ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון215

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
דפי ארכיון של הכה את המומחה
ארכיון כללי
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10
11 12 13 14 15 16 17 18 19 20
21 22 23 24 25 26 27 28 29 30
31 32 33 34 35 36 37 38 39 40
41 42 43 44 45 46 47 48 49 50
51 52 53 54 55 56 57 58 59 60
61 62 63 64 65 66 67 68 69 70
71 72 73 74 75 76 77 78 79 80
81 82 83 84 85 86 87 88 89 90
91 92 93 94 95 96 97 98 99 100
101 102 103 104 105 106 107 108 109 110
111 112 113 114 115 116 117 118 119 120
121 122 123 124 125 126 127 128 129 130
131 132 133 134 135 136 137 138 139 140
141 142 143 144 145 146 147 148 149 150
151 152 153 154 155 156 157 158 159 160
161 162 163 164 165 166 167 168 169 170
171 172 173 174 175 176 177 178 179 180
181 182 183 184 185 186 187 188 189 190
191 192 193 194 195 196 197 198 199 200
201 202 203 204 205 206 207 208 209 210
211 212 213 214 215 216 217 218 219 220
221 222 223 224 225 226 227 228 229 230
231 232 233 234 235 236 237 238 239 240
241 242 243 244 245 246 247 248 249 250
251 252 253 254 255 256 257 258 259 260
261 262 263 264 265 266 267 268 269 270
271 272 273 274 275 276 277 278 279 280
281 282 283 284 285 286 287 288 289 290
291 292 293 294 295 296 297 298 299 300
ארכיון מתמטיקה
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10
ארכיון פיזיקה
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10
ארכיון ביולוגיה
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10
ארכיון פסיכולוגיה
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10

דף זה הוא דף ארכיון של דיון או הצבעה שהסתיימו. את המשך הדיון יש לקיים בדף השיחה של הערך או הנושא הנידון. אין לערוך דף זה.


תוכן עניינים

האם באמת בעבר נדונה האפשרות בארה"ב להשתמש בעברית כשפה הרשמית?[עריכת קוד מקור]

בעבר שמעתי שהנושא נדון ברצינות בקונגרס האמריקני והאפשרות הזאת נשקלה. איפה אפשר למצוא פרטים אודות הנושא? 95.35.211.230 22:21, 8 ביוני 2013 (IDT)

ניתן לחפש ברשת או בגוגל ספרים (מחרוזת כמו <"united states" hebrew official language> תספק מספיק תוצאות רלוונטיות). בקצרה, לא. אביעדוסשיחה א' בתמוז ה'תשע"ג, 22:45, 8 ביוני 2013 (IDT)
אכן, בשונה מתשובתו של אביעדוס, רציתי לומר לך שהאפשרות הזאת כן נדונה, ראה בקישורים הבאים (באנגלית):
קישור א':

http://jewsandjoes.com/did-benjamin-franklin-propose-hebrew-as-the-national-language-of-america.html

קישור ב':

http://onthemainline.blogspot.co.il/2012/01/did-congress-ever-contemplate-adopting.html

קישור ג':

http://gator1460-abraham-primary.hgsitebuilder.com/hebrew-in-america-

46.210.244.125 18:50, 11 ביוני 2013 (IDT)

היספאנים[עריכת קוד מקור]

מאיזה מוצא תושבי אמריקה המרכזית והדרומית? האם בעצם אינדיאנים? או שזה ערבוב של אינדיאנים וספרדים?--217.132.210.169 08:20, 9 ביוני 2013 (IDT)

היספניה הוא השם שהעניקו הרומאים לכל חצי האי האיברי (פורטוגל, ספרד, אנדורה וגיברלטר של ימינו).
היספניולה הוא האי השני בגודלו בקרב האיים הקאריביים, שוכן דרום מזרחית לקובה. נתגלה על ידי קולומבוס ב-1492, והוקמה בו הקולוניה הספרדית הראשונה בעולם החדש.
היספנים (באנגלית: Hispanics) הוא מונח שציין בעבר אוכלוסייה בעלת שייכות היסטורית דווקא להיספניה העתיקה (חצי האי האיברי) ולעמיה. לכאורה ללא שיוך לשורשים האינדיאניים. בשנות השבעים ממשלת ארצות הברית הגדירה את המונח היספני כזיהוי ליוצאי אמריקה הלטינית וצאצאיהם הגרים בארצות הברית ללא קשר לשייכותם האתנית.
אכן, בקֶרֶב רבים מבין יוצאי אמריקה הלטינית יש שורשים אינדיאניים.
בברכה, דני. Danny-wשיחה 08:52, 9 ביוני 2013 (IDT)
יכול להיות שלא ניסחתי את עצמי ברור. עזוב הגדרות. קח לדוגמא את האנשים שחיים בארה"ב, שהגיעו במקור ממקסיקו/פורטו-ריקו/קובה, בעלי מראה אופייני שמזוהה ע"י כולנו כמראה "היספאני" או "לטיני" - מה בעצם המוצא שלהם? האם הם אינדיאנים?--217.132.210.169 09:05, 9 ביוני 2013 (IDT)
שתי השורות האחרונות בתשובתו משיבות על שאלתך, חלקית. מוצאם אינו אחיד. רובם ממוצא מעורב - יוצאי חצי האי האיברי, אינדיאנים ואפריקנים שהגיעו, או ליתר דיוק, הובאו לאזורים אלה בתקופת סחר העבדים הידוע לשמצה. חלקם יוצאי חצי האי מקוריים, חלקם אפריקנים, ומיעוטם אינדיאנים אותנטיים. העובדה שרק מיעוטם אינדיאנים אותנטיים היא תוצאה של הדיכוי האכזרי וההרג של בני המקום ע"י הכובשים. עיין גם במולאטים. בנצי - שיחה 11:12, 9 ביוני 2013 (IDT)
לפי מה שאתם אומרים, בעצם אין דבר כזה "מוצא היספאני". אבל העובדה היא שלרובם המוחלט של ההיספאנים יש מראה אופייני. אז כנראה שלרובם המוחלט יש מוצא משותף. מה הסיכוי שבן לאב ספרדי ואימא כושית יהיה דומה לבן לאב כושי ואימא אינדיאנית, וששניהם יהיו דומים לבן לאב ספרדי ואימא אינדיאנית? אתם מבינים מה אני אומר? יש פה משהו מעבר לזה.--217.132.210.169 11:39, 9 ביוני 2013 (IDT)
נכון, אתה צודק. אבל זה 'לא עובד כך'. אנשים מן השורה לא מחפשים דיוק אובייקטיבי. אם אתה (אינני יודע את מוצאך, אבל נניח שהנך יוצא אירופה / מזרח תיכון / צפון אפריקה / מעורב), קפריסאי, נורבגי וסלובקי תגיעו לסין, גם אתם כולכם תיחשבו ל'אותו דבר', פחות או יותר. ה'אדם הלבן' באמריקה, לפחות אז, אבל עם גילויים כאלה גם היום, מתייחס רק ל'עצמו', ומייחס לפיכך חשיבות רק לפרטים מבדילים בתוך קבוצת ה'השתייכות' שלו. כל מה ששונה ממנו נתפס כקבוצה נפרדת, ואין זה חשוב כמה נבדלים פרטיה. יש בזה שילוב של התנשאות 'גזעית' ושל אפקט פסיכולוגי של ייחוס חשיבות לפרטים מבדילים בתוך קבוצת ההשתייכות בלבד. בנצי - שיחה 12:07, 9 ביוני 2013 (IDT)
בחייך. אתה אומר שבעצם אין דבר כזה היספאנים? שאין מראה היספאני אופייני? הרי הם בעצמם רואים את עצמם כקבוצה. המושג "היספאנים" הוא אולי המצאה לבנה, אבל האנשים הם חיים וקיימים ובהחלט יש להם מראה ייחודי משלהם. אלה העובדות. גם אם אין לנו הסבר לעובדה הזאת, זה עדיין עובדה. וגם הדוגמא שהבאת לא רלוונטית. קפריסאי, נורבגי וסלובקי הם כולם לבנים. אין על זה ויכוח. אין ספק שהם הרבה יותר דומים אחד לשני מאשר לסינים. כך שזה הגיוני בהחלט אם שלושתם ייחשבו לקבוצה אחת בסין. לעומת זאת, אתה מדבר על ספרדים, כושים ואינדיאנים- 3 קבוצות שונות בתכלית אחת מהשנייה. זה לא מסתדר עם המראה היחסית אחיד של ההיספאנים.--217.132.210.169 12:29, 9 ביוני 2013 (IDT)
קולומבוס לא גילה את האי כמו שהוא לא גילה את אמריקה. לכל היותר, הוא גילה אותה לאירופים, או ליתר דיוק, לחלק מהאירופים. הויקינגים למשל כאירופים, הגיעו לשם לפניו, הרבה לפניו. אין צורך לרשת את הביטוי "גילה את אמריקה" המבטא ומנציח התנשאות אירופית. בנצי - שיחה 11:12, 9 ביוני 2013 (IDT)
אינני חושבת שמראה "היספאני" אופייני משותף לשחורים מטרינידאד או ג'מאיקה, למשל, ולמכסיקאים. ייתכן שיש מאפיינים משותפים לפורטוריקנים, לקובנים ולמכסיקאים, כשכולם ממוצא היספאני, ועם עירובי גזע בינם לבין האינדיאנים במשך מאות שנים נוצר מן הסתם מראה דומה למדי (כמו אצל ישראלים שבמשפחתם קיימת תערובת בין יוצאי אירופה למזרח במשך כמה דורות), אבל אם תיקח מכסיקאי ממוצא היספאני ותשווה אותו לפורטוריקני ממוצא היספאני, ודאי תמצא נקודות דמיון, כמו שתמצא מן הסתם בין שחורים מאיי הודו המערבית לשחורים מאפריקה או לכושים העברים בדימונה. אגב, גם אם קפריסאי, ישראלי, נורבגי וסלובקי כולם "לבנים", נראה לי שההבדלים בין הנורבגי והסלובקי לשניים האחרים יהיו בולטים למדי, אולי אפילו בעיני סיני.שלומית קדם - שיחה 00:08, 12 ביוני 2013 (IDT)
מה זה "נראה לי" ? זה לא עניין לדעה, ולהסבר שנתתי לעיל יש בסיס נוירולוגי בעיקר, וגם פסיכולוגי לגבי היבטים מסוימים. בנצי - שיחה 07:45, 12 ביוני 2013 (IDT)
"ייתכן שיש מאפיינים משותפים לפורטוריקנים, לקובנים ולמכסיקאים, כשכולם ממוצא היספאני, ועם עירובי גזע בינם לבין האינדיאנים במשך מאות שנים נוצר מן הסתם מראה דומה למדי" - זה משפט מפתח מכל מה שנכתב כאן עד עכשיו. האם הטענה היא בעצם שכל (או רוב מוחלט) תושבי ארצות אלה הם בעצם ערבוב של ספרדים עם אינדיאנים???--217.132.220.234 13:07, 12 ביוני 2013 (IDT)
לא מדוייק. מראה דומה למדי למי שלא חי בקירבם. מי שחי בקרב מוצאים אלה, מפתח, עוד בהיותו תינוק, את הרזולוציה המתאימה להכרת משפחת הפרצופים של קבוצת ההשתייכות שלו. יש מרכז כזה במוח - מרכז לו חשיבות השרדותית גדולה ביותר אצל בע"ח - הכרת פרצופים (Face Recognition). ישנם גם היבטים פסיכולוגיים שהזכרתי קודם, והיבטים חברתיים, דתיים וגזעניים, והגישה במקום ובזמן נקבעת בסופו של דבר, בהשפעת כל הגורמים הללו. הדגשתי את הגורם הפיזיולוגי-הכרתי הבלתי מוטה. בנצי - שיחה 13:39, 12 ביוני 2013 (IDT)

מרכז רפואי שהם[עריכת קוד מקור]

שלום רב, אשמח לדעת כיצד ניתן להוסיף ערך אודות המרכז הרפואי שהם בפרדס חנה. תודה, אילנה לוי.

שלום, תוכלי להיעזר ב ויקיפדיה:ויקיפדיה צעד אחר צעד. שפם אדום - שיחה 12:02, 9 ביוני 2013 (IDT)

שתן[עריכת קוד מקור]

האם שתן של בני אדם טוב להשקייה של צמחים או מזיק להם? הרי הגוף לקח מהמים את החומרים הנחוצים לו ומוציא החוצה את הפסולת. האם הצמח יכול לעשות שימוש כלשהו בשתן? -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

פסולת של בני אדם משמשת לטיוב הקרקע עבור צמחים. בברכה. ליש - שיחה 12:52, 9 ביוני 2013 (IDT)
הכלב שלי השתין על צמחים בגינה פרטית. בעל הגינה אמר לי שבשתן יש חומר שמזיק לצמחים. הוא קרא לחומר הזה "חומצת מלח". האם יש חומר בשם כזה? האם יש צמחים מסויימים שהשתן מזיק להם? 80.230.23.140 15:20, 9 ביוני 2013 (IDT)
ר' חומצת מלח כמובן. ר' גם [1] ‏[kotz]‏ [שיחה] 16:42, 9 ביוני 2013 (IDT)

מדינה דו לאומית[עריכת קוד מקור]

העברה לפורום אקטואליה בתפוז. עִדּוֹ - שיחה 23:08, 11 ביוני 2013 (IDT)

א. ישנה תבנית מתאימה להעברות מסוג זה. ראוי להשתמש בה, ולא להסתפק בסתם הודעה הנראית כמו שורה רגילה. תבנית זו גם מאפשרת הפנייה ישירה לשם.
ב. האם התקיים דיון לגבי הצורך בהעברה זו ? האם הוחלט שכך ? בנצי - שיחה 07:40, 12 ביוני 2013 (IDT)

צ'כיה[עריכת קוד מקור]

צ'כיה
סקודה פאביה בראלי בוהמיה

הערך צ'כיה לוקה בחסר, במיוחד בולטים בחסרונם שני הפרטים הבאים: 1. מה האקלים בצ'כיה? ובפרט איך המזג אוויר שם בקיץ? 2. מהי דתם של הצ'כים? האם הכנסיות הענקיות מעידות על זה שהם קתולים?--217.132.210.169 23:28, 9 ביוני 2013 (IDT)

1. האקלים יבשתי וחם יחסית, תלוי במיקום ובגובה. בקיץ גשמים רבים, בימים אלה שטפונות רציניים בכל מרכז אירופה.
2. צ'כיה נחשבת למדינה חילונית מאוד. לפי מפקד של הלמ"ס הצ'כי ב-2011, להלן הצהרות הדת: 45 אחוז דילגו על השאלה, 34 אחוז חסרי דת, 10 אחוז קתולים, 9.5 אחוז דתות אחרות, פחות מאחוז אחד פרוטסטנטים. לפי סקר אירופי ב-2010, רק 16 אחוז הצהירו שהם מאמינים באלוהים (השיעור הנמוך באירופה).
3. אתה תמיד מוזמן להוסיף או לתרגם לערכים בעצמך, כולם כאן תורמים בהתנדבות. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

התנהגות בעלי חיים בזמן שריפה[עריכת קוד מקור]

1. בזמן השריפה הגדולה של לונדון, "היונים המסכנות הצטערו לעזוב את בתיהם, והמשיכו לעוף מעל החלונות והמרפסות עד שחלקן נפגעו בכנפיהן מהאש ונפלו לארץ". למה היונים לא ברחו מהאש?
2. בתמונה הזאת, למה הדבורים לא ברחו מהאש? 80.230.23.140 15:26, 10 ביוני 2013 (IDT)

מנקודת מבט סוציוביולוגית לא תתכן בריחה של הדבורים, שכן ללא מלכתן (או רימות שתואבסנה במזון מלכות) תוחלת העברת הגנים שלהן היא אפס. הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 22:27, 10 ביוני 2013 (IDT)
כשיש שתי מלכות בכוורת, אז אחת מהן יוצאת ולוקחת איתה קבוצת דבורים, והן מקימות קן חדש. למה בזמן שריפה המלכה אינה בורחת מהכוורת, ביחד עם כל הדבורים? 80.230.23.140 04:55, 13 ביוני 2013 (IDT)
המלכה מסוגלת לברוח? אני לא בטוח אם אני לא מבלבל עם נמלים - או טרמיטים - אבל זכורני שהמלכה אחרי ההפריה הופכת למפעל ענק לייצור בייצים, נכס דלא-ניידי של הכוורת. הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 21:23, 15 ביוני 2013 (IDT)
נראה לי, שאם היא מסוגלת לעוף ולהזדווג, אז היא גם מסוגלת לברוח מהאש. 80.230.23.140 06:08, 17 ביוני 2013 (IDT)

2 שאלות[עריכת קוד מקור]

האם לא טוב להריח טיפקס?[עריכת קוד מקור]

לטיפקס הטיפיקאלי יש ריח שמאד מזכיר לי ריח של אציטון (קרבה כימית כל שהיא?). הריח שלו מאד לא נעים לי. האם יש סכנה בהרחה ממושכת של החומר?

הכל כתוב כאן - שאיפת ממסים נדיפים. בברכה Doronve - שיחה 08:39, 11 ביוני 2013 (IDT)
אם אתה מדבר על הרעלה כתוצאה של מחיקה ממושכת, אז לא סביר נזק. אם אתה מנסה לשאול "האם אפשר להסניף טיפקס ולהתמסטל?" אז התשובה היא כן, אבל זה לא מומלץ. כל מה שתשיג מהחוויה זה קצת סחרחורת ועיוות קל בתחושות, שעליהם אתה יכול לספר לחברים בהתלהבות "איזה סטלה". לא שווה לבזבז את הזמן על השטויות האלא. Corvus,(שיחה) 15:43, 11 ביוני 2013 (IDT)
אני ממש לא שואל את השאלה הזאת, איך הגעת לזה? Ben-Natan - שיחה 01:25, 12 ביוני 2013 (IDT)
אני מתנצל שלא הבנתי אותך נכון. פשוט כתבת על אצטון שגם ידוע כחומר משמש שלא לצורך וכתבת על "הרחה ממושכת" ככה שקישרתי את הדברים לרצון לשאול לגבי הנזק שיכול להיגרם מהסנפה ומצאתי לנכון להזהיר אנשים מלעשות שטויות. מצטער על האי נעימות, לא התכוונתי להעליב. Corvus,(שיחה) 11:07, 12 ביוני 2013 (IDT)
גם בטיפקס יש בנזן והרחה ממושכת של החומר מסוכנת שפם אדום - שיחה 20:16, 12 ביוני 2013 (IDT)

איך תגרמו לסטנד לספר לזוז פחות על השולחן?[עריכת קוד מקור]

מי שקורא עם סטנדר יודע שלפעמים שמחזיקים את הסטנדר הוא יכול לזוז מעט אחורה או לצדדים וזה לעתים יכול להיות מעצבן. איך הייתם "מקבעים" ככל הניתן אתה הסטנדר לשולחן עץ?, אני ניסיתי לשים אותו על מגבת מחוספסת אך לא עזר. Any ideas? תודה רבה. Ben-Natan - שיחה 01:58, 11 ביוני 2013 (IDT)

נסה להדביק פיסות גומי קטנות לתחתיתו. לגומי מקדם חיכוך גבוה יחסית מול מגוון רחב של חומרים. הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 09:39, 11 ביוני 2013 (IDT)
בוקר טוב. אתה מתכוון לעיגולי הגומי הקטנים האלה שקונים ברשתות "עשה זאת בעצמך" שממביקים לרגלי כיסא?. כי כאלה ניסיתי והם לא עזרו, אבל בתכלס אתה נתת לי רעיון משגע - לגזור ריבוע גומי\חומר גמיש אחר שמתאים לגול הסטנדר ולשים אותו מתחת, רק לצערי לפי שעה אין לי מושג איפה להשיג דבר כזה ואם אתה יודע אתה מוזמן להגיד. שמע, זה גם נותן לי רעיון לערך חדש סטנד קריאה, שבו יהיה אפשר לפרט למי שיתעניין בכך על הפטנטים האלה. Ben-Natan - שיחה 10:30, 11 ביוני 2013 (IDT)
לקנות זה מיותר. ישנם די והותר חפצים שניתן להשמיש. אני זוכר שהשתמשתי בגומי שמצפה את הכדור בעכבר פרה-אופטי למטרה דומה. הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 15:17, 11 ביוני 2013 (IDT)
האמת שלווא דווקא התכוונתי ללקנות אך אומר שלקנות זה מיותר רק כשזה מיותר - כשאין ברירה אחרת. Ben-Natan - שיחה 22:53, 11 ביוני 2013 (IDT)
סטנד, או סטנדר בעגה הישיבתית, הוא מעמֵד. בנצי - שיחה 15:21, 11 ביוני 2013 (IDT)
אמת, אכן בעגה הישיבתית אומרים סטנדר וכך מכנים את זה בחנויות הרהיטים בבני ברק. מעניין אם כך זה מכונה בחו"ל ("Stander"). Ben-Natan - שיחה 22:53, 11 ביוני 2013 (IDT)
חשבתי שסטנדר הוא שולחן צר וגבוה, בעל שיפוע בחלק העליון שלו, שמניחים עליו ספר ועומדים לידו ולומדים, ולא משהו שמניחים על גבי השולחן. 80.230.23.140 18:46, 11 ביוני 2013 (IDT)
פונקציונלית זה אותו דבר. הגירסה הנמוכה היא פשוט התאמה לקיומם של שולחנות זמינים כמעט בכל מקום. אגב, האם ידעת שעגנון כתב את סיפוריו, לפחות אלה המאוחרים, כשהוא עומד שעות לפני סטנדר שכזה, וכותב ? בנצי - שיחה 22:36, 11 ביוני 2013 (IDT)
לא ידעתי, אבל זה מתאים לו. הרי הוא בא מתוך הווי בית המדרש, והיה רגיל לשימוש בסטנדר.
האם זה נכון, שקריאה של האותיות הקטנות של הגמרא, תוך כדי נענוע הגוף מול הסטנדר, עלולה להזיק לראייה? 80.230.23.140 02:06, 12 ביוני 2013 (IDT)
אז לסיכום, איזה חומרים מוגדרים תוכלו למנות שיש להם חיכוך טוב עם השולחן כך שיגרמו למה שמעליהם לזוז פחות? (מעניין ממה עשוי סטופר של שטיח שגורם לשטיח לא לזוז משהו בסגנון הזה אני צריך). Ben-Natan - שיחה 03:20, 12 ביוני 2013 (IDT)
לפי האמור באחותנו באנגלית - גומי. לא כתוב שם איזה גומי, הרי יש סוגים הרבה. לי יש נסיון טוב עם מה שהזכרתי קודם, ומגומי שהסרתי מעל ידית של מברשת שיניים. הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 16:50, 12 ביוני 2013 (IDT)

אירוויזיון[עריכת קוד מקור]

הועבר מויקיפדיה:הכה את המומחה/שאלות במדעים מדויקים

מצאתי טעות מתמטית בערך:

לפיכך קובעים כללי התחרות כי במקרה של שוויון, זוכה המדינה שקיבלה ניקוד ממספר גדול יותר של מדינות. לדוגמה, מדינה שקיבלה 200 נקודות מ-20 מדינות, תגבר על זו שקיבלה 200 נקודות מ-15 מדינות

15 מדינות שיתנו אפילו את המקסימום, 12 נקודות, לא יגיעו ל-200. מי נוטל את היוזמה לשנות לדוגמה טובה יותר? ‏cheshin61‏ • שיחה • ד' בתמוז ה'תשע"ג • 21:47, 11 ביוני 2013 (IDT)
מה רע במאה או מאה וחמישים? Uziel302 - שיחה 01:46, 12 ביוני 2013 (IDT)
תוקן. כנראה שהדוגמא המספרית ניתנה לשם דוגמא, מבלי לשים לב שאינה מציאותית. בנצי - שיחה 07:55, 12 ביוני 2013 (IDT)

ישראל מיר[עריכת קוד מקור]

בזמן האחרון התפרסמו כתבות [2] [3] בקשר לטעות בזיהוי של חלל צה"ל. החייל יעקב מאמאן, ז"ל, בעל מספר אישי 172051, זוהה בטעות בתור החייל ישראל מיר, בעל מספר אישי 172820. על גבי המצבה של מאמאן נחרטו פרטיו האישיים של מיר. לפני כחודש נערכו בדיקות די-אן-איי, שאישרו שהקבר הוא בעצם קברו של מאמאן. הכיתוב על המצבה תוקן, ולפני ימים אחדים נערך טקס גילוי המצבה. נשארה רק שאלה אחת: לפי הכתבות, הסיפור על החייל הערירי מיר היה רק אגדה. מיר לא היה קיים מעולם. אם כך, למי היה שייך המספר האישי 172820, שהיה חרוט על המצבה? 80.230.23.140 03:57, 12 ביוני 2013 (IDT)

להרבה חללים במלחמת העצמאות. ניתן מספר אישי רק לאחר מותם, אז מן הסתם המספר הזה היה שייך לישראל מיר. דניאל צבישיחה 09:30, ד' בתמוז ה'תשע"ג (12.06.13)

הלייבור והשמרנים בקואליציה[עריכת קוד מקור]

ניסיתי למצוא את התשובה בוויקיפדיה האנגלית אבל העסק שם לא כל כך ברור, אז אני שואל את זה פה בתקווה שמישהו יידע לענות:
למעט קואליציית המלחמה של צ'רצ'יל, האם היה מצב בהיסטוריה של בריטניה שמפלגת הלייבור והמפלגה השמרנית ישבו באותה קואליציה כשאחת מהן מובילה אותה (אני יודע שהיו כמה ממשלות ששתיהן ישבו יחד כשהמפלגה הליברלית הייתה מפלגת השלטון)? אודה לתשובה. אוריה בר-מאיר - שיחה 12:41, 12 ביוני 2013 (IDT)

אין לי תשובה מלאה לשאלתך, אך ממשלתו השנייה של רמזי מקדונלד כללה את השמרנים, הליברלים וה"לייבור הלאומי" (national labor), מפלגתו הקטנה של מקדונלד עצמו, שהתפצלה מן הלייבור. דב ט. - שיחה 13:18, 12 ביוני 2013 (IDT)
מהתשובה שלך אני מבין שלא הלייבור ישב עם השמרנים, אלא "הלייבור הלאומי". האם מישהו יודע על קואליציה שכללה את הלייבור המקורי ואת השמרנים? אוריה בר-מאיר - שיחה 15:32, 12 ביוני 2013 (IDT)
למיטב זכרוני, לפחות במאה השנים האחרונות התשובה היא לא. כמעט תמיד יש רק מפלגת שלטון אחת עם רוב מוחלט בפרלמנט והשנייה, פלוס מפלגות קטנות מגוונות, נמצאות באופוזיציה. היה חריג של קואליציית ליברלים-לייבור וגם הממשלה הנוכחית היא כמדומני ממשלת קואליציה, אבל זה ממש נדיר. ‏DGtal‏ 15:45, 12 ביוני 2013 (IDT)
זה לא היה הלייבור המקורי אלא מפלגה שפרשה מהלייבור. לפי מפלגת הלייבור (בריטניה) לא הייתה ממשלה משותפת ללייבור ולשמרנים פרט לקבינט המלחמה של צ'רצ'יל. לפי ערך זה הן גם לא היו שותפות מעולם לקואליציה בראשות הליברלים. דב ט. - שיחה 18:04, 12 ביוני 2013 (IDT)
יכול להיות שהתבלבלתי, הערכים על הממשלות בוויקיפדיה האנגלית לא ממש ברורים. אוריה בר-מאיר - שיחה 19:57, 12 ביוני 2013 (IDT)
בקריאה נוספת של אותו ערך ראיתי שהייתה קואליציית מלחמה נוספת, שכללה את הלייבור (שני שרים) והליברלים בממשלה בראשות השמרנים, ממשלת אסקווית' השנייה, 1915-1916. דב ט. - שיחה 22:34, 12 ביוני 2013 (IDT)
למעוניינים, יש קטגוריה בויקיאנגלית en:Category:Coalition governments of the United Kingdom המוקדשת לקואליציות פרלמנטריות בבריטניה, ולא היו הרבה כאלו. ‏DGtal‏ 09:51, 13 ביוני 2013 (IDT)
מצוין, זה מאפשר לנו להוסיף לרשימה את הקואליציה החסרה, שכנראה אליה התייחסה השאלה המקורית: זו של לויד-ג'ורג' הליברלי, בחלק האחרון של מלחמת העולם הראשונה (אחרי נפילת אסקווית') ואחריה. הלייבור והשמרנים היו שותפים לקואליציה זו בהנהגת הליברלים. כמו כן עולה שטעיתי קודם בשיוכו המפלגתי של אסקווית'.
לסיכום, הלייבור ישבו בקואליציה עם השמרנים בשלוש ממשלות, של אסקווית' (השמרן הליברל) במלחמת העולם הראשונה, של לויד-ג'ורג' מהליברלים במלחמת העולם הראשונה ובשנים שאחריה, ושל צ'רצ'יל השמרן. כמו כן ישבו השמרנים בממשלה בראשות רמזי מקדונלד, שפרש מהלייבור והנהיג סיעה קטנה של פורשים בשם הלייבור הלאומי.
התשובה הקצרה לשאלה היא: לא. דב ט. - שיחה 14:41, 13 ביוני 2013 (IDT)
מעולה, תודה רבה על העזרה. אוריה בר-מאיר - שיחה 21:31, 14 ביוני 2013 (IDT)

"לא עוד מלחמה, לא עוד שפיכות דמים, לא עוד ציטוטים משובשים"[עריכת קוד מקור]

בציטוט המפורסם של מנחם בגין מטקס חתימת הסכם השלום עם מצרים - מה היה הדבר השלישי ברשימה? ראיתי "התקפות" וגם "דמעות" וגם גרסאות אחרות. היו אולי כמה נאומים דומים? דב ט. - שיחה 13:16, 12 ביוני 2013 (IDT)

השכחת את חסדיה המרובים של גוגל ? הציטוט המקורי הוא: "No more war, no more bloodshed, no more attacks". בנצי - שיחה 13:46, 12 ביוני 2013 (IDT)
כפי שכתבתי, ראיתי גם "התקפות" וגם "דמעות" [4] וגם גרסאות אחרות (איומים, שכול, וגם רק שני הראשונים). דב ט. - שיחה 17:56, 12 ביוני 2013 (IDT)

איפה יש למקם את הכותל המערבי בערך של העיר העתיקה בויקימסע?[עריכת קוד מקור]

נכון לעתה מפת העיר העתיקה שמופיעה בערך של העיר העתיקה בויקימסע העברי נראית כך. כמו כן במסגרת החלק שמציג את מוקדי העניין העיקריים בעיר העתיקה הכותל המערבי ממוקם בתוך הרובע היהודי באופן הבא:

מוקדי העניין העיקריים
* הרובע היהודי
+ הכותל המערבי
* הרובע הנוצרי
* הרובע המוסלמי
* הרובע הארמני
* הר הבית

אף על פי כן, החלוקה הזו ככל הנראה איננה נכונה שכן נאמר לי שהכותל המערבי איננו נמצא בפועל בתחום הרובע היהודי.

אודה לכם אם תוכלו לציין איך לדעתכם עליי ליצור את החלוקה מחדש במפת העיר העתיקה והיכן למקם את הכותל המערבי בחלק מוקדי העניין העיקריים על סמך החלוקה המקובלת באתרים הרישמיים של מדינת ישראל (האם לדעתכם במפה יש לסמן את רחבת הכותל גם כן בצבע כתום? האם לדעתכם הכותל צריך להופיע מתחת לכותרת "הר הבית")? WikiJunkie - שיחה 00:10, 13 ביוני 2013 (IDT)

אני הייתי מסמן את רחבת הכותל והאזור שבינה לבין שער האשפות בגוון אחר של כחול אך משאיר את הכיתוב "הרובע היהודי" מרוח על שני החלקים ולא יוצר כותרת חדשה לכותל במפה זו שפם אדום - שיחה 02:43, 13 ביוני 2013 (IDT)
כלומר לפי דעתך בחלק שמציג את מוקדי העניין העיקריים בעיר העתיקה הכותל המערבי צריך עדיין להופיע מתחת לכותרת "הרובע היהודי"? האם יתר המשתמשים חושבים שכך יש לעשות גם כן? האם מישהו יכול להפנות אותי למפות רישמיות כולשהן שבהן ישנה חלוקה דומה? WikiJunkie - שיחה 06:36, 13 ביוני 2013 (IDT)

למה שער ציון אינו מצוין במפה? 80.230.23.140 04:48, 13 ביוני 2013 (IDT)

הסימון מופיע אבל הכיתוב לא. אוודא בהמשך כי גם הכיתוב יופיע. תודה על ההערה. WikiJunkie - שיחה 06:36, 13 ביוני 2013 (IDT)
הערה לא ממש קשורה - אבל הצבעים ממש מזוויעים. כדאי אולי לעדן ולהבהיר אותם קצת. גם את צבעי הרבעים וגם את האפור הכללי שמסביב. בברכה Doronve - שיחה 23:26, 13 ביוני 2013 (IDT)
אלו צבעי ברירת המחדל של כל המפות בויקימסע. WikiJunkie - שיחה 06:12, 14 ביוני 2013 (IDT)

כרטיס אשראי[עריכת קוד מקור]

למה אי אפשר להכניס כרטיס אשראי הפוך לכספומט, איך הוא יודע שזה הפוך? 132.68.74.42 13:13, 13 ביוני 2013 (IDT)

הוא צריך לזהות את הפס המגנטי. Uziel302 - שיחה 18:08, 13 ביוני 2013 (IDT)
זה נכון. אם היו מייצרים קוראי כרטיסים עם 2 או 4 אזורי קריאה - היה אפשרי. נדמה לי שחלק מהקוראים בחניונים - שקוראים את הבר-קוד של הפתקית - יודעים לקרוא בשני כיוונים או ארבעה. חזרתישיחה 19:52, 13 ביוני 2013 (IDT)
בהרבה חניונים פותרים את הבעיה על ידי כך שממקמים את הפס המגנטי בדיוק במרכז הכרטיס. איתמר ק. - שיחה 22:28, 13 ביוני 2013 (IDT)

בכיר בקהילה[עריכת קוד מקור]

מה זה בכיר בקהילה ההומולסבית? איך אדם הופך לבכיר בזה?... 192.114.105.254 16:53, 13 ביוני 2013 (IDT)

נעזרים בעיתונאי או בעורך עם יכולת שימוש מוגבלת במונחים. או שזוכים במכרז למינוי בכירים של דירקטוריון הקהילה. יוסישיחה 20:27, 13 ביוני 2013 (IDT)
אני פרשתי מהקהילה לפני כמה שנים, אז אני לא יודע איך הדברים עובדים שם היום, אבל בתקופתי, אחרי כל פעם שקיימת יחסי מין בגן העצמאות היית מקבל מעין שובר כזה. אחרי כך וכך שוברים שאספת היית מקבל דרגה (הדרגות היו במקביל לאלה של משטרת ישראל: אוחצ', רב-אוחצ', לירד שני, לירד ראשון, רב-לירד ואחרי קורס הומואים: הומו-משנה, הומו, עומו, רב-עומו, סגן-ניצב, ניצב-משנה, תת-ניצב, ניצב וניצב-ממש-חזק). אם אני זוכר נכון, בכיר היה נחשב מדרגת רב-עומו. היום בטח כבר מיחשבו את כל העסק ולא צריך יותר לאסוף שוברים. אין לי מושג איך זה עבד אצל שאר קהילת הלהטבא"ק. תומר א. - שיחה - משנה ויקיפדית 21:15, 13 ביוני 2013 (IDT)
Im-yahoo.svgIm-yahoo.svgIm-yahoo.svg שפם אדום - שיחה 22:36, 13 ביוני 2013 (IDT)
בהתעלמות מצוים מיותרים - מדובר במנהל הקודם של הברנוער. ‏DGtal‏ 22:59, 13 ביוני 2013 (IDT)
אחרי וותק של שנה וחצי אתה מקבל ארון, לא? Corvus,(שיחה) 09:52, 14 ביוני 2013 (IDT)

וברצינות: אני מניח שהכוונה לאדם המוכר לרבים מהחברים בקהילה זו. ‏[kotz]‏ [שיחה] 12:34, 14 ביוני 2013 (IDT)

אני חושב שזהו אדם בכיר בארגון (בטוח יש ארגון להט"ב כלשהו). – ‏Manedwolf‏ • שיחה 15:47, 17 ביוני 2013 (IDT)

זה זחל אמיתי?[עריכת קוד מקור]

קישור לגוגל תמונות – ‏Manedwolf‏ • שיחה 08:19, 14 ביוני 2013 (IDT)

הרחבה לשאלה – כאן. חזרתישיחה 09:28, 14 ביוני 2013 (IDT)
זחל עש אמיתי Assafn שיחה 11:25, 24 ביוני 2013 (IDT)
מה השם? – ‏Manedwolf‏ • שיחה 17:48, 2 ביולי 2013 (IDT)

בר אילן- יהדות[עריכת קוד מקור]

האם בודקים מוצא אתני בבר אילן? אם מישהו הוא ערבי, הוא גם חייב בלימודי יהדות? 79.179.172.117 11:20, 14 ביוני 2013 (IDT)

מי שאיננו יהודי, עושה את אותה מכסת קורסים שהסטודנטים היהודיים עושים ביהדות- אבל קורסים כללים. יש לציין שישנה מדיניות לגבי דתות אחרות, בקשר לחגים ומועדים ושאר ענייני לוח השנה של הדתות השונות. אין לי מושג איך הם יודעים מהו לאומיותו של המועמדים.-- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
יש להם מסגרת גם לאתאיסטים? טיפה מרתיח אותי הרעיון שאוניברסיטה מחליטה לסטודנטים ממוצא שונה מחויבים לתוכניות לימוד שונות (לדעתי נחשב לאפליה גזעית), אבל נעזוב בצד את הדעה שלי. אם סטודנט מכריז על עצמו כחסר כל דת- הוא לא רשאי ללמוד בבר אילן? 79.179.172.117 15:50, 14 ביוני 2013 (IDT)
בבר אילן לומדים גם מוסלמים, נוצרים, חסרי דת ועוד. יש ליהודים חובה של לימודי יסוד ביהדות ומי שלא יהודי רשאי ללמוד קורס כללי בכל נושא בעולם (ולא רק ביהדות) כתחליף. אני לא יודע מה ההגדרה של מיהו יהודי לעניין זה. ‏DGtal‏ 16:36, 14 ביוני 2013 (IDT)
האם הם בודקים שסטודנט "בן לאם יהודיה"? באמת שאלה חשובה לפי מה הם קובעים יהדות. חוץ מניחושים- מישהו יודע? 79.179.172.117 17:00, 14 ביוני 2013 (IDT)
הספקת להתרתח ולקבוע שמדובר באפלייה, כך שאתה כנראה בקיא בעובדות די הצורך. עוזי ו. - שיחה 01:15, 16 ביוני 2013 (IDT)
אני מניח, שפעם בשבוע, כל הסטודנטים עוברים מסדר צבאי לווידואי ברית מילה תבנית:תגיד לי, השתגעת?!. עִדּוֹ - שיחה 16:30, 18 ביוני 2013 (IDT)
וידוא. אין דבר כזה וידואי. בנצי - שיחה 23:10, 25 ביוני 2013 (IDT)
למה אתה מלין על בר אילן? משרד החינוך לא עושה אותו דבר עם הבגרות בתנ"ך? אני מניח שהם בודקים יהדות לפי התאריך העברי בתעודת הזהות שפם אדום - שיחה 23:39, 25 ביוני 2013 (IDT)

שמות החודשים ה"עבריים"[עריכת קוד מקור]

האם אין מקום להחליף את השמות האכדים של חודשי השנה שלנו לשמות עבריים? מה גם שחלק משמות החודשים מתאר אלילים אכדים ומסופוטמים (אדר, תמוז...) דבר העלול לגרום לעבודה זרה.A_Holy_Bartender - שיחה 10:21, 15 ביוני 2013 (IDT)

רעיון מעניין. יש לך הצעות? אגב כ-2500 שנה שהשם משמש את היהודים - איזה עבודה זרה היתה בזמן זה? בברכה Doronve - שיחה 10:32, 15 ביוני 2013 (IDT)
קודם כל, את תשרי הייתי מחליף לאופיר כהוקרה על הרעיון המעולה שלי להצלת עם ישראל. בקשר לעבודה הזרה, זוהי בעיה אמיתית ויש לתת עליה את הדעת.A_Holy_Bartender - שיחה 10:44, 15 ביוני 2013 (IDT)
הייתה עבודה זרה בכל התקופות, כמו בכל דת אחרת. ספק אם שמות החודשים אחראיים על כך. אבל אם זורמים עם אותו הרעיון, כדאי לשנות את השם מקבול "סילבסטר" לשם יותר עברי, לדוגמה "שמעון". Corvus,(שיחה) 10:49, 15 ביוני 2013 (IDT)
לא הייתי עושה איפה ואיפה. הייתי מנתץ את פסלי הבעל והאשרה וגם מחליף את שמות החודשים. השם המקובל(?!) סילבסטר אינו מושך לעבודה זרה, אלא מרחיק את היהודים משם, מאחר שסילבסטר קיבל שם של צורר יהודים.A_Holy_Bartender - שיחה 11:16, 15 ביוני 2013 (IDT)
מה? זה לא על שמו של סילבסטר סטלונה? בברכה. ליש - שיחה 12:24, 15 ביוני 2013 (IDT)
בהתחשב בכך שיש שמות עבריים למהדרין לפחות לשניים מן החודשים (ירח איתנים וירח זיו) ובכל זאת אין איש משתמש בהם, כנראה זה לא בדיוק מציק לחוששים מעבודה זרה, שהם בסופו של דבר מי שמקיימים באדיקות את צום תשעה באב ושבעה-עשר בתמוז.שלומית קדם - שיחה 15:40, 15 ביוני 2013 (IDT)
רחמנא ליצלן! עליהם לא הייתי סומך להצילנו מעבודה זרה, דיבור סרה ועין הרע. אולי יש לפנות לאקדמיה העברית ללשון בבקשה לשמות עבריים ולא לאלו שעברו גיור.A_Holy_Bartender - שיחה 00:57, 16 ביוני 2013 (IDT)
זה לשון רבינו הרמב"ן נ"ע: (חומש שמות פרק יב פסוק ב)... והסבה בזה, כי מתחלה היה מניינם זכר ליציאת מצרים, אבל כאשר עלינו מבבל ונתקיים מה שאמר הכתוב (ירמיה טז יד - טו): ולא יאמר עוד חי ה' אשר העלה את בני ישראל מארץ מצרים כי אם חי ה' אשר העלה ואשר הביא את בני ישראל מארץ צפון, חזרנו לקרא החדשים בשם שנקראים בארץ בבל, להזכיר כי שם עמדנו ומשם העלנו הש"י. כי אלה השמות ניסן אייר וזולתם שמות פרסיים, ולא ימצא רק בספרי נביאי בבל (זכריה א ז, עזרא ו טו, נחמיה א א): ובמגילת אסתר (ג ז). ולכן אמר הכתוב בחדש הראשון הוא חדש ניסן, כמו הפיל פור הוא הגורל (שם). ועוד היום הגויים בארצות פרס ומדי כך הם קוראים אותם ניסן ותשרי וכולם כמונו. והנה נזכיר בחדשים הגאולה השנית כאשר עשינו עד הנה בראשונה. ע"כ עיי"ש. טיפוסי - דברו איתי 01:05, 16 ביוני 2013 (IDT)

לפני שאימצנו את השמות האלו, שמות החודשים היו במספרים. הצרה הייתה, שהשנה הייתה מתחילה בחודש ששמו היה "מספר שבע". כך ה' ציווה על משה - לחגוג את ראש השנה בחודש השביעי. עִדּוֹ - שיחה 16:24, 18 ביוני 2013 (IDT)

באיזה ספר ה' ציווה על משה לחגוג את ראש השנה בחודש השביעי? 80.230.23.140 18:28, 18 ביוני 2013 (IDT)
א. עיין בשמות, פרק י"ב, פסוק ב' - מדובר שם בפסח, כלומר בניסן. לאחר שתקרא אותו - התחל לספור.
ב. מפסוק זה אתה למד - "ראש חודשים", כי באותה עת החודש הראשון היה דווקא ניסן, ולא כפי שכותב מעליי עדו. בנצי - שיחה 09:41, 19 ביוני 2013 (IDT)
ניסן נחשב על פי התורה מאז ועד היום לחודש הראשון בסדר החודשים, בד בבד, ראש השנה הוא אכן בתחילת החודש השביעי למנין החדשים, להרחבה מסכת ראש השנה. טיפוסי - דברו איתי 13:00, 20 ביוני 2013 (IDT)

מי זה?[עריכת קוד מקור]

- הועבר מהדף ויקיפדיה:מזנון
מי אני ומה שמי?

נראה לי שזה פסל של זאב בן צבי בבית המשפט בתל אביב. האם מישהו יכול לנסות ולזהות את הדמות? Talmor Yair - שיחה 17:16, 14 ביוני 2013 (IDT)

מזכיר קצת אותו האמת. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
סביר שזה אחד מנשיאי בית המשפט המחוזי. דוד שי - שיחה 14:02, 15 ביוני 2013 (IDT)
מקום השאלה הוא ויקיפדיה:הכה את המומחה. בברכה, MathKnight (שיחה) 14:04, 15 ביוני 2013 (IDT)
- סוף העברה
הוא דומה לשילינג'ר מאוז.A_Holy_Bartender - שיחה 00:54, 16 ביוני 2013 (IDT)
אפשר להתקשר ולשאול. אביעדוסשיחה ח' בתמוז ה'תשע"ג, 15:42, 16 ביוני 2013 (IDT)
בערך על האמן, הפסל מזוהה כמאיר דיזנגוף עם סימן שאלה. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

מי אמר שזה חייב להיות מישהו ספציפי?. עִדּוֹ - שיחה 16:22, 18 ביוני 2013 (IDT)

gideon.ofrat at gmail.com זאת הכתובת לפתרון. מצאתי כתבה שלו על האמן. Nachum - שיחה 16:49, 18 ביוני 2013 (IDT)

זרקור על רכב[עריכת קוד מקור]

- הועבר מהדף ויקיפדיה:דלפק_ייעוץ

אני מחפס גם חומר כתוב וגם תמונות על- בתקופת מלחמת העולם השניה הציבו הבריטים זרקורים גדולים על רכב בנקודות מסוימות סביב חיפה אחד מאותם זרקורים היה מוצב בתוך קיבוץ בית אורן ואינני מוצא חומר כתוב על כך ולא תמונות ? 2-יש אוניה איטלקית שנתפסה כשניסתה להביא נשק לסוריה על ידי חיל הים הישראלי שהיה אז בתחילתו משהו בשנות החמישים או סוף שנות הארבעים אם אינני טועה שם האוניה היה משהו כמו-אוזירוי ומלחיה נתפסו והיו בבית אורן תקופה מסויימת ורב החובל מת מסרטן גרון ונקבר בבית אורן וכשאוחלט לשחררם הוציאו גם את הארון של רב החובל והוא נלקח לאיטליה אם הצוות של המלחים גם על זה אני מחפס חומר כתוב ותמונות ?

- סוף העברה
שאלה 1: אתה מתכוון על פריצת מחנה עתלית? שאלה 2: נדמה לי שאתה מתכוון למבצעי שלל ובמיוחד לפרשת הלינו. Shannen - שיחה 06:04, 17 ביוני 2013 (IDT)

וידויים סותרים בדבר פשע[עריכת קוד מקור]

מכונית של זוג אוהבים נצפתה בתאונת פגע וברח, אבל המשטרה ובית המשפט לא מצליחים לגלות מי מהזוג גרם לתאונה. כל אחד מהם מתעקש שהוא עצמו הפוגע ושאהובתו/אהובה לוקח/ת את האשמה כדי להגן על השני. מה יעשה בית המשפט במקרה הזה? האם יעניש את שניהם או אף אחד מהם? תודה רבה, נו, טובשיחה 12:27, 16 ביוני 2013 (IDT)

גם על זה היה פרק בחוק וסדר. אם אני זוכר נכון, התובע בחר/נדרש לנהל 2 משפטים נפרדים ויצא ששניהם זוכו ‏[kotz]‏ [שיחה] 14:01, 16 ביוני 2013 (IDT)
לא כדאי ללמוד משפטים מסדרות טלוויזיה :). לא מזמן התנהל משפט מתוקשר בישראל, בו נאשמו שני אנשים בתאונת פגע וברח ושניהם הכחישו את הנהיגה. ביהמ"ש קבע מי מהם נהג ומי היה הנוסע, לפי התרשמותו מהראיות ומהעדויות. גם נוסע בתאונת פגע וברח מבצע פשע חמור, והוא נענש בהתאם. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

שנים זהות[עריכת קוד מקור]

אני מחפש דרך פשוטה למצוא שנים "זהות" מהבחינה הבאה: כל התאריכים העבריים והלועזיים מצומדים באותו אופן, וגם חלוקתם על פני ימי השבוע זהה. איך מוצאים? טוסברהינדי (שיחה) 13:28, 16 ביוני 2013 (IDT)

איך ייתכן שכל התאריכים לאורך כל השנה יהיו זהים? מסיבות אישיות זכור לי, אם אינני טועה, שבחודש יוני 1984 התאריך העברי והלועזי היו זהים (כלומר, א' סיון יצא ב-1 ביוני וכן הלאה) וההתאמה נמשכה עד סוף החודש, כיון שהן ביוני והן בסיון יש 30 יום, אבל הרי כבר בחודש יולי ההתאמה הזאת השתבשה בהכרח, כיון שביולי יש 31 יום ובתמוז 29.שלומית קדם - שיחה 15:52, 16 ביוני 2013 (IDT)
עצם העובדה שאורך השנה שונה בין העברי ללועזי שוללת אפשרות של שנים זהות. Uziel302 - שיחה 18:20, 16 ביוני 2013 (IDT)
הוא אינו מחפש שנה עברית שזהה לשנה לועזית. הוא מחפש זוג שנים עבריות, כך שלכל תאריך עברי, התאריך הלועזי המתאים לו באחת השנים יהיה זהה לתאריך הלועזי המתאים בשנה האחרת, וכן עבור ימי השבוע.
שנים "זהות" מבחינת ימי השבוע הן שנים בעלות קביעות זהה. ראה הלוח העברי #סוגי שנים. 80.230.23.140 05:33, 17 ביוני 2013 (IDT)
תודה לאלמוני על הבהרת דברי. מה שאני בעצם מחפש זה שתי שנים שעבורן לוח השנה יראה זהה בדיוק: כל ה"מספרים" וה"אותיות" באותם מקומות על פני השבועות והחודשים. שאוכל לקחת את לוח השנה של שנת X ולהשתמש בו עבור שנה Y, והכול יהיה זהה.
אני מכיר את נושא ה"קביעות" (אדו, בדו וכו'), אבל זו תשובה חלקית... יש לך משהו בנוגע ליחס לשנים הלועזיות? או למישהו אחר? טוסברהינדי (שיחה) 16:25, 17 ביוני 2013 (IDT)
המחזוריות של השנים העבריות ביחס לימי השבוע היא של 689472 שנים (עד לחידוש הסנהדרין). המחזוריות של השנים הגרגוריאניות ביחס לימי השבוע היא של 400 שנים (עד לקיום דיון בענין הצעתו של ג'ון הרשל). לכן, המחזוריות המשותפת, ביחס לתאריך העברי, התאריך הגרגוריאני וימי השבוע, היא של lcm(689472,400) = 17236800 שנים. לכן, לכל זוג של שנים, אם ההפרש בין האינדקסים של השנים מתחלק ב 17236800, אז הן זהות ביחס לתאריך העברי, התאריך הגרגוריאני וימי השבוע. ייתכן שיש זוגות של שנים זהות, שההפרש ביניהן קטן יותר. צריך לעבור (באמצעות תוכנת מחשב) על רצף כלשהו של 17236800 שנים, ולמצוא בו זוגות של שנים זהות, וזה יקבע את כל מחלקות השקילות של שנים, כך ששנים שייכות לאותה מחלקה אם ורק אם הן זהות.
הערה: אדו, בדו וכו' אינם קביעויות, אלא אילוצים על לוח השנה, שעל פיהם נקבעות הקביעויות. שמות הקביעויות הם בשה, זשג, החא וכו'. 80.230.23.140 21:33, 17 ביוני 2013 (IDT)
תיקון טעות: אין זה נכון, שהמחזוריות המשותפת, ביחס לתאריך העברי, התאריך הנוצרי וימי השבוע, היא של 17236800 שנים. מספר הימים הממוצע בשנה עברית הוא 365.24682. מספר הימים הממוצע בשנה גרגוריאנית הוא 365.2425. כל שנה עברית ארוכה במעט מהשנה הגרגוריאנית המתאימה לה. לכן, עבור מספר רב של שנים, לא תמיד קיימת התאמה בין הלוח העברי והלוח הגרגוריאני. לדוגמא, 7716204 ימים שווים ל-21126 שנים עבריות, שהן 21126.25 שנים גרגוריאניות. לכן, אם בימינו, חודש יוני מתאים בדרך כלל לחודש סיוון, אז בעוד 21126 שנים, חודש יוני יהיה מתאים בדרך כלל לחודש אדר, ולכן ההתאמה בין התאריכים העבריים והתאריכים הגרגוריאניים בימינו תהיה שונה מההתאמה בין התאריכים בעוד 21126 שנים.
החישוב המתוקן: מספר הימים במחזור של שנים עבריות הוא 251827457. מספר הימים במחזור של שנים גרגוריאניות הוא 146097. מספר הימים במחזוריות המשותפת של הלוח העברי והלוח הגרגוריאני הוא lcm (251827457, 146097) = 52558908550744. מספר הימים במחזוריות המשותפת מתחלק ב 7, ולכן יש התאמה גם לימי השבוע. לכן, לכל שנה, השנה העוקבת לה בהפרש של 52558908550744 ימים היא זהה, מבחינת ההתאמה בין התאריכים העבריים, התאריכים הגרגוריאניים וימי השבוע. הערה: ב 52558908550744 ימים יש 14389970112 שנים עבריות, שהן 14390140400 שנים גרגוריאניות. 80.230.23.140 16:23, 18 ביוני 2013 (IDT)

אלמוני כותב "המחזוריות של השנים העבריות ביחס לימי השבוע היא של 689472 שנים". אני מוצא את האמירה הזאת תמוהה. יש מספר נמוך של סוגי שנים עבריות - מעוברת, לא מעוברת וכד'. לא בדקתי אבל בטח לא יותר מ-10 סוגים. יש 7 ימים בשבוע. שנה מסוג X שמתחילה ביום Y בשבוע, תהיה זהה לשנה אחרת מסוג X שמתחילה ביום Y בשבוע. לכל היותר יכולים לעבור X*Y שנים רצופות בלי שתהינה בהן שתי שנים שונות עם אותו X ו-Y (ע"פ עקרון שובך היונים), שע"פ המספרים שהצגתי זה אומר 70 שנה. בהתאם לכך אני מציע להתייחס בחשדנות לטקסט של האלמוני. ‏[kotz]‏ [שיחה] 11:26, 18 ביוני 2013 (IDT)

יש 14 סוגי שנים עבריות (הלוח העברי), ו-14 סוגים של שנים לועזיות (7 סוגים של מעוברות, ו-7 של רגילות), מכאן שיש 196 אפשרויות בסך הכל. כאשר התפלגות סוגי השנים, הלועזיות והעבריות אינה אחידה. בברכה, --איש המרק - שיחה 12:24, 18 ביוני 2013 (IDT)
הטענה של האלמוני מתאימה במדויק למה שכתוב בערך הלוח העברי#עיגול דרב נחשון. יאיר ח. - שיחה 12:41, 18 ביוני 2013 (IDT)
הסבר על מחזוריות: בסדרה אינסופית של ספרות עשרוניות, לפי עקרון שובך היונים, בכל קבוצה של יותר מ 10 ספרות, בהכרח יהיו ספרות זהות. אין זה אומר שסדרת הספרות היא מחזורית. למשל, הייצוג העשרוני של השבר 1/99 הוא 0.010101..., שהוא מספר מחזורי, ואילו הייצוג העשרוני של פאי הוא 3.141592, שהוא אינו מספר מחזורי. כלומר, ייתכן שסדרה כלשהי תכיל איברים שונים, שחוזרים על עצמם ללא סדר קבוע, והסדרה לא תהיה מחזורית.
בלוח העברי, יש 6 סוגים של שנים. יש 7 ימים בשבוע. לכן היו יכולות להיות 6*7 אפשרויות. יש אילוצים נוספים על הלוח, ולכן יש רק 14 קביעויות שונות של שנים. לפי עקרון שובך היונים, בכל קבוצה של שנים שיש בה יותר מ 14 שנים, יהיו שנים זהות ביחס להתאמה בין התאריכים ובין ימי השבוע. אבל, אין זה אומר, שהסדר של הקביעויות חוזר על עצמו כל 14 שנה. סדרה ארוכה של שנים חייבת להכיל שנים זהות, אבל אינה חייבת להיות מחזורית. כלומר, ייתכן מצב, בו שנה K זהה לשנה N, אבל שנה K+1 אינה זהה לשנה N+1.
בלוח העברי יש מחזוריות של 689472 שנים. כלומר, לכל N, השנה N והשנה N+689472 הן זהות, מבחינת ההתאמה בין התאריכים העבריים וימי השבוע. אין מחזוריות קטנה יותר. כלומר, לכל d קטן מ 689472, קיים N, כך שהשנה N והשנה N+d אינן זהות. 80.230.23.140 15:53, 18 ביוני 2013 (IDT)
עד כמה שאני מבין כל 19 שנה הימים הלועזים והעבריים חוזרים על עצמם. אם נכפיל ב-7 נקבל 133, לא? Shannen - שיחה 16:11, 18 ביוני 2013 (IDT)
לא. המחזוריות של 19 שנה קשורה רק לעיבור השנים העבריות. ישנם מאפיינים אחרים של השנים העבריות (יום נוסף בחודש חשוון, יום חסר בחודש כסלו), שהמחזוריות שלהם היא של 689472 שנה. בנוסף, המחזוריות של הלוח הגרגוריאני היא של 400 שנה. 80.230.23.140 16:28, 18 ביוני 2013 (IDT)
בתום ה"מחזור" של 689472 שנים, היממה תהיה ארוכה בכ-10 שניות מזו של היום; להליקס (אנ') אין מחזורים. עוזי ו. - שיחה 14:20, 19 ביוני 2013 (IDT)
א) המחזוריות היא של הלוח העברי, בלי קשר לתנועת כדור הארץ.
ב) השינויים של אורך היממה ושל אורך השנה הטרופית אינם הגורם העיקרי לחוסר ההתאמה בין הלוח העברי ובין תנועת כדור הארץ.
נניח תחילה, שאורך היממה ואורך השנה הטרופית הם קבועים. אז מספר היממות בכל שנה טרופית הוא בקירוב 365.24219, ומספר היממות בכל שנה עברית הוא בקירוב 365.24682. ההפרש בין אורך השנה העברית ובין אורך השנה הטרופית הוא בקירוב 0.00463 יממות לכל שנה טרופית. לכן, ההפרש הוא בקירוב 0.0046300587 יממות לכל שנה עברית. (הערה: הנתונים המספריים כאן הם ערכים מקורבים, שלקוחים מוויקיפדיה. הערכים מופיעים בדיוק של 5 ספרות אחרי הנקודה העשרונית. אין משמעות לדיוק של 10 ספרות באחד הערכים, כאשר אין דיוק דומה באחרים. בערך האחרון כתבתי דיוק של 10 ספרות אחרי הנקודה העשרונית, רק כדי להבדיל אותו מהערך 0.00463 שקדם לו.) בכל מחזור של הלוח העברי יש 689472 שנים עבריות. לכן, בכל מחזור, ההפרש בין מספר היממות שבלוח העברי ובין מספר היממות האמיתי של כדור הארץ הוא בקירוב 3192.29583 יממות.
אם אורך השנה הטרופית היה קבוע, התארכות היממה היתה מקטינה מעט את מספר היממות בשנה. אם אורך היממה היה קבוע, התארכות השנה הטרופית היתה מגדילה מעט את מספר היממות בשנה. במציאות, גם היממה מתארכת וגם השנה הטרופית מתארכת. כדי לדעת אם מספר היממות בשנה גדל או קטן, עלינו לשקלל את מידת ההתארכות של היממה ומידת ההתארכות של השנה הטרופית. לפי הערך האנגלי עבור שנה טרופית (אנ'), אין ודאות לגבי מידת ההתארכות של השנה הטרופית. מכך נובע, שאין ודאות לגבי השאלה, האם מספר היממות בשנה גדל או קטן. בכל מקרה, השפעת כל השינויים האלו על ההתאמה שבין הלוח העברי ובין תנועת כדור הארץ היא היסט קל של שניות בודדות<s\> עשרות יממות לכל היותר, עבור כל מחזור של הלוח העברי. כאמור, ההיסט העיקרי נובע מכך שמספר היממות בשנה עברית הוא שונה ממספר היממות בשנה טרופית. 80.230.23.140 18:03, 21 ביוני 2013 (IDT)

מה מטרתה של ויקיפדיה?[עריכת קוד מקור]

המשפט אחד או שניים, מה המטרה של המיזם? 79.183.220.154 20:57, 17 ביוני 2013 (IDT)

הייתי אומר, להנגיש ידע לציבור, בכל נושא שבדרך כלל יש לו חשיבות ציבורית, כך שתגדל הסבירות באופן דרסטי לכך שאנשים אכן יקבלו את אותו המידע, כמה שיותר מוקדם בחייהם. Ben-Natan - שיחה 23:39, 17 ביוני 2013 (IDT)
בעמוד הראשי כתוב: "ויקיפדיה היא מיזם רב לשוני לחיבור אנציקלופדיה שיתופית, חופשית ומהימנה, שכולם יכולים לערוך.". בערך ויקיפדיה, כתוב: "ויקיפדיה היא אנציקלופדיית תוכן חופשי המשתמשת בטכנולוגיית ויקי ופועלת באינטרנט. "חופשי" פירושו חופשי לעיון ללא כל מגבלה, חופשי לעריכה (תוך התחשבות בכללי ויקיפדיה), וחופשי להעתקה ולהפצה (בהתאם לתנאי רישיון Creative Commons מסוג CC-BY-SA, ובתמונות מסוימות - לפי כללי השימוש ההוגן)." ‏Ovedcשיחהאמצו ערך יתום! 08:17, 18 ביוני 2013 (IDT)
מטרת המיזם: ליצור את מאגר הידע (המסודר) הגדול ביותר בעולם. את זה אני מבין על פי הויקיפדיה האנגלית. על פי העברית, אכן, כל מה שיש לו חשיבות ציבורית.82.81.30.154 13:22, 19 ביוני 2013 (IDT)

Forever Autumn[עריכת קוד מקור]

נדמה לי ששמעתי הבוקר ברדיו קטע מתוך ביצוע של Forever Autumn, שיר האהבה שנתפרסם באלבום "מלחמת העולמות", בביצוע של זמרת (אישה). רוצה לשמוע שוב, לא מצליח למצוא בגוגל, אשמח אם למישהו יש מידע נוסף. חן חן ‏[kotz]‏ [שיחה] 09:03, 18 ביוני 2013 (IDT)

מצאתי את גרסת הכיסוי הזאת שאני בהחלט לא מחבב: Forever Autumn 2003 Antoine dance cover. אגב, תקלדה בקישור שנתת לויקיפדיה האנגלית מפנה בטעות ל"Forver Autumn". ‏Virant‏ (שיחה) 21:29, 19 ביוני 2013 (IDT)
גרסת הכיסוי של The Hanley Tree. ‏Virant‏ (שיחה) 21:39, 19 ביוני 2013 (IDT)
וירנט, תודה, עוד מעט אבדוק את הקישורים שלך. בינתיים תיקנתי את הקישור שלי למען הדורות הבאים. ‏[kotz]‏ [שיחה] 10:13, 20 ביוני 2013 (IDT)
שתי גרסאות משעממות. אפשר עוד? ‏[kotz]‏ [שיחה] 17:01, 20 ביוני 2013 (IDT)
גם אני לא התרשמתי מהן, אך הן מה שמצאתי שענה על שתי דרישות - ביצוע ע"י זמרת וסיכוי שיושמעו ברדיו. אם תוכל להוסיף מידע על הגרסה ששמעת, אולי אצליח למצוא נוספות. ‏Virant‏ (שיחה) 08:15, 21 ביוני 2013 (IDT)
ושכחתי להגיד: תודה. ‏[kotz]‏ [שיחה] 17:05, 21 ביוני 2013 (IDT)
בבקשה. ‏Virant‏ (שיחה) 01:15, 27 ביוני 2013 (IDT)
מסתבר שמדובר בהרכב ישראלי בשם "נו מיי קונספט". לא מצאתי הקלטה באינטרנט. ‏[kotz]‏ [שיחה] 00:40, 27 ביוני 2013 (IDT)
דווקא יש: נומאיי קונספט - Forever Autumn באתר YouTube. ‏Virant‏ (שיחה) 01:15, 27 ביוני 2013 (IDT)
תודה. כל כך הרבה מאמץ ובסוף לא מצא חן בעיני. ‏[kotz]‏ [שיחה] 08:46, 29 ביוני 2013 (IDT)
לא נורא. תמיד אפשר להנות מהביצוע המקורי, או להתנחם בגרסת כיסוי ישראלית מוצלחת (בעיני) לשיר אחר. ‏Virant‏ (שיחה) 07:27, 3 ביולי 2013 (IDT)

בצל מטוגן[עריכת קוד מקור]

האם בצל מתמתק בתהליך הטיגון או שפשוט החריפות שלו נעלמת מה שמאפשר למתיקות הקיימת בו כבר להיות דומיננטית יותר? -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

המתקימות מתקבלת מחימום של עמילן שהופך בחימום לסוכר. אין כל קשר בין החריפות למתיקות. החריפות מתקבלת ממולקולות שעומדות בפני עצמן. ראה זאת כך, כשאתה אוכל במסעדה סינית מנה בטעם "חריף-מתוק", הרי שהיא גם וגם כך. Ben-Natan - שיחה 13:08, 18 ביוני 2013 (IDT)

אגרת טלויזיה והחוב עליה[עריכת קוד מקור]

שלום. הגיע אליי חוב של כ-2000 ש"ח על אגרת הטלויזיה (חוב על שנים אחרונות). הם כותבים במכתב שאם לא נשלם אז יהיה עיקול והוצאה לפועל. מהיכרותכם עם הנושא, עד כמה הם רציניים? זאת אומרת האם אכן הם יעקלו ויבצעו הוצאה לפועל? למישהו זה קרה? מה עלי לעשות? להתעלם? תודה רבה לעונים מראש. אשמח גם לשמוע בעלי ניסיון שחוו מקרה דומה. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

א. חוק הוא חוק, וכל עוד הוא כזה יש לציית לו. מניסיון אישי, שווה להתקשר אליהם ולהגיע להסדר - הנחה, פריסה וכיוב'.
ב. לצערי, האכיפה לא עקבית, וכל עוד אוכפים עליך ועל אחרים במצב דומה את החוק, אבל מתחמקים מלעשות זאת ביישובים ערבים רבים, בגליל למשל, יש כאן בעיה, ובשורה האחרונה זה לא הוגן. אין שום סיבה שאתה ואני נממן אחרים. בנצי - שיחה 13:53, 18 ביוני 2013 (IDT)
נדמה לי שחוב בן יותר משבע שנים הוא חוב אבוד. בודק את זה. עִדּוֹ - שיחה 16:18, 18 ביוני 2013 (IDT)
נכון. בנצי - שיחה 16:20, 18 ביוני 2013 (IDT)
ידידיי, ראשית תודה על המענה. שנית, מדובר בחוב משנת 2010 - לכן אין זה חוב אבוד. אך שאלתי היא מעשית: אם אני לא אשלם -האם אכן הם יעקלו לי חפצים מהבית? האם אכן הם יעשו לי הוצאה לפועל?? אגב הגיעו שני מכתבים: אחד עם שליח ששאל אם יש טלויזיה ועל המקום הביא צ'ק לתשלום על סך 2000 ש"ח. והמכתב השני הגיע אחרי זה בדואר (לאחר כשבוע וחצי) עם צ'ק תשלום על סך 1700 ש"ח וגם שם כתוב: "שלמו את חובכם... אחרת החוב שלכם יועבר לאכיפה באמצעות עורכי הדין" ולמטה כתוב את שם המשרד לעו"ד ודרכי התקשורת. אז מה כדאי לי לעשות הלכה למעשה?? לבקש הנחה ולשלם? (ואז בטח יתנו לי הנחה מעטה מאד) או להתעלם מזה כי לא יקרה כלום?? או שאם אני אגיד שזרקתי את הטלויזיה, זה יעזור או שיש להם דרך לדעת שאני אכן מחובר (לHOT למשל)?? תודה שוב מאש לעונים!
אני לא מבין איזו תשובה אתה בדיוק מחפש פה? "כן, מותר לעבור על החוק ושהפריירים האחרים ישלמו"? Shannen - שיחה 06:06, 19 ביוני 2013 (IDT)
אם לא תשלם, יעקלו לך את הטלוויזיה וזה טוב מאוד. לא צריך טלווזיות היום. אתה יכול לראות DVD במחשב וסדרות שונות באינטרנט. עיקול זה לא רק פטור ממה שעוד לא שילמת. זה גם פטור מתשלומים נוספים. עִדּוֹ - שיחה 12:26, 19 ביוני 2013 (IDT)
אפילו במחשב אי אפשר לראות היום בלי לשלם אגרה :) NiD123 - שיחה 23:49, 19 ביוני 2013 (IDT)
ראשית, תיקון לנוסח שאלתך - לו היה השליח מביא לך צ'ק על סך 2000 ש"ח, לא הייתה לך שום בעיה לשלם, אם כי רצוי היה לדעת מי שלח לך מתנה כזאת ולמה. התכוונת שנמסרה לך הודעת תשלום - צ'ק הוא שווה כסף, מה שאתה צריך לתת, בחתימתך ועם כיסוי, לתשלום החוב. לגבי שאלתך - אכן כן. הם רשאים לעקל ואף מעקלים, ואם הנושא יועבר לטיפול משרד עורכי דין ולהוצאה לפועל, תשלם הרבה יותר, בצירוף קנס, ריבית פיגורים והוצאות משפטיות. גם אם תטען שהוצאת את הטלוויזיה מהבית (הם רשאים להיכנס לבדוק), עדיין תיאלץ לשלם את החוב על השנים הקודמות. עצתי לך - להגיע להסדר תשלומים ולעמוד בו ולהבא, לשלם במועד או באמת להיפטר מהטלוויזיה.שלומית קדם - שיחה 20:16, 2 ביולי 2013 (IDT)

מה משמעות המילה "מתיימר" או "להתיימר" ?[עריכת קוד מקור]

- הועבר לדף ויקיפדיה:ייעוץ לשוני#מה משמעות המילה "מתיימר" או "להתיימר" ?

שאלה למומחים[עריכת קוד מקור]

כמה שווה היום לירה ישראלית משנת 1950? 82.81.30.154 08:38, 19 ביוני 2013 (IDT)

טכנית, שקל ישן שווה 10 לירות ישראליות, ושקל חדש שווה לאלף שקלים ישנים. כלומר: לירה ישראלית שווה למאית האגורה. (10000 לירות שוות לשקל אחד). בפועל, כמובן, עשוי להיות לה ערך אספני גדול הרבה יותר. בלנק - שיחה 17:00, 19 ביוני 2013 (IDT)
ערך נומינלי אינו משקף כמובן את הערך האמיתי, שהוא פונקציה של הזמן בו מדובר. לכן ההיגד הנ"ל הוא חסר ערך, אלא אם כן מצמידים לו עת. לשם איזון, בתש"ח, ממש עם קום המדינה, ערכה של לירה ישראלית אחת היה כ-4 דולר, בשל היותו צמוד ללירה שטרלינג. לא בדיוק מאית אגורה, מה שמעיד על השחיקה העצומה בערך המטבע הישראלי מאז. בנצי - שיחה 19:22, 20 ביוני 2013 (IDT)
השאלה היתה "כמה שווה היום לירה ישראלית אחת". . . בלנק - שיחה 20:20, 20 ביוני 2013 (IDT)
נכון. הייתי אמור לראות זאת. בדיעבד, ובהתחשב במה שאתה אומר, יש בדברים כדי לתת פרספקטיבה. בנצי - שיחה 12:56, 24 ביוני 2013 (IDT)

שאלה בנושא הגירה[עריכת קוד מקור]

ידידה שלי בעלת אזרחות פיליפינית רוצה להגיע לחופשה בארץ. רציתי לדעת אם ישנה איזה שהיא בירוקרטיה שהיא צריכה לעבור? או שאוטומטית היא מקבלת אשרה. אני יודע שתייר בעל אזרחות גרמנית נכנס לארץ כתייר ומקבל ויזה לשלושה חודשיים אוטומטית. השאלה אם בעל אזרחות פיליפינית מקבל את אותה אשרה. אשמח אם ישנם בעלי ידע או ניסיון שיכולים לעזור לי... אני מנסה לקבל תשובות ממשרד הפנים ובאופן מפתיע אף אחד לא יודע לתת לי תשובות. ביקרתי במשרד הפנים כבר פעמים...חלק אמרו לי שאני אמור למלא טופס מסיום אבל זה ממש לא ברור... תודה לכל המשיבים.‏213.57.227.108 (שיחה | תרומות | מונה) שכח/ה לחתום

אם תציג לפקידי משרד הפנים את רצונה של הידידה להגיע לחופשה בארץ כ"שאלה בענייני הגירה", זה לא יועיל במיוחד. עוזי ו. - שיחה 14:22, 19 ביוני 2013 (IDT)
--Visa policy of Israel ראה בוויקי האנגלית.
או בעברית אשרות כניסה לישראל. Shannen - שיחה 21:25, 19 ביוני 2013 (IDT)
זה אומנם איננו הוגן כלפי ידידתך, אם היא באמת רוצה להגיע אך ורק כתיירת לחופשה, אבל ריבוי עובדות זרות מן הפיליפינים יוצר בהכרח את החשד, שמדובר במבקשת עבודה במסווה של תיירת, והיו לא מעט כאלה, מה שאין כאן במקרה של תיירים גרמנים. אינני מתמצאת בנושא משום כיוון, אבל אני מניחה, שאם תמלא את הטפסים ואולי תתבקש להפקיד ערבון מסויים כהתחייבות לכך שהיא תעזוב את הארץ עם תום חופשתה וכשיפוג תוקף האשרה, סביר שהבקשה תאושר.שלומית קדם - שיחה 20:26, 2 ביולי 2013 (IDT)

קרה גם לך? - טעמת מים מלוחים לזמן מה, ואז המים המתוקים אכן הרגישו מתוקים קצת[עריכת קוד מקור]

זוהי שאלה פיזיולוגית שנוגעת לכך שכל פעם שאני טועם מים מלוחים, למשל, כשאני נמצא בים המצאות ממושכת, אז כשאני יוצא לחוף, לפחות במשך 20-30 דקות כאשר אני אשתה מים אז הם פשוט ירגישו לי מתוקים מעט. האם זו אשליה חושית כל שהיא (?) או שמא המלח (NaCl) אכן גורם לשינוי פיזיולוגי זמני בקולטני הלשון כך שהמים מעניקים את אותו טעם ייחודי מתוק-מעט לכאורה. תודה למשיבים. Ben-Natan - שיחה 19:15, 19 ביוני 2013 (IDT)

ריבית הבנק המרכזי[עריכת קוד מקור]

האם לריבית המנק המרכזי יש ערך כלכלי כלשהו מלבד כלי לשליטה מוניטרית? האם בנק ישראל עושה שימוש מסחרי בריבית שברשותו (כלומר יכול להוציא עימו עסקאות חליפין של טובין) או שאין לו ערך ממשי כי ניתן להדפיס כמה שרוצים ממנו (על אף ההשפעה המקרו-כלכלית)? ~ְאיש השלג - שיחה

אאל"ט זוהי גם הריבית על איגרות החוב של המדינה, כלומר שיעור הריבית שהמדינה תוסיף למי שמלווה לה כסף. הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 22:47, 19 ביוני 2013 (IDT)
מבחינה טכנית, ריבית הבנק המרכזי היא הריבית שהבנק המרכזי נותן, על פיקדונות שמופקדים אצלו ע"י הבנקים המסחריים. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
לא בדיוק, כך מצויין בערך בויקיפדיה: "בנק ישראל מלווה כסף לבנקים וגם מאפשר להם להפקיד אצלו. שער הריבית שבנק ישראל גובה על ההלוואות, גבוה משער הריבית שהוא משלם על פקדונות הבנקים. נקודת האמצע שבין שני השערים הללו, היא ריבית בנק ישראל."
השאלה היא מה בנק ישראל יכול לעשות עם הריבית, האם היא כסף לכל דבר? האם הוא מוזרם חזרה לשוק? האם הבנק יכול לעשות בו שימוש? איש השלג - שיחה 20:23, 20 ביוני 2013 (IDT)

כל כמה זמן זז מחוג השעון?[עריכת קוד מקור]

כמה זמן בערך אורך כל פרק מנוחה של מחוג הדקות של שעון יד אנלוגי?--85.65.26.40 22:24, 19 ביוני 2013 (IDT)

תלוי בדגם השעון. ברוב שעוני הקוורץ מדובר בשניה. הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 22:45, 19 ביוני 2013 (IDT)
שניה בדיוק? למה? זה תקף גם למחוג השעות?--85.65.26.40 23:18, 19 ביוני 2013 (IDT)
שנייה בדיוק. אינני יודע מדוע. קל לבדוק את זה בשעוני קיר שמחוג הדקות שלהם ארך למדי. אינני יודע לגבי מחוג השעות. הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 18:39, 20 ביוני 2013 (IDT)

Total Eclipse of the Heart[עריכת קוד מקור]

חיפשתי, ולא מצאתי... זכורני שהשיר הזה היה בסרט בו כוכבת הסרט עובדת במטבח ביתה, קולפת ירקות, אולי עם אוזניות, ומשתוללת לקול המוזיקה של בוני טיילר. מישהו זוכר איזה סרט? קישור ליוטיוב? משהו? כבר לא ישן יומיים בגלל זה. חשבתי שזה מהסרט בנדיטים אבל לא ראיתי את הקטע הזה. בורה בורה - שיחה 23:55, 19 ביוני 2013 (IDT)

לIMDB יש מנוע חיפוש שמחפש גם סרטים וסדרות לפי שיר - כאן.
כמו שאתה רואה, יש שם הרבה סרטים וסדרות (בחלקם השיר רק התנגן ברקע בלי התייחסות מיוחדת), תנסה לחפש באלו.
לגבי "בנדיט", הנה הקטע מהסרט שבו מתנגן השיר. בהצלחה. NiD123 - שיחה 00:19, 20 ביוני 2013 (IDT)
תודה על הטיפ, יהיה שימושי בעתיד. צדקתי מלכתחילה, באמת זו קייט בלאנשט בסרט בנדיטים. רק שהקטע שנתת, שגם אני ראיתי אותו לפני כן, הוא לא הקטע המלא, חסר בו החלק המגניב במטבח... הנה הקטע המלא. בורה בורה - שיחה 07:34, 20 ביוני 2013 (IDT)

קישור בינוויקי שגוי - "קראק (תוכנה)"[עריכת קוד מקור]

- הועבר לדף ויקיפדיה:דלפק ייעוץ#קישור בינוויקי שגוי - "קראק (תוכנה)"

הרגשת זרם בגוף ושיתוק שרירים מידי פעם לפני השינה[עריכת קוד מקור]

- הועבר מהדף ויקיפדיה:ספר אורחים

מידי פעם לפני השינה אני מרגיש הרגשם זרם בגוף כמו הרדמות רגל והתכווצות שרירים והרגשת שיתוק ללא אפשרות לזוז או לדבר וזה בא בגלים הרגשה שאני נסחף כאילו לאיבוד הכרה . כשאני מנסה לזוז ללא הצלחה הזרם בגוף מתגבר ולאט ובסבלנות אני מנסה להישאר בהכרה תוך כידי נשימות עמוקות עד שזה עובר . האים יש הסבר לתופעה ? ולמי אפשר לפנות ? תודה נס כהן

- סוף העברה

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.

ויקיפדיה היא אנציקלופדיה ולא רופא, אני ממליץ לך לפנות לרופא ולא לסמוך על אלמונים מהאינטרנט, בברכה, Nurick - שיחה 12:58, 20 ביוני 2013 (IDT)

בהתאם לאמור לעיל, אוסיף רק שלדעתי ראוי לספר זאת לנוירולוג. Ben-Natan - שיחה 16:15, 20 ביוני 2013 (IDT)
שיתוק שינה? --‏Manedwolf‏ • שיחה 02:20, 23 ביוני 2013 (IDT)

תצפית שלושת הימים - ים התיכון, ים המלח והכנרת?[עריכת קוד מקור]

האם והיכן הנקודה בארץ ישראל בה ניתן לראות את שלושת הימים - ים התיכון, ים המלח והכנרת?

מצפה שלושת הימים. בורה בורה - שיחה 18:27, 20 ביוני 2013 (IDT)

דוד ליבאי[עריכת קוד מקור]

אני מחפש אחר ראיונות מעמיקים ופרופילים שפורסמו בעיתונות על דוד ליבאי. התוכלו בבקשה לסייע? תודה... 84.229.7.28 14:04, 21 ביוני 2013 (IDT)

נסה לכתוב בגוגל "דוד ליבאי" ותמצא חומר עיתונאי. אם אלה אכן ראיונות מעמיקים וכו' אינני יודעת, אבל חומר יש.שלומית קדם - שיחה 00:52, 3 ביולי 2013 (IDT)

כיצד האקזוז של מנוע הצוללת[עריכת קוד מקור]

אינו משתנק בצלילה?. עִדּוֹ - שיחה 18:21, 22 ביוני 2013 (IDT)

צוללת דיזל מונעת בעת הצלילה על ידי מנוע חשמלי המקבל אנרגיה ממצברים. ראה הסבר בערך. שנילי - שיחה 00:37, 23 ביוני 2013 (IDT)
עדו, צינור הפליטה הטריד אותך ויניקת אוויר לא? מנועי בעירה פנימית זקוקים לאוויר.... הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 09:46, 23 ביוני 2013 (IDT)
כנראה שזו צוללת עם 'פיזיולוגיה' כמו ביונקים: עקת עומס CO2 בדם חמור יותר ממחסור בחמצן. בנצי - שיחה 19:42, 23 ביוני 2013 (IDT)
Face-smile.svg
כמה זמן (בממוצע) יונק יכול לשרוד עקת עומס CO2 בדם, וכמה זמן הוא יכול לשרוד מחסור בחמצן? 80.230.15.91 19:53, 23 ביוני 2013 (IDT)
קשה לדבר על ממוצע כאשר הזמנים משתרעים על תחום רחב ובצורה לא אחידה. הקבוצה הבולטת מבחינה זו היא יונקים ימיים דוגמת דולפינים, לוויתנים ואחרים. הם יכולים לשהות מתחת למים, ואפילו בעומקים ניכרים למדי, למשך שעה ויותר. אין ספק שמערכת הדם שלהם מעניינת ביותר. בנצי - שיחה 00:44, 24 ביוני 2013 (IDT)
אכן, גם יניקת האוויר צריכה להדאיג אותי. עִדּוֹ - שיחה 00:00, 25 ביוני 2013 (IDT)
ממה שלימדו אותנו בחטיבת הביניים, הייחוד של היונקים הימיים אינו במערכת הדם, אלא דווקא במערכת הנשימה שלהם - הריאות שלהם מסוגלות לאגור כמות גדולה מאוד של אוויר, והם משחררים אותו לאט לאט. בלנק - שיחה 13:55, 26 ביוני 2013 (IDT)
זה מאוד נחמד לזכור "גירסא דינקותא", והתיפקוד של מערכת הנשימה הוא אכן ייחודי. עם זאת, מערכת זו אינה עצמאית, ויחסי הגומלין בינה לבין יתר מערכות, או במילים אחרות - התמונה הכוללת, הינה מורכבת בהרבה, בודאי מעבר לנלמד בחטיבת ביניים. ללא מערכת הובלה עם יכולת מתאימה, וללא כושר נשיאה מתאימה של תאי דם, מסה גדולה של גז כשלעצמה אין בה די, והיא רק תמונה חלקית. צריך גם לזכור שלא כל החמצן שנשאף נשאר בנאדיות הריאה, וחלק גדול ממנו ננשף. מכאן החשיבות המרכזית שיש ליעילות האינטראקציה בין תאי הדם לבין דפנות הנאדיות, מעבר לכושר הנשיאה. לכן דיברתי על "מערכת דם מעניינת". בנצי - שיחה 14:13, 26 ביוני 2013 (IDT)

סרטונים בערבית[עריכת קוד מקור]

שלום. אני מנסה ללמוד ערבית ע"י צפיה בסרטים וסרטונים בערבית פלסטינית עם תרגום לעברית מישהוא יכול להפנות אותי לאתרים או לתת קישורים שיש בהם סרטונים כאלה או לתת שמות של סרטים פלסטינים וכדומה? תודה מראש. 95.86.77.35

הייתי מחפש סרטי dvd עם דיבוב ערבי וכתוביות עבריות. בדרך כלל בdvd ניתן לבחור את השילוב הרצוי של דיבוב וכתוביות. Uziel302 - שיחה 00:45, 23 ביוני 2013 (IDT)

את יוטיוב ניסית? יש שם כמה. הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה

בודאי שניסיתי את יוטיוב, אבל אני לא יודע מה לחפש שם... קיוויתי שאולי מישהוא מכיר ויוכל להמליץ, במקום שאשוטט שם שעות...95.86.77.35
הייתי ממליץ על הסרט בכל יום שישי אחה"צ בערוץ 1, אך כמדומני איחרת בכמה שנים... חזרתישיחה 23:18, 23 ביוני 2013 (IDT)

למשל הסרט הזה [5] | הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה

לטלוויזיה הלימודית היו בזמנו סדרות ללימוד ערבית: ג'ארכ קריבכ עם מכרם חורי [6] וסלם ותעלם עם שייקה אופיר [7]

תודה רבה!(אשמח לעוד) 95.86.77.35

סונים ושיעים[עריכת קוד מקור]

האם יש מעברים בין הפלגים? סוני הופך לשיעי או להיפך? האם זה נחשב למעבר חריף ומקביל להמרת דת, או כמו מעבר ביהדות בין פלגים דתיים שונים? האם ההשתייכות תלויה לחלוטין במשפחה או פרי בחירה? תודה. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

http://www.memri.org.il/cgi-webaxy/sal/sal.pl?ID=107345_memri&act=show&dataid=823&dbid=articles&lang=he
יש מעברים בין הפלגים. זה נחשב למעבר חריף. Nachum - שיחה 17:11, 24 ביוני 2013 (IDT)
תודה רבה, נחום, וסחטיין על ההשקעה. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

העברת משכורת לחשבון (לא) אישי[עריכת קוד מקור]

האם יש מניעה או מגבלה חוקית או אחרת, על אדם המבקש שמשכורתו תועבר לחשבונו של מוטב אחר, על דעתו של המוטב ? האם משרד החינוך, או חברה מטעמו, יכולים לדרוש ממנו ואף לכפות עליו, להעביר פרטים של חשבון אישי דווקא, ואף דורשים להציג צילום המחאה ע"מ לוודא זאת ? תודה, בנצי - שיחה 16:41, 24 ביוני 2013 (IDT)

על-פי חוק הגנת השכר סעיף 6 א': "שכר עבודה ישולם לידי העובד במישרין, או מותר שישולם לו, על פי הוראתו בכתב, באמצעות בן-זוגו, הורו, ילדו, חבר בעבודה, הקיבוץ שהעובד חבר בו, מוסד בנקאי כמשמעותו בחוק בנק ישראל, תשי"ד-1954, החברה, כהגדרתה בחוק הדואר, התשמ"ו-1986, בנותנה שירותים לפי סעיף 88א לאותו חוק (בחוק זה - חברת הדואר), לשכת עבודה שהוקמה על פי סעיף 23 לחוק שירות התעסוקה, תשי"ט-1959, או כל תאגיד שאושר לכך על ידי שר העבודה בהסכמת ארגון העובדים הגדול ביותר ובאישור ועדת העבודה של הכנסת."
אם כן החוק מתיר לחברה להעביר את המשכורת למוטב אחר ובלבד שהקשר שלו למקבל המשכורת הוא אחד מאלו המוגדרים בחוק. שפם אדום - שיחה 17:11, 24 ביוני 2013 (IDT)
ובתנאי שאם המקבל הוא מוסד בנקאי כמשמעותו בחוק בנק ישראל, תשי"ד-1954 ובעל החשבון בו אינו מקבל המשכורת השכיר (זה מה שהשואל שאל, וכל השאר לא רלוונטי) - יצהיר על כך בעל החשבון בפני הבנק שיש נהנים (השכיר) בחשבון המקבל. פרטים מלאים בחקיקה הקשורה להלבנת הון, ניהול בנקאי תקין וכו'. חזרתישיחה 21:07, 24 ביוני 2013 (IDT)
הרשויות מעדיפות למנוע את זה, כי זה עלול לסייע להעלמת כספים, ולהקשות על איתורם במידת הצורך. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

הספריה מאחורי פוליטיקאים[עריכת קוד מקור]

בתמונות רשמיות, של ראשי ממשלה והנשיאים, תמיד נראה הפוליטיקאי יושב מאחורי שולחן, ומאחוריו דגל ישראל וספריה מלאה בספרים. מספר שאלות הייתי רוצה לשאול: א. התמונות מצולמות במשרדו של הפוליטיקאי, או שלוקחים אותו למקום מיוחד שיצטלם שם (כיוון שהספרים נראים אותו דבר בכל התמונות)? ב. הספרייה אמיתית? או שהיא רק רקע? ג. אם היא אמיתית, מי בחר את הספרים שיופיעו שם? הפוליטיקאי עצמו או שאלה סתם ספרים בשביל הרושם (כי הם עבי כרס ובעלי כריכה מרשימה) ד. איך ניתן לקרוא לספריה הזאת? ספרייה משרדתית?

תודה רבה, דפנה

נראה שהתמונה אכן אמיתית ברוב המקרים. אפשר לראות כאן את ביבי מדבר על רקע הספרייה, וקשה להאמין שהם הביאו אותו במיוחד לשם כדי לדבר, ועוד הוסיפו את המשפחה שלו בתור רקע מבויים. נראה שהספרייה נראית אותו דבר, כי לרוב מדובר בספרייה במשרד ראש הממשלה, שכנראה נשארת פחות או יותר אותו דבר. שימי לב שנגיד הספרייה של שמעון פרס שמוצגת כאן נראית שונה דווקא, כי היא צולמה בזמן שהוא היה נשיא, ולא ראש ממשלה. ניכר שליושב ראש הכנסת יש גם משרד מרשים עם דגל וספרייה, כמו שאפשר לראות כאן, כאן (למטה) וכאן אצל שלושת היו"רים האחרונים.
לגבי "מי בוחר", קשה להגיד כמובן, אבל שתי האפשרויות שהצגת לא סותרות אחת את השנייה- יכול להיות שהפוליטיראי עצמו בוחר, ומטבע הדברים בוחר ספרים שנראים מרשימים.
לגבי "איך לקרוא לספרייה" אני מניח שאי אפשר לקרוא לה ספרייה במשמעות המקורית של המילה (ראי בערך) יותר נכון לקרוא לזה "ארון הספרים במשרד ראש הממשלה". בלנק - שיחה 13:49, 26 ביוני 2013 (IDT)
מוטב "כוננית" או "כוננית ספרים". ‏Virant‏ (שיחה) 18:08, 26 ביוני 2013 (IDT)
בספריות האלה יש ביקוש רב לאנציקלופדיה העברית, שהיא הסבתא של ויקיפדיה. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

בקשה לקבלת צו מניעה[עריכת קוד מקור]

בבית משפט. באיזו מידה מאושרת בקשה לקבלת צו כזה - מהיום למחר ? יש מקרים המצדיקים זאת, למשל כאשר הגורם נגדו מופנית הבקשה מנחית צעד ללא כל התרעה סבירה, מה שמכתיב התערבות שיפוטית מיידית. תודה, בנצי - שיחה 12:57, 26 ביוני 2013 (IDT)

במצבים דחופים שבהם הנזק הנו בלתי הפיך או בלתי ניתן לפיצוי כספי, ובהם יש צורך בסעד מיידי והעותר לקבלת הסעד, אינו יכול להמתין עד שיסתיים ההליך המשפטי שיקבע כי הוא זכאי לקבל את הסעד, ניתן לבקש צו מניעה זמני, שיהיה בתוקף עד לבירור העובדות בבית משפט. צו מניעה זמני ניתן לקבל גם בהתרעה של כמה שעות, וגם בלי שניתנה הזדמנות לשני הצדדים להביע את עמדותיהם. לא כל מי שזכאי לקבל צו מניעה קבוע יהיה זכאי מלכתחילה לקבל צו מניעה זמני, ולהפך.
כל זה, מתוך זה. בלנק - שיחה 13:18, 26 ביוני 2013 (IDT)
"כל זה, מתוך זה" - משפט יפה. וחוץ מזה, תודה לך. חיפשתי בעצמי מידע, אבל "זה" חידש לי. בנצי - שיחה 14:01, 26 ביוני 2013 (IDT)

שאלת המשך[עריכת קוד מקור]

מהו גובה האגרה המקובלת בהגשת בקשה לצו מניעה ? תודה, בנצי - שיחה 22:48, 26 ביוני 2013 (IDT)

למשל: תביעה למתן צו מניעה (לא תעשה) או צו עשה (או אכיפה); צו הצהרתי; תביעה למתן חשבונות.

בהליכים אלה יש אגרה קבועה של 541 ₪. זה מ2007. ותודה לגוגל.

מרד הספרטקיסטים[עריכת קוד מקור]

האם לדעת המומחים, הרציונאליסטים שבקומוניסטים של גרמניה הטרום-נאצית ידעו בתוך תוכם שהמרד ייכשל? תודה Ben-Natan - שיחה 19:51, 26 ביוני 2013 (IDT)

לא נראה לי. לדעתי המרד הזה בכלל לא היה "נידון לכישלון מראש". הצלחתו (כמו הצלחתו של כל מרד אזרחי) תלויה בעיקר ביכולת "לסחוף את העם", ולהפוך אותו למרד כללי. אף אחד לא היה יכול לדעת מראש שמעט אנשים (יחסית) יצטרפו למרד, והעובדה שהוא התחיל באופן ספונטני (השביתה התחילה באופן ספונטני, המרד החמוש התחיל באופן מאורגן) הוא דוקא עדות לכיוון השני. בלנק - שיחה 20:13, 26 ביוני 2013 (IDT)
+1. בברכה. ליש - שיחה 21:23, 26 ביוני 2013 (IDT)

פסילוסין, 4-HO-MET והידוק לסתות[עריכת קוד מקור]

אז ככה, בעוד שפסילוסין(4-HO-DMT) לא גורם להידוק לסתות(ברוקסיזם), האנאלוג שלו - מטוקין(4-HO-MET) כן גורם לברוקסיזם קל. אני יודע שלמרות הדמיון הגדול בין התרכובות(במבנה המולקולרי, בהשפעה המנטלית ובהשפעה הניורולוגית) מדובר בשני כימיקלים שונים. השאלות שלי הן:

  • 1. האם ניתן לשער מהן הסיבות האפשריות שבגללן 4-HO-MET גורם לברוקסיזם קל ופסילוסין לא?
  • 2. האם יש מאפיינים משותפים לסמים הגורמים לברוקסיזם?

ושאלה אחרונה, כשכתבתי "בהשפעה הניורולוגית" התכוונתי להשפעה של התרכובות על קולטנים במוח. האם המונח "ניורולוגי" מתאים? האם יש מונח מדוייק יותר? תודה לעוזרים, ולילה טוב :). -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

Certain drugs, including both prescribed and recreational drugs are thought to cause bruxism to develop,[1] however others argue that there is insufficient evidence to draw conclusion between the effect of any medication and bruxism. הוויקי האנגלית טוענת שההשפעה לא הוכחה. Nachum - שיחה 10:54, 27 ביוני 2013 (IDT)

רדופליקציה[עריכת קוד מקור]

מה זה? -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

מונח לשוני שלא משתמשים בו כל כך בעברית. מילים שהן שתי הברות דומות אבל שונות כמו "ממבו ג'מבו" או משהו כזה. ראה כאן בערך האנגלי. בלנק - שיחה 00:09, 27 ביוני 2013 (IDT)

אתר שלא מגיב למגע[עריכת קוד מקור]

בנסותי לפתוח שאלה בפורום כאן, השאלה לא נפתחת, ונוצר רק רווח ריק בן כמה שורות. גם כשאני מנסה לסמן את 'הודעה חדשה' (בדיוק מעל חלון השאלות-תשובות, משמאל) הוא לא מגיב, למרות שאמור להיות דינמי, ולאפשר לי להעלות שאלה משלי. מה הסיבה לכך ? מהי הבעיה ? בנצי - שיחה 09:55, 27 ביוני 2013 (IDT)

כשאתה אומר "למגע" כוונתך שאתה גולש דרך סמארטפון? קובי כרמל - שיחהויקיפדיה היא אנציקלופדיה • 10:15, 27 ביוני 2013 (IDT)
לא, כוונתי למסך מחשב, כשאני מביא את הסמן לאזור ה'לחצן'. בנצי - שיחה 10:34, 27 ביוני 2013 (IDT)
מוזר כי לי זה עובד יופי. איזה דפדפן אתה? קובי כרמל - שיחהויקיפדיה היא אנציקלופדיה • 10:40, 27 ביוני 2013 (IDT)
ואגב, הסמל הכתום של "הודעה חדשה" לא נועד ללחיצה, זהו בסה"כ מקרא שנועד להסביר את מהות הסמלים המופיעים ליד כל הודעה. הודעה חדשה פותחים בכפתור "הוספת הודעה חדשה" שאצלך משום מה לא עובד. קובי כרמל - שיחהויקיפדיה היא אנציקלופדיה • 10:47, 27 ביוני 2013 (IDT)
תנסה לעבוד עם דפדפן אחר. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

על תא ערפל וסדרי גודל[עריכת קוד מקור]

- הועבר לדף ויקיפדיה:הכה את המומחה/שאלות במדעים מדויקים

יאפטוס (מיתולוגיה)[עריכת קוד מקור]

האם יודעים אתם מדוע כתוב בערך שבעברית קוראים לו גם "לפטוס"? היכן נמצא מקום בו הוא קרוי כך? התיאוריה שלי היא שמישהו התבלבל בין האות l לבין האות I כאשר עשה תעתיק לעברית מאנגלית. ככה שיש מצב שזה סתם העתקה עם שגיאה? Corvus,(שיחה) 18:38, 28 ביוני 2013 (IDT)

נראה לי שהשאלה איננה אם מישהו התבלבל אלא האם הבלבול הזה מספיק קדום ומושרש כדי להיחשב שזה נקרא גם כך. שלחתי הודעה למי שכתב את המשפט הזה, אבל הוא בחופשת ויקי וכנראה לא יענה מהר. אם באנציקלופדיה העברית יש ערך כזה ולא מוזכר לפטוס הייתי מהמר שזה טעות. אבל אין לי אנציקלופדיה. Uziel302 - שיחה 02:12, 29 ביוני 2013 (IDT)
הורדתי. יש אמנם גם לפטוס אבל זהו משהו אחר. - ראו לפטון "מיוונית: "לפטוס" - "קל"". בכל הויקיפדיות הזרות (בדקתי את 20 הראשונות) אין זכר ל'למד'. אם העורך המקורי יתעקש - שישחזר + שיוסיף מקור. Doronve - שיחה 03:47, 29 ביוני 2013 (IDT)

מה הקשר בין כיחלון לבין חוסר חמצן בדם?[עריכת קוד מקור]

מלמדים שכאשר יש חוסר חמצן בדם הגוף מכחיל. האם יש הסבר כיצד בדיוק נוצר הצבע הכחלחל אותו רואים על פניו או על גופו של החסר בחמצן, וכי הדם נצבע בכחול או שיש כאן משהו אחר? 46.210.176.23 12:41, 29 ביוני 2013 (IDT)

צבען האדום של תאי דם אדומים בא להן ממולקולות החמצן הנקשרות למולקולות ההמוגלובין שהן נושאות. קישור זה יוצר החזרה חזקה באזור האדום של הספקטרום הנראה, וזו כמובן גוברת ככל שהדם מחומצן יותר. לכן, באופן טבעי, דם דל בחמצן יחזיר יותר את החלק הכחול והסגול של הספקטרום. בנצי - שיחה 15:26, 29 ביוני 2013 (IDT)
אני חושב שהבנתי די טוב את מה שאמרת למרות שלא למדתי פיזיקה... (אם הבנתי את דבריך נכון לכל סוג של מולקולה יש מיקום בספקטרום הנראה, כאשר היא מופיעה בכמות מספיקה לראייה אנושית. לפי זה, דם שיש בו רוב מולקולות של חמצן יראה צבע אדום, ודם שיש בו רוב מולקולות של פד"ח יראה צבע כחלחל) אך האם תוכל לפשט ולהסביר את זה בשפה פשוטה יותר כדי שאוכל להסביר את זה למישהו אחר בלי יותר מידי להסתבך? 109.253.167.200 15:47, 29 ביוני 2013 (IDT)
דם עשיר בחמצן נראה אדום בגלל קשר של חמצן והמוגלובין. דם דל בחמצן נראה כחול, כי אין חמצן שיוביל לצבע אדום. יש? -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
הדם הזורם בעורקים עשיר בחמצן יותר מהדם הזורם בוורידים. נניח שחס וחלילה מישהו נפצע בעורק ביד ימין ובווריד ביד שמאל, ונוצרות שתי שלוליות של דם. האם ניתן לראות הבדל בין הצבעים של השלוליות? 80.230.15.91 21:13, 30 ביוני 2013 (IDT)

שר הביטחון על מדים[עריכת קוד מקור]

למה בתמונה המפורסמת ממלחמת ששת הימים, שר הביטחון מצולם לבוש מדי צה"ל? Corvus,(שיחה) 12:42, 29 ביוני 2013 (IDT)

א. "שר הבטחון במדים", ולא "על מדים", שיבוש שלא יכירנו מקומו.
ב. את זאת צריך היה לשאול את דיין עצמו, ואולי זה מופיע בראיון כלשהו מהעבר. אוכל רק לומר, מידיעה (מסתמך על הרצאתו של אלוף (בדימוס) ישעיהו גביש), אלוף פיקוד הדרום באותה עת, לפני כשבועיים), שדיין ראה עצמו, לפי דרישתו, מתמנה לאלוף הפיקוד באם לא יקבל את תפקיד שר הבטחון, אותו מילא ראש הממשלה באותה תקופה, לוי אשכול. מבוקשו כמעט ניתן לו, שכן בקשתו זו כבר אושרה (בלב כבד צריך לומר) ע"י יצחק רבין, הרמטכ"ל אז. ברגע האחרון ויתר אשכול, והשאר היסטוריה. כל זה, ממש ימים ספורים לפני פרוץ המלחמה. דיין היה מאותרג מאוד באותה תקופה, ומאוד סביר שזו גחמא פרטית שלו, וסמיכות האירועים והשתלשלותם מחזקים זאת.
ג. אגב, פיספוס היסטורי: האם אתה יודע מיהי הדמות מאחורי השלושה, עם קסדה, ופניו מופנות לאחור ברגע המכריע ? בנצי - שיחה 15:13, 29 ביוני 2013 (IDT)
"על המדים" זה סלנג צבאי והשימוש בו מוצדק מבחינת הקשר גם אם הוא לא תקין לשונית. חידשת לי לגבי האלוף "גנדי", באמת פיספוס היסטורי. Corvus,(שיחה) 16:05, 29 ביוני 2013 (IDT)
בנצי: חוק וישנה, "אם" ולא "באם".-- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
א. אודה לך אם תזדהה כהלכה וכמקובל, לפני שאתה מעיר. מלבד זאת, ההזחה שלך היתה שגויה.
ב. מהו 'חוק וישנה' הנלבב הזה ? בנצי - שיחה 19:22, 29 ביוני 2013 (IDT)
חוק וישנה (ע"ש ויקיפד אחד) טוען שמי שמתקן שגיאה של אחר - תיפול שגיאה גם בדברי המתקן (ודיין לא היה "מאותרג", חודש יוני רחוק מסוכות). חזרתישיחה 20:55, 29 ביוני 2013 (IDT)
א. בודאי !, אם כי המשפט שלך שגוי מיסודו: לא התיקון גורר שגיאה (משמעות לוגית לא מתקבלת על הדעת), אלא זהו טבעו של עולם: איש אינו חף משגיאות, וכל החיים לומדים. - איזה חידוש יש בזה ?
ב. לגבי ה'אתרוג' - מדובר היה בזן מיוחד שהיה עמיד בכל פגעי מזג האויר ואחרים, כל השנה. בנצי - שיחה 22:17, 29 ביוני 2013 (IDT)
א. זה לא המשפט שלי. זה המשפט של עוזי וישנה. לא וישנה ולא אני טוענים שהתיקון גורר שגיאה. זו פרשנות שגויה שלך.
ב. מזג האוויר". לא "אויר", מש"ל. חזרתישיחה 23:05, 29 ביוני 2013 (IDT)
א. אתה מצטט: "טוען שמי שמתקן שגיאה של אחר - תיפול שגיאה גם בדברי המתקן". משמעות הציטוט אינה זקוקה לפרשנות - למה תתלה זאת ב"פרשנות שלי" שאינה רלוונטית ? מלבד זאת, תן דעתך על משפט כזה ומשמעותו, לפני שאתה משתמש בו בצורה מופרכת וגם פוגענית.
ב. ניכר בך שאינך שאינך שולט כהלכה ברבדים הלשוניים של העברית - "אוויר" הוא המצאה חדשה יחסית. בחרת להעיר לי מתוך רובד שהוא בחירה שלך, אבל לא הבחירה היחידה. כך שדוגמא זו ממחישה בצורה מצויינת את החלות של הכלל שציטטת: אתה טועה במה שהנך מעיר, בניגוד לטעויות שאינן קשורות, שאופיין אקראי הוא, ואולי אף מחוסר ידע.
"אוויר" הוא המצאה חדשה יחסית? חשבתי שהקב"ה "המציא" אותו. דוגמא - כיום כותבים עם ה"א, ו"מצויינת" - עם יו"ד אחת. יש לך סיכה? חזרתישיחה 23:43, 29 ביוני 2013 (IDT)
לא ידעתי שאתה מרגיש כמו בלון. אתה ממשיך לנופף בדוגמאות 'חד-ממדיות' כאילו אין בלתן. כל הדוגמאות האחרונות שלך הן כאלה, כאילו לא די היה ב"אוויר". גם אם אינך מסכים איתן, הרי ניכר שיודע הינך שיש לצורות בהן השתמשתי על מה להסתמך, לפחות. חדל לקנטר ולחפש לנגח במחיר של 'גולים עצמיים' - למה אתה חותר ? אם לתקן באת, תבורך, אבל דאג שתהיה לך אחיזה ממשית קודם. בנצי - שיחה 00:33, 30 ביוני 2013 (IDT)
הסיכה לא עבורי. חזרתישיחה 00:41, 30 ביוני 2013 (IDT)
א. כוונתך היתה ברורה עוד קודם, וחבל שזהו סגנונך. התואיל לדבר לעניין ? התוכל להצביע על בעיה חד-משמעית בדבריי ? לכל היותר, דברים שנויים במחלוקת. משום כך אני זקוק ל'סיכה' - האומנם ?
ב. אתה גם מתעלם מגילויים בעייתיים אצלך, כפי שהיערתי לך, ולא מתייחס אליהם, משל אתה חסין מביקורת. מלכתחילה נקטת בגישה קנטרנית מבלי שיהיו לך מטרות לגיטימיות ברורות. מה מפריע לך ? מה אתה רוצה ? אם לא תסיר את המטפורה הפוגענית כתחליף לדיון ענייני, הדברים שלך יובאו לבירור. כרצונך. בנצי - שיחה 01:27, 30 ביוני 2013 (IDT)
חוק וישנה אינו חוק "אמיתי", אלא "חוק חיים" בסגנון חוק מרפי או חוק גודווין. הוא קובע שדווקא כן התיקון הוא זה שגורר את השגיאה. בלנק - שיחה 23:01, 29 ביוני 2013 (IDT)
????? בנצי - שיחה 23:34, 29 ביוני 2013 (IDT)
(אני אנונימי אחר). באותה תקופה שר הביטחון ורה"מ היו לפעמים לובשים מדים בעת ביקורים בצה"ל, בתור "מדי ב'" נוחים ולאות הזדהות. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
דיין לבש מדים גם ביום כיפור כך שזה לא קשור בכלל להצבתו כאלוף פיקוד. Shannen - שיחה 21:42, 29 ביוני 2013 (IDT)
אין סימני שאלה בעולם ? אין פקפוקים אצלך ? אתה כל כך בטוח בקביעה שלך ? בכל זאת, מדובר ב-6 שנים מוקדם יותר, ולא מביאים ראיה מהתנהגות מאוחרת יותר - יתכן (רק יתכן !) שהרגל זה החל בעת הנתונה בשאלה. בנצי - שיחה 22:17, 29 ביוני 2013 (IDT)
לא ממש ברורה לי התקפתך. אבל שוין. Shannen - שיחה 22:27, 29 ביוני 2013 (IDT)
אהוד ברק לא התחפש לאישה? כנראה זו סטייה של בכירים. חזרתישיחה 23:10, 29 ביוני 2013 (IDT)
לא תקפתי, תמהתי: "כך שזה לא קשור בכלל להצבתו כאלוף פיקוד" - נדמה לי שקוראים לזה קביעה. איז יט קלירר נאו ? בנצי - שיחה 23:34, 29 ביוני 2013 (IDT)
לדעתי, שר הביטחון על מדים (במדי ב') כי הוא בשטח מבצעי. Geagea - שיחה 12:25, 30 ביוני 2013 (IDT)
אני זוכר את לוי אשכול מבקר בתרגיל צבאי גדול, כשהיה ראש ממשלה ושר ביטחון, לבוש מדים בלי דרגות. דיין רק הלך בעקבותיו. בברכה. ליש - שיחה 22:22, 1 ביולי 2013 (IDT)
היית שם או שראית תמונה? :) גם דוד בן גוריון, רה"מ ושר הביטחון הראשון, עשה זאת. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
הייתי שם. בברכה. ליש - שיחה 03:24, 3 ביולי 2013 (IDT)

מחפש בנרות את שם הסרט[עריכת קוד מקור]

מדובר על מיני סדרה בת כנראה ארבעה חלקים ששמה מסתיים כנראה במילה topia. היא שודרה בערוץ הולמרק בשנת 2005, והיא עוסקת בפנטזיה. בקבוצה של אנשים שחיים בכוכב אחר, אבל יש להם קשר עם כדור הארץ. באחד הפרקים בחור בגופייה נעקץ על ידי דבורה או משהו דומה, ואז מתחיל מירוץ סביב השעון למצוא את התרופה לבחור, ועל כן החברים שלו נאלצים להגיע לכדור הארץ. זה לא Dinotopia, אין שם דינוזאורים (אולי יצורים אחרים כן, אבל לא דינוזאורים). נשמע מוכר למישהו\י? 82.81.15.113 18:12, 29 ביוני 2013 (IDT)

טור דה פראנס המאה?[עריכת קוד מקור]

גוגל פירסמה דודל לכבוד הטור המאה

והיה על כך גם מספר כתבות
אבל בערך של טור דה פראנס כתוב שהוא מתקיים מאז 1903, ולפי זה מאה שנה להיווסדו היה ב2003
(כמו שצוין בערך) ולא עכשיו ב2013.
האם יש הסבר הגיוני לסתירה?
תודה,
תפוח אדמה - שיחה 18:24, 29 ביוני 2013 (IDT)
גם הויקיפדיה באנגלית מציינת שזו התחרות ה- 100. http://en.wikipedia.org/wiki/2013_Tour_de_France. 82.81.15.113 18:42, 29 ביוני 2013 (IDT)
הסיבה היא שלא התקיימו תחרויות בשנים בהם התקיימו שתי מלחמות העולם. אחת נמשכה ארבע שנים והשנייה שש, סך הכל עשר שנים. 82.81.15.113 18:45, 29 ביוני 2013 (IDT)
במהלך מלחמת העולם הראשונה (4 תחרויות) ומלחמת העולם השנייה (7 תחרויות) לא היה טור דה פראנס. בסך הכל חסרות 11 תחרויות- בדיוק כמה שחסר. ראה כאן. אגב, אם לא היו תחרויות חסרות, התחרות ה-100 היתה אמורה להיות 99 שנה לאחר היווסדו, ולא 100 שנה, כי התחרות הראשונה לא הייתה אחרי שנה אחת, אלא אחרי 0 שנים. בלנק - שיחה 18:50, 29 ביוני 2013 (IDT)
במלחמות העולם האנושות הייתה עסוקה מאוד, ולכן אירועים רבים כמו אולימפיאדות וכו' לא התקיימו. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
תודה על כל התשובות, ככל הנראה החגיגות ב2003 היו על מאה שנה להיווסדו ללא קשר לאם התרחשו בכל השנים האלו טורים או לא.
תפוח אדמה - שיחה 20:38, 29 ביוני 2013 (IDT)

מה המטרה של ההנשמה הפומית בהחייאה?[עריכת קוד מקור]

- הועבר מהדף ויקיפדיה:הכה את המומחה/שאלות במדעים מדויקים

מה המטרה של הנשמה פומית בהחייאה? כל הזמן חשבתי שהמטרה היא להכניס חמצן (o2) לגוף, האם זה נכון? 46.210.228.255 19:19, 28 ביוני 2013 (IDT)

זו אחת המטרות. מטרה שנייה היא לגרות את הריאות לנשום. אתה יכול לראות על כך בפירוט בערך הנשמה. בלנק - שיחה 20:43, 28 ביוני 2013 (IDT)
לצערי לא ראיתי שם פירוט. מסקרן אותי איך בדיוק נוצר הגירוי, והאם אפקט הגירוי נגרם גם על ידי החייאת מכשירים - אמבו 46.210.176.23 10:26, 29 ביוני 2013 (IDT)
סליחה על ההתערבות בדיונכם אבל אני לא מצליח להבין את ההנחה הזאת שהמטרה של ההנשמה היא לגרות את הריאות לנשום על ידי הכנסת פד"ח לתוך הגוף. הרי דבר זה נעשה ממילא בתוך הגוף כי רמת הפד"ח עולה בכל רגע באופן אוטומטי בזמן שאין נשיפה של הפד"ח אל מחוץ לגוף - הגוף מייצר פד"ח, ולמעשה כשמתים, מתים מריבוי פד"ח ולא (רק?) מחוסר חמצן 109.253.167.200 18:45, 29 ביוני 2013 (IDT)
אף אחד לא אמר הכנסת פד"ח. . . דובר על הכנסת חמצן, וגירוי הריאות. בניגוד למקובל לחשוב, האוויר שאנחנו נושפים אינו רק פד"ח, אלא אוויר עם ריכוז גבוה יותר של פד"ח וריכוז קטן יותר של חמצן. לכן אפילו בהנשמה מפה לפה, ייכנס חמצן לראות. שלא לדבר על צורות הנשמה אחרות. עניין ה"גירוי" לא קשור להכנסת פד"ח, אלא (למיטב הבנתי, אני לא בטוח) לגרום לריאות "לעשות בעצמן את תהליך הנשימה", וגם להכניס חמצן לגוף כמובן. בלנק - שיחה 20:00, 29 ביוני 2013 (IDT)
בשיעור ביולוגיה למדתי שהנשמה מפה לפה שבה כ-70% פד"ח מטרתה לגרות את מרכז הנשימה במוח שמגבירה את תהליך הנשימה באמצעות ריבוי פד"ח. כתוב בגוגל פחמן דו חמצני + גירוי + הנשמה, ותראה את התוצאות... ("עודף של פחמן דו-חמצני בדם מהווה גירוי חזק למרכז בקרת הנשימה במוח.") 109.253.167.200 20:54, 29 ביוני 2013 (IDT)
- סוף העברה
כפי שכתבתי לעיל בהמשך לשאלה בנושא דומה מ-22.6, בהקשר היתולי שם, אבל מאוד שייך לכאן: "עקת עומס CO2 בדם חמור יותר ממחסור בחמצן". שבוע טוב, בנצי - שיחה 21:26, 29 ביוני 2013 (IDT)
למגיב האנונימי האחרון, אני בטוח ב-99.99999 אחוזים שמה שלמדת בשיעור ביולוגיה לא נכון. האוויר מכיל כמעט 80% חנקן, ורק 20% חמצן. אפילו אם נניח שכל החמצן הופך לפחמן דו חמצני (וזה לא המצב, ראו בערך הנשמה), עדיין אחוז הפחמן קטן בהרבה מ-70%. שנית, אם יש בנמצא בלון הנשמה (הכוונה לבלון שמנשים מהאוויר הפתוח, כמו זה), הנוהל הוא להשתמש בו, ולא להנשים מפה לפה, וזה למרות שבאוויר הפתוח כמעט ואין פד"ח. בלנק - שיחה 22:50, 29 ביוני 2013 (IDT)
לא נראה לי שהאחוז שהוא מציין מתייחס להרכב האויר הננשף. בכל אופן, מה שאתה מעלה מחייב כמה הבהרות לכוונת דבריו. בנצי - שיחה 23:16, 29 ביוני 2013 (IDT)

שאלה בגיאולוגיה[עריכת קוד מקור]

על איזה סלע אפשר לומר שהוא אופייני רק לאקלים ממוזג? אביעד‏ • שיחה 21:30, 29 ביוני 2013 (IDT)

זה לא שייך. אקלים הוא לרוב תוצאה של תהליכים אטמוספריים, ואילו סלעים הם בין היתר, תוצאה של תהליכים בקרום כדור הארץ. לכל היותר, אפשר לדבר על תהליכי שחיקה העוברים על תצורות סלע מסויימות לאחר שהם נחשפים לאטמוספרה ולאקלים המקומי. מאוד יתכן שאותו מסלע יהיה נתון לאקלימים שונים בתקופות שונות, שכן לאקלים אין מופע קבוע, והוא משתנה עם הזמן (דוגמאות קיצוניות: אנטארקטיקה היתה ממוזגת בעבר, ומדבר סהרה היה סובטרופי). בנוסף, סקלות זמן גיאולוגיות ארוכות, בדר"כ, בהשוואה לסקלות זמן אקלימיות. בנצי - שיחה 21:56, 29 ביוני 2013 (IDT)
מה שאתה אומר לא נכון. לטריט למשל נוצר בסביבת היווצרות טרופית, וגבס בסביבה אוופוריטית - לרוב צחיחה. אביעד‏ • שיחה 23:42, 29 ביוני 2013 (IDT)
א. בתור גישה מדעית, דוגמאות פרטיות אינן מספיקות לקבוע "לא נכון" לגבי מה שאמרתי לעיל, שכן מדובר בתהליכים מורכבים ולא בחוקי יסוד.
ב. עם זאת, צר לי שלא ציינתי קודם את ההבחנה הבסיסית בין סלעי יסוד לבין סלעי משקע. מה שציינתי בתשובתי הקודמת מתייחס לסוג הראשון בדר"כ, ולא לשני, הנתון להשפעות הן גיאולוגיות והן אקלימיות. בנצי - שיחה 23:59, 29 ביוני 2013 (IDT)
למדתי קורס באטמוספירה ולא חסר לי רקע בעניין. המרצה שלי ביקש סלעים אופייניים רק לאקלים מסוים, אף אחד לא אמר שזה הגורם היחידי למיון סלעים, הוא אפילו משני, אך קיים. על כן, אין צורך שתציין את ההבחנה הבסיסית בין סלעי משק לסלעי יסוד. בכל מקרה, מצאתי כבר לשלושה סוגי אקלים, אז זה בסדר. תודה. (ראה למשל טיל (משקע). אביעד‏ • שיחה 00:32, 30 ביוני 2013 (IDT)
קשה לנחש רקעו של שואל רק על סמך שאלתו (לפעמים כן), ולא נורא אם 'מתפרצים לדלת פתוחה' מבלי לדעת זאת. הדוגמא שהבאת מעניינת, שכן ההשפעה היא מכנית מחד, אבל נגרמת ע"י תולדת אקלים מאידך. בנצי - שיחה 01:34, 30 ביוני 2013 (IDT)

רפלקסולוגיה[עריכת קוד מקור]

אמא שלי החלה ללכת לרפלקסולוגית.
עד כה, לאחר כמה מפגשים, היא מרוצה ומרגישה הקלה בכל מיני כאבים "אורתופדיים" שיש לה (ברכיים וכפות רגליים).
מצד אחד, אני קצת ספקן לגבי העניין, מצד שני אני מכיר הן את אמא שלי והן את הבעיות שלה - ולצורך העניין אני מקבל את דבריה כ"כזה ראה וקדש".
היא לא אישה פתייה, ואינה נוטה להגזמות. אם היא אומרת שישנה הקלה משמעותית, אז היא יודעת מה היא אומרת.
רציתי לקבל התרשמות כללית מאנשים שעברו טיפולי רפלקסו' (או מכירים אנשים כאלה).
איני מבקש "עצה רפואית", רק את דעותיכם השונות.
תודה, DoronWise - שיחה 14:21, 30 ביוני 2013 (IDT)

מעולם לא ניסית טיפול רפלוקסולוגי, כך שאני לא ממש יכול לחוות דעה, אבל קרא את אפקט פלצבו. יש הטוענים שאפקט זה הוא הבסיס לכל הרפואה האלטרנטיבית כולה. בלנק - שיחה 15:06, 30 ביוני 2013 (IDT)
אפשר לטעון על כל דבר שהמדובר באפקט פלצבו, גם על אקמול.
בכל זאת, אמי טופלה במיני טיפולים במהלך חייה (ולא חלילה שמצבה רע, אני מניח שאלו תופעות גיליות צפויות). ניתן לציין שהיא פסיכולוגית (ולא שהם לא חווים אפקט פלצבו). באופן כללי, אנחנו אנשים די רציונאלים במשפחה, כולם למדו מדעים כאלה או אחרים באוניברסיטאות מובילות. DoronWise - שיחה 16:36, 30 ביוני 2013 (IDT)
מי שיטען שהיעילות של טיפול באקמול מבוסס על אפקט פלצבו הוא שוטה, משום שהחומרים הפעילים באקמול נבדקו בניסויים רבים (המנטרלים את אפקט הפלצבו) ונמצאו יעילים. ברפלקסולוגיה מעסים את כפות הרגליים, ולכן מאד סביר שהיא תועיל בכאבי רגליים. שאר טענות הרפלקסולוגים (שלחיצה באזור מסויים בכף הרגל משפיעה על הלבלב ובאזור אחר על הראות) הן קשקוש מקושקש שלא הוכח מעולם. מאידך יש להניח שטיפול כזה אינו מזיק מעבר לנזק המתון שהוא גורם לכיסו ולזמנו של המטופל. עוזי ו. - שיחה 17:02, 30 ביוני 2013 (IDT)
נכון מאוד. הבעיה החמורה יותר היא בורות בסיסית ב'איך עובדת המערכת', כולל תהליכי טיפול והשפעתן של תרופות, ויומרה להבין ולדעת מבלי להתבסס על השיטה המדעית. מפליא איך ברצינות גמורה ממשיכים להאמין ולקדם תפיסות שעבר זמנן. לא תמיד תוצאה של שרלטנות. לעיתים תמימות, לפעמים נבערות מודרנית ולעיתים סתם מסחר בכלום, בדומה לאסטרולוגיה, הורוסקופיה, נומרולוגיה ועוד כיוב'. מדהים עד כמה ישנם המקבלים זאת כדבר-מה ממשי לגמרי. בנצי - שיחה 18:48, 30 ביוני 2013 (IDT)
האסטרולוגיה ושות' גובשו בידי האדם במקביל לאלים (או לאל יחיד), במטרה להסביר תופעות טבע שונות. ויש אנשים רבים שעדיין מקבלים את האל כדבר ממשי לגמרי. גם זה מדהים? :) -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
כנראה שלא ניסחתי עצמי כראוי.
בשאלתי התייחסתי אך ורק להיבטים האורתופדיים של הטיפולים הללו. כמובן שאיני מאמין שלחיצה על בוהן ימין תחדד את הראייה, או תצעיר את המטופל. DoronWise - שיחה 05:14, 1 ביולי 2013 (IDT)

אופטימיזציה של חוזים[עריכת קוד מקור]

במשחק הרשת מגהפוליס בו השחקן בונה עיר יש לשחקן אפשרות לצבור כסף על ידי קניית חוזי ייצור במפעלים שונים, וייצור המוצרים. לכל חוזה יש תנאים שונים ותוצרים שונים. השאלה היא איך לחשב את החוזה האופטימלי. נביא דוגמא ממפעל לייצור מכוניות.

סוג נקודות משחק מחיר לחוזה תשלום לחוזה שהסתיים זמן ביצוע חוזה אופטימיזציה
מכונית ספורט 140 $9,150 $25,500 38 שעות 430.26
מכונית חשמלית 110 $5,500 $15,500 28 שעות 357.14
אוטובוס 95 $2,800 $13,500 24 שעות 445.83

כדי להתקדם במשחק יש לצבור נקודות. הכסף נחוץ לקניית מבנים שונים או לרכישת חוזים חדשים. המטרה אם כן לבחור את החוזים המניבים ביותר בכסף ובנקודות בעלי העלות הנמוכה ביותר, כדי לא לבזבז כסף, בזמן הקצר ביותר, כדי להספיק כמה שיותר חוזים בזמן נתון ובעלי הרווח הרב ביותר. לאור הפרמטרים האלה נשאלת השאלה מהו החוזה הטוב ביותר בדוגמא לעיל? כמובן שצריך להתפשר על פרמטרים, ולכן צריך לבצע כאן אופטימיזציה!

יש הרבה סוגי מפעלים, חלקם עם עשרה חוזים שונים. לכן צריך נוסחה כללית שתהיה טובה לכל סוגי החוזים.

מי שיתן נוסחה טובה, אכניס את זה לאקסל, ונוכל לבחון חוזים שונים. תודה למשיבים. בורה בורה - שיחה 20:35, 30 ביוני 2013 (IDT)

1. האם אפשר לבצע כמה חוזים במקביל? 2. מה משמעות המחיר לחוזה, אם בסופו של דבר מקבלים תשלום בסיום; האם אפשר לומר שלכל חוזה יש רווח שהוא ההפרש בין התשלום למחיר? 3. בביצוע חוזה ממירים נקודות וזמן לכסף. מהי פונקציית המטרה? השגת סכום כסף מרבי בתוך זמן קצוב בהנתן מספר נקודות קצוב? עוזי ו. - שיחה 21:10, 30 ביוני 2013 (IDT)
  1. לא. המפעל יכול לעבוד רק על חוזה אחד. יש לשלם על חוזה מראש
  2. כן. התשלום מתבצע בגמר החוזה, וההפרש הוא הרווח
  3. לא. אין השקעת נקודות. משקיעים זמן וכסף ומקבלים בתמורה נקודות ועוד יותר כסף.
  4. המטרה היא כמה שיותר נקודות וכסף בזמן הקצר ובהשקעה מינימלית. כיוון שצריך לעשות אופטימיזציה גם בין הנקודות לכסף, הייתי נותן לכסף משקל 70% ולנקודות 30%. אבל תוכל לתת גם את זה בתור משתנה, נגיד אני רוצה 60/40, ודאי שזה יהיה טוב יותר! בורה בורה - שיחה 21:43, 30 ביוני 2013 (IDT)
    אם אתה מעוניין בפתרון "לטווח הארוך" (מחזורים רבים), הפתרון הטוב ביותר הוא לחשב עבור כל חוזה את הרווח (כסף + נקודות, לפי המשקלים היחסיים שקבעת), לחלק למשך הזמן. זה יתן לך את הרווח לשעה מביצוע החוזה, ויש לבחור בחוזה הרווחי ביותר (שוב ושוב). אם הבעיה היא לטווח קצר (אילו חוזים אספיק לבצע ב-100 שעות), זו הופכת להיות בעיית תכנון בשלמים, שאפשר במקרה הזה לאפטמז (שורש מחומש) רקורסיבית. עוזי ו. - שיחה 21:52, 30 ביוני 2013 (IDT)
במקור, חשבתי על לטווח ארוך. הנוסחה מובנת אבל לא כל כך ברור לי למה אני מערבב כסף ונקודות. ז"א לכסף חישבתי ורשמתי את התוצאה לעיל. אבל איך עכשיו אני מכניס את הנקודות? חישוב נפרד? כמו כן, נראה לך שתכנון בשלמים יתן תוצאה שונה? בורה בורה - שיחה 22:21, 30 ביוני 2013 (IDT)
אתה צריך לקחת בחשבון את הצירוף 0.7*כסף+0.3*נקודות (או כל צירוף אחר). אפשר כמובן למיין פעם אחת לפי הרווח הכספי לשעה ופעם אחרת לפי הרווח בנקודות לשעה, ואם אותו חוזה מוביל בשניהם, הוא יוביל בכל צירוף לינארי. לגבי תכנון בשלמים, אם מדובר בפרק זמן קצר (למשל 100 שעות) יתכן שתספיק 4 חוזים "חלשים" במקום 3 חוזים "חזקים", וזה יהיה משתלם יותר. בטווח הארוך האפקט הזה יעלם. עוזי ו. - שיחה 22:31, 30 ביוני 2013 (IDT)
הצירוף 0.7*כסף+0.3*נקודות לא נראה לי, כי סכומי הכסף גדולים משמעותית מהנקודות, ובכך המשקל היחסי שלהם בחישוב המאוחד יוטה משמעותית. אני צודק? בורה בורה - שיחה 22:44, 30 ביוני 2013 (IDT)
אתה כתבת שהיית נותן לכסף משקל 70%. תצטרך לתרגם את המשקל הזה ליחס דולר:נקודה, ולהציב אותו בנוסחה. עוזי ו. - שיחה 01:58, 1 ביולי 2013 (IDT)
דרושות לזה מספר הנחות שלא בטוח שאני סגור עליהן. אבל הרצתי את זה על 7 מפעלים שונים, ובשישה מהם מה שהיה הכי טוב בכסף, היה הכי טוב גם בנקודות. ובשביעי, זה היה מאוד קרוב. כך שנראה לי שפיצחנו את השיטה... תודה. בורה בורה - שיחה 03:33, 1 ביולי 2013 (IDT)

למה בחדשות אף פעם לא מסבירים על זהות המורדים במדינות ערב?[עריכת קוד מקור]

אף פעם החדשות לא סיפרו לי מה זהותם של רוב המורדים במדינות ערב כמו מצרים למשל. לא אמרו לי אם המורדים במורסי הם מוסלמים קיצונים עוד יותר ממנו. האם יש אינטרס כל שהוא לחברות החדשות להסתיר את המידע הזה? תודה. Ben-Natan - שיחה 20:51, 30 ביוני 2013 (IDT)

באופן כללי דווקא יש נטייה בתקשורת לפקט בדיוק את זהות המורדים, אלא שזהות המורדים אינה אחת. גם במצרים וגם בסוריה, למשל, ה"מרד" התחיל דווקא בקבוצות של חילוניים כמעט פרו-מערביים שהתאגדו דרך הפייסבוק. גם כיום, למשל, המורדים בסוריה כוללים את צבא סוריה החופשית- גוף חילוני במובהק, וכוללים גם כל מיני מוסלמים קיצוניים, פעילי אל-קעידה. בזמן המחאות במצריים היה קשה לדעת שדווקא הקיצוניים הם אלו שינצחו (אגב, הם ניצחו בבחירות ולא (ממש?) בכוח. בזמן המרד עצמו היה מאוד קשה לדעת מה יהיה.) אבל עכשיו בזמן המרד בסוריה למשל, התקשורת דווקא מאוד סקפטית, ורובם בדעה שאם אסד יפול סוריה תלך בדרכה של מצריים והקיצוניים ינצחו, אבל חלק חושבים אחרת. ראה למשל כאן, כאן וכאן. בלנק - שיחה 21:35, 30 ביוני 2013 (IDT)

כמה זמן לאחר תרומת דם או בדיקת דם - לוקח למערכת הדם לייצר דם בכמות זהה?[עריכת קוד מקור]

כמה זמן לאחר תרומת דם או בדיקת דם לוקח למערכת הדם לייצר את אותה הכמות של הדם שיצא מהגוף, לפי הבנתי זה תהליך שאורך זמן בהיווצרות הכדוריות במח העצם ולא מסתיים בשתיית נוזלים... 176.13.229.74 17:50, 1 ביולי 2013 (IDT)

ע"פ [8]: הפלסמה מתחדשת תוך 24 שעות. כדוריות דם אדומות תוך 4-6 שבועות. ‏[kotz]‏ [שיחה] 22:02, 1 ביולי 2013 (IDT)

האם יש אי אילו יתרונות בבדיקת דם מבחינה פיזיולוגית?[עריכת קוד מקור]

האם יש איזה יתרונות בבדיקת דם מבחינה פיזיולוגית? (שימו לב, אני לא מדבר על חשיבות של הבדיקות עצמם אלא אם יש יתרונות בהוצאת דם מהגוף במקרה של אדם רגיל שאינו סובל מפוליציטמיה -ריבוי דם)176.13.229.74 17:52, 1 ביולי 2013 (IDT)

בדיקת דם כוללת הוצאת כמות מזערית של דם מהגוף, כך שקשה להניח שיש לזה השפעה רבה. תרומת דם, לעומת זאת, אכן טובה לבריאות על פי מחקרים מסויימים. ראה למשל כאן. בלנק - שיחה 19:11, 1 ביולי 2013 (IDT)

השימוש ב-j במקום ב-y באנגלית[עריכת קוד מקור]

- הועבר מהדף ויקיפדיה:ייעוץ לשוני

מה הסיבה ששמות שמקורם בעברית כגון -יוסף,יואל,יונה,יונתן,יעקב.... מתורגמים לאנגלית עם j בתחילתם ולא עם y ? -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

מכיון שאף אחד לא ענה עד עכשיו (נדרשים בעלי ידע לגבי יוונית ולטינית, כדי להפריך את השערתי), אני רק יכול להניח שהסיבה היא שהשמות עברו לאנגלית דרך הגרמנית (שקדמה לה), בה האות J מייצגת את העיצור י' (או Y באנגלית). Liad Malone - שיחה 14:53, 1 ביולי 2013 (IDT)
- סוף העברה
הסבר מאיר עיניים מוצג במאמר הבא, ובפרט החל בעמוד 3: [jbq.jewishbible.org/assets/Uploads/334/334_Stuhlma4.pdf]. קריאה מהנה, Tomn - שיחה 19:34, 1 ביולי 2013 (IDT)

הפרוטוקולים של זקני ציון[עריכת קוד מקור]

האם יש גירסה עברית לפרוטוקולים של זקני ציון? 79.183.209.43 09:19, 2 ביולי 2013 (IDT)

אין נגיש. Nachum - שיחה 11:27, 2 ביולי 2013 (IDT)
הגדר נגיש. 79.183.209.43 12:39, 2 ביולי 2013 (IDT)
דומני שיש. ר' תשובה זו ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון211#הפרוטוקולים של זקני ציון בהצלחה ‏[kotz]‏ [שיחה] 14:06, 2 ביולי 2013 (IDT)
אני לא הצלחתי להכנס לאתר המוזכר בסוף העמוד. Nachum - שיחה 15:28, 2 ביולי 2013 (IDT)
תודה. הפרק הראשון פתוח לקריאה. על פי קריאת הפרק הראשון כלל לא בטוח שהטקסט כולל תרגום של הפרוטוקולים במלואם. 79.183.209.43 16:47, 2 ביולי 2013 (IDT)

משבר חובות - עקב חוסר במלווים[עריכת קוד מקור]

אין לי הבנה גדולה בכלכלה, אבל לפי התרשמותי, הכלכלה העולמית בשנים האחרונות (חברות ומדינות) נסמכת באופן עיקרי על מיחזור הלוואות עד אין סוף, כך שכדי להחזיר הלוואות קודמות, יש צורך לקחת הלוואות חדשות, וככל שחברה / מדינה גודלת, כך היא יכולה לקחת הלוואות רבות יותר. משברי חוב בשנים האחרונות (יוון, מדינות אירופאיות אחרות, אפריקה ישראל, IDB) נבעו מהעדר יכולת של הלווים לשלם את חובם, ודרך ההתמודדות איתם כללה מכירת נכסים (שעברו לרשות הלווים או לצד שלישי) ושמיטת חובות חלקית ('תספורת').

היות ונדמה שסך החובות רק הולך ועולה (ע"ע החוב החיצוני של ארצות הברית), האם יתכן מצב של משבר חובות מצד העדר די מלווים, גם לחברות שיש להם דירוג טוב יחסית? האם יתכן מצב שבו ארצות הברית תקלע למשבר עקב העדר מי שילווה לה כספים? האם היו לכך תקדימים הסטוריים? נת- ה- - שיחה 12:46, 2 ביולי 2013 (IDT)

כסף לא "נעלם". אם החוב בארה"ב תופח, הכסף הזה הלך למישהו... חפש אותו אצל הסינים. הם משקיעים אותו חזרה בארה"ב. בורה בורה - שיחה 05:36, 3 ביולי 2013 (IDT)
להפך, נגיד וארצות הברית לוותה דולר, ונתנה אותו לחייל האמיץ ג'ו, הוא שם אותו בבנק, כעת במטה קסם הבנק הפך את הדולר ל-10 דולר והלווה אותם לדיוויד, שקנה איתם אייפון, עכשיו לאפל יש 10 דולר, וכדי שערכם לא יישחק היא קונה אגרות חוב של ממשלת ארצות הברית, שנותנת את הכסף לג'ק וחוזר חלילה... מה שיכול לקרות זה שהמלווים יסרבו להלוות כי לא יראו סיכוי ריאלי שכספם יחזור אליהם.
לעניין הכסף הנעלם, בוודאי שכסף נעלם, כשדנקנר לא משלם את החובות שלו, הרבה כסף נעלם, בין השאר שלי ושלך. בברכה, --איש המרק - שיחה 10:40, 4 ביולי 2013 (IDT)

נתוני גוש, חלקה ותת-חלקה[עריכת קוד מקור]

מה הקשר, או מה היחס, בין נתונים אלה לבין בניין משותף (למשל) ודירה ספציפית בבניין זה ? בנצי - שיחה 15:21, 2 ביולי 2013 (IDT)

הרישום בטאבו הנו מספור של כל אזור, בניין, דירה, לפי: גוש (אזור), חלקה (בניין) ותת חלקה (דירה).
לדוגמא: דירה ברחוב בזל 37 בתל אביב, אתם מכירים אותה לפי שם הכתובת, אך לדירה הנ"ל יש רישום מספרי לפי: גוש, חלקה ואף תת חלקה (לדירות בבנייני מגורים של מעל דירה אחת יש מספר תת חלקה).
גוש – תיחום של אזור מסוים המונה כמספר רחובות/שכונה (לא תחום פיזי).
חלקה – מספור של כל נכס דלא ניידי.
תת חלקה – מספור של דירה.
אז בהמשך לדוגמתנו הדירה ברחוב בזל 37 תל אביב, רשומה כ: גוש – 6214, חלקה 675 (כמובן שיש תת חלקה לדירה הספציפית).
בדרך כלל חלקה כוללת בתוכה בית מגורים אחד או שניים, היושב / יושבים בה באופן בלעדי (ולא בחלקה אחרת). אבל ישנם מקומות בארץ שבהם גבולות הגושים (יחידת המידה שמעל החלקות) נקבעו כשהשטח היה שומם בתקופת המנדט הבריטי, והבניה מאוחר יותר נעשתה ללא התחשבות בגבולות התיאורטיים של החלקות, וכך יצא שבית משותף רגיל יושב על 2 חלקות... מכיר מהנדס שהגיש בקשה להיתר בניה של דירה בבית כזה, והראה לי אותו על מפה. לכן בדרך כלל בית יושב בתוך חלקה מסויימת, אך אין זה מחייב, יתכן והוא ישב על 2 חלקות, למרות גודל ממוצע לגמרי. נת- ה- - שיחה 17:30, 2 ביולי 2013 (IDT)

באיזה רחוב נמצא הבית?[עריכת קוד מקור]

בירושלים יש בניין, שהקומות התחתונות שלו שייכות לרחוב בן זכאי, והקומות העליונות שייכות לרחוב בן טבאי. מה גורם למצב כזה? האם יש לכך חשיבות כלשהי מבחינת דיירי הבניין? 87.68.167.52 07:23, 4 ביולי 2013 (IDT)

בית הקברות הצבאי בהר הרצל[עריכת קוד מקור]

לפי הערך בויקיפדיה: "בבית הקברות נטמנו חללי מערכות ישראל שנפלו בכל מלחמות ישראל החל ממלחמת העצמאות וכן בתקופות שביניהן."

איך "בוחרים" את החללים שיקברו בהר? הרי לא כל החיילים הקבורים בו הם בעלי עיטורים, אז למה דווקא הם (אני שואלת בכבוד המרבי, הם חיילנו וכנראה יש ססיבה) קבורים דווקא שם יחד עם גדולי האומה? (ושוב, לא מתוך זלזול, הם חיילנו ואני מכבדת את זכרם ואת מורשתם) למה הם ולא חיילים אחרים?

בכבוד רב, דפנה

זה די פשוט: חללי צה"ל נטמנים בבית הקברות הצבאי "הקרוב לביתם".
כך למשל, חללים מי-ם, בית-שמש ומעלה-אדומים סביר שיִטֶמנו בחלקה הצבאית בהר-הרצל.
לעומתם, חללים מרחובות ונס-ציונה נטמנים בד"כ בחלקה הצבאית ברחובות.
לעניין זה, החלל מזוהה עם משפחתו - וזו החלטה של המשפחה. כך למשל, חלל "ירושלמי" שמשפחתו מעדיפה לטמון אותו בבית קברות הסמוך לנפטר אחר שלה, יטמן במקום זה.
יתכן, שבאירועים בעלי תשומת-לב ציבורית רבה (נניח אסון המסוקים), תארגן המדינה טקס, ואז סביר שאולי הוא יערך בהר-הרצל.
למעט מקרים בודדים אלו, זה באמת נתון לשיקול דעתה של המשפחה. DoronWise - שיחה 20:02, 2 ביולי 2013 (IDT)

איפה המפה?[עריכת קוד מקור]

אני יודע שיש בויקיפדיה מפה בסיסית ואילמת של העולם שממנה עושים את כל המפות. איך מגיעים אליה?--85.64.217.145 18:54, 2 ביולי 2013 (IDT)

כאן יש כל מיני מפות עולם, רובן אילמות, אם זה עוזר. בלנק - שיחה 19:34, 2 ביולי 2013 (IDT)
אם אתה משתמש, השתמש רק במפות תקניות כמו Worldmap location NED 50m.svg. תודה. בורה בורה - שיחה 05:33, 3 ביולי 2013 (IDT)

הפרופסור שהיה לאדמו"ר[עריכת קוד מקור]

שמועה שמעתי, ממקור די מהימן, שפרופסור פנחס רבינוביץ ז"ל, שהיה ממפעילי המחשב הראשון בארץ (ויצק), נקרא לשמש כאדמו"ר של אחת החסידויות ואף נעתר להם בלית ברירה. על אף שמצאתי שאדם זה אכן היה קיים ואכן נשא בתפקיד המתואר, לא הצלחתי למצוא מידע לגבי הסיפור התמוה של האדמו"רות. מאידך, מצאתי שהיה בעבר (הרחוק) אדמו"ר בעל שם זהה, וגם היום יש אדמו"ר בשם זה. אשמח מאוד אם מישהו יוכל לאמת או לשלול את הסיפור הזה, ולספק פרטים נוספים בנושא. תודה רבה, משה פרידמן - שיחה 20:31, 2 ביולי 2013 (IDT)

רבינוביץ אחר: הרב ברוך יהושע ירחמיאל רבינוביץ, חתנו של האדמו"ר ממונקץ' הרב חיים אלעזר שפירא, היה בעל תואר פרופסור. לימים כיהן כרבה של חולון והיה "האדמו"ר ממונקץ'" (בעיקר כתואר, בלי עדת חסידים). גרש - שיחה 20:41, 2 ביולי 2013 (IDT)
מעניין מאוד. הבעיה היא שמי שסיפר לי את הסיפור היה תלמידו של פנחס רבינוביץ במכון ויצמן בשנות החמישים או השישים, כך שלא סביר שהוא החליף את שמות המשפחה. (אם כי ייתכן שהשנים עשו את שלהם, והזכרונות התערבבו). משה פרידמן - שיחה 21:30, 2 ביולי 2013 (IDT)
לאחר כהונתו כפרופ' או לפני? תביא מעט ביוגרפיה עליו, שם אב, מוצא, ויהיה יותר קל. רבינוביץ הוא שמם של אדמו"רי פשיסחה (לא מסתבר שמדובר על זה) וליניץ (יותר מסתבר). -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

לפי אתר מכון ויצמן הוא נולד בפילדלפיה. יותר מזה אני לא יודע כלום. משה פרידמן - שיחה 23:11, 2 ביולי 2013 (IDT)

למרות היכרותי הממושכת את המכון, לא ידעתי שיש באתרו קישור לדף עם מידע על אישי ומדעני עבר. התוכל לקשר לדף זה ? יש לי כמה מדעני עבר (והווה) עליהם אני מעוניין להשיג מידע, מהם גם פורצי דרך בתחומי הוראת המדעים. תודה. בנצי - שיחה 23:45, 2 ביולי 2013 (IDT)
סביר להניח שמשתמש:Odedgoldreich ידע לענות (או לפחות ידע לאן להפנות את השאלה). תומר א. - שיחה - משנה ויקיפדית 23:23, 2 ביולי 2013 (IDT)
אבא שלו (ככל הנראה) הוא רבי יעקב משולם זושא ממונסטריץ'. אם זה מאוד חשוב לך, תיצור קשר עם האדמו"ר המופיע בערך הנ"ל (חפש ב-144/דפי זהב), הוא אדם נחמד. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
לבנצי, לא מצאתי את המידע מקישור סטנדרטי. חיפוש בגוגל הביא אותי למסמך באתר המכון עם דברי הספד לפנחס רבינוביץ'. משה פרידמן - שיחה 22:54, 3 ביולי 2013 (IDT)

האם ניתן למחזר מגנזיום ?[עריכת קוד מקור]

האם ניתן למחזר מגנזיום? כידוע תהליך הפקת מגנזיום הוא תהליך יקר מאד. כידוע מיחזור חומרים מוזיל פי כמה את עלות הפקת המשאב. מתכות ניתנות למיחזור. מגנזיום שייך לקבוצת המתכות. עם זאת כזכור לי משעיורי הכימיה, הרי שמגנזיום הוא חומר דליק. לכן אני שואל את עצמי האם כאשר מתיכים מתכות בהן מעורב גם מגנזיום, מצליחים לקלוט את המגנזיום או שהוא נשרף ומתכלה ? מי-נהר - שיחה 23:47, 2 ביולי 2013 (IDT)

בתעשייה בד"כ משתמשים בתחמוצות מגנזיום ולא במתכת. על מנת להפיק את המתכת מהתחמוצות יש לחזר אותו, תהליך שכרוך בדרך כלל בהשקעת אנרגיה. 94.159.247.24 00:03, 3 ביולי 2013 (IDT)
תודה על התשובה, והמשך לשאלה, אם נבדוק את הרכבי המתכת של כמה וכמה מהמטבעות בעריכים הנמוכים שהנפיקה מדינת ישראל בסדרת הפרוטות, ובסדרת הלירות ומדובר בעשרות מליוני מטבעות.נמצא בהרכב אותן מטבעות הוא 97 אחוז אלומיניום ו-3 אחוז מגנזיום לדוגמא ראו המידע של בנק ישראל. השאלה היא האם המגנזיום במטבעות אלו אינו בצורת מתכת אלא בצורת תחמוצת ? במידה ולא זה מחזיר אותנו לשאלה הראשונה. ומוסיף לה שאלה נוספת. שאם אמנם אנו מקבלים את המגנזיום בצורתו המתכתית, אבל השימוש בו לתעשייה הוא כתחמוצת, אזי האם פעולת הפיכתו לתחמוצת שימושית גם דורש אנרגיה רבה ? מי-נהר - שיחה 04:57, 3 ביולי 2013 (IDT)

פ' מונטיפיורי.[עריכת קוד מקור]

נשיאות הקונגרס כללה את ד"ר מקס נורדאו, ד"ר יחיאל צ'לנוב ופ' מונטיפיורי-הק. הציוני ה-5. מי זה פ. מונטיפיורי? Nachum - שיחה 16:22, 3 ביולי 2013 (IDT)

פרנסיס מונטיפיורי. דניאל צבישיחה 16:52, כ"ה בתמוז ה'תשע"ג (3.07.13)

זיהוי תצלום מנופי ירושלים[עריכת קוד מקור]

JerView.jpg

אני מעוניין לשנות את שם הקובץ שמשמאל ("JerView") למשהו יותר אינפורמטיבי. מישהו יכול לומר מה בדיוק נראה בתמונה? האם זה עמק הארזים, כביש 9 ושכונת רמות? אביעדוסשיחה כ"ה בתמוז ה'תשע"ג, 17:23, 3 ביולי 2013 (IDT)

אכן, זהו כביש עמק הארזים בזמן העבודות עליו, הכביש שחוצה אותו באופק (מימין) זה שדרות גולדה מאיר. השכונה שברקע זה רמות א'. קובי כרמל - שיחההצביעו לסמל העשור! 17:53, 3 ביולי 2013 (IDT)
תמונה נוספת. מישהו מזהה? 87.68.167.52 21:54, 7 ביולי 2013 (IDT)

מה זה מדפסת תלת מימדית?[עריכת קוד מקור]

בתקשורת עכשיו מפורסם שתחקירנים הצליחו להחדיר לכנסת אקדח ש'הודפס' במדפסת תלת מימדית. אותי לא מעניין ייצור האקדח אלא דוקא המדפסת התלת מימדית. האם ניתן להדפיס בה סמארטפונים לדוגמה? אשמח לקבל הסבר על המדפסת הזאת שלראשונה שמעתי עליה היום בתקשורת. זה מסקרן. 95.35.225.159 21:40, 3 ביולי 2013 (IDT)

באמת מגניב מאוד ומסקרן מאוד. האם קראת את הערך הדפסה תלת-ממדית? מה אם הערך האנגלי? בלנק - שיחה 21:48, 3 ביולי 2013 (IDT)
במדפסות שקיימות היום לשוק הביתי, "מדפיסים" עצמים מפלסטיק. יש כאלה שמדפיסות בלסטיק בכמה צבעים. על מנת לבנות סמארטפון (שעובד) נדרשים המון חומרים שונים ומשונים ולכן לא ניתן להדפיס סמארטפון. כן ניתן להדפיס משהו שנראה כמו סמארטפון או אקדח. וניתן להדפיס דברים שפעולתם מכאנית - למשל מפתח ומנעול (אני משער) ואקדח. החומר המודפס אינו קשה ועמיד לחום כמו פלדה ולכן לא ניתן לייצר אקדח בעל אמינות גבוהה כמו אקדחים רגילים. ‏[kotz]‏ [שיחה] 22:26, 3 ביולי 2013 (IDT)
אבל חשוב להדגיש שהמדפסות שאינן לשוק הביתי הן ברמה הרבה יותר גבוהה, יכולות להדפיס גם דברים העשויים מכמה חומרים, וייתען שהן יכולות להדפיס גם סמארטפונים. בלנק - שיחה 22:53, 3 ביולי 2013 (IDT)
לא ניתן להדפיס סמארטפון במדפסת תלת מימד. בין השאר מהסיבה הבאה: בסמארטפון(כבכל טלפון סלולארי) יש כמה ASICים וכדי לייצר אותם צריך מפעל שלם. טכנולגיית הדפסת התלת מימד רחוקה מזה שנות אור. ‏[kotz]‏ [שיחה] 23:31, 3 ביולי 2013 (IDT)
התחום הזה מעניין והוא בחיתולים. עם זאת חלק מהמדפסות יודעות לשלב חומרים. לרוע המזל מדפסות שכאלו יודעות לעבוד כרגע עם תחום מצומצם מאוד של חומרים. הוסף לקושי של בניית הסמארטפונים שמדפסות לא מגיעות לגדלים שהיום אנחנו זקוקים להם במסגרת תעשיית ההיי-טק. מה שכן, שתאורטית בכלים שלנו היום, ניתן לגדל רקמות רלוונטיות ולהדפיס אברים. תסתכל על התחום בתור מהפכת הדפוס של המאה ה-21, זה בחיתולים, אבל זה בהחלט יכול לקדם את האדם.Exx8 - שיחה

מחזור בקבוקים[עריכת קוד מקור]

האם חנות שמוכרת בקבוקי שתייה קטנים שיש עליהם פיקדון, חייבת לקבל בחזרה את הבקבוק ולהשיב את דמי הפקדון? קניתי בקבוק מים בחנות ובאותו רגע סיימתי אותו, וביקשתי מהמוכר להחזיר אותו ולקבל בחזרה את הפיקדון, אך הוא השיב לי שהם לא מקבלים בקבוקים למחזור. האם זה חוקי? תודה -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

לא חוקי!!!! על פי חוק הפיקדון לצרכן, סעיף 6:
6. (א) צרכן שיש בידיו מכל משקה ריק מסומן, רשאי להחזירו לבית עסק

שבו מוכרים מכלי משקה מלאים מסוג כלשהו, של היצרן או היבואן, לפי הענין, של מכל המשקה שהוחזר.

(ב) בית עסק כאמור בסעיף קטן (א) חייב לקבל מכל משקה ריק מסומן

שמוסר לו צרכן, ולשלם לו את דמי הפיקדון בעדו.

תתבע אותם ותהיה מיליונר. (ויקיפדיה אינה מקור לייעוץ משפטי) Face-smile.svg בלנק - שיחה 22:58, 3 ביולי 2013 (IDT)
חח יכול להיות שזה היה מקרה חד פעמי, או שהמוכר פשוט עצלן. בפעם הבאה אדע לומר לו שהחנות חייבת לקבל את הבקבוק בחזרה. תודה על התשובה המהירה!
תשובה אמנם מהירה, אבל לא מדוייקת. יפה שצוטטו את סעיף ב' שלפיו חובה על החנות לקבל את הבקבוק - מה עם סעיף ג' שנותן את רשימת היוצאים מהכלל? דניאל צבישיחה 07:01, כ"ו בתמוז ה'תשע"ג (4.07.13)
אף אחד מהיוצאים מן הכלל אינו רלוונטי לדוגמא שהוא הביא בשאלה. . . בלנק - שיחה 12:34, 4 ביולי 2013 (IDT)

יכול להיות שהשואל המקורי קנה בחנות קטנה, שמוחרגת בחוק. ‏[kotz]‏ [שיחה] 16:36, 4 ביולי 2013 (IDT)

גם אם היא קטנה, היא לא מוחרגת אם הקונה קנה את המיכל באותו בית עסק שבו הוא מחזיר אותו, כפי שקרה במקרה המתואר. בלנק - שיחה 18:27, 4 ביולי 2013 (IDT)

אתה צודק כמובן ‏[kotz]‏ [שיחה] 00:11, 6 ביולי 2013 (IDT)

יש בכלל איזושהי אכיפה של החוק הזה? בפעם האחרונה שניסיתי להחזיר בקבוקים למגה ליד הבית הם אמרו לי שהם לא מקבלים למיחזור אחרי 17:00 או ביום שישי. תקין? שפם אדום - שיחה 23:03, 6 ביולי 2013 (IDT)

מה הסיבה שבהלם היפוולמי הנשימה מהירה ושטחית?[עריכת קוד מקור]

מה הסיבה שבהלם היפוולמי הנשימה מהירת ושטחית והדופק מהיר וחלש? (הדופק מהיר כי הוא מנסה לפצות על החוסר וחלש כי אין מספיק לחץ דם אולי?)95.35.225.159 00:12, 4 ביולי 2013 (IDT)

הלם. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

מה הסיבה שהדיחו את מורסי ועוד בכזה להט?[עריכת קוד מקור]

מה נטען לגביו על ידי המסרים? Ben-Natan - שיחה 04:19, 4 ביולי 2013 (IDT)

גל המחאות במצרים (2013) -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

האם אפשר לשפר תואר ראשון?[עריכת קוד מקור]

אם מישהו בעל תואר ראשון (סיים את לימודיו) באוניברסיטה אחת בארץ, האם הוא יכול לשפר את התואר (לדוגמה לצורך קבלה לתואר שני) באוניברסיטה אחרת? 109.64.223.116 12:12, 4 ביולי 2013 (IDT)

הכרתי בעבר בוגר בפיזיקה מבן גוריון שסיים עם ממוצע 75 והדבר גרע ממנו להתקבל לרבות מהאוניברסיטאות לתואר שני בפיזיקה, ורק לאחדות מהן (אחרי דימפלומטיה מסובכת). כשהוא ניסה לשפר את הציונים הוא טען שזה לא אפשרי לו משום שמסיום תואר שאושר על ידי המועצה להשכלה גבוהה הוא מוחלט. נסה לטלפן למועצה ולשאול אותם אם זה אכן כך או אם החוקים השתנו. מכל מקום דעתי שאם אתה סטודנט באמצע לימודיך ואתה סבור שהקורסים המוצעים תחת תכנית הלימודים שלך הם בנושא שאינך מתחבר אליו (בהנחה שלא ידעת שלא תתחבר אליהם), אז אני מציע שתבדוק אופציה להחלפת התכנית לתכנית דומה כך שקורסים שכבר עשית ממילא ייחשבו לך כמשניים ויעיניקו ניקוד, אבל כמובן לא לפני שתקבל הכוונה לגבי ייעול הלמידה מגופים שונים, אוניברסיטאיים ושאינם, אם אתה חש שזה ראוי לך. אכן יש חוגים שונים (בדרך כלל כאלה בעלי ביקוש גבוה) שאת התואר בהם ראוי לסיים בציון ממוצע של למעלה מ-85, לפחות למי שמתכנן לימודי המשך בארץ ואתה צריך לעשות את החושבים לגבי תכנית הלימודים הספציפית שלך. Ben-Natan - שיחה 18:10, 5 ביולי 2013 (IDT)
במכון וייצמן זה אחרת, אם לא השתנו פני הדברים בינתיים. הם מאפשרים להשתתף בקורסים כתלמיד לא-מהמניין, וכשצוברים מספיק קורסים - מבקשים להירשם מן המניין. זוהי הקלה פורמלית משמעותית, אבל הקורסים תובעניים למדי, ומי שלא נמצא ברמה ויכולת מתאימות, ללא קשר לציונים קודמים, חבל לו על הזמן. צריך גם לזכור שהמכון הוא גם מכון ללימודים מתקדמים (תחת מדרשת פיינברג) ולא אוניברסיטה רגילה, ומס' תלמידי מוסמך ודוקטוראט הוא נמוך יחסית, והם מרשים לעצמם לבחור את "השאור שבעיסה". מלבד זאת, הלימודים שם, מלבד במח' להוראת המדעים, מתקיימים באנגלית. בנצי - שיחה 22:32, 6 ביולי 2013 (IDT)

אתה צינור וזכויות יוצרים[עריכת קוד מקור]

הרבה מהשירים באתר "אתה צינור" הם שירים שנכתבו על ידי אמנים שלאו דווקא הסכימו לפרסומם ללא תמורה, נכון? איך זה שהאתר לא סופג מדי יום אלפי תביעות משפטיות על הפרת זכויות יוצרים? אם הייתי חברת הפקה שרוצה שיקנו את הדיסקים שלי, הייתי תובע כל מי שמשכפל ומפיץ את התוצרת שלי כי הוא פוגע ברווחים. 109.64.223.116 12:40, 4 ביולי 2013 (IDT)

בעיקרון, מי שמפר את זכויות היוצרים זה לא יו טיוב, אלא מי שמעלה את הסרטון. הוא רשאי לדרוש מיו-טיוב הסרה של הסרטון, והסרטון יוסר כמעט אוטומטית. אם מעלה הסרטון יוכיח שדווקא היו לו את זכויות היוצרים לסרטון, אז הסרטון יוחזר לאחר מכן. ראה בפירוט כאן. בלנק - שיחה 13:09, 4 ביולי 2013 (IDT)
קרא גם פה: YouTube#YouTube וזכויות יוצרים אהרן - שיחה 13:34, 4 ביולי 2013 (IDT)
"צינור" אינו תרגום נכון בהקשר זה, אלא "שפופרת", שכן מסך טלביזיה בטכנולוגיית CRT נקרא באנגלית tube, בשל שפופרת הריק המשמשת בבסיס פעולת המסך. בנצי - שיחה 22:40, 6 ביולי 2013 (IDT)