ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון183

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
דפי ארכיון של הכה את המומחה
ארכיון כללי
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10
11 12 13 14 15 16 17 18 19 20
21 22 23 24 25 26 27 28 29 30
31 32 33 34 35 36 37 38 39 40
41 42 43 44 45 46 47 48 49 50
51 52 53 54 55 56 57 58 59 60
61 62 63 64 65 66 67 68 69 70
71 72 73 74 75 76 77 78 79 80
81 82 83 84 85 86 87 88 89 90
91 92 93 94 95 96 97 98 99 100
101 102 103 104 105 106 107 108 109 110
111 112 113 114 115 116 117 118 119 120
121 122 123 124 125 126 127 128 129 130
131 132 133 134 135 136 137 138 139 140
141 142 143 144 145 146 147 148 149 150
151 152 153 154 155 156 157 158 159 160
161 162 163 164 165 166 167 168 169 170
171 172 173 174 175 176 177 178 179 180
181 182 183 184 185 186 187 188 189 190
191 192 193 194 195 196 197 198 199 200
201 202 203 204 205 206 207 208 209 210
211 212 213 214 215 216 217 218 219 220
221 222 223 224 225 226 227 228 229 230
231 232 233 234 235 236 237 238 239 240
241 242 243 244 245 246 247 248 249 250
251 252 253 254 255 256 257 258 259 260
261 262 263 264 265 266 267 268 269 270
271 272 273 274 275 276 277 278 279 280
281 282 283 284 285 286 287 288 289 290
291 292 293 294 295 296 297 298 299 300
ארכיון מתמטיקה
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10
ארכיון פיזיקה
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10
ארכיון ביולוגיה
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10
ארכיון פסיכולוגיה
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10

דף זה הוא דף ארכיון של דיון או הצבעה שהסתיימו. את המשך הדיון יש לקיים בדף השיחה של הערך או הנושא הנידון. אין לערוך דף זה.



תוכן עניינים

האם מישהו יודע[עריכת קוד מקור]

את המקור והאטימולוגיה של חריימה, תבשיל דגים ברוטב עגבניות נפלא וידוע ? לא ניחוש, אלא ידיעה ברורה. אני משער שמקור התבשיל אצל הברברים, שכן היה נפוץ במטבחים הלובי, התוניסאי והמרוקאי, ארצות התפוצה העיקריות של שבטי הברברים, ושמו בברברית. אשמח אם מישהו יוכל לאשר / להרחיב, למרות שהשאלה לא מתאימה בדיוק לשבועות ולמסורת מאכלי הגבינות בקרב רבים מעמי הארץ (במובן של קהילות ישראל). חג שמח, בנצי - שיחה 19:37, 26 במאי 2012 (IDT)

מצאתי כאן שהפירוש בערבית של חראמיה הוא "גנבים".הכוונה שהוא אוכל מהיר וקל להכנה כמו גנבים שנכנסים ויוצאים מהר.יש דובר ערבית שיכול לאמת את הפירוש?.רונאלדיניו המלך - שיחה 10:57, 27 במאי 2012 (IDT)

גרדיאנט[עריכת קוד מקור]

אני מנסה להבין משהו- איך זה שאם f משטח אז נורמל למשטח ואם T זו טמפרטורה אז זה כיוון בו הטמפרטורה עולה הכי מהר? אותה פעולה מתמטית נותנת דברים שונים לגמרי. 79.176.216.189 19:53, 26 במאי 2012 (IDT)

הוא לא משטח. הוא משטח (דו-ממדי במרחב התלת ממדי). לעומת זאת טמפרטורה היא באמת מהצורה (לכל נקודה במרחב מתאים ערך). לכן הדמיון שהצגת לא באמת קיים. אם רוצים להשוות את שתי הצורות, אז צריך להציג את המשטח בצורה , ואז הנורמל הוא לא הגרדיאנט. דניאל תרמו ערך 20:07, 26 במאי 2012 (IDT)
הוספתי לאחר התנגשות עריכה: ראשית, ראה את הערך גרדיאנט. לגבי המשטח: בפיזיקה למשטח קוראים "משטח שווה פוטנציאל" כאשר c הוא קבוע ,ולמעשה קובע אילוץ שמכתיב את צורת המשטח. עכשיו, הנח ל-c להשתנות. ברור שהוא יכול להשתנות רק בכיוון ניצב (נורמל) למשטח, כי במישור המשיק על נקודה מסוימת הוא קבוע (המישור המשיק בסביבה מאוד קטנה של הנקודה היא קירוב טוב של המשטח). לכן, הפונקציה משתנה הכי מהר (או משתנה בכלל) כאשר הולכים ביוון הניצב למשטח. בברכה, MathKnight (שיחה) 20:10, 26 במאי 2012 (IDT)

נתון לי משטח בצורה , לדוגמה . אני רוצה לחשב לו נורמל. אני עושה גרדיאנט ומקבל . מציב נקודה רצויה ומקבל וקטור. זה לא נורמל? לאביר מתמטי: לא ברור למה C יכול להשתנות בכיוון הניצב למשטח. 79.176.216.189 20:17, 26 במאי 2012 (IDT)

יותר קל להסביר את זה באנלוגיה פיזיקלית. נתבונן בפוטנציאל של שדה חשמלי שיוצר מטען חשמלי נקודתי Q. ידוע שהשדה נתון על ידי חוק קולון: ואפשר לחשב את הפוטנציאל (שנותנת את האנרגיה פוטנציאלית אם יש עוד מטען q הנמשך אל Q) ולקבל . קל לראות שהמשטחים שווי הפוטנציאל הם קליפות כדוריות (למעשה ספירות) כאשר בכל קליפה הפוטנציאל שווה על כולה ושווה ל-. נניח שמטען q נמשך אל עבר Q, הוא "רוצה" לעבור מפוטנציאל גבוה לפוטנציאל נמוך (משיקולים אנרגטיים) ויעשה את זה בדרך הכי מהירה? משיקולים גאומטריים קל לראות שהוא ינוע בניצב לקליפות הכדוריות, בכיוון רדיאלי אל עבר q. הגרדיאנט של הוא ואתה רואה שאתה מקבל וקטור ניצב לקליפות הכדוריות. לכן, הגרדיאנט מחזיר את הנורמל למשטח שהוא גם כיוון ההשתנות הכי מהיר של הפוטנציאל. בקואורדינטות קרטזיות זה שקול ל- וזו הבעיה שהבאת כאן, רק שאגף ימין הוא עם פרמטר משתנה r ולא קבוע בכל המרחב, אלא רק על כל משטח (עם פרמטר אחר לכל משטח). בברכה, MathKnight (שיחה) 20:40, 26 במאי 2012 (IDT)

סטטיסטיקת צפייה בוויקיפדיה[עריכת קוד מקור]

הקישור "סטטיסטיקת צפייה" לערך בלשונית "גרסאות קודמות" - מונה סה"כ כניסות בכלל, או רק כניסות שונות לפי כתובות איי.פי (או שיטה אחרת)? למשל - אם נכנסתי לערך מסויים 100 פעמים באותו יום במהלך אותו חיבור רשת ואותה כתובת איי.פי, המונה סופר אותי כ-100 פעמים או כפעם אחת? תודה מראש על התשובה, תודה בכלל על תרומתכם למיזם החשוב הזה וחג שבועות שמח (זהירות עם העוגות גבינה).

ממה שאני הבנתי, שתי כניסות מאותו ip ייחשבו ככניסה אחת. בלנק - שיחה 00:08, 28 במאי 2012 (IDT)

מה שם העצים הדקים וה"כסופים" (לא המחטיים) שמאחורי התרמיל?[עריכת קוד מקור]

תודה חבר'ה. יום נעים. 79.182.144.204 13:31, 27 במאי 2012 (IDT)

זהו שדר, אם אני לא טועה. Corvus,(שיחה) 14:44, 27 במאי 2012 (IDT)
דומני שעליו של שדר הם ארוכים, דקים, ובהירים יותר, בקיצור, שונים מעלים אלה. אמנם, יש דמיון רב בין הגזעים. בברכה. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

האם תעלות הנתרן בתאי שריר הן אותן צינוריות T מפורסמות?[עריכת קוד מקור]

אני הבנתי כך, אך ייתכן שהנתרן נכנס בתעלות ורק אז עובר בתוך צינוריות T שבתוך התא. זה נכון? -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

מדובר בשני דברים שונים. תעלת יונים מפולשת וחוצה את קרומית-התא לרוחבה. צינורית T (אנ') היא התקפלות של הקרומית עצמה, בצורה המזכירה פניית U (פניית פרסה) ארוכה, או צורת T (אם מסתכלים על הצורה היותר כללית של המבנה כולו). תפקידן של צינוריות אלה הוא להוות מובלעות קרומיות אל פנים תא השריר, כדי לאפשר הולכה יעילה יותר של דחפים עצביים מחוץ לתא אל תוכו, וביחוד, אל הרשתית הסרקופלזמית (אנ'). לפירוט נוסף, כולל איורים מצויינים ומפורטים, עיין באתר זה. בנצי - שיחה 12:17, 28 במאי 2012 (IDT)

סינוס וקוסינוס[עריכת קוד מקור]

למה דווקא סינוס וקוסינוס - פונקציות שמתארות את שיעור ה-Y וה-X של נק' על מעגל היחידה כתלות בזווית - מופיעות כמעט בכל תיאור של תופעה מחזורית בפיזיקה? הרי אפשר לחשוב על הרבה פונקציות מחזוריות עם תכונות אחרות. 94.159.162.36

לא סתם מחזוריות, אלא תכונה מעניינת נוספת שקשורה לנגזרות מחזויות. אני לא יודע מה הרקע שלך, אז אני אדגים על דגומה ממש קלסית -מסה על קפיץ.
חוק ניוטון שני אומר , כאשר a זו תאוצה. תאוצה היא הנגזרת השניה של של מרחק. מרחק במקרה של מסה על קפיץ נמדד משיווי משקל ונקרא לו x. זו היא פונקציה של הזמן, כלומר . נסמן . חוק הוק אומר ש. נשווה בין האגפים ונקבל . לצורך הפשטות בלבד נניח ש (אני יודע שיש בעיה קטנה פה עם היחידות, אבל זאת לא הנקודה) ונקבל . איזו פונקציה שווה למינוס נגזרת שנייה של עצמה? סינוס או קוסינוס. Corvus,(שיחה) 21:51, 27 במאי 2012 (IDT)
כדאי גם לעיין בערכים הבאים: טריגונומטריה, מתנד הרמוני וטור פורייהנוסחת אוילר למתקדמים). בברכה, MathKnight (שיחה) 21:56, 27 במאי 2012 (IDT)
לדעתי קישור לפורייה עבור אנשים שלא פגשו משוואה דיפרנציאלית עלול לגרום להתקף פניקה בלתי נשלט... Corvus,(שיחה) 22:10, 27 במאי 2012 (IDT)
צודק. אהבתי את הדוגמא המפורטת והיסודית שהבאת (ממליץ לעבור על ההקלדה - יותר מדי תקלדות - לא נראה טוב) - מאוד דידאקטית. חשבתי על הסבר היוריסטי יותר (הרי שאלה זו נשאלת ע"י תלמידי תיכון טובים בפיזיקה, ולא תמיד ניתן לדבר על משוואות דיפרנציאליות), אבל אמתין לתגובת השואל. שבוע טוב, בנצי - שיחה 22:56, 27 במאי 2012 (IDT)
תודה לך. צר לי על התקלדות, יש לי בעיה עם זה. אתה מוזמן לתקן אם אתה רואה כאלה שאני לא. Corvus,(שיחה) 23:27, 27 במאי 2012 (IDT)
תודה רבה לכם. 94.159.162.36
הסיבה שזה מופיע בכל כך הרבה מקומות היא לא מקרה. היא נובעת מכך שחוק הוק הוא קירוב טוב ברוב המוחלט של המקרים עבור מערכת שקרובה לשיווי משקל יציב. emanשיחה 10:41, 28 במאי 2012 (IDT)
אני לא מבין במתמטיקה, אבל אני חש שההסברים לעיל לא נגעו בלב העניין או לפחות לא בכולו, ואולי אפילו סיבכו שלא לצורך. (ייתכן שאפשר לנסח עוד פונקציות שהן נגזרות אחת של השנייה?)
מה שלי היה חשוב להבנה של הפונקציות הטריגונומטריות זה שהן מאוד כלליות. אנחנו משתמשים במעגל היחידה כדי לתאר אותן עבור משולש שיש לו יתר באורך של יחידה אחת, אבל הן למעשה מתארות יחסים עבור כל משולש ישר זווית בכל קנה מידה שנרצה, ולפיכך הן מהוות כלי יעיל מאוד לבדוק גודל של יתר ביחס לשתי הצלעות האחרות.
בפיזיקה אני מבין עוד פחות, אבל חשוב לשים לב שלפי משפט פיתגורס, הגודל של כל וקטור הוא פונקציה של הערכים שלו שמורכבים בעצם משתי צלעות של משולש דמיוני, ולכן לפונקציות הטריגונומטריות (שכאמור, מקיימות מערכת יחסים הדוקה עם היחסים בין הגדלים והזוויות של הצלעות) יש תפקיד חיוני בתיאור של כל גודל במרחב.
אני חושב שאם מקבלים את המשפט "לפונקציות הטריגונומטריות יש תפקיד חיוני בתיאור של כל גודל במרחב", דיי ברור מהי החשיבות שלהן. Nachy שיחה 11:10, 28 במאי 2012 (IDT)
מצטער, אבל ממש לא הבנת את השאלה שלו. מדובר בפונקציות טריגונומטריות של הזמן. להמ דווקא הן מופיעות בפתרונות פיזיקליים. emanשיחה 11:21, 28 במאי 2012 (IDT)
מה זה משנה? זמן גם הוא ניתן להצגה כמשתנה בעל גודל. Nachy שיחה 11:22, 28 במאי 2012 (IDT)
השאלה הייתה- "אני מכיר הרבה פונקציות מחזוריות. למה בין כל הפונקציות הללו משתמשים דווקא בסינוס וקוסינוס.". וזה לא נובע מזה שניתן להגדיר משולשים ולראות את היחסים בינהם. זה נובע מהתוכנה שאתה אני הצגתי- מחזוריות בגזירה. אי אפשר להסביר את כל הקורס במשוואות דיפרנציאליות בהודעה אחת בפורום. קבל את זה כעובדה- הפיתרון של המשוואה (2 הנקודות מעל הX זה נגזרת שניה) הוא הפונקציה . ונכון, אתה יכול להסביר את התוצאה ולתת לה משמעויות של משולשים (לדוגמה היטל של מעגל היחידה). הערך מתנד הרמוני מסביר את זה לא רע לדעתי. Corvus,(שיחה) 15:45, 28 במאי 2012 (IDT)
אוקיי, אולי יום אחד אקח קורס בפיזיקה להנאתי ואבין את מה שכתוב בערך ההוא (כרגע זה לא ממש מובן למי שלא מכיר פיזיקה).
שימוש במעגל היחידה היא הדרך האינטואיטיבית ביותר להבין גם את המשמעות הפשוטה של סינוס וקוסינוס, וגם את העובדה שהן נגזרות אחת של האחרת. קל להדגים מספרית שאם זזים על מעגל היחידה טיפונת, ההשתנות של סינוס היא ממש הקוסינוס, וזה יוצא הכי ברור. Nachy שיחה 17:05, 28 במאי 2012 (IDT)
אין עוד פונקציות מלבד קוסינוס וסינוס (וצירופים לינאריים שלהם) שמקיימות . זו תכונה חשובה של הפונקציות האלו לא פחות משאר התכונות שלהן. למעשה בתחומים מסוימים מגדירים ככה את סינוס וקוסינוס. דניאל תרמו ערך 11:51, 28 במאי 2012 (IDT)

כספים ומחתרות לפני קום המדינה[עריכת קוד מקור]

שלום!

אתם יודעים, לא מעט אנשים בהיסוטריה הקצרה של מדינתו הואשמו בעבירות כאלה ואחרות הקשורות לכספים. עמותות מגלגלות הרבה כספים. לגבי ארגוני המחתרות שנאבקו לקום המדינה:

  1. האם ישנם מחקרים בנושא?
  2. האם היה מי שהואשם בעבירות כספים?

תודה רבה!

כן ולא. המחתרות לא היו עמותו באותו הזמן. לפחות חלק מהמחתרות (לח"י. מי עוד?) שדדו סניפי בנקים בשלב זה או אחר כדי לממן את פעילותן. אני מניח שזו עברה הקשורה בכספים. Tzafrir - שיחה 12:51, 31 במאי 2012 (IDT)
שוד בנק הפועלים על ידי הלח״י היה אירוע חד פעמי. ללח״י היו סחטנים ששנוררו כסף ממי שנחשב לעשיר. היה להם קורס לזה שכונה ״קורס משוחררים״. עִדּוֹ - שיחה 02:02, 3 ביוני 2012 (IDT)

אודות קשרים קוולנטים[עריכת קוד מקור]

מדוע קשרים וולנטים מבוצעים על ידי שיתוף של מספר אטומי זוגי? 77.125.113.159 00:35, 28 במאי 2012 (IDT)

א. אתה כנראה, מתכוון למס' זוגי של אלקטרונים שיתופיים. כלומר, מס' האלקטרונים השיתופיים הכולל הוא זוגי.
ב. משום שאינטראקציית השיתוף היא סימטרית. ישנם גם מצבי ביניים, בהם השיתוף אינו מוביל ליציבות מלאה המתקבלת ממערך של 8 אלקטרונים בקליפה החיצונית (או 2, במקרה של קליפה אחת), אלא רק ליותר יציבות, כמו עם הידרוקסיל, שם החמצן והמימן תורמים אלקטרון אחד כל אחד, ולכן החמצן עדיין 'מחפש' אלקטרון נוסף. דוגמא נוספת לשיתוף ללא יציבות מלאה היא מולקולת פחמן חד-חמצני - קשר קוולנטי משולש. בנצי - שיחה 10:12, 28 במאי 2012 (IDT)

Benharroch Isaac[עריכת קוד מקור]

אני מחפש קצה חוט על מנת ליצור קשר עם הפילולוג Benharroch Isaac ?? ניסיתי לחפש בגוגל דרך ליצור איתו קשר אך חרס עלה בידי (הודאה: האנגלית שלי כנראה לא הכי טובה...) אין לי מושג איך ליצור קשר עם האדם הזה, כל מידע של מייל, טלפון, כתובת, יקובל בברכה. 95.35.131.116 01:11, 28 במאי 2012 (IDT)

האתר הזה מקשר אותך למישהו בשם זה, אבל לא נראה שזה אותו אחד. אולי תפרט קצת- מה אתה יודע על אותו פילולוג מלבד שמו? האם הוא פילולוג ידוע? מאיפה הוא? באיזה אוניברסיטאות הוא עבד. המאמר [1] הזה טוען שהוא עבד עם מישהו בשם יוסף טולדנו או ג'וזף טולדנו. כנראה זה אותו אחד שרואים כאן. אולי אתה יכול ליצור קשר עם הספרייה של מט"ח ולקבל את המספר או המייל שלו, ודרכו אולי להגיע ליצחק הזה. בלנק - שיחה 10:23, 28 במאי 2012 (IDT)

מחנות השמדה[עריכת קוד מקור]

האם נכונה הטענה שמחנות השמדה הומצאו על ידי בריטים ולא גרמנים? 79.176.216.189 11:14, 28 במאי 2012 (IDT)

הכוונה למחנות ריכוז. ראה מלחמת הבורים. גילגמש שיחה גם אני משתתף במיזם העשור! 11:16, 28 במאי 2012 (IDT)

כוח המאונך לכיוון התנועה[עריכת קוד מקור]

שלום. האם קיים בפיזיקה משפט האומר שכוח הפועל במאונך לכיוון התנועה של עצם ישנה את כיוון המהירות שלו אך לא את גודלה? ממה הוא נובע? 94.159.174.237

המשפט אינו נכון. אם אני טס במהירות 2 קמ"ש, למשל, במקביל לאדמה, ואז פוגע בי טיל מלמטה, ומעיף אותי למעלה במהירות 10000 קמ"ש, אז גם הכיוון וגם הגודל של המהירות השתנו. מה שנכון זה שכוח המאונך לכיוון התנועה לא ישפיע אל הגודל או הכיוון של התנועה במימד המאונך לו. אם נחזור לדוגמה, נניח שטסתי במהירות 2 קמ"ש לכיוון דרום, והכוח היחיד שפגע בי הוא הטיל כלפי מעלה, אז אני עדיין אטוס במהירות 2 קמ"ש לכיוון דרום, ובלי קשר לכך אטוס גם במהירות 10000 קמ"ש כלפי מעלה. אחרי שעה אחת אהיה 2 ק"מ מדרום לאיפה שהייתי, ועוד 10000 ק"מ גבוה יותר. זה נובע מכך שלווקטורים מאונכים אין רכיבים מנוגדים (בכוח המופעל כלפי מעלה אין שום רכיב לכיוון צפון או דרום), והדבר היחיד שמשנה תנועה על מימד מסוים הוא כוח המופעל במימד זה. אם לא מופעל על עצם כוח, הוא ימשיך לזוז באותה מהירות- ראה החוק הראשון של ניוטון. בלנק - שיחה 14:06, 28 במאי 2012 (IDT)
תודה. אני מסכים איתך, וגם לי זה לא נראה הגיוני. אבל משפט כזה מצוטט במהדורה העברית של הספר "מבינים פיזיקה" (ספר לקורס יסוד בפיזיקה לאוניברסיטה): "אם כוח שקול השונה מאפס פועל על גוף, אפשר לפרק כוח זה בכל רגע לרכיב לאורך קו התנועה ולרכיב הניצב לכיוון התנועה. רכיב הכוח השקול הנמצא בקו אחד עם תנועתו של הגוף גורם לשינויים בגודל מהירותו של הגוף בלבד. רכיב הכוח השקול הניצב לקו התנועה גורם לשינויים בכיוון מהירותו של הגוף בלבד". 94.159.174.237
הכוונה לגוף הנמצא במנוחה או בתנועה (לפני שמופעל הכוח)? כי אם הוא נמצא במנוחה, אז הכל המשפט חסר משמעות מהתחלה- כל הכוח יהיה בכיוון התנועה, כי כיוון התנועה ייקבע על ידי הכוח. אם הכוונה לגוף הנמצא בתנועה גם קודם, אז הם כנראה מתכוונים שהרכיב המאונך לא ישפיע על המהירות בכיוון התנועה, ולא שהוא לא ישפיע על המהירות באופן כללי. בלנק - שיחה 14:48, 28 במאי 2012 (IDT)
לא, הכוונה לגוף שנמצא בתנועה ואז מפעילים עליו כוח. לא נראה לי שזו הכוונה כי הם מדגישים שהרכיב המאונך לכיוון התנועה "גורם לשינויים בכיוון מהירותו של הגוף בלבד". משמע שהוא לא גורם לשינוי בגודל המהירות. 94.159.174.237
המשפט נכון. אבל בשביל זה צריך שכל הזמן הכוח יהיה בניצב לכיוון התנועה, ולא רק ברגע הראשוני (כמו שלמשל קורה במקרה של כוח מגנטי על מטעןב נע.
הסיבה היא ששינוי בגודל המהירות מצריך שינוי באנרגיה הקינטית כלומר שהכוח יעשה עבודה. אבל אם הכוח ניצב לכיוון התנועה הוא לא יכול לעשות עבודה.
בדוגמה שהבאתם הכוח ממשיך לפעול לאותו כיוון גם כשכיוון התנועה של הגוף השתנה, ולכן הוא עשה עבודה, ושינה את גודל המהירות. emanשיחה 17:16, 28 במאי 2012 (IDT)
תודה. אז מדובר למעשה במצב של תנועה מעגלית. מה קורה בתנועה מעגלית עם תאוצה משיקית? היא לא נובעת מהכוח הצנטריפטלי המאונך לכיוון התנועה? 94.159.174.237
אם גודל הכוח קבוע תהיה תנועה מעגלית.
בתנועה מעגלית עם תאוצה משיקית חייב כמובן להיות גם כוח משיקי בנוסף. emanשיחה 19:51, 28 במאי 2012 (IDT)
א. ליתר דיוק, שקול כוחות שכיוונו ניצב וגודלו קבוע (כוח יחיד הוא מקרה פרטי). תנועה כזו מכונה תנועה מעגלית קצובה.
ב. נכון יותר להיפך: אם ישנו גם כוח בכיוון הרגעי של המשיק, אזי תהיה גם תאוצה משיקית. בנצי - שיחה 22:46, 28 במאי 2012 (IDT)
א. ליתר דיוק, מצב של תנועה מעגלית קצובה (מהירות משיקית שגודלה קבוע), משום שכאמור, תנועה מעגלית מתקבלת גם כאשר קיים כוח בכיוון המשיק הרגעי למסלול הגוף. דוגמא לכך היא תנועתו של גוף המתנודד במטוטלת פשוטה.
ב. לא, היא לא יכולה לנבוע מהכוח הצנטריפטלי, משום שזה מכוון למרכז המסלול (המעגל), כלומר, מכוון לאורך רדיוס המסלול, והכוח המשיקי, ככזה, ניצב לו. אבל ישנם מקרים פשוטים בהם מתגלה בבירור הכוח המשיקי: מצבה של קרונית רכבת הרים בלולאה אנכית. בכל נקודה לאורך הלולאה, פועלים עליה שני כוחות: הכוח הנורמלי מצד המסילה, וכוח הכובד שכיוונו קבוע (כלפי מטה), ולכן לו שני רכיבים משתנים בזמן: לאורך הרדיוס, ובניצב לו, כלומר בכיוון המשיק. בנצי - שיחה 22:46, 28 במאי 2012 (IDT)
נכון מאוד וניתן להוכיח את זה באופן לא פורמלי בקלות יחסית, ראשית על פי חוקי שני, כח הוא מכפלת המסה בתאוצה, מסה כמובן היא לא וקטור אלא גודל ולכן היא לא משפיע על כיוונו של הכוח. אם משתנה כיוון המהירות אזי בהכרח יש תאוצה, אך אם המהירות לא משתנה בגודלה אזי המהירות בכיוון המשיק שווה לאפס. מכאן שאנחנו נשארים עם האנך למשיק שבהכרח מקבל את התאוצה (כל כיוון אחר בעל תאוצה בהכרח יגרור קיומה של תאוצה בכיוון המשיקי -> סתירה). אם תנסח את זה בצורה וקטורית תראה זאת מיד. Exx8 - שיחה 22:58, 29 במאי 2012 (IDT)
"אזי המהירות בכיוון המשיק שווה לאפס" - אתה כמובן, מתכוון לתאוצה בכיוון המשיק. בנצי - שיחה 00:16, 30 במאי 2012 (IDT)

סבון בתקופת התנ"ך[עריכת קוד מקור]

בתקופת התנ"ך השתמשו בסבון מוצק או בסבון נוזל? תודה. --77.125.74.179 14:58, 28 במאי 2012 (IDT)

מוצק, ככל הידוע לי. עיין בבּוֹרִית. בנצי - שיחה 17:07, 28 במאי 2012 (IDT)
אני לא בטוח, אבל נראה לי שקראתי פעם באינטרנט שארכיאולוגים מעריכים שהשימוש הראשון בסבון נוזל נעשה ע"י איזה איש פלישתי ששמו פאדיחה, חאריחה או משהו כזה. שוב, אני לא בטוח. --77.125.74.179 18:06, 28 במאי 2012 (IDT)
אבל אני חושב שהשם שלו מתחיל באות פ' (אך אני לא זוכר אם רפויה או מודגשת) ויש את האות ד'. אז רוב הסיכויים שזה פאדיחה, או פדאחה, או פאחידה. --77.125.74.179 18:12, 28 במאי 2012 (IDT)
(או שם דומה. שוב, אני לא בטוח.) --77.125.74.179 18:12, 28 במאי 2012 (IDT)
אני חושב שבתקופת התנ"ך היו מפוררים על הגוף או על היד מיני צמחים שהיו נותנים ריח טוב, וזה היה ה"סבון" דאז. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
לא, אתה טועה. חבל 'לזרוק' כל מיני רעיונות לא מבוססים, מבלי לעיין אפילו בערך הבסיסי - סבון, והעדויות הקדומות המצויינות בו. נא עיין גם בפסוק המצוטט בערך הצמח שהזכרתי לעיל. הם ממש ידעו לייצר סבון אז. ראיות נוספות: זה מכבר עברנו את שבועות. מעמד מתן תורה, וההכנות לקראתו, כולל כיבוס בגדים, לשם היטהרות. וגם: "וכבסתם בגדיכם ביום השביעי, וטהרתם; ואחר, תבאו אל-המחנה" (במדבר, ל"א, כ"ד). בנצי - שיחה 23:26, 28 במאי 2012 (IDT)
בנצי, תודה. מה שכתבתי מתבסס על מורה-דרך שפעם הציג צמח הגדל באזור מדבר יהודה אותו הוא פורר בידיים וטען שזה שימש כסבון. אני לא מבין על סמך מה קישרת סבון או פרחים ריחניים לפסוק הנ"ל. אנא פרט. 79.177.164.158 01:44, 29 במאי 2012 (IDT)
הזכרתי 3 פסוקים: אחד במפורש, ושניים במרומז (ראה בורית וסבון). בכולם אתה רואה קשר מובהק בין כיבוס לבין טהרה או היטהרות. היטהרות מלאה חייבה כיבוס הבגדים הלבושים, זה היה חשוב יותר אז, מאשר שגרת ניקיון, כפי שמקובל היום, לפחות לפי הנורמות המקובלות בעולם המערבי. זו סיבת הציטוט. בורית היא אמנם צמח, אבל הפיקו ממנו חומר חיוני לייצור הסבון עצמו, ולכן הוא מופיע שוב ושוב כשם נרדף לסבון. אני מקווה שההקשר ברור יותר עתה. בנצי - שיחה 22:27, 29 במאי 2012 (IDT)
הטענה כי במקרים מסוימים נעזרו ב"חומרי ניקוי" (טבעיים) להשגת טוהר מקובלת עליי. 79.177.180.234 00:12, 30 במאי 2012 (IDT)

אננטיומרים...[עריכת קוד מקור]

1)ראיתי את הערך על אננטיומרים ובשיא הרצינות לא הבנתי: http://upload.wikimedia.org/wikipedia/he/6/68/Enantiomers.png אם אני אסובב את האיזומר, אז הוא ישתנה מבחינה אופטית? הוא לא יהיה זהה? ולמה הגוף לא יוכל לעכלו? דבר נוסף, למה בלתי אפשרי שלמולקולה עם קשר כפול יהיה איזומר? -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

מדובר באננטיומרים - איזומרים מרחביים שזהים מבנית אבל לא חופפים לתמונת המראה שלהם, ולא סתם איזומרים. אם תסובב, לדוגמה, את האיזומר שנמצא בצד ימין של התמונה נגד כיוון השעון (אפשר לחשוב שמחזיקים במימן ומסובבים אותו נגד כיוון השעון) הוא לא יחפוף לאיזומר השמאלי - המקומות של הפלואור והכלור יתחלפו. העדר החפיפה נובע מהמבנה התלת-מימדי המסוים של המולקולה - היא איננה שטוחה אלא הכלור יוצא ממישור הדף והפלואור נכנס למישור הדף. אטומים שאינם מהווים מרכז כיראלי - כלומר שיש סביבם שני אטומים מאותו סוג, או שההערכות של האטומים סביבם מישורית ולא מרחבית - לא יהיו כיראלים (המולקולה כולה יכולה להיות כיראלית, אבל בגלל אטומים אחרים בה). קשר כפול הוא מערכת מישורית - האטומים שקשורים לפחמני הקשר הכפול C=C נמצאים במישור הקשר, ולכן הם אינם מהווים מרכז כיראלי.
הסיבה שהגוף לא יכול לעכל אננטיומרים מסוימים הוא שגם האנזימים שלוקחים חלק בתהליך העיכול הם כיראליים והאתר הפעיל שלהם מותאם למולקולות או אטומים בעלי כיראליות. זה כמו שכפפה ימנית לא תתאים ליד שמאלית. 94.159.174.237

Vidin[עריכת קוד מקור]

‏Der alte jüdische Friedhof in Vidin (Bulgarien) sieht sehr zerstört aus.- siehe die Bilder auf Commons dazu - Category:Jewish cemetery Vidin. Was könnten die Gründe dafür sein? Wann wurde er zerstört? Wurde er geplündert oder einfach nur mutwillig zerstört? Oder wurden die Gräber umgebettet? Antwort bitte deutch, englisch oder bulgarisch. Bin im Garten - שיחה 20:37, 28 במאי 2012 (IDT) (de:Benutzer:Bin im Garten)

Google translation:
The old Jewish cemetery in Vidin (Bulgaria) looks very damaged - see the pictures on Commons Category: Jewish cemetery of Vidin [2]. What could be the reasons? When was it destroyed? Was it pillaged or simply just willfully destroyed? Or were reburied the tombs? (???)
Please reply deutch, English or Bulgarian.
kotz - שיחה 22:51, 28 במאי 2012 (IDT)
Better in English, for the eyes of other readers. Thank you. בנצי - שיחה 22:57, 28 במאי 2012 (IDT)

האם קופות החולים מספקות טיפולי פנים?[עריכת קוד מקור]

הוצאת שומן מבלוטות שומן, הוצאת "שחורים", פילינג, וכו'. האם הקופות-חולים מספקים טיפולים כאלה, בין אם מביטוח משלים ובין אם בהשתתפות מלאה? מה שם ההתמחות של הרופא שמבצע טיפולים כאלה (להוציא פילינג ודברים שהם יותר קוסמטיקה מרפואה). תודה !!! -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

לפי הידוע לי, טיפולי פנים קוסמטיים אינם חלק מסל הבריאות. סל הבריאות הוא השם הכולל לטיפולים הניתנים על ידי קופות החולים, במימון המדינה.
כלומר, בתשובה ישירה לשאלה: המדינה לא מוציאה את השחורים. Face-smile.svg. Danny-wשיחה 23:33, 28 במאי 2012 (IDT)
אך כמובן - אם יש לך בעיית עור שהיא מעבר לקוסמטיקה, באפשרותך לקבוע תור לרופא, ולהתייעץ איתו. ייתכן שהוא יוכל להפנותך לרופא עור או להמליץ על תכשירים. (הקופות כן משתתפות בתכשירים רפואיים שונים לבעיות עור. Danny-wשיחה 23:35, 28 במאי 2012 (IDT)
טיפולים שכאלה הינם בגדר טיפולים קוסמטיים, ומבוצעים על ידי קוסמטיקאית. אין להם שום קשר לקופות החולים. ‏LightBringer‏ • שיחה 01:54, 29 במאי 2012 (IDT)
באופן כללי, קופת חולים יכולה להשתתף בטיפולים קוסמטיים. אפשר לפנות למוקד השירות או לאתר האינטרנט של הקופה, ולקבל מידע מעודכן שם. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

זהות עם לאנים[עריכת קוד מקור]

למה זה נכון? כלומר איך אם אני רואה את אגף שמלא אני הופך אותו לימין? 79.176.216.189 19:19, 29 במאי 2012 (IDT)

בשני הצדדים יש שימוש בזהות (בצד ימין n הוא 1-) כי שדדשכשיחה • ח' בסיוון ה'תשע"ב • 19:29, 29 במאי 2012 (IDT)

ועכשיו למתקדמים- למה 79.176.216.189 20:22, 29 במאי 2012 (IDT)

.המעבר השני נובע מהגדרת הלוגריתם.אני מציע לך לעבור קצת על הערך ואז לחזור לפתרון שאר שיעורי הבית.רונאלדיניו המלך - שיחה 20:55, 29 במאי 2012 (IDT)
למעשה זו ההגדרה של חזקה. ראה חזקה (מתמטיקה)#חזקה ממשית. דניאל תרמו ערך 22:54, 29 במאי 2012 (IDT)

קולואיד[עריכת קוד מקור]

אז לא הבנתי בעצם למה למה קלאואיד מסווג כחומר אחד? שני החומרים מקיימים בינהם אינטרקציה כלשהי? האם יש להם תכונות המיוחדות רק להם בתור קלאואיד?77.127.169.13

א. אתה מדבר אולי על קולואיד ? למה אתה מתכוון "חומר אחד", במובן של ההבחנה בין תרכובת ותערובת ?
ב. מלבד זאת, צ"ל אינטֶרִאַקֵציה ולא אינטרקציה (מדובר בהלחם שתי מילים: inter & action). בנצי - שיחה 21:26, 29 במאי 2012 (IDT)
כן התכוונתי לקולואיד, אני שואל מדוע זה מוכר בכלל כתערובת כחומר יחיד ולא שני חומרים שונים אחד בתוך השני. האם הם מקיימים תכונות משותפות עקב היותם אחד בתוך השני?77.127.169.13
א. מה שקובע את טיב החומר הנדון הוא אופי הקשרים בין החלקיקים. תרכובת היא חומר שחלקיקיו היסודיים הן אותן מולקולות, הנוצרות ממספר אטומים הנקשרים זה לזה בעוצמות אופייניות גדולות משמעותית מאשר הקשרים הנוצרים בין החלקיקים, השונים זה מזה צריך לומר, המרכיבים תערובת (דוגמת תמיסות, סגסוגות, ועוד). דוגמאות עיקריות לקשרים מולקולריים הם הקשר הקוולנטי, המאפיין חומרים אורגניים בדר"כ, הקשר היוני, הקשר המתכתי, ועוד. אני מקווה שההבחנה ברורה יותר עתה.
ב. לתערובת המתקבלת יש תכונות משלה (דוגמת סגסוגות מתכת שתכונותיהן שונות ממתכות המוצא, או בטון, שתכונותיו שונות בבירור, מתכונות האבקה האפורה, המים ויתר המרכיבים. אבל שונות זו היא שונות גלובלית, של כלל החומר, ולא של מרכיביו. תרכובת לעומת זאת, מורכבת מחלקיקים יסודיים שהם עצמם שונים בתכונותיהם ממרכיביהם האטומיים. בנצי - שיחה 23:57, 29 במאי 2012 (IDT)
בנוסף למה שציין בנצי, הסיבה הפרקטית לכך שיש שיש צורך לציין זאת בשם מיוחד היא שבטבע נתקלים הרבה בחומרים קולואידים: חלב, לדוגמה, שהוא קולואיד של שומן במים. לא מדובר בסתם תערובת של שני חומרים לא מסיסים אלא בתערובת הומוגנית יחסית. גם כשכימאים מנסים לסנתז חומר במעבדה, בפרט אורגנית, לפעמים הם מתקשים בהפרדה בין פאזות אורגניות לבין פאזות שאינן אורגניות, בגלל היווצרות קולואידים, ויש שיטות רבות להפטר מהם. 94.159.174.237

אחוז האודמורטים באודמורטיה[עריכת קוד מקור]

בפסקה דמוגרפיה בערך אודמורטיה כתוב " אודמורטים המהווים 29.3% מהאוכלוסייה" ובערך אודמורטים כתוב "האודמורטים חיים בעיקר ברפובליקת אודמורטיה, הממוקמת במזרח חלקה האירופי של הפדרציה הרוסית, שם הם מהווים למעלה מ-50% מן האוכלוסייה". איך זה מתיישב? • בברכה, אמיר (שיחה) 21:26, 29 במאי 2012 (IDT)

מאחר שאנו לא מסתמכים רק על הויקיפדיה, בדקתי איפה יש מקורות נוספים, לפי הויקיאנגלית. בערך "אודמורטים" בויקיאנגלית לא מצאתי סימוכין, ולא מצאתי כלל את האזכור למספר 50%.
לעומת זאת, בערך "אודמורטיה" בויקיאנגלית יש סימוכין בתחום הדמוגרפי. Udmurtia#Demographics אמנם לא עיינתי במקורות אלה (כדאי לעשות זאת) אך לכאורה במבט ראשון - זאת נראית הגרסה הנכונה יותר. עדיין יש לבדוק. Danny-wשיחה 02:06, 30 במאי 2012 (IDT)
והצבתי תבנית "מקור" בערך אודמורטים, לגבי המספר 50%. תודה על הסבת תשומת הלב. Danny-wשיחה 02:12, 30 במאי 2012 (IDT)
Russen (60,0 %)

Udmurten (27,1 %) Tataren (6,5 %)כך בויקי הגרמנית.

לפי מפקד האוכלוסין 2010 ברוסיה, יש באודמורטיה 28% אודמורטים. ראו [[3]] . גיא - שיחה 01:15, 1 ביוני 2012 (IDT)

חודש בלי חגים[עריכת קוד מקור]

חודש חשוון הוא מר כיוון שהוא החודש היחיד שאין בו חגים. אבל... איזה חג נחוג בחודש אלול? חשבתי וחשבתי, אפילו בערך חיפשתי, ולא מצאתי! 109.186.75.96 02:11, 30 במאי 2012 (IDT)

א) הוא לא באמת נקרא כך בגלל שאין בו חגים, זה מדרש. ב) בחודש אלול חלים הימים הנוראים. 94.159.174.237
תמיד אפשר לחגוג את החגים המונגולים. גילגמש שיחה גם אני משתתף במיזם העשור! 08:19, 30 במאי 2012 (IDT)
השם של החודש הוא מרחשוון בלי רווח ופירושו: החודש השמיני. כמו שמפורט בערך חשוון נ"משיחה • ט' בסיוון ה'תשע"ב • 10:19, 30 במאי 2012 (IDT)
השם ״מר חשוון״ הווא שיבוש של ״וורח שמן״. דהיינו ״ירח שמיני״. עִדּוֹ - שיחה 01:57, 3 ביוני 2012 (IDT)

איך מעלים מרוכב בחזקה ממשית?[עריכת קוד מקור]

איך מחשבים בשיטה הכי פשוטה (בלי לעבור לקוטביות)? 79.183.230.223 20:01, 30 במאי 2012 (IDT)

בשביל להבין איך מעלים מרוכב בחזקה ממשית תקרא את הערך חזקה. למזלך אתה מבקש משהו הרבה יותר פשוט, מרוכב בחזקה שלמה. הדרך הכי פשוטה היא כמובן לעבור לקואורדינאטות קוטביות. מכיוון שביקשת במפורש לא לעשות את זה אז תצטרך להשתמש בבינום של ניוטון. זה הרבה יותר חישובים מאפשר דרך קוטביות. דניאל תרמו ערך 20:07, 30 במאי 2012 (IDT)
השיטה הכי פשוטה לפתור את זה היא דרך Wolfram Alpha. תומר - שיחה 20:20, 30 במאי 2012 (IDT)
ואז להביא אייפון למבחן ולשלוף אותו בשירותים. קצת רצינות, לא לומדים מתמטיקה עם לא עושים את החישובים. 79.183.230.223 21:35, 30 במאי 2012 (IDT)
סוג של בדיחה. תומר - שיחה 23:05, 30 במאי 2012 (IDT)
הקוטביות במקרים האלא ממש מסבכות את הסיפור. התשובה היא רציונלית ועם קוטביות זה יוצא אי-רציונלי. 79.183.230.223 21:35, 30 במאי 2012 (IDT)
אם התשובה היא רציונלית ברור שגם התוצאה בקוטביות תהיה כזו. זה שעוברים בדרך מספרים אי-רציונליים פשוטים למדי לא אמורה להטריד אותך. דניאל תרמו ערך 21:57, 30 במאי 2012 (IDT)
ואיך אני עובר מארקטאנגנס של 79 חלקי 3 ומרדיוס של 100 שורש 10 למספרים שלמים? 79.183.230.223 22:08, 30 במאי 2012 (IDT)
עוד דרך, חשב את ואז ויש כאן רק 3 (4 עם כולל את חישוב a) פעולות כפל שצריך לבצע. כמובן, שהטכניקה הזאת טובה בעיקר למספרים קטנים. עבור מספר ממשי כלשהו במעריך או מספר שלם גדול, השיטה הכי נוחה היא מעבר להצגה הקוטבית. בברכה, MathKnight (שיחה) 22:21, 30 במאי 2012 (IDT)
לא יודע למה יצא לך ארקטנגנס 79 חלקי 3 ורדיוס 100 שורש 10. זה לא מה שיוצא. מותר לך מחשבון? דניאל תרמו ערך 22:26, 30 במאי 2012 (IDT)
בשימוש בוופראם יוצא ככה, לחץ ליד התשובה בפולריות על "צורה מדוייקת". ועדיף כמובן בלי מחשבון. 79.183.230.223 22:35, 30 במאי 2012 (IDT)
יוצא . שים לב שהרדיוס לא בהכרח רציונלי וזה בסדר, למשל . זווית כמעט תמיד תצא אי-רציונלית, שכן ברדיאנים 360 מעלות = שני פאי, ופאי הוא אי-רציונלי. בברכה, MathKnight (שיחה) 22:44, 30 במאי 2012 (IDT)
השאלה היא איך (בלי שימוש באמצעים אלקטורניים) אני מגיע לתשובה הזאת? השיטה שהצגת יפה למעלות נמוכות יחסית (5-6). איך לחילופין עושים את זה בשיטה הפולרית? 79.183.230.223 23:25, 30 במאי 2012 (IDT)
מציגים כ- (נוסחת אוילר (אנליזה מרוכבת)) ואז . מאחר שהזווית יוצאת בדרך כלל כמספר אי-רציונלי בדרך כלל יש להיעזר במחשבון או מחשב. לעתים, עבור זוויות "יפות" (כפולות רציונליות של פאי, למשל ) אפשר לחשב עם דף ונייר. בברכה, MathKnight (שיחה) 21:22, 3 ביוני 2012 (IDT)
. עוזי ו. - שיחה 00:01, 31 במאי 2012 (IDT)

אינסוף במחשבון[עריכת קוד מקור]

איך כותבים אינסוף במחשבון ובתוכנות לכתיבת פונקציות? תודה לכולם. Zivya - שיחה 22:18, 30 במאי 2012 (IDT)

מחשבון כיס מצוי לא יודע לטפל באינסוף. בתוכנות כמו Mathematica ו-MATLAB יש מילה שמורה לקבוע "אינסוף": משהו כמו Inf, במתמטיקה יש גם סמל אינסוף בפאנל הסימנים המתמטיים. חפשי בעזרה של כל תוכנה. בברכה, MathKnight (שיחה) 22:24, 30 במאי 2012 (IDT)
לאיזה צורך את צריכה לכתוב אינסוף במחשבון? אינסוף הוא, לפי הגדרתו, משהו שגדול מכל מספר שתוכלי לכתוב. לכן כנראה שלא תוכלי לעשות בעזרתו יותר מדי חישובים מעשיים. בייצוג המקובל של מספרים (ר' נקודה צפה) יש ערך מיוחד עבור "אינסוף". הוא נועד לאפשר לנו להגיד משהו קצת יותר מועיל כאשר חישבנו חלוקה של מספר שאינו אפס באפס. אבל די ברור שחישובים שיתבצעו על ה"מספר" הזה לא יהיו תקפים. Tzafrir - שיחה 12:46, 31 במאי 2012 (IDT)
איך המחשבון אמור להתמודד עם חישובים הכוללים אינסוף? איך תגדירי או ? אני מניח שאת מחפשת דרך לחשב גבולות, אבל יש לשים לב שזה עניין הרבה יותר עדין מאשר "הצבת אינסוף". למשל , אבל אם מציבים אינסוף מקבלים . דניאל תרמו ערך 14:04, 31 במאי 2012 (IDT)
אני מניח ש-Mathematica מחשבת גבולות הכוללים את אינסוף בצורה חכמה יותר, מאשר סתם להציב "אינסוף" בגבול. בברכה, MathKnight (שיחה) 20:17, 31 במאי 2012 (IDT)

מדברים עלי? חזרתישיחה 23:45, 1 ביוני 2012 (IDT)

האם ניתן להכין חומר נפץ מחומרים ביתיים?[עריכת קוד מקור]

אם ניתן להכין חומר נפץ מחומרים ביתיים מהם החומרים וכיצד עושים זאת? -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

התשובה היא כן, אבל מעבר לזה אינני חושב שיהיה זה אחראי לפרט. בנצי - שיחה 00:27, 31 במאי 2012 (IDT)
מי שרוצה להכין פצצות בימינו, צריך לרק דעת לקרוא. עִדּוֹ - שיחה 01:53, 3 ביוני 2012 (IDT)

מניות[עריכת קוד מקור]

על פי אילו ערכים מחליטים מהו מספר המניות שיהיו לחברה בהנפקה ראשונה? -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

לפי דרישות החברה שמונפקת, החברה שמלווה את ההנפקה והבורסה הרלוונטית. מספר המניות הוא נתון טכני שנועד לצרכי מסחר בין לקוחות. למשל: קל יותר לסחור באלף מניות ששוות כ"א 50 דולר, מאשר במניה אחת ששווה 50 אלף דולר. נתונים משמעותיים יותר הם אחוז השליטה שמונפק, סכום הכסף שמגוייס, סוג המניות וכו'.

שאלה בנושא מהירות כבידה[עריכת קוד מקור]

כדור הארץ נע במהירות סביב השמש. מדוע הנמצאים על חלקו של כדור הארץ החיצוני (ביחס לתנועתו) לא עפים אל החלל? הרי אם מכונית תיסע במהירות זו ודאי שנעוף ממנה החוצה, על אחת כמה וכמה אמור לחול הרעיון במהירות הסיבוב של כדור הארץ? -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

נראה לי שכח המשיכה חזק מהכח שאמור לזרוק אותנו החוצה. kotz - שיחה 13:25, 31 במאי 2012 (IDT)
זה לא נכון, כדור הארץ נע סביב השמש במהירות של כ-29 ק"מ לשנייה, גם אם תיסע ברכב במהירות 29 ק"מ לשעה ותעצור, אתה תיפלט מהרכב וכוח המשיכה לא יעזור לך. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
כשאתה נוסע בתוך רכב במהירות גבוהה אתה מרגיש שאתה נזרק ממנו החוצה? לא. רק כאשר הרכב עוצר אתה מתעופף החוצה. אבל כדור הארץ לא עוצר. דניאל תרמו ערך 13:47, 31 במאי 2012 (IDT)
יש הבדל בין נסיעה בקו ישר לפנייה. בפנייה כן מרגישים כוח - הרי תנועה מעגלית, גם במהירות קבועה, דורשת הפעלת כוח. 94.159.174.237
כתבתי לפני התנגשות עריכה: אתה צודק, ותשובתך משלימה את זו של דניאל. בשני המקרים מדובר בתוצאות התמדתו של גוף, כלומר, כאשר מהירותו משתנה - בגודלה או בכיוונה. בנצי - שיחה 14:39, 31 במאי 2012 (IDT)
המהירות של כדור הארץ אולי גדולה, אבל המהירות הזוויתית שלו אפסית (מחזור בשנה). זה כמו שאתה לא מתעופף החוצה כאשר מכונית מבצעת פנייה על פני כמה קילומטים. דניאל תרמו ערך 14:19, 31 במאי 2012 (IDT)
כתבתי לפני התנגשות עריכה: ל-94.159.174.237 זה נכון, אבל כנראה שהתעקמות וקטור הסיבוב אינה מספיק חדה, בכדי להעיף אותנו מכדור הארץ. (אינני בטוח שהדבר תקף גם לגבי מהירות סיבוב כדוה"א סביב עצמו). 188.64.204.70 14:23, 31 במאי 2012 (IDT)
דניאל, אפקט קטן הוא עדיין אפקט, עקרונית, מבחינה פיזיקלית. הסיבה היא פשוטה יותר, כפי שכתבתי להלן: הארץ ועל אשר עליה, נמצאים באותה מערכת מאיצה, וכדי להתעופף, עצמים צריכים להאיץ או להאט ביחס לארץ. בנצי - שיחה 14:53, 31 במאי 2012 (IDT)
לא ההתעקמות עצמה חשובה אלא קצב ההתעקמות. אבל כפי שכבר כתבתי להלן, הסיבה נובעת מעובדה בסיסית בהרבה. בנצי - שיחה 14:53, 31 במאי 2012 (IDT)
כתבתי לפני התנגשות עריכה: א. ע"ס מה אתה אומר או מנחש שמדובר בשני כוחות ? הראשון ברור - מקורו בשמש, אבל השני ??, ועוד "לא שווים" ?
ב. הסיבה פשוטה הרבה יותר: כדור-הארץ וכל העצמים המצויים עליו, נמצאים באותה מערכת מאיצה (מסתובבת במקרה זה), כולם מאיצים באותה תאוצה, ולכולם אותם תנאי התחלה. התעופפות תתרחש כאשר באופן פתאומי ולא הדרגתי, תגדל או תקטן משיכת השמש.
ג. באותה מידה אפשר לשאול איך לא נזרקים החוצה עקב סיבובו העצמי של כדור-הארץ. בנצי - שיחה 14:39, 31 במאי 2012 (IDT)
kotz - עשיתי חישוב, ואם לא התבלבלתי בו, כוח המשיכה של השמש על גוף שנמצא על פני כדור הארץ (שכמובן שווה והפוך לכוח המדומה הצנטריפוגלי שהיה אמור להעיף את האנשים מפני כדור הארץ לפי שאלת האנונימי), גדול בערך פי 1000 מכוח המשיכה של כדור הארץ. כלומר כוח המשיכה של כדה"א לא ממש עונה על השאלה (אם כי יש לו חשיבות - כי לגוף שנמצא על פני כדור הארץ, אילולי כוח המשיכה, היה מסלול קצת יותר גדול מזה של מרכז כדה"א, ולכן לפי חוקי קפלר עם הזמן הוא היה מפגר אחרי כדה"א. ואת זה כוח המשיכה מונע). emanשיחה 23:57, 31 במאי 2012 (IDT)
מה שאתה שוכח שכמו שהשמש מושכת את כדור הארץ בעזרת כוח המשיכה הגרוויטציוני, היא מושכת גם את כל מי שעל כדור הארץ. כלומר גם בלי כוח המשיכה של מסלול הארץ, כל האנשים היו מסתובבים סביב השמש במסלולים קרובים, כמו שקורה בחגורת האסטרואידים. הרבה מאוד עצמים קטנים נעים במסלולים קרובים סביב השמש, כי היא מושכת את כולם, ולמרות שהם כמעט שלא מושכים אחד את השני.
בדוגמה שנתת של המכונית, הכביש מפעיל כוח על המכונית (דרך הצמיגים), אבל לא מפעיל על האדם שבפנים, לען הוא עף (אלא אם כן המכונית עצמה דוחפת אותו). אבל פה השמש שגורמת לסיבוב המסלול של כדור הארץ, גורמת לסיבוב של המסלול גם של כל מה שלידו. emanשיחה 15:45, 31 במאי 2012 (IDT)

מטבעות.[עריכת קוד מקור]

מתי החל השימוש במטבעות למסחר? -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

שבע מאות שנה לפני ישו. their invention at some time slightly before or after 700 B.C. in Aegina Island מהויקי האנגלית:
אם התנ"ך נחשב עליך כספר אמין, אז כבר בו מופיע השימוש בחתיכות מתכת בעלות משקל שווה כאמצעי סחר. עיין פרשת חיי שרה בסיפור עפרון החיתי.
השאלה מתי נכתב הדבר הזה בתנ"ך ולמה בדיוק הכוונה. השימוש הנפוץ הראשון במטבעות במובן של מטבע מקובל העובר לסוחר במקום סחר חליפין החל בממלכת לוד. גילגמש שיחה גם אני משתתף במיזם העשור! 17:30, 31 במאי 2012 (IDT)
סיפור עפרון החיתי מדבר על מתן מתכת יקרה כאמצעי תשלום, לא על שימוש במטבעות. 94.159.174.237
כלומר: "שקלי הכסף" שאברהם שילם לא היו מטבעות, אולם הם היו אמצעי תשלום (למי שמחפש את מקור המילה "כסף"). Tzafrir - שיחה 20:10, 31 במאי 2012 (IDT)
אינני יודע בוודאות, אבל ניתן להניח שהם היו אחידים במשקלם, בכדי ליצור ערך אחיד לכולם. המטבעות הקדומות מן הסתם היו כלי לדעת ששווי הזהב בין שנים מהם, הוא שווה. לפי זה השקלים הכתובים בתנ"ך דומים במהותם למטבעות שבשאלה.
קישרתי כדי שתקרא את הערכים כדי שתוכל לקרוא. "שקל" בסיפור המקראי הייתה יחידת משקל (יותר נכון לכתוב: מסה. אבל הם בפועל שקלו על מאזניים משקולות. לכן נקרא ליחידה יחידת משקל). אברהם שילם לעפרון החתי כסף במשקל 10 ק"ג (או משקל אחר. לא ברור לי בדיוק מה הייתה המסה של שקל). דרך אגב, הקשר בין יחידת מטבעות ויחידות משקל יכול להיות דו-סטרי: יש יחידות משקל שקרויות ע"ש המטבע פני. Tzafrir - שיחה 22:10, 31 במאי 2012 (IDT)

שתי שאלות במתמטיקה[עריכת קוד מקור]

1) כשמוכיחים גבול של פונקציה מחפשים פונקציה δ=f(ε) כך שהיא עונה על הגדרת הגבול. השאלה שלי האם ייתכן מצב בו באמת לכל אפסילון יש דלתא, כמו שההגדרה דורשת, אבל לא ניתן למצוא פונקציה פשוטה כזו שמשייכת לכל אפסילון דלתא? אולי בתחום xים מסוים יש פונקציה אחת, ובתחום אחר אחרת? 2) שמתי לב שעבור ערכי x קטנים הגרף של sqrt(1-x^2 (חצי מעגל היחידה) משיק לגרף של cos(x). אני מניח שזה בגלל הדמיון בין משוואת חצי המעגל לאיברים הראשונים של טור טיילור של הקוסינוס, אבל האם יש לזה משמעות גאומטרית כלשהי? תודה מראש, 94.159.174.237

1) אין שום חוק, תקנה משפטית או תורת מוסר שמחייבים את הקשר בין אפסילון ודלתא להיות פשוט לניסוח.
2) הגרפים אכן משיקים בנקודה x=0. לא רק הנגזרות הראשונות שוות, אלא גם השניה והשלישית. לכן ההתאמה טובה כל-כך, וזה אכן בא לידי ביטוי בטורי טיילור של שתי הפונקציות. התופעה הזו דואלית לקירוב של sin(x) על-ידי x (המוסבר בתורו בכך שהגבול של sin(x)/x הוא 1), משום שריבועי הפונקציות האחרונות משלימים את ריבועי הראשונות ל-1. עוזי ו. - שיחה 14:09, 31 במאי 2012 (IDT)
תודה על התשובה. למה השורש במשוואה של המעגל לא פוגע בדיוק של הקירוב? 94.159.174.237 14:15, 31 במאי 2012 (IDT)
הן כן פוגע בדיוק הקירוב. עדיף קירוב מסדר שני. דניאל תרמו ערך 14:17, 31 במאי 2012 (IDT)
השורש לא פוגע בקירוב -- הוא הכרחי, משום שאתה מקרב פתרון למשוואה על-ידי פתרון למשוואה . כך מקרב את , ואילו מקרב את . עוזי ו. - שיחה 20:40, 31 במאי 2012 (IDT)
כתבתי לפני התנגשות עריכה: בהחלט ייתכן שאין "פונקציה פשוטה" שכזו. משיקולי עוצמות ברור שרוב הפונקציות בעולם אינן "פשוטות" (אי אפשר להגדיר אותן באמצעות מספר סופי של מילים). מתבקש שישנם גבולות (ולמעשה "רוב" הגבולות) מתכנסים בצורה שאינה ניתנת לתיאור סופי. למזלנו הפונקציות המעניינות בעולמנו הן "פשוטות" לרוב. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
הבנתי, תודה! זה גם מסתדר יפה עם קירוב של (1+x) בחזקת n ע"י 1+nx (עבור x קטן). 94.159.174.237

מג"ב[עריכת קוד מקור]

תמיד כשיש הפרות סדר באיו"ש אנחנו רואים חיילים יוצאי מרכב של משמר הגבול,האם החיילים האלה מישתייכים אך ורק למשמר הגבול של צה"ל או שגם יחידות אחרות מתעסקות בנושא הזה?

גם חיילי צה"ל מטפלים בהפרות סדר, בעיקר כאשר אין מג"בניקים זמינים. בברכה, MathKnight (שיחה) 20:55, 31 במאי 2012 (IDT)
המג"בניקים הנ"ל הם מהמשטרה או מצה"ל(או שניהם)?
מה שאתה שואל בעצם - האם משרתים במג"ב חיילים סדירים או רק שוטרים בקבע. התשובה היא גם וגם. גיא - שיחה 00:57, 1 ביוני 2012 (IDT)
זו טעות. כל המשרתים במג"ב הם בעצם שוטרים, ומשרתים בו מגוייסים המופנים אליו במסגרת שירות החובה שלהם (לא סדיר - סדיר מתייחס לחובה + קבע, להבדיל ממילואים). חיילים אלה הם חלק מכוחות המשטרה, וכפופים למפכ"ל כמסגרת, ולא לרמטכ"ל. סוג של הסדר בין משטרת ישראל לבין צה"ל, מכוח החלטת ממשלה, אא"ט. בנצי - שיחה 10:58, 1 ביוני 2012 (IDT)
אז אין יחידת מג"ב בצה"ל,חיילים שגויסו למג"ב של צה"ל נשלחים ישר ליחידות מג"ב של המשטרה,האם הבנתי נכון?
כפי שמוסבר בערך משמר הגבול - מג"ב הוא יחידת מחוז במשטרת ישראל, ומשרתים בו שוטרים לצד חיילים בשירות חובה שמושאלים למשטרה.

שריפת סוכרים ושריפת שומנים[עריכת קוד מקור]

פעם שמעתי שהאדם הממוצע, מתחילת ההליכה המהירה שלו, הוא שורף סוכרים למשך 20 דקות. ורק אחריכן, שהגוף מגיע לטמפרטורה מסוימת, הוא מתחיל לשרוף שומנים ממש. 1.יש שם לתופעה, והאם בכלל דייקתי?. 2.איזה תפקיד משחקת כאן ה-הזעה, אם בכלל? ואיזה תפקיד שתיית-מים במהלך האימון?. 3.האם האדם יכול לראות את עצמו רזה יותר מיד אחרי האימון של שריפת שומנים?.

יש בטענה זו גרעין של אמת. אכן מתחלים להשתמש ב"סוכר" שהוא למעשה פחממה בשם גליקוגן כשמאגר הגליקוגן בשרירים מתבזבז (קורה די מהר) מתחילים להשתמש בגליקוגן שיש בכבד. השריר ישתמש גם בקראטין לאנרגיה. אחרי זמן מה, יתחיל חמצון בטא של חומצות שומן במהלכו ישתמש הגוף בחומצות שומן לאנרגיה. זה אכן יקרה אחרי זמן מה.
אי אפשר לקבוע תוך כמה זמן כי זה תלוי באדם עצמו ובנתוניו. בדרך כלל אחרי כחצי שעה. להזעה אין תפקיד בתהליך זה. לשתיית מים באימון יש משמעות רבה - זה עוזר לשמור על מאזן נוזלים בטווח התקין, אך אין קשר לשריפת שומן. לגבי השאלה האחרונה - לא. האדם לא יראה את עצמו "רזה יותר", אך שריריו יבלטו יותר מיד בסיום אימון. לא חשוב אם זה אימון "שריפת שומן" או אימון אחר. הסיבה לכך היא לא שריפת שומן, אלא הזרמת דם לשרירים וכיווצם מה שיגרום לניפוח השריר וכל האזור לידו. כעבור פרק זמן קטן, השריר יחזור לגודלו שלפני האימון. גדילת השריר (היפרטרופיה) תתרחש במנוחה ולא מיד אחרי האימון.
כמו כן, הערה אחרונה: אין "אימון שריפת שומן" יש אימונים שדורשים יותר אנרגיה מהגוף ויש כאלה שפחות. ככל שהשרירים שמשתתפים בתרגיל הם גדולים יותר, כך כמות האנרגיה הנצרכת היא גדולה יותר. כעקרון, הליכה, ריצה וכו הן הפעולות שיגרמו לבזבוז האנרגיה הגדול ביותר. גילגמש שיחה גם אני משתתף במיזם העשור! 21:02, 31 במאי 2012 (IDT)
WOW, תודה על הפירוט!
1.אם אדם מתאמן בחדר קר מאד זה יכול לפגוע באימון? 2.האם חמצון הבטא של חומצות השומן הוא למעשה "שריפת השומן" המפורסמת?. אם כן, למה ההרס הוא דווקא של חומצות שומן ולא שומן (אלא אם כן שומן הוא תמיד חומצי). בברכה.
תלוי עד כמה החדר קר. אם החדר קר מספיק האדם פשוט לא יצליח לזוז ויקפא למוות. חומצת שומן היא השם הכימי של חומר המכונה בהגה היום יומי "שומן". חמצון בטא הוא תהליך ביוכימי שאכן נהוג לקרוא לו בשפת היום יום "שריפת שומן", אם כי שום שריפה לא מתבצעת, כמובן, בגוף. הגוף נמצא בטמפ' קבועה. קוראים לזה "שריפה" כי מתרחש חמצון, שבסופו התרכובת מתחברת עם חמצן. ניתן לקרוא לחיבור החומר עם חמצן בשם "שריפה". גילגמש שיחה גם אני משתתף במיזם העשור! 22:37, 31 במאי 2012 (IDT)
חדר קר הוא חדר שמזגן סטנדרטי עומל לקררו ל-20-25 מעלות. ניתן לקרוא לזה "חדר קריר". אני שואל זאת כי במכוני כושר שונים, נהוג להפעיל מזגנים מכובדים מעל ההליכונים, ואת הקרירות בהחלט מרגישים הנמצאים.
זה מסייע בהורדת הטמפ' של הגוף. שריר הוא סוג של מכונה וכמו כל מכונה פולט חום. חום זה מגיע לפני העור ומקורר על ידי זיעה. קירור על ידי מזגן יפחית את הצורך של הגוף לקרר את עצמו בתהליך ההזעה. בנוסף, הרוח מהמזגן תתרום לאידוי מהיר יותר של הזיעה, מה שיגביר את קצב ההזעה ויתרום עוד יותר לתהליך הקירור. מעבר לזה אין למזגן השפעה מהותית על האימון. אפשר להתאמן בחוץ כמו שעשו לפני המצאת המזגן ואפשר להתאמן בחדר שיש בו מזגן. ההשפעה שלו היא לא משמעותית. גילגמש שיחה גם אני משתתף במיזם העשור! 06:57, 1 ביוני 2012 (IDT)
אבל נתקלתי אחל מזמן במישוה ביום חם שהתעקש להתאמן עם בגדים חממים בטענה שההזעה המוגברת עוזרת "לשרוף שומנים". האם יש משהו בדבריו, או שזה סתם מיתוס? emanשיחה 13:09, 1 ביוני 2012 (IDT)
יש בזה כי הזעה לא מתרחשת בחלל ריק. צריך לכווץ את הבלוטות שיוציעו את הנוזל החוצה דרך העור. זה כמובן דורש אנרגיה. בכל אופן, ההשפעה היא שולית ולא משתווה למאמץ שדורש האימון, כך שזה בטל בשישים. לא משנה אם תבזבז באימון 450 קלוריות או 470. זה אותו דבר. מה שכן, לא היתי ממליץ על הפעילות הזאת. זאת דרך בטוחה לחטוף מכת חום. מכת החום תתרחש כי הוא לא יצליח לפנות את הזיעה מפני העור במהירות הנדרשת. כך שהמנגנון הזה יכשל בקירור הגוף. אם הוא יהיה עקשן מספיק ובגדיו חמים מספיק ובמיוחד אם יטען ששתיה אינה נחוצה לו, מותו ממכת חום מובטח או לכל הפחות עילפון. גילגמש שיחה גם אני משתתף במיזם העשור! 13:11, 1 ביוני 2012 (IDT)

על טמפרטורת גוף וטמפרטורת סביבה[עריכת קוד מקור]

האם טמפרטורת הסביבה קשורה לסיבוביות האלקטרונים של המולקולות שמרכיבות את האוויר?. האם בריק יש טמפרטורה? האם לקצת יותר קור או קצת יותר חום יש השפעה על ה NEAT = Non Exercise Thermo Genesis? -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

א. אלקטרונים ולא אלקטורים (כבר תיקנתי). ב. לא, בגז הטמפרטורה היא ביטוי למהירות הממוצעת של תנועתם האקראית של המולקולות. ג. טמפרטורה היא תכונה של חלקיקי החומר, המוגדרת ע"י האנרגיה הקינטית הממוצעת של תנודות האטומים או המולקולות המרכיבים חומר נתון (מוצק או נוזל), או כפי שהסברתי קודם, עבור מולקולות האויר. לכן השאלה לגבי טמפ' של ריק היא חסרת משמעות. אני ממליץ שתעיין בטמפרטורה. בנצי - שיחה 23:51, 1 ביוני 2012 (IDT)
א.למה אתה מניח שטעיתי במילה?, למעשה החסרתי האות כטיפו טיפיקאלי. שנית, השאלה אינה חסרת משמעות, אלא התשובה לה היא - תלוי בכוונת השואל. אם הגוף מווסת עצמו לטמפרטורה מסויימת (או מנסה לפחות) אז בה הוא, בלי שום הטיה. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
ראשית, חתום והזדהה בסוף פנייתך או תגובתך, ע"י 4 טילדות (~), בהתאם להנחיות בתחילת העמ', וכמקובל. הרבה יותר נעים, והרבה יותר נכון, לנהל דיון עם מישהו מזוהה.
א. תשובתך ל(א) לא ברורה לי. לא רק החסרת אות. שינית את מבנה המילה בכלל. לשם מה ? --- זו היתה טעות הקלדה טיפוסית. אתה הנחת שלא, שאלתי מדוע.
ב. לשאלה שלך, כשואל, יש כמובן משמעות. לא היתה בכך טענה כלפי השואל, ולא היבנת את כוונתי: אין משמעות מבחינה פיזיקלית לדיבור או לשאלה בדבר טמפ' של הריק. גודל זה אינו תכונה של המרחב כמו שדה חשמלי או שדה מגנטי, אלא של החומר.
ג. "אם הגוף מווסת עצמו וכו'" - לא היבנתי את ההיגד הזה.
ד. מקווה שעיינת בערך. בנצי - שיחה 12:13, 2 ביוני 2012 (IDT)

ג. הגוף הרי מווסת את עצמו לטמפרטורה הקבועה שלו, מנסה לפחות, עקבית.

רצועת עזה ופלסטינים[עריכת קוד מקור]

קראתי קצת בערך רצועת עזה, ושם היה כתוב, בגדול, שערבים או פלסטינים (אני לא סגורה על מה ההבדל) גרו בה בערך מתקופת התנ"ך, ואם היו בה יהודים הם היו מיעוט. אם ככה, מה מקור הטענות של הרבה ישראלים שאנחנו נתנו לפלסטינים את עזה? האם היא הייתה שלנו באיזשהו שלב לפי איזשהו מסמך חוקי או כיבוש או משהו דומה? אשמח להסברים מפורטים כי אני שואלת מתוך חוסר ידע או רקע בנושא. תודה, שי 94.159.203.241 21:08, 31 במאי 2012 (IDT)

בתקופת התנ"ך גרו ברצועת עזה (ובכל מישור החוף הדרומי) הפלישתים, עם שפלש לאזור בתקופה זו, ולא פלסטינים. לא היו אז פלסטינים וגם לא ערבים. "פלסטינים" זו המצאה מודרנית של המאה ה-20. אגב, בתקופה החשמונאית כן ישבו יהודים ברצועת עזה. ראה את הערכים רצועת עזה ופלשתים. בברכה, MathKnight (שיחה) 21:24, 31 במאי 2012 (IDT)
אבל לפי הערך פלסטינים, גרו בארץ ובעזה ערבים פלסטינים ומיעוט יהודים, אז הקמת המדינה שלנו והעלייה לפה לא הייתה "לא בסדר"? (לא מצליחה למצוא מושג מתאים) 94.159.203.241 21:39, 31 במאי 2012 (IDT)
ערבים הגיעו לרצועת עזה רק אחרי הכיבוש המוסלמי, שהגיע כמה מאות שנים טובות אחרי המרד הגדול (שנת 70 לספירה) שעד אליו ישבו יהודים ברוב חלקי הארץ והיוו בה רוב. כאמור, "העם הפלסטיני" הומצא רק לאחר הקמת מדינת ישראל, ורוב הערבים שגרו עז בתחומי ארץ ישראל (לרבות יהודה ושומרון ורצועת עזה היו מהגרים יחסית חדשים (מסוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20) לא זיהו את עצמם כ"פלסטינים" אלא כחלק מהאומה הערבית. אש"ף, למשל, הוקמה רק ב-1964. הקמת המדינה שלנו והעלייה היו בסדר גמור ומוצדקים ביותר. ארץ ישראל שייכת לעם היהודי, בזכות ולא בחסד. בברכה, MathKnight (שיחה) 21:50, 31 במאי 2012 (IDT)
אז הערבים שישבו בארץ וברצועה קמו בוקר אחד והחליטו שהם פלסטינים? ואם הם היגרו למקום, מה יש להם לחפש דווקא פה? 94.159.203.241 23:43, 31 במאי 2012 (IDT)
עפ"י תפיסתם, הדתית לפחות, כל מה שנכבש ע"י האיסלאם אדמת קודש הוא, וככזה, אסור שישאר בידי כופרים, בין נוצרים ובין יהודים. הפאזה הזו מאוד בולטת בתקופה זו, להבדיל מהתקופה שקדמה להקמת המדינה, בה מומנטים לאומיים, אמיתיים או מופרכים, היו דומינאנטיים יותר. בנצי - שיחה 23:52, 31 במאי 2012 (IDT)
הם לא קמו בוקר אחד. היה תהליך שמצד אחד היה חלק מתהליכים שקרו בכל ארצות ערב עם נפילת האימפריה העותמנית, של הקמת מדינות והתפתחות לאומיות מקומית.
ומצד שני זה בהחלט היה "קונטרה" לתנועה הלאומית היהודית, היא הציונות. אבל לנסות לצייר את זה כאילו זו איזו המצאה שתוחבלה אחרי הקמת מדינת ישראל זה לא נכון.
ולגבי שאלתך מה היה להם לחפש דווקא פה? התשובה היא שלא היה להם מה לחפש דווקא פה. אבל עד מלחמת העולם הראשונה האזור היה חלק ממרחב שלם. הגבול היחידי שהיה (וגם הוא לא ממש רשמי( היה הגבול עם מצרים, וגם הוא רק מ 1906. היתה הגירה בתוך המרחב הזה פנימה והחוצה.
בכל מקרה, קצת חוצפה מעם שרובו המוחלט הגיע לפה באמצע המאה העשרים לטעון שאם הפלסטינים הגיעו לפה בסוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20 (טענה מפוקפקת ביותר, אבל נניח לרגע שהיא נכונה), אז הם החדשים פה... emanשיחה 02:00, 1 ביוני 2012 (IDT)
לא הגיע לפה באמצע המאה ה 20. חזר לפה באמצע המאה ה 20. יחי ההבדל ה(ממש לא) קטן. עכשיו אתה מתבקש לומר ישושו ששון שלסשה יש שסע בשסק אילן שמעוני - שיחה 20:03, 1 ביוני 2012 (IDT)
ולמה בעצם העליה והקמת המדינה היו "לא בסדר"?
אני מתנגד לניסיון הפשטני להציג מצב דיכוטומי שיש בו צד אחד צודק ואחד שלא, יש צד אחד שהארץ שייכת לו בלבדית, ואחד שלא, ורק צריך להחליט מי זה מי. emanשיחה 02:11, 1 ביוני 2012 (IDT)
לכן פרקטיקה של תפיסה בלעדית נשארה נחלתם של קיצוניים בלבד משני הצדדים, והמתונים מנסים מזה זמן רב למצוא פתרון (?) מורכב של פשרה. לפי דיווחים גלויים בתקשורת של ישראלים ושל מתווכים, הנהגות ישראליות הציעו להנהגות פלסטיניות פשרות מרחיקות לכת במו"מ להסכם קבע, ובינתיים נענו בסירוב.
זה "לא בסדר" מפני שאם יש רוב ערבי גדול בארץ ומיעוט יהודי, ומתחילה עלייה המונית יהודית, זה קצת להתיישב על קרקע שלא ממש שייכת לנו, לא?

אם ככה, בעצם אין לערבים יותר מדי זכויות על הארץ או החלקים בהם הם התיישבו חוץ מלפי האיסלאם (מה שלא תקף לדעתי)?

מדוע הם מציגים את זה כאילו הארץ שלהם ואנחנו כובשים אותה מהם? האם אי פעם הצענו להם להקים מדינה פלסטינית ברצועת עזה ובגדה המערבית? 94.159.203.241 07:03, 1 ביוני 2012 (IDT)

לאף אחד אין "זכות היסטורית" גם לפני היהודים ישבו פה עמים אחרים וגם לפניהם. אין לזה סוף. לגבי הצעות הקמת מדינה פלסטינית - היו כמה וכמה. למשל תוכנית החלוקה וראה גם מדינה פלסטינית. גילגמש שיחה גם אני משתתף במיזם העשור! 07:08, 1 ביוני 2012 (IDT)
וזה מה שמוביל אותי לשאלה - למה זו הארץ שלנו ואנחנו הקמנו בה מדינה, ולא הערבים שישבו בה? 94.159.203.241 14:05, 1 ביוני 2012 (IDT)
התשובה נורא פשוטה והיא דומה לתשובה לשאלה שלא נשאלה: מדוע הלבנים שולטים באוסטרליה ולא האבוריג'נים היו שם קודם. התשובה היא שלנו היה כח צבאי עדיף שבעזרתו הבסנו את הערבים וממשיכים להביס אותם. הנשק הוא זה שמקנה את זכותנו על הארץ. גילגמש שיחה גם אני משתתף במיזם העשור! 14:09, 1 ביוני 2012 (IDT)
גילגמש, המשפט האחרון שלך ממש לא נכון. נשק או כוח אינו מקנה זכות, אלא את מימושה של זכות, או את מימושו של העדר זכות. במילים אחרות, יש להבחין בין זכות, היסטורית או אחרת (הסכם מדיני למשל), לבין התפשטות או השתלטות שמניעיהן נטולי זכות. הזמן עושה את שלו, ו"לאנס יש צאצאים, שכבר לא זוכרים מאין באו". זכות היא דבר זמני מאוד, מהבחינה הפרקטית, ולכן התחדשות זכות היהודים על א"י היא פנומן היסטורי, והן לזלזל או לבטל את ה'מנגנונים' שאפשרו את התחדשותה של זכות זו לאורך כמעט 17 מאות. בנצי - שיחה 15:22, 1 ביוני 2012 (IDT)
אתם ברצינות לא יודעים מה מקנה לכם את הזכות להיות פה? עם שאין לו עבר....
נתחיל הכי רחוק - מתחילת ההיסטוריה המתועדת. העובדה היא שלפני עם ישראל היה פה כמה עמים שנכחדו מזמן (התנחלות השבטים, 1250 לפנה"ס). עם ישראל הקים באזור ממלכה גדולה, ובנה פה את בית המקדש. בגלות בבל (590 לפנה"ס), הבבלים כבשו את האזור, החריבו את בית המקדש וגלו את ישראל. לא עבר זמן רב והיהודים חזרו לארץ (שיבת ציון, 538 לפנה"ס), ובנו את בית המקדש השני. מאוחר יותר האימפריה הרומית כבשה את הארץ, ובשנת 70 לספירה הגלו את היהודים מהארץ. אם כן ניתן לראות כי היהודים ישבו בארץ לפחות 1,000 שנים, והתהוותם כעם, מבחינה תרבותית, לשונית, אתנית, והיסטורית נעשתה באזור. זוהי הזכות ההיסטורית שיש ליהודים על הארץ (בלי קשר לזכותם או לא-זכותם של הפלסטינים). נחזור לעת החדשה, בה התרחשה השואה. אפשר להגיד כי רצח ששת המיליונים, יחד עם הזכות הבסיסית של כל עם להגדרה עצמית נטע זכות מוסרית להקים ליהודים מדינה והגנה. כמו כן, השואה היוותה הבהרה ליהודים כי אין הם יכולים להמשיך לחיות בגלות. בנוסף לכך מבחינה משפטית הצהרת בלפור היוותה אבן דרך משמעותית, בתמיכת בריטניה (ששלטה בארץ באותה תקופה, המנדט הבריטי) בהקמה של מדינה יהודית, כמו גם הכרה וההצבעה באו"ם ותוכנית החלוקה. יש לציין גם את הקשר הדתי והרגשי שיהודי מרגיש אל הארץ, במשך 2,000 שנות גלות יהודים המשיכו להתפלל לחזרה לארץ, ולא התבוללו עם עמי האזור.
בנוגע להתבטאות "הנשק הוא זה שמקנה את זכותנו על הארץ": העלייה לא"י בעת החדשה החלה ב-1880 (אם כי תמיד היה בארץ גרעין יהודי בירושליים ויהודים היו עולים באחרית ימיהם כדי להקבר בארץ). בתקופה זו הארץ היתה מדבר, לא מפותחת, ולרוב לא מיושבת. היהודים קנו כחוק קרקעות מהערבים והקימו קיבוצים וישובים. רק מאוחר יותר החלו המאבקים עם הערבים, ורק במחלמת העצמאות לראשונה נכבשו שטחים. כלומר - גם לפני הנשק, המלחמות והכיבוש היה בידינו חלק גדול מהארץ וישובים רבים. ראה:מלחמת העצמאות, כידוע, המלחמה החלה בעקבות התקפות הערבים כתגובה להכרזת המדינה. גם המלחמות הבאות יוזמתם של מדינות ערב והפלסטינים. מקווה שזה מבהיר קצת למה אנחנו פה Mysterion - שיחה 15:29, 1 ביוני 2012 (IDT)
אגיד לבנצי את הדבר הבא: כלל לא אכפת לי מהזכויות. כל עוד צה"ל מנצח תיהיה מדינת ישראל. ואני מקווה שזה ימשך כך. רק בכח הזרוע נמשיך לדרוס, לרמוס, לרוצץ גולגלות ולהמשיך בחדוות הפיתוח והיצירה. זה מזכיר לנו פעם נוספת את היופי של הטנק ואת שלמות התותח. גילגמש שיחה גם אני משתתף במיזם העשור! 15:32, 1 ביוני 2012 (IDT)
צה"ל הוא כלי. כוח הוא כלי. בוודאי שכוח הוא לא הפתרון האידיאלי, אבל בסופו של יום זה הפתרון היחידי כרגע, עד שיהיה מי שיתפשר (בשני הצדדים כמובן, אבל נתחיל בהכרה פשוטה מהצד השני). אני יודע שזה קלישאתי, אבל אין מדובר בכוח לשם כוח, אכזרית או התקפה וכיבוש, אלא הגנה נטו.
רק אציין שמפאת זמן ומקום לא הצלחתי להכניס בפוסט הקודם את כל ההיסטוריה לתגובה אחת, וכל מה שכתבתי נכלל בחומר לבגרות בהיסטוריה. כמובן שזהו הנרטיב היהודי, אבל זאת התחלה בדרך לראייה כוללת. Mysterion - שיחה 15:38, 1 ביוני 2012 (IDT)
בחיי, יש עדיין פוטוריסטים! אשרבב את אפי שלי לעניין - בודאי שיש דבר כזה זכות היסטורית אבל הוא אות מתה אם אין מי שימלא אותו רצון חי. אנחנו הרצון החי. תחי מדינת היהודים ומפלה ניצחת לאויבנו! אילן שמעוני - שיחה 19:58, 1 ביוני 2012 (IDT)
תבורך, אילן. "בודאי שיש דבר כזה זכות היסטורית אבל הוא אות מתה אם אין מי שימלא אותו רצון חי" - לא יכולתי לחשוב על משפט ממצה יותר למה שניסיתי לבטא בתגובה קודמת למעלה (וגם, בעצם, בדיונים דומים שעלו קודם). שבת שלום, בנצי - שיחה 21:56, 1 ביוני 2012 (IDT)
Face-smile.svg אילן שמעוני - שיחה 00:06, 2 ביוני 2012 (IDT)
Mysterion, תודה רבה על הפירוט (: באמת הבנתי מדוע אנחנו פה. אבל אם ככה, מה הנרטיב הערבי? למה הם טוענים שהם תחת כיבוש, בגדה המערבית וברצועת עזה? 94.159.203.241 09:26, 2 ביוני 2012 (IDT)
זה כי עשינו את הדבר המתבקש: כבשנו, דרסנו ורמסנו. חבל רק שלא כשבנו עוד, לא רמסנו עוד ולא דרסנו עוד. זאת דרכו של הטבע: החזק שורד. הם החלשים, הם המדוכאים ולכן סובלים ונאנקים תחת ה"כיבוש". זה דינו של החלש בהיסטוריה האנושית - לסבול. גילגמש שיחה גם אני משתתף במיזם העשור! 10:40, 2 ביוני 2012 (IDT)
גילגמש, אין לי מושג אם הגישה הפוטוריסטית שאתה מציג פה היא בצחוק או ברצינות, אבל ראוי שתדע שבטבע בכלל הוא המתאים שורד (וזו לעתים טאוטולוגיה). 'החזק שורד' זו סיסמה ריקה של מאמיני פולחני עוצמה למינהם. אילן שמעוני - שיחה 17:49, 2 ביוני 2012 (IDT)
  • השטחים הנ"ל נכבשו במלחמת ששת הימים ביוני 1967, מלחמה שנכפתה על ישראל בידי מדינות ערב. ישראל יצאה מעזה חד-צדדית (ללא הסכם) בתהליך ההתנתקות, ובעניין פינוי הגדה ומתן עצמאות - זה יתאפשר במסגרת הסכם רציני שיבטיח את ביטחונה של ישראל. כי הפלסטינים, כידוע, אינם תומכים נלהבים של הציונות וישראל מחוייבת בראש ובראשונה להישרדותה. עד עתה הניסיונות להשיג הסכם כזה נכשלו.

איך קובעים לאיזה יבשת שייך אי?[עריכת קוד מקור]

כמובן שישנם איים שאין ספק לגביהם. הם קרובים מאוד ליבשת מסוימת, ואין טעם לצרפם ליבשת אחרת, אבל לדוגמא קפריסין, שאמנם קרוב (יותר) לאסיה מאירופה, אבל לא בצורה משמעותית. מבחינה תרבותית האי (ברובו) שייך לאירופה, ולא לאסיה. האם אין מקום מבחינה תיאורטית להחשיבו כחלק מאיי אירופה ולא אסיה.

אפשר להביא דוגמאות נוספות (רובם בים התיכון, אבל לאו דוקא). והשאלה היא, האם יש חוק והגדרה מדעית לקביעת שיוך יבשתי לאי, או שזה בהחלט נושא הפתוח לדיון והגדרות משתנות?--אדג - שיחה 21:53, 31 במאי 2012 (IDT)

מדעית? כל החלוקה ליבשות היא לא מדעית. ראה בערך יבשה. עוד דבר שתוכל לראות שם זה ש"איים נחשבים, בדרך כלל, לחלק מן היבשת הקרובה אליהם ביותר".
אבל בכל זאת, דבר קצת יותר מדעי זה חלוקה ללוחות טקטוניים. ואז אם אי יושב על אותו לוח טקטוני כמו יבשת, אני מנחש שאפשר לומר שהוא "שייך" ליבשת הזאת. שים לב אבל שהגדרה כזו משאירה כמה איים על הגבול בין היבשות. למשל איסלנד שזה אי שעדיין ממשיך להיווצר על הכבול בין הלוח האירופי ללוח הצפון אמריקני, כתוצאה מההתרחקות ביניהם. emanשיחה 00:15, 1 ביוני 2012 (IDT)
למה בעצם יש לנו שני קצרמרים, יבשת וגם יבשה? אילן שמעוני - שיחה 20:11, 1 ביוני 2012 (IDT)
כי למרות הדמיון, אלו הם שני דברים שונים, שהגדרותיהם תלויות במידה רבה בנקודת המבט. הראשון מתייחס לגופים מוקפי ימים (או איים במקרים של גופים קטנים) בראיה כוללת שלהם, והשני מתייחס לאחד מצדדיו של חוף הים, בדרך של ניגוד. יבשה מתייחס גם לחלק היבש של קליפת כדור-הארץ, כאשר יבשות הן הגופים המרכיבים אותו, בהתאם להגדרת הגבולות של גופים אלה, בדומה להגדרה לעיל. כך גם באנגלית: יש Continent (אנ'), ויש Earth, שאחד ממשמעויותיו מקביל ליבשה (ראה גם (אנ')). בנצי - שיחה 22:19, 1 ביוני 2012 (IDT)

גזירת לוגריתם טבעי[עריכת קוד מקור]

איך גוזרים את הפונקציה הבאה: :?

ניתן לעשות זאת בכמה דרכים. הדרך הפשוטה (לטעמי) היא להשתמש בחוקי לוגריתמים: תחילה הפרד את לוגריתם המכפלה לסכום של לוגריתמים, ואח"כ הצג את השורש כחזקת 0.5 והשתמש בחוק של חזקה בתוך לוגריתם. לאחר מכן תקבל ביטוי פשוט יחסית לגזירה. ירוןשיחה 22:45, 31 במאי 2012 (IDT)
אמור להיות כלל של גזירת לוגריתם טבעי. אבל אני לא בטוח איך עושים את זה.
לפי כלל השרשרת: . דניאל תרמו ערך 22:59, 31 במאי 2012 (IDT)
יוצא לי אבל זה ממש לא מסתדר לי.
ברור שזו לא התשובה הנכונה. זה הרי מספר קבוע (לא מופיע בו x בכלל) מה שלא ייתכן בפונקציה שאינה לינארית. קל גם לראות שהתשובה אינה תלויה ב-a גם מתוך הנוסחה הכללית שהצגתי (a מחולק בעצמו ומתבטל) וגם מהנימוק של ירון (a מייצג חיבור בקבוע ולכן נעלם בגזירה). השיטה של ירון היא הפשוטה ביותר במקרה הזה, יותר מאשר הנוסחה הכללית. דניאל תרמו ערך 23:44, 31 במאי 2012 (IDT)

רבה בר בר חנא[עריכת קוד מקור]

מה הקשר / היחס בין האמורא "רבה בר חנא" לאמורא "רבה בר בר חנא"? -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

למה שלא תעיין בערך עצמו ? יש שם דיון בשאלת הזיהוי שאתה מעלה. 'הכה' אינו תחליף לאנציקלופדיה עצמה. בנצי - שיחה 00:14, 1 ביוני 2012 (IDT)

תודה, אני מתנצל, לא חשבתי שהערך ידון בשאלה... ושוב תודה.

האר"י[עריכת קוד מקור]

האר"י ז"ל במוצאו היה אשכנזי או ספרדי? -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

לא כתוב בערך? כפי שמו, לוריא, היה אשכנזי וכך כתב גם ר' חיים ויטל. אאל"ט אמו הייתה ספרדייה. --Akkk - שיחה 23:57, 31 במאי 2012 (IDT)
א. אכן, נכון. ב. יותר פשוט לעיין בערך. 'הכה' אינו תחליף לאנציקלופדיה עצמה. בנצי - שיחה 00:00, 1 ביוני 2012 (IDT)

א.לא,זה לא כתוב בערך ב.כל האנשים שאני מכיר בשם "אשכנזי" ספרדים במוצאם נ.ב לשאלתך, עיינתי בערך, תודה...

הערך על האר"י אכן ערך גרוע. ולא כולל את המידע הזה. לפי הערך האנגלי הוא נולד בירושלים ובן לאב אשכנזי ואם ספרדייה. Tzafrir - שיחה 12:22, 1 ביוני 2012 (IDT)
אסור לשכוח שכל אותם 'ספרדים' עם שם המשפחה "אשכנזי", הם לפחות במקורם אכן אשכנזים. אגב, ישנם אשכנזים רבים עם שם המשפחה "אשכנזי", לדוגמא: הרב מרדכי שמואל אשכנזי, ועוד רבים. --אדג - שיחה 22:34, 1 ביוני 2012 (IDT)

כמו שאתה אןמר ישנה תופעה של אשכנזים שהיגרו לארצות אחרות ולכן קיבלו את השם "אשכנזי" וכן להפך, כמו "פרנקל"...

"מו"[עריכת קוד מקור]

בביטוי "במו ידיו" מה פשר ה"מו" ומה מקורו של הביטוי? -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

'במו' כמילה אחת, ולא ב'מו'. משמעות המילה היא בתוך (לדוגמא: "כי תלך במו אש לא תכווה" (ישעיהו, מ"ג, ב')) או בעצם (למשל, 'ראיתי במו עיניי', או הדוגמא שלך). בנצי - שיחה 00:09, 1 ביוני 2012 (IDT)

לבנצי, המילה "במו" כמו המילה "בתוך" מורכבת מ"ב" ו"תוך" שפירושה פנים.

גולגולת.[עריכת קוד מקור]

האם יתכן מבחינה אבולוציונית שהשפה המדוברת באזורים שונים בעולם היתה שותפה בעיצוב צורת הגולגולת של הגזעים המדברים באותה שפה בהתחשב במספר השנים הקצרות יחסית שבני אדם יודעים לדבר?

דבר כזה איננו סביר כי מיתרי הקול נמצאים בגרון ולא בגולגולת. החלק היחיד בגולגולת שמשתתף בדיבור הוא הפה והוא נראה די דומה אצל בני אדם מאזורים שונים. גילגמש שיחה גם אני משתתף במיזם העשור! 06:53, 1 ביוני 2012 (IDT)
1. הפה הוא אחד האברים שהמבנה שלהם משקף שונות בין-גזעית באופן המובהק ביותר. 2. המוח משתתף כמובן בדיבור, ופיתולי המח משתקפים במבנה הגולגולת. הקשר בין המח לגולגולת זכה אמנם ליחסי ציבור גרועים בגלל הפרנולוגיה של המאה ה-19, אבל הוא מהווה הנחת יסוד סבירה בתכלית בפליאונטולוגיה. לגופה של השאלה, אפשר לטעון שהתפצלות בהתפתחות השפה יכלה להביא לפעילות שונה של אזורים במוח, וליצור לחץ אבולוציוני להתבדלות של צורת הגולגולת. בהתחשב בפרק הזמן הקצר ובאופי ההולוגרמי של מרכזי הדיבור במוח, זה נראה (לי) לחלוטין לא סביר. עוזי ו. - שיחה 15:41, 1 ביוני 2012 (IDT)
יתכן שאתה צודק לגבי הפה, אבל אתה טועה לגבי פיתולי המח. אין להם השפעה כלשהי על מבנה הגולגולת ולו רק משום העובדה שהם לא נוגעים בגולגולת, אלא נתונים בתוך מעטפת שיש בה מלא כלי דם ועוד דברים. גילגמש שיחה גם אני משתתף במיזם העשור! 15:51, 1 ביוני 2012 (IDT)

כאמור לעיל לא סביר שמבנה הגולגולת יושפע משפת הדיבור. אם זאת, יתכן אולי ששרירי הפנים מושפעים ע"י השפה המדוברת, מה שעשוי להסביר (באופן חלקי לפחות) את צורת הפנים המזוהה עם לאום או עם קבוצה אטנית כזו או אחרת (אם שזה מה שהטריד אותך בשאלה).

נוסטלגיה[עריכת קוד מקור]

- הועבר לדף ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון פסיכולוגיה/5

קללות[עריכת קוד מקור]

מבחינה פסיכולוגית, מה מניע את בני האדם לקלל? מה המקור לתחושת הסיפוק שהם חשים כשהם מקללים? -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

ראה ניבול פה#המניעים מאחרי ניבול פה. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
כמעט כל מה שכתוב בפסקה זו שטות שהמציא הכותב. במסגרת צבאית קללות באות להפגין סוג של "אני מפקד ואני יכול לקלל חייל. חייל לא יכול לקלל מפקד". אבל מצד שני זה לא מקובל וניתן אפילו להתלונן על זה ולזכות. לגבי אקט של פריקת עול והפגנת עצמאות זו שטות - ערסים הולכים עם העדר ולא נגד העדר. ככה שזה הפוך ממה שכתוב. "התנהגות רעה" הפכה לניסיון להפוך לחלק מהחברים ולא נגדם, וזה ממש לא מנהיגות. ולגבי מוכנות מינית זה מקרה ממש מוזר, בחיים לא שמעתי על משהו דומה וגם הדוגמה שנתנו בערך לא משקפת(זו לא קללה אלא וולגריזם). 79.177.235.130 14:18, 1 ביוני 2012 (IDT)
הטענות שלך לא מובנות ולא מנומקות דיין, ובודאי אין בהם כדי לקבוע 'שטות' לגבי דעה או דעות אחרות, ומבלי לנסות לברר את הדברים. נסה לנהל בירור ללא מתן כינויים. בנצי - שיחה 13:31, 2 ביוני 2012 (IDT)
כל הפסקה היא דעה אישית ופרשנות של הכותב. לא כולם חייבים להסכים איתה. אם מישהי אומרת "אני כוסית" זה לא ניבול פה ולאו דווקא מצביע על מוכנות מינית. אם ערס מנבל את הפה יורק על הרצפה והולך עם שרשראות וצמידים זה לא מצביע על מוכנות למנהיגות אלא על זה שהוא חלק מהעדר ומתנהג בהתאם לכללי העדר. במסגרת צבאית מודרנית מפקד שמקלל חייל אלול לאבד את מקומו. וחוץ מזה ממש לו מוזכרים דברים פשוטים של קללות בשפת הדיבור שלא מכוונים כנגד אדם (איזה חרא של אוכל). לפסקה קוראים בשפת וויקיפדיה "מחקר מקורי" אאל"ט. 109.64.235.174 14:29, 2 ביוני 2012 (IDT)

לבוש.[עריכת קוד מקור]

האם קיימת תרבות כל שהיא בה לא קיים לבוש בכלל ? -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

יש בהודו קבוצה כזאת. אם זה תרבות תחליט בעצמך. Digambara monks in India reject any form of clothing whatsoever and live naked, or 'sky clad'. Digambara is one of the two main sects of Jainism. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
לא חייבים להרחיק עד הודו - נודיזם יש בכל המדינות המפותחות. בברכה. ליש - שיחה 18:57, 1 ביוני 2012 (IDT)
כל הנודיסטים שהכרתי היו נודיסטים "במשרה חלקית". רובם המכריע מבלה במושבת הנודיסטים חלק קטן ביותר של חייו, ובשאר הזמן יש לו מקצועות ועיסוקים שדורשים לבישת בגדים. אפילו למיעוט הקטן (מאד!) שביתו העיקרי הוא מושבת הנודיסטים יש כמה מערכות לבוש המשמשות ליציאה הכרחית ממושבת הנודיסטים, למשל לצורך קבלת טיפולים רפואיים, קניית פריטים שלא נמכרים במושבה, לימודים ועוד. לכן אי אפשר לומר על הנודיסטים שאנחנו "שייכים לתרבות שבה לא קיים לבוש כלל". קיפודנחש - שיחה 03:36, 5 ביוני 2012 (IDT)

בהמשך לשאלתי הקודמת(מטבעות)...[עריכת קוד מקור]

מה היא הממלכה הראשונה שהחלה את השימוש במטבעות? -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

ראה מטבע#היסטוריה. emanשיחה 01:00, 1 ביוני 2012 (IDT)

גמגום[עריכת קוד מקור]

- הועבר לדף ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון פסיכולוגיה/5

שדה משמר[עריכת קוד מקור]

אני נכיר את התאוריה ואין צורך לצטט את כל התנאים מההתחלה. אני שואל הכי תכלס שאפשר: איך בודקים האם השדה משמר בתוך עיגול שמקיף את הראשית?

איך עושים את הבדיקה? 79.177.235.130 12:29, 1 ביוני 2012 (IDT)

מחשבים את הרוטור. אם הרוטור מתאפס בכל המרחב השדה משמר. אם הוא לא מתאפס (אפילו בנקודה אחת), השדה לא משמר.
הסיבה היא חוק סטוקס. emanשיחה 12:34, 1 ביוני 2012 (IDT)
אני לא הכי בטוח במה שאתה אומר. כידוע לי שדה משמר מוגדר בתחום. כלומר ישנו תחום א' בו השדה משמר וישנו תחום ב' בו השדה אינו משמר. כלומר נקודה אחת יכולה לא להזיק. (השאלה הבאה היא האם הוא משמר בעיגול שלא מקיף את הראשית). ולא למדנו חוק סטוקס (למדנו גרין ואינטגרליים משטחיים). 79.177.235.130 12:38, 1 ביוני 2012 (IDT)
בד"כ לפחות בפיזיקה או שהוא משמר או שלא. באופן כללי ולא רק בתחום. אבל גם אם אתה מדבר על תחום, אתה צריך שהרוטור ייתאפס בכל נקודה בתחום.
אתה מדבר על משפט גרין הזה?
בכל אופן הנקודה היא שיש משפט שמבטיחה שאינטגרל מסלולי סגור של השדה הוקטורי, צריך להיות שווה לאינטגרל המשטחי של הרוטור על כל משטח שהמסלול תוחם אותו. ברגע שהרוטור לא מתאפס, האינטגרל המסלולי הסגור לא מתאפס, והשדה לא משמר. (והעובדה שזה כל משטח מרמזת על כך שאם יש נקודה אחת שבה הרוטור לא מתאפס, אז זה לא ייגמר בנקודה, אלא יהיה לפחות קו שלם במרחב). emanשיחה 12:52, 1 ביוני 2012 (IDT)
כן,זה המשפט גרין הנכון. אבל איזה רוטור? זה שדה דו מימדי! איך אפשר לחשב לו רוטור? 79.177.235.130 13:01, 1 ביוני 2012 (IDT)
נו, מה הבעיה? זה אומר שמראש יהיה לו רק רכיב לכיוון הניצב (ושני הריכיבם האלה יתאפסו אוטומטית). כלומר מה שאתה צריך זה שגם הרכיב הנותר ייתאפס, כלומר ש
emanשיחה 13:07, 1 ביוני 2012 (IDT)

הבנתי. עכשיו נלך לדוגמה יותר קשה- . הפעם מתקיים ש"רוטור" (שהוא מתאפס בכל מקום פרט לנקודה אחת (ראשית). בכל מסלול שאינו מקיף את ראשית הוא משמר. אבל איך אני בודק אם הוא משמר בתוך עיגול שכן מכיל את הראשית? אני יודע שהאינטגרל על אומר לתת 2 פאי במקום אפס, אבל לא יודע איך יודעים זאת. 79.177.235.130 13:15, 1 ביוני 2012 (IDT)

לא הבנתי מה הבעיה. המ שאתה קורא לו "חוק גרין" מבטיח לך את זה. אבל אם אתה רוצה לעשות את האינטגרל באופן ישיר, נראה לי כדאי לעבור פה לקואורדינטות פולאריות. emanשיחה 13:27, 1 ביוני 2012 (IDT)
במחשבה שניה, תתעלם מההערה האחרונה שלי על הקואורדינטות הפולאריות. צריך בשביל זה לדעת גם להעביר תא וקטורי היחידה לוקטורי יחידה אחרים, ובטח לא למדתם את זה. emanשיחה 13:30, 1 ביוני 2012 (IDT)
השיטה של אימן עובדת רק בתחומים פשוטי קשר. פה לא מדובר בתחום פשוט קשר (כי הוא לא מוגדר בראשית) ולכן התאפסות הרוטור לא מספיקה (אם כי הכרחית). שים לב ש- הוא "כמעט פוטנציאל" לפונקציה שלך (הוא פוטנציאל כשמוציאים קרן שמקורה בראשית). הוא הזווית בין הוקטור לציר ה-x. אם תקח מסילה סגורה סביב הראשית שמתחילה מנקודה על ציר ה-x הזווית תנוע מ-0 בתחילת המסילה ל- בסוף המסילה, ולכן האינטגרל הוא . דניאל תרמו ערך 13:32, 1 ביוני 2012 (IDT)
המתמטיקאים עם הסיבוכים שלהם... emanשיחה 13:43, 1 ביוני 2012 (IDT)
מה לעשות שקהומולוגית De Rham עלולה לא להתאפס? לירן (שיחה,תרומות) 15:56, 1 ביוני 2012 (IDT)
אני חושב ששימוש במילים כאלה נוגד את ויקיפדיה:כללי התנהגות בין חברי הקהילה. emanשיחה 16:57, 1 ביוני 2012 (IDT)

אם מדברים על אותו השדה בתחום שהוא טבעת, כלומר משמר או לא? 192.114.105.254 12:01, 3 ביוני 2012 (IDT)

גם בטבעת יש מסילות שיקיפו את הראשית ויעשו בעיות. דניאל תרמו ערך 12:10, 3 ביוני 2012 (IDT)
אז איך בודקים אם הוא משמר שם או לא? 192.114.105.254 12:26, 3 ביוני 2012 (IDT)
שוב, כמו קודם (והפעם אני אנסה לדייק יותר בדברי).
בודקים האם בכל התחום ה"רוטור" מתאפס, כלומר האם
אם לא, אז בטוח שהשדה לא משמר (בגלל מה שבקורס שלכם קוראים "חוק גרין", אפשר תמיד למצוא משטח שהאנטגרל המשטחי של ה"רוטור" הזה עליו לא מתאפס, ולכן האינטגרל המסלולי של השדה על המסלול שמקיף את המשטח לא מתאפס.)
אם כן, אז צריך לחזור ל"קללות" של המתמטיקאים על "משטח שהוא לא פשוט קשר", או בשפת בני אדם - לבדוק האם בתחום המדובר יש "חורים": או חור "מלאכותי" (כמו שעשו כשפשוט הגדירו את המשטח עם חור), או "חור" שנגרם מנקודה בה השדה, או ה"רוטור" לא מוגדרים. אם יש "חור" כזה, עלולה להסתתר בו דבר שיעשה "צרות". אז מה שצריך לעשות, זה לבחור מסלול אחד שמקיף את החור, ולחשב את האינטגרל המסלולי לאורכו. אם הוא גם מתאפס הכל בסדר והשדה משמר בכל מסלול אחר. אם הוא לא, אז בכל לכל המסלולים בתחום שמקיפים את ה"חור" יהיה אותו אינטגרל (כאמור בתנאי שה"רוטור" בתחום מתאפס).
ועוד מילה אחת לגבי ה"חור". בשביל המתמטיקאים אולי זה באמת סתם חור. אבל בשביל הפיזיקאים זה אומר שמסתתר שם משהו נקודתי עם צפיפות אינסופית (אם נתקלת בפונקציית דלתא של דיראק, זה בדיוק קושר לזה), ודווקא ה"חור" הזה, מכיל את הדבר הכי חשוב בכל הסיפור. emanשיחה 03:25, 4 ביוני 2012 (IDT)
כבר הסברתי למה אינטגרל סביב הראשית לא יתאפס במקרה הזה. אימן, גם בשביל המתמטיקאים החור הוא הדבר הכי חשוב בכל הסיפור, וממש לא סוף הסיפור. דניאל תרמו ערך 09:58, 4 ביוני 2012 (IDT)
אבל יש להם דרכים מוזרות להראות את זה... emanשיחה 20:45, 4 ביוני 2012 (IDT)

חרדים קונים יותר דיסקים של מוסיקה ביחס לשאר המגזרים?[עריכת קוד מקור]

מעונין במקור אמין לנושא. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

בשביל לענות לשאלה, נצטרך מידע משני גורמים: כמה דיסקים נקנים במגזר הכללי, ורק אז נוכל להשוות למגזר החרדי. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
אני לא יודע את התשובה לשאלה, רק אציין לך, שלפי מספר רבנים, ישנו איסור על צריבת דיסקים והעתקתם אפילו שלא לשימוש מסחרי. כך, שהדבר בהחלט אמור להשפיע על כמות הקנייה.--אדג - שיחה 22:38, 1 ביוני 2012 (IDT)
בנוסף לרוב החרדים אין מחשבים. אז אין להם את האפשרות לשמוע מוזיקה באינטרנט. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

דרוש ביולוג ימי[עריכת קוד מקור]

אבובית מפנה לאבובית הכליה. כאן מתייחסים לאבובית כאל צדפה (בלעז Solon). לא מצאתי בויקיאנגלית איזכור של צידפה בשם זה וגם לו בגוגל. משהו יודע מה נכון? דרור - שיחה 16:53, 1 ביוני 2012 (IDT)

במצבי חירום של ביולוגיה ימית אפשר לפנות לג'ורג' קוסטנזה, שבעברו הציל לווייתן שנחנק מכדור גולף. ראה סיינפלד, עונה חמישית, פרק "הביולוג הימי". -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
מה אתה מנסה לומר בזה ? מה לא רציני בשאלה ? בנצי - שיחה 22:01, 1 ביוני 2012 (IDT)
למה לא מצאת? הנה (אנ'). מצאתי בכרך ג' של הספר עמוד 80. --Akkk - שיחה 21:45, 4 ביוני 2012 (IDT)

מריחת שיער בשמן[עריכת קוד מקור]

מריחת שיער בשמן, לצורכי עיצוב למשל. האם לפי ממצאי המדע, הדבר גורם נזק או תועלת? -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

מזגן לחץ אוויר[עריכת קוד מקור]

במזגן מפוצל המזגן מוציא אוויר שהוא לוקח מהחדר, האם זה אומר שהלחץ אוויר נשמר (בערך) ? אם כן, במזגן המרכזי, האוויר שנכנס לחדרים מגדיל את לחץ האוויר? כי המזגן לוקח אוויר רק מהסלון... (נכון שהחדר לא אטום, אך הדלת סגורה ויותר אוויר נכנס מאשר יוצא) תודה 84.108.37.50 19:54, 1 ביוני 2012 (IDT)

אם אני זוכר נכון כמות האוויר שזורם החוצה מהחדר עולה על ריבוע הפרש הלחצים, מה שגורר שההפרש אמנם קיים, אבל הוא קטן. יש היום ברומטרים ממש זולים ואתה יכול פשוט לבדוק.... אילן שמעוני - שיחה 20:09, 1 ביוני 2012 (IDT)
הפרש של איזה לחצים? 84.108.37.50 20:49, 1 ביוני 2012 (IDT)
לחץ האוויר בחדרים מול לחץ האוויר בסלון, או מחוץ לבית. אילן שמעוני - שיחה 21:06, 1 ביוני 2012 (IDT)
האם ידוע על מחקרים שמעידים שהלחץ גורם לאיזשהו נזק שיכול לפסול את האופציה של מזגן מרכזי מול מפוצל?84.108.37.50 22:07, 1 ביוני 2012 (IDT)
אם היו מחקרים אמינים כאלה היו מוציאים את המזגנים המרכזיים מחוץ לחוק. אילן שמעוני - שיחה 23:07, 1 ביוני 2012 (IDT)
הפרש הלחצים קיים, והוכחה לכך היא שיש רוח, שאפשר לשמוע, ברווח שמתחת לדלת סגורה בין חדר ממוזג לחדר המרכזי שממנו שואב המזגן. לגוף האדם אין בעיה לספוג הפרשי לחצים קטנים כאלו - אנשים חיים בגבהים שבהם יש הפרשים הרבה יותר גדולים. הלחץ הברומטרי בכל מקרה יורד ועולה כל יום על פי מזג האוויר. ‏Setresetשיחה 08:29, 3 ביוני 2012 (IDT)

פסיכולוגיה קלינית[עריכת קוד מקור]

- הועבר לדף ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון פסיכולוגיה/5

איך קראו לסגנון האופנתי תרבותי של שנות ה60 שהתמונה מציגה?[עריכת קוד מקור]

נעשה שימוש באופנה זו באחת המשימות בתכנית האח הגדול, למי שיצא לו לראות.. 79.179.151.250 22:30, 1 ביוני 2012 (IDT)

איך ויקיפדים מתעדכנים בנעשה בויקיפדיה?[עריכת קוד מקור]

מניסיוני, ויקיפדים מתעדכנים מאד מהר בנעשה בערכים שונים. מישהו יכול לבצע עריכה ותוך "שניה" ויקיפדים שונים יבטלוה או ירחיבוה. נכון הדבר גם לערכים חדשים למשל. זה נכון הן לערכים לוהטים והן לערכים "שמעטים המבקרים בהם". איך זה נעשה? גם אני רוצה לדעת את סוד המדינה הזה. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

אם אתה רשום, עזרה:רשימת מעקב, אם לא מיוחד:שינויים אחרונים. אריה ה. - שיחה 23:13, 1 ביוני 2012 (IDT)
לידיעת השואל האלמוני - בויקיפדיה אין סודות מדינה, למעט מדיניות העריכה בכל הקשור לסמור. אילן שמעוני - שיחה 00:09, 2 ביוני 2012 (IDT)

מיצוע על גרף בשביל להעלים רעשים[עריכת קוד מקור]

יש שגאלי שמודד ערכים ולגלאי יש בעיה- הוא כל הזמן מוסיף רעש אקראי לכל מדידה. אז השיטה להקטין את הרעש זה לעשות ממוצע על נקודות סמוכות בגרף. ישנם 2 שיטות ואני לא יודע איזו עדיפה:

  1. להפוך כל קבוצה של 4 נקודות לנקודה אחת. כלומר 1,2,3,4 עוברות להיות 1'. 5,6,7,8 עוברות להיות 2' וכדו'
  2. להפוך כל 4 נקודות סמוכות לנקודה אחת. כלומר 1,2,3,4 עוברות להיות 1'. 2,3,4,5 עוברות להיות 2' וכדו'.

איזו שיטה עדיפה?

השיטה השניה היא ממוצע נע והיא המקובלת. עוזי ו' ידע לתת לכך גם את הצידוק הסטטיסטישנילי - שיחה 01:09, 2 ביוני 2012 (IDT)

זהויות בקומבינטוריקה[עריכת קוד מקור]

אני רוצה להבין למה מתקיים:

אשמח להוכחה/הסבר. צריך את זה לפיזיקה, לא לקומבינטוריקה(אז אפשר הוכחה מאוד לא פורמלית). 109.67.228.108 09:59, 2 ביוני 2012 (IDT)

תשובה:

  1. נוסחת הבינום של ניוטון: והצב .
  2. כנראה טעית, כי הנוסחה הנכונה היא היא הנכונה, והיא מתקבלת על ידי גזירת הראשונה והצבה x=1.

ראה הוכחות כאן. בברכה, MathKnight (שיחה) 11:16, 2 ביוני 2012 (IDT)

אני מעדיף הסבר יותר אינטואיטיבי ל-1. המקדם הבינומי הוא מספר התת-קבוצות מגודל בקבוצה מגודל . לכן כשסוכמים את כל המקדמים לכל k מ-0 עד n מקבלים את מספר התת-קבוצות הכולל של קבוצה מגודל n. אולם נוכל לספור את מספר התת-קבוצות גם בדרך אחרת. נחשוב כמה דרכים שונות יש ליצור תת-קבוצה. לכל איבר בקבוצה מגודל n יש 2 אפשרויות, או שהוא בתת-קבוצה או שהוא לא. לכן יש אפשרויות שונות לכל האיברים יחדיו. שני הביטויים חייבים להיום שווים. דניאל תרמו ערך 12:00, 2 ביוני 2012 (IDT)
את השוויון השני אפשר להוכיח כך. בקבוצה של n אנשים רוצים לבחור ועד שבראשו יעמוד אחד מחבריו. מצד אחד מספר הדרכים לזה שווה ל-n (מספר האפשרויות לבחור את ראש הועד) כפול משום שצריך לקבוע לכל מי שאינו ראש הוועד האם הוא שייך לוועד או לא. מצד שני, יש לקבוע את גודל הוועד i, ואז לבחור את הוועד (זה המקדם הבינומי) ואת העומד בראשו (כפל ב-i). עוזי ו. - שיחה 11:40, 3 ביוני 2012 (IDT)

איך זה ייתכן?[עריכת קוד מקור]

http://thegrouge100.files.wordpress.com/2008/04/brain-teaser-125.gif. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

מה הבעיה? סידרנו את הצורות בסדר שונה. מה שאתה רואה כבעיה זה בגלל שאתה חושב שהצורה הראשונה הייתה משולש גדול והצורה השניה היא משולש אותו הגדול רק עם חור. אבל זה לא משולש גדול- שים לב לשיפועים של שני המשולשים הקטנים. 109.67.228.108 11:37, 2 ביוני 2012 (IDT)
השיפועים נראים זהים. גילגמש שיחה גם אני משתתף במיזם העשור! 11:48, 2 ביוני 2012 (IDT)
זה כל הקסם. "נראים". חשב שיפועים של כל משולש קטן בנפרד ותשווה ל"משולש" הגדול, זה קל(שיפוע שווה לY חלקי X). 109.67.228.108 11:51, 2 ביוני 2012 (IDT)
נו בסדר. אין הבדל. במשולש האדום זה 3/8 וירוק זה 2/5 בשני המקרים. גילגמש שיחה גם אני משתתף במיזם העשור! 11:54, 2 ביוני 2012 (IDT)
וב"משולש" הגדול זה 5/13. עין של בן אדם לא מסוגלת להבדיל בין שיפוע של 0.38, 0.375 ו0.4. בגלל זה הצורה הגדולה נראית לך כמו משולש. אבל היא לא, כי במשולש השיפוע הוא קבוע. שטח של הצורה הכללית נשמר גם כשמחליפים בין סידור החלקים. אין שום סתירה, רק אשליה אופטית בגלל שאתה לא יכול לראות בעין הבדלים קטנים בשיפועים והעין שלך משלימה קו שבור לקו ישר. 109.67.228.108 12:03, 2 ביוני 2012 (IDT)
זו חידה ידועה. התשובה היא שמה שנראה כמשולש הוא לא באמת משולש, השיפועים בין המשולש העליון למשולש התחתון שונים, ורק נראים דומה. בברכה, MathKnight (שיחה) 12:01, 2 ביוני 2012 (IDT)
ראה כאן.רונאלדיניו המלך - שיחה 12:05, 2 ביוני 2012 (IDT)
ראו חידות חיתוך והרכבה#הוכחות שקריות. כמו שהאנונימי ציין, הטריק הוא שהשיפועים של המשולש הכחול והאדום לא זהים ולכן שטח הריבוע החסר "מתחבא" בשטח הסטייה ממשולש רגיל. לא סתם באורכים כאן הם מספרי פיבונאצ'י. הם מקיימים את הזהות . דניאל תרמו ערך 12:13, 2 ביוני 2012 (IDT)
וגם אפשר להבחין בעין: תסתכלו על המפגש של היתר במשולש התחתון עם הרבוע הכתום, המשולש האדום והמשולש הירוק: המפגש קורה מעט מעל מפגש הקואורדינדות. במשולש העליון - אותו מפגש קואורדינטות לא מוסתר. חזרתישיחה 18:04, 4 ביוני 2012 (IDT)

"The webpage could not be saved"[עריכת קוד מקור]

זו ההודעה שאני מקבל בניסיון לשמור דפי רשת מסוימים, דוגמת דפי Ynet. האם זו בעיה של המקור, או של הדפדפן בו אני משתמש (אקספלורר) ?

בעיה אחרת בה אני נתקל היא עם Chrome: קליק ימני >> שמירה בשם >> בחירת יעד >> שמירה, אבל בכל זאת, שמירה לא מתבצעת (הקובץ לא מופיע בתיקיית היעד). מה לא בסדר ? בנצי - שיחה 13:02, 2 ביוני 2012 (IDT)

לגבי בעייה 1: נסה להשתמש בתוסף דפדפן שעושה זאת, או בתוסף דפדפן ששומר הדפים כ-PDF, תמונה. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
לאיזה תוסף או תוספים אתה מתכוון ? התוכל לפרט יותר ? + למה זה קורה ? מהי הבעיה, טכנית ? בנצי - שיחה 13:20, 2 ביוני 2012 (IDT)
אם אתה משתמש באקספלורר אז אין ביכולתי לסייע כי איני מכיר מקום בו ניתן להוריד לו תוספים והייתי ממליץ לנסות דפדפנים אחרים, אך, נסה לעיין כאן והדבר אולי יוביל לפתרון. לגבי כרום, כנס למרכז התוספים שלו (הדף הרשמי בו ניתן להוריד Plug-in's / add-on's לדפדפן וכתוב שם קלט דוגמת "Save page as PDF / image / Save whole page". נכון הדבר גם לדפדפן המעולה ש-שלו אני חסיד כבר שנים רבות, Mozilla Firefox, והייתי שוקל לנסות גם ממנו.
דבר נוסף, האם התיקייה שאתה מנסה לשמור אליה את הקובץ כתובה בעברית ומכילה סימנים שונים?, נסה לשנות שמה לאנגלית באותיות קטנות גרידא. כמו כן, וודא ששם הקובץ שאתה מנסה לשמור הוא אנגלי וללא סימנים. בברכה. 79.179.151.250 13:35, 2 ביוני 2012 (IDT)

בני משפחת רוטשילד[עריכת קוד מקור]

חיפשתי בערכים ולא מצאתי - מה הקשר המשפחתי בין אדמונד ג'יימס דה רוטשילד לבין וולטר רוטשילד? 109.160.142.255 16:34, 2 ביוני 2012 (IDT)

בויקי אנגלית "Walter Rothschild was the eldest son and heir of Lord [Nathan] Rothschild"
תודה!

מהו חחלקיק מובחן?[עריכת קוד מקור]

בהקשר של פיזיקה סטטיסטית. מהו חלקיק מובחן ומהו חלקיק לא מובחן? מה המשמעות המתמטית של זה?

וגם עוד משהו- אנחנו מדברים על עשרות מולים. לא באמת מצפים שנדביק מדבקה על כל חלקיק ש"בחנו אותו"- אז איזו משמעות פיזיקלית יש לזה? 109.67.191.45 16:35, 2 ביוני 2012 (IDT)

אני אסביר בדוגמה. נניח שיש לנו 2 חלקיקים ו-2 אתרים עליהם החלקיקים יכולים לשבת (ימני ושמאלי). אם חלקיק 1 יושב בימין וחלקיק 2 בשמאל שונה מבחינתנו מהמצב שחלקיק 1 יושב בשמאל וחלקיק 2 בימין, אזי החלקיקים מובחנים. אם מבחינתנו לא משנה אם חלקיק 1 יושב בימין או בשמאל וחלקיק 2 יושב בשמאל או בימין (כל עוד בכל אתר יש חלקיק אחד) אז החלקיקים אינם מובחנים. המשמעות של ההבחנה היא בעיקר קומבינטורית (ספירת מצבים שבהם המערכת נמצאת בקונפיגורציה פיזיקלית נתונה). בברכה, MathKnight (שיחה) 21:30, 2 ביוני 2012 (IDT)

וקטורים בפיזיקה[עריכת קוד מקור]

יש לי שתי שאלות קצת פילוסופיות על שימוש בווקטורים בפיזיקה:

1) האם ההפרדה של וקטור לרכיביו, והקשרים בין הרכיבים, הזווית וגודל הווקטור (רכיב X של וקטור R שווה לגודלו כפול קוסינוס הזווית, רכיב Y שווה לגודלו כפול סינוס הזווית) מתקיימים רק כשבוחרים לייצג וקטור ע"י חץ? לכאורה, הבחירה לייצוג וקטור דווקא ע"י חץ היא שרירותית ואפשר לחשוב על ייצוגים אחרים. אבל רק בהצגה כזו הוקטור ורכיביו יוצרים משולש ישר זווית ואפשר לגזור את הקשר בין הרכיבים. מצד שני, לכאורה דווקא הצגה זו היא "הנכונה", כי אם חלקיק נע במהירות 5 קמ"ש בזווית 37 מעלות קצב ההתקדמות שלו בציר X אכן יהיה 3=5 קוסינוס 37.

2) האם הקביעה שגדלים כמו מהירות, כוח וכו' הם וקטורים ובעיקר שניתן לטפל בהם כמו שמטפלים בווקטורים, להפריד לרכיבים וכו' היא אקסיומה או קביעה אמפירית?

תודה, 94.159.163.150

תשובה ל-1: אפשר להגדיר וקטורים בצורה אלגברית לחלוטין. כדי לשחזר וקטור במישור, מגדירים וקטורים ב- (כלומר: זוגות סדורים) והופכים מרחב זה למרחב מכפלה פנימית על ידי הגדרת מכפלה סקלרית: . באמצעות המכפלה הנ"ל אפשר להגדיר קוסינוס וזווית (תודות לאי-שוויון קושי-שוורץ) ומשם לשחזר את כל התכונות הגאומטריות של הווקטור והפירוק לרכיבים. ואז מתקיים כאשר הוא אורך הווקטור, ולכן להציג את הווקטור כחצים במרחב (חץ שיוצא מראשית הצירים, הנקודה (0,0) ומסתיים ב-. בברכה, MathKnight (שיחה) 21:35, 2 ביוני 2012 (IDT)

מחסומי צה"ל ביו"ש[עריכת קוד מקור]

לאיזה יחידה או גדוד שייכים החיילים אשר עומדים במחזומי צה"ל ביו"ש? -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

פחות או יותר כל הקרביים שאינם מחיל האוויר/ים. אילן שמעוני - שיחה 22:51, 2 ביוני 2012 (IDT)
חייל הים לא נחשב קרבי בשבילך?--Eitan110 - שיחה 23:49, 2 ביוני 2012 (IDT)
קרביים בהחלט - שים לב לסיומת התשובה שלו. בנצי - שיחה 08:36, 3 ביוני 2012 (IDT)

אלוהים, שתי שאלות[עריכת קוד מקור]

  1. מתי נולדה ההגדרה של אלוהים כ"הכל יכול"? האם היא הייתה ביהדות בעת העתיקה? לצורך השוואה אלים יוונים היו מוגבלים
  2. מתי נולד הרעיון שאלוהים הוא טוב? לצורך ההשוואה אלוהים מהתנ"ך ממש לא מתאים להגדרה של "טוב"(בבקשה לא נכנס לדיון הזה. יש עשרות דוגמאות). האם זה רעיון נוצרי, אלוהים כסמל לטוב ביותר? 79.180.207.19 23:39, 2 ביוני 2012 (IDT)
ה' מופיע לכל אורך התנ"ך ככל יכול, החל מתיאור הבריאה ועד סופו. בנוגע לשאלה השנייה אני יוכל לענות לך רק אם תגדיר מזה "טוב".--Eitan110 - שיחה 23:58, 2 ביוני 2012 (IDT)
התשובה שאתה מחפש היא מתי ואיך נוסד המונותיאיזם, כפי הנראה. והתשובה היא: בהדרגה ולאורך שנים. המונותאיזם שינה את התפיסה לגבי האל(ים): אין מדובר רק באל אחד מול קיומם של מספר אלים בפוליתאיזם. ההבדל עמוק בהרבה: היותו של האדם במרכז היקום (במונותאיזם) במקום היותם של האלים במרכז (בפוליתאיזם); היעדר ביוגרפיה ותשוקות אינטרסנטיות של האל (במונותאיזם), במקום אגואיסטיות ומלחמות עצמיות בין האלים (בפוליתאיזם); תפיסת עשיית הטוב כמקור לאושר ולסיפוק (במונותאיזם), בניגוד להתנהלות אקראית ורנדומלית הנסמכת על מצבי הרוח של האלים השונים, ועוד. Danny-wשיחה 01:04, 3 ביוני 2012 (IDT)
ועוד: חוקרי המקרא אכן רואים בתנ"ך, שהוא יצירה ארוכה ומרתקת, חוסר אחידות, ויש הבדל בין תיאור האל בתחילה (בספרי התורה הראשונים), שהינו במידת מה בבואה של האלים הפוליתאיסטים, (שעברה "ריכוך" מונותאיסטי על ידי העורכים והאחדה לדמות אל אחד- אך פוליתאיסטית): האל עדיין בעל רצונות משלו, לעתים הוא במרכז ולא האדם, יש לו רגשות ותחושות אנושיים, כועס, חרון אפו, נוקם וכו', הוא מאפשר קשר ישיר בינו לבין אחרים וכן עושה ניסים גלויים, ועוד;
ולעומת זאת, דמות האל בספרים האחרונים, שואבת את כוחה מהמונותאיזם הטהור יותר (האדם במרכז ורק הוא, אין לאל תכונות אנושיות כה מבהקות, הוא אינו מגלה רצונות משלו שאינם קשורים ישירות לקיום המצוות, נפסק הקשר הישיר בין האל לבני האדם וכן נפסקים בהדרגה הניסים הגלויים. בספרי הנביאים האחרונים - כבר אין ניסים גלויים כלל, והקשר עם נציג האלוהים אינו מתקיים בשיחה ישירה שלהם עמו.
ושוב: אם שאלתך היא "מתי נולדה ההגדרה של אלוהים כ"הכל יכול" והאם היא הייתה ביהדות בעת העתיקה" - תשובם של חוקרי המקרא כיום היא: בהדרגה, בתקופת הנביאים, וייתכן שהיא לא הייתה ביהדות בעת העתיקה (כלומר בימי בית ראשון ולפני כן, מועד כתיבת התורה וספרי התנ"ך הראשונים). בברכה, דני. Danny-wשיחה 01:04, 3 ביוני 2012 (IDT)
איפה במקרא אתם רואים שהאל הוא כל יכול? הוא בעל יכולות על טבעיות בסדרי גדול עולמיים- בורא עולם ויוצר נפש אדם, משמיד כמעט את כל האונות במבול, שולח מחלות ושולט בגורמי מגז אוויר וכדו'. אבל איפה הכל יכול? זה נראה יותר כמו איחוד של הרבה יכולות של אלים שונים. איפה בספרים האחרונים יש את ה"הכל" שהו יכול? כנ"ל לגבי טוב(טוב ורע זה הגדרות די ברורות פה. להשמיד ולהפריע לאדם זה רע, לעזור לאדם זה טוב). 192.114.105.254 11:36, 3 ביוני 2012 (IDT)
לגבי ה"טוב": במקומות רבים במקרא מתייחסים לאל כעושה משפט צדק וכישות שאינה מעוותת דין או נוטלת שוחד. אם זוהי הגדרתו של איתן ל"טוב" - דן בצדק את כל הכפוף לו, הרי שתפישת האל כטוב מופיעה כבר במקרא, ובעשרות מקומות. מספר דוגמאות:
  1. תמיהתו הידועה של אברהם לפני הפיכת סדום: "השופט כל הארץ לא יעשה משפט?". משמע, ההבנה הפשוטה היא שהאל נוקט במשפט צדק, שהרי אחרת מהי משמעות שאלת אברהם.
  2. "אל אמונה ואין עוול צדיק וישר הוא", משירת האזינו.
  3. הציווי האלהי: "לא תעשו עוול במשפט...".

שכחתי לחתום, אביתר ג'שיחהתרומות • י"ד בסיוון ה'תשע"ב • 23:23, 3 ביוני 2012 (IDT).

כאמור לא כתוב שאלהים הוא כל יכול על אף שברור שבתפיסה המונותאיסטית כך הוא הדבר, אם כי לא באופן הילדותי משהו שנראה שאתה תופס המזכיר באמת את יכולות האלים בעולם הפולותאיסטי-גם כן כאמור.

לשאלתך השניה בין אם נניח שאלהים הוא המצאה אנושית ובין אם נניח שהעולם נברא ע"י אלהים הדרך של האדם להכיר את אלהים או להמציא אותו היא ע"י התבוננות בעולם הסובב אותו ובעצמו (לפחות עד מתן תורה,ראה האגדות על אברהם),עובדה היא שכל תרבות וכל אדם באשר הם מכירים בהגדרות כל שהן של טוב ורע הדבר טבוע עמוק בתוכנו בין אם נראה זאת כפסיכולוגיה אנושית ובין אם נראה זאת כפועל אלהים שברא אותנו כך.כמו כן ידוע שנטיתנו הטבעית היא לחפוץ במה שטוב לנו ולהמנע מהרע לנו , אם כן בהנחה שלכל הנעשה יש מקור אחד (התפיסה המונותאיסטית) ברור שהאדם יתפוס בטבעיות שאלוהים הוא זה שטבע בו את השאיפה לטוב על מנת להטיב לו בכך שידבק בטוב ("למען ייטב לך")וזאת כמובן מכיוון שהוא טוב בעצמו וחפץ בטוב ,באמונה מונותאיסטית תפיסה זו היא טבעית ומתבקשת ולא זקוקה שימציאו אותה.

[חזי] י"ד בסיוון ה'תשע"ב •   3 ביוני 2012 (IDT).

מה קרה לחומייני? לאן הוא נעלם?[עריכת קוד מקור]

שלום שלום,

פעם חומייני (מלדרה מטרידה, בשמו הלא-נודע) היה מתפרץ לנו הביתה מעת לעת. היום אני לא מצליח להיזכר מתי ראיתי אחד. גבירותיי ורבותיי, מה קרה לחומייני? תודה ושבוע טוב, ליאור पॣ • י"ג בסיוון ה'תשע"ב • 00:48, 3 ביוני 2012 (IDT)

לפי מה שכתוב בערך, "בעבר נעשו נסיונות להדביר את החרק על ידי הדברה ביולוגית, עקב היותו מוגדר כמזיק לחקלאות". אולי הניסיונות הצליחו במידה משמעותית? :-) Danny-wשיחה 01:09, 3 ביוני 2012 (IDT)
בדיוק שלשום מצאתי אחד מתחת למיטה, כך שצר לי לאכזב אותך... Face-smile.svgLightBringer‏ • שיחה 01:18, 3 ביוני 2012 (IDT)
מאחר שאני גר בבאר שבע, (ובב"ש - פשוט אין בד"כ חומייני), אני יכול להעלות עוד השערה: תהליך המדבור (דזרטיפיקציה) שמתפשט בהדרגה בטווח של 20 השנה האחרונות, מצמצם א אזורי המחייה וההתרבות של החומייני ולכן מפחית את תפוצתו. כאמור - זאת רק השערה. Danny-wשיחה 01:29, 3 ביוני 2012 (IDT)
המדבור בארץ מתפשט? חשבתי שאצלנו הייעור גובר על המדבור? ליאור पॣ • י"ג בסיוון ה'תשע"ב • 09:25, 3 ביוני 2012 (IDT)
בשנה שעברה הוא עדיין הופיע בכל עוז במקום מגורי שבדרום. השנה טרם נתקלתי בו, אבל לצערי אני מאמין, שגם יתמהמה בוא יבוא.אודי - שיחה 11:58, 3 ביוני 2012 (IDT)
קיים חשש שקו המדבר (מוגדר כקו שדרומה לו יורדים פחות מ 200 מ"מ גשם בממוצע לשנה) זוחל צפונה. אילן שמעוני - שיחה 09:37, 5 ביוני 2012 (IDT)
הסיבה פשוטה: הוא מת מזמן אבל אל דאגה יש לו מחליף... 91.135.102.174 16:25, 4 ביוני 2012 (IDT)
אולי התודה לאללה? דב ט. - שיחה 12:32, 7 ביוני 2012 (IDT)

מישהו יכול לתרגם את הערך..?[עריכת קוד מקור]

http://en.wikipedia.org/wiki/Michoac%C3%A1n -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

למחוז הזה במקסיקו קוראים מיצ'ואקאן, ועד שיתרגמו, את/ה מוזמן/ת לקרוא עליו למשל בכתבה של טמקא כאן. תיהנו בטיול. :-) דני. Danny-wשיחה 01:14, 3 ביוני 2012 (IDT)
אם אתה מעוניין בתרגום דחוף ובסיסי של קטע, אתה יכול להשתמש בתוכנת תרגום, למשל בביצוע העתקה והדבקה (כמובן שלא כותבים ככה ערכים בוויקיפדיה העברית).

גבעת האולפנה[עריכת קוד מקור]

מה נתניהו מתכנן לעשות שם? לפי מה שקראתי מדובר ב"העתקת" הבתים, ע"י "ניסור". מה זה אומר? איך אפשר להעביר בתים? -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

זה ספין תקשורתי. Nachy שיחה 14:47, 3 ביוני 2012 (IDT)
תאורטית, אפשר. מפרקים, מרכיבים מחדש. אני לא חושב שהוא התכוון לזה. גילגמש שיחה גם אני משתתף במיזם העשור! 14:51, 3 ביוני 2012 (IDT)

ראו הזזת בתי הטמפלרים ברחוב קפלן שנילי - שיחה 14:53, 3 ביוני 2012 (IDT)

וגם מקדשי אבו סימבל#מיקום מחדש. חזרתישיחה 17:51, 4 ביוני 2012 (IDT)

נתב ומתג- מה ההבדל במילים פשוטות?[עריכת קוד מקור]

תודה אורלילי - שיחה י"ג בסיוון ה'תשע"ב 19:37, 3 ביוני 2012 (IDT)

מתג (באנגלית Switch) עובד בLayer 2 של OSI (ר' שכבת הקו של מודל ה-OSI). הוא מזהה לאן לשלוח הודעה נתונה ע"פ הכתובת MAC של היעד.
נתב (Router) עובד ב-Layer 3 (שכבת הרשת של מודל ה-OSI). בעיקרון הוא מזהה לאן לשלוח הודעה נתוני ע"פ מפת רשתות ה-IP שמתכנתים לתוכו.
kotz - שיחה 20:46, 3 ביוני 2012 (IDT)
במילים פשוטות ובנפנופי ידיים: מתג מחבר בין מספר מחשבים לכדי רשת אחת. נתב מחבר בין מספר רשתות, גם כאלה שעובדות בטכנולוגיות שונות. דולבשיחה 22:14, 3 ביוני 2012 (IDT)
👍אהבתיטבעת-זרם - שיחה 01:34, 4 ביוני 2012 (IDT)
רוב תודות למסבירים בניפנופים חיוך אדום אורלילי - שיחה י"ד בסיוון ה'תשע"ב 17:16, 4 ביוני 2012 (IDT)
כמעט נעלבתי. OSI זה מילה נורא פשוטה. kotz - שיחה 17:48, 4 ביוני 2012 (IDT)
עוד נפנוף: מתג מעביר את ההודעה ללא שום שינוי, נתב משנה את ההודעה העוברת (בדרך כלל "רק" את מעטפת ההודעה, אך לעתים גם את התוכן). השינויים הם בעיקר בכתובות, אבל לא רק. לדוגמה, הודעת בפרוטוקול IP כוללת מונה "TTL" שסופר את מספר הנתבים שההודעה עברה דרכם (כדי למנוע מהודעות להסתובב במעגל אינסופי בין מספר נתבים עם טבלאות ניתוב לא מתואמות), וכל נתב שההודעה עוברת דרכו מגדיל את המונה הזה ב-1. נתבים שתומכים בפונקציונליות NAT ודומות לה עורכים בהודעות שינויים מפליגים אף יותר. נתב יכול גם לפצל הודעה ארוכה למספר הודעות. מתג לא עושה אף אחד מהדברים הללו. קיפודנחש - שיחה 18:20, 4 ביוני 2012 (IDT)
ואם כבר הזכרת TTL - פאקטים מחשבים את קיצם לאחור קריצה אילן שמעוני - שיחה 20:42, 4 ביוני 2012 (IDT)
הדגמת לי עד כמה חלוד זיכרוני: רציתי כבר להעיר לך שבמקרה של חפיסות החישוב הוא לפנים ולא לאחור, אבל ליתר בטחון בדקתי שוב ונוכחתי בטעותי: בניגוד למה שכתבתי למעלה, כל נתב מחסר 1 מה-TTL (ולא "מגדיל" כמו שכתבתי), ואם הערך מגיע ל-0 לפני שהחפיסה הגיעה ליעדה הסופי, הנתב בו זה קרה שומט אותה. קיפודנחש - שיחה 23:32, 4 ביוני 2012 (IDT)
אני אוהבת את הנפנופים האלה. רוב תודות אבל למרבה הצער מבחינתי הנפנוף נמשך עד ל"TTL" ואת OSI אני מכירה רק במעומעם- לפחות עד המבחן. אורלילי - שיחה י"ד בסיוון ה'תשע"ב 23:36, 4 ביוני 2012 (IDT)
ה-TTL היה רק דוגמה, אבל אם אני כבר כאן אז ארחיב מעט: כל הודעת IP נושאת אתה מונה בשם time-to-live, או בקיצור TTL. שולח ההודעה מציב במונה הזה ערך כלשהו, למשל 16. כל נתב שההודעה עוברת דרכו מחסר אחד מהמונה ושולח את ההודעה ל"קפיצה" הבאה. אם המונה הגיע ל-0 לפני שההודעה הגיעה ליעדה, יש חשד שהיא מסתובבת במעגלים, ולכן הנתב שרואה את המונה במצב 0 "שומט" את ההודעה במקום לשלוח אותה הלאה. הדוגמה הזו רק באה להדגיש/להדגים את העובדה שהנתב משנה את תוכן ההודעה (המונה שייך ל"מעטפה" של ההודעה, אבל המעטפה היא חלק מההודעה. זה לא החלק היחיד ב"מעטפה" שהנתב משנה - זו רק דוגמה שקל יחסית להבין). מתג לעולם לא יגע בגוף ההודעה, והוא יכול רק להעביר אותה כמות שהיא בלי שום שינוי. קיפודנחש - שיחה 01:33, 5 ביוני 2012 (IDT)
ותוספת - ניתן לטעון שיש אפשרות להסיק שמאחר והן פאקטים והן חתולים מחשבים קיצם אחורנית, שפאקט הוא חתול, או צרור חתולים. כך ניתן לבאר בקלות את הפופולריות של LOLCATS ברשת. אילן שמעוני - שיחה 09:40, 5 ביוני 2012 (IDT)

חלודה במי מלח[עריכת קוד מקור]

מה גורם לברזל להחליד מהר יותר כשהוא שרוי במי מלח (NaCl), מאשר כשהוא שרוי במים רגילים?

הרי ההחלדה קשורה בחמצון של הברזל(1), ובחיזור של בועות החמצן שבמים(2), ולא קשורה (עד כמה שאני יודע) לחיזור של הכלור שבמלח(3) (בייחוד שמדובר אצלנו בכלורידים שמתחמצנים ולא מתחזרים, וגם אם הם היו מתחזרים, פוטנציאל החיזור שלהם היה קטן יותר מזה של החמצן)!

  1. Fe --> Fe2+ + 2e-
  2. 2H+ + 0.5O2 + 2e- --> H2O
  3. Cl2 + 2e- --> 2Cl-

האם המלח מהווה זרז לחמצון של הברזל, ואם כן, כיצד? תודה, אביתר ג'שיחהתרומות • י"ד בסיוון ה'תשע"ב • 22:18, 3 ביוני 2012 (IDT).

ראה כאן. הם מדגישים שמסירת האלקטרונים וקבלתם לא מתרחשת באותה נקודה, כך שאולי ייתכן לומר שהמלח משמש גם כגשר מלח. 94.159.206.153

תזכה\י למצוות! אביתר ג'שיחהתרומות • י"ד בסיוון ה'תשע"ב • 16:57, 4 ביוני 2012 (IDT). אז הכול עניין של מוליכות?

ראו en:Corrosion#Pitting corrosion אחד המנגנונים. יש גם מחקרים המראים שפעולת בקטריות גורמות אף הן להגברת הקורוזיה. שנילי - שיחה 22:56, 5 ביוני 2012 (IDT)

מה זה סביבת dot.net ?[עריכת קוד מקור]

בניפנופי ידיים אם אפשר Face-smile.svg אורלילי - שיחה י"ד בסיוון ה'תשע"ב 17:45, 4 ביוני 2012 (IDT)

יש ערך בויקי בעברית-.NET
הוספתי לאחר התנגשות עריכה: זה לא "dot.net". אומרים "דוט נט", וכותבים "NET." (הנקודה משמאל למילה). ראי ‎.NET קיפודנחש - שיחה 18:24, 4 ביוני 2012 (IDT)

תודה קיפוד Face-smile.svg אורלילי - שיחה י"ד בסיוון ה'תשע"ב 20:32, 4 ביוני 2012 (IDT)

בנפנופי ידיים: דוט נט של מיקרוסופט (או המקבילה הג'וואיתJVM) היא שכבת תוכנה שמעליה רצות תוכנות אחרות. שכבה זו מספקת לתוכנות שרצות מעליה סט כלים ושירותים, כך שהתוכנות לא צריכות לדאוג לדברים כמו ניהול זיכרון, שליטה בהתקני קלט/פלט, הצפנת הודעות וכו', אלא מקבלות שירותים אלה על מגש של כסף. כך המתכנתים רק צריכים לכתוב את הלוגיקה העיקרית של התוכנה שלהם, במקום לבזבז את זמנם בכתיבת ספריות עזר שאינן ה-Main business של התוכנה. בנוסף, שימוש בשכבת תוכנה זו (הנקראית גם "סביבה וירטואלית") מאפשר להריץ תוכנות על פלטפורמות שונות (חלונות, לינוקס, יוניקס, טאבלטים, פלאפונים וכו') בלי צורך בשינוי קוד התוכנה, כי התוכנה "מדברת" רק עם הסביבה הווירטואלית, וסביבה זו כבר יודעת איך לדבר עם הפלטפורמה הספציפית. מקווה שמספיק ברור. דולבשיחה 21:35, 4 ביוני 2012 (IDT)
לדעתי זה הסבר מצויין, גם לנושא ה API וגם לנושא הוירטואליזציה. מן הראוי שטקסט נהיר כדוגמת זה יהיה בערכים המתאימים. אילן שמעוני - שיחה 21:41, 4 ביוני 2012 (IDT)
עשיתי מעשה ושירבבתי את הפסקה של דולב, בשינויים מינימליים, לערך של דוטנט. שמא נרכז כאן רשימת ערכים נוספים שהפסקה הנ"ל תשפר את נגישותם? אילן שמעוני - שיחה 21:48, 4 ביוני 2012 (IDT)
מחמיא לי שדברי מצאו את מקומם בפסקת המבוא של דוט נט, אך שים לב שדברי הם "נפנופי ידיים" שנכתבו מידע אישי. הם לא מסתמכים על מקור חיצוני אמין, ולדעתי, הם כתובים בשפה קצת ציורית שאינה מתאימה למרחב הערכים. דולבשיחה 21:59, 4 ביוני 2012 (IDT)
תודה רבה לכם. למרבה הצער לעיתים קרובות אני מוצאת את עצמי פותחת את אנציקלופדיית אביב (הבושה הבושה...) אחרי עיון בערך שכתוב בשפה מקצועית שלמי שלא ממש בקיא- אין סיכוי להבין. אורלילי - שיחה י"ד בסיוון ה'תשע"ב 23:32, 4 ביוני 2012 (IDT)
לדולב: לגבי מידת הדיוק - הסר דאגה מליבך, הפסקה נכונה די הצורך. נכון שהסגנון אינו הסגנון האופטאימלי לערכים, אבל בכל מקרה הוא עדיף על הפתיחה ללא הפסקה שלך, שהייתה נהירה רק למביני עניין. התחושה שלי היא שקיימת בעייה בויקיפדיה העברית של ערכים שכתובים באופן טכני מדי ואינם נגישים לרוב המשתמשים. אילן שמעוני - שיחה 09:33, 5 ביוני 2012 (IDT)
רק ענין קטן - סביבת .NET לא נתמכת על כל המחשבים - היא נתמכת על חלונות, וחלקית על לינוקס, אבל עד כמה שידוע לי, מי שרוצה להריץ על יוניקס, אנדרואיד, iOS, וכו' עדיף שי\תכתוב בשפה\סביבה אחרת.יואלפ - שיחה 08:46, 5 ביוני 2012 (IDT)
כשפירטתי את הפלטפורמות השונות התכוונתי לסביבה וירטואלית בכלל, ולאו דווקא לדוט נט או JVM בפרט. הנה סיבה נוספת שדבריי לא מתאימים למבוא בערך של דוט נט. דולבשיחה 20:23, 5 ביוני 2012 (IDT)

פקודת מס הכנסה[עריכת קוד מקור]

אם הנבתי את הערך נכון אז יוצא שעדיף להרוויח 21729 מ 21730 שקלים נטו, נכון? יוצא שאדם שהרוויח 21729 מקבל 70 משכרו כלומר 15200 שקלים ואדם הרוויח 21730 מקבל 67 אחוז מזכרו כלומר 14600, נכון? האם זה ככה רק על הנייר או במציאות (כלומר צריך לבדוק שלא תעלה בטעות על הגבול כי אחרת שקל אחד יגרע ממך 600 שקלים? 79.180.207.19 18:39, 4 ביוני 2012 (IDT)

מס הכנסה עובד במדרגות [4]. המדרגה הראשונה היא 5200 ש"ח (לחודש) ומשלמים עליה 10%. המדרגה השניה היא 8880 ש"ח ו-14%. המדרגה השלישית היא 14430 ש"ח ו-21%. ראובן מרוויח 10000 ש"ח. סכום זה מתחלק בין 3 המדרגות הראשונות כך: 5200 ש"ח במדרגה הראשונה. 8880-5200=3680 ש"ח למדרגה השניה. והיתרה 10000-8880=1120 ש"ח. על המדרגה הראשונה ישלם ראובן מס 10%*5200=520 ש"ח. על המדרגה השניה 3680*14%=515.20 ש"ח. ועל המדרגה השלישית 1120*21%=235.20 ש"ח. סה"כ ישלם ראובן 520+515.20+235.20=1270.40 ש"ח. אם תעבור על התהליך הזה תראה שעבור כל שקל נוסף שמרוויחים משלמים עוד מס הכנסה. kotz - שיחה 18:49, 4 ביוני 2012 (IDT)
זה ברור. שאלתי על משהו אחר. האם באמת הבדל של שקל אחד יכול להעביר אותך מדרגה ככה שהוא במקום להוסיף לך לשכר הוא יוריד לך מהשכר, כלומר לא שהשקל הזה יתן פחות רווח אלא שהוא יתן רק הפסד. 18:59, 4 ביוני 2012 (IDT)
לפי הדוגמא שלך לא, כי כפי שהוסבר בתשובה הקודמת כל מדרגת מס מחושבת בנפרד. אם רק השקל האחרון מחוייב במדרגת מס גבוהה יותר, זה לא פוגע בסכום שנמצא במדרגות הנמוכות יותר. לדוגמא הכנסה של 21,781 ש"ח ברוטו: על 21,780 ש"ח יהיה מס מדורג של עד 30 אחוז, ועל שקל אחד נוסף יהיה מס של 33 אחוז. מדרגת המס של השקל האחרון נקראת מס שולי, ומופיעה בתלוש המשכורת.
הא, הבנתי. 79.180.207.19 19:24, 4 ביוני 2012 (IDT)

האם הפנקיסטים של מרכז ת"א הם חסרי בית?[עריכת קוד מקור]

אלה שיושבים מעל הגשר של דיזינגוף. האם הם גרים בפארק?. מנין הם מקבלים ביגוד?. הבגדים שהם לובשים הם יקרים יחסית, הצבע של השיער, הטיפוח. אפשר קצת פרטים?.