ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון67

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

דף זה הוא דף ארכיון של דיון או הצבעה שהסתיימו. את המשך הדיון יש לקיים בדף השיחה של הערך או הנושא הנידון. אין לערוך דף זה.


דפי ארכיון של הכה את המומחה
ארכיון כללי
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10
11 12 13 14 15 16 17 18 19 20
21 22 23 24 25 26 27 28 29 30
31 32 33 34 35 36 37 38 39 40
41 42 43 44 45 46 47 48 49 50
51 52 53 54 55 56 57 58 59 60
61 62 63 64 65 66 67 68 69 70
71 72 73 74 75 76 77 78 79 80
81 82 83 84 85 86 87 88 89 90
91 92 93 94 95 96 97 98 99 100
101 102 103 104 105 106 107 108 109 110
111 112 113 114 115 116 117 118 119 120
121 122 123 124 125 126 127 128 129 130
131 132 133 134 135 136 137 138 139 140
141 142 143 144 145 146 147 148 149 150
151 152 153 154 155 156 157 158 159 160
161 162 163 164 165 166 167 168 169 170
171 172 173 174 175 176 177 178 179 180
181 182 183 184 185 186 187 188 189 190
191 192 193 194 195 196 197 198 199 200
201 202 203 204 205 206 207 208 209 210
211 212 213 214 215 216 217 218 219 220
221 222 223 224 225 226 227 228 229 230
231 232 233 234 235 236 237 238 239 240
241 242 243 244 245 246 247 248 249 250
251 252 253 254 255 256 257 258 259 260
261 262 263 264 265 266 267 268 269 270
271 272 273 274 275 276 277 278 279 280
281 282 283 284 285 286 287 288 289 290
291 292 293 294 295 296 297 298 299 300
301 302 303 304 305 306 307 308 309 310
311 312 313 314 315 316 317 318 319 320
ארכיון מתמטיקה
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10
ארכיון פיזיקה
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10
ארכיון ביולוגיה
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10
ארכיון פסיכולוגיה
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10

דף זה הוא דף ארכיון של דיון או הצבעה שהסתיימו. את המשך הדיון יש לקיים בדף השיחה של הערך או הנושא הנידון. אין לערוך דף זה.


תוכן עניינים

ג' וט' - רק ב'גט' ?[עריכת קוד מקור]

יש לי שאלה קטנה. לפני כמה זמן שמעתי ב"החיים זה לא הכל" [במשפטי סיום האלו שאבי קושניר אומר תמיד אחרי הפרק] שהמילה היחידה בעברית שהאותיות ג' וט' נמצאות בה ביחד [אני לא בדיוק זוכרת אם זה היה אחת ליד השנייה או סתם באותה מילה] היא גט. עכשיו, אני לא יודעת אם זה נכון ויש לי כמה בעיות בבדיקה. הראשונה היא שאני לא יודעת למה הוא אומר כשהוא מתכוון עברית. כלומר, אם עברית כוללת מילים כמו אימפרוביזציה וכאלה, שהן לא עבריות במקור.

מישהו יודע האם זה נכון או לא, או לפחות דוגמה נגדית? העניין ממש סקרן אותי ואני חושבת שיש גם סיבה לזה. אשמח לדעת אותה, אם יש לכם מושג.

תודה =) 87.70.21.37 18:06, 8 בנובמבר 2008 (IST)

בגיטרה, גטו, וגזוזטרא יש ג וט יחדיו, אף אחת מהן לא ממש מילה עברית, מצד שני גם גט מגיע מארמית. אם מוכנים לעשות גם שיכול אותיות מקבלים טיגון. בברכה, --איש המרק - שיחה 11:56, 8 בנובמבר 2008 (IST)

אוקיי, למרות שהמילים האלה לא 100% עבריות. אם יש למישהו מושג למה זה קורה ואם יש מילים עבריות כאלה, אשמח לשמוע. לא הבנתי למה טיגון לא נחשב כמילה רגילה.87.70.21.37 18:06, 8 בנובמבר 2008 (IST)

לפי מה שהבנתי, הכוונה לא הייתה שטיגון איננה מילה רגילה, אלא שסדר האותיות הפוך בה - קודם ט' ואחר כך ג', בניגוד לשאר הדוגמאות. זאת דווקא המילה היחידה העברית (עד כמה שידוע לי)שלומית קדם - שיחה 22:55, 8 בנובמבר 2008 (IST)

קצת סדר: מקור הדברים הוא הגאון מווילנה, שהסביר מדוע נקרא כתב הגירושין בשם "גט". הוא טען שבכל התורה כולה, לא ניתן למצוא שתי אותיות אלו בסמיכות זו לזו. לפיכך נבחרו אותיות אלו למייצגי הפירוד והבידול. ברור שאין להסיק מכך, שאין כיום בעברית מילים שבהן יש אותיות אלו בסמיכות. בברכה - ברי"אשיחה • י"א בחשוון ה'תשס"ט • 23:20, 8 בנובמבר 2008 (IST)
אחלה ל"הידעת ?". הידרו - שיחה 03:25, 9 בנובמבר 2008 (IST)
האומנם הגר"א הסביר את הצירוף הנדיר של שתי האותיות כהצגה של 'אמת' חבויה, או שהשתמש ב'הסבר' זה כמסר ערכי-חברתי, ע"מ להאדיר את ערך המשפחה ? וחוץ מזה, מעניין מהו המקור האטימולוגי של גט. בנצי - שיחה 04:19, 9 בנובמבר 2008 (IST)
הסיבה הפשוטה שאין עוד מלה כזאת בעברית היא כיוון שמקור המלה גט הוא לא מעברית. מדובר במלה אכדית (gittu) וארמית (גִטָּא), היא לא הופיעה בתנ"ך והופיעה לראשונה "בעברית" במשנה, שנכתב על ידי אנשים שהכירו טוב את השפה הארמית. עוד הסברים בנוסף להסבר של הגר"א - "גיטין ב ע"א, תוד"ה המביא גט: ומה שנוהגים לכתוב י"ב שורות בגט אומר ר"ת משום דגט גימטריא י"ב. ור"י שמע בשם רב האי גאון ובשם רבינו סעדיה משום דכתיב ספר כריתות כשיעור י"ב שיטין המפסיקין בין ארבעה חומשי ספר תורה". עוד מלה לאוסף - בגט. בברכה, Tahmar1900 - שיחה 15:01, 9 בנובמבר 2008 (IST)
לא הבנתי את דבריך: "הסיבה הפשוטה שאין עוד מלה כזאת בעברית היא כיוון שמקור המלה גט הוא לא מעברית". וכי זו סיבה שלא תהיינה מילים אחרות בעברית שבהן ג' וט' סמוכות אשה לרעותה ?! הגר"א רק ציין, שהסיבה שבחרו חז"ל להשתמש דווקא במילה ארמית / אכדית / אשורית / וכיו"ב זו, היא משום שהיא מבטאת פירוד מושלם, שהלא בלשון הקודש אין בנמצא מילה שבה סמוכות אותיות אלו. ברי"אשיחה • י"ב בחשוון ה'תשס"ט • 20:19, 9 בנובמבר 2008 (IST)
סיפור מעניין Face-smile.svg בהחלט מתאים ל"הידעת". ברק שושני - שיחה 09:54, 9 בנובמבר 2008 (IST)
לא היבנתי מה זה "בחרו להשתמש" ? העברית לא נולדה יש מאין, ומילה זו הפכה גם למלה בעברית יחד עם משמעותה המקורית (ראה המקורות באכדית וארמית שצויינו קודם, המעידים בעד עצמם), והיא לא נבחרה לשם כך. שנית, צריך להיזהר בציטוט הגר"א בהקשר זה, משום שבתקופתו מקורות העברית והממשק שלה עם שפות שכנות לא היו ידועים, ולכן גם אם ניתנה בזמנו משמעות 'קוסמית' מובנת, לפחות לעתו, יש להסתפק במשמעות חינוכית-ערכית של דבריו. שלישית, אני מניח שבדיקה ממחושבת של צירופי אותיות תגלה נדירויות נוספות, ולא רק בעברית. שווה לבדוק. בנצי - שיחה 03:20, 11 בנובמבר 2008 (IST)


עזרתם לי מאד, תודה רבה! שאלה אחרונה - זה בדוק שג' וט' לא מופיעות יחד בשום מילה בתורה, או שהגאון ההוא סתם אמר את זה? [כשאתם אומרים תורה אתם מתכוונים לבראשית עד דברים נכון?]77.127.160.84 07:27, 13 בנובמבר 2008 (IST)

למיטב זכרוני, זה בדוק. הכוונה אם אני זוכר היא לתנ"ך כולו. ולמי שלא הבין: הכוונה שלו היא שאין חיבור ביניהם גם במילים נפרדות ("גג טחוב" למשל). ‏DGtal‏ 08:03, 13 בנובמבר 2008 (IST)
בדקתי בפרויקט השו"ת, ובאמת אין מילה בתנ"ך שמכילה את רצף האותיות ג-ט. תמרה שיחה 10:46, 13 בנובמבר 2008 (IST)

שרשים בשפה העברית[עריכת קוד מקור]

כמה שרשים (שלוש אותיות) יש בשפה העברית. ניתן אמנם להגיע למספר משוער על ידי 22 בחזקת 3 אבל באופן זה לא מקבלים רק את בעלי המשמעות.

תודה חנה

מות בהפ סכי עטד להס לעט זסת טפל קאו כטט פתס עבר כעט רטפ אשת עיס גפח בדב מתג ציל הדכ ררל פחה גהנ קומ צשת כאפ צבר רסק אכז לסכ תלח לזע עטש חוה ראד רלה סחז לוש חוט ספב גפנ כור התז גחל חומ כדב סטי שזס רסש.
אלו חמישים שלשות אקראיות של אותיות. נשאר לך להחליט כמה מהן מייצגות שורש משמעותי, לחלק ב-50 ולהכפיל ב- 22 בשלישית. עוזי ו. - שיחה 15:40, 10 בנובמבר 2008 (IST)
אבל זה רק בערך. סתם עומרשיחה גם אני רוצה לקדם מיזם 00:32, 11 בנובמבר 2008 (IST)
אוקי זה ברור. היא גם אמרה זאת בשאלתה. מה בשתבותך עוזר כדי לענות על השאלה?
בשאלה הוצג גודל המרחב, שהוא חסם עליון טריוויאלי; אני הצעתי שיטה לאמידה מבוססת של מספר השורשים המשמעותיים במרחב הזה. (אם רוצים לשפר את הדיוק, אפשר להגריל שורשים נוספים - הרבה יותר פשוט מאשר לעבור על כ-10000 מועמדים). עוזי ו. - שיחה 21:44, 12 בנובמבר 2008 (IST)
יש גם שורשים מרובעים... אילן שמעוני - שיחה
וגם כמה מחומשים (אם כי נראה לי שרק אחד או שניים באמת תקניים). עומר מחוץ לחשבון 21:03, 12 בנובמבר 2008 (IST)

לצערי לא קיבלתי תשובה. בדקתי במילון אבן שושן, בסוף ישנם שרשישל כל המילים. ספרתי עד האות הא ועשיתי הערכה ממוצעת לפי מספר הדפים והמילים בדף, וקיבלתי כ4000 .

מיהו הרטוריקן[עריכת קוד מקור]

אשר הלך מדי יום לשפת הים כדי להתאמן על הרטוריקה שלו? סבור אני שיש ערך עליו, אך אינני זוכר מיהו. תודה... 81.5.48.54 15:38, 10 בנובמבר 2008 (IST)

היה זה דמוסתנס. דב ט. - שיחה 15:42, 10 בנובמבר 2008 (IST)

לבאר[עריכת קוד מקור]

ולבהר... האם יש, קודם כל, מילה כזאת? "לבהר"? מה ההבדל ביניהם? ומתי משתמשים בזה ומתי משתמשים באחר? תודה... 81.5.48.54 15:39, 10 בנובמבר 2008 (IST)

לבאר משמעו לפרש. לבהר לא קיים לדעתי. יש "להבהיר" שאחת ממשמעויותיו דומה ל"לבאר". דב ט. - שיחה 15:43, 10 בנובמבר 2008 (IST)

חפיפת משולשים[עריכת קוד מקור]

אני צריך הוכחה לכך ששניים ממשפטי החפיפה הבאים נכונים (המשפטים עצמם): צלע צלע צלע, זוית צלע זוית, צלע זוית צלע. תודה.

קודם כל חבל שאינך מזדהה ו/או חותם כמקובל. שנית, תוכל למצוא זאת בכל ספר העוסק בגיאומטריה או הנדסת המישור או בערך חפיפת משולשים. לא מקובל לשאול כאן שאלות בעלות אופי של שיעורי בית או הנוגעות לידע זמין. בנצי - שיחה 20:45, 10 בנובמבר 2008 (IST)
את משפט צלע-זווית-צלע מקובל להניח כאקסיומה (ראה מערכת האקסיומות של הילברט, III.5); ממנו אפשר להוכיח את כל שאר משפטי החפיפה. (אני לא יודע עד כמה הידע הזה זמין מחוץ לויקיפדיה). עוזי ו. - שיחה 22:29, 11 בנובמבר 2008 (IST)

ויקיפדיה אופליין[עריכת קוד מקור]

אני זוכר שיש דבר כזה איפשהו, אבל לא מוצא אותו. אילן שמעוני - שיחה 16:53, 10 בנובמבר 2008 (IST)

כאן. ‏ costello • ‏ שיחה 22:09, 10 בנובמבר 2008 (IST)

מיהו/ מי הוא - מיהי/ מי היא[עריכת קוד מקור]

הועבר לויקיפדיה:ייעוץ לשוני#מיהו/ מי הוא - מיהי/ מי היא AMIRBL25 - שיחה 23:57, 10 בנובמבר 2008 (IST)

תמר גוז'נסקי?[עריכת קוד מקור]

העליתי את התמונה הזו ואני בטוח ב-99.9% שהזיהוי שלי נכון, לפי התמונה הלא חופשית הזאת שלה. מסכימים איתי? יחסיות האמת • י"ג בחשוון ה'תשס"ט 00:06:57

קשה לדעת, זה נראה דומה לה אבל מצד שני לא רואים את הפנים שלה כך שזו יכולה להיות כל אשה קשישה.אינגסוק 00:22, 11 בנובמבר 2008 (IST)
שאלתי את השאלה בדף התמונה בפליקר כבר לפני המון זמן, וגם אני חושב שזו היא. ‏DGtal‏ 08:09, 13 בנובמבר 2008 (IST)

שפירית[עריכת קוד מקור]

למה קוראים לשפירית שפירית? למה דווקא בשם זה?

מקור שמה של השַׁפִּירִית הוא מן התואר "שַפִּיר" שפירושו יפה או נאה. זאת כיוון שמראה השפירית הוא נאה מאוד והיא בעלת צבעים יפים. בברכה, Tahmar1900 - שיחה 00:23, 12 בנובמבר 2008 (IST)

שאלה על מחקרים סטטיסטיים[עריכת קוד מקור]

במחקרים סטטיסטיים שראיתי מופיע בתחתית הטבלה שמסכמת את הנתונים ביטוי כזה p<0.01 או p<0.05. מה המשמעות של p? למשל כאן: http://www.biu.ac.il/SOC/ps/docs/presentations/students2006/05.pps. תודה.

זו רמת מובהקות. עוזי ו. - שיחה 19:50, 11 בנובמבר 2008 (IST)

אבל הביטוי הזה מופיע גם כשלא בודקים השערות, אלא כשמציגים נתונים סטטיסטיים שמתארים את המציאות. מה משמעותו במקרים האלה?

רמת המובהקות של רווח סמך. עוזי ו. - שיחה 22:17, 11 בנובמבר 2008 (IST)

תודה רבה. מה המשמעות של משפט כמו "המתאם בין A ל-B הוא 0.8 עם p<0.01". אני מבינה שפה לא מדובר בבדיקת השערה וגם לא ברווח סמך. אז מה כן?

מתחבאת כאן בדיקת השערות. "במדגם שערכנו התקבל האומדן 0.8 למקדם המתאם. ההשערה H_0:r=0 נדחית ברמת מובהקות קטנה מ- 0.01". עוזי ו. - שיחה 16:17, 12 בנובמבר 2008 (IST)

עיטוש[עריכת קוד מקור]

האם יש בסיס מדעי לטענה שעוזר להסתכל על השמש כאשר "בורח" העיטוש? אם כן מאין זה בא? רחלי.

עדיין לא ידוע בדיוק כיצד זה עובד, אבל ככל הנראה התופעה נגרמת בגלל כמה "חוטים" שהצטלבו בטעות במוח. מידע נוסף כאן. ברק שושני - שיחה 21:24, 11 בנובמבר 2008 (IST)

תודה רבה! זה היה מעניין מאד. דרך אגב, למה קוראים לעיטוש "אפצ'י" (בעגה)? רחלי.

בבקשה. המילה "אפצ'י" היא אונומטופיה; כלומר, מילה שהצליל שלה מחקה את מה שהיא מייצגת - במקרה הזה, צליל המילה מחקה עיטוש אמיתי. ברק שושני - שיחה 21:54, 11 בנובמבר 2008 (IST)

שוב תודה. דרך אגב, לא יצא לי להגיד, אבל "הכה את המומחה" של ויקיפדיה מעולה ואני מאד נהנית ממנו. רחלי.

אין בעד מה, גם אני נהנה לענות בו Face-smile.svg ברק שושני - שיחה 22:11, 11 בנובמבר 2008 (IST)
אז בוא וענה על עוד שאלה: האם זה נכון שאי אפשר להתעטש בעיניים פקוחות???--איתי כהן - שיחה 00:35, 12 בנובמבר 2008 (IST)
עיטוש הוא רפלקס. אאל"ט חלק מהרפלקס הזה הוא כיווץ מס' שרירים ובהם גם העפעפיים. דולבשיחה 00:43, 12 בנובמבר 2008 (IST)
עם זאת, ניתן להחזיק את העיניים פקוחות בזמן עיטוש - בכוח (באצבעות) או עם אימון. אילן שמעוני - שיחה

בחנו את הנושא הזה גם במכסחי המיתוסים והוכיחו שאפשר להתעטש בעיניים פקוחות, כולל צילום במצלמת מהירות וכו'. 77.127.160.84 07:15, 13 בנובמבר 2008 (IST)

רק בשביל הידיעה, הרפלקס הוא כדי לשמור את העיניים במקומם :) כשמתעטשים הגוף עובר זעזוע מטורף ומשחרר לחץ רציני שכנראה יכול להוציא את העיניים מחוריהן.. - רונסו 20.11.2008 18:38

לעניין השאלה המקורית, מנסיוני, דווקא "שמש בעיניים" גורמת לעיטוש, אולי בדיוק מסיבה זו של התכווצות השרירים, הן שרירי העפעפיים והן כאלה המביאים לידי עיטוש.שלומית קדם - שיחה 19:41, 23 בנובמבר 2008 (IST).

היסטוריון[עריכת קוד מקור]

שלום רב לכולם שמי ינון ויש בידי מספר מכתבים משנת 1770 ומספר שנים מאוחר יותר. אבקש את עזרתכם במציאת מישהו שיוכל לעזור לי לדעת מה התוכן שלהם, מאיזו תקופה ואיפה .היות והמכתבים בשפה לועזית כלשהיא. אשמח לקבל תשובה למייל : inon0007@hotmail.com תודה והמשך יום נעים.

ראש העיר הותיק ביותר[עריכת קוד מקור]

לאחר כשלונם של מאיר ניצן וצבי צילקר, מיהו זכאי לתואר ראש העיר הותיק ביותר בישראל ? tomtom - שיחה 18:13, 12 בנובמבר 2008 (IST)

אני לא יודע מי מהם זכה, אך כאן תמצא רשימה של ראשי העיריות הוותיקים. נוי - שיחה 18:22, 12 בנובמבר 2008 (IST)
מצויין, תודה על הקישור המועיל tomtom - שיחה 18:24, 12 בנובמבר 2008 (IST)
אגב, כמדומני בשיא מחזיק פנחס אילון שהיה ראש עיריית חולון מ-1953 עד 1989. עושה רושם שההוא מפרדסיה הולך לקבוע שיא חדש. עידושיחה 18:34, 12 בנובמבר 2008 (IST)
שווה לבדוק גם את מנחם אריאב מנצרת עילית, וכמובן את טדי קולק מירושלים המעטירה. בנצי - שיחה 19:40, 12 בנובמבר 2008 (IST)
טדי קולק היה "רק" 28 שנים, בין 1965 ל-1993. עידושיחה 13:56, 13 בנובמבר 2008 (IST)
חבר'ה - שכחתם את אברהם קריניצי שהיה ראש המועצה המקומית ועיריית רמת גן במשך 43 שנים (1926-1969) עד מותו בתאונת דרכים. יש אומרים שזה אפילו שיא עולמי! ‏עמיחי 13:26, 18 בנובמבר 2008 (IST)
טוב, הוא כנראה המנצח. אריאב, אגב, מכהן 31 שנים, מ-1977. עידושיחה 13:47, 18 בנובמבר 2008 (IST)

Fireweed[עריכת קוד מקור]

מהו שמו העברי (אם יש כזה) לצמח ה-Fireweed ? • עודד (Damzow)שיחה 18:59, 12 בנובמבר 2008 (IST)

בערך דגל יוקון כתוב שהשם הוא "עשב הלהבה", אני לא יודע אם זה תרגום מילולי או שם ממש. נוי - שיחה 19:03, 12 בנובמבר 2008 (IST)
אני יודע, אני מרחיב את הערך כרגע ורציתי לדעת עם יש לו שם עברי. נראה לי שאשאיר אותו כך. • עודד (Damzow)שיחה 19:09, 12 בנובמבר 2008 (IST)
חחחחח בגלל זה לא צריך להסתמך על ויקיפדיה. נוי - שיחה 19:12, 12 בנובמבר 2008 (IST)
אוף, עכשיו אני צריך ללכת לבדוק את זה Face-sad.svgעודד (Damzow)שיחה 19:22, 12 בנובמבר 2008 (IST)
בשביל הצמח עם הפריחה היפהפיה הזו שווה לעזור. ערכתי חיפוש לפי Epilobium angustifolium, שהוא שמו המדעי של הצמח, בגיגול עברי, ולפי המאמר הזה שהתפרסם ב'מסע אחר', זהו ערברבה צרת-עלים. אגב, צמח זה צומח בעיקר בחבלים צפוניים, והוא אחד ממבשרי הצמיחה באזורים ויערות אחרי דליקות. אגב, איך נקרא הערך בו אתה עוסק בהקשר זה, בהעדר שם עברי ? בהצלחה, בנצי - שיחה 20:29, 12 בנובמבר 2008 (IST)
קודם כל תודה על הסיוע, דבר שני הערך הוא ערך קיים על דגל יוקון שם הוא כונה "עשב הלהבה" שזה כנראה תרגום מילולי (ע"ע הערתו של נוי לשאלתי) • עודד (Damzow)שיחה 23:29, 12 בנובמבר 2008 (IST)
הייתי בטוח שאתה עוסק בערך הבוטני עצמו, שלו אין עדיין ערך. אם כך, זה אכן נראה תרגום מילולי, כי גם חיפוש בגוגל אינו מניב דבר תחת שם זה, וראוי אם כן להחליפו. בנוסף, היש מי שמוכן לקחת על עצמו את משימת עריכת הערך הבוטני עצמו ? תבוא עליו ברכה. בנצי - שיחה 00:26, 13 בנובמבר 2008 (IST)
לצערי הידע הבוטני שלי לוקה בחסר. אך הוספתי את הערך לדף בקשות הערכים • עודד (Damzow)שיחה 08:38, 13 בנובמבר 2008 (IST)

צדק חברתי (מפלגה) בבחירות[עריכת קוד מקור]

בבחירות האחרונות המפלגה נכשלה לחלוטין בירושלים, אבל קיבלה מנדט אחד בתל אביב. מישהו יודע מה היו התוצאות לגביהם בערים אחרות? הבקשה כמובן באה במטרה לעדכן את הערך (ואם מישהו יודע באלו אותיות השתמשו, עוד יותר טוב). ‏DGtal‏ 19:43, 12 בנובמבר 2008 (IST)

האותיות במעלה אדומים, ע"פ שלל השלטים שהיו תלויים כאן, היו "צח". אני מניח שאותן אותיות נמצאות בשימוש בכל הארץ? דניאל צבישיחה 21:10, י"ד בחשוון ה'תשס"ט (12.11.08)
חלוקת אותיות זה דבר מסובך בגלל שיש זכות קדימה: א. למפלגות בכנסת הנוכחית, ב. לסיעות במועצה הנוכחית. ממילא, יתכן שהאותיות היו פנויות במעלה אדומים ותפוסות בעיר אחרת, אבל עיר אחת זו התחלה.
כמה מנדטים (אם בכלל) הם קיבלו במעלה אדומים? ‏DGtal‏ 08:08, 13 בנובמבר 2008 (IST)
בירושלים זה היה "צה". Ranbar - שיחה 16:41, 13 בנובמבר 2008 (IST)
על פי "ידיעות אחרונות" בכתבה "הבועה התפוצצה" "בסביבתו טוענים כי ב-28 רשויות הצליחו אנשיו להיכנס למועצת העיר" ♠ גיל כ. (שיחה) ♠ 12:46, 13/11/08
נשמע הגיוני. בחדשות אמרו 36 מנדטים ולפחות במקום אחד ראיתי שקיבלו 2 מנדטים. בכל מקרה, הוספתי את האותיות צד בת"א ומה שציינתם בהערה לתבנית בערך. אתם מוזמנים להוסיף עוד אופציות. ‏DGtal‏ 17:39, 13 בנובמבר 2008 (IST)
בתוך שבועיים-שלושה כל התוצאות יתפרסמו ברשומות, זה יהיה קל יותר לבדוק (והרבה יותר אמין). עידושיחה 09:50, 14 בנובמבר 2008 (IST)

פריסת כוחות ארה"ב[עריכת קוד מקור]

מדוע יש לארה"ב 75,000 חיילים בגרמניה? האם הם שם רק למקרה ש... או שהם נלחמים נגד כוח כלשהו? תודה מראש, איתי סי קיו - שיחה 22:22, 12 בנובמבר 2008 (IST)

זה שריד של המלחמה הקרה, הצבאות האמריקאים והסובייטים היו פרוסים בגרמניה מכיוון ששם הייתה אמורה להיות המערכה העיקרית במקרה שהמלחמה הקרה תתלקח. אם אני זוכר שבעקבות ההתנגדות הגרמנית למלחמת עירק האמריקאים הכריזו על תוכנית להעביר את החיילים הללו למדינות אחרות (וכך לפגוע בכלכלה הגרמנית) אבל לא ידוע לי מה יצא מכך.אינגסוק 00:04, 13 בנובמבר 2008 (IST)

תעודות[עריכת קוד מקור]

שמי אזולאי דניאל למדתי בכפר הנוער ניצנים עד השנים 1972 ואני זקוק לתעודת שלמדתי בבית הספר איך אני משיג אותה

בתודה אזולאי דניאל ר

מדוע אינך פונה פשוט למזכירות ביה"ס, אם הוא קיים עדיין ? או לפניות הציבור במשרד החינוך - פרטים בכתובת זו. בנצי - שיחה 16:31, 13 בנובמבר 2008 (IST)
ראה כאן שביה"ס נסגר ב-1990. משרד החינוך יכול אולי לעזור (עם הרבה רצון טוב של מישהו לחפש באיזה ארכיון). אמנון שביטשיחה 16:57, 13 בנובמבר 2008 (IST)
שלום לך אמנון. זה מעלה את השאלה מה קורה עם ארכיונים של מוסדות כמו בתי ספר ומרפאות (מידע רפואי) שנסגרים ? היש נוהל שמחייב אותם להעביר את החומר שברשותם לארכיון ממלכתי כלשהו ? בנצי - שיחה 18:16, 13 בנובמבר 2008 (IST)
שאלה מצויינת, ואין לי שמץ של מושג. אני מנחש שכן, ושמישהו במשרד החינוך יודע, אבל לא בטוח שקל להגיע אל המידע הזה. שווה לנסות. אמנון שביטשיחה 19:00, 13 בנובמבר 2008 (IST)
המועדים לשמירת כל סוג של מסמך מפורטים בתקנות הארכיונים (ביעור חומר ארכיוני במוסדות המדינה וברשויות המקומיות), התשמ"ו-1986. בסוף התקנות מופיעה טבלה ארוכה ומורכבת לגבי כל מוסד, כל סוג של מסמך ומשך הזמן שבו יש לשמור את המסמך. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
התכוונת "המוּ‏עדים לשמירת . . .‏" ? מלבד זאת, איפה ניתן לראות את התקנות הללו ? בנצי - שיחה 08:37, 16 בנובמבר 2008 (IST)
התקנות נמצאות בספר החוקים של מדינת ישראל, וניתן לאתרן במאגרי מידע משפטיים אלקטרוניים, בספריות בתי משפט ובספריות ציבוריות גדולות. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
תודה. ובכל זאת, מה זה "מוּ‏עדים" ? בנצי - שיחה 04:48, 17 בנובמבר 2008 (IST)
מוֹעדים. דניאל צבישיחה 10:39, כ' בחשוון ה'תשס"ט (18.11.08)
תודה. מדובר אם כן בזמנים ולא בגופים המחוייבים בכך. בנצי - שיחה 11:36, 18 בנובמבר 2008 (IST)
על הגופים המחוייבים בכך די שתעיין בכותרת התקנות המצויינת לעיל.

חובה או זכות ?[עריכת קוד מקור]

פעם מישהו אמר לי שבמדינת ישראל מחובתו של האזרח ללכת ולהצביע, אך יש לו את הזכות לשים כל פתק שירצה, כולל פתק ריק. האם זה נכון? therealRRR - שיחה 19:36, 13 בנובמבר 2008 (IST)

שטויות. אין שום חובה חוקית (להבדיל מחובה מוסרית/דתית וכו') להצביע. יש מדינות בהן חייבים להצביע, אך לא בישראל. ‏DGtal‏ 19:38, 13 בנובמבר 2008 (IST)
ובאילו מדינות (שהן לא טוטלטריות) יש חובת הצבעה? therealRRR - שיחה 19:44, 13 בנובמבר 2008 (IST)
ראת את הערך en:Compulsory voting בויקינגליש, יש שם פרק על מדינות עם חובת הצבעה בעבר ובהווה. נת- ה- - שיחה 21:15, 13 בנובמבר 2008 (IST)
ויש בזה גם הגיון, ולא רק טוטליטארי. אם אתה מקבל יום חופש, במקומות בהם נהוג הדבר, ע"ח משלם המיסים, למה שלא תמלא את חובתך האזרחית הבסיסית ביותר ? בנצי - שיחה 21:33, 13 בנובמבר 2008 (IST)
לפי ידיעות אחרונות מהיום, דליה איציק פועלת לביטול השבתון ביום הבחירות לכנסת, כך שאולי בבחירות הבאות אולי לא נהיה בים או בקניון.--איתי כהן - שיחה 09:53, 14 בנובמבר 2008 (IST)
איך ההצעה שלה דואגת שכל אזרח יוכל להצביע, גם מבלי שיקח יום חופש על חשבונו או שיסתכן בפיטורין בשל כך ? זה אומר שההיערכות הארצית צריכה להשתנות, כך שכל אזרח יוכל להצביע בכל קלפי, מבלי להיות כבול למקום מגוריו הרשום. בעזרת מערך ממוחשב למשל. האם ישנה מדינה שבה כבר פועל מערך כזה או שיטה אחרת המאפשרת לכל אזרח להצביע בכל קלפי ? אפשרות נוספת היא הצבעה באמצעות הדואר. דומני שבחלק ממדינות ארה"ב נהוגה שיטה זו. בנצי - שיחה 20:31, 14 בנובמבר 2008 (IST)
לא צריך להתרגש מכל ידיעה בעיתון. דליה איציק יכולה גם להכריז שהיא פועלת להורדה של 10% במס הכנסה. הכנסת בפגרה עכשיו, ולא מקדמים חקיקה חדשה. עידושיחה 20:43, 14 בנובמבר 2008 (IST)
נרגעתי. לעת עתה לפחות. בנצי - שיחה 20:53, 14 בנובמבר 2008 (IST)
הכנסת בפגרה אך חלק מוועדותיה ממשיכות להתכנס. בנוסף, במידה ותהיה החלטה הכנסת יכולה להתכנס במהלך הפגרה ולחוקק חוקים או תקנות. האם כבוד יושבת־ראש הכנסת באמת תעשה את זה? לא סביר, במיוחד כי הצעת־חוק דומה כבר מונחת בפתח ועדת חוקה: חוק ומשפט. בברכה, Tahmar1900 - שיחה 21:51, 14 בנובמבר 2008 (IST)
במדינת ישראל יכול כל אדם להצביע בכל מקום במעטפה כפולה (מכיוון שלא כל הקלפיות נגישות לנכים), בבחירות הקודמות הדבר נחשף על ידי רזי ברקאי (אאל"ט), והייתה קצת מהומה בעניין הזה. בברכה, --איש המרק - שיחה 09:33, 17 בנובמבר 2008 (IST)
בארה"ב אפשר להצביע בעזרת מערכת ממוחשבת, או להצביע אפילו בחו"ל (למשל חיילים שהם אזרחי ארה"ב אבל הם מוצבים מחוץ לארץ). זה וגם חוקי הניקוב השונים (האם שקע בדף נחשב ככוונת הבוחר וצריך להספר כקול) יצרו הרבה בלגן בבחירות של אל גור מול ג'ורג' ו. בוש. אני לא יודע אם מרשים להצביע מהבית דרך האינטרנט אבל שמעתי על דבר כזה, ואני לא יודע אם מרשים בעזרת המערכת הממוחשבת לאנשים ממחוז אחר להצביע במחוז שבו הם נמצאים. --217.132.103.40 00:02, 19 בנובמבר 2008 (IST)
ידוע לי כי במדינת אורגון שבארה"ב ניתן להצביע אך ורק באמצעות דואר (למעט מקרים מיוחדים).

אנגלית[עריכת קוד מקור]

איך אומרים באנגלית "חצר אנגלית"? ‏Gridge ۩ שיחה 02:57, 14 בנובמבר 2008 (IST).

English Yard? --איתי כהן - שיחה 10:00, 14 בנובמבר 2008 (IST)
לא (תן לי מעט קרדיט). ‏Gridge ۩ שיחה 17:04, 14 בנובמבר 2008 (IST).
window well תמרה שיחה 01:02, 17 בנובמבר 2008 (IST)

לוותיקי מכבים רעות[עריכת קוד מקור]

ראו סימן שאלה בתבנית:ראשי עיריית מודיעין-מכבים-רעות. ממתי משה ספקטור החל תפקידו כראש המועצה המקומית מכבים רעות ? מי קדם לו ובאילו שנים ? ‏ΔΜΫמחזק ידיה של האחות עם הפג בכיסשיחה • 09:24, 14/11/2008 ט"ז בחשוון ה'תשס"ט

למה שלא תיצור קשר ישירות עם עיריית מודיעין ? תוכל לפנות דרך לשונית 'צור קשר' או 'פניות הציבור' אולי, באתר שלהם. אעזור לך אם תתקשה שם, ובכל מקרה, אשמח לשמוע את התשובה. בהצלחה, שבת שלום, בנצי - שיחה 16:21, 14 בנובמבר 2008 (IST)

מי לעזאזל קבע את תנועת הראש העולה ויורדת מעלה מטה כסימן לתשובה "כן" ?![עריכת קוד מקור]

בטיול לבולגריה כמעט ולא נהניתי מכוס קפה חם ומשובח בשל קצר תקשרותי חמור עם המזנונאית הצעירה שלא שלטה בשפה האנגלית והסתבר שגם לא שלטה בשפת הפאנטומימה האוניברסלית. מתברר שבבולגריה ( כמו בהודו ) תנועות הראש הפוכות לתנועות הראש המקובלות והמוכרות לנו. ניע הראש מעלה מטה המוכר לנו כסימן "כן" מציין שם דווקא את ה-"לא" וניע הראש שמאלה ימינה אותו אנו מזהים כ-"לא" הוא דווקא סימן חיובי וטוב המסמן את ה-"כן". בשלב זה התעוררה אצלי השאלה כיצד נקבעו סימני הגוף המוסכמים כמעט בכל העולם ? והתווספה לשאלה הפרטית יותר, מדוע בבולגריה ובהודו סימני ה-"כן ולא" הפוכים מאשר המקובל בעולם ? בינתיים ... אתרווח עם כוס קפה חם לצידי ואמתין לתשובה. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

בהודו המשמעות לא הפוכה, פשוט עם כל תנועה מגיע גם מטען תרבותי מזרחי שלא תואם לשלנו, לעיתים הינהון יגיד "כן", לעיתים "אולי" לעיתים "אני מסכים עם בקשתך וחבל שלא אוכל לעזור לך" כמו כן להודים גם מעיין תנועת "מיחלול" נענוע הראש לצדדים באופן שלא לגמרי יובן על ידי אדם מערבי, זה לא סימן לכן או ללא זה פשוט הודי.נגרו קבלו - שיחה 15:53, 14 בנובמבר 2008 (IST)
ראה כאן Shannen - שיחה 16:55, 14 בנובמבר 2008 (IST)

לוויה כמנהג ירושלים[עריכת קוד מקור]

השתתפתי, לא עליכם, בלוויה בירושלים. התברר לי שההספד נישא בבית הלוויות ובני המשפחה לא ליוו את המת לקבורה. נאמר לי שזה "מנהג ירושלים" שאין הבנים הולכים אחרי האב המובל לקבורה. ההסבר שניתן לי היה שהבנים לעולם אינם יודעים אם זה היה אביהם האמיתי. הכך הוא ? מה מקור המנהג והאם הוא תקף רק בעדות מסוימות ? שנילישיחה 10:04, 14 בנובמבר 2008 (IST)

תודה לדניאל צבי שענה בעקיפין כאן המקרה הוא ? אבל מה הסיבה ? שנילישיחה 10:10, 14 בנובמבר 2008 (IST)
את הסיבה אני לא יודע בבירור, אם כי אני די מפקפק בסיבה שנתנו לך, שהרי חתניו וכלותיו של המת כן הולכים אחר מיטתו, ומאידך, כנרא שיש בעיה ספציפית בהליכה אחר המיטה, שכן נהוג, שכשאי־אפשר אחרת, "עוקפים" את הבעיה ע"י זה שהבם אינו הולך אחר המיטה, אלא מגיע לבית הקברות קודם, ומחכה שם. אם למישהו יש תחת ידיו את הספר "גשר החיים", אני די בטוח שהתשובה נמצאת בח"א, קי"ג. דניאל צבישיחה 10:20, ט"ז בחשוון ה'תשס"ט (14.11.08)
התשובה היא קבלית: לפי הקבלה, אם אדם מאונן - "מוציא זרע לבטלה" - נברא מאותו זרע מבוזבז שד. לאחר המוות השד בא ומלווה את המת ומצער אותו. כדי "לפתור" את הבעיה הזו, מכריזים שצאצאיו של המת לא ילכו אתו לבית הקברות, וכך "נאלץ" גם השד להשאר במקומו ולא להתלוות ל"אביו" הנפטר לבית הקברות. תוספת: הוכחה לכך היא העובדה שאחרי פטירת אשה כן הולכים צאצאיה אחריה. ברי"אשיחה • ט"ז בחשוון ה'תשס"ט • 13:00, 14 בנובמבר 2008 (IST)
קודם כל, אם דבריו של ברי"א נכונים, הרי זוהי דוגמה בולטת לחדירה של תפיסה קבלית, עם כל היותה שנויה במחלוקת, לפחות בהקשר של שדים ורוחות, לעולם ההלכה הנורמטיבי. לא ידעתי על כך. שנית, מתי החל להיות קיים נוהג קבלי זה בירושלים, ומי הפך אותו לנוהג שם ?, שלישית, אני מעלה, שוב, את השאלה שנשאלה קודם, האם נוהג קבלי זה אומץ ע"י בני כל העדות בירושלים ? שבת שלום, בנצי - שיחה 15:51, 14 בנובמבר 2008 (IST)
בנצי, אם הספר הבא מצוי תחת ידך, תוכל לעיין בספר של יחיאל מיכל טוקצינסקי, גשר החיים פרק י"ב, המציין את הסיבה כפי שכתב ברי"א, ומרחיב על התפשטות המנהג. אציין רק שהמנהג הוא להכריז בחרם שלא ילכו צאצאי המת בהלוויה, מה שנותן לזה משנה תוקף מבחינה קבלית. --Rex - שיחה 00:40, 16 בנובמבר 2008 (IST)
כירושלמית דור עשירי אני מעידה שבכל ההלוויות האשכנזיות שלנו נהגו שהצאצאים לא הולכים אחרי המיטה (מסיבות הזרע לשווא שלעיל), ואילו הספרדים סברו (בצדק מסוים) שזהו מנהג הזוי, ומי אם לא הבנים והבנות ראויים ללוות את אביהם הנפטר לקבורה. תמרה שיחה 01:05, 17 בנובמבר 2008 (IST)
  • זהו מה שנקרא "הגולם קם על יוצרו" - מנהגים אנושיים בסיסיים נדחקים בשל תפיסות שוליות שמקורם לוט בערפל, ערפל שנתפס כאמת שאין עליה עוררין, בחוגים מסויימים או במקומות מסויימים. אגב, הבעיה איננה 'הוצאת זרע לבטלה' כשלעצמה, כי אז הבעיה היתה הלכתית והנוהג היה תקף בכל מקום, אלא מה שיוצא מזה עפ"י התפיסה הקבלית, תפיסה שקנתה לה אחיזה בדלת הראשית של ההלכה (לפחות בירושלים האשכנזית או בחלקה).
  • תמיהה: לפי תפיסה זו, גם נשים צריכות להימנע מללוות את המת, שהרי ישנן גם שדות, או שהן נבראות 'רק' מביציות מבודבזות, ואז הן לא יכולות ללוות את אימן שנפטרה. מה קורה פה ?
  • לישראל, תודה על תשובתך. היה לי אותו, ויתכן שנתתי אותו למישהו פעם. אעיין בו במקום אחר. האם הוא מדבר שם על מקורו של המנהג בזמן ובמקום, כפי ששאלתי קודם ? בנצי - שיחה 04:45, 17 בנובמבר 2008 (IST)
לא אתייחס לדעותיך הקדומות נגד הקבלה. אענה רק על תמיהתך: בהלוויית גבר גם נשים אינן מצטרפות למסע ההלוויה, ע"פ המנהג הנ"ל. בהלוויית אשה צועדים גם בניה וגם בנותיה. ברי"אשיחה • י"ט בחשוון ה'תשס"ט • 09:17, 17 בנובמבר 2008 (IST)
  • ברי"א, ידידי היקר - במובן הכי קלאסי של המילה, הדעה שלך לגבי (או אחרים שמתבטאים כמוני) היא זו שהיא קדומה באופן מובהק (וזה ניכר מייד, שהרי התבטאותנו אקדמית מדי, מדעית מדי ופחות מדי ישיבתית וכו'). אתה הרי לא מכיר אותי, לא את הרקע שלי, מה השכלתי וידיעותיי בתחומי היהדות, וזה נשמע כאילו רק לך ולדומים לך מונופול על כל היצירה היהודית ועל הפרשנות שלה. וזה חבל, חבל מאוד. הדיון צריך להיות מפרה וכזה שלוקח בחשבון את כל ההיבטים הקיימים. אתה הרי יודע שאינני ממציא את הדברים שכתבתי כאן, והם מופיעים בספרות מחקר ומאמרי מחקר בתחומי היהדות (היחס בין הקבלה וההלכה במקרה זה). כל דבר שכתבתי כאן או בתשובה לשאלות 'דתיות' קודמות הן דעות מקובלות בקרב חוקרים. ואם תבקש זאת או שזה יתבקש בכלל, אוכל גם להביא את הסימוכין הרלוונטיים, אבל הרי גם בזה לא תרצה. שמתי לב לפעמים הקודמות בהן לא היגבת לתשובות שלי. ברור שאינך חייב, אבל זה בלט. הפורום כאן איננו תורני-ישיבתי, אלא כזה שמתבטאות בו כל זרמי החשיבה בין אם תרצה בכך ובין אם לאו. זה לא הרכוש הפרטי של מאן דהוא, או זרם דהוא, חרדי, דתי או חילוני, ובלבד שהוא יודע על מה שהוא מדבר. אחת הכותבות הקודמות השתמשה במילה 'הזוי', מונח שאני לא השתמשתי בו גם אם אסכים עמו. אבל זה לא הפריע לך, כמו דבריי הסדורים.
  • תודה על ההבהרה בעניין נשים. ממהלך הדיון הקודם זה לגמרי לא היה ברור, מלבד Rex ששלח אותי לספרו של טוקצ'ינסקי.
  • אני חוזר על שאלתי המקורית לגבי הזמן בו הוחל במנהג זה וביוזמתו של מי. המנהג הרי לא היה מאז ומתמיד. גם לא התייחסת להבדל בין עדות שונות בעניין זה (ראה תשובתה של תמרה).
בברכה, ובאיחולים לדיון פתוח ונטול דעות קדומות, בנצי - שיחה 13:51, 17 בנובמבר 2008 (IST)
בנצי היקר, כשכתבתי שלא אתייחס לדעותיך הקדומות לא כתבתי זאת בהתרסה ובוודאי לא בעלבון. חלילה לי מעשות זאת לוויקיפד כל שהוא, ולוויקיפד מוערך בעיני כמוך. כוונתי הייתה, שמכיוון ששנינו ניגשים לדיון זה מתוך שתי עמדות קוטביות, הרי שאין טעם לדון בזה, שהרי אני לא אשכנע אותך בקדמותה של הקבלה, ואתה לא תשכנע אותי באיחורה (אם כי ייתכן שהעלאת הזוהר על הכתב הייתה רק בזמנו של די ליאון). לכן התמקדתי בשאלתך האחרת ועליה עניתי.ייתכן ששגיתי בכתיבת המילים "דעות קדומות", כי הן מתפרשות כמו דעות שאין להן על מה להסתמך, בעוד שכוונתי הייתה לדעות שכבר גיבשת לעצמך מתוך קריאת המחקרים וכיו"ב. אם כך הוא, קבל התנצלותי. אגב, בדיונים בוויקיפדיה אינני נוקט לשון "ישיבתית" ואף לא "מדעית", אלא כותב לגופו של עניין את תפיסתי, כפי שגיבשתיה במשך חיי. בתקווה להבנה - ברי"אשיחה • י"ט בחשוון ה'תשס"ט • 14:18, 17 בנובמבר 2008 (IST)
אני חושב שדיון זה יכול להוות דוגמה ראויה, להתנהלות מכובדת של דיון תרבותי למרות קוטביות הדעות. לגופו של עניין, הספר הנידון מדבר על מקורו של המנהג, ומאזכר את גדולי הדור הקודמים שהתחילו מנהג זה. (אם כי הרחבתו בהמשך דבריו לגבי 'ממצאים מדעיים' על משמעות האוננות, הולכת רחוק מידי...) בברכה. --Rex - שיחה 22:59, 17 בנובמבר 2008 (IST)
לתמרה - למיטב ידיעתי גם הספרדים הירושלמים נוהגים מנהג זה, לפחות כך מעידים כמה מחכמי הספרדים בירושלים ביניהם הרב עמרם אבורביע בספרו על מנהגי הספרדים בירושלים "נתיבי עם" (יורה דעה, סימן שמ,סעיף ט"ז), הרב שם טוב גאגין (שהיה נכדדו של הראשון לציון חיים אברהם גאגין) בספרו כתר שם טוב (חלק ב, עמוד תרסא) ואפילו בקובץ על מנהגי הספרדים בירושלים מאת יעקב אלעזר שיצא בהוצאות משרד החינוך בתוך ילקוט מנהגים: ממנהגיהם של שבטי ישראל(פרק ד', סימן ז', סעיף 10). גם הרב עובדיה יוסף בשו"ת יביע אומר (חלק ד, יורה דעה סימן כ"ז) מביא שלל מקורות נוספים בנושא. אמנם הוא כותב שם שביתר ערי הארץ וכל שכן שבחו"ל אין מקפידים על כך. וכיוון שהדבר אצלם נחשב לזלזול בכבוד המת אין למחות בהם והמוחה בהם גורם לריב ומדנים בשגם האבלים מרי נפש ולבם בל עמם, אבל אם יש להניח שיקבלו את מנהג ירושלים יש להעיר להם לנהוג כן, ואם לא יסכימו אין לכפות עליהם. והוא מביא שכך גם כתב הרב בן ציון מאיר חי עוזיאל. יוצא אם כן שכנראה הספרדים שראית שהלכו להלווית הוריהם נהגו על פי שיטה זו, אבל ברור שהמנהג הקדמון בירושלים, גם אצל הספרדים, הוא לא ללכת להלוויה. אסי אלקיים - שיחה 12:00, 18 בנובמבר 2008 (IST)
אסי שלום, תודה על מראי המקומות. אני מדברת מתוך היכרות עם השטח - האיש שלי מרוקאי עם משפחה ענפה של ס"ט ילידי ירושלים מזה דורות, ולא ראיתי אפילו הלוויה אחת אצלם (ולצערי ראיתי הרבה) שהבנים והבנות לא הלכו אחרי האב. תמרה שיחה 08:35, 23 בנובמבר 2008 (IST)
אולי זה נובע מכך שהייתה קיימת בירושלים כבר בתקופה קדומה "עדת המערביים" (כלומר יוצאי מרוקו) שהייתה נפרדת מ"עדת הספרדים" (בעיקר יוצאי תורכיה והבלקן - דוברי הלדינו, שאליהם נספחו עדות נוספות לאחר מכן). עדת המערביים הייתה כפופה בהיבטים מסויימים לעדת הספרדים אך לא בכל דבר ועניין, ועד היום קיימת להם חברה קדישא נפרדת מהחברה קדישא של הספרדים וכנראה שזה הסיבה לשוני בין המנהגים, אבל עדיין צריך עיון... אסי אלקיים - שיחה 12:12, 23 בנובמבר 2008 (IST)

התקווה[עריכת קוד מקור]

האם השיר הזה: http://il.youtube.com/watch?v=9j8857i4ZTI

הושפע איכשהו ע"י שירת התקווה? הנגינה די דומה בחלקים ממנו.. תודה Mr.FireFox - שיחה 13:45, 14 בנובמבר 2008 (IST)

בדיוק להיפך... ראה ולטאבה. טוסברהינדי (שיחה) 14:06, 14 בנובמבר 2008 (IST)
הייתי בשיעור מעניין ביד ושם, שעניינה המבנים המוסיקליים מהם מורכבת התקווה. סיפרו לנו שם שהתקווה מורכבת ממבנים מוזיקליים דיי נפוצים. לראיה, הם השמיעו כל מיני יצירות מוסיקליות שנשמעות דומה, שירים עבריים, אותות של תחנות הרדיו של האצ"ל וה-BBC. טבעת-זרם - שיחה 14:30, 14 בנובמבר 2008 (IST)
זה מזכיר ששאלו את רפו"ל איזה שירים הוא אוהב? והוא ענה: "שירים עבריים" ואז שאלו אותו: "איזה שירים עבריים?" והוא ענה "מה זאת אומרת. רוסיים". --אפי ב. • התחברו לרגשותיכם • 02:58, 17 בנובמבר 2008 (IST)

הבחירות לכנסת ה-12[עריכת קוד מקור]

כיצד המערך התמודד בבחירות הללו, אם בערך עליו מצוין שהוא התפרק, למעשה, ב-1984? תודה... 84.229.251.219 17:08, 14 בנובמבר 2008 (IST)

שאלה טובה.
לפי דעתי למרות שלמעשה המערך התפרק ב 1984, השם עדיין נשמר כשם הסיעה והרשימה לקראת הבחירות, ורק רבין החזיר, אחרי נצחונו בפריימריז, את השם "מפלגת העבודה" לקראת הבחירות של 1992. אבל זה רק על סמך זכרון, וצריך לבדוק. emanשיחה 17:22, 14 בנובמבר 2008 (IST)
לפי הערה 36 במפלגת העבודה הישראלית#נציגי העבודה בכנסת השם עדיין היה בשימוש (למרות שהמערך פורק) והוחלף רשמית ב-1991 (וממילא יש לתקן את הערך). השימוש בשיחה יומיומית קיים גם היום במידע מסויימת (הוא "מערכניק"). ‏DGtal‏ 22:10, 15 בנובמבר 2008 (IST)

רחוב משה בקר[עריכת קוד מקור]

מישהו יודע על שם מי נקרא רחוב משה בקר בראשון לציון. זה כנראה לא על שם הזמר/שחקן ולא על שם חבר מועצת העיר חיפה. אז על שם מי? טוסברהינדי (שיחה) 02:53, 15 בנובמבר 2008 (IST)

לא משנה, מצאתי... טוסברהינדי (שיחה) 03:04, 15 בנובמבר 2008 (IST)

נאומים בכנסת[עריכת קוד מקור]

האם יש מקום כלשהו, במרחבי המרשתת, שבו ניתן להאזין לנאומים שנשאו בכנסת? נאומיו של בגין למשל. תודה... 81.5.51.161 20:43, 13 בנובמבר 2008 (IST)

לא ידוע לי על מקום בו מרוכזים הנאומים אונליין. לגבי בגין, נסה את אתר מרכז מורשת מנחם בגין. ‏DGtal‏ 22:13, 15 בנובמבר 2008 (IST)

הסוס והעגלה[עריכת קוד מקור]

ישנו פרדוקס הסוס והעגלה אם אפשר את כל הפרטים ואת הפתרון תודה :] -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

הפרדוקס הוא כמובן לכאורה, והוא מבוסס על הטענה הבאה. נניח סוס הרתום לעגלה הנמצאת על משטח מישורי. מאחר ולפי החוק ה-3 של ניוטון שני גופים פועלים זה על זה בכוחות שווים בגודלם ומנוגדים בכיוונם, הרי שמשיכת העגלה ע"י הסוס תלווה במשיכב הפוכה, של העגלה את הסוס, והמערכת אמורה שלא לזוז (בהנחה שהיתה במנוחה קודם המשיכה). כלומר, איך בכל זאת הסוס מצליח למשוך את העגלה בכיוונו. הפתרון מבוסס על העובדה שהחוק ה-3 מדבר רק על הכוחות ההדדיים הפועלים ביניהם, ואינו מדבר על מצבו של כל אחד מהם. מצב זה אינו תלוי רק בכוח ההדדי שהם מפעילים זה על זה, אלא גם בכוחות נוספים, כמו החיכוך עם הרצפה. גורלו של כל אחד מהם נקבע ע"י הכוח השקול הפועל עליו, כלומר ע"י הסכום הוקטורי של כל הכוחות הפועלים עליו. מאחר ופרסות הסוס יוצרים עם הרצפה חיכוך גדול יותר בהשוואה לחיכוך בין גלגלי העגלה לבין הרצפה (חכוך גלגול קטן בהרבה מחכוך החלקה, אבל אותה תוצאה היתה מתקבלת גם עם עגלה ללא גלגלים, ובתנאי שמטענה 'סביר'), המכוון בכיוון אליו מופנה ראשו (שכן כיוון החיכוך הפועל על פרסות הסוס מנוגד לכיוון בו הן דוחפות את הרצפה (שוב, לפי החוק ה-3) - כך, אגב, נוצרת הליכה, כלומר ע"י דחיפת הקרקע לאחור), ולכן גם הכוח השקול הפועל עליו בעצמו יהיה בכיוון אליו מופנה ראשו. במקרה של העגלה, החיכוך כאמור, קטן יותר, ולכן הכוח השקול הפועל עליה יהיה גם הוא בכיוון אותו 'בוחר' הסוס (או שמא העגלון . . . ). אני מקווה שהבעיה ופתרונה ברורים עתה. בנצי - שיחה 08:59, 16 בנובמבר 2008 (IST)

שלבי הניפוי מקורס טיס[עריכת קוד מקור]

ראיתי מתישהו באינטרנט תרשים בו מופיעות האפשרויות אותן אפשר לבחור כאשר נופלים מהקורס - על פי שלבים, שלבי ניפוי מהקורס. כעת, כשאני מחפש בגוגל אני לא מוצא. מישהו יכול במקרה לעזור ? תודה רבה. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

תרגום מרוסית[עריכת קוד מקור]

מה התרגום לעברית של Obshchetsvo Zdravookhraneniya Yevreyiev ? תודה, בנצי - שיחה 11:23, 16 בנובמבר 2008 (IST)

משהו כמו - אגודת הבריאות היהודית --Rex - שיחה 23:06, 17 בנובמבר 2008 (IST)

אני מחפש מקורות לנושא "השפעת המיחשוב על הכלכלה" ו"השפעת המיחשוב על התרבות"[עריכת קוד מקור]

כל מי שיכול להטות יד - יבורך, ויתכן שגם יקבל קרמבו (אילן שמעוני)מוּקמוּק! - שיחה 12:17, 16 בנובמבר 2008 (IST)

שאלה בנושא ההסטוריה של ארצות הברית[עריכת קוד מקור]

האם אתם יודעים היכן יש מפה שתראה את חלוקת הטריטוריות שממערב ל13 המושבות בצפון אמריקה של סוף המאה ה- 18? ידוע שהשטחים הללו היו בשליטת צרפת, בריטניה, מקסיקו וקצת ספרד, אבל חלוקה ברורה של השטח אני לא יודע. Anonymous - שיחה 16:50, 16 בנובמבר 2008 (IST)

תמונה:U.S. Territorial Acquisitions.png. אמנון שביטשיחה 20:26, 16 בנובמבר 2008 (IST)

חדשות מיום הלידה[עריכת קוד מקור]

האם ישנו אתר שמציג כותרות של עיתונים ישראליים שונים מהיום שבו נולדת? (בעיקר בין 1987-1995)

כן, אתר Ynet. --Rex - שיחה 23:16, 16 בנובמבר 2008 (IST)

בושם[עריכת קוד מקור]

פעם שמעתי בהרצאה של הרב אמנון יצחק שבושם עשוי מזיעה של סוס? זה נכון?

בהרצאה אחרת הוא טען שזה עשוי מזיעה של זברה. כדאי לבדוק אתו לאיזה בושם הוא מתכוון. תמרה שיחה 01:07, 17 בנובמבר 2008 (IST)
לא סוס אלא אייל, לא זיעה אלא הפרשה מבלוטה. עיין בערך איילי מושק. לבושם אגב קוראים גם musk. לצורך יצירת הבושם יש להרוג את האייל. מה שמעניין בעניין שהאייל הזכר מפיק את הריח בכדי לחזר אחרי הנקבה, והאדם מפיק אותו בכדי שהנקבה תחזר אחרי הגבר. --אפי ב. • התחברו לרגשותיכם • 02:48, 17 בנובמבר 2008 (IST)

מישהו מזהה את הפרפר הנאה הזה שצילמתי?[עריכת קוד מקור]

פרפר

נימפית החורשף. Gidip - שיחה 23:56, 16 בנובמבר 2008 (IST)

תודה
מוּקמוּק!
מוּקמוּק! - שיחה

מפלגת ביתר ירושלים לכנסת הנוכחית.[עריכת קוד מקור]

מה היה עם המפלגה הזו? האם היא קמה בסופו של דבר? האם היא רצה בסופו של דבר? כמה רחוק היא הייתה מאחוז החסימה.. עִדוֹ (Eddau) - שיחה 00:01, 17 בנובמבר 2008 (IST)

לא התמודדה מפלגה כזאת [1]. עידושיחה 08:01, 17 בנובמבר 2008 (IST)
וגם רשם המפלגות לא שמע עליהם. עידושיחה 10:39, 17 בנובמבר 2008 (IST)

אוטובוס ריק ואוטובוס מלא[עריכת קוד מקור]

יש לי שאלה קטנה [נראה לי שזה קשור בדרך מעוותת לפיזיקה XD], שעם אנשים אני מניחה שהיא נכונה, אבל אני לא בטוחה שעם אוטובוסים.

אם יש אוטובוס, שיש בו רק אדם אחד מלבד לנהג, ואוטובוס שיש בו 70 אנשים [זה אפשרי. ניסיתי] והם זהים לחלוטין מבחינה מכנית וכו', האם האוטובוס הריק ייסע יותר מהר מהמלא? כל המאפיינים זהים חוץ ממספר האנשים באוטובוס. 77.127.158.174 07:40, 17 בנובמבר 2008 (IST)

אחד הדברים השימושיים במדע זה שאין פיזיקה אחת לאנשים ואחרת לאוטובוסים. אם האוטובוס רוצה לסחוב 70 איש על הגב, הוא צריך להתאמץ. כדי ליסוע באותה מהירות האוטובוס המלא צריך לשרוף יותר דלק; ואם שני הנהגים שורפים אותה כמות דלק, האוטובוס הריק ייסע מהר יותר. עוזי ו. - שיחה 08:06, 17 בנובמבר 2008 (IST)
מצטער, אבל אתה טועה. אם האוטובוס נע במישור אופקי, אחרי שהוא הגיע למהירות מסויימת, כמות הדלק לא תלויה במסה של האוטובוס, אלא דווקא בפרופיל האווירודינמי שלו וכו'.
emanשיחה 02:02, 18 בנובמבר 2008 (IST)
זה אולי נכון לאוטובוס כדורי על הירח. המסה לוחצת על הצירים ויוצרת חיכוך שיוצר חום, וכדי ליצר חום צריך להתאמץ. עוזי ו. - שיחה 05:04, 18 בנובמבר 2008 (IST)
אני מוחה על ההתייחסות המזלזלת בירח. משיכת הירח היא כשישית g , וגם על הירח האוטובוס המלא יאלץ לשנס מותניו. מוּקמוּק! - שיחה 07:16, 18 בנובמבר 2008 (IST)
אתה שואל שאלה לא מדוייקת. ההבדל, כפי שכתבתי למעלה לעוזי, לא יהיה במהירות, אלא בתאוצה. בגלל שמ F=ma נובע a=F/m כחומר אם המנוע נותן אותו כוח, לאוטובוס עם המסה הגדוהל יותר (יותר אנשים) יהיה יותר קשה להאיץ, כלומר ייקח לו יותר זמן להגיע למהירות מסויימת. ואגב, גם לאוטובוס המלא ייקח יותר זמן לבלום.
כן יהיה הבדל בבין האוטובוסים אם הם ייסעו בעלייה. אז בשביל לנסוע באותה מהירות האוטובוס המלא כן ייצטרך יותר דלק. אבל במישור לא יהיה הבדל.
והשאלה קשורה לפיזיקה באופן ישיר, וכלל לא מעוות! emanשיחה 02:02, 18 בנובמבר 2008 (IST)
לדעתי עמנואל טועה. הרי הכביש הוא לא חסר חיכוך. לכן התאוצה היא לא אפס, אלא יש תאוצה שלילית קבועה שצריך להתגבר עליה. לכן, אם משתמשים שוב בנוסחה השניה של ניוטון רואים שהאוטובוס צריך להאיץ כל הזמן כדי לשמור על מהירות קבועה. קל לבדוק טענה זו: נסה בפעם הבאה שאתה נוסע במכונית להוריד את הרגל מהגז. אם אין חיכוך, המכונית תמשיך לנסוע במהירות שהגעת אליה עד הרגע שבו עזבת את הגז. אם המכונית תעצור, סימן שיש חיכוך מסוים ויש להתגבר עליו. גילגמש שיחה 07:25, 18 בנובמבר 2008 (IST)
ברור שיש חיכוך, אבל זה חיכוך סטטי בין הגלגל לבין הכביש. בגלל החיכוך המכונית בכלל נוסעת.
יש התנגדות בגלל התנגדות האוויר וכו, אבל זו התנגדות שתלויה במהירות, ובגורמים אחרים שלא תלויים במסה (צורת הרכב, וההשפעות האווירודינמיות שלה). אם את הכוח הזה אפשר בקירוב טוב לכתוב כקבוע כפול המהירות, כלומר איזשהו bv, ומניחים שהכוח שמאיץ את הרכב (בכח שהמנוע מפעיל, אבל עובר לרכב בתורה קצת עקיפה, דרך הגלגלים והחיכוך עם הכביש) הוא F, אז משוואת התנועה היא ma=F-bv. כלומר:
.
זו משוואה שאם מתחילים ממהירות אפס הפתרון שלה הוא
.
כלומר מה המהירות הסופית זה לא תלוי במסה אלא בכוח, ובהתנגות, אבל ככל שהמסה יותר גדולה, לוקח יותר זמן להגיע אל המהירות הסופית הזו. emanשיחה 11:15, 18 בנובמבר 2008 (IST)
מה שאתה אומר בעצם, זה שאם אוטובוס נוסע עם דלת פתוחה, ואנשים עולים תוך כדי, הדבר לא מפשיעה על המהירות/צריכת הדלק שלו? דניאל צבישיחה 11:17, כ' בחשוון ה'תשס"ט (18.11.08)
בוודאי שזה ישפיע, אבל בגלל השלבים של ההאצה, ושל התנועה בעליה. בשני השלבים האלה, צריכת הדלק תהיה מאוד תלויה במסה. אבל אם מכונית הגיעה למהירות קבועה במישור אופקי, צריכת הדלק לא תהיה תלויה במסה שלו. וביריקה דווקא ככל שהמסה יורת גדולה אז יהיה דווקא יותר קשה לבלום. emanשיחה 11:49, 18 בנובמבר 2008 (IST)
אני עדיין חושב שאתה טועה, עמנואל. אוטובוס זאת לא מערכת אידיאלית ואפילו לא מערכת המורכבת מיחידה אחת ששמה "אוטובוס" יש בו חלקים רבים שמתחככים האחד בשני. נתבונן לרגע בסרנים. האוטובוס מונח על הסרנים ומופעל עליהם משקל מסוים (משקל האוטובוס+משקל המטען). כל המשקל הזה לוחץ על הסרנים וכך מגביר את החיכוך שלהם עם גלגלים. אני מניח שיש חיכוך פנימי נוסף שמקטין את המהירות והוא תלוי משקל. לא אמרתי שהחיכוך בין הכביש לגלגל משפיע לרעה על המהירות ברורש המכונית נוסעת רק כי יש חיכוך. הרי בלי חיכוך הגלגל לא יוכל להזיז אותה קדימה. גילגמש שיחה 19:31, 18 בנובמבר 2008 (IST)
ין שום דבר אידאלי. יש כל מיני כוחות התנגדות. השאלה היא האם הם תלויים במסה, ואם כן עד כמה. לפי דעתי גם אם יש כוחות שתלויים במסה הם בטלים בשישים לעומת כוחות התנגדות שאינם תלויים במסה. ולכם בתנועה במהירות קבועה במישור ההבדל בין שני המקרים צריך להיות יחסית קטן.
וכאן המקום להזכיר שבכלמ מרה, חלק גדול מצריכה הדלק קורת בשלבי ההאצה. לכן ע"י נהיגה חכמה (למשל להאט לפני רמזור אדום, בתקווה שעד שתגיע אליו הוא כבר יהיה ירוק, ולא יהיה צריך להאיץ מאפס) אפשר להשפיע באופן משמעותי על צריכת הדלק. emanשיחה 20:10, 18 בנובמבר 2008 (IST)
אני מודה שההסבר שלך טוב משלי ואני מסכים שאתה צודק ואני טועה. גילגמש שיחה 20:19, 18 בנובמבר 2008 (IST)

רומאים עם קרניים[עריכת קוד מקור]

האם מישהו יכול להגיד לי היכן בתלמוד (או במשנה/תוספתא) מתייחסים לרומאים כבעלי קרניים?אינגסוק 00:03, 18 בנובמבר 2008 (IST)

תוכל לפרט יותר? --Rex - שיחה 00:58, 18 בנובמבר 2008 (IST)
לא מכיר את זה, אבל אני מוכן לחתום לך שזה לא מופיע במשנה. דניאל צבישיחה 09:36, כ' בחשוון ה'תשס"ט (18.11.08)
אוקיי מישהו אמר לי שיש מקום שהרומאים נקראים בעלי קרניים (או קרן) כמשחק לשון מצד התלמוד מכיוון שרבים מהעיטורים הרומיים נקראים "קורונה XXX" (שהמלה הלטינית קורונה דומה לקרן).אינגסוק 09:48, 18 בנובמבר 2008 (IST)
הדבר הכי קרוב שאני יכול לחשוב עליו זה מאגדות החורבן: "שמונים [אלף] קרני מלחמה שנכנסו לכרך ביתר בשעה שלכדוה והרגו בה אנשים ונשים וטף עד שהלך דמן ונפל לים הגדול". דניאל צבישיחה 10:41, כ' בחשוון ה'תשס"ט (18.11.08)

הכה את המומחה? לאילו ביננו שכירים אומניות לחימה:[עריכת קוד מקור]

האם מה שרואים בסרטון הזה מציאותי או מבוים? באמת אפשר לעלף מישהו במכה קלילה בצד הצוואר? מוּקמוּק! - שיחה 01:19, 18 בנובמבר 2008 (IST)

חוק נגד אכילת בע"ח[עריכת קוד מקור]

האם יש בישראל חוק נגד אכילת/הריגה למטרות אכילה של בע"ח מסויימים, ובאופן ספציפי: כלבים, חתולים וסוסים. תודה מראש, איתי סי קיו - שיחה 01:36, 18 בנובמבר 2008 (IST)

חוק להגנת חיית הבר והצווים שהוצאו מכוחו אוסרים על צייד של בעלי חיים מסוימים, ללא קשר למטרת הצייד. עידושיחה 09:54, 18 בנובמבר 2008 (IST)
סוסים מותר לאכול. מותר לסחור בבשר סוסים ולמכור נקניק סוס, כל עוד לא מנסים למכור אותו כבשר כשר אין עם זה בעיה (כנ"ל חמורים).
בכלבים וחתולים אסור להתעלל, אבל אני חושב שאין חוק האוסר אכילתם. כי כשהתיאלנדים המורעבים בזמנו היו צדים אותם ואוכלים, הפעילו מנגנון הסברה ושכנוע והסבירו להם שזה לא ראוי, ולא הפעילו מנגנון ענישה. (במקביל חייבו את המעסיקים לתת להם אוכל ראוי ולא רק אורז) אריאל - שיחה 14:36, 18 בנובמבר 2008 (IST)

בית קברות ושם השם[עריכת קוד מקור]

אם בית קברות מקום טמא איך אומרים את שם השם (שם האלוקים) בתוך בית הקברות. אני יודע שיש בויקיפדיה אנשים חכמים שמבינים בהלכה, אשמח לתשובה. תודה 217.132.198.160 09:22, 18 בנובמבר 2008 (IST)

אין איסור לומר את שם השם במקום טמא, אלא במקום לא נקי (כמו שירותים). אגב, בימינו כל האנשים טמאי מתים, ומלבד האיסור לעלות להר הבית, אין לזה שום משמעות מעשית. ברי"אשיחה • כ' בחשוון ה'תשס"ט • 09:27, 18 בנובמבר 2008 (IST)
תודה רבה! מה זה טמאי מתים? 217.132.198.160 09:40, 18 בנובמבר 2008 (IST)
ראה טומאה#דרגות הטומאה. ברוקסשיחההמורשת העולמית. פשוט עולמית! 13:32, 18 בנובמבר 2008 (IST)
ליתר דיוק, כולנו במעמד של אב הטומאה, כיוון שכולנו היינו בבית קברות מתישהו. יש לנו חוסר אדיר בערכים בנושא טומאה וטהרה בהלכה, מזל שלפחות את הערך אב הטומאה יש. נת- ה- - שיחה 15:26, 18 בנובמבר 2008 (IST)

סג"ל[עריכת קוד מקור]

מה משמעות ראשי התיבות סג"ל בשמות משפחה שונים, כגון אראל סג"ל? ובאותו הקשר - מה משמעות התוספת סג"ל לשמו של יצחק הלוי סג"ל? הרי הוא מכונה רבי יצחק הלוי. בהקשר זה סג"ל הוא כינוי? שם משפחה? טוסברהינדי (שיחה) 13:43, 18 בנובמבר 2008 (IST)

סגן לכהונה. ‏עמיחי 14:20, 18 בנובמבר 2008 (IST)
מה זה אומר? זהו שם משפחה של צאצאי שבט לוי? האם סג"ל הוא שם משפחתו של רבי יצחק הלוי, או רק כינוי? טוסברהינדי (שיחה) 14:22, 18 בנובמבר 2008 (IST)
אני שמעתי דווקא שזה ר"ת סגן לווייה. שם זה נפוץ רק בקרב לוויים. ברי"אשיחה • כ' בחשוון ה'תשס"ט • 14:25, 18 בנובמבר 2008 (IST)
טובים השניים מן האחד. צודקים גם עמיחי וגם ברי"א. מדובר באותה משמעות בדיוק, מאחר ולוי הוא סגן, כלומר שני לכהונה. בנצי - שיחה 13:55, 19 בנובמבר 2008 (IST)
ולעניין ר' יצחק - זהו כנראה שימוש מעט אנאכרוניסטי במושג "שם משפחה" כשעוסקים ביהודי בן המאה ה-11. שים לב שלכל הרבנים בני הדורות סמוכים אליו יש כינויים שספק אם חלו על שאר בני משפחתם. האם אשתו של רש"י נקראה גב' יצחקי ? מסופקני. הפיכתם של כינויים אישיים לשמות משפחה נעשתה כמדומני בתקופה מאוחרת יותר - נושא שראוי למחקר ולהרחבה הן בשם משפחה והן בשם משפחה יהודי. אמנון שביטשיחה 18:52, 19 בנובמבר 2008 (IST)
שמות המשפחה הם עתיקים מכפי שאתה חושב - ע"ע משפחת אבן תיבון. דניאל צבישיחה 19:04, כ"א בחשוון ה'תשס"ט (19.11.08)
הערתו של אמנון שביט באופן כללי נכונה, אם כי תחילת השימוש בשמות משפחה, כפי שאנו מכירים היום, שונה ממקום למקום. אבן תיבון איננו בדיוק שם משפחה. יש גם את אבן גבירול. הכוונה היא לבניהם של תיבון וגבירול, בהתאמה. ומתי לדעתך חי אבן תיבון ? כמה דוגמאות נוספות: הרמב"ם למשל, הוא משה בן מימון, כלומר ללא שם משפחה (בן המאה ה-12). כך גם עם בעלי התוספות (המאה ה-11 או ה-12), נכדיו של רש"י (המאה ה-10), אעפ"י ששמו עצמו הוא שלמה יצחקי. מסופקני אם 'יצחקי' שימש כשם משפחה במובן שנהוג היום. רבנו גרשום (מאור הגולה, המאה ה-10) הוא דוגמה נוספת, אבל הרי"ף, בן תקופתו, הוא יצחק אלפסי (כלומר, הבא מהעיר פס במרוקו). אכן, אי האחידות ניכרת, ואני מצטרף לצורך בבדיקה יסודית שתרחיב ותבהיר. בנצי - שיחה 19:14, 19 בנובמבר 2008 (IST)
אבן תיבון הוא בדיוק שם משפחה - לא מדובר בבניו של תיבון, אלא בצאצאיו, למשך כמה דורות. דניאל צבישיחה 19:21, כ"א בחשוון ה'תשס"ט (19.11.08)
ועכשיו שאני נזכר, בעצם שמות המשפחה הם הרבה יותר עתיקים - בולות של כהנים מימי ראשון נושאים עליהם לעתים שמות משפחה (גדליהו בן אִמר אינו בנו של אמר, אלא חלק ממשמרת אמר). דניאל צבישיחה 19:30, כ"א בחשוון ה'תשס"ט (19.11.08)
תודה על שתי ההבהרות שלך - הן מאוד מעניינות. לא נראה לי שדוגמת גדליהו היא דוגמה נכונה, משום שכנראה בן אִמר איננו בדיוק שם משפחה במבנה המקובל היום, אלא סוג של קוד השתייכות לקבוצה גדולה של אנשים, בעלי מעמד או תפקיד ציבורי משותף, מעבר לגודלה של משפחה מקובלת. בכל אופן, רק רציתי להדגיש את בעיית אי האחידות בנורמה החברתית-משפחתית הזו, במקום ובזמן. התוכל לדעת מתי חי תיבון המקורי ? בנצי - שיחה 20:05, 19 בנובמבר 2008 (IST)
אני חושב שההקבלה הכי קרובה לבן אמר וכו' היא החמולה הערבית - כולם משתמשים באותו שם משפחה, מפני שכולם אכן הם בני אותה משפחה מורחבת, גם אם מדובר בהפרש של 10 דורות. זמנו של יהודה אבן תיבון מצויין בערכו. ורק לקינוח, אפנה אותך לעיין בתענית כ, ב, תוס' ד"ה ב"הניכתו". דניאל צבישיחה 20:09, כ"א בחשוון ה'תשס"ט (19.11.08)
לגבי 'אבן תיבון', אכן ההקבלה שאתה מציין הגיונית, ונראה לי שלא במקרה. יהודה הוא בן זמנו של ריה"ל פחות או יותר, אבל שאלתי על תיבון עצמו. ואם כבר, ארשה לי אנקדוטה משלי. בקורס המקצועי הראשון שלי בצבא, אחרי הטירונות, היה מדריך ששם משפחתו סגן-כהן. נדיר מאוד, אבל יש כזה, כפי שניתן להיווכח במדריך של בזק. אעיין שם, במקור שציינת. תודה, בנצי - שיחה 20:37, 19 בנובמבר 2008 (IST)
סליחה שנעדרתי לכמה שעות. מה שהתכוונתי לומר הוא, שלמיטב ידיעתי (ויש לזה אישוש מסויים בויקיאנגלית), שמות משפחה היו קיימים כבר בתרבויות קדומות שונות, אבל בדרך כלל לא באופן גורף, לא בכל שכבות החברה ולא במבנה סטנדרטי כפי שמקובל כיום. יש דוגמאות שונות לכינויי משפחה שבצידם, באותה תקופה, אנשים אחרים נקראו רק בתיאור כגון בעל מקצוע או בנו של פלוני. ובערך האנגלי על שמות יהודיים כתוב במפורש על ההבדל במאה ה-11 בין יהדות ספרד (ובהם התיבונים) לבין אשכנז (ר' יצחק הנ"ל ועוד). כל העניין התפתח בהדרגה. אמנון שביטשיחה 23:31, 19 בנובמבר 2008 (IST)
דיון מרתק. לדעתי הדבר קשור בכמות האנשים המגיעים למקום בו אינם מוכרים, כלומר קשור לגודל האוכלוסייה ולניידות שלה. באיסלנד אין עד היום שמות משפחה כי האוכלוסייה שלה קטנה מאד באופן יחסי וכי הניידות היתה עד הדורות האחרונים נמוכה ביותר. מי שנולד בכפר מסויים גם מת בו ולכן "בנו של ביורג" היה מספיק בהחלט כדי להבחין בין יורגן ליורגן. לכן, נדמה שתופעת העיור בה הגיעו בני כפרים שונים לאותה עיר גדולה חייבה אבחנה טובה יותר בין ר' יצחק לר' יצחק.. Ranbar - שיחה 11:36, 20 בנובמבר 2008 (IST)

תופעה מוזרה[עריכת קוד מקור]

שמעתי על מקום-כביש, ליד ירושלים (לכוון ים המלח), שם יש תופעה מוזרה שהמכונית נוסעת בעצמה בלי להפעיל את המנוע (לא בירידה). האם זה נכון? איפה זה בדיוק? ולמה זה קורה? אשמח לתשובה, רחלי.

ראי הכביש המכושף. יואלפ - שיחה 14:10, 18 בנובמבר 2008 (IST)

תודה רבה! אכן נזכרתי שכשהייתי בעמוקה היתה תופעה דומה.

עיתון מפא"י[עריכת קוד מקור]

האם היה קיים עיתון כזה? כלומר, מלבד עיתון "דבר"? והאם ל"מערך" ולמפלגת העבודה היו עיתונים, כדבר, אשר שימשו לפרסום מאמריהם? תודה... 84.229.244.69 20:05, 18 בנובמבר 2008 (IST)

ראה רימון (שבועון), דבר הפועלת מוטי - שיחה 20:28, 18 בנובמבר 2008 (IST)
מוטי, נדמה לי ששני העתונים לא היו מפלגתיים, למרות שמאחורי הראשון הסתתרה הממשלה שהייתה אז בידי מפא"י והשני של ההסתדרות שגם בה הייתה שליטה של מפא"י. אפשר אולי לדבר על הפועל הצעיר ואולי גם "למרחב" שהיה של אחדות העבודה. שנילישיחה 20:43, 18 בנובמבר 2008 (IST)
גם דבר (עיתון) היה באופן רשמי עיתון ההסתדרות ולא עיתון מפא"י. אם כי נשלט על ידי מפא"י. גם אמר - עיתון מנוקד בעברית קלה, אורים, אורים להורים, ועיתונים בשפות זרת יצאו מטעם ההסתדרות. אולי מדובר על שבועון אשמורת (צעירי מפא"י), החברה (ירחון אקדמאים חברי מפא"י) "חדשות הערב" שיצא במהלך מלחמת השחרור, מולד, לה-אקו דה-ישראל בצרפתית או עיתון שאיני מכיר. מוטי - שיחה 00:26, 19 בנובמבר 2008 (IST)
היה גם "מן היסוד" מוטי - שיחה 00:27, 19 בנובמבר 2008 (IST)
יש גם את מלחמתנו (ירחון) מתיישר - שיחה 14:24, 19 בנובמבר 2008 (IST)

קטניות וירקות עליים[עריכת קוד מקור]

שלום לכם. אני מנסה למצוא מהם המרכיבים בירקות עליים, כמו:כרוב, חסה וכד' ובקטניות, דוגמה:אפונה, חומוס אשר גורמים לתופעת הקוליק אצל התינוק היונק שאמו אכלה מזונות אלו?

שלום שלום,
הגורמים לקוליק עדיין לא זוהו בוודאות, למרות שהתופעה נחקרת כבר עשרות שנים (הנה סקירה בנושא). במידה ובכי התינוק הנדון קשור אמנם לתזונת האם, כדאי לנסות להימנע מאכילת ביצים, בוטנים, אגוזים, קמח, סויה, דגים ומוצרי חלב בקר במהלך ההנקה. אחרת, אפשר לנסות לנענע את התינוק, להשכיב אותו בקרבת מכונת הכביסה או מקורות רעש מונוטוני אחרים, או לקחת אותו לסיבוב במכונית.
בכל אופן, התופעה לא משפיעה על התפתחות התינוק והיא אמורה לחלוף מעצמה תוך חודשים ספורים. בהצלחה! ליאור ޖޭ • כ"ב בחשוון ה'תשס"ט • 18:17, 19 בנובמבר 2008 (IST)

מחפש עזרה בעריכת ערך חדש לויקי[עריכת קוד מקור]

אני רוצה להכניס ערך חדש על "הלנה עם-רם". מי שלא מכיר, היא שדכנית מקצועית-בינלאומית. היא נודעת בכל העולם והצלחותיה הולכות לפניה. ניסיתי להכניס בעבר, אך נדחיתי כיוון שהערך היה שיווקי מדי. אשמח לעזרה בעריכתו והכנסתו לויקי. תודה מראש. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

מה מיוחד בערך שלה ? מדובר באשת עסקים, ויש רבות כמוה. איזה תרומה ייחודית, חברתית למשל, מאפיינת אותה או את פעילותה ? לכל היותר יש מקום ליצור את הערך שדכנות או שידוך (יהדות) (שגם הוא לא קיים עדיין) ולאזכר אותה שם. בנצי - שיחה 18:53, 19 בנובמבר 2008 (IST)

המיוחד בה ובערך שלה הוא שהיא אחת במינה. אין עוד שדכנית בעלת שם בינלאומי כמותה. אין עוד מישהי כמותה שלקחה את זה לרמה הכי מקצועית שיש ופיתחה שיטות ונוסחאות ייחודיות שהוכחו כמוצלחות ויעילות. העובדה שמדובר בעיסוק "רך" כביכול ולא במדען שמצא תרופה חדשה, לא צריכה לשנות את העובדה, שהיא פורצת דרך בתחומה. אני אכן עושה את ההשוואה הזו בין השניים, כיוון שגם היא מצאה ופיתחה סוג של תרופה חדשה. היא כתבה על כך מאמרים מקצועיים והוציאה ספרות מרשימה בנושא בדיוק כמו כל חוקר או רופא.

הרעיון להכניס ערך על שמה, לא בא משום מקום, אלא מתוך בקשה של אנשים שרצו לקבל עליה מידע ולא מצאו.

אשמח לעזרתך.

התיאור שלך מבהיר ומדגים מדוע עליך להסיר ידיך מהערך. השיווק בולט והניטרליות ממנו והלאה. לא אתפלא אם מישהם ימצאו אפילו את התגובה הזו שלך כפרסומית מדי אפילו לדף עזרה וסיוע זה. יוספוסשיחה 12:25, 20 בנובמבר 2008 (IST)

אני אשמח לשלוח למשיהו את הערך שכתבתי עליה, כדי שיוכל לחוות דעתו ואולי אף לעזור לי לערוך אותו. ישנם המון ערכים של ידוענים כאלו ואחרים ברחבי הויקיפדיה, שנכנסו רק בגלל היותם ידוענים ותו לא. הלנה עם-רם, לא רק שהיא ידוענית בפני עצמה (שזה לפי ערכים קיימים, כבר סיבה להיות ערך), היא מציגה ערך מוסף עשיר של עזרה לאלפי זוגות בארץ ובאולם למצוא התאמה מושלמת. הדברים האלה לא נאמרים כניסיון לשווק לכם את השירות שלה. בכלל לא דיברתי על השירות שלה ועל מה שהיא מציעה. הכוונה להכניס אותה כדמות משפיעה בתחום הזה, חלוצה עם ניסיון ופעילות של 40 שנה וכן הלאה.

שלח לי את זה, דרך כתובת המייל שבצד דף המשתמש שלי, ואנסה לראות אם אפשר לעשות את זה לא פירסומי. אני מסכים שהיא דמות מפורסמת, נצטרך לראות אם הקהילה כאן (שאתה ואני חלק ממנה) חושבת שהיא ראויה לערך באנציקלופדיה. טוסברהינדי (שיחה) 16:22, 20 בנובמבר 2008 (IST)

ללא כותרת[עריכת קוד מקור]

- הועבר לדף ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון מתמטיקה/3#ללא כותרת

האם לנקודה יש נפח אפס או נפח שואף לאפס[עריכת קוד מקור]

- הועבר לדף ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון מתמטיקה/3#האם לנקודה יש נפח אפס או נפח שואף לאפס