ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון74

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
דפי ארכיון של הכה את המומחה
ארכיון כללי
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10
11 12 13 14 15 16 17 18 19 20
21 22 23 24 25 26 27 28 29 30
31 32 33 34 35 36 37 38 39 40
41 42 43 44 45 46 47 48 49 50
51 52 53 54 55 56 57 58 59 60
61 62 63 64 65 66 67 68 69 70
71 72 73 74 75 76 77 78 79 80
81 82 83 84 85 86 87 88 89 90
91 92 93 94 95 96 97 98 99 100
101 102 103 104 105 106 107 108 109 110
111 112 113 114 115 116 117 118 119 120
121 122 123 124 125 126 127 128 129 130
131 132 133 134 135 136 137 138 139 140
141 142 143 144 145 146 147 148 149 150
151 152 153 154 155 156 157 158 159 160
161 162 163 164 165 166 167 168 169 170
171 172 173 174 175 176 177 178 179 180
181 182 183 184 185 186 187 188 189 190
191 192 193 194 195 196 197 198 199 200
201 202 203 204 205 206 207 208 209 210
211 212 213 214 215 216 217 218 219 220
221 222 223 224 225 226 227 228 229 230
231 232 233 234 235 236 237 238 239 240
241 242 243 244 245 246 247 248 249 250
251 252 253 254 255 256 257 258 259 260
261 262 263 264 265 266 267 268 269 270
271 272 273 274 275 276 277 278 279 280
281 282 283 284 285 286 287 288 289 290
291 292 293 294 295 296 297 298 299 300
301 302 303 304 305 306 307 308 309 310
311 312 313 314 315 316 317 318 319 320
ארכיון מתמטיקה
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10
ארכיון פיזיקה
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10
ארכיון ביולוגיה
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10
ארכיון פסיכולוגיה
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10

דף זה הוא דף ארכיון של דיון או הצבעה שהסתיימו. את המשך הדיון יש לקיים בדף השיחה של הערך או הנושא הנידון. אין לערוך דף זה.



תוכן עניינים

ניצל בעור שיניו[עריכת קוד מקור]

מישהו יודע מה מקור הביטוי? ‏עדיאל‏ 11:58, 1 במרץ 2009 (IST)

המקור הוא מספר איוב י"ט כ', שם נכתב "וָאֶתְמַלְּטָה בְּעוֹר שִׁנָּי". הרבה פרשנים עמדו על הביטוי הזה וניסו לפרשו, (רש"י כתב: "בעור שיני" - כל בשרי היה לקוי בשחין ובתולעים חוץ מחניכי שיניו; במצודת דוד נכתב: "ואתמלטה" - אין מתום בבשרי וכולו מוכה ונגוע ורק נמלטתי מן הלקוי בהבשר הדבוק בשורש השנים הדומה לעור). הביטוי ד"א עבר גם לשפות אחרות, אנגלית לדוגמה. אסמכתאות: אתר השפה העברית, ויקיטקסט. בברכה, Tahmar1900 - שיחה 15:59, 1 במרץ 2009 (IST)
יפה. הוספתי בויקימילון. --אפי ב. • התחברו לרגשותיכם • 12:39, 3 במרץ 2009 (IST)

מי כתב את הערך "תסמונת העייפות הכרונית"?[עריכת קוד מקור]

שלום לויקיפדים, נתקלתי בערך מעולה ומקיף על תסמונת העייפות הכרונית. מכיוון שאני סובל מהתסמונת, אני מעוניין לדעת מי כתב אותו, אבל לא מצליח לאתר את שמו. אם מישהו יודע ויכול לעזור לי בכך, אודה לו מאוד. בברכה, אודי.

שלום אודי. לערך יש עורכים רבים, ותוכל לראות אותם בלשונית גרסאות קודמות בראש דך הערך.[1]. אם תרצה לשאול שאלה ספציפית או לומר דברי הערכה, תוכל לעשות זאת בדף השיחה של הערך.yanshoof - שיחה 13:55, 1 במרץ 2009 (IST)
תודה על התשובה המהירה!!!
ואגב כך, זו הפעם הראשונה שהבנתי (סופסוף...) איך נבנית הויקיפדיה... מרשים ומעורר הערצה לכל הכותבים הבלתי נלאים. יישר כוחכם!!! אודי.
אתה מוזמן להרשם ולהצטרף. yanshoof - שיחה 14:16, 1 במרץ 2009 (IST)
אחד התורמים העיקריים לערך הוא משתמש:מתיתיהו שגם תרם לא מעט לדאבת השרירים. יוסישיחה 15:36, 1 במרץ 2009 (IST)

מהיכן אולפני קולנוע מביאים תינוקות לסט?[עריכת קוד מקור]

תמיד תהיתי... האם יש הורים שמוסרים את התינוק שלהם לצילומים תמורת תשלום? וסצינות של לידה: האם התינוקות אמיתיים או שמדובר ברובוטים? תודה Jab-jab - שיחה 13:33, 1 במרץ 2009 (IST)

אמנם ידוע שהרובוטים עומדים לכלותנו בקרוב, אבל אני בספק אם כבר הגענו למצב בו נשים בנות אנוש יולדות אותם, גם בסרטים. במדינות שונות ישנם חוקים שונים המגדירים מאיזה גיל ניתן להשתמש בתינוקות לצורך צילומים ובאילו תנאים. ידועה הדוגמה של התאומות אולסן, אשר בעודן תינוקות כיכבו בסדרה צער גידול בנות בתור תינוקת אחת - זאת עקב חוק שמנע העסקת תינוק בודד למשך הזמן שהיה דרוש לצילום הפרקים. מן הסתם יהיו הורים רבים אשר תמורת תשלום נאה יסכימו שיצלמו את ילדיהם לפרסומת וכיוצא בזה. יש שיגידו שזה ניצול ציני של ילדים שלא יכולים להביע רצון, ויש שיעירו שזכות השכר שמקבלים התינוקות משתפרים תנאי המחיה שלהם. זהר דרוקמן - I♥Wiki‏ 14:03, 1 במרץ 2009 (IST)
ניתן לראות הרבה פעמים שתינוק שמוצג מיד לאחר הלידה, כשהוא אמור להיות בן כ-10 דקות, הוא באמת בן כמה חודשים לפחות. נראה לי שלצילום ה"לידה" עצמה משתמשים בחצי כדור ורוד עם שערות דבוקות עליו...יואלפ - שיחה 17:05, 1 במרץ 2009 (IST)
אם התינוק נראה לא ממש מקרוב ולא לאורך זמן - אפשר "ליצור" אותו במחשב (ואולי גם אם הוא קצת כן קרוב וכן לאורך זמן, כמו אפקטים רבים אחרים). נרו יאירשיחה • ו' באדר ה'תשס"ט • 00:52, 2 במרץ 2009 (IST)

עמינח סנטר[עריכת קוד מקור]

שלום רב, כרגע פתחתי ערך חדש בשם עמינח סנטר במקום עמינח. אני מתקשה לשנות את הערך. האם ניתן לעזור לי בכך? תודה, ליאת מחברת 'עמינח' (שם משתמש: aminach) liat@aminach.co.il

הערך נמחק משום שהיה פרסומי. Shefshef : השיחה והחזון 13:05, 2 במרץ 2009 (IST)

הנקודה של השין הימנית והשמאלית.[עריכת קוד מקור]

איך קוראים לנקודה של השין הימנית והשמאלית? -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

ראה ניקוד העברית בת ימינו. ירוןשיחה 18:57, 2 במרץ 2009 (IST)
ובצורה יותר ספציפית: נקודה דיאקריטית. אבל, אל תוותר על עיון מלא בהקשר זה, בערך שציין קודמי. בנצי - שיחה 19:19, 2 במרץ 2009 (IST)
רק בשביל להבהיר, נק' דיאקריטית הוא שם כללי לנק' המתוספת לאות מסויימת (לאו דווקא בעברית) כדי לציין שהגייתה שונה. גם דגש הוא נקודה דיאקריטית. ShoobyD - שיחה 08:29, 3 במרץ 2009 (IST)
דיאקריטי משמעותו מבדיל על פי בבילון. --אפי ב. • התחברו לרגשותיכם • 12:44, 3 במרץ 2009 (IST)
כתרגום מילולי זה בסדר, השאלה היא אם נקודה מבדילה אכן משמשת במינוח המקצועי המקובל. חוששני שלא. בנצי - שיחה 18:52, 3 במרץ 2009 (IST)
משום מה זכור לי הביטוי "שין סגולה" לשין עם נקודה מצד שמאל. אבל אני לא בטוח. -- ‏גבי‏ • שיח 16:03, 5 במרץ 2009 (IST)
שין סגולה היא שין עם סגול. לשין הנקודה מימין קוראים "שין ימנית" (להבדיל מ"שין שמאלית"), אבל כאן שואלים איך קוראים לנקודה שמימינה ומשמאילה את השין. עוזי ו. - שיחה 16:14, 5 במרץ 2009 (IST)

מידת ה-אינטש[עריכת קוד מקור]

שלום לכם. נתקלתי באינטרנט,בנושא תכשיטים, ביחידות מדידה בחו"ל כמו למשל 5/8-inch .עד כמה שידעתי וכן עיון בויקיפדיה,מצאתי ש-1 אינטש=2.54 ס"מ ותו לא. מה הן המידות הנ"ל? בסרגל האינטשים ראיתי שכל אינטש מתחלק ל-10 ולא ל-8. אודה לתשובת המומחה בנושא. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

הנה תמונה של סרט מדידה שמציג יחידות בגודל 1/32 (הגדולה ממנה היא 1/16 ואחר כך 3/32 ואחר כך 1/8 וכן הלאה). מאד מבלבל על פי מיטב המסורת הבריטית\אינצ'ית
אני לא מכיר את ההיסטוריה של המידות האלו, אך הן מאד מקובלות, גם אם הולכות ונדחקות החוצה בתחומים מסוימים. המידות כאמור הן בסגנון 1/2, 1/4, 1/8 וגם 9/16 או חמש שמיניות שכבר פגשת. יוסישיחה 19:21, 2 במרץ 2009 (IST)
ראשית, הקפד על הזדהות וחתימה בסוף פנייתך, כמקובל כאן. שנית, בהמשך לתשובת קודמי, החלוקה המסורתית היא ל-32 ולא ל-10, כפי שתוכל להיווכח בתמונה המופיעה באינטש. היום, אתה מוצא גם חלוקה ל-10, בשל השפעתה והתפשטותה של השיטה העשרונית. מומלץ שתעיין גם בערך האנגלי: en:inch בנצי - שיחה 19:27, 2 במרץ 2009 (IST)

ספרי לימוד-פרודיה/ביקורת[עריכת קוד מקור]

אמי מתחילה השבוע ללמד קורס אקדמי בנושא ספרי לימוד. היא מחפשת ציטוט לפתוח איתו את הקורס. הרעיון הוא להביא ציטוט ביקורתי ולהציגו בנוסח "ספרי לימוד זה לא מה שאתם חושבים". העדיפות הראשונה היא למשהו הומוריסטי, משעשע ומגחיך על ספרי הלימוד, והעדיפות השנייה סתם ביקורת- אך לא ספציפית לגבי ספר אחד או ספרי לימוד במדינה, אלא לגבי ספרי לימוד בכלל. זו שאלה קשה, אני מודע לכך, אך הופתעתי מיכולותיו של המקום הזה כל כך הרבה פעמים, או כמו שאמרתי לאמי, "אם יש מישהו חובב ספריות אורוגוואית וספר ההמשך של ספר אורוגוואי מפורסם מכיל איזו בדיחה על ספרי לימוד, שם תמצאי אותה". תודה מראש. נוי - שיחה 18:55, 2 במרץ 2009 (IST)

ציטוטים ניתן למצוא לרוב בוויקיציטוט. הייתי מתחיל מהדפים ספר ולימודים. בהזדמנות זו אני קורא לך לשוב ולתרום למיזם. כבר מזמן לא ראינו אותך שם. דולבשיחה 22:01, 2 במרץ 2009 (IST)

Paul Simon - kodakchrome
When I think back
On all the crap I learned in high school
It's a wonder
I can think at all

Ranbar - שיחה 00:04, 3 במרץ 2009 (IST)
ועיין גם בערך החמוד הזה (איזה כיף שיש לנו אותו!) על ספר הלימוד הקלאסי סירס-זימנסקי והשאלה המופלאה ביותר המוצגת בו (4.42 אם אני לא טועה) שהיא גם בדיחה על תרגום ספרי לימוד. Ranbar - שיחה 10:51, 3 במרץ 2009 (IST)
שורות השיר של פול סיימון הם דוגמה גרועה מאוד לפרודיה, ואיננה מלמדת דבר על מערכת החינוך באשר היא, גם לא על חסרונותיה. זו המערכת היחידה שאוהבים להשתלח בה ללא גבולות וללא מעצורים. אין לי ספק שלא לזה התכוון נוי וגם לא אמו. יתר על כן, מה בדיוק רצית לומר בעניין סדרת ספרי הלימוד בפיזיקה תיכונית ? מלבד היות התרגום לוקה בצחות-יתר, מדובר במפעל ייחודי בהיקפו ורמתו, ראשוני כמעט (מלבד הסדרה של לינדמן וליפשיץ שקדמה לו), להקנות לציבור תלמידי הפיזיקה ספרי לימוד ברמה ראויה. אני בודאי מעדיף זאת על ההיפך - ספר לימוד בעברית 'נורמלית' אבל שרמתו ירודה. השאלה הנזכרת היא שאלה 4.32, ומה בדיוק בדוח בה ? זו שאלה תיאורטית הדורשת מהתלמיד חשיבה רחבה מעבר לסתם הצבה בנוסחאות. מן הסתם יהיה מי שיחשיד אותי בהעדר חוש הומור. טוב, אני לוקח את הסיכון. פרופורציות ורלוונטיות חשובות יותר. בנצי - שיחה 12:03, 3 במרץ 2009 (IST)
מצאתי משהו, אך אני לא בטוח שזו הכוונה: "יש ספרים שלא נכתבו מלכתחילה כדי ללמד, אלא כדי שידעו הקוראים כי המחבר יודע דבר מה" (גיתה, מתוך "ספר הציטטות הגדול" בעריכת פרופ' אדיר כהן). AMIRBL25 - שיחה 12:46, 3 במרץ 2009 (IST)
בהשראת קודמי, שני רעיונות: א. "ישנם ספרי-לימוד המתיימרים ללמד משהו, וישנם ספרי-לימוד שלא נכתבו כדי ללמד אלא לגרום לך ללמוד". ב. "ישנם ספרי-לימוד עתירי ידע ואפשר ללמוד מהם הרבה. עם זאת, רב יותר ערכם של אותם ספרים שיש בהם כדי לחשוף את הלומד לתובנות יסוד, יותר מאשר להקנות לו פריטי ידע". ולבסוף, הערת אגב: שימו לב להבדל בין המונח העברי 'ספר-לימוד' לבין המונח האנגלי 'textbook', היומרני פחות. בנצי - שיחה 13:50, 3 במרץ 2009 (IST)
ראה את אתרו של ד"ר קמחי Shannen - שיחה 19:14, 3 במרץ 2009 (IST)

למי שמכיר את תולדות הרובע היהודי בעיר העתיקה[עריכת קוד מקור]

אנא ראו משתמש:Daniel Ventura/"ההקדש" בעיר העתיקה. אנא השיבו בדף השיחה של ארגז החול. "משנכנס אדר מרבים בשמחה" מאחל דניאל ונטורה - שיחה 19:36, 2 במרץ 2009 (IST)

אשכול פיס[עריכת קוד מקור]

רציתי לדעת עם "רעיון" אשכולות הפיס הוא ייחודי לישראל ואם לא אם הוא בכלל הוא רעיון מקורי ישראלי?איך התפתח לדבר שהפך כיום,מאיפה הרעיון?. כמו כן, רציתי לדעת אם לדעתכם ראוי ליצור ערך אשכול פיס ואם יש חשיבות לערך חדש בפניי עצמו או שמה כדאי להרחיב יותר את החלק המדובר על אשכול פיס בערך מפעל פיס. תודה--ALPR - שיחה 21:09, 2 במרץ 2009 (IST)

אשכול הפיס, כפי שהוא, הוא רעיון מקורי ישראלי שמבוסס על פתרונות דומים (לא זהים) מארצות אחרות. הרעיון של מרכז למדעים + אודיטוריום הוא רעיון מקורי. לדעתי לא יהיה מספיק תוכן לערך עצמאי, ועדיף למזג מוטי - שיחה 21:44, 2 במרץ 2009 (IST)
אלא אם כן, מדובר בפעילויות ובפרוייקטים ייחודיים המתקיימים באשכולות כאלה, ההופכים את ההרחבה לכדאית ואפילו מחוייבת. בנצי - שיחה 22:22, 2 במרץ 2009 (IST)
מעניין אם הפרוייקטים שפועלים באשכולות הפיס פועלים במספר אשכולות בארץ או באופן ישיר לאזור ללא קשר לאחרים? ואם ניתן למצוא קווים מנחים שדומים בכל אשכולות הפיס מה שיכול לפתח אותו כערך. כמו כן צריך לדעת מי האדריכל שיצר אותו ואולי אף ליצור שרטוט (לא מקיף במיוחד) של אשכול פיס טיפוסי- משהו דומה ל"תיאור" מגרש כדורסל
Basketball2.png
--ALPR - שיחה 23:56, 2 במרץ 2009 (IST)

דיר-בן[עריכת קוד מקור]

אני מחפש מידע על העיר דיר-בן שבקווקז. ידוע לי שהיתה שם קהילה יהודית מששגת במשך מאות שנים.

שלמה שחר

יכול להיות שאתה מתכוון לדרבנט? emanשיחה 00:36, 3 במרץ 2009 (IST)

חישוב שונות משותפת[עריכת קוד מקור]

- הועבר לדף ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון מתמטיקה/3#חישוב שונות משותפת

קוי מתח גבוה[עריכת קוד מקור]

- הועבר לדף ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון פיזיקה

זהו את הפרח[עריכת קוד מקור]

קובץ:What-is-it002.jpg

בבקשה, זהו את הפרח. בברכה, MathKnight הגותי (שיחה) 21:22, 3 במרץ 2009 (IST)

עושה רושם צנון מצוי. "משנכנס אדר מרבים בשמחה" מאחל דניאל ונטורה - שיחה 21:59, 3 במרץ 2009 (IST)
תודה. בברכה, MathKnight הגותי (שיחה) 22:03, 3 במרץ 2009 (IST)

לוחיות רישוי בישראל[עריכת קוד מקור]

מאיזו שנה יש לוחיות רישוי עם 7 ספרות? ומאיזו 6,5 וכן הלאה? ועוד שאלה - האם יש לוחית רישוי בישראל עם המספר 1? ‏miniature‏ • שיחההדף האדום 22:19, 3 במרץ 2009 (IST)

לוחית רישוי הנושאת את המס' 1 שייכת, באופן טבעי, למכוניתו של נשיא המדינה. בנצי - שיחה 22:24, 3 במרץ 2009 (IST)
אתה בטוח בזה? בזמנו נתקלתי בשיירה ליד קריית מלאכי שאני משער הייתה שיירת הנשיא (אז - משה קצב) ולמיטב זכרוני הסימון על לוחיות הרישוי של שתי מכוניות השרד שבמרכזה היה סמל המדינה ותו לא אמיר מלכי-אור - שיחה 00:20, 4 במרץ 2009 (IST)
אכן, סמל המדינה בלבד. מ-1 לעומת זאת היא מכוניתו של מפכ"ל המשטרה. לוחיות של 7 ספרות יש מ-1980 אז נקבע שהספרות יחולקו בתבנית שש-מממ-יי כאשר יי-שתי ספרות שהוקצו ליבואנים, מממ-מספר רץ בתוך קבוצה ו-שש- שנת ייצור הרכב בשתי ספרות. ב-1990 שונתה השיטה כך ששנת הרכב לא תובלט על גב הלוחית. Ranbar - שיחה 00:27, 4 במרץ 2009 (IST)
נכון שעל רכבו של נשיא המדינה מתנוסס סמל המדינה, אבל דומני שלא תמיד היה הסמל בלבד, וכלל את המספר 1. יש מקום לבדוק בארכיונים מימים עברו, או אצל הממונה על פניות הציבור בבית נשיא המדינה; יתר על כן, בנתוני רשות הרישוי רכבו של הנשיא אינו יכול להיות מוזן ע"י סמל, כלומר הוא ממוספר גם אם אינו מוראה היום. ועוד אחד, רכבו של הרמטכ"ל נושא לוחית שמספרה צ עם 1 ועוד כמה אפסים. בנצי - שיחה 10:17, 4 במרץ 2009 (IST)
רכבו של נשיא המדינה ורכב הרמטכ"ל אינם רכב פיזי אחד. יש מספר מכוניות זהות (אצל הנשיא, אצל הרמטכ"ל אחת המכוניות היא לנדרובר והשנייה מכונית שרד) שמסומנות באותה לוחית מסיבות של בטחון האישיות (אפשר לראות זאת בשיירות, כשנוסעות כמה מכוניות זהות עם אותה לוחית ולא ניתן לדעת באיזו מהן יושבת האישיות). ככל הנראה הרישום במשרד הרישוי הוא שונה מהלוחית וכמוהו כשל אחד האדם בעוד הלוחית שעל הרכב בפועל שונה. גם לטדי קולק ז"ל היתה לוחית ייחודית שעברה עמו מרכב לרכב (אאל"ט 640-600) ואפילו שהיתה בת 6 ספרות בעידן בו היו כבר לוחיות בנות 7 ספרות לרכב מאותה שנת דגם.Ranbar - שיחה 10:23, 4 במרץ 2009 (IST)
‏ranbar צודק, עם עוד נקודה אחת קטנה. הרכבים של ראש הממשלה לא כולם זהים, אחד מהם ממוגן. הם נראים זהים כלפי חוץ. לכולם יש מספרי רישוי, שהורדו מהרכב ובמקומם יש לוחית צהובה עם סמל המדינה.yanshoof - שיחה 10:28, 4 במרץ 2009 (IST)

יש דוברי אנגלית באולם?[עריכת קוד מקור]

אודה לכם אם תפרשו לי את הביטוי Peer-Reviewed Journals נהג מרכבה2 - שיחה 11:52, 4 במרץ 2009 (IST)

ראה ביקורת עמיתים. ליאור ޖޭ • ח' באדר ה'תשס"ט • 11:55, 4 במרץ 2009 (IST)

תיאו אתרים[עריכת קוד מקור]

האם מישהו יכול לעזור להבין מה זה תיאו אתרים ? הכוונה לאתר )חמצן עם קבוצות פחמן משני הצדדים ) רק שבמקום חמצן יש גופרית. השאלה היא למה משמשים חומרים אלו? האם הם ממסים כמו שאתרים הם ממסים בראקצית גרינירד ? או כקבוצות הגנה כמו כהלים ? -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

קודם כל, חבל מאוד שאינך מזדהה בסוף הודעתך וחותם כמקובל. זהו גם הנוהל, אבל גם הרבה יותר נחמד כך. לשאלתך, אתה מתכוון כנראה, לתיולים, שמבנם הכימי דומה לזה של כהלים. אני משער שכתבת 'תיאו' מתוך שמיעה, ומכאן השיבוש. בנצי - שיחה 19:00, 4 במרץ 2009 (IST)

שורש אינסופי[עריכת קוד מקור]

- הועבר לדף ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון מתמטיקה/3#שורש אינסופי

הערך אהרן מירסקי[עריכת קוד מקור]

עורך נכבד,

בביבליוגראפיה המופיעה על אודות אהרן מירסקי כתובות עובדות שאינן נכונות. משפחתו של אהרן מירסקי מעולם לא היגרה לארה"ב והוא מעולם לא למד בברוקלין. מיום שעלה ארצה בשנת 1935 בהיותו כבן 20 למד בארץ ישראל וגר בה עד יום מותו. אינני יודע מנין המידע שלכם. הרוצה לתקן את הערך יוכל לפנות אלי או אל אֶחַי או למצוא חומר בחוברת של פרס ישראל לשנת תשנ"ט.

בנו חננאל מירסקי

חננאל היקר. אין כאן עורך ראשי או אחראי. הערותיך החשובות ישמשו לתיקון הדרוש בערך, ע"י מי שיקח על עצמו לעשות זאת כהלכה, לאחר בדיקת העניין, לאור הערותיך והמקור שאתה מציין. תודה, בנצי - שיחה 21:00, 4 במרץ 2009 (IST)
כפי שתיווכח מעיון בערך, מישהו כבר טיפל בהערתך ועדכן בהתאם, ממש לפני מספר דקות. לפעמים מגיבים כאן די מהר, כמעט בזמן אמיתי. בנצי - שיחה 21:12, 4 במרץ 2009 (IST)

ערכים, ערכים[עריכת קוד מקור]

מישהו יכול לומר, מבלי להפנות אותי לבדוק את זה בעצמי, האם יש ערכים שמופיעים באינציקלופיות כתובות בעברית, שעדיין אין אצלנו? יש כאלה, יש רשימה כזאת, או שכולם כבר נכתבו? yanshoof - שיחה 22:30, 4 במרץ 2009 (IST)

מה שאתה מחפש זה את ויקיפדיה:מיזמי ויקיפדיה/"בית השיטה". דניאל צבישיחה 22:32, ח' באדר ה'תשס"ט (4.03.09)

כתבתי לפני התנגשות עריכה: בהחלט יש. היה ניסיון כזה במיזם "בית השיטה" מנוחתו עדן. וראה דף השיחה לגבי הצעות להמשך. ייתכן שזה רעיון לא רע לקחת את רשימת הערכים מהאנציקלופדיה העברית, נאמר. אביעדוסשיחה 22:35, 4 במרץ 2009 (IST)

תודה.yanshoof - שיחה 22:52, 4 במרץ 2009 (IST)
מה תודה?! תתחיל להעתיק את הרשימה! אביעדוסשיחה 22:53, 4 במרץ 2009 (IST)
אני שם תבנית בעבודה על המיזם, ואם לא היה לי מבחן בשישי בבוקר הייתי סוגר אותו עד הבוקר...yanshoof - שיחה 22:59, 4 במרץ 2009 (IST)
לא הבנתי.. מה אתה מתכנן? אביעדוסשיחה 02:39, 5 במרץ 2009 (IST)
זו הייתה בדיחה...yanshoof - שיחה 23:26, 7 במרץ 2009 (IST)
Face-smile.svg אביעדוסשיחה 23:28, 7 במרץ 2009 (IST)

יצירת קבצי PDF[עריכת קוד מקור]

אני מחפש תוכנה חינמית שמאפשרת יצירת קבצי PDF, קחו בחשבון שאני צריך תוכנה שתוכל לחבר כמה מאוד קבצים של דפים סרוקים לקובץ PDF אחד. רצוי שהקובץ יהיה ללא סימנים של התוכנה ושהוא לא יהיה גדול מדי מבחינה זיכרון (משהו עד 200MB, למרות שלדעתי זה הרבה מאוד).סתמרוח - שיחה 22:38, 4 במרץ 2009 (IST)

יש הרבה. נסה את primopdf. עמרישיחה 22:40, 4 במרץ 2009 (IST)
תודה, אבל התוכנה לא ממש עונה על הצרכים שלי. אני צריך לחבר כמה קבצי תמונה (שהם מהווים סריקה של מסמכים) והתוכנה מאפשרת להמיר רק קובץ אחד ל-PDF כך שלא ניתן לחבר מספר תמונות.סתמרוח - שיחה 23:35, 4 במרץ 2009 (IST)
אני לא יודע אם זה טוב לכמות כזו גדולה, וכמה כבד זה ייצא, אבל אפשר להדביק את התמונות בקובץ וורד, ואז להפוך את זה לPDF. emanשיחה 23:41, 4 במרץ 2009 (IST)
נו באמת, בOpenOffice זו אפשרות פשוטה ובסיסית לייצא מסמך כPDF. נת- ה- - שיחה 23:53, 4 במרץ 2009 (IST)
יש את התוכנה החופשית PDFCreator שמאפשרת לך "להדפיס" בעזרתה קבצי pdf מכל תוכנה שתומכת בהדפסה. הידרו - שיחה 01:27, 5 במרץ 2009 (IST)
אחרי שימוש ב-primopdf או pdf995 (או בהרבה תוכנות אחרות, שמייצרות קבצי PDF), אפשר להשתמש ב-Adolix Split & Merge PDF או בתוכנה דומה כדי למזג קבצי PDF, ראו חיפוש ב-google. אבינעם - שיחה 13:00, 5 במרץ 2009 (IST)

איך ?[עריכת קוד מקור]

איך אומרים בעברית תיקנית חילוניה או חילונית ? -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

בעברית תקנית אמנם אומרים "יהודייה" ו"דתייה", אך לא "חילונייה", אלא "חילונית" ו"חרדית". דולבשיחה 01:10, 5 במרץ 2009 (IST)

הועבר מארכיון 74 שפתח אנונימי בטעות[עריכת קוד מקור]

אנונימי רצה לשאול כמה שאלות ובטעות יצר את ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון74 ושם כתב את הדברים הבאים:

שלום ובוקר טוב למומחים.

להלן מס' שאלות תיאורתיות בפיזיקה: הפיזיקה כמדע הוא המדע המתבסס על חוקים אשר חלים על כדוה"א ובסביבתו. שאלתי הראשונה היא מניין אנחנו יכולים להסיק שחוקים אלו גם חלים על גלקסיות מרוחקות ונדחות "בקצה" היקום? דוגמא אחת להבנת השאלה היאה מקרה של מהירות האור,מדוע המדע גורס כי אין מהירות גבוהה מזאת? או עם נדייק מדוע אין אף גוף בעל מסה אשר יכול להגיע/לחצות מהירות זאת? הריי אנחנו מוגבלים בתפיסתינו לחוקים אשר חלים עלינו בלבד.

2)איך נערכות מדידות מרחק בין כדוה"א/מערכת השמש לבין גלקסיות מרוחקות עשרות ואף מאות שנות אור?

3)האם לפי דעתכם האישית אנחנו מקבלים עזרה מאיזשהי אינטילגנציה חיצונית לכדוה"א? הריי מסיום תקופת ימי הביניים[1799בערך(המהפכה הצרפתית,לא?)] ועד ימינו אנו כמאתיים שנה לצורך העיניין קפצנו קפיצה אבולוציונית מטורפת! היש מאין?

תודה מראש, מר סקרן. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

למר סקרן: נאלצתי להעביר את שאלותיך לפה, כמקובל. הָאִישׁ וְהָאַגָּדָה - חייגו בקליק - יודעים עברית?! 02:17, 5 במרץ 2009 (IST)
למר סקרן, רצוי שתלווה את פנייתך בהזדהות ובחתימה בסופה, כמקובל. השאלות שלך מקיפות מאוד, וכדי להשיב עליהן במלואן או אף בצורה מתקבלת על הדעת, יש צורך בהרצאת דברים שלמה, שאין מקומה כאן. אשתדל להתחיל, ברמת מענה ראשוני, ונראה איך יתפתחו הדברים.
  • לשתי שאלותיך הראשונות: א. חוקי הפיזיקה מעולם לא הוגדרו כחוקים מקומיים, כפי שמשתמע ממשפטך הראשון. חוקי הפיזיקה הם אוניברסליים במהותם, ואינם תלויים במקום ובזמן. זוהי הנחה ראשונית בסיסית שעליה היא נשענת. במובן ציורי משהו, אפשר לשאול גם להיפך: אם נניח כי קיים שינוי בחוקי הפיזיקה במרחקים בסדר גודל של שנות אור מדוע שלא נניח שינוי כזה, גם אם במידה מופחתת, במרחקים קטנים יותר, כמו במרחקו של אורנוס או של צדק מאיתנו ? או שבאפריקה יתנהג אטום חמצן באופן שונה מזה המצוי באוסטרליה. מדוע שלא ? מדוע שלא יתקיים עקרון רצף - כלומר שאם קיים שינוי, הרי שהוא חייב להיות חלק מרצף של שינוי, ואינו מתרחש כי 'בא לו' כך במקומות שונים ובזמנים שונים. ב. לגבי גבול עליון של המהירות נא עיין בתורת היחסות. עיקרו של דבר, כאשר גופים נעים במהירות גוברת והולכת, גדלים תצפיתיים שלהם, כמו אורכם, זמן תנועתם ומסתם, משתנים בתלות במהירות. בפרט, מסתם הולכת וגדלה, כאשר היא שואפת לערך אינסופי כאשר המהירות שואפת לערכה של מהירות האור בריק. תופעות אלו אינן רק תוצאה של ניבוייו של איינשטיין משיקולים תיאורטיים, אלא אומתו בניסוי.
  • לשאלתך השניה: אתה מוזמן לעיין בחוק האבל.
  • לשתי שאלותיך האחרונות: א. עיין ב-SETI. ב. האדם לא עבר קפיצה אבולוציונית, מאחר ולתקופה בת כמאתיים שנה, ואף אלפיים שנה, אין משמעות אבולוציונית אצל בעלי חיים רב-תאיים, כמו האדם. אבל אתה מתכוון לזה באופן מטאפורי, כלומר אתה מדבר על הידע והטכנולוגיה שהתפתחו בתקופה זו. ובכן, אין צורך להיתלות בגורמים זרים שהעניקו לנו אותם ברוב חסדם. ידע ותובנות מדעיות, ובעקבותיהם טכנולוגיה על כל ענפיה, אינם מתפתחים באופן לינארי. כלומר, התפתחות היתה קיימת תמיד מאז היות הומו ספיינס. אבל כמות ההישגים במהלך 200 שנה בתקופה שלפני 15,000 שנה, למשל, איננה שקולה לזו של 200 השנים האחרונות. אפשר לתאר את ההתפתחות הזו כסוג של פונקציה מעריכית, לפיה כמות הידע והשימוש בו גדלים, נניח, פי 2 כעבור תקופה מסוימת. ברור שבסיומה של התקופה השניה יגדלו הידע והשימוש בו פי 4 ! בהשוואה לכמות התחילית. בנצי - שיחה 03:24, 5 במרץ 2009 (IST)
הערך על חוק האבל רומז למדידה של גופים מרוחקים מאד, ואין בו הסבר ראוי לשמו לשיטות שבהן משתמשים. כתוב קצת יותר בהפרדוקס של גיל היקום#מרחקים ביקום. עדיין חסר לנו הערך איך יודעים ש.... עוזי ו. - שיחה 11:37, 5 במרץ 2009 (IST)
לגבי "הקפיצה האבולוציונית המטורפת", ראה חוק מור. דולבשיחה 15:10, 5 במרץ 2009 (IST)
כדאי לקרוא גם את המהפכה המדעית (ערך שדורש שיכתוב דחוף - עדיף במקום זאת לקרוא את הערך האנגלי המצויין Scientific Revolution). ברק שושני - שיחה 17:42, 5 במרץ 2009 (IST)

בסלרי יש מינוס קלוריות?[עריכת קוד מקור]

קראתי באתר אחד לא מזמן, והיה כתוב שם שהקלוריות שאנחנו שורפים כשאנחנו לועסים [או מעכלים, אני לא בטוחה] סלרי רבות יותר מהקלוריות שיש בסלרי עצמו, ולכן אנחנו בעצם שורפים קלוריות כשאנחנו אוכלים סלרי.

נשמע קצת תמוה, ויש משהו על זה בערך על הסלרי, אבל לא הבנתי את ההסבר שם. תודה מראש :) 77.124.161.28 07:15, 5 במרץ 2009 (IST)

החישוב של כמות הקלוריות במזון מתבסס על המרכיבים שלו (סוכרים, שומנים, חלבון...)וכמה אנרגיה ניתן לקבל מהם. התוצאה - הערך הקלורי של המזון - מתעלמת מהשאלה כמה אנרגיה צריך כדי להפיק את הקלוריות האלה. תהליך העיכול (פירוק המזון והספיגה שלו)יכול לצרוך הרבה אנרגיה, במיוחד כשמדובר בגבעולים ועלים. אני לא יודע אם ההשקעה האנרגטית בעיכול סלרי אכן גדולה מהתפוקה, אבל זה אפשרי.יואלפ - שיחה 07:29, 5 במרץ 2009 (IST)
על פי הערך סלרי, אכן זה כך בסלרי. הָאִישׁ וְהָאַגָּדָה - חייגו בקליק - יודעים עברית?! 07:44, 5 במרץ 2009 (IST)
אני יודע שאומרים את זה על כרוב. --אפי ב. • התחברו לרגשותיכם • 10:29, 5 במרץ 2009 (IST)
אני שמעתי את זה על חסה. ברוקסשיחההמורשת העולמית. פשוט עולמית! 10:31, 5 במרץ 2009 (IST)
אז אני מבינה שזה נכון. אוקיי, ומה לגבי כרוב וחסה? 84.229.115.188 16:11, 5 במרץ 2009 (IST)
הנושא כבר עלה פעם ב"הכה את המומחה", אני חושב. אני שמעתי את זה על קליפות של תפוחי אדמה, וגם על פטריות. ריבוי הגרסאות מרמז שמדובר באגדה אורבנית, ללא בסיס באף אחד מן המקרים. דב ט. - שיחה 16:19, 5 במרץ 2009 (IST)
ואני שמעתי זאת דווקא בגרסת הגזר, ועם ניתוח קלורי כדלקמן: "בגזר ממוצע יש 26 קלוריות, והמהלך לעיסתו ועיכולו נצרכות 28 קלוריות". לא חותם על דיוק המידע. מגיסטרשיחה 16:51, 5 במרץ 2009 (IST)
מאזן הקלוריות משתנה גם לפי הכנת הירקות לאכילה - ירקות מבושלים מתעכלים בקלות יחסית, לעומת ירקות לא מבושלים. בעניין הכרוב, הסיפור בוודאי לא נכון, כי הפועלים הסינים שבנו את החומה הסינית, ניזונו מדיאטה מבוססת על כרוב. על הסלרי, הלא מבושל, אני יכול להאמין. בברכה. ליש - שיחה 17:22, 5 במרץ 2009 (IST)
הצבתי תבנית מקור בסלרי. דב ט. - שיחה 19:06, 5 במרץ 2009 (IST)

ויקיפדיה האנגלית מזכירה את השמועה בערך סלרי ובערך "negative calories". בסלרי הם כותבים "There is a common belief that celery is so difficult for humans to digest, that it has negative calories because human digestion burns more calories than can be extracted", ומפנים למקור הטוען כי זה נכון: [2]. בערך על הקלוריות השליליות, בו אגב הסלרי ניתן כדוגמה היחידה בגוף הערך (בניגוד לרשימה הארוכה בסופו, הכוללת בין השאר את הכרוב והחסה, וגם גזר, סלק, תרד, תפוז, אפרסק, תות, תפוח ושאר דוגמאות מגוחכות) לירק לגביו הדבר נטען. לא מצאתי, בכל אופן, עמדה ברורה לגבי נכונות דעה זו. נוי - שיחה 21:31, 6 במרץ 2009 (IST)

אתם שואלים, ססיל עונה. דוד - שיחה 14:56, 8 במרץ 2009 (IST)

שיח ובן שיח[עריכת קוד מקור]

מה ההבדל ביניהם? דוד שי - שיחה 21:47, 5 במרץ 2009 (IST)

לא קשור לשאלה אבל אם יש הבדל למה בן שיח הוא הפניה לשיח?. הָאִישׁ וְהָאַגָּדָה - חייגו בקליק - יודעים עברית?! 21:49, 5 במרץ 2009 (IST)
ראה כאן, והגדרה קצת יותר ברורה אך יותר אנמית לטעמי כאן. ירוןשיחה 21:54, 5 במרץ 2009 (IST)
תודה, ירון, עדכנתי את הערך שיח.
הָאִישׁ וְהָאַגָּדָה: המידע שיש לנו כעת אינו מצדיק ערכים נפרדים (גם הערך המאוחד הוא קצרמר), והרושם הוא שהדומה בין השניים רב מהמפריד. דוד שי - שיחה 15:13, 6 במרץ 2009 (IST)

יועץ משכנתאות[עריכת קוד מקור]

האם תפקיד כזה מוכר מטעם המדינה? יש לעבור הסמכה כלשהי ולקבל רשיון לעסוק בכך? או שמא זה חלק מתפקידו של יועץ ההשקעות (משכנתא היא סוג של השקעה). -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

חידוש או ליטוש אריחי פורצלן ברצפת הבית[עריכת קוד מקור]

שלום השאלה שלי היא האם ניתן לחדש את מראה הברק או ליטוש אריחי פורצלן ברצפת הבית? אני רוצה לציין שהפורצלן בביתי קיבל סריטות על פני האריח אף רואים שהברק דהה ,שאלתי בחברות הפוליש חלק אמרו שלא תעיז לעשות פוליש לפורצלן וחל אמרו ניתן וניתן למי להאמין? בברכה eliot123-at-walla.co.il

תשאל את דודו מהום סנטר. תומר א. - שיחה 01:55, 6 במרץ 2009 (IST)
מה פ'תום?! את ז'וז'ו מריצוף הקריות בע"מ! הוא המומחה לבלאטות! ברי"אשיחה • י' באדר ה'תשס"ט • 15:17, 6 במרץ 2009 (IST)

איפה נולד נסיך ליטנשטיין?[עריכת קוד מקור]

ואיפה יש עוד מדינות בעולם עם שיטת ממשל כמו שלו? (שהשליט הוא מעל החוק, המדינה כביכול שלו ובנוסף לזה מחזיק הון אישי עצום בצד) אני משער שפעם היו הרבה, האם נשארו עוד דוגמאות לכך? -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

הנס אדם השני נולד בציריך ב-1945. Shannen - שיחה 17:10, 6 במרץ 2009 (IST)
ברור שנשארו דוגמאות לכך! למעשה אני מניח שמשטרים אוטוריטרים שהשליט בעל שלטון אבסולוטי ומעל החוק מהווים את שיטת המשטר הנפוצה גם היום בעולם כשהדמוקרטיה המערבית היא השיטה החריגה.סתמרוח - שיחה 10:17, 7 במרץ 2009 (IST)
ככל הידוע לי, ליכטנשטיין אינה מונרכיה אבסולוטית, אלא מונרכיה חוקתית, וכאלו יש הרבה (ר' בערך מונרכיה חוקתית). בערך "מונרכיה" יש רשימה של המונרכיות הקיימות בעולם עם הפירוט אם הן אבסולוטיות (ראיתי מדינות כמו בהוטן, סוואזילנד, ברוניי) או חוקתיות (לדוגמה הממלכה המאוחדת). --‏Karpada‏ 15:36, 7 במרץ 2009 (IST)
אגב, בהוטן כבר אינה מונרכיה אבסולוטית - המלך העביר את סמכויות השילטון לפרלמנט נבחר ולממשלה. צריך לעדכן את הערך בהזדמנות...יואלפ - שיחה 07:42, 8 במרץ 2009 (IST)

כמה ספרי קריאה יצאו לאור בישראל בעברית בשנת 2008 ?[עריכת קוד מקור]

כמה ספרי קריאה יצאו לאור בישראל בעברית בשנת 2008 ? כמה מהם מתורגמים וכמה ספרות מקור ? האם יש מקום שמרכז את הנתונים או שצריך לברר אצל כל מו"ל בנפרד ? תודה, Mikimik - שיחה 21:33, 6 במרץ 2009 (IST) או שזה מידע מסחרי סודי שהמו"לים לא מפרסמים ? ואם כך, האם יש הערכות ? Mikimik - שיחה 22:12, 6 במרץ 2009 (IST)

בישראל יוצאים לאור כ4000 ספרים חדשים מדי שנה [3]. בברכה, --איש המרק - שיחה 13:09, 7 במרץ 2009 (IST)

האם כינים ישנות?[עריכת קוד מקור]

האם כינים ישנות? kotz - שיחה 08:53, 7 במרץ 2009 (IST)

Consort איך לתרגם את השם מסינית?[עריכת קוד מקור]

שאלה למומחה בתעתיק מסינית

Consor איך לתרגם את השם מסינית? בתודה מראש אילן אילןגד - שיחה 10:06, 7 במרץ 2009 (IST)

אילן, זה לא סינית, זה אנגלית ("בת לווייה"). אביהושיחה 14:01, 7 במרץ 2009 (IST)
ואם לדייק Queen consort היא אשתו של המלך המכהן (ולא מלכה) איתןשיחה 15:44, 7 במרץ 2009 (IST)
יותר פילגש מאישה, לא? דניאל צבישיחה 19:01, י"א באדר ה'תשס"ט (7.03.09)
ממש לא. אשת המלך, למשל w:Elizabeth Bowes-Lyon (אם כי ייתכן שהיו גם פילגשים) איתןשיחה 19:09, 7 במרץ 2009 (IST)
תודה. סליחה על הבורות. אילן. אילןגד - שיחה 15:09, 8 במרץ 2009 (IST)

תואר ראשון[עריכת קוד מקור]

האם תואר ראשון ב"תואר כפול: פיסיקה-מדעי המחשב" שווה ערך לתואר ראשון ב"פיסיקה" מבחינת הידע הנרכש בפיזיקה? או שלומדים שם פחות פיזיקה?-- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

למדתי לתואר ראשון בפיזיקה, מתמטיקה ובמדעי המחשב ולימודי הפיזיקה כללו פחות קורסי בחירה מאשר תואר "מלא" בפיזיקה. כדי להמשיך לתואר שני בפיזיקה נדרשתי לקחת בשנה הראשונה של התואר השני כמה קורסי בחירה של תואר ראשון שלא נחשבו במסגרת הלימודים לתואר שני. חוץ מזה אין הבדל בין התארים. Easy n - שיחה 10:26, 7 במרץ 2009 (IST)
אם אני לוקח "פיזיקה-מדעי המחשב" ועושה 3 שנים בטכניון, האם אני מקבל BA במדעי המחשב וגם BA בפיזיקה? אבל בשביל לעשות את התואר השני(וזה עוד לא הסוף...) אני צריך להשלים לפני זה את הBA בפיזיקה?-- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
אני יודע שעם התואר המשולב במתמטיקה ובפיזיקה של אוניברסיטת ת"א (אותו אני עושה כעת) אפשר להמשיך אח"כ לתואר שני בכל אחד משני התחומים בלי שום השלמות, ואם אינני טועה כך זה גם בתואר המקביל בטכניון. לגבי תואר בפיזיקה ומדעי המחשב - אם כתוב "תואר כפול", אני מניח שבאמת מקבלים שני תארים מלאים ואפשר להמשיך לתואר שני בכל אחד משני התחומים, אבל לגבי הצורך בהשלמות כדאי שתברר בידיעון או שפשוט תשלח אימייל לנעם סוקר מהפקולטה לפיזיקה בטכניון - הוא מאוד נחמד ובוודאי ישמח לעזור. ברק שושני - שיחה 22:08, 7 במרץ 2009 (IST)
להשכלה כללית, אתה לא מקבל בתחומים אלה BA, שהוא בוגר באמנויות (Bachelor of Arts), אלא BSc, שהוא בוגר במדעים (Bachelor of Sciences). בנצי - שיחה 22:07, 7 במרץ 2009 (IST)

עיסה מעיתונים - איך מכינים[עריכת קוד מקור]

ברצוני ליצור עיסה מעיתונים, על העיסה להיות ניתנת לעיבוד ידני ולאחר זמן מה להתקשות עם או בלי חומר נוסף. אשמח לדעת מה המתכון לעיסה זו.--פו-איי - שיחה 19:12, 7 במרץ 2009 (IST)

יש כמה קישורים בתחתית הערך עיסת נייר. דניאל צבישיחה 19:14, י"א באדר ה'תשס"ט (7.03.09)

בורסה[עריכת קוד מקור]

מה זה בורסה ואיך אנשים ומדינות מאבדים כסף? תודה מראש -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

ראה בערך: בורסה. האיש והאגדה (שיחה | תרומות | מונה) שכח/ה לחתום
ננסה קצת להרחיב. נתחיל בשאלה השנייה: אנשים מאבדים כסף עקב חוסר זהירות, חוסר אחריות או חוסר מזל. בבורסה הם יכולים לעשות את זה באמצעות ניירות ערך, כגון איגרת חוב או מניות.
אדם אשר קונה מחברה או גוף כלשהו איגרת חוב משלם סכום מסוים ומקבל בתמורה התחייבות מהגוף המנפיק לשלם לו את אותו סכום בתוספת ריבית כעבור זמן מסוים. עם זאת, יתכן והחברה תפסיד כסף, תפשוט את הרגל וכן הלאה - דבר שימנע ממנה לשלם את מלוא, או אף כל, הסכום - מצב שנקרא חדלות פרעון. במצב שכזה - הכסף שהושקע, או חלקו, יורד לטמיון.
מניה היא חלק בחברה, ועל כן, ולפי מדיניות החברה, יתכן ובעל המניה יהיה זכאי לדיבידנד - כלומר החברה משלמת לבעלי המניות שלה. עם זאת, ניתן להגיד שהדיבידנד הוא משני (במיוחד במניות בחברות שטרם החלו להניב רווח) לעומת הסחר במניות. אדם יכול לקנות מניה בסכום X בתקווה שעקב ההיצע והביקוש לה מחירה יעלה ויניב לו תשואה נאה. גם באגרות חוב ניתן לסחור ומחיריהן עולים ויורדים לפי הביקוש להן לעומת ההיצע של אלו שכבר מחזיקים בהן. המחירים לרוב משקפים את אמון בעלי אגרות החוב ביכולתה של החברה להחזירו כפי שהתחייבה, למרות שכמובן יכולים להכנס לעניין זה אלמנטים רבים נוספים. במידה וחברה פושטת רגל, הרי שמנייתה לא קיימת עוד וההשקעה ירדה לטימיון. בחוק ישנן תקנות מסוימות אשר משתדלות להגן על משקיעים במצבים שכאלו, אבל בסופו של דבר - זה לא מצב טוב למשקיע.
משקיע זהיר יבחן את השקעותיו וינסה לוודא שאינן בהונאות כלשהן, משקיע אחראי יבדוק את השקעותיו לגבי סיכויי ההצלחה שלהן על פי תנאי השוק והמידע הזמין לו אודות החברה והשוק בו היא פועלת ובמידה ויפסיד - ינסה לצמצם הפסדיו, ומשקיע בר מזל יצליח בכל אלה והוא והשקעותיו לא יקלעו לאסון כלשהו שלא ניתן היה לנבא.
זאת הייתה סקירה מאוד-מאוד-מאוד-מאוד כללית ובסיסית, לא ייעוץ פיננסי, וחסרים בה אלמנטים רבים שקשורים לשוק ההון. עולם זה הוא סבוך למדי וספרים רבים נכתבו בנושא, שלא נדבר על הדברים שאפשר ללמוד בקורסים מקצועיים. לענות על זה כאן, זה לא רציני. זהר דרוקמן - I♥Wiki‏ 00:19, 8 במרץ 2009 (IST)

רשימת השירים בגלגל"צ[עריכת קוד מקור]

היום ב-19:21 שמעתי שיר בתחנת גלגל"צ. אני רוצה לדעת מה שם השיר, ואיך אפשר להשיג מידע כזה. תודה מראש, ספקן - שיחה 20:20, 7 במרץ 2009 (IST)

אררר... פנה לגלגל"צ? או, לחילופין, נסה להזכר במילים מתוך השיר וחפש בגוגל? זהר דרוקמן - I♥Wiki‏ 23:55, 7 במרץ 2009 (IST)
בתחנת הרדיו 88FM יש פורום בו העורכים והשדרנים פעילים כך שניתן לשאול אותם. לא ידוע לי על דבר כזה בתחנות רדיו אחרות בארץ, כך שתיאלץ לפנות באמצעי כלשהו ולשאול. בברכה, Tahmar1900 - שיחה 15:26, 8 במרץ 2009 (IST)
בדגמי הפלאפון החדישים (כמו סמסונג טאצ') - ישנה אפליקציה (בתשלום) הנותנת את פרטי השיר לפי שמיעה של קטע נתון. --Rex - שיחה 21:51, 8 במרץ 2009 (IST)

האם לתרגם את הערך Up with People לעברית?[עריכת קוד מקור]

שלום, אני משתמש לא מנוסה בויקיפדיה, והערך Up with People בויקיפדיה האנגלית נראה לי ערך מעניין לתרגום. http://en.wikipedia.org/wiki/Up_with_People

אני אשמח להתנסות בתרגום שלו בעצמי, אבל לפני כן רציתי לברר שיש טעם בדבר. לוודא שזה אינו ערך פרסומי, ולברר איזה שם כדאי לתת לערך (האם להשאיר את השם האנגלי כמו - ווי http://he.wikipedia.org/wiki/Wii).

הייתי מעלה את זה בדף בקשת ערך, אבל לא מצאתי דרך להעלות שם בקשה להעלות ערך בעצמי (כי אני אשמח לעשות זאת במידה וזה אפשרי) ובנוסף, אני לא יודע לאיזו קטגוריה יהיה נכון לשייך את הערך.

עידi - שיחה 05:09, 8 במרץ 2009 (IST)

אני לא רואה סיבה לא לתרגם את הערך. פשוט פתח את הערך Up with People והתחל לתרגם אותו. עם זאת, אני ממליץ לוודא באמצעות מקורות מידע אמינים שכל מה שרשום בו נכון (בראש הערך באנגלית מתנוססת בגאון הודעה המציינת כי חסרים בו מקורות אמינים לווידוא נכונותו). לגבי קטגוריה, הוא צריך להיות שייך לקטגוריה:ארצות הברית: ארגונים. אם תצטרך עזרה בתרגום תוכל לפנות אלי ישירות בדף השיחה שלי. ברק שושני - שיחה 11:24, 8 במרץ 2009 (IST)
אני רואה סיבות גדולות מאוד מדוע לא לתרגם את הערך בשום אופן, ואפילו הייתי מוסיף כמה סימני קריאה. הנה: !!!. אם יש לעידו מקורות מידע אחרים על הערך - נהדר, אבל ערך כל כך גרוע מוויקיפדיה האנגלית, שגם מתנוססת עליו תווית שדורשת מקורות לכלל הערך - זה לא משהו שצריך לתרגם ממנו. זהר דרוקמן - I♥Wiki‏ 11:40, 8 במרץ 2009 (IST)
שמע, הערך לא כזה גרוע... ואפשר להפעיל קצת שיקול דעת בתרגום. ברק שושני - שיחה 12:03, 8 במרץ 2009 (IST)
במקרה של תגית הדורשת מקורות לערך - אין ממה להפעיל שיקול דעת. כל הערך פסול, כיוון שלא ברורה מידת אמינותו, ויש להצליב כל פיסת מידע עם מקורות אחרים. ולטעמי - כן, הערך באמת גרוע למדי, עם שלושה פרקים שצריכים להסיר ושניים שצריך לשכתב. זהר דרוקמן - I♥Wiki‏ 12:06, 8 במרץ 2009 (IST)
אוקי, תודה לכולכם! אז אני מסיק שכן אפשר לכתוב את הערך, אבל יש להעזר במקורות אמינים יותר מאשר הערך באנגלית. מצויין. עידi - שיחה 17:26, 8 במרץ 2009 (IST)

נפילה מגובה רב[עריכת קוד מקור]

- הועבר לדף ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון פיזיקה

שאלה בקשר לאטמוספירת כדור הארץ[עריכת קוד מקור]

- הועבר לדף ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון פיזיקה

שער העברות והמחאות[עריכת קוד מקור]

מה משמעות המונח "שער העברות והמחאות"? חשוב שהפירוש יהיה בשפה קלה ופשוטה, עבור אנשים שאינם באים מתחום הפיננסים והבנקאות. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

זהו שער החליפין הנהוג בבנק לפעולות קנייה/מכירה של מט"ח, כשמדובר במט"ח שאינו בשטרי כסף מזומנים. אם תיכנס לסניף הבנק עם $1000 במזומן ותרצה להמירם לשקלים, יחשב לך הבנק את תמורתם לפי שער קנייה מזומן. אם, לעומת זאת, תבקש להמיר לשקלים סכום שקיבלת באמצעות צ'ק, המחאת נוסעים או העברה בנקאית לחשבונך, יילך הבנק לפי שער קנייה העברות והמחאות. כנ"ל כמובן גם כשתרצה לרכוש מט"ח מהבנק: כשתקנה ממנו שטרי כסף מזומנים הוא יחשב את התמורה שתשלם עבורם לפי שער מכירה מזומן, וכשתרצה לרכוש המחאת מט"ח, או לבצע העברת כספים בנקאית לחו"ל, תחוייב לפי שער מכירה העברות והמחאות. מגיסטרשיחה 15:58, 8 במרץ 2009 (IST)

"לחם, עבודה!"[עריכת קוד מקור]

מי הקופירייטר? עידושיחה 18:22, 8 במרץ 2009 (IST)

זה היה בעונה האחרונה של הקומדי סטור, שתרמה ללשוננו גם את "זה מה זה בסיסי".
אבל אולי "לחם, עבודה" הופיע עוד איפה שהוא לפני זה. --אמיר א. אהרוני · בואו לכתוב דקדוק! 19:07, 8 במרץ 2009 (IST)
מה פתאום, זה היה הרבה לפניהם. אם זה הופיע שם, הם כנראה חיקו הפגנות קיימות. ואני מוכרח לציין שאני לא מכיר את הביטוי "זה מה זה בסיסי".עידושיחה 19:20, 8 במרץ 2009 (IST)
אלמנטארי, ווטסון! emanשיחה 19:22, 8 במרץ 2009 (IST)
זכור לי במעורפל סרט של זאב רווח שהוא מפגין וצועק "לחם, עבודה!" ואז זה מתפתח לשיר שמשכלל את זה למשהו בסגנון "לחם, עבודה..... וקצת ריבה" הידרו - שיחה 19:42, 8 במרץ 2009 (IST)
המובטל בטיטו "לחם, עבודה עם קצת שום וגם ריבה. לחם, עבודה להגברת הילודה." הידרו - שיחה 19:48, 8 במרץ 2009 (IST)
אבל אני בספק עם זה המקור. זהו אפסיק לדבר עם עצמי. הידרו - שיחה 19:51, 8 במרץ 2009 (IST)
בחידון הזה נטען לתיעוד מהאחד במאי 1965. הידרו - שיחה 20:01, 8 במרץ 2009 (IST)
אבל אמרת שתפסיק ;) ‏miniature‏ • שיחההדף האדום 01:05, 10 במרץ 2009 (IST)


גדול הנואמים[עריכת קוד מקור]

מיהו גדול הנואמים אי פעם? 87.70.105.184 18:52, 8 במרץ 2009 (IST)

עניין של טעם. מספרים שקיקרו היה די טוב, אבל אין הקלטות. --אמיר א. אהרוני · בואו לכתוב דקדוק! 19:05, 8 במרץ 2009 (IST)
הוספתי לאחר התנגשות עריכה -. דומני שקשה לקבוע מי הגדול בכולם, ואולי מישהו יודע מי שנחשב כזה בקרב אלה שיודעים לקבוע זאת, אם בכלל יכולה להיות קביעה חד-משמעית כזו. בכל אופן, ישנם כמה שנמנים על הגדולים שבנואמים (רשימה חלקית): קיקרו שכבר צויין קודם, לינקולן, צ'רצ'יל, ויש גם את אבא אבן שלנו, שנחשב לאחד מגדולי הנואמים בשפה האנגלית. בנצי - שיחה 19:14, 8 במרץ 2009 (IST)
ולהבדיל, גם היטלר ימ"ש היה ידוע ביכולתו לסחוף את הקהל בנאומיו. ShoobyD - שיחה 23:21, 8 במרץ 2009 (IST)
אחרי ששומעים את הרב ישראל מאיר לאו קשה למצוא מתחרים. ‏DGtal‏ 19:18, 8 במרץ 2009 (IST)
ממש לא. מאוד נעים לשמוע אותו, אבל גדולתו של נואם נקבעת ע"י פרמטרים שניתן למדוד, פחות או יותר, ורובם לא מתקיימים אצלו. אתה מוזמן לעיין בערך נאום כדי להתרשם, וגם ב-en:orator. בכל אופן, בהמשך לתשובתי הקודמת, אפשר לעיין ברשימה המובאת ב-en:orator#other famous orators, הכוללת מספר לא קטן של שמות, על אף ליקויים בערך עצמו, כפי שמעידות התוויות בראשו שם. חסרונה המובן של הרשימות המובאות שם, מבחינת השואל העברי לפחות, הוא העדרם של נואמים עבריים בולטים, דוגמת ז'בוטינסקי, בן גוריון, שרת ו-בגין, מלבד אבא אבן שהוזכר קודם, ואלה רק מהעת החדשה. ואם יורשה לי להוסיף: לדעתי, הנואם הבולט והדרמטי ביותר מתקופת המקרא, לפחות בתודעה ההיסטורית הישראלית, הוא משה רבנו, בין אם אכן היתה דמות כזו במציאות (על אף היותו "כבד פה וכבד לשון"), ובין אם מדובר בזה שכתב את הדברים בשמו. מספיק לקרוא את נאומיו אל אלוהיו ואל קהלו, כדי להיווכח בכך, ביחוד אלה המובאים בספר דברים. נאומים ברמה של פיוט נשגב. בנצי - שיחה 19:40, 8 במרץ 2009 (IST)
קאטו הזקן? • עודד (Damzow)שיחהיש לך משנה ויקיפדית? 19:54, 8 במרץ 2009 (IST)
אכן, גם. ראה הרשימה בערך האנגלי שהזכרתי בתשובתי הקודמת. בנצי - שיחה 20:30, 8 במרץ 2009 (IST)
אנשים ששמעו את עמנואל אולסבנגר נואם הודו שמדובר בחוויה יוצאת דופן בשל רוחב היריעה, החן וההומור והיכולת הרטורית המופלאה. Ranbar - שיחה 01:04, 9 במרץ 2009 (IST)
בעולם העתיק התואר ניתן לדמוסתנס וכך נצרב בתולדות האדם. השיפוט על איכות הנואמים תלוי במידה רבה בשופטים ובקני המידה של התקופה. בברכה. ליש - שיחה 01:29, 9 במרץ 2009 (IST)
גם ג'ון קנדי עם הנאום "אני ברלינאי" ראוי להיכנס לרשימה, וכן, גם אובמה בדרך... AMIRBL25 - שיחה 01:35, 9 במרץ 2009 (IST)
אה, כן, אני נזכר עכשיו בדניאל ובסטר מ-The Devil and Daniel Webster, סיפור שאני זוכר משיעורי אנגלית בכתה י' או י"א, סיפור נפלא שבמרכזו כושרו הרטורי המופלא של פרקליט המגן על מרשו הרש מפני השטן שקנה את נשמתו קודם לכן. הדמות היא אמיתית, מדובר בסנטור שהיה יותר מאוחר גם מזכיר המדינה של ארה"ב דאז, הנחשב לדמות מופת (מסתבר שלמרבה הפלא היו גם פוליטיקאים מזן אחר) ולנואם מזהיר. ממש חובה לקרוא את הערך שלו, הערוך בצורה נאה, ובפרט את דניאל ובסטר#ובסטר בספרות ובפולקלור האמריקאי. לקרוא ולהתרשם. לי זה קרה כבר אז, בתיכון. בנצי - שיחה 09:13, 9 במרץ 2009 (IST)

שם כהונה[עריכת קוד מקור]

למה מלכים ואפיפיורים בוחרים שם כהונה (הכוונה למשל, לבנדיקטוס השישה עשר- יוזף רצינגר), ואיך קוראים לערך באנגלית כדי שאתרגם אותו? תודה.yanshoof - שיחה 19:20, 8 במרץ 2009 (IST)

שם מלכותי :-) ‏DGtal‏ 19:32, 8 במרץ 2009 (IST)
אין עליך Face-smile.svg. תודה. yanshoof - שיחה 19:55, 8 במרץ 2009 (IST)
הקרדיט מגיע לעמיחי, כותב הערך איתןשיחה 20:41, 8 במרץ 2009 (IST)
תודה לכם! ‏עמיחי 22:38, 8 במרץ 2009 (IST)

מעבר בין דפי ויקיפדיה בשבעה קישורים[עריכת קוד מקור]

ידועה הטענה כי בין כל שני דפי ויקיפדיה (האנגלית) ניתן לעבור בלחיצה של שבע (או פחות) קישורים. והנה אף כי שמעתי טענה זו מאנשים רבים, לא שמעתי אף פעם שמישהו עשה זאת בפועל, או שנעשה בדיקה סטטיסטית מפורטת לבדוק את הטענה. האם נעשו בדיקות על מנת לוודא טענה זו? האם היא מוכחת? בתודה, יוני גור

הטענה המקורית נוגעת לרשתות אנושיות. אם איני טועה, אתה יכול להגיע בשישה או שבעה קישורים לכל תושב בכדור הארץ. אם זה נכון אני לא יודע, אך בויקי האנגלית זה הגיוני יותר איתןשיחה 20:36, 8 במרץ 2009 (IST)
ראו ויקיפדיה:ויקימירוץ. דולבשיחה 20:49, 8 במרץ 2009 (IST)
התשובה היא חד משמעית לא. יש בוויקיפדיה העברית עשרות ערכים שלא מקושרים לאף ערך, ולכן אי אפשר להגיע אליהם רק בלחיצה על קישורים. (יש מיזם כזה, ואני מרכז אותו, ראו בחתימתי החדשה) yanshoofשיחהבואו לאמץ ערכים יתומים 13:05, 10 במרץ 2009 (IST)

חול בעיניים[עריכת קוד מקור]

מהו שמו המדעי לביטוי "חול בעיניים" (בהקשר של ה"חול" שאיתו אנו קמים כל בוקר). 22:34, 8 במרץ 2009 (IST). -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

הכוונה ל"קורי שינה"? ע"פ ויקי האנגלית, המונח הרפואי הוא Rheum‏. ShoobyD - שיחה 04:07, 9 במרץ 2009 (IST)

יש פסיכולוג בקהל?[עריכת קוד מקור]

מה הביא את משה קצב ללכת למשפט? הרי זה ברור לכל אדם בעל ידע בסיסי במשפטים (כולל את פרקליטיו של קצב) שהוא יימצא אשם בדין. ‏Gridge ۩ שיחה 22:35, 8 במרץ 2009 (IST).

זה לא היה ברור בכלל שיוגש בכלל כתב אישום, וזה לא ודאי כלל שתהיה הרשעה. אילו היו ראיות חזקות, הרי מזוז לא היה מתלבט כלל (וידוע שהתלבט). דב ט. - שיחה 23:26, 8 במרץ 2009 (IST)
ביטול עיסקת הטיעון נעשתה לאחר שהיועץ המשפטי נאלץ להציג בבית המשפט העליון את כל נקודות החולשה של התיק, כדי לתרץ למה לא הלך על תביעה ועשה עסקה - לאחר שמשה קצב קרא את חולשות התיק, הבין שיש לו סיכוי. כאן נכנסים הגורמים הנוספים: זמן וכסף. קצב נהנה מהרבה הטבות שוות כסף והוא ימשיך להנות מהן עד שיורשע, אם וכאשר. משפט יכול לקחת שנים רבות ובמהלך המשפט, כמאמר נאסר א דין, דברים יכולים לקרות למעורבים, לעדים, לתובעים ואפילו לנתבע, שהוא אדם מבוגר למדי ובינתיים הכסף זורם לכיסיו. בברכה. ליש - שיחה 01:22, 9 במרץ 2009 (IST)
לפי מה שזכור לי הכנסת חוקקה חוק בעקבות פרשת קצב שמונע תשלום פנסיה והטבות שונות לאנשי ציבור לשעבר שהורשעו בעבירה שיש עימה קלון (במקרה של קצב מדובר במיליוני שקלים). כשקצב הבין שהפרקליטות תדרוש קלון על העבירה שבה הודה במסגרת עסקת הטיעון (וכנראה שגם הייתה משיגה את זה) הוא החליט לפוצץ את העסקה. אפשר להוסיף את העבודה שפרקליטות סינגרה עליו בבג"צ הודות לעתירות נגד עסקת הטיעון. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

בוהמה[עריכת קוד מקור]

כיצד יש לבטא מילה זו? 87.70.105.184 00:32, 9 במרץ 2009 (IST)

המונח מנוקד בראש הערך.. bohema. אביעדוסשיחה 00:40, 9 במרץ 2009 (IST)
הוספתי את הניקוד (ותבנית מקור על הדרך) לאחר שעלתה השאלה. דב ט. - שיחה 00:43, 9 במרץ 2009 (IST)
אה.. זריז אתה. אביעדוסשיחה 00:46, 9 במרץ 2009 (IST)

אקסל[עריכת קוד מקור]

מישהו יודע אולי, איך אפשר להעביר את כל הטקסט באקסל, מגודל אותיות רגיל לאותיות גדולות(של קפס לוק)-באנגלית כמובן. תודה מראש, רחלי.

זה לא ממש קשור לויקיפדיה, אבל... אם הטקסט נמצא בעמודה אחת, אז אפשר להשתמש בפונקציה Upper כפי שמתואר כאן: [4]. אם יש גיליון שלם שצריך להעבירו לאותיות גדולות, אז צריך לכתוב מקרו שיבצע את זה, כפי שמתואר כאן: [5]. את מוזמנת לפנות אלי באימייל (בדף המשתמש שלי) אם את זקוקה לטיפים נוספים. -- ‏גבי‏ • שיח 10:38, 9 במרץ 2009 (IST)

אידוי מגיגית[עריכת קוד מקור]

מה זה אומר? באיזה יחידות מודדים את זה? -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

ראשית, הקפד להזהות ולחתום כמקובל כאן (ראה הנחיות בתחילת הדף). שנית, למה בדיוק אתה מתכוון ? לאידוי של מים בתהליך של הרתחה ? לתהליך של נידוף מים מפני השטח של הגיגית ? לקצב אידוי ? באיזה הקשר ראית את זה ? בנצי - שיחה 13:41, 9 במרץ 2009 (IST)
"אידוי מגיגית" הוא אופן מדידה של התאיידות פוטנציאלית, מדד אקלימי בעל חשיבות לחקלאות, והמושפע מנתונים אקלימיים נוספים, כגון טמפרטורה, לחות יחסית, קרינה ורוח. המדידה נעשית מגיגית בקוטר קבוע המונחת בשדה פתוח וממולאת מים. אחת לפרק זמן קבוע מודדים את מפלס המים ומחשבים את הפרש הגובה. מקובל לציין את פוטנציאל ההתאיידות במילימטרים ליום או בסנטימטרים לשנה. כך למשל, באזור אילת ודרום הערבה, ההתאיידות הפוטנציאלית היא כ-340 ס"מ לשנה, כשהממוצע היומי בחודשים דצמבר-פברואר הוא 4.5 מ"מ, ואילו ביוני-אוגוסט 14 מ"מ ביום. (מקור: חומר מהלימודים שלי, כנראה מהשרות המטאורולוגי אבל אני צריך למצוא היכן בדיוק). ראו גם נתונים יומיים של מדידת אידוי מגיגית בשבוע האחרון באתר השרות המטאורולוגי. אמנון שביטשיחה 18:57, 9 במרץ 2009 (IST)
אני זוכר שראיתי תוכנית בערוץ 8 על ההתחממות הגלובלית ונגעו בשיטת מדידה זו. מסתבר שזו השיטה הקדומה ביותר, זאת אומרת שקיימים נתוני מדידה ישנים מאד ביחס לשיטות מדידה אחרות. אני זוכר גם שקיימים מומחים בעלי שם עולמי שחוקרים מדידות אלו בישראל, אבל שמות אני לא זוכר. מה שהיה מפתיע במחקר שלהם הוא שההתאדות קטנה בעשורים האחרונים, כנראה בגלל זיהום האוויר, זאת בניגוד לחשש שהיא תעלה בגלל ההתחממות הגלובלית, שני כוחות מנוגדים שנוצרים מהרס הסביבה... • רוליג - שיחה 19:36, 9 במרץ 2009 (IST)

קסמים[עריכת קוד מקור]

איך עובד הקסמים שבהם עובר לכאורה חפץ מהיד אחת של המתנדב ליד השנייה שלו, או מיד אחד של הקוסם ליד של המתנדב ולהפך? -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

פעמים רבות יש עניין של זריזות ידיים. מעבר לכך, אני לא מסתכן בלגלות סודות מקצועיים של קוסמים... yanshoofשיחהבואו לאמץ ערכים יתומים 19:13, 9 במרץ 2009 (IST)

קליברציה אינטגרציה וולידציה[עריכת קוד מקור]

אולי מישהו יכול להסביר לי סוף סוף מה ההבדל ביניהם. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

שלום לך, אלמוני יקר. השתדל נא להזדהות בפנייתך, ולחתום בסופה כמקובל כאן. calibration הוא כיול, שמשמעו קביעת שיעורי מידה לאורך, קוטר וגדלים אחרים. ל-integration שני מובנים עבריים: א. תכלול, שמשמעו גיבוש מספר מרכיבים למכלול תפקודי אחד (כמו בסוציולוגיה - אינטגרציה חברתית או בחינוך, או באלקטרוניקה - מעגל מוכלל); ב. סכימה, שהיא במתימטיקה ביצוע פעולת אינטגרציה על ביטוי מתימטי. validation היא קביעת תקפות, כלומר מתן תוקף לטיעון כלשהו. זהו, ד"ש לגרציות העוברות כאן רגרסיה. Face-smile.svg בנצי - שיחה 15:25, 9 במרץ 2009 (IST)

מה היה סגנון המוזיקה שהכי נחשב ומיינסטרימי---[עריכת קוד מקור]

מה היה סגנון המוזיקה שהכי נחשב מיינסטרימי ומקובל בשנות ה 60, 70 ו- 80? 77.127.184.188 15:33, 9 במרץ 2009 (IST)

פופ... אלא אם אתה מתחכם, קיים מונח שנקרא Middle of the road, דבר שכמובן לא מתאר את תכונותיו של סגנון, אלא את העובדה שהוא נלעס עד אימה בגלגלצי העולם.--‏Karpada‏ 16:34, 9 במרץ 2009 (IST)

בכל זאת אם אפשר דוגמאות ללהקות? או שירים שהיו אז בראשי המצעדים, ולדעתי גם הכל מאד השתנה מה60s ל70s... לא היו עוד כמה סגנונות מיינסטרימיים? מה שנקרא "כולם" אהבו ושמעו. 77.127.184.188 17:59, 9 במרץ 2009 (IST)

בשנות ה-60 - בעיקר הביטלס. ‏miniature‏ • שיחההדף האדום 00:57, 10 במרץ 2009 (IST)
ללהקות וזמרים מובילים שהיו בשנות ה-70 וה-80 תוכל לראות כאן: שנות ה-70 של המאה ה-20 ושנות ה-80 של המאה ה-20. ‏miniature‏ • שיחההדף האדום 00:59, 10 במרץ 2009 (IST)
מי זה כולם? כולם בישראל? כולם בפקיסטן? לא כולם אהבו לשמוע את הביטלס בשנות ה-60. לא בישראל ולא במקומות אחרים.אודי - שיחה 10:46, 10 במרץ 2009 (IST)
זה הכי מתקרב ל"כולם". ‏miniature‏ • שיחההדף האדום 17:38, 11 במרץ 2009 (IST)

כושר ביטוי[עריכת קוד מקור]

- הועבר לדף ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון פסיכולוגיה

מיתוסים על בנות[עריכת קוד מקור]

האם המיתוס הגורס כי בנות אינן מפליצות נכון? 89.138.18.186 21:00, 9 במרץ 2009 (IST)

מה אתה חושב? ברק שושני - שיחה 22:14, 9 במרץ 2009 (IST)
כל המידע שעשוי לענין אותך. תומר א.ל-∞ מספרים ראשוניים אין עדיין ערך, קחו אחד.שיחה • 22:19, 9 במרץ 2009 (IST)
כל השאלה מופרכת מעיקרה. את החיידקים זה ממש לא מעניין למי שייכות המעיים, והרי הם שאחראים שם לפירוק שיוצר גזים. מה שכן, ככל שמערכת החיסון תקינה יותר, כלומר נמצאת בהומאוסטזיס, התרבות החיידקים מבוקרת, ומקטינה את האפקט. זו הסיבה לכך שהתופעה ניכרת יותר בגילאים מתקדמים. וכמובן, יש את ההרכב התזונתי אליו לא התייחסתי, בהנחה שמדובר בנשים וגברים המקבלים את אותה תזונה. בנצי - שיחה 22:39, 9 במרץ 2009 (IST)

אז אולי זה מתיחס להתנהגות בחברה? יש עוד אגדה רפואית שבנות אינן יורקות את הליחה כשמתשעלות אלא בולעות אותה. אולי מסיבות אי נעימות חברתית.Ewan2 - שיחה 19:08, 12 במרץ 2009 (IST)

אכן, כך נראה גם לי. נורמות מבדילות. או התחסדות, אם תרצה, סוג של תפיסה 'ויקטוריאנית', לפיה הנימוסים גוברים על הטבע, לפעמים עד כדי אבסורד. בנצי - שיחה 19:35, 12 במרץ 2009 (IST)