun Computers Ltd. © Type Solutions Inc." מזה ניתן להבין שבעלי זכויות היוצרים הם: מונוטייפ קורפוריישן, טייפ סולושנס, כיוון מחשבים, וסיימו ליצור את הפונט בשנת 1993. הייתי מציע לך לחפש את "כיוון מחשבים" ולפנות אליהם. ⌠צהוב עולה⌡ 14:26, 5 יוני 2006 (IDT)
- ראשית עיצובו של הפונט בשנת 1937, ברעיון שצץ במוחו של איתמר דוד. עיצובו הראשוני של הפונט במשקלי הבסיס שלו נשלם בשנת 1952, על ידי דוד עצמו. דוד נפטר בשנת 1997 ובעלי הזכויות בפונט הם עזבונו של איתמר דוד. עם זאת, מאחר ודוד לא תבע את מפרי זכויות היוצרים השונים בפונט שלו, נפוצו במהלך השנים גרסאות שונות של הפונט, חלקן אפילו בשמו המקורי. כפי שהוא כתב בשנת 1990: "כרגע, רוב הגרסאות העבריות של פונטים בסדר דפוס הן גנובות, רק אחת הוריאציות, אותה ביצעתי עבור שטמפל, היא אותנטית... אני מודע לכך שעיצוב פונט, אם הוא מצליח, הופך נחלת הכלל. הוא הופך לדימוי ממש כמו שסגנונות ישנים שאותם אנו מעריצים או דוחים הופכים חלק מההשראה למעצבים אחרים. אני רק מסתייג ממצב שבו מישהו גונב את העיצוב אך קורא לפונט "דוויד" כדי להתעלם מהאחריות לגניבה."
כיוון מחשבים (כמו גם כל מעצבי הפונטים האחרים, שכמעט לכולם יש גרסה של הפונט) אינם בעלי ידע או הבנה טובים יותר בנושא זה, משיש לאחרים ש"פילחו" את העיצוב. תיאור מפורט של חיי איתמר דוד (או, ליתר דיוק, איסמר דוד, בהגייה אשכנזית) נמצא כאן. ז'נה פרלפה-פרנסה 16:19, 5 יוני 2006 (IDT)
מה שמו של מנכ"ל משרד הביטחון הראשון של מדינת ישראל?
כי אני יודע ששמעון פרס היה השני (והצעיר מבניהם). 88.153.3.121 19:35, 5 יוני 2006 (IDT)
אני לא חושב שזה נכון. לא כתוב בשום מקום מפורשות שאשכול שימש כמנכ"ל משרד הביטחון. וגם מה שנכתב בויקיפדיה על אשכול בנושא זה מעורפל ולא מדוייק. בדר"כ מנכ"לים של משרדי ממשלה הם אנשים אפורים ולא מפורסמים. 88.153.3.121 19:34, 5 יוני 2006 (IDT)
- מיכאל בר זוהר בביוגרפיה של בן גוריון מציין את אשכול (וגלילי) כ"עוזרי שר הבטחון" שנילי • שיחה 00:03, 6 יוני 2006 (IDT)
- לאלמוני: ראשית נא עיין שוב בערך לוי אשכול, בסעיף לוי אשכול#לאחר הקמת המדינה (רמז: מנהל כללי ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
דף זה הוא דף ארכיון של דיון או הצבעה שהסתיימו. את המשך הדיון יש לקיים בדף השיחה של הערך או הנושא הנידון. אין לערוך דף זה.
איך קוראים לשור שמוביל את העדר?
איך קוראים לשור שמוביל את העדר?
vinona-parallel@012.net.il
- לא יודע לגבי שור, אבל אצל הכבשים זה נקרא משכוכית. עמית 11:32, 24 מאי 2006 (IDT)
- משכוכית. ולמיטב ידיעתי שור אינו מוביל עדרים אלא משמש בלעדית בהמת חריש ומשא. רלף פון שוונץ 20:01, 24 מאי 2006 (IDT)
קופים עם תחת אדום
איך קוראים לקופים עם התחת האדום?
- זאת הגדרה מעניינת...קוראים להם מנדריל (שם מדעי: Mandrillus).
Pacman 11:30, 24 מאי 2006 (IDT)
רב אמן בתחומים שונים
יש כרגע ערך בשם רב אמן בשחמט. האם יש מושג של "רב אמן" גם בתחומים אחרים? DGtal 15:59, 24 מאי 2006 (IDT)
בגילדות. רלף פון שוונץ 19:59, 24 מאי 2006 (IDT)
- גם בברידג'. אסף 20:07, 24 מאי 2006 (IDT).
- זאת המשמעות של המילה "מאסטרו" (בניצוח). ליש 20:22, 24 מאי 2006 (IDT)
- אז האם כדאי ליצור את רב אמן לפירושון לשחמט, גילדות (בערך שם יש הפנייה אדומה לרב-אוּמן), לברידג' (מה ההגדרה שם?) ואולי גם לרב-אמן באמנות לחימה? ראו גם en:Grandmaster. DGtal 21:11, 24 מאי 2006 (IDT)
- 1. את הערך הנוכחי צריך להעביר לרב אמן (שחמט). 2. עד שייכתב ערך על המשמעות הרחבה של "רב אמן", זו יכולה להיות הפניה. ממילא מדובר במושג שהוא ברובו מילוני או מושאל, פרט לשימוש שלו בשחמט ובמשחקים אחרים. עוזי ו. 21:15, 24 מאי 2006 (IDT)
- אז האם כדאי ליצור את רב אמן לפירושון לשחמט, גילדות (בערך שם יש הפנייה אדומה לרב-אוּמן), לברידג' (מה ההגדרה שם?) ואולי גם לרב-אמן באמנות לחימה? ראו גם en:Grandmaster. DGtal 21:11, 24 מאי 2006 (IDT)
- זאת המשמעות של המילה "מאסטרו" (בניצוח). ליש 20:22, 24 מאי 2006 (IDT)
Lord Chancellor
מישהו יודע מה התרגום הנכון של תואר זה? הכוונה היא לתואר האנגלי W:Lord Chancellor. האם לורד צ'נסלור קביל? בברכה--יום טוב 12:44, 25 מאי 2006 (IDT)
- "שופט עליון" לפי בבילון. Yonidebest Ω Talk 12:46, 25 מאי 2006 (IDT)
- או... "שופט עליון אנגלי"... Yonidebest Ω Talk 12:47, 25 מאי 2006 (IDT)
- קצת מסורבל. בכל מקרה תודה--יום טוב 13:01, 25 מאי 2006 (IDT)
- מומלץ להשאר עם תעתיק של לורד צ'נסלור שהוא המוכר והמקובל ולא בתרגום שלא מובן לאף אחד לפי דעתי. אסף 13:09, 25 מאי 2006 (IDT).
- לורד צ'נסלור הוא לא שופט עליון, אלא תפקיד רחב-היקף בממשל הבריטי, שסמכויותיו קוצצו ברפורמה חוקתית שהוביל טוני בליר ב-2005. לפרטים, זה הערך בוויקיפדיה האנגלית שעוסק בנושא Lord Chancellor. לורד צ'נסלור ממונה רשמית על-ידי המלכה בהמלצת ראש הממשלה. הוא ממונה מבין חברי בית הלורדים, ומשמש יושב ראש לבית זה. הוא משתתף בישיבות הממשלה. דווקא תפקידו כראש מערכת המשפט בוטל ברפורמה של 2005 (שכללה שינויים בבית הלורדים ובתחומי ממשל נוספים). סמכויות נוספות של לורד צ'נסלר צפויות לעבור ממנו לנושאי משרות אחרים בקרוב. DrorK • שיחה 15:27, 25 מאי 2006 (IDT)
- מומלץ להשאר עם תעתיק של לורד צ'נסלור שהוא המוכר והמקובל ולא בתרגום שלא מובן לאף אחד לפי דעתי. אסף 13:09, 25 מאי 2006 (IDT).
- קצת מסורבל. בכל מקרה תודה--יום טוב 13:01, 25 מאי 2006 (IDT)
- אוי, זה נושא מאוד מסובך. וצריך גם לשים לב שיש Lord Chancellor, אבל גם שר האוצר הבריטי נקרא Chancellor of the Exchequer. יכול להיות שבאמת כדאי להמשיך לקרוא לזה ככה לורד צ'נסלור" אבל צריך להסביר אולי בקצרה המ זה כשמשתמשים בזה. eman • שיחה 15:37, 25 מאי 2006 (IDT)
- מספר הצעות: "ראש בית הלורדים" (והרי זהו תפקידו), "מזכיר בית הלורדים" (Chancellor פירושו, בין השאר, מזכיר), "המזכיר העליון" והכי פחות עדיפה בעיני: "המזכיר המלכותי". מצד שני, אם התפקיד ידוע בשפה הרשמית כ"לורד צ'נסלור" - אזי אין כל סיבה לתרגם. זהר דרוקמן 20:17, 25 מאי 2006 (IDT)
- תודה על כול המידע, אני חושב שאני אדבוק בלורד צ'נסלור----יום טוב 20:23, 25 מאי 2006 (IDT)82.166.41.49 20:22, 25 מאי 2006 (IDT)
- צריך לזכור שגם את המילה הגרמנית קאנצלר (שמציינת בגרמניה תפקיד המקביל לראשות הממשלה אצלנו) לא מקובל לתרגם ל"יועץ", כי התרגום מחטיא את המשמעות. אגב, בבריטניה, ראש הממשלה הוא תפקיד חדש יחסית (כ-300 שנה). לפני כן, למלך היו יותר סמכויות, והוא היה ממנה מתוך בתי הפרלמנט כל מיני בעלי תפקידים. זו הסיבה לכך שלשרים בממשלה הבריטית יש כל מיני כינויים מוזרים - לפני שהתגבש מוסד הממשלה, הם היו בעלי תפקידים במעמד של יועצים למלך או ממונים מטעם המלך. DrorK • שיחה 20:28, 25 מאי 2006 (IDT)
- הערה קלה: אם אני לא טועה, "קאנצלר" היא פשוט המילה הגרמנית ל"Chancellor". זהר דרוקמן 20:49, 25 מאי 2006 (IDT)
- נכון, בגלל זה הבאתי אותה כדוגמה. אם אנחנו לא מתרגמים אותה, מוטב לא לתרגם את צ'נסלור (או צ'נסלר) בבריטניה. DrorK • שיחה 20:55, 25 מאי 2006 (IDT)
- האם אנו באמת לא מתרגמים? פעמים רבות אני שומע "ראש ממשלת גרמניה" במקום "קאנצלר" והדבר לא מפריע לי, שכן זה נשמע לי כתיאור נכון של התפקיד (אם כי אודה שאין לי מושג לגבי המערכת השלטונית בגרמניה). באותה מידה אנו יכולים שלא לתרגם את "פרזידנט בוש". אבל אני חוטא בגלישה לדיוני סרק, שכן "קאנצלר" היא צורה מקובלת ואני מסכים שניתן בהחלט להשאיר כצ'נסלור, אלא אם כן התפקיד מוכר בעברית בשם אחר. זהר דרוקמן 21:03, 25 מאי 2006 (IDT)
- רק כדי להבהיר את הנקודה - בדרך כלל אומרים, ובצדק, "קאנצלר גרמניה" (ולאחרונה אפילו יצרו בעברית צורה מיוחדת שלא קיימת בגרמנית: "קאנצלרית"). לפעמים אומרים במקום זאת "ראש ממשלת גרמניה" כי באמת יש הקבלה כמעט מלאה בין תפקיד ראש הממשלה אצלנו לבין תפקיד הקאנצלר בגרמניה. זה לא המצב לגבי לורד צ'נסלור, אין תפקיד מקביל בארץ. לפעמים משתמשים במה שמכונה "תרגום שאילה", כלומר מתרגמים מונח זר בצורה מילולית. "מזכיר המדינה" הוא תפקיד בממשל האמריקני שאין לו מקבילה בארץ, אבל כנראה ש"סקרטרי אוב סטייט" נשמע קצת מסורבל מדי בעברית, ולכן ראו צורך לתרגם אותו מילולית. במקרה של "לורד צ'נסלור" זה נראה מיותר, לא נראה לי ש"לורד יועץ" נשמע הרבה יותר טוב, והתרגום המילולי רק יבלבל את הקורא. אגב, פעם היו אומרים בעברית "שר החוץ האמריקני" אבל חדלו מהנוהג הזה ובצדק. מדיניות החוץ היא רק חלק מתחומי האחריות של מזכיר המדינה. DrorK • שיחה 21:13, 25 מאי 2006 (IDT)
- לא יודע אם זה קשור, אבל על משקל הקנצלרית אך יקראו לביל קלינטון אם הילרי תבחר לתפקיד הנשיאה? האדון הראשון?--יום טוב 21:17, 25 מאי 2006 (IDT)
- רק כדי להבהיר את הנקודה - בדרך כלל אומרים, ובצדק, "קאנצלר גרמניה" (ולאחרונה אפילו יצרו בעברית צורה מיוחדת שלא קיימת בגרמנית: "קאנצלרית"). לפעמים אומרים במקום זאת "ראש ממשלת גרמניה" כי באמת יש הקבלה כמעט מלאה בין תפקיד ראש הממשלה אצלנו לבין תפקיד הקאנצלר בגרמניה. זה לא המצב לגבי לורד צ'נסלור, אין תפקיד מקביל בארץ. לפעמים משתמשים במה שמכונה "תרגום שאילה", כלומר מתרגמים מונח זר בצורה מילולית. "מזכיר המדינה" הוא תפקיד בממשל האמריקני שאין לו מקבילה בארץ, אבל כנראה ש"סקרטרי אוב סטייט" נשמע קצת מסורבל מדי בעברית, ולכן ראו צורך לתרגם אותו מילולית. במקרה של "לורד צ'נסלור" זה נראה מיותר, לא נראה לי ש"לורד יועץ" נשמע הרבה יותר טוב, והתרגום המילולי רק יבלבל את הקורא. אגב, פעם היו אומרים בעברית "שר החוץ האמריקני" אבל חדלו מהנוהג הזה ובצדק. מדיניות החוץ היא רק חלק מתחומי האחריות של מזכיר המדינה. DrorK • שיחה 21:13, 25 מאי 2006 (IDT)
- האם אנו באמת לא מתרגמים? פעמים רבות אני שומע "ראש ממשלת גרמניה" במקום "קאנצלר" והדבר לא מפריע לי, שכן זה נשמע לי כתיאור נכון של התפקיד (אם כי אודה שאין לי מושג לגבי המערכת השלטונית בגרמניה). באותה מידה אנו יכולים שלא לתרגם את "פרזידנט בוש". אבל אני חוטא בגלישה לדיוני סרק, שכן "קאנצלר" היא צורה מקובלת ואני מסכים שניתן בהחלט להשאיר כצ'נסלור, אלא אם כן התפקיד מוכר בעברית בשם אחר. זהר דרוקמן 21:03, 25 מאי 2006 (IDT)
- נכון, בגלל זה הבאתי אותה כדוגמה. אם אנחנו לא מתרגמים אותה, מוטב לא לתרגם את צ'נסלור (או צ'נסלר) בבריטניה. DrorK • שיחה 20:55, 25 מאי 2006 (IDT)
- הערה קלה: אם אני לא טועה, "קאנצלר" היא פשוט המילה הגרמנית ל"Chancellor". זהר דרוקמן 20:49, 25 מאי 2006 (IDT)
- צריך לזכור שגם את המילה הגרמנית קאנצלר (שמציינת בגרמניה תפקיד המקביל לראשות הממשלה אצלנו) לא מקובל לתרגם ל"יועץ", כי התרגום מחטיא את המשמעות. אגב, בבריטניה, ראש הממשלה הוא תפקיד חדש יחסית (כ-300 שנה). לפני כן, למלך היו יותר סמכויות, והוא היה ממנה מתוך בתי הפרלמנט כל מיני בעלי תפקידים. זו הסיבה לכך שלשרים בממשלה הבריטית יש כל מיני כינויים מוזרים - לפני שהתגבש מוסד הממשלה, הם היו בעלי תפקידים במעמד של יועצים למלך או ממונים מטעם המלך. DrorK • שיחה 20:28, 25 מאי 2006 (IDT)
חברות פרסום בישראל
ראו כאן: האם יש מנהל בכיר בחברת פרסום ישראלית ששם משפחתו "בן משה"? ומה שמו הפרטי? תודה, גברת תרד 15:22, 25 מאי 2006 (IDT)
- מקפיצה בתקווה לתשובה. האיזכור בערך מותג הינו מעורפל וגוגל לא מכיר אותו, כך שיש חשש לטעות או הטעייה. מישהו יודע משהו? תודה, גברת תרד 13:52, 28 מאי 2006 (IDT)
- האיזכור המעורפל נמחק - ממילא אינו מוסיף לערך. בברכה, אבינעם 14:07, 28 מאי 2006 (IDT)
גודל נראה מול גודל אמיתי
אם יש מבנה הנמצא 3 קילומטרים ממני וגודלו הנראה הוא 5 ס"מ, כיצד ניתן לחשב את גודלו האמיתי?, בתודה מראש, חפרפר 21:30, 25 מאי 2006 (IDT)
- אם הכוונה היא שגודלו של הביניין כפי שנמדד מול סרגל שנימצא במרחק X מהעין שלך הוא 5 ס"מ אזי X חלקי 3 ק"מ שווה ל5 ס"מ חלקי גודל הביניין. Berger 23:05, 25 מאי 2006 (IDT)
- כלומר, X\3000 = 0.05 => X= 150, וגובהו של הבניין הוא 150 מטרים. תודה, חפרפר 08:23, 26 מאי 2006 (IDT)
- איך מדדת את גובהו כ-5 ס"מ? לפי סרגל שהחזרת ביד ועצמת עין אחת או לפי הגודל שהוא יצא באיזשהו צילום? אם זה המצב של הסרגל אז ההסברים הקודמים הם די מדוייקים בהנחה והקו ניצב לרצפה ולמבט. במקרה השני אי אפשר לדעת לפי זה סתם ככה כי זה תלוי באיזה זום נמצאת התמונה. אתה תוכל למדוד את המרחק האמיתי רק אם יהיה לך גוף להשוואה שאתה יודע שנמצא באותו מרחק ואת אורכו אתה יודע. כמו לדוגמא אם המבט הוא בניצב למישור של קיר הנמצא מרוחק ואתה יודע את רוחב בסיסו, תוכל לדעת גם את גובהה מכיוון שההתקצרות שלו תהיה באותו יחס. אם זה לא המצב יש טכניקות נוספות למדוד קווי ייחוס אבל זה הרבה יותר מסובך. בנוסף, אני ממליץ לך ללמוד את עקרונות הפרספקטיבה. בברכה, --השמח בחלקו (-: 12:58, 26 מאי 2006 (IDT)
- לא הבנת אותי נכון. X הוא המרחק בין העין שלך לסרגל שמולו הביניין ניראה בגודל מסויים. אם נקרא לגודל הביניין Y אזי:
- כלומר, X\3000 = 0.05 => X= 150, וגובהו של הבניין הוא 150 מטרים. תודה, חפרפר 08:23, 26 מאי 2006 (IDT)
Berger 14:40, 26 מאי 2006 (IDT)
- Berger, הסברך הוא נכון ומובן, הדברים שהוספתי היו לשואל השאלה חפרפר. בברכה, --השמח בחלקו (-: 14:47, 26 מאי 2006 (IDT)
- הבנתי את זה. כיוונתי גם את דברי אליו בעקבות החישוב המוטעה שביצע בתגובתו האחרונה.--Berger 15:03, 26 מאי 2006 (IDT)
- Berger, הסברך הוא נכון ומובן, הדברים שהוספתי היו לשואל השאלה חפרפר. בברכה, --השמח בחלקו (-: 14:47, 26 מאי 2006 (IDT)
מפעל לשעת חירום
האם נכון הדבר שהמפעל באסם שאחראי על ייצור במבה מוכר כ"מפעל לשעת חירום" כלומר בזמן מלחמה עובדיו פטורים מחובת מילואים או שמא מדובר באגדה אורבנית
- אני לא בטוח, אבל יש לכך סיכוי לא רע בהתחשב בכך שהבמבה נמצאת במנות הקרב של החיילים, כך שבזמן מלחמה זה די חיוני... בכל מקרה, אתה יכול לשאול את אסם או לשלוח דואל לאגף מל"ח (משק לשעת חירום) במשרד הביטחון שאחראי על הנושא. טרול רפאים 16:43, 26 מאי 2006 (IDT)
- הרעיון העומד מאחורי "מל"ח" שהחיים האזרחיים ימשכו בצורה נורמלית ככל האפשר. מניעת בהלה, אגירת מזון, הפקעת מחירים ושוק שחור. בדרך כלל לא מדובר בכל עובדי המפעל אלא עובדים המוגדרים חיוניים. בנוסף פטורים חלק מרכבי החברה (אני לא מדבר על "אסם" בפרט, אלא באופן כללי) המשמשים להפצת המזון מגיוס לצבא. ראה משרד התמ"ת שנילי • שיחה 18:39, 26 מאי 2006 (IDT)
- לפי מיטב ידיעתי התשובה היא חיובית. אסף 19:46, 26 מאי 2006 (IDT).
- שנילי העביר את המסר העיקרי "הרעיון העומד מאחורי "מל"ח" שהחיים האזרחיים ימשכו בצורה נורמלית ככל האפשר", כתוצאה מכך, כל מפעל שמשרת מטרה זו, ולאו דווקא מפעל בטחוני, זוכה להכרה כ"מפעל לשעת חירום". אין לי ספק, כאב לילדה שבמבה הוא מרכיב המזון העיקרי שלה, שמפעל הבמבה ראוי להכרה כ"מפעל לשעת חירום". יש לזכור שהמשמעות העיקרית של הכרה כזו היא שעובדי המפעל שאינם מגויסים חייבים להתייצב לעבודתם. דוד שי 20:20, 26 מאי 2006 (IDT)
- נראה לי שכדאי לך לשקול מחדש את התזונה של הילדה שלך :) צחי 15:08, 27 מאי 2006 (IDT)
- אגב, האגדה אורבנית לגבי אסם היא בת דודתה של האגדה האורבנית (שכטבען של אגדות כאלו, יתכן ושתיהן אמת לאמיתה) אודות מלחמת יום הכיפורים אז פטרו את עובדי המחלבות מגיוס אך עד מהרה אזלו הבקבוקים... נריה 20:30, 29 מאי 2006 (IDT)
- נראה לי שכדאי לך לשקול מחדש את התזונה של הילדה שלך :) צחי 15:08, 27 מאי 2006 (IDT)
- שנילי העביר את המסר העיקרי "הרעיון העומד מאחורי "מל"ח" שהחיים האזרחיים ימשכו בצורה נורמלית ככל האפשר", כתוצאה מכך, כל מפעל שמשרת מטרה זו, ולאו דווקא מפעל בטחוני, זוכה להכרה כ"מפעל לשעת חירום". אין לי ספק, כאב לילדה שבמבה הוא מרכיב המזון העיקרי שלה, שמפעל הבמבה ראוי להכרה כ"מפעל לשעת חירום". יש לזכור שהמשמעות העיקרית של הכרה כזו היא שעובדי המפעל שאינם מגויסים חייבים להתייצב לעבודתם. דוד שי 20:20, 26 מאי 2006 (IDT)
צפוי או לא צפוי?
אם אנחנו מצפים לבלתי צפוי זה לא הופך את הבלתי צפוי לצפוי?Excel 19:31, 26 מאי 2006 (IDT)
- לא. זה אומר שאתה לא יודע למה לצפות, אבל יודע למה לא לצפות. גדי אלכסנדרוביץ' 19:18, 26 מאי 2006 (IDT)
אממממ חשבתי על זה עם חבר שלי, והגעתנו לשלושה מסקנות:
- באופן היפותטי: אם מתייחסים למשהו ספציפי הציפיה לבלתי צפוי הופכת אותו לצפוי - אם אתה מצפה למשהו אתה יודע שהוא יקרה משמע הוא צפוי.
- באופן כללי-מתמטי: הציפיה לבלתי צפוי לא הופכת אותו לצפוי = באופן כללי אתה יכול לצפות לבלתי צפוי אבל זה לא הופך אותו לצפוי זה הופך אותו לידע. אתה מצפה למשהו בלתי צפוי, אתה פשוט לא יודע למה לצפות[מהו המשהו הבלתי צפוי הזה].
- באופן מעשי: אי אפשר לצפות לבלתי צפוי = מעצם העובדה שהוא בלי צפוי אי אפשר לצפות לו. [לפי ההגדרה של בלתי צפוי וצפוי]
תגידו לי מה דעתכם, ובקשר למה שאתה אמרת, תן לי לחשוב על זה עוד כמה רגעים ואני אגיב Excel 19:31, 26 מאי 2006 (IDT)
- אוקיי, דבר ראשון, למה שנדע למה לא לצפות? דבר שני, אם אנחנו יודעים למה לא לצפות, מה שנשאר זה מה שצריך לצפות אליו ככה שבמיקרה שלך התשובה זה כן כיוון שהוא נעשה צפוי. למעשה, אתה התייחסת למסקנה הראשונה שלי, "באופן היפותטי" כיוון שאי אפשר לשייך משהו ספציפי למושג הזה של לא צפוי ולהצליח לצפות אותו, אחרת הוא יורד מהערך "לא צפוי" והופך לצפוי. תגיבו =] Excel 19:38, 26 מאי 2006 (IDT)
- הערה: נראה לי שאפשר להגיד ש1 ו3 הם אותו הדבר, ההבדל הוא ש1 מתייחס למשהו ספציפי ו3 מתייחס למושג "צפוי" ו"לא צפוי" Excel 19:46, 26 מאי 2006 (IDT)
- בוא ניקח דוגמה קונקרטית. אני שואל "למה אני צריך לצפות כשאני לוחץ על הברקס במכונית"? התשובה היא שהדבר הצפוי הוא שהמכונית תעצור. לעומת זאת, אם מישהו אומר לי "צפה לבלתי צפוי", כל מה שאני יודע הוא שאני יכול לצפות לכך שהמכונית לא תעצור ותו לא. ייתכנו הרבה דברים: אולי היא פשוט לא תעצור. אולי היא תעצור ותתחיל לנסוע ברוורס. אולי יקפוץ ליצן מתא המטען של האוטו ויתחיל לצעוק. אולי תתפוצץ פצצת אטום. אולי אלוהים ירים את המכונית וישליך אותה ללוע של לוויתן. כל הדברים הללו בלתי צפויים. האם אתה יודע לצפות לאחד מהם בצורה ספציפית, או אפילו לצמצמם את הציפייה שלך לתת קבוצה סבירה שלהם? גדי אלכסנדרוביץ' 20:00, 26 מאי 2006 (IDT)
שתי התייחסויות צפויות:
- ראו פרדוקס בוחן הפתע.
- "עקב נסיבות בלתי צפויות נדחה כנס העתידנים למועד אחר". דוד שי 20:23, 26 מאי 2006 (IDT)
- יכול להיות שיש כאן בעיה סמנטית מסוג "סבון ללא סבון". כידוע הביטוי "סבון ללא סבון" אינו סתירה כיוון שהמילה סבון היא דו-משמעית. היא גם מתייחסת לתכשיר ניקוי וגם לחומר מסוים. "סבון ללא סבון" הוא תכשיר ניקוי מסוג סבון ללא החומר המכונה סבון.
- כשאני אומר שדבר כלשהו הוא צפוי אני מתכוון לכמה דברים:
- אני יודע שהוא אמור לקרות.
- אני יודע שאהיה מושפע ממנו באופן כלשהו.
- אני יודע מהו, או מה ההשלכות שלו בעולם.
- כשאני אומר שאני מצפה לבלתי-צפוי אני בעצם אומר שיש משהו שלגביו 1 ו-2 מתקיימים, אבל 3 לא מתקיים. DrorK • שיחה 20:30, 26 מאי 2006 (IDT)
- DrorK, מה שאתה אומר בעצם הוא שהתשובה היא לא, כיוון שהדבר שאנו "צופים" אותו אינו מתאים להגדרה הנכונה של המילה "צפוי". או למעשה, אתה אומר שכן, הוא צפוי, אבל צפוי חלקית, האם יש רמה לדבר הצפוי הזה ואפשר להייחס לכך בתור תשובה? - צפוי חלקית? Excel 20:34, 26 מאי 2006 (IDT)
- האמת היא שהערך פרדוקס בוחן הפתע שדוד שי הביא לעיל קישור אליו, מסביר את העניין לא-רע. פשוט לתואר "צפוי" או לפועל "לצפות" (מבחינה סמנטית גם פועל וגם תואר מצביעים על תכונה) יש יותר ממשמעות אחת. כשאתה אומר "אני מצפה לבלתי-צפוי" אתה משתמש במילה צפוי פעם אחת במשמעות X ובפעם שנייה במשמעות Y. אמנם יש קרבה בין המשמעויות, אבל אין חפיפה, ולפיכך אין פרדוקס. אתה לא אומר: X הוא לא-X, אלא אתה אומר X הוא לא-Y, או אם נדייק, זה משהו כמו: X הוא לא-X' (כי כאמור יש קרבה בין המשמעויות). אני אתן עוד דוגמה: אם אני אומר, "השיש במטבח שלי אינו שיש", אני מתכוון: [משטח עבודה במטבח] במטבח שלי אינו [משטח עבודה במטבח עשוי שיש]. אין כאן פרדוקס כי על אף זהות המונחים, והדמיון במשמעויות, המשמעויות אינן זהות. DrorK • שיחה 20:44, 26 מאי 2006 (IDT)
- ברטראנד ראסל פותר פרדוקסים מילוליים אלה על ידי "תאורית הטיפוסים". לפיה האוביקטים מחולקים לסוגים ברמות שונות. האוביקט "בלתי צפוי" הוא טיפוס ברמה נמוכה מהאוביקט "לצפות" המתאר אותו ולכן אין סתירה. שנילי • שיחה 00:37, 27 מאי 2006 (IDT)
- האמת היא שהערך פרדוקס בוחן הפתע שדוד שי הביא לעיל קישור אליו, מסביר את העניין לא-רע. פשוט לתואר "צפוי" או לפועל "לצפות" (מבחינה סמנטית גם פועל וגם תואר מצביעים על תכונה) יש יותר ממשמעות אחת. כשאתה אומר "אני מצפה לבלתי-צפוי" אתה משתמש במילה צפוי פעם אחת במשמעות X ובפעם שנייה במשמעות Y. אמנם יש קרבה בין המשמעויות, אבל אין חפיפה, ולפיכך אין פרדוקס. אתה לא אומר: X הוא לא-X, אלא אתה אומר X הוא לא-Y, או אם נדייק, זה משהו כמו: X הוא לא-X' (כי כאמור יש קרבה בין המשמעויות). אני אתן עוד דוגמה: אם אני אומר, "השיש במטבח שלי אינו שיש", אני מתכוון: [משטח עבודה במטבח] במטבח שלי אינו [משטח עבודה במטבח עשוי שיש]. אין כאן פרדוקס כי על אף זהות המונחים, והדמיון במשמעויות, המשמעויות אינן זהות. DrorK • שיחה 20:44, 26 מאי 2006 (IDT)
- אם אנחנו מצפים לבלתי צפוי זה לא הופך את הבלתי צפוי לצפוי? -- לא, משום ששתי המחלקות אינן הופכיות ושוות ערך. ה"צפוי" הוא ערכה נתונה של התרחשויות ספציפיות. הבלתי צפוי הוא סדרה אפשרית אינסופית של התרחשויות לא ספציפיות (לא ידועות). כלומר, אינך יכול לצפות לבלתי צפוי משום שאינך יודע למה לצפות. רלף פון שוונץ 00:47, 27 מאי 2006 (IDT)
- התשובה שלך מוצדקת לשאלה "אם אפשר לצפות את הבלתי צפוי?", אך השאלה פה היא שונה, השאלה פה היא "אם מצפים לבלתי צפוי זה לא הופך את הבלתי צפוי לצפוי?" והיא נשאלת בהנחה שאפשר לצפות את הבלתי צפוי ושואלת מה יקרה אם זה יקרה. מה דעתכם? Excel 05:05, 27 מאי 2006 (IDT)
- אבל כל העניין הוא שלא מניחים את ההנחה הזו. המשמעות של המילה "לצפות" כאן היא שונה, כפי שאמרו קודם. כשאומרים "אפשר לצפות שהמכונית תעצור" מתכוונים לציפייה למשהו ספציפי. כשאומרים "צפה לבלתי צפוי" בעצם הכוונה היא למשהו אחר: אתה יכול לצפות שלא יקרה הדבר הספציפי שאליו בדרך כלל היית מצפה. זה עדיין לא אומר שאתה יודע למה לצפות (כי כל דבר יכול לקרות).
- אגב, יש מקרים שבהם הבלתי צפוי כן הופך לצפוי. למשל, אם אני קורא ספר מתח של סופר שאת השטיקים שלו אני מכיר, ואני יודע שהוא בדרך כלל לא עושה מה שצפוי בז'אנר, אני יכול לנחש את הזהות של הרוצח בגלל שהוא האיש שהוא בדרך כלל בלתי צפוי. זה אכן אומר שעבורי, הסופר הזה צפוי. גדי אלכסנדרוביץ' 10:28, 27 מאי 2006 (IDT)
- התשובה שלך מוצדקת לשאלה "אם אפשר לצפות את הבלתי צפוי?", אך השאלה פה היא שונה, השאלה פה היא "אם מצפים לבלתי צפוי זה לא הופך את הבלתי צפוי לצפוי?" והיא נשאלת בהנחה שאפשר לצפות את הבלתי צפוי ושואלת מה יקרה אם זה יקרה. מה דעתכם? Excel 05:05, 27 מאי 2006 (IDT)
- לגבי מה שכתב Excel: אם אתה אכן יכול לצפות לאינסוף אפשרויות, הרי שהבלתי צפוי הופך לצפוי. זה, כמובן, בלתי אפשרי, מעשית ותיאורטית, משום שה"צפוי" מגדיר מספר סופי של אפשרויות, ואילו ה"בלתי צפוי" מגדיר אינסוף אפשרויות. רלף פון שוונץ 11:05, 27 מאי 2006 (IDT)
- לגבי מה שכתב גדי אלכסנדרוביץ' -- הגדרת "בלתי צפוי" שלך בעניין ספר מתח היא כנראה למשהו שונה, כיוון שכשאתה קורא את הספר מונח שיש מספר מוגבל של אפשרויות. הסופר כותב את הספר כך שמספר האפשרויות שאתה תצפה יהיה קטן ממספר האפשרויות הממשי, אך המספר הכולל של אפשרויות הוא סופי מאוד ולכן לא עונה על הגדרת "לא צפוי." רלף פון שוונץ 11:05, 27 מאי 2006 (IDT)
- אני מסכים איתך. בדיוק בגלל זה הבאתי את הדוגמה הזו: כדי להראות באיזו סיטואציה ההיפוך כן אפשרי. אגב, אני לא בטוח ש"סופיות" הוא הכלל הקובע בהכרח, אבל זה כבר מכיוון שאני ניג'ס מתמטי (אם אנחנו אומרים למישהו "תבחר מספר כלשהו" יש אינסוף תוצאות שלהן נוכל לצפות. מה שלא נצפה לו הוא שהוא ינשוך לנו את האף במקום זאת). גדי אלכסנדרוביץ' 11:18, 27 מאי 2006 (IDT)
- שוב, גדי אני מסכים איתך, אבל כל הבעיה בשאלה הזאתי היא ששואלים אותה בהנחה שאפשר לצפות את הבלתי צפוי[מה שאי אפשר לעשות לפני המסקנות שהגענו אליהן] ואז השאלה הנשאלת היא מה קורה להגדרה של ה"בלתי צפוי".
- אם אתה יכול לצפות את הבלתי צפוי, ואמרו לך לצפות לו, אז הוא הופך לצפוי ומה שהיה צפוי הופך לבלתי צפוי. לא נשמע לי מעניין במיוחד (אפשר להתאמץ ולומר "אבל אמרו לי לצפות לבלתי צפוי, ולכן אני כן צריך לצפות למה שהיה צפוי מלכתחילה", אבל זה כמובן לא נכון, כי כשאמרו לך לצפות לבלתי צפוי, דיברו ספציפית על מה שבאותו הזמן היה בלתי צפוי). גדי אלכסנדרוביץ' 15:57, 27 מאי 2006 (IDT)
- שוב, גדי אני מסכים איתך, אבל כל הבעיה בשאלה הזאתי היא ששואלים אותה בהנחה שאפשר לצפות את הבלתי צפוי[מה שאי אפשר לעשות לפני המסקנות שהגענו אליהן] ואז השאלה הנשאלת היא מה קורה להגדרה של ה"בלתי צפוי".
הטריק המבלבל לדעתי הוא אלמנטים שונים של המאורע, שחלקם צפויים וחלקם לא. גודמא טובה היא חדירת מחבל את גדר הביטחון. הצבא מתכונן לאפשרות שמאורע כזה יקרה. יש לו נהלים מסודרים. אבל הוא לא יודע את זמן החדירה ואת מיקומה. הוא גם לא יודע את חימושו של המסתנן, ואף לא את כוונתו. ובקיצור - יש דברים שהוא יודע על המאורע, כמו מגבלות מסויימות של המבצע, או את תוואי השטח בו היא תתבצע, וישנם גורמים לא צפויים. על כן הבלבול, שהוא מעיקרו סמנטי ולא מהותי.יוסאריאן 22:47, 4 יוני 2006 (IDT)
הפואמה "אם" של רודיארד קיפלינג בתרגום לעברית.
חברים! בתיאור יצירותיו של קיפלינג מוזכרת גם הפואמה (השיר) "אם" אולם ללא קישור או ציון כלשהו לאתר בו ניתן למצוא את "אם" ("IF")מתורגם לשפה העברית.
גבינה בולגרית וסלט יווני.
בסלט יווני שמים גבינה בולגרית. אז למה הוא נקרא יווני?!
- הוא לא יווני ולא בולגרי. הוא בלקני. הבלקן הוא אזור בדרום מזרח אירופה שכולל את יוון, בולגריה, אלבניה, מדינות יוגוסלביה לשעבר, חלקים מתורכיה, חלקים מהונגריה ועוד. באזור הזה יושבים עמים רבים ומגוונים, ולכן הוא מחולק לכל כך הרבה מדינות. אף על-פי-כן, הקשרים בין העמים האלה היו תמיד הדוקים (לא בהכרח ידידותיים, אבל הדוקים - גם כיבוש זה סוג של קשר הדוק בין עמים). לפיכך, יש תרבות בלקנית אופיינית, שבאה לידי ביטוי בשפות המדוברות שם, באוכל, בארכיטקטורה ועוד. גבינה בולגרית, אם כן, היא לא בדיוק בולגרית, אלא בלקנית. בהחלט ייתכן שתשמע גם "גבינה יוונית" וכדאי שתדע שזו אותה גבינה (אולי בהבדלים קלים). קפה תורכי תוכל למצוא גם באיי יוון, וסלט יווני מקובל גם באזורים אחרים של הבלקן. DrorK • שיחה 22:18, 27 מאי 2006 (IDT)
- אם איני טועה, ביוון קפה תורכי נקרא "קפה יווני"... גדי אלכסנדרוביץ' 22:19, 27 מאי 2006 (IDT)
- ניתן להגיד שהסלט הוא יווני שכן זהו נוהג יווני להכיל את כל המרכיבים שלו, כולל הגבינה הבולגרית. אני אומר שניתן לומר זאת כי אין לי מושג אם הוא באמת כה יחודי (ירקות זה מה שאוכל אוכל). זהר דרוקמן 23:31, 27 מאי 2006 (IDT)
- ללא ספק חומר ל"הידעת" בדף הראשי Hidro 21:06, 28 מאי 2006 (IDT)
אצל הרבה אישים נכתב בערך גדלו\התחנכו במשמר העמק אולם לפי הבנתי החינוך בקיבוץ היה יחידה אוטונומית ונפרדת ולכן אני שואל האם לשנות אצל כל אותם אישים או שפשוט אין לי מושג ? Hidro 22:09, 27 מאי 2006 (IDT)
- אין לי מושג בנושא, אבל משמר העמק הוא ערך חד ערכי, ואילו לשומריה יש שני פירושים לפחות (המוסד והקיבוץ לשעבר) ולכן על פי שפת הדיבור נראה לי שמשמר העמק עדיף.--Motyka 19:47, 29 מאי 2006 (IDT)
- אם אין לך מושג למה ענית? כוונתי שומריה (מוסד חינוכי) אשר נמצא בקיבוץ משמר העמק .הבעיה היא לדוגמא בערך על אלי עמיר אשר נכתב בו "אלי עמיר נולד בבגדד ב-1937. בגיל 13 עלה ארצה והתחנך בקיבוץ משמר העמק" ושאלתי היא האם התחנך במוסד החינוכי שומריה או במסגרת חינוכית אחרת שהיתה בקיבוץ. לכתוב התחנך במשמר העמק יכול להשמע כאילו כל בוקר קם אלי עמיר והלך לרפת Hidro 21:33, 29 מאי 2006 (IDT)
- עניתי בכדי להציג את דעת ההדיוט שפותח ויקיפדיה ורואה ערכים, ולכן הבעתי דיעה ולא הצגתי אותה כידע.
- ואגב, בקיבוצים שבהם אני מתמצא היתה "חברת נוער" שהתחנכה במסגרת נפרדת מאשר בני המשק, כדאי לדעתי לבדוק האם זה היה גם המקרה במשמר העמק --Motyka 00:22, 30 מאי 2006 (IDT)
- שומריה היא חברת הנעורים במשמר העמק השאלה היא אם היא היחידה שהיתה בעבר והאם כל מי שהתחנך במשמר העמק בעצם התחנך בשומריה Hidro 11:18, 30 מאי 2006 (IDT)
- אם אין לך מושג למה ענית? כוונתי שומריה (מוסד חינוכי) אשר נמצא בקיבוץ משמר העמק .הבעיה היא לדוגמא בערך על אלי עמיר אשר נכתב בו "אלי עמיר נולד בבגדד ב-1937. בגיל 13 עלה ארצה והתחנך בקיבוץ משמר העמק" ושאלתי היא האם התחנך במוסד החינוכי שומריה או במסגרת חינוכית אחרת שהיתה בקיבוץ. לכתוב התחנך במשמר העמק יכול להשמע כאילו כל בוקר קם אלי עמיר והלך לרפת Hidro 21:33, 29 מאי 2006 (IDT)
פרסומות של סיגריות
מדוע לא רואים פרסומות של סיגריות באינטרנט?? אני יודע שאסור להם לפרסם בטלוויזיה וברדיו ברוב העולם והם מסתפקים בשלטי חוצות ופרסומת בעיתונים, אז למה הם לא מסתערים על האינטרנט? --מר מקלדת 18:57, 28 מאי 2006 (IDT)
- גם זה אסור. רלף פון שוונץ 21:15, 28 מאי 2006 (IDT)
- באיזה חוק? --מר מקלדת 21:35, 28 מאי 2006 (IDT)
- גם זה אסור. רלף פון שוונץ 21:15, 28 מאי 2006 (IDT)
מתקפת איכות נוספת
איך קובעים את מתקפת האיכות הבאה? ואת זאת שאחריה?
אלון רעם 07:26, 29 מאי 2006 (IDT)
- נראה לי שעדיף היה לך לשאול את זה כאן, או לפחות בדלפק היעוץ.
- לפי הביקוש (קרי:מספר האנשים שנרשמו לכל מתקפה) - יוצאים מהכלל (כגון המתקפה על בית המקדש, שנדחתה לבין הזמנים מטעמים פרקטיים) נידונים בדף השיחה. דניאל צבי 07:43, 29 מאי 2006 (IDT)
Katsa
מה זה en:Katsa בעברית? ערן 08:49, 29 מאי 2006 (IDT)
- לפי מקורות זרים, קצ"א (קצין איסוף) פכידרם 09:40, 29 מאי 2006 (IDT)
- גם לפי מקורות ישראלים. אבינעם 09:41, 29 מאי 2006 (IDT)
מידע על מחנה פליטים באיראן 1945-1946
האם בסוף מלחמת העולם השנייה היו מחנות פליטים באיראן של פליטים שהגיעו מהונגריה או רוסיה? האם קיים מקום באיראן בשם "אשתר" או שהיה מחנה פליטים בשם זה לאחר מלחמת העולם השנייה באיראן?
בתודה על כל מידע שיכול לעזור
- יתכן שהתכוונת לשנים 1942-1943? אם כן ראה ילדי טהרן, בסוף הערך בסעיף "לקריאה נוספת" יש גם רשימת ספרים בנושא. ולאיתור מקורות נוספים, הנה חיפוש [http://www.google.co.il/search?sourceid=navclient&hl=iw&ie=UTF-8&oe=UTF-8&q=%22%D7%99%D7%9C%D7%93%D7%99+%D7%98%D7%94%D7%A8%D7%9F%22