ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון97

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
דפי ארכיון של הכה את המומחה
ארכיון כללי
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10
11 12 13 14 15 16 17 18 19 20
21 22 23 24 25 26 27 28 29 30
31 32 33 34 35 36 37 38 39 40
41 42 43 44 45 46 47 48 49 50
51 52 53 54 55 56 57 58 59 60
61 62 63 64 65 66 67 68 69 70
71 72 73 74 75 76 77 78 79 80
81 82 83 84 85 86 87 88 89 90
91 92 93 94 95 96 97 98 99 100
101 102 103 104 105 106 107 108 109 110
111 112 113 114 115 116 117 118 119 120
121 122 123 124 125 126 127 128 129 130
131 132 133 134 135 136 137 138 139 140
141 142 143 144 145 146 147 148 149 150
151 152 153 154 155 156 157 158 159 160
161 162 163 164 165 166 167 168 169 170
171 172 173 174 175 176 177 178 179 180
181 182 183 184 185 186 187 188 189 190
191 192 193 194 195 196 197 198 199 200
201 202 203 204 205 206 207 208 209 210
211 212 213 214 215 216 217 218 219 220
221 222 223 224 225 226 227 228 229 230
231 232 233 234 235 236 237 238 239 240
241 242 243 244 245 246 247 248 249 250
251 252 253 254 255 256 257 258 259 260
261 262 263 264 265 266 267 268 269 270
271 272 273 274 275 276 277 278 279 280
281 282 283 284 285 286 287 288 289 290
ארכיון מתמטיקה
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10
ארכיון פיזיקה
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10
ארכיון ביולוגיה
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10
ארכיון פסיכולוגיה
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10

דף זה הוא דף ארכיון של דיון או הצבעה שהסתיימו. את המשך הדיון יש לקיים בדף השיחה של הערך או הנושא הנידון. אין לערוך דף זה.



תוכן עניינים

חנות כלי נגינה עולמיים[עריכת קוד מקור]

האם יש בארץ? (ובאזור גוש דן בפרט) חנות שבה יש כלי נגינה מיוחדים כמו: בנג'ו, סיטאר, עוד, קאנון וכו'. אני לא מדבר על חנות כלי נגינה רגילה שבה יש אחד מהכלים האלה, אני מדבר על חנות ייחודית ובה יש רק כלים כאלה. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

בודאי שיש. אינני יודע לגבי בנג'ו, אבל לגבי היתר - כולם משמשים במוזיקה ים-תיכונית, אצל יהודים וערבים כאחד, האמונים על מוזיקה זו ונגינתה. נסה לחפש חנויות כאלה באמצעות 'גוגל', או אף באתר 'דפי זהב'. אפשר גם לנסות לפנות לרשתות כלי זמר (רשת) או ימאהה ולשאול ישירות - אם לא ממש אצלם, ידעו איפה. בהצלחה, בנצי - שיחה 23:03, 24 באוקטובר 2009 (IST)
אמנם לא איזור המרכז, אבל חנות "כלי זמר" בטבריה עשירה ביותר בכלי נגינה מסוג זה. כמו כן יש בשוק בעיר העתיקה בירושלים חנויות לכלי נגינה (אחת ממש בכניסה לרחוב דוד מכיוון שער יפו, בצד ימין) ואולי גם ב"צלילי זמר" ביפו ליד כיכר השעון. Ranbar - שיחה 11:44, 25 באוקטובר 2009 (IST)

מילה בעברית ל"לום"[עריכת קוד מקור]

האם יש מילה עברית למוט הברזל המכונה "לום" או "לומיק" ובאנגלית CrowBar (אנ'). כמו כן, ראיתי שהויקי הפולני קורא לזה לום. אם אני רוצה לכתוב ערך על הכלי, מה צריך להיות שמו והאם ניתן לכתוב כי ניתן לשער שמקור הסלנג הישראלי הוא מפולנית?אודי - שיחה 22:31, 24 באוקטובר 2009 (IST)

המילה העברית המתארת מוט היא "מוט". עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 23:39, 24 באוקטובר 2009 (IST)
לום איננו כל מוט. למיטב ידיעתי אין מלה עברית - בצבא משמשים ב"מוט חש"ן" המטופש. מוט-חילוץ (עם הפניה מלום) נראה לי בחירה מתאימה. אילן שמעוני - שיחה 04:06, 25 באוקטובר 2009 (IST)
חיפוש בגוגל מראה ש"מוט חילוץ" מופיע רק בהקשר של אביזר בטיחות בחשמל ו"מוט חש"ן", למיטב זכרוני, הוא בכלל לא לום, אלא מוט שמנסים לתקוע באדמה (ולא מצליחים) ושמים עלו בטא-לייטים או כל מיני נצנצים כדי לסמן מעבר הכרחי בלילה.אודי - שיחה 07:42, 25 באוקטובר 2009 (IST)
אודי צודק, זה לא אותו דבר. בהקשר הצבאי, לום זה מוט הברזל הכבד שמשמש לבדיקת תקינות זחלים. עידושיחה 10:36, 25 באוקטובר 2009 (IST)
תרגום המילה Crowbar ע"פ מילון אוקספורד הוא: "מוט מזלגי; לום". בדיקה בגוגל מעלה שהביטוי לא נמצא. סביר להניח שאין תרגום מדוייק למילה לום. אולי רצוי שמישהו יפנה לאקדמיה ללשון עברית [1]. אגב, למיטב ידיעתי, בשיריון קוראים ללום: "לום חש"ן", ואילו בתותחנים הוא נקרא "מוט לום". Poo - שיחה 22:53, 25 באוקטובר 2009 (IST)
קַנְטָר לפי מילון האקדמיה. אבל בחייך תקרא לזה לום וכולם יבינו. הסטודנט - שיחה 16:28, 26 באוקטובר 2009 (IST)

מזכרוני בהיותי מדריכה ומפקדת תומ"ת בתותחנים ההגדרה ללום בפקל"ץ שהוא התנך של התותחן הינו "מוט חש"ן 165ממ"

ארכיונים פתוחים לציבור של שלושת העיתונים הגדולים[עריכת קוד מקור]

האם במשרדים הראשיים של שלושת העיתונים הגדולים (קרי, מעריב, ידיעות אחרונות והארץ) ניתן לציבור הרחב, תמורת תשלום כמובן, לעיין בארכיונים וגם לצלם לשם שימוש לעבודות ומחקר? יש חיה כזאת? 132.66.100.49 11:31, 25 באוקטובר 2009 (IST)

אני לא יודע לגבי העיתונים אבל בספריה של אוניברסיטת בר אילן יש ספרית מיקרופילם (אולי היום אמצעי מתקדם יותר) של עיתונים וניתן לצלם. שנילישיחה 12:19, 25 באוקטובר 2009 (IST)
ספריות אוניברסיטאיות, לא רק בר אילן, ומכללות על פי רוב, מחזיקות את העיתונים רק במיקרופילם. בספריה העירונית של תל אביב (בית אריאלה) אפשר למצוא את העיתונים בנייר. עמיתי בעבודה ראה בספריית יד טבנקין ברמת אפעל עיתונים כרוכים מכל השנים. אבל צריך לברר שם מתי הם פתוחים כי הסמינר שאליו שייכת הספרייה לא פעיל. רוניתש - שיחה 13:38, 25 באוקטובר 2009 (IST)
אני יודע שעיתון מעריב מפרסם תמיד בעיתונים שלו שיש לו ארכיון שיכול לשמש למחקרים וללימודים. חפש את המודעה עם הכותרת "תפרנו לו תיק" MT0 - שיחה 17:07, 25 באוקטובר 2009 (IST)
ארכיון הארץ נגיש אונליין לחיפוש כתבות החל מ-1994. [2]. יוסישיחה 19:13, 25 באוקטובר 2009 (IST)

חג ההודיה[עריכת קוד מקור]

בערך על המייפלאוור כתוב: "כיוון שנוסעי המייפלאוור היו למעשה תושביה הראשונים של ארצות הברית לעתיד לקום" למרות שמצוין שהמושבה ג'יימסטאון הוקמה קודם לכן. איך יתכן שהם הראשונים? ולמה לא חוגגים את חג ההודיה בתאריך בו הוקמה ג'יימסטאון? רחלי.

שני את הנוסח ל-"הבולטים שבראשוני המתיישבים". עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 19:58, 25 באוקטובר 2009 (IST)

סקרים, מחקרים וטיפים לחברות חדשות[עריכת קוד מקור]

אני מתחיל קורס ביזמים צעירים ואני מחפש קישורים למחקרים, סקרים או מאמרים היכולים לעזור לחברה חדשות; פרסום, שיטות מכירות, בחירת שם, לוגו וסיסמא לחברה או כל דבר אחר בנושא. תודה רבה, 19:54, 25 באוקטובר 2009 (IST) -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

לא הבנתי. האם אתה מחפש בדחיפות את החומר שאתה אמור ללמד או שאתה לא סומך על מי שאמור ללמד אותך שיספק לך את החומר?. עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 19:56, 25 באוקטובר 2009 (IST)
אני רוצה ללמוד מעבר למה שילמדו, בעיקר סקרים ומחקרים (למשל, איך לבחור שם - כמה חשוב שיהיה קצר (אפשר לבדוק את זה, לדוגמה, ע"י בחינת שמותיהן של החברות הגדולות והשמות הממוצעים, מבחינת אורך, ולבדוק אם שמות קצרים נפוצים יותר בקרב חברות גדולות), האם כדאי שיהיה לוגו עם הרבה פרטים או מעט, ועוד ועוד ועוד...). 12:05, 26 באוקטובר 2009 (IST) -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
אתה מבלבל כאן בין כמה דברים. לגבי שם החברה אני בספק אם יש איזושהי תורה גדולה, אבל אתה מתכוון לשם המותג. את זה קל לבדוק בעצמך - פוקס ניוז, טיים, לייף, CNN, ynet, הארץ, מעריב, BBC - כן, שמות קצרים, בני הברה או שתיים, או ראשי תיבות, הם נפוצים יותר. לגבי לוגו - השאר זאת למעצב. אם אתה רוצה ללמוד על פתיחת עסק ואספקטים שונים - קורסים במט"י יכולים לסייע. זהר דרוקמן - שלום עולמי‏ 12:20, 26 באוקטובר 2009 (IST)

מע' יחסים[עריכת קוד מקור]

רציתי לדעת, אם יש משהו לא חוקי במערכת יחסים בין מישהו מעל גיל 18 (כלומר בן 18) ומישהי בת 14, אם הם לא מקיימים יחסי מין כמובן. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

זה חוקי כמובן. כדאי רק שהצדדים יקחו בחשבון שבשביל בת 14 בן 18 עלול להראות חצי אלוהים... אני מאחל לצדדים רוב אושר. אילן שמעוני - שיחה 10:07, 26 באוקטובר 2009 (IST)
אם כבר, אז "רוב אושר ועניין". במקרה כזה, מה מיוחד בגיל 18 דווקא ? הפרש של 4 שנים ? עקרונית הדבר נכון גם לבני 25 ו-32 (למשל). הישנה הגבלה בחוק על ההפרש ? אני לא מדבר על נורמות חברתיות ועל 'איך זה נראה', אלא עקרונית. בנצי - שיחה 11:26, 26 באוקטובר 2009 (IST)
אכן יש חשיבות להפרש הגילים. ראה בעילה אסורה בהסכמה. דניאל ב. 21:21, 26 באוקטובר 2009 (IST)
אם צוין במפורש שהם לא מקיימים יחסי מין, בעילה אינה קשורה לנושא. נינצ'ה - שיחה (הזהרו מחיקויים!) 21:23, 26 באוקטובר 2009 (IST)
השבתי לשאלתו של בנצי שנראתה לי כשאלה כללית על יחסים בין אנשים עם הפרש גלילם. אולי טעיתי. דניאל ב. 21:45, 26 באוקטובר 2009 (IST)
א. אכן, טעית, משום ששאלתי נמשכה מהקשר השאלה המקורית, ולכן, שאלתי בעינה עומדת. ב. אילו שאלתי נסבה על יחסי מין, הייתי שואל הפוך: האם לבן 18 מותר מה שלבן 25 אסור ? ומה עם בן 17 (שהינו קטין עדיין) ? ומה אם שניהם בני 14 ? איפה החוק הפלילי יוצר הבחנות של מותר ואסור מבחינה גילאית (אינני שואל על אחריות פלילית) ? ג. ועוד אחת: האם 'מותר' במקום שאין אחריות פלילית, או שמשמעותה של אחריות זו היא היות בר-עונשין בלבד ? בנצי - שיחה 00:14, 27 באוקטובר 2009 (IST)

'המידע בויקיפדיה אינו מהווה יעוץ משפטי

למיטב הבנתי לבן 18 באמת מותר לקיים קשר מיני עם בת 15 ומחצה, בעוד שלבן 25 אסור וזהו אונס סטטוטורי. אילן שמעוני - שיחה 13:29, 27 באוקטובר 2009 (IST)
נכון בהחלט. קיום יחסי מין עם קטין מעל לגיל 14 ומתחת לגיל 16 הוא חוקי בתנאי שהפרש הגילאים בינו לבין האדם השני אינו עולה על שלוש שנים. ראו בערך בעילת קטינה, ואת סעיף 353 לחוק העונשין, כאן. זה לא קשור לאחריות פלילית, אלא הפרש שכזה מהווה "הגנה לנאשם": "באישום בשל עבירה לפי סעיף 346(א) או 347(א) תהיה זו הגנה לנאשם שהבדל הגילים בינו לבין הקטין אינו עולה על שלוש שנים, אם הקטין הסכים למעשה ואם המעשה נעשה במהלך יחסי רעות רגילים וללא ניצול מעמדו של הנאשם." עופר קדם - שיחה 21:32, 27 באוקטובר 2009 (IST)
קיום הגנה משמעו כי אין אחריות פלילית. אמיר מלכי-אור - שיחה 21:45, 27 באוקטובר 2009 (IST)
כתבתי זאת בתגובה לבנצי, שהזכיר אחריות פלילית, באופן כוללני, כמשהו שתלוי בגיל. עופר קדם - שיחה 22:06, 27 באוקטובר 2009 (IST)

מה ההשלכות המעשיות של הדיון הזה? האם מישהו ישתכנע כן לשכב או לא לשכב עם קטינה בשל מה שאנחנו כותבים פה?. עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 00:27, 29 באוקטובר 2009 (IST)

אנחנו חוכמולוגים. אנו נהנים מהדיון כשלעצמו.
לשאלתך - אדם ששומר חוק מתוך פחד יכול לשים רסן ליצריו אם יקרא את הדיון הזה. כך גם עם אדם שאצלו שמירת החוק היא עקרון. אין ספק שאנטי-סוציאליים למינהם ממש לא יתרשמו מהבירור שנערך כאן. אילן שמעוני - שיחה 00:37, 29 באוקטובר 2009 (IST)
מה רע בזליגה קלה ממדעי החיים למדעי החברה ? לאוריינות אין גבולות, וגם לדיון עצמו יש ערך, כי מרחיב את הדעת הוא, בדיוק כשם שאיש לא משתמש בקרן לייזר כדי להאיר את דרכו בחשכה. בנצי - שיחה 04:04, 29 באוקטובר 2009 (IST)

windows[עריכת קוד מקור]

חברי התקינו windows של 64 בית ואמרו שזה יותר טוב מהרגיל, כששאלתי אותם במה הם לא ידעו לענות לי מישהו יכול להסביר לי מה ההבדל בבקשה. תודה מראש 89.139.96.206 15:42, 26 באוקטובר 2009 (IST)

מערכות הפעלה בעלות תמיכה ב"מעבד 64 סיביות" תומכות בניצול מעבד בעל אוגר בגודל 64 ביט, כך שהRAM יכול להגיע ל264Bits= 16 אקסה בייט לעומת 32 ביט שיכול להגיע עד 232 ביט = 3.5GB. לסיכום מערכת הפעלה 64 ביט נותנת תמיכה בזיכרון פנימי הגדול מ3.5GB. שמוליק - שיחה 08:57, 27 באוקטובר 2009 (IST)
מערכת 64 ביט אמורה לנצל באופן מקסימלי את המעבד, בשל הכפלת רוחב המילה הבסיסית שמועברת בכל מחזור זמן מהזכרון למעבד. באופן עקרוני ההבדל אמור להתבטא במהירות הרצה של יישומים. אבל רק בתנאי שהיישומים קומפלו בגרסת 64 ביט, ובעיקר בתנאי שהם משתמשים הרבה בזכרון ולא בדיסק, שמהווה צוואר בקבוק בעיבוד. ישנה מגבלה נוספת שרוב הדרייברים עדיין מיועדים למערכות 32 ביט. אם אתה משתמש בוורד או גולש באינטרנט, סביר להניח שלא תרגיש הבדל דרמטי, והמעבר לא כדאי לנוכח הבעיות עם דרייברים, אבל אם אתה משתמש בתוכנה שעיקר יעודה לבצע חישובים רבים מאוד באמצעות הזכרון כמו למשל עיבודי תמונה כבדים שגורמים לעיכובים רבים, כאן אמור להיות ההבדל הגדול, שבשבילו ראוי לשקול מעבר. סביר להניח שזהו לא המצב אצלך. אפי ב. • התחברו לרגשותיכם • 16:26, 27 באוקטובר 2009 (IST)

עכשיו הכל ברור, תודה רבה 89.139.124.103 15:17, 28 באוקטובר 2009 (IST)

יונדאי טוּ‏סוֹ‏ן[עריכת קוד מקור]

מודל זה של רכב שטח, מכונה כפי שרשמתי בעברית בשורת הכותרת, למרות שהוא נכתב כך: Hyundai Tucson. מישהו יודע מהי הסיבה לכך ? מאיזו שפה לקוחה מילה זו (הכוונה היא ל-Tucson) ? זהו גם שמה של עיר באריזונה, ארה"ב, עם היסטוריה של ידיים מקסיקניות, מה שאומר שאולי זהו אופן ההגייה בספרדית. בנצי - שיחה 16:01, 26 באוקטובר 2009 (IST)

אין לי מושג לגבי הסיבה, אבל אני יכול להעיד ששמה של העיר אכן נהגה באותה צורה. דניאל צבישיחה 22:09, ח' בחשוון ה'תש"ע (26.10.09)
אני מנחש שמקור השם הוא דווקא אינדיאני, כמו שמות גאוגרפיים רבים בסביבה. Ranbar - שיחה 22:29, 26 באוקטובר 2009 (IST)
חשבתי על כך, אבל בכל מקרה, גם אם המילה המקורית היא בשפה אינדיאנית כלשהי, הכתיב מלמד על כללי הגייה של שפה מאוחרת יותר, ספרדית או אנגלית. בהכירי את האחרונה, זו כנראה, תוצאה של הגייה ספרדית. נחכה להתפתחויות. בנצי - שיחה 23:46, 26 באוקטובר 2009 (IST)
הדגם נקרא על שם העיר, יש ליונדאי גם דגם שנקרא סנטה פה ודגם שנקרא ורה קרוז - מגמה של מתן שמות לדגמים על שם ערים בדרום מערב ארה"ב ובמקסיקו. דב ט. - שיחה 22:53, 27 באוקטובר 2009 (IST)
את זאת אנו יודעים, וזה גם עולה מהדברים הקודמים. בכל אופן, לא זה מה ששאלתי. בנצי - שיחה 00:05, 28 באוקטובר 2009 (IST)
משאלתך לא הבנתי אם אמנם ידוע לך שהרכב נקרא על שם העיר. ע"פ ויקיפדיה האנגלית או למשל [3] השם במקורו הוא שם אינדיאני, שהתגלגל לשם ספרדי טוקסון (במלרע). ההגייה הנוכחית שבה מבליעים את ה-C היא גלגולו האנגלי של השם. דוגמה אחרת ל-C אילמת היא Connecticut (קונטיקט). דב ט. - שיחה 01:21, 29 באוקטובר 2009 (IST)
תודה לך, דב. תיאור הבעיה מופיע כבר בשורה הראשונה של שאלתי, שמוקדה עוד יותר בתגובתי אחריה. בכל אופן, לאור מה שאתה אומר, מעניין לבדוק את הסיבה לכך מבחינת הדקדוק האנגלי, כמו גם לגבי Connecticut שציינת, ובצורה שונה, גם לגבי Arkansas (ארקנסו). בנצי - שיחה 21:32, 29 באוקטובר 2009 (IST)

אופטרוניקה[עריכת קוד מקור]

מה פירוש המילה "אופטרוניקה" ? . חיפשתי בויקימילון ואין כזאת מילה שם. Shahar - שיחה 21:57, 26 באוקטובר 2009 (IST)

אכן, אין כזו מילה. זהו הלחם של אופטיקה ואלקטרוניקה. פירוש הדבר תחום ידע העוסק בהתקנים אלקטרוניים לתחום האופטיקה (מכוונות רובים ועד מוצרים לבדיקת ראייה). Ranbar - שיחה 22:03, 26 באוקטובר 2009 (IST)

היום הייתה כתבה בעיתון "ידיעות אחרונות" על קצין שהוא ראש אגף אופטרוניקה בחיל החימוש שהוא אחראי על המצאת פטנטים בצבא ובין השאר הוא גם עוסק בתור תחביב בהמצאת מכשירי עזר לנכים. כשראיתי את המילה הזאת עניין אותי לדעת מה הפירוש שלה. Shahar - שיחה 22:49, 26 באוקטובר 2009 (IST)

וכדי להוסיף על ה'בלבול', מבחינים בין אופטרוניקה לבין אלקטרואופטיקה, שהוא תחום טכנולוגי קרוב ונושק. הראשון עוסק בתופעות פיזיקליות הנובעות מן האינטראקציה בין אור (או קרינה אלקטרומגנטית בכלל) וחומר, וביישומם לשם תפעול ושליטה בתכונות האלקטרוניות של התקן הרגיש לו. השני, לעומת זאת, המבוסס גם הוא על אינטראקציה מסוג זה, מטפל בתופעות שאותן ניתן לנצל כדי לשלוט בתכונות האופטיות של התקן, באמצעים אלקטרוניים או חשמליים (למשל, לייזר). בנצי - שיחה 00:05, 27 באוקטובר 2009 (IST)
תודה רבה בנצי (: אפשר אולי להוסיף קטגוריה בסוף העמוד בשם "מדעי הצבא" ? . Shahar - שיחה 22:29, 28 באוקטובר 2009 (IST)
אמנם בנימה מחויכת, אבל בכל זאת: כשאומרים 'מדעי הצבא' המשמעות היא מדע העוסק בחקר הצבא כמושא מחקר, ובחקר הפעילות והתכונות המייחדות אותו. במקרה שלנו, הפיזיקה היא אותה פיזיקה, ובמידה רבה גם הטכנולוגיה, רק שהיא מותאמת לצרכים ולשימושים צבאיים. יצא דבר טוב נוסף משאלתך, והוא הצורך להרחיב את אלקטרואופטיקה (בערך שתי שורות, כעת) ולכתוב את אופטרוניקה, שאינו קיים. שלחתי את שניהם לקחת 'מספר'. בנצי - שיחה 21:22, 29 באוקטובר 2009 (IST)

תודה בנצי . Shahar - שיחה 20:11, 18 בנובמבר 2009 (IST)

אריאל שרון[עריכת קוד מקור]

הועבר לשיחה:אריאל שרון איתי פ. - שיחה 21:47, 27 באוקטובר 2009 (IST)

אורח החיים בתקופה החשמונאית[עריכת קוד מקור]

ברצוני לדעת ולראות תמונות כיצד התלבשו הגברים והנשים, היכן למדו ומי למד, במה עבדו, מה היו כללי ההתנהגות, מתי התחתנו ואיך ובאיזו שפה דברו. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

איך אני יוצרת ערך חדש?[עריכת קוד מקור]

יצירת ערך חדש. כיצד עובדת מערכת יצירת הערכים החדשים, ומה דרוש לשם כך? ברצוני להמליץ על יצירת ערך חדש עבור הסטודיו לעיצוב ומיתוג של דני גולדברג (Dan Alexander & Co) בתל אביב. דני הוא היוצר של הלוגו זוכה הפרסים של "שחל", וכמו גם של עוד כמה "מותגים" אחרים אשר הצליחו ואף חצו את גבולות הארץ. תודה, איולי

עמידה במים[עריכת קוד מקור]

יש כאן שחיינים מקצועיים, ברמת הדרכה או פעילות מימית ? רציתי לשאול על מידת הציפה של גוף אדם בעל ממדים ממוצעים (לא שמן ולא רזה), בעומדו במים (עמוקים) במצב סטטי, כלומר ללא תנועות דינמיות באמצעות הידיים ו/או הרגליים, היוצרות כוח נוסף, מלבד הציפה הטבעית - איזה חלק מהראש נמצא מחוץ למים, אם בכלל ? אני גם מניח שישנו הבדל מבחינה זו, בין גברים לנשים, בשל יחס ופיזור שונה של רקמות שריר ושומן. בנצי - שיחה 12:27, 28 באוקטובר 2009 (IST)

כולם כאן כאלה 'יבשים' (תרתי משמע) ? שבת שלום וחורף טוב, בנצי - שיחה 12:28, 30 באוקטובר 2009 (IST)
על פי wiki answers כל התשובות נכונות, הצפיפות יכולה להיות מעל 1 ומתחת ל-1 כך שאדם יכול לשקוע לגמרי או לצוף (עד ראש מעל המים אני משער) בהתאם ליחס שומנים:עצמות. Setreset - שיחה 19:05, 3 בנובמבר 2009 (IST)

כתב יהודי-ספרדי[עריכת קוד מקור]

האם מישהו מכיר או יודע על כתב זה ועל מקורותיו ? לכתב זה היה שימוש יומיומי אצל יהודים יוצאי ספרד (ומהם עבר למרבית הקהילות באגן הים התיכון), בדומה לכתב הרהוט ששימש את יהודי אשכנז, והוא אף מתקשר לכתב המכונה כתב רש"י (למרות שרש"י עצמו לא השתמש בו). תפוצתו של הכתב האמור הגיעה, כנראה יחד עם מגורשי ספרד, לארצות צפון אפריקה וארצות הבלקן. אינני יודע על שימוש בו בא"י ומצרים, איטליה, עירק ואירן. בנצי - שיחה 12:27, 28 באוקטובר 2009 (IST)

ליהדות ספרד יש שני סוגי כתבי יד, כתב ספרדי "בינוני" שהוא בעצם כתב רש"י ופחות שימש בכתיבה השותפת. הסוג השני הוא כתב רהוט, המכונה גם סוליטריאו ([4]). ב"ספר הכתב העברי" של עדה ירדני מובא שכתבי היד הספרדיים, המתועדים כבר בסביבות המאה ה-12, התגבשו ככל הנראה מסגנון הכתיבה המזרחי שרווח במצרים והושפע מן הרהיטות של הכתב הערבי, עיין שם. מן הסתם הכתב שימש גם בארץ ישראל על ידי היהודים הספרדים. ליהדות האיטלקית היה כתב יד מיוחד לה המזכיר את כתב רש"י, שכמו הסוליטריאו אינו בשימוש כבר. ליהדות הרומניוטית גם כן היה כתב משלה ששילב אלמנטים אשכנזיים ומזרחיים. במכון לתצלומי כתבי יד בספריה הלאומית מסווג כל כתב יד בהתאם לסוגו. אסי אלקיים - שיחה 20:51, 28 באוקטובר 2009 (IST)
אני יודע שקיים גם כתב שנקרא "חצי קולמוס", או שזה שם אחר לאחד הכתבים שהוזכרו כאן? דניאל צבישיחה 20:38, י"א בחשוון ה'תש"ע (29.10.09)
תודה לך, אסי, פעמיים. על תשובתך כאן, שגם פתחה לי כיווני בדיקה חדשים, וגם על תשובתך הארוכה והמלומדת, בעניין מנהגי אבלות, שם לא הספקתי להגיב לך (וגם לRex). ניכר בך שרחב אופקים אתה בתחומי המורשת היהודית וההיסטוריה שלה, ולא מסתפק בידע תורני סטנדרטי. תבורך. בנצי - שיחה 21:15, 29 באוקטובר 2009 (IST)
לדניאל - כן. ככל שהקולמוס דק יותר הכתיבה רהוטה יותר אך קריאה פחות. לבנצי - תודה רבה! אסי אלקיים - שיחה 23:54, 29 באוקטובר 2009 (IST)

וריאנטים של כתב רש"י[עריכת קוד מקור]

אז אם אנחנו כבר כאן: אלו וריאנטים ידועים יש לכתב רש"י? אביעדוס • י"א בחשוון ה'תש"ע • 22:23, 28 באוקטובר 2009 (IST)

בספר של עדה ירדני שהזכרתי לעיל כתוב שישנם שני סוגים של כתב ספרדי בינוני (מה שמכונה רש"י); לי אישית הם נראים מאוד דומים אבל אני לא מומחה בתחום. אסי אלקיים - שיחה 23:54, 29 באוקטובר 2009 (IST)
לשתי השאלות, הכתב העברי התפתח כל העת מהופעתו ב400/200 לפנה"ס עד להמצאת הדפוס למשל, כשבמזרח הוא מקבל גם דמיון מסוים לכתב הערבי, הכתב הרהוט דימינו הוא התפתחות של הווריאציה האירופאית שלו. יש לי ביבליוגרפיה נוספת לעניין, אשתדל מאוחר יותר להרחיב. Rex - שיחה 02:35, 30 באוקטובר 2009 (IST)

למור, כלב וחתול[עריכת קוד מקור]

קראתי לפני זמן מה שהוכח במחקר שכלב בית חכם יותר מחתול בית.

מצד שני, מישהו אמר לי פעם שהלמור טיפש יותר מקופים דמויי אדם.

אז מי יותר חכם - למור או כלב? --אמיר א. אהרוני - שיחה 21:22, 28 באוקטובר 2009 (IST)

רוב מבחני האינטיליגנציה שאני מכיר תוקפו על בני אדם. תומר א. - שיחה 22:03, 28 באוקטובר 2009 (IST)
אני לא חושב שכלב בית חכם יותר מחתול בית. אולי מדובר על הבנה של פקודות, אבל מנסיוני בתחומים רבים יש לחתולים יתרון כמו פתרון בעיות והבנת מצבים. אני מניח שזה קשור לכך שכוחם של הכלבים הוא בקבוצה ולכן התקשורת שלהם טובה יותר, אבל החתול היה צייד עצמאי ומוצלח. למורים לא הכרתי מעולם באופן אישי. • רוליג - שיחה 22:04, 28 באוקטובר 2009 (IST)
שאלה חכמה: מה זה בכלל חוכמה ואיך מודדים את זה? רמז (מבחן IQ הוא מבחן חלקי ביותר להיבט חלקי ביותר של זה והוא גם מבחן שצריך להתאים לתרבות לפני השימוש בלא בריר איך מתאימים מבחן לתרבות של החתול והלמור). עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 00:22, 29 באוקטובר 2009 (IST)
ישנה בעייה אינהרנטית במחקר ההוא - ניסו למדוד אינטיליגנציה של חתול אז הציגו לפניו חוט... חתול+חוט =משחק ולא יעזור בית דין. אילן שמעוני - שיחה 00:42, 29 באוקטובר 2009 (IST)
אכן, זה כנראה המחקר שאני קראתי - נתנו לכלבים ולחתולים למשוך בחוטים. משיכה נכונה גרמה לכך שהביאו להם אוכל וכלבים הבינו את הקשר בין המשיכה לבין האוכל טוב יותר.
אבל שאלתי על למור. --אמיר א. אהרוני - שיחה 23:59, 29 באוקטובר 2009 (IST)
אין לי מושג לגבי הלמור, אבל המאמר הזה מתאר באופן מאד מעניין את האינטיליגנציה החתולית. רציונל - שיחה 22:12, 30 באוקטובר 2009 (IST)
מצד אחד זו בעיה להשוות אינטיליגנציה בין בעלי חיים שהאבולוציה העמידה בפניהם בעיות הסתגלותיות שונות. אין מבחן סטנדרטי לאינטיליגנציה לא אנושית. מצד שני, ברור שבשפת הדיבור, כשאנחנו אומרים שהשועל חכם מן הכבשה - אנחנו צודקים. להערכתי הלמור - בהיותו קדם פרימט, שעיניו מופנות קדימה ואצבעותיו מותאמות לתפיסה, ובהיותו אומניבור חברתי - קרוב לוודאי אינטיליגנטי יותר. ובזאת אני מתכוון שהוא מתמודד טוב יותר עם בעיות הדורשות למידה, זכרון, חיקוי, הכללה והפשטה. Valleyofdawn - שיחה 15:20, 3 בדצמבר 2009 (IST)

זקן הסגל הדיפלומטי[עריכת קוד מקור]

זקן הסגל הדיפלומטי הוא המבוגר ביותר, הוותיק ביותר באותה מדינה, או משהו אחר? דוד שי - שיחה 08:20, 29 באוקטובר 2009 (IST)

ראה en:Diplomatic corps#Dean of the Diplomatic Corps שנילישיחה 08:43, 29 באוקטובר 2009 (IST)
מדובר בתואר כבוד. ברוב מדינות העולם נהוג שזה הנונציו (הנציג האפיפיורי), בארה"ב ואנגליה (ובישראל) ניסו לעקוף את הצורך המביך להעניק קדימות לנציג שאין מכירים בו באופן רשמי ולכן זה "הזקן ביותר" (כמו מי שפותח את הישיבה הראשונה של הכנסת), אבל גם עתה, לאחר שנונציו מוכר רשמית לא שינו את הנוהג. שווה לבדוק האם במדינות מזרח אירופה היה זה נציגה של ברה"מ, מה שבטוח שכיום זה הנונציו גם במדינות אלה. Ranbar - שיחה 09:33, 29 באוקטובר 2009 (IST)
בוויקי באנגלית כותבים שעניין הנונציו מקובל בעיקר במדינות קתוליות אך הוא לא כלל עולמי, ויש מדינות שבהן הכבוד מוענק לשגריר שמכהן הכי הרבה זמן. דב ט. - שיחה 17:40, 29 באוקטובר 2009 (IST)
מתברר שזקן הסגל הדיפלומטי הנוכחי בישראל הוא שגריר קמרון מר אנרי אטונדי אסומבה [5] דב ט. - שיחה 17:46, 29 באוקטובר 2009 (IST)

טוקול[עריכת קוד מקור]

אני צריך קצת מידע בסיסי לגבי הטוקול. נתחיל מאיך כותבים את זה בשפות אחרות בשביל הגוגל. המידע שאני מחפש הוא - תמונות צבעוניות; שימושים; איך בונים; מי משתמש. תודה kotz - שיחה 10:01, 29 באוקטובר 2009 (IST)

i found you a pic- http://www.traveljournals.net/pictures/38654.html

in english the word is-tukul-

Nachum - שיחה 11:48, 29 באוקטובר 2009 (IST)

שלום וברכה קוץ. בהמשך לפנייתך כנס ל קישורים כאן [6], [7] אשר יביאו לך תשובות. סתם לידע כללי השם "טוקול" לא נמצא בלקסיקון האמהרי אלא המילה "גודג'ו" [סוכה]. לגבי תמונות אפשר לגשת לאתר פליקר ולחפש "tukul". כמו כן אשמח מאוד אם יהיה ערך כזה בעתיד (-: אליש ޖޭ 18:17, 29 באוקטובר 2009 (IST)

תודה תודה. את המונח הבאתי מהשיר של שלמה גרוניך ומקהלת שבא... "תרנוגולות חביבות שחשקו בטיול / יצאו להן חרש מן הטוקול". אני הייתי תחת הרושם שמדובר בסוג של לול... ככה זה עירונים, לא מבינים כלום. kotz - שיחה 01:09, 30 באוקטובר 2009 (IST)

אורך הגבול לפני 1967[עריכת קוד מקור]

למישהו יש מושג מה היה אורכו של הגבול בין ירדן לפני 1967? ועם סוריה? טרול רפאים - שיחה 16:32, 29 באוקטובר 2009 (IST)

האם דוד בן גוריון הוא מקור טוב מספיק?אודי - שיחה 23:28, 29 באוקטובר 2009 (IST)

רציתי לשאול בבקשה מה פירוש המילה - " וינטג' " - זאת מילה שאני שומע עליה המון[עריכת קוד מקור]

במיוחד שזה קשור אל מילה לועזית נוספת בשם " רטרו " שזה לחזור לאופנה של פעם. 84.108.97.75 00:00, 30 באוקטובר 2009 (IST)

Vintage היא המילה באנגלית לבציר ולשנת בציר. כידוע יין ישן נושן נחשב למשובח ובהשאלה משהו טוב מימים עברו. שנילישיחה 00:05, 30 באוקטובר 2009 (IST)

הכוונה במילה רטרו על בגדים או רהיטים למשל היא שהם מושפעים בסגנונם או נראים כמו בגדים או רהיטים ישנים מעשורים קודמים, כאשר הם מכונים וינטג' הכוונה היא שהם לא מושפעים מסגנון ישן אלא הם ישנים בעצמם כלומר נוצרו בעשורים הקודמים הנ"ל. לדוגמה - אם תקנה מחר מכנסי פדלפון מתרחבים בחנות אופנה הרי הם רטרו לשנות השבעים לעומת זאת אם תחטט בבוידעם של דודתך ותמצא שם מכנסי פדלפון אותם היא לבשה בשנות השבעים הרי הם וינטג'. מקווה שעזרתי...81.218.8.169 15:14, 30 באוקטובר 2009 (IST)

בדרך כלל המילה VINTAGE מוזכרת בהקשר של אופנה ושל עיצוב. Shahar - שיחה 15:41, 30 באוקטובר 2009 (IST)
לפי רוביק רוזנטל ב"מילון הסלנג המקיף", וינטג' - סיגנון ישן ואיכותי. מכשירים, מכוניות או תקליטים איכותיים וישנים המוערכים על אספנים נחשבים גם וינטג'.--‏Avin שיחה‏ 21:00, 31 באוקטובר 2009 (IST)

מעבר אופקי של גנים בין החיידקים[עריכת קוד מקור]

איך זה מתרחש? תודה. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

ראה/י העברה גנטית אופקית, קוניוגציה וטרנסדוקציה. דניאל ב. 11:15, 30 באוקטובר 2009 (IST)

חומר נטול אלקטרונים[עריכת קוד מקור]

האם אנחנו יכולים לראות בעין בלתי מזוינת חומר ששלפו לו את כל האלקטרונים? מבחינה תאורטית - אפשר לקחת חומר ובעזרת שדה מגנטי/חשמלי חזק "לגנוב" לו את כל האלקטרונים עד שישאר גרעין בלבד( רק פרוטונים וניטרונים). כזכור לי בשביל שנראה חומר צריך 1. שקרינה תפגע בחומר 2. שהאלקטרונים יעלו ברמת האנרגיה כתוצאה מספיגת הקרינה 3. שהאלקטרונים המעוררים יחזרו לרמתם המקורית תוך פליטת קרינה 4. שהקינה הנפלטת מהחומר תפגע לנו בעין.

השאלה היא מה יקרה בלי האלקטרונים? החומר יהפוך לבלתי נראה? 79.181.101.36 11:27, 30 באוקטובר 2009 (IST)

אפשר לעשות את זה ודי בקלות. דוגמה מפורסמת היא אטום המימן שמאבד את האלקטרון שלו די בקלות. אני לא יודע מה צבעו של מימן (אני משער שהוא חסר צבע). אם יש לו צבע כלשהו ויש מספיק מימנים, אז יראו. כמובן שחומר שהיה נראה לפני שלקחו לו את האלקטרונים לא יהפוך לבלתי נראה ברגע שלקחו לו אותם. גילגמש שיחה ביקרת כבר במיזם היובל? 11:34, 30 באוקטובר 2009 (IST)
בכוונה לא לקחתי גז בבלתי נראה. נגיד ניקח מתכת, לדוגמה ברזל. איך אני יכול לראות ברזל אם הוא לא מחזיר קרינה? או שאתה אומר שהגרעין הוא זה שאחראי על החזרת הקרינה לעין ולא האלקטרונים? 79.181.101.36 11:40, 30 באוקטובר 2009 (IST)
כל חומר, למעט חור שחור, מחזיר קרינה לעין. גילגמש שיחה ביקרת כבר במיזם היובל? 12:19, 30 באוקטובר 2009 (IST)
אני מתכוון לשאלה די רצינית ולא לקונספירציות ומחשבות אישיות בנושא פיזיקה. מבלי להעליב - אין לך ידע בפיזיקה וכימיה בשביל לענות על השאלה שלי. ממש לא צריך חור שחור בשביל לבלוע קרינה. ראה ערך גוף שחור. 79.181.101.36 12:28, 30 באוקטובר 2009 (IST)
שואל בלתי מזוהה יקר. משאלתך לא ברור אם היא מתייחסת עקרונית, ליכולתו של חומר כזה לקרון, או אם ספקטרום הפליטה שלו כולל גם בתחום הנראה, אליו רגישה העין האנושית. נראה לי שאתה שואל על האפשרות העקרונית. נא מקד את שאלתך. ובינתיים, כמה הערות: א. חומר במצב צבירה כזה, בו האטומים נותרים ללא האלקטרונים שלהם, מכונה פלזמה (מצב צבירה). ישנם כמה דרכים להביאו למצב כזה. למשל, ע"י חימום בדרכים שונות: באמצעות הפצצה באלומת חלקיקים בעלת אנרגיה מספיק גבוהה, עד לסדר גודל של 10,0000 או הקרנה בלייזר (ציינת שדה חשמלי ושדה מגנטי גבוהים דיים כדי לחולל יינון, וזהו בדיוק מה שמקבלים בקרינה, שהיא בעצם תנודות משולבות של שדות אלה (אם כי למען הדיוק, השראת יינון היא תוצאת פעולתו של הרכיב החשמלי המתנודד, דווקא)). ב. לגבי השלבים שאתה מציין: 1. חומר יכול להיות מעורר בכמה דרכים, ולא רק ע"י קרינה (התנגשויות, למשל); אבל אתה בהחלט צודק לגבי הצורך שהחומר יהיה מעורר, אם כי זהו המצב בדר"כ (אם לא לוקחים בחשבון אפקטים קוונטיים כמו תנודות של מצבי ריק; ראה למשל, בריאת צמד או איון). 3. לא תמיד עירור (קרינתי או אחר) מוביל לפליטה קרינתית. בתנאים מסוימים, מתרחש מעבר לא-קרינתי, המתבטא בתנודות אקוסטיות למשל, ו/או בהתחממותו של החומר. 4. שוב, נא מקד את שאלתך. תחום רגישות העין הוא רק מקרה פרטי של פליטה קרינתית. ג. באשר לתגובתך הראשונה: אתה צודק לגבי מעורבותם של אלקטרונים. המעברים שלהם בין רמות אנרגיה אחראים לחלקים בספקטרום האלקטרומגנטי. דבר שני, גם החלקיקים המרכיבים את הגרעין מקיימים ביניהם אינטראקציות, ולפיכך, לעירור ולפליטה קרינתיים ו/או אחרים. ראה התופעות הקשורות באיזוטופים רדיואקטיביים. שבת שלום, בנצי - שיחה 16:00, 30 באוקטובר 2009 (IST)
התכוונתי לתופעה ספציפית - החזרת קרינה א"מ מחומר שמעורער ע"י קרינה א"מ. נגיד שמדובר אך ורק בקרינה מונוכרומטית. כפי שלמדתי לפני מספר שנים (ושכחתי בערך הרבה) האחראיות הבלעדית לקיום התופעה היא על האלקטרונים ברמת אנרגיה "חיצונית". השאלה היא - מה קורה במקרה ואין אלקטרונים בחומר? כשהוא כולו מורכב אך ורק מיונים חיוביים? והתייחסתי לעין אנושית ככלי מדידה מהסיבה השפוטה שהוא הכלי הנגיש ביותר. 79.179.123.67 16:18, 30 באוקטובר 2009 (IST)
אבל זו לא הדרך היחידה בה אור נפלט או מוחזר. יש למשל קרינת גוף שחור למשל, שלא תלוייה דווקא בקיום אלקטרונים. emanשיחה 16:48, 30 באוקטובר 2009 (IST)
אני אנסח אחרת את השאלה: היה לי חומר שנראה ירוק כשהקרינו עליו אור לבן. שלפתי לו את כל האלקטרונים. מה יהיה צבעו? 79.179.123.67
אין לדעת. התשובה לא תהיה קשורה לצבע המקורי, כי הוא נקבע על ידי התכונות הכימיות של החומר, שנקבע על ידי האלקטרונים (אגב לאו דווקא עירעור של אלקטרונים, יש עוד כל מיני דברים שיכולים לקרות, אבל ברובם המוחלט אלקטרונים יהיו מעורבים). לכן אני מנחש שהאור שיוחזר יהיה גם הוא לבן, אבל זה די שפקולציה. emanשיחה 19:36, 30 באוקטובר 2009 (IST)
א. צבע נראה נקבע ע"י תכונות כימיות ? ב. תכונות כימיות אינן נקבעות ע"י האלקטרונים בלבד. ג. איך האור המוחזר במקרה השני יהיה לבן, אם במקרה הראשון הוא ירוק ? בנצי - שיחה 00:11, 31 באוקטובר 2009 (IST)
כל הכימיה תלויה בקיומם של אלקטרונים, ובסידור של האורביטלים שלהם באטום (או במולקולדה אם מדברים על אורביטלים מולקולרים)
וזה שעלה של עץ הוא "ירוק" זה נגרם בגלל שכשפוגע בו אור לבן, חלק מהפוטונים נבלעים וחלק מוחזרים, ואלה שמוחזרים הם בתחומי הירוק, ואלה שנבלעים הם בתחומים אחרים. הבליעה תלויה בכל מיני רמות אנרגיה. זה יכול להיות רמות אנרגיה של אלקטורנים באטומים, אבל זה גם יכול להיות רמות אנרגיה שקשורות לתנודות של האטומים בתוך המולקולה. אבל גם הרמות האלה לא קימות ללא אלקטרונים, כי אין מולקולה ללא אלקטרונים.
אז גם לגרעינים העירומים תהיה אינטראקציה עם קרינה, אבל אני מתקשה לחשוב איך היא יכולה להיות בדידה (חוץ כמובן מקרני גמא שקשורות לעירורים של המצבים הגרעיניים). ואם היא רציפה אז ההחזרות לא יפלו באופן דרמאטי בין תחומים שונים של הספקטרום, והאור שיוחזר יהיה "לבן". emanשיחה 00:21, 31 באוקטובר 2009 (IST)
אתייחס לזה משתי נקודות מבט - קלאסית (גז צפוף) וקוונטית (גז דליל). נתחיל בראשונה. מאחר והחלקיקים מוטחים ללא הרף לכל הכיוונים, הם מאיצים, ובתור מטענים מואצים הם פולטים קרינה (כמו במוט מתכת מחומם), ופליטה זו עשויה לכלול גם את אורך הגל המקורי. נעבור למקרה השני, של גז דליל. מאחר ואורך הגל הירוק מתקבל בדרך כלל ע"י עירור של רמות אלקטרוניות (כמו גם יתר אורכי הגל בתחום הנראה, ובסביבתו, כלומר גם אורכי גל השייכים ל-UV ול-IR), הרי שספקטרום הפליטה נשלט ע"י עירורים אלה. בהנחה שהאלקטרונים עדיין במערכת הפלזמה (אם כי בנפרד מגרעיני האם שלהם), המערכת הופכת טעונה מאוד ומקוטבת מאוד, ומתקיימות בה עדיין אינטראקציות, אם כי בצורה שונה ובתהליכים שונים מאלה המוכרים בגז אטומים לא מיונן. לכן, ספקטרום הפליטה החדש שיתקבל, עשוי לכלול את הירוק, אם כי לא בהכרח באורך הגל המקורי. בנצי - שיחה 00:11, 31 באוקטובר 2009 (IST)
ואם האלקטרונים לא מהווים יותר חלק מהמערכת? נתייחס למקרה השני. 79.176.101.42 10:25, 31 באוקטובר 2009 (IST)
באופן כללי זהו המצב בכוכב נויטרונים. להערכתי, במצב זה לא תהיה משמעות לצבע המקורי של החומר, התלוי בקשרים כימיים ובמסלולים אלקטרוניים כמו שכתבת. השאלה האם החומר יהיה שקוף תלויה במהלך החופשי של הפוטון בחומר, וזו תלויה בצפיפותו ובאורך הגל. בכל מקרה, במידה והחומר מצוי בשווי משקל תרמודינמי, הגוף יפלוט קרינה לפי הספקטרום של הגוף השחור. (זה לא אומר שהוא לא שקוף, אלו שני דברים שונים). משה פרידמן - שיחה 20:26, 2 בנובמבר 2009 (IST)
הדוגמא של כוכב נויטרונים לא שייכת לכאן. כוכב כזה מייצג מצב של ניוון גרעיני, השייך לבור פוטנציאל עמוק במיוחד. הדיון כאן מתייחס לאלקטרונים 'יותר מדי' אנרגטיים, עד כדי יינונם של אטומי האב כולם, או בחלקם. בנצי - שיחה 18:09, 3 בנובמבר 2009 (IST)
קודם כל, אינני מבין היכן ראית שהשואל הגביל את שאלתו למצב האנרגטי של האלקטרונים, לי זה נראה שמה שמטריד אותו זה עצם העדרם של האלקטרונים. אבל לו יהי כן, מה זה משנה מבחינת תוכן השאלה שלו? התשובה היא מאוד ברורה: מאפייני צבע הנובעים מהדינמיקה של האלקטרונים אינם רלונטיים בהעדרם. משה פרידמן - שיחה
אם תוציאו את כל האלקטרונים מחומר הוא לא יהיה חומר אלא רק גרעינים, כי הקשרים יתפוגגו כולם עם האלקטרונים. אם זה יהיה באמצעות קרינה היא תצטרך להיות באנרגיה כל כך גבוהה שתפרק את הגרעינים עצמם. השאלה באופן מעשי אינה אפשרית, כי כוחות הדחייה בין הפרוטונים יהיו ממש ממש חזקים. Setreset - שיחה 18:58, 3 בנובמבר 2009 (IST)
אתם מתחמקים מלענות לשואל באמצעות הטענה שהשאלה שלו לא יכולה להתקיים, למרות שאין כל עקרון פיסקלי שמונע, באופן עקרוני, את המציאות הזו. בסך הכל אתם לא מסוגלים לדמיין מציאות כזו, ולכן אתם אומרים שהשאלה לא רלוונטית. זו התחמקות, וכפיסיקאים עליכם לדעת שמדובר בחוסר מקצועיות. כל מציאות שאיננה אסורה על פי חוקי הפיסיקה צריך לדעת להסביר, וסביר להניח שהיא נמאת אי שם ביקום. בוודאי ובוודאי שמציאות כזו קיימת בקירוב מעולה בכוכב נויטרונים, קיימת בקנה מידה מיקרוסקופי עבור גרעין מיונן, ויכולה להתקיים במעבדה, באופן עקרוני ובקירוב, ע"י החדרת שטף נויטרונים גבוה לתוך ואקום. משה פרידמן - שיחה 19:15, 3 בנובמבר 2009 (IST)
א. למשתמש Setreset: לגמרי לא ברור לי איך תגובתך מתייחסת לדברים שקדמו לה. ב. למשתמש משה פרידמן: מי אלה ש"מתחמקים" ? איפה אתה רואה בדבריי לאורך פתיל דיון זה 'התחמקות' ? מי אלה "אתם לא מסוגלים", "חוסר מקצועיות" וכו' ? (אני מתייחס לפחות, לדברים שכתבתי). מדברים אלה משתמע שדווקא אתה כן מסוגל. אני מציע לך לקרוא שוב את השאלה שנשאלה, ואת המיקוד שלה בהמשך, כמו גם את התשובות שנתתי לה במהלך הדיון הזה. לא נראה לי שקראת את הדברים במלואם, ועשית לעצמך קיצור דרך, מתוך יומרה ומתוך שאתה מרשה לעצמך לשפוט אחרים בקלות כזו. שים לב, השואל שואל על היכולת "לראות חומר ששלפו לו את כל האלקטרונים", או במלים אחרות, איך נראה ספקטרום הפליטה של פלזמה. של פלזמה, לא של מצבי חומר אחרים. ועוד דבר, שבודאי תלמד במהלך דרכך האקדמית, שבתחילתה אתה מצוי. אם יש לך ביקורת כלפי מישהו, אבל עניינית בלבד, עשה זאת בצורה ספציפית ואל תכליל. לקחת מעט מכל אחד, ודחפת את הכל לכולם. הא, כן, והצטייד במעט צניעות בדרך, שכן, אנו משתדלים לנהל את העניינים כאן בצורה עניינית ככל האפשר, מבלי לנהל מלחמות וביקורת אישית. זה טוב לכולם, ולעשייה כאן. בהצלחה, בנצי - שיחה 19:52, 3 בנובמבר 2009 (IST)
א. קודם כל, סליחה. באמת נראה לי שהגזמתי והערה שלך במקום. ב. אחרי ההתנצלות, אסביר מה הוביל אותי לכתוב מה שכתבתי. בניגוד להערכתך, קראתי את הדברים, והתרשמתי שהשואל בסך הכל רצה לשאול מה יקרה לצבע של החומר כאשר יקחו ממנו את האלקטרונים. בתור תגובה לדבריו מספר כותבים העמיסו פרטים פיסקליים רבים שאינם שייכים לעצם השאלה, אלא למערכות פיסקליות ספציפיות שהם מכירים. מה שהביא את השואל להבהיר את שאלתו ארבע פעמים במהלך הדיון (ספרתי) תוך מיקוד הבעיה בהעדרם של האלקטרונים אותם ניתן לערר. ההכנסה של הפלסמה לדיון לא הייתה על ידי השואל, אלא על ידי מי שהבין שזוהי המציאות הפיסקלית היחידה שבה מתקיים חומר נטול אלקטרונים. כמובן, מה שהביא אותי גם לכתוב את הדברים הייתה הטענה של Setreset שמציאות כזו כלל לא יכולה להתקיים. ג. אמנם הגזמתי, אבל אני חושב שגם אתה קצת הפרזת בהאשמות כלפי. אני לא אמרתי אם אני מסוגל או לא, ולא עשיתי לעצמי קיצורי דרך מתוך יומרה כלשהיא. בכלל, לא הייתה לי שום כוונה לתקוף בדברים שלי אלא לציין שהעמסת מגבלות פיסקליות שלא רלוונטיות לעניין מראה על חוסר מקצועיות. משה פרידמן - שיחה 20:49, 3 בנובמבר 2009 (IST)

חומצה אמינית מגבילה[עריכת קוד מקור]

מה זה? 12:07, 30 באוקטובר 2009 (IST) -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

גם אני שואל מה זה. לחומצות אמינו אין תפקוד אינדיבידואלי ברמה הזאת. אתה מתכוון אולי לאנזים מגביל ? בנצי - שיחה 18:20, 31 באוקטובר 2009 (IST)
לעניות דעתי, מדובר בחומצה אמינית שאין לאורגניזם יכולת ליצרה. לכן, אם מדברים על חיידקים למשל, ריכוז החומצה האמינית במצע הגידול מגבילה את גודל האוכלוסיה. בהקשר של בני אדם משתמשים בדרך כלל במושג חומצה אמינית חיונית. ראה גם בערך באנגלית en:essential amino acid (הערך limiting amino acid מפנה אליו). בברכה, ‏gal m‏ 18:32, 31 באוקטובר 2009 (IST)

מה זה "בלוקונים" ?[עריכת קוד מקור]

הבתים האלה שנבנו בשנות החמישים. איך הם נראו ?
ולמה אין על זה ערך ? תודה מראש
אלחנן וייס

בית קטן עשוי מבלוקים. ראה כאן, "בתי סוכנות". אתה מוזמן לכתוב את הערך. חובבשירה - שיחה 16:26, 30 באוקטובר 2009 (IST)
איך אכתוב ואני לא יודע מה זה ?
ועכשיו זה ממש לא ברור. בערך ורשה נכתב "בנייני דיירים עצומים (בלוקונים)" ובקישור שהבאת מדובר על בנינים קטנים וריבועיים.
אז מה מהם נכון ?
אולי יש כאן מישהו משנות ה-50 שיודע להסביר בדיוק מה הם הבלוקונים ? ( אגב, יש בחולון שכונה שנקראת בשם זה, כנראה על שם הבניינים הללו שנבנו בה).
אלחנן

read this site and ask what you dont understand-- http://www.peopleil.org/details.aspx?itemID=7718&nosearch=true&searchMode=1 Nachum - שיחה 12:58, 31 באוקטובר 2009 (IST)

תיעתוק שם בספרדית[עריכת קוד מקור]

איך מתעתקים את השם Víctor Paz Estenssoro מספרדית?82.81.21.47 22:06, 30 באוקטובר 2009 (IST)

ויקטור פאס אסטנסורו. מגיסטרשיחה 22:28, 30 באוקטובר 2009 (IST)

"ברהמה וויהרה" (brahma-vihara) - ארבעת המצבים העילאיים[עריכת קוד מקור]

מישהו יכול לכתוב ערך על הנושא? -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

א. את/ה יכול/ה לנסות בעצמך. התחל/חילי, ויעזרו לכם בהנחייה, עם בקשה לחונך ובלעדיו.
ב. אפשר לצרף את הנושא לרשימת 'ערכים מבוקשים', אבל זה לא כאן. בנצי - שיחה 20:44, 31 באוקטובר 2009 (IST)

הנורה בשלט טלביזיה[עריכת קוד מקור]

כשלוחצים על אחד הכפתורים בשלט טלביזיה ומסתכלים על נורת השלט (מקדימה) היא לא נדלקת. אבל כאשר לוחצים עך השלט ומסתכלים על הנורה דרך מצלמה של הפלאפון היא נדלקת. למה?! -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

כנראה שמצלמת הפלפון רגישה יותר מעיניים לאור תת אדום של נורית השלט רחוק. יוסישיחה 13:35, 31 באוקטובר 2009 (IST)
רוב חישני ה-CCD, שהם מה שקולט את האור במצלמות דיגיטליות ובפלאפונים, רגישים לאור תת-אדום. בחלק מהמצלמות שמים פילטר כדי לעצור את התדירויות האלה, אבל ברובם לא. אפשר לראות אפקט דומה אם מצלמים גחלים לוהטים - לנו הם נראים אדומים, אבל הם יראו הרבה יותר סגולים דרך המצלמה, כי יש שם מרכיב גדול מאוד של אור תת אדום, שאנחנו לא רואים, אך החישן מפרש (משום מה) כאור סגול. עופר קדם - שיחה 17:49, 31 באוקטובר 2009 (IST)
זה לא נכון. בכל המצלמות הדיגיטליות הצבעוניות, בלי יוצא מן הכלל, גם אלה שבטלפונים סלולריים, יש פילטרים שבולעים את האינפרא אדום. אין שום דרך לקבל צילום צבע אם לא מסלקים את אורכי הגל שמחוץ לתחום הנראה. הבליעה של הפילטרים האלה אמנם חזקה ב-IR אבל לא אינסופית, וכאשר יש מקור שיש לו פליטה חזקה מאוד ב-IR, כמו למשל שלט IR, חלק מהאנרגיה עובר את הפילטרים וניתן לראות אותו בצילום. את עניין הגחלים איני מכיר, אבל לא סביר שהחיישן מפרש אור תת-אדום כאור סגול. סביר יותר שיש קווי פליטה ב-UV, ומעט מהאנרגיה שלהם עוברת את הפילטר ומתפרשת כסגול. ‏odedee שיחה 11:51, 1 בנובמבר 2009 (IST)
בדקתי קצת את נושא הגחלים ולא מצאתי סיבה לפליטה משמעותית של UV אם שורפים חומר אורגני. אולי אתה מתכוון שהצילום נראה סגול? זו אולי בעיה של white balance כשיש בתמונה הרבה אור אדום. ‏odedee שיחה 13:03, 1 בנובמבר 2009 (IST)
הגחלים סגולים - אבל למה?
ראשית, בהודעה המקורית שלי, אתה מוזמן להוסיף את המילים "מספיק טוב" לאחר "פילטר".
שנית - לא, לא מדובר בבעיה של white balance, וזה לא קשור ל-UV. גם אני לא רואה סיבה שהתת-אדום יתפרש כסגול, אבל זה המצב - אתה מוזמן לצלם את השלט שלך בעזרת מצלמה דיגיטלית (או לחפש משהו כמו "infrared light digital camera" בגוגל תמונות), ולהיווכח בצבע הסגול שמופיע לך במיקומה של נורת ה-IR; זה בדיוק אותו צבע שמופיע בגחלים בתמונה שהעלתי הרגע, והצבתי כאן משמאל, כאשר שאר הצבעים בתמונה נכונים (צבע הלהבות, לדוגמא). יש לי עוד הרבה כאלה, גם ממצלמה דיגיטלית stand-alone, וגם ממצלמה של פלאפון. עופר קדם - שיחה 20:54, 1 בנובמבר 2009 (IST)
אה, זה כנראה אפקט שנובע מכך שההעברה של הפילטר הכחול ב-IR היא גבוהה מזו של הפילטר האדום. שתיהן אמורות להיות אפס בתחום הזה, אבל מה שמיוצר בפועל כנראה יוצא ככה. נחמד מאוד. ‏odedee שיחה 21:09, 1 בנובמבר 2009 (IST)
אהה, זה נשמע סביר. סבבה. עופר קדם - שיחה 21:22, 1 בנובמבר 2009 (IST)
תודה על התשובות...

סליקורניה[עריכת קוד מקור]

בעיתון "ידיעות אחרונות" במוסף 7 ימים היה כתוב על מאגר מים תת-קרקעי בנגב שממנו מגדלים צמח השותה מים ביחד עם המליחות של אדמת הנגב ונקרא בשם : "סליקורניה (SALICORNIA)" שזה בעצם סוג של אצות ים שהוא משמש גם בתור תבלין הדומה מאוד לסוג של מלח. השאלה שלי האם ידוע למישהו איך נקרא התבלין, כלומר האם התבלין נקרא כמו הצמח בשם סליקורניה ? . Shahar - שיחה 18:55, 31 באוקטובר 2009 (IST)

לגוגל פתרונים. אנדר-ויקשיחה 06:18, 5 בנובמבר 2009 (IST)

איזה יופי (: איך עשית את זה ? . Shahar - שיחה 12:33, 5 בנובמבר 2009 (IST)

אוטובוס מתל אביב לשפיים[עריכת קוד מקור]

שלום. חיפשתי קו שמחר (ב-1 לנובמבר) יוצא מת"א ומגיע לשפיים (גם אם ת"א זה לא התחנה הראשונה). לא משנה לי באיזה שעה. חיפשתי באגד ולא מצאתי. אני צריכה אוטובוס ולא רכבת. יש מישהו שיודע אולי על קו אוטובוס כזה? מירב.

קווי נתניה־תל אביב עברו מאגד לחברת נתיב אקספרס. צריך לבדוק שם אם קו 601 עדיין קיים. דולבשיחה 19:40, 31 באוקטובר 2009 (IST)
אם כבר, אני מבקש לדעת את מספר הטלפון של שלומיאל צוריכרטיגישטיין. חיפשתי ב-144 ולא מצאתי.
ו... אהמ.. כן אם אתם כבר אתר מודיעין אז יש לכם אולי גם שירות למודיעין בתחום הקולינרי? אני פשוט חייב לדעת כמה דקות אני אמור לחכות ב"מנה חמה", אוסם, אטריות בולונז. בשירות הטלפוני של אוסם לא עונים בשעה כזאת. הָאִישׁ וְהָאַגָּדָה - חיוג מהיר - מפעיל אמין וחזק, זה בידכם 01:31, 1 בנובמבר 2009 (IST)
הציניות שלך כאן קצת מוגזמת, מאחר והשאלה די בתחום האפור (ואפילו כהה), ביחוד כשהיא, כנראה, מיצתה את המודיעין המקובל. משאלתה גם מתברר שהקו החליף ידיים, שזה קצת מעבר לסתם מודיעין. בנצי - שיחה 11:53, 1 בנובמבר 2009 (IST)
אדוני, כאן זה לא מודיעין, ושאלתה הייתה בתחום המודיעין, ובתחום זה בלבד. הייתי מקבל את שאלתה אילו זה היה נכתב בכיכר העיר (גם לא כל כך - סוף כל סוף מדובר באנונימית), אך ב"הכה את המומחה"??. אם ניתן פתח לסוג של שאלות מן הסוג הזה, הדף יהפוך בסוף לדף מודיעין מגוחך. הָאִישׁ וְהָאַגָּדָה - חיוג מהיר - מפעיל אמין וחזק, זה בידכם 16:34, 1 בנובמבר 2009 (IST)
הביקורת שלך מובנת לי. אבל, בכל זאת, במקרה זה אני מסתייג מהציניות, אותה יש לשמור למצבים מובהקים יותר של 'דלפק מודיעין'. היא הרי כותבת: "חיפשתי באגד ולא מצאתי", ובפרט, כשמתברר שלא במקרה, מאחר והקו החליף ידיים. 'מודיעין' במקרה זה אינו פתרון, ונדרש סוג של 'תחקיר'. בנצי - שיחה 20:14, 1 בנובמבר 2009 (IST)
אתה יודע מה? - אנחנו לא אתר לתחקירים בנושאי נגישות תחבורה ציבורית בישראל. הָאִישׁ וְהָאַגָּדָה - חיוג מהיר - מפעיל אמין וחזק, זה בידכם 20:24, 1 בנובמבר 2009 (IST)
בכל מקרה, הדרך הכי טובה במקרים כאלה זה להיכנס לפורום תחבורה ציבורית בתפוז, ולשרשר תא השאלה לשרשור הכוונה ומודיעין היומי. emanשיחה 21:45, 1 בנובמבר 2009 (IST)
הדרך הטובה ביותר שאני מכיר היא לקחת מונית שירות, אאל"ט הם גם מהירים יותר וגם זולים יותר... יוצא מתחנה מרכזית, אבל עדיף לקחת מרכבת מרכז. בברכה, איש המרק - שיחה 22:02, 1 בנובמבר 2009 (IST)

דרגה- דתי[עריכת קוד מקור]

מיהו האדם הדתי שהגיע לדרגה הגבוהה ביותר בצה"ל, ולאיזו דרגה הגיע? -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

שלמה גורן, מרדכי פירון, גד נבון, שנשאו דרגת אלוף. מוטי - שיחה 01:02, 1 בנובמבר 2009 (IST)
לא מדוייק. באופן טבעי, 'שלפת' את שמותיהם של הרבנים הצבאיים הראשיים שנשאו דרגה זו. אבל, כידוע, אנשים דתיים משרתים גם בתפקידים שאינם 'דתיים'. למשל, אלעזר שטרן, שבתפקידו האחרון היה ראש אגף משאבי אנוש, יעקב עמידרור, שהיה מפקד המכללות בתפקידו האחרון, וקודם לכן נשא בתפקיד בכיר מאוד באגף המודיעין, ומנחם פינקלשטיין, הפצ"ר הנוכחי, ויתכן שישנו/ם נוספ/ים שאינני זוכר כרגע. כולם בדרגת אלוף, כמובן, כמתחייב מתפקידיהם (מלבד האחרון, המתנדנד מעת לעת, מתקן אלוף לתקן תא"ל). נקודה נוספת שצריך לקחת בחשבון, היא מה מגדיר 'אדם דתי', מאחר וברור שנשיאת כיפה איננה הכל. יוסי בן חנן, הוא דוגמא לאלוף (מיל.) שהיה מאוד מסורתי באורחותיו, אבל לא חבש כיפה, ועוד. שבוע טוב, בנצי - שיחה 01:17, 1 בנובמבר 2009 (IST)
הפצ"ר הנוכחי הוא אביחי מנדלבליט, גם הוא דתי. לרשימה אוסיף גם את ישי בר ויאיר נוה. דוד - שיחה 10:44, 1 בנובמבר 2009 (IST)
אתה צודק לגבי הפצ"ר הנוכחי; בכל אופן, שני האחרונים נושאים דרגה זו. מעניין מהי החשיבות העצומה שיש למערכת המשפטית בצבא, כפי שהיא מיוצגת ע"י דרגת תקן זו. בעבר היה, ואולי עדיין ישנו תפקיד נשיא ביה"ד הצבאי לערעורים, שהוא המוסד השיפוטי העליון בצבא. אכן, לא זכרתי כמה, אבל את יאיר נווה הייתי צריך לזכור, מאחר ובתו למדה אצלי לפני כ-7 שנים. בנצי - שיחה 11:47, 1 בנובמבר 2009 (IST)
שלוש הערות: א. תפקיד נשיא ביה"ד הצבאי לערעורים קיים, כמובן, גם היום (כל עוד יש צורך בשפיטה צבאית, ומטבע הדברים , תמיד). ב. חשיבותה של המערכת המשפטית (מערכת השפיטה ומערכת הייעוץ המשפטי, גם יחד) בולטת עוד יותר לאור העובדה שישנם שני קצינים בדרגת אלוף, הממלאים תפקידים משפטיים: נשיא ביה"ד הצבאי לערעורים העומד בראש מערכת השפיטה, והפצ"ר. ג. אפשר גם לציין שמבין כל אלה שצויינו, שניים מהם נשאו בתפקידים של פיקוד קרבי בדרגת אלוף: יאיר נווה, כאלוף פיקוד מרכז, וישי בר, כמפקד גייס (עדיין). גם אלעזר שטרן בא מהמערך הלוחם (צנחנים), אבל לא מילא תפקיד פיקוד קרבי בדרגת אלוף. בנצי - שיחה 12:21, 1 בנובמבר 2009 (IST)

נשמה[עריכת קוד מקור]

לפי הקבלה מתי "מתגלגלת" נשמה לגוף התינוק? -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

למיטב ידיעתי, מיד עם היווצרות היצור החי ("יצירת הוולד") בעת מפגש הביצית והזרע. בלי זה אין חיות לגוף. תמרה שיחה 00:38, 2 בנובמבר 2009 (IST)
לא נראה לי. באותה עת בה התגבשו הרעיונות המרכזיים של הקבלה, לפני כ-700 שנה, עדיין לא ידעו מה מייחד את המפגש הזה, לא פיזיולוגית ולא גנטית. יתר על כן, התלמוד מדבר על גיל 40 יום כעל גיל קובע. הקבלה לא יכולה להתעלם מכך. בנצי - שיחה 10:52, 2 בנובמבר 2009 (IST)
אני לא חושב שהדגש בדבריה של תמרה היה על הצד הפיזיולוגי, אלא על רגע יצירת הוולד. התלמוד מדבר גם על מושג זה, ועל עוד שלבים בחיים. הקבלה אינה מתעלמת מגיל 40, אבל היא איננה מחויבת לומר שהכל קורה אז. ייתכן בהחלט גלגול נשמות גם אצל מי שלא הגיעו לגיל 40. נרו יאירשיחה • ט"ו בחשוון ה'תש"ע • 12:52, 2 בנובמבר 2009 (IST)
לא בכדי הדגשתי את ההיבט הפיזיולוגי, על אף שזהו מונח מודרני, יחסית. לא מספיק לצטט את התלמוד, אלא יש לנסות להסיק לגבי רמת ידיעתם, ובעיקר לגבי הבנתם של חכמי אותה תקופה (אם כי תקופה זו ארוכה מדי כדי להיות אחידה). גם מי שמאמין בקיומו של 'גלגול נשמות', מחוייב באיזשהו עקביות פנימית. הרי 'נשמה' איננה מתגלגלת סתם בכל תא ותא, וגם לא בהכרח בתא מופרה, משום שתא כזה עדיין לא מהווה ישות בפני עצמה, מכל בחינה שהיא (מעניין לשאול את התיאולוגים בותיקן למה הם סבורים שכן). בתקופה שקדמה לימי הביניים, ידעו שישות עוברית מתהווה מאוחר יותר, ודווקא לזו יש משמעות. אני טענתי שיש זיקה בין תובנה זו לבין הרעיונות שהתפתחו ב'קבלה', שכן גם בזו יש 'הגיון' פנימי או, אם תרצה, איזשהו סדר פנימי, שחייב לקחת זאת בחשבון, ולהיות אחוז במציאות פיזיולוגית כלשהי, גם עפ"י ידיעותיהם אז. טענה זו מבוססת גם על העובדה שעפי"ר, אותם אישים שפיתחו אותה, שלטו גם, ברמה זו או אחרת ביצירה המשנאית והתלמודית, בודאי הדומיננטיים שבהם, כמו די ליאון, קורדוברו, האר"י, ואחרים. בסיכום, ובשפה מודרנית עכשווית: מה מקודש דווקא בעשרה תאים, לאחר שהביצית המופרית מתחלקת ? באלף ? במיליארד ? או שמא בשלב הגסטרולציה או בשלב בו התאים מתחילים להתמיין ולהתמחות ? בנצי - שיחה 15:46, 2 בנובמבר 2009 (IST)
אני קולט רק עכשיו שכתבת 40 יום. מן הסתם התכוונת 40 יום לאחר ההפריה, לא לאחר הלידה. בהחלט ייתכן שרק אז נזרקת נשמה לפי חז"ל. נרו יאירשיחה • ט"ו בחשוון ה'תש"ע • 16:19, 2 בנובמבר 2009 (IST)
אכן. אני הרי מצטט את התלמוד. אבל גם זה לא כל כך פשוט. בסנהדרין למשל, לא מתחשבים בקיומה של ישות עוברית נפרדת, עם נשמה או בלעדיה, כל עוד לא התרחשה לידה, מנקודת מבט של עונש מוות. ולא נרבה בפרטים, מסכת לא קלה לעיכול. "הנשמה אחת תחטא ועל שתי נשמות תקצוף ?" (בהשאלה, כמובן). בנצי - שיחה 16:43, 2 בנובמבר 2009 (IST)

מחלת השחפת[עריכת קוד מקור]

- הועבר מהדף ויקיפדיה:ספר אורחים

שלום לכם, אני הילה, תלמידת כיתה ט' בכיתת מחוננים בקרית אונו, ונתבקשתי לעשות עבודה על מחלת השחפת. אסמח לדעת פרטים נוספים על החיידק האחראי למחלה-Mycobacterium tuberculosis. מידע ספציפי כמו שמו העברי, ממדיו וצורתו, ויחודיות מבנהו והאברונים שבו יעזרו מאוד. תודה, הילה.

חלק מהמידע תוכלי למצוא בערך Mycobacterium tuberculosis בוויקיפדיה העברית, ומידע נוסף אפשר למצוא בערך המקביל בוויקי האנגלית. בהצלחה! Ravit - שיחה 20:52, 1 בנובמבר 2009 (IST)

תמונה ספציפית[עריכת קוד מקור]

אני מחפש קישור לתמונה של זוג אוהבים, רצוי בטבע, כשהגבר זורק בקבוק (או פחית) אל מאחורי גבו. ניסיתי כמה שמות מפתח בגוגל תמונות, ולא מצאתי, אבל קשה לי להאמין שלא נעשה בדימוי הזה שימוש כפרסומת לאיכות הסביבה. תודה רבה מאוד, 21:21, 1 בנובמבר 2009 (IST) -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

קח ידיד, ידידיה, פחית ומצלמה וצור תמונה כזו בעצמך. עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 01:32, 2 בנובמבר 2009 (IST)
אין לי מצלמה דיגיטלית, ואני לא מכיר אדם עם מצלמה כזו (שאלתי חברים אם יש להם). 14:10, 2 בנובמבר 2009 (IST) -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
אני בטוח שבקהילת פוטולייט ישמחו לעזור לך, אם תבקש יפה. אנדר-ויקשיחה 06:15, 5 בנובמבר 2009 (IST)

מי מזהה את המקום?[עריכת קוד מקור]

מי אני?

בתוך קובץ גלויות של מושבות החלוצים משלהי המאה ה-19, מצאתי את הגלויה הזאת, אך לא זיהיתי את המקום. האם מישהו יודע מהי המושבה שנקראה 'אום אל ג'ימאל'? תמרה שיחה 00:37, 2 בנובמבר 2009 (IST)

אולי זה עוזר משהו?Ori‏ • PTT‏ 00:48, 2 בנובמבר 2009 (IST)
+דוד בן דודOri‏ • PTT‏ 00:49, 2 בנובמבר 2009 (IST)
לא, המקורות האלה מתארים אתר בירדן, בו נכלאו שבויים יהודים בתש"ח. אני מדברת על מושבה בתחומי ארץ ישראל. תמרה שיחה 00:55, 2 בנובמבר 2009 (IST)
לפי זה, זו בעצם בת שלמה. דניאל צבישיחה 07:45, ט"ו בחשוון ה'תש"ע (2.11.09)

זו אכן בת שלמה שהוקמה על אדמות שנרכשו ע"י פיק"א מערביי הכפר אום-אל-ג'ימל (לקסיקון ארץ-ישראל). שנילישיחה 08:10, 2 בנובמבר 2009 (IST)

תודה רבה! תמרה שיחה 10:24, 2 בנובמבר 2009 (IST)
מעניין למה הכיתוב ברוסית עם האות ъ בסוף המילה "אל"? ככה היה נהוג לפני המהפכה הבולשביקית, יש מצב שהמושבה הוקמה על ידי יוצאי רוסיה? Fade to Black - שיחה 23:07, 8 בנובמבר 2009 (IST)
הגלויה הזו היא מלפני המהפכה. emanשיחה 23:13, 8 בנובמבר 2009 (IST)

לגלסס?[עריכת קוד מקור]

האם קיימת מילה כזו? כותב אנונימי הכניס אותה לערך שיט תחרותי במקום המילה לזגזג. האם מנסה הוא לשטות בנו או שמא יש אמת בעריכתו? מוטל (שיחה : תרומות) • ט"ו בחשוון ה'תש"ע • 10:34, 2 בנובמבר 2009 (IST)

[8]. תומר א. - שיחה 10:49, 2 בנובמבר 2009 (IST)
תודה! איך לא חשבתי על גוגל? מוטל (שיחה : תרומות) • ט"ו בחשוון ה'תש"ע • 10:53, 2 בנובמבר 2009 (IST)
למיטב הבנתי זה [[[סלנג]]. המילה העברית הרשמית היא לפקום "פקמתי, פקמת, פקמנו..." וניתן למצוא אותה גם בספרות כללית ולא מקצועית אילן שמעוני - שיחה 22:10, 2 בנובמבר 2009 (IST)

מועצת גדולי התורה באירופה לאחר מלחמת העולם השניה[עריכת קוד מקור]

ידוע לי כי לאחר מלחמת העולם השניה פעלה באירופה המערבית מועצת גדולי התורה, בראשה עמד הרב אברהם משה באב"ד, אך אין ידוע לי מי היו חבריה? מתי חדלה לפעול? מה הם החלטותיה החשובות? אשמח לקבל מידע שאולי אף יוביל להרחבת הערך על מועצת גדולי התורה, או אפי' לערך בפני עצמו. רב תודות! חסיד11 - שיחה 12:39, 2 בנובמבר 2009 (IST)

לפי זה אגו"י באירטפה עדיין פעילה, כך שממילא יש להניח שמועצת גדולי התורה שלה עוד קיימת. ‏DGtal‏ 16:48, 2 בנובמבר 2009 (IST)
לא נראה לי שיש קשר. חסיד11 - שיחה 17:42, 2 בנובמבר 2009 (IST)
מדברים שם על הכינוס ה-12, אז נראה לי שיש. מקסימום, תברר במשרדי האגודה בישראל. ‏DGtal‏ 10:16, 3 בנובמבר 2009 (IST)

חיטוי[עריכת קוד מקור]

א. האם יש קשר בין תכונתו של חומר לחטא לבין גרימת צריבה במגע עם פצעים? ב. האם מלח הוא חומר מחטא, והאם זה קשור לכך שהוא מסייע בשימור מזון? 95.86.67.178 14:40, 2 בנובמבר 2009 (IST)

אני מבין בזה מעט מאוד, אבל סביעור מחטא בלי לצרוב. נרו יאירשיחה • ט"ו בחשוון ה'תש"ע • 21:33, 2 בנובמבר 2009 (IST)
ראשית אזהרה: לא ניתן להשתמש במלח לחיטוי פצעים בשל החשש לשוק אנפילקטי. אפשר לקרוא למלח "מחטא" מבחינה זו שתמיסת מלח מרוכזת תהרוג כל תא חי ופעיל על ידי מניעת איזון אוסמוטי. באפן זה אכן ניתן להשתמש בתמיסת מלח כחומר משמר, כמו במלפפונים חמוצים במלח וכיו"ב.אילן שמעוני - שיחה 22:07, 2 בנובמבר 2009 (IST)
למה שמלח יגרום לשוק אנאפילקטי? תומר א. - שיחה 22:09, 2 בנובמבר 2009 (IST)
אין לי מושג. זה מה שאמרו לי, ואני חוזר על זה כאן. אין לי כרגע עם מי לברר את הסוגיה. אילן שמעוני - שיחה 22:11, 2 בנובמבר 2009 (IST)
אני לא רואה סיבה שמלח יעורר תגובה אנאפילקטית בהסתברות גדולה יותר מחומרים אחרים (אם כבר, אולי להיפך). תומר א. - שיחה 22:13, 2 בנובמבר 2009 (IST)
יש בערך מלח בישול משפט תמוה שמתיחס לנושא, שחוששני שהוא שגוי. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי

מלח יכול לגרום לשוק היפרטוני, לא אנפילקטי, וגם זה בכמות גדולה ובהזלפה לוריד. אפילו אנשים שנפצעים פציעות קשות תוך שחיה במי ים לא סובלים מזה. שוק אנפילקטי הוא תגובה אלרגית חריפה שכרוכה בהרחבה מסיבית של כלי הדם, תגובות אלרגיות הן, ככלל, לחלבונים או להפטנים. Valleyofdawn - שיחה 16:01, 3 בדצמבר 2009 (IST)

נצרת?[עריכת קוד מקור]

Somewhere in Israel 1965.jpg

אם זיהיתי נכון, התמונה (משנת 1965) צולמה בנצרת, וברקע נראית כנסיית הבשורה בבנייתה. האם אני צודק? חובבשירה - שיחה 03:32, 3 בנובמבר 2009 (IST)

נכון מאוד! אורי צריך לדעת מזה. אלמוג * הפורטל החמוד והמאמי 06:00, 3 בנובמבר 2009 (IST)
תודה. אשבץ את התמונה בערכים נצרת וכנסיית הבשורה. חובבשירה - שיחה 06:19, 3 בנובמבר 2009 (IST)

וידאו[עריכת קוד מקור]

מי המציא את הוידאו ואת ה-DVD ? -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

במידה ובמילה וידאו אתה מתכוון לVHS זה מופיע בערך. תומר א. - שיחה 13:52, 3 בנובמבר 2009 (IST)
VHS הוא הפורמט האמריקאי. השואל מתכוון כנראה, לרעיון עצמו, לטכנולוגיה. כך גם עם DVD. אני משער שעיון בערכי video ו-DVD ב'ויקיפדיה' האנגלית, יתנו לפחות כיוון. בנצי - שיחה 16:20, 3 בנובמבר 2009 (IST)