ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון150

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
דפי ארכיון של הכה את המומחה
ארכיון כללי
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10
11 12 13 14 15 16 17 18 19 20
21 22 23 24 25 26 27 28 29 30
31 32 33 34 35 36 37 38 39 40
41 42 43 44 45 46 47 48 49 50
51 52 53 54 55 56 57 58 59 60
61 62 63 64 65 66 67 68 69 70
71 72 73 74 75 76 77 78 79 80
81 82 83 84 85 86 87 88 89 90
91 92 93 94 95 96 97 98 99 100
101 102 103 104 105 106 107 108 109 110
111 112 113 114 115 116 117 118 119 120
121 122 123 124 125 126 127 128 129 130
131 132 133 134 135 136 137 138 139 140
141 142 143 144 145 146 147 148 149 150
151 152 153 154 155 156 157 158 159 160
161 162 163 164 165 166 167 168 169 170
171 172 173 174 175 176 177 178 179 180
181 182 183 184 185 186 187 188 189 190
191 192 193 194 195 196 197 198 199 200
201 202 203 204 205 206 207 208 209 210
211 212 213 214 215 216 217 218 219 220
221 222 223 224 225 226 227 228 229 230
231 232 233 234 235 236 237 238 239 240
241 242 243 244 245 246 247 248 249 250
251 252 253 254 255 256 257 258 259 260
261 262 263 264 265 266 267 268 269 270
271 272 273 274 275 276 277 278 279 280
281 282 283 284 285 286 287 288 289 290
291 292 293 294 295 296 297 298 299 300
301 302 303 304 305 306 307 308 309 310
311 312 313 314 315 316 317 318 319 320
ארכיון מתמטיקה
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10
ארכיון פיזיקה
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10
ארכיון ביולוגיה
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10
ארכיון פסיכולוגיה
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10

דף זה הוא דף ארכיון של דיון או הצבעה שהסתיימו. את המשך הדיון יש לקיים בדף השיחה של הערך או הנושא הנידון. אין לערוך דף זה.



תוכן עניינים

שאלה בכלכלה[עריכת קוד מקור]

אהלן, אם בריטניה תצטרף לגוש היורו, האם זה יהיה נכון לומר ש: בזכות העובדה שהריבית תהיה אחידה לכל אירופה, והמבטע הוא אותו מטבע אז הערך הריאלי של מוצרים יהיה דומה בכל הגוש. זאת משום שלהבדיל מסתם מדינה אחרת באירופה כמו קוסובו שבא לה להשתמש ביורו אבל יש בה ריבית אחרת לגמרי אז המוצרים שם יהיו במחירים שונים, כלומר כוח הקנייה יהיה שונה. לדוגמא: אם בצרפת-גרמניה סבון עולה 5 יורו, אז בגלל שהמבטבע והריבית זהות גם לבריטניה - גם שם זזה יעלה 5 יורו (נזניח את המרחק ומשתנים קטנים אחרים). לעומת זאת בקוסובו משתמשים ביורו, אבל יכול להיות שהריבית שם של הבנק המרכזי ממש גבוהה וכל יורו שם שווה הרבה מאוד מבחינת כוח קנייה - כי הם שמים את הכסף בחסכונות ארוכים טווח - ואז אפשר לקנות 2 סבונים. ושאר התנאים שווים, והמדד הוא תוצאה של הריבית. אני צודק? תודה מני111 - שיחה 16:03, 24 ביוני 2011 (IDT)

המחיר של מוצר לא תלוי רק במטבע. יין צרפתי למשל אפשר לייצר רק בצרפת, וכדי להעביר אותו לאנגליה צריך לבזבז דלק ואז הוא יעלה שם יותר כסף. זו רק דוגמה להמחשב שזה שמשתמשים באותו מטבע בשני מקומות ממש לא אומר שלמוצרים יש אותו ערך. 109.66.6.1 22:15, 24 ביוני 2011 (IDT)
למה ללכת רחוק?!
מה לדעתך קורה היום ביוון? מה לדעתך קורה היום בספרד? מה לדעתך עשוי לקרות באיטליה?!
בתוך גוש היורו המחירים של אותו המוצרים הם שונים.
נכון, מטבע וריבית הם גורמי מפתח בקביעת התנהגות ואופי של שוק, אך לא הגורמים היחידים.
המצב הכלכלי המקומי (אפילו ברמה העירונית) מכתב שינויים מקומיים - ובתורם אלו מכתיבים שינויים חקיקתיים (בדמות מסים והיטלים שונים).
דוד הירושלמי - שיחה 11:32, 25 ביוני 2011 (IDT)
תודה אבל לא הבנתם, ברור שיש עוד אין סוף גורמים שמשפיעים על מחירים. אבל אני אמרתי שאני מזניח אותם כדי - ללמוד על על עניין הריבית. אם נותנים לבריטניה להמשיך לשלוט בריבית במשק שלה, אבל היא מקבלת את היורו. כלומר אין לה שליטה על הדפסת יורו אלא לבנק האירופי המרכזי בפרנקפרוט, אבל יש לה שליטה על הריבית במשק. האם זה לבד יכול להשפיע על מחירים ריאליים .נניח שעולה 5 יורו לק"ג גבינה בגרמניה ו 5 באנגליה! אבל בגרמניה יהיו יותר 'יורואים' ולכן היורו בגרמניה יהיה שווה פחות ריאלית - לא נומינאלית כמובן.מני111 - שיחה 23:35, 25 ביוני 2011 (IDT)
היורו שווה אותו דבר בכל מקום, אבל מוצרים עולים כמות שונה של יורו במקומות שונים. אם יש אינפלציה ביורו, המחירים יעלו בגרמניה ובאנגליה באותה מידה. 109.66.6.1 00:20, 26 ביוני 2011 (IDT)
אז למה בריטניה רוצה לשמור על האפשרות לקבוע ריבית אם היא מצטרפת ליורו, אם ממילא זה לא יעזור לה לקבוע מחירים של מוצרים למשל. גם אם יהיו פחות יוראים בבריטניה והמחירים יצטרכו לרדת הם מיד יעלו בגלל שהולנדים יתחילו לקנות מבריטניה
כי ככה מדינות אחרות באיחוד האירופי יוכלו לגרום לאינפלציה מבלי שלבריטניה תהיה יכולת למנועה בעצמה את ירידת ערך המטבע שבה היא משתמשת. המטרה היא אף פעם לא "לקבוע מחירים" כמו ברשימת מכולת, אלא למנוע הידרדרות בערך המטבע. אם ממשלה היתה יכולה לקבוע מחירים למה שלא הכל יהיה זול - או יותר טוב: בחינם? ... 109.66.6.1 22:26, 26 ביוני 2011 (IDT)
לא הבנתי: "כי ככה..." כלומר שהיא שומרת לעצמה את האפשרות לקבוע ריבית? אם לא, על איזה ירידת ערך מטבע מדובר? הרי היא תשתמש ביורו. הריבית קובעת את שווי המטבע, כך שבעצם קביעת ריבית רק בבריטניה - לא תועיל לה בכלום, כי בנתיים בפרנקפרוט יקבעו את שער היורו לX דולר. מה שכן, שליטה על הריבית תתן שליטה לממשלה על שוק הנדל"ן הבריטי בגלל המשכנאות. תודה מני111 - שיחה 17:09, 27 ביוני 2011 (IDT)
אם בריטניה משתמשת במטבע משלה - לירה סטרלינג - היא יכולה להימנע מלגרום לאינפלציה. אם היא משתמשת ביורו אין לה אפשרות כזאת, הבנק המרכזי של האיחוד האירופי יכול לקבוע מדיניות שתוביל לירידה בערך היורו. אי אפשר לקבוע ערך אחד של יורו בבריטניה וערך אחר של יורו בשאר אירופה - זה אותו יורו! גרמני יכול ללוות אותו מבנק בריטי. 109.66.6.1 00:09, 28 ביוני 2011 (IDT)

ישראל ייבין = שמואל ארני?[עריכת קוד מקור]

ראו העריכה הזאת. מי יודע? אביעדוסשיחה כ"ג בסיוון ה'תשע"א, 18:45, 24 ביוני 2011 (IDT)

אני לא יודע לגבי המרקה הספציפי הזה, אבל לפי הספר "החרדים", של אמנון לוי, בעיתונות החרדית שמות עט הם דבר נפוץ בהרבה מאשר בעיתונות החילונית (כדי להסתיר את זה שאזרח עם פטור משירות צבאי עובד בעיתון ואינו תלמיד ישיבה). עִדּוֹ - שיחה 20:34, 24 ביוני 2011 (IDT)
מה קשור העיתונות החרדית...? אביעדוסשיחה כ"ג בסיוון ה'תשע"א, 17:47, 25 ביוני 2011 (IDT)

שמואל ארני היה שם העט של ישראל ייבין כאשר כתב ב סולם (כתב עט)

זנב של שממיות.[עריכת קוד מקור]

שזנב השממית נתלש ממנה הוא ממשיך לזוז ולהתפתל. מה ההסבר לכך? --Ban79 - שיחה 22:18, 24 ביוני 2011 (IDT)

העצבים שבזנב מגרים את השרירים שבו. עִדּוֹ - שיחה 22:46, 24 ביוני 2011 (IDT)

חיה מוזרה[עריכת קוד מקור]

http://a3.sphotos.ak.fbcdn.net/hphotos-ak-snc6/269721_1395667708862_1747309168_660059_3119954_n.jpg


מישהו יודע איך קוראים לחיה? תודה Nutcrucker - שיחה 12:59, 25 ביוני 2011 (IDT)

יכול להיות שזה ערצב הגינה או חרק דומה ממשפחת הערצביים--Assayas שיחה 14:51, 25 ביוני 2011 (IDT)

שאלה באלקטרוכימיה[עריכת קוד מקור]

אם נתון תא גלווני שרוצים להפוך את כיוון זרימת האלקטרונים בו (כלומר, להפוך אותו לתא אלקטרוליטי) ע"י חיבור סוללה - לאיזה חצי תא מחברים את ה-+ ולאיזה את ה--, ובעיקר - מדוע? תודה מראש

קינמון - כיצד לאמוד 5-8 גר'[עריכת קוד מקור]

באיזה כלי ביתי ניתן להיעזר כדי לשקול בערך 5-8 גר' קינמון טחון? (מספר כפית אפייה, גובה מסוים של קשית שקופה או כל דרך יצירתית אחרת). תודה רבה מראש על תשובה בדוקה ומהימנה. Rebecca - שיחה 23:23, 25 ביוני 2011 (IDT)

בכפית מדידה סטנדרטית (בת 5 מ"ל) יש 1.9 גר' קינמון טחון. בכפית ביתית יש בדרך כלל 3 מ"ל, שזה 1.1 גר' בכפית שטוחה. בהצלחה, -- ‏גבי‏ • שיח 17:47, 10 ביולי 2011 (IDT)

התאמה בין תוחלת חיים לבין דת[עריכת קוד מקור]

האם נעשו מחקרים שהשוו בין תוחלת החיים של קבוצות אוכלוסייה מסויימות לפי הדת אליה השתייכו, ומידת הדתיות שלהם (מאיש דת עד אתאיסט)? תודה, נו, טוב - שיחה 00:34, 26 ביוני 2011 (IDT)

כן, קראתי על מחקר כזה באחד מגליונות National geographic שיצא בעשור האחרון, אך לרוע המזל הגליון איננו בידי. המחקר הוכיח חד משמעית שתוחלת אנשים דתיים (אם אינני טועה המחקר נערך בין דתות שונות) ארוכה יותר מאשר תוחלת חייהם של אתאיסטים. דורש אמת - שיחה 18:08, 3 ביולי 2011 (IDT)
תודה. האם יש פרטים מזהים כלשהם שאתה זוכר מהגיליון, כגון איך (בערך) נראתה תמונת השאר, האם זו הגרסה האנגלית או העברית, וכו'? (לא הצלחתי למצוא את המאמר באתר הרשמי). נו, טוב - שיחה 13:59, 4 ביולי 2011 (IDT)
קראתי זאת בגליון העברי, אך כמדומני שזו היתה כתבה מתורגמת. אם זכרוני אינו מטעני בגליון השער היו מספר אנשים ונשים שחורי עור בבגדים ססגוניים המשתייכים לכנסיה מסויימת, הם היו שמחים, והלכו על חוף הים. דורש אמת - שיחה 14:03, 4 ביולי 2011 (IDT)

שאלה קלה במתמטיקה[עריכת קוד מקור]

למה ולא . איך מגיעים לזה. 79.176.213.26 10:13, 26 ביוני 2011 (IDT)

כי:. שלוםשיחה • כ"ד בסיוון ה'תשע"א • 10:39, 26 ביוני 2011 (IDT)
לא בדיוק. יש חישובת למקום הסוגריים. אני מניח שכוונתך היתה: או . זה כמובן לפי הזהות הלוגריתמית: או לפי חוקי חזקות. שואל/ת השאלה: אתה כנראה חישבת בטעות את דניאל ב. תרמו ערך 12:01, 26 ביוני 2011 (IDT)
כמובן, כוונתי היתה האפשרות השנייה שהצגת. שלוםשיחה • כ"ד בסיוון ה'תשע"א • 13:46, 26 ביוני 2011 (IDT)
בין כללי הקדימות בפעולות אפשר למצוא ש- . עוזי ו. - שיחה 14:14, 26 ביוני 2011 (IDT)

מה הקנטונים ושכונות הכי עשירות בשוויץ?[עריכת קוד מקור]

מה הקנטונים ושכונות הכי עשירות בשוויץ?

מתמטיקה- מחזורי, קבוע וחסום[עריכת קוד מקור]

שאלה של הגיון שמקורה במד"ר. אם אני יודע שפונקציה כלשהי חסומה- האם זה אומר שהיא קבועה או מחזורית? ואם בנוסף אומרים שלי שפונקציה זו היא פתרון של מד"ר לינארית?

האם יתכן מצב שבו יש לי מערכת מד"ר הנתונה על ידי מטריצה כך: ויהיה לה פתרון לא שאינו מחזורי או קבוע, אבל חסום? 109.64.212.180 15:34, 26 ביוני 2011 (IDT)

כן. תהי פונקציה לא מחזורית ולא קבועה. אז היא פונקציה חסומה ובדרך כלל לא מחזורית. ליאור ޖޭ • כ"ד בסיוון ה'תשע"א • 15:39, 26 ביוני 2011 (IDT)
הם יכול להיות פיתרון של מד"ר לינארית הומוגנית? 109.64.212.180 16:10, 26 ביוני 2011 (IDT)
נסה לחשוב מה יקרה אם תיקח מתנד הרמוני מאולץ (אנ') ותפעיל עליו כח לא קבוע ולא מחזורי. או אם תיקח מיתר חזק מאד, הקשור בשני קצותיו, ותרעיד אותו ע"י כח לא קבוע ולא מחזורי. אם איני טועה, שני המקרים מתוארים ע"י מד"ר לינארית לא-הומוגנית והפיתרון שלה חסום אך לא מחזורי. איני בטוח לגבי דוגמא למד"ר לינארית הומוגנית, אולי מתנד הרמוני קוונטי? ליאור ޖޭ • כ"ה בסיוון ה'תשע"א • 16:38, 26 ביוני 2011 (IDT)

זה נשמע מעניין. פונקציה חסומה לא חייבת להיות מחזורית או קבועה (גם פונקציה קבועה היא מחזורית). למשל הפונקציה חסומה, לא מחזורית, ולא קבועה בכל הישר הממשי. אם פונקציה היא חסומה ופותרת את המד"ר הלינארית ההומוגנית ‏ (כאשר A ממשי ושונה מ-0). אז היא בהכרח הפתרון הטריוויאלי . האינטואיציה שלי אומרת שהטענה שלך נכונה, אבל תצטרך להגדיר אותה יותר במדויק, כדי שנוכל להמשיך לדון בה.--גמדקנאי - שיחה 03:03, 1 ביולי 2011 (IDT)

חור בפונקציה[עריכת קוד מקור]

בישראל מלמדים תלמידים בתיכון את המושג "חור בפונקציה". לדוגמא, לפונקציה מלמדים שיש "חור" בנקודה x=2 בגלל ששם המכנה מתאפסת. אבל, פונקציה זאת שווה בדיוק לפונקציה והיא אנאליטית לחלוטין (לפי מיטב הבנתי). לא הצלחתי למצוא הגדרה מקבילה למושג "חור" בשום ספר מתימטיקה באנגלית. האם למישהו יש הסבר מי המציא את המושג, ועל סמך מה? --פלוני אלמוני - שיחה 15:41, 26 ביוני 2011 (IDT)

אני חושב שאתה צריך רק להאשים את המורה שלך שקרא לזה "חור". המונח המקובל הוא נקודה סינגולרית, ובמקרה שאתה מדבר עליו מדובר ב"סינגולריות סליקה". אני-ואתה שיחה 16:06, 26 ביוני 2011 (IDT)
הפונקציות אינן "שוות לחלוטין" - הן שוות מחוץ לנקודה x=2, שבה הראשונה אינה מוגדרת. עוזי ו. - שיחה 16:17, 26 ביוני 2011 (IDT)
הגבול קיים (וסופי) משני הצדדים. נניח שהגדרנו את הפוקציה ככה: עבור וגם . אם הפונקציה איננה רציפה, ואם c=2 הפונקציה רציפה. למיטב הבנתי זהו ההבדל היחיד שספרי אנליזה מגדירים לגבי פונקציות. העובדה שהמושג "חור" לא קיים (למיטב הבנתי) בספרי מתימטיקה בשפות אחרת (אנגלית/גרמנית/צרפתית) אומרת שהמושג לא שימושי, ואם כן, חבל שמשרד החינוך ממציאה הגדרות מתימטיות משלה.--פלוני אלמוני - שיחה 17:24, 26 ביוני 2011 (IDT)
האם מוכר לך מקור כתוב למלה "חור" בהקשר הזה? עוזי ו. - שיחה 23:05, 26 ביוני 2011 (IDT)
זה נקרא נקודת אי רציפות סליקה. דניאל ב. תרמו ערך 19:36, 26 ביוני 2011 (IDT)

סיומת בשמות אנגליים[עריכת קוד מקור]

מה משמעות או מקור הסיומת "האם" בשמות אנגליים כגון בירמינגהאם, ווסטהאם, בקינגהאם בקהאם וכו' ? AaronShapira - שיחה 16:10, 26 ביוני 2011 (IDT)

אני זכרתי שמדובר על "כפר". במילון כתוב שזה כנראה דווקא home.‏ Tzafrir - שיחה 18:54, 26 ביוני 2011 (IDT)
תודה. AaronShapira - שיחה 08:08, 27 ביוני 2011 (IDT)

מדבר בפולין?[עריכת קוד מקור]

קראתי על מדבר בפולין ואני מתקשה להבין איך יכול להיות מדבר ועוד כלכך גדול בארץ הזאת?.

היכן קראת על מדבר בפולין?--Assayas שיחה 16:31, 26 ביוני 2011 (IDT)
יש אזורי ביצות לא מיושבים, אך לא מדבר במובן של מקום חסר־משקעים. נת- ה- - שיחה 16:47, 26 ביוני 2011 (IDT)
מדבר בפולין: en:Błędów Desert. לא משהו רציני במיוחד, אבל בכל זאת המדבר הכי גדול במרכז אירופה לפי הויקי האנגלית. Corvus,(שיחה) 17:14, 26 ביוני 2011 (IDT)
מעניין --Assayas שיחה 18:39, 26 ביוני 2011 (IDT)

הון־שלטון־עיתון[עריכת קוד מקור]

חוץ מזה שזה חרוז־תפוז, האם יש שם לתופעה שבה קשרי הון־שלטון מתפשטים גם לתחום התקשורת, כלומר מצב בו גופי תקשורת ימנעו מפרסום מוצדק בגנותם של בעלי הון או אנשי שלטון, או להפך, יפרסמו באופן חיובי ובלתי מוצדק עקב קשרים ידידותיים מדי או אינטרסים עסקיים ושלטוניים שונים? האם זה נכנס בהגדרה הבסיסית של הון־שלטון? נת- ה- - שיחה 16:47, 26 ביוני 2011 (IDT)

עקום אליפטי יציב למחצה[עריכת קוד מקור]

מישהו יכול להסביר מה זה "יציב למחצה" ? בערך על עקום אליפטי, שאליו מפנה הקישור הכחול, לא מצאתי הסבר. 81.218.200.112 17:29, 26 ביוני 2011 (IDT)

זה תנאי טכני קצת מסובך. עקום אליפטי המוגדר מעל השלמים הוא יציב למחצה אם בראשוניים p שבהם הרדוקציה שלו בעייתית (כלומר, אינה עקום חלק), אין נקודות חוד אלא לכל היותר נקודות כפולות. עוזי ו. - שיחה 19:02, 26 ביוני 2011 (IDT)

קול רדיופוני[עריכת קוד מקור]

שלום למומחה...

אני מעוניין להיות ברדיו כשאהיה גדול, כיצד אוכל לדעת אם ניחנתי בקול רדיופוני? תודה... 77.124.51.7 18:35, 26 ביוני 2011 (IDT)

אם אתה עדיין "קטן", תאלץ לחכות שיתחלף קולך לגמרי. אחרי שזה יקרה, תדע שניחנת בקול רדיופוני, אם תשמע הערות נלהבות מרובות בנושא מהסובבים אותך.--גמדקנאי - שיחה 19:23, 28 ביוני 2011 (IDT)

האם מותר להשתמש בתמונות מויקיפדיה לצורך לימודי ולא רווחי?[עריכת קוד מקור]

אני מעלה חומר לימודי לאתר של מנהל החינוך הדתי וברצוני להשתמש בתמונות מאתר ויקיפדיה. האם מותר לי? חשוב לציין שהמטרה היא לימודית בלבד ולא רווחית.

אודה על תשובה מהירה. "212.76.122.110 19:30, 26 ביוני 2011 (IDT)"

מותר גם לשימוש רווחי בשני תנאים:
  • ציון קרדיט ליוצר התמונה ואזכור הרישון
  • פרסום יצירה נגזרת תחת אותו רשיון. לדוגמא, ביצוע עבודת עריכה לתמונה שנלקחה מויקיפדיה מחייב את שחרור היצירה הנגזרת תחת אותו רשיון.
זה הכלל העיקרי למרבית התמונות בויקיפדיה, תמונות ברישוי CC-BY-SA-3.0. שים לב שישנם תמונות חסרות כל זכויות יוצרים עבורם אין כל הגבלה, ותמונות בשימוש הוגן שאסור להשתמש בהם למטרות שאינם עולות בהגדרת השימוש ההוגן, בלי רשות בעלי הזכויות. נת- ה- - שיחה 19:37, 26 ביוני 2011 (IDT)
הקש על התמונה פעם אחת כדי לברר איזה רישיון שימוש תקף לגביה.

אם אני משתמש בתמונה מויקי בעובדה להגשה (צורך לימודי טהור)- האם אני חייב לציין זאת? 79.180.201.19 17:35, 27 ביוני 2011 (IDT)

כנראה שכן. הקש על התמונה פעם אחת. התמונה תיפתח מחדש בחלון החדש ותחתיה יופיעו תנאי הרישיון הנוגעים לתמונה הזו. תוכל להשתמש בתמונה לפי תנאי הרישיון הללו. לחיצה נוספת על התמונה תגדיל לך אותה לגודל המירבי שלה. ליאור ޖޭ • כ"ו בסיוון ה'תשע"א • 18:09, 27 ביוני 2011 (IDT)

האם יש חוקים נגד רעש בלילה?[עריכת קוד מקור]

האם בארץ קיים איזה חוק שעוזר לאנשים לישון בלילה בביתם? נגיד השכנים מארגנים מסיבה למשך כל הלילה בה הם שמים מוזיקה שכל השכונה שומעת ( או עוד יותר גרוע משתכרים ומנסים לשיר). מה הנוהל? להזמין משטרה? האם הם יעשו משהו? האם יש איזה חוק שאם המשטה לא עשתה כלום (שזה רוב הסיכויים), אז אני יכול להתלונן על השוטרים? 79.182.198.168 23:09, 26 ביוני 2011 (IDT)

מניסיון שלי (משני הכיוונים) המשטרה כן עושה. זה מטבטא בחלוקת דו"חות.. גיל תיכון שכבר לא בגיל תיכוןשיחה 01:28, 27 ביוני 2011 (IDT)
באמת? מה החוק שעליו עוברים הרועשים? 79.182.198.168 09:07, 27 ביוני 2011 (IDT)
חוק הרעש. בגדול, אסור להרעיש בין השעות 22:00-6:00. גם מניסיוני פניה למשטרה אפקטיבית. דניאל ב. תרמו ערך 09:39, 27 ביוני 2011 (IDT)
לפי דעתי זה מ 11 בלילה (לא כולל נדמה לי בחמישי בלילה ו/או מוצאי שבת, שאז זה מחצות), וגם אולי משתיים עד ארבע אחר הצהרים. emanשיחה 02:15, 28 ביוני 2011 (IDT)

ישנם חוקי עזר עירוניים המטפלים בדבר...89.138.149.60 17:29, 27 ביוני 2011 (IDT)

למיטב ידיעתי יש חוק בנושא, אך בפועל - תלוי מה מקור הרעש. באם מדובר ברעש מדיסקוטק או מסיבה כלשהי, המשטרה תטפל בזה, אך באם מדובר במואזין - ברוב המקרים המשטרה תתעלם ו/או תפעל בעצלתיים. אפשר לדבר עם הגב' יעל ענתבי מוועד שכונת פסגת זאב בירושלים שניסתה ללא הצלחה לטפל בנושא. דורש אמת - שיחה 14:06, 4 ביולי 2011 (IDT)

איפה יותר משתלם כלכלית לחיות? שוויץ או ארה"ב?[עריכת קוד מקור]

הבנתי שיש מיסוי מאוד נמוך בשוויץ על המשכורת אבל היא מדינה יקרה וארה"ב בערך הפוך יש נתונים יותר מדוייקים על הנושא?

קרש\לוח של עצומה[עריכת קוד מקור]

איך קוראים בלעז לקרש הזה עם החצי עיגול והחור בסופו, שמשמש להווה לוח שעליו מניחים דף של עצומה?...

הנה דוגמה דומה לזה;

http://www.womenaredefectivemales.com/wp-content/uploads/2010/04/petition1.jpg

אני רוצה להזמין כזה מהאינטרנט, חיפשתי בכמה חנויות גדולות ולא מצאתי כזה בארץ..

אני מכיר את זה בתור בלוק188.120.133.98 17:09, 27 ביוני 2011 (IDT)
חברות לציוד משרדי מכירות את המוצר הזה כ"לוח לחצן". עוזי ו. - שיחה 23:48, 28 ביוני 2011 (IDT)

שם באנגלית?. בברכה 79.179.8.59 02:11, 29 ביוני 2011 (IDT)

Clipboard. yanshoofשיחה • 12:56, 29 ביוני 2011 (IDT)

מדוע מקלות קינמון מתוקים?[עריכת קוד מקור]

מקלות קינמון שאני קונה מתוקים מבפנים. זה טבעי?

סטודנט חופשי[עריכת קוד מקור]

מה זה ההומור השחור "סטודנט חופשי"? מאיפה זה בא? האם הכוונה לסטודנט בסמסטר 10 בתואר תלת- שנתי? ~ סטודנט

אני חושב שהכוונה ל"שומע חופשי" שמוליק - שיחה 21:10, 27 ביוני 2011 (IDT)
את המונח הבנתי רק בזמן האחרון, בשנתי האחרונה בתואר.
במהלך כל התואר שלי היה רק קורס אחד (סמינריון) בו היתה נוכחות חובה.
מעבר לכך, אין באמת חיוב להכנס לשיעורים, או להיות מסוגל לזהות את פרצופו של המרצה.
בכל אופן, עם השנים המרץ פוחת, ושיעור התפוסה בקורסים של תלמידי השנים המתקדמות הוא נמוך מאוד (פחות מ-50% מן הרשומים לקורס, לפחות נכון לתואר שאני למדתי).
אני מאמין שהדבר נכון לכל תואר בחוג גדול, בו אפילו לקורסים הקטנים ביותר רשומים 30 איש; כאשר קורס הומה יכול להגיע גם ל-450 איש [כפי שהיה בתואר שלי].
בכל אופן, בשנתי האחרונה לתואר, הייתי מגיע ל-3 הרצאות שבועיות בדיוק. וזה מה שקוראים... סטודנט חופשי.
אך עדיין לא הייתי קורא לזה "חופשי". אני גם הייתי הולך ל 3 הרצאות שבועיות, אבל הייתי לומד בבית לפחות 8 שעות ביום (כולל להכין מטלות). יכול להיות שאתה לא מגיע פיזית לאוניברסיטה, אבל אתה עדיין לא חופשי... ~סטודנט2

איזה עץ זה?[עריכת קוד מקור]

נמצא באוניברסיטת תל אביב [1] תודה

צאלון נאה

באיזה מדינות בעולם זיהוי כתב יד על ידי גרפולוג נחשב ראייה במשפט פלילי?[עריכת קוד מקור]

באיזה מדינות בעולם זיהוי כתב יד על ידי גרפולוג נחשב ראייה במשפט פלילי?

נזגרת של חזקה[עריכת קוד מקור]

למה נגזרת של זה עם לוג 5 והחזקה לא יורדת? 109.65.210.91 16:16, 28 ביוני 2011 (IDT)

אני מניח שכוונתך ב"החזקה יורדת" היא שהמעריך בנגזרת הוא x-1. זה קורה רק כאשר גוזרים פונקציה שבה מעריך קבוע (למשל כאשר n מספר קבוע!). במקרה שלפנינו המעריך הוא משתנה x ולא ניתן לגזור את הביטוי כאילו היה קבוע. ההגדרה של הפונקציה הזו היא . בצורה הזו קל לגזור לפי כלל השרשרת: . דניאל ב. תרמו ערך 16:28, 28 ביוני 2011 (IDT)
הסיבה היא שעבור ערכים קטנים מאד של h, היחס מתקרב דווקא ל- . הקבוע מיוחד בזה שרק עבורו . עוזי ו. - שיחה 16:57, 28 ביוני 2011 (IDT)

שחיטה כשהבע"ח אינו מורדם?[עריכת קוד מקור]

לפי מה שהבנתי בחדשות של 19:00 של היום, השחיטה היהודית דורשת שצריך לשחוט את הבע"ח כשהוא עדיין חי. למה זה מתקיים עדיין? זה רק אני או שמשהו לא תקין כאן? 79.178.213.73 19:07, 28 ביוני 2011 (IDT)

מה בדיוק השאלה? שחיטה היא פעולה שתכליתה להרוג בעל חיים, איך אפשר לשחוט פגר שכבר לא חי? נת- ה- - שיחה 19:12, 28 ביוני 2011 (IDT)
אם כוונת השואל היא לשאול האם השחיטה היהודית מוסיפה להתבצע כהלכתה אע"פ שיש כיום דרכים מהירות יותר להריגה, הכרוכות בסבל פחוּת, הרי שהתשובה היא כן. אביעדוסשיחה כ"ז בסיוון ה'תשע"א, 19:26, 28 ביוני 2011 (IDT)
השאלה שלי היא האם השחיטה מתבצעת במינימום סבל? (כמו ש אביעדוס אמר). אני יהודי ואני חושב שכן צריך לשמור על המנהגים היהודיים, אבל יש דברים במדינה הזאת שעדיין לא השתנו בגלל רבנים קיצוניים. אם לא שמת לב (נת- ה-), אנחנו מתקדמים ולא נשארים מאחור - וזאת הסיבה שאתה לא סוקל באבנים אנשים שהואשמו בגניבה. 79.178.213.73 23:28, 28 ביוני 2011 (IDT)
מתי סקלנו אנשים שהואשמו בגניבה? עוזי ו. - שיחה 23:46, 28 ביוני 2011 (IDT)
כתבתי לפני התנגשות עריכה: על פי התיאורים בספרו של ג'ונתן ספרן פויר, "לאכול בעלי חיים", עיקר הסבל נגרם לחיות בתהליך גידולן המתועש והמנוכר, בהובלה לבית המטבחיים, בדרך לשחיטה ומיד לאחריה. רבים מגורמי הסבל העצום המתוארים בספרו אסורים על פי ההלכה היהודית (ראה צער בעלי חיים (יהדות)), התפתחו במאה השנים האחרונות ואינם אופייניים למסורת היהודית. הסיבה היחידה שהם מתקיימים היא כי הצרכן מעדיף לדרוש מזון זול מאשר מזון בריא או מוסרי.
פרט לכך, לפי ההלכה הרבנית, שחיטת בהמה בהיריון חלה גם על העובר שברחמה. כך שבמידת הצורך ניתן להרבות עדרים על גבי עדרים של בהמות שחוטות, מותרות לאכילה עוד בחייהן, אותן תוכל להרוג בדרך החביבה עליך. אך המוצא ההלכתי הזה עדיין לא עונה על השאלה הפשוטה: מי יתקע לכפך שהבהמה סובלת פחות מהדרך החדשה בה בחרת לשים קץ לחייה? ליאור ޖޭ • כ"ז בסיוון ה'תשע"א • 23:52, 28 ביוני 2011 (IDT)
עוזי ו.)נתתי דוגמה לכך שלא כל הדברים שכתובים בתנ"ך צריכים להתקיים. תקרא לזה זכויות, מוסריות או איך שאתה רוצה, אבל יש דברים שלא צריכים להתקיים מבלי להסביר אותם. אני לא בקי בתנ"ך, אבל מי שכן - יוכל לתת לך את הפסוק שבו יש מקרה שצריך לסקול אישה בגלל שבגדה בבעלה.79.178.213.73 00:02, 29 ביוני 2011 (IDT)
אז לא סקלנו אנשים שהואשמו בגניבה? עוזי ו. - שיחה 12:38, 29 ביוני 2011 (IDT)
לא. אבל זה נראה (מאיך שאתה שואל את השאלה) שלסקול נשים בוגדות זה בגדר סביר. (אבל כן, כנראה ניצחת את הדיון הקודם) 79.178.213.73 12:56, 29 ביוני 2011 (IDT)
(למשתמש: ליאור) אם תהליך גידולן גם גורם סבל זה רק מחזק את מה שאני אומר. יש לגרום לכך שיהיה מינימום סבל לרצח הזה (עד אשר יגדלו רקמות בשר המעבדות - אני מקווה). לגבי איך אני יודע מה גורם פחות סבל? אני יודע שאם היו שואלים אותי איך הייתי רוצה להישחט(אם אין ברירה), כאשר אני מורדם\מת\לא-בהכרה או כאשר אני חי ומרגיש, אז אני בטוח שהייתי מעדיף את האופציה הראשונה. 79.178.213.73 12:58, 29 ביוני 2011 (IDT)
אתה יכול להימנע מגרימת סבל לחיות על ידי הימנעות מאכילתן. אתה יכול לקבוע סף סביר לסבל הנגרם לחיות אם תרכוש רק בשר שהופק מחיות שזכו לתנאי מחייה סבירים. יש אנשים שעושים כך או כך, וחלקם היחסי של היהודים בקרבם גבוה, למיטב ידיעתי, מחלקם היחסי באוכלוסיה הכללית של העולם המערבי.
בלי קשר לכשרות, עדיין לא הבנתי איך אתה מציע להביא את החיות לכדי אובדן הכרה או מוות באופן שימזער את סבלן. למיטב ידיעתי, אסור למכור בשר חיה שסוממה לפני הריגתה, כך שכל החיות שאכלת בחייך לא הורדמו בטרם המתתן, בין אם אכלת בשר כשר או לא. בפרט אם אכלת בשר לא כשר, יתכן שמקורו בחיה שבותרה במסור חשמלי בעודה בחיים, לפחות לפי העדויות הרבות שאסף ספרן פויר. שלא לדבר על הסבל העצום הנגרם לדגים, בין אם גודלו בחוות או נצודו בים. ליאור ޖޭ • כ"ח בסיוון ה'תשע"א • 16:08, 29 ביוני 2011 (IDT)
זוהי דוגמא מצויינת לכך שהקודקס ההלכתי שהחל להתהוות בתקופת המשנה, ואשר נשען, בין היתר, על שקלא וטריא לוגיים (בהשפעת ההפילוסופיה היוונית), התנתק מהאתוס שקדם לו. הבסיס האתי-דתי-פולחני הקדום של מנהג השחיטה, מתייחס לבהמה בתור שכזו - "הדם הוא הנפש", ואינו תלוי במעמדה הלוגי-משפטי של הבהמה. בנצי - שיחה 15:26, 30 ביוני 2011 (IDT)
לשואל הנכבד, מכיוון שרבים מאמינים שהתורה היא נצחית, וככזו היא רלוונטית גם בדורנו המתקדם, משכך המצווה לשחוט בעל חי כהלכתה, תקפה גם היום, וההלכה אכן דורשת לשחוט את הבעל חי, כשהוא לא מורדם ולא מונשם. בין אם נגרם צער לבעל חי, ובין אם לאו, מאמינים המאמינים, כי בורא העולם, העניק את הזכות לבני אדם, לאכול בעלי חיים, כאשר יהודים מצווים לאכול רק בעלי חיים כשרים, ושאר העולם, ללא הגבלה. בברכה. טיפוסי - שו"ת 18:13, 10 ביולי 2011 (IDT)

מה המשמעות של "מזו"?[עריכת קוד מקור]

קראתי על "מזו-תרפיה" ולא בדיוק הבנתי על מה מתבססת השיטה, וגם על "מזו-סופרנוס", הבורות הזו מאד מאד מפריעה לי. תודה לכולם. 109.67.3.117 03:18, 29 ביוני 2011 (IDT)

החדרת חומרים פעילים כמו ויטמינים, מינרלים וחומצות אמינו בהזרקה לדרמיס, שכבת העור האמצעית (מזו = אמצע). -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
ראה גם מצו סופרן. עוזי ו. - שיחה 12:39, 29 ביוני 2011 (IDT)
המונח מזו או מסו (או מצו, במרכז אירופה) מקורו במסוס, ביוונית, ומשמעו בין או בין לבין. לא בדיוק אמצע. ראה, ביחוד, מסופוטמיה, שמשמעותו בין הנהרות. בנצי - שיחה 17:45, 29 ביוני 2011 (IDT)

חיתוכים והרכבות[עריכת קוד מקור]

יש את המשפט שאם לשני מצולעים מישוריים יש אותו שטח, אז אפשר לחתוך אחד לחלקים ומהם להרכיב את המצולע השני. האם זה נכון גם בגיאומטריה ספרית (על פני כדור)? --84.229.107.86 10:03, 29 ביוני 2011 (IDT)

שאלה מעניינת. ראה חידות חיתוך והרכבה#הפיכת צורה אחת לאחרת לתאור מפורט של התוצאה המישורית. אם תגלה מה קורה בגיאומטריה הספרית, אתה מוזמן לעדכן שם. עוזי ו. - שיחה 12:43, 29 ביוני 2011 (IDT)

מי אמר למי ובאיזה הקשר :)[עריכת קוד מקור]

"מעולם לא סיימנו את מלחמת העצמאות" (או משהו בסגנון, אני לא זוכר את הציטוט המדוייק). מי אמר את זה ומה הציטוט המדוייק? תודה, אבישי.

האם אתה יודע או יכול להעריך מתי ? איפה שמעת את הביטוי ? בנצי - שיחה 17:38, 29 ביוני 2011 (IDT)
בני פלד על זה שאנו ועד קהילה? Shannen - שיחה 18:26, 29 ביוני 2011 (IDT)

חסם תחתון לפונקציית אוילר[עריכת קוד מקור]

מהו החסם התחתון אסימפטוטית עבור הפונקצייה הנ"ל? אם הבנתי נכון את הערך באנגלית (וגם מתוך בדיקה לא מחייבת) מדובר ב השאלה היא אם יש הוכחה. שלוםשיחה • כ"ז בסיוון ה'תשע"א • 13:30, 29 ביוני 2011 (IDT)

היחס שווה למכפלה כשעוברים על כל הגורמים הראשוניים של n, ולכן, על-מנת לחסום את היחס הזה, צריך להבין איך מתנהגות המכפלות האלה כשעוברים על כל הראשוניים. התשובה כתובה (עכשיו) בערך פונקציית אוילר; ראה Hardy and Wright, משפט 328 (ההוכחה בסעיף 22.9). עוזי ו. - שיחה 14:59, 29 ביוני 2011 (IDT)
תודה. שלוםשיחה • כ"ז בסיוון ה'תשע"א • 15:15, 29 ביוני 2011 (IDT)

איך פיזיקה מסבירה את החתול?[עריכת קוד מקור]

איך מכניקה מסבירה את היכולת של חתול להיהפך מיוזמתו תוך כדי נפילה חופשית? החתול לא מפעיל כוח על הסביבה (ולכן לא מקבל כוח ממנה לפי ניוטון 3). האם החיכוך עם האוויר והצורה האיוורודינמית של החתול הופכים אותו? נשמע לי לא הגיוני, כי הוא מסוגת להתהפך גם בגבהים נמוכים יחסית (כחצי מטר). איך הוא עושה את זה?109.64.207.74 14:24, 29 ביוני 2011 (IDT)

ראה/י כאן. בכל מקרה, לפיזיקה יש בעיות גדולות יותר עם חתולים. דניאל ב. תרמו ערך 14:33, 29 ביוני 2011 (IDT)
או משעשעות יותר... שדדשכשיחה • כ"ז בסיוון ה'תשע"א •
אכן, המקור הראשון שנתת נותן הסבר מקיף ומלא, ואין מה להוסיף. לגבי הבעיה 'הגדולה יותר', זו אינה בדיוק בעייתו של החתול, אלא של הצופה המודד. בנצי - שיחה 17:14, 29 ביוני 2011 (IDT)
דבר נוסף שלא מצויין בקישור הוא שהחתול משתמש בזנב שלו שהוא שריר חזק ומכאן גם בעל צפיפות יותר גבוהה מיתר הגוף והוא מסובב את הזנב בניגוד לכיוון סיבוב הגוף דבר הפועל כמו גלגל תנופה ועוזר לגוף להסתובב, כמובן גם כאן מאותם שיקולים של תנע זוויתי. ♠ גיל כ. (שיחה) ♠ 18:16, 29 ביוני 2011 (IDT)

שאלה לדוברי יוונית[עריכת קוד מקור]

מהו המונח היווני לניצחון העברי ? איך כותבים אותו ביוונית, ואיך נראה התעתיק שלו לעברית ? לאחר שתתברר נקודה זו, תיתכן הפתעה מעניינת. בנצי - שיחה 17:34, 29 ביוני 2011 (IDT)

בדיוק בשבילך המציאו את גוגל תרגום: νίκη - שהוא גם שמה של אלת הניצחון - ניקֶה. דניאל צבישיחה 17:47, כ"ז בסיוון ה'תשע"א (29.06.11)
תודה. איך לא חשבתי על זה. בהרבה מקרים, גם שיודעים על קיומו של כלי, עד שלא משתמשים בו, לא מפנימים. בכל מקרה, שאלה היא שאלה והיא במקומה, ביחוד, בשל חלקה האחרון. מסתבר, שהמונח העברי מקורו ביוונית (שים לב לפרטי התשובה שלך ולמבנה המילה), אחרי גלגול בלשני שעל יסודותיו לא אעמוד עתה. זאת, בניגוד לאבן שושן, בין היתר, המייחס את המונח לשורש נצח. כן, מסתבר שגם אבן שושן הגדול, טועה לפעמים. הופתעתי בעצמי, בהרצאה שניתנה בחנוכה בשנה שעברה, במודיעין, בכנס ארכיאולוגי שעסק בתקופת החשמונאים וביישובי החשמונאים בסביבה. אכן, המילה מופיעה לראשונה בתקופת המשנה. עכשיו, אחרי שעזרת להרים לי להנחתה, גם אתה מתוגמל במשהו מעניין, בלשנית לפחות. בנצי - שיחה 18:04, 29 ביוני 2011 (IDT)
בנצי, דברים מעניינים. זו השערה שלך? הדברים הועלו בכתובים? אשמח לשמוע על פרטיהם, ואני מניח שאני לא היחיד. משתמש Rex מחוץ לחשבון.
אם תחזור ותקרא את הודעתי, תראה שאני מצטט ארכיאולוג המתמחה בכך. ראה גם את תגובתי להלן. בנצי - שיחה 15:06, 30 ביוני 2011 (IDT)
הסיומת "וֹן" קיימת ביוונית. את המעתק ק-->צ אני יכול לקבל. התוספת של העיצור ח נראית לי לא סבירה בעליל. יש לציין שהמילה ניקה, בהגייתה המודרנית ניקי, נמצאת בשמה של העיר סלוניקי (או ת'סלוניקי), זה בוודאי יעזור לך להזכר בכך בעתיד.--גמדקנאי - שיחה 02:38, 30 ביוני 2011 (IDT)
לרקס (חבל שאין לך חתימה מלאה כאן, כך שניתן יהיה לפנות אליך בעתיד) ולגמד הקנאי: כפי שציינתי בתשובתי הקודמת, דבריי מסתמכים על הרצאתו של ארכיאולוג, בכנס האמור, המתמחה ב'ארכיאולוגיה' לשונית. אינני זוכר את שמו. עלי לחפש את הרשימות שלי מאותו כנס. לגבי ון, התגלגלותה של ח פנימה, וכיוב' היבטים אבולוציוניים-לשוניים, לא אוכל להביע דעה מלומדת. אשתדל למצוא את הרשימות שלי ואת פרטי האיש, וכך נוכל להחכים יותר. מן הסתם, ברגע שאדע את שמו, אוכל להגיע למאמר/ים בו/הם נדונה סוגיה זו. בנצי - שיחה 15:06, 30 ביוני 2011 (IDT)
מן הסתם כוונתך ל"כנס מורשת מודיעין (וחנוכה)", ולפי החשבון, אשתקד היה זה הכנס ה-7. פרסום על התקצירים של הכנס יוצא מידי שנה, אולם של הכנס האמור עדיין לא יצא ככל הנראה (אין עדיין בספרייה הלאומית ו/או בספריות האוניברסיטאיות). Rex (שיחה | תרומות | מונה) מחוץ לחשבון. 23:40, 1 ביולי 2011 (IDT)

דרך מהירה לחישוב אינטגרל של שורש במכנה[עריכת קוד מקור]

איך ניתן לחשב אינטגרל לביטויים עם שורש כמו: integral(1/((1+x^2)^0.5))dx . אם כתובים את הביטוי שכתבתי ב wolframalpha, זה נראה יותר נורמלי. תודה 89.139.30.137 18:15, 29 ביוני 2011 (IDT)

במצב כזה, הצבה טובה תהיה x=sinh(u) (החלפת משתנים שמביאה את האינטגרל לצורה טריוויאלית). במקרים כאלה באופן כללי רצוי לעשות הצבות טריגונוממטריות או היפרבוליות (כתלות בסימנים וכד'). ירוןשיחה 21:48, 30 ביוני 2011 (IDT)
הבה נלטכה: את הביטוי. במקרה זה האינטגרל הוא שכן (ראה בערך נגזרת וכן שיטות אינטגרציה). בברכה, MathKnight הגותי (שיחה) 21:56, 30 ביוני 2011 (IDT)
המרצה שלי למישדי"פ כתב (בלי הסבר, בטענה שזה מיידי) שהאינטגרל הוא: |ln|x+(1+x^2)^0.5 . יכול להיות שהוא טעה? 85.65.160.250 01:28, 2 ביולי 2011 (IDT)
שתי התשובות נכונות.

סקיפ נחמיה ג'יימס - מוצא יהודי ?[עריכת קוד מקור]

שלום, אני תוהה בעקבות השם האמצעי של סקיפ- "נחמיה" ג'יימס, האם יש לו שורשים יהודיים? וגם שמתי לב שלפעמים יש לו בשירים סילסולים המזכירים חזנות יהודית. האם מישהו יכול לדבר קצת על יהדות אפריקה? בברכה, Nimrod333 - שיחה 00:00, 30 ביוני 2011 (IDT)

נחמיה היה שמו הפרטי, ואילו "סקיפ" כינויו. הבחור לא היה יהודי אלא נוצרי, ואפילו היה לו תפקיד בכנסיה. הוא אמנם שחור, אבל אמריקאי, כך שלא סביר בכלל שיש לו קשר ליהדות אפריקה.--גמדקנאי - שיחה 02:31, 30 ביוני 2011 (IDT)
מעניין, תודה רבה. בבברכה Nimrod333 - שיחה 12:19, 30 ביוני 2011 (IDT)
החזנות היהודית היא באמת ליטורגית, כלומר מושפעת מאד ממוזיקה כנסייתית ואין כל פלא שאם הוא היה רגיל לשיר בכנסייה שומעים בשירתו מוטיבים שמזכירים את החזנות ה"יהודית". Samuels - שיחה 15:48, 5 ביולי 2011 (IDT)

מתי ממש קר בדרום מזרח אסיה אם בכלל?[עריכת קוד מקור]

אנחנו רוצים ליסוע לתאילנד בתקופה שלא יהיה חם אלא שיהיה קריר ונעים כמו באביב? ובכלל האם קר שם או אם בכלל יש חורף באזור הזה?

בעיקרון העונות בתאילנד (כמו בכל האזור) מתחלקות ליבשה ורטובה, והפרשי הטמפרטורות לא גדולים (ראי גם, [2]). בעיקרון, דצמבר ינואר פברואר זאת העונה היבשה ותקופת שיא התיירות, ואז גם יותר "קר" בתאילנד, ומנסיוני, בצפון (פאי נניח), אף תידרשי לבגדים ארוכים בשעות הלילה (ביום עדיין חם), באיים חם גם בלילות. בברכה, --איש המרק - שיחה 09:37, 30 ביוני 2011 (IDT)
כל המידע כאן--http://www.tmd.go.th/en/

האם למילה האנגלית Mayhem יש שורש עיברי עתיק?[עריכת קוד מקור]

לפי מורפיקס, פירוש המילה הוא "מהומה". אם כך, יכול להיות שהיא גלגול של מילה יוונית קדומה שהיתה מקורבת למילה העברית?. תודה.

בדיקה בויקימילון (וגם במילונים אחרים), מראה שמקור המילה mayhem עובר דרך maidijanan בשפה פרוטו-גרמאנית, שפירושה "לפצוע". זאת בתורה באה מהשורש mei בשפה פרוטו-הודו-אירופאית, שפירושו "לשנות". לפיכך, הדמיון בצליל מקרי.--גמדקנאי - שיחה 06:35, 30 ביוני 2011 (IDT)

‫מדוע לא כותבים יותר שירים עבריים עם אקורד מוקטן?‬[עריכת קוד מקור]

‫מדוע לא כותבים יותר שירים עבריים עם אקורד מוקטן?‬ Gil mo - שיחה 10:06, 30 ביוני 2011 (IDT)

  1. עדיין כותבים, מי אמר שלא? (כל שיר של מתי כספי, למשל, שעדיין כותב)
  2. מדובר ברכיב שהוא טיפה מורכב עבור מוזיקה פופולרית, ולכן הוא לא נפוץ בה
  3. עם השנים שירים עם לחן מורכב פינו את הבמה לטובת שירים פשוטים יותר. זה מה שהקהל רוצה. למה? שאל את שלמה גרוניך.

--גמדקנאי - שיחה 21:48, 30 ביוני 2011 (IDT)

האם זה אומר שהאנשים נעשו יותר פשוטים? Gil mo - שיחה 00:10, 1 ביולי 2011 (IDT)
הם תמיד היו פשוטים.--גמדקנאי - שיחה 02:35, 1 ביולי 2011 (IDT)

בשיר של נתן גושן "את כל מה שיש לי" שיצא לפני כמה חודשים יש אקורד מוקטן. Nutcrucker - שיחה 13:30, 1 ביולי 2011 (IDT)

פירוק גליקוגן[עריכת קוד מקור]

קראתי את הערך "גליקוגן", אך לא הבנתי האם ניתן לאמר שבתקופת צום הגוף מפרק יותר גליקוגן כי אין לו גלוקוז זמין? תודה 132.72.41.147 14:21, 30 ביוני 2011 (IDT)

התכנסות במ"ש[עריכת קוד מקור]

כתוב בערך " נסתכל בסדרת הפונקציות המוגדרת בקטע . הסדרה מתכנסת נקודתית לפונקציית האפס" למה?

כי, כידוע, . בברכה, נו, טוב - שיחה 21:31, 30 ביוני 2011 (IDT)
כי לכל , סדרת הערכים הולכת ויורדת אל מתחת לכל מספר חיובי. עוזי ו. - שיחה 22:34, 30 ביוני 2011 (IDT)

טמפרטורת המחשב[עריכת קוד מקור]

יש לי מחשב חדש, dell inspiron n4030, עם מעבד intel core i3, ויש לי חשד שהוא מתחמם יותר מידי.
הורדתי תוכנה למדידת הטמפרטורה של המחשב, ואלו התוצאות לאחר כמה שעות של גלישה:

  • THM‏ - 72 צלסיוס
  • core #0‏ - 63 צלסיוס
  • core #2‏ - 71 צלסיוס
  • Assembly‏ - 44 צלסיוס
  • Air Flow‏ - 44 צלסיוס

אין לי מושג האם הנתונים הללו סבירים או לא, ואשמח לחוו"ד מנוסה. תודה. גוונא שיחה פנים חדשות לערכי הלכה 19:12, 30 ביוני 2011 (IDT)

המעבד קצת חם מידי. מעל 65-70 מעלות זה לא מומלץ. מתניה שיחה 19:14, 30 ביוני 2011 (IDT)
לא נשמע לי נורא. אבל בכל מקרה, חיישני טמפרטורה אמורים גם לספר לך מה אמורים להיות ערכים סבירים מבחינתם. מה שכן: האם המעבד עובד כל הזמן או שרוב הזמן הוא נח? Tzafrir - שיחה 20:02, 30 ביוני 2011 (IDT)
אני מניח שלפטופים מתחממים יותר, כי החלקים צפופים, יש בטרייה וכו'. יכול להיות שזה גבוה, תנסה לשאול בחנות שקנית ממנה Mysterion - שיחה 21:24, 30 ביוני 2011 (IDT)
תודה על התשובות. למה אני אמור להתייחס? כלומר, אלו מדדים אמורים לעניין אותי מבין אלו שמניתי? גוונא שיחה פנים חדשות לערכי הלכה 21:40, 30 ביוני 2011 (IDT)
כמה הערות בנושא:
(א) חשוב שתעזר בתכנה הנכונה, כי מעבדים לא באמת מספקים את הטמפ' שלהם, ולכן תכנות שונות יכולות לספק נתונים שונים (עבור אותה הקריאה, באותו רגע).
(ב)בגדול, אין טמפ' שהיא גבוהה מדי, יש רק טמפ' גבוהות מדי למעבד ספציפי. אם אינני טועה, ה-TjMax של כל סדרת ה-Core למיניהם היא 99C
(ג) TjMax היא הנקודה שבה בקר האנרגיה של המעבד משתלט על העניינים, ויאט באופן פיסי את מהירות החישוב, על-מנת להוריד טמפ' - זה לא שהמחשב שלך נשרף בטמפ' הזו.
(ד) כ-25-30 מעלות מעל ה-TjMax, בקר האנרגיה פשוט יכבה את את המחשב. גם כאן, המחשב שלך לא נשרף או משהו כזה, לכן Intel בוחרים לכבות את המעבד שם, ולא (נניח) 5 מעלות קודם לכן.
(ד) לפחות מהמחשב שלי (Core i5, נייח), כאשר אחת הליבות מגיעה לכ-30 מע' מתחת ל-TjMax (כ-70 מע'), אזי ה-BIOS מתחיל להשמיע צפצוף מעצבן כזה, כמו PC-Speaker של פעם.
אני מאמין שגם למחשב שלך אמור להיות מנגנון כזה.

בכל אופן, בהנחה ה-TjMax שלך הוא 99C, היית אמור לשמוע ניג'וסים בערך ב-70-75 מעלות. אם לא, אז שווה לברר מתי מושמעים פעמונים כנ"ל במחשב שלך. ייתכן מאוד שבגלל שזה לפטופ הפעמונים מופעלים קרוב יותר ל-TjMax (שהיא כאמור, רחוקה מלהיות טמפ' מסוכנת למחשב).
שני הדברים שהייתי עושה הם (1) מוריד את Real Temp החינמית, ומקבל נתונים ממנה. (2) גולש לפורום כלשהו בעקבות מחרוזת החיפוש "Laptop core i3 temp".
לגבי Real Temp, אני לא כזה מבין גדול, אבל כל הגיימרים והכבדים שמתעללים במחשב שלהם (וממש חשוב להם שהוא לא ישרף), משתמשים בה.
בהצלחה, דוד הירושלמי - שיחה 02:14, 1 ביולי 2011 (IDT)
המצב השתפר בינתיים, כנראה זה נבע מגלישה זמן רב כאשר המחשב היה מונח על שולחן ולא התאוורר. תודה דוד וכולם. גוונא שיחה פנים חדשות לערכי הלכה 21:37, 2 ביולי 2011 (IDT)
מס' טיפים "חמים" לשמירה על מחשב נייח; תוריד "קיר" אחד ממארז המחשב. 2.שים את המחשב עומד על השידה (שעליה יושב המסך), חשוב שהמחשב לא יהיה מתחת לשולחן. 3.חשוב לנקות מחשב מדיי שנה מאבק עם מפוח (קנה מפוח ברשת ACE), קשור מגבת מסביב לפתחי הנשימה, ותעיף את כל הבררה מהמחשב.
אגב, רצוי לקנות קירור א-סטנדרטי בקניית מחשב חדש, אני אישית לא מוותר על זה, זה לא יותר מ100-200 ש"ח נוספים, זה מאריך את חיי המחשב, ואף בחלק מהחנויות ניתן להזדכות על הקירור הישן ולקבל הנחת מזומן מה שבכלל משתלם.
בהצלחה. 109.67.3.117 01:06, 3 ביולי 2011 (IDT)
מאוורר שממוקם כמו שצריך יסיע אוויר חם החוצה. לא צריכים להשאיר את המארז פתוח. אני גם לא בטוח שזה תורם להסעה טובה יותר של האוויר החם מאזור המעבד לחדר.
כמוכן: חיישני הטמפרטורה במעבד (ובשאר חלקי המארז) אכן לא מספקים את הטמפרטורה. הם מספקים מספר מסוים שממנו אפשר לחשב את הטמפרטורה (להכפיל בקבוע אחד ולהוסיף קבוע אחר). הם גם מספקים את המספרים המתאימים של תנאי הסף, ולפיהם אפשר לקבל פרופורציות על הטמפרטורה שבאמת נשלחת. אפשר להשוות גם לטמפרטורה שרואים ב־BIOS.
אם הבעיה הפסיקה אחרי שהפסקת לגלוש באתרים, זה סימן שהתעלמת משאלתי לגבי תהליך שתופס אחוז ניכר מזמן המעבד. Tzafrir - שיחה 08:17, 3 ביולי 2011 (IDT)
צפריר, כמו שכתבתי רק גלשתי באינטרנט. לא עשיתי שום פעולה שדורשת מהמעבד משהו מיוחד. לזה התכוונת? גוונא שיחה פנים חדשות לערכי הלכה 09:24, 3 ביולי 2011 (IDT)
אני לא חושב שהורדת קיר מהמעבד מסייעת בהסעת אוויר חם החוצה, מאידך היא בהחלט מסייעת לאבק להכנס פנימה ולהפריע לחלקים המסתובבים. תומר א. - שיחה - משנה ויקיפדית 09:43, 4 ביולי 2011 (IDT)

ריק[עריכת קוד מקור]

האם כאשר חפץ כלשהו נמצא באוויר בלחץ אטמוספרי, והוא נע (משנה את מקומו), הוא יוצר לרגע ריק במקום בו הוא היה קודם? אם כן, למה אין זרם אוויר מורגש כתוצאה מהתנועה? 94.159.224.104

הרוח היא זרם האוויר המורגש מהתנועה. וכן, הנעת חפץ יוצרת לרגע תת לחץ במקום אחד ולחץ בשני. Gil mo - שיחה 00:41, 1 ביולי 2011 (IDT)
תודה רבה. ושאלה נוספת: כאשר שואבים כמות קטנה של מים באמצעות בוכנה של מזרק, הלחץ ההידרוסטטי של המים נמוך מלחץ האוויר. אז למה האוויר לא ממשיך לדחוף את המים ואת הבוכנה עד למעלה?

איך מכנים תא שעתיד להיות גמטה, בדיוק לפני שהוא מתחיל את המיוזה?[עריכת קוד מקור]

קראתי בערך מיוזה אך לא הבנתי אם זה התא הדיפלואידי?. תודה.

תא דיפלואידי הוא כל תא שמכיל שתי מערכות כרומוזומים (כלומר- איננו גמטה). את התא הדיפלואידי שיהפוך לארבע גמטות ניתן לכנות תא רבייה דיפלואידי או תא נבט דיפלואידי (זאת להבדיל מ"תא סומטי" שהוא תא דיפלואידי "רגיל"). קיים גם שם מדעי לסוגים השונים של תאים אלו: למשל, תא ממנו ייוצרו זרעונים בבע"ח, נקרא ספרמטוגנויום. תא ממנו יופקו ביציות נקרא אואוגוניום. בברכה, ‏gal m‏ 11:07, 1 ביולי 2011 (IDT)

אנליזה ווקטורית[עריכת קוד מקור]

מצאתי באיזה מקום טענה כזאת (ללא נימוק):

מישהו יכול להסביר איך זה? לי זה קצת מזכיר את המקרה . אבל זה לא מתגבש לי למשהו מוחלט.

מה שזה מזכיר לך זה בעצם בערך מה שזה. פשוט תפתח את הגרדיאנט בשני האגפים ותראה שאתה מקבל אותו הדבר. ♠ גיל כ. (שיחה) ♠ 17:27, 1 ביולי 2011 (IDT)
לא נתון שם מהו r, אלא רק שהוא גזיר אינסוף פעמים. איך אני מפתח את הגרדיאנט?
נניח כי הגרדיאנט קרטזי אז:
גיל כ. (שיחה) ♠ 20:22, 1 ביולי 2011 (IDT)
צ"ל פסיקים במקום +.--גמדקנאי - שיחה 14:47, 3 ביולי 2011 (IDT)
צודק, בילבלתי קצת, עשיתי סלט בין הדיברגנץ לגרדיאנט, תוקן תודה. ♠ גיל כ. (שיחה) ♠ 20:57, 3 ביולי 2011 (IDT)

אני רוצה ללמוד את הפיזולוגיה של מערכת הראייה, והשמיעה[עריכת קוד מקור]

אני מצטער עם השאלה קצת בנאלית, אבל אני רוצה לקנות ספר טוב, שסביר להניח שיהיה עב-קרס, שהוא עשיר בציורים בצבע, שמסבירים ומפרטים בתלת-מימד את המערכות הללו מ-א' ועד ת', ושהוא גם אוניברסיטאי מבוקר ורציני. בלימודים שלי באוניברסיטה המידע על זה הוא מתומצת באופן דרסטי. אני שואל אתכם כי הספרים האלו מאד יקרים ויש כמה ואני לא יודע מה עדיף למישהו כמוני שמכיר את הבסיס של הבסיס של הפיזולוגיה של הראייה והשמיעה (אני יודע למשל מזה קרום בזילארי, מהו שבלול, מהם עצמות האוזן וכו, או מהם ביפולארים, גנגליונים, ואופטיק טראקטס), אבל אני רוצה ממש לשבת על ספר כזה (שכנראה משמש סטודנטים לרפואה) ולצייר ממש את המבנים והמסלולים (בגלל זה חשוב לי ספר צבעוני, עתיר תרשימים מפורטים), מסודר, ועדכני. תודה רבה, שפע ברכות.

אני לא חושב שקיים ספר כזה בעברית. באנגלית בוודאי יש ואם לא תמצא בחנויות הספרים האוניבריסטאיות, תוכל להזמין דרך אמזון או משהו כזה. גילגמש שיחה 19:48, 1 ביולי 2011 (IDT)

נכון, אני מחפש רק ספר באנגלית אבל כמו שכתבתי, אני שואל אתכם משום שאלו ספרים של מאות עמודים, מאד יקרים בד"כ, אני מחפש מה שתיארתי לעיל שמי שמכיר בלב שלם יוכל להמליץ עליו, גם אם זה עוסק בשאר החושים. אשאל גם בויקי האנגלית, תודה.

אני לא בטוח שסטודנטים לרפואה לומדים מספר על פיזיולוגיה של מערכת הראייה\שמיעה בלבד. ספר פיזיולוגיה טוב הוא Guyton AC, Hall JE. Textbook of Medical Physiology, 9th Ed., W.B. Saunders Company, 1996. (מן הסתם כדאי לרכוש את המהדורה האחרונה שלו). בניחוש הייתי אומר שגם אם תמצא ספר ספציפי על פיזיולוגיה של מערכת הראייה\שמיעה, הוא לא יכסה אלמנטים בסיסיים בפיזיולוגיה ויצא שלא תצליח להבין אותו, אז כדאי להתחיל מספר בסיסי טוב בפיזיולוגיה שכמובן מכסה את המערכות האמורות. אולי תנסה לשאול את משתמש:ליאור שכתב כאן בוויקיפדיה לא מעט על מערכת הראייה. אני זוכר לטובה גם את ‏Mark F Bear , Barry Connors , Michael Paradiso, Neuroscience: Exploring the Brain, Lippincott Williams & Wilkins שמכסה ברמה טובה ונהירה את הפיזיולוגיה הבסיסית של מערכת העצבים וכולל פרקים רלוונטים על מערכת הראייה (אולי גם על השמיעה אך זה לא היה בתוכנית הלימודים שלי). יוסי מחשבון אחר - שיחה 16:20, 3 ביולי 2011 (IDT)

שדיים גדולים[עריכת קוד מקור]

האם חוץ מהערך האסתטי יש משמעות לגודל השד? כלומר אישה עם שדיים גולדים יכולה להאכיל ילדים יותר טוב או משהו בסגנון? הסבר מדעי. 79.176.205.14 09:21, 2 ביולי 2011 (IDT)

אין קשר בין גודל השד לבין כמות החלב. אצל שימפנזים וגורילות השד גדל בתקופת הייחום וקטן מחדש אחרי ההפרייה. אמהות השימפנזים והגורילות מניקות עם פטמות מפותחות וחזה שטוח.
לעומת זאת, חזה גדול באופן חריג יכול לגרום לכאבי גב
. עִדּוֹ - שיחה 11:05, 2 ביולי 2011 (IDT)

אני מחפש מידע על מרכז הגלקסיה[עריכת קוד מקור]

אני עושה עבודה במכון וייצמן ואני מחפש מידע בנושא מרכז הגלקסיה?? למישהו יש מקור?? רצוי בעברית תודה מראש 89.138.149.60 17:55, 2 ביולי 2011 (IDT)

  1. שאל במכון וייצמן.
  2. נסה את הערך גלקסיה.
בהצלחה!. עִדּוֹ - שיחה 10:55, 4 ביולי 2011 (IDT)

גזירה תחת סימן האינטגרל[עריכת קוד מקור]

בספרו אתה בטח מתלוצץ, מיסטר פיינמן!, מדבר ריצ'ארד פיינמן על טכניקה הקרויה "גזירה תחת סימן האינטגרל", ומציין שזו טכניקה ייחודית ושימושית מאד, אשר לא מרבים ללמד באוניברסיטאות. לאיזה טכניקה התכוון? 93.173.156.97 19:51, 2 ביולי 2011 (IDT)

ראה ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון111#דיפרנציאציה של פרמטרים תחת סימן האינטגרל. הצבע האדום רומז שהערך חסר. עוזי ו. - שיחה 21:47, 2 ביולי 2011 (IDT)
היום מלמדים את זה בקורסי חדו"א באוניברסיטה, כך שהמילה "ייחודית", עשויה להיות קצת מאכזבת.--גמדקנאי - שיחה 14:53, 3 ביולי 2011 (IDT)

האם יש קול בחלל?[עריכת קוד מקור]

אם ירינו טיל על מטאור, האם יהיה רעש? -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

לא. קול הוא הפרעה העוברת בתווך הניתן לדחיסה, כיוון שבחלל שורר ריק גלי הקול לא יכולים לנוע. ♠ גיל כ. (שיחה) ♠ 01:53, 3 ביולי 2011 (IDT)
איזה פיצוץ בדיוק יהיה שם?.. האם זה יהיה פיצוץ כמו שניתן לראות כאן?.. או פיצוץ בהילוך איטי? -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
יהיה גם יהיה, רק ללא הדף, שהוא ביטוי לשינוי חריף בצפיפותו ובלחצו של זורם כלשהו, המתפשט לכל הכיוונים, ובהעדרו של תווך כזה, הוא כמובן, לא יתקיים. הפיצוץ יתבטא בתנועה מהירה מאוד של שברים וחלקיקים המתקבלים בתהליך הפיצוץ, תוך שהם מקיימים את חוק שימור התנע הקווי והזוויתי. בנצי - שיחה 20:46, 6 ביולי 2011 (IDT)

כבלי חשמל עִליים - תקינה[עריכת קוד מקור]

מתי והיכן מותר/אסור להתקין כבלי חשמל עִליים?
מה הן התקנות בדבר אופי ההתקנה של כבלים אלו?
גובה מעל פני הקרקע?
קרבה לחצרים פרטיים?
אשמח למידע ומראי מקום.

העירייה בצעו עבודות בקרבת ביתי, ותוך כך פגעו בכבל החשמל של כל תשתית הרחוב הציבורית (תאורת רחוב, וגן ציבורי).
הכבלים בהם הם פגעו היו תת-קרקעיים, אך הם החליפוּם בכבלים עִליים, שאין כמותם בכל השכונה שלי (בכל השכונה שלי אין כבלים עליים, מאז שהשלג הגדול של 91' מנע מאתנו חשמל במשך 10 ימים).
תהיתי האם יש מה לעשות בנדון, והיכן ניתן לברר עוד.
תודה לעוזרים, דוד הירושלמי - שיחה 01:41, 3 ביולי 2011 (IDT)

שלום דוד. הנושא מפורט בתקנות הבטיחות בעבודה (ראה למשל פרק טו' לעניין עבודות בנייה), והתקנות מבדילות בין כבלים עיליים מבודדים לבין רשת גלויה ובין סוגי המתחים השונים נמוך, גבוה ועליון-על. במקרה דנן מדובר כנראה ברשת מאור עירונית במתח נמוך שהוזנה באופן ארעי בכבל עילי מבודד בשל הפגיעה בתשתית התת קרקעית (מעקף). אני מניח שמדובר בתשתית ארעית כדי לאפשר זמנית את המשך פעילות התאורה. בכל מקרה, הכתובת לפניתך היא המוקד העירוני/פניות הציבור ברשות המקומית הרלוונטית. אני ממליץ על פנייה בכתב (מכתב, פקס דוא"ל), המחייבת מענה בכתב. אני מניח שהנושא יועבר להתייחסות מח' המאור העירונית ותשובתה תועבר אליך. (בד"כ לא העירייה מבצעת את העבודות, אלא קבלן משנה מטעמה ותיקון תשתית תת קרקעית יכול להיות "סיפור" לא פשוט.). בברכה --Assayas שיחה 16:21, 5 ביולי 2011 (IDT)
@Assayas, תודה על תגובתך.
במוקד העירוני שלחו אותי לגיחון ("הם אלו שפגעו בתשתית, הם אלו שיתקנו"). בגיחון מצידם אמרו ("גם אם פגענו שם בתשתית, ואני לא יודע את זה, אז זה חברת חשמל מתקנת ומתחשבנת איתנו - לנו אסור לבצע עבודות חשמל").
בכל מקרה, לאחר כל הרוח וג'אי הזה, אתמול הגיע טרקטור וחפר תשתית חליפית, כפי שציינת!
סוד קטן, הם לא תיקנו את הכל (כי הם לא הבינו שקיים פארק עירוני שלם, שהתפצל מהתשתית הפגועה). אני ניסיתי להגיד את זה למבצע בשטח שאמר ("זה לא מהעבודות של הגיחון").
זה יהיה קצת עצוב וקצת מצחיק כאשר אני אתקשר (שוב) לעיריה, ואשאל מה קורה עם תאורת הפארק :)
בכל מקרה, הניתוח שלך היה נכון לגמרי, ואתמול הונחה תשתית (שהם חשבו) שהיא חליפית!
תודה רבה!
דוד הירושלמי - שיחה 11:14, 6 ביולי 2011 (IDT)
בבקשה רבה. עצתי אליך מניסיון רב שנים של עבודה מול ובתוך גופים ציבוריים, לא בטלפון. פנה בכתב. פנייה בכתב מחייבת מענה בכתב, היא נרשמת וממוסמכת במערכות המידע השונות של אותם גופים. השיטה של: "זה לא אני זה הוא" מוכרת היטב במקומותינו ואין להשלים איתה. אמר פעם מי שאמר, שבמתימטיקה כמו בדמוקרטיה האחד שואב את כוחו ממספר האפסים שאחריו. --Assayas שיחה 18:46, 6 ביולי 2011 (IDT)

איזו תיאוריה עוסקת בזה?[עריכת קוד מקור]

אני שם לב מהחיים שכשאנשים מנהלים שיח אז בעצם יש המון מקרים של "הפגזות", או "הדבר שנכון להגיד ומשתיק את הצד השני", יש משפטים שאם תגיד אותם, הצד השני יבין שהצדק איתך, כמו במקרה של אדם שאיחר לעבודתו ואומר לבוס העצבני; "נשרף לי הבית", ואז הבוס מבין את חומרת האירוע ונוטש את עצבנותו, לעומת זאת; "נפרדתי מחברה שלי ואני מבואס" מה שהיה גורם לבוס להמשיך לצעוק. יש כאן אשכרה פצצות שאנחנו מטילים אחד על השני, ומה שהצליח להביס - כך עשה. אז מהי התיאוריה שעוסקת בזה או שמציגה את זה באופן דומה?. מאד מעניין.

לוגיקה עוסקת בויכוחים בין בני אדם ואיך מגיעים למסקנות נכונות. שיחה שלא מתנהלת כראוי היא כשל לוגי, למשל לדעתי במקרה שתיארת זה פנייה אל הרגש או אד מטום. ‏Setresetשיחה 10:20, 3 ביולי 2011 (IDT)
רטוריקה - אמנות הדיבור והשכנוע.
לצערנו השיח הישראלי מצוי בבור עמוק וחשוך - עם דוברים עלגים משני צדי המתרס.
לעומת זאת, במדינות דוברות אנגלית (וייתכן כי במדינות נוספות בעלות מסורת אקדמית), סטודנט בד"כ מחוייב בקורס רטוריקה (כי מה לעשות, גם ייל, וגם הארווארד רוצות את האנשים שלהם במקומות הנכונים).
הדבר נכון גם לתלמידי יסודי/תיכון, מאחר ורטוריקה בדרך-כלל נכללת כמרכיב חובה בתכניות הלמודים שם.