ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון193

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
דפי ארכיון של הכה את המומחה
ארכיון כללי
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10
11 12 13 14 15 16 17 18 19 20
21 22 23 24 25 26 27 28 29 30
31 32 33 34 35 36 37 38 39 40
41 42 43 44 45 46 47 48 49 50
51 52 53 54 55 56 57 58 59 60
61 62 63 64 65 66 67 68 69 70
71 72 73 74 75 76 77 78 79 80
81 82 83 84 85 86 87 88 89 90
91 92 93 94 95 96 97 98 99 100
101 102 103 104 105 106 107 108 109 110
111 112 113 114 115 116 117 118 119 120
121 122 123 124 125 126 127 128 129 130
131 132 133 134 135 136 137 138 139 140
141 142 143 144 145 146 147 148 149 150
151 152 153 154 155 156 157 158 159 160
161 162 163 164 165 166 167 168 169 170
171 172 173 174 175 176 177 178 179 180
181 182 183 184 185 186 187 188 189 190
191 192 193 194 195 196 197 198 199 200
201 202 203 204 205 206 207 208 209 210
211 212 213 214 215 216 217 218 219 220
221 222 223 224 225 226 227 228 229 230
231 232 233 234 235 236 237 238 239 240
241 242 243 244 245 246 247 248 249 250
251 252 253 254 255 256 257 258 259 260
261 262 263 264 265 266 267 268 269 270
271 272 273 274 275 276 277 278 279 280
281 282 283 284 285 286 287 288 289 290
291 292 293 294 295 296 297 298 299 300
ארכיון מתמטיקה
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10
ארכיון פיזיקה
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10
ארכיון ביולוגיה
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10
ארכיון פסיכולוגיה
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10

דף זה הוא דף ארכיון של דיון או הצבעה שהסתיימו. את המשך הדיון יש לקיים בדף השיחה של הערך או הנושא הנידון. אין לערוך דף זה.



תוכן עניינים

מספרים מרוכבים[עריכת קוד מקור]

האם יש זהות כזאת: ? אם כן, מדוע זה ככה? 79.182.204.54 21:29, 12 באוגוסט 2012 (IDT)

אם אז . כעת: . שים לב שזה נובע גם מזהויות לוגריתמיות, שכן לקח ארגומנט ממספר מרוכב קשור להוצאת ln מהביטוי . בברכה, MathKnight (שיחה) 21:44, 12 באוגוסט 2012 (IDT)
.
אין כזאת זהות, כי היא לא נכונה. בדוק למשל את: . עוד בדוק את: .
מה שכן, אפשר להשתמש בסימן V (לסימון דיסיונקציה), ולכתוב [בהנחה שכוונתך לפונקצית הארגומנט העיקרית. התוספת שבסוגריים המרובעים שבשורה הנוכחית - נוספה מיום 22 לאוגוסט]:
. סמי20 - שיחה 02:06, 13 באוגוסט 2012 (IDT)
כתבתי לפני התנגשות עריכה: הזהות נכונה מודלו . ההסבר של מת'נייט נותן את האינטואיציה אבל הוא עשוי להיחשב למעגלי (ייתכן ותרצה להשתמש בזהות כדי להוכיח שהאקספוננט המרוכב הופך כפל לחיבור). הוכחה מדויקת תלויה בהגדרות שמהן אתה יוצא. דניאל תרמו ערך 02:20, 13 באוגוסט 2012 (IDT)
המשך הועבר לשיחת משתמש:סמי20. דניאל תרמו ערך 16:01, 15 באוגוסט 2012 (IDT)

שפיצים בפנסים[עריכת קוד מקור]

למה כשמסתכלים על פנס מרוחק רואים "שפיצים" יוצאים ממנו? 79.182.204.54 23:31, 12 באוגוסט 2012 (IDT)

ייתכן שאתה צריך להיבדק אצל רופא עיניים או אופטומטריסט... :) -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
הבלים - ראה בתמונה זו, לדוגמא. נדמה לי שזה קורה בעיקר כשמביטים דרך זכוכית רטובה, ולא יודע את הסיבות המדוייקות לכך. יוסאריאןשיחה 17:09, 14 באוגוסט 2012 (IDT)
ברור שמדובר בבעיה אופטית. השואל מתכוון כנראה למבט רגיל, ולא למבט מיוחד דרך "זכוכית רטובה". לכן ייתכן שבדיקת ראייה דווקא כדאית :). -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

חומר שקוף (שאלה באופטיקה)[עריכת קוד מקור]

אני רוצה לדבר על חומר שקוף ברמה אטומית. איך זה שהאור עובר דרך חומר שקוף ומשמר זוויות וצבעים? התהליך הוא שפוטון פוגע באטום, מעורר ואתו (אלקטרון עולה רמת אנרגיה) ושהאטום חוזר למצב היסוד הוא פולט את עודף האנרגיה כפוטון. אני לא מבין 2 דברים:

  1. איך זה שהאור הנפלט הוא באותו הכיוון שהאור המקורי? במודל אין שום מקום בו לאטום המעורר יש "זיכרון" שהוא יודע מאיזה כיוון פגע בו פוטון.
  2. איך זה שתדר (אורך גל) האור משמר? לאלקטרון באטום יש רמות אנרגיה בדידות. הייתי מצפה שהפוטון הפוגע יעורר את האלקטרון רק עד רמות קבועות של אנרגיה( ועודפים הולכים לחום) ולכן כל זכוכית צריכה להפחית את הצבעים לספקטרום הפרטי שלה.

עובדה שתמונה נראית כמעט זהה כשמסכלים דרך זכוכית. ישנה ירידה חלשה בעוצמת ההארה אבל הצבעים והצורות נשמרים (כלומר האור שומר על כיוון ותדר). אני יודע שזה די מסתדר עם שימור תנע באנאלוג המכני. אבל אטום לא ממש שמע על ניוטון, הוא יודע רק שפוטון מסר לו אנרגיה והוא צריך להעיף אותה. איך מסבירים את התופעה? 79.180.195.49 11:48, 13 באוגוסט 2012 (IDT)

הנחת הבסיס שלך שגויה.
בחומר שקוף הפוטונים שעוברים (כמו שכתבת אל 100 אחוז ממהם עוברים, אבל אלה שכן), פשוט לא נבלעים. זה בד"כ אומר שפשוט אין באטומים רמות אנרגיה שמתאימה לבליעה של הפוטונים האלה. emanשיחה 12:10, 13 באוגוסט 2012 (IDT)
כלומר חומר שקוף זה חומר שאין בו אינטראקציות בין הפוטונים לבין האטומים? במלים אחרות, פוטון עובר דרך אטום מבלי שאחד ישפיע על השני? (להניח מעבר בין האטומים נשמע לי מוזר- אני רואה את הירח ויש כמה אלפי מולים של אטומים בדרך, ככה שאין סיכוי שפוטון יעבור את כל המרחק הזה מפלי לפגוש אף אטום בדרך)
אם כך, איך פועלת עדשה מרכזת? היא צריכה להסית את הקרניים ממסלולם המקורי. 79.180.195.49 12:42, 13 באוגוסט 2012 (IDT)
כן.
ועכשיו לשאלה השניה שלך, התשובה היא כלל לא ברמה האטומית. למולקולות החומר יש מומנט דיפול חשמלי. האינטראקציה היא בין השדות החשמליים של האור לבין הדיפולים האלה, דבר שבא לכדי ביטוי במקדם הדיאלקטרי של החומר (בור אורך הגל הספציפי).
שים לב שהאינטראקציה הזו לא רק שהיא לא ברמה האטומית, ומדברת על תנודת האטומים במולקולה, או תנועת המולקולה, ולא בעליית אלקטרונים ברמת אנרגיה, אלא כל התיאור שלה הוא קלאסי לחלוטין, והיה ידוע גם לפני פיתוח תורת הקוונטים. emanשיחה 13:13, 13 באוגוסט 2012 (IDT)

האם כל דת בעולם מבטיחה חיי נצח?[עריכת קוד מקור]

האם כל הדתות מדברות על כך שהנפש היא נצחית ושיש קיום לאחר המוות? האם אפשר להגיד שמה שמחזיק אנשים בדת כלשהי זה ההבטחות לקבל טובות הנאה לאחר המוות? 79.176.219.5 13:54, 13 באוגוסט 2012 (IDT)

לשאלה הראשונה, לא. בבודהיזם (לפחות בחלק מהזרמים) המצב בדיוק הפוך. הם מאמינים בגלגול נשמות תמידי כשהמטרה היא דווקא להגיע להארה, לשבור את המעגל ולמות מוות מוחלט. לשאלה השנייה, זה בוודאי מה שמחזיק חלק מהאנשים אבל לא את כולם. דניאל תרמו ערך 14:00, 13 באוגוסט 2012 (IDT)
רבי יהודה הלוי, בספר הכוזרי אומר שגם היהדות איננה בדיוק כזו. כלומר היהדות מאמינה בהשארות הנפש, שכר רוחני בעולם הבא וכו', אך זו איננה תכליתה ושכרה, ולא זה הוא יעוד היהודי המאמין. לשאלת הכוזרי האם יעודכם הוא המוות, בו הנשמה תהנה בעולמות הרוחניים, עונה ריה"ל ואומר כי ענייננו לדבוק באלוה בעולם הזה, ב"השראת שכינה" כאן, בארץ, "וְעַל כֵּן אֵינֶנּוּ אוֹמֵר בַּתּוֹרָה, כִּי אִם תַּעֲשׂוּ הַמִּצְוָה הַזֹּאת, אֲבִיאֲכֶם אַחֲרֵי הַמָּוֶת אֶל גַּנּוֹת וַהֲנָאוֹת, אֲבָל הוּא אוֹמֵר: וְאַתֶּם תִּהְיוּ לִי לְעָם וַאֲנִי אֶהְיֶה לָכֶם לֵאלֹהִים מַנְהִיג אֶתְכֶם וְתַתְמִידוּ בָאָרֶץ אֲשֶׁר הִיא עוֹזֶרֶת עַל הַמַּעֲלָה הַזֹּאת, וְהִיא אַדְמַת הַקֹּדֶש, וְיִהְיֶה שָׂבְעָהּ וְרַעֲבוֹנָהּ וְטוֹבָתָה וְרָעָתָה – בָּעִנְיָן הָאֱלֹהִי כְּפִי מַעֲשֵׂיכֶם. וְיִהְיֶה נוֹהֵג כָּל הָעוֹלָם עַל הַמִּנְהָג הַטִּבְעִי, – זוּלַתְכֶם(=מבלעדיכם), כִּי תִרְאוּ, עִם שְׁכִינָתִי שֶׁתִּהְיֶה בְתוֹכְכֶם, מִטּוּב אַדְמַתְכֶם וְסֵדֶר גִּשְׁמֵיכֶם שֶׁלֹּא יַעַבְרוּ עִתֵּיהֶם הַצָּרִיךְ לָהֶם, וְשֶׁתִּגְבְּרוּ עַל אוֹיְבֵיכֶם בִּמְתֵי מִסְפָּר". סול במול - שיחה 14:19, 13 באוגוסט 2012 (IDT)
אבל גם גלגול נשמות הוא סוג של חיי נצח. האם אותו מוות מוחלט שאתה מזכיר הוא הסוף? כלומר הנשמה תחדול מלהתקיים? למה שאנשים יראו בזה אושר? 79.176.219.5 14:16, 13 באוגוסט 2012 (IDT)
בודהיסטים רואים בגלגול הנשמות סבל. כאשר אתה מגיע להארה ושלם עם עצמך מלאת את הייעוד שלך בחיים ואתה מפסיק את מעגל הסבל על ידי מוות סופי. כמובן, לבודהיזם זרמים רבים וייתכנו גישות עם פרשנויות אחרות. דניאל תרמו ערך 14:22, 13 באוגוסט 2012 (IDT)
נשמע לי מוזר מאוד לרצות להפסיק להיות קיים. אפילו שהחיים הם חרא. 79.176.219.5 14:31, 13 באוגוסט 2012 (IDT)
למה שיהיה לי אכפת אם אני קיים או לא? תומר א. - שיחה - משנה ויקיפדית 18:37, 13 באוגוסט 2012 (IDT)
חיי נצח? מי רוצה בכלל להוולד? -"נוח לו לאדם שלא נברא יותר משנברא" (תבנית:בבלי1). שמוליק - שיחה 19:56, 13 באוגוסט 2012 (IDT)
חלק מהפילוסופים האריסטוטליים בימיה״ב, וביניהם הרמב״ם (בעקבות תורתו של הפילוסוף המוסלמי אבן באג׳ה), סברו שאין הישארות לנפש האינדיבידואלית לאחר מות הגוף. הנפש העצמית של האדם, או "נשמה" בלשון הרמב״ם, היא צורת הגוף החי ("צורה" היא מונח אריסטוטלי), אפשר לומר בהפשטה שהיא ה־"חיוּת" עצמה, ובמות הגוף מתה הנשמה, "מפני שאינה מצויה אלא עם הגוף וצריכה לגוף בכל מעשיה" (משנה תורה, הל׳ יסודי התורה, ד׳). מה שנשאר היא "צורת הנפש", שהיא רק הדעה הנרכשת, או "השכל הנקנה", שדבק לתוך "השכל הפועל" (מעין מצבור החכמה האלוהי). כלומר קיום קיבוצי אחיד לשכלים הללו (הדעות הנרכשות) שאין בהם משהו מן האדם האינדיבידואלי, "ואין הדבר הנשאר מראובן לא עילה ולא עלול לנשאר משמעון, ולפיכך יהיה הכל אחד במספר, כפי שביאר אבו בכר אבן אלצאיג (אבן באג׳ה)" (מורה הנבוכים, חלק ראשון, פרק ע״ד). זו, על רגל אחת, תורת הישארות הנפש לפי הרמב״ם. ניתן לומר שלפיו היא אינה מהות הדת, העיקר הוא חיי העולם הזה, ובגלל זה הוא השתדל לתת למצוות טעמים "ארציים". ShoobyD - שיחה 21:01, 14 באוגוסט 2012 (IDT)
משונה, אני בטוח שאני זוכר דיון של הרמב"ם על תענוגות הרוח בעולם הבא, ושהם מענגים הרבה יותר מכל תענוגות הבשר של העולם הזה. לא מתיישב עם מה שהבאת. היש בקיא שיפתור לי חידה זו? הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 19:53, 15 באוגוסט 2012 (IDT)

מעניין מאוד מה שאתם אומרים. ביהדות הרבנית המודרנית- מה הגישה כלפי כופרים? אני יודע שהקללה הגדולה ביותר של הדתיים היא "אין לך מקום בעולם הבא". האם הגישה היא שרק מי שמקיים את כל המצוות יגיע לעולם הבא וכל היתר (כל העולם ה"גוי" וכל החילונים) יספיקו להתקיים באופן מוחלט? 109.65.230.227 12:47, 15 באוגוסט 2012 (IDT)

אין "גישה" שמקובלת על כל היהודים הדתיים בנושא הזה, לא בימינו ולא ובעבר. התשובה שתקבל מיהודי דתי ממוצע בשוק הכרמל תהיה שונה מהתשובה שתקבל מתלמיד של ישעיהו ליבוביץ שתהיה בתורה שונה מזו שתקבל מתלמיד בישיבת מרכז הרב או מהפוקדים את הרצאותיו של אמנון יצחק. הרמב"ם סיכם את עיסוקו הקצר ב"עולם הבא" בחיבורו משנה תורה במילים "לעולם לא יתעסק אדם בדברי ההגדות, ולא יאריך במדרשות האמורים בעניינים אלה וכיוצא בהם, ולא ישימם עיקר - שאינם מביאים לא לידי יראה ולא לידי אהבה". 94.159.189.206 19:59, 15 באוגוסט 2012 (IDT)
אילן, הרמב"ם אמנם מדבר על העולם הבא, אבל במקרים רבים הרמב"ם השתמש במושגים רווחים לציון דברים שונים מאוד מהדברים שהם ייצגו בתודעה הדתית של המוני העם, כפי שהוא מסביר בהקדמה למורה נבוכים. 94.159.189.206 20:00, 15 באוגוסט 2012 (IDT)
אפשר תרגום של דברי הרמב"ם לעברית בת ימנו? 79.180.240.159 20:26, 15 באוגוסט 2012 (IDT)
הוא ממליץ לא להתעסק בהגדות ובמדרשים שעוסקים באחרית הימים, ימות המשיח, עולם הבא וכו', ולא להפוך את כל העניין הזה לדבר עיקרי שיש להדגישו במסגרת הדתית, כיוון שהעיסוק בו לא מביא לא לאהבת האל ולא ליראת האל. כמה פסקאות לפני כן הוא כתב "וכל אלו הדברים וכיוצא בהן - לא יידע אדם היאך יהיו, עד שיהיו" וכן "ועל כל פנים, אין סידור הווית דברים אלו ולא דקדוקן, עיקר בדת" - כלומר הפרטים של העניינים האלה אינם עיקר דתי ואינם בעל חשיבות דתית רבה. 94.159.189.206 21:38, 15 באוגוסט 2012 (IDT)

מה ההבדל בין dissipation ובין dispersion בפיסיקה (נוזלים וזרימה)[עריכת קוד מקור]

אור שפיראשיחהתרומות • כ"ה באב ה'תשע"ב • 14:08, 13 באוגוסט 2012 (IDT)

בדיסיפציה (בזבוז) האנרגיה של הגל מתבזבזת לאופנים אחרים, למשל לחום. בדיספרסיה (נפיצה, פֵּרוּד או פיזור או תפזור, תלוי בהקשר) האנרגיה הכוללת של חבילת הגלים נשמרת, אך היא נעשית מפוזרת יותר במרחב. לצורך המשל, דמייני קבוצת אנשים שיוצאת לרחוב עם כוסות שוקו מהבילות בידם. הכוסות הולכות ומתקררות כתוצאה מדיסיפציה, והאנשים הולכים ומתרחקים זה מזה כתוצאה מדיספרסיה. יום טוב, ליאור पॣ • כ"ה באב ה'תשע"ב • 14:39, 13 באוגוסט 2012 (IDT)
תודה רבה על התשובה הזריזה!
למה דיסיפציה קשורה לנגזרת השניה ודיספרציה לנגזרת השלישית? • אור שפיראשיחהתרומות • כ"ה באב ה'תשע"ב • 15:04, 13 באוגוסט 2012 (IDT)
טוב, תשובה זריזה היא לא תמיד תשובה נכונה (: התוכלי בבקשה להפנות אותי למשוואה הרלוונטית, כדי שאבדוק אם איני מטעה אותך? ליאור पॣ • כ"ה באב ה'תשע"ב • 15:17, 13 באוגוסט 2012 (IDT)
אוקי, הסתבכתי עם להכניס לכאן משוואה, תוכל לקשר אותי לאיזה מדריך שמסביר איך מכניסים משוואות לויקי? • אור שפיראשיחה • כ"ה באב ה'תשע"ב • 15:52, 13 באוגוסט 2012 (IDT)
יש את עזרה:נוסחאות ואפשר לעשות קניבליזציה למשוואות המופיעות בen:Derivation of the Navier–Stokes equations, אבל נראה לי שהפתרון הכי פחות מתסכל יהיה להדביק קישור למקום בו המשוואות מופיעות (או אפילו לשרבט אותן על דף ולצלם). ליאור पॣ • כ"ו באב ה'תשע"ב • 16:13, 13 באוגוסט 2012 (IDT)

המשוואה המקורית היא אחרי הצבת טורי טיילור בסכמה הנומרית נקבל

או בעזרת ההצבות הבאות:

השאלה שלי למה השגיאה הזאת היא דיסיפציה? למה דיסיפציה קשורה לנגזרת השלישית ולמה הפיזור (או ניתוץ) קשור לנגזרת שניה בשגיאה? • אור שפיראשיחה • כ"ה באב ה'תשע"ב • 16:59, 13 באוגוסט 2012 (IDT)

(גילוי נאות) - אני שואלת בשם מישהו אחר, אין לי מושג מה שכתבתי... • אור שפיראשיחה • כ"ה באב ה'תשע"ב • 17:09, 13 באוגוסט 2012 (IDT)

גיגלתי ומצאתי שאיני יודע מה התשובה. מצטער. ליאור पॣ • כ"ו באב ה'תשע"ב • 18:15, 13 באוגוסט 2012 (IDT)
תודה בכל אופן, אנחנו ננסה לפענח את הקישור ששלחת ואולי תהיה לנו תשובה (אור שפירא מחוץ לחשבון) 132.72.177.35 18:20, 13 באוגוסט 2012 (IDT)
אשמח לשמוע מה התשובה, ואם יש לה קשר כלשהוא למשוואת החום. ליאור पॣ • כ"ו באב ה'תשע"ב • 13:55, 14 באוגוסט 2012 (IDT)

שאלה על האייפון[עריכת קוד מקור]

מה הקריטריון של האייפון לזיהוי מגע?. ידיים הוא מזהה, אבל גם כיסים ספוגים בזיעה הוא מזהה - למה?, למה רק את אלו ולא דברים אחרים?, אני שואל כי אני רוצה לארגן לי איזה סטיק טוב כי עם האצבע קשה לסמס איתו, תודה לכם.

ראה כאן. לדעתי אתה צריך "סטיק" מחומר מוליך. תומר א. - שיחה - משנה ויקיפדית 18:28, 13 באוגוסט 2012 (IDT)

כלל השרשרת[עריכת קוד מקור]

האם מכלל השרשרת נובע שהנגזרת לפי x של f(kx) שווה k כפול הנגזרת לפי x של f(x)? על פניו נראה לי שלא אבל זה מה שטוען כאן הפרופסור מ-MIT - החל מדקה 16:27. תודה, 94.159.189.206 19:13, 13 באוגוסט 2012 (IDT)

הפרופסור צודק: , ראה כלל השרשרת. נסה לחשב את הדוגמה: ולהיווכח שזה נכון. בברכה, MathKnight (שיחה) 19:29, 13 באוגוסט 2012 (IDT)
אבל לפי כלל השרשרת הוא היה צריך להעריך את הנגזרת של f בנקודה kx, והוא פשוט העריך אותה בנקודה x. 94.159.189.206 19:51, 13 באוגוסט 2012 (IDT)
כלל שרשרת אומר ש-, תציב ותקבל . דניאל תרמו ערך 19:56, 13 באוגוסט 2012 (IDT)
שים לב שהתשובה אינה כפי שכתבת בהתחלה. דניאל תרמו ערך 19:57, 13 באוגוסט 2012 (IDT)
תודה לכם. 94.159.189.206 20:32, 13 באוגוסט 2012 (IDT)
רציתי לשאול עוד שאלה לגבי כלל השרשרת. הוכחה שמראים הרבה פעמים היא להסתכל על הגבול של הפונקציה המורכבת f*g ולהכפיל את מה שבתוך הגבול ב-Δg/Δg כך שהגבול הופך לגבול של מכפלת הנגזרות. האם זו הוכחה ריגורוזית? בוויקיפדיה האנגלית מראים הוכחות הרבה יותר מסובכות. 94.159.189.206 21:31, 13 באוגוסט 2012 (IDT)
זו הוכחה ריגורוזית לגמרי. היא מופיעה גם אצלנו בערך. דניאל תרמו ערך 22:06, 13 באוגוסט 2012 (IDT)
הערה: הרישום , מבלבל: באגף שמאל הכוונה היא לגזירה לפי x ובצד ימין לגזירה לפי kx. לכן: . אני מקווה שעכשיו זה ברור. תרומות כסופות - שיחה 13:08, 14 באוגוסט 2012 (IDT)

שאלה קלילה בטריגונומטריה[עריכת קוד מקור]

נתון: cos a=4/5.

כיצד ניתן לחשב את sin 2a מבלי למצוא את a?

תודה, אביעד‏ • שיחה 19:27, 13 באוגוסט 2012 (IDT)

. דניאל תרמו ערך 19:36, 13 באוגוסט 2012 (IDT)

הקובייתיות של הכדוריות והכדוריות של הקובייתיות[עריכת קוד מקור]

האם לקובייה יש צורה כדורית מסויימת? וההפך - האם לכדור יש צורה קובייתית? 20:30, 13 באוגוסט 2012 (IDT)

השאלה לא ברורה. מה זה אומר ל-X יש צורה Y מסוימת? דניאל תרמו ערך 20:36, 13 באוגוסט 2012 (IDT)

האם כדור הוא קובייה והאם קובייה היא כדור. 20:50, 13 באוגוסט 2012 (IDT)

בגאומטריה, לא, קובייה וכדור הם דברים שונים למדי. דניאל תרמו ערך 20:58, 13 באוגוסט 2012 (IDT)

אהה. --21:02, 13 באוגוסט 2012 (IDT)

אם כי קובייה היא כדור לפי מטריקת הסופרמום. דניאל תרמו ערך 21:19, 13 באוגוסט 2012 (IDT)
ובנוסף קוביה וכדור הם שקולים טופולוגית --פדיחהשיחהכתבו כתבה בוויקיחדשות! 16:43, 14 באוגוסט 2012 (IDT)
וכך גם תיבה, פח אשפה ומטוס. זו לא חוכמה גדולה. דניאל תרמו ערך 16:59, 14 באוגוסט 2012 (IDT)

שלום צריך עזרה עם משוואה[עריכת קוד מקור]

משוואת Scathard הקשורה בהורמונים וקולטניהם. להלן תמונה. את הבסיסיות יותר הבנתי אבל כאן אני תקוע. מבקש הסבר. 79.181.146.146 21:35, 13 באוגוסט 2012 (IDT)

[[1]]

אולי הערך בויקיאנגלית יעזור לפחות למי שינסה לענות. emanשיחה 23:18, 13 באוגוסט 2012 (IDT)
היה חסר שם קו-חילוק מתחת לאחד הגרמים, תיקנתי את זה, מוזמנים להעיף מבט בשנית...79.181.146.146 13:21, 14 באוגוסט 2012 (IDT)

למה דלקת נחשבת לתופעה שלילית?[עריכת קוד מקור]

אחרי הכל הדלקת היא תוצאה של פעולת מערכת החיסון - החום עוזר להילחם בחיידקים. מדוע אם כך קיימות כל מיני תרופות אנטי-דלקתיות והדלקת עצמה נחשבת לדבר שרצוי להימנע ממנו וכתופעה שלילית של הגוף? איש השלג - שיחה 00:21, 14 באוגוסט 2012 (IDT)

אם מדובר בדלקת זמנית בלבד אז אתה צודק, אבל לעיתים הדלקת נמשכת זמן רב מידי - ואז היא עלולה לשמש מירבץ להתפתחות של זיהום - שיכול לסכן את הגוף. 77.125.14.233 01:13, 14 באוגוסט 2012 (IDT)
אבל הדלקת היא תגובה כנגד זיהומים, איך היא יכולה לגרום לזיהום בעצמה? איש השלג - שיחה 08:13, 14 באוגוסט 2012 (IDT)
קשה לי לתת לך תשובה טובה, אני מגיב כדי לציין שהתשובה שקיבלת שגויה לחלוטין. וגם השאלה סובלת ממספר הנחות שגויות. למשל שחום סיסטמי ודלקת הם תופעות זהות או מגיעות תמיד יחד. למשל שדלקת היא תמיד תגובה לזיהום. יוסישיחה 08:46, 14 באוגוסט 2012 (IDT)

וגם כל תרופות להורדת חום, כל שמכחי הכאבים, תרסיסים נגד נזלת, כדורים נגש שיעול... זה בערך כמו שתבוא למוסך ותגיד "יש לי נורה אדומה שמהבהבת שאני נוסע. ממש מפחיד. מה אני עושה?" והמוסכניק אומר "אני יכול לנתק את הנורה, כדי שלא תפחד". רפואה לעתים קרובות נלחמת לא במחלה עצמה אלא במערכת החיסונית של הגוף. ההנחה היא שהמחלה תעבור לה עם הזמן, והאדם צריך להיפגע כמה שפחות מהסימפטומים במהלך המחלה. 79.181.242.131 10:45, 14 באוגוסט 2012 (IDT)

זו לא כל האמת, לפעמים התגובות של הגוף עלולות לגרום נזק. חום גבוה מדי או תגובה אוטואימיונית וכולי. את הגוף לא תכנן מהנדס של פרארי והיעוד שלו הוא בסך הכל הפצת גנים ולא איכות חיים של יחידים. יוסי מחשבון אחר - שיחה 12:12, 14 באוגוסט 2012 (IDT)
אז מה הגורמים לדלקת? האם יש צורך להילחם בה או שהיא תגובה רצויה? איש השלג - שיחה 20:17, 14 באוגוסט 2012 (IDT)
כמו שכתבתי כאן, אין ביכולתי לתת לך תשובה טובה. אני מניח שזה תלוי בדלקת. בד"כ השאיפה היא לטפל בגורם הדלקת, שיכול להיות פתוגן, מכני, כימי, טראומה. הערך האנגלי על דלקת יוצר רושם מקיף למדי. יוסי מחשבון אחר - שיחה 09:33, 15 באוגוסט 2012 (IDT)

מקומה של הפילוסופיה המודרנית באוניברסיטה[עריכת קוד מקור]

נשאלת השאלה,
הרי פילוסופיה בסופו של יום לא ניתנת להפרכה או להוכחה בצורה אבסולוטית,

עובדה יש את הפילוסופיה של המזרח והפילוסופיה של המערב,
והן לעיתים סותרות אחת את השנייה.
הדבר ממשיך בכך שפילוסופיה מעולם לא הוגדרה בצורה רלוונטית,
כך לדוגמה אם תשאל פילוסוף מהי פילוסופיה לא תקבל תשובה ברורה(על פי הערך הויקיפדי).

אם כך, מדוע שפילוסופיה תהיה חלק מהלימודים האקדמיים ותאולוגיה וכישוף לא?
הנה שאלה פילוסופית,האם משהו יכול להיחשב כנכון אם אי אפשר להסיק שהוא נכון?
Exx8 - שיחה 03:28, 14 באוגוסט 2012 (IDT)

לימודי הפלוסופיה חשובים, לא כל כך - בתשובות שהפילוסופיה נותנת - אלא בעיקר בשאלות שלה. חוץ מזה, שכאשר לומדים על השאלות, אז בין השאר לומדים - על הדרך - גם אודות כמה הגדים (מטא-פילוסופיים) שהינם כן נכונים, למשל ההגד (המטא-פילוסופי): "הפילוסופיה הבודהיסטית מאמינה בגילגול נשמות, אבל הפילוסופיה של הצדוקים - לא", וכל כיוצא בזה. סמי20 - שיחה 09:45, 14 באוגוסט 2012 (IDT)
ככה או ככה, אין סיבה להפריד בין פילוסופיה לשאר מדעי הרוח- ספרות, מחשבת ישראל, תולדות האומנות, וכו'. גם התיאוריות שם לרוב אינן ניתנות להוכחה או להפרכה. אגב, התאולוגיה פחות או יותר כן נלמדת באוניברסיטאות, רק עם הנחות יסוד שונות. ראה- פילוסופיה של הדת. הכישוף אינו נלמד, כי הוא לא חלק ממדעי הרוח, אלא דווקא מדע יישומי שפשוט לא כל כך עובד. בלנק - שיחה 12:14, 14 באוגוסט 2012 (IDT)

קשרים כימיים והוצאת אלקטרונים[עריכת קוד מקור]

היי, שמעתי על כל מיני מקרים בפיזיקה שאטומים מאבדים אלקטרונים. הייתי רוצה לדעת, מדוע המולקולה לא מתפרקת תמיד כתוצאה משינוי זה;הרי אלקטרוני הקשר היו אמורים להפוך לאלקטרונים המשלימים לרמה האחרונה של האטום הרלוונטי. 84.228.34.100 04:29, 14 באוגוסט 2012 (IDT)

אם תייירת אמריקאית מולידה ילד ללא-אמריקאי[עריכת קוד מקור]

דהיינו, אם היא נסעה לתאילנד, התאהבה במקומי (או בתייר אחר שאינו אמריקאי), וילדה את הילד שם בתאילנד. האם לילד זה תהיה אזרחות אמריקאית?. תודה.

צאצאים של אזרח ארה"ב הם אזרחי ארה"ב, בתנאי שההורה עומד בתנאי מינימום, כמו למשל חיים בארה"ב במשך כמה שנים (נדמה לי 4). יואלפ - שיחה 09:36, 14 באוגוסט 2012 (IDT)
ילד של אזרח אמריקאי או אזרחית אמריקאית יזכה באזרחות ארצות הברית, גם אם נולד מחוץ לארצות הברית אם האזרח האמריקאי התגורר בארצות הברית לפחות שלוש שנים מעל גיל 15. סביר שהתיירות שנסעה לתאילנד היתה מעל גיל 18 ועל כן עומדת בכלל זה והילד הוא אזרח ארצות הברית מלידה.
במקרה ששני ההורים הם אזרחי ארצות הברית, מספיק שאחד ההורים התגורר בארצות הברית זמן כלשהו (נניח שבוע) על מנת לזכות את ילדיו באזרחות.
באם תנאים אלו לא מתקיימים ניתן לזכות באזרחות ארצות הברית בשתי אפשרויות:
  1. הבאת הילדים ללשכת אוכלוסין בארצות הברית עם הוכחות שהסבים של הילד התגוררו זמן מספק בארצות הברית.
  2. בקשת ויזת הגירה לארצות הברית עבור הילדים.
בישראל יש המוני ילדים שזכו כך באזרחות ארצות הברית מסיבות מס. עם זאת, יש לזכור שאזרחות ארצות הברית מלווה בחובות לא מעטות. חלה עליהם חובת רישום לגיוס למקרה מלחמה, והם חייבים בתשלום מיסים על בסיס אישי ולא על בסיס מקום ייצור ההכנסה. עדירל - שיחה 16:31, 14 באוגוסט 2012 (IDT)

למה צריח חזק מרץ?[עריכת קוד מקור]

במחשק שחמט: מה הסיבה שצריח שווה 5 נקודות ורץ שווה רק 3? לפי מה נקבעים הנקודות האלא? Corvus,(שיחה) 12:00, 14 באוגוסט 2012 (IDT)

In chess, the chess piece relative value system conventionally assigns a point value to each piece--- when assessing its relative strength in potential exchanges. הערך המקובל נקבע לפי אובדן היכולת לאחר איבוד שני כלים.
עצה: נסה לשחק פעם עם מלך וצריח נגד מלך ורץ, ותראה מי ינצח. עצה נוספת- שחק עם רץ נגד שלושה חיילים (מתחילים בנקודת ההתחלה, ואם החיילים מגיעים להכתרה הם ניצחו) ואחרי זה עם צריח נגד שלושה חיילים. בלנק - שיחה 12:19, 14 באוגוסט 2012 (IDT)
בויקי האנגלית יש הסבר, ויש גם שיטות ניקוד אלטרנטיביות. אגסי - שיחה - עדכונים אקטואליים נחוצים! 13:30, 14 באוגוסט 2012 (IDT)
צריח זה 'ח"י רץ' בגימטריה. שוויו המקורי עמד לפיכך על 54 נקודות, אך משבר הסאבפריים שחק את ערכו, וכעת הוא נסחר סביב כחמש נקודות לצריח. הועלו הצעות לפיצול הרץ כדי לשמור על שער החליפין שלו לעומת הצריח, אך הסינים מתנגדים למהלך. ליאור पॣ • כ"ז באב ה'תשע"ב • 09:08, 15 באוגוסט 2012 (IDT)

אחת הסיבות המרכזיות לכך היא שהרץ אינו יכול להחליף את צבע המשבצת שלו, ועל כן הוא שולט על חצי הלוח בלבד, בעוד שהצריח מסוגל להגיע לכל משבצות הלוח. שדדשכשיחה • כ"ו באב ה'תשע"ב • 23:56, 14 באוגוסט 2012 (IDT)

למה מאדים נראה כל כך אחיד?[עריכת קוד מקור]

מאדים בצילום מטלסקופ החלל האבל, 1999

כל מה שמצולם במאדים זה מדבר, סלעים, עוד מדבר ועוד צוק. למה כדור הארץ כל כך מגוון יחסית למאדים? 79.181.242.131 13:04, 14 באוגוסט 2012 (IDT)

אני מניח שהסיבה אחת עיקרית היא מים. אלו (ועוד גורמים) אחראים גם לתופעות ביולוגיות שלהן השפעה דרסטית על הנוף (יערות למשל) ויש להם גם חלק בעיצוב הנוף בגאולוגי (קניונים למשל). וכמובן לעצם קיומם של גופי מים (כולל קרחונים) יש השפעה ניכרת על הנוף. דניאל תרמו ערך 13:29, 14 באוגוסט 2012 (IDT)
מה גרם למים על מאדים להצטבר על הקטבים? ואיפה צילומים של אזור הקוטב במאדים? דווקא שם נראה לי אפשר למצוא דברים יותר דרמטיים ממדבר, סלעים ועוד סלעים. האם הרובר החדש של נאסא הולך להגיע לאזור הקרח? 79.181.242.131 13:39, 14 באוגוסט 2012 (IDT)
צילומים והרחבות - למשל בוויקיפדיה האנגלית. בקטבים של מאדים תמצא בעיקר קרח, קרח יבש ורוחות במהירות של עד 400 קמ"ש - סביבה קשה למחקר פיזי. הרובר החדש של נאס"א פועל במכתש גייל שבאזור קו המשווה, ולכן לא מתקרב לקטבים. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
עוד סיבה היא הזהירות של נאסא, שמעדיפה נחיתה במישור מסיבות ברורות. חבל - מן הסתם ב valle marinaris הנוף מדהים, אחרי הכל זה הקניון העמוק ביותר במערכת השמש. הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 19:48, 15 באוגוסט 2012 (IDT)
מוקד משיכה נוסף לתיירים עתידיים הוא אולימפוס מונס, הר געש בגובה 27 ק"מ (פי שלושה מהאוורסט) ובגודל של מדינת אריזונה. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
גם אותי אישית מאד מעצבן ומתסכל שאין תמונות ברורות של הקטבים. דיי כבר, אם קצת מתאמצים כן אפשר לצלם את הקטבים, אני בטוח. אוחחח זה כזה מעצבן שלא בודקים את זה.
תמונות של הקטבים מהחלל:

אגרת טלוויזיה[עריכת קוד מקור]

כתוב שאזרח וותיק פתור מתשלום. אם בבית גרים: אישה בגיל 75, בעלה בן 50, ובנה בן 30 (סתם לדגומה)- האם הם פתורים מתשלום האגרה? 79.181.242.131 15:03, 14 באוגוסט 2012 (IDT)

http://www.eshelnet.org.il/?catid={D4C8477B-F6B3-4758-8031-EB3D9894B2D5}
ההנחה תנתן גם במצב בו רק אחד מהדיירים באותה יחידת דיור בה נמצא מקלט הטלוויזיה הוא אזרח ותיק. גם בשנת 2008 פטורים כל האזרחים הוותיקים מתשלום אגרת הטלוויזיה--הוויקי אינה יעוץ משפטי. Nachum - שיחה 16:14, 14 באוגוסט 2012 (IDT)
ומה עם 2012? 79.181.242.131 16:23, 14 באוגוסט 2012 (IDT)

שבי דרום[עריכת קוד מקור]

היישוב כבר קיים (אירוע החניכה היה לפני שנה וחצי ואני הייתי נוכחת בו...) וניתן לראות אותו במפות גוגל, אשמח לעזרה באיתור הקורדינטות שלו ומספר יישוב בלמ"ס כדי להוסיף את התבניות הנדרשות. כמו כן בערך היו קישורים להחלטות ממשלה, הקישורים היו שבורים כשאני ניסיתי אותם, אם מישהו יודע לאתר את ההחלטות הללו ולקשר אותן אשמח לעזרה • אור שפיראשיחה • כ"ו באב ה'תשע"ב • 15:48, 14 באוגוסט 2012 (IDT)

מתמטיקת הקוונטים[עריכת קוד מקור]

שאלה במתמטיקה/פיזיקה:

אני לא מבין את אחד מהמעברים כאן. פאי גדולה זה אופרטור הזוגיות וp זה אופרטור התנע. כל אחד מהמעברים זקוק להסבר (בתרגיל אין הסברים). אני לא מבין את זה. 79.179.246.96 17:38, 14 באוגוסט 2012 (IDT)

קודם מפעילים את אופרטור הזוגיות על המצב שמשמאל, שהוא מצב עתצמי של התנע. לכן הוא מקבל מינוס (מסיבות פיזיקאליות בסיסיות. אם הפכת את הכיוון תנע חיובי יהפוך לשלילי ולהפך). אחרי זה מפעילים תא אופרטור התנע בריבוע על המצב הזה, אז זה מוציא את ערך התנע בריבוע, ואחרי זה שוב את אופרטור הזוגיות כמו קודם. emanשיחה 23:40, 14 באוגוסט 2012 (IDT)
אז לא הבנתי 2 דברים (דומים)- את המעבר השני והאחרון. למה אפשר "להוציא את p^2 החוצה" ולהכניס אותו פנימה? 79.179.234.101 10:08, 15 באוגוסט 2012 (IDT)
כי מצד שמאל יש מצב עצמי שלו. אופרטור הרמיטי יכול לפעול גם ימינה וגם שמאלה, וכשהוא פועל על מצב עצמי, הוא מוציא החוצה את הערך העצמי. emanשיחה 10:35, 15 באוגוסט 2012 (IDT)
האם אפשר לומר אז ? אני לא רואה איפה יש פה מצב עצמי (בכלל איפה יש מצב בשאלה. אני רואה רק אופרטורים). 109.65.230.227 10:43, 15 באוגוסט 2012 (IDT)
קבל תיקון קטן: ?
p משחק פה תפקיד משולש. גם כאופרטור, גם כמצב עצמי שלו, וגם כערך עצמי שלו. ראה סימון דיראק. emanשיחה 10:47, 15 באוגוסט 2012 (IDT)
תנע הוא מצב עצמי של תנע בריבוע?? איך זה שתנע הוא בעצמו מצב קוונטי? 109.65.230.227 10:56, 15 באוגוסט 2012 (IDT)
קצת צריך לדייק, אבל כן! מצב עצמי של אופרטור חייב להיות גם מצב עצמי של האופרטור בריבוע, אבל הערך העצמי יהיה ריבוע הערך העצמי של האופרטור המקורי.
ובהחלט ייתכן מצב עצמי של אופרטור התנע. באיזה רמה ומסגרת אתה למדת/לומד את החומר הזה? emanשיחה 17:55, 15 באוגוסט 2012 (IDT)
לומד למועד ב' בקוונטים 1. כמו שאפשר להבין מהשאלה, במועד א' לא הכי הצלחתי. ממש מפתיע אותי שתנע הוא מצב. מצב זה סך הפרמטרים שמאפיינים את המערכת, כמו פונקציית גל, או וקטור של נתונים כמו תנע, מיקום, ספין וכדו'. אבל למה תנע עצמו (אופרטור או ערך עצמי) הוא מצב? 79.180.240.159 18:04, 15 באוגוסט 2012 (IDT)
להזכירך:
בתורת הקוונטים כל גודל מדיד (כמו תנע, מיקום, אנרגיה, תנע זוויתי) מיוצג ע"י אופרטור הרמיטי.
לכל אופרטור כזה יש סט של מצבים עצמיים. אם המערכת נמצאת באחד המצבים האלה, אפשר לומר שהיא נמצאת במצב עצמי של התנע/האנרגיה וכו'. למשל כל פונקצית גל מהצורה (שמתארת חלקיק חופשי) היא פונקציה עצמית של אופרטור התנע עם הערך העצמי p, כי אם מפעילים עליה את אופטור התנע מקבלים: לכן חלקיק שזו פונקצית הגל שמתארת אותו נמצא במצב עצמי של התנע, עם הערך העצמי p. emanשיחה 19:38, 15 באוגוסט 2012 (IDT)
כלומר "מצב תנע" הוא מצב עצמי (וקטור עצמי) של אופרטור התנע (מטריצה)- הערות בסוגריים הם אנאלוג מאלגברה לינארית. אבל כזכור לי אם במערכת יש שימור תנע, אז המילטונאין ותנע מתחלפים, כלומר שימור תנע. ואם אופרטורים מתחלפים אז יש להם אותו סט של מצבים עצמיים, נכון? ומכאן אני שיכול להסיק ש"מצב תנע" ו"מצב אנרגיה" זה אותו הדבר. קצת מציק לי- הרי תנע ואנרגיה זה גדלים שונים (יחידות שונות, וכדו'). 79.180.240.159 20:06, 15 באוגוסט 2012 (IDT)
אם האופרטורים מתחלפים, אז מצב עצמי של אופרטור אחד, יהיה גם מצב עצמי של האופרטור השני. למשל, אם ההמילטוניין הוא , אז אם נפעיל אותו על אותה פונקציה ממקודם נקבל שהיא גם פונקציה עצמית, אבל עבור האופרטור הזה, הערך העצמי הוא שונה, והוא כמובן שווה ל . אבל אם ההמילטוניאלן הוא אחר (כמו זה של אוסצילטור הרמוני, נגלה שהפונקציה הזו היא אל פונקציה עצמית של האופרטור. emanשיחה 20:57, 15 באוגוסט 2012 (IDT)

מצב קשור ופונקציית דלתא[עריכת קוד מקור]

כאן מפתחים נוסחה למצב קשור עם פוטנציאל פונקציית דלתא. לא הבנתי את הדרישה המסומנת. למה דורשים את זה? 79.179.246.96 20:10, 14 באוגוסט 2012 (IDT)

זה מתקבל מאינטגרל של משוואת שרדינגר בתחום אינפיניטסימלי סביב הדלתא. באופן כללי יותר, כאשר הפוטנציאל מתבדר, הנגזרת של פונקצית הגל לא תהיה רציפה. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

סכום של מספרים ריבועיים[עריכת קוד מקור]

איך אפשר לקבל את הנוסחה לסכום של n המספרים הריבועיים הראשונים, שלא באמצעות אינדוקציה? תודה, 94.159.189.206 22:01, 14 באוגוסט 2012 (IDT)

אפשר עם פונקציות יוצרות ופיתרון סדרות נסיגה. ראה בספר של ארנון אברון, "מבוא למתמטיקה בדידה" (יש קישור אליו בערך על אברון) בפרק על קומבינטוריקה. בברכה, MathKnight (שיחה) 23:47, 14 באוגוסט 2012 (IDT)
אני בטוח שיש לטענה הזו המון הוכחות אריתמטיות, גאומטריות וקומבינטוריות אלמנטריות (בלי פונקציות יוצרות). כשם שיש המון הוכחות שכאלו למשפט ניקומאכוס. פה יש קישור למצגת הכוללת כמה הוכחות שכאלו. אגב, יש נוסחה כללית לסכום של חזקות של הטבעיים הראשונים. ראה מספר ברנולי. דניאל תרמו ערך 15:51, 15 באוגוסט 2012 (IDT)

חתול[עריכת קוד מקור]

האם כואב לחתול כשמחזיקים אותו בצוואר (איפה שאימא שלו מחזיקה עם השיניים כשהוא גור)? 79.179.246.96 23:35, 14 באוגוסט 2012 (IDT)

נסה בעצמך וחזור לספר לנו. פלסטרים וחומר חיטוי עלי. בד"כ לא צריך תפרים. יוסי מחשבון אחר - שיחה 09:12, 15 באוגוסט 2012 (IDT)
לא הבנתי את ההומור שלך. אולי לא ניסת, אבל חתול שמחזיקים אותו ככה לא מסוגל לזוז (הוא מתקפל כמו גור). אני רק רוצה להבין אם זה מזיק לו( האם זה כואב). זאת הדרך לדוגמה להוריד חתול שלא מכיר אותך מהעץ מבלי שהוא ישרוט אותך. 109.67.212.45 10:02, 15 באוגוסט 2012 (IDT)
אם האמא עושה את זה והגור נשאר רגוע אז אתה יכול להיות בטוח שזה לא מפריע לו. אם אתה תעשה את זה סביר להניח שזה פחות ימצא חן בעיניו ואם הוא מספיק גדול הוא ינסה לשרוט. Assafn שיחה 10:10, 15 באוגוסט 2012 (IDT)
אנשים, לא גידלתם חתול בבית? הוא לא ינסה לשרוט אותי כי הוא משותק! לדגומה יש ניסוי מצולם פה: [2]. פשוט המקום הזה על הצוואר משתק לגמרי את החתולים. גם הזכר מחזיק בו את הנקבה בזמן הזדווגות על מנת למנוע ממנה לברוח. בזמן הזדווגות די ברור שהחתולה סובלת. השאלה היא כאדם מחזיק אותה בצוואר (כדי להוריד אותה מהעץ או לקחת אותה לאיפשהו) הוא גורם לה לכאב או סבל? 79.182.217.217 10:18, 15 באוגוסט 2012 (IDT)
נדמה לי שבדרך כלל, לא כואב לחתול מהחזקתו בעורף (תלוי בחתול), ואפילו זה משחרר קצת מורפיום להקלת כאבים (ראה חתול הבית#ההזדווגות. אם אתה קורא אנגלית, לפעולה קוראים scruffing, ותוכל לקרוא איך מבצעים אותה כאן. ‏Ovedcשיחהאמצו ערך יתום! 12:04, 15 באוגוסט 2012 (IDT)
זה לא כואב לו. בקשר לאינסטינק שגורם לשיתוק - זה תלוי כמה החתול מבוהל. אם הוא מבוהל מאד זה לא ישתק אותו. שאל כל וטרינר... הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 14:31, 16 באוגוסט 2012 (IDT)
הכי בטוח, שאל וטרינר. בברכה, MathKnight (שיחה) 13:40, 15 באוגוסט 2012 (IDT)

איפה הסלמנדדרה?[עריכת קוד מקור]

שלום למומחים

מזמן מזמן התחלתי לתרגם את משתמש:Kotz/סלמנדרה סיבירית (אנ')

נתקעתי על המשפט השני:

It is found primarily in Siberia, in wet woods and riparian (אנ') groves.

סיביר אנחנו יודעים איפה זה, אבל כל השאר קשה לי. אשמח לעזרתכם.

פרסומת: המין ידוע ביכולתי לשרוד הקפאות עמוקות לאורך זמן - עד 45 מעלות מתחת לאפס. במקרים מסויימים נצפו סלמנדרות קפואות בקרח למשך שנים, וכאשר הופשרו, עזבו את המקום בהליכה.

תודה kotz - שיחה 00:44, 15 באוגוסט 2012 (IDT)

לדעתי: "המין ידוע בעיקר מסיביר, מיערות לחים וגדות נחלים מעוצות." אגב riparian מתורגם לפעמים לפרוזדור הנחל או מסדרון הנחל אבל אני לא חושב שמישהו יבין על מה אתה מדבר אם תשתמש במושג הזה Assafn שיחה 10:07, 15 באוגוסט 2012 (IDT)
אולי אפשר להשתמש במונח "ערוץ נחל" או "אפיק נחל". Kulystabשיחהגן עדן, גיהנום, או הובוקן... עד חג המולד • כ"ח באב ה'תשע"ב • 19:00, 15 באוגוסט 2012 (IDT)
ערוץ ואפיק מתארים את התעלה עם המים ופה מדובר על הקרקע שאיננה מחוסה מים אך מושפעת מלחות הנחל. Assafn שיחה 19:44, 15 באוגוסט 2012 (IDT)

סלמנדרה סיבירית מודה לכם. kotz - שיחה 20:14, 15 באוגוסט 2012 (IDT)

שאלה בכימיה[עריכת קוד מקור]

מה זה Pyroithione ? (האם מדובר בוריאציה למולקולה כמו פיקולינט, פרופיונאט וכו'?. תודה. 79.181.146.146 13:32, 15 באוגוסט 2012 (IDT)

זה? הוי ארצי - שיחה 02:00, 16 באוגוסט 2012 (IDT)

שאלה במכניקה אנליטית (מטריצה)[עריכת קוד מקור]

איך אני הופך את הפוטנציאל הזה: לצורה של מטריצה 3X3( בסיס X_i כמובן)? אל תתנו לי תשובה סופית (יש לי אותה), אלא איך מגיעים. 79.183.220.114 14:36, 15 באוגוסט 2012 (IDT)

זו שאלה כללית יותר: איך מציגים תבנית בילינארית בצורת מטריצה? הנוסחה שרשמתי אמורה לתת לך כיוון, כאשר הפרשנות נעשית בעזרת כפל מטריצות בין וקטור עמודה למטריצה לווקטור שורה. בברכה, MathKnight (שיחה) 18:35, 15 באוגוסט 2012 (IDT)

דיסלקציה שפתית - כשל במערכת הקשב והזיכרון של פרטים או כשל בשפות עצמן ביחס לאורגניזם האנושי?[עריכת קוד מקור]

כשהייתי בחטיבה הכרתי בחור שכמעט כל מילה שכתב הכילה שגיאת כתיב, בין אם זה החלפת אותיות כמו א' באות ה' או ע' (או ההפך), או הוספה או החסרה של אותיות. לא היו לו בעיות בדיבור הלשוני כלל, ולא בעיות תקשורת אחרות, הוא היה ילד נורמטיבי לחלוטין כשאר הילדים בשכבה.

השאלה שלי היא האם יכול להיות שהשפות הן אלו שדפוקות ולא מותאמות לכל האורגניזמים האנושיים והווריאציות השונות של הנוירו-טיפיקיאליות שיש למין האנושי שלנו להציע. יכול להיות שהפאק העיקרי הוא בשפות שמכילות אותיות מיותרות וניקוד, במקום מכלולים רבים יותר של אותיות וינטרלו את השפה מצורך בניקוד ויהפכו את הטקסטים האנושיים לקריאים יותר ולמעשה אולי גם יעלימו חלק מן הקשת של הפרעות התקשורת הסינטקסיות האנושיות?. מה דעת המומחים?. בהערכה וברכות. 79.181.146.146 15:52, 15 באוגוסט 2012 (IDT)

התשובה תלויה בין היתר בגילך. אם למדתם לקרוא בשיטת "השפה כמכלול", מקור הבעיה עשוי להיות בשיטת ההוראה. ליאור पॣ • כ"ח באב ה'תשע"ב • 16:28, 15 באוגוסט 2012 (IDT)
שים לב שאיני מדבר כלל על שיטות הוראה.
אבל ליאור דיבר, וטעמיו ברורים. הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 19:38, 15 באוגוסט 2012 (IDT)
זו לא בדיוק בעייה. שפות משתנות כל הזמן ולעולם אינן נשארות מקובעות. גם אם הכתיב התקני בזמן מסויים הולם היטב את הביטוי הצלילי, זה לא ישאר כך, מפני שהצליל ישתנה.
בעברית הפער גדול מאד, מפני שהכתיב התקני נקבע לא מעט לפני עשרות של דורות. אבל גם בשפות אחרות התופעה קיימת. השאיפה לקיים מילון שיהיה נכון תמיד היא שאיפה עקרה לשפה חיה. הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 19:44, 15 באוגוסט 2012 (IDT)
כשהחברה האנושית בוחרת פתרון מסוים, למשל בשפה, תמיד יהיו פרטים שיתקשו עם הפתרון המסוים. בד"כ אי אפשר למצוא פתרון שיתאים לכולם ב-100 אחוז, והפרטים שנתקלים בבעיה צריכים להתמודד עם הבעיה שלהם. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
אילן, בגדול איני מסכים עם דבריך. בעברית אגב, האותיות נשארו אותו דבר מבחינה הוויתית (אבל לא מבחינה מהותית כי הרי הכתב הפלאו-עברי הוחלף בכתב הארמי-מרובע). רק נהיקוד התווסף והוא בכל מקרה לא משנה לנו בעניין קריאת טקסט עברי פשטני ותקני.
על איזה פרט אתה חולק? למיטב ידיעתי מדובר בתיאור עובדתי שאינו עניין של דיעה (אני יכול לחשוב שזה טוב, אני יכול לחשוב שזה רע. אבל למציאות לא אכפת מדעותי, ומה שאני חושב לא ישנה אותה)הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 14:29, 16 באוגוסט 2012 (IDT)

משוואה טריגונומטרית[עריכת קוד מקור]

אשמח אם מישהו יוכל לעזור לי לפתור את המשוואה הבאה - 4sin(x)^2-sin(2x)=0 אביעד‏ • שיחה 19:06, 15 באוגוסט 2012 (IDT)

מה עם הזהות שמפרקת את סינוס שני X? נראה לי שתהיה שימושית. emanשיחה 19:40, 15 באוגוסט 2012 (IDT)
בטא את כל הגדלים באמצעות זהויות טריגונומטריות, למשל: ואז ואז עם קצת אלגברה אתה אמור לקבל משוואה ריבועית. בברכה, MathKnight (שיחה) 19:51, 15 באוגוסט 2012 (IDT)

פונקציית גאמה[עריכת קוד מקור]

מה השיטה הטכנית לחשב אותה? אני מעוניין לחשב לדוגמה גאמה של 2.5 (שזה 1.5!). אני ממש מסתבך עם החישוב של:

יש לכם שיטה לפתור את האינטגרל? אינטגרציה בחלקים לא הובילה רחוק. 79.180.240.159 20:23, 15 באוגוסט 2012 (IDT)

זוהי פונקציית גאמה. ראשית, השתמש בזהות ושנית, היעזר בכך ש-. בברכה, MathKnight (שיחה) 21:07, 15 באוגוסט 2012 (IDT)
לערכים מיוחדים הזהויות שהזכיר MathKnight מספיקות. באופן כללי קירוב סטירלינג עובד היטב. עוזי ו. - שיחה 22:05, 15 באוגוסט 2012 (IDT)

מולקולת אנטי-חומר[עריכת קוד מקור]

  1. האם בתיאוריה ניתן לבנות אנטי-מולקולה?
  2. שאלה יותר רצינית: האם תיתכן מולקולה יציבה (לפחות לפרק זמן מדיד) שבה יש גם אלקטרונים וגם פוזיטרונים (באתרים שונים)? 79.180.222.232 21:04, 15 באוגוסט 2012 (IDT)
  1. לא יודע לגבי בנייה מלאכותית, אבל היא כן יכולה להיווצר ספונטנית בהינתן אנטי־חלקיקים מתאימים.
  2. כיוון שמטענם של הפוזיטרונים חיובי הפרוטונים יידחו אותם. הם לא יוכלו ליצור "אטום" יציב, ולכן אני לא יכול לחשוב על דרך שבה ייצרו מולקולה. נו, טובשיחה 22:35, 15 באוגוסט 2012 (IDT)
  1. כן. בתיאוריה כל דבר שאפשר לעשות עם חומר אפשר לעשות גם עם אנטי חומר. עשויים להיות לא רק מולקולות, אלא מערכות שמש שלמות שעשויות כולן מאנטי חומר. בלנק - שיחה 23:33, 15 באוגוסט 2012 (IDT)
זה לא מדויק. ראה שבירת סימטריית CP. דניאל תרמו ערך 01:27, 16 באוגוסט 2012 (IDT)
וואלה. טעות שלי. כל יום לומדים משהו חדש. Face-smile.svg. בלנק - שיחה 12:49, 16 באוגוסט 2012 (IDT)

בארות נפט[עריכת קוד מקור]

במאמר של גיא בכור נכתב שבאר נפט שחדלים לשאוב ממנה לא תשוב לתפוקה מלאה. האם זה נכון? מה התהליך שעומד מאחורי התופעה? הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 22:47, 15 באוגוסט 2012 (IDT)

איך קוראים לכשל לוגי הזה:[עריכת קוד מקור]

טענה: "אף פעם לא ראיתי אדם שנולד בדרום אפריקה. לכן אין אנשים שנולדו בדרום אפריקה". 79.180.222.232 23:26, 15 באוגוסט 2012 (IDT)

עיצוב כלי שחמט[עריכת קוד מקור]

מה מצויר בכל אחד מהאייקונים המקובלים לכלי השחמט?

  • צריח נראה כמו מגדל
  • פרש זה ראש של סוס
  • רגלי כנראה מעוצב בצורת גוף אדם(?)
  • אבל מה זה רץ? מאיפה באה הצורה הזאת?
  • מאיפה ההבדל בין הכתר של מלכה לכתר של מלך? יש לזה איזה מקור היסטרי (למה למלך יש צלב ולמלכה לא?) Corvus,(שיחה) 10:40, 16 באוגוסט 2012 (IDT)
Staunton chess setראה בוויקי האנגלית. מקור הצורה במילה האנגלית לרץ-בישוף.
"רץ" באנגלית זה Bishop ולכן צורתו היא כצורת הכובע או הכתר של הבישוף הנוצרי. ביהדות של אז, יש בעיה מסוימת לשחק עם בישופים, לכן שם הכלי שונה לשם "רץ", שהוא איש שליח שהעביר מסרים בין גורמים שונים בצורה פיזית (רץ ממקום למקום, או מאוחר יותר: דהר על סוס). בברכה, MathKnight (שיחה) 11:19, 16 באוגוסט 2012 (IDT)
כן, דומה מאוד לכובע בישוף. האם רגלי הוא באמת "צורת חייל" או שאולי זה עוד איזה כובע? והאם הכתרים של מלכה ומלך לקוחים מאיפשהו? הכתב של המלך מזכיר מאוד בצורתו את כתר אדוארד הקדוש. Corvus,(שיחה) 11:44, 16 באוגוסט 2012 (IDT)
לא רק ביהדות. בגרמנית ושפות אירופיות אחרות משמעות שם הכלי היא כמו בעברית, רץ או שליח. השם בישוף הופיע באנגלית רק במאה ה-16. דב ט. - שיחה 17:30, 19 באוגוסט 2012 (IDT)

תאומים סיאמיים[עריכת קוד מקור]

האם תאומים סיאמיים שלא הופרדו בלידתם ושרדו מתים ביחד או לחוד? תודה--Haya831 - שיחה 11:00, 16 באוגוסט 2012 (IDT)

בעיקרון הם מתים לחוד, אבל בפועל לרוב נראה שהם מתים בערך באותו זמן. למשל דייזי וויולט הילטון מתו בהפרש של כמה ימים. אחד מהאחים גודינה מת, והרופאים הפרידו בין האחים לאחר המוות. אחיו מת זמן קצר לאחר ההפרדה, בגיל 28. בלנק - שיחה 12:21, 16 באוגוסט 2012 (IDT)

למה אנרגיה קינטית היא אינטגרל של תנע?[עריכת קוד מקור]

אם גוזרים את הביטוי לאנרגיה קינטית לפי מהירות מקבלים תנע. למה זה ככה? ולמה כשגוזרים סקלר מקבלים ווקטור? 109.64.242.32 11:37, 16 באוגוסט 2012 (IDT)

דבר ראשון, התנע מבטא את השינוי באנרגיה הקינטית. כפי שכתוב בערך אנרגיה קינטית: "היא אנרגיה שגוף רוכש כתוצאה מתנועתו" התנע מבטא בפועל את התנועה (רק עם קשר למסה), ולכן, כמו כל נגזרת, הוא מבטא את השינוי באינטגרל שלו.
דבר שני, אתה יכול פשוט לגזור את הביטוי : ולראות שאתה מקבל את התנע. לגבי סקלר ווקטור, אם אתה גוזר את האנרגיה הקינטית אתה תקבל את גודל התנע, אבל בלי הכיוון, כי האנרגיה הקינטית זהה לא משנה לאיזה כיוון הגוף זז. זה בגלל שהיא תלויה במהירות בריבוע ולא במהירות. (ואז אם המהירות שלילית האנרגיה עדיין חיובית). בלנק - שיחה 12:46, 16 באוגוסט 2012 (IDT)
אפשר לקבל מהאנרגיה הקינטית גם את וקטור התנע, על ידי גזירה באמצעות גרדיאנט: כאשר . בברכה, MathKnight (שיחה) 12:53, 16 באוגוסט 2012 (IDT)
אבל תנע מבטא את השינוי במיקום. למה שהוא יהיה שינוי באנרגיה קינטית? אנרגיה קינטית יכולה להיות קבועה והתנע שונה מאפס(נגזרת=קצב שינוי). "תנע זה שינוי באנרגיה קינטית לפי המהירות". זה המשמעות של לגזור את ולקבל . אבל אני לא מבין מדוע הקשר הזה מתקיים. שימור אנרגיה קינטית זה סימטריה להזזות בזמן. שימור תנע זה סימטריה להזזות במרחב. למה כשגוזרים אנרגיה לפי מהירות מקבלים תנע? 109.64.242.32 13:17, 16 באוגוסט 2012 (IDT)
אם אני מבין אותך נכון (אני מקווה שאיזה פיזיקאי יעבור על התשובה שלי ויוודא) אתה מדבר על התנע כפונקציה של הזמן, ועל מצב של מהירות קבועה. הנוסחאות מתייחסות למצב של מהירות משתנה- התנע כפונקציה של המהירות. כלומר- מהירות מסויימת היא רק קו ישר אחד על הגרף שלנו (מקביל לציר הy). בגרף כזה, אנרגיה קינטית לא יכולה להיות קבועה אלא אם המסה שווה ל0, ואז באמת גם התנע שווה לאפס. בלנק - שיחה 16:32, 16 באוגוסט 2012 (IDT)
שאלתך מניחה הנחה סמויה - שאינה בהכרח נכונה: שהנגזרת של האנרגיה הקינטית לפי המהירות - היא התנע. ובכן ראשית, ההנחה הזו שלך לא תוכל להיות תקפה (אם בכלל) - אלא אך ורק במהירויות אפסיות (יחסית למהירות האור); ושנית, גם במהירויות אפסיות כאלו - ההנחה שלך לא תהיה תקפה אלא באופן מקורב בלבד (דהיינו המרחק בין ההנחה שלך לבין האמת נעשה יותר אפסי ככל שהמהירות יותר אפסית). זאת משום, שהאנרגיה הקינטית מוגדרת, לא - כפי שהינחת - בתור האינטגרל של התנע לפי המהירות, אלא הפוך: בתור האינטגרל של המהירות לפי התנע; זאת בעוד שההנחה ששני האינטגרלים הנ"ל זהים - אינה נכונה, וכבר הופרכה במסגרת תורת היחסות - אחרי שהתברר שמאסת-הגוף עצמה משתנה כשמהירותו משתנה. למותר לציין אפוא, שהנוסחה הידועה היא קירוב בלבד, והיא אף נעשית פחות ופחות נכונה - ככל שהמהירות הולכת וגדלה (ובמיוחד כאשר היא נעשית קרובה למהירות האור); למעשה, הנוסחה המדוייקת (כשמסמנים ב-C את מהירות האור וב- את מאסת הגוף כשהוא במנוחה) - היא: . סמי20 - שיחה 11:38, 17 באוגוסט 2012 (IDT)
במכניקה אנליטית מכלילים זאת: תנע קנוני שווה לנגזרת החלקית של הלגרנז'יאן לפי המהירות: שעבור רוב הלגרנז'יאנים שנתקלים בהם בתואר ראשון, זה מצטמצם לנגזרת של האנרגיה הקינטית, כי בהם בד"כ האנרגיה הפוטנציאלית לא תלויה במהירויות. בברכה, MathKnight (שיחה) 13:47, 17 באוגוסט 2012 (IDT)

מה הכוכב הזקן ביותר?[עריכת קוד מקור]

מהו הכוכב הזקן ביותר שאנשים יודעים אליו? בן כמה? 109.64.242.32 12:11, 16 באוגוסט 2012 (IDT)

ככל הנראה הכוכב הזה. בן 13.2 מיליארד שנה. צעיר מהיקום רק ב500 מיליון שנה. בלנק - שיחה 12:25, 16 באוגוסט 2012 (IDT)

קירוב אוכף[עריכת קוד מקור]

אתם יכולים להסביר מה פירוש המונח "קירוב אוכף" בהקשר של פיזיקה סטטיסטית, תרמודינמיקה או הסתברות? 79.180.193.23 15:26, 16 באוגוסט 2012 (IDT)

אתה מתכוון לקירוב נקודת אוכף (אנ')? ליאור पॣ • כ"ט באב ה'תשע"ב • 17:58, 16 באוגוסט 2012 (IDT)
אולי. זה מופיע בתירגול פה: [3]. האם זה נראה כמו הדבר שאתה מדבר אליו? 79.177.234.155 18:13, 16 באוגוסט 2012 (IDT)
כן. ליאור पॣ • ב' באלול ה'תשע"ב • 11:24, 20 באוגוסט 2012 (IDT)

באיזה משרות דרושה ראייה חדה במיוחד?[עריכת קוד מקור]

למומחה שלום וברכה,

באיזה משרות נדרשת ראייה חדה במיוחד, כמו זו בה אני ניחן, מלבד השכלה רלוונטית מתאימה? תודה. --192.115.248.2 15:27, 16 באוגוסט 2012 (IDT)

צפרות. TZivyAשיחה • 15:34, 16 באוגוסט 2012 (IDT)
טייס? הוי ארצי - שיחה 15:38, 16 באוגוסט 2012 (IDT)
צליפה 79.180.193.23 15:53, 16 באוגוסט 2012 (IDT)
אין מה לעשות באזרחות עם ראייה טובה וכישורים מוטוריים ממוצעים? 192.115.248.2 17:26, 16 באוגוסט 2012 (IDT)
צורפות?
אלקטרוניקה? (הרכבת לוחות וכו').
עיצוב? --אמיר א׳ אהרוני - שיחה 17:45, 16 באוגוסט 2012 (IDT)
ראיה טובה דרושה כדי לראות את המציאות נכוחה כפוליטיקאי. תומר א. - שיחה - משנה ויקיפדית 21:39, 16 באוגוסט 2012 (IDT)
אתה טועה, תומר, ובגדול. הם לא זקוקים לראיה חדה, אלא לנעלים גבוהות. Face-smile.svg. בנצי - שיחה 19:29, 17 באוגוסט 2012 (IDT)
כירורגיה, ונוירוכירורגיה בפרט. בנצי - שיחה 14:44, 17 באוגוסט 2012 (IDT)
אנטומולוגיה, ציור, איפה אפי?. • רוליג שיחה אמצו חתול 15:47, 17 באוגוסט 2012 (IDT)

עזרה באינטגרל[עריכת קוד מקור]

אשמח לעזרה לעשות אינטגרציה לבאה: [sqrt[(x^2+6x+9)/x

אביעד‏ • שיחה 16:10, 16 באוגוסט 2012 (IDT)

שים לב ש-. ראה שיטות אינטגרציה כיצד לטפל בביטויים עם שורשים. כמו כן, מאחר שאתה שואל כאן שאלות במתמטיקה אני ממליץ שתקרא את עזרה:נוסחאות, כדי ללמוד איך לכתוב נוסחאות בקוד לטך כפי שאני עושה. בברכה, MathKnight (שיחה) 16:15, 16 באוגוסט 2012 (IDT)
כמו שמת' ציין, זו פשוט הפונקציה . אגב, אני מציע לך לערוך היכרות עם וולפראם אלפא. עשוי לעזור לך בהמון שאלות מהסוג הזה. דניאל תרמו ערך 17:07, 16 באוגוסט 2012 (IDT)

מתי מותר לכתוב B.Sc ליד השם שלך?[עריכת קוד מקור]

האם מותר לחתום "B.Sc ישראל ישראלי" ברגע שסגרת את התואר או רק אחרי שמקבלים את הדיפלומה ביד? או שאחרי סגירת התואר מישהו צריך לאשר את זה ורק אז אתה B.Sc? 79.180.193.23 16:19, 16 באוגוסט 2012 (IDT)

אתה "זכאי לתואר" אחרי שקיבלת אישור רשמי על מילוי כל הדרישות, ובעל התואר רק אחרי טקס ההסמכה. עם זאת, התואר "B.Sc" אינו מוגן בחוק הישראלי, ואתה יכול להדביק אותו לצד שמך מתי שתרצה. עוזי ו. - שיחה 20:47, 16 באוגוסט 2012 (IDT)
האם זהו הדין גם לגבי תואר מוסמך ? בנצי - שיחה 14:48, 17 באוגוסט 2012 (IDT)
עד כמה שאני יודע, כן. אם מטרתך להרשים את חבריך וחברותיך, אתה יכול להציג את עצמך גם כפרופסור (ובלבד שלא תדרדר לאונס רטרואקטיבי). המצב שונה כאשר נוצר מצג שוא לגבי מומחיות בתחום מסויים; לפחות בחלק מהתחומים הטיפוליים, המצב מוסדר בחוק. עוזי ו. - שיחה 16:50, 17 באוגוסט 2012 (IDT)

שאלה בפיזיקה או הסתברות:[עריכת קוד מקור]

זהו: [4] חלק מעמוד בKardar (למקרה של זכויות יוצרים). מה שאני מתעניין בו זה: א) מה משמעות של X בעיגול. ב) מה זה + בעיגול ג) מה משמעות הנוסחה האחרונה ועל מה מתבצעת הסכימה (מה זאת אומרת לסכום על כל מצבי האמבט?). 79.177.234.155 16:44, 16 באוגוסט 2012 (IDT)

הוא הסימן למכפלה טנזורית;; המכפלה הטנזורית של שני וקטורים היא המטריצה שרכיביה הם כל המכפלות האפשריות בין רכיב מכאן לרכיב משם,, ואם הוקטורים הם וקטורי הסתברות, המטריצה היא "וקטור" ההסתברות של הזוגות הסדורים. הוא סכום ישר;; הסכום הישר של שני משתנים מקריים (כמו S ו-T) הוא המשתנה המקרי המתקבל מזיווגם לזוג סדור. עוזי ו. - שיחה 20:43, 16 באוגוסט 2012 (IDT)

שאלה בחדוא[עריכת קוד מקור]

יש נוסחה כזאת:

נכון? יש לזה שם? מאיפה זה בא? 79.176.216.130 10:17, 17 באוגוסט 2012 (IDT)

דיפרנציאל (מתמטיקה). קרא גם את הערך המקביל באנגלית, כי זה בעברית פשוט חסר ולא מקיף מספיק. בברכה, MathKnight (שיחה) 11:22, 17 באוגוסט 2012 (IDT)

שני ביטויי סלנג ישראלי[עריכת קוד מקור]

מאיפה באים:

  1. על הפנים
  2. חבל על הזמן--http://www.haaretz.co.il/misc/1.787143

שני ביטויים נפוצים מאוד ואפשר אפילו לקרוא להם "ניבים". 79.176.216.130 10:21, 17 באוגוסט 2012 (IDT)

"על הפנים" נשמע די ברור- משל לנפילה על הפנים- נפילה כואבת ולא מוצלחת. חבל על הזמן- לא ברור. בלנק - שיחה 16:21, 17 באוגוסט 2012 (IDT)
לי זה נראה ברור, אבל זה כמובן סתם ניחוש, חבל על הזמן התחיל בתור ביטוי סלנג לבזבוז זמן, "חבל על הזמן, בחיים לא תפתור קובייה הונגרית", ומכאן "זה קשה חבל על הזמן", הביטוי במשמעות החיובית "כוסית חבל על הזמן" נראה לי שהתחיל כקיצור של ביטויים מהסוג "בחורה כזאת? חבל על הזמן, אין לך סיכוי איתה" או "זה ג'ינס מאמממממם, אבל חבל הזמן אבא שלך בחיים לא ייתן לך 1000 שקל" ובסוף קיבל משמעות משל עצמו. בברכה, איש המרק - שיחה 16:41, 17 באוגוסט 2012 (IDT)
לדעתי המקור אחר: חבל על הזמן להתחיל להסביר כמה זה גדול וכו'. נרו יאירשיחה • א' באלול ה'תשע"ב • 00:11, 19 באוגוסט 2012 (IDT)

עזרה עם אינטגארל קשה[עריכת קוד מקור]

נתון . צריך לחשב את הנגזרת. אישה המלצות יש לכם? 79.182.242.35 11:39, 17 באוגוסט 2012 (IDT)

קרא ל- ומכאן המשך לפי הנוסחה (שבטח קיבלת) לגזור אינטגרל לא מסוים. בברכה, MathKnight (שיחה) 12:17, 17 באוגוסט 2012 (IDT)
והנה הנוסחה של גזירה מתחת לסימן האינטגרל בוויקיפדיה באנגלית: Differentiation under the integral sign. בברכה, MathKnight (שיחה) 13:03, 17 באוגוסט 2012 (IDT)

פתיחה בשמחט[עריכת קוד מקור]

מחפש פתיחה אחת:

  1. ה4 - ד5
  2. ה4 מכה ד5 - מלכה ד8 מכה ד5

מה השם של הפתיחה הזאת והאם יש בה יתרון כלשהו לשחור? הצעד הבא של הלבן הוא די מתבקש: פרש ב1 לג3, איום על מלכה, והמלכה השחורה צריכה לסגת. Corvus,(שיחה) 15:05, 17 באוגוסט 2012 (IDT)

זאת הגנה סקנדינבית. (אנגלית). בערך האנגלי (בפסקה 2...Qxd5) יש מספר תגובות אפשריות של השחור למהלך של הפרש. אחת (מלכה לה5) כוללת ריתוק של רץ או פרש (או חילופי מלכות). והדבר יכול להעניק יתרון כלשהו לשחור. בלנק - שיחה 16:17, 17 באוגוסט 2012 (IDT)
אחלה. עכשיו, איך קוראים לפתיחה חצי פתוחה בה מחילים:
  1. ד4 - ה5

גם כאן השיטה נראית תחילה קצת "מיותרת". יש אפשרות לפתח אותה לטובת השחור? Corvus,(שיחה) 19:57, 17 באוגוסט 2012 (IDT)

נראה שלא, כי הלבן גם מרוויח חייל וגם קונה שליטה במרכז הלוח. לרוב אם השחור לא מגיב לד4 בד5 אז הוא משתמש בפתיחה הודית ([[[:en:Indian Defence|אנגלית]]). אם כבר מוציאים את חייל ה', עושים את זה אחרי זה במסגרת גמביט בודפשט או משהו. אבל גם זה לא כל כך מקובל. אגב. יש לך פירוט מדהים של כל הפתיחות שאפשר לדמיין, ב[[:en:Chess opening#Other Black responses to 1�|ערך בויקיפדיה האנגלית]]. תהנה. בלנק - שיחה 14:39, 18 באוגוסט 2012 (IDT)
אז מסתבר שקיימת שיטה כזאת-Englund Gambit. מצאתי אותה בסוף ברשימה הגדולה. Corvus,(שיחה) 23:38, 18 באוגוסט 2012 (IDT)
כמו שכתוב בערך - שיטה ממש טיפשית. מה שמו כתב ש"זאת הדרך הכי גרועה שאפשר להגיב למהלך של הלבן." בלנק - שיחה 00:13, 19 באוגוסט 2012 (IDT)

קשת מצולבת[עריכת קוד מקור]

האם זה נכון שיש מדינות בארה"ב בהם רק לנכים מותר לצוד עם קשת מצלובת? 79.177.199.48 20:31, 17 באוגוסט 2012 (IDT)

ע"פ (אנ') זו אמת. הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 13:50, 18 באוגוסט 2012 (IDT)
תודה, קוץ. הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 16:27, 18 באוגוסט 2012 (IDT)

מה ההבדל בין גירוי מבחין לבין משתנה מתווך אם בכלל יש הבדל?[עריכת קוד מקור]

תודה.

אנליטיות של תכונות פיזיקליות?[עריכת קוד מקור]

שמתי לב, שבעוד שהפיזיקה מתארת או מנסה לתאר או שואפת לתאר את העולם שלנו בנוסחאות,אין נוסחאות המנבאות או מקרבות את תכונות החומר. כלומר, אני לא נתקל בהרבה נוסחאות אשר יכולות לנבא תכונות פיזקליות של חומרים מסוימים, בהינתן נתונים מסוימים. למרות שהטבלה המחזורית מהווה קירוב (בכך שמציגה את המחזוריות של קבוצות חומרים) היא לא נותנת לי איזושהי הערכה של נקודות הרתיחה למשל של החומרים השונים, בדיוק המתקרב לשאר הדברים אותם המדע חוקר. אני שואל, למה לא פותחה נוסחה המנסה לקרב תכונות אלו? 00:09, 18 באוגוסט 2012 (IDT)

למה לדעתך הטבלה המחזורית היא קירוב? היא חד הדברים המדויקים שיש לכימיה. ולמה שזה יפגע באמינות שלה שהיא לא נותנת את כל התכונות הכימיות? 79.179.236.121 10:27, 18 באוגוסט 2012 (IDT)
הטבלה המחזורית היא קירוב לא רע בכלל, אבל זו אמת שהיא רק קירוב. הסיבה לכך שאין ניתוח מתמטי מלא היא שהמודל קיים, אך הוא מורכב מכדי לפתור אותו למעט עבור האטומים הפשוטים ביותר (מימן והליום). כל אלקטרון נוסף מעלה בסדר גודל שלם את מורכבות החישוב, כך שרוב היסודות נמצאים הרררבה מעבר ליכולת הנוכחית. יום יבוא. הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 13:43, 18 באוגוסט 2012 (IDT)

שחייה חופשית[עריכת קוד מקור]

האם היו מקרים בתקופותה אחרונות (לא תחילת המאה ה20) בהם "חופשי" לא היה חתירה? 79.179.236.121 10:23, 18 באוגוסט 2012 (IDT)

היתה תקופה בשנות השמונים-תשעים שהיו שחיינים העדיפו לצלול מתחת למים בתנועות דולפין למרחק רב לפני שעברו לחתירה על פני המים (אם בכלל). אולם אז החליטו לאסור את הדבר בחוקה (היום הצלילה מוגבלת ל-15 מטר). המקרים היחידים בהם רואים שחיין שוחה סגנון שאינו חתירה בחופשי כיום הם כאלו שבהם השחיין מנסה לקבוע תוצאה מסוימת במשחה בסגנון כלשהו, ונרשם גם למשחה חופשי כדי שיהיו לו שתי הזדמנויות (טריק נפוץ נוסף הוא להירשם למרחק הכפול ולשחות מהר רק את החצי הראשון של המשחה). לא רואים דברים כאלה בתחרויות גדולות במיוחד (אולימפיאדה, אליפות עולם, אליפות אירופה וכו'). דניאל תרמו ערך 12:58, 18 באוגוסט 2012 (IDT)
הצלילה מוגבלת ל-15 מטר? בריכות עמוקות יש להם בתחרויות Face-smile.svg. בלנק - שיחה 14:46, 18 באוגוסט 2012 (IDT)
מדובר ב'שחייה חופשית' ולא ב'צלילה חופשית'. קריצה. בנצי - שיחה 22:02, 18 באוגוסט 2012 (IDT)

סיכה נרתיקית[עריכת קוד מקור]

האם סיכה נרתיקית מופרשת רק בתגובה לגירוי מיני מצד האישה או שהוא מופרש בכל חדירה ללא שום קשר לכך שהאישה מגורת מינית או לא (רצון לבצע את האקט). איש השלג - שיחה 11:31, 18 באוגוסט 2012 (IDT)

רק בתגובה לגירוי. בגלל זה מין ללא גירוי (ובפרט- אונס) עלול לגרום לחבלה בנרתיק. בלנק - שיחה 14:51, 18 באוגוסט 2012 (IDT)

זהיות טריגו בעזרת אויילר[עריכת קוד מקור]

אני מחפש שיטות לפתח כל מיני זהויות טריגונומטריות(במקום לזכור בעל פה) בעזרת זהות אויילר. יוצא יפה נוסחה של זווית כפולה(עושים ). יש עוד כאלה? 79.179.236.121 12:25, 18 באוגוסט 2012 (IDT)

נוסחת דה-מואבר זה פשוט . דניאל תרמו ערך 13:01, 18 באוגוסט 2012 (IDT)
גם הנוסחאות של קוסינוס וסינוס של סכום (או חיסור) של זוויות. emanשיחה 13:07, 18 באוגוסט 2012 (IDT)
אתה יכול להראות איך מפתחים סכום והפרש? מה עוד כדאי לדעת לפתח (אמרתי שזווית כפולה אני יודע לפתח). 79.179.236.121 13:26, 18 באוגוסט 2012 (IDT)
אני מניח כמו שחישבת את הזווית הכפולה. תשתמש ב ותראה מה יוצא כשאתה מציב את מה שצריך מהשוואת שני הצדדים. emanשיחה 17:12, 18 באוגוסט 2012 (IDT)

אבולוציה[עריכת קוד מקור]

1. מדוע חלק מהחיות בגלאפאגוס גדולות יותר? (שלל דומגאות בערך האנגלי של איים אלה) (Island giannticism).

2. האם יש קשר פילוגנטי בין הצבים באיי הגלאפאגוס ואיי סיישל? (שני האוכלוסיות האלה ענקיים יחסית לשאר האוכלוסיות ואני מנסה לברר האם יש קשר בינהם בעקבות זאת, או האם מדובר בשני התפתחויות ספונטאניות שאין בינהן כל קשר.

3. האם צריך רק חמצן כדי להגדיל אורגניזם?, הבנתי שפעם היו יצורים ענקיים בגלל שהיה יותר חמצן בעולם. מה טיב הקשר?... תודה רבה, בברכה.

2. צבי סישל וגלפגוס הם מאותו סוג--Genus: Chelonoidis. מעל לרמת הסוג נמצאת רמת המשפחה (ולעתים תת-משפחה). רמת הסוג מתחלקת למספר מינים.
לשאלה הראשונה הוויקי האנגלית מציעה שגודל הצבים הוא זה שאיפשר לצבים לשרוד את המסע הקשה עד לגלפגוס. זאת אומרת הם היו גדולים עוד ביבשת אמריקה. The tortoises' gigantism was probably a preadapted condition for successful colonisation of these remote oceanic islands rather than an example of evolved insular gigantism. Large tortoises would have a greater chance of surviving the journey over water from the mainland as they can hold their heads a greater height above the water level and have a smaller surface area/volume ratio, which reduces osmotic water loss. Their significant water and fat reserves would allow the tortoises to survive long ocean crossings without food or fresh water, and to endure the drought-prone climate of the islands. A larger size allowed them to better tolerate extremes of temperature due to gigantothermy.[71] Fossil giant tortoises from mainland South America have been described that support this hypothesis of preadapted gigantism.[72] Nachum - שיחה 14:26, 18 באוגוסט 2012 (IDT)
3.http://www.sciencedaily.com/releases/2006/12/061209083521.htm

הטלה (וקטורים)[עריכת קוד מקור]

חיפשתי את הנוסחה תחת הערך הטלה (מתמטיקה), אבל לא מצאתי שם. איך אני מטיל וקטור a על b? למדתי את זה די מזמן ולדעתי זה אומר להיות: . האם זה נכון? במיוחד לא בטוח אם זה b וקטור או b וקטור כיוון (כלומר מנורמל). 79.179.236.121 13:49, 18 באוגוסט 2012 (IDT)

כן, ויכולת לכתוב את זה גם כ:
ואז זה אולי יותר ברור. emanשיחה 17:10, 18 באוגוסט 2012 (IDT)

שאלה בחדוא בתלת מימד[עריכת קוד מקור]

פה: [5]. אני לא ממש מבין את הטענה שסימנתי. למה זה ככה? 79.179.236.121 15:08, 18 באוגוסט 2012 (IDT)

כלל לייבניץ[עריכת קוד מקור]

הערך שמופיע תחת השם הזה לא נכון. כלל לייבניץ זה בהינתן מתקיים . מה שכתוב בערך העברי כלל לייבניץ זה כלל המכפלה. למה אתם אומרים שכלל המכפלה הוא כלל לייבניץ? 79.182.243.7 16:09, 18 באוגוסט 2012 (IDT)

שניהם ידועים ככלל לייבניץ. הכלל שאתה הבאת מוכר יותר ככלל האינטגרל של לייבניץ. דניאל תרמו ערך 16:47, 18 באוגוסט 2012 (IDT)
אני לא פגשתי בשום מקום את כלל המכפלה בתור "כלל לייבניץ". גם באנגלית Leibniz's rule זה לא כלל המכפלה. לא כל דבר שנכתב על ידי לייבניץ חייב להיקרא על שמו. 79.182.243.7 17:03, 18 באוגוסט 2012 (IDT)
אז הנה אני מחדש לך. באנגלית כלל המכפלה מוכר גם כ-Leibniz's rule וגם כ-Leibniz's law. אתה מוזמן לבדוק גם בוויקיפדיה האנגלית. דניאל תרמו ערך 23:13, 18 באוגוסט 2012 (IDT)

חישוב אינטגרל[עריכת קוד מקור]

ל מצליח לי חישוב אחד:

הספר אומר שזה אמור לצאת פאי חלקי 4. 79.182.243.7 17:00, 18 באוגוסט 2012 (IDT)

גבולות האינטגרציה שלך אחרי ההצבה לא נכונים. בברכה, MathKnight (שיחה) 17:23, 18 באוגוסט 2012 (IDT)
דילגתי על שלב. ככה:

( אני חוזר למשתנים מקוריים ולכן חוזר לגבולות מקוריים בשלב החישוב של האינטגרל עצמו אני מתעלם מהגבולות ומחשב אינטגרל לא מסויים)79.182.243.7 17:54, 18 באוגוסט 2012 (IDT)

הטעות בשוויון הראשון במעבר לקואורדינאטות קוטביות. האינטגרציה היא על הרביע הראשון של במישור בלבד ולכן ולא . דניאל תרמו ערך 23:22, 18 באוגוסט 2012 (IDT)

זיהוי צמח[עריכת קוד מקור]

[6]

[7]

בנוסף אשמח לדעת האם השלפוחיות האלה אופניות לצמח המדובר או שמדובר בצמח חולה?

מודה מראש לכל מי שיעזור.איש השלג - שיחה 19:06, 18 באוגוסט 2012 (IDT)

האם "כריות" זה מאכל ישראלי?[עריכת קוד מקור]

האם המאכל "כריות" (הממולא בקרם נוגט) הינו המצאה ישראלית? 109.253.225.100 23:35, 18 באוגוסט 2012 (IDT)

יש כאלה גם לחברות אחרות. (ראה כאן וכאן, למשל), אבל לך תדע מה היה קודם. בלנק - שיחה 18:00, 19 באוגוסט 2012 (IDT)

על מחזוריות האקלים[עריכת קוד מקור]

מדוע האקלים הוא לא מחזורי בצורה מדויקת? כלומר מדוע הטמפרטורות לא קבועות לאורך השנים כך, שאם ביום מסוים ירד גשם, כך גם בעוד שנה, ואם ביום מסוים יהיה 24 מעלות, אז כך גם בעוד שנה? מה גורם להפרעה? Exx8 - שיחה 00:34, 19 באוגוסט 2012 (IDT)

כי האקלים הוא מערכת מאוד מסובכת, שתלויה הרבה משתנים, וגם רגישה להם באופן קיצוני - כלומר מערכת כאוטית. emanשיחה 00:35, 19 באוגוסט 2012 (IDT)
למה האקלים הוא כאוטי? הרי כל המשתנים האלו אמורים להיות זניחים מאוד ביחס לטופוגרפיה והשפעת השמש שדי קבועים.
Exx8 - שיחה 00:44, 19 באוגוסט 2012 (IDT)
זה מה שמאפיין מערכות כאוטיות. שהן רגישות לשינויים קטנים, שאמורים היו להיות זניחים. למה האקלים הוא מערכת כזו? כי ככה יצא. בין השאר כי זו מערכת לא-לינארית (תנאי הכרחי להיות מערכת כאוטית). emanשיחה 00:48, 19 באוגוסט 2012 (IDT)
עומס חום כבד אכן מעורר געגוע לעידן הקרח האחרון, שהסתיים לפני כ-10,000 שנה. עידן הקרח הבא צפוי בעוד כ-90 אלף שנה בלבד. אגב, גם סרטי עידן הקרח מומלצים. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
אי אפשר לדעת מתי יהיה עידן הקרח הבא. יש סברות שדווקא ההתחממות הגלובאלית לביא אותו הרבה יותר מהר (כי המסת הקרחונים בקוטב הצפוני תחבל בזרם הגולף. emanשיחה 12:37, 19 באוגוסט 2012 (IDT)

מה יש למומחה לומר על הסרט "הסוד"?[עריכת קוד מקור]

האם הדברים הנאמרים בו נכונים, ומה האינטרס שעומד אחרי המפיקים שהוציאו אותו לאור? 109.253.107.224 04:32, 19 באוגוסט 2012 (IDT)

יש לא מעט ביקורת: (אנ'). אסכם זאת במשפט: ישנם הרבה מאד אנשים שמקיאים על הסרט עם נימוקים מצויינים. הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 07:57, 19 באוגוסט 2012 (IDT)
לגבי "מה האינטרס"- הסרט מבוסס על ספר שהיה רב-מכר. מן הסתם הם רצו להרוויח כסף מהפקתו. בלנק - שיחה 12:09, 19 באוגוסט 2012 (IDT)
כן, דוגמה דומה היא אריך "פון" דניקו, שהרויח עשרות מליוני דולרים מספריו - תערובת שכוללת המצאות, שקרים וזיופים גסים, ועוד דוגמה היא אורי גלר. זה אינטרס די ברור, לא? לאנשים יש צורך עמוק להאמין שקיימת תורת-סוד. כל מי שמצליח להתחבר לצורך הזה יכול לעשות קופה נאה, וכך זה מושך המוני שרלטנים, מאחזי עיניים ורמאים בשקל תשעים. הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 17:30, 19 באוגוסט 2012 (IDT)

אני צריך להבין את הלוגיקה[עריכת קוד מקור]

כתוב בערך "קבוע דיסוציאציה" כך:

קבוע דיסוציאציה (קבוע פירוק) הוא קבוע שיווי משקל של ריאקצית פירוק של מולקולה או קומפלקס. אם קומפלקס AB מתפרק בחלקו למרכיביו A ו B כי אז קבוע הדיסוציאציה של K:

האם K הוא הקומפלקס? (ידוע לי ש K הוא קונסטנט). אם K הוא הקומפלקס, ו A+B זה קבוע הדיסוסיאציה אז למה זה מופיע כ ולא ההפך כ: (כאשר AB מתחלק ב A+B) ?.

תודה.

בדוגמה הראשונה שנתת קומפלקס AB מתפרק לשני מרכיבים: A ו-B. בהקשר לAB עדיף לדבר על מולקולה AB ולא קומפלקס AB. בדוגמה השנייה, שני חומרים: A ו-B יוצרים ביחד מולקולה חדשה: AB. קבוע שיווי המשקל (K) יקבע על פי ריכוזי החומרים. גילגמש שיחה גם אני משתתף במיזם העשור! 14:50, 19 באוגוסט 2012 (IDT)
ואני חשבתי שהקו התחתון משמעותו לחלק. לא הבנתי נכון את המשוואה. אם פירושו "שווה", אז עתה הכל ברור. תודה. 79.177.146.177 16:26, 19 באוגוסט 2012 (IDT)
אגב, למה הערכים כמו H או ער, עטופים בסוגריים?, למה צריך את זה?.. שוב תודה. 79.177.146.177 16:26, 19 באוגוסט 2012 (IDT)
בניגוד למה שכתבת, הקו פירושו לחלק, כמו בכל מקום אחר בו יש שימוש בקו שבר. לפי ההגדרה, קבוע הש"מ של תגובה כלשהי הוא מכפלת ריכוזי התוצרים חלקי מכפלת ריכוזי המגיבים, כשכל ריכוז מועלה בחזקה של המקדם הסטוכיומטרי. בפרט, עבור קבוע דיסוציאציה (=קבוע פירוק קומפלקס), הקבוע K שווה למכפלת הריכוזים של החומרים הנפרדים (ריכוז A כפול ריכוז B), חלקי ריכוז הקומפלקס שמסומן AB. בקשר לשאלה השניה, בכימיה, הריכוז של צורון A מסומן [A]. בברכה, 94.159.189.206 20:21, 19 באוגוסט 2012 (IDT)

[עריכת קוד מקור]

למה בגרף של פונקציית ה- יש אסימפטוטה בנקודה x=1, במקום שהיא תקבל בנקודה זו את הערך pi/2? הרי sin(pi/2)=1. תודה, 94.159.189.206 17:01, 19 באוגוסט 2012 (IDT)

למה אתה חשוב שיש לארק-סינוס אסימפטוטה בx=1? לפי הערך הפונקציות הטריגונומטריות ההפוכות לארק-סינוס אין אסימפטוטת והוא אכן מקבל את הערך בנקודות הקצה. Corvus,(שיחה) 17:20, 19 באוגוסט 2012 (IDT)
זה הגרף שמתקבל באתר FootPlot. אולי הבעיה באתר. 94.159.189.206 20:18, 19 באוגוסט 2012 (IDT)
לא יודע לפי איזה אלגוריתם הם הגיעו לקו אנכי שהוא גרף של פונקציה( בגרף של y כפונקציה של x באופן כללי לא יתכן חלק מקביל לציר הy). נגיד עם טאנגנס הם הצליחו יותר טוב- רואים שהוא הולך ומתקרב לקו אנכי. בכל אופן- עם ארק-סינוס יש להם טעות. זו פונקציה שתחום ההגדרה שלה הוא (כולל קצוות) והיא רציפה שם ולכן לפי משפט ויירשטראס הראשון חסומה שם. כלומר אין לה אסימפטוטה. Corvus,(שיחה) 20:56, 19 באוגוסט 2012 (IDT)
כן, ראיתי גם שבערך סינוס מצוין שכיוון שפונקציית הסינוס אינה חח"ע, הארקסינוס מוגדר לקבל ערכים בין -pi/2 ל-pi/2. תודה על ההתייחסות. 94.159.189.206 21:30, 19 באוגוסט 2012 (IDT)

העתקה מרוכבת[עריכת קוד מקור]

איך אני יודע איך מועתק התחום תחת ההעתקה ? איך עושים זאת? 79.182.195.143 17:38, 19 באוגוסט 2012 (IDT)

נניח נקודה ב-D ונסמן . אז . לפי הנתון y לא מוגבל בתחום D ולכן , שהוא הערך המוחלט של w (לפי הצגה קוטבית), לא מוגבל. לעומת זאת x, שהוא הארגומנט של w (שוב כי זוהי הצגה קוטבית) יכול לקבל רק ערכים בין 0 לתשעים מעלות. מכאן שהתמונה של D היא הרביע הראשון (בלי הקצוות שלו): . דניאל תרמו ערך 21:38, 19 באוגוסט 2012 (IDT)

מעמד משפטי של הסכם קואליציוני[עריכת קוד מקור]

יש להסכם קואליציוני מעמד משפטי? כלומר אפשר לתבוע על סמך הפרה של ההסכם?

כפי שכתוב בערך קואליציה- " להסכמים הקואליציונים יש תוקף משפטי ומפלגה שלדעתה הופרו ההתחיבויות שניתנו לה בו, יכולה לפנות לבית משפט. עם זאת, היות שזה לא הסכם משפטי רגיל, בית המשפט יכול רק לקבוע שהייתה הפרה של ההסכם אבל אינו יכול להכריח את אחד הצדדים לקימו. במקרה של הפרת הסכם כלפי אחת המפלגות, מותר לה לא לכבד סעיפים אחרים בהסכם ואף לפרוש מהקואליציה. החוק מחייב את המפלגות לפרסם את ההסכמים הקואליציונים שלהם גם בשביל האזרחים וגם בשביל חברי המפלגות." בלנק - שיחה 23:49, 19 באוגוסט 2012 (IDT)

איך נפטרים ממלבן נושא לוגו[עריכת קוד מקור]

מעצבן, המסתיר חלק מהמלל במאמר, דוגמת זה ? המלבן מופיע בחלק הימני העליון של המאמר (לוגו של FINA). איזה חוסר התחשבות מצידו של העורך ! Face-smile.svg. בנצי - שיחה 00:35, 20 באוגוסט 2012 (IDT)

תקרא את זה בIE6 או בעזרת מפלטר תמונות. Shannen - שיחה 06:45, 20 באוגוסט 2012 (IDT)
AdBlock. הוסף פילטר ידני ||coachesinfo.com/images/banners/* הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 09:07, 20 באוגוסט 2012 (IDT)
הדרך הכי מהירה: לחץ בלחצן ימני על המלבן ובחר "Inspect Element" (ב־IE וב־Safari זה יותר מסובך, אבל ממלא אני חייב להמליץ על Firefox או Chrome במקומם). יפתח פריים בתחתית הדף. לחץ Delete או (אם לא עבד) לחץ בלחצן ימני על הטקסט המסומן ברקע כחול ובחר "Remove/Delete node", ולבסוף לחץ על ה־X שבאחת הפינות כדי לסגור את הפריים. זה עדיין לוקח כחצי דקה בפעם הראשונה, אבל אם תצטרך לעשות את זה שוב זה יהיה מהיר יותר. נו, טובשיחה 12:59, 20 באוגוסט 2012 (IDT)
בIE - בטל "הצג תמונות". או - העתק את הטקסט לוורד. חזרתישיחה 16:12, 20 באוגוסט 2012 (IDT)