ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון פסיכולוגיה/2

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
דפי ארכיון של הכה את המומחה
ארכיון כללי
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10
11 12 13 14 15 16 17 18 19 20
21 22 23 24 25 26 27 28 29 30
31 32 33 34 35 36 37 38 39 40
41 42 43 44 45 46 47 48 49 50
51 52 53 54 55 56 57 58 59 60
61 62 63 64 65 66 67 68 69 70
71 72 73 74 75 76 77 78 79 80
81 82 83 84 85 86 87 88 89 90
91 92 93 94 95 96 97 98 99 100
101 102 103 104 105 106 107 108 109 110
111 112 113 114 115 116 117 118 119 120
121 122 123 124 125 126 127 128 129 130
131 132 133 134 135 136 137 138 139 140
141 142 143 144 145 146 147 148 149 150
151 152 153 154 155 156 157 158 159 160
161 162 163 164 165 166 167 168 169 170
171 172 173 174 175 176 177 178 179 180
181 182 183 184 185 186 187 188 189 190
191 192 193 194 195 196 197 198 199 200
201 202 203 204 205 206 207 208 209 210
211 212 213 214 215 216 217 218 219 220
221 222 223 224 225 226 227 228 229 230
231 232 233 234 235 236 237 238 239 240
241 242 243 244 245 246 247 248 249 250
251 252 253 254 255 256 257 258 259 260
261 262 263 264 265 266 267 268 269 270
271 272 273 274 275 276 277 278 279 280
ארכיון מתמטיקה
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10
ארכיון פיזיקה
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10
ארכיון ביולוגיה
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10
ארכיון פסיכולוגיה
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10

דף זה הוא דף ארכיון של דיון או הצבעה שהסתיימו. את המשך הדיון יש לקיים בדף השיחה של הערך או הנושא הנידון. אין לערוך דף זה.



איך מתמודדים עם התפתחות הרגשית והתנהגותית של ילד בן שנתיים שניכנס לראשונה לגן?[עריכת קוד מקור]

הילד שלי בן שנתיים, עד עכשיו היה בבית עם מטפלת וסבתא לסרוגין. ילד רגוע, מנומס, יודע להביע את הרצונות שלו. מבין ומגיב בהתאם. לציין שהשתלב יפה בגן, אינו בוכה וכו', הגננת מדווחת שהוא מקסים בגן. אבל איך שהוא חוזר מהגן הוא מתפרע, אינו מקשיב, עושה מה שרוצה, כל מה שאסור. אינו משתמש במילות נימוס, מדבר רק בציווי ובכי. קשה להאכיל אותו, לקלח, להחליף, להרדים. איני מצליחה להשתלט עליו. מה לעשות? תודה.

ראי אתר "לול". Ranbar - שיחה 12:02, 10 בספטמבר 2008 (IDT)
גיל שנתיים עד שלוש נחשב לקשה במיוחד - צריך המון סבלנות ותשומת לב. מניסיון, זה נהיה יותר קל אחר כך. הנה פורום מקצועי בנושא ועוד אחד. מלמד כץשיחה 16:16, 10 בספטמבר 2008 (IDT)

Reasoning[עריכת קוד מקור]

כיצד קוראים בעברית לתהליך הקוגניטיבי בו מחפשים סיבות הגיוניות לאמונות, מסקנות, מעשים או רגשות?(אנ') ברק שושני - שיחה 23:10, 5 באוקטובר 2008 (IST)

רציונליזציה? Ranbar - שיחה 09:44, 6 באוקטובר 2008 (IST)
שני התהליכים הם קוגניטיביים. reasoning היא הנמקה, במובן של מציאת הקשר הסיבתי בין גורם לתוצאה. רציונליזציה היא משהו אחר. היא תהליך שבו קבלת החלטות או הסקת מסקנות נעשים על בסיס של שיקולים מסוג מסויים בלבד, אותם אנו מכנים שכליים, להבדיל משיקולים רגשיים או רגשניים (אמוציונליים). בנצי - שיחה 11:07, 6 באוקטובר 2008 (IST)
לפי מילון ספיר למונחים לועזיים, רציונליזציה היא גם מנגנון הגנה פסיכולוגי, לא מודע, במהלכו "מולבשים" הסברים הגיוניים על עניינים שאינם הגיוניים. התרגום העברי הוא שִכלוּ‏ן. יוספוסשיחה 15:30, 6 באוקטובר 2008 (IST)
תודה לכולם על התשובות. תירגמתי: "Through the use of abstraction and logical reasoning, mathematics evolved..." כ-"המתמטיקה התפתחה, באמצעות שימוש בהפשטה ובהנמקה לוגית..." ברק שושני - שיחה 16:32, 6 באוקטובר 2008 (IST)

למי שמבין בפסיכולוגיה ומדעי החברה - "עברית שפת אם" בניסויים[עריכת קוד מקור]

כל מי שהיה סטודנט באוני' העברית ואולי גם באוניברסיטאות אחרות, נתקל בעשרות מודעות: "ניסוי מעניין בפסיכולוגיה תמורת X ₪ או חתימה. לדוברי שפת אם עברית בלבד." (X נע רוב הזמן בין 5 ל-20.)

למה בעצם כל כך חשובה שפת אם עברית? זה מדכא אותי נורא שאני מפסיד את כל השקלים האלה רק משום ששפת אימי רוסית (ועבור סטודנטים רבים אחרים - ערבית, צרפתית, אנגלית, ספרדית, יפנית ואחרות). האם יש חשש שאבין את השאלות או ההוראות לא נכון? אני חושב שהעברית שלי לא רעה בכלל. האם רוצים לערוך את הניסוי רק בקרב ישראלים? מבחינת ההשתייכות החברתית אני רואה את עצמי ישראלי וכל מי שאני מכיר מסכים איתי.

אז למה פוסלים אותי? יש הסבר מדעי יותר?

לי דווקא נראה בעייתי החלק של "X ₪ או חתימה". ה"חתימה" הזאת, כפי שהוסבר לי, ניתנת לתלמידים אחרים בחוגים במדעי החברה, כי חלק מהחובות שלהם לקבלת תואר היא השתתפות בניסויים של אחרים והם צריכים לצבור כמות מסוימת של חתימות. מהצצה ברשימות של נבדקים הבנתי שכמעט כל המשתתפים מקבלים חתימה ולא כסף, כלומר הם תלמידי מדעי החברה בעצמם. נראה לי שזה קצת דופק את המדגם, הלא כן?

וגם - מה עושים סטודנטים למדעי החברה ששפת אימם לא עברית? לכאורה הם נדפקים יותר מכולם, כי הם חייבים להשתתף בניסויים, אבל לא יכולים, כי כמעט בכל הניסויים יש דרישה לשפת אם עברית.

אז האם מישהו מוכן להסביר לי את הבעיות האלה? כשאני מנסה לשאול את עורכי הניסויים על זה, הם מתחמקים מתשובות ברורות.

בתודה מראש. --אמיר א. אהרוני · בואו לתקן קישורי בינוויקי! · כ' בכסלו ה'תשס"ט · 17:00, 17 בדצמבר 2008 (IST)

1. אתה מחשב חשבונות בעברית או ברוסית? 2. אתה חולם בעברית או ברוסית? אם התשובה לשתי השאלות היא האפשרות השנייה, הרי שהמבנה הנפשי הבסיסי שלך, המבוסס בחלקו על שפה, שונה משל אחרים שתשובתם על שתי השאלות היא האפשרות הראשונה. דבר זה משמעותי בניסויים פסיכולוגיים, שמטבעם עוסקים בתת המודע הקולקטיבי והאינדיווידואלי. ברי"אשיחה • כ"א בכסלו ה'תשס"ט • 08:37, 18 בדצמבר 2008 (IST)
מספרים זה אחד הדברים האחרונים שלמדתי בעברית, אבל מזה עשר שנים לפחות אני עושה חשבונות בעיקר בעברית. לפעמים אני עושה אותם ברוסית בקול רם דווקא בשביל הצחוקים.
חולם - בעיקר בעברית, אבל גם ברוסית, אנגלית, איטלקית, קטלאנית, צרפתית. אני בלשן. זה קורה לבלשנים. גם בלשנים הם בני אדם וזו אפליה לא לכלול אותנו במדגמים. אבל ברצינות - אני חולם בעיקר בעברית.
כמו שאמרו לי לא מזמן: אני רסל"ש. --אמיר א. אהרוני · בואו לתקן קישורי בינוויקי! · כ"א בכסלו ה'תשס"ט · 10:23, 18 בדצמבר 2008 (IST)
יש הבדל בין העיבוד במוח של שפת אם (כלומר, שפה שנלמדה בגיל רך מאד, אפשר שיהיו שתיים כאלה) לבין עיבודה של שפה שנייה, גם אם הדובר שולט בה ברמה שאינה נופלת מדוברים ילידיים. אין כאן שום עניין של השתייכות חברתית. דב ט. - שיחה 12:24, 18 בדצמבר 2008 (IST)
אין לי אלא לתמוך בדברים של ברי"א ובאלה של דב ט.. בבסיס הדברים נמצאים הבדלים משמעותיים בהתפתחות תאי עצב ובקשרים ביניהם במוח, בשלבי ההתבגרות והחיים השונים. כל מודל פסיכולוגי נשען בסופו של דבר על הבדלים אלה, גם אם מפתחיו אינם מודעים לכך. בנצי - שיחה 12:33, 18 בדצמבר 2008 (IST)

זו לא בהכרח אפלייה. יש תפקודים מחשבתיים שמתבצעים רק בשפת אם או שמתבצעים טוב יותר בשפת אם. קבלת אנשים שנבחנים בשפה זרה מעוותת את תוצאות המחקר. כמו שאין טעם לקבל גבר לראיונות מחקריים על הפרעת המחזור החודשי לתפקוד האישי, ואין טעם לקבל נער בן 17 למחקר על השלחות ההתקרחות על חיי הנישואים בגיל העמידה, אין טעם לבדוק כמה מילים נרדפות אני מוצא למילה נתונה בתוך דקה בשפת אמי כאשר שפת המחבחן אינה שפת אמי. אולם, יתכן שהסיבה לאי גיוסך לניסוי היא כן אפלייה. אתה יכול לדרוש מהחוקרים הסבר בעל פה על הסיבה לאי גיוסך. אם ההסבר לא יספק אותך, דרוש עותק של הצעת המחקר וקרא לעומק. אם משהוא עדיין לא ימצא חן בעינך, התלונן על החוקרים בועדת האתיקה. ראה גם ניסויים בבני אדם. . עִדוֹ (Eddau) - שיחה 22:32, 19 בדצמבר 2008 (IST)

דיון - ניסוי השוקים החשמליים של מילגרם מחדש ![עריכת קוד מקור]

אמנם אין כאן שאלה, אך יכול להתפתח דיון מעניין לקוראים ולכותבים.

הניסוי של מילגרם לאחר מלחמת העולם השנייה עורר תדהמה בעולם לגבי הצייתנות העיוורת של אנשים. כיום, הניסוי נערך מחדש. לכתבה בYNET.

בנוסף, סרטונים מבעיתים מYouTube:

The Milgram Experiment - Obedience 4/5- אדם בצייתנות מוחלטת מגיע לכפתור האחרון פעמיים, כבר לאחר מספר לחיצות ללא מענה מה"לומד".

The Milgram Experiment - Obedience 5/5- אותו אדם מסיים את הניסוי ומשיב על שאלות לאחר החשיפה. תומר07 - שיחה 21:59, 20 בדצמבר 2008 (IST)

אתה מוזמן לקרוא גם על ניסוי מזעזע אחר, חינוכי-חברתי, הפותח את העיניים והראש לא פחות. ראה הנחשול (The Wave), המבוסס על סיפור אמיתי שהתרחש בארה"ב. בנצי - שיחה 05:43, 21 בדצמבר 2008 (IST)
מזכיר לי משהו שקרה ביום חמישי האחרון [המפכ"ל על התרגיל עם הפצועים: היה מוצלח] מתיישר - שיחה 09:20, 21 בדצמבר 2008 (IST)
דרן בראון derren brown ערך ניסוי דומה לפני כמה שנים.

כושר ביטוי[עריכת קוד מקור]

איך רוכשים כושר ביטוי גבוה ומעולה? והאם הוא מושפע ממה שנלמד בילדות? 77.127.96.2 17:20, 9 במרץ 2009 (IST)

כושר ביטוי, לדעתי, כי אין הגדרה רשמית, זאת היכולת להביע עמדות בצורה בהירה. כדי להביע את דבריך בצורה בהירה, עליך לשלוט ברזי השפה, בגווניה, בניביה ומטבעות הלשון שלה ולהיות מודע למשמעותם - בקיצור דרוש אוצר מילים רחב והשכלה כללית והיכולת התחבירית להרכיב פסיפס מילים וביטויים שיציג את עמדתך. אה, כן, רצוי שתהיה לך עמדה, כדי שיהיה לך מה להציג, אחרת מדובר בטחינת מים, כמו אצל אותם הפוליטיקאים האומרים בצורה נחרצת ורהוטה... לא כלום. בברכה. ליש - שיחה 17:38, 9 במרץ 2009 (IST)
וכיצד משיגים את היכולת התחבירית הזאת, לפי דבריך? תודה! 77.127.96.2 17:41, 9 במרץ 2009 (IST)
קריאה וכתיבה. קרא את יצירותיהם של מחברים מוערכים, כדי ללמוד מהם וכתוב, כדי להתאמן. בברכה. ליש - שיחה 18:09, 9 במרץ 2009 (IST)
אני רוצה להוסיף משהו חשוב במיוחד: מי שמעוניין לרכוש כושר ביטוי גבוה חייב לקרוא ספרים שנכתבו בעברית (למשל, "שרה גיבורת ניל"י") ולא ספרים מתורגמים (כמו "הארי פוטר"). עם כל הכבוד למתרגמים, רק סופרים שגדלו על השפה העברית מסוגלים להביא אותה לידי ביטוי מלא שיעשיר את הקורא. -- ‏גבי‏ • שיח 07:54, 11 במרץ 2009 (IST)
בנוסף לרכישת אוצר מילים וידע אודות השפה, יש (כמו בכל דבר אחר) יתרון באימון. כדי לרכוש כושר ביטוי יש לנסות ולהתבטא ולקבל משוב על האם הצלחת להעביר את המסר בכלל והאם עשית זאת בצורה טובה. עיין בערך דיבייט וגם אפשר לחפש את האתר של עמותת שיג ושיח. Fal - שיחה 09:05, 11 במרץ 2009 (IST)
צריך להבחין בין כמה סוגים של כושר ביטוי. קודם כל - יש הבדל בין כושר ביטוי בכתב לבין כושר ביטוי בעל פה. גם ביחס לכושר ביטוי בכתב, צריך להבחין בין כתיבה ספרותית לבין כושר ביטוי יומיומי יותר, למשל כתיבת מכתב. התשובות עד עכשיו התמקדו בכושר ביטוי ספרותי בכתב, מה שנקרא בדרך כלל "כשרון ספרותי" ולא "כושר ביטוי". כושר ביטוי רגיל בכתב מבוסס על מחשבה מסודרת ועל יכולת הסברה בהירה וקצרה. כושר ביטוי בעל פה מבוסס גם הוא על אלה, בתוספת ביטחון עצמי ומחשבה מהירה. נרו יאירשיחה • ט"ו באדר ה'תשס"ט • 11:34, 11 במרץ 2009 (IST)

עניינים של הנפש[עריכת קוד מקור]

כיצד נקראת ההפרעה הנפשית הגורמת לאדם להתכחש לאחת? מגפיו, עד כדי נסיונות כריתה עצמאיות? אנדר-ויק - שיחה 01:13, 8 באפריל 2009 (IDT)

ראה הזנחת צד - המופיעה בהפרעות מוחיות מסיבה "גופנית" מוחית, "אורגנית".Ewan2 - שיחה 10:56, 8 באפריל 2009 (IDT)
"תסמונת הגפה הזרה", לא עלינו. דקי - שיחה 18:10, 11 באפריל 2009 (IDT)
עד שיש ערך.. תסמונת הגפה הזרה. אביעדוסשיחה 19:04, 12 באפריל 2009 (IDT)
מגיעה לי מכה על היד. לא חיפשתי קודם בוויקי מבוכה דקי - שיחה 03:51, 14 באפריל 2009 (IDT)
לאיזו יד אתה מתכוון ? המוכרת או הזרה ? Face-smile.svg בנצי - שיחה 21:11, 14 באפריל 2009 (IDT)
Face-smile.svg אני בת. (חבל שאין כאן אפשרות להצביע על שם משתמש ולראות בחלון צף תקציר פרופיל, כמו ז' או נ', או איזה אייקון שהמשתמש מגדיר כמייצג אותו/אותה.) דקי - שיחה 13:43, 15 באפריל 2009 (IDT)

איך בודקים אם חיה היא עיוורת צבעים או לא?[עריכת קוד מקור]

כלומר, היא לא יכולה לומר לך או משהו, אז באמת - איך? שייקס - שיחה 12:14, 16 באפריל 2009 (IDT)

אני לא בקיא, אבל אני מניח שאפשר בעזרת התניה. אם אפשר ללמד חיה ללחוץ על הכפתור השחור ולא על הלבן כדי לקבל מזון, אז אחר כך להציב סט צבעים אחר ולראות אם החיה בוחרת באופן מובהק בכפתור הכחול שנותן מזון לעומת הכפתור האדום שלא נותן כלום. יוסישיחה 12:52, 16 באפריל 2009 (IDT)
היה מישהו שהוכיח בניסוי התנהגותי שדבורים מבדילות בין כמה צבעים שאנשים אינם מבדילים ביניהם. הוא הסתמך על זה שככל שצבע מחזיר יותר גוונים של אור, כך חרקים נמשכים אליו יותר. הוא שם שני כתמי צבע שלבני אדם שניהם נראים לבנים וכל הדבורים התקבצו ליד אחד מהם - זה שהחזיר גם צבעים על סגולים. עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 02:54, 17 באפריל 2009 (IDT)

על קופים ובני אדם - אראל סג"ל[עריכת קוד מקור]

הועתק מארכיון כיכר העיר

לפני שנים נערך ניסוי מעניין ובו חמישה קופים הוכנסו לתוך כלוב שבמרכזו בננה תלויה על חוט.

מתחת לבננה הוצב גרם מדרגות. לא עבר זמן רב עד שאחד הקופים התקרב למדרגות במטרה להשיג את הבננה. ברגע שכף רגלו נגעה במדרגה הראשונה הותזו על חבריו הקופים מים קרים כקרח. כעבור זמן קצר החליט קוף אחר גם הוא לבצע את הניסיון ושוב, ברגע שדרך על המדרגה הראשונה הותזו על חבריו הקופים מים קרים.

בפעם הבאה שאחד הקופים ניסה להתקרב לבננה, שאר הקופים מנעו זאת ממנו. בשלב הבא של הניסוי הוחלף אחד הקופים בקוף טרי וצינור מי הקרח הוצא מן הכלוב. כשהקוף החדש הבחין בבננה הא כמובן ניסה להתקרב אליה. לבעתתו, ברגע שהוא התקרב הקופים הותיקים תקפו אותו מנעו ממנו להתקרב אל המדרגות. גם הניסיון השני עלה לו במיתקפה אכזרית ועל כן הוא החליט לוותר.

בשלב השלישי של הניסוי הוציאו קוף נוסף מהכלוב, אחד מארבעת הקופים המקוריים, והחליפו אותו בקוף חדש נוסף. גם החדש הנוכחי שלנו ניסה להתקרב למדרגות ולהשיג את הבננה אך כקודמו, הוא הותקף על ידי עמיתיו לכלוב. מעניין הוא שגם הקוף החדש - ישן שהוכנס לכלוב בשלב הקודם לקח חלק פעיל במיתקפה אף שלא חש את צריבת המים הקרים.

לקראת השלב הרביעי של הניסוי נכחו בכלוב שני קופים חדשים ושלושה מקוריים. שוב החליפו החוקרים קוף והתוצאה דמתה בכל לתוצאות בשלבים הראשונים של הניסוי. כנ"ל בקוף בחמישי. ברוב שלבי הניסוי לרוב הקופים אין מושג כלל למה הם תוקפים את הקוף המנסה לטפס במדרגות ובשלב החמישי והאחרון לאף אחד מהם אין מושג ובכל זאת הם תקפו בחמת זעם קמאית כל קוף שניסה להשיג את הבננה. אראל סג"ל, משהו פראי, מקור ראשון, 1.5.2009

גוונא + קשקשו איתי! 03:41, 3 במאי 2009 (IDT)


משתמע שכל מסורת שאינה בדוקה ומהימנה ואין לה סיבה מוגדרת - יש לבדוק ואולי לוותר עליה (כך לדוגמא כשרות הוחלפה באישור השירות הווטרינרי והפכה למיותרת, ובכל זאת יש אנשים המקפידים לאכול רק מאכלים כשרים). אנונימי/ת
מעניין מי יצליח למצוא איפה התפרסם המאמר הזה. לדעתי הוא לא קיים בכלל ורק חי כמם. תומר א. - שיחה 20:26, 3 במאי 2009 (IDT)
אלמוני, לא "משמע". זו הנחת יסוד העומדת בבסיס הניסוי ולא מוסקת ממנו.
תומר, אתה מתכוון למאמר המקורי? --גוונא + קשקשו איתי! 21:42, 3 במאי 2009 (IDT)
כן, מדי פעם אני רואה אנשים מסיקים מסקנות מהמחקר הזה. לדעתי הוא בכלל לא התקיים. תומר א. - שיחה 21:44, 3 במאי 2009 (IDT)
אה, ברור שלא. אולי רק בוריאציה זו או אחרת. דוגמה מצויינת ל"מחקר אורבני". --גוונא + קשקשו איתי! 21:46, 3 במאי 2009 (IDT)
את הסיפור הזה אני מכיר כבר כמה שנים. זה לא משנה אם הניסוי הזה נערך או לא אבל בהחלט אפשר ללמוד ממנו משהו על דעות קדומות.--‏Avin שיחה‏ 01:55, 4 במאי 2009 (IDT)
המ.. זה דווקא לא נשמע ניסוי בלתי הגיוני (גם אם במציאות היה וריאנט מעט שונה). אביעדוסשיחה 02:04, 4 במאי 2009 (IDT)
למיטב ידיעתי, המשל הומצא על ידי Gillian Burn בספר The NLP Pocketbook. צילום שלו. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
זה לא ממש משנה אם הניסוי התרחש או לא, גם אם הוא לא התרחש זה לא משנה את ה"מסקנה" שלו, זה בסך הכל מלמד אותנו משהו על אתולוגיה של קופים. דניאל ב. 13:33, 4 במאי 2009 (IDT)
הפופולריות של הסיפור (אמיתי או לא) אינה קשורה כלל לקופים אלא נובעת מכך שהוא מתארת בצורה תמציתית התנהגות אנושית רווחת (גם בוויקיפדיה, אגב). דב ט. - שיחה 14:58, 4 במאי 2009 (IDT)
בסדרה כן, אדוני ראש הממשלה הייתה אפיזודה טיפוסית, שבה ניסה ראש הממשלה לשנות איזה פרט בנהלי העבודה של בית ראש הממשלה או משהו בדומה. מזכיר הממשלה המפרי אפלבי התייצב מולו בטענה שהנוהל קיים כבר 250 שנה. ראש הממשלה שאל האם יש לו נימוק אחר מדוע לא לשנותו, ואפלבי ענה שזה הנימוק כבר 250 שנה. על כך העיר מזכירו של ראש הממשלה, ברנרד וולי, בטרחנות אך בצדק, שזה לא יכול להיות נכון, כי לפני 50 שנה זה היה הנימוק רק 200 שנה, ולפני 100 שנה זה היה הנימוק רק 150 שנה... עד שהושתק במבט זועם של אפלבי. מובן, שהנוהל לא שונה. דב ט. - שיחה 15:03, 4 במאי 2009 (IDT)
דווקא כן שונה. מדובר בהעדרה של מבשלת במשרד ראש הממשלה על חשבון המדינה, ובסוף הפרק היא ניתנת להאקר כפרס ניחומים. יחסיות האמת • י' באייר ה'תשס"ט 15:22:28
יש לי סיפור בהקשר זה: אני מכיר את הסיפור הזה שנים רבות, אני חושב ששמעתי אותו בפעם הראשונה בקורס קצינים ואח"כ בכל הכשרת פיקוד או קורס ניהול שהשתתפתי בו (והיו...). המשל תמיד שימש כדוגמא לכך שכל פרקטיקה שהשתרשה יש לבחון במבחן המציאות, ובתמצית: "תהיו ראש גדול ותשאלו שאלות". לפני כחודשיים עברתי קורס במשטרת ישראל (קורס מתנדבים של משטרת התנועה) והמרצה הראשון נכנס ומיד כתב על הלוח: "קיבעון מחשבתי - משל הקופים". אמרתי לעצמי: "אוף, שוב הסיפור הזה, בסדר, אני כבר יודע לא להיות מקובע מחשבתית". אותו רפ"ק סיים את הסיפור ואמר: "אתם יודעים מה אנחנו לומדים מכך? לכל דבר שכולם עושים יש סיבה. תזכרו שאתם לא הקופים הראשונים, תמיד תשתדלו לחקות את הקופים שהיו לפניכם. אתם צריכים להיות מקובעים מחשבתית".
חברים, זאת משטרת ישראל. תומר א. - שיחה 16:50, 4 במאי 2009 (IDT)
נפלא.. אביעדוסשיחה 20:31, 4 במאי 2009 (IDT)

ניסוי הקופים: מצאתי[עריכת קוד מקור]

*אהמ אהמ* לא בדיוק כמו במקור הצבעוני, כמובן, אבל דומה למדי. הנה הלכה התאוריה של תומר על המם.. אביעדוסשיחה 02:22, 4 במאי 2009 (IDT)

לא צירפת. תומר א. - שיחה 06:26, 4 במאי 2009 (IDT)

ובכן: מדובר בניסוי של סטפנסון על קופי רזוס משנת 1967. הפרטים המלאים מופיעים בספר "Progress in Primatology", שלצערי אין ברשת גישה אליו. למרבה המזל, תמצות המחקר מופיע במאמר של Galef מ-1976.

Stephenson, G. R. (1967). Cultural acquisition of a specific learned response among rhesus monkeys. In: Starek, D., Schneider, R., and Kuhn, H. J. (eds.), Progress in Primatology, Stuttgart: Fischer, pp. 279-288.

mentioned in: Galef, B. G., Jr. (1976). Social Transmission of Acquired Behavior: A Discussion of Tradition and Social Learning in Vertebrates. In: Rosenblatt, J.S., Hinde, R.A., Shaw, E. and Beer, C. (eds.), Advances in the study of behavior, Vol. 6, New York: Academic Press, pp. 87-88:

[...] Stephenson (1967) trained adult male and female rhesus monkeys to avoid manipulating an object and then placed individual naïve animals in a cage with a trained individual of the same age and sex and the object in question. In on case, a trained male actually pulled his naïve partner away from the previously punished manipulandum during their period of interaction, whereas the other two trained males exhibited what were described as "threat facial expressions while in a fear posture" when a naïve animal approached the manipulandum. When placed alone in the cage with the novel object, naïve males that had been paired with trained males showed greatly reduced manipulation of the training object in comparison with controls. Unfortunately, training and testing were not carried out using a discrimination procedure so the nature of the transmitted information cannot be determined, but the data are of considerable interest.

מגניב. אביעדוסשיחה 15:46, 4 במאי 2009 (IDT)

מגניב לאללה. תומר א. - שיחה 16:50, 4 במאי 2009 (IDT)
(יופי! יש לבור עילג כמוני קטע להתאמן עליו בקריאה) גוונא + קשקשו איתי! 16:52, 4 במאי 2009 (IDT)

יכולות למידה אצל ילדים[עריכת קוד מקור]

"ילדים מסוגלים לרכוש מבטא זר בקצב מהיר, ובכך יכולת זו דומה ליכולת למידת השפה אצל ילדים - ילדים למשפחות הנודדות במקומות שונים רוכשים מבטאים חדשים תוך זמן קצר."

"במהלך ההיסטוריה, הורים רבים בעולם המערבי דאגו לכך שילדיהם יחשפו למוזיקה הקלאסית ויתעסקו בה מגיל צעיר, שהרי בסיס מוקדם למוזיקה מאפשר התקדמות והתמקצעות קלה יותר בגיל מאוחר יותר. ישנם כלים, כמו כינור למשל, שכמעט בלתי אפשרי להגיע לרמה גבוהה בהם אם לא מתחילים לנגן בגיל מוקדם."

ואלו שתי דוגמאות מני רבות. למה דווקא בגיל מוקדם יכולות הלמידה כה גבוהות? האם הן פוחתות ככל שאנו מתבגרים? 77.126.246.109 18:04, 31 במאי 2009 (IDT)

בוא ונרחיב את השאלה וגם נפריד אותה לשתי שאלות שונות:
  1. מה הייתרון האבולוציוני בזה שפעילויות מסויימות קל יותר לעשות דווקא בגילים מסויימים?
  2. טכנית, איך קורה שפעילויות מסויימות קל יותר לבצע בגילים מסויימים?
התשובה שלי היא חלקית ביותר. הייתרון האבולוציוני של למידה מהירה בגיל צעיר גדול יותר מהייתרון האבולוציוני של למידה מהירה בגיל מבוגר משום שבטבע, לצעיר יש הרבה יותר דברים שדחוף לו ללמוד.
אגב, לא כל דבר קל יותר ללמוד בגיל צעיר. למידה שמצריכה ידיעות קודמות או יכולת ריכוז לזמן ממושך קלה יותר לבחור מאשר לפעוט. כשזה מגיע לשפה, לפעוט קל יותר ללמוד את השפה הבסיסית המדוברת. לימוד הכתיבה והקריאה קל ביותר בגיל שש. לימוד ניתוח דקדוקי ולימוד חקר הדקדוק (למשל התכוננות לבחינת הבגרות בלשון) קל ביותר בגיל בית הספר התיכון. שיפור הניסוח ולימוד של שימוש פרקטי בשפה לשם שיכנוע קל ביותר אחרי גיל עשרים וכולי..... עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 18:59, 31 במאי 2009 (IDT)

בעלי חיים[עריכת קוד מקור]

  • לאיזה בעלי חיים יש רגשות (שמחה, עצב, כעס, אמפטיה, פחד, גועל, הפתעה וכו')? אני מאמין שלכל היונקים יש רגשות.
  • לאיזה בעלי חיים יש חוש הומור? רק לבני האדם?
  • איזה בעלי חיים יכולים להנות ממוזיקה?
  • מחפש טבלה של אינטלגנציה של מינים שונים של בעלי חיים שונים יחסית לאדם.
    • האם לחרקים יש אינטלגנציה?
    • איזה בעלי חיים יכולים לזהות את עצמם במראה?

-- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

אני יודע שלדולפינים יש מערכת רגשות ענפה לדוגמא הדולפינים הם זן של חיות שנהנים מסקס.אני לא יודע אם יש עוד זנים כאלה אבל זה מראה שמערכת הרגשות שלהם גדולה. אני יודע שדולפינים גם יכולים להיות "הומואים" כלומר דולפינים הם חייה בעלת יכולת לבחור את בן זוגה. זה אומר שיש לה אינטיליגנציה גבוהה יחסית משאר החיות (אפעם לא ראיתי כלב הומו) Shakiharari - שיחה 14:49, 22 ביוני 2009 (IDT)

לא עניתי על אף אחת מהשאלות שלי. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
שאלתך רחבה ביותר. אסתפק כרגע בהערה: להומוסקסואליות אין שום קשר לאינטליגנציה, מאחר ומדובר במשיכה מינית, וזו נשלטת ע"י רובד מוחי קדום יחסית. ואגב, התופעה נפוצה הרבה יותר ממה שחושבים, אצל יונקים רבים. בנצי - שיחה 15:45, 22 ביוני 2009 (IDT)
קשה לדעת לאילו בעלי חיים בדיוק יש אילו רגשות שיש לנו. כמו כן, קשה לדעת אילו רגשות שיש לבעלי חיים מסוימים חסרים לנו. דרך אגב, גם לתרבות יש קשר לרגשות. אנשים מתרבויות שונות חווים רגשות שונים ולפי הספר מבוא לפסיכולוגיה של האוניברסיטה הפתוחה, יש תרבויות אנושיות שבהן אין התאהבות בבן זוג נבחר אלה רק חיבה כללית לקבוצת אנשים.
חוה יבלונקה, חוקרת אבולוציית האדם, טוענת שרגשות חיבה מכל סוג שהוא יש בעיקר ליצורים בעלי דם חם (הניסוח שלה הוא :דם חם מוביל לרגש חם). הטעון שלה הוא שיצורים בעלי דם חם צריכים להשקיע בגידול ילדיהם ושרגשות החיבה כולם הם תולדה של אהבת אם לבנה. חוקרת התנהגות בעלי החיים טמפל גרנדין טוענת שליונקים רבים מאוד יש רגשות אבל לא תחושה של "רגשות מעורבים". בעלי חיים רבים נהנים ממוזיקה ברור לחלוטין שקופי אדם נהנים ממוזיקה. גרנדין טוענת שמוזיקה היא הבסיס תקשורת מסוגים רבים בעולם החי ושיש להחשיב את השפה האנושית כהתפתחות של המוזיקה. זה בהחלט יכול להיות נכון אם מחשיבים את תוצאותיהם של מחקרים על התונציה בה הורים מדברים אל תינוקות בני פחות משנה. מסתבר שאמרות זהות בשפות שונות מאוד נאמרות לתינוק כמעט באותה מנגינה.
הומור - יתכן מאוד שזו תופעה ייחודית לאדם המודרני ושאפילו סוגי אדם אחרים שנכחדו ושברור שהיה להם דיבור מפותח ומוסיקה, כמו האדם הנאנדרטלי, היו חסרי הומור. הגישה הזו נשענת על ההשערה שהאדם המודרני שרד בזכות היותו יצירתי.
האם לחרקים יש אינטיליגנציה? לא! אין להם שום ידע נלמד. כל הידע שלהם הוא גנטי-מורש-מולד.
אילו בעלי חיים מזהים עצמם במראה? שאלה טובה. קראתי איפה שהוא שיש בעלי חיים שתוקפים את המראה עד שהיא נשברת כי הם חושבים שיש בה פולש. אני לא בטוח שזה נכון כי אף בעל חיים בטבע אינו תוקף את השתקפותו במים. בכל מקרה, מבעליי חיים שנשענים בעיקר על חוש הריח, לא הייתי מצפה לזהות עצמם במראה כי למראה אין ריח.
הומוסקסואליזם לא קשור לאינטיליגנציה. אגב, אצל הבונובו שהוא היצור הדומה לנו ביותר ששרד עד היום, כמעט כל הפרטים הם בי סקסואליים עם נטיה לאורגיות. עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 20:15, 22 ביוני 2009 (IDT)
אם אין אינטלגנציה אין רגשות? נכון?
מה עם רכיכות (חלזונות וכו')?
גם אני חושב שלחרקים אין אינט', אבל איך יתוש יודע לעוף שבה אדם או איך הנמלים בונות כנים וכו'? הכל הם עושים כמו רובוט?
אני מניח שיונקים יותר חכמים מזוחלים ועופות. אבל שמעתי שלטאת הכוח חכמה. האם לכל הזוחלים והעופות יש אינט'?
אגב אני לא מוצא טבלה שמשווה אינט' של יצורים חיים שונים. למשל אדם יותר חכם משימפנזה שיותר חכם מפרמיטאים אחרים שיותר חכמים מקוף שיותר חכם מכלב שיותר חכם מפרה שיותר חכמה מצב וכו'. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
אתה שואל שאלות מוגדרות היטב על תחום שהתשובות בו לא כל כך בטוחות. אי אפשר לדעת מי יותר חכם ממי כי אין הגדרה כמותית לחוכמה. גם מנת משכל היא לא באמת הגדרה כמותית לחוכמה. מנת משכל היא הגדרה כמותית שרירותית לשני מאפיינים של חוכמה בלבד וגם בחינות מפורטות יותר שמכילות הגדרות שרירותיות ליותר משני מאפיינים של חוכמה הן עדיין לא בדיקה אמיתית של מידת החוכמה. חוכמה זה לא גובה או צבע עיניים שאפשר להגדיר בקלות.
לגבי השאלה "איך היתוש יודע, ובכן הוא לא יודע. איך הבן אדם יודע לגדול מגיל אפס עד גיל 18 ולהפסיק לגדול בגיל 18? איך הבן אדם יודע כן לגדל שיער על הראש ולא לגדל שיער על כפות הידיים?...יתוש שלא בורח, מת. לכן כל היתושים שנשארו בחיים הם כאלה שכן בורחים. עיין בערך ברירה טבעית. עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 23:59, 22 ביוני 2009 (IDT)
בכל הנוגע לאינטלגינציה, אין כמובן מדדים מדויקים, אך ניסיון לא רע הוא יחס האנצפליזציה (Encephaliztion Quotient, בטח יש לי טעות באיות). ירוןשיחה 00:09, 23 ביוני 2009 (IDT)
לפי היחס הזה פילים, דולפינים (ממין מסויים כנראה) ולוויתנים כחולים יותר חכמים מבני האדם. [1]. מה שכמובן לא נכון. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
קרא את שכתבתי כאן - לווייתנאים#מוח הלווייתנאים (פסקה שנייה). 82.81.46.236 10:41, 23 ביוני 2009 (IDT)
עדו, יש הבדל בין דוגמאות כגון גדילה למעשים למען השרדות. במקרה הזה, אני מניח שמדובר ברפלקס. השאלה היא איך רפלקס נרכש. עדיין, במקרים כמו של תאי זרע התרים אחר הביצית לא מדובר ברפלקס. Aghnonפורטל ספרד • הצטרפו למטרה! 00:13, 23 ביוני 2009 (IDT)
למה "כמובן לא נכון"?

האדם הניח תמיד כי הוא אינטליגנטי יותר מהדולפינים, וזאת משום כל אותם הישגים שהצליח להשיג - הגלגל, ניו יורק, מלחמות וכיוצא באלה. בעוד שכל מה שהדולפינים עשו מסתכם בלהשתכשך במים ולבלות זמנם בנעימים. לעומת זאת האמינו הדולפינים תמיד כי הם אינטליגנטיים הרבה יותר מהאדם, מאותן הסיבות בדיוק.

"מדריך הטרמפיסט לגלקסיה", דאגלס אדאמס.
יוסאריאןשיחה 10:30, 23 ביוני 2009 (IDT)
אין שום הבדל בין רפלקס לבין גדילת שיער. שנתי הפעולות מתחכנתות לחלוטין בגנים. רפלקס אינו אינסטינקט. הוא "נרכש" מהגנים בלבד. לגבי לוויתניים, ייתכן מאוד שהם הרבה יותר חכמים מאתנו. נפח ומשקל המוח של רבים מהם גדול משלנו בייחס לנפח ולמשקל הגוף. הם מנהלים תשדורות מסובכות ביניהם ממרחקים עצומים. אנחנו קוראים לתשדורות האלה "שירים" אבל לא מן הנמנע שאלה שיחות מורכבות בעלות שפה לכל דבר. המוח שלהם מקבל תשדורות ממספר גדול יותר של אברי חוש ממה שיש לנו וגם אברי החוש האלה חדים משלנו. משמע, ייתכן שהמוח שלהם מעבד הרבה יותר מידע משלנו ועושה אנטגרציה של מידע מיותר חושים ממה שאנחנו עושים. חלק מהם מצליבים מידע מהאוזן עם מידע מרדר סופר סוני ומידע מהראיה ומידע מחוש ריח מפותח. כל זאת בזמן שאנחנו מצבליבים על פי רוב ראיה ושמיעה בלבד כשזה מגיע לחייש מרחוק (אלא אם כן הסירחון הוא בלתי נסבל). אנחנו ממש לא יכולי להיות בטוחים בעליונות חוכמתנו. עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 18:18, 23 ביוני 2009 (IDT)
חבל שלדולפינים אין ידיים. Aghnonפורטל ספרד • הצטרפו למטרה! 18:30, 23 ביוני 2009 (IDT)

אם היינו חכמים היינו כל היום משתכשכים במים D: נהנים לא נלחמים ... זאת חוכמהShakiharari - שיחה 20:36, 23 ביוני 2009 (IDT)

אקסצנטריות[עריכת קוד מקור]

מה גורם לאקסצנטריות? 77.127.62.36 16:16, 27 ביוני 2009 (IDT)

למה כוונתך במלה גורם ? לאיזה הקשר אתה מתכוון ? פיזיקה ? מתימטיקה ? תחומים אחרים ? בנצי - שיחה 12:17, 29 ביוני 2009 (IDT)
אני מתכוון לתכונת ההתנהגות. מה מקורה? 77.126.169.24 12:50, 29 ביוני 2009 (IDT)
לא מדובר בתכונה אחת. מדובר בכל מה שאינו נחשב להתנהגות נורמטיבית. חלק מההתנהגויות האלה אינן נורמטיביות בשום מקום וחלק אינן נורמטיביות דווקא במקום מסויים אבל מאוד נורמטיביות במקומות אחרים. התנהגות הזו יכולה לנבוע מהמוני גורמים תורשתיים או כאלה שקשורים בסביבה מידית של הפרט כגון האנשים שהשפיעו עליו באופן משמעותי אך לא השפיעו משמעותית על מרבית חברי האוכלוסייה, מחלות זיהומיות והרעלות שהיו לפרט וכולי. עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 02:13, 2 ביולי 2009 (IDT)

כמה שנים צריך ללמוד...[עריכת קוד מקור]

כמה שנים צריך ללמוד כדי להיות פסיכיאטר? וכמה כדי להיות פסיכולוג? מדובר בשנות לימוד באוניברסיטה, כמובן. שייקס - שיחה 01:49, 21 ביולי 2009 (IDT)

פסיכיאטר הוא רופא לכל דבר, לכן, הלימודים בארץ אורכים שש שנים + שנה סטאז' + כמה שנים התמחות = ±10 שנים. קולי שבטשיחההמטמון מחכה למוצא • כ"ט בתמוז ה'תשס"ט • 01:55, 21 ביולי 2009 (IDT)

כתבתי לפני התנגשות עריכה

כדי להיות פסיכיאטר יש ללמוד בבית ספר לרפואה 6 שנים, לעבור סטאז' במשך שנה, ולהמשיך להתמחות של כחמש או שש שנים בפסיכיאטריה.
כדי להיות פסיכולוג יש ללמוד לתואר ראשון בפסיכולוגיה - שלוש שנים, ולהמשיך לתואר שני בו איני יודע את הזמן המדוייק. לאחר שני התארים יש תקופת התמחות קלינית של כ-4 שנים.
שימי לב שמכשול משמעותי הוא עצם הקבלה ללימודים ולא רק מישכם. גוונא + תורה מה תהא עליה?! 01:57, 21 ביולי 2009 (IDT)
מה תנאי הקבלה? שייקס - שיחה 01:59, 21 ביולי 2009 (IDT)
לפסיכיאטריה - תנאי רפואה רגילים. לתואר ראשון בפסיכולוגיה תנאי קבלה כמו למדעי החברה + ריאיון אישי. לתואר שני בפסיכולוגיה קלינית צריך לסיים בממוצע גבוה את התואר הראשון. אפשר להיות גם פסיכולוג לא קליני ואז המסלול קל יותר (פסיכולוג חינוכי למשל) מוטי - שיחה 02:03, 21 ביולי 2009 (IDT)
ללימודי רפואה דרושים ציונים טובים-מאוד יחסית, בבגרות ובפסיכומטרי, וכן מעבר של ריאיון אישי. תוכלי לשוטט באתרי האוניברסיטאות השונות בהן יש בתי ספר לרפואה (הטכניון, האוניברסטאות העברית, תל אביב ובן גוריון) ולהשתמש גם במחשבוני ציונים שיש באתרים הללו שיעזרו לך בזה. גוונא + תורה מה תהא עליה?! 02:05, 21 ביולי 2009 (IDT)
תודה רבה. שייקס - שיחה 02:24, 21 ביולי 2009 (IDT)

תוספת מאוחרת לגבי פסיכולוגיה: כדי ללמוד תואר שני בפסיכולוגיה קלינית ומקצועות פסיכולוגיים-טיפוליים אחרים (כגון נוירוקלינית, חינוכית, שיקומית ורפואית, וכן פסיכולוגיה ארגונית ותעסוקתית), דרושים לא רק ציון גבוה בתואר הראשון, אלא גם (ואולי בעיקר) ציון גבוה במבחן המתא"ם של המרכז הארצי לבחינות והערכה, וכן כתיבת תיאור עצמי, ראיונ/ות אישיים מעמיקים ו/או מרכז הערכה (כל אוניברסיטה והדרישות שלה). במקצועות אחרים, כגון פסיכולוגיה חברתית, פסיכוביולוגיה, פסיכולוגיה מחקרית ועוד, תנאי הקבלה קלים יותר. Ravit - שיחה 00:15, 31 ביולי 2009 (IDT)

איך אפשר להוציא טראומה[עריכת קוד מקור]

יש לי חברה שעברה טראומות איך היא יכולה להשתחרר מזה מה עליה לעשות חוץ מללכת לפסיכולוג ןכן כי אין לה כסף היא אישה מוכת.

יש מרפאות אזוריות לבריאות הנפש שאפשר לפנות אליהן דרך קופת החולים. אין תרופות פלאים להוצאת טראומה - החברה מוכרחה לדבר עם איש מקצוע. עוזי ו. - שיחה 10:06, 22 ביולי 2009 (IDT)
היא יכולה לדבר עם ער"ן (עזרה ראשונה נפשית) (טלפון: 1201) שיכולים לעזור לה באופן ראשוני ולעזור למצוא את הגורמים האחרים שיכולים לעזור לה. --SuperJewרב-שיח • א' באב ה'תשס"ט 21:33, 22 ביולי 2009 (IDT)

האדם המבריק[עריכת קוד מקור]

מה שונה מוחו של אדם מבריק ממוחו של מאן דהוא? מהי בעצם הברקה שכלית? והאם ניתן לרכוש "מבריקות" במרוצת השנים, כפי שניתן לרכוש ידע כללי? 77.126.101.21 00:52, 30 ביולי 2009 (IDT) "Albert Einstein's brain" you can read in the english wikipedia the article-Nachum - שיחה 10:33, 30 ביולי 2009 (IDT)

שאלות גדולות. אולי יש כיוונים לתשובות לכך בקישורים הבאים: המוח של אינשטיין, מדענים: מוחו של איינשטיין היה שונה אנטומית ממוח רגיל אפי ב. • התחברו לרגשותיכם • 22:43, 30 ביולי 2009 (IDT)
אין די במושג ברק, ויש צורך בציון ספציפי יותר של הברק אליו מתכוונים. ברק (או כשרון יחודי) אינו מתבטא רק בתפיסה וביכולת אינטלקטואלית להגיע לתובנות מדעיות, אלא גם בתחומים אחרים, כמו אינטליגנציה רגשית, יכולת ביטוי מילולית ובכתב (ספרות, שירה), יכולת ביטוי מסוגים אחרים, כמו ציור, פיסול, הלחנה, נגינה וזמרה (לשיר). יכולת ניהול משחק שחמט, משחק כדורגל (כדוגמא), כושר טייס, ועוד מיומנויות. המשותף לכל אלה, ללא יוצא מהכלל, ומבלי להיכנס למרכזי המוח הספציפיים המעורבים בכשרון יחודי, הם בעיקר, שני פרמטרים: מספר תאי העצב המעורבים בפעולה מוחית כזו או אחרת, ועוד יותר: מספר הקשרים ביניהם לבין עצמם, ובינם לבין מרכזים אחרים (כן, פעולות מסוימות כרוכות במעורבותם של כמה מרכזים). בנצי - שיחה 14:32, 2 באוגוסט 2009 (IDT)

כיצד החוק במדינת ישראל מגדיר פגוע נפש[עריכת קוד מקור]

הגדרת פגוע נפש בויקיפדיה מתמקדת על המישור הרפואי בלבד ברצוני לדעת כיצד החוק במדינת ישראל מגדיר את המושג "פגוע נפש" תודה על העזרה

איזה חוק? חוק הביטוח הלאומי? - לפי אובדן יכולת עבודה. תביעה נגד משרד הביטחון בדרישה להיות נכה צה"ל? - אם אין לך אובדן יכולת עבודה ברור, תצטרך עורך דין וויכוח של עשרות שנים כדי לקבל נכות צה"ל בשל ירידה באיכות החיים בשל לקות נפשית שאינה מתבטאת באובדן יכולת עבודה. חוקי נגישות? - לא יודע. לא שמעתי על מישהו שדרש נגישות לאנשים עם פחד גבהים, למשל, בטענה שזו לקות לכל דבר (למרות שלדעתי זה בהחלט כך). חוק החינוך המיוחד? - לא יודע. עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 04:49, 31 באוגוסט 2009 (IDT)

אבולוציה ועצלנות[עריכת קוד מקור]

מהו העיקרון האבולוציוני העומד מאחורי תכונת העצלנות? 89.138.160.136 22:21, 3 בספטמבר 2009 (IDT)

למה אתה מתכוון במונח 'עצלנות' בהקשר האבולוציוני ? ישנן לפחות, שלו אפשרויות: א. במובן האנושי-התנהגותי, הקשור בהתנייה תרבותית-נורמטיבית, ועצלן יחשב כל מי שחורג ממנה; ב. מי שחיוניותו נמוכה, וזו כבר הגדרה פיזיולוגית יותר; ג. ויש מי שתגובותיו העצביות איטיות יותר (כמו העצלן), וזוהי הגדרה פיזיולוגית לגמרי. חדד. בנצי - שיחה 00:04, 4 בספטמבר 2009 (IDT)

אני מדבר על עצלנות כמו לדוגמה ש"אין לי כוח" ללכת או לרוץ או לסחוב דברים. זה ידוע שככל שבן אדם יהיה פעיל יותר כך הוא יתחזק יותר ובכך ישרוד יותר טוב. כך שהאבולוציה צריכה לדרבן את האדם לפעילות מוגברת ולא לעצלנות. שאלתי היא למה תכונת העצלנות לא נעלמה ובמקומה באה תכונת אנטי עצלנות, שהרי העצלנות הופכת אותנו לשורדים פחות טובים. 89.138.160.136 00:29, 4 בספטמבר 2009 (IDT)

זה לא תמיד נכון. עצלן שאין לו כוח וחשק להלחם והוא מקסימום הולך להיות ג'ובניק, ישרוד טוב יותר מצעיר אקטיבי מורעל שיש לו רצח בעיניים, ומוצא את עצמו בקו הראשון. מבחינה זו ככל שאתה יותר פעיל (למשל בסיירות), הסיכוי שלך לשרוד דוקא יורד. מי שנשדד ו"מתעצל" להגן על כספו, גם הוא יש לו סיכוי טוב יותר לשרוד. עודף פעילות כמו הסתכנויות אם בנסיעה אתגרית, או פעילות אקסטרימית, כמו טיפוס על הרים, טיולים מסוכנים בכל מיני מקומות נידחים, שימוש במצנחי רחיפה, ונסיעה על אופנועי כביש (ולעיתים אף אופנים), חושפת את האדם לסכנות גדולות, ומבחינה זו מי שמתעצל לצאת מ"המאורה" שלו, ויוצא רק לשם דברים הכרחיים כמו עבודה ומעט בילויים בקניון, והפעילות שלו היא בעיקר בעידוד של קבוצת ספורט מהכוורסא, הרבה יותר מוגן ושורד. אפי ב. • התחברו לרגשותיכם • 00:58, 4 בספטמבר 2009 (IDT)
יש משהו בדברים של אפי, אבל יש עוד. באבולוציה האנושית חל מפנה משמעותי, שהחל לדעתי עוד בחברה הניאנדרטלית ובוודאי שמתקיים בהומו ספיינס, ובו החברה מטפלת באוכלוסיות החלשות שלה – החל מטיפול רפואי-פיזי וכלה בקבלה/טיפול/אי-נטישה של מי שאינו מתפקד היטב במסגרת חברתית. המפנה חל בעיקר ביצירת תפקידי סבא/סבתא, אבל לא רק. אנשים שתיפקודם הפיזי ירוד מצאו תפקידים אחרים לעסוק בהם: בעיקר טיפול בילדים קטנים וחינוך. תפקידים אלה שיחררו את הצעירים והבריאים לעסוק במלאכות הפיזיות: ציד, לקט, הכנת מזון, לחימה ועוד, ואיפשרו שרידה טובה יותר של השבט והבאת צאצאים רבים יותר. נכון שאי-אפשר לקרוא למבוגרים ולמוגבלים "עצלים", אולם גם טיפול והזנה במי שאינם תורמים לחברה שינה את פניה. מונחים כמו "סיעוד" ו"חמלה" לא היו טבועים בגנים הראשוניים שלנו אלא הם נרכשים, ואלה – יותר מאחרים – הפכו אותנו לחברה האנושית שאנחנו מכירים היום. דקישיחהלא רק בז'... 09:54, 4 בספטמבר 2009 (IDT)
אם השאלה היא אבולוציונית, התשובה עליה צריכה להיות בקנה מידה מתאים, או לפחות תוך התייחסות להקשר הסביבה של הייצור המשתנה ולא להקשר של הסביבה הנוכחית של האדם.
לגבי תשובות חלקיות: אם תרעב, אתה תקום ותחפש אוכל. אם להקת צבועים תרוץ לכיוונך, אתה תקום ותטפס על העץ. אם השבט ינדוד, אתה תחזיק בידיים שלך את התינוק שלך ותסחוב אותו. מצד שני, אם חם מאד, תהפוך להיות פחות פעיל (כדי לא להסתכן במכת חום).
חוסר פעילות מתוך חוסר צורך לפעילות היא מאד טבעית וחסכונית. אבל בהקשר של החברה המודרנית, זה יכול להיות בעייתי. רק שבהקשר של חברה תעשייתית אין טעם לשאול על יתרונות אבולוציונים של עצלנות מכיוון שזו התפתחה בתנאים שונים לחלוטין. יוסישיחה 16:50, 4 בספטמבר 2009 (IDT)
אוסיף לדברים הנכונים שנאמרו כאן, שלאורך התפתחותו האבולוציונית של האדם שררו תנאים שמילא אילצו את בני האדם לפעילות גופנית רבה. הצורך המודרני באימון גופני לחיזוק הגוף לא היה קיים. פעילות גופנית ללא תכלית מוגדרת, אצל מבוגרים, הייתה בחזקת בזבוז משאבים (שהיו לרוב במחסור). דב ט. - שיחה 15:02, 6 בספטמבר 2009 (IDT)

לקות קשב, ריכוז והיפראקטיביות ואבולוציה[עריכת קוד מקור]

אם כבר עוסקים ביתרון למי שברור שיש לו לקות רציתי לשמוע עוד דעות על השאלה למה יש כל כך הרבה טיפוסים מבולבלים, חולמים בהקיץ וניכנסים לפניקת היפראקטיביות כמוני. אני יודע שיש מחקר מעניין שרואה את התכונות האלה כחשובות לצייד וכפגם רק בחברה חקלאית. אבל אני לא קונה את המחקר הזה. עם הריכוז הדל שלי אי אפשר לצאת לצייד. אני בקושי מעיז לחצות כביש בלי לקחת ריטלין. יש לי כמה תיאוריות אחרות על הסיבה להתרבות או לפחות לקיום רב של חבר'ה מבולבלים ויצריים. לפני שאבלבל לכם את הראש עם התיאוריות האלה, הייתי רוצה לדעת אם מישהו שמע על מחקרים אחרים בנושא. עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 05:51, 15 בספטמבר 2009 (IDT)

פרט לעובדה שברוב המחקרים והטקסטים שקראתי בנושא כותבים שחלק מהתכונות שבאות בעסקת החבילה של ADD/ADHD הן חיוביות (כמו יצירתיות וחשיבה מהירה) יכול להיות שפעם אנשים עם הפרעת קשב וריכוז כמו שלך לא היו שורדים. יחד עם זאת, כבר שנים שאנשים לא מתים בגלל הלקויות שלהם ולכן ייתכן שאנשים עם הפרעת קשב וריכוז כמו שלי (שאולי היא יותר קלה, לא יודע) התרבו בינהם ויצרו ילדים עם הפרעות קשות יותר. תומר א. - שיחה 12:13, 15 בספטמבר 2009 (IDT)
חוץ מזה, גם מי שיש לו הפרעת קשב וריכוז מסוגל למקד ריכוז למשך זמן כלשהו בדברים שמעניינים אותו ומעורב בהם אנדרנלין. לחצות את הכביש אתה אולי מתקשה אבל כנראה שאם היית צריך לצוד היית מצליח. תחשוב איך תפקדת בתור חובש בצבא. תומר א. - שיחה 12:15, 15 בספטמבר 2009 (IDT)
בצבא, לא משהו. כחירניק הייתי עבריין בטיחות (פעם, למשל, הנחתתי על עצמי מסוק). כחובש הייתי יותר טוב. בכל מקרה, 1. למי יש הפניה למחקרים בנושא. 2. האם הרעיון שADHD הם בעלי יתרון אבולוציוני כי הם שוכחים יותר פעמים למשתמש באמצעי מניעה הוא רעיון עם איזה איזכור מחקרי?. עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 01:32, 16 בספטמבר 2009 (IDT)
Wax Fire Anim.gif ועל כך מוענק לך אות ההומור השנון של אנדר-ויק! הידד! Wax Fire Anim.gif
לא הבנתי מה "הנושא". האם אתה שואל על הקשר בין הפרעות קשב וריכוז לשרידה אבולוציונית? אם כן, אנסה לבדוק עם אמא שלי שמטפלת בילדים ונוער עם הפרעות קשב וריכוז. תומר א. - שיחה 18:05, 16 בספטמבר 2009 (IDT)
זה בדיוק מה שאני שואל: למי יש ידיעה על רעיונות שנחקרו על אודות הסיבות האבולוציוניות ללקות קשב, ריכוז והיפראקטיביות. עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 03:28, 23 בספטמבר 2009 (IDT)

יש מאות ואלפי מחלות גנטיות(Category:Genetic disorders), אז מה - לכולן יתרון אבולוציוני? אין קשר לאבולוציה - קידוד בניית גוף ומוח האדם זה עסק מסובך מאוד ויש המון טעויות, חלקן גם נשמרות, למרות שהן לא תורמות לשום דבר. יוסאריאןשיחה 18:32, 16 בספטמבר 2009 (IDT)

הניסוי בפסיכולוגיה שמדווח בסרט ואלס עם בשיר[עריכת קוד מקור]

מסופר שם על ניסוי שבו נתנו לאנשים להיזכר בכל מני סיטואציות מקורות חייהם בעזרת תמונות. אלא שאחת התמונות הייתה מזוייפת: לקחו את דמותם מתמונה אחרת ושתלו במקום בו הם לא היו מעולם. על פי הסרט, שמונים אחוז מהנבדקים דווחו שהם זוכרים גם את הסיטואציה בה צולמה התמונה המזוייפת. עשרים האחוזים הנותרים שדווחו במקום כי הם אינם זוכרים, יצרו קשר מאוחר יותר עם החוקר ודיווחו כי הם "נזכרו" באותה סיטואציה שלא הייתה ולא נבראה.

האם הסיפור על אודות הניסוי הזה הוא סיפור אמיתי?. עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 03:41, 23 בספטמבר 2009 (IDT)

שמעתי על ניסויים ברוח זו, כגון אלה שערכה אליזבת לופטוס, אבל לא על ניסוי זה. המספרים נראים חשודים ביותר - אחרי הכל אין 100 אחוז היזכרות גם כשאנשים מסתכלים על תמונות שאינן זיוף. דב ט. - שיחה 09:14, 23 בספטמבר 2009 (IDT)
מצאתי מספר ניסויים שהשתמשו בפרוצדורה הזו ויצרו זכרונות שווא אצל נבדקים, אבל המספרים שונים. חפש "false memories" Photographs באתר google scholar Valleyofdawn - שיחה 13:03, 23 בספטמבר 2009 (IDT)
נתקלתי גם בתופעה בתוכניות תעודיות שונות. כמובן שלא תתכן הצלחה של מאה אחוז. גם מהסיבה שציין דב וגם בגלל שלא סביר שאנשים יתקשרו מיוזמתם לחוקרים לדווח שנזכרו. דניאל ב. 20:47, 23 בספטמבר 2009 (IDT)
אפשר להניח שהתסריטאי פישט את הממצאים. בסרט לא יתעקבו חמש דקות כדי להסביר נתונים סטטיסטיים כגון 80% "נזכרו" מיד, Y% התקשרו ביוזמתם לדווח, Z% דווחו שהם "נזכרו" כאשר החוקר צלצל אליהם במיוחד, W% דיווחו כשהתקשרו אליהם שהם כבר לא בטוחים אם הם זוכרים או לא......למאמר מדעי הסטטיסטיקה הזו מאוד לעניין. לסרט, זה לא משהו. בכל מקרה, אני מבין שניסוי כזה באמת היה. תודה למשיבים. עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 04:16, 24 בספטמבר 2009 (IDT)
הנה שני פוסטים בבלוג של גיל גרינגרוז שבו הוא מתייחס לתופעה של זכרונות שווא ולמחקרים ולסיפורים ידועים בנושא: כיצד נוצרים זיכרונות שווא? והשתלת זיכרונות טראומטיים בטיפולים פסיכולוגיים. תהנה. AMIRBL25 - שיחה 23:16, 26 בספטמבר 2009 (IDT)
לפי הגרסה שאני מכיר, אף אחד לא זכר שהיה באותו מקום בעבר, והם התבקשו לנסות להזכר באירוע במשך 5 דקות ביום. רוב האנשים (אני לא זוכר בדיוק כמה) חשבו שהם נזכרו באירוע ופירטו את ההתרחשויות שלדעתם קרו בו, מבלי לדעת שהם מתבלבלים בין אמת לבדיה. ידוע על פסיכולוג אחד (לא הצלחתי למצוא את שמו באינטרנט, אולי מישהו אחר זוכר) שבמשך שנים חשב שנחטף בילדותו, עד שנודע לו שהאומנת שהיתה לו המציאה את כל הסיפור. 00:26, 28 בספטמבר 2009 (IST) -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

המחקר המפורסם ביותר בנושא, Imagination Inflation, במקרה הזה מדובר במחקר שמוכיח שלאנשים יש נטיה להזכר בארועים שלא קרו. תצאות המחקר מראות שכאשר מבקשים מהנחקרים לדמיין אירוע שלא קרה, יש נטייה ברורה של הנחקרים להמציא פרטים על האירוע הדמיוני. בניסוי אחר של לינדסי והקולגות שלו מראה שכאשר מוסיפים תמונה של הנחקר, יש סיכוי עוד יותר גבוה של הנחקר להראות שהוא אכן היה שם. Johnson, 1988; Johnson, Hashtroudi, & Lindsay, 1993

בגנות הפסיכואנליזה[עריכת קוד מקור]

זכור לי במעומעם הסיפור הבא:

בחליפת מכתבים הציג מדען מפורסם לאחד ממייסדי הפסיכואנליזה, מקרה מסובך מאוד. הפסיכואנליסט מייד השיב לו "זה מקרה מובהק של תסביך אדיפוס!" "איך אתה בטוח כל כך" שאל המדען? "היו לי כבר מאה מקרים כאלה" השיב האנליסט. "אם כך," השיב המדען בכעס, "עכשיו יש לך מאה ואחד!"

האם מישהו יודע אם הסיפור אמיתי, ואם כן, מי הדמויות המעורבות? Valleyofdawn - שיחה 23:59, 6 באוקטובר 2009 (IST)

אתה מבלבל בין שני דברים. ישנו ספר הקרוי "בגנות הפסיכואנליזה" או "בגנות הפסיכותרפיה" והוא ספר ביקורת נגד ענף הפסיכותרפיה, שנלקח מאוד ברצינות על ידי העוסקים בתחום וחלק מהביקורת שלו יושמה, לפחות על ידי חלק מהעוסקים בתחום.
עניין שני הוא הציטוט מנאומו המפורסם של הפילוסוף של המדע קרל פופר שאמר לפסיכולוג (שאינו פסיכואלניטיקן), אדלר, "כעת תוכל לומר שנסיונך רב מרבבה ואחת". זה היה משום שאדלר הסיק מסקנה נחרצת על המניעים התת מודעים של אדם שלא ראה מימיו וגם בקושי שמע עליו, ובעיק בגלל שמסקנות מהסוג הזה אין (לפחות לדעת פופר) שום אפשרות להפריך בניסוי, אפילו אם הן שגויות לחלוטין. עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 00:10, 8 באוקטובר 2009 (IST)
תודה, זה הציטוט שחיפשתי (המקור כאן). באשר ל"בגנות הפסיכואנליזה" - זו סתם כותרת פרובוקטיבית שדליתי מן התת-מודע שלי. אדלר אכן לא היה פסיכואנליטיקן - תודה. Valleyofdawn - שיחה

נדודי שינה[עריכת קוד מקור]

האם קיימים סטטיסטיקות על נדודי שינה אצל גברים לעומת נשים? -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

כן: שכיחות נדודי שינה בקרב נשים גבוהה מאשר בקרב גברים. אבל יש נתונים שונים לגבי הסטטיסטיקות המדויקות, למשל כאן - נשים כפול מגברים, כאן - 40% לעומת 30%, כאן - 28% לעומת 16%, ואפשר למצוא עוד הרבה מחקרים עם מספרים שונים ברחבי הרשת. Ravit - שיחה 16:41, 17 בנובמבר 2009 (IST)
תודה רבה. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת