לדלג לתוכן

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 278

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
דפי ארכיון של הכה את המומחה
ארכיון כללי
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10
11 12 13 14 15 16 17 18 19 20
21 22 23 24 25 26 27 28 29 30
31 32 33 34 35 36 37 38 39 40
41 42 43 44 45 46 47 48 49 50
51 52 53 54 55 56 57 58 59 60
61 62 63 64 65 66 67 68 69 70
71 72 73 74 75 76 77 78 79 80
81 82 83 84 85 86 87 88 89 90
91 92 93 94 95 96 97 98 99 100
101 102 103 104 105 106 107 108 109 110
111 112 113 114 115 116 117 118 119 120
121 122 123 124 125 126 127 128 129 130
131 132 133 134 135 136 137 138 139 140
141 142 143 144 145 146 147 148 149 150
151 152 153 154 155 156 157 158 159 160
161 162 163 164 165 166 167 168 169 170
171 172 173 174 175 176 177 178 179 180
181 182 183 184 185 186 187 188 189 190
191 192 193 194 195 196 197 198 199 200
201 202 203 204 205 206 207 208 209 210
211 212 213 214 215 216 217 218 219 220
221 222 223 224 225 226 227 228 229 230
231 232 233 234 235 236 237 238 239 240
241 242 243 244 245 246 247 248 249 250
251 252 253 254 255 256 257 258 259 260
261 262 263 264 265 266 267 268 269 270
271 272 273 274 275 276 277 278 279 280
281 282 283 284 285 286 287 288 289 290
291 292 293 294 295 296 297 298 299 300
301 302 303 304 305 306 307 308 309 310
311 312 313 314 315 316 317 318 319 320
321 322 323 324 325 326 327 328 329 330
331 332 333 334 335 336 337 338 339 340
ארכיון מתמטיקה
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10
ארכיון פיזיקה
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10
ארכיון ביולוגיה
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10
ארכיון פסיכולוגיה
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10

דף זה הוא דף ארכיון של דיון או הצבעה שהסתיימו. את המשך הדיון יש לקיים בדף השיחה של הערך או הנושא הנידון. אין לערוך דף זה.

לראש הדף
לתחתית הדף


מה המטרה של מי שכותב תוכנה שלמה עם התקנה אוטומטית וקראק ולפרסם ברשת?[עריכת קוד מקור]

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 278/מצב ברשת מסתובבות תוכנות מתוכנות שונות כמו למשל אופיס ועוד עם התקנה אוטומטית. כשאני חושב על זה מישהו (או אולי כמה) באמת ישב וכתב תוכנה מושקעת שתפרוץ תוכנה אחרת. מה המטרה או האינטרס בדרך כלל? 93.126.116.89 10:29, 18 במרץ 2018 (IST)

ישנן כמה מטרות אפשריות, והן גם יכולות לשמש בערבוביה:
  • אידאולוגיה של פיראטיות תוכנה.
  • קידום חברתי בקבוצות שעוסקות בנושא.
  • אימון יכולות היכולות להיות מועילות בהאקינג, לוחמת סייבר, קריפטולוגיה והנדסה-לאחור של קוד תוכנה.
  • הוכחת יכולת של כותב התוכנה.
  • מטרה זדונית: השתלת סוס טרויאני בתוכנת הקראק.
יתכן שישנן סיבות נוספות. על כל פנים, כללתי את אלה שאני מכיר. אילן שמעוני - שיחה 22:43, 18 במרץ 2018 (IST)
לא מאוד מסובך לכתוב התקנה אוטומטית. מה שמסובך זה לטפל היטב בכל מקרי הקצה (ולא ברור לי אם זה קורה כאן). והאריזה הופכת את זה להרבה יותר שמיש. כמוכן יכול להיות שיש כאן שיתוף פעולה (או מעין פס ייצור): יש מי שמתמחים בפיצוח ויש מי שמתמחים באריזה והפצה. Tzafrir - שיחה 08:37, 19 במרץ 2018 (IST)

הלבוש הדרוזי[עריכת קוד מקור]

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 278/מצב שמעתי שמקור המכנס הענק של הגברים הדרוזים בא מאמונה מנביא הבא יוולד לגבר במקום אישה ולכן הגברים לובשים מכנס רחב ורך על מנת למנוע את נפילתו של הילוד לקרקע. האם יש אמת בסיפור? 213.55.176.162 13:16, 18 במרץ 2018 (IST)

מתייג את קובץ על יד, סיון_ל, מלא כל הארץ כבודי, Tshuva, Yoelpiccolo31, amikamraz, Eldad, בן עדריאל, oz1988, ויקי4800, Ommnia, מגבלבעלי הידע באסלאם אילן שמעוני - שיחה 08:02, 19 במרץ 2018 (IST)

אז שמעת. יש לנו ערך על הלבוש הדרוזי המסורתי. הוא מקיף במידה סבירה אבל הניסוח שלו טעון שיפור. גם הפסקה על החצאית נראית לי חשודה. לפי הערך המכנסיים הם שרוואל (לאטימולוגיה של המילה: ר' שרוול). Tzafrir - שיחה 08:31, 19 במרץ 2018 (IST)
וראה גם סלמאן חמוד פלאח.

העתק-הדבק בword[עריכת קוד מקור]

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 278/מצב

איך מעתיקים משהו מהדפדפן לוורד מבלי שהאחרון יעשה בעיות? אני מסמן משהו ועושה ctrl+c ואז עושה ctrl+v בוורד. החומר המועתק יהיה מעוצב שונה מהקובץ, יהיה בפונט ענק או זעיר ועוד שטויות. השיטה שלי זה להעתיק, להדביק בשורת חיפוש ואז להעתיק עוד הפעם. ואז העיצוב המקורי של וורד נשמר. יש שיטות יותר מהירות? Corvus‏,(Nevermore)‏ 18:26, 18 במרץ 2018 (IST)

זה קורה כי לעתים מועתקים תווי עיצוב (ואף תגיות עיצוב) שהם בעת ההעתקה לפחות, בלתי נראים. נסה להעתיק תחילה לעורך טקסט כמו Notepad++ בווינווז או Geany בלינוקס ורק אז להעתיק אל Word או תוכנה דומה. במילים אחרות, נסה להעתיק תחילה ל plain text editor ואחר כך ל rich text editor. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)
אמרתי שיש שיטה של העתקה כפולה (לשורת חיפוש או כמו שאתה מציע למעבד תמלילים אחר). השאלה היא האם אפשר לעשות את זה בקלות יחסית בלי העתקה כפולה (כי זה קצת מטופש לרמות תכונה מורכבת ולבזבז זמן על העתקה כפולה). Corvus‏,(Nevermore)‏ 20:07, 18 במרץ 2018 (IST)
הפתרון בתוך WORD כל כך עקום, שעדיף בלעדיו! אילן שמעוני - שיחה 21:12, 18 במרץ 2018 (IST)
נסה ללחוץ Ctrl-T מייד אחרי ההדבקה. לפעמים זה עובד. אם במחשב שלך לא, אז במקום זה והדבקה לחץ עך העכבר כל Paste בפינה השמאלית העליונה, ואז על A. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 21:46, 18 במרץ 2018 (IST)
כמה אופציות. הראשונה זה להדביק עם CTRL+ALT+V, זה יפתח לך תפריט קצר של Paste Special ועם החצים תבחר Unformatted. זאת שיטה די מהירה. השיטה השנייה היא להדביק ואז ללחוץ על CTRL ישר אחרי ההדבקה, שם נפתח תפריט פופ-אפ קטן שאפשר להוריד את כל הפורמט המיוחד. שיטה שלישית והכי יעילה, תיצור MACRO שמדביק בלי פורמט ותחבר אותו לSHORTCUT לבחירתך כמו CTRL+SHIFT+V, זאת השקעה של חמש דקות בפעם הראשונה ואחר כך יהיה לך בסדר. / פיגפיגון 22:08, 18 במרץ 2018 (IST)

למה סליל מגביר את המתח החשמלי של הזרם\גל?[עריכת קוד מקור]

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 278/מצב שלום ותודה למי שיענו. שמעתי שכאשר מסר חשמלי \ גל חשמלי עובר בסליל הוא מתגבר, למה זה? 79.181.133.24

זה פשוט לא נכון. מכיוון שלסליל יש התנגדות חשמלית דווקא אובד בו מתח.
ייתכן שמה שהתכוונת אליו זה שנאי (טראנספורמטור). בשנאי יש שני סלילים שאינם מחוברים זה לזה (בדרך כלל, על כל פנים). אם מעבירים בסליל הראשון זרם חשמל משתנה (בדרך כלל זרם חילופין), המתח והזרם שייווצרו בסליל השני (עקב השראה חשמלית) יהיו שונים מאשר בסליל הראשון, אבל זו עיסקת חליפין - או שהזרם גדל על חשבון המתח, או שהמתח גדל על חשבון הזרם. ההספק החשמלי יורד בכל מקרה בשל ההתנגדות ואובדן הספק בהשראה, שלעולם אינה מושלמת. אילן שמעוני - שיחה 21:02, 18 במרץ 2018 (IST)

"מאי הוי עלה?"[עריכת קוד מקור]

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 278/מצב הצעת חוק דיני ממונות.

תודה ליודעים! 2A01:6500:A044:ECE0:108B:66A5:30F8:56B0 11:59, 19 במרץ 2018 (IST)

מנחות · פה ב · ברייתא קתני שונה הא לא קשיא כאן בעבודה כאן בשאינה עבודה מאי הוי עלה תא שמע....
מאי [מָה]/ הוי [{הֱוֵי} הֱוֵה *** {הֱוֵי} הְיֵה *** {הֲוֵי} הֲיִי]/ עלה [{עֲלַהּ} עָלֶיהָ].
[1]
[2]

שביל ישראל[עריכת קוד מקור]

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 278/מצב למה האריה השואג נכנס לשביל ישראל? אשמח אם תעזרו לי מקרה חשוב בהחלט!!!

וועדת שביל ישראל שייכת לחברה להגנת הטבע, אך מיוצגים בה גופים רבים, פנה לחברה. 2001:7C0:2041:1AA:0:0:0:DB 16:13, 19 במרץ 2018 (IST)

זיהוי קטע מוזיקלי[עריכת קוד מקור]

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 278/מצב שמתי לב שכאן (הדג נחש, הזמן להתעורר) וכאן (EQUILIBRIUM , Born To Be Epic ) יש את אותו הקטע המוזיקלי. כל אחד מעוצב אחרת, אבל המלודיה (כמעט) זהה. הם זה איזשהו קטע מוכר ששתי הלהקות מצטטות או צירוף מקרים? Corvus‏,(Nevermore)‏

אלו אינם אותם תווים, וסדר העלייה/ירידה בטונים שונה. בסך הכל יש מספר מוגבל של מקצבים ותווים (כל זמן שלא מדברים על מוזיקה א-טונאלית או סינקופית) כך שאם תחפש די הצורך תמצא הרבה מאד מקרים ברמת דמיון דומה. אילן שמעוני - שיחה 17:50, 21 במרץ 2018 (IST)
נ.ב. במד"ב נהגנו לכנות זאת "פילים עגומים", על סמך סיפור בשם זה שעסק בדבר דומה, רק בספרות. אילן שמעוני - שיחה 17:52, 21 במרץ 2018 (IST)
מה שאילן אמר^
האתר Soundsjustlike (http://www.soundsjustlike.com) מדגים נהדר.
כמו כן, אם מעניין אותך - פילים עגומים (אנגלית )(http://www.spiderrobinson.com/melancholyelephants.html)
דבר אחרון - שאלה לויקיפדים ותיקים - למה העריכה בהכה את המומחה בממשק שונה מזה של ערכים רגילים? הרבה פחות נוח.
אנבל לי - שיחה

מי יכול לתקן את הטעות בוויקישיתוף?[עריכת קוד מקור]

הועבר אל ויקיפדיה:דלפק ייעוץ#מי יכול לתקן את הטעות בוויקישיתוף?

יש מדינות שאין בהן ריבית במשק?[עריכת קוד מקור]

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 278/מצב ישראל היא כידוע מדינה חילונית ולכן הבנק המרכזי שלה, בנק ישראל, מיישם את קונספט הריבית בצורה טהורה, שהתורה אסרה באיסור גמור.

האם יש מדינות מוסלמיות שבהנק המרכזי שלהן נמנע במכוון מקונספט הריבית בגלל האיסור הדומה באסלאם ?תודה. 176.12.146.191

לא. באופן כללי הומצאו באיסלאם אוסף דרכים לעקוף את האיסור המהותי להשתמש בריבית. לפחות חלקם די עקומים. לדוגמה: במקום הלוואה למימון עסק או בית, הבנק נכנס כשותף בבעלות הנכס. כמוכן מן הסתם כדי להמנע מריבית דריבית צריך מראש לדרוש עמלה גבוהה יותר שתהוון את ערך הריבית הצפוי. הריבית לא נעלמת. Tzafrir - שיחה 06:46, 21 במרץ 2018 (IST)
בוקר טוב. אתה בטוח שזה נכון לגבי כל מדינות האסלאם ללא יוצא מן הכלל? מה כאן עקום ביניך? איפה יש כאן ריבית? שותפות אמיתית (לא היתר עסקה קיקיוני) או עמלה גבוהה הם לא ריבית כלל למיטב הבנתי. 176.12.146.191
אם בסופו של דבר זה מתפקד כמו ריבית - כלומר אתה לווה X ומחזיר X+Y, כש Y צומח על פי תקופת ההחזר, זה לא משנה אם תקרא לזה "עמלה", "קנס" או "מנשה". בפועל זו ריבית שהתכסתה בלבוש אחר. זו להטוטנות לשונית על מנת לעקוף את האיסור. אילן שמעוני - שיחה 16:03, 21 במרץ 2018 (IST)
אילן, שותפות אמיתית (בלי משחקי מילים) או עמלה גבוהה מאד (בגבייה אחת), אינן קומבינות הלכתיות; בריבית אמיתית כפי שתיארת אין לא שותפות ולא עמלה חד פעמית גבוהה, משמע, מה שתיארת שונה משותפות אמיתית או מעמלה גבוהה (בגבייה יחידנית). השאלה המקורית היא האם יש מדינה אסלאמית שבה הבנק המרכזי (בנק סעודיה \ בנק עומאן \ בנק מצרים \ בנק דובאי \ בנק אינדונזיה \ בנק פקיסטן או ווטאבר) מיישם מערכת כלכלית נטולת ריבית לחלוטין, כלומר גם בלי קומבינות הלכתיות של היתר עסקה שמבוסס על שותפות מזויפת לכאורה ומכאן שכולל ריבית אמיתית. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)
http://www.imf.org/external/themes/islamicfinance/
לגבי שותפות אמיתית אין ביננו מחלוקת. הבנק קונה בעצם חלק בסיכון לגבי העסק שלמענו נלקחה ההלוואה. אם לעומת זאת מדובר ש"שותפות לזמן קצוב" בו הבנק שותף ברווחים עד סף מסויים שנקבע מראש - זו ריבית במסווה. לגבי עמלה חד פעמית, הטענה שלי היא שאם העמלה מחושבת על פי אותה תבנית המשמשת בחישובי ריבית, מדובר למעשה בריבית. מה המאפיינים של חישוב ריבית? א. שיעור הריבית, ב. ריבית דריבית. כלומר - אם הכללים קובעים שסכום ה"עמלה" נקבע על פי שיעור ההלוואה - זו ריבית במסווה של עמלה, ולא משנה שמדובר בתשלום חד פעמי. אם בנוסף על כך ישנה צמיחה של ה"עמלה" ככל שמשך ההלוואה ארוך יותר - מדובר בריבית דריבית הלכה למעשה. כמאמר הפסוק - אם זה הולך כמו ריבית ומגעגע כמו ריבית אז זו ריבית. אילן שמעוני - שיחה 17:42, 21 במרץ 2018 (IST)
אה, אני מסכים על העיקרון הזה. בכלל אני חושב שאמור להיכתב ערך התנגדות לריבית שבו יפורטו כל הקומבינות למיניהן וההסתייגות מהן. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

במה עוד מתבלים את האוכל במסעדות סיניות מלבד מלח בישול, פלפל לבן, ו-MSG?[עריכת קוד מקור]

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 278/מצב לא ברור לי באילו תבלינים מתבלים את רוב האוכל במסעדות סיניות (הכוונה בעיקר למנות עיקריות). האוכל נראה לי תמיד מאד לא מתובל. האם התבלין העיקרי הוא פשוט MSG מלבד מלח בישול ופלפל לבן? הרי האוכל מצד אחד כל כך טעים, אבל הרטבים וכו' לא נראים כאילו תיבלו אותם, כלומר גם אם יש תבלין הוא שקוף. התיבול במסעדות סיניות בישראל (שהן ברובן המוחלט למעשה "סיניות-אמריקניות") באמת מסתכם כמעט רק ב-MSG? אין עוד משהו נוסף? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

למי שלא יודע - MSG פירושו "מונוסודיום גלוטמט". ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)
ליתר דיוק: רוטב סויה שמכיל חומצה גלוטמית. באופן כללי אין הבדל מהותי בין חומצה גלוטמית למלחים שלה (כגון מונוסודיום גלוטמט) מבחינת ההשפעה על הטעם. ר' w:Glutamate flavoring‏. Tzafrir - שיחה 06:22, 21 במרץ 2018 (IST)
לדעתי כשמדברים על MSG הכוונה למונוסודיום גלוטומט ממש, שמשמש כתבלין. כמו זה:
ראובן מ. - שיחה 16:16, 21 במרץ 2018 (IST)
אבל סליחה, סטיתי מהנושא. ראובן מ. - שיחה 16:17, 21 במרץ 2018 (IST)
לא ממש. הערך מונוסודיום גלוטמט עוסק לכאורה רק במונוסודיום גלוטמט, אולם בפועל בכל הגלוטמטים (ר' הערך האנגלי שאליו קישרתי). Tzafrir - שיחה 16:39, 22 במרץ 2018 (IST)

מה זאת אומרת "הסתירה גורמת בניין" בהקשר של מכניקה?[עריכת קוד מקור]

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 278/מצב צפיתי בהרצאה זו של הרב אבינר ובה (2:16) הוא אומר: "הסתירה גורמת בניין, כך זה במכניקה וככה זה גם בלימוד תורה". 93.126.116.89 06:30, 21 במרץ 2018 (IST)

מדובר על דרשה, ואין שום הגיון לנסות ולהבין אותה בדף זה. הרב אבינר זמין מאוד לשאלות קצרות באמצעות הודעות טקסט. שאל אותו ישירות. משה פרידמן - שיחה 13:00, 21 במרץ 2018 (IST)
יתכן שהרב מתכוון שאם נמצאה סתירה כלשהי בין חוקי הטבע לבין התיאוריה, אז זה לא הורס הכל אלא גורם למחקר נוסף? קשה לקראו מחשבות. Corvus‏,(Nevermore)‏ 13:11, 21 במרץ 2018 (IST)
אולי כוונתו למה שחז"ל קבעו במלאכת סותר - הריסה ההכרחית כדי לתקן דבר מה. כלומר, מטרת הסתירה החז"לית היא יצירת בניין, ולזה נמשל לימוד התורה.

מחשב נייד שלא נדלק גם[עריכת קוד מקור]

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 278/מצב אחרי חיבורו למתח. מדובר במחשב נייד שלא הדלקתיו כבר זמן רב (בעיקר בשל בעיה אחרת שלא טופלה בזמן), למעלה משנה, ועתה אינו דולק גם לאחר חיבורו לרשת החשמל. מה יכולה להיות הסיבה לכך ? האם סוללה פנימית שיש, כנראה, להחליפה ? במקרה כזה, האם אין החיבור למקור מתח חיצוני עוקף את הסוללה ? תודה, בנצי - שיחה 17:00, 21 במרץ 2018 (IST)

כנראה. אבל, מניסיון, תתחיל מכך שתחבר לחשמל ותן לו חצי שעה להטען, לפני שתנסה להדליק. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 17:58, 21 במרץ 2018 (IST)
זהו בדיוק מה שעשיתי. דומה לסיפור של מכונית שלא מתניעה לאחר הרבה זמן. לא הועיל, מה שמותיר רק את האפשרות של החלפת סוללה פנימית. האומנם ? בנצי - שיחה 18:55, 21 במרץ 2018 (IST)
זה תלוי לגמרי בדגם המחשב. ישנם מחשבים (X42 של IBM זכור לי כאחד כזה, בלי נדר) שללא סוללה טעונה ולו במקצת לא נדלקים. עם זאת, ברוב הניידים זה לא המצב. לפני שאתה הולך על פרוצדורות חמורות יותר, ודא שמתאם המתח של הנייד מספק את מה שהוא אמור לספק מבחינת מתח- לך תדע, אולי עם השנים הכבל איבד גמישות ונפגע. אם הוא עובד נסה למדוד מתח על הדקי הסוללה. אם הסוללה מתה אז כנראה שזו הבעייה. אפשרות נוספת - על לוח האם ישנו רכיב קטן ששומר את ההגדרות הבסיסיות שבבסיסיות. רכיב זה בנוי באחד משני אופנים - רכיב זיכרון שמוחזק בחיים על ידי סוללה קטנה, או רכיב זיכרון שאינו נדיף. יתכן (אינני מכיר מצב כזה, אבל זה לא פוסל את האפשרות) שבמחשב הספציפי הזה ללא ערכי BIOS תקינים המחשב אינו נדלק. כמו כן אני מציע לך להריץ את מחרוזת החיפוש הבאה בגוגל:
"[דגם המחשב]" problem "turn on"
בהצלחה. אילן שמעוני - שיחה 19:47, 21 במרץ 2018 (IST)

מלחמת קודש בנצרות[עריכת קוד מקור]

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 278/מצב מספר שאלות בנושא מלחמת הקודש בנצרות:
1. האם היו בעבר מלחמות בין קתולים לפרובוסלאבים או בין פרובוסלאבים לפרוטסטנטים?
2. האם היו מסעות צלב של לא-קתולים?
3. האם היו מקרים שבהם נוצרים או מוסלמים עמדו בפני בחירה בין המרת דת למוות? האם יש מקרים מפורסמים של נוצרים או מוסלמים שהוצאו להורג כיוון שסירבו להמיר את דתם?
4. מדוע מסעות הצלב כוונו דווקא לירושלים ולא לנצרת ובית לחם, שהן ערים חשובות יותר בנצרות?--93.173.242.4 23:53, 21 במרץ 2018 (IST)

1) כמובן. היו הרבה מאוד מלחמות בין רוסיה פרובוסלאבים למדינות אירופה הנוצריות.
3) כן. ברוסיה, בתקופתו של פטר הגדול היו רפורמות גדולות בדת הנוצרית, והתנגדות חריפה עד כדי מות קדושים. ראו גם אדוקי האמונה הישנה‎. Corvus‏,(Nevermore)‏ 00:45, 22 במרץ 2018 (IST)
אני מגיב לא כמומחה, אלא כחובב היסטוריה. יש בהיסטוריה של העמים הנוצרים שנכבשו על ידי הערבים, הטורקים או הטטרים המוסלמים מקרים של קדושים מעונים שסרבו להמיר את דתם לאסלאם - צריך לחפש בתולדות הקופטים במצרים, הנוצרים באזור עיראק, ובתולדות עמי הקווקז (ארמנים, גאורגים וכו'), אנטוליה (יוונים, ארמנים) והבלקן (יוונים, סרבים, בולגרים, אלבנים וכו') ובתולדות כנסיותיהם, למשל.

אצל הכנסייה האורתודוקסית הרומנית למשל, הנסיך קונסטנטין ברנקוביאנו ובניו הוכרזו כקדושים מכיוון שעונו והוצאו להורג באכזריות על ידי הטורקים העות'מאנים. המסורת הרומנית טוענת שהוצעה להם אפשרות להתאסלם כאמצעי להינצל מגורל זה אך הם סירבו. בתולדות הרומנים היו עוד מקרים כאלה. ניתן לבדוק אם יש עדויות היסטוריות לכך או אם זה בתחום האגדה.

למסעות צלב בימי הביניים שאורגנו על ידי האפיפיורים למשל, נגד הטורקים העות'מאנים, גויסו גם מדינות ועמים פרבוסלביים (אורתודוקסים) כמו ולאכים, סרבים, בולגרים למשל. מלחמות רוסיה בעות'מאנים לא נקראו כנראה מסעות צלב אבל ברור ש"המלחמה בכופרים" הייתה מוטיבציה ועילה חשובה ונושא לססמאות מלחמה משני הצדדים, כולל הצד ההפרבוסלאבי.אימת איבוד הזהות הנוצרית והלאומית-אתנית-לשונית (במושגים של ימי הביניים) תוך כדי התאסלמות כפויה או "מרצון" הייתה ממשית, אחרי שהמונים מקרב הצ'רקסים, הגאורגים, היוונים באנטוליה, הארמנים, האלבנים, הבולגרים, הסרבים-קרואטים בבוסניה, התאסלמו ושינו במידות שונות את זהותם התרבותית והלאומית. בין השיטות להתאסלמות ושינוי זהות ושפה הייתה גם ה"דוושירמה" - גיוסם בכוח של נערים נוצרים באזורים מסוימים לחיל היניצ'רים וחטיפת בנות נוצריות עבור הרמוני הסולטאנים וכו'. הפיכת הנערים המתאסלמים ללוחמים או לפקידים בכירים בממשל העות'מאני (ובדרך זאת לאויבים של הנצרות ועמיהם המקוריים) לא היוותה נחמה כלשהי בשביל הנוצרים אלא סיבה לדאגה עמוקה. Ewan2 - שיחה 00:59, 22 במרץ 2018 (IST)
למיטב זכרוני מלימודי ההיסטוריה ברומניה, הארצות הנוצריות בדרום מזרח אירופה היו במעמד של משלמות מס לאימפריה העות'מאנית וחלק מהמס הייתה מכסה של ילדים (לחיל היניצ'רים) וילדות. אם המס לא ניתן בזמן נשלחו הטטרים לחטוף ילדים להשלמת המס. רוב ההתאסלמות הייתה ממניעים כלכליים, תחת שלטון מוסלמי הוטל מס מיוחד על מי שאינו מוסלמי, לכן השתלם להיות מוסלמי. בברכה. ליש - שיחה 07:55, 22 במרץ 2018 (IST)
אמנם היו מלחמות רבות בין פרבוסלבים לקתולים אבל אני לא חושב שזאת חלוקה נכונה. מלחמות אלה לא היו מלחמות דת. רק באופן מקרי צד מסוים היה קתולי וצד אחר פרבוסלבי. החלוקה הזאת היא הרבה יותר מוקדמת מהחלוקה בין קתולים לפרוטסנטים. הסתייגות יחידה שאני יכול לחשוב עליה היא המרד של בוגדן חמלניצקי נגד השלטון הפולני, שהיה קתולי. יתכן שהיה שם גם חלק לרדפיה דתית,
אבל זאת לא היתה, עד כמה שידוע לי, הסיבה המרכזית למרד. גילגמש  שיחה 16:21, 22 במרץ 2018 (IST)

צבא עבדים[עריכת קוד מקור]

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 278/מצב מה היתה השיטה לגרום לצבא עבדים למשמעת בקרב? הרי נותנים להם נשק ומספרם עולה על מספר המפקדים. ולרוב העבד לא יאהב את המעביד. כך הגיוני יותר עבור העבדים להצטרף ליריבים נגד האויב המשותף (מפקיד הצבא). אז מה החזיק את המשמעת? 213.55.176.162 00:36, 22 במרץ 2018 (IST)

עד שיבוא המומחה וישיב, אני רוצה להעיר שאני בכלל לא בטוח שהמושג "עבד" הוא הציור שרובנו מדמיינים על איש מוכה וחבול חסר כל זכויות ואומלל מיום לידתו ועד מותו. עבדות, בהרבה מקרים, הייתה מעמד חברתי שגם אם אני לא הייתי בוחר בו, הוא בהחלט השאיר מרחב לחיי תוכן, להישגים אישיים ולהתקדמות בחיים - עד גבול מסויים. ראה במקרא, שכאשר אברהם מחפש שידוך לבנו הוא שולח את "עבדו זקן ביתו המושל בכל אשר לו" לבד וללא פיקוח, בראש פמליה ענקית, לארץ זרה - מתוך אמון מלא. כמדומני שבמקרים רבים לא רק החיילים היו עבדים, אלא גם המפקד שלהם בו אתה מבקש שימרדו. הרעיון שחירות אישית הוא זכות אדם בסיסית שראוי להלחם עליה ולמסור בשבילה את הנפש הוא רעיון מודרני, וסביר להניח שרוב החיילים הנ"ל לא ממש חשבו על האפשרות הזאת. אז אולי לא עניתי לשאלה, אבל צריך לשים את הדברים בקונטקסט יותר שפוי. משה פרידמן - שיחה 12:47, 22 במרץ 2018 (IST)
צבאות העבדים שזכורים לי כרגע הם היניצ'רים אשר מילדות אימנו אותם על משמעת דתית קפדנית, והממלוכים שפירוש שמם הוא אמנם "עבדים" אך בפועל היו סוג של חיילים מקצועיים שיכלו להתקדם בצבא עד הדרגות הגבוהות ביותר. לא זכורים לי כרגע צבאות של ממש עבדים. אך צריך לזכור שגם באותם צבאות שלא הוגדרו כצבאות עבדים, רבים מן החיילים היו צמיתים או מגוייסים בכפייה שלא היו להם זכויות. למשל עוד בראשית המאה ה-19 רבים ממלחי הצי המלכותי גויסו בכפייה, כולל ע"י יחידות של מגייסים ברחוב, ובינהם היו אפילו כאלו שלא ראו את עצמם כנתינים בריטים, למשל מלחמת 1812 פרצה בין השאר משום שהצי המלכותי גייס בכוח אזרחי ארה"ב, שחלקם אף נאלצו להשתתף במלחמה בקרבות ימיים נגד הצי האמריקאי. האפשרות של מרד הייתה ממשית מאוד בצי המלכותי, דוכאה במשמעת ברזל ולמרות זאת פרצו כמה וכמה מרידות, מהן מפורסמות אה"מ הרמיוני (1782), אה"מ מארי אנטואנט והמרד על הבאונטי. H. sapiens - שיחה 13:20, 22 במרץ 2018 (IST)
אם דיברנו על הממלוכים, הם באמת בסופו של דבר לקחו את השלטון לידיים. קובץ על ידשיחה14:01, 22 במרץ 2018 (IST)
יש מקרים רבים בהיסטוריה לגיוס עבדים או אנשים במעמד זהה לעבדים לצבא. הדבר לא מוגבל לארצות מוסלמיות ששם באמת גייסו יניצ'ארים וממלוכים. הספרטנים למשל חימשו חלק מההלוטים לצבאם (en:Neodamodes) ידועים מקרים נוספים שבהם עבדים חומשו בעתות משבר והרשו להם לקחת חלק פעיל בהגנה על העיר או המדינה. יש הרבה סיבות שבגללן העבדים לא מרדו - הרצון להשתייך לקבוצת העלית בחברה, הרצון להשתחרר מעבדות בדרך של שירות צבאי ועוד. חשוב גם להבדיל ביחס לעבדים. יש כל מיני עבדים. יש עבדים שהיחס אליהם הוא נורא והם נתונים להתעללות קשה ובלתי פוסק מצד בעליהם ויש מקרים שבהם היחס לעבד לא שונה בהרבה מהיחס לעובד שכיר. פעמים רבות העבדים הורשו להרוויח כסף ואף לקנות את שחרורם או הופקדו בידידיהם תפקידים חשובים בניהול משק הבית.אפילו הופקד בידיהם כסף כדי שישתמשו בו לרכישת דברים למען האדון שלהם. הדבר שונה מגיוס צמיתים וגיוס בכפייה לצי הבריטי. גיוס צמיתים לא שונה בהרבה מגיוס לצבא מודרני. יש אוכלוסיה שחייבת לשרת ויש אוכלוסיה שפטורה בחוק משירות (בערך כמו המצב בישראל) בגלל שהצמיתים הם 80-70% מהאוכלוסיה ברור שהצבא חייב להתבסס עליהם. אנשים אלה קיבלו שכר ואמנם לא יכלו להשתחרר מהשירות ולעתים השירות היה ארוך מאוד זה לא כזה נורא. גילגמש שיחה 13:53, 22 במרץ 2018 (IST)

עבודה עם google doc[עריכת קוד מקור]

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 278/מצב אני רוצה לכתוב מסמך בגוגל דוקס, כך שתהיה לי גישה אליו ממספר מחשבים. אני לא רוצה לשמור אותו למחשב האישי שלי, אלא רוצה לשמור את המסמך און ליין. מדובר בעבודה שתקח זמן רב (בערך שנה) וחשוב לי שהעותק ישמר גם אם אני מכבה את המחשב. חשוב גם שתהיה לי גישה למסמך מכל מחשב שיש בו חיבור לאינטרנט. יש אפשרות לעשות דבר כזה? גילגמש שיחה 19:49, 22 במרץ 2018 (IST)

מה השאלה? תיארת את המטרה העיקרית של google docs. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 19:51, 22 במרץ 2018 (IST)
השאלה היא איך שומרים את המסמך און ליין בלי להוריד אותו למחשב. היכן לוחצים ועל מה. גילגמש שיחה 20:02, 22 במרץ 2018 (IST)
פותחים מסמך חדש. עורכים. לוחצים על שמירה. פותחים במחשב אחר. זהו. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 20:03, 22 במרץ 2018 (IST)
אין. אני לוחץ על file. אין SAVE או save as יש רק download as ואני לא רוצה להוריד. אני רוצה לשמור און ליין. גילגמש שיחה 20:05, 22 במרץ 2018 (IST)
פותח מסמך חדש, עושה לו rename (כדי שלא יהיה untitled) לוחץ אנטר ו-זהו. נשמר ברשת. אמא של גולן - שיחה 20:23, 22 במרץ 2018 (IST)
שלב 2: אם אתה רוצה לערוך אחרי שיצאת ונכנסת למחשב חדש: נמצא בחשבון גוגל שלך, נכנס לmy drive ורואה את המסמך שלך. לוחץ עליו כדי להמשיך לערוך. אמא של גולן - שיחה 20:25, 22 במרץ 2018 (IST)
תודה רבה! אנסה את זה. גילגמש שיחה 20:31, 22 במרץ 2018 (IST)
גוגל דוקס שומר כל הזמן, ממש כל הקלדה. בגליונות עבודה יש לעבור תא על מנת להפעיל שמירה. הבעייה היחידה היא אם קישור האינטרנט אובד מסיבה כלשהיא תוך כדי עבודה. במקרה זה אין ברירה אלא לשמור עותק מקומי (אפשר על DOK) מתפריט "קובץ" - "הורד - כ..." אילן שמעוני - שיחה 00:03, 23 במרץ 2018 (IST)
מש:Gilgamesh אל תתיאש. בבראש הדף אחרי כל שינוי, גוגל דוקס כותב "Saving changes" ומיד אח"כ "All Saved". אתה יכול לפתוח שני דפדפנים זה לצד זה ולתוח בהם את אותו מסמך גוגל דוקס ולראות את העדכון ON LINE במו עיניך. ‏«kotz» «שיחה» 13:46, 23 במרץ 2018 (IDT)
מעולה, תודה. אני צריך לכתוב עבודת תזה לאונ' ואני רוצה לשמור את זה און ליין כי אעבוד, בין היתר, בספריה. אני לא רוצה לסחוב את המחשב שלי בשביל זה וחשבתי לעשות את כל העבודה בגוגל דוק ואחר כך פשוט להדפיס את זה וזהו. גילגמש שיחה 14:42, 23 במרץ 2018 (IDT)
אל תשכח לקחת איתך תמיד DOK למקרה חרום! אילן שמעוני - שיחה 15:28, 23 במרץ 2018 (IDT)
ואם שכחת לקחת און קי, שלח את הטקסט דרך האינטרנט (דוא"ל או כל דרך אחרת, בטקסט גולמי או בקובץ). קובץ על ידשיחה17:49, 23 במרץ 2018 (IDT)
אבל,אבל,אבל... את הDOK צריך אם אובד קשר האינטרנט.... אילן שמעוני - שיחה 19:14, 23 במרץ 2018 (IDT)

האם פירות משמינים?[עריכת קוד מקור]

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 278/מצב בפירות בשלים יש סוכר מצד אחד ומצד שני הם לא משביעים כמו לחם או בשר. כלומר בשביל להגיע לאותה רמת שובע יש לאכול כמות גדולה בהרבה של פרי. האם זה אומר שפירות למעשה משמינים? שואל השאלות - שיחה 20:15, 22 במרץ 2018 (IST)

עמדה שמרנית בנושא היא שמזונות משמינים לפי תכולת האנרגיה שבהם (כמה קלוריות ב-100 גרם, או 100 גרם אחרי ייבוש). בתפוח 50 קילו-קלוריות ל-100 גרם (אבל מכיל הרבה מים, במיובש 240), בלחם 270, ובבשר 330. דעה מקובלת פחות היא שהשמנה נגרמת על-ידי הורמונים בגוף ובראשם אינסולין. רמות ההורמונים בגוף מושפעות מטיב המזון הנאכל. דרך אחת לכמת זאת היא מדד גליקמי. לפי דעה זו, מבין השלושה לחם הכי משמין, אח"כ תפוח ולבסוף בשר. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)
פירות מכילים גם הרבה מים וסיבים תזונתיים. התוצאה היא שיש פירות שאכילת כמות לא גדולה מהם מביאה לתחושת שובע בלי שצריכת הסוכר/קלוריות תהא רבה. נסה להיות לא-שבע אחרי שלושה או ארבעה תפוחים בבת אחת. אם תבחר מהזנים הפחות-מתוקים (גרנד סמיט או זהוב) הפסדך יצא בשכרך. כמובן שבפירות מתוקים מאד בעלי מעט סיבים תזונתיים המצב שונה. אילן שמעוני - שיחה 23:58, 22 במרץ 2018 (IST)

למה גדול של פרלמנט גרמני משתנה כל הזמן?[עריכת קוד מקור]

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 278/מצב

מה גורם לגדילתו של הפרלמנט הגרמני? שואל השאלות - שיחה 20:46, 22 במרץ 2018 (IST)

לפי הערך בונדסטאג, "כמחצית מחברי הבית נבחרים בבחירות אישיות ב-299 מחוזות בחירה ומחציתם השנייה נבחרים בבחירות כלליות ישירות ופרופורציונליות מקרב הרשימות הארציות. כך, כל בוחר מקבל בעת הצבעה שתי רשימות-בחירה, אחת לפי המחוז ובה רשימת מועמדים אישית (כל מועמד משויך למפלגה ארצית) והשנייה ובה רשימת המפלגות הארציות, הצבעה זו קובעת את החלוקה היחסית של המפלגות בבית. מספר החברים לא קבוע, אך הוא עומד על לפחות 598 חברים. חלוקת המנדטים מבוצעת מאז 2005 לפי שיטת סנט-לגי (Sainte-Laguë method). במקרים שונים, המעוגנים בחקיקה (למשל חוסר איזון בין ההצבעה הארצית למספר מועמדים שנבחרו בבחירה אישית), מוענקים למפלגה מושבים עודפים.
ראשית נכנסים לפרלמנט הנבחרים שנבחרו אישית. אחר כך נוספים נבחרים לרשימה הארצית כך שמספר הנבחרים הכולל למפלגה יתאים לאחוז הבוחרים שבחרו בה (ברשימות האזוריות והארציות יחד). במקרה שהאחוז הכולל שקבלה מפלגה נמוך מ(האחוז שמייצג) מספר הנבחרים האישיים - לא מתבטלת בחירתם האישית והם נשארים בפרלמנט (בהתאם לרצון הבוחר). ובשל כך מספר הנבחרים בפרלמנט גדל מעבר ל 598. בנוסף לכך, מספר החברים בפרלמנט גדל עוד יותר, על ידי הוספת נבחרים לרשימות הארציות של המפלגות האחרות במטרה לאזן ולהחזיר את היצוג היחסי של כל מפלגה לאחוז הבוחרים שבחר בה (שוב כדי לממש את רצון הבוחר)." מבקר המדינה - שיחה 21:18, 22 במרץ 2018 (IST)
ובה רשימת המפלגות הארציות - רשימת המפלגות הרצות ב-land ולא ב-bund. ראו CSU. 2001:7C0:2041:1AA:0:0:0:DB 15:10, 23 במרץ 2018 (IDT)

למה הביזנטים כמעט אף פעם לא נקראים רומאים?[עריכת קוד מקור]

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 278/מצב אם אני לא טועה הביזנטים ראו בעצמם רומאים ולמעשה המשיכו את הרומאים (שהתנצרו). אז למה אף פעם כמעט לא שמעתי שהם מוגדרים רומאים? תודה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

כפי שאמרת, הם קראו לעצמם רומאים וכך גם התייחסו אליהם חלק משכניהם. "ביזנטים" זה כינוי מודרני יחסית שנתנו ההיסטוריונים, כנראה מתוך נוחות (בשביל לא להתבלבל בין רומא המקורית ל"רומא החדשה"). Reuveny - שיחה 23:26, 22 במרץ 2018 (IST)
רומא ה״חדשה״ קשור בעיקר בנצרות או בעיקר במשהו אחר? תודה. 176.12.211.37 18:45, 23 במרץ 2018 (IDT)

מתייג את דבירותם, אמרי אביטן, קובץ על יד, האלקושי, בראנד, Funcs, H. sapiens, אריה ענבר, על הטוב, Kippi70, איש שלום, Jakednb, Shaun The Sheep, Ewan2, david7031, HaShumai, דזרט, מי-נהר, Polskivinnik, ‏biegel, ‏Alon112, ‏יודוקוליס, צורייה בן הראש, מגבל, NilsHolgersson2, Eldad, HanochP, נרשמתי כמה פעמים!!, פעמי-עליון ‏, פיינרמן, Shimon.treבעלי הידע בהיסטוריה

אני חושב שזה גם עקב פיצול הקיסרות הרומית להקיסרות הרומית המערבית והקיסרות הרומית המזרחית, כדי להבדיל ביניהן. ‏MathKnight (שיחה) 23:39, 23 במרץ 2018 (IDT)
לא, כמו שאמר ראובני זה סתם כינוי מודרני. הם קראו לעצמם רומאים. גילגמש שיחה 23:41, 23 במרץ 2018 (IDT)
בקשר לשאלה הראשונה, אכן הביזנטים קראו לעצמם רומאים אבל בשפה היוונית שהייתה שפתם. במנהל היוונית הביזנטית הפכה לשפה רשמית בלעדית בימי הקיסר הרקליוס במאה ה-7 Ewan2 - שיחה 23:54, 23 במרץ 2018 (IDT)
לא רק הם. שמו של האזור ממערב לביזנטון היה רומליה. מדינה טורקית שהייתה ממזרח להם נקראה סולטנות רום. Tzafrir - שיחה 08:33, 25 במרץ 2018 (IDT)

עדשות מגע בבדיקה בטחונית בנמל תעופה[עריכת קוד מקור]

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 278/מצב בנמלי תעופה יש מגבלה לנוזלים שמותר להעביר. עדשות יומיות נמצאות בקפסלות עם נוזל. אם למישהו פעם היתה בעיה בהעברה של עדשות מגע דרך הביטחון? 213.55.211.48 00:44, 23 במרץ 2018 (IST)

ככל שאני מכיר, ההגבלה היא על מעל 100 מ"ל נוזלים. הקפסולה מכילה הרבה פחות. בבן גוריון לא תהיה בעיה. אם אתה מודאג לגבי שדה"ת שני, בדרך כלל אפשר למצוא הנחיות מפורטות באינטרנט; אתה יכול למצוא את הסעיף הרלוונטי ולהדפיס את הדף ולהראות למי שבוחן. הנה קישור לנמלי תעופה בארה"ב של הTSA [3] . ‏«kotz» «שיחה» 13:44, 23 במרץ 2018 (IDT)

מי יודע היכן צולמה התמונה הבאה? (לא בירושלים, בניגוד למה שכתוב עליה)[עריכת קוד מקור]

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 278/מצב

מי יודע היכן צולמה התמונה הזו? (וזה לא בירושלים, בניגוד למה שכתוב על התמונה)

מי יודע היכן צולמה התמונה הבאה? (לא בירושלים, בניגוד למה שכתוב עליה). שימו לב שבתמונה יש בית משובץ אבן שחורה גלילית, יש מצודת טיגרט ויש עמק גדול מאוד. תודה. 84.229.78.8 12:56, 23 במרץ 2018 (IDT)

אני לא יודע אבל אנחש: ראש פינה? Reuveny - שיחה 21:15, 23 במרץ 2018 (IDT)
בדקתי בתמונות ויש סיכוי לא רע שאתה צודק. מעניין אם מישהו שמכיר את ראש פינה יסכים לקביעה. 84.229.78.8 21:38, 23 במרץ 2018 (IDT)



גם אני חושב כך. הבית הקרוב הוא המוזיאון. 2001:7C0:2041:1AA:0:0:0:DB 14:26, 24 במרץ 2018 (IDT)
בדקתי ומצאתי שיש מצודת טיגרט בקרבת מקום. שיניתי את ההגדרות מ"ירושלים" ל"ראש פינה". תודה. 84.229.78.8 15:54, 24 במרץ 2018 (IDT)
זה יכול בהחלט להיות צילום של ראש פינה (עם שדה התעופה ברקע), אבל הצילום הוא מלפני בניית המעקף והקניון. אני לא זוכר ממתי, אבל אני די בטוח שיותר מעשר שנים. Tzafrir - שיחה 08:30, 25 במרץ 2018 (IDT)

מיהו חובש הכיפה שבתמונה הבאה?[עריכת קוד מקור]

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 278/מצב

מיהו חובש הכיפה שבתמונה זו? תודה.

מיהו חובש הכיפה שבתמונה זו? תודה. 84.229.78.8 19:31, 23 במרץ 2018 (IDT)





נדמה לי שזה יעקב עמידרור. אמיר מלכי-אור - שיחה 00:43, 24 במרץ 2018 (IDT)
בוודאות. אותה כיפה, אותה בלורית. חזרתישיחה 01:49, 24 במרץ 2018 (IDT)
הוספתי לקטגוריות. תודה. 84.229.78.8 15:54, 24 במרץ 2018 (IDT)

אפשר לעשן תה?[עריכת קוד מקור]

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 278/מצב

עלי תה, מה הם כבר כל כך שונים מעלי טבק. האם אפשר לעשן "סיגריה" מעלי תה? האם זה יתן הספקה של קופאין לגוף? שואל השאלות - שיחה 19:39, 23 במרץ 2018 (IDT)

(הבהרה: אני שואל לידע כללי. גם סיגריה אני לא נוגע)

The thing: Billy55 is a new company that has created a cigarette made purely of green tea—with no nicotine. While new in America, it’s been commonplace in ---Vietnam--- for at least a few decades, which is where acupuncturist and Billy55 founder Ranko Tutulugdzija found it. time.com
[4]
קפאין? אני לא רואה שום דרך שבה זה נקלט מעישון. Tzafrir - שיחה 08:36, 25 במרץ 2018 (IDT)

ייצור מים במעבדה[עריכת קוד מקור]

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 278/מצב הבנתי שתהליך הייצור של מים במעבדה, מכמות יחסית של גז מימו טהור (אטומים בודדים) וגז חמצן טהור (אטומים בודדים) ביחס של 2 ל-1, הוא תהליך מאד מסוכן שיכול לגרום לפיצוץ ושריפה והוא חייב להיעשות בצורה מאד מדויקת ועם מכשור מאד ספציפי אחרת חייהם של הכימאים בסכנה מתמדת.

ניסיתי לחפש סרטוניי YouTube שייראו איך יוצרים מים כך ומה המכשור והתגובות הכימיות שכרוכות בתהליך ולא מצאתי כלום; כל מה שמצאתי היה סרטונים תאורטיים או כאלה שהראו פירוק (?) של מים קיימים והרכבתם מחדש.

מישהו יכול לפרט על איך זה נעשה כפי שתיארתי למעלה (מגזים טהורים כאלה), מה המכשור, מה ההליך הבטיחותי ביותר לכך וכו'?

תודה ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

זה לא "יכול לגרום לפיצוץ ושריפה", התהליך עצמו הוא פיצוץ. על מנת שלא יגרם נזק יש לדאוג ש: 1. לא ידלפו גזים מחוץ לאזור מוגן, 2. האזור המוגן יהיה חסין פיצוץ, 3. לא יהיו באזור המוגן דברים אחרים שיכולים להתלקח, וכמובן שלא בני אדם.
נשאלת השאלה, בשביל מה לעשות את זה בכלל. אילן שמעוני - שיחה 22:05, 23 במרץ 2018 (IDT)
זה יכול להיעשות בחלליות\פלנטות מאוישות שצריך ליצור בהן מים. אני שואל את השאלה אחרי שראיתי את הסרט "The Martian" שבו נשוא הסרט, מארק ואטני, יצר מים לעצמו בשביל לשרוד. לא מהבנתי מדבריך אם התהליך חייב להיות פיצוץ, ואינני יודע איזה חומר יכול לעמוד בפיצוץ כזה. בשביל ליצור ליטר מים למשל, כמה חזק יהיה הפיצוץ ואיזה חומר יבודד אותו מן הכימאים שמסביב? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)
בתחנת החלל התהליך הפוך — מפיקים חמצן ממים, המים עצמם מובאים מהארץ וממחזרים אותם.גם התוכניות השונות ליישוב מאדים בנויות על ניצול מים שימצאו על המאדים. שנילי - שיחה 13:58, 24 במרץ 2018 (IDT)
וראו גם תא דלק. שנילי - שיחה 15:21, 24 במרץ 2018 (IDT)
במקרה כזה פשוט לעשות את התהליך בהדרגה, במקום בפיצוץ אחד הרסני, באמצעות הזרמה מבוקרת של הגזים ניתן לייצר להבה קבועה. זה יקח הרבה זמן, אבל זה יעבוד. לגבי עוצמת הפיצוץ להפקת ליטר של מיים - זה באותו סדר גודל כמו עוצמת הפיצוץ של קילוגרם של חומר נפץ. אילן שמעוני - שיחה 22:23, 24 במרץ 2018 (IDT)
טעות שלי, מדובר בסדר גודל אחד יותר מחומר נפץ, פי 30 בערך... אז, 30 ק"ג של TNT. וואו. לא פלא שמשתמשים בזה בתור דלק טילים. אילן שמעוני - שיחה 22:35, 24 במרץ 2018 (IDT)
להבה קבועה? כלומר רצף של פיצוצים קטנים קטנים שיתאדו ללחות בתוך מתקן הניסוי שבמעבדה? אחר כך תוכל לפתוח את המתקן ולהוציא מתוכו את המים. לכך בערך התכוונת? תודה ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)
לא בדיוק. אם תיקח נפח גז גדול של מימן וחמצן ותעביר ניצוץ, התלקחות של כמות כזו תיצור התפשטות מהירה ועוצמתית - כלומר פיצוץ, ומהתשובה הקודמת אתה יכול להבין שכמות הגזים הדרושה לליטר אחד עלוב של מים תקבל פיצוץ קטסטרופלי ממש. אבל אם לעומת זאת תעביר זרזיף קבוע של מימן וחמצן ותדליק אותו, תקבל שלהבת קבועה. השווה זאת לגז שבו אתה משתמש בדירה: בכיריים יש חריר קטן ("דיזה") שמאפשר לזרזיף של גז לעבור, ואתה מקבל להבה קבועה. לעומת זאת אם תתרחש חו"ח דליפת גז ותצטבר כמות גדולה, אז ניצוץ ייצור התפוצצות שתפרק את המבנה כולו.
בקשר לאיסוף המים - הם נוצרים כאדים. על כל משטח קר יתעבו האדים לטיפות מים. עם תכנון נכון אפשר לבנות מעין משפך עשוי, נאמר, מתכת קרה שיאסוף את הטיפות לתוך מיכל. אילן שמעוני - שיחה 18:03, 25 במרץ 2018 (IDT)
אילן מאד מאד עזרת לי. כל הכבוד לך אילן היקר על הפירוט האמפתי, זו דוגמה לכל באי הדף. חן חן. תודה רבה! ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)
חן חן. שיהיה ברור שאני ממש נהנה כשאני מצליח להפיק תשובה, כך שניתן לומר שהמניע שלי אנוכי לגמרי קריצה אילן שמעוני - שיחה 23:20, 27 במרץ 2018 (IDT)

להדליק משקה חריף[עריכת קוד מקור]

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 278/מצב יש משקפאות חריפים שמדילקים אותם לפני השתייה. מדוע עושים את זה? חוץ מהאפקט הויזואלי: האם יש לכך יתרונות כלשהם? 213.55.184.225 18:48, 24 במרץ 2018 (IDT)

ארומה ולפעמים טעם. שנילי - שיחה 20:03, 24 במרץ 2018 (IDT)

האם באזורים אורבניים יותר יש יותר שמאלנים?[עריכת קוד מקור]

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 278/מצב למה זה? אני מתרשם שבתל אביב וחיפה למשל יש יותר שמאלנים. כך גם לגבי ברלין, לונדון בייג'ינג ומרכזים עירוניים אחרים. מה המכניזם הפסיכו-סוציולוגי שמסביר איך נוצרים התאגדויות אלה? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

אם מחליפים את תוצאות הבחירות לכנסת ה-19 (מ-2013 - אלו הנתונים שהיו לי זמינים בקלות) בהצבעתם של תושבי 15 הערים הגדולות (שהם 56% מן המצביעים), מתקבלת כמעט אותה כנסת: ההבדל היחיד הוא הזזת מנדט אחד מן הליכוד לאגודת ישראל. עוזי ו. - שיחה 22:28, 24 במרץ 2018 (IDT)
בתל אביב ובחיפה יש יותר אנשי שמאל, אך לא בירושלים ובבאר-שבע. ברלין ולונדון (אני לא מכיר את בייג'ינג) הן ערים קוסמופוליטיות, או לפחות האזורים הידועים והמתויירים יותר שלהן כאלו, ושם יש נטייה לדעות יותר שמאליות, ליברליות ויוניות. מן הסתם זו תוצאה של מגוון האוכלוסיות והמגזרים, הכנסה ממוצעת גבוהה יותר וקרבה למוסדות בינלאומיים, אקדמיה, אמנות ובידור. H. sapiens - שיחה 22:55, 24 במרץ 2018 (IDT)

אולי השאלה צריכה להיות מנוסחת מעט שונה[עריכת קוד מקור]

אני לא יודע איך בדיוק נכון יותר לנסח את השאלה המעניינת הזאת. מוזמנים להציע ניסוח טוב יותר. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

בישראל, ככל שאתה יותר חילוני, כך גוברים הסיכויים שאתה מצביע שמאלה מהליכוד, תושבי תל אביב וחיפה הם ברובם חילוניים, מש"ל. זה אגב נכון גם לרמת ההשכלה (משכיל יותר? שמאלני יותר), ולהכנסה (מכניס יותר? שמאלני יותר). בברכה, --איש המרק - שיחה 14:37, 25 במרץ 2018 (IDT)

לא ממש התייחסתם לעובדות שהציג עוזי לעיל. נכון? שנילי - שיחה 17:35, 25 במרץ 2018 (IDT)

מה ששנילי אמר. אילן שמעוני - שיחה 17:56, 25 במרץ 2018 (IDT)
אני ממש התייחסתי, לא יודע לגבי איש המרק, שאינני מסכים עם העמדות שהציג לעיל. לא צריך להרוס את השאלה עם סרקזם. תודה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)
ב-15 הערים הגדולות בישראל גרים יותר מ-40 אחוזים מהאוכלוסייה, כך שהיה מאוד מפתיע אם תוצאות הבחירות לכנסת שם היו שונות מהותית מתוצאות האמת. שום דבר ממה שאמר עוזי, לא סותר את העובדות שציינתי בהודעתי הקודמת. ירושלים, העיר הגדולה בישראל, היא ייחודית בהשוואה מול הבירות המקבילות לה באירופה, היא ענייה יותר מהממוצע בישראל, היא לא מרכז התרבות של המדינה, וגם לא מרכז העסקים. בברכה, --איש המרק - שיחה 09:56, 26 במרץ 2018 (IDT)

בראייה היסטורית ניתן למצוא לאורך המזרח התיכון תמונת מצב קבועה באופן יחסי, בה בערי החוף התגוררה אוכלוסייה פחות שמרנית ופחות מסורתית מאשר בכפרים שבהרים הרחוקות מהחוף. ההסבר האנתרופולוגי הוא שערי החוף קיימו קשרי מסחר עם אוכלוסיות שונות ולכן נתו לגלות סבלנות לגבי קבוצות שונות. האוכלוסיה שחיה בהרים, דרו בכפרים קטנים יותר, בדר"כ על פי התפלגות דתית או אתנית ופחות באו בחיכוך עם אוכלוסייה שונות בדתה או במוצאה. אם הכוונה בטופולוגיה בין ימין לשמאל, היא נקודת מבט מסורתית-לאומית מול הומניסטית-חילונית, אז בהחלט יש מקום לבחינה היסטורית של אוכלוסיות שונות בין כפרים קטנים לבין עיר החוף הגדולה. בימינו המציאות פחות מובחנת באופן בינארי, בגלל מספר סיבות. ראשית ניתן למצוא ערים גדולות גם בהרים המרוחקים מערי נמל. שנית המצאות שונות כמו האינטרנט או המכונית, קיצרו את המרחקים הרעיוניים בין קבוצות אוכלוסיה שונות. אמרי אביטן 18:43, 10 באפריל 2018 (IDT)

האם גינון קהילתי הוא נחלתם של שמאלנים?[עריכת קוד מקור]

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 278/מצב בכל פעם שאני רואה מיזמים אורבניים של גינון קהילתי זה קשור באיזו תנועה או עמותת שמאל כל שהיא - לפעמים זו רק התרשמות כללית ולפעמים זה כך באופן ברור. למה זה? מה הקטע של ארגוני שמאל עם גינון קהילתי? אגב אין דבר כזה גם בדתות? אני חושב שבזרמים מסוימים בבודהיזם התפתחו מעין תורניות גינון או משהו כזה, זה דומה או שונה לגמרי? ממש תודה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

ביו"ש יש ימבה מיזמי גינון קהילתי שיוזמיהם הם אנשי ימין מובהקים. אילן שמעוני - שיחה 17:57, 25 במרץ 2018 (IDT)

שאלה באופנה[עריכת קוד מקור]

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 278/מצב עד כמה זה אפנתי שגברים ילבשו בגדים בגזרת סלים פיט והאם מנהיגים כמו למשל נתניהו לובשים כאלו בגדים

חשמל והשפה העברית[עריכת קוד מקור]

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 278/מצב האם זרם חשמלי ופוטנציאל חשמלי מתארים את אותו דבר בדיוק?

תודה מראש לכם!

בברכה.

109.66.136.204

לא. מדובר על שני דברים שונים. נהוג להמשיל זרם חשמלי לזרם מים. כדי שתהיה זרימה של מים חייבים להיות מים, (באנלוגיה: מטען חשמלי שיכול לזוז) והפרש גובה שיגרום למים לזוז (הסיבה היא כוח המשיכה שמושך למטה). המקבילה החשמלית לגובה היא פוטנציאל חשמלי. או ליתר דיוק: הפרש גובה בין שתי נקודות שונות. אנחנו נותנים גובה מוחלט לנקודה „מעל לגובה פני הים״. באותה מידה בחרנו רמת פוטנציאל כלשהי שנחשבת 0 (זהו „הגובה״ שיש כשאין כלל מטענים). הפוטנציאל מכונה גם מתח (הפרש מתחים) ונמדד בין השאר ביחידות של וולטים. הזרם מודד את עוצמת הזרימה של המטענים (עוצמת הזרימה של המים, באנלוגיה שלנו) דרך נקודה מסויימת במוליך. הוא נמדד, בין השאר, ביחידות של אמפר. Tzafrir - שיחה 08:26, 25 במרץ 2018 (IDT)
בעקרון אתה צודק. זרם זה לא פוטנציאל. אבל הפרש פוטנציאלים יוצר זרם. והאנלוגיה לגובה היא טובה. הפוטנציאל הוא כמו גובה. כשיש הפרש גבהים תהיה זרימה של נוזל.
ובכל זאת תיקון. מתח זה לא פוטנציאל. הפרש פוטנציאלים הוא מתח. (אבל לא כל מתח הוא הפרש פוטנציאלים). ואין דבר כזה "הפרש מתחים". emanשיחה 01:53, 27 במרץ 2018 (IDT)

מיקרופון לתוך רמקול[עריכת קוד מקור]

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 278/מצב שמתי לב בכמה הופעת רוק לדבר מפתיע על הבמה: מיקופרון שעומד מצוד מאוד לרמקול שמכוון לכיוון הקהל. למה זה טוב? מה מטרת הקונסטרוקציה מוזרה הזאת? 213.55.184.225 14:38, 25 במרץ 2018 (IDT)

ניחוש: לקבל את הקולות של הקהל לצורך הקלטה ו/או שידור? בהרצאות שאני קצת מעורב בהקלטתן וגם משודרות בשידור חי יש גם זוג מיקרופונים שמכוונים לחדר, לקבל את הרעש בחדר. הפלט שלהם לא מגיע למערכת ההגברה באולם אבל מצורף למה שמוקלט ומה שמשודר החוצה. לפעמים אפשר אפילו לקלוט ככה שאלות ללא מיקרופון. Tzafrir - שיחה 08:40, 26 במרץ 2018 (IDT)
חשבתי לרגע שזה לצורך הקלטת הופעה חייה, אבל זה לא הגיוני. הקלטה ישירות מהמיקסר תהייה איכותית הרבה יותר, ואת קולות הקהל ניתן להקליט על טראק נפרד ולשלב מאוחר יותר. גם הרעיון לכך שמדובר במיקרופון לצורך הקלטת תגובות הקהל אינו סביר, כי אז יש סיבה מצויינת להרחיק אותו מהרמקולים. כרגע השאלה נראית לי כתעלומה. אילן שמעוני - שיחה 20:56, 26 במרץ 2018 (IDT)
וזה יחסית נפוץ שיש מיקופון תקוע לתוך המגבר. ראו כאן וכאן ואולי גם כאן. לא מבין גדול בסאונד ולא יודע למה זה. Corvus‏,(Nevermore)‏ 21:07, 26 במרץ 2018 (IDT)
ניחוש פרוע: הקלט מהמיקרופון הזה הולך לעיבוד רעשים, הפחתת רקע וכדו'. ממש פרוע. משה פרידמן - שיחה 23:37, 26 במרץ 2018 (IDT)
כמו שאני רואה בתמונות, המיקרופון קולט סאונד ממגבר של כלי אחד (גיטרה, ונדמה לי שזיהיתי גם באס). אולי לא רוצים לוותר על הצליל הייחודי של המגבר, ומעבירים אותו דרך מיקרופון למיקסר ולמגבר העוצמתי של מערכת הסאונד של האולם/במה. אילן שמעוני - שיחה 01:20, 27 במרץ 2018 (IDT)
שאלתי אנשים במבינים בסאונד וזה בדיוק הסיבה. לרוב מכוונים את המערכת מגבר+גיטרה חשמלית כיחידה אחת עם איזון משלה ואז דרך המיקרופון מעבירים למיקסר המרכזי יחד עם יתר הכלים. כך כל אחד מהכלים נשמע יותר טבעי ולא צריך "לחלץ" את הצליל הרצוי של הגיטרה מכל המכלול ביחד. המגבר של הגיטרה הוא הכלי שומעים במציאות והסאונד של המגבר כולל בתוכו גם את הסאונד של הקבינה והמימברנה, ולכן מצמידים מיקרופון, שיקלוט את כל המאפיינים של הטון והגוונים של המגבר עצמו. בחיבור ישיר למיקסר הגוון נעלם. Corvus‏,(Nevermore)‏ 11:21, 27 במרץ 2018 (IDT)

מה לראות בווינה?[עריכת קוד מקור]

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 278/מצב אם מישהו שואל מה לראות בירושלים בפעם הראשונה, תגידו - העיר העתיקה, הכותל, כנסיית הקבר, מוזיאון ישראל.

מה תגידו למי שמגיע לראשונה לווינה? בבקשה בלי אתרים חיצוניים.

עכשיו הפכנו לאתר תיירות? השתמש בגוגל. גילגמש שיחה 20:56, 25 במרץ 2018 (IDT)
למה לא להשתמש בוויקיפדיה? חזרתישיחה 20:59, 25 במרץ 2018 (IDT)

בבקשה - https://he.wikipedia.org/wiki/קטגוריה:וינה:_מבנים 147.235.8.62 03:21, 26 במרץ 2018 (IDT)

ואם כבר, כרגע אין מספיק מידע בויקימסע, אבל לא יזיק להוסיף לו מידע. מי היה בווינה ורוצה להוסיף מידע על יעד תיירותי אחד למדריך על וינה? Tzafrir - שיחה 08:35, 26 במרץ 2018 (IDT)
אין מניעה להשתמש בוויקי לשם תיירות, אבל זה פחות אפקטיבי. ניתן להשתמש בוויקי גם בשביל בישולים וכו', אבל כדאי לפנות לאתרים שמתמחים יותר בחלק הזה. אם במקרה זה ויקי נתנה מענה מספיק לצורכי התיירות המדוברים, מה טוב. קובץ על ידשיחה10:56, 26 במרץ 2018 (IDT)

מי מזהה את המבנה הבא ואת מיקומו?[עריכת קוד מקור]

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 278/מצב

באיטלקית כתוב "בית הכנסייה". על הבניין מתנוסס צלב. כתובת הכניסה בקליגרפיה ערבית שקשה לקריאה בידי מתלמדים (המילה הראשונה בערבית היא כנראה "כנסיית" ושתי המילים הבאות מתחילות בה' הידיעה). הקואורדינטות מורות על שכונת נווה לון בבאר שבע, אך הן בטוח שגויות.

באיטלקית כתוב "בית הכנסייה". על הבניין מתנוסס צלב. כתובת הכניסה בקליגרפיה ערבית שקשה לקריאה בידי מתלמדים (המילה הראשונה בערבית היא כנראה "כנסיית" ושתי המילים הבאות מתחילות בה' הידיעה). הקואורדינטות מורות על שכונת נווה לון בבאר שבע, אך הן בטוח שגויות. תודה. 84.229.78.8 00:00, 26 במרץ 2018 (IDT)

נראה לי, שבערבית כתוב كنيسة الرامت الصالم (תרגום חופשי: כנסיית הראמת הצאלם). אבל לדעת מעבד התמלילים, שתי המילים האחרונות לא קיימות במילון.84.229.78.8 08:40, 26 במרץ 2018 (IDT)
מתברר שכתוב שם كنيسة الراعي الصالح. דהיינו, כנסיית אלזעי אלצלאח - כנסיית הרועה הטוב. 84.229.78.8 12:02, 26 במרץ 2018 (IDT)
פתרון התעלומה: זו כנסיית הרועה הטוב, שביריחו. 84.229.78.8 12:19, 26 במרץ 2018 (IDT)

למה לטוס מעל סעודיה אבל לא מעל עיראק ו(אולי גם דרום איראן)?[עריכת קוד מקור]

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 278/מצב בשעה טובה ישראלים יכולים לטוס להודו מעל סעודיה דרך חברות זרות בלי שיצטרכו לחצות את הגבול יום לפני לירדן ולחכות בתורות וליסוע בתחבורה ציבורית ירדנית לשדה התעופה בעמאן. בעקבות הרפורמה המבורכת הזו אל על הישראלית כנראה תשים בצד את הדמגוגיה שלדעתי אופיינית לה ותתחיל לטוס גם היא מעל סעודיה בעקבות הלחץ התחרותי בעיקרו שיופעל עליה לכך (זה מקצר את הטיסה בשעתיים וקצת). אבל אני רוצה לשאול, מה הבעיה לטוס מעל עיראק, ודרומית לאיראן, מה שייקצר את הטיסה בעוד שעה בערך. כלומר, איפה ההוכחה שהעיראקים יתנגדו? דרומית לאיראן אולי אין בעיה משמעותית לטוס ולמען האמת, אולי אפילו לא על חלקה הדרומי של איראן עצמה - איפה ההוכחה שגם האיראנים יתנגדו, למרות הדמגוגיה הקיימת? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

הבעיה בטיסה מעל אירן או עירק היא אש נגד מטוסים, יירוט המטוס ולקיחת שבויים, או סתם, אי קבלת רשות מממשלות אירן ועירק. כבר עדיף לטייל עם אברהם מנגיסטו לעזה. 84.229.78.8 07:31, 26 במרץ 2018 (IDT)
תיקון לנתונים מהשאלה: אל על מאוד רוצה לטוס בנתיבים הללו אבל אסור לה. ערב הסעודית, אירן, עירק ועוד אוסרות על טיסות אל או מישראל שעוברות דרך שטחן. חברת אייר אינדיה קיבלה אישור תקדימי לטיסה כזו מעל שטח ערב הסעודית. אל על לא תקבל אישור דומה אם תבקש מערב הסעודית. היא פנתה ל[איך בדיוק קוראים לגוף הבינלאומי?] כדי שיחייב את ערב הסעודית לאשר לה טיסות. מהמעט שאני מבין, נראה שאין סיכויים רבים לתביעתה. Tzafrir - שיחה 08:31, 26 במרץ 2018 (IDT)
זוכר את המקרה של הטיסה הרוסית (לישראל), שקיצרה דרך מעל שטח אימונים של יחידת טילים נגד מטוסים, של צבא אוקראינה המצ'וקמק? אז אותו דבר לגבי טיסה מעל עירק. אני לא אעלה על שום מטוס שטס מעל עירק. לא בא בחשבון. 84.229.78.8 09:48, 26 במרץ 2018 (IDT)
כן, אבל איפה ההוכחה שהאיראנים יתנגדו, למרות הדמגוגיה הקיימת? אולי יחכו למטוס דווקא כדורים פורחים מצויירים ויונות שלום? הוכחה אנחנו רוצים. עוזי ו. - שיחה 13:07, 26 במרץ 2018 (IDT)
אתה מרחיק לכת לאיראנים (כאשר דובר בעיקר על טיסה מדרום לאיראן) כשהשאלה החשובה והמוקדמת יותר היא איפה ההוכחה שהעיראקים יתנגדו? מה אכפת להם? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)
למדינות יש ג'וק כזה שאסור לפלוש למרחב האווירי שלהן בלי רשות. לך תבין. אולי כולן סובלות מהדמגוגיה האופיינית לאל על. עוזי ו. - שיחה 17:06, 26 במרץ 2018 (IDT)
אין הכרח שעיראק תתנגד לישראל לטוס מעליה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)
נכון. בהחלט אפשר לדמייין עולם שבו יקבלו את פני המטוס בכדורים פורחים מצויירים ויונות שלום. עוזי ו. - שיחה 17:34, 26 במרץ 2018 (IDT)
שאני אבין: אלמוני, אתה מציע לסכן חיי אדם בטיסה מעל מדינה שכמדיניות מוצהרת נמצאת בעימות עם ישראל ומסרבת לאשר טיסות ישראליות מעל שיטחה? כמובן מאליו, זה גם יחשב כאקט תוקפני של ישראל, וגם תעמוד לעיראק הזכות להפיל מטוס שחדר לשטחה ללא אישור. לדעתי זה שיפוט לקוי ברמות על. אילן שמעוני - שיחה 20:53, 26 במרץ 2018 (IDT)
מה שתיארת אינו עמדתי והוא אכן שיפוט לקוי ברמות על; ראשית עיראק של 2018 איננה בהכרח באותן עמדות בהן היתה בעבר. שנית, התכוונתי למצב בו עיראק מאשרת טיסות אל על על שטחה.
כמובן שאם הייתה מאשרת אז לא הייתה בעייה. אבל העמדה הקבועה של כמעט כל השכנים שלנו לרעיון היא נא באוזן. זה לא תאורטי, זה נבדק מדי פעם. נדמה לי שרק מצריים מאשרת - אני צריך לבדוק בהזדמנות. אילן שמעוני - שיחה 21:52, 26 במרץ 2018 (IDT)
אני לא אטוס מעל עירק גם אם היא תאשר. אפילו אם היא תתחנן. זה לא קשור לאידאולוגיה. זה פחד טהור. אני לא סומך עליהם. 84.229.78.8 23:16, 26 במרץ 2018 (IDT)

שלום, שאלה על היסטוריה של האינטרנט[עריכת קוד מקור]

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 278/מצב באיזה עוד אירגונים מלבד CERN השתמשו באינטרנט בין השנים 1989 ל-1993 (כלומר לפני השחרור של ה WorldWideWeb לציבור כללי בשנת 1993)? או שמא השתמשו בו רק ב CERN עד 1993. תודה. 79.182.5.190 20:24, 26 במרץ 2018 (IDT)

באינטרנט אתה כולל גם אימייל? או רק WWW? אילן שמעוני - שיחה 20:49, 26 במרץ 2018 (IDT)
שאלה יפה, במקרה הזה התכוונתי ל-WWW שכולל אימייל אבל בעקבות הערתך מעתה אני מגדיר אינטרנט (web) כאימייל או-עם WWW. 79.182.5.190 20:58, 26 במרץ 2018 (IDT)
אימייל היה קיים באונ' העברית לפני כן. התחלתי ללמוד ב91 או 92 וכבר היה (על מסופי VT ירוקים), והתייחסו לזה כמשהו שהיה מזמן. לגבי WWW אני פשוט לא בטוח. אילן שמעוני - שיחה 22:50, 26 במרץ 2018 (IDT)
אימייל היה בארץ עוד בסוף שנות השבעים והייתה תקשורת מחשבים בינלאומית בין ארגונים באקדמיה די מוקדם, למשל פרויקט השו"ת בתחילת דרכו. ‏DGtal‏ - שיחה 23:05, 26 במרץ 2018 (IDT)
DGtal, זה קצת יותר מוקדם ממה שמוזכר בערך דואר אלקטרוני. אתה יכול לעדכן שם? Tzafrir - שיחה 08:22, 27 במרץ 2018 (IDT)

הערה לעונים[עריכת קוד מקור]

אתם אולי מתכוונים לאימייל LAN (כלומר בין רשת מחשבים מקומית), בכל מקרה, אני מתכוון לאימייל WAN (כלומר Wide Area Network). 79.182.5.190 01:06, 27 במרץ 2018 (IDT)

לגמרי WAN עולמי. שמרתי על קשר עם שטודנט מנורבגיה דרך זה. אילן שמעוני - שיחה 01:16, 27 במרץ 2018 (IDT)
למיטב הבנתי דואר אלקטרוני הוא אחד היישומים הבסיסיים והחשובים של רשתות תקשורת. באופן כללי מדובר על העתקת קבצים. כלומר תיבת דואר הייתה במקור סתם מקום שאליו כולם יכלו לכתוב (ולאחר מכן: נוצר שרת מרכזי עם הרשאות מיוחדות לכתוב לתיבות הדואר של משתמשים). לאחר מכן זה הורחב למחשבים אחרים: כלומר יש דרך להתייחס למשתמשים במחשבים אחרים (שאותם צריך לציין לפי כתובתם ברשת).
ARPANET נוצרה בשנת 1968 וחיברה מחשבים במספר מקומות שונים בארצות הברית (על קווי תקשורת בקצב של 300 ביטים לשניה). מה שנחשב לדואר האלקטרוני הראשון נשלח בין שני מחשבים ברשת הזו בשנת 1971. הערך האנגלי w:History of email מתאר, בין השאר, את התקדמות העבודה על הדואר האלקטרוני ברשת זו. הסטנדרטיזציה ברשת משתמשת במסמכים שנקראים RFC (במקור: הצעות להערות. רבים מהם הופכים לתקנים. כלומר: המלצות. הם מתבססים בדרך כלל על מה שנהוג כבר). הנה לדוגמה RFC561 משנת 1973. הכותרת היא „Standardizing Network Mail Headers״ והוא מתחיל במילים „One of the deficiences of the current FTP mail protocol״. כלומר: דואר אלקטרוני על גבי האינטרנט היה אפילו לפני TCP/IP ובטח לפני שקראו לרשת „אינטרנט״. Tzafrir - שיחה 08:22, 27 במרץ 2018 (IDT)
רגע, אני יודע שכבלים שונים הונחו מתי שהוא באוקיינוסים ובימות השונים כולל בים התיכון לאפשר אינטרנט. האם היה אימייל בלי הכבלים הללו דרך שידור גלי? אפשר בבקשה רבה כמה מילים? תודה רבה לכם. 79.182.5.190
(לפי הערך האנגלי על הארפאנט) בראשית האינטרנט (כלומר: הארפאנט) קווי התקשורת היו קווי טלפון יעודיים. כלומר: קווי טלפון רגילים (עם מודמים בשני הקצוות) שיועדו רק לצורך התקשורת בין שני המקומות. מסתבר שכבר בשנת 1973 הוקמו שני חיבורים מארצות הברית לאירופה: אחד קווי לאנגליה (כבל תת ימי בין אירופה לאמריקה כבר עבר זמן רב לפני כן. לדוגמה: במלחמת העולם הראשונה ניתקו הבריטים את הכבלים של הגרמנים והכריחו אותם להשתמש בכבלים שעוברים דרך בריטניה. ע״ע מברק צימרמן), ואחד לוויני לנורווגיה. Tzafrir - שיחה 13:44, 27 במרץ 2018 (IDT)
אם אני זוכר נכון הרשת הראשונה שישראל התחברה אליה היתה הרשת האירופית ביטנט. אינני יודע מה קדם למה - הקמת ביטנט או ארפנט. נהוג לומר (קרי:כך שמעתי מכמה אנשי מקצוע) שהאינטרנט קמה בעת שביטנט וארפנט חוברו יחדיו. אילן שמעוני - שיחה 17:36, 27 במרץ 2018 (IDT)

איפה צולמה התמונה הבאה? נוף כמו של מדבר יהודה, רכבל, מנזר, משכנות עוני, פנצ'ריה...[עריכת קוד מקור]

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 278/מצב

איפה יש נוף כמו של מדבר יהודה, רכבל, מנזר, משכנות עוני, פנצ'ריה... איפה צולמה התמונה הזו?

איפה יש נוף כמו של מדבר יהודה, רכבל, מנזר, משכנות עוני, פנצ'ריה... איפה צולמה התמונה הזו? 84.229.78.8 23:19, 26 במרץ 2018 (IDT)

נראה כמו קרנטל ליד יריחו. בברכה, Easy n - שיחה 00:50, 27 במרץ 2018 (IDT)
בהחלט יריחו. אפילו הייתי ברכבל הזה. emanשיחה 01:49, 27 במרץ 2018 (IDT)
אותו משתמש העלה מספר תמונות. אפשר לנסות לבדוק את רצף התמונות ובאיזה שעה בוצעו:
Geagea - שיחה 01:29, 27 במרץ 2018 (IDT)
מדובר בוודאות במנזר דיר אל-קרנטל. ראו את התמונות בערך שם. אוסיף כאן עוד תמונה מהקטגוריה בוויקישיתוף - שתי טיפות מים. קובץ על ידשיחה04:43, 27 במרץ 2018 (IDT)
תודה רבה על זיהוי מנזר דיר אל קרנטל!!! ולגבי תמונות אחרות של אותו משתמש, חלקן טריוויאליות לחלוטין וברור מאיפה הן. עובדה שהן כבר מוינו. על האחרות, עדיין עובדים. 84.229.78.8 09:44, 27 במרץ 2018 (IDT)
תמונות 45, 46 ו-49 שלו, טרם זוהו. 84.229.78.8 09:48, 27 במרץ 2018 (IDT)
45 - המזבח המרכזי בכנסיית כל העמים. ראו ערך. קובץ על ידשיחה10:46, 27 במרץ 2018 (IDT)
תודה!!!84.229.78.8 12:45, 27 במרץ 2018 (IDT)
46 - הכניסה לקבר מרים. ראו ערך. בברכה, Easy n - שיחה 15:59, 27 במרץ 2018 (IDT)
תודה!!!84.229.78.8 20:53, 27 במרץ 2018 (IDT)
49 - כנסיית הדורמיציון. ראו ערך אנגלי, או ויקישיתוף, או כאן. קובץ על ידשיחה22:25, 27 במרץ 2018 (IDT)
תודה!!! 84.229.78.8 18:19, 29 במרץ 2018 (IDT)

מי גשם בישראל שייכים לממשלה?[עריכת קוד מקור]

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 278/מצב שמעתי (לא יודע אם זה נכון) שמי גשם במדינת ישראל הם בבעלות ממשלתית ואם אדם פרטי שם חבית על גג ביתו במטרה לנצל את המשקעים, אז הוא למעשה "גונב" מחברת מקורות. האם יש אמת בשמועה? Corvus‏,(Nevermore)‏ 12:46, 27 במרץ 2018 (IDT)

אני לא יודע לגביי מי גשמים, אבל שאיבה של מי מעיינות, מי נחלים שעוברים באדמתך, או מי תהום שתחתיה אסורה. בברכה, --איש המרק - שיחה 14:20, 27 במרץ 2018 (IDT)
חיפוש מהיר באינטרנט- חוק מ 1959 בו נכתבו הסעיפים הבאים:

23 "לא יפיק אדם מים ממקור מים, בין לצריכה עצמית ובין להספקה לאחרים, ולא יספק מים, בין אם הפיקם ממקור מים ובין אם קיבלם מספק אחר אלא על פי רשיון מאת נציב המים ובהתאם לתנאי הרשיון (להלן ­ רשיון הפקה). רשיון הפקה 24 . רשיון הפקה יציין את כמות המים שבעל הרשיון רשאי להפיק ולספק בשעה, ביממה, בעונה, בשנה או בכל תקופה אחרת, ופרטים אחרים שנקבעו לכך בתקנות. פרטי הרשיון 25 , נציב המים רשאי לקבוע ברשיון הפקה כל תנאי הנראה לו דרוש להבטיח יעילות בהפקה, בהחסנה, בהובלה ובחלוקה של מים ולמנוע דלדולם של מקורות מים; והוא כשאין הוראה אחרת בענין זה בתקנות.

יש חוק במדינת ישראל שבו הגשם מוכרז כרכוש של המדינה וחברת מקורות ואסור לעשות בו שימוש ללא רשות נציב המים או מבלי לשלם עליו.

ממש לא נכון, לא רכוש המדינה ולא רכוש חברת מקורות. כתוב במפורש בסעיף 1: "מקורות המים שבמדינה הם קנין הציבור..."; סעיף 2 לחוק מגדיר לפרטי פרטים מה הם מקורות המים שבמדינה, והמילה "גשם" לא מוזכרת בהגדרה זו בפרט, ובכל בחוק המים בכלל. שים חבית, דיוגנס. חזרתישיחה 21:25, 27 במרץ 2018 (IDT)
מקורות המים שבמדינה הם קנין הציבור, נתונים לשליטתה של המדינה...

מקורות המים לענין חוק זה הם המעינות, הנחלים, הנהרות, האגמים ושאר זרמים ו---מקווים של מים, בין עיליים--- ובין תחתיים, בין --טבעיים--. 129.69.140.138 17:19, 28 במרץ 2018 (IDT)

בסיור באחת האוניברסיטאות במדינה (אם אני זוכר נכון, מכון ויצמן) הדגימו לנו שם מערכת שאספה מים מהאוויר באופן מיוחד או משהו כזה, וציינו שהיה צורך באישור מיוחד כדי לאסוף את המים האלה (כמה ליטרים ביום), כי זה אסור מבחינה עקרונית. Eyalweyalw - שיחה 15:03, 1 באפריל 2018 (IDT)

השם יניפר/ג'ניפר[עריכת קוד מקור]

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 278/מצב השם הזה הוא שמה של אישתו של המלך ארתור, הידועה כבוגדת. למה נותנים את השם הזה לילדות? 213.55.184.246 21:36, 27 במרץ 2018 (IDT)

אני מניח שיש אנשים שהשם נשמע להם יפה בלי קשר לסיפורה האישי של מישהי שנקראה כך. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)
כנראה לא נותנים את שם זה בהכרח לזכרה של אשתו של המלך ארתור אלא כשם ממקור קלטי מקובל. במסורת הנוצרית המערבית ניתן השם לזכר הקדושה ג'ניפר, באיטלקית ג'נובייבה ובצרפתית - ז'נבייב הקדושה וקדושות אחרות הנושאות אותו שם. Ewan2 - שיחה 22:24, 27 במרץ 2018 (IDT)
איזבל היא דמות שלילית ביותר בתנ"ך, ובכל זאת משתמשים בשמה עד ימינו, ובמקרה הזה כמעט ודאי שהשם הגיע מהדמות השלילית ולא ממקור אחר (ותודה לאסימוב שגילה לי זאת). אם אינני טועה קין הוא שם הרבה יותר נפוץ מהבל. מן הסתם ניתן למצוא דוגמאות נוספות. לא בכל בחירה אנושית יש הגיון שניתן להבינו. אילן שמעוני - שיחה 23:16, 27 במרץ 2018 (IDT)
ולמה נותנים לשם לילית לילדות בעולם? שוב, לא חושבים על המקור. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 00:13, 28 במרץ 2018 (IDT)
ישנה אפשרות שכן חשבו על המקור. כשביאליק כתב (בשיר "רדת ערב", אם אני זוכר נכון) "בנות לילית שוזרות מזרות בלבנה" הוא כיוון בבירור לדמות נשית מלאה קסם. נתקלתי, אינני זוכר היכן, בטענה שמדובר היה בתהליך של "הפוך על הפוך": לילית שימשה כדמות סוקובוס ביהדות, ולכן הייתה מין פרי אסור ומפתה. עם היציאה לחילוניות המשיכה לפרי האסור יצאה לאור, והשם הישן קיבל משמעות חדשה, של אשה עתירת נשיות ואטרקטיבית במידה יוצאת דופן. בשל המובן הזה בחרה המתרגמת רות לבנית ב"בני לילית" בתור שם ל-Elves של טולקין- השם שידר לה (ולקוראים כמוני) משהו קסום, יופי בלתי מושג במידה על טבעית. אילן שמעוני - שיחה 01:16, 28 במרץ 2018 (IDT)
הערה -לדעתי אם חשב כך אסימוב טעה: השם איזבל אינו ניתן אצל יהודים אלא אצל נוצרים ושם הוא גרסה דווקא של אלישבע- מלכת אליזבת השנייה של אנגליה בספרדית היא Isabel II, והמקור כאמור אינו בא מאיזבל התנ"כית אלא מאלישבע מהברית החדשה תוך כדי שינוי האותיות מ lisabeth ל isabel. דוגמה של שם מקולל אצל הנוצרים הוא למשל יהודה, בגלל יהודה איש קריות.Ewan2 - שיחה 00:18, 28 במרץ 2018 (IDT). בקשר ללילית השם המקובל אצל עמים הוא לילי או ליליאן ולא לילית. הוא בא מהפרח הקרוי בלטינית lilium באנגלית lily (שושן). בארצות הבלטיות קיימת הצורה Lilita אבל היא באה מלילי. בעברית מקובל בצורת ליליה. בישראל ידועה לילית נגר אבל גם שם זה אינו קשור ללילית הדמונית אלא עברות של השם הנשי הערבי לילא.(ליילא) . בעברית מקובל לתת לעומת זאת את השם לילך לפי הצמח בעל אותו השם. Ewan2 - שיחה 00:24, 28 במרץ 2018 (IDT)
ויש לך סימוכין לדיעות אלו? איך הגעת מ"ג'יזבל" לאלישבע? ולילית? לא לילי ולא ליליאן (Lilith) אני מכיר כשם בריטי. אילן שמעוני - שיחה 00:57, 28 במרץ 2018 (IDT)
ואגב, בכל מקור שמצאתי על האטימולוגיה של השם ג'יזבל/איזבלה נטען שהמקור הוא איזבל התנכית. אילן שמעוני - שיחה 01:16, 28 במרץ 2018 (IDT)
השם בשימוש הוא Jezabel Isabel Isabella והוא בא מאלישבע. השם Jezebel של המלכה מן התנ"ך אף אישה לא מקבלת אותו. יש הבדל, אמנם עדין, בין Jezebel ו Jezabel (ללא ספק ניתן להתבלבל, כפי שקרה לאסימוב ולכל מי שחשב שהמקור הוא באיזבל המלכה, כולל אני בעבר. חלק מהאתרים ברשת טועים). השם האנגלי Jezabel מקביל לשמות בשפות רומאניות Isabella Isabel Isabelle והוא בא משפות אלה. הוא יכול להיו בשימוש גם אצל נוצריות וגם אצל יהודיות בגולה בהשפעת השמות הנוצרים והוא נכנס לאנגלית ככל הנראה במסלול יווני-לטיני. אין לו קשר למלכת Jezebel. שהיא באיטלקית למשל Gezabele ולא Isabella. בספרדית Jezabel ולא Isabel. בכל השפות עושים הבדל בין שני השמות. המקור של Isabela Isabella הוא אכן באלישבע. אפילו אם קיים בשפות מסוימות גם השם בגרסת, Elisabeth Lisabeth Lisa.

לגבי השם Lilith הוא באופנה כנראה חדשה אולי אצל פמיניסטיות. לא נתקלתי בשימוש בו כשם פרטי של נשים בעבר בעולם, למשל בעולם הנוצרי.Ewan2 - שיחה 03:11, 28 במרץ 2018 (IDT) אחד האתרים הצרפתיים על שמות של בנות מסביר במפורש: Le prénom Isabelle est un dérivé d'Élisabeth qui signifie "mon Dieu" (Eli) et "serment" (Sheva), soit "Dieu est serment" (השם איזבל הוא נגזרת של אליזבת שמשמעותו "אלי" ושבועה" אלי הוא שבועה" עיתון נשים בצרפתית. ודאי רואים זאת בערכים על איזאבל באנגלית, ספרדית, וכו' בוויקיפדיה. Ewan2 - שיחה 03:11, 28 במרץ 2018 (IDT)

אולי לא איזבל, אבל השמות עמרי ועתליה נפוצים יחסית בישראל המודרנית. ידוע גם אחאב ממובי דיק אבל אני מניח שזה לא היה שם נפוץ באותה תקופה. נדמה לי שהשם w:Omri (disambiguation) באנגלית היה קיים כבר. Tzafrir - שיחה 06:46, 28 במרץ 2018 (IDT)

באנגלית דרך מסורות פרוטסטנטיות (שמות כמוAbner Nathanael Ebenezer וכו) והקתוליים הספרדים (שמות כמו Israel Gomez Naftali Reyes Rafael Rodriguez וכו) משתמשים וכו) הכי הרבה בשמות מן התנ"ך. אולם יש שמות מוכתמים שלא משתמשים בהם. גם אני הייתי בטוח בעבר ש Isabel בא מאיזבל עד שהתברר לי שזה לא כך. פרט לקתוליים הספרדים ודרום אמריקאיים השם Israelלמשל אינו מקובל אצל עמים נוצרים אחרים Ewan2 - שיחה 10:33, 28 במרץ 2018 (IDT)

אני לא מתמצא באופנה האחרונה של שמות, אבל אציין שהצגה פמיניסטית של דמויות נשים מיתולוגיות בראייה יותר חיובית היא לא פטנט של הזמן האחרון, וקיימת עשרות שנים לכל הפחות. בהקשר של אגדת ארתור אפשר לציין את הספר המצליח ערפילי אבלון שנכתב כבר בשנות ה-80 ומאז יש לו ממשיכים רבים בתרבות הפופולרית. בספר זה הגיבורה איננה גווינביר אלא מורגן לה פיי שהמוניטין המקוריים שלה עוד גרועים בהרבה. וגם השם מורגן נמצא כיום בשימוש לבנות. H. sapiens - שיחה 11:11, 28 במרץ 2018 (IDT)
בבדיקה נוספת של מורגן לה פיי, נראה שהדמות במקורות העתיקים ביותר הייתה דווקא דמות חיובית של פיה טובה, ועם התחזקות הנצרות עברה שינוי לדמות של מכשפה מרשעת. לפחות במקרה זה התנועה הפמיניסטית יכולה לטעון שהיא לא עושה מהפכה אלא מחזירה עטרה ליושנה. H. sapiens - שיחה 11:51, 28 במרץ 2018 (IDT)
ועוד משהו לשואל: אהבה אסורה של האביר לאשת הפטרון/וסאל שלו הייתה מוטיב נפוץ מאוד בספרות החצרונית של ימי הביניים והרנסאנס. ראה למשל טריסטן ואיזולדה, וגם השם איזולדה/איסולט היה בשימוש לאורך הדורות. הפופולריות של המוטיב הספרותי כנראה העניקה מכובדות מסויימת להתנהגות אשר מבחינות אחרות נתפסה כשלילית. H. sapiens - שיחה 13:03, 28 במרץ 2018 (IDT)

האם סופר יכול לתרגם את הספר של עצמו?[עריכת קוד מקור]

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 278/מצב נניח וכתבתי ספר שיצא לאור בעברית. האם אני יכול לתרגם את הספר לאנגלית בעצמי ורק לשלוח להגהה או שעליי לשלם למתרגם מקצועי שיעשה זאת? 37.142.5.66 11:07, 28 במרץ 2018 (IDT)

לא רואה שום סיבה שלא. ולדימיר נבוקוב כתב לדוגמה את לוליטה באנגלית ואז תירגם בעצמו לרוסית. Corvus‏,(Nevermore)‏ 11:27, 28 במרץ 2018 (IDT)
תרגום זו אמנות לא פחות לכתיבת ספרות. אם אתה גם כותב טוב וגם מתרגם טוב, אין צורך במתרגם. אם אתה לא מתורגל בתרגום מומלץ להשתמש במתרגם מקצועי. ‏DGtal‏ - שיחה 11:37, 28 במרץ 2018 (IDT)
לדעתי, השואל מתכוון לשאול, האם המחבר יכול לתרגם את ספריו שלו - לשפה שאותה הוא דובר - גם אם הוא לא מתרגם מקצועי. לדעתי, אם המחבר אכן דובר את שפת היעד, אז לא זו בלבד שאין מניעה שיתרגם את עצמו, אלא תרגום עצמי הוא אפילו עדיף על פני תרגום של אדם זר אפילו אם הוא מתרגם מקצועי. על כל פנים, השואל לא הסביר מה הוא מתכוון ב"יכול": רשאי? או מסוגל טכנית? כי זה שני דברים שונים. סמי20 - שיחה 22:52, 31 במרץ 2018 (IDT)

הדרת נשים משחמט[עריכת קוד מקור]

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 278/מצב

מדוע נשים מודרות מתחרויות שחמט בינלואמיים? ככה שהן היו צריכות לפתוח תחרות משל עצמן במקביל?

ואל תגידו אין הדרה אין הדרה! תראו את מספר הגברים מול מספר הנשים בגביע העולם ובאליפויות העולם.

יתכן שנשים פחות מתעניינות בשחמט/פחות מוכוונות חברתית לשחק שחמט/פחות טובות בשחמט.
רשמית אין הדרה של נשים מתחרויות שחמט ומאחר ומדובר במשחק שהתוצאות שלו מאד חד משמעיות אני לא רואה דרך להפלות נשים בלי שזה יהיה בולט.
כמובן ייתכן שברמה הנמוכה יותר של מועדוני שחמט ומורי שחמט יש חוסר קבלה של נשים.
מוזמן להסתכל גם כאן שיחת_קטגוריה:תחרויות שחמט
אנבל לי - שיחה 13:16, 28 במרץ 2018 (IDT)
כנראה שאחת או יותר משלושת ההנחות לעיל מהווים את התשובה. ניתן להיכנס לאתרי משחק שחמט ולראות שהנשים מהוות מיעוט די בולט. אתייג גם את Yoavd, יונה בנדלאק, אריה ענבר, Zardav, DimaLevin, גופיקו, ספסף, TheNintendoGuy, Patqu, Effib, שבת מנשה, שמואל בורג, מטרונום, מר בונד 007בעלי הידע בשחמט. קובץ על ידשיחה13:43, 28 במרץ 2018 (IDT)
שחמט נחשב משום מה לספורט. אם נשים לרגע בצד את השחמט ונתייחס לספורט, מה שיש בעיקרון אינו הפרדה בין נשים לגברים אלא קטגוריה לנשים בלבד וקטגוריה שפתוחה לגברים ולנשים. הסיבה היא שברוב מוחלט של ענפי הספורט יש הבדלים משמעותיים בין גברים לנשים (כלומר: הבדלים משמעותיים בין הגברים הטובים ביותר לנשים הטובות ביותר) וללא יצירת הקטגוריה הזו הנשים לא היו כלל יכולות להתחרות. יש מקרים די מועטים של ספורטאיות שהצליחו להגיע לרמה מספיק גבוהה של קטגוריית הגברים.
לעניין השחמט: יש כאן, אם כן, שתי שאלות נפרדות:
  • למה יש הבדלי רמות כל כך מובהקים בין גברים לנשים בתחום?
  • האם נשים שמספיק טובות בתחום יכולות להתחרות בקטגוריות הגבריות? כלומר: האם מדובר על קטגוריית גברים או על קטגוריה כללית?
אני לא מכיר את הנתונים ולא יודע לענות על השאלות. Tzafrir - שיחה 13:46, 28 במרץ 2018 (IDT)
אין כל הדרת נשים מתחרויות שחמט - ההפך הוא הנכון. כל אישה יכולה להשתתף בכל תחרות שהיא (בתנאי שאין מגבלת מד-כושר מינימלי) וכן יכולה להשתתף באולימפיאדה - לעומת זאת גברים אינם יכולים להשתתף בתחרויות לנשים. דוגמה טובה היא אליפות העולם בשחמט 2005 (פיד"ה) בה השתתפה יהודית פולגאר - האישה שהגיעה להשגים השחמטאיים הטובים ביותר מאז ומעולם לגבי נשים. בין היתר ייצגה את הונגריה שש פעמים באולימפיאדת השחמט לגברים. גם שתי אחיותיה זכו להשגים מעולים בתחרויות לגברים. בארץ משתתפות נשים במשחקי הליגה כשוות מול גברים וכמובן בקבוצות מעורבות. לגבי ההישגים הנחותים - מחקרים רבים נערכו בנושא אך לא הגיעו למסקנות חד משמעיות. --‏Yoavd‏ • שיחה 14:03, 28 במרץ 2018 (IDT)

זה בערך כמו להגיד שאין הדרת נשים באקדמיה או במשרות בכירות. אין ייצוג מספק לנשים בתחרויות גדולות ולכן הן פתחו תחרות משל עצמן. השאלה מה הסיבה להגדרה הזאת.

נשמע לי מאוד מוזר. למה תחרויות לגברים ותחרויות לנשים בנפרד הן הדרה? ולמה מדירים דווקא את הנשים ולא את הגברים? למרות התהייה לעיל, שחמט הוא ספורט מאוד מובהק, "הספורט היהודי", כי נהוג שיהודים טובים מאוד בשחמט (כמו שמתמטיקה הוא המקצוע היהודי, כי כל היהודים מצויינים במתמטיקה, אלא אם יש מערכת חינוך לא הגיונית, כמו בארץ. אבל בואו לא נגלוש מהנושא). ההפרדה קיימת, כי בספורט גברים ונשים שונים. מבחינה פיזית, מנטלית, או אחרות. למשל, בהתעמלות או שחייה צורנית לא כדאי לתת לגברים להשתתף בתחרויות עם נשים, כי הגברים יהיו הרבה יותר חלשים, והתחרות תהפוך ללא הוגנת. באותה מידה לא כדאי לנשים להשתתף בתחרויות הרמת משקולות עם גברים, כי הפעם הן יהיו חלשות יותר. בשחמט ספציפית הייתי מצפה שהנשים יהיו הרבה יותר חזקות, כי הנשים תמיד חכמות יותר מהגברים, ומדובר בספורט בו השכל הוא עניין מרכזי. אין לי מושג למה זה לא קורה. אולי כי לא מספיק נשים באות לשם, או שאין מספיק השקעה בלימוד נשים בנושא. אם כבר לחפש הדרה, אז אולי כאן, אבל לא בתחרויות. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 17:56, 28 במרץ 2018 (IDT)
במשך עשרות בשנים בברית המועצות כל התלמידים (בנים ובנות) למדו שחמט בהוראת השלטונות. היתה אותה השקעה בשני המינים, ולמרות זאת גם הטובות שבשחמטאיות הרוסיות הגיעו להשגים נחותים בהרבה. כלומר - ההשקעה היתה, ההזדמנויות היו, עידוד המדינה היה בצורה שלא תחזור על עצמה, אבל תוצאות היו רק אצל הגברים. משפחת פולגר על שלושת האחיות המבריקות היא בבחינת היוצא מן הכלל המוכיח את הכלל. גם בארץ אין אפליה ולמרות זאת בנות בודדות מגיעות להשגים טובים. --‏Yoavd‏ • שיחה 20:01, 28 במרץ 2018 (IDT)
בארץ לא דיברתי על אפליה, אלא על השקעה להבאה ממוקדת של ילדות לתחום, שנחשב "גברי". לגבי ברית המועצות, אולי אתה צודק, ואולי זה פשוט אותו דבר כמו כאן, אין לי מספיק מידע כדי לדעת. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 20:03, 28 במרץ 2018 (IDT)

לא ברור לי מה שאתם כתבים פה! איך המצב שונה מתקרת הזכוכית במקומות עבודה אחרים? תסתכלו על אחוז הנשים במשרות ניהוליות בכירות. הוא נמוך כל כך שאי אפשר להתעלם ממנו. וגם שם אומרים שאין אפליה ואין הדרה ושלנשים יש אפשרויות דומות להטפלס במעלה הקריירה. אבל במציאות זה יוצא בדיוק כמו בשחמט: בסופו של דבר רק גברים מורשים להגיע לטופ של הטופ והנשים נשארות בדרגים הנמוכים. מה שלא ברור זה למה המציאות היא כזאת. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

ראשית כל, בבקשה להוריד את הטון. הטענה הראשונית הייתה על הדרה מתחרויות, וזו התבררה כשגויה. נתחיל מהדבר הבסיסי: מהו שיעור הנשים בחוגי שחמט לילדים ונוער? יש לך נתונים על כך? Tzafrir - שיחה 10:27, 30 במרץ 2018 (IDT)
המציאות הנתונה: יש פחות נשים מגברים בדרגים בכירים במשרות ניהוליות. לעומת זאת יש הרבה נשים בדרגים נמוכים (אני לא יודעת אבל זה מה שאתה אומר ונשמע לי סביר) אם כן אכן מתעוררת השאלה איך זה שנשים מתקדמות פחות (אגב, גם כאן לא בהכרח שהתשובה היא אפליה. ביחס לגברים נשים עדיין נוטות יותר לצד המשפחה בכל הסיפור של איזון עבודה-משפחה (חבל שגברים לא, אם תשאל אותי), ויכול להיות שנשים בממוצע תחרותיות פחות מגברים או מוכשרות פחות מגברים).
אבל הסיפור של שחמט הוא שונה. אין הרבה נשים שמשחקות שחמט מלכתחילה. כלומר, אם מתוך 100,000 גברים שמשחקים שחמט, 10 יוצאים אלופים (המספרים כמובן מחורטטים ונועדו להדגמה בלבד) אז אצל נשים אין לך בכלל את הכמות הזו. יכול להיות שיש נשים שהיו יכולות להיות רב-אמן בשחמט אבל מסיבות של חוסר עניין אישי/תפיסה של שחמט כמשחק גברי/אי הכוונה לחוגי שחמט בילדות הן פשוט לא התעסקו בזה ולא גילו כמה שהן טובות. חוץ מזה תמיד יכול להיות שנשים פחות טובות בשחמט אבל במצב הנתון אין דרך לבדוק את זה (חוץ מניסויים חברתיים מקיפים שייפלו בועדה לאתיקה).
אנבל לי - שיחה 12:37, 30 במרץ 2018 (IDT)
אני חושב שהתשובה די פשוטה- נשים תוקפניות פחות מגברים, ולכן הן פחות תחרותיות, תחרויות פחות מעניינות אותן. אני חושב שזה נכון לכל מקום בו קיימת תחרותיות - בשוק העסקים, בתחרויות ספורט וכך הלאה. נושא תוקפנות הגברים מבוסס היטב - זה מופיע בכמה סעיפים של האוניברסלים האנושיים (תופעות אנושיות שמשותפות לכל התרבויות). גברים מבצעים יותר מעשי פשע, גברים דומיננטיים בפוליטיקה, וכמובן אלימים יותר. ההסבר שאני מכיר לכך הוא שינויים במבנה המוח בשלב העוברי כתוצאה מהפקת טסטוסטרון באשכים, והביסוס היה שהתאומות מתאומים לא-זהם (בן ובת) מפגינות תחרותיות ותוקפנות ברמה גבוהה יותר מהממוצע הנשי - אבל זה הסבר ישן, ואין לי מושג מה מצב המחקר העדכני בנושא. אילן שמעוני - שיחה 23:35, 31 במרץ 2018 (IDT)

איך לקנות מוצרי יסוד בעלות נמוכה עם Paypal ולא לצאת מופסד?[עריכת קוד מקור]

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 278/מצב לפי מה שאני יודע, אדם שמחייב כרטיס אשראי שמתממשק עם פייפאל ישלם המון כסף אם יעשה קניות קטנות בישראל כי תהיה לו הצטברות עמלות. האם יש דרך טובה להתמודד עם זה ולקנות מזון ומוצרי יסוד שעלותם נמוכה בתחומי ישראל? אני מתחיל לחשוב שהדרך היחידה היא לקנות רק בסופרים שמכבדים Paypal, ואני מניח שכאלה אין הרבה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST) - 28/3/2018

צבעי כאפיה[עריכת קוד מקור]

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 278/מצב שמתי לב שקיימים מספר צבעים לכאפיה. כאן ניתן לראות פלסטינים עם צבעים שונים של כאפיה: שחורה עם פסים לבנים מול לבנה עם פסים שחורים. האם קיים הבדל בינהם? בנוסף קיימת גרסה לבנה עם פסים כחולים ואדומה עם פסים כחולים כזוכר לי. האם יש להם משמעות כלשהי או שזה סתם עיצוב? אני יודע שבדואים בצפון שמים לבנה ללא קישוט.

סליחה שמצאתי תמונה וסיפור אלים. לא רלוונטי ישירות לשאלה. שואל השאלות - שיחה 20:49, 28 במרץ 2018 (IDT)

אתייג את קובץ על יד, סיון_ל, מלא כל הארץ כבודי, Tshuva, Yoelpiccolo31, amikamraz, Eldad, בן עדריאל, oz1988, ויקי4800, Ommnia, מגבלבעלי הידע באסלאם. קובץ על ידשיחה22:01, 28 במרץ 2018 (IDT)
כפי שכתוב בערך כאפיה: "צבעי הכאפיה, הדוגמה שעליה וקיום שנצים מעידים לרוב על שיוך שבטי או מדיני. בירדן, למשל, נפוצות כאפיות בצבע אדום (על בד לבן), ואילו בשטחי הרשות הפלסטינית - בשחור." בערך האנגלי יש פירוט נרחב יותר. עיין שם.

זיהוי צמח עם פריחה יפה ומעניינת[עריכת קוד מקור]

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 278/מצב בשרון, ק"מ או שניים צפונית-מזרחית לקיבוץ שפיים, ממש בצמוד לכביש 2. זה מה שעשיתי במהלך פקק ארוך ומייגע בדרך הביתה. ראיתי אותו, עמדתי בצד, ושאחרים יזחלו על גחונם. אני מצרף שתי תמונות לזיהוי.

בנצי - שיחה 20:57, 28 במרץ 2018 (IDT)

תורמוס ארצישראלי או תורמוס צר-עלים, אני נוטה לכיוון הראשון. ‏MathKnight (שיחה) 21:11, 28 במרץ 2018 (IDT)

אלוהים ואלוקים[עריכת קוד מקור]

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 278/מצב שמתי לב שבנאום של פוליטיקאי דתי, הוא משתמש במילה אלוהים, ולא אלוקים. האם זה חוק שאסור להגיד אלוהים מחוץ להקשר של תפילה? האם יש זרמים שאוסרים וכאלה שמתירים?Nadav M. Perlman - שיחה 23:48, 28 במרץ 2018 (IDT)

כדי להימנע מהזכרת השם לבטלה יש שנמנעו מלהזכיר את השם שלא בעת תפילה או ברכה סדירה. מאוחר יותר התפתח מכך גם לגבי כתיבת השם, בצירוף נימוק של ביזוי השם העלול לקרות לו או משום שמא יימחק. אין בזה קו ברור מיהם אלו שנוהגים לומר אלוקים ומיהם אלו שאומרים אלוהים, אך בדרך כלל ככל שמדובר על זרם או אדם מחמיר ושמרן יותר - זה הופך ליותר מקובל. קובץ על ידשיחה00:02, 29 במרץ 2018 (IDT)
את זה מעולם לא הבנתי. הרי שמו של אלוהים הוא השם המפורש. "אלוהים" הוא בפירוש תואר, כמו "אל" ("לא יהיו לכם אלוהים אחרים על פני"). וגם - מי בחר לעזאזל בשם המכוער "אלוקים"? זה עושה לי נקע באוזן. אילן שמעוני - שיחה 10:20, 29 במרץ 2018 (IDT)
ודאי התכוונת לומר ש"אלוהים הוא לא השם המפורש"; אכן. אלו נמנעים גם מלהוציא שם כינוי לבטלה, ולכן משתמשים בשם "אלוקים". כינויי השם אמנם פחות קדושים מהשם המפורש, אך יש בהם קדושה לעניין דברים רבים. תופעה דומה קיימת גם בשם שדי > שקי, צבאות > צבקות, ועוד. אף של"אלוהים" יש גם משמעות שאינה משמות הקודש, עדיין היא משמשת (בסתמיות) לשם הקודש. גם "צבאות" יש לו שימוש פשוט בריבוי של צבא, אך בהקשר האלוהי, הוא נהגה על ידי זרמים מסוימים "צבקות". לנקע באוזן יש לפנות לטיפול רפואי ;) קובץ על ידשיחה10:30, 29 במרץ 2018 (IDT)
גם לי שם אלקים או צבקות, עושה נקע באוזן, על אף פרסומו בהמון. כידוע וכאמור ישנם שבעה שמות הקדש ראה משנה תורה לרמב"ם, הלכות יסודי התורה, פרק ו', הלכה ב', שמות אלו אין לאומרם לבטלה, ראה משנה תורה לרמב"ם, הלכות שבועות, פרק י"ב, הלכה י"א, זהו הבסיס לחומרא זו להזכיר את שמות השם בעיוות נוראי.
בעיקר אצל יהדות אשכנז נפוץ נוהג זה, ראה בספר ערוך השולחן, "אבל הגדול בלימודו לא יאמר השם בפירוש אלא יאמר השם וכן יאמר אלקינו וכן הדורשים ברבים ומזכירים פסוק שיש בו שמות לא יפרש השם אלא יאמר השם ואף שיש מתירין נכון להתרחק מזה וכן אנחנו נוהגים" כיון גם יוצאי המזרח נוהגים לומר כך אולם בהרבה פחות.
מנגד ביהדות תימן מתנגדים למנהג זה, ומשתדלים לומר שם אלהים, ואף מייחסים לאמירת אלקים כחירוף וגידוף, כך כתב הרב יצחק רצאבי בשו"ת עולת יצחק חלק ב' סימן ע"ד וראה שם גם על שורש נוהג זה ומתי החל. בברכה אבי84 - שיחה 11:39, 29 במרץ 2018 (IDT)
שאלה נוספת באותו הנושא: האם יש הבדל בין לכתוב "אלוהים" עם או בלי ה"ו"? נתקלתי פעם בטענה שהכתיב המלא הוא לא זה שמופיע במקורות ולכן פחות בעייתי. H. sapiens - שיחה 12:44, 29 במרץ 2018 (IDT)
לא שמעתי פעם על דבר כזה. ניתן למצוא בספרות הרבה ב"כתיב מלא" ובכל זאת עם קו"ף ("אלוקים"). כך גם ב"אדוני" המשמש כשם ה'. קובץ על ידשיחה14:58, 29 במרץ 2018 (IDT)
תודה רבה!Nadav M. Perlman - שיחה 18:27, 29 במרץ 2018 (IDT)

מסך מחשב - חוזק תאורה לעומת בהירות[עריכת קוד מקור]

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 278/מצב

אנא עזרתכם - יש לי מסך מחשב שקניתי ב-2010 שעובד ומציג תוכן באופן חד. עם זאת, אני מרגיש שהוא מציג תוכן בתאורה קצת אפלה \ חשוכה. ניסיתי להרים את הבהירות (brightness) אך זה לא סייע; זה אמנם הפך תמונות מסוימות לבהירות יותר וחשוכות פחות, אך אני עדיין מרגיש כאילו תצוגת התוכן הכללית מעט אפלה \ חשוכה.

מידע נוסף[עריכת קוד מקור]

  • הריפרש רייט היחיד שאני יכול לתת ברזולוציה הנוכחית (1920X1080) הוא 60 הרץ.
  • אני מחבר את המסך ב D-SUB למרות שיש לי אופציה לחברו ב-DVI במקום זאת.
  • הדרייבר של המסך שמותקן אצלי הוא משנת 2006 ומערכת ההפעלה טוענת שזה הדרייבר העדכני ביותר.

השאלה[עריכת קוד מקור]

ברצוני לשאול מהי הבעיה ממנה אני סובל (למה להרים את הבהירות לא שיפר את חוזק התאורה הכללי?) ומה אתם ממליצים לי לעשות? גם אם אקנה מסך טוב יותר אני לא יודע איך לקרוא ל"חוזק תאורה" שאני מדבר עליו.

המון תודה ופירגון ענק למי שיסייע לי כי אני באמת סובל מזה וחושש לאכול אותה אם אקנה מסך חדש. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

תשובות[עריכת קוד מקור]

  1. בכול מקרה עדיף לחבר עם DVI.
  2. לפעמים מערכת ההפעלה טועה בעניין הדרייבר. אמור להיות כתוב שם מה מקורו, אם ביצרן הצג או גנרי (מיקרוסופט). נסה להשיג דרייבר מקורי עדכני, אחרי שתחליף ל DVI.
  3. נסה לשחק עם הגדרות נוספות כמו contrast, backlight ו-gamma, ואולי תמצא מזור. הן עשויות להיות נגישות בנפרד מכפתורי הצג וממערכת ההפעלה/דרייבר ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)
שלום ותודה על השאר. אני חושב ש Gamma ו Contrast אינן רלוונטיות (ובכל מקרה כבר ניסיתי לשנותן) אבל אבדוק לגבי backlight. תודה על התשובה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

מספר עגול[עריכת קוד מקור]

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 278/מצב בשנה שעברה ציינו 50 שנים לאיחוד העיר ירושלים, והשנה אנחנו מציינים 70 שנים להכרת העצמאות. בשנה הבאה, יהיה אירוע נוסף עם מספר עגול שכזה? מו סיזלאקהטברנה 11:31, 29 במרץ 2018 (IDT)

פתח את הערכים 1949, 1959, 1969 וכן הלאה. ודאי תמצא. יש את כינון הכנסת, סמל המדינה, ועוד. קובץ על ידשיחה18:08, 29 במרץ 2018 (IDT)
זה נהדר, אבל אני מעדיף מספרים שהם אינם 50 או 70... מו סיזלאקהטברנה 20:28, 29 במרץ 2018 (IDT)
תמיד אפשר לציין 3000 שנה לירושלים... הרשומות המוניציפליות מאותה תקופה קצת מטושטשות. עוזי ו. - שיחה 00:54, 30 במרץ 2018 (IDT)
טוב... תודה רבה לעונים, אני אסתדר. חג מלבלב. מו סיזלאקהטברנה 15:35, 30 במרץ 2018 (IDT)
60 שנה לפת"ח? Shannen - שיחה 22:24, 31 במרץ 2018 (IDT)
נהדר, אני בטוח שנרצה לצאת בישיבה התיכונית למסע בעקבותיהם. תודה, Shannen קריצה. מו סיזלאקהטברנה 15:53, 5 באפריל 2018 (IDT)
80 שנה לפרוץ מלחמת העולם השנייה --77.126.137.207 18:57, 6 באפריל 2018 (IDT)
היי, תודה! . מו סיזלאקהטברנה 22:35, 7 באפריל 2018 (IDT)

ייסוד תל אביב 110 שנים. שנילי - שיחה 21:36, 10 באפריל 2018 (IDT)

תופעה פסיכולוגית/סוציולוגית[עריכת קוד מקור]

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 278/מצב אדם פותח עסק או מצטרף לקהילה חברתית ושוקע בהם ובמשך שנים כמעט שום דבר אחר לא מעניין אותו. איך זה נקרא? 176.13.225.141 16:11, 29 במרץ 2018 (IDT)

מצאת את מי לשאול... אתה שואל את אלו שהצטרפו לקהילת ויקיפדיה; אלו שוקעים שם שנים, ואפילו לא מעניין אותם איך קוראים לתופעת ההתמכרות שעוברת עליהם ;) קובץ על ידשיחה17:51, 29 במרץ 2018 (IDT)

איך זה ששומעים את הכיוון ממנו מגיע הצליל?[עריכת קוד מקור]

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 278/מצב

יש לנו זוג אוזניים. כלומר שתי נקודות במרחב שקולטות עוצמת צליל. אם שומעים צליל שזהה בתדר ושונה בעוצמה, אפשר להבחין בין צליל מימין לצליל משמאל.

אבל איך אדם יכול להבחין בין צליל שמגיע מאחוריו לבין זה שמגיע מלפניו? צריך עוד נקודת מדידה אחת, לא?

אולי אנחנו לא באמת יודעים לעשות את זה ומדובר האפקט משולב של מספר חושים?

מה שזוג אוזניים יכול לאכן הוא מיקום מוקד הרעש על קטע האמצעים שלהן, כלומר הישר שיוצא מן האף במאונך לפנים. תנועת הראש ימינה או שמאלה מזהה אם מקור הרעש לפנינו או מאחורינו. עוזי ו. - שיחה 16:33, 29 במרץ 2018 (IDT)
האפרכסת עוזרת להבחין בין קול שבא מאחור או מלפנים בכך שהיא מסכת במקצת על הצלילים האחוריים. בברכה ובתודה, דג ירוק (שיחה) • 16:47, יום חמישי בשבת, י"ג בניסן ה'תשע"ח (IDT).

משום מה אינני רואה[עריכת קוד מקור]

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 278/מצב את הטל' הנייד שלי כשאני מחבר אותו למחשב באמצעות כבל נתונים, כלומר החלון הקופץ שלו לא מופיע. בעבר כן, ופתאום לא, מסיבה לא ברורה. ניסיתי גם כבל חדש, אך ללא הועיל. מה הסיבה לכך ? איך בודקים זאת ? בנצי - שיחה 17:45, 29 במרץ 2018 (IDT)

ניסית להפעיל את המחשב מחדש? קובץ על ידשיחה17:49, 29 במרץ 2018 (IDT)
ואת הנייד? ואז לבדוק בהגדרות של הנייד שהם לא שונו מנתונים למשהו אחר (מצלמה, טעינה, וכו')? יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 17:50, 29 במרץ 2018 (IDT)
שניהם הופעלו מחדש. יגאל, לא היבנתי את תשובתך בהמשך, כולל "הגדרת נתונים או משהו אחר". התוכל להסביר אותה ? בנצי - שיחה 18:40, 29 במרץ 2018 (IDT)
אני לא יכול לכוון אותך במדוייק, כי זה תלוי בגרסת מערכת ההפעלה. כנס להעדפות של נייד. מצא storage. שם תמצא הגדרות של USB. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 18:46, 29 במרץ 2018 (IDT)

זה קורה בגרסאות הלא ישנות של אנדרואיד. אחרי שמחברים צריך לאשר בטלפון גישה לקבצים. אצלי זה נמצא בתריס הגלילה מלמעלה. יכול גם להסתתר בתפריטי ההגדרות כפי שכתבו. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

13 תמונות לא מזוהות / לא לגמרי מזוהות של ישראל. מי יודע?[עריכת קוד מקור]

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 278/מצב מי יכול לעזור לי לזהות ולמיין את התמונות הבאות לפי מקומות בארץ? תודה מראש.

בתודה מראש. 84.229.78.8 20:29, 29 במרץ 2018 (IDT)

2: זה נראה לי דומה לבניין IBM בחיפה.
3: הקובץ נקרא מגידו.
7: השם מדבר על "כנסיית הדרשה על ההר" על הר האושר בגליל. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 20:40, 29 במרץ 2018 (IDT)
3 באמת השתרבב הנה בטעות. גם הכותרת וגם הקואורדינטות מורים על קיבוץ מגידו.
7 אבל כנסיית הדרשה על ההר נראית אחרת לגמרי... לדעתי....
תודה 84.229.78.8 21:12, 29 במרץ 2018 (IDT)
זה לא קיבוץ מגידו, אלא ממש תל מגידו. emanשיחה 09:57, 30 במרץ 2018 (IDT)
1: צפון לבנון. ראה את בעלבכ למטה (Balbek). חזרתישיחה 21:14, 29 במרץ 2018 (IDT)
1. אבל חוץ מבעלבק, מה עוד שם דומה ללבנון? 84.229.78.8 21:41, 29 במרץ 2018 (IDT) טוב, נו. גם טריפולי שם ויש איזה שהוא דמיון בין זה לבין המפה האמתית. מה גם שמישהו כבר הגדיר את המסמך כמפה של לבנון... בסדר. נלך על זה. 84.229.78.8 22:47, 29 במרץ 2018 (IDT)
4. זה באמת מזכיר לי אותו. נלך על זה. 84.229.78.8 21:42, 29 במרץ 2018 (IDT)
5. צודק!!! 84.229.78.8 21:44, 29 במרץ 2018 (IDT)
8. בנין המחלקות למתמטיקה ומדעי המחשב נתרם לזכר עוזיאל שפיגל, ופעם היה מוצב בו דיוקן אבן דומה להפליא לזה שבתמונה. אני מניח שמדובר במבנה אחר לזכרו, אבל אינני יודע היכן. עוזי ו. - שיחה 23:33, 29 במרץ 2018 (IDT)
צודק!!! מצאתי בזכותך. יד לילד שביד ושם. 84.229.78.8 07:20, 30 במרץ 2018 (IDT)
שני המקומות אכן נתרמו לזכר שפיגל, והדיוקן המצולם זכור לי מביקור ב"יד לילד", אז זה נשמע נכון. Eyalweyalw - שיחה 15:11, 1 באפריל 2018 (IDT)
10 ו 13 הם בוודאות מכנסיית המולד. 10 זה מקום המולד במערה מתחת לכנסיה (כולל כוכב הכסף שהביא לפרוץ מלחמת קרים) 13 זה מבט מבחוץ. אני מניח שגם 11 ו-12 שייכים. emanשיחה 01:58, 30 במרץ 2018 (IDT)
צודק!!! תודה רבה! 84.229.78.8 07:37, 30 במרץ 2018 (IDT)

איך נדע אם השמנים שיש לנו בבית מחומצנים מדי?[עריכת קוד מקור]

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 278/מצב נגיד שאחסנתי שמן במקרר בקופסה כמה ימים (למשל, שמן אתרי שהכנתי מצמח מיובש + שמן זית). איך אדע אם הוא מחומצן מעל מידה סבירה? יש איזה "מד חמצון" שימושי שאפשר לקנות ולשמור במטבח? תודה ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

ישנן שיטות כימיות למדידת peroxide value, אך הן אינן מתאימות למטבח. יש מכשירים אופטיים כמו זה שעשויים להיות טובים מספיק. אפשר גם פשוט להריח ולטעום. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)
להריח ולטעום זה לדעתי רעיון לא טוב באופן כללי כי אי אפשר לדעת מתי תהיה הטיה ועד כמה זה מסוכן לכל אחד. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)
למיטב ידיעתי אין סכנה בשמן מחומצן בכמות קטנה. אילן שמעוני - שיחה 00:01, 1 באפריל 2018 (IDT)

באילו מדינות אסלאם יש מערכת משפט אחת בלבד?[עריכת קוד מקור]

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 278/מצב אני יודע שבחלק ממדינות האסלאם יש הפרדה בין הדת למדינה (גם אם חלשה); כך למשל במצרים יש גם מערכת משפט ממשלתית חילונית כביכול, וגם בתי דין שריעים, כאשר בסעודיה, אם אינני טועה, יש רק מערכת משפט אחת (שריעית). האם יש מינוח מקובל למדינות כמו סעודיה בספרות מדע המדינה? זה אולי לא