ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 240

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
דפי ארכיון של הכה את המומחה
ארכיון כללי
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10
11 12 13 14 15 16 17 18 19 20
21 22 23 24 25 26 27 28 29 30
31 32 33 34 35 36 37 38 39 40
41 42 43 44 45 46 47 48 49 50
51 52 53 54 55 56 57 58 59 60
61 62 63 64 65 66 67 68 69 70
71 72 73 74 75 76 77 78 79 80
81 82 83 84 85 86 87 88 89 90
91 92 93 94 95 96 97 98 99 100
101 102 103 104 105 106 107 108 109 110
111 112 113 114 115 116 117 118 119 120
121 122 123 124 125 126 127 128 129 130
131 132 133 134 135 136 137 138 139 140
141 142 143 144 145 146 147 148 149 150
151 152 153 154 155 156 157 158 159 160
161 162 163 164 165 166 167 168 169 170
171 172 173 174 175 176 177 178 179 180
181 182 183 184 185 186 187 188 189 190
191 192 193 194 195 196 197 198 199 200
201 202 203 204 205 206 207 208 209 210
211 212 213 214 215 216 217 218 219 220
221 222 223 224 225 226 227 228 229 230
231 232 233 234 235 236 237 238 239 240
241 242 243 244 245 246 247 248 249 250
251 252 253 254 255 256 257 258 259 260
261 262 263 264 265 266 267 268 269 270
271 272 273 274 275 276 277 278 279 280
281 282 283 284 285 286 287 288 289 290
291 292 293 294 295 296 297 298 299 300
301 302 303 304 305 306 307 308 309 310
311 312 313 314 315 316 317 318 319 320
ארכיון מתמטיקה
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10
ארכיון פיזיקה
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10
ארכיון ביולוגיה
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10
ארכיון פסיכולוגיה
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10

דף זה הוא דף ארכיון של דיון או הצבעה שהסתיימו. את המשך הדיון יש לקיים בדף השיחה של הערך או הנושא הנידון. אין לערוך דף זה.



תוכן עניינים

מכונות חטיפים בקמפוס[עריכת קוד מקור]

מה יותר משתלם- לקנות חטיף במוכנת בקמפוס של אוניברסיטת תל אביב או בסופרמרקט? נניח לצורך השוואה חטיף טוויקס. 192.114.23.209 16:45, 15 בינואר 2015 (IST)

יותר משתלם לא לקנות. מעבר לכך, חסרים נתונים: מהי עלות ההגעה לכל מקום ומהי עלות החטיף בכל מקום. יש לי ניחוש לגבי התוצאה. Tzafrir - שיחה 17:51, 15 בינואר 2015 (IST)
ברור שהכי משתלם לא לחיות. עלות הגעה אפסית, מכיוון שלא מגיעים לקמפוס או סופר אך ורק בשביל זה, אלא לצריכים אחרים. אז חזרנו לשאלה המקורית: מה יותר משתלם- לקנות חטיף במוכנת חטיפים או בסופרמרקט? 192.114.23.209 17:54, 15 בינואר 2015 (IST)
כמה עולה החטיף בקמפוס? וכמה הוא עולה בסופרמרקט? תשווה ותראה. מניסיון לרוב המחירים בסופר יותר זולים (כמובן שזה תלוי איפה אתה קונה) אבל מצד שני במכונה תקבל חטיפים מקוררים מה שיכול להוות יתרון בימים חמים.--79.179.117.10 22:13, 15 בינואר 2015 (IST)
ההבדל זניח. בסופר זה עולה אולי שקל וחצי פחות. אבל אם אתה כבר שואל מה "משתלם" - אז משתלם בכלל לא לקנות את החטיף, אלא (כשאתה כבר בסופר) לקנות למשל שקית של גזר ארוז, ולקחת לקמפוס בשקית כמה גזרים. אפשר לאכול מהם כמה שתרצה, במקום חטיפים. זה זול קצת יותר, בריא הרבה יותר, ומרגישים פיזית את התוצאות בצורה די מרשימה תוך כמה חודשים. (לא שאני עומד בהצעות האלה, אבל יודע מחברים שניסו - שזה עובד). בברכה, דני. Danny-wשיחה 22:59, 15 בינואר 2015 (IST)
זה גם נורא מרשים לאכול גזר, לך על זה. ביקורת - שיחה 23:21, 15 בינואר 2015 (IST)
דני, למה לנסות לחנך ועוד למשהו שאתה בעצמך לא מיישם? ברור לך שאדם ששואל איפה יותר משלם לקנות חטיף לא יקרא את התגובה שלך ויגיד "וואלה, אני עובר לגזר!". ואם כמו שאתה אומר הבדל הוא של שקל וחצי, אז זה הבדל בין 5 שקלים לחטיף ל3.5 שקלים. הבדל של 30% מעלות המוצר. זה לא זניח כלל. 79.182.162.209 14:16, 16 בינואר 2015 (IST)
הוא התכוון שתאכל גם גזר, ואז האחוז מהסל הכללי יפחת... עכשיו ברצינות: זה כשל ידוע, אתה אמור לחשב לפי האחוז מהמשכורת שלך ולא לפי האחוז מהמוצר הספציפי. למרות שיתכן שתגיע לאותה תוצאה. המשתנה שישחק כאן לדעתי הוא: כמה חטיפים אתה אוכל בחודש, ואם יש לך אפשרות לקנות את כל הכמות בפעם אחת בסופרמרקט. ביקורת - שיחה 15:35, 16 בינואר 2015 (IST)

רעידת אדמה בטורקיה[עריכת קוד מקור]

נושא לא חשוב, אבל מסקרן אותי. אפשר לזהות תאריך מדויק לפי כותרת במהדורת חדשות "טורקיה שוב רועדת. 10 הרוגים ברעידת אדמה"? משהו בשנתיים האחרונות. תודה, יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 21:31, 15 בינואר 2015 (IST)

ייתכן שמדובר בשלב ראשוני של רעידת האדמה? בכותרות שמצאתי בגוגל ניוז מספר ההרוגים נע בין עשרות הרוגים עד 1000+

--Harelooli - שיחה 22:19, 15 בינואר 2015 (IST)

דובר על שוב. אז ייתכן שזה רעש לוואי. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 23:27, 15 בינואר 2015 (IST)

איך בוחרים אזניות למטאל?[עריכת קוד מקור]

עובר סגנונות של מטאל סיפוני או גותי (עם שירה נשית), אילו אוזניות כדאי או ליתר הדיוק: על מה צריך להסתכל? 79.182.162.209 13:47, 16 בינואר 2015 (IST)

מצאתי אתר עם השוואות בצורה גפרית פה. בעיה שבגרף הזה, אני לא לגמרי מבין על מה להסתכל. אמפליטודה הופכת שלילית בתחום הבאס זה טוב או רע? למה בכלל יש אמפליטודה שלילית? האם הקציפות בתחום של התדר הגבוהה זה משהו מזיק? 79.182.162.209 17:01, 16 בינואר 2015 (IST)
הגרפים בדפים אלה לא מראים משרעת כפונקציה של תדר, אלא את היענות התדר של המכשיר בתחומי תדר שונים, יחסית לרמת הרעש. הגרפים השונים בדף השני שאתה מעלה מתייחסים ל-3 מכשירים דומים המיוצרים ע"י חברות שונות. בנצי - שיחה 22:40, 24 בינואר 2015 (IST)

שרלי הבדו - הכל נסלח: מה הכוונה?[עריכת קוד מקור]

על שער הגליון שהתפרסם השבוע, בעקבות הפיגוע במערכת העיתון, הופיעה קריקטורה של מוחמד עם השלט "אני שרלי" - המציין הזדהות עם היעתון, ומעליו כתובת "הכל נסלח".

מה הכוונה: הם סולחים למבצעי הפיגוע? הם שמים בפיו של מוחמד את המילים (הוא סולח להם על שהעליבו אותו)? הם סולחים למוחמד כי הוא מזדהה איתם (לפי הקריקטורה)?
לא ברור לי היכן כאן הסאטירה. גרי רשף - שיחה 21:03, 16 בינואר 2015 (IST)

לא הכל סאטירה וציניות, הם עדיין מתאבלים על חברים שנרצחו באכזריות. העורכים כנראה מנסים לעודד פיוס והרגעה עם המתנגדים, ולא מלחמה ואלימות. זאת תכונה נפוצה מאוד באירופה, שגוררת כמובן גם ביקורת. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
אני חושב שאתה טועה, אלמוני. העובדה שגם הקריקטורה הנוכחית מציגה את מוחמד, וגם אחד שנראה מגוחך, לא מעידה על רצון בפיוס והרגעה. הכוונה הצינית היא שאם רק מוחמד היה מחזיק שלט "je suis charlie" הכל היה נסלח (ההסתה לאלימות וכו'). כמובן שלא באמת הכל נסלח. בלנק - שיחה 12:24, 17 בינואר 2015 (IST)
בלנק, נראה לי שאתה מפספס את כל העניין, ומטיל אשמה, אפילו חלקית ואפילו מרומזת, על אלה שנפגעו. הם 'יורדים' על כל הדתות, ולא אכנס כרגע לסוגיית חופש הביטוי. אז מה אתה מציע, שימשיכו 'לרדת' רק על הנצרות והיהדות, כי מפחדים ? בסיס ההתייחסות לא צריך להיות פחד מפני מוסלמים קיצוניים, אלא טיעון ערכי, הרלוונטי לכל הדתות. בנצי - שיחה 13:43, 19 בינואר 2015 (IST)
בנצי, אני לא הבעתי שום דעה בשום נושא. הבעתי הערכה עובדתית לגבי המשמעות של הקריקטורה. זה הכל. את דעתי בנושא אשמור לעצמי. צר לי אם השתמעה מדברי האשמה חלקית או מרומזת של הקורבנות. בלנק - שיחה 17:29, 19 בינואר 2015 (IST)

עד כמה נפוץ השימוש בקוטלי חיידקים בחקלאות צמחים?[עריכת קוד מקור]

אני מניח שיש שימוש נרחב בקוטלי פרוקי-רגליים מסוימים כמו חרקים, אבל אני תוהה עד כמה נפוץ השימוש בקוטלי חיידקים? בתודה, ‏Ben-Natan‏ • שיחה 16:01, 17 בינואר 2015 (IST)

http://www.amalnet.k12.il/sites/genetic/articles.asp?url=gar0046.htm&bid=7&tat=2
לא נפוץ. Nachum - שיחה 16:15, 17 בינואר 2015 (IST)
מעיון במסמך המצורף לכאורה יש צורך להגדיר במדויק מה זה בעצם קוטלי-חיידקים; גם אותם גנים מושתלים הרי יכולים להיחשב ל"קוטלי חיידקים"... מה דעתך? ‏Ben-Natan‏ • שיחה 16:28, 17 בינואר 2015 (IST)
הגנים המושתלים הם מעכבי פעילות של חיידקים. Nachum - שיחה 09:30, 19 בינואר 2015 (IST)
זה נכון, איך איפה שכתוב פוגעים (בפסקה "עמידות לחיידקים), האם אותה פגיעה בדופן החיידקים ויתרה מכך בקרומי תאיהם לא גורמת בדרך כלל להשמדתם?, בברכה. ‏Ben-Natan‏ • שיחה 15:38, 19 בינואר 2015 (IST)
היניווריא קדייחה דגנ תרפושמ תודימע נכון שחלק מהחידקים מושמד אבל העיקר הוא החלשת החידקים. nachum

נתונים על ילודה במזרח התיכון[עריכת קוד מקור]

אשמח לנתונים מסודרים ועדכניים על מספר ילדים לנפש, וריבוי טבעי לפי מדינות במזרח התיכון. רצוי מאוד בעברית. (חיפשתיבערכים שהיו נראים לי קשורים בויקיפדיה, ולא מצאתי). -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

זה התחום של משתמש:איתן. בורה בורה - שיחה 18:17, 4 בפברואר 2015 (IST)
המינוח הוא שיעור פריון או שיעור ילודה ולא מספר ילדים לנפש.

בעברית אין (חוץ ממדינת ישראל) נתונים מלאים עד 2010 תמצא כאן

[1]

נתונים מעודכנים יותר אם כי לא מלאים כאן[ http://unstats.un.org/unsd/demographic/products/dyb/dybsets/2013.pdf]

איתן - שיחה 07:07, 5 בפברואר 2015 (IST)

משחק הכדורסל הצמוד ביותר[עריכת קוד מקור]

מעניין אותי לדעת, מה היה משחק הכדורסל ב-NBA (וגם בכדורסל מקצועני בכלל) שבו ההפרש המירבי בין הקבוצות, לאורך המשחק, היה הקטן ביותר.

האם היה משחק שבו התקיימה נדנדת סלים לאורך המשחק כולו, ואף קבוצה לא הובילה בשום רגע ביותר מ-2 נק'?

חיפשתי קצת בגוגל, ובאתרים המציעים הררי סטטיסטיקות NBA על כל נתון אפשרי, אך תשובה לשאלה זו לא מצאתי. דב ט. - שיחה 15:28, 18 בינואר 2015 (IST)

איך 7.8mmol/L שקול ל-140mg/dL?[עריכת קוד מקור]

149.78.16.22 15:27, 19 בינואר 2015 (IST)

זה תלוי בחומר, לא? «kotz» «שיחה» 15:33, 19 בינואר 2015 (IST)
אכן תלוי בחומר. ליתר דיוק במסה המולרית שלו. אם חישבתי נכון, לחומר שאתה מחפש יש מסה מולרית של 0.191 גרמים למול בערך. בלנק - שיחה
קראתי שהערך התקין של בדיקת סוכר זה 7.8mmol/L ובסוגריים היה כתוב 140mg/dL ‏ 149.78.16.22 23:25, 19 בינואר 2015 (IST)
טעיתי בחישוב קודם- לא ראיתי שיש שני m בשאלה שלך (mmol/L ולא (mol/L). כלומר אתה צריך חומר עם מסה מוולרית של 191.1 גרמים למול בערך. המסה המולרית של גלוקוז היא 180 g/mol. מספיק קרוב Face-smile.svg בלנק - שיחה 16:52, 20 בינואר 2015 (IST)

ביעור הפרשה עם חז"ל שחבל"ז[עריכת קוד מקור]

ישנו אוסף הרצאות של אישה צעירה שמספרת על סיפורי התנ"ך ב"ביעור הפרשה עם חז"ל שחבל"ז ", הייתי רוצה לדעת א) מי זאת?

ב) איפה אפשר לראות את כל ההרצאות ברצף?

ג) האם זה עדיין משודר או שהסתיים? 79.182.162.209 21:48, 20 בינואר 2015 (IST)

"ביעור" או ביאור ? בנצי - שיחה 17:09, 21 בינואר 2015 (IST)
ביעור. 192.114.23.211 17:23, 21 בינואר 2015 (IST)
מופעים של ביעור הפרשה עם חז"ל שחבל"ז במנוע החיפוש גוגל. קיפודנחש 02:30, 22 בינואר 2015 (IST)

למה נחוצה[עריכת קוד מקור]

בדיקת אולטרה-סאונד לפני ביצוע ניתוח קטרקט, כנראה במקרים מסוימים ? תודה, בנצי - שיחה 17:22, 21 בינואר 2015 (IST)

הכיסא של המחשב דורס את החוט של האזניות[עריכת קוד מקור]

אני מחפש איזה פיתרון לבעיה: המחשב נמצא על הרצפה וממנו אני מחבר אזניות. אבל בעיה שהחוט ארוך טיפה ונמצא על הרצפה חלק מהזמן, ככה שכיסא (על גלגלים) דורס את החוט ומסתבך בגלגלים. האם יש פתרון ידוע לבעיה? אני לא יכול להרים את המחשב כי השולחן קטן מדי ויש עליו עוד דברים. 192.114.23.211 18:23, 21 בינואר 2015 (IST)

אזניות אלחוטיות? Shannen - שיחה 18:34, 21 בינואר 2015 (IST)
קיבוע החוט לשולחן העבודה ע"י סקוטץ'. «kotz» «שיחה» 19:10, 21 בינואר 2015 (IST)
האזניות יקרות ויש להם שימוש גם מחוץ למחשב. סקוטץ' לא רעיון כל כך טוב. 192.114.23.211 19:13, 21 בינואר 2015 (IST)
גלגל את העודף בצורת לולאה, וקשור בעזרת גומיה, או חוט תיל דק כמו זה שסוגר מוצרים שונים, או אף לחם. קשר כזה מאפשר לך להתנייד, תוך צמצום או שחרור גמישים. בנצי - שיחה 19:29, 21 בינואר 2015 (IST)
בלון הליום של מסיבות קשור לאמצע הכבל. יתרון משני: כשתסיר את האוזניות, תמיד יהיה קל למוצאן, והן לא תתפלשנה בעפר לעולם. אם הבלון מושך למעלה חזק מדי, אזן בעדינות בעזרת משקולות (נסה עגילים ותכשיטים שונים, עד למציאת המשקל האופטימלי). קיפודנחש 02:33, 22 בינואר 2015 (IST)
רעיון מקסים אך לא מעשי. ההליום איכשהו מפעפע ובורח מהבלון תוך ימים ספורים. Zarnivop - שיחה 19:19, 22 בינואר 2015 (IST)

שינוי חלבונים על ידי רדיקלים חופשיים[עריכת קוד מקור]

שלום, כפי שניתן לראות בתמונה (סליחה על שבירת הצוואר) אחרי שOH מתחמצן (חלבון אמצעי), בשינוי החלבון האחרון רק הצד הימני של החלבון משתנה. למה זה קורה רק בצד אחד ולא בשניהם כפי שקרה עם הקבוצה הפונקציונלית? איזה תהליך מתרחש? תודה מראש, -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

טוקבקים ברירת מחדל[עריכת קוד מקור]

ברירת המחדל של הטוקבקים בעתונים השונים הם מהסוף להתחלה. מדוע? האין זה הגיוני יותר שנקרא את התגובות על פי הסדר? 89.138.226.32 00:13, 22 בינואר 2015 (IST)

אם התגובה הראשונה הייתה מופיעה בראש כברירת מחדל היא הייתה מקבלת שיעור גבוה של חשיפה. זה עלול לדרדר עוד יותר את רמת הענייניות של התגובות. מאידך גיסא זה יוריד את המוטיבציה של מי שלא זכה להיות בין ראשוני המגיבים, תגובתו תקבל חשיפה מזערית. ‏Uziel302שיחהאמצו ערך יתום! 17:35, 23 בינואר 2015 (IST)

לברדור רטיבר[עריכת קוד מקור]

מה גודל הלברדור טריבר? -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

לברדור רטריבר: "משקל: זכרים: 27-60 ק"ג נקבות: 25-42 ק"ג גובה: זכרים: 56-63 ס"מ נקבות: 54-60 ס"מ"
לעומת זאת בגרף הידע בחיפוש גוגל מופיע: "משקל: זכר: 29–36 ק"ג, נקבה: 25–32 ק"ג גובה: זכר: 57–62 ס"מ, נקבה: 55–60 ס"מ". ‏Uziel302שיחהאמצו ערך יתום! 17:29, 23 בינואר 2015 (IST)

מה לא הולך לי עם הקישור החיצוני?[עריכת קוד מקור]

למה אני לא מצליח להפעיל כמו שצריך את ההערה השניה? משתמש:צור סופר/טיוטה4צור סופרשיחה • 20:43, 22 בינואר 2015 (IST)

תיקנתי, תראי את השינוי. שמוליק - שיחה 20:46, 22 בינואר 2015 (IST)
תודה רבה, שמוליק! לא הבנתי, זה לא אמור להיות לפי סדר רץ? מה הרעיון של הספרה 1 אם כך? • צור סופרשיחה • 21:24, 22 בינואר 2015 (IST)
כשאתה כותב הערה שיש בטקסט שלה את הסימן =, צור סופר, צריך להתחיל מ"1=", תמיד עם 1, כי אחרת התבנית מחלקת את הטקסט לחלק שלפני השווה ומכריזה עליו כשם הפרמטר וחלק אחרי השווה שמכריזה עליו כערך של הפרמטר הזה. 1 פירושו שכל השאר יהיה פרמטר ראשון. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 21:46, 22 בינואר 2015 (IST)

רעש של מטבעות בתמורת ריח של אוכל[עריכת קוד מקור]

יש איזה סיפור ידוע על זה שמישהו עני "לקח" ריח של בשר מבשר שמטוגן ובעלים של הבשר המטוגן דרש ממנו פיצוי. ואז איזה שופט בתור פיצוי משמיע לו רעש של מטבע. ישנם גרסאות טיפה שונות כמו רעש של מטבעות בכיס או ריח שנדבק ללחם או ריח מפוזר באוויר וכדו'. השאלה היא מה הסיפור המקורי וממתי הוא? 79.182.162.209 23:27, 22 בינואר 2015 (IST)

אני זוכר את הסיפור הזה, עוד מתקופת היותי ילד. מקורי מאוד, ועם מוסר השכל חזק. הסיפור מתייחס לקצב קמצן וצר עין באופן קיצוני, ובשכונה שלו היה עני מרוד שלא היה לו כדי לרכוש אפילו בשר זול, ולכן הסתפק בביקור מעת לעת כדי לשאוף מלוא האף את ריח הבשר הנצלה (לא מטוגן, אלא צלוי). כשהבחין בכך הקצב, תבע ממנו תשלום בעד הריח. אחרי דין ודברים, נטל הקבצן את הקופסא בה נחו מטבעות קיבוץ הנדבות שלו, וניער אותה קרוב לאוזנו של הקצב, באומרו לו שהתמורה הראויה לריח צלי הוא צליל של מטבעות ולא המטבעות עצמן. אינני זוכר את המקור, ודי סביר שאיתמר (מחנות הספרים המשומשים) ידע זאת - הוא נחשב למאתר ספרים מהלך. בנצי - שיחה 00:05, 23 בינואר 2015 (IST)
זה עובד לסרטון אנימציה בשם ניחוח הכסף במסגרת תוכנית הטלוויזיה אגדות המלך שלמה. הסדרה מבוססת ברובה על ספרו של ביאליק ויהי היום. ניסיתי למצוא את זה שם, חיפוש בגוגל העלה שמישהו כבר חיפש שם. הפנו אותו לסיפור זה. ‏Uziel302שיחהאמצו ערך יתום! 17:04, 23 בינואר 2015 (IST)
אבל זה לא של ביאליק, זה סיפור על נאסר א-דין. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 17:07, 23 בינואר 2015 (IST)
זה אכן לא של ביאליק. ‏Uziel302שיחהאמצו ערך יתום! 17:24, 23 בינואר 2015 (IST)
הסיפור הזה, כמו סיפורי עם רבים אחרים, מזגזג בין דמויות שונות אצל תרבויות שונות, כמו נאסר א-דין שאמר יגאל, טיל אוילנשפיגל, הרשל'ה אוסטרופולר וכו'. בלנק - שיחה 17:32, 23 בינואר 2015 (IST)
לאחרונה יצא לי לשמוע את הסיפור הזה מסופר על-ידי קולגה סיני בתור אגדת עם מארצו. תומר א. - שיחה - משנה ויקיפדית 19:39, 24 בינואר 2015 (IST)
מקור הסיפור לפי ויקיפדיה באנגלית: W:Ōoka Tadasuke, וומבט - שיחה 19:31, 27 בינואר 2015 (IST)

מפלגה חילונית[עריכת קוד מקור]

בבחירות הקרובות, אילו מפלגות שמות בראש סדר העדיפויות שלהם דברים חילוניים כמו תחבורה ציבורית בשבת ונישואים אזרחיים? 79.180.176.11 15:47, 23 בינואר 2015 (IST)

אף אחת. בברכה. ליש - שיחה 15:49, 23 בינואר 2015 (IST)
עלה ירוק אולי... למרות שמהאתר שלהם זה רחוק מלהיות הנושא המרכזי. Corvus,(שיחה) 16:18, 23 בינואר 2015 (IST)
איזו מהם, Corvus? יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 16:26, 23 בינואר 2015 (IST)
מה הכוונה? ה"רשימה הליברלית" נראה לי התמודדה רק בפעם הקודמת. היום זה רק עלה ירוק. אני טועה? Corvus,(שיחה) 16:29, 23 בינואר 2015 (IST)
אין לי שמץ. פשוט שמת פירושון, Corvus יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 16:41, 23 בינואר 2015 (IST)
איך יודעים מה בראש סדר העדיפויות של מפלגה? סופרים איזכורים של הנושאים השונים בקמפיינים ובאתר? ‏Uziel302שיחהאמצו ערך יתום! 16:43, 23 בינואר 2015 (IST)
בעבר אפשר היה להתמצא לפי המצעים של המפלגות. היום כבר אי אפשר לסמוך על המצעים והדבר היחיד שקובע זה קבלות בשטח, כמו היסעים לים בשבת שמרצ הייתה מארגנת בעבר הרחוק. בברכה. ליש - שיחה 16:46, 23 בינואר 2015 (IST)
במדינה מתוקנת זה לא מספיק, ואין בכך ביקורת על עצם היוזמה. זה דומה לעניין בתי התמחוי לנזקקים, עקרונית. 'רווחה' היא ערך שמדינה דמוקרטית ויהודית לא יכולה לנטוש, וכך גם לגבי ערכים חילוניים. חילוניות היא זרם בתוך היהדות, ולא מחוצה לה, ואפילו הזרם הראשי בה, וראוי לזכור זאת. ערכים דתיים הינם דינמיים, ואין מקום למונופול מנכס, חד-צדדי ומכתיב, לא מהצד הדתי ולא מהצד החילוני (דוגמת אירועים משנות ה-50). גם אין דבר כזה 'להיות מושפע מבלי להשפיע', ובמילים אחרות, התהוות חוקים ונורמות מכתיבות מבלי שלקהל היעד, ברובו או בחלקו, יש דעה בעניין. הקונסטלציה הפוליטית של השנים האחרונות, או ברוח דברי קודמי: "התקופה הבתר-מצעית", לא משקפת זאת כמובן. שבת שלום, בנצי - שיחה 19:41, 23 בינואר 2015 (IST)
התשובה היא מרצ. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
מה שעשתה מרצ, כשחברי הכנסת שלה, בהשפעת הלובי החקלאי, התנגדו לליברליזציה ביבוא הבשר, מצביע על כך שלא דאגו לציבור הרחב, אלא לאינטרסים צרים של מגדלי בשר בקיבוצים ולשם כך עשו יד אחת עם המפלגות החרדיות. בברכה. ליש - שיחה 07:05, 24 בינואר 2015 (IST)
ממש לא נכון. מרצ היא מפלגה אופורטוניסטית בדיוק כמו אחרות, ואף גרועה יותר. ליש הזכיר דוגמא מהתחום הכלכלי-חקלאי, ואני אציין שתי דוגמאות מתחומים אחרים. אחת - אין למפלגה זו שום בעיה לשבת בממשלה אחת עם מפלגות חרדיות (ראה ממשלות רבין ופרס בשנות ה-80 ו|ה-90) ולהתעלם ממה שנוח, למרות ניגוד ערכי עצום מבחינה חילונית ואזרחית, ובד בבד נלחמת מלחמת חרמה בדתיים-לאומיים למרות היותם שותפים מלאים לעשייה הציונית במדינה הזו, מה שהופך אותם לבני-שיח טבעיים מבחינת עיצוב פניה של המדינה. אבל זה לא מתאים ל'אג'נדה' הפוליטית שלהם (הפוליטי גובר על הערכי). שתיים - אלוני, מייסדת הגירסה המוקדמת של מרצ, אולצה להתפטר מתפקידה כשרת החינוך רק משום שהתבטאה בכנסת בעניין אבולוציה (או הוראת אבולוציה בבתיה"ס), בעקבות איומי ש"ס לפרוש עקב דבריה. המפלגה שלה לא עמדה לצידה בעניין זה (היא בעצמה ויתרה, שלא כהרגלה, והסכימה לפשרה מיניסטריאלית, מאותה סיבה). סוגיה מדעית מובהקת, הנבחנת בכלים מדעיים בלבד, ובכל זאת, לא היה בזה די כדי להצדיק מאבק ערכי-חינוכי, שלא אמור להיות ערך חילוני בלבד, אבל לפחות כזה. אז לפני שממליצים על מפלגה ה'דואגת' לערכים חילוניים יש ללמוד קצת היסטוריה, ואפילו היסטוריה צעירה. בנצי - שיחה 12:41, 24 בינואר 2015 (IST)
נו באמת בנצי. . . ההתנגדות לממשלת ימין אצל מפלגת מרצ היא התנגדות ערכית בדיוק כמו שההתנגדות לחרדים ולכפייה דתית היא התנגדות ערכית. וכמובן שההתנגדות למתנחלים ולהתנחלויות גם היא ערכית. (אני לא מדבר על האם מדובר בערכים נכונים או לא, אלא על עצם העובדה שמודבר בערכים) ברור שכשיושבים בממשלה מתפשרים על כל מיני דברים, ומפלגת מרצ בחרה להתפשר על ערכים מסויימים (על ידי ישיבה עם החרדים) לטובת קידום ערכים אחרים (על ידי כך שהיא הקימה ממשלה שלא כוללת את הדתיים הלאומיים או הימין). אפשר להביע ביקורת על כך, אבל להגיד שמדובר ב"אופורטוניזם" או ב"הפוליטי גובר על הערכי" זה לא לעניין. בלנק - שיחה 14:38, 24 בינואר 2015 (IST)
המשפט האחרון שלך חורג מדיון ענייני, וגולש לאישי. אינני חושב שזילזלתי או שאני מזלזל באינטליגנציה של איש. דבריי נומקו, אחרי מחשבה, וגם אם אינך מסכים עימם, זילזול אין בהם. גם לא ראיתי בדבריך הנמקה כלשהי לטיעון שלך. ביחוד, השקפה מדינית איננה ערך, ומחלוקת על רקע זה, בין ימין ושמאל, או בין מתיישבי יו"ש לבין הגורסים אחרת (מדינית) היא מחלוקת לגיטימית, כל עוד היא נשארת בגבולות הדיון והויכוח (לצערי, יש אנשים במפלגה זו שחרגו מגבולות אלה. אישית, אני זוכר ימים אחרים בהם התנהלו מפגשים בין הרב חנן פורת ז"ל, הרב יואל בן נון ואחרים, עם עמוס עוז והוגים נוספים מן המחנה השמאלי). שירות בצבא לעומת זאת, כן מהווה ערך, בשל הקשר הישיר בין עצם קיומה של המדינה ובטחון אזרחיה בזה, כולל הערך של נשיאה שווה בנטל, ולכן מחלוקת בעניין זה איננה לגיטימית. ויתור על סוגיה עקרונית וערכית זו, למשל, מהווה בעיה שלא ניתן לטאטא בשום תירוץ של העדפה. בנצי - שיחה 15:09, 24 בינואר 2015 (IST)
לא היה בדברי שום דבר אישי. אבל שיניתי את הניסוח כדי שלא יפגע בך. לטעון שהשקפה מדינית איננה ערך תמוה בעיני. אני חושב שכל איש מרצ יגיד לך שלדעתו יש קשר ישיר בין עצם קיומה של המדינה לבין פינוי התנחלויות, למשל. (בניגוד לאנשים מימין, שיגידו משהו הפוך). בנוסף נראה לי שכל אנשי מרצ יסכימו שסוגיה זו חשובה הרבה יותר מסוגיית גיוס החרדים לצבא. גם אנשי ימין רבים חושבים כך, ובגלל זה יעדיפו לשבת בממשלה יחד עם יהדות התורה מאשר עם מרצ. מעבר לזה אין לי מה להוסיף. בלנק - שיחה 17:06, 24 בינואר 2015 (IST)
עברנו לדון במשמעות ובמהות של ערך, עקרונית, ועל מה שבינו לבין תפיסה, ואולי לא כאן המקום למיצוי דיון בסיסי זה. מה הרבותא בתקדים של אנשי ימין ? רבים מהם עושים זאת משיקולים של תפיסה דתית, לפיה החרדי קרוב אליהם יותר מהציוני החילוני. זהו דבר מוכר וידוע, ובכל זאת אופורטוניסטי, הפעם מצד הימין הדתי. אופורטוניזם הוא ניצול שעת כושר ובחירה מזדמנת, בניגוד לעמדה ערכית עקבית החותרת להשגת יעדים שאופיים ערכי. לא שמעתי עדיין טיעון משכנע מצד אנשי מרצ בדבר משמעות קיומית בעניין פינוי יישובים ביו"ש. הטיעונים המוכרים שנויים במחלוקת אסטרטגית-מקצועית, מבלי להשתייך למחנה כזה או אחר. לעומת זאת, ערך הוא מהות בסיסית המשותף לבניה של תרבות נתונה. בנצי - שיחה 17:28, 24 בינואר 2015 (IST)
שנויים במחלוקת אסטרטגית זה נכון- אבל אנשי מרצ מאמינים בהם. לא שמעת טיעון משכנע- אתה לא שוכנעת. הם כן. אחזור שוב על דברי- לא תמצא איש מרצ שטוען שסוגיית גיוס החרדים חשובה יותר מסוגיית ההתנחלויות. לגבי אנשי ימין- אני חושב שהרוב המוחלט של אנשי הליכוד, לצורך העניין,מתנגד לכפייה דתית, תומך בגיוס אנשי הישיבות, וכו'. ובכל זאת הם יעדיפו להתפשר על ערכים אלו מאשר לשבת עם מרצ בממשלה שתחזיר שטחים. אין כאן קשר לאופורטוניזם, מדובר בשיקולים ערכיים טהורים. בלנק - שיחה 17:52, 24 בינואר 2015 (IST)
בדיוק למצב עניינים זה ניסיתי לרמוז בשורה הראשונה בתגובתי הקודמת - אתה ואני תופסים את המושג ערך בצורה שונה, וזה משליך על יתר הסוגיות. לכן אין טעם להמשיך לדון בהן כאן. בנצי - שיחה 18:30, 24 בינואר 2015 (IST)

שאלה כימית - האם קריאטין נהרס במים?[עריכת קוד מקור]

אם פלוני מתחיל למכור פחיות משקה של מי קריאטין (מים עם קריאטין נטו). האם סביר שהמולקולות יהרסו בשל שהייה ממשוכת במים? (נא לשים לב, אני מדבר על קריאטין ולא על קריאטינין). בברכה, ‏Ben-Natan‏ • שיחה 00:03, 24 בינואר 2015 (IST)

Chemische Stabilität

Kreatin ist bei Raumtemperatur und trockener Lagerung über mehrere Jahre haltbar.[9] Instabilitäten zeigen sich, wenn Kreatin in Wasser gelöst wird, besonders bei Temperaturen über 60° und niedrigem (saurem) pH-Wert. Bei pH 3,5 und 25 °C zerfallen ca. 20 % des in Wasser gelösten Kreatins innerhalb von drei Tagen zu Kreatinin, bei pH 3,5 und 4 °C nur ca. 10 % innerhalb von 30 Tagen. Das heißt, dass unter Kühlung und bei neutralem pH-Wert das Kreatin auch in wässriger Lösung fast ohne Umwandlung in Kreatinin ohne Probleme rund 30 Tage haltbar ist.

נסה את גוגל טרנסלט, ובקצרה -לא כל החומר יהרס אבל כן רובו. Nachum - שיחה 12:32, 24 בינואר 2015 (IST)

שערים באוניברסיטת תל אביב[עריכת קוד מקור]

שמתי לב שהשער הגדול לכיוון של מעונות איינשטיין סגור בערב לכניסה. באיזה שעה השער נסגר? 79.180.176.11 14:02, 24 בינואר 2015 (IST)

[2] יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 13:24, 25 בינואר 2015 (IST)

שאלות בנוגע ל[עריכת קוד מקור]

  • 'ועידת ויקימניה 2015' - הבאנר למעלה, מפנה לעמוד הראשי לפרטים נוספים. לא ראיתי שם פרטים נוספים.
  • כמה תמונות ניתן לבחור בשלב זה במסגרת תחרות הצילום (ראו באנר עליון, מתחלף בזה המוזכר בשאלה הקודמת) ? ניתן לבצע בחירה/ות עד סוף החודש. מומלץ מאוד לבקר בגלריות קטיגוריות הצילום השונות המופיעות שם. אוספים יפים, קומפוזיציות נהדרות. משובבי לב ונפש.
  • איך ניגשים לדפים אלה, מבלי 'לחכות' שיופיעו הבאנרים המתאימים ?

בין שבת שלום לשבוע טוב, בנצי - שיחה 17:12, 24 בינואר 2015 (IST)

  • לגבי השאלה השניה: אין הגבלה בסיבוב זה (ה-1) על מספר התמונות שניתן לבחור מתוך אלה שהוגשו. בנצי - שיחה 02:57, 26 בינואר 2015 (IST)

מילות השיר "סימן שאתה צעיר"[עריכת קוד מקור]

"אם רוח ... בצווארונך תמיד נושבת..." - מרחבים? מרחקים? ‏nevuer‏ • שיחה 19:04, 24 בינואר 2015 (IST)

מרחבים. ראה http://m.shironet.mako.co.il/artist?type=lyrics&lang=1&prfid=971&wrkid=2391. שנילי - שיחה 19:17, 24 בינואר 2015 (IST)
וגם ד"ר גוגל לשירותך תמיד. בנצי - שיחה 19:21, 24 בינואר 2015 (IST)
גוגל נותן את שתי הגרסאות, עם עדיפות מספרית לגרסת "מרחבים". ומניסיוני, בשירונט יש לעתים טעויות. ‏nevuer‏ • שיחה 19:24, 24 בינואר 2015 (IST)
בכל אופן אני מכיר "מרחבים". שנילי - שיחה 20:05, 24 בינואר 2015 (IST)
בגרסה המקורית של שלישיית גשר הירקון זה "מרחקים". ראו כאן. שימו לב שאפילו הבחור שהעלה את זה טעה וכתב "מרחבים". בלנק - שיחה 21:47, 24 בינואר 2015 (IST)
אני לא מצליח לשמוע בסרטון אם זה מרחקים או מרחבים, אבל אני סומך על השמיעה שלך. תודה רבה. ‏nevuer‏ • שיחה 22:09, 24 בינואר 2015 (IST)
"מרחקים", ללא ספק. בורה בורה - שיחה 17:23, 26 בינואר 2015 (IST)
כך גם בספר "1000 זמר ועוד זמר" חלק ו' עמוד 58. גם הדודאים שרו מרחקים. לעומתם גידי גוב שר מרחבים. ‏Uziel302שיחהאמצו ערך יתום! 17:39, 28 בינואר 2015 (IST)

יהודי פולין ב-1939-1941[עריכת קוד מקור]

מעיון בערכים הרלוונטיים לא קיבלתי תשובה מספקת. בשלב הראשון של מלחמת העולם השנייה (מכיבוש פולין עד לפלישה הנאצית לבריה"מ) האם היה הבדל כלשהו ביחס הנאצים ליהודים בשטחי פולין שסופחו לרייך (מלבד אלה שגורשו) לבין יהודי פולין שהיו בגנרלגוברנמן? אמיתי.דביר - שיחה 20:31, 24 בינואר 2015 (IST)

ידוע לך על יהודים שחיו בשטח שסופח לרייך ולא גורשו לממשל הכללי? לפי הערכים, היהודים שחיו בשטחים האלה גורשו לממשל הכללי. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

סקרנות נטו - מהו הערך הקצר ביותר בויקיפדיה[עריכת קוד מקור]

תודה דוג'רית - שיחה 06:35, 25 בינואר 2015 (IST)

מיוחד:דפים קצרים יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 13:26, 25 בינואר 2015 (IST)
מעניין אם אפשר לסנן את הערכים שתוכנם הוא תבנית עבודה או פירושונים. ‏Uziel302שיחהאמצו ערך יתום! 19:34, 25 בינואר 2015 (IST)
לאחר סריקה ידנית של 750 הערכים הראשונים בדף מיוחד:דפים קצרים אלו הממצאים:
  1. 1936 בספרות - מס' 609 ברשימה, 202 בתים.
  2. זכויות להט"ב באסיה - מס' 615 ברשימה, 202 בתים.
  3. 1937 בספרות - מס' 676 ברשימה, 208 בתים.
  4. סידן גופרתי - מס' 736 ברשימה, 215 בתים.
בברכה, Avishay - שיחה 11:43, 5 בפברואר 2015 (IST)
אפשר, Uziel302. תן לי פרמטרים מדויקים (גודל מקסימלי, שמות התבניות וכו' ואסדר לך את זה תוך כמה דקות. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 17:53, 5 בפברואר 2015 (IST)
IKhitron, זה קל: {{פירושונים}}, {{בעבודה}}. לשם מה דרושה הגבלת גודל? כדי לצמצם את הרשימה? אז תכתוב 1500. ביקורת - שיחה 21:07, 5 בפברואר 2015 (IST)
בבקשה, ביקורת: [3]. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 21:15, 5 בפברואר 2015 (IST)
מתייג את Uziel302 ואת Avishay יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 21:15, 5 בפברואר 2015 (IST)
IKhitron, תודה. תוכל להגדיר לו שלא יביא תוצאות שכוללות ערך מספרי כלשהו בשם הערך? ביקורת - שיחה 21:30, 5 בפברואר 2015 (IST)
לא הבנתי, ביקורת. א' - תן דוגמה. וב' - תסביר למה. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 21:31, 5 בפברואר 2015 (IST)
אני רוצה לנטרל את ערכי השנים. ביקורת - שיחה 21:34, 5 בפברואר 2015 (IST)
כמה כבר יש שם כאלו, ביקורת, 10? יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 21:39, 5 בפברואר 2015 (IST)
15 ב-100 הראשונים. ו-97 ב-100 השניה... זה המון. וזה לפני שהורדנו את ערכי השנים העבריות. ביקורת - שיחה 21:46, 5 בפברואר 2015 (IST)
אז תן דוגמה, כי לא ראיתי אף אחד, ביקורת. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 21:48, 5 בפברואר 2015 (IST)
מה לא ראית? בקישור שהבאת כאן למעלה, מופיעות 100 תוצאות. נכון? תמשיך לדף הבא, ואז לא תוכל לפספס את זה, כל הרשימה מלאה ערכים מספריים. שאלו ערכי שנים שמטבע הדברים הם די ריקים. ביקורת - שיחה 21:50, 5 בפברואר 2015 (IST)
יש להסיר גם את {{הפרת זכויות יוצרים}}. ‏Uziel302שיחהאמצו ערך יתום! 22:37, 5 בפברואר 2015 (IST)
עכשיו הבנתי, ביקורת. כי דיברת על שנים. בסדר גמור, Uziel302 אני אנסה לסדר את כל זה. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 15:30, 6 בפברואר 2015 (IST)
מוכן, ביקורת, Uziel302. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 15:38, 6 בפברואר 2015 (IST)

אדריכלים רזים[עריכת קוד מקור]

במקומות ציבוריים רבים, אוניברסיטאות למשל, יש צורך בתמרונים רבים כדי להכנס לתא שירותים גם לאנשים לא מלאים במיוחד. האם מרבית האדריכלים כה שדופים? 93.172.12.181 18:53, 25 בינואר 2015 (IST)

זה משתנה ממקום למקום, בהרבה מקומות השירותים הציבוריים מרווחים. לפעמים בונים תאי שירותים קטנים כדי לחסוך מקום. ‏Uziel302שיחהאמצו ערך יתום! 19:32, 25 בינואר 2015 (IST)
תשובתך לא מספקת. ברור שמבקשים לחסוך מקום. אבל עד כדי כך שאנשים ממוצעים, שלא לדבר על אנשים מעל לממוצע, יתקשו להכנס לשירותים? 93.172.12.181 22:19, 25 בינואר 2015 (IST)
אחת הבעיות העיקריות הן דלתות שנפתחות לתוך התא הקטן ולא החוצה. מדובר בתכנון לקוי. ‏ MathKnight (שיחה) 22:51, 25 בינואר 2015 (IST)
משתמש:MathKnight אני לא יודע על מה חשב מי שהנדס את תאי השירותים בבניין קפלון בTAU... צריך איזה תכנון מיוחד בשביל להיכנס לתא. Corvus,(שיחה) 20:37, 26 בינואר 2015 (IST)
כשכתבתי את הדברים לראשונה התכוונתי גם אני לאוניברסיטת תל אביב ולבנין רוזנברג. ואני כלל לא שמן. אדם שיש לו עודף של כ-10 קילו פשוט יתקשה להכנס לשירותים שם. 85.250.73.186 23:08, 26 בינואר 2015 (IST)
לגבי כיוון דלתות השירותים יש פה דיון. מוזכר שם שדלת שנפתחת כלפי חוץ מצריכה הקצאת שטח לפניה כדי לא להוות מכשול בפני העוברים מחוץ לדלת. זה נראה ששוב מדובר בעניין של חסכנות.
בהזדמנות זו אקרא לכתיבת הערך שירותים ציבוריים (אנ') (כרגע הפניה לבית שימוש). ‏Uziel302שיחהאמצו ערך יתום! 16:40, 28 בינואר 2015 (IST)

חמש התעלומות הגדולות ביותר במלחה"ע ה-2[עריכת קוד מקור]

אחרי שנים מספר של קריאת ים חומר על מלחמת העולם השנייה ממיטב ההיסטוריונים עדיין לא מצאתי תשובה לשאלות הבאות:

א. למה הקרב על מוסקבה אינו נחשב נקודת מפנה במלחמה? הלא הוא היה הקרב הראשון בו הכוחות הסובייטים קרעו את הקווים הגרמניים ושחררו שטחים סובייטיים כבושים?

ב. למה הקרב בסטלינגרד היה שקול כל כך? הרי ברוסיה המרכזית והצפונית היו שרועים כוחות סובייטיים עצומים. ברגע שהיה ברור שהמאמץ הגרמני מכוון לדרום, די בכמה שעות נסיעה ובעוד כמה ימי ארגון כדי להתחיל בהתקפות נגד יעילות.

ג. הכיצד יתכן שרבע מיליון יהודים נפלו בשדות הקרב במלחמה, בעת שהאומה האמריקאית על מאות מיליוני בניה איבדה פחות מכפול מהמספר הזה (400 אלף)? וקנדה על כעשרים מיליון תושביה איבדה חמישים אלף?

ד. עשרות מדינות מן העולם השלישי, ביניהן כל מדינות דרום ומרכז אמריקה, הכריזו בשלב כזה או אחר מלחמה על גרמניה. מדובר במאות מיליוני איש. מה יצא מזה? מדינות כאלה שלחו צבא? מתנדבים? משקיפים? או שמדובר בעיקר במילים?

ה. מדוע מוסקבה לא הופצצה מן האוויר? לכאורה מדובר ביעד ראשון במעלה, והגרמנים היו אמורים להרוס את מוסקבה, והיו להם אמצעים לעשות זאת בדצמבר 1941.

אשמח לקבל תשובה, בהצלחה לכולכם.מורג חרוץ - שיחה

א. אנשים רבים מגדירים נקודת מפנה בצורות שונות. כאן אפשר לראות מישהו שטוען שהמלחמה שינתה את מהלכה של מלחמת העולם השנייה. בעיני, נקודת מפנה פירושה ש"כיוון הרוח משתנה". גם זמן רב הקרב על מוסקבה עדיין הגרמנים נראו כמנצחים. בפרט בזמן מתקפת הקיץ של 42. קרב סטלינגרד, לעומת זאת, סימן (יחד עם קרב מידוויי במזרח וקרב אל-עלמיין בצפון אפריקה) את ה"מהפך" או שינוי הכיוון. כמובן- הקרב על מוסקבה הוא סמן חשוב מאוד במלחמה. הוא מקבל פרק שלם בערך החזית המזרחית במלחמת העולם השנייה. אבל נקודת מפנה הוא לא. לדעתי.
ב. כפי שניתן לראות מקריאה על מתקפת הקיץ של 42, התקפות נגד יעילות הן דבר שקשה מאוד לארגן ולבצע. באופן כללי- הצבא הגרמני היה יעיל יותר, מאורגן יותר, ומאומן יותר מהצבא האדום. זו אחת הסיבות שמבצע ברברוסה הצליח מההתחלה.
ג.הסיבה פשוטה מאוד- האמריקאים איבדו כמות אפסית של חיילים במלחמה זו, כי הם גרים רחוק והם הצטרפו מאוחר. ברית המועצות לבדה איבדה כמעט 11 מיליון חיילים. יותר מכל מדינות אמריקה ואירופה ביחד. ראה חללים במלחמת העולם השנייה.
ד. כמו שאפשר לראות בערך שקישרתי אליו הרגע- במלחמה לא נהרגו כמעט בכלל חיילים ממדינות שוליות. למעט אולי אוסטרליה, ניוזילדנ וניופאונלנד. מעבר לזה אני לא יודע לענות.
ה. היא דווקא כן הופצצה, ראה בערך הקרב על מוסקבה. כפי שכתוב שם- החורף וגשמי הסתיו הקשו על המלאכה. בלנק - שיחה 20:19, 25 בינואר 2015 (IST)
א. המערכה הראשונה שהוותה ללא ספק נקודת מפנה, לפחות אסטרטגית, היא הקרב על בריטניה, שם הלופטוואפה לא הצליח להשיג עליונות אוירית, ונשחק קשות, במטוסים וטייסים. יכולת מופחתת זו השליכה גם על יכולתם לפעול במזרח, בהמשך לשאלה שלך בהקשר זה.
ב. נקודת המפנה המשמעותית ביותר היא, בודאי, עצם כניסתה של ארה"ב למלחמה, לאחר שגרמניה הכריזה זאת עליה. זו היתה שגיאה קולוסאלית מצידו של היטלר, משום שכל בר-דעת בהנהגה הגרמנית היה אמור לדעת שלתעשיה הגרמנית אין שום סיכוי לעמוד בקצב הייצור של התעשיה האמריקנית, ברגע שזו נכנסה למלוא תנופתה. לא ניתן להשיב על שאלתך בצורה מלאה ומדוייקת מבלי לקחת עובדה זו בחשבון, שכן אין צבא, מאומן ומצוייד ככל שיהיה, ללא גיבוי עתודתי. בנצי - שיחה 22:20, 25 בינואר 2015 (IST)
אנסה להסביר לשואל:
א. מושג "קרב מפנה" שואב השראתו מ"קרב הכרעה". קרב הכרעה היה עד המאה ה-19 הקרב החשוב ביותר במערכה, שקבע את גורלה. המושג "קרב מפנה" נולד באמצע המאה ה-19 והוא עוסק בשאלת נטילת היוזמה. כשמתבוננים על קרב מסוים ומחליטים אם הוא "מפנה" או לא השאלה החשובה ביותר היא האם הצד הראשון ממשיך ביוזמות התקפיות גדולות לאחר הקרב או לא. להעדר יוזמה התקפית יתכנו שתי סיבות עיקריות: הפחד מאבדות נוספות או העדר יכולת לבצע יוזמה התקפית. לגבי השאלה הספציפית שלך לגבי החזית המזרחית במלחמת העולם השנייה: קשה לקבוע קרב מפנה יחיד. קרב מוסקבה לא יכול להיות קרב מפנה כי הגרמנים שמרו את היוזמה בידיהם. קרב סטלינגד הוא לא הקרב ההתקפי האחרון של הגרמנים. קרב קורסק היה אחרי קרב סטלינגרד וגם בו היוזמה ההתקפית הייתה של הגרמנים. בכל זאת נהוג להתייחס לקרב סטלינגגרד כאלה קרב מפנה בגלל שתי סיבות: הוא מקביל לשני קרבות מפנה חשובים נוספים (אל-עלמיין ומידווי) שבהם נשללה באופן מוחלט יוזמה התקפית משמעותית ממעצמות הציר וגם כי קרב סטלינגרד היה חלק מיוזמה גרמנית גדולה בהרבה (תיק או מקרה כחול) שבמסגרתו הניעו הגרמנים כוחות גדולים מאוד לעבר דרום ברה"מ. עם זאת, חשוב להבין שמדובר במונחים שרירותיים ובאותה הקלות ניתן היה לציין שדווקא קרב קורסק הוא המפנה. במקרים כאלה, בדרך כלל מתיישרים לפי דעת הרוב.
לגבי ב - קרב סטלינגרד היה שקול לא כי היה קשה לבצע התקפות נגד. למעשה, הסובייטים ביצעו מספר רב של התקפות נגד מקומיות. העניין העיקרי היה טקטי - הסובייטים רצו למשוך את הגרמנים כמה שיותר לתוך סטלינגרד כדי להתיש אותם. בקרב מסוג זה אבד היתרון הטקטי הגדול שהיה לגרמנים וגם היתרון הטכנולוגי שהיה להם הפך לבלתי רלוונטי. יתרה מכך, מספרי החיילים בשני הצדדים אינו שקול. מספר האבדות בקרב סטלינגרד (בשלב הלחימה בתוך העיר) היה דומה, אבל בגלל שלסובייטים היו חיילים רבים יותר, היה משתלם להם מבחינה צבאית לשמור על יחס האבדות הזה. כמו כן, הסובייטים בנו עתודת כוח אדם גדולה מאוד (כ-2 מיליון חיילים) לשני מבצעים חשובים מאוד (מבצע מארס הידוע גם בשם "מתקפת רז'ב או מתקפת רז'ב-סיצ'בקה) ולשלב ההתקפי של קרב סטליגנרד (סאטורן). כדי לבנות עתודה משמעותית צריך להקפיד על עקרון שימור הכוח. כמו כן, התקפת נגד דווקא בחורף ביטאה טוב יותר את היתרון היחסי של הרוסים בלוחמת חורף.
לגבי ג קיבלת תשובה טובה.
לגבי ד מדינות נוספות שלחו סיוע שהתרכז במספר מישורים חשובים: כוח אדם (למשל ברזיל שלחה כמה עשרות אלפי חיילים), שטח - ובכך מנעו המדינות האלה קשר יעיל בין מדינות הציר ומאידך סיפקו קשר טוב בין בעלות הברית. כך למשל אירן הייתה ציר תעבורה חשוב בין בעלות הברית המערביות לברית המועצות והעניין החשוב האחרון הוא חומרי גלם. במלחמה מודרנית ארוכה יש חשיבות עצומה לחומרי גלם. נפט, מתכות, גומי וכו' הם פרטים חיוניים ביותר למלחמה. במצב רגיל אפשר פשוט לקנות אותם, אבל בזמן מלחמה אם מטילים חרם והמדינות מסרבות למכור למי מן הצדדים את החומרים האלה - יש בכך כדי להביא לחנק הכלכלה. כך למשל לא היה לגרמניה נפט כי באותו הזמן (וגם כיום, למרות התגליות) שדות הנפט באירופה היו מעטים. העדר הנפט פגע במאמץ המלחמתי הגרמני. כך למשל אימון הטייסים הגרמנים היה לקוי לקראת סוף המלחמה. פשוט לא היה מספיק דלק למטוסים. גם הטנקים הגרמנים נתקעו פעמים רבות בגלל העדר דלק והיה הכרח לנטוש אותם.
לגבי ה - לגרמנים הייתה בעיה חמורה בחיל האוויר. הם החליטו לא לבנות מפציצים אסטרטגיים. מפציץ אסטרטגי הוא מטוס עם טווח טיסה גדול במיוחד. טווח הטיסה של מטוסי הפצצה טקטקיים ממלחמת העולם השנייה היה מוגבל מאוד וכדי להפציץ את מוסקבה היה צריך לקרב את החזית לעבר העיר. כשהחזית התקרבה למוסקבה, היא אכן הופצצה, אבל במידה מוגבלת יחסית. רוב מטוסי ההפצצה הגרמניים נועדו לסיוע קרוב לכוחות היבשה ולא להפצצה רחבת היקף. כאן חשוב לזכור שמוסקבה היא עיר ענקית וקשה מבחינה טכנית להפציץ אותה - צריך הרבה מאוד מטוסים כדי לכסות שטח כזה. מספר כזה של מטוסים לא היה בידי הגרמנים בזמן שהחזית התקרבה למוסקבה. מטוסים אלה היו נחוצים למטרות דחופות יותר כמו סיוע לכוחות הקרקעיים.
אני מקווה שעכשיו זה קצת יותר ברור. גילגמש שיחה 16:38, 29 בינואר 2015 (IST)

התא"ל הכי מקודם[עריכת קוד מקור]

איזה מתפקידי התא"ל בצה"ל הוא זה שמצמיח הכי הרבה אלופים (כלומר אחוז גדול של המשרתים בו מקודמים לאלוף)? ומה עם רמטכ"לים? 46.116.5.1 22:26, 25 בינואר 2015 (IST)

דומני שמפקד אוגדה. זה גם הגיוני, משום שזהו הפיקוד הקרבי הבכיר ביותר לפני תפקידי אלוף, בהם נכלל פיקוד על עוצבה גדולה עוד יותר - מפקד גייס (גייס מורכב מכמה אוגדות). בנצי - שיחה 22:32, 25 בינואר 2015 (IST)
אם מדובר בתפקיד ספיציפי (כלומר "מפקד אוגדה 98" ולא "מפקד אוגדה" הכללי), הרי שהתשובה היא כנראה רמ"ט חיל האוויר, מהסיבה הפשוטה שכל מפקדי חיל האוויר עוברים דרך תפקיד זה, בנוסף לאלופים אחרים מזרוע האוויר. עד כה 14 מתוך 16 קודמו לתפקיד אלוף. דניאל 22:38, 25 בינואר 2015 (IST)
מעניין לבדוק את מה שאתה אומר גם ביחס לרמ"טים של הפיקודים השונים, וכן של המטה הימי המקביל. בנצי - שיחה 22:44, 25 בינואר 2015 (IST)
רבים מראשי מספן הים (הגוף המקביל בחיל הים ללהק המטה בחיל האוויר) הפכו למפקדי החיל. דוד שי - שיחה 23:58, 10 בפברואר 2015 (IST)

מעמדות בחברה[עריכת קוד מקור]

איפה עובר הגבול בין מעמד הפועלים לבין מעמד הביניים? 132.66.137.207 11:48, 26 בינואר 2015 (IST)

באמצע פרדוקס הערימה. עוזי ו. - שיחה 21:43, 27 בינואר 2015 (IST)
אני מבין שהפרדוקס נובע מעמימות ברמה הלשונית ולא מהתנהגותן של אוכלוסיות עצמן. אם לא ניתן להגדיר ערימה, הרי שלא ניתן להגדיר אמצע. בנצי - שיחה 14:28, 28 בינואר 2015 (IST)
נראה לי שעוזי בא לומר שקיימת עמימות לשונית דומה לגבי המונחים מעמד הביניים ומעמד הפועלים. למעשה בערך על מעמד הביניים קיימות גם שתי הגדרות מספריות: הכנסות ברוטו למשק הבית עומדות בטווח של שלושה עד חמישה רבעים מההכנסה הממוצעת או החציונית. ‏Uziel302שיחהאמצו ערך יתום! 16:25, 28 בינואר 2015 (IST)
היות שיש לי הרגשה שהשאלה נשאלה ברצינות, אז כדאי גם לענות עליה ברצינות.ישנה טעות בשאלה עצמה כי המונחים "מעמד ביניים" ו"מעמד הפועלים" אינם שייכים לאותה חלוקה חברתית ועל כן, לא קיים גבול ביניהם. חלוקת החברה למעמדות, מקורה עוד בימי קדם. מימי הביניים ועד התחלת המאה ה- 19 המעמדות היו: אצולה, כנסיה ובורגנות (או מעמד שלישי). בשלב מסויים הוסף המעמד הרביעי, הוא מעמד הפועלים. לפי החלוקה המרכסיסטית, ישנם 3 מעמדות: מעמד הפועלים (או הפרולטרי), מעמד הבורגנים והמעממד הקפיטליסטי. מעמד הפועלים עובד עבור מעבידיו המנצלים אותו, המעמד הבורגני עובד כל אחד בשביל עצמו (כמו ה"עצמאים" של היום) והמעמד הקפיטליסטי מעביד את הפועלים ומשתמש בשירותי הבורגנים. החלוקה הליברלית היא אחרת: מעמד נמוך, מעמד ביניים ומעמד גבוה (אפשר להשתמש גם במונח "עשירון" במקום מעמד). כאן החלוקה היא לפי הכנסה בלבד ולא לפי עובדים, מעבידים ונותני שירות. בסיכום - היות שמדובר בשתי חלוקות שונות ולפי קריטריונים שונים, לא ניתן להעביר גבול בין "פועלים" ו"מעמד ביניים".--וידנפלד - שיחה 22:13, 28 בינואר 2015 (IST)
יישר כח. התשובה שלי טובה לשאלה אחרת: "איפה עובר הגבול בין המעמד הנמוך למעמד הביניים". עוזי ו. - שיחה 23:35, 28 בינואר 2015 (IST)

בשם איזו זכות ההורים יכולים להתנגד למתן חיסונים לילדיהם?[עריכת קוד מקור]

מסקרן אותי בשם איזו זכות הורים יכולים להתנגד למתן חיסון לילדם, האם זה בשם הזכות לדעה? (כלומר זכותם של ההורים להביע דעה בנושא, ולנקוט כמו המדענים (אולי המועטים) המתנגדים לחיסונים)213.57.12.140 16:28, 26 בינואר 2015 (IST)

בתור התחלה, יש לאדם אוטונומיה על גופו, שלא ידחפו לו חומרים שהוא אינו מעוניין בהם. ההורים במקרה זה מייצגים את עמדתו של הילד. «kotz» «שיחה» 17:11, 26 בינואר 2015 (IST)
כן, אבל איך מוגדר הזכות מבחינה משפטית. "הזכות שלא ידחפו לו חומרים" :) יש לכך שמות, כמו זכות לשלמות הגוף, הזכות לחיים, הזכות לחופש הביטוי והדעה וכו' 213.57.12.140 17:15, 26 בינואר 2015 (IST)
קרא את חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, י שם אוסף של זכויות, וכמה מהן מתאימות. «kotz» «שיחה» 17:17, 26 בינואר 2015 (IST)
נראה לי שהזכות הבסיסית ביותר היא הזכות לחירות- זכותו של כל אחד להחליט איך הוא רוצה לדאוג לבריאותו ולבריאות ילדיו. באופן כללי, בהמון שאלות מהסוג הזה, מתעוררת לפעמים שאלת ההתנגשות בין זכותו של ההורה לזכותו של הילד. נניח שההורה לא רק מונע חיסונים (פעולה שנויה במחלוקת, כאשר יש נימוקים לכאן או לכאן), אלא גם מאכיל את הילד בתזונה שגויה ומזיקה. האם גם אז זו "זכותו"? קשה לענות. בלנק - שיחה 20:18, 26 בינואר 2015 (IST)

פעולת תגמול כתעמולת בחירות[עריכת קוד מקור]

שמעתי שבשנת 65 בוצעה פעולת תגמול בלבנון, שכונתה (על ידי הימין?) "חוג בית בלבנון", בטענה שלא הייתה עילה מוצדקת לפעולה. ככל הנראה הכוונה למבצע חולה. לא מצאתי פרטים ברשת. מי יוכל לאתר ולהרחיב בערכים הרלבנטיים (אגב, אין איזכור לפעולה בערך 1965 בישראל, כנראה ערכי השנים דרושות עיבוי). תודה. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

מבצע חולה: ב-27 באוקטובר 1965 הותקפו בסיסי מחבלים בכפרים חולה ומיס אל-ג'בייל בלבנון. בערך גולני Nachum - שיחה 09:53, 27 בינואר 2015 (IST)
בנובמבר - המערך (הראשון) בראשות לוי אשכול זכה בבחירות לכנסת השישית. Nachum - שיחה 09:55, 27 בינואר 2015 (IST)
[4]
הכוונה למידע בהקשר לטענה על תעמולת בחירות. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
בעיתון חרות 31.10.1965 עמוד 2 היתה כתבה מאת עודד עזראי בה הוא הציג את הטענה כי הסיכון והמצב הביטחוני לא הצדיקו את התקיפה בלבנון וכי היא כנראה נעשתה ממנעים פוליטים. Nachum - שיחה 16:07, 2 בפברואר 2015 (IST)
תודה רבה! -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

שאלה בכלל בניקוד[עריכת קוד מקור]

איך קוראים לכלל (ואם יש ערך) שמילה בסוף פסוק נקראת עם קמץ במקום סגול (במקום לֶחֶם לָחֶם). ציון הלוישיחה • ז' בשבט ה'תשע"ה 21:59, 27 בינואר 2015 (IST)

הצורה השנייה נקראת צורת הפסק, והיא קדומה יותר. ראה [5] [6]. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
תודה לך. אם ידוע עוד שם לנושא אשמח להכיר. ציון הלוישיחה • ח' בשבט ה'תשע"ה 16:06, 28 בינואר 2015 (IST)
כפי שמופיע בקישור לאתר האקדמיה הצורה הראשונה היא צורת הקשר. מידע נוסף שאין לי מושג לגבי מידת הרלוונטיות שלו: בערך משקלים סגוליים מופיע:
"עקב תופעות כיווץ והרחבה של דיפתונג, כיווץ טריפתונג והתמזגות עיצורים זהים נוצרו הצורות הבאות: מילים שנגמרות בקמץ סגול - לדוגמה: מָוֶת (ללא ניקוד: מוות), תָּוֶךְ (ללא ניקוד: תווך)..." ‏Uziel302שיחהאמצו ערך יתום! 16:14, 28 בינואר 2015 (IST)
הנושא אכן מוכר בעיקר תחת הכותרת "צורת הפסק" ובהשוואה ל"צורת הקשר", ובקטגוריית המשקלים הסגוליים. כנושא דיאכרוני, אם לזה כיוונת, אפשר להתייחס לתופעה שציינת מכל מיני הבטים. למשל, זו דוגמה להארכת תנועה במעמד הפסק. מבחינת התמורות ההיסטוריות המשוערות של הצורות שתארת (לֶחֶם, כֶּסֶף, וכד'), החלק העיקרי של התופעה הדיאכרונית מכונה לעתים "סֶגוליזציה". משקלי השמות שבהם היא התרחשה מכונים "סגוליים" (על פי הצורה המקראית), או "משקלים חד הברתיים" (על פי הצורה הקדומה המשוערת). אני מקווה שזה פתח עבורך צוהר רחב מספיק כדי להכיר יותר את הנושא על פי מידת העניין שתמצא בו...
ואם כבר הגבתי כאן, הטענה שצורות ההפסק (שאנו רואים בתיעוד הטברני של המקרא) הן קדומות יותר - היא תיאור משטח ומטעה למדי (ולמרבה הצער - גם רווח). R.G. - שיחה 02:09, 5 בפברואר 2015 (IST)

ארוחת צהריים אנגלית[עריכת קוד מקור]

מה המרכיבים בארוחת הצהריים האנגלית?--85.250.70.243 18:36, 28 בינואר 2015 (IST)

ראה המטבח האנגלי, חלק גדול מהמאכלים רלוונטיים לארוחת צהריים. ‏Uziel302שיחהאמצו ערך יתום! 20:48, 28 בינואר 2015 (IST)

ג'פרי גולדברג[עריכת קוד מקור]

אילו עוד עיתונאים אמריקאים משפיעים מאוד ישנם היום ומיהם? -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

תומס פרידמן. (זה לא שזה הכל, זה פשוט כל מה שאני יודע) בלנק - שיחה 16:21, 29 בינואר 2015 (IST)

מתאדה או מתאייד?[עריכת קוד מקור]

זה מתאדה או מתאייד?

מה ההבדל בין להגיד "מתאדה" לבין להגיד "מתאייד"? למה התאיידות זה כימיה ואידוי זה אוכל ולא להיפך? Corvus-TAU - שיחה 13:40, 29 בינואר 2015 (IST)

לשאלה הראשונה: אלה בניינים שונים של אותו פועל ויש להם משמעות זהה. לשאלה השנייה אין לי תשובה, זו התפתחות השפה וההתפלגות יכולה להיות מקרית לחלוטין. בברכה. ליש - שיחה 14:40, 29 בינואר 2015 (IST)
גם לי לא ברור שורש ההתפלגות אבל הפעולה שונה, באיוד אנחנו מאיידים את החומר (נשוא המשפט) עצמו, ובאידוי אנחנו מאדים מתוך החומר (נשוא המשפט) את הנוזלים (כלומר מאיידים את הנוזלים = מאדים את החומר). למה זה כך? אולי באמת מקרי. ביקורת - שיחה 14:56, 29 בינואר 2015 (IST)
אני ממש מתלבט לגבי התאיידות אור. התהליך הוא שקרינה של השמש גורמת לחלק מהחלקיקים לעזוב את הפלנטה בשטף של "אדים" ממושכים. זה אידוי הוא התאיידות? Corvus-TAU - שיחה 15:07, 29 בינואר 2015 (IST)
א. לא בדיוק כימיה, אלא פיזיקה או כימיה פיזיקלית.
ב. ל"התאיידות" ול"התאדות" אותה משמעות לשונית. שים לב שזהו בניין התפעל, המתייחס לפעולה של גוף על עצמו, או פיזיקלית - תהליך העובר על הגוף עצמו. "אידוי" בא מבניין פיעל, המתייחס לפעולת הגוף או הגורם על אחרים, ולכן הוא מציין שיטת בישול - בישול של חומר גלם (קוסקוס או אורז) באמצעות אדי מים.
ג. מבחינה פיזיקלית, מדובר בשני תהליכי מעבר פאזה מנוזל לגז, הכלולים תחת שם כולל - התאדות או התאיידות. האחד, התנדפות, הוא תופעת פני שטח, המתרחשת עקב התנגשויות בין אטומים, מולקולות חיצוניות או פוטונים לבין מולקולות הנוזל המצויות בשכבה העליונה (משום מה, להתנדפות אין ערך נפרד, והוא מופנה להתאדות, כאילו מדובר בתהליכים זהים ללא הבחנה, ולא האחד כמקרה פרטי של השני, בהתאמה). התהליך השני קרוי רתיחה, והוא מעבר פאזה המתרחש בכל נפח הנוזל, מתוכו החוצה (עקב חימום, למשל).
לגבי תגובת השואל האחרונה, התופעה שאתה מתאר, המתרחשת עקב פגיעת אור, היא תופעת התנדפות בעצם, או נידוף, וזהו המינוח הנכון עבורה. בנצי - שיחה 00:13, 30 בינואר 2015 (IST)
בנצי, גוגל נותן לאפשרות לתירגום המילה Evaporation את האופציות של "נידוף"(נדיפה),"התנדפות", "איוד", "אידוי" , "התאדות", ואפילו "עֲפִיפָה" (את האחרון לא שמעתי מימי). ככה שיתכן שבאנגלית לא מבינים בין מעבר פאזה לבין תופעת בני שטח? התהליך המדובר הוא דבר די ספציפי: זוהי בריחה תרמית, כלומר מצב בו מהירות המולקולה עוברת את מהירות המילוט של הפלנטה ועפה לחלל החיצון. מהירות המולקולות מתפלגת בערך גאוסית ותמיד יהיה "זנב" שיחרוג מאותה מהירות קריטית לבריחה.
האור מהכוכב פוגע בשכבות החיצוניות של הפלנטה (באקסוספירה ליתר דיוק) ומאיץ את המולקולות שם: זהו מקור האנרגיה המרכזי של התהליך. אז איך היית מתרגם לעברית את המנוח "photoevaporation" (התהליך שעכשיו תיארתי)? Corvus,(שיחה) 09:46, 30 בינואר 2015 (IST)
אתייחס עתה לשני עניינים חשובים, ואמשיך יותר מאוחר.
זהו בדיוק סוג התירגום לו גוגל לא מתאים, מדובר במונחים מדעיים-מקצועיים, ולכן רק דעות של אנשי מקצוע כאלה יכולים להילקח בחשבון. גוגל לא עושה זאת - מדד הפופולריות שלו נעדר הבחנה. עוד אחזור לעניין המינוח. לפחות בשלב זה צריך להיות ברור שמדובר בשתי תופעות מובחנות.
נידוף באור, כמו נידוף ביונים בטכנולוגיות מסויימות. שבוע טוב, בנצי - שיחה 21:34, 31 בינואר 2015 (IST)

אומר רק שהמילים "מתאייד" ו"מתאדה" שתיהן בבניין התפעל. הראשונה משורש א-י-ד בגזרת השלמים, והשנייה משורש א-ד-י/ה (גזרת נחי ל"ה). על פי מילון אבן שושן, לשני הפעלים משמעות זהה. כנ"ל עבור "התאיידות" (א-י-ד התפעל) ואידוי (א-ד-י/ה פיעל).(-- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

חישוב התדירות האידאלית לביצוע חילופים במשחקי ספורט בהתאם לכמות השחקנים הנוכחים[עריכת קוד מקור]

משחקי הוקי נערכים על ידי קבוצה גדולה של אנשים באותו המקום באופן קבוע. כל אחד מהמשחקים שהקבוצה עורכת נמשך בדיוק 120 דקות בעוד שבכל רגע במשחק רק 12 שחקנים יכולים לשחק (6 שחקנים בכל קבוצה). בכל משחק ישנה נוכחות של כ-16 עד 30 אנשים.

באיזה משוואה הייתם ממליצים להשתמש באופן קבוע לפני שהמשחק מתחיל על מנת למצוא בקלות וביעילות מה התדירות האידאלית לבצע בה חילופי שחקנים כך שבין אם יגיעו למשחק 16 שחקנים או אם יגיעו למשחק 30 שחקנים, או אפילו 40 שחקנים - השחקנים שיגיעו יהיו על המגרש במשך הזמן המקסימלי האפשרי, אך עדיין אף אחד מהשחקנים הנוכחים לא היה ישב על הספסל יותר מ-8 דקות? WikiJunkie - שיחה 09:04, 30 בינואר 2015 (IST)

השאלה לא ברורה. האם מספר הנוכחים ידוע בתחילת המשחק? האם מגבלת ה-8 דקות היא לשהות רצופה או מצטברת? ומה הקשר בין זמן המשחק של כל שחקן, לתדירות חילופי השחקנים? עוזי ו. - שיחה 14:41, 30 בינואר 2015 (IST)
מספר הנוכחים ידוע בוודאות בתחילת המשחק. במהלך המשחק מתבצעים כל העת חילופים של שחקנים בודדים (כלומר, בפועל כל שחקן יהיה על הספסל ועל המגרש מספר רב של פעמים, כאשר בכל פעם שהשחקן נמצא על הספסל הוא יהיה שם 8 דקות רצופות). לרוב ישנם שחקנים רבים על הספסל בעוד שישנם תמיד 12 שחקנים על המגרש. לגבי השאלה האחרונה, זמן המשחק של כל שחקן צריך להיות סביר, כלומר, ששחקן לא יעבור מהמגרש לספסל ומהספסל למגרש כל שתי דקות. עדיף שכל אחד מהשחקנים יוכל להיות על המגרש בין 6 עד 10 דקות באופן אידאלי. WikiJunkie - שיחה 22:34, 30 בינואר 2015 (IST)
אם יש סך הכל 120 דקות, ו-12 שחקנים, אז יש סך הכל, 1440 דקות משחק (12*120). מכאן שאם סך השחקנים הוא 30 והמטרה היא לחלק את הזמן בצורה שיוויונית, כל אחד מהם ישחק 48 דקות. כעת, אני מבין שאתה רוצה שהם יהיו על הספסל לכל היותר 8 דקות, ולכן, ברגע ששחקן על הספסל 8 דקות, עליו להחליף את השחקן שנמצא על המגרש במשך הזמן המקסימלי. הבעיה היחידה שנותרה היא תנאי ההתחלה, במיוחד אם יושבים על הספסל יותר מ-12 שחקנים (כי אז, הם ייאלצו לכאורה להתחלף כולם ביחד), מכיוון שאסור ששחקן יהיה על המגרש פחות מ-2 דקות, ואני מניח שהמטרה היא שלא יהיו קבוצות קבועות, אני מציע שהחילוף יתבצע באופן הבא, אם נניח יש X שחקנים, אז יש X-12 שחקנים שיושבים על הספסל, שאותם אפשר להכניס למגרש אחרי 2 דקות ואחרי לא יותר מ-8 דקות, ולכן יש לנו 360 שניות לבצע את כל החילופים, ולכן כל שניות ייכנס שחקן למגרש, כלומר, אם יש 40 שחקנים, יהיה חילוף כל 12.8 שניות החל מהדקה ה-2, וסך הכל כל שחקן (שאינו מה-12 הראשונים) יישחק רצוף 154 שניות, שלאחריהן 6 דקות מנוחה, וחוזר חלילה. בברכה, --איש המרק - שיחה 09:56, 3 בפברואר 2015 (IST)

הובלת מקרר במאוזן[עריכת קוד מקור]

מדוע אומרים שאסור להוביל מקרר/מקפיא במאוזן? 93.173.148.244 09:34, 30 בינואר 2015 (IST)

בתחתית המקרר מצוי מדחס, המכיל גם שמן מכונות. במצב שכיבה השמן ינזל לתוך צנרת הגז, ועלול לסתום אותה. Zarnivop - שיחה 18:34, 31 בינואר 2015 (IST)
למה המדחס לא אטום? (או מאפשר אטימה לצרכי הובלה) 93.173.148.244 18:32, 5 בפברואר 2015 (IST)

צבעים באקדמיה[עריכת קוד מקור]

מצאתי מספר תמונות של בריאן מיי בלבוש אקדמאי מסורתי: כחול עם זהב, כחול עם תכלת, סגול עם לבן, אדום עם תכלת. מה זה כל הצבעים האלא? אני מניח שזה כל מני דרגות שונות באקדמיה. אבל מישהו מזהה מה כל אחד מהם אומר? כחול-זהב זה בטח דוקטור. Corvus,(שיחה) 17:11, 30 בינואר 2015 (IST)

כחול זהב - נגיד אמריטוס (בדימוס) אוניברסיטת ג'ון מורס בליברפול (מאז 2013), כחול תכלת - נגיד אוניברסיטת ג'ון מורס (2008-2013), סגול לבן - דוקטור לאסטרופיזיקה מאימפריאל קולג' בלונדון (2008), אדום תכלת - דוקטור כבוד מאוניברסיטת הרטפורדשייר (2002). -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

שאלות על ארמית[עריכת קוד מקור]

  1. האם ארמית ממלכתית מדוברת עדיין איפה שהוא בעולם?
  2. איפה אוכל לקרוא תרגום לעברית של כל הקטעים הארמיים-ממלכתיים של התנ"ך?
  3. מה הם ההבדלים העיקריים בין ארמית ממלכתית לארמית מאוחרת והאם הם משמעותיים כמו ההבדלים בין ערבית חיג'אזית-קוראנית לערבית מרוקאית (Darija) או שמא מדובר על הבדלים מינוריים שלא יפריעו להבנה הדדית של דוברי הניבים?

תודה רבה, בן, ‏Ben-Natan‏ • שיחה 13:40, 31 בינואר 2015 (IST)

מומחה הבית לפילולוגיה הוא משתמש:הללג, אבל הוא לא מאוד פעיל. אפשר מן הסתם לפנות אליו בפייסבוק. דניאל צבישיחה 18:26, י"ב בשבט ה'תשע"ה (1.02.15)
מקווה שהשואל יודע שארמית היא שפת האם של יהודי כורדיסטאן, אמנם לא בניב העתיק. אגב, בערך ארמית יש פירוט על הבדלים. בנוסף, כדאי לעיין בערך יונה צבר כדי לענות על השאלה האחרונה. לעניין השאלה השנייה, בכמה מהדורות של תנ"ך קורן יש תרגום.
תשובה ל-1: ארמית ממלכתית היא רובד גבוה היסטורי של השפה הארמית, ולכן על-פי הגדרה אין לה דוברים אמיתיים כיום (כמו שאין אנשים שמדברים אנגלית שייקספירית או יוונית עתיקה).-- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

ארמית ממלכתית אינה מדוברת כיום, וגם ארמית מאוחרת אינה מדוברת כשפת אם כבר מאות שנים. יש להבחין בין המונחים "ארמית מאוחרת" ל"ארמית חדשה". הארמית הבבלית, המוכרת לנו מן התלמוד הבבלי, נכללת בענף המכונה "ארמית מזרחית", שהוא ניב של מה שמוגדר כארמית מאוחרת. ארמית חדשה לעומת זאת, קיימת כיום כשפת אם במספר ניבים נדירים (ובעקבות התגעשות העולם המוסלמי, סכנת הקיום שלהם רלוונטית מתמיד).

לגבי תרגום הקטעים הארמיים במקרא לעברית, ראה למשל כאן. אם מעניין אותך חיבור אקדמי בנושא, אני מציע לעיין בספר "ארמית מקראית" של אלישע קימרון (אם כי למיטב זכרוני אין בו תרגום עברי רציף, אלא מילון, לצד פרקי הדקדוק).

לגבי השאלה השלישית, אני כבר זמן מה לא עוסק בתחום אז קח אותי בערבון מוגבל. לדעתי דוברי ארמית חדשה (הדיוטות) לא מסוגלים להבין את הניבים העתיקים. לעומת זאת, ארמית מאוחרת ביחס לארמית ממלכתית, הייתי מעריך שהבנה הדדית אפשרית, עם קשיים. אפשר לבחון את זה: שאל בן ישיבה ששולט בתלמוד אם הוא מסוגל לקרוא ולהבין את דניאל (בהנחה שהוא לא למד אותו קודם לכן). R.G. - שיחה 01:32, 5 בפברואר 2015 (IST)

יו-טיוב קופץ לשיר אחר[עריכת קוד מקור]

יש לי איזה בעיה ב"אתה צינור" שהופיעה לא מזמן: ברגע ששיר מסתיים, אז הוא בעצמו עבור לשיר אחר בלי לשאול אותי. ולא אני בחרתי את השיר האחר אלא הוא בוחר לבד לפי איזה קריטריון לא ברור. איך לתקן את זה? 79.180.176.11 14:31, 31 בינואר 2015 (IST)

לבדוק אם לחצת על פלייליסט או שיר בודד. בפלייליסט כל השירים מתנגנים אחד אחרי השני, לפעמים עם פרסומות באמצע. אופק כחול - ביבר הזכוכית 14:36, 31 בינואר 2015 (IST)
שיר בודד. אם זה היה פלייליסט אז לא היתה שאלה. פה אני מסיים שיר ואז יש איזה מסך שבו יש המתנה של מספר שניות ואז הוא קופץ לשיר אחר בלי לשאול אותי. 79.180.176.11 14:45, 31 בינואר 2015 (IST)
מתברר שזו אופציה חדשה ניסויית (ראה כאן כתבה). בצד ימין למעלה אמורה להיות אפשרות לבטל אופק כחול - ביבר הזכוכית 09:18, 2 בפברואר 2015 (IST)

איכות של קובץ שמע[עריכת קוד מקור]

איך יודעים לפי kbps האם קובץ המוזיקה הוא איכותי או לא? 192.114.23.208 16:17, 2 בפברואר 2015 (IST)

כמובן שזה תלוי בגורמים נוספים, אבל כלל האצבע לMP3 הוא שמעל 192kbps זה סביר ומעל 256 זה טוב. אם מעוניינים בנאמנות למקור עדיף להשתמש בפורמט שאינו מאבד איכות, כמו flac . Zarnivop - שיחה 18:06, 2 בפברואר 2015 (IST)
מה בערך גבול העליון של קליטה באוזן אנושית? האם יש הגיון בפורמטים עם איזה 500 קילוביט לשניה? Corvus,(שיחה) 21:44, 3 בפברואר 2015 (IST)
אדם ממוצע לא יחוש הבדל בקבצים של 128KB ומעלה, כך ש-128KB זה מספיק בהחלט, למרות שאני שומר הכל ב-256KB. בורה בורה - שיחה 18:13, 4 בפברואר 2015 (IST)
ככה גם אני שמעתי, אבל בניסוי הבחנתי בקלות בין איכויות שונות עד 256. או שיש לי אוזניים מצויינות, או - הרבה יותר סביר - שמי שבמקור הפיץ את האמירה הזו לא בדק אותה. Zarnivop - שיחה 12:31, 9 בפברואר 2015 (IST)
תיתכן עוד אופציה. אולי הקובץ של 256 הוא סוג של "זיוף": יש בו יותר ביטים לשניה אמנם, אבל הביטים האלא זהים אחד לשני, כך שכמות המידע שווה בדיוק לזאת של 128. Corvus-TAU - שיחה 12:44, 9 בפברואר 2015 (IST)
האם יש הבדלים בין נגנים שונים למחשב מבחינת איכות השמע? או שכל נגן (כל הreal, BS, וכדו') צריך נגן את אותו הקובץ באותה האיכות? 62.219.149.14 21:28, 4 בפברואר 2015 (IST)

תאריך נפילתו של סמ"ר משה דוינו והקרב על חרבת אחזעה[עריכת קוד מקור]

במהלך מבצע צוק איתן נהרג סמ"ר משה דוינו, מפעיל D9 מירי טיל נ"ט, במהלך משתמש:MathKnight/הקרב על חרבת אחזעה. עם זאת, שני מקורות רשמיים של משרד הביטחון חלוקים לגבי התאריך בו התרחש הקרב ובו נפל דוינו.

כיצד אפשר לפתור את הסתירה ומהו התאריך הנכון? ‏MathKnight-at-TAU שיחה 18:28, 2 בפברואר 2015 (IST)

מחפשים בגוגל חדשות אמינות מאותם התאריכים: [7]. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 18:58, 2 בפברואר 2015 (IST)
מחיפוש ראשוני עולה שהתאריך 28 ביולי הוא הנכון, אבל אני עדיין לא בטוח. אולי הקרב נמשך יותר מיום? ‏ MathKnight (שיחה) 14:30, 3 בפברואר 2015 (IST)

האם טבעונים בעד הכחדת תרנגולות?[עריכת קוד מקור]

ביקרתי באתר הזה וכתוב שם " תרנגולות שנוצרו מאותו זן מעוות גנטית הזהה לאחיותיהן בכלובי הסוללה", ו"ביצה שהתרנגולת מטילה גדולה מצינור ההטלה שלה". משמעות הדבר שטבעונים רואים דבר לא תקין לא רק ביחס אכזרי לעופות, אלא גם בעצם הקיום שלהם כי הם לא תקינים גנטית? כלומר הפיתרון המוסרי הוא השמדתם המלאה? כי אין דרך לתקן עיוות גנטי שבו הביצה גודלה ביחס לתרנגולת. 62.219.149.14 18:45, 2 בפברואר 2015 (IST)

אינני טבעוני או צמחוני, אני מעריך שתשובתם תהיה בערך כך: אין להמשיך ולהרבות חיות אלה שאומללותן אינה נפרדת מקיומן, וזאת באשמת האדם. אין בעיה עם הגנים של התרנגולת, אלא עם סבלה. אין צורך להרוג את כל התרנגולות האלה, וצריך להקל על סבלן עד שימותו מוות טבעי. עניין זה נוגע לא רק בתרנגולות אלא גם בחיות אחרות שהאדם יצר להן גזעים (למשל כלב בולדוג).-- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
בתור מי שחי אורח חיים טבעוני אני עונה על השאלה - טבעונים מסוימים עשויים לתמוך בסירוס (בפרט כימי ולא פיזי) של חיות הסובלות סבל מתמיד ושסביר מעבר לכל ספק שצאציהן יסבלו סבל מתמיד דומה מאד. התמיכה בהמתת חסד מהירה אולי קיימת, אך אני מניח שהיא דעת המיעוט ולא דעת הרוב. אני עצמי דנתי בעניין עם עמיתיי ואני מתרשם שיש תמיכה רבה במציאת שיטה "עתידונית" כל שהיא של סירוס כימי דרך פרומונים\מולקולות אודוריות כלשהן שידכאו חשק מיני בקרב אותן חיות, בכדי להבטיח מניעת סבל. אני לא חושב שתהיה לכך המון התנגדות בקרב טבעונים שכן מטרת הטבעונים היא סבל מינימאלי (ראה פרק פילוסופיה נפוצה בערך טבעונות לקריאה נוספת על המונח סבל מינימאלי). בברכה, ‏Ben-Natan‏ • שיחה 14:12, 3 בפברואר 2015 (IST)
הכחדה "אלגנטית" (ללא סבל) של מינים שלמים של חיות בית תתאפשר בעתיד רק כאשר הצמחונים לסוגיהם יהפכו לרוב. רק שלא יעלה בדעתם, בתור רוב, לסרס כימית ולהכחיד גם את המיעוט הנותר של אוכלי הבשר (כמוני). רוב פנאטי, נחוש ומשוכנע טוטלית בצדקתו, תמיד הפחיד אותי.--וידנפלד - שיחה 18:04, 5 בפברואר 2015 (IST)

מה זה גישות השוואתיות?[עריכת קוד מקור]

נתקלתי בזה בספר בלי שיהיה שם הסבר למושג 149.78.41.205 00:45, 3 בפברואר 2015 (IST)

קצת קשה להסביר בלי ההקשר. מי יודע, זה יכול להיות אפילו זה. עוזי ו. - שיחה 00:51, 3 בפברואר 2015 (IST)
באמת תלוי מאוד בהקשר. בגדול זה שם לכל גישה שבה יש שני דברים או יותר שמשווים אחד לשני. באיזה קונטקסט מדויק ראית את זה? Corvus-TAU - שיחה 10:48, 3 בפברואר 2015 (IST)
בגלל השעה המאוחרת והעייפות התבלבלתי במילה אחת. בהקדמה לספר בביולוגיה: key concept: 1.4 Science benefits from a cooperative approach and divers viewpoints5.28.169.35 16:58, 3 בפברואר 2015 (IST)
המדע יוצא נשכר מגישה שיתופית ונקודות מבט מגוונות. (גישה שיתופית = כימאי, פיזיקאי חלקיקים ואסטרונום משתפים פעולה בפתרון אותה בעיה). עוזי ו. - שיחה 14:40, 4 בפברואר 2015 (IST)

קיום אי שיוויון המשולש בנוגע ל-string metrics[עריכת קוד מקור]

שלום

מה המשמעות של קיום אי שיוויון המשולש ב-string metrics, כמו לדוגמה במרחק המינג? אשמח לקבל דוגמה. 2.54.146.125 12:29, 3 בפברואר 2015 (IST)

להיות, או לא להיות, תוהה אי-שוויון המשולש על משמעות הקיום. אם A,B,C הן מחרוזות (באותו אורך), אז מספר ההבדלים בין A ל-C אינו יכול לעלות על הסכום של מספרי ההבדלים בין A ל-B ובין B ל-C. אכן, אם יש בין A ל-C הבדל באות ה-17, מוכרח להיות באותה אות הבדל בין A ל-B או בין B ל-C (או בשני הזוגות גם יחד). עוזי ו. - שיחה 23:40, 3 בפברואר 2015 (IST)
תודה על התשובה והרפרנס הפילוסופי. 2.54.14.204 13:15, 4 בפברואר 2015 (IST)

מה זה "קונטרה לטרלי"?[עריכת קוד מקור]

"הופעת רפלקסים פרימיטיביים בצד הקונטרה לטרלי בזקנה הם לא נורמליים. מראים על פגיע באונה הפרונטלית". מה זה צד קונטרה לטרלי? 5.28.183.55 05:46, 4 בפברואר 2015 (IST)

גוגל אומר: "קונטרלטרלי- איברים הנמצאים בצד הנגדי של הגוף.". ‏Ovedcשיחהאמצו ערך יתום! 08:56, 4 בפברואר 2015 (IST)

גם אני ראיתי את הגוגל הזה אבל לא הבנתי מה זאת אומרת 'בתד הנגדי של הגוף'? הרי מדובר על בעיה בגוף עצמו. 5.28.183.55 13:12, 4 בפברואר 2015 (IST)

לפי Anatomical terms of location#Medial and lateral, קונטרה-לטראלי פירושו "בצד השני" (של הגוף). יתכן המשפט שהאלמוני ציטט בשאלה מכיל התייחסות לצד מסויים. «kotz» «שיחה» 17:29, 4 בפברואר 2015 (IST)
השואל שאל שאלה בתחום הנאורולוגי. בתחום זה המושג "קונטרלטרלי" פירושו: בצד הגוף המנוגד לנזק או לפגיעה המוחית. לדוגמה - אם נוצר נזק בצד הימני של המוח, יופיעו ממצאים נאורולוגיים חולניים (לא תקינים) בצד הקונטרלטרלי של הגוף, דהיינו בצד השמאלי של הגוף. ד"ר --וידנפלד - שיחה 17:48, 5 בפברואר 2015 (IST)

amplifier לאזניות[עריכת קוד מקור]

במספר מקומות שמעתי שיש שדבר כזה amplifier (מגבר) לאזניות. אבל לא מצאתי איך המכשיר הזה נראה וכמה הוא יכול לעלות. כלומר האם זה משהו יקר וגדול שצריך לעמוד בבית, או אולי זה איזה מכשיר בגודל של טלפון נייד שאפשר לשאת בכיס? 132.66.137.207 14:28, 4 בפברואר 2015 (IST)

מסיבת אוזניות -Nachum (שיחה | תרומות | מונה) לא חתמ/ה

Nachum הקשר היחיד בין השאלה לתושבה שלך הוא שבשני המקומות מופיעה המילה "אזניות". האם קראת באיון את השאלה? 192.114.23.211 14:42, 5 בפברואר 2015 (IST)

בעיון רב. Nachum - שיחה 15:56, 6 בפברואר 2015 (IST)
Nachum, אז למה ענית כמו שענית? 62.219.149.14 21:49, 9 בפברואר 2015 (IST)

איך מרחיקים בויקיפדיה?[עריכת קוד מקור]

איך מרחיקים בויקיפדיה?הרנוי (שיחה | תרומות | מונה) לא חתמ/ה

אתה יכול לנסח את השאלה בשנית? לא ברור מה אתה שואל. Corvus-TAU - שיחה 18:16, 4 בפברואר 2015 (IST)
אתה מתכוון להזחה של הטקסט? נויקלן 18:37, 4 בפברואר 2015 (IST)
לדעתי הוא מתכוון ללהרחיק, כלומר לחסום. Ori115511 - שיחה 19:25, 4 בפברואר 2015 (IST)

מבחינה מתמטית מה יותר גדול?[עריכת קוד מקור]

מה יותר גדול מבין השניים מבחינה מתמטית? אופציה א' ואופציה ב' . אשמח לשמוע הסבר או לקבל המחשה שתחדיר לי את זה למחשבה כי הרבה פעמים אני מתבלבל בזה. 5.28.183.55 18:05, 4 בפברואר 2015 (IST)

הוא הגדול יותר. למחשה תצייר את המספרים על ציר המספרים. המספרים החיוביים הולכים משמאל לימין מ0 עד אינסוף, השליליים מתחילים באפס והולכים למשאלה עד מינוס אינסוף. המספר שיותר ימני הוא גדול יותר. Corvus-TAU - שיחה 18:13, 4 בפברואר 2015 (IST)
אם תוסיף לשני המספרים את אותו קבוע (למשל 0.25), יחס הסדר ביניהם יישמר. עוזי ו. - שיחה 18:43, 4 בפברואר 2015 (IST)
זהו, אני חושב שעליתי על הבעיה שלי. אני מדמה את זה לשבר חיובי ולכן 0.25 נראה לי גדול יותר. כשבתכלס צריך להשוות את זה לציר המספרים ואז ככל שפונים ימינה -לכיוון המספרים החיוביים- המספר גדול יותר. נכון? (עוזי לא הבנתי את ההערה שלך) 5.28.183.55 19:22, 4 בפברואר 2015 (IST)
פשוט: במספרים שליליים (כאשר שניהם שליליים) – העף את סימני המינוס, ענה על השאלה בקלי קלות, והפוך את התשובה. חזרתישיחה 19:41, 4 בפברואר 2015 (IST)
לבדיקה – ראה גם תבנית {{מקסימום}} . רשום {{תבנית:מקסימום|-0.25|-0.24}} ותקבל -0.24 . חזרתישיחה 20:55, 14 בפברואר 2015 (IST)

הימור פרוע[עריכת קוד מקור]

האם קרה פעם בטוטו בישראל שכל המשחקים יצאו 1, או הכל X או הכל 2? האם קרה בלוטו שכל המספרים היו רצופים? ובמיוחד רצף שמתחיל במספר 1 או רצף שמסתיים במספר הכי גבוה שיש? חזרתישיחה 19:47, 4 בפברואר 2015 (IST)

אין לי מושג, אבל אני מאמין באמונה שלמה שלא, כי אחרת זה היה מופיע בספר גינס. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 20:02, 4 בפברואר 2015 (IST)
זה לא מקרה כל כך נדיר כמו שזה נשמע. בלוטו, אם יש 100 הגרלות בשנה, הסיכוי לרצף מתוך 37 מספרים, ב-60 שנה, הוא כ-10 אחוז (אם לא טעיתי בחישוב). בברכה, --איש המרק - שיחה 21:04, 4 בפברואר 2015 (IST)
10% נראה המון. עוזי ו.? חזרתישיחה 00:19, 5 בפברואר 2015 (IST)
הסיכוי שתוצאת ההגרלה בלוטו (לפי הגרסה "בישראל..." בערך לוטו) הוא . הסיכוי שהתופעה תתרחש לפחות פעם אחת ב-6000 הגרלות הוא כ-7.9%. עוזי ו. - שיחה 01:02, 5 בפברואר 2015 (IST)
היה פעם באחד המחזורים בליגת העל (סביבות 2006) שכל המשחקים באותה שבת נגמרו בתיקו. המחזור אז נקרא "המחזור המכושף". טל (רונאלדיניו המלךשיחה) 16:57, 5 בפברואר 2015 (IST)

ידיעות לא חתומות[עריכת קוד מקור]

ב"הארץ" מהיום (4 בפברואר 2015) מופיע בגלריה הידיעה הבאה: http://www.haaretz.co.il/gallery/art/1.2556428 תחת הקרדיט "הארץ". מה זה אומר? מי כתב או ערך אותה? 93.172.7.63 20:00, 4 בפברואר 2015 (IST)

בדרך כלל זה כתב מתחיל או אף תחקירן מתקדם השואף להיות כתב שטרם הרוויח את הזכות לציון שמו. אולי אף כמה כאלו ביחד. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 20:02, 4 בפברואר 2015 (IST)
שלחתי בטעות פעמיים ומחקתי. סליחה. 93.172.7.63 (שיחה | תרומות | מונה) לא חתמ/ה
זה היה הסבר של השואל על כך שהשאלה הופיעה למשך כמה דקות פעמיים. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 20:20, 4 בפברואר 2015 (IST)
אתה טועה יגאל. זהו מאמר המערכת של הארץ, שמתפרסם כל שבוע (ואולי כל יום, לא יודע). בלנק - שיחה 23:27, 5 בפברואר 2015 (IST)
אמרתי "בדרך כלל", בלנק. לא התייחסתי למקרה הספציפי כי אין לי מושג. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 15:29, 6 בפברואר 2015 (IST)
פעמים רבות מאמר עם חתימה כזו הוא הודעה לעיתונות שנשלחה על ידי יחצ"ן, ומופיעה בעיתון כלשונה. דוד שי - שיחה 23:50, 10 בפברואר 2015 (IST)

חקר שלדים[עריכת קוד מקור]

כשמוצאים שלדים של חיות שכבר לא קיימות, איך יודעים אם זה זוחל או יונק? איך יודעים שהדינוזאורים היו זוחלים? איך יודעים שהקרנף ענק לא היה דינוזאור?--85.64.252.209 10:41, 5 בפברואר 2015 (IST)

עצמות משמשות לעיגון הגידים והשרירים, ולתמיכה באברים הפנימיים. המבנה התלת-ממדי שלהן מאפשר תנועה, וכל זיז ושקע מלמד על מגוון התנוחות שבעל החיים עבר דרכן בכל רגע בחייו. מותר גם להניח שהשלד כולו קרוב לאופטימום בהתחשב באורח החיים של בעל החיים הזה, שעבר אבולוציה ארוכה לפני שהלך והתאבן. כל הדברים האלה מלמדים הרבה יותר מאשר ההבחנה בין זוחל ויונק. עוזי ו. - שיחה 11:30, 5 בפברואר 2015 (IST)
מרתק, תודה :)--85.64.252.209 12:39, 5 בפברואר 2015 (IST)
ולעצם השאלה: עצמות של יונק נראות שונה מעצמות של זוחל. כאשר אתה משווה את המאובן לשלדים שזהותם ידועה (של זוחלים וינקים בני ימינו) אפשר להבחין בקלות לאיזה מחלקה המאובן שייך. אחר כך מנסים לרדת לרמה טקסונומית מדוייקת ככל האפשר - איזו סדרה, משפחה, סוג וכו'. Reuveny - שיחה 15:07, 5 בפברואר 2015 (IST)
וואלה. איזה תכונות משותפות יש לשלד של אדם ולשלד של אוגר, ששונות משלד של לטאה או דינוזאור?--85.64.252.209 23:01, 5 בפברואר 2015 (IST)
למשל עצמות האוזן התיכונה. לזוחלים אין, ליונקים יש. Zarnivop - שיחה 08:41, 6 בפברואר 2015 (IST)
דוגמאות אקראיות נוספות:
לכל היונקים, מאוגר עד לוויתן, הלסת התחתונה היא עצם אחת, בעוד שאצל כל הזוחלים היא מורכבת מכמה עצמות;
צורת הגולגולת שונה לחלוטין;
לרוב הזוחלים יש עצם שנקראת coracoid, כחלק מחגורת הכתפיים, שחסרה אצל יונקים;
למפרקי החוליות של כל הזוחלים יש צורה כדורית או סגלגלה מקדימה וקעורה מאחורה, בעוד שאצל כל היונקים יש מפרק קמור (אך לא כדורי) מקדימה ושטוח מאחורה;
ובאופן כללי צורת העצם ומרקמה שונים (גם באותו אלמנט שלדי) בין המחלקות. קשה להסביר את זה במלים, צריך לראות שלדים (בטח תמצא בגוגל כמה דוגמאות). Reuveny - שיחה 15:40, 6 בפברואר 2015 (IST)
הדוגמאות שלך אינן אקראיות. אתה מתכוון למקריות או מזדמנות. בנצי - שיחה 16:26, 8 בפברואר 2015 (IST)
בקונטקסט שלפנינו, מה ההבדל? Reuveny - שיחה 21:28, 8 בפברואר 2015 (IST)
א. הבדל גדול. אירועים אקראיים אינם תלויים זה בזה ולא בהיסטוריה שלהם עצמם, כמו בתוצאות הטלת קוביה (עקרונית, ישנה הסתברות שונה מאפס שהתוצאה '2' תופיעה שש פעמים מתוך שש, למשל). במילים אחרות, הופעת אירוע נתון אינו פרי כוונה או תכנון, וגם יתכנו הופעות חוזרות שלו, בניגוד לשורת הדוגמאות המצויינת שלך.
ב. שמחתי מאוד לקרוא את תשובותיך המפורטות והיסודיות כאן, המעידות על התמחות ספציפית. בנצי - שיחה 22:29, 8 בפברואר 2015 (IST)
(אפשר לבחור שלוש דוגמאות באקראי מתוך עשר, גם אם מחליטים מראש למנוע הופעות חוזרות). עוזי ו. - שיחה 22:55, 8 בפברואר 2015 (IST)
האם תוכל להכתיב לגרגרון אבק או עשן שלא להתנגש שוב באותה מולקולת חמצן או חנקן באויר ? ברגע שתעשה זאת, זו כבר לא תהיה אותה מערכת שאקראיות 'מכוונת' את מהלכה. אני בטוח שהבהרת תשובתך יכולה לחדד את ההבחנה. בנצי - שיחה 23:51, 8 בפברואר 2015 (IST)
אתה מכוון למשמעות צרה של אקראיות. אקראיות אינה דווקא סדרה של הטלות קוביה בלתי תלויות, אלא כל בחירה אקראית מהתפלגות. לכן, אם Ruveny בחר דוגמאות באקראי (מתוך החלטה מכוונת להמנע מחזרות), זו עדיין בחירה אקראית. עוזי ו. - שיחה 00:18, 9 בפברואר 2015 (IST)

פוטושופ[עריכת קוד מקור]

האם מישהו יודע איך עובד כלי הטישטוש האוטומטי בפוטושופ (sput healing brush tool) האם עובד על נוסחה מתמטית של חישוב ממוצע?? בששדף השיחה שלי • י"ז בשבט ה'תשע"ה

אני לא יודע מה האלגוריתם, זה בוודאי לא ממוצע פשוט.-- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
Gaussian blur בבקשה Zarnivop - שיחה 08:40, 6 בפברואר 2015 (IST)
תודה רבה...:) בששדף השיחה שלי • י"ז בשבט ה'תשע"ה
בכיף! Zarnivop - שיחה 12:57, 6 בפברואר 2015 (IST)

ביצי חופש[עריכת קוד מקור]

האם בסופרים גדולים (מגה, מחסני להב, שופרסל) מוכרים ביצי חופש? מה בערך ההבדל במחיר בין ביצים רגילות (סוללה) לביצי חופש? 109.66.132.179 16:37, 6 בפברואר 2015 (IST)

מוכרים, (לא יודע אם בכל מקום, אבל לפעימם) וההבדל נע בין שקלים בודדים לבין כ-7 שקלים. בלנק - שיחה 16:45, 6 בפברואר 2015 (IST)
7 שקלים לביצה? זה ממש הרבה. לא נשמע סביר. 109.66.132.179 16:51, 6 בפברואר 2015 (IST)
זה מחיר החופש. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 16:52, 6 בפברואר 2015 (IST)
לא לא, שבעה שקלים לאריזה של 12. בלנק - שיחה 17:31, 6 בפברואר 2015 (IST)
עכשיו זה לא סביר בכיוון ההפוך. פחות משקל לביצה?? בסופרים באזור שלי יש ביצי חופש בעלות של 20-22 ש"ח לתריסר ביצים. Zarnivop - שיחה 10:40, 7 בפברואר 2015 (IST)
אאל"ט תבנית של ביצי כלא עולה 12.10 ש"ח. אז זה מסתדר – תוספת של כ-7 ש"ח לביצי חופש. חזרתישיחה 13:44, 7 בפברואר 2015 (IST)

האם דן בתל אביב פועל בשבת?[עריכת קוד מקור]

אני לא תל-אביבי במקור, אז אני פשוט שואל: האם האוטובוסים של דן נוסעים כרגיל בשבת (נגיד קו 25 לדוגמה)? כי הבנתי שבחיפה דווקא יש תחבורה בשבת. 109.66.132.179 20:58, 6 בפברואר 2015 (IST)

לא: [8]. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 21:03, 6 בפברואר 2015 (IST)

אתרי תוכן בולטים העוסקים ביעד תיירות שונים ברחבי העולם?[עריכת קוד מקור]

בויקימסע העברי אנו מעוניינים להוסיף בחלק ה"קישורים חיצוניים" של מרבית הערים ברחבי העולם קישורים לדפים המכילים מידע שימושי רב למטיילים הנמצאים באתרי אינטרנט חיצוניים בולטים העוסקים תיירות (אתרים כמו TripAdvisor לדוגמה). אנו מעוניינים לשלב גם קישורים חיצוניים לאתרים בולטים בעברית וגם קישורים חיצוניים לאתרים בינלאומיים בולטים.

ראו דוגמה לשימוש בתבנית שמוסיפה את הקישורים הללו (שנמצאת עדיין בשלבים התחלתיים) אשר אליה בהמשך נוסיף את יתר הקישורים.

מה הם אתרי האינטרנט אשר לפי דעתכם הכי כדאי לקשר אליהם בחלק ה"קישורים חיצוניים" של מדריכי הויקימסע העברי? WikiJunkie - שיחה 23:33, 6 בפברואר 2015 (IST)

קברי חללי מלחמות התנ"ך[עריכת קוד מקור]

האם יש ממצאים ארכיאולוגים של קברי עשרות אלפי חללי המלחמות המתוארות בתנ"ך? סול במול - שיחה 19:45, 7 בפברואר 2015 (IST)

לא של מלחמות התנ"ך ולא של מלחמות אחרות, בית הקברות הצבאי הוא המצאה של המאה ה20. אני מכיר רק יוצא דופן אחד - לפני כמה חודשים פורסם שהתגלו קבריהם של אנשי צבא פרס משנת 524 לפנה"ס, אבל אם תחפש קצת בגוגל, תראה שגם זה מוטל. בספק. דניאל צבישיחה 21:27, י"ח בשבט ה'תשע"ה (7.02.15)
אז מה עשו עם אלפי גופות חללים אחרי קרבות בעת העתיקה? אם לא קוברים אותן יש בעייה תברואתית קשה. Zarnivop - שיחה 06:28, 8 בפברואר 2015 (IST)
קברו, אבל לא שמו שלט ומצבה "כאן נטמן חלל המצור האשורי על ירושלים" וכו'. כלומר, גם כשמוצאים קבורות אי אפשר לדעת אם הן שייכות לחללי מלחמה מסוימת. Reuveny - שיחה 08:48, 8 בפברואר 2015 (IST)

קולות גובהים במטאל[עריכת קוד מקור]

אני מחפש שיר מטאל בו יש קול כמה שיותר גובהה (פשוט אני צריך לבדוק מעכת סאונד בתחום הגבוהה עם שיר יפה). מישהו מכיר? 109.66.132.179 22:14, 7 בפברואר 2015 (IST)

חחח חסרים קולות גבוהים במטאל? ג'ודס פריסט, קינג דאיימונד, קריידל אוף פילת' ועוד ועוד...--85.64.252.209 09:46, 8 בפברואר 2015 (IST)

השפעת שימוש על מהירות טעינה[עריכת קוד מקור]

אהלן מומחים,
במידה ואני משתמש בפלאפון/מחשב נייד בזמן שהוא מחובר למטען, האם:

1) הטעינה תקח בהכרח יותר זמן?
2) האם היא תקח יותר זמן, אך ברמה זניחה? (כלומר כן יש השפעה)
3) אין השפעה כלל על משך הטעינה?

אשמח מאוד לשמוע בקצרה על פיזיקת החשמל מאחורי התשובה.
תודה רבה ושבוע טוב!
עמית.

זה תלוי באופן הפעולה של המעגל החשמלי (במטען ובטלפון) שמטעין את הסוללה. להערכתי אפשר להניח שהמעגל הזה מספק אנרגיה לסוללה בקצב (הספק חשמלי) שאינו תלוי בפעולת הטלפון. אם נקבל הנחה זו, הרי שאם הטלפון עובד וצורך אנרגיה, הדבר יאריך את משך הטעינה. האם ההשפעה זניחה או לא? זה תלוי בטיב השימוש: אם השימוש דורש אנרגיה רבה, למשל צפייה בוידאו דרך אינטרנט סלולרי, ההשפעה לא תהיה זניחה.-- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
טעינת מכשיר סלולארי תוך כדי הפעלת WAZE תגרום לכך שהטעינה תיארך יותר זמן. קל לנסות את זה באוטו.
טעינת מחשב נייד - לא אמור להיות מושפע בצורה משמעותית.
ההבדל הוא שבטלפון, מעגל הטעינה הוא קטן יותר והזרם המקסימלי שהוא מוכן לקבל קטן (כי אחרת המכשיר יתחמם יותר מידי). במחשב נייד המעגלים הרבה יותר גדולים ולכן זרם הטעינה המקסימלי אמור להיות גדול משמעותית מהזרם הנצרך ע"י המחשב.
«kotz» «שיחה» 11:21, 8 בפברואר 2015 (IST)