ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון161

דפי ארכיון של הכה את המומחה
ארכיון כללי
1	2	3	4	5	6	7	8	9	10
11	12	13	14	15	16	17	18	19	20
21	22	23	24	25	26	27	28	29	30
31	32	33	34	35	36	37	38	39	40
41	42	43	44	45	46	47	48	49	50
51	52	53	54	55	56	57	58	59	60
61	62	63	64	65	66	67	68	69	70
71	72	73	74	75	76	77	78	79	80
81	82	83	84	85	86	87	88	89	90
91	92	93	94	95	96	97	98	99	100
101	102	103	104	105	106	107	108	109	110
111	112	113	114	115	116	117	118	119	120
121	122	123	124	125	126	127	128	129	130
131	132	133	134	135	136	137	138	139	140
141	142	143	144	145	146	147	148	149	150
151	152	153	154	155	156	157	158	159	160
161	162	163	164	165	166	167	168	169	170
171	172	173	174	175	176	177	178	179	180
181	182	183	184	185	186	187	188	189	190
191	192	193	194	195	196	197	198	199	200
201	202	203	204	205	206	207	208	209	210
211	212	213	214	215	216	217	218	219	220
221	222	223	224	225	226	227	228	229	230
231	232	233	234	235	236	237	238	239	240
241	242	243	244	245	246	247	248	249	250
251	252	253	254	255	256	257	258	259	260
261	262	263	264	265	266	267	268	269	270
271	272	273	274	275	276	277	278	279	280
281	282	283	284	285	286	287	288	289	290
291	292	293	294	295	296	297	298	299	300
301	302	303	304	305	306	307	308	309	310
311	312	313	314	315	316	317	318	319	320
321	322	323	324	325	326	327	328	329	330
ארכיון מתמטיקה
1	2	3	4	5	6	7	8	9	10
ארכיון פיזיקה
1	2	3	4	5	6	7	8	9	10
ארכיון ביולוגיה
1	2	3	4	5	6	7	8	9	10
ארכיון פסיכולוגיה
1	2	3	4	5	6	7	8	9	10

דף זה הוא דף ארכיון של דיון או הצבעה שהסתיימו. את המשך הדיון יש לקיים בדף השיחה של הערך או הנושא הנידון. אין לערוך דף זה.

---

באיזו שנה חיבר אביגדור המאירי את השיר "ירושלים"

כ אזכור מפתיע בשיר ירושלים מאת אביגדור המאירי מביא אותי לתהות - באיזו שנה חובר השיר? בתודה, ליאור ޖޭ • ז' בתשרי ה'תשע"ב • 16:12, 4 באוקטובר 2011 (IST)

מצאתי לבד. לפי המאמר המרתק הזה חובר השיר בשנת 1928, על בסיס שיר ביידיש משנת 1886. לפי טור זה חובר השיר בשנת 1927. כך או כך, יש כאן די והותר חומר גם לערך וגם לקטע הידעת. ליאור ޖޭ • ז' בתשרי ה'תשע"ב • 16:25, 4 באוקטובר 2011 (IST)

הופתעתי לגלות את מקור השיר.נדרשת כאן עבודת מחקר קטנה כדי לדייק בעובדות אבל הרעיון הכללי נחמד.אתה מוזמן להגיש [[ויקיפדיה:הידעת?/המתנה|בקשה] להידעת.רונאלדיניו המלך - שיחה 16:51, 5 באוקטובר 2011 (IST)

כדאי וראוי גם להרים ערך. אגב, הנה הפרסום הראשון שהצלחתי למצוא: אביגדור המאירי, ירושלם, ירושלם (רומאנס חלוץ): להצגת המאה של ה"קומקום", דואר היום, 26 באוקטובר 1928. אביעדוס • שיחה י"א בתשרי ה'תשע"ב, 17:18, 9 באוקטובר 2011 (IST)

הימורים

אם אני מתערב עם מישהו על 50 שמכבי כפר-כאסם תנצח את הפועל קריית הממשלה באגרוף- האם אנחנו עוברים על החוק?

אם חבר'ה משחקים במונופול ומחליטים שנמאס להם מכסף צעצוע והם מחליטים לשחק על כסף אמתי - האם הם עבריינים? 79.176.221.51 16:59, 4 באוקטובר 2011 (IST)

לגבי המשחק של כפר קאסם, כן. הימורים אסורים במדינת ישראל. (סביר להניח שהשבק לא ידפוק לך על הדלת) לגבי המונופול, השאלה היא האם המונופול הוא בעיקר על מזל, או בעיקר על חשיבה (נראה לי שמזל). מותר למשל, לערוך טורניר שח מט נושא פרסים, כי שחמט הוא משחק חשיבה. היה ויכוח גדול בזמנו לגבי פוקר טקסס הולדם, האם הוא על מזל או לא, ובסופו של דבר הוחלט שכן. כיום משחק פוקר על כסף הוא אסור. בלנק - שיחה 00:06, 5 באוקטובר 2011 (IST)

על סמך מה אתה קובע שהתערבות=הימור? ועל סמך מה אתה קובע שהימורים אסורים במדינת ישראל? זה לא נכון, ובטח שלא נכון בנסיבות המתוארות בשאלה, ואני מהמר על כך שאני צודק. חזרתי • ∞ • שיחה 22:40, 5 באוקטובר 2011 (IST)

תקרא את זה בלנק - שיחה 21:43, 6 באוקטובר 2011 (IST)

וגם: "הימור הוא כל פעולה המערבת סיכון כסף או רכוש על חיזוי תוצאה של הגרלה, משחק, תחרות או כל אירוע אחר שתוצאתו תלויה, באופן חלקי או מלא, במזל או ביכולתו של מישהו להצליח לבצע משהו." ע"פ ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית. בלנק - שיחה 22:14, 6 באוקטובר 2011 (IST)

טוב, כולכם טועים: תקראו טוב את השאלה. השאלה הייתה על התערבות ולא הימור. ונגיד שהתערבות זה הימור (זה לא): תקראו מה כתוב בחוק העונשין -

נסיבות מיוחדות

230. הוראות סעיפים 225 עד 228 לא יחולו על משחק, הגרלה או הימור שנתמלאו בהם שלוש אלה:

(1) עריכתם מכוונת לחוג אנשים מסויים;

(2) אינם חורגים מגדר שעשוע או בידור;

(3) אינם נערכים במקום משחקים אסורים או במקום לעריכת הגרלות או הימורים.

חזרתי • ∞ • שיחה 08:26, 7 באוקטובר 2011 (IST)

איזה עש זה ?

עש בלתי ידוע

שלום, האם למישהו\מישהי יש מושג איזה סוג של עש זה ?

אחרי חיפושים הגעתי לחשד שהוא ממשפחת Noctuidae ואולי בתת משפחה Hypeninae אף על פי שלא מצאתי עדיין את העש בתוך התת משפחה הזאת. Nimrod333 - שיחה 18:43, 4 באוקטובר 2011 (IST)

מיניות הילד: באיזה גיל יכול ילד לקבל זקפה?

באיזה גיל ילד יכול לקבל זקפה? סליחה על השאלה שנשמעת אולי כמו של איזה פדופיל- אבל אני שואל ברצינות. באיזה גיל זה נורמלי שילד יקבל זקפה? האם בגיל 4-5 ללא שום סיבה נראית לעין זה נורמלי?79.177.210.231 20:40, 4 באוקטובר 2011 (IST)

יצא לי לראות ילדים קטנים רבים שמקבלים זיקפה, (גם התשובה נשמעת כמו תשובה של פדופיל) ונראה לי שזה נורמלי, אבל המידע בויקיפדיה אינו מהווה ייעוץ רפואי. בלנק - שיחה 00:09, 5 באוקטובר 2011 (IST)

זקפה בילדים היא תופעה בעלת חשיבות למחקר הפסיכולוגי ההתפתחותי. אני זוכר שבעצמי היתה לי זקפה בילדות בגילאים 3 ואילך, ומספר פעמים שזה קרה לי. ייתכן שיש קשר בין התופעה לבין התפתחות הנטייה המינית באדם (ואני למשל, סטרייט). הרי יש חוקרים שטוענים שמתוקף תרחישים אידיו-סינקרטיים שונים, המצטברות זו על זו, מתפתחת הנטייה המינית (או, לפחות זה אחד המרכיבים בהתפתחות הזו). ואכן, יכול להיות שמשהו מסויים גורם לילד באופן אובייקטיבי לגמרי לקבל זקפה ו12 שנים אחריכן למשל, הילד (שכבר הפך להיות בחור צעיר), יגורה מינית על ידי אותו חפץ או פשוט "צורה" מסויימת שיראה, שגרמה לו לזקפה בגיל ההוא. אכן, ממה שבדקתי בעבר, המאמרים המדעיים בנושא, ספורים על כף היד. כל טוב.

"ילד"?! זקפה היא תופעה שמתרחשת כבר אצל עוברים... ב-1996 היא נצפתה לפני השבוע ה-16 להיריון(!). ר' לדוגמה תמצית בדבריו של א"א יאקובוביץ במכתבו (A. A. Jakobovits, Fetal penile erection, Ultrasound in Obstetrics & Gynecology, Oct 2001, 18 (4), p. 405) והמחקרים שהוא מפנה אליהם שם. אביעדוס • שיחה י"א בתשרי ה'תשע"ב, 17:15, 9 באוקטובר 2011 (IST)

איבר המין הוא רקמה ספוגית. הגורם הפיזי להזדקפותו היא התמלאותו בדם. הסיבות הן לא תמיד מיניות, אלא לפעמים גם פיזיות-אינסטנקטיביות, לפיכך, אם יכול להגיע דם לאזור, והוא יכול, אין סיבה שלא תהיה זקפה. לעתים זה בא אחרי איפוק ממושך ביציאת שתן, או בלחץ באזור. או פשוט מסיבה פיזית בלתי מוסברת - כמו שקורה גם למבוגרים. אביעד‏ • שיחה 17:50, 9 באוקטובר 2011 (IST)

המיליארד העני

לאחרונה שמעתי מספר פעמים את הביטוי "המיליארד העני" כמונח שמתאר את מיליארד האנשים שחיים בעוני על פני כדור הארץ. השאלה שלי היא האם באמת קיים מינוח כזה, ואיך בדיוק מתבטא העוני - רעב? חוסר אספקה סדירה של מים? בלי חשמל? SharpImpact‏ • What's The Price of a Mile?‏ • 00:02, 5 באוקטובר 2011 (IST)

OUP : Academic Books - The Poor Half Billion in South Asia

www.oup.co.in › Academic Books הנה התחלה בתהליך הבנת הבעיה. Nachum - שיחה 11:45, 5 באוקטובר 2011 (IST)

תודה רבה, הסתכלתי על תקציר הספר באתר שנתת. אני לא מחפש אני שורשי הבעיה או הצעות לפיתרונה אלא רק האם קיים מינוח כזה - האם באמת יש מיליארד אנשים "עניים" ומה ההגדרה לעוני (רעב, חשמל, מים?) SharpImpact‏ • What's The Price of a Mile?‏ • 13:17, 5 באוקטובר 2011 (IST)

ערבית של הרמב"ם

ברך ימין במבט קדמי. הפיקה והשוקה הורחקו מעט מעצם הירך כדי להדגים את המבנים הפנימיים של הברך.

במשנה מסכת אהלות פרק א שעוסקת במניין עצמות האדם כתוב {הגהות בסימדיים שלי}: "מאתים וארבעים ושמונה אברים{עצמות} באדם שלשים בפיסת הרגל ששה בכל אצבע עשרה בקורסל שנים בשוק חמשה בארכובה {ברך} אחד בירך שלשה בקטלית וכו'". והרמבם בפירושו למשנה מפרש: "וקטלית - "אלקטנה"{כנראה: القطنة} והוא כף הירך ומה שמחובר בו מלמעלה". לפי ההקשר משמע שמדובר באיזור האגן, אך אשמח אם מי שהוא יוכל לומר לי מה הפירוש המדוייק של המילה הערבית "אלקטנה" בתודה מראש נ"מ • שיחה • ז' בתשרי ה'תשע"ב • 05:36, 5 באוקטובר 2011 (IST)

חשוב לדעת שיש שני תרגומים לפירוש המשניות לרמב"ם על מסכתות זרעים וטהרות, שכידוע נכתבו בערבית. הראשון הוא הנפוץ שתורגם על ידי אחד מהקדמונים ונדפס במהדורה הנפוצה, והשנייה תורגמה לאחרונה על ידי הרב קאפח ונדפסה במהדורת עוז והדר. השנייה נחשבת (לפחות לפי דעתי) ליותר ברורה, ובראשונה כדאי לבדוק בשני המהדורות. הוספה מאוחרת: אני משער שבדקת במהדורה החדשה, כי במהדורה הישנה כתוב "ומה שידבקו בו מלמעלה". טישיו - שיחה 05:44, 5 באוקטובר 2011 (IST)

עיקר שאלתי היא: מהוא תרגום המילה אלקטנהנ"מ • שיחה • ז' בתשרי ה'תשע"ב • 06:21, 5 באוקטובר 2011 (IST)

אנסה לעזור לך בעזרת אחד ועוד אחד: הרא"ש מפרש ש"קטלית" היא בוקא דאטמא. המושג "בוקא דאטמא" מוזכר בתלמוד בבלי, מסכת חולין, דף מ"ב, עמוד ב': "אמר רב מתנה בוקא דאטמא דשף מדוכתיה טריפה, ורבה אמר כשרה ואי איפסיק ניביה טריפה והלכתא אפילו איפסיק כשרה עד דמתעכל איתעכולי". את גמרא זו מסביר רש"י: בוקא דאטמא - קולית הירך: דשף מדוכתיה - שקפץ ממקומו חור שבעצם אליה שהוא תחוב בו ולקמן (דף נד:) מסיים והוא דאיעכול ניבי. בוקא כמו בוכנא עגול ראשו ותחוב בחור כעלי זה התחוב בחור המכתשת. ובמשנה תורה לרמב"ם, ספר קדושה, הלכות שחיטה, פרק י', הלכה ג': ”בהמה שנשמט הירך שלה מעיקרו ויצא מן הכף שלו אם נתאכלו ניביו והן היתדות שבעצם הכף שיוצאת על העצם הזכר ואוחזת אותו הרי זו טרפה”. "זכר" לפי לשון הראשונים הכוונה לעצם הנכנס בתוך עצם אחר המקבל אותו באופן של נקבות. אי לכך ברור: מדובר בעצם הירך ובברך שמעליה והרצועות שבאמצע שעליהן מדובר במסכת חולין. טישיו - שיחה 06:42, 5 באוקטובר 2011 (IST)

ירך ימין במבט אחורי.

בכל המקורות שהבאת אני מתעסק כעת ולא חידשת לי אלא את פירושו של הרא"ש. ויש לך טעות בסיסית "עצם האליה" אצל חז"ל היא העצם בבהמה שמקבילה אצלינו לאגן הירכיים ולכן המפרק המדובר הוא לא הברך אלא מפרק הירך שבו באמת יש "זכר" ו"נקבה" ו"היותרות" הן הרצועות שמחברות את את מפרק הירך לאגן, בלשון הרמב"ם - "עצם הכף". ההתלבטות העיקרית שלי היא האם דעת הרמב"ם כדעת הרא"ש והקטלית היא קופסית מפרק הירך, או שמא כל האגן. כיוון שלא רציתי ליגע את הנשאלים וגם כדי להיות פתוח לכך שיש למילה זו פירוש אחר לגמרי בערבית לא פירטתי ורצוני רק שיודעי הערבית שביננו או אלו שיש להם דרך לברר על ערבית רפואית של ימי הביניים יבררו לי את פירוש המילה ואני אוכל להמשיך במחקרי. נ"מ • שיחה • ז' בתשרי ה'תשע"ב • 08:59, 5 באוקטובר 2011 (IST)

לאחר עיון נוסף בלשון הרש"י בחולין אין ספק שאתה צודק, תודה. טישיו - שיחה 20:33, 5 באוקטובר 2011 (IST)

טוב. אני מצטט מהמלון המקיף ערבי עברי (אברהם שרוני), ערך قَطَن ערך מילוני מס' 6 (עמ' 1019) ”قَطَني - של הַמֹּתֶן. منطقة قطنية אזור הַמֹּתֶן LOMBAR”. אולי זה יעזור. <לא אחראי שהקלדתי במדויק את האותיות/סימני ניקוד בערבית>. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

תודה רבה מכאן משמע שמדובר על כל האגן.נ"מ • שיחה • ח' בתשרי ה'תשע"ב • 06:10, 6 באוקטובר 2011 (IST)

אני לא יודע לגבי טרמינולוגיה עתיקה, אבל בטרמינולוגיה מודרנית מותן\לומבר מתייחס לאיזור האחורי של הגו שמעל לאגן ומתחת לבית החזה. הצד ההופכי לבטן. ולא לאגן. יוסי • שיחה 17:12, 6 באוקטובר 2011 (IST)

בהשלמות למילון Lane מופיע قَطَنٌ במשמעות דומה. ‏nevuer‏ • שיחה 14:20, 7 באוקטובר 2011 (IST)

מדוע תמונות של תאים הם בשחור לבן?

אני רוצה לראות איך תא נראה בצבע. זה אפשרי?.

המונח "צבע" הוא חסר משמעות כי הוא תלוי באורך הגל של התאורה בחדר. בכל אופן את יכולה בהחלט לראות תאים לאחר שנצבעו בריאגנטים שונים. ר' היסטולוגיה או צביעת גרם. אמרו "לא" לסירוס ויקיפדיה! רנן • שיחה • ז' בתשרי ה'תשע"ב • 12:48, 5 באוקטובר 2011 (IST)

מה זאת אומרת שהמונח "צבע" הוא חסר משמעות? לכל עצם יש צבע יחיד, אפילו אם משחקי תאורה יכולים לשנות את אופן קליטתו. התשובה לשאלה של השואל היא שמיקרוסקופ אלקטרוני לא מסוגל להבחין בצבע (מכיוון שהוא משתמש באלומת אלקטרונים ולא באור), ולכן תצלומים דרכו יוצאים בשחור לבן (ולפעמים צובעים אותם). אם תסתכל בתאים דרך מיקרוסקופ אופטי תוכל להבחין בצבע. למשל בתאי צמח תראה כלורופלסטים ירוקים. דניאל • תרמו ערך 12:58, 5 באוקטובר 2011 (IST)

אני חושב שהוא מתכוון לומר, שהמונח "צבע" הוא לא חסר משמעות אלא סובייקטיבי, והמונח "אורך גל" הוא אובייקטיבי. Nachy • שיחה 13:04, 5 באוקטובר 2011 (IST)

ההגדרה של צבע היא אורך גל של אור נראה. זה אובייקטיבי לגמרי ומוחלט. דניאל • תרמו ערך 13:09, 5 באוקטובר 2011 (IST)

זו שגיאה נפוצה. ראה ]http://en.wikipedia.org/wiki/Color_perception#Subjectivity_of_color_perception[ אילן שמעוני - שיחה 21:56, 5 באוקטובר 2011 (IST)

זו כבר סמנטיקה, אבל אני חושב שההגדרה הלשונית ל"צבע", היא "האופן בו נקלט אורך גל מסוים במערכת הראייה האנושית". Nachy • שיחה 13:15, 5 באוקטובר 2011 (IST)

זו גם הגדרה מקובלת, אבל זה כמו הבדיחה (חסרת הבסיס) על המתמטיקאי והכדור הפורח. לכולם ברור למה השואל התכוון. לענות לו שאין משמעות לשאלה זה לא לעניין. 13:19, 5 באוקטובר 2011 (IST)

תודה על הקרדיט העודף שאתה נותן לי, אבל לי זה לא היה ברור. אמרו "לא" לסירוס ויקיפדיה! רנן • שיחה • ז' בתשרי ה'תשע"ב • 13:52, 5 באוקטובר 2011 (IST)

אני מכיר דווקא תמונות של תאים מאד צבעוניות. הצבעים הם תמיד זרחניים מאד ובדקתי את העניין מול חוקרת ממכון ויצמן שהסבירה לי שכדי לצלם אותם צריך "לצבוע" אותם בצבעים האלו כחלק מטכניקת הצילום המוגדל, ולכן הם תמיד יהיו צבעוניים כאלו. אולי מישהו כאן יוכל להסביר את זה יותר טוב ממני. • רוליג • שיחה • אמצו חתול 07:09, 6 באוקטובר 2011 (IST)

אורך גל נראה הוא בסדר גודל של מאות ננומטר ולכן באמצעותו לא ניתן לראות עצמים שגודלם הוא בסדר הגודל הזה או קטן יותר, גם באמצעים מגדילים כמו עדשות. זה דומה קצת למדוד גודל של, נגיד גרגיר חול, דרך זכוכית מגדלת עם סרגל שהשנתות שלו הם סנטימטרים. לכן צריך להשתמש, לדוגמה, באור עם אורך גל קטן יותר או במיקרוסקופ אלקטרונים ואז המושג צבע לא מוגדר. ניתן ליחס, באופן שרירותי, לכל אורך גל בסקלות קטנות מאורך הגל הנראה, צבעים וכך להציג את המדידיות. ירון ק. - שיחה 08:49, 6 באוקטובר 2011 (IST)

- אני מפרסם השאלה ואני עדיין לא מצליח להבין מדוע זה בלתי אפשרי. נא עינו.

הענין הוא מה משמעות המושג "צבע". מה לדעתך המשמעות?ירון ק. - שיחה 13:51, 7 באוקטובר 2011 (IST)

לדעתי לתא בודד אין ממש צבע כמו שאין צבע לטיפה בודדה של מים, אבל כאשר יש הרבה מאוד מים, כמו בים אז יש צבע כחול. לדעתי זה תקף לתאים גם, שבירת האור של תר בודד לא משמעותית, רק כאשר יש שבירה בידי עשרות ואלפים של תאים, נוצר צבע. עוד הפעם, זאת דעתי.‎Lirdon - שיחה - הצטרפו למלחמה האווירית 14:41, 7 באוקטובר 2011 (IST)

רוב התאים ורוב האברונים הם שקופים. תאים ואברונים יכולים להכיל צבען טבעי או מלאכותי ולהיות צבעוניים. אולם זה נדיר יחסית. תאי דם אדומים הם אדומים בגלל ההמוגלובין. כלורופלסטים הם ירוקים בגלל הכלורופיל. אפשר לסדר במעבדה שתאים שונים יבטאו צבענים שונים כמו לוציפרז.

תואר במדעי החיים או ביולוגיה?

האם תואר במדעי החיים נקרא תואר בביולוגיה, או שזה לחוד וזה לחוד ? האם אני יכול לקרוא לתואר בביולוגיה תואר במדעי החיים או להפך? 95.35.165.218 12:34, 5 באוקטובר 2011 (IST)

לרוב מדובר באותו הדבר. ראה הערך מדעי החיים. דניאל • תרמו ערך 12:50, 5 באוקטובר 2011 (IST)

כמה נקודות

יש בקו סופי? דניאל • תרמו ערך 13:26, 5 באוקטובר 2011 (IST)

זאת שאלה מתמטית? פיזיקלית? לירן (שיחה,תרומות) 13:29, 5 באוקטובר 2011 (IST)

אני מעוניין לראות מה אנשים יענו לשאלה שהצגתי בלי שאוסיף עליה דבר. דניאל • תרמו ערך 13:30, 5 באוקטובר 2011 (IST)

כתבתי לפני התנגשות עריכה: תלוי בגודל ובצורת הנקודה, ובכל מקרה מספרם אף הוא סופי. טיפוסי - שו"ת 13:32, 5 באוקטובר 2011 (IST)

אותו מספר נקודות שנכנסות לשטח של מרובע. יוסי • שיחה 13:45, 5 באוקטובר 2011 (IST)

אם כך, אענה אלף (עוצמה). בכל אופן, לא ברור לי איך שאלה כזאת מתאימה לדף הזה... לירן (שיחה,תרומות) 13:49, 5 באוקטובר 2011 (IST)

אני רוצה להסתייע באחרים כדי לדעת משהו. זה תואם את מטרת הדף. דניאל • תרמו ערך 14:43, 5 באוקטובר 2011 (IST)

אבל לא כתבת מה בדיוק אתה רוצה לדעת.... אם תשאל שאלה יותר מפורשת, יהיה אפשר לענות לך ביתר קלות. לירן (שיחה,תרומות) 14:44, 5 באוקטובר 2011 (IST)

מה שאני בדיוק רוצה לדעת זה איזה תשובה יתנו אנשים לשאלה הלא מפורשת שלי. דניאל • תרמו ערך 14:45, 5 באוקטובר 2011 (IST)

הרבה. אני חשוב שזו התשובה המדויקת ביותר שאתה יכול לקבל לשאלה כזאת. 109.66.208.23 19:06, 5 באוקטובר 2011 (IST)

אני חושב שהתשובה זהה לתשובה לשאלה כמה 'שחורים' יש בקו בצבע שחור סופי. --Akkk - שיחה 19:22, 5 באוקטובר 2011 (IST)

אם כך, דניאל, נענה לאתגר שלך. שלוש. או שאפשר להניח ששאלת: כמה נקודות יש בקל וחומר? -אז אני לא יודעת. ועוד ועוד. צביה - שיחה 20:06, 5 באוקטובר 2011 (IST)

אני ממליץ לקרוא ספר מנעוריי. לבטח את הפתיח שלו. הוא מספר שם על עם הוטנטוטי שכל שיטת המספור שלהם הוא אחת שתיים שלוש המון. לאחר מכן הוא מתאר את התפתחות המתימטיקה ומגיע לאלפים השונים שהוזכרו לעיל ומראה שבעצם לכל צורך ועניין מספיק לנו אלף2 מכאן שגם לנו יש אחת שתים שלוש המון :-) Shannen - שיחה 07:48, 6 באוקטובר 2011 (IST)

מדובר במספר אינסופי של נקודות (אינסוף סופי). זו שאלה די בסיסית אך אשמח להבין את תכליתה. ALC • י"ב בתשרי ה'תשע"ב • 18:16, 9 באוקטובר 2011 (IST)

שאלה בתורת היחסות

דומה לפרדוקס התאומים, אבל שאלה טיפה שונה.

בכדור הארץ נמדד מרחק של שנת אור אחת מכוכב כלשהו מהירות הכוכב נמדדה כאפסית( או קטנה מאוד יחסית לאור). אנשים שולחים אסטרונאוט לכוכב זה. החללית מאיצה מאפס ל0.99999 ממהירות האור, עוברת את המרחק הזה, ונחותת בכוכב השני( מעיטה מכמעט מהירות האור לאפס). האסטרונאוט נמצא שם כמה ימים וחוזר באותה הדרך ואותה המהירות.

האם בצורה כזאת הוא ביצע מסע לעתיד? כלומר כשהוא יגיע לכדור הארץ עם המידע שהוא אסף הוא יראה שבכדור הארץ עברו שנתיים והוא לא הזדקן בהם כמעט? האם בצורה כזאת, עם מספיק דלק לחלליות, אני יכול להגיע למאה ה25 בגיל צעיר? 109.64.211.84 15:01, 5 באוקטובר 2011 (IST)

בעיקרון כן, זה בדיוק הרעיון. אבל מסע כזה הוא בלתי אפשרי מבחינה טכנולוגית, לפחות כרגע. בלנק - שיחה 18:30, 5 באוקטובר 2011 (IST)

נכון, רק שים לב שקל מאוד לעשות "מסע אל העתיד", רק לעשות אותו בקצב שונה זה קשה, וזה כניראה בלתי אפשרי לחזור.ירון ק. - שיחה 08:52, 6 באוקטובר 2011 (IST)

האם לרופא יש אחריות משפטית על הטעיות שלו?

נגיד וקרה שרופא לא מאבחן מחלה קשה. כתוצאה מליקוי בהבחנה החולה עובר לא את הטיפול הנכון ונפטר כתוצאה מהמחלה. ברור כי אם הרופא לא היה טועה, אז החולה היה מקבל את הטיפול הנכון ומחלים. האם הרופא יואשם בהריגה? 109.66.208.23 17:19, 5 באוקטובר 2011 (IST)

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי.

שמתי מראש את התבניות שאתם כל הזמן מוסיפים במקום תשובה. ככה שאין לכם תירוץ להתעלם מהשאלה.

המבחן הוא מבחן "הרופא הסביר". אם יש תסמונת נדירה שהרופא הסביר לא היה מאבחן הרופא יהיה פטור לחלוטין. אם החולה מראה סימנים קלאסיים של דלקת ריאות כמו שכתוב בספר והרופא לא אבחן דלקת ריאות הוא יואשם ברשלנות אבל לא בהריגה. אמרו "לא" לסירוס ויקיפדיה! רנן • שיחה • ז' בתשרי ה'תשע"ב • 17:37, 5 באוקטובר 2011 (IST)

אפילו אם הטעות שלו הובילה למוות? זה לא איזה שבר שלא התאחה- זו גרימת מוות ברשלנות. נגיד המחלה לא הייתה עם תסמינים בולטים לעין והיא לא היתה מוכרת כמו שפעת או דלת ראיות. אבל עדיין, אם הטיפול היה נכון, אז החולה היה לא היה נפטר. 109.66.208.23 18:04, 5 באוקטובר 2011 (IST)

יש ערך מקיף ומעניין ששמו רשלנות רפואית. יוסי מחשבון אחר - שיחה 18:06, 5 באוקטובר 2011 (IST)

ראשית, אין לך לעולם ודאות ברפואה האם טיפול יצליח או לא. יש רק סבירות. כך שבהריגה אי אפשר להאשים אותו. שנית, כן, יש מחלות שמופיעות בשכיחות מאוד נמוכה וטובת החברה היא לפטור את הרופא מאחריות במקרה כזה. זה כבר נושא רחב יותר של רפואה מתגוננת וכלכלת בריאות. בקצרה אכתוב שאם היו בודקים כל חולה לכל מחלה אפשרית רבים היו מתים מהבדיקות מאשר מהמחלות ועלויות הבריאות היו כאלה שאי אפשר לעמוד בהן. אמרו "לא" לסירוס ויקיפדיה! רנן • שיחה • ח' בתשרי ה'תשע"ב • 18:47, 5 באוקטובר 2011 (IST)

פרס נובל לכימיה

אתם יכולים להסביר למישהו עם ידע בסיס ביותר בכימיה, מה התגלית שעליה זכה הפרופסור מטכניון? מה זה כל הגבישים, קוואזי-גבישים וכדו'? 109.66.208.23 18:08, 5 באוקטובר 2011 (IST)

גביש כמו-מחזורי. יוסי מחשבון אחר - שיחה 18:26, 5 באוקטובר 2011 (IST)

גודל גדול מאינסוף?

היקום הרי מתפשט, ונניח שהוא אינסופי, האם יכול להיווצר מצב שיש גודל הגדול מאינסוף? כי אם המרחב גדל, והוא היה אינסופי, אז חייב להיות גודל גדול יותר מאינסוף... האם התרחבות היקום בעצם סותרת את הטענה שהיקום אינסופי? Exx8 - שיחה

היקום אינו אינסופי. הקוסמולוגיה המודרנית המבוססת על המפץ הגדול יוצאת מתוך הנחה שהיקום התחיל מנקודה זעירה, והתפשט מאז בקצב מסויים במשך זמן סופי, ומכאן שגודלו של היקום הוא סופי. פומפריפוזה - שיחה 19:42, 5 באוקטובר 2011 (IST)

מה פתאום? היקום לא מתחיל מנקודה זעירה, הוא מתחיל מנקודה סינגולרית וזה בכלל לא אותו הדבר. גורם הסקאלה של היקום שואף לאפס בזמן המפץ הגדול, אבל מימדיו הפיסיים היו אינסופיים גם אז, גם היום. לגבי הערה שלך למטה שהקוסמולוגיה לא יודעת לומר בוודאות לגבי עתידו של היקום. ובכן, וודאות בקוסמולגיה זו סוגיה מורכבת, אבל מבחינת הידע הקיים היום, וקיבל חיזוק תודעתי בדמות פרס נובל לפיסיקה השבוע, היקום ימשיך לגדול לנצח. התיאוריות האחרות נתגלו כבלתי מתיישבות עם התצפיות שבידינו, ברמת הדיוק הקיימת. משה פרידמן - שיחה 12:13, 6 באוקטובר 2011 (IST)

הכוונה שהוא סופי בזמנן נתון? כי תאורטית אני יכול ליסוע לעתיד והוא תמיד יגדל. אם הוא סופי, מה קורה בגדלים הגדולים מהיקום?Exx8 - שיחה

אם כרגע הוא סופי, והוא גודל בקצב קבוע, בכל זמן נתון הוא יהיה סופי. ועוד משהו - הקוסמולוגיה אינה יודעת לומר בוודאות האם היקום ימשיך לגדול לנצח, או שכוחות הכבידה יגרמו לו לחזור ולהתכנס לנקודה הקדמונית ממנה יצא, כך שלא רק גודלו של היקום הוא סופי, אלא ייתכן שגם הזמן בו יהיה קיים. פומפריפוזה - שיחה 19:58, 5 באוקטובר 2011 (IST)

פרס נובל ניתן על התגלית שההתפשטות של היקום לא רק שאיננה בקצב קבוע או פוחת אלא אפילו מואץ. התאוריה על סופו מציגה שתי אפשרויות: (1) כוח הכבידה לא יצליח להאט את ההתפשטות, לעצור אותה ולגרום להתכנסות (ואז ההתפשטות תימשך לנצח עד שכל הכוכבים יכבו). (2) כוח הכבידה יצליח בסופו של דבר לעצור את ההתפשטות ולהתחיל תהליך הפוך של התכנסות לנקודת הסינגולריות שממנה נוצר המפץ הגדול. ההשערה היא שבסופו של תהליך ההתכנסות יתחולל שוב המפץ הגדול וכך ייתכן שמדובר בתהליך מחזורי. ALC • י"ב בתשרי ה'תשע"ב • 18:11, 9 באוקטובר 2011 (IST)

קח לדוגמא קו באורך של 10 ס"מ. אתה מסכים איתי שתיאורטית אפשר לסדר עליו אינסוף קווים? ותוסיף על הדוגמא קו באורך של 12 ס"מ. גם פה אפשר למתוח תיאורטית אינסוף קווים. יוצא שמוכרח שיש אינסוף שגדול מאינסוף... צביה - שיחה 20:02, 5 באוקטובר 2011 (IST)

אם רוצים להשוות "אינסופים" שונים, כדאי לקרוא קודם את הערך עוצמה. אחרי זה קל להראות שמספר הנקודות בקטע באורך 10 ס"מ (שהוא אינסוף) שווה למספר הנקודות באורך 12 ס"מ (שגם הוא אינסוף). בברכה, MathKnight הגותי (שיחה) 20:07, 5 באוקטובר 2011 (IST)

לא ייתכן אינסוף אחד, גדול מאינסוף אחר, וגם, אנחנו לא מכירים דבר שהוא אינסופי, מבלי להשתמש בדמיון וירטואלי. טיפוסי - שו"ת 20:36, 5 באוקטובר 2011 (IST)

מתוך הערך: למרות התוצאות שהודגמו להלן, אין זה נכון שלכל הקבוצות האינסופיות יש אותה עוצמה. או שלא הבנתי נכון? טיפוסי, תוכל לסבר את אוזני באשר לביטוי 'דמיון וירטואלי'? צביה - שיחה 21:01, 5 באוקטובר 2011 (IST)

לכל קבוצה יש קבוצה אחרת גדולה ממנה בעצמתה. בין אם הקבוצה סופית ובין אם לאו. קל גם למצוא את הקבוצה הזו. נניח שיש קבוצה n. ניצור קבוצה חדשה, בה כל איבר מוכל ב-n, כלומר, האיברים שבה הן קבוצות בפני עצמן, שמכילות רק איברים מהקבוצה n. לקבוצה זו נקרא P(n)‎. ההוכחה לכך שבהכרח עצמתה גדולה מעצמת n היא משפט קנטור. ‏Ofekalef • שיחה • הצטרפו למיזם המקורי!‏ 21:06, 5 באוקטובר 2011 (IST)

כלומר, משום שלאינסוף מוכרח להיות מעצם הגדרתו, תכונות מופלאות, שאינן מוכרות לנו מהחומר שאנו מכירים, והרי איננו מכירים בעולמנו דבר שאיננו חומר, ולכן אנו מוכרחים להשתמש בדמיון כדי לחשוב על דבר אינסופי, וכמו בכל דמיון קל מאד להתבלבל. טיפוסי - שו"ת 22:25, 5 באוקטובר 2011 (IST)

לא ולא, ידידי. מה שביקשתי לשאול היא הגדרתו של המונח דמיון וירטואלי. נראה לי דמיון מספיק, לא?... צביה - שיחה 22:32, 5 באוקטובר 2011 (IST)

זהו מונח שנטבע על ידי ב-2011, ולראיה באתי על החתום. טיפוסי - שו"ת 22:36, 5 באוקטובר 2011 (IST)

פשוט הזכרת לי לרגע קט את אחותי והופתעתי לגלות שיש עוד כמה אנשים שרואים את השפה כחומר ביד היוצר. כשיכתבו עליך עוד חמישים שנה ערך בויקיפדיה, אולי נזכיר את זה. צביה - שיחה 22:39, 5 באוקטובר 2011 (IST)

רצוי לקחת את החיים בקלות.. טיפוסי - שו"ת 22:42, 5 באוקטובר 2011 (IST)

צביה, מבלי לתמוך בביטוי של טיפוסי, אם אנחנו מדברים על שפה מדויקת, יש לכתוב לשבר את האוזן ולא לסבר. AaronShapira - שיחה 09:20, 6 באוקטובר 2011 (IST)

לפחות אני יכולה להביא הסמכתאות לדבריי ...'במילון ספיר כתוב בערך "מְסַבֵּר":

"מסַבֵּר את האוזֶן נותֵן הֶסבֵּר כּדֵי להָקֵל את ההֲבָנה על השומע (על-ידי שימוּש בּביטוּי מוּחָשי או פַּשטָני להַבָּעת מוּשׂג מוּפשט או מסוּבּך) (רווֵחַ במקום: לשַבֵּר את האוזֶן)" בלי בחירה של שי"ן ימנית או שמאלית.

ואילו בערך "אוזן": "משַׂבֵּר את האוזֶן משמיע דָבר בּצוּרה בּרוּרה, כּדֵי שייקלט בּקלוּת;"', אם כי אני מודה שטעיתי. צביה - שיחה 09:34, 6 באוקטובר 2011 (IST)

ואם כבר, אז "אסמכתאות", לא "הסמכתאות". טיפוסי - שו"ת 12:20, 6 באוקטובר 2011 (IST)

קצת סדר בדיון: מת'נייט ואופק נתנו תשובות מדויקות. לפי משפט קנטור לכל אינסוף יש אינסוף גדול יותר (וההוכחה פלאית ופשוטה). אולם דווקא האינסוף של מספר הנקודות בכל קטע שהוא, סופי או אינסופי, הוא תמיד אותו אינסוף: עוצמת הרצף. הדוגמה הכי פשוטה לשני אינסופים שיש בינהם הבדל מהותי היא האינסוף של המספרים הטבעיים (הקרוי אלף אפס) לעומת זה של הנקודות בקטע (שכאמור, קרוי עוצמת הרצף). ההוכחה לכך היא האלכסון של קנטור (עוד הוכחה פלאית). כל זה לא ממש קשור בהתפשטות המרחב. בכל אופן במרחב תלת-ממדי אינסופי, במרחב סופי ובסתם קטע יש אותה כמות של נקודות (עוצמת הרצף).דניאל • תרמו ערך 23:44, 5 באוקטובר 2011 (IST)

אני נוטה להעריץ יותר תשובות שכל פעוט יכול להבינם ואין צורך ללכת לאלפי ערכים אחרים כדי לקבל את המושגים הבסיסיים שעליהם בנויה ההוכחה. (כלומר, לדיון מתמטי אמיתי זה טוב ויפה, אבל לא להמון העם) צביה - שיחה 09:40, 6 באוקטובר 2011 (IST)

רק להוסיף, שהקביעה הפסקנית שהיקום סופי היא לא נכונה, ולמעשה השאלה "האם היקום סופי" לא מוגדרת. ירון ק. - שיחה 08:57, 6 באוקטובר 2011 (IST)

כלומר את נוטה להעריץ תשובות חסרות עומק, גם אם ניתן לענות על השאלה רק עם תשובה מורכבת? השואל שאל שאלה, ואני נתתי לו את התשובה הפשוטה ביותר שהיא גם נכונה. נכון שאת נתת לו תשובה פושטה יותר, אבל היא פשוט לא היתה נכונה. אני ממליץ לך לקרוא בערך משפט קנטור את ההסבר האינטואטיבי. הוא פשוט ממה שנדמה. אגב, היסטוריית השאלות של Exx8 מעידה שהוא דווקא מחפש תשובות מתמטיות. דניאל • תרמו ערך 11:47, 6 באוקטובר 2011 (IST)

לאחר בחינה מעמיקה, לא נותר אלא לקבוע, כי משפט קנטור שגוי, ובלתי אפשרי. טיפוסי - שו"ת 12:22, 6 באוקטובר 2011 (IST)

טיפוסי, אשמח אם תוכל לתת בחינה מעמיקה גם למאמר Improved Single-Key Attacks on 8-Round AES-192 and AES-256. ניסיתי להבין את האמור בפסקה "The Multiset Variant of the Demirci-Sel ̧uk Observation" ולא הצלחתי להבין. עזרתך תתקבל בברכה. תומר א. - שיחה - _{משנה ויקיפדית} 12:33, 6 באוקטובר 2011 (IST)

טיפוסי, עולם המדע מחכה בקוצר רוח להסבר מדוע המשפט שגוי. אולי תשנה סדרי עולם, אולי תזכה בפרסים, אנא חשוף את משנתך, אל תיכחד מאיתנו את הדעה. בברכה, --איש המרק - שיחה 13:53, 6 באוקטובר 2011 (IST)

אולי באמת תפנה אותי, לפרסם ולהסביר את עמדתי המהפכנית, בקובץ מדעי חשוב, אולי אזכה לתהילת עולם כזו, מי יודע. טיפוסי - שו"ת 14:01, 6 באוקטובר 2011 (IST)

אני משתוקקת כבר בקוצר שזה יקרה. ואז כשיפורסם שפרופסור טיפוסי קיבל נובל לספרות אוכל לומר, אה, טיפוסי הזה? אני מכירה אותו... צביה - שיחה 14:04, 6 באוקטובר 2011 (IST)

תודה על הפירגון. טיפוסי - שו"ת 14:23, 6 באוקטובר 2011 (IST)

לאחר עיון מעמיק יותר של משפט קנטור הבנתי היכן הייתה נעוצה טעותי. אגב, תומר א. במה הערתך לטיפוסי אמורה? (כלומר, זה היה סוג של ירידה?) צביה - שיחה 13:13, 6 באוקטובר 2011 (IST)

התיאוריות המדעיות עומדות בפני ספקנות מתמדת. אין זה מן הנמנע שיום אחד יוכח שיש טעות בהוכחה של משפט קנטור. יחד עם זאת, סביר להניח שמי שיגלה את הטעות יהיה גם סיני וגם עוקר הרים. אין זה מן הנמנע שטיפוסי הוא אדם כזה. אם אכן כך, חשבתי שיהיה נחמד מצידו לסייע לי במשהו שלא הבנתי. כמובן שאם יתברר שטיפוסי "לא יודע על מה הוא מדבר" אזי דברי הם ירידה שהוא הביא על עצמו. תומר א. - שיחה - _{משנה ויקיפדית} 14:24, 6 באוקטובר 2011 (IST)

מה שאני לא אוהב בתשובה הזו היא שהמושג של עוצמה די חסר משמעות בהקשר של היקום הפיזי שלנו. כל עצם פיזי מכיל כמות מעוצמת רצף של נקודות. לא יותר ולא פחות. גם אם היקום סופי והוא באורך 10 סנטימטרים. גם אם היקום הוא בלון ענק. גם אם היקום הוא בעל 4, חמישה או עשרים מימדים. ישנן דרכים אחרות להגיד שמשהו הוא גדול יותר או פחות. ישנן דרכים אחרות להגיד שהיקום שלנו הוא סופי או אינסופי. אך מושג העוצמה לא מועיל כאן. Tzafrir - שיחה 12:54, 6 באוקטובר 2011 (IST)

תומר, האם המאמר או תימצותו, קיים בשפות נוספות? טיפוסי - שו"ת 13:00, 6 באוקטובר 2011 (IST)

לא. תומר א. - שיחה - _{משנה ויקיפדית} 13:18, 6 באוקטובר 2011 (IST)

אם להתייחס לשאלה המקורית של השואל. לדעתי הוא פשוט מבלבל בין חסימות לסופיות. דבר אינסופי יכול להיות חסום בנפח נתון. דניאל • תרמו ערך 13:08, 6 באוקטובר 2011 (IST)

אז אולי תענו לי עכשיו על שאלתי: איך בכלל ייתכן דבר כזה אינסוף ומה הוא מתאר? הרי זה לא מתאר שום מציאות קיימת, למעשה. צביה - שיחה 13:17, 6 באוקטובר 2011 (IST)

אני מודה שאני מתקשה להבין את השאלה. מה המשמעות של מציאות קיימת? האם המושג "כל המספרים" אינו מספיק מציאותי בשבילך? תומר א. - שיחה - _{משנה ויקיפדית} 13:19, 6 באוקטובר 2011 (IST)

כלומר, המתמטיקה מנסה לתאר את היקום? או שהיא בעצם רק משתעשעת בכללים בלוגיקה הקיימת? (אגב, הייתי צריכה לכתוב מציאות ממשית. אינסוף אינו דבר ממשי) צביה - שיחה 13:22, 6 באוקטובר 2011 (IST)

יש אינסוף מספרים, אינסוף נקודות בקטע (כפי שציינת בעצמך), יש אינסוף מילים שאפשר להמציא. יש הרבה אינסופים. דניאל • תרמו ערך 13:24, 6 באוקטובר 2011 (IST)

תסלחו לי שאני יורד ממרומי המתמטיקה למציאות הפשוטה. "יקום אינסופי" פירושו שאם תעלי על חללית ותתחילי לנסוע לכיוון אחד, לעולם לא תגיעי לנקודה בה לא תראי לפניך כוכבים. זה נכון עבורך, וזה נכון עבור כל אחד אחר בכל פינה ביקום. זהו. משה פרידמן - שיחה 13:25, 6 באוקטובר 2011 (IST)

במחילה, את כל אלה גם אני יודעת, אבל האם באמת האינסוף קיים? הרי כשאנחנו רואים משהו הוא תמיד סופי, עובדה שאנחנו רואים אותו. נראה לי זו שאלה שמתאימה יותר לפילוסופיה. צביה - שיחה 13:27, 6 באוקטובר 2011 (IST)

זו שאלה לא ברורה, כי לא ברור למה את קרואת "קיום" (מה שאנחנו רואים הוא בוודאי לא הגדרה טובה. לפי ההגדרה הזו האימפריה הרומית לא התקיימה). בכל מקרה, את לא יכולה לראות דברים בלתי חסומים. את יכולה לראות דברים אינסופיים. בקטע יש אינסוף נקודות. את גם יכולה לדמיין דברים אינסופיים בקלות. למשל כל המילים האפשריות או כל המספרים. דניאל • תרמו ערך 13:35, 6 באוקטובר 2011 (IST)

שאלתך אכן לא מובנת. וגם הדוגמא. הדוגמא שלך עוסקת בשאלה איך אפשר לשדעת שהיקום אינסופי, ולא האם הוא כזה. משה פרידמן - שיחה 13:47, 6 באוקטובר 2011 (IST)

זה לא מה שהדוגמא שלי עוסקת. אני שואלת אם, למעשה, אינסוף הוא באמת דבר ממשי, (לדעתי), אז במה המתמטיקה עוסקת? צביה - שיחה 13:51, 6 באוקטובר 2011 (IST)

ממשי לגמרי. משה פרידמן - שיחה 14:38, 6 באוקטובר 2011 (IST)

אבל ממשי הוא הגדרה משתנה, אז מה הגדרתו כאן? שי אבידן - שיחה 14:42, 6 באוקטובר 2011 (IST)

כתבתי למעלה. לא צריך לעשות מזה עניין כל כך מסובך. אינסופי זה פשוט אומר שאין מקום שבו היקום "נגמר". זה הכל. משה פרידמן - שיחה 14:54, 6 באוקטובר 2011 (IST)

המושג הזה של "קיום" דווקא די מועיל. ר' קונוס האור. כל מה שלא שם לא קיים (לא בעברינו ולא בעתידנו). בכל מקרה, דניאל כבר הזכיר כאן את המושג של נפח. לא ברור לי למה הוא נמנע מלהשתמש בו ובוחר לדבר על מספר אינסופי של נקודות. הנפח שלי קטן מהנפח של הבית שבתוכו אני נמצא, וזה קטן מהנפח של כדור הארץ. הנפח של היקום הוא, בכל זמן נתון, נפח סופי. יכול להיות שהנפח שלו לא חסום: ימשיך לגדול לנצח. אבל בכל רגע נתון הנפח יהיה מספר סופי.

כן, אבל קונוס האור הוא 4-מימדי. הדיון כאן הוא 3-מימדי. מעבר לכך, קוסמולגים דנים על סגיות שהמידע לגביהם לא יגיע לאף בן אנוש לעולם. גם אתה תסכים איתי שיש כוכבים (היום) בגלקסיות אחרות, אני מקווה. לפי הקריטריון הזה אין בכלל גלקסיות אחרות בימינו. והנפח של היקום הוא, בכל זמן נתון, נפח אינסופי. כשאומרים שהיקום מתרחב מדברים על גורם הסקלה, כלומר, שהיקום נעשה יותר ויותר מרווח. המימדים המרחביים שלו הם אינסופיים בכל רגע נתון. משה פרידמן - שיחה 19:25, 6 באוקטובר 2011 (IST)

למיטב ידיעתי משה טועה. בכל זמן נתון קיים מספר סופי של צופים שניתן להכיל ביקום כך שכל צופה יראה שני צופים אחרים מכיוונים מנוגדים, אך שאר הצופים יהיו מעבר לאופק היקום עבורו. אבל זה נאמר לי, ולא משהו שאני יכול להוכיח. אילן שמעוני - שיחה 20:15, 7 באוקטובר 2011 (IST)

ותשובה ישירה לשאלה המקורית: למצוא גודל שגדול יותר מהיקום זה הרי ממש פשוט: לוקחים את גודל היקום, מוסיפים בצד עוד גרגר אורז, וקיבלנו משהו שגדול מגודל היקום. Tzafrir - שיחה 15:32, 6 באוקטובר 2011 (IST)

זה למעשה מה שאופק אמר (דומה, שונה): n כפול אינסוף לעומת n+1 כפול אינסוף... צביה - שיחה 17:39, 6 באוקטובר 2011 (IST)

רק שאין שום מקום שהוא "בצד" של היקום. ככה זה כשאתה אינסופי. משה פרידמן - שיחה 19:26, 6 באוקטובר 2011 (IST)

צביה, עדין לא הבנת. אין שום הבדל בין n כפול אינסוף לעומת n+1 כפול אינסוף. זה לא משנה את גודלו (עוצמתו). דניאל • תרמו ערך 23:10, 6 באוקטובר 2011 (IST)

יש הבדל בין "אין שום הבדל" לבין "זה לא משנה את עוצמתו". עוזי ו. - שיחה 16:32, 9 באוקטובר 2011 (IST)

אילן, אם אני מבין את דבריך נכון, אתה טוען שישנו צופה (להלן: כוכב) הנמצא בנקודה בה קיימים כוכבים נוספים רק מצד אחד שלו, ואילו מהצד השני אין עוד? כי אם זו היא טענתך, הריני להריגעך שאין לך כל צורך במקור. אין אף פיסיקאי בעולם היכול לאשר או לשלול את טענתך, משום שהיא מנוגדת לאחת מהנחות היסוד של הפיסיקה המודרנית. הנחת יסוד לא ניתן להוכיח או לשלול (ואם ניתן, הרי שהיא איננה בגדר הנחת יסוד עוד). היא מבוססת על התפיסה המקובלת בקרב הפיסיקאים שהטענה שהיקום הומוגני ואיזוטרופי הינה פשוטה יותר מהטענה ההפוכה. הסיבה שהמדע מקבל שהיקום איננו הומוגני ואיזוטרופי במימד הזמן שלו היא שהתצפיות כפו עליו לשבור את ההנחה הפשוטה ביותר - מה שלא קרה לגבי שאר שלושת המימדים. באופן אישי גם אני דווקא רואה כפשוטה יותר את הטענה ההפוכה, אבל בבמה זו אני מציג את העמדה המקובלת בקרב אנשי המדע. משה פרידמן - שיחה 15:19, 9 באוקטובר 2011 (IST)

צנזורה

האם אני כאזרח כפוף לחוקי הצנזורה הצבאית? כלומר בהנחה שידוע לי משהו שפורסם במקורות זרים אך בארץ נאסר פרסומו, האם מותר לי לכתוב מה שידוע לי בפורומים שונים באינטרנט, לשוחח עליו עם חברי, וכדומה? 94.230.80.194 19:41, 5 באוקטובר 2011 (IST)

לפי צו איסור פרסום באופן עקרוני כן, אך בעידן השמיים הפתוחים מאוד קשה לאכוף את זה ועיקר האכיפה מתמקדת בחברות התקשורת הגדולות. איש השלג - שיחה 09:08, 6 באוקטובר 2011 (IST)

פעולה "נחותה" מחיבור

היי, בחוקי חזקות תמיד מבצעים את הפעולה הנחותה במדרגה אחת בין המעריכים (לדוגמא $x^{5}*x^{3}=x^{(5+3)}=x^{8}$ ברצוני לדעת האם יכולה להתקיים פעולה "נחותה" יותר מחיבור. מעולם לא הציגו בפניי אותה אך גם לא שללו את קיומה בעזרת הוכחת סתירה. אז האם יכולה להתקיים? Exx8 - שיחה

אומרים לפעמים שפעולת החזקה מכלילה את הכפל באותו מובן שבו הכפל מכליל את החיבור. זה לא בדיוק כך: $\ e^{x+y}=e^{x}\cdot e^{y}$, בעוד ש-$\ e^{x\cdot y}=(e^{x})^{y}$. כדי להבין את ההבדל, התבונן בפעולות $\ \oplus _{n}$ (כלומר, $\ \oplus _{1},\oplus _{2},\oplus _{3},\cdots$) הקשורות ביניהן באמצעות היחס $\ e^{a\oplus _{n}b}=e^{a}\oplus _{n+1}e^{b}$ (אם רוצים, אפשר להפוך את זה להגדרה באינדוקציה: $\ x\oplus _{n+1}y=e^{\log(x)\oplus _{n}\log(y)}$).

אם נחליט שהפעולה הראשונה בסדרה, $\ \oplus _{1}$, היא פעולת החיבור, נקבל שהפעולה השניה היא $\ x\oplus _{2}y=e^{\log(x)+\log(y)}=e^{\log(xy)}=xy$, כלומר כפל, ואילו הפעולה השלישית היא $\ x\oplus _{3}y=e^{\log(x)\log(y)}=x^{\log(y)}=y^{\log(x)}$ - לא בדיוק "חזקה", אלא העלאת גורם אחד בחזקת הלוגריתם של הגורם השני.

אם עד כאן הצלחנו לתפוס למה התכוונת ב"פעולה נחותה", אפשר בקלות להמשיך את הסדרה בכיוון ההפוך, על-ידי שנדרוש $\ x+y=x\oplus _{1}y=e^{\log(x)\oplus _{0}\log(y)}$. אכן, התנאי הזה שקול ל- $\ a\oplus _{0}b=\log(e^{a}+e^{b})$, וזוהי הפעולה שחיפשת. אפשר להמשיך: $\ a\oplus _{-1}b=\log(\log(e^{e^{a}}+e^{e^{b}}))$, וכן הלאה. תלמידי אנליזה יכולים להשתעשע בשאלות על תחום ההגדרה, או בחישוב הגבול $\ \lim _{n\rightarrow -\infty }(a\oplus _{n}b)$. עוזי ו. - שיחה 20:24, 5 באוקטובר 2011 (IST)

תודה :) עם זאת הפעולה (שמעתה אסמן אותה בסימן שאלה) לא מקיימת 2?2=4, למרות שכל הפעולות המוגדרות מקיימות את זה וכך גם מדרגה מעל. גם נשאלות השאלה האם אפשר להגדיר משהו במשהו שמבוסס עליו(כך לדוגמה קשה להגדיר מספרים שבבסיס ההגדרה יש בסיס טבעי). האם קיימת חוקיות כלשהי בין הפעולות (חוץ מקיצור, אני מדבר על חוקיות שניתן לכתוב בכתיב מתמטי וניתן לנתח אותה). Exx8 - שיחה

מה שכתבתי לעיל עונה לדעתי לבקשה ל"חוקיות שניתן לכתוב בכתיב מתמטי וניתן לנתח אותה". בכל מקרה, נכון ש-$\ 2\oplus _{1}2=2+2=4$ ו-$\ 2\oplus _{2}2=2\cdot 2=4$, אבל בצעד הבא (שאינו חזקה אלא *העלאת גורם אחד בחזקת הלוגריתם של הגורם האחר* - ועדיף כך, משום שאנחנו רוצים פעולות קומוטטיביות), כבר מתקבל $\ 2\oplus _{3}2=e^{\log(2)\oplus _{2}\log(2)}=e^{\log(2)^{2}}$. כדי שגם זה יהיה שווה ל-4, נצטרך להבחין שבכל התאור הזה לא הנחתי שום דבר על בסיס הלוגריתם, למעט אולי שהוא גדול מ-1. אפשר לבחור את הבסיס הזה כרצוננו. לכן, אם נוציא לוגריתם משני האגפים במשוואה האחרונה נקבל $\ \log(2)=2$, ומכאן שבסיס הלוגריתם לכל הפעולות צריך להיות $\ e={\sqrt {2}}$. מתברר שזו בחירה מוצלחת מאין כמוה, משום שעכשיו $\ 2\oplus _{n+1}2=e^{\log(2)\oplus _{n}\log(2)}=e^{2\oplus _{n}2}=4$ באינדוקציה לכל n>0. זה עובד גם בכיוון ההפוך.

לסיכום, והפעם יותר במפורש, הפעולה שאתה מחפש היא $\ a\oplus _{0}b=\log _{\sqrt {2}}({\sqrt {2}}^{a}+{\sqrt {2}}^{b})=2\log _{2}(2^{a/2}+2^{b/2})$. עוזי ו. - שיחה 21:39, 5 באוקטובר 2011 (IST)

אם אתה מעוניין דווקא בפעולה קודמת לחיבור שמתאימה לסדרה חיבור-כפל-חזקה אז אפשר להגדיר את הפעולה המנוונת למדי $\ a\oplus b=a+1$. כמצופה, לטבעיים מתקיים: $a+n=\underbrace {a\oplus \cdots \oplus a} _{n}$. כלומר חיבור הוא קיצור של $\ \oplus$ כשם שכפל הוא קיצור של חיבור וכשם שחזקה היא קיצור של כפל. למעשה פעולת החיבור עצמה מוגדרת בצורה כזו (ראה מערכת פאנו). דניאל • תרמו ערך 00:00, 6 באוקטובר 2011 (IST)

הבנתי, עם זאת, אני לא כל כך בטוח שזה תקף לגבי חוקי חזקות: $x^{5}+x^{3}\neq x^{6}$(למעט 0 שזה מקרה מיוחד, אבל זה לא עובד תמיד כמו במקרים של כפל חזקות שבו הסכום תופס תפקיד של "אמת לכל X") אם כך, זה לא מקיים כל כך את החוקיות.

משפט לאיראן בארה"ב

כשקראתי את הערך "חטיפת נחשון וקסמן" ראיתי שמשפחת וקסמן הגישה תביעה בארצות הברית נגד שלטונות איראן בטענה לאחריותם לפעולות חמאס וזכתה בשנת 2009 בפיצויי נזיקין בגובה של 25 מיליון דולר אמריקאי. האם באמת איראן תשלם להם? איך מתנהל משפט כזה כאשר איראן וארה"ב הן לא מדינות ידידותיות. משהו לא מסתדר... תודה!79.176.215.188 23:22, 5 באוקטובר 2011 (IST)

התגלה במהלך המשפט שאיראן החזיקה נכסים באמריקה וכן הפקדות בנקאיות, בית המשפט הקפיא את הנכסים האלו עד שהם יסיכמו לשלם (תקנו אותי אם אני טועה, פשוט קראתי על זה ממזמן).Exx8 - שיחה

זה יותר מסתדר עכשיו.(גם אם זה לא מדויק, זה אמצעי למימוש העונש) תודה. 79.176.215.188 09:34, 6 באוקטובר 2011 (IST)

מהו הפרס הוותיק ביותר המוענק עד היום מדי שנה ?

שלום. האם מישהו יודע מהו הפרס הוותיק ביותר - זה המוענק מדי שנה בשנה עד היום ? מי-נהר - שיחה 23:53, 5 באוקטובר 2011 (IST)

בחיפוש מהיר מצאתי את "פרס רומא" (en:Prix de Rome) שראשיתו ב-1663, בעיקר לציירים ופסלים. בהמשך הרחיבו אותו גם לאדריכלות ולמוזיקה, עד 1968, אז שונו כללי ההענקה והופסקה התחרות השנתית לקביעת הזוכים. כיום הוא ניתן מדי שנה מטעם האקדמיה הצרפתית ברומא כמלגת לימודים שם. פרס נובל ניתן מדי שנה מאז 1901. יש גם תארי כבוד ואצולה מטעם מדינות שונות, אבל אלה אינם בדיוק בגדר פרס, כך שמן הסתם לא להם התכוונת בשאלתך.שלומית קדם - שיחה 23:37, 6 באוקטובר 2011 (IST)

תודה מי-נהר - שיחה 18:22, 11 באוקטובר 2011 (IST)

בית לחם ביקשה להסתפח לירושלים?

מסקרן אותי, מה גרם לתושבי בית לחם לשאוף להסתפח אל ישראל? האם יש לכך מקור מהימן? Exx8 - שיחה

הומור ישראלי

למה הומור ישראלי כל כך ירוד?

אני לא אוהב דעות קדומות, ואני מנסה כל כפם להבין במקום. אבל אני כל פעם מתאכזב מחדש. אני זוכר את"חלומות בהקיץ", עם איזה ליצן שגרם לי להפסיק מיד אחרי התכנית השלישית. ב"ארץ נהדרת" גיליתי שבסטירה חייבים להכניס אלמנטים של הומור ברמה של בית ספר יסודי. ב"לילה בכייף" הגעתי מסקנה שכנראה הם בונים על קהל צופים חסר כל זכר של טעם טוב. התכנית הבידור היחידה שהצלחתי להינות ממנה בטלוויזיה הישראלית הייתה "פולישוק"( משחק ברמה, רעיון סטירי, שנון ביותר).

ניסיתי לראות סרטים ישנים - אבל "אסקימו לימון" התגלה כירוד בצורה קיצונית עוד יותר ( עם רופא שדחוף אצבע לחייל, "אני מגמרת", צחוק על שמנים ודברים בסגנון). אני כל הזמן מתאכזב מחדש ומספיק באמצע.

אז למה זה ככה?

כי אתה בוחר את הצד הוולגרי של ההומור. תקרא את קישון ורוזנבלום, הקשב למערכונים של הגשש החיוור. בהצלחה. אילן שמעוני - שיחה 09:41, 6 באוקטובר 2011 (IST)

להזכירך, שמעוני, קישון והגששים היו לפני עשרות שנים... היום אנשים לא יודעים לכתוב הומור אם אין שם לפחות מילה גסה אחת. אפרופו זה, באחד מהימים היותר משועממים שהייתי בהם עברתי בקטגוריה בדרנים בויקיציטוט והופתעתי לגלות שהיחידים שהיה להם הומור מתוחכם היו הבדרנים היהודים. צביה - שיחה 09:46, 6 באוקטובר 2011 (IST)

הומור נמוך מצליח בקלות שכן הוא מתבסס על מכנה משותף רחב. בעידן הרייטינג זה משמעותי. ובכל זאת יש הבלחות. סקירה קצרה של עשרים השנה האחרונות (מה שפחות או יותר עולה לי לראש כרגע): החמישיה הקאמרית, עוזי וייל והשער האחורי, שוטטות (סדרת טלוויזיה), הרצועה, אסף צפור, הבורגנים, (מסודרים שלא ראיתי ממש) וכמובן הפרסומות לבנק של אסי כהן. יוסי • שיחה 15:27, 6 באוקטובר 2011 (IST)

זה לא אופייני רק לישראל. כבר ז'ורז' בראסנס כתב (תרגום: דן אלמגור (אאל"ט)): "בלי גסויות - קשה לחיות, מילה גסה - זו פרנסה".אודי - שיחה 15:53, 6 באוקטובר 2011 (IST)

הבעיה היא לא ב"גסויות" אלא בהקשרן - מילה גסה שמשולבת בהומור אמיתי ובהקשר מתקבל על הדעת, לא תפריע לאיש ליהנות מהבדיחה, אבל כשכל הבדיחה בנויה על מילים גסות והומור וולגרי ונמוך, מהסוג של בדיחות עדות, למשל, באמת קשה ליהנות ממנה. ולצביה - יצא לך לראות סרטים בריטיים ישנים, בלי קומיקאים יהודים אבל עם הרבה הומור דק, יבש ומרומז? אבל כיון שאינני יודעת יידיש, ייתכן שאני מחמיצה הרבה מן הבדיחות היהודיות.שלומית קדם - שיחה 23:12, 6 באוקטובר 2011 (IST)

ולא לשכוח את מבצע סבתא. kotz - שיחה 07:42, 7 באוקטובר 2011 (IST)

הומור נמוך וגס הוא תופעה אנושית כללית. להלן תיאור משעשע ומביך מאת האנתרופולוג שמפוליון, התרגום שלי לא משהו:

"השקעתי מאמץ של שנים בלימוד קפדני של שפת היאנומאמי, ושינון שמותיהם הקשים לביטוי והנאמרים בלחש בלבד של משפחת ראש השבט.... מאמץ זה בא לסיכום בנאום פרידה חגיגי שנשאתי בפני השבט כולו. הופתעתי ונבוכתי לגלות שתוך כדי הנאום התגלגל הקהל מצחוק, בעוד משפחת ראש השבט נועצת בי מבטי זעם רצחניים. הסתבר שקראתי לראש השבט "זיין מסריח", לאשתו "כוס שעיר" ולביתו "הנערה שחזיר יבלות יפה תואר מולה". כל המאמץ שלי הסתכם באוסף של שטויות, למרבה הביזיון שלי ולהנאתו הרבה של השבט." אילן שמעוני - שיחה 20:00, 7 באוקטובר 2011 (IST)

נראה לי, שבמקרה זה השפעת התרגום נבעה לא רק מהומור גס ונמוך, אלא בעיקר מן השחרור שבהזדמנות חד-פעמית לשים לצחוק משפחה שלטת, שעד אז אפשר היה לבטא את שמותיה רק בלחש. אני בספק אם תקרית מביכה כזאת הייתה זוכה לאותה תגובה במדינה נאורה, חופשית ודמוקרטית (כמו שלנו? נו טוב...)שלומית קדם - שיחה 21:44, 9 באוקטובר 2011 (IST)

מספר דוברי העברית קטן בהשוואה לשפות מערביות אחרות. לכן, התרבות היא פחות מגוונת- כל אמן צריך למצוא לו קהל, ושוק הצרכנים הוא קטן. לכן, יש מקום בעיקר לבידור זול וולגארי. יובהר, שאני לא חושב שההומור הישראלי הוא ירוד. אוריה אורן - שיחה 01:50, 11 באוקטובר 2011 (IST)

אבולוציה ב-1900 שנים? - יהדות אשכנז

נתעלם לרגע מהסברא הכוזרית, ונניח שיהודי אשכנז (מזרח אירופה, גרמניה, (בעיקר) צפון צרפת, סקנדינביה ובריטניה) הם צאצאים ישירים של בני ישראל השחומים, שמקורם לכאורה בכלל בסהר הפורה, בו שוכנים עמים שמיים \הינדו-ארים ושחומים.

אם כך, איך הייתכן שכמעט כל יהודי אשכנזי שפגשתי בחיי הוא בהיר עם שיער חום או בלונדיני ורק במקרים נדירים הוא בעל שיער שחור, והוא ממילא בהיר ולא באמת מזכיר "לוק" שמי \ ערבי...?

הרי מצד אחד נשמע לי קצת מוזר שברירה אבולוציונית תעבוד כלכך חזק במשך 1900 שנים (מאז מרד בר כוכבא, בו לכאורה, החל הפיזור הגדול ביותר לכאורה, של בני ישראל מחוץ לארצם). אכן זו טענה מוזרה לטעון שבכה מעט זמן, ציבור שחום לחלוטין, יהפוך בהיר לחלוטין.

האפשרות היחידה שמצאתי היא שהתיאוריה לפיה המון (או רוב) האשכנזים הם בעלי גנים כוזריים-טורקיים נכונה, וגם כן, נראה שתופעת ההתבוללות וההתיהדות של הפגאנים של מזרח אירופה ה-מעט-נוצרית, היתה תופעה נפוצה יותר משעולה כיום.

ההטייה היחידה שמצאתי, וקצת לא נעים לאמר זאת, היא שיהודים "שחומים" היו בעלי סיכויי השרדות נמוכים יותר נגד המפלצת הנאצית, שכן מראם חשף אותם לנאצים שחיפשו "יהודים" שהמראה שלהם היה למעשה מראה מסוטופמי טיפוסי. אם כי, קשה לדעת כמה ההטייה הזו עולה עם המציאות.

בכל מקרה, חשוב לי להדגיש שאני לא מומחה לאבולוציה, ואם טעיתי, אז טעותי נובעת מבורות. כמו כן, אני לא פרופסור להיסטוריה כוזרית אך אין שום כשל הגיוני בטענה, שציבורים כוזריים ברחו מערבה (לאזור בלארוס\פולין של ימינו) כשהמונגולים ממזרח והרוסים מצפון תקפו. והכוזרים היו בהירים יותר כנראה, מבני ישראל., כמו עמים אחרים מהאזור. אישית, אני מבין שרוב או לפחות המון מהאשכנזים מהארצות שהזכרתי, הם "בני תערובת --- מוצאית", ואבהות ישראלית, כוזרית, ומזרח-אירופאית כאחד.

אבקש את דעת המומחה על טענותיי, (ועובדות כמובן, אם החסרתי כאלה), כי ברצוני לדייק בנושא עדין זה.

אברהם אבינו, הגיע כידוע מטורקיה, הוא היה שחור כפחם או בלונדיני עם עיניים כחולות? בברכה, --איש המרק - שיחה 13:51, 6 באוקטובר 2011 (IST)

מנין לך שהוא הגיע מטורקיה? הוא הגיע (לפי הנרטיב התורני), מאור כשדים. היו מספר ערים ששמן מתחיל במילה "אור", וכולם היו, למיטב ידיעתי, במזרח עיראק ש"ימינו.

הייתה התערבות של גרים בעמינו. מאיר להמן, סופר חרדי מוכר שכתב במאה ה-19 (או ה-18? נראה לי שה-19) מזכיר באחד הספרים שלו את המשפט הבא: (ניסוח דומה, לא זוכרת את המדויק) 'בזמנינו כבר יש יהודים עם עיניים כחולות', -מה שאומר שזה לא היה תמיד. השאלה היא האם הוא אכן ניסה לשקף את תקופתו. צביה - שיחה 15:59, 6 באוקטובר 2011 (IST)

במה שנוגע לכוזרים, ראה כאן. לי נראה, שגורם משפיע יותר היה ערבוב הגנים היהודים באלה המקומיים במזרח אירופה ובצפונה, אם בהתגיירות המקומיים ואם בהתבוללות היהודים, שלא לדבר על מקרי אונס וחטיפה. אברהם, לעניות דעתי, לא היה בלונדיני ולא שחור כפחם, אלא סתם שחום ובעל עיניים כהות. ורק כהערה צדדית - ראיתי לא אחת יהודים אשכנזים כהי שיער ועיניים, וראיתי גם יהודים מ"עדות המזרח" (מרוקו הרי איננה במזרח, אם לדייק), שעיניהם בהירות וגם עורם איננו כהה במיוחד.שלומית קדם - שיחה 23:57, 6 באוקטובר 2011 (IST)

ביהדות פולין יש המון כהי עור(ראה למשל את אהוד ברק) ואילו ביהדות ספרד(לא מזרח ספרד!)כלומר מרוקו והמגרב יש המון בהירי עור ותכולי עיניים,למעשה רוב יוצאי מרוקו הם בהירים.יש גם יוצאי עדות מזרח בהירים אבל זה פחות נפוץ,כך שכל העיניין של כהי עור/בהירי עור הוא בעיקר סימבולי-ראה מקרי הפנתרים השחורים.

אם התורה שבע"פ היתה נסתרת מה"עמחה" עד כתיבת המשנה...

איך ידעו ה"עמחה" שצריך למשל... לנפות קמח?.

(אני לא דתי אלא זורם עם הדתיים בשביל השאלה הזו). חשוב לי לדעת איך לדעת המומחה, דתי היה מתרץ את הקושיה הזו.

לא, היא לא הייתה נסתרת. מבחינת הדיוק במושגים יש מה להרחיב, אבל מבחינת השאלה, התושבע"פ לא הייתה נסתרת. היא פשוט לא נלמדה מתוך חיבור אחד (או כמה) סטנדרטי כמו היום. אנשים ידעו שיש לנפות את הקמח (כמשל) כי האמא שלהם למדה אותם, כי החכם שישב באותו הכפר דרש על כך בשבת וכדו'. משה פרידמן - שיחה 13:19, 6 באוקטובר 2011 (IST)

באיזה מושגים בדיוק צריך להרחיב?. המשנה בעצמה מציינת את "צינור המסירה" של התושב"ע. שעבר רק בין מספר "מצומצם" של מנהיגים רוחניים. אם אכן רק בינהם עברה התושב"ע כולה, איך בכלל ידעו העמחה מה לעשות עד כתיבת המשנה?.

ראשית, האם התכוונת לעמך? שנית, גם כיום המון העם לא מקיים את המצוות בגלל שהוא למד אותם במשנה, אלא כפי שנאמר למעלה - כי ככה אמא שלו לימדה אותו. ילד בן 3 נוטל ידיים לפני שהוא אוכל לא בגלל שהוא למד את זה בגן...צביה - שיחה 13:36, 6 באוקטובר 2011 (IST)

כשאמרתי "להרחיב" התכוונתי שיש גם חוסר דיוק מסויים בהנחות השאלה. המשנה לא "נכתבה", אלא נערכה. גם לאחר חתימת המשנה היו לומדים אותה בעל פה. מעבר לכך, המשנה לא נערכה "מאפס" אלא, לפחות בחלקה, מתוך קבצי משניות קיימות. פעולת עריכת המשנה הייתה בעיקרה קיבוץ של אוסף קבצי משניות ושמועות למערכת אחת מסודרת, ונתינת תוקף מחייב לאוסף החדש. אבל זה לא נוגע לשאלתך. צינור המסירה איננו מתאר את מי שידע את התורה, אלא את מי שהיה מופקד עליה. כלומר, על הסמכות והאחריות. למשל, שמעיה ואבטליון מסרו את הנהגת עולם התורה להלל ושמאי, אבל היו חכמים רבים בעם ישראל שידעו את התורה שבעל פה, וההנהגות המעשיות עברו הן במסורת בתוך המשפחות והן באחריות החכמים שבכל מקום. משה פרידמן - שיחה 13:42, 6 באוקטובר 2011 (IST)

אוקיי בסדר, אבל אני מאמין שאתה יודע היטב שהתכוונתי שהיא פשוט "הועלתה על הכתב", וכך באמת היה, לשיטת הפרושים. אשמח אם תציין את מקור לטענתך שהתושב"ע נלמדה גם בקרב העמך, ולא נודעה רק "למוסרי המסורה" שבצינור התמסורת. תודה.

מי אמר שהיא הועלתה על הכתב? לשיטת איזה פירושים? לגבי המקור, אני נאלץ לפרוש כרגע עד לאחר יום הכיפורים, וכאן זה נצח, אבל אשתדל להביא לך דוגמאות מהמקורות. משה פרידמן - שיחה 19:31, 6 באוקטובר 2011 (IST)

מהפחד שתישכח, הועלתה על הכתב ע"י רבי יהודה הנשיא. לא פירושים. פרושים (העדה הפרושית). אין בעייה, אני ממתין לך יקירינו.

לאיזה "צינור מסירה" כוונתך? "משה קיבל תורה מסיני ומסרה ליהושע, ויהושע לזקנים, וזקנים לנביאים, ונביאים מסרוה לאנשי כנסת הגדולה"?

היא לא הייתה נסתרת, ו"היא" גם לא הייתה זרם אחד אלא (במידה מסוימת כמו בימינו) בליל של מסורות שונות (ולעתים סותרות). והיו בנמצא תלמידי חכמים, בקיאים בתורה ובמסורות של תושב"ע, ומלמדי תינוקות. ה"עמךָ" מן הסתם ידעו מה שידעו, וכשלא ידעו או לא היו בטוחים – נועצו בחכמים. ברור שקל יותר כשיש מדריך כתוב, אבל הסתדרו גם כך. לא הבנתי איפה הקושי. אביעדוס • שיחה י' בתשרי ה'תשע"ב, 18:42, 7 באוקטובר 2011 (IST)

מה שאתה תיארת כאן אינו הצינור המדובר. מופיע במשנה צינור ארוך יותר שבו מתוארים החכמים ממש לפי שמות, כך ידוע לי. ובכל מקרה, גם מהפסוק המשנאי שהבאת כאן עולה שזה עיבר בינם לבין עצמם והעם לא היה חשוף למידע הזה.

טוב. מבלי להידרש לסוגיית אמינותה של שלשלת מסירה שראשיתה במשה רבנו, שממילא אינה נוגעת למה ששאלת (נעיר רק שמסתבר לראות בה רטוריקה אפולוגטית שנועדה להצדיק את המסורות שאצל חז"ל, יותר מתיאור היסטורי מהימן) – נסה לדמיין גירסה קדומה (ואוראלית) של האקדמיה בימינו: כל רב (=בעל תואר דוקטור) לומד מפי רב אחר (היוצאים מן הכלל מעידים על הכלל), כך שאם נשרטט שלשלת מסירה ונביט רק בה, נהיה עלולים לחשוב ש"זה עובר בינם לבין עצמם"; אבל המסורת (=הידע) אינה נשארת בתחומי בית המדרש (=האקדמיה) בלבד: הפרופסורים נושאים הרצאות בפני הקהל הרחב וכותבים בעיתונות הכללית, מתראיינים לכלי התקשורת, מוציאים ספרים וספרי מדע פופולארי. ברור? אביעדוס • שיחה י"א בתשרי ה'תשע"ב, 20:41, 8 באוקטובר 2011 (IST)

אני לא חושב שזו השוואה ראוויה. את כל התורה הם בטוח לא לימדו את העם, אולי רק חלק, כי כל התושב"ע בשלמותה עברה מחכם לחכם, ולא מחכם לחכם אך גם לעם (כפי שמעיד הטקסט). לכן התושב"ע שספרים על גבי ספרים יכילוה, לא היתה יכולה להתלמד לעם של 2 מיליון איש מינימום, וברור שלא כל העם ידע הכל בעל-פה.

האנלוגיה הזו, ככל אנלוגיה, אינה מושלמת, אבל נראה לי שהיא קרובה דיה. (א) שלשלת המסירה, מטבעה, מזכירה רק את החכמים – ממש כשם שבעץ של גנאלוגיה אקדמית (Academic genealogy) מופיעים רק הדוקטורים, על אף שלרובם היו עוד תלמידים רבים. (ב) הידע והמתודות של המדע בן ימינו עשויים לתפוס יותר ספרים מהתושב"ע של חז"ל. (ג) מנין שהיו 2 מיליון דווקא? מכל מקום, מספרם האבסולוטי של היהודים שחיו אז אינו רלוונטי. אכן, היה קורפוס נכבד של ידע וכלים (שוב, כמה סדרי גודל פחות מזה של המדע שלנו), וקרוב לוודאי שרוב מי שהיינו מכניסים תחת המטרייה של יהודים רבניים לא הכירו את כל (או אף את רוב) ההלכות. נו, אז היו חכמים, ותלמידים, ובני חכמים, וחברים, וכמובן "עם הארץ" (ועיין לדוגמה רבי מאיר#פעולותיו). מן הסתם היו פרקטיקות שהיו ידועות יותר וכאלה שהיו ידועות פחות. וכאמור, כשהתעוררה שאלה או אי ודאות, נועצו בידענים והמוכשרים (ודוגמאות לא חסרות). (ד) כמו הפרופסורים בימינו, גם החכמים לימדו את מי מהעם שרצו; מפורסם הסיפור בירושלמי יבמות פרק יב (דף סט ע"א, הלכה ו גמרא) על בני סימונייא שמבקשים מרבי יהודה הנשיא "חד בר נש דריש דיין וחזן ספר מתניין ועבד לן כל צורכינן" (שישלח להם חכם אחד שימלא את הפונקציות הדתיות בקהילה, לרבות לימוד משנה). אביעדוס • שיחה י"א בתשרי ה'תשע"ב, 04:56, 9 באוקטובר 2011 (IST)

נחמד, תודה על ההפניות והפירוט. אני עדיין מבין שהיקף ההבנה של העם את התושב"ע היה נמוך מאד, ומוצא כאן בעייה.

בבקשה. רק לא הבנתי: מה הבעיה? אביעדוס • שיחה י"א בתשרי ה'תשע"ב, 16:55, 9 באוקטובר 2011 (IST)

חזרתי. אני רואה מהדיון שחסר הבסיס. ראה תשובה מלאה לשאלתך בהקדמת הרמב"ם למשנה תורה. משה פרידמן - שיחה 14:52, 9 באוקטובר 2011 (IST)

מה זה aluminised explosive?

זה לא רק תרגום אלא גם שאלת תוכן - מה זה? תודה, קלונימוס - שיחה 22:20, 6 באוקטובר 2011 (IST)

תרגום מילולי: חומר נפץ המכיל אלומיניום/חומר נפץ מצופה אלומיניום. . . ייתכן שהכוונה היא לחומרים כמו אבקת פלאש בהם האלומיניום מהווה דלק. בלנק - שיחה 22:32, 6 באוקטובר 2011 (IST)

תודה! קלונימוס - שיחה 12:57, 7 באוקטובר 2011 (IST)

טוקסולגיה

אם ארצה להתמחות ברעלים, מה עליי ללמוד במוסד להשכלה גבוהה? איך מגיעים לדבר כזה? במה מומחה לרעלים עובד?

בית ספר לרוקחות, נראה לי. אפשר גם בפקולטה לחקלאות ברחובות.שלומית קדם - שיחה 23:13, 6 באוקטובר 2011 (IST)

או אולי ביוכימיה/רפואה? בלנק - שיחה 23:19, 6 באוקטובר 2011 (IST)

תואר ראשון בכל מקצוע ממקצועות מדעי החיים או הבריאות ותארים מתקדמים במחקר ספציפי. אמרו "לא" לסירוס ויקיפדיה! רנן • שיחה • ט' בתשרי ה'תשע"ב • 23:42, 6 באוקטובר 2011 (IST)

טוקסיקולוגיה. עוזי ו. - שיחה 02:34, 7 באוקטובר 2011 (IST)

נשים בתפקידי מפתח

― הועבר לדף ויקיפדיה:מזנון

פילוסופיה

איך מכונה אדם שהפילוסופיה שלו היא: "לעשות רק מה שמועיל לי, לנתק קשר עם כל מי שלא מועיל לי ולהתעלם ממנו". יש אסכולה פילוסופית כזו?. תודה.

אם הבנתי את כוונתך נכון, הרי שאגואיזם אתי, ובפרט הפן האתי של האובייקטיביזם (ניתן לקרוא בהרחבה כאן בויקיפדיה האנגלית.) יכולים לעזור לך. בלנק - שיחה 14:18, 7 באוקטובר 2011 (IST)

למה לא נהנתנות, שהיא הדוניזם? אוריה אורן - שיחה 01:43, 11 באוקטובר 2011 (IST)

גם אפשרי, אבל פחות מוצלח, כי הוא אמר "מועיל" ולא "מהנה". יכול להיות שמישהו חושב שהצלחה עיסקית "מועילה לו" אבל היא לה מהנה אותו. בלנק - שיחה 02:07, 14 באוקטובר 2011 (IST)

מהו האזור הכי גשום (יחסית) בארץ?

הכי גשום ושהחורף בו מורגש להכי הרבה זמן?.

צפון , בכבוד מים נושפים.

היכן בדיוק שם (בסופו של דבר)?.

www.touril.co.il/?p=376

הכי גשום בארץ – על חווית מדידות הגשם במצפה חרשים המקום הגשום ביותר בארץ – הלל גלזמן.

מופע הירח( גיאומטריה)

שאלה בקשר למופע הירח- תסתכלו בתמונה "רבע אחרון ו"רבע ראשון"- בשתיהן יש צל מעט ישר לגמרי ( כלומר חוך את הירח לשני חצאים).

אני לא מבין איך זה יתכן מבחינה גאומטרית. איך יכול להיות שצל של כדור נופל על כדור אחר בקו ישר? רואים את זה גם באנימציה. אולי אני לא ברור, אז אני אסביר: אני הייתי מצפה שצל של כדור יהיה עגול על כל משטח שהוא נופל עליו. איך יתכן שצל של כדור הוא לא עגול? 79.181.203.57 18:22, 7 באוקטובר 2011 (IST)

אם הצל מגיע בדיוק בניצב אליך, למשל מימינך, הוא יכסה בדיוק את חצי הכדור הימני של הירח, והחצי השמאלי יהיה מואר. הקו שבין האור לצל יהיה בדיוק קו האורך (מעגל גדול) שמחלק את הירח לשני החצאים. דניאל • תרמו ערך 18:36, 7 באוקטובר 2011 (IST)

בחדר חשוך טול כדור והאר אותו בפנס מהצד. מה קיבלת? אילן שמעוני - שיחה 19:55, 7 באוקטובר 2011 (IST)

אתה מתבלבל עם ליקוי ירח. מופע הירח נגזר מהעמדות היחסיות של השמש, כדור הארץ והירח, כאשר תמיד חצי בדיוק מהירח מואר ואילו נקודת המבט מכדור הארץ משתנה ורואה לפעמים את חציו המואר, לפעמים את חציו החשוך ולפעמים שילוב. בשום שלב אין קשר לצל שמטיל כדור הארץ על הירח, תופעה שמתרחשת רק פעם ב. יוסי • שיחה 20:55, 7 באוקטובר 2011 (IST)

רגע, רגע.. אולי לא הבנתי- החלק החשוך של הירח זה לא הצל של כדור הארץ? אני מדבר על בדרך כלל. לא על ליקוי ירח.

לא הצל של כדור הארץ. רק בליקוי ירח מוטל על הירח צלו של כדור הארץ. החלק החשוך של הירח מוסתר מאור השמש ע"י החצי המואר של הירח. אילן שמעוני - שיחה 23:24, 7 באוקטובר 2011 (IST)

מכיניות עם מוזיקה

איפה באה האופנה של לפתוח חלונות ברכב ולהדליק מוזיקה מזרחית בעוצמה כזאת שכל הרחוב שומע? למה בחיפה פוגשים את זה יותר? 79.183.213.82 09:45, 8 באוקטובר 2011 (IST)

אינני יודעת אם בחיפה שומעים את זה יותר, מה שברור הוא, שהתופעה קיימת גם ברחובות ובקריית עקרון ומן הסתם בכל מקום בארץ. אם זו אופנה, היא מחזיקה מעמד כבר שנים רבות ומקורה בצורך של אנשים מסוג מסויים להכריז על קיומם: "אני מחריש אוזניים, משמע אני קיים". עוד לפני היות הרמקולים רבי העוצמה במכוניות היו אופנועים קצוצי מפלט ומכשירי רדיו ניידים ענקיים והיום יש גם טרקטורונים. ערסים וברסלבים לא חולפים, הם רק מתחלפים.שלומית קדם - שיחה 21:33, 9 באוקטובר 2011 (IST)

להלן ערסמוביל

פרס נובל

קודם כל, הערך נראה לי לא מעודכן( הפסקה על נשים במיוחד- יש את עוד 3 נשים שזכור בשלום)

שנית, האם היה מקרה של פרס גנוב? כלומר מישהו קיבל פרס על תגלית של מישהו אחר? 79.183.213.82 10:09, 8 באוקטובר 2011 (IST)

לגבי פרס גנוב, גילוי מבנה ה-DNA הסתמך במידה רבה על עבודתה של רוזלינד פרנקלין ללא ידיעתה, והיא לא קיבלה קרדיט על עבודתה עד לאחר כמה שנים לאחר הענקת הפרס. עם זאת, היא נפטרה לפני הענקת הפרס בכל מקרה, וניתן להניח ששאר הזוכים היו מקבלים את הפרס גם אילו עבודתה היתה ידועה. נו, טוב - שיחה 11:40, 8 באוקטובר 2011 (IST)

כימיית אבוקדו

1.למה אבוקדו משחיר? אני מניח שזה חימצון וקורוזיה - אז מה התגובה בדיוק?

2.למה ציפוי במיץ לימון מונע השחרה?

3.האם בתפוח שהופך לאדם תרחש אותו התהליך? האם לימון יעצור גם אותו? 79.183.213.82 14:00, 8 באוקטובר 2011 (IST)

1.יורם שורק, למה האבוקדו משחיר בסנדביץ'?, במדור "דברים שיורמים יודעים", באתר ארכיון האינטרנט (במקור, מאתר "nana10‏")

שמעתי את הדבר הבא על סוכר ענבים

הוא נספג ומתעכל יותר מהר מכל סוכר אחר. זה נכון?.

ראה/י גלוקוז.שלומית קדם - שיחה 14:58, 13 באוקטובר 2011 (IST)

מחפש סמל לחינוך והשכלה

כגרפיקאי אני מחפש סמל לחינוך והשכלה, האם יש סמל כוללני לתחום החינוך או ההשכלה? 109.253.26.4 20:47, 8 באוקטובר 2011 (IST)

אצלנו בויקיפדיה העברית משתמשים בזה. בויקיפדיה האנגלית הלכו על פשוט והשתמשו בזה. (מתוך פורטל:חינוך). בלנק - שיחה 20:55, 8 באוקטובר 2011 (IST)

מאגר בר קודים

איפה ניתן למוצא מאגר ברקודים של מוצרי צריכה?--פו-איי - שיחה 22:16, 8 באוקטובר 2011 (IST)

במכולת. אסוף אותם מהמוצרים.

סופרי מתח

אני נהנה מאוד מסופרי מתח שכותבים על עסקים, תככים בחברות גדולות, מנכל"ים כל-יכולים וכו', כמו ג'וזף פיינדר. יש סופרים נוספים בז'אנר הספציפי הזה? תודה... 84.228.86.159 22:26, 8 באוקטובר 2011 (IST)

ספריו של נחמן גרשונוביץ. --Meni181818 - שיחה 00:09, 9 באוקטובר 2011 (IST)

כמה מספריו של ג'ון גרישם.שלומית קדם - שיחה 21:22, 9 באוקטובר 2011 (IST)

שאלה בקינמטיקה/מכניקה/פיזיקה

מנקודה הנמצאת 80 מטר מעל פני הקרקע נזרק כדור כלפי מעלה במהירות שגודלה 30 מטר לשניה (התנגדות האויר לתנועת הכדור ניתנת להזנחה). חשב כעבור כמה זמן מרגע זריקתו יגיע הכדור לגובה המרבי. האם משהו יכול לעזור לי בפתרון שאלה זו? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

שלוש שניות, לא? יוסי • שיחה 00:06, 9 באוקטובר 2011 (IST)

איך פתרת את זה? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

תאוצת הכובד היא -10 m\s^2. כיוון שהגוף מתחיל במהירות של 30 לאחר 3 שניות היא תתאפס ולאחר מכן תשנה את כיוונה למטה, והגוף יתחיל ליפול. לכן התשובה היא 3. שדדשכ • שיחה • י"א בתשרי ה'תשע"ב • 00:11, 9 באוקטובר 2011 (IST)

לשואל: שים לב שהשואל עשה שימוש במשמעות של תאוצה: תאוצה היא השינוי במהירות ליחידת זמן (התאוצה במקרה זה, קבועה, בקירוב; במקרים אחרים ההגדרה היא של תאוצה ממוצעת). כלומר, בתרגיל שלך, המהירות פחתה בשיעור של 10 מ'/שנ' (בקירוב), בכל שניה. נראה לי שחזרנו לעמדת 'עזרה בפתרון תרגילי שיעורי בית'. האם זו מטרת 'הכה' ? בנצי - שיחה 18:51, 9 באוקטובר 2011 (IST)

יד דומיננטית

מהי הסיבה האבולוציונית לכך שיד אחת פועלת ביעילות רבה יותר מהשנייה?

אין צורך להרחיק עד לאבולוציה, פשוט זה בנסיבות התפתחותיות מההרגלי הילדוּת. --נחמן גרשונוביץ - שיחה 01:05, 9 באוקטובר 2011 (IST)

הערך האנגלי על ימניות ושמאליות מציע מגוון הסברים לעניין. את ההסבר הביולוגי ניתן למצוא כאן. בלנק - שיחה 01:09, 9 באוקטובר 2011 (IST)

ממש ממש לא. זה לא הרגל. אצל הרוב המוחלט של האנשים זו תכונה מולדת. eman • שיחה • ♥ 01:34, 9 באוקטובר 2011 (IST)

בשום פנים ואופן דומיננטיות של גפיים (הדומיננטיות קיימת גם ברגל ולא רק ביד) אינה נרכשת (כלומר, אינה הרגל שנלמד בילדות). ניתן לבטל דומיננטיות על ידי לימוד וכפיה, כלומר ללמד ילדים שהיד הדומיננטית שלהם היא שמאל, להשתמש ביד הימנית כאילו היא הדומיננטית. הדומיננטיות היא אכן חלק מאבולוציה וקיימת במידה רבה גם בקופים העליונים. הדומיננטיות נובעת מההתפתחות השונה של שני החצידורים (המיספרות, חצאי מוח). חצי המוח השמאלי, האחראי על הגפיים מימין, מפותח יותר (תיפקודית, לא אנטומית) בחלק המוטורי שלו, מחצי המוח הימני, האחראי על הגפיים משמאל. חצי המוח השמאלי גם מכיל את מרכזי השפה, כולל כתיבה. על כן לגפיים מימין (אצל רוב האנשים, אך לא אצל כולם) יש תיפקוד מוטורי מוגבר ומועדף והיא גם היד הכותבת ורוב האנשים בועטים בכדור רגל ברגל הימנית. ד"ר --וידנפלד - שיחה 22:31, 9 באוקטובר 2011 (IST)

להתמחות יתרונות רבים שניתן לחשוב עליהם - משימות מורכבות רבות דורשות רק יד אחת מיומנת על מנת לבצען ביעילות. יוסאריאן • שיחה 10:24, 10 באוקטובר 2011 (IST)

לא נכון. אין להתמחות הזו יתרונות רבים. אם היו כאלה, אזי ההתמחות הזו לא הייתה ייחודית לאדם. להתמחות הזו יש יתרון או שניים רלוונטיים לאדם בלבד. כנראה שהיא נובעת מהצורך להעביר את כל תנועות הפה המסובכות של האדם לצד אחד בלבד של המוח, כדי לחסוך תיאום מסובך בין שני הצדדים.

מפלצת הספגטי המעופפת

מישהו יכול להסביר מה >זה< עושה כאן?!?!?!?

--Meni181818 - שיחה 01:26, 9 באוקטובר 2011 (IST)

אותו דבר ש >זה< עושה כאן. רק שה>זה< הראשון לא ציוותה על השמדת עם וחסידיה לא משתמשים בשמה בשביל להצדיק גזענות דוחה. eman • שיחה • ♥ 01:33, 9 באוקטובר 2011 (IST)

אנא הפסק להשמיץ, אני מתכוין לניסוח ההומוריסטי. --Meni181818 - שיחה 01:37, 9 באוקטובר 2011 (IST)

כל אחד ומה שמצחיק אותו. eman • שיחה • ♥ 02:01, 9 באוקטובר 2011 (IST)

הניסוח, הניסוח והבאת הדברים, לא המהות. --Meni181818 - שיחה 02:03, 9 באוקטובר 2011 (IST)

הניסוח והבאת הדברם אינציקלופדים ונייטרליים. הנושא עצמו מגוחך מכיוון שמדובר בדת מומצאת בכוונה להיות פארודית, ולכן היותה מגוכחת זאת הצלחה של אותה דת. אנא קרא שוב וציין היכן באותו ערך הניסוח הומוריסטי, לעומת ציון דברים הומוריסטיים בשם אומרם (מאמיני הדת) כפי שצריך להיות בערך הזה. ‏Setreset • שיחה 23:40, 9 באוקטובר 2011 (IST)

eman, התגובה הראשונה שלך הייתה לא לעניין, לדעתי. לא לכל מקום צריך לדחוף ויכוח מוסרי ודתי. אבל אם כבר נכנסת לזה, ה' ציווה להשמיד את עמלק, כי אלו היו עסוקים בקורבנות אדם. ‏Ofekalef • שיחה • הצטרפו למיזם המקורי!‏ 10:24, 12 באוקטובר 2011 (IST)

תירוצים, תירוצים... eman • שיחה • ♥ 10:57, 12 באוקטובר 2011 (IST)

עופר - לא יודע אם זה המקום לדיון, אבל די ברור שיש משהו מאוד תמוה בהסבר.

בכל מקרה, ובלי קשר להשוואה עם אלוהים אחרים, לעג למאמינים של דת מסויימת רק בשל אמונתם זה, הוא לא מוצדק ונחשב גסות רוח. במקרה זה, אין סיבה שהפסטאפרים יסבלו לגלוגים ואמירות מזלזלות רק משום שהם מעטים או מכיוון שאמונתם מרוחקת מהזרם המרכזי של המונותיאיזם. יוסאריאן • שיחה 11:05, 12 באוקטובר 2011 (IST)

ודאי שזהו לא המקום לדון בזה. בכל מקרה, לדעתי זו סיבה מספקת, אבל לא כולם חייבים להסכים. ד"א, שמי אופק :) ‏Ofekalef • שיחה • הצטרפו למיזם המקורי!‏ 11:18, 12 באוקטובר 2011 (IST)

לא. אין שום סיבה מספיקה לרצח עם. אני די בהלם שאני צריך בכלל לכתוב משפט כזה. eman • שיחה • ♥ 12:06, 12 באוקטובר 2011 (IST)

ההסבר בחלקו הוא רוחני, לא "משפטי"/"הומאני" ,מי שלא מבין כנראה שלא מבין ביהדות, וברוחניות בכלל. האמת עולה על כל דמיון. --Meni181818 - שיחה 13:16, 12 באוקטובר 2011 (IST)

אני סקרן. איזה הסבר רוחני יש לציווי? 109.64.49.99 22:16, 13 באוקטובר 2011 (IST)

עמלק הוא שורש הרע בעולם[1], ששורשם הרוחני הוא יצר הרע/נחש הקדמוני -התגשמות הרוע, על כל זה מלבד העניין שהם פתחו במלחמה כנגד עם ישראל כשיצאו ממצרים (וגם בימי שאול המלך) מצוֶה הקב"ה להכריתם ולאבדם לגמרי (וכן כל פעם שהם יכלו הם הצרו לישראל, גם המן הוא מצאצאי עמלק), כיום העמלקים התערבו בין האומות ואיננו יכולים להצביע בבירור מיהו עמלקי. --‏Meni181818 דבררת • י"ח בתשרי ה'תשע"ב 18:52, 15 באוקטובר 2011 (IST)

אם להבין ב"יהדות" וב"רוחניות" אומר להצדיק רצח עם אני לא רוצה להבין בדברים האלה. גועל נפש. eman • שיחה • ♥ 13:33, 12 באוקטובר 2011 (IST)

היודע תנ"ך על בוריו, יבין שמֶחִיית עמלק איננה "רצח עם".--Meni181818 - שיחה 13:43, 12 באוקטובר 2011 (IST)

למה לא רצח עם? בדיוק רצח עם. אבל אני לא רואה כל בעיה בזה. צביה - שיחה 15:20, 12 באוקטובר 2011 (IST)

כוונתי, לא במובן "הרע" של ההגדרה. ‏Meni181818 דבררת • ט"ז בתשרי ה'תשע"ב 12:48, 14 באוקטובר 2011 (IST)

כן, ועוד מעט גם תסביר לנו למה מה שברוך גולדשטיין ימ"ש עשה הוא לא רצח... eman • שיחה • ♥ 13:45, 12 באוקטובר 2011 (IST)

לא, זה רצח חמור לכל דבר. --Meni181818 - שיחה 13:48, 12 באוקטובר 2011 (IST)

עזרה בזיהוי בעל חיים

על גדת נחל שניר ראיתי בעל חיים פרוותי, נמוך ומאורך, צבעו חום-אפור, זנבו היה עבה ובאורך גופו פחות או יותר. מישהו מכיר או יודע? AaronShapira - שיחה 08:56, 9 באוקטובר 2011 (IST)

נוטרייה? תומר א. - שיחה - _{משנה ויקיפדית} 09:08, 9 באוקטובר 2011 (IST)

התמונות בערך לא ברורות כל כך, אך לא נראה לי, גוף בעל החיים שנצפה, היה באורך של מטר לפחות. AaronShapira - שיחה 09:34, 9 באוקטובר 2011 (IST)

הוא היה שועלי (יונק) או עכברי (מכרסם)? זה נראה לך כמו יצור שחי במים או על היבשה? תומר א. - שיחה - _{משנה ויקיפדית} 09:39, 9 באוקטובר 2011 (IST)

יונק, הוא נע בזריזות על היבשה ולתוך צמחיה סבוכה, כך שנראה יבשתי. AaronShapira - שיחה 09:53, 9 באוקטובר 2011 (IST)

נמייה מצויה? יוסי • שיחה 13:14, 9 באוקטובר 2011 (IST)

(המכרסמים הם סדרה במחלקת היונקים). עוזי ו. - שיחה 13:16, 9 באוקטובר 2011 (IST)

כנראה שנמיה ולא הערכתי נכון את האורך (בערך כתוב 48-60 ס"מ). AaronShapira - שיחה 18:21, 9 באוקטובר 2011 (IST)

בערך האנגלי רשום עוד משהו The Egyptian Mongoose has a body 48–60 cm long, and a 33–54 cm tail. ונדמה לי שתומר התכוון לשאול אם הוא נראה כמו מכרסם או כמו טורף. יוסי • שיחה 19:48, 9 באוקטובר 2011 (IST)

האם הברטים עשו טרנספרים?

בבית ספר למדתי בזמני על המושג"טרנספר" שזה העברה של אוכלוסיה בכפיה ממקום מגוריהם. למדנו שהנאצים השתמשו הרבה בכלי זה. ואני יודע ממקורות אחרים, שסטלין העביר אוכלוסיות בצורה לא פחות אכזרית.

ופה כתוב:

• כמו ביתר מושבותיהם, גם הטמפלרים בחיפה תמכו בגרמניה במלחמת העולם הראשונה וסבלו מתבוסתה ומכיבוש הארץ על ידי הגנרל אלנבי. בעקבות הכיבוש הבריטי השתנה יחסם של הטמפלרים לשלטונות המקומיים, ובשנות ה-30 תמך חלק גדול מתושבי המושבה בגרמניה הנאצית. עם תחילת מלחמת העולם השנייה הועברו התושבים למחנות הסגר, ובשנת 1944 גורשו מהארץ והוחלפו ביהודים מהונגריה.

שזה תכלס אותו הסיפור. אוכלוסיה שעלולה לסכן את השלטון מועברת בכפיה למקום אחר. האם זאת הייתה מדיניות נפוצה כמו בגרמניה וברה"מ? או שזה מקרה פרטי? 79.183.213.82 09:33, 9 באוקטובר 2011 (IST) ראה את הערך מלחמת הבורים. ―79.182.240.151 (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

After the Cromwellian conquest of Ireland and Act of Settlement in 1652, Irish Catholics had most of their lands confiscated and were banned from living in towns. As many as 100,000 Irish men, women and children were forcibly taken to the colonies in the West Indies and North America as indentured servants or slaves.[15]

In addition, there was a series of population transfers into Ireland, with the aim of embedding Protestantism into Ireland. These are known as the plantations. כן הם עשו. למשל מאירלנד לפני 350 שנה. בויקי האנגלית ממנה לקוח הקטע יש היסטוריה של הטרנספרים. Nachum - שיחה 12:12, 9 באוקטובר 2011 (IST)

שלום רב,
טרנספר הוא פעולה שלטונית שננקטה כבר בעת העתיקה על ידי הכובשים והשליטים.
טרנספר יכול להיות גם יוזמה עצמית של עם, וכמו רעיון האבקואציה של זאב ז'בוטינסקי בשנות השלושים, שלא יצא אל הפועל.
רוב הגרמנים תושבי ארץ ישראל היו תומכי גרמניה הנאצית, אף כי מיעוט מהם (ממש כמו בגרמניה עצמה, התנגדו לנאציזם). לכן, נקטו הבריטים בריכוזם וגירושם, יתכן שבפועל היה זה טרנספר. בברכה, יעל י 12:18, 9 באוקטובר 2011 (IST)

שלום, הייתה פעם סדרה בערוץ הילדים בשם "איש התפוח", הבנתי שאתם מוחקים ערכים עליה, מדוע? תודה...

שלום לך. לא ראיתי את הערכים שנמחקו וגם אינני מכירה את הסדרה, אבל ייתכן שהערך לא הצדיק את קיומו, אם מבחינת הנושא ואם מבחינת טיב הכתיבה (סגנון, אורך, תוכן וכדומה). לערך טוב לפי כל הקריטריונים של הוויקיפדיה יש סיכוי להישאר ולא להימחק.שלומית קדם - שיחה 18:29, 9 באוקטובר 2011 (IST)

סמלי מרכיבים

בערב יום כיפור חיפשתי בויקיפדיה ובגוגל על סמלים שהופיעו בנעליים בשביל לדעת אם יש בהן עור. לצערי לא מצאתי שום איזכור. וזו שאלתי, האם יש מידע בויקיפדיה בנידון. כמו כן אם אכן אין מידע, מכאן אפנה להוסיף את המידע הדרוש בערכים הרלבנטיים כמו (אלו שחיפשתי) טקסטיל, גומי ועור. --Akkk - שיחה 19:54, 9 באוקטובר 2011 (IST)

לרוב רשום בלשון הנעל את המרכיבים כמו עור או סינטטי.על איזה סמלים אתה מדבר? תוכל לצרף תמונה?.רונאלדיניו המלך - שיחה 15:17, 10 באוקטובר 2011 (IST)

מלבד זאת יש סמלים. מרובע מסמל טקסטיל. היה בנעל גם מעוין שאיני יודע מה מסמל. --Akkk - שיחה 17:14, 10 באוקטובר 2011 (IST)

תראה כאן.רונאלדיניו המלך - שיחה 17:59, 10 באוקטובר 2011 (IST)

תודה רבה! --Akkk - שיחה 18:10, 10 באוקטובר 2011 (IST)

תמונת חיילי צה"ל בעת כיבוש באר שבע

מתי צולמה התמונה הזו?

זווית הצילום של התמונה הזו מרמזת שהאזור שבין הצלם לבין החיילים מטוהר זה מכבר מכוחות אויב. המחבר המוצלח עם המטוס ברקע מרמז שהתמונה צולמה לאחר כיבוש באר שבע. האם יש בידנו עדות משכנעת לכך שהתמונה צולמה במהלך הקרבות ממש ולא בוימה בדיעבד? ליאור ޖޭ • י"ב בתשרי ה'תשע"ב • 22:08, 9 באוקטובר 2011 (IST)

משום מה התמונה הזו זכורה לי מאיפשהו (שלא זכור לי), שם מצויין בפירוש שמדובר בתמונה מבויימת. יוסי • שיחה 22:11, 9 באוקטובר 2011 (IST)

הייתי מנסה לברר זאת במוזיאון הפלמ"ח או במוזיאון ההגנה. או שתמונה זו מתועדת שם, או שהם יכולים לומר משהו על 'טיבה' של התמונה. חג שמח, בנצי - שיחה 15:27, 11 באוקטובר 2011 (IST)

כרטיס חופשי-שנתי לסטודנט

בעבר סטודנטים באו עם תעודת סטודנט וצילום לתחנה באגד וקיבלו כרטיס פלסטיק רגיל שפשוט הראו אותו לנהג במשך כל השנה.

כיום זה שונה, אבל מאתר של אגד לא הצלחתי להבין איך זה הולך עכשיו. צריך להנפיק "רב-קו" אישי נכון? בשביל זה צריך להגיע למרכזית המפרץ( החנה הקרובה ביותר לקריות) עם תמונה וכרטיס סטודנט? או שהם מצלמים במקום? או שצריך אישור לימודים?

ומה עם ההנחה החדשה שדיברו בחדשות? זה לא תקף לחופשי-שנתי, נכון?

אתה צריך שיהיה לך רב קו סטודנטיאלי (או איך שמאייתים את זה, אינלימושג). דהיינו, כשאתה מנפיק רב קו אתה צריך להצהיר על עצמך שאתה סטודנט בעזרת כרטיס סטודנט או אישור לימודים. (בדרך כלל כרטיס הסטודנט מונפק רק אחרי תחילת הסמסטר). ואז לגשת לאגד (כל עיר זה מקום אחר, תסתכל באתר) והם מטעינים לך את זה בתוך הרב קו. כך הבנתי, בכולופן. צביה - שיחה 12:56, 10 באוקטובר 2011 (IST)

האם היום אני בא לנהג ומראה לו תעודת סטודנט- אני מקבל 50% הנחה על נסיעה בתוך העיר? 79.181.214.57 10:31, 11 באוקטובר 2011 (IST)

עד כמה שהצלחתי להבין חמישים אחוז הנחה מדבר על נסיעות בינערוניות, ולא על תוך העיר שם ההנחה מתבטאת בחופשי שנתי לסטודנט. צביה - שיחה 12:41, 11 באוקטובר 2011 (IST)

וורדפרס

אולי במקרה מישהו יודע איך מוסיפים תפריטים נפתחים לאתר בוורדפרס? (כשאני אומרת תפריט נפתח אני מתכוונת למשל ל'התחל' בווינדוס) צביה - שיחה 13:23, 10 באוקטובר 2011 (IST)

בעריכת תפריטים ניתן להציב פריטים ברמות הזחה שונות. אם המשפט לא מובן לך אתרוצץ ואביא לך צילומסך. 109.64.49.99 19:43, 12 באוקטובר 2011 (IST)

הביטוי נכמרו רחמים

פירוש הביטוי "נכמרו רחמיו" מגיע מספר מלכים ומשמעותו שבפלוני התעורר רגש של חמלה. כידוע, 'נכמרו' משמעו 'נסתרו' - משמע 'נסתרו רחמיו' כך שכביכול פירוש הפשט הוא ההיפך מהפשר המקורי. האם יש לזה הסבר או שפשוט זהו ההקשר התנ"כי? אביעד‏ • שיחה 14:29, 10 באוקטובר 2011 (IST)

הביטוי מופיע גם בבראשית (פרק מ"ג): " וַיְמַהֵר יוֹסֵף, כִּי-נִכְמְרוּ רַחֲמָיו אֶל-אָחִיו, וַיְבַקֵּשׁ, לִבְכּוֹת; וַיָּבֹא הַחַדְרָה, וַיֵּבְךְּ שָׁמָּה". רש"י מפרש שם: נכמרו - נתחממו; ואבן עזרא: בערו ויקדו, וכן "עורנו כתנור נכמרו" (איכה פרק ה'). עוזי ו. - שיחה 14:47, 10 באוקטובר 2011 (IST)

תודה, באמת הסתכלתי במילון וראיתי שלשורש כ-מ-ר יש פירושים נוספים. אביעד‏ • שיחה 20:15, 10 באוקטובר 2011 (IST)

אולי "מכמורת" (רשת) - הרחמים נפרשו כרשת?

נוצרים

מלבד האמונה, מה מאפיין נוצרי דתי, מה החובות מבחינתו?

בת דודתי השניה, נוצריה אנגליקנית, סיכמה את חובות הנוצרים במילים הללו: 'אהוב את אלוקיך ואהוב את שכנך'. קל ופשוט. צביה - שיחה 17:13, 10 באוקטובר 2011 (IST)

אין שום חובה, כמו מה עם להתפלל, להטיף, או דברים שנוגעים לנישואין?

אצל הקתולים איסורי עריות, וחלקים מעשרת הדיברות.--Meni181818 - שיחה 02:14, 11 באוקטובר 2011 (IST)

אדם נוצרי מחוייב להאמין ב"אני מאמין" (בלטינית CREDO) של הכנסיה הנוצרית כפי שנקבע בועידות הכנסיה הנוצרית בניקאה בשנת 325 לספירה ובועידת קונסטנטינופול בשנת 381. לפי "אני מאמין" זה הנוצרי מחוייב:

• להאמין באל אחד בורא הכל
• להאמין בישו המשיח שנולד מאלוהים (לא נברא), מאותו חומר (SUBSTANTIA) כמו אלוהים, ירד משמיים ונולד כאדם באמצעות מרים הבתולה, נצלב על ידי פונטיוס פילטוס, סבל ייסורים למען גאולת האנושות מהחטא הקדמון, מת ונקבר, קם לתחייה כעבור 3 ימים ועלה השמיימה לשבת לימין אלוהים האב ובעתיד יחזור כדי לשפוט את החיים והמתים באחרית הימים.
• להאמין ברוח הקודש שגם היא חלק מאלוהים
• להאמין בכנסיה, קדושתה ובסקרמנטים שהיא מעניקה
• להאמין בטבילה
• להאמין בתחיית המתים ובעולם הבא.

יש הבדלים ב"אני מאמין" בין הכנסיות הנוצריות השונות. להסבר מעמיק יותר כדאי לקרוא את הערכים הקשורים בנצרות, ספרות מקצועית בנושא ובעיקר, לקרוא את הברית החדשה. --וידנפלד - שיחה 12:12, 11 באוקטובר 2011 (IST)

נ.ב. ל-MENI - כל הדתות אוסרות גילוי עריות. הנוצרים מאמינים בכל עשרת הדברות (עם שינוי שולי של יום המנוחה). --וידנפלד - שיחה 21:38, 11 באוקטובר 2011 (IST)

חלב ממותק

אולי, במקרה, מישהו יודע מה המרקם של חלב ממותק? (אני רוצה להמיר את זה למוצר אחר במתכון) צביה - שיחה 17:13, 10 באוקטובר 2011 (IST)

חלב ממותק, כמו גם חלב שאינו ממותק הוא אמולסיה. קיפודנחש - שיחה 18:10, 10 באוקטובר 2011 (IST)

זה נכון שחלב הוא אמולסיה, אבל אני לא בטוח שלזה הכוונה. המרקם הוא כמו ריבת חלב. קרמי כזה, לא? yanshoof • שיחה • 18:14, 10 באוקטובר 2011 (IST)

למה לאנשים פה יש נטייה לענות תשובות מסובכות על שאלות פשוטות להפליא?... תודה ינשופי. צביה - שיחה 18:36, 10 באוקטובר 2011 (IST)

כל ויקיפד, כמעט ע"פ ההגדרה, הוא גם חוכמולוג. למרה האסון ההיפך אינו נכון. 109.64.49.99 19:41, 12 באוקטובר 2011 (IST)

אם הכוונה בתוכחה של צביה היא אלי, אני רוצה לציין שתשובתי הייתה למעשה גם יותר פשוטה וגם יותר מדויקת מהשאלה, וכללה הפניה למאמר בו ניתן ללמוד עוד על הנושא. אם ציפית לתשובה מסוג אחר, כנראה לא שאלת את השאלה הנכונה. למשל יתכן שבמילה "מרקם" התכוונת למשהו אחר מאשר מרקם. (אולי התכוונת ל"תחליף"? "טעם"? "ערך תזונתי"? "צבע"? משהו אחר?). קיפודנחש - שיחה 00:34, 13 באוקטובר 2011 (IST)

אחד מהמאפיינים הבולטים של חוכמולוגים הוא חוסר יכולת, הנראה דווקני ממש אם כי אין זה כך, להבין אמירות פשוטות למדי, אשר ברורות די הצורך לרוב בני האדם - למעט החוכמולוגים, כאמור. מאפיין נוסף הוא סרבול משפטים, למשל בשרבוב פסוקיות ביאור, פירוש ואף הרחבה.

למען הסר ספק, כותב שורות אלו הוא חוכמולוג מדופלם, וגאה בכך מאד. על כן אין לפרש את דבריו כעלבון לחוכמולוגים, אלא כאמירות של הזדהות ושותפות לסבל, הנאמרות ברוח טובה, אם לא בחיבה של ממש.

109.64.49.99 10:00, 13 באוקטובר 2011 (IST)

רגל? מטר? קילומטר?

כמה זה 13760 רגל בתירגום חופשי? צביה - שיחה 19:37, 10 באוקטובר 2011 (IST)

4194.04 מטר, 4.194 קילומטר, 4586.66 יארד, 2.60605 מייל. עוד? • חיים 7 • לכתוב לי • י"ב בתשרי ה'תשע"ב • 19:48, 10 באוקטובר 2011 (IST)

הערה, אחת התכונות המעניינות של Google היא לענות על שאלות מסוג זה בדיוק. נסו לכתוב "13780 feet in meters" בתיבת החיפוש. אביהו • שיחה 20:11, 10 באוקטובר 2011 (IST)

עין אנושית רואה בפריימים?

שמעתי פעם שמספיק לראות סרט של 24 פריימים לשנייה, והוא יראה חלק. השאלה, האם גם עין אנושית ממוצעת רואה 24 פריימים בשנייה (או יותר מזה? אם בכלל?

ומה הם הפריימים הקוליים (ווקאליים)?. האם גם בסאונד המושג "פריימים" תופס?.

הכוונה לתדירות הנמדדת ביחידות הרץ. גילגמש • שיחה 10:13, 11 באוקטובר 2011 (IST)

עניין 24 הפריימים של העין הוא ככל הנראה אגדה אורבנית. ראה שיחה:תדר נייקוויסט#תופעת הסיבוב המהופך. דניאל • תרמו ערך 11:32, 11 באוקטובר 2011 (IST)

The human eye and its brain interface, the human visual system, can process 10 to 12 separate images per second, perceiving them individually. The visual cortex holds onto one image for about one-fifteenth of a second, so if another image is received during that period an illusion of continuity is created, כך הויקי באנגלית. דניאל אתה יכול להרחיב? Nachum - שיחה 11:55, 11 באוקטובר 2011 (IST)

לא בדיוק, אבל בערך. במשך זמן רב סברו שהעין רואה בפריימים בגלל האפקט הסטרובוסקופי באור יום. מחקרים מהעשור האחרון העלו שאין זה כך והסיבה אחרת - עיבוד "פוסט פרודקשן" במוח והחלטות (שגויות המקרה הזה) של מנגנוני זיהוי תנועה. 109.64.49.99 19:40, 12 באוקטובר 2011 (IST)

אופן כתיבת מאמר מדעי

אני רואה לעתים שמאמרים פסיכולוגיים מכילים הפניות למאמרים בביולוגיה, ההפניות אליהם מיוצגת כמו הפנייה לכל מאמר אחר בפסיכולוגיה. זה תקף גם לגבי הפניות כאלה למאמרים ברפואה ונושאים קרובים. האם גם בנושאים האחרים (שאינם פסיכולוגיה), אופן כתיבת המאמר זהה לאופן המקובל בפסיכולוגיה? תודה.

כן. גילגמש • שיחה 10:14, 11 באוקטובר 2011 (IST)

איך נקרא הסגנון ניסוח הזה?. חשבתי שזה "ניסוח מאמר במדעי החברה", אך מסתבר שלא כך.

תמיד יש הפניות למקורות מידע. גילגמש • שיחה 19:43, 11 באוקטובר 2011 (IST)

נכון, אבל יש הפניות בסוגים שונים. בויקיפדיה זה למשל מיספור. במאמרים האלה הבנתי שיש רשימה של כללים שאין לסור מהם, השאלה אם זה אכן זהה בכולם (למשל, במקרה של צירוף מאמר מתוך ספר, או מאמר עצמאי, או פסקה מספר וכו' וכו').

אני תוהה אם יש מחקר סוציולוגי שמסביר את החשיבות העליונה שמייחסים במקצועות מסויימים לאופן כתיבת המידע הביבליוגרפי. הרשימה הביבליוגרפית נועדה לאפשר לקורא למצוא מקורות; לשם הנוי האסתטי ראוי לשמור על אחידות מסויימת. אפילו את קיומם של כללי-עזר אפשר להבין. אבל איך מסבירים את הקנאות הדתית האדוקה שבה מתייחסים לנושא הזה? עוזי ו. - שיחה 20:38, 11 באוקטובר 2011 (IST)

אשרי הצדיק שכתב את הפסקה לעיל.

עוזי, אני לא חושב שיש יותר קנאות מכללי הכתיבה האחרים. (טוב, אולי קצת). כל כתב עת קובע לעצמו את כללי הביבליוגרפיה שלו, והם שונים בין כתבי העט. אבל כל כתב עט קובע דברים נוספים, כמו אופן ציון היחידות, למשל. כתב עת מקצועי מעוניין לשמור על תבניות אחידות, וזה כולל גם את הביבליוגרפיה. חוץ מזה, שכתיבה לא אחידה בביבליוגרפיה עשויה להטעות, כמו שקרה לי היום, כאשר הבנתי את ההפניה Sov. J. Part. Nucl. 3,277 1974 כמפנה ל volume 3, בעוד המאמר (שאינו זמין ברשת) היה ב volume 4, part 3. משה פרידמן - שיחה 21:22, 11 באוקטובר 2011 (IST)

ראה לדוגמא הכותרת לשאלה הזו: מהו "אופן כתיבת מאמר מדעי"? הדרך המדוקדקת שבה יש לערוך את הביבליוגרפיה. עוזי ו. - שיחה 01:48, 12 באוקטובר 2011 (IST)

יש מאמר מעניין (וקצת טרחני) שכתבו שולמית אלמוג ורונן פרי כחלק מהוויכוח על הכתיבה הביבליוגרפית במשפטים. המאמר הוא לא סוציולוגי, אבל יש בו היבטים סוציולוגיים. אצטרובל - שיחה 15:23, 13 באוקטובר 2011 (IST)

מרגע שהבנתי שמדובר בקריקטורה, מצאתי שהמאמר שזור פניני הומור מבריקות ביותר. מעניין שמשפטנים המעזים לשנות את הסדר המקודש של אזכור זה או אחר רואים בעצמם מהפכנים הנלחמים באליטה של מפעילים (שם קוראים לזה בשם אחר). עוזי ו. - שיחה 15:04, 18 באוקטובר 2011 (IST)

לסגנון הכתיבה הזה קוראים APA (סגנון האגודה האמריקנית לפסיכולוגיה). פסיכולוג יכול להפנות למאמרים במדעי הטבע ובמדעי הרפואה. אולם, מדען טבע אינו יכול, על פי רוב, להצדיק את עצמו בהפניה למאמרים בפסיכולוגיה.

שבט הסו

האם יודע מישהו, יותר פרטים על בני שבט זה, על תרבותם, אמונתם, והאם יש להם ספר המלווה את ההיסטוריה שלהם, או שהם בכלל אנאלפביתים, ועוד. תודה לעונה היודע. טיפוסי - שו"ת 13:57, 11 באוקטובר 2011 (IST)

הם היו אנאלפאבתים. כיום רבים מהם כמובן מדברים וכותבים באנגלית. יש עליהם מידע רב בערך בויקיפדיה האנגלית, ויש לי גם ספר עליהם פה בבית איפשהוא. אשמח לענות על שאלות אם הן יהיו יותר ממוקדות (רצוי עם סימני שאלה בסוף). בלנק - שיחה 16:50, 11 באוקטובר 2011 (IST)

יצא סרט נחמד מאוד על אחד מענפי הסו - רוקד עם זאבים. מדובר אמנם בסרט עלילתי, אך הוא מתאר בצורה לא רעה את אורח החיים של בני השבט במאה ה-19. גילגמש • שיחה 11:13, 12 באוקטובר 2011 (IST)

אופק תעסוקתי

מישהו יכול להסביר לי את משמעות המפשט:

• מאפייני ההעסקה שלו זהים לשאר עובדי הקבלן המסורתיים: אין לו זכויות סוציאליות, אין לו אופק תעסוקתי.

( מדבור בחברי סגל זוטר באוניברסיטאות). מה זה אופק במובן שפה? 79.181.214.57 14:08, 11 באוקטובר 2011 (IST)

אולי הכוונה שהוא לא יקודם בעתיד? צביה - שיחה 14:09, 11 באוקטובר 2011 (IST)

אופק זה משהו שגם ככה אי אפשר להגיע עליו. המטפורה לא מובנת. אפשר היה לכתוב "אין אפשרות קידום" וזהו. 79.181.214.57 14:24, 11 באוקטובר 2011 (IST)

לטעמי מדובר בביטוי שמשלב "ביטחון תעסוקתי" ו "אפשרויות קידום". אמרו "לא" לסירוס ויקיפדיה! רנן • שיחה • י"ג בתשרי ה'תשע"ב • 16:00, 11 באוקטובר 2011 (IST)

חברי הסגל הזוטר מועסקים משנה לשנה, בלי הבטחה לתעסוקה באותו היקף (או בכלל) בשנה הבאה. אופק במובן של קו האופק - מה שרואים לפנים, בעתיד; כך גם "אופק שירות". עוזי ו. - שיחה 16:14, 11 באוקטובר 2011 (IST)

מדוע יש נוסחים שונים לתורה ?

נצא מנקודת הנחה דתית שעם ישראל היה מאוחד מרגע ראשיתו. אם כך, איך יתכן שיש 4 נוסחיי תורה שונים?; עברי, שומרוני, איסאי, ותרגום השבעים?.

אם העם תמיד היה מלוכד מרגע "קבלת התורה", ואם כולם האמינו שהתורה היא מסמך אלוהי שאין לחפף אפילו באות מתוכו, איך בכלל מישהו העז לשכתב את התורה ולהקים את העדה השומרונית (או ההפך). ואיך בימי בית שני היו נוסחים שונים?. מתי בכלל נוצרו השומרונים והאם נעשה סרט על הנושא הזה? (אני מבקש סרט כי אני רחוק מבקיאות בתיאוריות השונות על מקורות החלוקה העברית-שומרונית אך מצד שני, מהמעט שלמדתי על תורת התעודות, נראה שהתיאוריה הזו היא דיי קשית (אין לה ראיות אלא היא מגדל של הנחות, ואולי אני טועה).

ע"פ המסורת היהודית, הנוסח השומרוני הוא שגוי, כופר, וכו', והוא אינו הנוסח שקיבלנו מה'. ע"פ המסורת השומרונית, הנוסח השומרוני הוא הנוסח שקיבלנו מה', והנוסח העברי הוא ה"זיוף". ע"פ ההערכות ההיסטוריות המקובלות כיום, לא היה רגע "קבלת תורה", אלא התורה נכתבה בחלקים על ידי אנשים שונים, ועל כן גם היו הבדלי נוסחים. . . השומרונים "נוצרו" בימי בית שני כפי שכתוב בערך שומרונים בלנק - שיחה 17:00, 11 באוקטובר 2011 (IST)

אגב, תרגום השבעים הוא תרגום התורה ליוונית, ולא נוסח אחר. 84.229.230.212 17:02, 11 באוקטובר 2011 (IST)

בלנק, לגבי קבלת התורה, תלוי את מי תשאל ואם הוא רפורמי או אתאיסט, אני אישית, מחפש את הידע המדעי העדכני ביותר, אם הכתוב בערך אכן משקף את המידע הזה, אז מה טוב ומה נעים. אגב, מה הראייה שהשומרונים נוצרו בימי בית שני?, זה נשמע לי הזוי.

לאנונימי, תרגום השבעים הוא תרגום (כמו שציינתי) אבל ידוע לי שהוא מכיל "טעויות", יותר נכון "שינויים" מהנוסח העברי.

מבלי להכנס לשאלות תיאולוגיות, השאלה צריכה להיות הפוכה. איך ייתכן שיש רק 4 (בהנחה שזה המספר) נוסחים לחיבור כל כך עתיק. משה פרידמן - שיחה 21:12, 11 באוקטובר 2011 (IST)

העברי הוא המקורי, השומרוני והאיסיי הם שכתוב לשם יצירת קבוצה דתית נפרדת בחסות היהדות, תרגום השבעים הוא כמובן- תרגום, וכאשר חכמי הסנהדרין תרגמו אותו הם הכניסו בו שינויים על מנת שלא להרגיז את אומות העולם. --Meni181818 - שיחה 21:22, 11 באוקטובר 2011 (IST)

מה הראייה לטענות האמיצות האלה?.

השואל פתח: נצא מתוך נקודת הנחה דתית... משה פרידמן - שיחה 21:26, 11 באוקטובר 2011 (IST)

אבל מה התמך המדעי לטענות חסרות הבסיס של העברים או של השומרונים?. (חסרות בסיס כי הן סותרות זו את זו ללא אבידנס לכאן או לכאן).

כידוע האיסיים לא אבו לשמוע בקול חכמי הדור ההוא ופרשו והלכו להם לאזור בקעת ים המלח- "והמציאו" לעצמם דת. השומרונים הם גרים למחצה שלבסוף קלקלו מעשיהם/שבשו פירושי התורה ונפרדו מעם ישראל. --Meni181818 - שיחה 01:38, 12 באוקטובר 2011 (IST)

אלו תשובות פשוטות שמסתדרות יפה עם אמונתך האישית, אך טרם סיפקת להן ראיה\תימוכין.

היסטוריה מקובלת. --Meni181818 - שיחה 13:20, 12 באוקטובר 2011 (IST)

ההסבר הוא פשוט מאד, לגבי תרגום השבעים, זה כאמור תרגום בלבד, וכזה שנגזר להיכתב על ידי המלכות, (אף נקבע ליום זה תענית), לגבי האיסיים הם אכן קבוצה שהמציאה חוקים לעצמה בתקופת בית שני, ולא ידוע שהם שינו את נוסח המקרא, לגבי ספר התורה השומרוני, מול ספר התורה היהודי, צריך להשוות בין ספר שהשתמר במקום אחד, מדור לדור, אצל קבוצה שגיבשה לעצמה אורח חיים מיוחד, שכלל אמונה בציפור על ראש ההר, לבין ספר תורה שהשתמר מדור לדור אצל עם שהתפזר לאלפי קהילות וקבוצות נפרדות על כל פני תבל, ולאחר אלפי שנים, נמצאו הספרים כולם זהים באופן מפליא ביותר, (מעבר למספר שינויים מינוריים ולא משמעותיים בקריאה או במשמעות בספרים התימניים), מה שמביא למסקנה ברורה, בשאלה איזה הוא הספר המדויק, ובו בזמן אף מכריח להבין שהספר נכתב ונמסר על ידי מי שמיוחס לו הכתיבה בספר, ככתבו וכלשונו לא בחלקים ובזמנים שונים, ואם מוסיפים לזה את חרדת הקודש בו מתייחסים לספר, בני העם שנשאוהו עמו לאורך ההיסטוריה, ניתן אף להבין, שמה שמופיע בו הוא נכון, והתרחש בפועל לעיני הדור שקיבל אותו. חג סוכות שמח. טיפוסי - שו"ת 15:07, 12 באוקטובר 2011 (IST)

(הערה) ישנם כ11 שינויי כתיב מינוריים (כמו א/ע/ מלא/חסר) בין ספרי התורה התימניים לבין שאר כל הספרים. --Meni181818 - שיחה 16:15, 12 באוקטובר 2011 (IST)

טיפוסי היקר, עדיין לא סיפקת ראיות אובייקטיביות. לגבי האיסאים: למיטב ידיעתי, מגילות התנ"ך שלהם (ואולי גם ספר התורה שלהם), היו שונים במעט (לעתים). לגבי השומרונים, אני לא מבין איך קשר ההסבר שהבאת על כך שספר התורה העברי נשמר יפה בכל קהילות ישראל, שהרי, הפילוג אולי מוקדם הרבה מימי בית שני ויתכן שהתחיל עוד לפני בית ראשון והארכיאולוגים פשוט לא מצאו (ואולי גם לא ימצאו) תמך לכך.

היסטוריה מקובלת. --Meni181818 - שיחה 19:00, 13 באוקטובר 2011 (IST)

על אלו "קבוצות נפרדות" אתה מדבר? יש אמנם קבוצה נפרדת אחת כזו: ביתא ישראל. ואמנם כתבי הקודש שלהם שונים לחלוטין: מצהף קדוס. לעומת זאת בכל שאר הקהילות הסכימו לא רק על התורה אלא גם על הנוסח הסופי לתנ"ך (א"י, בערך 200 לספירה) התלמוד הבבלי (בבל, סביבות 500 לספירה), הניקוד הטברייני לתנך (א"י, סביבות 900 לספירה). משיח השקר שבתאי צבי הצליח לסחוף אחריו תוך מספר חודשים אנשים רבים מכמעט כל הקהילות היהודיות השונות (כולל תימן) - עדות נוספת לתקשורת הפנימית שבין קהילות. Tzafrir - שיחה 10:42, 14 באוקטובר 2011 (IST)

קל להבין שאין כל דמיון, בין הנחלת דת, חוקים, וספר היסטורי שנמצאו זהים בכל הקבוצות הפזורות על פני תבל, ובתקופה של אלפי שנים, לבין הטעיית המון העם המרכיב את הקבוצות, בעניין זהות הגואל שהם בין כה מצפים ומייחלים לו, ואם נוסיף לזה את ההתנגדות והפולמוס שהעניין יצר, לעומת תמימות דעים לגבי הדת וההיסטוריה, נמצינו למדים שאין כל קשר בין זה לזה, וכאמור. טיפוסי - שו"ת 18:43, 23 באוקטובר 2011 (IST)

צ'יפדום

רק בכדי להיות בטוח. המונח העברי לצ'יפדום הוא נגידות, לא? המונח העברי מופיע בין היתר גם בספר של דיימונד. אליש • 17:07, 11 באוקטובר 2011 (IST)

אכן כך תורגם ב"בני מיננו" של האריס. ישנן אפשרויות נוספות. 109.64.49.99 19:33, 12 באוקטובר 2011 (IST)

הסבר בבקשה!

מישהו יכול להסביר את המשפט שאומר השוטר בדקה ה1:28 בסרטון הזה [2] תודה--Haya831 - שיחה 18:29, 11 באוקטובר 2011 (IST)

של כל שם. יאני הרשו להכנס רק לנורמלים. --Akkk - שיחה 23:44, 11 באוקטובר 2011 (IST)

אני לא רואה בדקה 1:28 שום שוטר. ב-1:30 יש שוטר שאומר שמדבקות של כהנא חי זה לא מקובל. תומר א. - שיחה - _{משנה ויקיפדית} 11:54, 12 באוקטובר 2011 (IST)

האם לקלל זאת עברה?

אם מישהו לא מוכר מתקשר אלי הביתה ומנסה למכור לי שואב-אבק-סופר-חללית ב10000 שקלים ואני מתחיל לצעוק עליו בטלפון לגבי המקצוע של אמו ומבקש בתוקף שלא יתקשר יותר אלא יעסוק במין - האם אני הופך בכך לעבריין? 79.176.201.70 18:43, 11 באוקטובר 2011 (IST)

כנראה שלא, הירגע.

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי.

--Meni181818 - שיחה 21:25, 11 באוקטובר 2011 (IST)

ממתי מי שמאחל לזולת מצווה מהתורה - "לך תעשה פרו ורבו" - הוא עבריין??? ליהפך! חזרתי • ∞ • שיחה 00:57, 12 באוקטובר 2011 (IST)

שמעתי פעם (ממורה שהיה לי להיסטוריה) שקיים חוק האוסר על שימוש במילה "נאצי" ובנטיותיה כקללה, אבל אני מניח שהוא לא נאכף ואני לא יודע מה העונש עליו. נו, טוב - שיחה 02:08, 12 באוקטובר 2011 (IST)

גם לנו הייתה החוויה המפוקפקת הזאת, במשך למעלה מ-10 שנים, אבל הברחנו אותם לבסוף במכתב תלונה למדור צרכנות בעיתון (וגם בצעקות וטריקת טלפון, אבל בלי קללות - למה ללכלך את הפה בגלל ספחות כאלה?).שלומית קדם - שיחה 09:38, 12 באוקטובר 2011 (IST)

לקלל זאת עבירה רק אם אתה נכנס למקום עבודתו של עובד ציבור, שאמור במסגרת עבודתו לתת שירות, ומקלל אותו ("העלבת עובד ציבור"). Danny-w • שיחה 17:56, 19 באוקטובר 2011 (IST)

קין והבל

האם ,לפי התנ"ך, כולנו ילדיו של רוצח וגם תוצאה של זיווג בין אחים? (לפי סיפור קין והבל). תודה79.180.213.145

שני ההנחות שכתבת אינן נכונות כלל ועיקר. -- טישיו - שיחה 18:51, 11 באוקטובר 2011 (IST)

הסבר: ע"פ התנ"ך אדם וחווה הולידו בנים נוספים לאחר קין והבל, ואנחנו צאצאים שלהם. על קין הוטל אות קלון, והוא לא הוליד ילדים. בלנק - שיחה 18:56, 11 באוקטובר 2011 (IST)

לקין היו צאצאים רבים שכולם נאבדו בדור המבול. -- טישיו - שיחה 18:57, 11 באוקטובר 2011 (IST)

מעניין, עכשיו קראתי. לא שמעתי על שת מעולם. אבל אנחנו כן תוצאה של זיווג אחים? (לא שיש לזה איזשהי משמעות...) 79.180.213.145 19:03, 11 באוקטובר 2011 (IST)

לפי הגרסה שדתיים נוטים ללמד, אז כן, כולנו צאצאי אדם וחוה בלבד, תוצר של זיווגי אחים. מצד שני, מוזכרים גם בני האלוהים והילדים שלהם (בראשית ו') בזיווג עם בנות אדם, אז היו עוד כמה מאגרי גנים בדרך. יואלפ - שיחה 08:15, 12 באוקטובר 2011 (IST)

שים לב שבתיאור השושלות של אדם חוה נזכרו רק גברים ולא נשים,למשל תובל וכו',זה נובע מכך שבהכרח היו בדורות הראשונים גילויי עריות.

לפי התנ"ך נראה שאנו תוצאה של גילוי עריות (האחים והאחיות בדור הראשון היו מחוייבים מבחינה לוגית להתחתן ביניהם). מצד שני, לפי התנ"ך, אנו גם תוצאה של בריאת העולם על ידי אלוהים, וזאת לפני כ- 5000 שנה בלבד. האם בגילוי העריות קיים הקושי הלוגי לדעתך? Danny-w • שיחה 18:03, 19 באוקטובר 2011 (IST)

שיחרור חטופים

איזה מקרים של שיחורר חטופים( בהיותם חיים כמובן) היו בישראל?

באו נתעלם לצורך הדיון מהחלפת שבויים שהיו אחרי מלחמות גדולות. 79.176.201.70 09:58, 12 באוקטובר 2011 (IST)

הנה קצת מידע על שבויים יהודים/ישראלים ומבלי להתעלם כי ההשוואות מתבקשות -

מי-נהר - שיחה 12:21, 12 באוקטובר 2011 (IST)

המידע הוסר עקב חשש להפרת זכויות יוצרים. דוד שי - שיחה 19:53, 12 באוקטובר 2011 (IST)

ובעניין זה: מי-נהר, הפנייה למקור שלך אינה הפרת זכויות יוצרים. אם מדובר בדף אינטרנט, תוכל בבקשה להפנות אליו? תודה, נו, טוב - שיחה 12:52, 13 באוקטובר 2011 (IST)

טסטוסטרון - מופרש בפין?

או שמא הוא מופרש רק בגונאדות?. תודה.

הוא מיוצר אצל הגבר רק באשכים. Nachum - שיחה 17:16, 12 באוקטובר 2011 (IST)

שטיפת פה

רופא שיניים המליץ לי לשטוף את הפה עם תערובת פשוטה של מים+מלח שולחן( אחרי טיפול של הסרת אבנית). אני מודע לכך שבניגוד אילכם הוא רופא והוא הקובע. לא צריך להדביק את התבנית של "ויקיפדיה לא אחרית על כלום".

אני רק שואל איך התערובת הפשוטה הזאת יכולה לסייע לי? מה מים מלוחים יכולים לעשות לפה עם דלקות? 109.64.200.48 15:09, 12 באוקטובר 2011 (IST)

מכיר את הביטוי "לזרות מלח על הפצעים"? הביטוי הזה הוא בגלל שמלח שורף. הוא שורף כי הוא הורג את התאים הדלקתיים שבפצע. אין לי מושג למה כשתא דלקתי מת זה שורף. תומר א. - שיחה - _{משנה ויקיפדית} 15:11, 12 באוקטובר 2011 (IST)

מלח שולחן מכיל גם כלור, שהוא חומר מחטא.

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.

--Meni181818 - שיחה 16:01, 12 באוקטובר 2011 (IST)

הוא מורכב מאניון כלוריד + קטיון נתרן, לא מכיל כלור(שהוא מולקולת Cl₂ כידוע). 109.64.200.48 16:29, 12 באוקטובר 2011 (IST)

כלור. להבא - יפה שתיקה לחכמים. 109.64.49.99 19:30, 12 באוקטובר 2011 (IST)

אכן שתיקה יפה לחכמים. קרא את הערך הקישור שהבאת( ואני כתבתי בדיוק שורה לפני), בנוסף ראה יון, קשר כימי ולבסוף כלוריד וקשר יוני.

109.64.200.48 23:08, 12 באוקטובר 2011 (IST)

386 כלור (Chlorine, מיוונית: chloros = ירוק בהיר/חיוור) הוא יסוד כימי המסומל כ-Cl. מצא בבקשה את המילה "מולקולה" בטקסט, או לפחות "פרודה". 109.64.49.99 00:38, 13 באוקטובר 2011 (IST)

הסבר אלטרנטיבי: אחרי ניקוי שיניים (בלשונך "הסרת אבנית"), בייחוד כאשר אינך מגיע לטיפול אצל שיננית בצורה סדירה (לפחות פעמיים בשנה), החניכיים פצועים, נפוחים, ולפעמים אפילו מדממים. למלח אין תכונות חיטוי של ממש (כמו שיודע כל מי שאכל אי פעם דגים ופירות ים אחרים) - תערובת מי המלח גורמים לרקמות דלקתיות ונפוחות להתכווץ, בתהליך שנמצא על הגבול הגס בין כימיה לפיזיקה ונקרא אוסמוזה: במחיצת תמיסה בריכוז מלחים גבוה יותר (במקרה זה - "יותר" משמעו יותר מהריכוז בנוזל חוץ-תאי, אם כי רצוי גם ריכוז גבוה יותר מריכוז המומסים בדם), מתרחשת אוסמוזה של מים מהרקמה הנפוחה לתמיסה שבחלל הפה, מה שמוריד את הנפיחות, ובאופן זה מפחית את תחושת האי-נוחות שנגרמת מחניכיים נפוחים, ויש אף המאמינים שהקטנת הנפיחות מאיצה את ההחלמה (אשרי המאמין). קיפודנחש - שיחה 23:35, 12 באוקטובר 2011 (IST)

ואגב, מי מלח (כתלות בריכוז) עשויים לחטא בדיוק מהסיבה הזו- הם משנים את המאזן האוסמוטי ולכן יכולים לגרום ל"התייבשות" של תאי החייקדים. לכלור שבמלח אין שום קשר, הכלור המחטא (והרעיל) הוא הוא בדרך כלל כלור המומס במים ליצירת חומצה, או תרכובת אחרת המכילה כלור (אקונומיקה למשל). ‏gal m‏ 18:22, 13 באוקטובר 2011 (IST)

יוטיוב

מישהו יכול לספק הסבר למה יוטיוב לא נותנים להוריד סרטונים, הריאפשר להוריד דרך לא מעט תוכנות ואתרים? --Jonsonano - שיחה 16:08, 12 באוקטובר 2011 (IST)

ייתכן שהם מעדיפים שתצפה בסרטון שוב ושוב דרך יו טיוב, במקום להוריד אותו פעם אחת, ואז תוכל לצפות בו כמה פעמים שתרצה. אין להם שליטה על כך שאתרים אחרים מאפשרים לך להוריד מיוטיוב. בלנק - שיחה 21:16, 12 באוקטובר 2011 (IST)

תוריד Realplayer ואז תוכל להוריד חופשי סרטונים מיוטיוב וכמעט מכל אתר בעולם בלחיצת כפתור בודדת על לשונית שתופיע מעל לסרטון, תהנה. 79.183.22.107 02:16, 13 באוקטובר 2011 (IST) קוראים לזה איזון בין תאווה לכוח לבין הברחת הגולשים. ליוטיוב אינטרס מובהק שתחזור אליהם. זה מאפשר להם לעקוב אחריך ולשווק לך דברים וזה שווה הרבה כסף מבחינתם. לחסום את ההורדה של הקבצים זה בין בלתי אפשרי לקשה במיוחד מבחינה טכנולוגית-היות שהסרטון רץ אצל הלקוח וחוץ מזה גם אם תהיה "נעילה" אפשר יהיה לצלם את הסרטון.נעזוב את העובדה שהם מסתכנים בחרם צרכנים (כמו שפייסבוק מדי פעם פוגשת בגלל הוספת סעיף דרקוני לתקנוניה). בקיצור youtube בחרו באסטרטגיה חכמה בסגנון "אל תספר לא נשאל" דבר שנותן להם את תזרים המזומנים המקסימלי. Exx8 - שיחה

ארגון ההאקרים אנונימוס

הערך "אנונימוס" המתייחס לקבוצת ההאקרים הוא ערך חשוב בויקפדיות זרות רבות: בויקיאנגלית

אך לא מצאתי את המקום המתאים בו אני יכולה להציע ערך זה לתרגום. לאיזה תחום אשייך אותו? מחשבים?.. אנשים?... גליה עברון - שיחה 13:31, 13 באוקטובר 2011 (IST)

הייתי הולך על מדעי החברה. במקרה הערך נמצא ברשימה שלי, כך שאני בטוח אכתוב אותו בעצמי בסופו של דבר, אלא אם מישהו אחר (אולי את?) יכתוב אותו לפני. בלנק - שיחה 20:01, 13 באוקטובר 2011 (IST)

מישהו מתנדב לכתוב ערך על הרמן קיין?

Herman Cain הוא כעת מוביל בסקרים לראשות המפלגה הרפובליקנית ומסתמן כנשיא הבא של ארה"ב.--79.183.202.239 12:10, 13 באוקטובר 2011 (IST)

אני אכתוב גליה עברון - שיחה 13:33, 13 באוקטובר 2011 (IST)

שאלה בקשר לחג

מה זה הדבר שחרדים בחונים בדקדקנות כזאת לפני הרכישה? האם זהו לולב? ומה בדיוק הם מצפים למצוא או לא למצוא בו? 109.64.200.48 15:40, 13 באוקטובר 2011 (IST)

אתרוג? פגמים? תומר א. - שיחה - _{משנה ויקיפדית} 18:42, 13 באוקטובר 2011 (IST)

שניים מבין 4 המינים הניטלים בחג הסוכות הם לולב ואתרוג, בתורה נאמר לגבי האתרוג "פרי עץ הדר", כלומר צריך שיהיה הדור ונאה וע"כ בודקים אותו אם אין בו נקודות שחורות/חומות, שפשופים, וכדומה. לגבי הלולב נאמר בגמרא שעליו (וביחוד-האמצעי) צריכים להיות סגורים ולא פרוצים ועל כן מדקדקים שהעלה האמצעי יהיה סגור ברובו ועדיף (יותר מהודר) עד סופו ממש.

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.

--Meni181818 - שיחה 18:55, 13 באוקטובר 2011 (IST)

מעיין אם יש תבנית "ויקיפדיה לא אחרית על החיים שלך". בכל אופן כנאה שמה שראיתי את בדיקתו הדקדקנית היה לא לולב אלא הדס. אנשים בודקים כל עלה ועלה- מה הם מפחדים למצוא שם? 109.64.200.48 22:16, 13 באוקטובר 2011 (IST)

גם בהדס יש הידור שיהיו שלושה עלים בכל קומה ושיצאו באותו גובה לא יותר ולא פחות.(ולא אין תבנית "ויקיפדיה איננה אחראית על החיים שלך") --meni181818 • דבררת • ט"ז בתשרי ה'תשע"ב 00:44, 14 באוקטובר 2011 (IST)

חברות כלי רכב

האם למשהו ידוע איזה חברת כלי רכב מתחילה באותיות ז', ח', כ', ע', צ' ות' אם יש? ואיפה יש את סמל החברה באינטרנט תודה רבה!

בז' יש את חברת זיל הרוסית. השאר לא מצאתי (חיפשתי בקטגוריה:יצרני רכב.) אתה יכול אולי לחפש כאן בויקיפדיה האנגלית. בלנק - שיחה 20:49, 13 באוקטובר 2011 (IST)

ובצ' יש את צ'רי (גלריית סמלי יצרני רכב).(יש גם את תויותה,כאזדה וחברולט חחח).רונאלדיניו המלך - שיחה 19:16, 14 באוקטובר 2011 (IST)

צ'ברולט זה בצ', לא בח. לא ברור לי למה האמריקאים מתעקשים לקרוא את זה כמו צרפתים. Tzafrir - שיחה 12:37, 16 באוקטובר 2011 (IST)

אז למה לי ידוע שאומרים שברולט?

אולי גם הישראלים מוזרים ומתעקשים לבטא את זה כשברולט? אולי בגלל שלואי שברולה היה צרפתי? אבל רק בשביל לא להרגיש לגמרי צרפתים, מבטאים את הט' שבסוף המילה. Tzafrir - שיחה 12:57, 17 באוקטובר 2011 (IST)

אבל מי יודע חברות בח', כ', ע', ות'?מטרושקה - שיחה 15:39, 17 באוקטובר 2011 (IST)

האותיות שנשארו לך הן אותיות ייחודיות לעברית (או לשפות השמיות, אבל לא לשפות שבהם מדברים מרבית יצרני המכוניות). היצרן לעיתים אינו יודע לבטא את האות ח', ולא אכפת לו אם תכתוב תויותה במקום טויוטה, עאודי במקום אאודי, או כאיה במקום קאיה. בלנק - שיחה 01:55, 18 באוקטובר 2011 (IST)

אין חברות ערביות?מטרושקה - שיחה 17:50, 18 באוקטובר 2011 (IST)

יש קצת. אפשר לנסות להסתכל כאן, כאן, וכאן. בלנק - שיחה 15:10, 19 באוקטובר 2011 (IST)

תוכנות לאנימציה

שלום, איזה תוכנת אנימציה יותר טובה, ולמה? toon boom

או

macromedia flash/adobe flash

תודה רבה לעוזרים!

שתי כתבות המשוות בין toon boom ו-adobe:

http://www.cartoonbrew.com/flash/adobe-vs-toon-boom.html

http://www.toonboomreview.com/toon-boom-vs-flash/

גליה - שיחה 17:44, 14 באוקטובר 2011 (IST)

אני ממליץ בחום על Macromedia Flash, עבדתי עם התוכנה בעבר, מאוד כיפית ומורכבת.Nimrod333 - שיחה 17:21, 15 באוקטובר 2011 (IST)

ההפך מדה-הומניזציה ?

איש עריכה אנטי-להט"בי היה יכול לקחת תמונות ממצעד הגאווה ולעשות מהן מצגת המציגה את הצועדים כסוטים, ופגועים מוסרית המאיימים על הדור הצעיר באנושות (כאשר מוזיקה מפחידה מתנגנת ברקע ומחדירה לצופה אנטיגוניזם כלפיהם). מנגד, איש עריכה פרו-להטב"י היה יכול לערוך מצגת כזו שהיא עליזה, וצבעונית, ומאירה (כאשר מוזיקה שמשקפת זאת תחדיר בצופה הרגשה של הזדהות עם אותו צד יפה ומנצח). איך נקראת התופעה הזאת?.

הומניזציה?94.230.91.122 17:13, 15 באוקטובר 2011 (IST)

לא.

לדעתי אין הבדל בין שתי צורות ההצגה שהבאת כדוגמה. בשתי הצורות העורך מציג אובייקט מסויים באור לא נכון (פעם שלילי ופעם חיובי) לפי דעותיו וטעמו האישיים. בשתי האפשרויות הוא מציג את האנשים לא כפי שהם במציאות האנושית. על כן זו דהומניזציה (או דה-הומניזציה, איך שתעדיף) בכל מקרה. גם אם אני אומר על ציבור מסויים שהוא מלח הארץ, גיבורי חיל ומורמים מעם, אני מבצע דהומניזציה שלו. כי קיימת גם אפשרות שלישית, להציג את הקבוצה (הומוסקסואלים, למשל) כפי שהם וללא עריכה. --וידנפלד - שיחה 18:08, 15 באוקטובר 2011 (IST)

דדה הומניזציה. אביעד‏ • שיחה 18:38, 15 באוקטובר 2011 (IST)

אז לא דההומניזציה, אבל שם אחר (והיפוכו), יש?..

ההפך מדה-הומניזציה? אולי "קבלה" או "אמפטיה"?

למה אומרים תודה

למה באמת אנו אומרים תודה?

כשזה "באמת" זה מתוך רגשות הודיה אמיתיים על משהו שנעשה למעננו ולטובתנו, מעבר למצופה או למתבקש. בדרך כלל, פשוט מתוך נימוסים טובים ורצון טוב, ומשום שהחיים נעימים יותר כשאומרים תודה, בבקשה וסליחה.שלומית קדם - שיחה 09:17, 15 באוקטובר 2011 (IST)

זאת שאלה טובה. שאלה טובה יותר היא מדוע אנשים מקריבים דבר מה למען אנשים אחרים. לפעמים ההקרבה היא מוחלטת - הקרבת החיים. הסברה היא שזהו מנגנון השרדותי. "תודה" היא חלק מהעניין, במינון נמוך יותר. גילגמש • שיחה 11:27, 19 באוקטובר 2011 (IST)

לא אתפלא לגלות שיש איזו שפה שהמילה הזו לא קיימת בה במקור אלא הושאלה בתקופה מאוחרת משפות אחרות. כמו שיש שפות שאין בהן ה' הידיעה או משהו כזה.

מאסר עולם בארץ

האם היו אנשים שרוצו מאסר עולם מלא בכלא בארץ? כלומר אנשים שנכלאו לאחר המפשט ולא יצאו מהכלא עד למותם לאחר מספר שנים(אני לא מדבר על הוצאות להורג)? האם היו מואשמים בטרור שריצו מאסר מלא?

האם האסירים המשוחררים שנשפטו למאסר עולם מקבלים חנינה/קיצור עונש? איך זה מוגדר רשמית שמשחררים אדם שנשפט למאסר עולם לאחר 5-6 שנים?

האם היה מקרה של אדם שנכלא על רצח/טרור, שחורר ולאחר השחרור חוסל או נכלא פעם שנייה? 79.177.201.51 10:30, 15 באוקטובר 2011 (IST)

האסירים המשוחררים מקבלים חנינה מהנשיא, (שמעון פרס, במקרה שלנו). בלנק - שיחה 14:54, 15 באוקטובר 2011 (IST)

אם אני לא טועה, אחמד יאסין. אביעד‏ • שיחה 18:49, 15 באוקטובר 2011 (IST)

היה מישהו שישב בכלא שלושים ואחד שנים ומת שם למרות שהוא לא קיבל בדיוק מאסר עולם. האיש הוכנס לכלא עד שהוא יסכים לתת גט לאשתו והוא סירב עד יום מותו.

הרצל אביטן נידון למאסר עולם (למעשה לשלושה מאסרי עולם) וישב בכלא עד יום מותו, למעט בריחה שנתנה לו שני ימי חופש. עם זאת נשיא המדינה קצב את עונשו, רק שהוא לא חי מספיק זמן כדי לממש את הקיצוב. Easy n - שיחה 00:56, 20 באוקטובר 2011 (IST)

יגאל עמיר אמור לשבת בכלא עד יומו האחרון כי נחקק חוק מיוחד המונע מוועדת השחרורים להמליץ על קיצור עונשו, אם כי סמכות הנשיא להעניק לו חנינה לא נשללה.--ניצן - שיחה 08:12, 20 באוקטובר 2011 (IST)

מלחמת העולם השניה

1) מי המדינה שהרגה הכי הרבה אנשים כולל חיילים ואזרחי אויב ושטחים כבושים?

2) האם הייתה מדינה שלא השמידה אוכלוסיה אזרחית של האויבים (או של שטחים כבושים)?

79.177.201.51 10:49, 15 באוקטובר 2011 (IST)

אני חושב שגרמניה השמידה הכי הרבה חיילים ואזרחים. לגבי השאלה השנייה - אני לא חושב שהיה צבא משמעותי שלקח חלק במלחמה ולא פגע לרעה באוכלוסיה אזרחית. גילגמש • שיחה 11:21, 15 באוקטובר 2011 (IST)

אני מתכוון להשמדה מכוונת של אוכלוסיה אזרחית. כגון שריפת כפרים בבלרוס, הפגזות ערים בגרמניה, הטלת פצצת אטום על יפן וכדו'. 79.177.201.51 12:09, 15 באוקטובר 2011 (IST)

בנוסף על השואה השמידו הנאצים באופן שיטתי עוד כמה מיליונים של אזרחים פולנים ורוסים, צוענים, נכים, הומוסקסואלים ומיעוטים נוספים (השמדת לא-יהודים במלחמת העולם השנייה). בסך הכל זה עולה על כל השמדה אזרחית שביצעו בעלות הברית. דניאל • תרמו ערך 12:25, 15 באוקטובר 2011 (IST)

לפעמים אני מתבייש להיות בן אנוש. תודה, עונה לי בדיוק על השאלה. 79.177.201.51 12:44, 15 באוקטובר 2011 (IST)

בהכללה, הגרף הזה מראה הרבה אביעד‏ • שיחה 18:48, 15 באוקטובר 2011 (IST)

האם בגרף כוללים גם את הרג אזרחי מדינות הציר על ידי מדינות הציר עצמם? השמדות המוניות של יהודים ולא יהודים בהחלט יכולים לשנות סטטיסטיקות. 109.66.219.156 20:32, 15 באוקטובר 2011 (IST)

אני חושב שזה לא כולל. אבל גם אם כן, זה מראה לך את היחס בין כל צד. אין ספק מי היה אכזר יותר, ובאיזו מידה. אביעד‏ • שיחה 20:55, 16 באוקטובר 2011 (IST)