ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 273

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
דפי ארכיון של הכה את המומחה
ארכיון כללי
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10
11 12 13 14 15 16 17 18 19 20
21 22 23 24 25 26 27 28 29 30
31 32 33 34 35 36 37 38 39 40
41 42 43 44 45 46 47 48 49 50
51 52 53 54 55 56 57 58 59 60
61 62 63 64 65 66 67 68 69 70
71 72 73 74 75 76 77 78 79 80
81 82 83 84 85 86 87 88 89 90
91 92 93 94 95 96 97 98 99 100
101 102 103 104 105 106 107 108 109 110
111 112 113 114 115 116 117 118 119 120
121 122 123 124 125 126 127 128 129 130
131 132 133 134 135 136 137 138 139 140
141 142 143 144 145 146 147 148 149 150
151 152 153 154 155 156 157 158 159 160
161 162 163 164 165 166 167 168 169 170
171 172 173 174 175 176 177 178 179 180
181 182 183 184 185 186 187 188 189 190
191 192 193 194 195 196 197 198 199 200
201 202 203 204 205 206 207 208 209 210
211 212 213 214 215 216 217 218 219 220
221 222 223 224 225 226 227 228 229 230
231 232 233 234 235 236 237 238 239 240
241 242 243 244 245 246 247 248 249 250
251 252 253 254 255 256 257 258 259 260
261 262 263 264 265 266 267 268 269 270
271 272 273 274 275 276 277 278 279 280
281 282 283 284 285 286 287 288 289 290
291 292 293 294 295 296 297 298 299 300
ארכיון מתמטיקה
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10
ארכיון פיזיקה
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10
ארכיון ביולוגיה
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10
ארכיון פסיכולוגיה
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10

דף זה הוא דף ארכיון של דיון או הצבעה שהסתיימו. את המשך הדיון יש לקיים בדף השיחה של הערך או הנושא הנידון. אין לערוך דף זה.



תוכן עניינים

איך למצוא תלושי משכורת באינטרנט?[עריכת קוד מקור]

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 273/מצב יש לאדם עובד דרך למצוא תלושי משכורת באינטרנט? או רק מה שמקבלים מהמעסיק? האם חובה לדווח על כל עובד לביטוח לאומי ומשם אפשר לראות אם נרשמה משכורת או לא? יש דרך לדעק כמה משכורת נרשמה?

תודה.

-- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

לא ניתן לראות רישומי ביטוח לאומי ללא קבלת סיסמה לרישום עבור אדם ספציפי. לגבי תלושי משכורת, יש לפנות להנהלת החשבונות של העסק, ואם איני טועה חובתם לספק העתקי תלושים ודו"חות כגון טופס 106. אילן שמעוני - שיחה [דרוש מקור] 20:28, 15 בנובמבר 2017 (IST)
תודה, קיימת אפשרות שתרשם על עובד משכורת ולא יופרש מתוכה כסף עבור ביטוח לאומי? או שזה לא חוקי/בלתי אפשרי? -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
למיטב ידיעתי זה אפשרי אך לא חוקי. אפילו בהעסקת עוזרת בית המעסיק חייב להפריש ביטוח לאומי. קרוב לודאי שדוד שי ידע לבטח. אילן שמעוני - שיחה [דרוש מקור] 21:11, 15 בנובמבר 2017 (IST)
שים לב שקיימת התיישנות על עבירות מסוג זה - אם אינני טועה שבע שנים. חשוב לא לגרור את זה. אילן שמעוני - שיחה [דרוש מקור] 21:20, 15 בנובמבר 2017 (IST)
מאחורי השאלה שהוצגה כאן מסתתרת בעיה אמיתית: חוסר משוב מהרשויות. ממשכורתו של העובד מנוכים כספים המועברים לגורמים שונים. על כספים המועברים לקופת גמל מחויבת קופת הגמל לתת משוב לעובד מדי שלושה חודשים. לעומת זאת, על כספים המועברים למוסד לביטוח לאומי לא ניתן שום משוב מהמוסד, ורק כאשר האדם מגיש תביעה לקצבת זקנה מתברר שאין למוסד מידע על עבודתו 30 שנה קודם לכן. לפעמים הדבר מתברר כאשר המוסד מודיע על חוב דמי ביטוח (מחמת חוסר עבודה) שנוצר שנים רבות קודם לכן. דוד שי - שיחה 08:30, 18 בנובמבר 2017 (IST)

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי.

איך הופכים למורה לחינוך מיני[עריכת קוד מקור]

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 273/מצב תודה. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

לומדים לחחתום בויקיפדיה אחרי "הודעה"... זה לא מקצוע כמו ניורו-כירורג הדורש הכשרה ממוקדת לאורך זמן רב במיוחד, לכן אין באמת מורים שאחרי "שבע שנות" לימודי ההוראה הכללית התמחו חצי עשור בחינוך מיני. מחנכות ומחנכים (שהם פשוט בעלי הסמכה בהוראה) מעבירים תכנים שכאלה יותר מדי במבוכה, בושה, לשון נקייה ומבטים חוזרים ונשנים בשעון...ואיכשהו נראה שדווקא מי שאינו לומד בשיעור עולה במעשים...Dovole - שיחה 01:34, 16 בנובמבר 2017 (IST)

תולעים שחורות באמבטיה[עריכת קוד מקור]

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 273/מצב ראיתי תולעים שחורות קטנטנות, בערך באורך של רבע גפרור ובקוטר של חוט שנפרם ממכנס בערך, מטיילות באמבטיה. סביר שיצאו מתוך מפתח הניקוז. בערך 6 תולעים. מעולם לא קרה לי דבר כזה בחיי. מה סביר שגרם להופעתן באמבטיה ואיך נכון לטפל בכך (כבר ניסיתי להתיז עליהן שפריצים קטנטנים של גז עצבים - K300, כמובן לאחר פתיחת החלונות וככלל, ללא נשימה ישירה של הגז אך אינני בטוח שזה הטיפול הנכון ביותר, אם בכלל) -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת .

סודה קאוסטית 77.138.170.194 19:01, 16 בנובמבר 2017 (IST)
עלולה לפגוע בצנרת בשימוש תכוף. לשימוש נדיר פה ושם זה בסדר. חובה לנקוט זהירות בשימוש בחומר זה שכן מדובר בחומר משתך רב עוצמה. שמים כף או שתיים של סודה קאוסטית בפתח הביוב ויוצקים עליה, בזהירות ותוך הרחקה של העיניים ככל הניתן, מים חמים מאד. מניחים לה לפעול את פעולתה במשך כחצי שעה - היא תטהר חלק ניכר של הצנרת מכל חומר אורגני ותהפוך אותו לעיסה צמיגית. לאחר מכן פותחים זרם מים קרים למשך כמה דקות על מנת לשטוף את השאריות. אילן שמעוני - שיחה [דרוש מקור] 19:43, 16 בנובמבר 2017 (IST)
רק הערה קטנה:

...ניסיתי להתיז עליהן שפריצים קטנטנים של גז עצבים - K300...

אנונימי/ת


איכשהו לא נראה לי סביר ש-K300 מכיל גז עצבים או מורכב ממנו, ולו מהסיבות הבאות:

  1. גז עצבים קטלני מאד לאדם.
  2. על פי החלטת האו"ם, מאז 1997 אסור לייצר או להחזיק כל כלי נשק להשמדה המונית כולל גז עצבים. סנו נמצאת בישראל ולא בסוריה, ולכן, לא נראה לי שהיא מפרה איסור זה.


יום נעים. אביתר ג'שיחהתרומות • ד' בכסלו ה'תשע"ח • 16:55, 22 בנובמבר 2017 (IST).

גז עצבים הוא מה שמכונה זרחן אורגני (אנ'), כלומר חומר אורגני שמכיל זרחן משבש את העברת המסרים בעצבי הגוף על ידי חסימת תפקוד האנזים אצטילכולין אסטראז, אשר באופן רגיל מווסת את פעילות הנוירוטרנסמיטור אצטילכולין. לקוטלי חרקים רבים יש מנגנון פעולה דומה. למיטב הבנתי החומרים הללו פחות רעילים לאנשים. אבל עדיין קוטלי החרקים מהסוג הזה רעילים.
מה שכן, סנו נמצאת בישראל, וישראל לא אישררה את אמנת הנשק הכימי. כך שאין בינתיים שום בעיות לסנו. (כמו גם למקבילותיה בסוריה ובמצריים). Tzafrir - שיחה 19:06, 22 בנובמבר 2017 (IST)

ערים עתיקות[עריכת קוד מקור]

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 273/מצב מהן הערים העתיקות בעולם? כמה מתוכן הן שרידים? (כלומר, למעשה, אני מעוניין ברשימה אחת שמכילה ערים כמו בבל ואכד ורשימה שמכילה ערים כמו דמשק וירושלים). אני מכוון לישובי קבע גדולים, לא למאהלים נקודתיים של ציידים-לקטים מלפני עשרות אלפלי שנים ולא לשלוש משפחות שהתיישבו במקום אחד, אלא לעיר של ממש, עם מבנים גדולים, תרבות מפותחת וכיו"ב. Eyalweyalw - שיחה 22:44, 16 בנובמבר 2017 (IST)

כנראה שזה(אנ') מקום טוב להתחיל ממנו. אילן שמעוני - שיחה [דרוש מקור] 23:13, 16 בנובמבר 2017 (IST)
ערים כאלה צריך לחפש במקומות שבהם הוקמו מקומות יישוב ראשונים. מדובר באזור שלנו (המזרח התיכון). יש יישובים עתיקים גם בהודו ובסין. כל השאר הם הרבה יותר חדשים. רשימה מסודרת של ערים אני לא מכיר, אבל נדמה לי שיריחו נחשבת לאחת המוקדמות או אולי אפילו המוקדמת מכולן. גילגמש שיחה 07:06, 17 בנובמבר 2017 (IST)
תהליך העיור הכי קדום בעולם אירע בסהר הפורה בתקופת הברונזה הקדומה ומקבילותיה, כלומר בסוף האלף הרביעי לפנה"ס ותחילת האלף השלישי. כל עיר מתקופה זו יכולה לטעון לכתר "העיר הקדומה בעולם". ערים ספורות מרשימה זו עדיין "פעילות", אני לא מכיר רשימה מסודרת. מה שעולה לי בראש כרגע: חלב, דמשק, אולי שכם, אירביל או מוסול. נדמה לי שירושלים מעט "חדשה" יותר. Reuveny - שיחה 09:27, 17 בנובמבר 2017 (IST)
העיר הגדולה הראשונה בהיסטוריה היא ארך, שצמחה ל 80,000 תושבים כשערים אחרות בתקופתה הכילו כמה אלפים. אילן שמעוני - שיחה [דרוש מקור] 18:13, 17 בנובמבר 2017 (IST)

"ברוס" כדורים[עריכת קוד מקור]

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 273/מצב למה בעברית צהלית קוראים לקופסת תחמושת "ברוס"? מה המקור? Corvus‏,(Nevermore)‏ 15:31, 17 בנובמבר 2017 (IST)

זה לא עברית צהלית במקור. המונח bruce feed ישן מאד - בחיפוש שעשיתי עכשיו גיליתי שהוא כבר היה בשימוש למקלע הגטלינג(!). אינני יודע מדוע הוא נקרא כך. אילן שמעוני - שיחה [דרוש מקור] 17:47, 17 בנובמבר 2017 (IST)
עוד משהו שחשבתי עליו עכשיו - יתכן שזה שיבוש של המילה brass שמשמשת בין השאר לאר תרמילי כדורים. אילן שמעוני - שיחה [דרוש מקור] 18:10, 17 בנובמבר 2017 (IST)
ארגז/קופסת תחמושת (en:Ammunition box)‏ – כשרוביק רוזנטל נשאל, הוא השיב:
"ברוס, באנגלית bruce, הוא שם מסחרי למגזרי תיל. bruce twisters הם מגזרי תיל ששימשו להכנת ארגזי עץ. הם שימשו את הצבא הבריטי והאמריקני, ובשלב מסוים החלו לקרוא לארגזים שהוכנו בדרך זו ברוס על שם המגזריים, וברבים בעברית – ברוסים."
אצלי קראו לזה "בְּרוֹס" (בחולם), אבל מילא... אביעדוסשיחה 18:34, 17 בנובמבר 2017 (IST)
דוברי עברית נוטים לשבש בין חולם לבין שורוק. Corvus‏,(Nevermore)‏ 19:21, 17 בנובמבר 2017 (IST)
לי זכור שלארגז התפוזים של Jaffa קראו ברוס. שילוב של עץ דק וחוט תיל. ראו גם: http://www.museumsinisrael.gov.il/he/items/Pages/ItemCard.aspx?IdItem=ICMS_EIM_MHW49.05. חזרתישיחה 23:03, 17 בנובמבר 2017 (IST)

שחזור מידע מהארדיסק[עריכת קוד מקור]

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 273/מצב

הועבר לשיחה:דיסק קשיח. 13:28, 16 בדצמבר 2017 (IST)

ספרים בעברית העוסקים בביקורת האתאיזם[עריכת קוד מקור]

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 273/מצב אני שואל את השאלה הבאה כחלק מאיסוף מידע להשלמת פרק ה"לקריאה נוספת" בערך ביקורת האתאיזם. אילו ספרים בעברית (מקור או תרגום) אתם מכירים שעוסקים במידה מספקת לדעתכם בביקורת האתאיזם? אני פחות מכוון לספרים שמבוססים לכאורה על תפיסה תאיסטית אברהמית כמו ספריהם של ד"ר מיכאל אברהם וד"ר משה רט, אלא ספרים המבקרים את האתאיזם תוך השוואתו עם תפיסות "חילוניות" אחרות, כמו דאיזם, אגנוסטיות קלאסית, איגנוסטיות, פנתאיזם, מלתאיזם, אייטסיזם (ietsism), לוגוס, ועוד. אין חובה שרוב ככל הספר יעסוק בכך, אלא מספיק שחלק ניכר ממנו יוקדש לכך. יכולים להתאים לכך גם ספרים הדנים בשאלת קיום האל ביחס לידע שהצטבר בקרב מדע הפיזיקה תוך פקפוק באתאיזם החזק\גנוסטי. אני מכיר בעיקר חומר באנגלית אך בעברית כמעט כלום, לכן שואל. ‏Ben-Yeudith‏ • שיחה 19:44, 17 בנובמבר 2017 (IST)

שאלת את ר, משה רט? יש לו אוסף של כאלה. אילן שמעוני - שיחה [דרוש מקור] 20:11, 17 בנובמבר 2017 (IST)
ההצעה של אילן לשאול את משה רט היא מעולה. יש לו עמוד פייסבוק פעיל ואפשר לפנות אליו שם. גילגמש שיחה 06:42, 18 בנובמבר 2017 (IST)

איך לזהות אם שמן זית "אמיתי"/ יש בארץ בית בד שאפשר לעשות לבד?[עריכת קוד מקור]

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 273/מצב מהסיפורים של סבא שלי ברגע שהיה לוקח שמן זית (שהכין לבד בבית בד וידע בוודאות שלא היה מעורבב עם חומרים אחרים) והכניס אותו למקרר תוך כמה שעות הוא היה נקרש. היום אני לא מוצא דבר כזה. שנים אני מחפש. יש בית בד בארץ שאפשר לבוא ולעשות כחוויה/טיול שמן זית אמיתי ובריא? או לפחות לראות שזה באמת שמן זית ולא עשוי 50 אחוז שמן תירס 50 אחוז קנולה? תודה מראש. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

כן. יש כאלה. חפש בגוגל "בית בד" או "יצור שמן זית" ותמצא כמה וכמה. באופן אישי, אני מוסק זיתים בעצמי (יש לי עצים בחצר), מביא את היבול לבית בד (אני לא רוצה לעשות כאן פרסומת לאף אחד) ומפקח אישית על תהליך היצור. מצד שני, קשה לי להאמין שמותג שמן זית בעל שם (שוב, אני לא רוצה לעשות פרסומת) ימכור לך שמן זית מהול בשמן מסוג אחר. בברכה, Easy n - שיחה 23:30, 17 בנובמבר 2017 (IST)
תודה על התשובה. מצ"ב לינק עם מידע לגבי כמה השמן זית הוא אמיתי... (שלא מכינים לבד)
https://xnet.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4748364,00.html
-- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

רכבת שכתוב עליה "הוסב לחשמל"[עריכת קוד מקור]

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 273/מצב הועבר לשיחה:רכבת ישראל 13:30, 16 בדצמבר 2017 (IST)

יצרתי כמה משתמשים בוויקיפדיה. איך לאחד אותם?[עריכת קוד מקור]

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 273/מצב יצרתי כמה משתמשים במשך הזמן (שלושה), כי שכחתי את הסיסמאות ולא היה לי כח לשנות סיסמה. יש דרך להכניס אותם לתוך המשתמש הנוכחי? היות שאני יכול לשנות את סיסמתם ולהיכנס אליהם בלי בעיות (אחרי הכל הם באימייל שלי, למרות שכמובן אני לא יכול להיכנס מכולם ביחד) אז אין לי בעיה אם הענין דורש אישור מהחשבונות האחרים ו/או שמות משתמש וסיסמאות שלהם. אם אינני יכול לעשות זאת בעצמי, אוכל למסור לאחד ממנהלי ויקיפדיה את פרטי החשבונות כדי שיטפל בזה, אם יסכים. עזרו לי, בבקשה! --מבריקוןשיחה • א' בכסלו ה'תשע"ח • 16:00, 19 בנובמבר 2017 (IST)

נכנסתי כבר לאחד מהם והוא. בשני (השלישי הוא הנוכחי) לא נכתבה כתובת דוא"ל (כנראה שכחתי לשים בו) אז אני לא יודע מה אעשה לגביו. --מבריקוןשיחה • א' בכסלו ה'תשע"ח • 16:24, 19 בנובמבר 2017 (IST)
לא, זה בלתי אפשרי. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 16:25, 19 בנובמבר 2017 (IST)
האם אפשר לתת למנהלים (אולי באופן פרטי?) את פרטי החשבונות (שם משתמש, סיסמה ואם צריך גם דוא"ל) כדי שיאחדו אותם? --מבריקוןשיחה • א' בכסלו ה'תשע"ח • 16:28, 19 בנובמבר 2017 (IST)
כאמור, לא. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 16:42, 19 בנובמבר 2017 (IST)
חבל. תודה על תשומת הלב! --מבריקוןשיחה • א' בכסלו ה'תשע"ח • 20:53, 19 בנובמבר 2017 (IST)
אם פתחת בובות קש (חשבונות נוספים) ואתה רוצה לקבל קרדיט על העריכות שבוצעו בעזרת חשבונות אלה, אני מציע שתציין את השמות האלה בדף המשתמש העיקרי שלך. ראה לדוגמה את דף המשתמש שלי. גילגמש שיחה 16:24, 21 בנובמבר 2017 (IST)

קצב עיכול[עריכת קוד מקור]

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 273/מצב מהו קצב העיכול הרגיל באדם בוגר? כלומר, משעה שאדם אוכל דבר מה, כמה זמן ייקח למזון לסיים את כל המסלול בקיבה, מעיים וכו' עד ליציאת הפסולת? בתודה אגלי טל - שיחה 14:04, 20 בנובמבר 2017 (IST)

https://www.mayoclinic.org/digestive-system/expert-answers/faq-20058340
50 שעות. 2001:7C0:2041:1AA:0:0:0:DB 14:24, 20 בנובמבר 2017 (IST)
ראה פורטל:מזון/הידעת?/קטעי הידעת קטע 10. מבקר המדינה - שיחה 14:33, 20 בנובמבר 2017 (IST)
הכתובת הישירה היא פורטל:מזון/הידעת?/10 יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 14:45, 20 בנובמבר 2017 (IST)
בודאות זה פחות מיממה, על סמך... תירס וכאלה. אילן שמעוני - שיחה [דרוש מקור] 14:55, 20 בנובמבר 2017 (IST)
הוא שאל על עיכול... משה פרידמן - שיחה 17:16, 20 בנובמבר 2017 (IST)
אין אפשרות לענות על שאלה זו כי לא ברור עיכול של מה. לא ברור גם מה מצבו הבריאותי של האדם שאוכל את המזון. בלי מידע כזה לא ניתן לענות על השאלה. גילגמש שיחה 17:28, 20 בנובמבר 2017 (IST)

תודה לכולכם. אנסה למקד את השאלה. אדם בריא בגילאי העשרים לחייו, מהו הטווח הסביר של קצב פעילות מערכת העיכול שלו? וכדי לדייק, אחלק ל 2 שאלות: 1. מהו הזמן הסביר שיעבור מאכילת מאכל כלשהו (לאו דוקא מאכל ספיציפי, ארוחות נורמליות יומיומיות) עד ליציאתו (או הפסולת שבו) מן הגוף. 2. כמה יציאות ביום הן סבירות לאדם בריא. בתודה אגלי טל - שיחה 00:39, 22 בנובמבר 2017 (IST)

למיטב הבנתי אין תשובה מדוייקת ולא יכולה להיות. קצב חילוף החומרים שונה מאדם לאדם. גם באותן אדם עצמו הקצב משתנה כתלות בשינויים הורמונליים. דברים רגילים לגמרי כמו קפה, שזיפים ועישון ממריצים את פעולת מערכת העיכול. מן הסתם לו הייתה נעשית סטטיסטיקה בתחום היתה מתקבלת עקומת פעמון רחבה למדי. אילן שמעוני - שיחה [דרוש מקור] 00:51, 22 בנובמבר 2017 (IST)
תלוי בגודל הארוחה ובהרכבה. באופן עקרוני, סיבים ושומן מעכבים את העיכול. לכן, ארוחה עתירת שומן וסיבים תתעכל במשך זמן רב. ארוחה שלא כוללת מרכיבים אלה תתעכל מהר. חשוב גם מה היא צורת המזון (נוזלית, מוצקה). לגבי ממוצע היתי מנחש שזה בערך שעה - שעתיים לארוחה קלה וכמה שעות אולי 4-5 או 6 לארוחה גדולה. 04:44, 22 בנובמבר 2017 (IST)
תודה רבה למשיבים. אגלי טל - שיחה 09:39, 27 בנובמבר 2017 (IST)

שאלה בפילוסופיה/פסיכלוגיה - אמונה שהאדם במרכז[עריכת קוד מקור]

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 273/מצב איך קוראים לאמונה ששמה את האדם במרכז? לאו דווקא מול ה', אלה מול כל הסביבה שלו - אדם שדואג קודם כל לאינטרסים שלו. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

הומניזם. גילגמש שיחה 16:22, 21 בנובמבר 2017 (IST)
גילגמש צודק באשר לאדם כמרכז המציאות, אך אפשר גם שאתה מכוון לאופורטוניזם או אגואיזם שאינם תקפים בהכרח לאדם אלא אפשר ליחסם למיני מושאים שונים. כבר באתונה העתיקה פרוטגורס אמר "האדם קנה המידה להכל"-סוג של הומניזם, אך שונה מזה של מירנדולה. 31.154.81.19 17:16, 21 בנובמבר 2017 (IST)
לי יש הרגשה שמדובר דווקא באנתרופוצנטריות יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 00:26, 22 בנובמבר 2017 (IST)
ואעיר שלשים את האדם במרכז הוא דבר מאוד לא-יהודי במהותו. אחד מהחיכוכים בין ההלניזם ליהדות במהלך תקופת בית שני הייתה שההלניזם ראה באדם דבר מקודש, ובגוף משהו לסגוד לו, מה שהוביל לאולימפיאדות שהתרחשו בעירום ולהפיכת הגימנסיון למבנה בסיסי. היהדות, לעומת זאת, התמקדה פחות בפיזיות ויותר באמונה הרוחנית. זו הסיבה שלגויים (ההלנים) היו אולימפיאדות, וליהודים יש את חידון התנ"ך. Eyalweyalw - שיחה 23:20, 23 בנובמבר 2017 (IST)
שמע אני לא אבי גבאי אז לא אכתוב לך ששכחת מה זה להיות יהודי, אבל סיפור הבריאה מלמד על כך שכל הבריאה נועדה לשרת האל וצלמו האדם (שלא לכתוב אדם-גבר). היהדות שהיא במידה רבה לא תורה ממשה איש אלהים, התנגדה ל-"תרבות גוף", אולם תרבות גוף-אין משמעה אנתרופוצנטריות אלא דווקא הכרה בהיות אדם בעל חיים, בשר ודם, ובדומה לחיות רבות "תרבות גוף" אפשר שמהווה חלק מחיזור ארצי וחייתי לחלוטין. את "תרבות הגוף" ביקרו גם פילוסופים, והראיה "הלניזם" כמקשה דומה לראיה "יהדות" כמקשה.31.154.81.19 01:31, 24 בנובמבר 2017 (IST)

האם מוסיפים פד"ח לחממות?[עריכת קוד מקור]

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 273/מצב האם בחממות מסחריות (לא בגינה פרטית) מעשירים את האוויר בפחמן דו חמצני במטרה לעודד גדילה? שואל השאלות - שיחה 17:53, 21 בנובמבר 2017 (IST)

לפי המקור הזה התשובה חיובית. אילן שמעוני - שיחה [דרוש מקור] 21:06, 21 בנובמבר 2017 (IST)
זה תלוי, ישנם גידולים שכן וישנם גידולים שלא, בחורף בבקעה משקים במים חמים גידולי אננס, לא כך בקיץ...ישנם גידולים מסחרים שיעתירו בפד"ח ובגזים אחרים אך בעיקר באמצעות השקייה ובתנאי סביבה נוספים (עוצמת הארה, לחות, זרימת גזים בחממה). ישנן חממות חדשניות לגידול ביו-דיזל ודלקים שבהן יש אף שימוש בתחנות כוח מסורתיות תוך ניצול הפד"ח העודף לגידול חומר הגלם לדלק.31.154.81.19 22:51, 23 בנובמבר 2017 (IST)
האם זה אומר שצמחיה בעיר שבה יש ריכוז גבוהה של פח"ד בעקבות תחבורה - תצמח מהר יותר? שואל השאלות - שיחה 18:43, 1 בדצמבר 2017 (IST)
בתאוריה, בהינתן שכל התנאים האחרים זהים, כן. בפועל, אני לא בטוח שריכוז הפד"ח בערים גבוה דיו ליצור שינוי שניתן למדידה. אנסה למצוא חומר בנושא. אילן שמעוני - שיחה [דרוש מקור] 20:15, 1 בדצמבר 2017 (IST)
יכול להיות שהכלי האפקטיבי ביותר למדידת שיעורי פד"ח יהיה דווקא צימוח בגלל היעילות של צמחים לעומת הנצילות של טכניקות שאינן בילוגיות. כמובן שכפי שציין אילן יש לשלול השפעת תאורה ותנאי קרקע, כמו גם השפעת נוכחות גזים אחרים... בגידולים מסחריים העשרה היא בעיקר באמצעות השקייה ולא באמצעות גזים.31.154.81.67 21:12, 1 בדצמבר 2017 (IST)
אם שינוי כה קטן ברמת הפד"ח באטמוספרה גרם לעליה כל כך משמעותית באחוז המסה הירוקה בכדור הארץ (מה שנקרא global greening), אז קל וחומר במוקמות עם ריכוז רכבים תהיה גדילה מוגברת. 213.55.211.48 22:37, 1 בדצמבר 2017 (IST)
השאלה היא האם זה בגלל נוכחות הפחמן או שמא בגלל עלייה בטמפרטורה (בלי קשר לתופעת ההתחממות הגלובלית בהכרח)...31.154.81.67 14:55, 2 בדצמבר 2017 (IST)
בשני המקרים, העיר מנצחת. "אי חום עירוני" הוא אקלים של עיר מודרנית שמאופיין בטמפרטורה גובהה ביחס לסביבה. 213.55.211.48 15:12, 2 בדצמבר 2017 (IST)
בגלל זה לא פשוט כל כך להבין מה מחולל הצימוח- נוכחות פד"ח? נוכחות חום עודף? נוכחות השניים? אחר?(תנאי תאורה...)31.154.81.67 22:58, 2 בדצמבר 2017 (IST)

האם הצלפים שאנו אוכלים הם תפרחת?[עריכת קוד מקור]

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 273/מצב קראתי את הערך צלף (צמח) ולא הצלחתי להבין אם הצלפים אותם אנו אוכלים משומרים בחומץ הם בתפרחת או בפרי. נראה לי שכן מדובר בתפרחת, כלומר בחלק בצמח בצמח שיבשיל לפרח (אם לא ייקטף). אודה למי שיתן את המילה האחרונה על כך. ‏Ben-Yeudith‏ • שיחה 18:10, 21 בנובמבר 2017 (IST)

מולחים את שניהם. אם זה פרח לפני שנפתח זה נקרא caper אם זה פרי זה caperberry. תמונות בגוגל.

https://en.wikipedia.org/wiki/Caper#Culinary_uses 77.138.170.194 18:29, 21 בנובמבר 2017 (IST)

תודה רבה לך. ‏Ben-Yeudith‏ • שיחה 07:55, 30 בנובמבר 2017 (IST)

האם יש דרך להמנע מפיחות גובה שמתרחש בהזדקנות?[עריכת קוד מקור]

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 273/מצב ציטוט -

אנשים זקנים נוטים לאבד מגובהם עקב דחיסת חוליות השדרה. דחיסה זו נובעת מאיבוד הדרגתי של סידן מהעצמות

77.138.170.194 18:14, 21 בנובמבר 2017 (IST)

אם אין בריחת סידן אין גם שברי דחיסה. גילגמש שיחה 18:33, 21 בנובמבר 2017 (IST)
דחיסה שוברת? 77.138.170.194 18:41, 21 בנובמבר 2017 (IST)
העצם נחלשת עקב בריחת סידן. לחץ הדחישה על עצם מוחלשת עלול להביא לשבירה. אילן שמעוני - שיחה [דרוש מקור] 18:44, 21 בנובמבר 2017 (IST)
חלק משמעותי מאבדן הגובה מתרחש בעקבות התייבשות הסחוס שבין החוליות. לא ידוע לי על דרך למנוע את זה. אילן שמעוני - שיחה [דרוש מקור] 21:11, 21 בנובמבר 2017 (IST)

האם כסף הוא מדד ליכולת קניה בלבד?[עריכת קוד מקור]

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 273/מצב 77.138.170.194 02:34, 22 בנובמבר 2017 (IST)

לא, הוא הרבה יותר מזה. כסף הוא מדד (שנקבע במו"מ אינסופי בין צרכנים לספקים) לערכם של שירותים, סחורות ונכסים. מעמדו של הכסף קשור ישירות למעמדה הכלכלי של המדינה (או הבנק, או המוסד) שעומד מאחוריו. אני חושב שכלכלנים יוכלו להרחיב את הרשימה במידה ניכרת. אילן שמעוני - שיחה [דרוש מקור] 16:01, 22 בנובמבר 2017 (IST)
תודה, אילן, אך כנראה לא הסברתי עצמי בצורה מספקת. אני מתכוון לכסף של אדם פרטי (או אולי ישות משפטית אפילו). האם העובדה שיש ברשותו סכום כסף גדול או קטן מעידה עליו משהו, זולת יכולתו לקנות ? 77.138.170.194 16:09, 22 בנובמבר 2017 (IST)
הכסף לבדו לא מעיד אלא על כוח קנייה, אך בהצטרף נתונים נוספים (מספיק אחד) אז ניתן ללמוד הרבה מאוד על ה"אדם הפרטי"...בכל מקרה כסף היינו עושר היינו נכסים מגיעים מאיפה שהוא ולכן ברור שאם מישהו עשיר יש סיפור שלם מסביב ל"נטו כסף" או "נטו עושר"... אבל זה נכון גם לבי עניים, או לתמונת המראה של בעלי נכסים= בעלי חובות :-) השאלה שאתה שואל יש לה מקום בכלכלה במקומות שבהם ישנם כמה מחירים לסחורה, למשל זה לא בדיוק עוזר לך שיש לך די כסף כדי לקנות פלוטוניום, בגלל מגבלות המסחר בסחורה ממשית זו (לא נגזר)... 31.154.81.19 16:22, 22 בנובמבר 2017 (IST)
זה מעניין כי לכאורה קיים פרדוקס הכסף. מצד אחד הוא מגלם פעלתנות שהביאה להשגתו ומצד שני על עצלות לפעול בכדי להשיג את תמורתו בצורה ישירה. מצד אחד בעלים של כסף (עושר) צריך להיות מעורב עם הסביבה ומצד שני גם מנוכר לה על מנת שהכסף ישאר בידיו. לכן הערכה שלי שכסף מעיד על מידתיות. דעתכם? 77.138.170.194 16:53, 22 בנובמבר 2017 (IST)
בגלל זה כסף לכשעצמו הוא סתם פרמטר נטול משמעות (בגלל ריבוי המשמעויות). בסך הכל יש כאן דוגמא נאותה לרעיון של שימור וסימטריה (הגם שהדברים נראים לך "סותרים" הם למעשה משלימים זה את זה), יעילות מעידה על סוג של עקרון הפעולה המינימלית-חסכנות אנרגטית, אך אין משמעה עצלות במובן של היעדר כל פעולה חיונית... בכלל "עצלות" היא מונח סוביקטיבי ושיפוטי בעיקר (מוסרני) ובכל זאת ראוי להזכיר שאף אדם סמית' דיבר בשבח העצלות ב"עושר האומות" (בדוגמא לנער שנשכר למלאכה פשוטה ומצא פתרון מכני כדי שלא יצטרך לעבוד אך בכל זאת יקבל השכר).31.154.81.19 16:58, 22 בנובמבר 2017 (IST)
גם לכסף של אדם פרטי יש השפעות נוספות. הוא עשוי להקנות לו כוח פוליטי, הוא מעלה את רמת האטרקטיביות שלו כלפי המין השני, הוא משייך אותו, אוטומטית כמעט, למעמד מסויים (תלוי בכמות הכסף) על כל המשתמע מכך. גם כוח הקנייה כשלעצמו מהווה שער להשפעות רבות נוספות - שכונת מגורים ושטח הדיור, איכות חינוך הילדים, בטיחות המכונית ועוד ועוד. המשמעות של כוח קנייה, אם כן, היא הרבה מעבר ליכולת לקנות מוצרים בלבד. אילן שמעוני - שיחה [דרוש מקור] 16:39, 22 בנובמבר 2017 (IST)
זה בעיקר נובע מהמהות של כסף כ"חליף"- ככל שניתן להחליף בו יותר מוצרים וסחורות- כך הכלכלה/שוק משוכללים יותר... אם יש לי כסף לקנות תרופה מצילת חיים ולך אין, המשמעות הרת גורל... אבל הכסף לכשעצמו, או המונח הנכון "כמות-הכסף" היא רק מספר, פרמטר...ובמידה דומה אפשר להפסיד אותו בפוקר או ברולטה או לחמם בו חורף קר- כסף הוא כלי המאפשר לנו לכאורה לדלג בין תחומים שונים, להשוות עגבניות למלפפונים... אך צריך להיזהר מהשוואות שכאלה שלא בסוף תסבול מדחיית איבר זר :-) לא מומלץ להחליף דם או איברים בכסף פשוטו כמשמעו.31.154.81.19 16:45, 22 בנובמבר 2017 (IST)
כפי שמייקל לואיס מתאר בספרו "פוקר שקרנים" באפילוג, בתקופה שבה חי וגדל אביו של לואיס (לואיס עצמו הוא יליד תחילת דור ה-X, כך שניתן להניח שאביו נולד מעט לפני מלחמת העולם השניה), אדם עם הרבה כסף היה אדם שהצליח בחיים. כמות הכסף של אדם הייתה מדד לכמה הוא מצליח, כמה הוא תורם לחברה ולכלכלה. לואיס מתאר את התפיסה הזו, שכיום נופצה לחלוטין, כשגויה ומסביר את הרגשתו לאחר עבודתו בחברת האחים סלומון ואף מתאר שאבא שלו הסכים איתו (קולינס הרוויח סכומי עתק לפני גיל 30 בחברה, אבל מסביר בספר, שחלקים ממנו אוטוביוגרפיים, שעזב אותה כי לא הרגיש סיפוק). כלומר, בעוד שבעבר כסף היה מדד ישיר לכישרון ולתרומה שלך לחברה, כיום הוא נתפס פחות ופחות ככזה. באופן מעניין, בעוד שהתרומה של יצחק תשובה או מוטי זיסר לחברה באמת לא גדולה מאוד (ובוודאי לא ביחס לכסף שלהם), שלא לדבר על שני פקידים שהאחד מרוויח 5,000 והאחר 10,000 והם עושים שירות דומה לחברה ככלל, בקרב החברות הגדולות או עשירית הפרומיל העליונה של ארה"ב דווקא כן מתרחשת התופעה הזו. הדוגמה הכי טובה היא קרן ביל ומלינדה גייטס, אבל גם התרומה של טבע למשל (שהתפרסמה, יחד עם תרומות שאר החברות, ב"ידיעות אחרונות" לפני כמה ימים) או התרומה של פייסבוק וגוגל לרישות אפריקה באינטרנט מציגות את התופעה. Eyalweyalw - שיחה 23:33, 23 בנובמבר 2017 (IST)
מדידת ערך היא דבר מורכב, לכן, אגב, כלכלנים רבים מעדיפים מודל שוק חופשי המקנה ייתרון ופשטות מסוימת לקביעת מחירים, ולכן לא הייתי ממהר להגיד שגייטס יצר ערך רב במיוחד...השוואות יש לערוך במידה המדודה, ואת הפעילות של גייטס טרם מישהו יכול להעריך במונחים של ערך ותועלת, הגם שניכר שהכוונות והכישורים שם- אך דווקא שיפוט מהסוג הזה הוא שמביא למסקנות שגויות ואם לא אז בהכרח משוחדות.31.154.81.19 01:35, 24 בנובמבר 2017 (IST)
נראה לי שיש כאן התייחסות למונח המורכב ערך בצורה תמוהה. אפשר לטעון שליצחק תשובה יש השפעה שלילית בסה״כ על החברה הישראלית או על העולם. אבל ברור שיש להם השפעה רצינית. הדוגמה של נוחי דנקנר התפרסמה אפילו יותר. זו דוגמה טובה לכך שכסף מתורגם לכוח והשפעה. אם יש לך כסף (שבו אתה לא משתמש לצורכי הקיום, ולא מעוניין לחסוך לעתיד) אתה יכול להשתמש בו כדי להשפיע לכיוונים הרצויים לך. זוהי בדיוק יכולת השפעה. Tzafrir - שיחה 09:56, 24 בנובמבר 2017 (IST)
ערך בכלכלה (Value). אני לא סתרתי את העובדה שניתן להחליף בכסף כח, השפעה, בריאות, נוחות... אבל זו המהות של כסף היותו חליף (ניתן להחלפה)- ככל שניתן להחליף בו יותר דברים כך הכלכלה או השוק משוכללים יותר. בכל מקרה למדוד ערך כלכלי זה דבר מורכב מאד, לכן יש העדפה לכלכלת שוק הקובעת מחירים מתוך המציאות (לפחות במצב "מעבדה" תיאורטי- לא חסרות דוגמאות לכשלי שוק) ומתוך המורכבות של המציאות- ריבוי משתנים. בנודע לגייטס, הגם שניכר שהכוונות טובות (ואף אחד מאיתנו לא באמת רואה ל"לבב" כמאמר שמואל על אלהים), לא ניתן לדעת מראש האם הפעולות של גייטס לא יזיקו יותר מאשר יועילו, האם הערך שייצרו בסך הכל יועיל אולי יותר למערב אך לא למרבת האנשים... ההיסטוריה לעת עתה מלמדת שכל השקעה באפריקה ובעולם השלישי בכלל הפכה להשקעה מניבה בעיקר עבור המערב ובעלי האמצעים (הזרים).31.154.81.67 22:53, 25 בנובמבר 2017 (IST)

שאלה על פסיכואנליזה ופילוסופיה[עריכת קוד מקור]

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 273/מצב שמעתי טענה שפסיכואנליזה איננה שיטה מדעית משום שאיננה ניתנת להפרכה היות וכל התנהגות ניתנת להסברה פסיכואנליטית והשאלה היא הרי אם ניצור מכונת זמן שתחזיר את האדם אחורה ונעביר אותו חוויות אחרות נוכל לראות האם ההתנהגות תשתנה או לא

מילות המפתח - אם ניצור. עד אז זה תרגיל מחשבתי 77.138.170.194 21:17, 22 בנובמבר 2017 (IST)
ובכן, אין לנו מכונת זמן, וגם לא תהיה בעתיד הנראה לעין. על כל פנים, יש כמה מתודות שכן ניתן בהן לאשש או להפריך חלקים מהפסיכואנליזה. לדוגמה, תסביך אדיפוס התגלה כתופעה חוצת תרבויות - אוניברסל אנושי. כמו כן מחקרים סטטיסטיים מעידים על תגובה טובה לפסיכואנליזה לגבי בעלי הפרעות אישיות שונות. אילן שמעוני - שיחה [דרוש מקור] 21:20, 22 בנובמבר 2017 (IST)
נראה לי שיש בעיה במדידה מדעית של פסיכואנליזה באמצעות הצלחת הטיפולים, כיוון שכמדומני שאין דרך טובה לבודד את השפעות הגישה הפסיכואנליטית עצמה, מהדברים הנלווים. בטיפול תרופתי, אפשר לחלק לשתי קבוצות, ולקבוצה האחת לתת את התרופה האמיתית ולשנייה לתת אינבו. אבל בטיפול פסיכולוגי, הרבה יותר בעייתי לבודד את הדברים הנלווים [היחס האישי של המטפל, התקוות שנתלות בטיפול ועוד]. אפשר להשוות לטיפולים בשיטות אחרות, ועדיין זה הרבה פחות מדוייק. (אגב, איני יודע בבירור מה תוצאות השוואה כזו). למטופל באופן אישי משנה בעיקר מה היו התוצאות הסופיות, ולא האם מה שהועיל זה התיאוריות של פרויד או הכורסה המרופדת, אבל למחקר ולצורך מטופלים עתידיים חשוב להבין מה באמת מועיל. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
למיטב הבנתי דווקא תסביך אדיפוס כמו רבות מההשערות של פרויד לא אוששו בבדיקות מאוחרות וקפדניות יותר. הפסיכואנליזה התקדמה מאז פרויד. זו כמובן אינה שיטת הפסיכותרפיה היחידה. ר', לדוגמה, דיון על השוואה בין פסיכואנליזה לבין טיפול קוגניטיבי-התנהגותי כאן והמשך. Tzafrir - שיחה 20:01, 23 בנובמבר 2017 (IST)
ובכן, תסביך אדיפוס נחקר לרוחב תרבויות רבות, ולפי ממצאי דונלד בראון ועמיתיו זה אוניברסל שמופיע בכל התרבויות, אם כי זה לא אומר שזה מופיע בכל הפרטים.
אשר ל-CBT, מדובר על סוג טיפול שונה לגמרי מפסיכואנליזה. הוא תקף לאוסף של מקרים ולא תקף באחרים, שלהם מומלץ טיפול דינמי, שהוא פסיכואנליזה משודרגת, שלרוב עדיין נוקט במימוש פרויד עם תסביך אדיפוס והחלוקה לאגו, איד וסופראגו: האוסף של הטיפול הדינמי כולל לפחות את: הפרעת אישיות גבולית(אנ')Borderline_personality_disorder#Psychotherapy, הפרעת אישיות סכיזוטיפיקלית(אנ') והפרעת אישיות נרקסיסטית (אנ'), לכולן מומלץ על טיפול דינמי ארוך, של שנים ארוכות, להבדיל מהCBT שנגמר אחרי פחות מחצי שנה. 21:21, 23 בנובמבר 2017 (IST)
הפסיכואנליזה כן מאפשרת עריכת ניסויים ותצפיות, שעשויים לאשש או להחליש את טענותיה. למשל, ניסויים ותצפיות די החלישו את האמונה במנגנון ההדחקה, מן המודע אל הלא מודע, אותו תיארו הפסיכואנליטיקאים הקלאסיים. סוג אחד של תצפיות שהחליש את האמונה במנגנון ההדחקה הוא עדויות של הרבה אנשים ממעשי זוועה קשים, כולל עדויות של ניצולי שואה. אילו מנגנון ההדחקה היה נפוץ מאוד ושימש מאוד, אזי זכרונות זוועה היו דבר נדיר ביותר.
ניסוי שעשוי לבדוק את קיומו של מנגנון ההדחקה יכול להיות ניסוי על עכברים עם שכר ועונש. למשל, ניסוי בו עכבר שמנסה לאכול את גבינה א', אוכל אותה בלי הפרעה ואילו כאשר הוא מנסה לאכול את גבינה ב', הוא מקבל מכת חשמל או עונש אחר. אילו מנגנון ההדחקה היה באמת נפוץ ושמיש, ככול שהעונש על ניסיון אכילת גבינה ב' היה חמור יותר, כך הניסיון לחזור ולאכול אותה היה נפוץ יותר. שהרי, עונש חמור מאוד היה מודחק. אלא שמעולם לא נצפתה שום התנהגות כזו בשום ניסוי. בניסויי מעבדה, ככול שהעונש חמור יותר, שיעור נלמד טוב יותר, או לפחות טוב באותה המידה כמו עם עונשים פחות חמורים. מכאן, שמנגנון ההדחקה נדיר או לא שמיש.
מסקנה: דווקא כן אפשר לערוך ניסויים ותצפיות שמאששים או מפריכים רעיונות בפיכואנליזה. 77.126.99.240 21:39, 23 בנובמבר 2017 (IST)
אתה מפטפט עצמך לדעת...לא פסיכואנליזה אלא פסיכולוגיה, וגם אז היום פסיכולוגיה פרוידיאנית או האסכולה הווינאית ותלמידיה הם נחלת העבר, אולי מלמדים אותם, אבל זה לא שונה מהעובדה שמלמדים מכניקה ניוטונית- לא חוקרים בה (לא פיזיקאים לכל הפחות) אך היא מבוא. בכל מקרה היום ישנה פסיכולוגיה עכשווית וכמובן מחקר מתקדם במדעי הקוגניציה. באשר להצגה שלך את מנגנון ההדחקה כבלתי קיים... זו הצגה תלמודית "היפכא מסתברא" ואין לה שום משמעות בעולם של מידה, כלומר עולם שניתן למדוד בו הדברים, הדחקה היא תופעה שכיחה ויומיומית, אולי הקטנוניות שלך והאחיזה באי הוודאות האפיסטמולוגית הם דוגמא ממש להדחקה והכחשה של המציאות.31.154.81.19 22:45, 23 בנובמבר 2017 (IST)
בבקשה לשמור על כלל אד הומינם. המשפט "אתה מפטפט את עצמך לדעת" לא במקומו, שלא לדבר על הקטנוניות שלך והאחיזה באי הוודאות האפיסטמולוגית הם דוגמא ממש להדחקה והכחשה של המציאות. אתה אמור להתווכח עם עמדה, לא עם האדם שמביע אותה.
לענייננו, לדעתי אתה צודק וטועה, אבל יותר טועה. הפסיכולוגיה עברה התפתחות מאז ימי פרויד, והפסיכואנליזה השתנתה בהתאם. לא בוטלה - השתנתה. אבולוציה ולא רבולוציה. הכלים היום שונים, אבל חלק גדול מאד מהבסיס של פרויד נשאר - וכבר הבאתי את הדוגמה של מודל הנפש (איד, אגו וסופר-אגו) וגם את תסביך אדיפוס. אמת שאם תדקדק ותבחן את הדברים עד לרזולוציה של האסכולה הוינאית תמצא שדברים רבים השתנו והוחלפו, אבל הבסיס נשאר, והבסיס חשוב מהפרטים לאין ערוך. אילן שמעוני - שיחה [דרוש מקור] 06:09, 24 בנובמבר 2017 (IST)
העימות (קונפליקט) שלו איננו עם ה"פסיכואנליזה" אלא עם ה"סימון המדעי" של פסיכולוגיה, אני מוכן להסכים באופן כללי על היעדר התוחלת של אד-הומינום... אך ניכר מהתנסחות שבולבל "מדע" והשיטה המדעית עם התפלפלות תלמודית- ישנם חסרונות פילוסופיים ל"שיטה המדעית" הם אינם הופכים ההתפלפלות התלמודית (לא בהכרח בתלמוד אלא כדיאלקטיקה המחסירה מידות ומדידות ומבקשת להתנסח לא באופן מצומצם אלא מרחיבה במושגיה) לעדיפה. כיום אין מחקר פסיכולוגי "פרוידיאני", משום שפרויד הניח תיאוריה, מהפכנית, אך מיהרו לבוא אחרים לחלוק עליו עם התיאוריות שלהם, כאשר חוקרים היום, האמצעים הם הרבה פחות פילולוגיים מאלה שפרויד נשען עליהם (בתבונה, בניסיון אך גם במידה רבה בניסיון אישי) והמחקר כיום נוטה לגישה הרבה יותר מדעית (האמת שזה חלק לא מבוטל מתקציב המחקר בישראל היום) "מדעי המח והכרה(קוגניציה)" ומערב מעבר ללימודי פסיכולוגיה "קלאסיים" לימודי בלשנות, מתמטיקה, תכנות, ביולוגיה, ביו-אינפורמטיקה (מולטי-דיספלינה פנימית במדעי המח שמסכמת את הדיסיפלינות הקודמות שנמנו כאן) וכמובן פילוסופיה- אך הרבה פחות כזו פילולוגית ויותר פילוסופיה של הלשון ולוגיקה.31.154.81.67 23:23, 25 בנובמבר 2017 (IST)
לפחות אצל הפסיכולוגים שאני מכיר, זה לא כך. הם עדיין רואים את התאוריה הפרוידאנית כציר מרכזי. כמובן - זה מבוסס על הכרות אישית ומדגם קטן ויתכן שזה אינו מייצג. אילן שמעוני - שיחה [דרוש מקור] 20:18, 1 בדצמבר 2017 (IST)
אני מציע לבחון את המחקר כיום ולא את תכנית הלימוד...המחקר כיום הוא בעיקרו במדעי המח וביולוגי באופיו. אפשר לראות שהיום התכניות לתארים מתקדמים דוחפות מפסיכולוגיה לקוגניציה(ייענו מדעי המח). אני שוב מזכיר שבפיזיקה עד היום מלמדים פיזיקה ניוטונית, אך לזו אין כבר שום דבר עם המחקר הפיזיקלי (והאמת שגם עם המחקר ההנדסי כבר אין לה). הפסיכולגיה התרחקה מפרויד ברמה כזו שאולי קשה לפסיכולוג שלמד להודות בכך, בשל המשמעות של פרויד בהפיכת הפסיכולוגיה למדע או קדם-מדע, ובשל היותו מסד ללימוד אך בפרקטיקה, קשה לראות פסיכולוג שיחפש את האמא הדמיננטית בעברו של מטופל הומוסקסואל.31.154.81.67 21:01, 1 בדצמבר 2017 (IST)

מה ההצדקה המוסרית לחוקים נגד שימוש בסמים?[עריכת קוד מקור]

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 273/מצב נרקומן מזיק לעצמו. הוא משתמש בחומר הפוגע בתפקודו, נפשו ובריאותו. מדוע הוא מבצע בכך עיברה? הוא קורבן.

ברור שמי שמכר לו את החומר עשה מעשה לא מוסרי: הוא מכר לפלוני רעל שגורם לו לנזק. אבל למה המשתמש הוא "רע" מבחינה חוקית? הוא נזקק לטיפול כתוצאה מחשיפה לחומר מסוכן. הוא הצד הנפגע. שואל השאלות - שיחה 20:58, 24 בנובמבר 2017 (IST)

יש שני פנים לפחות לתשובה.
ראשית, הנרקומן לעתים נדירות אינו פוגע בסביבתו. גניבת כסף (גם מהמשפחה הקרובה) ומעשי שוד למימון סמים נפוצים בקרב נרקומנים. יש גם השפעות נוספות. תחת השפעת סמים השליטה העצמית וחוש השיפוט נפגעים במידה ניכרת, ולעתים נעשים מעשים מזעזעים - למשל בספר "האיש שחשב שאשתו היא כובע" מובא מקרה נורא של אדם שרצח את אהותו תחת השפעת PCP.
שנית, החברה אינה אדישה בדרך כלל למצוקות של הפרט. מידת הכפייה שהחברה תסכים עליה כסבירה משתנה ממקום למקום ומזמן לזמן. אני חושב, כדוגמה, ששוטר מחוייב למנוע נסיונות התאבדות. אחרון חביב תתייחס בבקשה למה שכתבתי בדף השיחה שלך. תודה. אילן שמעוני - שיחה [דרוש מקור] 21:25, 24 בנובמבר 2017 (IST)
נתחיל מהסוף: הוספתי לכל השאלות שלי שנענו סופית את התגית שביקשת. לעניין השאלה: נרקומן תחת השפעת סמים או לצורך השגת סמים מבצבע עבירה. הוא עבריין וצריך להישפט על מעשי הפשע שהוא ביצע. אבל עצם היותו במצוקה נפשית ופיזית אינה עבירה כנגד אדם (אבל כן עבירה על החוק). אני לא מצליח להבין איך בנוסף לגנבה/פריצה שהם מעשים כנגד אחרים הוא מצבע עבירה גם בכך שהוא צורך חומר מזיק. הרי הוא המסכן בסיפור. ושוטר שמונע התאבדות/הזרקת סם לא אמור לראות באדם שמצא במצוקה קשה פושע. הוא אמור לפי אמות מידה מוסריות לעזור לצאת ממצוקה. ולהכניס את המתאבד למעצר כפוי לא משרת את המטרה. כלומר עונש לנרקומנים הוא לא אדישות. זו התאכזרות. שואל השאלות - שיחה 22:43, 24 בנובמבר 2017 (IST)
הסיבה היא פטרנליזם. החברה סבורה לגבי התנהגויות מסוימות שהן עלולות לפגוע באדם בצורה קשה ושיש חשש גדול שהאדם עצמו יעריך את הנזק בצורה שגויה. כדי לגרום לאנשים לפעול בצורה הרצוייה אנחנו מטילים חובה לפעול בה. שימוש עצמי בסמים הוא דוגמה לכך, וגם בדיני תעבורה יש מקרים כאלה (החובה לחבוש קסדה והחובה לחגור חגורות בטיחות). יש כאלה שרואים בפטרנךליזם הצדקה מוסרית מלאה לאיסורים. יש כאלה שסבורים שאין בכך די אך טוענים שלאור העלויות שההתנהגות האסורה מחצינה על החברה הנזק הוא רחב יותר מאשר לאדם עצמו ולכן יש הצדקה מוסרית לאיסורים כאלה. וישנה גם גישה שסבורה שאין הצדקה מוסרית לאיסורים אלה. אמיר מלכי-אור - שיחה 22:58, 24 בנובמבר 2017 (IST)
כמובן שעצם השימוש במונח פטרנליזם מצביע על כך שאינך מרוצה מהמצב. אולי כדאי להזכיר גם שהחברה מספקת רשת בטחון ולכן יש לה אחריות. זה חלק מהחוזה החברתי של מדינת רווחה. Tzafrir - שיחה 23:16, 24 בנובמבר 2017 (IST)
אם אדם מצפה ממדינה שתדאג לו, הוא צריך לקחת בחשבון שיצפו ממנו דברים בחזרה. אם אדם נפצע, למשל נחתך, הוא מצפה - בצדק - מבתי חולים שיספקו לו שירות במימון המדינה וכספי המיסים. אם אדם חותך ורידים, המדינה מטפלת בו, ולו מטעמים כלכליים בלבד - אדם שחותך ורידים הוא עול על מערכת הבריאות, ועדיף לכלל אם הוא יפסיק לעשות זאת (בלי שום קשר לצידוק מוסרי). יתר על כן, אם אני מאמין שלנרקומן מתחת לבית שלי יהיה טוב יותר בעוד שנה אם הוא ילך לטיפול, ואני חושב שהדרך היעילה ביותר מבחינתי לגרום לו להגיע לטיפול היא לקרוא לשוטר שיעצור אותו - זה דבר מוסרי. אם לחזור לדבר הראשון שאמרתי, אדם שפוגע בעצמו, או צורך סמים, יצפה לטיפול בבית חולים שממומן מכספי המיסים שלי. השילוב של שני הדברים האלו (הוא יגיע לעתיד טוב יותר לעצמו, וגם לא יהיה נטל חברתי וכלכלי) מעניק לי, מנקודת ראותי, את כל הזכויות לעצור אותו. הדבר נכון, אגב, גם בנוגע לצרכני סיגריות (מנקודת ראותי).-- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
הדיון במוסר הוא דיון מורכב. אני יכל לטעון שלא מוסרי לצרוך דבר מסוים לא בגלל הצריכה של הדבר המסוים (כמו הטיעון המסורתי "לא מוסרי לצרוך גראס או הרואין") אלא בגלל תופעות הלוואי החברתיות, למשל העסקה פוגענית עד כדי מעורבות בעבדות, נזק סביבתי בדמות זיהום נרחב של מקורות מים ומחייה... הטיעון הזה אומר ש"כולנו על אותה הסירה" ולכן לכולנו יש אחריות וערבות הדדית זה לחייו ולרווחתו של האחר. הטיעון הזה לכשעצמו אינו מתיישב עם אחד מעמודי התווך של החברה המערבית שלנו, ערכי האינדיבידואליזם האגו-איסטי-צנטרי, המסביר את המציאות מנקודת מבטו של הפרט החותר להישרדותו, רווחתו ו"הגשמתו העצמית". דווקא גישה זו מקבלת לעתים משנה תוקף מהטיעון המוסרי החברתי- מאחר שכל פעולה מגלמת בחובה נזק ממשי ונזק אפשרי, והסבל הוא חלק מובנה במציאות (מעלילות המקרא עבור בבודהה דרך סוקרטס ועד חכמי ימינו) דווקא הריסון הנדרש הופך כל כך "אדוק" ששה ליישמו בחיים בורגניים שאינם דתיים או נזיריים במובן "סור מרע"... הדיון המוסרי המנותק מהבלי העולם הוא במידה רבה גם כזה המאבד הנגיעה בעניין עצמו "העולם על הבליו השגרתיים", למעשה הדיון המוסרי אינו רלוונטי לדיון החברתי, משום שאנשים אינם נוהגים באופן מוסרי(בטח לא באופן בלבדי- לא כמניע ולא כתוצאה) אלא נוהגים ברבדים של הישרדות- ראיית עולם מוגבלת (אנושית)... לכן הדיון המוסרי יכול אולי להוות קו-מנחה לתפישה חברתית, אך בין מוסר וחברה דרוש כלל שרשרת להתרת מורכבות הפוקנציה (הגישה ה"חברותית" איננה הגישה ה"מוסרית" אלא פונקציה של הגישה המוסרית). ורק כדי לסכם אז יש גישות מוסריות שיגידו שעצם ה"צריכה" היא דבר פסול ושיש להימנע מצריכה ככל הניתן (נזירות).
סקירה יותר ארצית של הדברים תשלח אותנו לרחבי ארה"ב ולדאבלין אירלנד, במקומות אלה רווחה בשנים האחרונות צריכת אופיאטים והרואין(באירלנד) בפרט. כל עוד הקשיים החברתיים לא צפו קשה היה להצביע על בעיה מוסרית בצריכת הרואין ונגזרות אופיום אחרות, אך בשלב מסוים, מרגע שאנשים יורדים מנכסיהם, מתגוללים ברחובות חסרי מעון ומחסה וסובלים מ"תסמונת גמילה" (קריז) אין כאן שאלה של מוסר כמו שיש כאן שאלה הישרדותית- חיה ותן לחיות אינו מתאפשר בגלל היעדר שיקול הדעת של מי שסובל מתסמינים פיזיולוגיים שהרבה פעמים מסירים ממנו האחריות (כי אפקטיבית אין לו היכולת להיות אחראי למעשיו), ולכן פעולת ההתגוננות נעשת מראש ובאופן גורף שלעתים פוגע בחירויות הפרט...באופן כללי לא נראה שראוי לקיים איסור מוסרי על צריכת כל חומר שלא יהיה- בקולומביה ובוליביה צורכים עלי קוקה באופן מסורתי וחוקי והכל על מקומו- והרי השידול הענף מדי של חברות התרופות לנגזרות האופיום שלהן. מה כן ראוי? שאנשים יבינו פחות או יותר מה הם עושים וצורכים, איסורים הם רק של חברה מתגוננת, אם החברה אינה במקום של מגננה אלא במקום של שפע ובטח שפע של ידע, כפי שרווח במקומות מסוימים במערב אין כל מניעה מוסרית (וחברתית) מצריכת חומרים יהיו אשר יהיו.31.154.81.67 23:48, 25 בנובמבר 2017 (IST)
לא חושב שיש חברה אחת בעולם שיכולה להרשות לעצמה נרקומנים. זה לא אומר בהכרח כפיה של איסור - במקום זה יכולה לבוא מדיניות שיקום אינטנסיבית, ויש עדויות שזו גישה מוצלחת יותר במבחן התוצאה.
עניין מעניין הוא עמידות החברות המסורתיות בפני שימוש לרעה (abuse) של סמים. למיטב ידיעתי זו עמידות מוגבלת, שאינה עומדת בפני הסמים הקשים ביותר, אך מתבטאת באופן מובהק לגבי סמים קשים מדרגה פחותה.
כל חברה היא חברה מתגוננת באופן זה או אחר. לראייה, בכל החברות קיימות הגדרות לרצח ולאונס, ובכל החברות יש הוצאה מחוץ לחוק של מעשים אלו. ההגדרות מה בדיוק זה רצח או אונב משתנות, אבל ההגדרה תמיד קיימת, ושאיפה לתפיסה וענישה של העבריין קיימת בכולן. אילן שמעוני - שיחה [דרוש מקור] 02:30, 28 בנובמבר 2017 (IST)
זה שייך לקטגוריה של "חוקי מוסר", שמנסים לשלוט על ההתנהגות האנושית אף שאין בהם (אם מבוצעים ללא כפייה, ומרצון חופשי) פגיעה ישירה באדם אחר, כמו החוקים נגד הומוסקסואליות, זנות, פורנו, אלכוהול, בגידה בבן הזוג, נודיזם, פוליגמיה, ועוד ועוד... שאמנם בוטלו בחלק מהמקומות אבל שרירים וקיימים בחלק מהמדינות. בברכה, --איש המרק - שיחה 18:49, 27 בנובמבר 2017 (IST)
דוקא לדעתי ישנה פגיעה - אך פחות ישירה ומיידית. הפגיעה היא במוסר הציבורי והסדר החברתי. לא רק במוסר המופשט, במוסריות של בני החברה. בברכה אגלי טל - שיחה 16:37, 28 בנובמבר 2017 (IST)
מה זה בדיוק "מוסר ציבורי"? איך בדיוק ה"סדר החברתי" מופר כאשר אני מזריק מורפיום למי שהוא הסובל מכאבים, ואיך ה"סדר החברתי" יודע שמדובר אכן במי ש"סובל מכאבים" ולא במי שסתם מחפש ה"מנה" שלו? מה היא בדיוק "המוסריות של בני החברה"?31.154.81.67 18:50, 28 בנובמבר 2017 (IST)
מוסר בכלל ומוסר חברתי בפרט אינם ניתנים להגדרה המדוייקת שאתה מבקש. אלו תחומים עמומים בטבעם, אך ניתנים לבדיקה על ידי שאלוני דילמות מוסריות, שהתוצאות שלהם אף פעם אינן 100%. כלומר לשאלה מסויימת אחוז מסויים יפסוק כך ואחוז אחר להיפך. כך ניתן לקבל מושג כמותי אך לא מדוייק לגמרי של סולם השיפוט של אותה חברה. השוואה של מוסר חברתי בין תרבויות שונות ניתנת להערכה כמותית על ידי בחינת התוצאות של התשובות לדילמה מוסרית בין החברות השונות.
הסדר החברתי אינו יכול לדעת כלום. מי שכן יודע משהו הוא אותו אדם הניצב בפני הכרעה אם להזריק מורפיום או לא. בהכרעה מעורבים שני גורמים - כיצד הוא תופס את ערכי המוסר שהטמיעה בו התרבות שבה גדל, ועד כמה הוא אמפתי לסבל של אחרים ולכן נתון למניפולציה אפשרית. אילן שמעוני - שיחה [דרוש מקור] 19:35, 28 בנובמבר 2017 (IST)
ג'ים ג'פריז מסביר זאת בצורה משעשעת (מכיל שפה בוטה ומבטא אוסטרלי). Botend - שיחה 20:17, 28 בנובמבר 2017 (IST)
כאשר אנו מתקשרים עם הזולת, איננו יכולים לצפות שיהיו לו מוסכמות זהות לשלנו, הגם דמיון אפשרי בין מוסכמות, בלתי אפשרי למסד מערך של סמלים בהירים על סמך תפיסות ותחושות עממות. לכן הדיון האפקטיבי היחידי עם הזולת (להוציא דיונים של חיבה, שהם אפקטיבים עד כדי העמדת צאצאים :-) הוא הדיון הרציונלי, בו כמו מכילים הצדדים שעונים ואמת מידה תקינה היא למעשה ההיגיון. מוסר הוא אוסף כללים, כאשר הם אינם מנוסחים, מה טוב, מעורפלים, עמומים, טבעיים, כאשר מנוסחים-מוכרחים לעבור תקינה לוגית. לא ניתן להסתמך על מוסר, לכן יש לנו חוק, בעיקר כי אנשים אינם שופטים עצמם באותה אמת מידה "מוסרית" שהם שופטים זרים במקרה זר, ולכן אינם פועלים בהקשר "מוסרי". הדיון במוסר כדי שיהיה הגיוני כדי שיהיה בו מלכתחילה ערך לזולת. במוסר אין אנו עושים הפעולה הטבעית לנו, ולכן באותה המידה שאנו נמנעים מהפעולה הטבעית ראוי להימנע מהפעולה ה"טבעית חברתית"- שהרי אז מוסרי היה להצטרף לאספסוף במשפטי המוקד ובפוגרומים.31.154.81.67 01:29, 29 בנובמבר 2017 (IST)
אני חושב שהתגובה הנכונה לדבריך היא "מנומק להפליא, אבל לחלוטין לא קשור למציאות."... ¯\_(ツ)_/¯ אילן שמעוני - שיחה [דרוש מקור] 20:23, 1 בדצמבר 2017 (IST)
אילן הטענה שלי בקצרה הייתה שדברים בהם מוסר יש לנסח באופן הגיוני מאחר ואין דרך אחרת בה הזולת יכול להבין אותם. אני מסכים שזו לא ה"מציאות" אך זה הקשר האוביקטיבי היחידי האפשרי עם המציאות. הייתי שמח אם אתה היית קצת יותר מנומק, גם אם לא נפלא כמוני ;-) 31.154.81.67 21:07, 1 בדצמבר 2017 (IST)
הנימוק שלי הוא שמעצם העובדה שגלובלית בני אדם לא מתקשרים באופן רציונלי ולוגי, המסקנה המתבקשת היא שזה פשוט לא מתאים לטבע האדם. אם כך זה לא משנה שתאורטית זו צורת תקשורת עדיפה, זה לא יקרה. אילן שמעוני - שיחה [דרוש מקור] 15:19, 2 בדצמבר 2017 (IST)
כל הסיפור שלי על "ניסוח רציונלי" לא היה כדי לכפות אותו על השיח השגרתי אלא בנוגע לשאלת המוסריות של שימוש בחומרים. איני מוכן לקבל הטענה שלך שמוסר אוביקט עמום. אני מוכן לקבל שמה שנתפש כמוסר על ידי פרט כזה או אחר אינו בהכרח מנוסח ואינו בהכרח עקיב, אך מרגע שאנו מתכתבים כאן בדבר, דנים בדבר, כדאי שלאותו "מוסר גולמי ועמום" יהיו מנסחים שיוכלו להגן עליו רציונלית אחרת ל"מוסר" הזה אין יותר ערך מ"השימוש בחומר"- כלומר לאיסור שלו אין תוקף יתר מההיתר שהפרט קובע בשטח.31.154.81.67 22:57, 2 בדצמבר 2017 (IST)

עבודה סיכומית על הבשורות האפוקריפיות[עריכת קוד מקור]

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 273/מצב שלום, המומחה מכיר עבודה סיכומית טובה על הבשורות האפוקריפיות, רצוי טקסטבוק שמתעדכן תדיר ומשמש בקורסים מקצועיים במוסדות אקדמיים ברחבי העולם. אשמח במיוחד להמלצות מניסיון אישי. הטקסטבוק יכול להיות בעברית או אנגלית. תודה. ‏Ben-Yeudith‏ • שיחה 18:47, 26 בנובמבר 2017 (IST)

איך הייתם מתרגמים[עריכת קוד מקור]

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 273/מצב את צירוף המילים "ambient temperature strength"? מתוך המשפט In the fire, the unprotected beams were heated to between 860-1020°C. At these temperatures structural steel has less than 10% of its ambient temperature strength. חן חן. 37.142.17.66 08:52, 27 בנובמבר 2017 (IST)

נראה לי שהכוונה לחוזק קורות המתכת בהנתן טמ"פ סביבה שצוינה. נראה לי שהכוונה שחוזק המתכת ירד מתחת ל 10% של זו בטמ"פ סביבה נורמלית. האם מדובר בדיון על תיאוריות קונספירציה על קריסת מגדלי התאומים? שנילי - שיחה 10:14, 27 בנובמבר 2017 (IST)
הציטוט לקוח מתוך דו"ח שפירסם תאגיד פלדה בריטי בעקבות הניסוי שערך ב- 1995 ( Cardington Fire Tests ), בו רצו לבדוק מה קורה לפלדה כשהיא נחשפת לחום רב. 37.142.17.66 10:56, 27 בנובמבר 2017 (IST)
http://www.mace.manchester.ac.uk/project/research/structures/strucfire/DataBase/TestData/default1.htm

תודה, טעיתי בניחוש אבל התשובה נכונה. שנילי - שיחה 12:36, 27 בנובמבר 2017 (IST)

אם לסכם את דברי קודמי, נראה שתרגום מתאים הוא חוזק על פי טמפרטורת הסביבה. 37.142.17.66 אנא אמור אם זה מקובל עליך. אילן שמעוני - שיחה [דרוש מקור] 02:33, 28 בנובמבר 2017 (IST)
לא ממש. אני הייתי מתרגם את המשפט (המתחיל ב at) כך: "בטמפרטורות אלו חוזק פלדת המבנה נמוך מ- 10% מחוזקה בטמפרטורת סביבה רגילה." שנילי - שיחה 10:39, 28 בנובמבר 2017 (IST)
אז זה אומר בעצם שבטמפרטורות הללו הפלדה מאבדת 90% מחוזקה? 132.66.90.57 19:51, 28 בנובמבר 2017 (IST)
בדיוק כך. אילן שמעוני - שיחה [דרוש מקור] 19:59, 28 בנובמבר 2017 (IST)
אלו טמפ' טיפול בפלדה למשל בראשית חישול שכין, בערך פלדה ניתן לקרוא מעט על טיפולי פלדה וגם בערך מרטנזיט. המחקר הזה מ-95' תואם את המחקר הנרחב קודם לכן וגם אחריו... 31.154.81.67 01:35, 29 בנובמבר 2017 (IST)

שלום,זה בקשר לעיר מכה,ערב הסעודית.[עריכת קוד מקור]

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 273/מצב שלום,אני קראתי את הערך של העיר מכה(אשר בערב הסעודית),והייתי רוצה לדעת מדוע כתוב על ערך זה מעט מידע?(לא כתוב על הגאוגרפיה של העיר,הכלכלה שלה,הרחבה על הדמוגרפיה ועוד...

כי אף אחד לאט כתב את זה, כמובן. העריכה בויקיפדיה היא על בסיס התנדבותי. מסתבר שלעורכים הקבועים יש דברים שחשובים יותר עבורם. כמובן שאתה מוזמן לעשות מחקר בעניין ולאסוף מקורות, ללמוד כיצד עורכים בויקיפדיה וכיצד צריך להראות ערך, ולהרחיב בעצמך. אילן שמעוני - שיחה [דרוש מקור] 19:44, 27 בנובמבר 2017 (IST)
אם מעניינת אותך הגיאגרפיה אז פתרון יעיל יכול להיות להסתכל במפות שקל למצוא (בטח בעידן האינטרנט) שילמדו על הטופוגרפיה וקו הרוחב-סקירה של תמונות לווין לכשעצמן תלמד גם כן על אקלים (באופן מוגבל ומסויג כמובן- תמונות מצלמים בעונה מסוימת :-). באשר לכלכלה, אז העיר מותרת בכניסת מוסלמים- כך שהיא לא הפכה למרכז סחר עולמי או מחקרי, המרכזיות שלה היא דתית גרידא (גם שלטונית ג'דה היא העיר המרכזית בסעודיה), כן נעשות בעיר השקעות בשל שטף העולים לרגל, והכלכלה נשענת על העליה לרגל באופן כמעט בלבדי.31.154.81.67 00:38, 28 בנובמבר 2017 (IST)
ישנו ערך מפורט למדי באנגלית(אנ'). אינני יודע מה איכותו. אילן שמעוני - שיחה [דרוש מקור] 02:34, 28 בנובמבר 2017 (IST)

פתק בכותל[עריכת קוד מקור]

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 273/מצב מהיכן מגיע המנהג לשים פתקים עם בקשות בכותל המערבי? שואל השאלות - שיחה 17:44, 28 בנובמבר 2017 (IST)

אולי יש מקבילה למזוזה, השקאת סוטה וקמע. 147.235.8.62 22:13, 28 בנובמבר 2017 (IST)
לאחר חפירה: מנהג שהשתרש ללא מקור רציני. אשמח לשמוע שטעיתי. יוני - שיחה 20:09, 2 בדצמבר 2017 (IST)
קוויטל 77.138.170.194 15:50, 3 בדצמבר 2017 (IST)

הכפר סאלם מוכר?[עריכת קוד מקור]

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 273/מצב קראתי ידיעה על הכפר סאלם. ראיתי שיש עליו ערך, אבל אין תבנית. ואמנם לא מצאתי לו קוד ישוב ברשימה. האם זה אומר שמדובר על כפר בלתי מוכר? ישוב קטן מאוד? שכונה של ישוב אחר? Tzafrir - שיחה 20:55, 28 בנובמבר 2017 (IST)

כנראה זה בגלל שמבחינה מוניציפלית הוא אוחד עם מוסמוס זלפה ועוד שניים למועצה המקומית מעלה עירון. אני רואה שגם בשני הכפרים שיש לנו ערך עליהם זה המצב. ואני לא בטוח שזה צריך להיות כך. emanשיחה 02:53, 29 בנובמבר 2017 (IST)
צריך להיות לנו ערך עליו מכיוון שיש לנו ערך על ישובים שהיו בארץ. לדוגמה: מגדיאל. אבל הערך צריך לשקף את המצב הנוכחי. כמוכן אם הוא מתנהל כיישוב נפרד במובנים רבים (ולו מבחינה גאוגרפית). לדוגמה: היה די סביר ליצור ערך נפרד על היישוב חריש גם כאשר הוא היה חלק מקציר-חריש. בידיעה שקראתי התייחסו לכפר סאלם ולשכונה שבו. Tzafrir - שיחה 08:16, 29 בנובמבר 2017 (IST)

איך נקראת השיטת נעילת חדרים בחדרי מלון?[עריכת קוד מקור]

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 273/מצב שמעבירים כרטיס ליד הקורא שלו/מכניסים לתוך הדלת והדלת נפתחת. תודה. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

RFID

77.138.170.194 16:22, 29 בנובמבר 2017 (IST)

דובר צה"ל ופייסבוק[עריכת קוד מקור]

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 273/מצב א. מישהו יודע להסביר מה העניין בדף הפייסבור של דובר צהל ערבית, אביחי אדרעי? כל פרסום שלו מיד זוכה למאות תגובות נאצה וקללות בערבית.

ב. האם מישהו יודע כמה הצבא משקיע בניו מדיה? כלומר, האם יש 'מחלקת פייסבוק' בדובר צה"ל שאחראי להפעלה של הדפים, צילום סרטונים ופעילות חברתית, או שהם מסופחים למחלקה אחרת?

ג. אני רואה שחיילים מפרסמים פעמים רבות תלונות נגד הצבא בפייסבוק, עם שם ותמונה. אין לצבא חוקים נגד דברים מהסוג הזה?

37.26.149.193 13:50, 29 בנובמבר 2017 (IST)

לגבי ב. בענף תקשורת ישראלית ובענף תקשורת בין לאומית בדובר צה"ל יש מדורי ניו-מדיה שאחראים על כך. מבקר המדינה - שיחה 22:11, 29 בנובמבר 2017 (IST)
לגבי א', ישנה השפעה תודעתית על אדם, גם בחשיפה לחומר שהוא מתנגד אליו, וההשפעה העיקרית היא באופן אגבי וסמוי. נת- ה- - שיחה 15:22, 6 בדצמבר 2017 (IST)
מבחינתי, אפשר לקצץ בכלל את כל יחידת דובר צה"ל. אין שום סיבה שפקיד ממשרד בקיריה ידבר על תקרית אש בעיתונות, כשהוא יודע עליה הרבה פחות מהקצינים שניהלו אותה. אפשר לסמוך על מפקד פלוגה, שיסביר לעיתונות היטב למה החיילים שלו ירו. הוא מכיר את התקרית, את הגיזרה ואת החיילים הרבה יותר טוב ממישהו בתל אביב, שאפילו לא יודע איך מחזיקים נשק. 77.126.18.99 22:21, 8 בדצמבר 2017 (IST)
זה לא נשמע לי רעיון טוב במיוחד עבור הצבא (אם כי עבור הציבור)... קצין בקלות יכול לפלוט מידע, וגם ניסוח הודעות דורש זמן. בכל מקרה בכל ארגון בסדר גודל כזה יש יחידת דוברות ויח"צ, הגם שאלה לשון צחות לשקר, גם לשקר צריך לדעת, ומדובר במקצוע הדורש מיומנות, נסיון וזמן, דברים שקצין שטח טוב שלא יכלה בהם זמנו.31.154.81.82 22:45, 8 בדצמבר 2017 (IST)

נפח[עריכת קוד מקור]

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 273/מצב איך להגדיל את נפח הצואה?-- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

אכילת סיבים (צללוזה) בעיקר כאלה המסיסים במים, המזון המוכר ביותר אולי לתפקיד זה הוא שיבולת שועל.79.181.42.122 14:54, 29 בנובמבר 2017 (IST)
ובכלל ירקות ופרות- עלים ירוקים... חציר:-) 31.154.81.67 00:36, 1 בדצמבר 2017 (IST)

פריקסה ללא דגים וללא ביצים - נפוץ בתוניסיה?[עריכת קוד מקור]

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 273/מצב שאלה קולינרית קשה למומחה שמצריכה ידע שוטף בערבית. ידוע שמלית הפריקסה משתנה לעתים בין אזורים שונים בתוניסיה (לפחות באופן מסורתי). האם המומחה יודע אם מגישים באוזרים שונים בתוניסיה פריקסה ללא דגים וללא ביצים? אם כן, מהם למשל מילויים נפוצים שם? תודה, ‏Ben-Yeudith‏ • שיחה 03:20, 30 בנובמבר 2017 (IS

מכוון לפריקסה טבעוני? 31.154.81.67 17:20, 30 בנובמבר 2017 (IST)
ניתן לאמר, אבל אני מדגיש בשאלה את המסורות בתוניסיה עצמה ומנסה להבין אם ללא קשר למונח טבעונות, יש או היו מקומות בהם נהגו להכין פריקסה או סנדוויצ'ים עם מילוי ללא ביצים או דגים. ‏Ben-Yeudith‏ • שיחה 00:21, 1 בדצמבר 2017 (IST)
אני בטוח שהיו אנשים שמילאו פריקסה שלא במילוי השכיח, בסך הכל זה מאכל מסורתי שמכינים בבתים, זה לא שיש לו תקינה, מישהו מסתכל עליך מה אתה מורח בכריכים שלך? פריקסה שמנוני קשה לי לראות כיצד הוא יושב טוב עם שניצל המטוגן בעצמו (לא שבתוניס אוכלים מסורתית שניצל :-) אבל נגיד למלא אותו בבשר כבש...גם כן נראה לי שפיתה או לחם שטוח דל הולם יותר. נראה לי שאפשר לקרוא לפריקסה מסורתי אם ממלאים אותו בסלטים מבושלים מסורתיים הרווחים גם במטבח התוניסאי. יותר מזה אולי תוכל למצוא מידע בצרפתית אולי ערבית- "יושב יפה" על צרפתים לחקור מהו פריקסה :-)31.154.81.67 00:35, 1 בדצמבר 2017 (IST)
אני מחפש על זה מידע בערבית (או צרפתית) שמישהו יתרגם ברמת פסקה תמציתית... ‏Ben-Yeudith‏ • שיחה 16:11, 1 בדצמבר 2017 (IST)

מכה במצח[עריכת קוד מקור]

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 273/מצב למה כשומעים משהו דפוק אז נהוג לתת מכה במצח?-- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

אולי יעזור תרגום מלשון מדוברת לכזו כתובה: "למה כששומעים משהו "דפוק" נהוג להכות במצח?"
כנראה שלמישהו הרגיש שאם הרעיון "דפוק"(היווכח באיזה שם-תואר-פועל בחרת!) אז ראוי להדגים בדפיקה, אפשר שהראש פשוט נמצא שם, ואפשר שהוא מסמל את ה"רעיון" או את "הוגה הרעיון" או מקום ה"הגות"(הגיית הרעיון- לא בטוח לגבי שם הפעולה "הגייה").31.154.81.67 15:02, 30 בנובמבר 2017 (IST)

facepalm

77.138.170.194 17:05, 30 בנובמבר 2017 (IST)

סיום המנדט הבריטי[עריכת קוד מקור]

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 273/מצב שתי שאלות בנושא:
1. האם יש עוד מקרה בהיסטוריה שבו האום הצביע על הקמת מדינה? האם זה הליך מקובל שמדינה צריכה לקבל אישור מהאום בשביל להתקיים, או שזה היה אירוע חריג?
2. פרופסור הררי טוען שמה שהביא לסיום המנדט הבריטי זה בכלל המפלות שבריטניה ספגה במזרח אסיה מידי היפנים במלחמת העולם השנייה שגרמו לה לוותר על הודו, ו"אם אין הודו, אז גם לא צריך את הדרך להודו" (ציטוט מדויק). אולם, עפ"י המפה המוצגת בערך האימפריה הבריטית, לא היה רצף טריטוריאלי בין ארץ ישראל להודו. אז נשאלת השאלה, האם אמנם היה רצף טריטוריאלי בין שתי הארצות? אם כן, יש לתקן את המפה בערך. אם לא, על מה מבוססת הטענה שהבריטים היו צריכים את ארץ ישראל רק בשביל להגיע להודו?--141.226.122.63 17:43, 30 בנובמבר 2017 (IST)

2.אין צורך ברצף טריטוריאלי מהלבנט להודו, כיוון שיש מוצא לים בלבנט ומוצא לים בהודו. אכן יש אמת בכך שמבחינת בריטניה הייתה חשיבות מכרעת לשימור יתרונות גיאו-כלכליים גם במציאות המשתנה לפיה אין עוד לגיטמיות לאימפריאליזם ולקולוניאליזם, לכן שמרו על נמלי מפתח הונגקונג, מלטה, גיברלטר...בנוגע לסיבה לביטול המנדט, המציאות מורכבת, הבריטים התחייבו לצדדים השונים, לא היו להם תביעות מיוחדות (צלבניות למשל) או כלכליות, והלגיטימיות של האימפריאליזם פסקה- המתנגדת העיקרית הייתה ארה"ב שגם אז פעלה מטעמים טוהרים של אינטרסים אגואיסטים :-)
1. ראה.31.154.81.67 19:01, 30 בנובמבר 2017 (IST)
2. אם מה שעניין את הבריטים זה גישה ימית להודו, אז לפי המפה אפשר לראות שהם שלטו על החלק הדרומי של המפרץ הפרסי (אאל"ת תימן של ימינו), שהוא קרוב לאין שיעור להודו לעומת ארץ ישראל. אז בשביל מה בכל זאת דווקא ארץ ישראל?
1. בפסקה שאתה מפנה אליה כתוב שהאום תמך בדה-קולוניזציה. אבל האם היו ממש הצבעות לאישור קיומן של מדינות ספציפיות כמו שהיה בנוגע לישראל? כמו כן, כתוב שפעילות האום בנושא החלה רק בשנת 1960. האם מכאן נובע שישראל היא המדינה הראשונה בהיסטוריה שקמה באישור האום?--141.226.122.63 19:16, 30 בנובמבר 2017 (IST)
2. "הדרך להודו" היא הנתיב הימי (ראה תמונה בערך) דרך תעלת סואץ; א"י נחשבה לאזור ההגנה של התעלה. בברכה ובתודה, דג ירוק (שיחה) • 21:31, יום חמישי בשבת, י"ב בכסלו ה'תשע"ח (IST).
תעלת סואץ נמצאת כולה בשטח מצרים. האמנם היה צורך להחזיק צבא בריטי בחיפה ובכנרת ובאצבע הגליל ולמרר את חיי התושבים בשביל להעביר סחורות דרך תעלת סואץ, שנמצאת מאות קילומטרים דרומית משם?--141.226.122.63 21:53, 30 בנובמבר 2017 (IST)
2.הבריטים לא ידעו האם יתגלו משאבים בארץ ששליטה בנתיב מסחר תהיה משמעותית עבורם. כפי שידוע לא מזיק שיש לך השפעה אזורית כדי להגן על נכסים, ומלחמת סיני היא הוכחה לכך. בנוסף יש גבול גם ליכולותיהן של אימפריות, הן לא יכולות לכבוש הכל, אז מה שמתאפשר... עצם השליטה בשטח מהווה יכולת מיקוח מהסוג שהבריטים התמחו בה בכל הנוגע למשל ליסוד ירדן, סייקס-פיקו, מזרח אפריקה...ניו-יורק(סליחה ניו-אמסטרדם:)
1.כן, יש מדינות שהוכרזו(למעשה הוכרו) באו"ם, לחפש לך רשימה, או שאתה מוצא בעצמך?31.154.81.67 00:26, 1 בדצמבר 2017 (IST)
1. לא התייחסתי לשאלה לגבי המדינה הראשונה ש"הוכרזה" באו"ם אבל למעשה האו"ם נאלץ להכיר במדינות גם לפני דף המדיניות מ-1960, למשל הקוריאות ב-1948 אושררו באו"ם. צריך לזכור שהאו"ם נוסד רק ב-45'...הייתה לו מעורבות בהקמתן של המדינות ושיקומן לאחר מלחמת העולם השנייה.31.154.81.67 00:51, 1 בדצמבר 2017 (IST)
ציטוט מערך קפריסין - בריטניה השתמשה בקפריסין בתור בסיס אסטרטגי להגנה על תעלת סואץ – הנתיב החשוב ביותר לקולוניה החשובה ביותר שלה, הודו. 77.138.170.194 07:08, 1 בדצמבר 2017 (IST)

תודה לכל העונים.--141.226.122.63 10:29, 3 בדצמבר 2017 (IST)

הסיבה העיקרית לוויתור של בריטניה על א"י היא כספית (כרגיל), אחרי מה"ע ה-2 בריטניה הייתה במצב כספי קשה מאוד, זה הוביל להתכנסות ולפינוי מושבות, כולל א"י. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
זה לא מדויק כלל, הוויתור היה מתוך מחויבויות שונות (בלפור למשל) ומתוך ההבנה שתמה הלגיטמיות לעידן האימפריה.31.154.81.67 18:29, 5 בדצמבר 2017 (IST)

פטל לימון[עריכת קוד מקור]

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 273/מצב למה אומרים "פטל לימון", כשאין בזה פטל?-- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

בעבר התרכיז הנפוץ ביותר להכנת משקאות ממותקים באופן ביתי ומסחרי היה בטעם פטל, עם התפוצה המילה "פטל" הפכה שם נרדף(גנרי) לתרכיז להכנת משקאות ממותקים, ולמשקאות ממותקים.31.154.81.67 12:59, 1 בדצמבר 2017 (IST)

מסר שהועבר דרך יונת דואר מאנגליה לארה"ב באחת ממלחמות העולם[עריכת קוד מקור]

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 273/מצב שמעתי בעבר שבאחת ממלחמות העולם אנגליה העבירה דרך יונת דואר לארה"ב שגרמניה עומדת לתקוף בארה"ב/כתבו משהו אחר שגרם לאמריקאים להיכנס למלחמה. מחפש עוד פרטים על הסיפור הזה. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

אני לא מכיר את הסיפור אבל הוא נשמע בלתי סביר לחלוטין. גילגמש שיחה 06:52, 2 בדצמבר 2017 (IST)
יכול להיות שהכוונה היא למברק צימרמן, אבל הוא לא הועבר באמצעות יונת דואר. אמיר מלכי-אור - שיחה 11:47, 2 בדצמבר 2017 (IST)
בול זה. (מברק צימרמן) טעיתי עם היונת דואר.. תודה. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

האם כל דבר (פיזי) המגעיל הוא לח?[עריכת קוד מקור]

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 273/מצב (או ליתר דיוק בעל מנת רטיבות ניכרת). סתם השערה שלי, שרציתי להעלות לדיון כאן. 147.235.8.62 03:17, 4 בדצמבר 2017 (IST)

"מגעיל" זה שונה מאדם לאדם - תלוי ממה אתה נגעל. הפרשות יבשות נחשבות בדרך כלל מגעילות והן יבשות. בברכה. ליש - שיחה 04:59, 4 בדצמבר 2017 (IST)
לחות ורטיבות בדרך-כלל מקלות על התפזרות ריח לאוויר, ולכן נוטות להעלות את "רמת הגועל" של כל חומר שהוא. לחות ורטיבות גם מעודדות מעבר של וירוסים וחיידקים, ולכן התפתחות גועל מוגבר בתנאים אלו תהייה יתרון ברירה אבולוציוני (קשה להראות מדעית אבל סביר). H. sapiens - שיחה 13:29, 4 בדצמבר 2017 (IST)
אני מכיר מספר אנשים די יבשים שהם מגעילים. אבל בגדול כמובן שיש קשר. עם זאת, גופה יבשה של ג'וק גורמת לרתיעה. Corvus‏,(Nevermore)‏ 12:30, 6 בדצמבר 2017 (IST)
בכל זאת יש איזו הסתייגות ובעיה עם התיאור "לח", כיוון שלח יכול להיות מבריק, והרבה דברים מבריקים נתפשים כנקיים (מבריק היא מילה נרדפת לנקי). הדוגמא של תיקן מעולה לצורך העניין, כיוון שבמקומות מסוימים (יפן, סין...) "מעריצים" פרוקי רגליים, חיפושיות ותיקנים, ובמצרים העתיקה חיפושיות נחשבו למושא יופי (ולכן קישוטי החרפושיות), אפשר להירתע מתיקן ואפשר גם להתפעל מהשריון המבריק שלו :-). 31.154.81.82 22:41, 8 בדצמבר 2017 (IST)

נשיאי ארצות הברית[עריכת קוד מקור]

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 273/מצב היי. בעקבות דיוני הידעת גילית שאחרי מלחמת העצמאות האזרחים בארצות הברית בין 1869 לבין 1913 היה רק נשיא דמוקרטי אחד, השאר רפובליקנים. איך בדיוק המפסידים במלחמה טרייה הגיעו לשלטון על חשבון המנצחים? אפשר להבין מזה שרוב האוכלוסייה היה נגד תוצאות המלחמה? אז איך הם לא ניצחו? וגם, אם הם היו בשלטון, איך הם לא ביטלו את "תוצאות" המלחמה? יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 14:45, 4 בדצמבר 2017 (IST)

אולי אתה מתכוון למלחמת האזרחים (1861-1865) ולא למלחמת העצמאות? אברהם לינקולן ויוליסס גראנט היו רפובליקנים, והמפלגה הדמוקרטית של אז תמכה בעבדות ושילמה את המחיר הפוליטי של ההפסד. ייתכן שאתה מתבלבל מפני שכיום הדמוקרטים הם המפלגה שיותר תומכת מיעוטים, אבל זה שינוי שהתרחש רק בתקופת פרנקלין דלאנו רוזוולט ומדיניות הניו דיל בשנות ה-30. H. sapiens - שיחה 15:29, 4 בדצמבר 2017 (IST)
ראה גם כלב דמוקרטי צהוב. אגלי טל - שיחה 16:13, 4 בדצמבר 2017 (IST)
מבחינת תרגום זה צריך לדעתי להיות "דמוקרט כלב צהוב". "דמוקרט" הוא שם העצם ו"כלב צהוב" הוא שם התואר. H. sapiens - שיחה 16:28, 4 בדצמבר 2017 (IST)
זה באמת לא ברור, באנגלית זה Yellow dog Democrat. מצד שני ההסבר הוא ש"הם היו בוחרים בכלב צהוב לפני שיבחרו ברפובליקני" גם כאן 'כלב צהוב' זה תארים ל'דמוקרט' שהוא שם עצם נסתר? בברכה אגלי טל - שיחה 21:58, 4 בדצמבר 2017 (IST)
אדרבא, דמוקרטים של כלב צהוב, ולא כלבים דמוקרטים צהובים. עוזי ו. - שיחה 22:22, 4 בדצמבר 2017 (IST)
וואלה, לא חשבתי על זה. כלומר, ה'דמוקרטס' הולך על אותם מצביעים תומכי הכלבים הצהבהבים? אם כן יש לשנות את שם הערך. בברכה אגלי טל - שיחה 03:18, 5 בדצמבר 2017 (IST).
הדמוקרטים היו חצויים לפני המלחמה בשאלת העבדות. ר' הבחירות לנשיאות ארצות הברית 1860. Tzafrir - שיחה 19:45, 4 בדצמבר 2017 (IST)
כן, סליחה, תקלדה. תודה. ממש הפתעתם אותי. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 20:02, 4 בדצמבר 2017 (IST)
ואולי אפשר להוסיף ששינוי מרכזי נוסף היה עם התמיכה הדמוקרטית ב"תנועה לזכויות אזרחיות" בראשית שנות ה-60, גם בעיתה, ההכרעה של קנדי לגלות סלידה מהסגרגציה- סימנה את היפוך סדר העדיפויות בין המפלגות. כיום(וגם בעבר אך פחות) ישנם מועמדים ליברטריאנים הדוגלים בעמדות רפובליקאיות(של ימינו) בסוגיות כלכליות (שמרנות תקציבית והורדת מיסים) ובעמדות דמוקרטיות בסוגיות חברתיות (הפלה, לגליזציה של סמים, שוויון זכויות להט"ב ומיעוטים).31.154.81.67 18:27, 5 בדצמבר 2017 (IST)
23 מפות מראות איך הפכה המפלגה הדמוקרטית, במהלך 180 שנות היסטוריה, ממפלגת בעלי עבדים בדרום למפלגת שחורים ומיעוטים בצפון. H. sapiens - שיחה 19:46, 5 בדצמבר 2017 (IST)
יש גם תופעה הפוכה, דמוקרטים (לא רבים) שהם שמרנים בסוגיות חברתיות כמו הפלות. זכורני שאובמה נאלץ להתחשב בדרישתם במהלך חקיקת האובמהקר, שהתכנית לא תכלול סיוע בהפלות מלאכותיות. בברכה אגלי טל - שיחה 03:49, 6 בדצמבר 2017 (IST)
למיטב ידיעתי ההתנגדות למימון הפלות הגיעה מהכנסייה (שבתור מעסיקה לא רצתה להעניק ביטוח בריאות ולממן הפלות), הדמוקרטים התחשבו בה כי בדמוקרטיה השלטון לא מקבל כל מה שהוא רוצה (הדבר נכון לכל צורת המשטר).31.154.81.67 13:19, 6 בדצמבר 2017 (IST)
התייחסת לדמוקרטים האלה. בברכה אגלי טל - שיחה 14:47, 6 בדצמבר 2017 (IST)
כן...הבנתי את זה :-) זוכר איזה דיווח/כתבה על הלחץ של קבוצות דמוקרטיות- אני זוכר שזו הייתה הסתייגות של מעסיקים ובראש של הכנסייה.31.154.81.82 01:08, 7 בדצמבר 2017 (IST)
אבל צריך שיהיה להם כוח פוליטי במחנה הדמוקרטי. אגלי טל - שיחה 02:50, 7 בדצמבר 2017 (IST)
כח פוליטי אין משמעו ל"היות חלק מהמחנה" מספיקה תרומה אסטרטגית (או קובה פיל סטרטיג'י כמו שהסביר גבאי ב"ארץ נהדרת").31.154.81.82 22:37, 8 בדצמבר 2017 (IST)

ההגדרות ל"קהילה וירטואלית"[עריכת קוד מקור]

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 273/מצב האם דף אוהדים בפייסבוק נחשב כ"קהילה וירטואלית"? למשל "חיילים מצייצים" - אני יכול לחשוב על סיבות לחיוב (נושא משותף, סך הכול אינטראקציה מסוימת בתגובות) ולשלילה (הקשר בין המשתתפים חלש יחסית לפורומים, ומה ההבדל בין זה לדף אוהדים של חברה מסחרית. 192.114.91.233 17:13, 4 בדצמבר 2017 (IST)

למה אומרים שבן אדם מאוהב שם הרבה מלח/חריף באוכל?[עריכת קוד מקור]

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 273/מצב -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

ייתכן משום שמלח בעבר היה יקר ערך ולכן אם הרבו לתבל בו האוכל, כנראה שהיה זה סימן לחיבה- לאהובים מכינים אוכל טעים- או כמו שאומרים "חומוס מכינים באהבה..."31.154.81.67 17:21, 5 בדצמבר 2017 (IST)
רק בסין המלח היה יקר. טענה הזויה מעט. מהההה - הדיר 17:24, 5 בדצמבר 2017 (IST)
הוא/ היא חולמים בהקיץ על אהוב ליבם ולא שמים לב מה הם עושים'.Ranbarשיחהבואו לתיאטרון - תהנו מהמזגן 18:04, 5 בדצמבר 2017 (IST)
עז משלשת אם מלח היה יקר רק בסין, מדוע אנו אומרים "מלח הארץ"? מדוע קוראים למשכורת בלשונות אירופה על שם מלח?31.154.81.67 18:20, 5 בדצמבר 2017 (IST)
בקשתי שלוחה למפעילים‎‏‎‏‎‏‎‏‎‏‎‏‎‏‎‏ שיטפלו בחרפה של ההודעה מעלי. מהההה - הדיר 18:29, 5 בדצמבר 2017 (IST)
איזו חרפה? הטענה שלך לגבי "רק בסין" היא שגויה. אביעדוסשיחה 19:09, 5 בדצמבר 2017 (IST)
מן הסתם הכוונה ללשון "עז משלשלת". זה לגמרי לא לעניין. אילן שמעוני - שיחה [דרוש מקור] 19:11, 5 בדצמבר 2017 (IST)
אני מסכים לגמרי שזו התבטאות פסולה, אבל מספר עניינים פרוצדורליים: א. חסימה נעשית רק אחרי אזהרה בדף השיחה של הנחסם. לא הייתה אזהרה כזו והוספתי אותה כעת. ב. מקומן של בקשות למפעילים הוא בדף ויקיפדיה:בקשות ממפעילים. ג. בעיקון, מחוץ למרחב הערכים, לא עורכים דברי אחרים, גם אם הם לא במקומם. הטיפול בסוגיות כאלה הוא שונה. אילן שמעוני - שיחה [דרוש מקור] 19:10, 5 בדצמבר 2017 (IST)
משתמש אנונימי, בגלל הערכתי אליך רציתי לבקש בצורה אישית להמנע משימוש בשפה בוטה ומתן כינוים למשתמשים אחרים.147.235.8.62 22:29, 5 בדצמבר 2017 (IST)
למה להיעלב מהכינוי "עז משלשלת" כשבחרת לך כינוי מאוד דומה? איתן - שיחה 23:12, 5 בדצמבר 2017 (IST)
ברש"י על בראשית מו ט כתוב "ועז משלשת" - רמז לשעיר הנעשה בפנים ושעירי מוספין של מועד ושעיר חטאת יחיד. על אותו בסיס של מחיקת אות והוספת אות - לא נראה לי שתשמח להקרא אתון (נקבת חמור)... 147.235.8.62 00:10, 6 בדצמבר 2017 (IST)
אוי לא קראת לאיתן אתון...מה טובה בדיוק עז מאתון?31.154.81.67 13:10, 6 בדצמבר 2017 (IST)
מצידי שיקרא לעצמו אצבע משולשת. פעם עוד היו מקפידים כאן על בחירת שמות נורמליים. התגובה עם החמור/אתון ממש לא ראויה לתגובה. איתן - שיחה 12:42, 8 בדצמבר 2017 (IST)
אתון חיה נבונה (לא שיש בעז משהו רע, עזים חמודות...) והיהודים בחרו בה לחברה הכי טובה של המשיח. בקיצור, מצטער, ומצטער על ה"סערה", לקחנו עצמנו ברצינות יתר על המידה.31.154.81.82 22:33, 8 בדצמבר 2017 (IST)

מהו המנגנון הפורמלי להגדרת קבוצת רחובות כשכונה ביישוב[עריכת קוד מקור]

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 273/מצב אני תוהה כבר זמן מה, מהו המנגנון שקובע האם קבוצת רחובות בעיר או יישוב קטן יותר תיקבץ ותיקרא שכונה. האם צריך החלטה במועצת היישוב? או שזה נעשה באופו טבעי בגלל מיקום נפרד או משהו דומה. חנה Hanayשיחהמיזם אוניברסיטת חיפה - הפקולטה למדעי הרוח 18:36, 5 בדצמבר 2017 (IST)

אני חושב שמדובר בעיקר בבנייה שנערכה פחות או יותר באותה תקופה במתחם מסויים. קיים הבדל בין ההגדרות של השלטון המוניציפלי לבין הביטוי שטבוע בשטח. השכונה שאני גר בה - "קריית קרעטשניף", אינה מוכרת ככזו על ידי עיריית רחובות, שמבחינתה היא חלק מ"קריית דויד". בשם הראשון משתמשים רבים, וכמעט אף אחד לא מכיר את השני. כך שבתור שאלה ראשונה, - לאיזו הגדרה את מכוונת? לזו של הציבור, או להגדרה המוניציפלית? אילן שמעוני - שיחה [דרוש מקור] 18:51, 5 בדצמבר 2017 (IST)
אני מתכוונת להגדרה מונציפלית. חנה Hanayשיחהמיזם אוניברסיטת חיפה - הפקולטה למדעי הרוח 12:41, 8 בדצמבר 2017 (IST)
לא בטוח שיש הגדרה פורמלית לשכונה. אולי בחלק מהערים יש הגדרה אחת, בחלק יש אחרת ובחלק אין. יש מקרים, כמו שכונת הנששיבים, שנבלעו בתוך שכונות אחרות והפסיקו להיחשב לשכונה. שכונת משכנות שאננים נחשבת לשכונה למרות שיש בה רק שני בניינים. היא נחשבה לכזו לפני שבכלל היה בה רחוב כל שהוא... וגם לא מדובר בשני ביניינים גדולים במיוחד. מנגד יש שכונות שהן יותר גדולות מערים. אם איני טועה, שכונת רמות של ירושלים, כמו גם שכונת רמות של באר שבע, גדולות יותר, כל אחת מהן, מהעיר דימונה... אם כי אפשר לחלק אותן ל"רמות א', רמות ב' וכולי". אבל גם רמות א' בטוח יותר גדולה מכמה יישובים עצמאיים.... ספק אם יש הגדרה. 77.126.18.99 22:17, 8 בדצמבר 2017 (IST)
בחלק מהעיריות תחשיב הארנונה נעשה על פי ההגדרה המוניציפלית של שכונה. לפחות זה מה שהיה ברחובות לפני ארבע שנים. אני לא יודע איזה אגף בעיריה אחראי על זה, אבל מחרתיים אהיה בעירייה ואם אזכור אשאל. אילן שמעוני - שיחה [דרוש מקור] 22:49, 8 בדצמבר 2017 (IST)
כן, אבל הגדרת "שכונה" אינה לפי איזו אמת מידה מוחלטת, אלא ניתן פשוט להגדיר השכונה בתקנות העירוניות כתחום הרחובות הזה וההוא.31.154.81.82 23:01, 8 בדצמבר 2017 (IST)

תמ"ג למספר העובדים[עריכת קוד מקור]

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 273/מצב האם יש מקור לחישוב של תמ"ג למספר הנפשות העובדות? אם ישנן שתי מדינוות, נכנה אותן "ישראל" ו"צ'כיה", שהתמ"ג לנפש שלהן דומה אבל באחת יש 20% ילדים ובאחת 10%, אז כל אדם עובד תורם לתמ"ג ב"ישראל" יותר מאשר בצ'כיה. אם יש מקור לנתונים מסוג זה (תמ"ג או תל"ג לנפשות בגיל 15-65, מדד ג'יני בקרב הנפשות האלו בלבד וכו') שמכיל גם פירוט לשיטת החישוב, אני אשמח מאוד לראות אותו. להבהיר - טבלה של "מדד ג'יני מתוקן" (בהקשר של "תיקון" מאוכלוסיה לכח עבודה), בלי פירוט איך היא נוצרה, לא מועילה לי. תודה! Eyalweyalw - שיחה 18:57, 5 בדצמבר 2017 (IST)

איפה ראית התייחסות למספר הזה (GDP פר עובד)? אילן שמעוני - שיחה [דרוש מקור] 19:18, 5 בדצמבר 2017 (IST)
זה בסך הכל מדד מתוקן לפריון... במחקרים דמוגרפיים תוכל למצוא גודל האוכלוסייה בשנות העבודה (נגיד 18-70), נקה אחוז האבטלה והנה לך המכנה ליחס עם התמ"ג. במידה אחרת אתה יכול לחפש מדדים של פריון, בדרך כלל ישנן הערות מהסוג הזה (על אוכלוסיות רחבות שאינן מועסקות, או פעילות בשוק שחור).31.154.81.67 19:26, 5 בדצמבר 2017 (IST)
למדד של ג'יני בקרב כח העבודה, למשל, נתקלתי בביקורת על הסדרה "מגש הכסף", בטענה שהמדד לא מחשיב את היות ישראל מדינה מעוטת ילדים. אבל אני לא מאמין למי שמציג רק גרף (כפי שנעשה במקום שקראתי) בלי שיטת חישוב ומקור לנתונים. המקור שהובא שם רק הציג את התוצאות בלי הסבר, ולכן אני ספקן ומחפש נתונים כאלו. כיוונתי ל-GDP לאדם בגיל כח העבודה. אני בטוח שאפשר לבצע את החישוב, ועם קצת מאמץ אני בטח אוכל אפילו למצוא טבלת אקסל עם הנתונים, אבל אני מחפש מישהו שעשה את זה כבר, מטעמי עצלנות וחשש שאטעה. Eyalweyalw - שיחה 21:00, 6 בדצמבר 2017 (IST)
ישראל מעוטת ילדים?31.154.81.82 01:05, 7 בדצמבר 2017 (IST)
מרובת, כמובן. חשבתי על משהו אחר באותו זמן. Eyalweyalw - שיחה 22:19, 8 בדצמבר 2017 (IST)
הייתי מחפש עבודות בתחום הפריון (עבודות מקומיות עושות הניתוח שאתה מדבר עליו והשוואה בינלאומית) אולי בסקירה השנתית של "פורום קהלת" יש התייחסות קרובה.31.154.81.82 22:30, 8 בדצמבר 2017 (IST)
מי שמנהל התיוג ממש פגע בי כשהכריע שהשאלה לא נענתה... זהו אישוש עד כמה אפקטיבית השיטה הזו... כי הנה דורבנתי לחפש לך נתונים לגבי חלוקת גיל במדינות השונות (גם), יחד עם טבלת תמ"ג תוכל לקבל יחס תמ"ג-"שכבת גיל". תוכל לחשב רק מספר מדינות מצומצם כדי לקבל מושג, ותוכל לטרוח על אקסל נרחב ולשתף ("בכל הכח!" :-)31.154.81.12 11:15, 17 בדצמבר 2017 (IST)

חוזק זרם מים באמבטיה בדירה בבניין רב קומות[עריכת קוד מקור]

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 273/מצב בבניינים רבי קומות, האם זרם מים באמבטיה אמור להיות חזק יותר בדירות נמוכות (קומה ראשונה ושנייה) או בדירות הגבוהות יותר, או שאין קשר משמעותי בדרך כלל (בטכנולוגיות הנוכחיות)? בתודה, ‏Ben-Yeudith‏ • שיחה 20:33, 5 בדצמבר 2017 (IST)

בהחלט יש קשר. הלחץ בקומות הנמוכות גבוה הרבה יותר. בבניינים מודרניים מוסיפים משאבה על מנת שלחץ המיים בקומות הגבוהות יהיה סביר. אילן שמעוני - שיחה [דרוש מקור] 20:37, 5 בדצמבר 2017 (IST)
ואז דווקא בקומות הגבוהות (שמחוברות לצנרת בה הלחץ מוגבר) הלחץ יכול להיות גבוה יותר מאשר באלה שמתחתן. emanשיחה 20:39, 5 בדצמבר 2017 (IST)
לא מדוייק. בניגוד לבתי דירות נמוכים שבהם המים מועברים לדירות באמצעות לחץ המתקבל מצנרת ההולכה העירונית, הרי שבבניינים רבי קומות מערכת הולכת המים לדירות היא "הפוכה". המים מן הצינור הראשי העירוני נכנסים למיכל אגירה תחתון ומשם מועלים באמצעות משאבה למיכל אגירה עליון הממוקם בראש הבניין. כך למעשה המים "יורדים" לצינור החלוקה הפנימי הראשי אשר מתפצל לדירות, ולכן בשימוש המתפלג בין הקומות באופן שווה, לחץ המים דומה בכל דירה.--כ.אלון - שיחה 21:28, 6 בדצמבר 2017 (IST)
א. ככה זה בבניין בו אני מתגורר.
ב. לפי חוק פסקל ככל שהקומה יותר נמוכה, הלחץ צריך להיות יותר גדול. גם אם המיים בלכ הבניין יבואו דרך צנרת אחת מהמאגר העליון. emanשיחה 12:49, 8 בדצמבר 2017 (IST)
א. אני מעריך שבבניין שבו אתה מתגורר הוסיפו משאבת ביניים להגברת הלחץ ולא כחלק מהמערכת המקורית כפי שקורה בבנינים ישנים רבים עקב בעיית הלחץ בקומות גבוהות ללא מערכת מודרנית.
ב. לא יודע עד כמה חוק פסקל רלוונטי לכאן מכיוון שהצינורות המוליכים אינם בעלי אותו קוטר, כלומר הצינור הראשי רחב יותר מהצינור הקומתי שרחב יותר מהצינור הדירתי
ג. ראה כאן--כ.אלון - שיחה 13:04, 8 בדצמבר 2017 (IST)
סרטון מעניין, אבל לא עונה על השאלות שלנו. למה קוטר הצינורות צריך להשפיע על חוק פסקל? יש דברים אחרים שאמורים להשפיע (כי אנחנו מדברים על זרימה, ולא על מצב סטטי), אבל עדיין נראה לי סביר שככל שהקומה יותר נמוכה הלחץ יהיה יותר גדול. emanשיחה 13:20, 8 בדצמבר 2017 (IST)
הפסדי עומד (בשל חיכוך בצינור) זניחים בקטרים כאלה ובמרחקים כאלה. מה שנשאר זה פשוט משקל עמוד המיים, וזה יהיה גבוה במידה ניכרת בקומות הנמוכות, כך שבכל מקרה בקומות הנמוכות יש לחץ גבוה יותר. האפשרות היחידה שמונעת את זה (חלקית) היא שמשאבת הזנקה מופעלת עבור הקומות העליונות - לא שאיבה למיכל מים, אלא משאבה שנמצאת ופועלת על קו המים עצמו. לא סביר במיוחד. אילן שמעוני - שיחה [דרוש מקור] 13:21, 8 בדצמבר 2017 (IST)
Pascal it is...‏31.154.81.82 22:27, 8 בדצמבר 2017 (IST)
מנסיון, בקומות נמוכות תמיד יש יותר לחץ וזה כשהמים מגיעים ישירותמבחוץ. גם אם יש מיכל מים על הגג- בקומות התחתונות עדיין יש יותר לחץ. הסיבה היחידה שבשלה ייתכן לחץ גבוה בקומה עליונה היא שהותקנה משאבה ייעודית שמגבירה לחץ. הייתה לי כזאת בקומה שבה גרתי. היא הייתה מופעלת כל פעם שהיה נפתח ברז והרעש שלה היה בהתאם.איתן - שיחה 18:03, 11 בדצמבר 2017 (IST)
שכה יהיה לי טוב, באמת משתמשים במשאבת הזנקה. אילן שמעוני - שיחה [דרוש מקור] 07:56, 12 בדצמבר 2017 (IST)

אלדין[עריכת קוד מקור]

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 273/מצב מה משמעות השם ואיך הוא נשמע היום? -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

זהו שם ערבי - אלה-אל-דין. משמעותו היא "מאמין" או "אדוק בדתו". אילן שמעוני - שיחה [דרוש מקור] 12:45, 6 בדצמבר 2017 (IST)
אפשר לעברת השם ל"אל-ידין" או אפילו "אל-דין"....31.154.81.67 13:15, 6 בדצמבר 2017 (IST)
האם הכוונה הוא "אללה הוא דיין"? Corvus‏,(Nevermore)‏ 15:50, 6 בדצמבר 2017 (IST)
אני חושב שלא. בלי לדעת ערבית, האיות של החלק הראשון לא נראה לי כמו הצורה בה מאייתים אללה. אילן שמעוני - שיחה [דרוש מקור] 21:09, 6 בדצמבר 2017 (IST)
הניחוש שלי היה נכון. מתוך אחותנו האינגליזית:
Not distinguishing `alā' from Allah: Some Muslim names include the Arabic word `alā' (علاء "nobility"). Here, ` represents the ayin sound, the voiced pharyngeal fricative, and the apostrophe (') represents the hamza (glottal stop), and L is spelled and pronounced once. In Allāh, L is spelled twice and pronounced separately (geminate). In Arabic pronunciation, `alā' and Allāh are clearly different. But Europeans, Iranians, and Indians may not pronounce some Arabic sounds as a native Arabic speaker would, and thus tend to pronounce them identically. For example, the name `Alā'-ad-dīn ("the nobility of the religion", also known as Aladdin) is sometimes misspelled as Allah-ad-din. There is a separate name `Ala'-Allah (Aliullah, "the nobility of God").
לא צריך להרחיק לשם. גם באלאדין (דמות) כתוב „במקור עַלָאא' אַ-דִּין, בערבית: علاء الدين״. Tzafrir - שיחה 14:39, 7 בדצמבר 2017 (IST)
ראיתם המערכון בתכנית של סטיבן קולבר? הם עברתו אלדין ל"כנר על מרבד הקסמים(או השטיח המעופף)" :-) 31.154.81.82 22:25, 8 בדצמבר 2017 (IST)
על משקל "כנר על הגג"? אילן שמעוני - שיחה [דרוש מקור] 22:46, 8 בדצמבר 2017 (IST)
כן...להנאתך 31.154.81.82 22:56, 8 בדצמבר 2017 (IST)

שאלה בלוגיקה פורמלית ("לוגיקה מתמטית") בנושא לולאות[עריכת קוד מקור]

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 273/מצב איך מכנים בתחום הנ"ל לולאה שחוזרת על עצמה מספר מוגדר של פעמים ואיך מכנים, מנגד, לולאה שחוזרת על עצמה עד שהיא נפסקת מכל סיבה אחרת שאיננה ריצה במספר מוגדר של פעמים?

(הלולאה השנייה תיפסק או אם נפסיק אותה או אם המחשב יפסיק לעבוד).

אני חושב ש for ו while אינם תיאורים מדויקים לכך כי ניתן לגרום לשניהם לתת תוצאה דומה בהקשר הזה. אבל אני מאמין שיש מינוח תיאורטי שכן ייתאר במדויק את מה שדיברתי עליו. ‏Ben-Yeudith‏ • שיחה 02:56, 6 בדצמבר 2017 (IST)

למה אתה חושב שזו שאלה בלוגיקה מתמטית? עוזי ו. - שיחה 09:46, 6 בדצמבר 2017 (IST)
כידוע לי, זהו תחום העוסק ביסודות תאורטיים בסיסיים הן למתמטיקה (לפחות בחלקה) והן למדעי המחשב, ולכן חשבתי שסביר שבו יתנו שם לסוגים מובחנים ובסיסיים ביותר של לולאות כאלה (חשבתי גם על מדעי המחשב אבל אמרתי לעצמי שאולי בכל זאת יש עיסוק תיאורטי ומופשט עוד יותר במסגרת התחום הנ"ל). האם אתה מכיר שם לכך מתחום אחר כל שהוא? ‏Ben-Yeudith‏ • שיחה 10:28, 6 בדצמבר 2017 (IST)
זו שאלה מתחום מדעי המחשב. בכל מקרה מקומה של השאלה ב"שאלות במדעים מדוייקים", ההעוקבים והעונים שם סביר יותר שתהיה תשובה. אילן שמעוני - שיחה [דרוש מקור] 12:43, 6 בדצמבר 2017 (IST)
מהערך בקרת זרימה באנגלית: Count-controlled loops, Condition-controlled loops, Collection-controlled loops ובניגוד אליהן לולאה שתרוץ עד שפעולה(פקודה) יזומה תפסיק אותה "לולאה אינסופית" (Infinite loops (אנ'))‏.31.154.81.67 13:26, 6 בדצמבר 2017 (IST)
ביצוע חוזר באורך ידוע מראש מוכר גם בשמות "לולאות For" ו-"לולאות סגורות". לולאות מסוג זה מבצעות את גוף הלולאה מספר ידוע של מחזורים. מקור -

http://cms.education.gov.il/EducationCMS/Units/MadaTech/MadaitTechnologit/MadaeyAandasa/Algoritmika3.htm מצד שני אבל מערך בקרה בחוג פתוח משמע דווקה שהדברים הפוכים וללולאה פתוחה היא זאת שמוגדרת מראש 77.138.170.194 14:04, 6 בדצמבר 2017 (IST)

אני מבין מהתגובות שני דברים:
1. ככלל אין עיסוק במושג\רעיון ה"לולאה" בתחום ה"לוגיקה פורמלית" (אשר אם אינני טועה נקרא גם "לוגיקה מתמטית") וככלל העיסוק בכך הוא בתחום מדעי המחשב אשר ניתן לומר שנמצא "שכבה אחת מעל" תחום הלוגיקה הפורמלית (בדומה לכך שניתן לראות לפחות בחלק נרחב מתחום המתמטיקה שכבה אחת מעליו גם כן.
2. יש להבדיל בין לולאה "פר הגדרה סופית" לבין לולאה "פר הגדרה אין סופית" כקונספטים תיאורטיים כלליים ששונים מהקונספטים היישומיים של לולאת for או while אשר שתיהן יכולות להיות פר הגדרה סופיות או אין סופיות.
בתודה למגיבים. ‏Ben-Yeudith‏ • שיחה 03:01, 7 בדצמבר 2017 (IST)

נקה סיסמאות[עריכת קוד מקור]

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 273/מצב שלום! יש לי מחשב נייד עם מערכת הפעלה וינדוס 10. אני רוצה למסור אותו לתיקון. כיצד ניתן להסיר מהמחשב סיסמאות ומספרי כרטיסי אשראי? 31.154.139.56 04:14, 6 בדצמבר 2017 (IST)

תכנס להיסטוריה של גוגל, לחץ על "נקה נתוני גלישה" (באופציית המחיקה תסמן למחוק "משחר היסטוריה") ותסמן בנוסף "סיסמאות שמורות". בהצלחה. eli - שיחה 04:26, 6 בדצמבר 2017 (IST)
למעשה זה תלוי באיזה דפדפן אתה משתמש. בפיירפוקס רעיון טוב יותר (לדעתי) הוא הגנה על הסיסמאות באמצעות סיסמת מאסטר. ללא ידיעת הסיסמת מאסטר לא ניתן לראות סיסמאות שמורות (אם כי הן עדיין בשימוש, כלומר כניסה לאחד מאתרי הסיסמאות השמורות תתבצע אוטומטית). בכרום מה שמגן על הצפייה ביסמאות היא סיסמת האדמיניסטרטור של חלונות, כך שכדאי שתהיה כזו. שוב - כניסה לאחד מאתרי הסיסמאות השמורות תתבצע אוטומטית. ואם אתה משתמש באקספלורר/אדג'... שה' יהיה בעזרך. אילן שמעוני - שיחה [דרוש מקור] 12:36, 6 בדצמבר 2017 (IST)
תודה על התשובות. 31.154.139.230 01:29, 11 בדצמבר 2017 (IST)

שאלות לגבי מודמים וכרטיס רשת - שואל בכדי לוודא שהבנתי נכון[עריכת קוד מקור]

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 273/מצב

  1. למה מדברים על מסר שמודם קולט כגל נושא גם במקרים בהם המסר (האלקטרוני-חלקיקי) עובר בכבליי נחושת? או שהכוונה היא שגל האנרגיה עצמו עובר בתוך חלל פנימי שבכבל בכדי להמהיר אותו (בדומה לכך שמיאלין ממהיר מסר אלקטרוני-חלקיקי באקסון).
  2. האם המודולציה היא בקידוד מסר מהמחשב שלי החוצה והדה-מודולציה היא בפענוח מידע ממודם אחר אל המחשב שלי פנימה?
  3. האם נכון לראות בכרטיס רשת סוג של מודם בכך שהוא קולט ומפענח \ אורז ומקודד מסר שהגיע אליו מתחנה קודמת (לצורך העניין, מודם B שקיבל מידע ממודם C במרכזייה אזורית שקיבל בעצמו מידע ממודם D במרכזייה כללית או לחלופין, מערכת ההפעלה של המחשב בו מותקן כרטיס הרשת)? בתודה רבה למשיבים. ‏Ben-Yeudith‏ • שיחה 11:14, 7 בדצמבר 2017 (IST)
  1. ייתכן בגלל גודל ה"מסר" ובגלל שהז'רגון באלקטרוניקה מעדיף בסדרי גודל כאלה של אנרגיה להתייחס לגל(רדיו-מיקרו) ולא לזרם-מתח. בזרם ישר- התנועה היא בכל חתך הכבל, אך בזרם חילופין (המשמש לשידור) התנועה היא על פני הכבל כמעט באופן בלבדי(בתלות בתדירות-אפשר להבין זאת גם "משיקולי תועלת").
  2. לא יודע, אנסה לבדוק.
  3. אני מניח שמדובר בשיתוף פעולה של הכרטיס ושל לוח האם ואז ניתן להגדיר פעולתם יחד מודם.31.154.81.82 12:52, 7 בדצמבר 2017 (IST)
הכוונה במודם היא להשתמש בגל נושא (צליל בתדר שמע) לקידוד ופענוח מידע דיגיטלי. במודם אין העברה ישירה של רצף 1 ו 0 , אלא קידוד של רצפים שלהם לצלילים בצד המוסר ופענוח מצלילי שמע למידע דיגיטלי בקצה המקבל. כל זאת בכפוף לפרוטוקול שקובע בכל רגע מי המוסר ומי המקבל, מעביר בחזרה תשדורות "קיבלתי" ו"לא קיבלתי, שלח שוב"-ואלה אינן מקודדות במידע דיגיטלי, אלה פשוט כצלילים ספציפיים. בנוסף, למודם יש סט פקודות (פקודות ATx) שמשמש כהוראות בקרה למודם עצמו - פתח ערוץ, התקשר, הסתנכרן לפי פרוטוקול מודולציה ספציפי וכ"ו.
כל זה עומד בניגוד לכרטיס רשת, שפשוט דוגם את המתח על כבל הרשת בקצב קבוע, עם עוצמת מתח אחת שמייצגת 1 ואחרת שמייצגת 0. בכרטיס רשת אין קידוד ופיענוח של המידע הדיגיטלי על גבי גל נושא, מאחר והוא מחובר למדיה הרבה יותר פשוטה ומהירה.
מכל זה יכולת להבין שהאנלוגיה למיידע עצבי פשוט לא מתאימה. קצת בדומה לכרטיס רשת, נוירון "יורה" (מעביר סיגנל מהאקסון לדנטריטים, אם אני זוכר נכון) או לא יורה. אם כבר זה דומה הרבה יותר לפעולה של התקן רשת שנקרא רפיטר.
מודם כבלים מבצע גם הוא מודולציה ודמודולציה, אלא שבמקרה הזה הגל הנושא במקום תדר שמע הוא תדר מיקרוגל. גם כאן הסיגנל אינו פשוט רמת מתח על גבי הכבל אלא מקודד על הגל הנושא.
אילן שמעוני - שיחה [דרוש מקור] 08:42, 8 בדצמבר 2017 (IST)
תוספת, לא הבהרתי בכלל מה זו מודולציה.... במודולציה יש גל נושא בתדר קבוע (פחות או יותר - ראה להלן), והמידע מולבש על הגל הנושא. הצורה הבסיסית של מודולציה היא איפנון עוצמה - הגל נושא המידע, שאיטי מן הגל הנושא בסדר גודל לפחות, מולבש כעוצמות משתנות של הגל הנושא. שיטה נוספת היא אפנון תדירות שבה המידע מועבר על ידי מעבר בין תדר אחד לשני. בשני המקרים הגל הנושא מועבר כל הזמן, והמידע מורכב על גבו. אילן שמעוני - שיחה [דרוש מקור] 08:50, 8 בדצמבר 2017 (IST)
גל נושא איננו צליל שמע(אך בצלילים שאינם אלקטרוניים "צלילים עיליים" מקבילים ל"גל נושא")- ובדרך כלל מדובר בגל אלקטרומגנטי(רדיו...). לגבי מודם הממיר צלילים או "מורס"( שהוא דוגמא לשימוש בבסיס בינארי לכל דבר-רק באופן אנלוגי), אז כפי שאילן הסביר טוב ממני, המודם "מתרגם"(מאפנן) אות צליל לאות סיבית, בעוד שבכרטיס רשת נקלט אות רדיו והוא כבר איננו אנלוגי. המודולציה נעשית במודם המחובר לרשת טלפונית, במידה ומדובר בסיב אופטי, ה"מודולציה" תהיה דומה יותר לאופן הפעולה של כרטיס רשת ואיננה דורשת כבר מודם, אלא פלטפורמה הדומה לכרטיס רשת-חיבר אופטי.31.154.81.82 22:20, 8 בדצמבר 2017 (IST)
"גל נושא איננו צליל שמע"? זה פשוט לא נכון. התשתית הישנה (POTS-plain old telephony system) לא הייתה מסוגלת להעביר תדרים גבוהים, והשתמשה בתדרי שמע, חד וחלק. מודמים משנות ה-90 וה-2000 המוקדמות, טרם תקופת ה-ADSL, השתמשו בתדרי שמע כגל הנושא.אגב, הם עדיין מתפקדים מצויין (אם מוכנים לסבול מהירות של בערך 33Kbps) ומשמשים בעולם במקומות שהתשתית אינה טובה דיה ל-ADSL. אילן שמעוני - שיחה [דרוש מקור] 22:45, 8 בדצמבר 2017 (IST)
ובכן, בהגדרה גל נושא איננו צליל שמע, הוא יכול להיות צליל שמע, אבל מרגע שהוא יכול להיות גם גל רדיו, אז די בכך כדי שגל נושא לא יהיה צליל שמע (קבוצת הקבוצות היא קבוצה אך קבוצת כדורגל איננה שחקן כדורגל). אילן שיים לב שלא הכחשתי מה שהסברת בבהירות, אכן אפשר והשתמשו בצלילים ("מורס" וכו') להעברת מידע, כמו גם במציאות היומיומית צלילים "טבעיים" מלווים ב"גל נושא"- קוראים לזה צלילים עיליים (גלים לצורך הדיוק).31.154.81.82 22:54, 8 בדצמבר 2017 (IST)
צודק, הניסוח שלי היה רשלני. אילן שמעוני - שיחה [דרוש מקור] 21:51, 10 בדצמבר 2017 (IST)

בדיקת אתר באלכסה[עריכת קוד מקור]

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 273/מצב אני מבקשת שמישהו המבין בנושא יבדוק עבורי את האתר חי פה מחוברים לחיפאים באתר אלכסה, נשאלתי שאלה לגבי חשיבות אנציקלופדית, אין לי ניסיון באתר זה. תודה חנה Hanayשיחהמיזם אוניברסיטת חיפה - הפקולטה למדעי הרוח 12:43, 8 בדצמבר 2017 (IST)

hanay - אלו התוצאות: 

Daily Unique Visitors:

   310

Monthly Unique Visitors:

   9,300

Daily Pageviews:

   496 (1.60 per visitor)

Alexa Rank:

   165,796 (worldwide)
 אילן שמעוני -   שיחה  [דרוש מקור] 18:41, 8 בדצמבר 2017 (IST)
תודה אילן שמעוני , האם תוכל לעזור לי להבין את המשמעות של הדירוג מקום 165,796. האם זה אומר שזה אתר שנכנסים אליו רבות ביחס לאתרים אחרים? ומול איזה אתרים נעשית ההשוואה הזאת? תודה חנה Hanayשיחהמיזם אוניברסיטת חיפה - הפקולטה למדעי הרוח 06:10, 9 בדצמבר 2017 (IST)
אי אפשר לדעת אם המקום הזה גבוה או נמוך ללא ידיעה למי להשוות אותו, הרי אין דין בינג, שמתמודד עם גוגל, כדין "הארץ", שמתמודד עם ynet. hanay, תני לי אתר או שניים להשוות מולם אעשה את ההשוואה. אילן שמעוני - שיחה [דרוש מקור] 12:33, 9 בדצמבר 2017 (IST)

גילי כהן[עריכת קוד מקור]

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 273/מצב תגידו, לגילי כהן, הכתבת המדינית של כאן, יש פאות לחיים, או שזה רק נראה ככה? אני מסתכל עליה עכשיו חי, ולא מצליח להבין. אנו לא בשנות השישים כשצילום עם אור גרוע יצר תמונות מוזרות. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 19:57, 8 בדצמבר 2017 (IST)

מציע להסיר הדיון, זה לא המקום לדיון זה או כזה.31.154.81.82 22:07, 8 בדצמבר 2017 (IST)
למה? יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 22:09, 8 בדצמבר 2017 (IST)
נו, איפה כל המוחים לרכילות? 77.126.18.99 22:11, 8 בדצמבר 2017 (IST)
לא יודע אם זו רכילות, אבל אם אתה מעוניין בדוא"ל של גילי כהן, אפשר לחפש אותו, אתה גם יכול לשלוח שאלה לדוא"ל של התאגיד...אם לא ישיבו לך, בבקשה אל תשוב לכאן עם הקושייה הרת הגורל הזו וחפש מקום רציני יותר לעסוק ולחכוך בה.31.154.81.82 22:49, 8 בדצמבר 2017 (IST)
אני לא חושב שזה רכילות. מעניין אותי מה אני רואה מול העיניים. או שזה משחק האור והצל, אז למה זה צולם ככה. או שזה באמת ככה, אז האם זאת אופנה חדשה. בעניין הקשר לתאגיד, אני נמצא איתם בקשר יומיומי, אבל אני שומר את השאלות בצ'אט לדברים שקשורים לתאגיד, לא לראייה שלי. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 23:22, 8 בדצמבר 2017 (IST)
יופי שאתם בקשר, כי הם הגורם המקצועי שמכיר זוויות הצילום והאופנות בקרב כתבים, ואליהם כדאי שתפנה, בנוגע לראייה שלך, הכה את המומחה איננו נושא באחריות ולכן עדיף שתפנה לרופא משפחה, עיניים או נוירולוג.31.154.81.82 16:39, 9 בדצמבר 2017 (IST)
אינני רואה כל בעייה בשאלה זו. אילן שמעוני - שיחה [דרוש מקור] 17:03, 9 בדצמבר 2017 (IST)
תקשיבו, השאלה איננה האם ייתכן שלבני אדם, לנשים... השאלה היא על אדם מסוים, יש בזה משהו פגום, יכול להיות פוגעני ואפשר שלא, אנחנו לא אמורים להיות מומחים ל"פלמוני"...האם לנשים יכול להיות שיעור פנים-כן, האם יכולות להיות לנשים פאות לחיים-כן, בנוגע לאותו אדם, זה ממש לא לעניין, בטח כאשר יכאל יכול להתקשר עם אותו אדם, לשאול אותו בפניו, כי הרי איננו מבקש להשפיל, ולפתור הסוגיה המטרידה כל כך באופן חד משמעי, אולי אם יהיה נחמד היא תתן לו אפילו ללטף הפאות שהוא כל כך מעריץ, אני הייתי "מוריד לו אחת על הראש".31.154.81.82 17:15, 9 בדצמבר 2017 (IST)
היה לי מזמן חשד מה הסיבה להתנהגות המוזרה הזאת שלך. לא העליתי אותו כאן כי הוא הזוי מדי. אבל עכשיו אני כבר בטוח בזה. אני חושב שאתה פשוט לא סובל אותה, מסיבות אישיות, לכן מפריע לך כל אזכור שלך. אולי אני טועה, אבל לא מצליח למצוא סיבה אחרת. ודרך אגב, הסיבה היחידה שאני לא מטפל בחומרה בתגובה האחרונה שלך היא שאני מעורב בשיחה, ויש חוקים נגד זה. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 17:30, 9 בדצמבר 2017 (IST)
זה לא מה שיגאל שאל. הוא ביקש לברר האם מדובר באשליה או במציאות, וזו שאלה לגיטימית לגמרי. אילן שמעוני - שיחה [דרוש מקור] 18:02, 9 בדצמבר 2017 (IST)
הטענה שלך יגאל, היא אחת היותר הגיוניות שקראתי, חבל שאני לא יודע על מי אתה בכלל כותב... הצעתי לו כיצד לאמת זאת. הוא בעצמו כותב-"אנחנו לא בשנות ה-60..." בכל מקרה אשליה איננה קשורה לצילום, אשלייה אופטית יכולה להיווצר בלי שום אמצעי מתווך להוציא התווך. אילן אתה מיתמם, זה לא המקום לדיון שהוא מבקש לנהל...התגובה שלו רק מגבירה התחושה שלא מדובר בשאלת תם, אלא יותר בשאלת _ _ _ _תם.31.154.81.82 18:21, 9 בדצמבר 2017 (IST)
תשובה בקצרה: לא. יכול להיות שהתסרוקת מבלבלת אבל חד משמעית לא. ‏DGtal‏ - שיחה 22:44, 9 בדצמבר 2017 (IST)
תודה, דוד. וארוכה? כי פחות אכפת לי ממנה, לא ידעתי על קיומה לפני חודש, אלא יותר מה הסיבה לראות את זה. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 23:19, 9 בדצמבר 2017 (IST)
יגאל אם אתה בקשר עם התאגיד אולי אתה מבין מה פשר המספרים הרצים על הרקע באולפן שלהם במודיעין? המספרים בפורמט למשל-60.3911. באולפן הראשי מופיעים שעונים מרחבי העולם אך מה נסגר עם המספרים הללו (קואורדינטות באות בזוגות)...31.154.81.12 19:28, 11 בדצמבר 2017 (IST)
אפשר קישור לווידאו? יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 19:30, 11 בדצמבר 2017 (IST)
ראה ברקע של אמיר בר שלם רצים מספרים בפורמט " ab.cdef " ‏31.154.81.12 20:05, 11 בדצמבר 2017 (IST)
בסדר גמור, אשאל. אם כי זה נראה לי סתם מצוץ מהאצבע. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 21:50, 11 בדצמבר 2017 (IST)
מוכרח להיות הסבר...גם אחד כמו "המעצב של התפאורה בחר לנקוב במספרים של הגוונים..." או משהו כזה...הדברים האלה נעשים(מלאכה) על ידי אנשים ולא מתהווים...31.154.81.12 00:43, 12 בדצמבר 2017 (IST)
אין התפתחות יגאל?31.154.81.12 18:05, 15 בדצמבר 2017 (IST)
לא. היא הייתה חולה. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 19:20, 15 בדצמבר 2017 (IST)
התכוונתי לפשר המספרים...31.154.81.12 22:18, 15 בדצמבר 2017 (IST)
גם אני. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 00:33, 16 בדצמבר 2017 (IST)

איך ישראלי מתקבל לכוחות האו"ם?[עריכת קוד מקור]

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 273/מצב האם חייל ישראלי או בוגר צבא ישראלי יכול להפוך לאיש כוחות האו"ם? אם כן, איך עשים את זה? 213.55.211.58 00:51, 9 בדצמבר 2017 (IST)

עקרונית, האו"ם נעזר בצבאות של מדינות, כל עוד אינך מגויס לאותו הצבא, ואותו צבא מציב-משבץ אותך כחלק מאותו כח או"ם אינך יכול לשמש בתפקיד. למידע נוסף על הצטרפות לכוחות האו"ם31.154.81.82 16:36, 9 בדצמבר 2017 (IST)

תמונה מהכרזת ירושלים 2017[עריכת קוד מקור]

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 273/מצב למומחי ויקישיתוף, האם יש תמונה חופשית של דונלד טראמפ נושא את נאום ירושלים (2017) בוויקישיתוף שאפשר להוסיף לערך? כידוע, הממשל האמריקאי משחרר את כל תמונותיו לרשות הכלל, השאלה היא האם מישהו לקח את התמונות והעלה לוויקישיתוף. תודה למי שמוצא תמונה ויוסיף אותה לערך. ‏MathKnight (שיחה) 17:24, 9 בדצמבר 2017 (IST)

להלן 2 קבצים. נאום ירושלים ודונלד טראמפ בחנוכה:

Geagea - שיחה 11:50, 10 בדצמבר 2017 (IST)

תודה. ‏MathKnight (שיחה) 22:47, 11 בדצמבר 2017 (IST)

עמלה שמשלם הקמעונאי לחברת האשראי[עריכת קוד מקור]

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 273/מצב בעקבות מדיניות של חנויות קטנות שלא לקבל תשלום באשראי מתחת לסכום מסוים (נע סביב ה-20 עד 30 שקלים), ומנגד קבלת כל סכום בחברות גדולות, מעניין אותי לדעת מה גובה העמלה (בערך) שמשלם קמעונאי קטן לחברת האשראי, בגין תשלום אשראי שקיבלNirvadel - שיחה 18:25, 9 בדצמבר 2017 (IST)

חלק מחברות הסליקה גובות תעריף עבור מספר עסקאות בחודש (נגיד 1000 או 2000), אך כיום ישנן חבורת סליקה הגובות תעריף קבוע. ייתכן שבחלק מהמקומות לא רוצים להצהיר מס על כל העסקאות.31.154.81.82 18:44, 9 בדצמבר 2017 (IST)
עפ"י הנאמר לי ע"י זכיין חנות טמבור בירושלים, גובה העמלה שהוא משלם הוא כ 3.5% לכל עסקה, ולא פחות מ2 ש"ח לעסקה.סול במול - שיחה 22:39, 9 בדצמבר 2017 (IST)
זה אולי דיינרס, חברות האשראי האחרות (אפילו אמריקן אקספרס) גובות פחות. או שזה ויזה תייר. מהההה - הדיר 15:22, 10 בדצמבר 2017 (IST)