ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 221

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
דפי ארכיון של הכה את המומחה
ארכיון כללי
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10
11 12 13 14 15 16 17 18 19 20
21 22 23 24 25 26 27 28 29 30
31 32 33 34 35 36 37 38 39 40
41 42 43 44 45 46 47 48 49 50
51 52 53 54 55 56 57 58 59 60
61 62 63 64 65 66 67 68 69 70
71 72 73 74 75 76 77 78 79 80
81 82 83 84 85 86 87 88 89 90
91 92 93 94 95 96 97 98 99 100
101 102 103 104 105 106 107 108 109 110
111 112 113 114 115 116 117 118 119 120
121 122 123 124 125 126 127 128 129 130
131 132 133 134 135 136 137 138 139 140
141 142 143 144 145 146 147 148 149 150
151 152 153 154 155 156 157 158 159 160
161 162 163 164 165 166 167 168 169 170
171 172 173 174 175 176 177 178 179 180
181 182 183 184 185 186 187 188 189 190
191 192 193 194 195 196 197 198 199 200
201 202 203 204 205 206 207 208 209 210
211 212 213 214 215 216 217 218 219 220
221 222 223 224 225 226 227 228 229 230
231 232 233 234 235 236 237 238 239 240
241 242 243 244 245 246 247 248 249 250
251 252 253 254 255 256 257 258 259 260
261 262 263 264 265 266 267 268 269 270
271 272 273 274 275 276 277 278 279 280
281 282 283 284 285 286 287 288 289 290
291 292 293 294 295 296 297 298 299 300
301 302 303 304 305 306 307 308 309 310
311 312 313 314 315 316 317 318 319 320
321 322 323 324 325 326 327 328 329 330
ארכיון מתמטיקה
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10
ארכיון פיזיקה
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10
ארכיון ביולוגיה
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10
ארכיון פסיכולוגיה
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10

דף זה הוא דף ארכיון של דיון או הצבעה שהסתיימו. את המשך הדיון יש לקיים בדף השיחה של הערך או הנושא הנידון. אין לערוך דף זה.

לראש הדף
לתחתית הדף

כמה מסיימים תואר בפיזיקה בשנה?[עריכת קוד מקור]

כמה אנשים מסיימים תואר ראשון בפיזיקה בישראל בשנה? כמה מתקבלים לתואר שני בפיזיקה בשנה? 79.177.104.150 11:57, 1 באוקטובר 2013 (IDT)

מקור הנתונים מדד ג'יני של ערים בישראל המפורסם באתר ויקיפדיה[עריכת קוד מקור]

שלום רב,

ברצוני לברר מהו המקור שממנו נלקחו הנתונים של מדדי ג'יני של ערים בישראל המפורסם באתר ויקיפדיה בערך של ערים שונות. אודה לתשובתכם בהקדם בברכה, --132.74.77.109 13:16, 1 באוקטובר 2013 (IDT)מיקה

מקור: סקר שכר של המוסד לביטוח לאומי‏‏, פרסום אחרון - נכון לשנת 2009

שטר של 2$ רגיל שווה משהו מיוחד? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

ראה United States two-dollar bill. תחת הכותרת Rarity. ‏Corvus,(שיחה) 17:34, 1 באוקטובר 2013 (IDT)

האם ג'וקים חיים כמשפחה[עריכת קוד מקור]

למה נראה לי שיש פה מאחורי הארון ג'וק אבא ג'וקה אמא ושנים או שלשה ילדים קטנים יותר שבאים וחוזרים לאותו מקום כל פעם? האם ידוע בספרות המדעית על היותם חיים במבנה משפחתי ? מי-נהר - שיחה 21:07, 1 באוקטובר 2013 (IDT)

אינך זוכר את השורה "כאן משפחת החרג'וקים גרה" מתוך התוכנית "החרצופים"? 77.125.236.187 21:15, 1 באוקטובר 2013 (IDT)
לא יודע למה נדמה לך, אבל אותי לימדו, שבאופן כללי, אמהות יש רק אצל בעלי דם חם ואבהות או טיפול בנכדים היא אפילו נדירה בהרבה. עִדּוֹ - שיחה 21:21, 1 באוקטובר 2013 (IDT)
פעם ראיתי סרט טבע על תנינים. התנינה שמרה על הביצים עד הבקיעה, ואחרי הבקיעה היא לקחה את התנינים בעדינות בשינייה. לפי מה שנאמר בסרט, בעלי חיים אחרים מטילים את הביצים שלהם באותו מקום, כדי שיהיו מוגנות על ידי התנינה. 77.125.236.187 00:45, 2 באוקטובר 2013 (IDT)

האם נקודת פיתול היא שיווי משקל לא יציב?[עריכת קוד מקור]

הועבר לדף ויקיפדיה:הכה את המומחה/שאלות במדעים מדויקים

האם העצים עושים את הרוח?[עריכת קוד מקור]

הועבר לדף ויקיפדיה:הכה את המומחה/שאלות במדעים מדויקים

מי מסתובב סביב מי[עריכת קוד מקור]

לא ברור אם זו שאלה פיזיקאלית קוסמולוגית או פילוסופית. אמנם ידוע שכדור הארץ מסתובב סביב השמש. אבל האם השמש לא מסתובב סביב הייקים ? מי-נהר - שיחה 14:58, 2 באוקטובר 2013 (IDT)

אי אפשר להסתובב סביב היקום, כי ליקום אין מרכז. השמש נעה במסלול מעגלי סביב מרכז הגלקסיה שביל החלב. Corvus,(שיחה) 15:09, 2 באוקטובר 2013 (IDT)
א. שאלתך פיזיקלית. קוסמולוגיה עוסקת בחקר מבנה היקום ובשלבי ההתפתחות שלו ושל מרכיביו. שלבים אלה הם תוצאה של תהליכים וגורמים פיזיקליים.
ב. תשובה יסודית יותר לשאלתך קשורה במבנה היקום בכלל, ובמבנה של גלקסיה בפרט. גלקסיה מורכבת מכוכבים, שהם בעצם שמשות. רבים מהם מלווים בכוכבי-לכת, מה שיוצר מערכות-שמש. מכאן שהשמש, כמו מאות מילארדי כוכבים או שמשות אחרות, היא מרכיב של גלקסיה, ולא משהו מחוץ לה או ליקום, אשר כאמור, מורכב מגלקסיות. בנצי - שיחה 17:37, 2 באוקטובר 2013 (IDT)
תודה נשמה אבל לא שאלתי על היקום, שאלתי על הייקים. מי-נהר - שיחה 17:39, 2 באוקטובר 2013 (IDT)
אתה מתכוון "תודה, נשמות". אם כך, נותר לבדוק אם רק השמש נעה סביבם. אגב, מאיפה נולד ההיתול או ההקשר שלו ? . בנצי - שיחה 17:45, 2 באוקטובר 2013 (IDT)
אכן, תודה לנשמות. אמנם יש מאפיין היתולי בשאלה אולם היא נשאלת ברצינות. (איני אחראי לכך שמעבירים אותה לכאן). ובחזרה לענייננו, בסוכות נדברנו אודות כמה דמויות במשפחתנו שהן כמו יקה (אם כי אף אחד אצלנו לא מגרמניה...). למשל סבי, יבדל"א, שהוא תמיד מעורר השחר. כלומר, מקדים את עלות השחר בהשכמתו. אתה בוודאי מכיר את אותם אנשים שכל דבר אצלם ממש מדוד ומדויק. לא יקדימו או יאחרו את התחלת התפילה בציבור, אלא בדיוק. שאלת "מי מסתובב סביב מי" היא מסוג השאלות של מי המרכז, מי העיקר שסביבו הכל מתנהל. לכן נשאלה השאלה אודות הייקים. מבחינה זו, קיימת טרמינולוגיה, שבוחנת את ההתרחשויות, לא לפי עצמיותן בערך מוחלט, אלא לפי האופן בו קולטים אותן ומושפעים מהן הגורמים, המודדים אותן במקומן וזמנן המסוים. כלומר הרלוונטיות שלהן במידת השפעתן היא ענין יחסי. כמו כן, אנו מכירים את ההגות על הפסוק "אם לא בריתי יומם ולילה, חוקות שמים וארץ לא שמתי". ודי לחכימא ברמיזא. מי-נהר - שיחה 18:03, 2 באוקטובר 2013 (IDT)
אני העברתי את השאלה, בצדק. באופן טבעי, שאלות העוסקות ביקום, כפי שזה הובן (שנינו חשבנו ש"ייקים" היתה תקלדה), מקומן כאן. לכן ההבהרה שלך הינה במקומה. אחזיר אותה למדור הראשי כדי שהיא תוכל לקבל את תשומת הלב בהקשר האנושי-חברתי שלה. בנצי - שיחה 18:12, 2 באוקטובר 2013 (IDT)

הערות לשואל[עריכת קוד מקור]

א. היגבתי (שם) וציינתי שאחזיר את הדיון המקורי לכאן. אין צורך במלאכה כפולה, שהיא גם מיותרת - הרי אין מקום להשאיר שם את הדיון המקורי, ומי שיטפל בהעברתו חזרה לכאן, ממילא יעלה את שאלתך מחדש.

ב. גם מחקת את הודעת ההעברה ל'מדעים מדוייקים' שהיתה כאן, מבלי לדאוג לפתרון של אי-ההבנה בראיה כוללת.

ג. הדיון שהתקיים שם כולל הבהרה הכרחית שהיתה מונעת מלכתחילה את אי-ההבנה (כפל משמעות), והיה מקום להוסיפה לשאלה המקורית. בנצי - שיחה 18:35, 2 באוקטובר 2013 (IDT)

למה לא מופיע קישור מהצורה "השאלה הועברה מהדף"? בבקשה, שימו קישור לדף שבו מופיעה השאלה. תודה. 77.125.236.187 20:26, 2 באוקטובר 2013 (IDT)

סימון (מתמטי או אחר) לאחרון בסדרה[עריכת קוד מקור]

האם יש סימון למספר אחרון בסדרה. למשל סדרה של 1-4, "מספר אחרון,1,2,3" או בסדרה של אלף מספרים "מספר אחרון...1,2,3" תודה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

בסדרה סופית a בת n איברים מסמנים .Uziel302 - שיחה 18:34, 2 באוקטובר 2013 (IDT)
יש סימון מיוחד שיבהיר שכוונתי למספר האחרון בסדרה? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)
לפחות בכל המקרים שבהם אני נתקלתי (והיו עשרות כאלה) הסימון משמעו ש- הוא האיבר האחרון (כלומר, הסדרה היא ), ו- אומר שהסדרה נמשכת לעד (היא ). במקרה השני בד"כ משתמשים ב- כדי להציג את הנוסחה הכללית של האיברים, ושאר האיברים מוצגים כמספרים: למשל, . אפשר לעשות משהו דומה בסדרה סופית: - זו הסדרה . שים לב ש-i מבטא אינדקס ולא את היחידה המדומה. יכול להיות שמדובר בסך הכול במוסכמה מקובלת אך לא מוחלטת, כך שאם המרצה/מורה שלך משתמש בסימון אחר - עדיף שתשתמש בו. נו, טובשיחה 15:46, 4 באוקטובר 2013 (IDT)
בקיצור התשובה היא: לא, אין סימון מיוחד לאיבר אחרון בסדרה. יש עיסוק נרחב בסדרות לא סופיות בהן אין איבר אחרון. לסדרות סופיות מתייחסים פעמים רבות כמערך או וקטור, תלוי בהקשר. אגב, גם לאיבר הראשון אין סימון מיוחד פרט לצורה הרגילה של שם הסדרה עם האינדקס המתאים. Uziel302 - שיחה 06:17, 5 באוקטובר 2013 (IDT)
תודה לשניכם. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

כמה מ"ג ב-1-CC?[עריכת קוד מקור]

כמה מ"ג יש ב-1 CC? תודה. 95.35.254.178 19:01, 2 באוקטובר 2013 (IDT)

אין אפשרות לענות על שאלתך. זה גדלים שלא ניתן להשוות. זה בערך כמו לשאול מה אורכה של מעלת צלזיוס אחת. גילגמש שיחה 19:13, 2 באוקטובר 2013 (IDT)
cc זה מיליליטר. אמנם המשקל הסגולי משתנה אך כאשר המשקל הסגולי מתקרב לזה של מים ניתן לומר כי מספר המיליליטרים מתקרב למספר המיליגרמים (ולהפך).Uziel302 - שיחה 19:24, 2 באוקטובר 2013 (IDT)
אני לא חושב שאפשר לתת תשובה כזאת. מה יקרה עם המים האלה כשיוציאו אותם מכדור הארץ ויקפיאו? נפח תלוי בהרבה גורמים. אפשר גם לדבר על מיליליטר של גז, מוצק וכו'. אין סיבה להתייחס דווקא למים. בהשאלה ניתן גם לענות "מה אורכה של מעלת צלזיוס" - כאשר בודקים בכמה התרחבה קוביה של חומר מוצק כאשר הטמפ' עלתה במעלה אחת. גילגמש שיחה 19:38, 2 באוקטובר 2013 (IDT)
עקרונית אתה צודק אבל לדעת סדר גודל יכול להיות שימושי ולעומת זאת לדעת את האורך של התרחבות קוביה שמעלתה השתנתה לא ממש שימושי ביומיום. כמו כן הוצאת המים מכדור הארץ לא ממש רלוונטית ליום יום. אני לא התכוונתי לתת הגדרה פורמלית. רציתי לתת כלל אצבע שיכול לתת סדר גודל שעוזר להערכת נפחים ומשקלים של נוזלים בהינתן אחד מהם. Uziel302 - שיחה 19:49, 2 באוקטובר 2013 (IDT)
שימושי זה עניין של הגדרה. התרחבות מתכות הייתה אחת הגורמים החשובים בעיצוב כלי הירי. הירי גורם להתרחבות הקנה ועל ידי כך פוגע בדיוק הירי. במקרים קיצוניים הקנה יכול לעבור דיפורמציה או לגרום למעצורים רבים בנשק. זאת אחת הסיבות שכלי ירי המיועדים לירי רציף כמו מקלעים מיוצרים עם קנה עבה יותר לעומת רובים בעלי קוטר דומה בגלל השפעת החום על המתכת. גילגמש שיחה 19:52, 2 באוקטובר 2013 (IDT)
בפיסיקה נסיונית מאוד מקובל להחליף יחידות דרך גורמי המרה סטנרטיים, כדי לעזור לחשוב על בעיה או מערכת באופן שרלוונטי לצרכים ספציפיים. כך מקובל מאוד למדוד עובי במיליגרם לסמ"ר, למשל, כי בדרך כלל מודדים עובי של שכבות דקות על ידי שקילה. כך גם מקובל בקרב עדות המזרח לשער מידות הקשורות בהלכה במשקל במקום בנפח. בהקשר זה אם השאלה נשאלה למטרה ספציפית, ניתן לענות עליה. משה פרידמן - שיחה 22:02, 5 באוקטובר 2013 (IDT)
א. המשמעות של cc באנגלית היא Centimeter Cube, כלומר, בעברית סמ"ק (או סנטימטר-מעוקב), שהיא יחידת נפח. מ"ג (או מיליגרם) לעומת זאת, נגזרת מגרם שהיא יחידת מסה. לכן, כפי שציינו קודם, לא ניתן לקבוע יחס ביניהם, וכשעושים זאת, אין מדברים על יחס או המרה ביניהם, אלא על נפחו של חומר נתון בתנאים נתונים. מאחר והחומר והתנאים בהם הוא נתון אינם בהכרח קבועים, הרי שנפחו של חומר עם מסה נתונה אינו קבוע.
ב. מעבר לאמור בסעיף הקודם, מדובר בשני גדלים פיזיקליים השונים מהותית זה מזה: מסה מתייחסת לתכונה של החומר עצמו, ואילו נפח הוא המקום או המרחב אותו תופס החומר. בנצי - שיחה 00:02, 3 באוקטובר 2013 (IDT)
מה לגבי סמ״ק, מיליליטר ו-CC זה אותו הדבר?

למה אין הארד רוק קפה בישראל?[עריכת קוד מקור]

זה די מתבקש שיהיה סניף בירושלים או תל אביב, במיוחד כשהם פותחים סניפים בכל חור קטן כמו קוזומל שבמקסיקו..

השאלה למה דבר מסוים לא קיים לא ממש קשה. בדרך כלל התשובה היא שפשוט לא עשו את זה עדיין. זה דומה לשאלה למה חסרים ערכים מסוימים בויקיפדיה. בדרך כלל התשובה היא שעדיין אף אחד לא כתב ואתה מוזמן לכתוב.
ספציפית במקרה הזה אני בספק אם הטענה שבכותרת בכלל נכונה.Uziel302 - שיחה 19:28, 2 באוקטובר 2013 (IDT)
בערך הארד-רוק קפה כתוב: "בעבר היה סניף אחד במדינת ישראל – בדיזנגוף סנטר שבתל אביב. הסניף נפתח בשנת 1993, אך נסגר בשנת 1997, לאחר שהזכיין צבר חובות בסך של כ-5 מיליון שקל" Uziel302 - שיחה 19:38, 2 באוקטובר 2013 (IDT)

מין אנאלי[עריכת קוד מקור]

האם מין אנאלי לאורך תקופה ארוכה, כמו אצל קהילת ההומוסקסואלים, עלול לגרום לבעיות בריאות ייחודיות שאינן קורות במין וגינאלי? הרי הרקטום לא מיועד לעניינים האלו (הוא אמור להיות חד כיווני). תודה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

ראה מין אנאלי בפיסקה סיכונים בריאותיים. Uziel302 - שיחה 19:42, 2 באוקטובר 2013 (IDT)

למה שירותי מיקום של אפל לא עובדים בישראל?[עריכת קוד מקור]

הרי אפליקציית המפות של אפל עובדת בישראל, אז למה שירותים אחרים כמו סירי לא פועלים עם שירותי מיקום בישראל? תודה! ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

בדרך כלל הסיבה בדברים כאלה היא שכדי שמשהו יפעל צריך שמישהו יגרום לו לפעול, קרי שמתכנת יגדיר ששירותי מיקום של סירי יכללו גם את ישראל. אולי יש צורך בהתאמות מיוחדות מעבר לאלו הדרושות באפליקציית המפות. Uziel302 - שיחה 05:56, 10 באוקטובר 2013 (IDT)

הטיסה הכי ארוכה[עריכת קוד מקור]

מהי הטיסה הישירה הכי ארוכה שקיימת? ומהו הפרש הזמן המקסימלי בין שני מקומות מבחינת השעה המקומית (אולי אוסטרליה ולוס אנג'לס?). תודה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

תנסה פה Uziel302 - שיחה 19:34, 2 באוקטובר 2013 (IDT)
(הטיסה הכי ארוכה שם היא הטיסה מנמל התעופה ניוארק לסינגפור). הפרש הזמן המקסימלי הוא 13 שעות- 12 שעות מבחינת איזור הזמן ההוריזונטלי (שני מקומות שנמצאים אחד מול השני מבחינת מזרח-מערב) ועוד שעה אחת שנובעת מכך שאחד נמצא בשעון קיץ ואחד בשעון חורף. למשל: בגרינלנד השעה עכשיו חמש וארבעים בערב יום רביעי, ובניו זילנד השעה עכשיו שש וארבעים בבוקר יום חמישי. בלנק - שיחה 20:41, 2 באוקטובר 2013 (IDT)
לפי ויקיפדיה האנגלית, הטיסה הישירה הארוכה ביותר בעולם כיום היא טיסה 21 של סינגפור איירליינס מניוארק לסינגפור. אורכה כ-19 שעות, למרחק 15,345 ק"מ. היא פועלת בשנים 2004-2013, במטוס איירבוס A340-500. היא זכתה שם גם לערך נפרד. הטיסה הישירה הארוכה ביותר של אל על (וה-26 באורכה בעולם) היא טיסה מת"א ללוס אנג'לס. אורכה 15.5 שעות, למרחק 12,189 ק"מ. היא פועלת משנת 2006, במטוס בואינג 777-200. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)
לגבי הפרש הזמן המקסימאלי, הוא יתקבל בין שני מקומות שנמצאים סמוך לגבול התאריך הבינלאומי משני צידיו (קו הגבול בין אזורי הזמן שנמצאים "בתחילת" יום חדש לבין אלו שנמצאים כיממה אחר-כך). מדינת סמואה באוקיינוס השקט, למשל, נמצאת באזור זמן UTC+13 ובקיץ כשמופעל שם שעון קיץ, ב- UTC+14, שהוא אזור הזמן "הראשון". ניואה, גם כן מדינת איים באוקיינוס השקט אבל ממזרח לה, נמצאת כבר באזור זמן UTC-11, מעבר לקו התאריך, כלומר 24 שעות אחריה (בשעון קיץ אפילו 25!), זאת אומרת שבשתיהן השעה זהה אבל התאריך שונה ביום אחד. אגב ארה"ב מחזיקה בשני איים בלתי-מיושבים שנמצאים באזור זמן UTC-12, כלומר בזמן אפילו מאוחר יותר. 93.172.90.162 11:24, 3 באוקטובר 2013 (IDT)
ולסקרנים - זה הערך באנגלית על Singapore Airlines Flight 21. בברכה, דני. Danny-wשיחה 08:47, 4 באוקטובר 2013 (IDT)

האם השרירים של הצבי ננעלים זמן קצר אחרי שהורגים אותו?[עריכת קוד מקור]

באתר הזה [1] יש כתבה על שוטר במנגנוני הביטחון הערבים, שצד צבי בצורה בלתי חוקית. יש שם שתי תמונות של הצבי. באחת מהן מצולם צד ימין של הצבי, ובשנייה צד שמאל שלו. התנוחה של שרירי הצבי לא השתנתה בזמן שהפכו אותו מצד לצד. האם השרירים של הצבי ננעלים זמן קצר אחרי שהורגים אותו? 77.125.236.187 12:31, 3 באוקטובר 2013 (IDT)

ראה צפידת מוות‎ גילגמש שיחה 12:43, 3 באוקטובר 2013 (IDT)

למה ניתוחים זה דבר כל כך יקר?[עריכת קוד מקור]

למה ניתוחים פרטיים עולים מאות אלפי דולרים? נניח 10 שעות עבודה של צוות רפואי? באזור 10 אלפים שקל. תרופות והרדמה? נניח עוד איזה 5 אלפים. הפעלה של מיכשור רפואי, שכר של אדמיניסטרציה וכדו' עוד איזה אלפיים. ועוד אולי איזה אלפיים על ביורוקרטיה, דמי ישיבה על כיסא וכדו'. איך מגיעים לניתוח שעולה חצי מיליון? 79.177.104.150 15:33, 3 באוקטובר 2013 (IDT)

זה עניין פשוט של היצע וביקוש - כשמדובר בבריאות בני אדם מבקשים לרכוש את המיומנות הטובה ביותר, את המכשור המתקדם ביותר ואת התרופות הטובות ביותר וכמובן הדברים הטובים ביותר עולים הרבה מאוד כסף. מי שמוכן להתפשר ולקבל רפואה סוג ב' או ג' יוכל לשלם פחות, אבל מי מוכן להתפשר על בריאותו או בריאותם של יקיריו? רק מי שאין לו... אם מישהו רוצה לערוך מסיבה עם הזמר האופנתי, עם הנגנים המבוקשים ביותר, עם אפקטים אור-קוליים, עם זיקוקי די נור מרהיבים ולהגיש בה מטעמים משובחים, גם זה יעלה כמו ניתוח פרטי וגם את זה אפשר להחליף במסיבה עם בירות, ופלים, קפה ותה וזמרתה של זרובבלה, בת הדודה של חתן השמחה... בברכה. ליש - שיחה 15:46, 3 באוקטובר 2013 (IDT)
אני חושב שאתה טועה. לפי מה שאתה מתאר, לכל אדם שאוסף תרומות לניתוח ענק יש אופציה זולה יותר הוא לא בוחר בה. אני לא חושב שאם היתה אופציה כזאת הוא לא היה בוחר בה, אלא מעדיף להמשיך לסכן את חייו בכך שהוא ממתין לטוב ליבם של תורמים.
ועדיין זה לא עונה על מה הולך הכסף הענק הזה. מה יכול לגרום לניתוח להפוך לכזה יקר? לפי התיאור שלך זה "פוזות". 79.177.104.150 16:10, 3 באוקטובר 2013 (IDT)
בואו נעשה חשבון בלי מספרים, רק סעיפי תמחיר.
הקמת חדר ניתוח עולה מיליונים, צריך לפזר את העלות הזאת ואת ריבית המימון בין המנותחים. יש לתחזק את חדרי הנתוח - אחזקה מונעת ובדיקות ועמידה בתקנים רפואיים ותקני בטיחות - הכל ביוקר. ביטוח אחריות/רשלנות לצוות ולבית החולים - עולה הון. חדרי התאוששות, חדרי טיפול נמרץ סביב השעון אחרי הניתוח. אישפוז עד החלמה, שיקום. שעות הצוות הרפואי - זה לא יום עבודה, יש ימי הכנה ובדיקות מקדימות. זה גם לא עשר שעות צוות, 10 שעות 10 אנשי צוות. מנתח מומחה שמגיע מעיר אחרת - ימי עבודה וטיסות. גם הטיסות של המנותח עם ליווי רפואי. בסוף צריך גם לנקות את הרצפה ולתחזק את הגינה ואת המכבסה. בניתוח מורכב הצוות חייב ללמוד ולהשתלם. ויש לתמחר בלת"מים וסיבוכים וניתוח נוסף. וגם יש לכסות את עלות יחסי ציבור של המוסד. ורק אז רוצים גם להרוויח (על שכר של רופא כוכב כבר נאמר לעיל).
תעשה לך ביטוח (: Mr.Shoval - שיחה 20:39, 3 באוקטובר 2013 (IDT)
צריך להבדיל בין סוגים שונים של ניתוחים. הניתוחים עבורם אוספים תרומות הם ניתוחים חדישים שלרוב אפשר לבצע רק במעט בתי חולים בחו"ל. ניתוחים כאלו יקרים כי החולה משלם על כל המחקר שנעשה ועל הציוד החדיש. כמו כן בניתוחים מסוג זה ההיצע יחסית קטן והביקוש רב לכן בתי החולים יכולים לדרוש תשלום גבוהה.
סוג אחר של ניתוחים יקרים הם ניתוחים פלסטיים שהסיבה האמתית למחיר היא שאנשים מסכימים לשלם אותו. עקרונית גם עם המחיר היה קטן פי 2 הם היו מרוויחים לא רע.
הסוג האחרון של ניתוחים הוא ניתוחים כירוגים בבתי חולים. אין לי מושג מה בדיוק העלות שלהם ולרוב היא מכוסה על ידי ביטוח אבל קיימים ניתוחים מסובכים שיכולים להגיע ל24 שעות. בכל ניתוח מעורבים לפחות שני רופאים, אחיות ולפעמים גם טכנאים כך שעלות השכר שלהם יכולה להגיע ל20000 אלף שקלים ויותר. סך הכל לפי הערכה גסה ניתוח כזה יכול להגיע ל35 אלף שקל--79.180.127.251 21:53, 21 באוקטובר 2013 (IDT)

מושב גיאה[עריכת קוד מקור]

ממה התושבים מתפרנסים ־

http://www.homee.co.il/%D7%92%D7%99%D7%90%D7%94/%D7%AA%D7%A2%D7%A1%D7%95%D7%A7%D7%94/

חלק מהתושבים במושב גיאה עוסקים בחקלאות בענפים שונים וחלקם בעלי עסקים פרטיים כגון: מסעדת "בחצר", משתלה, שרברב, מסגרייה, מינימרקט, אספקה לחקלאות, תיקונים לתעשייה ועוד. חלק גדול מהתושבים עוסקים במקצועות חופשיים מחוץ לישוב במוקדי התעסוקה הקרובים בניהם: אזור התעשייה גבעת ציון, אזורי התעשייה באשקלון, אזור תעשייה שדרות, אזורי התעשייה, קרית גת, אזור התעשייה עד הלום, אזור התעשייה קרית מלאכי, אזור התעשייה גן יבנה, אזור התעשייה באר טוביה. מוקדי תעסוקה נוספים נמצאים בערים אשקלון, שדרות, קרית גת במשרדים, מבני הציבור, מוסדות החינוך, מרכזים מסחריים, עסקים, חברות ועוד.

NiD123 - שיחה 18:43, 3 באוקטובר 2013 (IDT)

ספר/סרט המשך[עריכת קוד מקור]

מי היה הראשון שלאחר פרסום של ספר ראשון המשיך את העלילה וכתב ספר המשך? מה היה סרט המשך הראשון? 79.177.104.150 18:52, 4 באוקטובר 2013 (IDT)

סרט ההמשך הראשון הוא ככל הנראה נפילת אומה שיצא בשנת 1916, לגבי ספר השאלה לא הכי מוגדרת טוב, כי הספרים הראשונים פורסמו לרוב בחלקים בכל מקרה, וקשה להגיד האם זה נקרא "סדרה". בכל מקרה גרגנטואה ופנטגרואל של רבלה היא סדרת ספרים מוקדמת. בלנק - שיחה 21:23, 4 באוקטובר 2013 (IDT)
שמואל ב Zarnivop - שיחה 00:57, 5 באוקטובר 2013 (IDT)
למען הסר ספק, זו הלצה. הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 01:27, 5 באוקטובר 2013 (IDT)

טקס הסיום[עריכת קוד מקור]

של תוכנית 'תלפיות' השנה - האם יש מי יודע מתי ? תודה, ושבת שלום, בנצי - שיחה 01:55, 5 באוקטובר 2013 (IDT)

האם מורה בתיכון זה מעמד הביניים?[עריכת קוד מקור]

האם מורה מתחיל בתיכון נחשב להיות מעמד הביניים בישראל? כמה מורה מקבל על שעת לימוד פרונטלית (שהיא לפחות שעתיים עבודה)? 79.177.104.150 10:56, 5 באוקטובר 2013 (IDT)

מעמד חברתי-כלכלי לא נקבע בדרך כלל על ידי משלח יד, אלא על ידי שווי נכסיו של האדם. כך יתכן שאדם עשיר מאוד ילמד בתיכון ולא יהיה שייך ל"מעמד הביניים" או לחלופין יתכן שיהיה עני מאוד. עוני או עושר לא נקבעים רק על ידי שכר עבודה שמקבל האדם, אלא גם על ידי שווי נכסיו הכלליים. יתכן שאותו מורה היפתטי מרוויח סכום נאה, אך מעביר את מרבית הכסף לאנשים אחרים (למשל הוריו הזקוקים תמיכה או לגרושתו וכו) וכך נותר עני. גילגמש שיחה 11:07, 5 באוקטובר 2013 (IDT)
אתה מבין למה אני מתכוון. מורה בתיכון שלא קיבל ירושה של ווילה ברמת אביב ג' ולא מבזבז את מרבית כספו על תרופות לסבתא. מורה שכל פרנסתו באה מהוראה וכל הוצאותיו הן הוא עצמו(דירה, חשמל, אוכל וכדו'). ואגב, לפי ההדרה שלך אדם המשתכר 20 אלף לחודש נחשב לאדם עני אם הוא מבזבז את כל כספו ומסיים את החודש במינוס. 79.177.104.150 11:18, 5 באוקטובר 2013 (IDT)
אני מניח שאם מדובר במורה ממוצע ללא הוצאות יוצאות דופן אז יהיה שייך למעמד הביניים. גילגמש שיחה 11:26, 5 באוקטובר 2013 (IDT)
תשובות המבוססות על 'כסף', ועליו בלבד, הן שגויות ומטעות, בפרט, כאשר מבססים עליו גם מעמד חברתי. שים לב למשמעות הסוציולוגית של המונח 'חברתי', הנגזרת מאינטראקציה בין בני אדם. מטבע הדברים, העיסוק שלך, ולא רק ממה אתה מתפרנס, אופי העיסוק שלך, שפתך וטיב שיחתך והבנתך את הסובב אותך, גם מבחינה מדעית וגם מבחינה אינטליגנטית, וכן כישורי האינטליגנציה הרגשית שלך, כל אלה באים איתך אל המשוואה החברתית. אכן, מעמד חברתי נגזר גם ממעמד כלכלי, אבל לא רק ממנו. שבת שלום, בנצי - שיחה 15:08, 5 באוקטובר 2013 (IDT)

קראתי באינטרנט שעל מנת לקדוח בקיר בטון של הממ"ד, אני זקוק לפטישון. האם פטישון זה שם חיבה למקדחה שיש לי, שיש לה מפסק דו מצבי עם הציורים "בורג" ו"פטיש"? או שמדובר בכלי אחר? עם למומחה יש מידע רלוונטי נוסף, יתקבל בברכה. ‏[kotz]‏ [שיחה] 11:16, 5 באוקטובר 2013 (IDT)

זה פטישון. יש מקדחות רבות שהן גם פטישונים, ותיאור המקדחה שלך נשמע כמו תיאור של מקדחה שיכולה להיות או מברגה או פטישון, אבל שווה לוודא את זה קודם- מאיזה דגם המקדחה שלך? בלנק - שיחה 11:44, 5 באוקטובר 2013 (IDT)
השאלה היא מה קוטר הקדח הדרוש, וגם כמה כאלה יש לעשות. קדחים של עד 10 מ"מ ניתן לעשות גם במקדחה רגילה, על ידי קידוחים בשניים או שלושה שלבים בקוטר הולך וגדל (למשל 3, 6 ו 10 מ"מ). פטישון ראוי לשמו יחסוך את הצורך בשלבים ויאיץ את העבודה כמה מונים. גם טיב המקדחים עצמם חשוב. הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 13:43, 5 באוקטובר 2013 (IDT)
הנה תמונה של מקדחה כמו שלי [2] ‏ PRO KRESS דגם PK 555 SB. נראה לי לפי ה-shank זה לא מתאים להיות פטישון, כי פטישון חייב SDS ולי יש ‎3-jaw drill chuck. נכון? הצעתו של אילן שמעוני נשמעת מעייפת ביותר. אם אני אקנה פטישון מההתחלה של זאפ כמו זה, אני אוכל לקדוח חורים של 10 מ"מ בקיר של הממ"ד בלי להתאמץ יותר מידי? לעונים תודה ‏[kotz]‏ [שיחה] 14:56, 5 באוקטובר 2013 (IDT)
קוץ, בוא נמשיך עוד צעד- לאיזו מטרה הקידוח? כמה חורים אתה צריך? האם הקדח צריך לעבור מצד אחד של הקיר לעברו השני? הידע הזה יקל עלינו לתת לך עיצה טובה. אילן ש. מחוץ לחשבון.
א. פטישון הוא פטישון, כמו פטיש, המעביר כוח או אנרגיה בסדרה של מכות, בניגוד לקידוח המתקבל ע"י מקדח מסתובב. חומרים שונים מגיבים לכל אחת מהדרכים בצורה שונה. באופו כללי, אפשר לחדור לתוך חומר נתון בשתי דרכים עיקריות או בשילוב שלהן. הדרך הראשונה ניתנת לביצוע או באמצעות החדרת מקדח בכוח קבוע או באמצעות 'פולסים', כלומר, מכות לפרקי זמן קצרים, אבל בעוצמה גדולה בהרבה. כאמור, ישנם חומרים המתאימים לאופן הביצוע הראשון, וישנם חומרים המתאימים לשני, וישנם המתאימים לדרך השניה, והיא ע"י סיבוב.
ב. מלבד קוטרו, גם פרופיל המקדח וסוג המתכת (בדר"כ) ממנה הוא עשוי, משפיעות על התוצאה ועל טיבה, והשימוש בהם תלוי באופי האינטראקציה שלהם עם החומר הנקדח.
ג. בהמשך לסעיף הקודם, תשובתו של אילן אולי מעייפת, אבל בהרבה מקרים שימוש נבון בקדחים בקוטר משתנה, או בפרופיל כזה או אחר, מניב תוצאה יעילה יותר ו'נקיה' יותר, וללא נזקים לא מתוכננים (תגובות לא צפויות של החומר הנקדח). ככלות הכל, פטישון הוא אמצעי היושב בין 'סתם' מקדחה לבין מקל דינמיט. . בנצי - שיחה 15:31, 5 באוקטובר 2013 (IDT)
לעצם השאלה, המקדחה שלך אכן אינה פטישון כנראה (למרות שמוזר לי שיש לה מפסק שמעביר למצב "פטיש". . . איך היא מתנהגת במצב הזה, כמו מקדחה רגילה?) אם תקנה פטישון זה כנראה יעזה לך עבודה יותר קלה, למרות שכלום לא בטוח, יכול להיות שפתאום תיכנס במוט פלדה כזה, או בצינור מתכת, או כל מיני דברים. בלנק - שיחה 19:49, 5 באוקטובר 2013 (IDT)
חבל שאתה מתעלם ממה שכתבתי קודם - ההבחנה ברורה. המעבר למצב 'פטיש' משמעו שהמקדחה גם דופקת ('פולסים') ולא רק מסובבת את המקדח. מצב זה מספק את פונקציית ה'פטישון' בנוסף לסיבוב. השמות והכינויים לא כל כך חשובים, אלא הפונקציה היא זו שעושה את ההבדל. בנצי - שיחה 21:02, 5 באוקטובר 2013 (IDT)

לא צריך לעבור את הקיר. התכנון שלי הוא חור בקיר - דיבל - בורג (פעמיים). ישמש לעיגון ארון עומד כדי שלא יפול על איזה משתמש. מצב פטיש במקדחה שלי מרעיד אותה קצת. בקירות רגילים אני קודח במצב פטיש בדר"כ. ‏[kotz]‏ [שיחה] 23:48, 5 באוקטובר 2013 (IDT)

בנצי, לא התעלמתי-המקדחה שלו אינה פטישון במובן המקובל, כי היא אינה מתחברת למקדח sds. גם התנועה של פטישון ושל מקדחה רוטטת רגילה שונה- בפטישון המקדח נע בתוך הפוטר בצורה חופשית, ובמקדחה המקדח והפוטר זזים יחד. השמות והכינויים כן חשובים, כי עם מקדחה רוטטת רגילה יהיה קשה לקדוח בבטון של ממ"ד. קוץ, מסתבר שמצב "פטיש" אצלך הוא פשוט המצב הרגיל של מקדחה רוטטת (להבדיל ממברגה). אצלי בבית פשוט כתוב "drill" ו"screwdriver". בהצלחה בקניית הפטישון בלנק - שיחה 01:05, 6 באוקטובר 2013 (IDT)
אז אני נשאר עם ההמלצה לקידוח בשלבים. קנה שלושה מקדחי טיטניום וקדח בהדרגה. כמו שבנצי אמר בצדק, עם פטישון יש מצב לקדח מכוער. שים לב שבקירות ממ"ד הדיבל צריך להיות בדיוק בקוטר הקדח (להבדיל מאיטונג, שבו הדיבל צריך להיות גדול בנילימטר מקוטר הקדח). Zarnivop - שיחה 08:10, 6 באוקטובר 2013 (IDT)

בוצע בוצע! קניתי פטישון בהום סנטר (כולל ההמלצה של המוכרן: "בוא, אני אביא לך את הכי זול. עדיף לך לבוא ביום חמישי - יהיה מבצע"); מקדח 10 מ"מ F8, ודיבל ג'מבו. כמו לקדוח בחמאה! חן חן לעונים, ‏[kotz]‏ [שיחה] 12:26, 12 באוקטובר 2013 (IDT)

ויזות לאזרחי רוסיה[עריכת קוד מקור]

בהמשך לכתבה כאן, מה הן 35 המדינות (ביניהן ישראל) שאזרחי רוסיה יכולים להיכנס אליהן ללא ויזה? היכן ניתן למצוא רשימה? תודה למשיבים. דני Danny-wשיחה 15:05, 5 באוקטובר 2013 (IDT)

Visa requirements for Russian citizens--- in the english wiki. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)
תודה. דני Danny-wשיחה 15:55, 5 באוקטובר 2013 (IDT)

שאלתי למעלה שאלה: "כמה מ"ג יש ב-1 CC", וניתן לומר שהתשובה הייתה פה אחד שלא ניתן למוד: "אין אפשרות לענות על שאלתך. זה גדלים שלא ניתן להשוות. זה בערך כמו לשאול מה אורכה של מעלת צלזיוס אחת" (גילגמש) "cc זה מיליליטר..." (-ראו המשך שם. UZIEL), "סמ"ק היא יחידת נפח. מ"ג (או מיליגרם) לעומת זאת, נגזרת מגרם שהיא יחידת מסה. לכן לא ניתן לקבוע יחס ביניהם" (בנצי). כעת, אני רוצה להציג בפניכם שאלה ותסבירו לי איך אני אמור לענות עליה: "רופא מבקש ממך 160 מ"ג פוסיד. כמה CC עליך לשאוב אם אמפולת פוסיד מכילה 2% ב-10 CC". איך אני אמור לענות על שאלה כזאת אם אין לי הגדרה של מ"ג פֶּר CC? תודה 95.35.222.1 16:39, 5 באוקטובר 2013 (IDT)

מים הם פחות או יותר 1 גרם = 1cc. לך לפי זה. אילן מחוץ לחשבון.
רגע, פוסיד זה לידוקאין?
פוסיד זה פוסיד. תיקנתי.95.35.222.1 17:26, 5 באוקטובר 2013 (IDT)
מדובר באחוז משקלי בתמיסה מיימית שבקירוב טוב צפיפותה 1 גרם לממ"ק ולכן 20 מ"ג פוסיד במ"ל. אםצריך 160 מ"ג יש לשאוב 8 מ"ל. יורם שורק - שיחה 12:40, 6 באוקטובר 2013 (IDT)
מאשר את החישוב (: Mr.Shoval - שיחה 13:01, 6 באוקטובר 2013 (IDT)

האם מהירות גבוהה מידי יכולה להרוס חלקים ברכב[עריכת קוד מקור]

שלום. נניח וההנני מרבה לנוסע במכונית פורד 2005 במהירות 110-130 קמ"ש. מהירות זאת גורמת לי בדרכים ישירות או עקיפות לנזק כלשהו לרכב?? כלומר, האם למשל בולמי הזעזועים שלי יכולים להיפגע בסבירות גבוהה יותר? או לא רק בולמי זעזועים אלא שאר הדברים כגון בלמים, מנוע, שלדה, וכו'?.. בקיצור: האם אוטו שמרבה לנסוע מהר מידי - נמצא בסיכון גבוהה יותר לקילקולים?? תודה מראש על המענה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

ככל שמהירות המכונית גבוהה יותר, כך גדלה גם האנרגיה הקינטית של הרכב, אבל בצורה ריבועית, כלומר, אם נניח המהירות גדלה פי 2, האנרגיה גדלה פי 4. להגדלה כזו יש לפחות שתי משמעויות עיקריות: א. כדי לספק למנוע מספיק אנרגיה (כימית, דלק) שתומר לאנרגיה קינטית, קצב מחזורי הבוכנות גדל, ואיתו שחיקה ובלאי של המנוע וחלקיו. ב. מהירות ממוצעת גבוהה פירושה גם בלאי מהיר יותר של הבלמים, שהרי בבלימה האנרגיה הקינטית מומרת לאנרגיית חום. מנקודת מבט אחרת, לא מכנית, הגדלת המהירות מעל שיעור מסויים (תלוי במנוע) גם מתבטאת בצריכת דלק גבוהה יותר. בנצי - שיחה 10:43, 6 באוקטובר 2013 (IDT)
כמובן, העניין מסובך מאוד לחישוב, כי האלטרנטיבה למהירויות גבוהות היא בדרך כלל נסיעה עירונית, שכוללת הרבה יותר בלימות, ולכן קצב השחיקה גדל. נסיעה במהירויות גבוהות גם מקצרת את זמן הנסיעה של הרכב על הכביש (כי אתה מגיע ממקום למקום מהר יותר), וגם לזה יכולים להיות יתרונות. בלנק - שיחה 17:49, 6 באוקטובר 2013 (IDT)
קצב השחיקה נקבע בעיקר ע"י השינוי במהירות (ליחידת זמן) ולא ע"י מספר הבלימות באופן כללי. הטמפ' של מנגנון הבלמים, ואיתה קצב השחיקה של רפידות הבלמים, תלויה גם בכושר פיזור החום של המערכת. במהירויות נמוכות המערכת מצליחה לפזר בצורה יעילה יותר את החום, מאשר במהירויות גבוהות, ולכן אין זה רק עניין של מס' הבלימות, אלא יותר עניין של קצב יצירתן. אפקט זה בולט במיוחד בכלי רכב כבדים, דוגמת משאיות ואוטובוסים, בהם בלימה חריפה אחת יכולה להסתיים באובדנם. מכאן גם כללי הנהיגה הייחודיים לכלי רכב אלה. בנצי - שיחה 18:55, 6 באוקטובר 2013 (IDT)
זה מידע מעניין וגם חשוב, שראוי לשלבו בערכים המתאימים. התוכל לציין מהם כלל ההבדלים בין נהיגת רכב רגיל לרכב כבד? Zarnivop - שיחה 22:56, 6 באוקטובר 2013 (IDT)
א. למשל, ההוראה הברורה, בטיחותית, לשלב להילוך נמוך בירידות, ביחוד תלולות וממושכות. שילוב להילוך נמוך גורם לשימוש בכוח המנוע כדי להאט, ומקטין את השימוש במערכת הבלימה. ב. שימוש במשנק כחלק בלתי נפרד מהתנהלותם של כלי רכב כבדים על הכביש, שכן הפעולה מקטינה את גזי הפליטה הנפלטים מהמנוע ואיתו את אחוז החמצן בבוכנות. שריפת דלק מעוטת חמצן גורמת להקטנת הספק המנוע, ולכן להקטנת מהירות הרכב. בנצי - שיחה 23:49, 6 באוקטובר 2013 (IDT)
משנק כמו בערך משנק? Zarnivop - שיחה 22:49, 7 באוקטובר 2013 (IDT)
לא - חשבתי שהפניתי כהלכה, אבל כנראה ששכחתי - ראה עכשיו. שים לב שם להתייחסות ל'משנק' בתוך 'מאייד'. בנצי - שיחה 23:47, 7 באוקטובר 2013 (IDT)
כן. נסיעה במהירות גבוהה גורמת נזק לרכב. בייחוד כאשר אתה מתנגש בעץ. בברכה, MathKnight (שיחה) 23:56, 6 באוקטובר 2013 (IDT)

מה יותר טוב לדעתכם?? פלייסטישן 3 או XBOX360??[עריכת קוד מקור]

אני מתלבט מה לקנות מביניהם. מי שמכיר, אני אשמח לחוות דעת בנושאים הבאים: 1. איכות תצוגה גרפי 2. מהירות 3. אורך חיים 4. שלא נתקע באמצע משחקים 5. הולך לעמוד הרבה זמן על המדף - כלומר לא הולכת לצאת גירסה חדשה בקרוב של המכשיר הנ"ל. כמו כן יתקבלו חוות דעת כלליות.. תודה מראש על המענה

במידה ואתה גיימר, אני הייתי הולך על מה שפתוח ליותר משחקים. אני מניח שעם שני הפלטפורמות אין הרבה בעיות. רק נסיונם של גיימרים יוכל לענות לך על מידת הבעייתיות הטכנית עם כל פלטפורמה ואני ממליץ מאד לשאול בפורום של HWZONE. בברכה. ‏Ben-Natan‏ • שיחה 18:41, 7 באוקטובר 2013 (IDT)

האם בארה"ב יש ארגוני עובדים?[עריכת קוד מקור]

האם בארצות הברית קיימים אירוגנים לא ממשלתיים של עובדים שנלחמים על זכויות הפועלים? 79.179.147.217 10:21, 7 באוקטובר 2013 (IDT)

ודאי, חזקים מאד. ראו (אנ') . שנילי - שיחה 12:04, 7 באוקטובר 2013 (IDT)

היסטוריית גרסאות של הדף "הכה את המומחה"[עריכת קוד מקור]

בהיסטוריית הגרסאות של הדף "הכה את המומחה", בעריכה של שנילי בפסקה "האם בארה"ב יש ארגוני עובדים?", למה לא כתוב השם של הפסקה שנערכה? 87.68.162.122 13:52, 8 באוקטובר 2013 (IDT)

חוץ מהעובדה שאתה יכול לכתוב בתקציר העריכה מה שתרצה (ראה דוגמא), יש באג שמעלים את התקציר האוטומטי מדי פעם והוא (כולנו תקווה) יתוקן בקרוב, בברכה, Nurick - שיחה 13:57, 8 באוקטובר 2013 (IDT)

מלחמת אזרחים בארה"ב[עריכת קוד מקור]

האם במלחמת האזרחים בארה"ב היו חיילים שחורים? 79.180.145.190 18:37, 8 באוקטובר 2013 (IDT)

הצהרת האמנציפציה איפשרה לאפרו-אמריקאים, גם שחורים חופשיים וגם לעבדים נמלטים, להצטרף אל צבא האיחוד. בסביבות 190,000 התנדבו,[97] חיזוק נוסף ליתרון המספרי שממנו נהנו צבאות האיחוד על פני הקונפדרציה, שלא העזו והתאמצו להשוות את מקור כוח האדם כיוון שחששו לערער את יסודות הלגטימיות של העבדות. עבדים משוחררים התעסקו בדרך כלל במשימות גדודיות, ונלחמו במספר קרבות בין השנים 1864-1865
מתוך מלחמת האזרחים האמריקנית. Uziel302 - שיחה 18:58, 8 באוקטובר 2013 (IDT)
אפילו בצבא הקונפדרציה היו שחורים. ראה כאן. בלנק - שיחה 20:06, 8 באוקטובר 2013 (IDT)

השכלה ואיסלאם בימי הבניינים[עריכת קוד מקור]

אני יודע שהנוצרות העדיפה את המאמינים שלה בורים שאינם יודעים קרוא וכתוב. איך היה העניין באיסלאם באותם הזמנים? 79.180.145.190 18:39, 8 באוקטובר 2013 (IDT)

בדיוק להיפך- ראה תור הזהב של האסלאם. בלנק - שיחה 20:03, 8 באוקטובר 2013 (IDT)
לא הנצרות, לא האסלאם ולא היהדות עודדו אי פעם אי ידיעת קרוא וכתוב בקרב גברים. עִדּוֹ - שיחה 19:56, 10 באוקטובר 2013 (IDT)
אם היהדות לא עודדה קרוא וכתוב, מאיפה צמחו לנו כל המשוררים, הרבנים, והוגי הדעות והפילוסופים למיניהם? עד לפני כמאתיים שנה, אפילו פחות, מרבית היהודים היו שומרי תורה ומצוות, מה שמחייב ידיעה מינימלית של קרוא וכתוב. אולי התכוונת שהיהדות לא עודדה ידיעת קרוא וכתוב בקרב נשים טור - שיחה 00:37, 11 באוקטובר 2013 (IDT)
דילגת על מילה בקריאת דברי. דילגת על המילה "אי". שלוש הדתות האלו תמיד עודדו או שתמיד לא התערבו בידיעת קרוא וכתוב אצל גברים. עִדּוֹ - שיחה 19:19, 12 באוקטובר 2013 (IDT)
אופסססס, סורי. אולי אני צריכה לחזור לכיתה א' וללמוד לקרוא... טור - שיחה 23:40, 14 באוקטובר 2013 (IDT)

הגדרת אולם אירועים[עריכת קוד מקור]

האם אולם אירועים יכול להיות מוגדר כמסעדה?--192.115.60.132 19:55, 8 באוקטובר 2013 (IDT)

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי.

לאיזה עניין חוקי זה רלוונטי אם אתה מוגדר כמסעדה? או לאיזה עניין בכלל אם השאלה לא הייתה לגבי חוק במקור. Uziel302 - שיחה 05:53, 10 באוקטובר 2013 (IDT)

הולדתה של אומה[עריכת קוד מקור]

ראיתי את הסרט הולדתה של אומה (חזק מאוד). האם האירועים המתוארים התרחשו במציאות? כלומר דיקטטורת שחורים וחוקים אנטי-לבנים? 79.180.145.190 22:08, 8 באוקטובר 2013 (IDT)

The depictions of mass Klan paramilitary actions ---do not seem---- to have historical equivalents, although there were incidents in 1871 where Klan groups traveled from other areas in fairly large numbers to aid localities in disarming local companies of the all-black portion of the state militia under various justifications, prior to the eventual Federal troop intervention, and the organized Klan's continued activities as small groups of "night riders".]
הוויקי האנגלית אומרת שהסרט אינו סרט היסטורי אבל הוא נותן את רוח התקופה היטב. Nachum - שיחה 13:23, 9 באוקטובר 2013 (IDT)

למה הכוונה "מדפי הספרים העמוסים מוסמרו בקרשים לתקופת השבעה", ומדוע? [3] חן חן ‏[kotz]‏ [שיחה] 16:45, 9 באוקטובר 2013 (IDT)

נראה שפשוט כיסו את המדפים בקרשים כדי שמבקרים לא יעשו שימוש/יגנבו את הספרים. זה לא איזה נוהג מקובל, נראה שזו סתם החלטה של אנשי ביתו. Uziel302 - שיחה 17:14, 9 באוקטובר 2013 (IDT)

האם ניתן ליצור מידע חדש?[עריכת קוד מקור]

האם יש "חוק שימור אינפורמציה"? אפשרת תשובה מדעית וגם תשובה פילוסופית. 79.182.106.173 14:49, 10 באוקטובר 2013 (IDT)

לצערי הרב – אין. שמרתי 2,000 תמונות על כרטיס זיכרון, ותהליך כימי כלשהו גרם לפירוק כל האטומים ממנו הוא בנוי. המידע נעלם. הפוסט הזה הוא חדש, ולא היה קיים אתמול. חזרתישיחה 15:00, 10 באוקטובר 2013 (IDT)
אולי תהליך כימי גרם לאיבוד המידע אבל לא ל״פירוק כל האטומים ממנו הוא בנוי״. אני לא חושב שיש בכלל משמעות לביטוי פירוק אטום, יש משמעות לפירוק גרעין האטום- ביקוע גרעיני.
לגופה של שאלה, בערך מידע כתוב: ״מידע אינו יכול להתקיים ללא מסמן נתון, בעל צורה או ביטוי פיזי״. לכן בהנחה שיש כמות סופית של חומר ביקום אז יש גם חסם עליון לכמות האינפורמציה שהיקום יכול להכיל. אם מתעניינים רק בחומר שיכול לשמש את האדם לשמירת מידע החסם יורד בכמה סדרי גודל אבל עדיין כמות המידע שאדם יכול לשמור היא עצומה. כבר באמצעים דיגיטליים פשוטים יש בעולם מיליוני טרה בייטים של מידע ונוצרים חדשים בקצב גדל והולך. Uziel302 - שיחה 15:42, 10 באוקטובר 2013 (IDT)
נעזוב אדם. מידע זמין לאדם זה רק חלק זניח מהמציאות הפיזיקלית. 79.182.106.173 16:58, 10 באוקטובר 2013 (IDT)
זו שאלה מעניינת. מדענים רבים חושבים שאינפורמציה תמיד נשמרת, ובאמצעות כוח חישוב מספק ניתן לשחזר כל מידע שהתקיים אי פעם. ראה גם פרדוקס השמדת המידע. דניאל תרמו ערך 21:53, 10 באוקטובר 2013 (IDT)
איך זה יכול להיות? כתבתי על דף רשימה כלשהי (=אינפורמציה); שרפתי היטב את הדף; כתשתי וערבבתי את האפר; פיזרתי את חלקו מעל הים התיכון; חלק נוסף - בחלל (באמצע טיסה למאדים); עוד חלק מהאפר - אכלתי. איך כוח חישוב כלשהו ישחזר את המידע? חזרתישיחה 22:30, 10 באוקטובר 2013 (IDT)
המשפט הרלוונטי העיקרי מהערך פרדוקס השמדת המידע: ״על-פי תורת הקוונטים, התפתחות של מערכת קוונטית בזמן מאופיינת תמיד על ידי טרנספורמציה אוניטרית, אשר מעצם טבעה משמרת מידע.״ אני חושב שמכאן ועד ״מדענים רבים חושבים שאינפורמציה תמיד נשמרת, ובאמצעות כוח חישוב מספק ניתן לשחזר כל מידע שהתקיים אי פעם.״ יש מרחק רב. אשמח למקורות נוספים. לפי מה שהבנתי על פי תורת הקוונטים לא ניתן באמצעות כוח חישוב וכלי מדידה עוצמתיים ככל שיהיו לפענח מידע בהווה מעבר לרמה מסוימת. קל וחומר שלא ניתן לשחזר כל מידע שהתקיים אי פעם.
המשפט הזה מזכיר לי את המשפט הבא מהערך דטרמיניזם: ״מבחינה מדעית היה הדטרמיניזם בסיס לאמונה, כי המדע מתנהל בצורה לינארית וכי כל אירוע גורם לאירוע אחר, ואם ידוע מצב של מערכת בזמן מסוים ואילו היו כל חוקי הטבע ידועים, ניתן היה לחזות את מהלך האירועים עד קץ הדורות. טענה זו העלה לראשונה המדען פייר סימון לפלס. הוא טען שבאופן תאורטי אם היה בנמצא מחשב על שיכול לחשב את כל פעולות היקום, ניתן היה לחזות כל דבר.״Uziel302 - שיחה 01:10, 11 באוקטובר 2013 (IDT)
אפשר לנסח את החוק השני של התרמודינמיקה כך: הבורות (היעדר מידע) אינה נשמרת, ועשויה רק לגדול. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)
ואפשר גם להשאיר את החוק השני של התרמודינמיקה כחוק העוסק בתרמודינמיקה ולא לנסות לבנות עליו מגדלים רק בגלל האינטואיציה שאנטרופיה זה חוסר סדר. Uziel302 - שיחה 17:56, 11 באוקטובר 2013 (IDT)
אתה לא מנומס, ולדעתי גם טועה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

האם דת חייבת להיות מיסטית?[עריכת קוד מקור]

האם כל דת חייבת אלמנט של כוח על-טבעי (אם זה רוחות, אלוהים או אלילים)? האם קיימת דת נטולת כל אמונה בישות חזקה מאדם שאינה מציתת לחוקי הטבע הידועים ובעלת יכולת להשפיע על גורלו של האדם? 79.182.106.173 17:29, 10 באוקטובר 2013 (IDT)

לא. ראה פסקת הפתיח של הערך אתאיזם שמעט עוסקת בזה. ‏Ben-Natan‏ • שיחה 19:25, 10 באוקטובר 2013 (IDT)
לדעתי זה כמו לשאול "למה האחרונים תמיד בסוף?". עִדּוֹ - שיחה 19:52, 10 באוקטובר 2013 (IDT)
בולטת במיוחד היא דת הקונפוציאניזם, שאינה מניחה קיומו של כל כוח על טבעי. ניטש ויכוח גדול על האם הקונפוציאניזם הוא דת או פילוסופיה (ראה שם). וכאן בעצם מגיעה התשובה לשאלה שלך- זה תלוי איך אתה מגדיר דת. בלנק - שיחה 22:05, 10 באוקטובר 2013 (IDT)
הקושי המרכזי בהגדרת הקונפוציאניזם הוא הנסיון להכניס אותו לתבניות מערביות. הדילמה לגבי קונפוציאניזם נובעת מהחשיבות שהוא נותן לטקסים כמסגרת חינוכית, ולעובדה שהטקסים שקונפוציוס כל כך חיבב היו הטקסים הסיניים שמרכזם פולחן אבות. הופ, אלמנט דתי. העובדות היבשות הן שהגרעין הקשה של הקונפוציאניזם מציין במפורש שהחכם לא ידבר על מוזרויות, על אלימות, על מהומות ועל רוחות. הוא לא תומך או מתנגד למיסטיקה, הוא פשוט נמנע מעיסוק בה. מי שהיה חייב מיסטיקה, קיבל אותה בתצורת הצ'נויי של הקונפוציאניזם. הדאואיזם הראשוני גם הוא יכול לשמש דוגמה למשהו שבבסיסו אין ישות, אלא מערכת קוסמית הרמונית. אבל התצורה האמונית-עממית שלו מלאה עד גדותיה בדמויות אלוהיות. משהו במהות האנושית כנראה דורש את הדימוי האנושי לדברים שגדולים מן האדם, כך שקשה למערכות אמונתיות להישאר זמן רב ללא הדימוי הזה.The duke - שיחה 15:15, 21 באוקטובר 2013 (IDT)
ראה את עמדתו המנומקת של יובל הררי, למשל בשיעור מספר 15 מהקורס "היסטוריה עולמית" הזמין ביוטיוב. לעמדתו, ה"דת" היא תפיסת עולם המבוססת על "אמיתות" שאין להם כל קשר למציאות, ובכל זאת "אמיתות" אלו נתפסות כנכונות ומחייבות מצד עצמן. לכן, הוא טוען, למשל, כי ההומניזם הוא דת לכל דבר, המבוסס על רעיונות חסרי אחיזה במציאות כגון "זכויות אדם". מאידך, דתות אלו אינן, בהכרח, מבוססות על אמונה בכוח עליון. אז לפי תפיסתו של הררי, התשובה לשאלתך חיובית. אני חייב לציין שקשה לי להזדהות עם תפיסת עולמו, אבל יש בה הרבה הגיון. (והקורס מעניין ומאתגר בפני עצמו). משה פרידמן - שיחה 09:22, 14 באוקטובר 2013 (IDT)

איזה סמארטפון יותר מתקדם??[עריכת קוד מקור]

גלקסי S4 מגירסה 9500 או מגירסה 9505?? ואיזה גירסה מבין השניים הוא זה שיצא אחרון מביניהם??

http://www.gsmarena.com/compare.php3?idPhone1=5125&idPhone2=5371 חזרתישיחה 12:37, 11 באוקטובר 2013 (IDT)

האם מומלץ לשים אנטי וירוס לסמארטפון?[עריכת קוד מקור]

יש לי גלקסי S4 חדש. רובו ישמש לגלישה, אפליקציות, מיילים וכו' (לגבי משחקים - אני לא חסיד גדול שלהם אבל ייתכן שגם יהיה שימוש במשחקים) האם מומלץ לשים אנטיוירוס, ועד כמה מומלץ?? ואם כן, מה דעתכם על האנטיוירוס שנקרא AVAST? הוא מומלץ? או שאתם ממליצים משהו אחר? אני אעדיף אנטיוירוס טוב וחינמי כמובן, אבל לא כבד, כלומר שלא יתפוס יותר מידי זיכרון RAM. תודה מראש על המענה

נכון לאתמול בבוקר, ובהנחה של שימוש סביר (כלומר התקנת אפליקציות ממקורות ידועים), לדעתי רב הנזק (האטה במהירות הטלפון, בזבוז סוללה, קריסות לא צפויות) על התועלת. ולראייה למרבית האנשים אין אנטי וירוס על הטלפון. בברכה, --איש המרק - שיחה 14:29, 11 באוקטובר 2013 (IDT)

עזרה בזיהוי[עריכת קוד מקור]

פירות עץ שצילמתי באלפים הצרפתיים. גודל העצים 2-4 מטרים. גודל הפירות 1-2 ס"מ. גודל העלים 3-4 ס"מ. מישהו מזהה? מכיר? תודה מראש. --כ. אלון - שיחה 10:22, 11 באוקטובר 2013 (IDT)

ניחש שלי שזה אחד מזני ורד הפרא. מזכיר לי את מה שנקרא בעברית ורד הכלב ובלטינית Rosa canina. ‏ Corvus,(שיחה) 16:26, 11 באוקטובר 2013 (IDT)
ניחוש מספיק טוב שיאפשר את הוספת התמונה לערך? --כ.אלון - שיחה 17:45, 11 באוקטובר 2013 (IDT)
אני די בטוח שזה ורד (שים לב לקוצים) לא מבוית. אבל לא יכול להתחייב שזה דווקא ורד הכלב (למרות שזה מאוד דומה). ישנם עוד הרבה (כ-200) זנים שונים של וורדים. Corvus,(שיחה) 23:00, 11 באוקטובר 2013 (IDT)
לא. אל תמהר לעשות זאת לפני שאתה מקבל זיהוי בוטני חד-משמעי. בנצי - שיחה 21:33, 13 באוקטובר 2013 (IDT)
נראה כמו ורד הבר ***

מאור ש. - שיחה 21:06, 1 בנובמבר 2013 (IST)

חטיף אנרגיה - לפני או אחרי אימון?[עריכת קוד מקור]

שלום. האם מומלץ לקחת חטיף אנרגיה לפני או אחרי אימון כושר?? ואם כן -אז האם יש לקחת אותו לפני או אחרי?? וכמה זמן לפני/אחרי האימון יש לקחת אותו? ולמה לוקחים אותו בהקשר של אימון? והאם חטיף אנרגיה ממוצע שיש בסופר - הוא בריא? תודה מראש על המענה

אין אפשרות לענות על שאלתך. זה תלוי במזון נוסף שאכלת באותו יום, בתזמון האימון ביחס לסדר הארוחות שלך וגם תלוי באופי האימון. גם השאלה האם מזון מסוים הוא בריא או לא היא שאלה שניתן לענות עליה. כל מזון עשוי להיות מזיק או מועיל, בהתאם לנסיבות כמו כמות המזון, תזמון הארוחה ופרמטרים נוספים. גילגמש שיחה 10:51, 11 באוקטובר 2013 (IDT)
מבלי לגרוע מדבריו של גילגמש לעיל, בגדול, הכלל שאני מכיר מנסיוני אומר לקחת חטיפי אנרגיה (פחמימתיים-מורכבים ומזינים) לפני אימון, (ומנת חלבון לאחריו). זהו כלל כללי לחלוטין כמובן ויש להתחשב בנתוני האדם ומטרותיו ואת זה עושה למשל העוסק בתזונת ספורט. אני אישית נמנע מכל הדברים האלה. מספיק לי לאכול פרי או 2 ולשתות כוס תה (או משקה אחר בסגנון) לפני אימון. התה מכיל קסנטינים ובראשם קפאין שיכולים להטיב איתי במתינות מבלי לפגוע במחזור היממה שלי. ‏Ben-Natan‏ • שיחה 15:20, 11 באוקטובר 2013 (IDT)
אני רוצה לציין פרט נוסף. השם "חטיף אנרגיה" הוא מטעה. למעשה, כל מזון משמש להפקת אנרגיה. בדרך כלל חטיפים אלה כוללים כל מיני דגנים, מעט חלבון וממתיקים שונים כמו דבש, סוכר ועוד. יש בדרך כלל גם כמות מסוימת של סיבים תזונתיים. ברמת העקרון, חטיף כזה הוא לא המזון האופטימלי. ספורטאים בדרך כלל לא אוכלים "חטיפי אנרגיה" מהסוג שנמכר בסופרים. גם לא נכון להשוות אדם ממוצע לספורטאי. ספורטאיים טובים עובדים בדרך כלל עם מאמן צמוד ועם תזונאי צמוד. זה לא המצב של מרבית המתאמנים בחדרי הכושר. כמו כן, חשוב להדגיש שאכילת חטיף אחד שיש בו בדרך כלל כ-100 קלוריות לא משפיעה באופן משמעותי על מאזן האנרגיה הכללי של היום. התזונה הממוצעת של אדם היא כ-2000 קלוריות ביום ו100 קלוריות לפה או לשם לא משפיעים במידה משעותית. באופן עקרוני, אדם שלא מתאמן באופן מקצועי, אלא מבקר פעם-פעמיים בשבוע בחדר כושר או מבצע אימון בבית לא זקוק לתוספות כלשהן. אם מתאמנים בצורה רצינית יותר, החטיף לא באמת יעזור ונדרשת התאמת התפריט לאופי הפעילות. גילגמש שיחה 21:02, 11 באוקטובר 2013 (IDT)

האם להשוות בן אדם להיטלר זה עברה פלילית?[עריכת קוד מקור]

כתבה קצת (מאוד) צהובה פה טוענת שהמשטרה הורתה לבן אדם להסיר השוואה בין היטלר לעובדיה יוסף. אני אישית די נגעל מהעניין של להשוות אנשים לא קשורים, במיוחד אם אחד מהם התפרסם כרוצח המוני. אבל אני שואל- מה העברה הפלילית פה? לא כל עברה מוסרית היא בהכרח פלילית. מה החוק שהופר? בבקשה אל תתייחסו לכל הצהוב שבכתבה אלא רק לעצם העניין הפלילי. 109.64.96.104 15:53, 11 באוקטובר 2013 (IDT)

"עו"ד יהונתן קלינגר מציין כי העבירה המדוברת עשויה להיות הסתה או פגיעה ברגשי דת". חזרתישיחה 00:07, 12 באוקטובר 2013 (IDT)
הפגיעה עשוייה גם להוות לשון הרע. לכנות אדם "נאצי", או אפילו להגיד לו "דבריך מזכירים את דברי הנאצים" עשויה בהחלט להיות עילה לתביעת דיבה. לא מזמן [במשפט אם תרצו נגד "אם תרצו תנועה פשיסטית"] הורשע אחד הנתבעים בעבירה על חוק לשון הרע, בגלל שאמר ליו"ר אם תרצו: "סבו של אבי לא היה יהודי טהור, האם אוכל לצעוד בצעדה שלך?". המקרה שאתה הבאת יותר גבולי מזה, אבל יכול להיות שגם עליו אפשר לתבוע. בלנק - שיחה 19:06, 12 באוקטובר 2013 (IDT)
במצב הדפוק של המדינה שלנו, להשוות שמאלן להיטלר זו הסתה לרצח, להשוות חרדי להיטלר, זו רק לשון הרע ולהשוות ימני להיטלר זה בסדר גמור. עִדּוֹ - שיחה 19:11, 12 באוקטובר 2013 (IDT)
עדו, תגובה פולמוסית ומיותרת.כפי שציינתי, הנתבע הורשע באותה עבירה. גם אמנון דנקנר הורשע פעם על כך שכינה את איתמר בן-גביר "נאצי קטן". בלנק - שיחה 19:14, 12 באוקטובר 2013 (IDT)
לצערי, עדו צודק. כאשר אתר אינדימדיה ישראל השווה בין הציונות לנאציזם ובין אריק שרון להיטלר, המשטרה סגרה נגדו את התיק מחוסר עניין לציבור ולא ננקטו נגדו צעדים משפטים (ותודה לפרקליטות המזוהה עם השמאל הקיצוני). בברכה, MathKnight (שיחה) 19:21, 12 באוקטובר 2013 (IDT)
זו דוגמה לדיון שטחי ודמגוגי - קביעות משפטיות לא נעשות לפי שמאל וימין, אלא לפי התאמת המעשה/אמירה ללשון החוק. לצורך השוואה כזאת צריך לדעת את פרטי הפרטים של האמירה/מעשה ואנחנו, קוראי העיתונים, ניזונים רק מדיווחים עיתונאים לא מפורטים וחסרי ידע משפטי. לא נוכל לגבש דעה מבוססת לפי דיווחים אלה. בברכה. ליש - שיחה 19:29, 12 באוקטובר 2013 (IDT)
אוסיף גם שסגירת תיק פלילי היא צעד מקובל מאוד במקרים של לשון הרע, מכיוון שכדי להרשיע מישהו בלשון הרע בדין הפלילי דרוש להוכיח כוונה לפגוע. מי שרוצה מוזמן לתבוע בתביעה אזרחית או להגיש קובלנה פלילית, וכפי שהראיתי, במקרים רבים גם משיגים הרשעה. ככה או ככה, הדיון הזה לא רלוונטי בכלל לשאלה, וצר לי שעדו פתח אותו. בלנק - שיחה 19:34, 12 באוקטובר 2013 (IDT)
מצטער, אבל לי אין אמון בפרקליטות ובבג"ץ. מדובר בגופים שב-20 שנה האחרונות מפגינים הטייה שמאלנית בוטה ומדיניות של איפה ואיפה לטובת השמאל ולרעת הימין, לעתים עד כדי זלזול ממש בלשון החוק. לי אין ספק ששיקולים פוליטיים ולא משפטיים הם שמנחים את הגופים הללו במדיניות האי-צדק שלהם. בברכה, MathKnight (שיחה) 19:40, 12 באוקטובר 2013 (IDT)
איש באמונתו יחיה ואין מה להתווכח על אמונות. גם אם היית מצהיר שאתה מאמין, שיש מועצת זקנים של השמאל, שמתכננת כל צעד בבתי המשפט ושפסקי הדין נכתבים בדם של אנשי ימין חטופים, גם אז לא ניתן היה להתווכח איתך, כי מדובר באמונה. יש מי שמאמין בזה ויש מי שמאמין במפלצת הספגטי המעופפת, יש מי שמאמין בקשר על של היהודים ויש מי שמאמין בקשר על של השמאלנים וכדי להבדיל בין האמונות האלה ובין פרנויה דרוש מומחה של ממש. בברכה. ליש - שיחה 23:13, 12 באוקטובר 2013 (IDT)
האמונה שלי מתבססת על עובדות, בין השאר על דו"ח של עמותת רגבים שמצא הפלייה ברורה של הימין לרעה בבג"ץ. כמו כן, שולמית אלוני הרבתה להשוות פוליטיקאים בימין לנאצים ומעולם לא נפתחה נגדה חקירה על הסתה (ולא נראה לי שהציבור ה"נאור" מתייחס אליה בבוז כמו שהוא מתייחס אל הרב עובדיה יוסף למרות שגידופיה של שולה אלוני לא פחות חמורים משלו). בברכה, MathKnight-at-TAU שיחה 14:45, 13 באוקטובר 2013 (IDT)
באו לא נידרדר למלחמות על ימין ועל שמאל(לא רלוונטי לשאלה ולא הולך להסתיים בטוב בכל מקרה). האם עברת לשון הרע יכולה להיות נגד אדם שאינו בחיים כבר? לא צריך שהקורבן יהיה חי ברגע ביצוע העברה נגדו? ולגבי פגיע ברגש דתי- הרי לא צחקו פה על דת ואמונה. לגלגו על האיש עצמו ועל דרך דיברו הקיצוניות דבריו. 109.64.118.107 23:25, 12 באוקטובר 2013 (IDT)
לפי סעיף 5: "לשון הרע על אדם שפורסמה אחרי מותו, דינה כדין לשון הרע על אדם חי, אלא שאין בה עילה לתובענה אזרחית או לקובלנה, ולא יוגש כתב אישום בשל עבירה לפי סעיף זה אלא אם ביקש זאת בן-זוגו של המת או אחד מילדיו, נכדיו, הוריו, אחיו או אחיותיו." בלנק - שיחה 21:15, 13 באוקטובר 2013 (IDT)

מתכנת, מהנדס תוכנה[עריכת קוד מקור]

מהו בעצם ההבדל בין מתכנת למהנדס תוכנה? --77.125.126.94 16:03, 11 באוקטובר 2013 (IDT)

"מהנדס תוכנה" זה השם של המשרה (ושל התואר), והוא רומז לכך שהעוסק בו אמור לבצע יותר מכתיבת קוד - למשל, להתעסק ב design כללי של המערכת. "מתכנת" או "תוכניתן". זה כינוי מקובל לאדם שעוסק בתכנות, בין אם פורמלי או לא פורמלי. ההבדלים בין המונחים מטושטשים כיוון שמדובר בשפה טבעית, וכיוון שקונוטציות חיוביות או שליליות של המונחים מביאים אנשים להשתמש בהם בהתאם ("מתכנת" נשמע פחות מכובד מ"מהנדס תוכנה"). עד כמה שאני מכיר את הטרמינולוגיה בתעשיה, על פי רוב לא יגדירו סטודנט במשרה חלקית בתור "מהנדס תוכנה", ואולי יעשו בעיות גם לאדם שהשכלתו הפורמלית היא "הנדסאי" או פחות מזה. --אלעזר - שיחה 16:13, 11 באוקטובר 2013 (IDT)
פירושונים:
"מהנדס תוכנה (תואר)|מהנדס תוכנה" -- מי שסיים בהצלחה לימודי תואר ראשון בהנדסת תוכנה;
"מהנדס תוכנה (מקצוע)|מהנדס תוכנה" -- אדם העוסק בהנדסת תוכנה.
לעומת זאת "מתכנת" הוא מי שעוסק בתכנות (ולגבי ההבדל בין תכנות להנדסת תוכנה עיין בערכים). עוזי ו. - שיחה 20:09, 12 באוקטובר 2013 (IDT)

אובדן מידע דיגיטלי[עריכת קוד מקור]

בעבר, המידע נכתב ונשמר על דף (למשל). היסטוריונים משתמשים למשל במקורות כתובים מן העבר שנכתבו, ואנו מכירים סיפורים ומחזות ומנגינות מהעבר בגלל שהן נכתבו. אך הגיע העידן הדיגיטלי והרבה מידע עבר להישמר בצורה דיגיטלית. האם אין סכנה שמידע יישמר הרבה פחות זמן כשהוא שמור בכונן/דיסק? ושבעתיד יישמר הרבה פחות מידע מאשר המידע שנשמר מהעבר בהווה? --77.125.126.94 16:14, 11 באוקטובר 2013 (IDT)

"אנו מכירים סיפורים ומחזות ומנגינות מהעבר בגלל שהן נכתבו" - ואז הועתקו. רוב ההיכרות שלנו עם ההיסטוריה היא דרך העתקה של מידע, ומידע ממוחשב הרבה יותר קל להעתיק. בנוסף, אני לא בטוח שמידע על אמצעי אחסון מגנטיים\אופטיים נשמר פחות טוב ממידע על גבי דפים או חרסים. בוודאי אם תתייחס גם לנפח המידע. --אלעזר - שיחה 16:17, 11 באוקטובר 2013 (IDT)
״אני לא בטוח שמידע על אמצעי אחסון מגנטיים\אופטיים נשמר פחות טוב ממידע על גבי דפים או חרסים״. קראתי באתר הידען: מהו אמצעי האיחסון הטוב יותר לטווח ארוך? הספר או המחשב Uziel302 - שיחה 19:59, 11 באוקטובר 2013 (IDT)
זו אינה דוגמה שלמה, מאחר והבעיה הייתה בפורמט שאבד עליו הכלח. ישנו מקרה מקביל בתיעוד המקיף של האמפריה הערבית, שכתוב בערבית מיושנת. אבל אתה צודק - ספרים עמידים הרבה יותר ממדיה מגנטית, שעם הזמן פשוט נמחקת בעצמה, וממדיה אופטית, שרגישה לתהליכים כימיים בין חומריה השונים. על מנת לקיים מידע דיגיטלי לאורך שנים יש צורך לקיים נוהל מסודר של העתקה שוב ושוב. Zarnivop - שיחה 17:48, 12 באוקטובר 2013 (IDT)

אוטובוסים בשבת[עריכת קוד מקור]

הי, האם למישהו יש הסבר למה, אם אוטובוסי אגד ומטרופולין חוזרים לעבוד שעתיים שלוש לפני צאת השבת, לא עושים שם את המייל הנוסף המתבקש ועובדים נון-סטופ? תודה, עמרי. 46.117.207.158 19:04, 12 באוקטובר 2013 (IDT)

שים לב שבחלק מהערים (חיפה, למשל), האוטובוסים גם עובדים בשבת, וגם בשישי בלילה. (בחיפה האוטובוסים מושבתים רק לשש שעות, מיום שישי בחמש עד יום שישי ב11 בלילה). למה? ככה, סטטוס קוו. בלנק - שיחה 19:09, 12 באוקטובר 2013 (IDT)
הסטטוס קוו בחיפה אינו שייך למצב בכל הארץ עליו שאלתי... 46.117.207.158 19:15, 12 באוקטובר 2013 (IDT)
המצב שתיארת אינו המצב בכל הארץ. בירושלים, למשל, האוטובוסים לא מתחילים עד הרבה אחרי צאת שבת. ככה גם לגבי מרבית התחבורה הבין-עירונית. כמו שאמרתי, יש סטטוס קוו בנושא, ומשתדלים לא לשנות אותו. בלנק - שיחה 22:43, 12 באוקטובר 2013 (IDT)
שאלה דומה שאלתי את אגד, וזו התשובה שקיבלתי:
"שלום רב,
הנדון: אוטובוסים בשבת
הרינו מאשרים את קבלת פנייתך.
באופן כללי, חברת "אגד" אינה מפעילה תחבורה ציבורית בשבת ברוב הקווים הקיימים, ובפרט לא בתוך הערים, ע"פ הסטטוס קוו הקיים מאז קום המדינה. אולם ישנם מספר קווים, שבאישור משרד התחבורה מתחילים את נסיעתם בשבת עצמה, עקב היותם קווים ארוכים המשרתים אנשים הצריכים להגיע למחוז חפצם מב עוד יום או מוקדם בערב. חלקם נוסעים מאילת לת"א, חלקם מקרית שמונה וחלקם ממקומות אחרים.
כמו כן, קיימים קווי נסיעה בשבת באזור חיפה והקריות, וכך היה כל השנים.
אשר לשאלתך על שאר הקווים שאינם פעילים בשבת, אין הדבר תלוי בנוי ויש להפנות את השאלה למשרד התחבורה.
חברת "אגד" מאחלת לך נסיעות טובות ובטוחות.
ב ב ר כ ה,
תומר לוי
מחלקת פניות הציבור ארצי"

שתי שאלות הקשורות ליחסי עובד-מעביד[עריכת קוד מקור]

א. באיזה בי"ד לעבודה יש להגיש תביעה נגד מעסיק - לפי מיקום המעסיק או לפי מיקום העובד ?

ב. איך משלמים משכורת לעובד שזמנית, מסיבה כלשהי, אין לו חשבון בנק ? תודה, בנצי - שיחה 13:06, 13 באוקטובר 2013 (IDT)

א. ראה[4]:

היכן לתבוע

את התביעה עליך להגיש במזכירות בית הדין האזורי לעבודה אשר לו הסמכות לדון בעניין לפי הפירוט שלהלן:
תביעה שבין עובד למעביד:
תידון בפני בית הדין האזורי לעבודה שבאזור שיפוטו נמצא מקום העבודה של העובד או שבאזור שיפוטו בוצעה העבודה, או אמורה היתה להתבצע.
ב. בצ'ק מהמעביד. שנילי - שיחה 14:32, 13 באוקטובר 2013 (IDT)
האם המעביד מחויב על פי חוק להמציא המחאה לעובד, אם הוא מבקש זאת, במקום העברה לחשבון ? בנצי - שיחה 18:54, 13 באוקטובר 2013 (IDT)
חוק הגנת השכר קובע: "2(א) שכר-עבודה ישולם במזומנים, אך מותר שישולם בשיק או בהמחאת-דואר, אם דרך תשלום זאת נקבעה בהסכם קיבוצי או בחוזה-עבודה או שהעובד הסכים לה בדרך אחרת, ובלבד שהעובד יכול לקבל מהנמשך פרעון השיק או המחאת-הדואר במועדים הקבועים בסעיפים 9 עד 14, הכל לפי הענין." מצד שני סעיף 6 קובע דרכי תשלום: "(א) שכר עבודה ישולם לידי העובד במישרין, או מותר שישולם לו, על פי הוראתו בכתב, באמצעות בן-זוגו, הורו, ילדו, חבר בעבודה, הקיבוץ שהעובד חבר בו, מוסד בנקאי כמשמעותו בחוק בנק ישראל, תשי"ד-1954". יתכן שדוד שי ידע להרחיב בנושא. שנילי - שיחה 17:12, 14 באוקטובר 2013 (IDT)
תודה על ציטוט לשון החוק, ואשמח אם אכן דוד ירחיב. בנצי - שיחה 19:19, 14 באוקטובר 2013 (IDT)

איך קוראים לאישתו של אביר?[עריכת קוד מקור]

כשבעל תואר "אביר" מתחתן, איזה תואר מקבל אישתו? 192.114.105.254 13:37, 14 באוקטובר 2013 (IDT)

אין תואר אצולה ששמו "אביר", לכן גם אשתו לא תקבל תואר אצולה כלשהו. גילגמש שיחה 14:49, 14 באוקטובר 2013 (IDT)
Lady ‏ Mr.Shoval - שיחה 16:29, 14 באוקטובר 2013 (IDT)
"אביר הוא תואר אצולה של לוחם רכוב על סוס ולבוש שריון". חזרתישיחה 17:17, 14 באוקטובר 2013 (IDT)
כמו שקוראים לאשתו של לוחם. (=כלומר אין כינוי מיוחד). Danny-wשיחה 16:38, 14 באוקטובר 2013 (IDT)
או, אם תרצו, מאחר שמדובר בחשכַּת ימי הביניים, פשוט לא קוראים לה. היא אינה מעורבת בחברת הגברים, חלילה אינה יושבת איתם וסועדת או שותה בירה, עליה לקום מוקדם מאוד לחלוב את הפרה, להאכיל את התרנגולות, להכין אוכל לבעל האדון, לכבס, לנקות, לסדר את הבית עבורו ואם נשאר קצת זמן (לא תמיד) גם לטפל בילדים. כשהבעל מגיע - הוא בוודאי לא צריך לקרוא לה. היא אמורה להיות שם על מנת לשרתו. (זה נראה כאילו כתבתי זאת באירוניה, אך להיות אשתו של אביר באותם ימים - ממש לא היה "תואר"). טוב שזמנים אלה הסתיימו זה מכבר. בברכה, דני Danny-wשיחה 16:51, 14 באוקטובר 2013 (IDT)
הוא היה רוצה שיקראו לאשתו דולסינאה. שנילי - שיחה 17:05, 14 באוקטובר 2013 (IDT)
תיקנתי את הטעות בערך. אביר הוא לא תואר אצולה. "אביר" הוא סטטוס מסוים שמקבל אדם מסוים. יתכן שאדם מסוים יהיה חבר באצולה ולא יהיה אביר. זה לא "תואר אצולה" העובר בירושה. גילגמש שיחה 17:40, 14 באוקטובר 2013 (IDT)
מי שנעשה לאביר נקרא מכאן ולהבא סר. ייתכן שאשתו נקראת ליידי, אבל אינני בטוחה בכך.שלומית קדם - שיחה 22:31, 27 באוקטובר 2013 (IST)
זה בארץ דוברת אנגלית. יש אבירים או לכל הפחות היו אבירים גם בארצות שלא דוברות אנגלית. גילגמש שיחה 03:47, 28 באוקטובר 2013 (IST)

מי יודע מה ההיגיון מאחורי החלטת מאל"ו?[עריכת קוד מקור]

באתר של מאל"ו (המרכז הארצי לבחינות ולהערכה) הם מפרסמים את הנוהל הבא "אין הגבלה על מספר הפעמים שאדם רשאי להיבחן בבחינה הפסיכומטרית, אבל אסור להיבחן במועדים רצופים.". מישהו יודע מה עומד מאחורי ההחלטה המוזרה הזאת? (לבגרויות למשל ניתן לגשת במועדים רצופים. אומנם בגרויות יש רק פעמיים בשנה בעוד שפסיכומטרי יש כפול כמדומני, אבל עדיין מה איכפת למאל"ו שייבחנו כמה שרוצים?!) 95.35.231.41 22:49, 14 באוקטובר 2013 (IDT)

״מתוך שמונת פרקי הברֵרה רק שני פרקים מכל תחום משמשים בקביעת הציון - סך הכול שישה פרקים. שני פרקי הברֵרה האחרים אינם משמשים בקביעת הציון ונועדו בעיקר לשתי מטרות:
מניעת השפעה של הבדלים בין מועדים שונים: כדי למנוע את השפעת ההבדלים בין הנבחנים במועדים השונים על הציונים, הציונים במועדים השונים מושווים אלו לאלו ונקבעים בסולם ציונים אחד. לשם כך ניתן בבחינה פרק שכבר היה בבחינה קודמת.״ באתר הרשמי Uziel302 - שיחה 00:05, 15 באוקטובר 2013 (IDT)

תמונות לא נטענות, ודפים נטענים במשך זמן רב[עריכת קוד מקור]

הועבר לדף ויקיפדיה:דלפק ייעוץ#תמונות לא נטענות, ודפים נטענים במשך זמן רב

יומן ממוחשב[עריכת קוד מקור]

אתם מכירים איזה תוכנה להורדה בחינם שבו אני יכול לעשות יומן פשוט: אני צריך לסמן מראש תאריכים בהם יהיו לי הגשות שעורי בית. עדיף לא אתר אינטרנט כי יכולים להיות בעיות חיבור ואני רוצה יומן זמין בלי לפחד שהוא לא יפתח לי ואז אני יכול לפספס הגשה. דרישה חשובה- אפשר לכתוב בעברית ושבוע מתחיל ביום ראשון. 79.182.113.249 21:26, 15 באוקטובר 2013 (IDT)

למשל כאן. (ויש עוד אחרים דומים לו בגוגל.). בהצלחה. Danny-wשיחה 22:48, 15 באוקטובר 2013 (IDT)
יש גם יומן של גוגל (ניתן לשימוש גם אוף-ליין) שמסתנכרן בין השאר עם המייל. קובי כרמל - שיחה28,000 קצרמרים בוויקיפדיה, להזכירך02:56, 16 באוקטובר 2013 (IDT)
נראה לי גרסת וורד יספיק לי לחיים. תודה. 79.182.113.249 21:18, 16 באוקטובר 2013 (IDT)

הרצאות נובל[עריכת קוד מקור]

האם ישנו מקום במרשתת שבו ניתן לצפות בנאומי הזכייה של זוכי פרס נובל משנים קודמות? תודה רבה! 213.151.61.106 (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

באתר פרס הנובל אפשר לקרוא את כל הנאומים, ולראות את הטקסים כולם. אם אתה רוצה לראות וידאו של נאום של מישהו מסויים, יותר מהיר לך לעשות חיפוש גוגל. למשל זה. בלנק - שיחה 22:30, 15 באוקטובר 2013 (IDT)
תודה רבה, זה מאוד סייע! ועוד שאלת טריוויה קטנה: היש אדם שזכה בפרסים מהמדעים מדויקים שאינו בעל תואר דוקטורט?
כן. צ'ארלס פדרסן, גרטרוד עליון וונקאטה רמאן, ועוד רבים אחרים. ראה כאן. בלנק - שיחה 23:07, 15 באוקטובר 2013 (IDT)
א. בכימיה, פיזיולוגיה ורפואה, ופיזיקה, בהתאמה. ואלה אינם היחידים, צריך לציין זאת, ולייחס לכך את הקישור.
ב. להפתעתי, אני חייב להודות, מרבית העשרה שבקישור הם בתחומי פיזיקה וכימיה. בנצי - שיחה 17:36, 16 באוקטובר 2013 (IDT)

מהי הפעולה אשר מרכך עושה?[עריכת קוד מקור]

מהי הפעולה אשר מרכך עושה? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

עיין/י בקצרמר מרכך שיער. דני. Danny-wשיחה 21:28, 16 באוקטובר 2013 (IDT)
אולי התכוון/ה השואל/ת דווקא למרכך כביסה? Ijon - שיחה 23:59, 17 באוקטובר 2013 (IDT)
אז מדובר בחומצה חלשה, שסותרת את אבקת הכביסה הבסיסית הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 11:16, 18 באוקטובר 2013 (IDT)

שחזור שיחות אחרונות באייפון?[עריכת קוד מקור]

בטעות מחקתי שיחות אחרונות. המחיקה שלהן היא דבר מאד נגיש באייפון. האם יש אפליקציה שיוצרת איזה שהוא סל מחזור לשיחות אלה?. תודה רבה. ‏Ben-Natan‏ • שיחה 23:08, 16 באוקטובר 2013 (IDT)

מה זה "חצי אינטגרלי"?[עריכת קוד מקור]

אני שומע את המנוח הזה מלא. איך אפשר לעשות חצי אינטגרל? האם זה סוג של "משוואה חצי אינטגרלית", כמו שיש משוואת דיפרנציאליות חלקיות? 192.114.105.254 12:49, 17 באוקטובר 2013 (IDT)

ראה כאן הסבר מפורט על ההבדל בין מדיח כלים אינטגרלי לחצי אינטגרלי. עוזי ו. - שיחה 14:33, 17 באוקטובר 2013 (IDT)
חחחח עוזי לא יודע אם היית רציני או לא, אבל הרגת אותי מצחוק. בכל מקרה, ייתכן שהכוונה לאינטגרציה בחלקים. בלנק - שיחה 15:45, 17 באוקטובר 2013 (IDT)
נשמע לי מוזר שיקראו לאינטגרציה בחלקים חצי אינטגרלי. הגיוני שהמושג אכן נאמר במקור בהקשר של מדיחים והשואל קישר בטעות למשמעות העיקרית של המילה אינטגרל בעברית. Uziel302 - שיחה 18:33, 17 באוקטובר 2013 (IDT)
half integral number = n/2 בברכה, MathKnight (שיחה) 23:54, 17 באוקטובר 2013 (IDT)

half-in·te·gral adjective Mathematics . noting or pertaining to a fractional number obtained by dividing an odd integer by two, as 1/2.

תרגום מיוונית עתיקה לעברית[עריכת קוד מקור]

שלום לכולם

ראשית אציג את עצמי. הייתי פעם פעיל בוויקיפדיה, והניק שלי היה ברי"א. פרשתי לפני כמה שנים, ולכן חלקכם הגדול אינו מכיר אותי. לא נורא, יש צרות גדולות יותר...

וכעת לענייננו. נחוץ לי אדם הבקי היטב ביוונית עתיקה, ומוכן לתרגם קטע בן כחמש מאות מילה שכתב אוסביוס מקיסריה. יש אמנם תרגום של ספרו לעברית, אך הוא לקוי במידה כזו או אחרת, והקטע המדובר הוא בעל חשיבות רבה במחקר היסטורי שאני עוסק בו. הבחנתי גם בהבדלים רבים בין התרגום העברי הלקוי לתרגומים שנעשו לאנגלית וגרמנית ועוד.

דרוש לי אפוא בעל ידע ביוונית עתיקה, שיסכים [גם תמורת שכר] לתרגם עבורי את הקטע המדובר. אם יש מתנדב כזה, אשמח אם ישיב לי כאן או יפנה אלי במייל - borry66-at-gmail.com.

בתודה רבה מראש

ברי"א

אהלן, ברי"א. אינני יכול להתחייב שאמצא לזה זמן, אבל אני מוכן להציץ בחומר ולסייע ככל שאוכל. Ijon - שיחה 00:04, 18 באוקטובר 2013 (IDT)
ממש תודה. לאן לשלוח? 00:09, 18 באוקטובר 2013 (IDT)
asaf.bartov-at-gmail.com Ijon - שיחה 02:36, 18 באוקטובר 2013 (IDT)


האם פלסטינים רשאים[עריכת קוד מקור]

ללמוד באוניברסיטאות בישראל? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

כן. בברכה, MathKnight (שיחה) 00:03, 18 באוקטובר 2013 (IDT)
למרות שלרובם אסור בכלל להיכנס לישראל, כך שמדובר בעיקר באפשרות תיאורטית. בלנק - שיחה 00:20, 18 באוקטובר 2013 (IDT)
פלסטינים לומדים באוניברסיטת אריאל. כמו כן, מחבלים מורשעים רבים לומדים בהאוניברסיטה הפתוחה בזמן שהם יושבים בכלא. בברכה, MathKnight (שיחה) 00:36, 18 באוקטובר 2013 (IDT)
אוניברסיטת אריאל, על אפה ועל חמתה, אינה בישראל. Ijon - שיחה 02:37, 18 באוקטובר 2013 (IDT)
רק איפה? בהודו?? טור - שיחה 11:39, 18 באוקטובר 2013 (IDT)
ביהודה ושומרון וחבל עזה. מקום זה אינו חלק ממדינת ישראל. בברכה. ליש - שיחה 11:59, 18 באוקטובר 2013 (IDT)
דה יורה השטח, לרבות ההתנחלויות, לא סופח למדינת ישראל ונשלט על ידי צבאה. דה פאקטו שטח ההתנחלויות ישראלי: תושביו הם אזרחי מדינת ישראל המצביעים בבחירות הכלליות לכנסת ולרשויות המקומיות (ערים, מועצות אזוריות ומועצות מקומיות ביהודה והשומרון), ופועלים בו גופי פנים של מדינת ישראל, בהם משטרת ישראל (המשרד לביטחון פנים), משרד הפנים, משרד החינוך, משרד הבריאות, משרד החקלאות וכדומה. ‏Virant‏ (שיחה) 12:09, 18 באוקטובר 2013 (IDT)
דה פקטו זה היה גם המצב של חצי האי סיני, כולל ימית ואופירה. בברכה. ליש - שיחה 12:13, 18 באוקטובר 2013 (IDT)
וגם של רצועת עזה עד 2005, ובשני מקרים אלה אמנם השטח היה בפועל ישראלי עד הנסיגה. ‏Virant‏ (שיחה) 12:30, 18 באוקטובר 2013 (IDT)
Virant, אתה מבלבל מושגים - השטח לא היה ישראלי, אלא תחת שלטון ישראלי. אם השטח היה ישראלי, כל תושביו היו יכולים להצביע לכנסת ויש להניח שהמפה הפוליטית הישראלית הייתה משתנה לגמרי. אם השטח היה ישראלי, במקום היו חלים חוקי ישראל, כולל למשל חוק שכר מינימום, גם עבור הפלסטינים והיהודים בהתנחלויות לא היו יכולים להעסיק אותם בשכר מצחיק. אם השטח היה ישראלי כל תושבי המקום היו נהנים מחוק בריאות ממלכתי ומקצבות ביטוח לאומי ומדינת ישראל הייתה נאלצת לקצץ חדות בקצבות, כדי שתוכל לשלם לכל הזכאים החדשים. ויש עוד הרבה אם, לכן אין לטעות ולחשוב שמקומות אלה היו אי פעם חלק ממדינת ישראל - הם רק נמצאים או היו תחת שליטה ישראלית. בברכה. ליש - שיחה 12:39, 18 באוקטובר 2013 (IDT)
הבלבול הוא שלך - אתה מסרב להבחין בהבדל הברור בין שטחי ההתנחלויות לשטחים אחרים. שטחי ההתנחלויות הם ישראליים בפועל, גם אם לא באופן רשמי, וזה הנושא שבו אנו דנים ("האם לימודים באריאל הם לימודים בישראל"). יתר השטחים אמנם מצויים תחת שליטת ישראל אך אינם שטחי מדינת ישראל, לא דה יורה ולא דה פאקטו. קח למשל את רמאללה: משטרת ישראל לא נכנסת לשם, תוכנית הלימודים היא לא לפי הנחיות משרד החינוך, לא ניתן לחדש רישיון נהיגה ישראלי במשרדי הממשלה, אין פיקוח של משרד החקלאות הישראלי על תנאי גידול של בעלי חיים וכיו"ב. ‏Virant‏ (שיחה) 12:48, 18 באוקטובר 2013 (IDT)
Virant, האם אתה טוען שאוניברסיטת אריאל היא התנחלות? האם הפלסטינים שעובדים בהתנחלויות ובאוניברסיטת אריאל מצביעים לכנסת? האם הם מקבלים שכר מינימום? האם הם מקבלים קצבאות ביטוח לאומי? אם לא, מסתבר ששטח ההתנחלויות הוא כמו שטחה של רמאללה וההבדל אינו בין סוגי שטח, אלא בין סוגי אנשים והיחס שהשלטון נותן לאנשים - היהודים נהנים מהחוק הישראלי והערבים המקומיים, לא - מיני אפרטהיד. בברכה. ליש - שיחה 13:20, 18 באוקטובר 2013 (IDT)
אני מצטער, אריה, אבל הטענה שלך בנוגע לזכות ההצבעה לכנסת פשוט אינה מוכיחה את מה שנדמה לך שהיא מוכיחה, ואם היית קורא בקפידה את מה שכתבתי מתחילת הדיון, לא היינו נצרכים לפינג-פונג המיותר הזה. כתבתי כי תושבי ההתנחלויות מצביעים לכנסת. התושבים, לא כל מי שמצוי בתחומיהן בכל רגע נתון. גם תיירים שמבקרים באילת ועובדים זרים המועסקים בקריית ביאליק אינם מצביעים לכנסת, ואין בכך לא הוכחה לריבונות מפוקפקת של ישראל באילת או בקריית ביאליק, ובטח שלא אפרטהייד, שהוא מונח שהוצא מהקשרו לחלוטין (ועל כך בהמשך).
אם כן, תושבי הרשות שלומדים או עובדים באריאל אינם אזרחי ישראל, וממילא אינם זכאים להצביע לכנסת ישראל אלא לרשות המחוקקת הפלסטינית, וזה נכון גם בכיוון השני - אזרחי ישראל אינם זכאים להצביע לרשות המחוקקת הפלסטינית וכן זכאים להצביע לכנסת.
טענתך בנוגע לתנאי עבודתם של תושבי הרשות בהתנחלויות יותר רלוונטית, משום שהיא מציגה הבדל באכיפת החוק בין מדינת ישראל הרשמית לבין ההתנחלויות. אבל על כך אין כלל מחלוקת - כל עוד אין סיפוח רשמי של ההתנחלויות, קיום החוק הישראלי בהן בפועל תלוי בצו של אלוף פיקוד המרכז ("מפקד הפיקוד"), והדבר מביא להבדלים באכיפת החוק בין ההתנחלויות למדינת ישראל. הבדל זה שהעלית הוא אחד מהם, והוא נועד לרווחת שני הצדדים - אם המעסיקים הישראלים בהתנחלויות היו נדרשים לשלם שכר מינימום לכל עובד, העסקת תושבי הרשות בהתנחלויות היתה נפסקת כליל. ההתנחלויות, בפרט באזורי התעשייה שלהן, מתפקדות כמעין אזור סחר חופשי בין מדינות, המאפשר לתושבי הרשות לסחור בדבר העיקרי שיש להם להציע - כוח עבודה זול. שכרם אמנם נמוך משכר המינימום בישראל, אך הוא גבוה מהשכר המשולם בשטחי הרשות הפלסטינית. כך, מרוויחים תושבי הרשות בתוך ההתנחלויות שכר דומה לזה שמרוויחים שב"חים בתל אביב, רק באישור. יש לציין כי חלק מתושבי הרשות העובדים בהתנחלויות אמנם זוכים לקצבאות מהמוסד לביטוח לאומי (בניגוד לשב"חים בתוך שטח ישראל), הודות לכך שהסכמי העבודה שלהם רשמיים (אגב, אני שותף להסתייגותך ממצב זה. מבחינתי יש לחייב את המעסיקים הישראלים לשלם שכר מינימום לתושבי הרשות העובדים אצלם, עם ההשלכות הצפויות).
עם זאת, בניגוד ברור לטענותיך, אריאל ורמאללה שונות הן דה יורה והן דה פאקטו בחוקים החלים בהן ובריבונות החלה עליהן: אריאל היא בשליטה ישראלית רשמית, ובניהול אזרחי של מדינת ישראל בפועל, ואילו רמאללה אינה בשליטת ישראל לא ביטחונית ולא אזרחית - היא מצויה בשטח A הנתון לשליטת הרשות הפלסטינית.
לבסוף - אפרטהייד. אפרטהייד היא שיטה שבבסיסה עומדת גזענות. הפליה בין גזע לגזע. האם בהעסקת תושבי הרשות בהתנחלויות יש אפרטהייד? ודאי שלא. אזרחי ישראל העובדים בהתנחלויות, יהודים וערבים, זוכים לתנאי שכר זהים, ואילו ערבים תושבי הרשות זוכים לתנאים אחרים. לצורך העניין, יכולים שני ערבים שהנם קרובי משפחה לעבוד במפעל באזור תעשייה של התנחלות בתנאים שונים, רק בגלל שהאחד הוא אזרח ישראל והשני הוא תושב הרשות הפלסטינית. אז ההבדל הוא בגזע? ברור שלא. ההבדל הוא בהשתייכות למדינה/ישות מדינית. טיעוני האפרטהייד נגד מדיניות ישראל ביהודה, השומרון ועזה לא החלו אחרי שנת 1967 וגם לא אחרי חתימת הסכמי אוסלו, משום שהם לא היו רלוונטיים. גם היום אינם רלוונטיים. הם החלו אחרי הפלת שלטון האפרטהייד בדרום אפריקה, מטעמי תעמולה - יצירת הקבלה בין דרום אפריקה האפרטהיידיסטית למדינת ישראל כדי לפגוע במדינת ישראל (ותודה לדניס פרייגר).
Virant‏ (שיחה) 14:49, 18 באוקטובר 2013 (IDT)
👍 בברכה, MathKnight (שיחה) 14:54, 18 באוקטובר 2013 (IDT)
הגענו לשלב בו יש טענות לא נכונות על פניהן, כמו "אריאל ורמאללה שונות הן דה יורה והן דה פאקטו בחוקים החלים בהן ובריבונות החלה עליהן", בשלב כזה הוויכוח יורד לפסים של "לא נכון", "כן נכון" ובוויכוח מסוג זה איני רוצה לקחת חלק. בברכה. ליש - שיחה 18:55, 18 באוקטובר 2013 (IDT)
וואו!!!!! איזה ויכוח התפתח מההערה התמימה והלכאורה בלתי מזיקה שלי! ממש לא התכוונתי. כמובן, לכל מי שלא הבין התכוונתי בצחוק. אני יודעת היכן ממוקמת אוניברסיטת אריאל על המפה, כך שאם כל הויכוח הזה היה למעני, צר לי שהטרחתי אתכם לשווא.... בכל מקרה, לדעתי הויכוח הזה תלוי בעמדות של המשתתפים בו - ימני? שמאלני? דתי? ציוני? לא כך? טור - שיחה 21:57, 19 באוקטובר 2013 (IDT)
הגענו לשלב שבו אחד הצדדים קובע שיש טענות לא נכונות על פניהן ואז מסרב להתווכח עליהן. בשלב זה באמת כדאי להפסיק. ‏Virant‏ (שיחה) 22:55, 19 באוקטובר 2013 (IDT)
ליתר דיוק, הגדרה מחדש של המונח פתיחות. בנצי - שיחה 02:53, 20 באוקטובר 2013 (IDT)
בקיצור, למחבלים מורשעים יש יותר זכויות מלפלסטינים חפים מפשע. לתפארת מדינת ישראל.--85.64.116.162 21:52, 29 באוקטובר 2013 (IST)
לא נכון. הייחוד של האוניברסיטה הפתוחה הוא שהלימודים בעיקרם מתקיימים בכתב בשיטת ההוראה מרחוק. כל אדם הקורא וכותב בעברית, שרוצה ללמוד באוניברסיטה הפתוחה באמצעות הדואר (בכלא בישראל, בשטחים, ואף בלונדון) יכול לעשות זאת. אין לאסירים אלה זכויות רבות יותר מלשאר תושבי השטחים. בברכה, דני. Danny-wשיחה 18:09, 2 בנובמבר 2013 (IST)
לא מכבר פורסם בידי נציג רשמי, שאחד הקורסים ללימוד המבוקשים ביותר בידי המחבלים הוא "ג'נוסייד - רצח עם". לא ברור אם הם מנסים ללמוד היסטוריה ולחזור בתשובה, או לתכנן מזימות לימים שאחרי השחרור. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

למה יותר כואב ליפול על בלטות מאשר על פרקט?[עריכת קוד מקור]

הועבר לדף ויקיפדיה:הכה את המומחה/שאלות במדעים מדויקים

האם כל יונק יכול לשאת כלבת ולהדביק?[עריכת קוד מקור]

לדוגמה חתולים או עכברים עכברושים וחולדות. ואם כן, למה קוראים לזה כלבת דווקא, הרי לא מדובר במחלה של כלבים דווקא? 95.35.242.34 13:45, 18 באוקטובר 2013 (IDT)

כל יונק ואפילו אנשים. מחלת הכלבת מדבקת לא רק בקרב הכלביים, כפי ששמה עשוי לרמז בשפה העברית, אלא בקרב כל היונקים, ובכללם האדם. שם המחלה באנגלית ובלשונות לעז אחרות הוא בכלל "rabies", שמקורו בלטינית לפי הויקיפדיה באנגלית, ופירושה "טירוף". טענה אחרת, לעומת זאת, לפי האתר של חני, היא כי מקור השם הוא בסנסקריט ופירושו "לגרום לאלימות".
באמת מעניין מה הביא את מייסדי השפה העברית לבחור דווקא בשם "כלבת". Danny-wשיחה 15:03, 18 באוקטובר 2013 (IDT)
כנראה בגלל שהמחלה עוברת לבני אדם בעיקר על ידי כלבים [5]Uziel302 - שיחה 16:53, 18 באוקטובר 2013 (IDT)

למלא צמיגים בחנקן במקום אוויר[עריכת קוד מקור]

שמעתי על טרנד יחסית חדש- לנפח את הצמיג עם חנקן במקום אוויר. האם יש לזה משמעות או שזה עוד שטות שהמציאו בשביל להוציא כסף על כלום? 79.182.113.249 19:04, 18 באוקטובר 2013 (IDT)

נסה כאןUziel302 - שיחה 08:45, 19 באוקטובר 2013 (IDT)
יתרונות הגלומים בניפוח צמיגים בחנקן

שמירה על יציבות לחצי ניפוח בפרק זמן ארוך יותר, פי 3 לעומת אוויר חופשי. החנקן, שאינו מכיל חמצן, רטיבות ושמנים, מונע את התחמצנות הגומי ואת החלדת רשתות הפלדה שבמבנה הצמיג, הג'אנט ובסיס השסתום. מניעת התחממות הצמיג ו/או התלקחותו שכן, החנקן אינו תומך בעירה. שמירת אורך חיי הצמיג והפחתת צריכת הדלק. הפחתת פליטת גזי CO2 ושמירה על איכות הסביבה ---לעצלנים.

מיעוט התשבוחות הגיוני בתכלית, אבל רובן מופרך. הצמיג יתחמם פחות? אפילו אם קיבולת החום של החנקן גדולה משל אוויר [דרוש מקור] ההבדל אינו יכול להיות ממש גדול, שהרי האוויר הוא ברובו חנקן. אשר להתלקחות, זה יפה מאד שחלקו הפנימי של הצמיג לא יתלקח, אבל אם הצמיג הגיע לטמפרטורת התלקחות הוא יזכור שיש לו גם צד חיצוני, שבמגע עם האוויר. Zarnivop - שיחה 16:48, 19 באוקטובר 2013 (IDT)
כתוב שם שזה משמש בעיקר מטוסים ומשאיות כריה, אז כנראה שיש בזה משהו, אבל לא מספיק משתלם בכלים פחות כבדים מהנ״ל. Uziel302 - שיחה 22:22, 19 באוקטובר 2013 (IDT)

החוק בישראל מאשר עינויים?[עריכת קוד מקור]

קראתי את הערך סרבנות גט ואני די בהלם. מתוך הערך:

  1. החוק הישראלי מתיר לבית הדין הרבני להפעיל שורת סנקציות אזרחיות כנגד סרבני גט הכוללות מניעת רישיון נהיגה וחשבון בנק, מאסר לתקופה של עד עשר שנים, חבישה בצינוק ומניעת זכויות מעציר או אסיר, עיכוב יציאה מן הארץ, איסור על קבלה, החזקה או הארכה של דרכון, איסור על קבלה החזקה או חידוש של רישיון נהיגה, מניעה מלהיבחר למשרה על פי דין, או לשאת במשרה גוף מבוקר, מניעות מעיסוק מוסדר על פי דין או הדורש רישוי או היתר ועוד.
  2. בין השאר, ממליץ פסק דין זה על סנקציות קשות על סרבן גט---כולל המלצה לאיסור שינה על מזרן, כליאה יחד עם אסירים ביטחוניים, כליאה בבידוד לסירוגין לתקופות ארוכות של 90 יום, כאשר הסרבן יימצא שבעה ימים בבידוד ושבעה ימים במאסר רגיל, וחוזר חלילה, איסור רכישת מצרכים בקנטינת בית הסוהר, מניעת הזכות לקבל אוכל כשר למהדרין, ועוד. פסק דין זה אף ממליץ למחוקק כי יתיר לבתי הדין הרבניים לאסור סרבן גט אף ליותר מעשר שנים.
  3. ביוני 2011 הורה בית הדין הרבני בירושלים באופן תקדימי להאריך את מעצרו של סרבן גט לתקופה בלתי מוגבלת, בעקבות המשך סירובו לתת גט לאשתו גם לאחר שסיים לרצות תקופת מאסר של עשר שנים. (הערה שלי: בלתי מוגבל זה אומר מאסר עולם?)

זה נראה שהחוק במקום לתת עונש חד פעמי על עברה מאפשר למעשה הפעלת כוח *עד שהעבריין יפסיק לעבור*, נכון? לפי מה שקראתי יש אפילו שורה של עינויים לא קשים במיוחד (מניעת שינה, בידוד, הרעבה) שהחוק מאשר. אני מזועזע: החוקים בארץ מאפשרים לענות עבריין בגלל פסוק "...וכן אתה אומר בגיטי נשים כופין אותו עד שיאמר רוצה אני" ? האם יש עוד מוקמות בעולם בהם מי שמסרב להתגרש סוגרים לו את חשבון הבנק, לוקחים רישיון נהיגה, ובסף מכניסים לכלא לזמן בלתי מוגבל עד שהוא מסכים להתגרש ובכלא מכניסים אותו כל שבוע לבידוד? 79.182.113.249 12:48, 19 באוקטובר 2013 (IDT)

ברוב המדינות בעולם, גם אם צריך הסכמה של שני הצדדים לפירוק הנישואין (יש מדינות רבות שבהן מספיק שצד אחד רוצה לסיים אותם), אז לבית משפט יש סמכות לסיים את הנישואין במקרים מסויימים. למשל- אם מסתבר שבעל מכה את אשתו, בוגד בה ומסרב לגור איתה באותו בית. בישראל, בגלל העניין ההלכתי, חייבים להשיג הסכמה של הבעל לא משנה מה. בהתחשב בזה שלאישה אסור להתחתן עד שהבעל יתן גט, יש לזה משמעות רבה. לכן קיימם העונשים המחמירים לסרבני גט. בדומה לעברות סרבנות אחרות, העבירה היא מטבעה "עבירה מתמשכת", קשה קצת לתת עליה עונש חד פעמי. העונשים שתיארת אכן נשמעים לי מוגזמים, אבל זה עניין של דעה. בלנק - שיחה 13:51, 19 באוקטובר 2013 (IDT)
הבעיה המרכזית היא שזה אפילו לא עונש. עונש ניתן על מעשה שכבר עשית בשביל למנוע ממך לחזור עליו בעתיד ולא בשביל לכפות עליך להפסיק לעשות אותו. ולקחת מאסיר מזרן ולהכניס אותו כל שבוע לבידוד זה התעללות לשמה. לא שאני מזדהה עם אדם שסוחט את גרושתו או משהו. אני בהלם שבית דין רבני (שאולי כחילוני אני לא מקבל את סמכותו) רשאי לתת עונש של מאסר בפועל ללא הגבלת זמן או עונשים הזויים ולא קושרים כלל לעברה כגון מניעות מעיסוק מוסדר על פי דין. 79.182.113.249 14:55, 19 באוקטובר 2013 (IDT)
פיתרון אחר היה - אילו היו מאפשרים בישראל נישואים וגירושים אזרחיים. דבר כזה היה מאפשר גם לבית המשפט להחליט - במקרים יוצאי דופן - על סיום הנישואים גם ללא הסכמת שני הצדדים. (ובלי מאסר ועינויים). מדינת ישראל היא היחידה ממדינות ה- OECD וכפי הנראה בין המדינות הבודדות בעולם המערבי, המכירה אך ורק בנישואים דתיים הנעשים בה. Danny-wשיחה 20:53, 19 באוקטובר 2013 (IDT)
במצב הנתון, ולא חשוב עכשיו למה, אישה אינה יכולה להתחתן שוב אם אינה מקבלת גט. מה עדיף? שתישאר תקועה כל חייה בגלל אדם מרושע שלא נותן לה זכויות מינימליות ומסרב לתת לה חופש? אני דוקא מבינה את הרעיון של החוק הזה. הוא נועד להגן על האישה, ובתור אחת כזו, אני ממש בעד. חוץ מזה, אני חושבת שכל בנאדם הגיוני שישמע על העונשים האלה יתקפל ויתן גט, אם יש לו טיפת שכל בקודקודו. העונשים האלה, אני מניחה, מהווים בעיקר את המקל בשיטת המקל והגזר. לא מבין בטובות? ילך ברעות. טור - שיחה 21:53, 19 באוקטובר 2013 (IDT)
מאוד חשוב למה, בגלל עניין דתי. מדובר בחקיקה דתית ובענישה חמורה למי שלא מציית לרבנים. במצב הנתון, גם אדם שלא התחתן ברבנות: נניח כי הוא אתאיסט ולא רוצה לתת לרבנים את השני סנט שלו, נענש על ידי פרודתו והממסד הדתי בגלל מה שהוא רואה כשיגיונות הדת שלהם. לדרוש ממנו לגרש את זוגתו לפי חוקי דת שהוא לא מכיר בהם זוהי כפייה דתית חצופה. האמנם חירותה הדתית _להתחתן בשנית לפי ההלכה_ חשובה יותר מחירותו הדתית _לא לקיים מעשה דתי שלא לפי צו מצפונו_?? במאזן נורמלי עדיף שהאישה תחיה עם גבר מחוץ לנישואים ושלא נעניש את הגבר במאסר.
טור, א) כמו שכתוב בערך, רוב מקרי סרבנות גט הם על ידי האישה ולא הגבר. ככה שזה לא "חוק שמגן על אישה" אלא עוד חוק של הגמוניה דתית. ב) את מפספסת את הבעיה העיקרית: הממשל משתמש באלימות בשביל להכריח את העבריין לחתום על חוזה כלשהו. זה לא הרבה יותר טוב משיטות עבודה של אינקוויזיציה. השיטה התקינה זה בית דין שיכול לבטל נישואים גם אם אין הסכמת שני הצדדים. ג) תרדי מהרעיון שחוק שמגן על האישה זה בטוב. זה רע מאוד כי זו שיטה להנציח את הרעיון שאישה זה אדם חלש יותר ולכן זקוק להגנה מיוחדת. השיטה להשוות את מעמד האישה לזה של הגבר זה להוכיח את עצמך, למרות כל הקשיים(יש כאלה עשו את זה! ככה שבמקום להתלונן תשני את החיים שלך). 192.114.105.254 12:52, 20 באוקטובר 2013 (IDT)
חברלעך, אני רוצה להזכיר (גם בעקבות הויכוח 4 פסקאות מעל) שהכה את המומחה הוא לא פורום לויכוחים, אלא דף של שאלות ותשובות. רוצים להתווכח? יש לכם דפי שיחה פרטיים, כיכר העיר, מיילים, טלפונים, פורומים חיצוניים, הפגנות וחוגי סלון. זה לא המקום. בלנק - שיחה 16:23, 20 באוקטובר 2013 (IDT)
היי, אני מודה ומתוודה שלא קראתי את הערך, ואכן הבעתי את דעתי ממקרים שאני הכרתי. אני מצטערת אם התגובה שלי לא היתה במקום. אבל יש כאן עוד תגובה ממש לא במקום. לא התלוננתי או משהו דומה, ואני מוכיחה את עצמי במגוון דרכים. גם אני לא בעד נשים שמתבכיינות על מעמד האישה המסכנה, ואני בהחלט מסכימה עם הטענה שאישה שרוצה להוכיח את עצמה שתקום ותעשה מעשים. לא ברור לי איך הגעת למסקנה המוטעית הכתובה לעיל בלשון לא מאוד נעימה טור - שיחה 21:14, 20 באוקטובר 2013 (IDT)
לא התכוונתי להעליב חלילה. פשוט אני מאוד לא אוהד את הרעיון שחוק שכביכול "עוזר לנשים" באמת מקדם את מעמד האישה. ההפיך הוא הנכון. אם יש חוק ששומר מקומות לנשים בכנסת כולם יגידו ש"היא התקבלה כי היא אישה ויש גברים טובים ממנה שלא התקבלו". אם יש חוק שבאיזושהי דרך מקדם את האישה לטווח הקצר, הוא גורם לנזק למעמד האישה לטווח הארוך. לצערנו, יש רק דרך אחת מועילה להתקדם בחרבה תחרותית- לעמוד בתחרות. ונכון שהרבה פעמים נשים מתחילות את התחרות מנקודה פחות טובה. אבל כל ניסיון קידום של נקודה זו בכוח גורם ליותר נזק מועלת ומשמר את התדמית של אישה חלשה שכולם צריכים לעזור לה כי היא לא תסתדר בכוחות עצמה.
בלנק הנכבד, עמוד זה הפך מזמן לבמת דיונים. שים לב ל"האם פלסטינים רשאים", "האם להשוות בן אדם להיטלר זה עברה פלילית?" ורבים אחרים- כולם סוטים מהנושא ומתחילים דיון סוער. 192.114.105.254 13:49, 21 באוקטובר 2013 (IDT)

איפה אפשר להשיג שורש צ'יקורי בארץ?[עריכת קוד מקור]

Chicory Root. תודה. ‏Ben-Natan‏ • שיחה 19:42, 19 באוקטובר 2013 (IDT)

עיין בקישורים החיצוניים שבערך "עולש (צמח)". בברכה, דני. Danny-wשיחה 20:41, 19 באוקטובר 2013 (IDT)
עיינתי אך לא נתקלתי ברמז לגבי איפה להשיג שורש צ'יקורי בארצנו. 109.65.140.223 00:04, 20 באוקטובר 2013 (IDT)
העולש ("צ'יקורי") הוא צמח ארץ-ישראלי הגדל באזורנו עוד מימי המשנה. (עיין בערך בויקיפדיה). בעבר הוא גדל בטבע ויתכן שגם כיום. אך מן הסתם ניתן להשיגו במקומות בהם מגדלים תבלינים. אולי אפשר לחפש בגוגל ב"משתלות עולש"... :-) בברכה, דני. Danny-wשיחה 23:13, 20 באוקטובר 2013 (IDT)

ימי מחלה לרופא משפחה[עריכת קוד מקור]

לכמה ימי מחלה זכאי רופא משפחה ? השאלה מפני שהרי בניגוד לעובד רגיל הרי שהוא חשוף מעצם עבודתו לאפשרות לחלות פעמים רבות. ומי בעצם נותן לו פתק מחלה ? מי-נהר - שיחה 22:01, 19 באוקטובר 2013 (IDT)

מידיעה, הרופא מוציא לעצמו (אומנם זה קצת חריגה מהנהלים, אבל ככה יש כאלה שעושים אם צריך והמנהלים מעלימים על כך עין). אומנם הדרך המקובלת והישרה מבחינה מוסרית לפנות לרופא אחר (חבר, קולגה במרפאה וכו'), וככה עושים רוב הרופאים. לפי החוק היבש לא חושדים ברופאים שישתמשו לרעה במלאכתם גם אם מדובר בנתינת חופש מחלה לחבר שלהם. לגבי האפשרות שתיארת שהרופא יהיה חולה כל הזמן, זה לא מדויק. זה נכון שהוא פוגש חולים אבל הוא גם משתדל למגן את עצמו בכל דרך אפשרית, וגם מן הסתם הגוף שלו די מחוסן ביחס לאחרים (הם מקפידים לקבל זריקות שהרבה לא מקבלים, וגם מקפידים להימנע ממגע עם מי שלא צריך). בשורה התחתונה רופא שיהיה כל הזמן 'חולה' ימצא את עצמו מחוץ למקום עבודתו, כל רופא מבין את זה היטב.(בשביל מה הוא בא לעבוד, כדי להיות חולה?!) 95.35.240.246 16:58, 24 באוקטובר 2013 (IDT)

שלום לכולם. רציתי לשאול שתי שאלות, בנוגע לפרוצדורה של איך לפתוח תיק עוסק פטור (בנוסף להמשך העבודה כשכיר).

ראשית, הבנתי שלאחר פתיחת תיק במע"מ ומס הכנסה, יש צורך לפתוח תיק בביטוח לאומי. האם זה אומר שהמעסיק שלי כבר לא ישלם דרך המשכורת שלי כשכיר את דמי הביטוח הלאומי ואני אצטרך לשלם הכל בעצמי? והאם הסכום אשר אותו אני משלם לביטוח לאומי עתיד לעלות? שכן כרגע בתור סטודנט יש לי הנחה.

ושנית, האם לתהליך ישנן עלויות כספיות כלשהן, גם אם אין לי בחודש מסוים הכנסות כלל?

אודה לעזרה.

בברכה, ‏Lionster‏ • שיחה 22:48, 19 באוקטובר 2013 (IDT)

עולמם של העצמאים, ועוסק פטור בכלל זה, אינו הצד החזק שלי, אבל אנסה לענות כמיטב יכולתי.
אתחיל בתיקון טעות: כשכיר אין לך שום הנחה בדמי ביטוח לאומי בזכות היותך סטודנט.
אם תהיה עוסק פטור בנוסף להיותך שכיר, לא יחול שינוי בדמי הביטוח שלך כשכיר - אתה ומעסיקך תמשיכו לשלם אותם כבעבר. בנוסף, על רווחיך כעוסק פטור, ייתכן שתצטרך לשלם דמי ביטוח לאומי כעצמאי.
כעוסק פטור תצטרך לדווח לרשויות (מס הכנסה, מע"מ ואולי ביטוח לאומי). אם פעילותך העסקית מצומצמת (כמתבקש מהיותך עוסק פטור), לא תתקשה להתמודד עם הביורוקרטיה הזו בעצמך, כך שההוצאה היחידה תהיה שעות אחדות, שאותן יכולת להקדיש לכתיבת ערך או שניים בוויקיפדיה. דוד שי - שיחה 23:28, 21 באוקטובר 2013 (IDT)
תודה רבה על התשובה. חששתי שהתהליך הרבה יותר מסובך ממספר שעות Lionster‏ • שיחה 23:35, 21 באוקטובר 2013 (IDT)
זו ביורוקרטיה. אחרי התמחות של שלושה חודשים הטפסים לא ידרשו יותר משעת עבודה. אדגים. רשות המסים שבמשרד האוצר שולחת לך מכתב בכותרת "הודעה על שומת מס הכנסה לשנת 2012". באותיות גדולות מבשר לך הטופס כי מדובר ב"הודעה על החזר מס", ובקטנות מתברר ש"יתרת המס להחזר" היא 1437- ש"ח. זה טוב או רע? בעברית, אתה משלם את המס, המדינה מחזירה אותו, ויתרת המס להחזר היא הסכום שהמדינה מתכוונת להחזיר לך. כשהסכום הזה שלילי, פירושו של דבר שהמדינה מתכוונת לקחת ממך 1437 ש"ח. בבירוקרטית זה להיפך, מה שאפשר לגלות חיש-קל, ברגע שמחסרים את "ניכויים במקור כמפורט בחלק 9" מסכום ה"מס מגיע" מ"בן הזוג הרשום" ומ"בן/בת הזוג" (של בן הזוג הרשום), וזאת בהנחה שהבנת בעצמך שיש להתעלם מ"ס"ה הכנסות כמפורט בחלקים 2,3 להלן", "המס ברוטו כמפורט בחלק 4 להלן" ושאר חבריהם לצרה. עוזי ו. - שיחה 01:44, 22 באוקטובר 2013 (IDT)
ואחרי זה יש שטוענים שלבירוקרטיה יש צדדים חיוביים. מדובר באומנות של איך לבצע פעולה שניתן לעשות בצורה פשוטה - בצורה המסובכת והמורכבת ביותר שאפשרית. ‏Lionster‏ • שיחה 03:14, 22 באוקטובר 2013 (IDT)

וירוס בדיסק און קי[עריכת קוד מקור]

הלכתי לחנות צילום בשביל לסרוק כמה מסמכים, הדיסק און קי חזר משם עם וירוס- כשאני מכניס אותו במחשב אחד, זה מראה כאילו הוא כמעט ריק, למרות שהוא מכיל המון מידע; כשאני מכניס אותו במחשב אחר, כל המסמכים מופיעים בו כשורטקטים. בשני המחשבים, לפעמים בהתחלה הקבצים מופיעים ואחרי זה נעלמים וחוזר חלילה. מה עושים???--85.64.116.162 00:00, 20 באוקטובר 2013 (IDT)

נסה את זה אזהרה: קישור חשוד, או את מה שמציעים האנשים כאן. The duke - שיחה 15:26, 21 באוקטובר 2013 (IDT)
anysoftwaretools, שקישרת אליו, מסומן ב [myWOT.com] כאתר מסוכן. הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 22:40, 21 באוקטובר 2013 (IDT)
ראשית, מנסיוני NOD32 של ESET מטפל טוב בבעיות כגון אלו. שנית, אל תהיה פיקח תהיה חכם. הוי ארצי - שיחה 12:37, 3 בנובמבר 2013 (IST)

איך לתקן הגדרת עיוור בגלקסי 3[עריכת קוד מקור]

איך אני מתקן את הגרת עיוור בגלקסי 3 ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

תנסה את זה [6] ‏[kotz]‏ [שיחה] 09:52, 21 באוקטובר 2013 (IDT)

שאלה בנושא חומצות ובסיסים[עריכת קוד מקור]

שלום לכולם,
שאלו אותי את השאלה הבאה:
מהו ה-pH של אתאנול טהור, אשר קבוע הפירוק שלו הוא (K=3•10^(-20 ?
לא ברור לי איך בדיוק להתייחס לאתנול טהור, הכוונה לנוזל המכיל רק אתנול, כלומר לא תמיסה מיימית? איך מחשבים pH במקרה כזה? תודה מראש :) 87.69.244.217 23:49, 20 באוקטובר 2013 (IDT)

האם כל תרבות אנושית פיתחה דת?[עריכת קוד מקור]

האם בכל חברה (משבטי ציידים-לקטים ועד למעצמות חלל) התפתחה אמונה ברוחניות כלשהי, לרבות האנשת הטבע? 79.182.113.249 19:12, 21 באוקטובר 2013 (IDT)

אפשר להגיד שכן. לא ידועה חברה שבטית שאין לה מערכת של אמונות על-טבעיות (המושג "דת" רומז למשהו ממוסד יותר). זוהי תופעה אוניברסלית כיום ולכן לא מפתיע שהיא קדומה מאוד בתולדות האדם. יש עדויות משכנעות לפולחן בממצא הארכאולוגי של לפחות מאה אלף השנים האחרונות, לדוגמא קבורות אצל האדם הניאנדרטלי ובני זמנו ואמנות המערות הפלאוליתית שניתן להניח שחלקה שימש למטרות "דתיות".
ב-15,000 השנים האחרנות, כשבני האדם החלו להתיישב בכפרי קבע, כבר יש עדויות רבות לפולחן כמו בתי קברות של ממש, סעודות הקשורות בקבורה, אתרים הקשורים כנראה לפולחן וצלמיות. ר' למשל מערת רקפת, גובקלי טפה, מגדל יריחו. Reuveny - שיחה 20:22, 21 באוקטובר 2013 (IDT)
"רוחניות"? מה ל"רוחניות" ולדת? הדתות הפרימיטיביות הם נסיונות של האדם הקדמון להסביר לעצמו תופעות חסרות הסבר עבורו, ברקים, רעמים, גשם, תנועת גרמי השמיים, מחזור החיים ועוד. אין לזה שום קשר ל"רוחניות", פרט לנושא רוחות המתים, מהם פחדו האנשים הקדמונים, כי הן היו גלגול של אנשים בשר ודם, שבהיותם חיים הטילו פחד ואימה ולאחר מותם (גם המוות היה תעלומה), כדי להיות בטוחים שלא ישובו, טמנו אותם באדמה והניחו על האדמה אבנים. בברכה. ליש - שיחה 22:47, 21 באוקטובר 2013 (IDT)
ליש, אני מתקשה להבין על סמך מה אתה כותב זאת. אולי כך היה ואולי לא, אי אפשר לדעת מה בדיוק עבר לאדם בראש לפני 50,000 שנה כשקבר מכר שלו במערה. אם הייתי צריך לנחש, הייתי דווקא אומר שציידים-לקטים, שהיה להם ידע תצפיתי עשיר על הטבע, ידעו טוב מאוד מהו מוות. אגב, ברוב הקבורות הפלאוליתיות כלל לא הונחו אבנים. Reuveny - שיחה 23:03, 21 באוקטובר 2013 (IDT)
יש לנו ידע שנאסף משבטים פרימיטיביים, ששרדו לתוך התקופה המודרנית. כמובן שרוב הקבורות לא הצריכו כיסוי באבנים, רק אותם מתים שפחדו מהם מאוד, שכמובן בחייהם הנהיגו את השבט באמצעות הטלת מורא. לציידים-לקטים היה רק הידע, שאספו במהלך חייהם ואגדות, שסיפרו הזקנים (בני ארבעים?) מסביב למדורה - זה ידע מועט מאוד. ללא כתב, לא היו מסוגלים לצבור ידע באופן משמעותי והכתב הופיע בשלב מאוחר יותר. אפילו היום יש מחלוקות לא מעטות על מהות המוות ועל נספחיו - יש נשמה, אין נשמה ואם יש, מה עובר עליה. בברכה. ליש - שיחה 05:47, 22 באוקטובר 2013 (IDT)
זקנים בני ארבעים? על מה אתה מבסס זאת? משה פרידמן - שיחה 10:38, 22 באוקטובר 2013 (IDT)
ראה את תוחלת חיים#תוחלת החיים לאורך ההיסטוריה האנושית בתקופת האבן. בברכה. ליש - שיחה 16:22, 22 באוקטובר 2013 (IDT)
תוחלת חיים בלידה איננה קובעת את גילו של זקן השבט, בפרט בחברה בה תמותה בגיל צעיר שכיחה מאוד. (בהפשטה מוגזמת, על כל ילד שנפטר בגיל 3 יש זקן שחי עד גיל 63). אם תראה בערך האנגלי, מקרב אלו שעברו את גיל 15 תוחלת החיים הייתה 54. זה אומר שאדם ממוצע, שהגיע לגיל בגרות, חי עד גיל 54. זקני השבט וודאי חיו עד גיל מבוגר יותר. (שים לב ששבט המונה 50 פרטים בוגרים, מכיל למעשה סטטיסטיקה של כמה מאות בני אדם). אגב, לגבי מה שכתבת על אמונות בגלגולי נשמות, אשמח אם תוכל להפנות אותי לממצאים לגבי אמונות שכאלו מתקופת האבן. משה פרידמן - שיחה 17:01, 22 באוקטובר 2013 (IDT)
אם היית ממשיך לקרוא את הערך, היית מגיע לשורה בה נכתב: "תוחלת החיים בלידה בתקופת האימפריה הרומית מוערכת בכ-25 שנה. נתון זה מושפע משיעור גבוה של תמותת תינוקות. לילדים שהגיעו לגיל 5 הייתה תוחלת חיים של 43 שנה. (כלומר, הם היו צפויים למות בגיל 48, בממוצע)", כלומר רק בתקופת האימפריה הרומית התקרבו הזקנים לגיל מוות ממוצע של 48, בלי השפעת תמותת התינוקות. ועוד משהו, "זקנים" היא קבוצה ולא שיאן הגיל (יש תמיד אפשרות ששיאן הגיל יהיה ליצן השבט או אילם - אל תבנה על אדם בודד). ולגבי אמונותיהם של בני תקופת האבן, כמובן שאין לנו יומנים שלהם, כי עוד לא למדו לכתוב, אך, כפי שכבר הסברתי לעיל, נחקרו שבטים פרימיטיביים, שבגלל בידודם לא הושפעו מהקדמה ומהם שאבנו מידע לגבי אמונות של בני אדם בשלב זה של ההתפתחות. זה לא היה רק שבט אחד, נמצאו שבטים לא מעטים, בפינות שונות ונידחות של העולם, בג'ונגל של אמזונס ובג'ונגל של גינאה החדשה, באזור פטגוניה ובקלהרי, במעמקי קונגו ובקמצ'טקה והיו ביניהם קווי דמיון רבים. אופייני לכל השבטים הפרימיטיביים השימוש בשפה דלה, שמהווה מחסום התפתחותי בפני עצמו - שפה בה יש שלוש מילים לכמויות: אחד, שניים והרבה. בברכה. ליש - שיחה 18:10, 22 באוקטובר 2013 (IDT)
זה מבוסס על ההנחה השגויה שתוחלת החיים באימפריה הרומית הייתה טובה משל ציידים לקטנים. ציידים לקטנים נהנים מתזונה עשירה ומגוונת יותר וחיים חיים בריאים יותר מחקלאים של טרום הרפואה המודרנית. תוחלת החיים עם אימוץ החקלאות ירדה לפחות מחצי, ושלדי החקלאים היו קצרים יותר , פריכים יותר, ועם עיוותים שהעידו על מורסות של עששת, תוצאה ישירה של המעבר לתזונה מבוססת פחמימות מעטות. הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 18:33, 22 באוקטובר 2013 (IDT)
שגיאה נוספת היא הפסוקית " אופייני לכל השבטים הפרימיטיביים השימוש בשפה דלה, שמהווה מחסום התפתחותי בפני עצמו". גם הבלשן סטיבן פינקר וגם האנתרופולוג מרוין האריס טוענים את ההיפך הגמור. הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 18:37, 22 באוקטובר 2013 (IDT)
א. אילן, כמובן, צודק. התקופה הרומית אופיינה בתוחלת חיים נמוכה יותר מאשר תקופת האבן.
ב. הנקודה שלי מהותית יותר. גם בתקופה הרומית בני חמישים לא נחשבו לזקנים. תמותה גבוהה מאוד גורמת להורדה של התוחלת, וכן הרבה פחות אנשים היו מגיעים לגיל זקנה. אבל מכאן ועד למסקנה ש"זקני השבט" היו בני ארבעים המרחק גדול. אריסטו נפטר בגיל 62. אפלטון בגיל 80. סוקרטס 71. אצלנו הורדוס חי שבעים שנה. יהודה בן תימא, שחי בתקופה הרומית, טבע את המימרא המפורסמת: "בן חמש שנים למקרא, בן עשר למשנה, בן שלש עשרה למצות, בן חמש עשרה לתלמוד, בן שמונה עשרה לחפה, בן עשרים לרדוף, בן שלשים לכח, בן ארבעים לבינה, בן חמשים לעצה, בן ששים לזקנה, בן שבעים לשיבה, בן שמונים לגבורה, בן תשעים לשוח, בן מאה כאלו מת ועבר ובטל מן העולם". מתוך כך אתה למד שגם בתקופה הרומית, בה תוחלת החיים הייתה (נניח) 25 שנה, תיאור מעגל החיים של האדם נשמע כמעט כאילו נכתב היום.
ג. האם במחקרים הללו, אצל שבטים מבודדים מארבע קצוות תבל, נמצאה תבנית משותפת של דתות הבאות להסביר את הבלתי מובן, כמין מדע לא מבוסס, נטול עולם של רוח? משה פרידמן - שיחה 12:28, 23 באוקטובר 2013 (IDT)
אילן, התוכל לפרט איך הגעת למסקנה שהבלשן סטיבן פינקר וגם האנתרופולוג מרוין האריס טוענים את ההיפך הגמור ממה שאני כתבתי? יצרת איתם קשר והצגת להם את הפסוקית והם הגיבו? אם אתה הסקת מסקנות ממה שאתה הבנת מתורתם, אז מדובר במסקנות שלך ואין מקום להיתלות באילנות גבוהים, די באילן שמעוני - אז אתה חושב כך.
אילן ומשה, אני מודע לקיומו של טרנד המהלל את דיאטת האדם הקדמון והבנתי שעל זה אתם מבססים את השגותיכם. לא אכנס לוויכוח על הדיאטה המהוללת, דיאטה המכילה הרבה בשר, בחלקו לפחות בשר אנושי, כי מדובר בקניבלים. אני מניח שלא נוכל לשחזר היום דיאטה כזאת... בברכה. ליש - שיחה 16:11, 23 באוקטובר 2013 (IDT)
משה, התשובה לסעיף ג' חיובית, אך אין צורך להרחיק אל השבטים הנידחים - גש לערכים השונים על המיתולוגיה בעמים השונים ותקבל את אותה תשובה, כמו שכתוב במיתולוגיה יוונית: "הדחף הבסיסי לאמונה באלים, היה ניסיון להסביר את כוחות הטבע הלא מוסברים, ולנסות לגייס אותם למען האדם, כמו גם להסביר מאורעות היסטוריים. ניסיון הפקת הלקח הוא מוטיב ידוע במיתולוגיה היוונית (כמו למשל סיפור לידתו של המינוטאורוס). היו כאלו שלא רק שעבדו אלים ידועים, אלא אף כאלו שלא ידועים. באתונה הייתה עבודה של "האל הלא ידוע", כנראה במטרה לכסות את הכוחות שבטבע שלא זוהו - עובדה שהיוותה פתח להמרתם לנצרות מאוחר יותר." בברכה. ליש - שיחה 16:15, 23 באוקטובר 2013 (IDT)
ליש, עניין תוחלת החיים איננו טרנד. למיטב ידיעתי, הקונצנזוס המדעי קובע, שתוחלת החיים של חברות של ציידים לקטים הייתה גבוהה יותר מזו של שכניהם שהתבססו על חקלאות. הטענה המקובלת היא שהם גם עבדו פחות. בויקי האנגלית בערך Life_expectancy כתוב, שתוחלת החיים בעידן הפרה-חקלאי הייתה 33 (54 לאילו שהגיעו לגיל 15), שבמהפכה החקלאית, תוחלת החיים ירדה ל-20, והמצב לא השתפר בצורה משמעותית עד למהפכה התעשייתית. בברכה, --איש המרק - שיחה 16:38, 23 באוקטובר 2013 (IDT)
ליש: א. ראה דברי לאיש המרק. לא התכוונתי לדון בדיאטות, אלא בעובדות. ב. כפי שאמרתי, גם בתקופות המאוחרות יותר בהן תוחלת החיים הייתה בריצפה, אנשים בני ארבעים וחמישים לא נחשבו לזקנים. ג. המקור שהבאת מויקיפדיה לגבי המיתולוגיה היוונית איננו יותר מהבעת דעה אישית של העורך. גם לו הייתה זו טענה מבוססת, מכאן ועד לטענה שהדתות הקדמוניות היו נטולות רוחניות המרחק רב. האם תוכל להסיק מטענה זו שעבודת האלילים היוונית לא הייתה כרוכה ברעיונות רוחניים כלשהם? ד. בערך חיים לאחר המוות כתוב שהראשונים שדגלו בחיים לאחר המוות היו ככל הנראה המצרים. אם ידוע לך אחרת נראה לי ראוי לתקן בערך, בתוספת מובאה. ה. למען הסר ספק, אין לי כל כוונה להגן על עובדי אלילים כאלו ואחרים. אני רק מתקשה להבין כיצד ניתן לבסס טענות מן הסוג שהעלית ולטעון אותם בצורה כל כך קיצונית. אני אומר ברצינות, לא בציניות, אשמח מאוד אם תוכל להפנות אותי למאמרים המבססים את מה שטענת על עובדות. (אני גם זקוק לכך לצורך שיעור שאני אמור להעביר בקרוב). משה פרידמן - שיחה 17:01, 23 באוקטובר 2013 (IDT)
ליש, אני מצטער אבל אני מרגיש שאתה מנהל פה דו-שיח של חרשים. התפיסה שלך את חיי האדם הקדמון שגויה לחלוטין ואינה תואמת למחקר הארכאולוגי והאנתרופולוגי של ארבעים השנים האחרונות. אתה מביא כל מיני קוריוזים פרטיים (שבט א' עושה ככה) במקום לראות את התמונה העדכנית והגלובלית. וקצת צניעות לא תזיק - אתה נוהג להעיר (בצדק) לוויקיפדים צעירים שמפגינים חוסר ידע ואי רצון ללמוד, אז בבקשה הקשב לתגובות פה, המתבססות על ידע, ברצינות. לעצם העניין, תזונתו של האדם הקדמון לא התבססה על קניבליזם כמקור מזון חשוב; תמותת התינוקות והילדים בחברות שבטיות הייתה גבוהה, אבל מי ששרד חי לעתים לא נדירות עד גיל חמישים ומעבר לכך; לשבטים "פרימיטיביים" כישורי חיים וידע מעשי על העולם הסובב אותם שמאפשרים להם לשרוד במקומות שלא אתה ולא אני היינו מחזיקים מעמד יומיים; מעולם לא נתגלה שבט של ציידים-לקטים שלא הייתה לו שפה דקדוקית עשירה, שאינה נופלת במורכבותה משפתינו שלנו (ואת זה אומרים לא רק אילן שמעוני ופינקר); ולבני אדם באשר הם, לפחות בחמישים אלף השנים האחרונות, היה עולם רוחני וסמלי עשיר. Reuveny - שיחה 17:20, 23 באוקטובר 2013 (IDT)
באף מקום לא כתבתי שתזונתו של האדם הקדמון התבססה על הקניבליזם כמקור מזון חשוב, לכן איני מבין מדוע אומרים לי שזה לא נכון. בני האדם הקדמונים היו קניבלים וידוע שבמקומות מסוימים (באיים) או בתקופות מסוימות, שם היה קשה למצוא מזון עשיר בחלבונים, הקניבליזם היה מקור "חשוב" לחלבונים מן החי.
עניין הגיל, כתבתי בסוגריים "בני ארבעים" עם סימן שאלה וזה הפך למוקד של ויכוח. אין לי עניין בוויכוח הזה, מחקתי את בני הארבעים, אך כנראה שלא מסתפקים בכך, אבל אני לא אמשיך לדון בבני הארבעים. לעצם העניין, גם אם הזקנים היו בני שבעים, זה לא היה משנה את מהות העניין. אני קרוב לגיל שבעים, יש לי זיכרון טוב, קראתי ולמדתי די הרבה, אך כל הידע שלי פחות מהידע האצור בספריה אחת. האדם הקדמון לא ידע הרבה, כי בכל הכרוך בידע אנו עומדים על כתפי אבותינו - ידע מצטבר וזקוקים לכלים מתאימים כדי לצבור אותו, לא די בזיכרון של זקנים. שפה פרימיטיבית היא שפה דלה, אוצר המילים שלה קטן ואין שום מקום להשוואה עם שפה מודרנית. אין לנו צורך לעלות באוב את האדם הקדמון, די בכך שנשווה בין שפות מודרניות ושפות "ותיקות" יותר, לטינית, יוונית עתיקה, עברית תנ"כית וכדומה. אז יש מי שחושב שאנשים נולדים עם שפות עשירות במוחם, מותר לחשוב. מה שהתאורתיקנים טענו זה שאנשים נולדים עם מבנים מוחיים מתאימים ללימוד שפה וזה לא אותו הדבר. הקדשתי לדיון הזה מעל ומעבר למה שתכננתי ואני מסיים בזה את חלקי. בברכה. ליש - שיחה 19:51, 23 באוקטובר 2013 (IDT)
מה אומרים למי שטועה ודבק בטעות? ראה אצל מרוין האריס, "בני מיננו" עמ' 50. אם תבקש אביא לך גם מראה מקום משל פינקר, ב"האינסטינקט הלשוני" שלו. הגיע הזמן להתעדכן.... בלי להעליב. Zarnivop - שיחה 20:09, 23 באוקטובר 2013 (IDT)

איפה התקיימה ועידת קטוביץ. יודעי גרמנית מוזמנים לעזור[עריכת קוד מקור]

כן, אני יודע שבקטוביץ. אבל איפה בעיר? אין כתובת מדויקת. שני שלטים תלויים בעיר ומציינים את הוועידה - האחד על קיר בית הקהילה היהודית לשעבר, והאחר על בניין מלון קייזרהוף לשעבר - שני המבנים סמוכים לתחנת הרכבת המרכזית. אבל בית הקהילה היהודית לשעבר איננו שייך, והשלט נתלה שם רק כי שם שכנה הקהילה עד לפני כמה שנים. מלון קייזרהוף, לעומת זאת, הוקם רק כמה שנים אחרי ועידת קטוביץ (1884), ולכן הוועידה לא הייתה יכולה להתקיים בו. יש שני ספרים ישנים, בשפה הגרמנית, שעשויים לשפוך אור. שני קובצי פידיאף של הספרים מצויים בידי, ואשמח אם מישהו יהיה מעוניין לדפדף בהם ולראות אם כתוב בהם משהו. אם מישהו מעוניין לעזור - שישמיע קול. YSY.PLG בג'ימייל דוט קום. כמובן, אם מישהו מצליח למצוא את הכתובת באמצעות מקור אחר, אשמח אם יוכל לעדכן אותי באותה הכתובת. תודה.

ובכן, במאמר מאת אנדראס ריינקה מצאתי כי, בהתבסס על דברים שכתב היינריך לווה ב-1910, הוועידה נערכה בלשכת "קונקורדיה" של בני ברית בקטוביץ (Concordia Loge, Kattowitz).

Andreas Reinke, “'Eine Sammlung des jüdischen Bürgertums': Der unabhängige Orden B'nai B'rith in Deutschland,” in: Andreas Gotzmann, Rainer Liedtke, und Till van Rahden (Hrsg.), Juden, Bürger, Deutsche.‎ zur Geschichte von Vielfalt und Differenz 1800-1933, Tübingen:‎‪ Mohr Siebeck,‎‪ 2001, S. 333.

המקור לכך הוא

[Heinrich Loewe], Chibbat Zion. Festschrift zur 25. jähr. Gedenkfeier der Kattowitzer Konferenz der Chowewe Zion, Kattowitz‎‪ 5670 [1910], S. 15.

גם במאמר מאת יוסף כרוסט מצאתי כי, בהתבסס על דברים שכתב יוסף פרוץ ב-1934, הצירים התכנסו באולם לשכת "קונקורדיה" 4 מס' 340 (המספרים מתייחסים ללשכה).
יוסף כרוסט, 'ליובל ה-50 של וועידת קטוביץ', בתוך: יוסף כרוסט, יוסף פרנקל (עורכים), צילה כתריאל (אספה וליקטה), קטוביץ: פריחתה ושקיעתה של הקהילה היהודית: ספר זיכרון, תל אביב: העמותה להנצחת יהדות קטוביץ, תשנ"ו 1996, עמ' 22 (ספר יזכור לקהילת קטוביץ, בספריית העיר ניו יורק, תמונה 46).
ניסיתי להיכנס לספרון ההיסטוריה של הלשכה (ביובל ה-25 להיווסדה) ב-digitalsilesia.eu‏ (כאן) כדי לגלות את מיקומה, אבל אני לא מצליח לראות כלום. אביעדוסשיחה י"ח בחשוון ה'תשע"ד, 00:29, 22 באוקטובר 2013 (IDT)
שלחתי לך את החוברת במייל. תודה! YSY

היכן מעלים בקשה לערך חדש?[עריכת קוד מקור]

כלומר, ישנו ערך מסוים באנגלית ואני מעוניין שיגיירו אותו, היקף ידיעותי בתחום לא מאפשר לי לפתוח ערך בעל ערך ועבודת התרגום מורכבת עקב הגדרות ומונחים לא ברורים היכן אפשר לרשום את הערך כבקשה להקמתו?--Aaronkozlik - שיחה 11:52, 22 באוקטובר 2013 (IDT)

ויקיפדיה:בקשת_ערך (הוסף לשם גם את שם הערך באנגלית לתוך התבנית הזאת - (אנ')). מהו הערך המדובר? (פנה אלי בדף שיחתי, אולי אוכל לעזור). בברכה. ‏Ben-Natan‏ • שיחה 13:05, 22 באוקטובר 2013 (IDT)

שאלה בקסנו-ביולוגיה[עריכת קוד מקור]

  1. תמיד אומרים שחייבים מים, חמצן ופחמן בשביל חיים. אבל אולי יש אפשרויות לכימיה שונה בתכלית- במקום פחמן יהיו תרכובות צורן, תהליך הפקת האנרגיה בכלל לא יהיה תגובת חימצון-חיזור אלא איזה תהליך כימי אחר, והנוזל שיהיה הממס של התרכובות החייזריות יהיה משהו אחר, כמו אמוניה או מתאן?
  2. האם יכנו באופן עקרוני תרכובות כימיות מסובכות (ברמה של פוספוליפידים) בטמפרטורות נמוכות מאוד (בהם חנקן הוא נוזל) או בטמפרטורות גובהות מאוד (בהם ברזל הוא נוזל)? האם בתנאים כאלה אפשר לעשות תגובות כימיות? 79.182.134.121 18:26, 22 באוקטובר 2013 (IDT)
בשביל שתי השאלות האלה, אני מקווה שיש לך רקע במיקרוביולוגיה. ישנם יצורים כימוליתרוטרופים- מקבלים אנרגייה מפירוק חומרים אנאורגניים.

פוטוטרופים- מקבלים את האנרגייה שלהם מהאור. ישנם חיידקים שלא יכולים לשרוד בחמצן, כמו sulfate reducing bacteria. הם עושים חימצון חיזור, אבל של חנקן. יש עולם שלם של חיידקים...

לגבי השאלה השנייה, אולי שמעת על זה.

מבקש המלצה למכון כושר עם מכשירים אירוביים לידיים במרכז[עריכת קוד מקור]

שלום, אני לא רוצה לרוץ ולא אוהב לשחות ומחפש מכון שיש בו מכשירים אירוביים לידיים אבל מגוון של כאלה. אם אתם מכירים כזה במרכז פשוט תגידו, העיר לא כל כך משנה לי, גם אם זה באזור השרון. העיקר שיהיה שם מכשירים אירוביים לשימוש בידיים. תודה רבה, זה ממש יעזור לי. 95.35.51.255 04:59, 23 באוקטובר 2013 (IDT)

תוצאות בחירות ברשויות המקומיות[עריכת קוד מקור]

הי לכולם, הייתי שמחה אם משהו יוכל לומר לי היכן אפשר לראות את התוצאות של הרשויות המקומיות בארץ? מצאתי קישור אל משרד הפנים אולם הנתונים עדכנים משנת 2008. תודה רבה. --84.108.6.126 08:41, 23 באוקטובר 2013 (IDT)

http://www.mako.co.il/news-military/politics/Article-e87b5595d81e141004.htm
ראשי ערים http://my.ynet.co.il/pic/news/rosh1.htm
מועצות http://my.ynet.co.il/pic/news/rashut.htm--Eitan110 - שיחה 16:12, 23 באוקטובר 2013 (IDT)
לא הבנתי לפי הטבלה מי נבחר באבו גוש.---- אבו גוש
גבר עיסא 40.2%
איברהים עזמי 30.2%
עבדאל רחמן ערסן 29.6%

הגעתי לקלפי לפני עשר בערב, אבל היה תור ולכן הצבעתי רק אחרי עשר. האחראית על הקלפי נתנה לי פתק עם מספר. שאלתי בשביל מה זה. היא אמרה שההצבעה שלי חוקית, ושהפתקים האלה הם רק עבור נהלים פנימיים. אז אני שואל כאן: מה המשמעות של הפתקים שמחלקים למי שמצביע אחרי עשר? האם אחרי שהמצביעים הולכים, מוציאים מהתיבה את המעטפות שהוכנסו אחרי עשר? 77.125.166.99 05:42, 24 באוקטובר 2013 (IDT)

גם המעטפה הייתה ממוספרת/מסומנת/ניתנת לזיהוי? חזרתישיחה 07:14, 24 באוקטובר 2013 (IDT)
המעטפה לא הייתה מסומנת, אבל הם רשמו שנכנסו 4 אנשים אחרי הזמן. אולי אחרי כן הם הוציאו את 4 המעטפות העליונות שהיו בתיבה? 77.125.166.99 13:33, 24 באוקטובר 2013 (IDT)
אל דאגה, לפני פתיחת התיבה היא מעורבבת. לא הוציאו את הפתקים של מי שהצביע אחרי עשר, על מזכיר הקלפי לסמן כל דבר חריג ובכלל זה הצבעות לאחר שעת הסגירה של הקלפי. עליו לאפשר לכל מי שהתייצב עד השעה עשר להצביע אך לא לאדם שהתייצב מאוחר מדי אך עם זאת בזמן שאנשים עוד מצביעים, לכן חילקו פתקים לאחרונים כדי לבדל אותם ממאחרים נוספים ולא ממצביעים קודמים, קולות האנשים שהצביעו אחרי השעה עשר נספרים עם כל הקולות ולא ניתן להבדיל ביניהם, בברכה, Nurick - שיחה 23:33, 24 באוקטובר 2013 (IDT)
מוזר שמדינת ישראל אינה מפרסמת בעצמה את הנתונים.85.65.11.26 19:02, 24 באוקטובר 2013 (IDT)
דווקא פרסמהUziel302 - שיחה 21:58, 24 באוקטובר 2013 (IDT)

שאלה בהגיון[עריכת קוד מקור]

אני מנסה להבין את הטענה "אם יצאתי מהנות נכונות אז הגעתי למסקנות נכונות" (בהנחה כמובן שלא היה שום כשל לוגי בדרך). האם הטענה הזאת היא הנחה בפני עצמה או שאפשר להוכיח אותה? אם היא מסקנה, אז זה טיעון מעגלי כי הסקתי אותה. אם זאת הנחה, אני לא יכול לבדוק אותה בשום דרך לוגית. יש איזה דיון רציני בסוגיה? 192.114.105.254 12:23, 24 באוקטובר 2013 (IDT)

מעניין. זה בדיוק מה שהצב אמר לאכילס. --אלעזר - שיחה 13:00, 24 באוקטובר 2013 (IDT)
אני חושב שדנים בזה תחת היסק. ‏[kotz]‏ [שיחה] 14:24, 24 באוקטובר 2013 (IDT)
בדומה לאקסיומות שאתה מציב לך, המשפט הזה הוא הנחה ולא מסקנה. בדומה להן, המילה הזאת מובנית בעצם ההגדרה של המילים "מסקנה נכונה" ו"הגדרה נכונה". גם את חוק אי-הסתירה ("עצם לא יכול להיות כחול ולא-כחול באותו הזמן") אי אפשר להוכיח. בלנק - שיחה 16:32, 24 באוקטובר 2013 (IDT)

מה קובע לפי החוק במדינת ישראל- התאריך העברי או הלועזי?[עריכת קוד מקור]

לצורך העניין יש דברים שמותרים רק בגיל 18 (רישיונות מסויימים ואישורים מסויימים) אם לפי התאריך העברי אני גדול בחודש מהתאריך הלועזי? (ככה זה במקרה אצלי), אז מה קובע לפי החוק? 95.35.240.246 16:49, 24 באוקטובר 2013 (IDT)

באופן כללי, חוק הפרשנות, ה'תשמ"א 1981 קובע בסעיף 3:""שנה" ו"חודש" - לפי הלוח הגריגוריאני, ואם צויינה תחילת תקופתם או סופה לפי הלוח העברי בלבד - לפי הלוח העברי;".
ראה בערך גיל: "חישוב הגיל בחוקי מדינת ישראל נעשה, כאמור בחוק הפרשנות, על-פי הלוח הגרגוריאני. יוצא מן הכלל הוא חוק שירות ביטחון [נוסח משולב], התשמ"ו-1986, שבו נקבע "חישוב גילים ייעשה לפי הלוח העברי". כיוון שגיל הגיוס לצה"ל הוא 18 שנה, נוצר קונפליקט בין קביעה זו לבין אמנות בינלאומיות שישראל חתמה עליהן ובהן נקבע שהגיל המינימלי לגיוס חובה לכוחות לוחמים ולהשתתפות בפעילות לחימה הוא גיל 18 (לפי הלוח הגרגוריאני). לפתרון הבעיה תוקן חוק שירות ביטחון, כך שלא ניתן לגייס אדם שטרם מלאו לו 18 שנים לפי הלוח הגרגוריאני".
חזרתישיחה 19:29, 24 באוקטובר 2013 (IDT)
לטובת רישום לגנים ולבתי ספר, קובע התאריך העברי, שהוא א' בטבת. כך שיכול להיות שמי שנולד בסוף דצמבר בשנה מסוימת, לא נכנס לשנתון (כי הוא נולד בטבת) לעומת אחד אחר, שנולד בסוף דצמבר אחריו בשנה אחרת, אבל נולד עוד בכסלו, ונכנס לשנתון. (כך שאם רוצים לבדוק שכבת רישום צריך תאריך עברי). בברכה אמא של גולן - שיחה 10:19, 29 באוקטובר 2013 (IST)

קלפר (אקזופלנטות)[עריכת קוד מקור]

מה זה אומר "Kepler-11 b"? מה זה הקפלר, מה זה ה11 ומה זה הb? מה זה כל ה"Kepler-18 c" וכדו'? ומדוע יש כל כך הרבה כוכבים בשם "קפלר-מספר"? 79.182.134.121 17:02, 24 באוקטובר 2013 (IDT)

kepler ע"ש יוהנס קפלר. 94.159.128.211 17:23, 24 באוקטובר 2013 (IDT)
טלסקופ החלל קפלר, על שם יוהאנס קפלר, מצא את הפלנטות הללו. הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 20:44, 24 באוקטובר 2013 (IDT)

מתי מחזירים את השעה בסמארטפון ל"זמן ירושלים"?[עריכת קוד מקור]

במוצאי שבת הקרובה (יום א' 27/10/13, בשעה 02:00 - למדקדקים), חוזרים בשעה - לשעון חורף. (02:00 יחזור להיות 01:00). שעון הסמארטפון שלי, שהיה בעבר על "זמן ירושלים" - כבר נמצא שלושה שבועות על "זמן אתונה", עקב הבילבול הידוע של חברות הסלולר.
מתי עלי להחזיר את השעון ל"זמן ירושלים"? האם אחרי או לפני הזזת השעון במוצ"ש בשעה 02:00 ? או אולי לא יהיה צורך כלל בהזזת השעון אלא רק בהחלפה לזמן ירושלים והוא יעבור לבד? (ואם כן - מתי להעביר, לפני או אחרי מועד ההחלפה?)
תודה למשיבים. דני. Danny-wשיחה 21:39, 24 באוקטובר 2013 (IDT)

זה משתנה מחברה לחברה. ברשותי נמצאים הוראת מחברת פלאפון: בעקבות שינוי בחקיקה בכנסת, ששינה פעמיים את מועד מעבר שעון חורף, מערכות ההפעלה בחלק מהמכשירים הסלולאריים הקדימו את מועד המעבר,

לכן פלאפון נערכה בזמן ופורסמו הנחיות בכלי התקשורת, באתר פלאפון, בנתב החברה וע"י שליחת SMS יזום ללקוחות, שיש לבטל את עדכון השעה האוטומאטי מהרשת ושינוי אזור הזמן מירושלים לאתונה. · לקוח שעדיין לא שינה את אזור הזמן לאתונה יחווה שיבוש במעבר לשעון חורף.

· לאחר שעודכן שעון המכשיר לאזור אתונה, המעבר לשעון חורף, יבוצע באופן תקין ב- 27/10.

עם זאת, שעת המעבר תהיה 4:00 לפנות בוקר ולא 2:00 כנהוג בישראל. לכן בין 2:00 ל4:00 לפנות בוקר ב-27/10 השעון לא יהיה מעודכן.

· רק לאחר מועד המעבר שייחל ב-27.10, יש להחזיר בחזרה את הגדרות עדכון השעון האוטומאטיות ואת איזור הזמן בחזרה לירושלים, אחרת ייתכנו שיבושים נוספים במעברי השעון הבאים.

בכל מקרה בין ה26-27/10 אנו ממליצים לא להשתמש בשעון המעורר שבמכשיר. פרטים נוספים בפריט מעבר שעון חורף בנינו, באתר פלאפון תחת מידע בנושא עדכון שעון החורף ובנתב של *166. מספר ימים לאחר השינוי, תישלח לכלל המנויים הודעת SMS שיש להחזיר את השעון לזמן ירושלים. בברכה,

מחלת הנשיקה[עריכת קוד מקור]

יש דעה שאומרת, שברגע שאדם נדבק במחלת הנשיקה הוא מפתח נוגדנים, לכן אחרי שהוא יבריא הוא כבר לא יחלה יותר.
יש דעה הפוכה שאומרת, שמי שכבר חלה פעם אחת נמצא בקבוצת סיכון לחלות עוד פעם.
בערך מחלת הנשיקה אין זכר לאף אחת מהדעות.
מה ידוע לכם על הנושא?--85.64.116.162 21:50, 24 באוקטובר 2013 (IDT)
לא ספציפית לגבי EBV, אבל כדאי לעיין בערך נגיף#המלחמה בנגיף. ככלל, כחלק מפעילות מערכת החיסון נוצרים תאי זיכרון, שאם וכאשר נגיף יתקוף שוב, הגוף יוכל להגיב מהר יותר. הבעייה נוצרת, כאשר הנגיף עובר מוטציות בתדירות גבוהה, ואז הנוגדן שהכיר רצף ספציפי בווירוס- לא יכול לזהות אותו, כי הרצף השתנה, ובמקום זה הגוף צריך לעבור שוב פעם את תהליך יצירת תאי הזיכרון מההתחלה.

למה טכניון?[עריכת קוד מקור]

מה נותן למוסד הזה שם כל כך "מפוצץ"? האם בוגר תואר ראשון בתל-אביב או עברית יודע פחות מבוגר תואר ראשון דומה בטכניון? האם בוגרי טכניון נחשבים יותר בשוק העבודה? האם יש לבוגר טכניון יתרון כלשהו על פני בוגר אוניברסיטה אחרת בארץ? 79.181.154.156 11:45, 25 באוקטובר 2013 (IDT)

מותג לא בהכרח מעיד על טיב אך לא ניתן להתעלם מקיומם של מותגים ומהשלכותיהם. וכן, יש בשוק העבודה העדפה לבוגרי טכניון, לא בכל התחומים ומול כל האוניברסיטאות, אבל בתחומים רבים בהם הטכניון נחשב טוב. (למשל לימודי רפואה בטכניון פחות נחשבים מבמקומות אחרים[דרוש מקור]). Uziel302 - שיחה 12:38, 25 באוקטובר 2013 (IDT)
באיזה תחומים כן ומה הכוונה "נחשב" ו"העדפה"? האם מעסיק כלשהו יגיד "אני מעדיף בוגר טכניון עם ממוצע 75 על פני בוגר תל-אביב עם ממוצע 87"? 79.181.154.156 12:44, 25 באוקטובר 2013 (IDT)
"האם בוגרי טכניון נחשבים יותר בשוק העבודה" - על ידי חלק מהמעסיקים, אולי בוגרי הטכניון מביניהם (הטכניון טוענים ש70% מהמנהלים בהייטק הם בוגרי טכניון). טכניוניסטים אוהבים לצטט את אהרון אהרון:

אענה תשובה לא קורקטית. כשאנחנו מסתכלים על בוגרים, בכל החברות שבהם שמשתי כמנהל פיתוח, אנחנו מסתכלים על בוגרי אוניברסיטאות הטובות בתחומי ההנדסה ומבדילים בינם לבין בוגרי המכללות. לא שישנה בעיה באנשים שלומדים שם, אלא ישנם הבדלים בין מקומות הלימוד. הטכניון, אוניברסיטת בן-גוריון ואוניברסיטת תל-אביב, הם כולם מקומת טובים. לאחרונה הבחנו גם בבוגרים איכותיים מבר-אילן. מה שמבלבל הוא עניין הממוצעים. מצטיינים בכל אחת מהאוניברסיטאות אינם שקולים אחד לשני, ומצאנו עם השנים את הנוסחה הבאה: הממוצע בתל אביב תמיד גבוה יותר. לכן בוגר שמקבל 90 באוניברסיטת תל-אביב שקול ברמתו לבוגר שקיבל את הציון 86 בבאר-שבע וציון של 81 בטכניון.

אהרון אהרון בעצמו בוגר טכניון ומרצה לשעבר בטכניון, כך שאין כאן עודף אובייקטיביות. גילוי נאות: אני סטודנט בטכניון. המנהל שלי לשעבר באינטל (בוגר אוניברסיטת חיפה) טוען שבוגרי טכניון טובים יותר - יודעים יותר ללמוד לבד. אין לי מושג על מה הוא הסתמך בטענה הזאת. באופן כללי, כדאי לשים לב ששם טוב של מקום עשוי ליצור משוב חיובי שישפר את איכות המקום (יגיעו סטודנטים טובים יותר, וכו'), גם אם מלכתחילה זה לא היה המצב. --אלעזר - שיחה 12:47, 25 באוקטובר 2013 (IDT)
כאחד שמיין וראיין מאות מהנדסי תוכנה אני יכול להעיד שבדברים שאנו חיפשנו היה פער עצום בין בוגרי אוניברסיטאות לבוגרי מכללות. ובתוך האוניברסיטאות היה יתרון קל לטכניון. אני מסייג את דבריי למדעי המחשב ומקום עבודה בצפון. יכול מאוד להיות שההנחה שאלעזר סיים את דבריו נכונה ופשוט לטכניון מגיעים אנשים יותר "טובים". Shannen - שיחה 06:06, 26 באוקטובר 2013 (IDT)
אני מהנדס בוגר הטכניון (1973) ובמשך עשרות שנים עבדתי עם מהנדסים בוגרי המוסדות השונים, גם כעמיתים וגם ככפופים לי. בלי כל מחקר מדעי, אני מצטרף לטענה שבוגרי הטכניון טובים יותר. סיבות? אפשר להתחיל בסילבוס, בדרישות קבלה ללימודים, ברמת ההוראה (שנגזרת גם מרמת המחקר). אולי גם אווירת לימודים ופחות שעות דשא[1]. ואולי גם מסורת אקדמית ארוכת שנים לעומת מוסדות אחרים. עדות מסייעת[2]: בימים אלה הסינים הזמינו את הטכניון להקים להם מוסד דומה בסין, הטכניון ולא אחר, ועמד לרשותם מבחר של כל המוסדות בעולם. והרי מיליארד סינים לא טועים. Mr.Shoval - שיחה 08:15, 26 באוקטובר 2013 (IDT)
מספר הסינים הקשורים לשיתוף הפעולה עם הטכניון מזערי. אולי עדיף "מיליארדרים סינים לא טועים". שיעור הבנות לא משפיע על כמות השעות המוקדשות ללימודים כמו טיב הקשרים שיש לסטודנטים עם בנות, מהטכניון או מחוצה לו. Uziel302 - שיחה 08:51, 26 באוקטובר 2013 (IDT)
אני שמח שהערת השוליים בעניין הבנות מעוררת עניין, אני רק לא זוכר למה רצנו אחריהן. Mr.Shoval - שיחה 09:11, 26 באוקטובר 2013 (IDT)
בתחומים מדעיים רבים העברית שמה בכיס הקטן את הטכניון (אפשר להסתכל בדירוגים האחרונים שהעברית מקדימה את הטכניון בלא מעט מקומות), שלא לדבר על רפואה.176.13.38.109 11:13, 26 באוקטובר 2013 (IDT)
ככל הידוע לי, הטכניון חזק בעיקר בהנדסה על כל סוגיה (בפרט הנדסת חשמל) אך חלש יותר במדעים מדויקים דוגמת פיזיקה תיאורטית ומתמטיקה. בברכה, MathKnight (שיחה) 13:36, 26 באוקטובר 2013 (IDT)
צריך להבחין בין מחקר לבין טיב ההוראה (גם אם יש קשר ביניהם). השאלה המקורית מתייחסת רק לשני. הדירוגים הבינלאומיים שאני מכיר מתייחסים לראשון. רושם שטחי שקיבלתי הוא שבמדעי המחשב הטכניון מתמקדים יותר בהיבטי הנדסת תוכנה והיכרות עם המחשב (אסמבלי\מבנה מחשב\השפה הראשונה והעיקרית בתואר היא שפת C) ביחס לאוניברסיטה העברית \ תל-אביב להם יש פוקוס מתמטי יותר (עושים קורסי אינפי של מתמטיקאים, למשל). אם זה נכון, וזה משפיע גם על הבוגרים, אז בוגרי טכניון מצטיינים יהיו מהנדסי תוכנה טובים יותר ואילו בוגרי העברית, למשל, יהיו חוקרים טובים יותר. כמובן שזאת ספקולציה פרועה (אישית שלי) ותו לא. מעבר לכך אני מניח שאיכות ההוראה בכל תת-תחום תהיה תלויה ברמת הסגל שבמקרה מלמד את תת-התחום הזה. --אלעזר - שיחה 22:08, 26 באוקטובר 2013 (IDT)

הערות שוליים[עריכת קוד מקור]

  1. ^ הערה לא ממש קורקטית - בטכניון שיעור הבנות נמוך לעומת מוסדות אחרים, וגם זה משפיע לטובה על כמות השעות שאפשר להקדיש ללימודים (:
  2. ^ אני גם משפטן

רמת לימודים[עריכת קוד מקור]

האם יש הערכה לעד כמה הידע הנרכש מלימודים בטכניון מעמיק ביחס לאוניברסיטאות אחרות בארץ? האם קיים מדד לרמת ההוראה (כמה אחוז מהחומר שמועבר בהרצאות סטודנט מצליח להבין)? 192.114.105.254 12:43, 27 באוקטובר 2013 (IST)

יש פה מישהו שמבין קצת באסטרונומיה?[עריכת קוד מקור]

הועבר לדף ויקיפדיה:הכה את המומחה/שאלות במדעים מדויקים
גילגמש שיחה 21:17, 25 באוקטובר 2013 (IDT)

מה המוטיבציה של העשירים?[עריכת קוד מקור]

עניים רוצים להרוויח יותר בשביל לעלות את איכות החיים שלהם. אבל למה עשירים שאופים להרוויח יותר? אז ההכנסה מהחברה שלך תהיה 15 מיליון בחודש במקום 10 מיליון- ברור שאיכות החיים שלך לא תשתפר. אז למה לרצות להרחיב את העסקים? מה גורם למישהו לרצות להפוך עסק שבו מועסקים 1000 איש לכזה שמועסקים בו 10000 איש? 79.182.107.237 23:23, 25 באוקטובר 2013 (IDT)

אני חושב שבשלב כלשהו כבר מפסיקים לדבר על משכורות ומדברים על נכסים וחברות. הרצון להתפתח ולהוביל, לנצח את המתחרים, קיים גם אם יש לאדם ביטחון כלכלי. כשהיעד שלך הוא לפתוח סניפים נוספים או לרכוש חברות אתה צריך סכומים בסדר גודל אחר ואז כן חשוב לך עוד חמש מיליון/מיליארד.Uziel302 - שיחה 01:34, 26 באוקטובר 2013 (IDT)
אבל למה שמישהו ירצה להתפתח ולהוביל? הרי ברור לכל אחד שאדם אחד לא באמת זקוק לשכר של 10 מיליון דולר לחודש. ככה שאני פשוט לא מבין מה המוטיבציה של "היעד לפתוח סניפים נוספים". בשביל מה? הגעת לשכר אסטרונומי שאף אדם בר דעת לא יכול לבזבז אלא אם כן הוא מתחיל בקפריזות כמו מנחת מסוקים פרטי על גג של וילה וכדו'. למה שתמשיך רכוש עוד ועוד? מתוך פחד שיום אחד יקחו ממך את כל זה? 79.182.107.237 10:06, 26 באוקטובר 2013 (IDT)
העניין הוא לא הכסף במקרים כאלה. נהוג לדבר על הנאה שגלומה בהצלחה. כסף הוא רק המדד להצלחה זו. לא אכפת לו אם הוא מרוויח 10 או 15 מיליון שקל. כן אכפת לו שהעסק שלו מצליח ככה שהוא מסוגל להרוויח 15 מיליון במקום 10. גילגמש שיחה 11:10, 26 באוקטובר 2013 (IDT)
אני חושב שהרבה פעמים העניין הוא גם הכסף. אנשים משכנעים את עצמם שהם רוצים דברים שהם לא באמת רוצים. מטוס פרטי למשל, עולה חמישים מליון דולר. יאכטה עוד חמישה מליון. אותו בוגאטי עוד 2 מיליון. הבקבוק ". ד'אמלפי לימונצ'לו סופרים" עוד 44 מיליון. תמונה יקרה של אמן מפורסם- כמה עשרות מליוני דולרים, השרשרת יהלומים היקרה בעולם- 44 מיליון דולר. אפשר לחיות ככה המון זמן, לבזבז המון כסף ולשכנע את עצמך שאתה רוצה אותם. בלנק - שיחה 12:53, 26 באוקטובר 2013 (IDT)
יש אנשים עשירים מאוד, שממשיכים להתעשר ומיעדים את הכסף למטרות צדקה. לא עושר נוסף הם מחפשים, אלא הצלחה בעסקים, שבמקרה נמדדת במידת העושר. ההצלחה בעסקים דומה להצלחה בתחומי ספורט שונים - ראו איזה מאמצים עושים אתלטים כדי לרוץ עשירית השנייה יותר מהר! ראו את מטפסי ההרים - מה הם מרוויחים מכך שטיפסו על עוד פסגה שקשה לטפס עליה? מדובר בהצלחה לעמוד באתגרים ויש אתגרים גם בעולם העסקים. בברכה. ליש - שיחה 13:05, 26 באוקטובר 2013 (IDT)
אחת הסיבות היא אישוש חיצוני לערכו העצמי של אדם. כשמנכ"ל בנק שמרוויח 10 מיליון דולר מקבל הצעה לנהל בנק אחר ולהרוויח 12 מיליון - זו הכרה בכישוריו ובערכו. דב ט. - שיחה 14:40, 28 באוקטובר 2013 (IST)
במקורותינו קוראים לזה ”יש לו מנה רוצה מאתים אין אדם מת וחצי תאוותו בידו” (קהלת רבא, פרשה א´, י"ג). הוי ארצי - שיחה 12:40, 3 בנובמבר 2013 (IST)

הבוזון היגס התגלה או לא התגלה? (סתירה בין ערכים)[עריכת קוד מקור]

בערך פיזיקת [[[פיזיקת חלקיקים#המודל הסטנדרטי של פיזיקת החלקיקים|פיזיקת|חלקיקים]]]כתוב ש"המודל (הסטנדרטי) צופה גם את קיומו של סוג של בוזון בשם בוזון היגס, אשר טרם נתגלה." ואילו בערך בוזון היגס כתוב ש"במשך מספר שנים קיומו של החלקיק היה היפותזה בלבד, אך ב-4 ביולי 2012, שתי קבוצות המחקר העיקריות במאיץ החלקיקים LHC שבסֶרְן, ATLAS ו-CMS, דיווחו בנפרד על קיום חלקיק במסה של 125 GeV/C2 (מסה של 133 פרוטונים, סדר גודל של 10-25 ק"ג), דבר המתיישב עם ערך צפוי לבוזון היגס. החוקרים ציינו שדרושה עבודה נוספת כדי לאשר שזהו אכן בוזון היגס ולא חלקיק לא-מוכר אחר בעל תכונות הדומות לתכונות תאורטיות של בוזון היגס. ב-14 במרץ 2013 הודיעו הפיזיקאים במאיץ החלקיקים בשווייץ כי הם משוכנעים במידה רבה שהחלקיק אותו הם גילו הוא אכן בוזון היגס‏[1]. ב8 באוקטובר הודיעה קרן נובל על הענקת פרס נובל לפיזיקה לפיטר היגס ופרנסואה אנגלר על גילוי החלקיק ‏[2].". מי מהערכים צודק?!176.13.38.109 11:17, 26 באוקטובר 2013 (IDT)

הערך פיזיקת חלקיקים היה לא מעודכן, עד להיום. תודה על תשומת הלב. Corvus,(שיחה) 11:39, 26 באוקטובר 2013 (IDT)

"רעש" בעוצמה של 7.3 ביפן[עריכת קוד מקור]

קראתי ממש מקודם כתבה באתר של ויינט על "רעש בעוצמה של 7.3 ביפן", ואני מודה שאני מבולבל ולא מבין מה זה רעש בהקשר הזה. האם זה שם נרדף לרעידת אדמה או שזה משהו אחר? אם מדובר בשם נרדף לרעידת אדמה אז מדוע קוראים לזה רעש? 176.13.38.109 11:25, 26 באוקטובר 2013 (IDT)

אכן, רעש אדמה=רעידת אדמה. Kulystabשיחהגן עדן, גיהנום, או הובוקן... עד חג המולד • כ"ב בחשוון ה'תשע"ד • 11:55, 26 באוקטובר 2013 (IDT)
העיקר חסר מן הספר. למה זה נקרא רעש? האם בשעת רעידת אדמה יש רעש, ואם כן מדוע / ממה זה נוצר? 176.13.38.109 16:08, 26 באוקטובר 2013 (IDT)
למילה רעש כמה פירושים. בתור התחלה תוכל לעיין במילון אינטרנטי כגון זה: http://m.milog.co.il/רעש Uziel302 - שיחה 16:25, 26 באוקטובר 2013 (IDT)
המשמעות של רעש כרעידת אדמה מופיעה כבר במקרא, בעוד המונח רעידת אדמה הוא מונח של העברית החדשה. לפי מילון אבן־שושן, המשמעוות המקורית של הפועל רעש היא רגז, רעד, הזדעזע, ומכאן המקור של רעש כרעידת אדמה. Kulystabשיחהגן עדן, גיהנום, או הובוקן... עד חג המולד • כ"ב בחשוון ה'תשע"ד • 16:41, 26 באוקטובר 2013 (IDT)
בשורה התחתונה אני מסיק מדבריכם שברעידת אדמה אין רעש (noise), ורעש הוא בסך הכל שם נרדף לרעידת אדמה, ללא מובן של קול חזק וגבוה (noise). 176.13.38.109 16:56, 26 באוקטובר 2013 (IDT)
לא ממש, בודאי שרעידת אדמה חזקה מספיק עושה גם רעש, בטח אם נופלים דברים, אבל זה לא הסיבה לכך שרעידות אדמה נקראות רעש.Uziel302 - שיחה 19:59, 26 באוקטובר 2013 (IDT)
תודה. 46.210.82.215 13:59, 28 באוקטובר 2013 (IST)
לפי אתר הידען, "הנתונים ששידר הלווין איפשר למדענים ... גלי קול מרעידת האדמה המסיבית שפגעה ביפן ב -11 במרץ 2011". 80.230.49.90 03:32, 12 בנובמבר 2013 (IST)

על חשמל ואלקטרוניקה[עריכת קוד מקור]

הועבר לדף ויקיפדיה:הכה את המומחה/שאלות במדעים מדויקים
גילגמש שיחה 07:02, 27 באוקטובר 2013 (IST)

למה נפילת ברה"מ גרמה לירידה באוכלוסיה?[עריכת קוד מקור]

חיפשתי כמה מדינות נבחרות ממזרח אירופה ומצאתי בויקי האנגלית את הגרפים הבאים:

בכל הגרפים אני רואה תופעה אחת ברורה ובולטת מאוד: יש עליה מובהקת באוכלוסיה בתקופת ברה"מ שמגיעה לפיק בשנות השקיעה שלה ואז בכולם יש גרף יורד. אילו זה היה עניין של נפילת מסך הברזל וגל הגירה, אז לא היינו ורואים גרפים כל כך מתונים- הינו רואים קפיצה (כמו שיש במולדובה). אז מה ההסבר לכך שאוכלוסיה הלכה וגדלה בתקופה "קומוניסטית" והוכלת וקטנה בתקופה ה"חופשית"? 79.182.107.237 14:20, 26 באוקטובר 2013 (IDT)

א. גל ההגירה לא היה בבת אחת, הגירה לוקחת זמן ודורשת מאמצים ואישורים.
ב. כאשר הכלכלה קפיטליסטית וכל אדם אחראי לפרנס את ילדיו מעבודתו, סביר שהילודה תהיה מוגבלת בהתאם למצב הכלכלי האישי, והמצב הכלכלי במדינות אלו לא מזהיר. Uziel302 - שיחה 16:32, 26 באוקטובר 2013 (IDT)
השלטון הקומניסטי, על שלל מגרעותיו, הקים ותחזק רפואה ציבורית ברמה טובה. בנוסף לכך מכירת החיסול של נכסי המדינה לכל המרבה בשוחד יצרה אוסף קטן של עשירים, על חשבון הרבה עניים מרודים חדשים. הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 16:53, 26 באוקטובר 2013 (IDT)
עדיין, גל ההגירה אמור להיות יותר מהיר (לא להתפרס על 20 שנה). וכתבת משהו מאוד מעליב ולא מוצדק. "כל אדם אחראי לפרנס את ילדיו מעבודתו" כאשר אתה כנראה חושב שברה"מ אנשים התפרנסו מכך שעשו ילדים וחיו על קצבאות כל החיים, ככה שאין להם אחריות כלכלית. זה לגמרי מסולף- כמות האנשים שלא עבדו כלל היתה קטנה בהרבה מזאת שיש היום (אפילו היה עונש על אבטלה לא מוצדקת!) ולכל אחד היתה אחריות על כלכלת משפחתו. המשפחות היו קטנות יחסית (3 ילדים נחשב למשפחה גדולה) והמצב הכלכלי לא היה מבריק גם לפני הנפילה. 79.182.107.237 17:04, 26 באוקטובר 2013 (IDT)
אני לא אומר שחיו על קצבת ילדים אבל זה הקל, ובפרט כל השירותים הנלווים על חשבון המדינה- חינוך, רפואה וכו'. היום הכל מהכיס של ההורה והסבסוד הממשלתי מזערי.Uziel302 - שיחה 20:02, 26 באוקטובר 2013 (IDT)
גל הגירה זה לא אירוע פתאומה. גל הגירה בניגוד לנדידת עם זה אירוע שנמשך זמן רב. הירידה באוכלוסיה באירופה המזרחית אכן מדגימה את השפעת גל ההגירה על מספר התושבים שם. זה לא כל כך קשור לשינויים בטיפול הרפואי וכו'. שינויים גדולים באוכלוסיה לא נובעים מדברים כאלה, אלא ממלחמות, מגפות והגירה. מגפות ומלחמות לא היו אז הסיבה האפשרית היחידה היא הגירה. גילגמש שיחה 06:51, 27 באוקטובר 2013 (IST)
למעט במקרה של מולדובה, לא מדובר בגל הגירה. כמו שאפשר לראות בערכים בוויקיפדיה האנגלית שבהם הגרפים האלה מופיעים (למשל על ליטא: Demographics of Lithuania) מגמת הירידה באוכלוסייה מאז שנות ה-90 אינה קשורה להגירה אלא לעלייה בקצב התמותה ולירידה בקצב הילודה. העלייה בקצב התמותה יכולה להיות קשורה להזדקנות האוכלוסייה (דור הבייבי בום, עליית הילודה לאחר מלחמת העולם, מסיים את חייו) או לפגיעה ברמת שירותי הבריאות, וסביר שמדובר בשילוב של שני הדברים. הירידה בקצב הילודה היא כנראה בגלל המצב הכלכלי הגרוע ברוב הרפובליקות לשעבר, או אפילו בגלל חוסר ביטחון חברתי. אנשים שלא ברור להם מה עתיד מדינתם אינם ממהרים להביא ילדים לעולם. 87.68.144.86 07:19, 27 באוקטובר 2013 (IST)
בערך על ליטה נראה שאין שינוי משמעותי בקצב התמותה. זה אומר שלא היה איזשהו אסון רפואי שיכול להשפיע באופן מהותי על כמות האוכלוסיה. הגירה יכולה להוריד את מספר הילדים - המהגרים הם אנשים צעירים שהם אלה הצפויים להוליד ילדים. כך שלפחות חלק מהירידה בהולדה קשור להגירה. אני מניח שהמצב דומה גם במולדובה. גילגמש שיחה 07:23, 27 באוקטובר 2013 (IST)
לפי הערך, קצב התמותה עלה מבערך 8 מאלף בשנות השישים, לבערך 13 לאלף כיום - זו כן עלייה משמעותית. קצב הילודה ירד מ-20 ומשהו לאלף בשנות השישים ל-16 בשנות השמונים ול-11 בימינו - גם זו ירידה משמעותית. השילוב של שני הגורמים מביא לקיטון טבעי באוכלוסייה של כ-3 לאלף כעת. עם אוכלוסייה של 3 מיליון, זה לבד גורם לקיטון של כ-9,000 נפש בשנה, או חלק עיקרי מהירידה בשני העשורים שמוצגים בגרף, מ-1990 עד 2010. אומדן ההגירה שמוצג בערך הוא 0.72 נפש לאלף (אומדן 2009), כלומר הוא חלק מהעניין אבל לא הגורם העיקרי. 87.68.144.86 21:12, 27 באוקטובר 2013 (IST)
הניחוש שלי הוא שמדובר בעיקר בעזיבה של תושבים ממוצא רוסי, שעברו לרפובליקות הללו בתקופת ברית המועצות, לרוסיה. במידה פחותה גם הגירה למערב ואף לישראל. לא חייבים לראות ירידה מהירה, בהחלט הגיוני שגל ההגירה ייארך מספר שנים. (בדומה לגל העלייה מברית המועצות לישראל). דב ט. - שיחה 14:19, 28 באוקטובר 2013 (IST)
במקרה של אסטוניה למשל, לפי הערך "רוסים באסטוניה" בוויקי באנגלית Russians in Estonia, חיו שם 475,000 רוסים ב-1991 לעומת 320,000 כיום. דב ט. - שיחה 14:23, 28 באוקטובר 2013 (IST)
גם באוקראינה, לפיRussians in Ukraine הערך בוויקי באנגלית, כמות האוכלוסייה הכוללת ירדה ב-3 מיליון בין 1989 ל-2001, אבל כל הירידה התרכזה באוכלוסייה הרוסית, שירדה מ-11.3 מיליון ל-8.3 מיליון. חלק מירידה זו מוסבר בהגירה, בעיקר לרוסיה. אני מניח שגם ביתר המדינות שציינת הדברים דומים והגירה של רוסים היא הגורם העיקרי. דב ט. - שיחה 14:33, 28 באוקטובר 2013 (IST)

האם קיים קשר סטטיסטי בין עושר לאושר?[עריכת קוד מקור]

לא יודע עד כמה אפשר לכמת אושר. אבל אני בטוח שמישהו לפחות פעם ניסה לענות באופן סטטיסטי על השאלה שלי. 79.182.107.237 14:48, 26 באוקטובר 2013 (IDT)

יש כל מיני מחקרים שאומרים דברים שונים. למשל, אלה שאומרים שיש יחס ישר בין כסף לאושר, כמו זה, אלה שאומרים שאין קשר בכלל, כמו זה, ואלה שאומרים שהכסף עושה אותך מאושר יותר עד רמת הכנסה מסויימת, ואחרי זה הוא כבר לא משנה/אפילו מוריד את רמת העושר, כמו זה. בלנק - שיחה 17:55, 26 באוקטובר 2013 (IDT)
בנוסף ראה את הערך על המדד הבא, שמתיימר להציג "מפת אושר" עולמית (לא ברזולוציה של אינדיבידואלים אלא של מדינות, אבל עדיין מייצג משהו). אומנם יש התאמה כללית בין עושר המדינות למיקומן, ומרבית המדינות בראש הרשימה הן עשירות ומפותחות יחסית, אבל יש גם מדינות לא עשירות שהתברגו למקום יפה (בהוטן, קוסטה ריקה ועוד), ומנגד מדינות מפותחות (יפן, דרום קוריאה) במקומות לא ממש מחמיאים. --93.172.90.162 18:18, 26 באוקטובר 2013 (IDT)
en:Happiness economics. בברכה, 94.159.141.79 19:42, 26 באוקטובר 2013 (IDT)

ימ"א =דלטון[עריכת קוד מקור]

הועבר לדף ויקיפדיה:הכה את המומחה/שאלות במדעים מדויקים
גילגמש שיחה 07:00, 27 באוקטובר 2013 (IST)

זיהוי צמח[עריכת קוד מקור]

צילמתי את זה בגן הבוטני שבעין גדי, אשמח לזיהוי של הצמח. תודה מראש, Yoav Nachtailer - שיחה 19:41, 26 באוקטובר 2013 (IDT)

קשה עד בלתי אפשרי לזהות את הצמח על פי התמונה המצורפת. כנראה שהוא ממשפחת הצבריים. אשמח אם תעלה תמונות נוספות לזיהוי. 109.65.4.186 16:25, 28 באוקטובר 2013 (IST)
אין ברשותי עוד תמונה, אשמח גם לזיהוי חלקי - אז ממשפחת הצבריים? Yoav Nachtailer - שיחה 17:02, 28 באוקטובר 2013 (IST)

שעון חורף בויקיפדיה[עריכת קוד מקור]

לפי היסטוריית הגרסאות של הדף "הכה את המומחה", העריכה של Nurick בפסקה "על חשמל ואלקטרוניקה" התבצעה בשעה 23:23, בתאריך 26 באוקטובר 2013. לפי החתימה של Nurick, העריכה התבצעה בשעה 00:23, בתאריך 27 באוקטובר 2013. ניתן להניח שההבדל נוצר בגלל המעבר לשעון חורף. אבל שני הזמנים השונים התקבלו בו-זמנית על ידי השרת של ויקיפדיה. למה התקבלו זמנים שונים? האם שעת החתימה נקבעת על ידי שרת אחד, ושעת העריכה נקבעת על ידי שרת אחר? 77.125.166.99 02:05, 27 באוקטובר 2013 (IST)

רב קו - למה שונה מכרטיס אשראי?[עריכת קוד מקור]

לפי מה שקראתי בערך רב קו, הכרטיס אינו משמש כזיהוי כמו כרטיס אשראי, אלא המידע כולו שמור עליו כמו כרטיסיה. לכאורה הרבה יותר טוב היה שישמש רק כזיהוי למחזיק אותו ויפנה לרשומות המאוחסנות בשרתי החברה. יתרונות:

  • אי הגבלה באחסון וסוגיו ע"ג הכרטיס.
  • אי אובדן מידע במקרה אובדן (אפשר שגם ככה יש לחברה מידע מה נמכר למי, אבל הם לא משתמשות עם המידע הזה!).
  • כרטיס ללא שבב - זול בהרבה.
  • אבטחת המידע: גם מפרטיות (שלא יקראו לבן אדם פרטים אודות הרגלי נסיעותיו) וגם מכתיבה מזוייפת (צילום המידע בזמן טעינת כרטיסיה ושחזורו לאחר שנוצלה).

מישהו יודע מה הסיבה/ות שלא ככה עושים?

אני מניח שזה הרבה יותר יקר כך: צריכים חוות שרתים (שלא יכולה ליפול), תקשורת אמינה ומאובטחת לכל הקווים. שמירת הפרטיות דווקא קטנה יותר בשיטה שהצעת. Shannen - שיחה 13:11, 27 באוקטובר 2013 (IST)
חוות שרתים צריך גם לכרטיס אשראי. זה אולי טיפה יקר, אבל האם זה לא קיים בכל מקרה? החברות לא מנצלות את הגישה שלהם למידע הכ"כ חשוב להם - תנועת הנוסעים המדוייקת? בקשר לפרטיות, בכל מקרה יש תיעוד של כל נסיעה לפחות לצורך קבלות המס. שם כתוב מס' חוזה של כרטיס, תאריך, ויעד. אז המידע הרגיש כבר קיים, למה לחשוף אותו גם ע"ג הכרטיס?
נראה לי שבעיות תקשורת הן החשש העיקרי. זה יצור תלות ברשת לשם גביית תשלום. אשראי נגבה על ידי מכשירים במקומות קבועים בהם ידוע שיש תקשורת תקינה. Uziel302 - שיחה 18:51, 27 באוקטובר 2013 (IST)

מה יכול להיות האינטרס של נגיד בנק להעלות או להוריד את הריבית במשק?[עריכת קוד מקור]

אני מבין שלבנק ישראל יש שליטה על הריבית שמותר לקחת. זאת אומרת שלפי החוק מותר להלוות עד ריבית מסויימת ויש על כך פיקוח בדיוק כמו שיש פיקוח על חלב ולחם. השאלה שלי היא מה האינטרס של נגיד הבנק להעלות את הרבית או להוריד אותה, האם המטרה להשתכר מהמע"מ של רווחי הרבית או שהמטרות אחרות? (נ.ב. אין לי שום רקע בכלכלה אבל אני רוצה להבין את הנושא) 46.210.82.215 13:56, 28 באוקטובר 2013 (IST)

קראת את הערך אודות בנק ישראל ? בגדול, בנק ישראל קובע את ריבית בנק ישראל, הריבית הזאת משפיעה על האינפלציה (ריבית גבוהה אינפלציה נמוכה), הצמיחה (ריבית גבוהה, צמיחה נמוכה), ושער המטבע (ריבית גבוהה, מטבע חזק). הבנק רוצה בדר"כ, אינפלציה נמוכה (אך לא נמוכה מדי), צמיחה גבוהה (אך לא ליצור בועות), ומטבע יציב. מכאן, ברורה הבעייתיות בקביעת שער הריבית. לא מוטל מע"מ על הלוואות. בברכה, --איש המרק - שיחה 14:29, 28 באוקטובר 2013 (IST)

עברית לiPod Classic[עריכת קוד מקור]

בעבר idigital השיקה תוכנה בשם "iPodHE" שהופכת את הiPod Classic לעברית.

מוגבל בנק ישראל - שאלה משפטית-פיננסית[עריכת קוד מקור]

מי שהוגבל ע"י בנק ישראל, אינו רשאי לתת המחאות שלו לפירעון מחשבונו, ואינו רשאי לפתוח חשבון חדש. האם הוא מוגבל גם מבחינת האפשרות לפדות המחאה של אדם אחר, ישירות בסניף בו מתנהל חשבונו של אחר זה ? תודה, בנצי - שיחה 15:35, 28 באוקטובר 2013 (IST)

לפדות המחאה של אדם אחר אין שום הגבלה. רבים מקבלים כך שכר של יום אחד. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)
האם הם חייבים לגרור את עצמם לסניף של נותן ההמחאה, או ניתן לפדותה בכל סניף של כל בנק ? בנצי - שיחה 16:53, 28 באוקטובר 2013 (IST)
פדיון המחאה אינו קשור לעובדת היות הפודה, זה שקיבל את ההמחאה, מוגבל או לא. ניתן לפדות את ההמחאה (אם אינה עם "קרוס") בסניף הספציפי של הבנק שבו מתנהל חשבונו של מי שחתום על ההמחאה - במזומן (כמובן אם יש כיסוי, אם השיק לא בוטל, אינו עתידי ואין בו פגם טכני וכו'), או להפקיד את ההמחאה בחשבונו של זה שקיבל אותה (גם אם הוא מוגבל). פדיון ע"י הפקדה בחשבון הופך לסופי אחרי 3 ימי עסקים (אלא אם יש עיכוב רשמי במסלקת הבנקים). חזרתישיחה 20:49, 28 באוקטובר 2013 (IST)
א. "להפקיד . . . גם הוא מוגבל" - והבנק או לפי (הוראת) הוצל"פ אינו רשאי לשים את ידו על הכסף ?
ב. מה ז"א "עיכוב רשמי במסלקת הבנקים" ? תודה, בנצי - שיחה 18:35, 30 באוקטובר 2013 (IST)
א. למה? האם יש עיקול על החשבון של האדם המוגבל שקיבל המחאה ורוצה להפקידה בחשבונו? אפשר להפקיד (מזומנים או המחאות) לחשבון מוגבל בדיוק כמו לחשבון לא מוגבל - אין כל הבדל באופן ניהול חשבון מוגבל לעומת חשבון לא מוגבל, כולל הוראות קבע להעברות מהחשבון או אל החשבון, הרשאות לחיוב החשבון (חשמל, מים, ביטוח וכו'), הפקדות שונות, כרטיסי אשראי/כספומט וכדומה. למעט מה שציינת, וכמצוין בחוק שיקים ללא כיסוי, ה'תשמ"א-1981, סעיף 4: (א) לקוח מוגבל לא יפתח חשבון; (ב) לא ימשוך אדם שיק על חשבון מוגבל; (ג) לקוח מוגבל חמור לא ימשוך שיק על שום חשבון - זהו. פרט לשלוש ההגבלות הנ"ל, מתנהל חשבונו של המוגבל בדיוק כמו כל חשבון אחר שאינו מוגבל. וגם אין זה משנה מה יתרת החשבון המוגבל שאליו מפקידים את ההמחאה: בזכות, בחובה בתוך מסגרת אשראי או בחובה מחוץ למסגרת אשראי (חריגה).
ב. לעתים קורה שיש תקלה בבנק מסוים המונעת ממנו להחזיר (=לא לכבד) המחאות שמשכו לקוחותיו תוך יום עסקים אחד; במקרה כזה, ואם מסלקת הבנקים מוצאת מקרה זה כמוצדק - הבנק מקבל ארכה להחזיר את ההמחאות באיחור, מבלי שהבנק המציג יוכל להתנגד. כללי המסלקה (מתאריך עדכון אפריל 2013), קובעים בפרק 206 - החזרות, סעיף א. 4. את כל הקשור בכך.
חזרתישיחה 21:00, 30 באוקטובר 2013 (IST)

איתור סדרה מצויירת וספר.[עריכת קוד מקור]

סדרת טלויזיה שעסקה באיכות הסביבה, בשנות ה-90 . הייתה גם סדרת ספרי לימוד לבתי הספר (אולי בהוצאת מט״ח). הכוכב הראשי היה דודו (עוף נכחד). מאור ש. - שיחה 10:07, 29 באוקטובר 2013 (IST)

זה? מתניה שיחה 13:20, 29 באוקטובר 2013 (IST)

אכן! תודה מאור ש. - שיחה 14:34, 29 באוקטובר 2013 (IST)

הופעת הודעות ״חדשות״ מתאריך מוקדם / מאוחר בתיבת דוא״ל נכנס.[עריכת קוד מקור]

מה משמעות הופעת הודעות מתאריך 01/70 בתיבת דוא״ל נכנס של גוגל, מדובר בהודעות חדשות, ריקות מתוכן שלא הוגדר שולח לגביהן שנעלמו לאחר כניסה מחדש לחשבון. (הורדת הדואל נעשתה באמצעות מכשיר סמארטפון). באג מוזר.

אולי הבאג בסמארטפון, מה קורה בגלישה למייל ממחשב? Uziel302 - שיחה 21:12, 29 באוקטובר 2013 (IST)

כנראה שזה אכן היה באג באפליקצייית המייל, מהמחשב הכל תקין. מה שבטוח שזו יכולה להיות מתיחה טובה לקבל דואר אלקטרוני מהעבר או מהעתיד, מה שמוביל לשאלה חדשה...

התאריך אינו אקראי, מדובר בתאריך שהחל ממנו יוניקס סופר את הזמן. בברכה, --איש המרק - שיחה 18:03, 30 באוקטובר 2013 (IST)

היש משמעות מיוחדת לסימן: 〠[עריכת קוד מקור]

היש משמעות מיוחדת לסימן הזה: 〠 מה מקורו?

סימן לירידת שורה בתכנת מסוימות. מתניה שיחה 13:25, 29 באוקטובר 2013 (IST)
http://en.wikipedia.org/wiki/Japanese_postal_mark --84.228.136.22 20:50, 1 בנובמבר 2013 (IST)

הטענת סמארטפון - סוללה[עריכת קוד מקור]

1. כיצד לשמור על חיי הסוללה והאם יש צורך לרוקן אותה לגמרי מדי פעם ? 2. האם להטעין בכל הזדמנות / כשהסוללה על 50%, או רק כאשר הסוללה מתקרבת ל-20% ? 3. האם לאחר שהסוללה מגיעה ל-100% יש המשך לטעינה או שהסמארטפון יכול לפעול על חשמל? 4. שאלה אחרונה, האם זה מזיק לסוללה כאשר משאירים את הטלפון במטען גם שהסוללה מלאה ב-100%?

זה תלוי בסוג הבטריה שיש לך- ראה כאן תחת דרך מספר 5. תברר איזה יש לך. בלנק - שיחה 17:11, 29 באוקטובר 2013 (IST)

לוויקיפדים המתמצאים בתחום צלילה וחקר ימים: מי מכיר מי יודע?[עריכת קוד מקור]

ראו שיחה:אקוונאוט בדבר מהימנות המושג לא בהקשר הבדיוני ונסו לסייע. תודה Assayas שיחה 21:03, 29 באוקטובר 2013 (IST)

מה הגודל של ארגון פשיעה ממוצע בישראל?[עריכת קוד מקור]

כמה אנשים חברים בארגון כזה? 192.117.59.151 (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

נראה לי שהם לא נרשמים אצל רשם העמותות או אצל רשם החברות, כך שאי אפשר לגמרי לעקוב אחרי העניין. הגוף העיקרי שעוסק בארגוני פשיעה בישראל הוא המשטרה. אני לא בטוח אם יש להם הגדרות רשמיות לגבי מה נחשב ארגון פשיעה ומה סתם פשע מאורגן של מספר פושעים, או מי מבין השותפים והמסייעים לפשע נחשב חבר בארגון הפשע. אולי אתה מדבר על ארגוני פשע שיש בהם מפקד חברים ויש ניהול כוח אדם מסודר, אתה יכול לציין ארגון אחד כזה בישראל? Uziel302 - שיחה 23:59, 29 באוקטובר 2013 (IST)
בישראל יש חוק, שהורשעו על פיו מספר אנשים, העוסק בחברות בארגון פשע. אני מנחש, שמספר החברים בארגון עלה לדיון בעת המשפטים השונים, ואם לא, אפשר לפחות לתת חסם תחתון על מספר החברים בארגון פשע X לפי מספר המורשעים החברים על פי בית המשפט באותו ארגון. בברכה, --איש המרק - שיחה 17:58, 30 באוקטובר 2013 (IST)

הצד האפל של הכרית?[עריכת קוד מקור]

1.האם כרית, לא רכה במיוחד, עלולה לחסום זרימת דם מהצוואר למוח? 2. האם כרית כזו / חסימה כזו, עלולה להיות גורם לשיתוק שינה, בעיקר אם ישנים על הקצה של הכרית?

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.

שיתוק שינה למיטב הבנתי אינו קשור לעניין, זו בעייה עצבית, וגם בויקיאנגלית וגם בערך על שיתוק שינה דיברו יותר על גורמים פסיכולוגיים, או בעיות הקשורות למחזורי שינה מאשר על בעיות פיזיולוגיות. בכל מקרה, אם באמת יש חסימה של דם מהצוואר למוח, אז שיתוק שינה היא הבעייה האחרונה שלך. לגבי השאלה הראשונה אני לא בטוח, אבל קשה לי להאמין שזה יכול לקרות, בייחוד בלי שתרגיש. בכלל, כמעט אף פעם לא יכול להיווצר מצב של גודש וריד הצוואר בלי שתרגיש תחושת חנק. כאמור, זה לא ייעוץ רפואי. בלנק - שיחה 20:22, 30 באוקטובר 2013 (IST)

איך כותבים את המילה הנירדפת להתנהגות פוזאית " מניארות????.[עריכת קוד מקור]

בברכה מוטי רז

מנייריזם

לייצא מטריצה במטלב[עריכת קוד מקור]

אם יש לי מטריצה שחלק מהתאים הם מסוג cell וחלק מסוג double, איך אני שומר אותה בתור קובץ, ככה שאדם אחר יוכל לעשות inportdata ולא יתכל בשורות או עמודות שבורות? 79.180.118.207 15:53, 30 באוקטובר 2013 (IST)

אנרגיה חופשית ΔG וסכימה של ערכי ΔG[עריכת קוד מקור]

הועבר לדף ויקיפדיה:הכה את המומחה/שאלות במדעים מדויקים
גילגמש שיחה 06:39, 31 באוקטובר 2013 (IST)

בס"ד מדוע בערך "במבוק" לא ניכתב על משך זמן גדילתו הארוכה מאז הזריעה כפי "סיפור הבמבוק"

המשל יפה מאוד, אבל לא בטוח שהוא מעוגן במציאות. מהערך בויקיאנגלית נראה שדרך גדילתו שונה. כדי להכניס עובדות כאלה דרוש בסיס יותר רציני מסרטון ביוטיוב. בלנק - שיחה 20:12, 30 באוקטובר 2013 (IST)
אך בכל זאת רצוי מאוד לכתוב שיש סברה כזו או לברר את העניין עם מנוסים בתחום!Yinon75 - שיחה 19:08, 31 באוקטובר 2013 (IST)
בשאלות כאלה כאלה אין כזה דבר "סברות". מסתכלים על במבוק, ורואים מה שרואים. רצוי מאוד לברר את העניין עם מומחים, אתה מוזמן לקחת זאת עלייך. בלנק - שיחה 21:11, 31 באוקטובר 2013 (IST)
ואיפה בדיוק אפשר למצוא מישהו שמבין בתחום כזה? ‏Yinon75 (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)
נסה לברר בגן הבוטני הצמוד לאחת האוניבריסטאות. גילגמש שיחה 18:39, 2 בנובמבר 2013 (IST)

תעתועי עיניים[עריכת קוד מקור]

במצב של שתי תמונות זהות (או כמעט זהות) הניצבות זו מול זו (ימין ושמאל), ע״י מאמץ קטן בעיניים, נוצרה לי תמונה שלישית במרכז - תלת מימדית. מה הסיבה? ( כמו זו למשל )

סטריאוסקופיה. NiD123 - שיחה 09:39, 31 באוקטובר 2013 (IST)
בערך סטריאוסקופיה רשום ״לא ניתן לחוות את האפקט הסטריאוסקופי מצפייה בתמונות בלבד, ללא המכשיר״.

ובכל זאת השגתי אפקט זה ללא המכשיר, מה ההסבר? -חידוד: בצפייה מופיעות שתי התמונות המקוריות, האחת בימין והשנייה בשמאל בדו מימד ובינהן, באמצע, מופיעה תמונה שלישית תלת מימדית. מאור ש. - שיחה 14:33, 31 באוקטובר 2013 (IST)

הניסוח בערך פגום ומטעה, ותיקנתי אותו. ישנם צמדי סטראו הדורשים מכשיר, לא כולם. ללא מכשיר מוגבלים לתמונות המכסות אחוז קטן משדה הראיה (בשל מגבלות הפזילה של רובנו). הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 16:45, 31 באוקטובר 2013 (IST)
יש קשר בין ראיה היקפית לבין ההצלחה למזג את התמונות ללא מכשיר?(אנ') מאור ש. - שיחה 21:20, 31 באוקטובר 2013 (IST)
איני חושב כך. כל אדם חייב יכולת פזילה מסויימת, על מנת למקד את העיניים בחפצים קרובים ממש. מדובר במיזוג מרכז שדה הראייה, לא בשוליו. אני מצליח (לא בקלות) לקבל תמונת עומק מהתמונות בגודל מוקטן של צמדי הסטראו בערך סטראוסקופיה, אבל כשאני נכנס לצמדים בגודל מלא זה למעלה מכוחי. Zarnivop - שיחה 08:28, 1 בנובמבר 2013 (IST)

למה תוספי פרוביוטיקה לא מכילים בקטרואידים\בקטרואידטים?[עריכת קוד מקור]

תודה. ‏Ben-Natan‏ • שיחה 04:49, 31 באוקטובר 2013 (IST)

חיידקים מסוג בקטרואידים נחוצים לפירוק חלבונים מהמזון ותוך כדי התהליך הם מייצרים גזים.

אפריקאים?[עריכת קוד מקור]

מה מקור ה"שורש" ZMB המשותף לשמות המדינות השכנות מוזמביק, זימבבואה וזמביה (וגם לעיר זומבה שבמדינת מלאווי השכנה)? תודה. טוסברהינדי (שיחה) 12:45, 31 באוקטובר 2013 (IST)

זמבזי, בברכה, --איש המרק - שיחה 14:19, 31 באוקטובר 2013 (IST)
Die naam beteken volgens oorlewering "plek van die bote". כך הוויקי באפריקנס. Nachum - שיחה 15:03, 31 באוקטובר 2013 (IST)

שליחת ערך שנמחק[עריכת קוד מקור]

יצרתי ערך בשם הוקשו ריבים לנגעים וזה נמחק. כעת, איך אוכל לקבל אותו אולי לאימייל שלי?, בתודה --פרץ הכהןשיחהבשר גלאטט• כ"ז בחשוון ה'תשע"ד • 16:07, 31 באוקטובר 2013 (IST)

לחץ על "גרסאות קודמות", בחר את הגרסה הרצויה, והעתק אותה לקובץ או להודעת מייל. 77.125.166.99 20:45, 31 באוקטובר 2013 (IST)
מחקו את הדף, לכן רק מפעילים יכולים לעשות זאת, אם לא עשו זאת כבר, בברכה, Nurick - שיחה 20:46, 31 באוקטובר 2013 (IST)

תואר בהוראת אנגלית[עריכת קוד מקור]

שלום. האם מישהו יודע אילו דלתות פותח תואר ראשון בהוראת אנגלית מלבד להיות מורה בבית ספר? וכמה מרוויח היום בישראל מורה מתחיל?--85.64.116.162 00:00, 1 בנובמבר 2013 (IST)

זה פותח דלתות למקצועות שלא דורשים תואר בתחום אלא תואר אקדמי כלשהו. Uziel302 - שיחה 02:29, 1 בנובמבר 2013 (IST)
כמו...???--85.64.116.162 08:32, 1 בנובמבר 2013 (IST)
סוגים מסויימים של פקידים, למשל. או תפקיד בכיר יחסית באיזה עמותה (נניח- רכז מרכז למידה באיזה עמותת חינוך). לרוב דורשים תואר, לעיתים דורשים גם שהתואר יהיה רלוונטי, אבל הוראת אנגלית יכול להיות רלוונטי להמון עמותות. בלנק - שיחה 15:21, 1 בנובמבר 2013 (IST)

מכשירים חשמליים ישנים[עריכת קוד מקור]

מה אמורים לעשות איתם? שמעתי שזה לא טוב לזרוק אותם.--85.64.116.162 08:31, 1 בנובמבר 2013 (IST)

תעבור לגור ברמת השרון: ”העירייה מודיעה על שירות חדש לתושבים של פינוי גרוטאות חשמל גדולות (כגון מכונות כביסה, תנורי אפיה, מקררים, טלוייזיות וכו') ורהיטים. תושבים המבקשים לפנות גרוטאות מסוג זה מתבקשים לפנות בטלפון 03-5483837”. חזרתישיחה 13:30, 1 בנובמבר 2013 (IST)
ברחובות פזורים פה ושם פחי אשפה לפסולת אלקטרונית. הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 19:37, 1 בנובמבר 2013 (IST)
גם בתל אביב יש כמה פחים לפסולת אלקטרונית ואני בטוח שבעוד ערים. יש אגב גם בפקולטה להנדסת חשמל בטכניון פח שכזה, בברכה, Nurick - שיחה 01:12, 3 בנובמבר 2013 (IST)
אם חלק מהמכשירים במצב סביר ודורשים רק תיקונים קלים, אפשר לתת אותם לארגון צדקה (למשל הארגון "כח לתת"), ושם יתקנו את המכשירים וימסרו אותם לנזקקים. 77.125.166.99 04:35, 5 בנובמבר 2013 (IST)

חיילות שנפלו בישראל[עריכת קוד מקור]

כמה חיילות (נשים) נפלו בצה"ל בעת מילוי תפקידן עקב פעילות אויב? כלומר לא כולל את כל מקרי תאונות למיניהם. האם היו נשים שנפלו בשבי אויב? 109.64.143.216 13:10, 1 בנובמבר 2013 (IST)

בנוגע לשאלה השנייה שלך- איכס... אני מתחלחל רק מהמחשבה. זה עוד סיבה למה נשים לא צריכות להיות קרביות.--85.64.116.162 13:28, 1 בנובמבר 2013 (IST)
קודם כל, אני מבקש שלא להיגרר לדיון ענקי בעקבות התגובה שמעלי. רוצים להתווכח, לכו לפורום. לגבי השאלה הראשונה, חיפשתי עכשיו לא מעט, ולא מצאתי תשובה. אולי שווה לשאול באתר יועצת הרמטכ"ל לענייני נשים, אלא שהוא לא פעיל כרגע. לגבי השאלה השנייה- כן. ראה השבויים הישראלים בירדן במלחמת העצמאות. בלנק - שיחה 15:26, 1 בנובמבר 2013 (IST)
אני רואה שהן לא היו חיילות, אלא אזרחיות. 109.64.143.216 15:42, 1 בנובמבר 2013 (IST)
א. היו כמה מקרים כאלה בקרבות מלחמת העצמאות. בנות לחמו בפלמ"ח. נשים נטלו חלק בקרבות הגנה על יישוביהן, קרבות נואשים לעיתים. ממליץ לך לבדוק את היסטוריית קרבות ההגנה אז על יישובים נצורים. אחת מהן היא לֵילה-נעמי, בתו של שר האספקה והקיצוב אז, ד"ר דב יוסף.
ב. בתקופות מאוחרות יותר, אני יודע לפחות על מלחמת יום הכיפורים, כתוצאה מהפצצה אוירית מצרית על בסיס רפידים בסיני. בנצי - שיחה 19:25, 1 בנובמבר 2013 (IST)
מה המקור/הפירוש של השם "לֵילה"? 77.125.166.99 21:06, 4 בנובמבר 2013 (IST)

שאלה טכנית[עריכת קוד מקור]

למה בחלון העריכה של הדף הזה לא רואים את הניקוד שמתחת לאות למ"ד במלה "לֵילה"? 77.125.166.99 23:12, 4 בנובמבר 2013 (IST)

העלמותם של קבצי 'וורד' ללא סיבה מתקבלת על הדעת[עריכת קוד מקור]

ביצעתי 'restart' לאחר שניסיון שמירה של קובץ כזה נתקל בהודעת 'not rsponding' והעליתי מחדש חלק מהקבצים שהיו ממוזערים לפני האיתחול מחדש, אותם לא ניתן היה לפתוח קודם (אם כי ניתן היה אז ליצור קבצי 'וורד' חדש). עד כאן הכל נראה בסדר. כעבור כמה דק', נאלצתי לאתחל שוב, לאחר שהיישום נתקע על שפת אנגלית, ולא איפשר מעבר לעברית. לתדהמתי, הקובץ לא הופיע יותר לאחר מכן, וכמוהו גם יתר הקבצים שהיו ממוזערים טרם האיתחול הראשון, וגם 'חיפוש' שלהם בשורת החיפוש ב'התחל' לא הועיל. משווע לעזרה מיידית. תודה ושבת שלום, בנצי - שיחה 19:19, 1 בנובמבר 2013 (IST)

שבת שלום. ראשית, קרא ללא חיפזון את ההוראות של היצרן: [7]. אני מקווה שזה יעזור. מעבר לכך - מחשב שקורס לעתים תדירות הוא פח יקוש, ויש לפתור את הבעיות. בדרך כלל גיבוי, פירמוט והתקנה מחדש של מערכת ההפעלה, הדרייברים, כל התוכנות וכל העידכונים (למערכת ההפעלה, הדרייברים והתוכנות) יפתרו את הבעיות. אם לא - יש בעיית חומרה, או וירוס עקשן במיוחד. מדובר בתרגיל שאורך למעלה מיום עבודה. הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 19:47, 1 בנובמבר 2013 (IST)

איך שייכת הספרה 3 למותג ראלף לורן?[עריכת קוד מקור]

יצא לי לשים לב לאחרונה שהסיפרה 3 מככבת על בגדי המותג ראלף לורן, בצורה שמזכירה ספרות של שחקנים תחרותיים. למישהו יש מושג למי מתכוון המספר 3 המופיע רבות עם המותג? 176.13.246.12 03:18, 2 בנובמבר 2013 (IST)

התשובה כאן: [[[:en:Wikipedia:Reference desk/Miscellaneous#how does the number 3 contact to Ralph Lorn brand?|כאן|התשובה]]] 176.13.246.12 15:59, 2 בנובמבר 2013 (IST)

מדוע לעזאזל קרויה השפה הצרפתית "שפת האהבה"? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

כנראה שהיא מותאמת יותר - מה נוח יותר להגיד: "זֶ'ה טֶם" או "אני אוהב אותך"? הם ניגשים ישר לעניין. שים לב לקיצור הצרפתי מול הסרבול העברי. בברכה. ליש - שיחה 12:29, 2 בנובמבר 2013 (IST)
תשובה: בתרבות המערבית הפופולרית, מקובל להניח כי הגברים הצרפתים רומנטיים, הנשים הצרפתיות חושניות, והשפה הצרפתית נחוות, על המבטא שלה, על ידי רבים, סקסית ומפתה. את המיתוסים חיזקה במהלך השנים התרבות הצרפתית, החל מהרומן "מאדאם בובארי", שפורסם ב- 1856 (רומן המתאר, באופן גלוי ואוהד, את חייה של אישה נשואה הבוגדת בבעלה. עם פרסומו הועמד הסופר גוסטב פלובר לדין על פגיעה במוסר הציבורי, ומשפטו החל בחודש ינואר 1857. ...ומייד לאחר זיכויו במשפט, בחודש פברואר באותה שנה, הפך הספר לרב-מכר.), וממשיך עם ריבוי הסופרים הצרפתיים שכתבו אהבה...;
ממשיך עם השאנסונים הצרפתיים האהובים, ועם הקולנוע הצרפתי. על כל קישור פנימי כאן אפשר כמובן להרחיב רבות, ולא ארחיב. לכן אביא כאן קישור להגיגים מבלוג אחד שמסביר זאת בפשטות... . בברכה, דני. Danny-wשיחה 12:52, 2 בנובמבר 2013 (IST)
אולי אני מושפע, אבל בחורה שמדברת צרפתית זה ממש מושך לדעתי. 109.64.143.216 13:06, 2 בנובמבר 2013 (IST)
מניסיון אספר לך שגם לריב בצרפתית (חלק בלתי נפרד במערכת יחסים עם דובר צרפתית) זה הרבה יותר סקסי. דרור - שיחה 12:53, 19 בנובמבר 2013 (IST)

מי קודם למי בזמן יפן ואוסטרליה או ישראל?[עריכת קוד מקור]

כשבישראל יום ביפן ובאוסטרליה זה לילה וכן להיפך, השאלה שלי מי קודם למי, ומתי היהודים שם שובתים שבת? 176.13.246.12 12:19, 2 בנובמבר 2013 (IST)

הזמן ביפן ובאוסטרליה מקדים את הזמן בישראל. ככל שאת/ה מתקדם/ת מערבה מקו התאריך הבינלאומי כך הזמן מאוחר יותר. --93.172.136.80 12:51, 2 בנובמבר 2013 (IST)
ויש לנו אפילו שני ערכים על זה בויקיפדיה. (על מנת להעמיק בסוגיה מומלץ לעיין בשניהם): (1) קו התאריך הבינלאומי, (2) קו התאריך בהלכה. קריאה מהנה. Danny-wשיחה 13:01, 2 בנובמבר 2013 (IST)
באוסטרליה יש ארבעה אזורי זמן, קצת מוזרים: בגדול, ממערב למזרח זה 8, 9.5 ו-10 שעות לפני לונדון, שזה בקפיצות לא רצופות. ממרכז אוסטרליה למערב זה שעה וחצי, וממרכז אוסטרליה למזרח זה חצי שעה. ויש להם עוד פינה קטנה בדרום עם הפרש של 45 דקות לכל צד. חזרתישיחה 13:25, 2 בנובמבר 2013 (IST)
יש לציין שזוהי החלטה שרירותית. באותה מידה יכלו להחליט שישראל מקדימה את יפן. דניאל תרמו ערך 13:58, 2 בנובמבר 2013 (IST)
אולי שרירותית, אבל הגיונית למדי ואף מתבקשת. זה לא שזרקו מטבע... מאחר שההפרדה של 24 השעות, הייתה חייבת להיקבע, בהיותנו כדור עגול, היא נקבעה להפרדה בים, ואינה חוצה אף יבשת. עיון במפה יראה שהדבר אינו פשוט כל כך. בברכה, דני. Danny-wשיחה 14:59, 2 בנובמבר 2013 (IST)
הבהרה בעניין יפן: מאחר שיפן סמוכה ליבשת אסיה ומהווה חלק אינטגרלי ממנה מבחינה תרבותית וכלכלית, הפרדתה בתאריך של יממה משאר אסיה אינה הדבר ההגיוני. ובנוגע לשאלתך - ישראל נמצאת בצד השני של אותה יבשת אסיה, כך שיפן נידונה להקדים אותה בשבע שעות, באותה יממה, בכל מקרה. כלומר: חלוקה אחרת, בה תאחר יפן את ישראל ב- 17 שעות (ואת רוסיה, הודו וסין, הסמוכות אליה, ב- 18-24 שעות) פשוט אינה הגיונית. בברכה, דני. Danny-wשיחה 15:09, 2 בנובמבר 2013 (IST)
ברור שמדובר בחלוקה נוחה לא טענתי אחרת. רק חשוב להבין שאין מדובר בסדר טבעי שנובע איכשהו ממחזור הסיבוב של כדור הארץ, אלא בהחלטה של האדם (מותר לי "להחליט" שהשמש זורחת קודם בישראל ואני צודק באותה מידה, גם אם זה לא נוח). דניאל תרמו ערך 17:58, 2 בנובמבר 2013 (IST)

האם המונח קפיטליזם כולל בתוכו דמוקרטיה?[עריכת קוד מקור]

האם חברה קפיטליסטית חייבת להיות דמוקרטית(ההפיך לא נכון בטוח)? 109.64.143.216 14:10, 2 בנובמבר 2013 (IST)

הקפיטליזם מחייב חירות 'מסויימת' של האזרח: עליו להיות מסוגל ליזום רעיון בשוק החופשי, ולעבוד בו קשה. אך חירות אחת אינה מחייבת מבחינה לוגית חירויות אחרות. למרות שרוב המדינות הקפיטליסטיות הן אכן דמוקרטיות, הדבר אינו חובה. סין היא מדינה קפיטליסטית שאינה דמוקרטית.
בברכה, דני. Danny-wשיחה 14:31, 2 בנובמבר 2013 (IST)
צ'ילה בזמן הדיקטטורה של אוגוסטו פינושה הנהיגה רפורמות קפיטליסטיות. עידושיחה 14:35, 2 בנובמבר 2013 (IST)
לא סתם "הנהיגה רפורמות קפיטליסטיות". צ'ילה הפכה לספינת הדגל של מילטון פרידמן והאסכולה שלו (יאיר ברק, 40 שנה למהפיכה הניאו-ליברלית הראשונה, "העוקץ") 79.176.118.81 15:02, 2 בנובמבר 2013 (IST)
כן, כמובן. התנסחתי באנדרסטייטמנט. עידושיחה 18:01, 2 בנובמבר 2013 (IST)
אני חולק נחרצות על דעת המגיבים לפני. קפיטליזם מחייב שמירה על זכויות האדם, ושמירה על זכויות האדם מחייבת דמוקרטיה ליברלית. משטרים טוטאליטריים שונים, הן צ'ילה של פינושה והן סין הפוסט-קומוניסטית, עשו צעדים גדולים לעבר קפיטליזם, אך אינם דוגמאות למשטרים קפיטליסטיים.
קפיטליזם הוא שוק חופשי. על מנת ששוק יהיה חופשי, אל לו להיות מנוהל על ידי הממשלה - בדיוק ההיפך ממה שקורה בסין, והמשתתפים בו מוכרחים להנות מהגנה על קניינם ועל חופש המסחר שלהם - בלי סייגים של הסכמת השלטון, התאמה לדעות הפוליטיות של השליט או צורך לשחד פקידים, ומבחינת העובדים - עם יכולת לעזוב עבודה או לתבוע מעסיק על הפרת חוזה תוך גיבוי מערכת המשפט. הגורם האוכף הגנה כזו על חופש המסחר, הן של העובדים מול המעסיק, הן של תאגידים המתחרים זה בזה והן של תאגיד כלפי השלטון, הוא מערכת משפטית חופשית מאימת השלטון ומערכת אכיפה, בפרט משטרה, הפועלת ללא משוא פנים. כיום השיטה הפוליטית היחידה שמבטיחה פעילות כזאת של מערכת שלטון החוק היא דמוקרטיה ליברלית. ‏Virant‏ (שיחה) 20:46, 2 בנובמבר 2013 (IST)
אני מבין מדבריך שאתה אוחז באיזה אידיאל מושלם של קפיטליזם, שהולך רק עם דמוקרטיה ליברלית. עם זאת, בהיסטוריה של המאות ה-19 וה-20 פינושה ממש לא לבד - כל הדיקטטורות הימניות קיימו כלכלות קפיטליסטיות. --א 158 - שיחה 16:51, 5 בנובמבר 2013 (IST)
דיקטטורה קפיטליסטית היא אוקסימורון. דרישה יסודית והכרחית לקיומו של שוק חופשי היא אכיפת חוק נאותה, בפרט הגנה משפטית על קניין ואכיפה בלתי תלויה של חוזים, ואלה אינן מסופקות ללא דמוקרטיה ליברלית. עצם העובדה שמדינה כלשהי היא דיקטטורה פוסלת ברמה הבסיסית ביותר את הגדרתה כקפיטליסטית (כן, הכלכלה יכולה להיות "בדרך לקפיטליזם", או "אטטיסטית פחות", אבל קפיטליסטית ממש - לא).
אנשים רבים, רבים מדי, מתבוננים בדיקטטורות שהפחיתו את מעורבותן בכלכלת המדינה והרימו מעט את מגפיהן מצוואר האזרחים, מתרשמים מן הייצור שמתגבר עקב כך, ומיד מכריזים - קפיטליזם. זה גם מסתדר להם עם הדימוי הדמוני של הקפיטליזם שחסידי המרקסיזם מתאמצים כל כך להפיץ. לפי קריטריונים אלה, עם קצת מאמץ וקצת יצירתיות היינו יכולים להכניס גם את ברית המועצות בתקופת הפרסטרויקה לרשימת הדיקטטורות הקפיטליסטיות. מה דעתך?
וספר לי בבקשה מיהן יתר הדיקטטורות הימניות שקיימו לדעתך כלכלות קפיטליסטיות. זה מאוד מסקרן.
Virant‏ (שיחה) 13:37, 6 בנובמבר 2013 (IST)
האם הקיסרות הגרמנית, לא הייתה קפיטליסטית או לא הייתה דיקטטורה? האם סינגפור היא דמוקרטיה ליברלית? (נדמה שאין חולק על כך שהיא קפיטליסטית) קפיטליזם זה לא שחור ולבן, באף מדינה, לא התקיים מעולם שוק חופשי טהור נטול התערבות ממשלתית, ולכן, אפשר למדוד את מרחקן של המדינות מהאידיאל. בכל אופן אני לא רואה מדוע דיקטטורה מחייבת (אם כי לעיתים קרובות זה אכן כך) "אכיפה בלתי תלויה של חוזים". דיקטטורות גם אינן חייבות להתערב יתר על המידה בכלכלת המדינה. בברכה, --איש המרק - שיחה 14:31, 6 בנובמבר 2013 (IST)
Virant - תמצא דוגמאות רבות אם תבדוק את ההיסטוריה של מדינות אמריקה הלטינית. במקרים רבים, בעלי הון (קפיטליסטים בעברית) או חברות בבעלותם של בעלי הון, מקומיים או מן המעצמות, היו אלה שאפשרו את קיומן של דיקטטורות או יזמו הפיכות שהקימו דיקטטורות. האם המונח רפובליקת בננות מוכר לך? סבל רב מאוד היה נחסך מן העולם אם בעלי ההון היו תומכים לכל אורך הדרך בדמוקרטיה הליברלית.--א 158 - שיחה 10:02, 7 בנובמבר 2013 (IST)

האם יש דוקטורים בוויקיפדיה העברית?[עריכת קוד מקור]

האם בין הכותבים הקובעים בויקיפדיה יש בעלי תואר דוקטור? 109.64.143.216 14:36, 2 בנובמבר 2013 (IST)

בוודאי. יש בויקיפדיה גם בעלי תואר דוקטור. יש גם רבנים. אנו מתייחסים לבעלי התארים על סמך התוכן שהם מביאים, הנתמך במקורות, ולא על סמך תעודות. נשמח לראותך בין התורמים לוויקיפדיה, בכל תואר אקדמי או אחר, ואף בהיעדרו. בברכה, דני. Danny-wשיחה 14:46, 2 בנובמבר 2013 (IST)
דוגמה טובה בהקשר זה הוא משתמש:עוזי ו.. Uziel302 - שיחה 00:44, 3 בנובמבר 2013 (IST)
ויש גם דוקטורנטים. אני מכיר לפחות שלושה. שבוע טוב, בנצי - שיחה 21:38, 9 בנובמבר 2013 (IST)

נעליים בשריון לוחות[עריכת קוד מקור]

שריון אביר

למה לאביר בשריון לוחות יש נעליים כאלה מוזרות- עם שפיץ אורך מקדימה. אי אפשר לרוץ בנעל כזאת ובקושי אפשר ללכת. למה זה טוב? 109.64.143.216 15:01, 2 בנובמבר 2013 (IST)

ממילא בחליפת שריון לא ניתן היה לעמוד, שלא לדבר על ללכת, ולרוץ- נו, הגזמת לגמרי! (-: הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 18:08, 2 בנובמבר 2013 (IST)
אפשר לא רק לעמוד וגם לרוץ בשריון לוחות, אפשר גם לקפוץ, להתגלגל ולעשות המון פעולות ספורטיביות אחרות. שריון לוחות הוא נח מאוד ללבישה ואביר מיומן בהחלט נע בו בחופשיות רבה. למען ההשוואה: שריון לוחות שוקל רק 25 ק"ג בעוד שציוד של חי"רניק מודרני שוקל פי כמה מזה (אפדוד קרמי, קסדה, מחסניות, מים וכו). בנוסף לכך, משקלו של שריון הלוחות מפוזר על כל הגוף ולא על הכתפיים כמו אצל חי"רניק מודרני. לגבי השאלה: הצורה ה"מוזרה" של הנעליים המשוריינות היא הצורה האופיינית לנעלים אירופאיות באותה תקופה. לא היו נעליים לרגל שמאל ולרגל ימין וזאת הייתה האופנה של אז. זה הכל, אין לזה משמעות מבחינת המיגון. תמונת הנעליים בציור היא מוזמת מעט. הנעליים לא היו ארוכות עד כדי כך שאי אפשר היה ללכת בהן. גילגמש שיחה 18:14, 2 בנובמבר 2013 (IST)
קצת קשה לי לדמיין אדם שרץ עם הדבר הזה על הרגלים( כמו בתמונה המצורפת)... נראה כמו אחד השיפצורים הכי לא פרקטיים. Corvus,(שיחה) 13:58, 3 בנובמבר 2013 (IST)
גם ברכיבה על סוס ולבעוט עם זה באנשים נראה קצת בעייתי, אם הרוכב באמת יצליח לתקוע את להב המגף בבעיטה, ספק אם הוא יוכל לחלץ את הרגל בזמן מבלי שיפול מהסוס או שתסתרבל פעולתו כפרש. מה שכן, זה נראה מאיים. אבל מה? אם הייתי אביר חסר נסיון, יתכן שהייתי בוחר לקנות את השריון הזה ולא אחר שחסר לו הפיצ'ר המיוחד הזה. יוסישיחה 14:05, 3 בנובמבר 2013 (IST)
אני מניח שזה עשוי מחלקים שנעים האחד על גבי השני. שריון נועד לתת יתרון ללוחם ולא חסרון. כמו כן, יתכן שזה שריון טקסי. הוא עשיר מאוד ויתכן שזאת סיבה אפשרית לנעל המאורכת. אני יכול לבדוק בספרות לגבי נעלי אבירים, אבל גם בלי לבדוק אני יודע בוודאות שאבירים נעו ברמת חופש סבירה בשדה הקרב. אם זה לא היה נכון, כל טמבל עם קלשון היה מצליח לגבור עליהם וזה בפירוש לא היה המצב. קבוצה קטנה של כמה עשרות אבירים הייתה יכולה לשחוט מאות טמבלים חמושים בקלשונים. גילגמש שיחה 17:07, 3 בנובמבר 2013 (IST)
גילגמש צודק. הנעל המשוריינת של האביר נקרא Sabaton והשפיץ הוא משיקולי אופנה. מעבר לכך, השריון היה פרקטי מאוד והיה אפשר להילחם בו כולל לרוץ, לקפוץ, להתגלגל ולטפס על סוס. בברכה, MathKnight-at-TAU שיחה 18:23, 3 בנובמבר 2013 (IST)
עוד אהסבר: האיש בתמונה אינו 'אביר לוחם' אלא שליט - מקסימיליאן הראשון, קיסר האימפריה הרומית הקדושה (לפי הכיתוב בתמונה במקור, הכיתוב בעברית מטעה). לפי הדף באנגלית הוא התייחס אל שריון כאל אמנות, והעיצוב הוא לשם אמנות ולא לצורך פרקטי של לחימה. Mr.Shoval - שיחה 00:21, 10 בנובמבר 2013 (IST)

A Brief History of Science[עריכת קוד מקור]

סרטון חמוד. מה זה התגלית ב1:04? ומי זה הדמויות? 109.64.143.216 16:06, 2 בנובמבר 2013 (IST)

רוברט קוך וביסמרק, גילוי חיידק השחפת? שנילי - שיחה 18:12, 2 בנובמבר 2013 (IST)
יותר דומה לרודולף וירכו (תשווה בין התמונות). לא מבין מה זה הדברים על הצלחת. Corvus,(שיחה) 18:26, 2 בנובמבר 2013 (IST)
יתכן שאתה צודק, מה גם שהוא (וירכו) היה אופזציונר לביסמרק. אני חשבתי שהצלחת היא צלוחית פטרי שהומצאה במעבדות של קוך, על צורת הבננה הימנית גדלות מושבות חיידקים. שנילי - שיחה 18:51, 2 בנובמבר 2013 (IST)

שאלה בגרמנית.[עריכת קוד מקור]

אני רוצה להגיד "לא, אני לא מדבר בצרפתית". גוגל מתרגם לי את זה ב2 אופציות:

Nein, glaube ich nicht Französisch sprechen. Ich spreche kein Französisch.

שימו לב שהמנה של שני התשובות שונה. באחד השלילה זה spreche kein ובאחד זה nicht Französisch sprechen. מה ההבדל? האם אני יכול להגיד Ich spreche nicht Französisch ?‏ 192.114.105.254 14:20, 3 בנובמבר 2013 (IST)

(דיסקליימר: הגרמנית שלי ברמה בינונית בלבד),להבנתי, nicht שולל את הפועל (מדבר->לא מדבר) וkein מבטל את שם העצם (יש לי ספר-> יש לי (אין) ספר). זה קצת דומה לאנגלית, בה אתה יכול לומר I speak no German וגם i don't speak (any) German. אבל אתה לא יכול לומר Ich spreche nicht Französisch כי המבנה הזה פשוט לא עובד, וצריך שם kein. חלופות אפשריות הן, Ich spreche Französisch nicht וכן Französish spreche ich nicht.‏ Gran - שיחה 08:47, 4 בנובמבר 2013 (IST)
Nein, glaube ich nicht Französisch sprechen זה בכל מקרה לא גרמנית. גוגל טעה. Nachum - שיחה 10:40, 4 בנובמבר 2013 (IST)

מטבעות בר כוכבא[עריכת קוד מקור]

כידוע, מטבעות בר כוכבא הוטבעו טביעה משנית, כלומר, על מטבעות רומאיים שקדמו למרד. פעמים רבות ניתן לזהות את המטבע הראשונית, כי ההטבעה המשנית לא טשטשה אותה לגמרי.

הייתי שמח לדעת מהי המטבע הרומאית המאוחרת ביותר של אדריאנוס, או של ערי הפרובינקיה, שעליה הוטבעו מטבעות בר כוכבא?

בתודה מראש ליודע ועונה. 21:13, 3 בנובמבר 2013 (IST)

במערת אל ג'י התגלו מטבעות של איליה קפיטולינה - אלו אינן מוקדמות לביקורו של אדריאנוס באר בשנת 129-130. לתשובה יותר מוסמכת, אני ממליץ לפנות לכאן. דניאל צבישיחה 06:41, א' בכסלו ה'תשע"ד (4.11.13)
אני מודע למטבעות איליה, שהתגלו, אגב, בעוד מקומות, כפי שדיווח יעקב משורר ואחרים. השאלה שלי הייתה על הטבעה ולא על גילוי מטבעות ביחד. תודה. 09:17, 4 בנובמבר 2013 (IST)

מי היה נביא שקר בישראל?[עריכת קוד מקור]

מי היה נביא שקר בישראל בתקופת התנ"ך?? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

ראה קטגוריה:נביאי שקר ביהדות. Corvus,(שיחה) 18:10, 4 בנובמבר 2013 (IST)

העתקת תכנים מויקיפדיה[עריכת קוד מקור]

שלום,האם ניתן להעתיק תכנים מויקיפדיה לתוך אתר מסחרי בציון העתקה מויקיפדיה? ‏94.159.216.88 (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

כן, [[[ויקיפדיה:רישיון Creative Commons ייחוס-שיתוף זהה 3.0 לא מותאם|עיין כאן]]] Uziel302 - שיחה 20:17, 4 בנובמבר 2013 (IST)

הכאה אגב הלוכו בשחמט[עריכת קוד מקור]

שלום, ידוע לי שחייבים לבצע מהלך זה בסמוך למהלך האחרון של היריב. שאלתי היא, האם ניתן לחשוב על מהלך זה לפני שמבצעים אותו כשם שחושבים על כל מהלך? או שמהלך זה חייב להתבצע ממש בסמוך למהלך האחרון של היריב, כלומר להתבצע ברגע בו היריב הניח את החייל במקומו? תודה רבה מיכאל

בוודאי שאפשר לחשוב. זה לא שונה מכל מסע אחר. גילגמש שיחה 20:40, 4 בנובמבר 2013 (IST)
השאלה האם ניתן לחשוב קצת לא ברורה. ניתן לחשוב מראש על כל מהלך. אבל אתה חייב לבצע אותו מיד לאחר מהלך הרגלי של היריב. ראה הכאה דרך הילוכו, פסקה "כללים", סעיף אחרון. Corvus,(שיחה) 20:43, 4 בנובמבר 2013 (IST)
החלק של ה"מיד" מתייחס למהלך הבא. אין הכוונה שחייבים לבצע את המהלך תוך פרק זמן קצר. ניתן לחשוב על כל זמן שרוצים, אך זה חייב להיות המהלך הבא ואי אפשר לעשות את זה אחרי כמה מהלכים. גילגמש שיחה 21:12, 4 בנובמבר 2013 (IST)
אם כך, אז לא הבנתי את השאלה. שחמט הוא משחק מבוסס תורים( Turn-based strategy) ולא אסטרטגיה בזמן אמת. Corvus,(שיחה) 21:20, 4 בנובמבר 2013 (IST)
אין שום הבדל מבחינת כללי המשחק בהגבלת זמן בין הכאה דרך הילוכו לבין כל מהלך אחר. עוזי ו. - שיחה 22:21, 4 בנובמבר 2013 (IST)

אומים של ברגים של גלגל של רכב[עריכת קוד מקור]

האם נסיעה ברכב גורמת להידוק האומים? 77.125.166.99 21:11, 4 בנובמבר 2013 (IST)

ברוב כלי הרכב, כן. ישנם יוצאים מן הכלל הפוכים- זכור לרעה ג'יפ הסופה הממוגן, שייצר תאונות עקב בעיה זו ממש. הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 21:31, 4 בנובמבר 2013 (IST)
מודה שהרעיון קצת מפתיע אותי. אני מכיר מנגנונים כאלה, אבל לא בגלגלים של רכב, ההברגה שלהם רגילה משני צידי הרכב. אשמח לשמוע הסבר או לקרוא אחד. יוסישיחה 22:53, 4 בנובמבר 2013 (IST)
מעולם לא תהיתי מה הגורם לכך- עד עכשיו. פליאתי כפליאתך. הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 23:55, 4 בנובמבר 2013 (IST)
אז אולי זה לא נכון? אני זוכר (נדמה לי שברכבים צבאיים, עם גלגלים או עם זחלים) שימוש באומים עם מבנה חיצוני קוני (המותאם לשקע בגלגל) שמשפר את הידוק האום ומונע את פתיחתו. אבל לא זכור לי קשר להידוק בנסיעה). יוסישיחה 08:47, 5 בנובמבר 2013 (IST)
חיפשתי סימוכין, אך העליתי חרס בידי. ככל הנראה זו אגדה אורבנית או צה"לית (שם שמעתי אותה, מפי מדריכי נהיגה על סופה ממוגנת. את התרופפות האומים בסופה ממוגנת אני מכיר ממקור ראשון). הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 15:27, 6 בנובמבר 2013 (IST)
א. אין כל מנגנון שגורם להידוק עצמי; ב. אפילו את האגדה האורבנית לא שמעתי; ג. אני יוצא חיל חימוש, ענף רכב. סעו בזהירות. Mr.Shoval - שיחה 18:01, 6 בנובמבר 2013 (IST)
האם יש מכשיר שיש בו מנגנון הידוק עצמי? 132.64.102.80 19:54, 6 בנובמבר 2013 (IST)
אני לא יודע לגבי "הידוק עצמי של אומים", אבל במלחמת העולם השנייה (אולי גם כיום) מיכלי הדלק של המטוסים היו בעלי יכולת לסגור באופן אוטומטי את נקבי הכדורים אחרי פגיעה. אני לא יודע איך זה נעשה, אבל אני יודע בוודאות שזה היה כך. גילגמש שיחה 20:06, 6 בנובמבר 2013 (IST)
איך הדלק לא בער אחרי פגיעה של קליע? 80.230.17.137 04:54, 11 בנובמבר 2013 (IST)
כדי שהדלק יבער דרושים אדי דלק, חמצן וניצוץ, קליעי נחושת מייצרים ניצוץ ואילו קליעים סטנדרטיים לרוב לא מייצרים ניצוץ מספיק (בשונה ממה שהולך בסרטים שם תמיד הכל מתפוצץ). בנוסף לכך בסוגי דלק רבים ניתן לכבות אש גלויה (סיגריה/גפרור) ואילו רק האדים נפיצים וגורמים לפיצוץ/בערה, בברכה, Nurick - שיחה 18:16, 12 בנובמבר 2013 (IST)
בערך, באופניים מחוברים הפדלים עם הברגה ימנית בצד ימין ועם הברגה שמאלית בצד שמאל. סיבוב הפדלים למעשה מהדק את החיבור שלהם. גם חלק ממערכת העברת הכוח בגלגל האחורי (בדגמים ישנים) בנויה כך שהכוח שמפעילה השרשרת על המנגנון מהדק את חיבורו בהברגה לאופניים. בדרך כלל פותרים בעיות של שחרור ברגים בדרכים אחרות, מדבקים מיוחדים ועד לפינים ובליטות מאבטחות. יוסישיחה 20:27, 6 בנובמבר 2013 (IST)
בערך, כי כמובן שכל הדברים שפרטתי עליהם באופניים לא נועדו להדק הברגה אלא למנוע פתיחה עקב שימוש. יוסישיחה 20:32, 6 בנובמבר 2013 (IST)
אחרי מעט חשיבה פיזיקלית: הברגה הפוכה לכיוון סיבוב הגלגל תגרום להידוק האומים, ולהיפך. זה נעשה ברור כשחושבים על כך שהאומים אינם עצם תאורטי אלא בעלי פגמים בחלוקת המשקל, הגורמים לכך שמומנט סיבוב יועבר מגלגל הרכב לאומים. הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 09:39, 8 בנובמבר 2013 (IST)
ועכשיו גיליתי שיש ברגים עם מנגנון הידוק עצמי. הם נקראים nyloc. עקרון הפעולה שלהם שונה לגמרי מהעברת מומנט לטובת הידוק- הם מכילים חומר אלסטי שעם כל רטיטה נדבק עוד יותר לתברוגת. הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 09:52, 8 בנובמבר 2013 (IST)
ויש עוד סוג, שנקרא SNEP, עם עקרון פעולה שונה. הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 09:54, 8 בנובמבר 2013 (IST)
כיצד הפגמים בחלוקת המשקל גורמים לכך שמומנט סיבוב יועבר מגלגל הרכב לאומים? 80.230.17.137 04:54, 11 בנובמבר 2013 (IST)
האם מומנט הסיבוב יועבר מגלגל הרכב לאומים, גם כאשר צירי הסיבוב של האומים סביב הברגים אינם נמצאים על הישר המכיל את ציר הסיבוב של הגלגל? 80.230.17.137 04:54, 11 בנובמבר 2013 (IST)
חלקית, לפי קוסינוס זווית הנטיה של התברוגת (אפס=מאונך למישור הגלגל). הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 20:41, 12 בנובמבר 2013 (IST)
צירי הסיבוב של האומים סביב הברגים אינם נמצאים על הישר המכיל את ציר הסיבוב של הגלגל, אלא על ישרים מקבילים לישר זה, כלומר, האומים נמצאים סביב הישר המכיל את ציר הסיבוב של הגלגל, ולא על הישר עצמו. מה קורה במצב כזה? 80.230.49.90 03:05, 13 בנובמבר 2013 (IST)
ניסחנו אותו מצב עצמו בבחירה שונה של מלים. אני תארתי את המצב הרגיל כתברוגת שניצבת למישור הגלגל, ומניח ידע שמדובר בתברוגת שאינה על ציר הגלגל - דומני שזו הנחה מתקבלת על הדעת.
לאחר סילוק קושיה זו- אם האומים מושלמים, כלומר חלוקת המאסה שלהם סימטרית לגמרי סביב ציר ההברגה, אין סיבה (לפחות לא סיבה שאני מוצא) שיעבור מומנט. אבל מאחר והאומים אינם מושלמים, בכל האצה והאטה של הסיבוב יועבר אליהם חלק מכוח התאוצה/תאוטה (ומאחר וזה משיק לסיבוב, זהו מומנט). אני מתנצל מראש שאין לי את הסבלנות לחשב האם העברת המומנט הזו משמעותית דיה כדי לגרום להידוק או שיחרור של האום - אני מנחש שכן, אבל זה רק ניחוש. הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 18:37, 14 בנובמבר 2013 (IST)
הרבה תודה על התשובות. אני לא מבקש חישוב, אני רק רוצה להבין את העיקרון. לפי מה שכתבת, יש להכפיל את המומנט בקוסינוס של a, כאשר a היא זווית הנטייה של התברוגת ביחס לציר הסיבוב של הגלגל. השאלה שלי היא, במקרה שהתברוגת ניצבת למישור הגלגל, האם יש להכפיל את המומנט בפונקציה כלשהי של r, כאשר r הוא המרחק בין הישר המכיל את ציר הסיבוב של האום ובין הישר המכיל את ציר הסיבוב של הגלגל? 80.230.49.90 20:19, 14 בנובמבר 2013 (IST)
וואו, זה יושב פה הרבה זמן! התשובה חיובית. ככל שהאום רחוק יותר מציר הגלגל הכח יגדל. כאמור, אני לא בטוח שמדובר בכח גדול דיו לגרום להידוק/שחרור, אבל אני מנחש שכן. Zarnivop - שיחה 17:41, 23 בדצמבר 2013 (IST)
דקויות - החומר האלסטי מדביק אך לא מהדק. אום מסוג SNAP הוא קפיץ המונע פתיחת בורג. שני הפטנטים לא יגרמו לסיבוב הבורג לכיוון הידוק במקרה שמישהו/משהו ישחרר אותו. Mr.Shoval - שיחה 12:51, 8 בנובמבר 2013 (IST)
דקויות - כתבתי בפירוש נדבק, אבל אם כבר, יש גם מתהדק - [8]. כנראה שלא מלמדים לחפש בגוגל כמו שצריך בחיל חימוש. אבהיר שברור שזו תשובה שאינה תואמת לכוונת השואל, אז לא היה טעם להכליל אותה - עד שבאת וטענת בבטחון עצמי גמור שאין שום מנגנון כזה. אפילו מעבירי סרן קיימים בעולם. "אין מנגנון כזה" תקף רק לפרפטום מובילה Zarnivop - שיחה 21:01, 8 בנובמבר 2013 (IST)
דקויות 3 - אילן, כל הכבוד שמצאת פטנט בן 100 שנה, באמת מעניין. אפילו התגברתי על העקיצה כלפי חימושניקים. ולגופו - השאלה שבכותרת עוסקת בכלי רכב, ואף יצרן רכב לא קנה את הפטנט הזה. מכאן האמירה שלי שאין מנגנון. שבת שלום. Mr.Shoval - שיחה 09:03, 9 בנובמבר 2013 (IST)
עקיצה וירטואלית. אני לא מצפה ברצינות שחיל החימוש ילמד חיפוש בגוגל. שבת שלום גם לך Zarnivop - שיחה 12:47, 9 בנובמבר 2013 (IST)

האם יכול להיות שמשחה נגד הרפס ריפאה פצע שלא קשור להרפס?--85.64.116.162 23:29, 4 בנובמבר 2013 (IST)

אני לא יודע לגבי המקרה הספציפי, אבל באופן עקרוני, תרופות שבמקור נועדו לטפל במחלה מסוימת משמשות לעתים לטיפול במחלה אחרת. דוגמה מפורסמת לכך היא ויאגרה. אפשר לקרוא את הפרטים בערך אודותיה. גילגמש שיחה 00:05, 5 בנובמבר 2013 (IST)

האם מערכת החינוך הערבית בארץ נמצאת בפיקוח משרד החינוך?--85.64.116.162 23:31, 4 בנובמבר 2013 (IST)

זו שבשטח ישראל (ולא בתחומי הרשות הפלסטינית) - כן. ‏Ben-Natan‏ • שיחה 23:52, 4 בנובמבר 2013 (IST)

האם מותר לוותר על דת במסמכים רשמיים?[עריכת קוד מקור]

לפעמים צריך למלא טפסים של כל מיני רעיונות עבודה מסווגים וכדו' ושיש שם סעיף "דת". האם אני יכול לכתוב "אתאיסט" למרות שבתעודת זהות יש לי תאריך עברי? או שזה נחשב ללא בסדר והדת נקבעת לפי משרד הפנים? 109.67.151.254 15:55, 5 בנובמבר 2013 (IST)

אכן, אתה יכול. בברכה. אתאיסט מן המנין
ארחיב מעט את תשובתי. דת זה לא עניין ממשלתי, אלא עניין שבין אדם ובין הקהילה הדתית. אדם יחשב כשייך לדת מסוימת בשני תנאיים, אם הוא מכריז על עצמו ככזה ואם הקהילה הדתית המסוימת או חלק ממנה מכירה בו ככזה. רק אם שני התנאים מתקיימים משתייך האדם לאותה דת. אם אדם מכריז על עצמו כאתאיסט, אף אחד, גם לא שר הפנים, לא יכול לשייך אותו לדת כלשהי. בברכה. ליש - שיחה 16:05, 5 בנובמבר 2013 (IST)
ועוד הערה קטנה: התאריך העברי לא קשור לדת. אתה יכול להיות בודהיסט, בהאיאסט, מוסלמי, נוצרי, דרוזי או כל דת אחרת, ולהשתמש בלוח השנה העברי. אתה מוזמן לבחור לך לוח שנה ולהשתמש בו כראות עינך, בלי קשר ל[חוסר] אמונתך הדתית.
כידוע לי אתה לא יכול למחוק את התאריך העברי מתעודת הזהות. הוא מופיע שם ומבדיל בין "יהודי" ל"לא יהודי". ככה שאם אתה מוסלמי או יהודי לפי הרישומים במשרד הפנים יכולים לעלות על זה די בקלות. בגלל זה אני תוהה אם לכתוב אתאיסט זה תקין (או זה כמו לתחום ב"כינוי" במקום ב"שם אמתי" שכתוב במשרד הפנים). 109.67.151.254 20:54, 5 בנובמבר 2013 (IST)
אין שום צורך למחוק את התאריך העברי והוא לא מעיד על שום דבר. יש המשתייכים לעם היהודי, אך לא לדת היהודית - אני אחד כזה. בברכה. ליש - שיחה 21:05, 5 בנובמבר 2013 (IST)

למה נשים מרוויחות פחות?[עריכת קוד מקור]

השכר הממוצע לחודש של אישה נמוך מזה של גבר. אני לא מקבל את כל הנימוקים של תקרת זכוכית וכדו'- לדעתי זו תיאורית קשר והטלת אחריות על אחר על הכישלון שלך. אני רוצה להבין מה הסיבה באמת. האם זה בגלל שיותר נשים הן עקרות בית ולכן גוררות את הממוצע למטה? האם זה כי יש פחות נשים משכילות בתחומים רווחיים (כגון הנדסה)? האם זה כי נשים עובדות פחות שעות לחודש? האם זה בגלל שבאותה העובדה עם אותה ההשכלה וניסיון אישה תרוויח פחות על אותו הקיף עבודה? 109.67.151.254 16:23, 5 בנובמבר 2013 (IST)

אם אתה יוצא מראש מנקודת ההנחה שהתיאוריה הרווחת והמקובלת היא שגויה, הרי שאין ממש דרך לשכנע אחרת. לטעמי תקרת הזכוכית היא מושג שריר וקיים, ואפליית נשים היא אחד מהגורמים המכריעים בהבדלי השכר בין גברים ונשים. ‏Lionster‏ • שיחה 16:27, 5 בנובמבר 2013 (IST)
אני חולק על דעתו של קודמי. יש הרבה סיבות לכך שנשים מרוויחות פחות והנה כמה מהן:
  • נשים נושאות בעיקר נטל הבאת הילדים לעולם, נטל הבא לידי ביטוי בתקופת הריון, תקופה בה קשה להן להתאמץ וחופשת לידה. בתקופות האלה גברים המתחרים בנשים באותם מקומות עבודה, מקבלים פור.
  • בגלל סיבות פיזיולוגיות הנשים קשורות לילדים יותר מהגברים ורק הן יכולת להיניק אותם. זו עוד פרשה המסיטה את הנשים מהקריירה לטובת גידול הצאצאים.
  • יש נשים שעבורן תקופת המחזור החודשי קשה במיוחד וזה מכביד עליהן גם בעבודה.
  • נשים פחות תחרותיות (לא כל אישה, נשים באופן כללי), לכן יותר גברים מפלסים את דרכם אל הצמרת.

יש סיבות נוספות, אך יש גם לגברים בעיות, למשל: הם עושים יותר מילואים והמעבידים לא רואים זאת בעין יפה. בברכה. ליש - שיחה 16:49, 5 בנובמבר 2013 (IST)

יש הרבה שאלות "ביצה ותרנגולת" שקשורות לשאלה הזאת. למשל- אחוז הבנות שבוחרות במקצועות ריאליים בתיכון הוא קטן הרבה יותר מאחוז הבנים. ברור לחלוטין שזה משפיע על השכר הממוצע שלהן בעתיד, אבל האם זה בגלל שהן מקבלות יחס אחר, והחברה מעודדת אותן לבחור בהומני, או שיש איזה שהוא הבדל מהותי שבגללו הן "פחות טובות במתמטיקה". או דוגמה נוספת: ב 2011 השכר החציוני של עובדות הוראה היה 10,172 ₪ לחודש לעומת 10,823 ₪ לחודש לעובדי הוראה גברים . האם זה בגלל שהגברים בממוצע טובים יותר, או בגלל שמפלים את הנשים לרעה? לא נדע לעולם? בלנק - שיחה 17:09, 5 בנובמבר 2013 (IST)
זה נכון שיש ביצה ותרנוגלת לגבי המכלול של מעמד האשה, אבל נושא השכר הוא די (לא לגמרי) חד כיווני. לכן, בהנחה שהאפשרות שכתבת למעלה נכונה, אפשר לטעון כי השכר של הנשים נמוך משום שיש הטיה חברתית לגרום להן להעדיף מקצועות פחות מרוויחים. זו לא סתם טרימינלוגיה, כי יש משמעות לשאלה האם נשים מרוויחות פחות כי החיים מביאים אותם לבחירת מקצוע ותפקיד פחות מכניס, או שהן מתוגמלות פחות על אותה העבודה מסיבות מגדריות. לגבי עובדי הוראה, השכר עיוור למגדר והוא ניתן לפי קריטריונים ברורים. ההבדל בשכר יכול לנבוע, למשל, מכך שלמורים הגברים יש השכלה ממוצעת גבוהה יותר, יותר השתתפות בהשתלמויות, היקפי משרה גדולים יותר וכו'. משה פרידמן - שיחה 18:05, 5 בנובמבר 2013 (IST)
כל הגורמים שציינת נכונים. יש הבדלים בין גברים לבין נשים בסוג העבודות, יש הבדל בהיקף השעות, ויש הבדל בשכר גם באותן משרות כשההשכלה והיקף המשרה זהים (הבדל זה אפשר לייחס לאפלייה או לצורת התנהלות אחרת מצד הנשים). דב ט. - שיחה 12:58, 6 בנובמבר 2013 (IST)

האם יש חוק שאוסר על אדם להקים כת? יש לי רעיון פילוסופי סמי-מיסטי שאפשר ללמד אותו קבוצה של אנשים. במקרה שהם יאהבו את התורה הם יוותרו מרצונם החופשי על כספם (אולי לטובתי, אני לא אתנגד) ואולי אפילו ישמחו לעזוב את בני הזוג שלהם לתקופה איתי. האם בכך אני אעבור על חוקי מדינת ישראל? 192.114.105.254 12:48, 6 בנובמבר 2013 (IST)

בישראל פועלות כתות ומנהיגים רוחניים. מדינת ישראל אינה רואה מתפקידה לפעול נגדן פרט למקרים בהן יש הפרת חוק. מתוך כת Uziel302 - שיחה 13:15, 6 בנובמבר 2013 (IST)

השפעת יוד על בדיקות דם[עריכת קוד מקור]

בדיקות דם לאחר הזרקת יוד: האם יוד שהוזרק בבדיקת טומוגרפיה ממוחשבת CT , יכול להשפיע על בדיקות דם שונות בימים שלאחר בדיקת ה-CT?

האם מגדלים אורז בישראל?[עריכת קוד מקור]

מגדלים או לא? 77.126.164.93 15:41, 8 בנובמבר 2013 (IST)

על פי הכתבה הזאת, גידול האורז בחברת קיימא הוא גידול האורז היחיד בישראל מאז ייבוש ביצת החולה. בלנק - שיחה 15:47, 8 בנובמבר 2013 (IST)
כתבה מרתקת! תודה. מהפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 17:41, 9 בנובמבר 2013 (IST)

שאלה במיסטיקה[עריכת קוד מקור]

צלב-ורד של מסדר השחר המוזהב

בתמונה המצורפת- מה זה הסמלים בקצות הצלב (כמו ונוס עם משולש במקום עיגול, והשניים לידו)? מה זה הנשר וחישור שליד הפנטגרם? 79.183.134.226 16:50, 8 בנובמבר 2013 (IST)

שימוש ברכב[עריכת קוד מקור]

האם מותר לי לתת לחבר שלי להשתמש ברכב שלי? השאלה היא חוקית ולא מעשית. מבחינה מעשית ברור שאני פשוט יכול לתת לו את המפתחות. יחד עם זאת, ידוע לי שאסור לנהוג ברכב ללא ביטוח. החבר לא רשום בביטוח של הרכב שלי. האם מבחינה חוקית זה בסדר? כמו כן, אם תיהיה תאונה והחבר לא רשום בביטוח, מי ישלם על הנזק? גילגמש שיחה 10:56, 9 בנובמבר 2013 (IST)

עד כמה שאני יודע, יש ביטוחים לרכב שהם כוללים, ולא ממוקדים לגבי אדם ספציפי, (לעיתים הם ממוקדים לקבוצת גיל מסויימת או משהו כזה) ויש ביטוחים ספציפיים. אם הביטוח שלך רשום ספציפית עלייך, אז ברור שאסור לאף אחד לנהוג באוטו שלך, וברור שאסור לך לאפשר את זה. לגבי "מי ישלם"- אין לי מושג. מן הסתם לא הביטוח, אלא אתה או החבר. בלנק - שיחה 12:03, 9 בנובמבר 2013 (IST)
השאלה עד כמה הדבר אסור. האם הוא אסור רק כי החבר לא מכוסה בביטוח ומקסימום אצטרך לשלם על התאונה בעצמי (או להטיל עליו לשלם) או שמבחינה חוקית יש פה עבירה מצדי מעצם זה שנתתי לו לנהוג ברכב שלי. גילגמש שיחה 12:10, 9 בנובמבר 2013 (IST)
אסור רק מבחינת כיסוי. חוקית, אתה יכול להשאיל את כלי הרכב שלך לכל בעל רשיון. אבל קח בחשבון שביטוח צד ג' אינו מכוסה - במידה והחבר יהיה מעורב בתאונה ויגרם נזק גופני לגורם שלישי, הנזק של מאות אלפי שקלים אינו מכוסה. Zarnivop - שיחה 12:52, 9 בנובמבר 2013 (IST)
זה כתוב בפוליסה שלך. אם לא מצויין שיש כיסוי לנהגים אחרים - אז אין כיסוי. בדרך כלל זה מחולק (ברמות עולות של תשלום פרמיה) למבוטח בלבד - מבוטל + בן/בת זוג - מבוטח + בן/בת זוג + נהגים ותיקים (מעל גיל 30, אם אני זוכר נכון) - מבוטח + כל נהג בעל רשיון. Zarnivop - שיחה 12:44, 9 בנובמבר 2013 (IST)
נבחין תחילה בין ביטוח "חובה" ל"מקיף". החוק דורש ומחייב ביטוח חובה, אשר נועד לכסות נזקי גוף של מי שעלול להידרס חו"ח. הביטוח שלך יכול להיות "לכל נהג" ואז כל נהג כשיר יכול לנהוג, או מוגבל לנהג ותיק, וחבר צעיר לא יוכל להנות מהרכב, או מוגבל לנהג מסויים עם השם שלו בפוליסה (ההבדלים המעשיים בין כל האפשרויות מתבטאים בפרמיה, כלומר במחיר הביטוח). הביטוח המקיף מכסה נזק לרכב שלך, ואין כל חובה לבטח את זה. במקרה של תאונה או גניבה - תשלם מכיסך או מכיסו של הפוגע בך. אבל גם הביטוח המקיף עשוי להיות מוגבל שלא לכל נהג, ובמקרה שהחבר לא נכלל שם - לא תקבל פיצוי, אך זה לא מעניין את החוק. סע בזהירות. Mr.Shoval - שיחה 12:54, 9 בנובמבר 2013 (IST)
הביטוח המקיף לא רק מכסה נזק לרכב שלך, אלא גם נזק לצד ג'. ולשאלת החוקיות במתן השימוש ברכבך לאחר - שובל דייק. אוסיף גם שעליך לוודא שלנוהג ברכבך יש רישיון נהיגה המתאים לרכב, והוא בתוקף (או אם הנוהג ברכב היה בעל רישיון נהיגה בר–תוקף במועד כלשהו במשך 24 החודשים שקדמו למועד קרות תאונת הדרכים, ובלבד שבעת קרות מקרה הביטוח לא היה פסול מלקבל או להחזיק ברישיון נהיגה כאמור לפי הוראות שבחיקוק, פסק דין, החלטות בית משפט או רשות מוסמכת אחרת). אחרת - הביטוחים למיניהם לא בתוקף. גם אם הביטוח "תופס" כי היה לנוהג רישיון כמוזכר בסוגריים ובעת הנהיגה ברכבך לא היה לו רישיון תקף - הנהיגה עצמה היא בניגוד לחוק. גם עזרה בדחיפת רכב ע"י מי שאין מי שאין לו רישיון נהיגה - נחשבת לנהיגה ולכן גם אינה חוקית וגם אינה מבוטחת (לא הדוחף מבוטח ולא הרכב הנדחף ולא הרכב האחר הנפגע כתוצאה מהדחיפה). חזרתישיחה 15:14, 9 בנובמבר 2013 (IST)
כלומר, כדי להסיר ספק לגבי הביטוח יש צורך לשנות את ביטוח הרכב ל"כל אחד" ובכך יכוסה החלק הביטוחי. בהנחה שלחבר יש רישיון נהיגה בתוקף, אך רק אני מופיע בפוליסת ביטוח החובה של הרכב - האם במקרה זה מותר לתת לחבר לנהוג ברכב? גילגמש שיחה 15:37, 9 בנובמבר 2013 (IST)
כן. ויקיפדיה ואני אינם וכו'. חזרתישיחה 16:02, 9 בנובמבר 2013 (IST)
יתכן שתוכל לחסוך על ידי ציון אדם מסוים כמורשה ספציפית (להבדיל מ"כל אדם") הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 17:40, 9 בנובמבר 2013 (IST)
מבחינת ביטוח חובה, ל"נהג מזדמן"[9] מותר לנהוג ברכב. יוסישיחה 19:38, 9 בנובמבר 2013 (IST)
יורם שובל צודק. רק הערה אחת - ניתן לרכוש בנפרד ביטוח מקיף ובנפרד ביטוח צד ג'.
חזרתי טועה לעניין הדחיפה. השאלה היא אם היא עקב נהיגה או לא (ואני לא רוצה להיכנס למבחנים של זה) אולם זה בדומה לפריקה וטעינה (שלרוב מוחרגים מפוליסה תקנית) (וגם לזה לא אכנס).
גילוי נאות: אני עובד בתחום, ומלמד ביטוח במכללה. דרור - שיחה 13:15, 19 בנובמבר 2013 (IST)

שאלה לי: אם מישהו מתקבל ללימודי תואר שני בטכניון ואין לו מנחה והוא לא מתרגל (כלומר רק התחיל את לימודיו) - האם הוא מקבל מגלת קיום בסיסית כלשהי? באילו מקרים הוא יהיה פתור משכר לימוד? 79.183.134.226 14:10, 9 בנובמבר 2013 (IST)

כבר ראיתי את הדף הזה. איפה התשובה לשאלות? 79.183.134.226 18:35, 9 בנובמבר 2013 (IST)
א. איפה קראת על פטור משכר לימוד? לא משלמים ללימודים מהמלגות?
ב. כדי לקבל מלגה צריך לבקש מלגה ושיאשרו את הבקשה. לא מוזכר תנאי של מנחה או להיות מתרגל. ״המלגות בביה"ס לתארים מתקדמים מוענקות על פי שיקולים אקדמיים בלבד. הסף לקבלת מלגה נקבע על ידי כל יחידה אקדמית בנפרד ועשוי להשתנות מסמסטר לסמסטר, אך בשום מקרה לא יהיה נמוך מציון ממוצע מצטבר 80...משתלם לתואר מגיסטר המבקש לקבל מלגה/המקבל מלגה חייב להגיש נושא מחקר בשלב מוקדם של השתלמותו, בהתאם לדרישת היחידה האקדמית.בהיעדר דרישה מהיחידה האקדמית, תוך 2 סמסטרים, אם סיים תואר ראשון 4 שנתי, ותוך 3 סמסטרים אם סיים תואר ראשון 3 שנתי. ״ Uziel302 - שיחה 02:37, 10 בנובמבר 2013 (IST)

נשק דקורטיבי[עריכת קוד מקור]

איפה אפשר לקנות בארץ נשק קר מדומה (רק לצורך קישוט)? האם זה חוקי להחזיק אותו בבית, אם הוא לא חד? 79.183.134.226 15:43, 9 בנובמבר 2013 (IST)

כן. ראיתי פעמים רבות בחנויות רפליקות של כלי נשק. נשק קר "מדומה" זה סוג של צעצוע. אני לא חושב שאמורה להיות בעיה עם זה מבחינה חוקית. גילגמש שיחה 15:54, 9 בנובמבר 2013 (IST)
לגבי איפה - נסה חנויות מתנות לגבר (או "קניית חרב" בגוגל).
לגבי מותר? - דין החזקת חרב כדין החזקת סכין (בחוק סכין מוגדרת כ"חפץ חד באמצעותו ניתן לחתוך או לדקור בן אדם אחר") - בבית שלך אין בעיה, תחזיק מה שאתה רוצה, כל עוד החפץ לא משתמש לפעילות לא חוקית - פגיעה באנשים, חיות או ונדליזם. אך אם יתפסו אותך מסתובב איתה ברחוב תצטרך לתת סיבה טובה למה אחרת תיעצר.(מצאתי את הדף הזה שנותן הסבר די מפורט על מקרים שונים) NiD123 - שיחה 16:00, 9 בנובמבר 2013 (IST)
אני לא בטוח לגבי ההתשובה הנכונה. שימו לב לזה- "אסור להשתמש בכלי נשק הנראים אמיתיים". לא ברור מה זה אומר "להשתמש". בלנק - שיחה 16:16, 9 בנובמבר 2013 (IST)
כל עוד לא תנסה לתקוף באמצעותו מישהו, נראה לי שלא יעשו לך כלום. אגב, כלי עבודה כמו גרזן ופטיש כבד מסוכנים יותר מהנשק הדקורטיבי. בברכה, MathKnight (שיחה) 16:31, 9 בנובמבר 2013 (IST)
בלנק, לדעתי ההוראה הנ"ל מיועדת בעיקר לפורים שבו אנשים נוהגים להסתובב עם נשקי צעצוע, וכדי למנוע מעצר של מישהו כי הצעצוע שלו נראה אמיתי ומהווה איום יצאה ההוראה. ביום יום גם אם תסתובב עם סכין צעצוע תלויה על החגורה אתה עלול לעורר חשד ולעבור חיפוש. NiD123 - שיחה 17:41, 9 בנובמבר 2013 (IST)
לגבי אפשרות "להשתמש": איוּם באמצעות אקדח צעצוע נחשב איום לצורך שוד. המבחן הנו כוחו האובייקטיבי של האיום להטיל אימה ופחד על האדם ולא יכולתו של המאיים לממש את האיום בפועל באמצעות האקדח. הענישה בהתאם, כאילו השתמשו בנשק אמיתי. Mr.Shoval - שיחה 18:04, 9 בנובמבר 2013 (IST)
במקרה כזה האישום יהיה איומים ושוד אבל לא נשיאת נשק או "שוד מזוין" (בדיוק כמו שאתה יכול לשדוד מישהו באיומי אגרוף) NiD123 - שיחה 18:12, 9 בנובמבר 2013 (IST)
לאיפה גררתם את הדיון?! השאלה היתה על קישוט לחדר! 79.183.134.226 18:28, 9 בנובמבר 2013 (IST)

הפיליפינים או פיליפינים ?[עריכת קוד מקור]

איך נקראת המדינה "הפיליפינים" כמו שכתוב בויקיפדיה, או פיליפינים כמו שאומרים רבים אחרים ? Yehuz (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

השם הרשמי של המדינה היא "רפובליקת הפיליפינים" (Repúbliká ng̃ Pilipinas בפיליפינית, Republic of the Philippines באנגלית). בלנק - שיחה 15:57, 10 בנובמבר 2013 (IST)