ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 220

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
דפי ארכיון של הכה את המומחה
ארכיון כללי
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10
11 12 13 14 15 16 17 18 19 20
21 22 23 24 25 26 27 28 29 30
31 32 33 34 35 36 37 38 39 40
41 42 43 44 45 46 47 48 49 50
51 52 53 54 55 56 57 58 59 60
61 62 63 64 65 66 67 68 69 70
71 72 73 74 75 76 77 78 79 80
81 82 83 84 85 86 87 88 89 90
91 92 93 94 95 96 97 98 99 100
101 102 103 104 105 106 107 108 109 110
111 112 113 114 115 116 117 118 119 120
121 122 123 124 125 126 127 128 129 130
131 132 133 134 135 136 137 138 139 140
141 142 143 144 145 146 147 148 149 150
151 152 153 154 155 156 157 158 159 160
161 162 163 164 165 166 167 168 169 170
171 172 173 174 175 176 177 178 179 180
181 182 183 184 185 186 187 188 189 190
191 192 193 194 195 196 197 198 199 200
201 202 203 204 205 206 207 208 209 210
211 212 213 214 215 216 217 218 219 220
221 222 223 224 225 226 227 228 229 230
231 232 233 234 235 236 237 238 239 240
241 242 243 244 245 246 247 248 249 250
251 252 253 254 255 256 257 258 259 260
261 262 263 264 265 266 267 268 269 270
271 272 273 274 275 276 277 278 279 280
281 282 283 284 285 286 287 288 289 290
291 292 293 294 295 296 297 298 299 300
301 302 303 304 305 306 307 308 309 310
311 312 313 314 315 316 317 318 319 320
ארכיון מתמטיקה
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10
ארכיון פיזיקה
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10
ארכיון ביולוגיה
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10
ארכיון פסיכולוגיה
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10

דף זה הוא דף ארכיון של דיון או הצבעה שהסתיימו. את המשך הדיון יש לקיים בדף השיחה של הערך או הנושא הנידון. אין לערוך דף זה.


תוכן עניינים

מי בתמונה?[עריכת קוד מקור]

מי בתמונה?

בשורה הראשונה יושבים, מימין לשמאל: חיים בר-לב, דב רם, אזרח, קצין, רפאל איתן, זאב אלמוג (?), אלוף משנה. האם תוכלו לזהות את אלה שלא זיהיתי? התמונה צולמה בערך ב-1980, אשמח גם לתאריך מבוסס יותר. דוד שי - שיחה 13:53, 6 בספטמבר 2013 (IDT)

דוד, שנה טובה. לגבי אנשי חיל הים, אין כמשתמש:קודקוד צהוב להכירם. תוכל לנסות פרטנית אצלו. בברכה Assayas שיחה 22:23, 6 בספטמבר 2013 (IDT)
א. אכן, זאב אלמוג. אפשר להוריד את סימן השאלה. ב. מלבד תאריך, האם תוכל לומר משהו על המעמד בו צולמה התמונה ? בנצי - שיחה 00:37, 7 בספטמבר 2013 (IDT)
לא ידוע לי יותר משנאמר בדף התמונה, שזהו טקס זיכרון. דוד שי - שיחה 10:09, 7 בספטמבר 2013 (IDT)
שנה טובה! הקצין מחיל הים ליד אלמוג הינו אל"מ אברהם אשור מפקד בסיס אשדוד. משער שהארוע הינו טכס הזכרון השנתי לחללי חיל הים שנערך באוקטובר 1981 בגן אלישבע באשדוד. קודקוד צהוב - שיחה 12:32, 8 בספטמבר 2013 (IST)
אל"מ באותה עת. סיים את שירותו בדרגת תא"ל. בנצי - שיחה 16:28, 9 בספטמבר 2013 (IST)
תודה על הזיהוי, הוספתי לדף התמונה. דוד שי - שיחה 22:06, 9 בספטמבר 2013 (IDT)

בין רפול לאזרח זה לא מוסה פלד? שנילי - שיחה 15:58, 12 בספטמבר 2013 (IDT)

מוסה פלד פרש מצה"ל ב-1980 בדרגת אלוף, והקצין המדובר הוא בדרגת סא"ל או אל"מ. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

מושג ספרותי[עריכת קוד מקור]

זכור לי שבעבר קראתי ערך כאן בוויקיפדיה העוסק במושג ספרותי שמציין עצם שמהותו אינה חשובה, אלא קיים רק ככלי להעברת מסר לקורא. למשל, דמות אחת המבקשת מדמות אחרת עיפרון לצורך כתיבת פתק, אך העיקר בסצינה הזו הוא המבטים שיחליפו שתי הדמויות, והעיפרון אינו חשוב כלל וגם לא הפתק (ובאותה המידה הדמות הראשונה הייתה יכול לבקש את הפתק, או בננה או בקבוק). אני זוכר במעומעם שהשם של המושג ניתן ע"י אייזק אסימוב או אולי בעקבות שימוש שעשה בו קורט וונגוט, אך בחיפוש בערכיהם לא מצאתי שום דבר מועיל.

רקוויזיט? Mr.Shoval - שיחה 14:13, 6 בספטמבר 2013 (IDT)
הערך שהפנת אליו עוסק בחפצים בהצגות באופן כללי ולא בחפצים חסרי משמעות מבחינת עלילה. Uziel302 - שיחה 14:30, 6 בספטמבר 2013 (IDT)
זה דומה, אבל לא בדיוק. לנייר שבדוגמה יש משמעות ואם היה מוחלף בחפץ אחר אז המשמעות היית אחרת, ואילו במושג שאני מדבר עליו לחפץ אין משמעות בפני עצמו. אני גם זוכר שהמושג היה מעולם הספרות ולא התיאטרון, אך מעיון בהיסטוריית הערך נראה שהוא תמיד עסק בתיאטרון.
מקגאפין? בלנק - שיחה 15:52, 6 בספטמבר 2013 (IDT)
נראה שכן. תודה!
  1. הפניה שם דף היעד

למה אסור לבשל או לאפות מוצר מזון שמכיל פנילאלנין?[עריכת קוד מקור]

על כל מיני מוצרי מזון כתובה האזהרה הבאה באופן בולט: "מכיל פנילאלנין. לא לבישול ולא לאפייה". גם כשניסיתי לחפש בגוגל מידע על האזהרה הזאת (ולא מצאתי) נתקלתי במוצרים רבים כאלה. מה פשר האזהרה הזאת? 95.35.210.39 14:18, 6 בספטמבר 2013 (IDT)

הממתיק אספרטם, שמכיל את הפנילאלנין, אינו מתאים לאפיה ממושכת משום שהוא עשוי להתפרק בתגובת הידרוליזה ולאבד ממתיקותו (כך כתוב בערך אספרטם). דוד שי - שיחה 14:35, 6 בספטמבר 2013 (IDT)
הסיבה לאיסור כתובה בתוך הערך אספרטם "חומצת האמינו החיונית פנילאלנין באספרטם מהווה סיכון בריאותי לסובלים מהמחלה התורשתית פנילקטונוריה, בה לא נוצר כראוי האנזים הדרוש להמרת פנילאלנין לטירוזין. הסובלים מפנילקטונוריה נדרשים להימנע ממזונות עשירים בפנילאלנין. מסיבה זו היצרנים נדרשים להדפיס אזהרה על גבי אריזות מוצרים המכילים אספרטם."
אלה שתי הערות ללא קשר בינהן. דוד הסביר מדוע אספרטם לא מתאים לבישול. תוצרי הפירוק של אספרטם אינם מסוכנים למאכל אנשים שאינם לוקים בפנילקטונוריה, וממילא אספרטם מתפרק בגוף. האנונימי מעלי הסביר מדוע צריך להזהיר שהמוצר מכיל פנילאלנין. לא משנה לחולי פנילקטונוריה אם יאכלו אספרטם שבושל או לא, שניהם מסוכנים להם.-- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

האם יתושים יכולים להעביר מחלות נגיפיות?[עריכת קוד מקור]

האם יתושים יכולים להעביר מחלות נגיפיות כמו איידס וצהבת C? ני יודע שיתושים יכולים להעביר מחלות חיידקיות כמו מלריה, אבל לגבי וירוסים לא יודע. אם יתושים אכן יכולים להעביר מחלות נגיפיות, אז זה מסוכן לשהות בסביבה של נשאים, כי אולי הייתוש שעקץ אותו יעקוץ גם אדם שהוא לא נשא. הסיכויים גדלים במיוחד באזורי טיולים ונחלים ששם שורצים יתושים, אך גם במרכז תל אביב למשל. האם זה נכון? 95.35.210.39 14:31, 6 בספטמבר 2013 (IDT)

בערך איידס מוסבר שיתוש אינו יכול להעביר את המחלה בין בני אדם. סביר, שההסבר שם תקף גם למרבית סוגי הוירוסים והחיידקים. "מלריה" אינה מחלה חיידקית אלא טפילית. בוויקיפדיה באנגלית יש קטגוריה של מחלות שמועברות על ידי יתושים, נראה שמדובר במעט מחלות יחסית. Category:Insect-borne diseases בברכה, --איש המרק - שיחה 15:05, 6 בספטמבר 2013 (IDT)
כן, למשל קדחת הנילוס המערבי, קדחת דנגי וקדחת צהובה. זה נכון שהסיכויים גדלים באזורים אנדמיים. ישראל אנדמית לקדחת הנילוס המערבי, אך לא לשתי האחרות שציינתי, כמו שאינה אנדמית למלריה. Kulystabשיחהגן עדן, גיהנום, או הובוקן... עד חג המולד • ו' בתשרי ה'תשע"ד • 01:19, 10 בספטמבר 2013 (IDT)
חרקים הם גם וקטור של נגיפים צמחיים. קוריצהלול התרנגולותאהמהמורשת העולמית. פשוט עולמית! 01:40, 10 בספטמבר 2013 (IDT)

כיצד יש לתרגם את שם הערך (musiclal)‏ Cats לעברית?[עריכת קוד מקור]

- הועבר לדף ויקיפדיה:ייעוץ לשוני#כיצד יש לתרגם את שם הערך חתולים (מחזמר)

סיפור הארון[עריכת קוד מקור]

בתחילת הרצועה סיפור הארון מתוך האלבום סיפורי פוגי ישנו זמזום של מנגינה כלשהי. מתוך איזה יצירה לקוחה מנגינה זו? אני זוכר ששמעתי אותה בעבר לא מעט פעמים ברדיו. עמרישיחה 20:33, 6 בספטמבר 2013 (IDT)

זיהיתי אחרי 3 השמעות. חזרתישיחה 21:01, 6 בספטמבר 2013 (IDT)
תודה. אפילו יש ערך :) עמרישיחה 23:02, 6 בספטמבר 2013 (IDT)

האם חנקות גורם שלילי במים מינרלים או לא?[עריכת קוד מקור]

בארכיון הכה את המומחה [[[ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון175#אילו ערכים מינרליים טובים יותר?]]] מישהו שאל על המרכיבים של המים המינרלים, ואחד המגיבים אמר לו שהחנקות זה הפרמטר שמראה על עכירות המים ואף הפנה את השואל לכתבה של ד"ר יורם שורק באתר הידען ששם הוא כותב: "8 חומרים מפורטים באותיות הקטנות: סידן, מגנזיום, דו-פחמות, נתרן, אשלגן, חנקות , גפרות וכלוריד. בנוסף מצויין גם "ערך ההגבה" של המים. באופן מוזר ומטריד רק לפריט מידע אחד – ריכוז החנקות (ניטראטים) יש קשר למה שמעניין את הצרכן: עד כמה המים נקיים.". ואילו בערך חנקות כתוב כך: "לחנקות יש חשיבות בתהליכים ביוכימיים שונים המתרחשים בגוף, אך במקרים מסוימים הם עשויים להגיב וליצור חומרים קרצינוגניים. אחד השימושים של חנקה הוא בתור חומר חיטוי בשירותים כימיים.". השאלה שלי היא האם חנקות הוא חומר מכעיר שקיומו במים אמור להוריד את איכות המים או שהוא גורם משבח או נייטרלי שלא משפיע על איכות המים. 95.35.210.39 20:35, 6 בספטמבר 2013 (IDT)

כמו הרבה דברים בטבע השאלה היא הכמות. אין סתירה בין חיוניותו של חומר לתהליכים מסוימים ובין היותו חומר מזיק ואף מסוכן בכמויות גדולות. כמות גדולה של חנקות נחשבת מזיקה. מאמר מפורט בנושא איכות מים המסביר גם לגבי חנקות כאן. Uziel302 - שיחה 07:43, 7 בספטמבר 2013 (IDT)

אירופה[עריכת קוד מקור]

עד ללפני כמה מאות שנים (פרק זמן קצר ביחס להיסטוריה האנושית), באירופה שלטה תרבות אלימה ואכזרית, ששעבדה אנשים (ובמיוחד נשים), עודדה מעשי אונס, עינויים, השפלות, דיכוי נשים, סחר עבדים, הוצאות להורג של חפים מפשע בדרכים מפלצתיות- ובקיצור, רמיסה גסה של זכויות אדם על ימין ועל שמאל. והנה היום, אירופה היא מופת של שוויון, זכויות אדם וכבוד לכל אדם באשר הוא. איך ומתי התרבות האירופית עברה מהפך קיצוני כזה מקצה לקצה?--217.132.225.230 22:24, 6 בספטמבר 2013 (IDT)

שנה טובה. לפחות עבורי מדובר בחידוש שאירופה היא מופת של שוויון וזכויות אדם, בוודאי לא בהכללה בה נכתבו הדברים. תוכל לעיין בערך זכויות האדם בכדי ללמוד על התפתחות המושג. מדובר בסוגייה רחבה שקשורה גם להתפתחות מדינת הלאום המודרנית, יחס למיעוטים ועוד. בברכה Assayas שיחה 22:21, 6 בספטמבר 2013 (IDT)
יש לציין את הרנסנס והמהפכה המדעית, שעברו על אירופה לפני כמה מאות שנים. שתי מהפכות אלו סימנו התנערות מהממסד הדתי, וקידוש של הרציונליזם. בשלב מאוחר יותר החלו להתפתח תורות ליברליות-הומניסטיות, והחל ו שינויי משטר וכו'. ראהגם עידן הנאורות. יש לציין שכל התהליך היה איטי מאוד, קרה במדינות שונות ובקצב שונה. לציין שלפני מאה שנה עדיין ברבות ממדינות אירופה השלטון היה מלוכני או דיקטטורי, לזכור שרק לפני 70 שנה הייתה מלחמת העולם השנייה, לזכור שרק לפני שלושים שנה נפל הגוש הסובייטי, על כל הםרות זכויות האדם שכרוכות בכך, ולזכור שרק לפני 40 שנה הנשים בשוויץ קיבלו זכות הצבעה. בלנק - שיחה 02:03, 7 בספטמבר 2013 (IDT)
שלום רב. לנושא הזה מוקדש רובו של הספר The Better Angels of Our Nature מאת סטיבן פינקר. הגיע הזמן לכתוב עליו ערך. המ. הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 19:53, 7 בספטמבר 2013 (IDT)
הפגיעה הקשה ביותר בזכויות האדם בהיסטוריה של אירופה (והעולם בכלל) בוצעה ע"י גרמניה הנאצית ועוזריה במלחמת העולם השנייה. תוצאות המלחמה הובילו לרגישות אירופית מוגברת לזכויות האדם ולרדיפת השלום. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
לא מדוייק. פעילות הספרדים בדרום אמריקה לפני כ-500 שנה, ממש בתקופת האינקוויזיציה וגירוש ספרד ויחסם כלפי תושבי היבשת היה נורא ומחריד, הן בהיקפו והן בגילויו, וכנראה שאינם נופלים ממה שאירע במחצית המאה הקודמת. יתרה מזאת, הכנסיה אז הוציאה פסק הלכה לפיו אינדיאנים אינם נחשבים בני אדם, כך שלמעשה אין שום בעיה אתית לעשות להם כל דבר. מזכיר משהו ? בנצי - שיחה 23:40, 7 בספטמבר 2013 (IDT)

על חלבונים ותא חי[עריכת קוד מקור]

האם כל תא חי בהכרח מורכב מחלבון, כלומר האם זה אחד מהסימנים ההכרחיים של תאי חי? כי אם כן, כל פרי שאנחנו אוכלים (למשל אפרסק) מכיל חלבון ולמעשה אפשר לחיות רק מפירות ומים. האומנם? אגב, האם חייבים לצרוך חלבונים בשביל להתקיים או שאפשר להסתפק בפחמימות בלבד? 95.35.210.39 23:30, 6 בספטמבר 2013 (IDT)

א. כן, וממגוון גדול עד מאוד של חלבונים, בהם חלבוני מבנה, חלבונים תפקודיים וחלבוני תקשורת. בלעדיהם לא תתכן בנייתו של תא עפ"י הצופן הגנטי, ולא יתכן תפקודו. מכאן אתה למד שחלבונים אינם עוד תוצרים ביולוגיים אופציונליים, אלא מהותיים לחלוטין.
ב. מרבית התאים מתחדשים כל הזמן (התבונן בגופך היטב במראת המקלחת - מה שאתה רואה אינו מה שראית לפני 7 שנים), ומכאן שהם זקוקים לחומרי גלם - חומצות אמינו הדרושות לבניית החלבונים והתאים המתחדשים ולתחזוקתם. בנצי - שיחה 00:29, 7 בספטמבר 2013 (IDT)
לגבי הסתפקות בפירות להשגת חלבון, כמות החלבונים ברוב הפירות והירקות מועטה וקשה להגיע עם פירות כמו אפרסק לצריכת הכמות המומלצת על ידי ארגוני הבריאות. בקטניות ובאגוזים יש כמות גבוהה של חלבונים ואפשר בהחלט להגיע לכמות החלבונים המומלצת על ידי אכילת סויה ומוצריה, שעועית וכדומה. אפשר עקרונית להתקיים מצריכת פירות ומים. אפשר גם להתקיים עם מים בלבד למשך תקופה של עשרות ימים. אכילת ירקות מסוימים לא מוסיפה אנרגיה לגוף, או מוסיפה מעט מאוד ולכן אפשר להתקיים עליהם למשך תקופה מוגבלת. ככל שאוכלים בצורה שמותאמת יותר לצרכי הגוף הסיכוי לשרוד לאורך זמן גדל.
לגבי פחמימות, קמח חיטה לדוגמא מכיל אחוז נכבד של חלבונים (נראה לי כעשרה אחוז) כך שרבים מהמזונות הפחמימתיים מכילים כמויות משמעותיות של חלבון. Uziel302 - שיחה 07:28, 7 בספטמבר 2013 (IDT)
התא בנוי מהרבה מאוד דברים, חלבון זה רק אחד מהם. ראה בערך תא. גילגמש שיחה 16:41, 7 בספטמבר 2013 (IDT)
א. כפי שהסברתי לעיל, הוא הרבה יותר מ'אחד מהם'.
ב. בלעדי חלבונים גם האחרים לא היו מגיעים לתא. קולטנים למשל, הם חלבונים. בנצי - שיחה 17:11, 7 בספטמבר 2013 (IDT)
זה לא משנה. התא כולל עוד הרבה מאוד דברים שבלעדיהם הוא לא היה קיים. כך שזה לא יותר מ"אחד מהם". הכל חשוב, גם החלבון חשוב וגם כל היתר. גילגמש שיחה 18:07, 7 בספטמבר 2013 (IDT)
לא מדוייק. חלבונים הם "הקסם הביוכימי", מולקולות שעושות ניסים ביוכימיים. הן מה שמעבר להישג ידינו ביצירת מכונות מולקולריות שתשכפלנה את עצמן. דברים רבים אנו יכולים לחקות במעבדה, אבל חלבונים הם לגמרי מעבר ליכולות הנוכחיות שלנו. הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 19:57, 7 בספטמבר 2013 (IDT)
למען הסר ספק, כשאני מדבר על "נס ביוכימי" אני מתכוון לתהליך מופלא, לא למשהו על-טבעי. הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 19:58, 7 בספטמבר 2013 (IDT)
זה מה שניסיתי לומר קודם, לעיל. ליתר דיוק הקשר המופלא הזה, כפי שאתה אומר, או אף אינהרנטי, בין המידע הגנטי לבין תוצריו, ואי אפשר לא לראות זאת. בנצי - שיחה 23:33, 7 בספטמבר 2013 (IDT)
זה לא משנה. אם לא יהיו שומן, פחממות ושאר המרכיבים החיוניים של התא, לא יהיה על מה לעשות את הנס הביוכימי הזה. גילגמש שיחה 05:16, 8 בספטמבר 2013 (IST)
אתה מתעקש לשמור על תמונת אפוסטריורי מטעה. על ראיה חד-ממדית המשטחת את המשמעויות הפנימיות הגלומות בחוקי היסוד של התפתחות החיים בכלל, ושל קיומם. אם תרצה, הדיון כאן הוא תלוי הקשר, כך שמישור אחד לא אמור לבוא על חשבון רעהו. בנצי - שיחה 09:33, 8 בספטמבר 2013 (IST)
אני לא אמשיך בדיון זה שהתרחק מאוד מהשאלה המקורית. גילגמש שיחה 10:04, 8 בספטמבר 2013 (IST)
לא מסכים איתך, ולא רק אני, אבל ניחא. אם כבר 'סטיה' מהשאלה המקורי - היא מתחילה בהערה הראשונה שלך, אשר חייבה התייחסות מתבקשת. לפחות לדעתי. לפחות לדעת שני אנשים כאן. בנצי - שיחה 22:54, 8 בספטמבר 2013 (IST)
חייבים לצרוך במזון חומצות אמינו חיוניות. לא חייבים חומצות אמינו שאינן חיוניות. על ההבדל בין חיוניות ללא חיוניות ע"ע חומצת אמינו שכבר קישרו אליו כאן, בפרק "חשיבות תזונתית". יוסי מחשבון אחר - שיחה 16:40, 8 בספטמבר 2013 (IST)

הפיוט יעלה יעלה[עריכת קוד מקור]

אני מניח שרבים מכירים את הפיוט הזה שחיבר ישראל נג'ארה, וביחוד את ביצועם המצויין והמרגש של ברי סחרוף ואחרים. האם מישהו יודע מהם הכלים בהם השתמשו בהקלטת השיר, ומי המנגנים בהם ? שאלתי מתייחסת בפרט לכלי המוביל - כנראה חצוצרה. תודה ושנה טובה, בנצי - שיחה 00:29, 7 בספטמבר 2013 (IDT)

היי בנצי, רשימת המשתתפים הראשיים בו כדלהלן: ברי סחרוף - שירה וגיטרה חשמלית עם נפח (נראה כמו חצי נפח). מתיסיהו - תופים קוליים - פומיים (Vocal drums- שומעים שזה נעשה על ידי פה. ראה ויקיפדיה אנגלית: Vocal percussion), דניאל זמיר כלי נשיפה. כלי הנשיפה המוביל הוא סקסופון סופרנו ישר (Saxophone soprano), מזכיר בצורה את הקלרינט, פחות בצליל. אני ממליץ לך להתרשם מהופעה חיה של שניים מהיוצרים הנ"ל ומאופן הנגינה והכלים המשתתפים בהם, כתוב ביו טיוב: "יעלה יעלה - ברי סחרוף עם דניאל זמיר". (עזרת לי כל כך הרבה פעמים בסבלנות עם תשובות בענייני מדע- הצד שאני חלש בו. אז אני שמח שהתאפשר לי לענות על שאלה שלך בתחום שאני מבין בו). אנונימי שמרבה לשאול שאלות במדעים. 46.210.203.65 14:42, 7 בספטמבר 2013 (IDT)
א. איזה כיף. נפלא. אני בטוח שעזרא אהרון היה שמח מאוד לשמוע את הביצוע המצויין הזה. שמחתי להיווכח שברי סחרוף איננו רק רוקיסט - הוא ידע להתאים את עצמו בצורה מקצועית מאוד שם, ונגינתו של זמיר וירטואוזית.
ב. הישבתי לשאלתך הבאה בעניין גל. אתה מוזמן להיות יותר ספציפי שם, אם תמצא לנכון. אחזור אליך בעניין גלי קול. שבת שלום, בנצי - שיחה 17:07, 7 בספטמבר 2013 (IDT)

שעון חורף[עריכת קוד מקור]

מתי נכנס השנה שעון חורף (המחשב שלי אומר שהיום בלילה!). איפה ניתן למצוא הודעה רשמית? 79.182.117.136 11:19, 7 בספטמבר 2013 (IDT)

כאן, והכי רשמי – כאן. חזרתישיחה 12:02, 7 בספטמבר 2013 (IDT)

זיהויה של נעימה מעניינת[עריכת קוד מקור]

א. אתמול, בגלי צה"ל, בערך ב-16:00, שודרה התוכנית "הביאו לי את יהודי אתיופיה", עם גדי סוקניק. התוכנית הסתיימה כשברקע מושמעת נעימה מאוד מעניינת ממקור לא ידוע. אולי ממקור אפריקני כלשהו, אולי אתיופי. אשמח לדעת. ב. האם יש קשר משפחתי בין גדי סוקניק לבין משפ' יגאל ידין (סוקניק מצד אביו) ? תודה, שבת שלום, בנצי - שיחה 11:24, 7 בספטמבר 2013 (IDT)

חתונה לפי הכלה[עריכת קוד מקור]

אם יהודי אומר "את מקודשת לי" לאישה שאינה יהודיה ונותן לה טבעת בנוכחות יהודים, האם יש לכך תוקף הלכתי? איפה כתוב שהאישה המקודשת צריכה להיות יהודיה? 79.182.117.136 11:34, 7 בספטמבר 2013 (IDT)

א. בתור התחלה, עיין בנישואים בין-דתיים. אין שם תשובה חד-משמעית לשאלתך, אבל אפשר להבין את התמורות ההיסטוריות שחלו בעניין זה. כמו שאני מבין, אין יסוד הלכתי שמקורו מקראי לנישואים בין-דתיים, אבל ישנה התנגדות עזה ביותר לכך בתקופות מסוימות, יותר מאשר אחרות, ביחוד בשל החשש לכך שהחתן העברי או הישראלי (עדיין לא היו 'יהודים' אז) ינהה אחרי עבודת אלילים. ההתנגדות הבולטת ביותר היא זו של עזרא, המלמדת על מגמות סותרות בתוך החברה העברית, אבל גם על העדר יסוד קדום מוצק לנוהג האוסר זאת. ראה גם סיפור נשותיו של שלמה, לפי המקרא, כדוגמא נוספת - סיפור המלמד על כך שהיו תקופות בהן קשרי נישואים בין-דתיים רווחו מאוד. כבר שנים ארוכות שהחשש מפני עבודת אלילים לא קיים. אבל התקופה המודרנית מאופיינת בהתפתחות של התנגדות רבנית למעשה כזה, הן בקהילות היהודיות ברחבי תפוצתן, והן בממסד הרבני במדינת ישראל, על בסיס 'רוח הדברים' כפי שהרבנות האורתודוקסית מבינה אותה, לאורך הדורות בהן התגבשה רבנות זו. להתגבשות זו יש מעמד הלכתי, אם כי חדשני, לפחות מנקודת מבט אורתודוקסית, אבל, במדינת ישראל, בשל המצב החוקי, מעמד הלכתי זה חל על כל המבקש לשאת מי שלא התגיירה.
ב. שאלה מעניינת לא פחות היא השאלה ההפוכה, עליה לא שאלת. ולא, שתי השאלות אינן סימטריות זו לזו. בנצי - שיחה 12:44, 7 בספטמבר 2013 (IDT)
השואל שאל לגבי תוקפו של תהליך הקידושין, ולא על איסורי ביאה. המקור המקראי לסוגיית הקידושין הוא בדברים כד א-ד: ״ א כי יקח איש אשה ובעלה והיה אם לא תמצא חן בעיניו כי מצא בה ערות דבר וכתב לה ספר כריתת ונתן בידה ושלחה מביתו ב ויצאה מביתו והלכה והיתה לאיש אחר ג ושנאה האיש האחרון וכתב לה ספר כריתת ונתן בידה ושלחה מביתו או כי ימות האיש האחרון אשר לקחה לו לאשה ד לא יוכל בעלה הראשון אשר שלחה לשוב לקחתה להיות לו לאשה אחרי אשר הטמאה כי תועבה הוא לפני יהוה ולא תחטיא את הארץ אשר יהוה אלהיך נתן לך נחלה״.
אמנם לא מוזכר במפורש שהנושא הוא אישה יהודיה אבל גם לא מוזכר שהאיש יהודי. פשט הפסוקים עוסק בקהל היעד של הציווי המקראי, בני ישראל. כמו כן האישה מוזכרת בקטע כדמות אקטיבית ״ויצאה והייתה לאיש אחר״ ומתאר יחס אל האישה במצב מסוים ״אחרי אשר הטמאה כי תועבה הוא לפני יהוה ולא תחטיא את הארץ״- מזכיר מושגים הקשורים בעם ישראל במקרא, החטאת הארץ, טומאה.
בכל המקורות שאני מכיר מוסכם כברור מאליו שטקס הקידושין לא חל בקידושי אישה שאינה יהודיה. מעבר לכך, המשנה דנה שמקרים של קידושי יהודיה שאינם חלים בגלל איסורי ביאה.
הטיעונים של בנצי עוסקים באיסור לקיים מערכת יחסים זוגית כלשהי עם גויה. גם בנושא זה יש מקום להזכיר את האיסור המקראי על קשרי חיתון עם עמי הארץ המוזכר בדברים פרק ז:
״שבעה גוים, רבים ועצומים ממך. ב ונתנם יהוה אלהיך, לפניך--והכיתם: החרם תחרים אתם, לא-תכרת להם ברית ולא תחנם. ג ולא תתחתן, בם: בתך לא-תתן לבנו, ובתו לא-תקח לבנך. ד כי-יסיר את-בנך מאחרי, ועבדו אלהים אחרים״.
אולי האיסור להיות במערכת זוגית עם גויה שאינה מוגדרת כעובדת עבודה זרה לא מוזכר במקרא, אך טקס הקידושין היהודי ודאי לא תקף במקרה זה. Uziel302 - שיחה 13:57, 7 בספטמבר 2013 (IDT)
א. לא דיברתי על 'איסורי ביאה' דווקא, אלא על תוקפם של הנישואים, כפי שאתה כותב בשורות האחרונות בתגובתך. מפאת קוצר הזמן לא אוכל להתייחס בהרחבה, אבל מהשורה הראשונה בתגובתך ניכר לא היבנת את הדברים שכתבתי, מלבד התייחסותך בשורות האחרונות הנ"ל. אז בקיצור: ההתייחסות ההלכתית, או ליתר דיוק, הנורמטיבית, איננה אחידה לאורך הדורות. ההתייחסות התלמודית על כל רבדיה, שונה לחלוטין מההתייחסות בתקופת המקרא, ויש בה מרכיב משמעותי של פרשנות - תורה שבע"פ - ניצניה של היהדות הרבנית.
ב. הדברים כלל אינם פשוטים, דווקא על רקע הפסוק שאתה מצטט בדבר "שבעה גויים וכו'". היסטורית, מערכות היחסים עם השכנים היו שונות לגמרי ממה שמשתקף מפסוק זה ומדומיו. בל נשכח שפסוקים אלה נכתבו מתישהו, ע"י מישהו, עם סדר-יום מאוד ברור מבחינה חברתית, דתית, אמונית וכו'. גם תושבי ירושלים בתקופה הפרסית ידעו על הפסוקים הללו, לפחות החכמים שבהם, ואעפי"כ שלטו כאן נורמות אחרות, עם תנודות לכאן ולכאן. בנצי - שיחה 16:49, 7 בספטמבר 2013 (IDT)
השאלה המקורית הייתה לגבי תוקף הלכתי של פעולה שהוגדרה על ידי נורמות ורבנים בדורות שונים. הדיון ההיסטורי לא ממש רלוונטי לשאלה המקורית. יסוד מקראי יש פה יותר מבהרבה הלכות אחרות. Uziel302 - שיחה 10:32, 8 בספטמבר 2013 (IST)
התשובה לשאלה שלך במילה אחת: לא. ראה ציטוט מתוך הערך בג"ץ הנריט אנה קטרינה פונק שלזינגר נגד שר הפנים:

בית המשפט קבע כי לפי חוקי המדינה (בהם חל הדין העברי) אין שמץ של ספק בדבר, כי לנישואין הללו אין כל תוקף חוקי. בית המשפט מסתמך על מסכת קידושין: וכל שאין לה, לא עליו ולא על אחרים, קידושין-הולד כמותה, ואיזה זה, זה ולד שפחה ונכרית – קידושין, דף ס"ו, ע"ב. נכרית מנלן? אמר קרא: 'לא תתחתן בם'. אשכחך דלא תפסי בה קידושי, ולדה כמותה מנלן? אמר ר' יוחנן משום ר' שמעון בן יוחי: דאמר קרא וכו'.– (קידושין, דף ס"ח, ע"ב). לא תתחתן בם: לא תהא לך בם תורת חיתון– (רש"י, קידושין שם, ד"ה לא.) היינו - "לא תהא לך בם תורת חיתון" - לא יוכלו להתקיים כל קשרי נישואין בין יהודי ונכרית.

46.210.203.65 15:00, 7 בספטמבר 2013 (IDT)

מה זה גל אור?[עריכת קוד מקור]

- הועבר לדף ויקיפדיה:הכה את המומחה/שאלות במדעים מדויקים

אמא של ברק אובמה[עריכת קוד מקור]

אמת או שקר: אימו של ברק אובמה הצטלמה בצעירותה לפורנוגרפיה? 79.182.117.136 16:50, 7 בספטמבר 2013 (IDT)

יחד עם האמא הערביה של פרס. שנילי - שיחה 18:00, 7 בספטמבר 2013 (IDT)

רעיונות לסמלים כימיים[עריכת קוד מקור]

הרביתי לערוך לאחרונה בדפי הטבלה המחזורית, ומתוך מספור סמליה הכימיים אבחנתי כי רק 14 מתוך 26 אותיות האלפבית הלטיני מופיעות ביחידות. הייתי מציע למדע כמה תיקונים אפשריים:

יסוד סמל כימי הצעה
ליתיום Li L
מגנזיום Mg M
אלומיניום Al A
טיטניום Ti T
אבץ Zn Z
גאליום Ga G
רובידיום Rb R
קסנון Xe X
אירופיום Eu E
דיספרוסיום Dy D

ל-J ו-Q אין לי רעיונות. אני פשוט לא מבין למה הסכימו כמקובל מההתחלה... היה אפשר לצמצם כהוגן... (יהודה שמחה ולדמןשיחה • ד' בתשרי ה'תשע"ד • 22:55, 7 בספטמבר 2013 (IDT))

היי יהודה. מי זה 'המדע' שאליו הפנית את ההצעה, האם הוא גוף מוכר, אוניברסיטה מסויימת, ועדה מיוחדת, או שפנית לעולם עצום של מדענים שאין בו לא ראש ולא זנב- אלא נוהג לפי נוהג מקובל?! הרי ברור לך שגם אם ההצעה יפה הדברים כבר השתרשו עמוק עמוק ולשנות את זה זה אפשרי כמעט כמו חלום באספמיא. ברצינות. דבר שני, לדעתי יש יתרון ותועלת דוקא בצורה העכשווית. אם תשים לב רשומה האות השניה שמזכירה עוד יותר את השם של היסוד הכימי. יתירה מכך, כשכתובות שתי אותיות החשש קטן יותר שלא יבינו שמדובר ביסוד כימי,אלא בסתם אות גדולה לא ברורה שנתקעה או שלא ישימו לב אליה. 176.13.20.193 17:30, 8 בספטמבר 2013 (IST)
דברים כאלה נקבעים על ידי ועדה מסודרת. גילגמש שיחה 17:35, 8 בספטמבר 2013 (IST)
אם כן, מה עם היסוד יוד שסמלו הכימי I, ואם תכתוב אותו ליד אלומיניום או כלור הוא יצא AlI או ClI? לצערי גופן ה-i הגדול אינו שונה מ-L קטנה. לגבי ההשתרשות והועדה המסודרת אין חולק, אך הבלבול? מי בדיוק יתבלבל אם האות D תייצג את דיספרוסיום במקום Dy? הרי זהו היסוד הראשון ברשימה עם D. ומה עם קסנון? הרי זהו היסוד היחיד בטבלה הנכתב עם X ראשית... מה תאמר על כך? (יהודה שמחה ולדמןשיחה • ה' בתשרי ה'תשע"ד • 18:13, 8 בספטמבר 2013 (IST))
זה לא דף דיון, אלא מקום לשאלת שאלות. אם יש לך בעיה עם הסמלים הנוכחיים, מצא את שם הוועדה ותגיש לה את הצעותיך. אולי הן יתקבלו. גילגמש שיחה 18:15, 8 בספטמבר 2013 (IST)
מקום לשאלת שאלות... רטוריות?! אני פורש. (יהודה שמחה ולדמןשיחה • ה' בתשרי ה'תשע"ד • 18:19, 8 בספטמבר 2013 (IST))
אל תמהר להיעלב, ולא כל הערה משקפת את הדעה הרווחת בקהילה. לדעה ולמחשבה שלך יש מקום כמו לכל אחר. בנצי - שיחה 22:57, 8 בספטמבר 2013 (IST)
D מסמל דאוטריום. R מסמם שייר. X עשוי לסמן "נעלם" כימי כלשהו. ייתכן ששאר הסימנים כבר תפוסים למטרות אחרות.-- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

עירנות יתר והמערכת הסימפטטית[עריכת קוד מקור]

האם המערכת הסימפטטית עובדת כשערים יותר מדאי? 176.13.20.193 20:57, 8 בספטמבר 2013 (IST)

לא בהכרח. אתה יכול לגרום לעירנות יתר גם ממניפולציות על המערכת הפרא-סימפתטית, קפאין למשל חוסם קולטנים לאדנוזין שהוא מטבוליט בנוירונים שהצטברותו נקשרה בעייפות. האם על ידי כך גרמת לשינוי ישיר כל שהוא במערכת הסימפתטית? לא. מה שכן ייתכן זה שינוי עקיף למערכת הסימפטית - היות והאדם מעורר יותר, יגדל הסיכוי לתקלים בין אישיים \ וכו', דברים שהסבירות להם נמוכה יותר כשהוא עייף. דוגמה נוספת למדוע אין זה בהכרח קשור היא יותר תאורטית: שחרור המלטונין הוא, לפחות על פי הידוע לי, פרא-סימפתטי לחלוטין, ואם נתת אנטגוניסט לחומר זה, הרי שגרמת לאדם להיות ער מעט יותר - מה שמכמובן יכול לעשות נזק, שכן ראוי לו לאדם שלא לחרוג מדפוס שינה נורמלי. ‏Ben-Natan‏ • שיחה 01:08, 9 בספטמבר 2013 (IST)
לדעתי לא רק "לא בהכרח" אלא "לא". המערכת הסימפטטית עובדת במצבי לחץ, בזמן פעילות גופנית, וכד' אין קשר לכך שאתה "ער יותר מדי", דווקא נראה לי שכשאתה ער יותר מדי אז המערכת הפאראסימפטטית תהיה זו שתפעל, כדי לעודד אותך ללכת לישון. בלנק - שיחה 15:46, 9 בספטמבר 2013 (IST)

פענוח שיר[עריכת קוד מקור]

שלום! הגעתי אל הסרטון הזה מהערך memory. ניסתי למצוא את המלל של התרגום העברי, אך לא הצלחתי למצוא של התרגום אותו שרה שלומית אהרון. בכל מקרה,ממה שאני הצלחתי להבין, לא מדובר בשיר שבוצע במחזמר המקורי באנגלית, אלא בתרגום לשירה של ברברה סטרייסנד. ניסיתי לתמלל את השיר בעצמי, אבל יש משפט אחד שלא הצלחתי להבין. מדובר במשפט שנפתח ב3:44 דקות. המשפט הבא הינו- וקצותיו עשן של בוקר פנס יודע כשאורו גווע ויום חדש מופיע. המשפט שחסר, נגמר במילה אופק. אשמח אם מישהו יוכל לעזור לי... תודה רבה! 95.86.126.198 (שיחה | תרומות | מונה) שכח/ה לחתום

ניסיתי להבין מה היא שרה שם ולא הצלחתי. אני מציע שתפני ליובל דור שכתב את המלים לגרסה זו, דרך האתר שלו, ותשאלי אותו ישירות. ‏Virant‏ (שיחה) 13:27, 9 בספטמבר 2013 (IST)
אני שומע "סב לאופק". Kulystabשיחהגן עדן, גיהנום, או הובוקן... עד חג המולד • ו' בתשרי ה'תשע"ד • 01:07, 10 בספטמבר 2013 (IDT)

שאלה על תקנות רבן יוחנן בן זכאי[עריכת קוד מקור]

רבן יוחנן בן זכאי שימש כנשיא בית הדין הגדול של יבנה בשני העשורים שלאחר החורבן. עיקר זמנו הוקדש לקביעת מועדות וראשי חודשים. מה זה אומר? למה הוא היה צריך לקבוע כל פעם מחדש את המועדות ואת ראשי החודשים? ועל בסיס מה החליט על קביעתם? Anonymous - שיחה 14:12, 9 בספטמבר 2013 (IST)

עיין בקידוש החודש. הקביעה היא על פי המולד של הירח. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

טרור[עריכת קוד מקור]

מאיפה לארגוני טרור יש נשק? יש ארגונים שנתמכים ע"י מדינות- למשל, הארגונים השיעיים מקבלים נשק מאיראן. אבל למשל לאל קעידה אין מדינת אם. מאיפה יש להם כ"כ הרבה נשק? מאפגניסטן? -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

הברחות נשק ורכישת נשק בשוק השחור למשל. בברכה, MathKnight (שיחה) 17:25, 9 בספטמבר 2013 (IST)
כתבתי לפני התנגשות עריכה: השאלה רחבה מאוד ומורכבת מאוד. בתור התחלה, פשע מאורגן משחק תפקיד חשוב בסיפור הזה. הערך של נשקים בשוק השחור מאוד גבוהים, ויש שם אנשים שיהיו מוכנים למכור נשק לכל אחד. זכור לי שראיתי פעם ראיון עם חבר בארגון טרור קטן שטען שאם היה לארגונו מספיק כסף, הם היו יכולים לקנות טנק של צה"ל. מעבר לזה, יש את עניין הפשיטה על בסיסים צבאיים וכד' (מקובל במיוחד בארצות שהן כמעט אנארכיה כמו עיראק או לוב, את הרכישה במדינות שהפיקוח על נשק בהן נמוך (ארצות הברית, למשל), ואת הייצור העצמי (חמאס וחיזבאלה מייצרים חלק ניכר מהטילים שלהם, למשל), ורכישה מארגונים "חצי לגיטימיים" שמזדהים עם המטרות. לגבי האחרון ראה כאן, למשל. בלנק - שיחה 17:36, 9 בספטמבר 2013 (IST)
ברשת TOR מציעים סוחרי נשק רבים את מרכולתם. ככל הנראה אתה יכול לצייד שם מיליציה קטנה, כולל מרגמות 120 מ"מ. המחירים גבוהים מאד - הרבה יותר מאשר "מחירי השטח" לפי העתונות (קלצ'ניקוב ב 1450$, למשל). Zarnivop - שיחה 23:09, 9 בספטמבר 2013 (IDT)

פסטור[עריכת קוד מקור]

שלום רב,

בערך "פסטור" מדובר בתהליך מסוים ומה שעניין אותי זה שערך תזונתי יורד עם תהליך הפסטור. בדקתי את הערכים בחלב של תנובה: שקית-קרטון-חלב עמיד, ומסתבר כי הערכים התזונתיים בשקית ובקרטון זהים לחלוטין (מצוין על אריזה) ויש שוני קטן בין חלב עמיד. האם זה נכון? איפה האמת או שמא הערך לא מלא?

תודה, אלי

השקית והקרטון זה אכן בדיוק אותו דבר- פשוט בשקית ובקרטון. מפתיע אותי שיש שוני לגבי חלב עמיד- אני מניח שהחומרים המשמרים עושים את ההבדל. כל שלושת הסוגים עוברים פיסטור, כך שזה לא כלכך משנה. חלב שיוצא מהפרה עובר כל מיני תהליכים, לא רק פיסטור, ולכן הערך התזונתי שלו משתנה. ככה או ככה, אין לזה קשר לסוג האריזה או לחלב עמיד ולא עמיד. בלנק - שיחה 21:59, 9 בספטמבר 2013 (IDT)
חלב תנובה 3%:
  • בשקית: מפוסטר [1]
  • בקרטון: מפוסטר על [2]
‏[kotz]‏ [שיחה] 10:07, 10 בספטמבר 2013 (IDT)
לא. חלב עמיד לא עובר פסטור והוא אינו חלב מפוסטר. הוא חלב שעבר תהליך עיקור, תהליך המשמיד 99.9% מהחיידקים ומהנבגים בחלב, אך עלול לפגום בערכים התזונתיים שלו, בניגוד לתהליך הפיסטור - שבו הנבגים לא נפגעים. ראה בערך חלב עמיד, וגם עיקור (מיקרוביולוגיה). עוד הסבר כאן חזרתישיחה 23:30, 9 בספטמבר 2013 (IDT)

כפי שצוין מעלה הפיסטור המקובל לחלב בקרטונים הוא "פיסטור-על" תהליך יעיל יותר בהרג החיידקים אלא שהוא חסר משמעות עם החלב יוכנס למיכל שאינו מעוקר, קרי - שקית הפלסטיק, הקרטונית מעוקרת. התהליך אינו אמור לשנות את מרכיבי המוצר. שנילי - שיחה 11:13, 10 בספטמבר 2013 (IDT)

פסטור במהותו הוא טיפול בחום. חום יכול לשבור קשרים כימיים וכך יתכן שחלק מהמרכיבים יעברו שינוי (זה לא מסוכן לבריאות רק גורם לכך שהמולקולה מאבדת את צורתה המקורית). משתדלים ששבירת הקשרים תיהיה במינון הנמוך ביותר האפשרי. לכן, לא אמורה להיות השפעה של ממש על הרכב החלב המפוסטר. ההבדל העיקרי בין חלב מפוסטר שנמכר בסופר לחלב ניגר שמגיע למחלבה הוא הטיפול שעושים לחלב במחלבה עצמה. באופן עקרוני, מרוקנים את החלב מכל השומן ומעבירים לתהליכים שונים כדי ליצור מוצרי חלב שונים, בכלל זה גם חלב מפוסטר. בהמשך, מוסיפים שומן שהוציאו לפני כן כדי להשלים את אחוזי השומן הרצויים. כך למשל אפשר למצוא בסופר חלב מפוסטר עם אחוז שומן אחד, 2, 3 ו5. גילגמש שיחה 11:57, 10 בספטמבר 2013 (IDT)
ונוסיף לטובת אלה שלא מאמינים במערכות השונות המטפלות בחלב בארץ: ספירות החיידקים המבוצעות במעבדה המרכזית לחלב, על כל משלוח חלב למחלבות, מגלות רמה נמוכה כזו שיש מדינות (לדוגמא ארה"ב) שהתקינה והחוקים בהן אינן דורשות פיסטור כלל. בישראל, התקנות מחמירות וכל החלב נדרש לעבור פיסטור, כנראה זכר לתקופה בה רמת הקירור בארץ הייתה נמוכה. כיום החלב נשמר בקירור מפוקח בכל שרשרת ההובלה מרגע החליבה ועד הגיעו למחלבה שנילי - שיחה 12:06, 10 בספטמבר 2013 (IDT)

עבקנה[עריכת קוד מקור]

באילו נחלים או מעיינות באזור ירושלים ומדבר יהודה אני אוכל למצוא עבקנה? תודה. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

עין גדי (שמורה). -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
האם עיינת בערך עצמו ? בנצי - שיחה 23:15, 10 בספטמבר 2013 (IDT)

בוודאי שעיינתי, אני פשוט מחפש קנה ספציפי ולכן הייתי שמח לדעת על מקום יותר ספציפי עם ריכוזים יותר גבוהים של עבקנה, (לא של קנה מצוי) כדי למעט בשיטוטים...

נסה לשאול כאן [3] אוריה אורן - שיחה 02:46, 15 בספטמבר 2013 (IDT)

סטטיסטיקת צפייה[עריכת קוד מקור]

בתאריך 14/6/2013, מה גרם ל-35136077 אנשים לצפות בדף הראשי של ויקיפדיה האנגלית? 80.230.25.232 15:23, 10 בספטמבר 2013 (IDT)

אין לי תשובה,אבל אם זה נכון זה עוצמתי --Maccabi34 - שיחה 14:14, 12 בספטמבר 2013 (IDT)
לא נראה לי שזה נכון. שאלתי רק כדי שמישהו יסביר, איך פועל ה"גרוק", ולמה ההבדלים בין שיעורי הצפייה בערכי ויקיפדיה בתאריכים שונים נעשו קטנים בזמן האחרון. 80.230.88.57 09:29, 15 בספטמבר 2013 (IDT)

3

Webmaster tools[עריכת קוד מקור]

קרה למומחה שה- Sitemap manager שבכלי הגוגלאי טען בתוקף שישנו URL החסום בקובץ ה Robotos.txt למרות שבוודאות אין חסימה כזאת בקובץ ה Robots? תודה. ‏Ben-Natan‏ • שיחה 16:25, 10 בספטמבר 2013 (IDT)

מספר שאלות לגבי מסלולי בגרות[עריכת קוד מקור]

יש לי שאלה: מדוע במסלולי הבגרויות המיוחדים המסלול היחיד המוזכר בערך תעודת בגרות הוא רק מב"ר ואין התייחסות למסגרות אחרות כמו: כיתות ל"ב טכנולוגי וכן כיתות נוספות של מסלולי בגרויות? --Normaluser941 01:33, 11 בספטמבר 2013 (IDT)

להגשמת הרעיון, נבנתה באגף שח"ר תוכנית ייחודית ---לתלמידים תת-משיגים---, המושתתת על לימודים עיוניים במסלול בגרות רגיל.
בשאלות מהסוג למה לא מופיע משהו בערך כלשהו-התשובה עפ רוב שאם זה רלוונטי לערך אתה מוזמן להוסיף. Uziel302 - שיחה 15:58, 11 בספטמבר 2013 (IDT)

גזענות במדינות המפותחות[עריכת קוד מקור]

אילו מדינות בחצי השני של המאה ה20 החזיקו בחוקים גזעניים? אני יודע רק על ארצות הברית עם חוקי ג'ים קרואו. אילו עוד מדינות היו גזעניות באופן רשמי? 79.180.137.103 11:27, 11 בספטמבר 2013 (IDT)

https://www.newworldencyclopedia.org/entry/Racial_segregation Nachum - שיחה 11:41, 11 בספטמבר 2013 (IDT)

הגרעין האיראני[עריכת קוד מקור]

ישראל הפציצה את הכורים הגרעיניים של עיראק וסוריה. למה אנחנו לא יכולה לעשות אותו דבר באיראן, ובמקום זה מבקשים מהאמריקאים שיצילו אותנו?

על פי הערכת אמ"ן, העיראקים שאפו לייצר נשק גרעיני, והוערך על ידי יובל נאמן כי העיראקים יהיו מסוגלים לייצר כארבע פצצות פלוטוניום מדי שנה‏.

מנגד, ריצ'רד ווילסון, פרופסור לפיזיקה מהרווארד שבחן את הכור ההרוס חלקית בשנת 1982 טען בנאום ב 2003: "כדי לייצר כמות מספיקה של פלוטוניום (לנשק גרעיני) היו נדרשים לאוסיראק עשורים, לא שנים".

כור גרעיני להפקת פלוטוניום שנבנה בסוריה. שני הכורים שהופצצו היו מטרת נקודה. Nachum - שיחה 12:44, 11 בספטמבר 2013 (IDT)
אז עיראק בנתה כור אטומי כדי שב-2057 יוכל הנכד של סדאם לאיים בפצצה. הגיוני. עוזי ו. - שיחה 13:34, 11 בספטמבר 2013 (IDT)
לאיים סדאם עצמו הצליח. Uziel302 - שיחה 16:01, 11 בספטמבר 2013 (IDT)
לעצם השאלה, האופציה של תקיפה צבאית עצמאית קיימת, אך אינה פופולארית במיוחד, כי היא תהיה קשה לביצוע ללא תמיכה של ארצות הברית, וכי לא בטוח שהיא תוכל להזיק באופן משמעותי לאחר מכן, וכי היא כנראה תגרור תגובה צבאית של איראן, ללא תמיכה של ארצות הברית בישראל. בלנק - שיחה 22:17, 11 בספטמבר 2013 (IDT)
תוכנית לנשק גרעיני באיראן נחשבת לאיום בינ"ל ולא רק לאיום על ישראל, כי המשטר שם מאיים גם על ארה"ב ועל מדינות רבות נוספות (כולל ערביות), והוא מקושר לארגוני טרור קיצוניים וחסרי אחריות. לכן יש אינטרס למדינות רבות למנוע את התוכנית, בדיפלומטיה או במבצע צבאי. בינתיים האיומים על המשטר פועלים, והוא מקפיד לא לעבור "קווים אדומים". אם לא תהיה ברירה הוא יותקף, ואין לו אינטרס להזמין מתקפה כזו. כמובן שלא ניתן לצפות בדיוק את העתיד, אלא רק להעריך וכו'. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
הגרעין האיראני לא מאיים בין היתר על מדינות ערב, אלא בעיקר על מדינות ערב. ובטח שלא ארה"ב, שנמצאת מאות אלפי קילומטרים מאיראן. וגם המשטר בסוריה תומך בטרור.--217.132.253.149 19:39, 12 בספטמבר 2013 (IDT)
יש בעיה לתקוף את אירן. ראשית, אירן רחוקה יותר מישראל מאשר עירק וסוריה וטווח הטיסה של מטוסי קרב הוא מוגבל למדי (לישראל אין מפציצים אסטרטגיים וטילים בליסטיים בדרך כלל לא מדויקים עד כדי כך). שנית, אירן הרבה יותר גדולה מסוריה ומעירק. האירנים ניצלו זאת ופיזרו את מתקני הגרעין ברחבי המדינה. שלישית, אירן חזקה פי כמה מעירק ומסוריה. לכן, יש חשש אמיתי לתגובת נגד. קשיים אלה ונוספים מציבים בעיה קשה בפני ישראל שהיא בסך הכל מדינה קטנה עם אמצעים מוגבלים. קיים ספק של ממש שיש ביכולתה של ישראל להשמיד את תכנית הגרעין האירנית. לכן, נדרש כוח גדול בהרבה - כזה שקיים רק בידי האמריקאים כדי להבטיח פגיעה משמעותית בתענית הגרעין האירנית. גילגמש שיחה 06:03, 12 בספטמבר 2013 (IDT)
תודה רבה גילגמש, הבהרת היטב את התמונה:)--217.132.253.149 19:36, 12 בספטמבר 2013 (IDT)

מזגן באייטי[עריכת קוד מקור]

האם זה נכון שצריכת הדלק מושפעת מהשאלה האם המזגן דולק או לא, אך לא מעוצמתו? או בנימה פרקטית יותר- האם זה נכון שאין טעם להפעיל את המזגן על עוצמה נמוכה, כי ממילא צריכת הדלק לא פחותה מאשר במצב שבו המזגן דולק על עוצמה גבוהה? -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

בעיקרון כל צריכת חשמל יכולה להשפיע על צריכת הדלק, ושינוי עוצמת המזגן משנה את צריכת החשמל. על פי חוק שימור אנרגיה יותר עבודה=יותר צריכת אנרגיה. ברכב האנרגיה מגיעה מהדלק. Uziel302 - שיחה 16:06, 11 בספטמבר 2013 (IDT)
יש כזה הסבר, שמרגע שהפעלת את המזגן ברכב, אז המדחס (של המזגן) צורך הרבה אנרגיה קבועה, ואילו המאוורר שקובע את עוצמת הרוח צורך הרבה פחות אנרגיה וההבדל בין צריכתו במהירויות סיבוב שונות זניח יחסית לסך צריכת המזגן. יכול להיות שההסבר הזה אפילו נכון. לדעתי מבחינה פרקטית אין טעם להפעיל מזגן בעוצמה שלא מספיקה לקירור הנוסעים ברכב. ולא משנה מה המחיר פה. או שמפעילים ונהנים או שלא מפעילים וחוסכים, אני מתקשה לזהות מצבי ביניים בעת שימוש במכשיר נוחות כמו מזגן. יוסישיחה 20:25, 11 בספטמבר 2013 (IDT)
ההסבר של יוסי מדוייק. מדחס המזגן הוא צרכן דלק כבד למדי - במכוניות רבות הוא מעלה את צריכת הדלק ב15%, ולפעמים יותר! מדחס המזגן מחובר בד"כ, דרך רצועת האביזרים ומצמד ייעודי, למנוע. נובע מכך שצריכת הדלק שלו אינה ניתנת לשינוי, למעט שאיפה לסיבובי-מנוע ("טורים") נמוכים. בבקרת "עצמת המזגן" מכוונים למעשה את עוצמתו המפוח, שהשפעתו על צריכת הדלק זניחה. Zarnivop - שיחה 23:51, 11 בספטמבר 2013 (IDT)
נציין שאוטו עם חלונות פתוחים, יצרוך יותר דלק מאוטו עם חלונות סגורים, בגלל שהאווירודינמיות נפגעת, עד כדי כך שכבר במהירות בינונית (כ-65 קמ"ש לפי המקור המצורף), אוטו עם חלונות פתוחים יצרוך יותר דלק, מאשר אוטו עם מזגן וחלונות סגורים. האפקט מתגבר ככל שהמהירות עולה. [4] בברכה, --איש המרק - שיחה 13:30, 12 בספטמבר 2013 (IDT)
נשמע לי הזוי. איכשהו, ממה ששמתי לב, בקיץ, ברגע שאני מתחיל להשתמש במזגן, המחט של המד דלק יורדת במהירות הרבה יותר גבוהה מאשר בחורף.--217.132.253.149 22:56, 12 בספטמבר 2013 (IDT)
גם הזוי, וכנראה שגוי. הבדיקה היחידה שראיתי שבוצעה ברצינות הייתה של מכסחי המיתוסים, והתוצאה שלהם הייתה הפוכה- מוטב חלונות פתוחים ללא מזגן. עם זאת, הבדיקה שלהם נעשתה עם מכונית מדגם ספציפי. הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 19:19, 13 בספטמבר 2013 (IDT)

מה דעתכם על אמינות חברת שירביט ביטוחי רכב?[עריכת קוד מקור]

הם רציניים? איך אחוז נתח השוק שלהם??

אני חושב שויקיפדיה אינה מקום להערכת רצינות ואמינות. תוכל לנסות בפורומים מתאימים יותר. אוכל רק להפנות אותך לכתבה בהארץ שסוקרת את החברות השונות. http://www.haaretz.co.il/misc/1.1434306

Uziel302 - שיחה 16:13, 11 בספטמבר 2013 (IDT)

http://www.bituach-rechev.co.il/insurance-companies/shirbit/

האם ליכוד באמת מפלגת ימין?[עריכת קוד מקור]

אני לא מבין גדול בפוליטיקה, אבל מנסה להבין את ההבדל בין ימין ושמאל. הימין מזוהה עם הליברליזם- שוק חופשי, הפחתת מיסוי, הפרטה וחופש מצפון ודת. בישראל כשאומרים ימני מצרפים לכך גם חוסר פשרה עם הטרור, לאומנות וגזענות (במקרה החריג), אי-ויתור על שטחים. איך זה מסתדר עם כך שליכוד מוגדרת כימין? היא עושה פשרות עם טרור (עסקת שליט), מעלה מיסים, יושבת בקואליציה עם מפלגות דתיות (ביחוד ש"ס שמתנגדת לחופש הדת), מוותרת על שטחים (פינוי ימית וגוש קטיף). אז באמת ותמים: למה ליכוד נחשב לימין ולא שמאל? 79.180.137.103 14:57, 11 בספטמבר 2013 (IDT)

הליכוד מייצגת את חזונו של ---זאב ז'בוטינסקי--- ודרכו של מנחם בגין למדינה יהודית, דמוקרטית וליברלית המבוססת על זכותו של עם ישראל על כל ארץ ישראל, ומציגה עצמה כחלופה למפלגת העבודה גם בתפיסתה הכלכלית התומכת בשוק חופשי. מהוויקי. Nachum - שיחה 16:16, 11 בספטמבר 2013 (IDT)
גם אם הליכוד לא לגמרי מממשת הלכה למעשה את עקרונותיה ומצעה זה לא הופך אותה למפלגת שמאל, העולם לא שחור לבן ובמקרה שלנו לא שמאל ימין. החלוקה היא לא חדה כתער ולא כל מפלגה ימנית צריכה תמיד לדבוק בצד הימני של המפה בכל שאלה. Uziel302 - שיחה 16:22, 11 בספטמבר 2013 (IDT)
מעבר לזה- למרות שהיא מעלה מיסים (זה בעיקר כי אין ברירה אחרי שיצרו כזה גירעון) המדיניות הכלכלית של הליכוד אכן ימנית מאוד, זאת בדומה ליש עתיד ולבנט (לא יודע לגבי הבית היהודי בכללותו), ובשונה מהעבודה וממרץ. מבחינת חופש הדת, וגם מבחינת חופש הביטוי, וחופש היצירה, הליכוד הולך ומתרחק ממורשתו הליברלית של ז'בוטינסקי, ויש על כך ביקורת מצד כמה מ"נסיכי ז'בוטינסקי" של הליכוד, כמו בני בגין, ראובן ריבלין ודן מרידור מביעים על כל ביקורת. ראו כאן, כאן, וכאן. לגבי המשא ומתן ושחרור האסירים זו אכן מדיניות לא כל כך ימנית, אבל יש לזכור שזו בעיקר מדיניות של ביבי, שזוכה על כך לביקורת מצד רבים מחברי ממשלתו. בלנק - שיחה 18:20, 11 בספטמבר 2013 (IDT)
למושגים שמאל וימין בפוליטיקה בישראל אין שום משמעות אמיתית. הם שימושיים בשביל לחלק את העולם הפוליטי לשתי קבוצות, אבל לא באמת מעיד משהו על אחת הקבוצות. אם אתה רוצה להבין מה המדיניות של מפלגה מסויימת, כדאי לבדוק מה היא עושה בפועל בעניינים שונים, ולא לנסות להכניס אותה לסד מלאכותי של "שמאל" או "ימין". באותה מידה של אינפורמטיביות אפשר להגיד שהיא מפלגה "סגולה" או "מצו סופרן". איתמר ק. - שיחה 19:25, 11 בספטמבר 2013 (IDT)
בואו נעשה סדר.
דבר ראשון- הגדרות:
בארץ, התיוג של אדם או מפלגה כימין או שמאל מתבססת על דעותיו בשני נושאים בלבד:
1. היחס לשטחים ולהתנחלויות.
2. היחס לטרור.
דבר שני, יש פער גדול מאד בין מה שמעניין את מנהיגי הליכוד לבין מה שמעניין את רוב מצביעי הליכוד.
מה שמעניין את רוב מצביעי הליכוד זה בעיקר הנושא השני- "לזיין את הערבים".
מה שמעניין את מנהיגי הליכוד זה בעיקר הנושא הראשון - הנצחת הכיבוש ובנייה בהתנחלויות - אפילו על חשבון הנושא השני: כמו שראינו, ממשלת ה"ימין" בראשות ביבי-את-בנט שחררה בלי למצמץ יותר מ-100 מחבלים עם דם על הידיים, רק כדי להימנע מהקפאת הבנייה בהתנחלויות. מיותר לציין שזה לא ימנע משונאי הערבים להצביע לליכוד גם בבחירות הבאות...
אבל האמת היא, שאם נסתכל על ההיסטוריה נגלה תופעה מעניינת: שתי הממשלות היחידות שפינו התנחלויות ונסוגו משטחים היו ממשלות ליכוד- בגין פינה את סיני ושרון פינה את רצועת עזה. כך שבפועל, הליכוד פועל בניגוד למצע שלו גם בסעיף הראשון.--217.132.253.149 23:10, 12 בספטמבר 2013 (IDT)

תגובה מצוינת של איתמר. מסכמת היטב את כל הנושא.--217.132.253.149 23:11, 12 בספטמבר 2013 (IDT)

מעבר לשעון חורף בנייד[עריכת קוד מקור]

מדוע הטלפונים הניידים "החכמים" כבר עבור לשעון חורף, בזמן שכל המדינה עדיין לא? 79.180.137.103 17:43, 11 בספטמבר 2013 (IDT)

כי בנויה לתוכם ההוראה לעבור משעון קיץ לשעון חורף כבר בתחילת ספטמבר. מסיבות פוליטיות ואסטרונומיות כאלו ואחרות, נקבע שהשנה השעון יתחלף בסוף החודש. ואף אחד לא עדכן את המכשירים החכמים (שלפעמים מתגלים כחסרי בינה מינימלית ובעלי יכולת הסתגלות לשינויים פחותה מזו של תולעת אדמה). יוסי מחשבון אחר - שיחה 17:59, 11 בספטמבר 2013 (IDT)
ברור שאין להם בינה, אבל יש אדם(אנשים) שקבע עבורם שיש לעבור בתאריך מסויים. אני שואל למה אותו האדם לא היה מעודכן שצריך לעבור לשעון חורף בתאריך אחר? ולמה עד עכשיו הוא לא תיקן את הטעות? מה, בכל המדינה אין אפילו אדם אחד שיש לו גישה לתוכנת עדכון השעון של הטלפונים החכמים? 79.180.137.103 18:06, 11 בספטמבר 2013 (IDT)
אולי לזה שיש גישה לא ממש אכפת. ואולי אין לאף אחד במדינה גישה. Uziel302 - שיחה 01:26, 12 בספטמבר 2013 (IDT)
בעיקרון בנויה לתוך מערכת ההפעלה היכולת להתאים את המחשב לאזורי זמן שונים. חלק מהתוכנה כולל את הנתונים על כל אזורי הזמן, כולל מועד המעבר לשעון קיץ וחזרה. לשנות את הגדרת זמן המעבר פירושו לעדכן את תוכנת מערכת ההפעלה בנתון החדש, ולעדכן את מערכת ההפעלה. בסמארטפונים בד"כ לא מעדכנים את מערכת ההפעלה בתדירות גבוהה, ולכן שהשינוי הזה לא עודכן בהם.יואלפ - שיחה 08:47, 12 בספטמבר 2013 (IDT)
אני לא האמנתי לדיווחים התקשורתיים שנשמעו לי מוזרים בלשון המעטה, כי כבר הרבה שנים, הטלפון שלי מתעדכן לבד (לא על פי תוכנה פנימית, אלא על פי רשת הסלולר) לשעון קיץ\חורף, וכשאני עובר מדינה, הוא מתעדכן אוטומטית לשעה במדינה, וזאת בלי שהפעלתי GPS או אינטרנט, אלא פשוט מהרשת. במדינת ישראל השינוי משעון חורף לקיץ וחלילה הזה אף פעם לא היה ידוע הרבה זמן מראש ולכן לא סביר שהוא יוטמע במערכת ההפעלה. אז לא עשיתי כלום, והפלא ופלא, השעה בטלפון שלי (למען הסר ספק, סמארטפון מהשנה האחרונה) לא התעדכנה. והמשכתי כרגיל ביומי. מישהו יודע איזה טלפונים או יותר סביר רשתות תקשורת, כן הושפעו ואיזה לא? בברכה, --איש המרק - שיחה 09:40, 12 בספטמבר 2013 (IDT)
ההחלפות בין שעון חורף לשעון קיץ היו ידועות מראש - מזה כמה שנים שהתאריכים מוגדרים בחוק. השנה שינו את החוק... יתכן ויש אפשרות לקבוע העדפות לגבי הגדרת השעה בטלפון - האם היא תילקח מהרשת או לפי איזור זמן. יואלפ - שיחה 10:08, 12 בספטמבר 2013 (IDT)
החוק שהיה בתוקף עד ליולי, נכנס לתוקפו בנובמבר 2012, כך שהבעייה אם אכן הייתה כזאת, הייתה צריכה (במרבית הטלפונים) לצוץ ממילא בעקבות השינוי של 2012, והיא לא קשורה לשינוי הנוכחי כפי שנטען. ובכל מקרה, מכיוון שישראל היא לא המדינה היחידה שמשנה תכופות את מועדי שעון הקיץ\חורף שלה (רוסיה למשל ביטלה את שעון הקיץ לפני שנתיים), זה לא כל כך חכם להכניס את מועד השינוי לתוכנה של הטלפון סלולרי במקום לסמוך על החיבור לרשת סלולרית או על החיבור לאינטרנט. בברכה, --איש המרק - שיחה 13:09, 12 בספטמבר 2013 (IDT)
תשובה קצת יותר מקיפה: ישנו קובץ המשותף לרוב הטלפונים (והמחשבים) שנקרא tzdata, דהיינו timezone data. קובץ זה מתוחזק על ידי ה[ https://www.iana.org/time-zones/repository/tz-link.html IANA]. למעשה, זה בסך הכל מסד נתונים של מדינות עם איזורי הזמן שלהן ומועד השינוי שלו. בכל ארץ, ישנו אדם שאחראי על התחזוקה של השינויים בארצו. (תוכלו לקרוא יותר בהרחבה על אפרים זילברברג כאן וכאן.) אדם זה מעדכן את הקובץ ושולח אותו לIANA לעדכון אצל כולם. פעם במספר חודשים יוצא קובץ מעודכן. כרגע אנחנו בtzdata-2013d. אם ספק טלפוניה או מערכת הפעלה מסוימת לא מעדכן את הקובץ בתדירות גבוהה מספיק בטלפון או במחשב, אנו פוגשים את הבעיה הזו. מתניה שיחה 19:51, 12 בספטמבר 2013 (IDT)

הי, שאלה[עריכת קוד מקור]

למה חלק מהסוכרתיים שמנים מאד וחלק רזים מאד? לפי מה שהבנתי על ההיגיון של חוסר באיסולין הם כולם צריכים להיות מאד רזים כי אין להם סוכר בתאים והגוף יכול לנצל בחופשיות את השומן. תודה למומחים. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

כפי שכתוב בערך סוכרת, יש שני סוגים עיקריים של סוכרת, סוכרת תלויית אינסולין (רק כ-10% מהחולים- מכונה גם "סוכרת נעורים") וסוכרת שאינה תלויית אינסולין. האחרונה קשורה קשר הדוק להשמנה. אגב, בסוכרת יש גם שני מצבי חירום- היפוגליקמיה (סוכר נמוך) והיפרגליקמיה (סוכר גבוה), וגם סוכרת תלויית אינסולין יכולה להוביל דווקא ליותר מדי אינסולין בדם, למשל אם מזריקים יותר מדי אינסולין. על כל זאת ועוד אפשר וכדאי לקרוא בערך סוכרת. בלנק - שיחה 20:59, 11 בספטמבר 2013 (IDT)
זה מורכב יותר מזה. סוכרת אין פירושה "העדר אינסולין". אדם שאין לו אינסולין ימות. לכן, החולים הסוכרתיים מקבלים זריקות אינסולין. אינסולין הוא הורמון אנאבולי, כלומר הורמון בונה. בתור שכזה הוא בונה את רקמות הגוף ובכלל זה את רקמות השומן. חולים סוכרתיים רבים מתאפיינים בתנגדות לאינסולין. לכן, כדי שהשפעת האינסולין בחולה כזה תיהיה דומה להשפעתו אצל אדם בריא, צריך לתת לחולה זה כמות גדולה מאוד של אינסולין. יחד עם זאת, כמות גדולה מאוד של אינסולין תבוא לידי ביטוי בבניית רקמת שומן מאוד גדולה ולכן חולים סוכרתיים רבים הם שמנים מאוד. פעמים רבות, השמנת היתר היא גם זאת שגורמת לסוכרת (מסוג 2). במקרה של סוכרת מסוג אחד (סוכרת ילדים) הבסיס שלה הוא גנטי. הגוף לא מייצר אינסולין כלל ויש צורך במתן אינסולין חיצוני בזריקה. במצב כזה לא השמנת היתר היא זאת שמביאה לסוכרת, אלא פגם גנטי. גם חולה זה עשוי להשמין כי האינסולין פועל בצורה זהה אצל שני הסוגים. יחד עם זאת, בגלל שהוא מתחיל מנקוד "רזה" יותר קל לו יותר להקפיד על דיאטה ולשמור על משקלו. מקווה שעכשיו זה מובן יותר. גילגמש שיחה 04:59, 12 בספטמבר 2013 (IDT)

האם תקיפת חיילים נחשב לפיגוע?[עריכת קוד מקור]

זריקת רימון על אוטובוס מלא באזרחים ותקיפה של ג'יפ סיור עם חיילים חומשים מוגדרים זהה בארץ? האם בשני המקרים מדובר בפיגוע והעונש עליו אותו אחד? (דעה אישית- תקיפת חיילים היא אקט לחימה בזמן שתקיפת אזרחים היא אקט של פשע טהור. ולא שדמם של חיילים הפקר, אלא פשוט יש להם הזדמנות להתגונן.). 79.179.154.94 11:33, 12 בספטמבר 2013 (IDT)

זה לא רק העניין שלחיילים יש אפשרות להתגונן. זה הרבה מעבר לזה. לוחמים, מעצם הגדרתם, הם אנשים שבחרו להילחם, עברו הכשרה קרבית, הם מחזיקים נשק, והם במודע בוחרים להיות המגן האנושי של העם שלהם, מתוך ידיעה שחייהם בסכנה. הדבר נכון שבעתיים במדינה דמוקרטית, שבה אי אפשר להכריח אף אחד להיות לוחם אם הוא לא רוצה.
לאור כל זאת, ההתקרבנות של עם ישראל נוכח פגיעה בחיילים פשוט פתטית. איך אפשר לקרוא להרג חיילים חמושים רצח?! התחלקנו על השכל? נכון, כואב על כל חייל שנהרג. וגם אני שירתי בצבא והחזקתי נשק וסיכנתי את חיי. אבל בואו נהיה כנים עם עצמנו. בואו לא נעשה מעצמנו צחוק. התייחסות להרג חיילים חמושים ע"י האויב כ"רצח" זה פשוט הזנייה של המושג.--217.132.253.149 23:18, 12 בספטמבר 2013 (IDT)
אין לי דעה מוצקה בעניין לכאן או לכאן, אבל צריך לזכור שיש כאן קשת רחבה של אנשים- לוחמים בתפקיד, לוחמים לא בתפקיד, קצינים, חיילים חמושים ולא חמושים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, טירונים, חיילים בחופשה, חיילים שהרגע השתחררו, אזרחים שהיו בצבא פעם, אזרחים שיהיו בצבא פעם, אזרחים שלא היו בצבא. קשה להגדיר איפה עובר הקו בדיוק בין "טרור" ל"רצח" ל"מתקפה". בלנק - שיחה 00:01, 13 בספטמבר 2013 (IDT)
חיילים שמתים בקרב עם מחבלים אכן נהרגים ולא נרצחים, אך אין זה אומר שלמחבלים מותר להרוג אותם רק בגלל שהם חיילים. זה כמו לומר שלגנבים ושודדים מותר להרוג שוטרים כי השוטרים הם אנשי ביטחון חמושים. כאשר יש מלחמה בין שני צבאות חוקיים של מדינות - אז לחיילים מותר להרוג אחד את השני. למיליציות לא חוקיות אסור להרוג. נקודה. אסור להם להרוג חיילים ובטח שאסור להם להרוג אזרחים. אגב, הטרור הערבי כנגד ישראל מופנה בעיקר כנגד אזרחים ומידי פעם פוגע גם בחיילים, ולכן המבצעים הם ארגוני טרור לא-חוקיים. בברכה, MathKnight (שיחה) 01:09, 13 בספטמבר 2013 (IDT)
שלום אביר גותי:)
זה שמישהו עושה פשע, לא הופך את כל המעשים שלו לנפשעים. במקרה שלנו- זה שארגוני הטרור רוצחים אזרחים, לא הופך את ההתנגדות לכיבוש ע"י פגיעה בחייילים ללא חוקית.
גמר חתימה טובה!--217.132.214.65 14:29, 13 בספטמבר 2013 (IDT)
הם לא מתנגדים לכיבוש. הם מתנגדים לקיומה של ישראל. בברכה, MathKnight (שיחה) 14:49, 13 בספטמבר 2013 (IDT)
נכון. אבל כל עוד הצבא שלנו ממרר להם את החיים ורומס את זכויותיהם- אין לנו מה לבכות ולהזדעזע שהם הורגים לנו חיילים. קודם תהיה מוסרי, אחרי זה תטיף מוסר לאחרים. (הכוונה כמובן לא אישית אליך אלא למדינת ישראל).--217.132.233.58 09:56, 15 בספטמבר 2013 (IDT)
רק לפרוטוקול- לא כתבתי, וגם השואל המקורי לא כתב, שמותר למחבילים להרוג חיילים. אני חושב שגם מאת'נייט מסכים שיש הבדל בין הרג אזרחים לבין הרג חיילים, וזה כל מה שאמרנו. לכן דבריו הראשונים של מאת'נייט היו תגובה לדברים שלא נאמרו. בלנק - שיחה 16:24, 13 בספטמבר 2013 (IDT)
א. נאמרו גם נאמרו. מקוממים, מעוותים ושערוריתיים. נראה לי שדילגת על הדברים החמורים שנאמרו, ביחוד ע"י האלמוני הממוספר שמס' מסתיים ב-149, אבל גם דבריו של האלמוני הממוספר 65. גם המשפטים הראשונים בתגובה שלך לעיל הם מינוריים ומתעלמים מהאמירות החמורות והמקוממות שנאמרו. עם זאת, קו המחשבה שאתה מעלה במשפטים האחרונים שלך שם, הינו חשוב מאוד, בהיותו מוביל לאיזושהי הבחנה בתוך כל הכאוס האתי שדבק בחלק מאיתנו.
ב. לכן התגובות של 'האביר המתימטי' בכלל לא מיותרות, והן נכוחות עד מאוד. אני מסכים עם כל דבריו, ביחוד בתגובתו הראשונה, אבל גם השניה. דברים מדוייקים, חדים ונכונים מאוד.
ג. גם המושג 'כיבוש' בעייתי ושנוי במחלוקת, והעניין הזה כבר נדון כאן לא אחת, מבחינה היסטורית. חבל שאין כאן מנגנון המקפיץ התייחסויות קודמות לסוגיות העולות שוב ושוב, כדי להביאן לידיעת השואל או המגיב. הוא שנוי במחלוקת משום שאינו ביטוי עובדתי אלא פוליטי. יהודה ושומרון למשל, נכבשו ע"י הלגיון הירדני במלחמת העצמאות. לא היתה שם שום מסגרת מדינית קודם לכן. אין דבר כזה הבנה היסטורית מקטעית לפי בחירה, וצריך להבין את כל שלבי התהליך שהביא עד הלום, לפני ש'זורקים' מנטרות מילוליות. בנצי - שיחה 18:44, 14 בספטמבר 2013 (IDT)
א. 149 ו-65 שניהם אותו אחד- אני.
ג. ביהודה ושומרון יש משטר צבאי. זאת עובדה. משטר צבאי = כיבוש. חיים שם 2 מיליון בני אדם בלי אזרחות שלא שייכים לשום מדינה, ושזכויות האדם שלהם נרמסות ע"י אותו משטר צבאי. גם זאת עובדה.--217.132.233.58 10:02, 15 בספטמבר 2013 (IDT)
אני מצטרף לאביר ולבנצי. חיילים פועלים במסגרת הכופה עליהם מגבלות, הם חייבים לציית לחוקי המלחמה, ללבוש מדים, כדי לא לסכן אוכלוסייה אזרחית, לא לפגוע במכוון באזרחים שאינם נושאי נשק, לא לפגוע באויב חסר ישע ועוד - הטרוריסטים לא מגבילים את עצמם בדבר, הם לא לובשים מדים, כדי שיוכלו למצוא הגנה ומסתור בקרב האזרחים, הם מבצעים פשעי מלחמה ללא ניד עפעף, הם לא פועלים כדי להשיג ניצחון (הבדלי הכוחות עצומים), אלא כדי להטיל מורא, לכן גם מעדיפים פגיעה בבטן הרכה, באזרחים, בילדים ובנשים. המחבלים, כשמם כן הם, מחבלים, טרוריסטים, הם לא לוחמים של כוח צבאי לגיטימי.
כאן המקום לציין שכל מדינה פועלת לפי החוקים שלה ומה שהיה לגיטימי במדינה אחת (גרמניה הנאצית) עלול להיות פשע מלחמה במדינה אחרת. מה שהיה פשע במדינה אחת (בריטניה) נחשב למעשה גבורה שאין עליו עונש במדינה אחרת (פעולות של המחתרות), דוגמת ישראל או קניה. מכאן נובע שבמדינה פלסטינית עתידית הטרוריסטים האלה יקבלו מדליות. בברכה. ליש - שיחה 19:04, 14 בספטמבר 2013 (IDT)
ליש מה אתה מנסה להוכיח? שלפגוע באזרחים זה לא בסדר? הרי פותח הדיון דיבר במפורש על פגיעה בחיילים. למה אתה משנה נושא? וממתי לבישת מדים הופכת מעשה כלשהו למוסרי? כשחיילי צה"ל מפוצצים במכות אנשים אקראים שבאו לעבור במחסום זה בסדר בגלל שהם לובשים מדים? לידיעתך, גם לחזבאללה יש מדים. וגם לצבא סוריה יש מדים. ודי לחכימה...--217.132.233.58 10:07, 15 בספטמבר 2013 (IDT)
אלמוני, אני מציע לך לקרוא מחדש את הדיון, כי לדעתי יש לך בעיה של הבנת הנקרא. בברכה. ליש - שיחה 12:01, 15 בספטמבר 2013 (IDT)
זו לא הפעם הראשונה שמישהו שואל ב"הכה את המומחה" משום שהוא מאד סקרן לדעת מה דעתו בנושא. עוזי ו. - שיחה 12:42, 15 בספטמבר 2013 (IDT)
א. החלק השני בדבריך אינו מדוייק. יש גם את החוק הבינלאומי המסדיר אמות אתיות בסיסיות בין מדינות, ואמנות שונות, דוגמת אמנת ז'נבה.
ב. מדינת ישראל אינה מהדירה את מעשהו של ד"ר גולדשטיין, ומי שעושה זאת הוא עבריין. אני מייחל לכך שכל מדינה, ביחוד הלא-דמוקרטיות שבהן, כולל פלשתינית, לאמץ אמות מידה נאורות יותר. אחרת, מה ההבדל ? בנצי - שיחה 19:55, 14 בספטמבר 2013 (IDT)
בנצי, א' החוק הבינלאומי, כדבריך, מסדיר יחסים בין מדינות - לפלסטינאים אין מדינה והטרוריסטים הפלסטינאים אינם שליחי מדינה. ב' ברוך גולדשטייןאינו בר השוואה לטרוריסטים הפלסטינאיים, כי הוא ישראלי ולישראל יש כוח מגן, שאמור להגן על אזרחיה והאינטרסים שלה - לטרוריסטים הפלסטינאים אין תחליף כזה. את הטרוריסטים הפלסטינאים אפשר להשוות לטרוריסטים היהודים שפעלו (במחתרות) לפני קום המדינה וישראל מהדירה אותם. בברכה. ליש - שיחה 11:59, 15 בספטמבר 2013 (IDT)
פגיעה של פלסטינים בחיילים חמושים אינה מקבילה למעשה של גולדשטיין. וגם לישראל - המדינה הצדיקה בעיני עצמה - לא יזיק לרדת מהאולימפוס המוסרי שהיא המציאה לעצמה, ולאמץ אמות מידה נאורות יותר. או לכל הפחות, להפסיק להטיף מוסר לאחרים.--217.132.233.58 10:12, 15 בספטמבר 2013 (IDT)
ישראל שומרת על רמה מוסרית גבוהה מאוד, יחסית למצב ולמדינות אחרות. למשל אזהרת יעדים לפני תקיפה (!), כדי לא לפגוע באזרחים. היא הודיעה מזמן ובאופן ברור שהיא מעוניינת לסיים את הכיבוש. הסיבות העיקריות לכך שלפלסטינים אין עדיין מדינה עצמאית, הן: 1. שלילת הצעות נדיבות של ישראל (כולל חלוקת י-ם, חילופי שטחים, פשרות בזכות השיבה וכו') בידי מנהיגים פלסטינים, 2. התעקשות של מסה קריטית שם לתמוך בטרור (או לחימה), שמקשה על ישראל לבצע ויתורים שיסכנו את ביטחונה, כמו נסיגה חד-צדדית. בהמשך למה שקרה ברצועת עזה אחרי ההתנתקות וכו'. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

יום כיפור הקרוב[עריכת קוד מקור]

מתי נכנס הצום ומתי יוצא? אזור הקריות. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

זמני יום כיפור 2013 ProF - שיחה 01:03, 13 בספטמבר 2013 (IDT)

מתי מכה באשכים נהיתה אלמנט הומוריסטי?[עריכת קוד מקור]

ממתי יש את האלמנט הסלפסטיק הירוד של מכה באשכים? מי הכניס את זה לתחום ההומור? יש את זה בכל קומדיית נוער ירודה. 79.176.150.247 18:08, 12 בספטמבר 2013 (IDT)

"כי ינצו אנשים יחדו איש ואחיו וקרבה אשת האחד להציל את אישה מיד מכהו ושלחה ידה והחזיקה במבשיו" דברים כה יא.Uziel302 - שיחה 18:17, 12 בספטמבר 2013 (IDT)
וכן, כידוע, [5]. ‏Virant‏ (שיחה) 19:21, 12 בספטמבר 2013 (IDT)
וגם זה: [6]
האם זה נחשב מצחיק, כי הצופה מרגיש הזדהות עם האדם המכה, ומרגיש עליונות על המוכה? 80.230.88.57 06:20, 15 בספטמבר 2013 (IDT)
http://mentalfloss.com/article/31135/how-did-slipping-banana-peel-become-comedy-staple

האם זה נכון[עריכת קוד מקור]

מה שהבחורה אומרת בסרט הזה, והאם כתוב על זה משהו כאן. תודה. ProF - שיחה 00:33, 13 בספטמבר 2013 (IDT)

אכן, ראה טרטומה, ואם אתה חפץ בתמונות מבחילות, עבור למקבילו באנגלית. ‏Virant‏ (שיחה) 02:22, 13 בספטמבר 2013 (IDT)

תשתיות תקשורת הסלולר של 012 סמייל[עריכת קוד מקור]

שלום. חברת פרטנר (אורנג') טוענת כי, חברת הבת שלה, 012 סמייל, אמנם נותנת שירותים יותר זולים מבחינת חבילות הסלולר והגלישה באינטרנט בסלולר, אך התשתיות של 012 סמייל הן אותן תשתיות כמו של אורנג', קרי באותן איכות. האם זה הגיוני שזה נכון?? האם זה אכן נכון? ואם כן אז נניח שאני לקוח אורנג' ומשלם 120 ש"ח לחודש ויכול בעצם לשלם על אותה חבילה אצל 012 סמייל בסביבות ה60 ש"ח לחודש. ככה פני הדברים? תודה מראש לעונים. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

התשובה הנכונה אופיינית לישראל. אכן, עובדים עלינו. --‏Meni181818 שיחה • ט' בתשרי ה'תשע"ד 11:32, 13 בספטמבר 2013 (IDT)
"012 מובייל" זה לא חברת בת למיטב ידיעתי אלא פשוט מותג אחר. אפשר לטעון שהיות שב-012 מקבלים סט שירותים אחר (למשל: אין תמיכה טלפונית; צריך לקנות את ה-SIM בכל מיני מקומות מוזרים ולא במוקד השירות והמכירות הנעימים של אורנג') אזי יש הסבר לתמחור השונה. בדומה לכך שחלב בקרטון עם פקק עולה יותר מאותו החלב בשקית רטובה וחלקלקה; או שדלק בשירות מלא יקר יותר מדלק בשירות עצמי. האם ההפרש בשירותים מצדיק את ההבדל במחירים? כנראה שלא. ‏[kotz]‏ [שיחה] 13:31, 13 בספטמבר 2013 (IDT)
במקרה של 012 באמת אין הבדל טכני מאורנג' ומדובר בסך הכל במותג זול יותר שנועד בעיקר לשימור מנויים שנוטשים את אורנג'. במקרה של גולן תקשורת יש הבדלים שלעיתים מורגשים על ידי הצרכן (בעיקר במהירות הגלישה) הנובעים משתי סיבות: א. איכות המתגים ומערכות התוכנה של החברה (סלקום השקיעה בנושא זה בלבד מעל 100 מליון ש"ח בשנתיים האחרונות), ב. אזורים שבהם היא מתחילה להפעיל אתרים עצמאיים ובהם מפסיקה להסתמך על שירותי נדידה מסלקום. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

רטוריקה יהודית[עריכת קוד מקור]

האם מישהו יכול להמליץ על חיבור הדן ברטוריקה יהודית, ועוסק למשל בביטויים כמו "בלי נדר", "אמן כן יהי רצון", "חזק וברוך", וכו', ודן בהם בהיבטים שונים כגון ענוות הביטויים, סיפוקם את המאזין, רגש שהם מעוררים, וכו'? בתודה. ‏Ben-Natan‏ • שיחה 09:25, 13 בספטמבר 2013 (IDT)

גוי ששומר שבת חייב מיתה[עריכת קוד מקור]

נכון שלפי ההכלה יש עונש מוות לגוי על כך שהוא שומר שבת?? איך בדיוק- הרי גוי לא מחויב לחוקי ההלכה, אז איך אפשר לחייב אותו לא לשמור? יש פה סתירה. כמו כן, למה העונש הלא פרופורציונלי הזה? עונש מוות על שבת?

האם איפעם נרשם בהיסטוריה הפעילו את החוק הזה? כלומר יהודים הרגו גוי בגלל שהוא שמר שבת(מקווה שלא)? 79.176.150.247

ראה גוי ששבת חייב מיתה. קובי כרמל - שיחהויקיפדיה היא אנציקלופדיה • 11:25, 13 בספטמבר 2013 (IDT)
מעניין מאוד! איך זה מסתדר עם זה שיום ראשון בנצרות הוא יום חופשי? הם מבחינת הלכה כל הנוצירם שעובדים 6 שימים ונחים ביום ראשון יקבלו מיתה בידי שמיים? 79.176.150.247
אני לא חושב שיום מנוחה נחשב לשמירת שבת. הנוצרים הרי לא מקיימים את מצוות השבת ביום זה, אלא מחשיבים את זה כיום מנוחה אבסטרקטי ללא הגדרות ממשיות (חוץ מביקור בכנסיה, לדוגמה). כך שלכאורה ליהדות אין בעיה עם זה. קובי כרמל - שיחהויקיפדיה היא אנציקלופדיה • 11:45, 13 בספטמבר 2013 (IDT)
עצוב מאוד שזה חלק מהיהדות. בושה. אם הטיפשות הייתה עבירה - ממציא ההלכה הזו היה צריך להיות נידון למיתה. חזרתישיחה 12:48, 13 בספטמבר 2013 (IDT)
קראת את הערך? אין הכוונה למיתה כפשוטו. קובי כרמל - שיחהויקיפדיה היא אנציקלופדיה • 16:47, 13 בספטמבר 2013 (IDT)
קראתי. מיתה בידי שמיים. הרעיון הוא זה שצורם לי מאוד. גם אם הוא לא ממומש. חזרתישיחה 17:13, 13 בספטמבר 2013 (IDT)
הקביעות וההיגדים שלך כאן וגם קודם, לעיל, צורמים בעצמם עד מאוד. אין שופטים קודים ונורמות של העבר עפ"י קודים ונורמות של ההווה, בהפרשי זמן ומקום ניכרים ומשמעותיים מאוד. אתה, וכל מי שנמצא בפתיל הזה, אמורים לדעת שמדובר בטקסטים קדומים מעולם אחר, מתפיסה ואמונה אחרים. גם ה'סיפור' המובא לעיל בדבר 'מיתה בידי שמים' הוא סוג של פרשנות שבסיסה אפולוגטי. לכל היותר נוכל לבקר תפיסות דתיות ורבניות עכשוויות, הממשיכות לינארית את קו המחשבה הקדום, ללא כל התמרה אתית ונורמטיבית, ומתוך סגירות מחשבתית ומוסרית, דוגמת הרב יצחק גינצבורג ודומיו. הייתי גם מוסיף ומצטרף לביקורת על החינוך הישיבתי במקומות מסויימים, שאינו טורח להתעדכן מתוך מחשבה דתית יצירתית חדשה, ו"איש הישר בעיניו יעשה" שם. וגם ידן של מערכות המדינה אשמות בכך: איש לא מפקח על תכני הלימוד במגזרים מסויימים, החל מהגיל הרך. כדי להבין מהו המודל הנכון של אמירה תורנית מודרנית בתחומים מוסריים שונים, וגם בעניין הדומה לזה הנדון כאן, אני ממליץ לקרוא את הכתבה או הראיון עם הרב ד"ר בני לאו במוסף 'ישראל השבוע' ב'ישראל היום' האחרון (ערב יום כיפור). בנצי - שיחה 18:21, 14 בספטמבר 2013 (IDT)
Hear, hear! עולם העבר היה אלים ורצחני מאות מונים מההווה. ההשוואה חסרת טעם וגם סרת טעם. Zarnivop - שיחה 19:21, 14 בספטמבר 2013 (IDT)
א. הדברים שלך לא ברורים. נתחיל מזה. על איזו השוואה בדיוק אתה מדבר, ומה סר טעם בה ? זה לא חוכמה גדולה להפריח הצהרות. דיון זה לא, בודאי.
ב. אין צורך לחזור על אותו ביטוי פעמיים, עם אותו מובן בדיוק, אם בכלל יש לו ביסוס. בנצי - שיחה 19:48, 14 בספטמבר 2013 (IDT)
hear, hear! הוא צירוף כבול שמשמועותו חיזוק ותמיכה לדברי מי שקדם להכרזה (במקרה זה - חיזוק לדבריך שלך). מקור הביטוי, למיטב ידיעתי, בפרלמנט הבריטי, מעין "הקשיבו (לו)!". ההשוואה שהתכוונתי אליה היא ההשוואה של משתמש:חזרתי בין חוק תורני מלפני אלפיים שנה לקני המידה של ימינו. Zarnivop - שיחה 20:08, 14 בספטמבר 2013 (IDT)
ויש גם ערך מאחותנו האינגליזית Zarnivop - שיחה 20:13, 14 בספטמבר 2013 (IDT)

שאלה חשובה[עריכת קוד מקור]

נכדי לומד מוסיקה. האם סקסופון ישן עלול להעביר מחלות נגיפיות? בתודה, שמואל ולדמן 83.130.116.102 19:08, 14 בספטמבר 2013 (IDT)

חטא אותו. בברכה. ליש - שיחה 19:15, 14 בספטמבר 2013 (IDT)
ועוד שאלה, מה פירוש המילה "אורכסטרה", והאם השתתפות בזה כרוכה בפעילות גופנית? 83.130.116.102 19:12, 14 בספטמבר 2013 (IDT)
אורכסטרה היא תזמורת. בברכה. ליש - שיחה 19:15, 14 בספטמבר 2013 (IDT)

ועוד שאלה (אחרונה), אילו קומפלימנטים חביבים על מורים למוסיקה? בתודה שמואל 83.130.116.102 19:14, 14 בספטמבר 2013 (IDT)

חטא את הפיה באלכוהול. הסיכוי שנגיף ישרוד שנים של יובש נמוך מאד, אבל... לך תדע. אורכסטרה=תזמורת. מורים למוזיקה, כמו כל אדם, יאהבו לשמוע שהם אהובים, נערצים, מוצלחים ויפים. Zarnivop - שיחה 19:19, 14 בספטמבר 2013 (IDT)

2Na+Cl_2 > 2NaCl[עריכת קוד מקור]

- הועבר לדף ויקיפדיה:הכה את המומחה/שאלות במדעים מדויקים

מניעת מלחמה בדיפלומטיה[עריכת קוד מקור]

שלום לכולם. תוכלו בבקשה לציין מקרים שבהם הצליחה דיפלומטיה למנוע מלחמה בחמישים השנים האחרונות? תודה, Kulystabשיחהגן עדן, גיהנום, או הובוקן... עד חג המולד • י"א בתשרי ה'תשע"ד • 02:28, 15 בספטמבר 2013 (IDT)

(אני מציין רק מקרים שבהם היא מנעה מלחמה- לא מקרים שבהם היא הפסיקה אותה באמצע)- משבר הטילים בקובה, המשבר בין אינדונזיה להולנד ב1962 לגבי איריאן המערבית, יש האומרים גם שביקור ניקסון בסין מנע מלחמה, בגינאה נמנעה מלחמת אזרחים ב2009. בלנק - שיחה 03:08, 15 בספטמבר 2013 (IDT)
בשבוע האחרון לא פרצה מלחמה בין בלגיה להולנד. עוזי ו. - שיחה 10:19, 15 בספטמבר 2013 (IDT)
לא פרצה מלחמה (בינתיים...) בין ספרד לבריטניה סביב הריבונות על גיברלטר. לא פרצה מלחמה בין יפן לרוסיה בשאלת הריבונות על האיים הצפוניים. אפשרא להמשיך עוד הרבה- ישנם הרבה סכסוכים בעולם, והעובדה שהם לא מביאים למלחמה בה יפתח החזק על מנת לכפות את רצונו על החלש, היא בהכרח תוצאה של ריסון שאינו כוחני - קרי, דיפלומטיה ופציפיזם במובנו החלש. Zarnivop - שיחה 11:24, 15 בספטמבר 2013 (IDT)
הולך ומסתמן שדיפלומטיה מנעה תקיפה אמריקאנית בסוריה בשבוע שעבר. ‏Ben-Natan‏ • שיחה 17:10, 15 בספטמבר 2013 (IDT)
"מנעה מלחמה בסוריה"? בסוריה נמשכת מלחמת אזרחים, בה נהרגו עד כה מעל 100 אלף אנשים - רבים מהם אזרחים שנרצחו באכזריות, כולל בנשק כימי. תקיפה צבאית של המערב בסוריה אמורה לפגוע בצבא אסד, שרוצח המוני אזרחים. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
סליחה, תיקנתי לתקיפה אמריקנית. לזה התכוונתי. ‏Ben-Natan‏ • שיחה 14:22, 16 בספטמבר 2013 (IDT)

סיבים תזונתיים[עריכת קוד מקור]

כתוב בערך שסיבים תזנותיים מקלים על טחורים (לא יעוץ רפואי). איך הם עושים את זה?

האם יש מספיק סיבים בלחם? האם אפשר לקבל את כמות הסיבים הדרושה מ2-3 פרוסות לחם ביום? האם בפירות טריים יש באמת כמות משמעותית של סיבים? 79.177.137.135 11:51, 15 בספטמבר 2013 (IDT)

בלחם רגיל אין די סיבים. בלחם מלא - לא בטוח. מקורות טובים לסיבים המקלים על טחורים הם אבטיחים ובננות, בהם יש סיבים מסיסים בשפע. ההשפעה המיטיבה של הסיבים היא ביצירת צואה רכה אך לא מימית, שגוררת יציאות קלות אך לא תכופות מדי. בתאוריה ייתכן שגם כדוריות קל-קר תעזורנה (זה לא נאמר ברצינות. אל תנסה).
Zarnivop - שיחה 13:06, 15 בספטמבר 2013 (IDT)

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.

האם אפשרי לזייף מד האוץ (מד הקילומטראז') במד דיגיטלי?[עריכת קוד מקור]

שלום. מד דיגיטלי של רכב המודד כמה קילומטר הוא עבר עד כה -האם ניתן לזייפו?? למשל דגם של פורד פוקוס 2005. תודה מראש לעונים

http://www.ynet.co.il/Ext/App/TalkBack/CdaViewOpenTalkBack/0,11382,L-3663823,00.html
כן. אם אתה מתכנן לקנות רכב, אל תדלג על בדיקה במכון בדיקה אמין. המלצות על מכונים תמצא בפורומים מתאימים, כמו קארפורום. Zarnivop - שיחה 16:51, 17 בספטמבר 2013 (IDT)

תוחלת חיים[עריכת קוד מקור]

מי הוא בן האדם המבוגר ביותר בישראל ובן כמה הוא? -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

בערך יואב מרדכי כתוב: ״מרדכי הוא נכדו של האיש המבוגר בישראל, מאיר דוד פור״. לא יודע עד כמה עדכני, בכתבה בnrg מ2010 היה חי. Uziel302 - שיחה 15:48, 17 בספטמבר 2013 (IDT)

שינוי המספר הסידורי[עריכת קוד מקור]

של הדיסק הקשיח (לא של הנפח אלא של החומרה). אפשרי? 84.229.81.123 17:15, 17 בספטמבר 2013 (IDT)

כן, אפשר. לא כדאי. מתניה שיחה 23:35, 17 בספטמבר 2013 (IDT)

טיפול 15000[עריכת קוד מקור]

מה קורה אם לא עושים אותו? -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

ישנה משוואה 'מתימטית' המתארת היטב את התשובה לשאלתך: תחזוקה = בטיחות. להסביר ? בנצי - שיחה 23:28, 17 בספטמבר 2013 (IDT)
אני אחדד את השאלה. האם יש חובה חוקית לעשות טיפול 15000?
הרי גם ככה עוברים על הכל לפני הטסט, האם זה לא מספיק?
יש לציין שמדובר באוטו חדש- שנת 2012 יד ראשונה.--217.132.203.7 00:08, 18 בספטמבר 2013 (IDT)
לשאלתך השניה: אוטו חדש יחסית, ומטופל כראוי - לא צריך לקחת אותו למוסך לפני הטסט. נוסעים למכון רישוי, עושים סיבוב, מקבלים לרוב איזה "הערה" כמו - יש להליף לוחית רישוי או לנקות את הפנסים (תלוי מה יש במכון), וחוזרים לשגרה. כמו כן, סביר להניח שאם לא תבצע טיפולים בזמן, אחריות היצרן תיפגע. ואולי הכי חשוב: אם לא ביצעת הטיפול בזמן, עדיף לעשות באיחור מאשר כלל לא. ‏[kotz]‏ [שיחה] 00:32, 18 בספטמבר 2013 (IDT)
טיפול 15000 כולל בד"כ ניקוי פילטרים, החלפת שמן מנוע ובדיקה (והחלפה אם יש צורך) של רפידות הבלמים. אם לא עושים אותו, אני מניח שהשמן והדלק עלולים (עם הזמן והצטברות הלכלוך) לזרום פחות טוב, עד למצב שהמנוע משתעל או נהרס. לגבי אי החלפת רפידות בלמים - נחשו לבד מה עלול לקרות. יואלפ - שיחה 08:22, 18 בספטמבר 2013 (IDT)
תלוי מה כולל הטיפול. בגדול יש למשווקי הרכבים נטייה להגדיל את מרווח הטיפולים כדי להקל על השיווק. קונים יעדיפו רכב שדורש טיפול כל 20000 מאשר רכב שצריך טיפול כל 5000. טיפול 5000 וטיפול 10000 היו מרווחי טיפול מאד מקובלים עד לפני מספר שנים. המעבר למרווחים גדולים נובע בחלקו משיפור בטכנולוגיה וחלקו מתעדוף רצון הלקוחות על חשבון הצורך של המנוע. בחשבון של היצרן, במקרה הכי גרוע, אורך החיים של המנוע יתקצר. אבל מה אכפת לו? כל עוד הרכב מחזיק 5-10 שנים וחי את תקופת האחריות. יותר מזה, היצרן מעדיף רכב עם אורך חיים לא גדול מדי שישמור על דרישה גדולה יותר לרכבים חדשים. אין יצרן שמדגיש שהרכב שהוא מוכר מחזיק 20 שנה, אלא שהרכב שהוא מוכר לא צריך טיפולים (לכמה זמן?). תעשה ת'שיקולים שלך. יוסישיחה 16:58, 18 בספטמבר 2013 (IDT)
זה מה שיקרה: 1. איכות השמן מתדרדרת בזמן השימוש, ונגרם בלאי מואץ למנוע. אם כמו ישראלי ממוצע הרכב אצלך ל5-6 שנים, זה רעיון רע. 2. פילטר האויר והדלק נסתמים לאיטם, והמנוע יתחיל לקרטע. 3. בכל טיפול במוסך טוב נבדקים עשרות פריטים שונים: רצועות, צינורות וחיבורים. ישנם עשרות סעיפי Check, replace as needed בכל ספר מוסך של כל מודל. אם לא מטפלים, או אם הטיפול מתבצע במוסך רשלן או לא מקצועי (אלה רוב המוסכים!), תוך שנה-שנתיים לכל היותר האוטו יתקע עם רצועה שהתייבשה ונקרעה, צינור שנסדק או השתחרר וכיוצא באלה.
אז הכל שאלה עד כמה חשוב לך לא להתקע בדרך, ולהאריך את חיי הרכב. הנסיון שלי ושל חברי הוא ש"חסכון" בטיפולים עולה הון בהמשך: גרירות, תיקוני נזק שנגרם כתוצאה מחלק חיוני שלא תפקד כראוי. המסקנה שלנו היא שטיפול זול זה דבר יקר מאד (אחד מאיתנו כעס על מוסך היצרן היקרן, אז הוא טיפל במוסך מורשה של חברה אחרת. עד שנאלץ לשפץ מערכת הזרקה ב 14,000 שקל), ולא לטפל זה מעשי רק אם אתה מחליף אוטו כל שנה וחצי. סע בבטחה. Zarnivop - שיחה 22:26, 18 בספטמבר 2013 (IDT)

done:)

האם יש קשר משפחתי[עריכת קוד מקור]

א. בין אלוף אלי זעירא לבין המלחין מרדכי זעירא ?

ב. בין תא"ל דוד לסקוב לבין הרמטכ"ל ה-5 חיים לסקוב ? תודה, בנצי - שיחה 23:37, 17 בספטמבר 2013 (IDT)

א. לא. מורדכי זעירא עברת את שמו מ"גְרֶ‏בֶ‏ן" ואילו אלי זעירא, או הוריו, עברתו מ"גרוס" (אם זכרוני אינו מטעה אותי). וכן, זה עברות שכולל היפוך משמעות. עִדּוֹ - שיחה 18:42, 20 בספטמבר 2013 (IDT)
ב. לגבי הלסקובים, יותר קשה לדעת. הם וכנראה גם הוריהם נולדו עם אותו שם ואמנם אחד מהם נולד בבלארוס והשני במערב סיביר, אבל, עדיין הם נחשבים מאותה עדה. עִדּוֹ - שיחה 18:45, 20 בספטמבר 2013 (IDT)
ב. כנראה שהלסקובים כן קרובי משפחה. ויקיפדיה העברית מכירה מעט מאוד לַסקובים (להבדיל מלֶסקובים) והם כולם יהודים. ויקיפדיה האנגלית מכירה אפילו פחות, וגם שם כולם יהודים. אפשרי בהחלט שכול הלסקובים בעולם הם קרובי משפחה. עִדּוֹ - שיחה 19:08, 20 בספטמבר 2013 (IDT)
ב. גם ויקיפדיה הצרפתית, הגרמנית והיידשאית מקירות מעט מאוד לסקובים. למעשה, הן מכירות רק את חיים לסקוב. עִדּוֹ - שיחה 19:30, 20 בספטמבר 2013 (IDT)

למה קפה משלשל?[עריכת קוד מקור]

והאם יש דרך לפתור את זה שבבוקר צריך להתעורר, אבל אין זמן לשבת בשירותים עם שילשול? 79.179.122.7 10:22, 18 בספטמבר 2013 (IDT)

זה יותר טוב מההוא שהתלונן אצל הרופא שיש לו יציאה כל יום בשעה שש בבוקר, הרופא הגיב: יציאות סדירות זה דבר טוף (מבטא יקי), וענה הפצינט: הבעיה היא שאני מתעורר בשבע. שנילי - שיחה 10:28, 18 בספטמבר 2013 (IDT)

http://biology.stackexchange.com/questions/1655/why-is-coffee-a-laxative Uziel302 - שיחה 11:04, 18 בספטמבר 2013 (IDT)

מלוכה באנגליה[עריכת קוד מקור]

איך קוראים ל"בעלה של מלכת אנגליה"? האם זה "מלך אנגליה"? כנ"ל שאלה הפוכה: אישתו של מלך אנגליה היא מלכת אנגליה? 79.179.122.7 12:06, 18 בספטמבר 2013 (IDT)

אליזבת, המלכה האם. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
על איזה חלק בשאלה אתה עונה ? בנצי - שיחה 00:50, 19 בספטמבר 2013 (IDT)
מתוך הערך אליזבת השנייה, מלכת הממלכה המאוחדת:

היא נישאה בשנת 1947 לנסיך פיליפ, הנושא מאז נישואיהם בתואר "הדוכס מאדינבורו", שכן במקרה שהמלכה מכהנת בתפקיד המונרך, בעלה אינו נקרא מלך.

שנילי - שיחה 12:45, 18 בספטמבר 2013 (IDT)

השכלה ללא מקצוע[עריכת קוד מקור]

כמה אחוז מאנשים שקיבלו השכלה גבוהה (תואר ראשון) בארץ לא עובדים לפי ההשכלה שלהם? 79.179.122.7 16:55, 18 בספטמבר 2013 (IDT)

השאלה לא מוגדרת היטב ולכן קשה לענות עליה. לא ברור מה פירוש הביטוי לפי ההשכלה שלהם. יש רמות שונות של קשר בין ההשכלה לעיסוק. יש מקצועות בהם השכלה אקדמית היא תנאי הכרחי לפי חוקי המדינה (למשל רפואה), יש מקצועות בהם השכלה אקדמית היא תנאי המקובל באופן גורף על מעסיקים ויש מקצועות שאפשר להתקבל אליהם ללא השכלה אקדמית.
יש גם מקצועות שמשלבים תחומים שונים, כגון הוראת מדעים, ביוכימיה, ביואינפורמטיקה- שילוב מסוים של ביולוגיה ומחשבים, האם אדם שלמד אחד מהתחומים נחשב שעוסק בתחום שלמד? ומה אם הלימודים הם כלליים כגון כלכלה ומנהל עסקים? צריך להיות בתקן כלכלן או מנהל כדי להיחשב עוסק במקצוע?
אחד שסיים תואר במנהל עסקים, אבל עובד כעוזר עו"ד לא עובד לפי ההשכלה שרכש. בוגר תואר בפיזיקה שעובד כשוליה של מהנדס חשמל לא עובד לפי השכלה שהוא רכש. איש מחשבים או ביולוג העוסק בביואינפורמטיקה דווקא כן. לפי ההשכלה שלהם פירושו- עד כמה הוא מנצל את הידע והיכולות שהוא רכש במהלך לימודיו האקדמאים. 79.179.122.7 13:43, 19 בספטמבר 2013 (IDT)
השאלה ״כמה הוא מנצל את הידע והיכולות מהאקדמיה״ היא שאלה רציפה כמעט, יש אינסוף רמות של שימוש בידע. אתה רוצה להפוך את השאלה לשאלה דו ערכית. שלכל עובד בעל תואר יוגדר אחד מהשניים: מנצל, לא מנצל. כדי להפוך שאלה רציפה לשאלה בוליאנית (דו ערכית) עליך להציב גבול ברור וחד משמעי. להגיד שפיזיקאי שעובד בהנדסת חשמל לא מנצל את הידע שלו ואילו ביולוג שמתכנת מערכות ביואינפורמטיביות כן זו חלוקה לא מוגדרת על פי אמת מידה ברורה ואחידה. אפשר להגדיר שהגבול הוא תחושה אישית, כלומר לעשות סקר ולשאול אנשים האם הם מרגישים שהם מנצלים את התואר כן או לא. אפשר להגדיר שרק משרה המכילה את שם התואר בדרישות הקבלה אליה נחשבת ניצול של התואר. בכל מקרה כל עוד לא הוגדר גבול ברור וחד משמעי אי אפשר לחקור את הנושא. Uziel302 - שיחה 19:51, 19 בספטמבר 2013 (IDT)

Fizeau–Foucault apparatus[עריכת קוד מקור]

- הועבר לדף ויקיפדיה:הכה את המומחה/שאלות במדעים מדויקים

מה ההבדל בין תאית לסיבים תזונתיים?[עריכת קוד מקור]

האם תאית היא אחד מסוגים של סיבים? 79.179.122.7 22:36, 18 בספטמבר 2013 (IDT)

כן.
זה די ברור מפסקת הפתיחה של הערך סיבים תזונתיים. ״סיבים תזונתיים הם רב סוכרים לא-עמילניים (מלבד הליגנין) שמקורם בצומח. הסיבים התזונתיים אינם מפורקים על ידי אנזימי העיכול של האדם, אך הם מתפרקים מעט במעי הגס על ידי חיידקי המעי הגס (מלבד הליגנין שאינו מפורק כלל והתאית שמפורקת במידה מזערית ביותר).״Uziel302 - שיחה 12:39, 19 בספטמבר 2013 (IDT)

מה הפיתרון של ר"ת S=VT במתמטיקה?[עריכת קוד מקור]

- הועבר לדף ויקיפדיה:הכה את המומחה/שאלות במדעים מדויקים

האם ממתיקים מלאכותיים מפצים על ירידת סוכר?[עריכת קוד מקור]

סתם שאלה שמעניינת אותי, נניח שאני רואה אדם שחווה ירידת סוכר, אם אני אתן לו מאכל שמכיל ממתיק מלאכותי (לדוגמה חלווה ללא סוכר) כגון אספרטם, האם זה יעלה את רמת הסוכר בדם או שצריך לתת דווקא סוכר אמיתי ולא מלאכותי? ליתר הבהרה אין כאן בקשה ליעוץ רפואי אלא בקשת להבין את התהליך המנגנוני של שני סוגי הממתיקים (האמיתי והמלאכותי). 95.35.88.182 11:50, 19 בספטמבר 2013 (IDT)

צריך לתת מה שאתה קורא לו "סוכר אמיתי". גילגמש שיחה 12:00, 19 בספטמבר 2013 (IDT)
לא. ממתיקים מלאכותיים רק מדמים את תחושת הטעם המתוק באמצעות הקולטנים בפה. הם לא מעורבים בתהליכים התאיים בהם מעורב (מאוד) סוכר. בנצי - שיחה 12:09, 19 בספטמבר 2013 (IDT)
גילגמש, תודה, אבל למען האמת פחות התכוונתי להוראות מעשיות אלא יותר להבנת המנגנון. בנצי, לפי מה שזכור לי, יש דברים רבים המכילים גלוקוז מסוג לא מתוק. כלומר יש הרבה סוגים של גלוקוז (חד סוכר, ודו סוכר, גלוקוז פשוט וכו') ורק אחדים מהם יוצרים את הטעם המתוק בפה. לפי זה, אם אתן למישהו שחווה ירידת סוכר גלוקוז מהסוג הלא מתוק, זה יעלה את רמת הגלוקוז שלו בדם? או במילים אחרות האם המתיקות (בלבד) של הגלוקוז מהווה מדד להעלאת הסוכר בדם או שהפרמטר החשוב הוא האם יש גלוקוז או לא? 95.35.88.182 13:04, 19 בספטמבר 2013 (IDT)
אני מציע שתקרא קצת ערכים בביוכימיה. קצת קשה להסביר לך את המנגנון בלי שיש לך רקע בתחום. בגדול, אם תחשוב על גלוקוז כעל קוביות לגו, אז הגלוקוז כשהוא בודד הוא מתוק. כשהוא מתחבר לדברים נוספים הוא יכול לאבד ממתיקותו. הגלוקוז הוא מולקולה ממשפחת הפחממות, הידועות גם בשם "סוכרים". כשמדברים על "סוכר בדם" מתייחסים לרמת הגלוקוז בדם. גלוקוז כיחידה בודדת ולא כשהוא קשור לעוד דברים. לכן, כשרמתו נופלת, צריך לתת לאדם דבר מה שמכיל גלוקוז, כלומר, משהו מתוק. גילגמש שיחה 13:17, 19 בספטמבר 2013 (IDT)
לגבי המשפט האחרון, למה רבי סוכרים כגון עמילן לא יכולים לעזור במצב של חוסר בסוכרים בדם? הרי מערכת העיכול מפרקת עמילנים ומעבירה גלוקוז לדם, לא? לפי הידוע לי לעמילנים אין טעם מתוק. Uziel302 - שיחה 00:48, 20 בספטמבר 2013 (IDT)
עמילן אכן מורכב מיחידות חוזרות של גלוקוז. יחד עם זאת, לוקח זמן לעכל את העמילן. כלומר, לחתוך את הקשרים בשרשרת ולנתק את יחידות הגלוקוז אחת מהשנייה. תהליך זה לוקח זמן רב (תלוי בגודל השרשרת ותלוי בתוספות שהיו לארוחה כמו שומן וכו). במצב של ירידה דרסטית בגלוקוז בדם צריך לתת סוכר מיד כי הגוף פועל על גלוקוז. אם אין גלוקוז במערכת, הלב לא יתכווץ, המוח לא יתפקד ומוות צפוי תוך זמן קצר. לכן, חייבים לתת גלוקוז מיד ולא ניתן לחכות לעיכול העמילן. גילגמש שיחה 07:59, 20 בספטמבר 2013 (IDT)

האומנם, מספר סוגי הדם סותרים את תורת הגנטיקה?[עריכת קוד מקור]

ראיתי בעבר קטע ביו טיוב של מחזיר בתשובה (לא זוכר בדיוק מי זה) שאומר שמספר סוגי הדם סותר את תורת הגנטיקה. מה הטענה שלו? הוא טוען שכיון שההנחה היא שכולם יצאו ממקום אחד, אז לפי חוקי הגנטיקה לא ייתכן שיצאו ארבעה סוגי דם, אלא לכולם צריך לצאת סוג דם אחד. קודם כל לכאורה יש כאן סתירה על התיאוריה הבריאתנית, כי היא זו שטוענת שכל בני האדם יצאו מאדם אחד (ולכן זה לא ייתכן שיצאו ארבעה סוגי דמים מאדם אחד), בעוד שבשאר התיאוריות אני לא יודע מהי ההנחה. אבל יש לי תשובה שתמנע את שתי הסתירות לשני הכיוונים והיא שיכולות להיות מוטציות ואז זה לא סותר כלום. אשמח לדעת את התייחסות המדע לטענות הנ"ל 95.35.88.182 13:15, 19 בספטמבר 2013 (IDT)

אמנון יצחק דיבר בעבר על סוגי דם והיו מספר תגובות ביוטיוב לזה. אני חושב שחבל להתעסק בטענתו. במבט ביולוגי-נטורליסטי סוגי דם הם תוצר של אבולוציה. יתרה מזאת, לפי הידוע לי יש יותר מ-4 סוגי דם, וה-4 שעליהם אנו שומעים שוב ושוב הם פשוט הנפוצים ביותר בכלל האוכלוסיה. לצערי מעבר לכך אין לי עוד מידע בנושא. ‏Ben-Natan‏ • שיחה 13:53, 19 בספטמבר 2013 (IDT)
לא עוד 'סוגים', אלא עוד סיווגים. הבסיס לחלוקה ל-4 סוגים אצל האדם הוא נוכחותם של 2 חלבוני סימון הנמצאים על מעטפת התא. מתקבלים 4 סוגים, לפי: סוג A, סוג B, שניהם, אף אחד. ישנן חלוקות גם לפי סוגי חלבונים נוספים, שהידוע שבהם הוא רזוס. אגב, אצל חתוליים ישנם 3 מופעים ולא 4, והתגובה אצלם לעירוי שגוי חריפה עוד יותר מאשר אצל האדם. בנצי - שיחה 14:50, 19 בספטמבר 2013 (IDT)
ממה שאני הבנתי מההרצאה פה, הטענה טיפה אחרת- ראה ב3:00, אבל אולי מדובר בשתי טענות נפרדות. בכל מקרה ככה או ככה אין בהן הרבה היגיון. בלנק - שיחה 14:35, 19 בספטמבר 2013 (IDT)
בנצי, מי זה שניהם ומי זה אף אחד? (ביחס ל: O+ או O-). ‏46.210.200.65 19:45, 19 בספטמבר 2013 (IDT)
שניהם זה כמובן AB. אף אחד זה O. ראה סוג דם. Uziel302 - שיחה 19:55, 19 בספטמבר 2013 (IDT)

דעותיהם של מחזירים בתשובה על ביולוגיה מעניינות אותי בערך כמו פסקי הלכה של ביולוגים. עִדּוֹ - שיחה 18:36, 20 בספטמבר 2013 (IDT)

ציפיות שכר בראיון עבודה[עריכת קוד מקור]

למה שואלים מה ציפיות השכר? אם מישהו לא יודע כמה באמת מקבלים במשרה הזאת ועונה משמעותית פחות- האם מורידים לו מהשכר? אם האומר שכר גבוהה מדי- פסולים אותו? איך עונים על השאלה בלי להסתכן? 79.179.105.252 13:20, 20 בספטמבר 2013 (IDT)

לא כמומחה אלא בתור מראיין ןגם כמתראיין. בכל מקום עבודה סביר משלמים לאדם בטווח שכר שייעדו לתפקיד. אם ציפיות השכר נמוכות מידי (נדיר), ברוב המקרים יקבל המועמד שהתקבל שכר בטווח שציינתי אף אם הוא גבוה מהשכר המבוקש (אם כי לעיתים יתנו את השכר שבתחתית הטווח) . אם דרישות השכר מוגזמות ייתכן אף שלא יקבלו את המועמד לעבודה מחשש שגם אם יסכים לשכר נמוך יותר הרי במרוצת הזמן הוא או היא ירגישו שקופחו. אני ממליץ לברר מה רמת השכר בתפקידים ובוותק מקבילים (חברים, באינטרנט) ולבקש בתחום העליון מבלי להגזים. שנילי - שיחה 13:51, 20 בספטמבר 2013 (IDT)
אם יש 0 ניסיון והשכלה מהסוג שכמעט שאין אף אחד שעובד בתחום (פיזיקה עם תואר ראשון)? מה עושים אם פשוט לא יודעים מה תווך השכר של זה בשוק כי השוק קטן מדי בשביל לעשות סטטיסטיקה? 109.64.254.71 14:23, 20 בספטמבר 2013 (IDT)
כעובד מתחיל אתה זכאי לענות שציפיות השכר שלך אינן מגובשות, ושתשמח לקבל הצעה לשכר הוגן, שישקף את ההשכלה הייחודית שלך. דוד שי - שיחה 14:57, 20 בספטמבר 2013 (IDT)

דוד, זה לא תמיד עוזר, יש שמתעקשים, אני ביניהם. אפשר לראות לדוגמא [ http://www.alljobs.co.il/SalarySurvey.aspx כאן]. בטבלה של מדעים מדויקים. אם כי לי נראה שכר מוגזם לבעל תואר ראשון מתחיל. שנילי - שיחה 15:15, 20 בספטמבר 2013 (IDT)

  1. השאלה היא מאיזו עמדה מגיעים לראיון העבודה. מומחה ידוע שם, שמקום עבודה מחזר אחריו, שואל גם שואל כמה ישלמו לו ואפילו מתמקח ממושכות על הנקודה הזו. אצל כוח אדם בכיר, יש גם ויכוחים על תנאי העבודה האחרים (ולפעמים גם ויכוח על הצורך של המעסיק למצוא עבודה גם לבן זוגו של העובד הבכיר, אם הבכיר עובר עיר או מדינה בשביל המשרה).
  2. במחשבה שנייה, לא רק מנכ"לים דנים בשכר בעת ראיון העבודה. גם מנקות דנות בזה. מי מכם, שיענה למודעה שפרסמה מנקה, יעבור אצלה ראיון טלפוני, אם הוא ראוי שהיא תעבוד אצלו בכלל. הכול עניין של ביקוש והצע.
  3. ישנן מודעות דרושים, שבהן כן כתוב בכמה כסף מדובר וישנם מראיינים, שכן מסבירים למרואיין למה המשרה שלו התפנתה ולמה קודמו התפטר. עִדּוֹ - שיחה 18:33, 20 בספטמבר 2013 (IDT)
המספר הרשום בטבלה הוא כמובן טעות. אפילו מהנדס מתחיל לא מרוויח ככה. כנראה שמתכוונים שם לבעלי תארים מתקדמים. אין משרות בנויות לבעלי תואר ראשון בפיזיקה. זה תמיד איזשהו מקרה שבו מנסים לחסוך מהנדס ויודעים שגם בעל תואר בפיזיקה יסכים לעבוד בחברה שלהם. ככה שזה לא באמת "שוק עבודה". ואין מודעות דרושים שדורשות בעל תואר ראשון בפיזיקה. בכולם הדרישה היא תואר שני ומעלה. 109.64.254.71 14:08, 21 בספטמבר 2013 (IDT)

צבע שיער[עריכת קוד מקור]

אני מבין שזה שכיח שצבע השיער אצל ילדים משתנה מבהיר לכהה עם השנים(גם שיער הגוף). למה זה קורה? -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

אין לי תשובה, אבל אני מחזק את השאלה. במשפחה שלי, כבר שלושה דורות, כמעט כולנו בלונדינים בינקותנו ושחורים בבחרותנו. גיל החלפת צבע השער וממשך תהליך ההחלפה משתנה מפרט לפרט במשפחתנו. המקדימים כבר השחירו בגיל שנתיים והמאחרים לקראת גיל עשרים. עִדּוֹ - שיחה 18:26, 20 בספטמבר 2013 (IDT)
נ.ב. שאלתי כאן את השאלה הזו לפני כמה שנים וגם אני לא קיבלתי תשובה אלא חיזוק שאלה כזה מאת משתמש נוסף, שגם במשפחתו שלו זה כך. עִדּוֹ - שיחה 18:27, 20 בספטמבר 2013 (IDT)
לפי זה הדבר קשור לצורך בתרגום בפועל של הגנים מהדנ״א לחלבונים על מנת שהגנים יבואו לידי ביטוי. לדבריו עדיין לא ידוע למדע מדוע זה קורה באיחור בגנים של צבע עיניים ושיער אבל הוא מסביר על רגישות ללקטוז. Uziel302 - שיחה 21:36, 20 בספטמבר 2013 (IDT)

תודה לך.

ביצי תרנגולת כפולות חלמון[עריכת קוד מקור]

ניתן למצוא באי אילו מקומות ביצים כאלה המוצעות למכירה. מן הסתם מקורן במגדלים המתמחים בכך. איך גורמים בצורה מכוונת לתרנגולת להטיל ביצים כאלה ? מעניין. בנצי - שיחה 15:46, 21 בספטמבר 2013 (IDT)

קראת את הפיסקה הרלוונטית בויקיאנגלית? למשל המשפט הבא: Some hybrid breeds of hens also produce double-yolk eggs by default. Such eggs are produced in India. Uziel302 - שיחה 18:50, 21 בספטמבר 2013 (IDT)
לא קראתי שם. לא 'חשדתי' שתהיה שם התייחסות. מעניין איך זה קורה מבחינה פיזיולוגית, ובפרט, איך הכלאה קשורה בכך. בעקבות הדיון הזה, ואחרי למידת ההיבט הפיזיולוגי של התופעה, אוסיף וארחיב על כך בערך העברי. תודה וחג שמח, בנצי - שיחה 20:09, 21 בספטמבר 2013 (IDT)
ממה שהבנתי בעקבות חיפוש בגוגל, כל תרנגולת עלולה מדי פעם להטיל ביצים כפולות-חלבון, ויש תרנגולות שעושות זאת כל הזמן. השיטה המקובלת היא לקנות במחיר מופקע כל תרנגולת שמופיעה איפשהו מטילה כפולות, ולהכליא ביניהן. בלנק - שיחה 18:59, 21 בספטמבר 2013 (IDT)
לפי התשובה של עוזיאל, יתכן שהמקור הוא בהודו. בכל אופן, לא יחסתי חשיבות למופעים המזדמנים, ולפי דבריך, מתבססים דווקא עליהם. תודה וחג שמח גם לך, בנצי - שיחה 20:09, 21 בספטמבר 2013 (IDT)
1. קילפתי ביצה קשה והיו בתוכה כמה בועות אוויר צמודות לקליפה. האם זהו פגם? האם זה מעיד על בעיות בריאות של המטילה? האם אכילת ביצה כזאת היא פחות מועילה מאשר אכילת ביצה שאין בה בועות?
2. אם יש דם בחלמון, ומבשלים את הביצה, האם הדם נמצא בצד שהיה מופנה כלפי מעלה בזמן הבישול? איך נראה דם בביצה מבושלת?
3. האם הביצה "נושמת"? יש לי ביצה קטנה שחורה של חרק כלשהו. האם אפשר לשמור אותה בקופסת פלסטיק סגורה, או שעלי ליצור חור שיאפשר כניסת אוויר? 77.125.236.187 01:54, 24 בספטמבר 2013 (IDT)
לגבי (1) ו-(2), אכן ביצה 'נושמת', וקליפתה חדירה לאויר. תצפית פשוטה תוכל להראות לך זאת. חמם מים בסיר, ולאחר שהם חמים דיים, הכנס לתוכו ביצה. תוכל להבחין בבירור בסילון של בועות אויר העושה דרכו מעלה. בנצי - שיחה 23:21, 23 בספטמבר 2013 (IDT)
4. האם ניתן לשמור ביצה של חרק במקרר? האם העובר שורד קור של מקרר? האם זה מעכב את הבקיעה מהביצה? 77.125.236.187 12:41, 30 בספטמבר 2013 (IDT)
אצל מטילות צעירות מתרחש לפעמים ביוץ כפול ואז שני החלמונים המשייטים יחדיו בצנרת יקבלו חלבון אחד וקליפה אחת. לולי הטלה מקבלים מהמדגרות קבוצות של תרנגולות צעירות המצטופפות יחד. לכן, אם ביצה אחת בקרטון הגיעה מטירונית הטלה, סביר שגם האחרות מקורן בבנות מחזור שלה ולכן יש סיכוי גבוה לחלמון כפול מקרטון בו כבר מצאת תאומים. יורם שורק - שיחה 13:23, 24 בספטמבר 2013 (IDT)

הסעה וריצה על מסלול המראה[עריכת קוד מקור]

השאלה מיועדת למבינים בהטסה או שהתנסו בכך. בשל מבנה המטוסים בעבר, מצא הטייס את עצמו עם שדה ראיה המופנה בזווית כלפי מעלה (גלגל אחורי נמוך, כפי שניתן לראות בתמונת הספיטפייר הבריטי המצורפת). במילים אחרות, הטייס לא יכול היה לראות לאן הוא מסיע, אלא אם כן הוא מזגזג בתנועה מפותלת. הבעיה חמורה בהרבה בחלקה הראשון של ריצה לקראת המראה (המטוס מתיישר בחלקה השני, בשל העילוי המתפתח), או בחלקה השני של תנועתו אחרי נחיתה. כיצד אם כן, ביצעו אז הסעה מתקבלת על הדעת, שלא לדבר על בטוחה, וביחוד, ריצה לקראת המראה ? רוב תודות, בנצי - שיחה 14:46, 22 בספטמבר 2013 (IDT)

מטוסים עם שדה ראיה בעייתי על הקרקע יש גם בימינו. השיטה בהסעה היא אכן זיגזגים. בריצה הבעיה נעלמת די מהר כי המטוס משנה זווית (הזנב עולה לאוויר הרבה לפני שהעילוי מעלה את המטוס לאוויר, מן הסתם בזכות הכוח שהמדחף יוצר על הגוף) ונפתח שדה ראיה הגיוני יותר של מסלול ההמראה. יוסישיחה 16:33, 22 בספטמבר 2013 (IDT)
א. נכון, בעיה דומה קיימת גם במטוסים קלים בני זמננו, אבל מניסיון, הבעיה היא חלקית - יש שדה ראיה, מוגבל אבל ישנו, וההגבלה מתבטאת ב'שטח מת' קדמי גדול יחסית. לכן הדגשתי מטוסים בעבר - שם הבעיה מלאה. כולם מעריצים טייסי קרב, אבל מבחינת המיומנות הנדרשת להסיע מטוס גדול כמו מפציץ או אף מטוס נוסעים מאותם ימים האתגר והאומץ גדולים בהתאם (עם זאת, לחלק מהמטוסים הגדולים אז היה שדה ראיה סביר, ראה למשל, דקוטה או קונסטליישן).
ב. לגבי הזנב, מה שאתה אומר אכן נותן מענה מסויים לבעיית הריצה, אבל הרגעים הראשונים עדיין מטרידים - כשפותחים מצערת מלאה המטוס רץ מהר מאוד, ואין זמן לתיקונים שלא בזמן אמיתי. לגבי עליית הזנב, מבחינה פיזיקלית - צריך עיון; אין זה פשוט כל כך, ואחזור אחרי שאדע יותר. חג שמח, בנצי - שיחה 17:16, 22 בספטמבר 2013 (IDT)
א. הערה: המדחף אינו יוצר כוח על הגוף, אלא על האויר דרכו הוא מתברג. האויר הוא זה הפועל על גוף המטוס, ב'תגובה'.
ב. מסתבר שההשפעה על הזנב היא כנראה, בכל זאת תוצאה של העילוי, והמבנה שלו מעוצב בהתאם, ע"מ להבטיח זאת. בנצי - שיחה 22:45, 22 בספטמבר 2013 (IDT)
תודה על ההסבר. למעשה קצת פקפקתי בעצמי בחלק הזה של תשובתי ומשום מה לא ציינתי את הספקות שלי בעניין. בחלק של ההסעה בסללום אני בטוח גם ממרחק הזמן לתקריות הטיסה הקלה שלי. יוסי מחוץ לחשבון 11:22, 24 בספטמבר 2013 (IDT)

ביטוח לאומי[עריכת קוד מקור]

מה עושים למי שלא מרוויח, ונגמר לו הכסף לשלם על ביטוח לאומי? 109.67.250.204 19:44, 22 בספטמבר 2013 (IDT)

יש סיבה שזה יהיה שונה מתשלום אחר? כלומר צבירת חוב ולאחר זמן הוצאה לפועל. Uziel302 - שיחה 21:22, 22 בספטמבר 2013 (IDT)
הביטוח הלאומי הוא הבעיה? חיוך אדום מה עושים אם מישהו לא מרוויח ונגמר לו הכסף - והוא צריך לישון איפה שהוא (כלומר לשלם שכר דירה כל חודש), ולהתקלח, ולשלם על מים וחשמל, וגם לקנות אוכל לכל יום, ובגדים ותחתונים? כל אלה הוצאות הרבה יותר גדולות מהתשלום לביטוח לאומי. לא? (התשובה בגוף השאלה). בברכה, דני. Danny-wשיחה 22:08, 22 בספטמבר 2013 (IDT)
את הוצאות הללו יכולים לממן אנשים אחרים (לדוגמה הורים). וביטוח לאומי לוקח מהחשבון ישר ואין דרך לברוח. 109.67.250.204 09:54, 23 בספטמבר 2013 (IDT)
כשהבנק מפסיק לאפשר להם למשוך הם ממשיכים את הרישום של החוב אצלם מן הסתם. Uziel302 - שיחה 15:53, 23 בספטמבר 2013 (IDT)

תלוי למה האיש מפסיק להרוויח. אם הוא הופך למובטל או לנכה, הביטוח הלאומי מתחיל לשלם לו. עִדּוֹ - שיחה 22:51, 24 בספטמבר 2013 (IDT)

אתרי גלישת[עריכת קוד מקור]

מצוקים - האם ישנם אתרים מורשים לפעילות זו במצוק הארבל ובסביבת אילת ? פרטים ? (אגב, גוגל הפעם לא הניב מי יודע מה). תודה, בנצי - שיחה 03:13, 23 בספטמבר 2013 (IDT)

מה הכוונה אתרים מורשים? אני הלכתי לסנפלינג עם דוד שלי, שעשה קורס סנפלינג, קושרים את החבלים בצורה מסוימת במקום עם טופוגרפיה מתאימה ועושים סנפלינג. זה לא שיש איזו חקיקה לגבי איפה מותר ואיפה אסור. Uziel302 - שיחה 09:11, 23 בספטמבר 2013 (IDT)
א. לא שאלתי על היבט חוקי דווקא, אלא על מקומות ספציפיים מוסדרים, עם עגינות או עמדות טבעיות ידועות וכיוב', ועל חברות הפועלות במקומות אלה. אני יודע, פחות או יותר, מה עושים שם, אבל בהעדר הסמכה בעצמי או של זולתי, אני נוהג להשתמש בשירותי הדרכה מוסמכים.
ב. לגבי ההיבט החוקי אני חושב שאתה טועה, בודאי לגבי אתרים היושבים בשמורות טבע.
ג. הייתי גם נוקט זהירות במתן תשובה חופשית כל כך. נזהרים בתשובות רפואיות ובתשובות משפטיות כאן, ואני סבור שראוי לנהוג כך גם בתשובות הנוגעות בבטיחות. בנצי - שיחה 11:51, 23 בספטמבר 2013 (IDT)
מצטער, זו הייתה תגובה ספונטנית מדי. מצאתי עכשיו את זה: ״ תחום חשוב נוסף שעליו מפקחת הרשות הוא גלישת מצוקים (סנפלינג). פעילות זו אסורה בהחלט בארבל, מחשש לפגיעה בערכי הטבע הייחודיים למצוק.״ כאן. Uziel302 - שיחה 15:47, 23 בספטמבר 2013 (IDT)
"מודה ועוזב, ירוחם". צריך לגלול מטה את חלון המידע בדף אליו הפנית. בנצי - שיחה 18:39, 23 בספטמבר 2013 (IDT)
לגבי הגלילה, אם הייתי יודע על זה הייתי מציין את זה, אני פשוט עשיתי חיפוש של המילה סנפלינג בדף לאחר שהצירוף סנפלינג ארבל בגוגל הפנה אותי לקישור.Uziel302 - שיחה 20:29, 23 בספטמבר 2013 (IDT)
א. כנראה שהקישור מגוגל הוביל אותך לפיסקה המבוקשת בתוך חלון הגלילה. אבל מי שמנסה לגשת לדף השמורה לפי הקישור שלך, צריך לגלול לשורות המבוקשות.
ב. אעשה חיפוש דומה לגבי הרי אילת. בנצי - שיחה 20:47, 23 בספטמבר 2013 (IDT)
קישור בגוגל לא מפנה לפסקאות מתוך הטקסט, כאמור עשיתי חיפוש בתוך הדף ובלי גלילה הגעתי לפסקה האמורה. וחשבתי שזה גם מה שיעשה מי שיחפש את הפסקה (בפרט כשיש לפניו את לשון הפסקה). אמנם זה כבר רחוק מהדיון המקורי אבל יכולות חיפוש מידע זה נושא חשוב בעיני. Uziel302 - שיחה 23:59, 23 בספטמבר 2013 (IDT)
א. זה ענייני, וזה בסדר גמור.
ב. באזור הרי אילת יש אתר בנחל יהושפט. בנצי - שיחה 01:51, 24 בספטמבר 2013 (IDT)

אני מכריז על קריית שמונה כמדינה עצמאית[עריכת קוד מקור]

מה צריך לעשות בשביל שאזור מאוכלס כלשהו יהפוך למדינה עצמאית? איפה מכריזים על כך? האם יש לישראל מנגנון שימנע מקריית שמנה (סתם דוגמה) להכריז על עצמה כמדינה עצמאית? 109.67.145.7 14:59, 23 בספטמבר 2013 (IDT)

להכריז אתה יכול תמיד, השאלה אם אתה מקבל הכרה. הכרה במדינה נעשית על ידי המדינות האחרות ועל ידי האו״ם. יש מדינות שמוכרות על ידי חלק מהמדינות בלבד. כך בערך הכרזת העצמאות מופיע: ״עוד באותו לילה הכירה ארצות הברית במדינה החדשה (הכרה "דה פקטו"), ושלושה ימים לאחר מכן הכירה בה גם ברית המועצות (הכרה "דה יורה").״ Uziel302 - שיחה 15:56, 23 בספטמבר 2013 (IDT)
מלבד עניין ההכרה, יש גם את עניין הריבונות- איזור קריית שמונה נמצאת תחת שליטת מדינת ישראל. שוטרי ישראל ימשיכו לאכוף שם את הסדר וכו'. זה המצב בשטחי יהודה ושומרון, למשל- פלסטין כבר הכריזה עמאות ב1988, וההכרזה הוכרה על ידי 131 מדינות באו"ם, אבל אין להכרה הזאת שום משמעות כל עוד אין למדינה שליטה בשטח שעליו היא תובעת בעלות. אני מניח שלגבי רוב (כל?) המדינות הבלתי מוכרות, זו הבעיה העיקרית. אם קטלוניה והבאסקים יפרדו בהסכמה מספרד, או אם סהרה המערבית תקבל אישור לעצמאות מהמרוקאים וכו' וכו', לאו"ם לא תהיה שום בעייה להכיר בהם. בלנק - שיחה 17:58, 23 בספטמבר 2013 (IDT)
אני לא בטוח שאלי אביבי מבקר כאן, אבל במקומך, הייתי מתייעץ איתו, עם תקדים מדינת אכזיב שלו. שני המשיבים שקדמו לי כנראה צעירים מדי מכדי לזכור אותו ואת עניינו. בנצי - שיחה 18:16, 23 בספטמבר 2013 (IDT)
אני לא חושב שיש "תקדים" כלשהו ב""מדינת אכזיב"".
המדובר באטרקציה פנים-תירותית לא שונה מהמימדיון או הסופרלנד (לא יודע למה קפצו לי לראש רק לונה-פארקים).
זו היתה מדינה בדיוק באותה מדינה שמעלה החמישה היתה מדינה, או שהמימדיון הוא מדינה.
אז אלי אביבי אמר.
אז היה לו כוח לשלוט על המים הטריטוריאלים הסמוכים? היה לו כוח למנוע ממשטרה להכנס למקום במקרה של דיווח על תגרה?
היה לו כח להמנע מעיקול של ההוצאה לפועל?
היו לו יחסי חוץ? שר חוץ? הכרה בינלאומית?
לסיכום, לטעמי, אין כל "תקדים" ב"מדינת אכזיב". פשוט גימיק שיווקי של אדם שככל הנראה השתלט על חוף בבריונות, ובניגוד לחוק (בדומה להרבה "חופניקים" אחרים, בעיקר בכינרת). DoronWise - שיחה 01:36, 24 בספטמבר 2013 (IDT)
ברור שזה לא רציני - זו היתה כוונת התשובה. התכוונתי ל'תקדים' ולא לתקדים. בנצי - שיחה 01:49, 24 בספטמבר 2013 (IDT)
לפני עשור או שניים הייתה עיירה באיטליה שהכריזה על עצמה כנסיכות ועשתה בחירות בין התושבים ל"נסיך". זה לא עזר לה. ואם איני טועה, השלטון המרכזי של איטליה לא הפעיל שם שום כוח. פשוט התעלם מההכרזה והמשיך לאכוף שם את החוקים הרגילים, כולל גביית מסים. עִדּוֹ - שיחה 22:43, 24 בספטמבר 2013 (IDT)
אל תפספסו את נסיכות סילנד שנילי - שיחה 22:10, 25 בספטמבר 2013 (IDT)

ויזת עבודה לבת זוג של ישראלי[עריכת קוד מקור]

ערב טוב. יש לי אזרחות ישראלית מלידה, ולפני כשנה התחלתי לצאת עם אזרחית מקסיקו. האם זה אפשרי שהיא תגיע איתי לישראל ותקבל ויזת שהייה ואישור עבודה גם אם אנחנו לא נשואים (פשוט בני זוג), אפילו לתקופה זמנית? תודה רבה!

ישנם מקרים, בהם מדור "הכה את המומחה" של ויקיפדיה אינו יכול להחליף מומחים, כמו רופאים או עורכי דין. מן הסתם אתה יכול, בעזרת העורך הדין המתאים, להסדיר את הוויזה (אישור העבודה) לחברתך ממקסיקו. כפי הנראה - לא תוכל לעשות זאת בלי עזרת עורך דין. להזכירך - אישור עבודה בישראל הוא נושא כאוב מאוד, ומשרד הפנים אינו שש לאפשר ויזות עבודה אפילו לפליטים. פנה לעורך דין. (למשל זה שמצאתי בחיפוש מהיר בגוגל, יש עוד אחרים). אך זכור שלצורך העניין עליך לטעון שמדובר בידועה בציבור, בבת זוג לחיים. לא רק בחברה. בהצלחה! דני. Danny-wשיחה 21:10, 23 בספטמבר 2013 (IDT)
הערה נוספת: הכניסה לישראל כתיירת ו/או כמתנדבת היא קלה יותר - באופן משמעותי. שקול האם דווקא אישור העבודה הוא קריטי כאן. בהצלחה! דני. Danny-wשיחה 21:13, 23 בספטמבר 2013 (IDT)
יש אפשרות לקבל אשרת שהייה + עבודה במקרה כזה, והיא כרוכה בנוהל בירוקרטי סבוך בו אתם נדרשים להוכיח שאתם זוג ממשי ולא זוג פיקטיבי. ייתכן שותק בזוגיות של חצי שנה אינו מספיק. ממליץ בחום להתייעץ עם עורך דין המומחה בנושא. איתמר ק. - שיחה 10:55, 28 בספטמבר 2013 (IDT)

יום בחירות מוניציפליות[עריכת קוד מקור]

האם יום זה נחשב לשבתון ? דומני שלא, אבל אינני בטוח בכך. הפעם בחירות אלה מתקיימות ב-22.10.13. בנצי - שיחה 22:43, 23 בספטמבר 2013 (IDT)

לא, אין שבתון. הפעם משרד הפנים החליט שֶחבל על יום העבודה. התלמידים בבתי הספר שבהן יוצבו קלפיות - יצאו לטיולים. ההורים יתבקשו לעבוד, או שייקחו יום חופש על חשבונם. להלן כתבה בעניין. בברכה, דני. Danny-wשיחה 00:58, 24 בספטמבר 2013 (IDT)

שאלה לגבי כימיה אורגנית[עריכת קוד מקור]

קחו לדוגמה שמן זית, מוצר טריוויאלי יחסית, הנחשב למזין מאד. האם כימאים אורגנים כבר חשפו את כל הנוטריאנטים שיש למשל בכף שמן זית?, כלומר האם הם הצליחו למפות את חומצות השומן השונות, הויטמינים, המינרלים, ושאר החומרים המזינים שיש בכל או רוב שמני הזית (כלומר שמופקים ממינים שונים של עץ הזית) ? תודה לכם. ‏Ben-Natan‏ • שיחה 05:58, 24 בספטמבר 2013 (IDT)

אני חושב שזה פשוט בלתי אפשרי. מדובר במוצר שמופק מצמח. טבעי שהמינון המדויק של המרכיבים השונים בתערובת ישתנה בין יבול ליבול. באופן כללי אני חושב שחשפו את רוב הדברים. גילגמש שיחה 17:49, 24 בספטמבר 2013 (IDT)

האם זה מוסרי להביא ילדים לעולם?[עריכת קוד מקור]

אני תוהה לי האם זה מוסרי לגרום למישהו לחיות. לדעת שבגן הוא יריב עם ילדים ויפגע, בבית ספר יהיו לו תקופות קשות של בחינות ויחסים עם הסביבה, לפחד עליו כהוא יהיה בצבא ולראות עד כמה הוא סובל ונשמבר תחת לחץ אם יעשה תואר... לדעת שכעבור 20-25 שנה מיום לידתו הוא יאלץ לקבל החלטות ערכיות שאולי יתבררו כשגויות ולדעת שאת הסבל הזה יכולת למנוע מראש. האם יש הצדקה מוסרית לגרום לאדם יקר סבל, אם יכולת להימנע מלידתו מלחתחילה? 109.67.110.11 14:19, 24 בספטמבר 2013 (IDT)

תלוי ביסודות התפיסה המוסרית שלך. נסה לענות על השאלה מדוע לא מוסרי בעיניך לרצוח אדם, והאם זה תקף גם במקרה שזה חוסך לו סבל. אולי הערך מוסר והערך המקביל לו באנגלית יכולים להוות נקודת פתיחה כלשהי בנושא. Uziel302 - שיחה 14:34, 24 בספטמבר 2013 (IDT)
זו שאלה פילוסופית משכמה ומעלה. לדעתי אפשר שאנשים שונים יסיקו שלפחות בשלב מסוים בחייהם הדבר אינו מוסרי. ‏Ben-Natan‏ • שיחה 15:13, 24 בספטמבר 2013 (IDT)
ראה גם: התנועה להיכחדות מרצון של האנושות. בלנק - שיחה 16:26, 24 בספטמבר 2013 (IDT)
מה עם שמחת החיים שנמנעת ממי שלא הולד? הלא ראוי להתחשב גם בה? Zarnivop - שיחה 17:39, 24 בספטמבר 2013 (IDT)
בהיבטים חברתי/מוסרי/דתי/אחר אני נזהר. אבל אתרום היבט סטטיסטי (ללא מחקר וללא קישורים). הרוב הגדול של אוכלוסיית העולם נולד לתוך, וחי בתוך מציאות עגומה. עוני, רעב, ניצול, עבדות, עריצות, כפייה, עושק, הונאה, גזל, סחיטה, חולי, אלימות, צער, שחיתות, בוּרות, פחד, ענישה, מאסר, עינויים, גזענות, אנטישמיות, אונס, התעללות עוולות וייאוש (רשימה חלקית).
המסקנה? Mr.Shoval - שיחה 22:10, 24 בספטמבר 2013 (IDT)
אם חצי ממה שאתה כותב היה נכון, רוב אוכלוסיית העולם הייתה מתאבדת. בפועל, דכאון והתאבדויות נוער הן מחלה של העולם המפותח דווקא, זה שלא נולד לתוך "מציאות עגומה. עוני, רעב, ניצול, עבדות, עריצות, כפייה, עושק, הונאה, גזל, סחיטה, חולי, אלימות, צער, שחיתות, בוּרות, פחד, ענישה, מאסר, עינויים, גזענות, אנטישמיות, אונס, התעללות עוולות וייאוש (רשימה חלקית). "
יש בעולם הרבה עוול, אכזריות ורשע. יש בו גם המון נדיבות, יופי ושמחה. אתה בוחר להביט בצד אחד, אבל השני קיים גם קיים, ויהיה תמיד. ויקטור פרנקל סיפר שגם בתוך זוועת מחנה הריכוז הוא היה מביט בשקיעה מרהיבה ומתפעם. יש בנפש האדם גרעין של שמחת חיים בריאה וצומחת, שגם אם ניתן להביס אותו - זה ממש, ממש קשה. הנוירולוג אוליבר זקס מתייחס לזה בכתביו - הוא מתאר כיצד אנשים שבעיותיהם הנוירולוגיות כה עמוקות ומקיפות, שעולה ספק אם עדיין מדובר באדם- אבל גם אצלם, לרוב, קיימת מציאות עמוקה יותר מהתבונה, יסודית יותר מכל זכרון, רובד עמוק מכל באישיות שמדרבן אותם להאבק ולקיים נפש אנוש על אף הכל.
חולי דכאון (אני מכיר זאת גם מנסיון אישי) נופלים קורבן לתרמית הערמומית שהיא לב לבה של מחלתם - השכנוע העמוק (כביכול) שאין תקווה, אין טעם. אבל במרחק כמה מיקרוגרמים של נוירוטרנסמיטורים מהם נמצא מוח שמשוחרר מהיאוש הביוכימי הזה. כל הדברים שציינת קיימים, אבל אין בכוחם להצמית את שמחת החיים, לא בלי בחירה שלך. Zarnivop - שיחה 22:47, 24 בספטמבר 2013 (IDT)
כתבתי לפני התנגשות עריכה: אני לא חושב שהניתוח הזה נכון בכלל. המציאות של רוב העולם עגומה יחסית לשלנו, אבל לא עגומה יחסית לאיזה שהוא מדד אובייקטיבי. אי אפשר לכמת דברים כאלה- מה יותר גדול- הסבל שבחוויה גזענית, או ההנאה שבאכילת פיתה עם לאבנה? ההנאה בצפייה בחיוך של ילד קטן או הסבל שבדלקת עיניים? אם אני רואה את הזריחה כל בוקר, האם זה מתאזן עם זה שאני עובד 15 שעות ביום? אישית, אם היית נותן לי לבחור- למות או להתחלף עם מישהו אחר בעולם, אז אני חושב שלגבי 99% מהאנשים הייתי בוחר להתחלף. בלנק - שיחה 22:49, 24 בספטמבר 2013 (IDT)

משאבי אנוש HR[עריכת קוד מקור]

מה זה BEE Consulting ?

"Black Economic Empowerment (BEE) Consulting

" כאן. אני לא מכיר אז אני לא יכול להסביר אבל פירוש ראשי התיבות ורקע ראשוני אולי יעזור. Uziel302 - שיחה 17:41, 24 בספטמבר 2013 (IDT)

משכורת גלובלית פחותה ממינימום[עריכת קוד מקור]

האם חוקית מותר לשלם לעובד (לא לפי שעות) 4000 לחודש, כלומר פחות ממינימום? נניח שהוא לא מנוסה ומתלמד ויש הסכמה בין שני הצדדים (העובד והמעסיק). 109.67.110.11 17:06, 24 בספטמבר 2013 (IDT)

זה תלוי כמה שעות הוא עובד. אם הוא עובד 150 שעות בחודש זה מותר, אם הוא עובד 250 שעות בחודש זה אסור. ‏Gridge ۩ שיחה 17:11, 24 בספטמבר 2013 (IDT).
כתבתי לפני התנגשות עריכה: לא. אין כזה דבר. כל הרעיון של חוק שכר מינימום הוא שהעובד אינו יכול להסכים לקבל פחות משכר מינימום, כדי שהמעביד לא יכפה עליו תנאים מנצלים ("אתה לא חייב להסכים לתקופת התלמדות, אבל אם אתה לא מסכים אז אני לא רוצה להעסיק אותך"). ראה כאן. הוספתי לאחר התנגשות עריכה: אם השאלה היא ספציפית לגבי 4000 אז אני לא יודע- אם השאלה היא לגבי "פחות משכר מינימום" אז התשובה היא כמו שכתבתי. בלנק - שיחה 17:15, 24 בספטמבר 2013 (IDT)
גם אם העובד מתחנן שישלמו לו פחות משכר המינימום, אסור להיענות לבקשתו. דוד שי - שיחה 00:49, 25 בספטמבר 2013 (IDT)
החוק זה מה זה לא בעיה. רושמים לעובד שהוא "ב75% משרה" כשבפועל הוא עובד 8-9 שעות כל יום, ומשלמים לו פחות מהמינימום. תגידו "פרייר" כמה שאתם רוצים, אבל כשהאפשרויות הם פחות ממה שמגיע לפי החוק או כלום: בוחרים פחות מהמינימום. מלא אנשים בארץ עובדים משרה מלאה ומקבלים פחות מהמינימום. 79.183.102.37 09:58, 30 בספטמבר 2013 (IDT)

הציטוט היומי המיוחס לנפוליאון: "עם ללא עבר אין לו עתיד"[עריכת קוד מקור]

הועבר לשיחת ויקיפדיה:ציטוט יומי/קריטריונים לקביעת ציטוט יומי. דוד שי - שיחה 00:48, 25 בספטמבר 2013 (IDT)

הוויקיפדיה העברית צריכה להיבנות על המודל של הוויקיפדיה האנגלית[עריכת קוד מקור]

מספר פעמים נתקלתי בתבנית המשתמש הזו ולאחר חיפוש לא מצאתי את משמעותה. אבקש אסבר, תודה. MEuliĉo - שיחה 18:28, 24 בספטמבר 2013 (IDT)

יש שורה של הבדלים מהותיים בין ויקיפדיה האנגלית לעברית, מבחינת ה"מודל"- בויקיפדיה האנגלית כמעט אין הצבעות, למשל. למפעילי המערכת יש הרבה יותר "say" לגבי מה קורה, המדיניות מבחינת ערכים הרבה יותר מכלילנית, ועוד ועוד. מניחי תבנית זו חושבים שויקיפדיה צריכה להידמות לאנגלית במובנים מסויימים. איזה? תלוי מי שם את התבנית. בלנק - שיחה 20:42, 24 בספטמבר 2013 (IDT)

תספורת של witcher[עריכת קוד מקור]

איך קוראים לתסרוקת של גרלט מwitcher2? תמונה כאן (הזה מצד שמאל מן הסתם...). 109.67.110.11 19:08, 24 בספטמבר 2013 (IDT)

"קוקו"? "זנב סוס"? דרור - שיחה 20:15, 24 בספטמבר 2013 (IDT)
אבל שים לב שחצי מהשיער הוא בחוץ (לא חלק מה"זנב סוס". יש לזה שם בעברית? 109.67.110.11 20:24, 24 בספטמבר 2013 (IDT)
אני מכיר את זה כקוקו שקר. Uziel302 - שיחה 21:40, 24 בספטמבר 2013 (IDT)
קוקו בלוף. יוסישיחה 22:10, 24 בספטמבר 2013 (IDT)
עוד משהו (דעת קהל!): האם אתם חושבים שזה נראה נשי? על ראשו של גבר כמובן. 109.67.110.11 11:37, 25 בספטמבר 2013 (IDT)
כשזה בולט כמו בתמונה לא כל כך, כשזה בצורה טבעית מונח על גבי שאר השיער זה כבר לא תסרוקת ייחודית וגם לא קוקו או פזור שמקובלים אצל בנים ולכן זה נראה לי מראה נשי. כמעט כמו צמה. כמובן שהכל עניין של טעם ונורמות וזו דעתי האישית בלבד. Uziel302 - שיחה 16:01, 25 בספטמבר 2013 (IDT)

מעניין[עריכת קוד מקור]

איך יכול להיות שהערך כ הוא מקום 6 בדירוג הצפיה של ויקיפדיה וצפו בו 40 אלף איש בחודש ספטמבר ?

http://stats.grok.se/he/201309/%D7%9B

--Maccabi34 - שיחה 10:43, 25 בספטמבר 2013 (IDT)

באמת מעניין, ממבט זריז בסטטיסטיקות מסתבר שהחל ממאי 2012 (אחרות בשלב יותר מאוחר) התחילו חלק מהאותיות לקבל מאות צפיות יומיות יותר ממה שהיה קודם לכן. אכן מעניין מה המקור לכך. ♠ גיל כ. (שיחה) ♠ 11:37, 25 בספטמבר 2013 (IDT)
עם הכלים שיש כרגע ( לי לפחות ) אני מתרץ זאת כבאג--חתימה - שיחה 11:52, 25 בספטמבר 2013 (IDT)
אולי מישהו (כיתה? כיתות?) ברחבי הגלובוס לומד על האותיות האלה... (למרות ש- 1800 צפיות בממוצע זה הרבה). בברכה, דני. Danny-wשיחה 20:24, 25 בספטמבר 2013 (IDT)

פטליזם ודטרמיניזם[עריכת קוד מקור]

מה ההבדל בין דטרמיניזם לבין פטליזם? לפי הבנת הנקרא שלי זה יוצא אותו דבר- הכל נקבע מראש. 109.67.110.11 12:50, 25 בספטמבר 2013 (IDT)

על פי הידוע לי, בפטאליזם אתה מתכוון למערכת שאין בה מקריות כלל והכל ידוע מראש באופן מוחלט. בדרטמיניזם, אפשר שתתכוון למערכת שיש בה דטרמיניזם באופן מובהק, אך תתכן גם מקריות שתטה את חלק מהעניינים. ‏Ben-Natan‏ • שיחה 15:53, 25 בספטמבר 2013 (IDT)
השאלה הייתה על הדטרמיניזם ולא על גישות שמקבלות קיום דטרמיניזם במערכות מסוימות. מתוך הערך דטרמיניזם: ״בניגוד לפאטאליזם (אמונה בגורל), שעל-פיו "הסוף ידוע מראש", בדטרמיניזם לא רק "הסוף" ידוע מראש, אלא גם כל שלב ושלב בדרך. בעוד שהפאטליסטים מאמינים שהתוצאה הסופית היא זהה, ללא תלות בדרך, הדטרמיניסטים טוענים שלא ניתן כלל לבחור בדרך אחרת - חייבים לבחור בדרך מסוימת, כי מכלול הסיבות גורמות לבחור כך. אם נדמה שנבחר מסלול אחר, זוהי רק תחושה, אך בחירה זו הייתה מתחייבת.״Uziel302 - שיחה 17:55, 25 בספטמבר 2013 (IDT)

Urnfield culture[עריכת קוד מקור]

במהלך כתיבת הערך "ההיסטוריה של סלובניה" (משתמש:Yoav Nachtailer/היסטוריה של סלובניה) נתקלתי בתרבות הנ"ל (הנה ערך בויקיפדיה האנגלית-Urnfield). האם התרגום הנכון הוא "תרבות אורנפילד", האם ערך מסוים בויקיפדיה מדבר על התרבות הזו?... יהיה נחמד אם מישהו יכתוב על זה ערך. Yoav Nachtailer - שיחה 14:45, 25 בספטמבר 2013 (IDT)

מצאתי את זה:

״תחילת ההגירה ההודו - אירופית (גרמאנית, סלאבית ואיטלו-קלטית) למערב אירופה החלה כנראה בסביבות -1500 2000 לפנה"ס (תרבויות אונטיץ, הלשטאט ואורנפילד).״ כאן. Uziel302 - שיחה 16:40, 25 בספטמבר 2013 (IDT)

תודה. Yoav Nachtailer - שיחה 20:10, 25 בספטמבר 2013 (IDT)

כושי בתור קללה[עריכת קוד מקור]

האם רק בעברית (כושי) ובאנגלית (ניגרו) המילה המקובלת לאדם כהה עור נהייתה קללה? אני יודע שברוסית (נייגר) זאת לא קללה בכלל, אלא מילה מקובלת. איך זה בספות אחרות? 109.67.110.11 09:53, 26 בספטמבר 2013 (IDT)

קללה? לאו דווקא, תלוי בהקשר ותלוי בעיתוי. כתבתי בשעתו מסמך תחת הכותרת "פּוֹלִיטִיקָלִי קוֹרֶקְט", להלן כמה מובאות מתוכו.
  • פעם קראו לו כושי, אחר כך שחור, או צבעוני. כיום אפרו-אמריקאי, מחר...
  • יוֹסיִ: אִמָּא, הָיִיתִי רוֹצֶה לִהְיוֹת כּוּשִׁי. // אִמָּא: מָדּוּעַ חֲבִיִבי? // יוֹסִי: כִּי אָז... לֹא אֶצְטָרֵךְ אַף פַּעַם לִרְחוֹץ אֶת פָּנַי... - מתוך "סֵפֶר הַבְּדִיחָה לִילָדִים" מאת א' אֶבֶן-שׁוֹשָׁן וג' אֲמִתַּי, הוצאת דביר 1934.
  • בַּקּוֹמָה הַשְּׁלִישִׁית // חֲתוּלָה כּוּשִׁית [...] // אֵיךְ אֵשֵׁב אֲנִי חֲזִיר // לָבָן בֶּן לְבָנִים מִיּמֵי בְּרֵאשִׁית // בִּכְפִיפָה אָחָת עִם חֲתוּלָה כּוּשִׁית! // לֹא נָאֶה לִי וְלֹא יָאֶה לִי. - מתוך הספר "דִּירָה לְהָשְׂכִּיר", לֵאָה גוֹלְדְבֶּרְג, הוצאת ספרית הפועלים 1959.
Mr.Shoval - שיחה 11:52, 26 בספטמבר 2013 (IDT)
א. נכון, שאלה של הקשר ושל נורמה מקובלת, והייתי מוסיף גם שאלה של פרשנות. זאת, בניגוד לכינויים אחרים שנוצרו מלכתחילה לשם לעג והשפלה.
ב. תמהתי על שנצרכת ליצירות עכשוויות, כה מאוחרות, כאשר כבר בתקופות לאומיות קדומות שימש המונח בהקשרים לגיטימיים לגמרי. ראה, למשל, "על אודות האשה הכושית אשר לקח", בשיחה בין מרים לבין אהרון על אשת משה אחיהם (במדבר, י"ב, א'), וכן אצל ירמיהו: "היהפוך כושי עורו ונמר חברבורותיו" (שם, י"ג, כ"ג). בנצי - שיחה 13:46, 26 בספטמבר 2013 (IDT)
בנצי, מסכים. אדרבא, טקסטים משנות ה-30 וה-50 מראים שהביטוי היה תקין אלפיים שנה, עד ימינו, ולפתע סר חִנּו. Mr.Shoval - שיחה 13:57, 26 בספטמבר 2013 (IDT)

כל מה שאמרת נורא מעניין, אבל בכלל לא מתייחס למה ששאלתי. בעברית מודרנית המילה (הלגיטימית בעבר הלא רחוק) "כושי" נחשבת למילת גנאי, כמו המילה "ניגרו" באנגלית. השאלה שלי לגבי שפות נוספות. 109.67.110.11 14:38, 26 בספטמבר 2013 (IDT)

אני חושב שהמענה שאתה יכול לקבל פה הוא מצומצם. יש לך קישורי שפות מצד ימין - נסה לשאול בכמה מהוויקיפדיות האלה את השאלות שלך וכך תקבל תשובה טובה יותר. גילגמש שיחה 14:59, 26 בספטמבר 2013 (IDT)
בגרמנית מתקיים עכשיו וויכוח אם להוציא את המילה-Neger מסיפרי ילדים פופלרים. Nachum - שיחה 15:09, 26 בספטמבר 2013 (IDT)
אין במקורן של המילים "כושי" ו"ניגרו" גזענות או גנאי. "ניגרו" הפכה למילת גנאי כחלק מהרגישות האמריקנית להיסטוריה שלה שכללה עבדות וקיפוח השחורים. בישראל אין כתם היסטורי כזה, וההתייחסות ל"כושי" כמילת גנאי היא יבוא וחיקוי אמריקני. עוד אחת מההשפעות התרבותיות הרבות (בעיקר דרך הטלויזיה והקולנוע) של ארה"ב על ישראל, שלפעמים יוצרת עיוותים בגלל אי ההתאמה לרקע המקומי. לדוגמא, יש אנשים בישראל שנזהרים לא להגיד "ערבי" מחשש לגנאי כמו במקרה של "כושי". אך בניגוד לשחורים בארה"ב, שהמאבק שלהם הוא על אינטגרציה ושוויון זכויות, הערבים בארץ גאים בערביותם. אין לי תשובה לשאלה המקורית, כיצד מתייחסים למקבילות של "כושי" בארצות אחרות, אך אני משער שלפי מידת ההשפעה התרבותית האמריקנית במדינה מסויימת כך ניתן לצפות להתייחסות למלה. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
אני חושבת שיש כאן בלבול בין negro שהיא המילה המקבילה ל"כושי" ובמשך שנים רבות לא נחשבה לכינוי מעליב, לבין nigger, שמקבילה ל"כושון" והיא ללא ספק מילת גנאי מעליבה. כיום עושים שמיניות באוויר כדי למצוא ביטויים שיהיו פוליטקלי קורקט, לא רק לגבי אפרו-אמריקאים אלא גם לגבי נשים - chair person ולא chairman או chairwoman, ‏ Ms ולא miss או Mrs, ועוד. לא שזה בהכרח רע, אבל לפעמים מאבדים קצת את הצפון מרוב התפתלויות בנסיון שלא לפגוע באיש.שלומית קדם - שיחה 22:06, 2 באוקטובר 2013 (IDT)

איך צריך לומר לערבב? הבית הראשונה צריכה להיות דגושה או יכולה גם להיות רפה?[עריכת קוד מקור]

סליחה על השאלה אבל אני בחו"ל כרגע ואין ספר לידי שאני יכול לבדוק. גם גוגל לא אומר דבר. 117.241.216.20 (שיחה | תרומות | מונה) שכח/ה לחתום

http://www.byki.com/lists/hebrew/verbs-all-02.htmlNachum (שיחה | תרומות | מונה) שכח/ה לחתום
מתוך הדף אליו קישר נחום: לְעַרְבֵּב. ‏Virant‏ (שיחה) 17:38, 26 בספטמבר 2013 (IDT)

פליטי מלחמת העצמאות[עריכת קוד מקור]

כתוב כי היישוב בני עטרות הוקם על ידי פליטי מלחמת העצמאות. בתודעה שלי פליטי מלחמת העצמאות הם ערבים. האמנם כאן פליטים זה הביטוי הנכון? Mr.Shoval - שיחה 19:17, 26 בספטמבר 2013 (IDT)

היו כמה ישובים שנכשבו על ידי הערבים. כנראה הכוונה לפליטי הישובים האלה. גילגמש שיחה 21:59, 26 בספטמבר 2013 (IDT)
על פי הזמן הקצר שתושבי הישובים היהודיים שהו במקום יישובם הקודם (לפני בני עטרות), קשה לי לקבל את הכללתם כ'פליטים'. הם אולי 'עוזבי' או 'ממקימי' המושב עטרות, אך לא פליטים, הרי הם לא הקימו משפחות שם. אוריה אורן - שיחה 20:45, 27 בספטמבר 2013 (IDT)
מעניין, יש לך סימוכין לכך ש"פליט" הוא רק מי שהקים משפחה? על פניו זה נשמע לי מופרך, אבל אני מוכן לשנות עמדה אם יובאו סימוכין. Zarnivop - שיחה 22:48, 27 בספטמבר 2013 (IDT)
במהלך המאורעות שכלה עטרות חמישה חברים, במושב שמנה אז 24 משפחות.
על פי מפקד התושבים של 1931, היו בעטרות 112 נפשות שהתגוררו ב-23 בתים. בשנת 1946 נוספו ליישוב 15 משפחות חדשות שנקראו בשם הקולקטיבי "ההתיישבות החדשה". בשנת 1948 הגיע המושב לשיאו - 48 משפחות. ודאי שכן הוקמו שם משפחות. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
תודה! נראה שלטענה כי לא מדובר בפליטים אין רגלים בשום מקרה. Zarnivop - שיחה 20:33, 28 בספטמבר 2013 (IDT)

מקור הביטוי "סוף העולם שמאלה"[עריכת קוד מקור]

לאחרונה שמעתי כי מקור הביטוי "סוף העולם שמאלה" הוא מסרט תיעודי על המושב מרגליות שבמהלכו ילדה צעירה טבעה את הביטוי. לא מצאתי שום תיעוד לסיפור, אך שמעתי מהרבה אנשים שהם מכירים אותו. האם זה סיפור אמיתי או מיתוס? -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

אולי אנשים מכירים את הביטוי מהסרט סוף העולם שמאלה? Uziel302 - שיחה 00:41, 27 בספטמבר 2013 (IDT)
לדעתי הביטוי הוטבע עם הקמתו של הישוב עזוז, במקור מדובר בהוראות הגעה. בכל מקרה, הוא (הביטוי) בטח ותיק יותר מסרטו של נשר. הוא גם ותיק יותר מערוץ 8 (ובכלל מהעידן הרב ערוצי בישראל), מה שאולי שולל את השערת הסרט התעודי. יוסישיחה 14:16, 27 בספטמבר 2013 (IDT)

לורד[עריכת קוד מקור]

למה לטוש עבה קוראי בעברית "לורד"? 109.67.110.11 09:48, 27 בספטמבר 2013 (IDT)

זה שם של מותג שהשתרש. שנילי - שיחה 11:31, 27 בספטמבר 2013 (IDT)
לא מדוייק. אא"ט, טוש בא מגרמנית ולורד מאנגלית, וכך השתרשו השתיים מסיבות מסחריות. מכאן גם שאין זה קשור לעבה או דק. בנצי - שיחה 12:20, 27 בספטמבר 2013 (IDT)
טוש אכן הגיע מגרמנית אבל לא מצאתי מקור למילה לורד בהקשר זה באנגלית או כשם מותג. לפחות חיפוש קצר בויקיפדיה האנגלית ובגוגל לא מצא תוצאות. Uziel302 - שיחה 13:12, 27 בספטמבר 2013 (IDT)
אצלי בבית העבה נקרא "טוש" (טוש ללוח, למשל), והדקים נקראים "לורדים". בלנק - שיחה 16:57, 27 בספטמבר 2013 (IDT)

הנה תאוריה מהאינטרנט [7] ‏[kotz]‏ [שיחה] 17:20, 27 בספטמבר 2013 (IDT)

בצעירותי, בתנועת נוער שלא נציין את שמה, ניטש פולמוס מתמשך, מי מביין השניים- לורד, טוש- הוא העבה, ומי הוא הדק.

המעניין הוא, שהירושלמים ברובם גרסו שטוש הוא העבה ולורד הוא הדק, לעומת הרוב מבין תושבי שאר הארץ, שגרסו שלורד הוא העבה וטוש הוא הדק. האקדמיה העברית ללשון, דבקה בגרסת הירושלמים, אך האקדמיה היא ירושלמית בעצמה ולכן רוב התנועה לא קיבלה את גרסתה. מדובר בויכוח ארוך שנים שכלל תעמולה עם כרזות, סטיקרים וסלוגנים שהתדרדר לטונים גבוהים ועימותים מילוליים (-: אוריה אורן - שיחה 20:39, 27 בספטמבר 2013 (IDT)

אז מי המציא את נורת הלהט - אדיסון או סוואן?[עריכת קוד מקור]

לפי מה שכתוב באתר הזה תומס אדיסון כלל לא המציא את נורת החשמל, מי שהמציא אותה היה הַאמְפְרִי דֵייְבִי (Humphry Davy)בשנת 1800. (הרבה לפני שתומס אדיסון נולד...) מאוחר יותר בשנת 1860 הפיסיקאי האנגלי סר ג'וֹזֵף ווִילְסוֹן סְווַאן (Sir Joseph Wilson Swan) מצא כי תיל-להט העשוי מנייר פחם מפיק אור היטב, אך הוא גם נשרף די מהר. הייתה זו נורת הלהט הראשונה שפעלה לפי העיקרון הבא: זרם חשמלי זורם דרך תיל דק בעל התנגדות חשמלית גבוהה. עקב ההתנגדות הגבוהה התחמם התיל מאוד עד כדי להט. התיל הלוהט מפיץ אור. מאוחר יותר בשנת 1879 תוֹמַאס אַלְווָה אֵדִיסוֹן (Thomas Alva Edison) אחרי אלפי ניסיונות שונים מצא כי תיל פחם בסביבה נטולת חמצן מחזיק מעמד כ- 40 שעות שימוש. התפנית הגיע כאשר אדיסון החל להשתמש בסיבי במבוק מצופים בפחם כחומר הבעירה בנורה החשמלית בסביבה נטולת חמצן. נורות כאלו החזיקו מעמד כ- 1,200 שעות שימוש לפני שנשרפו. בסופו של דבר הוא ייצר נורות להט שמחזיקות מעמד גם מעבר ל- 1,500 שעות הפעלה. מנקודת פריצת דרך זו כבר ניתן היה לייצר נורות להט באופן מסחרי. אדיסון תבע פטנט על החומרים בהם השתמש כדי לייצר נורה חשמלית שתהא טובה מספיק מבחינה כלכלית ומעשית לשימוש מסחרי. סוואן האנגלי הגיש נגדו תביעה על הפרת הפטנט שלו על נורה חשמלית המורכבת מתיל. למעשה, סוואן הגיע באותה שנה כמו אדיסון לייצור נורה חשמלית דומה מאוד לזו של אדיסון. בית המשפט האנגלי קיבל את טענתו של סוואן. כחלק מההסדר אליו הגיעו הצדדים כפשרה הוקמה חברה משותפת לאדיסון ולסוואן שנקרא "אדיסון וסוואן חברה חשמלית מאוחדת" ומאוחר יותר בשם "אדיסוואן". א"כ לסיכום, אדיסון בסך הכל היה מפתח נורת הלהט הוא לא זה שהמציא אותה כפי שנהוג לחשוב. ולמעשה, סוואן באותה מידה המציא גם הוא את המנורה המסחרית, שכן שניהם הגיעו לאותן תוצאות במקביל. השאלה שלי מדוע כולם מייחסים את המצאת המנורה לתומס אדיסון? והשאלה הנוספת היא איך זה ייתכן שגם אדיסון וגם סוואן הגיעו לאותן תוצאות באותו זמן, האם גם סוואן מצא בדיוק באותו זמן שסיבי הבמבוק מצופים בפחם יכולים לבעור זמן רב יותר, זה תמוה מאוד כי מבחינה סטטיסטית זה כמעט בלתי אפשרי, ומעניין איך בית המשפט קיבל את דברו. 95.35.246.240 14:03, 28 בספטמבר 2013 (IDT)

frederick de Moleyns of England was granted the first patent for an incandescent lamp in 1841; he used powdered charcoal heated between two platinum wires. Commercial development of an incandescent...
אדיסון שיפר את הנורה והפך אותה למכשיר שימושי. Nachum - שיחה 14:21, 28 בספטמבר 2013 (IDT)
זה בדיוק מה שעשה גם סוואן. קרא בבקשה את קטע השאלה.95.35.246.240 17:42, 28 בספטמבר 2013 (IDT)
בלי לדעת שום דבר על הנושא, מה שסביר הוא שלאדיסון היו עורכי דין טובים יותר ו/או הוא היה איש עסקים מוצלח יותר. ישנם הרבה מקרים מצערים כאלה. Zarnivop - שיחה 20:37, 28 בספטמבר 2013 (IDT)
כמו שנאמר: כדי שמשהו יקרא על שמך אתה צריך לגלות אותו אחרון (יש המון מקרים כאלו), בברכה, Nurick - שיחה 22:41, 28 בספטמבר 2013 (IDT)
לגבי השאלה השנייה- מבחינה סטטיסטית זה לכאורה כמעט בלתי אפשרי, אבל למעשה זה קורה כל הזמן, עם המון המצאות- הטלפון והרדיו הומצאו שניהם בכמה מקומות בערך באותו זמן, החשבון האינפינטיסמלי התגלה על ידי ניוטון ולייבניץ בערך באותו הזמן, האינטרנט גם,ועוד ועוד. בלנק - שיחה 00:16, 29 בספטמבר 2013 (IDT)
החשבון האינפיניטסימלי לא התגלה, אלא הומצא. לא מדובר בתופעת טבע. בנצי - שיחה 00:54, 29 בספטמבר 2013 (IDT)

למי קשה יותר להבין את מי, לאנגלים או לאמריקאים (ארה"ב)?[עריכת קוד מקור]

למי יותר קשה או קל להבין את מי, לאנגלים או לאמריקאים שבארה"ב? כלומר, אם ניקח אנגלי ואמריקאי ונשים את שניהם ביחד, מי יבין את השני יותר ומי פחות? (מבחינת הדיאלקטים). 95.35.246.240 15:42, 28 בספטמבר 2013 (IDT)

אם אחד ידבר the Queen's English והשני General American לשניהם לא יהיו בעיות. Nachum - שיחה 16:21, 28 בספטמבר 2013 (IDT)
הם ישתדלו לדבר בנוכחותו של אירי או סקוטי, ואז ההבדלים ביניהם פשוט ייעלמו. Face-smile.svg. בנצי - שיחה 16:39, 28 בספטמבר 2013 (IDT)

אם אחד יהיה עם המבטא של טקסס והשני עם מבטא קוקני, הם בכלל לא יתפשו, שהם מדברים באותה השפה. ואם הם כן יתפשו, יש להחליף את הטקסני בדובר אנגלית מהקריבים. אם הם עדיין יזהו שהם מדברים באותה שפה, אפשר לעבור לצרפתית. אתם תתגעגעו למבטאים הקריביים של האנגלית, כשתשמעו את המבטאים הקריביים של הצרפתית. עִדּוֹ - שיחה 17:05, 28 בספטמבר 2013 (IDT)

לא כל כך הצלחתי להבין מה התשובה לשאלה... בכל אופן ברור לי דבר אחד שאמריקאי ואנגלי יבינו זה את זה, אבל השאלה הייתה למי יותר קל או קשה להבין את השני. (אני חושב שלבריטי יהיה יותר קל להבין את האמריקאי, כי האנגלית הבריטית היא כבדה יותר ו'בולעת מילים', בעוד האמריקאית ברורה ובוטה יותר. כלומר הסיכוי שאמריקאי לא יבין בריטי גדול מהסיכוי שבריטי לא יבין אמריקאי)95.35.246.240 17:40, 28 בספטמבר 2013 (IDT)
בפועל אני מניח שלאנגלי יהיה קל יותר, כי האנגלית ה"אמריקאית" נפוצה יותר ברחבי העולם, ונשמעת יותר. (לכן גם לנו קל יותר להבין אמריקאים). מבחינת השפות עצמן, אני לא בטוח שאתה צודק. אני דווקא הייתי אומר שהאנגלית הבריטית איטית יותר, ונוהגים לבטא בה כל הברה והברה, ולכן היא אולי תהיה קלה יותר, אבל כמו שאמרו בתשובות להלן- יש עשרות סוגים של אנגלית בריטית ועשרות סוגים של אמריקאית, ולכן קשה לענות על השאלה באמת. בלנק - שיחה 00:09, 29 בספטמבר 2013 (IDT)

שתי שאלות[עריכת קוד מקור]

דם דליל יותר מבשר לחץ דם גבוה יותר? כמה זה 100 מיקרו-גרם יוד ב-ppm? תודה ! -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

לגבי השאלה הראשונה - מה כוונתך ב"דליל יותר" ? לרוב, כשאומרים [דם דליל] מתכוונים לדם שאינו נקרש בקלות. זה לא כל כך קשור ללחץ דם. אם כי זה עלול דווקא להוביל ללחץ דם נמוך יותר, כי הדם זורם יותר בקלות. לעיתים כשאומרים "דם דליל" מתכוונים דווקא לדם עם מעט המוגלובין או ברזל. זה עשוי גם כן להוביל ללחץ דם נמוך יותר - ראה כאן. בקיצור, לא. בלנק - שיחה 00:35, 29 בספטמבר 2013 (IDT)
אני חושב שבשאלה השניה יש טעות. ppm - חלקיקים למליון, היא מידה לריכוז, ואילו (מיקרו)גרם היא מידה של משקל. Zarnivop - שיחה 22:14, 29 בספטמבר 2013 (IDT)
א. מיקרו-גרם, כמו כל נגזרת של גרם איננה יחידת משקל, שהוא כוח מבחינה פיזיקלית, אלא יחידת מסה, שהיא גודל פיזיקלי אחר לגמרי.
ב. לעצם העניין, ppm הוא אכן גודל המבטא חלק יחסי. בנצי - שיחה 21:56, 30 בספטמבר 2013 (IDT)
תודה למתקן. Zarnivop - שיחה 16:58, 1 באוקטובר 2013 (IDT)

יומני הנסיכה[עריכת קוד מקור]

מוטיב חוזר בספרות הוא של הנער המסכן/פשוט שיום אחד מגלה שהוא היורש של משפחה כלשהי והוא בעצם נסיך, קוסם, "נבחר" מסוג כלשהו וכו' וכו'. האם ידוע מקרה היסטורי דומה לזה, בו יורש עצר כלשהו וכיו"ב התגלה לאחר שנים של הסתר? (בין אם הוא עצמו ידע על מוצאו ובין אם לא)

דוד היה נער מסכן שיום אחד בא אל ביתו הנביא ומשח אותו למלך.
יואש (מלך יהודה) היה יורש עצר שהוסתר מפני המלכה עד שהגיע לגיל שבע והוכתר למלך.Uziel302 - שיחה 08:38, 29 בספטמבר 2013 (IDT)

נחמד. האם ידוע למישהו על סיפור כזה גם באירופה, ימי הביניים וכדו'?

חיי משפחה בטבע[עריכת קוד מקור]

האם יש עוד יצורים חיים מלבד בני האדם שיש להם מסגרות משפחתיות מורכבות? לא רק זוגיות+צאצאים שתרם הגיעו לבגרות. אלא מצב שיש קשרי אחים, ישנה תקשורת קבועה בין הורים לצאצאים בוגרים או יותר מכך- תקשורת בין דרגות קרבה כמו סבים, דודים וכדו'. האם זה ייחודי לאדם? 109.67.110.11 10:03, 29 בספטמבר 2013 (IDT)

שמעת על עדר?Uziel302 - שיחה 10:36, 29 בספטמבר 2013 (IDT)
האם בעדר יש קשרים חברתיים מבוססי קירבה גנטית (קרי משפחתית)? 109.67.110.11 11:11, 29 בספטמבר 2013 (IDT)
ראה ברירת שארים#כלל המילטון
אני כותב ב"שלוף", כך שכדאי לבדוק אם אני צודק:
  • פילים:עדר נקבות מבוגרות וצעירים – יש קשרי דודה וסבתא כלפי הצעיר.
  • סוריקטות, זאבים, צבועים, עדרי פרסתנים (כמו גנו, תאו, ביזון, סוס, צבי וכו'), זאבים טלואים, פרימטים – יש קשרים דומים, אך יותר פשוטים ("בייביסיטר" בזמן שמבוגרים אחרים הולכים לחפש אוכל)
  • דבורים – מושבה שלמה מטפלת בצעירים
  • בנוסף יש חיות מונוגמיות (קשר של "נישואין"). --‏Manedwolf‏ • שיחה 23:34, 29 בספטמבר 2013 (IDT)

טעויות בערכים של ערים בצפון אמריקה[עריכת קוד מקור]

לפי כל ערך שטח הערים: יוהנסבורג: 1,644 קמ"ר , לוס אנג'לס: 1,290.6 קמ"ר , ניו יורק: 1,214.4 קמ"ר , מקסיקו סיטי: 1,499 קמ"ר.

  • בערך יוהנסבורג רשום ששטח העיר הוא 1,644 קמ"ר - בערך Johannesburg רשום שזה שטח המטרופולין בעוד שטח העיר הנקוב הינו 334.81 קמ"ר.
  • בערך New York City מצוין שטח העיר ניו יורק ושטח המטרופולין - בערך ניו יורק לא מצוין שטח המטרופולין.
  • בערך לוס אנג'לס רשום שהעיר היא השנייה בגודלה בארצות הברית כולה, לאחר העיר ניו יורק - לפי הערכים הנ"ל לוס אנג'לס גדולה מניו יורק.
  • בערך לוס אנג'לס רשום שהעיר היא השנייה בגודלה בארצות הברית כולה, לאחר העיר ניו יורק.
בערך ניו יורק רשום שהעיר היא השנייה בגודלה בצפון אמריקה (אחרי מקסיקו סיטי).
בערך מקסיקו סיטי רשום שהיא העיר הגדולה והמאוכלסת ביותר במדינה ובכל צפון אמריקה.
הבעיה: בערך List of United States cities by area, לוס אנג'לס ממוקמת במקום ה 12 וניו יורק במקום ה 24 (כש 9 ערים גדולות יותר ממקסיקו סיטי).

MonsterMath - שיחה 16:37, 29 בספטמבר 2013 (IDT)

לא בדיוק ברורה לי הבעיה, ומה קשורה יוהנסבורג.
לגבי לוס אנג'לס, הכוונה שם היא שלוס אנג'לס היא השנייה במניין אוכלוסייתה בארה"ב, אחרי ניו-יורק, לא בשטחה. אני אבהיר זאת בערך. דב ט. - שיחה 12:32, 30 בספטמבר 2013 (IDT)

האם כל אחד יכול לנהוג?[עריכת קוד מקור]

כמה אחוז האנשים הבריאים נפשית ופיזית מסוגלים ללמוד לנהוג ברכב? האם כל אחד אפשר ללמד לנהוג? 79.179.35.176 17:46, 29 בספטמבר 2013 (IDT)

תגדיר "בריאים פיזית ונפשית". . . אני מוכן להמר שכל מי שלא מסוגל ללמוד נהיגה, ניתן לאבחן לו איזו שהיא בעייה, או אם מוטוריקה, או עם למידה, או עם משהו. בלנק - שיחה 22:06, 29 בספטמבר 2013 (IDT)
אני מסתייג מדבריו של בלנק. את כל התיאוריות (אוטו, אופנוע כבד, אופנוע ים, משאית) עברתי ראשונות, מלבד אופנוע קל בגיל 16, אותה עברתי בפעם השנייה. את כל הטסטים עברתי ראשונים (מלבד אוטו שאותו עברתי שני), ולמרות זאת אני חושב שלעתים הבעיה היא ממש לא באדם, ולא צריך לרוץ לאבחן כל מיני "אבחנות" שאולי שנה או 20 שנה מאוחר יותר יוכרו כאבחנות כוזבות. לעתים הבעיה היא בכלל ברכב, ולעתים אין כל בעיה מוגדרת או משמעותית. בעיה ברכב תהיה למשל שהאדם גבוה והרכב קטן מדי, או שלאדם מבנה גוף שלא נותן לו להעביר הילוכים בנוחות (ואין לו שום בעיה מוטורית). לעתים ההילוכים ברכב הולכים קשה מדי ולאדם אין מספיק כוח יד להזיז אותם בנחת. לפעמים המורה לנהיגה ממרר את חיי התלמיד או מסיח את דעתו בצורות שונות, בין אם אלו שיחות טלפון חוזרות ונשנות ובין אם פינטוז על העוברות והשבות. יש אנשים שגם מעט מתרגשים מהקטע, ולכן נדרשים להם יותר שיעורים. בקיצור, זה ממש לא בהכרח קשור לשום בעיה מוטורית, קשבית, או זכרונית, וייתכן שמדובר בכלל במבנה המכוניות ביחס לאוכלוסיות שונות, באישיות המורה, באיכות ההוראה שלו, בתנאי הדרך באזור הלמידה, ואף בגורמים אחרים. ‏Ben-Natan‏ • שיחה 23:30, 29 בספטמבר 2013 (IDT)
שים לב, לא אמרתי "מי שלוקח לו הרבה זמן ללמוד נהיגה אפשר לאבחן אצלו בעייה", אלא "מי שלא מסוגל ללמוד נהיגה". אני חושב שגם כל הקשיים שציינת (שקיימים, כמובן) לא יכולים למנוע מבן אדם ללמוד נהיגה. אולי הוא יעבור טסט חמישי ויהיה נהג גרוע (כמוני), אבל הוא יוכל לנהוג. . . בלנק - שיחה 19:24, 30 בספטמבר 2013 (IDT)
אכן שמתי לב רק זו פשוט שאלה מאד טובה איפה עובר הגבול בין מי שלוקח לו הרבה זמן ללא מסוגל, אדם יכול להיות משוכנע שהוא לא כשיר ללמוד נהיגה על אוטו רק בגלל שהוא נכשל במספר טסטים למרות שבפועל כל הבעיה היא שהוא, גבוה מדי בשביל הרכב של המורה, בעל אחוזי שומן גבוהים מדי מכדי לשבת בנחת ברכב הספציפי, נגרר על ידי ה"מורה" להתעסקות בדברים שוליים, או מעט מופרע מאור שמש (בלי להבין קוגנטיבית שאולי הוא צריך משקפי שמש) וכל מה שהוא עבר יגרום לו לחשוב חלילה שהוא "לא כשיר" לעבור טסט (עד שיתפכח), בעוד שאם היה מתחיל את הלמידה בנסיבות אחרות היה נהג מן המניין. ‏Ben-Natan‏ • שיחה 23:56, 30 בספטמבר 2013 (IDT)

הלוגיסטיקה של הטרור[עריכת קוד מקור]

איך ארגוני הטרור, ובראשם אל קעידה, מפיצים את עצמם במדינות שונות (אפגניסטן, פקיסטן, עיראק, סוריה)? אני מתכוון, איך הם עוברים את הגבולות? האם הגבולות פרוצים וכל אחד יכול לעבור ממדינה למדינה? וממה הם חיים? מה הם אוכלים? איפה הם ישנים? כל הפעילות שלהם דורשת לוגיסטיקה מטורפת. מי מנהל ומממן את כל זה? ואיך הם מצליחים להעביר כמות ענקית כזאת של אנשים, נשק, תחמושת וציוד ממדינה למדינה מתחת לאף של כל השלטונות???

ועוד שאלה- האם אל קעידה הגיעו לעיראק בעקבות הפלישה האמריקאית, או שהם היו שם כל הזמן ופשוט חיכו להזדמנות להתפרץ?--85.64.116.162 22:22, 29 בספטמבר 2013 (IDT)

אין גבול שיכול לחסום רעיון שפם אדום - שיחה 23:00, 29 בספטמבר 2013 (IDT)
מעבר לזה, לפחות בשעתו נתמכה אל קעידה על ידי סעודים עשירים למיניהם. אוסמה בן לאדן עצמו היה מליונר אם לא מיליארדר. יש גם רשת ענפה של התרמות באמצעות ארגוני הסוואה למיניהם וכן סחיטה ומעשים פליליים אחרים שמביאים להם כסף רב. באפגניסטן למשל, חלק גדול מתמורות שוק הסמים מגיע כנראה לטליבן ולאל קעידה. עמירם פאל - שיחה 10:09, 30 בספטמבר 2013 (IDT)
מעבר גבולות: את רוב הגבולות של המדינות שהזכרת אפשר לעבור אם רוצים, ללא בקרה. הגבולות ארוכים, חלקם בתוואי קשה כמו הרי אפגניסטן, ורוב הממשלות המדוברות (וגם לא לוב, למשל) אינן מסוגלות לשליטה הדוקה על הגבולות. קיצונים שמעוניינים להצטרף ללחימה יכולים גם לעבור גבולות בצורה לגיטימית, למשל לטוס לעירק בטיסה רגילה תוך הסתרת כוונותיהם.
המימון מגיע מכמה מקורות. בחלקו הוא מגיע ישירות מתומכים עשירים, בעיקר מסעודיה ומדינות המפרץ, כמו אוסמה בין-לאדן עצמו שהוזכר כאן; בחלקו מתרומות של מוסלמים מהשורה, דרך ארגוני צדקה לגיטימיים לכאורה ומבלי שהתורם יידע בהכרח לאן הולך כספו; בחלקו מפשיעה (כגון סחר בסמים), בחלקו מתמיכה של מדינות שונות, כל אחת והארגון החביב עליה; ובחלקו, באיזורים שבהם הקיצונים ממש שולטים בשטח מסוים כמו בסוריה, מכספם ורכושם של המקומיים שנלקח מהם מרצון או שלא מרצון. ממשלות שונות גם מספקות תמיכה לוגיסטית והכשרה, למשל - סוריה ואירן תמכו בעבר בחמאס, ממשלת הטליבאן באפגניסטן וכנראה גם גורמים בממשלת פקיסטן תמכו באל-קעידה.
לשאלה השנייה, היו טענות שסדאם מסייע לאל-קעידה אבל למיטב ידיעתי אין להן הוכחה רצינית, והם התבססו בעיראק בכאוס שנוצר לאחר נפילת משטרו. דב ט. - שיחה 12:17, 30 בספטמבר 2013 (IDT)
אתה יכול להרחיב את השאלה למדינות המערב, משום שגם בהן יש תאים של אל-קאעידה. 'שפם אדום' כתב "אין גבול שיכול לחסום רעיון". דעתי בנושא זה כדעתו, ואוסיף כי מאפייניה של אוכלוסיה משפיעים על מידת קליטתם של רעיונות אלה ואחרים. במקרה של אל-קאעידה מדובר באסלאמיזם סוני, שבאופן הגיוני מוצא יותר תומכים בקרב אוכלוסיות מוסלמיות-סוניות. ‏Virant‏ (שיחה) 12:57, 30 בספטמבר 2013 (IDT)
תודה רבה על התשובות שלכם, שפכתם קצת אור על הנושא, אבל עדיין יש הרבה נקודות לא ברורות.
שאלות המשך:
1. אם ארגוני הטרור עוברים ממדינה למדינה דרך מקומות כ"כ קשים שאפילו הצבאות של אותן מדינות לא טורחים להימצא בהם, איך המחבלים מצליחים לעבור שם, ועוד עם כל הנשק והתחמושת עליהם? מאיפה יש להם ציוד והכשרה לעשות מסעות כאלה? ואיך משם הם בסוף מגיעים לריכוזי אוכלוסייה? ואז, איפה הם ישנים?
2. איך בכלל ארגוני הטרור מגייסים אנשים? רק באמצעות תעמולה, או שיש גם אמצעי גיוס יותר ישירים?
3. נניח שמוחמד, שגר בכפר נידח בעיראק או בסוריה, החליט להתגייס למלחמת הקודש. איך הוא יודע לאן להגיע ולמי לפנות? האם יש לאל קעידה לשכות גיוס? בקום? פקידות שרושמות את מי שמתגייס? אתר אינטרנט, דף בפייסבוק, או מספר טלפון שאפשר להתקשר אליו ולקבל הוראות הגעה? זה נשמע מגוחך, אבל תחשבו על זה!
4. סימן השאלה מהסעיף הקודם גדל עוד יותר, כאשר מדובר במתנדבים ממדינות אחרות, ובמיוחד ממדינות שאין להן גבול עם המדינה שבה הם מתנדבים. לדוגמא: מוחמד, שגר באפגניסטן, רוצה להתגייס למלחמת הקודש בעיראק. אין גבול בין שתי המדינות האלה. איך הוא יוצר קשר עם האנשים הרלוונטיים ואיך הוא מגיע ליעדו??
5. בנוגע לטיסות ממדינה מוסלמית אחת לאחרת- נו באמת. הרי כל מדינות האסלאם נמצאות בסכסוכים קשים אחת עם השנייה. בפרט אפגניסטן ועיראק- לא רק שהן אויבות אחת של השנייה, שתיהן גם שרויות בכאוס פנימי. האמנם מתקיימות טיסות אזרחיות בין שתי המדינות המרוסקות אלה???
6. סביר להניח שהמחבלים לא יכולים לגדל משפחות בתנאים האלה. האם זה אומר שהם נוטשים את המשפחות שלהם? האם יש מישהו שמממן את המשפחות שלהם בהיעדרם (בדומה למימון משפחות המתאבדים הפלסטינים ע"י סדאם בזמנו)? או שמלכתחילה רובם צעירים שלא הספיקו להתחתן?
7. האם הם נודדים עם אוהלים לאורך כל השנים האלה או שיש להם גם בסיסים ממש, עם מבנים מאבן? ואם כן, מאיפה?
מוזר שהתקשורת לא עוסקת בכל השאלות המהותיות והמתבקשות האלה. תודה מראש לכל העונים, ובוודאי תסכימו איתי שמי שמצליח להתגבר על כל המכשולים האלה (קרי: הנהלת אל קעידה), הוא חתיכת גאון לוגיסטי!--85.64.116.162 17:40, 30 בספטמבר 2013 (IDT)
התשובות לשאלות שלך מסובכות מאוד, כי יש להן המון תשובות שונות. באופן כללי אל קעידה, למשל, מורכב מהמון תאים שקמו בכוחות עצמם (מאוגדים דרך האינטרנט וכד') ואין ביניהם כמעט קשר חוץ מהערכים המשותפים. לעיתים יש הברחות נשק או מעבר של לוחמים, אבל אין איזה "בוס לוגיסטי" ענקי שמעביר את כולם. וכנ"ל לגבי שאר השאלות, חלקם צעירים, חלקם נוטשים את המשפחות, חלקם עובדים בביתם, חלקם עוברים עם המשפחות, חלקם ישנים בשטח, חלקם ישנים אצל קרובי משפחה, חלקם מוצאים מקום עבודה ושוכרים דירה, וכו' וכו' וכו'. אה, וכאן הצלחתי להזמין טיסה מקאבול שבאפגניסטן לעיר ארביל שבעיראק. בלנק - שיחה 18:16, 30 בספטמבר 2013 (IDT)
בנוגע לטיסה לעיראק יש לי מלה אחת להגיד- creepy!
למה ממשלת עיראק מאפשרת את זה? הם באמת חושבים שם שבן אדם שפוי יטוס לעיראק בשביל לראות דקלים???--85.64.116.162 18:52, 30 בספטמבר 2013 (IDT)
ראה כאן את סיפורו של ישראלי שיצא לסייע למורדים בסוריה [8]. זה יכול לשפוך מעט אור על איך דברים עובדים.
לשאלת הנשק והגבולות, מחבלים לא בהכרח עוברים ממקום למקום עם נשקם. בכל המדינות הרלוונטיות אין בעייה להשיג נשק, לאחר שהגעת. גם מעבר גבול בגניבה עם נשק בהחלט אפשרי, אפילו מדינות מתפקדות היטב מתקשות לשמור הרמטית על גבולותיהן הארוכים. ישראל נדרשה למחסום פיזי בעלות עתק כדי לבלום הסתננות של רבבות (וכן הברחות מכל הסוגים) מגבול לא ארוך במיוחד עם מצרים. דב ט. - שיחה 10:08, 1 באוקטובר 2013 (IDT)
כתבה מרתקת, תודה!
אגב, בכתבה מוזכר שיש הרבה מתנדבים מארצות אחרות- אפגניסטן, פקיסטן... מה שמעלה עוד שאלה- באיזו שפה המחבלים מהמדינות השונות מתקשרים אחד עם השני? האם יש להם בכלל איזושהי שפה משותפת?--85.64.116.162 11:09, 2 באוקטובר 2013 (IDT)
הרבה מוסלמים דוברים ערבית, גם כאלו שזו לא שפת האם שלהם, די סביר שמי שלא דובר ערבית לא ימהר להתנדב בגלל קשיי תקשורת. Uziel302 - שיחה 11:24, 2 באוקטובר 2013 (IDT)
הם לומדים ערבית בביה"ס? ואם כן אז למה? האם יש טקסטים דתיים שחייבים לקרוא בערבית (בדומה לתפילות היהודיות, שנאמרות בעברית בלבד)?--85.64.116.162 11:46, 2 באוקטובר 2013 (IDT)
כן, הקוראן נכתב בערבית, ומקובל לקרוא אותו (וגם את התפילות, שמגיעות משם) בשפת המקור, כדי להימנע מתרגמת. בלנק - שיחה 17:47, 2 באוקטובר 2013 (IDT)

האם מתגייר יכול להיות רב?[עריכת קוד מקור]

האם לפי היהדות, גר יכול להפוך להיות רב? Corvus,(שיחה) 12:06, 30 בספטמבר 2013 (IDT)

לפי הרמב"ם לא קיים הבדל הלכתי בין גר למי שנולד יהודי, מזה אני מבין שגר יכול להיות רב. דב ט. - שיחה 12:24, 30 בספטמבר 2013 (IDT)
האם קיים מקרה היסטורי או עכשווי של רב שנולד כ"גוי"? Corvus,(שיחה) 12:49, 30 בספטמבר 2013 (IDT)
עובדיה, לפי דעה אחת במסכת סנהדרין (לט' ע"ב), היה גר אדומי.
אונקלוס היה גר רומאי.Uziel302 - שיחה 13:13, 30 בספטמבר 2013 (IDT)
בוודאי, אין שום מניעה לכך. יש גם להבדיל בין רב היסטורי [קרי, לפני ביטול הסמיכה] ו'רב' לאחר ביטול הסמיכה. כדאי לעיין בקטגוריה:גרים שם נמצא למשל הרב אהרן שאר-ישוב.
מתגייר לא יכול להיות כהן. רב הוא יכול להיות אבל תמיד ילווה בחשדנות.
גם חלק מהיהודים לא יכולים להיות כהנים. 77.125.236.187 05:39, 1 באוקטובר 2013 (IDT)
יצחק גראנבום היה רב רפורמי. אני די בטוח שיש עוד רבים. דב ט. - שיחה 09:31, 1 באוקטובר 2013 (IDT)
אין מניעה הלכתית שיהודי כתוצאה מגיור יהיה רב. לגבי הדיעות הקדומות של החברה, אם קיימות, זו אינה בעיה הלכתית אלא חברתית. ולהבדיל אלפי הבדלות, ריש לקיש שהיה עבריין בכיר (מנהיג כנופיית שודדים) חזר בתשובה והפך לרב גדול בתורה. Danny-wשיחה 23:54, 3 באוקטובר 2013 (IDT)
הבהרה: אינני משווה גרים לעבריינים. ואגב, עבריינים שחזרו בתשובה והפכו לרבנים - יש גם כיום. לדוגמה כאן. Danny-wשיחה 23:56, 3 באוקטובר 2013 (IDT)

האם יש ריכוז של רשימת כל הרבנים ממרוקו מתקופת המאה ה-16 ועד היום[עריכת קוד מקור]

שלום רב. אני מחפש רשימה של כל הרבנים שחיו במרוקו מאז שיהודים הגיעו למרוקו ועד היום. תודה. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

יש לך את קטגוריה:רבנים מרוקאים. בלנק - שיחה 18:50, 30 בספטמבר 2013 (IDT)
התשובה שלך מטעה, ומפתחת ציפיות לא מבוססות. הבקשה של השואל היא בלתי אפשרית - גם במונחים של התקופה של מאות השנים האחרונות, מאז גרוש ספרד, המתועדות יותר, המאגר הוא עצום. מה שיש בויקיפדיה בקטיגוריה הנ"ל הוא מעט מזעיר. רצוי להיעזר ב'פנקס הקהילות' של מרוקו. אפשר גם להיעזר באנציקלופדיה של רפאל הלפרין. אבל, היקפה של השאלה יכול לקבל מענה מלא יותר בפניה לאקדמיה - לאחת המחלקות העוסקות בהיסטוריה של עם ישראל, בתקווה שישיב פרופסור עם סבלנות מספקת. בנצי - שיחה 19:22, 30 בספטמבר 2013 (IDT)
יש ספר שניסה בהצלחה די רבה להגיע למטרה הזאת של רשימת כל הרבנים במרוקו מהמאה ה-14 או לפני כן. לספר קוראים "מלכי רבנן", וגם אם לא ניתן להשיגו כיום בחנויות הספרים כיום, בכל אופן בספריות הוא נמצא. ישנו ספר אינציקלופדי נוסף שיצא לאחרונה שראיתי לאחרונה בספריה, אני לא זוכר את השם של הספר אבל אני זוכר את השם של המחבר: שמעון וענונו. בהצלחה 95.35.222.1 14:27, 5 באוקטובר 2013 (IDT)

שאלה אודות תוכנית רדיו לכבודו של[עריכת קוד מקור]

יאיר רוזנבלום ששודרה באחת הרשתות באחד מימי סופה"ש שעבר. אשמח אם מישהו יודע באיזה ערוץ היא שודרה, באיזו שעה, ומי הנחה אותה. תודה, בנצי - שיחה 19:22, 30 בספטמבר 2013 (IDT)

תמיד עולה המנגינה, רשת ב', 19.9.13, 12.00. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
תודה. יתכן ואני מדבר על שידור חוזר. בנצי - שיחה 23:31, 1 באוקטובר 2013 (IDT)

האנדרטה לזכר הצניחה במיתלה[עריכת קוד מקור]

האם למישהו יש מידע על האנדרטה לזכר הצניחה במיתלה ש(אמורה להיות) קיימת בסיני? -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

הסכם השלום עם מצרים אמור להסדיר גם את העניין הזה - האנדרטאות שם אמורות להישאר ללא פגע. יהיה נכון לפנות בעניין זה לאגף ההנצחה במשרד הבטחון. בנצי - שיחה 21:50, 30 בספטמבר 2013 (IDT)
כדאי להכניס אזכור על זה בערך הסכם השלום עם מצרים. 62.0.34.134 07:42, 1 באוקטובר 2013 (IDT)
לא ידוע לי על אנדרטה כזאת. האם יש למישהו אזכור מוקדם לגבי אנדרטה שכזו? הייתה במבואות המזרחיים של מעבר המיתלה "מצבת פרקר" לציון זכרו של מושל סיני הבריטי. בסמוך אליה התבצעה הצניחה המבצעית ב-1956. מצבת פרקר נהרסה מזמן (בזמן שהשטח היה בשליטה מצרית). אם חיילי צה"ל הקימו אי-שם ציון לזכר הנופלים בקרב המיתלה, הרי שכנראה הוא נהרס אחרי הנסיגה ב-1957. לי לא ידוע על אנדרטה שהוקמה אחרי 1967 באזור המיתלה. אבל אולי קיים משהו כזה.אודי - שיחה 09:44, 3 באוקטובר 2013 (IDT)

ניתוח תחבירי[עריכת קוד מקור]

הי לכולם, אשמח אם תוכלו לומר לי מה הנשוא במשפט הבא: "החפצים האלו הם של הילד זה"

  • החפצים הם הנושא.

תודה מראש, --132.64.31.173 01:28, 1 באוקטובר 2013 (IDT)

החפצים הם הנושא, החידוש לנושא מגיע בילד, לכן הילד הוא הנשוא :) אלירן d שיחה 05:32, 1 באוקטובר 2013 (IDT)
ראו גם ויקיספר:לשון/תחביר ושחבור/ מציאת נושא ונשוא בארבעה סוגי משפטיםOvedcשיחהאמצו ערך יתום! 09:31, 2 באוקטובר 2013 (IDT)

אוכל טבעוני ולא טבעוני[עריכת קוד מקור]

תהייה שעלתה: מגוון האוכל בעולם, מכיל אוכל טבעוני (מהצומח בלבד) או שמא אוכל לא טבעוני? (מאכלים הכוללים בשר, עוף, דגים, חלב, ביצים או דבש) במילים אחרות, למי יהיה מגוון מאכלים רחב יותר, לטבעוני או לזה שאוכל רק מוצרים מן החי? אלירן d שיחה 05:37, 1 באוקטובר 2013 (IDT)

התשובה תלויה בהגדרת "מאכל". נניח, האם "סלט חסה" נחשב למאכל בפני עצמו או שהוא נכלל במסגרת "סלט", האם "ריזוטו" נחשב למאכל נפרד או נכלל תחת "אורז" וכן הלאה. דב ט. - שיחה 09:23, 1 באוקטובר 2013 (IDT)
אני לא מתאר לעצמי מצב שאדם אוכל רק מן החי. אפילו שניצל עוף שנחשב בעיני רבים ל"בשר" למעשה מכיל שמן צמחי(עליו הוא מבושל), פירורי לחם, ולפעמים פפריקה. כל תבלין בא מן הצומח, והתפריט של אדם "אוכל בשר" מכיל לא מעט תבלינים. אני לא חושב שהמצב של אדם שאינו אוכל רכיבים מן הצומח בכלל אפשרי. Corvus,(שיחה) 09:35, 1 באוקטובר 2013 (IDT)
בערך אינואיטים מופיע המשפט הבא: ״כיצד לא חלו האינואיטים בצפדינה, למרות שאכלו רק בשר ודגים״. אני לא יודע עד כמה זה מדויק אבל זה מתאר מצב בו אדם לא אוכל כלל מהצומח. Uziel302 - שיחה 11:02, 1 באוקטובר 2013 (IDT)
מקרה של אינואיטים הוא קיצוני. בדרך כלל אוכלים תזונה מאוזנת שכוללת מזון מהחי והמצומח. לרב, זאת גם התזונה המומלצת לאוכלוסיה. גילגמש שיחה 07:15, 2 באוקטובר 2013 (IDT)