ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 283

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

דף זה הוא דף ארכיון של דיון או הצבעה שהסתיימו. את המשך הדיון יש לקיים בדף השיחה של הערך או הנושא הנידון. אין לערוך דף זה.



תוכן עניינים

מקרי רצח בישראל ב2018[עריכת קוד מקור]

כמה מקרי רצח היו בישראל החל מתחילת שנת 2018? -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

מי נפסל?[עריכת קוד מקור]

הוועדה המייעצת למינוי בכירים בשירות המדינה פסלה אתמול את מינויו למפכ"ל המשטרה. האם זה מקרה ראשון שהוועדה פוסלת מועמד, או שהיו מקרים קודמים? דוד שי - שיחה 08:20, 30 בנובמבר 2018 (IST)

לא תשובה דפניטיבית, אבל חיפוש אחרי שם הוועדה +פסילה בין השנים 1999 ל 2015 לא העלה אף מקרה אילן שמעוני - שיחה 20:12, 30 בנובמבר 2018 (IST)
היה המקרה של אלוף (מיל) יואב גלנט, שהיה מועמד ודאי כמעט לרמטכ"ל, לפני בני גנץ. אבל מועמדותו בוטלה לא דרך הוועדה, אלא בעקבות דו"ח מבקר המדינה ועתירה שהוגשה לבג"צ. בנצי - שיחה 20:37, 30 בנובמבר 2018 (IST)
ע"פ ראיון ששמעתי עם השופט טירקל, אין זאת הפעם הראשונה. עוד הוא סיפר בראיון שהוא כיו"ר הוועדה הרחיב את תחום התענינותה מעבר להחלטת הממשלה על הקמתה (קרי בדיקת טוהר המידות בלבד). Shannen - שיחה 22:48, 1 בדצמבר 2018 (IST)

האם הפלשתים (גויי הים) תקפו רק את הישראלים או גם את הכנענים?[עריכת קוד מקור]

לאחר שהפלשתים נחתו בארץ ישראל והחלו להקים ערי חוף (או שמא להשתלט על ערי חוף קיימות ואף להקים את העיר גת בפנים הארץ) הם יצאו במתקפה על הישראלים בלבד או גם על עמים כנעניים שחיו בארץ? תודה. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

לפי הערך אוגרית, גויי הים אחראים על נפילת התרבות האוגריתית-כנענית-פיניקית. Ranbarשיחהבואו לתיאטרון - תהנו מהמזגן 16:16, 5 בדצמבר 2018 (IST)
לא ברור שיש הבדל בין הישראלים לבין הכנענים (באותו השלב). Tzafrir - שיחה 16:40, 5 בדצמבר 2018 (IST)
גויי הים תקפו את כל מה שפגשו. מחורבן התרבות המיקנית ועד תקופת העצמה האחרונה של מצריים העתיקה. מעין טטרים של ראשית תקופת הברזל. אילן שמעוני - שיחה 20:43, 5 בדצמבר 2018 (IST)

תחליף לאפליקציית BVG הברלינאית באמסטרדם ההולנדית?[עריכת קוד מקור]

בברלין עזרה לי מאד לנוווט אפליקציית BVG שפיתחה עיריית ברלין ועזרה לי לתכנן קווי נסיעה בתחבורה הציבורית הברלינאית. האם יש אפליקציה דומה לאמסטרדם? תודה. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

נשיא ספרד??[עריכת קוד מקור]

בסדרה בית הנייר מוזכר מספר פעמים presidente כמי שעומד בראש המדינה, יכול לתת חנינה וכד'. למיטב הבנתי בראש ספרד ניצב מלך ואין לה נשיא. האם הדבר נעשה בשל איסור להזכיר את בית המלוכה? על מנת שיהיה יותר אוניברסלי או מסיבה אחרת? Ranbarשיחהבואו לתיאטרון - תהנו מהמזגן 09:37, 5 בדצמבר 2018 (IST)

תמצא מידע מעניין בערך ראש ממשלת ספרד.--Arsenal sin platea - שיחה 10:28, 5 בדצמבר 2018 (IST)
וואו! מעניין. לא היה לי מושג. תודה! Ranbarשיחהבואו לתיאטרון - תהנו מהמזגן 16:12, 5 בדצמבר 2018 (IST)
בשמחה!--Arsenal sin platea - שיחה 17:38, 5 בדצמבר 2018 (IST)
בהחלט מעניין. צביקהאֲנִי עוֹד כָּאן אָז בּוֹא אֱמֹר שָׁלוֹם • 18:15, 12 בינואר 2019 (IST)

מה ההבדל בין מניה, תעודת סל ואיגרת חוב?[עריכת קוד מקור]

מישהו יכול להסביר במילים יחסית פשוטות מה ההבדלים המרכזיים בין מניה, תעודת סל ואיגרת חוב? Corvus‏,(Nevermore)‏ 13:20, 5 בדצמבר 2018 (IST)

למיטב הבנתי: מנייה היא חלק מבעלות על חברה. איגרת חוב היא הלוואה. תעודת סל היא השקעה שמופקדת בידי נאמן שישתמש בה למסחר בתחום המוגדר בתעודת הסל, והוא ישקיע בתחום האמור כולל עיסקאות רכישה ומכירה בהתאם למיטב שיפוטו, ובהתאם לכך ערכה של התעודה יעלה או ירד. אילן שמעוני - שיחה 13:53, 5 בדצמבר 2018 (IST)

מחבר הספרים יעקב אבישי - כמה תעלומות[עריכת קוד מקור]

נפל לידי הספר "מאה אישים" (וגם ההמשך "מאה אישים נוספים") מאת יעקב אבישי. ספרים אלה היו "בסט סלרס" בשנות נעורי סוף שנות השישים ותחילת השבעים. טרם עידן הויקיפדיה, אם המורה אמרה - "תכתבו למחר מי היה יצחק ניוטון" כולם העתיקו מהספר הנ"ל שכולם קיבלו לבר מצווה.

ומספר שאלות:

1. מי זה יעקב אבישי? (נראה שהוא ראוי לערך בויקיפדיה).

2. האם זה יעקב אבישי (פיקנזון) אבי אשתו של יצחק בן אהרן?

3. לפיקנזון הנ"ל יש תמונת קבר כאן. לפי הכיתוב הוא חי בשנים 1855-1965. דהיינו נפטר בן 110. הלו! תקופת התנ"ך הסתיימה מזמן!

4. ועתה חידה לויקיפדים. בספרי "אלף אישים" היו אישים מההסטוריה ומעט אנשים חיים. מי מהאישים המופיעים ב"אלף אישים נוספים" (1973 נדמה לי) עדיין בחיים? (הספר בידי). כלומר אישיות בולטת בשנות ה-70 וגם בימינו. מלבד האישיות החיה לאורך ימים, כמדומני האחרון שנפטר מנשואי הספר היה פידל קסטרו (נפטר 2016). --ריהטא - שיחה 15:31, 5 בדצמבר 2018 (IST)

כאן [1] נאמר שיעקב אבישי הוא שם העט של יצחק אבנון.
זה מקור יחיד וכנראה שגוי. זה לא מופיע (כמקובל) בשום קטלוג של ספריה כמקובל. --ריהטא - שיחה 17:13, 5 בדצמבר 2018 (IST)
שנת הלידה בכיתוב על הקבר עצמו נראית לי כמו 1885.
לגבי החידה, אולי אליזבת השנייה? עברי גיטליס? דב ט. - שיחה 15:50, 5 בדצמבר 2018 (IST)
כנראה 1886, כאן [2] הידיעה על מותו של הרופא ד"ר יעקב אבישי (פינקנזון), חותנו של יצחק בן-אהרן, ב-1965 בגיל 79. דב ט. - שיחה 16:02, 5 בדצמבר 2018 (IST)
לגבי החידה, הנרי קיסינג'ר עדיין בין החיים. Ranbarשיחהבואו לתיאטרון - תהנו מהמזגן 16:13, 5 בדצמבר 2018 (IST)
טעות שלי. הספר מ-1965. דב ט. צדק. אליזבת השנייה זה הפתרון. קיסינג'ר עדיין אלמוני אז. --ריהטא - שיחה 17:12, 5 בדצמבר 2018 (IST)
לפי הספרייה הלאומית, נולד ב-1885, ובקטלוג שלה מופיע פריט שכותרתו "‫ד"ר יעקב אבישי (פינקנזון) : לזכרו - [נולד ... 1885 - נפטר ... 11 באוקטובר 1965]."--Arsenal sin platea - שיחה 17:46, 5 בדצמבר 2018 (IST)
אז הטעות היא באתר הקברים. בכל אופן "יעקב אבישי" האם זה יצחק אבנון או לא, את זה טרם פתרתי. כאמור למעט בלוג אחד אני לא רואה סימוכין לזאת. סגנון הכתיבה הפופולארי - דומה. --ריהטא - שיחה 18:41, 5 בדצמבר 2018 (IST)
התברר שיעקב אבישי הוא הסופר יצחק לבנון. והאמת שבערך שלו הספר אלף אישים מופיע. כך התברר לי לאחר שפניתי לבעל הבלוג "קוים ונקודות" לעיל. הוא עצמו טעה בבלוג בזה שכתב יצחק אבנון. יעקב הוא שמו השני של יצחק לבנון ו-שי זה בנו. --ריהטא - שיחה 22:42, 6 בדצמבר 2018 (IST)

איך נבדל הבדל חרדה מהתקף פניקה?[עריכת קוד מקור]

תודה. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

אין הבדל, שני המינוחים מתייחסים ל panic attack אילן שמעוני - שיחה 17:52, 5 בדצמבר 2018 (IST)
לפי האתר הזה: "התקף פאניקה הוא הופעה פתאומית וזמנית של תחושה עזה של חרדה". כלומר פניקה זה חרדה פתאומית וחזקה. חרדה עצמה היא מצב בו האדם חש אי שקט נפשי, מתח ודאגה. Corvus‏,(Nevermore)‏ 17:56, 5 בדצמבר 2018 (IST)
הוא שאל על התקף חרדה. אילן שמעוני - שיחה 20:29, 5 בדצמבר 2018 (IST)
אכן, אילן צודק, שאלתי, ובכוונתי לגמרי היה לשאול, רק על הבדלים במין המונחים בהקשר התקף שכן את ההגדרה הבסיסית של שני המונחים כבר הכרתי ו"התקף פאניקה" היה נראה לי כמספיק בכדי לתאר התקף חרדה אך תהיתי אם יש פסיכולוגים שבכל זאת מנו מאפיינים מעט שונים בשני המינוחים האפשריים השונים למרות אותם מאפיינים כלליים כמו פחד אי רציונלי ופעולות קיצוניות בעקבותו... -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
אין הבדל. מדובר במושגים נרדפים. התקף פאניקה או התקף חרדה הוא התקף פתאומי שאין לו רקע מוחשי כלשהי, הוא מגיע באופן פתאומי ונעלם. חרדה היא מצב קבוע שבו יש חרדה כללית, לאו דווקא ספציפית לאיום מוגדר. פוביה היא פחד ספציפי מדבר מה (למשל גובה). יתכן שהפוביה היא פחד מדבר מוחשי ויתכן שהפוביה נובעת ממצב מדומין. גילגמש שיחה 21:42, 5 בדצמבר 2018 (IST)
נכון, התקף פניקה או התקף חרדה הם אותו דבר. קראו לו בעבר גם angoisse (בצרפתית). הוא פתאומי ומלווה במחושים גופניים שונים. פרט להתקפי פניקה יש סוגי חרדה אחרים כפי שציין גילגמש - חרדה כללית עם מחשבות חרדתיות - דאגנות (יש בה גם מחושים גופניים לפעמים, אבל לא פתאומיים וחריפים כמו בהתקף פניקה), פוביה (היכולה גם היא להתלוות או לא בהתקפי פניקה),וכו'.Ewan2 - שיחה 01:32, 6 בדצמבר 2018 (IST)

"על הקשקש"[עריכת קוד מקור]

מאיפה צץ הניב הזה? מה ההגיון מאחוריו? אילן שמעוני - שיחה 17:54, 5 בדצמבר 2018 (IST)

מנחש שמשהו צבאי. קשקש זה משהו קטן מאד (נראה שהכוונה לקשקשים שיש לאנשים בשיער במקרה של קשקשת), כלומר על הקשקש הכוונה לדיוק רב, כמו לומר "על המילימטר" או בלשון המקרא "לקלוע אל השערה". דב ט. - שיחה 18:12, 5 בדצמבר 2018 (IST)
במקרים שפגשתי היה מדובר על "בשנייה האחרונה", מקביל ל"בדקה ה-90" אילן שמעוני - שיחה 20:28, 5 בדצמבר 2018 (IST)
אני לא רואה פה רקע צבאי. "קשקש" במובנו הצבאי הוא פריט שריון חלק משריון קשקשים אבל הוא לא מתייחס לדיוק כלשהו או למשהו קטן. קשקשים אלה הם לא מיניאטוריים. גילגמש שיחה 21:44, 5 בדצמבר 2018 (IST)
להספיק בשנייה האחרונה זה מקרה פרטי של שימוש כללי יותר של המשמעות להצליח בדוחק. "עברתי [את המבחן] על הקשקש בחסד ועם פקטור" דוגמה מבלוג. דב ט. - שיחה 23:00, 5 בדצמבר 2018 (IST)
שאלה טובה, לא חשבתי על זה. אני לא חושב שהכוונה לשריון קשקשים. מדובר בעברית מודרנית ובצה"ל התחילו משחפ"צים (מה זה האדום הזה?!). אני חושב שהכוונה לקשקשי הדג: הגבול הדק שמבדיל בין הסביבה הפנימית של הדג לבין החיצונית. Corvus‏,(Nevermore)‏ 02:05, 6 בדצמבר 2018 (IST)
זה שכפ"ץ בכף. Shannen - שיחה 07:49, 6 בדצמבר 2018 (IST)
שריון קשקשים לא קשור. ביטוי שמקורו בצבא לא חייב להיות קשור למושג צבאי מובהק כלשהו כמו כלי נשק, לדוגמה "ראש גדול". לתחושתי מקור "על הקשקש" הוא בעגה הצבאית. זה מתחזק במידת מה מכך שהאזכור הראשון (וגם היחיד) לביטוי במאגר העיתונות העברית ההיסטורית הוא בדברי קצין בצה"ל, מ-1979. דב ט. - שיחה 19:26, 8 בדצמבר 2018 (IST)

האם איגוד הבנקים הוא קונצרן הבנקים בישראל או שמא בנק ישראל הוא הקונצרן שלהם?[עריכת קוד מקור]

תהיתי אם דווקא על איגוד הבנקים אך משום שאינם בבעלותו והוא חיצוני לבנק ישראל דה יורה לפחות, הרי לא קובע כך. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

לקיים את הפיקוח וההסדרה של מערכת הבנקאות על פי סמכויותיו לפי חוקי הבנקאות ולפי כל דין אחר.זהו אחד מתפקידי בנק ישראל. כך שהוא לא חלק מהבנקים בישראל. 129.69.140.138 13:37, 7 בדצמבר 2018 (IST)
תודה על תשובתך אך לצערי התרשמתי שאיננה עונה על השאלה "האם איגוד הבנקים הוא קונצרן" (לפי כל הגדרה סבירה של המונח). -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
https://www.boi.org.il/he/NewsAndPublications/PressReleases/Pages/7-10-18.aspx
איגוד הבנקים הוא קונצרן. 129.69.140.138 17:05, 7 בדצמבר 2018 (IST)
התשובה לשתי השאלות שבכותרת היא, לא.--כ.אלון - שיחה 17:06, 7 בדצמבר 2018 (IST)

נפלה טעות בכותרת השאלה[עריכת קוד מקור]

התבלבלתי בין קונצרן לקרטל; קונצרן הוא חברת-על האוגדת תחתיה מספר חברות-בת בעוד שקרטל הוא גוף תיאום פעילות בין חברות. מכאן לדעתי נובע שאיגוד הבנקים שחיצוני לבנק ישראל יכול, לפי הגדרות מסוימות, יכול להיתפש ככקרטל אך תחת הגדרה נפוצה, לא כקונצרן. בברכה. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

קרטל הוא התאגדות של ספקי מוצר או שירות שנועדה להגדיל את רווחי חבריה ולבטל את התחרותיות ביניהם.
קוֹנצרן, תַּלְכִּיד- הוא קבוצת חברות הנמצאות בבעלות אחת וכפופות למנגנון כלשהו של ניהול מרכזי המכוון ומתאם את פעולותיהן.
איגוד הבנקים אינו גוף עסקי אלא עמותה המשמשת את הבנקים למטרות שתדלנות, מחקר, קשרי חוץ והסברה ציבורית. פעילות זאת כשלעצמה אינה מהווה הסדר כובל (קרטל) אלא היא בגדר שיתוף פעולה המותר בחוק. הגדרת האיגוד באתרו: [3] דב ט. - שיחה 09:59, 11 בדצמבר 2018 (IST)
אולי הגוף מציג עצמו כ"שתדלני" (מילים עם הקטע "שתד" לא מופיעות בחיפוש. מבחינתי שתדלנות בכל הנוגע לבנקאות היא דבר מסוכן שכן לפי הערכתי היא יכולה לשמש כר פורה לשחיתות חוקית לפחות. בברכה. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

האם יש דרך להפיק רשימה של אלף (או יותר) המילים הפופולרית ביותר בשפה העברית על סמך כל ערכי הויקיפדיה העברית (או ויקיפדיות בשפות אחרות)?[עריכת קוד מקור]

אני סבור שאתר/כלי מהסוג הזה יוכל לסייע רבות לאנשים שמעוניינים ללמוד שפה חדשה ללמוד את המילים הנפוצות ביותר באותה השפה וכיצד לאיית את אותן המילים על פי הכתיב הנפוץ.

כל מה שמצאתי עד כה זה הכלי הזה ב-guthub אך אינני יודע אם הכלי הספציפי הזה מסוגל לעבוד עם הוויקיפדיה העברית. האם אתם מכירים פתרון פשוט יותר? WikiJunkie - שיחה 19:03, 7 בדצמבר 2018 (IST)

היי,

Orias! - שיחה 13:19, 29 בדצמבר 2018 (IST)

חיפוש 'ציוץ' בחשבון כלשהו ב'טוויטר' מתאריך נתון[עריכת קוד מקור]

האם יש דרך להגיע ל'ציוץ' כזה מיידית, ללא גלילה מייגעת ובלתי יעילה, שבחשבונות מסוימים (כמו של כאלה המרבים לכתוב) יכולה להיות מאוד מייגעת עד לא מעשית ? יתר על כן, מצאתי את ה'ציוץ' המקורי שחיפשתי באמצעות גוגל, אבל הוא מופיע רק עם חלקו הראשון של ה'ציוץ' המקורי (עם 3 נקודות בסוף), ללא אפשרות לקבל את הגירסה המקורית במלואה כמו בשיטוט רגיל ב'טוויטר'. מעניין למה לא, טכנית ? שבוע טוב, בנצי - שיחה 17:57, 8 בדצמבר 2018 (IST)

כן, דרך "חיפוש מתקדם" בטוויטר אפשר לחפש מילים מסוימות, להגדיר משתמשים מסוימים וטווח תאריכים. הקישור מופיע משום מה ברשימת הספאם, ולא מאפשר לי לפרסם פה. כדי להגיע אליו הוסף לכתובת: /https://twitter.com את המילים search-advanced. או שתחפש בגוגל "twitter advanced search", זו התוצאה הראשונה. דב ט. - שיחה 11:55, 10 בדצמבר 2018 (IST)
קצת באיחור, אבל תודה. כשעסוקים מאוד עובדים בשיטת 'גיחות'. אבדוק את תשובתך. שבת שלום, בנצי - שיחה 14:49, 15 בדצמבר 2018 (IST)

כשאדם מפסיק להתאמן, תוך כמה זמן הוא הפך לחלש יותר?[עריכת קוד מקור]

כשמישהו פיתח שריר, נגיד בדו-ראשי לצרוך הדוגמה, על ידי הרמת משקולות על ידי אימונים קבועים. נגיד הוא הפסיק להתאמן לשבוע: האם כבר תחול ירידה תוך שבוע? ברור שאם זה משהו כמו חודשיים שהוא לא מתאמן אז תהיה לו ירידה ביכולת הפיזית. השאלה היא כמה זמן לוקח לגוף לפרק את מסת השריר: כלומר אם אדם לא רוצה לרדת במסת השריר, אז מה פרק הזמן האופייני המקסימלי שמותר לו לקחת בין אימונים? 213.55.176.147 15:55, 9 בדצמבר 2018 (IST)

ייבום בדתות שאינן היהדות[עריכת קוד מקור]

האם ישנה מצוות ייבום או טקס דומה בדתות שאינן היהדות? תודה. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

לפי הערך האנגלי Levirate_marriage (אנ'), מקובל בחברות מסורתיות רבות שאדם יישא לאשה את אלמנת אחיו. הם לא מזכירים שזו חובה דתית בדת כלשהי, אבל מציינים שבחלק מהמקרים, למשל בקניה, לאלמנה אסור לקיים יחסים עם אדם שאינו אחי בעלה המת, זה שקול לבגידה. כלומר אולי אין עליה חובה להינשא לגיס אבל אסור לה להינשא לאדם אחר. דב ט. - שיחה 12:44, 10 בדצמבר 2018 (IST)

חליצה בדתות שאינן היהדות[עריכת קוד מקור]

האם ישנה מצוות חליצה, אולי כחלופה למצוות ייבום ואולי לא, או טקס דומה בדתות שאינן היהדות? תודה. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

למי זכות הקדימה (איור)[עריכת קוד מקור]

באיור, למי זכות הקדימה? לכאורה, רכב 3 אמור לתת זכות קדימה בהיותו פונה שמאלה (וזו תשובת המדריך). עם זאת, רכב 1 צריך לתת זכות קדימה ל-2 בהיותו בימינו, ו-2 צריך לתת זכות קדימה ל-3 מאותה סיבה. מכאן של-3 זכות קדימה... סתירה? Gil mo - שיחה 11:14, 10 בדצמבר 2018 (IST)

אין כל סתירה. אם נלך בצורה מעגלית, אז: 1 צריך לתת ל־2, 2 צריך לתת ל־3, ו־3 צריך לתת ל־1 (בפנייה שמאלה יש לתת זכות קדימה לרכב הבא ממול). היות ויש כאן מעגל סיבובי על הרכב הפונה לתת זכות קדימה לרכבים הממשיכים ישר. דגש - שיחה 11:30, 10 בדצמבר 2018 (IST)
לפי איזה כלל הקביעה הזו? האם זכות קדימה בגלל פניה ״חזקה יותר״ מזכות קדימה בגלל רכב הנמצא מימין? Gil mo - שיחה 13:30, 11 בדצמבר 2018 (IST)

מה כתוב על הדיסקיות, ולמה הן שימשו?[עריכת קוד מקור]

דיסקיות.JPG

חזרתישיחה 12:31, 10 בדצמבר 2018 (IST)

שם של חברת נפט. הטקסט בערבית. 129.69.140.138 14:39, 10 בדצמבר 2018 (IST)
asharika a sharkya lil petrol
תודה. מישהו יכול לכתוב לי את זה בערבית? חזרתישיחה 17:30, 10 בדצמבר 2018 (IST)
חזרתי: الشركة الشرقية للبترول (החברה המזרחית לנפט). סיון ל - שיחה 09:11, 17 בדצמבר 2018 (IST)

http://www.petroleum.gov.eg/ar/AboutMinistry/Pages/MinistryAchievements.aspx

תודה. חזרתישיחה 20:31, 17 בדצמבר 2018 (IST)

מה המונח הנכון במוזיקה למקום שבו הסולן מפסיק לשיר ומאפשר לתזמורת לנגן לבדה?[עריכת קוד מקור]

מה המונח הנכון במוזיקה למקום שבו הסולן מפסיק לשיר ומאפשר לתזמורת לנגן לבדה? כוונתי במיוחד ללהקות פילהרמוניות וכדומה ששם יש המון כלי נגינה ולפעמים גם סולן שמצטרף. מה שם המונח המקובל? 93.126.116.89 16:09, 10 בדצמבר 2018 (IST)

זורואסטרים אנוסים בפרס\איראן[עריכת קוד מקור]

האם הייתה תופעה של זורואסטרים אנוסים תחת הכיבוש המוסלמי (ואולי גם עד ימינו) באיראן ואזורים שהיו תחת כיבוש האימפריה הפרסית והמשיכו לשמור על דתם ומנהגיהם בסתר באופן חבוי (crypto-religion) כמו עם קבוצות שונות של יהודים (בעיקר אנוסי ספרד אך גם אחרים כמו קבוצות נוצריות-יהודיות סינקרטיסטיות)? תודה. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

מה זה חוק אידמפוטנטי (לאו דווקא בהקשר מתמטי)?[עריכת קוד מקור]

תודה, -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

ומה זה חוק אידמפוטנטי בהקשר המתמטי? (ראה אידמפוטנט). עוזי ו. - שיחה 16:26, 12 בדצמבר 2018 (IST)
אני מתנצל, אין לי מספיק רקע במתמטיקה בכדי להבין את ההסבר שם. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
בגדול, מדובר בפונקציה, שלא משנה כמה פעמים מפעילים אותה, יוצאת אותה תוצאה. למשל, ברמת שיעורי החשבון בית הספר, ניתן להזכיר כמה פונקציות. הוספת 0 - לא משנה כמה פעמים נוסיף 0 למספר, נקבל את המספר עצמו. הכפלה ב-1 - לא משנה כמה פעמים נכפיל מספר ב-1, נקבל את המספר עצמו. ערך מוחלט - לא משנה כמה פעמים נעשה ערך מוחלט של נגיד -3, תמיד נקבל 3, כי לאחר הפעם הראשונה התוצאה תהיה 3, וערך מוחלט שלה הוא גם 3. או של כל מספר אחר. וכך הלאה. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 21:09, 13 בדצמבר 2018 (IST)
תודה על ההסבר הטכני הברור יגאל, ניסיתי עוד יותר לתמצת:
במצב אידמפוטנטי פונקציה הפועלת על גורם מתאים תניב רק גורם זה עד שתיעצר; למשל במספרים - הוספת 0 למספר תמיד תניב את אותו מספר (או את המספר שתוסף ב-0 ללא שינוי), הכפלת מספר ב-1 תמיד תניב את אותו מספר (או את המספר המוכפל ללא שינוי), החלטה של מספר שלילי תניב את אותו מספר רק כמספר חיובי וברקורסיה נקבל את המספר החיובי כמספר חיובי גם כן בערך מוחלט וכו'.
ברכות. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
ההסבר לוקה בחסר. הפונקציה עצמה יכולה להיות אידמפוטנטית ללא תלות ב"גורם המתאים". f(x)=x למשל, או, אם השערת קולאץ' נכונה, להכפיל ב 3 ולהוסיף אחד אם המספר איזוגי ולחלק ב2 אם המספר זוגי (במקרה זה התוצאה היא פעולה משולשת של הפונקציה - בסוף נקבל שלשות של 4, 2, 1) אילן שמעוני - שיחה 11:51, 14 בדצמבר 2018 (IST)
(פונקציית קולאץ' אינה אידמפוטנטית גם אם ההשערה נכונה. התנאי הוא ). עוזי ו. - שיחה 13:28, 14 בדצמבר 2018 (IST)
אני לא בטוח, אבל נדמה לי שאפשר להציל את הדוגמה הזו אם כש ו g(x) זו פונקציית קולאץ' אילן שמעוני - שיחה 15:32, 14 בדצמבר 2018 (IST)
גם זה לא יעבוד. נניח ששהשערה נכונה. אז הפונקציה g מקיימת שלכל ערך התחלתי n קיים k כך ש-. זו תכונה חלשה יותר מהטענה שקיים k כך ש- (שבוודאי אינה מתקיימת בפונקציית קולאץ'). מזה נובע ש- אידמפוטנט, אבל לא ש- אידמפוטנט. עוזי ו. - שיחה 17:31, 15 בדצמבר 2018 (IST)

מחיקת שיחת ערך שנמחק[עריכת קוד מקור]

- הועבר לדף ויקיפדיה:דלפק ייעוץ#מחיקת שיחת ערך שנמחק

מעלה עשוש[עריכת קוד מקור]

על שם מה נקרא מסלול "מעלה עשוש"?--188.120.128.236 21:02, 12 בדצמבר 2018 (IST)

הגירה לשוויץ לבעלי אזרחות גרמנית[עריכת קוד מקור]

מה התנאים לקבלת אזרחות שוויצרית לבעל אזרחות גרמנית? איפה אפשר לקרוא על זה?

הבנתי שאפשר לגור חמש שנים בשוויץ ברגע שאותו אחד מוצא עבודה או לצאת כל תקופה מסויימת - נדמה לי על בסיס שבועי מהמדינה ואז באופן די אוטומטי מקבלים את האזרחות. נכנסו איזה שהם חוקים חדשים רק אני לא מוצא מידע עליהם.

-- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

https://en.wikipedia.org/wiki/Swiss_nationality_law
לא מצאתי הקלה לגרמנים. 141.31.128.170 14:18, 13 בדצמבר 2018 (IST)

מפעילים סלולריים בגרמניה[עריכת קוד מקור]

יש את VodaFone, O2, Ay Yildiz ואיזה עוד? אפשר הפנייה לערך בויקי הגרמנית על זה? תודה. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

https://handytarif-test.de/anbieter-welches-netz/ 129.69.140.138 14:49, 14 בדצמבר 2018 (IST)

מיתוג מאבק פוליטי בישראל[עריכת קוד מקור]

שלום, אילו מאבקים פוליטיים במדינת ישראל מותגו בצבעים? (לדוגמה, המאבק נגד תכנית ההתנתקות השתמש בצבע כתום). -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

ישנם רבים הטוענים כי המאבק של ביבי והליכוד בחלקים מסוימים מהציבור הישראלי, ממותג בצבע כחול. ישראל - שיחה 20:50, 15 בדצמבר 2018 (IST)
אם אמח זוכר נכון - למאבק באיידס הוקדש סרט ורוד, אבל זו הייתה העתקה מחו"ל. לשחרור גלעד שליט נדמה לי שהיה סרט צהוב. אילן שמעוני - שיחה 22:25, 15 בדצמבר 2018 (IST)

מה אימפריה מעדיפה- שטח או אנשים?[עריכת קוד מקור]

מה הייתה מטרת העל של כל האימפריות במהלך ההיסטוריה- לשלוט על מקסימום שטח או על מקסימום בני אדם? איזה סוג של ארץ אימפריה תעדיף לכבוש- ארץ כמו ישראל בעלת שטח מזערי אבל מפוצצת במיליוני בני אדם שחיים אחד על השני כמו בפחית סרדינים, או לחלופין ארץ כמו מונגוליה בעלת שטח עצום אבל כמעט ריקה מאדם (נתעלם לצורך העניין מהאקלים המזעזע של מונגוליה, שהופך אותה לבלתי-אטרקטיבית)?--141.226.122.117 18:53, 15 בדצמבר 2018 (IST)

הכלכלה בעולם הקדם-תעשייתי התבססה על חקלאות, שדרשה ידיים עובדות, לכן הייתה תועלת מועטה בכיבוש שטחים ריקים, ללא התיישבות חקלאית, כל עוד אין בהם מחצבים או חומרים אחרים בעלי ערך.
במידה רבה לכל אימפריה, ואף לכל שליט של אימפריה, הייתה מדיניות שונה. האימפריה הרוסית השתלטה על סיביר והטייגה - אזור עצום שמאוכלס בדלילות. האימפריה הרומית לא ראתה טעם להתפשט מעבר לממדים הניתנים לניהול מרכזי, ואף התפצלה (גם) על רקע זה. האימפריה שבנה אלכסנדר מוקדון התבססה על כיבוש שטחים שנחשבו למאורות תרבותיים, וכך הלאה. אילן שמעוני - שיחה 22:24, 15 בדצמבר 2018 (IST)
תודה על התשובה המפורטת (כרגיל), אילן. שאלת המשך: אז איזו אימפריה שלטה על הכי הרבה בני אדם בהיסטוריה?--141.226.122.117 23:21, 15 בדצמבר 2018 (IST)
יש להניח שהאימפריה הבריטית במאה ה-19, ששלטה על תת-היבשת ההודית (הודו, פקיסטן ובנגלדש של היום), ועל חלק נכבד מאפריקה, נוסף על נחלות נוספות, היתה הגדולה בהיסטוריה במונחי החלק היחסי של האנושות שתחת שלטונה. לשאלה הראשונה אוסיף שאין בהכרח מטרות-על מודעות לכינונה של אימפריה. הדברים מתגלגלים מכל מיני דחפים ולחצים, ושטחים שונים באותה אימפריה משמשים למטרות שונות. שטח יכול לשמש להתיישבות קולוניאלית של אנשים מארץ האם, וכן כמקור למחצבים. את בני אדם שכבר גרו בשטחים שכבשו יכלו המעצמות לנצל ככוח-עבודה בשדות ובמכרות, וגם כצרכנים לסחורותיה של המעצמה (או מושבות אחרות שלה) שהיה בכוחה לכפות על מושבותיה תנאי-סחר לא הוגנים. חלק לא מבוטל מהדחף האימפריאלי הגיע בתחילה מחברות מסחריות, שחיפשו סחורות ושווקים, ולא מטעם השלטונות. דב ט. - שיחה 10:07, 16 בדצמבר 2018 (IST)
סין 2018? עוזי ו. - שיחה 10:12, 16 בדצמבר 2018 (IST)
לפי הערך על האימפריה בוויקיפדיה באנגלית חיו בשטחיה ב-1913 412 מיליון בני אדם שהיוו כ-23% מכלל האנושות, בסין כיום חיים כ-19% - כמובן במספרים מוחלטים זה יותר. (אני לא חושב שזו אימפריה במובן שמכוונים אליו פה). דב ט. - שיחה 10:20, 16 בדצמבר 2018 (IST)
אני לא זוכר איפה קראתי אבל אחת המטרות של האימפריה היא להחיל את תרבותה ואורך חייה על תרבויות אחרות. כלומר בניגוד למדינה למשל שלא שואפת שהמדינות הסובבות אותה ינהגו כמוה וידברו באותה שפה לאימפריה הדבר יפריע מאד. Assafn שיחה 12:02, 16 בדצמבר 2018 (IST)

פיתרון סלולר בעת כניסה לישראל[עריכת קוד מקור]

שלום למומחה.

אין לי כרטיס SIM בישראל - עזבתי את חברת הסלולר ומבחינתי סיימתי לתמיד עם הוראות קבע בכרטיס חיוב לחברות סלולר. אני מתכוון לטוס לחו"ל בקרוב לתקופת מה ועם שיבתי לישראל, לרכוש SIM שהוא prepaid.

בבקשה רבה, יש לי שתי שאלות:

  1. האם יש למפעילי הסלולר השונים (נון וירטואליים וכן וירטואליים) כגון WE4G, רמי לוי תקשורת, גולן טלקום וכו' נציגויות בנתב"ג כך שאיך שאנחת בישראל בלי נדר אוכל לרכוש SIM שהוא prepaid?
  2. האם קיים בישראל SIM שהוא ללא טלפוניה ו SMS כלל, אלא רק אינטרנט?

תודה רבה למומחה ! -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

ב-we4G אתה יכול לחסום דרך האיזור האישי שיחות יוצאות (ליעדים בארץ ו/או ליעדים בחו"ל). אתה יכול גם לחסום קבלה ו/או שליחה של מסרונים. החבילה הזולה שלהם היא 19.90 שקלים לחודש, למשך שנתיים (אתה לא מתחייב). נדמה לי שאין להם משרדים לקבלת קהל בכלל. שאל בכוכבית 0051. חזרתישיחה 20:59, 16 בדצמבר 2018 (IST)
אני חושב שהמטרה שלו היא כרטיס SIM שאינו משולם בהוראת קבע, ללא קשר לשיחות פנים או חוץ. Assafn שיחה 09:10, 17 בדצמבר 2018 (IST)
הערה חשובה: ראש וראשון מבין החסרונות באורח חיים זה הוא שהוא מגדיל משמעותית הסיכוי להיעדר היכולת להודיע לרשויות מדינה על אסון ופשע באופן מיידי (למשל, להתקשר 102 לשירותי כיבוי האש וההצלה, 101 לשירותי הפרמדיק ו-100 למשטרה). במדינות מסוימות אולי ניתן להתמודד עם חיסרון זה על ידי פנייה אל גופים אלה דרך אפליקציות שלהם אך הדבר דורש חיבור אינטרנטי זמין ואם לאדם אין כרטיס SIM שכולל לפחות שירותי אינטרנט וגם אין לו WI-FI בעת אסון או פשע למשל בשל הפסקת חשמל במקום מגוריו הוא לא יוכל לפנות לרשויות באם אין לידו טלפון קווי מתפקד. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

בית הספר המקצועי שנקר[עריכת קוד מקור]

בערך אריה שנקר מתואר אירוע הנחת אבן הפינה לבית הספר המקצועי שנקר, 1945. באותו ערך כתוב ששנקר - בית ספר גבוה להנדסה ולעיצוב נחנך ב-1970. מי יודע לפתור את התסבוכת? Assafn שיחה 11:58, 16 בדצמבר 2018 (IST)

אבן פינה לבית ספר מקצועי ע"ש שנקר הונחה ב-1945, לפי כתבה זו [4], נראה שהכוונה לבית ספר תיכון מקצועי. יש עוד תוצאות רבות בחיפוש "שנקר" "בית ספר" באתר "עיתונות עברית היסטורית" [5], מסוף שנות ה-40.
הערך על בית הספר הגבוה בשם זה מתייחס למכללה, המיועדת לבוגרי תיכון. דב ט. - שיחה 12:13, 16 בדצמבר 2018 (IST)
כאן [6] יש כתבה מ-1970 על הפיכת בית הספר המקצועי שנקר למכללה. דב ט. - שיחה 12:15, 16 בדצמבר 2018 (IST)
כלומר מדובר באותו מבנה שעבר הסבה למכללה ב 1970? Assafn שיחה 13:19, 16 בדצמבר 2018 (IST)
לפי מה שאני מבין מהכתבות הללו, זה אותו מיקום, ייתכן שהמבנה עבר התאמה או נבנה מחדש. דב ט. - שיחה 13:54, 16 בדצמבר 2018 (IST)

זקוק לתרגום - תחום התעופה[עריכת קוד מקור]

אהלן, סטודנט שמתרגם מאמר מאנגלית העוסק בתחום הבטיחות בתעופה. נתקלתי במושג "trans-cockpit authority gradient" אולם אני לא מוצא לו תרגום רשמי וגם לא מצליח לעברת אותו בצורה טובה בעצמי. המושג שייך לסוגיית הציוות של טייסים (חיבור של ותיק עם חדש) בקוקפיט. תודה רבה. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

אני מציע את התרגום הבא, המבטא במדוייק, לדעתי, את משמעותו של הביטוי בהקשר שהעלית: מדרג סמכויות בצוות-אויר, או מדרג סמכויות בין אנשי צוות-אויר. ככל שהמדרג חד יותר, כך ה'ריחוק', למשל, בין קברניט לבין הקצין הראשון שלו גדול יותר, כלומר, 'אסור' לקצין הראשון להעיר או להתערב בהחלטות הקברניט, או במידה מוגבלת. לפרמטר זה חשיבות רבה ברקען של תאונות אויר, והוא משתנה בין חברות תעופה. בנצי - שיחה 18:50, 16 בדצמבר 2018 (IST)
תודה תודה

בן לאם יהודיה שלא עבר ברית ולא עלה לתורה: נחשב ליהודי?[עריכת קוד מקור]

אם בן של אישה יהודיה לא עבר ברית מילה בילדותו ולא עלה לתורה בבר מצווה: האם הוא נחשב ליהודי בעיני היהדות המסורתית? 213.55.184.185 16:58, 16 בדצמבר 2018 (IST)

כן. בן לאם יהודיה נחשב תמיד ליהודי בעיני כל הזרמים ביהדות, ללא קשר לשאלה אם עבר ברית מילה או לא, וללא קשר לשאלה אם עלה לתורה בבר המצווה שלו או לא. פיראוס - שיחה 17:11, 16 בדצמבר 2018 (IST)

הערה: שאלתך מזכירה לי שאלה אחרת, סבוכה בהרבה, בשל היותה לא-לינארית: לאיזה לאום ישתייך מי שנולד לאם יהודיה ולאב מוסלמי (באיסלאם הדת נקבעת לפי האב) ? מעניין מה שלמה המלך היה אומר על זה. בנצי - שיחה 19:09, 16 בדצמבר 2018 (IST)

פיראוס באופן עקרוני אתה צודק. אבל לאחרונה ראיתי שו"ת (לא זוכר של מי) שכותב שאם יש בן לאבא גוי, שלא נימול, אין להעלות אותו לתורהdavid7031שיחה • ט' בטבת ה'תשע"ט • 00:55, 17 בדצמבר 2018 (IST)
אין זה קשור לקביעת היותו יהודי, אלא מעין סנקציה בקהילה. קביעה גם צריכה להיות כזו המתייחסת לא רק לבן. בנצי - שיחה 10:40, 17 בדצמבר 2018 (IST)
יתכן, וזה מעניין, אבל זה לא שייך לשאלת היותו יהודי. פיראוס - שיחה 01:10, 17 בדצמבר 2018 (IST)
זו היתה הערה. על השאלה עצמה כבר השבת קודם נכון. בנצי - שיחה 10:40, 17 בדצמבר 2018 (IST)

נטל ההוכחה לגבי זהות הנתבע ולגבי מוצאו[עריכת קוד מקור]

אשמח אם אקבל תשובה לשאלה המשפטית ללא התייחסות לעניין הפוליטי שהיא מציפה.

יצא לי לצפות בפרק הבכורה בסדרה הישראלית החדשה "עיר מקלט". בפרק ישנה סצנה משפטית שנראתה לי מעט מופרכת: המדינה דרשה לגרש פליט (או מסתנן, ההגדרה פחות חשובה לי כרגע) לארץ מוצאו, נרונדי (כנראה זוהי שגיאה, ומתייחסים לבורונדי). הפליט טוען שמוצאו בכלל מאריתריאה, ושאם יגרשו אותו לארץ מוצאו או לנרונדי הוא צפוי להיהרג. בנרונדי מכיוון שאינו אזרח שם, ובאריתריאה כיוון שהוא עריק שם. השופטת מבקשת מן הפליט לתת איזשהי ראיה לטענתו שמוצאו באריתריאה והוא טוען שאבדו לו כל המסמכים, כולל תעודת הזהות והדרכון שלו, ושכל חבריו מאריתריאה, שיכלו להעיד לגביו, כבר גורשו. כעת, מאחר שאין לפליט כל ראיה לגבי מוצאו, פוסקת לו השופטת כי יגורש. ואני שואל, הרי באותה מידה שאין לפליט כל ראיה לגבי מוצאו, גם למדינה אין ראיה כזו. מדוע יכולה המדינה לתבוע את גירושו אם אין לה ראיה לגבי עילת הגירוש (מה עוד שכל המידע שיש למדינה לגבי זהותו של הפליט הוא בדבריו של הפליט עצמו)? האם נטל ההוכחה במקרה הזה אינו מוטל עליה? האם הסצנה המתוארת סבירה? אביתר ג'שיחה • 13:20, 17 בדצמבר 2018 (IST)

נטל ההוכחה
המדינה מחוייבת, עקרונית, בבדיקה יסודית של בקשת המקלט. לפי תיאורך אין כאן אפילו בדיקה שטחית. לדעתי הסצנה מופרכת. דב ט. - שיחה 14:31, 17 בדצמבר 2018 (IST)
אין לבני אדם זכות כללית להיות בישראל. מי שמבקש להיכנס לישראל (או שאינו מוכן לצאת ממנה) צריך להיות בעל זכות לכך. זכות זאת קיימת כמובן לאזרחים (ואף מוכרת כזכות חוקתית - סעיף 6(ב) לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו). מי שאינם אזרחים צריכים לקבל רישיון ישיבה בישראל משר הפנים, כתושבי קבע, כתיירים, כעובדים זרים או כמבקשי מקלט (יש גם קטגוריות אחרות). בחלק מהקטגוריות יש שיקול דעת למדינה (למשל לא לתת רישיון להיכנס לאנשים שמציגים את עצמם כתיירים אבל יש סיבה לחשוב שבאו לכאן להשתקע). בחלק, אם האדם הוכיח תנאים בסיסיים, היא חייבת לתת לו רישיון. בין היתר אם יש סכנה לאדם אם יוחזר למדינה שממנה בא, אין ניתן לגרשו אליה. חובת ההוכחה היא על האדם הטוען לכך שהוא זכאי. לא ראיתי את הסצנה המדוברת כך שאיני יודע אם המתואר בה הוא סביר אבל בהחלט קורים מקרים שבהם עורכים למבקש מקלט ראיון, והמראיינים, אנשי משרד הפנים אינם מאמינים לדבריו, ובאין תעודות לתמוך בסיפור, הם יקבעו שהוא אינו בא מהמדינה שלה הוא טוען. זה גם הגיוני, שכן אם לא כך היה, כל אדם שהיה נכנס לישראל היה יכול לשרוף את המסמכים שלו, לטעון שהוא אריתראי או דרפורי ולשהות בה. למען הסר ספק, אני מתייחס רק לשאלה המשפטית התיאורטית ולא לשאלה האם משרד הפנים אכן בודק ברצינות הראויה בקשות כאלה. אמיר מלכי-אור - שיחה 18:25, 18 בדצמבר 2018 (IST)
תודה לך. אביתר ג'שיחה • 10:14, 19 בדצמבר 2018 (IST)
יש דרכים סבירות לבדוק את הטענה שאדם בא ממדינה מסוימת. כלי בסיסי למשל הוא בחינת שליטתו בשפה של האיזור ממנו הוא טוען שהגיע, ומידת ידיעותיו אודותיו. המצב שבו למבקש המקלט אין תעודות שכיח מאד, במידה שמצדיקה גיבוש נהלים למצבים כאלה ולא סתם שיחה עם פקיד שיאמין לו או לא יאמין (על סמך מה?). זה נכון גם כשיש תעודות, שעלולות להיות מזויפות. דב ט. - שיחה 13:32, 19 בדצמבר 2018 (IST)

יוצר סדרת טלוויזיה[עריכת קוד מקור]

כאשר נאמר על מישהו שהוא יוצר הסדרה, מה בעצם תפקידו? האם הוא המפיק? הרם הוא זה שהגה את הפקת הסדרה? האם הוא התסריטאי שכתב את פרקי הסדרה?Nirvadel - שיחה 14:58, 17 בדצמבר 2018 (IST)

לרוב מדובר בהוגה הרעיון לסדרה. ברוב המקרים, הוא האיש שעבר בין חברות הטלויזיה השונות בשביל לקבל תקציב להפיק. בהתאם לתקציב המושג ובהתאם לרצונו, לרוב הוא גם התסריטאי ו/או הבימאי. בתאג"ד, ציון רובין יצר כמעט את כל הסדרה לבדו. ביש לה את זה יש 3 יוצרים, אך רק שניים מתוכם היו שותפים לתסריט. טל (רונאלדיניו המלךשיחה) 19:26, 17 בדצמבר 2018 (IST)

אזרחי מדינות העולם המתנדברים לצה"ל[עריכת קוד מקור]

אזרחים שווצרים הואשמו בבגידה, אך זוכו. אבל אני ראיתי לא מעט מתנדבים ממדינות העולם השונות בשירותי. חלקם היו אזרחים שהתנדבו לצבא כמו למחנה קיץ, כנראה שאיתם אין בעיה. אבל מצד שני ראיתי חיילים אמריקאים, אזרחי ארה"ב. האם הם יכולים להיות מואשמים בבגידה בחזרתם למולדת? Corvus‏,(Nevermore)‏ 17:43, 17 בדצמבר 2018 (IST)

ידוע לי שישנם תפקידים מסוימים בצה"ל שבהם נדרשים המתגייסים בעלי אזרחות כפולה לוותר עליה, בגלל חששות משפטיים מול המדינה השנייה. לדוגמה, החוק במדינה איקס דורש מכל אזרח שיש ברשותו מידע מסוג מסוים לדווח עליו, ובמסגרת תפקיד מודיעיני מסויים החייל בצה"ל יהיה חשוף למידע כזה - כלומר, אם לא ידווח למדינה איקס הוא עובר על החוק שם. במקרה זה הוא ייאלץ לוותר על האזרחות שם, או לבחור תפקיד אחר...
מדינות רבות אוסרות על אזרחיהן לשרת בצבאות זרים. בין היתר גם ישראל (סעיף 122 לחוק העונשין). לישראל יש הסכמים עם מדינות רבות שלפיהן הגיוס לצה"ל יוחרג מכך. לגבי ארצות הברית באופן ספיציפי, למיטב ידיעתי אין מדובר שם בעבירה, כל עוד אין מדובר בצבא שמעורב בפעולות איבה נגד ארצות הברית. עם זאת, באופן תיאורטי, יכולים להיות מצבים שבהם שירות קבע יוכל לשמש כאינדיקציה לוויתור על אזרחות (איני מניח שהם משתמשים בזה לגבי צה"ל). אמיר מלכי-אור - שיחה 18:41, 18 בדצמבר 2018 (IST)
אני תוהה לגבי מצב שבו אזרח שוויצרי יהודי עולה לארץ בגיל צעיר: הוא אזרח ותושב ישראל ועל כך חל עליו חוק גיוס חובה. מצד שני לפי החוק השוויצרי - הוא עבריין אם הוא מתגייס. Corvus‏,(Nevermore)‏ 18:47, 18 בדצמבר 2018 (IST)
החוק אצלנו חל על "אזרח ישראלי שהתנדב לשרת בכוחות המזויינים של מדינת חוץ". אני מתאר לעצמי שגם החוק השוויצרי אינו חל על מי שנכפה להתגייס, אבל לא מצאתי בתרגום לאנגלית הרשמי למחצה של החוק הפלילי השוויצרי ולא בתרגום המכונה של החוק על הכוחות המזויינים השוויצרים את העבירה הזאת. למעשה אם אני מבין נכון את החוק האחרון (וכאמור קראתי אותו בתרגום מכונה) הוא כולל פטור משירות צבאי לאזרח שוויצרי שהוא גם אזרח של מדינה אחרת ושירת בה שירות חובה (סעיף 5). אמיר מלכי-אור - שיחה 22:40, 18 בדצמבר 2018 (IST)
דווקא בין שווחץ לישראל קיים הסכם שאתה משרת רק בצבא אחד מבין השניים. Shannen - שיחה 14:14, 19 בדצמבר 2018 (IST)

ליילה ח'אלד[עריכת קוד מקור]

האם ליילה ח'אלד נחשבת לפושעת מבוקשת איפשהו בעולם? האם חברות תעופה מאפשרות לה לעלות חופשי למטוסיהם למרות ניסיונה בחטיפת מטוסים? Corvus‏,(Nevermore)‏ 15:46, 18 בדצמבר 2018 (IST)

תקשורת סלולארית ללא SIM[עריכת קוד מקור]

שמעתי שיש כמיהה ליצור תקן בין-לאומי אחיד לכל מפעילות הסלולר הלא-וירטואליות והכן-וירטואליות כך שהאנושות לא תצטרך יותר כרטיסי SIM והמידע של כל מפעילת סלולר יהיה זמין בכל טלפון בעולם וכל אחד יוכל להצטרף בתשלום באפליקציה \ כרטיס חיוב לכל מפעילה.

יש כבר תאריך השקה לסטנדרט הזה? תודה, -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

The new e-SIM standard is being developed under the umbrella of GSMA, the international association of mobile service providers. The last technical details should be decided later this year-2016+. Then nothing stands in the way of an implementation. However, it will probably be some time before the new standard is applied across the board. It is expected to take ten years for the old SIM card to disappear everywhere.

Good for Consumers - Challenge for Competition The consumer will scarcely cry a tear for the disappearance of the little card. Not only will the commissioning of the mobile phone thereby become much easier, also the change of provider will work in the future

האם קולט אדים עובד בחוסר כוח משיכה?[עריכת קוד מקור]

כיצד עובד קולט אדים? האם חוסר בכוח משיכה יפריע לפעולת קולט האדים? האם ניתן לייצר קולט אדים המחובר לסיר ?

קולט אדים פשוט שואב. הוא יעבוד בחלל (אם כי יהיה צורך למקם אותו קרוב יותר למקור האדים). למה הכוונה ב"קולט אדים המחובר לסיר"?אילן שמעוני - שיחה 23:24, 19 בדצמבר 2018 (IST)

האם יש בסיס חוקי להתנחלויות ברמת הגולן?[עריכת קוד מקור]

אני עוד יכול להבין את הטענות המשפטיות המצדיקות את קיום ההתנחלויות בגדה המערבית (שלשטח לא היה ריבון לפני כן וכו') אבל מה עם רמת הגולן? הרי ברור שזה שטח סורי כבוש, חלק ריבוני של סוריה שהועבר לשליטת ישראל בשל מלחמה, האם לישראל יש בכלל טענות כלשהן המצדיקות את בניית היישובים שם?

מותר ליישב אזרחים בשטח כבוש לצרכים צבאיים או מחקריים (באמת בהתחלה טענו שהמתנחלים הם 'ארכיאולוגים' או שהלבישו אותם מדי צה"ל) אבל התיישבות אזרחית רגילה היא פשע מלחמה. גוגל מצא. 129.69.140.138 15:10, 19 בדצמבר 2018 (IST)
ישראל סיפחה את רמת הגולן. מי מתושביה המקוריים שנשארו שם (חלק גדול, אם לא רוב התושבים המקוריים גורשו בצורות שונות מיד לאחר מלחמת ששת הימים לסוריה) רשאים לקבל אזרחות ישראלית (גם אם רובם בחרו להימנע מכך ולהישאר נאמנים לסוריה). העולם לא מכיר בכך, אבל זה סיפור אחר. בניגוד לכך ביהודה ושומרון (למעט מזרח ירושלים) לתושבים אין כלל אזרחות וזכויות אזרח. זהו שטח כבוש ושם חלים לכל הדעות (גם לפי ישראל) הכללים שמתייחסים לשטח צבאי כבוש. אמנות ז'נבה הן סדרה של אמנות בינלאומיות של חוקים שמסדירים במידה מסוימת מלחמות. בין השאר אמנת ז'נבה הרביעית דנה בהגנה על אוכלוסיה אזרחית בעת הלחימה. מכיוון שהשטח הוא עדיין שטח צבאי (לא סופח לישראל, מנוהל על ידי אלוף פיקוד מרכז) חלים עליו דיני אמנת ז'נבה.
אפשר בהחלט גם לטעון שהסיפוח הישראלי אינו תקף ולכן גם על מזרח ירושלים ועל הגולן הכללים הללו צריכים לחול. בכל מקרה מעניין תמיד להשוות למה שקורה בשני מקומות באזור: קפריסין וסהרה המערבית. Tzafrir - שיחה 16:33, 19 בדצמבר 2018 (IST)
הבעיה שהמציאות שאתה מתאר נכונה רק מאז 1981 כשחוקק חוק הגולן. אבל מה עשו לפני זה? פשוט ציפצפו על אמנת ז'נווה? emanשיחה 21:14, 19 בדצמבר 2018 (IST)

ראשי שבטים בדואים שפנו להרצל ב-1903[עריכת קוד מקור]

בזכרונות זלמן דוד לבונטין באתר פרויקט בן-יהודה נתקלתי בסיפור הבא (הטקסט המלא כאן, פרק ט"ו):

בקיץ 1903 באו לפני הד"ר לוי לירושלים שני ראשי שבטים בידואים החונים במדבר, לא רחוק מגבול ארץ ישראל, והציעו לפניו, כי יבואו היהודים הציונים להשתקע ביניהם. ד"ר לוי כתב לד"ר הרצל מכתב, שבו אמר לו בענין זה, כי על גבול מצרים ובעבר הירדן המזרחי ישנם שבטים בידואים תקיפים מאד ואין עליהם עול מלכות טורקיה. משלמים הם רק מסים קטנים ותו לא מדי. הארץ שם רחבת ידים ופוריה מאד ואקלימה טוב ומובחר. ישנם שם שבטים המתיחסים על בני ישראל וקוראים לעצמם "בני ישראל". זקני הבידואים ממקומות אלו שבאו לפניו אמרו לו, כי הם נכונים לתת ליהודים קרקעות במחיר מצער מאד ולהיות להם למחסה. אין שם קדסטר של הממשלה הטורקית, אלא השיכים נותנים שטרי מכירה, ומכירות אלו מתאשרות על ידי "חזקה". במשך זמן קצר אפשר להושיב שם רבבות משפחות מבני ישראל שיהיו מתעסקים בעבודת אדמה, חרושת המעשה ומסחר. אחד השיכים האלו אמר, כי שמע את שם הד"ר הרצל והיה קורא לו בשם "מלך ישראל". השיך בקש מאת הד"ר לוי לתת לו את היכולת לכרות ברית אהבה עם "מלך ישראל" לטובת עם ישראל וכמובן – גם לטובתם של הבידואים.

השיכים הביעו גם כן את חפצם להתאחד עם היהודים ולקחת את הארץ מידי הטורקים. המה מסרו לד"ר לוי את מספר החיילים מלומדי מלחמה שיוכלו לתת ליהודים, בתנאי שהיהודים ימציאו להם רובים ותותחים. השיכים אמרו, שהם מוכנים ומזומנים לעבוד שכם אחד עם היהודים, – לקחת את הארץ מידי הטורקים ולתת ליהודים את החלק הנקרא ארץ-ישראל, אשר כפי ששמעו, ישבו בה יהודים לפני אלפים שנה.

מישהו מכיר את הסיפור? על איזה שבטים ועל איזה איזור מדובר? דב ט. - שיחה 17:43, 19 בדצמבר 2018 (IST)

משתמש:דב ט., ראה מאמר בנושא מאת צבי אילן.אודי - שיחה 22:24, 27 בדצמבר 2018 (IST)
תודה! מעניין מאד. דב ט. - שיחה 10:12, 28 בדצמבר 2018 (IST)

שחרור אסירים עקב בעיות מקום[עריכת קוד מקור]

האם האסירים שיושחררו בגלל בעיות מקום בבית הכלא: הם מקבלים קיצור עונש? או זה המשך מאסר על תנאי? או חנינה?

שחרור_מנהלי. זה לא מצוין בערך, אבל מעמדם אינו כשל אזרח חופשי אלא אסיר ברישיון, שיש עליו מספר חובות, ואפשר במקרים מסוימים להחזירו לכלא להמשך ריצוי עונשו. ראה כאן [7] דב ט. - שיחה 10:59, 20 בדצמבר 2018 (IST)

כמה תיקי צד מותר להביא לטיסת EasyJet[עריכת קוד מקור]

תיקי צד נישאים על הגב. תודה. 109.66.154.57 09:11, 20 בדצמבר 2018 (IST)

על פי אתר החברה, מותר לשאת תיק גב אחד בלבד של 56x45x25cm. בנוסף, ניתן לשלם על העלאת תיק נוסף למטוס עד 15 ק"ג תמורת £8.99 - £32.49 או עד 35 ק"ג תמורת £12.99 - £36.99.
טיסה נעימה ✈ Face-smile.svg.
צביקהאֲנִי עוֹד כָּאן אָז בּוֹא אֱמֹר שָׁלוֹם 01:30, 21 בדצמבר 2018 (IST)

למה elemant-188 הוא החומר היקר ביותר?[עריכת קוד מקור]

למה elemant-188 הוא החומר היקר ביותר?

אתה מתייחס ליסוד אוגאנסון, מדובר ביסוד מאד לא יציב שלא ברור אם קיים באופן טבעי. אם הכוונה היא כמה עולה לייצר אותו אז מדובר בהרבה כסף מכיוון שצריך להקים מאיץ חלקיקים אבל לא תוכל למכור אותו מכיוון שהמאיץ יכול לייצר אטומים בודדים והם נעלמים לאחר שבריר שנייה לכן לא ברור לי למה אתה חושב שהוא יקר?. Assafn שיחה 11:04, 21 בדצמבר 2018 (IST)
לא אטום, אלא גרעין. בנצי - שיחה 20:08, 21 בדצמבר 2018 (IST)

שר אוצר ושר במשרד האוצר[עריכת קוד מקור]

מתור אחד שאוהב פוליטיקה ובמיוחד את הפוליטיקה הישראלית, תמיד רציתי לדעת מה ההבדל בין שר אוצר לבין שר במשרד האוצר. אותו דבר לגבי שר במשרד ראש הממשלה, שר במשרד החקלאות, שר במשרד הכלכלה וכיוצא בזה. תודה, ניב - שיחה 12:23, 21 בדצמבר 2018 (IST)

לא זוכר שהיה כזה דבר שר במשרד הכלכלה, היו שתי הדוגמאות הראשונות. לגופו של עניין: שר האוצר הוא האחראי הראשי על מדיניות משרד האוצר. שר במשרד האוצר עושה בעצם מעין תפקיד של סגן שר, מקבל תחומי אחריות ספציפיים וכדומה, הוא עדיין כפוף לשר האוצר עצמו. כמדומני שכל ההבדל בינו לבין סגן שר זה הכיסא עליו הוא יושב (וכמובן זכות הצבעה בממשלה, משכורת וכל שאר הדברים שיש לשר באופן אוטומטי). שר במשרד ראש הממשלה זה דומה אבל אפילו ברור יותר, הוא כמו שר בלי תיק, יושב במשרד ראש הממשלה, ומקבל מראש הממשלה תחומי אחריות ספציפיים לטפל בהם. פּ‏ִירֵאוּס § שיחה 14:08, 21 בדצמבר 2018 (IST)
יש עוד חלוקה, בין 'שר ה...' ל'השר לענייני...' למשל 'שר האוצר' 'שר הבטחון' לעומת 'השר לענייני ירושלים' 'השר לקליטת עליה' וכאלו. לא ידוע לי על הבדל מהותי בין שתי הצורות, יש שטענו שהשרים ה'אמיתיים' הם אלו שקוראים להם 'שר ה...', אבל זה כמובן בחצי הומור. פּ‏ִירֵאוּס § שיחה 14:15, 21 בדצמבר 2018 (IST)

מוצרים מעצים לא מוכרים[עריכת קוד מקור]

על מוצרי עץ רבים המיובאים לארץ, ביחוד כלי מטבח, מצויין, לרוב, שהם עשויים עץ רברווד (וייטנאם), או, במידה פחותה, עץ פרננדה. באיזה עצים מדובר ? מישהו יודע ? ויקיפדיה לא יודעת, גם לא האנגלית, וגם לא גוגל. בנצי - שיחה 20:08, 21 בדצמבר 2018 (IST)

ניחוש: רברווד הוא (Rubberwood) (לא היה מוכר לי קודם) שמיוצר מהוואה ברזילאית. Tzafrir - שיחה 06:55, 26 בדצמבר 2018 (IST)

מצבר מכונית[עריכת קוד מקור]

מומלץ לנתק את אחד ההדקים של מצבר מכונית באיחסון או חניה ממושכים, ע"מ למנוע דליפה של מטען חשמלי וריקון המצבר. האם יש לנתק את ההדק השלילי, שכן זהו הקוטב אותו מחברים לגוף המכונית ? בנצי - שיחה 20:08, 21 בדצמבר 2018 (IST)

במכוניות מודרניות אסור לעשות זאת. גם כשמחליפים מצבר - הדרך הנכונה היא לחבר מצבר מקביל ורק אז להחליף. Shannen - שיחה 04:17, 22 בדצמבר 2018 (IST)
לא דיברתי על החלפה, אלא על ניתוק המצבר מגוף המכונית, ע"מ למנוע את התרוקנות המצבר בחניה לתקופה ארוכה ללא שימוש. כבר קרה לי שמצבר חדש התרוקן לאחר יותר מחודש ללא הפעלת הרכב. איש חברת החילוץ שבא לתת שירות, אמר לי שכך יש לנהוג - לנתק את ההדק המתאים.
כך או כך, למה אסור לעשות זאת במכוניות מודרניות ? אתה מדבר, כנראה, על כך שמכוניות אלה ממוחשבות, ואולי על נזק אפשרי למחשב שלהן. בנצי - שיחה 16:39, 22 בדצמבר 2018 (IST)

רפאות של כלי זכוכית ושל כלי חרסינה[עריכת קוד מקור]

איך ניתן להדביק חלקים שבורים של כלי זכוכית ושל כלי חרסינה ע"מ לרפאם (לא לצורך שימוש כמובן, אלא מסיבות של שימור ואמנותיות). אני מניח שישנם דבקים ייעודיים לשם כך. מישהו מכיר ? יודע ? בנצי - שיחה 20:08, 21 בדצמבר 2018 (IST)

אני לא מכיר את התחום. זכור לי מילדותי שאפילו דבק פלסטי יכול לחבר כלי חרס (ואולי גם חרסינה). אבל זה כמובן לא נראה הכי טוב. Tzafrir - שיחה 06:58, 26 בדצמבר 2018 (IST)
אין זה רק עניין של מראה. לכן שאלתי על דבקים ייעודיים המוכרים ליודעי-דבר. בנצי - שיחה 23:09, 26 בדצמבר 2018 (IST)
יפנים עושים את זה ממש יפה... אילן שמעוני - שיחה 08:18, 26 בדצמבר 2018 (IST)
אכן, עלית על עבודה מאוד יפה, תרתי משמע. מעניין באיזה חומר הם משתמשים. איך הגעת לזה ? בנצי - שיחה 23:09, 26 בדצמבר 2018 (IST)

רמי דנוך כחזן[עריכת קוד מקור]

- באיזה ביכ"נ משמש דנוך, המתגורר בראשל"צ, כחזן ? שבת שלום, בנצי - שיחה 22:25, 21 בדצמבר 2018 (IST)

אתר למשלוחים מאיטליה לישראל, בדומה לushops[עריכת קוד מקור]

האם קיים אתר בדומה לאתר שציינתי בכותרת שעושה משלוחים מהאיחוד האירופאי? דגש על איטליה.

-- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

באיזה טמפרטורה שוקולד נמס?[עריכת קוד מקור]

לא מצאתי מקור אמין שמסביר את הנושא. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

ראשית כל: מותך ולא נמס. חמאת קקאו מותכת בערך בטמפרטורת הגוף (לכן משתמשים בה, בין השאר, לציפוי נרות). Tzafrir - שיחה 23:45, 22 בדצמבר 2018 (IST)

"אין דבר כזה קטר מכלים"[עריכת קוד מקור]

ראיתי את העריכה הזו של Bynadav. הוא אמנם ידע בדיוק מה זה Tank engine, אבל ציין שאין בעברית "קטר מכלים". וזאת מבלי להציע תרגום חלופי או להוסיף הערת שוליים. "קטר טנק" סתם היה משכיח את המשמעות, והוספת המילה "בעל" באמצע הייתה מיותרת. בדיבוב הגרמני של "תומס הקטר וחברים", הוא נקרא בשלב מסוים Thomas, die Rangierlokomotive ("תומס קטר העיתוק"), אבל זה תיאור תפקיד ולא סיווג טכני. TheIsraeliSudrian - שיחה 22:59, 22 בדצמבר 2018 (IST)

שלום בגרמניה מוכרים צמח ירוק עד בשם Prunus Elly, מה שמו המדעי?[עריכת קוד מקור]

Prunus laorocerasus elly

המצאתי מפלצת מפחידה. מה אפשר לעשות איתה?[עריכת קוד מקור]

המצאתי מפלצת אחת שמעוררת גועל ופחד. היא יכולה להתאים לסרט אימה, למשחק פוסט-אפוקליפטי עם ניסויים בבני אדם וכדומה. השאלה היא איך הופכים את המפלצת הזאת למציאות: כלומר האם אפשר למכור אותה לאמן שעובד בCGI או לחברתמחשקים כדגות EA או Bethesda? איך העניין מתנהל? 213.55.176.183 12:29, 24 בדצמבר 2018 (IST)

זיהוי סגנון עיבוד תמונה[עריכת קוד מקור]

התמונה המצורפת עברה עיבוד בטכניקה כלשהי שאיני מצליח לזהות. מישהו מכיר או יודע באיזו מדובר ? (יתכן והעיבוד נעשה באמצעות פוטושופ).



בנצי - שיחה 19:01, 25 בדצמבר 2018 (IST)

אני ממש לא מומחה אבל נראה לי שזה נוצר פשוט ע"י סיווג כל פיקסל בתמונה למספר קטן של קבוצות. בפוטושופ ובתוכנות גרפיות אחרות שראיתי זה מופיע בשם Posterization (אנ'), בגלל שזה דומה להדפסה של פוסטרים וקומיקס במספר קטן של צבעים. יש פה בנוסף איזו שיטה שלא התעמקתי בה שמגדילה את ההסתברות שכל פיקסל יסווג לאותה קבוצה עם פיקסלים סמוכים. H. sapiens - שיחה 21:06, 25 בדצמבר 2018 (IST)
בעבר המאוד רחוק היו גם מסכים / מערכות תצוגה שתמכו ב־16 צבעים בלבד או משהו דומה. לחלופין: רק 256 צבעים, אבל חלק מהם בשימוש באזורים שונים במסך ולא רוצים להשתמש בצבעים רבים מדי בתמונה. חוץ מהמרקם של הרקע נראה לי שיש כאן פשוט הורדה של כמות הצבעים. Tzafrir - שיחה 06:48, 26 בדצמבר 2018 (IST)

איך קוראים לאולם החתונות בקרית שמואל ירושלים ??[עריכת קוד מקור]

אין כזה. אלא אם התכוונת למרכז חיבה ברח' הרב הרצוג (אולם קטן). --ריהטא - שיחה 14:50, 31 בדצמבר 2018 (IST)


האם הג'ובסנטר בגרמניה הוא ענף של המוסד לביטוח הלאומי בגרמניה או המוסד עצמו[עריכת קוד מקור]

למיטב הבנתי, אזרחי גרמניה שפוטרו מעבודתם אחרי תקופת מה מקבלים משכורת מג'ובסנטר לתקופת מה. האם זהו ענף של המוסד לביטוח לאומי של גרמניה או המוסד עצמו? תודה -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

Ein Jobcenter ist eine --gemeinsame-- Einrichtung der Bundesagentur für Arbeit und eines --kommunalen-- Trägers oder die Einrichtung eines zugelassenen--Kreises-- oder einer zugelassenen kreisfreien --Stadt
מרכז עבודה הוא מוסד משותף של סוכנות התעסוקה הפדרלית וסוכנות עירונית או מחוז או עיר. 94.124.211.233 13:09, 26 בדצמבר 2018 (IST)

"עוצר משכנתאות"? יש כזה מושג או שזו המצאה?[עריכת קוד מקור]

בסדרה פמת"א מוזכר מושג של "עוצר משכנתאות" שמוטל על הבנקים, בעקבות שחיתות שנתגלתה בשוק המשכנתאות. כמה שאלות:

  1. יש באמת דבר כזה? אי פעם הוטל עוצר שכזה היכנשהו?
  2. בסדרה מוצג כאילו הקונים נלחצים מהעוצר הזה, המונע מהבנקים לשלם למוכרים. לא ברור לי משהו. מדוע הקונים נלחצים? הרי מרגע שהם שילמו את הסכום הראשוני כבר אין להם שום התחייבות כלפי המוכרים. הבנק הוא זה שצריך לשלם למוכרים את יתר עלות הדירה, וההתחייבות היחידה שיש לקונה היא כלפי הבנק. יתר על כן, באיזשהו מובן הבנק הוא הרוכש של הדירה, משום שאם פתאום לקונה אין יכולת להחזיר את ההלוואה, בא הבנק ומממש את בעלותו על הדירה, מוכר אותה ובכך מחזיר לעצמו את ההלוואה.

בקיצור, המצב המתואר בסדרה סביר, או שכמו בכל סדרות הדרמה, מדובר בפיקציה שרק קרובה למציאות אך לא נושקת לה? אביתר ג'שיחה • 10:28, 26 בדצמבר 2018 (IST)

  1. במקרה שבו יש חשש שכמות גדולה של כסף זורמת למקומות לא נכונים יש היגיון בהטלת 'עוצר משכנתאות', בדומה להפסקת המסחר בבורסה במקרים מסויימים, או אפילו איסור על משיכה של כסף מהבנקים שקורה בזמני משבר. יחד עם זאת מדובר בצעד מאוד מאוד חריף, וקשה להאמין שחשש של מעילה ברמה של פקיד מסויים בבנק מסויים תעצור את כל המשכנתאות בארץ. האם קרה דבר כזה? לא שמעתי.
  2. לגבי השאלה השניה. הקונים אמורים להילחץ מזה. בניגוד למה שתיארת בשאלה האחריות על התשלום היא של הלקוח ולא של הבנק. פעמים רבות הרוכשים מוצאים את עצמם 'בין המצרים' כאשר זמן הפרעון כבר הגיע אך הבנק לא משחרר את הכסף מסיבות כאלו ואחרות. במקרים רבים הסיבות יכולות להיות לגמרי בלי קשר לקונה למשל: חופשה של פקיד מסויים או שביתה. בניגוד לשאלה הקודמת המצב הזה הוא יומיומי ולא שייך לסידרה כזו או אחרת. יהודי מהשומרון - שיחה 11:50, 26 בדצמבר 2018 (IST)
אני לא בטוח שהתיאור שלך למשמעות הרכישה במשכנתא נכון. הבנק אינו רוכש את הדירה אלא מלווה כסף לקונה, ובתמורה מקבל שעבוד (בטוחה) על הנכס. טכנית ההלוואה מתבצעת ישירות על ידי תשלום מהבנק למוכר, אבל זה לא אומר שהעברת הכסף שקולה לרכישה שביצע הבנק.
כך או כך, במצב כזה תהיה למוכר עילה סבירה לבטל את העסקה. דב ט. - שיחה 16:10, 26 בדצמבר 2018 (IST)
דב ט., האם העובדה שהבנק אינו מעביר את סכום ההלוואה לידיו של הלווה (הקונה), כמו בכל הלוואה רגילה, אלא לידיו של צד ג' (המוכר), אינה משנה משהו ביחסי הכוחות? אביתר ג'שיחה • 12:33, 30 בדצמבר 2018 (IST)
אמנם לא דב אבל הנה תשובה: לא. המוכר מצפה לקבל תשלום. לא משנה לו אם הוא יקבל את אותו בערימות של מזומנים (לפחות עד מחר), בצ'ק בנקאי, בהעברה בנקאית מחשבונו של הקונה, בהעברה בנקאית מחשבון של בנק או בהעברה בנקאית מכל גורם אחר, או בכל דרך אחרת. אם הוא לא משלם זה הפרת חוזה. הסיבה לזה שבפועל בנקים למשכנתאות משלמים ישירות למוכר לא קשורה למערכת היחסים בין הקונה למוכר אלא בין הבנק לשניהם. לו הוא היה נותן את הכסף לקונה וזה היה משלם בו למוכר ישירות, הבנק היה חשוף למצב שבו הקונה גונב את הכסף (או שגונבים לו את הכסף או מעקלים אותו). במצב זה לא היה לו את הכסף ולא את המשכנתא שמאפשרת לגבות את הכסף ממכירת הדירה. העברה ישירה של הכסף, כשבמקביל נרשמת הערת אזהרה לטובת הבנק מקטינה מאוד את הסיכון הזה. אמיר מלכי-אור - שיחה 12:42, 30 בדצמבר 2018 (IST)
אכן. אני גם לא בטוח שזו ההלוואה היחידה שבה הכסף אינו עובר לחשבונו של הלווה, אלא ישירות למי שמוכר את הבטחונות להלוואה (למשל יבואן רכב, במקרה של הלוואה כנגד שעבוד על הרכב). דב ט. - שיחה 13:42, 30 בדצמבר 2018 (IST)
אביתר ג', התעניינתי עבורך אצל חבר, יועץ משכנתאות ותיק. היו מקרים כאלו בעבר ברמה המקומית. לפני כשנתיים, למשל, הייתה מועצה מקומית מסויימת, שהבנק גילה שם חברה שמזייפת תלושי שכר לאנשים בהיקף רחב, ולכן עצר את כל ההלוואות למשך כמה חודשים. לא ידוע על מקרה כזה ברמה הארצית יהודי מהשומרון - שיחה 10:58, 4 בינואר 2019 (IST)
רוב תודות. אביתר ג'שיחה • 15:24, 22 בינואר 2019 (IST)

צילום אדם ללא ידיעתו בישראל[עריכת קוד מקור]

האם בישראל מותר לצלם אדם במרחב הציבורי ללא ידיעתו? (לדוגמה, ללכת ברחוב ולצלם במכוון אדם שנראה לך יפה או מכוער ולא באמת חשובה הסיבה. האם זה משנה?) בגרמניה למשל אסור אבל לא ידוע לי החוק לגבי ישראל.--212.199.114.139 15:12, 26 בדצמבר 2018 (IST)

[8]. מקווה שעזרתי. TheIsraeliSudrian - שיחה 21:17, 26 בדצמבר 2018 (IST)
אם ככה אני יכול לתבוע אין ספור תביעות... לפי המצוטט שם "חוק הגנת הפרטיות אוסר על פגיעה בפרטיות, בדרכים שונות, כולל איסור לצלם אדם ללא הסכמתו וידיעתו כשהוא ברשות היחיד, כגון: הצבת מצלמה באופן המאפשר צילום לתוך סלון ביתו, חדר שינה או חדר בבית מלון, או הצבת מצלמה במקלחות ובשירותים ציבוריים בחדר כושר וכדומה. וכן צילום אדם ברשות הרבים, כאשר הנפגע נמצא במקום ציבורי, ללא ידיעתו וכאשר אין מדובר בצילום אקראי.". כלומר אם מישהו צילם אותי אוכל לתבוע אותו על כך? משהו כאן לא הגיוני, כי באין ספור מקומות אזרחים מוציאים מצלמה לתעד אירועים או בני אדם שמתנגדים לצילום או אפילו שוטרים וחיילים ואף פעם לא ראיתי שוטר שהתנגד לצילום ועצר על כך (ובמקרים גבוליים האשמה הייתה על הפרעה לשוטר במילוי תפקידו ולא על חדירה לפרטיות... ואני לא מדבר על ארגוני זכויות אדם בהכרח). אשמח לקבל מקור מהימן יותר, כי לא ברור לי על מה מסתמך המקור הנ"ל. --212.199.114.139 02:45, 28 בדצמבר 2018 (IST)
נתחיל מזה שסעיף 6 לחוק הגנת הפרטיות קובע ש"לא תהיה זכות לתביעה אזרחית או פלילית לפי חוק זה בשל פגיעה שאין בה ממש". אז הנפגע צריך להוכיח שגם פרטיותו נפגעה וגם הייתה פגיעה של ממש. סעיף 18 לחוק מזכיר שורה של הגנות למפרסם. לא מצאתי אסמכתה לנטען בכתבה "וכן צילום אדם ברשות הרבים, כאשר הנפגע נמצא במקום ציבורי, ללא ידיעתו וכאשר אין מדובר בצילום אקראי". צילמת ולא פרסמת – לא פגעת. חזרתישיחה 19:37, 28 בדצמבר 2018 (IST)

אש ועשן[עריכת קוד מקור]

האם ניתן לדעת את עוצמת האש בשריפה על פי צבע העשן המיתמר ממנה? 46.116.104.66 10:05, 27 בדצמבר 2018 (IST)

לא. צבע העשן קשור לסוג החומר הנשרף. תשובה מאוד פשטנית: ככל שהבעירה שורפת את החומר הנשרף טוב יותר, נוצר פחות פיח ויש פחות עשן. הדוגמה הידועה ביותר: בתהליך בחירת האפיפיור: ההמונים מחכים עד שיצא עשן לבן. Tzafrir - שיחה 11:29, 27 בדצמבר 2018 (IST)
למה אתה קורא עוצמה בהקשר זה ? במונחים של קצב שחרור אנרגיה לאטמוספרה, הרי שכפי שנאמר קודם, צבע העשן עצמו אינו משקף זאת, והוא תלוי בהרכב החומר הבוער, מידת לחותו ועוד. עוצמתה של להבה קשורה בטמפרטורה שלה, הנקבעת עפ"י ספקטרום הפליטה שלה. ככל שהלהבה כחולה יותר הטמפ' שלה גבוהה יותר, ולהיפך בכיוון הכתום והאדום, בהתאמה. בנצי - שיחה 12:31, 27 בדצמבר 2018 (IST)

שלום, איפה עדיף להמיר אירו לבאט תאילנדי ב-2018, בישראל או בתאילנד?[עריכת קוד מקור]

תודה. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

לפי דעתי בתאילנד, שם יש הרבה יותר אפשרויות, אך שים לב לשער היציג של אותו היום ולא להחליף אצל חלפנים פיראטיים.
צביקהאֲנִי עוֹד כָּאן אָז בּוֹא אֱמֹר שָׁלוֹם • 16:26, 8 בינואר 2019 (IST)

תיאוריות מוסריות[עריכת קוד מקור]

זכורה במעומעם לי איזו תיאוריה של סוציולוג (או אנתרופולוג) כלשהו שהמערכת המוסרית בכל חברה מתחלקת לארבע קטגוריות (אני חושב) בעלות דומיננטיות שמשתנה מחברה לחברה. משהו בסגנון של יחס בין אדם לחברו, יחס לאנשים בעלי מעמד מיוחד, וקטגוריה של מעשים בעלי ערך מוסרי (שלילי או חיובי) מצד עצמם. ניסיתי למצוא בכמה קומבינציות שונות, ונכשלתי. מישהו יודע? תודה! 2A01:6500:A043:ECE0:407E:7345:86A5:7051 20:50, 29 בדצמבר 2018 (IST)

אני לא מזהה אבל יכול להיות שמדובר בייצוג מעומעם (כדבריך) של ג'ונתן היידט ותאורית הבסיס המוסרי (אנ') שלו. יכול גם להיות אחד המורים של היידט, כמו אלן פיסקה(אנ') או ריצ'רד שוודר(אנ'), שהטרמינולוגיות שלהם שונות במקצת אבל עם הקבלות. מקווה שעזרתי. H. sapiens - שיחה 20:02, 30 בדצמבר 2018 (IST)
נראה לי שבאמת זה מה שחיפשתי, תודה! אגב, יש גם מקור שמרחיב מעט יותר והוא בעברית?

למה הנאצים שנאו את הקומוניסטים?[עריכת קוד מקור]

לשתי תפיסות העולם יש הרבה ערכים משותפים- קדושת המדינה, קדושת המנהיג, אפסיות ערכו של האדם הבודד וכיו"ב. אאל"ט, גם מבחינה כלכלית ההבדלים הם לא מהותיים. למעשה, שתי התפיסות הרבה יותר דומות אחת לשנייה מאשר לתפיסה הליברלית ששולטת היום בעולם המערבי. נכון שהקומוניסטים לא דגלו ברצח אדם בשל מוצאו; אבל מצד שני, זה לא שרדיפת היהודים והצוענים בגרמניה הדירה שינה מעיני המשטר הסובייטי... אז למה הנאצים כ"כ שנאו את הקומוניזם ואת הקומוניסטים? איזה סעיף בקומוניזם כ"כ עצבן אותם?--141.226.122.107 15:37, 30 בדצמבר 2018 (IST)

קדושת המדינה לא הייתה ערך בסיסי בקומוניזם. גם קדושת המנהיג לא הייתה חלק מהותי משתי האידאולוגיות הללו, אבל הייתה נוחה למנהיגים שהשתלטו על המדינות הללו. Tzafrir - שיחה 16:09, 30 בדצמבר 2018 (IST)
הנאצים שנאו כל מתנגד פוליטי שלתפיסתם איים על שלטונם (בגרמניה ואח"כ גם בגרורותיה ובמדינות הכבושות). מפלגות וקבוצות קומוניסטיות היו נפוצות בגרמניה ובמרבית מדינות אירופה, והייתה להן חפיפה חלקית עם תומכי ברה"מ, פרו-רוסים, מהפכנים, אינטלקטואלים ויהודים. הקומוניסטים כבר הדגימו את יכולתם להשתלט על המדינה ברוסיה, והאידאולוגיה שלהם דגלה בהפיכת שאר העולם לקומוניסטי גם הוא, מן הסתם בחסות רוסיה. היטלר בייחוד ראה את "הגזע הסלאבי" כאוייב המסוכן ביותר של "הגזע הארי", ואף היה מוכן לשתף פעולה עם הבריטים כדי לכבוש את מזרח אירופה ורוסיה ולהפוך אותן למרחב מחייה ארי. H. sapiens - שיחה 18:01, 30 בדצמבר 2018 (IST)
בתוך גרמניה, לפני עליית הנאצים לשלטון, הם נאבקו עם הקומוניסטים על אהדתו של אותו חלק מהציבור שחש ניכור מהדמוקרטיה וסבל כתוצאה מהמשבר הכלכלי. ביחסי החוץ, ברית המועצות הקומוניסטית נכנסה לתפקיד שמילאה קודם רוסיה כמעצמה השכנה המאיימת, ש"מרחב המחייה" שהנאצים ביקשו לגרמניה, במזרח אירופה, גובל בשטחה. אלה הן סיבות לא-אידאולוגיות לעימות.
מבחינה רעיונית הנאציזם מנוגד באופן מוחלט לתפיסה הקומוניסטית, שלפיה הזהות המעמדית של אדם היא החשובה ביותר. לפי הנאציזם שייכותו הלאומית של אדם חייבת לגבור בכל מצב על מעמדו החברתי-כלכלי. בעיני הקומוניסטים, פועל גרמני הוא קודם כל פועל, הוא אח ושותף לפועל הרוסי או הפולני, והוא אוייבו המושבע של בעל המפעל הגרמני. בעיני הנאצים, פועל גרמני הוא קודם כל גרמני, והוא אח לבעל המפעל הגרמני ויריבו של הפועל הרוסי. השיפור במצבו יבוא מתוך נצחונותיה של גרמניה על אוייביה, לא מתוך ניצחון הפועלים על הבורגנות ובעלי הרכוש. (הערתך שההבדלים בהשיטה הכלכלית לא היו גדולים אינה נכונה. הנאצים אמנם התערבו בשוק הפרטי, וראו אותו ככפוף למדינה ולאינטרסים שלה, אבל הם לא הלאימו רכוש ומפעלים כל עוד הם בבעלות של גרמנים ארים. הנאצים שללו את התפיסה הקומוניסטית של ביטול הרכוש הפרטי). דב ט. - שיחה 11:04, 31 בדצמבר 2018 (IST)
תודה רבה.--141.226.122.107 11:13, 31 בדצמבר 2018 (IST)

למה מטוסים טסים גבוה?[עריכת קוד מקור]

ידוע ש E=mgh ושאנרגיה זה כסף. אז למה לא לטוס בגובה של נגיד קילומר עד קילומטר וחצי מעל האדמה בשביל לחסוך עלויות? 2A02:ED0:529F:6C00:6C4D:3BC:35A9:7315 23:53, 30 בדצמבר 2018 (IST)

החיכוך נמוך יותר בגובה רב בגלל דלילות האוויר. עוזי ו. - שיחה 00:03, 31 בדצמבר 2018 (IST)
וליתר דיוק, הגרר נמוך יותר. ככל שהמטוס טס גבוה יותר הגרר יורד ומקטין את צריכת הדלק של המטוס, אך מצד שני גם העילוי יורד ומצריך מהירות גבוהה יותר שמעלה את צריכת הדלק. הגובה שבו מטוסים טסים בפועל הוא בקרוב הגובה שבו צריכת הדלק היא החסכונית ביותר. בברכה, Easy n - שיחה 10:18, 31 בדצמבר 2018 (IST)

אומנה בשנות החמישים בחיפה[עריכת קוד מקור]

מה ידוע לכם על אומנה כמעון בחיפה בשנות החמישים. איך ניתן לקבל מידע מפורט על ילדים ששהו במעון הזה.

שתי מדינות על קו המשווה, איך לדעת איזו גשומה יותר?[עריכת קוד מקור]

תודה, -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

זיהוי סיכה[עריכת קוד מקור]

מאין הסיכה הזו? (ניחוש: רוסיה הסובייטת) ויותר חשוב - למי היא ניתנה או מה משמעותה? https://www.dropbox.com/s/luc7ig2936a0iut/IMG_20190101_111541_HHT.jpg?dl=0 -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

ראה סלביה סופיה.

מה קורה מתחת למים בזמן סערה?[עריכת קוד מקור]

האם סערות בים משפיעות על מה שקורה מתחת למים?--141.226.122.107 10:13, 2 בינואר 2019 (IST)

פרובוסלאבים VS פרוטסטנטים[עריכת קוד מקור]

מה היחסים בין שני הזרמים? האם היו מלחמות דת ביניהם? ולחלופין- האם הם מתישהו השכילו לשתף פעולה נגד האויב המשותף?--141.226.122.107 15:25, 2 בינואר 2019 (IST)

אענה תשובה חלקית לא כמומחה אלא כחובב היסטוריה, מן המעט שאני יודע. המדינות שבראשן שליטים פרוטסטנטים הכי קרובות למרחב האורותודוקסי או הפרבוסלאבי היו צ'כיה תחת שלטון הוסיטי, טרנסבילניה (תחת נסיכים מסוימים), שוודיה ופרוסיה. הייתה תקופה שבה בפולין אריסטוקרטים פרוסטסטנטים פולנים או ליטאים תפסו מקום חשוב בזירה הפוליטית. לא ידוע לי על מלחמות דת בין האורתודוקסים לפרוטסטנטים. המלחמות בין רוסיה לפרוסיה כמו במלחמת שבע השנים או בין רוסיה לשוודיה לא לבשו אופי דתי. אחרי הפצת הרפורמה הפרוטסטנטית הייתה יריבות אידיאולוגית - באוקראינה, פולין, בארצות הרומניות - בעיקר התנגדות רבה של הכנסייה האורתודוקסית למיסיונריות הפרוטסטנטית. אני מכיר קצת את דוגמת הארצות הרומניות -בעיקר נסיכות מולדובה, כמו כן העוינות בין הכנסייה האורתודוקסית הרומנית בטרנסילבניה לכנסייה הקלוויניסטית (רפורמית) ההונגרית שניסתה למשוך את האוכלוסייה הרומנית לאמונתה. אם אני זוכר טוב, הקלוויניסטים היו בין הראשונים שהדפיסו ספרים בשפה הרומנית וקידמו את הכתב הלטיני ברומנית. במולדובה עלה במאה ה-16 לשלטון נסיך ממוצא יווני בשם יואן יאקוב הראקליד המכונה "דספוט וודה" שרצה לעודד את הדת הלותרנית בנסיכות אבל הודח מהר. אינני יודע על שיתוף פעולה בין האורתודוקסים לפרוטסטנטים נגד הכנסייה הקתולית.

הכנסיות האורתודוקסיות קיימו למשל במאה ה-17 סינוד נגד הסכנה הקלוויניסטית בעיר יאש והמיטרופוליט של קייב, ממוצא רומני-מולדבי פטרו מוהילה כתב נגד התעמולה הקלוויניסטית והקים את המוסד האקדמי הראשון -אקדמיה דתית - בקייב, בין היתר, כתשובה לנסיונות התעמולה אלה (גם לפשרת האיחוד עם רומא של חלק מהאורתודוקסים)

במאה ה-20 קם אתגר רציני מצד המיסיונריות הנאו-פרוטסטנטית - בפטיסטית, פנטקוסטלית , אדוונטיסטית וכו' מול הממסד האורתודוקסי. למשל ברומניה מאות אלפי נוצרים אורתודוקסים עברו לדתות נאו-פרוטסטנטיות. דתות אלו שנחשבו "כתות" הוגדרו בשלב מסוים, בימי המשטר הקומוניסטי למשל, לאויב מספר אחד של הכנסייה האורתודוקסית, וגם איום על המשטר הקומוניסטי, בגלל קשריהן עם חסידיהן בארצות הברית וגורמים אחרים במערב הקפיטליסטי ובגלל אדיקותן הדתית העיקשת על אף הדיכוי המשטרתי Ewan2 - שיחה 02:55, 3 בינואר 2019 (IST)
בימינו האמונות הפרוטסטנטיות נחשבות בעיני הכנסיות האורתודוקסיות רחוקות יותר מהאמונה הנכונה מאשר הכנסייה הקתולית. עם זאת קיים דו שיח בין הנצרות האורתודוקסית לנצרות הפרוטסטנטית במסגרת מועצת הכנסיות העולמית Ewan2 - שיחה 03:16, 3 בינואר 2019 (IST)
וואו סחתין על התשובה המפורטת :) אז אפשר לסכם שהיו מאבקי כוחות אבל לא מלחמות ממש?--141.226.122.107 18:11, 3 בינואר 2019 (IST)
לרוסיה היו מלחמות עם מעצמות פרוסטנטיות כמו שוודיה או פרוסיה אך לא ניתן להגדירן כמלחמות דת. היה קיים מאבק אידיאולוגי נגד הפרוטסטנטיזם בכמה ארצות בהיסטוריה המודרנית, ובמאה ה-20 -21 במיוחד בימי השלטון הקומוניסטי אבל גם אחרי נפילתו עוינות רבה למיסיונריות הנאו-פרוטסטנטיות במזרח אירופה. Ewan2 - שיחה 21:18, 3 בינואר 2019 (IST)

שלום, איך להבטיח שאני שוכר רכב בקפריסין במחיר הנמוך ביותר לרכב תקין וטוב?[עריכת קוד מקור]

תודה. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

היכנס לאתרי השוואות מחירי רכבים כמו cars.booking.com. בהצלחה!
צביקהאֲנִי עוֹד כָּאן אָז בּוֹא אֱמֹר שָׁלוֹם • 16:24, 8 בינואר 2019 (IST)
כן, אבל אם אני משלם מזומן ולוקח רכב עוד באותו היום זו בעיה, אם לא בהכרח ירצו אותו מחיר... בברכה. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

קפריסין העתיקה בקולנוע[עריכת קוד מקור]

האם מוכר לכם איזה שהוא סרט (לא משנה מאיזו שנה) שמציג אפילו רק בחלקו את קפריסין העתיקה (תקופת הברונזה)? תודה. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

אני מציע לך לשאול בוויקיפדיה היוונית. לא סביר שיצא סרט באנגלית על התקופה הזאת כי אין שום דבר מיוחד שקרה בקפריסין בתקופת הברונזה. היא אפילו לא מזוכרת באופן תדיר במיתולוגיה היוונית. גילגמש שיחה 19:44, 3 בינואר 2019 (IST)
ייצרו שם קרמיקה מאוד יפה בתקופת הברונזה. Reuveny - שיחה 20:02, 3 בינואר 2019 (IST)
קרמיקה יפה - כן אבל זה לא משהו מיוחד. בכל המזרח התיכון יצרו קרמיקה יפה. אני לא חושב שעשו סרט דווקא על קפריסין כשבאי השכן חי לו המינוטאור. גילגמש שיחה 21:45, 3 בינואר 2019 (IST)
אם כבר מדברים על האי קפריסין במיתולוגיה היוונית, הוא בעיקר קשור עם מיתוסים על אפרודיטי שאחד מכינוייה היה "קיפריאן" (= הקפריסאית), ובכמה גרסאות הוא האי שלידו נולדה מקצף הים (בגרסאות אחרות זהו האי קיתרה). פיגמליון, שאפרודיטי גמלה לו חסד מיוחד כאשר העירה לחיים את פסל גלתיאה, היה בגרסאות רבות של המיתוס מלך ו/או כוהן אפרודיטי בקפריסין. בנם של פיגמליון וגלתיאה היה פאפוס שלו מיוחסת הקמת העיר פאפוס בקפריסין. H. sapiens - שיחה 16:00, 8 בינואר 2019 (IST)

כשרושמים בגמרא לשנות (עם שווא) מה הכוונה?[עריכת קוד מקור]

כשרושמים בגמרא לשנות (עם שווא) מה הכוונה? תודה, --132.64.177.219 08:50, 3 בינואר 2019 (IST)

ללמוד או לחזור (לא במקרה המשמעות משותפת). ראה למשל [9]. עוזי ו. - שיחה 10:04, 3 בינואר 2019 (IST)
תודה, עוזי ו. ועדין לעיתים נשמע התרגום הזה בעברית עילג. --132.64.177.219 10:08, 3 בינואר 2019 (IST)
לא הבנתי מה עילג בזה? Shannen - שיחה 17:18, 3 בינואר 2019 (IST)
עילג? אלא כיוון שעבר ושנה נעשה לו כהיתר. עוזי ו. - שיחה 22:11, 3 בינואר 2019 (IST)
לא מדובר בתרגום, אלא בעברית תקנית.
יתר על כן, המושג משנה, עליה מבוסס הגמרא (גמרא בזכר דווקא ולא בנקבה) נגזר משורש שנה. צביקהאֲנִי עוֹד אן אָז בּוֹא אֱמֹר שָׁלוֹם • 22:56, 3 בינואר 2019 (IST)

אבן עם חריצים[עריכת קוד מקור]

במהלך שיטוטי בנחל מערות נתקלתי באבן המחורצת הזו. מישהו יודע במה מדובר? השומרוני הטוב שיחה 10:11, 3 בינואר 2019 (IST)

Stoneridges.jpg
מתייג את המומחה: משתמש:Reuveny.
אני חושב שזה מאובן מהעבר הגיאולוגי, כלומר הרבה לפני האדם. Reuveny - שיחה 20:04, 3 בינואר 2019 (IST)
תודה! השומרוני הטוב שיחה 18:58, 4 בינואר 2019 (IST)

מיסוי השקעות[עריכת קוד מקור]

איזה מס אני אמור לשלם אם אשקיע במטבע זר בבנק זר ואח"כ ארצה למשוך את הכסף ולהביאו לישראל או לחלופין אשקיע במדינה אחרת כלשהי? האם אני מחויב בדיווח על השקעה זו אם אני לא מושך את הכסף? היכן אני יכול למצוא תשובה לשאלות מיסוי דומות? גילגמש שיחה 18:18, 3 בינואר 2019 (IST)

למיטב ידיעתי אזרח ישראלי חייב בדיווח על החזקת חשבון בחו"ל. עוזי ו. - שיחה 22:12, 3 בינואר 2019 (IST)
על קיום החשבון אתה חייב לדווח במידה והוא בשווי של 1.9 מיליון שקלים ומעלה, או במידה ואתה חייב להגיש דוח שנתי מלא מסיבה אחרת; אבל במידה והחשבון נושא רווחים אתה חייב לדווח על הרווחים בכל מקרה, ולשלם מס בהתאם למס החל על סוג הרווח, באמצעות דוח מקוצר (עד רווח 330 אלף שקל) או דוח מלא; רק אציין שאני לא יועץ מס או רואה חשבון ומומלץ לפנות לייעוץ מקצועי בנושא – ירח אפלשיחה 22:34, 3 בינואר 2019 (IST)
תודה רבה. אני רק בודק כרגע אם כדאי לי להכנס בכלל לתחום. הכוונה לרווח בשנה אחת או לסך כל הרווח ללא קשר לתקופה שבה נצבר הרווח הזה? באיזה שלב אני אמור להצהיר על הרווח? כשאעביר את הכסף לישראל או עצם קיומו של הרווח מחייב במס גם אם לא העברתי את הכסף לארץ? גילגמש שיחה 22:52, 3 בינואר 2019 (IST)
אני ממש מציע לך להתייעץ עם רואה חשבון לפני כל צעד אחר. אילן שמעוני - שיחה 22:28, 5 בינואר 2019 (IST)

איך זה שבסין ובהודו יש כל כך הרבה אנשים?[עריכת קוד מקור]

איך הרפובליקה העממית של סין, מדינה שקיימת בערך משנות הארבעים או החמישים, יש קרוב למיליארד וחצי בני אדם? במיוחד שיש או היה איסור על הבאת יותר מילד אחד באזורים עירוניים ופיקוח יילודה. כנ"ל לגבי הודו. תודה, ניב - שיחה 22:20, 5 בינואר 2019 (IST)

מה זה משנה שהן קיימות רק מאמצע המאה ה-20? מלכתחילה הייתה בהן אוכלוסייה עצומה, וכך היה לאורך כל ההיסטוריה.אשר למדיניות הילד האחד, היא הטילה סנקציות, לא עונש מאסר. רבים העדיפו לחטוף את הסנקציות. כהערת אגב, גרמה מדיניות זו בעקיפין לרצח תינוקות המוני, כיוון שכלכלית עדיף בסין בן על בת. אילן שמעוני - שיחה 22:26, 5 בינואר 2019 (IST)
אני מודע לכך שהתרבות הסינית היא בת אלפי שנים והתרבות ההודית גם היא בת כמה מאות (אני חושב). אבל זה עדיין לא מסביר למה דווקא בסין יש פיצוץ אוכלוסין בעוד שבמדינות אחרות במזרח אסיה, כמו לאוס, אין כמות כזו ענקית של אוכלוסיה. ניב - שיחה 22:31, 5 בינואר 2019 (IST)
נכון, זה באמת לא מסביר. ראשית, סין היא פשוט גדולה מאוד. לכן, זה עשוי להסביר באופן חלקי את גודל האוכלוסיה. עם זאת, גודלה דומה לזה של ארה"ב, קנדה, ברזיל וכו' ואין בהן כל כך הרבה אנשים. מספר האנשים הרב מוסבר בעיקר בגלל רצף ההתיישבות הארוך במרכזי חקלאות פוריים מאוד. חקלאות היא זאת שמאפשרת יותר מכל דבר אחר את האוכלוסיה הגדולה. כי לפני הכל אנשים פשוט צריכים לשרוד. בסין יש אזורים פוריים נורא. בנוסף, בסין מגדלים אורז ואילו באירופה מגדלים חיטה. ההבדל אולי לא נשמע דרמטי, אבל קילו אורז יכול להניב הרבה יותר קלוריות מאשר קילו חיטה. זה שוב מאפשר את האוכלוסיה הגדולה. תכפיל את זה במספר הדורות שהדבר הזה מתקיים ותגיע למצב שיש היום. כמובן יש עוד סיבות, אבל החקלאות היא בבסיסו של הדבר. גילגמש שיחה 23:26, 5 בינואר 2019 (IST)
תוספות קטנות: ראשית, מישורי הצפה של נהרות.הצפה עונתית של מישורים הייתה הדרך לקבל יבולים גדולים באופן עקבי. ההצפה גם מביאה דשן לשדות פעם בשנה ושוטפת מליחות. כך נמנעות התופעות של התדלדלות הקרקע והמלחתה (מה שקרה באופן מאסיבי סביב הפרת והחידקל, שרוב שטחי הגידול התבססו על השקייה). במפה הזו ניתן לראות שמישורי ההצפה הגדולים ביותר, בפער עצום, נמצאים בדמ"ז אסיה, סין והודו. במצריים היו מישורי הצפה, אבל בקנה מידה קטן מאד ביחס. מכאן יוצר שצפיפות האוכלוסין בדמ"ז סין והודו הייתה גדולה בהרבה מכל השאר. סין והודו הן ענקיות בולטות פשוט מעצם גודלן (ויש לכך סיבות, אגיע לזה) אבל צפיפות אוכלוסיה בדמ"ז הייתה גדולה לא פחות
לסין והודו היו מסורות של אמפריות רחבות ידיים מאשר בדמ"ז. ג'ארד דאימונד מציע שהאדמה השטוחה יחסית, שאפשרה תנועה מהירה על אזור גדול, היא הסיבה לכך שהישויות השלטוניות בסין ובהודו התפרסו על שטח גדול הרבה יותר - ולכן גם כללו אוכלוסייה גדולה יותר
רצף שלטוני:פה אני פחות בטוח. לסין יש מסורת אימפריאלית עתיקה מאד, ואפשר שזו עזרה לייצב את האוכלוסייה.אילן שמעוני - שיחה 01:30, 6 בינואר 2019 (IST)
לגבי הודו אני לא כל כך מכיר, אך בסין היו כבר לפני אלפי שנים ציביליזציות מפותחות ביחס לשאר העולם ועד היום איכות החיים שם נחשבת לאיכותית יותר ביחס למערב. כאשר מצרפים את זה עם הנתון שהוזכר לגבי גידול האורז, די ברור מדוע האוכלוסייה שם היא בגודל מרשים. ישראל - שיחה 01:41, 6 בינואר 2019 (IST)
כמובן שתמיד יכולים להיות כאן גם משתנים גנטיים, ובדיוק היום קראתי בספר על יפן, כי כאשר האירופאים החלו לפקוד את המדינה, הם לא גרמו למגפות בקרב האוכלוסייה המקומית, כמו אלו שנגרמו באמריקה, למרות שהיפנים לא באו עד אז במגע עם אירופאים. אפשר ליחס זאת לתרבות היגיינית, אך כמובן גם לגנטיקה. ישראל - שיחה 01:44, 6 בינואר 2019 (IST)
ג'ארד דיאמונד שכבר הוזכר פה מייחס את רמת ההידבקות של אוכלוסיות שונות להיסטוריה שלהם עם חיות מבויתות. היות שרוב המחלות המדבקות עברו בשלב מסוים מבעלי חיים, ככל שיש לך חיות משק יותר זמן תהיה חסין יותר למחלות כאלה. סין היא אחד ממוקדי הביות הראשונים בעולם, שני רק לסהר הפורה. כבר כ-10,000 שנים מגדלים שם עדרי חזירים ויבולים של אורז ודוחן, ומאוחר יותר גם חיטה ושעורה (בצפון). איכרים "סיניים" עם החבילה הנ"ל התפשטו ולמעשה החליפו את כל שאר האוכלוסיות של דרום-מזרח אסיה, יפן וקוריאה. מספרם וחסינותם מנעו כיבוש אירופאי או התנחלות רחבת היקף והחלפת אוכלוסייה, כפי שקרה בשטחים עצומים אחרים שבהם ייצור המזון התפתח מאוחר (צפון אמריקה) או בכלל לא (אוסטרליה). כשאתה מצרף את פוריות הקרקע, השטח העצום והיעדרם של מחסומים גיאוגרפיים שהובילה לשלטון ריכוזי, קיבלת את ההסבר. כנ"ל בהודו. Reuveny - שיחה 09:50, 6 בינואר 2019 (IST)
נראה שלא צוין בתשובות - מדיניות הילד האחד שהזכרת בשאלתך היא מאוחרת מאד, סין כבר היתה המדינה המאוכלסת בעולם כאשר הוכרזה. דב ט. - שיחה 12:25, 6 בינואר 2019 (IST)
ולגבי ההשוואה בין סין למדינות אסייתיות אחרות, בצדק ציין גלגמש שבראש ובראשונה היא פשוט גדולה מאד. צפיפות האוכלוסין בסין כולה אינה גבוהה במיוחד, והיא נמוכה מאשר בויטנאם (או גם בישראל או איטליה למשל). ראה מדינות לפי אוכלוסייה, שטח, צפיפות, תמ"ג ופיתוח אנושי. דב ט. - שיחה 12:32, 6 בינואר 2019 (IST)
האוכלוסייה בחלקים גדולים בעולם הייתה יציבה (יחסית) – אם היו מתרבים יותר מדי, לדור הבא לא היה ממה לאכול. מעבר לכך, למשפחות היו נולדים לרוב הרבה ילדים מכיוון שחלק גדול מהילדים היו מתים בילדותם. בתקופה המודרנית קרו כמה דברים במקביל:
  • שיפור ברפואה: הגיינה, אנטיביוטיקה, חיסונים, ועוד. פתאום אנשים לא מתו כל כך מהר.
  • שיפור בתפוקת החקלאות. פתאום אפשר היה להזין הרבה יותר אנשים. לדוגמה: בעזרת מיכון, דשן, זנים מוצלחים יותר.
לכן פתאום האוכלוסייה החלק לגדול. ברוב המקומות התהליך הזה נעצר כעבור כמה דורות. לדוגמה: בעקבות שיפור בהשכלת נשים. התהליך הזה קרה וקורה ברוב מדינות העולם ובפרט בכל מדינות אסיה. כלומר, בדיעבד אנחנו יודעים שאותו תהליך היה קורה בהסתברות גבוהה מאוד בסין גם ללא מדיניות הילד האחד. Tzafrir - שיחה 22:44, 7 בינואר 2019 (IST)

מהו גודלו של גרגיר קמח (נניח, קמח חיטה מלא 100%)?[עריכת קוד מקור]

תודה. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

מתן פרטים אישיים בעת קניית מוצרי חשמל ואלקטרוניקה[עריכת קוד מקור]

מדוע כאשר אנו קונים מכשירי חשמל ואלקטרוניקה, המוכרים דורשים מאיתנו פרטים מזהים כולל שם מלא, כתובת מגורים, מספר זהות ומספר טלפון? זה קרה גם כשקניתי מחשבים וטלפונים סלולריים בחנויות מחשבים, אך גם כשקניתי טוסטר או קומקום חשמלי בחנויות של מוצרי חשמל ביתיים. אני נוהג לסרב למסור את הפרטים. לעיתים המוכרים ממש מתעקשים על זה ומסרבים לבצע את העסקה, ולעיתים אחרי ויכוח ארוך מספיק הם בסוף מוותרים. שמעתי שלל תירוצים, ביניהם:

  1. "הפרטים האישיים נדרשים בעת תשלום בכרטיס אשראי בהתאם לחוק למניעת הונאה באשראי", אך כבר דרשו ממני פעמים רבות פרטים אישיים כשביקשתי לשלם במזומן, ולעומת זאת אף פעם לא דרשו ממני פרטי הזדהות בעת קניית מוצרי מזון או בגדים בכרטיס אשראי אלא רק בקניית מוצרי חשמל ומחשבים.
  2. "הפרטים האישיים נדרשים בשביל האחריות על המוצר", אך זה לא נכון - לפי תקנות הגנת הצרכן התשע"ו (2006) המוכר הוא זה שצריך לספק את הפרטים שלו, אין שום צורך שהקונה ייתן פרטים מזהים, וזה אף לא חוקי להתנות את תיקון המוצר במתן פרטי הזדהות - מספיקה תעודת האחריות, פרטי המוכר ותאריך העסקה. זה נראה למישהו הגיוני שאם מוצר מתקלקל, מרכז השירות של היצרן יסרב לתקן את המוצר כי הקונה לא נתן את מספר הטלפון שלו למוכר בזמן הקניה?
  3. "הפרטים האישיים נדרשים לחשבונית המס שהחנות מגישה למס הכנסה" - לא נראה לי סביר שמס הכנסה דורש מהחנות את מספר הזהות ומספר הטלפון של כל מי שקנה בחנות, ולא ברור למה שמס הכנסה ידרוש חשבונית מס עם פרטים אישיים של הקונה בעת קניית מכשיר חשמל או אלקטרוניקה שעולה 100 ש"ח אך לא בעת קניית בגד שעולה הרבה יותר.

אחד החשדות שלי הוא שהחנויות הללו אוספות ומוכרות את מאגרי המידע שלהן למפרסמים ששולחים הודעות ספאם במסרוני אס-אם-אס, אך אני בספק שזה המניע היחיד שעומד מאחורי התופעה.

Keleti - שיחה 23:47, 5 בינואר 2019 (IST)

קצת יותר פשוט: רוצים לדעת מי קנו. זה מועיל לכל מיני דברים. אמנם גם כדי לפנות בעתיד, אבל גם כדי לקבל מושג על אוכלוסיית הקונים. Tzafrir - שיחה 22:46, 7 בינואר 2019 (IST)

מדוע בתבנית ההיסטוריה של 6 בינואר אין התייחסות לברתולומיאו דיאש?[עריכת קוד מקור]

שלום, נכנסתי לדף "תבנית היסטוריה" של התאריך 6.1. מצויינים בו אירועים היסטוריים חשובים אך נעדר ממנו האירוע בו ברתולומיאו דיאש, בשנת 1488, עבר עם הצי שלו את הנקודה הדרומית ביותר של אפריקה והבין כי גילה את הדרך להודו. האם תוכלו להוסיף את האירוע הזה? תודה!