ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון151

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
דפי ארכיון של הכה את המומחה
ארכיון כללי
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10
11 12 13 14 15 16 17 18 19 20
21 22 23 24 25 26 27 28 29 30
31 32 33 34 35 36 37 38 39 40
41 42 43 44 45 46 47 48 49 50
51 52 53 54 55 56 57 58 59 60
61 62 63 64 65 66 67 68 69 70
71 72 73 74 75 76 77 78 79 80
81 82 83 84 85 86 87 88 89 90
91 92 93 94 95 96 97 98 99 100
101 102 103 104 105 106 107 108 109 110
111 112 113 114 115 116 117 118 119 120
121 122 123 124 125 126 127 128 129 130
131 132 133 134 135 136 137 138 139 140
141 142 143 144 145 146 147 148 149 150
151 152 153 154 155 156 157 158 159 160
161 162 163 164 165 166 167 168 169 170
171 172 173 174 175 176 177 178 179 180
181 182 183 184 185 186 187 188 189 190
191 192 193 194 195 196 197 198 199 200
201 202 203 204 205 206 207 208 209 210
211 212 213 214 215 216 217 218 219 220
221 222 223 224 225 226 227 228 229 230
231 232 233 234 235 236 237 238 239 240
241 242 243 244 245 246 247 248 249 250
251 252 253 254 255 256 257 258 259 260
261 262 263 264 265 266 267 268 269 270
271 272 273 274 275 276 277 278 279 280
281 282 283 284 285 286 287 288 289 290
291 292 293 294 295 296 297 298 299 300
ארכיון מתמטיקה
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10
ארכיון פיזיקה
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10
ארכיון ביולוגיה
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10
ארכיון פסיכולוגיה
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10

דף זה הוא דף ארכיון של דיון או הצבעה שהסתיימו. את המשך הדיון יש לקיים בדף השיחה של הערך או הנושא הנידון. אין לערוך דף זה.



תוכן עניינים

מה הקשר בין אוסטריה לגרמניה?[עריכת קוד מקור]

לאורך ההיסטוריה, הפגינה אוסטריה יחס ךגרמניה כאילו הן מדינות-אחיות. למרות ששתיהן מדברות גרמנית, בכל זאת לאורך ההיסטוריה הן היו תחת שלטונות נפרדים. גם הקתוליות של אוסטריה חזקה הרבה יותר באופן יחסי מהקתוליות הגרמנית. אפילו היטלר היה בכלל אוסטרי והצליח לעלות לשלטון בגרמניה. אם כך, מה גורם לאוסטרים להיות כל כך גרמניים? 84.228.209.25

בעבר הלא כל כך רחוק (עד 1870 בערך), מה שהיום גרמניה היה מפוצל לכמה וכמה מדינות בגדלים שונים, ואוסטריה היתה אחת מאותן מדינות. כשפרוסיה הביאה לאיחוד רוב המדינות האלה למדינה אחת - גרמניה - אוסטריה נשארה מחוץ לאיחוד, מסיבות פוליטיות - בתור אחת המדינות הגרמניות החזקות, אוסטריה איימה על ההגמוניה הפרוסית באיחוד החדש. בסה"כ - אוסטריה מאוד דומה לאר המדינות בגרמניות, ורק מסיבות פוליטיות-היסטוריות נשארה מחוץ לאיחוד הגרמני. יואלפ - שיחה 08:27, 3 ביולי 2011 (IDT)

מה יותר נכון להגיד סביי או סבותיי?[עריכת קוד מקור]

אם אפשר גם הסבר למה?

סביי. אב ברבים אבות, + שייכות = אבותיי. סב ברבים סבים, + שייכות = סביי. בוודאי בלשון הדיבור אנשים יבינו שאתה מתכוון רק לנקבה בצורה השניה. אם אתה מעוניין לדבר על סביך וגם סבותיך עדיף שתגיד בדיוק את זה: סביי וסבותיי (או להיפך). --אלעזר - שיחה 04:35, 3 ביולי 2011 (IDT)
אני מעדיף לומר פשוט "הסבים והסבתות שלי". כל זמן שלא כותבים שירה, ביטוי זה הוא המובן ביותר והוא אינו מושך את תשומת ליבו של המאזין מתוכן הדברים אל ניסוחם. המחשה בחר את המשפט המובן ביותר:
  • למרות שאני נראה כמו עירקי, הסבים והסבתות שלי עלו כולם מאוקריינה.
  • למרות שאני נראה כמו עירקי, סביי עלו כולם מאוקריינה.
  • למרות שאני נראה כמו עירקי, סבותי עלו כולם מאוקריינה.
. עִדּוֹ - שיחה 08:16, 3 ביולי 2011 (IDT)

תחום פשוט קשר[עריכת קוד מקור]

למה טורוס הוא לא תחום פשוט קשר וכדור שהוציאו ממנו כדור קטן יותר ( כמו אבוקדו לי הגרעין)הוא כן תחום פשוט קשר? הסבירו לנו משהו עם גומיה שאפשר לכווץ, אל לא הבנתי איך זה הולך. 79.182.208.86 10:44, 3 ביולי 2011 (IDT)

כפי שכתבת, בכדור שהוציאו ממנו את הגלעין אפשר להעלות את המסילה הסגורה אל המחצית הצפונית ולכווץ אותה שם בלי הפרעה, ואילו בטורוס אי אפשר לכווץ מסילה סגורה המקיפה לאורך המעגל העיקרי שלו. עוזי ו. - שיחה 11:12, 3 ביולי 2011 (IDT)

לוחות דרושים לבעלי מוגבלות גופנית[עריכת קוד מקור]

שבוע טוב,

החברה שלי מגייסת עובדים לתפקיד המחייב רקע אקדמי מתאים, אך מתאים לגמרי לבעלי מוגבלות גופנית. איננו מציינים זאת במודעת הדרושים כי הממונים עלי לא מצאו סיבה מיוחדת לציין את העובדה הפשוטה הזו, אבל הם אישרו לי להפיץ את המודעה בלוחות דרושים יעודיים לבעלי מוגבלויות.

נשאלת השאלה: האם קיימים לוחות כאלה? האם יש איזה משרד ממשלתי או עמותה שמפרסמים במרוכז מודעות דרושים לבעלי מוגבלות גופנית?

למען הסר ספק: מדובר במשרה מלאה בתחום הביוטכנולוגיה, עם משכורת מלאה וכו'. תודה וחודש טוב, ליאור ޖޭ • א' בתמוז ה'תשע"א • 11:17, 3 ביולי 2011 (IDT)

כן, קיימים לוחות כאלה. יש למשל את http://www.jobs4all.co.il/ .
אתה יכול לפרסם מודעה בביטאון ארגון נכי צה"ל, המכונה "הלוחם". נסה לשאול את שאלתך גם ב http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/forumpage.asp?id=286 - פורום נכים של תפוז. בהצלחה! עִדּוֹ - שיחה 10:29, 4 ביולי 2011 (IDT)
פרסמתי בלוח ושאלתי בפורום, אבל שאלתי לא פורסמה עד כה. מוזר. ניסיתי לפנות גם לארגון נכי צה"ל, אך כפי הנראה תיבת הדואר שלהם מלאה. תודה רבה! ליאור ޖޭ • ג' בתמוז ה'תשע"א • 09:42, 5 ביולי 2011 (IDT)

בעייה בכשל אד מטום?[עריכת קוד מקור]

אם הלוגיקה נסמכת על מה שחייב להיות נכון, ודוגמה לכשל אד מטום היא (כמופיע בערך); "אם לא תשמור את השבת, תגיע לגהנום", מציגה הכשל כבעייתי; נניח לצורך הדיון שאכן קיים מקום כזה גהינום ואכן מי "שלא שומר את השבת" מגיע לשם; איפה בדיוק הכשל כאן?; הרי "הכל מתבצע לפי התכנית", באופן גלאטיסטי לחלוטין... תודה.

הוספת הנחות נוספות והטיעון הלוגי נשמע כך: "אם קיים גיהינום ואם מתקיים שאי שמירת שבת מוליכה לגיהנום אז אם לא תשמור את השבת תגיע לגיהינום" שנילי - שיחה 15:41, 3 ביולי 2011 (IDT)
קוראים לזה "מניח את המבוקש". בשביל לדעת ש"אם מתקיים אי שמירת שבת מוליך לגהינום, אז מתקיים אי שמירת שבת מוליך לגהינום" לא צריך להיות לוגיקן דגול. זה כמו לדעת ש"אם מתקיים סוסיתא, אז מתקיים סוסיתא". עִדּוֹ - שיחה 10:42, 4 ביולי 2011 (IDT)

משפט סטוקס בפיזיקה[עריכת קוד מקור]

מה המשמעות הפיזיקלית של משפט סטוקס?

המשמעות של משפט גראוס לדוגמה זה השטף של שדה דרך מעטפת דמיונית. ומה המשמעות של סטוקס? 79.182.198.10 19:56, 3 ביולי 2011 (IDT)

אם אתה מתכוון לדוגמה פיסיקלית בה משתמשים בחוק סטוקס אז יש את חוק פאראדיי ואת חוק אמפר. מעבר לזה זהו חוק מתמטי ולא מיצג בהכרח ישות פיסיקלית כלשהיא. ירון ק. - שיחה 19:09, 4 ביולי 2011 (IDT)

MICHAEL LEARN TO ROCK[עריכת קוד מקור]

מצאתי את השירים של הזמר הזה מאוד מפורסמים ביו טיוב, והוא נראה זמר מוכר מאוד, מי זה?! ניסיתי לחפש בויקיפדיה ולא מצאתי את השם שלו (יכול להיות שזה בגלל שאני לא יודע כל כך טוב איך משתמשים)תודה 95.35.238.203 23:22, 3 ביולי 2011 (IDT)

יש ערך על הלהקה בוויקיפדיה האנגלית en:Michael Learns to Rock, מדובר בלהקה דנית, כנראה שהוא סתם נראה לך מוכר כי זאת הלהקה היחידה שלו. ♠ גיל כ. (שיחה) ♠ 08:57, 4 ביולי 2011 (IDT)

פסיכולוגיה/נוירולוגיה - הקשר בין התקהות רגשות וזיכרון[עריכת קוד מקור]

- הועבר לדף ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון פסיכולוגיה/4

רסקין[עריכת קוד מקור]

מה הקשר (אם בכלל) בין השדר ניב רסקין לפרופסור הלל רסקין ([1]) ז"ל? Ranbar - שיחה 00:22, 4 ביולי 2011 (IDT)

קצה חוט: נסה לברר את פירוש השם. לפעמים השם יכול להעיד על קרוב משפחה רחוק ולפעמים לא בהכרח. נדמה לי ש"קין" פירושו "בן של". יש שמות כמו נחמקין שפירושם "הבן של נחמה" ומכאן יוצא שלא כל מי שקרוי כך חייב להיות קרוב משפחה משום שבכל עיירה יהודית הייתה איזו נחמה שכולם הכירו. עִדּוֹ - שיחה 10:24, 4 ביולי 2011 (IDT)

ERD Commander?[עריכת קוד מקור]

איך אני משיג את תוכנת תיקון המחשבים ERD Commander? ממש משיג. לא סרט הדמייה. לא פרוספקט. לא מגיע לדף ששולח לדף ששולח לדף. לא גרסאת בטא חלקית ביותר. לא מוסר את הפרטים הכי אינטימיים שלי לגוף בלתי מוכר בלי לקבל כלום. פשוט משיג.

אפשר שזה יהיה חלק מחבילת תוכנות שהיא חלק מחבילת תוכנות. אפשר בתשלום. אפילו בתשלום מופקע. אני כבר יותר משבוע בטירטורים ובלי שום דבר ממשי ביד.

תודות מראש. עִדּוֹ - שיחה 10:22, 4 ביולי 2011 (IDT)

למה אתה צריך אותה? יש מליון חלופות לא פחות טובות. מתניה שיחה 10:42, 4 ביולי 2011 (IDT)
אני מעוניין להכיר אותה מקרוב כדי להשוות אותה לחלק מהחלופות. אני מעוניין לתרגל על התוכנה הזו את מה שלמדתי עליה מהפרוספקטים. עִדּוֹ - שיחה 10:52, 4 ביולי 2011 (IDT)
בעמוד של micro$oft כתוב להתקשר לסוכן המקומי. פרטים על המקומי בעמוד זה. קיפודנחש - שיחה 22:26, 5 ביולי 2011 (IDT)

גלי קול והרמוניה[עריכת קוד מקור]

שלום רב, ברצוני לדעת למה האדם כל כך נמשך להרמוניות? האם הדבר קורה משום שבנקודה מסוימת שני המחזורים מסתיימים באותה הנקודה? אם כך, במידה והמוזיקה תושמע משני מוקדים (ימני ושמאלי), הלא יווצר עיכוב שימנע את נקודת ההצטלבות הזו? תנו לי להמחיש: נגיד שאני מנגן בתדר של 440 הרץ. ואז כעבור 1.36 שניות אני מנגן בתדר של 880 הרץ. אם לא תהיינה נקודות הצטלבות בסיום הצליל לא תהיה הרמוניה? 84.228.209.25

הרמוניה, כפי ששומע האדם, נובעת מהמבנה המורכב למדי של השבלול (cochlea) שבאוזן הפנימית, וההסבר הפיזיולוגי מדוע ואיך היא מתרחשת איננו פשוט כמו התיאור המוזיקלי/מתמטי של ההרמוניה. אציין רק שפעולת השבלול אינה מבחינה בהסטה זמנית של הגל (הפרש מופע), כך שאין חשיבות ל"נקודת הצטלבות" של הגלים (אם אני מבין נכון את כוונתך) בזמן או במרחב.--גמדקנאי - שיחה 18:27, 4 ביולי 2011 (IDT)

קוביה מורחבת (שאלה בהסתברות)[עריכת קוד מקור]

חשבתי לעצמי על משהו- אם יש לי קוביית משחק עם 6 פאות, אבל אני צריך לבחור באופן אקראי בין 12 אפשרויות- איך אני מיישם את זה? במילים אחרות אני רוצה ליצור "קוביית משחק" ווירטואלית בעלת 12 צלעות. חשתבי בהתחלה לזרוק את הקובייה פעמיים ולסכום את התוצאות. אבל אז אני מרמה- יוצא שאין אשרות של סכום 1 וגם הסיכוי לקבל סכום 7 גדול בהרבה מהסיכוי לקבל סכום 12. האם המשימה אפשרית? נגיד אני יכול לזרוק את הקוביה כמה שאני רוצה פעמים והיא הכלי היחיד שלי. 109.65.199.121 20:25, 4 ביולי 2011 (IDT)

אפשר לפתור את הבעיה מכיוון ש-12 מחלק חזקה כלשהי של 6. זרוק פעמיים, וחשב את , כאשר הן התוצאות בסדר זה. עוזי ו. - שיחה 20:31, 4 ביולי 2011 (IDT)
או שתזרוק את הקוביה פעם אחת, ואז תטיל מטבע בכדי לקבוע האם להכפיל את התוצאה. דניאל צבישיחה 22:14, ב' בתמוז ה'תשע"א (4.07.11)
דניאל, נראה לי שההסתברות לא תיהיה שווה. כדי להגיע ל-1 צריך שיצא 1 בקוביה ו"לא להכפיל" בעוד שכדי להגיע ל-2 יש 2 אפשרויות: 2 ו"לא להכפיל" או 1 ו"להכפיל" שמוליק - שיחה 22:19, 4 ביולי 2011 (IDT)
אתה צודק, וכבר בעל השאלה שם לב לזה - מזל שעוזי היה כאן לתת את התשובה הנכונה, לפני שאני באתי ועשיתי בלאגן. דניאל צבישיחה 22:20, ב' בתמוז ה'תשע"א (4.07.11)
הסבר אינטואיטיבי יותר: זורקים את הקוביה פעם אחת, ואז מטילים מטבע כדי להחליט אם מוסיפים 6 או לא. הטלת מטבע: זריקת קוביה נוספת. אם התוצאה היא 3 ומטה, לא מוסיפים. זה בדיוק מה שעושה הנוסחה שהציע עוזי במקרה הזה. Tzafrir - שיחה 08:36, 5 ביולי 2011 (IDT)
חובבי מבוכים ודרקונים משתמשים בקוביה אמיתית בעלת 12 פאות, ה-ק12. בברכה, MathKnight הגותי (שיחה) 22:27, 4 ביולי 2011 (IDT)
עוזי, אני לא בטוח שהבנתי את משמעות הסוגריים המרובעות.
אם אני מבין נכון, אפשר להסביר את זה בשיטה הבאה. אם זורקים שתי קוביות (מובחנות זו מזו) יש 36 אפשרויות בעלי סבירות זהה. אפשר להתאים לכל 3 אפשרויות תוצאה מספרית מאחד עד שתים עשרה. למשל, כשהמספר הראשון מייצג את תוצאת הקובייה הראשונה והשני את השנייה: (0,0), (0,1) ו-(0,2) הם אפשרות מספר אחת. (כמובן ש(1,0) יהיה שייך לאפשרות אחרת. טכנית, טבלה פשוטה ושתי קוביות בגודל שונה יקלו על התפעול. • רוליג שיחה • אמצו חתול 22:59, 4 ביולי 2011 (IDT)
הסוגריים הן פונקציית הערך השלם. אפשר גם . עוזי ו. - שיחה 23:04, 4 ביולי 2011 (IDT)

חומרים זורחים[עריכת קוד מקור]

שלום, ידוע לי שזרחן כאשר לא מכוון אליו אור-פולט אור שנאגר אצלו(אמנם לא המונח המדויק אבל בכל מקרה). האם ישנם עוד חומרים הפולטים כך אור ולא רעילים כמוהו?84.228.209.25

אתה מתכוון לסוג איטי של קרינה פלואורסצנטית, שנקרא זַרְחוֹרָנוּת (או פוֹסְפוֹרֶסֶנְטִיּוּת). ראה בויקיפדיה האנגלית en:Phosphorescence, שם יש דוגמאות. ישנם גם תהליכים פיזיקלים אחרים שנותנים תוצאה דומה. זרחורנות אינה מתרחשת בזרחן. כאשר זרחן לבן (שהוא אכן רעיל) מתחמצן באוויר נפלט אור כחלק מהתהליך הכימי (זו בעצם בערה ללא להבה או חום). תופעה זו נקראת en:Chemiluminescence.--גמדקנאי - שיחה 23:05, 4 ביולי 2011 (IDT)
תודה :) אילו חומרים קורנים קרינת פלואורסצנטית? האם קיימים חומרים לא רעילים הפולטים קרינה זו?84.228.209.25
איני זוכר דוגמאות לחומרים כאלה, אבל יש רבים מאוד, ואני משוכנע שבינהם גם כאלה שאינם רעילים. אתה מוזמן להסתכל בערכים אליהם הפניתי לעיל, ובוודאי שם תמצא הפניות נוספות. למשל הוצאתי משם את החומרים: zinc sulfide, ו- strontium aluminate. כתוב שהם משמשים לייצור צעצועים, אז סביר מאוד שהם אינם רעילים--גמדקנאי - שיחה 04:24, 5 ביולי 2011 (IDT)

דמוקרטיה בורדריסטית?[עריכת קוד מקור]

מהי שיטת הממשל שהיא בבסיסה דמוקרטית, אך שהיא לא 100% דמוקרטית?... הרי הדמוקרטיה אומרת; "כולם ידברו", ואני שואל על שיטה שאומרת; "כולם ידברו חוץ מנאצים \ קקק וכו'".

האם יש למעשה שיטה מוגדרת כזו?, כי אני חסיד שלה..

דמוקרטיה וחופש הביטוי הולכים יד ביד. אבל הם לא זוג בל ייפרד. מדינות רבות נחשבות דמוקרטיות אף שיש בהן הגבלות על חופש הביטוי (גרמניה למשל אוסרת על הצדעה במועל יד, סמלים נאצים ועל הפצת מיין קאמפף). ולמעשה כנראה שאין אף מדינה בה יש חופש ביטוי מוחלט (כולל הקלישאה של לצעוק "שריפה" באולם קולנוע). בברכה, --איש המרק - שיחה 12:06, 5 ביולי 2011 (IDT)
ראה דמוקרטיה מתגוננת. דניאל ב. תרמו ערך 14:04, 5 ביולי 2011 (IDT)
מצטער אך לא כך הוא. דמוקרטיה לעולם לא דגלה ואינה דוגלת (בצדק!) בחופש ביטוי מוחלט. בין היתר, תפקידה של הדמוקרטיה הוא להגן על עצמה ועל קיומה (להגן, לא להתגונן!). על כן, דמוקרטיה אמיתית חייבת לשלול חופש ביטוי (וגם התארגנות ופעילות) במקרים הבאים:
  • כאשר גופים אנטידמוקרטיים קיצוניים מנסים להשתמש בחופש הדמוקרטי כדי להרוס ולבטל את הדמוקרטיה. דוגמה היסטורית - חופש הביטוי הדמוקרטי ברפובליקת ווימר איפשר להיטלר לעלות לשלטון בדרך חוקית ודמוקרטית. דוגמה עכשווית - ראה בעתונות הישראלית לאחרונה.
  • כאשר חופש ביטוי מלא של מיעוט קטן יכול לפגוע ולהזיק רגשית ולעתים גם פיזית לרוב הגדול. לדוגמה -למרות חופש הביטוי חל איסור על הטרדה מינית מילולית.
  • חובתה של דמוקרטיה אמתית לשמור על זכויותיו של מיעוט הנמצא בתוכה. על כן, למרות חופש הביטוי, חל איסור על גזענות והסתה לגזענות בדמוקרטיה זו. כאשר חובה זו אינה מקויימת, הדמוקרטיה הופכת לשקרית (ועיין שוב בעתונות הישראלית העכשווית).
  • חופש הדיבור הדמוקרטי אינו מאפשר הוצאת דיבה. במילים אחרות, דיבה ושקר אינם כלולים בחופש הדיבור.

זו אינה דמוקרטיה מתגוננת (מושג הנאמר לשלילה ובזילזול), זו הדמוקרטיה האמתית, המגינה על עצמה ועל אזרחיה. --וידנפלד - שיחה 19:58, 5 ביולי 2011 (IDT)

דמוקרטיה מתגוננת זה מונח מקובל במדעי המידנה. אין לו קרונוטציה שלילית. דניאל ב. תרמו ערך 21:29, 5 ביולי 2011 (IDT)
(חופש הדיבור כולל גם את הזכות לשקר, למרות שיש בזה כפילות מסויימת עם חופש העיסוק). עוזי ו. - שיחה 21:59, 5 ביולי 2011 (IDT)
איני סבור כך! דמוקרטיה אמתית אינה מאפשרת שקר ובוודאי שאינה מעניקה זכות לשקר. למשל - גם בחקירה משטרתית מותר לנחקר לשתוק אך אסור לו לשקר. אפילו פרסומת עסקית שקרית אסורה. --וידנפלד - שיחה 08:48, 6 ביולי 2011 (IDT)
אסור לשקר למערכת השיפוט ואכיפת החוק. בין אדם לחברו מותר לשקר, וכפי שעוזי ציין, יש מקצועות שלמים שבנויים על שקר. דניאל ב. תרמו ערך 08:56, 6 ביולי 2011 (IDT)
וידנפלד, אתה טועה! זה לא עניין של סברה - שקר הוא פעולה מוגנת (ברובה) בדמוקרטיה, תחת חופש הביטוי!
נכון אסור לך לשקר למשטרה, למס הכנסה, או לשופט - אך מותר לך לכתוב שקר וכזב מוחלט בבלוג שלך בתור לסבית (נו אופנס ללסביות שבינינו), או בתור כל דמות אחרת שתרצה לעטות על עצמך.
אגב, חופש העתונות גם כן מעגן בצורה ברורה את הזכות לאי-אמירת אמת. רוב מה שכתוב בעתונות זה בררה, ו"גורמים המקרובים ל" הם בסך-הכל משאלות הלב של העתונאי (בגלל זה לכל ה"מקורבים" האלה יש דעות שונות בהתאם לערוץ/תחנה/עתון).
דוד הירושלמי - שיחה 11:21, 6 ביולי 2011 (IDT)
דניאל ב. ודוד הירושלמי, אכנס במספר מילים לנושא שהוא רחב ועמוק מאוד (כמו כל תחום האתיקה). בדמוקרטיה אסור לעבור על החוק כי החוק נחקק על ידי הרוב. החוק קובע שאסור לשקר לשוטר ולשופט ועל כן אין לשקר כי זה לא חוקי ועל כן, לא דמוקרטי. אך בנוסף לחוק קיימת ישות נוספת והיא המוסריות. החוק מרשה לי לשקר לעתים באינטרנט או לחבר שלי או לאשתי ובמידה מסויימת מרשה גם לעתונאים לכתוב דברים לא אמתיים. בזה, המשקר הופך לאדם לא מוסרי. אי מוסריות אינה חלק מהדמוקרטיה אלא חלק פתולוגי של הטבע האנושי. כל הזמן שקיימים אנשים, יהיו ביניהם גם חסרי מוסר, גם במשטר דמוקרטי. --וידנפלד - שיחה 22:04, 6 ביולי 2011 (IDT)

שאננות - מהי?[עריכת קוד מקור]

לפי מורפיקס זו שביעות רצון עצמית, אמנם, את המילה שמעתי בהקשר שלילי. אנא בארו, תודה.

ההקשר לאו דווקא שלילי. "וְאַתָּה אַל תִּירָא עַבְדִּי יַעֲקֹב וְאַל תֵּחַת יִשְׂרָאֵל כִּי הִנְנִי מוֹשִׁעֲךָ מֵרָחוֹק וְאֶת זַרְעֲךָ מֵאֶרֶץ שִׁבְיָם וְשָׁב יַעֲקוֹב וְשָׁקַט וְשַׁאֲנַן וְאֵין מַחֲרִיד". עוזי ו. - שיחה 09:22, 5 ביולי 2011 (IDT)

דאודורנט[עריכת קוד מקור]

למה יש בדאודורנט יוני אלומיניום? למה הם משמשים? ולמה מוסיפים ויטמין E? סתם כי זה באופנה או שיש צורך אמיתי? 79.181.204.168 10:06, 5 ביולי 2011 (IDT)

ויטמין E מעכב התחמצנות. עִדּוֹ - שיחה 11:24, 5 ביולי 2011 (IDT)
עדו, אני מניח שיש הבדל בין מעכב חימצון לאנטי-חימצון (אנטי-אוקסידנט) ??.

דמוגרפיה[עריכת קוד מקור]

מהו המונח בדמוגרפיה המתאר את כמות האוכלוסיה (במצטבר) שאי פעם התקיימה במקום מסויים? איש השלג - שיחה 10:22, 5 ביולי 2011 (IDT)

האם סטרייט יכול להרגיש משיכה לגבר?[עריכת קוד מקור]

בקשר למשיכה בלבד. לא באמת "פנטזיות שלמות" או באמת רצון למין. אם גבר (שמגדיר את עצמו כהטרוסקסואל ומתפקד כסטרייט לכל דבר) לפעמים רחוקות יכול לציין שאיזה שחקן קולנוע שהוא רואה על המסך הוא עם עיניים יפות ופנים ממש מושכות- האם זה אומר שלאותו הגבר יש נטיות דו-מיניות או הומוסקסואליות סמויה? בטוח היו מדענים (רופאים) שהתעסקו בשאלה. 79.178.206.238 10:44, 5 ביולי 2011 (IDT)

אלפרד קינסי התעסק בזה רבות. יצא אף סרט על פועלו עם ליאם ניסן. אני מציע לך לקרוא את הערך. גילגמש שיחה 10:53, 5 ביולי 2011 (IDT)
  1. כן. גבר שכל חייו נמשך רק לנשים, גם מבחינה רומנטית וגם מבחינה מינית, יכול לחוש לעיתים נדירות משיכה קלה לגבר, ועדיין להיחשב להטרו סקסואל.
  2. לפי שעה, אין לא מדידות מדויקות ולא הגדרות מדויקות לענייני נטיה מינית ומשיכה מינית. לכן זה סביר ביותר להגדיר נטייה מינית של פרט מסוים לפי התחושות השכיחות שלו ולא לפי התחושות הנדירות שלו.
. עִדּוֹ - שיחה 11:23, 5 ביולי 2011 (IDT)

שלום לך, סטרייט אינו יכול להרגיש משיכה לגבר, חד משמעית. סטרייט הוא מי שנמשך אך ורק לנשים, לפחות מגיל 10-12 (תחילת ההתבגרות המינית של אותו סטרייט), ועד אחרית ימיו. אם הוא הרגיש משיכה ולו הקלילה ביותר, הוא אוטומטית נחשב דו-מיני, ואם הוא כזה, הוא ידע זאת בעצמו טוב מאד.

אמנם, אני לא יודע אם יש למה שאגיד עכשיו תמך מחקרי (אפילו מקינזי עליו השלום) אבל.., לפי דעתי המון גברים כן הרגישו אי פעם את מה שאתה מתאר (לי אישית זה באמת פשוט לא קרה).

חוץ ממשיכה מינית יש גם משיכת נוי, למשל; אם איש המכירות שימכור לך מכונית חדשה נתפס על-ידי הכלל כ"אדם יפה", עולים הסיכויים שהמכונית תימכר מאשר שהכלל יתפוס את אותו מוכר כ"מכוער". למשיכת הנוי המתוארת אין קשר למשיכה מינית וגם היא מקורה בלא-מודע,

שפע ברכות.

לא נכון. אי אפשר לבדוק בכלל למי לא הייתה אפילו שניה אחת של משיכה מינית לבני המגדר שלו במהלך כל חייו. הגדרה כזו בודקת למעשה למי יש זיכרון קצר ולא מי סטרייט. עִדּוֹ - שיחה 11:23, 5 ביולי 2011 (IDT)
שלום עידו, אני לא אמרתי שאפשר לבדוק זאת, ציינתי פשוט את עצם קיומם של בעלי משיכה נדירה כזאת.
מה שבטוח הוא שקומיקאים עשו מזה מטעמים. לדוגמא סיינפלד בפרק "החבר" The Boyfriend Doronve - שיחה 11:26, 5 ביולי 2011 (IDT)
אני אתערב רק בגלל כמות השטויות שנכתבה כאן!
סטרייט/הומו/דו-מיני/יהודי/מוסלמי/פטריוט/גברי/נשי/... הן כולן הגדרות הקשורות בזהות העצמית של הפרט!
אשר-על-כן, פרט המגדיר עצמו כסטרייט/דו-מיני/הומו/יהודי/מוסלמי/ימני/שמאלני/גברי/נשי - הוא בדיוק זה!
לגבי איך אחרים יגדירו אותו - זו כבר שאלה אחרת!
יש כאלה שיגדירו עצמם יהודים - אך הרבנות, או חלק מחבריהם, לא יגדירו אותם כך.
יש כאלה (שהרגישו פעם משיכה לגבר) שיגדירו עצמם סטרייטים, אך חלק מהחברה לא יגדירם כך.
העניין הוא שכל ההגדרות הללו הן מה שאנו יוצקים לתוכן!
יש יהודי כמוני שאוכל טרפות, ויש כאלו שלא.
שנינו יוצקים דברים שונים לזהותנו היהודית.
יש סטרייטים הנמשכים קלות לגברים, ויש שאינם. יש סטרייטים שאינם נמשכים לנשים (אך גם לא לגברים).
רוצה לומר - המדובר בתוויות. סטיקרים. פלקטיזציה של העצמי.
כשאדם קורא לעצמו (או לאחר) "סטרייט", "יהודי", "מוסלמי", "ימני",... המדובר בפלקטיזציה (של העצמי, או האחר).
נסיון לתמצת אדם במילה אחת.
כאמור, יש יהודים שונים, וימנים שונים, ושמאלנים שונים, וחרדים שונים - וכן, יש גם סטרייטים/גייז/דו/... שונים.
אם נח לך עם הגדרה כלשהי ("יהודי", "שמאלני", "מחבק עצים", "סטרייט") לך איתה!
דוד הירושלמי - שיחה 11:38, 5 ביולי 2011 (IDT)
דוד, אתה לא חובב הגדרות, עכשיו זה ברור לי. מה שאתה עושה כאן הוא מיקסיזציה שלא תעלה על הדעת. ההגדרות המוצקות הן מה שהן, ואם אתה רוצה לערבל בינהן (מה גם שסטית מהנושא לדתיות\מגדר\לאומיות) זה עניינך שלך. אין טעם לפגוע במינוח (ואני חסיד מושבע של רפורמות במינוח), אגב, נחמד לדעת שאתה עיברי משבט יהודה (או שלא).
תודה לדור. באמת החכמתי מהתשובה שלו. לגבי השואל האנונימי, אני חושש שהוא יוצא מתוך הנחה שכל דבר אפשר לדעת בפשטות ולהגדיר בפשטות. אלא שהחיים אינם גאומטריה אוקלידית. יש תחומים קלי הגדרה (יחסית) ויש תחומים קשי הגדרה. יש נושאים שאפשר לדבר עליהם באוביקטיביות ויש כאלה שאי אפשר. מעבר לזאת, האנונימי אינו מבין שהגדרה היא כלי ולא מטרה. אם האנונימי יגדיר כל אדם שנמשך אי פעם לבן מינו כביסקסואל, לא יהיה לו שום שימוש בהגדרה הזו כי לעולם לא יהיה לו מושג בכלל מי כן ומי לא נכלל בה. הוא אפילו לא יידע איך לסווג את עצמו בעזרתה כי ההגדרה הזו סומכת על זיכרון אבסולוטי עִדּוֹ - שיחה 12:40, 5 ביולי 2011 (IDT)
עדו, אנא תן לי להחכים; מזה "קולידי"? (Colloidal?). שנית, אולי לא הסברתי עצמי מספיק; מי שמדווח על עצמו ככזה, הרי ש-מן-הכלל, לא נצטרך לבדוק אם הוא משקר. אמנם, משפטך השני שכנע אותי שההגדרה שלי בעייתית בעליל, לא חשבתי על עניין ה-זיכ' האבסולוטי,

עד להודעה חדשה אני מגדיר סטרייט כך; "אדם שעיקר משיכתו המינית לבנות המגדר ההפוך, אשר אולי נמשך פעמים ספורות לבני מגדרו במהלך חייו, או לא".

להגדיר אנחנו חייבים, בלי הגדרות דינינו כאוס אקדמי -> אוייב מבחינתי.

מושג ההגדרה, כשלעצמו, הוא אינו מושג פשוט כמו שנדמה לך. מעבר לזאת, הגדרות רעות הן אויב לא קטן, גם הן.
עכשיו, הסבר לי בבקשה מה הולך להיות השימוש שלך בהגדרה החדשה שהגדרת לעצמך וכיצד השימוש הזה עומד להוציא את העולם מהכאוס?. עִדּוֹ - שיחה 13:32, 5 ביולי 2011 (IDT)

ראו נטייה מינית#נטייה מינית כרצף וגברים המקיימים יחסי מין עם גברים. דניאל ב. תרמו ערך 14:01, 5 ביולי 2011 (IDT)

מה לא פשוט במושג הגדרה?, וחוץ מיזה, כל הגדרה לגופה, זאת ועוד, אני אישית נוטה לציין שיש מן-הכלל ויש יוצאים מן-הכלל, במיוחד בתחום המדובר. לשאלתך; ככל שיקטן הכאוס, כך טוב.
כשתצליח להגדיר לי את המושג "התקהות רגשית" שבו השתמשת בדף זה, אולי אני אסכים אתך שאין שום בעיה עם מושג ההגדרה. עִדּוֹ - שיחה 16:12, 5 ביולי 2011 (IDT)
זה לא היה אני אלא מישהו אחר.. 109.67.3.117 18:39, 5 ביולי 2011 (IDT)
האם אתה יכול להגדיר "הגדרה"? ירון ק. - שיחה 20:33, 5 ביולי 2011 (IDT)

אנסה בהגדרה ראשונית; "קידוד של משהו מסויים לכדי מינוח מילולי, המסביר (או מתיימר להסביר) ברמת המאקרו או המיקרו את המשהו המסויים, כפי שהוא נצפה במציאות, ע"י אדם \ ע"י קבוצת בני אדם, או ע"י הכלל האנושי".

קשר בין תוספי תזונה פרו-קוגניציוניים לאריתמיה?[עריכת קוד מקור]

שמועה מוזרה שמעתי פעם ראשונה, לפיה מבוגרים (מעל 60) שנוטלים תוספי תזונה משפרי-קוגניציה וזיכרון (מכילי האומגה 3, ו PS) חשופים יותר לאריתמיה. לא מצאתי שום אינדיקציה לקשר. מה הבעייה בקצת סיליקה, אומגה 3 טבעית, פוספוטידיל סרין טבעי וכו'? מבחינת קצת הלב?.. אולי אני מפספס משהו.. תודה על דעותיכם.

תוסף תזונה הוא מראש לא "טבעי". יכול להיות שיש קשר בין הדברים, חפש במאגר של פאב מד ודברים דומים. גילגמש שיחה 13:39, 5 ביולי 2011 (IDT)
באופן כללי - כל תוספי המזון, ללא יוצא מהכלל, הם חומרים מלאכותיים (דהיינו "לא טבעיים") המיוצרים מחומרים כימיים בבתי חרושת. במילים אחרות, מדובר בתרופות לכל דבר. כמו כל תרופה, אין ליטול אותה שלא לצורך ולהעמיס על הכבד והכליות חומרים כימיים מיותרים.

באופן ספציפי - אומגה 3 אינה משפיעה על קצב הלב ועל כן אינה יכולה לגרום שום הפרעת קצב לב. מאידך, פורסמו מחקרים המראים שבאנשים הסובלים מאי ספיקת הלב, תוספת של חומצת שומן מסוג אומגה 3 יכולה להגביר את אי ספיקת הלב ולהגדיל את הסיכון לאותו חולה. ד"ר --וידנפלד - שיחה 21:35, 5 ביולי 2011 (IDT)

ד"ר, אם אני מבין אותך נכון, במקרים מסויימים בהם כתוב "טבעי" זה למעשה טריק מסחרי וה"טבעי" הוא בפועל "קסנו-טבעי"?. 109.67.3.117 07:51, 6 ביולי 2011 (IDT)
ועוד נקודה קטנה - "טבעי" זה לא בהכרח "בריא" (ולהפך).יואלפ - שיחה 07:56, 6 ביולי 2011 (IDT)

מחפש מידע על פירמן בית לחם מ-1827[עריכת קוד מקור]

פירמן, או פירמאן, הוא צו מלכותי מימי העות'מנים. אני מחפש עוד מידע על אחד משנת 1827 ובו פסיקת הסולטן לגבי קבר רחל93.172.76.140

ראה קבר רחל#ההיסטוריה של האתר המקובל, תת פסקה: מאמצע המאה ה-19 ועד מלחמת העצמאות.--Assayas שיחה 16:40, 5 ביולי 2011 (IDT)

מה המשמעות של "ספק קרינה"?[עריכת קוד מקור]

נגיד יש לי משטח מוגר עם שטח יודעו שניצב לכיוון התקדמות הגל. ואני רוצה להבין מה הספק של הקרינה, כלומר כמה אנרגיה עוברת ביחידת זמן. יש לי את וקטור פויינטינג שהוא מכפלה וקטורית בין השדה משמלי למגנטי והוא יוצא לתלוי זמן (). בשביל לקבל הפסק יש לעשות אינטגרל . אבל אז זה יצא תלוי זמן. כלומר הפסק הקרינה לא קבוע, אלא משתנה בזמן באופן מחזורי. אז מה המשמעות של "הספק קרינה"? 79.181.208.24 18:20, 5 ביולי 2011 (IDT)

תעשה ממוצע על הזמן. למשל על זמן מחזור.--גמדקנאי - שיחה 18:29, 5 ביולי 2011 (IDT)
הממ... יש בזה הגיון. מה שאתה אומר שאין חשיבות לה שהפויינטינג משתנה ולוקחים את הממוצע של הסינוס? אני יודע שממוצע של סינוס בריבוע על מחזור הוא חצי. אז הספק של קרינה דרך משטח A הוא ? 79.181.208.24 18:41, 5 ביולי 2011 (IDT)
כן (לא בדקתי את היחידות של התוצאה שלך)--גמדקנאי - שיחה 19:22, 5 ביולי 2011 (IDT)
מה הבעיה עם הספק שתלוי בזמן? זה נכון שאפשר לחשב הספק ממוצע ודרכו את סה"כ האנרגיה אבל זה נכון רק לזמן שהוא כפולה של זמן המחזור, או לזמנים ארוכים שהשינוי בהספק הוא לא משמעותי.ירון ק. - שיחה 20:28, 5 ביולי 2011 (IDT)
אתה צודק. עם זאת, ברוב המקרים הכוונה לממוצע.--גמדקנאי - שיחה 20:52, 6 ביולי 2011 (IDT)

ביאור משפט מויקי האנגלית[עריכת קוד מקור]

זה נאמר על בלוטת האצטרובל. It produces the serotonin derivative melatonin מה פירוש?; היא מייצרת מלטונין וסרטונין יחדיו או?...

מיצרת מלטונין שהוא נגזרת (מיוצר מ) של סרוטונין.--גמדקנאי - שיחה 19:23, 5 ביולי 2011 (IDT)
יש פירוט במלטונין. יוסי מחשבון אחר - שיחה 19:24, 5 ביולי 2011 (IDT)

למה התבנית בניסוי יאנג היא קבועה?[עריכת קוד מקור]

הצבע כל הזמן מתחלף

ראיתי את הניסוי בעניים, ככה שאין מקום לוויכוח- התבנית על המסך קבועה. אבל למה זה? נגיד תסתכלו על התמונה משמאל. אם שמים אצבע (קרי מסך) על הנקודה באמצע החלק העליון של התמונה- אז באצבע שלך מתנגש פעם גל כחול ופעם גל צהוב לסירוגין, ככה שלפי ההבנה שלי הייתי אמור לראות תמונה מהבהבת. ועובדה שיש מקסימות קבועות ולא מרצדות. למה? 79.181.208.24 21:38, 5 ביולי 2011 (IDT)

בניסוי שני הסדקים מודדים את העוצמה שהיא האמפליטודה בריבוע. הצבעים כחול וצהוב מיצגים מינימום ומקסימום של אמפליטודה, כלומר אותו גודל בסימן שונה ולכן העוצמה היא מקסימלית. הטורקיז מיצג את האמצע, כלומר אפס ושם העוצמה מינימלית.ירון ק. - שיחה 22:02, 5 ביולי 2011 (IDT)
אז למה התמונה לא מהבהבת? בכל מעבר בין מינימום למקסימום יש תקופת ביניים בה יש אפס, לא? מודדים אמפליטודה בריבוע? אבל גם זה לא גודל קבוע בנקודת האמצע. 79.181.208.24 22:09, 5 ביולי 2011 (IDT)
בדרך כלל הרזולוציה בזמן של הגלאי היא יותר מזמן של "תקופת הביניים". כלומר הגלאי עושה אינטגרציה על פרק זמן שהוא ארוך מהזמן שעובר בין מקסימום למקסימום (ראה לדוגמה את השאלה למעלה על הספק קרינה).ירון ק. - שיחה 22:22, 5 ביולי 2011 (IDT)
כי יש מיליון מיליארדי היבהובים כאלה בשניה. emanשיחה 13:31, 6 ביולי 2011 (IDT)

רחם סקסואל?[עריכת קוד מקור]

אם המילה "מטרו" פירושה רחם, אזי, מיהו מטרו-סקסואל?, האם הכוונה שבגלל שהוא נשי הוא כביכול "גבר בעל רחם"?.

ואם המילה "מטרו" פירושה לטאת ענק, האם פירוש הדבר שמטרוסקסואל הוא דינוזאור מיוחם? (תרגום: "מטרו" זה לא רחם, או לפחות זה לא יותר רחם מאשר לטאת ענק). אולי תרצה לעיין בערך מטרוסקסואל. קיפודנחש - שיחה 07:22, 6 ביולי 2011 (IDT)
המילה "מטרו" הפכה להיות מילה שמשמשת לציון אופנה עירונית. גבר מטרו-סקסואל הוא גבר שמציג את מיניותו לפי צו האופנה העירוני. איש השלג - שיחה 16:31, 6 ביולי 2011 (IDT)
הבלבול פה כנראה עם שורש דומה mater או matro, שפירוש אימא. די הגוני שמישהו יקשר בין רחם לאמהות. לשורש זה אין כל קשר למטרוסקסואל. Corvus,(שיחה) 15:56, 9 ביולי 2011 (IDT)
כאמור, המילה "מטרוסקסואל" מקושרת לאופנה עירונית, דרך המילה "מטרופולין" (כרך גדול) או "מטרו", כינוי לרכבות תחתית בערים גדולות. המילה "מטרופולין" מקורה ביוונית, ואכן מטרו הוא אימא ופוליס הוא ישוב, כך שמטרופולין (ביוונית זה מטרופוליס) הוא "ישוב האם" של ישובי הסביבה. -- ‏גבי‏ • שיח 17:53, 10 ביולי 2011 (IDT)

אבנורמאליות מפתיעה[עריכת קוד מקור]

- הועבר לדף ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון פסיכולוגיה/4

על לגונות וים[עריכת קוד מקור]

שלום, ברצוני לדעת האם יכולה להתקיים לגונה שהחיץ בינה אינו רק חול אלא הפרשי גובה.84.228.209.25

שתי שאלות: טיפות על בקבוקים[עריכת קוד מקור]

יש שתי תופעות שרציתי לשאול עליהן בקשר לזה: אחת, כשבקבוק מים חצי-מלא נמצא במקום חם במשך הרבה זמן, החצי העליון הריק שלו מתכסה בפנים בטיפות מים. למה ואיך זה קורה? שתים, כשבקבוק מים (או קולה ומשקאות אחרים) נמצא במקרר הרבה זמן, הוא מתכסה מבחוץ בטיפות - במקביל לגובה של המשקה שבתוכו. האם הפלסטיק לא אטום לחלוטין לנוזלים? ולמה זה קורה, בכל מקרה? עומר פ. - שיחה 09:37, 6 ביולי 2011 (IDT)

עיבוי של אדי המים שבאוויר על משטח קר. עוזי ו. - שיחה 10:23, 6 ביולי 2011 (IDT)
מדובר בשתי תופעות שונות. הראשונה היא תוצאה של התאדות של המים אל החלל הפנוי, כאשר מעל ריכוז מסוים בחלל זה הם מתלכדים ויוצרים טיפות גדולות יותר, על הדופן הפנימית של הכלי. השניה היא אכן תוצאה של התעבות במפגש עם מרכז עיבוי, כמו משטח קר יותר בטמפרטורה מתאימה. התעבות זו מלמדת על קיומם של אדי מים באויר, ולא רק בעיקר, חמצן, פחמן דו-חמצני וחנקן. זו משמעות הדיבורים על לחות בהקשר של תחזית מזג אויר. בנצי - שיחה 20:30, 6 ביולי 2011 (IDT)

<פרימדונה>[עריכת קוד מקור]

מה המשמעות המדוייקת, ומהיכן נובע שורש המילה???

בשפות לטיניות - פרימה=ראשונה, דונה=גברת. שנילי - שיחה 16:34, 6 ביולי 2011 (IDT)

זהו את היצור[עריכת קוד מקור]

יצור ירוק

מיהו היצור החמוד שבא לבקרינו בגינתי? 109.65.0.58 22:26, 6 ביולי 2011 (IDT)

זיקית.--וידנפלד - שיחה 22:29, 6 ביולי 2011 (IDT)

למה הומוסקסואליות לא נחשבת לפאראפיליה?[עריכת קוד מקור]

- הועבר לדף ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון פסיכולוגיה/4

ההיסטוריה של הפעלים החריגים באנגלית[עריכת קוד מקור]

היכן ניתן למצוא מידע על ההיסטוריה שעומדת מאחורי האי רגולרס בשפה האנגלית, ומדוע רק הם נבחרו להיות כאלו. 95.35.131.8 04:34, 7 ביולי 2011 (IDT)

Most irregular verbs exist as remnants of historical conjugation systems. What is today an exception actually followed a set, normal rule long ago. When that rule fell into disuse, some verbs kept the old conjugation. זה מהויקי באנגלית.
ראשית, לקח לי שלוש קריאות להבין על מה אתה מדבר.
אם הלכת על ניסוח עברי, את המדובר ב"פעלים חריגים", או בקצרה חריגים.
ואם הלכת על ניסוח אנגלי, אז Irregular Verbs או פשוט Irregulars.
בחיי שבהתחלה חשבתי שאתה מחפש הסטוריה של אי כלשהו, וישר דלגתי על השאלה.

לענייננו - כפי שנכתב בפסקא שצטטת - רוב הפעלים החריגים, הם שריד ממערכות הטיות (Conjugation) קדומות שלא שרדו.
מערכות אלו היו הכלל, ולא החריג בעבר.
עם השנים כתוצאה משלל סיבות (כיבושים, פרעות, מגפות, שינויים טכנולוגיים...) מערכת אחת מוחלפת במערכת אחרת של כללים.
הפעלים שהמשיכו להיות מוטים על-ידי המערכת הקודמת נחשבים ל"חריגים" במערכת החדשה.

בשפות רבות, והשפות ההודו-אירופיות הן לא חריגות לכך - רבים מן החרגים הם פשוט פעלים שבשימוש יתיר!
פעלים אלו הם כל-כך שימושיים ש"חסכון" בשימוש בהם, מוביל ל"חסכון" אדיר בשטף הדיבור הכולל.
כך למשל באנגלית Go הוא פועל חריג, והמקביל Ir הספרדי הוא חריג לא פחות.
הפעלים השימושיים ביותר חווים "בלאי מואץ" במקרים רבים, שלא קשור לשלל התופעות הרגילות של שינוי מערכות הטייה (כמו למשל כיבוש על-ידי כובש עם שפה שונה).

בכל מקרה, החריגים לא נבחרו להיות כאלה, אלא רק צויינו ככאלה. איש לא קם בוקר אחד והכריז על Teach ועל Go כפעלים חריגים באנגלית!
לשפה האנגלית מלומדים ולשונאים משלה. אנשים אלו התבוננו על שלל הפעלים בשפה, וכתבו "מדריך למשתמש". רשימת כללים שב-90% מהמקרים מעבירה פועל מהטייה אחת לשנייה.
(למשל: קח את "השורש", הצמד אליו ing בסופו, ואתה בהטיית הווה. הצמד אליו ed, ואתה בהטיית העבר...).
ה-%x של הפעלים שלא עונים על כללים אלו, הוכרזו כ"חריגים".
אם תהיה כאן עוד 100 שנים, סביר שרשימת החריגים בכל שפה חיה על-פני הכדור תשתנה!
דוד הירושלמי - שיחה 20:33, 7 ביולי 2011 (IDT)

אני מאוד מודה לך על המידע המחכים. כמו כן שבתי ותיקנתי את הכותרת 109.253.161.152 22:12, 7 ביולי 2011 (IDT)

כשאומרים שפסיכולוגים\רופאים "לוקחים אנמנזה"[עריכת קוד מקור]

למה מתכוונים?. לא ברור לי מהפסקה הראשונה מהערך וגם לא מהפסקה בהקשר פסיכואנליזה. מבקש ביאור. תודה מראש.

asking specific questions, either of the patient or of other people who know the person and can give suitable information

בעברית-לאסוף מידע מעברו של המטופל.

ראו תולדות החולה. יוסישיחה 17:36, 7 ביולי 2011 (IDT)

שוב חזרה בעיית הדפדפנים לכאן ולכל ויקיפדיה[עריכת קוד מקור]

אני גולש מפיירפוקס 5 וגם מאקספלורר 8, כל פעם שאני נכנס לכאן חוזר על עצמו הסיפור, הגרסאות של הדף לא מעודכנות.

שאלתי את מתניה והוא אמר לי שהמפתחים מודעים לבעיה ומצפים שהיא תפתר בקרוב מאוד לאחר שייכנסו לשימוש נתבים חדשים. אני חושב שהבעיה פוקדת רק אנונימיים ולכן מציע לך שבנתיים תרשם לוויקיפדיה וזה אמור להיפתר. דניאל ב. תרמו ערך 19:44, 7 ביולי 2011 (IDT)

אנטיקול[עריכת קוד מקור]

האם אפשרי להנדס מכשיר שישמע רעשים ו"ינטרל" אותם על ידי התאבכות הורסת? כלומר לשים כמה "אנטירמקולים" בחדר ויהיה בו שקט מעט מוחלט?79.177.208.75 20:06, 7 ביולי 2011 (IDT)

יש כזה - [2]. 79.179.214.15 20:12, 7 ביולי 2011 (IDT)
ראה מידע נוסף בערך בוויקיפדיה האנגלית en:Active noise control. לדעתי זה ממש קשה עד בלתי אפשרי לעשות את זה ברמה של חדר אבל לרמה של אוזניות זה אפשרי חלקית בינתיים. ♠ גיל כ. (שיחה) ♠ 22:24, 7 ביולי 2011 (IDT)
ניסיתי אוזניות כאלו (של bose או koss) והתוצאה מאכזבת מאד. רק רעשים מונוטוניים מנוטרלים. למעשה אוזניות "תוך אוזן" משתיקות רעשי סביבה טוב יותר ללא הטכנולוגיה ה...לא בוגרת הזו. אילן שמעוני - שיחה 01:13, 9 ביולי 2011 (IDT)
אבל יש לאן לשאוף, כאשר תשתפר הטכנולוגיה של החיישנים ומהירות החישוב יש להניח שעוד נראה שיפור בדברים אללו. ♠ גיל כ. (שיחה) ♠ 01:17, 9 ביולי 2011 (IDT)
יש לציין שבגרסאות צנועות יותר של זה: ביטול הד (w:Echo cancellation) משתמשים כבר זמן רב במכשירים אלקטרוניים שונים ומקומות שונים ברשת הטלפוניה. בלעדי זה היית שומע הד רציני בכל שיחה בטלפון עם Speaker (עברית?). Tzafrir - שיחה 03:17, 10 ביולי 2011 (IDT)

מכפלת מטריצות[עריכת קוד מקור]

למה מכפלת מטריצות מוגדרת כפי שהיא מוגדרת?

אם אפשר, אני אשמח לתשובה שמתאימה לקורס בסיסי של שנה א', שכולל קצת אלגברה ליניארית. תודה מראש!

התשובה מצויה בראש הערך כפל מטריצות. בכל קורס בסיסי באלגברה לינארית לומדים שמטריצות מייצגות העתקות לינאריות. המכפלה בנויה כך שאם תכפיל שתי מטריצות תקבל מטריצה שמייצגת את ההעתקה המתקבלת מהרכבת ההעתקה המיוצגת על ידי המטריצה הראשונה על ההעתקה המיוצגת על ידי המטריצה השנייה. דניאל ב. תרמו ערך 22:13, 7 ביולי 2011 (IDT)
אציע לך תשובה נוספת: אם רוצים שכפל של מטריצות תמורה יחקה את הרכבת התמורות, ושהכפל יהיה דיסטריבוטיבי ביחס לחיבור, מקבלים את מכפלת המטריצות המקובלת. עוזי ו. - שיחה 13:37, 8 ביולי 2011 (IDT)

האם ויטמין D הוא שומן , חומצת שומן ? כי ויטמינים זו משפחה שאינה קשורה לשומנים באבות המזון[עריכת קוד מקור]

נאמר לי בנוסף שויטמיןD הינו כולסטרול, כולסטרול זה סוג של שומן ? האם יכול להיווצר מצב שויטמין D הוא שומן בעקיפין? הרי ידוע ע"פ אבות המזון שיש שומנים חלבונים פחמימות וקבוצה נפרדת בשם ויטמינים ומינרלים, כך שיש מעט ערפל בנושא, אשמח לתשובה אלינור

בניגוד לקבוצות האחרות שהזכרת (שומנים, פחמימות, חלבונים, מינרלים), ויטמינים אינם מוגדרים ככאלה על פי המבנה הכימי שלהם אלא על פי הפונקציונליות שלהם, בך שאין שום סתירה בכך שויטמין יהיה גם (למשל) פחמימה.
ויטמין D דומה במכנה לכולסטרול, פרט לכך שאחד הקשרים שיוצרים את אחת הטבעות בכולסטרון, פתוח בויטמין.יואלפ - שיחה 08:33, 10 ביולי 2011 (IDT)

מוזיקה וגלים[עריכת קוד מקור]

  1. האם במהלך נגינתו של כלי נגינה תו אחד ניתן לחלק את נגינתו ל-4 חלקים? האם ישנו גבול ברור או שזה משתנה לאט לאט ממחזור למחזור. אני מדבר כמובן על ADSR, האם החלוקה הזו שרירותית?
  2. האם גוון הצליל של כלי הנגינה משתנה כאשר הנגן פורט ולא עוזב את הגיטרה? במידה וקיים שינוי, האם ישמע הצליל מלאכותי אם פריטה שכזו לא תשמע?
  3. האם לאורך נגינה של תו מסוים משתנה התדר מברירת המחדל? למשל בלה בסולם רביעי (ככה קוראים לזה נראה לי :,) פעם שומעים 437 ובמחזור סמוך אליו 442?
  4. מהי פעימה, ומהו ההבדל בין 3 רבעים ל-6 שמיניות?

84.228.246.211

  1. לדעתי זה תלוי בכלי הנגינה. אני מנחש ש ADSR מנסה לחקות כלי נגינה מסוים. שים לב שיש כמה סוגים: ADSR envelope
  2. לא הבנתי
  3. לא הבנתי. התדר עשוי להיות לא יציב.
  4. פעימה היא יחידה בסיסית של זמן, לפי חלוקה שיכולה להיות שרירותית, אך לרוב הפעימה מורגשת היטב בהאזנה. למשל בשיר יונתן הקטן, כל הברה מסמנת פעימה: אוי וא-בוי לו ל-שו-בב - הן שבע פעימות שאחריהן פעימת הפסקה לפני השורה הבאה. ההבדל בין 3/4 ו 6/8 הוא שרירותי בעיקרו, אבל לא חסר משמעות. ואלס, למשל הוא בשלושה רבעים: הקצב איטי יחסית, כל פעימה שלישית מודגשת, וחלוקת המשנה של הרבעים לשמיניות, אם קיימת, הרבה פחות מורגשת. ב-6/8 הקצב לרוב מהיר יותר וכל פעימה שישית מודגשת (הדגשה פחותה או אחרת יכולה לבוא כל פעימה שלישית או שניה). ההסבר הזה אינו הגדרה, ובסוף החלוקה היא לפי ההרגשה של השיר.
--גמדקנאי - שיחה 10:33, 16 ביולי 2011 (IDT)

מה זה מהדורה מחודשת[עריכת קוד מקור]

שיוצא לספר מהדורה מחודשת, זה אומר שרק הכריכה השתנתה? גם התוכן? מה הכוונה? תודה למומחה

תלונת שווא על אונס[עריכת קוד מקור]

האם זה נכון שבארץ מותר לכל אישה להתלונן על אונס, גם אם הוא לא נעשה והחוק מגן עליה מפני רדיפה משפטית?

נגיד מקרה היפותטי שבאת יכול לקרות- מישהי מחליטה מסיבה זו או אחרת להכניס אדם חף מפשע לכלא, ממציאה עלילה וניגשת למשטרה. במשטרה אחרי בדיקות וחקירות מבינים שלא היה ולא נברא- כל הסיפור שקר. מה השוטרים אמורים לעשות? האם יוגש נגדה כתב אישום על שיבוש חקירה?

האם אותו הגבר יכול איכשהו להתגונן על ידי תלונה נגדית על זה שניסו לנצל את מערכת החוק כנגדו מבלי שהוא עשה דבר רע? אם יש מקרים אמתיים (של תלונות שקר) אשמח לשמוע איך העניין נפטר. שאלה היפותטית לגמרי. 79.183.203.156 10:13, 8 ביולי 2011 (IDT)

גם לכל גבר מותר להתלונן על אונס, או על פריצה, או על חטיפה...
הגשת תלונת שווא היא אינה חוקית, אך היא בהחלט אפשרית.
בדיוק כמו שאונס עצמו הוא מעשה לא חוקי, אך אפשרי במקרים רבים.
כאמור, הגשת תלונת שווא היא עבירה על החוק, הנושאת עונש בצידה!
ללא קשר למינו של המתלונן, פעמים רבות בוחרת המשטרה שלא לנקוט בצעדים פליליים לגבי שורה של מעשים, וכן הדבר נכון לגבי הגשת תלונות שווא.

הדוגמאות הקלאסיות היא "שיבוש חקירה" ו"עדות שקר".
פעמים רבות, כאשר אדם נחקר ומשנה את גרסתו, לא תוגש נגדו תלונה של שיבוש חקירה, או עדות שקר.
הכל בהתאם לנסיבות ולמקרה. למשל, אם נמצא כי נאשם הוא זכאי (מצאו את הפורץ האמיתי, שהודה ושיחזר, ואף ישנן ראיות נוספות הקושרות אותו עם הפשע), בד"כ לא יגישו נגדו כתב אישום בדבר שיבוש חקירה או עדות שקר, גם אם הוא שיקר למשטרה.

גם במקרים רבים של תלונת שווא, התביעה של המשטרה מחליטה כי אין רווח ציבורי מהגשת תביעה לבית-משפט, ומשחרתת את החשוד/ה.
זה לא ספציפי לתלונות אונס!
דוד הירושלמי - שיחה 12:56, 8 ביולי 2011 (IDT)
איך גבר יכול להתלונן על אונס? אונס מוגדר אך ורק כ"החדרת איבר מאיברי גופו של אדם או החדרת חפץ כלשהו על ידי אדם לאיבר מינה של האישה...", ככה שהוא עצמו צריך להיות בעל איברים מתאימים להגשת התלונה. אתה טוען שמשטרה לא תגיש באמת כתב אישום כנגד אשם שניסה לנצל אותם ככלי לענישת חף מפשע? קצת מבייש את שלטון החוק שמשטרה בכלל מחליטה על איזה עברות היא עוברת בשתיקה ועל איזה לא (אולי מחר מפכ"ל יחליט שמבחינתו אין רווח ציבורי מהגשת תביעה על רצח). נתתי את הדוגמה לאינוס כמקרה די מסובך שגם פוגע חמורות בכבודו של הנאשם. האם הנאשם יכול להגיש תלונה על הגשת תלונת שקר ובכך פגיעה בשמו הטוב? 79.178.199.20 13:25, 8 ביולי 2011 (IDT)
אכן לפי החוק לא ניתן לאנוס גבר אלא רק לבצע בו מעשה סדום. אני לא יודע מה המשטרה עושה במקרים של תלונות שווא.ללא ספק מדובר בעבירה על החוק אבל אני לא יודע אם המשטרה לרוב עושה עם זה משהו. מה שכן, לפי מה שידוע לי, הגבר שנפגע יכול לתבוע את האישה בבית דין אזרחי ולתבוע ממנה פיצויים על עוגמת נפש ופגיעה בשמו הטוב. יורי - שיחה 13:38, 8 ביולי 2011 (IDT)
"אתה טוען שמשטרה לא תגיש באמת כתב אישום כנגד אשם שניסה לנצל אותם ככלי לענישת חף מפשע?"
אני לא טוען דבר, ואל תתקוף אותי. שאלת שאלה, חיוויתי את דעתי. את קצפך הוצא על מערכת אכיפת החוק, לא עלי.

וכן יקירי, החלוקה בין הפרקליטות למשטרה היא (בגדול) כזו: לגבי עבירות הנושאות עונש של עד 7 שנות מאסר, מחליטה המשטרה האם בכלל להעמיד לדין. עבירות שעונשן האפשרי הוא מעל ל-7 שנות מאסר, מחליטה הפרקליטות האם להגיש כתב אישום.
כאמור, במקרים רבים אכן מוצאת המשטרה פסול במעשיו של חשוד, אך מחליטה שלא להעמידו לדין, הדבר נכון גם לפרקליטות המדינה.
אני לא אכנס למה אני חושב על המצב הזה, אך רק אומר כי הוא עובד לשני הכיוונים.
רוב סכסוכי השכנים (הלא כרוניים) נסגרים ללא כל הגשת כתב-אישום (ורישום פלילי) כתוצאה מאותו "חוסר עניין לציבור" המפורסם.
חוסר עניין לציבור (בניגוד ל"חוסר אשמה") אומר שבעקרון המשטרה חושבת שיש פסול במעשיו של חשוד, אך היא גם מעריכה שהנזק (=בזבוז זמן המשטרה, מערכת המשפט, ועוד...) עולה על התועלת שבהמשך ההליכים.
תחשוב על זה לרגע, זה יכול לגרור תוצאות חיוביות במקרים רבים (שוב, הכל נתון לשיקול דעת).
זוג שכנים רבים, כי אחד מהם הוריד את הזבל וטפטף לו המיץ מהשקית, על כל חדר המדרגות.
הרוחות מתלהטות, ואחד מהם דוחף את האחר (=תקיפה), השני מגיב באגרוף לראשון (עוד תקיפה).
משטרה נקראת למקום, גובה עדויות - ומוגשות תלונות הדדיות על תקיפה.
באופן רגיל, שני הצדדים יזכו בתיק פלילי, על טמטום רגעי שככל הנראה לא יחזור.
מה שבד"כ קורה, זה שהשוטר האחראי מזמן את השניים לתחנה, עושה להם "נו נו נו", ומבקש לסגור את ההליך הדדית משני הכיוונים.
שים לב שמקום זה, במידה ויש הסכמה - זהו מצב מיטבי. סביר מאוד להניח שתקרית דומה לא תשנה שכן האנשים למדו את הלקח שלהם. הם מצידם יוצאים ללא תיק פלילי, וגם המשטרה וגם בתי המשפט חוסכים זמן אדיר בטיפול בשטויות כאלה (במקום באנסים ורוצחים וגנבים).
אני לא אומר שעצם זה שלמשטרה יש פה שיקול דעת כל-כך גדול זה דבר חיובי, אך צריך לשים לב שכן יש לו יתרונות.
אגב, המקרה עם הזבל והמיץ, זה מקרה אמיתי שמעורב בו אבא של חבר שלי. האמן לי שכולם שמחו שהעסק נגמר כך (המדובר בשני פנסיונרים שכל חייהם שמרו את החוק).
דוד הירושלמי - שיחה 16:04, 8 ביולי 2011 (IDT)
הזעם היה על מערכת החוק ולא עליך מן הסתם. לא התכוונתי לפגוע באף אחד. תראה, אתה חייב להסכים איתי שיש הבדל בין מכות בין שני פנסיונרים לבין ניסיון להלביש על חף מפשע תיק פילי חמור+כלא+קלון לכל החיים. ידוע לך על מקרים בהם המשטרה/פרקליטות באמת החליטו להעניש על תלונת שווה (וכל הנובע מכך, כמו נזק לנאשם, שיבוש הליכים עדות שקר וכדו')? 109.66.204.163 16:22, 8 ביולי 2011 (IDT)

שאלת המשך: נגיד המשטרה לא שמה לב לעדות שקר, לא מבינה בבעיות בתלונה, והסיפור מגיע לבית משפט. במשפט השופט מזכה את החשוד מכל אשמה. במילים אחרות "הלקוח זכאי" והמאשים בדה הכל. ומכאן שהמאשים שעומד מול השופט הוא עבריין. האם מתפקידו של בית המשפט כנציג שלטון החוק לפתוח בהליכים כנגד העבריין החדש? או אולי תפקידו של פרקליט המדינה שרואה לפני עבריין חדש לנקוט בצעדים על מנת להביא למשפט נגדו? 109.66.204.163 16:22, 8 ביולי 2011 (IDT)

הבט, עד כאן מה שאני יודע ממה שראיתי סביבי, מכאן אני זורק לחלל את השערתי הפורחת.
ראשית, ודאי שאני מסכים עמך בדבר ההבדל בין המקרים.
שנית, הבן כי לטעמי "אונס" אינה עבירה יוצאת דופן במיוחד בהקשר הזה.
אתה יכול להעליל עלי שלל דברים נוראיים שנופלים תחת ההגדרה של "מילה של א' מול מילה של ב' ".
שים לב שבאותה מידה אתה יכול לטעון כי בצעתי נזק מנזקים שונים לרכוש שלך, לאורחות חייך, ואף לשלומך הגופני (אתה טוען שהשגתי את גבולך, ותקפתי אותך בביתך).
בסופו של דבר, כל המקרים של "מילה מול מילה", הם מקרים שלא עלינו, ואללה יוסתור!
[ההימור שלי הוא כי] בודאות קורים מקרים בהם הצד הצודק יוצא אשם, והאשם זכאי.
מקרים אלו הם בגדול נתונים לשיקול דעתו (שלא לומר: חסדיו) של השופט.
שופט בשר ודם זה, הוא אינו יותר חכם ממך, ממני או ממי מבאי אולמו.
הוא בנאדם, וכמו כולנו הוא שוגה. הוא שוגה באופן כללי, ובהערכת אופי בפרט.
לא כי הוא שופט, אלא כי הוא אדם.
אונס, זו דוגמת הקיצון לדעתי לסוגייה זו - ויש רק לקוות כי בית-המשפט נזהר זהירות יתירה בבואו לדון בעבירות מעין אלו.
עם זאת, היה חשוב לי להדגיש את כלליות הסוגיה מסיבה עיקרית: כי זו לטעמי הטפלות לנשים.
מאז ומעולם מערכת המשפט התבססה על עדויות.
פלוני טוען כך, ואלמוני טוען אחרת.
הדבר כמובן בולט ביותר בדין האזרחי (הקבלן אמר או לא אמר שהמטבח כלול?), אך מתקיים כמובן גם בדין הפלילי.
תזכר במקרה בו 3-4 חיילי גבעתי ניסוי להעליל על המ"פ שלהם כי הוא חיסל ילדה קטנה ביודעין (בעזה).
הם אמנם חזרו בם מעדויותיהם, אך ראה כמה קל להטיל על אדם קלון (ועונש, ונזק) לא פחות חמור מ"אונס", בעזרת תיאום עדויות פשוט בין 3 אנשים!
לטעמי האישי, העיסוק בשנים האחרונות בתלונות השווא בדבר אונס, יצא מפרופורציות, ולוקה בשוביניזם במקרה הטוב.
אני לא חלילה מאשים אותך בזה (באמת שלא!). אני רק אומר שלטעמי "מאכילים אותנו" במיתוס הזה של נשים המגישות תלונות שווא בדבר אונס, כלאחר יד.
אני בטוח שישנן כאלו!
אך לטעמי לא יותר מתלונות שווא בתחומים אחרים, כולל בדין הפלילי במו בדוגמא לעיל.
זה שפשוט מאוד קל לטפול האשמות וגישה זו כלפי נשים, שהן חלק מוחלש באוכלוסייה.
ברוב המקרים תלונה ומשפט בדבר אונס הם חוויה לא נעימה ביותר למתלוננת. בד"כ, עברה המיני מונח לפני באי בית-המשפט, כחלק מ"עדות אופי".
לא שנשים מסויימות לא מוכנות להסתכן בכך - אני בטוח שכן. אבל לא יותר ממה ש-3 חיילי גבעתי מוכנים להסתכן בשקרים דומים!
הכל דעתי האישית, דוד הירושלמי - שיחה 18:52, 8 ביולי 2011 (IDT)

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי.

ויקיפדיה היא לא תחליף לייעוץ משפטי. בברכה, MathKnight הגותי (שיחה) 18:24, 8 ביולי 2011 (IDT)

בית גיורא בקריית יובל - מה איתו היום?[עריכת קוד מקור]

נשאלתי אם מישהו יודע מה קרה ל"בית גיורא" בקריית יובל בירושלים, שהיה אכסנייה לעולים בשנות ה-70. מישהו יודע? תודה, ‏עמיחישיחה 11:42, 8 ביולי 2011 (IDT)

קטפזיה?[עריכת קוד מקור]

כתוב בערך דברת (דיבור) כי ישנו התסמין קטפזיה; שינוי אקראי של נושאי שיחה. חיפשתי על זה מידע בגוגל גם בעברית ולא מצאתי מאום חוץ מהערך. ניסיתי לכתוב זאת באנגלית אך לא עלו תוצאות. איך זה נקרא?.

פונקציית גל (שאלות של הגדרות)[עריכת קוד מקור]

אני רואה שהרבה שאלות גלים יש פה לאחרונה. אז שאלה קצת מקצועית לגבי הגדרות: האם כשאומרים "הפונקציה מייצגת גל" הכוונה שהפונקציה (של מיקום וזמן) מייצגת בהכרח פונקציה מחזורית או שאולי "גל בודד" (יש דבר כזה?)? למה המשווה מייצגת גל שנע שמאלה ולא ימינה? מה השיטה הכי פשוטה לבדוק עם הפונקציה שאני רואה היא גל? יש כמובן את משוות הגלים, אבל זה טיפה מיגע לגזור 4 פעמים. יש איזה טיפ של פיזיקאים? -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

א. ממש לא. גל ממש לא חייב להיות מחזורי. נכון שזה מקרה מאוד חשוב ומוכר, אבל לא הכרחי.
ב. מה שחשוב זה עיניין התזוזה בזמן של "חזית הגל". שזו תהיה איזושהי פונקציה מצורה כמו
ג. בשביל להבין למה כל פונקציה כזו תזוז ימינה, נשאל את עצמנו איפה נמצאת הנקודה שבה ברור שכש t=0 הנקודה הזו נמצאת ב x=0. ובאופן כללי כמה ש t יגדל, ה x שעבורו הביטוי מתאפס חייב לזוז שמאלה. emanשיחה 13:17, 8 ביולי 2011 (IDT)
כלומר, גל הוא תנודה (או הפרעה), המבטאים שינוי בזמן, המתפשטת במרחב (ולכן, תלות במיקום). המקרה המחזורי הוא יותר חשוב ממה שמשתמע מהדיון הקודם. הוא לא רק מקרה חשוב, מהבחינה הפנומנולוגית, אלא גם המרכיב הבסיסי של כל גל, כולל גל לא מחזורי דוגמת פולס (או דופק) או סדרת פולסים. במילים אחרות, ניתן ליצור כל גל באמצעות אוסף של גלים מחזוריים, כפי שמבוטא בהתמרת פורייה. בנצי - שיחה 16:51, 11 ביולי 2011 (IDT)

מתי החל השימוש המעשי בחשמל?[עריכת קוד מקור]

ז"א ממתי החלו הפיתוחים המדעיים בתורת החשמל להפוך למציאות שימושית בחיי היום יום? הערך על ההיסטוריה בויקי האנגלי הוא מסורבל ואני לא מוצא בו את הידיים והרגליים. 84.109.146.108 21:08, 8 ביולי 2011 (IDT)

נתונים שאספתי בויקיפדיה האנגלית:
  1. 1833 טלגרף ראשון בגרמניה בעיר גטינגן, 1866 קו טלגרף חוצה אוקינוס
  2. 1877 המצאת הפונוגרף ע"י אדיסון. אין בידי המועד של השימוש מסחרי אבל יש להניח שממש בשנים הראשונות
  3. 1880 התקנת נורות חשמל בבתים ו 1881 באולם הופעות
  4. 1881 הקמת תחנת כח ראשונה (הידרואלקטרית)
  5. 1887-1888 קו חשמלית
  6. 1892 מעלית חשמלית

ואידך זיל גמור. שנילי - שיחה 22:22, 8 ביולי 2011 (IDT)

למה באייפון יש ג'יירו?[עריכת קוד מקור]

למה כתוב שיש גריסקוף באייפון? למה הוא משמש? 79.178.201.29 23:20, 8 ביולי 2011 (IDT)

באייפון אין ג'ירו, שכן ג'ירו הוא רכיב גדול, כבד וצורך אנרגיה רבה.
מה שיש באייפון זה אקסלירומטר (מד תאוצה).
למעשה מה שיש באייפון, ובכל טלפון חכם זה רכיב המכיל שלושה אקסלירומטרים ביחד.
כל אחד משלושת האקסלירומטרים יכול לזהות תנועה על ציר אחד (x,y,z).
בין שלושתם, ניתן לחשב בקלות את ההטייה והכיוון של הטלפון.
משוב מרכיב מד התאוצה (המשולש) הוא שגורם לטלפון שלך להפוך את התמונה מתצוגה אנכית למאוזנת.
זה גם אותו הרכיב שמאפשר לך לשחק משחקים למיניהם, הקשורה בהטייה של המכשיר (כל סימולטורי הנהיגה/טיסה, וכן כל משחקי המקפצות למיניהם ועוד...)
האמת יש רכיבי ג'ירו והם קטנים יחסית בשל טכנולוגית MEMS (עליה מושתתים גם מדי התאוצה של האייפון). ג'ירואים אלו הם חסרי חלקים נעים ולכן גם קטנים בהרבה מג'ירואים בעלי טבעות (או כריכות) סובבות. ג'יירומטרים לעומת זאת מעט יותר בעייתיים. ‎Lirdon - שיחה - הצטרפו למלחמה האווירית 22:20, 14 ביולי 2011 (IDT)

מדינת דרום אמריקה?[עריכת קוד מקור]

היי,

כידוע לרוב מדינות אמריקה יש אוכלסייה שרובה היא ספרדית, או בת כלאיים של ספרדים ואינדיאנים (להוציא את בוליביה).

אף שבט אינדיאני אינו דומיננטי מספיק בשביל להקים מדינה נפרדת, ונראה שהמדינות קמו בצורה שרירותית?

מדוע התפצלו מדינות דרום אמריקה בשונה מחזונו של סימון בוליבר?

84.228.246.211

לפי מה שאני רואה בויקיפדיה האנגלית בערך "History of South America" גבולות המדינות נקבעו ע"י הספרדים ששלטו - הספרדים חילקו את הקולאניות שלהם לאיזורי שליטה וכל אחד מאיזורי השליטה קיבל עצמאות בשלב מסוים. אני מניח שלכל גבול יש את ההיסטוריה והסיפור שלו אך ככלל ככה חולקו הגבולות של דרום אמריקה. פה ושם גם ניתן לראות שהגבול מייצג גבול טיבעי (הרים/נהרות/יערות וכו') SharpImpact - שיחה 13:14, 9 ביולי 2011 (IDT)

רגליים מסריחות[עריכת קוד מקור]

למה לגברים יש רגליים יותר מסריחות מנשים?

אני יודע השאלה קצת גסה, אבל היא מסקרנת מהיבט מדעי. הסירחון הוא לא של זעה, אלא של הפרשות של פטריות. אז מדוע לגברים זה יותר? 79.183.205.41 13:44, 9 ביולי 2011 (IDT)

סירחון הוא לא פונקציה של זיעה אלא של הצטברות חיידקים (ולא פטריות). גברים נוטים ללכת יותר בנעלי התעמלות ונעליים סגורות, לכן אצלם מצטברת לחות ברגליים שמעודדת התפתחות חיידקים. לעומתם, נשים הולכות יותר עם כפכים וסנדלים, שהן פתוחות. ההוכחה: לך בקיץ לגן ילדים, ותשאל את הגננת אם לבנים יש רגליים יותר מסריחות מהבנות. מכיוון שבקיץ כל הילדים בגן באים עם סנדלים, לאף אחד לא יהיו רגליים מסריחות. -- ‏גבי‏ • שיח 18:06, 10 ביולי 2011 (IDT)

שאלת תם במקרא[עריכת קוד מקור]

איך זה שכתובות ארכיאולוגיות של עמים שכנים (מואב, ארם וכו'), וגם כתובות עבריות כמו כתובת מבצר האלה, לוח גזר, חורבת אל קום, כונתילת עג'רוד וכו', כתובות בשפה שנראית מבחינת הסגנון הרבה יותר ארכאית, גולמית ופשוטה מהשפה של ספרי המקרא בני אותה התקופה?

כי לא מדובר באותם כותבים. המקרא לא נכתב על ידי בן אנוש. --בברכה, טישיו - שיחה 09:35, 10 ביולי 2011 (IDT)
גם אם התורה לא נכתבה ע"י בני אדם, הרי ששאר התנ"ך, כן נכתב ע"י בני אדם (גם על פי המסורת), ושפתו לא מוגבלת יותר משפת התורה. בברכה, --איש המרק - שיחה 09:51, 10 ביולי 2011 (IDT)
המקרא לא נכתב על ידי בני אנוש? תגלית מעניינת. בכל אופן אני סבור שרוב המוחלט של החוקרים והרבנים לא יסכימו איתך על כך בקלות. במיוחד לאור זה שחלק מהספרים גם נושאים את שם המחבר. ראה ערך נביאים. Corvus,(שיחה) 16:07, 10 ביולי 2011 (IDT)
אין מקום להיגד מן הסוג של "המקרא לא נכתב על ידי בן אנוש", משום שזוהי קביעה שאין לה על מה לסמוך. ההיגד משקף אמונה דתית או תפיסה דתית, ויש להציגה בתור שכזו. בנצי - שיחה 13:28, 15 ביולי 2011 (IDT)
כי ספרי המקרא נכתבו מראש כ"סוגה עילית" לעומת הכתובות האלה שהן יותר מסוגת ה"ריאליטי"...
גם צריך לזכור שלפחות חלק מהמקרא נכתב בתקופה יותר מאוחרת. emanשיחה 22:51, 10 ביולי 2011 (IDT)
ההנחה שבבסיס השאלה בטעות יסודה. כמו גם התשובה (המסיונרית) הראשונה שניתנה כאן (טוב, זה מובן לכל). על סמך מה הגדרת אותם כ."גולמיים, פושטים וארכאיים"? -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
מעניין שכל הכתובות שהוזכרו בשאלה הן קצרות יחסית. לא הוזכרה כתובת מישע הארוכה יותר. גם לא ממצאים קדומים יותר כמו הממצאים מאוגרית. הכתובות שהוזכרו הם באמת כתובות הרבה פחות מעניינות, באותה מידה שלא תמצא הרבה דברים מעניינים בשלטי הרחוב של היום. אין הרבה שאר רוח בכתובת "האולם נבנה בעזרתו הנדיבה של מפעל הפיס".
נקודה קטנה נוספת: הניקוד נוסף לתנך בתקופה מאוחרת יחסית (רק לאחר חתימת התלמוד). נסה להשוות את מה שכתוב שם לנוסח התורה שבמגילה, בכתיב חסר ללא ניקוד. Tzafrir - שיחה 11:38, 12 ביולי 2011 (IDT)

למה אני לא שומע את עמצי מדבר בסקייפ(פיזיקה/ תקשורת)?[עריכת קוד מקור]

כשאני מדבר עם מישהו בסקייפ, אז הקול שלי נפלט מהרמקולים שלו, וכמו כול קול אחר הוא מגיע למיקרופון שלו. ומהמיקרופון שלו משודר אלי בחזרה. וחוזר חלילה. ומכיוון שזמן התגובה הוא לא אפס אמור להיווצר קול לאינסוף זמן(כל אמירה צריכה לחזור בהדים מלא פעמים בלי איזה גורם מגביל). למה זה לא קורה? 109.65.206.126 14:54, 10 ביולי 2011 (IDT)

העתקה מתשובה קודמת שלי: ביטול הד (w:Echo cancellation) משתמשים כבר זמן רב במכשירים אלקטרוניים שונים ומקומות שונים ברשת הטלפוניה. בלעדי זה היית שומע הד רציני בכל שיחה בטלפון עם Speaker (עברית?). Tzafrir - שיחה 03:17, 10 ביולי 2011 (IDT)
רמקול? --איש המרק - שיחה 15:22, 10 ביולי 2011 (IDT)

לא הבנתי את עיקרון הפעולה של זה. מה מכשיר, תוכנה או משהו אחר? 109.65.206.126 15:31, 10 ביולי 2011 (IDT)

בעיקרון: תוכנה. ליתר דיוק, מדובר על הד אקוסטי. כמוכן יש לציין שלא מדובר על "אינסוף". הקול המוחזר הוא בעוצמה נמוכה בהרבה מהקול המקורי. אבל מספיקה חזרה אחת כדי לגרום לבעיות. במקרים רבים לוקח למבטל ההד קצת זמן להתרגל. נסה להיות קצת בשקט, ואז פתאום להתחיל לדבר בפתאומיות. אצל חלק ממבטלי ההד (ובנסיבות המתאימות) תשמע אולי אפילו כשניה של הד. Tzafrir - שיחה 16:19, 10 ביולי 2011 (IDT)

למה זה קורה?[עריכת קוד מקור]

לפעמים בלילה (אחת לחצי שנה אם בכלל) אני חש מעין צמירמור מהיר לשנייה בכל הגוף (כל הגוף קופץ), זה דיי נעים האמת, זה ממש לא מפריע לי ואני לא מתכוון לעשות עם זה מאום. פשוט מעניין אותי איך קוראים לזה ולמה זה קורה? (בעת שכיבה, בתחילת ההירדמות - מצב נמנמום). תודה.

סימן שפיית הצמירמורים האיזורית הגיעה אליך סופסוף. עם שבעה מליון אנשים במדינה בקצב של שניה שתיים לבן אדם (אולי שלוש) יוצא שהיא מגיעה לכל אחד בערך פעמיים בשנה. נהוג להשאיר לה מתנה קטנה - עלה כותרת צבעוני או משהו בדומה - לאות הערכה.
אם אנחנו מתכוונים לאותו דבר, אז גם אני חש בכך. מישהו יודע מה ההסבר לתופעה? איש השלג - שיחה 21:12, 10 ביולי 2011 (IDT)

מצטרף לשאלה. אצלי זה די "רעידה חד פעמית" (פולס) שבא פתאום שאני מנסה להירדם. תופעה מסקרנת. 79.182.212.36 22:44, 10 ביולי 2011 (IDT)

קפיצת הירדמות 188.120.132.90 02:28, 11 ביולי 2011 (IDT)
חשבתי שאולי לזה הוא התכוון. אבל לא לזה הכוונה שלי בכל אופן. איש השלג - שיחה 07:17, 11 ביולי 2011 (IDT)

מסיסות מולרית[עריכת קוד מקור]

קראתי את הערך מסיסות, ולא הבנתי מה אומר מספרית.

נגיד נתנו לי איזו תגובת המסה ונתון Ksp ושואלים "מה המסיסות המולרית של המלח" כשהתשובה צריכה להיות ריכוז כלשהו. אז אני לא מבין מה המספר הזה במולים מייצג. מה הריכוז הזה אומר? 79.182.212.36 19:50, 10 ביולי 2011 (IDT)

הערך מול אמור לענות על שאלתך באופן די מפורט. ‏gal m‏ 20:51, 10 ביולי 2011 (IDT)