המקור הוא מספר איוב י"ט כ', שם נכתב "וָאֶתְמַלְּטָה בְּעוֹר שִׁנָּי". הרבה פרשנים עמדו על הביטוי הזה וניסו לפרשו, (רש"י כתב: "בעור שיני" - כל בשרי היה לקוי בשחין ובתולעים חוץ מחניכי שיניו; במצודת דוד נכתב: "ואתמלטה" - אין מתום בבשרי וכולו מוכה ונגוע ורק נמלטתי מן הלקוי בהבשר הדבוק בשורש השנים הדומה לעור). הביטוי ד"א עבר גם לשפות אחרות, אנגלית לדוגמה. אסמכתאות: אתר השפה העברית, ויקיטקסט. בברכה, Tahmar1900 - שיחה15:59, 1 במרץ 2009 (IST)
מי כתב את הערך "תסמונת העייפות הכרונית"?[עריכת קוד מקור]
שלום לויקיפדים,
נתקלתי בערך מעולה ומקיף על תסמונת העייפות הכרונית. מכיוון שאני סובל מהתסמונת, אני מעוניין לדעת מי כתב אותו, אבל לא מצליח לאתר את שמו. אם מישהו יודע ויכול לעזור לי בכך, אודה לו מאוד. בברכה, אודי.
שלום אודי. לערך יש עורכים רבים, ותוכל לראות אותם בלשונית גרסאות קודמות בראש דך הערך.[1]. אם תרצה לשאול שאלה ספציפית או לומר דברי הערכה, תוכל לעשות זאת בדף השיחה של הערך.yanshoof - שיחה13:55, 1 במרץ 2009 (IST)
תודה על התשובה המהירה!!!
ואגב כך, זו הפעם הראשונה שהבנתי (סופסוף...) איך נבנית הויקיפדיה... מרשים ומעורר הערצה לכל הכותבים הבלתי נלאים. יישר כוחכם!!! אודי.
תמיד תהיתי... האם יש הורים שמוסרים את התינוק שלהם לצילומים תמורת תשלום? וסצינות של לידה: האם התינוקות אמיתיים או שמדובר ברובוטים? תודה Jab-jab - שיחה13:33, 1 במרץ 2009 (IST)
אמנם ידוע שהרובוטים עומדים לכלותנו בקרוב, אבל אני בספק אם כבר הגענו למצב בו נשים בנות אנוש יולדות אותם, גם בסרטים. במדינות שונות ישנם חוקים שונים המגדירים מאיזה גיל ניתן להשתמש בתינוקות לצורך צילומים ובאילו תנאים. ידועה הדוגמה של התאומות אולסן, אשר בעודן תינוקות כיכבו בסדרה צער גידול בנות בתור תינוקת אחת - זאת עקב חוק שמנע העסקת תינוק בודד למשך הזמן שהיה דרוש לצילום הפרקים. מן הסתם יהיו הורים רבים אשר תמורת תשלום נאה יסכימו שיצלמו את ילדיהם לפרסומת וכיוצא בזה. יש שיגידו שזה ניצול ציני של ילדים שלא יכולים להביע רצון, ויש שיעירו שזכות השכר שמקבלים התינוקות משתפרים תנאי המחיה שלהם. זהר דרוקמן - I♥Wiki 14:03, 1 במרץ 2009 (IST)
ניתן לראות הרבה פעמים שתינוק שמוצג מיד לאחר הלידה, כשהוא אמור להיות בן כ-10 דקות, הוא באמת בן כמה חודשים לפחות. נראה לי שלצילום ה"לידה" עצמה משתמשים בחצי כדור ורוד עם שערות דבוקות עליו...יואלפ - שיחה17:05, 1 במרץ 2009 (IST)
אם התינוק נראה לא ממש מקרוב ולא לאורך זמן - אפשר "ליצור" אותו במחשב (ואולי גם אם הוא קצת כן קרוב וכן לאורך זמן, כמו אפקטים רבים אחרים). נרו יאיר • שיחה • ו' באדר ה'תשס"ט • 00:52, 2 במרץ 2009 (IST)
שלום רב,
כרגע פתחתי ערך חדש בשם עמינח סנטר במקום עמינח.
אני מתקשה לשנות את הערך. האם ניתן לעזור לי בכך?
תודה,
ליאת מחברת 'עמינח'
(שם משתמש: aminach)
liat@aminach.co.il
רק בשביל להבהיר, נק' דיאקריטית הוא שם כללי לנק' המתוספת לאות מסויימת (לאו דווקא בעברית) כדי לציין שהגייתה שונה. גם דגש הוא נקודה דיאקריטית. ShoobyD - שיחה08:29, 3 במרץ 2009 (IST)
שין סגולה היא שין עם סגול. לשין הנקודה מימין קוראים "שין ימנית" (להבדיל מ"שין שמאלית"), אבל כאן שואלים איך קוראים לנקודה שמימינה ומשמאילה את השין. עוזי ו. - שיחה16:14, 5 במרץ 2009 (IST)
שלום לכם.
נתקלתי באינטרנט,בנושא תכשיטים, ביחידות מדידה בחו"ל כמו למשל 5/8-inch .עד כמה שידעתי וכן עיון בויקיפדיה,מצאתי ש-1 אינטש=2.54 ס"מ ותו לא.
מה הן המידות הנ"ל? בסרגל האינטשים ראיתי שכל אינטש מתחלק ל-10 ולא ל-8.
אודה לתשובת המומחה בנושא. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי00:00, 10 בינואר 2000 (IST)
הנה תמונה של סרט מדידה שמציג יחידות בגודל 1/32 (הגדולה ממנה היא 1/16 ואחר כך 3/32 ואחר כך 1/8 וכן הלאה). מאד מבלבל על פי מיטב המסורת הבריטית\אינצ'ית
אני לא מכיר את ההיסטוריה של המידות האלו, אך הן מאד מקובלות, גם אם הולכות ונדחקות החוצה בתחומים מסוימים. המידות כאמור הן בסגנון 1/2, 1/4, 1/8 וגם 9/16 או חמש שמיניות שכבר פגשת. יוסי • שיחה19:21, 2 במרץ 2009 (IST)
ראשית, הקפד על הזדהות וחתימה בסוף פנייתך, כמקובל כאן. שנית, בהמשך לתשובת קודמי, החלוקה המסורתית היא ל-32 ולא ל-10, כפי שתוכל להיווכח בתמונה המופיעה באינטש. היום, אתה מוצא גם חלוקה ל-10, בשל השפעתה והתפשטותה של השיטה העשרונית. מומלץ שתעיין גם בערך האנגלי: en:inchבנצי - שיחה19:27, 2 במרץ 2009 (IST)
אמי מתחילה השבוע ללמד קורס אקדמי בנושא ספרי לימוד. היא מחפשת ציטוט לפתוח איתו את הקורס. הרעיון הוא להביא ציטוט ביקורתי ולהציגו בנוסח "ספרי לימוד זה לא מה שאתם חושבים". העדיפות הראשונה היא למשהו הומוריסטי, משעשע ומגחיך על ספרי הלימוד, והעדיפות השנייה סתם ביקורת- אך לא ספציפית לגבי ספר אחד או ספרי לימוד במדינה, אלא לגבי ספרי לימוד בכלל. זו שאלה קשה, אני מודע לכך, אך הופתעתי מיכולותיו של המקום הזה כל כך הרבה פעמים, או כמו שאמרתי לאמי, "אם יש מישהו חובב ספריות אורוגוואית וספר ההמשך של ספר אורוגוואי מפורסם מכיל איזו בדיחה על ספרי לימוד, שם תמצאי אותה". תודה מראש. נוי - שיחה18:55, 2 במרץ 2009 (IST)
ציטוטים ניתן למצוא לרוב בוויקיציטוט. הייתי מתחיל מהדפים ספר ולימודים. בהזדמנות זו אני קורא לך לשוב ולתרום למיזם. כבר מזמן לא ראינו אותך שם. דולב • שיחה22:01, 2 במרץ 2009 (IST)
Paul Simon - kodakchrome
When I think back
On all the crap I learned in high school
It's a wonder
I can think at all
ועיין גם בערך החמוד הזה (איזה כיף שיש לנו אותו!) על ספר הלימוד הקלאסי סירס-זימנסקי והשאלה המופלאה ביותר המוצגת בו (4.42 אם אני לא טועה) שהיא גם בדיחה על תרגום ספרי לימוד. Ranbar - שיחה10:51, 3 במרץ 2009 (IST)
שורות השיר של פול סיימון הם דוגמה גרועה מאוד לפרודיה, ואיננה מלמדת דבר על מערכת החינוך באשר היא, גם לא על חסרונותיה. זו המערכת היחידה שאוהבים להשתלח בה ללא גבולות וללא מעצורים. אין לי ספק שלא לזה התכוון נוי וגם לא אמו. יתר על כן, מה בדיוק רצית לומר בעניין סדרת ספרי הלימוד בפיזיקה תיכונית ? מלבד היות התרגום לוקה בצחות-יתר, מדובר במפעל ייחודי בהיקפו ורמתו, ראשוני כמעט (מלבד הסדרה של לינדמן וליפשיץ שקדמה לו), להקנות לציבור תלמידי הפיזיקה ספרי לימוד ברמה ראויה. אני בודאי מעדיף זאת על ההיפך - ספר לימוד בעברית 'נורמלית' אבל שרמתו ירודה. השאלה הנזכרת היא שאלה 4.32, ומה בדיוק בדוח בה ? זו שאלה תיאורטית הדורשת מהתלמיד חשיבה רחבה מעבר לסתם הצבה בנוסחאות. מן הסתם יהיה מי שיחשיד אותי בהעדר חוש הומור. טוב, אני לוקח את הסיכון. פרופורציות ורלוונטיות חשובות יותר. בנצי - שיחה12:03, 3 במרץ 2009 (IST)
מצאתי משהו, אך אני לא בטוח שזו הכוונה: "יש ספרים שלא נכתבו מלכתחילה כדי ללמד, אלא כדי שידעו הקוראים כי המחבר יודע דבר מה" (גיתה, מתוך "ספר הציטטות הגדול" בעריכת פרופ' אדיר כהן). AMIRBL25 - שיחה12:46, 3 במרץ 2009 (IST)
בהשראת קודמי, שני רעיונות: א. "ישנם ספרי-לימוד המתיימרים ללמד משהו, וישנם ספרי-לימוד שלא נכתבו כדי ללמד אלא לגרום לך ללמוד". ב. "ישנם ספרי-לימוד עתירי ידע ואפשר ללמוד מהם הרבה. עם זאת, רב יותר ערכם של אותם ספרים שיש בהם כדי לחשוף את הלומד לתובנות יסוד, יותר מאשר להקנות לו פריטי ידע". ולבסוף, הערת אגב: שימו לב להבדל בין המונח העברי 'ספר-לימוד' לבין המונח האנגלי 'textbook', היומרני פחות. בנצי - שיחה13:50, 3 במרץ 2009 (IST)
רציתי לדעת עם "רעיון" אשכולות הפיס הוא ייחודי לישראל ואם לא אם הוא בכלל הוא רעיון מקורי ישראלי?איך התפתח לדבר שהפך כיום,מאיפה הרעיון?. כמו כן, רציתי לדעת אם לדעתכם ראוי ליצור ערך אשכול פיס ואם יש חשיבות לערך חדש בפניי עצמו או שמה כדאי להרחיב יותר את החלק המדובר על אשכול פיס בערך מפעל פיס. תודה--ALPR - שיחה21:09, 2 במרץ 2009 (IST)
אשכול הפיס, כפי שהוא, הוא רעיון מקורי ישראלי שמבוסס על פתרונות דומים (לא זהים) מארצות אחרות. הרעיון של מרכז למדעים + אודיטוריום הוא רעיון מקורי. לדעתי לא יהיה מספיק תוכן לערך עצמאי, ועדיף למזג מוטי - שיחה21:44, 2 במרץ 2009 (IST)
אלא אם כן, מדובר בפעילויות ובפרוייקטים ייחודיים המתקיימים באשכולות כאלה, ההופכים את ההרחבה לכדאית ואפילו מחוייבת. בנצי - שיחה22:22, 2 במרץ 2009 (IST)
מעניין אם הפרוייקטים שפועלים באשכולות הפיס פועלים במספר אשכולות בארץ או באופן ישיר לאזור ללא קשר לאחרים? ואם ניתן למצוא קווים מנחים שדומים בכל אשכולות הפיס מה שיכול לפתח אותו כערך. כמו כן צריך לדעת מי האדריכל שיצר אותו ואולי אף ליצור שרטוט (לא מקיף במיוחד) של אשכול פיס טיפוסי- משהו דומה ל"תיאור" מגרש כדורסל--ALPR - שיחה23:56, 2 במרץ 2009 (IST)
אתה בטוח בזה? בזמנו נתקלתי בשיירה ליד קריית מלאכי שאני משער הייתה שיירת הנשיא (אז - משה קצב) ולמיטב זכרוני הסימון על לוחיות הרישוי של שתי מכוניות השרד שבמרכזה היה סמל המדינה ותו לא אמיר מלכי-אור - שיחה00:20, 4 במרץ 2009 (IST)
אכן, סמל המדינה בלבד. מ-1 לעומת זאת היא מכוניתו של מפכ"ל המשטרה. לוחיות של 7 ספרות יש מ-1980 אז נקבע שהספרות יחולקו בתבנית שש-מממ-יי כאשר יי-שתי ספרות שהוקצו ליבואנים, מממ-מספר רץ בתוך קבוצה ו-שש- שנת ייצור הרכב בשתי ספרות. ב-1990 שונתה השיטה כך ששנת הרכב לא תובלט על גב הלוחית. Ranbar - שיחה00:27, 4 במרץ 2009 (IST)
נכון שעל רכבו של נשיא המדינה מתנוסס סמל המדינה, אבל דומני שלא תמיד היה הסמל בלבד, וכלל את המספר 1. יש מקום לבדוק בארכיונים מימים עברו, או אצל הממונה על פניות הציבור בבית נשיא המדינה; יתר על כן, בנתוני רשות הרישוי רכבו של הנשיא אינו יכול להיות מוזן ע"י סמל, כלומר הוא ממוספר גם אם אינו מוראה היום. ועוד אחד, רכבו של הרמטכ"ל נושא לוחית שמספרה צ עם 1 ועוד כמה אפסים. בנצי - שיחה10:17, 4 במרץ 2009 (IST)
רכבו של נשיא המדינה ורכב הרמטכ"ל אינם רכב פיזי אחד. יש מספר מכוניות זהות (אצל הנשיא, אצל הרמטכ"ל אחת המכוניות היא לנדרובר והשנייה מכונית שרד) שמסומנות באותה לוחית מסיבות של בטחון האישיות (אפשר לראות זאת בשיירות, כשנוסעות כמה מכוניות זהות עם אותה לוחית ולא ניתן לדעת באיזו מהן יושבת האישיות). ככל הנראה הרישום במשרד הרישוי הוא שונה מהלוחית וכמוהו כשל אחד האדם בעוד הלוחית שעל הרכב בפועל שונה. גם לטדי קולק ז"ל היתה לוחית ייחודית שעברה עמו מרכב לרכב (אאל"ט 640-600) ואפילו שהיתה בת 6 ספרות בעידן בו היו כבר לוחיות בנות 7 ספרות לרכב מאותה שנת דגם.Ranbar - שיחה10:23, 4 במרץ 2009 (IST)
ranbar צודק, עם עוד נקודה אחת קטנה. הרכבים של ראש הממשלה לא כולם זהים, אחד מהם ממוגן. הם נראים זהים כלפי חוץ. לכולם יש מספרי רישוי, שהורדו מהרכב ובמקומם יש לוחית צהובה עם סמל המדינה.yanshoof - שיחה10:28, 4 במרץ 2009 (IST)
האם מישהו יכול לעזור להבין מה זה תיאו אתרים ? הכוונה לאתר )חמצן עם קבוצות פחמן משני הצדדים ) רק שבמקום חמצן יש גופרית.
השאלה היא למה משמשים חומרים אלו? האם הם ממסים כמו שאתרים הם ממסים בראקצית גרינירד ? או כקבוצות הגנה כמו כהלים ? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי00:00, 10 בינואר 2000 (IST)
קודם כל, חבל מאוד שאינך מזדהה בסוף הודעתך וחותם כמקובל. זהו גם הנוהל, אבל גם הרבה יותר נחמד כך. לשאלתך, אתה מתכוון כנראה, לתיולים, שמבנם הכימי דומה לזה של כהלים. אני משער שכתבת 'תיאו' מתוך שמיעה, ומכאן השיבוש. בנצי - שיחה19:00, 4 במרץ 2009 (IST)
בביבליוגראפיה המופיעה על אודות אהרן מירסקי כתובות עובדות שאינן נכונות.
משפחתו של אהרן מירסקי מעולם לא היגרה לארה"ב והוא מעולם לא למד בברוקלין.
מיום שעלה ארצה בשנת 1935 בהיותו כבן 20 למד בארץ ישראל וגר בה עד יום מותו.
אינני יודע מנין המידע שלכם. הרוצה לתקן את הערך יוכל לפנות אלי או אל אֶחַי או למצוא חומר בחוברת של פרס ישראל לשנת תשנ"ט.
בנו
חננאל מירסקי
חננאל היקר. אין כאן עורך ראשי או אחראי. הערותיך החשובות ישמשו לתיקון הדרוש בערך, ע"י מי שיקח על עצמו לעשות זאת כהלכה, לאחר בדיקת העניין, לאור הערותיך והמקור שאתה מציין. תודה, בנצי - שיחה21:00, 4 במרץ 2009 (IST)
כפי שתיווכח מעיון בערך, מישהו כבר טיפל בהערתך ועדכן בהתאם, ממש לפני מספר דקות. לפעמים מגיבים כאן די מהר, כמעט בזמן אמיתי. בנצי - שיחה21:12, 4 במרץ 2009 (IST)
מישהו יכול לומר, מבלי להפנות אותי לבדוק את זה בעצמי, האם יש ערכים שמופיעים באינציקלופיות כתובות בעברית, שעדיין אין אצלנו? יש כאלה, יש רשימה כזאת, או שכולם כבר נכתבו? yanshoof - שיחה22:30, 4 במרץ 2009 (IST)
אני מחפש תוכנה חינמית שמאפשרת יצירת קבצי PDF, קחו בחשבון שאני צריך תוכנה שתוכל לחבר כמה מאוד קבצים של דפים סרוקים לקובץ PDF אחד. רצוי שהקובץ יהיה ללא סימנים של התוכנה ושהוא לא יהיה גדול מדי מבחינה זיכרון (משהו עד 200MB, למרות שלדעתי זה הרבה מאוד).סתמרוח - שיחה22:38, 4 במרץ 2009 (IST)
תודה, אבל התוכנה לא ממש עונה על הצרכים שלי. אני צריך לחבר כמה קבצי תמונה (שהם מהווים סריקה של מסמכים) והתוכנה מאפשרת להמיר רק קובץ אחד ל-PDF כך שלא ניתן לחבר מספר תמונות.סתמרוח - שיחה23:35, 4 במרץ 2009 (IST)
אני לא יודע אם זה טוב לכמות כזו גדולה, וכמה כבד זה ייצא, אבל אפשר להדביק את התמונות בקובץ וורד, ואז להפוך את זה לPDF. eman • שיחה • ♥23:41, 4 במרץ 2009 (IST)
להלן מס' שאלות תיאורתיות בפיזיקה:
הפיזיקה כמדע הוא המדע המתבסס על חוקים אשר חלים על כדוה"א ובסביבתו. שאלתי הראשונה היא מניין אנחנו יכולים להסיק שחוקים אלו גם חלים על גלקסיות מרוחקות ונדחות "בקצה" היקום?
דוגמא אחת להבנת השאלה היאה מקרה של מהירות האור,מדוע המדע גורס כי אין מהירות גבוהה מזאת?
או עם נדייק מדוע אין אף גוף בעל מסה אשר יכול להגיע/לחצות מהירות זאת? הריי אנחנו מוגבלים בתפיסתינו לחוקים אשר חלים עלינו בלבד.
2)איך נערכות מדידות מרחק בין כדוה"א/מערכת השמש לבין גלקסיות מרוחקות עשרות ואף מאות שנות אור?
3)האם לפי דעתכם האישית אנחנו מקבלים עזרה מאיזשהי אינטילגנציה חיצונית לכדוה"א?
הריי מסיום תקופת ימי הביניים[1799בערך(המהפכה הצרפתית,לא?)] ועד ימינו אנו כמאתיים שנה לצורך העיניין קפצנו קפיצה אבולוציונית מטורפת! היש מאין?
למר סקרן, רצוי שתלווה את פנייתך בהזדהות ובחתימה בסופה, כמקובל. השאלות שלך מקיפות מאוד, וכדי להשיב עליהן במלואן או אף בצורה מתקבלת על הדעת, יש צורך בהרצאת דברים שלמה, שאין מקומה כאן. אשתדל להתחיל, ברמת מענה ראשוני, ונראה איך יתפתחו הדברים.
לשתי שאלותיך הראשונות: א. חוקי הפיזיקה מעולם לא הוגדרו כחוקים מקומיים, כפי שמשתמע ממשפטך הראשון. חוקי הפיזיקה הם אוניברסליים במהותם, ואינם תלויים במקום ובזמן. זוהי הנחה ראשונית בסיסית שעליה היא נשענת. במובן ציורי משהו, אפשר לשאול גם להיפך: אם נניח כי קיים שינוי בחוקי הפיזיקה במרחקים בסדר גודל של שנות אור מדוע שלא נניח שינוי כזה, גם אם במידה מופחתת, במרחקים קטנים יותר, כמו במרחקו של אורנוס או של צדק מאיתנו ? או שבאפריקה יתנהג אטום חמצן באופן שונה מזה המצוי באוסטרליה. מדוע שלא ? מדוע שלא יתקיים עקרון רצף - כלומר שאם קיים שינוי, הרי שהוא חייב להיות חלק מרצף של שינוי, ואינו מתרחש כי 'בא לו' כך במקומות שונים ובזמנים שונים. ב. לגבי גבול עליון של המהירות נא עיין בתורת היחסות. עיקרו של דבר, כאשר גופים נעים במהירות גוברת והולכת, גדלים תצפיתיים שלהם, כמו אורכם, זמן תנועתם ומסתם, משתנים בתלות במהירות. בפרט, מסתם הולכת וגדלה, כאשר היא שואפת לערך אינסופי כאשר המהירות שואפת לערכה של מהירות האור בריק. תופעות אלו אינן רק תוצאה של ניבוייו של איינשטיין משיקולים תיאורטיים, אלא אומתו בניסוי.
לשתי שאלותיך האחרונות: א. עיין ב-SETI. ב. האדם לא עבר קפיצה אבולוציונית, מאחר ולתקופה בת כמאתיים שנה, ואף אלפיים שנה, אין משמעות אבולוציונית אצל בעלי חיים רב-תאיים, כמו האדם. אבל אתה מתכוון לזה באופן מטאפורי, כלומר אתה מדבר על הידע והטכנולוגיה שהתפתחו בתקופה זו. ובכן, אין צורך להיתלות בגורמים זרים שהעניקו לנו אותם ברוב חסדם. ידע ותובנות מדעיות, ובעקבותיהם טכנולוגיה על כל ענפיה, אינם מתפתחים באופן לינארי. כלומר, התפתחות היתה קיימת תמיד מאז היות הומו ספיינס. אבל כמות ההישגים במהלך 200 שנה בתקופה שלפני 15,000 שנה, למשל, איננה שקולה לזו של 200 השנים האחרונות. אפשר לתאר את ההתפתחות הזו כסוג של פונקציה מעריכית, לפיה כמות הידע והשימוש בו גדלים, נניח, פי 2 כעבור תקופה מסוימת. ברור שבסיומה של התקופה השניה יגדלו הידע והשימוש בו פי 4 ! בהשוואה לכמות התחילית. בנצי - שיחה03:24, 5 במרץ 2009 (IST)
קראתי באתר אחד לא מזמן, והיה כתוב שם שהקלוריות שאנחנו שורפים כשאנחנו לועסים [או מעכלים, אני לא בטוחה] סלרי רבות יותר מהקלוריות שיש בסלרי עצמו, ולכן אנחנו בעצם שורפים קלוריות כשאנחנו אוכלים סלרי.
החישוב של כמות הקלוריות במזון מתבסס על המרכיבים שלו (סוכרים, שומנים, חלבון...)וכמה אנרגיה ניתן לקבל מהם. התוצאה - הערך הקלורי של המזון - מתעלמת מהשאלה כמה אנרגיה צריך כדי להפיק את הקלוריות האלה. תהליך העיכול (פירוק המזון והספיגה שלו)יכול לצרוך הרבה אנרגיה, במיוחד כשמדובר בגבעולים ועלים. אני לא יודע אם ההשקעה האנרגטית בעיכול סלרי אכן גדולה מהתפוקה, אבל זה אפשרי.יואלפ - שיחה07:29, 5 במרץ 2009 (IST)
הנושא כבר עלה פעם ב"הכה את המומחה", אני חושב. אני שמעתי את זה על קליפות של תפוחי אדמה, וגם על פטריות. ריבוי הגרסאות מרמז שמדובר באגדה אורבנית, ללא בסיס באף אחד מן המקרים. דב ט. - שיחה16:19, 5 במרץ 2009 (IST)
ואני שמעתי זאת דווקא בגרסת הגזר, ועם ניתוח קלורי כדלקמן: "בגזר ממוצע יש 26 קלוריות, והמהלך לעיסתו ועיכולו נצרכות 28 קלוריות". לא חותם על דיוק המידע. מגיסטר • שיחה16:51, 5 במרץ 2009 (IST)
מאזן הקלוריות משתנה גם לפי הכנת הירקות לאכילה - ירקות מבושלים מתעכלים בקלות יחסית, לעומת ירקות לא מבושלים. בעניין הכרוב, הסיפור בוודאי לא נכון, כי הפועלים הסינים שבנו את החומה הסינית, ניזונו מדיאטה מבוססת על כרוב. על הסלרי, הלא מבושל, אני יכול להאמין. בברכה. ליש - שיחה17:22, 5 במרץ 2009 (IST)
ויקיפדיה האנגלית מזכירה את השמועה בערך סלרי ובערך "negative calories". בסלרי הם כותבים "There is a common belief that celery is so difficult for humans to digest, that it has negative calories because human digestion burns more calories than can be extracted", ומפנים למקור הטוען כי זה נכון: [2]. בערך על הקלוריות השליליות, בו אגב הסלרי ניתן כדוגמה היחידה בגוף הערך (בניגוד לרשימה הארוכה בסופו, הכוללת בין השאר את הכרוב והחסה, וגם גזר, סלק, תרד, תפוז, אפרסק, תות, תפוח ושאר דוגמאות מגוחכות) לירק לגביו הדבר נטען. לא מצאתי, בכל אופן, עמדה ברורה לגבי נכונות דעה זו. נוי - שיחה21:31, 6 במרץ 2009 (IST)
האם תפקיד כזה מוכר מטעם המדינה?
יש לעבור הסמכה כלשהי ולקבל רשיון לעסוק בכך?
או שמא זה חלק מתפקידו של יועץ ההשקעות (משכנתא היא סוג של השקעה). ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי00:00, 10 בינואר 2000 (IST)
שלום
השאלה שלי היא האם ניתן לחדש את מראה הברק או ליטוש אריחי פורצלן ברצפת הבית?
אני רוצה לציין שהפורצלן בביתי קיבל סריטות על פני האריח אף רואים שהברק דהה ,שאלתי בחברות הפוליש
חלק אמרו שלא תעיז לעשות פוליש לפורצלן וחל אמרו ניתן וניתן למי להאמין?
בברכה
eliot123walla.co.il
ואיפה יש עוד מדינות בעולם עם שיטת ממשל כמו שלו?
(שהשליט הוא מעל החוק, המדינה כביכול שלו ובנוסף לזה מחזיק הון אישי עצום בצד)
אני משער שפעם היו הרבה, האם נשארו עוד דוגמאות לכך? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי00:00, 10 בינואר 2000 (IST)
ברור שנשארו דוגמאות לכך! למעשה אני מניח שמשטרים אוטוריטרים שהשליט בעל שלטון אבסולוטי ומעל החוק מהווים את שיטת המשטר הנפוצה גם היום בעולם כשהדמוקרטיה המערבית היא השיטה החריגה.סתמרוח - שיחה10:17, 7 במרץ 2009 (IST)
אגב, בהוטן כבר אינה מונרכיה אבסולוטית - המלך העביר את סמכויות השילטון לפרלמנט נבחר ולממשלה. צריך לעדכן את הערך בהזדמנות...יואלפ - שיחה07:42, 8 במרץ 2009 (IST)
כמה ספרי קריאה יצאו לאור בישראל בעברית בשנת 2008 ?[עריכת קוד מקור]
כמה ספרי קריאה יצאו לאור בישראל בעברית בשנת 2008 ? כמה מהם מתורגמים וכמה ספרות מקור ? האם יש מקום שמרכז את הנתונים או שצריך לברר אצל כל מו"ל בנפרד ? תודה, Mikimik - שיחה 21:33, 6 במרץ 2009 (IST)
או שזה מידע מסחרי סודי שהמו"לים לא מפרסמים ? ואם כך, האם יש הערכות ? Mikimik - שיחה22:12, 6 במרץ 2009 (IST)
האם תואר ראשון ב"תואר כפול: פיסיקה-מדעי המחשב" שווה ערך לתואר ראשון ב"פיסיקה" מבחינת הידע הנרכש בפיזיקה? או שלומדים שם פחות פיזיקה? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי00:00, 10 בינואר 2000 (IST)
למדתי לתואר ראשון בפיזיקה, מתמטיקה ובמדעי המחשב ולימודי הפיזיקה כללו פחות קורסי בחירה מאשר תואר "מלא" בפיזיקה. כדי להמשיך לתואר שני בפיזיקה נדרשתי לקחת בשנה הראשונה של התואר השני כמה קורסי בחירה של תואר ראשון שלא נחשבו במסגרת הלימודים לתואר שני. חוץ מזה אין הבדל בין התארים. Easy n - שיחה10:26, 7 במרץ 2009 (IST)
אם אני לוקח "פיזיקה-מדעי המחשב" ועושה 3 שנים בטכניון, האם אני מקבל BA במדעי המחשב וגם BA בפיזיקה? אבל בשביל לעשות את התואר השני(וזה עוד לא הסוף...) אני צריך להשלים לפני זה את הBA בפיזיקה? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי00:00, 10 בינואר 2000 (IST)
אני יודע שעם התואר המשולב במתמטיקה ובפיזיקה של אוניברסיטת ת"א (אותו אני עושה כעת) אפשר להמשיך אח"כ לתואר שני בכל אחד משני התחומים בלי שום השלמות, ואם אינני טועה כך זה גם בתואר המקביל בטכניון. לגבי תואר בפיזיקה ומדעי המחשב - אם כתוב "תואר כפול", אני מניח שבאמת מקבלים שני תארים מלאים ואפשר להמשיך לתואר שני בכל אחד משני התחומים, אבל לגבי הצורך בהשלמות כדאי שתברר בידיעון או שפשוט תשלח אימייל לנעם סוקר מהפקולטה לפיזיקה בטכניון - הוא מאוד נחמד ובוודאי ישמח לעזור. ברק שושני - שיחה22:08, 7 במרץ 2009 (IST)
להשכלה כללית, אתה לא מקבל בתחומים אלה BA, שהוא בוגר באמנויות (Bachelor of Arts), אלא BSc, שהוא בוגר במדעים (Bachelor of Sciences). בנצי - שיחה22:07, 7 במרץ 2009 (IST)
ברצוני ליצור עיסה מעיתונים, על העיסה להיות ניתנת לעיבוד ידני ולאחר זמן מה להתקשות עם או בלי חומר נוסף.
אשמח לדעת מה המתכון לעיסה זו.--פו-איי - שיחה19:12, 7 במרץ 2009 (IST)
יש כמה קישורים בתחתית הערך עיסת נייר. דניאל צבי • שיחה 19:14, י"א באדר ה'תשס"ט (7.03.09)
ננסה קצת להרחיב. נתחיל בשאלה השנייה: אנשים מאבדים כסף עקב חוסר זהירות, חוסר אחריות או חוסר מזל. בבורסה הם יכולים לעשות את זה באמצעות ניירות ערך, כגון איגרת חוב או מניות.
אדם אשר קונה מחברה או גוף כלשהו איגרת חוב משלם סכום מסוים ומקבל בתמורה התחייבות מהגוף המנפיק לשלם לו את אותו סכום בתוספת ריבית כעבור זמן מסוים. עם זאת, יתכן והחברה תפסיד כסף, תפשוט את הרגל וכן הלאה - דבר שימנע ממנה לשלם את מלוא, או אף כל, הסכום - מצב שנקרא חדלות פרעון. במצב שכזה - הכסף שהושקע, או חלקו, יורד לטמיון.
מניה היא חלק בחברה, ועל כן, ולפי מדיניות החברה, יתכן ובעל המניה יהיה זכאי לדיבידנד - כלומר החברה משלמת לבעלי המניות שלה. עם זאת, ניתן להגיד שהדיבידנד הוא משני (במיוחד במניות בחברות שטרם החלו להניב רווח) לעומת הסחר במניות. אדם יכול לקנות מניה בסכום X בתקווה שעקב ההיצע והביקוש לה מחירה יעלה ויניב לו תשואה נאה. גם באגרות חוב ניתן לסחור ומחיריהן עולים ויורדים לפי הביקוש להן לעומת ההיצע של אלו שכבר מחזיקים בהן. המחירים לרוב משקפים את אמון בעלי אגרות החוב ביכולתה של החברה להחזירו כפי שהתחייבה, למרות שכמובן יכולים להכנס לעניין זה אלמנטים רבים נוספים. במידה וחברה פושטת רגל, הרי שמנייתה לא קיימת עוד וההשקעה ירדה לטימיון. בחוק ישנן תקנות מסוימות אשר משתדלות להגן על משקיעים במצבים שכאלו, אבל בסופו של דבר - זה לא מצב טוב למשקיע.
משקיע זהיר יבחן את השקעותיו וינסה לוודא שאינן בהונאות כלשהן, משקיע אחראי יבדוק את השקעותיו לגבי סיכויי ההצלחה שלהן על פי תנאי השוק והמידע הזמין לו אודות החברה והשוק בו היא פועלת ובמידה ויפסיד - ינסה לצמצם הפסדיו, ומשקיע בר מזל יצליח בכל אלה והוא והשקעותיו לא יקלעו לאסון כלשהו שלא ניתן היה לנבא.
זאת הייתה סקירה מאוד-מאוד-מאוד-מאוד כללית ובסיסית, לא ייעוץ פיננסי, וחסרים בה אלמנטים רבים שקשורים לשוק ההון. עולם זה הוא סבוך למדי וספרים רבים נכתבו בנושא, שלא נדבר על הדברים שאפשר ללמוד בקורסים מקצועיים. לענות על זה כאן, זה לא רציני. זהר דרוקמן - I♥Wiki 00:19, 8 במרץ 2009 (IST)
בתחנת הרדיו 88FM יש פורום בו העורכים והשדרנים פעילים כך שניתן לשאול אותם. לא ידוע לי על דבר כזה בתחנות רדיו אחרות בארץ, כך שתיאלץ לפנות באמצעי כלשהו ולשאול. בברכה, Tahmar1900 - שיחה15:26, 8 במרץ 2009 (IST)
בדגמי הפלאפון החדישים (כמו סמסונג טאצ') - ישנה אפליקציה (בתשלום) הנותנת את פרטי השיר לפי שמיעה של קטע נתון. --Rex - שיחה21:51, 8 במרץ 2009 (IST)
האם לתרגם את הערך Up with People לעברית?[עריכת קוד מקור]
אני אשמח להתנסות בתרגום שלו בעצמי, אבל לפני כן רציתי לברר שיש טעם בדבר. לוודא שזה אינו ערך פרסומי, ולברר איזה שם כדאי לתת לערך (האם להשאיר את השם האנגלי כמו - ווי http://he.wikipedia.org/wiki/Wii).
הייתי מעלה את זה בדף בקשת ערך, אבל לא מצאתי דרך להעלות שם בקשה להעלות ערך בעצמי (כי אני אשמח לעשות זאת במידה וזה אפשרי) ובנוסף, אני לא יודע לאיזו קטגוריה יהיה נכון לשייך את הערך.
אני לא רואה סיבה לא לתרגם את הערך. פשוט פתח את הערך Up with People והתחל לתרגם אותו. עם זאת, אני ממליץ לוודא באמצעות מקורות מידע אמינים שכל מה שרשום בו נכון (בראש הערך באנגלית מתנוססת בגאון הודעה המציינת כי חסרים בו מקורות אמינים לווידוא נכונותו). לגבי קטגוריה, הוא צריך להיות שייך לקטגוריה:ארצות הברית: ארגונים. אם תצטרך עזרה בתרגום תוכל לפנות אלי ישירות בדף השיחה שלי. ברק שושני - שיחה11:24, 8 במרץ 2009 (IST)
אני רואה סיבות גדולות מאוד מדוע לא לתרגם את הערך בשום אופן, ואפילו הייתי מוסיף כמה סימני קריאה. הנה: !!!. אם יש לעידו מקורות מידע אחרים על הערך - נהדר, אבל ערך כל כך גרוע מוויקיפדיה האנגלית, שגם מתנוססת עליו תווית שדורשת מקורות לכלל הערך - זה לא משהו שצריך לתרגם ממנו. זהר דרוקמן - I♥Wiki 11:40, 8 במרץ 2009 (IST)
במקרה של תגית הדורשת מקורות לערך - אין ממה להפעיל שיקול דעת. כל הערך פסול, כיוון שלא ברורה מידת אמינותו, ויש להצליב כל פיסת מידע עם מקורות אחרים. ולטעמי - כן, הערך באמת גרוע למדי, עם שלושה פרקים שצריכים להסיר ושניים שצריך לשכתב. זהר דרוקמן - I♥Wiki 12:06, 8 במרץ 2009 (IST)
אוקי, תודה לכולכם! אז אני מסיק שכן אפשר לכתוב את הערך, אבל יש להעזר במקורות אמינים יותר מאשר הערך באנגלית. מצויין. עידi - שיחה17:26, 8 במרץ 2009 (IST)
מה משמעות המונח "שער העברות והמחאות"?
חשוב שהפירוש יהיה בשפה קלה ופשוטה, עבור אנשים שאינם באים מתחום הפיננסים והבנקאות. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי00:00, 10 בינואר 2000 (IST)
זהו שער החליפין הנהוג בבנק לפעולות קנייה/מכירה של מט"ח, כשמדובר במט"ח שאינו בשטרי כסף מזומנים. אם תיכנס לסניף הבנק עם $1000 במזומן ותרצה להמירם לשקלים, יחשב לך הבנק את תמורתם לפי שער קנייה מזומן. אם, לעומת זאת, תבקש להמיר לשקלים סכום שקיבלת באמצעות צ'ק, המחאת נוסעים או העברה בנקאית לחשבונך, יילך הבנק לפי שער קנייה העברות והמחאות. כנ"ל כמובן גם כשתרצה לרכוש מט"ח מהבנק: כשתקנה ממנו שטרי כסף מזומנים הוא יחשב את התמורה שתשלם עבורם לפי שער מכירה מזומן, וכשתרצה לרכוש המחאת מט"ח, או לבצע העברת כספים בנקאית לחו"ל, תחוייב לפי שער מכירה העברות והמחאות. מגיסטר • שיחה15:58, 8 במרץ 2009 (IST)
מה פתאום, זה היה הרבה לפניהם. אם זה הופיע שם, הם כנראה חיקו הפגנות קיימות. ואני מוכרח לציין שאני לא מכיר את הביטוי "זה מה זה בסיסי".עידו • שיחה19:20, 8 במרץ 2009 (IST)
זכור לי במעורפל סרט של זאב רווח שהוא מפגין וצועק "לחם, עבודה!" ואז זה מתפתח לשיר שמשכלל את זה למשהו בסגנון "לחם, עבודה..... וקצת ריבה" הידרו - שיחה19:42, 8 במרץ 2009 (IST)
הוספתי לאחר התנגשות עריכה -. דומני שקשה לקבוע מי הגדול בכולם, ואולי מישהו יודע מי שנחשב כזה בקרב אלה שיודעים לקבוע זאת, אם בכלל יכולה להיות קביעה חד-משמעית כזו. בכל אופן, ישנם כמה שנמנים על הגדולים שבנואמים (רשימה חלקית): קיקרו שכבר צויין קודם, לינקולן, צ'רצ'יל, ויש גם את אבא אבן שלנו, שנחשב לאחד מגדולי הנואמים בשפה האנגלית. בנצי - שיחה19:14, 8 במרץ 2009 (IST)
ממש לא. מאוד נעים לשמוע אותו, אבל גדולתו של נואם נקבעת ע"י פרמטרים שניתן למדוד, פחות או יותר, ורובם לא מתקיימים אצלו. אתה מוזמן לעיין בערך נאום כדי להתרשם, וגם ב-en:orator. בכל אופן, בהמשך לתשובתי הקודמת, אפשר לעיין ברשימה המובאת ב-en:orator#other famous orators, הכוללת מספר לא קטן של שמות, על אף ליקויים בערך עצמו, כפי שמעידות התוויות בראשו שם. חסרונה המובן של הרשימות המובאות שם, מבחינת השואל העברי לפחות, הוא העדרם של נואמים עבריים בולטים, דוגמת ז'בוטינסקי, בן גוריון, שרת ו-בגין, מלבד אבא אבן שהוזכר קודם, ואלה רק מהעת החדשה. ואם יורשה לי להוסיף: לדעתי, הנואם הבולט והדרמטי ביותר מתקופת המקרא, לפחות בתודעה ההיסטורית הישראלית, הוא משה רבנו, בין אם אכן היתה דמות כזו במציאות (על אף היותו "כבד פה וכבד לשון"), ובין אם מדובר בזה שכתב את הדברים בשמו. מספיק לקרוא את נאומיו אל אלוהיו ואל קהלו, כדי להיווכח בכך, ביחוד אלה המובאים בספר דברים. נאומים ברמה של פיוט נשגב. בנצי - שיחה19:40, 8 במרץ 2009 (IST)
בעולם העתיק התואר ניתן לדמוסתנס וכך נצרב בתולדות האדם. השיפוט על איכות הנואמים תלוי במידה רבה בשופטים ובקני המידה של התקופה. בברכה. ליש - שיחה01:29, 9 במרץ 2009 (IST)
אה, כן, אני נזכר עכשיו בדניאל ובסטר מ-The Devil and Daniel Webster, סיפור שאני זוכר משיעורי אנגלית בכתה י' או י"א, סיפור נפלא שבמרכזו כושרו הרטורי המופלא של פרקליט המגן על מרשו הרש מפני השטן שקנה את נשמתו קודם לכן. הדמות היא אמיתית, מדובר בסנטור שהיה יותר מאוחר גם מזכיר המדינה של ארה"ב דאז, הנחשב לדמות מופת (מסתבר שלמרבה הפלא היו גם פוליטיקאים מזן אחר) ולנואם מזהיר. ממש חובה לקרוא את הערך שלו, הערוך בצורה נאה, ובפרט את דניאל ובסטר#ובסטר בספרות ובפולקלור האמריקאי. לקרוא ולהתרשם. לי זה קרה כבר אז, בתיכון. בנצי - שיחה09:13, 9 במרץ 2009 (IST)
למה מלכים ואפיפיורים בוחרים שם כהונה (הכוונה למשל, לבנדיקטוס השישה עשר- יוזף רצינגר), ואיך קוראים לערך באנגלית כדי שאתרגם אותו? תודה.yanshoof - שיחה19:20, 8 במרץ 2009 (IST)
ידועה הטענה כי בין כל שני דפי ויקיפדיה (האנגלית) ניתן לעבור בלחיצה של שבע (או פחות) קישורים. והנה אף כי שמעתי טענה זו מאנשים רבים, לא שמעתי אף פעם שמישהו עשה זאת בפועל, או שנעשה בדיקה סטטיסטית מפורטת לבדוק את הטענה. האם נעשו בדיקות על מנת לוודא טענה זו? האם היא מוכחת? בתודה, יוני גור
הטענה המקורית נוגעת לרשתות אנושיות. אם איני טועה, אתה יכול להגיע בשישה או שבעה קישורים לכל תושב בכדור הארץ. אם זה נכון אני לא יודע, אך בויקי האנגלית זה הגיוני יותר איתן • שיחה20:36, 8 במרץ 2009 (IST)
התשובה היא חד משמעית לא. יש בוויקיפדיה העברית עשרות ערכים שלא מקושרים לאף ערך, ולכן אי אפשר להגיע אליהם רק בלחיצה על קישורים. (יש מיזם כזה, ואני מרכז אותו, ראו בחתימתי החדשה) yanshoof • שיחה • בואו לאמץ ערכים יתומים13:05, 10 במרץ 2009 (IST)
מה הביא את משה קצב ללכת למשפט? הרי זה ברור לכל אדם בעל ידע בסיסי במשפטים (כולל את פרקליטיו של קצב) שהוא יימצא אשם בדין. Gridge ۩ שיחה22:35, 8 במרץ 2009 (IST).
זה לא היה ברור בכלל שיוגש בכלל כתב אישום, וזה לא ודאי כלל שתהיה הרשעה. אילו היו ראיות חזקות, הרי מזוז לא היה מתלבט כלל (וידוע שהתלבט). דב ט. - שיחה23:26, 8 במרץ 2009 (IST)
ביטול עיסקת הטיעון נעשתה לאחר שהיועץ המשפטי נאלץ להציג בבית המשפט העליון את כל נקודות החולשה של התיק, כדי לתרץ למה לא הלך על תביעה ועשה עסקה - לאחר שמשה קצב קרא את חולשות התיק, הבין שיש לו סיכוי. כאן נכנסים הגורמים הנוספים: זמן וכסף. קצב נהנה מהרבה הטבות שוות כסף והוא ימשיך להנות מהן עד שיורשע, אם וכאשר. משפט יכול לקחת שנים רבות ובמהלך המשפט, כמאמר נאסר א דין, דברים יכולים לקרות למעורבים, לעדים, לתובעים ואפילו לנתבע, שהוא אדם מבוגר למדי ובינתיים הכסף זורם לכיסיו. בברכה. ליש - שיחה01:22, 9 במרץ 2009 (IST)
לפי מה שזכור לי הכנסת חוקקה חוק בעקבות פרשת קצב שמונע תשלום פנסיה והטבות שונות לאנשי ציבור לשעבר שהורשעו בעבירה שיש עימה קלון (במקרה של קצב מדובר במיליוני שקלים). כשקצב הבין שהפרקליטות תדרוש קלון על העבירה שבה הודה במסגרת עסקת הטיעון (וכנראה שגם הייתה משיגה את זה) הוא החליט לפוצץ את העסקה. אפשר להוסיף את העבודה שפרקליטות סינגרה עליו בבג"צ הודות לעתירות נגד עסקת הטיעון. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי00:00, 10 בינואר 2000 (IST)
מישהו יודע אולי, איך אפשר להעביר את כל הטקסט באקסל, מגודל אותיות רגיל לאותיות גדולות(של קפס לוק)-באנגלית כמובן. תודה מראש, רחלי.
זה לא ממש קשור לויקיפדיה, אבל... אם הטקסט נמצא בעמודה אחת, אז אפשר להשתמש בפונקציה Upper כפי שמתואר כאן: [4]. אם יש גיליון שלם שצריך להעבירו לאותיות גדולות, אז צריך לכתוב מקרו שיבצע את זה, כפי שמתואר כאן: [5]. את מוזמנת לפנות אלי באימייל (בדף המשתמש שלי) אם את זקוקה לטיפים נוספים. -- גבי • שיח10:38, 9 במרץ 2009 (IST)
ראשית, הקפד להזהות ולחתום כמקובל כאן (ראה הנחיות בתחילת הדף). שנית, למה בדיוק אתה מתכוון ? לאידוי של מים בתהליך של הרתחה ? לתהליך של נידוף מים מפני השטח של הגיגית ? לקצב אידוי ? באיזה הקשר ראית את זה ? בנצי - שיחה13:41, 9 במרץ 2009 (IST)
"אידוי מגיגית" הוא אופן מדידה של התאיידות פוטנציאלית, מדד אקלימי בעל חשיבות לחקלאות, והמושפע מנתונים אקלימיים נוספים, כגון טמפרטורה, לחות יחסית, קרינה ורוח. המדידה נעשית מגיגית בקוטר קבוע המונחת בשדה פתוח וממולאת מים. אחת לפרק זמן קבוע מודדים את מפלס המים ומחשבים את הפרש הגובה. מקובל לציין את פוטנציאל ההתאיידות במילימטרים ליום או בסנטימטרים לשנה. כך למשל, באזור אילת ודרום הערבה, ההתאיידות הפוטנציאלית היא כ-340 ס"מ לשנה, כשהממוצע היומי בחודשים דצמבר-פברואר הוא 4.5 מ"מ, ואילו ביוני-אוגוסט 14 מ"מ ביום. (מקור: חומר מהלימודים שלי, כנראה מהשרות המטאורולוגי אבל אני צריך למצוא היכן בדיוק). ראו גם נתונים יומיים של מדידת אידוי מגיגית בשבוע האחרון באתר השרות המטאורולוגי. אמנון שביט • שיחה18:57, 9 במרץ 2009 (IST)
אני זוכר שראיתי תוכנית בערוץ 8 על ההתחממות הגלובלית ונגעו בשיטת מדידה זו. מסתבר שזו השיטה הקדומה ביותר, זאת אומרת שקיימים נתוני מדידה ישנים מאד ביחס לשיטות מדידה אחרות. אני זוכר גם שקיימים מומחים בעלי שם עולמי שחוקרים מדידות אלו בישראל, אבל שמות אני לא זוכר. מה שהיה מפתיע במחקר שלהם הוא שההתאדות קטנה בעשורים האחרונים, כנראה בגלל זיהום האוויר, זאת בניגוד לחשש שהיא תעלה בגלל ההתחממות הגלובלית, שני כוחות מנוגדים שנוצרים מהרס הסביבה... • רוליג - שיחה19:36, 9 במרץ 2009 (IST)
איך עובד הקסמים שבהם עובר לכאורה חפץ מהיד אחת של המתנדב ליד השנייה שלו, או מיד אחד של הקוסם ליד של המתנדב ולהפך? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי00:00, 10 בינואר 2000 (IST)
שלום לך, אלמוני יקר. השתדל נא להזדהות בפנייתך, ולחתום בסופה כמקובל כאן. calibration הוא כיול, שמשמעו קביעת שיעורי מידה לאורך, קוטר וגדלים אחרים. ל-integration שני מובנים עבריים: א. תכלול, שמשמעו גיבוש מספר מרכיבים למכלול תפקודי אחד (כמו בסוציולוגיה - אינטגרציה חברתית או בחינוך, או באלקטרוניקה - מעגל מוכלל); ב. סכימה, שהיא במתימטיקה ביצוע פעולת אינטגרציה על ביטוי מתימטי. validation היא קביעת תקפות, כלומר מתן תוקף לטיעון כלשהו. זהו, ד"ש לגרציות העוברות כאן רגרסיה. בנצי - שיחה15:25, 9 במרץ 2009 (IST)
מה היה סגנון המוזיקה שהכי נחשב ומיינסטרימי---[עריכת קוד מקור]
בכל זאת אם אפשר דוגמאות ללהקות? או שירים שהיו אז בראשי המצעדים, ולדעתי גם הכל מאד השתנה מה60s ל70s... לא היו עוד כמה סגנונות מיינסטרימיים? מה שנקרא "כולם" אהבו ושמעו. 77.127.184.18817:59, 9 במרץ 2009 (IST)
כל השאלה מופרכת מעיקרה. את החיידקים זה ממש לא מעניין למי שייכות המעיים, והרי הם שאחראים שם לפירוק שיוצר גזים. מה שכן, ככל שמערכת החיסון תקינה יותר, כלומר נמצאת בהומאוסטזיס, התרבות החיידקים מבוקרת, ומקטינה את האפקט. זו הסיבה לכך שהתופעה ניכרת יותר בגילאים מתקדמים. וכמובן, יש את ההרכב התזונתי אליו לא התייחסתי, בהנחה שמדובר בנשים וגברים המקבלים את אותה תזונה. בנצי - שיחה22:39, 9 במרץ 2009 (IST)
אז אולי זה מתיחס להתנהגות בחברה? יש עוד אגדה רפואית שבנות אינן יורקות את הליחה כשמתשעלות אלא בולעות אותה.
אולי מסיבות אי נעימות חברתית.Ewan2 - שיחה19:08, 12 במרץ 2009 (IST)
אכן, כך נראה גם לי. נורמות מבדילות. או התחסדות, אם תרצה, סוג של תפיסה 'ויקטוריאנית', לפיה הנימוסים גוברים על הטבע, לפעמים עד כדי אבסורד. בנצי - שיחה19:35, 12 במרץ 2009 (IST)
walla.co.il
. תודה. yanshoof - שיחה 19:55, 8 במרץ 2009 (IST)