ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון79
דף זה הוא דף ארכיון של דיון או הצבעה שהסתיימו. את המשך הדיון יש לקיים בדף השיחה של הערך או הנושא הנידון. אין לערוך דף זה.
אנרגיית ינון[עריכת קוד מקור]
האם אנרגיית ינון ראשונה ושנייה היא הוצאת אלקטרון דווקא מרמת האנרגיה החיצונית ביותר? ―אנונימי לא חתם
- מרמת האנרגיה המאוכלסת החיצונית ביותר. בשביל להוציא מרמות יותר פנימיות צריך יותר אנרגיה (והשאלה היא גם למה בדיוק אתה מתכוון ב"חיצוני". מה שחשוב זה שזו הרמה עם האנרגיה הגבוה ביותר (הכי פחות שלילית) מהרמות המאוכלסות. eman • שיחה • ♥ 00:00, 19 באפריל 2009 (IDT)
- כך שנכון להגדיר אנרגיית ינון שנייה כך? כמות האנרגיה הדרושה על מנת לניתוק האלקטרון החיצוני ביותר (אשר מצוי בקליפה המאוכלסת החיצונית ביותר) מאטום אשר מטענו הוא פלוס 1. 89.138.24.253 00:56, 19 באפריל 2009 (IDT)
- אטום לא נייטרלי קרוי יון. לכן אפשר גם להחליף את זה ב"יון 1+" או משהו כזה. אבל בעקרון נראה לי (אני מקווה שאני זוכר נכון) שאתה צודק. eman • שיחה • ♥ 01:24, 19 באפריל 2009 (IDT)
- כך שנכון להגדיר אנרגיית ינון שנייה כך? כמות האנרגיה הדרושה על מנת לניתוק האלקטרון החיצוני ביותר (אשר מצוי בקליפה המאוכלסת החיצונית ביותר) מאטום אשר מטענו הוא פלוס 1. 89.138.24.253 00:56, 19 באפריל 2009 (IDT)
עקרון יחסיות התנועה[עריכת קוד מקור]
כידוע, ע"פ תורת היחסות הכללית של איינשטיין, אין משמעות לשאלה אם השמש נעה או כדוה"א נע, משום שניתן לקבוע מערכת קואורדינטות עבור כל אחד מהם, כמו עבור כל כוכב אחר ביקום. האם ניתן לומר באותה מידה, ע"פ עקרון יחסיות התנועה, כאשר אני קופץ מגובה 2 מטר לעבר כדור הארץ, כי כדור הארץ נע לכיווני 2 מטרים. Uri2 - שיחה 10:27, 19 באפריל 2009 (IDT)
- לצערי אתה קצת "עושה סלט" מהמושגים
. אתה יכול למקם את מערכת הייחוס שלך היכן שתרצה, וכך לראות כל עצם ביקום כנמצא במנוחה או נע, וזאת בלי קשר לתורת היחסות. עקרון היחסות אומר, כי חוקי הפיזיקה אינם משתנים כאשר עוברים ממערכת ייחוס אינרציאלית אחת למערכת ייחוס אינרציאלית אחרת. מערכת הייחוס של כדור הארץ כמובן אינה אינרציאלית, משום שהוא נע בתאוצה. לכן עקרון היחסות אינו קשור לכאן; ואכן, אם ננסה לראות את השמש כמסתובבת סביב כדור הארץ, נקבל תוצאות מוזרות מאוד (ראה מבנה היקום). כמו כן, יש להבדיל בין מערכת קואורדינטות למערכת ייחוס. תורת היחסות הפרטית מטפלת במעבר בין מערכות ייחוס שונות ובתיקונים שונים שצריך לעשות לשם כך (למשל: הזמן מתארך, אורכים מתקצרים וכו'), את אתה יכול למקם איזו מערכת קואורדינטות שתרצה בכל מקום במערכת ייחוס כלשהי ולא תצטרך לשנות שום דבר פיזיקלי כדי לעשות זאת. לגבי השאלה שלך, אכן כאשר אתה קופץ מגובה 2 מטר אפשר למקם את מערכת הייחוס שלך עליך או על כדור הארץ וכך לראות שכדור הארץ נע או שאתה נע; אין שום צורך בתורת היחסות בשביל זה, זה היה ידוע עוד מימי גלילאו גליליי (ולכן נקרא טרנספורמציית גליליי). ברק שושני - שיחה 11:17, 19 באפריל 2009 (IDT)
- לפי מיעוט הבנתי, ע"פ גלילאו וניוטון, אכן אין מרחב מוחלט לגבי מערכת אינרציאלית, אבל כלפי מערכת בתאוצה קיים מרחב מוחלט, כפי שהסביר ניוטון בניסוי דלי המים. רק ע"פ תורת היחסות הכללית, אין מרחב מוחלט כלל. לכן, אותו אדם הקופץ מגובה 2 מטר שנמצא בתאוצה, יכול אולי לקבוע לעצמו מערכת ייחוס גם ללא איינשטיין, אבל עדיין די ברור שהוא נע כלפי המרחב המוחלט, מה שהשתנה ע"פ איינשטיין. תקן אותי אם טעיתי. Uri2 - שיחה 11:40, 19 באפריל 2009 (IDT)
- אני חושב שאתה טועה. ביחסות פרטית אין מרחב מוחלט. ביחסות כללית את המרחב המוחלט מחליף מרחב-זמן מוחלט לא פחות. כך טוען פרופ' בריאן גרין ב"מארג היקום".
- לפי מיעוט הבנתי, ע"פ גלילאו וניוטון, אכן אין מרחב מוחלט לגבי מערכת אינרציאלית, אבל כלפי מערכת בתאוצה קיים מרחב מוחלט, כפי שהסביר ניוטון בניסוי דלי המים. רק ע"פ תורת היחסות הכללית, אין מרחב מוחלט כלל. לכן, אותו אדם הקופץ מגובה 2 מטר שנמצא בתאוצה, יכול אולי לקבוע לעצמו מערכת ייחוס גם ללא איינשטיין, אבל עדיין די ברור שהוא נע כלפי המרחב המוחלט, מה שהשתנה ע"פ איינשטיין. תקן אותי אם טעיתי. Uri2 - שיחה 11:40, 19 באפריל 2009 (IDT)
אסור לבלבל בין תורת היחסות לבין עקרון היחסיות, שקדם לאיינשטיין. טוסברהינדי (שיחה) 12:49, 19 באפריל 2009 (IDT)
- אפשר בהחלט לשים את הארץ במרכז, אבל מתקבלת תמונה שונה מאד מזו שקיבלו הקדמונים. אני מצרף קישור למסלול מאדים כפי שהוא נראה מן הארץ עבור השנים 1999 עד 2007 [1]
- מהציור הזה יסתבר שאם ננקמים את הארץ במרכז מערכת השמש מקבלים תמונה מסובכת מאד. למעשה, לא יהיה מילימטר רבוע בתמונה שלא יכוסה במסלול של משהו מתישהו. למעשה - מדובר בבלגן נטול כל ערך.
- זו אמת תאורטית לומר שאין עדיפות לשמש על הארץ בתור מרכז המערכת. מעשית, מפני ש98% ממסת המערכת מצויה בשמש, זה לא נכון. אילן שמעוני - שיחה 14:10, 19 באפריל 2009 (IDT)
הגדרת פונקציה רציפה בתחום הרציונליים[עריכת קוד מקור]
― הועבר לדף ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון מתמטיקה/3#הגדרת פונקציה רציפה בתחום הרציונליים
אינדקס ספלי/קפלי[עריכת קוד מקור]
מה השם הנכון - אינדקס ספלי או אינדקס קפלי ? ראו 2 עריכות אחרונות של אנונימי. מיקיMIK • שיחה • פרסום בויקיפדיה - המכה הבלתי כתובה • 01:16, 22 באפריל 2009 (IDT)
- אני חושב שאנונימי צודק במקרה זה. הערך הצרפתי טוען, למיטב הבנתי, שהמילה מגיעה מהמילה kephalê ביוונית עתיקה וחיפוש בגוגל אכן מאשר שמדובר במילה שקשורה כך או אחרת לראש. בכל מקרה אני חושב שדף הייעוץ הלשוני הוא המתאים יותר לדיון זה. Gellerj - שיחה 04:52, 22 באפריל 2009 (IDT)
- לא זה ולא זה. נכון שהמשמעות הבסיסית של המלה היא ראש או קשור לראש, אבל התעתיק המקובל עדיין לעברית הוא אינדקס צֶפָלי, כמו גם כל המינוח הביולוגי והרפואי הנגזר ממונח זה. ראה למשל, אנצפלופתיה ועוד. לכן ראוי לעדכן את שם הערך. הסיבה לתעתיק זה מקורו כנראה, בעת שדוברי גרמנית היו דומיננטיים בממסד המדעי והרפואי בארץ (בשנים הראשונות של התארגנות כזו ביישוב היהודי, עוד בטרם היות מדינה); אחת השאריות של שליטה זו היא אק"ג המבוטאת עדיין, גם אצל רופאים ישראליים ששפת אמם אנגלית, אָ.קֶ.גֶ., כמו בגרמנית. כמובן שראוי לעדכן את התעתיק באופן שיהיה תואם לאנגלית. כמה מוזר שאת ECG מבטאים באופן המתואר, אבל את EEG, שהיא בדיקה אחרת, מודרנית יותר, מבטאים כמו באנגלית: אי.אי.ג'י.. אכן, ראוי לה לשפתנו לקבל התייחסות יסודית יותר ועקבית יותר. בנצי - שיחה 20:49, 22 באפריל 2009 (IDT)
למה חתולים מלקקים את השמיכה?[עריכת קוד מקור]
לפני כמה זמן באתי ללטף את החתולה שלי (ציפי...) וראיתי אותה מלקקת את השמיכה שלנו מגרגרת כמו טרקטור ופותחת וסוגרת את הידיים על השמיכה.
ואני שואלת - למה?! מה זה בגלל שמגרדת להם הלשון? מה הבעיה שלהם? ראיתי את זה גם אצל חתולים אחרים ורציתי לדעת למה.
תודה מראש! :)Nama - שיחה 15:16, 23 באפריל 2009 (IDT)
- נראה לי שמדובר בחסכים ביניקה לחתולים שלא נגמלו כהלכה מהיניקה, אני מכיר את זה מחתולים שאני גידלתי (גם הרעש של הטרקטור) • עודד (Damzow) • שיחה • יש לך משנה ויקיפדית? 16:02, 23 באפריל 2009 (IDT)
- הגירגור ותנועת הידיים החזרתית שאתה מתאר הם התנהגות אופיינית לחתול שנהנה מהחיים. הם אופיינים כשמלטפים חתולים מסוימים וכן בעת יניקה וליקוק הפרווה. יתכן והחתולה כל כך נהנית שהיא לא מבחינה בין השמיכה לפרוו של עצמה. יתכן כאמור שמדובר בחסך כלשהו. • רוליג - שיחה 01:25, 24 באפריל 2009 (IDT)
- תנועות הלישה עם כפות הרגלים הקדמיות דומות לעיסוי שהם עושים בזמן יניקה כדי להמריץ את יצור החלב אצל החתולה האם. גם לדעתי מדובר במקרה של בעיית גמילה, בדרך כלל בגלל הפרדה מוקדמת מדי של הגור מאימו. Easy n - שיחה 07:54, 24 באפריל 2009 (IDT)
- אני מכיר את זה כמעט אצל כל חתול שגידלתי או יצא לי להכיר, מדובר למעשה בתופעה שכיחה במיוחד. הגרגור ("רעש של טרקטור") כידוע הוא תופעה שכיחה מאוד שמביעה אצל החתול סיפוק והנאה (או, לעתים נדירות הרבה יותר, מצוקה קשה מאוד בעת גסיסה, כך שמעתי). לפעמים נלוות לה תנועות הידיים האלה של "לפתוח לסגור" אפילו באוויר ככה סתם, לא על שמיכה או כרית. בקיצור, אם תרצו, זה קצת מזכיר ילדים שמוצצים אצבע, לא? Harel • שיחה 08:13, 24 באפריל 2009 (IDT)
- תנועות הלישה עם כפות הרגלים הקדמיות דומות לעיסוי שהם עושים בזמן יניקה כדי להמריץ את יצור החלב אצל החתולה האם. גם לדעתי מדובר במקרה של בעיית גמילה, בדרך כלל בגלל הפרדה מוקדמת מדי של הגור מאימו. Easy n - שיחה 07:54, 24 באפריל 2009 (IDT)
פרונטוזה - שחייה אצילית[עריכת קוד מקור]
מתוך אגם טנגנייקה: "פרונטוזה (Frontosa) - דג מרהיב ביופיו עם גיבנת קלה ושחייה אצילית. הוא גדל במים עמוקים אפילו מתחת ל-30 מטר עומק, ויכול להגיע לגודל של 40 ס"מ."
מהי שחייה אצילית (למה זה אדום... 
) ? נא לבדוק את הערך ואת הדג. מיקיMIK • שיחה • מתקפת איכות/הודו - הצטרפו עכשיו! • 22:13, 24 באפריל 2009 (IDT)
- בדקתי את הדג, הוא טעים מאוד . תומר א. - שיחה 23:04, 24 באפריל 2009 (IDT)
שאלה בקשר ליום העצמאות 2010[עריכת קוד מקור]
בכל שנה ביום העצמאות יש את המשקפיים המגניבים האלה ש - האפסים זה העיניים, ובצדדים יש נגיד שתיים ותשע. (2009) אז, מישהו יודע איך יעצבו את זה ב2010?Nama - שיחה 23:12, 24 באפריל 2009 (IDT)
- אכן שאלה כבדת משקל. דומני שהיה דיון לפני כמה שנים (מי הראשון שימצא מקור?) באומות המאוחדות והחליטו לדלג על כל העשור 2010-2019 בדיוק בגלל בעיה זו. אל תשכחו - בחצות הלילה ב 31 בדצמבר 2009 יש לכוון את השעונים ל 1 בינואר 2020. מיקיMIK • שיחה • מתקפת איכות/הודו - הצטרפו עכשיו! • 00:26, 25 באפריל 2009 (IDT)
כמה צמחוניים יש בעולם?[עריכת קוד מקור]
מישהו יודע כמה אחוזים מהעולם הם צמחוניים או בשריים? לא משנה אם זה במדויק או לא, בקירוב גם יעזור. תודה מראש Nama - שיחה 12:20, 25 באפריל 2009 (IDT)
- לא מצאתי נתונים כלל-עולמיים, אבל בארה"ב, 1% עד 2.8% מהתושבים הבוגרים הם צמחוניים. אגב, רוב הצמחוניים בעולם (70%) הם הודים, מסיבות דתיות בעיקר. ברק שושני - שיחה 12:32, 25 באפריל 2009 (IDT)
- בישראל, מעריכים את מספר הצמחונים בסביבות 7%, אומדן יציב פחות או יותר. בעולם אינני יודעת.שלומית קדם - שיחה 20:11, 25 באפריל 2009 (IDT)
- גם אני לא מכיר נתונים כלל עולמיים, אולם הקישור הזה נותן מידע לגבי כמה מדינות. לפיו, 3.2% בארה"ב, 6% בבריטניה, 8.5% בישראל, ועוד. עופר קדם - שיחה 23:13, 25 באפריל 2009 (IDT)
זה היה נחמד מאד אם זה אכן היה פותר את הבעיה, מור. ―אנונימי לא חתם
- על איזו בעיה אתה מדבר ? בנצי - שיחה 10:18, 28 באפריל 2009 (IDT)
השלמת שירות צבאי[עריכת קוד מקור]
ביוני השנה ימלאו לי 30, מכיוון שהייתי דתיה וגם התחתנתי בגיל 17 קבלתי פטור משירות צבאי והיום אני מעוניינת להשלים שירות. רציתי לדעת האם יש אפשרות כזאת?... ―אנונימי לא חתם
- קודם כל, תבורכי על המחשבה ועל הכוונה, ובכל מקרה, שתצלח דרכך. לא ציינת אם את גם אם, מלבד היותך נשואה. דומני, שכדאי לפנות ללשכת הגיוס הקרובה למקום מגורייך, ולברר את הסוגיה. במקרה הכי גרוע, תעמוד עדיין לרשותך האפשרות להתנדב. אני מצרף לכאן גם קישור לדף 'שאלות ותשובות' מתוך האתר של לשכת הגיוס. תוכלי להפנות ממנו שאלות, או להתקשר ללשכה הקרובה אלייך (ראי קישור באחד התפריטים בדף האמור בצד שמאל, ל'כתובות וטלפונים'). שבוע טוב, בנצי - שיחה 21:36, 25 באפריל 2009 (IDT)
בועות מים על הידיים[עריכת קוד מקור]
למה אחרי שרוחצים את הידיים יש עליהן מן בועות קטנות שנעלמות תוך כמה שניות? miniature • שיחה • הדף האדום • 20:11, 25 באפריל 2009 (IDT)
- נסו לחפש תשובה בערך מתח פנים. עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 21:31, 26 באפריל 2009 (IDT)
איך הזרעונים מטפסים?[עריכת קוד מקור]
איך הזרעונים מטפסים למעלה מהנרתיק אל הרחם לביצית כנגד כוח הכבידה? ―אנונימי לא חתם
- בדיוק כפי שכל צורת חיים אחרת מצליחה להתגבר על כוח הכבידה. הם שוחים. ברק שושני - שיחה 21:57, 25 באפריל 2009 (IDT)
- הקדמתני הפעם . בעודי עסוק בתשובה אליך, הישבת כאן בדיוק את מה שרציתי להשיב, לפחות חלקית. תאי זרע מצויידים במעין זנב המונע באמצעות מנוע תאי המספק אנרגיה לתנועת הזנב. אבל שאלת ההתגברות על הכבידה איננה כל הסיפור. מדוע שתא זרע ירצה בכלל לטפס במעלה ? מה גורם לו לבחור בכך ? והתשובה קשורה בסביבה הכימית בה הוא שרוי, כלומר הוא עוקב אחרי ריכוז גדל של מולקולות המכוונות אותו אל ביצית היעד. בנצי - שיחה 22:14, 25 באפריל 2009 (IDT)
- מעניין, את זה לא ידעתי ברק שושני - שיחה 22:30, 25 באפריל 2009 (IDT)
- מעניין, את זה לא ידעתי
- הקדמתני הפעם
שאלה ללקוחות הכבלים בטלוויזיה[עריכת קוד מקור]
במידה ואין לכם ממיר דיגיטלי או שיש לכם רק ממיר דיגטלי אחד: האם אתם משלמים על כל נקודה (טלווזיה) שמחוברת לכבלים? כלומר אם הייתם רק עם טלוויזיה אחרת הייתם משלמים פחות. שאלתי את המוקדנית שלהם והיא סירבה לענות לי. ―אנונימי לא חתם
- ראשית, נא חתום בסוף הודעתך כמקובל וכנדרש כאן. שנית, למה שהיא תסרב לתת את המידע שביקשת ? מה יש להם להסתיר ? דומני שהדבר סותר את השקיפות והגילוי הנאות להם הם מחוייבים, אבל כמו שקורה לא אחת, הם מרשים לעצמם לעשות 'מה שבא להם', עד שכופים עליהם הר כגיגית. פנה/י למשרד התקשורת, או לאחד מאיגודי הצרכנים שבודאי ישמחו לסייע לך. אנו כאן, נשמח לדעת מה העלית בחכתך. בהצלחה, בנצי - שיחה 21:44, 25 באפריל 2009 (IDT)
שלום, מה אני מפספס בעריכות האלה שלא ברורות לי? זו, זו, וזו. שחזרתי 3 פעמים, האם אני טועה? חזרתי - שיחה 22:29, 25 באפריל 2009 (IDT)
- אינך טועה, זה 1 באפריל ולא 4. ברק שושני - שיחה 22:36, 25 באפריל 2009 (IDT)
- אז למה הוא מתעקש? איך להגדיר זאת? טעות (לעולם חוזר שלוש פעמים), בורות, ליצנות או השחתה? מה צריך לעשות? חזרתי - שיחה 22:44, 25 באפריל 2009 (IDT)
- אין לדעת. מדובר על משתמש ותיק, ייתכן שהוא סתם חומד לצון. אם הוא ממשיך תודיע לי ואטפל בעניין. ברק שושני - שיחה 22:57, 25 באפריל 2009 (IDT)
- אז למה הוא מתעקש? איך להגדיר זאת? טעות (לעולם חוזר שלוש פעמים), בורות, ליצנות או השחתה? מה צריך לעשות? חזרתי - שיחה 22:44, 25 באפריל 2009 (IDT)
בעל עגלה[עריכת קוד מקור]
מאד התפלאתי לראות שאין ערך בעל עגלה, שהפולקלור היהודי מלא עם סיפורים הקשורים לבעלי עגלה.... מקווה שמישהו יקח על עצמו את המשימה לכתוב ערך על זהמושך בחוטים - שיחה 08:02, 26 באפריל 2009 (IDT)
- אולי אתה? תומר א. - שיחה 08:43, 26 באפריל 2009 (IDT)
- דרך אגב, שמעתי שיש כיום שם משפחה "בלגולה" שהוא בעצם גלגול של המקצוע... --בברכה, גוונא + שיחה + לדעתך, כל המזרחים שייכים לאותה קבוצה אתנית?! 14:08, 26 באפריל 2009 (IDT)
- דרך אגב, שמעתי שיש כיום שם משפחה "בלגולה" שהוא בעצם גלגול של המקצוע...
גידלתי תות שדה אחד במשקל של 100 גרם[עריכת קוד מקור]
― הועבר מהדף ויקיפדיה:ספר אורחים
כתבו משוב כאן.
גידלתי תות שדה אחד במשקל של 100 גר'.
האם אפשר להכניס זאת לשיא גינס?
אשמח לקבל יעוץ באיימל **** ―אנונימי לא חתם
- לא. יש תותי שדה גדולים יותר מזה. חפש בגוגל. Yonidebest Ω Talk 00:42, 27 באפריל 2009 (IDT)
― הועבר לדף ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון מתמטיקה/3#פונקציות היפרבוליות
אינטרנט אלחוטי[עריכת קוד מקור]
האם יש איזושהי בעיה חוקית בארץ, לשימוש בתצורת WIRELESS CONNECTION? בתודה מראש, (אני עדיין בחופשת מולדת). יהודה מלאכי • פניה אלי • ויקיהדות • ב' באייר ה'תשס"ט • 15:27, 26 באפריל 2009 (IDT)
- לא בטוח שהבנתי, אבל נראה לי שהתשובה היא לא. תומר א. - שיחה 15:29, 26 באפריל 2009 (IDT)
- ובכן אם אתה לא הבנת, סימן שלא הסברתי את עצמי כמו שצריך. כידוע במחשבים ניידים ישנה אפשרות להתחבר לרשת אלחוטית אקראית. ישנן מדינות האוסרות להשתמש באפשרות זו, עקב הטענה שהדבר גורם להאטת השימוש בפס אצל בעל החשבון אליו מתחברים. האם בארץ מותר לי לשבת בפארק ציבורי ולהתחבר לרשת אלחוטית פתוחה? זו השאלה! בתודה שוב, יהודה מלאכי • פניה אלי • ויקיהדות • ב' באייר ה'תשס"ט • 16:19, 26 באפריל 2009 (IDT)
- למיטב ידעתי אין מניעה חוקית. אני חושב שדין רשת אלחוטית שאינה מאובטחת בסיסמה כדין הפקר. בכל מקרה, אחד המשפטנים בקהל בטח ישמח לענות. תומר א. - שיחה 16:27, 26 באפריל 2009 (IDT)
- ייתכן שמדובר בחדירה לפרטיות (חיבור לרשת אלחוטית הוא גם חיבור למחשבים האחרים המחוברים בחיבור זה). מקרה זה אינו דומה למצב שבו אתר עובר ברחוב ויכול לראות תכולתו של בית שהדלת הראשית שלו פתוחה לרווחה. החיבור לרשת נעשה באופן אקטיבי (אדרבה, המחשב מזהיר שיש בעיות אבטחה בהתחברות לרשת פתוחה). כמו כן, העובדה שבעל הרשת החליט לא להצפין אותה, לא אומר שהוא מעוניין שכולם ייכנסו לו למחשב. משל לבעל בית שדלתו אינה נעולה אך סגורה. מצב שבו אדם מהרחוב היכול לפתוח את הדלת, כביכול מבלי להיכנס לבית (משל לבחירה ברשת האלחוטית - "קליק"), נחשב בעיני לחדירה לפרטיות. זכותו של בעל הנכס לא לנעול את הבית, ולהשאיר את הדלת סגורה. כל אחד יכול לפתוח את הדלת, אבל האם ראוי? בקיצור, אני נוטה לחשוב שזה לא חוקי, ושבמקומות שבהם רוצים שתיכנס לרשת שלהם, שמים שלט מתאים (כמו בתי קפה, או באונ'), אבל כמו הורדות לא חוקיות דרך האינטרנט, אי אפשר לעצור אותך. Yonidebest Ω Talk 00:41, 27 באפריל 2009 (IDT)
- למיטב ידעתי אין מניעה חוקית. אני חושב שדין רשת אלחוטית שאינה מאובטחת בסיסמה כדין הפקר. בכל מקרה, אחד המשפטנים בקהל בטח ישמח לענות. תומר א. - שיחה 16:27, 26 באפריל 2009 (IDT)
- ובכן אם אתה לא הבנת, סימן שלא הסברתי את עצמי כמו שצריך. כידוע במחשבים ניידים ישנה אפשרות להתחבר לרשת אלחוטית אקראית. ישנן מדינות האוסרות להשתמש באפשרות זו, עקב הטענה שהדבר גורם להאטת השימוש בפס אצל בעל החשבון אליו מתחברים. האם בארץ מותר לי לשבת בפארק ציבורי ולהתחבר לרשת אלחוטית פתוחה? זו השאלה! בתודה שוב, יהודה מלאכי • פניה אלי • ויקיהדות • ב' באייר ה'תשס"ט • 16:19, 26 באפריל 2009 (IDT)
- זה עונה על השאלה שלך? Superboi • Talk 11:46, 27 באפריל 2009 (IDT)
- תודה, A super answer, good boy קיבלתי מענה ואגב אין לי מושג איך אפשר לחדור בצורה כזו למחשב של השכן. בברכה, יהודה מלאכי • פניה אלי • ויקיהדות • ג' באייר ה'תשס"ט • 15:33, 27 באפריל 2009 (IDT)
- יש גם החושבים אחרת. Shannen - שיחה 22:42, 27 באפריל 2009 (IDT)
- אני בהחלא לא מסכים איתו (הקישור שהציג Superboi). שימוש רגיל בפס רחב זה בסדר ושימוש "מרובה" אינו? הגבול מטושטש, ולא ברור מדוע הרגיל חוקי והאחר אינו. זאת ועוד, רק בעצם השימוש בכתובת ה-IP יש חדירה לפרטיות, כך שלמשל הוספת תגובה בפורום כלשהו יכול להיחשב אפילו להתחזות - הרי כתובת ה-IP שייך לאדם אחד (בכך רגע נתון, לאו דווקא על פני זמן), וזהו זהותו. Yonidebest Ω Talk 22:53, 27 באפריל 2009 (IDT)
- הקישורים אפילו לא דומים. הקישור שהציג SuperBoi עוסק במפורש בנושא עליו אנחנו מדברים בעוד הקישור שהציג Shannen עוסק בהאקינג ופריצה למאגרי מידע. תומר א. - שיחה 23:24, 27 באפריל 2009 (IDT)
קול ישראל[עריכת קוד מקור]
"במשך השנים הלכו ופחתו הדרישות, וכיום הן כבר אינן חובה לקריינים ולכתבים ובודאי לא למרואיינים. אצל הקריינים הוותיקים עדיין ניתן לשמוע הגייה של ר' מתגלגלת ושל ח' וע' גרוניות." מתי החלה המגמה של פיחות הדרישות, ובעיקר - מדוע? תודה... 77.127.198.197 17:08, 26 באפריל 2009 (IDT)
אקורד C בגיטרה[עריכת קוד מקור]
לא מזמן הבנתי שאקורד מז'ורי מורכב משלושה צלילים מתוך הסולם ששמו כשם האקורד, הראשון, השלישי והחמישי, שבהם הבס הוא זה שקובע את השם של האקורד, לכן הבס באקורד דו מז'ור, יהיה דו. אם זה נכון [אני מקווה מאד שכן ואשמח אם מישהו יאמת], אז מדוע התווים מהם מורכב האקורד, כלומר, הסריגים עליהם לוחצים כשמנגנים, הם דו, מי ודו גבוה? למה זה לא דו, מי וסול, כפי שאמור להיות?
או שאני טועה, שזה הכי סביר. שייקס - שיחה 18:13, 26 באפריל 2009 (IDT)
- את אכן טועה
וזאת משום שגם המיתרים הפתוחים נשמעים באקורד. במקרה זה, המיתרים הפתוחים הם סול (מיתר 3) ומי (מיתר 1). ברק שושני - שיחה 18:16, 26 באפריל 2009 (IDT)
- טוב, אני לא יכולה להגיד שלא ציפיתי לזה . אז אם כך, איזה מיתרים כן 'סופרים' באקורד?שייקס - שיחה 18:29, 26 באפריל 2009 (IDT)
- אני לא בטוח שהבנתי את השאלה. כל המיתרים שנשמעים כשאת פורטת על הגיטרה - לחוצים או פתוחים - הם חלק מהאקורד, כמובן. ברק שושני - שיחה 18:55, 26 באפריל 2009 (IDT)
- ברור, אבל אם כל אקורד מז'ורי מורכב משלושה צלילים מתוך הסולם ששמו כשם האקורד, הראשון, השלישי והחמישי, אז איזה מיתרים אמורים לספור כדי שאלה יהיו דו, מי וסול, והאם זה ככה בכל האקורדים? שייקס - שיחה 19:43, 26 באפריל 2009 (IDT)
- לא כל כך הבנתי למה הכוונה ב"לספור מיתרים". ברק שושני - שיחה 19:52, 26 באפריל 2009 (IDT)
- שאלתי היא, האם בכל אקורד מז'ורי בגיטרה המיתרים הראשון, השלישי והחמישי [סופרים מלמעלה, נדמה לי] הם התווים הראשון, השלישי והחמישי בסולם שעל שמו נקרא האקורד, ובמקרה הזה סולם דו מז'ור? מקווה שזה יותר ברור. שייקס - שיחה 15:26, 27 באפריל 2009 (IDT)
- אנסה להסביר בפשטות: הסדר של הצלילים לא משנה. כל אקורד שמורכב אך ורק מהצלילים דו מי וסול, לא משנה באיזה סדר, הוא אקורד C. זה נכון שהצליל הנמוך ביותר (ה"בס") מאד קריטי ל"הבנת" התפקיד המוזיקלי של האקורד, ולכן הוא הופך לחלק משם האקורד.
- לדוגמא:
- הצלילים דו, מי, סול, דו גבוה, מי גבוה - הם אקורד C.
- גם הצלילים דו, סול, מי גבוה, דו עוד יותר גבוה - הם אקורד C.
- ואם תנגני את הצלילים סול נמוך, דו, מי, סול, דו גבוה, מי גבוה - תקבלי אקורד שנקרא C/G (דו מז'ור עם בס סול).
- וכן הלאה.
- בניתוח מעמיק יותר של האקורד, לכל אחד מה"סידורים" הללו של הצלילים ניתן שם אחר, ומשמעות מוזיקלית אחרת. אבל לעניינינו - כל שילוב של דו, מי וסול ייקרא אקורד דו מז'ור. טוסברהינדי (שיחה) 16:40, 27 באפריל 2009 (IDT)
- שאלתי היא, האם בכל אקורד מז'ורי בגיטרה המיתרים הראשון, השלישי והחמישי [סופרים מלמעלה, נדמה לי] הם התווים הראשון, השלישי והחמישי בסולם שעל שמו נקרא האקורד, ובמקרה הזה סולם דו מז'ור? מקווה שזה יותר ברור. שייקס - שיחה 15:26, 27 באפריל 2009 (IDT)
- לא כל כך הבנתי למה הכוונה ב"לספור מיתרים". ברק שושני - שיחה 19:52, 26 באפריל 2009 (IDT)
- ברור, אבל אם כל אקורד מז'ורי מורכב משלושה צלילים מתוך הסולם ששמו כשם האקורד, הראשון, השלישי והחמישי, אז איזה מיתרים אמורים לספור כדי שאלה יהיו דו, מי וסול, והאם זה ככה בכל האקורדים? שייקס - שיחה 19:43, 26 באפריל 2009 (IDT)
- אני לא בטוח שהבנתי את השאלה. כל המיתרים שנשמעים כשאת פורטת על הגיטרה - לחוצים או פתוחים - הם חלק מהאקורד, כמובן. ברק שושני - שיחה 18:55, 26 באפריל 2009 (IDT)
- טוב, אני לא יכולה להגיד שלא ציפיתי לזה
![[1]](http://orbitsimulator.com/BA/mars2.GIF){kind=link}
בהמשך לדבריו של טוסברהינדי: המיתרים בגיטרה אינם כמו הקלידים בפסנתר, הם לא מייצגים צלילים בסולם מסוים מהנמוך לגבוה, אלא נקבעו במרווחים של מספר טונים אחד מהשני כדי שאפשר יהיה לאצבע איתם אקורדים בצורה נוחה תוך התפרשות על פני מנעד רחב ככל האפשר. לכן אין קשר בין מספר המיתר לבין מספר התו בסולם. ברק שושני - שיחה 17:06, 27 באפריל 2009 (IDT)
- ואולי עוד מילה - כמעט כל האקורדים בגיטרה כוללים יותר משלושה מיתרים, אבל לעיתים חלקם משמיעים את אותו תו, כלומר התו ההוא מוכפל. לדוגמא, אם אנגן על המיתר הראשון (E גבוה) ובה בעת על המיתר השני בשריג החמישי, אקבל פעמיים את התו E גבוה (מי).
- יש הרבה דרכים לנגן כל אקורד, עם הכפלה של התו הראשון, הכפלה של התו החמישי וכו'. לפעמים אפילו מקבלים את אותו תו שלוש פעמים - לדוגמא, באקורד G - המיתר הראשון בשריג השלישי, המיתר השלישי פתוח, והמיתר השישי (בס) בשריג השלישי - כולם משמיעים את התו G, גם אם לא באותה אוקטבה. כמובן, יש גם עוד תווים באקורד - המיתר השני פתוח, ומשמיע את התו B (שהוא החבר השלישי בסולם), המיתר הרביעי פתוח ומשמיע D (החבר החמישי), והמיתר החמישי מנוגן בשריג השני, ומשמיע B. כך שיש לנו, בסה"כ, שלוש פעמים G, פעמיים B, ופעם אחת D. עופר קדם - שיחה 18:08, 27 באפריל 2009 (IDT)
הדיון כאן ממש מביא חשק ללמוד סולפאז' (אנ') בצורה מסודרת. ואגב כך, הערך חסר, לתשומת לב המוזיקאים שביננו. חג עצמאות שמח, בנצי - שיחה 12:18, 28 באפריל 2009 (IDT)
- הוספתי את הערך לרשימת ההמתנה שלי. אבל בקצב הנוכחי סביר להניח שאגיע לכתוב אותו אי שם ב-2012... ברק שושני - שיחה 12:29, 28 באפריל 2009 (IDT)
- זה בסדר, משתי סיבות. א. עד אז, אספיק כבר לדעת משהו ואולי להיות מעורב במשהו (לפחות מההיבט הפסיכופיזיקלי של המבנים השונים וביחס לתפיסה מוזיקלית, היאה לערך בפני עצמו). ב. בודאי תספיק גם להלחין משהו, ואולי אפילו קטע כוריאוגרפי, לכשיפתח (סוף סוף) קו הרכבת המהיר לירושלים, המתוכנן ל-2015, לאחר שכבר דברו על 2011 או 2012 . בנצי - שיחה 14:05, 28 באפריל 2009 (IDT)
- זה בסדר, משתי סיבות. א. עד אז, אספיק כבר לדעת משהו ואולי להיות מעורב במשהו (לפחות מההיבט הפסיכופיזיקלי של המבנים השונים וביחס לתפיסה מוזיקלית, היאה לערך בפני עצמו). ב. בודאי תספיק גם להלחין משהו, ואולי אפילו קטע כוריאוגרפי, לכשיפתח (סוף סוף) קו הרכבת המהיר לירושלים, המתוכנן ל-2015, לאחר שכבר דברו על 2011 או 2012
בהחלט הבנתי. לא חשבתי שיתפתח דיון כל כך ארוך ונחמד 
.. תודה! שייקס - שיחה 12:26, 29 באפריל 2009 (IDT)
על שם מי קרוי תאטרון בית לסין?[עריכת קוד מקור]
מעניין. אביעדוס • שיחה 19:39, 26 באפריל 2009 (IDT)
- מתוך "אתר רחובות תל אביב - אתר ארכיון תל אביב" - עיתונאי שגכתב באידיש . קיים על שמו רחוב בת"א. קיים ערך באינציקלופדיה העברית "ליסין אברהם" יוסי ישראלי - שיחה 21:51, 26 באפריל 2009 (IDT)
- אחלה, תודה! אביעדוס • שיחה 21:54, 26 באפריל 2009 (IDT)
Sodium carbonate[עריכת קוד מקור]
איך נקרא בעברית? סודה לכביסה? דב ט. - שיחה 20:11, 26 באפריל 2009 (IDT)
- חחח סודיום קורבונט זה נתרן פחמני, למרות שהרעיון עם הסודה לכביסה נשמע הרבה יותר מקורי (=אסתר סימין - שיחה 21:05, 26 באפריל 2009 (IDT)
- תודה על התשובה, בטוח שזה "פחמני" ולא "פחמתי"? לגבי סודה לכביסה, זו לא המצאה שלי. דב ט. - שיחה 21:24, 26 באפריל 2009 (IDT)
מצטערת, כרגע התעמקתי יותר בחומר וגיליתי שהחומר הנ"ל- זו בעצם אבקת הכביסה המפורסמת.
בכל מקרה סודיום הוא נתרן. קורביום הוא פחם, קורבונט הוא פחמן.
לגבי הפחמתי אני בדקתי וכן אתה צודק. נהוג לומר פחמתי ולא פחמני.
Esther Simin - שיחה 21:32, 26 באפריל 2009 (IDT)
- אפשר להגיד גם פחמת הנתרן. ברק שושני - שיחה 21:33, 26 באפריל 2009 (IDT)
- דב, אתה מבלבל קצת לדעתי. Sodium carbonate, נתרן פחמתי, הוא Na2Co3 - חומר שהשימוש העיקרי בו לדעתי הוא בייצור זכוכית. סודה לשתייה הוא Sodium Bicarbonate, NaHCO3. odedee • שיחה 01:10, 27 באפריל 2009 (IDT)
- לא התבלבלתי עם סודה לשתייה. סודיום קארבונט משמש גם לכביסה ומכונה גם "סודה לכביסה". דב ט. - שיחה 12:19, 27 באפריל 2009 (IDT)
הגדרה לשונית למילה מועקה[עריכת קוד מקור]
יש לי עבודה בנושא התאמת פונט למילה/ ביטוי כאמצעי להעברת מסר ברצוני לקבל הגדרה לשונית על המילה מועקה תודה. ―אנונימי לא חתם
- בבילון מתרגם: מועקה (נ') לחץ, מצוקה, נטל, עול, מחסור, תעוקה, מתח, דאגה, חשש, חשד. Yonidebest Ω Talk 00:29, 27 באפריל 2009 (IDT)
גוגל[עריכת קוד מקור]
למה הוא מדבר איתי היום במורס? עידו • שיחה 09:01, 27 באפריל 2009 (IDT)
אפשר תיאור טיפה יותר טכני של הבעיה? תומר א. - שיחה 09:03, 27 באפריל 2009 (IDT)- היום יום ההולדת של סמואל מורס, אז גוגל שינו את דף הבית שלהם. דניאל צבי • שיחה 09:04, ג' באייר ה'תשס"ט (27.04.09)
- בערך גוגל (שמשווע לעוד עין בוחנת) תוכל למצוא קישור לגלריית הסמלים של גוגל. תומר א. - שיחה 09:06, 27 באפריל 2009 (IDT)
- תודה. אני מחכה בכיליון עיניים ליום ההולדת של לואי ברייל. עידו • שיחה 09:09, 27 באפריל 2009 (IDT)
- לדעתי כבר יש להם עמוד מתאים עבור יום ההולדת של הלן קלר. תומר א. - שיחה 09:13, 27 באפריל 2009 (IDT)
- ב-4 בינואר 2006 הם ציינו את יום הולדתו של לואי ברייל על ידי כתיבת האותיות בכתב ברייל. טוסברהינדי (שיחה) 16:33, 27 באפריל 2009 (IDT)
- תודה. אני מחכה בכיליון עיניים ליום ההולדת של לואי ברייל. עידו • שיחה 09:09, 27 באפריל 2009 (IDT)
- בערך גוגל (שמשווע לעוד עין בוחנת) תוכל למצוא קישור לגלריית הסמלים של גוגל. תומר א. - שיחה 09:06, 27 באפריל 2009 (IDT)
- היום יום ההולדת של סמואל מורס, אז גוגל שינו את דף הבית שלהם. דניאל צבי • שיחה 09:04, ג' באייר ה'תשס"ט (27.04.09)
פרופילן גליקול[עריכת קוד מקור]
― הועבר מהדף ויקיפדיה:דלפק ייעוץ
שלום רב !
אני מקווה לקבל עזרה בנושא החומר הנ'ל
תוך כדי נסיון להיגמל מעישון רכשתי " סיגריה אלקטרונית "
הסגריה בנויה מסוללה שכאשר שואבים דרכה אוויר היא מפעילה רכיב דמוי מחמם שנוגע בפג גזה
שטבולה בחומר פרופילן גליקול שמדמה עשן.
אלא מה כנראה שישנו עוד חומר נוסף לפרופילן גליקול .
שאלתי היא איזה חומר יכול להיות מעורב ב- פרופילן כדי שיצור דמוי עשן בהפעלה של חום לא גבוה ?
אשמח לקבל תשובה בהקדם.
בתודה מראש רון אלדן
תורת היחסות ותורת הקוונטים[עריכת קוד מקור]
מה היחס בין תורת היחסות לתורת הקוונטים? 89.138.121.191 12:29, 27 באפריל 2009 (IDT)
- שאלתך לא ברורה, אך תורות אלו משלימות זו את זו. !!! ―אנונימי לא חתם
- ראשית, חתום בסוף הודעתך כפי שנדרש כאן. שנית, זה לא כל כך פשוט כפי שזה נשמע. מאלה בחינות הן משלימות זו את זו ? יותר נכון לדבר על התאמה ביניהן, אם כי לא כל היבטי ההתאמה התבררו עד תום. ראו למשל, אלקטרודינמיקה יחסותית או אלקטרודינמיקה קוונטית. ראו גם רנורמליזציה, פיינמן ו-שווינגר. בנצי - שיחה 14:51, 27 באפריל 2009 (IDT)
- אז הן משלימות או סותרות זו את זו? 89.138.72.204 15:55, 27 באפריל 2009 (IDT)
- אם כוונתך לתורת היחסות הכללית, אז היא עוסקת בגופים גדולים ובכוח הכבידה, ואילו תורת השדות הקוונטית עוסקת בגופים קטנים ובכוחות הנותרים (אלקטרומגנטי, חזק וחלש), ומשלבת בתוכה את תורת היחסות הפרטית. התאוריה של הכל שואפת לאחד את היחסות הכללית ותורת הקוונטים למודל מדעי של כבידה קוונטית שיטפל בכל ארבעת כוחות היסוד בטבע, ובגופים בכל גודל, מאלקטרונים ועד צבירי גלקסיות. מועמדת אפשרית אחת לתאוריה של הכל היא תורת המיתרים. ברק שושני - שיחה 16:31, 27 באפריל 2009 (IDT)
- אז הן משלימות או סותרות זו את זו? 89.138.72.204 15:55, 27 באפריל 2009 (IDT)
- ראשית, חתום בסוף הודעתך כפי שנדרש כאן. שנית, זה לא כל כך פשוט כפי שזה נשמע. מאלה בחינות הן משלימות זו את זו ? יותר נכון לדבר על התאמה ביניהן, אם כי לא כל היבטי ההתאמה התבררו עד תום. ראו למשל, אלקטרודינמיקה יחסותית או אלקטרודינמיקה קוונטית. ראו גם רנורמליזציה, פיינמן ו-שווינגר. בנצי - שיחה 14:51, 27 באפריל 2009 (IDT)
מצד אחד שתי התורות משלימות אחת את השנייה (האחת מתאימה לגדלים קטנים והשנייה לגדולים) אך הן סותרות אחת את השנייה, אז הן גם סותרות וגם משלימות? יש הבדל בין תורת הקוונטים לתורת השדות הקוונטים? 89.138.72.204 18:35, 27 באפריל 2009 (IDT)
- מה שאתה קורא 'משלימות' איננו נכון. חוקי הפיזיקה אינם משתנים במעבר בין גופים בגדלים שונים. מה שמשתנה הוא המודל הפיזיקלי אותו אנו בוחרים או מגבשים כדי לתאר את התופעות הן המיקרוסקופיות והן את אלה המקרוסקופיות. המעבר בין שני העולמות הוא ההתאמה הנדרשת, ושם ישנם קשיים, המתוארים למשל, ברנורמליזציה; לא ברור לי למה אתה מתכוון ב'סתירות'. תורת השדות הקוונטית מתמקדת באינטראקציות (כמו אלה שציין ברק קודם) הבסיסיות מנקודת מבט קוונטית, בניגוד לתורה הקלאסית. בנצי - שיחה 20:10, 27 באפריל 2009 (IDT)
כשכבתי סתירות התכוונתי לכך שלא ייתכן ששתיהן נכונות במאה אחוזים כי הן "סותרות" אחת את השנייה, כך הבנתי מספרו של סטיבן הוקינג היקום בקליפת אגוז ואני מצטט: "תורת היחסות הכללית של איינשטיין נותנת צורה לזמן. כיצד אפשר ליישב אותה עם תורת הקוונטים. לא ענית לי על השאלה האם ישנו הבדל בין תורת הקוונטים לתורת השדות הקוונטים. תודה מראש. 89.138.72.204 20:45, 27 באפריל 2009 (IDT)
- בנצי ענה לך, ואחדד את תשובתו: תורת הקוונטים (או מכניקת הקוונטים) מתארת מערכות פיזיקליות בגדלים קטנים מאוד (אטומים ומטה), וכוללת תופעות מוזרות כגון דואליות גל-חלקיק ועקרון האי-ודאות. תורת השדות הקוונטית (שים לב, מה ש"קוונטי" הוא התורה ולא השדות, לכן זו תורת השדות הקוונטית) החלה בנסיון לתאר את השדה האלקטרומגנטי בצורה שתתאים למודל של מכניקת הקוונטים (מה שהפך לאלקטרודינמיקה קוונטית), המשיכה באיחוד של מכניקת הקוונטים עם תורת היחסות הפרטית, וכיום היא מתארת (באמצעות מודל שנקרא המודל הסטנדרטי) את כל כוחות היסוד (פרט לכבידה) באמצעות חלקיקים (למשל, הכוח האלקטרומגנטי נישא על גבי פוטונים) שהם למעשה עירורים של שדות. מידע נוסף בערכים המקושרים. ברק שושני - שיחה 02:12, 28 באפריל 2009 (IDT)
סחוס[עריכת קוד מקור]
הועבר מויקיפדיה:ספר אורחים ע"י יהודה מלאכי • פניה אלי • ויקיהדות • ג' באייר ה'תשס"ט • 15:18, 27 באפריל 2009 (IDT)
כתבו משוב כאן. שלום ברצוני לדעת האם סחוס מתחדש ? באם כן עד איזה גיל? הודעה זו נכתבה ע"י אנונימי ששכח לחתום.
- אני מניח שהשאלה נוגעת למצבים של דלקת מפרקים ניוונית. התשובה היא לא. יש פרוצדרות ניתוחיות שעשויות לגרום לצמיחה מסוימת של סחוס סיבי במפרקים (מיקרו-שברים, ר' w:Microfracture surgery) ולפי הערך האנגלי w:Articular cartilage repair יש נסיונות מתקדמים להשתיל תאי גזע במפרקים: w:Stem cell transplantation for articular cartilage repair. ההליך האחרון, שימוש בתא גזע לחידוש סחוס מפרקי, הוא חלק מההבטחה הגדולה של העניין הכללי של שימוש בתאי גזע לחידוש רקמות. יוסי • שיחה 13:06, 28 באפריל 2009 (IDT)
קובע עיתים לתורה[עריכת קוד מקור]
מה זה אומר? Gridge ۩ שיחה 15:58, 27 באפריל 2009 (IDT).
- די מה שזה נשמע - מישהו שמקדיש זמן (מעט או הרבה) ללימוד תורה. בדרך כלל מציינים את זה לגבי מישהו שצריך לפנות בכח זמן בלו"ז שלו. דניאל צבי • שיחה 16:04, ג' באייר ה'תשס"ט (27.04.09)
- דווקא זה נשמע משהו אחר (תודַה). Gridge ۩ שיחה 16:13, 27 באפריל 2009 (IDT).
- מקור הביטוי הוא בתלמוד הבבלי: ”אמר רבא, בשעה שמכניסין אדם לדין אומרים לו: נשאת ונתת באמונה? קבעת עתים לתורה? עסקת בפריה ורביה? צפית לישועה? פלפלת בחכמה? הבנת דבר מתוך דבר?” (מסכת שבת דף ל"א עמוד א')
- במקור ביטוי זה שימש לשבח אנשים שהגם שהם טרודים בצרכיהם בכל זאת לומדים תורה, אך ברבות השנים קיבל ביטוי זה קונוטציות מעט שליליות בקרב חוגים מסויימים והוא ביטא זלזול ב"בעל בית" שרק קובע עתים לתורה ואינו תלמיד ישיבה או אברך שעוסק כל היום בלימוד תורה. --גוונא + שיחה 16:17, 27 באפריל 2009 (IDT)
- אני שמעתי אותו דווקא בהקשר חיובי בציבור הלאומי דתי - בחורה שמחפשת שידוך וחשוב לה שהוא "קובע עיתים לתורה". יוסאריאן • שיחה 16:22, 27 באפריל 2009 (IDT)
- אמת, הדגשתי "בחוגים מסויימים" והתכוונתי לחרדים. --גוונא + שיחה 16:24, 27 באפריל 2009 (IDT)
- גוונא יקירי, לא מדובר בזלזול, אלא להיפך. זהו אות כבוד ל"בעל-הבית" עמל המתייגע על פרנסתו וכן מוצא לעצמו זמן על מנת לקבוע עיתים לתורה. ואני מדבר על ביטוי מכובד כזה דווקא בציבור החרדי. יתכן, כי כאשר מדובר על שידוך עבור משפחה של בני תורה או בעלי מעמד ישיבתי או משרה תורנית אחרת, הרי ש"קובע עיתים" כמחותן מגיע במקום משני, למעט כשמדובר בת"ח בעל פרנסה הקובע עיתים. מעט הארכתי אך בכך הערכתי את מושא הביטוי. בברכה, יהודה מלאכי • פניה אלי • ויקיהדות • ג' באייר ה'תשס"ט • 16:36, 27 באפריל 2009 (IDT)
- יהודה חביבי, אתה אולי מדבר על אידאולוגיה ואילו אני מדבר על המציאות כיום לפיה בציבור החרדי "בעלבתים" לא נחשבים בכלל. התאור שלך אודות: "בעל-הבית עמל המתייגע על פרנסתו וכן מוצא לעצמו זמן על מנת לקבוע עיתים לתורה" פשוט רומנטי מידי. --גוונא + שיחה 16:42, 27 באפריל 2009 (IDT)
- אכן אני רומנטיקן בן רומנטיקן ואמיתי מאוד, בתוך עמי אנכי יושבת. נכון בארץ קיים זלזול כלשהו בעיקר במגזר הליטאי, אך בארה"ב ובציבור החסידי, זה תיאור של חשיבות, לעומת "בעלבוס" שכלל לא קובע עיתים. יהודה מלאכי • פניה אלי • ויקיהדות • ג' באייר ה'תשס"ט • 16:49, 27 באפריל 2009 (IDT)
- כפי שקודמי אמרו, זה תלוי בהקשר שלשמו הוא נאמר, משמעותו המדוייקת היא אדם הקובע זמן מידי יום ללימוד תורה, ביחס לבחור ישיבה או לאברך כולל (שמטבע הדברים אמור להיות עסוק בכך כל היום, לא רק בעיתים מהיום) יש בכך גנאי, בכל הקשר אחר יש בכך בדרך כלל מעליותא. --Rex - שיחה 17:01, 27 באפריל 2009 (IDT)
- אכן אני רומנטיקן בן רומנטיקן ואמיתי מאוד, בתוך עמי אנכי יושבת. נכון בארץ קיים זלזול כלשהו בעיקר במגזר הליטאי, אך בארה"ב ובציבור החסידי, זה תיאור של חשיבות, לעומת "בעלבוס" שכלל לא קובע עיתים. יהודה מלאכי • פניה אלי • ויקיהדות • ג' באייר ה'תשס"ט • 16:49, 27 באפריל 2009 (IDT)
- יהודה חביבי, אתה אולי מדבר על אידאולוגיה ואילו אני מדבר על המציאות כיום לפיה בציבור החרדי "בעלבתים" לא נחשבים בכלל. התאור שלך אודות: "בעל-הבית עמל המתייגע על פרנסתו וכן מוצא לעצמו זמן על מנת לקבוע עיתים לתורה" פשוט רומנטי מידי. --גוונא + שיחה 16:42, 27 באפריל 2009 (IDT)
- גוונא יקירי, לא מדובר בזלזול, אלא להיפך. זהו אות כבוד ל"בעל-הבית" עמל המתייגע על פרנסתו וכן מוצא לעצמו זמן על מנת לקבוע עיתים לתורה. ואני מדבר על ביטוי מכובד כזה דווקא בציבור החרדי. יתכן, כי כאשר מדובר על שידוך עבור משפחה של בני תורה או בעלי מעמד ישיבתי או משרה תורנית אחרת, הרי ש"קובע עיתים" כמחותן מגיע במקום משני, למעט כשמדובר בת"ח בעל פרנסה הקובע עיתים. מעט הארכתי אך בכך הערכתי את מושא הביטוי. בברכה, יהודה מלאכי • פניה אלי • ויקיהדות • ג' באייר ה'תשס"ט • 16:36, 27 באפריל 2009 (IDT)
- אמת, הדגשתי "בחוגים מסויימים" והתכוונתי לחרדים. --גוונא + שיחה 16:24, 27 באפריל 2009 (IDT)
- אני שמעתי אותו דווקא בהקשר חיובי בציבור הלאומי דתי - בחורה שמחפשת שידוך וחשוב לה שהוא "קובע עיתים לתורה". יוסאריאן • שיחה 16:22, 27 באפריל 2009 (IDT)
האם יכולים ליצור ענני קומולונימבוס[עריכת קוד מקור]
בגובה נמוך? כלומר מטר או שתיים? האם צריך בשביל זה חלק מהאטימוספירה? ―אנונימי לא חתם
- אני מקווה שעיינת קודם בקומולונימבוס. שים לב למבנה הצפוף של הענן בתחתיתו, בתמונה (היפה, צריך לומר) שבערך, מה שמלמד על אזור לחץ גבוה. כלומר נדרש גובה מסויים כדי שהכבידה תאוזן ע"י כוח העילוי הממוצע הכולל הפועל על הענן. בהעדר אטמוספרה, יפעל על הענן כוח כבידה בלבד, והוא לא יוכל להישאר 'תלוי'. לבסוף, נא הקפד לחתום בסוף פנייתך כנדרש. בנצי - שיחה 18:36, 27 באפריל 2009 (IDT)
צמחייה בצרפת[עריכת קוד מקור]
- נשמח לקבל מידע לגבי הצמחייה בצרפת, אלו סוגי צמחייה מצויים באלו אזורים
- תודה
- "שלוה סימינובסקי" ―אנונימי לא חתם
- אתם יכולים לקבל מידע גאוגרפי על צרפת פה.
- על הצמחייה:
- האדמה היא הררית ומלאה דשאים, וכוללת בין היתר:
- בדרום, בצפון מערב ובמזרח צרפת - יערות עצי מחט.
- חורש, בעיקר בדרום.
- שטח מעובד , גידולי שדה וגנים לאומיים בכל אזורי צרפת.
- בדרום, במרכז ובצפון מזרח צרפת ישנה צמחיית שיחים ודשאים עשירה.
- גידולי שדה, בעיקר תירס - בכל אזורי צרפת.
- כרי מרעה - בכל אזורי צרפת.
- אזורי חקלאות, גידלוי ירוקות ופירות, ואזורי כרמים - בכל אזורי צרפת (בעיקר במזרח).
- כמובן שהמושגים הם כלליים..
- --MT0 - שיחה 16:46, 27 באפריל 2009 (IDT)
מהו הערך הארוך ביותר בויקיפדיה?[עריכת קוד מקור]
מהו הערך הארוך ביותר בויקיפדיה העברית?..ובאנגלית? --MT0 - שיחה 17:02, 27 באפריל 2009 (IDT)
- ראה מיוחד:דפים ארוכים. בברכה, nevuer • שיחה 17:14, 27 באפריל 2009 (IDT)
שאלה במתמטיקה[עריכת קוד מקור]
― הועבר לדף ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון מתמטיקה/3#שאלה במתמטיקה - מונואיד מטריצות
Google Earth[עריכת קוד מקור]
האם התמונות בו שברזולוציה גבוהה (כלומר כאלה שניתן לראות בהן מכוניות ובתים) מצולמות ע"י לווין או מטוס? ―אנונימי לא חתם
- לוויין. בנצי - שיחה 20:11, 27 באפריל 2009 (IDT)
- דווקא האלמוני צודק, וכפי שכתוב בערך Google Earth, ישנו שילוב של תצ"ל ותצ"א. דניאל צבי • שיחה 20:19, ג' באייר ה'תשס"ט (27.04.09)
- לא רק האלמוני צודק, אלא גם אתה. תודה על הבדיקה שם ועל ההבהרה. חג שמח, בנצי - שיחה 11:55, 28 באפריל 2009 (IDT)
- דווקא האלמוני צודק, וכפי שכתוב בערך Google Earth, ישנו שילוב של תצ"ל ותצ"א. דניאל צבי • שיחה 20:19, ג' באייר ה'תשס"ט (27.04.09)
כמה מנתה אוכלוסיית היהודים בעולם ערב פרוץ מלחמת העולם השנייה?[עריכת קוד מקור]
? ―82.81.128.58 (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם
- לפי החוברת "ישראל והתפוצות - דמוגרפיה יהודית מתקופת האבות ועד ימינו" בעריכת ד"ר מוטי פרדימן, שפרסמה המחלקה לחינוך של הסוכנות היהודית, מדובר בכ-16.5 מיליון (עמירם ברקת, השיא במספר היהודים, 16 וחצי מיליון, נרשם ב-1939, ערב מלחמת העולם השנייה, באתר הארץ, 29 באפריל 2005).
- ר' גם יהודים: דמוגרפיה יהודית. אביעדוס • שיחה 01:20, 28 באפריל 2009 (IDT)
מה עם חיילי צה"ל שהתאבדו במהלך שירותם?[עריכת קוד מקור]
האם גם הם נכללים כחללי צה"ל, כחלק מה- "22,570 האזרחים ואנשי כוחות הביטחון, שאיבדו את חייהם במלחמות, בפיגועי הטרור ובמאבק על הקמת המדינה"? Anonymous - שיחה 09:38, 28 באפריל 2009 (IDT)
- כן. Harel • שיחה 09:39, 28 באפריל 2009 (IDT)
- אגב, לא רק הם, אלא (להבדיל) גם מי שנפטר ממחלתו במהלך שירותו, נהרג בתאונת דרכים, בתאונת אימונים וכיוצא בזה. לא מדובר רק במניין מי שממש נפל בקרב. Harel • שיחה 10:41, 28 באפריל 2009 (IDT)
- ההכרה במוות כתוצאה מתאונת אימונים היא טריוויאלית, משום שזוהי פעילות צבאית ישירה. לגבי היתר, לשון החוק מדברת על כל מי שמת או נהרג, במסגרת שירותו (כלומר התייחסות לתקופת השירות) ועקב שירותו (נסיבות). בנצי - שיחה 11:52, 28 באפריל 2009 (IDT)
- פעם היה הבדל בין "נפל בעת שירותו" ל"נפל בעת מילוי תפקידו". עמיחי 12:59, 28 באפריל 2009 (IDT)
- בטקסי יום הזיכרון שאני השתתפתי בהם הקפידו על ההבדלה בין "נפל בעת שירותו" ל"נפל בעת מילוי תפקידו". דניאל ב. 13:04, 28 באפריל 2009 (IDT)
- אמש בבית שמש היה גם "נספה בעת שירותו" "נפטר בעת שירותו", דברים שאני לא זוכר משנות ילדותי. עמיחי 13:17, 28 באפריל 2009 (IDT)
- המונח נפל, יוחד לפעילות צבאית בה היה מגע עם האוייב, והוא מתייחס, מטבע הדברים, לחיילים ולא לאזרחים. לכן, לא ראוי להרחיבו ללא הבחנה. נספה אינו שונה בהרבה מנהרג, המתאר מוות כתוצאה מאסון טבעי או בידי אדם: שטפון, רעידת אדמה וכיוב' או פרעות, או תאונה: אימונים, דרכים, עבודה. המונח נפטר, מתייחס לנסיבות של מוות טבעי או עקב מחלה. לגבי "נפטר" ששמעת בבית שמש, נשמע כמו עברית לקויה, ואני מקווה שלא מסיבות פסאודו-דתיות. יש לזכור שהמונחים: נפל, ונספה חדשים, יחסית, בעברית, ואילו 'נפטר' נשתמר מאוד בספרות התורנית-הלכתית המאוחרת, מסיבות שלא כאן המקום לפרטן. בנצי - שיחה 13:53, 28 באפריל 2009 (IDT)
- אגב -לסקוב- ראש מפאת לשעבר , נפטר בשיבה טובה ונחשב כחייל הותיק ביותר בצהל - מוגדר כחלל צהל שכן הוא נפטר במהלך השירות הצבאי. יוסי ישראלי - שיחה 01:08, 29 באפריל 2009 (IDT)
- אתה מתכוון לדוד לסקוב, שחלקו רב לו בהמצאות יצירתיות רבות, שקנו לו את הזכות לקבל את פרס ישראל לבטחון שלוש פעמים. חייל ותיק מאוד אחר, הוא גד נבון, ששימש כרב הראשי לצה"ל עד שנת 2000, האחרון בדרגת אלוף בתפקיד זה. סיימו שירותם בגילאי 86 ו-78, בהתאמה. המונח חלל מופיע כבר במקרא, ומשמעו הרוג או מת. כך שהשימוש המחודש בו בהקשר הצה"לי וזרועות הבטחון, שומר על משמעותו הכללית, כלומר, כל מי שמת במהלך שירותו. בנצי - שיחה 11:07, 29 באפריל 2009 (IDT)
- חלל הוא במקור המקראי, מי שנרצח או נהרג באמצעות חרב. המקור לשימוש לגבי חללי צה"ל נובע ככל הזכור לי מקינת דוד על שאול ויהונתן בספר שמואל ב' (א', י"ט) "הַצְּבִי יִשְׂרָאֵל עַל בָּמוֹתֶיךָ חָלָל אֵיךְ נָפְלוּ גִבּוֹרִים". בברכה שלא ישמע עוד שוד ושבר בגבולנו, יהודה מלאכי • פניה אלי • ויקיהדות • ו' באייר ה'תשס"ט • 02:08, 30 באפריל 2009 (IDT)
- אתה מתכוון לדוד לסקוב, שחלקו רב לו בהמצאות יצירתיות רבות, שקנו לו את הזכות לקבל את פרס ישראל לבטחון שלוש פעמים. חייל ותיק מאוד אחר, הוא גד נבון, ששימש כרב הראשי לצה"ל עד שנת 2000, האחרון בדרגת אלוף בתפקיד זה. סיימו שירותם בגילאי 86 ו-78, בהתאמה. המונח חלל מופיע כבר במקרא, ומשמעו הרוג או מת. כך שהשימוש המחודש בו בהקשר הצה"לי וזרועות הבטחון, שומר על משמעותו הכללית, כלומר, כל מי שמת במהלך שירותו. בנצי - שיחה 11:07, 29 באפריל 2009 (IDT)
- אגב -לסקוב- ראש מפאת לשעבר , נפטר בשיבה טובה ונחשב כחייל הותיק ביותר בצהל - מוגדר כחלל צהל שכן הוא נפטר במהלך השירות הצבאי. יוסי ישראלי - שיחה 01:08, 29 באפריל 2009 (IDT)
- המונח נפל, יוחד לפעילות צבאית בה היה מגע עם האוייב, והוא מתייחס, מטבע הדברים, לחיילים ולא לאזרחים. לכן, לא ראוי להרחיבו ללא הבחנה. נספה אינו שונה בהרבה מנהרג, המתאר מוות כתוצאה מאסון טבעי או בידי אדם: שטפון, רעידת אדמה וכיוב' או פרעות, או תאונה: אימונים, דרכים, עבודה. המונח נפטר, מתייחס לנסיבות של מוות טבעי או עקב מחלה. לגבי "נפטר" ששמעת בבית שמש, נשמע כמו עברית לקויה, ואני מקווה שלא מסיבות פסאודו-דתיות. יש לזכור שהמונחים: נפל, ונספה חדשים, יחסית, בעברית, ואילו 'נפטר' נשתמר מאוד בספרות התורנית-הלכתית המאוחרת, מסיבות שלא כאן המקום לפרטן. בנצי - שיחה 13:53, 28 באפריל 2009 (IDT)
- אמש בבית שמש היה גם "נספה בעת שירותו" "נפטר בעת שירותו", דברים שאני לא זוכר משנות ילדותי. עמיחי 13:17, 28 באפריל 2009 (IDT)
- בטקסי יום הזיכרון שאני השתתפתי בהם הקפידו על ההבדלה בין "נפל בעת שירותו" ל"נפל בעת מילוי תפקידו". דניאל ב. 13:04, 28 באפריל 2009 (IDT)
- פעם היה הבדל בין "נפל בעת שירותו" ל"נפל בעת מילוי תפקידו". עמיחי 12:59, 28 באפריל 2009 (IDT)
- ההכרה במוות כתוצאה מתאונת אימונים היא טריוויאלית, משום שזוהי פעילות צבאית ישירה. לגבי היתר, לשון החוק מדברת על כל מי שמת או נהרג, במסגרת שירותו (כלומר התייחסות לתקופת השירות) ועקב שירותו (נסיבות). בנצי - שיחה 11:52, 28 באפריל 2009 (IDT)
- אגב, לא רק הם, אלא (להבדיל) גם מי שנפטר ממחלתו במהלך שירותו, נהרג בתאונת דרכים, בתאונת אימונים וכיוצא בזה. לא מדובר רק במניין מי שממש נפל בקרב. Harel • שיחה 10:41, 28 באפריל 2009 (IDT)
ראש חודש מוסלמי[עריכת קוד מקור]
היכן מתקבלת עדות הראיה של הירח החדש לקביעת הלוח המוסלמי ? Erty - שיחה 11:40, 28 באפריל 2009 (IDT)
Factoradic - תמורה[עריכת קוד מקור]
בערך Permutation בויקי האנגלית, מופיעים מספר אלגוריתמים שמבוססים (לפי מה שהבנתי) על משהו בשם Factoradic (שאותו לא הבנתי..) - האלגוריתם המדובר הוא:
function permutation(n:Number, k:Number):Array {
var r:Array = [], j:Number = 1, i:Number, p:Number;
r[n-1] = 0;
while(j++<n){
p = i = n-j;
r[p] = Math.floor((k/=(j-1))%j);
while(i++<n)
if(r[i] >= r[p])
++r[i];
}
return r;
}
אודה מאוד למי שיוכל להסביר את ההגיון / להפנות אותי למקום מתאים / לכתוב ערך בויקיפדיה על הנושא.. שמוליק - שיחה 15:22, 28 באפריל 2009 (IDT)
- הקוד משובש אצלי בגלל סיפורי עברית-אנגלית, אבל אני מניח שהוא מתרגם מספר לתמורה, שהיא הצגת המספר ב"בסיס עצרת". התמורה היא על המספרים 0,1,...,n-1, והערך של המקום ה-k הוא k-עצרת (במקום להיות b בחזקת k, בחישוב בבסיס b). עוזי ו. - שיחה 17:54, 28 באפריל 2009 (IDT)
שאלה בקשר לשפה היפנית[עריכת קוד מקור]
כידוע, יפנית כותבים מלמעלה למטה, באופן מאונך. האם יש מילה שמאפיינת שפות הנכתבות באופן מאונך? Anonymous - שיחה 15:36, 28 באפריל 2009 (IDT)
- איני יודע, אך יפנית ניתן לכתוב גם משמאל לימין. Shannen - שיחה 17:57, 28 באפריל 2009 (IDT)
- ביפנית, צורת כתיבה אנכית של השפה נקראת tategaki, בעוד צורת כתיבה אופקית (משמאל לימין) נקראת yokogaki (אנ'). ShoobyD - שיחה 10:33, 29 באפריל 2009 (IDT)
- מעניין לציין שסינית אפשר לכתוב (וכותבים) בשלושה כיוונים: ימין לשמאל, שמאל לימין, ומלמעלה למטה.בהתאם לסיטואציה ולנוחות. באופן מסורתי בסין כתבו מלמעלה למטה או מימין לשמאל, ואכן יש שלטים ישנים בביג'ינג שכתובים מימין לשמאל. (וכשרוצים לשוות למקום תחושה "אותנטית" או "מסורתית, כותבים את השילוט שלו מימין לשמאל).166.111.142.99 12:31, 29 באפריל 2009 (IDT)
- עובדה מאוד מעניינת. זה אומר שאפשר לעשות זאת גם בעברית ודומותיה, וגם באנגלית ודומותיה. רק שהתרגלנו לאפשרות אחת. האומנם ? בנצי - שיחה 17:58, 29 באפריל 2009 (IDT)
- איך יודעים? בהינתן גוף של טקסט, איך יודעים כיצד לקרוא אותו? --איש המרק - שיחה 19:22, 29 באפריל 2009 (IDT)
- לפי ההקשר. באופן כללי, הסימניות הסיניות לא מייצגות צליל - הן מייצגות מילה שלמה וצירוף של כמה סימניות מאפשר לחבר צלילים של מילים כדי לקרוא אותן כמילה שלא קיימת לה סימניה (לדוגמה, שם מערבי). קסם-אמיתי - שיחה 17:58, 30 באפריל 2009 (IDT)
איך מוסיפים ערך חדש?[עריכת קוד מקור]
― הועבר לדף ויקיפדיה:דלפק ייעוץ
סימון משתנה שלם לעומת סימון קבוע שלם[עריכת קוד מקור]
― הועבר לדף ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון מתמטיקה/3#סימון משתנה שלם לעומת סימון קבוע שלם
נשק אטומי וטום לרר[עריכת קוד מקור]
לזמר הסאטירי טום לרר, שאני מאוד מאוד מחבב את שיריו (ותודה ליוטיוב), יש שיר בשם "Who's next" סרטון מילים. מדובר בפזמון קצוב המפרט את המדינות שהשיגו נשק אטומי או שיש שמועות שישיגו, נכון לאותו זמן (עברו כבר כמה עשרות שנים), עם הערה עוקצנית המסבירה למה זה לא נורא. התוצאה משעשעת מאוד, עם עקיצות כמו (בתרגום חופשי) "קודם השגנו [ארה"ב] לנו פצצת אטום/כאוהבי אחווה ושלום" ("First we got the bomb, and that was good, Cause we love peace and motherhood.") וגם עקיצה לכיוונה של ישראל המתחמשת (על פי מקורות זרים כמובן!): "גם ישראל מתוחה/כדי להיות בטוחה/האל רוענו, אומר מזמור/אך לגיבוי- נשיג פצצת אטום" ("So Israel's getting tense./ Wants one in self defense./ "The Lord's our shepherd," says the psalm,/ But just in case, we better get a bomb. ") השאלה שלי היא כזו: בשיר יש שורה על מצרים: "Egypt's gonna get one too, Just to use on you know who." (לא מצאתי חרוז, אבל מילולית: מצרים עומדת להשיג פצצת גם כן/רק כדי להשתמש על אתם-יודעים-מי). אני לא בטוח שהבנתי למי רומז המשורר, האם זה לישראל אולי, או למדינה אחרת? להכה את המומחה הפתרונים. נוי - שיחה 20:33, 28 באפריל 2009 (IDT)
- זה די ברור. בשורה "So Israel's getting tense" - מה פשר ה-so? מה בא קודם וגורם לישראל להילחץ? דב ט. - שיחה 20:39, 28 באפריל 2009 (IDT)
- לא חשבתי על זה ככה... תיארתי לעצמי שזה סתם מן מעבר כזה (בצורת ההגשה של לרר זה נראה די הגיוני). וזה מעלה שאלה אחרת: האם באמת הייתה תקופה בה ישראל חששה ברצינות מהפצצה מצרית פוטנציאלית? נוי - שיחה 20:59, 28 באפריל 2009 (IDT)
- מה שבטוח שהבית שאחרי כן, על לוקסמבורג, זה כבר מוגזם. לגבי מצרים - היו חששות מהמדענים הגרמנים במצרים, אבל לאו דווקא בכיוון של פצצה גרעינית ממש למיטב ידיעתי. אם אתה בענייני שירים עם רקע היסטורי, אתה מכיר את en:We Didn't Start the Fire (כאן המילים)? מי שמכיר היטב כל מושג ושם שמוזכר שם, בלי לבדוק בוויקיפדיה, יודע משהו על המאה ה-20. דב ט. - שיחה 22:05, 28 באפריל 2009 (IDT)
- נוי ראה מלחמת יום הכיפורים#שלב שלישי. הידרו - שיחה 01:13, 29 באפריל 2009 (IDT)
- הידרו, לא הבנתי למה אתה מכוון, ברור שנלחמנו את מצרים, תוכל להיות יותר ספציפי? דב, תודה על התשובה ועל שיר ענק שלא הכרתי והזכיר לי כמה מעט אני יודע... למרות שמן הסתם הייתה איזו שהיא מגמתיות בבחירת האירועים על פי המגמתיות והקצב, השיר הפליא להעביר את רוח המאה. נוי - שיחה 13:57, 30 באפריל 2009 (IDT)
- כדאי לכם גם להקשיב לשיר "לובצ'בסקי" ([2]) של טום לרר, שידבר לכל מי שלמד פעם מתמטיקה באוניברסיטה. Harel • שיחה 14:01, 30 באפריל 2009 (IDT)
- הידרו, לא הבנתי למה אתה מכוון, ברור שנלחמנו את מצרים, תוכל להיות יותר ספציפי? דב, תודה על התשובה ועל שיר ענק שלא הכרתי והזכיר לי כמה מעט אני יודע... למרות שמן הסתם הייתה איזו שהיא מגמתיות בבחירת האירועים על פי המגמתיות והקצב, השיר הפליא להעביר את רוח המאה. נוי - שיחה 13:57, 30 באפריל 2009 (IDT)
- נוי ראה מלחמת יום הכיפורים#שלב שלישי. הידרו - שיחה 01:13, 29 באפריל 2009 (IDT)
- מה שבטוח שהבית שאחרי כן, על לוקסמבורג, זה כבר מוגזם. לגבי מצרים - היו חששות מהמדענים הגרמנים במצרים, אבל לאו דווקא בכיוון של פצצה גרעינית ממש למיטב ידיעתי. אם אתה בענייני שירים עם רקע היסטורי, אתה מכיר את en:We Didn't Start the Fire (כאן המילים)? מי שמכיר היטב כל מושג ושם שמוזכר שם, בלי לבדוק בוויקיפדיה, יודע משהו על המאה ה-20. דב ט. - שיחה 22:05, 28 באפריל 2009 (IDT)
- לא חשבתי על זה ככה... תיארתי לעצמי שזה סתם מן מעבר כזה (בצורת ההגשה של לרר זה נראה די הגיוני). וזה מעלה שאלה אחרת: האם באמת הייתה תקופה בה ישראל חששה ברצינות מהפצצה מצרית פוטנציאלית? נוי - שיחה 20:59, 28 באפריל 2009 (IDT)