ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון5

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
דפי ארכיון של הכה את המומחה
ארכיון כללי
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10
11 12 13 14 15 16 17 18 19 20
21 22 23 24 25 26 27 28 29 30
31 32 33 34 35 36 37 38 39 40
41 42 43 44 45 46 47 48 49 50
51 52 53 54 55 56 57 58 59 60
61 62 63 64 65 66 67 68 69 70
71 72 73 74 75 76 77 78 79 80
81 82 83 84 85 86 87 88 89 90
91 92 93 94 95 96 97 98 99 100
101 102 103 104 105 106 107 108 109 110
111 112 113 114 115 116 117 118 119 120
121 122 123 124 125 126 127 128 129 130
131 132 133 134 135 136 137 138 139 140
141 142 143 144 145 146 147 148 149 150
151 152 153 154 155 156 157 158 159 160
161 162 163 164 165 166 167 168 169 170
171 172 173 174 175 176 177 178 179 180
181 182 183 184 185 186 187 188 189 190
191 192 193 194 195 196 197 198 199 200
201 202 203 204 205 206 207 208 209 210
211 212 213 214 215 216 217 218 219 220
221 222 223 224 225 226 227 228 229 230
231 232 233 234 235 236 237 238 239 240
241 242 243 244 245 246 247 248 249 250
251 252 253 254 255 256 257 258 259 260
261 262 263 264 265 266 267 268 269 270
271 272 273 274 275 276 277 278 279 280
281 282 283 284 285 286 287 288 289 290
291 292 293 294 295 296 297 298 299 300
301 302 303 304 305 306 307 308 309 310
311 312 313 314 315 316 317 318 319 320
ארכיון מתמטיקה
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10
ארכיון פיזיקה
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10
ארכיון ביולוגיה
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10
ארכיון פסיכולוגיה
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10

דף זה הוא דף ארכיון של דיון או הצבעה שהסתיימו. את המשך הדיון יש לקיים בדף השיחה של הערך או הנושא הנידון. אין לערוך דף זה.


דף זה הוא דף ארכיון של דיון או הצבעה שהסתיימו. את המשך הדיון יש לקיים בדף השיחה של הערך או הנושא הנידון. אין לערוך דף זה.


איך קוראים לשור שמוביל את העדר?

איך קוראים לשור שמוביל את העדר?

vinona-parallel@012.net.il

לא יודע לגבי שור, אבל אצל הכבשים זה נקרא משכוכית. עמית 11:32, 24 מאי 2006 (IDT)
משכוכית. ולמיטב ידיעתי שור אינו מוביל עדרים אלא משמש בלעדית בהמת חריש ומשא. רלף פון שוונץ 20:01, 24 מאי 2006 (IDT)

קופים עם תחת אדום

איך קוראים לקופים עם התחת האדום?

זאת הגדרה מעניינת...קוראים להם מנדריל (שם מדעי: Mandrillus).

Pacman 11:30, 24 מאי 2006 (IDT)


רב אמן בתחומים שונים

יש כרגע ערך בשם רב אמן בשחמט. האם יש מושג של "רב אמן" גם בתחומים אחרים? DGtal 15:59, 24 מאי 2006 (IDT)

בגילדות. רלף פון שוונץ 19:59, 24 מאי 2006 (IDT)

גם בברידג'. אסף 20:07, 24 מאי 2006 (IDT).
זאת המשמעות של המילה "מאסטרו" (בניצוח). ליש 20:22, 24 מאי 2006 (IDT)
אז האם כדאי ליצור את רב אמן לפירושון לשחמט, גילדות (בערך שם יש הפנייה אדומה לרב-אוּמן), לברידג' (מה ההגדרה שם?) ואולי גם לרב-אמן באמנות לחימה? ראו גם en:Grandmaster. DGtal 21:11, 24 מאי 2006 (IDT)
1. את הערך הנוכחי צריך להעביר לרב אמן (שחמט). 2. עד שייכתב ערך על המשמעות הרחבה של "רב אמן", זו יכולה להיות הפניה. ממילא מדובר במושג שהוא ברובו מילוני או מושאל, פרט לשימוש שלו בשחמט ובמשחקים אחרים. עוזי ו. 21:15, 24 מאי 2006 (IDT)

Lord Chancellor

מישהו יודע מה התרגום הנכון של תואר זה? הכוונה היא לתואר האנגלי W:Lord Chancellor. האם לורד צ'נסלור קביל? בברכה--יום טוב 12:44, 25 מאי 2006 (IDT)

"שופט עליון" לפי בבילון. Yonidebest Ω Talk 12:46, 25 מאי 2006 (IDT)
או... "שופט עליון אנגלי"... Yonidebest Ω Talk 12:47, 25 מאי 2006 (IDT)
קצת מסורבל. בכל מקרה תודה--יום טוב 13:01, 25 מאי 2006 (IDT)
מומלץ להשאר עם תעתיק של לורד צ'נסלור שהוא המוכר והמקובל ולא בתרגום שלא מובן לאף אחד לפי דעתי. אסף 13:09, 25 מאי 2006 (IDT).
לורד צ'נסלור הוא לא שופט עליון, אלא תפקיד רחב-היקף בממשל הבריטי, שסמכויותיו קוצצו ברפורמה חוקתית שהוביל טוני בליר ב-2005. לפרטים, זה הערך בוויקיפדיה האנגלית שעוסק בנושא Lord Chancellor. לורד צ'נסלור ממונה רשמית על-ידי המלכה בהמלצת ראש הממשלה. הוא ממונה מבין חברי בית הלורדים, ומשמש יושב ראש לבית זה. הוא משתתף בישיבות הממשלה. דווקא תפקידו כראש מערכת המשפט בוטל ברפורמה של 2005 (שכללה שינויים בבית הלורדים ובתחומי ממשל נוספים). סמכויות נוספות של לורד צ'נסלר צפויות לעבור ממנו לנושאי משרות אחרים בקרוב. ‏DrorK‏ • ‏שיחה‏ 15:27, 25 מאי 2006 (IDT)
אוי, זה נושא מאוד מסובך. וצריך גם לשים לב שיש Lord Chancellor, אבל גם שר האוצר הבריטי נקרא Chancellor of the Exchequer. יכול להיות שבאמת כדאי להמשיך לקרוא לזה ככה לורד צ'נסלור" אבל צריך להסביר אולי בקצרה המ זה כשמשתמשים בזה. emanשיחה 15:37, 25 מאי 2006 (IDT)
מספר הצעות: "ראש בית הלורדים" (והרי זהו תפקידו), "מזכיר בית הלורדים" (Chancellor פירושו, בין השאר, מזכיר), "המזכיר העליון" והכי פחות עדיפה בעיני: "המזכיר המלכותי". מצד שני, אם התפקיד ידוע בשפה הרשמית כ"לורד צ'נסלור" - אזי אין כל סיבה לתרגם. זהר דרוקמן 20:17, 25 מאי 2006 (IDT)
תודה על כול המידע, אני חושב שאני אדבוק בלורד צ'נסלור----יום טוב 20:23, 25 מאי 2006 (IDT)82.166.41.49 20:22, 25 מאי 2006 (IDT)
צריך לזכור שגם את המילה הגרמנית קאנצלר (שמציינת בגרמניה תפקיד המקביל לראשות הממשלה אצלנו) לא מקובל לתרגם ל"יועץ", כי התרגום מחטיא את המשמעות. אגב, בבריטניה, ראש הממשלה הוא תפקיד חדש יחסית (כ-300 שנה). לפני כן, למלך היו יותר סמכויות, והוא היה ממנה מתוך בתי הפרלמנט כל מיני בעלי תפקידים. זו הסיבה לכך שלשרים בממשלה הבריטית יש כל מיני כינויים מוזרים - לפני שהתגבש מוסד הממשלה, הם היו בעלי תפקידים במעמד של יועצים למלך או ממונים מטעם המלך. ‏DrorK‏ • ‏שיחה‏ 20:28, 25 מאי 2006 (IDT)
הערה קלה: אם אני לא טועה, "קאנצלר" היא פשוט המילה הגרמנית ל"Chancellor". זהר דרוקמן 20:49, 25 מאי 2006 (IDT)
נכון, בגלל זה הבאתי אותה כדוגמה. אם אנחנו לא מתרגמים אותה, מוטב לא לתרגם את צ'נסלור (או צ'נסלר) בבריטניה. ‏DrorK‏ • ‏שיחה‏ 20:55, 25 מאי 2006 (IDT)
האם אנו באמת לא מתרגמים? פעמים רבות אני שומע "ראש ממשלת גרמניה" במקום "קאנצלר" והדבר לא מפריע לי, שכן זה נשמע לי כתיאור נכון של התפקיד (אם כי אודה שאין לי מושג לגבי המערכת השלטונית בגרמניה). באותה מידה אנו יכולים שלא לתרגם את "פרזידנט בוש". אבל אני חוטא בגלישה לדיוני סרק, שכן "קאנצלר" היא צורה מקובלת ואני מסכים שניתן בהחלט להשאיר כצ'נסלור, אלא אם כן התפקיד מוכר בעברית בשם אחר. זהר דרוקמן 21:03, 25 מאי 2006 (IDT)
רק כדי להבהיר את הנקודה - בדרך כלל אומרים, ובצדק, "קאנצלר גרמניה" (ולאחרונה אפילו יצרו בעברית צורה מיוחדת שלא קיימת בגרמנית: "קאנצלרית"). לפעמים אומרים במקום זאת "ראש ממשלת גרמניה" כי באמת יש הקבלה כמעט מלאה בין תפקיד ראש הממשלה אצלנו לבין תפקיד הקאנצלר בגרמניה. זה לא המצב לגבי לורד צ'נסלור, אין תפקיד מקביל בארץ. לפעמים משתמשים במה שמכונה "תרגום שאילה", כלומר מתרגמים מונח זר בצורה מילולית. "מזכיר המדינה" הוא תפקיד בממשל האמריקני שאין לו מקבילה בארץ, אבל כנראה ש"סקרטרי אוב סטייט" נשמע קצת מסורבל מדי בעברית, ולכן ראו צורך לתרגם אותו מילולית. במקרה של "לורד צ'נסלור" זה נראה מיותר, לא נראה לי ש"לורד יועץ" נשמע הרבה יותר טוב, והתרגום המילולי רק יבלבל את הקורא. אגב, פעם היו אומרים בעברית "שר החוץ האמריקני" אבל חדלו מהנוהג הזה ובצדק. מדיניות החוץ היא רק חלק מתחומי האחריות של מזכיר המדינה. ‏DrorK‏ • ‏שיחה‏ 21:13, 25 מאי 2006 (IDT)
לא יודע אם זה קשור, אבל על משקל הקנצלרית אך יקראו לביל קלינטון אם הילרי תבחר לתפקיד הנשיאה? האדון הראשון?--יום טוב 21:17, 25 מאי 2006 (IDT)
למרבה המזל, אפשר תמיד לקרוא לו "הנשיא לשעבר". לטעמי הגיע הזמן להיפטר מהביטוי המוזר הזה, ששייך לזמנים שבהם אישה הייתה תלויה בבעלה. ‏DrorK‏ • ‏שיחה‏ 21:31, 25 מאי 2006 (IDT)
אני מהמר על "הג'נטלמן הראשון". צחי 15:12, 27 מאי 2006 (IDT)

חברות פרסום בישראל

ראו כאן: האם יש מנהל בכיר בחברת פרסום ישראלית ששם משפחתו "בן משה"? ומה שמו הפרטי? תודה, גברת תרד 15:22, 25 מאי 2006 (IDT)

מקפיצה בתקווה לתשובה. האיזכור בערך מותג הינו מעורפל וגוגל לא מכיר אותו, כך שיש חשש לטעות או הטעייה. מישהו יודע משהו? תודה, גברת תרד 13:52, 28 מאי 2006 (IDT)
האיזכור המעורפל נמחק - ממילא אינו מוסיף לערך. בברכה, אבינעם 14:07, 28 מאי 2006 (IDT)

גודל נראה מול גודל אמיתי

אם יש מבנה הנמצא 3 קילומטרים ממני וגודלו הנראה הוא 5 ס"מ, כיצד ניתן לחשב את גודלו האמיתי?, בתודה מראש, חפרפר 21:30, 25 מאי 2006 (IDT)

אם הכוונה היא שגודלו של הביניין כפי שנמדד מול סרגל שנימצא במרחק X מהעין שלך הוא 5 ס"מ אזי X חלקי 3 ק"מ שווה ל5 ס"מ חלקי גודל הביניין. Berger 23:05, 25 מאי 2006 (IDT)
כלומר, X\3000 = 0.05 => X= 150, וגובהו של הבניין הוא 150 מטרים. תודה, חפרפר 08:23, 26 מאי 2006 (IDT)
איך מדדת את גובהו כ-5 ס"מ? לפי סרגל שהחזרת ביד ועצמת עין אחת או לפי הגודל שהוא יצא באיזשהו צילום? אם זה המצב של הסרגל אז ההסברים הקודמים הם די מדוייקים בהנחה והקו ניצב לרצפה ולמבט. במקרה השני אי אפשר לדעת לפי זה סתם ככה כי זה תלוי באיזה זום נמצאת התמונה. אתה תוכל למדוד את המרחק האמיתי רק אם יהיה לך גוף להשוואה שאתה יודע שנמצא באותו מרחק ואת אורכו אתה יודע. כמו לדוגמא אם המבט הוא בניצב למישור של קיר הנמצא מרוחק ואתה יודע את רוחב בסיסו, תוכל לדעת גם את גובהה מכיוון שההתקצרות שלו תהיה באותו יחס. אם זה לא המצב יש טכניקות נוספות למדוד קווי ייחוס אבל זה הרבה יותר מסובך. בנוסף, אני ממליץ לך ללמוד את עקרונות הפרספקטיבה. בברכה, --השמח בחלקו (-: 12:58, 26 מאי 2006 (IDT)
לא הבנת אותי נכון. X הוא המרחק בין העין שלך לסרגל שמולו הביניין ניראה בגודל מסויים. אם נקרא לגודל הביניין Y אזי:

Berger 14:40, 26 מאי 2006 (IDT)

Berger, הסברך הוא נכון ומובן, הדברים שהוספתי היו לשואל השאלה חפרפר. בברכה, --השמח בחלקו (-: 14:47, 26 מאי 2006 (IDT)
הבנתי את זה. כיוונתי גם את דברי אליו בעקבות החישוב המוטעה שביצע בתגובתו האחרונה.--Berger 15:03, 26 מאי 2006 (IDT)

מפעל לשעת חירום

האם נכון הדבר שהמפעל באסם שאחראי על ייצור במבה מוכר כ"מפעל לשעת חירום" כלומר בזמן מלחמה עובדיו פטורים מחובת מילואים או שמא מדובר באגדה אורבנית

אני לא בטוח, אבל יש לכך סיכוי לא רע בהתחשב בכך שהבמבה נמצאת במנות הקרב של החיילים, כך שבזמן מלחמה זה די חיוני... בכל מקרה, אתה יכול לשאול את אסם או לשלוח דואל לאגף מל"ח (משק לשעת חירום) במשרד הביטחון שאחראי על הנושא. טרול רפאים 16:43, 26 מאי 2006 (IDT)
הרעיון העומד מאחורי "מל"ח" שהחיים האזרחיים ימשכו בצורה נורמלית ככל האפשר. מניעת בהלה, אגירת מזון, הפקעת מחירים ושוק שחור. בדרך כלל לא מדובר בכל עובדי המפעל אלא עובדים המוגדרים חיוניים. בנוסף פטורים חלק מרכבי החברה (אני לא מדבר על "אסם" בפרט, אלא באופן כללי) המשמשים להפצת המזון מגיוס לצבא. ראה משרד התמ"ת שנילישיחה 18:39, 26 מאי 2006 (IDT)
אינטל ישראל היא מפעל חיוני, כנראה בגלל היקף הייצוא העצום שלה. Harel - שיחה 18:46, 26 מאי 2006 (IDT)
לא בגלל היקף היצוא. גם יצואנים אחרים בהיקפים הרבה יותר קטנים. שוב אותו רעיון של חיים נורמלים. איזה לקוח רציני ייבא מוצרים ממדינה שיש חשש שעקב מלחמה המפעל ישבות ממלאכתו. שנילישיחה 18:54, 26 מאי 2006 (IDT)
לפי מיטב ידיעתי התשובה היא חיובית. אסף 19:46, 26 מאי 2006 (IDT).
שנילי העביר את המסר העיקרי "הרעיון העומד מאחורי "מל"ח" שהחיים האזרחיים ימשכו בצורה נורמלית ככל האפשר", כתוצאה מכך, כל מפעל שמשרת מטרה זו, ולאו דווקא מפעל בטחוני, זוכה להכרה כ"מפעל לשעת חירום". אין לי ספק, כאב לילדה שבמבה הוא מרכיב המזון העיקרי שלה, שמפעל הבמבה ראוי להכרה כ"מפעל לשעת חירום". יש לזכור שהמשמעות העיקרית של הכרה כזו היא שעובדי המפעל שאינם מגויסים חייבים להתייצב לעבודתם. דוד שי 20:20, 26 מאי 2006 (IDT)
נראה לי שכדאי לך לשקול מחדש את התזונה של הילדה שלך :) צחי 15:08, 27 מאי 2006 (IDT)
אגב, האגדה אורבנית לגבי אסם היא בת דודתה של האגדה האורבנית (שכטבען של אגדות כאלו, יתכן ושתיהן אמת לאמיתה) אודות מלחמת יום הכיפורים אז פטרו את עובדי המחלבות מגיוס אך עד מהרה אזלו הבקבוקים... נריה 20:30, 29 מאי 2006 (IDT)
שלחתי שאלה לשירות הלקוחות של אסם. ענו לי שמפעל במבה בחולון הוא אכן מפעל לשעת חירום, לטענתם מפני ש"לבמבה יש משמעות עליונה בשעות אלה בהרגעת הילדים"... איתמר ק. 20:33, 31 מאי 2006 (IDT)

צפוי או לא צפוי?

אם אנחנו מצפים לבלתי צפוי זה לא הופך את הבלתי צפוי לצפוי?Excel 19:31, 26 מאי 2006 (IDT)

לא. זה אומר שאתה לא יודע למה לצפות, אבל יודע למה לא לצפות. גדי אלכסנדרוביץ' 19:18, 26 מאי 2006 (IDT)


אממממ חשבתי על זה עם חבר שלי, והגעתנו לשלושה מסקנות:

  • באופן היפותטי: אם מתייחסים למשהו ספציפי הציפיה לבלתי צפוי הופכת אותו לצפוי - אם אתה מצפה למשהו אתה יודע שהוא יקרה משמע הוא צפוי.
  • באופן כללי-מתמטי: הציפיה לבלתי צפוי לא הופכת אותו לצפוי = באופן כללי אתה יכול לצפות לבלתי צפוי אבל זה לא הופך אותו לצפוי זה הופך אותו לידע. אתה מצפה למשהו בלתי צפוי, אתה פשוט לא יודע למה לצפות[מהו המשהו הבלתי צפוי הזה].
  • באופן מעשי: אי אפשר לצפות לבלתי צפוי = מעצם העובדה שהוא בלי צפוי אי אפשר לצפות לו. [לפי ההגדרה של בלתי צפוי וצפוי]

תגידו לי מה דעתכם, ובקשר למה שאתה אמרת, תן לי לחשוב על זה עוד כמה רגעים ואני אגיב Excel 19:31, 26 מאי 2006 (IDT)

אוקיי, דבר ראשון, למה שנדע למה לא לצפות? דבר שני, אם אנחנו יודעים למה לא לצפות, מה שנשאר זה מה שצריך לצפות אליו ככה שבמיקרה שלך התשובה זה כן כיוון שהוא נעשה צפוי. למעשה, אתה התייחסת למסקנה הראשונה שלי, "באופן היפותטי" כיוון שאי אפשר לשייך משהו ספציפי למושג הזה של לא צפוי ולהצליח לצפות אותו, אחרת הוא יורד מהערך "לא צפוי" והופך לצפוי. תגיבו =] Excel 19:38, 26 מאי 2006 (IDT)
  • הערה: נראה לי שאפשר להגיד ש1 ו3 הם אותו הדבר, ההבדל הוא ש1 מתייחס למשהו ספציפי ו3 מתייחס למושג "צפוי" ו"לא צפוי" Excel 19:46, 26 מאי 2006 (IDT)
בוא ניקח דוגמה קונקרטית. אני שואל "למה אני צריך לצפות כשאני לוחץ על הברקס במכונית"? התשובה היא שהדבר הצפוי הוא שהמכונית תעצור. לעומת זאת, אם מישהו אומר לי "צפה לבלתי צפוי", כל מה שאני יודע הוא שאני יכול לצפות לכך שהמכונית לא תעצור ותו לא. ייתכנו הרבה דברים: אולי היא פשוט לא תעצור. אולי היא תעצור ותתחיל לנסוע ברוורס. אולי יקפוץ ליצן מתא המטען של האוטו ויתחיל לצעוק. אולי תתפוצץ פצצת אטום. אולי אלוהים ירים את המכונית וישליך אותה ללוע של לוויתן. כל הדברים הללו בלתי צפויים. האם אתה יודע לצפות לאחד מהם בצורה ספציפית, או אפילו לצמצמם את הציפייה שלך לתת קבוצה סבירה שלהם? גדי אלכסנדרוביץ' 20:00, 26 מאי 2006 (IDT)

שתי התייחסויות צפויות:

יכול להיות שיש כאן בעיה סמנטית מסוג "סבון ללא סבון". כידוע הביטוי "סבון ללא סבון" אינו סתירה כיוון שהמילה סבון היא דו-משמעית. היא גם מתייחסת לתכשיר ניקוי וגם לחומר מסוים. "סבון ללא סבון" הוא תכשיר ניקוי מסוג סבון ללא החומר המכונה סבון.
כשאני אומר שדבר כלשהו הוא צפוי אני מתכוון לכמה דברים:
  1. אני יודע שהוא אמור לקרות.
  2. אני יודע שאהיה מושפע ממנו באופן כלשהו.
  3. אני יודע מהו, או מה ההשלכות שלו בעולם.
כשאני אומר שאני מצפה לבלתי-צפוי אני בעצם אומר שיש משהו שלגביו 1 ו-2 מתקיימים, אבל 3 לא מתקיים. ‏DrorK‏ • ‏שיחה‏ 20:30, 26 מאי 2006 (IDT)
DrorK‏, מה שאתה אומר בעצם הוא שהתשובה היא לא, כיוון שהדבר שאנו "צופים" אותו אינו מתאים להגדרה הנכונה של המילה "צפוי". או למעשה, אתה אומר שכן, הוא צפוי, אבל צפוי חלקית, האם יש רמה לדבר הצפוי הזה ואפשר להייחס לכך בתור תשובה? - צפוי חלקית? Excel 20:34, 26 מאי 2006 (IDT)
האמת היא שהערך פרדוקס בוחן הפתע שדוד שי הביא לעיל קישור אליו, מסביר את העניין לא-רע. פשוט לתואר "צפוי" או לפועל "לצפות" (מבחינה סמנטית גם פועל וגם תואר מצביעים על תכונה) יש יותר ממשמעות אחת. כשאתה אומר "אני מצפה לבלתי-צפוי" אתה משתמש במילה צפוי פעם אחת במשמעות X ובפעם שנייה במשמעות Y. אמנם יש קרבה בין המשמעויות, אבל אין חפיפה, ולפיכך אין פרדוקס. אתה לא אומר: X הוא לא-X, אלא אתה אומר X הוא לא-Y, או אם נדייק, זה משהו כמו: X הוא לא-X' (כי כאמור יש קרבה בין המשמעויות). אני אתן עוד דוגמה: אם אני אומר, "השיש במטבח שלי אינו שיש", אני מתכוון: [משטח עבודה במטבח] במטבח שלי אינו [משטח עבודה במטבח עשוי שיש]. אין כאן פרדוקס כי על אף זהות המונחים, והדמיון במשמעויות, המשמעויות אינן זהות. ‏DrorK‏ • ‏שיחה‏ 20:44, 26 מאי 2006 (IDT)
ברטראנד ראסל פותר פרדוקסים מילוליים אלה על ידי "תאורית הטיפוסים". לפיה האוביקטים מחולקים לסוגים ברמות שונות. האוביקט "בלתי צפוי" הוא טיפוס ברמה נמוכה מהאוביקט "לצפות" המתאר אותו ולכן אין סתירה. שנילישיחה 00:37, 27 מאי 2006 (IDT)
אם אנחנו מצפים לבלתי צפוי זה לא הופך את הבלתי צפוי לצפוי? -- לא, משום ששתי המחלקות אינן הופכיות ושוות ערך. ה"צפוי" הוא ערכה נתונה של התרחשויות ספציפיות. הבלתי צפוי הוא סדרה אפשרית אינסופית של התרחשויות לא ספציפיות (לא ידועות). כלומר, אינך יכול לצפות לבלתי צפוי משום שאינך יודע למה לצפות. רלף פון שוונץ 00:47, 27 מאי 2006 (IDT)
התשובה שלך מוצדקת לשאלה "אם אפשר לצפות את הבלתי צפוי?", אך השאלה פה היא שונה, השאלה פה היא "אם מצפים לבלתי צפוי זה לא הופך את הבלתי צפוי לצפוי?" והיא נשאלת בהנחה שאפשר לצפות את הבלתי צפוי ושואלת מה יקרה אם זה יקרה. מה דעתכם? Excel 05:05, 27 מאי 2006 (IDT)
אבל כל העניין הוא שלא מניחים את ההנחה הזו. המשמעות של המילה "לצפות" כאן היא שונה, כפי שאמרו קודם. כשאומרים "אפשר לצפות שהמכונית תעצור" מתכוונים לציפייה למשהו ספציפי. כשאומרים "צפה לבלתי צפוי" בעצם הכוונה היא למשהו אחר: אתה יכול לצפות שלא יקרה הדבר הספציפי שאליו בדרך כלל היית מצפה. זה עדיין לא אומר שאתה יודע למה לצפות (כי כל דבר יכול לקרות).
אגב, יש מקרים שבהם הבלתי צפוי כן הופך לצפוי. למשל, אם אני קורא ספר מתח של סופר שאת השטיקים שלו אני מכיר, ואני יודע שהוא בדרך כלל לא עושה מה שצפוי בז'אנר, אני יכול לנחש את הזהות של הרוצח בגלל שהוא האיש שהוא בדרך כלל בלתי צפוי. זה אכן אומר שעבורי, הסופר הזה צפוי. גדי אלכסנדרוביץ' 10:28, 27 מאי 2006 (IDT)
לגבי מה שכתב Excel: אם אתה אכן יכול לצפות לאינסוף אפשרויות, הרי שהבלתי צפוי הופך לצפוי. זה, כמובן, בלתי אפשרי, מעשית ותיאורטית, משום שה"צפוי" מגדיר מספר סופי של אפשרויות, ואילו ה"בלתי צפוי" מגדיר אינסוף אפשרויות. רלף פון שוונץ 11:05, 27 מאי 2006 (IDT)
לגבי מה שכתב גדי אלכסנדרוביץ' -- הגדרת "בלתי צפוי" שלך בעניין ספר מתח היא כנראה למשהו שונה, כיוון שכשאתה קורא את הספר מונח שיש מספר מוגבל של אפשרויות. הסופר כותב את הספר כך שמספר האפשרויות שאתה תצפה יהיה קטן ממספר האפשרויות הממשי, אך המספר הכולל של אפשרויות הוא סופי מאוד ולכן לא עונה על הגדרת "לא צפוי." רלף פון שוונץ 11:05, 27 מאי 2006 (IDT)
אני מסכים איתך. בדיוק בגלל זה הבאתי את הדוגמה הזו: כדי להראות באיזו סיטואציה ההיפוך כן אפשרי. אגב, אני לא בטוח ש"סופיות" הוא הכלל הקובע בהכרח, אבל זה כבר מכיוון שאני ניג'ס מתמטי (אם אנחנו אומרים למישהו "תבחר מספר כלשהו" יש אינסוף תוצאות שלהן נוכל לצפות. מה שלא נצפה לו הוא שהוא ינשוך לנו את האף במקום זאת). גדי אלכסנדרוביץ' 11:18, 27 מאי 2006 (IDT)
שוב, גדי אני מסכים איתך, אבל כל הבעיה בשאלה הזאתי היא ששואלים אותה בהנחה שאפשר לצפות את הבלתי צפוי[מה שאי אפשר לעשות לפני המסקנות שהגענו אליהן] ואז השאלה הנשאלת היא מה קורה להגדרה של ה"בלתי צפוי".
אם אתה יכול לצפות את הבלתי צפוי, ואמרו לך לצפות לו, אז הוא הופך לצפוי ומה שהיה צפוי הופך לבלתי צפוי. לא נשמע לי מעניין במיוחד (אפשר להתאמץ ולומר "אבל אמרו לי לצפות לבלתי צפוי, ולכן אני כן צריך לצפות למה שהיה צפוי מלכתחילה", אבל זה כמובן לא נכון, כי כשאמרו לך לצפות לבלתי צפוי, דיברו ספציפית על מה שבאותו הזמן היה בלתי צפוי). גדי אלכסנדרוביץ' 15:57, 27 מאי 2006 (IDT)


הטריק המבלבל לדעתי הוא אלמנטים שונים של המאורע, שחלקם צפויים וחלקם לא. גודמא טובה היא חדירת מחבל את גדר הביטחון. הצבא מתכונן לאפשרות שמאורע כזה יקרה. יש לו נהלים מסודרים. אבל הוא לא יודע את זמן החדירה ואת מיקומה. הוא גם לא יודע את חימושו של המסתנן, ואף לא את כוונתו. ובקיצור - יש דברים שהוא יודע על המאורע, כמו מגבלות מסויימות של המבצע, או את תוואי השטח בו היא תתבצע, וישנם גורמים לא צפויים. על כן הבלבול, שהוא מעיקרו סמנטי ולא מהותי.יוסאריאן 22:47, 4 יוני 2006 (IDT)

הפואמה "אם" של רודיארד קיפלינג בתרגום לעברית.

חברים! בתיאור יצירותיו של קיפלינג מוזכרת גם הפואמה (השיר) "אם" אולם ללא קישור או ציון כלשהו לאתר בו ניתן למצוא את "אם" ("IF")מתורגם לשפה העברית.

כאן וגם כאן.אבינעם 12:42, 27 מאי 2006 (IDT)

גבינה בולגרית וסלט יווני.

בסלט יווני שמים גבינה בולגרית. אז למה הוא נקרא יווני?!

הוא לא יווני ולא בולגרי. הוא בלקני. הבלקן הוא אזור בדרום מזרח אירופה שכולל את יוון, בולגריה, אלבניה, מדינות יוגוסלביה לשעבר, חלקים מתורכיה, חלקים מהונגריה ועוד. באזור הזה יושבים עמים רבים ומגוונים, ולכן הוא מחולק לכל כך הרבה מדינות. אף על-פי-כן, הקשרים בין העמים האלה היו תמיד הדוקים (לא בהכרח ידידותיים, אבל הדוקים - גם כיבוש זה סוג של קשר הדוק בין עמים). לפיכך, יש תרבות בלקנית אופיינית, שבאה לידי ביטוי בשפות המדוברות שם, באוכל, בארכיטקטורה ועוד. גבינה בולגרית, אם כן, היא לא בדיוק בולגרית, אלא בלקנית. בהחלט ייתכן שתשמע גם "גבינה יוונית" וכדאי שתדע שזו אותה גבינה (אולי בהבדלים קלים). קפה תורכי תוכל למצוא גם באיי יוון, וסלט יווני מקובל גם באזורים אחרים של הבלקן. ‏DrorK‏ • ‏שיחה‏ 22:18, 27 מאי 2006 (IDT)
אם איני טועה, ביוון קפה תורכי נקרא "קפה יווני"... גדי אלכסנדרוביץ' 22:19, 27 מאי 2006 (IDT)
ניתן להגיד שהסלט הוא יווני שכן זהו נוהג יווני להכיל את כל המרכיבים שלו, כולל הגבינה הבולגרית. אני אומר שניתן לומר זאת כי אין לי מושג אם הוא באמת כה יחודי (ירקות זה מה שאוכל אוכל). זהר דרוקמן 23:31, 27 מאי 2006 (IDT)
ללא ספק חומר ל"הידעת" בדף הראשי Hidro 21:06, 28 מאי 2006 (IDT)

התחנך במשמר העמק = התחנך בשומריה?

אצל הרבה אישים נכתב בערך גדלו\התחנכו במשמר העמק אולם לפי הבנתי החינוך בקיבוץ היה יחידה אוטונומית ונפרדת ולכן אני שואל האם לשנות אצל כל אותם אישים או שפשוט אין לי מושג ? Hidro 22:09, 27 מאי 2006 (IDT)

אין לי מושג בנושא, אבל משמר העמק הוא ערך חד ערכי, ואילו לשומריה יש שני פירושים לפחות (המוסד והקיבוץ לשעבר) ולכן על פי שפת הדיבור נראה לי שמשמר העמק עדיף.--Motyka 19:47, 29 מאי 2006 (IDT)
אם אין לך מושג למה ענית? כוונתי שומריה (מוסד חינוכי) אשר נמצא בקיבוץ משמר העמק .הבעיה היא לדוגמא בערך על אלי עמיר אשר נכתב בו "אלי עמיר נולד בבגדד ב-1937. בגיל 13 עלה ארצה והתחנך בקיבוץ משמר העמק" ושאלתי היא האם התחנך במוסד החינוכי שומריה או במסגרת חינוכית אחרת שהיתה בקיבוץ. לכתוב התחנך במשמר העמק יכול להשמע כאילו כל בוקר קם אלי עמיר והלך לרפת Hidro 21:33, 29 מאי 2006 (IDT)
עניתי בכדי להציג את דעת ההדיוט שפותח ויקיפדיה ורואה ערכים, ולכן הבעתי דיעה ולא הצגתי אותה כידע.
ואגב, בקיבוצים שבהם אני מתמצא היתה "חברת נוער" שהתחנכה במסגרת נפרדת מאשר בני המשק, כדאי לדעתי לבדוק האם זה היה גם המקרה במשמר העמק --Motyka 00:22, 30 מאי 2006 (IDT)
שומריה היא חברת הנעורים במשמר העמק השאלה היא אם היא היחידה שהיתה בעבר והאם כל מי שהתחנך במשמר העמק בעצם התחנך בשומריה Hidro 11:18, 30 מאי 2006 (IDT)
התקשרתי ושאלתי, התשובה שקיבלתי היא ששומריה הוא מוסד חינוכי המשותף למספר קיבוצים, ובעבר נשלחו אליו ילדי קיבוצים נוספים. נערים שהתחנכו במשמר העמק למדו בשומריה, אבל גם נערים שהתחנכו בהזורע למדו בשומריה. Motyka 11:48, 30 מאי 2006 (IDT)
תודה Hidro 14:44, 30 מאי 2006 (IDT)

פרסומות של סיגריות

מדוע לא רואים פרסומות של סיגריות באינטרנט?? אני יודע שאסור להם לפרסם בטלוויזיה וברדיו ברוב העולם והם מסתפקים בשלטי חוצות ופרסומת בעיתונים, אז למה הם לא מסתערים על האינטרנט? --מר מקלדת 18:57, 28 מאי 2006 (IDT)

גם זה אסור. רלף פון שוונץ 21:15, 28 מאי 2006 (IDT)
באיזה חוק? --מר מקלדת 21:35, 28 מאי 2006 (IDT)
חוק הגבלת הפרסומת והשיווק של מוצרי טבק, תשמ"ג-1983. אני משער שהאיסור נלמד מהאיסור לפרסם ב"משחק או תוכנה כהגדרתה בחוק המחשבים", אבל זה המפגש הראשון שלי עם חוק זה, כך שאין לסמוך עלי. דוד שי 21:45, 29 מאי 2006 (IDT)
אני מדבר על חו"ל. --מר מקלדת 19:09, 30 מאי 2006 (IDT)

מתקפת איכות נוספת

איך קובעים את מתקפת האיכות הבאה? ואת זאת שאחריה?

אלון רעם 07:26, 29 מאי 2006 (IDT)

  1. נראה לי שעדיף היה לך לשאול את זה כאן, או לפחות בדלפק היעוץ.
  2. לפי הביקוש (קרי:מספר האנשים שנרשמו לכל מתקפה) - יוצאים מהכלל (כגון המתקפה על בית המקדש, שנדחתה לבין הזמנים מטעמים פרקטיים) נידונים בדף השיחה. דניאל צבי 07:43, 29 מאי 2006 (IDT)

Katsa

מה זה en:Katsa בעברית? ערן 08:49, 29 מאי 2006 (IDT)

לפי מקורות זרים, קצ"א (קצין איסוף) פכידרם 09:40, 29 מאי 2006 (IDT)
גם לפי מקורות ישראלים. אבינעם 09:41, 29 מאי 2006 (IDT)

מידע על מחנה פליטים באיראן 1945-1946

האם בסוף מלחמת העולם השנייה היו מחנות פליטים באיראן של פליטים שהגיעו מהונגריה או רוסיה? האם קיים מקום באיראן בשם "אשתר" או שהיה מחנה פליטים בשם זה לאחר מלחמת העולם השנייה באיראן?

בתודה על כל מידע שיכול לעזור

יתכן שהתכוונת לשנים 1942-1943? אם כן ראה ילדי טהרן, בסוף הערך בסעיף "לקריאה נוספת" יש גם רשימת ספרים בנושא. ולאיתור מקורות נוספים, הנה חיפוש [http://www.google.co.il/search?sourceid=navclient&hl=iw&ie=UTF-8&oe=UTF-8&q=%22%D7%99%D7%9C%D7%93%D7%99+%D7%98%D7%94%D7%A8%D7%9F%22