ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון84

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
דפי ארכיון של הכה את המומחה
ארכיון כללי
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10
11 12 13 14 15 16 17 18 19 20
21 22 23 24 25 26 27 28 29 30
31 32 33 34 35 36 37 38 39 40
41 42 43 44 45 46 47 48 49 50
51 52 53 54 55 56 57 58 59 60
61 62 63 64 65 66 67 68 69 70
71 72 73 74 75 76 77 78 79 80
81 82 83 84 85 86 87 88 89 90
91 92 93 94 95 96 97 98 99 100
101 102 103 104 105 106 107 108 109 110
111 112 113 114 115 116 117 118 119 120
121 122 123 124 125 126 127 128 129 130
131 132 133 134 135 136 137 138 139 140
141 142 143 144 145 146 147 148 149 150
151 152 153 154 155 156 157 158 159 160
161 162 163 164 165 166 167 168 169 170
171 172 173 174 175 176 177 178 179 180
181 182 183 184 185 186 187 188 189 190
191 192 193 194 195 196 197 198 199 200
201 202 203 204 205 206 207 208 209 210
211 212 213 214 215 216 217 218 219 220
221 222 223 224 225 226 227 228 229 230
231 232 233 234 235 236 237 238 239 240
241 242 243 244 245 246 247 248 249 250
251 252 253 254 255 256 257 258 259 260
261 262 263 264 265 266 267 268 269 270
271 272 273 274 275 276 277 278 279 280
ארכיון מתמטיקה
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10
ארכיון פיזיקה
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10
ארכיון ביולוגיה
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10
ארכיון פסיכולוגיה
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10

דף זה הוא דף ארכיון של דיון או הצבעה שהסתיימו. את המשך הדיון יש לקיים בדף השיחה של הערך או הנושא הנידון. אין לערוך דף זה.


תוכן עניינים

יכולות למידה אצל ילדים[עריכת קוד מקור]

- הועבר לדף ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון פסיכולוגיה/2

מישהו יודע...[עריכת קוד מקור]

אוכמניות, לי זה נראה כחול למהדרין. דניאל ב. 19:31, 31 במאי 2009 (IDT)
כיתוב תמונה
בננה כחולה

על איזה שהוא מאכל בצבע כחול? ואני לא מתכוונת למאכל שהוא בערך בצבע כחול, אני מתכוונת שכמו שתפוח הוא אדום ורק אדום אז שהמאכל יהיה כחול ולא בערך כחלחל סגלגל... גם אם זה פיתוח מדעי זה בסדר כל עוד זה ממש כחול. תודה למי שעונה :)Nama - שיחה 18:37, 31 במאי 2009 (IDT)

יש מסטיקים, ארטיקים, ועוד ממתקים. האמת שאני מתחבט בשאלה אם יש מאכל כחול טבעי, מה שיותר מעניין. אדם נבו;שיחה 18:42, 31 במאי 2009 (IDT)
פירות ופרחים כחולים כמעט ואינם קיימים משום שצבעם של הפירות ופרחים נועד למשוך בעלי חיים שניזונים מצוף ומפירות ובעלי חיים הרואים צבעים עשויים לזהות שדה כחול כגוף מים. זה נכון במיוחד עבור חרקים, כי ראייתם אינה חדה במיוחד ועבור עופות שנעזרות בראיית הצבעים שלהם גם לחיפוש מזון וגם לניווט. פרחים הם לרוב סגולים או כתומים-צהבהבים ופירות הם לרוב אדומים או צהובים. זה מה שהולך בשוק. עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 18:49, 31 במאי 2009 (IDT)
אבל יש יוצאים מהכלל, גם בפרחים וגם בפירות. אם נתעלם כרגע ממעורבותו של צבע מאכל, הרי שאני מכיר כמה, אם כי לא זוכר את שמותיהם. אבל בכל זאת משהו: בדרום אמריקה יש בננות במגוון צבעים, וביניהן גם בננות כחולות. ויש גם גבינה צרפתית, בעלת טעם עז, קממבר דומני, שיש בה אזורים כחולים, כתוצאה מפעילותו של עובש, פעילות שהיא חלק מתהליך הייצור. בנצי - שיחה 18:54, 31 במאי 2009 (IDT)
בלי להתייחס למונטים ממעבדות ולפירות סגולים-כחלחלים כמו אוכמניות. אני לא מצליח לחשוב על שום פרי כחול שאני ראיתי. עובש אינו פרי. אני מניח שהייתרון האבולוציוני שבצבעו הכחול של העובש הוא שצבע כחול אינו מזוהה כמאכל. בניגוד לפרי שאכילתו מפיצה את זרעיו, אכילת העובש אינה תורמת לעובש. עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 19:02, 31 במאי 2009 (IDT)
וואו תודה, באמת לא חשבתי על הקטע של משיכת חרקים, למישהו יש תמונה של הבננות הכחולות? זה נשמע ממש מגניב ויפה.Nama - שיחה 19:19, 31 במאי 2009 (IDT)
מה הבעיה באוכמניות? בננות כחולות הן בעלות גוון כחול, אך הן עדין צהובות ברובן. דניאל ב. 19:31, 31 במאי 2009 (IDT)
עדו - הזכרתי את גבינת העובש, משום שהשואלת שאלה על מאכל, ולאו דווקא על פרי. ולשואלת היקרה: לא אוכל להעלות לכאן תמונות כאלה, בהעדר הרשאה מתאימה. אבל אם תשלחי לכתובת האימייל שלי את כתובתך, אוכל לשלוח לך כמה, חלקן ממש מהפנטות. ובכמה גווני כחול: מהתכול עד הכחול עמוק. ואגב, באזורים אלה גדלות גם בננות שחורות (לא מהבשלה), ירוקות (בשלות), אדומות-ורודות, ועוד. כנראה שגן העדן לא ממוקם באתר גיאוגרפי אחד. רק מלכתוב על זה, בא לי לנסוע לשם. מישהו רוצה דוגמית ? בנצי - שיחה 21:34, 31 במאי 2009 (IDT)
כנראה שהן לא כאלה מגניבות. השארתי אותן על המדף עבורך, עד ש'הרקיבו'. Face-smile.svg. בנצי - שיחה 17:54, 5 ביוני 2009 (IDT)

שאלה שתמיד הטרידה את מנוחתי[עריכת קוד מקור]

האם יש הבדל בין העור של הקרקפת לעור של הלסת? אם התשובה שלילית, אז למה שיער נושר מהראש ולא מהסנטר? האם זקן יכול לנשור? ואם לא, אז למה? Anonymous - שיחה 22:00, 31 במאי 2009 (IDT)

אני לא יודע אם יש "הבדל" מוגדר, אבל אני יודע שזקן נושר בהחלט, כמו כל שיער הגוף - למשל אצל מטופלים בכימותרפיה. אדם נבו;שיחה 22:02, 31 במאי 2009 (IDT)
אני מתכוון האם זקן נושר באופן טבעי? כמו ששיער על הראש נושר באופן טבעי, ובעיקר למה זה קורה או לא קורה. Anonymous - שיחה 22:12, 31 במאי 2009 (IDT)
אתה מתכוון כנראה, לדפוס נשירה גברי, או ליתר דיוק, זכרי. חלקו המרכזי של שיער הראש, ושיער הפנים, הם קצוות של אותה תופעה זכרית. היא זכרית כי היא מאפיינת את רוב הגברים. באופן כללי, יש יותר מגורם אחד השולטים בתופעה. אציין רק אחד מהם, כנראה הדומיננטי. מסתבר שזקיקי שיער (בהיעדר ערך עברי, ראה en:hair follicle) רגישים לנוכחותו של ההורמון טסטוסטרון, שריכוזו אצל זכרים הוא גבוה יחסית. הוא מיוצר באשכים, והוא זה האחראי להתעבות קולם של מתבגרים ולצמיחת שיער באזורים מסוימים, כולל בפנים, ובעיקר, לשינויים מתאימים במוח עצמו (חשיבה ודפוס חשיבה גבריים, משיכה מינית וכו'). למרבה הפליאה (והאכזבה לחלק מאיתנו), לא כל הזקיקים מגיבים לו בצורה דומה. אלה שבראש רגישים לו ואובדים, ומכאן אובדת יכולת צמיחת השיער מהם. לא כל התמונה ברורה עדיין בעניין זה, אבל זהו אחד הגורמים העיקריים. ועוד הערה: ודאי תשאל למה אצל גברים מסוימים אין נשירה כזו. ובכן, זה דומה לשאלה למה ישנם גברים שעורם חלק (באופן טבעי). מלבד גורמים גנטיים שלא אכנס אליהם כאן, בהקשר הנדון אוכל רק לומר שבהתפתחות המינים (במובן של gender, לא species) אין שחור ולבן. בנצי - שיחה 08:37, 1 ביוני 2009 (IDT)
עוד שאלה: האם קצב גידול שער הקרקפת שונה בין גברים לבין נשים? ויקי האנגלית טוענת שהקצב הוא 0.4 מ"מ ליום, האם יש הבדל בין המינים? דוד - שיחה 17:25, 1 ביוני 2009 (IDT)

התינוק עם המים[עריכת קוד מקור]

מה מקור הבטוי 'לשפוך את התינוק עם המים'? רקע כללי אפשר לראות כאן, אבל עדיין חסר מקור יותר מדוייק. Liorkaplan - שיחה 05:49, 1 ביוני 2009 (IDT)

הנה קצת יותר מידע. דוד - שיחה 17:11, 1 ביוני 2009 (IDT)

לפי מה שאני מכיר, מקור הביטוי הוא מהמאה ה-16. בתקופה זו לא מקלחות והאנשים היו מתקלחים באבוסים או גיגיות גדולות. אז מן הסתם לא היתה זרימה של מים עד הבית אז היו ממלאים את הגיגיות ולוקחים אותן לבית ושם היו מתקלחים בתורות. התור היה מתחיל באב המשפחה ואז לפי הגיל והאחרונים שהיו מתקלחים היו התינוקות. בפועל, לאחר שכל בני המשפחה התרחצו המים כבר היו הופכים להיות שחורים וכשהגיע הרגע לרוקן את המים העכורים אחרי שכולם התקלחו היה קיים ה"סיכון" שהתינוקות היו נשכחים בגיגית וכך היו שופכים אותם יחד עם המים. המשמעות היא לא להחמיר עם המצב. לא להשתמש בדברים קיצוניים על דברים קטנים. רונסו - שיחה 13:39, 9 ביוני 2009 (IDT)

קטגוריה:לקות מולדת[עריכת קוד מקור]

לדעתי יש להחליף את שם הקטגוריהקטגוריה:פגמים מולדים לשם קטגוריה יותר רך קטגוריה:לקות מולדת . שכן הערך הראשי הוא לקות. אשמח באם ההערה תעבור לדף מיוחד:בוט קטגוריות. אנני זוכר את הנתיב. יוסי ישראלי - שיחה 10:21, 1 ביוני 2009 (IDT)

אבל לא כל הפגמים המולדים הם לקויות. בחלק מהמקרים אלה מחלות. יש הבדל בין לקות לבין מחלה ולא מענין אותנו אם אחת המילים היא "רכה" יותר. אנחנו לא מכבסת מילים. עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 15:27, 2 ביוני 2009 (IDT)

שימור ספרים[עריכת קוד מקור]

שלום. מה הדרך האופטימלית לשמור על ספרים שאינם בשימוש לתקופה ארוכה? (לחות, טמפרטורה, הרחקת מזיקים וכדומה) yanshoofשיחהבואו לאמץ ערכים יתומים 10:37, 1 ביוני 2009 (IDT)

יש לארוז את הספרים נקיים ככל האפשר מאבק, עם נייר עיתון יבש ביניהם, בתוך מיכל פלסטיק יבש שניתן לאטום היטב. יש לרסס את הספרים (גם בין הדפים) בספריי יבש (אבקתי) להרחקת חרקים המיועד לעניין (סנו-K600 למשל). יש לאחסן בחושך במקום יבש ככל האפשר (מיותר לומר הרחק מאור שמש). עם זאת לא מומלץ לאחסן במקום נטוש (כגון מחסן או מקלט) כיוון שמקומות אלה מושכים עכברים, אלא אם מתקינים מלכודות עכברים סביב האחסון. Ranbar - שיחה 19:33, 1 ביוני 2009 (IDT)
תודה רבה. yanshoofשיחהבואו לאמץ ערכים יתומים 23:28, 1 ביוני 2009 (IDT)

אופן קליטת השמיעה[עריכת קוד מקור]

התנועה המשולבת של כל מרכיבי המחיצה של השבלול (קרום רייזנר, אבר קורטי, הקרום הטקטוריאלי והקרום הבסיסי) נקרא היסט נפחי (volume displacement) . מה הפירוש של המונח הזה? --77.125.238.199 17:21, 1 ביוני 2009 (IDT)

הכוונה היא לשינוי בנפח האוויר באוזן, שנגרם מתנועת הממברנה ושאר החלקים כאשר מופעל עליהם לחץ (שמפעיל הקול באוויר). ‏odedee שיחה 20:10, 1 ביוני 2009 (IDT)

לתושבי ראשון לציון[עריכת קוד מקור]

בתמונה זו נראית יד זכרון שהקימו תושבי ראשון לציון לאחר שחרור עירם ע"י החיילים הניו זילנדים בקרב עיון קרא ב-1917. האם ידוע למישהו אם המצבה עדיין קיימת? ואם לא, היכן עמדה?אודי - שיחה 22:49, 1 ביוני 2009 (IDT)

אני מכיר את ראשון די טוב ומעולם לא ראיתי את המצבה הזאת. תומר א. - שיחה 23:11, 1 ביוני 2009 (IDT)
אם היא קיימת, יש להניח כי בסביבת צומת עין הקורא המתאים למיקום הקרב ולשמו איתן 23:17, 1 ביוני 2009 (IDT)

לפי התמונה יש שם צלבים, כדאי לחפש ברמלה. The exact losses are not known but the Ramleh War Cemetery contains the graves of 49 New Zealand men who died between 14 and 16 November 1917. איתן 23:21, 1 ביוני 2009 (IDT)

כל יום אני נוסע ללימודים דרך צומת עין הקורא (ועכשיו, בעזרת כביש 431 זה ממש נח), ולא נתקלתי במצבה הזאת. הצומת עבר עבודות רבות לאחרונה, הכוללות בניית גשרים, מנהרות ופסי רכבת, כך שלא נראה לי סביר שאם המצבה אכן הייתה שם היא שרדה. ‏eytanarשיחהתרומות • 23:23, 1 ביוני 2009 (IDT)
ראה כאן. נעלם - לא ידוע לאן וע"י מי. תומר א. - שיחה 07:52, 2 ביוני 2009 (IDT)
תבורך, תומר, על מציאת המסמך החשוב. כואב הלב. חברה שאין לה כבוד לעבר, לא משאירה מקום לעתיד לייחס לה כבוד. אין כבוד גם לאנדרטאות של חללי צה"ל, השייכות להיסטוריה קרובה בהרבה, תרתי משמע, עם התופעות המבישות של גניבת חלקי מתכת מתוכם בשביל בצע כסף. זה מתבטא גם בהיעדר עשייה של ממש מצד רשויות החוק והאכיפה. מצלמת וידאו פשוטה במקום הנכון, וענישה ראויה בעקבות תפיסה, היו עושים את העבודה. או מודיעין בסיסי. אבל למי איכפת. ולבסוף, למה לא לנסות לפנות לעיריית ראשל"צ בעניין ? הרי מישהו שם, כנראה, 'טיפל' בכך מתישהו ? בנצי - שיחה 09:35, 2 ביוני 2009 (IDT)
חשבתי לפנות לעיריית ראשון בנושא ואני מתכוון לעשות זאת בקרוב. אני גם אמור להיות במשטרת ראשון ביום חמישי ואנסה לברר שם אם מישהו מכיר. לדעתי הפסל נעלם הרבה עוד לפני קום המדינה כך שלהאשים את ה"הזנחה הפושעת" לא מתאים כאן. דבר אחרון, במקום להתלונן על חוסר העשייה, אני קורא לכולם לבוא לעשות. אני מפעיל תחנת משמר אזרחי בראשון, צוות שלי תפס רק לפני שבוע מישהו פורץ לקופות צדקה בבית העלמין של ראשון, הבסיס שלי משווע למתנדבים איכותיים מסוג החברה שנמצאים בויקיפדיה, בואו להתנדב! תומר א. - שיחה 10:06, 2 ביוני 2009 (IDT)

אין זמן יותר טוב מעכשיו לעשות דברים שרצית לעשות. כמה טלפונים זריזים למוזיאון ראשון לציון העלו את המידע הבא: האנדרטה הוקמה כבית קברות בשנת 1917 כשנתיים לאחר מכן הועברו הקברים לרמלה, יחד עם הקברים הועבר האובסליק ועקבותיו נעלמו בערך בזמן זה. בית הקברות היה באיזור שהיום נמצא בו הכביש העוקף (כנראה שבאיזור בריכת "גלי הדר"), האדמות נקראו באותה תקופה "אדמות אפשטיין". למוזיאון ראשון יש מידע רב וצילומים בנושא הקרב והאנדרטאות. יצרתי קשר עם "קרן רמלה" ע"מ לראות אולי להם יש מידע נוסף. תומר א. - שיחה 10:34, 2 ביוני 2009 (IDT)

יפה. שני דברים. א. בדעתי באמת להצטרף לתחנה דומה במודיעין. כבר מזמן עלה בדעתי, שהתנדבות כזו מכניסה גורם איכותי לגוף העיקרי. ובאותו עניין, אני תמיד מבדיל בין תלונה לשם 'קוטר' בלבד, לבין תלונה שהיא חלק משיח ציבורי וככזה, מעלה את המודעות. אגב, לזלזול בהיסטוריה יש יותר מגוון אחד. לפני כמה שנים, במהלך ביקור אצל חבר ביישוב שילה שבשומרון, לקחה אותי בתו הקטנה לסיור בסביבת היישוב, כולל באתר ה'מנסה' לשמר ממצאים מתל שילה. לתדהמתי, היא סיפרה לי שסולקו מהאתר כל ממצאים שמקורם נוצרי-ביזנטי, בהוראת הרב המקומי. זה כבר לא בצע כסף, אלא בצע דת. ב. הגילויים שלך מלמדים על סבירות גבוהה שהאובליסק מונח או קבור באיזשהו מקום. לא מדובר במסמך, המתכלה עם הזמן או שעבר מיחזור. מי לדעתך מנהל את בית העלמין ברמלה ? כדאי לפנות לשגרירות בריטניה או שגרירות ניו זילנד, כדי לברר זאת, ואז לפנות למנהלי האתר. המסורת המנהלית שלהם היא בדר"כ ברמה גבוהה למדי, ודי סביר שהם יודעים על זה משהו. איך אני יכול לסייע לך מכאן ? סיור יסודי ברחבי בית העלמין בתור התחלה ? בנצי - שיחה 11:44, 2 ביוני 2009 (IDT)
בנוסף, למה שעניתי לך בדף השיחה שלישכחתי לציין פרט חשוב, הגברת במוזיאון ראשון אמרה שהם ניסו למצוא את האובסליק הזה ונכשלו (היא בעצמה היתה בבית העלמין ברמלה וצילמה שם תמונות ומנהל המוזיאון הסתובב בחולות ראשון במקום בו הוא אמור היה להיות ולא מצא זכר לשרידים). כדי לאתר את המקום הם יצרו קשר עם הלוחמים שעדיין חיו באותו זמן ומנהל המוזיאון אף נסע אליהם לניו-זילנד (לא הצלחתי להבין אם היו כאן נציגים מהם). הגברת אמרה שבמוזיאון יש מסמכים רבים מאותה תקופה והאנדרטה מוזכרת בפרוטוקולים של ישיבות העירייה, אני אמור להגיע אליהם בחודש יולי ע"מ לעיין במסמכים האלה, אולי יהיה שם רמז לקיומו של האובסליק האבוד. באופן אישי אני מאמין שהוא הלך לאיבוד (נשבר או נמכר או הושחת ע"י תומכי האמפריה הטורקית). תומר א. - שיחה 15:13, 2 ביוני 2009 (IDT)
בהמשך למה שעניתי לך בדף השיחה שלך, זה עתה: היבנתי. זה משנה את תמונת הקושי. בנצי - שיחה 15:59, 2 ביוני 2009 (IDT)

אמנם הדיון ישן, אבל בכ"ז... אישית חקרתי את נושא האובליסק במשך כמה שנים ושאלתי אותן שאלות, ולפעמים הנחתי אותן הנחות נמהרות ומתלהמות ("אין כבוד" וכו'). בסופו של דבר, אחרי הצלבת מקורות רבים וקבלת תמונות מאוד איכותיות מניו זילנד הגעתי למסקנה המפתיעה כי מעולם לא היתה אנדרטא שנבנתה ע,י תושבי ראשון לציון, וכי מדובר על טעות של מחבר הספר (שכבר לא שהה בארץ כאשר צולמה התמונה). מה שנראה בתמונה, וברור מאוד בתמונות אחרות, זו מצבה בנוייה לוחות עץ המנציחה את שמות החללים הקבורים סביבה (ולא את כל חללי הקרב) מתוך הנחה שצלבי העץ יעלמו מהר. בתמונות ברורות יותר רואים יפה את חיבורי הלוחות ואת הטקסטורה של העץ. את כל הסיפור הארוך של המחקר פרסמתי בזמנו בפורום היסטוריה ב"פרש". העובדה המשעשעת הייתה שכל המחפשים, כולל אנשי מוזאון ראשון לציון, הסתמכו רק על התמונה בספר זה ומעולם לא הייתה להם שום הוכחה לכך שזו אנדרטא שהוקמה ע"י תושבי ראשון לציון, פרט לספר זה (בספרים אחרים אין אזכור לעובדה זו!). בפרוטוקולים של ועד המושבה מוזכרות בפירוש עבודות גידור בדשה הקברים, אבל אין שום אזכור לאובליסק, אלא רק ל"מצבת העץ" סביבה מניחים זרים. בברכה, המקומי.


נסו את ספר הטלפונים. עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 15:24, 2 ביוני 2009 (IDT)

תיקון תמונת-שמן[עריכת קוד מקור]

ברשות משפחתי תמונת שמן עתיקה (כבת 80 שנים), שבהוצאה מאיחסון נמצא בה קרע באורך של כעשרה ס"מ. האם דבר כזה ניתן לתיקון? גוונא - שיחה 18:13, 2 ביוני 2009 (IDT)

כן, באופו חלקי לפחות. פנה לבתי מכירות כמו בית המכירות תירוש והם יכולים לעזור לך על ידי שיקשרו אותך לרסטורטורים שלהם. (הייתה להם שם פעם רסטורטורית טובה מאוד). עוד רעיון זה בקרב החוגים לאומנות באוניברסיטאות או מוזיאונים.yanshoofשיחהבואו לאמץ ערכים יתומיםמחזק ידי Ori באבלו על טובטוב הגמד 18:27, 2 ביוני 2009 (IDT)
תודה! ובכל זאת, נראה לי שמדובר על מחיר בסדר גודל שלא אעמוד בו. שאלתי היא אם יש אמנים פרטיים ופשוטים שמתקנים בפשטות. גוונא - שיחה 18:44, 2 ביוני 2009 (IDT)
לך תדע, אולי התמונה שווה מליונים?yanshoofשיחהבואו לאמץ ערכים יתומיםמחזק ידי Ori באבלו על טובטוב הגמד 18:46, 2 ביוני 2009 (IDT)
נו טוב. אולי שווה לבדוק את זה. יש קריטריונים מוקדמים? כלומר, קריטריונים שעל פיהם אוכל לשפוט האם יש סיכוי שזה שווה משהו?
אל תבנה על אחוזים... גוונא - שיחה 18:48, 2 ביוני 2009 (IDT)
מחיר התמונה גבוה יותר אם הצייר מפורסם, ונמוך יותר אם הוא עדיין חי ומייצר תמונה בשבוע. הכי טוב אם הצייר מפורסם, בר-מינן, שרדו מעט מיצירותיו והציור מייצג באופן מובהק תקופה נורא חשובה בחייו ובתולדות האומנות. יוסישיחה 23:44, 2 ביוני 2009 (IDT)
אם אני מבין נכון, עצם העובדה שהתמונה של משתמש:גוונא נקרעה שיפרה את מצבן של שאר התמונות. תומר א. - שיחה 23:48, 2 ביוני 2009 (IDT)
אם עד עכשיו לא ידעו על קיומה, אז לא בטוח. יוסישיחה
אני סקפטי לגבי עצם הזהות של הצייר. לפני 80 שנים, קנתה אותה סבתה של אימי מצייר דיי אלמוני איפשהו. גוונא - שיחה 00:17, 3 ביוני 2009 (IDT)
זה היה תיאורן של הרבה תמונות, שנמכרות כיום במיליונים רבים במכירות פומביות מפורסמות. רק חשוב על כל הציירים שגוועו ברעב ובשחפת בעליות גג נידחות אחרי שמכרו את תמונותיהם בפרוטות...שלומית קדם - שיחה 23:47, 3 ביוני 2009 (IDT)
ויש גם דיקטטורים אנטישמיים מתים שהיו פעם ציירים אלמוניים בוינה. אדם נבו;שיחה 20:58, 4 ביוני 2009 (IDT)

אברהם תהומי[עריכת קוד מקור]

יש למישהו מושג למה אדם שנלחם למען מדינת ישראל ואף היה מפקד בארגון ההגנה, עקר ממנה כשהוקמה? הציוני האחרון - שיחה 18:41, 2 ביוני 2009 (IDT)

כנראה כדי שלא יציקו לו (בצדק או שלא בצדק) בעניין רצח דה האן.
אגב, איזו סיבה הייתה לו להגר בזיקנתו מארצות הברית להונג קונג? מה פתאום שיהודי זקן יהגר מארצות הברית להונג קונג? האם גם השהייה במדינה זרה עם אוכלוסייה יהודי מפותחת חדלה להיות נעימה לו?. עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 03:19, 3 ביוני 2009 (IDT)
לא בהכרח, יכלה להיות לו סיבות אישיות לגמרי לעקור להונג-קונג (כמו עסקים או שאחד מילדיו חי שם).
קשה לי להאמין שמישהו שהקדיש את חייו למען המדינה והסתכן למענה רבות יעזוב אותה בגלל שמציקים לו. הציוני האחרון - שיחה 10:48, 3 ביוני 2009 (IDT)
"מציקים לו" פירושו "מפחד לבלות עשרות שנים הכלא". עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 14:46, 3 ביוני 2009 (IDT)
לא נראה לי שזה קשור לעיניין דה האן. לא נראה לי שבאותם שנים זה היה איזשהו נושא שבגללו היו מציקים לו יותר מדי.
קודם כל מהערך אפשר לראות שעוד כשהוא היה בהגנה היו לו כל מיני עסקים בארה"ב. ואחרי הפילוג קודם כל בהגנה, ואחרי זה באצל והחזרה להגנה, ואחרי זה אי מציאת מקומו בהגנה, הוא נדחק החוצה מפעילות. אז כנראה זה מה שדחף אותו החוצה גם מהארץ.
emanשיחה 11:32, 3 ביוני 2009 (IDT)

יש תשובה ודאית? הציוני האחרון - שיחה 12:09, 3 ביוני 2009 (IDT)

לא תשובה ודאית, אבל השאלה מוטעית בייסודה. תהומי עבר בהמשך לאצ"ל, ורבים מאנשי האצ"ל והלח"י נרדפו בידי הממסד לאחר הקמת המדינה. אני מכיר מקרים נוספים של אנשי אצ"ל ולח"י שירדו בעקבות הרדיפות. נרו יאירשיחה • י"א בסיוון ה'תשס"ט • 14:40, 3 ביוני 2009 (IDT)
אני מניח שלתהומי הייתה תשובה ודאית שוהוא סיפק אותה רק לעצמו. עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 00:12, 4 ביוני 2009 (IDT)

אינדוקס בגוגל[עריכת קוד מקור]

שלום רב, לא מזמן ערכתי את הערך נטע אלוני עבור המלחין הישראלי. נשאלתי, מתי יופיע הערך בחיפוש אחר שמו בגוגל ישראל (כפי ששמות מלחינים ואישים אחרים קופצים בראש החיפוש)? אשמח לקבל תשובה מהירה. תודה ובברכה, רועי לוי

צריך להוסיף את הקישור הזה בראש הדף, אני מרגיש כמו המדביקן הלאומי. תומר א. - שיחה 19:54, 2 ביוני 2009 (IDT)

שפת הסימנים[עריכת קוד מקור]

בפעמים הלא רבות שיוצא לי לצפות במהדורת החדשות אני שם לב לעיגול הקטן שבתחתית המסך, שבו מופיעה אישה שמלווה את המהדורה בתרגום לשפת הסימנים. אני לא יכול שלא לתהות כיצד היא מעבירה לצופים שמות של אנשים. הקריין יכול לנקוב בשלושה שמות (ששה כולל שם משפחה) בפרק זמן של שלוש שניות. כלומר בהנחה שיש סימן לכל אות, היא תיאלץ לעשות שימוש בכארבעים סימנים, וזאת כאשר הקריין ממשיך בדבריו ובין היתר יורה שמות נוספים של אנשים ומקומות. כיצד זה נעשה? ‏Gridge ۩ שיחה 20:48, 2 ביוני 2009 (IDT).

שמות מפורסמים מקבלים "כינוי מקוצר" המושתת על אלמנט ויזואלי או לינגוויסטי של הדמות. למשל, דוד בן גוריון קיבל כינוי המבוסס על צורת שערותיו, ואני מניח שביבי הוא פשוט הכפלה כלשהי של B, ולא "בנימין נתניהו". אדם נבו;שיחה 20:50, 2 ביוני 2009 (IDT)
מעניין מאד, כדאי להוסיף את המידע לשפת סימנים. Ranbar - שיחה 17:55, 3 ביוני 2009 (IDT)
וחוץ מזה, גם הרבה אנשים פרטיים שדוברים את שפת הסימנים מציגים עצמם בכינוי מקוצר של תנועה אחת. אם הם למדו את שפת הסימנים לראשונה מחוץ לביתם, למשל בבית ספר לחירשים, בהרבה מקרים זה כינוי שהם בחרו/הגו לעצמם ולא כינוי שהוריהם בחרו להם. עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 03:17, 3 ביוני 2009 (IDT)

דרגות בצה"ל בשפה האנגלית[עריכת קוד מקור]

אבקש לדעת אם יש ויקיפדיה בשפה האנגלית

אם כן- היכן אוכל למצוא אינפורמציה לגבי דרגות בצהל בשפה האנגלית לשם הכנת הרצאה. העניין דחוף

בתודה דנה

כן. ראי כאן. yanshoofשיחהבואו לאמץ ערכים יתומיםמחזק ידי Ori באבלו על טובטוב הגמד 21:08, 2 ביוני 2009 (IDT)

הקלטת שיחות טלפוניות[עריכת קוד מקור]

מתי מותר, ע"פ חוק, להקליט לשם שימוש ראייתי? כמו כן, איך מקליטים שיחת טלפון/פלאפון? תודה. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

אני לא משפטן ולא למדתי מעולם את התחום, כך שאני מבקש שידיעותי ילקחו בערבון מוגבל. עד כמה שהבנתי, האזנה והקלטה של שיחת טלפון דורשת הסכמה לפחות של אחד הצדדים בשיחה או שדורשת צו בית משפט. זאת אומר שלמיטב הבנתי, אם פוני מדבר עם אלמוני בטלפון, לפלוני זה מותר להקליט את השיחה גם בלי ידיעתו של אותו אלמוני. לעומת זאת, לאדם שלישי אסור להאזין ואסור להקליט את שיחתם של פלוני ושל אלמוני בלא לקבל את הסכמתו של אחד מהם לפחות או בלא לקבל צו משופט.
אני מצליח לחשוב על סייג לכלל הזה - פרטיות רפואית. למטופל מותר להקליט שיחה עם הרופא שלו בלי ידיעת הרופא, אולם לרופא אסור להקליט שיחה עם המטופל שלו בלא ידיעת המטופל. עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 03:14, 3 ביוני 2009 (IDT)
לרופא מותר להקליט שיחה שלו כל עוד זה נשמר במסגרת התיק הרפואי. תומר א. - שיחה 07:14, 3 ביוני 2009 (IDT)
זה אכן הכלל היסודי אבל ישנם חריגים רבים. למשל למשטרה מותר בנסיבות מסוימות להקליט שיחה ברשות הרבים גם ללא צו; הקלטה למטרות עבירה אסורה גם אם אחד הצדדים מודע לה ועוד חריגים נוספים. אמיר מלכי-אור - שיחה 02:08, 4 ביוני 2009 (IDT)
ישנו גם היתר לבלשים פרטיים אם איני טועה. Aghnonפורטל ספרד • הצטרפו למטרה! 19:02, 5 ביוני 2009 (IDT)
אתה טועה. לחוקרים פרטיים מותר להקליט שיחות בדיוק כמו לכל אזרח אחר. אמיר מלכי-אור - שיחה 22:32, 6 ביוני 2009 (IDT)

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי.

פרשת טופז[עריכת קוד מקור]

באיזה יום החלו להופיע הכתבות הראשונות על החשדות בטופז? ובאיזה יום פורסמה תקיפתה של שירה מרגלית? דניאל ב. 11:54, 3 ביוני 2009 (IDT)

לחלק השני: התקיפה פורסמה מיד, 20.5. ראה כאן. נרו יאירשיחה • י"א בסיוון ה'תשס"ט • 14:48, 3 ביוני 2009 (IDT)

סל כביסה[עריכת קוד מקור]

ברצוני לדעת יותר לעומק מהו סל כביסה, אשר בו אנו משתמשים מידי יום יום בחיינו. מה שימושו ? האם ניתן להשתמש בו גם לדברים אחרים ? מי המציא את סל הכביסה ? מתי הוא הומצא ? מתי הוא שופר ? האם סל כביסה קיים מאז ומתמיד ? האם יש שם קודם לסל הכביסה ? -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

אתה מוזמן לתרגם את הערך w:en:Laundry basket. תומר א. - שיחה 16:58, 3 ביוני 2009 (IDT)

תודה רבה ! :)

לאומיות יהודית ולאומיות כללית[עריכת קוד מקור]

מה משותף ומה שונה בין לאומיות כללית ללאומיות יהודית? -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

קודם, השתדל נא לחתום בסוף הודעתך / שאלתך, כנדרש. ב. מהי לאומיות כללית ?, מעצם טבעה, לאומיות היא ייחודית. הערה נוספת: דומני שרק אצל יהודים גם הדת וגם הלאום, יהודים. מעניין ממתי, ואיך, זה הפך להיות כך. פעם לא היו יהודים. באחד השלבים המוקדמים, היו עברים, אח"כ ישראלים ויהודים (או יהודאים), ובשלב מסוים, לאחר שיבת ציון בערך, יהודים בלבד. מתישהו, הזיהוי הלאומי או האתני הזה, הפך גם לכינוי לזהות דתית. בנצי - שיחה 17:27, 3 ביוני 2009 (IDT)
לבנצי - מאז ומתמיד. "ישנו עם אחד מפוזר ומפורד בין העמים בכל מדינות מלכותך ודתיהם שונות מכל עם". בעם שלנו, מה מוזר, זה תמיד היה "שלח את עמי - ויעבדוני". אין הפרדה. הפלא הוא שזה היה קיים תמיד, ורק במאה-מאתיים שנים האחרונות הקשר הזה מוצב במבחנים שונים ומשונים. אדם נבו;שיחה 18:43, 3 ביוני 2009 (IDT)
בתקופת המקרא כפי הנראה היו יותר דתות-לאום. בזמני ישו קרו תהליכים חברתיים שהשפיעו גם על הנצרות וגם על האיסלאם, והן הדתות העיקריות בעולם כיום. לשאלתנו, מה הכוונה בדיוק לאומיות כללית? להרגיש כאזרח העולם? Aghnonפורטל ספרד • הצטרפו למטרה! 19:10, 3 ביוני 2009 (IDT)
אג/ר/נון: נכון ולא נכון. הדתות לא היו "לאומיות" כמו שהן היו טריטוריאליות (ויש עדויות ורמזים לכך במקרא). דהיינו, אדם האמין באל המקומי. אם הוא עבר לארץ אחרת, הוא העביר את אמונתו לאל החדש, האחראי על המקום שבו הוא חי כעת. מאוחר יותר, במהלך כיבושים שונים, האלים הללו אוחדו בקלות מרובה - כיוון שמדובר היה בסך הכל בורסיות מקומיות שונות של אותו "אל שמש" או "אל הסערה". גם בזה העם היהודי שונה - בתנ"ך הוא נדרש להביא איתו את האל המדברי אל הארץ הנושבת, ואת האל הירושלמי אל נהר כבר בבבל. אדם נבו;שיחה 19:21, 3 ביוני 2009 (IDT)
אני מניח שהשאלה נשאלה על רקע הבגרות הקרבה בהיסטוריה. ממש לא כדאי להשתמש בתשובות מוויקיפדיה בבגרות, מכיוון שהשאלות בבגרות מכוונות לתשובה ספיציפית במסגרת החומר הנלמד בתוכנית הלימודים. דניאל ב. 19:23, 3 ביוני 2009 (IDT)
יתכן, אבל כאן זה לא מכון להכנה לבחינות בגרות. מה גם שבנושא זה תמצא כנראה, גירסה 'חילונית' לצד 'גירסה דתית', ותלוי איפה לומדים וכו' וכו'. לא ניכנס כאן לפוליטיקה של מערכת החינוך. בנצי - שיחה 21:05, 3 ביוני 2009 (IDT)
זה נכון, אבל אני גם חושב שמרגע שאדם עבר לארץ אחרת הוא גם התבולל בה אתנית. Aghnonפורטל ספרד • הצטרפו למטרה! 19:25, 3 ביוני 2009 (IDT)
לאדם, ידידי (כמה מהר זה קורה !). "מאז ומתמיד" הוא בעייתי ביותר. אם אתה נסמך על הפסוקים שציטטת, ודומיהם, הרי שהם נכונים לשעת כתיבתם, כלומר לתקופה בה הם נכתבו. שנית, העם העברי לא החל את 'הקריירה' שלו בתקופה בה נכתב התנ"ך, כולל המקרא. ביסודו של דבר, עם מתפתח, על כל רבדיו התרבותיים והרוחניים. הזיקה בין לאום ודת אינה יוצאת מכלל זה. תהליכים מסוימים, גורמים מסוימים הביאו לכך מתישהו, בנסיבות שאפשרו זאת, ולכן שאלתי נותרה פתוחה. השערה אישית שלי: גרם לכך האיש המרכזי בתקופה אותה הזכרתי בתשובתי הקודמת. הוא חולל לא מעט מהפכות כאן, עם שובו מגלות בבל, ולא במקרה. הוא קיבל סמכות מלאה לכך, מהשלטון המרכזי בממלכת פרס באותה עת. בנצי - שיחה 21:05, 3 ביוני 2009 (IDT)
אמת. ואכן, השאלה היא אם תופסים את סיפורי המקרא כסבירים וכבעלי משמעות היסטורית מתעדת, או שמניחים שהסיפור נוצר אחרי העם. אני מאמין שיש משהו מתעד גם בסיפור המקראי, הייחודי מאוד. ובסיפור המקראי העם נוצר ממשפחה המאמינה באל משפחתי ולא טריטוריאלי. בהמשך, אני מאמין שהעם שישב בציון לפני גלות בבל היה בעל מאפיינים שחלקם הוחיו מאוחר יותר בשיבת ציון. בשיבת ציון הומצאו דברים רבים, אבל העם נשא איתו קוד גנטי דתי-לאומי מיוחד כלשהו. העם היהודי הוא יוצא דופן בהיסטוריה, ואני מכיר בכך. אין לי מושג למה הוא כזה, ומה בדיוק זה אומר, אבל אין להכחיש שהוא כזה. אדם נבו;שיחה 21:55, 3 ביוני 2009 (IDT)
אין ספק שעם ישראל שונה מהגויים. אם אברהם בא לארץ כנען בשל אמונתו, למה שהוא יחליף אותה? אנשים לא היגרו סתם כך. Aghnonפורטל ספרד • הצטרפו למטרה! 23:15, 3 ביוני 2009 (IDT)

פתחים בצד הכביש בכניסה לירושלים[עריכת קוד מקור]

מי יודע מה טיבם של הפתחים המכוסים סבכות שהופיעו בשבועות האחרונים בצד הכביש לפני הכניסה לירושלים (בין גינות סחרוב לגבעת שאול)? ראיתי אותם רק מן המכונית במהלך נסיעה איטית בפקק, ועד כמה שיכולתי לראות, יש בהם סולם לירידה פנימה. מדובר במספר רב של פתחים, במרחק מטרים אחדים ביניהם. מוכר למישהו?שלומית קדם - שיחה 23:38, 3 ביוני 2009 (IDT)

שלומית, אני בטוח שקראת את היפריון. תומר א. - שיחה 03:03, 4 ביוני 2009 (IDT)
מצטערת, דווקא לא. אז מה, מי שנכנס לפתח כזה עובר לעתיד או למימד אחר? כדאי לנסותFace-smile.svgשלומית קדם - שיחה 21:12, 4 ביוני 2009 (IDT)

איש החינוך הדתי בישראל[עריכת קוד מקור]

היש מישהו המכיר את מתתיהו דגן ויוכל להבהיר את חשיבותו? אביעדוסשיחה 00:39, 4 ביוני 2009 (IDT)

ראה, אביעד. יש לו חשיבות בהקשר של מערכת החינוך הדתית הממלכתית. התפקיד הבכיר ביותר אותו מילא הוא ראש מינהל החינוך הדתי במשרד החינוך. השאלה היא אינה דווקא אישית, ביחס אליו, אלא בנוגע לפקידות בכירה בכלל, ואפילו מנכ"לי משרדי ממשלה. דומני שלא כולם זוכים כאן לערך באופן אוטומטי. היבט נוסף שצריף לבדוק, מעבר לתפקידים הרשמיים אותם מילא, הוא הישגיו בתחות העשייה החינוכית והמשנה החינוכית. אם נחליט שבשני אלה, או באחד מהם, הוא קידם או חידש באופן בולט, השאלה הופכת למיותרת, לדעתי. בנצי - שיחה 10:21, 5 ביוני 2009 (IDT)
מתי דגן היה, כאמור, ראש מינהל החינוך הממלכתי הדתי במשרד החינוך, תפקיד שאמור להוות מעין "שר החינוך" של החינוך הממ"ד (למרות שהוא כפוף, כמובן, לשר החינוך). מתי דגן נחשב לאחד מהחשובים והמשפיעים מבין ראשי מינהל החמ"ד, שהותיר את חותמו באופן משמעותי מאד במערכת. ברור לי שהוא ראוי לערך. קלונימוס - שיחה 13:51, 5 ביוני 2009 (IDT)

איך אוכל לדעת מה השרת שלי?[עריכת קוד מקור]

כשרציתי לשלוח דוא"ל לקול ישראל בענין הנוגע לויקיפדיה, נשאלתי 3 שאלות אלה: שרת הדואר הנכנס שלי הוא, וכאן יש לי שלוש אפשרויות לבחור POP3]] ,IMAP]] או HTTP. בנוסף השאלה חוזרת על עצמה כשמורים לי להקליד ידנית שרת דואר נכנס וגם כאן מצויינות שלוש האפשרויות הנ"ל להקלדה. השאלה השלישית: שרת SMTP הוא השרת המשמש להעברת הדואר היוצא שלך. שרת דואר יוצר (SMTP): וכאן אני נדרש להקליד.

לשאלה שלי: אין לי מושג מה שרת דואר הנכנס או היוצא שלי. מישהו יוכל לעזור לי?. הָאִישׁ וְהָאַגָּדָה - חייגו בקליק - למה אני אוהב את ויקיפדיה? 14:45, 4 ביוני 2009 (IDT)

לא הבנתי איפה כל זה קרה, כל המידע הזה מצוי אצל ספק הדואר שלך. השאלות שאתה שואל הן בעצם "הגדרת חשבון דואר אלקטרוני חדש". תומר א. - שיחה 16:32, 4 ביוני 2009 (IDT)
עפ"י המידע החסר שסופק פה הועלתה הסברה הבאה: אתה משתמש בשירות וובמייל (כגון gmail או yahoo mail) ולכן לא מוגדר לך חשבון מקומי במחשב. כאשר לחצת על הקישור לכתובת הדואר האלקטורני נפתחה אצלך תוכנת ברירת המחדל (שהיא בד"כ MS outlook או outlook express). וניסתה להגדיר חשבון כזה. נסה לפתוח את חשבון המייל שלך ולהעתיק אליו את הכתובת שאליה ניסית לשלוח.
סתם מתוך סקרנות, מה יש לך לשלוח לקול ישראל הנוגע לויקיפדיה? תומר א. - שיחה 16:40, 4 ביוני 2009 (IDT)
אני אכן משתמש ב-gmail. כפי שהבנתי אני צריך להעתיק לחשבון המייל שלי את הכתובת. סליחה על הבורות, אבל מה בדיוק אני צריך לעשות? (לאיפה להעתיק את הכתובת בדיוק?). לסקרנותך. הָאִישׁ וְהָאַגָּדָה - חייגו בקליק - למה אני אוהב את ויקיפדיה? 20:02, 4 ביוני 2009 (IDT)
לשדה to (נדמה לי שהוא נקרא "אל" בעברית). תומר א. - שיחה 02:58, 5 ביוני 2009 (IDT)
אם בשילוב גוגל-IE עסקינן, אתה יכול להתקין את הGmail notifier, ובחלון Options לסמן את התיבת סימון Use Gmail for internet mailto: links. בFF אין את הבעיה הזאת (בחלון הקופץ תבחר GMAIL) שמוליק - שיחה 10:12, 5 ביוני 2009 (IDT)
תודה רבה לכם. הָאִישׁ וְהָאַגָּדָה - חייגו בקליק - למה אני אוהב את ויקיפדיה? 12:47, 5 ביוני 2009 (IDT)

האם אפשר לבדוק באיזה תאריך עברי יוצא תאריך לועזי דרך האינטרנט[עריכת קוד מקור]

אני צריכה למצוא את התאריך הלועזי של יום הולדתי ואת פרשת השבוע שבו נולדתי. האם קיים אתר אינטרנט לצורך הענין ואם לא - לאן לפנות?"גילת"

יש אתר אינטרנט כזה וקוראים לו ויקיפדיה. רשמי בחלון החיפוש 1983 או ה'תשמ"ג (לפי הצורך), ובתחתית הערך תמצאי לוח שנה משולב לועזי-עברי (לא לשכוח למלמל תוך כדי "תודה דמ"י, תודה דמ"י"). לגבי פרשת השבוע, אין לי פתרון קל. יוסישיחה 21:20, 4 ביוני 2009 (IDT)
נראה לי שאפשר לעשות זאת דרך EXcel. בכל מקרה, אינטרנטית ובמהירות, אפשר להשתמש בWolfram|Alpha. Aghnonפורטל ספרד • הצטרפו למטרה! 21:38, 4 ביוני 2009 (IDT)
כמה אתרים פשוטים ביותר: כאן/כאן/כאן. שיהיה במזל טוב! ‏eytanarשיחהתרומות • 22:06, 4 ביוני 2009 (IDT)
הלוח הטוב ביותר של אליסף מובשוביץ הוא משתמש:אליסף שיצא לחופשת ויקי ארוכה מדי.--‏Avin שיחה‏ 01:55, 5 ביוני 2009 (IDT)
ועוד אחד לאוסף.. יש בו כל המידע שצריך. ShoobyD - שיחה 15:10, 7 ביוני 2009 (IDT)

ברזל בגוף[עריכת קוד מקור]

נכון שהמוגלובין הוא לא הצורה היחידה שבה קיים ברזל בגוף? איזה עוד צורות קיימות? --79.180.121.233 20:50, 4 ביוני 2009 (IDT)

נכון. התשובה הקלה היא שיש ברזל במיוגלובין, אבל תוך סקרנות בדקתי ומצאתי שיש ברזל גם ב: ציטוכרום, ציטוכרום אוקסידז, פרוקסידז, קטלז וגם מאוכסן ב: פריטין והמוסידרין. סה"כ 4-5 גרם ברזל בגוף, 65% בהמוגלובין, 4%-5% במיוגלובין, כ-1% במרכיבים שונים של חימצון תוך-תאי, 0.1% מחובר לחלבון טראנספרין ו 15%-30% מאוכסן בתאי כבד ובמערכת הרטיקולואנדותלילית w:Reticuloendothelial system. יוסישיחה 21:11, 4 ביוני 2009 (IDT)
יש עוד חלבונים ממשפחת הגלובין בגוף והם כולם מכילים הם שמכילה ברזל. מעבר לזאת יש גם חלבונים שמכילים ברזל בלא קבוצת הם. עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 23:03, 4 ביוני 2009 (IDT)
האם לשטות מים עם חלודה(כנראה ברזל חמצני), האם זה יסיע לגוף לקלוט חמצן? 79.180.121.233 09:06, 5 ביוני 2009 (IDT)
יש כמה וכמה תהליכים המפרידים בין ספיגת ברזל ממערכת העיכול לקליטת חמצן בריאות והובלתו לרקמות, ולכן אני מניח שהשאלה היא בעצם, האם "מי חלודה" מספקים ברזל הזמין לספיגה לגוף? לדעתי לא, אבל דעתי מבוססת על החיוב שבצריכת ברזל ממזון (בעיקר מהחי) או מתוספי מזון שמכילים תרכובות ברזל שאינן חלודה. דעתי לא מבוססת על השלילה של חלודה כזמינה לספיגה. יוסישיחה 09:38, 5 ביוני 2009 (IDT)
זה לא יסייע, אלא אם כן יש לך מחסור בברזל. יתר על כן, צריכה מוגברת של ברזל עלולה לגרום להרעלת ברזל הפוגעת בגוף. Gidip - שיחה 17:14, 5 ביוני 2009 (IDT)

למה אין את הרכבו הכימי של הזית?[עריכת קוד מקור]

האם אפשר להוסיף את הרכבו הכימי של הזית ? בבקשה, זה נורא חשוב לי. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

אם אפשר לפשט את השאלה: מה הרכבה הכימי של התערובת המתקבלת מטחינת פרי עץ הזית הבלתי מעובד? האם התערובת היא תמיסה כמו במקרה של פרי עץ התפוז או שמה היא תערובת שחלק נכבד ממנה בלתי מסיס? מה אחוז שמן הזית בתערובת הזו? מה ההבדל הכימי בין שמן זית לשמן סויה?. עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 23:01, 4 ביוני 2009 (IDT)

שלום עכשיו[עריכת קוד מקור]

מישהו יודע מהו שם הפונט שבו נכתבה המלה "שלום" בלוגו של שלום עכשיו? -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

סוג של קורן (נקרא בוורד גם קרן). נרו יאירשיחה • י"ג בסיוון ה'תשס"ט • 00:42, 5 ביוני 2009 (IDT)
תודה! אין לי אותו במחשב, יש לך אולי מושג מאיפה אפשר להורידו? -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת , עדיין
לא. כאמור, זה צריך להיות בוורד. נרו יאירשיחה • י"ג בסיוון ה'תשס"ט • 01:32, 5 ביוני 2009 (IDT)

מקצוע חדש - " חקר הטרור "[עריכת קוד מקור]

לאחר פיגועי הטרור ב- 11 בספטמבר 2001 התחילו לילמוד באוניברסיטאות והמכללות את הנושא וניפתח " המכון לחקר הטרור " במרכז הבינתחומי בהרצליה . רציתי לדעת איך קוראים לזה בשפה מקצועית , כלומר האם יש לזה איזה שם מקצועי  ? ................ וכמו שיש מקצוע שהוא חוקר את הפשיעה שניקרא  : " קרימינולוגיה " ( בא מהמילה  : " CRIME " באנגלית ) חייב להיות לזה איזה שם מקצועי . תודה .

בעזרת השם תמיד להיות שמח ! - שיחה 10:27, 5 ביוני 2009 (IDT)

לא לכל דבר יש שם. אין, לדוגמה, שם עבור רופא שיניים שמתעסק רק בסתימות, עבור רופא עור שמתעסק רק בחצ'קונים, עבור מנתח אורטופדי שמתעסק רק בניתוחי קרסול לשיחזור רצועות או עבור קרימינולוג שמתעסק רק בטרור. עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 19:11, 6 ביוני 2009 (IDT)

ספורט וחוכמה[עריכת קוד מקור]

האם ספורט פוגע באינטיליגנציה? משפר אותה? 10:43, 5 ביוני 2009 (IDT) -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

רק כדורגל (פוגע), השאר לא פוגעים ולא משפרים. Fade to Black - שיחה 14:38, 5 ביוני 2009 (IDT)
אמנם ישנן סטיגמות, אבל ישנם אנשים חכמים רבים השומרים על כושר וספורטאים השומרים על המוח שלהם. Aghnonפורטל ספרד • הצטרפו למטרה! 14:40, 5 ביוני 2009 (IDT)
תלוי כמה בומבות לראש חוטפים באותו ענף ספורט. עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 19:08, 6 ביוני 2009 (IDT)

דם למוח[עריכת קוד מקור]

  • ידוע שגידול באספקת הדם למוח בעת מאמץ משפרת את תפקודו, אבל האם יש לגידול הזה השפעה אם הדם מתקבל במוח כמה שעות לפני שבוחנים את תפקודו?
  • אדם ישן בכל לילה בתנוחה שתביא יותר דם למוח. האם יחול שיפור או הרעה בתפקודים השכליים שלו?

10:53, 5 ביוני 2009 (IDT) -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

ציטוטים של רבין ופרס בוויקיציטוט[עריכת קוד מקור]

במיזם האחות ויקיציטוט אנונימי הוסיף אל הציטוטים:

  1. יצחק רבין: "אני רוצה לתת לאש"ף את האשראי המגיע לו ולומר שאין הם מסתירים את כוונתם האמיתית לחסל את ישראל." ~ ידיעות אחרונות, 27.6.1980
  2. שמעון פרס:
    1. "אתה חירש? אני אומר לך: לא תקום מדינה פלסטינית." ~ 17.11.93, בכנסת, לעבר משה קצב.
    2. "ההסכם הזה הוא הסכם על עזה ועל יריחו. באשר למה שיהיה להבא, אני מתנגד למדינה פלסטינית נפרדת, אני בעד קונפדרציה ירדנית-פלסטינית. אמרתי את זה אלף פעמים, ולא שיניתי את דעתי." ~ בראיון, על הסכם "עזה ויריחו תחילה"

האמנם ? מישהו יכול לאשר את המקור ? מיקיMIKשיחהמתקפת איכות/הודו - הצטרפו עכשיו! • 16:44, 5 ביוני 2009 (IDT)

נדמה לי שלמשתמש:ברי כצנלסון (שאותו לא ראיתי כאן כבר הרבה זמן) יש גישה למידע כזה, נסה לפנות אליו (אולי במייל). תומר א. - שיחה 16:49, 5 ביוני 2009 (IDT)
רבין אמר הרבה דברים שערוריתיים. כל איזה שבועיים הייתה לו פליטת פה מביכה אחרת. עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 19:04, 6 ביוני 2009 (IDT)

הרס"ר האגדי של ביס"ט[עריכת קוד מקור]

לא רציתי לבטל סתם, אז אם מישהו יודע לאשש/להפריך.. אביעדוסשיחה 19:33, 5 ביוני 2009 (IDT)

ממש לא חשוב, כל רס"ר הופך להיות אגדי. רסרים ששער נקרא על שמם או שהיה יחוד אחר ראוי שישארו, השאר גם אם יהיו מי שהם מופיעים אצלם בסיוטי הלילה שישארו רק בזכרונם. שנילישיחה 19:38, 5 ביוני 2009 (IDT)
אני ממש לא בטוח שכל רסר הופך להיות אגדי. הכרתי גם רסרים אפרוריים. עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 19:06, 6 ביוני 2009 (IDT)

נא להזין כאן את כותרת השאלה[עריכת קוד מקור]

מה מקורה של האמרה? "חברותא מה טובה. עד שאמרו : אדם בלא חבר כשמאל בלא ימין. רק שיהיה חבר טוב ירא אלוקים וסר מרע. וכבר אמרו רז"ל: סק דרגא וסב שושבינא, הדבק באדם חשוב ממך". תודה רבה. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

וגם לחתום. בנצי - שיחה 12:09, 6 ביוני 2009 (IDT)
האמרה "אדם בלא חבר כשמאל בלא ימין" מקורה בספר "מבחר הפנינים" שחובר כנראה על ידי ידעיה הפניני ואולי על ידי שלמה אבן גבירול ומובאת גם בפירושיו של רבי מנחם המאירי על אבות (א, ו) ומשלי (יז, יז). האמרה "סק דרגא בחר שושבינא" מקורה בתלמוד בבלי, מסכת יבמות סג א, ותרגומה (בערך) הוא, כפי שצוטט, "הדבק האדם חשוב ממך". נראה שהציטוט שהובא כאן הוא ממקור מאוחר יותר, אולי ספר מוסר כלשהו. כוזרי - שיחה 00:37, 7 ביוני 2009 (IDT)

גלולה למניעת היריון[עריכת קוד מקור]

חיפשתי בערך ולא מצאתי (כנראה לא הבנתי פשוט): מה האפקט שעושה הגלולה בגוף האישה? כל שאני מבין, משמה, הוא שהיא מונעת היריון. אבל כיצד? אני מניח שהגלולה לא נועדה לחסום את דרך הזרע או משהו דומה. ההיגיון אומר שהיא דוחה את תאריך הווסת (כלומר, דוחה את מועד יציאתה של הביצית מן השחלה), ואז הזרע לא נפגש עם הביצית ובכך נמנע היריון (מה שאומר שהגבר לא צריך להשתמש בקונדום, אם האישה נוטלת גלולות, נכון?). אם כך, אישה שלוקחת גלולות, נגיד שלוש שנים ברציפות, הדבר אומר ששלוש שנים היא לא תקבל מחזור? תודה מראש, 93.173.111.253 10:24, 6 ביוני 2009 (IDT)

הגלולה כוללת את הורמוני המין אסטרוגן ופרוגסטרון.
הפרוגסטרון פועל על המוח, ומונע את הפרשת הגונדוטרופינים (FSH ו-LH) וכך נמנע הביוץ. האסטרוגן מסייע לפרוגסטרון במניעת הביוץ. הפרוגסטרון שבגלולה פועל גם למנוע מרירית הרחם את השינויים שנדרשים לקליטת הביצית המופרית. איתן 19:38, 6 ביוני 2009 (IDT)
והמחזור נמשך, אלא שהוא כולל רק את שרידי רירית הרחם הנבנת כל חודש ולא כולל ביצית. עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 19:45, 6 ביוני 2009 (IDT)

המזכיר הצבאי של משה שרת[עריכת קוד מקור]

מי היה מזכירו הצבאי של משה שרת כתקופת כהונתו כראש ממשלה ובפרט בתקופת העסק ביש? תודה tomtom - שיחה 15:01, 6 ביוני 2009 (IDT)

לפי המזכיר הצבאי של ראש הממשלה, נחמיה ארגוב. אביעדוסשיחה 20:51, 6 ביוני 2009 (IDT)
לפי הבנתי נחמיה ארגוב היה המזכיר של בן גוריון, כשה התפטר, עזב גם הוא וחזר כשבן גוריון שב. tomtom - שיחה 20:53, 6 ביוני 2009 (IDT)
כך גם לפי נחמיה ארגוב. בזמנו כשהכנתי את הטבלה השארתי במכוון רווח בין 1954 ו-1955. ‏Wierzba‏ • שיחה • 20:57, 6 ביוני 2009 (IDT)
זהו, לא כ"כ רואים את המרווח. אביעדוסשיחה 21:06, 6 ביוני 2009 (IDT)

מבטא (2)[עריכת קוד מקור]

כיצד ניתן לשנות מבטא? תודה... 77.127.81.220 18:32, 6 ביוני 2009 (IDT)

דומני שציינתי זאת במבטא (1). לומדים את זה, מלבד אלה שניחנו בשמיעה מוזיקלית ברמה כזו, שזה בא להם לבד. גם ילדים בגילאים צעירים הם די פלסטיים מהבחינה הזו. אינני בטוח, אבל אולי אדם שזו התמחותו הוא פונולוג. עיין גם במבטא. בנצי - שיחה 18:46, 6 ביוני 2009 (IDT)
יש קורסים לשיפור המבטא ואפשר ללכת גם לקלינאית תקשורת. עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 18:49, 6 ביוני 2009 (IDT)
כן, אבל איך אפשר ללמוד? נניח שאיש עסקים כלשהו קודם למנהל שלוחה בארץ אחרת. הוא מבקש ללמוד את המבטא המקובל שם לפני הגעתו. האם הוא יכול לעשות זאת, למשל, באמצעות האזנה לקריינים מקצועים ותרגול? ואיך שמיעה "מוזיקלית" עשויה לסייע בכך? 77.127.81.220 18:52, 6 ביוני 2009 (IDT)
באיזו שפה מדובר? אנגלית? אם מדובר באנגלית אתה יכול לטוס בדרך למדינה דוברת צרפתית או הולנדית ולקבל שם קורס שיפור מבטא אנגלי יחד עם מוזיקאים צעירים שבטוחים שלשיר באנגלית זה מה זה מדליק. החבר'ה האלה תמיד היממו אותי: שרים באנגלית במבטא טוב וכמעט שלא מבינים אנגלית. עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 19:35, 6 ביוני 2009 (IDT)
עידו: קלינאית, כהגדרתה, עוסקת בליקויים במערכת השמיעה ובתפיסת השמיעה, ובתוצאותיהם - הפרעות תקשורת. הוא/יא יכול/ה לעשות משהו, אבל אין זה תחום התמחותם. ולשואל: 'שמיעה מוזיקלית' טובה, אינה מתייחסת בהכרח למוזיקה, אלא לכל צליל החודר לאוזן. צליל הוא צליל, וכל היתר הוא פרשנות תקשורתית, תרבותית ואמנותית. 'שמיעה טובה' פירושה כושר טוב יותר לקלוט את כל מרכיבי הצליל ולאחזר אותם תוך זמן קצר, יחסית. תמיד אפשר ללמוד ולהתאמן בהתעמלות, אתלטיקה, כדורגל או כדורסל, למשל, ולהגיע למשהו, אבל זה תמיד יהיה שונה ממי שיש לו כישורים טבעיים לכך. כשרון טבעי, בכל תחום, מבוסס על קיומם של יותר תאי עצב ויותר קשרים ביניהם, או על יכולת טובה יותר ליצור כאלה, בהשוואה לאחרים. לכן האחרונים זקוקים להנחייה מקצועית. בנצי - שיחה 19:15, 6 ביוני 2009 (IDT)
פשוט לא נכון. יש אומנם קלינאיות תקשורת שמטפלות בלקויי שמיעה, אבל יש כאלה שמטפלות באוטיסטים ששומעים מצויין, או בנפגעי שב"ץ, או במשותקי מוחין, או בבעלי מבטא זר. עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 19:32, 6 ביוני 2009 (IDT)
זה פשוט נכון. אבל במקום להתנצח מילולית, על סמך מה אתה קובע שכן ? קלינאות היא קלינאות (משורש קליני), מה שמלמד על גישה שמתעלת את עצמה לבעיות פיזיולוגיות קליניות, זהו הדגש שלה, וזוהי האוריינטציה שלה. ישנה חפיפה מסוימת, אבל לא קטיגורית, ולכן כבר אמרתי קודם שחלק מהם יכולים אכן לטפל בהיבטים פונולוגיים מסויימים, אבל התעלמת מכך, ואתה משיב קטיגורית ובאופן נטול הבחנה. אני מדגיש, יש היבטים קליניים ויש היבטים פונולוגיים, ולכן תחומי ההתמחות שונים. וחוץ מזה, אתה מרבה להשיב מבלי להקשיב, ולא רק כאן, בנצי - שיחה 20:35, 6 ביוני 2009 (IDT)
בנצי, אולי תסביר לי באמת, אם אתה כל כך מבין בקלינאות תקשורת, למה כשאוטיסט הולך לקלינאי תקשורת, הקלינאי לא בהרכח יעבוד אתו על שום דבר שקשור לתקשורת קולית או לתפיסה שמיעתית? האם אני צריך לומר לקלינאית תקשורת של הבן שלי שתפסיק לעבוד אתו על שיפור ההבנה שלו להבעות פנים כי אתה לא מרשה לה לעזות את זה? אולי אני צריך להגיד לה שתפסיק לעבוד גם אם עם הלקוח שלה שהגיע למדינה לפני ארבעים שנה ועוד לא נפטר מהמבטא הזר כי אתה, בנצי, לא מכיר במבטא זר בתור בעיה או שאתה יודע יפה מאוד להבדיל בין פתולוגיה לבין מה שאינו פתולוגי? בו ותסביר לי. כולי אוזן. עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 00:13, 7 ביוני 2009 (IDT)
אשמח. אבל קודם הפסק להתייחס לויכוח בצורה אישית כל כך, ולהיצמד לטיעונים בלבד, או להפרכתם, ללא שמץ של ביטויים אישיים כאלה או אחרים (תגובתך האחרונה לבדה, מכילה כמה כאלה). זה מאוד לא נעים (גם בעניין תעלות יונים), ובעיקר מאוד לא לעניין. בנצי - שיחה 16:06, 7 ביוני 2009 (IDT)
נדמה לי שגם אני פעם כתבתי את זה בהכה את המומחה. בעבודה הקודמת שלי עבדתי עם אמריקאית מטקסס שרצתה לשנות את המבטא הדרומי שלה. היא ישבה מול החדשות והיתה חוזרת על מה שהקריינים אמרו, בסוף נהיה לה מבטא אמריקאי נהדר. בעצתה, עשיתי את זה גם וגם המבטא שלי השתפר פלאים. תומר א. - שיחה 19:47, 6 ביוני 2009 (IDT)
אני מניח שהשיפור לא התרחש בתוך חצי שעה. כמה זה ארך, בערך? תודה... 77.127.81.220 19:50, 6 ביוני 2009 (IDT)
קשה לומר, זה היה תהליך, הייתי מדבר אנגלית בעבודה כל יום כל היום. בהתחלה הייתי שם לבד שיש מילים שאני הוגה לא נכון, אח"כ הייתי שם לב שאני עומד להגיד מילה שאני צריך להקפיד עליה ובסוף זה היה בא יוצא ככה לבד. אני מניח שאפשר להגיד שאחרי כמה חודשים המצב כבר היה יותר טוב. אגב, כשהפסקתי לדבר אנגלית, זה די נעלם. תומר א. - שיחה 19:54, 6 ביוני 2009 (IDT)
אינני יודע לומר מתוך ידיעה מהי טיבה של הוראת האנגלית בארץ, וזה גם תלוי לאיזו מדינה משווים ובאיזה בי"ס מדובר. לפחות בהשוואה לארצות בדרום ובמרכז אירופה, המצב טוב יותר, ולפעמים בהרבה, אבל היא נופלת מזו הקיימת במערב אירופה, ובפרט סקנדינביה. אבל, לצערי, הוראה זו חסרה הגייה ומבטא כחלק אינטגרלי של לימוד השפה. כולנו מכירים את התופעה של זיהוי ישראלים המתיירים בחו"ל המדברים אנגלית, גם כאשר האנגלית שבפיהם טובה מאוד ויותר מכך, רק משום שמבטאם הייחודי מסגיר אותם. שמעתם את האנגלית אצל שכננו ממזרח, גם צעירים וגם שוטרים ? ובכן, זה לא במקרה - הוראת האנגלית שם כוללת גם למידה של מבטא, בריטי, במקרה זה. בנצי - שיחה 00:05, 7 ביוני 2009 (IDT)

לא מזמן קראתי ערך, ואני לא זוכרת את שמו...[עריכת קוד מקור]

ערך על להקת מטאל מסוג כלשהו [כנראה קיצוני] שהייתה למישהו ממנה אובססיה למוות ואז מישהו [לא בטוחה אם הוא או אחר] מת משם, והלהקה לקחה את האפר שלו או משהו כזה ועשתה ממנו...שרשרת? משהו דומה. למישהו יש מושג על איזה להקה אני מדברת? אני ממש לא זוכרת. סליחה על הממש מעט פרטים. שייקס - שיחה 18:59, 6 ביוני 2009 (IDT)

די בטוח שמדובר במייהם. Keep on rockin' ;)
לא נראה לי שאפשר לעשות שרשרת מאפר. יש ששמים כמות קטנה של אפר בתוך תליון עם חלל קטן, כמו בתליונים שנפתחים ויש בהם תמונות קטנטנות, אולי הכוונה למשהו כזה. כוזרי - שיחה 00:48, 7 ביוני 2009 (IDT)
יש אפשרת כזו. לקחים אפר של אדם ובטכניקה מיוחדת הופכים אתו ליהלום שמשמש כתליון. זה אפילו הופיע באחד הפרקים של עמוק באדמה אנדר-ויק - שיחה 15:10, 7 ביוני 2009 (IDT)
בינגו! מתוך הערך מייהם: "ב-8 באפריל 1991, הסולן השבדי של הלהקה פר (Dead היה כינויו) התאבד על ידי חיתוך ורידיו וירייה בראשו ברובה ציד. שמועות טענו כי חברו ללהקה יורונימוס אכל חלקים ממוחו והכין תליונים מחלקי הגולגולת." אפר, חלקים מהגולגולת...אותו דבר Face-smile.svg. שייקס - שיחה 19:28, 7 ביוני 2009 (IDT)
איזה נושא מורבידי...ברר!שלומית קדם - שיחה 22:37, 10 ביוני 2009 (IDT)
אני חושב שגם יצאו 1000 צלחות מעופפות מאפרו של ממציא הפריזבי. איני מצליח למצוא את שמו מכיוון שכפי הנראה לא ידוע מי המציא את הפריזבי ראשון. Aghnonפורטל ספרד • הצטרפו למטרה! 22:47, 10 ביוני 2009 (IDT)

פונקציה טריגונומטרית[עריכת קוד מקור]

- הועבר לדף ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון מתמטיקה/3#פונקציה טריגונומטרית

משוגע[עריכת קוד מקור]

מה המקור לשם של הלהקה? יש לו קשר לפירוש העברי? שייקס - שיחה 19:05, 6 ביוני 2009 (IDT)

כמובן. אם כי מקור השם אינו בעברית אלא ביידיש. ברק שושני - שיחה 19:12, 6 ביוני 2009 (IDT)
תודה רבה! שייקס - שיחה 19:23, 6 ביוני 2009 (IDT)
כמובן שמדובר במילה עברית שהתגלגלה ליידיש.. אביעדוסשיחה 20:31, 6 ביוני 2009 (IDT)
כן, אבל מקימי הלהקה לקחו את המילה מיידיש ולא מעברית, כך לפי ראיון איתם (ראה קישורים בוויקיפדיה האנגלית). ברק שושני - שיחה 20:33, 6 ביוני 2009 (IDT)
כן, את זה הבנתי. אגב, יש לא מעט מקרים של מילים עבריות שהתגלגלו דרך היידיש לשפות אחרות: חוצפה, שייגץ ושיקסה, גנף (גנב) ועוד. אביעדוסשיחה 20:41, 6 ביוני 2009 (IDT)
רק חוצפה וגנף, מן הרשימה שהבאת. שיקסה ושייגץ מעולם לא היו בעברית.שלומית קדם - שיחה 22:39, 10 ביוני 2009 (IDT)
חשבתי על זה לעוד רגע - האם המילים האלה מקורן בשיקוץ העברית? זה מוזר, אם כן, כי אני הכרתי אותן כלשון חיבה לילדה בלונדינית או לילד שובב, וקשה לייחס משהו חיובי למילה שיקוץ.שלומית קדם - שיחה 22:41, 10 ביוני 2009 (IDT)
ביידיש אומרים גַנֶב ולא גנף. הָאִישׁ וְהָאַגָּדָה - חייגו בקליק - למה אני אוהב את ויקיפדיה? 22:48, 10 ביוני 2009 (IDT)
לגבי שיקסה ביידיש אכן הכוונה לאישה לא צנועה, ואכן, על סמך המילה שיקוץ. התפיסה מאחורי זה הוא שאישה לא צנועה יש בה מן התיעוב והמיאוס. ייתכן שזה הפך כינוי גם לילדה בלונדינית או משהו כזה בגלל מחשבות תועבה המתעוררות בעקבות יופיה, וד"ל. לגבי שייגץ ייתכן שזה אותו הדבר כמו בשיקסה, אך בזה אינני בטוח. הָאִישׁ וְהָאַגָּדָה - חייגו בקליק - למה אני אוהב את ויקיפדיה? 22:48, 10 ביוני 2009 (IDT)
שיקצה היא אישה לא יהודיה. ‏עמיחי 23:36, 10 ביוני 2009 (IDT)

ראב"ע וביקורת המקרא[עריכת קוד מקור]

נתקלתי כמה פעמים בקטעים מסוימים בפירושים של רבי אברהם אבן עזרא לספרי התנ"ך, בטענות שיש בהן דמיון מסוים לטענות של ביקורת המקרא - לדוגמה, הוא כותב שסיום של מזמור תהלים, שעוסק בבית המקדש בירושלים, נכתב ע"י אחד מגולי-בבל. הוא טוען זאת כי המזמור נכתב ע"י דוד אחרי חטא בת שבע, בתקופה שהוא עוד לא ידע בה שבית המקדש יבנה בירושלים. מישהו קרא על טענות כאלה של אבן-עזרא או של חכמים מסורתיים אחרים (מלבד מה שנכתב בגמרא על הקטעים בתורה שלא כתב משה)? אולי יש מאמר שמתייחס לכך? תודה, ‏pacman - שיחה 21:39, 6 ביוני 2009 (IDT)

קרא את מה שכתב פרופ' אוריאל סימון באנציקלופדיה המקראית, ערך תנ"ך פרשנות (יצא גם בחוברת נפרדת: פרשנות המקרא היהודית, מוסד ביאליק, ירושלים). בפרק על פרשני ספרד הוא דן באריכות בראב"ע, ומסביר שהוא חתר לפשט ולאמת, אך האמין בקדושת המקרא (זה סיכום על רגל אחת). הדיון בחוברת הוא בעמודים 47 - 60. רוניתש - שיחה 00:16, 7 ביוני 2009 (IDT)
תודה רבה. ‏pacman - שיחה 18:52, 8 ביוני 2009 (IDT)

מה ההבדלים בין התרבות ההלניסטית והתרבות הרומית?[עריכת קוד מקור]

כותרת^^

עוד שאלה: כיצד התרבות ההלניסטית השפיעה על רומא ומדינות אחרות שלא היו בשליטתם של היוונים ההלניסטים באותו זמן, כמו קרתגו וערים יווניות אחרות(לא הלניסטיות)? תודה לעוזרים. --CreativeUser - שיחה 22:26, 6 ביוני 2009 (IDT)

מי צודק, ויקיפדיה או Ynet?[עריכת קוד מקור]

בערך עונש מוות בוויקיפדיה מתוארת ההוצאה להורג המכונה בפי חז"ל "שריפה" כך: "שריפה הינה שפיכת מתכת מותכת לגרונו של הנידון למוות". לעומת זאת בערך המקביל ב-Ynet היא מתוארת כך: "שריפה - זריקת פתיליה בוערת לתוך פיו של הנידון למוות". מי צודק? בברכה, כוזרי - שיחה 00:21, 7 ביוני 2009 (IDT)

למה זה חשוב אם שופכים מתכת מותכת לפה או מתילים פתיליה בוערת לפה. אלה פעולות די דומות. עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 00:37, 7 ביוני 2009 (IDT)
פתיליה היא כירה ניידת, ואני לא רואה שום מצב שהיא יכולה להיכנס לפה של מישהו, בוערת או לא. כוזרי - שיחה 00:42, 7 ביוני 2009 (IDT)
ראה כאן פרק ז' משנה ב'. אמיר מלכי-אור - שיחה 01:28, 7 ביוני 2009 (IDT)
רציתי לתקן ואז ראיתי כי בארבע מיתות בית דין יש שילוב של האמירות וכתוב שהיו משליכים פתיל של עופרת. אז אחכה עד שיבוא חכם ובקי ממני בהלכה ואם לא אז בסופו של דבר תיק"ו. אמיר מלכי-אור - שיחה 01:33, 7 ביוני 2009 (IDT)
לדעתי, עם כל הצניעות, אנחנו צודקים. פתיליה במשמעה המודרני זה בטח לא, ולכן יש לפרש במילים "פתילה" (ולא "פתיליה"!) מהי. כעת מהי פתיליה בלשון חז"ל - פתיל של עופרת בוערת כלומר, חתיכת עופרת מותכת והתיאור אצלנו מדוייק. Ranbar - שיחה 12:23, 7 ביוני 2009 (IDT)
רנבר צודק. חגי אדלרשיחהל-65 ערי מיליונים אין עדיין ערך. קחו אחת! • ט"ו בסיוון ה'תשס"ט • 12:38, 7 ביוני 2009 (IDT)
Ynet מבלבלים בין פתילה לבין פתיליה. כוונת המשנה היא ששופכים גוש עופרת רותחת לתוך גרונו של אדם, ובלשון חז"ל עופרת נקראת גם 'פתילה של אבר'. הערך אצלנו יותר מדוייק משל Ynet. (ודרך אגב, אם מישהו נלחץ מעט, אז גם בזמן שסנהדרין הייתה מוציאה לפועל מיתת בית דין, סנהדרין שהייתה מוציאה לפועל גזר דין כזה בתדירות של אחד ל-70 שנה הייתה נקראת 'סנהדרין קטלנית', כלומר סנהדרין שהורגת יותר מדי. מיתות בית דין הם יותר סוג של הרתעה ותיאוריה מאשר ביצוע מעשי. נת- ה- - שיחה 12:41, 7 ביוני 2009 (IDT)

הסרט נרדפי החוק[עריכת קוד מקור]

- הועבר מהדף שיחת ויקיפדיה:דף שיחה

בערך של במאי מסוים מופיע הסרט נרדפי החוק(שלושה גברים מוצאים את עצמם באותו תא כלא ובורחים)השאלה היא האם הסרט מתחיל ככה? pen right וleft שמראים את השכונה הענייה שסובב בה פשע ולאחר מכן מראים זוג שוכבים במיטה ואז האיש קם ורואה אישה מסתכלת על השמיים... אני צריך לדעת בדחיפות האם הסרט שאני מדבר הוא הסרט שאתם מדברים עליו.. _____נועם -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

עד כמה שאני זוכר כן, ובאנגלית הוא נקרא Down by Law, סרט שחור לבן של ג'ים ג'ארמוש מ-1987 עם רוברטו בניני, טום וייטס וג'ון לורי אלמוג 18:33, 1 במאי 2009 (IDT)

הבעיה היא שאני צריך להיות בטוח, האם אין עוד סרט בשם הזה? אתה בטוח שהוא התחיל ככה? בסרט שראיתי מראים את כל הבתים הגדולים בpen right וleft ואני לא בטוח שזה הסרט שעליו אני מדבר..

אז אני לא בטוח. אלמוג 18:38, 1 במאי 2009 (IDT)

איך אני יכול לברר את התקציר של הסרט שראיתי? הסרט שראיתי בטוח נקרא נרדפי החוק, השאלה היא האם קיים עוד סרט בשם הזה? חיפשתי בכל האתרים וראיתי רק את הסרט שעליו אתה מדבר.. ולא ראיתי שום איזכור על סרט אחר.. בנוסף לכך בסרט קיים מוזיקה קצבית המותאמת לתנועת המצלמה.. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

מציאת נווה מדבר באמצעות ענף עץ[עריכת קוד מקור]

שלום. יש פעולה חביבה שמופיעה בעיקר בסרטים מצוירים, בה מחזיקים ענץ בצורת Y, כך שהשפיץ היחיד שלו פונה קדימה, והוא בעצם "מוביל" את המחזיק בו למקור מים. אני מנסה למצוא על זה קצת מידע, כלשהו (יש לפעולה הזו שם? מאיפה זה מגיע? איפה הופיע לראשונה? וכד'). אנא עזרתכם. בתודה מראש, אנדר-ויק - שיחה 15:04, 7 ביוני 2009 (IDT)

עיין בקווי נסקה#תאוריות אלטרנטיביות, או בערך האנגלי על dowsing. כוזרי - שיחה 15:13, 7 ביוני 2009 (IDT)
זה בדיוק מה שהתכוונתי אליו. רב תודות. אנדר-ויק - שיחה 16:03, 7 ביוני 2009 (IDT)

יהידות[עריכת קוד מקור]

לפי היהדות ישנו איסור כלשהו על כניסה למקומות קדושים לדתות אחרות, לדוגמה לכנסיות או מסגדים? בתודה מראש 89.138.251.150 16:50, 7 ביוני 2009 (IDT)

יש איסור על כניסה לבתי עבודה זרה. הנצרות מוגדרת בהלכה כעבודה זרה משום שהנוצרים מאמינים בשילוש הקדוש, ולכן אסורה הכניסה לכנסיות. לעומת זאת, האסלאם מאמין באחדות הבורא ולכן אינו נחשב כעבודה זרה, והכניסה למסגדים מותרת. כוזרי - שיחה 16:57, 7 ביוני 2009 (IDT)
ואעפי"כ יש משהו בעייתי בהגדרה ההלכתית הזו. עפ"י כל תפיסה מקובלת, פילוסופית ותיאולוגית כאחד, הנצרות היא אחת משלוש הדתות המונותאיסיטיות. גם על פי הנצרות מדובר באחדות הבורא, וכל היתר, הם נסים, לפי אמונתם. קשה מאוד לומר שאמונתם זו בנסים, שוות ערך היא לקיומם של אלים פונקציונליים רבים, ולפולחנים הנלווים אליהם. חוששני שהלכה זו נתחדשה בימים בהם הנצרות העיקה מאוד על יהודים ואנוסיהם, ברחבי השפעת הנצרות הקתולית בימים הקשים שלה, ומוראותיהם, ועל רקע זה, ולא מהסיבה המוצהרת. בנצי - שיחה 17:51, 7 ביוני 2009 (IDT)
אם הבנתי נכון, היהדות ממליצה ליהודי שלא מוצא בית כנסת להתפלל במסגד ולא בחוץ. אולם, היהדות אינה מרשה ליהודי להיכנס בכלל לכנסיות ולהביט באומנות נוצרית דתית. עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 17:55, 7 ביוני 2009 (IDT)
לא שמעתי על ההיתר להתפלל במסגד במקום ברחוב. אני מניח שמקור ההיתר הוא בפוסק שחי באחת מארצות האיסלם, בתקופה בה יהודים נהנו מיחס טוב. באשר לכנסיות, אין לי אלא לחזור על מה שאמרתי בתשובתי הקודמת, כלומר שזוהי הלכה מאוחרת, ומסיבות לא ענייניות. כדי לבסס את עמדתי זו, מעבר להשערה הגיונית יותר או פחות, אני מבקש להזכיר שב-300 השנים הראשונות מאז נולדה הנצרות, נהגו יהודים ונוצרים להתפלל יחדיו באותם בתי כנסת, כאשר עדיין לא ראו את עצמם נפרדים כל כך מבחינה דתית. עובדה זו אינה נתונה בספק, ויש לכך עדויות ברורות מאותה תקופה מפתיעה, שהסתיימה כאשר הנצרות הפכה להיות הדת הרשמית באימפריה הרומית. היהדות הוגדרה אז רשמית כאוייבתה של הנצרות, והיהודים כמי שאחראים למותו של ישו. יתכן מאוד, שאז גם נקבע היחס ההלכתי לנצרות, ובהתחשב במהפך ביחס כלפי היהדות והיהודים, אני חושב בצדק, ע"מ להגן על יהודים מפני קרבת יתר, והמרת דת כתוצאה מכך. מבחינה זו, אם נהיה עקביים, המצב היום הוא בדיוק הפוך, ויש לחשוש מאלה שהפכו את בני שתי הדתות המונותאיסטיות הראשונות, לשטן גדול ולשטן קטן (לכאורה, הכוונה בהגדרה זו היא לארה"ב וישראל, בהתאמה, אבל למעשה, במובן עמוק יותר, התייחסות זו מיוחדת לנצרות וליהדות, בהתאמה). מבחינה זו, זוהי דוגמה לכך שהיהדות, הרבנית לפחות, איבדה את היכולת הדינמית שלה, והפכה למקובעת. בנצי - שיחה 19:02, 7 ביוני 2009 (IDT)
זה לא רק עניין של פוליטיקה דתית, הנצרות מתירה פסלים ודיוקנות קדושים, מה שנחשב אצל היהודים לעבודת אלילים. הבעיה של השילוש הקדוש התקבלה כסתירה למונותאיזם לא רק אצל היהודים, נוצרים רבים, במהלך הדורות, התקוממו נגד התפיסה הזאת, היו שסעים בנצרות ודיכוי ביד קשה. עד היום יש זרמים בנצרות הלועגים לבתולי מרים ו/או למושג השילוש הקדוש. בברכה. ליש - שיחה 19:09, 7 ביוני 2009 (IDT)
בנצי היקר, יהודים רבים מתפללים היום במסגד כאשר מתירים להם להתפלל במערת המכפלה. ובאשר לנצרות, נראה שלא הייתה אידיליה בין היהדות לנצרות גם בימים הראשונים, וברכת המינים חוברה כדי להפריד בין היהדות הפרושית לשאר הכתות ששגשגו אז, עוד לפני בוא הנצרות. אין שום סיבה להניח שהיחס של הפרושים לנצרות יהיה קל יותר מהיחס לצדוקים ולבייתוסים. ייתכן שכתות ביהדות, כמו האיסיים, לא נמנעו מלהתפלל יחד עם הנוצרים, אבל האיסור הרבני על קשר עם נוצרים הוא עתיק יומין, ובוודאי חל גם בשלוש מאות השנים הראשונות לנצרות. כוזרי - שיחה 19:24, 7 ביוני 2009 (IDT)
כתבתי לפני התנגשות עריכה -ובכן, הרמב"ם מביא באחת מאגרותיו, כי יהודי המגיע עיר ואינו יודע לאיזה כיוון להתפלל, שייגש למסגד הקרוב, יראה היכן המחראב הפונה למכה, יסתובב ויתפלל לכיוון ירושלים. לגבי העבודה הזרה בנצרות, כידוע הנצרות רואה בילוד אישה כבן האלוקים וכאלוה בפני עצמו ואף משתמשת באיקונינים ומשום כך נחשבת ביהדות כעבודה זרה בשיתוף. ולגבי הטענה כי נָ‏צרים התפללו עם יהודים, אכן! - לכן תיקן שמואל הקטן את ברכת המינים הברכה התשעה עשרה בתפילת שמונה עשרה הפותחת במקור במילים למינים ולמשומדים (ולדעת חוקרים שונים במילים לנוצרים ולמינים), כאשר המשתתפים בתפילה נבדקו האם הם עונים אמן על ברכה זו, ומי שלא, מיד נחשב במינות והורחק מהקהילה. הגמרא במסכת ברכות קובעת כי מי שמדלג על ברכה זו בעת חזרת הש"ץ מפסיקים אותו באמצע התפילה ומחליפים חזן וכך נפסק להלכה בשולחן ערוך (אורח חיים סימן קכ"ו סעיף א): "ש"צ שטעה ודילג אחת מכל הברכות וכשמזכירין אותו יודע לחזור למקומו אין מסלקין אותו אבל אם דילג ברכת המינים מסלקין אותו מיד שמא אפיקורוס הוא ואם התחיל בה וטעה אין מסלקין אותו." בברכה, יהודה מלאכיפניה אליויקיהדות • ט"ז בסיוון ה'תשס"ט • 19:32, 7 ביוני 2009 (IDT)
רבות נכתב בימינו על מעמדה הנוכחי של הנצרות. ראו האם הנוצרים בימינו עובדי עבודה זרה הם?. דוד - שיחה 14:14, 8 ביוני 2009 (IDT)

כמה שאלות על כתיבת ספר לימוד[עריכת קוד מקור]

אני משתעשע ברעיון של כתיבת ספר לימוד על תורת היחסות הפרטית. הספר יהיה בעברית, ברמה של שנה א' באוניברסיטה (פלוס מינוס), ויכלול לפי התכנון הסברים תאורטיים מעמיקים והרבה שאלות פתורות. יש לי מספר שאלות בעניין, ואשמח לקבל תשובות ממי שמבין או מנוסה בתחום (מקווה שיש כאלה כאן):

  1. את הספר אני רוצה להפיץ בחינם באינטרנט וגם לפרסם כספר מודפס שיימכר במחיר עלות. היכן ניתן להדפיס את הספר? כמה זה יעלה בערך? כיצד אפשר להפיץ אותו בחנויות?
  2. רוב השאלות בספר יילקחו מספרי לימוד אחרים, אם כי לעתים הפתרון שלי יהיה שונה מזה שכתוב בספר. האם על שאלות בפיזיקה יש זכויות יוצרים? (הרי גם ככה בדר"כ בכל הספרים יש את אותן שאלות בניסוח טיפה שונה)
  3. שאלה קצת יותר טכנית: באיזה פורמט מדפיסי הספרים ירצו לקבל אותו? אני כותב ב-LyX/LaTeX ויכול לספק קובץ PDF או PostScript, האם זה מתאים?

אולי יהיו עוד שאלות בהמשך, אבל זהו בינתיים. ברק שושני - שיחה 21:48, 7 ביוני 2009 (IDT)

אתה צריך לשאול את עצמך קודם, באיזו מידה הספר שלך מהווה חידוש לציבור הרחב. אני אומר זאת, משום שהשוק העברי די רווי בתחום זה בדיוק. אם תרצה, אוכל לשלוח רשימה של רוב מה שיצא בעברית (ויש לי לא מעט על המדף). דבר שני, מה שאתה מעלה, מאוד מעניין, משום שאני טרוד באותו סוג של שאלות, ובעניין דומה: 'על טבעו של החוק הפיזיקלי', שגם הוא יהיה באוריינטציה פופולרית. אספר לך כשיהיו לי תשובות משלי. בהצלחה, בנצי - שיחה 22:16, 7 ביוני 2009 (IDT)
אשמח אם תשלח לי את הרשימה. אני מכיר מעט ספרי לימוד בעברית, ואף אחד מהם לא סיפק אותי. גם חברים שלומדים איתי ציינו שהם לא מצאו אף ספר טוב בעברית, אולי פרט לספר של מזא"ה, שהוא מעולה אבל כבר לא מדפיסים אותו יותר. לעומת זאת באנגלית קראתי כמה ספרים ממש טובים ורק בזכותם הצלחתי להבין את התאוריה בסופו של דבר. הסיבה העיקרית שאני רוצה לכתוב ספר לימוד בעברית היא כדי שיהיה כזה, ושיהיה נגיש לכולם בחינם. סיבה נוספת היא, כמובן, שתוך הכתיבה אלמד גם בעצמי. Face-smile.svg ברק שושני - שיחה 22:23, 7 ביוני 2009 (IDT)
לא התכוונתי דווקא לספרי לימוד, אבל אכלול גם כאלה. כנראה שאני מכיר יותר מהקורא העברי הממוצע, כי יש לי לא מעט, טובים יותר או פחות. אשלח לך רשימה מפורטת, אבל לא לפני יוםן ד' (הקרוב). בנצי - שיחה 00:24, 8 ביוני 2009 (IDT)
אין בעיה, אמתין בסבלנות. אגב, שכחתי לציין את הבעיה העיקרית בספר של פרופ' מזא"ה, והיא ש(עד כמה שאני זוכר) אין בו בכלל שאלות לתרגול. אני רוצה לכתוב ספר שיכיל גם את התאוריה וגם הרבה שאלות פתורות לתרגול. ספרים פופולריים (כלומר, לא ספרי לימוד) הם טובים לקריאה בשעות הפנאי ולהעשרה כללית, והם בוודאי יעזרו לתלמידים באוניברסיטה לקבל הבנה אינטואיטיבית של החומר ושל פיזיקה או מדע באופן כללי, אך לא יסייעו בידם להצליח במבחן. ברק שושני - שיחה 15:26, 8 ביוני 2009 (IDT)
היבנתי. האוריינטציה שלך היא לימודית-הוראתית (פדגוגית) בכל זאת. אסווג בהתאם. כבר אומר לך, שאין טעם בתרגילים שהם חישוב טכני בלבד, מלבד כמה התחלתיים. חשוב המרכיב הדידקטי, כלומר זה שיוצר למידה ותובנה, שזו דרגת הפנמה גבוהה עוד יותר. בנצי - שיחה 15:44, 8 ביוני 2009 (IDT)
על אף ההגזמה בתרגילים שעל-מנת לפתרם יש לבצע פעולות טכניות בלבד בספרי הלימוד בשנים האחרונים, אינני רואים אותם כמיותרים לחלוטין. הם מסייעים לתלמיד המתחיל לבדוק את עצמו- האם הפנים כראוי את הנאמר בפרקי החומר התיאורטי, והאם הבין כיצד משתנה המצב בהתאם למקרי קיצון. דוגמא טובה לכך היא השמטת גורם הסינוס במכפלה וקטורית, השכיח ביותר בקרב תלמידי תיכון העוסקים בנושא השדה המגנטי. Nourslimit - שיחה 18:38, 8 ביוני 2009 (IDT)
לא אמרתי שהם מיותרים. יש להם מקום, אבל בסיסי בלבד, של היכרות עם המשתנים והקשר ביניהם. לא יותר. מה שאתה מציין כדוגמה, מקורו בבעיה אחרת, ולא מהיעדר תרגול טכני. הדוגמה שלך מתארת בעיה של שימוש במקרה פרטי או תוצאה פרטית, בתור המקרה הכללי. הדוגמה הקלאסית ביותר היא השוויון בין הכוח הנורמלי הפועל על גוף, לבין כוח הכבידה - mg. בנצי - שיחה 19:25, 8 ביוני 2009 (IDT)
ברק - בתור בוגר הקורס המדובר - כדאי להיזהר מתרגילים "הבנתיים". אמנם חשוב "המרכיב הדידקטי", שנוגע בדרגת הפנמה גבוהה יותר, אך עודף מהם (וקל להגיע לעודף שכזה) מקשה על הקורא (שפותר את התרגילים) ויוצר ניכור. כך גם בקורס המדובר, שהמרצה שלו מדגיש את ההבנה יתר על המידה, אם תשאל אותי, ובמקום לעודד את הסטודנטים לחשוב הוא גורם להם להתרחק מהנושא. ירוןשיחה 21:29, 8 ביוני 2009 (IDT)
הכל ידוע. המטרה שלי היא לכתוב משהו שידבר אל הסטודנטים, במיוחד מתוך נסיון אישי שלי כסטודנט בקורס. ברק שושני - שיחה 22:43, 8 ביוני 2009 (IDT)
בתור אדם שכתב ספר לימוד, אני מציע לך להתרחק מהמהדורה המודפסת ולהתמקד בכתיבה באינטרנט. ההוצאות תהיינה אפסיות או זניחות , רמת העידכון גבוהה, תוכל לפתוח פורום לשאלות ועל סמך הכתוב שם לעדכן/ להוסיף/ לגרוע או להוסיף הפניות. יש מספיק מקומות בהם ניתן לבנות אתר או בלוג בחינם, אבל רובם מוסיפים פרסומות לאתר. דומיין עולה כ-40 שקל לשנה, איכסון כ-15 שקל לחודש ואפשר לכסות הוצאות של אתר אינטרנט על ידי פרסומות. מוטי - שיחה 21:54, 8 ביוני 2009 (IDT)
תודה מוטי. אתר כבר יש לי, למעשה, אז להפיץ באינטרנט זו לא בעיה מבחינתי. דווקא התעניינתי ספציפית לגבי מהדורה מודפסת כי לי אישית הרבה יותר נוח ללמוד מספרים מאשר מהמחשב. ברק שושני - שיחה 22:43, 8 ביוני 2009 (IDT)
ואני אומר שעד שלא לימדת/תירגלת את הנושא כמה פעמים, אל תתחיל בכלל לחשוב על זה. רק אחרי שאתה מלמד, ומתחבט עם עצמך איך להעביר את הדברים, ומגיע עם זה מול הכיתה, וחווה בעצמך מה עובד ומה לא, אתה לא בשל בשביל לעשות מזה ספר. emanשיחה 22:06, 8 ביוני 2009 (IDT)
אני מלמד את התחום הזה, ותחומים אחרים בפיזיקה, במסגרת שיעורים פרטיים - לכן יש לי קצת נסיון (אם כי אני מסכים שלא יותר מדי). חוץ מזה, כמובן שאתייעץ עם חברים שיש להם יותר נסיון ממני (ביניהם גם בעלי תואר שני ושלישי בפיזיקה) ואולי אף עם פרופסורים באוניברסיטה. ברק שושני - שיחה 22:43, 8 ביוני 2009 (IDT)
אולי כדאי לשאול את דוד שי, שגם חיבר כמדומני סוג של ספר לימוד. אביעדוסשיחה 00:56, 9 ביוני 2009 (IDT)
ברק, פשוט רעיון מבורך. פעם שאלתי דוקטור לפיסיקה, שהיה איתי במילואים ועבד במאיץ חלקיקים, על תורת היחסות והוא פטר אותי בכך שזה נורא מסובך, ומתוך דבריו הבנתי שהוא לא ממש הבין את התורה הזאת. לגבי הוצאת ספר מודפס. אם אתה לוקח על עצמך את כל העבודה, ומוציא בהוצאה פרטית, יש הרבה מאוד טרחה: הקלדה, עריכה סגנונית, עריכה לשונית, הגהה, מציאת גרפיקאי/ת לעיצוב כריכה ולעיצוב פנימי. מציאת בית דפוס. פיקוח על כל תהליך ההדפסה שכולל יצירת פילם, לוחות, והדפסה. (אתה צריך להחליט בכמה עמודים מדובר, כמה עותקים יש להדפיס, ועד סוג ועובי הנייר [שנמדד בגרמים] וסוג הכריכה). ישנם שלבים שאפשר לעשות לבד, ויש שלבים שמלאים בהבטים טכניים שלא כדאי בהם לוותר על איש מקצוע (למשל עריכה לשונית ועיצוב כריכה). כאשר מוציאים בהוצאה פרטית קשה מאוד עד בלתי אפשרי לשווק ולהפיץ לחנויות ספרים (הם מוכנים בדרך כלל לעבוד עם הוצאות ספרים, והם מכפילים את מחיר הספר). לעומת זאת כאשר עובדים עם הוצאת ספרים, הכל הרבה יותר קל, אבל מחיר הספר מאמיר מאוד, והם בדרך כלל גורפים את הרוב המוחלט ומשאירים נתח קטן בלבד מההכנסות ביד הסופר. ישנו ספר שאינני זוכר את שמו שעוסק בכל ההבטים של הוצאה לאור של ספר. כדאי מאוד לתת לאחרים לקרוא לפני כן באופן מדוקדק ולקבל פידבקים על הספר. יתכן שכדאי להוציא קודם כל מהדורת אינטרנט, ורק אחרי שאתה מקבל הערות ומגבש גרסה סופית, רק אז להוציא מהדורה מודפסת. בקשר לעלות הכי פשוט לקבל הצעות מחיר מבתי דפוס, כי זה החלק הארי של ההוצאה. העלות של עצם ההדפסה של עותק בבית הדפוס להערכתי היא בערך 15 שקלים ל-200 עמודים. --אפי ב. • התחברו לרגשותיכם • 02:23, 9 ביוני 2009 (IDT)
לגבי סוג הקובץ, PDF עדיף לדעתי מכל פורמט אחר. הוא מאוד קריא, אפשר לנווט בו טוב, וכמעט לכל אחד יש היום תוסף לקריאה במחשב, ובמידה ושלא אפשר להוריד ולהתקין בחינם ובקלות. --אפי ב. • התחברו לרגשותיכם • 12:42, 9 ביוני 2009 (IDT)
תודה על התגובה אפי, עזרת מאוד! אני חושב שבכל מקרה, קודם כל אוציא מהדורת אינטרנט, ואם יהיה תגובות חיוביות אנסה להוציא גם מהדורה מודפסת. זה נשמע לי כמו סיפור קצת מסובך... ברק שושני - שיחה 14:23, 9 ביוני 2009 (IDT)
למה שלא תכתוב אותו דרך הויקיספר? תומר א. - שיחה 14:31, 9 ביוני 2009 (IDT)
הפורמט השיתופי לא מתאים לי במקרה הזה. אני רוצה לכתוב את הספר בעצמי. ברק שושני - שיחה 14:35, 9 ביוני 2009 (IDT)
בקשר לויקיספר או ויקיטקסט ראיתי שם תקדים, שמישהו התנה העלאה של ספר או מאמר שכתב בתנאי שהוא יהיה נעול והדבר התקבל. --אפי ב. • התחברו לרגשותיכם • 18:17, 9 ביוני 2009 (IDT)
שבני-עשרה ישאו את שמך על שפתותיהם לדראון עולם?! לאמלל ילדים צעירים שעוד לא טעמו טעם חטא? זה מה שאתה רוצה?! Face-smile.svg גוונא - רב אשי, הרמב"ם והקצות-החושן, קוראים לכם! 06:07, 9 ביוני 2009 (IDT)

ויקיפדיה בערבית[עריכת קוד מקור]

שלום. כמה ערכים יש בויקיפדיה בערבית, נכון להיום? אנדר-ויק - שיחה 23:34, 7 ביוני 2009 (IDT)

לפי דף השער שלהם 100,849 (קצת יותר מאיתנו). יש גם ויקיפדיה קטנה בערבית מצרית עם 3,008 ערכים. אסי אלקיים - שיחה 23:48, 7 ביוני 2009 (IDT)
תודה! אנדר-ויק - שיחה 00:29, 8 ביוני 2009 (IDT)

בורסה[עריכת קוד מקור]

לפי מה שאני מבין:

  1. עבור כל יחידה של מניה שמישהו מוכר מישהו אחר קונה. עבור כל יחידה של מניה שמישהו קונה מישהו אחר מוכר.
  2. העסקאות נעשות כמו מכרז: מי שמוכן לקנות בשער הכי גבוה / למכור בשער הכי נמוך יזכה. כלומר: אם למשל מישהו מוכן רוצה למכור בשער של (לפחות) 100, א' מוכן לקנות ב-102 (לכל היותר), ב' מוכן לקנות ב-111 (לכל היותר) ו-ג' מכון לקנות ב-122 (לכל היותר) אז זה ימכר ל-ג' בשער 122.
  3. שער המניה נקבע על-פי השער של העסקה האחרונה (קטנה ככל שתהיה).

הבנתי נכון? -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

ויקיפדים ויהודים[עריכת קוד מקור]

רציתי לשאול האם נעשתה סטטיסטיקה בנודע להשתתפות של יהודים בויקיפדיה האנגלית? האם ישנם ויקיפדים יהודים רבים או מעטים? אני מניח שקשה לעשות סטטיסטיקה בנוגע לכלל המשתתפים בויקיפדה, אולם אני בטוח שניתן לבדוק בנוגע למפעילי המערכת באנגלית, או לויקיפדים שהשתתפו בועידות ויקפדיה שונות.. בברכה, רונן ברנשטיין

קל. ראה כאן. Aghnonפורטל ספרד • הצטרפו למטרה! 08:10, 8 ביוני 2009 (IDT)
לא מדוייק. לא כל משתמש יהודי שם את התבנית הזאת, כך שקשה לקבוע לפי זה.yanshoofשיחהבואו לאמץ ערכים יתומיםמחזק ידי Ori באבלו על טובטוב הגמד 10:25, 8 ביוני 2009 (IDT)
גם נרצה לדעת כמה מהם הם פעילים. Aghnonפורטל ספרד • הצטרפו למטרה! 17:53, 8 ביוני 2009 (IDT)
בפעם האחרונה שניסיתי לעשות פה קצת סטטיסטיקה, מפעיל מערכת אחד מחק לי את ההודעה. עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 07:51, 9 ביוני 2009 (IDT)

אייתו את שמי נכון[עריכת קוד מקור]

"לפחות את השם כתבו\אייתו נכון" היא מימרה נפוצה, מה מקורה? בברכה, --איש המרק - שיחה 09:48, 8 ביוני 2009 (IDT)

המשפט המלא הוא "לא משנה מה יכתבו עלי בעיתון, כל עוד יאייתו את שמי נכון" (וקיימות וריאציות אחדות על זה). אלפים כבר השתמשו במשפט, מוכרים יותר ומוכרים פחות, והמקור הראשון אינו ידוע בוודאות. ראה כאן. מגיסטרשיחה 10:20, 8 ביוני 2009 (IDT)
ובווריאציה יהודית: "אין לי בעיה שתגידו את החידושים שלי בשמכם, הבעיה שלי, היא אם תגידו את החידושים שלכם בשמי..." (מיוחס לחת"ם סופר). גוונא - רב אשי, הרמב"ם והקצות-החושן קוראים לכם! 10:23, 8 ביוני 2009 (IDT)
גדול גיחוך ברק שושני - שיחה 14:14, 9 ביוני 2009 (IDT)

הלוטים[עריכת קוד מקור]

מה היו היחסים בין תושבי ספרטה להלוטים? -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

קודם כל, חתום בסוף הודעתך, בבקשה. שנית, אתה בטוח שכתבת נכון את שמם של אלה שאתה קושר לספרטה ? בנצי - שיחה 12:05, 8 ביוני 2009 (IDT)
התשובה מופיעה בערך עליהם: הלוטים. אסי אלקיים - שיחה 12:28, 8 ביוני 2009 (IDT)
הֶ‏לוֹ‏טִים. עכשיו מתחבר. בנצי - שיחה 12:55, 8 ביוני 2009 (IDT)

שחקן כדורגל[עריכת קוד מקור]

שלום רב לכם!!! כמה מרויח בשנה שחקן כדורגל ישראלי בליגה לאומית? תודה מראש, אבי.

אין לי מושג. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

כפיית עבודה בבית ספר במהלך החופש[עריכת קוד מקור]

בית הספר שלי, שהוא בית הספר האזורי וברירת המחדל של היישוב בו אני גר, מחייב אותי, ואת כלל תלמידי התיכון, להגיע לבית הספר למשך שבוע שלם במהלך חופשת הקיץ כדי לעבוד במשק בית הספר ללא תשלום. אני תוהה מה מידת החוקיות של התקנה הזאת. האם לבית ספר מותר להפר את חופשת הקיץ של התלמידים הקבועה בחוק ולחייב אותם לעבוד ללא תשלום? אני יודע ש"וויקיפדיה אינה מקור לייעוץ משפטי". דניאל ב. 19:44, 8 ביוני 2009 (IDT)

מהו משק בית הספר? הגינה? אתה לומד בפנימייה או בבי"ס חקלאי? בכל מקרה, זה חוקי. Aghnonפורטל ספרד • הצטרפו למטרה! 21:21, 8 ביוני 2009 (IDT)
ומה יקרה אם לא תגיעו? זהר דרוקמן - I♥Wiki‏ 01:30, 9 ביוני 2009 (IDT)
אם זה מה שמפריע לך בבית הספר, אז מצבך טוב. לי מפריע מה שקורה כשלכאורה הכל תקין ולמעשה לא לומדים הרבה. אני מניח שיועץ משפטי ישר ישאל אותך אם הקטע הזה שווה מריבה עם מי שייתן לך ציוני מגן. אפשר לחשוב על דרכים להתחמק מהחובה הזו בלי לריב עם אף אחד ובלי להתווכח עם אף אחד. יש דרכים די מפורסמות להתחמקות כזו. עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 07:48, 9 ביוני 2009 (IDT)
מה רע בתרומה לקהילה ? בי"ס אינו מפעל ולא חברה פרטית או מסחרית. הוא בית. סוג של בית. בו מבלים את תקופת הילדות והנעורים, עד בחרות. מה רע בליטול חלק בטיפוחו ועיצובו ? אני לא מוטרד ממצב הלימודים, כמו ממצב ההזנחה הסביבתית, והלכלוך המושלך לכל עבר, כאילו חצר ביה"ס הוא איזושהי פלנטה אחרת, שיודעת בעצמה לטפל באשפה. ולבסוף, ההמלצה להתחמקות ממש לא לעניין. היא מטפחת את תרבות הפראיירים. ביה"ס הוא שלך !, בדיוק כמו של אחרים. זוהי דוגמה מצויינת למצב שבו נדרשת ראייה כוללת, ולא אינדיבידואלית. בנצי - שיחה 13:30, 9 ביוני 2009 (IDT)
לפי תיאורך (בי"ס אזורי שהוא ברירת המחדל של היישוב) אני מנחש שאתה גר ביישוב קטן - קיבוץ, מושב או יישוב קהילתי - ואם כך, ייתכן שמדובר ב"חוקים" פנימיים של הקהילה או של כלל היישובים באזור, שבית הספר כפוף אליהם. כשאני למדתי בבי"ס אזורי, היינו חייבים לעבוד, כל אחד בקיבוצו, 25 ימים מחופשת הקיץ. כדברי בנצי, מדובר בתרומה לקהילה שאתה חלק ממנה, ולא בעבודה בחינם עבור מישהו זר. חופשה נעימה. אמנון שביטשיחה 17:37, 9 ביוני 2009 (IDT)
אני אכן גר ביישוב קהילתי לא חקלאי. מדובר בבית ספר חקלאי שבעבר שירת בעיקר מושבים וקיבוצים, אך כיום משמש בעיקר את היישוב בו אני גר. אני מניח שמסגרת עבודה זאת נשתמרה מתקופת העבר. אין לי טענות נגד עבודה בבית הספר ותרומה לקהילה. בתקופת הלימודים יש לי יום עבודה אחד בבית הספר כל שבוע. הבעיה היא החלת יום עבודה גם בחופש. לי אישית אין פנאי לזה בחופש. בתור שחיין, זוהי התקופה האנטנסיבית ביותר של הכנה לאליפות ישראל ולמכבייה. דניאל ב. 12:41, 10 ביוני 2009 (IDT)
במקרה זה, אתה יכול לדכבר עם האחראים לנושא ולבקש שחרור על סמך תרומתך לספורט הישראלי. אני הייתי רואה בכך שווה ערך לימי עבודה לטובת הכלל. נסה, בכל אופן.שלומית קדם - שיחה 22:55, 10 ביוני 2009 (IDT)

פליאדות (צביר כוכבים)[עריכת קוד מקור]

קראתי את הערך פליאדות (צביר כוכבים) בו קראתי כי בצביר זה רואים בעיין בלתי מזויינת עד שמונה כוכבים ובכל זאת בתלמוד הבבלי ידעו שצביר זה מכיל מאה כוכבים, איך זה מסתדר? תודה מראש? -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

היהדות ידעה הרבה מאוד דברים לפני המדע. יש לי ספר בבית על הנושא ואני בטוח שיש רבים, לדוגמה זה. Aghnonפורטל ספרד • הצטרפו למטרה! 22:09, 8 ביוני 2009 (IDT)
זה בפירוש לא נכון. למרות שהיהודים אכן עסקו בתחומים מדעיים שונים, כולל אסטרונומיה, הידע שלהם לא עלה על זה של עמים אחרים שעסקו בתחום באותה תקופה, ובוודאי שאינו משתווה לידע המדעי שיש היום. אל תאמין לכל מה שאתה קורא בספרים. ולענייננו: מה שכתוב בערך זה שמשמעות השם "כימה" הוא "כמאה כוכבים". למרות מה שנהוג לחשוב היום בהתנשאות, הקדמונים לא היו טיפשים, והם בוודאי ניחשו שיש הרבה יותר משמונה כוכבים בצביר, למרות שרק שמונה נראים בבירור. זה נכון גם לגבי היהודים וגם לגבי עמים אחרים שעסקו באסטרונומיה (היוונים, ההודים ועוד). היום ידוע לנו שהצביר מכיל למעשה הרבה יותר ממאה כוכבים (לפי תצפיות עדכניות לפחות 1,200). ברק שושני - שיחה 22:14, 8 ביוני 2009 (IDT)
קראתי פעם על אסטרונום, שכחתי את שמו, שעוד לפני שהיו קיימים האמצעים לצפות בירחיו של מאדים, טען שלמאדים יש ירחים, ואף טען שקיימים שני ירחים למאדים - המספר הנכון. מסתבר שלא מדובר ביכולת ראייה יוצאת דופן, או בידע מיסטי שירד אליו משמים - פשוט מדובר בניחוש, שבוסס למעשה על סדרת הירחים של הפלנטות שהיו מוכרות לו - אפס ירחים לנגה, ירח אחד לארץ, שני ירחים למאדים. ברוך שחלק מחכמתו. אדם נבו;שיחה 22:21, 8 ביוני 2009 (IDT)
כידוע, גם שעון מקולקל מראה את השעה פעמיים ביום. תומר א. - שיחה 22:25, 8 ביוני 2009 (IDT)
אתה מתכוון כנראה ליוהנס קפלר, אשר טען במאה ה-16 כי למאדים חייבים להיות שני ירחים, משום שלכדור הארץ יש אחד ולצדק יש ארבעה (אם כי בינתיים כבר ידוע שיש לו 63). ברק שושני - שיחה 22:28, 8 ביוני 2009 (IDT)
כתבתי לפני התנגשות עריכה - חששתי שאני מפספס כאן בגדול במשהו. סדרות או אסטרונומיה אינם התחומים שלי (קפצתי לביקור בצדק, וכשראיתי שיש לו 63 נבהלתי וחזרתי לסדרה שנראתה לי הגיונית יותר). תודה על התיקון בפרטים. אדם נבו;שיחה 22:33, 8 ביוני 2009 (IDT)
ארנון, הטענה כי היהדות (חז"ל) ידעו דברים לפני התנ"ך היא טענה מחב"תית ידועה. בינה לבין המציאות יש בד"כ קשר קלוש מאוד. קל לטעון אותה בדוכן החזרה בתשובה ברחוב כאשר המחב"ת התורן התכונן עם הדמגוגיה וסילופי העובדות שלו בעוד אתה צריך לשלוף מהזכרון. תומר א. - שיחה 22:31, 8 ביוני 2009 (IDT)
  • לשואל הנכבד, נא חתום בסוף פנייתך כנדרש.
  • שנית, הטיעון שלך בעייתי. לא היתה באותה עת שום אפשרות טכנולוגית, או תשתית תיאורטית, לדעת על מבנה היקום, ואפילו על המבנה הבסיסי שלו: גלקסיות וצבירים. אבל עוד קודם לכן, נא הראה לנו היכן בתלמוד הבבלי אתה מוצא התייחסות לצבירים. בוא נתחיל מזה.
  • לארנון. ההיגד שלך: "היהדות ידעה הרבה מאוד דברים לפני המדע" הוא מופרך ואין לו שום בסיס הסטורי או עובדתי, ואין לי אלא להסכים עם דבריהם הנכוחים של ברק שושני ושל תומר א.. לטיעונים מסוג זה יש אופי דתי-אמוני מובהק ותו לא, וביחוד בקרב חוגים שאמצו את הקבלה כמין אמת אוניברסלית-קוסמית-אולטימטיבית. תפיסה זו פשטה גם בקרב חוגים רבניים גדולים יותר ממה שחושבים, והדבר מחלחל לשכבות חינוכיות רבות, ולא רק בחוגים חרדיים. לסיכומו של דבר, יש להפריד באופן חד בין אמונה לבין מדע, ומי שבכל זאת מתעקש, אז שיטרח וילמד את הנושא לעומקו, ויקדיש את לילותיו כימיו כדי להוכיח את דבריו, בדיוק כמו שעושים זאת אנשי מדע. בנצי - שיחה 23:57, 8 ביוני 2009 (IDT)
בדיוק באותה צורה שנוסטרדמוס חזה את כל ההיסטוריה האנושית - כתב איזה גיבובים, ואחרי שדברים מסויימים קרו, אז אנשים הראו בדיעבד איך דברים שכתובים שם ניתנים להתאמה לאירועים... אפשר לעשות את זה גם עם חסמב"הבני בשן כבר הראה את זה). emanשיחה 00:07, 9 ביוני 2009 (IDT)
היהודים בעת העתיקה היו חלשים מאוד במדעים, כל המידע המדעי שיש במקורות יהודיים הוא בד"כ שברי מידע שנקלטו בצורה קלוקלת מן העולם היווני-רומי או לחלופין התרבויות של המזרח הקרוב (בעיקר הבבלים). אף פעם לא היה מחקר מקיף של יהודי בנושאים הללו כפי שהיה בתרבויות שמהם הם שאבו את הידיעות שלהם. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
  • ראשית, שכחת כנראה לחתום בסוף תגובתך כפי שנדרש.
  • שנית, באותה עת לא היה מדע. זה התפתח כפי שאנו מכירים אותו היום, רק במאות השנים האחרונות. סימני ההיכר המובהקים שלו הם: א. שיטתיות (מתודולוגיה). ב. בסיס תצפיתי-אמפירי. בלעדי אלה, לא יתכן מדע. היה ידע, ואפילו רב. היתה טכניקה מפותחת, בתחומים שונים. היתה הנדסה, בתחומים שונים, מעולה שבמעולות. היה ידע רפואי מסוים. אבל אלה עדיין לא היו מדע.
  • על מה אתה מסתמך בדבריך על חולשתם ה'מדעית' של יהודים דווקא, ביחס לשכניהם ? גם אמירה כזו היא גורפת ובלתי מבוססת. תלוי באיזה תחומים. כל תרבות התפתחה בכיוונים ייחודיים לה, ועפ"י נתונים תרבותיים, דתיים וחברתיים שהיוו אילוצים או דחפים להדגשתו של תחום כזה או אחר, ולפיתוחו. ובאופן טבעי, ידע כזה זרם בין התרבויות השונות באופן שהעשיר את כולם. לדוגמה, אחד התחומים החזקים, יחסית, שהיה בעם היהודי, כלל את בעיית קידוש החודש ואת בעיית עיבור השנה, שהצריכו ידע אסטרונומי רב, עד כדי פרטים קטנים. תחום זה היה חשוב בשל המעמד המרכזי של חגי ישראל בתרבות ובפולחן הדתי הקדומים של עם ישראל, והחשיבות הקריטית של קביעת מועדם.
  • דוגמה אחרת היא השימוש בכתב והתיעוד הרב שבא בעקבותיו, שהיה מפותח מאוד, באופן יחסי, כאן.
  • ועוד אחת: שכניהם של הפיניקים מדרום, בעיקר בני שבט זבולון, שתפו איתם פעולה בנווטם לאורך חופי אגן הים התיכון ואייו. הפיניקים הקדימו את זמנם באופן ניכר בכושר הניווט המעולה שלהם, ובפיתוח האמצעים והשיטות שנדרשו לשם כך. זה איפשר להם להגיע אף עד חופיה המזרחיים של ספרד של ימינו, ולהקים שם מושבות. לחלק מהמושבות שהקימו הפיניקים, הגיעו גם יהודים, מה שהפך אותם במרוצת ההיסטוריה היהודית לקהילות קדומות ביותר בפזורה היהודית, ואולי הקדומות ביותר.
  • דוגמה נוספת ואחרונה: אני מניח שביקרת במנהרות הכותל, ואם לא - הרי שזו פשוט חובה. איך לדעתך חצבו והניחו בצורה כה מדויקת ומשורטטת, אבנים כה גדולות ? איך לדעתך חצבו את נקבת השילוח משני צידיה בצורה כה מדוייקת, ללא שיטות הנדסיות שאפשרו לשתי הקבוצות החוצבות 'להיפגש' במקום אחד ? בנצי - שיחה 13:21, 9 ביוני 2009 (IDT)
אני מסכים עם בנצי. הטענה שליהודים בעת העתיקה לא היה ידע מדעי כלל (או לפחות, מדעי במובן שהיה למילה לפני אלפי שנים) היא מופרכת בדיוק כמו הטענה שהיה להם ידע מדעי מתקדם יותר מלכל שאר העמים. ברק שושני - שיחה 14:11, 9 ביוני 2009 (IDT)

באותו עניין, לפי מה אני יודע התנ"ך גם ניבא את רצח רבין ואסון המסוקים, לדעתי מקרה זה הוא פשוט צירוף מקרים שיכול לקרות בכל טקסט ארוך יחסית לדוגמה בספר הארי פוטר, מעניין אותי אם מישהו כבר בדק את הנושא והראה שגם בספרים אחרים יש נבואות כאלו. גם קראתי בספר ואני מצטט "פרופ' Fred Hoyle חתם פרס נובל, סגן ה-ROYAL SOCIETY, חישב כי ההסתברות לקבלת תא חי פשוט בהיווצרות אקראית, התוצאה תהייה 10 בחזקת מינוס 40 אלף או במילים אחרות אין שום סיכוי" טיעון זה נשמע לי מופרך לחלוטין, אני צודק? 89.139.67.214 20:51, 9 ביוני 2009 (IDT)

לתנ"ך יש תכונה מופלאה לנבא כל דבר רק אחרי שהוא כבר קרה גיחוך למידע נוסף על צפנים בתנ"ך ומחקרים הקשורים אליהם ראה בערך צפנים בתנ"ך, וגם בערך האנגלי המפורט יותר Bible code. לגבי פרד הויל והסתברות להיווצרות החיים, ראה התנגדויות לתורת האבולוציה#טיעונים על פיהם תופעת החיים אינה סבירה מספיק כדי להיווצר במקרה. ברק שושני - שיחה 21:29, 9 ביוני 2009 (IDT)
אכן, כן. אינני יודע אם ספר של הארי פוטר גדול מספיק, אבל נעשה נסיון כזה עם מדריך הטלפונים של ניו-יורק, עם תוצאות מפתיעות. בנצי - שיחה 22:13, 9 ביוני 2009 (IDT)
התנ"ך גם מכיל "מסרים סמויים" Symbol support vote.svg בעד ישו והנצרות. למיטב ידיעתי מלחמה ושלום ומובי דיק (כ"א בנפרד) מספיק גדולים, לפיכך אני מניח שגם הארי פוטר (ובוודאי כל הסדרה) גדולים מספיק. תומר א. - שיחה 22:16, 9 ביוני 2009 (IDT)
עם זאת, לא אתפלא אם מכל הספרים שבעולם דווקא בהארי פוטר לא יהיו רמזים סמויים שכאלו. :> אדם נבו;שיחה 22:20, 9 ביוני 2009 (IDT)
מישהו יודע איפה אפשר למצוא את "הנבואות" אשר קיימות בספר הטלפונים של ניו-יורק או אלו אשר מופיעות בתנ"ך אך הן בעד ישו והנצרות או משהו דומה לכך? -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
הקישורים מעט בוטים, הייתי ממליץ למי שרגשותיו הדתיים רכים לא להכנס [1][2]. תומר א. - שיחה 22:39, 9 ביוני 2009 (IDT)

באותו נושא גם לי יש שאלה, מישהו אמר לי שההוכחה הטובה ביותר לקיומו של אלוהים היא פשוטה מאוד, הרי שיש הרבה מאוד אנרגיה ביקום, דוגמה פשוטה זו השמש המציפה אותנו באור וחום, איך ייתכן שכל אותה אנרגיה אדירה וכל התנועה של הכוכבים זה סביב זה תישמר בלי כוח עליון כלשהו ואיך הם יכולים להתקיים בלא סיבה ראשונית כלשהי. אני לא ידעתי מה לענות, אתם אולי יודעים מה היתה אמורה להיות התשובה שלי? 89.138.121.15 13:13, 10 ביוני 2009 (IDT)

בנושא האנרגיה והתנועה לא מובנת לי טענת חברך. מדע הפיזיקה עוסק בשאלות האלה ומתמודד עימן היטב. היקום פועל על פי חוקים פיזיקליים בסיסיים וקבועים, אין צורך בהכנסת גורם עליון כדי להבין תופעות אלו בצורה מדעית. אציין שההנחה של חברך שכל התנועה והסדר נשמרים בצורה מופתית פשוט שגויה. היקום דינמי ביותר ומשתנה כל הזמן באופנים רבים. לגבי הטענה השנייה של הסיבה הראשונית, היא יותר כבידת משקל, בנושא זה ראה הטיעון הקוסמולוגי. דניאל ב. 13:36, 10 ביוני 2009 (IDT)
כתבתי לפני התנגשות עריכה -אנרגיה נשמרת תמיד, זה חוק טבע ואין שום צורך בכוח עליון ש"ישמור" על האנרגיה. ראה חוק שימור האנרגיה. לגבי סיבה ראשונית, אנחנו יודעים שהכל התחיל במפץ הגדול, אבל את התשובה לשאלה מה גרם למפץ הגדול עצמו אנחנו עדיין לא יודעים. התאוריות המובילות (לפחות בפעם האחרונה שבדקתי) מדברות על תנודות קוונטיות ספונטניות אקראיות בתור הגורם העיקרי; המשמעות היא שהיקום לא נוצר כתוצאה מפעולה מכוונת אלא באופן אקראי לגמרי. נדע לענות על השאלה בצורה טובה יותר כאשר תפותח סוף סוף תאוריה מהימנה של כבידה קוונטית. בכל מקרה, אם מישהו אומר לך שהוא יודע בוודאות מאיפה הגיעה האנרגיה למפץ הגדול, בין אם הוא מדען ובין אם הוא מאמין דתי, דע שהוא משקר. אל תיתן להם להטעות אותך: אם יש פער בידע המדעי בנוגע לתאוריה מסויימת, זה לא אומר שאפשר "לדחוף" את אלוהים לתוך החור הנוצר (מה שנקרא באנגלית God of the gaps). ברק שושני - שיחה 13:43, 10 ביוני 2009 (IDT)
והתשובה הכי טובה היא שהוא באמת לא צריך את הפערים הללו כדי להרגיש טוב עם זה שהוא מאמין באלוהים. הוא בעיקר צריך להוכיח שהוא, המאמין באלוהים, חי חיים טובים ועוזר לאחרים לחיות חיים טובים. באמת שהויכוח הזה, בין אלוהים למדע, הוא כל-כך מיותר. אם האמונה באלוהים מובילה לחיים רעים, קצרים, שפלים ואכזריים (כמו, אולי, בימי הביניים) אז גם אם אלוהים קיים אין לנו שום סיבה להאמין בו ולשמור את מצוותיו, ולהפך - אם האמונה בו מובילה לחיים טובים יותר, אז יש לנו את כל הסיבות להאמין בו. אם מישהו מנסה להוכיח את קיום האלוהים באמצעות סתירות במדע, התשובה הכי טובה היא אנחה וליטוף על הראש. גם אמירת "תתבגרו" עשויה להועיל. אדם נבו;שיחה 13:48, 10 ביוני 2009 (IDT)
יפה אמרת Face-smile.svg ברק שושני - שיחה 14:08, 10 ביוני 2009 (IDT)
לא יפה אמרת. זה טיעון אנטי-לוגי, שעושה משאלת קיומו של אלוהים רומנטיקה שמאלצית.
שאלת קיומו של אלוהים היא שאלה אובייקטיבית בעיני רבים, ואם בעיניך כל מה שחשוב הוא לחיות חיים טובים, אנא הבהר שאתה משתמש באלוהים כבאובייקט לצרכיך והשקפותיך. גוונא - רב אשי, הרמב"ם והקצות-החושן, קוראים לכם! 17:14, 11 ביוני 2009 (IDT)
גוונא, הטיעון שלי הוא לא אנטי לוגי, והוא עמדה לגיטימית ביותר בשאלה שכל תורת המוסר מבוססת עליה, ועליה דן סוקרטס באחד הדיאלוגים המפורסמים ביותר, אותיפרון: האם החסידות היא חסידות כי היא אהובה על האלים, או שהאלים אוהבים אותה כי חסידות היא. והחלף "חסידות" ב"עשיית הטוב וחתירה לעבר הטוב, באמצעות הטוב". אדם נבו;שיחה 12:59, 14 ביוני 2009 (IDT)
לדעתי מה שהוא אמר הוא כן יפה, כי זה הזכיר לי משהו שאני שומע מדתיים רבים שעוסקים במדע או לומדים את התחום: אמונה באלוהים היא אמונה, ומעצם הגדרתה אינה מבוססת על ראיות או הוכחות מדעיות. כל מי שמנסה להוכיח באמצעים מדעיים שהאמונה שלו "נכונה" - נדון מראש לכישלון. ברק שושני - שיחה 17:19, 11 ביוני 2009 (IDT)
ברק, מי כמוך יודע שכל המדע כולו מבוסס על אכסיומות, שבמקרה של אלוהים תוכל לקרוא לאכסיומה "אמונה". העובדה כי אנשים מאמינים באלוהים ולא הוכיחו את קיומו, אינה הופכת את השאלה ללא שפיטה בכלים של נכון ולא נכון. --גוונא - רב אשי, הרמב"ם והקצות-החושן, קוראים לכם! 17:21, 11 ביוני 2009 (IDT)
מדע לא מבוסס על אקסיומות אלא על תאוריות שאפשר לאשש או להפריך באמצעות השיטה המדעית (בעצם אפשר להגיד שהשיטה המדעית היא האקסיומה העיקרית של המדע). בכל מקרה, זה כבר לא דיון לכאן, אם אתה רוצה בוא למסנג'ר Face-smile.svg ברק שושני - שיחה 17:26, 11 ביוני 2009 (IDT)
לפעמים אני תוהה מה ערך יש לדיון שבו מתאמצים לתת הסבר מנומק וטיעון שניתן להעמיד למבחן של תקפות, כאשר כעבור כמה שורות או תגובות, הדיון ממשיך תוך התעלמות וחוסר התייחסות מוחלטים מההיגדים שהושגו קודם. תגובות כמו "מי כמוך יודע שכל המדע כולו מבוסס על אכסיומות", "אינה הופכת את השאלה ללא שפיטה בכלים של נכון ולא נכון", ו-"שאלת קיומו של אלוהים היא שאלה אובייקטיבית בעיני רבים" הן דוגמאות לדיון כזה, שנעדר בו רצף רעיוני בסיסי הנסמך על בירור קוהרנטי, כלומר כזה שבו ישנה התייחסות לקביעה מרכזית קודמת, כמו לגבי השיטה המדעית וטיבה, כפי שהזכרתי בתגובה קודמת, וכך גם ברק, לפני שיוצאים בהצהרות על אקסיומות. אמירות כאלה מעידות על העדר הבנה, במקרה הטוב, של האופן בו פועל המדע, ועל משמעויותיו של אופן פעולה זה. הבנה זו נחוצה עוד בטרם מנסים להשוות אותה לאמונה כזו או אחרת. הביטוי בעניין אובייקטיביות למשל, הוא נעדר תקפות לחלוטין, משום שמובנית בו סתירה פנימית - האובייקטיבי איננו תלוי בסובייקט או במספרם של כאלה. אמנם הכר כאן אינו נרחב דיו כדי לספק את התשתית הראויה לבירור יסודותיה של השיטה המדעית, אבל בהחלט יש מקום למעט צניעות מצידם של מצהירים למיניהם, ויש מקום שיקיימו קודם בירור מעמיק של מושגים כמו אקסיומטי ותחומי הדעת בהם הוא רלוונטי (כמו מתימטיקה למשל), אובייקטיבי, ושל ההבדלים היסודיים בין מדע לבין דת או אמונה. בנצי - שיחה 05:59, 16 ביוני 2009 (IDT)
כתבתי לפני התנגשות עריכה -הדעה שהציג אדם לגיטימית לעניין אמונה באלוהים, אבל היא נוטה יותר לכיוון אגונאיזם מאשר לאתאיזם. באופן אישי אני לא רואה סיבה להאמין במשהו לא נכון גם אם האמונה משפרת את חיי. תומר א. - שיחה 17:33, 11 ביוני 2009 (IDT)

ראו המשך דיון בנושא זה בויקיפדיה:כיכר העיר#אלוהים, מוסר והקשר שביניהם. גוונא - רב אשי, הרמב"ם והקצות-החושן, קוראים לכם! 19:12, 14 ביוני 2009 (IDT)


יש לי שאלה שנראה לי שקשורה לנושא השיחה, חבר טוב שלי אמר לי שהוכחה לתורה היא שהתורה מנתה 4 חיות בעלות סימן תהרה אחד וזה מוכיח את זה שהתורה נכתבה על ידי אלוהים מכיוון שבתקופה ההיא עדיין לא הכירו את כל החיות, אך חיפשתי באתר ויקיפדיה ומצאתי שגם לדוגמה ההיפופוטם בעל סימן טהרה אחד, כך שהפסוק בתנ"ך הופרך? באותו הפסוק כתוב שהארנבת מעלה גרה, אך כיום אנו יודעים שהארנבת אינה מעלה גרה, שאמרתי זאת לחברי הוא ענה לי שהתורה נכונה מילה במילה ואות אות ואם אמצא לו טעות אחת קטנה הוא יחזור בשאלה מייד, הוא הסביר שהכוונה בזה שהארנבת מעלה גרה, היא בעצם זה שהיא מקיאה משהו מקיבתה ואז אוכלת את מה שהקיאה, זה נכון? מישהו מקיר דוגמה לטעות בתורה? ועוד שאלה קטנה, זה נכון שהיהדות היא הראשונה שהזכירה שלא כדאי להעביר כוס או משהו דומה מפה לפה גם בין אנשים בריאים? תודה ענקית מראש 89.138.90.162 17:04, 11 ביוני 2009 (IDT)

1. ההגדרה ההלכתית למושגים "מעלה גרה" או "מפריס פרסה" אינה זהה להגדרה הזואולוגית המודרנית, ומכיוון שמספר מיני בעלי החיים הוא סופי, אפשר לתפור את ההגדרה בדיעבד סביב כל רשימה. 2. במשמעות שבה אתה מתכוון אליה, אין כזה דבר "היהדות". עוזי ו. - שיחה 17:09, 11 ביוני 2009 (IDT)
נא אמור לחבר שלך שימנע מהצהרות כאלה, מאחר ולעתים הקנה הוא רצוץ. טעויות יש כמה. אסתפק באחת: אילו הטקסט המקראי היתה מוחלט, לא יהיה סביר למצוא לו גירסאות שונות, וכאלה אכן ישנן. בין היתר, למי שלא יודע, הביטוי "פצוע דכא(ה)" מופיע בחילופי א' וה' בין ס"ת לפי המסורת הספרדית והמסורת האשכנזית (לא זוכר מי מהם בא' או בה'). לידיעה. בנצי - שיחה 05:59, 16 ביוני 2009 (IDT)
ההבדל הוא בין נוסח ספרד ואשכנז לבין נוסח תימן. יש תשעה הבדלים כאלה (0.003% מספר התורה), שאף אחד מהם אינו משנה את משמעות הקריאה. לא הבנתי איך טעויות העתקה (מעטות) שהצטברו לאורך השנים רלוונטיות לשאלת מקור הטקסט - הן מצביעות רק על כך שהיה מקור יחיד, ושהיתה הקפדה יתרה על העתקה מדוייקת. עוזי ו. - שיחה 11:13, 16 ביוני 2009 (IDT)
שלום, עוזי. אני זוכר הבדל בין ס"ת במסורת עדות המזרח לבין מסורת אשכנז, אבל אבדוק זאת. לא, בודאי שמוטציה נקודתית שכזו אין בה כדי לערער על המקור המשותף של המסורות הקיימות. מקור משותף, לא יחיד. ואני מסכים גם לגבי ההקפדה בהעתקה, שהוא ייחודי למדי בהשוואה לתרבויות אחרות, ומלמד על שימור מוצלח מאוד של המסורת הכתובה. בעיית המקור היחיד מקורה בקשיים וראיות אחרות, ולא כאן המקום להיכנס לזה. מטרת ההערה שלי היתה חינוכית - צריך להיזהר עם הצהרות והבטחות בומבסטיות, מכל סוג שהוא. אשמח אם תפרט כאן, או בדף השיחה שלי, בנוגע ליתר ה-8. כל טוב, בנצי - שיחה 12:01, 16 ביוני 2009 (IDT)
תשעת ההבדלים הם: מנשא/מנשוא (בר' ד יג), מעינת/מעינות (בר' ז יא) ויהיו/ויהי (בר' ט כט) תעשה/תיעשה (שמ' כה לא) האפד/האפוד (שמ' כח כו) בשמת/בשמות (במד' א יז) חדשיכם/חדשכם (במד' י י) בער/בעור (במד' כב ה) דכא/דכה (דבר' כג). רק שינוי אחד משתקף בקריאה (ויהיו ימי נח), ורק שינוי אחד הוא הבדל באות (דכה או דכא). כל היתר הם הבדלים בחסרות ויתרות. דוד - שיחה 09:03, 21 ביוני 2009 (IDT)
כתבתי לפני התנגשות עריכה -אני מעוניין להוסיף את השקפתי לדברים שאמר עוזי. זה לא שההגדרה ההלכתית אינה זהה, אלא שכשהסתירות האלה התגלו היה יותר נוח להתפלפל ולהגיד שהיא "מעלה גרה בדרכה שלה (ע"י שהיא אוכלת את הגללים שלה)", באותו אופן נטען כי "כל שיש לו סנפיר יש לו קשקשת" וכשגילו דג שלא מקיים את התנאי הזה מיד היה נוח להפלפל ולהגיד שזה לא דג אלא צלופח. תומר א. - שיחה 17:33, 11 ביוני 2009 (IDT)

שפעת חזירים[עריכת קוד מקור]

הועבר לשיחה:שפעת החזירים#שפעת חזירים. ערן - שיחה 22:17, 18 ביוני 2009 (IDT)

פרשת הגיור[עריכת קוד מקור]

שלום רב, אני צריכה מידע על פרשת הגיור ואינני מוצאת אותו האם אתם יודעים במקרה על הפרשה הזו? אמור להיות פה קטגוריה, האם אין לכם? האם היה אמור להיות לכם? האם הורדתם בשביל משהו אחר? בבקשה ענו על שאלותי. תודה, גלי.

את מתכוונת לפסילת הגיורים של הרב דרוקמן? ‏eytanarשיחהתרומות • 12:35, 9 ביוני 2009 (IDT)

לולאה ומשולש[עריכת קוד מקור]

  • מהו שמה של הלולאה שאם מעבירים עליה את האצבע היא מגיעה לכל הלולאה? יש לה צד אחד בלבד, נוצרת כשלוקחים רצועה, מסובבים את אחד הקצוות ב-180 מעלות ומחברים את הקצוות. מפורסמת בעיקר מציור שבה היא נמצאת בצבע חום-אדום, יש בה חורים ריבועיים ונמלים הולכות עליה.
  • מהו שמו של משולש לא הגיוני שצלעותיו הם תיבה שעוקמה בכל קודקוד של המשולש. מפורסם בעיקר מהציור שכולל משולש זה בצבע אפור-בהיר והרקע הינו שמיים. נפוץ במצגות על אחיזת עיניים.

18:22, 9 ביוני 2009 (IDT) -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

הלולאה היא טבעת מביוס. איני מכיר את השני. עופר קדם - שיחה 18:52, 9 ביוני 2009 (IDT)
כתבתי לפני התנגשות עריכה -

בברכה, דניאל ב. 18:56, 9 ביוני 2009 (IDT)

ציפור ושמה שתאי[עריכת קוד מקור]

בפרק של תוכנית הטלוויזיה העולם המופלא של ה-BBC נטען כי ציפור הבר המשגשגת או הנפוצה בעולם היא ה-Red-billed Quelea. בתרגום העברי בסרט היא נקראה "שתאי" ואמנם ניתן למצוא בגוגל 2 אתרים שכוללים את צירוף המילים שתאים ו-quelea, אך לא הרבה יותר מכך. האם יש לציפור זו שם עברי מלא יותר?אודי - שיחה 19:15, 9 ביוני 2009 (IDT)

לפי האקדמיה, מדובר ב"שַׁתַּאי מָצוּי". ירוןשיחה 19:31, 9 ביוני 2009 (IDT)

מה ההבדל בין "הוא גזל ממך את הירושה " לבין " הוא גנב ממך את הירושה[עריכת קוד מקור]

שלום שמי שחר ואני מעוניין לדעת את ההבדלים בין המשפטים

"הוא גזל ממך את הירושה " "הוא גנב ממך את הירושה"

נראה לי שאין הבדל. אם כי בהלכה, גזל הוא לקיחה בכוח, וגניבה נעשית בחסות משהו (כגון: חשיכה).
אם תביא\י את המקור, אולי אוכל לענות בצורה מדוייקת יותר. גוונא - רב אשי, הרמב"ם והקצות-החושן, קוראים לכם! 20:17, 9 ביוני 2009 (IDT)

רחמנינוב[עריכת קוד מקור]

מישהו יודע איך קוראים ליצירה המפורסמת של רחמנינוב שנוגנה גם בעונה השלישית של התוכנית "הילדים מגבעת נפוליאון", ואיזה רמת קושי היא נחשבת בעולם הפסנתר? -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

ליצירה קוראים פרלוד בדו דיאז מינור. לגבי דרגת הקושי, לא יודע. אנדר-ויק - שיחה 02:19, 11 ביוני 2009 (IDT)
הנה הערך על היצירה באנגלית עם השם באנגלית ורוסית - כאן. היצירה פחות קשה ממה שהיא נשמעת, אבל היא בהחלט לא קלה ודורשת רמה מסויימת לפני שמתחילים לנגן אותה. בנוסף, ידיים גדולות מומלצות. בהצלחה, Tahmar1900 - שיחה 19:13, 11 ביוני 2009 (IDT)

האם תל אביב הופצצה ב1967? היו קורבנות ?[עריכת קוד מקור]

גדעון לוי טען במאצר בעיתון הארץ כי תל אביב הופצצה ב1967 מהאויר או פגזים האם זה נכון ? יש פרטים על הארוע וקורבנות ? כמו כן הוא טוען לגבי הפצצות ב1948 , האם הוא לא מתבלבל עם ההפצות של האיטלקים במלה"ע ה2 ? נמיוט - שיחה 00:07, 10 ביוני 2009 (IDT)

הפצצת חיל האוויר האיטלקי על תל אביב. גוונא - רב אשי, הרמב"ם והקצות-החושן, קוראים לכם! 00:10, 10 ביוני 2009 (IDT)
בששת הימים תל אביב הופגזה בירי ארטילרי על ידי הירדנים.למיטב הבנתי היתה הרוגה אחת. אמיר מלכי-אור - שיחה 01:13, 10 ביוני 2009 (IDT)
וראה את הערך כיכר מסריק. אמיר מלכי-אור - שיחה 01:14, 10 ביוני 2009 (IDT)
סליחה; קישורי שגוי. הייתי פזיז. גוונא - רב אשי, הרמב"ם והקצות-החושן, קוראים לכם! 01:39, 11 ביוני 2009 (IDT)

טרנזקציה בתוך טרנזקציה[עריכת קוד מקור]

אם יש כאן משהוא שיש לו ידע באורקל, אני רוצה לדעת האם יש אפשרות להפעיל טרנזקציה בתוך טרנזקציה? וכן אם יש לכם לינקים לאתר שניתן לשאול בו שאלות האורקל? --62.219.104.10 10:35, 10 ביוני 2009 (IDT)

אבלות ומשכורת[עריכת קוד מקור]

אדם עובד שיושב שבעה על אחד מקרוביו, מקבל משכורת על זמן זה? אם כן, הכסף מגיע מהמעביד או מהביטוח הלאומי? זה נחשב לו כימי חופשה/מחלה? ‏eytanarשיחהתרומות • 12:47, 10 ביוני 2009 (IDT)

עפ"י החוק, דומני חוק הביטוח הלאומי, אין מעסיק רשאי לנכות משכרו של עובד בגין ימים אלה, ועליו להתחשבן מבחינה זו עם הביטוח הלאומי. 'שבעה' יושבים על קרובים מדרגה ראשונה: הורה, ילד/ה, אח/ות, אשה/בעל. 'שבעה' על שבעה. אגב, אא"ט, אצל המוסלמים שלושה ימים. בנצי - שיחה 21:49, 10 ביוני 2009 (IDT)

סימני הדחיות בלוח השנה העברי[עריכת קוד מקור]

לעניין הדחיות בלוח השנה העברי (כלומר, מקרים בהם מעברים את החודש) ישנו חרוז קדום האומר: לא אד"ו ראש. כלומר, שראש השנה לעולם לא יחול ביום ראשון רביעי ושישי בשבוע. האם ידוע למישהו מקורו של חרוז זה. בברכה, מאיר בר-אוריאן.

גוגל: http://he.wikisource.org/wiki/%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%9A_%D7%94%D7%A9%D7%95%D7%9C%D7%97%D7%9F_%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%97_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%AA%D7%9B%D7%97 -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
אך ערוך השולחן הוא ודאי לא המקור, שכן הוא מפוסקי המאה ה-20. המקור המוקדם ביותר שאני מצאתי הוא האבודרהם, אך אני משער שיש מוקדמים ממנו. דוד - שיחה 08:47, 21 ביוני 2009 (IDT)

מילים זוגיות[עריכת קוד מקור]

איך אומרים גרביים יפות או גרביים יפים והאם יש כלל לגבי מילים זוגיות? שאלה שניה: שמן מזקקים או שמן מזככים -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

גרביים יפים. הכלל לגבי זוגיים הוא שאם מדובר בזוג זכרים, אז הוא נשאר בלשון זכר, וכן להפך עם זוג נקבות (משקפיים יפים, שנתיים טובות). ‏eytanarשיחהתרומות • 15:44, 10 ביוני 2009 (IDT)
איברים זוגיים בדרך כלל בלשון נקבה, בגדים זוגיים בלשון זכר (פרט לנעלים). -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
אז מה נכון, מה שאיתן אמר קודם, או המשיב האלמוני אחריו ?בנצי - שיחה 09:47, 13 ביוני 2009 (IDT)
איתן צודק. דוד - שיחה 08:48, 21 ביוני 2009 (IDT)
דלק מזקקים והוא הופך לדלק מזוקק. שמן מזוכך אם מזככים אותו. אולי אפשר גם לזקק שמן, אבל לא שמעתי על שמן מזוקק. גוגל? אדם נבו;שיחה 15:55, 10 ביוני 2009 (IDT)
אדם, אתה משתמש באותו מינוח במעגל סגור. אמנם מזקקים דלק (או ליתר דיוק, "מזקקים נפט") ומזככים שמן (בדר"כ), אבל למה המינוח שונה ? בזיקוק, מדובר בהפרדת תערובת גולמית למרכיביה - דלקים מסוגים שונים - distillation או refining, באנגלית. בזיכוך, מטהרים, כלומר מסירים גורמים זרים מתוך החומר, כך שהוא נותר נקי, ושקוף (ללא גורמי עכירות) - purification, באנגלית (אם כי refining הנזכר, משמש לגם וגם). מושג זה משמש בהשאלה, גם לתחומים אחרים, כמו זיכוך הנפש וכיוב', שלו משמעות בהקשר פסיכולוגי, דתי, מוסרי. בנצי - שיחה 08:41, 13 ביוני 2009 (IDT)