ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 275

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
דפי ארכיון של הכה את המומחה
ארכיון כללי
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10
11 12 13 14 15 16 17 18 19 20
21 22 23 24 25 26 27 28 29 30
31 32 33 34 35 36 37 38 39 40
41 42 43 44 45 46 47 48 49 50
51 52 53 54 55 56 57 58 59 60
61 62 63 64 65 66 67 68 69 70
71 72 73 74 75 76 77 78 79 80
81 82 83 84 85 86 87 88 89 90
91 92 93 94 95 96 97 98 99 100
101 102 103 104 105 106 107 108 109 110
111 112 113 114 115 116 117 118 119 120
121 122 123 124 125 126 127 128 129 130
131 132 133 134 135 136 137 138 139 140
141 142 143 144 145 146 147 148 149 150
151 152 153 154 155 156 157 158 159 160
161 162 163 164 165 166 167 168 169 170
171 172 173 174 175 176 177 178 179 180
181 182 183 184 185 186 187 188 189 190
191 192 193 194 195 196 197 198 199 200
201 202 203 204 205 206 207 208 209 210
211 212 213 214 215 216 217 218 219 220
221 222 223 224 225 226 227 228 229 230
231 232 233 234 235 236 237 238 239 240
241 242 243 244 245 246 247 248 249 250
251 252 253 254 255 256 257 258 259 260
261 262 263 264 265 266 267 268 269 270
271 272 273 274 275 276 277 278 279 280
281 282 283 284 285 286 287 288 289 290
291 292 293 294 295 296 297 298 299 300
ארכיון מתמטיקה
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10
ארכיון פיזיקה
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10
ארכיון ביולוגיה
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10
ארכיון פסיכולוגיה
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10

דף זה הוא דף ארכיון של דיון או הצבעה שהסתיימו. את המשך הדיון יש לקיים בדף השיחה של הערך או הנושא הנידון. אין לערוך דף זה.



תוכן עניינים

שמו של נירון קיסר[עריכת קוד מקור]

מצב: נענה

הועבר לשיחה:נירון קיסר 11:11, 6 בינואר 2018 (IST)

אריאל (ואוניברסיטת אריאל)[עריכת קוד מקור]

מצב: נענה

הועבר לשיחה:אריאל#החוק הישראלי באריאל

ממלכות ישראל ויהודה[עריכת קוד מקור]

מצב: ישן

על פי המחקרים המודרניים, שמטילים ספק באמינות תיאור המקרא את הממלכות, רציתי לשאול:

1. מה ייחד מבחינה אתנית/תרבותית/היסטורית את הקשר בין ממלכת יהודה לממלכת ישראל? כלומר, אם ממלכות אלו לא היו מאוחדות תחת שלטון אחד לפני פיצולן לכאורה, מה מקשר אותן אחד לשני, יותר מאשר לדוגמה את ישראל לאדום, את יהודה לאדום, את ישראל לעמון וכו'. הרי על שתיהן נאמר משום מה שהיו ממלכות של ״ישראליים״ (Israelites, ולא Israelis). אז כיצד היה טיב הקשר האתני/היסטורי ביניהן? מי החליט מהי ממלכה ״ישראלית״ ומה היא לא?

2. לפני כעשרים שנה כמדומני נמצאה כתובת המתעדת את ״בית דוד״. על פי המחקר, מהי בכלל המשמעות של בית דוד, אם המייסד שלו כלל לא היה קיים. ואם כן היה קיים, אז זה אומר שהייתה ממלכה מאוחדת!

3. האם שתי הממלכות עבדו את האל יהוה? אם כן, אז אולי זה גם מעיד על ממלכה משותפת קדמונית.

4. מתי נבנה בית המקדש הראשון, לפי הדעה ששלמה כלל לא היה קיים?

אני מקווה שהייתי בהיר מספיק בתיאור השאלה הראשונה. תודה לעונים מראש! 2.53.62.9 18:54, 20 בדצמבר 2017 (IST)

ראשית, אין דעה אחת במחקר בעניין זה. אני מניח מניסוח השאלה שאתה מתכוון למינימליסטיים, ואני עונה תשובה חלקית כי הידע שלי חלקי בנושא:
1. מסתבר, על פי פינקלשטיין, שממלכת יהודה הייתה משהו מאוד שולי בתקופת ממלכת ישראל. לאחר חורבנה של ממלכת ישראל הייתה הגירה גדולה של ישראלים ליהודה, והקשר האתני הוא מאוחר. כלומר, לאחר שאוכלוסיית יהודה הכילה כמות גדולה של ישראלים, נוצר ביניהם קשר אתני שגרם גם לערבוב של ההיסטוריות שלהם.
2. דוד, אם היה קיים, היה ראש של קבוצה אתנית קטנה, לא ממלכה. לאחר שיהודה הפכה לממלכה של ממש בשליטת הצאצאים שלו, בית המלוכה נקרא על שמו. אם לא מקבלים את התנ"ך כמקור היסטורי, קיומה של שושלת מלוכה בשם בית דוד בוודאי לא אומר שהייתה ממלכה מאוחדת.
3. לדעתם, אם אינני טועה, ממלכת ישראל לא היתה מונותאיסטית כלל ועיקר. המונותאיזם הוא המצאה יהודית מאוחרת יותר לדעתם. אציין משלי שגם על פי התנ"ך ממלכת ישראל לא הייתה כמעט בשום שלב (לאחר הפיצול) מונותיאיסטית.
4. לא יודע.
כל זה למיטב הבנתי את עמדתו של פינקלשטיין, שאינני מסכים איתה כלל ועיקר. משה פרידמן - שיחה 19:17, 20 בדצמבר 2017 (IST)
Im-yahoo.svg התגובה שלך, משה, מזכירה לי משפטים ארוכים בגרמנית שהמילה nein בסופם הופכת אותם על ראשם... אילן שמעוני - שיחה [דרוש מקור] 19:20, 20 בדצמבר 2017 (IST)
אני אקבל זאת כמחמאה. אולי זה השלב בו אני צריך ללמוד גרמנית... משה פרידמן - שיחה 19:54, 20 בדצמבר 2017 (IST)
האל יהוה היה לפחות אחד האלים שעבדו באותה הסביבה (ברשימת מלכי יהודה לפי התנך המלכים נקראים על שמו הכל מיהושפט, עם ספק לגבי אביה (בדברי הימים שמו הוא „אבים״). שלמה נקרא על שם אל אחר (שלם, כמו ירושל[י]ם). המונותאיזם הוא המצאה של סוף ימי בית ראשון.
אחת הטענות שלך היא שאם דוד היה קיים זה אומר שמה שנכתב בתנך נכון ולכן הייתה ממלכה מאוחדת. אבל הסקת המסקנות הזו שגויה. יכול להיות שכל מה שכתוב בתנך נכון. יכול להיות שכל מה שכתוב שם שגוי. אבל יכול להיות שחלקים ממה שכתובים שם שגויים. לדוגמה: די שלא הייתה יציאת מצריים כמו שמתואר בתנך (אני יכול לפרט אם זה מתבקש). לעומת זאת, די ברור שחזקיהו מלך על יהודה, הנהיג רפורמות פולחניות וגם מרד באשור.
כתובת תל דן מלמדת שבזמנו של המלך שמכונה במקרא חזאל, הממלכה שאנו קוראים לה יהודה נקראה (גם) ביתדוד. להשוואה: ממלכת ישראל מכונה במצבת מישע „בית עמרי״. מכאן סביר להניח שמישהו בשם דוד נחשב כמייסד של המלוכה ביהודה. זוהי העדות של מצבת בית דוד. לא בדיוק עדות ישירה, אבל די סבירה. אבל אין שום עדות מכאן על מעמדה של הממלכה באותה התקופה או לפניכן. Tzafrir - שיחה 00:08, 21 בדצמבר 2017 (IST)
אני רוצה להעיר שאנחנו לא באמת יודעים על קשר הדוק יותר של בני יהודה עם בני ישראל מאשר עם בני עמון, מואב, צידון... השפות האלה כולן "יהודית","עברית", "מואבית", "עמונית", "פיניקית" קרובות- יש דברים שמבחינים בין השפות האלה, אבל להגיד מה קרוב יותר למה זה באמת דורש תחכום, אותם ימים הסופרים אפשר שהציגו סגנון אישי (האמת שמקובל שהציגו סגנון אישי) והתערו באזורים שונים ולכן גם היו נתונים להשפעות "זרות".
באשר למקדש, הסיפור המקראי במלכים ובדברי הימים ניחן בפרטים, נישואי שלמה לבת-פרעה, כניסה של השפעה פיניקית לשפת הסופר (בעברית אין לחודשים שמות אלא מספרם, קרי "החודש השני", אך במלכים מופיעים לפתע שמות עצמאיים לחודשים "חודש זיו"- השמות הללו מפיניקיה ותואמים את התיאור שאכן היה מסחר ענף עם צור וצידון- שהביא ל"כיול שעונים") תיאור נמל יפו... הפרטים האלה תורמים לכך שיש קירבה יחסית בין התיאור המקראי למציאות.
ודבר נוסף, גם המקרא לא טוען לאיזו ממלכה מונותאיסטית, הוא מתאר לכל אורכו פולחנים אליליים הרווחים בציבור, ומיעוט היוצא נגדם (מיכה והמסכה, ירובעל...המקדשים בבית אל ודן, מזבחי הבעל)31.154.81.12 14:58, 21 בדצמבר 2017 (IST)
מעניין שבחומשת חומשי תורה, שנכתבו ברובם - לפי התפיסה שאתה מציג - בידי סופרים\כוהנים ממלכת יהודה, כ-800 שנה ומעל זה אחרי ההתרחשות כביכול של המאורעות המתוארים בהם, אין שום שם תאופורי, מלבד יהושוע. מצריך ידע ארכאולוגי רב ומודעות גבוהה לאנרכרוניזם ספרותי מצד אותם סופרים יהודאיים לא להשתמש בשמות המקובלים בסביבתם כשהם מתארים את ההיסטוריה הבדיונית של עמם. דבר מעניין נוסף הוא שחמשת חומשי התורה, שנכתבו ע"י סופרים יהודאיים ששירתו בבית המקדש, לא מזכירים כלל את ירושלים, אלא מדברים רק על "המקום אשר יבחר ה'". 84.229.112.112 16:03, 21 בדצמבר 2017 (IST)
מיתולוגיות שואבות מסיפורים זרים, ולתורה מקורות ותיקים יותר ממלכת יהודה. אגב יש שמות מקומות כמו בית-אל, אבל בתורה יש גם מדרשי שם, וחשיבות(איכות) לשם (שניתן בדרך כלל על ידי נשים). הדבר המעניין הוא שבעוד שהיום אנו קוראים בשמות התורה וזה לא כל כך מודגם בנ"ך.31.154.81.12 16:12, 21 בדצמבר 2017 (IST)
עדיין תמוה שסופרים בעולם העתיק, בסביבה בה כמעט כל השמות הם תאופוריים, שכותבים על היסטוריה שהתרחשה, כביכול, 1000 שנה קודם זמנם, מצטיינים כ"כ בהמנעות מוחלטת מאנרכרוניזם ספרותי בעניין שמות הגיבורים. 84.229.112.112 16:15, 21 בדצמבר 2017 (IST)
הם לא כתבו את הסיפורים ולא המציאו אותם, הם ירשו אותם- מניין להם על ערי העולם? מדובר בליקוט סיפורים שחלק מהם עלה על הכתב קודם לאחרים (ספר תולדות, ספר תולדות...) מעבר לזה כאשר אתה כותב-עורך מיתולוגיה אתה לא יכול להיות שגרתי, אז דווקא ההפך מפתיע, ששמות רבים שגרתיים.31.154.81.12 16:23, 21 בדצמבר 2017 (IST)
ודאי שיש בתורה שמות תאופוריים רבים. מן הסתם התכוונת שאין בה שמות שהמרכיב התאופורי שלהם מתייחס ליהוה. אפילו בשם יהושע שהזכרת קיימת אפשרות תאורטית שאין בו מרכיב תאופורי אלא זו צורה שרידית של בניין הפעיל טרם נשילת הה"א בין תנועות. לגבי יוכבד, צריך עיון. ראובן מ. - שיחה 23:35, 21 בדצמבר 2017 (IST)
גם אם ישנו שימוש בתיאופוריה-"יהוה" הרי שהוא זניח לזה שמופיע בעלילות נביאים, כך שסביר שמדובר בהתפתחות ראויה לציון שהאלמוני הביא לפנינו. גם בסיפור הבריאה האחד בבראשית אין איזכור כלל של "יהוה" רק של "אלהים", ובסיפור הבריאה השני (ספר תולדות הארץ והשמים) מופיע הבורא "אלהים יהוה".31.154.81.12 00:53, 22 בדצמבר 2017 (IST)
לא עברתי על כל הדיון הזה מתחילתו, כי רק רציתי לציין כי ישנן כבר שתי כתובות המזכירות את 'בית דוד' - השניה לא ידועה מספיק, ולא הספקתי לעדכן זאת בערך העברי. בנצי - שיחה 22:46, 21 בדצמבר 2017 (IST)
ספר לנו! יש קישור? משה פרידמן - שיחה 22:50, 21 בדצמבר 2017 (IST)
לא, קישור עדיין לא, אבל יש לי קשר עם חוקר ממנו אני אמור לקבל פרטים על מאמר העוסק בכך. כמוך, עיקר עיסוקי הוא בדיסציפלינה אחרת, מה שלא מותיר פנאי רב. אבל יהיה בסדר - זהו עניין חשוב דיו, וגם פינקלשטיין שינה את טעמו במידה מסוימת. בנצי - שיחה
אשמח מאוד אם תשתף את כולנו. נשמע שזה משהו מעניין. משה פרידמן - שיחה 02:04, 22 בדצמבר 2017 (IST)
הממצאים הארכיאולוגיים השונים שנמצאו פה ושם (מבנים מסוגים שונים באתרים שונים, כתובות כמו כתובת 'ביתדוד' בתל דן, מצבת מישע המזכירה את 'בית עמרי', כתובת קברו של עוזיהו מלך יהודה ועוד) רומזים לנו שלפחות חלק ממה שכתוב בתנ"ך משקף מציאות שהיתה. מה ששנוי במחלוקת הוא הסיפור שמחבר את כל הממצאים הללו - האם הסיפור שמסופר בתנ"ך מדויק, או אולי רק חלקים ממנו, או אולי בכלל סיפור אחר שאנו עדיין לא מכירים או לא מבינים. לכן, השאלות ששאלת הן אמנם שאלות טובות, אבל מובלעת בהן תובנה של "הכל או כלום" - או שכל מה שכתוב בתנ"ך נכון, או שכל התנ"ך לא נכון מבחינה היסטורית. למשל, לשאלה "מהי בכלל המשמעות של בית דוד, אם המייסד שלו כלל לא היה קיים. ואם כן היה קיים, אז זה אומר שהייתה ממלכה מאוחדת!" - על הקשת שבין "דוד היה ראש ממלכה גדולה מנהר פרת ועד נהר מצרים ומייסד שושלת בית דוד" לבין "דוד לא היה קיים כלל" יש אפשרויות רבות - היתה ממלכה מאוחדת אבל לא בדיוק בגבולות התיאור התנ"כי, היתה ממלכה רק ביהודה (או רק בישראל), היה מלך בשם דוד אבל רק בממלכת יהודה ועוד. רון חל (HLron) - שיחה 01:19, 24 בדצמבר 2017 (IST)

האו"ם מבטל את ההכרה האמריקנית בירושלים?[עריכת קוד מקור]

מצב: נענה

סליחה שזה קצת פולטי, אבל השאלה היא יותר כללית מאשר נקודתית. הכתבה אומרת "העצרת הכללית תצביע הערב על ביטול ההכרה האמריקנית בירושלים". מה שלי לא ברור זה מקור הסמכות: איך זה יתכן שארגון בינלאומי יכול לבטל הכרה של מדינה אחת במשהו? אם היום איטליה (לדוגמה) תחליט שהיא לא מכירה בקיומה של סנט פטרסבורג - למה זה עניין של האו"ם? וגם אם נגיד ההחלטה עוברת: למה שלאחריה איטליה תחזור להכיר בסנט פטרסבורג? הרי לממשל איטליה יש את הריבונות להחליט מה המדינה מכירה ומה לא. Corvus‏,(Nevermore)‏ 12:13, 21 בדצמבר 2017 (IST)

האו"ם לא באמת מבטל את "ההכרזה האמריקאית" אלא שהוא מצהיר שהאו"ם לא מכיר ב"הכרזה האמריקאית" ל"הכרה בירושלים" :-). זה עניין האו"ם כי אחת החברות באו"ם החליטה לערב את האו"ם, זה לגיטימי אפילו שזה לא מאד משנה בשטח, השגרירות עדין בתל-אביב, והפלסטינים עדין חלק ניכר מירושלים -אל-קודס. ירון לונדון הציע ברוח פיזיקלית משהו שישראל תגדיר את תל אביב כ"מערב ירושלים" וכך אלא אם ארה"ב תבחר להעביר את השגרירות, זו תהיה בירושלים המערבית דה יורה ובא גואל לציון ושלום על ישראל, כי הבעיה שלנו היא מיקום השגרירות.31.154.81.12 14:44, 21 בדצמבר 2017 (IST)

שבירה[עריכת קוד מקור]

האם כבר הוחלט על מקום בו תיבנה השגרירות האמריקנית בירושלים? בתודה, ‏ClinicalCosmologist‏ • שיחה 15:11, 21 בדצמבר 2017 (IST)

לא, אבל יש אדירכל...נחכה ונראה מה יקרה קודם, תל אביב תהפוך למערב-ירושלים או שהשגרירות תעבור פיזית ממקומה בתל אביב למקום חדש בירושלים.31.154.81.12 15:42, 21 בדצמבר 2017 (IST)

הערה[עריכת קוד מקור]

רק שכולם 'שוכחים' שהמדינה היחידה לגביה מעלים 'סוגיה' זו היא ישראל. בכל המדינות בעולם, ללא יוצאת מהכלל, המדינה ריבונית לקבוע את בירתה בכל מקום בו תחפוץ בשטחה הריבוני. עובדה שהיא אינדיקטיבית לעצם ה'לגיטימיות' של עצמאות יהודית במדינה ריבונית, היום, מצד גוף בו חברות מעל 50 מדינות מוסלמיות. אין אפילו קבלת החלטת אחת הנוגעת לישראל, שאין בה, בהכרח, הטייה ברורה. בנצי - שיחה 19:21, 21 בדצמבר 2017 (IST)

מבחינת האו"ם ירושלים כולה איננה שטח ריבוני של מדינת ישראל. אבל זה ברור לחלוטין שהאו"ם הוא בסך הכל ארגון שמבטא את האינטרסים הפוליטיים של סך המדינות החברות בו, שרובן הגדול מצדד באופן אוטומטי בצד הערבי בסכסוך שלנו. אין הרבה מה לעשות בעניין, וגם אין צורך לייחס להחלטות המתקבלות בו ערך מוסרי. על בסיס אותו עקרון, בין השאר, אני לא מייחס תוקף מוסרי לחוק הבינלאומי. משה פרידמן - שיחה 19:33, 21 בדצמבר 2017 (IST)
באופן כללי יש זיהוי שגוי בין חוק למוסר. ישנם חוקים בלתי מוסריים וכללי מוסר שאינם מחוייבים חוקית. זה נכון שרצוי שהחוק יהיה מוסרי וכן שחלקים מסויימים מהמוסר יקבעו בחוק. זה נכון גם שישנו ערך מוסרי לחוק ולציות בו, הן כמקיים הסדר הציבורי והן משום שהוא מייצג את הגוף המוסמך להסדיר את כללי החיים (בהתאמה לתפיסת העולם, זה יכול להיות העם בהכרעה דמוקרטית, או השליט שזכאי לכך מסיבות שונות וכו'). אבל אם כופרים בסמכות של מדינות לקבוע נורמות אחת לרעותה, אין כל ערך מוסרי לחוק הבינלאומי. בברכה אגלי טל - שיחה 19:51, 21 בדצמבר 2017 (IST)
בכל המקומות שבהם יש סכסוכים יש הצבעות, מחלוקות, קואליציות וסנקציות, גם אם לא בעצרת האו"ם (כי לא יצליחו להשיג רוב)... אפשר שזה מלמד על דרכם הדיפלומטית של הפלסטינים קריצה 31.154.81.12 20:25, 21 בדצמבר 2017 (IST)
אגלי טל, קודם כל -אני מסכים. אבל לחוק הבינלאומי יש בעיה נוספת, מהותית בעיני. אני כן חושב שיש תוקף מוסרי לאכיפת חוקים על ידי החברה, משום שזה צורך חברתי מהותי, ובהנחה שהחוקים אינם שרירותיים בדרך כלל מבחינה מוסרית זה עדיף על התנהלות ללא חוק. הבעיה היא ש (1) החוק הבינלאומי נתפס בעיני כלא יותר מייצוג של האינטרסים הפוליטיים של המדינות בעלות הכוח, והקשר בינו לבין מוסר רופף ביותר. זה לא המצב במדינות חוק, בהם באופן כללי המחוקקים מנסים לקבוע חוקים שיהיו טובים מוסרית על פי הבנתם. מעבר לכך, (2) אכיפת החוק איננה שיוויונית. החוק הבינלאומי נקבע על ידי המדינות החזקות לטובת עצמן, ונאכף על ידי המדינות החזקות כלפי המדינות החלשות שהשפעתן עליו מועטה. כך, אם עיראק תפלוש לכווית, או רק תחשד בהחזקת נשק כימי, הדבר יכול להוות עילה לכיבושה והפלתה, אבל אם רוסיה תפלוש לגאורגיה או תספח את קרים, או אם ארה"ב תחזיק מאגרי נשק לא קונבנציונאלי שמסוגלים להחריב את העולם כמה פעמים, לא יעשה להם דבר. את מנהיגי הנאצים האשימו בפשעי מלחמה והוציאו להורג, שזה לגמרי מוצדק, אבל בסטאלין ומאו לא העיזו לנגוע. משה פרידמן - שיחה 20:39, 21 בדצמבר 2017 (IST)
החוק הבינלאומי אינו פוליטי כמו שהיישום שלו פוליטי, הפשעים המוגדרים בחוק הבינלאומי הם "פשעי מלחמה" ו"פשעים נגד האנושות", אלה הן הגדרות חוקיות ומוסריות שקשה לערער עליהן. בכל מקרה זו לא עילה לצדד במעשים שראוי להימנע מהם: "כך עושות כולן".31.154.81.12 20:52, 21 בדצמבר 2017 (IST)
אתה מכיר הסבר מדוע שימוש בנשק כימי, למשל, הוא פחות מוסרי משימוש בפגזי טנקים? משה פרידמן - שיחה 21:01, 21 בדצמבר 2017 (IST)
האמת שכן...אבל קודם לכן, זה לא העיקר בחוק הבינלאומי שדן בעבירות "פשעי מלחמה", "פשעים נגד האנושות" ו"רצח עם" (השמטתי בתגובה הקודמת), מדובר בסעיף בעבירת פשעי המלחמה שמגיע מאמנות לשימוש בנשק לא קונבנציונאלי. ובכל מקרה הנה לך תירוץ, ממש מהחיסרון שציינת בדין הבינלאומי-אכיפתו הפוליטית. לרוב, למדינות נחשלות אין אמצעי לחימה לא קונבנציונאלים, ולכן מדובר בהרתעתן של המדינות החזקות. כמו כן הגבלת השימוש באמצעי הלחימה הללו מטרתה להגביל את הפיתוח שלהם, ובכך להקטין את ממדי הקטל במלחמות- את הפגז ואבק השריפה כבר שיכללו ננסה למנוע את פיתוחם של אמצעי הרג נוספים, שאולי יהיו יעלים יותר. מספיק הגיוני עבורך?31.154.81.12 22:08, 21 בדצמבר 2017 (IST)
אתה צודק שזה לא העיקר. העיקר הוא שחוק שנקבע על ידי החזק ונאכף רק על החלש הוא חסר תוקף מוסרי בעיני. מה שלא אומר, כמובן, שכל דבר שאסור על פי החוק הבינלאומי הוא מוסרי. בעניין הנשק הכימי, זו טענה תלושה מהמציאות. ראשית, היסטורית זה כנראה לא נכון, ומסתבר שהאיסור על הנשק הכימי מקורו בנסיון של המעצמות לדאוג לאינטרסים שלהם. שנית, למעצמות יש כבר נשק כימי. האיסור בחוק היבנלאומי בא למנוע מהמדינות החלשות יותר את היכולת לאיים על המעצמות בנשק כימי. אין באיסור הזה שום הרתעה כלפי המעצמות, אלא רק שימור יתרונם הקיים. ולבסוף, נשק כימי לא היה מגדיל את מימדי הקטל במלחמות. זה פשוט לא נכון. הנשק הכימי איננו קטלני יותר מהנשק הקונבנציונאלי. משה פרידמן - שיחה 22:24, 21 בדצמבר 2017 (IST)
אכיפה בררנית היא בהחלט לא מושא השאיפות אבל בחברה האנושית כך זה עובד, לא יורדת ממלכות שמיים מערכת צדק מושלמת, יש לעמול כדי להגיע לכזו. הביקורת שלך על הדין הבינלאומי מונעת מתחושת נחיתות מקומית- אך ורק בגלל העניין הישראלי, במרבית העולם המדינות נתלות ורואות בבית הדין מוצא ולא איום. האיסור על נשק לא קונבנציונאלי אולי משמר בתיאוריה שלך את יתרון המעצמות, אך למעשה המעצמות מוסרות בידי מדינות נחשלות נשק לא קונבנציונאלי, כדי לערוך בו "ניסויים". אתה מוכרח לחדד האוריינות שלך, אני לא כתבתי שנשק כימי כיום קטלני יותר, אני כתבתי שהוא לא שוכלל כמו אבק השריפה, ומרגע שהגבלנו את המלחמה לחומרי נפץ מסוימים אנו כופים עליה לא להפוך קטלנית יותר אלא לשמור על ממדי הקטל.31.154.81.12 23:00, 21 בדצמבר 2017 (IST)
אני מודה לך על הניתוח הפסיכולוגי והקוגניטיבי. אני בטוח שתוכל לבאר על בסיס מה חששו המעצמות שיש בנשק הכימי פוטנציאל להגדלת מימדי ההרג. כמו כן, האם תוכל לשתף אותנו בהגבלה משמעותית כלשהי על טכנולוגיה צבאית מאז פרטוקול ז'נבה 1925, משיקולים של שמירה על מימדי הקטל? מדוע, למשל, הנשק הכימי נאסר, ואילו הטנקים ומטוסי הקרב לא הוגבלו? משה פרידמן - שיחה 23:11, 21 בדצמבר 2017 (IST)
אין בעד מה. מדוע "המעצמות" חששו? את החוק הבינלאומי ניסחו משפטנים והוגים לא בראי המעצמות (אפילו שהטענה שלך מקובלת ומתבקשת בחוגים ניאו-מרקסיסטיים). החשש הוא מפיתוח אמצעי לחימה שאינם קיימים ויהפכו קטלניים יותר, יעילים יותר, זה עד כדי כך מופרך בעינך? הקפיצה בטכנולוגיית ההרג במאה ה-20 הביאה את מנסחי החוק, ומנסחי אמנות אחרות לקבע את השימוש בנשק הקטלני של המאה ה-20. שיים לב שלהבדיל ממך איני נוקב ב"נשק כימי" אלא ב"לא קונבנציונלי"- כלומר שמירה על מצאי הנשק הקיים, ושיים לב שהפיתוחים המרכזיים בנשק הם הפיכתו למדויק יותר בין היתר. אני מציע לך לשמוע את מפקדי הצבא הישראלי ולהיווכח עד כמה החוק הבינלאומי הוא חלק מחומר הלימוד וההכנה שלהם, זה בהחלט דבר חיובי, שאתה כמובן תתעלם ממנו, כי בראשך רק ערך אחד "אכיפה בררנית" (מה לעשות...המציאות מורכבת).31.154.81.12 23:25, 21 בדצמבר 2017 (IST)
מה שאתה אומר פשוט לא נכון היסטורית. האיסור על נשק כמי הוא איסור ספציפי שנוסח לראשונה בסוף המאה ה-19, וחוזק משמעותית אחרי המאה העשרים. אני לא זוכר כרגע אבל למיטב ידיעתי הוא לא התקבל על ידי משפטנים אלא על ידי פוליטיקאים. הטענה שהקפיצה הטכנולוגית של המאה העשרים הביאה לאיסור על נשק כימי היא אנכרוניסטית. הניתוח של עמדתי מדגיש, בעיקר, את הנכונות שלך לקבוע עמדה נחרצת על משהו שאינך יודע לגביו מאומה. משה פרידמן - שיחה 23:40, 21 בדצמבר 2017 (IST)
אתה שם לב שאתה היחיד שנוקב ב"נשק כימי"? אם טרם הבנת החוק הבינלאומי איננו האמנה על איסור והגבלות בנשק לא -קונבנציונלי אלא שלש העברות שהזכרתי (פשעי: מלחמה, נגד האנושות ורצח עם), והגבלות הנשק בדיני המלחמה הן רק חלק מהדין הבינלאומי. הדין הבינלאומי אושר והתקבל על ידי נציגי האומות, אבל את הדין מה לעשות יכולים לנסח רק עורכי דין, משפטנים וההוגים בתחומים הרלבנטיים. לאיסור השימוש בנשק ישנם צידוקים רבים, אני מניתי היגיון אחד, שבהחלט שירת המטרה. ניכר שאתה מעוניין להביך אותי, אבל משום מה איני נבוך, לא כל החכמה מצויה אצלי, אבל גם לא אני שטוען שהיא לא מצויה אצל האומות, אצל הוגי ומשפטני ה"מעצמות" (את הדין הבינלאומי ניסחו מי שראו עצמם נציגי האנושות והם היו בני לאומים שונים), אלא אתה שמבקש לפסול את הדין הבינלאומי. איני רואה כיצד הפרטים לגבי מינוח שאתה נעזרת בו בלבד ("נשק כימי") סותרים דברי...אולי הדברים שלך (הלא אתה נעזרת במונחים). ניכר שאתה אינך מי שהדין הבינלאומי מעסיק אותו, ואתה מרשה לעצמך להגיב בעניין כאילו ישבת בדין, אם כן לא "חטאתי" במשהו שכבודו לא "חטא".31.154.81.12 00:47, 22 בדצמבר 2017 (IST)
אני לא מנסה להביך אותך. הבאתי את הדוגמא של הנשק הכימי מסיבה מסויימת, כי זו דוגמא קלאסית לעקרון מוסרי שהיסטורית נולד ונתקבע מתוך מאבק אינטרסים של המעצמות. אבל אני לא רואה טעם להמשיך לדון איתך, לא כאן ולא במקומות אחרים, פשוט כי זה לחלוטין לא יעיל. משה פרידמן - שיחה 05:46, 22 בדצמבר 2017 (IST)
משה, אני מסכים עם כל דבריך. את מעלת החוק בשל עצם הסדרת החיים התקינים ציינתי כבר בדברי (וכבר אמרו חז"ל "אלמלא מוראה של מלכות, איש את רעהו חיים בלעו"). אגב, תיוג פועל (אאל"ט) רק כשמתבצעת חתימה לאחר הוספתו. מכיון שתייגת אותי לאחר שחתמת (ולא חתמת שנית) לא תוייגתי. סתם מידע שימושי. ערב טוב אגלי טל - שיחה 21:22, 21 בדצמבר 2017 (IST)
גם פצצות המצרר לסוגיהן נאסרו חלקית בשימוש, וכן גם פצצות זרחן, וצריך לבדוק לגבי נפל"מ, אבל אינני זוכר את מועד הכללתן באמנות הבינלאומיות. דומני שהיקף ההרג היחסי אינו כל הסיפור, ונכלל גם ההיבט של סבלו של הנפגע. כתבתי חלקית, משום שלא כל המדינות כלולות בהסכמים הרלוונטיים, וגם במדינות שכן, השימוש נעשה תחת הגבלות. בנצי - שיחה 23:22, 21 בדצמבר 2017 (IST)
אכן, כיוון שאני צריך להתגונן ממיליו של פרידמן אני רק מזכיר שאני בחרתי במונח "לא קונבנציונלי" בעוד הוא נדבק דווקא ל"נשק כימי".31.154.81.12 23:28, 21 בדצמבר 2017 (IST)
ובנפלאם אין איסור לעשות שימוש כנגד מטרות צבאיות, אך אסור ובפרט כנגד מטרות אזרחיות.31.154.81.12 23:34, 21 בדצמבר 2017 (IST)
לבנצי: בוודאי. לא כל דבר שנאסר על ידי החוק הבינלאומי הוא חסר הגיון. מבחינת הסבל של הנפגע בכלל לא ברור שפגז טנק עדיף על נשק כימי, ומסתבר מעדויות של בוגרי מלחמת העולם הראשונה שההיפך הוא הנכון. משה פרידמן - שיחה 23:40, 21 בדצמבר 2017 (IST)
בבסיס האמנות האוסרות שימוש בכלי נשק כגון נשק כימי, נשק תבערה, חימוש מצררי וכדומה עומדים שני עקרונות - אפקט בררני ונזק נותר. ברור שבמלחמה כל צד מנסה להרוג לוחמים בצד השני, אך האמנות מגינות על אזרחים שאינם מעורבים בלחימה (ובכך אפשר לראות התקדמות מהמלחמות הטוטאליות של זמנים עברו). לכן, מותר לירות ללוחם אויב כדור בראש (או פגז או טיל). כל אלו מחייבים את הצד היורה לבחור 'מטרה', לכוון ולירות. נשק כימי, לעומת זאת, מכסה שטח, כלומר הצד המשתמש בנשק אינו בורר לו מטרה צבאית אלא פוגע בכל מי שנמצא בשטח המוכה. בחימוש מצררי בעיה שונה - תתי החימוש שלא התפוצצו (נפלים) נשארים מפוזרים בשטח ומהווים למעשה מוקשים נגד אדם (שיעור הנפל תלוי באיכות וגיל החימוש, אבל גם בתנאי השטח שעליו הוטל ופרמטרים נוספים, ויכול להגיע לעשרות אחוזים), שעלולים לפגוע באזרחים גם שנים לאחר שהמלחמה באזור הסתיימה. רון חל (HLron) - שיחה 00:34, 24 בדצמבר 2017 (IST)
לרון: ראשית, היסטורית, האיסור בחוק הבינלאומי על שימוש בנשק כימי נקבע לפני המצאתו, משיקולים פוליטיים, לפני שהיה ידוע דבר על טבעו. הוא כנראה מבוסס על נורמה ותיקה יותר של איסור שימוש ברעל במלחמה שנקבע על ידי אתיקן צבאי אמריקאי במאה ה19 כמדומני. שנית, הנשק הכימי לא חייב לפגוע בשטחים נרחבים. במהלך מלחמת העולם הראשונה נעשה בו שימוש נרחב. אני לא בדקתי כרגע, אבל למיטב זכרוני הוא לא פגע באזרחים יותר מנשק אחר. משה פרידמן - שיחה 02:13, 24 בדצמבר 2017 (IST)
פרידמן, ההתמקדות שלך בהגבלות השימוש בנשק כימי היא אינדוקציה שגויה, הביקורת שלך על החוק הבינלאומי, כאילו מיסודו הוא דבר פסול, ולכן הלבינו חטאי מדינת ישראל כשלג, מונעת אולי מניע חזק לאומי-לאומני, אך גם כזה שיכול לשבש עיקר מטפל, והבר הופך תבן. לצורך העניין אזכיר שעל כל האמנות הבינלאומיות של המאה ה-19 (בהן ז'נבה המפורסמת) לא הועמדו לדין על פי החוק הבינלאומי-פשעי מלחמה אלא לאחר מלחמת העולם השנייה. אתה ממשיך להציג הטיעון שנשק כימי אינו אכזר וקטלני מנשק קונבנציונלי, ולא נראה לי שמישהו מעוניין לבחור בין דבר לבין כולרה, חבית נפץ או גז עצבים. אני מזכיר לך שכבר בתחילת הדיון (הלא ענייני ביותר...) הסכמתי איתך שהדין הבינלאומי רחוק מלהיות מושלם, אך חלקתי על הטענה שלך שהוא פסול מיסודו, כיוון שאי אפשר להתכחש לכך האיסורים על הרג ללא הבחנה של אוכלוסייה אזרחית הם דבר צודק, ומקומן של הטענות שלך הוא לגבי אכיפתו הבררנית של החוק. בכל מקרה אני מציע שתשלח לוועדות האו"ם בנושא את בקשתך הכנה להתיר את השימוש בנשק כימי, כי הרי אין זה הוגן שלמעצמות הבינלאומית בלבד יהיה נשק כימי ולמעצמות אזוריות בלבד ומדינות נחשלות לא (מעניין איך קרה שלכל מיני מדינות שאינן מעצמות אכן יש גישה לנשק כימי, לפיתוחו, לייצורו ולשימוש בו- כאן בויקיפדיה זה מפתיע במיוחד כשלידע אין גבולות).31.154.81.12 10:57, 24 בדצמבר 2017 (IST)
רעל, ככל נשק כימי, הוא נשק לא בררני. אם אכן המקור לאיסור השימוש הוא באיסור שימוש ברעל, זה רק מחזק את טענתי. האזכור של המלחמה העולמית הגדולה (מלחמת העולם הראשונה) לא סותר - איסור השימוש נובע מהפוטנציאל, לא משימוש ספציפי זה או אחר. ראוי גם לשים לב להבדל בין חיילים לבין אזרחים - חיילים מותר להרוג אבל אסור להפעיל עליהם נשק כימי מכל סוג (לכן יש איסור שימוש בזרחן, שאפקט הנזק שלו הוא כתוצאה מפעולה כימית), ואילו אזרחים אסור להרוג אבל מותר להפעיל עליהם אמצעים כימיים מסויימים כגון גז מדמיע. אגב, באחד ממבצעי צה"ל ברצועת עזה, איראן הגישה תלונה על שימוש ישראלי בנשק כימי בגלל שצה"ל השתמש בפגזי עשן בשטח אזרחי. רון חל (HLron) - שיחה 23:01, 24 בדצמבר 2017 (IST)
האיסור שנקבע על רעל לא קשור לבררניות. שימוש בחץ או בלהב מורעל הוא מאוד נקודתי. האיסור המקורי על שימוש בפגזים המכילים גזים מחניקים לא התבסס על בררניות, משום שלא הייתה אז כל סיבה להניח שנשק זה הוא פחות בררני מפגז רגיל. אני גם לא יודע האם זה נכון כיום. אני מציע לך לשמוע את ההרצאה שקישרתי לעיל, ואחר כך נוכל לדון על בסיס עובדות. כמובן, זה לא מקור הידע הלגיטימי היחיד. אבל כרגע זה נראה שהדיון קצת באוויר. משה פרידמן - שיחה 03:56, 25 בדצמבר 2017 (IST)
הרצאה היסטורית מעניינת, אבל כמו שהד"ר אומר במפורש - ההיסטוריה של ההגדרה נשכחה מזמן, והשאלה כיום היא מה נופל בתוך ההגדרות של האמנות הקיימות ומה לא. הדיונים בוועדות נובעים מאינטרסים, למשל, בדיונים על חימוש מצררי היו מדינות שדרשו להגדיר חימוש כזה כחימוש שיש בו יותר מ-9 תת-חימושים (כי להן יש חימוש עם פחות מ-9 תתי-חימושים, ורצו שלא יחשב לחימוש מצררי אסור). כדי להסתיר את האינטרסים הללו צריך לתת להם כיסוי הנובע מעקרון. על העקרון הזה כתבתי. רון חל (HLron) - שיחה 12:39, 26 בדצמבר 2017 (IST)
מדינה זכאית לקבוע מה שהיא רוצה בתחום הריבונות שלה. מדינה לא יכולה לאלץ מדינות אחרות להכיר בה. בשנת 1980 חוקקה ישראל את חוק יסוד: ירושלים בירת ישראל. בתגובה עברו כל השגרירויות המועטות שהיו בירושלים לתל אביב. הקונצנזוס בין מדינות העולם (כולל צרפת וגרמניה) שירושלים היא אולי בירת ישראל אך גם בירת פלסטין, וצריך להכיר בשתיהן באותה העת. Tzafrir - שיחה 12:14, 22 בדצמבר 2017 (IST)
אתה מביא את ההתייחסות הבינלאומית כבסיס כלשהו ל'מעמדה' הערבי-מוסלמי של ירושלים, כאשר היא באופן מובהק מוטית ולוביסטית. מעולם לא היתה ישות מדינית ערבית בשם פלסטין. אולי תהיה בעתיד, תחת הסכם כזה או אחר. הדרישה הערבית הגורפת עדיין לא יוצרת עובדה היסטורית, מלבד פרק הכיבוש הירדני ב-1948, כפי שציינתי בהערתי המקורית. 'חשיבותה' המוסלמית של ירושלים נובעת מחשיבותה היהודית-ישראלית, במסגרת ההתנגדות הדתית לשיבת ישראל לארצו, באשר הוא. מעניין שאין דרישה לקבל את רמלה כבירה, למרות שהיא היתה בירת השלטון לאחר הכיבוש הערבי של ארץ ישראל. ירושלים מעולם לא היתה כזו, רמלה כן. מעניינות תהפוכות הפוליטיקה, או שמא, הדתופוליטיקה. בנצי - שיחה 18:10, 22 בדצמבר 2017 (IST)

אפשר בבקשה לחדול מאד הומינם והתנצחויות אישיות? אילן שמעוני - שיחה [דרוש מקור] 18:20, 22 בדצמבר 2017 (IST)

אני מביא את ההתיחסות הבינלאומית כעדות למעמד הבינלאומי. אפשר לטעון שאו״ם שמום ושלא משנה מה יגידו הגויים. אבל זה עדיין לא משנה את מה שהגויים אומרים. אתה יכול לטעון עד מחר שירושלים לא חשובה לפלסטינים. המציאות מוכיחה אחרת. Tzafrir - שיחה 19:15, 22 בדצמבר 2017 (IST)
אתה מתעלם ממה שאמרתי, ומסלף אותם. לא אמרתי שאינה חשובה להם, אלא שהמניע שלהם הוא דתי, וירושלים היא תירוץ. אינני יודע על איזו 'מציאות' אתה מדבר, באמת שלא, כאילו אין הטייה לוביסטית ברורה. הרי הקביעות האחרונות של גופים בינלאומיים שונים בדבר "העדר כל זיקה היסטורית ודתית של ירושלים לעם ישראל" אינה מעידה על מה 'מגיע' לערבים, אלא על מה ש'לא מגיע' ליהודים. שם שורש הבעיה. לא שיתוף, ולא בן-בנו של שיתוף, אלא התנגדות לעצם ההיסטוריה הישראלית-יהודית של ירושלים ולמקומה הדתי בהיסטוריה של עם ישראל, עד כדי הכחשה ושלילה בוטה של עובדות מדעיות שאין עליהם חולק בקהיליה המדעית. מעבר לזה, כל היתר הם זוטות מדיניות שניתן לפתור בקלות, לדעתי. בנצי - שיחה 19:58, 22 בדצמבר 2017 (IST)
באותו עניין: בחדשות של שעה זו נמסרה הודעה לפיה שגריר ישראל לאונסק"ו הונחה להודיע על פרישתה של ישראל מהארגון. לא במקרה, בשל ההכחשה שתיארתי לעיל. בנצי - שיחה 20:04, 22 בדצמבר 2017 (IST)
ב-1947 ירושלים נותרה מחוץ לחלוקה בין הערבים והיהודים. העולם הנוצרי ניצל את ההזדמנות כדי להוציא אותה מבעלותם של המוסלמים ולחסום גם בעלות יהודית. נראה שגם מדינות המערב החילוניות, עדיין חיות על האתוס הנוצרי הישן. ירושלים כבירת ישראל שומטת את הבסיס לאתוס הזה, ומשליכה לפח את ה"הוכחה" שאלוהים נטש את עם ישראל והעניש אותו בחורבן מדיני ופיזורו בעולם. 1900 שנה הם חגגו את אסונם של היהודים. זה לא הערבים שמענינים אותם, אלא היהודים. הם בעדם רק כי הם נגדנו. Liad Malone - שיחה 22:08, 22 בדצמבר 2017 (IST)

תשובה למשה פרידמן: ההגבלות על שימוש בנשק לא קונבנציונלי נוצרו כדי למנוע פגיעה באוכלוסייה לא לוחמת (איסור זה מעוגן בחוק ההומניטרי הבין לאומי של הצלב האדום): זוהי הסיבה שדברים כמו מוקשים חבויים, קליעים שמתפוצצים בתוך הגוף של הנפגע, רסס שעשוי מחומרים שאי אפשר לראותם ע"י סריקת רנטגן, נשקים המבוססים על אש, קליעים המתרחבים בתוך גוף הנפגע וכו'. בד"כ הסיבה לאיסורים היא כדי לעזור לצוותי הרפואה לטפל בפצועים, או למזער פגיעה באזרחים (כלי נשק ביולוגיים יכולים להגיע למרכזי אוכלוסייה), פגיעה בכלכלה (פצצות תבערה יכולות להחריב ערים שלמות ולהרוס כלכלה שלמה של מדינה, נשורת רדיואקטיבית יכולה להישאר באותו מקום שנים) או פגיעה במדינות שכנות שלא קשורות למלחמה. זה לא שהאיסור על כלי נשק מסוימים מקטין את הסבל של המלחמה: ניתן לגרום לאנשים לסבול גם ללא לפגוע בהם בכלי נשק (לוחמה פסיכולוגית, סנקציות כלכליות, איסור עזיבה, הרעבה מכוונת {דבר שלצערי נעשה באפריקה ותימן} או ניתוק תשתיות כמו מים, חשמל ואינטרנט), הוא פשוט מקטין את הסבל הישיר שנגרם לאוכלוסייה הלא לוחמת ע"י הכוחות הכובשים. --Sargon the true king - שיחה 19:08, 18 בינואר 2018 (IST)

החדרת הנצרות לארצות שונות על ידי המיסיונרים הראשונים[עריכת קוד מקור]

מצב: נענה

האם הנצרות הוחדרה על ידי מיסיונרים לאירופה הפגאנית (ומאוחר יותר לאפריקה ולמזרח אסיה הפגאניים) בתהליך שבו המיסיונרים "הכריזמטיים" פנו לממשל ולאליטה ואז חלק מהממשל והאליטה הנחילו את הנצרות לזרמים שונים בעם או שמא המיסיונרים פנו דווקא לציבור הכללי או לאוכלוסיות קשות יום והנחילו להם את הנצרות ישירות? בתודה, ‏ClinicalCosmologist‏ • שיחה 17:41, 21 בדצמבר 2017 (IST)

גם וגם, היו המרות דת המוניות בהמשך להסכמי מלכים (כמו קונסטנטינוס וכמו שארל) והיו המרות דת ש"הכשירו" הקרקע.31.154.81.12 17:53, 21 בדצמבר 2017 (IST)
תמיד אני משתאה לנוכח יכולת ההמרה של דתות מבוססות מוסר. אילן שמעוני - שיחה [דרוש מקור] 19:08, 21 בדצמבר 2017 (IST)
משתמש:אילן שמעוני, מכיוון שמצד אחד זה לא קשור ישירות לדיון אבל מצד שני, חשוב לי לשמוע עוד, תסכים בבקשה רבה לפרט עוד, באופן יוצא מן הכלל, בדף שיחתי? אודה לך. ‏ClinicalCosmologist‏ • שיחה 19:42, 21 בדצמבר 2017 (IST)
מדוע לפנות לדף השיחה שלך? הכה את המומחה הוא בדוק מה שמתאים לזה.
דתות מבוססות מוסר - אנחנו רגילים לחשוב על נצרות ואיסלאם, אבל הרשימה כוללת גם הינדואיזם, קונפוציואיזם, טאואיזם ובודהיזם. בטח שכחתי כמה.
על כל פנים הן התפשטו כאש בדה קוצים, ולמיטב ידיעתי מעולם לא שחררה דת מבוססת מוסר לדת אלילית למעט שוליים. אבל דתות המוסר בהחלט התחרו בינהן, כבשו ושחררו שטחים. אילן שמעוני - שיחה [דרוש מקור] 20:09, 21 בדצמבר 2017 (IST)
במקרה של בודהיזם זה צורם במיוחד (אף על פי שגם בנצרות ומעט פחות ביהדות), ראו בורמה והרוהינגה...31.154.81.12 20:22, 21 בדצמבר 2017 (IST)
גם האיסלאם והנצרות, שהיא צאצאית היהדות, עודה כזו והייתה כזו בהתאמה. זה לא מייחד את הבודהיזם יותר מכל דת אחרת. אילן שמעוני - שיחה [דרוש מקור] 20:25, 21 בדצמבר 2017 (IST)
בבודהיזם יש דגש על היעדר משמעות לדברים ודגש על אי-פגיעה באחר ובחי, בגלל זה צורם במיוחד.31.154.81.12 20:50, 21 בדצמבר 2017 (IST)
איך דת שביסודה עומד חופש הבחירה, שלמה עם המרתם של המונים שבפירוש עושים זאת לא מטעמים של התגלות אישית. בשביל זה ישנם הזרמים האנבפטיסטים (והרפורמציה בכלל).31.154.81.12 20:12, 21 בדצמבר 2017 (IST)
איך זה קשור למה שהוא שאל ומה שעניתי? אילן שמעוני - שיחה [דרוש מקור] 20:23, 21 בדצמבר 2017 (IST)
טוב...התכוונתי שבפעולות ההמרה יש משהו פגום מוסרית, הוא מתערב בבחירה החופשית, ולמעשה לא יוצר מאמינים משכילים בדת אלא "תינוקות שנישבו".31.154.81.12 20:50, 21 בדצמבר 2017 (IST)
אילן ביקשתי שתפנה בדף שיחתי כי זה לא עונה לשאלתי לגבי המהלכים הספציפיים בהם זה קרה, לפי המחקר. ‏ClinicalCosmologist‏ • שיחה 20:16, 21 בדצמבר 2017 (IST)
זה המשך דיון באותה תופעה. מקומו כאן. לו זה היה גולש לאיזה נושא אזוטרי שמעניין רק את שנינו ניחא, אבל כמו שאתה רואה כבר באו תגובות נוספות. אילן שמעוני - שיחה [דרוש מקור] 20:19, 21 בדצמבר 2017 (IST)
אני לא מסכים אבל אני מקווה שאכן תגיע תשובה לשאלה הישירה ששאלתי... ‏ClinicalCosmologist‏ • שיחה 20:24, 21 בדצמבר 2017 (IST)
בגאורגיה וכנראה גם במקומות אחרים נציגי ישו נתקבלו בסבר פנים יפות כיוון שהיו בעצמם יהודים, ומן הסתם הנוצרים הראשונים באותן מדינות היו יהודים. Geagea - שיחה 20:27, 21 בדצמבר 2017 (IST)
אז תוסיף לרשימה יהדות. אין לי ויכוח עם זה. אילן שמעוני - שיחה [דרוש מקור] 20:30, 21 בדצמבר 2017 (IST)

שבירה - צר לי לראות שאף אחד לא ענה לשאלתי[עריכת קוד מקור]

מי שרוצה מוזמן לענות לגוף השאלה עצמה. בברכה, ‏ClinicalCosmologist‏ • שיחה 20:40, 21 בדצמבר 2017 (IST)

קוסמולוג'יסט, לשאלה המקורית התשובה היא גם וגם, בעבר כאשר היו מלכים, ברגע שהם המירו דתם, כל העם המירו דתו, לעומת זאת היו מקרים של התערות קהילות (זה התרחש במידה עם הויקינגים שפשטו על אירופה) ומקרים של מיסיון להכשרת הקרקע תוך הקמת מוסדות (בית ספר, כנסייה ומרפאה) ובשל ההתמדה והתנאים הבעייתיים באזורים מסוימים, הנוצרים לצורך העניין שרדו והאחרים התמעטו, באשר לאיסלאם, ההמרה הדתית הייתה כורח עבור מי שביקש לשמור על ראשו מחובר לכתפיים, לא שחסרו מקרים כאלה אצל הנוצרים (אינקוויזיציה- מי כמונו היהודים וצאצאיהם יודעים).31.154.81.12 20:46, 21 בדצמבר 2017 (IST)
למיטב ידיעתי, האינקווזיציה בגדול לא כפתה על יהודים להמיר את דתם. האם אני טועה? משה פרידמן - שיחה 20:57, 21 בדצמבר 2017 (IST)
לאינקוויזיציה בספרד היה חלק משמעותי באכיפת המרת הדת של היהודים.31.154.81.12 21:30, 21 בדצמבר 2017 (IST)
כרגיל אני לא מבין אותך. אשאל בפשטות, האם יהודי שלא המיר את דתו היה נתון לסכנת חיים מצד האינקויזיציה הספרדית? משה פרידמן - שיחה 22:01, 21 בדצמבר 2017 (IST)
לא, אבל נוצרי שהמיר דתו מיהדות כן.31.154.81.12 22:02, 21 בדצמבר 2017 (IST)
אם כך, טענתך לעיל כי "ההמרה הדתית הייתה כורח עבור מי שביקש לשמור על ראשו מחובר לכתפיים" ביחס לאינקוויזיציה איננה נכונה. משה פרידמן - שיחה 22:27, 21 בדצמבר 2017 (IST)
כן, מי שלא המיר את דתו לא היה בספרד... אתה קצת מעורר רחמים, במאמץ שלך לחלץ ממני סתירות... אני לא מכונת חישוב, אני לא מדבר אסמבלר או שפת מכונה, אני כותב בשפת הדיבור.31.154.81.12 22:53, 21 בדצמבר 2017 (IST)
אילו היית מודה בטעותך כששאלתי לראשונה, היית חוסך מעצמך את הצורך לפרש את דברי עצמך בצורה אפולוגטית. משה פרידמן - שיחה 23:01, 21 בדצמבר 2017 (IST)
כן כי אני פשוט עובד אצלך וחלילה שתפטר אותי... הנה אני אפולוגטי, מצטער אבל באיזו טעות להודות?31.154.81.12 23:18, 21 בדצמבר 2017 (IST)
זה כבר ממש מגוחך. כתבת שההמרה הדתית נכפתה על היהודים בידי האינקויזציה, וכששאלתי אותך על כך התחלת לתת לדברי עצמך פרשנות אפולוגטית. משה פרידמן - שיחה 23:31, 21 בדצמבר 2017 (IST)
לא האינקוויזציה כפתה עליהם את הטבילה, אבל להישאר נוצרים...(אתה מבין אין מניעה מנוצרי להיות יהודי), אבל תמשיך לעסוק בעיקר, זה מחמיא לך כמו לי...31.154.81.12 00:35, 22 בדצמבר 2017 (IST)
צר לי שהדיון פה מתדרדר לאד הומינם. משה, לא מדובר רק באינקיויזיציה. לאורך השנים תופעות כמו פוגרומים, חוקים מפלים והתנכלויות הפעילו לחץ גדול על יהודים להמיר את דתם. אילן שמעוני - שיחה [דרוש מקור] 11:28, 22 בדצמבר 2017 (IST)
לא התכחשתי לכך שהיו נסיונות להמיר את דתם של היהודים בכוח. רק הערתי ביחס לתפקידה של האינקויזיציה. ולגוף הדברים, במקרה של העם היהודי, אינני בטוח כלל האם הרדיפות הללו הגדילו או הקטינו את היקף המרת הדת. יהודים המירו את דתם עם ובלי רדיפות. משה פרידמן - שיחה 12:55, 22 בדצמבר 2017 (IST)
סטטיסטיקה עושה את זה לברור. אם העם היהודי היה מתרבה באותו שיעור של האוכלוסיה הכללית, היו למעלה מ-50 מליון יהודים בעולם ערב מלחמת העולם השנייה. אילן שמעוני - שיחה [דרוש מקור] 15:15, 22 בדצמבר 2017 (IST)
כפי שכתבתי לעיל, יהודים המירו את דתם עם ובלי רדיפות. העם היהודי איבד הרבה מטובי בניו להתבוללות בתקופות בהם הגויים האירו לו פנים, כמו גם בתקופות של רדיפות. את המספרים אני לא יודע לעשות, אבל לא ניתן להסתפק בכך שהעם היהודי קטן מהצפוי. גם היום, שאין גזירות שמד, יהודים רבים הגרים בחוץ לארץ עוזבים את דתם ואת עמם ומתבוללים בקרב העמים בינם הם שרויים. כמובן, לא הכל ניתן להשוות, אבל צריך הרבה ידע כדי לקבוע האם הרדיפות גרמו להמרת דת בקרב היהודים יותר מאשר גורמים אחרים. משה פרידמן - שיחה 15:28, 22 בדצמבר 2017 (IST)
כמו מישהו כתב שמרבית מי שעזבו את דתם עשו זאת מטעם כזה או אחר...אבל העיקר להתנצח.31.154.81.12 20:29, 22 בדצמבר 2017 (IST)

──────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────── אין לי נתונים ומידע מדויק אבל האינטואיציה שלי אומרת שדוקא בזמני רוחה וקבלה ההתבוללות גואה. ראה תקופת הנאורות וכן יהודי הגולה היום. בברכה אגלי טל - שיחה 01:51, 24 בדצמבר 2017 (IST)

בנוגע לתקצירי ערכים מומלצים המובאים בעמוד הראשי[עריכת קוד מקור]

מצב: טופל

הועבר ל ויקיפדיה:דלפק ייעוץ#בנוגע לתקצירי ערכים מומלצים המובאים בעמוד הראשי

מישהו כאן מבין בתעופה?[עריכת קוד מקור]

מצב: נענה

אני לא הצלחתי להבין את התופעה הנקראת Accelerated Stalls. מהי ובאיזה מצבים היא מתרחשת? 132.66.91.219 19:43, 21 בדצמבר 2017 (IST)

הסתכלת באתר הזה? אילן שמעוני - שיחה [דרוש מקור] 20:17, 21 בדצמבר 2017 (IST)
מדובר בהזדקרות מואצת, כאשר המטוס יוצר זווית אנכית לאופק הוא צריך להגביר (או להוריד-פחות רלבנטי) מהירות כדי לפצות על העילוי שמאבד בגלל התפצלותו לרכיבים אופקי ואנכי (ולא רק אנכי). כאשר המטוס "מושך" למעלה אבל לא מגביר מהירות, ההזדקרות שלו מואצת וכך מתרחשות להן תאונות...31.154.81.12 20:20, 21 בדצמבר 2017 (IST)
שם מ8ובא הסבר אחר - זו הזדקרות במהירות שבטיסה אופקית לא תגרום להזדקרות. הסיבה לכך היא טיפו חד מדי לגובה, שהמקרה הקיצוני שלו אכן אנכית לאופק. אילן שמעוני - שיחה [דרוש מקור]
זה מה שכתבתי, ברגע שאתה טס אופקית המהירות הדרושה ליצירת עילוי נמוכה יותר מהמהירות הנדרשת ליצירת אותו עילוי אך בזווית לאופק...31.154.81.12 20:42, 21 בדצמבר 2017 (IST)
צודק. אילן שמעוני - שיחה [דרוש מקור] 11:26, 22 בדצמבר 2017 (IST)

מפת תנועה[עריכת קוד מקור]

מצב: ישן, לא נענה

היי. יש איזה מקום בו אפשר למצוא מפת תנועה חדשה של העיר העתיקה בבאר שבע? ברחוב הזה נוסעים רק צפונה, זה דו כיווני, וזה סגור לתנועה? תודה, יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 21:00, 21 בדצמבר 2017 (IST)

גוגל מפס? אמיר מלכי-אור - שיחה 00:41, 22 בדצמבר 2017 (IST)
נניח שזה מעודכן. איך זה יעזור? יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 00:45, 22 בדצמבר 2017 (IST)
נסה לתכנן מסלול נסיעה ברכב.31.154.81.12 01:05, 22 בדצמבר 2017 (IST)
הבנתי את הכוונה. תודה. אבל אין משהו מוחשי יותר? כי כל הרחובות שלא מסומנות עם חץ, לא ידוע אם זה כי זה דו כיווני, כי אין תנועה, או כי לא סימנו את הרחוב הזה. ואין אחריות שכל אחד מהחצים בנפרד שכן מופיע, הוא מעודכן לחצי השנה האחרונה, מאז המהפכה. מניסיון שלי עם גוגל מפס, קשה לסמוך על זה. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 03:26, 22 בדצמבר 2017 (IST)
הרחוב היחיד בעיר העתיקה שבו אין תנועה כלל (קק"ל), לא נראה כאילו אפשר לנסוע בו. החצים שמסומנים, עד כמה שראיתי, מתאימים בפועל למקומות שבהם אסור ומותר לנהוג. אמיר מלכי-אור - שיחה 18:26, 23 בדצמבר 2017 (IST)
אבל רחוב בית אשל מוצג כחד כיווני. ככל הידוע לי, זה לא היה ככה גם קודם, לא רק עכשיו. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 19:42, 23 בדצמבר 2017 (IST)
למיטב זכרוני, החלק של בית אשל שבתוך העיר (לא בין השוק לתחנה המרכזית) הוא אכן חד כיווני. אני לא נוהג ברחוב זה בדרך כלל, אבל למיטב זכרוני, כשאני חוצה אותו, התנועה מגיעה רק מכיוון אחד. אמיר מלכי-אור - שיחה 12:30, 24 בדצמבר 2017 (IST)
וזה אומר שכל חץ שיש למפה יכול להתייחס לא לרחוב כולו, אלא רק לחלק לא ידוע ממנו. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 12:59, 24 בדצמבר 2017 (IST)
לא. הסימון במפה של החלק הדו סטרי הוא בחצים לשני הכיוונים. בשאר הרחוב יש חץ רק לכיוון אחד. אמיר מלכי-אור - שיחה 13:17, 24 בדצמבר 2017 (IST)
צודק. ומה בעניין התוקף? זה יכול להיות המבנה הישן, חלקית או כולו. המפות שלהם לא מעודכנות משהו. למשל, גיליתי לתדהמתי שהקמפוס החדש של בן גוריון בכלל לא מופיע על המפה, יש שם שטח אפור בגודל של שכונה. מילאתי טופס שגיאה לפני חודש, טרם קיבלתי תשובה. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 16:05, 24 בדצמבר 2017 (IST)
איזה קמפוס חדש? לגבי העיר העתיקה- אני לא זוכר שהיה שינוי בהסדרי התנועה בזמן האחרון, למעט הסגירה של החלק התחתון של רח' קק"ל, שנפתח מחדש. ממה שאני רואה, בחלקים של העיר העתיקה שאני נוהג בהם, המפה שלהם נראית לי מדוייקת. אמיר מלכי-אור - שיחה 17:06, 24 בדצמבר 2017 (IST)
מה זאת אומרת איזה? הקמפוס הצפוני. השטח שלו דומה לשטח של הקמפוס מרקוס "הראשי" ברחוב בן גוריון, והוא לא מופיע על המפה. לפני חצי שנה נעשתה מהפכה בהסדרי תנועה בעיר העתיקה. אם ברחוב מסויים ההסדרים נותרו ללא שינוי - אז מדובר בצירוף מקרים. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 02:45, 25 בדצמבר 2017 (IST)

משהו יום ראשון בשבוע המוסלמי?[עריכת קוד מקור]

מצב: נענה

יום שישי זה יום קדוש. האם זה אומר ששבוע מתחיל ביום שבת?-- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

במרבית המדינות המוסלמיות סוף השבוע הוא בשישי-שבת ובאחרות סוף השבוע הוא בשבת-ראשון (בהתאם לעולם המערבי- לבנון למשל). באיראן עובדים בחמישי חצי יום ובשישי יום מנוחה (בשבת עובדים אבל יהודים לא). ישנו פרוט בערך באנגלית (אנ').31.154.81.12 11:35, 22 בדצמבר 2017 (IST)

באיזה שלב סטאר טראק מפסיק להיות גרוע?[עריכת קוד מקור]

מצב: ישן

ניסיתי לראות את העונה הראשונה אחד הדברים הגרועים ביותר שצפיתי בהם (מפריע במיוחד משחק רע ורעיונות לא מרחקי לכת. כלב חד קרן.). כן, שנות ה-60. כן, תקציב דל. אבל התירוצים לא משנים את התוצאה: מדובר בסדרה גרועה (אולי לפני 50 שנה היא היתה טובה. לא היום).

מצד שני סרטים חדשים נראים ממש טוב. עם משחק ברמה סבירה, אפקטים וסיפור. השאלה היא באיזה שלב אפשר להתחיל להינות בלי התנצלות ("כן, אבל תחשוב שזה היה לפני...")? אולי עדיף ללכת על הסרטים באורך מלא ולוותר בכלל על הסדרות? שואל השאלות - שיחה 17:34, 22 בדצמבר 2017 (IST)

לא חושב שתמצא שובה דפניטיבית על זה. ראשית, גם בסדרה הראשונה היו פרקים טובים כמו "העיר שעל שפת הנצח". שנית, זה עניין שמאד נקבע על ידי טעם אישי. אילן שמעוני - שיחה [דרוש מקור] 18:33, 22 בדצמבר 2017 (IST)
אני זוכר את הסדרה הזאת כמרתקת. היה (ועדיין יש) לה מסר אנטי-גזעני חשוב מאד, במיוחד באמריקה (והעולם) של שנות ה-60. Liad Malone - שיחה 18:35, 22 בדצמבר 2017 (IST)
מסכים שזה פרק טוב. בין המועטים שבאמת זכאים לתשומת לב. ולגבי כל המסרים הרלוונטיים לשנות ה60: זה בדיוק מה שאני לא רוצה לראות. אני לא מעוניין לראות סדרת היסטוריה, אלא מד"ב. אני שואל באיזה שלב הסדרה הופכת למשהו כייף לצפייה בלי "אבל בשנים הללו...". כי עם כל הכבוד תחפושת של "איש תנין" אני יכול למצוא גם בפורים. אדם בוגר ב-2017 לא מתרשם ממסיכה של קופיקו.
חשבתי אולי להתחיל לראות מהיום אחורה בזמן? אבל אז אולי אני מאבד מהרצף, כי בכל זמן יש מדי פעם ציר זמן. שואל השאלות - שיחה 19:41, 22 בדצמבר 2017 (IST)
ממה שזכור לי בכל סידרה היו פרקים טובים ופרקים רעים. באופן כללי אני חושב ש"בבילון חמש" הייתה סידרה טובה יותר מסטאר טרק, לפחות בשלושת העונות הראשונות (את האחרונות לא ראיתי) אילן שמעוני - שיחה [דרוש מקור] 19:55, 22 בדצמבר 2017 (IST)
אם אני הייתי במקומך, אם הזמן לראות, הייתי רואה את הכל למרות שזה רע וסובל זמנית, כי אחר כך תראה המון התייחסויות לארועי העבר. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 19:57, 22 בדצמבר 2017 (IST)
IKhitron חלק מהרעיון זה להינות ולא "לסבול זמנית". לפי מה שאני מבין ממך קיים בכל זאת ציר זמן. האם לדעתך לראות סרטים באורך מלא ולא את הסדרות יספיק? שואל השאלות - שיחה 20:02, 22 בדצמבר 2017 (IST)
יספיק למה? תלוי מה המטרה שלך. אם לי הייתה שנה מיותרת, הייתי רואה את כל הפרקים, מיד אחרי כל סדרות הסטארגייט. אתה צריך להחליט, מה חשוב לך יותר: אם תראה את qhu ולא תדע על מה מדברים כשמזכירים את פגישותיו האחרות. או שאפילו לא תדע שאתה מפספס משהו. אולי זה לא חשוב לך. או שאולי כדאי לך למצוא אתר ברשת שמתאר את כל הקישורים הללו, ותקרא אותו. אבל זה יהיה ארוך. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 20:06, 22 בדצמבר 2017 (IST)
זה לדעתי דיעה נורא אישית. יש אנשים, ואני בינם שאוהבים את סטאר טרק. יש הרבה סדרות, והרבה דעות עליהם. יש כאלה שיריבו איתך על הדור הבא לעומת חלל עמוק 9, שלא לדבר על הסדרה החדשה. לכל אחד יש העדפות. לא מדבר אליך? לא צריך לראות... יש גם בבילון 5. אמא של גולן - שיחה 21:12, 23 בדצמבר 2017 (IST)

כמה זה דש אחד?[עריכת קוד מקור]

מצב: נענה

במדעי הקוקטיילים , כמה זה "דש" dash אחד? ניחוש: זה טיפה אחת? 213.55.184.211 20:05, 23 בדצמבר 2017 (IST)

Term Measurement (US) Measurement (Metric)

1 dash (*) 1/32 fl. ounce 0.92 mLאילן שמעוני - שיחה [דרוש מקור] 20:43, 23 בדצמבר 2017 (IST)

גישה/פילוסופיה/נושא בפסיכולוגיה: כל דבר שקורה הוא באשמתך[עריכת קוד מקור]

מצב: ישן

מחפש מידע (אם יש) על גישה/פילוסופיה/נושא בפסיכולוגיה שאומר שכל דבר שקורה הוא באשמתך. למשל: אם אתה לא מצליח להגיע לאוניברסיטה, זה לא כי גדלת במדינת עולם שלישית זה כי לא עשית מה שצריך בשביל להגיע בכל זאת לאוניברסיטה. מקווה שהסברתי נכון את הכוונה. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

אנרכיזם שהיטיבה לתאר כאוטופיה איין ראנד.31.154.81.12 17:37, 24 בדצמבר 2017 (IST)
ואולי כדאי לפרט שלא מדובר באשמה אלא ב"טוב המירבי", אין אפשרות מעשית להביא אוניברסיטה ומקצועות מחקר ותעשייה עילית למדינות נחשלות, כי לא כולם יכולים להיות עשירים (עשיר-עני הן הגדרות יחסיות). העיקרון מאחורי ליברליזם כלכלי ש"הטוב המרבי" הוא כאשר מתקיימות ההגדרות היחסיות של עשיר-עני, כלומר כאשר אין שוויון או כאשר יש "אי-שוויון".31.154.81.12 17:42, 24 בדצמבר 2017 (IST)
הדוגמא שנתתי לא נכונה למה שהתכוונתי. התכוונתי למצב בו אדם לוקח אחריות על הבעיות שלו ולא מאשים את הסביבה/הגורל.-- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
זה דווקא די מה שהבנתי ממך :-) בניגוד לפטליזם עומדות גישות דטרמיניסטיות, אף אחד מהן לא באמת מטילה האחריות לאדם על כך שאינו יכול לעוף כמו ציפור... אתה מבין הגישות הכלכליות התומכות בחירות מרבית לפרטים, אינן נובעות מתפיסה שמדובר בטוב המוחלט, אלא בטוב המרבי.31.154.81.30 20:43, 24 בדצמבר 2017 (IST)
בהקשר זה ראה גם את הגישה של לייבניץ לגבי היות העולם "הטוב המרבי"-אופטימיזם.31.154.81.30 22:29, 24 בדצמבר 2017 (IST)

תיאלנד[עריכת קוד מקור]

מצב: נענה

האם טיסה לתיאלנד צריך לעשות חיסונים לפני טיסה? תודה.-- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

אכן ממולץ להתחסן, חיפוש פשוט עם המילים "חיסונים תאילנד" יניב תוצאות מפורטות.31.154.81.12 17:39, 24 בדצמבר 2017 (IST)

יבלות תפוחי אדמה[עריכת קוד מקור]

מצב: נענה

מדוע תפוחי אדמה מפתחים "יבלות" לאחר מספר ימים, והאם יש לכך משמעות בריאותית כלשהי? בתודה אגלי טל - שיחה 19:43, 24 בדצמבר 2017 (IST)

האם כוונתך ל"ניצנים" מהם בוקעים לאחר זמן מה שורשים? אילן שמעוני - שיחה [דרוש מקור]
אכן אילן, ניצנים זה מדויק יותר. אינני יודע לגבי השורשים אך אני משער שאלו אותם ניצנים. בתודה אגלי טל - שיחה 22:11, 24 בדצמבר 2017 (IST)
לניצנים או איבים הללו מקובל גם הכינוי "עיניים" אם איני טועה. אין בעיה לאכול תפוח אדמה שהנצו מהם ניצנים (שניתן לשתול), אך כדאי לשיים לב אם תפוחי האדמה הוריקו (הפכו ירוקים זרחניים), אז כבר לא כדאי לאכול מהם בשל נוכחות גבוהה של הרעלן סולנין. עקרונית סולנין מתפרק בבישול. מומלץ לשמור תפוחי אדמה בחושך באזור קריר.31.154.81.30 22:15, 24 בדצמבר 2017 (IST)
למיטב ידיעתי כשהם ירוקים פשוט יש להקפיד על בישול ארוך. לצ'יפס זה לא מתאים. לפירה ומרק כן. לגבי ה"עיניים" - לרוב הקולפנים יש התקן קטן לצד הסכין שמיועד ממש לסילוק העיניים. כמובן שגם סכין יעשה עבודה טובה. אני לא חושב שיש סכנה בעיניים, אבל זה פשוט לא טעים. אילן שמעוני - שיחה [דרוש מקור] 22:24, 24 בדצמבר 2017 (IST)
את העיניים יש להסיר, לא מכיר שיש הבדל בטעם בגוף הפקעת- אבל אני מקפיד לשמור אותם בחושך וזה באמת מונע ההנץ.31.154.81.30 22:27, 24 בדצמבר 2017 (IST)
תודה רבה לשניכם. אני שומר אותם בארגז קש די אטום (אך לא לחלוטין) מכוסה בבד. לא מבין למה זה קורה לנו די הרבה. אגלי טל - שיחה 23:11, 24 בדצמבר 2017 (IST)
הבד כנראה לא אוטם די אור, נסה לקפלו לשניים או להוסיף מגבת, ובהינתן החום היחסי גם בדצמבר שלנו ובבתים סגורים ומחוממים, אז בכלל. אולי הדבר היעיל ביותר הוא לנסות לקנות כמה שצריך... אבל אני מבין שבבית זה קצת מורכב יותר מבבית עסק...31.154.81.30 23:29, 24 בדצמבר 2017 (IST)
תודה רבה לך! אגלי טל - שיחה 05:54, 3 בינואר 2018 (IST)

תיפעול וואטסאפ ממחשב[עריכת קוד מקור]

מצב: נענה

כיצד ניתן לתפעל יישומון פופולארי זה דרך מחשב ? בדקתי את העניין בזמנו, ומסיבה שאינני זוכר, לא עלה אז הדבר בידי. בנצי - שיחה 20:35, 24 בדצמבר 2017 (IST)

בנצי, יש לך בחנות כמה אפליקציות מובנות לווינדוס, בחר במוכרת, לאחר מכן כנס לסמארטפון ולחץ בהגדרות על "Whatsapp Web", וצלם את הקוד המופיע באפליקצייה באופציית "התחברות". אוטומטית זה יסתנכרן עם הנייד. eli - שיחה 20:40, 24 בדצמבר 2017 (IST)
אהה. נתת לי משימה. חשבתי שהאפשרות מובנית. תודה. בנצי - שיחה 20:52, 24 בדצמבר 2017 (IST)
לתשומת ליבך - אחרי התקנת האפליקציה למחשב עליך לבחור בה חיבור לווצאפ ווב. יופיע קוד QR. בווצאפ בטלפון בחר ווצאפ ווב ויופיע קורא QR. אחרי סריקת הQR יתבצע החיבור. אילן שמעוני - שיחה [דרוש מקור] 22:25, 24 בדצמבר 2017 (IST)
אין צורך בהתקנת אפליקציה, יש אתר Web:‏ https://web.whatsapp.com. בברכה, דולבשיחה 22:31, 24 בדצמבר 2017 (IST)
אני מצאתי שלי זה פחות נוח. אילן שמעוני - שיחה [דרוש מקור] 05:42, 25 בדצמבר 2017 (IST)
אני אישית אוהב לעבוד על האפליקציה מאשר על הדפדפן. eli - שיחה 06:36, 25 בדצמבר 2017 (IST)

אישור על שירות בצה"ל כדי לקבל/לחדש דרכון גרמני[עריכת קוד מקור]

מצב: נענה

על מנת לקבל/לחדש דרכון גרמני – השגרירות בתל אביב דורשת בין (בין השאר) "מסמכים על השירות בצה"ל בין 01.01.2000 לבין 06.07.2011 עם פרטים על תקופת השירות בחובה ובקבע...". הדרישה הזו לא הייתה קיימת בעבר. מישהו יכול להעריך למה? חזרתישיחה 18:52, 25 בדצמבר 2017 (IST)

אולי על מנת לקבל אישור על המקצוע הצבאי? אולי כדי לסנן בעלי פרופיל נפשי או מצב רפואי בעייתי? אילן שמעוני - שיחה 21:54, 25 בדצמבר 2017 (IST)
זה לא כתוב במסמכים (http://www.tel-aviv.diplo.de/contentblob/3201020/Daten/1455755/Entlassungspapiere_DD.pdf). חזרתישיחה 22:22, 25 בדצמבר 2017 (IST)
בשנת 2000 נכנס לתוקפו חוק ששולל את האזרחות הגרמנית ממי שמשרת בצבא שאינו הצבא הגרמני, למעט שירות חובה, ובלבד שיש לאותו אזרח אזרחות נוספת. ב-2011 החוק שונה והוא מתיר לשרת שירות קבע שבא לאחר שירות חובה במספר צבאות, ביניהם צה״ל. בברכה, Easy n - שיחה 23:19, 25 בדצמבר 2017 (IST)
תודה. ב-2008 לא הייתה דרישה כזו להצגת מסמכים. חזרתישיחה 00:07, 27 בדצמבר 2017 (IST)

בחייאת עיוני[עריכת קוד מקור]

מצב: נענה

מה זה "בחייאת עיוני"? כמו בשיר:

נשבע לך לא בוגד
בחייאת עיוני לא בוגד
נשבע לך לא בוגד
בחייאת עיוני לא בוגד

(שכחתי את יתר המילים)

חבל ששכחת, הייתי רוצה לראות איך שאר המלים בשיר נחרזות זו בזו. עוזי ו. - שיחה 00:58, 26 בדצמבר 2017 (IST)
לתועלתו של עוזי ו. אוסיף את הקישור הזה. רק ארמוז, שניתן היה להפיק את רוב מילות השיר באמצעות לולאת for פשוטה. Face-smile.svg
ולגוף השאלה, נדמה לי שתרגום מילולי של הביטוי מערבית הוא "בחיֵי עינִי". לאמור, המשורר הדגול נשבע בחיי עינו שהוא לא בוגד. אביתר ג'שיחהתרומות • ח' בטבת ה'תשע"ח • 09:52, 26 בדצמבר 2017 (IST)
אולי כדאי להוסיף שה"בחייאת עיוני", איננו כפשוטו "בחיי עיני" אלא ה"עיוני"-עיני הוא משושו של ה"לא בוגד" שלנו, כלומר זה יותר כמו "באמא שלי" או "ביקר לי".31.154.81.30 12:48, 26 בדצמבר 2017 (IST)

מה יעשו בעלי החיים אם כולם יהיו צמחוניים?[עריכת קוד מקור]

מצב: ישן

ישנם צמחונים אידיאולוגיים רבים, שמתנגדים לאכילת בשר בשל הפגיעה בבעלי החיים. האם ישנם תכניות שמישהו תכנן מה לעשות עם בעלי החיים שהאדם מגדל, במקרה שבאמת יפסיקו לאכול בשר? לא נראה לי ששחרור כל התרנגולות שבלולים לחיי חופש בטבע יהיה רעיון מוצלח, לא עבור התרנגולים ולא עבור הסביבה. מישהו ניסה למצוא פיתרון לשאלה הזו? -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

הפתרון היחידי הוא טבח רובן, והותרת קבוצות קטנות בחוות שזה יהיה יעודן ויטפלו בחיות במימון הציבור. אני אישית מתנגד לכך. אילן שמעוני - שיחה 16:03, 26 בדצמבר 2017 (IST)
שאלה שלך היא מסוג השאלות של "מה נעשה אם נקום מחר ונחתו כאן חייזרים?", גם אם נניח שמגמת "התצמחנות" קיימת, ודאי שהיא אינה קצרת מועד ולשוק יש זמן ויכולת להתאים את עצמו לביקוש. 77.138.170.194 18:55, 26 בדצמבר 2017 (IST)
זה בערך כמו לשאול, מה תעשה האנושות בלי מלחמות עולם, אין מקום בעולם להכיל את כולם. מהההה - הדיר 19:01, 26 בדצמבר 2017 (IST)
אם כי זה אפשרי, זה לא בהכרח נכון. שינויים רבים ממהפכת הזכויות החלו כתנועות למען, ואז נקבעו בחקיקה - מה שגרם ששינוי הסטטוס הפך למהיר ביותר. אילן שמעוני - שיחה 19:04, 26 בדצמבר 2017 (IST)
אשר לתשובה של העז, זה שגוי: מלחמות העולם לא עצרו את הגידול באוכלוסיית העולם, ובקושי האטו אותו. אני חולק על שניכם באמירה המזלזלת שזו שאלה נטולת פשר. זו שאלה רלבנטית שיש לתת עליה את הדעת. בנוסף, אני לא חושב שזה ראוי לזלזל כך בשואל. אילן שמעוני - שיחה 19:07, 26 בדצמבר 2017 (IST)
אילן הפתרון אינו בהכרח "טבח" רובן. מרבית בעל החיים המגודלים לצורכי מאכל ומסחר הם בעל חיים שעברו ביות וברירה מלאכותית שלא הותירה זכר מסך התכונות שאפשרו לאותם מינים לשרוד בסביבה שאיננה כוללת התערבות אדם. כמו כן, מקורן של חלק מהחיות באזורים שעברו שינויים, ובעיקר יושבו על ידי האדם ותנאי המחייה ה"טבעיים"-המקוריים אינם כלל במצאי כדי שהם יוכלו "לחזור אל הטבע". בכל מקרה בין אם יהרגו אותן או לא, שחרור שלהן יביא לתמותה המונית בקרבן (מסיבה זו גם לא יהיה אחראי- התפרצות מחלות ומגיפות). לשאלת הרלבנטיות של הסוגיה, כיום ישנם מי שהקימו חוות לטיפול בחיות משק. מדובר במיעוט. בין כה וכה כל פעולת הרבייה של חיות משק מבוקרת ותלויה בהתערבות אנושית, אם לא ידעת, אז חיות משק לא מקיימות יחסי מין, אני לא בטוח שכל המינים יכולים ויודעים כיצד... ולכן אם תתחולל ירידה משמעותית בצריכת מוצרים מן החי, חלק משמעותי ימות, חלק אחר לא יתרבה ולבסוף יוותר חלק שהמערכות האקולוגיות השונות יטפלו בו- ריבוי טורפים או היעדר מזון, בתמונה הגדולה לא אמורה להיות בעיה עצומה...הגם שבמקומות בהם יהיה ריבוי פגרים או ריבוי בעל חיים "חדשים" לא יהיה פשוט, בלשון המעטה. באשר לסבירות ירידת הצריכה, אני דווקא לא כזה בטוח, לפני כשנתיים כאשר רגון הבריאות העולמי הכריז על "בשר מעובד" כמסרטן ירדו אחוזי צריכת הנקניקים ושאר מוצרי ה"בשר המעובד" בכ-30%. בהינתן עליית מחירי מוצרים מן החי, תקופת משבר- "צנע"...31.154.81.30 19:20, 26 בדצמבר 2017 (IST)
אינני יודע מדוע אתה סבור ש"חיות משק לא מקיימות יחסי מין". זה לא נכון, ואני יכול להעיד על כך כרפתן לשעבר. אשר לשאר, אני לא רואה שום הבדל בין שיחרור כמות עצומה של חיות לסביבה בה תמותנה בודאות לבין טבח שלהן. בעולם מושלם היינו עושים רברס לטיפוח שיצר חיות שאינן יכולות לשכון בטבע, מאריצים כוכב לכת במיוחד עבורן ומעבירים אותן לשם. ללא פתרונות כגון זה אין חלופה לטבח המוני. אילן שמעוני - שיחה 19:27, 26 בדצמבר 2017 (IST)
תראה בטבח מישהו צריך להרוג, אתה יכול להרוג מיליוני בעלי חיים? אני יכול לשחוט בעל חיים או להרוג חייה, אבל לא בטוח שאעמוד בעבודת בית המטבחיים. אילן מצטער אבל הרפתות שעבדת בהן כבר כמעט ולא קיימות.31.154.81.30 20:57, 26 בדצמבר 2017 (IST)
הרפתות בערבה הדרומית פורקו? לא נראה לי. אילן שמעוני - שיחה 21:24, 26 בדצמבר 2017 (IST)
משתמש אנונימי, אתה מתעלם מאפשרות הריגה שלא על ידי שחיטה. ותתפלא, אפשר להרוג מיליונים. 147.235.8.61 00:06, 27 בדצמבר 2017 (IST)
אני לא מתעלם, ולא טעיתי שאפשר למות רק בשכין השוחט, אני הסברתי שאני יכול לשחוט חיה למאכל אבל איני יכול להרוג עכשיו בצרורות או במכות חשמל בפס ייצור בעל-חיים אחר בעל -חיים. כנראה זו הסיבה שאיני עובד בבית המטבחיים. אילן הרפתות בערבה הדרומית מסתמכות על יחסי מין בין פרות ופר? 31.154.81.30 00:32, 27 בדצמבר 2017 (IST)
לא בדיוק. רוב העגלים נולדים בהזרעה מלאכותית, אבל כל רפת מחזיקה גם פר למקרה שההזרעה המלאכותית (למען הדיוק, ההזרעות. מנסים כמה פעמים) אינה נקלטת. ההגיון הוא שאם פרה לא עברה הריון, תפוקת החלב שלה הולכת ופוחתת. הרבעה טבעית היא בעלת סיכויי היקלטות טובה עשרות מונים, בשל כמות הזרע ואולי גם איכותו. להבדיל מהריון עקב הזרעה מלאכותית, צאצאיות נקבות של הרבעה טבעית נשלחות לגידול לבשר מאחר ואיכותן כפרות חולבות נמוכה מאד. על כל פנים מובן מאליו שחיות המשק לא שכחו ולא איבדו את היכולת לקיים יחסי מין. אילן שמעוני - שיחה 07:36, 27 בדצמבר 2017 (IST)
פרדים הם דוגמא לחיות משק שאיבדו היכולת להתרבות, איני זוכר אך נתקלתי גם בדוגמאות של חיות שבויתו שלא ידעו לקיים יחסי מין פרודוקטיביים, אנסה למצוא. אני התייחסתי לאותו רוב מוחץ של פרות חולבות שהן תוצר של הזרעה מלאכותית. ובכל מקרה נראה לי שהפער מהטבע גדול דיו כדי להבין שחלק ניכר מחיות המשק לא ישרוד בטבע לאורך זמן, לצורך העניין שחרור של הפרות בערבה ייסתיים תוך זן קצר כשהן מתיבשות גוססות...31.154.81.30 10:43, 27 בדצמבר 2017 (IST)
פרדים הם פשוט הכלאה בין סוס לחמור. זה קרה גם בטבע ואין לזה קשר לחיות שטופחו להיות חיות משק, למעט זה שבני אדם עודדו בכוונה הולדת פרדים משום שהם נוחים יותר מאשר חמורים.
אין ביננו מחלוקת שהפרות של ימינו לא תשרודנה בטבע. בטבע אמותיהן הקדומות ייצרו כארבעה ליטר חלב ביום. היום הצאצאיות שלהן מייצרות כמאה(!) ליטר ביום, עם עטין מפלצתי בגדלו שמקשה על הליכתן. אבל (אולי להבדיל ממך) חושב שזו אכזריות נוראה לשחרר אותן לטבע למוות איטי ורב ייסורים, וחושב שהמתה מכוונת עדיפה מבחינה מוסרית. למען האמת כל הנושא הזה מעורר בי בחילה. הפסקתי לעבוד ברפת כי במסגרת העבודה למדתי שפרות הן חיות חכמות ואוהבות, ולא הייתי מסוגל להמשיך להתייחס אליהן כאל יחידות ייצור. אבל אין שום פתרון אנושי וריאלי לבעיית חיות המשק. להמשיך לכלוא אותן זה רע. לשחרר אותן זה רע עוד יותר. נראה שאין שום ברירה שאינה מחרידה ככה או ככה. אילן שמעוני - שיחה 17:36, 27 בדצמבר 2017 (IST)
פרדים לא יכולים להתרבות מפני שהם בני כלאיים של חמור וסוסה, אבל זה לא המצב לגבי רוב חיות המשק האחרות. חלק מהן עשויות אפילו לשגשג כחיות פרא (למשל חזירים, חמורים ועזים), לשנות לחלוטין את הסביבה במקומות שישחררו אותם בכמויות גדולות ולדחוק את רגליהן של חיות הבר. Reuveny - שיחה 17:38, 27 בדצמבר 2017 (IST)
אתם בוחרים להתייחס לחלק, ברור לי שחלק ישגשג, אבל חלק אחר לא, ואני עוד עובד על הדוגמאות לחיות משק שלא יצליחו להתרבות- פרד הוא אכן דוגמא, הגם שהיא מתרחשת בטבע. באזור מגורי רווחים לא רובצים חזירי-בר לא מעטים, אני מניח שאם תשחרר חזירים מגידול חקלאי הם לא ישרדו כאן שבוע, בהיעדר מקורות מים נגישים רוב ימות השנה (חזירי הבר מיומנים במיוחד במציאת פקעות עתירות מים), אפילו בהיעדר החשש מבני אדם או מכוניות הם ידרסו, ויעוררו עליהם זעם...בכתבה על פראים פרסיים שהובאו לנגב, התגלה כי אוכלוסיית הבר נדרשת בכל זאת ל"עזרת" האדם במציאת מים ומזון, ובשל כך כנראה שגשגה והפכה נטל כבד עבור האנשים המקומיים.31.154.81.30 17:59, 27 בדצמבר 2017 (IST)
בחיי שאיני מבין איך הבנת שאני חושב שחיות המשק תשגשגנה כשכתבתי את ההיפך הגמור. אילן שמעוני - שיחה 21:54, 27 בדצמבר 2017 (IST)
התייחסתי לדברים של אחיך הבכור :-)31.154.81.30 10:35, 28 בדצמבר 2017 (IST)
בהתייחס למה שכתבת, חזירי בית ידועים בכושר ההסתגלות הגבוה שלהם לטבע, ויש דוגמאות לא מעטות לכך מהעת העתיקה ועד היום. למעשה, חלק ניכר מחזירי הבר שאתה רואה סביבך בארץ היום מוצאם ככל הנראה מחזירי בית שהתפראו. אותו דבר בנוגע לעזים, להן כושר הסתגלות גבוה. יש ויכוח אם "עזי הבר" של איי יוון למשל הן כאלה (עזי בית ששוחררו שם וחזרו לטבע, או עזי בר שהאדם איכשהו העביר לאיים ושחרר)[1]. זה נכון שהדוגמאות האלה ואחרות לא נוגעות לחקלאות המאוד מתועשת של היום, ובכל זאת אפשר ללמוד מהם שלאוכלוסיות מסוימות של חיות משק יש את הפוטנציאל לשגשג כי הן סתגלניות מספיק. לאוכלוסיות אחרות בטוח שלא. אם השחרור ההמוני יקרה נראה כאן את הברירה הטבעית במלוא כוחה. Reuveny - שיחה 22:00, 27 בדצמבר 2017 (IST)
אני מתקשה להאמין, החזירים המבויתים שאני ראיתי, נראו אחרת, בבר מדובר בחיות שעירות, חומות עם חטים. המחקר שהבאת מדבר על עירוב...ברור לי שמחיות המשק יהיו כאלה שישרדו ואף ישגשגו בטבע, אך מדובר במיעוט.31.154.81.30 10:35, 28 בדצמבר 2017 (IST)
מה ש"מקשה עליך להאמין" הם מאפיינים חיצוניים שטחיים למדי שמבדילים בין חזיר הבר וחזיר הבית. מתחת לפרווה ולצבע זו (כמעט) אותה החיה. זה אגב לא עניין של "אמונה" - יש תיעוד די ענף של רביית כלאיים ביניהם , בדיוק בגלל שתהליך הביות לא שינה את חזיר הבית מספיק מחזיר הבר כדי ליצור יצור אחר לגמרי. אם תרצה דוגמה נאה עד כמה ההופעה החיצונית מטעה, חשוב על גזעי הכלבים השונים, שקרובים אחד לשני לפחות כמו חזירי הבר וחזיר הבית, אם לא יותר, ובכל זאת נראים מאוד שונה.
גם אם תוריד לטיגריס ולאריה את הפרווה הם נראים הגוף שלהם נראה "אחד לאחד"... רביית כלאיים אינה מלמדת בהכרח על יכולת ההישרדות של חזירים מבויתים...31.154.81.83 20:20, 28 בדצמבר 2017 (IST)
אם לחזור לדיון המקורי, אני משער ששחרור המוני של חזירים יגרום להשתלטותם על מערכות אקולוגיות רבות, אותן הן ישנו ללא הכר. Reuveny - שיחה 19:46, 28 בדצמבר 2017 (IST)
ראובני קודם כל התחרות על מיעוט משאבים תמית חלק משמעותי מהם, בישראל בחודשי הקיץ היעדר מי שתייה באזורים נרחבים דורשים מיומנות. אולי ראייה היא העובדה שאוכלוסיית חזירי הבר שומרת על גודלה ולא מתרבה- בגלל מיעוט המשאבים- אין כל כך טורפים באזור, בטח לא כאלה שיכולים לטרוף חזיר בוגר.31.154.81.83 20:20, 28 בדצמבר 2017 (IST)
אני מנחש שאתה לא חיפאי...הם מתרבים ועוד איך. ואני חוזר בפעם האחרונה - חזיר בר וחזיר בית הם לא אריה וטיגריס. הם כמעט אותה חיה, הם בני אותו מין, והם יכולים להתפרא יפה מאוד. Reuveny - שיחה 20:32, 28 בדצמבר 2017 (IST)
טיגריס ואריה הם בני אותו המין... הם "כמעט אותה החיה"... ולא אני לא חיפאי :-) גם כאן הם מתרבים אבל עובדה האוכלוסיה שלהם מוגבלת, היא לא פורצת לגבולות היישוב האנושי.31.154.81.83 20:39, 28 בדצמבר 2017 (IST)
טיגריס ואריה - אותו סוג, לא אותו מין. עוזי ו. - שיחה 20:49, 28 בדצמבר 2017 (IST)
עוזי ו. מין וסוג הם בסך הכל הגדרות, האם אריה וטיגריס אינם יכולים להתרבות זה עם זו? בעבר רווחה התפישה לפיה "מין" ניחן ב"תכונות" ובמיוחד במראה, אך עם השנים דווקא התחזקה אחיזת הגדרתו של מאייר: "כיום מגדירים מין על פי שיטתו של ארנסט מאייר, חוקר אבולוציה. לפי שיטה זו יש להתמקד בתפקוד אחד ויחיד שיבדיל בין מין מסוים למין אחר, בשיטה זו מאייר בחר להתמקד ברבייה.". גם לשיטתו של מאייר מין אינו נקבע אך ורק על פי יכולת הרבייה, אך מדובר בהגדרה מלאכותית ולא כזו טבעית. טיגריס ואריה, לביאה וטיגריס יכולים להתרבות, ואף על פי שאינם מאותו המין, הם יכולים לקיים יחסי מין שיישאו פרי צאצאים. העובדה שהסבירות למפגש בטבע נמוכה, עדין אינה אפסית למיטב הבנתי.31.154.81.83 22:51, 28 בדצמבר 2017 (IST)
לא מתיימר להבין בנושא הנידון, ובכל זאת אביא הערת אגב. למיטב ידיעתי, ללא ציד או "אמצעי מניעה" אחרים לצורך הגבלת כמותם, אוכלוסיית חזירי הבר בארץ דווקא די פורחת. נדמה לי שרשות הטבע והגנים מעניקה מידי שנה רשיונות ציד לציד חזירי הבר על מנת לדלל את אוכלוסייתם. מה שמלמד שללא דילול זה, אוכלוסייתם לא תהיה "מוגבלת" ודווקא כן "תפרוץ לגבולות היישוב האנושי". הנה מה שמצאתי בלי חיפוש מעמיק מדי: (1), (2). אביתר ג'שיחהתרומות • י"ג בטבת ה'תשע"ח • 08:57, 31 בדצמבר 2017 (IST)
אכן אתה צודק, אפילו במקום בו עבדתי הזמנו ציד שכזה שהשתכר בשללו. ובכל זאת אני רוצה לראות חזיר מבוית מוצא לו מים ומזון בקיץ המקומי...31.154.81.83 00:41, 1 בינואר 2018 (IST)
סוג ומין הן בסך הכל הגדרות, ולפי ההגדרות האלה טיגריס ואריה שייכים לאותו סוג אבל לא לאותו מין. אריה וטיגריס אינם מעמידים ולדות פוריים. הבחירה ברביה אינה מקרית: אם שתי אוכלוסיות יכולות להעמיד צאצאים פוריים, תיווצר קבוצת ביניים (שתגרום לאנשים לחשוב שלהבדל בין האוכלוסיות "אין ממשות ביולוגית"). עוזי ו. - שיחה 00:01, 1 בינואר 2018 (IST)
עוזי ו. תופתע אבל חלק מהחברה' פוריים😱 31.154.81.83 00:41, 1 בינואר 2018 (IST)
ולמען הדיוק-פורייות.31.154.81.83 01:10, 1 בינואר 2018 (IST)
התסריט הוא טיפה לא הגיוני כי נכון לכרגע למרות שהטבעונות נכנסת חזק לאופנה, תעשיית הבשר משגשגת ולא רואה בהם איום. אבל נניח ותהיה ירידה בצריכת הבשרים: כל עוד לא תהיה "מהפכה טבעונית", אלא ירידה מתונה הרפתנים ידעו להתאים את העתודות שלהם מראש ויגדלו פחות ופחות בכל דור.
וברור ש"שיחרור" פרות הוא מוות אכזרי: פרה לא מסוגלת לברוח מטורפים ורכבים. הוא שמנה וכבדה וכנראה לא מסוגלת למצוא לעצמה מקור מזון בעצמה. Corvus‏,(Nevermore)‏ 10:59, 28 בדצמבר 2017 (IST)

תחליפי סוכר[עריכת קוד מקור]

מצב: ישן

בעקבות החוק והתקנות שיכנסו לתוקף עוד שנתיים (יש לנו ערך עליהן?) חברות ינסו, בין השאר, גם להוציא מוצרים עם שיעורים נמוכים יותר של סוכרים, שומנים ונתרן. את הסוכר אפשר להחליף במקרים רבים בחומרים דומים שלא נחשבים לפי החוק לסוכר. נראה לי שעל הפופולריים שבהם אין לנו ערכים. לדוגמה: כל מיני רב כהליים. בתור מי שמנסה להיות צרכן נבון, הייתי רוצה למצוא ערך בסיסי (שלפחות יספק דרך להגיע לערך האנגלי) על החומר האמור. אז מה חסר לנו? Tzafrir - שיחה 13:18, 27 בדצמבר 2017 (IST)

(אנ') או תחליף סוכר- הערך דווקא פורט לא מעט מידע, ואולי אפשר להרחיב רק על מגבלות הצריכה של אספרטהיים בקרב אוכלוסיות מסוימות ועל כך שבתעשייה עושים עירובים של ממתיקים שונים (מלאכותיים בלבד או גם עם סוכר) כדי לא לפגוע בטעם.31.154.81.30 14:09, 27 בדצמבר 2017 (IST)

עוצמה של מגנט - איך למדוד/להמיר לכמה ק"ג זה מחזיק/ כמה המגנט "חזק"[עריכת קוד מקור]

מצב: נענה

קראתי באינטרנט שעוצמת מגנט נמדדת במידות גאוס/מידה שנקראת N (אין לי מושג מה זה, אשמח להסבר). איך מבינים כמה זה חזק הלכה למעשה? בשביל להחזיק קילו אחד של ברזל קשור למתכת, כמה יחידות גאוס/N/יחידה אחרת צריך להיות למגנט?

-- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

מתוך הערך טסלה: טסלה היא עוצמתו של שדה מגנטי בו נמצא תיל באורך 1 מטר שזורם בו זרם של 1 אמפר במאונך לשדה מגנטי, ועל התיל מופעל כוח של 1 ניוטון.
הבעייה עם ההגדרה שחיפשת "להחזיק קילו אחד של ברזל קשור למתכת" היא שהיא לא כוללת את גודל המגנט. מגנט חלש אך גדול יכול להחזיק קילו מתכת, וכך גם מגנט חזק אך קטן. מכך נובע שהגדרה לכוח מגנט חייבת לכלול איכשהו גם יחידת מידה כלשהיא של השטח דרכו פועל הכוח המגנטי. וזה מה שנכלל בהגדרת הטסלה באמצעות אורך התיל.
יחידת מידה נוספת למגנטיות, גאוס שאותה ציינת, שווה לעשרת אלפים טסלה.בברכה, אילן שמעוני - שיחה 06:33, 28 בדצמבר 2017 (IST)
הפוך 10000 גאוס= 1 טסלה. והכוח הפועל קשור לשטף שזה המושג הגיאומטרי הרלבנטי.31.154.81.30 10:07, 28 בדצמבר 2017 (IST)
שדה מגנטי של טסלה אחת חזק דיו כדי להרים מכוניות.31.154.81.30 10:12, 28 בדצמבר 2017 (IST)

תודה לכולם על העזרה, מצאתי באינטרנט ש10,000 גאוס = אחד טסלה.-- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

שקר החן[עריכת קוד מקור]

מצב: נענה

האם הפסוק "שֶׁקֶר הַחֵן וְהֶבֶל הַיֹּפִי" הוא תקבולת? אם כן, איזה סוג זה? Corvus‏,(Nevermore)‏ 11:40, 28 בדצמבר 2017 (IST)

למיטב הבנתי זו תקבולת נרדפת, אבל הבנתי בנושא צנועה מאד...אילן שמעוני - שיחה 14:36, 28 בדצמבר 2017 (IST)
זו תקבולת פשוטה נרדפת, אבל יש כאלה ריגורוזיות יותר... מבחינת הברות לא מדובר בתקבולת הרמטית במיוחד (ארבע הברות לעומת חמש הברות או אף חמש הברות וחצי). חן-יופי, שקר-הבל. תקבולת ששמעתי לאחרונה "המדינה קורסת, תצאו מהמרפסת" מתוחכמת יותר...אתה מבין גם מרפסת יכולה לקרוס...אבל זו תקבולת משלימה.31.154.81.83 23:04, 28 בדצמבר 2017 (IST)

איך לצטט מהתנ"ך באנגלית?[עריכת קוד מקור]

מצב: נענה

אני רוצה לכתוב "In the beginning God created the sky and the earth. The earth was empty and had no form" ואז לשים ראי מקום. איך מצטטים נכון "בראשית א' פסוק א'" באנגלית? -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

האתר שאתה מחפש הוא זה. ספציפית המשפט שבקשת הוא
In the beginning, God created the heavens and the earth.
The earth was without form
בברכה, אילן שמעוני - שיחה 14:30, 28 בדצמבר 2017 (IST)

לא ענית על השאלה, אלא רק מצאת את הציטוט שאני כבר מצאתי לפני. אני אשאל שוב: איך מצטטים נכון "בראשית א' פסוק א'" באנגלית? כמו שבעברית זה יהיה בְּרֵאשִׁית, בָּרָא אֱלֹהִים, אֵת הַשָּׁמַיִם, וְאֵת הָאָרֶץ (בראשית א', פסוק א'). תודה מראש.

אני זוכר שיש שיטת ציטוט מקובלת עם שם הספר ושני מספרים. לא זוכר בדיוק.

Genesis 1,1
אילן שמעוני - שיחה 15:18, 28 בדצמבר 2017 (IST)
אגב, המשפט כולל גם חצי מפסוק 2. אולי תעדיף את Genesis 1 1-2 אילן שמעוני - שיחה 15:19, 28 בדצמבר 2017 (IST)
הדרך הנכונה היא להיכנס לערך תרגום המלך ג'יימס לתנ"ך, שם יש קישור לטקסט, ולצטט משם.שלומית קדם - שיחה 18:49, 28 בדצמבר 2017 (IST)
שלומית קדם, זה לא מה שהוא ביקש. גם אני טעיתי בתחילה.
אילן שמעוני - שיחה 19:43, 28 בדצמבר 2017 (IST)
אילן כמובן קלע. יכול להיות שהשואל האלמונימי למד תורה ונ"ך במסגרת מסורתית או חרדית?-: החלוקה לפרקים ולפסוקים היא חלוקה נוצרית שאומצה על ידי המדפיסים היהודים. ביהדות המסורתית נקבו בפרשות ובחלקי הפרשה, ומאז הדפוס ואימוץ החלוקה הנוצרית נוקבים בפרק ובפסוק כפי שהדגים אילן.31.154.81.83 22:56, 28 בדצמבר 2017 (IST)
אני חושב שמה שהכי מקשה זה ששמות הספרים מקורם בלטינית או יוונית, כמו Genesis ו Leviticus. אילן שמעוני - שיחה 23:20, 28 בדצמבר 2017 (IST)
הקישור שהבאת, וזה שהביאה שלומית פותר הסוגיה, בכל מקרה, במידה והשם לא ברור, ניתן לקרוא הפסוק האחד ולזהות מיד. ובטח העובדה שהקאנון הנוצרי מכיל עוד ספרים יכולה לבלבל...31.154.81.83 23:24, 28 בדצמבר 2017 (IST)
וברמה מעשית, ציטוט אקדמי תלוי בפורמט המאמר הנדרש ראה כאן או כאן או כאן בברכה אמא של גולן - שיחה 10:27, 29 בדצמבר 2017 (IST)
אז יש לכתוב Gen. 1:1-2 ? נניח שהציטוט מופיע במאמר סמי מדעי, סגנון national geographic ?
אתה צריך גם לציין את התרגום שממנו ציטטת. יש כמה תרגומים סטנדרטיים. ראובן מ. - שיחה 17:29, 29 בדצמבר 2017 (IST)
על התרגום פחות מתעכבים, בטח בכתבי מדע פופולרי. תאולוגים לא טורחים לציין כי ברור באיזה תרגום הם משתמשים- אם בכלל (בהתאם לכנסייה אליה משתייכים). וכנראה שבעיקר באקדמיה בה גם משווים תרגומים טורחים ממש על ציון התרגום. באנגלית "המלך ג'יימס" הוא השכיח ביותר. ג'נסיס, 1, 1-2 נראה לי מספיק, בטח כאשר הציטוט מופיע וניתן לקרוא ולשייך אותו לתרגום זה או אחר.31.154.81.83 18:26, 29 בדצמבר 2017 (IST)
אין סיבה שלא לציין את המהדורה. אפשר לעשות זאת פעם אחת, בהנחה שמשתמשים באותה מהדורה בכל הציטוטים. גם יכול להיות שלכתב העת יש הנחיות ספציפיות בעניין. ראובן מ. - שיחה 15:40, 30 בדצמבר 2017 (IST)

אלגוריתם של שבץ נא[עריכת קוד מקור]

הועבר לויקיפדיה:הכה את המומחה/שאלות במדעים מדויקים#אלגוריתם של שבץ נא

הוכחות פורמליות של קורס בסיסי נתונים[עריכת קוד מקור]

מצב: ישן, לא נענה

איפה ניתן למצוא את ההוכחות של הקורס? לא הצלחתי למצוא לכך מקורות. גם בספר הקורס. ניסיתי בספרי לימוד, כמו Database System Concepts - שם כבר בתחילת הספר מצוין שלא יובאו בספר ההובחות. (¯`gal´¯) - שיחה 21:00, 29 בדצמבר 2017 (IST)

כמו בשאלה הקודמת, אולי כדאי לשאול גם בויקיפדיה:הכה את המומחה/שאלות במדעים מדויקים. אילן שמעוני - שיחה 20:14, 30 בדצמבר 2017 (IST)

פאודה[עריכת קוד מקור]

מצב: ישן, לא נענה

האם היחידה המתוארת היא ריאלטסית? הבנתי שעקרונית היא יחידה בדיונית שמבוססת באופן כללי על יחידות מסתערבים. אבל האם יש יחידה שהמשימות שלה הם באמת ברמה שמתוארת בסרט: של להיכנס גלויי פנים לתוך אירועים מתוכניים (ולא להתחבא בקהל שהתאסף ספונטנית כשהסוכנים רעולי פנים), תוך כדי דיבור בערבית ברמת שפת אם? לוחמים שמכירים את תרבות האילסם המקומית ברמה היודעים את כל התפילות, את המנהגים והמשפחות? או שכל זה אלמנט קולנועי?-- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

"תרבות האיסלם המקומית" גם כן (מה הקשר לאסלאם, פשוט תרבות ושגרה מקומית)... על המושג משת"פ שמעת פעם? חלק מרכזי ממודיעין הוא אנשים החיים מעבר לקווי הגבול.31.154.81.83 13:57, 30 בדצמבר 2017 (IST)
דיברתי על סדרת פאודה אם לא היה ברור. המושג משת"פ לא רלוונטי לשאלה, גם כמו הלעג לשגרה הפלסטינית..-- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
אני חושב שהכי נכון לשאול מישהו מיחידות אלה. אני בספק אם יש כאן אדם כזה. אילן שמעוני - שיחה 19:38, 30 בדצמבר 2017 (IST)
מי לעג לשגרה הפלסטינית, לכל היותר קצת הופתעתי מנמלצות השאלה, אפשר לחשוב בעזה או בגדה כולם אימאמים...זה לא בני ברק בשאילה, במחילה. ישנם אנשים שיודעים השפה כי היא שפת אימם והם בכל זאת איכשהו ישראלים (למעלה מחמישית האוכלוסייה כאן ערבית ושפתה ערבית), כמו כן יש דברים שאפשר ללמוד, יש סיפורים שאפשר להמציא (הגיע מכפר אחר- כל עוד יש משת"פים שיערבו לסיפור, אפשר למכור אותו), זו שגרה בשטחים, לישראל יש מפעל מודיעין ששם את השטאזי בכיס- והכל בסדר לא צריך צנזורה- כי הם קראו ההודעה עוד לפי שהקלדתי אותה.31.154.81.83 00:48, 1 בינואר 2018 (IST)
אני לא הבנתי מה משתמש:משה פרידמן רוצה אבל האלמונימי כבר כתב בעצמו "מסתערבים" צא ולמד דובדבן, צא ולמד יס"מ, אף אחד מאיתנו לא קרא ושמע אודות אלי כהן? או שהוא היה היחיד והמציא את הריגול...שולמית קישיק-כהן ואפילו (באופן שונה) סילביה רפאל, הנח לבריות עם הקטנוניות שלך.213.8.204.7 03:06, 5 בינואר 2018 (IST)
אני לא יודע האם אתה הוא אותו האלמוני, אבל אם יש לך תשובה פשוט תכתוב אותה. האלמוני בסך הכל לעג לשואל, לא התייחס לגוף השאלה, ואז סימן את השאלה כ"נענתה". השאלה לא נענתה - עדיין. שים לב לנוסח השאלה. השאלה לא הייתה האם יש מסתערבים או מרגלים, לא על כך שאל השואל. כעת, אם יש לך תשובה, אתה מוזמן לענות, ורק לאחר מכן לסמן את השאלה כנענתה. משה פרידמן - שיחה 04:02, 5 בינואר 2018 (IST)
השאלה למיטב הבנתי הייתה האם ייתכן אדם גלוי פנים הפועל בשירות המדינה ובניגוד לחברה שבה נטמע, ובכן לזה קוראים ריגול ומודיעין, דברים שישראל לא המציאה אבל בהחלט התמחתה והשתכללה בהם- תשועה ברוב יועץ. האם הדוגמה של שולמית קישיק כהן איננה תשובה חיובית?! ישנו "ריגול" ישראלי אך לישראל ישנם גם אמצעים בעלי יחס עלות-תועלת גבוה בהרבה. פרידמן אם אתה לא מבין, וניכר שאינך, אתה יכול לשאול ולא בהכרח לפעול (לסמן שלא נענתה השאלה...).213.8.204.7 12:23, 7 בינואר 2018 (IST)
אין צורך לנסח מחדש את שאלתו של השואל. השואל שאל על קיומה של יחידה בעלת מאפיינים כמו זו המתוארת בסרט. אם אתה מכיר שקיימת יחידה כזו, תוכל לענות את התשובה "כן". את זה לא עשית. מוטב שהתשובה שלך תתבסס על ידיעה שאכן קיימת יחידה כזו. ולא, אף אחת מהדוגמאות שהבאת איננה מצביעה על קיומה של יחידה כמו זו שבשאלה. יהיה טוב האם תוכל לספר על שמה של היחידה, הזרוע בטחונית לה היא משתייכת וכדו׳. כמובן, אין לכתוב מידע מסווג בבמה זו. מאידך, אין להשתמש בעובדת סיווגו של המידע על מנת לכתוב דברים לא שאינם מבוססים על מידע שיש ברשותך. משה פרידמן - שיחה 18:56, 7 בינואר 2018 (IST)
למען האמת האלמונימי שאל לגבי היתכנותה של יחידה "האם ריאליסטית", המונח "יחידה" אינו מוגדר, אני תקופה שירתי ביחידה שהמפקד בה היה לוטנט-קולונל היינו סא"ל ותקופה אחרת שירתי ביחידה שהמפקד היה בדרגת אל"מ...למשימה המתוארת לא קיימת יחידה והיא מערבת זרועות מודיעין שונות, אבל אני מתקשה להבין כיצד זה מהותי לשאלה ולתשובה. מקוה שהאלמונימי ישוב ויכריע לעניין ולעיקר.213.8.204.7 23:25, 7 בינואר 2018 (IST)

אילן תשובה ניתנה. השאלה של האלמונימי היא שאלה שלא ניתן להשיב עליה כפי שאולי האלמונימי ציפה, שניתן לו שם של יחידה כמו "המדרבבים" שהיא היא "פאודה" המקורית אחד לאחד. באף יצירה אומנותית אין תיאור של "אחד לאחד", אפילו תיאורים מדעיים, שכל שאיפתם היא לתיאור מדויק, חוטאים ב"תנאי מעבדה", ברדוקציה ובהנחות יסוד. אם נדרוש בשאלת האלמונימי, ניתן לחלץ השאלה המהותית כמה, יחסית ליצירות אומנות אחרות או בפרט סדרות טלוויזיה, קרובה פאודה למציאות המקומית? אם אנו מתייחסים לקיומו של כוח מודיעין מעמיק ורחב של ישראל בקרב הפלסטינים התשובה היא חיובית, והבאתי לכך דוגמאות. עלי גם להראות סעיפים בתקציב משרד ראש הממשלה שנועדו למימון הפעילות הענפה? עלי להזכיר גם פרשת שחיתות שנחשפה בשב"כ לפני כשנתיים ונוגעת בדיוק בכספי המימון של מנגנון המודיעין ושיתוף הפעולה...31.154.81.18 15:55, 10 בינואר 2018 (IST)

אני מתייחס לשאלת האלמוני כלשונה: להיכנס גלויי פנים לתוך אירועים מתוכניים (ולא להתחבא בקהל שהתאסף ספונטנית כשהסוכנים רעולי פנים), תוך כדי דיבור בערבית ברמת שפת אם? לוחמים שמכירים את תרבות האילסם המקומית ברמה היודעים את כל התפילות, את המנהגים והמשפחות?. על כך לא הייתה תשובה כאן. תשובה כזו ניתן לקבל, למשל, ממי ששרת ביחידות מעין אלה (בהנחה שלא מדובר על עניין מסווג). אין ספק שניתנו פה הארות חשובות ומעניינות, אבל תשובה לשאלה גופא לא ניתנה.
מעבר לזה אני מבקש להדגיש - אני לא ממונה על התגיות, מעבר לזה שהתחייבתי לתחזק אותן. אני לא בעל זכות מיוחדת בנושא. התפקיד שלי הוא לוודא שתהיינה תגיות, ובמידת האפשר שהן תתאמה לקוים מנחים מסויימים. הקווים המנחים הם:
1. מדי יום כל שאלה שהתווספה תסומן כחדשה או כנענתה.
2. אם שואל השאלה ביטא במפורש עמדה ששאלתו נענתה, התווית תשקף זאת.
3. באין תשובה כזו, אבקש תשובה ממשתמשים רשומים, ולגבי אחרים אסמן על פי שיקול דעתי שאיננו השיקול הקובע.
4. זמן התפוגה של שאלה הוא עשרה ימים - שהוא גם הזמן המינימלי לארכוב. שאלה ששרדה מעבר לזמן זה תסומן כישנה - אם מדובר בדיון שבו לא יכולה להיות תשובה מוחלטת (למשל שאלה מוסריות פעולות צה"ל בשטחים, שבה כל תשובה שנויה במחלוקת), כנענתה אם עד פרק זמן זה לא סומנה ככזו למרות שמשתמש רשום התבקש לומר זאת, ובמקרה הגרוע ביותר (זו גם הסיבה לסימון באדום) כ"ישן, לא נענה".
שוב, אני לא הקובע. הקווים המנחים הללו הוצעו בדף השיחה ולא התנגדו להם. עם זאת, אני מבקש שההחלטה אם שאלה נענתה או לא תהיה לפי ניסוח השאלה הספציפי. בברכה, אילן שמעוני - שיחה 17:15, 10 בינואר 2018 (IST)
אני משיב בפעם האחרונה, להיכנס או להיות או להתערות בהמון כאשר אתה חשוף פנים ו"גלוי"-מתחזה לבן המקום (למעשה אינך גלוי אלא מסתתר-מוסתר) זהו ריגול, ישראל לא המציאה את הריגול, אין מודיעין בלי איזו מידה לפחות של ריגול, ולכן התשובה חיובית. לא רק שהשבתי לשאלה הזו ממש, אלא גם הוספתי שמות של ישראלים שעשו זאת ממש, אלי כהן לדוגמה. אילן אינך מנהל התגיות, אבל בפעולת הסימון שלך הסכמת עם פרידמן...אפילו הביטים של הזיעה שניגרו ממני כשהשבתי פעם אחר פעם...31.154.81.18 17:32, 10 בינואר 2018 (IST)
צר לי, אך אני חולק עליך. השואל הבהיר שמדובר ביחידה כמו בסדרה. יחידת לוחמים, משרתי סדיר אם אני זוכר נכון, שתפקידה כפי שהוא תאר. העובדה שיש מודיעין שמבצע דברים שכאלה אינה מעניין השאלה. הוא לא שאל האם יש גוף עלום כלשהו במשהב"ט שעושה כך. על זה אכן ענית. הוא שאל על הדגם של פאודה. על זה לא ענית. אילן שמעוני - שיחה 19:57, 10 בינואר 2018 (IST)
אילן אני סייגתי הדברים, הסברתי שלא רק שיצירה ספרותית חוטאת למציאות אלא אף תיאור מדעי. באופן יחסי המודיעין הזה קיים, יש חיילים בשירות סדיר ובשירות מחוץ לצבא אך בגילאי השירות הסדיר שפועלים בעומק האויב. אני מודה שהתשובה שלי מוגבלת, כיוון שאיני מכיר הסדרה כלל...אבל מרבית המודיעין אינו מושג על ידי הצבא אלא על ידי שילוב של חילות מודיעין ואיסוף קרבי, של מרחבי השב"כ ואף של המוסד. השאלה האם יש יחידה אחת שמגדלת את הכותנה, טווה החוטים, אורגת הבדים, גוזרת הגזרות ותופרת הבגדים, זו שאלה שהתשובה אליה ברורה, אין כזה דבר בעולם המודרני, זה כמו לטעות שחיל האוויר אחראי על כל ההרס והחורבן במלחמות ברצועה, כי מטוסים, מסוקים וכטב"מים הטילו הפצצות...אבל את הערכות המודיעין עושים יחד עם למד"ן, אמ"ן ושב"כ ולכולם יש תרומות בבניית "בנקי מטרות" ושיטות פעולה... אף יחידה בצבא לא פועלת כולה בכוחות עצמה אלא נשענת על יחידות אחרות, לא מטכ"ל ולא שלדג...31.154.81.18 20:42, 10 בינואר 2018 (IST)

תודה על ההתייחסות ותודה מיוחדת על ההתלהמות של מי שלא ראה את הסדרה, אך בכל מקרה החליט לענות על שאלה שלא שאלתי אפילו. אני חושב שהשאלה היתה ברורה לכל מי שראה את הסדרה ויודע לקרוא. אבל אני אנסח מחדש לטובת אלו שלא: האם קיימת יחידה, כלומר קובצת אנשים מאורגנת עם מפקד שכפופה למשרד הביטחון, שהם יהודים ישראלים הדוברים ערבית ברמת שפת אם, שהם לוחמים המיומנים בשימוש בנשק חם, שהם מכירים את התרבות המוסלמית (וואלה, יש דבר כזה. לא מבין מה פשר הלגלוג) ברמה שיכולים להתחזות למקומי ולא להיחשף במהלך שיחת חולין על ידי חוסר ידע של הלכה או על ידי אי בקיאות במנהגי המקום. לוחמים שמקבלים משימה להגיע לשטח אויב כשהם גלויי פנים ומתחזים למקומיים, מבצעים וחוזרים. האם דבר כזה קיים במציאות או שמדובר בהמצאה של התסריטאי? 213.55.184.161 22:36, 10 בינואר 2018 (IST)

אינני יודע בודאות, אבל זה מאד לא סביר. הסיבה לכך היא שרק הדרישה ליהודים ישראלים הדוברים ערבית ברמת שפת אם... מכירים את התרבות המוסלמית... ברמה שיכולים להתחזות למקומי ולא להיחשף במהלך שיחת חולין על ידי חוסר ידע של הלכה או על ידי אי בקיאות במנהגי המקום, רק דרישה זו דורשת משהו כמו שש שנות לימוד. אני לא רואה כיצד זה אפשרי לחייל בגיל סדיר. אילן שמעוני - שיחה 08:37, 11 בינואר 2018 (IST)
לא ידוע לי על יחידה כזו. אני לא מתמצא במיוחד בתחומים. לפי אופי הסדרה ברור שלא מדובר על חיילים סדירים, אבל לא הרבה יותר מכך. לא ברור לי למה בשאלתך אתה מניח שיחידה דומה (אם אמנם קיימת) אמורה בהכרח להיות כפופה למשרד הבטחון. הרי משמר הגבול ויחידות אחרות כפופות למשטרה שנמצאת באחריות המשרד לבטחון פנים ואילו השב"כ כפוף למשרד ראש הממשלה. Tzafrir - שיחה 12:28, 11 בינואר 2018 (IST)
כנראה עקב כך שאחת דמויות המשנה בסדרה היא שר הביטחון. Corvus‏,(Nevermore)‏ 12:33, 11 בינואר 2018 (IST)
מה לעשות ששפת האם של ערבי היא ערבית ואין ממנו שום מניעה להיות ישראלי...אז תוך שמונה, תשעה חודשים הוא לומד כל מה שצריך לדעת (לתפעל נשק זה לא הנדסת טילים...), כפועל יוצא הוא גם מכיר הלכות מקומיות כאלה ואחרות (והטענה שלי הייתה כלפי המליצות בניסוח על "תרבות האיסלם המקומית", זו פשוט תרבות מקומית). בעיר גדולה אפשר אולי לפעול באופן שהאלמונימי מציע, אבל זה לא האופי של הפעילות השכיחה בישראל. המציאות היא לא סרט של צ'אק נוריס גם אם טראמפ נבחר לנשיא ארה"ב, מה חשוב להכיר את מנהגי המקום אם אתה נכנס ויוצא ממנו כשאתה מחסל אנשים, גלוי פנים לא תוכל עוד לחזור למקום- ולכן הקטע של להיכנס-לצאת ולחזור זה בדיוני, או שאתה חושב שאם תירה למישהו בראש אבל אז תגיד איזה פתגם ערבי בניב המקומי ירגישו שהכל בסדר...במציאות מדובר במערכות מורכבות, שיתוף פעולה של יחידות שונות, מודיעין, שב"כ, איסוף קרבי, יס"מ(משטרה)... יצירה אומנותית-בידורית ואף יצירה מדעית חוטאות למציאות נקודה. התשובה נענתה, לא רק בסבירויות (סביר מאד שלא או סביר שכן) אלא גם בפירוט, אין יחידות שפועלות עצמאית לבדן בצבא, לא מטכ"ל ולא שייטת, עבודת המודיעין אינן עבודה ייחודית לצבא אלא שיתוף פעולה צבא-מודיעין-יס"מ(משטרה)-שב"כ, ואולי כדאי לקרוא התשובות, העובדה שלא ענו לך מה שציפית- כן, לא... לפעמים צריך גם לדעת לשאול, לפעמים מהתשובה לומדים מה רלבנטי לשאול ומחדדים השאלה והעיקר שבה. האם ישראלים יהודים פועלים בעומק האויב, כן, האם הם כפופים למשרד הביטחון לא בהכרח...הבאת כל כך הרבה ערכים למשתנים במשוואה שברור שהתשובה היא לא, אבל ה"לא" הזה חסר משמעות, כי חלק מהערכים שהצבת הם פעוּטי ערך.31.154.81.18 12:55, 11 בינואר 2018 (IST)

Star Wars: "מלחמות הכוכב"?[עריכת קוד מקור]

מצב: נענה

שבוע טוב! לכאורה התרגום המדויק של Star Wars הוא "מלחמות הכוכב". לאיזה כוכב הכוונה במקור? טטואין? כוכב המוות? ואם צודק משתמש:MathKnight שכתב כאן שהמשמעות המקורית באנגלית היא "מלחמות כוכביות" (star במובן של תואר), אז צריך לשנות בפתיח הערך.
אגב, בטח כבר התדיינתם פעם בויקיפדיה על מידת יעילותם של דפי השיחה של ערכים. הרבה פעמים הערות שם לא זוכות לשום תגובה. אולי כדאי לשתף אותם איכשהו עם "הכה את המומחה"? --85.250.185.179 20:06, 30 בדצמבר 2017 (IST)

בדקדוק אנגלי זה תקין להשתמש בשם עצם כמין תואר. כך ש"מלחמה כוכבית" היא יותר קרובה במשמעות המילולית. עם זאת, השם "מלחמת הכוכבים" נשמע יותר מבחינה תחבירית וגם משקף לא את המשמעות המקורית. הכוונה למלחמה שמתרחשת איפשהו בין הכוכבים שם.
דבר נוסף שחשוב לזכור ששמות של סרטים לא מתורגמים על ידי ויקיפדיה, אלא על ידי מפיצי הסרט בעברית. כך שאין לנו אופציה להתערב ולתקן.
ודבר אחרון: בניגוד לעברית שבה יש בלבול בין כוכב לכת לכוכב אין את הבעיה באנגלית. ככה שטטואין הוא בטוח לא כוכב. Corvus‏,(Nevermore)‏ 20:11, 30 בדצמבר 2017 (IST)
מעניין! אני התכוונתי לשינוי הפתיח בערך שטוען שהתרגום הנכון הוא "מלחמות הכוכב". אגב, לפי ההבחנה שהבאת בין star ל-planet אפשר להניח שחלק ממשמעות השם של "כוכב המוות" היא שהוא מקרין מוות? --85.250.185.179 21:49, 30 בדצמבר 2017 (IST)

שאלה למשפטנים - האם יש לציין שם מלא של חברה + בע"מ[עריכת קוד מקור]

מצב: נענה

בעקבות שאלה שעלתה באחד הערכים: האם יש בעייה משפטית באי ציון השם המלא של חברה (כפי שהיא רשומה ברשם החברות) בערך על החברה? השאלה לא נוגעת לשאלה של אסטתיות וכ"ו. רק האם יש בעייה משפטית. אילן שמעוני - שיחה 20:13, 30 בדצמבר 2017 (IST)

מה בדיוק הסכנה, שהחברה תעלב ותתלונן בדף השיחה של דוד שי? עוזי ו. - שיחה 20:36, 30 בדצמבר 2017 (IST)
אין לי מושג. בשביל זה אני שואל אם יש משהו שמחייב אותנו בנושא. אמתין לתשובת משפטן. אילן שמעוני - שיחה 21:53, 30 בדצמבר 2017 (IST)
אבטתיות? ‏MathKnight (שיחה) 22:01, 30 בדצמבר 2017 (IST)
זה מונח משפטי? אני לא מכיר אותו. חיפוש גוגל אחריו העלה תוצאות שהייתי מעדיף להמנע מהן תבנית:אאוץ' אילן שמעוני - שיחה 02:39, 31 בדצמבר 2017 (IST)
אכן, מראות קשים... חזרתישיחה 13:04, 1 בינואר 2018 (IST)

בע"מ אינו חלק מהשם אלא תוספת לשם, הבאה לציין שאחריות בעלי המניות לחובותיה – מוגבלת. חזרתישיחה 23:25, 30 בדצמבר 2017 (IST)

תודה! ומה באשר לציון השם המלא? אילן שמעוני - שיחה 19:21, 31 בדצמבר 2017 (IST)
לא רואה עם זה בעיה כלשהי. בדרך כלל השם המלא מופיע בפתיח או בתבנית (אם קיימת), ודי בכך. הרבה חברות משמיטות את שמן המלא ממרבית פרסומייהן, ומסתפקות בשם מקוצר וקליט (לאומי – בנק לאומי לישראל בע"מ, קוקה-קולה – החברה המרכזית לייצור משקטות קלים בע"מ, הפניקס – הפניקס חברה לביטוח בע"מ וכד'). חזרתישיחה 07:31, 1 בינואר 2018 (IST)
ניטפוק: החברה המרכזית לייצור משקאות קלים אינה קוקה קולה וליתר דיוק היא גם אינה קוקה קולה ישראל. מדובר על חברה ישראלית שהיא, בין השאר, הזכיין הישראלי של חברת קוקה קולה העולמית (במקור זו הייתה פעילותה היחידה). היא אינה בבעלות קוקה קולה העולמית. הערך אכן מבהיר את זה היטב. מקרה קודם של שימוש במותג בינלאומי על ידי זכיין: פרטנר והמותג אורנג'. Tzafrir - שיחה 13:44, 2 בינואר 2018 (IST)
לדעתי, במסמך שאיננו משפטי אפשר להשתמש בשם הנפוץ. מתייג את משתמש:Deroravi לתשובה מוסמכת. ‏MathKnight (שיחה) 13:53, 1 בינואר 2018 (IST)
התשובה המוסמכת היא זו שנגזרת מכללי ויקיפדיה (קוראים לדבר בשמו הנפוץ), ולא מכללים משפטיים. חוקי החברה הדורשת שיקראו לה כך ולא אחרת חלים על עובדי החברה, ולא עלינו. עוזי ו. - שיחה 14:59, 1 בינואר 2018 (IST)
נראה לי שהוא שאל לא רק על כתיבה בוויקיפדיה. זה הגיוני מאוד שיהיה אפשר לכתוב את שם החברה בקיצור ולאו דווקא את השם הרשמי המלא, אבל במערכת המשפט על סטרואידים שצמחה פה ורוצה לשלוט בכל היבטי החיים אין הרבה היגיון. ‏MathKnight (שיחה) 17:51, 1 בינואר 2018 (IST)

פיצול אישיות ויכולות לא מוסברות[עריכת קוד מקור]

מצב: ישן

ראיתי לא מזמן סרט על אדם עם פיצול אישיות חריפה, את הסרט "ספליט". בסרט מדברים על כך שנמצאו מספר אנשים עם פיצול אישיות שהציגו יכולות בלתי מוסברות. למשל, שאחת מהאישיות של האדם היא עיוורת, ואישיות נוספת היא אישיות שיכולה לראות. כאשר האדם "עובר" בן אישיויות הוא נהפך לעיוור ולרואה לחילופין. מקרה אחר שהוצג בערוץ 10 לפני כמה שנים הראה מטופלת שעוברת לאישיות מסוימת שלה ו"פתאום" היא יודעת לנגן, יודעת תווים וכדומה. המטפלת של אותה בחורה סיפרה שהיא מעולם לא נכחה בשיעור נגינה ולא בשיעורי פסנתר. יש מחקרים על הדברים האלה או שמדובר סתם במיתוסים? פגז - שיחה 22:06, 30 בדצמבר 2017 (IST).

ר' פיצול אישיות. לא ידוע לי על עדויות אמינות לכך שמדובר על סינדרום שאכן מתקיים. האם יש באפשרותך להצביע על מקרה כלשהו (עם דיווח אמין)? Tzafrir - שיחה 23:20, 30 בדצמבר 2017 (IST)
קראתי את הערך ולא מצאתי על כך מקורות. מעבר למקרה שראיתי בטלוויזיה לפני איזה חמש שנים, לא זכור לי מקרה נוסף. כדאי להרחיב את הערך על פיצול אישיות בנושא הזה. אגב...אני רואה שאתה מתעסק בתכנות. תוכל לענות על השאלה שלי לגבי אלגוריתם יעיל של שבץ נא? פגז - שיחה 00:42, 31 בדצמבר 2017 (IST)
יש כמה ספרים מעניינים בנושא, אבל לא הייתי ממליצה עליהם כמקור מהימן. סתם חומר קריאה למי שמתעניין: "בעקבות בריידי מרפי" של מוריי ברנשטיין," 24 הפנים של בילי מיליגן" של דניאל קיז, וסיביל (ספר) של פלורה שרייבר.שלומית קדם - שיחה 18:41, 31 בדצמבר 2017 (IST)
עם כל הקסם שבנסתר-הסמוי מן העין, המציאות מדברת בצבעים הרבה פחות חדים וכהים(עמוקים). כמובן שכאשר ישנו פיצול אישיות, לכל אישיות יש היסטוריה משלה ובהתאם כל אחת מכירה ההיסטוריה שלה, כאשר ביטויי ידע שאינו מודע יכולים להתרחש- לצוף אל המודע. בהחלט ייתכן שאישיות אחת למדה לקרוא תווים בעוד האחרת "נעדרה" ואינה יודעת זאת. ייתכנו פערים קוגנטיביים מסוימים כאשר מדובר באישויות מגילאים שונים. נגינה בפסנתר יכולה להיות תוצאה של כישרון, ורבים הנגנים החובבים שלא למדו בשום צורה מסודרת, אלא משמיעה ומשחק-"ג'ימג'ום". כדי ללמוד תווים לא נדרש הרבה זמן, ובמערכות חינוך רבות גם זו המקומית לימדו בעבר באופן מאוד בסיסי קריאת תווים, חלק מהתלמידים כנראה לקח זאת לאישיות המופצלת שלו- כוונתי שישנם מספיק מקומות לרכוש בהם הידע לפני שאנחנו אומרים שהוא הגיע לנו מהמלאך ג'יבריל.31.154.81.83 00:26, 1 בינואר 2018 (IST)

העיניים בציורים מתקופת הברונזה[עריכת קוד מקור]

מצב: נענה

ציור מס' 1 (למעלה משמאל) מראה את העין בפרופיל חזיתי, וציור מס' 4 (למטה מימין) בפרופיל צד
ראו את העין פה
וגם פה

מה זו האובססיה המוזרה שהייתה לציירים מימי תקופת הברונזה, שגם כאשר ציירו את האדם מפרופיל צד, הם ציירו את העין כאילו האדם צויר בפרופיל חזיתי - כאשר העין בצורתה ה"שלמה" כפי שהיא כאשר נסתכל לאדם פנים מול פנים? בחוג ציור הראשון שלי למדתי להפריד ביניהן, ואני חושב שצייר קצת מנוסה יעמוד על כך לבד. זה כאילו "פספוס מכוון". 31.168.27.33 09:27, 31 בדצמבר 2017 (IST)

זו לא אובססיה אלא קונוונציה אמנותית. ראה אמנות מצרים העתיקה. Reuveny - שיחה 13:34, 31 בדצמבר 2017 (IST)

ז'אן גיום ברוגייר[עריכת קוד מקור]

מצב: נענה

שלום לזואולוגים שבקרבנו. כתבתי את הערך לעיל, ואשמח על בדיקה ותיקונים נחוצים מצד הבקיאים בתחום. בערך האנגלי יש רשימת סוגים וזנים, שברוגייר מיין וכינה בשם. אודה למי שבקי על תרגומה לעברית. תודה, שלומית קדם - שיחה 18:31, 31 בדצמבר 2017 (IST)

תודה שלומית קדם על הערך.31.154.81.83 00:16, 1 בינואר 2018 (IST)
שלומית קדם, מבדיקת בינויקי עולה שאף לא לאחד מבין הרשימה המרשימה הזו יש ערך בעברית. מעבר לכך שאינני יכול לסייע לך בבקשתך, אני חושב שזה מייתר בשלב זה את תרגום הרשימה. אילן שמעוני - שיחה 07:50, 2 בינואר 2018 (IST)
תודה, אילן שמעוני. למען האמת, זה מה שחשבתי מלכתחילה, אבל לא רציתי לסמוך על עצמי בנושא שאין לי בו ידיעות.שלומית קדם - שיחה 13:30, 2 בינואר 2018 (IST)

מהו דואר 24[עריכת קוד מקור]

מצב: נענה

יצא לי לראות מעטפה של דואר ישראל שכתוב עליה 'דואר 24', חיפשתי ולא מצאתי בערך 'דואר' מה זה, יש כזה דבר לשלוח דואר רגיל רק במעטפה מיוחדת והוא יגיע תוך 24 שעות?

אגב, אם כן, אולי צריך להבהיר בערך דואר איך בדיוק זה עובד, כי עפ"י תיאור התנהלות בתי הדואר בערך ההוא לא מובן איך ניתן לעשות כזה דבר.--חריך שקי - שיחה 21:24, 31 בדצמבר 2017 (IST)

לא כל החכמה נמצאת אצל אדם אחד, ולא כל הידע האנושי שוכן בבתים של ויקיפדיה. מעבר להרים ולגבעות מספרים כך שמעתי בספק אגדות ספק סיפורי עם, לא רק ויקיפדיה חולשת על הרשת וישנם ענקים וגם טרולים, הענק הכביר גוגל ניחן בכוח המופלא למצוא כל נדרש, והוא מוכשר אלפי מונים מהחגב שהוא המומחה של ויקיפדיה, שם בגוגל רק רושמים דואר 24 ויודעים עליו הכל.31.154.81.83 00:15, 1 בינואר 2018 (IST)
תשובה שלא מוסיפה כבוד לעונה. וכעת לעניין "דואר 24". הכוונה היא שהדואר יגיע ליעדו ביום העבודה אחרי יום המשלוח. הבעייה שלעיתים אין בכלל דוור באזור היעד ולכן זה יכול להידחות. Shannen - שיחה 07:11, 1 בינואר 2018 (IST)
התשובה שלך פשוט כולה שטיח אדום של כבוד והדר...עוד מעט ישאלו מה המיקוד של רחוב "חסיד אומות העולם נח לבריות" וכמובן שכולנו נבונים וחכמים וגדולים בתורה, אבל אתה...כפליים! אז אתה תמהר לזרוק כאן מספרים מכובדים, יום למחרת ישאלו על עוד רחוב...ואנחנו כבר הפכנו למוקד המיקוד, התשובה לשאלה הזו היא לך לאתר של הדואר, אם לא הבנת, אז אולי "המומחה" יוכל לעזור בוודאי שיהנה לנסות, אבל זה גוגל, בעברית... אם אפשר לקרוא ויקיפדיה ולהגיע ל"מומחה", אפשר להגיע לאתר הדואר.31.154.81.83 01:32, 2 בינואר 2018 (IST)
עצוב שכך מתנהל דואר ישראל: הזמנתי תעודת לידה במוצ"ש, באתר של רשות האוכלוסין וההגירה. מיד קיבלתי אישור שהבקשה תועבר לטיפול. למחרת ב-11:00 הסתיים הטיפול, והתעודה נשלחה בו ביום (לפי החותמת שעל המעטפה), כלומר קיבלתי מענה מלא תוך שלוש שעות (בהנחה שהם מתחילים לעבוד ב-08:00). לדואר ישראל לקח בדיוק שבעה ימים כדי להעביר את המעטפה מירושלים לביתי (עיר גדולה הגובלת בתל אביב). זה דואר 24X7=168 שעות. חזרתישיחה 13:00, 1 בינואר 2018 (IST)
חזרתי ישנם שירותי שליחויות פרטיים שניתן להיעזר בהם, אפשר להרחיק לכת ולנסוע בעצמך ולאסוף, זה לא לבושתו של הדואר, זה עניין של עלות/תועלת ומימון של חברות ממשלתיות שהפך לפחות מרכזי עם עידן ההפרטה והכסף הפרטי.31.154.81.83 01:32, 2 בינואר 2018 (IST)
לא, זו לא בושה. זה לתפארת מדינת ישראל. חזרתישיחה 01:49, 2 בינואר 2018 (IST)
תראה, אם לא היו כאן חברות שליחויות נוספות אז בהחלט... אבל יש, אז מה התלונה כלפי המדינה...שהיא לא חברת השליחויות המהירה ביותר?31.154.81.83 02:01, 2 בינואר 2018 (IST)
דווקא בגלל שיש עוד חברות – שבוע לקבלת דואר זה לא סביר. חזרתישיחה 12:49, 2 בינואר 2018 (IST)
עדין לא הבנתי מה אתה רוצה... לדואר יש ההסתייגויות שלו, אם נגרם לך עוול, אתה יכול להגיש בקשה לפיצוי (זה לא שונה מחברות מסחריות אחרות)...בכל מקרה אפשר לשאול את האשנבאים בדואר מה סביר שיקרה. עד לפני שלש שנים נעזרתי בדואר במשלוח חבילות ומכתבים והשירות היה לרוב אמין ותואם את ההצהרות...31.154.81.83 15:15, 2 בינואר 2018 (IST)
אני רק הערה. כשבוע וחצי לפני חתונתי שלחתי חלק מהזמנות אליה. כדי שההזמנות יגיעו ליעדן השתמשתי בדואר 24. לפי מיטב ידיעתי, רבות מההזמנות לא הגיעו ליעדן, ואחרות הגיעו רק יום או יומיים לפני החתונה. לפי דברים ששמעתי מלקוחות אחרים של השירות הזה, אינני היחיד שזה קרה לו. ניתן להתייחס בעירבון מוגבל להבטחת 24 השעות. אביתר ג'שיחהתרומות • ט"ז בטבת ה'תשע"ח • 12:58, 3 בינואר 2018 (IST)
זו סתם תקלדה: בתיאור השירות הם שכחו את האותיות בי"ת וו"ו אחרי האות שי"ן. חזרתישיחה 14:47, 3 בינואר 2018 (IST)

Face-smile.svg אביתר ג'שיחהתרומות • כ' בטבת ה'תשע"ח • 12:52, 7 בינואר 2018 (IST)

האם ח"כ ביטן השתמש כיאות בזכות השתיקה?[עריכת קוד מקור]

מצב: נענה

לפי הערך זכות השתיקה, מדובר בזכותו של חשוד לשתוק בחקירתו על מנת שלא להפליל את עצמו. לפי העיתונים המניע לשתיקתו של ח"כ ביטן הוא רצונו שרשימת המוזמנים לחתונת בתו לא תודלף לציבור [2]. מניע זה הוא לכאורה לא לשם מניעת הפללה עצמית, ולכן אינו חלק מזכות השתיקה. בהנחה שהעובדות נכונות, האם זו עבירה נוספת של ביטן?
מאידך, זכות השתיקה חייבת להיות רחבה יותר מאשר שתיקה רק בשאלה שהתשובה עליה תגרום מיידית להפללה עצמית. דוגמה: נניח שהמשטרה חושדת שמישהו מתושבי מדינת ישראל נתן שוחד לנחקר. החוקר יקריא לנחקר את שמות כל 8.8 מיליון תושבי המדינה ועל כל שם ישאל: "זה נתן לך שוחד?" על כל אחד שלא נתן שוחד הנחקר חייב לענות בשלילה, שהרי תשובה זו אינה מפלילה אותו. בשאלה שבה הנחקר ישתוק, ידע החוקר שאדם זה נתן שוחד לנחקר. אל תגידו שהקראת 8.8 מיליון שמות תיקח המון זמן, משום שבשיטת אריה במדבר נחוצות לא יותר מ-24 שאלות כדי להגיע לשאלה שתסגיר את נותן השוחד.
בהתאם לכך, ייתכן שביטן ניצל כיאות את זכות השתיקה, ביודעו שתשובה לאחת השאלות הצפויות בחקירה עלולה להפלילו. שאלתי: לאור האמור לעיל, מתי מותר לשתוק בחקירה? דוד שי - שיחה 22:16, 31 בדצמבר 2017 (IST)

לכל אדם עומדת הזכות להימנע מלענות על שאלה שהתשובה עליה עשויה להפליל אותו, גם אם אינו נחקר כחשוד. מהרגע שבו הוא נחקר כחשוד, חייב החוקר להזהירו כי הוא עלול להפליל את עצמו. מאותה עת, אין הוא חייב להשיב על שאלות כלל, בין אם יש סיכוי שהתשובה תפליל אותו ובין אם לאו (ראה למשל כאן). כלומר, ביטן פעל כדין. אמיר מלכי-אור - שיחה 23:32, 31 בדצמבר 2017 (IST)
תודה רבה, הוספתי מידע זה לערך. דוד שי - שיחה 05:53, 1 בינואר 2018 (IST)
בשולי הדברים אעיר, שבמידה וזה אכן המניע שלו זה בלתי סביר בעיני. לא יעלה על הדעת שחשוד יחשוש לדבר בחקירה בגלל חוסר מקצועיות של המשטרה וחשש שלו לפגיעה בפרטיותו. משה פרידמן - שיחה 19:44, 1 בינואר 2018 (IST)
(נערך) זה לא משנה, זו עדיין זכותו. אגב, למיטב זכרוני גם כאשר מדובר בהפללת בן משפחה מקרבה ראשונה עומדת זכות השתיקה.
טעיתי. מה שעומד לזכות בן משפחה הוא: סעיפים אלה קובעים שבני זוג, הורים וילדים אינם כשירים להעיד במשפט פלילי לחובת משנהו.. אילן שמעוני - שיחה 19:55, 1 בינואר 2018 (IST)
משה, לא צריך את מקרה ביטן כדי להבין שמשטרה שבתום כל חקירה שלה מודלף מידע לעיתונות באופן קבוע, איננה מקצועית. לא זכור לי גם אף מקרה אחד(!) של חוקר או שוטר שהועמדו לדין על הדלפות כאלה. מצער. בברכה אגלי טל - שיחה 01:11, 2 בינואר 2018 (IST)
הדלפות יכולות להיות גם מנחקרים שונים שרוצים לתאם עדויות, או מחברים שלהם ששמעו מה הלך שם ורוצים לפרסם גרסה משלהם של זה. Tzafrir - שיחה 13:34, 2 בינואר 2018 (IST)
הגיע הזמן להפסיק את הפצת השקרים בנושא הדלפות המשטרה. ככלל המשטרה לא מדליפה ואנשי המשטרה נבדקים בפוליגרף, כדי לוודא שלא הדליפו. מי שלא נבדק כלל ויש לו גישה מידית לחומר, הם קודם כל החשודים, הם יודעים מה היה בחקירה ויש להם אינטרס כפול להדליף. הם מדליפים כדי לאותת לשותפים לעבירה מה היה בחקירה, הם מדליפים כדי לייצור יחסי תן וקח עם עיתונאים, הם מדליפים, כדי להטיל את החשד על המשטרה ולדרוש, כמו שדרש דרעי בזמנו, להחליף את החוקרים, לחקור את החוקרים ובכלל להעביר את העיסוק מהם אל החוקרים - כל אחד יודע הרי, שכל הפשעים מבוצעים על ידי החוקרים והחשודים הם צדיקים תמימים.
ויש עוד תופעה, לא כל ידיעה על המתרחש בחקירה מקורה בהדלפה - לעיתים עיתונאי מפולפל ממציא ידיעות ומפרסם אותן בשם מקורות עלומים. אם ניחש נכונה ירשם סקופ לזכותו ואם לא... אז שום דבר לא קרה. ותמיד אפשר להאשים את המשטרה, הם הרי לא יכולים להגיב. בברכה. ליש - שיחה 13:48, 2 בינואר 2018 (IST)
עשרות תיקים ונחקרים שונים, ולכולם אינטרסים נפרדים שתמיד מביאים להדלפת החקירה... מעניין. יחסי תן וקח עמוקים יש בין התקשורת לאנשי משטרה, זוכר את קצפם של הכתבים לענייני משטרה על אלשיך בתחילת כהונתו כשנדמה היה שיפרוץ את מבול ההדלפות? בברכה אגלי טל - שיחה 17:44, 2 בינואר 2018 (IST)
אתה מתכוון שיסכור...?31.154.81.83 17:46, 2 בינואר 2018 (IST)
אגלי טל, אתה טועה ובגדול, לנחקרים השונים יש אינטרס משותף, להכשיל את החקירה שהם חשודים בה. גם למשטרה יש אינטרס, להצליח בתפקידה, למצות את החקירה. הדלפות מהחקירה מזיקות לחקירה ועכשיו השכל הישר אמור להגיד לך מי המדליפים, מי מנסה לחבל בחקירה. כמובן, זה לא מתאים למערכה שמנהלים נגד המשטרה ואז משתמשים בשכל עקום. אלשייך הנהיג את בדיקות הפוליגרף למניעת הדלפות - אז מה אתה מסיק מזה? אני לא מצפה לתשובה. בברכה. ליש - שיחה 20:09, 2 בינואר 2018 (IST)
בכתבה הזו המשטרה מודה בפירוש שהיא מדליפה. לטענתה פחות מהסנגורים, אבל, בכל הכבוד, אין לי צפיה מהסנגורים. יש לי צפיה מהמשטרה. מאידך, זו כתבה מלפני כשבע שנים, ויכול להיות שמאז מישהו שם עשה סדר. https://m.ynet.co.il/Articles/3957852 משה פרידמן - שיחה 22:24, 2 בינואר 2018 (IST)
באיזה מובן "הדלפה" מחקירה פוגעת בך? אם מדובר בתרגיל חקירה... בסופו של דבר לציבור הרחב העובדות ברורות, המשטרה אינה פוסקת הדין ומרשיעה. במידה מסוימת התלונות הנשנות של חשודים לגבי "הדלפות המשטרה" היא בכיינות, במיוחד כאשר ישנן שתי תשובות מעולות 1. רק בית המשפט מרשיע. 2. החיפזון מן השטן. יחד התשובות האלה מהוות טיעון מבוצר לחשוד לגבי חפותו. לעומת זאת ניכר שביטן עושה ב"הדלפות" קרדום לחפור בו, הוא טוען שזו הסיבה לשתיקתו ולא אחרת-לפחות בציבור.31.154.81.83 23:35, 2 בינואר 2018 (IST)
הזכות לפרטיות היא זכות בסיסית בדמוקרטיות מערביות. לא יעלה על הדעת שגורמי אכיפת החוק, בין אם זו המשטרה ובין אם זו הפרקליטות, ישתמשו בכוח שלהם מול האזרח כדי לפגוע בזכויות שלו מעבר לנדרש ולמותר. אזרח שיחשוש שמידע שהוא מוסר בחקירה יכול להפוך לנחלת הציבור ימנע מלשתף פעולה עם המשטרה - ובצדק גמור. ואני בכלל לא מדבר על פעולה מכוונת מצד גורמי אכיפת החוק על מנת להפעיל לחץ על חשוד וכדו', שזה נורא ואיום בעיני. אני מדבר על רשלנות גרידא. אני בכלל לא מתייחס למקרה של ביטן אותו אינני מכיר ולגביו אין לי דעה. משה פרידמן - שיחה 04:06, 3 בינואר 2018 (IST)
מתהלכות כל מיני אגדות שאין כלום מאחוריהן או שיש מעט מאוד. זכות השתיקה אינה מקודשת בדמוקרטיות המתוקנות - מרביתן שוכנות ביבשת אירופה ושם, פרט לבריטניה, נהוגה שיטה משפטית שונה במקצת, שיטה שדורשת מהחשוד לענות לחשדות ואם הוא לא נענה, הוא נענש על כך. בישראל, כשבין המחוקקים והמושלים יש יותר ויותר עברינים, הם דואגים בחקיקה ובתקנות יותר לעברינים ופחות לציבור שומר החוק, שנפגע מהם, הם אפילו מוחאים כפיים למי ששומר על זכות השתיקה. בושה! ועכשיו להדלפות, שבעיני חלק מהאנשים הפכו לפשע אולטימטיבי, חמור מכל דבר, כמובן רק אם הוא מיוחס למשטרה או לפרקליטות, כי שומרי הסף הם האויב, אותם צריך לרסק... המשטרה והפרקליטות אינם מדליפים, זו עובדה. הם גם לא גונבים ולא רוצחים. זה לא אומר ששוטר מסוים או פרקליט מסוים לא עלולים לרצוח או לגנוב או אפילו להדליף, בניגוד להוראות ולכללים, בכל ארגון גדול עלול להיות פרט, שאינו מציית לחוקים, אפילו בארגונים קטנים, כמו הממשלה או הכנסת יש כאלה שסטו מדרך הישר ואפילו נבחרו מחדש... אנשי יחסי הציבור של החשודים בעברינות הרבה יותר משמעותית מהדלפה, מנסים להפוך את היוצרות, להפוך את הנחקרים על מעשים בזויים למאשימים ואת החוקרים לנאשמים, שצריך לחקור. המזימה שקופה - חוקרים שיהיו עסוקים בהדיפת האשמות על הפשע הנורא, "הדלפות", יהיו עסוקים מכדי לנהל חקירה יעילה וכך הנפגעים כביכול בזכות לפרטיות, יצאו מהמצר. ולגבי הזכות לפרטיות, היא לא קיימת באמת, אלא רק בתקשורת. שמעתם על החובה למסור עדות? היא לא מוגבלת בזכות לפרטיות. שמעתם על סמכויות חיפוש וצווי מעצר - הזכות לפרטיות לא מונעת אותם. שמעתם על מצלמות של המשטרה ומצלמות של גורמים פרטיים העוקבות אחרי המתהלכים במרחב הציבורי - הזכות לפרטיות לא חוסמת אותם. ואמצעי האזנה ועכשיו מפתחים גם מערכות מעקב אחר ריח. אין זכות לפרטיות, כמו שאין כיפה אדומה, אלה אגדות. בברכה. ליש - שיחה 04:34, 3 בינואר 2018 (IST)
נראה לי שמה שכתבת כאן סותר את מה שכתוב בערך זכות השתיקה (ובפרט בערך האנגלי המפורט יותר). מקריאה בסיסית בערך האנגלי נראה שגם במדינות אירופיות שונות (צרפת וגרמניה) שונות יש לחשוד זכות לשתוק בלא שהדבר יחשב אוטומטית לחובתו. Tzafrir - שיחה 19:51, 3 בינואר 2018 (IST)
אם כבר הערת, אז גם את מה שכתוב בערך הזכות לפרטיות. משה פרידמן - שיחה 21:06, 3 בינואר 2018 (IST)

──────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────── ליש, אתה קובע נחרצות שהמשטרה לא מדליפה, למה? ככה! כי היא לא. אשרי המאמין, אבל זה לא טיעון שניתן לדון בו. לגופו של עניין, פעולת חקירה משטרתית היא קיצונית באופיה ביחס לדמוקרטיה. כפיית אדם להתייצב בתחנת המשטרה ולהשיב לשאלות היא פגיעה חמורה בחירותו ובפרטיותו. הפגיעה הזו מוצדקת ומאופשרת רק לצורך בירור פלילי. ניצול לרעה של כוח שלטוני (ובמקרה שלנו, ניצול מידע שהגיע מחקירה פלילית כדי להדליפו לעיתונות) הוא מעשה חמור מאין כמותו. נראה שאתה מזלזל בעיקרון יסוד זה של משטר מתוקן, וחבל. יום טוב אגלי טל - שיחה 05:53, 3 בינואר 2018 (IST)

המשטרה לא מדליפה - זה לא טיעון, זו קביעת עובדה. המשטרה היא לא בן אדם, היא גוף בירוקרטי והיררכי, לכן אנחנו יודעים מה היא עושה, היא עושה מה שהוטל עליה לעשות לפי פקודת המשטרה ושום דבר מעבר לכך. בהגדרה של משטרת ישראל כתוב: "משטרת ישראל החליפה את משטרת המנדט ופועלת מכוחה של פקודת המשטרה [נוסח חדש], התשל"א-1971 שמקורה אף הוא בימי המנדט הבריטי. בהתאם לדרישות החוק." למשטרה אין כוח רצון משלה, יש לה את פקודת המשטרה שקובעת לה במה לעסוק ובמה לא. כל היתר זה בלבולי מוח, שהמציאו אינטרסנטים המנסים להפיל את התיק שלהם על המשטרה. בברכה. ליש - שיחה 06:56, 3 בינואר 2018 (IST)
תודה על ההערה הלשונית. מעתה, לא המשטרה מדליפה, אלא בשורות המשטרה רבים המדליפים} וזו אינה עושה די (אם בכלל) כדי למנוע זאת. כך התפתחה תרבות שבה זה שטף ההדלפות הבלתי פוסק הזה נראה לחלק מהאנשים דבר נורמלי, ויש בהם שגם מזלזלים בחומרת העניין. מצער. יום נפלא אגלי טל - שיחה 11:12, 3 בינואר 2018 (IST)
מה שנקרא הספין הצליח מעל למצופה. לא ביטן ולא נתניהו סובלים מחקירות המשטרה, הם באופן כללי סובלים מביקורת, אם זו העיתונות אם זו מערכת אכיפת החוק. לא נראה לי שיש מישהו הנתלה בכל פרטי הפרטים המפורסמים תכופות, זה עניין בעיקר של אנשי תקשורת ופלילים ועברינים. אני יכול להבין שישנה פגיעה בזכויות הפרט, אבל פגיעה מרחיקת לכת הרבה יותר היא למשל במעצר מינהלי, הדלפה מחקירה כדי ללחוץ על חשוד שניכר למשטרה שהוא מתאם עדויות והחקירה מועדת לשיבוש, היא מעשה שאינו נעים, אבל הפגיעה שלו בהחלט מידתית, להבדיל ממעצרים ממושכים יתר על המידה וכן הלאה... תרגילי חקירה הם כלי מקובל של המשטרה.31.154.81.83 11:44, 3 בינואר 2018 (IST)
בעיית ההדלפות מהמשטרה או הפרקליטות לא נולדה עם נתניהו וביטן, ולא תמות עימהם. אינני רואה איך קיום עוולות גדולות יותר (מעצר מנהלי לצורך הדיון) מכשירות עוולות אחרות. אני מאוד מקווה שהמשטרה לא מדליפה בכוונה כדי ללחוץ על חשוד, משום שמדובר על מעשה לא חוקי וזה בכלל לא משנה עד כמה הוא מידתי. אני גם מאמין שרוב ההדלפות מהמשטרה ומהפרקליטות נובעות מחוסר מקצועיות פשוטה (יותר מדי אנשים חשופים למידע, פחות מדי מאמץ מושקע כדי לוודא שהמידע לא יודלף וכדו'). אני מצפה מהמשטרה ומשאר גורמי אכיפת החוק לעמוד בסטנדרטים מאוד גבוהים בכל הקשור לפגיעה בזכויות הפרט, דווקא משום שאנו, כחברה, נותנים להם כוח לפגוע בזכויות הללו כשצריך. שוטר צריך להתייחס בחרדת קודש לזכויות של הנחקרים, לא פחות מרופא או פסיכולוג. המניפסט של ליש ברובו לא ענייני. אני רק אתייחס להערתו האחרונה, הקובעת כי "אין זכות לפרטיות, כמו שאין כיפה אדומה, אלה אגדות": הזכות לפרטיות עוגנה בחוק הישראלי בחוק יסוד, והוכרה על ידי בג"ץ כזכות יסוד שאין לפגוע בה ללא הסמכה בדין (בג"ץ 3815/90 מרדכי גילת נ' שר המשטרה). משה פרידמן - שיחה 20:02, 3 בינואר 2018 (IST)
העוולה היא יחסית, העולם הזה הוא עוולה, גם גיוס חובה הוא עוולה, ולשלם מסים, ולהיקרא לחקירה באזהרה בתחנת המשטרה אלה כולן עוולות. הטיעונים של אמסלם מביא ומוציא החוק לסירוס רשויות האכיפה, הם טיעונים של מי שבהוא בעל זכויות יתר מדושן המתענג עליהן. די לראות ההיקף והיחס של חקירות אנשי ציבור, וחקירות שלגביהן החוק האמור נוגע (פרקליט מלווה, במקרה של ח"כים הפרקליט הזה הוא היועץ המשפטי), לעומת עומסים אחרים על מערכת אכיפת החוק. כאשר המחוקקים עסוקים בעוולות שלהם ולא בעוולות של רבים מבוחריהם והרבים האחרים שהם בכל זאת אמורים לייצג, הגוף המחוקק מאבד את המהות שלו, וכאשר מגדישים הסאה גם את הלגיטימיות שלו. הדלפות מחקירה הן דבר לא נעים, אבל הן לא קטלניות, על גבו של אדון נתניהו קופת שרצים מעמדי ועד מימון כפול וכלה בעבירות ביטחון מידע, כל אלה נלקחו בחשבון על ידי ציבור המצביעים שלו, שמבין היטב מהי הרשעה ומהי נזיפה של יועץ משפטי כזה או אחר או מבקר המדינה. מוטב שנשוב לעסוק בהיקף סל התרופות, במשטר הכיבוש שחגג רק לפני חודשים חמישים שנה, במצב התחבורה הציבורית, בזיהום בנחל אשלים ובפרוטוקול לשימוש אמוניה המשרת בעלי הון. אני רוצה לסיים בחזקת החפות שיש גם למשטרה, לא רק למי שעושה ספינים כג'אגלינג באוויר-הבל הבלים.31.154.81.84 01:27, 4 בינואר 2018 (IST)
לא ברור לי מה אתה טוען. האם מותר לעשות עוולות אם הן אינן קטלניות? האם מותר לפגוע בזכויות יסוד של אנשים מושחתים בניגוד לחוק? באמת לא ברור לי מה השייכות של כל הנושאים האחרים שהזכרת לשאלת מקצועיותה של המשטרה והפרקליטות וההתנהלות שלהם על פי חוק ובאופן ששומר על זכויות האדם כפי שהוגדרו בחוק וכפי המקובל בדמוקרטיות המערביות. לעניין חזקת החפות של המשטרה: מותר לנו, כאזרחים, לדרוש מהמשטרה לעמוד בסטנדרטים מוסריים וחוקתיים. בקישור שהבאתי לעיל מובא דו"ח חמור ביותר של הסנגוריה הציבורית בעניין, ותגובה המשטרה היא שהסנגורים מדליפים יותר מהמשטרה. זו תגובה שלא מקובלת עלי כאזרח, וחבל לי שאנשים כאן מנסים להגן על זכותה של המשטרה להפר זכויות אדם ללא הצדקה מוסרית או חוקית. משה פרידמן - שיחה 03:32, 4 בינואר 2018 (IST)
לא ברור לך, שוב לקרוא. אכן, יש מידה של עוולה שהיא מותרת לפי חוק, חוק השבות אינו עוולה? כן, מותר לפגוע בזכויות יסוד של אנשים מושחתים, אבל מה הקשר ל"בניגוד לחוק", לכלוא אנשים זה וואחד פגיעה בזכויות. השייכות היא שהדיון הציבורי הוא משאב מוגבל, לפני שאני מודאג מצרותיהם של עשירים, אני מודאג ממצוקות של רבים אחרים, מצוקות שבקנה מידה סביר והגון, זועקות הרבה יותר, בוא נתחיל בכך שמי שיכול להרשות לעצמו עורך דין לסניגור פרטי הוא כבר במצב טוב שהרי למעלה מ90% מהעוולות אינן מגיעות כלל לבית המשפט בין היתר בנסיבות כלכליות. אני לא נאבק על הזכויות של מי שמבקש להצר הזכויות שלי ושל שכמותי, לפחות לא נאבק עליהן כאילו לאותו אדם אין פה והשפעה. באותה המידה אני לא נכנע להשפעה שלו, כאילו הדלפות החקירה פוגעות במי שחף מפשע. אביר זכויות האדם, אתה רוצה להיאבק בעוולות המשטרה, בוא נתחיל במותר חייהם ומותם של הפלסטינים אזרחי ישראל, של יעקוב אבו אלקיען...של תושבי ליפתא וגבעת עמל שנרמסו על ידי רשויות האכיפה ובתי המשפט, הדלפה מחקירה שהמשטרה חושבת אותך למושחת נענת בקלות ונהדפת, ולצורך הדוגמה נתניהו עוד ראש ממשלה ואילו את ביטן שילח מעל תפקידו, האם היה זה בשל הדלפות המשטרה או בשל חקירותיה, עוולה ארורה שאתה מבקש למנוע מאזרחים שלעולם ישארו תמים וחפים מפשע, כי לשיטתך יש עוולה בהרשעתם.31.154.81.84 13:12, 4 בינואר 2018 (IST)
בקיצור, אתה אומר שהמשטרה לא בסדר אבל זה לא בסדרי העדיפויות שלך, ובאופן כללי אתה לא מתעניין בזכויות אדם של מי שפוגע בזכויותיך. לגיטמי, אבל אני חושב אחרת. משה פרידמן - שיחה 19:30, 4 בינואר 2018 (IST)
תודה, אבל לא תודה, שאתה מסכם אותי. מה שסידון קרא "שומרני אל מידידי עם אויבי כבר אסתדר בעצמי", מי שרוצה לקרוא קיצור הדרך שלך, שיבושם לו, ניכר שאתה בחזקת משמרת שמרים עקרים ולא נפה שומרת עיקרים.213.8.204.7 02:58, 5 בינואר 2018 (IST)
משה פרידמן, דיון זה התרחב לטעמי יתר על המידה, לכן אסתפק בהתייחסות לנקודה אחת בלבד. בכל דבריך וטיעוניך אתה יוצא מנקודת הנחה בסיסית שתופעת ההדלפות מקורה במשטרה והיא חמורה. הבנתי מדבריך שאתה מתבסס על המסמך של הסנגוריה הציבורית ולכן טרחתי לקרוא אותו. אז ככה, אין במסמך הפניה למקור המאשר זאת, כל מה שיש שם זה אמירה של הסנגוריה הציבורית שהמשטרה אומרת שהסנגוריה מדליפה יותר וגם לגבי האמירה הזאת אין הפניה למקור האמירה, אין ציון מי אמר זאת, מה תפקידו ומה סמכותו, בקיצור אין כלום ואמירה חסרת מקור ומעורפלת זו הופכת אצלך לאקסיומה על הדלפות המשטרה. זה לא רציני, אם היית מסתמך על מקור כזה והיו תובעים אותך על הוצאת דיבה, היית משלם הרבה כסף. בברכה. ליש - שיחה 08:40, 5 בינואר 2018 (IST)

קור וכאב[עריכת קוד מקור]

מצב: ישן, לא נענה

מדוע כשקר לנו, כל מכה כואבת יותר?
ואם כבר בענייני מכות כואבות: מהו החלק המסתורי במרפק שפגיעה בו בזוית מסוימת גורמת לתחושת אלחוש משונה? בתודה אגלי טל - שיחה 09:40, 1 בינואר 2018 (IST)

עצב הגומד. האזור מכונה באנגלית Funny bone.-- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
תודה לך. נראה לי כדאי להוסיף זאת בערך ֽֽֽֽֽֽֽֽֽֽהרלוונטי.
למישהו יש תשובה לשאלה הראשונה? בברכה אגלי טל - שיחה 05:56, 3 בינואר 2018 (IST)
יש לי תשובה חלקית, שאני מניח שלא תספק כלל... אך בהיעדר תשומת לב... ובכן, כאשר למשל אנו נדרשים להסרת עור קשה כמו במניקור, אם אנו לא משרים היד במים חמימים או אפילו רק מחממים אותה, לא רק שהסרת העור הופכת כואבת, גם האצבעות נתונות לדימומים (לא רק כאב אלא נזק ממשי). החימום מגמיש העור ומאפשר להסירו ביתר דיוק ולכן להימנע גם מדימום, ואומנם הרגישות המתקיימת בקור קודמת לדימום...ולכן התעלומה שהצגת עדין תעלומה עבורי, אפשר לנחש ולשער שמדובר באופן שבו חישת כאב ממחווטת ומוגדרת ואולי אפילו שיש לכך סיבה שהובילה לכך שהמנגנון פועל באופן כזה. בתור ילד כאשר הייתי מקבל מכה, ההורים שלי היו ממהרים אלי עם קרח, ואני לא הבנתי למה הם רוצים רק להכאיב לי יותר...:-) למיטב ידיעתי ל"קומפרסים" של קור וחום יעילות מוכחת בטיפול בדלקות ובכאבי מאמץ.31.154.81.18 15:46, 10 בינואר 2018 (IST)

שאלה מציקה ביום חורף קר[עריכת קוד מקור]

מצב: ישן, לא נענה

מדוע דגם הסריגה של מעויינים על סוודרים כל-כך נפוץ? לא הצלחתי למצוא תשובה ברשת (גם לא חיפשתי בטירוף). Ranbarשיחהבואו לתיאטרון - תהנו מהמזגן 11:09, 1 בינואר 2018 (IST)

רן, שאלה מעניינת. הדגם הזה של מעוינים – ארגייל (argyle) – מקורו בסקוטלנד במאה ה-17 לכל המאוחר. בספר Knitting America: A Glorious Heritage from Warm Socks to High Art נטען שהוא הפך פופולרי באמריקה אחרי מלחמת העולם השנייה, ועוד יותר מכך בשנות ה-50. במקום אחר נכתב שהדגם היה פופולרי שם כבר בשנות ה-30. לא הצלחתי למצוא תשובה קונקרטית לשאלה מדוע הוא כ"כ נפוץ בסוודרים וגרביים... אביעדוסשיחה 08:09, 2 בינואר 2018 (IST)

גודל מינימלי של חריר המאפשר נשימה[עריכת קוד מקור]

מצב: נענה

נניח שאני שוכב בתוך אוהל אטום לגמרי בגודל 2X2X2 מטר. אני יכול לחורר את דפנות האוהל. מהו גודל החריר המינימלי שיאפשר לי לנשום בצורה רגילה, ללא חשש מפגיעה בבריאות או מחנק?

זה תלוי גם במיקום החור/ים. חורים זה לצד זה אינם מאפשרים זרימת קונבקציה, וזה מעל זה מאפשרים. כך שהשאלה סבוכה יותר מהשאלה מה גודל החור, אלא גם כיצד השטח המחורר מתחלק לגובה האוהל. במידה ומדובר בחור יחיד, צורת החור (למשל מלבן אנכי לעומת אופקי) גם היא חייבת להלקח בחשבון. אילן שמעוני - שיחה 19:59, 1 בינואר 2018 (IST)
בהנחה שמדובר בחור יחיד, למה צורת החור משנה? בדוגמה שלי, אוהל בגודל 2X2X2 מטר, מה גודל החור היחיד המינימלי? האם אפשר להיות בטוח שחור בקוטר 1 מ"מ יספיק?
משום שחור אנכי יאפשר מידה של קונבקציה, ואופקי לא. אינני יודע לבטח, אבל לא נראה לי סביר שחריר של 1 מ"מ יספיק. מצד שני חור של 20 ס"מ בודאי יספיק (זה פחות או יותר קוטר צינור האיוורור בממ"ד). מה הגבול בין זה לזה אינני יודע. אילן שמעוני - שיחה 22:08, 1 בינואר 2018 (IST)
מסתבר שהייתי אופטימי. התקנות קובעות, בנוסף לצינור "8 (שזה בערך 20 ס"מ, לפחות בזה קלעתי) התקנת שני צינורות נוספים בקוטר "4 (114 מ"מ). מסתבר שאין תקן מחייב למיקום הצינורות למעט שהם חייבים להיות לפחות 25 ס"מ מהתקרה.
צריך לזכור שעל פי התכנון, ממ"ד מיועד ליותר מאדם אחד. לכן אני בטוח למדי שגודל חורי האיוורור בתקן הוא מעל ומעבר למה שנדרש עבור אדם יחיד. אילן שמעוני - שיחה 07:58, 2 בינואר 2018 (IST)

במסמך הזה יש את כל מה שצריך על מנת לחשב את מה ששאלת. בפרט:

  • החישוב כמות האנשים בממ"ד מתבסס על של שטח של 0.4 מ"ר לאדם
  • מכאן ניתן לחשב את כמות האנשים בממ"ד, שכן גודלו חייב להיות 9 מ"ר
  • מכאן שאת שטח צינורות האיוורור הכללי ניתן לחלק בכמות האנשים.
  • Profit

אני מברך את עצמי על התחקיר, אך משאיר בשלב זה את עשיית החישוב לאלמוני גיחוך
אילן שמעוני - שיחה 08:16, 2 בינואר 2018 (IST)

אני מוסיף את ברכתי לך על התחקיר :) אז אני מבין שמדובר על חריר מינימלי בקוטר של כ-2 ס"מ לאדם בודד. אשמח גם להסבר על רגל אחת על "קונבקציה" (מה זה?) ומדוע שחור אנכי יאפשר מידה שלו, ואופקי לא. (ומה לגבי עיגול?) גם חשיבות מרחק החריר מהתקרה אינו נהיר לי.
קונבקציה היא תנועה של זורם (גז או נוזל) בעקבות שינוי צפיפות, שהוא בתורו נוצר מהפרש טמפרטורה. הדוגמה הנפוצה ביותר היא סיר מים קרים שהועמד על להבה: המים בתחתית מתחממים, לכן מתפשטים, לכן משקלם הסגולי פוחת, לכן הם קלים מהמים שמעליהם, לכן הם צפים כלפי מעלה ואת מקומם תופסים מים קרים. זוהי קונבקציה. במקרים רבים, וגם בסיר שלנו, נוצרת טבעת זרימה - המים שצפו למעלה פולטים את החום שלהם ומתקררים, בעוד שהמים הקרים שהחליפו את מקומם בתחתית מתחממים. התוצאה היא זרם מעגלי - במרכז הסיר (היישר מעל האש, וללא מגע עם דפנות הסיר שמסייעות להתקררות) יש זרם עולה, וסמוך לדפנות הסיר זרם יורד.
יוצא שאם נמקם חור אחד מעל השני תיווצר קונווקציה - האוויר החם, עתיר דו תחמוצת הפחמן כתוצאה מהנשימה , יצוף מעלה. אוויר רענן יחליף את מקומו, ותיווצר זרימה קבועה של כניסת אוויר קר ורענן מהחור התחתון ויציאת אוויר חם המכיל CO2 מהחור העליון.
אני מקווה שעשית את החישוב נכון... אני מבין שאתה מתכוון להסתמך על זה. טיול לשלגים? תהנה! אילן שמעוני - שיחה 16:23, 3 בינואר 2018 (IST)
חשוב: בממ"ד ההנחיות הן למקם שלושה חורים - חור גדול בצד אחד של הממ"ד, ושני חורים קטנים בדופן הנגדית. אינני יודע בדיוק מדוע - אבל אני מציע לא לסטות מההנחיה הזו. החור הגדול בממ"ד הוא בן "8, ושני הקטנים בני "4 כל אחד. אילן שמעוני - שיחה 16:27, 3 בינואר 2018 (IST)

עבריינים בממשלת ישראל[עריכת קוד מקור]

מצב: נענה

סטטיסטית, באיזו ממשלה היה הכי הרבה עבריינים? כשאני אומר עבריין הכוונה היא רק למי שהורשע בעבירה על החוק. בבקשה לענות לעניין ולא לחרוג לדיון פוליטי.השאלה מנוסחת צר.-- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

השר היחיד שאי-פעם ישב בכלא ואחרי תום המאסר ותקופת הצינון חזר לממשלה הוא אריה דרעי שמכהן בממשלה הנוכחית. יש עוד פוליטיקאים ספורים שהורשעו אך לא ישבו בכלא, ביניהם צחי הנגבי שגם הוא שר בממשלה הנוכחית. מבלי לבדוק באופן מדוייק כנראה שהתשובה לשאלה היא הממשלה הנוכחית שבה מכהנים 2 מורשעים. ‏DGtal‏ - שיחה 00:35, 2 בינואר 2018 (IST)
שכחת את אביגדור ליברמן. בעבר היו גם מורשעים של שלטונות אחרים, צ'כוסלובקיה (בגין), ברית המועצות (בגין, שרנסקי), בריטניה (שמיר). בברכה. ליש - שיחה 02:01, 2 בינואר 2018 (IST)
יש לספור גם את אלה שהורשעו לאחר סיום כהונתם בממשלה, על עבירות שביצעו במהלך כהונתם (כמו שלמה בניזרי) או לפניה (כמו אהוד אולמרט). דוד שי - שיחה 07:07, 2 בינואר 2018 (IST)
כולם שכחו את אברהם הירשזון? אילן שמעוני - שיחה 07:41, 2 בינואר 2018 (IST)
צריך לבדוק גם את התקופה של 74-77'...אברהם עופר- חקירה נגנזה כי התאבד. מאוחר יותר ישנם אנשים כמו ליברמן ושרון(היה) שהם בחזקת חפים מפשע, אבל סביבתם התעשרה באופנים שקל להסביר רק על ידי מעורבות שלהם עצמם, והתנהלותם הציבורית הייתה בעייתית (כמו גם נתניהו ש"זכה" להערות מיועצים משפטיים, פרקליטים ומבקרי מדינה על התנהלותו), בן אליעזר(פואד).31.154.81.83 15:08, 2 בינואר 2018 (IST)
חיים רמון גם. וההוא שהיה שר ונתפס מבריח סמים. שכחתי את שמו. ואחד משה קצב. נראה לי גם היה שר. אני מתנגד לכלול ברשימות מעין אלו אנשים שאשמתם לא הוכחה בבית משפט. זה לא הגון בעיני. משה פרידמן - שיחה 15:52, 2 בינואר 2018 (IST)
גונן שגב, לא רק שר...גם רופא ילדים. ליברמן, שרון ונתניהו "הרוויחו ביושר" את תווית המושחתים. כיום ברור גם שכל מפעל ההתנחלויות התאפשר באמצעות עבריינות שקוראים בלשון צחות "העלמת עין...עקיפת החוק, התחכמות". חלקם לא הורשע בדין כי כל העדים עברו לעולם שכולו גמול, אחד אותרג ואחר בשל מיני תפישות ומוסכמות סתומות שעוד ידובר בהן.31.154.81.83 17:28, 2 בינואר 2018 (IST)
  • לעניין אברהם עופר: כדאי לתת לו להנות מחזקת החפות. למיטב הבנתי חקירות מאוחרות יותר העלו שכנראה לא היה פסול במעשיו.
  • מה שכן, עופר היה חבר של אשר ידלין (לא לבלבל עם בן דודו אהרון ידלין, אביו של עמוס ידלין). ידלין היה קשור לפרשת שחיתות ידועה מאותן שנים (וגם הואשם).
  • אם מזכירים את מי שנחקר באותן שנים: רחבעם זאבי (אז עדיין לא שר).
  • ואהוד אולמרט היה עדיין לוחם בשחיתות.
  • חיים רמון הואשם והורשע במעשה פלילי, אך לא בשחיתות.
  • גונן שגב נתפס והורשע מספר שנים לאחר פרישתו מן הפוליטיקה. סוג העברה היא בדיוק הפוך מזו של פוליטיקאי מושחת.
Tzafrir - שיחה 19:43, 3 בינואר 2018 (IST)
  • לאברהם עופר אין אפשרות להנות מחזקת החפות כי הוא בעולם שכולו גמול, למיטב הבנתי שום חפות, החקירה נסגרה בשל התאבדותו.
  • הטרדה מינית אינה "שחיתות שלטונית" אך היא בהחלט שחיתות המידות, אף על פי שבמקרה של רמון, כמו בהרבה מקרים אחרים, זו נראת לי כמו נכות חברתית שבהיעדר כללים ברורים- כמו אלה שנוסחו בשנה האחרונה במיוחד- יש מידה של צדקנות.
  • הרחב בבקשה הטיעון אודות עברות שגב ומהותן.
  • עמרי שרון.31.154.81.84 01:16, 4 בינואר 2018 (IST)
ראו גם: קטגוריה:פוליטיקאים ישראלים שהורשעו בדין. Corvus‏,(Nevermore)‏ 11:55, 3 בינואר 2018 (IST)
כן אבל ישנו פער משמעותי בין "פוליטיקה" ובין "ממשלה", כמות ראשי הערים שהורשעו בדין...31.154.81.83 15:33, 3 בינואר 2018 (IST)
אם שגב היה פוליטיקאי מקושר (במובן הרע של המילה) הוא היה יכול להתפרנס בדרכים „חוקיות״ ולא היה נאלץ לשמש בעצמו כפרד. Tzafrir - שיחה 00:47, 5 בינואר 2018 (IST)
מדובר היה ברופא ילדים, מדוע לא עסק בתחומו או בתחום קרוב...אתה מנסה להגיד שהוא סחר בסמים בלית ברירה, זה לא בלתי סביר, זה אולי מעורר הזדהות, ובכל זאת, לראות צעד אחד קדימה זה לא בדיוק להיות קאספרוב, לא מוגזם לצפות מאדם שיבין מתי הוא מגיע לגבול שלא חוצים אותו, למשל רופא שמבריח אלפי טבליות MDMA או סוכריות לטענתו...אני באופן אישי לא רואה שום בעיה בצריכה של כל חומר כל עוד הדבר נעשה מרצון, אבל חוק זה חוק, והבחור בחר להיות מחוקק, לא אני, לכן נראה לי שהוא הולם הגדרת של מושחת...213.8.204.7 02:56, 5 בינואר 2018 (IST)

סרבנות ביומטרית חוקית?[עריכת קוד מקור]

מצב: נענה

אם אדם מבצע פעילות הדורשת תעודת זהות חדשה הוא חייב שתהיה ביומטרית? מה אם אינו חפץ בכך?...

החל מיום 1 ביוני 2017 ניתן להנפיק תיעוד ביומטרי בלבד ולא ניתן להנפיק או להאריך תוקף תעודת זהות שאינה ביומטרית. 2001:7C0:2041:1AA:0:0:0:DB 13:45, 2 בינואר 2018 (IST)
לעומת זאת, אפשר לסרב לחלק מהמדדים הביומטריים, תמורת תנאי מגביל של החלפת תעודה מדי כמה שנים. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 14:44, 2 בינואר 2018 (IST)
כלומר? -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
לא זוכר את הפרטים. מישהו? יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 19:22, 2 בינואר 2018 (IST)
אפשר לסרב לטביעת אצבעות, ואז צריך לחדש את תעודת הזהות כל חמש שנים. אחרת – כל עשר שנים, וראו כאן. חזרתישיחה 19:58, 2 בינואר 2018 (IST)
אני עשיתי לאחרונה דרכון, ולקחו לי טביעת אצבע, רק ששאלו אותי האם אני מסכים להיכנס למאגר הביומטרי, כשההבדל הוא כמו שחזרתי כתב, שאם אני מסכים, תוקף הדרכון הוא 10 שנים, ואם לא, 5 שנים--חריך שקי - שיחה 09:48, 3 בינואר 2018 (IST)

בהמשך לשיחה ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 273#גילי כהן[עריכת קוד מקור]

מצב: נענה

שלום לאלמוני 31.154.81.82, קיבלתי תשובה לשאלתך מהתאגיד. כמו שאמרתי לך קודם, המספרים פשוט מצוצים מהאצבע. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 19:25, 2 בינואר 2018 (IST)

תודה.31.154.81.83 20:04, 2 בינואר 2018 (IST)

מצוות התנך בראי אבולוציוני[עריכת קוד מקור]

מצב: ישן

שלום, מחפש חיבור שכתב יהודי או נוצרי הסוקר את מצוות התנך באופן אבולוציוני, כלומר שהמחבר יסביר מנקודת מבט אבולציונית את מצוות התנך, לפחות בחלקן. בבקשה תמליצו על כל מה שרק עולה לכם בעברית/אנגלית.-- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

הרמב"ם נתן טעמים למצוות. קשה לחשוב על הסבר אבולוציוני, משום שכל המהות של מצווה היא חריגה מהשגרה, כלומר לעשות דבר באופן שאינו "טבעי" ושגרתי. אפשר שמצוות פרו ורבו היא ביטוי של אינסטינקט פיזיולוגי שאף יסודי יותר מאבולוציה. אפשר לחשוב על התפתחות של המצוות באופן תרבותי, מתוך מנהגים, מציאות כלכלית והיסטורית, למשל מצווה כמו "פתיל תכתלת" משרתת אולי סימון ושייכות לעם (אולי כמו כיפה היום או "מדים" של חרדי) ומשרתת גם איזו מציאות כלכלית- מוצר ייצוא ישראלי קדום, שזכה לאיזה בסיס כלכלי מקומי.31.154.81.83 22:59, 2 בינואר 2018 (IST)
אני לא מבין בכלל את השאלה. כדאי לנסח מחדש. מצווה היא עניין דתי. אני לא מבין איך אבולוציה קשורה למצווה זו או אחרת. גילגמש שיחה 23:20, 2 בינואר 2018 (IST)
נראה לי שהערך יחס היהדות לתורת האבולוציה נותן סקירה בסיסית ורשימות קריאה בנושא הנדון. Tmima5 - שיחה 00:32, 3 בינואר 2018 (IST)
נראה שהאלמונימי השואל מכוון למשהו אחר...אולי בכל זאת הערך יסייע לו.31.154.81.83 01:03, 3 בינואר 2018 (IST)
אני בספק אם קיים חיבור כמו שהשואל מחפש, מפני שהמטרה בפסיכולוגיה אבולוציונית איננה להסביר טקסט מסויים, ולא משנה כמה פופולרי, אלא צורות התנהגות אוניברסליות. ככל שהתנהגות יותר אוניברסלית יש סיכוי טוב יותר שהיא תורשתית ולכן ניתנת לשינוי אבולוציוני. לכן פסיכולוגיה אבולוציונית מנסה להסביר נושאים כמו האיסור על גילוי עריות שקיימים בתנ"ך אבל גם בהרבה מאוד תרבויות אחרות. אולי בספר הזה (שלא קראתי ולכן איני יכול להמליץ עליו). אגב, ייתכן שיש דיון ברעיונות מקראיים ואולי אפילו במצוות מקראיות ספציפיות כממים, אבל ממים זה לא אבולוציה (בעצם ההיפך מאבולוציה). H. sapiens - שיחה 11:05, 3 בינואר 2018 (IST)
החיבור שאתה מחפש הוא ספרו של דונלד בראון אוניברסלים אנושיים, בתוספת ספר בסיסי כלשהו על פסיכולוגיה אבולוציונית. אני כתבתי טיוטה לערך, אבל לא בטוח כיצד לכתוב אותו בדיוק וזה תקוע אצלי כבר שנים בטיוטות.
בקצרה, בראון אינו עוסק במצוות התנ"ך, אלא בהתנהגויות ומאפיינים תרבותיים שקיימים בכל התרבויות האנושיות ללא אף יוצאת מן הכלל. רוב עשרת הדברות מופיעות באוניברסלים, החל ב"אנוכי אדוני אלוהיך" (לכל התרבויות אמונה בכוח/כוחות על), "לא תישא את שם אלוהיך לשווא" (בכל התרבויות הגיית שם האל/ים סתם כך נחשבת לאסורה), לא תגנוב, לא תרצח, לא תנאף, לא תענה ברעך עד שקר... רק "זכור את יום השבת לקדשו" חסר שם. ומנגד יש גם דיבר 11 - לא תאנוס. אילן שמעוני - שיחה 16:15, 3 בינואר 2018 (IST)
זהו סוג של מניפסטו הומניסטי...31.154.81.83 16:54, 3 בינואר 2018 (IST)
התשובה שלי? לדעתי לא. מדובר כאן על נתונים מגובי מחקר, וההסבר המוצע שלהם של פסיכולוגיה אבולוציונית. אין קשר למניפסט הומניסטי או כל מניפסט אחר. העובדות (ככל שמחקרים שעברו ביקורת עמיתים קובעים) הם שאלו אכן ערכי מוסר כלל אנושיים. הפרשנות לעובדות שונה בין מאמינים לאתאיסטים. אילן שמעוני - שיחה 12:37, 4 בינואר 2018 (IST)
בסדר, זה הומניזם מבוסס מחקר, בכל מקרה, הגישה הטמונה בו היא הומניסטית, הגם שמירנדולה נדרש למחקר תיאוסופי ופילולוגי, כלים מדעיים של ימיו, ורלוונטיים חברתית עד היום, היום הכלים המקובלים הם השיטה המדעית ופסיכולוגיה אבולוציונית על כל מגבלותיה.31.154.81.84 13:44, 4 בינואר 2018 (IST)
אינני רואה איך ניתן לראות בזה הומניזם, כשניתן בקלות יתרה לטעון שהעובדה שיש מוסר אוניברסלי מעידה על כך שהמוסר מקורו אלוהי. העובדות נתונות. פרשנותן - לא. פסיכולוג אבולוציוני יפרש עובדות אלו בדרכו, ומאמין באל יפרש אותן אחרת לגמרי. אילן שמעוני - שיחה 19:35, 4 בינואר 2018 (IST)
הומניזם, אינו בהכרח בלתי-דתי, הוא בסך הכל מוצא משותף-אוניברסלי, בדתות השונות, זו הפעולה של מרינדולה, פעולה זו מתבקשת כאן, חילוץ איחוד החיתוכים או חיתוך האיחודים ממסורות כמו התנ"ך על ידי פסיכולוגיה אבולוציונית ולא על ידי תיאוסופיה מוסרית או איכות פילולוגית אחרת.213.8.204.7 02:51, 5 בינואר 2018 (IST)
ההגדרה שאני מכיר להומניזם שמה את האדם במרכז וטוענת שהאל לא רלבנטי או כלל לא קיים, אבל אפשר ואני טועה. אילן שמעוני - שיחה 20:23, 5 בינואר 2018 (IST)
אילן לא כיוונתי ל"הומניזם" בהגדרה, אלא למה שהניע ולפעולה שביצע מירנדולה כשניסח את "המניפסטו ההומניסטי"...תוכל לשוב ולקרוא את שכתבתי: "סוג של מניפסטו הומניסטי"...עם קישור.213.8.204.77 21:29, 8 בינואר 2018 (IST)
ככל שאתה מסביר יותר אני מבין פחות.
מבחינתי העניין די פשוט. יש מוסר אוניברסלי, זו עובדה שנחשפה אמפירית. ניתן להסביר אותה בדרכים שונות מאד זו מזו. הסבר מטריאליסטי/רדוקציוניסטי, שמבוסס על פסיכולוגיה אבולוציונית וברירה טבעית, ומנגד, בקוטב השני, הסבר אמוני, שבא מהגישה שטוב ורע הם ממשיות טרנסנדנטיות, אינן המצאת אנוש וממשותן עמוקה ובסיסית מהקיום הפיזי. אולי יש פרשנויות אחרות שלא חשבתי עליהן, אבל שתי אלו שציינתי נבדלות אחת מהשניה בכל - בהנחות היסוד, באקסיומות, בתפיסה מהו אדם ומהו קיום. אני לא מוצא שום דמיון בינהן, שום דבר משותף. אילן שמעוני - שיחה 22:30, 8 בינואר 2018 (IST)
אילן, אולי יסייע לקרוא מה שאני כתבתי וכותב, ולא להתייחס למה שאתה יודע לגבי הומניזם... הפעולה שאליה נדרש מירנדולה כאשר ניסח את המניפסט "ההומניסטי" הייתה חילוץ המשותף לדתות, בעיקר האברהמיות. מירנדולה לא ביקש להפריך איזו דת אלא להוכיח את כולן בבת אחת, או לפחות להוכיח העיקר שטמון בכולן, ההומניזם. מירנדולה לא רק שלא כפר באלהות, היא חלק מהותי בהגותו ההומניסטית- אבל שוב לא לזה כיוונתי...אלא לפעולת החילוץ של חיתוך ואיחוד הדתות השונות- אתה כתבת על המשותף בין תרבויות שונות באופן אנתרופולוגי וביולוגי, ואני הזכרתי שלפעולת האיחוד והחיתוך יש היסטוריה במחשבה...אם לא באופן מטריאליסטית- כן באופן רציונלי אך מתוך עיון בכתבי ה"קודש"-פילולוגיה.213.8.204.77 23:12, 8 בינואר 2018 (IST)

קוקטיילים עם מיץ לימון[עריכת קוד מקור]

מצב: נענה

אני מחפש קוקטיילים אלכוהליים עם מיץ לימון. עדיפות לקלסיים שרשומים ולא המצאות ביתיות. אני מכיר "וויסקי סאוור" (ויסקי+מיץ לימון+סירופ סוכר+קרח). מחפש עוד, עדיף שזה יהיה כאמור קוקטייל בעל ערך תרתי משמע.-- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

לא יודע לגבי "קוקטיילים" אבל ישנו ליקר לימונצ'לו המופק מקליפות לימון במקור מסורנטו, מעבר לזה אין הרבה ערך ארומתי במיץ הלימון, אך המיץ מנטרל מרירות.31.154.81.83 17:01, 3 בינואר 2018 (IST)
לא כל כך הבנתי את השאלה. מה יש לחפש כאן? מעל 850 קוקטיילים הכוללים בתוכם מיץ לימון, בין כל שאר הדברים. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 17:13, 3 בינואר 2018 (IST)

850 זה לא רע. אני חפש אחד, אולי שתיים כאלה. חוץ מWhiskey sour יש לך דוגמאות קלסיות?

תתחיל כאן: [3]. ואז עבור לכאן: [4]. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 18:00, 3 בינואר 2018 (IST)
טום קולינס (Tom Collins).אודי - שיחה 10:27, 4 בינואר 2018 (IST)

בת כמה עהד תמימי?[עריכת קוד מקור]

מצב: נענה

היא נעצרה וראו אותה במדי שב"ס. האם היא עברה את גיל 18, או שמותר לעצור גם קטינים (גיל 16 ומעלה)? 2A02:ED0:535F:2C00:40AC:BE89:2B5A:3D59 23:36, 3 בינואר 2018 (IST)

עהד הגיבורה בת 16, מותר לעצור קטינים, יש בחוק הבחנה- מגיל 12 נושאים באחריות משפטית לפי החוק, כמובן שבשטחים-נבי סאלח, לא החוק אלא פקודות הצבא תקפות, והרי היא נתבעת על ידי הפרקליטות הצבאית.31.154.81.84 01:07, 4 בינואר 2018 (IST)
"גיבורה". ב-2012 היא היתה בת 13. ראו כאן. יכול להיות שהיא פשוט עצרה את הזמן. 141.226.165.51 09:48, 4 בינואר 2018 (IST)
נראה אותה "גיבורה" על החמאס או חיילי משטר אסד (יקיריהם של חד"ש ושות'). ‏MathKnight-at-TAU (שיחה) 10:20, 4 בינואר 2018 (IST)
נכון, החמאס ואסד הם כל כך אכזריים, והם המציאו את המלחמה והמדון, והם פיתחו את כלי הנשק והמשחית... ורק ישראל תמימה לא עשתה עוול לאיש, בטח לא בנבי סאלח. אני לא חושב שחמאס בתחרות עם ישראל על מטוסי הF16 והפטרולים 7-24 של כטב"מים ומסוקים שרק נמצאים שם לחלק כרוזים ופצצות חצי טון.31.154.81.84 13:17, 4 בינואר 2018 (IST)
לא תמימה, ולא נקייה מעוול, אבל נקייה לאין שיעור מאכזריות החמאס ואסד. אילן שמעוני - שיחה 19:37, 4 בינואר 2018 (IST)
בין דבר לכולרה...איך משווים?213.8.204.7 02:47, 5 בינואר 2018 (IST)
כמו שצ'רצ'יל זצ"ל השווה בין דמוקרטיה לצורות שלטון אחרות. מי אלים יותר? מי יזם יותר סכסוכים? מי שם למטרה אזרחים, ומי נמנע מכך? מי משמיד את אויבו כשהוא יכול, ומי מרסן את עצמו? הגישה הדיכוטומית שחוזרת כאן שוב ושוב, שמצפה דווקא מישראל להיות צחה כשלג פן תהיה גרועה כמו תנועה אלימה עם מניפסט היטלראי, פסולה מעיקרה. כולנו אלימים במידה זו או אחרת, האם זה אומר שאני אלים כמו בריון המכה את אישתו וגובה דמי חסות בכח הזרוע? כולנו נדיבים, הרי גם אותו בריון נתן פעם חמישה שקלים לקבצן ברמזור. האם זה הופך אותו לצדיק כמו האם תרזה? לטעמי זו גישה אינפנטילית. הציפייה שדווקא ישראל תהיה טהורה יותר משכנותיה אינה יכולה להשען עד דבר פרט להנחה סמויה וגזענית שיהודים צריכים להיות צדיקים גמורים, או שישפטו כרשעים גמורים. זה מגוחך. אילן שמעוני - שיחה 08:05, 5 בינואר 2018 (IST)
אילן הדברים שלך טעונים פרשנות היסטורית, אתה לא יכול להתייחס לאימפריות כמו ארה"ב ובריטניה או המעצמות הקולוניאליסטיות של אירופה כאל כוחות לא תוקפניים... אלא אם אתה רואה עצמך כחלק מהן... אתה מביא הדברים של צ'רצ'יל שיש להם הקשר מאד מוגבל- הוא מתייחס למה שאירופים וצאצאיהם עושים לאירופים וצאצאיהם, הוא כלל לא מתייחס לאדם שאינו לבן או אזרח המדינות המערביות, בעיקר כי הוא לא ראה בו אדם שווה.213.8.204.7 12:08, 7 בינואר 2018 (IST)
בעניין ישראל ותמימי: מישהו אמר שישראל היא הרוע המוחלט? נוח לך למלט עצמך מפני אמירה שכזו, אבל הנוסח הזה הוא בעיקר האופן שבו המחנה הנגדי מתאר הביקורת על ישראל- במקרה הזה אתה. מעלה חיוך האופן שבו כל כך פשוט עבורך לראות את המורכבות שעמה ישראל מתמודדת, "לא תמימה, ולא נקייה מעוול, אבל נקייה לאין שיעור מאכזריות החמאס ואסד." ואני יכולתי לכתוב אותו המשפט על תמימי הגיבורה "לא נקייה מעוול אך נקייה לאין שיעור מאכזריות ישראל." והרי דוד ושלמה פשעו הרבה יותר מתמימי ובכל זאת גיבורי ישראל...213.8.204.7 12:15, 7 בינואר 2018 (IST)
נפטר אהרון אפלפלד, ועם פטירתו שודר בערוץ 2 ראיון קודם עימו שנערך על ידי אפרת שפירא-רוזנברג. בראיון הציג אפלפלד מספר תובנות, שלפיהן היותה של מדינת ישראל קיבוץ גלויות מאפשר התחדשות מעת לעת, כאשר במדינות אירופאיות יש קפאון שגם הנימוס האירופאי לא יכסה עליו. לשאלת שפירא-רוזנברג על אנטישמיות באירופה, השיב אפלפלד כי בכל אירופה יש כמיליון יהודים בלבד. אפלפלד התייחס גם לעיסוק הבלתי פוסק של אירופה בישראל כאמצעי לנקות את מצפון האירופאים אחרי מלחמת העולם השנייה, על ידי הצגת הישראלים כמי שאינם שונים ממדינות אחרות. BE - שיחה 08:28, 5 בינואר 2018 (IST)
אין להשתאות מול הסטנדרטים הכפולים, כשהסיבה בת האלפיים מול עינינו. היהודי צריך לחיות בתשובה מתמדת על החטא הקדמוני של רצח המשיח. אם הוא אינו זך כשלג, אין לו זכות קיום. עוזי ו. - שיחה 13:43, 5 בינואר 2018 (IST)
מה שנקרא עוזי ו. אתה דובר "אירופאית" שוטפת, בקי ברזי החברה האירופית כישראלי בגטו של חוגים וחבורות. אנשים דתיים חיים בתשובה מתמדת זה לא קשור ליהדות ולא קשור לאנטישמיות, זה קשור למהות של עבודת האלהים.213.8.204.7 12:08, 7 בינואר 2018 (IST)213.8.204.77 21:26, 8 בינואר 2018 (IST)
אבל עוזי, פה אנו מתווכחים מול שניים מבני עמנו. מה נסגר איתם? אילן שמעוני - שיחה 14:01, 5 בינואר 2018 (IST)
אלו ישקלו חזרה בתשובה על רצח אופי עצמי. קובץ על ידשיחה ♦ 14:46, 5 בינואר 2018 (IST)
מה נסגר איתכם, אתם ישראלים לפני שאתם אנשים, אתם מזדהים יותר עם הישראליות של עדה יונת ופחות עם המדע של עדה יונת..."אמת" ו"חיי אדם" הם ערכים עבורכם רק כאשר משרתים הלאום והגזע...213.8.204.7 12:08, 7 בינואר 2018 (IST)

מומחי פייתון (שפת התכנות, לא מונטי): בעיה בעברית[עריכת קוד מקור]

מצב: סגור

כשאני מבצע פקודת
text=open("file.txt","r").read()
לקובץ טקסט הכולל גם תווים בעברית, הסטרינג המתקבל אינו כולל את התווים העבריים (כולל את כל שאר התווים, כאילו העברית כלל לא קיימת).

למה? מה עושים? רון חל (HLron) - שיחה 23:59, 3 בינואר 2018 (IST)

f = codecs.open(file, "r", encoding)
Shannen - שיחה 06:41, 4 בינואר 2018 (IST)
אפשר גם להשתמש בפייתון 3 בה הקידוד הדיפולטיבי הוא UTF-8.

HLron, האם נענתה שאלתך? אילן שמעוני - שיחה 19:54, 8 בינואר 2018 (IST)

מצד אחד קיבלתי תשובות (אם כי לא ממש מועילות בגלל מגבלות טכניות אצלנו), מצד שני עקפנו את הבעיה. אפשר לסגור את הנושא. רון חל (HLron) - שיחה 22:59, 8 בינואר 2018 (IST)

גישה לדפים שאינם במרחב הערכים באפליקציה[עריכת קוד מקור]

הועבר אל ויקיפדיה:דלפק ייעוץ#גישה לדפים שאינם במרחב הערכים באפליקציה

מי נותן הוראות לראש השירות?[עריכת קוד מקור]

מצב: נענה

- הועבר מהדף שיחה:בנימין נתניהו

לפי ידיעה זו ראש השב"כ סבר שאין צורך לאבטח את בניו של נתניהו, אך דעתו לא התקבלה וכתוצאה מכך יש לבניו אבטחה צמודה, כולל רכב צמוד, בארץ ובחו"ל, בהוצאה שוודאי נמדדת במיליונים. האם יש מעל ראש השב"כ דרג אחר חוץ מנתניהו עצמו? אם אין, פירוש הדבר הוא שנתניהו נתן את ההוראה, שמיטיבה מאוד עם בניו על חשבון משלם המיסים. בברכה. ליש - שיחה 13:52, 4 בינואר 2018 (IST)

- סוף העברה
ראש הממשלה ממונה על ראש השב"כ ונושא באחריות מיניסטריאלית לפעולת הארגון. 129.143.71.38 14:16, 4 בינואר 2018 (IST)
אני לא בטוח שלראש ממשלה יש סמכות בכלל להחליט בשאלה אבטחתית נקודתית. בברכה אגלי טל - שיחה 14:23, 4 בינואר 2018 (IST)
"אבטחת בניו של רה"מ כמו אבטחת גורמים אחרים נעשית על ידי ועדת שרים ועל ידי ועדה ציבורית בראשות יוסף צ'חנובר שבוחנת את מכלול האיומים ומקבלת עדכונים מעת לעת על מצב הביטחון ומצב האיומים שהחליטו שעל בני רה"מ להיות מאובטחים". כך לשכת רה"מ. 129.143.71.38 14:45, 4 בינואר 2018 (IST)
אכן, כפי שכתב אלמוני, את ההחלטה מי יאובטח מקבלת ועדה שהשב"כ ממליץ לה ביחד עם גורמי בטחון נוספים. מוזר שזה לא כתוב בכתבה ב"הארץ" משום שיורם כהן הבהיר את זה באותו הראיון בדיוק, כפי שניתן לשמוע בהקלטה שבאתר גלי צה"ל. משה פרידמן - שיחה 15:06, 4 בינואר 2018 (IST)
הוא לא אמר בראיון שבראש הוועדה עומד שר? או שאולי התבלבלתי עם כך שבוועדה חברים שני שרים? Tzafrir - שיחה 13:15, 7 בינואר 2018 (IST)
יש ועדה מקצועית שממליצה לוועדת שרים (כיום כראשות ישראל כץ) שמחליטה. Tzafrir - שיחה 13:52, 10 בינואר 2018 (IST)

תורה שבכתב ובעל פה, מסיני[עריכת קוד מקור]

מצב: נענה

שלום. לפי הקונצנזוס היהודי רבני, כמה תורה ירדה מהר סיני? האם התורה שבכתב היא רק חמישה חומשי תורה או כל התנ"ך? שזה אומר שמשה כתב את כל התנ"ך או ששופטים כתבו את שופטים, שלמה את קהלת וכך הלאה? זה אומר משה נאם את התוכן של כל ספרות חז"ל בפני העם? אשמח לסדר בדברים Nadav M. Perlman - שיחה 16:52, 4 בינואר 2018 (IST)

התורה כולה ניתנה מסיני למשה, אם כי צורתה המלאה לא נתגלתה לרבים, אלא רק חמישה חומשי תורה, ומכאן ואילך כל אחד שגילה משהו בתורה הוציא אותו מן הכוח אל הפועל, וזהו שאמרו במסכת מגילה: "ועליהם ככל הדברים... מלמד שהראהו הקב"ה למשה אפילו מה שתלמיד ותיק עתיד לחדש." (סליחה אם לא ציטטתי מדוייק). • בקרה וייעוץשיחה • י"ז בטבת ה'תשע"ח • 16:55, 4 בינואר 2018 (IST)
לשואל: על פי המסורת היהודית, התורה שבכתב, כלומר, חמישה חומשי תורה, נכתבו ככתבם וכלשונם על ידי משה רבינו, מלבד חריגים מסויימים לגביהם יש מחלוקת. על פי המסורת היהודית שאר חלקי התנ"ך לא נכתבו על ידי משה, מלבד אולי כמה פרקי תהילים וספר איוב לדעות מסויימות. אבל בוודאי ששאר הספרים הכתבו על ידי כותבים מאוחרים יותר. לגבי התורה שבעל פה, שאיננה התנ"ך, ישנם חלקים שבוודאי מאוחרים למשה רבינו, וישנם חלקים שעל פי המסורת נאמרו בעל פה על ידי משה. ישנם מדרשים מהם עולה שאותם חלקים של התורה שבעל פה כלולים באופן כזה או אחר במה שנאמר כבר למשה. אבל אפילו מדרשים אלו לא נאמרו על שאר חלקי התנ"ך אותם הזכרת. בברכה, משה פרידמן - שיחה 19:26, 4 בינואר 2018 (IST)
אבל בעצם התשובות שלכם סותרות, לא? Nadav M. Perlman - שיחה 21:10, 4 בינואר 2018 (IST)
אני לא חושב, אבל אולי. תלוי למה בדיוק הוא התכוון. משה פרידמן - שיחה 22:04, 4 בינואר 2018 (IST)
זה מסועף ומורכב. אמליץ על ספרו של יהושע ענבל, מוסד הרב קוק, ‏תורה שבעל פה, תשע"ה, באתר אוצר החכמה. קובץ על ידשיחה ♦ 23:49, 4 בינואר 2018 (IST)
עקרונית זה לא כזה מסועף, כי אנו מדברים בראי המסורת, ולא בראי האמת... כפי שכתבו למעלה חמישה חומשים מאלהים נמסרו למשה שכתבם, יש פסוקים בודדים שהם לא כרונולוגיים ומיוחסים לעריכה מאוחרת, אבל זה דבר שנוי במחלוקת, כמו כן גם דברים נקודתיים בנוסח המסורה, אבל כיוון שאנו לא מדברים במה באמת, שהרי הדבר הסביר הא שבבני אדם כתבו התורה, אז מבחינה מסורתית תורה ממשה איש אלהים. תורה שבהע"פ, שוב מסורתית, נמסרה כולה למשה יחד, אך בשל קיטוע היסטורי בהעברת התורה שבהע"פ יש מחלוקות (גם בנוגע לפירוש מילים בתורה- ראה ספר עזרא וחידוש "מסורת" הקריאה בתורה- שלמעשה היא כנראה תחילת המסורת). הנ"ך נכתבו בהשראה אלהית, במובן זה הם דברי אלהים, אך להביט בהם כדברי אלהים, זה קצת סר טעם, מאחר וכאשר אדם כותב למנצח מזמור תהיל עצוב לחשוב שזה אלהים המשבח את עצמו...אך טיעון זה יהיה תקף גם לשירת הים בתופים ובמחולות... אני לא הייתי ממליץ לבחון הדברים באופן מסורתי, המסורת אינה אחידה, היא סתם מוסכמה רגעית שמתחלפת, בישראל של לפני 2800 שנה סביר שהיית מעדיף לסגוד לאיזה צלם כי זו הייתה המסורת.213.8.204.7 02:46, 5 בינואר 2018 (IST)
אנונימי נחמד, שים לב לפתיחת השאלה: "לפי הקונצנזוס היהודי רבני". אם השאלה הייתה "מה האמת", או מה "הדבר הסביר", היית יכול לומר את מה שנראה לך (אגב, את "האמת" יוכל לומר רק מי שנכח שם. אולי היית שם). התשובה כאן צריכה להינתן בהתאם לשאלה, וכך באמת ענו כל השאר. קובץ על ידשיחה ♦ 12:39, 5 בינואר 2018 (IST)
אני יכול לכתוב מה שנראה לי כי אני כותב ולא אתה. שיים לב שלא כתבתי מה ה"אמת" ומה "קרה" אלא כתבתי מה סביר ומה בהכרח אינו ה"אמת", כך שלא ברור לי על מה אתה מלין בדיוק...213.8.204.7 11:50, 7 בינואר 2018 (IST)
הטענה שהתורה שבע"פ כולה נמסרה למשה והמחלוקות נובעות מקיטוע הסטורי איננה התפיסה המסורתית המקובלת. ראה, למשל, בהקדמת הרמב"ם למשנה. היא גם לא קונסיסטנטית עם כללי הדיון המקובלים בספרות חז"ל. משה פרידמן - שיחה 04:18, 5 בינואר 2018 (IST)
באמת פרידמן... "וביום השני נאספו ראשי האבות לכל העם הכהנים והלוים אל עזרא הספר ולהשכיל אל דברי התורה וימצאו כתוב בתורה אשר צוה יהוה ביד משה אשר ישבו בני ישראל בסכות בחג בחדש השביעי ואשר ישמיעו ויעבירו קול בכל עריהם ובירושלם לאמר צאו ההר והביאו עלי זית ועלי עץ שמן ועלי הדס ועלי תמרים ועלי עץ עבת לעשת סכת ככתוב ויצאו העם ויביאו ויעשו להם סכות איש על גגו ובחצרתיהם ובחצרות בית האלהים וברחוב שער המים וברחוב שער אפרים ויעשו כל הקהל השבים מן השבי סכות וישבו בסכות כי לא עשו מימי ישוע בן נון כן בני ישראל עד היום ההוא ותהי שמחה גדולה מאד " בוא נתחיל בללמוד נ"ך לפני שאנחנו מבקרים אחרים על היעדר עקיבות שהיא בכלל מושג זר למסורת גם לזו היהודית.213.8.204.7 11:50, 7 בינואר 2018 (IST)
ללמוד נ"ך זה נהדר. לא ממש הבנתי את הקשר אלי או למה שטענתי, אבל ללמוד זה תמיד טוב. משה פרידמן - שיחה 17:39, 7 בינואר 2018 (IST)
מצטט על כתפי ענקים מה שנקרא "והמחלוקות נובעות מקיטוע הסטורי איננה התפיסה המסורתית המקובלת", והרי התיאור מספר עזרא מבהיר לך שאכן לקיטוע ההיסטורי יש משמעות באשר לקיום המצוות ואופן הקיום...213.8.204.7 23:18, 7 בינואר 2018 (IST)
אינני רואה את הקשר בין שני חלקי המשפט שלך. אני מתחיל לחשוד שאתה הוא אותו האנונימי שכילה את זמני לריק בדיונים על הלאומיות. משה פרידמן - שיחה 23:46, 7 בינואר 2018 (IST)
תגיד אתה עושה את עצמך...אתה אומר הקיטוע במסורת התורה אינו גורם המקובל מסורתית ככזה שהביא לאיבוד ידע ולכן היה כר למחלוקות, הבאתי לך עלילה על פי עזרא הסופר, לא רק תורה שבהע"פ נקטעה במידת מה אלא שמסירת התורה עצמה נקטעה, ולא רק שנקטעה אלא שחלקים ממנה כלל לא קוימו מאז ימי יהושע בן נון...זו בהחלט אחת הסיבות המקובלות מסורתית למחלוקות. אני. האלמוני. שבאותה המידה יכול להתייחס לפעולות שלך כהטרלה, בעניין הלאומיות ובעניין המשפט הבינלאומי(שעבורך הוא רק מגבלות על "נשק כימי")...ובעניין האינקוויזיציה...213.8.204.77 21:23, 8 בינואר 2018 (IST)
אני לא מאשים אותך בהטרלה, אני פשוט לא חושב שיש לך את היכולת או את הרצון לנהל דיון הגיוני עם קשר לוגי בין טענה ראיה ומסקנה, כך שזה סתם בזבוז זמן לשנינו. כך למשל אתה מביא ראיה לשיטתך שהיה קיטוע במסורת, ומסיק מכך ששהמחלוקות בין חכמי ישראל נובעות מקיטוע במסורת. אני פשוט לא רואה איפה מתחיל כאן הקשר בין הראיה למסקנה. זה בערך כמו שמישהו יטען שנמלים גורמות לקורוזיה, ולראיה יביא תמונה של נמלה. איך אני אמור להתמודד עם ניסוח טענות שכזה? משה פרידמן - שיחה 01:07, 10 בינואר 2018 (IST)
הדרישה להסבר נשנה לדברים היא הטרלה, אני מסביר הדברים כפי שאני מבין אותם, למיטב הבנתי אחד ההסברים המסורתיים העיקריים לקיום מגוון הדעות- או מחלוקות הוא סוגיית המסירה וקיטועה. אני מצטער שעבורי ברור לחלוטין שמרגע שאנו מבינים שימי עזרא הסופר הם ימי אחרית הנבואה, ורק באותם הימים חודשה מסורת ממשה, הרי שלקיטוע המסירה אחריות מרכזית בהיעדר הידע התורני שיש להשלים בעמדות ובמחלוקות השונות.31.154.81.18 15:39, 10 בינואר 2018 (IST)
עמדתך הייתה ברורה מלכתחילה, ולכן כתבתי לך מההתחלה שזו איננה התפיסה המסורתית המקובלת, שהרי זו הייתה השאלה. "ברור לי לחלוטין" זה נהדר, אבל השאלה לא הייתה מה ברור לך. לכן כתבתי למעלה את דעתי ביחס לתפיסה זו וגם הפנתי אותך למקור כתוב הנחשב לסמכות מרכזית במסורת זו. זו איננה הטרלה. אבל כשאתה מתחיל להביא ראיות שאינן קשורות לטענות, אין לי ברירה אלא לבקש הבהרות. אתה יכול לקרוא לזה הטרלה, מבחינתי זה המינימום הדרוש כדי לנהל דיון פרודוקטיבי. עכשיו, ביחס לדבריך הנוכחיים: ראשית, אני לא מכיר מקור שאפשר לשייך אותו ל"תפיסה המסורתית המקובלת" שטוען שהקיטוע במסורת הוא הסיבה לקיום מגוון הדעות בתורה שבעל פה (שים לב לרצף הדיון). לגוף הדברים, זו טענה מנותקת לחלוטין מספרות התורה שבעל פה ומההגיון הפשוט. רובן המכריע של המחלוקות, ויש בלי סוף כאלו, לא מגיע אחורה עד משה רבינו, ואפילו לא מתקרב לכך. האם כשאביי ורבא חולקים האם יאוש שלא מדעת נחשב לייאוש הם בעצם מנסים לשחזר איזו מסורת קדומה שנקטעה? ברור לחלוטין שהם אומרים את דעתם האישית. זה פשוט לא רלוונטי האם היה או לא היה קיטוע. משה פרידמן - שיחה 19:34, 10 בינואר 2018 (IST)

────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────

נעשה את זה בשלבים. האם אתה מסכים ש"העמדה המסורתית המקובלת" (ותוכל להיווכח מדברי הקודמים שאני חולק איתך ולא עליך באשר למשמעות המוגבלת של המושג ואף ציינתי זאת בתשובתי לשואל ה"מקורי") היא שהתורה-חומשים והתושב"ע נמסרו למשה בהר סיני מאלהים, לא משרף, מלאך או שליח?31.154.81.18 20:28, 10 בינואר 2018 (IST)

לא. כפי שכתבתי לעיל, רק חמישה חומשי תורה עם פירושם הבסיסי נתנו למשה בסיני. רובה המוחלט של התורה שבעל פה פותח על ידי חכמי ישראל במהלך אלפי השנים שעברו מאז ועד לעצם היום הזה. משה פרידמן - שיחה 20:38, 10 בינואר 2018 (IST)
אז זה בסך הכל פער סמנטי בין העמדות שלנו-לפחות כך נדמה ל., מה שאתה מכנה "פירוש בסיסי" אני מכנה תושב"ע. אתה מנסה לטעון שפסיקת ההלכה איננה חלק ממסירת התורה למשה בסיני, אך פוסקי ההלכה מסתמכים על התורה כאשר הם פוסקים הלכה, זה הרעיון בפסיקה, קושרים ידע חיצוני או מוצאים לידע חיצוני-אמתלות מתוך התורה, לרוב זו תורה שבהע"פ ולא החומשים כפשוטם, והרי הפער המשמעותי אפילו בין גישת הקראים וגישתו על דרך הפשט של אברהם אבן עזרא. פרידמן המחלוקת מיוחסת לקיטוע במסירת התורה, וכל מחלוקת שיש בין אמוראים או פוסקים מאוחרים יותר מקורה בקיטוע, כיוון שהגישה המסורתית היא שהתורה מכילה את כל הידע הנחוץ והגישה אליה פשוט נקטעה-חסומה(בהיעדר נבואה).31.154.81.18 20:48, 10 בינואר 2018 (IST)
הפער איננו סמנטי. מה שאני מכנה פירוש בסיסי הוא חלק מהתורה שבעל פה, לא כולה ולא רובה. התיאור שלך על תהליך הפסיקה שגוי ומצביע על חוסר הכרות מוחלט עם הספרות התורנית, שרובה המוחלט הוא יצירה מאוחרת בהרבה לתקופתו של משה רבינו. כאמור, אינני מכיר מקור מקובל הטוען שהמחלוקות נובעות מקיטוע היסטורי, כך שבכל מקרה הדיון הזה הוא על עמדתך האישית ולא על "העמדה המסורתית המקובלת". אם אתה מסוגל להצביע על מקור שכזה נוכל לדון בדבר. משה פרידמן - שיחה 20:58, 10 בינואר 2018 (IST)
אתה חושב שהאמוראים החלוקים בתלמוד מנסים ללמוד את נפש האדם או את אורחות האדמה שלא לשם שמים? המחלוקת הקיימת כולה בתלמוד היא לא בסוגיות פיזיקליות-ביולוגיות-פסיכולוגיות או כל דסיפלינה אחרת, אלה בשאלת היחס של התורה לאותן השאלות המערבות ידע מתחומים שונים. אני מצטער שאני לא מביא לך המקור, יש לי שניים מתקופות שונות שהם סמכויות ודנים בשאלת התושב"ע כתורה מסיני, אבל מדובר ב"תפישה המסורתית", לכן סמכות אחת, שתיים או עשר לא יספקו אותך ותערער עליהן. בתוך מה שמוגדר היהדות האורתודוקסית התפישה המקובלת היא שבסיני ירדו התורה והתורה שבהע"פ- לא ירדו המלים של אבא ורביי אבל הטיעונים שלהם אך ורק לקוחים מהתורה כולה ובמקרים של קיטוע התורה לפי כללים אחרים בתורה וכללי הפסיקה הם התפשרו על פי ידע חיצוני וכו'. אם אנו מקבלים שהגישה המסורתית היא שהתורה היא דברי אלהים, שהתורה איננה רק חומשים שבכתב, שהתורה נצחית כלומר רלבנטית גם לימינו, אז שורש המחלוקת מוכרח להיות בקיטוע מסירת התורה (שבהע"פ), אתה רואה הסבר אחר לדברים (מסורתי)?31.154.81.18 13:19, 11 בינואר 2018 (IST)
אני חולק לחלוטין על הניתוח שלך, והמקור שהפנתי לעיל מתייחס לכך באריכות. אבל אני לא רואה טעם לדון בכך. השאלה איננה מה דעתי או דעתך, אלא מהי התפיסה המסורתית המקובלת. אני חושב שהשאלה נענתה ודי בכך. הייתי שמח להעמיק איתך בנושא ולהתייחס לעמדותינו האישיות ולהגיון שמאחורי התפיסה המסורתית המקובלת, אבל נדמה לי ששנינו יכולים להסכים שהדיונים בינינו עד כה לא נמצאו יעילים במיוחד, אז אני חושב שעדיף לשנינו לעזוב את זה. משה פרידמן - שיחה 15:03, 11 בינואר 2018 (IST)
אתה פעם אחר פעם מתעקש לסכם הדברים שלי, ולעולם לא להשיב לשאלות כפשוטן, התפישה המסורתית איננה שהתורה נצחית? התפישה המסורתית איננה שהפסיקה הרבנית מחייבת? התפישה המסורתית היא שהתורה שבהע"פ הטיבה לעבור מדור לדור עד כדי כך שלא העלו אותה על הכתב?!31.154.81.18 15:42, 11 בינואר 2018 (IST)
עניתי לשאלת השואל בצורה הישירה והברורה ביותר. גם הבאתי מקור הנחשב לסמכות מרכזית, המפרט את התפיסה הזו באופן נרחב. אין לי עניין לדון איתך בנושא משום שאני לא רואה בכך כל תועלת. אתה לא חייב להסכים איתי, והקורא יבחר. משה פרידמן - שיחה 16:12, 11 בינואר 2018 (IST)
מה טובות שאלות השואל מהשאלות שלי, מה אני איני "שואל"? אתה יכול להציג התפישה המסורתית אגב בנוגע למקור המחלוקת, ומדוע היא מחלוקת לשם שמיים ואם בתורה לא נמצאות כל התשובות...31.154.81.18 17:57, 11 בינואר 2018 (IST)
שאלותך אינן טובות פחות משל השואל. כפי שכתבתי כמה פעמים לעיל, הנסיון שלי מראה שלדון איתך זו פעולה חסרת תוחלת, ולכן, לטובת שנינו, אין לי כוונה לדון איתך על שאלותיך. משה פרידמן - שיחה 18:52, 11 בינואר 2018 (IST)
אתה אינך מעוניין להשיב אלא לבטל הדברים, יכולת פשוט לכתוב הבהרה כיצד יש מקום למחלוקת בתפישה המסורתית...חוסר התוחלת הוא בלא להשיב לעניין...31.154.81.18 19:49, 11 בינואר 2018 (IST)

────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────

אני חושב שהבנתי לגבי התושב"ע, תודה לכל העונים. לגבי נביאים וכתובים לא הבנתי, האם הם חלק מהתורה שבכתב שניתנה בסיני? Nadav M. Perlman - שיחה 12:56, 5 בינואר 2018 (IST)
לא. ולמיטב ידיעתי זה הדבר היחיד שאפילו אין לגביו חילוקי דעות. משה פרידמן - שיחה 14:08, 5 בינואר 2018 (IST)
תוכל לעיין עוד לגבי התנ"ך בתלמוד בבלי, מסכת גיטין, דף ס', עמוד א' "א"ר יוחנן משום רבי בנאה" וכו' ובתלמוד בבלי, מסכת בבא בתרא, דף י"ד, עמוד ב' "ת"ר סדרן של נביאים" וכו'. בברכה ובתודה, דג ירוק (שיחה) • 14:21, יום שישי בשבת, י"ח בטבת ה'תשע"ח (IST).
מגילה יט: ״ועליהם ככל הדברים אשר דבר ה' עמכם בהר מלמד שהראהו הקב"ה למשה דקדוקי תורה ודקדוקי סופרים ומה שהסופרים עתידין לחדש ומאי ניהו מקרא מגילה:"
תודה לכל העונים :) Nadav M. Perlman - שיחה 18:06, 5 בינואר 2018 (IST)

גרנדין[עריכת קוד מקור]

מצב: נענה

האם ניתן להכין גרנדין מרכז רימונים שמוכרים בסופר על ידי ערבוב עם סירוף סוכר? אם כן, באיזה יחס 141.226.165.51 18:36, 4 בינואר 2018 (IST)

2 חלקים רכז רימונים על חלק 1 סוכר. ממיסים ביחד בחום נמוך תוך כדי ערבוב. אילן שמעוני - שיחה 21:51, 4 בינואר 2018 (IST)
ממליץ לשיים לב שרכז הרימונים אינו אלא "רכז בטעם" מאכזב.213.8.204.7 02:37, 5 בינואר 2018 (IST)
זה תלוי מאיזו תוצרת, אבל באופן כללי אתה מדייק - קשה למצוא רכז רימונים אמיתי למעט חנויות טבע, ושם מחירו יקר. אילן שמעוני - שיחה 13:05, 5 בינואר 2018 (IST)
עוד סיבה לחזור לסחור עם איראן...213.8.204.7 11:34, 7 בינואר 2018 (IST)

שיחה:שרביטן מצוי[עריכת קוד מקור]

מצב: ישן, לא נענה

מי יכול לעזור בסוגיה שהאנונימי כתב בדף השיחה ? צחי לרנר - שיחה 18:40, 4 בינואר 2018 (IST)

מבלי לדעת את התשובה, על פי גוגל האלמונימי כנראה צודק. ל-Ephedra foeminea יש עשרות אלפי תוצאות מול מאות לשני, וכמו כן יש איזכורים להיותו נפוץ בישראל, ולכך שהוא אינו מכיל אפדרין. אילן שמעוני - שיחה 21:56, 4 בינואר 2018 (IST)
צחי לרנר, האם נענתה שאלתך? אילן שמעוני - שיחה 19:53, 8 בינואר 2018 (IST)
תודה אילן, מחקתי את השורה החשודה כשגויה, אבל היה נכון שמישהו מבין בכך היה עובר על הערך. צחי לרנר - שיחה 20:28, 8 בינואר 2018 (IST)

תכונות המזון המשפיעות על הטמפרטורה המועדפת[עריכת קוד מקור]

מצב: ישן

שלום וברכה! אחרי שניסיתי לשאול לא מעט אנשים חכמים, אנסה פה.. מה הן התכונות שבמאכל, המשפיעות על כך שיותר "טעים" לאכול אותו חם או קר? לדוג' - מדוע מרק יותר טעים כשהוא חם? כי הוא נוזלי? גמיש? אכפתי? בתודה מראש :) -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

טעם איך להגיד הוא עניין של טעם. בקוריאה מקובל לאוכל בחורף מרק-קר ובקיץ לאכול אותו חם, כלומר בחורף "טעים" להם קר ובקיץ הפוך. הכללים היחידים שאני יכול לגזור הם אולי ירידה ברגישות למתיקות עם ירידת טמפרטורה, דבר המצריך להוסיף סוכר למשל בגלידה, מעט מעבר לתוספת למשל בקרם בטמפ' החדר (גלידה איננה קרם אלא אנגלז, אבל אף אחד לא שותה אנגלז- אלא אם אנו לוקחים בחשבון ליקר ביצים וזביון). הרבה דברים טעימים בצורות שונות, כאמור אפשר לאכול גלידה וניל, קרם פטיסייר, זביון מתובל בוניל, משקה "סחלב" מתובל בוניל או פשוט חלב ושמנת עם וניל וסוכר, או לאכול שמנת חמוצה או יוגורט ממותק קר מהמקרר. יש דברים מסוימים כמו למשל שומנים, שקשה לאכול בכמות, הם מכבידים ומבחילים, חימום מאפשר את פיזורם-עירבול, להבדיל משקיעה בנקודה אחת שתהיה עמוסה מדי בשומן. מרק לא בהכרח טעים יותר חם, לך הוא טעים חם יותר, ואפשר שזה טעם נרכש, כפי שכתבתי שקוריאה אוכלים המרק קר בחורף, ביפן ובהשראתה בכל העולם אוכלים דגים נאים מצוננים, בעוד שבצרפת יצלו-יאדו בעדינות ויגישו ישר מהבישול חם.213.8.204.7 02:33, 5 בינואר 2018 (IST)
הרחבה:
  1. תחושת מתיקות יורדת עם הטמפ'.
  2. מרקם המזון מושפע מהיבטים של לחות ולכן הסמיכות להכנה או הטמפ' ישפיעו לדוגמה: כאשר מכינים גביע גלידה-וופר-וופל (לא האיטלקיים) הוא עשוי מאחוז ניכר של סוכר, כאשר הוא חם הסוכר גמיש אך לאחר שמתקרר פריך, למרקם משמעות. כאשר שניצל רק הצטנן על רשת(באוויר) מהטיגון, הוא פריך, לעומת שניצל שהתקרר והתלחלח-נרטב (האדים הפנימיים שמתוך העוף מרטיבים את הציפוי שאמור להיות פריך).
  3. למרקם יש משמעות רבה באוכל, אך זו טעונה להשפעה תרבותית. במזרח נורא מעריכים מרקמים, וישנן מילים רבות לתיאור צמיגיות ולעיסות של מאכלים נערצים כמו סחוס, רגלי תרנגולת, סנפיר כריש... לעומת זאת במערב אנשים רבים לא רק שלא מעריכים מרקמים שכאלה אלא מוצאים אותם דוחים.213.8.204.7 12:30, 7 בינואר 2018 (IST)

האם ניתן לתבוע את משרד החקלאות על הצפה?[עריכת קוד מקור]

מצב: נענה

כידוע שר החקלאות אירגן תפילה המונית בכותל במטרה מוצהרת להוריד גשמים רבים. מכיוון שהפעולה נעשה על ידי אורי אריאל שממלא מקום בממשלה כחלק מתפקידו (הספקת מים היא בין תפקידי משרד החקלאות), אז יש לו אחריות ממשלתית על ההשלכות של הפעולות שלו.

מספר אזרחים ניזוקו כלכלית כתוצאה מפעולות הממשלה. האם הם יכולים לדרוש פיצוי ממשרד החקלאות על הנזק הנגרם מהפעולה שלו? 141.226.165.51 13:19, 5 בינואר 2018 (IST)

לא, מאחר ולא ניתן להוכיח קשר בין הפעולה לתוצאה ובית המשפט ידחה זאת. בנוסף, אציין שמחקרים רבים על תוצאות של תפילה העלו שאין שום התאמה. אילן שמעוני - שיחה 13:34, 5 בינואר 2018 (IST)
תביעות נגד אלוהים Shannen - שיחה 14:23, 5 בינואר 2018 (IST)
אלוהים היא אישה, וניתן בהחלט לתבוע אותה. חזרתישיחה 18:49, 5 בינואר 2018 (IST)
כלומר, משרד החקלאות צריך לבחור בין טענת הגנה שאין קשר בין תפילות לגשם, לבין טענת הגנה שהמשרד פעל ברשלנות בכך שהביא לירידת גשם אך לא נערך לו (מה שמעיד על חוסר אמונה מסוים). נחמד. רון חל (HLron) - שיחה 23:07, 8 בינואר 2018 (IST)
אתם מציגים פה את העמדה המדעית. וזה לא עמדתו של שר החקלאות, אחרת הוא לא היה מבצע את פעולת התפילה ההמונית. כלומר זה לא נכון להגיד שעמדת הממשל היא שרק הגישה המדעית היא הנכונה (לפיה אין לתפילה שלכות על המציאות). ולכן לא ברור לי מדוע נטען שבית המשפט ידחה את הטענה וינקוט דווקא לפי גישה השוללת את הקשר בין הפועלת השר לתוצאה הישירה אליה הוא חתר.
בנוסף, אין זו תלונה נגד הקדוש ברוך הוא (שאותו אין אפשרות לתבוע כמובן). אלא כנגד משרד החקלאות שהעביר תפילה ללא תיאום מראש עם הרשויות שיכלו אולי להתכונן בהתאם. 31.210.187.226 09:33, 8 בינואר 2018 (IST)
זה ממש לא משנה מה עמדתו של שר החקלאות, בית המשפט ידחה תביעה כזו על הסף. אילן שמעוני - שיחה 19:52, 8 בינואר 2018 (IST)

ראג'ו גולדאי[עריכת קוד מקור]

מצב: ישן, לא נענה

מי מבין בכדורגל ? הערך הזה נכתב, הסתכלתי בערך המקביל בוויקיפדיה האנגלית והוא מועמד למחיקה מפאת חוסר חשיבות. צחי לרנר - שיחה 16:55, 5 בינואר 2018 (IST)

גרמניה 2011[עריכת קוד מקור]

מצב: נענה

היי. מה זה "הרץ-ארבע", רפורמה בדמי האבטלה? יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 01:26, 6 בינואר 2018 (IST)

כן. מצאתי משהו פה. אילן שמעוני - שיחה 13:09, 7 בינואר 2018 (IST)
תודה! יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 19:04, 7 בינואר 2018 (IST)

הסנפה ברשת מחשבים[עריכת קוד מקור]

מצב: נענה

בערכים אחדים נתקלתי במושג "הסנפה" בהקשר של רשת מחשבים, למשל "הסנפת תעבורה של מחשב". מה פירוש "הסנפה" בהקשר זה? דוד שי - שיחה 09:46, 6 בינואר 2018 (IST)

זה כנראה עברות של Packet Sniffer. ראה רחרחן. ‏Ovedcשיחה 10:23, 6 בינואר 2018 (IST)
זה די נחמד מבחינה לשונית, כי זה גם מתאים לקטע של להסניף עם החוטם וגם מתאים לסניף-ענף.213.8.204.7 11:12, 7 בינואר 2018 (IST)

דעות פוליטיות של אמנים[עריכת קוד מקור]

מצב: ישן

יש לי שלוש שאלות בנוגע לדעות פוליטיות של אמנים, ובפרט לתפיסה היום בארץ שרוב האמנים מחזיקים בדעות שמאל כלשהן. אני מכוון לאמנים שמבטאים את דעותיהם באופן גלוי, ובעיקר לאמנים חילוניים. 1. האם התופעה נבדקה באופן רציני? מישהו יכול להצביע על עבודת סקירה רצינית בנושא? 2. האם התופעה הזו, של אמנים שמחזיקים בדעה אחת יותר מאשר בשניה, קיימת גם במקומות אחרים? 3. שאלה דומה לשאלה הראשונה, אבל עם יותר נופך אישי - על אילו אמנים אתם יכולים לחשוב שמביעים דעה פוליטית? איזה הסבר יכולים לספק המומחים לתופעה? תודה, Eyalweyalw - שיחה 20:47, 6 בינואר 2018 (IST)

אין לי רקע במדעי החברה, ולכן אני יכול להציע רק התבוננות כללית יותר:

3. אמנים מעורבים פוליטית כיוון שאמנות ופוליטיקה שניהם חלקים של המציאות. אמנות נובעת כנראה מהדחף היוצר של נשים מסוימים, זהו דחף לכל דבר, וטמונים בו דחפים משניים כמו הצורך בגירוי, בהעצמתו- כלומר בחידוש. פוליטיקה היא ניהול החיים הציבוריים, או ניהול ה"ציבור", היא בתורה מערבת דחף יוצר של העוסקים בה, אך לרוב נשענת פחות על דחפים של "חידוש" כיוון שהגירוי עצמו או החידוש עצמו הוא במסע אל ה"כהונה" או המשרה. בחזרה לאומנות, כאשר אדם נדרש ליצור, כלומר האומנות הופכת לאמנות ולסחורה, יצירת הגירוי היא כבר לא של האומן כלפי עצמו, אלא של האמן כלפי החברה או ה"ציבור", האמן מוכרח לגרות, לעניין ובתורם לחדש למי שצורך האמנות שלו. כל אדם, לא משנה כמה יצירתי, נדרש לנקודת מוצא וייחוס, בעבר היו אלה סיפורים עממים עבור סופרים ומוזיקה עממית עבור מלחינים ומאז שנוצרו יצירות קאנוניות ההתייחסות והמוצא הוא בעיקר אליהן (אתמול בהפגנה שאל עוזי ארד הפרופ' "מי נתן את ההוראה?" רפרנס לפרשת "קו 300" שבתורו הוא רפרנס ל"עסק הביש"- תרבות ותפישה ציבורית בהתהוותה)- גם כי כל מי שיוצר צרך בראשית דרכו היצירות והשפעתן המודעת והבלתי-מודעת כמעט בלתי נמנעת, וגם כי הן נטמעו כל כך בשפה ובתרבות שגם אם הקישור לא נעשה או לא היה מודע ליוצר, הוא כבר ייעשה על ידי הצרכנים. הצורך של האומן-אמן לגרות, לעניין מחייב אותו גם לחדש, כדי לחדש צריך "להכיר עולם" אם יהיו אלה סיפורי המסעות של סטיבנסון שפירנסו הקולוניאליזם והאימפריאליזם של המאה ה-19 וה-20, אם תהיה זו תרבות הנגד והביט שתצא נגד האימפריאליזם האמריקאי, היוצרים נדרשים לנקודות ייחוס ומוצא, אלא נמצאות בעולם הפיזי-האנושי-החברתי, כאשר העולם של דוברי האנגלית מרגיש להם קטן הם מספרים על איים אבודים ואוצרות דימיוניים משככי עוני, כאן גם ניתן לזהות איזה מתח פנימי הקיים ביצירה, מחד עליך לעניין מאידך אסור לך לדחות הצרכן, לכן אמנים מסחריים נמנעים מקישור פוליטי ודבקים בקישור מטא-פוליטי: אידיאולוגי, השחקנים של דיסני לא יגידו שהם רפובליקניים אבל הם כן ידגישו ערכי המשפחה. המתח הפנימי הזה הוא בשני צרכים-דחפים שונים שאמנות עונה עליהם: חקר ותיאור המציאות (אפשר החלק הפילוסופי-מדעי, אותו הסקרנות ה"מדעית") ובידור שמרכיב משמעותי בו הוא דווקא אסקפיזם, דיסוציאציה ודיסוננס קוגנטיבי. 213.8.204.7 11:30, 7 בינואר 2018 (IST)

בויקיפדיה באנגלית ישנו הערך (אנ'), לא קראתי אבל הוא בטח יכול להוות התחלה לחיפוש במקורות ובקישורים הפנימיים והחיצוניים שמציע.213.8.204.7 11:32, 7 בינואר 2018 (IST)

מוטציות גנטיות בבני אדם[עריכת קוד מקור]

מצב: נענה

למה יש יותר סיכוי לשינויים בתכונות כמו גובה או חלקות השיער או השמנה מאשר לתכונות כמו מספר הגפיים או מספר האצבעות בגפיים? במילים אחרות למה בהקשר תכונות מסוימות מוטציות מדירות יותר? תודה -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

ראשית, חלק מהתכונות שמנית (גובה והשמנה) תלויות במידה רבה בסביבה ולא רק בגנטיקה, אז מובן שהתבטאות שלהם בבני אדם מגוונת מאוד. לעצם השאלה, אני משער שכמה שהתכונה פחות תלויה בשינוי פיזיולוגי מסיבי יש יותר סיכוי שהיא תשתנה. המוטציה הדרושה בשביל צורת השער "פשוטה" יחסית, בעוד ששינוי מספר הגפיים הוא מאוד מאוד לא פשוט ומצריך "סידור" מחדש של הרבה מערכות בגוף. אם היו מוטציות כאלה הברירה הטבעית סילקה אותן ממאגר הגנים מהר מאוד. הראיה לכך היא שתצורת הגפיים ומספר האצבעות היא סידור "פרימיטיב" ומאוד מוצלח כנראה, בן כמה מאות מיליוני שנים, שירשנו מאז הדג הקדמון שהחל להלך על היבשה, ולא מאוד השתנה מאז. Reuveny - שיחה 09:02, 7 בינואר 2018 (IST)
אני מקבל ההסבר של ראובני, ורק רוצה להציע שמדובר למעשה בשאלה של סיבוכיות. ייתכנו מוטציות שיגררו שינוי פיזי שעל פניו יכול להיראות כמרחיק לכת (למשל ג'וזף מריק), אך למעשה, ברמה הגנטית הן כלל לא משוכללות. העיקר כאן הוא שדברים אינם בהכרח כפי שהם נראים על פני השטח, ולמעשה כאשר נדרשים לקבוע רמות של סיבוכיות בהתפתחות ביולוגית, נדרשים לשינויים שהתרחשו רק על מהלך של תקופות ארוכות או לחילופין "קפיצות" גנטיות- כמו זו שמאפיינת את המעבר מ-חסרי-חוליות ל-חוליתנים.213.8.204.7 11:09, 7 בינואר 2018 (IST)
הסבר פשוט הוא השלב בהתפתחות העוברית שבו משפיעה המוטציה. גפיים מתפתחים בשלב מוקדם (בעוברי אדם נראים ניצנים כבר בשבוע השביעי) ולכן צפויים להשפיע על הרבה שלבי התפתחות מאוחרים יותר, בדרך-כלל לא לטובה. הגדלת מספר האצבעות היא מוטציה לא מאוד נדירה אצל יונקים כולל בני-אדם, אבל עד עכשיו כנראה לא הביאה יתרון כשירות כלשהו. לעומת זאת הפחתה במספר האצבעות הצליחה במספר גדול של משפחות יונקים, כולל בקופים רבים. גם באדם כמה מיליוני שנות אבולוציה נוספות יכולות לפטור אותנו מהאצבע החמישית ברגל שכבר היום קטנה בהרבה ממה שהייתה וטובה בעיקר בשביל לדפוק אותה בדלת. מוטציות לצורת השער או לגובה בדרך כלל משפיעות לאחר הלידה ולכן השפעתן על תהליכי התפתחות אחרים מינימלית. H. sapiens - שיחה 11:38, 7 בינואר 2018 (IST)

כיוון שמשום מה נדמה למישהו שהתשובה לא ראויה לסימון מצב :נענה, אני מרחיב ומדייק.
הסיבה ששינויים מסוימים תכופים יותר ושכיחים יותר היא שהם פחות מסובכים. סיבוכיות במידע ביולוגי תלויה למשל בעד כמה רצפים שונים בחומר הגנטי אחראים לתכונה, מאחר וגם כיום איננו יודעים באופן חד משמעי כיצד תכונות מקודדות, וקיימות השערות קשה לתת הסבר גורף מעבר לדוגמאות, גנים שונים יכולים להשפיע על תכונה אחת, למשל הפנוטיפ "שיער בלונדיני" מקודד במספר גנים בקרב צפון אירופיים אך בגן יחיד בתושבי איי שלמה. יש כאן גם עניין הסתברותי, ייתכנו מוטציות רבות בין הורה לצאצא, אפשר אולי להגיד שדבר כזה שכיח יותר בקרב צמחים (גם אז אם אנו בוחנים השינויים בהיבט של סיבוכיות לא מדובר במשהו בלתי סביר), אך זה פשוט פחות סביר, המוטציה איננה שינוי מכוון אלא טעות, אם טעויות היו מרבות להתרחש הברירה הטבעית הייתה עושה את פעולתה, והיא כנאה אכן עשתה ועושה את פעולתה ולא מחבבת במיוחד. אז יש לנו תשובות גם מההיבט הטכני של איך חומר גנטי עובר מוטציות בין הורים וצאצאים (השינויים אקראיים ולכן מרמת סיבוכיות נמוכה, וההיבט הלא אקראי הוא בברירה הטבעית- תכונה המסייעת בהישרדות, מושכת, מסייעת בריבוי צאצאים...) ומההיבט של הברירה הטבעית, שינויים מרחקי לכת מפרים איזה איזון של התאמה לסביבה וריבוי פרטים ומינים.31.154.81.64 18:16, 17 בינואר 2018 (IST)

מנחת יטבתה[עריכת קוד מקור]

מצב: נענה

העליתי את הנושא בדף השיחה של הערך והומלץ לי להעלות את השאלה כאן. אגב, לא מצאתי בעלי ידע בגאוגרפיה או בעלי ידע בגאוגרפיה של ארץ ישראל.
בוויקינתונים גיליתי שישנם שני ערכים בוויקיפדיה אחרת על המנחת Lapangan Terbang Yotvata, LL63 ו- Lapangan Terbang Yotvata, LL0E. בדף השיחה שם נאמר לי כי הם נוצרו בהתאם לדף זה. קודי ICAO ‏LL63 ו-LL0E. הערך שלנו מדבר על LLYO. בדקתי באתר שמופיע בערך. LLYO לא קיים. LL0E לא קיים. LL63 קיים. השאלה האם להחליף את LLYO ל-LL63 ומה פשר ההבדל. בוויקי האנגלית מופיע גם כן LLYO. ‏ Geagea - שיחה 08:50, 7 בינואר 2018 (IST)

נראה שיש שני קטלוגים. אני מבסס את התשובה על [5] אילן שמעוני - שיחה 10:23, 7 בינואר 2018 (IST)
נתתי תשובה בדף השיחה של הערך המדובר. ‎Lirdon - שיחה - הצטרפו למלחמה האווירית 23:46, 7 בינואר 2018 (IST)

אתאיזם כזרם ספרותי[עריכת קוד מקור]

הועבר לשיחה:ז'וזה סאראמאגו באמצעות ויקיפדיה:דיווח על טעויות. ראובן מ. - שיחה 20:19, 14 בינואר 2018 (IST)

לתת לדמויות בדיוניות שמות של אנשים ממשיים[עריכת קוד מקור]

מצב: נענה

אני מרגיש שזו לא תהיה הפעם הראשונה ששאלתי את השאלה הבאה: האם יש שם (או מוטב מאמר מסודר) לטכניקה הספרותית של הדבקת שמות של אנשים מהמציאות לגיבורי ספר / דמויות בעלילה? מן הסתם מישהו שם לב לתופעה, אולי מישהו נעלב משימוש בדמות עצמו בתפקיד גרוע כלשהו (ותבע את הסופר...). אודה על כל מידע. קראתי עכשיו את הספר "הסקוטלנד יארד" ("The Yard") של אלכס גרסיאן (אנ') המוכשר, הוא הדביק לאדם משוגע ומסכן את השם הנרי מייהו... כמובן בלי להזכיר ברמז שהשם הזה כבר "תפוס". ביקורת - שיחה 18:37, 7 בינואר 2018 (IST)

אולי יעזור? אבי84 - שיחה 18:52, 7 בינואר 2018 (IST)
בסרטים מצויירים היתה תביעה נגד יוצרי בטי בופ, אבל לא בגלל שם 77.138.170.194 20:13, 7 בינואר 2018 (IST)
חיפוש בגוגל "using a person's name in a book without permission" מעלה כמה תוצאות, בעיקר מן הפן המשפטי (למשל זה). מסתבר שזו תופעה מוכרת והיו כאלה, כמו סקרלט ג'והנסון שבאמת נעלבו ותבעו את הסופר. yechiel - שיחה 07:21, 8 בינואר 2018 (IST)
מעניין. במקרה של סקרלט התביעה זכתה רק בשל השימוש במותג שלה לקידום ולא על העלבה או אבדן מוניטין. מדהים לחשוב על הנזק שאפשר לגרום לאדם אם אתה סופר או מפיק טלוויזיה שיכול לקבע תדמית לשם. ביקורת - שיחה 09:45, 8 בינואר 2018 (IST)
אם כבר סרטים מצויירים: יוגי דב ויוגי ברה. יוצרי הדמות המצויירת טענו שאין שום קשר. לא ברור עד כמה אפשר לקבל את גרסתם כפשוטה. Tzafrir - שיחה 20:53, 8 בינואר 2018 (IST)
מיס פיגי נקראה במקור "פיגי לי" אבל ג'ים הנסון שינה את השם מחשש להסתבך עם פגי לי. H. sapiens - שיחה 21:20, 8 בינואר 2018 (IST)

האם דג מטיל ביצים?[עריכת קוד מקור]

מצב: נענה

האם בשפה העברית דגים מטילים ביצים? השאלה היא המילה 'הטלה' בהקשר של דג.

אולי המונח הוא משריץ

יש דגים המשריצים צאצאים חיים, ויש המטילים ביצים [6]. עוזי ו. - שיחה 15:47, 8 בינואר 2018 (IST)
יש דגים הדוגרים גם על הביצים... וברצינות אני מכיר שמרבית הדגים משריצים ביצים וזרע במים, ומיעוט שבהם ניחן בהפריה פנימית ומשריץ מעין רא(ו)שנים. הפעולה "הטלה" אינה בשימוש שכיח בכל הנוגע לדגים, גם המקור התלמודי. עקרונית גם לנשים ישנן ביצים ;-), אך לגביהן גם כן יוחד מונח: ביוץ.213.8.204.77 21:14, 8 בינואר 2018 (IST)
לא יודע לגבי התלמוד אך במינוח זואולוגי עברי כיום, כפי שכתב עוזי למעלה, דגים "מטילים" ביצים ו"משריצים" במקרה של לידת צאצאים חיים. כנ"ל אגב לדוחיים ולזוחלים. H. sapiens - שיחה 21:32, 8 בינואר 2018 (IST)
זו שאלה לשונית, ולכן אני אפנה לייעוץ הלשוני, אני מכיר שדגים משריצים גם ביצים ולא מקובל הפועל מטילים בעברית המדוברת, במובן זה המקור התלמודי היה מאיר עיניים-אבל תלמוד אינו המקום המיטבי ללמוד בו עברית... לכל הפחות זו המדוברת בימינו. אף על פי כן מוכר לי השימוש במילה תוֹטלה בהקשר זה.31.154.81.18 15:32, 10 בינואר 2018 (IST)

פוסט אקראי ב-WordPress[עריכת קוד מקור]

מצב: נענה

ראיתי כאן (נראה כאתר מבוסס WordPress) דף שמציג פוסטים אקראיים, יש למישהו מושג איך עושים את זה? האם זה משהו מסובך? קוד קנייני? או סתם פיצ'ר בתשלום? ביקורת - שיחה 18:51, 8 בינואר 2018 (IST)

יש תוספים לזה. הנה אחד מהם, אבל הוא לא נראה לי נוח במיוחד. אני לא זוכר עם איזה עבדתי בעבר. תוספים הם לחם וחמאה עבור משתמשי וורדפרס. אילן שמעוני - שיחה 19:46, 8 בינואר 2018 (IST)
זה נראה לי הרבה יותר לעניין אילן שמעוני - שיחה 20:36, 8 בינואר 2018 (IST)
אילן, תודה תודה! ביקורת - שיחה 23:08, 8 בינואר 2018 (IST)
בשמחה בשמחה! שיהיה ברור שזה אנוכי לגמרי מצדי לעזור לשואלים פה. אני מרוויח דופמין על כל תשובה Face-smile.svg אילן שמעוני - שיחה 23:15, 8 בינואר 2018 (IST)
אני מקבל דופמין גם מלשאול שאלות. אבל התשובות שלך בדרך כלל פותחות לי עוד נתיב שכדאי לחקור. עכשיו אנסה ללמוד את נושא התוספים ב-WordPress כמה ימים בשעות הפנאי, עד שיגיע "נושא חדש" חדש... :) ביקורת - שיחה 19:55, 9 בינואר 2018 (IST)
אוקי, אז כמה הערות:
לפני שאתה מתקין תוסף, קרא את הביקורות של משתמשים עליו. מבין התוספים החינמיים יש לא מעט (נגיד שליש) שמייצרים בעיות קשות.
בדוק שהתוסף מתאים לגרסאות הוורדפרס החדשות.
צפה לכך שיהו תוספים עם בעיות של עברית. ניתן להתגבר על בעיות כאלה בדרך כלל על ידי עריכת הCSS של התבנית שאתה משתמש בה.
הידע שלי בנושא מיושן, אבל הכללים האלה עדיין נכונים לפי שיחות עם אנשי וורדפרס שעדיין בתחום. בהצלחה אנד מיי דה פורס בי וויס יו. אילן שמעוני - שיחה 22:25, 10 בינואר 2018 (IST)

מחיקת / הסרת מסרונים במסנג'ר רגיל על אנדרואיד[עריכת קוד מקור]

מצב: ישן, לא נענה

איך ניתן להסיר / למחוק מסרונים נבחרים מתוך תכתובת או שרשרת הודעות (מסרונים) ? הזזת התצוגה ימינה או שמאלה מאפשרת מחיקה או סימון כ'נקראה', בהתאמה, אבל אז מוסרת התכתובת כולה (מול 'איש קשר' נתון). איך מסירים מסרון בודד ?? בנצי - שיחה 23:23, 8 בינואר 2018 (IST)

הכנת ליקרים בחוק[עריכת קוד מקור]

מצב: נענה

האם החוק בארץ מונע הכנת משקה אלכוהולי באופן ביתי? יד מדינות שיש להם הגבלות.

א) נניח מישהו מייצר כוהל מסוכר (וזה יחסית קל): האם זה חוקי?

ב) מישהו רוכש כהל נקי בבית מרקחת, מערבב עם פרי ויוצר ליקר. האם הפעולה חוקית?

ג) האם זה חוקי למכור משקה שכזה? האם חוקי להגיש בבר?

הבהרה: המידע לידע כללי ולא יעוץ משפטי. שואל השאלות - שיחה 14:45, 9 בינואר 2018 (IST)

למיטב הבנתי (בלי בדיקה של ממש כך שאין להסתמך על דבריי כעצה משפטית), התשובה לכל שאלותיך היא שהפעולות אינן חוקיות. ראה את פקודת המשקאות המשכרים (ייצור ומכירה) [נוסח חדש]. אמיר מלכי-אור - שיחה 15:20, 9 בינואר 2018 (IST)
אני חושב שדווקא התשובה לב' לא נמצאת בקישור. לא מיוצר כאן אתונול חדש. Corvus‏,(Nevermore)‏ 16:24, 9 בינואר 2018 (IST)
גם אני חושב. אין הבדל עקרוני בין זה לבין לקנות וודקה (למשל) ולערבב עם פירות וסוכר. אילן שמעוני - שיחה 20:08, 9 בינואר 2018 (IST)
אני לא מכיר שיש איזו חבות פלילית (אולי ישנה ביטוחית, אבל בביטוחים פרטיים- לא ביטוח לאומי) בנוגע לצריכת אלכהל מייצור פרטי. כל אדם שמגדל איזו מחמצת, כובש איזה ירק, מייצר אתנול, והחוק הגם שהוא רשמית מבקש להתערב לאנשים במטבח, לא פועל באופן הזה. באשר למכירה, ישנן תקנות של משרד הבריאות לגבי מה ראוי למאכל ומה שאינו, כאן נכנסת גם פקודת המשקאות המשכרים. ניתן להשיג רישיון לממכר משקאות מסוג זה, ובישראל מבשלים בירה, ויסקי, ודקה ועראק למיטב ידיעתי בהצלחה מסוימות. אז

א. כן, מותר לבשל בירה, להתסיס מיץ ענבים ליין, מדובר בזכויות הפרט שלך.

ב. לא, אתנול שנמכר לצרכים רפואיים איננו ראוי לשתייה ולמאכל, ודבר זה מצוין על האריזה ולכן גם כולל חבות חוקית מסוימת.

ג. יש להשיג רשיון לממכר מזון, ולעמוד בתקנות משר הבריאות.31.154.81.18 15:28, 10 בינואר 2018 (IST)

הביקור האחרון בכותל לפני נפילת הרובע[עריכת קוד מקור]

מצב: נענה

מישהוא יודע מתי היה הביקור האחרון בכותל לפני נפילת הרובע בתש"ח? כל פרט מידע יעזור

לפי הערך הכותל המערבי: התפילה הציבורית האחרונה בכותל נערכה בט"ז בכסלו תש"ח, ערב החלטת החלוקה של האו"ם ב-29 בנובמבר 1947. באותו יום נכחו בכותל כ-1,500 מתפללים שבאו במיוחד להתפלל להצלחת מדינת ישראל שבדרך. בחצות הלילה כמדי יום הגיעו קבוצות של חסידי ברסלב לערוך תיקון חצות. לאחר מכן חסמו הבריטים את הדרך אל הכותל. הערבים הטילו מצור על הרובע היהודי במשך 6 חודשים, עד שנפל בידי הלגיון הירדני באביב תש"ח 1948. מבקר המדינה - שיחה 19:56, 9 בינואר 2018 (IST)

האם ניתן להעביר כרטיס טיסה לאדם אחר?[עריכת קוד מקור]

מצב: נענה

אם איש רכש כרטיס טיסה על שמו, האם הוא יכול לפני המועד למסור אותו בדרך זו או אחרת לאיש אחר? 213.55.184.161 00:36, 10 בינואר 2018 (IST)

http://www.issta.co.il/support/faq.aspx
האם אני יכול לשנות את כרטיס הטיסה שלי, והאם עליי לשלם על כך? 2001:7C0:2041:1AA:0:0:0:DB 13:25, 10 בינואר 2018 (IST)
זה תלוי בתנאי העסקה ובפרטי הכרטיס שרכשת. הכרטיסים הזולים בחברות החסך ומרבית הכרטיסים במחלקות התיירים אינם כוללים אפשרויות שינוי מבלי תוספת תשלום, שבתורה, בדרך כלל היא משמעותית(ביחס למחיר הכרטיס). לעומת זאת, אם רכשת כרטיס במחלקת עסקים, אלה בדרך כלל כוללים אף אפשרות ביטול ללא תשלום, כמו כן ישנם תעריפים הכוללים אפשרויות שינוי שכאלה. יש אפילו חברות חסך שמציעות לרכוש כרטיס לנוסע נוסף ולהוסיף הפרטים רק מאוחר יותר.31.154.81.18 15:23, 10 בינואר 2018 (IST)

Cetrimide[עריכת קוד מקור]

מצב: נענה

רכשתי כהל נקי (96%). אבל גילתי שיש בו 0.25% של חומר בשם Cetrimide. האם זה הופך את התערבות לבלתי מתאימה לצרכי הכנת תשרית או שתיה בערבוב עם מיץ? 213.55.184.161 10:32, 10 בינואר 2018 (IST)

לא ראוי לשתייה. אני מבין שאתה מנסה לחסוך כסף על האלכהל שלך...הפתרון הוא לרכוש מותגים זולים של וודקה. כדי לסבר האוזן, החומר שהזכרת הוא חומר פעיל שטח שנועד לעורר דחייה בעת צריכת האתנול שלא יוצר לשתייה, לכן מיותר להתאמץ ולשתות אתנול בריכוז כזה שגם כך נדחה על ידי גוף שאינו מכור לאתנול, ולהתגבר על הדרך גם ל החומר מעורר הדחייה הייחודי.31.154.81.18 15:19, 10 בינואר 2018 (IST)

איך קוראים ל"תוכי" של מחזיק מפתחות באנגלית?[עריכת קוד מקור]

מצב: נענה

אני אפילו לא בטוח איך קוראים לזה בעברית. תפס קפיצי כזה שלוחצים אליו והוא פותח לולאה. בסלנג צבאי קוראים לו "תוכי". איך קוראים לו באנגלית? שואל השאלות - שיחה 13:19, 10 בינואר 2018 (IST)

אילוסטרציות: פה ופה. שואל השאלות - שיחה 13:21, 10 בינואר 2018 (IST)
https://he.wikipedia.org/wiki/טבעת_(טיפוס)#/media/File:Cheap_carabiners.JPG
כתבתי שזה למחזיק מפתחות. לא לטיפוס הרים. שואל השאלות - שיחה 15:28, 10 בינואר 2018 (IST)
טבעות זולות דמויות טבעות טיפוס שחוזקן קטן בהרבה והן משמשות כמחזיקי מפתחות או אביזרי אופנה.
קרואים לזה באנגלית "Spring loaded) Anchor clips)" או "Carabiners", בעברית אולי "וו אחיזה" או "קארבינרס". חיפוש בציוד לטיפוס יעלה תוצאות "Climbing and mountaineering".‏31.154.81.18 16:04, 10 בינואר 2018 (IST)
טבעת (טיפוס) יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 16:32, 10 בינואר 2018 (IST)
יש ערך בעברית! עוד להיט מ_ _ _ _ ית!31.154.81.18 16:44, 10 בינואר 2018 (IST)
עכשיו אני רואה שאת הקישור שנתתי כבר נתנו. תתעלמו ממה שאמרתי. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 18:10, 10 בינואר 2018 (IST)
שואל השאלות, הגם שלא מדובר בציוד בטיחותי המתאים לטיפוס הרים, הכינויים הם אותם הכינויים "קארבינר" או "וו אחיזה" (anchor clip), ומבחינים בין המקצועיים ואלה שנועדו למשימות שגרתיות יותר על ידי המחיר, הגודל והחנות.31.154.81.18 18:16, 10 בינואר 2018 (IST)

האם חוק המרכולים משרת את השכבות החלשות? מגן על השכבות החלשות? האם יש קשר בכלל?[עריכת קוד מקור]

מצב: ישן

אחד הטיעונים שאני שומע לזכות חוק המרכולים שזה בא לשרת את השכבות החלשות באוכלוסיה, שהם בעצם נאלצים לעבוד בשבת כי כך המעסיק דורש ואין להם ברירה. אני מבין את הקשר העקיף, אבל לא מבין באמת אם יש קשר ישיר לדברים. אשמח להסבר ענייני. תודה.

[7]-- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
כמו כל שאלה חברתית היא נתונה לפרשנות. אם אנו בוחנים החוק המדובר לפי הגישה השמה החירות וחירויות הפרט מעל הכל, מדובר בחוק פסול, לעומת זאת כאשר אנו מבקשים לבחון החוק בגישה חברתית יותר, מדובר בשאלה מורכבת שהתשובה שהחוק מסייע לשכבות החלשות היא יחצנות זולה או בלועזית יקרה-דמגוגיה. אם אנו מתייחסים לכך שחלק משמעותי מהשכבות החלשות הם חרדים, ולכן הם בטוחים ב"כל ישראל ערבים זה לזה" ולכן כפייה דתית היא ערך חיובי עבורם ולא שלילי, אז אין ספק שהחוק משרת חלק משמעותי מהשכבות החלשות, אבל אם אנו מדברים על עני שהוא במקרה חילוני, אז לא רק שהחוק פוגע בו אם הוא רוצה לקנות כריך עם שינקן בשבת, אלא שהחוק פוגע בו כי הוא לא מאפשר לשוק לשלם לו 150-200 אחוז שכר עבור יום עבודה בשבת. לסיכום אין שום אילוץ חברתי(סוציאלי) שיום מנוחה יהיה יום קדוש, ואין שום קשר בין חוקי עבודה לדת משה, הגם שאפשר להסביר היבטים חברתיים בה, יש משהו פסול בלהסביר מצוות אלהית מטעמים אנושיים ארציים.31.154.81.18 16:11, 10 בינואר 2018 (IST)
החוק מדבר על שבת ולא על יום מנוחה, כלומר מעצם הגדרתו אינו חוק סוציאלי. חוק שעות עבודה ומנוחה (למשל כאן), לעומת זאת, קובע שכל עובד מחויב במנוחה שבועית של 36 שעות רצופות (סעיף 7), שתכלול את יום השבת (לעובד יהודי) או יום ראשון או שישי (לעובד לא יהודי), ושאסור להעסיק עובד במנוחה השבועית למעט במקרים מיוחדים (סעיף 12: בטחון המדינה, בטחון גוף או רכוש, פגיעה חמורה בכלכלה, וגם זה בכפוף להיתר שינתן לפי שיקולים הכוללים את "מסורת ישראל"). אז בעצם החוק החדש לא משנה כלום. רון חל (HLron) - שיחה 16:46, 10 בינואר 2018 (IST)
מדובר בדמגוגיה. אף אחד לא ביטל את חוק שעות עבודה ומנוחה ולא מתכוון לבטלו. אני אצטט מהערך: "כדי למנוע אפליה, החוק אוסר על מעביד לסרב להעביד אדם בגלל שאינו מוכן לעבוד ביום המנוחה שלו כפי שמחייבת אמונתו."
לשון החוק מחייבת את המעסיק לתת יום מנוחה לעובד והיתר פתיחת העסק ביום שבת לא מבטל חובה זו. הטענות בסגנון "ומה אם הוא רוצה להיות עם המשפחה שלו?" הם גם טענות דמגוגיות כי איזון בין עבודה למנוחה היא עניין של מקצוע וקיימים מקצועות רבים שהם האיזון מקשה מאוד על חיי המשפחה והזזת יום המנוחה הוא בעיה זניחה ביחס לדברים אחרים.
כמוכן, השכבות החלשות הם באופן לא מפתיע גם הצרכנים שמעוניינים בקניות ביום המנוחה, מכיוון שהשבוע שלהם עמוס מבחינת עבודה. ואם יום החופשי של עובדי המכולות יכנס לתוך השבוע שבהמלכה יש תחברה הולמת, הדבר יקל עליהם במידה רבה. Corvus‏,(Nevermore)‏ 16:48, 10 בינואר 2018 (IST)
Corvus הטענות בהחלט דמגוגיות, אבל זה לא מרדד המציאות לתיאור החוקי הטהור שהוא כמו "תנאי מעבדה" שבלתי ניתן להשיג בפועל. ישנם מעסיקים (אפילו ממשלתיים) הנמנעים מלהעסיק דתיים שומרי שבת או למשל משרתי מילואים, כיוון שיש לכך מחיר עבורם- הם צריכים להטיל נטל העבודה בשבת או בתקופות השירות על עובדים אחרים, והדבר יוצר לעתים חיכוך ותסכול. אני חושב שבפועל, במציאות, מרבית האנשים אינם רואים בשבת איזה ערך קדוש, הם שמחים לעבוד בעבור שכר כפול, והם יותר שמחים לרכוש ולקבל שירות שהם דורשים, וכאן יש שאלה לא רק של כפייה דתית אלא על הכפייה החילונית שמתקיימת במציאות... בפועל, בגלל מדיניות השוק החופשי, בהחלט ישנו במרחב הציבורי ביטוי לערכים חילוניים, הם מכריחים אנשים דתיים להתאים עצמם למציאות החילונית... למציאות זו משיבים חברי הקואליציה החרדים בחוקי כפייה דתית לכל דבר- במקום לדאוג לדתיים ולחרדים שלא מתקבלים למקומות עבודה בגלל תמריצים ומבנה השוק הם דואגים שחילוניים ינטרו להם טינה, הנה ימים באים המטוטלת משיבה להם אחת אפיים...בכייה לדורות.31.154.81.18 17:00, 10 בינואר 2018 (IST)
הנה חוק המרכולים. בניגוד למה שנאמר לעיל, החוק עוסק ב"יום מנוחה", ולא בשבת, כך שלכאורה מתייחס גם לפתיחת עסקים ביום שישי ביישוב מוסלמי ולפתיחת עסקים ביום ראשון ביישוב נוצרי.
החוק מתייחס להיתר לעסק לפעול ביום המנוחה, אבל אין בהיתר כזה רשות להעסיק עובד ביום המנוחה שלו. דוגמה: עירייה התירה בחוק עזר פתיחת חנויות בשבת (משום מה החוק קרוי "חוק המרכולים", אף שהוא עוסק בכל סוגי החנויות). עדיין, בעל החנות נדרש לקבל היתר משר העבודה להעסקת יהודי בחנותו, ואף הוא עצמו נדרש להיתר כזה כדי לעבוד בחנותו (כל זאת לפי חוק שעות עבודה ומנוחה). ספק אם יקבל היתר כזה, אבל גם ללא היתר יוכל להעסיק לא יהודים, ששבת אינה יום המנוחה שלהם.
כיוון שכך, חוק המרכולים פוגע בשכבות החלשות (והחזקות, ומעמד הביניים), משום שהוא עלול להגביל את יכולתם לעסוק בקניות בשבת. החוק החברתי העיקרי בהקשר זה הוא חוק שעות עבודה ומנוחה, שאוסר העסקת אנשים ביום המנוחה שלהם (אלא אם ניתן היתר של שר העבודה). יש אוכלוסייה שנהנית מחוק המרכולים, והיא בעלי חנויות שרוצים לנוח בשבת, אך פרנסתם נפגעת עקב התחרות מצד חנויות שפתוחות בשבת. כיוון שכך, ראוי לו לכל ירא שמים שגם ביום חול יעדיף חנות שסגורה בשבת על פני חנות שפתוחה בשבת. דוד שי - שיחה 18:01, 12 בינואר 2018 (IST)
דוד שי לא נראה לי שיש אדם דתי שקונה ממקום שאינו פועל בהכשר... אבל אני חושש שלא זו הבעיה המרכזית, הבעיה היא הכפייה החילונית, שהיא כורח של מציאות שיש בה יותר חילוניים... חוק המרכולים המיותר הוא תסמין של עיסוק בטפל ולא בעיקר, במקום לפעול להתאמת המרחב הציבורי לדתי פשוט מעתיקים הכפייה מדתי לחילוני.31.154.81.18 19:08, 12 בינואר 2018 (IST)
השם "חוק המרכולים" מטעה אותך. החוק אינו עוסק רק בחנויות מזון, אלא בחנויות בכלל: חנויות ספרים, חנויות רהיטים, חנויות בגדים וכו'. לחנויות כאלה לא נהוג לתת הכשר, אבל אולי נחוץ סוג של הכשר - חנות שאינה פתוחה בשבת. דוד שי - שיחה 21:44, 12 בינואר 2018 (IST)
בקרב דתיים (חרדים...) מקובל לצרוך בחנויות כשרות או בחנות שאינן בבעלות ובתעסוקת יהודים כאשר אין ברירה.31.154.81.18 21:56, 12 בינואר 2018 (IST)

הגדרת הפלסטינים[עריכת קוד מקור]

מצב: נענה

מישהו יכול להסביר מדוע בוויקיפדיה האנגלית מוגדרים הפלסטינים כ'קבוצה אתנית-לאומית'? מה ההבדל בינם לבין הירדנים, הסורים, העיראקים, הלבנונים? מה בדיוק מייחד אותם? האם במשך מאות השנים האחרונות האנשים באזור המדוייק שגבולותיו הוגדרו רק בתחילת המאה ה-20 התחתנו רק ביניהם? האם הערבים בירושלים הרגישו יותר קשר לערבים בשכם מאשר הערבים בעמאן? ואם כן, איך הם 'חזו מראש' את הגבולות? אני מניח שעברו כבר מספיק עיניים על הערך שם, לכן אני לא מצליח להבין. אולי לא הבנתי נכון מהי ההגדרה של קבוצה אתנית?-- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

גם בויקפדיה העברית הם מובחנים כקבוצה אצנית-לאומית ייחודית. כנראה שההבדלים הם בדיוק אותם הבדלים בין ירדנים ובין סורים-עיראקים-לבנונים ופלסטינים... הבדלים תרבותיים, כי אני מניח שכמו לנו וכמו ליתר הקופים יש להם שתי עניים, אזניים ואף אחד. תרבות היא שפה, אוכל, מוזיקה, סגנון בנייה, מקצועות פרנסה ותרבות מקצועית מקומית-חקלאות מקומית-גידולים מקומיים-קישוטים מקומיים... לאומיות היא הגדרה מלאכותית, הקשר התרבותי בין דוברי אוקסיטנית ודוברי קטאלנית גדול יותר מזה שבין דוברי אוקסיטנית ופריזאית, או בין קטאלנית וגליסינית ובכל זאת אלה צרפתים ואלה ספרדים. אין ערך ל"קשר" או ל"גודל הקשר" כיוון שאנשים לא מעריכים וקובעים זהות על פי איזה מדד מתמטי, חלק מהיהודים ראו עצמם ערבים עד קום ישראל, הם ראו קשר גדול יותר למקום שלהם-מולדת, שפה, תרבות, אוכל מאשר ליהודים במזרח אירופה על שפתם, תרבותם והמעדנים שלהם כמו מגעילטפיש... לא מכיר שמישהו מייחד לפלסטינים קבוצה אתנית, בדרך כלל מדברים על מוצא מזרח-תיכוני או ערבי ובמקומות מסוימים גם שמי או פיניקי. מהגישה שלך אפשר לטעות שהחיים ביורק ובניו-יורק אותם החיים, על הפאונה, הפלורה והתרבות רק כי הם דוברי אנגלית.31.154.81.18 13:06, 11 בינואר 2018 (IST)
הנה מיטב הבנתי: הפלסטינים הם תושבי פלסטינה. התחום הזה לא היה מוגדר היטב (והיה רק אחד מהשמות שבו השתמשו למקום). אולם לאחר מלחמת העולם הראשונה ניתן לבריטניה מנדט מחבר הלאומים על חבל ארץ מוגדר שנקרא פלסטינה. חשוב מכך, תושבי הארץ הופרדו מתושבי סוריה ולבנון, שהיו תחת שלטון צרפתי. בהדרגה תוך כדי שלטון המנדט התבלטה החלוקה ליהודים וערבים.
בשנת 1946 החליטו הבריטים לוותר על המנדט. הם החזירו אותו לאו"ם שיחליט לגבי עתידה של הארץ. האו"ם החליט לחלק אותה למדינה יהודית ומדינה ערבית. אולם בסופו של דבר קמה רק מדינה יהודית.
למיטב הבנתי (ואני לא מומחה בתחום. רק מדברים שקראתי פה ושם) הלאומיות של ערביי פלסטינה הייתה בעיקרה לאומיות ערבית (פאן ערבית) בעיקרה. ואמנם במלחמת העצמאות באו מתנדבים ערבים מכל ארצות הסביבה, והמנהיג הפלסטיני חאג' אמין אל-חוסייני סייע למרד בעיראק. התמקדות הערבים הפלסטינים בפלסטין באה כתגובה לפעולת ארצות ערב במלחמת העצמאות (לא סייעו להם להשיג מדינה משלהם, ולא תפקדו טוב בכלל) ובהמשך גם בתגובה לכשלון הפאן ערביות (ובפרט כשלון האיחוד בין מצריים לסוריה). הפת"ח הוקם בערך בזמן זה. והחל מאותו הזמן קוצר „ערבי פלסטיני״ לסתם „פלסטיני״ מכיוון שהיהודים הפסיקו להשתמש בשם.
ולכן התשובה הישירה לשאלה: הלאומיות הפלסטינית נוצרה בעיקרה בתגובה לגבולות המנדט. Tzafrir - שיחה 13:19, 11 בינואר 2018 (IST)
אני מסתייג רק מהמשתמע כאילו אין ייחודית פלסטינית אלמלא התערבות הבריטים והצרפתים, בעוד שהבדלים בשפה ובתרבות קשורים למרחק הפיזי ולגיוון הגאוגרפי(הבדל בין הגליל לעמק לשכם, הבדל בין שכם ובין הכפרים שסביבה!). גם היהודים היו חלוקים בקשר לפתרון ה"בעיה היהודית" תקופה ארוכה למדי, יש אומרים 2000 שנה, כך שלא הייתי מחזיק ההתנדנדות מפאן-ערביות ללאומית כחובה לפלסטינים.31.154.81.18 13:31, 11 בינואר 2018 (IST)
רק הערה קטנה: עד כמה שזה יישמע מוזר, הפלסטינים הם בכלל לא ערבים, למרות שהם חלק בלתי נפרד מהעולם הערבי. בדיוק כמו איראנים. מחקר גנטי שנעשה לפני כחמש עשרה שנים באחת האוניברסיטאות בארץ, לא זוכר איזו, אבל נדמה לי תל אביב, ופורסם בהרחבה בעיתונים, אני זוכר אותו מידיעות אחרונות, הוכיח מעבר לכל ספק כי מבחינה גנטית הפלסטינים הם צאצאים של יהודים. יהודים מומרים כמובן, אם כי החלק הזה לא בא מהמחקר, אלא מהגיון. אבל יש להם גנים יהודיים, מחלות יהודיות, ולפעמים גם תוספת של גנים ערביים שבאה מיצירת משפחות עם ערבים, בדרך כלל בדואים. אני מניח שאף צד פוליטי בארץ לא משתמש בזה, כי הוא מפחד שלצד השני יש אפשרות לנכס את זה לעצמו. וגם כי זה מוזר מדי. מצד שני, יכול להיות שהיה מחקר אחר שהוכיח שהקודם לא נכון, ואני פשוט לא מודע אליו. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 13:39, 11 בינואר 2018 (IST)
זה אם אתה מנסה לטעון שיהודים אינם ערבים אבל גם בגישה הדתית וגם בגישה הגנטית, החלק ה"מזרח תיכוני" של יהודים אינו שונה מה"חלק המזרח תיכוני" של ערבים (להבדיל ממוצא הודו-ארי-אירופי)... יש מהפלסטינים שהם צאצאי יהודים אבל לא מדובר במשהו גורף. באופן כללי לעשות שימוש בגנטיקה לצרכים פוליטיים (כפי שבהחלט נעשה "יהודים", "ערבים"..."הודו-ארים") זה דבר בעייתי אין הבדלים מהותיים ביולוגית בין אוכלוסיות, יש הבדלים מהותיים בין פרטים, לצורך העניין חולה SMA ערבי דומה יותר לחולה SMA יהודי מאשר אותו יהודי דומה ליהודי ללא התסמונת. ההבדלים המהותיים בין הקבוצות אינם גנטיים אלא תרבותיים, ובמידה מלאכותיים.31.154.81.18 14:07, 11 בינואר 2018 (IST)
אני לא מנסה לטעון כלום, אין לי דעה בנושא. אני רק מספר על מה שקראתי. ומה שאמרת לא מסתדר עם זה, כי היה כתוב שם במפורש על כך שכל הפלסטינים הם צאצאים של יהודים ולא של ערבים. כך שהקרבה שדיברת עליה קיימת, אבל מהצד השני. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 14:12, 11 בינואר 2018 (IST)
אין לך עמדה... מה אתה דחליל? אתה חושב שהבחנה לפי "גזע אדם" (מונח לא מקובל מבחינת מיון-טקסונומיה) היא בצורה כלשהי יעילה? מה זה הערבים הם צאצאים של יהודים, זה כמו הטעות השגורה שבני אדם הם צאצאים של שימפנזים- אולי ליהודים ולערבים הורה משותף (והדבר נכון לכל בני האדם ובעלי החיים...). אין אחידות גנטית בין הפלסטינים כמו שאין אחידות גנטית בין היהודים, ההבדלים הגנטיים בין האוכלוסיות זעומים לעומת ההבדלים הגנטיים בין הפרטים.31.154.81.18 15:39, 11 בינואר 2018 (IST)
גסות רוח לא תעזור. ערבים הם לא צאצאים של יהודים. אם זה מה שהבנת ממה שכתבתי, אז כדאי לך לקרוא שוב. אין כל קשר בין מה שאמרת לבין העובדות שציינתי. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 15:45, 11 בינואר 2018 (IST)
לא התכוונתי להיות גס רוח בהערה "דחליל", אלא פשוט להבהיר לך שאין שום דבר פסול בהחזקה בעמדה, ואולי יש משהו פסול בלא להחזיק בעמדה.31.154.81.18 15:50, 11 בינואר 2018 (IST)
לא צריכה להיות עמדה על כל דבר, רק על דברים שנויים במחלוקת. מה עמדתך לגבי מתי טעים יותר לאכול יוגורט: ביום רביעי ב-18:08 או ביום רביעי ב-18:09? יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 15:56, 11 בינואר 2018 (IST)
כן תורות גזע כמוהן העדפות טעם ודיאטה.31.154.81.18 17:53, 11 בינואר 2018 (IST)
זה בדיוק העניין, שאין שום קשר לתורות הגזע. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 18:04, 11 בינואר 2018 (IST)
התייחסתי ל"גזעים" בבני אדם, ולמשמעות התרבותית הפסולה שמוענקת למיון בני אדם אפילו שאין כזו בין מרבית האוכלוסייה האנושית.31.154.81.18 18:15, 11 בינואר 2018 (IST)
בדיוק. אין לזה כל קשר למה שדיברתי. זה ביולוגיה נטו, אתה בחרת להכניס לזה את הגזעים. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 19:17, 11 בינואר 2018 (IST)
לא ברור לי איך אתה מחליט בשביל אחרים מהי זהותם. יכול להיות שכולם במקור יהודים. בהחלט סביר שחלק גדול מהם הם ממוצא יהודי. אבל תרבותם היא תרבות שונה. השפה, הקשרים התרבותיים, ועוד. Tzafrir - שיחה 14:54, 11 בינואר 2018 (IST)
למה ללכת רחוק: לבנון היא מדינה מלאכותית שהוקמה בגלל שהצרפתים רצו לתת לנוצרים מדינה מורחבת. סוריה היא שאר שטח המנדט הצרפתי (חוץ ממחוז אחד שעבר לטורקיה). הצרפתים ניסו להוציא משם את הר הדרוזים ואת החוף העלווי, אבל זה לא עבד, ונשארנו עם סוריה. גם לאחר מלחמת אזרחים, אף אחד לא הצליח לשנות את גבולות המדינה.
עירק גם היא מדינה מלאכותית שנוצרה באותו הזמן ועד היום כשלו כל הנסיונות לשבור אותה. כנ״ל ירדן. בהחלט אפשר לדבר על העם הירדני, העירקי, הסורי או הלבנוני. למיטב ידיעתי, עד 1920 התנועה הלאומית החזקה יותר בין ערביי הארץ הייתה הסורית (סוריה הגדולה), וגם היא הקיפה מיעוט קטן יחסית. Tzafrir - שיחה 14:54, 11 בינואר 2018 (IST)
כל המדינות מלאכותית, מדובר בהסכם בין בני אדם...וטרם ראיתי הדאוס אקס מכינה שמשח את טראמפ, קים ג'ונג און או יחיא סינואר למלך. הטענה ל"מדינה טבעית" היא טענה שהולמת תפישות מגוחכות כמו של הנאצים- כאילו הטבע נבע מאיזה רחם אלהי והוא טבוע באבן, לא משתנה, לא יחסותי...31.154.81.18 15:39, 11 בינואר 2018 (IST)
אם התכוונת אליי, אני לא מחליט כלום, רק מציין עובדה שנראית לי רלוונטית לדיון. לא אמרתי מילה על זהות רוחנית, או משהו. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 15:23, 11 בינואר 2018 (IST)
האופן שבו אתה מציין העובדה מלמד על היעדר היכרות עם המושגים, יהודים וערבים הם ממוצא שמי משותף, כך מסופר בסיפורי העם של העמים (אברהם אב משותף), כך לומדים מן השפות שהתפתחו מאותה השפה הקדומה, כך לומדים באופן מוגבל גם ממחקר גנטי. זאת בשונה מהאיראנים שהם באמת לא שמיים אלא ממוצא הודו-ארי כמו האירופים למשל- שוב נלמד משפת המקור המשותפת (סנסקריט-פרסי-יוונית-לטינית קדמונית) וכן ממחקרים גנטיים. גם אם הפלסטינים הם צאצאי יהודים שהתאסלמו זה לא משנה את המוצא השמי שלהם...31.154.81.18 15:39, 11 בינואר 2018 (IST)
יכול להיות שאתה מנסה להוכיח את הנקודה שלך על גב מה שאמרתי, אחרת אני לא מבין, למה אתה מתעקש לראות בזה משהו אחר לגמרי, ממה שהיה שם באמת. כן, אני יודע את זה טוב מאוד, אבל אין שום צורך לקשר את זה בכוח לעמדות שלך. וזה בהחלט לא משנה את המוצא השמי שלהם, כמו שציינת - שוב אין לי מושג למה. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 15:45, 11 בינואר 2018 (IST)
יגאל כתבת "הפלסטינים הם בכלל לא ערבים... בדיוק כמו איראנים"- אז לא, ממש לא, הפלסטינים הם ממוצא שמי וערבי (שאינו שונה מהמוצא המזרח-תיכוני של יהודים) להבדיל מהאיראנים שהם ממוצא הודו-ארי.31.154.81.18 15:50, 11 בינואר 2018 (IST)
זה בדיוק העניין, שלא דיברתי על מוצא שמי, שם הדברים שונים. דיברתי על יהודים וערבים. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 15:56, 11 בינואר 2018 (IST)
יגאל, עובדה ידועה היא שליהודים ולערבים מוצא משותף... בכל מקרה זה לא עושה את הפלסטינים ללא ערבים כפי שטענת...31.154.81.18 17:53, 11 בינואר 2018 (IST)
נכון שזאת עובדה ידועה, ונכון שהיא לא עושה אותם כאלו. לכן אמרתי שאין לכל זה קשר לנושא המדובר. המחקרהוא מה שהפך אותם לכאלו, לא העובדה הזאת. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 18:04, 11 בינואר 2018 (IST)
המחקר הפך אותם למה בדיוק? קודם למחקר שאתה מציין היה מקובל לפי המחקר שלפלסטינים וליהודים מוצא משותף ("מזרח-תיכוני")...זה לא עושה את הפלסטינים ללא-ערבים... ערבי אין משמעו "הפוך מיהודי" גם קודם למחקר שציינת.31.154.81.18 18:14, 11 בינואר 2018 (IST)
תגיד, אתה צוחק עליי, או שאתה באמת לא מבין על מה אנו מדברים. כל התגובות שלי כאן הן מסוג "זה לא מה שאמרתי". בפעם העשרים: עד למחקר היה מקובל לחשוב שיש שמים, בתוך שמים יש יהודים, בתוך שמים יש ערבים, ערבים ויהודים הם שני דברים שונים, בתוך ערבים יש פלסטינאים. לאחר המחקר זה הפך להיות שיש שמים, בתוך שמים יש יהודים, בתוך שמים יש ערבים, ערבים ויהודים הם שני דברים שונים, בתוך יהודים יש פלסטינאים. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 19:17, 11 בינואר 2018 (IST)
הרזולוציה הזו נשמעת מופרכת, איך בדיוק מייחסים את המוטציות ליהודים הקדומים בלבד כך שברור שהפלסטינים הם צאצאיהם...לא מדובר באוכלוסיות מבודדות, זה נשמע כמו "מדע פופולרי".31.154.81.18 19:47, 11 בינואר 2018 (IST)
זה כבר משהו אחר. זכותך כמובן לא להאמין במדע או בחלקיו, כמו זכות כל אחד אחר. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 19:49, 11 בינואר 2018 (IST)
ברור זה "מדע" כי המחקר עבר את ביקורת העמיתים של יגאל...31.154.81.18 19:51, 11 בינואר 2018 (IST)
אני אפילו לא טוען שאני מבין את הסיבות לכך שזה נכון. כל עוד מדובר במחקר מדעי שפורסם, שלא לדבר שהגיע גם לעיתונים היומיים, אם כי זה שולי, זה נכון כל עוד לא הוכח אחרת. הוכחת אחרת? יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 19:54, 11 בינואר 2018 (IST)
יגאל מדע לא עובד כך, פרסמו בעיתון שמצאו את החלקיק האלהי, זה בטח מוכיח עבורך שיש אלהים...העובדה שכתב עת בוחר לפרסם אינה חותמת מהשמים שהמחקר אמת צרופה, מי מדבר בכלל על הוכחות במדעי החיים...31.154.81.18 20:03, 11 בינואר 2018 (IST)
שוב אתה רואה בכתוב את מה שאתה רוצה, ההפך ממה שיש שם. איזה חלק של כך שהפרסום בעיתון לא רלוונטי לא הבנת? יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 20:17, 11 בינואר 2018 (IST)
יגאל כתב עת מדעי אינו סמכות, הפרסום של מחקר הוא בסך הכל שלב בדרך לביסוסו. במדעים אין הוכחות (להבדיל ממתמטיקה) אין "הוכחות", וכל המינוח שלך הולם בית משפט "כל עוד לא הוכח אחרת"- לא הולם מדעים, זה רק מוסיף לנופך הפופלרי ומוריד הנפח המדעי.31.154.81.18 20:21, 11 בינואר 2018 (IST)
הבנתי. אז אתה כנראה לא מבין בזה. אם מה שהיית אומר היה נכון, המדע מעולם לא היה מתקדם, כי כולם היו מגלים אותם דברים מאות שנים שוב ושוב. במקרה גם אני חלק מהעולם המדעי, אבל אתה מוזמן לא להאמין למאמרים ששמי מופיע ברשימת מחבריהם. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 20:24, 11 בינואר 2018 (IST)
אני בספק אם זה יעזור לדיון, אבל אני מניח שזהו המחקר המדובר. אני לא מבין כלום בתחום הזה אז לא אביע את דעתי המדעית על איכותו של המאמר. משה פרידמן - שיחה 19:59, 11 בינואר 2018 (IST)
איזה מאמר משעשע. בעיקר אהבתי את התובנה שלהם "Palestinian-Jewish rivalry is based in cultural and religious, but not in genetic, differences". ואללה, באמת מוזר. הרי ידוע שכל המלחמות נגרמו על ידי הבדלים גנטיים משמעותיים בין אוכלוסיות. Reuveny - שיחה 22:04, 11 בינואר 2018 (IST)
טרחת לקרוא Reuveny...לפחות הרווחת השעשוע.31.154.81.18 15:27, 12 בינואר 2018 (IST)
לא ברור לי מהי בדיוק המשמעות של „מוצא שמי משותף״. הן העברית והן הערבית הן שפות שמיות ואפילו שפות שמיות מערביות. ההתפצלות בין הענפים השונים כאן הייתה לפני יותר מ־4,000 שנים. עם עליית האסלאם נכבש כל המזרח התיכון על ידי ערבים והם הצליחו להפוך גם את השפה הערבית לשפה של רוב האוכלוסיה (היא דחקה את הארמית). בשפה המודרנית אנו נוטים לקרוא ערבי למי שבא מתרבות דוברי הערבית, בלי קשר למוצא משפחתו במקור מקבוצת דוברי הערבית מחצי האי ערב. שפה יכולה להיות קשורה למוצא, אך זה לא קשר מחייב. Tzafrir - שיחה 20:33, 11 בינואר 2018 (IST)
כן גם ב"מוצא שמי משותף" יש חלוקה פנימית שהיא מקובלת, למשל הקירבה בין דוברי האמהרית לבין דוברי הטיגרית, או הקירבה בין דוברי העמונית והיהודית. בכל מקרה ישנו מוצא גנטי משותף שאי אפשר לייחס לתקופה הקרובה בגלל התערות האוכלוסיות המתועדת והתואמת את הממצא הגנטי- זאת לעומת שבטים בדואים מסוימים שהפכו לאוכלוסיות מבודדות.31.154.81.18 15:27, 12 בינואר 2018 (IST)
העובדה היא שגם בירדן שבה הפלסטינים קיבלו אזרחות, יש הבחנה די ברורה עד היום בין הפלסטינים לשאר חלקי האוכלוסיה. לכן ההדרה כקבוצה אתנית מוצדקת, ולא משנה אם זה משהו שהתגבש לפני 70 שנה, 100 שנה, או שיש לו שורשים יותר עמוקים. emanשיחה 21:09, 11 בינואר 2018 (IST)
קיימת טענה, שאני נוטה לקבל, שהדרת (לא הגדרת) הפלסטינים נובעת מרצון לשמר וללבות את הסיכסוך. לכן גם הם הקבוצה היחידה שמוגדרת אחר ארבע דורות כ"פליטים". אם זה נכון זה צובע את העניין בגוון שונה לחלוטין. אילן שמעוני - שיחה 22:32, 11 בינואר 2018 (IST)
אילן הקונספירציה שאתה מתאר, לא רק שהיא מופרכת כמו רבות מתיאוריות הקשר בגלל ההתבססות על איזה שיתוף פעולה בלתי סביר, היא כלל לא תואמת את ההבנה של המקום בו אנו חיים. פלסטין, ירדן, סוריה, אלה מדינות מלאכותיות, לעומת זאת החלוקה השבטית, החלוקה לעירוניים ולפאלחים, ההבחנה בין בדואים-נוודים, כיום ישנה אפילו הבחנה פנימים של הפלסטינים הישראלים מהפלסטינים תושבי יהודה ושומרון (ההיכרות שלי עם הפלסטינים במשולש העלתה דעות קדומות, כמו שמתרחש בכל חברה לגבי "זרים"). הניכור של תושבי ירדן כלפי הפלסטינים נוכח, קיים ואינו מתוך חתירה לאיזו מטרה של כיבוש הגדה המערבית. אש"ף הוקם עוד כשירדן שלטה כאן, וראה כיצד סוריה, תימן ולוב התפרקו על רקע של סכסוכים שבטיים.31.154.81.18 15:27, 12 בינואר 2018 (IST)
IKhitron, אני מגיב לדבריך "כי מבחינה גנטית הפלסטינים הם צאצאים של יהודים". בר בורוכוב כתב על כך: "האוכלוסייה המקומית בפלשתינה קרובה ליהודים לפי ההרכב הגזעי יותר מכל עם אחר אפילו מן העמים ה"שמיים". יש להניח הנחה המתקבלת מאד על הדעת, כי הפלחים בפלשתינה – הם צאצאים ישרים של שרידי היישוב החקלאי היהודי והכנעני, בצירוף תערובת קלה של דם ערבי. כי כידוע, הערבים, הכובשים הגאים, התערבו אך מעט מאד בקרב המון העם בארצות הנכבשות על ידם... נמצא, שההבדל הגזעי בין יהודי הגולה לבין הפלחים הפלסטינים אינו ניכר יותר מאשר ההבדל בין יהודים אשכנזים לספרדים". זה כתוב בפלסטינים. הווי אומר, הפלסטינים הם יהודים שעברו לדבר ערבית ונעשו מוסלמים, כנראה בהשפעת הערבים. לעניין זה ראה את לורנס איש ערב. BE - שיחה 01:00, 12 בינואר 2018 (IST)
לא ברור על מה כל התאוריות האלו מתבססות. כשהערבים כבשו את ארץ ישראל היהודים היו בה מיעוט. וגם כשהם היו בה רוב, בתקופת בית שני, נמצאה בארץ אוכלוסיה נוכרית גדולה מאד, סורית מבחינה אתנית ויוונית מבחינה תרבותית. עם הכיבוש הערבי, הפכה אותה אוכלוסיה להיות ערבית מבחינה תרבותית. עם קביעת גבולות המנדט וקריעת ארץ ישראל מסוריה, הפכו ערביי ארץ ישראל לפלשתינאים, הנפרדים פוליטית משאר ערביי סוריה. בירדן הם נבדלים גם מבחינה אתנית, מהבדואים. העימות הייחודי שלהם עם הציונות הפריד אותם משאר הערבים גם מבחינה לאומית. Liad Malone - שיחה 01:32, 12 בינואר 2018 (IST)
Liadmalone לא רק שהטענות ה"גנטיות" אינן תואמות תיאורים היסטוריים אלא שהן גם אינן עומדות בקנה אחד עם העובדה שאוכלוסיות התערו זו בזו, אין באמת דרך לראות קירבה גנטית בין כל היהודים, כי הגדרת היהדות אינה אתנית או גנטית, אפשר לראות באוכלוסיות שונות של יהודים קירבה גנטית, זה לא מיוחד יותר מהקירבה הגנטית הברורה מאליה של משפחות.31.154.81.18 15:27, 12 בינואר 2018 (IST)
מסכים עם כל מילה שאמרת. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 15:31, 12 בינואר 2018 (IST)

אם הדיון כבר הגיע לנושא הזה, אני רוצה להזכיר את צבי מסיני ואת "קבוצת ההתחברות" שלו; מסיני כתב כמה ספרים (שערכם המדעי מוטל בספק) בעניין ובנה לפיהם תכנית מדינית ל"ייהוד" של האוכלוסייה הפלסטינית. מעבר להקשר הגנטי, הוא טוען כי חלקים גדולים באוכלוסייה הפלסטינית והבדואית יודעים על עברם היהודי, וחלקם משמרים מנהגים יהודיים בסתר... בברכה ובתודה, דג ירוק (שיחה) • 13:42, יום שישי בשבת, כ"ה בטבת ה'תשע"ח (IST).

כן זה כל כך מתאים לעוינות הפלסטינית כלפי ישראל ה"יהודית"... זו התעלמות מהמציאות ברמה מסוכנת, אני הייתי מציע למי שחושב כך ללכת להקים בית חב"ד בעיר פלסטינית ולהיווכח כמה מהר בית חב"ד הופך בית קברות.31.154.81.18 15:27, 12 בינואר 2018 (IST)
לגבי המאמר הגנטי שהפנו אליו למעלה: כדאי לחשוד בכל מאמר אשר מניח שקבוצות אתניות קרובות ניתנות להבחנה זו מזו על סמך הגנטיקה. במאמרים שמראים את הגנטיקה של כל אדם שנבדק, ישנה בדרך-כלל חפיפה גדולה מאוד בין קבוצות אתניות קרובות (כולל בין יהודים ופלסטינים אבל בהחלט לא רק) ולא ניתן להפריד בינהן באמצעות אלגוריתם כלשהו. המאמר המדובר מתעלם מן הסוגיה הזו ע"י זה שהוא מתייחס באופן שרירותי לכל קבוצה אתנית כנקודה אחת (כנראה ממוצע או מדד אחר למיקום מרכזי, לא התעמקתי) ובלי להראות איזשהו מדד של שונות. בכל אופן אני לא בטוח שכדאי לבסס איזושהי עמדה פוליטית על תוצאות המאמר. אמנם באיור 4 ניתן לראות בסיס מסויים להכללת פלסטינים, לבנונים ויהודים בקבוצה אחת, אבל יש יותר בסיס להכללת יהודים מעדות המזרח, פלסטינים ולבנונים ביחד מאשר יהודים מעדות המזרח ויהודים אשכנזים ביחד. כמו כן חשוד מאוד שלא רואים בכלל במאמר סורים, עיראקים, דרוזים, צ'רקסים, בדואים וכו' שבכל מחקר גנטי שבו הם משתתפים, הם מראים חפיפה גדולה עם פלסטינים ועם יהודים מעדות שונות. H. sapiens - שיחה 16:26, 13 בינואר 2018 (IST)
מהניסוח של יגאל ניכר היה שמדובר ב"מדע פופולרי" ולא במדע, אבל הוא ימשיך להתעקש שבמדע יש "הוכחות" ושיש משמעות ל"עד שלא הוכח אחרת"...בכל מקרה לא מדובר באוכלוסיות מבודדות או מוגדרות היטב- ההגדרה המקובלת היא שכיחות של מוטציות, שבכל מקרה אינה מלמדת על קורלציה מובהקת של לדבר סיבתית עם ההגדרות שאינן גנטיות של יהודים, של פלסטינים וכו'.31.154.81.18 16:37, 13 בינואר 2018 (IST)
אני במקומך הייתי מפסיק להתעקש, כי כבר קיבלת את המאמר. חבל שאתה לא. ו-H. sapiens, הערה קטנה על מה אמרת בעניין עמדות פוליטיות - כפי שכבר הזכרתי, קל מאוד להציג הוכחה שהמאמר הזה בעד או נגד כל אחד מצדדי המפה הפוליטית, תלוי איך מסתכלים על זה. אז זה לא היה עוזר לאף אחד. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 17:25, 13 בינואר 2018 (IST)
נראה שמי שמתעקש שכל מאמר זהב זה אתה, כל מי שטרח לקרוא בו כאן הציג חיוך של מבוכה משהו...31.154.81.18 18:11, 13 בינואר 2018 (IST)
חבל שאתה לא מבין איך זה עובד. לא "כל מאמר זהב" אלא כל מאמר מדעי נכון עד שהוכח אחרת. אם מאמר מופיע - הוא מוכיח את מה שכתוב בו לפי רמת הידע באותו רגע. לכן לא מפריע לי שכמה אנשים העלו כאן דברים שיכולים לגרום בהחלט לכך שהמאמר יוכח כלא נכון יום אחד, או שלא, כמו כל מאמר אחר. הם צודקים לגמרי בכך שלא מאמינים בכל דבר ומעלים השגות מדעיות. כן מפריעה לי עמדתך שאין שום חשיבות לפרסום מאמר, כי זה שהוא פורסם לא אומר כלום. אולי אם היית משקיע את האנרגיה שלך לא בטענות סרק כאלו, אלא בחיפושים, נגיד, היית מגלה מאמר אחר, מאוחר יותר, שמציג עוד הוכחות לראשון, או שמתקן בו טעיות, או שמוכיח שהוא לא נכון. זו הדרך בו המדע מתפתח, וטענות שבאו שוב ושוב משחר ההיסטוריה על כך שזה מדעי, לכן זה בוודאות לא נכון, לא הועילו עד עכשיו. אם אתה רוצה, אני יכול לתת לך דוגמה מאוד טובה מתחום המחקר שלי, משהו שאני מלמד סטודנטים כל שנה בשיעור הראשון, לכן גם לא מומחה יבין את זה. זה משהו שהופיע במאמר, ונשאר נכון עשרות שנים, עד עולם, או עד שמישהו יוכיח אחרת, ועוד לא פגשתי מישהו ששמע את זה בפעם ראשונה ולא אמר מייד איזה שטויות. רוצה? יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 18:34, 13 בינואר 2018 (IST)
IKhitron מה זה קשור לרמת הידע באותו הרגע, מאמרים מלאים בשגיאות, מאמרים מתפרסמים עם שגיאות מחפירות, ומרבית המאמרים הם לעיסה חוזרת של דברים או התקדמות טריוויאלית ולא קפיצת מדרגה. המאמר שהבאת טוב לדבר אחד, לעמודי ה"מדע הפופולרי". עצם המחשבה שיש קורלציה וסיבתיות בין הגדרות תרבותיות של לאומים לבין שכיחות מוטציות גנטיות, לא תואמת לא התיאור ההיסטורי, לא התיאור המוכר בהווה, וגם לא הממצא הגנטי, ואם לא ברור לך עד כה, אז הטענה שקבוצה היא צאצא ישיר כאשר לא מדובר באוכלוסייה מוגנת-מבודדת היא טענה ספקולטיבית שאין מספיק כוח חישובי בעולם כדי לשלול את התרחישים המציאותיים יותר.31.154.81.18 17:06, 14 בינואר 2018 (IST)
טוב, אז אני מצטער לקבוע, שבניגוד לדברי כל שאר האנשים בדיון הזה, אתה לא מבין בתהליך המדעי. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 17:11, 14 בינואר 2018 (IST)
יגאל כמה ציטוטים:
  • H. sapiens: כדאי לחשוד בכל מאמר אשר מניח שקבוצות אתניות קרובות ניתנות להבחנה זו מזו על סמך הגנטיקה. המאמר המדובר מתעלם מן הסוגיה הזו ע"י זה שהוא מתייחס באופן שרירותי לכל קבוצה אתנית כנקודה אחת.
  • עוזי: זו לא לוגיקה בוליאנית.
  • ראובני: איזה מאמר משעשע
  • Liadmalone: כשהערבים כבשו את ארץ ישראל היהודים היו בה מיעוט. וגם כשהם היו בה רוב, בתקופת בית שני, נמצאה בארץ אוכלוסיה נוכרית גדולה מאד. (פחות על המאמר שהבאת אבל ההקשר שמסביר שלא מדובר באוכלוסייה מבודדת...)
  • כל "שאר האנשים" בדיון הזה חלקו על הטיעון שלך ש"פלסטיני אינו ערבי" (כמו שהאיראנים אינם-לצורך ההבהרה מה זה "לא ערבי") והגיבו בחיוך כלפי המאמר, למה להתעקש ולהגן עליו, ועל טענות שמנוסחות כמו על ידי עורך עיתון ולא על ידי מדען...31.154.81.18 17:34, 14 בינואר 2018 (IST)
מקבל כל מילה שנאמרה בציטוטים שהבאת. הם תומכים בדעתי, לא בדעתך. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 17:44, 14 בינואר 2018 (IST)
לא יודע אם זו בעיה באוריינות או הכחשה המציאות, אבל עיקר הדברים בציטוטים היה ביקורת על הניסוח שלך, על המאמר שהבאת והניסוח שלו...31.154.81.18 17:50, 14 בינואר 2018 (IST)
ברור. אין שום דבר רע בביקורת על מאמר כזה או אחר, ככה המדע מתקדם. ובהחלט יכול להיות שמי מההערות הללו הפילו או יפילו את המאמר הזה. אני לא רואה בו תורה מסיני. אני רואה בו אמת עד שמאמרים אחרים לא פורסמו ולא הציגו שיש בו טעויות. מה שלא טוב הוא קביעה "כל מאמר הוא שטויות עד שיוכח אחרת", שאתה מתעקש עליה. לפחות זה מה שאני מבין מהפוסטים שלך. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 17:54, 14 בינואר 2018 (IST)
IKhitron אתה עושה מניפולציה לא ראויה, אני הערתי לך על המינוח הכמו משפטי של "אמת עד שיוכח אחרת" ואף עוזי ו. נדרש לניסוח המגוחך, ואז אתה בא ומדביק הניסוח לדברים שלי, כאילו הפרכתי כל טענה מדעית או מאמר מדעי, בזמן שברור שדברי מוגבלים למאמר ולהתנסחות ה"פופולרית" שלו ושלך. אחרי שקראתי שהעיסוק שלך בגנטיקה מקורו בימיי התיכון שלו שעברו חלפו, אולי כאן ראוי להעיר לך שמעט צניעות לא תזיק.31.154.81.18 19:25, 14 בינואר 2018 (IST)
אז תבחר, מה שפורסם בכל מאמר מדעי בעולם הוא לא נכון, כמו שטענת שוב ושוב, או נכון אם אין הוכחות לאי נכונותו, או אי נכונות חלקיו, כמו שכולם אומרים. ואלא אם עוזי יתקן איתי, הוא לא הסכים עם ניסוח שאפשר יהיה להבין ממנו שאו שמאמר מאה אחוז נכון, או שהוא מאה אחוז לא נכון, שזה בכלל לא מה שהתכוונתי, ואין לזה קשר לעמדתך בכלל. בענייין הידע שלי בגנטיקה - אנו לא מתווכחים על מאמר ספציפי, אלא על האם כל מאמר בעולם בשקר יסודו, אז אין קשר למה שאמרת. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 19:30, 14 בינואר 2018 (IST)
אתה ממשיך במעשה הנכלולי שלך, איפה הלנתי על כל "מאמר מדעי בעולם", אם כבר אתה היטבת להתנער ממאמרים שרק ראו אור בגלל ה"באגים" הנכפים עליהם מהמאפיינים של בניין הידע האנושי. אני לא יודעת מה אתה רוצה מהעמדה שלי, אבל זו העמדה הבריאה הרצויה לתלמיד, לחוקר ולמורה, מאמר קוראים, לומדים, מבקרים, ובשום אופן לא "מקבלים כאמת עד שהוכח אחרת", זו גישה של מישהו שאינו מבין מה הוא קורא, ואינו יודע לבור המוץ מהלוז.31.154.81.18 19:39, 14 בינואר 2018 (IST)
אני חושב שאני מבין מה הבעיה שלך. לא בטוח, אבל נדמה לי. אתה מתייחס ל"עד שהוכח אחרת" בתור המלצה לחוקרים, מורה, תלמידים, סטודנטים, וכך הלאה לקבל את זה בתור משהו שלא ניתן לשנות. אז יש לך פשוט בעיה בהבנת הנקרא. כל מאמר שיצא יש לתקוף אותו מאותו רגע, אם אתה חוקר, מורה, תלמיד, סטודנט, ולנוסות להפיל אותו. בדיוק כמו שנעשה כאן בדיון הזה. אבל עד שבאה הוכחה שמשהו לא נכון, שהובאה על ידי מי ממבקרים, מאמינים בו. לא פוסלים אותו ישר כי נדמה למישהו שהוא לא נכון, ולא פוסלים אותו לפני שמישהו חשב ככה, רק כי מישהו יכול לפסול ככה. לסיכום: יש לשנינו אותה עמדה בדיוק, מהרגע הראשון, אלא שאתה לא מצליח לראות את זה, ומכניס לפי דברים שלא אמרתי. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 19:46, 14 בינואר 2018 (IST)
לא רק שאתה הכנסת מילים לפי, התחלת גם להכניס לעצמך דברים לפה (לשנות ולהתאים הדברים שלך אבל בעדינות). אני "תקפתי" בדיוק כמו שתיארת את ה"סקירה הספרותית" של המאמר על ההגדרות שלו, ניכר שאינך אפילו יודע כיצד מאפיינים אוכלוסיות ומוצא אתני... אבל אתה חכם גדול בנוגע לשיטה המדעית ולאבולוציית בניין הידע האנושי, שמש העמים מאור הגולה, יגאל המשיח.31.154.81.18 19:55, 14 בינואר 2018 (IST)
אין שום טעם להמשיך בזה. כנראה שלא תצליח להודות בשגיאה שלך. אבוד. רק לקלל ולגדף נשאר לך. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 20:00, 14 בינואר 2018 (IST)
על איזו שגיאה אתה מדבר, אתה כתבת "פלסטינים אינם ערבים כמו האיראנים", אתה ערבת למתודה של המחקר שהבאת כאילו יש לך איזה רקע לקבוע כזה דבר (ואתה בעצמך מודה שאין לך)...אם עד התגובה הזו עוד היה לי ספק, עכשיו איננו עוד, החיים שלך בהחלט יפים משלי, כשאתה רואה את עצמך במשקפים וורודים כל צחצוח שיניים בבוקר הופך לצחצוח שיניים ללה ג'אקונדה.31.154.81.18 20:06, 14 בינואר 2018 (IST)
אתה לא יכול לעצור? אוקיי עוד ניסיון. אני בהחלט כתבתי את זה, כי לא ידוע לי על אף מאמר שמוכיח שזה לא נכון. בוויקיפדיה אנו סומכים על מקורות, במיוחד מקורות מדעיים. לכן ביקשתי ממך להביא מקור ממנו נובע שזה לא נכון. אם הייתי מבין בזה מספיק, הייתי מנסה לבדוק לבד, האם זה נכון, ואם הייתי חושב שלא, הייתי גם כותב מאמר בנושא, המפריך את הקודם. כל עוד אני לא מבין בזה מעבר ללדעת בעל פה כמה עשרות חוקי גנטיקה, תקציר תורת מנדל, וכאלו, אין לי כל זכות לקבוע שמאמר לא נכון. מקסימום מה שהייתי יכול לעשות, וזה מה שכמה משתתפים בדיון עשו, זה להעלות ספקות בנכונות העניין. לכן אני שמח שהם עשו זאת. אולי הפעם נעצור? יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 20:12, 14 בינואר 2018 (IST)
ואתה מתפלא שאומרים לך שכתבת שטויות, הבאת מאמר אחד, שכל מי שיש לו הידע שאתה מספר שיש לך משיעורי הביולוגיה בתיכון אמור להבין שהוא "מדע פופולרי", ושהוא בשום צורה לא מהווה את ה"שיא" וה"תמצית" של כל מדעי הגנטיקה לא בתחומו המסוים מאד ולא באופן כללי. מי צריך להפריך ו לאשש את המאמר המסוים הזה, זה בסך הכל מאמר שולי, שזכה לפרסום בגלל יח"צ מעליב.31.154.81.18 21:10, 14 בינואר 2018 (IST)
אוף די כבר. אי אפשר להפריך שום דבר בלי הוכחות. אם זה היה באמת עד כדי פשוט, מזמן כבר היה מתפרסם מאמר שמראה שזה לא נכון. אולי הוא באמת קיים. במקום ללכת בסיבובים, יכולת פשוט למצוא אותו. יגאל (בקשת עזרה,

IKhitron ושיחה) 21:13, 14 בינואר 2018 (IST)

אחרי הטענות המניפולטיביות שלך, אתה מצפה שאניח לך...העובדה שיצאתי נגד המאמר (אפשר למצוא מאמר שיגבה כל טענה) הפכה ליציאה כנגד כל השיטה המדעית. אני לא צריך להביא מאמר שיפריך אותו, משום שהוא לא עומד באמות מידה של מאמר, בוא נתחיל מקשר לסקירה הספרותית ולהגדרות ומושגים. במסגרת מאמר אפשר להטמין משפטים וטיעונים שבינם לבין שאלת המחקר אין הרבה...31.154.81.18 21:24, 14 בינואר 2018 (IST)
אני רואה שאתה שוב שוב ממציא טענוןת סרק, רק כדי לא להודות בטעותך, וחבל. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 21:33, 14 בינואר 2018 (IST)
אני לא יודע לגבי נרו יאיר, אבל אני רוצה. אילן שמעוני - שיחה 19:37, 13 בינואר 2018 (IST)
אין בעיה, אבל מה קשור נרו יאיר? יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 20:18, 13 בינואר 2018 (IST)
אתה צודק. לא בדקתי בקפידה וטעיתי לחשוב שהגבת אליו ולא ל-31.154.81.18. אילן שמעוני - שיחה 20:46, 13 בינואר 2018 (IST)
ההתייחסות לכל מה שנאמר במאמר מדעי כאמת עד-שלא-יוכח-אחרת היא מגוחכת. המאמר מספק ראיות לנכונותה של הטענה; הן מתמודדות עם ראיות נגדיות (לרבות אלו שגורמות לאנשים להגיד "איזה שטויות"); ומשקלן של הראיות שמופיעות במאמר משתנה עם הזמן. זו לא לוגיקה בוליאנית. עוזי ו. - שיחה 21:01, 13 בינואר 2018 (IST)
עוזי, מסכים עם כל מילה שאמרת החל מ"המאמר מספק". יכול להיות שלא הסברתי טוב, וזה גרם לך לחשוב אחרת. כי דיברתי על כך שיש הוכחות במאמר כלשהו, ואולי בעתיד הן יהפכו ללא נכונות, בדיוק כמו שאמרת. אילן, בבקשה. זה משהו שנקרא חוק בלהדי להמן, או כמו שקורא לזה Ldorfman, חוק בלאדי למון. כי כבר הזכרתי את זה כאן פעם. זה הולך ככה. כל מוצר תכנותי בתפוצה רחבה מרובה גרסאות עומד בחוק הזה. הוא מתחיל את חייו בגרסה ראשונה עם מספר מסויים של באגים. בכל גרסה חדשה שיוצאת מספר הבאגים נהיה קטן יותר, כי מתקנים. עד שמגיעים לנקודה מסויימת בזמן, נקודת השפל, שהחל ממנה בכל גרסה חדשה מספר הבאגים עולה. זה מאוד מוזר, אבל זה תמיד מתקיים. קיימות המון שיטות לשיפור המצב, בשני כיוונים - הראשון הוא לדחות את הנקודה הזאת ככל שיותר בזמן, והשני הוא להקטין את מהירות הגדלת המספר לאחר הנקודה. גם אני כשלמדתי את זה לראשונה חשבתי איזה שטויות. ואני לא אתפלא אם בעוד חצי שנה או מאה שנים או שיוכיחו שזה לא נכון, או שימצאו דרך למנוע את זה. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 21:24, 13 בינואר 2018 (IST)
אתה ממשיך לטעון דברים מגוחכים, לא חסרות שגיאות במאמרים גם באלה המפורסמים בכתבי עת מקצועיים, בשביל זה יש ביקורת עמיתים, בשביל זה אנשים לומדים לא מספר אחד או ממאמר אחד, ובשביל זה אנשים בכלל לומדים יותר מ"הבנת הנקרא". אני מקבל ההבהרה שלך לגבי "באגים" כמובנים ביצירה אנושית, זה הרגע להודות שבאג כזה התרחש בכל הטענות שלך, מהטענה ש"פלסטינים כמו איראנים אינם ערבים" והמשך ההגנה על מימרות פופולריות שאין להן שום דבר עם מדע כאילו הן הוכחות גאומטריות.31.154.81.18 17:06, 14 בינואר 2018 (IST)
אותה הערה כמו למעלה, על חוסר הבנה בסיסי שלך בתהליך מדעי. אם מאמר שהתפרסם מלא שגיאות, זה לא יישאר ככה לנצח. מישהו יגלה את השגיאה, ויפרסם מאמר אחר הסותר אותו, או חלקים ממנו. התעקשות לקרוא מידע פופולרי למאמר מדעי שטרם הופרך, רק כי אתה לא אוהב את התוצאה, מדבר עליך, לא על המאמר. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 17:11, 14 בינואר 2018 (IST)
אין לי שום ביקורת על התוצאה, אני לא מתפלא שמגיעים לכאלה תוצאות כשאין אמות מידה מדעיות כמו הגדרת מושגים והשאלה. בכל מקרה אתה מנסה להגן על המאמר הפופולרי שלך בפוטנציה הגלומה בכל גוף המחקר האנושי, זה פחות או יותר כמו שאני אגיד למרצה שלי או לעמית שלי שלא ידאגו מהטעויות שלי במבחן כי הם בוודאי יתקנו אותן, ולכן אין סיבה להוריד לי ציון או להיפטר ממני כעמית מחקר. המאמר שהבאת יזכה להתייחסות פארודית אולי, אבל לא לכזו מדעית.31.154.81.18 17:19, 14 בינואר 2018 (IST)
שוב אותה הערה כמו קודם. אולי נפסיק את זה? יש לך דעה שאני בטוח שהיא שגויה, יש לכולם דעה שאתה בטוח שהיא שגויה, לא נצליח לשכנע אחד את השני, חבל על בזבוז הזמן. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 17:22, 14 בינואר 2018 (IST)
מי בדיוק הסכים עם הטיעון שלך כאן? העובדה שהיו יהודים שהתאסלמו אינה "גילוי אמריקה", אף אחד לא חשב שהפלסטינים היו מוסלמים עוד לפני מחמד...אני לא מנסה לשכנע אותך, ניכר שאתה משוכנע שכל דבר שאתה כותב הוא "מדעי" ו"צודק"... החיים שלך בוודאי יפים משלי.31.154.81.18 17:54, 14 בינואר 2018 (IST)
אותה ההערה כמו שכתבתי לפני רגע. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 17:56, 14 בינואר 2018 (IST)
תודה, מצאתי הרחבה מסויימת בויקינגליש:(אנ'). אילן שמעוני - שיחה 21:36, 13 בינואר 2018 (IST)
כן, אלו אותם אנשים, אבל לא מצאתי שם את החוק הזה. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 21:56, 13 בינואר 2018 (IST)

נראה לי שאנחנו חלוקים לגבי המסקנות שאפשר להפיק מהמאמר הזה. יגאל, אתה יכול לפרט בבקשה מהן המסקנות שאתה מסיק ממנו ואיך? אם אפשר להתחיל מרמות נמוכות יותר. כלומר: לא סתם „כל המזלגות מתעקמים בחום״ אלא „המאמר בדק קבוצה כלשהי של מזלגות בתנאי חימום שונים ומצא ____, וכן הוא התייחס גם למאמרים קודמים שהראו תופעות דומות לגבי מזלגות מסוגים אחרים״. הפניה לערכים עם מידע או שחסר בהם מידע תתקבל בברכה. Tzafrir - שיחה 18:33, 14 בינואר 2018 (IST)

לא קראתי את המאמר, ואני גם לא מתכוון. הכיסוי הפופולרי בעיתון של המאמר המדעי הספיק לי, כי אני לא מתיימר להבין בנושא הזה מעבר לשנתיים של שיעורי גנטיקה, פעמיים בשבוע בתיכון, וזה כמובן לא מספיק. לכן המסקנה שלי תשאר שכל המזלגות מתעקמים בחום. ולא הבאתי את המאמר הזה כדי לעורר ויכוח. אלא רק כדי לתת עוד מקור לשאלה שנשאלה, וכולם כבר שכחו ממנה. לא אוהבים את המקור הזה - אל תוסיפו אותו לקישורים חיצוניים. וכמו שאני רואה, אף אחד כאן לא מתנגד לדעה שיש סיכוי שהמזלגות לא תעקמים בחום. הוויכוח הוא רק סביב השאלה, האם ברגע פרסום מאמר מדעי יש לקבוע אוטומטית שהוא לא נכון, רק כי הוא מאמר מדעי, ואין לסמוך על מדע. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 18:40, 14 בינואר 2018 (IST)
עוד מניפולציה... אני לא טענתי כלפי השיטה המדעית על איזה היעדר יעילות או על פרסום מאמרים מדעיים, אני רק הסבתי תשומת לבך לכך שפוטנציה איננה המציאות, העובדה שמאמר יעבור ביקורת עמיתים אינה מספקת כדי להגיד שכל מאמר עבר כבר ביקורת עמיתים, כמו גם העובדה ש"ידע" אינו מאמר אחד, בטח לא כזה שרק פורסם ולא עבר הביקורת. התחלת בסך הכל בטעות, המשכת בעקשנות וחתמת במניפולציה זולה.31.154.81.18 19:25, 14 בינואר 2018 (IST)
אז למה אתה מתווכח כל הזמן? זה בדיוק מה שאמרתי מרגע הראשון לאורך כל הדרך, ואתה כל הזמן טענת להפך. אני שמח שלבסוף הסכמת עם כולנו. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 19:30, 14 בינואר 2018 (IST)
וואלה זה לא מה שכתבת...אני תוהה אם אתה נוכל או סתם לא מבין על מה אתה כותב.31.154.81.18 19:39, 14 בינואר 2018 (IST)
אותה הערה כמו למעלה, זה בדיוק מה שכתבתי. זה פשוט לא מה שהבנת. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 19:46, 14 בינואר 2018 (IST)
כנראה שאתה גם לא מבין על מה אתה מדבר וגם נוכל..."ברור לי במאה אחוז" שאתה החכם באדם, ושכולם כאן הסכימו עם הטיעונים שלך ושיבחו אותם.31.154.81.18 19:55, 14 בינואר 2018 (IST)
אותה הערה כמו למעלה. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 20:00, 14 בינואר 2018 (IST)

────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────

מישהו, אתם יכולים בבקשה לארכב את הדיון הזה? ל-90% ממנו אין שום קשר לשאלה שנשאלה. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 20:21, 14 בינואר 2018 (IST)

לכסות עלבונך בארכוב...31.154.81.18 21:24, 14 בינואר 2018 (IST)
דווקא לא רציתי שתמשיך להתבזות. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 21:33, 14 בינואר 2018 (IST)
רציתי לכתוב משהו לצד שלך בדיון. אבל לא הייתה ולו פסקה אחת נקיה מעלבונות. אתה מוזמן להתחיל את הדיון מחדש אם תתחיל לכתוב בצורה עניינית. ר' גם אד הומינם. Tzafrir - שיחה 21:40, 14 בינואר 2018 (IST)
אפשר להוסיף שמן למדורה? ובכן, מכיוון שאמרתי שאני לא מתכוון לבקר באופן ענייני את המאמר משום שזה לא התחום שלי, אני אצמד לכך. יחד עם זאת, המאמר הזה, מסתבר, עורר דיון סוער לא רק בפורום הנכבד הזה. מחד, המאמר צוטט כשישים פעם בספרות המדעית, שזה בהחלט מרשים למאמר שסווג כאן בדיון כ"מדע פופולרי", מאידך המאמר נמשך על ידי העורך ואיננו מופיע יותר באתר העלון בגלל סערה פוליטית שהוא עורר. לא שמתי לב קודם, אבל המאמר טוען, בין השאר, שחלק מהפלסטינים חיים במחנות ריכוז, ומכנה ומכנה את ההתנחלויות קלוניאליזם. זה, כמובן, לא בדיוק מה שמצופה ממאמר בתחום מדעי הטבע. וכך כתב העורך:

Regrettably it has come to our attention that an article in a recent issue of Human Immunology (Vol 62/9, pp. 889-900, “The Origins of Palestinians and Their Genetic Relatedness With Other Mediterranean Populations” by Arnaiz-Villena et al.) included certain statements that the American Society of Histocompatibility and Immunogenetics (ASHI, the owner of the journal), the Editor-in-Chief, and we as Publisher found were entirely inappropriate for articles published in this journal. Together ASHI, the Editor and we made the decision to withdraw the article as it appears in that issue of the journal.

משה פרידמן - שיחה 22:46, 14 בינואר 2018 (IST)

תודה לך. מצויין. אלמוני, בדיוק לזה התכוונתי כשאמרתי שבמקום להתווכח כדי שתמצא הוכחה שזה לא נכון. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 23:19, 14 בינואר 2018 (IST)
הדיון שלי היה אתך, עם כל הכבוד למאמר שצוטט למעלה מ-60 פעמים (מה שבהחלט עושה אותו פופולרי:-), אני לא התייחסתי אליו כיוון שלא מדובר במאמר משנה פרדיגמות במדע עצמו, אלא מהווה יותר איזו עבודה פורנזית או אפידמיולוגית, בגלל זה כל הדיון שלך על ה"מדעים" היה כל כך מאולץ ומופרך, אין שום קשר בין ביטול מאמר מסוים ובין ביטול השיטה המדעית...בכל מקרה דווקא הדברים של פרידמן רק מגרים בלוטת ההערכה שלי, מי שמושך אש מהסוג הזה כדאי לו גם שיהיה מבריק... אך בכל זאת נראה שלא מדובר בהברקה גם כמות הציטוטים המכובדת.31.154.81.18 00:29, 15 בינואר 2018 (IST)

סופרת מדע בדיוני[עריכת קוד מקור]

מצב: נענה

היי. נתקלתי בספר מדע בדיוני, המוצג כרב מכר. רציתי לבדוק מה כותבים על המחבר באנגלית, כשכנראה זאת מחברת, אבל אני לא מצליח למצוא את האיות האנגלי הנכון, כי יש יותר מדי אפשרויות. מישהו שמע עליה, במיוחד בשנה האחרונה? זה נשמע משהו כמו וִי קַרְווִין. שם הספר הוא "העולם למטה". ויש גם ספר אחר, "המפלצת". תודה. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 21:33, 11 בינואר 2018 (IST)

נסה Anna Carven. שנילי - שיחה 22:11, 11 בינואר 2018 (IST)
תודה. אני אנסה להתעמק. אבל אני די בטוח שזאת לא היא, כי זאת שציינת כותבת רק ספרי 18R. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 00:41, 12 בינואר 2018 (IST)
IKhitron, אפילו בקבוצת הפייסבוק של אגודת המדע הבדיוני והפנטסיה לא הצליחו לזהות. יש מצב שאתה פשוט ניגש לספר ובודק מה כתוב שם בדף השני בו כתוב מה המקור באנגלית? אילן שמעוני - שיחה
תודה אילן, אבל לא. כל העניין הוא כדי להחליט, האם כדאי להשקיע כסף בספר אלקטרוני, אז עדיין אין לי אפשרות כזאת. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 11:47, 15 בינואר 2018 (IST)
יש לך את הלינק לרכישה? אילן שמעוני - שיחה 12:39, 15 בינואר 2018 (IST)
אולי זה ייתן רמז? Liad Malone - שיחה 12:58, 15 בינואר 2018 (IST)
אילן, בבקשה: [8]. ליעד, תודה, אבל יש לזה במקרה אותו שם. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 13:50, 15 בינואר 2018 (IST)
לפי רשימה זו של ספריה נראה שאין תרגום שלה - או של שמה - לאנגלית. זה עמוד הסופר שלה. אילן שמעוני - שיחה 15:38, 15 בינואר 2018 (IST)
הדף הזה כולל קישור לפרטים אישיים, ויש שם ארץ לידה. תודה רבה, אילן! יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 15:48, 15 בינואר 2018 (IST)
תודה לך על הדופמין קריצה אילן שמעוני - שיחה 16:11, 15 בינואר 2018 (IST)
לא הבנתי. אנא הסבר. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 19:25, 15 בינואר 2018 (IST)
הבט ליד הסמיילי שכאן: ויקיפדיה:הכה את המומחה#פוסט אקראי ב-WordPress אילן שמעוני - שיחה 19:48, 15 בינואר 2018 (IST)

Privatdozent[עריכת קוד מקור]

עשיתי את החיפוש הזה כדי לברר איך מתרגמים לעברית את המונח Privatdozent ומצאתי בויקיפדיה מגוון רחב של אפשרויות: מרצה, פרופסור חבר, חוקר עצמאי, פּריוַוטדוֹצֶנט, פריבטדוצנט. נראה לי שכדאי לאחד, אבל למה? הסבר על התואר יש בויקיפדיה האנגלית Privatdozent, אבל לא יצאתי ממנו ראש. מה אתם מציעים? עדירל - שיחה 21:33, 15 בפברואר 2018 (IST)

שתשאל בויקיפדיה:הכה את המומחה או בויקיפדיה:ייעוץ לשוני. ‏MathKnight (שיחה) 21:46, 15 בפברואר 2018 (IST)
Privedozent היא דרגה אקדמית שמקורה ב(פרוסיה ו)גרמניה. המעמד הקרוב אליה ביותר במערכת האקדמית בישראל הוא של מורה מן החוץ (ההבדלים העיקריים הם שזו דרגה אקדמית ולא רק תפקיד; ושבעבר המרצה בדרגה זו היה מקבל את שכרו ישירות מן הסטודנטים). אני מציע שלא לנסות לתרגם; אפשר לכתוב ערך על פריבט-דוצנט ולהפנות תמיד אליו. עוזי ו. - שיחה 21:49, 15 בפברואר 2018 (IST)
תודה רבה. אארכב בהכה את המומחה. עדירל - שיחה 22:54, 15 בפברואר 2018 (IST)