ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון153

דפי ארכיון של הכה את המומחה
ארכיון כללי
1	2	3	4	5	6	7	8	9	10
11	12	13	14	15	16	17	18	19	20
21	22	23	24	25	26	27	28	29	30
31	32	33	34	35	36	37	38	39	40
41	42	43	44	45	46	47	48	49	50
51	52	53	54	55	56	57	58	59	60
61	62	63	64	65	66	67	68	69	70
71	72	73	74	75	76	77	78	79	80
81	82	83	84	85	86	87	88	89	90
91	92	93	94	95	96	97	98	99	100
101	102	103	104	105	106	107	108	109	110
111	112	113	114	115	116	117	118	119	120
121	122	123	124	125	126	127	128	129	130
131	132	133	134	135	136	137	138	139	140
141	142	143	144	145	146	147	148	149	150
151	152	153	154	155	156	157	158	159	160
161	162	163	164	165	166	167	168	169	170
171	172	173	174	175	176	177	178	179	180
181	182	183	184	185	186	187	188	189	190
191	192	193	194	195	196	197	198	199	200
201	202	203	204	205	206	207	208	209	210
211	212	213	214	215	216	217	218	219	220
221	222	223	224	225	226	227	228	229	230
231	232	233	234	235	236	237	238	239	240
241	242	243	244	245	246	247	248	249	250
251	252	253	254	255	256	257	258	259	260
261	262	263	264	265	266	267	268	269	270
271	272	273	274	275	276	277	278	279	280
281	282	283	284	285	286	287	288	289	290
291	292	293	294	295	296	297	298	299	300
301	302	303	304	305	306	307	308	309	310
311	312	313	314	315	316	317	318	319	320
321	322	323	324	325	326	327	328	329	330
ארכיון מתמטיקה
1	2	3	4	5	6	7	8	9	10
ארכיון פיזיקה
1	2	3	4	5	6	7	8	9	10
ארכיון ביולוגיה
1	2	3	4	5	6	7	8	9	10
ארכיון פסיכולוגיה
1	2	3	4	5	6	7	8	9	10

דף זה הוא דף ארכיון של דיון או הצבעה שהסתיימו. את המשך הדיון יש לקיים בדף השיחה של הערך או הנושא הנידון. אין לערוך דף זה.

---

האם יש דבר כזה היגיון בהסתברות?

ניקח את הדוגמה הכי פשוטה- זריקת מטבע הרבה פעמים. מתמטית קיימת האופציה שזרקתי מטבע אלף פעם וכל פעם קיבלתי פאלי. במציאות- זה לא הגיוני. מצד שני תוצאות כמו פאלי 458 פעמים או 591 כן הגיוניות. אז: האם יש איזה כלי מתמטי שיכול להגיד אם התוצאה לא רק תיתכן אלא גם תהיה הגונית? נגיד הסבירות למצוא את כל אטומי הגז בפינת החדר קיימת מתמטית, אבל לא תיתכן לעולם במציאות (כמו להטיל 50 מול קוביות ולקבל בכולם אותו מספר). 79.183.216.228 13:41, 17 ביולי 2011 (IDT)

המתמטיקה מחשבת את ההסתברות לכל תוצאה, ויכולה להראות שתוצאה כמו 458 היא בעלת הסתברות גבוהה, ותוצאה אחרת היא בעלת הסתברות נמוכה מאוד. אני-ואתה • שיחה 14:36, 17 ביולי 2011 (IDT)

וזאת בדיוק השאלה- האם יש כלי לקבוע את הגבול בין בסביר ללא סביר? נגיד משהו שגיד שתוצאות בין 400 ל600 הם בסבירות ותוצאות בין 950 ל1000 בלתי סבירות? או במילים יותר נחותות- מה יכול לקרות באמת ומה יתכן רק מבחינה תאורתית. ולקבל מיליון פעמים פאלי במיליון זריקות מטבע פשוט לא יכול לקרות, גם אם זה יתכן מבחינה תאורתית. 79.183.216.228 14:49, 17 ביולי 2011 (IDT)

הטרמינולוגיה שלך שכוללת את המונח "לא הגיוני" - שגויה. הסתברות היא קביעה מתמטית חד-משמעית לכל דבר, וכל אחד יכול לבחור באופן סובייקטיבי כיצד להתייחס לסבירות הזו. פונקציית תועלת, לדוגמה, היא פונקציה המתחשבת בשינויי העדפות בין אנשים שונים בהתייחס לאותו נתון הסתברותי. גוונא • שיחה • פנים חדשות לערכי הלכה 14:57, 17 ביולי 2011 (IDT)

ההסתברות לקבל פאלי 1000 פעמים היא אחד חלקי 10^300. סיכוי נמוך לכל הדעות, כעת אתה צריך לקבוע מהו לדעתך סיכוי נמוך מאוד, 1 חלקי 10 בחזקת 100? בחזקת 10? להגדיר שכל מה שנמוך מהסיכוי הזה הוא "לא הגיוני". בברכה, --איש המרק - שיחה 15:55, 17 ביולי 2011 (IDT)

כלומר הגבול הוא תלוי בחירה? נגיד אני חושב שסיכוי 0.1 אחוז זה כבר לא יתכן (וזה באמת לא יתכן). ואחר יכול להגיד שסיכוי 5% זה כבר לא יתכן (וזה כבר לדעתי כן יתכן). אין דרך אובייקטיבית לקבוע חד משמעית שנגיד סיכוי של 1 ל1000 זה מספיק בשביל לקבוע מה לא יקרה? בטוח מישהו כבר התעסק עם דברים כאלה- הסתברות בחיים האמתיים ולא במתמטיקה טהורה. כל מיני ניסוייים בפיזיקה, סטטיסטיקות של משרדים וכדו'... 79.183.216.228 16:57, 17 ביולי 2011 (IDT)

קח בחשבון שיש המון אפשרויות שיצא איפשהו בין 400 ל-600, מאשר שהכל יצא פאלי, שפה יש אפשרות אחת, ולכן אם תנסה הסיכוי שיצא תוצאה בקירוב ל-400\600 יותר גבוהה. כשמסתכלים על מספרים קטנים, למשל 6 זריקות, אתה יכול לראות שיש אפשרות אחת בלבד שיצא 6 פעמים עץ (1 מתוך 64 אפשרויות), לעומת זאת יש 15 אפשרויות שיהיה 4 פאלי ו-2 עץ, 15 אפשרויות שיהיה 4 עץ ו-2 פאלי, ו-20 אפשרויות שיצא 3 מכל אחד, כך שיחס של 2-4 או 3-3 יש 50 אפשרויות (50 מתוך 64).. אומנם הסיכוי שיצא 6 פעמים עץ הוא נמוך בהרבה מהסיכוי שיצא משהו קרוב (4-2\2-4\3-3), אבל הסיכוי שיצא דווקא עץ עץ פאלי עץ פאלי פאלי (בדיוק בסדר הזה) זהה לחלוטין, והוא 1 מתוך 64 אפשרויות. Mod - שיחה 17:28, 17 ביולי 2011 (IDT)

מה זאת אומרת זה לא ייתכן? אם תבצע את הניסוי (זריקת מטבע 1000 פעמים) 10,000 פעם, רוב הסיכויים שאירוע שהסתברותו היא 0.1 אחוז (1 ל1000) יקרה. למעשה ההסתברות שהוא יקרה גדולה מ99.9 אחוז. אם הוא לא יקרה כלל זה יהיה הדבר המפתיע, ולא להפך. אני אתן לך דוגמה, ההסתברות שאדם ספיצפי ימות בתאונת דרכים במדינת ישראל (לצורך החישוב, האוכלוסיה היא 7 מליון וכמות ההרוגים היא 350 בשנה) היא 0.005 אחוז. ועדיין אנשים מתים. בברכה, --איש המרק - שיחה 17:37, 17 ביולי 2011 (IDT)

סביר זה מושג סובייקטיבי למדי, אי לכך השאלה מהו הגבול בין סביר ללא סביר מגיעה לדעתי לפרדוקס הערימה. ראובן פלג - שיחה 23:03, 28 ביולי 2011 (IDT)

אני לא מצליח לענות על שאלות בהכה את המומחה דרך כרום, מדוע?

פשוט לא מופיע לי לינק של עריכה. ניתן לתקן?

תנסה להקטין את התצוגה על ידי הקשת ctrl ו - (קונטרול ומינוס), כשמגדילים מידיי הלשונית זזה ומסתתרת מאחורי לשוניות אחרות. שפם אדום - שיחה‏ 22:12, 19 ביולי 2011 (IDT)

סינתוזים כימיים שהוכח כי הם "פותחים" \ "מקלפים את קליפת ה" סכיזופרניה?

מקובל כיום בקרב רוב החוקרים כי הפוטנציאל לסכיזו' לסוגיה השונים הוא בעיקר גנטי. הבנתי שבשביל שהסכיזו תיפתח אחד הגורמים הוא כימיה מסויימת שהאדם נוטל בדרך מסויימת...

מהן כימיות שהמחקר מראה שגרמו ישירות \ האיצו פתיחה של סכיזו' בפוטנציה?. אלף תודות!.

שאלה בפסיקה- חום וקור, צפיפות וקינטיקה

מבלי להיכנס להגדרות פיזקאליות יותר מידי, אנחנו קוראים למשהו חם כאשר האטומים נעים מאוד מהר. עכשיו נניח שאני מכניס לקופסא שאי אפשר לשבור אותה אטומים עד שאין מקום ומתחיל לחמם אותם, הם מתחילים לנוע מאוד מהר כמה שהם יכולים. מנקודה מסוימת או שהחימום שלי כבר לא יהיה אפקטיבי - ואז מה קורה להם אם האנרגית חום לא מתורגמת לקינטית? הטמפרטורה תשאר קבועה, למרות חימום הקופסא מבחוץ, כן? או שהם מתחילים להינתך אחד לשני ופולטים קרינה שנניח נשארת בקופסא, אז בסוף כשאני אפתח את הקופסא תתפרץ אליי אנרגיה, כן?תודה!!! Meni111 - שיחה 22:49, 17 ביולי 2011 (IDT)

השאלה שלך לא מוגדרת בצורה שניתן להשיב עליה: דבר ראשון, מה זה קופסה שאי אפשר לשבור? לכל חומר יש חוזק מבני סופי והוא ישבר כאשר יופעל עליו מספיק כוח. בפרט, בדוגמה שלך, אם אטום עם אנרגיה קינטית מספיק גבוהה יפגע בדופן של קופסה אז או שהוא יצליח לעבור דרך הדופן או שהוא יעיף אטום (או כמה) מדופן הקופסה. דבר שני, מה זאת אומרת "עד שאין מקום"? ככל שתדחוס יותר אטומים לנפח נתון, הלחץ על דפנות הקופסה יגדל עד שהאנרגיה שדרושה כדי להכניס אטום נוסף לקופסה תעלה על האנרגיה הדרושה כדי לשבור את הקופסה (ראה סעיף קודם). דבר שלישי, נניח שהכנסת כמות מסויימת של אטומים לקופסה מאוד חזקה ועכשיו אתה מחמם אותם (איך אתה מחמם בדיוק?) האטומים שבתוך הקופסה והאטומים של הקופסה מקיימים אינטראקציה כך שהקופסה גם תתחמם, כלומר האטומים של הקופסה יקבלו גם כן אנרגיה קינטית ויעבירו אותה לסביבה של הקופסה. אם הקופסה מספיק חזקה ועמידה, בשלב מסויים יווצר מצב יציב שבו כל האנרגיה שתשקיע בחימום תפלט מהקופסה החוצה ותחמם את הסביבה של הקופסה, ואז האטומים שבקופסה ישארו בטמפרטורה קבועה למרות החימום. Easy n - שיחה 00:05, 18 ביולי 2011 (IDT)

אהלן! תודה. מה שאני רוצה להגיע אליו זה שבגלל שחום קשור בתנועה של אטומים, אז להגביל את תנועתם ולחמם אותם ולראות מה יקרה. מה אפשר לעשות עם התהייה הזו? שוב תודה. Meni111 - שיחה 02:42, 18 ביולי 2011 (IDT)

ראה תרמודינמיקה ירון ק. - שיחה 15:22, 19 ביולי 2011 (IDT)

צ'ארלס דוליטל וולקוט (אנגלית) הסתיר ממצאים?

בדף המפרסם את הספר "המהפך 2" מאת זמיר כהן, תחת השאלה השנייה ("נשאלת השאלה המתבקשת: ..."), נכתב

[...] בראשית המאה ה-19 ערך הפליאונטולוג צארלס דוליטל וולקוט מחקר באזור משופע במאובנים בהרי רוקי שבקנדה. ב-31 באוגוסט 1909 הוא חשף את אחת התגליות הגדולות ביותר בהיסטוריה של הפליאונטולוגיה. הוא גילה מאובנים בשכבה שבה נמצאו בעלי חיים מהתקופה הקדומה ביותר יחד עם מאובני בעלי חיים שקיימים היום. גילוי זה מוכיח באופן ברור ומוחלט שכל בעלי החיים הופיעו יחד כמו שכתוב בתורה, ולא בשלבים כפי שתיאוריית האבולוציה טוענת. והמדען הנכבד עשה מעשה שלא ייעשה: הוא החביא את כל הממצאים במכון סמית'וניאן למשך קרוב לשמונים שנה(!). רק ב-1985, כשארכיוני המוזיאון נבדקו מחדש, נחשפו המאובנים והתברר שהוא עשה זאת על מנת לא להפריך את התיאוריה. [...]

ראוי לציין שאני ממש לא בריאתן, וכבר נחשפתי לשלל רחב של שטויות אנטי-אבולוציוניסיטיות מפי בריאתנים (ואח"כ להסברים המדעיים להם), ולכן אני לא מחפש התייחסות לשאלה "אבולוציה או בריאתנות?", וגם לא לכך ש"גילוי זה מוכיח באופן ברור ומוחלט שכל בעלי החיים הופיעו יחד" (אני יודע שזו הגזמה. פרועה. מאוד. עם זאת, המאובנים אכן היו קצת קשים להסבר באותה שנה [1]), אלא לטענה לפיה וולקוט הסתיר את הממצאים. גם לאחר חיפוש ממושך לא הצלחתי למצוא תשובה לטענה הזו (והאמת, מלבד אותה כתבה באתר הידברות לא מצאתי התייחסות לטענה עצמה), ולכן אני שואל: האם המאובנים אכן הוסתרו? (ואם כן, למה?) תודה, נו, טוב - שיחה 02:03, 18 ביולי 2011 (IDT)

כאד הומינם - זמיר כהן הוא שקרן ושרלטן. טיעונים רבים רבים שלו מעוותים ומטעים. מציע להתייחס לטקסט שציטטת בזהירות. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

Walcott versuchte, wie zu seiner Zeit üblich, alle Fossilfunde in die Systematik moderner Tierarten einzufügen. Als ein Ergebnis dessen wurden die Fossilien damals lediglich als Kuriositäten angesehen. בויקי הגרמנית מופיע משפט שקובע שהיחס לממצאים היה כאל קוריוז. Nachum - שיחה 13:00, 18 ביולי 2011 (IDT)

בטקסט שצוטט מזמיר יש טעות מדובר בתחילת המאה ה20.

כדי לאזן את התגובות, זמיר כהן, הוא אדם משכמו ומעלה, איש אשכולות, ומבין מצויין בתחומים רבים, כדי לקחת את הדברים שלו ברצינות. טיפוסי - שו"ת 13:20, 18 ביולי 2011 (IDT)

טיפוסי, אני מודה לכך על תגובתך, אבל טענות סובייקטיביות כשלך (כמו גם של האנונימי) לא מועילות כ"כ. לעומת זאת, אם תוכל לספק לי חומרים מעניינים בנושא, ובעיקר אם תוכל להפנות אותי למקור שיציל את המוניטין של הרב (לפחות בעיני. אני לא נוטה לסמוך עליו מאז שראיתי את אחת מההרצאות שלו (זמינה בסרטון הזה עם הערות של "נו, באמת"), בה הוא טוען שאת בית המקדש הראשון בנו באמצעות תולעים שיורות קרני לייזר, מציג בורות, לדעתי, כשאינו יודע להבדיל בין לייזר לבין קרינת רנטגן (או גמא), ואף טוען - באופן שהותיר לי לתהות לגבי אמינותו - שהציג דברים אלו בהרצאה של פיזיקאים ואפילו שכנע אחד מהם), אודה לך מאוד.
לגבי תגובתו של Nachum - מעניין, תודה רבה. בברכה, נו, טוב - שיחה 16:46, 18 ביולי 2011 (IDT)

לאן הוא חותר? גם אם תורת האבולוציה תיפול (וזה לא הולך לקרות) זה לא אומר שום דבר לגבי כח עליון. המדע מחליף תאוריה כושלת בתיאוריה מצליחה יותר. איש השלג - שיחה 16:54, 18 ביולי 2011 (IDT)

הבעיה שאני מתעניין בה כרגע היא לא "אבולוציה או בריאתנות" (זה נושא מעניין, אבל הדיון הוא כבר לא על "מי צודק", אלא על "שגיאות נפוצות לגבי האבולוציה"). הבעיה היא גם לא אם יש אלוהים. פשוט קראתי די הרבה על וולקוט והמאובנים שמצא, ואני מתעניין לדעת למה הוא יכול היה לרצות להסתיר אותם. נו, טוב - שיחה 17:13, 18 ביולי 2011 (IDT)

חיפוש קצר בגוגל הראה שלא היה ולא נברא. אם אתה רוצה שנתייחס לטענה בריצנות אנא הבא סימוכין.

ע"פ בלוג זה - http://secularisrael.blogspot.com/2011/01/blog-post_29.html, מקור הטענה הוא בג'ראלד שרודר, סופר ישראלי יהודי-אורתודקסי. תוכל לקרוא עוד בבלוג. איש השלג - שיחה 17:59, 18 ביולי 2011 (IDT)

לא נראה לכם מוזר, במאה ה-21 להתווכח על תאוריות קונספירציה אוויליות פסוידומדעיות? בכל זאת, אם אתם מתעניינים בזאת הרי עוד נושאים שתוכלו לדון בהם :

• מנורת שבעת הקנים ועוד אוצרות בית מקדשנו שלפי "מומחים" חרדים שלנו מוחבאים בותיקן.
• ארון הקבורה, מסמרי הצליבה ועוד פריטי ישו אחרים שעתונאים "חוקרים" אוונגליסטים משוכנעים שאנו מחביאים
• חלקי צלחות מעופפות וגופות של חייזרים ש"כולם" יודעים שהאמריקאים מחביאים.
• הגביע הקדוש שמוחבא בכנסיה נידחת באירלנד.

אוכל לתת עוד הרבה מאוד דוגמאות כאלו אך בחייכם, הניחו את הרבנים בבתי הכנסת שלהם (כפי שאמר הרצל, חוזה המדינה) ותשאירו את המדע בידי מדענים החוקרים לפי חוקי המחקר הקפדניים ולא על פי חזיונות והזיות של רוח הקודש. זה אינו נוגד, כמובן, שאדם באמונתו יחיה. --וידנפלד - שיחה 00:03, 19 ביולי 2011 (IDT)

מזה "Nor" (אדרלנין) -- שואל על המילה נור

תודה.

מתוך Nor- באנגלית - תחילית מקובלת בכימיה לציון חומר שהוא בעל מבנה דומה לחומר אחר, וניתן לגזור אותו מהחומר האחר בהוצאה של פחמן והמימנים הקשורים אליו. יואלפ - שיחה 08:46, 18 ביולי 2011 (IDT)

אדרנלין תוך-עצבי נקרא נוראדרנלין. עִדּוֹ - שיחה 19:59, 18 ביולי 2011 (IDT)

שיחה:דואליות גל-חלקיק

אם יש מישהו שחושב שיוכל להוסיף על המידע הקיים שם ולהשיב על השאלות שנשאלו בדף השיחה - יבורך או תבורך כמובן. ALC • ט"ז בתמוז ה'תשע"א • 04:38, 18 ביולי 2011 (IDT)

למה נשים פחות יוצלחות?

סליחה על הכותרת הפרובוקטיבית, לא היה לי רעיון איך לנסח אחרת. אני לא בא לפגוע באף אחד. אם מישהו נפגע, אני מתנצל מראש. שמתי לב לדבר די בולט - כמות המטלות השונות שגבר יכול לעשות ואישה לא יכולה גדולה בהרבה מכמות המטלות שאישה יכולה לעשות וגבר לא. וזה לא רק לארגן גן ילדים פרטי מול לתקן מכונת כביסה. זה ממש הרבה דוגמאות שיוצא שגבר מצליח לעשות יותר טוב מאישה. יוצא שהיכולות הטבעיות של הגבר עוזרות לו יותר מאשר היכולות הטבעיות של האישה. ככה שחוש טכני, כוח פיזי ואגרסיביות יותר מועילים מאינטליגנציה רגשית, מראה מושך ורחמנות. למה זה: האם זה פשוט הטבע יצר את הגבר להיות יותר דומיננטי ו"מוצלח" מאישה? או שאולי פשוט החברה בנויה ככה שבעלי התכונות הגבריות מצליחים יותר?

ברור שיש נשים במשרות מפתח, נהגות משאית, טכניות, מפקדות ומנהלות. אבל כמעט בכולם בולטים הקטעים גברים באופי. 109.66.205.108 10:34, 18 ביולי 2011 (IDT)

תלוי איך אתה מודד הצלחה. האם לפתוח צנצנת זו הצלחה? או שאולי כשפותחים צנצנת בשבילך זו הצלחה גדולה יותר? יוסי • שיחה 13:17, 18 ביולי 2011 (IDT)

חשבתי בדיוק על זה. ולדעתי לפתוח לבד זה הרבה יותר מצליח. מצד אחד המעמד שלך לא עולה (ואם הצלחת לגרום למישהו אחר לפתוח בשבילך, אז המעמד שלך כן עולה), אבל מצד שני- הצלחת להסתדר לבד ללא תלות בטובות מאדם אחר( שעלול גם לסרב לך). ולכן אתה זה שעושה טובות לאחרים והרצון הטוב שלך הוא הקובע. 109.66.205.108 13:34, 18 ביולי 2011 (IDT)

אם גברים מצליחים יותר, מכיוון שהטבע יצר אותם כך, כיצד זה יש מספר שווה (פחות או יותר) של נשים וגברים? גוונא • שיחה • פנים חדשות לערכי הלכה 13:37, 18 ביולי 2011 (IDT)

כשאמרתי להצליח לא התכוונתי ל"לשרוד" במובן האבולוציוני. אם כבר, הרבה יותר גברים הם ה"לא יוצלחים" מבחינת סיכויי הישרדות( ראה תאונות דרכים, פשע, צבא, אלכוהול וכדו'). התכוונתי רק למה שאמרתי- ביצוע מטלות( כמו לנקות אסלה, לתקן פנצ'ר, להתקדם בקריירה, לחנך ילדים, לקנות בשכל דירה וכדו'). 109.66.205.108 16:36, 18 ביולי 2011 (IDT)

גוונא, לא קשור. לשיעור ההצלחה אין השפעה על מין היילוד. בנוסף, שיעור ההצלחה גם אינו משפיע על הסיכוי להישאר בחיים (בימינו).

אז הנה התשובה בשבילך: נשים מצליחות יותר טוב לא להיקלע לתאונות דרכים, לא לשתות אלכוהול ולא להילחם. גוונא • שיחה • פנים חדשות לערכי הלכה 18:31, 18 ביולי 2011 (IDT)

זה בול מה שאמרתי. קרא עוד הפעם את ההודעה שלי. 109.66.205.108 18:43, 18 ביולי 2011 (IDT)

קראתי אותה גם בפעם הראשונה, ועניתי לך במילים אחרות את מה שיוסי כתב לעיל: הכישרון הנשי לא למות בתאונת דרכים שקול לחלוטין לכישרון הגברי לתקן מכונות כביסה, מבחינת ההשפעה של זה על הגדרת ה"הצלחה", ולכן השאלה שלך למה בעלי התכונות הגבריות מצליחים יותר - שגויה, כי הם לא מצליחים יותר. גוונא • שיחה • פנים חדשות לערכי הלכה 18:58, 18 ביולי 2011 (IDT)

אני לא חושב שגברים יותר מצליחים מנשים. החברה הגדירה תפקידי מגדר לשני המינים ובכך היא שולטת על נורמות בתעסוקה בתעשייה ובתחומי הכלכלה השונים. למה יותר גברים נמצאים בעמדות מפתח כיום? משום שאנו עדיין חיים בחברה שוביניסטית בה הכוח עבר מאב לבנו עוד משכבר הימים. הסיבה שמלכתחילה הגברים היו דומיננטיים יותר היא יתרונם הפיזי על הנשים בתקופה שבה הוא היה הרבה יותר משמעותי מהיום משום שהוא קבע את סיכויי ההישרדות של הפרט. ובקצרה; הכל עניין של אבולוציה. איש השלג - שיחה 16:44, 18 ביולי 2011 (IDT)

כמה שלא יכחישו את זה, יש תכונות גבריות ותכונות נשיות. ועובדה שרוב המוחלט של "נשות-העל" הן בעלות תכונות גבריות (סוג של "גבר-גבר"). אולי גבריות זה עניין של חינוך, אבל אני אישית לא הייתי מצליח לעמוד במשימה של לארגן גן ילדים פרטי, בזמן שרוב הנשים לא יצליחו להחליף גלגל לבד(ואני מכיר כאלה שכן). אני לא הכי בטוח בהסבר שלך שהדומיננטיות האופיינית לגבר היא סוג של "טעות היסטורית" שבאה במקור מכוח פיזי. זה כמו שארית יותר דומיננטיים מלוויות ובלהקות הזכר הוא "הבוס".109.66.205.108 18:43, 18 ביולי 2011 (IDT)

נשים אינן פחות יוצלחות. עובדה שיש הרבה יותר אסירים מאשר אסירות ושתוחלת החיים של הנשים גבוהה יותר. עִדּוֹ - שיחה 19:58, 18 ביולי 2011 (IDT)

הופתעתי שלא הוצע הסבר נפוץ נוסף: מחקרים מצאו שנשים נוטות פחות לשאוף גבוה בעבודה ותעדיפנה (לרוב) להשקיע במשפחה, מה שגורם להשקעה פחותה בעבודה לעומת גברים (כמובן שמדובר בממוצע בלבד ויש הרבה יוצאות דופן). כנראה שלהבדל ברגישות המינים יש השפעה גדולה כאן. נו, טוב - שיחה 18:54, 20 ביולי 2011 (IDT)

איך מארכבים

את השאלות כאן, לתוך יעד מוגדר, דוגמת התיקיות הממוספרות שלעיל, או לתוך תיקיות שמיות, כמו הנסיון שהוחל בו בזמנו, לסווג את השאלות לפי תחומים ? תודה, בנצי - שיחה 13:46, 18 ביולי 2011 (IDT)

מדענים תאבי-תהילה

שלום, זה נשמע אבסורדי, אך לעתים רחוקות יוצא לי לשמוע על התופעה האנושית המצערת.

הייתי רוצה לראות סרטים בנושא.

על מה מדובר פה בכלל? האם על זחל בשם "תוואי התהילה"? האם על מדענים נרקיסיסטים? (בכל מקצוע יש גם אנשים נרקיסיסטים). עִדּוֹ - שיחה 19:57, 18 ביולי 2011 (IDT)

אולי כוונת השואל מדוע לתאוות ולתיאבון התהילה של מדענים יש פוטנציאל להזיק לעבודתם. במקצוע אחר זה לא אמור כל כך לפגוע באיכות התוצרת. אבל המדען היה מצופה ממנו שיניח לתאוותו בצד ויהא נאמן לעבודת הקדש שלו. 20:28, 18 ביולי 2011 (IDT)

אני מחפש הפנייה לסרטים שסוקרים את התופעה (בהנחה שהיא בקנה מידה כזה שיעשו עליה סרט). מדענים שיהיו מוכנים "ללכת מכות" עם מדען אחר שיגזול מהם תהילה מדעית, למשל.

תוכל להתחיל עם תצלום 51, ואני בטוח שיש סיפורים הרבה יותר סנציונריים (וודאי שיש גם סרטי קולנוע). ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

בכל מקצוע הולכים מכות. אגב, מתאגרפים הרבה יותר גרועים ממדענים בנקודה הזו. סרטים עלילתיים בנושא? נסה את הערת שוליים (סרט). עִדּוֹ - שיחה 22:13, 18 ביולי 2011 (IDT)

האם היו מעשנים משהו במזרח התיכון הקדום?

במקטרת \ נרגילה \ שאיפת עשן?, משהו?

אני זוכר שבתנ"ך יש "שילחו הזמורה אל אפם" או משהו כזה ופרשו שמדובר בעישון חשיש.

זה בספר יחזקאל והפרשנים הקלאסים מבארים זאת על הפחת גזי עיכול... מה שנכון שהיתה להם קטורת מאד בשימוש. Samuels - שיחה 20:31, 18 ביולי 2011 (IDT)

לא ברור מהו "המזרח התיכון הקדום". עובדה מעניינת היא שהמילה האנגלית ל"מתנקשים" (en:Assassins) מקורה במילה "חשישניקים" או מעשני חשיש. מקור המילה הוא מהמזרח התיכון במאה ה-11, אך לא ברור אם זה "קדום" מספיק עבור השואל. קיפודנחש - שיחה 22:45, 18 ביולי 2011 (IDT)

בחפירות בגת התגלו שרידי אופיום וגם אגוז מוסקט(כן, יש לו תכונות פסיכואקטיביות - ראו בערך האנגלי) ששימשו כקטורת. כמדומני שמדובר במאה ה-10 לפנה"ס, אבל אני לא סגור על זה. דניאל צבי • שיחה 10:52, י"ז בתמוז ה'תשע"א (19.07.11)

מה לומדים

הועבר לשיחה:מכבי אש#מה לומדים 18:40, 31 ביולי 2011 (IDT)

האם ניתן להגדיר כלהלן את המונח תיאוריה (מדעים) ?

מערך של עובדה מדעית והשערה\ות המבוססת \\ עובדות מדעיות והשערה\ות המבוססות עליה.

במשפט הזה יש יותר מדי קוים מלוכסנים וקשה להבין אותו. נסה את הערך תיאוריה. עִדּוֹ - שיחה 22:14, 18 ביולי 2011 (IDT)

קראתי את הערך, אני מנסה להבנות הגדרה קצרה ופשוטה, האם זו?;

מערך של עובדה או עובדות מדעיות, והשערה או השערות המבוססות על העובדה\ות?.

מה ההבדל בין "קרם שיזוף" ל "קרם הגנה" ?

הערך לא עונה על השאלה העממית. תודה.

אין הבדל. אין קרמים שמגבירים שיזוף. יש קרמים שמגנים על העור בעת השיזוף. עִדּוֹ - שיחה 10:45, 19 ביולי 2011 (IDT)

אין קרמים (למיטב ידיעתי), אבל יש שמנים שמזרזים שיזוף. ♠ גיל כ. (שיחה) ♠ 18:04, 19 ביולי 2011 (IDT)

מניסיוני, שמן גזר הוא אחד מהם.

האם הקיימת אגודה?

האם קיימת אגודה הנוגעת בהעסקת קטינים?84.228.246.211 מה?

הנוער העובד והלומד? איש השלג - שיחה 11:44, 19 ביולי 2011 (IDT)

האם תרכובת יכול להחמצן את עצמה?

הועבר לשיחה:חמצון-חיזור#האם תרכובת יכול להחמצן את עצמה? 18:42, 31 ביולי 2011 (IDT)

איזה כוח חזק יותר?

איזה כוח חזק יותר? דחיפה או משיכה (של עצמים על מנת להזיז אותם..)? או שמה שני הכוחות שווים..? תודה

אתה יכול להסביר קצת יותר מה השאלה? ישנם הרבה כוחות דחייה ומשיכה ביקום ואי אפשר לענות על שאלה כל כך מופשטת "מה יותר חזק". מה בדיוק אתה שואל? Corvus,(שיחה)

תלוי בגובה נקודת העיגון שלך לחפץ: אם הנקודה נמצאת מעל מרכז הכובד שלך, בדחיפה גדל הלחץ של נעליך (או רגליך) על הקרקע, כוח החיכוך גדל, וביכולתך לדחוף יותר. לעומת זאת במשיכה קורה ההפך. המצב מתהפך כשנקודת העיגון נמוכה ממרכז הכובד שלך: דווקא במשיכה (רצוי להיעזר בחבל) החיכוך משתפר, ובדחיפה הוא נחלש. אם יש מאחוריך קיר, עץ, או עצם קבוע אחר שניתן להשעין עליו רגל או רגליים לצורך הדחיפה, בדרך כלל עדיף לדחוף. כדי לשפר את המצב, ניתן לשנות את גובה מרכז הכובד שלך על ידי הטיית הגוף (אם ראית אי פעם תחרות משיכת חבל נסי להיזכר בתנוחת הגוף של המתמודדים). בין כך או כך חשוב לזכור: הבטיחות לפני הכל! קיפודנחש - שיחה 20:09, 19 ביולי 2011 (IDT)

הקיבוץ\מושב הכי קרוב לתל אביב?

מהו?. תודות.

לדעתי גליל ים. עידו • שיחה 19:31, 19 ביולי 2011 (IDT)

בעצם זה תלוי. גליל ים הכי קרוב לגבול תחום השיפוט של תל אביב, אבל למרכז העיר הכי קרוב גנות. עידו • שיחה 19:34, 19 ביולי 2011 (IDT)

לדעתי גנות ומשמר השבעה נמצאים במרחק דומה מתל אביב. חיפה-חיפה-עיר-עם-עתיד - שיחה 20:17, 19 ביולי 2011 (IDT)

ומעניין לעניין (ואולי גם באותו עניין): מהו המושב היחיד בארץ הנמצא בתוך שטח השיפוט של עיר בישראל? תשובה: כפר אז"ר. ואם כך, ייתכן שזו גם התשובה לשאלת השואל. גרש - שיחה 20:52, 19 ביולי 2011 (IDT)

צודק, כפר אז"ר מנצח. עידו • שיחה 21:06, 19 ביולי 2011 (IDT)

טעיתם כולכם, בתוך תל אביב ברחוב אלנבי יש מושב. שנילי - שיחה 14:00, 20 ביולי 2011 (IDT)

ויש גם את קיבוץ גלויות. עידו • שיחה 19:52, 20 ביולי 2011 (IDT)

וגם את מושב לצים. איתמר ק. - שיחה 20:20, 20 ביולי 2011 (IDT)

ומה עם כפר שלם? 95.35.150.174 22:12, 20 ביולי 2011 (IDT)

מרקוס אורליוס בארץ ישראל

הועבר לשיחה:מרקוס אורליוס#מרקוס אורליוס בארץ ישראל 18:44, 31 ביולי 2011 (IDT)

המועד הנקוב טרם הגיע (בקרוב)

שלום רב, מעיון בכתוב בערך בית הספר לאיסוף קרבי (שם בתי מתחילה את צעדיה הראשונים), נגלה לעיני המשפט: "במחזור הטירונים של אוגוסט 2011 נפתחה לראשונה ..............." אני תוהה האם לא נכון לומר: תפתח ?! שכן חודש זה אינו חלף אלא עדיין לא הגיע. לתשומת לבכם.

תודה. תוקן.

למה צריך וויטמינים ומינרלים?

שאלה בביוכימיה- לגמה אורגניזם בוגר זקוק לוויטמינים ומינרלים? כמו שאני מדימיין את זה- גוף שלם מכיל את כל הרכיבים הכימיים שלו בשביל להתקיים. יש סידן בעצמות, נתרן וברזל בדם וכדו'. אז למה צריך לצרכוך עוד סידן וברזל? למה שהגוף לא ישמור על מצב יציב יצרוך אך ורק סוכר, מים מזוקקים וחמצן? וכל החומרים שכבר נקלטו בגוף ישמרו בו במצב דינמי כלשהו? נגיד איזה יון מתחמצן בתהליך ביולוגי ואחרי זה מתחזר בתהליך אחר, ככה שהכמות שלו קובעה ואין צורך לאוכל אותו עוד. למה במציאות זה לא אפשרי? 109.66.204.73 13:42, 20 ביולי 2011 (IDT)

כי בגוף קיים חילוף חומרים, והוא לא ממחזר, לדוגמה, את כל יוני הברזל שבתוך תאי הדם האדומים. 109.160.139.118

ולמה הוא לא ממחזר את כל היוני הברזל? בערך ענית לי "אנחנו נושמים בשביל שלא נמות" כשאלתי למה התהליך הכימי של נשימה תאית דורש חמצן. 109.66.204.73 16:00, 20 ביולי 2011 (IDT)

אם היית ממחזר את כל הברזל וצורך עוד ברזל, אז היה מצטבר ברזל בגוף והורג אותו. יש שווי משקל דינמי ומורכב בגוף. חמצן דרוש לצורך יצירת אנרגיה לכל תהליכי התאים. ‏Setreset • שיחה 16:16, 20 ביולי 2011 (IDT)

אז מתפטרים מהעודפים בלבד ושומרים על ריכוז יונים ממוצע קבוע בזמן. סוג של שיווי משקל דינמי כשמעפים רק את העודפים. היתרון ההישרדותי הוא שאפשר לחיות ככה במשך אינסוף זמן ללא מינרלים חיצוניים. אבל עובדה שאין בעל חיים (רב תאי לפחות) שמסוגל לעשות את זה. כנראה שיש פה איזו בעיה כימית, אבל אני לא מצליח להבין מהי. ידוע שאנשים מתחילים לסבול מבעיות בריאותיות כשיש מחסור במינרלים והמסקנה היא שהגוף מסלק יסודות חיוניים. למה הוא עושה את זה? 109.66.204.73 16:23, 20 ביולי 2011 (IDT)

העובדה שתהליך ביולוגי כלשהו לא מתרחש, אין פירושה בהכרח שהוא לא יעיל. ייתכן שהתהליך הזה לא התפתח במהלך האבולוציה, או מסיבה אקראית או כיוון שהוא לא מעניק יתרון השרדותי משמעותי. 109.160.139.118

בנסיון להבין כדאי לקחת בחשבון שיש חשיבות גדולה למולקולות שמשחקות כאן ולא רק לאטומים. למשל סוכר (אטומי פחמן, מימן וחמצן) מפורק בגוף ומנוצלת האנרגיה האגורה במולקולה הזו. בסיום התהליך לא משתנה מספר אטומי המימן, החמצן והמימן אבל הרכבם משתנה והם מחוברים כמולקולות אחרות, חסרות תועלת לגוף. אני מניח שבעלי ידע בתרמודינמיקה ידעו לתאר טוב יותר (בזהירות אכתוב שנדמה לי שהחוק השני של התרמודינמיקה משחק פה תפקיד חשוב) מדוע המערכת לא מסוגלת להמשיך ולתחזק את עצמה בלי זרימה של חומרים לתוכה והחוצה ממנה. יוסי • שיחה 19:49, 20 ביולי 2011 (IDT)

ואגב, אני חושב שהתשובה הטריוויאלית היא שפשוט אין צורך ליצור מנגנון שישמר חומרים שגם ככה זמינים במזון. כמו מנגנונים לשמירת\חסכון מים שאפשר למצוא בבעלי חיים מדבריים ושקשה להעלות על הדעת שיתפתחו כאלו בדגים. מצד שני, אם תוציא דג מהמים או אם אדם יצרוך מזון נטול ויטמינים (בגלל פורמולת תינוקות פגומה) אז תיווצר בעיה. יוסי • שיחה 15:05, 21 ביולי 2011 (IDT)

כלבים וצואה

שלום לכולם. מסקרנת אותי הסיבה שבעטיה כלבים מסויימים טורחים לכסות את הצואה שלהם. יש לזה איזשהו רעיון אבולציוני מאחורי זה? תגובות מתחכמות תתקבלנה בברכה, תגובות בריאתניות קצת פחות ותגובות ממשתשמשים שכתבו שויקיפדיה זה זבל לא תתקבלנה באהבה בכלל. yanshoof • שיחה • 15:40, 20 ביולי 2011 (IDT)

התכוונת לחתולים, נכון? יוסי מחשבון אחר - שיחה 16:05, 20 ביולי 2011 (IDT)

הכלב שלי לפעמים עשה את זה גם. אני מניח שיש יתרונות לכיסוי הצואה, למשל כאשר צדים ולא רוצים שהטרף יזהה את הריח. ‏Setreset • שיחה 16:11, 20 ביולי 2011 (IDT)

התכוונתי לכלבים לגמרי. אני לא אוהב חתולים, וחושב שהם רעים. yanshoof • שיחה • 16:34, 20 ביולי 2011 (IDT)

אני תמיד חשבתי שכלבים מפזרים את הצואה שלהם ולא מכסים אותה. הבעיטות האלו אחורה לא ממש מכסות. יוסי מחשבון אחר - שיחה 17:52, 20 ביולי 2011 (IDT)

כלב אוהב להשאיר עקבות ריח בכל מקום שהוא תובע כשלו, זה למה הוא מרחרח במקומות שהוא רוצה להשתין או להוריד איזה כבדה. הבעיטות האלה הן גם כמו חותמת אישית שהכלב מפזר ליד מקור הריח החזק (הצואה) כדי לצהיר שהצואה שלו. הכל עיניין של שטח ושליטה אצל כלבים. ‎Lirdon - שיחה - הצטרפו למלחמה האווירית 22:08, 20 ביולי 2011 (IDT)

חתולים לא רעים. הם נוטים לנטור טינה יותר מכלבים, אבל הם מראים אהבה. באשר לצואה, הם גם יותר נקיים. החתולים שלי מכסים את צואתם באדמה, והכלבים שלי חופרים את זה החוצה. את הצואה שלהם, הם מפזרים לכל עבר כמו שכתב יוסי, אבל לעניות דעתי לצורך סימון הטריטוריה שלהם הם משתמשים בשתן ולא בצואה. אולי גם. "אני משתין עליך בקשת - ווף! - וזה סימן שאתה שלי." • רוליג • שיחה • אמצו חתול 07:26, 21 ביולי 2011 (IDT)

מהירות וזמן

מדוע כשהמהירות עולה הזמן נהיה איטי,עד לעצירתו במהירות האור?

ראה תורת היחסות הפרטית והתארכות הזמן. בברכה, MathKnight הגותי (שיחה) 20:40, 20 ביולי 2011 (IDT)

האם היה מלומד יווני בשם קרניאדי או שם דומה?

האם היה מלומד יווני (או ממוצא אחר) בימי הביניים בשם קרניאדי/קרניארי? 95.35.150.174 21:23, 20 ביולי 2011 (IDT)

האם יש כאן כשל לוגי?

פלוני מאזין ל- Audiobook

במקום שיהיה קריין אחד, יש 2 קריינים (או 3 או 20, לא משנה כמה).

פלוני מתרגז ושולח מכתב להוצאה ומכתב כתוב המשפט הבא;

"המקריאים אינם אותם מקריאים".

האם יש כשל לוגי בדבריו?.

לוגי - לא. תחבירי - כן.Ofir michael - שיחה 01:07, 21 ביולי 2011 (IDT)

עד היום, אף אחד לא נתן לי תשובה מספקת - כלכלה

אם המצב הכלכלי כלכך בקרשים, מדוע הממשלה פשוט לא מדפיסה כסף ומחלקת אותו לאזרחים?.

למה הממשלה לא מוסיפה לעצמה אפסים במחשב, ומשקיעה את האפסים הוירטואלים האלה בתשלום לכל הנדרש?...

אני באמת לא יודע ולא מבין. 109.64.39.228 23:53, 20 ביולי 2011 (IDT)

אם כולם יהיו עשירים יותר פי שתיים, הרי שהמחירים יעלו גם פי שתיים ובעצם לא עשית כלום. ראה אינפלציה. דניאל ב. • תרמו ערך 00:53, 21 ביולי 2011 (IDT)

אני רוצה להבין את זה באופן פשוט ועממי. איך בדיוק תשלום לעובדי מדינה ע"י אפסים נוספים לחשבון הבנק של מדינה יגרום לקריסת הכלכלה?...

נניח שזה קרה חד פעמי; כמו תרומה מארה"ב. מה הבעייה?.

והנה שאלה יותר יפה; מה ההבדל בין זה לבין תרומה מארה"ב?.

נניח והמדינה מדפיסה כסף ונותנת לכל אזרח מיליון שקל. במצב זה הערך של השקל יורד בגלל שאנשים שקונים מבחוץ את המטבע משלמים עליו פחות שכן הוא יותר נפוץ. אנשים שהיו מושקעים קודם - יפסידו. לדוג' אם קודם (לפני החלוקה) היו לי חסכונות של 50 אלף שקל, עכשיו הם כבר פחות שווים ולכן למעשה איבדתי את החסכונות שלי. עם ירידת הערך של השקל, כמות הכסף שצריכים להוציא בעת ייבוא מבחוץ של מדינות יעלה - אם לחם עלה קודם 2 שקל (דוגמא בלבד...) הוא עכשיו יעלה 100 שקל - וכמובן שבמצב זה החסכונות שהיו לי מקודם לא שווים בכלל ולכן גם המשכורות במשק צריכות לעמוד באותה מידה וכעת ישלמו לעובדים כמה מיליונים בכל חודש - והמדינה תצטרך להדפיס עוד כסף, הערך של השקל יירד עוד יותר וחוזר חלילה. קח לדוג' את גרמניה שלאחר מלחמת העולם הראשונה - מחיר כיכר לחם אחד עמד על למעלה ממיליארד מארקים ואפילו היה שטר של מיליארד מארק - תאר לך שטר של מיליארד שקל. לכל התהליך הזה קוראים אינפלציה SharpImpact - שיחה 17:40, 21 ביולי 2011 (IDT)

אז אם מטרתינו להשאיר את הסכום הכללי במדינה יציב, איך בכלל אפשר להגיע למצב שכל האזרחים יהיו עשירים?.

למכור לגויים בכסף רב ולדאוג לחלוקת הרווחים בין כולם. יוסי • שיחה 12:38, 22 ביולי 2011 (IDT)

עושר ועוני הם מושגי יחסיים. לקבצנים שדורשים ממני כסף ויושבים בבטלה כל היום, יש סיגריות וטלפונים סוללאריים ולכן יש מי שיחשוב אותם לעשירים. הדרך היחידה להפוך את הרוב המוחלט של אזרחי המרינה לעשירים בעיני המדינה היא לשנות את הגדרת קו העוני. צעד כזה יהפוך את העניים לעשירים רק על פי הגדרה. מעשית מצבם הכלכלי דווקא יורע כי הם יפסיקו לקבל קיצבאות.

בקיצור, השאלה שלך דומה לשאלה של הסמל המחלקתי שלי: למה האחרונים תמיד בסוף?. עִדּוֹ - שיחה 22:46, 22 ביולי 2011 (IDT)

יצירת מציאות ללא תלות כלכלית

בשנה האחרונה אני חוכך בדעתי קושייה מסובכת:

ברצוני ליצור חברה שלא תתבסס על כסף. כל מקורות האנרגיה הטבעיים ינוצלו לייצירת חשמל: שמש, רוחות, מפלים, גלים בים, חום האדמה, מתאן ועוד. החשמל ייוצר באופן אוטומטי לחלוטין ללא מגע יד אדם. מישהו ימצא מכונה שנוטעת חיטה, מגדלת אותה לגודל אופטימלי, קוצרת, טוחנת, מוסיפה שמרים, מייצרת לחם ושולחת אותו לבתי אנשים. כל המכונות והמכשירים בעולם יהיו חשמליות / פועלות בלחץ אוויר, סולאריים וכו'. יהיו מכונות שמייצרות בתים למגורים באופן שבלוני.

מה שיישאר לבני האדם הוא גידול ילדיהם, חינוכם, מחקרים מדעיים ותרבות.

בחברה כזו לכסף לא תהייה משמעות וגם לא לצבירת רכוש. אם יש לך 10 ילדים ואתה רוצה לכל אחד דירה, מכונית, סירה, אווירון, טלוויזיה, מחשב, גאג'טים, בגדים, מזון והנאה, תהייה מכונה שתייצר ותשלח לך את כל זה. אם אתה רוצה טלוויזיה חדשה כל יום (מקרה לא סביר), אתה תקבל. כמובן שתצטרך לבצע טרייד אין. לא תהייה משמעות לצבירת רכוש, כי זה לא יבדל אותך כמורם מעם.

לא יהיה יותר טעם לגנוב. לא תוכל לחמוד (רכוש). תוכל לנסוע לכל מקום בעולם.

נניח ויום אחד קם אדם וכותב מחזה. את המחזה הוא מעביר לקבוצת שחקנים שרוצים להציג. השחקנים פונים אל המחשב המרכזי ומבקשים הקצאת מקום, במה, תאורה, מושבים, יציאות חירום וכו. אנשים נרשמים להצגה ומגיעים.

מה יהיו הבעיות? האם יש יותר בעיות מיתרונות? האם זה עדיף על החברה כיום?Ofir michael - שיחה 01:49, 21 ביולי 2011 (IDT)

ראה אוטופיה ירון ק. - שיחה 08:44, 21 ביולי 2011 (IDT)

ראה צייטגייסט (תנועה). אבל כדאי שתקרא גם את הסיפור סולון בלודיה מאת הרצל. שנילי - שיחה 08:48, 21 ביולי 2011 (IDT)

מישהו צריך להמציא את המכונות ולתחזק אותן. והכי חשוב רוב העבודות לא יכולות (היום) להתבצע על ידי מכונות ללא מגע יד אדם (אפילו לנקות את הבית זאת מטלה שהמכונות, גם המשוכללות שבהן, עושות בהצלחה מוגבלת מאוד). --איש המרק - שיחה 18:09, 21 ביולי 2011 (IDT)

נשמע נפלא. הבעייה היחידה היא משאבים. שמוליק - שיחה 09:29, 22 ביולי 2011 (IDT)

בטווח הרחוק (כלומר על פני מספר דורות גדול מספיק), בסביבה נטולת מגבלות כלכליות ולחצים אבולוציוניים, המפתח האבולוציוני פשוט מאד: ההעדפה היא לוולדנים. במלים אחרות: אם בדור הראשון של החברה האוטופית הזו יש 0.05% מהאוכלוסייה שמסיבה זו או אחרת בוחרים ללדת תריסר ילדים לזוג, כששאר האוכלוסייה יולדים בממוצע שני ילדים לזוג, ואם הנטייה לוולדנות היא תורשתית (כלומר בין הילדים של הוולדנים הסיכוי לוולדנות גבוה יותר), הרי שתוך מספר דורות הוולדנים יהוו רוב (ומרגע זה האנושות תכפיל את עצמה כל כמה שנים). מאחר שסך המשאבים בפלנטה (אפילו משאבים בסיסיים כמו אוויר ומים) הם סופיים, והגידול התאורטי של אוכלוסיית ולדנים אינו סופי, הרי שבמוקדם או במאוחר לא ניתן יהיה לתת לכל אחד כל מה שהוא רוצה. בנקודה הזו המודל שלך נשבר. לא בטוח שהאופן בו מרבית החברות האנושיות מטפלות בבעיית סופיות המשאבים (מוכר גם כ"השיטה הקפיטליסטית") הוא האופן הטוב ביותר שייתכן, אבל כל שיטה שמתעלמת מהעובדה שהמשאבים סופיים (ואפילו אם גולשים לתחומי מדע בדיוני, גם היקום כולו, לפי כל התאוריות המובילות, הוא סופי) נדונה לכישלון. קיפודנחש - שיחה 23:25, 22 ביולי 2011 (IDT)

שאלה משפטית צבאית

בלינץ' של רמאללה עצרו שוטרים פלסטיניים את שני החיילים והובילו אותם לתחנת המשטרה. האם חייל צה"ל שנקלע בטעות לגדה רשאי להתעלם מהפקודה ולנסות לצאת מהשטחים ולירות במידת הצורך?

מבחינה מוסרית כל אדם רשאי להגן על עצמו (כולל בעזרת ירי) כאשר חייו נמצאים בסכנה אמיתית ומיידית. כל ירי בנסיבות אחרות לעבר אנשים (כולל פלסטינים) הוא אסור והוא מעשה פשע. --וידנפלד - שיחה 23:03, 21 ביולי 2011 (IDT)

שאלות ברפואה

1)איך נקראת המולקולה שמזהה שהתא שייך לגוף על מנת שהמערכת החיסונית לא תתקוף אותו? 2)האם מח העצם מתחדש?

1) המולקולות שהמערכת החיסונית מזהה כשייכות או זרות נקראות אנטיגן.

2) מח העם מתחדש, אחרת לא היה ניתן לתרום מח עצם.

Easy n - שיחה 19:47, 21 ביולי 2011 (IDT)

מחפש הגדרה/שם מוכר לסוג של שלט מסויים

בחו"ל וגם בארץ במקומות מסויימים ישנו סוג של שלט קטן תלוי, ואני לא יודע איך להגדיר אותו או איך הוא נקרא, מצו"ב קישור ישיר לדוגמה של זה.

[[<a href="http://www.tripadvisor.com/LocationPhotos-g954086-Bezzecca_Trentino_Trentino_Alto_Adige.html"><img alt="Bezzecca Pictures" src="http://media-cdn.tripadvisor.com/media/photo-s/01/47/cd/15/l-insegna-molto-originale.jpg"/></a>
This photo of <a href="http://www.tripadvisor.com/Tourism-g954086-Bezzecca_Trentino_Trentino_Alto_Adige-Vacations.html">Bezzecca</a> is courtesy of TripAdvisor|קישור ישיר]].

כמו כן, ארצה לדעת איך ניתן להדגים דבר כזה בשחור לבן במאמר, יש באינטרנט מקום שיש בו שרטוט פשוט של שלט זה להדגמה? 109.253.21.141 03:30, 21 ביולי 2011 (IDT)

לא יכול לערוך כלום בויקיפדיה (גם את זה פרסמתי דרך "כתיבת שאלה") אנא עזרה

הבנתי שג'ימי וולס מגיע לכאן בקרוב או כבר הגיע, אולי תעדכנו אותו על הבעייה שיעזור לנו למצוא פיתרון לבעיות העריכה לאנונימיים שפוקדים את ויקיפדיה בחודש האחרון, זה כבר נהיה מעיק, באמת.

ברשות המומחה, אני אשאל כאן את מה שרציתי לשאול בכיכר העיר, בתקווה שהמומחה יאשר את האקספציה הזאת.

למה אי אפשר לקרוא מאמרים מדעיים באתר PubMed?...

אני מנסה לקרוא את המאמר הבא (ניסיתי לקרוא אחרים אך זה תמיד מראה רק את האבסטרקט).

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/6467919

תודה.

כי זה אתר בתשלום. לאוניברסיטאות יש מנוי על רוב העיתונים המדעיים. מהמחשב בספריה של אוניברסיטה כלשהיא כנראה תוכל לקרוא את המאמר המלא חינם. ‏Setreset • שיחה 06:53, 21 ביולי 2011 (IDT)

אפשר להריץ חיפושים בפבמד אם התניה להצגת תוצאות עם קישורים למאמרים בחינם. יוסי • שיחה

למה אוכלוסיות גרמניות נמצאות בהמון מדינות בעולם

הם לא עברו תלאות כמו עמים אפריקאים שונים, יהודים, רוסים, וסינים. ועדיין, בהמון מדינות אתה רואה (בעיקר בהקשר היסטורי) אוכלוסיות בגדלים שונים של גרמנים. למשל, בקזחסטן, בליטא, בפולין, ועוד. אני לא מוצא שום סיבה למה כלכך הרבה גרמנים במהלך ההיסטוריה, היגרו מארצם האמידה..?

תודה.

מכיוון שלא תמיד היא הייתה אמידה, וגם אם הייתה אמידה אזי הבעלות על אמצעי הייצור לא נחלקה במידה שווה בלשון המעטה, ולאורך ההיסטוריה היו אוכלוסיות שנודעו בזכות כישוריהן החקלאיים בחברה הגרמנית, ששאפו לשדרג מעמדן, לזכות בבעלות על קרקע, ולו במחיר הגירה ממחוז הולדתם, ונענו להצעות מפתות כגון זו של הקיסרות האוסטרית להקים יישובים חקלאיים בשטחיה המזרחיים של הקיסרות ששיוועו לפיתוח בידי כח אדם מיומן. לא תעשה לך צלם - שיחה 07:24, 21 ביולי 2011 (IDT)

מערב וצפון פולין היו בתקופות מסוימות שטח גרמני. לגבי שאר האזורים: בתקופות מסוימות עודדה האימפריה הרוסית איכרים גרמנים להתיישב במקומות ושנים, בעיקר באזור הוולגה. לא זכור לי עם האוכלוסייה שכיום בקזחסטן היא מהתיישבות דומה, או מהגליה של סטאלין של חלק מאותם איכרים מהוולגה לשטחים פחות בעייתיים בתקופת מלחמת העולם השנייה. אני מניח שלא מסובך לבדוק את זה. Tzafrir - שיחה 11:22, 22 ביולי 2011 (IDT)

בארץ היו הטמפלרים, אשר עלו לארץ כחלק מאידיאולוגיה נוצרית. יכול להיות שגם במסעות הצלב חברות אירופאיות שונות התפשטו למחוץ לארצם Mysterion - שיחה 13:15, 23 ביולי 2011 (IDT)

מבנה כימי של כדור הארץ

1) מאיפה מגעים המים הרבים שיש בכדור הארץ? האם נוצרו באיזה תהליך כימי שהתרחש כאן, או אולי הגיעו אלינו מהחלל החיצון?

2) מה מקור מלח? האוקיינוסים רווים בנתרן כלורי ומלח זה נפוץ בכל העולם. מה ממקורות שלו?

3) וזה כבר יתר בפיזיקה- איך זה שליבת כדור הארץ קיבלה שדה מגנטי? נגיד יש לי מתכת מאוד חמה, שגם מסתובבת במהירות- איך אני הופך אותה להיות מגנט, בלי מגנט חיצוני נוסף? 109.65.212.37 08:56, 21 ביולי 2011 (IDT)

4) עד כמה משמעותית התרומה של האדם לשינוי בהרכב הכימי של העולם, בקנה מידה של אבולוציית כוכב? כל הזמן מדברים על הנזק של האנושות, אבל כדור הארץ כל כך עתיק ביחס לאנושות וצפוי להתקיים עוד כמה מילוני שנים, בזמן שהאנשים מזהמים בעיקר במשך ה200 השנים האחרונות. כלומר זה כמו להגיד שלהשתין לתוך אוקיינוס זה מזהם. 109.65.212.37 08:56, 21 ביולי 2011 (IDT)

זה הידע האישי שלי תקנו אותי אם אני טועה. 1)קיימים מספר הסברים לגבי מקורם של המים בין היתר כוכבי שביט שנושאים עליהם מים מגמה אשר מתפרצת נהפכת לבה שהופכת לבזלת שממנה מתאדה מים. 2)מינרל במינרלוגיה הוא חומר אי-אורגני שנוצר בתהליכים טבעיים, בעל הרכב אחיד, לרוב גבישי – שהאטומים שלו ערוכים בסדר גאומטרי קבוע בו, או אמורפי – חסר צורה גבישית מוגדרת, דוגמת לימוניט ואופאל. הגדרה זו חלה גם על יסודות מוצקים – למשל מתכות ומלחים – ועל נוזלים כגון מים וכספית.

1 לגבי תהליכים געשים- המים צריכים היו להגיע לתוך הקרקע איכשהו. זה לא מים שנוצרים בתגובה. אולי הייתה איזו תגובה בין מימן לחמצן בזמנו שיצרה את המים? ולגבי שביטים- צריך כמות עדירה של נפילות בשביל כל כך הרבה מים.

2 לא הבנתי לשם מה ציטטת לי את ההגדרה של מינרל. שאלתי שאלה ספציפית- מה מקור נתרן כלורי. 109.65.212.37 18:20, 24 ביולי 2011 (IDT)

החמצן והמימן היו על כדור הארץ מאז שנוצר, כמו כמעט כל היסודות (כולל נתרן וכלור) - השינויים בכמות יסודות כתוצאה מפגיעת גורמים חוץ-ארציים, זניחה. יצירת מולקולות שונות תלויה בתנאים שונים, בין השאר הופעת הצמחים ששינו את הרכב האטמוספירה כך שריכוז החמצן עלה מאוד.

עד כמה שידוע לי, לא ידוע מקור השדה המגנטי של כדה"א.

ההרכב הכימי של העולם בכללותו, ברמה של סוגי היסודות, לא מושפע כמעט מפעילות האדם. השפעת האדם היא ביצירת מולקולות לא טבעיות, ובזיהום - כמות קטנה מהחומר הלא נכון יכולה לזהם כמות גדולה מאוד של חומר אחר. לדוגמא מעט מאוד דלק יכול להפוך הרבה מים לבלתי ניתנים לשתייה. יואלפ - שיחה 08:55, 26 ביולי 2011 (IDT)

מדוע תם עידן מעבורות החלל?

האם אין בהן צורך עוד? סיבות פוליטיות? איש השלג - שיחה 20:57, 21 ביולי 2011 (IDT)

בהתחלה המעבורות החלו כניסוי להפוך את החלל לשמהו שגרתי, המעבורת הייתה צריכה להיות המשאית והאוטובוס של NASA ואכן מלאו תפקיד זה, אך תדירות המשימות מעולם לא הגיעה לכמויות שהוגי התוכנית רצו להגיע אליהן. בסופו של עיניין המעבורות הן חתיכת הישג טכנולוגי. עכשיו הן פשוט כרכרות ישנות שצריכות תחלופה והחסכון הכלכלי במעבורת שיכולה לעשות מספר רב של משימות לא שווה את הסיכון, במיוחד שטכנולוגית שיגור מטען ואנשים בטילים הרבה יותר זולה ויעילה ממה שהיתה פעם. לבסוף, לא פותח רכב דומה שיחליף את המעבורות, רוב תוכניות לפיתוח טילים עדיין בשלבים מאוד מוקדמים של פיתוח. ‎Lirdon - שיחה - הצטרפו למלחמה האווירית 00:00, 22 ביולי 2011 (IDT)

יש לציין שהן גם לא בדיוק האוטובוס. אמנם יותר זול למחזר את המעבורת לטיסה הבאה לחלל מאשר לבנות תא חדש לחלוטין, אבל גם המחזור הזה יקר מאוד (שמעתי איפשהו שמדובר על חצי מיליארד דולר). Tzafrir - שיחה 10:14, 23 ביולי 2011 (IDT)

פיזיקה פסיכולוגית

― הועבר לדף ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון פסיכולוגיה/4

שמה הרשמי של הבעייה הנוירולוגית כנראה

אפשר לקרוא לזה א-סינטקסיה (חוסר תחביריות) באופן לא-רשמי. התופעה; אדם מותקף כרונית באפיזודות של דיבור תפל; כגון; שמש ירוקה פרארי כורסא ב'ז בחנות ירקות מדודי הירקן ירקן פלסטיק להקת כרישים.

כמובן שהמתואר משקף מצב חריף של ההפרעה, אך מה שמה?.

קשה לאבחן רק לפי הפרטים שמסרת. מבחינה נוירולוגית קיימת הפרעת דיבור המכונה JARGON APHASIA כאשר החולה מדבר באופן שוטף וחופשי אך אין קשר רב בין המילים ולעתים הוא אומר גם מילים שאינן קיימות. זה נובע מפגיעה בחומר המוחי הלבן המקשר בין מרכזי הדיבור המוטורי ומרכזי הבנת הדיבור. האפשרות האחרת היא התקפים של מצב בילבולי חולף. למצבים כאלו יכולות להיות סיבות שונות כמו תופעות לוואי של תרופות שונות, הרעלות שונות או התקפים פסיכוטיים מסוגים שונים. בתחום הפסיכיאטרי קיימים תסמינים כמו "דיבור טנגנציאלי" כאשר אדם מתחיל משפט בנקודה מסויימת וממשיך אותו לכוון ההולך ומתרחק מהנושא ומתחילת המשפט. "דיבור אסוציאטיבי" הוא תסמין פסיכיאטרי אחר בו החולה מתחיל משפט וממשיך אותו באסוציאציות של מילים (לעתים אסוציאציות פתולוגיות, מוזרות) עד כדי שהשומע אינו מבין כלל את דברי החולה. בקיצור, לשם א5יבחון מדוייק צריך הרבה יותר פרטים. ד"ר --וידנפלד - שיחה 12:56, 22 ביולי 2011 (IDT)

שפה "דחופה" (קדימה) אצל קשישים מסויימים מאד?

לעתים נדירות מאד (1 ל400 במקרה ה"טוב") אני רואה קשישים שהשפה שלהם (כל העסק של השפתיים וכו') כאילו "נדחף" קדימה. השפתיים מאד בולטות. אני מאמין שהמדע כבר "פיתלג" את הבעייה. במידה וכן, מה שמה?. תודה.

אצל קשישים יכולה להיות תערובת של חוסר שיניים ונוון של שרירי השפתיים. דברים אלו גורמים שהשפתיים נראות שמוטות ודחופות קדימה. אין לתופעה זו שם יחודי. ד"ר --וידנפלד - שיחה 12:34, 22 ביולי 2011 (IDT)

הסכם שלום בערבה

באחת ההרצאות המוקלטות המרצה אומר "בערבה, איפה שממש עכשיו חותמים על הסכם שלום". אני לא יודע מאיזה שנה ההרצאה ומה האירוע ההיסטורי שהוא מדבר עליו. איזה הסכם נתחם בערבה ומתי? Corvus,(שיחה) 12:39, 22 ביולי 2011 (IDT)

הסכם השלום בין ישראל לירדן נחתם בערבה, צפונית לאילת ב - 26/10/1994. --וידנפלד - שיחה 13:01, 22 ביולי 2011 (IDT)

שאלה בנוגע לעיתונאי נח קליגר

לא מופיע בערך על העיתונאי ניצול השואה נח קליגר על כך שעו"ד יורם שפטל הגיש תלונה פלילית למשטרה כנגד 24 מכתבותיו של נח קליגר בעת כסיקר את משפט דמיאניוק, בטענה כי קליגר עבר בצורה בוטה על החוק בשל עיקרון הסוב יודיצה. המשטרה קבעה שאין כאן מעשה פלילי, ועל כן הגיש שפטל ערעור ליועץ המשפטי לממשלה על החלטת המשטרה שלא לחקור את התלונה. יוסף חריש דחה את הערעור ועל כן שפטל עתר לבג"ץ כדי שיבטל את החלטתו של היועץ המשפטי לממשלה. בג"ץ קיבל את העתירה (והיתה זאת הפעם הראשונה בתולדות המדינה שעותר זוכה בעתירה נגד היועץ המשפטי לממשלה) כשקבע כי "נימוקי היועץ המשפטי הם חסרי יסוד". עכשיו, שפלר מציין בספרו כי כתב האישום נגד נח קליגר (והעורך דב יודקובסקי) הוגש כעבור שנה מקביעת בג"ץ והתנהל בעצלתיים בבית משפט השלום ועד לעת כתיבת הספר (1993) לא נקבע פסק הדין. אז השאלה היא: א. האם מישהו ידע על כך והאם יש לציין את הסיפור בערך על נח קליגר (דבר העלול לפגוע ברזומה המפואר שלו על פי הערך). ב. ובהנחה שמישהו כן שמע על הסיפור, איך הסתיים לבסוף הסיפור? 82.81.90.126 15:51, 22 ביולי 2011 (IDT)

ב. הסיפור הסתיים בכך שנח קליגר, דב יודקובסקי וידיעות אחרונות הורשעו בעבירה על חוק הסוב-יודיצה. על קליגר נגזרו חודשיים מאסר על תנאי, על דב יודקובסקי נגזרו עבודות לתועלת הציבור ללא הרשעה ועל ידיעות אחרונות נגזר קנס של 5,000 ש"ח. Easy n - שיחה 00:17, 23 ביולי 2011 (IDT)

ממה עשוייה פלטה לשיניים?

איך קוראים לחומרים שמהם לוקחים את הדוגמא של השיניים? איך קוראים לחומר שממנו מכינים את הפלטה? איזה סוג חומר זה? (פלסטי/אחר?)

דוגמא לפלטה: http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:Invisali

תקליט הזהב של וויאג'ר

קראתי את הערך ולא כל כך הבנתי איך נאס"א ציפו שחוצנים תבוניים אחרים ידעו איך להשתמש בתקליט. הם כן צירפו מחט, אבל לא פטיפון, ומי יודע אם החוצנים שיתקלו בתקליט הזה בכלל משתמשים ברשת החשמל..

תודה.

מדוע האוניברסיטאות...

נותנות לסטודנטים שלהם ללמוד מספרים שהם תרגומים של ספרים לועזיים?. מדוע לא לכתוב Text-Books רשמיים בהוצאת האוניברסיטה שהם פשוט שכתוב של האמפירי?...

זה מאד מעניין אותי.

ככה זה נהוג בארץ. בארצות אחרות אכן נוהגים לתרגם לפחות את הספרים העיקריים. גילגמש • שיחה 20:21, 22 ביולי 2011 (IDT)

מי אמר שאין? האוניברסיטה הפתוחה עושה זאת. אבל רק היא יכולה להרשות לעצמה כי הלימוד הוא עצמי, ועל כן יש צורך בהוצאה של ספרות עיקרית שנכתבת ונערכת על ידי האוניברסיטה. לשאר האוניברסיטות פשוט אין כסף או זמן להתעסק בכך. כל אוניברסיטה מוציאה כתבי עת וכל מרצה מפרסם מאמרים וספרים. 82.81.90.126 21:05, 22 ביולי 2011 (IDT)

אפשר לגלגל את העלות על הסטודנט. מן הראוי שמי שלא יודע אנגלית שישלם על כך קנס. גילגמש • שיחה 21:15, 22 ביולי 2011 (IDT)

האם יש ספרים כחול-לבן שהאו"פ הוציאה?. כי ידוע לי שלפחות רובם המכריע של ספריה הם ג"כ תרגומים.

הרוב המכריע של הספרים שמהם אני למדתי באוניברסיטה הפתוחה נכתבו במקור בעברית. עִדּוֹ - שיחה 22:28, 22 ביולי 2011 (IDT)

למדתי במוסדות ובחוגים אקדמיים מגוונים, רובם בישראל. בחלק מהמקרים למדתי מספרים בשפת המקור האנגלית, בלי שום תרגום. בחלק קטן יותר למדתי מספרים שנכתבו במקור בעברית. הספרים המתורגמים היו מיעוט זניח מהספרים שנדרשתי לקרוא. עִדּוֹ - שיחה 22:26, 22 ביולי 2011 (IDT)

לאוניברסיטה הפתוחה יש מיזם פאר שמאפשר נגישות חופשית לחלק מהספרים. שנילי - שיחה 09:02, 23 ביולי 2011 (IDT)

אני לומד בטכניון ויש לא מעט ספרים צמודי קורסים שנכתבו על ידי חלק מחבר הסגל של הפקולטה שלי. ♠ גיל כ. (שיחה) ♠ 10:44, 23 ביולי 2011 (IDT)

איך מערכות שיתוף הקבצים לא נהרסות?

תאורטית חברות זכויות היוצרים יכולים להיכנס לקומונות של ביטרונט או של אימיול ובמקום לתת את המידע שהמשתמש חיפש (לדוגמא: שיר), לתת רצף של אפסים בינאריים ועל ידי כך פגימה בקובץ כך שלא יוכל להיקרא ובעותקיו העתידיים. מדוע אף האקר ונדליסט או חברת תאוות בצע לא מנצלת את החולשה הזאת של הקומונה-לכולם יש גישה בכתיבת הקובץ בעצם..?

לא רק שהן יכולות, הן גם עשו זאת בעבר, למיטב ידיעתי (^{[דרוש מקור]}). אבל זה לא מונע מאחרים להציע עותקים מוצלחים יותר. Tzafrir - שיחה 10:10, 23 ביולי 2011 (IDT)

אתה מוריד את הקובץ ממאות משתמשים, והתוכנה בודקת אם הקובץ שלך פגום או לא, עושה השוואות. אני לא בטוח שזה כל כך פשוט Mysterion - שיחה 13:02, 23 ביולי 2011 (IDT)

• בדיקה שהקובץ פגום אפשר לעשות רק לאחר ההורדה.
• הקובץ לא חייב להיות פגום: יותר פשוט להתמש בקובץ קול שמכיל סתם רעשים (או משהו דומה). Tzafrir - שיחה 08:06, 25 ביולי 2011 (IDT)

הן לא יכולות לעשות זאת - בשל חוזקו של הפרוטוקול!
פרוטוקול ביטורנט, הוא פרוטוקול מבוזר בהוויותו!
בפרוטוקול זה אתה צריך מספר גדול של בוגדים על-מנת שהמנגנון יכשל.
אם משתמש מסויים, הוא בעצם בוט של זדוני שכזה, אז המקטעים שהוא שולח הם פגומים.
פירושו של דבר ש"החתימה" שלהם (איזשהו חישוב המבוסס על תוכנם), יבדל מזה שאמור להיות.
או אז המחשב המקבל ישליך את המקטע המדובר.
יתר על-כן, לאחר שמקטע כנ"ל מגיע למקבל - וכשל ההעברה מתגלה, דירוג השולח (אצל המקבל) יורד, ותוכנת הביטורנט של המקבל תעדיף ליצור קשר עם משתמשים אחרים.
ברור כי משתמש שבאופן קבוע שולח מקטעים פגומים ידורג נמוך אצל כל המשתמשים ולמעשה לא יצליח לשלוח מקטע כלשהו.

אבל הבעיה החמורה ביותר, קשורה לאחריות השילוחית של חברות התקליטים.
א. ייתכן שמה שהן עושות הוא בלתי חוקי במדינות מסויימות. הלוא זו כל הטענה שלהן, יש משהו מאוד לא חוקי בהעברות הקבצים הללו.
בנוסף, אם יתברר שחברת תקליטים X שולחת שירים פגומים של אומן Y - זה יתפש כאילו האמן ממש מחבל ונלחם בקהל שלו.
בעוד שיתכן והרבה אמנים רוצים זאת, הם ודאי לא מעוניינים להיות מזוהים עם המעשה.
לכולם נח להרוויח עוד כמה דולרים, אבל איש לא רוצה להגיד שהוא אשכרה נלחם במעריצים שלו.
דוד הירושלמי - שיחה 00:18, 24 ביולי 2011 (IDT)

• את זה פשוט יחסית לעקוף: השולח יוצר מדי פעם זהות חדשה.
• מה לא חוקי בהעלאה של קובץ רעש לרשתות שיתוף קבצים? זו אינה הפרת זכויות יוצרים. זו אולי פגיעה בשם המסחרי. בכל מקרה, גם הפרת זכויות יוצרים וגם פגיעה בשם המסחרי הן עוולות אזרחיות ולא עברות פליליות. מי שיכול לתבוע הוא בעלי הזכויות, ולא המדינה.
• אין שום דבר לא חוקי בפרוטוקולי שיתוף הקבצים כשלעצמם. אני מוריד לא מעט דברים באופן חוקי דרך ביטטורנט. הרעיון הבסיסי של המדיום הזה הוא שאם תוכן מסויים הוא פופולרי, הוא יופץ ע"י כל המשתמשים ולא רק ע"י מי שסיפק אותו במקור (ואין לא עודף רוחב פס). Tzafrir - שיחה 08:06, 25 ביולי 2011 (IDT)י

(1) זה לא כזה פשוט צפריר: כאשר אני ואתה חומדים לצון, זה מאוד פשוט. אך כאשר חברה גדולה (נניח ויאקום, או וורנר-ברוס) עושה את זה, הם ישכרו גוף גדול עם תשתית מחשוב רצינית שיעשה זאת (הרי אחרת, זו תהיה טיפה בים). לדבר הזה יש עקבות!
המקרה הכי אירוני יכול להיות כאשר חברת מוסיקה אחרת תגיש בגשה לגילוי IP המשוייכים לתנועת טורנט אצל ספק גדול ותגלה... את ויאקום מפיצה קבצים. בקיצר - אופרציה בקנה מידה כזה ("להלחם ברשת") משאירה עקבות.
בשביל לבצע משהו בסדר הגודל הזה, ובלי להשאיר עקבות - אתה צריך להיות NSA/ממשלה/ארגון טרור-רשת (כמו רוסטוק).

(2) לגבי החוקיות - אני רק משער באופן היפוטתי. החוק הוא דבר סבוך.
ייתכן שבצרפת (נניח) כל חלוקת קבצים תחת שמות שזוהו כקנייניים הוא לא חוקי, ונופל תחת חוק 5 הפסילות.
במקרה כזה, הגוף המספק לוורנר (נניח) את השירות המדובר, יקבל אזהרה משלטונות צרפת - כי משתמשים בצרפת, [לכאורה] הורידו תכנים מוגנים בז"י שהוא פירסם.
אגב, שים לב לדקות: אם אני ואתה משתפים קובץ, וגם חיים הזדוני (שמפזר קובץ ריק) - אנחנו כולנו חלק שווה בנחיל ההורדה הספציפי הזה (אותו סרט נניח).
לצופה החיצוני, מה שקורה עם חיים, זה שיש לו בעיה עם התקשורת שלו. הוא מפיץ קבצים פגומים. אך הוא עדיין חלק מנחיל ההפצה של קובץ מוגן בזכויות יוצרים.
למשל, תכנת הביטורנט שלו מפיצה למשתפים/מורידים נוספים את כתובות ה-IP של משתפים אחרים.
ללא ספק, הוא מסייע בהפצת קבצים המוגנים בזכויות יוצרים...

בקיצר, זה מה שיפה בפרוטוקול הזה - אם באמת הרבה אנשים רוצים בהפצתו של קובץ, אז זהו מאמץ אדירים להלחם בהפצתו. זהו פרוטוקול דמוקרטי במהותו.
דוד הירושלמי - שיחה 13:07, 29 ביולי 2011 (IDT)

מה זה ביצה?

חי\דומם?

רוב הביצה עשוי חומרי מזון (מה שאנו אוכלים, החלק הלבן והצהוב) אך בפנים קיימים תאי ביצית שאמורים להיות מופרים וליצור עובר. Mysterion - שיחה 12:19, 23 ביולי 2011 (IDT)

תרנגולת מטילה ביצים גם אם אין תרנגול על ידה. כך שביצה יכולה גם להחשב לדומם. Nachum - שיחה 15:43, 23 ביולי 2011 (IDT)

גם בביצה הזו יש ביצית על אף שהיא לא מופרת. האם תא עם מחצית DNA נחשב חי או לא? שאלה נוספת היא האם ביצה מופרת נחשבת חי או לא. הביצה עצמה לא חיה לדעתי בשום מקרה, אלא רק העובר/תא שבתוכה. Mysterion - שיחה 17:29, 23 ביולי 2011 (IDT)

בכל מקרה, חי. היא עונה על כל התנאים הבסיסיים לחיים. אוריה אורן - שיחה 17:33, 23 ביולי 2011 (IDT)

לא, זה דוממם. אלא אם: א) הביצה מופרת ב) מישהו דואג לחמם אותה.

אחרת ביצה זה "חי", כמו שסטייק אנטרקוט זה "חי". 109.65.212.37 08:53, 24 ביולי 2011 (IDT)

לדוברי הצרפתית שבניכם\ן

שאלה דקדוקית: מה ההבדל בין leur ל- eux? כשאני מעוניין להחליף באמצעותם שמות ואנשים. 82.81.92.213 17:43, 23 ביולי 2011 (IDT

להלן מספר דוגמאות (ברוח התקופה) כאשר à eux = leur

• Ruth partage son appartement avec Yael et Dan (רות חולקת את דירתה עם יעל ועם דן)
• Ruth partage son appartement avec eux (רות חולקת את דירתה אִתם)

• Ruth donne la clé à Yael et à Dan (רות נותנת את המפתח ליעל ולדן)
• Ruth donne la clé à eux* (משפט שגוי דקדוקית ולכן נשתמש ב-leur, לפני הפועל, כמו במשפט הבא)
• Ruth leur donne la clé (רות נותנת להם את המפתח)

Rebecca - שיחה 23:20, 24 ביולי 2011 (IDT)

מי האיש שהגה את השיטה המדעית?, הוא היה חוצפן

אם אני רוצה לקטר על כך שהשיטה המדעית הנוכחית (אין לה שם, פשוט מכנים אותה; "השיטה המדעית"), היא שיטה קונקרטית-פנאטית גרידא, בזמן שהיא יכולה להתחלף ב"שיטה מדעית" אחרת, שבה יש מקום גם ל"לא-קונקרטי" (דוגמת לא מודע שהוא הדיקרנציה העמוקה ביותר של המוח) ולהפסיק עם השטות שפסיכולוגיה אינה מדע, ואפילו לטעון שגם המחקר הפילוסופי המטא-פיזי הוא מדע ושאבסורד להשאיר את המטא-פיזיקה מחוץ למחקר המדעי;

למי אני צריך לפנות בשביל לקטר?. מיהו אותו איש שהכתיב למין האנושי (ברוב חוצפתו) שצריך לחקור את המציאות רק בשיטה מדעית אחת מסויימת מבלי להשאיר מקום לשום שיטה אחרת?...

תודה.

אני מציע שתציג את התזה שלך בפורומים הרלוונטיים (למשל כנסים מדעיים) אולי הם ישתכנעו. גילגמש • שיחה 09:43, 24 ביולי 2011 (IDT)

תודה על עצתך, תבורך. אבל מי האיש?

אין איש, זו התפתחות הדרגתית. קרא את הערך השיטה המדעית. אין מונופול של השיטה המדעית. עובדה: מאמרים בפסיכולוגיה כן מתפרסמים. פשוט לא כולם עומדים בסטנדרט של מדעי הטבע ולגיטימי ואף חשוב לציין זאת. דניאל ב. • תרמו ערך 10:40, 24 ביולי 2011 (IDT)

שלום, נשמע לי מוזר (אין מילה אחרת לתאר זאת) ש "זה תהליך הדרגתי; הנה בעצמך אמרת; "הסטנדרטים של מדעי הטבע" (ומי קבע את אלו?!). ולמה ראוי לציין את זה?. לפסיכולוגיה יש את הכלים שלה לאסוף ידע. אם אני מבין אותך ואת ידידנו לעיל נכון, רפורמה היא דבר בלתי אפשרי, משום שמדענים בעולם כולו משוכנעים שחוץ מהסטנדרטים של מדעי הטבע, השיטה המדעית לא תכלול מערכיי סטנדרטים נוספים.

אף אחד לא קבע אותם. הם נקבעו במשך הזמן כאשר מדענים העלו יותר ויותר את מידת התקפות של תוצאותיהם. ראוי לציין זאת, כדי שיהיה ברור לכל שטענה בפיכולוגיה היא פחות מוכחת ותקפה מאשר טענה בפיזיקה. דניאל ב. • תרמו ערך 11:34, 24 ביולי 2011 (IDT)

אני חושב שאם יש אדם יחיד שאתה יכול להאשים, הרי שהוא קרל פופר ועקרון ההפרכיות שלו. דוד - שיחה 12:24, 24 ביולי 2011 (IDT)

כן. זה באמת בעיה חמורה שהמדע מאמין בניסויים ותצפיות, במקום לקבל ללא הוכחה כל טענה מעניינת. עדיף שהמדע החצוף הזה היה מקבל גם טענות מופרכות ומשוללות אחיזה במציאות, או מוכיח כלל טבע על סמך 3 דוגמאות. צריכים לפתוח אסקולה חדשה במדעי הטבע שעבורה ניתן להוכיח כל טענה על סמך 4 אנשים שונים שמדווחים על אותו מצב פסיכולוגי. 192.114.105.254 15:19, 24 ביולי 2011 (IDT)

דניאל, בפסיכולוגיה יש עובדות, עובדות מהסוג של מן הכלל ויוצא מן הכלל. ואתה יודע מה, אני מאמין שבכל מדע שהוא זה ככה. הכל מן-הכלל, אין 100%, ומי שאומר שיש, אני בוחר שלא להאמין לו, וגם, מן הכלל.

ואני לא אמרתי לבטל את השיטה המדעית אלא אמרתי, להרחיב אותה גם למנטאלי ולהכרחים לוגיים (2 מערכים נוספים לטבעי הקיים), ואני מקווה שזה יקרה כמה שיותר בקרוב. ומי שלא רוצה, שלא יקווה.

מי שהמציא את השיטה למיין את התכתובות בין המזנון לבין אזור ההומור, הוא באמת חוצפן. גוונא • שיחה • פנים חדשות לערכי הלכה 23:36, 24 ביולי 2011 (IDT)

לא יודע מה זה הכרחיים לוגיים אבל בשיטה המדעית הנוכחית כל מה שניתן להסיק לוגית, אכן תקף. יש סיבה שלשיטה המדעית יש סטנדרט גבוה. כשאתה שולח אדם לחלל אתה רוצה לדעת במידה הקרובה לוודאות שהחללית לא תתרסק. כשאתה מוכר תרופה, אתה חייב לוודא שאין לה תופעת לוואי. כיום, בפסיכולוגיה אין תקפות רבה מספיק כדי להסתמך עליה בשאלות של חיים ומוות. הפתרון הוא להכיל על הפסיכולוגיה סטנדרט מדעי (כפי שאכן עושים) ולא לרכך את הסטנדרט. דניאל ב. • תרמו ערך 23:38, 24 ביולי 2011 (IDT)

אם כך, מדוע יש פילוסוף שטוען שישנו הכרח לוגי לקיום האלוהים ופילוסוף שטוען שאין הכרח לוגי לכך? (גם כאן וגם כאן יכולה להיות הטייה רגשית). גם אם התרופה שאין לה תופעות לוואי יכולות להיות תופעות לוואי שהן בגדר יוצא מן הכלל בגלל שהאורגניזם הספציפי שקיבל את החומר היה רגיש לו עד כדי נזק. ולגבי פסיכולוגיה, גם בפסיכולוגיה יש עובדות שהן מן-הכלל עובדות, ויוצא מן הכלל שהעובדה אינה מתגלמת, כמו בכל תחום אחר. אני לא יודע על סמך מה אתה מכליל את כל מחוזות הפסיכולוגיה כלא תקפים.

גם פילוסופיה לא עונה על הסטנדרטים של השיטה המדעית. ואין דבר כזה "לתרופה שאין לה תופעות לוואי יכולות להיות תופעות לוואי". זה רק אומר שמי שבדק את התרופה לא עשה את עבודתו כהלכה ולא הכיר את כל האפשרויות הנדירות. כמו שאמרו כבר חלק מהרעיון של שיטה מדעתי זה ההפרכה. אם אני טוען "אבן גדולה נופלת יותר מהר מאבן קטנה", אז אפשר לבדוק את זה בסדרת ניסויים. ומספיק דוגמה אחת נגדית בשביל לקבוע חד משמעית שהטענה שלי שגויה. ולגבי פסיכולוגיה- הטענות המופרכות ביותר יכולות למצוא חיזוק על ידי מספר דוגמאות. ומשם מכליליים את זה לכל האנושות. זה לא באמת שיטה שמובילה למשהו. ואם מוצאים דוגמה נגדית פשוט מגדירים אותה כיוצא דופן. 109.64.214.18 09:28, 25 ביולי 2011 (IDT)

שלום לאנונימי היקר. אני ציינתי כבר מספר פעמים שפילוסופיה לא עונה לסטנדרטים של מדעי הטבע, אני טוען שחוץ מהסטדנרטים של מדעי הבטע צריך להוסיף שני מערכים נוספים. אבל אני לא משווק כאן את הטענה, את התשובה לשאלתי כבר קיבלתי. תמו ונישלמו דבריי. כל טוב.

האם ניקוטין מרזה?

ידוע שהפסקת העישון משמינה, אבל נותנים לזה הסבר שאנשים שמפסיקים מתחילים לאכול יותר. אבל האם זה ההסבר היחיד? יכול להיות שניקוטין מעכב תהליכים בגוף? 192.114.105.254 14:40, 24 ביולי 2011 (IDT)

גם אני שמעתי משהו דומה, אם כי היתי מציע לנסות תרופה קצת יותר ידידותית להרזיה. גילגמש • שיחה 18:08, 24 ביולי 2011 (IDT)

תוצרי העישון (כי סיגריה אינה מכילה רק ניקוטין) פוגעים ברירית הלשון ורירית האף ולפי חלק מהחוקרים, גם ברירית הקיבה. על כן יש הפחתה בתחושת הטעם והריח ובהפרשת חומצות הקיבה. כתוצאה מכך התאבון פוחת. על כן, אישון, ביחוד לפני ארוחות, יכול להביא לירידה מסויימת במשקל. הפסקת אישון מגבירה תאבון ואכילה (ובהתאם, גם מישקל) בתהליך פיזיולוגי הפוך וכן בתהליך פסיכולוגי של תחליף. ד"ר --וידנפלד - שיחה 22:52, 25 ביולי 2011 (IDT)