ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון40

דף זה הוא דף ארכיון של דיון או הצבעה שהסתיימו. את המשך הדיון יש לקיים בדף השיחה של הערך או הנושא הנידון. אין לערוך דף זה.

---

דפי ארכיון של הכה את המומחה
ארכיון כללי
1	2	3	4	5	6	7	8	9	10
11	12	13	14	15	16	17	18	19	20
21	22	23	24	25	26	27	28	29	30
31	32	33	34	35	36	37	38	39	40
41	42	43	44	45	46	47	48	49	50
51	52	53	54	55	56	57	58	59	60
61	62	63	64	65	66	67	68	69	70
71	72	73	74	75	76	77	78	79	80
81	82	83	84	85	86	87	88	89	90
91	92	93	94	95	96	97	98	99	100
101	102	103	104	105	106	107	108	109	110
111	112	113	114	115	116	117	118	119	120
121	122	123	124	125	126	127	128	129	130
131	132	133	134	135	136	137	138	139	140
141	142	143	144	145	146	147	148	149	150
151	152	153	154	155	156	157	158	159	160
161	162	163	164	165	166	167	168	169	170
171	172	173	174	175	176	177	178	179	180
181	182	183	184	185	186	187	188	189	190
191	192	193	194	195	196	197	198	199	200
201	202	203	204	205	206	207	208	209	210
211	212	213	214	215	216	217	218	219	220
221	222	223	224	225	226	227	228	229	230
231	232	233	234	235	236	237	238	239	240
241	242	243	244	245	246	247	248	249	250
251	252	253	254	255	256	257	258	259	260
261	262	263	264	265	266	267	268	269	270
271	272	273	274	275	276	277	278	279	280
281	282	283	284	285	286	287	288	289	290
291	292	293	294	295	296	297	298	299	300
301	302	303	304	305	306	307	308	309	310
311	312	313	314	315	316	317	318	319	320
321	322	323	324	325	326	327	328	329	330
ארכיון מתמטיקה
1	2	3	4	5	6	7	8	9	10
ארכיון פיזיקה
1	2	3	4	5	6	7	8	9	10
ארכיון ביולוגיה
1	2	3	4	5	6	7	8	9	10
ארכיון פסיכולוגיה
1	2	3	4	5	6	7	8	9	10

דף זה הוא דף ארכיון של דיון או הצבעה שהסתיימו. את המשך הדיון יש לקיים בדף השיחה של הערך או הנושא הנידון. אין לערוך דף זה.

---

מי זו?

מי זו?

ציפור נחמדת זו צולמה על ידי במזבלה העירונית בסחנין מאחורי אצטדיון דוחא. מי יודע לאיזה סוג היא שייכת? קילגור טראוט*הצטרפו למיזם המדינות* 21:42, 1 בנובמבר 2007 (IST)

אני מנחש שזוהי אנפית בקר. דניאל צבי • שיחה 21:50, 1 בנובמבר 2007 (IST)

אכן, זו היא. תמונה נהדרת. חבל שלא היתה תאורה קצת יותר טובה.--‏Golf Bravo‏ 14:14, 2 בנובמבר 2007 (IST)

ויטמין C

מישהו יודע איזו תכונה של החומצה האסקורבית מנצלים כדי לקבוע את ריכוזה? נשאלתי שאלה זו על ידי חברה, ואיני יודע, כמו גם החברה, מהי התשובה. תומר 21:46, 1 בנובמבר 2007 (IST)

חיפשת כבר בערך ויטמין C? ‏gal m‏ 22:42, 1 בנובמבר 2007 (IST)

בדקתי שם, אבל כנראה שלא מספיק טוב. תומר 12:34, 2 בנובמבר 2007 (IST)

חומצה אסקורבית היא חומר מחזר (קבוצה כהלית שיכולה להתחמצן לאלדהיד וניתן לקבוע ריכוז על ידי טיטרציה עם פרמנגנט,למשל.יורם שורק 00:14, 4 בנובמבר 2007 (IST)

אבי אבי רכב ישראל ופרשיו

מה זה בככל "אבי אבי רכב ישראל ופרשיו"? היתי מתרגם את זה לעיברית מודרנית כמו "אבא'לה! טנק מרכבה סימן 4!" אבל מה זה קשור למעשה עצמו? איפה הוא ראה רכב ישראלי?

קריאה זו מופיעה פעמיים בתנ"ך: א. מלכים ב' פרק ב' פסוק י"ב. קרא אותה אלישע כאשר ראה את אליהו עולה בסערה השמיימה, ומשמעותה לפי רש"י והתרגום הארמי היא כך: רבי, רבי, שהוא טוב ומועיל לעם ישראל בתפילתו, יותר מרוכבים ופרשים (טנק המרכבה של אז).

המקום הנוסף הוא במלכים ב' י"ג י"ד, קרא זאת יואש מלך ישראל כאשר שכב אלישע על ערש דוי. המשמעות היא אותה משמעות.

ברי"א 11:19, 2 בנובמבר 2007 (IST)

אני תמיד קישרתי את אסויאטיבית עם מלכים ב, ו, יז, ע"ש. דניאל צבי • שיחה 11:27, 2 בנובמבר 2007 (IST)

הרעיון יפה, אך קריאתו של אלישע בהסתלקות אליהו קדמה לסיפור ההוא. ברי"א 11:31, 2 בנובמבר 2007 (IST)

וגם שם יש רכב אש וסוסים. דניאל צבי • שיחה 14:16, 2 בנובמבר 2007 (IST)

מצטער לקלקל כרגיל, אבל לטענת חוקרים, נשוא הציטוט המקורי הוא דווקא אלישע (שהכינוי הזה גם הולם אותו יותר). הוספת הכינוי גם באשר לאליהו היא חלק מתהליך האסימילציה שבין שתי הדמויות, בעריכה המשנית של הסיפורים אודותם. נריה 12:16, 4 בנובמבר 2007 (IST)

מצטער לקלקל גם לך, אבל כאגנוסטיקן מושבע (במה שלא תורה), הייתי רוצה לפחות הוכחה אחת לטענה זו. ברי"א 14:04, 4 בנובמבר 2007 (IST)

אגב, נריה, עיינתי כעת בדף המשתמש שלך, ויורשה לי לציין שהתעוררה בי תמיהה לנוכח הסתירה בין האמור שם, להערתך זו האחרונה. אשמח אם תעזור לי בפתרון החידה. ברי"א 14:29, 4 בנובמבר 2007 (IST)

שאלה דקדוקית

מדוע אומרים "יתווסף"? הלא בשורשים הדומים (יל"ד, יצ"ר) אומרים ייוצר, ייולד. אף כאן היה צריך להיות ייוסף, ומנין באה הת' למילה זו? ברי"א 11:25, 2 בנובמבר 2007 (IST)

דווק ההטיה של השורש יס"ף בבנין התפעל-עתיד נראה לי הכלל ולא היוצא מן הכלל. כך למשל למ"ד, יתלמד. כל זה בערבון מוגבל, עבר הרבה זמן מאז ששיננתי את גזרת פ"י.--‏Golf Bravo‏ 13:19, 2 בנובמבר 2007 (IST)

אני לא חושב שיש פה עניין של כלל ושל יוצאים מן הכלל. יתווסף הוא פועל בבניין התפעל. קיימת גם הצורה "יווסף", אולם היא פחות שכיחה. הפעלים "יווצר" ו"יוולד" הם בבניין נפעל (יש פה כיווץ דיפתונג וכו' וכו'). שורשים יכולים להיות מוטים בבניינים שונים, אני לא חושב שיש לזה כלל (פעלים מגזרת נפי"ו מופיעים רק בבניין נפעל וכו'). ירון • שיחה 13:23, 2 בנובמבר 2007 (IST)

הצורה "ייווסף" (כמו ייווצר או ייוולד) היא בבניין נפעל. הצורה "יתווסף" (בניין התפעל) היא במשמעות הדדית, בניגוד למשמעות הסבילה של בניין נפעל. ‏odedee • שיחה 19:43, 2 בנובמבר 2007 (IST)

ההבדל במשמעות בין "יווסף" ל"יתווסף" הוא קטן, וזו הסיבה לכך שאנשים מערבים את שני לוחות-הנטייה האלה זה בזה. אגב במקורות נפוצה הצורה "ניתוֹסף" במקום "התווסף", במה שנראה כמו שריד אחרון לבניין "נתפעל" שהתקיים בצד "התפעל". לפיכך יש המקפידים לכתוב ולומר "ייתוֹסף" במקום "יתווסף". ‏DrorK‏ • ‏שיחה‏ 21:18, 2 בנובמבר 2007 (IST)

יש גם את "יִתְוַכֵּחַ". אביעד‏ • שיחה 21:24, 2 בנובמבר 2007 (IST)

מה פירוש המילה נגר באידיש?

כמו שוורצה (שחור) - נגר ? או שלזינ - ? גר - ?

תודה

אתה מנסה לעשות מדרש שם לאנרולד שוורצנאגר? אז אתה לא בכיוון הנכון. Neger הוא כושי בגרמנית, וכמסתמא גם באידיש. שמו של שוורצנאגר לדעתי הוא הלחם של המילה Schwarz והמילה Egger (חרש - מישהו החורש בשדה), אין לדעתי קשר למילה Neger. ‏Harel‏ • שיחה 18:36, 2 בנובמבר 2007 (IST)

וכדי לתת תשובה קצת יותר נרחבת: הסיומת -er היא סיומת שמציינת משלוח יד (של זכר) או כסיומת בשם תואר גיאוגרפי. כך למשל השמות ברלינר, פרנקפורטר, המבורגר, הילדסהיימר, זלצבורגר ועוד קרויים כולם על שמות מקומות. שמות אחרים כמו וארזאגר (אומר אמת), קיכלמאכר (אופה עוגיות), באואר (חוואי, חקלאי), בוכבינדר (כורך ספרים), שומאכר (יצרן נעליים) ועוד הם שמות מקצועות. ‏Harel‏ • שיחה 19:11, 2 בנובמבר 2007 (IST)

שלזינגר, כפי שהיטיב להסביר זאת הראל המומחה שלנו לגרמנית, הוא פשוט (מישהו שבא) משלזיה. ושווארצנ- איגר הוא ככל הנראה כונה לפועל העושה עבודה שחורה (כלומר קשה) בשדה. ככלל מקובל ביידיש לומר על עובד כפיים א "שווארצע ארבייטער" שתרגומו עובד שחור. בקרב דוברי היידיש בלוס אנג'לס שבקליפורניה, קוראים לgoverner בצחוק שווארצע-ניגר שפירושו שחור שחור בהלחמה של יידיש ואנגלית ביחד, וזאת מאחר וכידוע בארה"ב הכינוי ניגר לאפרו-אמריקאים, נאסר במחוזות שונים בארה"ב לאמירה, כביטוי גזעני. והמכנה כך אדם, צפוי אף לעונשים המופיעים בחוק. אגב השם של שוורצנייגר הוא אוסטרי ולא יידישאי. יהודה מלאכי 21:21, 3 בנובמבר 2007 (IST)

בעניין שוורצנאגר, אחרי התייעצות עם יליד אוסטריה, לא ברור שזה אכן הלחמה של Schwarz וEgger (חרש בשדה). מסתבר ששמות של לא-יהודים לא ניתנים תמיד למדרש שם פשוט. הרבה פעמים המקור פשוט לא ידוע. הEgger הזה עשוי היה להיות במקור Ecker, Acker, Agger ועוד וריאציות רבות. אנחנו כבר רגילים "מדי" משמות יהודיים שלכל שם יש איזה פירוש, אבל זה לא תמיד כל כך פשוט. ‏Harel‏ • שיחה 22:58, 3 בנובמבר 2007 (IST)

לרוב השמות היהודיים אכן יש פירוש.

השם שוורצנגר יכול לבוא מהמקום ממנו הגיעו אבות המשפחה, Schwarzenegg, ולא בטוח כלל שזהו מקום ישוב. ציטוט מ"לאו": Er ist ein Schwarzenegger--one who comes -- from i.e. lebt bei dem Schwarzenegg, or black corner by the older German.

אפשרות נוספת : Schwarz = black Egg = something like a flat-topped blunt spur; castles were often built on spurs

איתן • שיחה 23:33, 3 בנובמבר 2007 (IST)

יש כזאת מילה/נשמעת כמו אתימולוגיה ופירושה מונח מקצועי?

לא בטוח איך בדיוק כותבים אבל אני די בטוח שיש מילה כזאת, מישהו יודע איך כותבים?

טרמינולוגיה? חי _{◣ 2.11.2007, 23:18 (שיחה)}

אטימולוגיה היא חקר ההיסטוריה של מילים והתפתחות המשמעות שלהן. ‏DrorK‏ • ‏שיחה‏ 10:08, 3 בנובמבר 2007 (IST)

הוי ארצי מולדתי

היכן אני יכולה למצוא פירוש למילות השיר הנפלא "הוי ארצי מולדתי" של שאול טשרניחובסקי? אודה לקישור או לפירוש מילות השיר הקשות. שבת שלום :-)

אשמח לדעת גם על השיר באופן כללי, על מה הוא מדבר וכוונותיו... שוב תודה!

הנה כאן. אם יש לך מילים קשות ספציפיות שאתה מעוניין בפירושן, ציין אותן כאן. זו אכן לא שפת יום-יום... ‏Harel‏ • שיחה 08:00, 3 בנובמבר 2007 (IST)

לשיר זה יש השפעה מנבואותיהם של הנביאים ישעיהו, ירמיהו ויחזקאל. והוא עוסק בשממונה של הארץ האהובה מול הפריחה היחידה הקיימת בה שהיא פרדסי התפוזים (זהב הדר שמח).

כבר תחילת השיר מקורה בנבואה (ספר ישעיה פרק יח פסוק א.) "הוֹי אֶרֶץ צִלְצַל כְּנָפָיִם אֲשֶׁר מֵעֵבֶר לְנַהֲרֵי כוּשׁ". הוא חוזר מאוחר יותר למילה צלצל אך במשמעותה האחרת המתכוונת לחגב והכינוי צלצל גמלת הוא אאל"ט: גמל שלמה והשיר הוא שריקתו כמובן. המילים הנוספות שככל הנראה קשות לך הן; עלפה שמקורה בספר יחזקאל (פרק לא פס' טו) "וְכָל עֲצֵי הַשָּׂדֶה עָלָיו עֻלְפֶּה", וכונתו בשיר "עדר עלפה" כלומר עדר שרוי בעלפון, כיון שהוא רועה על הר טרשים קרח ללא כרי מרעה. "נחל כְּמַהּ הַמַּיִם", הוא כינוי לנחל אכזב שיבש וכמה=משתוקק למים. השמיר והשית הם סוג של קוצים ומופיעים רבות בספר ישעיה, כסימן לעזובה ושממון המצמיחים קוצים. (מעניין שרש"י מפרש באחת מנבואות ישעיה את המילים שמיר ושית באופן אחר: שמיר היא התולעת המבקעת אבנים ובה השתמש שלמה המלך בבנית בית המקדש. ושית מלשון שאת ושבר כשהכוונה, שהעזובה והשממון כל כך עזים, עד שלא נותר מי שיכנס למקום, למעט תולעת שרק תעכל ותקלקל את הנותר מהחורבן) . "בַּיִר סוּד יָתוֹם בַּגֵּב", המקור בספר ירמיה (פרק ו פסוק ז) "כְּהָקִיר בַּיִר מֵימֶיהָ", ביר היא תצורה בודדת בתנ"ך למילה באר ומופיעה רבות בתרגומים הארמיים לתורה (אונקלוס ויונתן). הכונה בשיר לבור סיד שומם.

אגב בקישור שצורף ע"י הראל יש טעות אחת, יש לנקד פרדסי הס בצירי. אם תהיינה עוד שאלות חזרי לדף זה, או שלחי לי איתות בדף השיחה, אבל רק איתות, מאחר ומקובל להמשיך שיחה במקום בו החלה, בכל מקרה אשתדל בעזרת ה' ובלי נדר, לעקוב אחרי הדף. יהודה מלאכי 21:08, 3 בנובמבר 2007 (IST)

עוד מקום מטעה הוא "חיל חולות לים סביב": חיל בהקשר הזה הוא חומה. אביעד המקורי • שיחה • בואו להתפעל 23:26, 3 בנובמבר 2007 (IST)

למה מרגישים כאב בלב

אם המוח הוא זה ששולט ברגש, למה אנו מרגישים כאב פיזי בלב כשקורה משהו כואב?
או שזה רק פסיכולוגי מפני שבשפת העם, הלב הוא זה ששולט ברגש? תודה, ‏Yariv‏ 07:08, 3 בנובמבר 2007 (IST)

הכאב הוא לא בלב אלא איפשהו בחזה. למעשה, אף אחד לא יודע בדיוק איפה הלב שלו. אנחנו יודעים להצביע על המקום הכללי שבו נמצא הלב לפי מה שלימדו אותנו, או על המיקום המדויק לפי בדיקה במכשור מיוחד כמו סטטוסקופ או צילום רנטגן. תחושות פיזיות הקשורות בלב "נקלטות" בחלקו השמאלי של החזה ובזרוע השמאלית. תחושת לחץ והתרגשות גורמת להאצת הדופק, ולתחושה של לחץ ולפעמים אפילו כאב באזור הזה של החזה. ‏DrorK‏ • ‏שיחה‏ 10:07, 3 בנובמבר 2007 (IST)

על פי פרופ' יורם יובל שחוקר נושא זה, קיים ערוץ עצבי שמוביל מהמוח ללב, ועשוי לגרום לתחושה זו בכל מיני מצבים רגשיים. --אפי ב. • שיחה • 22:59, 5 בנובמבר 2007 (IST)

מלח במים

שלום, אם שמים מלח (NaCl) במים, הוא מתמוסס לנתרן ולכלור - כלומר המים מפרידים את הנתרן והכלור ומקיפים אותם. אם כך - כיצד ייתכן שאנו חשים במליחות כשאנו שותים מיי-מלח? האם זה בגלל אחד המרכיבים הוא מלוח, או איזשהי סיבה אחרת?

תודה.

התשובה די פשוטה: המים לא מפרידים את הנתרן והכלור. דניאל צבי • שיחה 21:29, 3 בנובמבר 2007 (IST)

עיין בערך 'מסיסות' (מצטער, לא בקיא באיך לעשות קישורים בויקיפדיה) - וגם בערך 'מלחים (כימיה)' . המלח, שהוא תרוכבת יונית, מתפרק במים לאניון וקטיון. בכך אני בטוח.

טוב, מורה הכימיה שלי בתיכון היה מאוכזב לו היה קורא את זה... נחכה למישהו שמבין על מה הוא מדבר לענות לך. דניאל צבי • שיחה 23:04, 3 בנובמבר 2007 (IST)

ככל שאני זוכר, יש גבול לרמת המסיסות של מלח(ושל כל מומס) במים, ולכן השארית נותנת למים את טעמם. אבל חכה למומחים. איתן • שיחה 23:09, 3 בנובמבר 2007 (IST)

לפי en:Basic taste#Saltiness תחושת המליחות נגרמת ישירות כתוצאה מיוני הנתרן שעוברים דרך תעלות יונים בלשון ויוצרים דחף עצבי. קרוב לוודאי שכל מאכל מלוח מומס בפה בעזרת הרוק. א&ג מלמד כץ • שיחה 00:38, 4 בנובמבר 2007 (IST)

ראה שיחה:מלח בישול#שאלה. ‏odedee • שיחה 00:42, 4 בנובמבר 2007 (IST)

לפי המחקר הזה יוני הנתרן אכן גורמים לדחף העצבי, ואילו ליוני הכלור יש תפקיד עקיף - הם מקטינים את המטען החיובי בתוך התא ובכך מאפשרים ליותר יוני נתרן לחדור לתא. א&ג מלמד כץ • שיחה 01:39, 4 בנובמבר 2007 (IST)

אגב הסיבה שאין הבדל אם תכניס את המולח הלא מומס לפה או את הכוס שבה מומס מלח במים היא כמובן כי המלח נמס ברוק בדיוק באותה דרך שהוא נמס במים. מתיישר 13:51, 4 בנובמבר 2007 (IST)

אופס מלמד כץ כבר כתבו את זה. הפגנתי חוסר סבלנות מתיישר 13:54, 4 בנובמבר 2007 (IST)

בואו נעשה סדר -

1. למלח אין טעם. לתמיסת מלח יש טעם מלוח. עשו ניסוי פשוט - חרצו לשון, יבשו אותה במגבת והשאירו אותה מחוץ לפה. בזקו עליה מלח. אין למלח שום טעם. רק כשתחזירו את הלשון לפה ותמיסו את המלח ברוק תרגישו טעם מלוח.
2. המים אינם מפרקים את המלח לכלור ולנתרן, אלא ליוני כלור וליוני נתרן. ההבדל הוא קטן מבחינה פיזיקלית-כימית אבל משמעותי בפרקטיקה.
3. לגבי המנגנון שיוצר את תחושת הטעם המלוח - הסבירו אותו טוב ממני לעיל. יש לנו בפה מנגנון מיוחד לזיהוי יונים והוא נכנס לפעולה ויוצר תחושה של טעם מלוח. ‏DrorK‏ • ‏שיחה‏ 23:55, 5 בנובמבר 2007 (IST)

נא עזרתכם בגרמנית

מה פירוש שמה של הכנסייה הזאת: Himmelfahrtkirche? תודה! תמרה 23:16, 3 בנובמבר 2007 (IST)

כנסיית העלייה השמיימה. בנצרות הקתולית שני מועדים שונים, Mariä Himmelfahrt (תמיד ב-15 באוגוסט) וChristi Himmelfahrt (בתאריכים משתנים), אלה ממש חגים, ומציינים את עלייתם השמיימה של מרים ושל בנה, בהתאמה. ‏Harel‏ • שיחה 23:18, 3 בנובמבר 2007 (IST)

ראי את הערך בוויקיפדיה הגרמנית - יש לי הרגשה שאת תזהי את התמונות. דניאל צבי • שיחה 23:19, 3 בנובמבר 2007 (IST)

תמר ואתה תכתבו לנו ערך מומלץ או שאני אאלץ לתרגם את הערך הגרמני? ‏Harel‏ • שיחה 23:23, 3 בנובמבר 2007 (IST)

א. כנסיות זה לא התחום שלי, ב. תמרה ברגעים אלו ממש כבר עובדת על מתחם אוגוסטה ויקטוריה, או בשמה הידוע פחות כנסיית העלייה הגרמנית. דניאל צבי • שיחה 23:26, 3 בנובמבר 2007 (IST)

הראל, גיב מי א ברייק, ראית את הערך העלוב שלהם? חכה תראה מה אני מבשלת לנו... ודניאל צבי, איך ידעת?... תמרה 23:28, 3 בנובמבר 2007 (IST)

דוד גוגל סיפר לי. דניאל צבי • שיחה 23:34, 3 בנובמבר 2007 (IST)

אתה מבין דניאל, זו הסיבה שאתה צריך ללמוד צרפתית: שם אין מילים שנשמעות כמו "מישהו שנופח על עצמו תחת השפעת אלכוהול" (זו האסוציאציה שלי, מצטער). השמח בחלקו (-: איזה יופי... 23:31, 3 בנובמבר 2007 (IST)

יש שיר מפורסם של שוברט בשם "גרטכן אצל גלגל הטווייה", שבו ברגע השיא של השיר משתתק הליווי המתגלגל בפסנתר, והזמרת שרה בשיא הדרמטיות, "und ach, sein Kuss", כלומר, "אבוי, והנשיקה שלו!", וכן, שתי המילים האחרונות באמת נהגות "זַין קוּס". אביעד המקורי • שיחה • בואו להתפעל 23:36, 3 בנובמבר 2007 (IST)

איך רסטן מיין קייס. השמח בחלקו (-: איזה יופי... 23:37, 3 בנובמבר 2007 (IST)

אני בשוק! בעוד אני עוסקת פה בעניינים רוחניים של עלייה השמימה וכאלה, אתם מתקשקשים לי פה עם נפיחות ושאר אברי גוף מוצנעים. לכו לכתוב ערכים! תמרה 23:48, 3 בנובמבר 2007 (IST)

Sein oder nicht sein כתב שקספיר בגרמנית. איתן • שיחה 23:57, 3 בנובמבר 2007 (IST)

und ach sein kuss -the words belong to goethe.

זה נכון, המדובר בקטע מפאוסט העוסק בגרטכן. שוברט רק הלחין. ‏Harel‏ • שיחה 09:33, 5 בנובמבר 2007 (IST)

שוברט אף פעם לא "רק הלחין". שוברט לקח את שורותיו המתקתקות-להחליא של גתה והפך אותן לבנות-אלמוות. אביעד המקורי • שיחה • בואו להתפעל 10:19, 5 בנובמבר 2007 (IST)

ככה אתה מלכלך על גתה? חכה, חכה, הנקמה בדרך. ‏Harel‏ • שיחה 12:16, 5 בנובמבר 2007 (IST)

הורדת ויקיפדיה העברית אל עותק מקומי במחשב

חיפשתי מידע שיסייע בידי להוריד את כל הויקיפדיה אל המחשב, לצפייה ללא חיבור אינטרנט. מצאתי את האתר [1], ונראה שבאמת הגעתי אל המקום המתאים, אך כאשר הורדתי את הקובץ, לפי הקישור, קיבלתי ארכיון g7 שכלל בתוכו כמה ספריות ותו-לא. המדובר בקובץ בגודל פחות מ-10 מגה, ובספריות עצמן נדמה שיש רק תבניות, ובטח אין שום ערך ממשי. לא מצאתי שום הסבר במקום אחר כיצד להוריד את העותק המלא של ויקיפדיה. אשמח לקבל הוראות מפורטות וטיפים בנושא. - איתי 23:55, 3 בנובמבר 2007 (IST)

יש תוכנות ייעודיות לזה. חפש כאן. יאיר 00:42, 4 בנובמבר 2007 (IST)

מה נפח של ויקיפדיה?

אולי מישהו יודע כמה GB, או אולי בעצם TB, שוקלת ויקיפדיה (לפחות בגירסה המתאימה להורדה למחשב)? ברי"א 00:53, 4 בנובמבר 2007 (IST)

למה פתאום כולם שואלים על זה? התשובה לשאלתך נמצאת בויקיפדיה:דלפק ייעוץ#העתקת ויקי למחשב. דניאל צבי • שיחה 01:00, 4 בנובמבר 2007 (IST)

תודה דנ"צ. ברי"א 01:08, 4 בנובמבר 2007 (IST)

אין לי מושג למה פתאום כולם שואלים על זה, אך אני שאלתי על זה מפני שצפיתי בסרט ההתרמה של ויקי והוזכר שם על מנהל בית ספר שהוריד את האתר למחשב ללא אינטרנט. יש לי מחשב נייד שאינו מחובר באופן קבוע לאינטרנט ולכן חשבתי על זה. זה הכל... מוטל (שיחה | תרומות) 22:07, 5 בנובמבר 2007 (IST)

קדוש נוצרי עטוף בטלית

שאלה למבינים בקדושים נוצריים ב-שיחה:בית תבור. ${\mathbb {\color {Blue}_{DMY}} }$ • דף • הצטרפו למיזם התאריכים העבריים • שיחה 11:32, 4 בנובמבר 2007 (IST)

תשלום לספריה עירונית

שמעתי פעם שלעיריות אסור לגבות תשלום עבור שרותי ספריה עירונית. האמנם? ענק עדין 16:13, 4 בנובמבר 2007 (IST)

אאל"ט, אתה צודק, מלבד שירותי השאלה ושירותים נלווים (כמו שימוש במחשב או במאגרי מידע), עליהם הן יכולות לגבות תשלום. אדם נבו;שיחה 08:06, 5 בנובמבר 2007 (IST)

תינוקות בעולם

• 1. כמה תינוקות נולדו בעולם בשנת 2006?
• 2. כמה מתוכם היו הילדים הראשונים להוריהם?

זה המצב בישראל [2] --פו-איי 18:45, 4 בנובמבר 2007 (IST)

דוברי ערבית, התקבצו נא

אני רוצה לכתוב ערך על אחיינו של צלאח א-דין, אלמלכ אלמֻעָטֶ'ם עיסא (האהבל, אם יורשה לי). מי יגלה לי איך לכתוב את שם הערך כראוי, ואולי אף יוסיף תעתיק לערבית?

الملك المعظم عيسى. אגב, الملك المغظم פירושו "המלך האדיר" והוא תואר חנופה מקובל למלכים. יכול להיות שלא מדובר בחלק מהשם אלא באחד התארים שהוא נטל לעצמו. ‏DrorK‏ • ‏שיחה‏ 00:40, 5 בנובמבר 2007 (IST)

אשמורת / אשמורות

למיטב ידיעתי נהוג לחלק את הלילה לשלוש אשמורות (ובבקשה תקנו אותי אם אני טועה). (הפירוש לאשמורת הוא חלק מהלילה נכון?). מישהו יודע בקירוב מהן השעות של האשמורת הראשונה, השנייה והשלישית? רב תודות למשיבים.

הנושא נדון בתחילת מסכת ברכות. אבל השאלה לא ברורה, חלק את הלילה לשלושה חלקים שווים וקבל את זמני האשמורות במדויק. יעקב 02:24, 5 בנובמבר 2007 (IST)

מתי "מבחינה רשמית" מתחיל ומסתיים הלילה?

אחרי השקיעה מתחיל ועם הזריחה נגמר. אביעד‏ • שיחה 03:26, 5 בנובמבר 2007 (IST)

לחלוקת האשמורות יש שיטה של אחרי צאת הכוכבים מתחיל ובעלות השחר או בזריחה נגמר. קח את פרק הזמן הזה, (וכמובן יש הבדלים מהותיים בין קיץ לחורף...) וחלק אותם לשלוש. יהודה מלאכי 04:35, 5 בנובמבר 2007 (IST)

לדעת רבי יש ארבע אשמורות ולדעת ר' נתן שלוש. כמובן שהם מתחלקות בחלוקה פשוטה של הלילה לארבע או שלוש. בתלמוד שם נתנו סימנים להכיר מתי מתחילה (או נגמרת) כל אשמורה. אליהו52ז • שיחה 08:17, 5 בנובמבר 2007 (IST)

בצבא היינו עושים:18-22 22-02 02-06 פלאח

שש שש היה קשה מדי בשבילכם, הא? :) נרו יאיר 14:31, 5 בנובמבר 2007 (IST)

תרגום מצרפתית

עבור הערך הווידויים. במידה ולמישהו יש את הספר המתורגם בהישג יד, אפשר גם את התרגום לעברית מהספר עצמו:

Je forme une entreprise qui n'eut jamais d'exemple, et dont l'exécution n'aura point d'imitateur. Je veux montrer à mes semblables un homme dans toute la vérité de la nature ; et cet homme, ce sera moi. Moi seul.

אני אנסה בדחילו ורחימו: "אני יוצר חיבור אשר לא היה כדוגמתו מעולם, ואשר איש לא יקום לחקותו. אני רוצה להראות לשכמותי אדם במלוא אמיתותו של הטבע, והאדם הזה יהא אני. אני לבדי." ‏DrorK‏ • ‏שיחה‏ 08:19, 5 בנובמבר 2007 (IST)

התרגום מתוך הספר הוא: "הוגה אני תוכנית שאיש לא הגה מעולם, ומשתוגשם – איש לא יוכל לחקותה. רוצה אני להראות לאחי בני האנוש אדם בכל אמיתות טבעו: ואדם זה הוא אני". בברכה, Tahmar1900 15:15, 5 בנובמבר 2007 (IST)

עדיף כמובן לצטט את התרגום המוסמך, ואם זה ציטוט של כמה משפטים זה בתחום השימוש ההוגן, אבל צריך לציין את שמו של המתרגם, ורצוי גם את הוצאת הספרים וכו'. ‏DrorK‏ • ‏שיחה‏ 21:29, 5 בנובמבר 2007 (IST)

אני לא יודע אם עדיף בהכרח לצטט את התרגום שיצא לאור בדפוס. התרגום שלך יותר מדויק (למעט עניין ה-entreprise, שם התרגום השני מדויק יותר), ולאו דווקא יפה או "אמנותי" פחות. אביעד המקורי • שיחה • בואו להתפעל 21:32, 5 בנובמבר 2007 (IST)

הממ... תודה. הצרפתית שלי עוד מחזיקה מעמד... ‏DrorK‏ • ‏שיחה‏ 23:45, 5 בנובמבר 2007 (IST)

זיהוי נעימה לפי מקצב

מדובר בנעימה קלאסית בת 70 שנה ואולי הרבה יותר. ההורדה מרפידשר. http://rapidshare.com/files/67633473/10886675.mid.html

עדיף לפנות בעניין זה לפורום זיהוי שירים בתפוז. תומר 20:10, 5 בנובמבר 2007 (IST)

הם לא יזהו את זה.

אז איך אנחנו נזהה? תומר 20:41, 5 בנובמבר 2007 (IST)

אם מקצב הנעימה מוכר, זה יכול להיות מאוד שימושי. פרמיון ♫ שיחה 19:14, 8 בנובמבר 2007 (IST)

השתמשתי בזה וזה לא זיהה. זה גרוע. מזה יצרתי את הקובץ.

מאיפה אני יכול להוריד שירים של זמרים סלובקיים משנות ה-30/40 ?

כדוגמת:

Karol Elbert

Gejza Dusík

František Krištof Veselý

אחד מהם^ .. תודה, ‏miniature‏ • שיחה 19:51, 5 בנובמבר 2007 (IST)

שתי תשובות:
-> "להוריד" שירים שיש עליהם זכויות יוצרים, יש דרכים, שמטבע הדברים לא נזכיר כאן. הרי כאן זה הוויקיפדיה. נראה לי שיש פורומים שבהם ניתן יותר בקלות לדבר על דברים כאלה.
-> על מנת לרכוש ולהוריד שירים שמוקלטים בקבצי שמע ונמצאים במחשב - מישהו היה צריך לבחור בשירים האלה באופן אקטיבי, להעלות אותם על המחשב, ולהעביר אותם לחלל האינטרנטי, בלי להפר זכויות יוצרים. הסיכוי שהדבר נעשה לשירים משנות ה-30 אינו גדול, ולא רק כי הם שירים סרביים. . ‏Danny-w‏ 19:58, 5 בנובמבר 2007 (IST)

לרכוש דווקא יש אפשרות: כשחיפשתי באמזון את הזמר השני שהזכרת קיבלתי 4 תוצאות, אבל נראה שאף אחד מהאלבומים הללו לא כולל שירים שלו בלבד. תומר 20:09, 5 בנובמבר 2007 (IST)

תודה לשניכם :) ‏miniature‏ • שיחה 18:09, 6 בנובמבר 2007 (IST)

שאלה בנושא התאריך העברי

משהייתי קטן אני זוכר שהתאריך העברי והתאריך הלועזי תואמים פעם ב-19 שנים. אפילו יצא לי פעמיים לבדוק את זה על יום הולדתי, ופעמיים זה עבד! אבל בתי אמרה לי שב-2008, תאריך לידתה (הלועזי 8 בפברואר 1997 והעברי ב' באדר א' התשנ"ז), תואמים, והיא תהייה רק בת 11! בדקתי בלוח השנה וזה נכון. איך זה? זה משהו שקשור עם אדר א' ואדר ב'? ומה יהיה כשתהיה בת 19? ובת 22? ובת 33? ובת 38? עד מאה ועשרים? אנא חלצוני מהמצוקה. קילגור טראוט*הצטרפו למיזם המדינות* 21:17, 5 בנובמבר 2007 (IST)

אני חושב שהתאריכים נפגשים פעם ב-19 שנה אבל יכולים להיפגש גם מחוץ למחזור הזה. מה גם שאני חושב שמחזור 19 השנים הוא קירוב לא ממש מדוייק לסכימה הרבה יותר מסובכת. אבל מישהו אחר יידע יותר. היא עדיין שונאת אותי? ‏Harel‏ • שיחה 21:20, 5 בנובמבר 2007 (IST)

התאריכים אמורים להיפגש פעם ב-19 שנה, אבל זה לא אומר שהם לא יכולים להיפגש בהזדמנויות אחרות. קורה לעתים קרובות שתאריכים נפגשים גם כעבור 11 שנים. במילים אחרות, פעם ב-19 זה בטוח, בהזדמנויות אחרות זה אפשרי. אבל צריך לשים לב - גם בפגישה המובטחת אחת ל-19 שנים עלולות להיות סטיות של יום אחד לכאן או לכאן. למשל, בשנת תשכ"ז 1967, כשמדינת ישראל חגגה 19 שנות עצמאות, נפל ה' באיר על ה-15 במאי במקום על ה-14 במאי. הסטייה נובעת מכך שראש השנה עשוי להידחות ביום או ביומיים לפי הכללים המוסברים בערך הלוח העברי. ‏DrorK‏ • ‏שיחה‏ 21:25, 5 בנובמבר 2007 (IST)

מחזור של 19 שנים הינו מחזור של חודשים, והוא קובע האם שנה מעוברת (13 חודשים) או לא (12 חודשים). פרט לכך יש עוד חישובים מורכבים הרבה יותר בנושא ימים: האם חשוון ו/או כסלו יהיו בני 29 או 30 ימים - וכאן המחזוריות היא אחת להרבה מאד שנים. סה"כ מחזוריות מדוייקת של לוח השנה העברית חוזרת על עצמה אחת ל-X שנים (כאשר X‏ > 100,000 שנים. אני לא מוצא כרגע את המספר המדוייק). ${\mathbb {\color {Blue}_{DMY}} }$ • דף • הצטרפו למיזם התאריכים העבריים • שיחה 21:31, 5 בנובמבר 2007 (IST)

ראו גם הסבר מפורט באתר ארץ הצבי. אבינעם 21:39, 5 בנובמבר 2007 (IST)

נ.ב., אם מדברים על השוואה ללוח הגרגוריאני, אז צריך לזכור שמחזוריות לוח זה היא של 400 שנים. ${\mathbb {\color {Blue}_{DMY}} }$ • דף • הצטרפו למיזם התאריכים העבריים • שיחה 21:44, 5 בנובמבר 2007 (IST)

כן, אבל הסטיות בלוח הגרגוריאני אינן עולות על יום אחד, מקסימום יום וחצי. ‏DrorK‏ • ‏שיחה‏ 23:41, 5 בנובמבר 2007 (IST)

תודה להראל, דרור, אבינעם ו-DMY על ההסבר המפורט. והראל, היא לא שונאת אותך, היא פשוט רצתה את אבא לעצמה כל הזמן. נסה אותה בפעם הבאה שהתאריכים יתלכדו... קילגור טראוט*הצטרפו למיזם המדינות* 06:25, 6 בנובמבר 2007 (IST)

אני חושב שאז אתה עוד תתגעע לזמנים שהיא רצתה את אבא בכלל :) ‏Harel‏ • שיחה 08:51, 6 בנובמבר 2007 (IST)

בגיל 19 היא תרצה את המפתחות של האוטו של אבא ואת כרטיס האשראי שלו. עדיף להמתין לגיל 38. מוטי 23:28, 6 בנובמבר 2007 (IST)

self-assembly

חשבתי לכתוב על הנושא של בניית מיקרו/ננו מבנים בשיטה הנ"ל. איך לקרא לה בעיברית? הרכבה עצמית? ננומבנים הנבנים מאליהם? כל שם שאני חושב עליו הוא או ארוך מדי או לא ברור מספיק. תנו רעיונותכם מתיישר 10:51, 6 בנובמבר 2007 (IST)

יש לי הרגשה שזהו אחד מן המקרים שנאלץ להשתמש בשם הלועזי. אא"כ מישהו מכיר שם עברי לזה. להמציא שם חדש אני לא חושב שיש טעם, אנחנו לא האקדמיה ללשון עברית. בברכה מוטל (שיחה | תרומות) 11:21, 6 בנובמבר 2007 (IST)

התרגום הרכבה עצמית ל- self assembly הוא פשוט וטבעי. אין סיבה להמנע ממנו. self assembled nano-structures הם ננו-מבנים המרכיבים את עצמם. עוזי ו. 11:31, 6 בנובמבר 2007 (IST)

טוב בסדר למרות שאני קצת מאוכזב. כבר היה לי מקרה כזה בעבר מתיישר 11:37, 6 בנובמבר 2007 (IST)

הרכבה עצמית נשמע כמו חפץ שעליך להרכיב בעצמך. כמו בפרסומות של איקאה או אייס וכדו'. זה די מבלבל, לא? מוטל (שיחה | תרומות) 14:20, 6 בנובמבר 2007 (IST)

אולי "הרכבה עצמונית"? ברי"א 18:22, 6 בנובמבר 2007 (IST)

מה אומר המשפט "במקום שאין אנשים - צדיקים גמורים אינם עומדים"

לא הבנתי את המשפט, מה ההסבר שלו?

תודה :)

ערבבת שני פתגמים, כל אחד נאה בפני עצמו. הלל הזקן אמר במסכת אבות, "במקום בו אין אנשים - השתדל להיות איש", ובמסכת ברכות נאמר ש"במקום בו בעלי תשובה עומדים צדיקים גמורים אינם עומדים". הברווז של העובדות 12:34, 6 בנובמבר 2007 (IST)

מה ההסבר של המשפט השני? "במקום בו בעלי תשובה עומדים צדיקים גמורים אינם עומדים"

המשמעות הפשוטה היא שאדם שחטא וחזר בתשובה הוא במדרגה יותר גבוהה מאדם שלא חטא אי פעם. ראה קצת דיון בסוגיה זו בתשובה#התשובה בהגות. דניאל צבי • שיחה 13:29, 6 בנובמבר 2007 (IST)

רד"צ, במחילת כת"ר,קצת סיבכת את הבחור, כל הערך שהפנית אותו אליו נמצא תחת תבנית לעריכה והתאמה כשחלק מהסיבה היא דוקא פיסקת ההגות (ומה אומר יש המון מה לתקן שם גם מבחינה תחבירית). בכל מקרה זו בודאי השגחה פרטית על מנת שאתקל בזה ואולי אעשה תשובה ואף אשתדל לטפל בלי נדר בערך תשובה. בברכה יהודה מלאכי 15:48, 6 בנובמבר 2007 (IST)

תודה

והבדיחה אומרת : במקום בו בעלי תשובה עומדים צדיקים גמורים אינם עומדים, כי מסריח שם... איתן • שיחה 21:45, 6 בנובמבר 2007 (IST)

איך נגרם עיוורון (נאון?, זה של הויאגרה) והאם יש פיתרון?

איך נגרם העיוורון כתוצאה משימוש בויאגרה? הבנתי שבעין יש כלי דם עדינים שלא מגיע עליהם דם הרבה זמן/ פחות דם זה גורם איך שהוא שהם נסתמים למה הם נסתמים? איך זה קורה? ואיזה סימנים מקדימים יש לפני שמתעוורים?

ושאלה שניה יש פיתרון לעיוורון? אני יודע שבסין עושים השתלות לב, יודעים גם לעשות השתלות עיניים? או שיש פיתרון מכני לזה?

מתי צופים שיצליחו לפתור את הבעיה?

לא רק בסין משתילים איברים. אפק 14:48, 6 בנובמבר 2007 (IST)

ה-FDA הוציא אזהרה בנושא לפני כשנתיים [3]. ייתכן שמדובר בתופעת לוואי נדירה מאוד, שבה נוצרת פתאום חסימה בזרימת הדם אל העצב האופטי. כשזה קורה, מאבדים לתמיד חלק מיכולת הראייה באותה העין [4]. לא ברור אם התופעה אכן נגרמת משימוש בוויאגרה. באופן כללי, לעיוורון יש סיבות רבות, שבחלקן ניתן לטפל ובאחרות לא. יודעים להחליף את עדשת העין במקרי קטרקט, אבל אין יכולת להחליף את הרשתית או את העצב האופטי. לתופעה שאתה שואל עליה אין מרפא - אבל כאמור, היא עלולה לקרות גם למי שלא משתמש בוויאגרה ודומותיה, מדובר בתופעה נדירה מאוד ונראה שלא ברור עדיין אם השימוש בוויאגרה מגדיל את הסיכוי לעיוורון כזה. הסתייגות: אין לי ידע בנושא, והכתוב כאן הוא הבנתי ממידע זמין באינטרנט. עליך להתייעץ ברופא. ‏odedee • שיחה 22:52, 6 בנובמבר 2007 (IST)

רגע אז למה זה נחסם? אם לא מגיע לשם דם זה נחסם? (הסבר אחר שקראתי על הנושא אמרו שיש שם כלי דם רגישים שמגיע עליהם פחות דם.. איך זה גורם לחסימה?)

ומתי צופים הרופאים שיוכלו להשתיל עיניים?

עריכה: אני רואה בקישור שהבאתה אפק, שהצליחו לעשות השתלת עין מלאכותית לבן אדם, למה לא כל אחד יכול? מתי הטכנולוגיה תהפוך לזמינה לכולם?

למה השריר גדל שמאמנים אותו? (לא אחר כך.. באותה שניה שמאמצים אותו)

מה קורה מבחינה פיזיולוגית?

אם הבנתי נכון את שאלתך אז תסתכל כאן מוטל (שיחה | תרומות) 14:17, 6 בנובמבר 2007 (IST)

אאה הוא מתקצר ולכן נראה גדול יותר?

תודה

כאשר מאמנים את השריר יש דרישה של הגוף להגדילו עקב עלייה בדרישת השימוש באותו שריר מאומן.כלומר הוא מיצר יותר תאים עקב עלייה בדרישת השימוש בשריר ובכך הוא גדל. כאשר מפסיקים להתאמן, הדרישה מהשריר יורדת ולכן אין לו צורך לייצר יותר תאים ובכך הוא קטן. ע.נ.

חוגות?

מישהו יודע מה פירוש המילה "חוגות" המופיעה בערך גבעת התנ"ך? אם תוכלו, אנא קשרו אותו למקום המתאים, או צרו ערך אדום אם אין לאן לקשר. בברכה מוטל (שיחה | תרומות) 14:15, 6 בנובמבר 2007 (IST)

לא כתוב שם כזה דבר! (סתם, זו תקלדה ככל הנראה. ראה מה שתיקנתי שם). ברי"א 14:34, 6 בנובמבר 2007 (IST)

שכוייח! אני לא כזה מתמצה בצפרות כדי שאוכל לנחש כזו טעות. מוטל (שיחה | תרומות) 14:44, 6 בנובמבר 2007 (IST)

סמכויות הסנהדרין

שלום,ישנה שאלה אמריקאית שאני צריך לענות עליה והיא: "בעבר קבעה הסנהדרין..."

תשובות אפשריות: 1.את החגים והמועדין. 2.את תחילתו של חודש חדש על פי עדין. 3.את סיומו של חודש.

לפי מה שקראתי בויקיפדיה,הסנהדרין עסקה בכלל בדין ומשפט,אז מהי הסמכות הנוספת שהייתה לסנהדרין מהאפשריות שבשאלה,אם בכלל?

תודה.

התשובה הנכונה היא 2. חלק מהדין והמשפט שנמסרו לסנהדרין, זה לקבל את עדות העדים שראו את מולד הלבנה. מומלץ לעיין בערך קידוש החודש. ברי"א 14:24, 6 בנובמבר 2007 (IST)

הוספתי לאחר התנגשות עריכה: :הסנהדרין קבעה את תחילתו של החודש על פי עדים (לא עדין). ראה ציטוט מהערך סנהדרין שאולי לא קראת עד הסוף:

בית דין הגדול היה ממונה על עניינים נוספים הנוגעים לעם ישראל, כגון קידוש החודש, עיבור השנה, מינוי מלך, מינוי כהן גדול, מינוי "סנהדרי קטנה" בכל עיר ועיר, יציאה למלחמת רשות, ועוד.

להרחבה עיין קידוש החודש

בהצלחה בשיעורי הבית או המבחן (; מוטל (שיחה | תרומות) 14:27, 6 בנובמבר 2007 (IST)

התפקיד העיקרי של סנהדרין הוא בהחלט לא קידוש החודש. תוכל לעיין עוד על כך במסכת ראש השנה, שם הסנהדרין נקרא 'בית דין'. אפק 14:47, 6 בנובמבר 2007 (IST)

אפקוש, איש לא דיבר על התפקיד העיקרי של הסנהדרין, אך ללא ספק היה זה חלק מתפקידיו. יהודה מלאכי 15:38, 6 בנובמבר 2007 (IST)

גירוש פעילי החמאס ללבנון ב-92'

האם מישהו יודע כמה זמן הם נשארו שם בסופו של דבר? ‏FTW‏ • שיחה 16:28, 6 בנובמבר 2007 (IST)

עד כמה שזכור לי שנה. אבל אולי אני טועה. eman • שיחה • ♥ 16:31, 6 בנובמבר 2007 (IST)

חלק קטן חזרו אחרי חודשיים בערך בהוראת בג"צ וחלק אחרי חצי שנה בלחץ אמריקני. דב ט. 01:20, 7 בנובמבר 2007 (IST)

תודה, יש לך הפניות? אני עובד על כתיבת ערך בעניין. ‏FTW‏ • שיחה 21:16, 8 בנובמבר 2007 (IST)

ארס

האם זה נכון שבטבע הארס של הנחש הנקבה חזק יותר מהארס של הזכר ?

J79

היי קוראים לי שני ואני מכינה עבודה על מדחס במנוע בשם J79...אני יודה לכם מאוד אם תוכלו להפנות אותי למקורות שונים שבהם אני יוכל למצוא מספיק חומר בשביל להכין את העבודה שלי.....

זה המנוע שהותקן במטוסי F-4 פנטום, אין עליו ערך בויקיפדיה העברית, לעומת זאת יש ערך באנגלית en:General Electric J79. תנסי לפנות גם לתעשיה האווירית ולמנועי בית-שמש שיצרו והרכיבו את המנוע או חלקים ממנו בארץ שנילי • שיחה 20:42, 6 בנובמבר 2007 (IST)

הופ, החזרת אותנו לשנות השבעים. זה המנוע של הכפיר, שבגללו נמנע מאיתנו ליצא את המטוס מחשש אמריקאי לתחרות... איתן • שיחה 21:31, 6 בנובמבר 2007 (IST)

איך יכולתי לשכוח, גם הכפיר. שנילי • שיחה 21:32, 9 בנובמבר 2007 (IST)

יצוא הכפיר הוגבל אך לא נמנע לחלוטין. הוספתי לערך פסקה המפרטת את המדינות אליהן יוצא המטוס. השקמיסט 16:32, 10 בנובמבר 2007 (IST)

הכפיר אכן יוצא אך עם מנוע אחר, אם איני טועה איתן • שיחה 23:42, 11 בנובמבר 2007 (IST)

אנומליה

מישהו יודע מה פירוש המילה אנומליה? ישנם מספר מקומות לא מובטל שמילה זו מופיעה בויקי. האם יש לזה מילה בעברית? מוטל (שיחה | תרומות) 11:36, 7 בנובמבר 2007 (IST)

ועוד שאלה, בערך דג זברה נתקלתי במילה תטולה האם נכון להשתמש במילה זו? לא עדיך לומר פשוט הטלה. בתודה מראש מוטל (שיחה | תרומות) 11:38, 7 בנובמבר 2007 (IST)

"אנומליה" היא פשוט חריגה. יש חריגות שזכו לשם ייחודי, והן בדרך כלל נקראות "אנומליות" גם בעברית (משום שלא תרגמו את האנומליה של המים). הטלה היא המעשה (יציאת הביצים מן הדג), ותטולה היא התוצאה (הביצים עצמן). עוזי ו. 12:19, 7 בנובמבר 2007 (IST)

תודה עוזי! מוטל (שיחה | תרומות) 12:22, 7 בנובמבר 2007 (IST)

נרות שבת

הועבר ל-שיחה:נרות שבת. ‏Yonidebest Ω Talk‏ 01:01, 8 בנובמבר 2007 (IST)

איזה הורמונים משתחררים בתחושת גאווה?

שמישהו גאה בעצמו, איזה הורמונים משתחררים?

מה משמעות המילה פנדור?

מדוע משפחת הפשפשאים פנדוריים נקראת כך? Assafn • שיחה 20:41, 8 בנובמבר 2007 (IST)

פנדור אדמוני, המין הנפוץ בישראל נקרא Spilostethus pandurus וכנראה זה בא משם. מה שנראה לי קצת מוזר כי ה"פנדורוס" אמור לתאר את הסוג, כלומר *משהו* (Spilostethus) פנדורי (וכמובן שם המשפחה לא יהיה פנדוריים אלא משהו אחר -Lygaeidae). לאקדמיה ללשון הפתרונים..--שומבלע • שיחה 21:45, 8 בנובמבר 2007 (IST)

פאקופאלי

שלום, מפעם לפעם שומעים אנשים משתמשים במילה פאקופאלי (פ' רפויות, ו חלומה) לציון מצב קטסטרופלי. לא מצאתי מילה כזו במילונים עבריים ולא בלכסיקונים למונחים לועזיים. הכצעקתה? Gil mo 00:14, 9 בנובמבר 2007 (IST)

פאקופאלי זה סלנג שבא מהמילה האנגלית Fuck שאפשר לתרגמה כ"דפק", מצב פאקופאלי זה מצב דפוק. בברכה, MathKnight הגותי |Δ| (שיחה) 00:15, 9 בנובמבר 2007 (IST)

נחירה וחזירים...

בחוק איסור גידול חזיר התשכ"ב-1962, נכתב: "לא יגדל אדם חזירים, לא יחזיקם ולא ינחרם... להיכנס לכל מקום שיש לו יסוד סביר להניח שמגדלים, מחזיקים, או נוחרים בו חזירים בניגוד להוראות חוק זה...".

המילה נחירה מוכרת לי רק במשמעות נשימה דרך האף הגורמת לרעש, אך מן החוק משתמע שיש לה פירוש נוסף (שהרי ולא ינחרם אין משמעותו, ככל הנראה, לא יגרום להם לנחור). אודה לכם אם תייסעו לי במציאת הפירוש הנוסף למילה. רב תודות ושבת שלום.

על פי מילון אבן-שושן, לפועל "נחר" יש משמעות של המתה על ידי דקירה בגרון. זו דרך מקובלת להריגת חזירים. בברכה, פרמיון ♫ שיחה 19:05, 9 בנובמבר 2007 (IST)

ואיך אפשר בלי להזכיר שהפועל "נחר" מופיע בגמרא המבטאת אהבת ישראל עמוקה

אמר רבי אלעזר עם הארץ מותר לנוחרו ביום הכיפורים שחל להיות בשבת אמרו לו תלמידיו ר' אמור לשוחטו אמר להן זה טעון ברכה וזה אינו טעון ברכה

— גמרא מסכת פסחים דף מ"ט ע"ב

יורם שורק 23:06, 10 בנובמבר 2007 (IST)

יורם היקר, אין מקום לכתיבה שיפוטית ועוקצנית כזו כלפי חז"ל בוויקיפדיה. ראשית, כאן אנציקלופדיה ולא בלוג או פורום. שנית, יש בכך פגיעה ברגשות של משתמשים רבים ואני ביניהם. אגב, יורשה לי להניח, שטרם הספקת לברר את פירושה של הגמרא שציטטת, וודאי שלא התאמצת להבין מדוע, כביכול, התיר רבי אליעזר לעבור על איסור חמור שחייבים עליו כרת ביום הכיפורים, כדי לנחור עם הארץ. להבא ראוי שתנסה להבין את דברי חז"ל ללא דעה קדומה, טרם שתאשים את אלו שעמלו כל חייהם למען אהבת ישראל, בהתנהגות או דיבור הרחוקים מכך. בתקווה להבנה - ברי"א • שיחה 18:39, 11 בנובמבר 2007 (IST)

ואם מישהו מתעניין בנושא- ולא רק מנסה לקנטר, המאמר התמוה הזה מבואר בספר "באר הגולה" למהר"ל מפראג. לצערי הספר לא לפני כרגע, אחרת הייתי מצטט ממנו. יאיר • שיחה 23:49, 11 בנובמבר 2007 (IST)

מראה מקום מדוייק הוא "באר הגולה", באר שביעי, עמ' קמ"ב. בברכה, Shayakir • שיחה. 16:36, 12 בנובמבר 2007 (IST)

המילה קיימת גם בערבית: نحر (נַחַרַ) פירושו "שחט", ו-انتحر (אִנְתַחַרַ) פירושו "התאבד" (מילולית: שחט את עצמו). ‏DrorK‏ • ‏שיחה‏ 16:04, 12 בנובמבר 2007 (IST)

המונח העיברי ל"Due Diligence"

מציע שבנוסף למונח העיברי, אם קיים, יינתן הסבר קצר למושג כה שימושי בימינו אלה.דני

המונח העברי הוא: בדיקת נאותות. הסבר קצר ניתן לקרוא כאן.אודי 16:22, 11 בנובמבר 2007 (IST)

תוכן עניינים

שלום, אני מפעיל מערכת באתר ויקיטיול, ורציתי לדעת איך גורמים לתוכן העניינים להיות בצד ימין ולא בצד שמאל. כמפעיל מערכת שם אוכל לערוך את דפי התוכנה, אז מישהו יודע? (ניסיתי את התבנית en:template:TOCright וזה לא עובד לי. תודה אוראל • דבר איתו 12:14, 11 בנובמבר 2007 (IST)

בריאת העולם.

האם איפשהו בתנך או באחד הספרים שיש בו או שקשורים אליו,כתוב שבריאת העולם התרחשה לפני 5758 שנים(אם אני לא טועה) לפי האמונה היהודית?

על מניין השנים בלוח העברי ניתן לקרוא פה. חי _{◣ 11.11.2007, 16:20 (שיחה)}

איך אני משנה את הקישורים להלן לפרטים שלי

עד כמה [[וק:• KotzBot • דף שיחה • תרומות • 23:46, 15 ביוני 2018 (IDT)|החשבון שלנו נהיה יקר]] [5] [2]

[6], [7]. דניאל צבי • שיחה 21:46, 11 בנובמבר 2007 (IST)

תודה. ‏Daniel Ventura‏ 23:56, 11 בנובמבר 2007 (IST)

בארות נפט

אני זוכר במעומעם ששמעתי פעם שכדי לכבות באר נפט עולה באש מפוצצים מטען גדול של חומר-נפץ בקרבתה, והפיצוץ "מוצץ" את כל החמצן מהאוויר לשבריר שנייה, וזה מספיק כדי לכבות את האש. מישהו יכול לאשר או להפריך? אביעד המקורי • שיחה • בואו להתפעל 21:49, 11 בנובמבר 2007 (IST)

אני יכול לאשר שראיתי את צבי הנינג'ה מכבים כך שריפה באחד הפרקים. הידרו 21:52, 11 בנובמבר 2007 (IST)

ככה עושים בסרטים עלילתיים על כיבוי שריפות כאלו וככה עושים בסרטים של ערוצי טבע. יוספוס • שיחה 21:53, 11 בנובמבר 2007 (IST)

[8] הקישור מתוך en:Oil well fire יוספוס • שיחה

באחד הפרקים של הסדרה המיתולוגית מקגאיוור כיבו ככה באר נפט. ‏DrorK‏ • ‏שיחה‏ 23:31, 11 בנובמבר 2007 (IST)

כמעט בטוח שכך כיבו את בארות ההנפט בכווית איתן • שיחה 23:36, 11 בנובמבר 2007 (IST)

וכל שבת, אחרי הצ'ולנט...--‏sir kiss • שיחה 12:58, 12 בנובמבר 2007 (IST)

דוברי ערבית - ספרו לי מה הקטע

שו האדא?

ביקרתי היום בצור באהר וזה מה שצדה מצלמתי. מה כתוב כאן ועל מה עראפת ואבו מאזן כל כך שמחים? תמרה 22:10, 11 בנובמבר 2007 (IST)

חלום אחד, דרך אחת. ערפאת שמח כנראה כי הוא כבר מת ולא צריך לדאוג. אבו מאזן, האמת, לא באמת נראה שמח. אביעד המקורי • שיחה • בואו להתפעל 22:18, 11 בנובמבר 2007 (IST)

שוקראן! תמרה 22:40, 11 בנובמבר 2007 (IST)

בעקבות התייעצות סוערת במסנג'ר עם ערביסט בכיר, התברר שטעיתי באחת המילים; תרגום נכון יותר הוא "חלום מבטיח, דרך אחת". אביעד המקורי • שיחה • בואו להתפעל 23:21, 11 בנובמבר 2007 (IST)

בדיקה בגוגל מעלה שהצירוף "حلم واعد" משמש במשמעות "שאיפה". משהו כמו: "שאיפה (מסגד אל-אקצה כפי שעולה מהתמונה), דרך אחת". בערבית זה מתחרז (חֻלְם וַאעִד טַרִיק וַאחִד). בצד כתוב "יום השנה השלישי" (למותו של ערפאת). ‏DrorK‏ • ‏שיחה‏ 23:29, 11 בנובמבר 2007 (IST)

האם מ"טריק" בה המילה הלועזית "טרק" (Track) שפרושו "מסלול"? בברכה, MathKnight הגותי 23:37, 11 בנובמבר 2007 (IST)

יש הרבה מילים שעברו מיוונית ומלטינית לערבית, וההפך, מילים שעברו מערבית ללשונות אירופה, אבל לא ידוע לי על קשר בין "טריק" ל-track. ‏DrorK‏ • ‏שיחה‏ 23:41, 11 בנובמבר 2007 (IST)

והנה שאלה אחרת: מישהו יודע למה כיפת הסלע מוםיע באמצע? באופן טבעי, הייתי מצפה לראות את מסגד אל-אקצא (עכשיו שאני חושב על זה, זה לא רק כאן, אלא גם בגרפיטי בכל רחבי מזרח ירושלים). דניאל צבי • שיחה 07:17, 12 בנובמבר 2007 (IST)

נראה לי שוויזואלית הוא הכי קל לזיהוי. מקורה של המילה track באנגלית אינו ידוע בביטחון - הוא בא לאנגלית מצרפתית, אבל מאין הצרפתית קיבלה אותו לא יודעים. אביעד המקורי • שיחה • בואו להתפעל 09:34, 12 בנובמבר 2007 (IST)

פלריג יוטה ברזנט

מהות החומר ייצור החומר שימוש החומר לתעשיה

שלטים על גבי פלריג

הסיווג לא נמצא ואני מעוניין לפתוח אחד כזה הודעה זו נכתבה ע"י המשתמש 84.109.105.95 ששכח לחתום.

תוכל להכנס לכאן או לכאן (לא הבנתי בדיוק מה שם החומר) ולהתחיל לערוך אותו. מומלץ לפני כן להכנס לקישורים בראש העמוד שיפתח. תודה ובהצלחה! יאיר • שיחה 00:02, 12 בנובמבר 2007 (IST)

זיהוי נעימה

שמעתי אותה כמה פעמים:

• בערוץ 8 בסרט של גרמניה הנאצית משנות ה-30 או ה-40. היום שמה בחורות חשופות חזה על במה נעה.
• בשיר מהמחזמר שיקגו בעברית בערוץ 2. עברתי על כל הקליפים של המחזמר הדיבילי הזה בגירסה האנגלית ביוטיוב ואף אחד מהם לא משתמש במנגינה הזאתי - ככה שזה כנראה רק בגירסה העברית.

מי כתב את הנעימה של הטוטו?

מי יודע? Gil mo 11:12, 12 בנובמבר 2007 (IST)

הצטברות על עיני כלבים.

שלום,אני מתנדב בעמותת "תנו לחיות לחיות" ומדי פעם אני מבחין שעל כמה מעיני הכלבים יש מן הצטברות בצבע לבן-תכלת. אני זוכר שמישהו אמר לי פעם שזה קשור לעיוורון. האם מישהו יודע מה זאת ההצטברות הזה ולמה היא מצטברת?

ראה ערך קטרקט. --‏Golf Bravo‏ 14:14, 12 בנובמבר 2007 (IST)

אני חושב שגולף ברוו צודק, מדובר בקטרקט. ‏DrorK‏ • ‏שיחה‏ 15:52, 12 בנובמבר 2007 (IST)

עכו

איפא עכו נימצאת?

כאן. דניאל צבי • שיחה 17:28, 12 בנובמבר 2007 (IST)

התפלגות ריילי - מחפש טבלה

עבור התפלגות ריילי אני מחפש טבלה של סיגמאות ביחס לכמה אחוז זה מחסה. להלן דוגמא של טבלה זהה עבור התפלגות נורמלית בערך סטיית תקן. --פו-איי 19:37, 12 בנובמבר 2007 (IST)

אני לא חושב שתמצא כזו טבלה, כי בניגוד להתפלגות נורמלית שבה אין קשר בין הממוצע לסטיית התקן, ושם יש משמעות לשאול מה הסיכוי שמדידה תהיה רחוקה מהממוצע יותר משלוש או חמש סיגמות, בהתפלגות ריילי הגדלים האלה קשורים בגלל הגדרתה. אי אפשר למצוא מדידות שנמוכות מבערך שתי סיגמא מתחת לממוצע (כי התוצאות לא יכולות שליליות). אתה יכול אמנם לחשב (דרך ההסתברות המצטברת) את הסיכוי שגודל יהיה רחוק מהממוצע שלוש סיגמות (בכיוון מעלה) אבל זה כנראה לא מאוד שימושי. ‏odedee • שיחה 19:32, 14 בנובמבר 2007 (IST)

קודם כל, יש כאן מקום להתבלבלות - סיגמה היא סימון מקובל לסטיית תקן, אבל בהתפלגות ריילי היא פרמטר של ההתפלגות, שסטיית התקן שלה היא בכלל ביטוי אחר (ראה בהתפלגות ריילי). בכל אופן את המידע "כמה אחוז זה מכסה" אפשר לשאוב מאינטגרציה של פונקציית צפיפות ההסתברות אשר נתונה בהתפלגות ריילי, או מחישוב ישיר בעזרת פונקציית הצפיפות המצטברת, אשר מופיעה שם גם כן. ‏Harel‏ • שיחה 12:46, 16 בנובמבר 2007 (IST)

בהתפלגות ריילי (עם כל פרמטר $\ \sigma$ (שאינו סטיית התקן, כפי שצויין כאן)), הסיכוי ליפול ברווח שבין הממוצע ועוד t פעמים סטיית התקן, לבין הממוצע פחות t פעמים סטיית התקן, הוא $\ 2e^{-{\frac {\pi }{4}}(1-t^{2})-t^{2}}\cosh({\frac {\pi (4-\pi )}{2}}t)$; הנוסחה תקפה כאשר $\ t<{\sqrt {\frac {\pi }{4-\pi }}}\approx 1.913$. קל יותר לזכור שלערכים קטנים של t, הסיכוי הוא בערך $\ 3t/4$ (קירוב לא מדויק). עוזי ו. 15:27, 16 בנובמבר 2007 (IST)

ציונות

מישהו יכול להוסיף בבקשה סעיף של 'לקריאה נוספת' בערך ציונות, עם שמות של ספרים ומאמרים? תודה רבה למקיימים בקשה זו.

כל התמונות

האם יש אפשרות לצפות בכל התמונות של ערך מסוים מכל השפות בוויקיפדיה?