ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון128

דפי ארכיון של הכה את המומחה
ארכיון כללי
1	2	3	4	5	6	7	8	9	10
11	12	13	14	15	16	17	18	19	20
21	22	23	24	25	26	27	28	29	30
31	32	33	34	35	36	37	38	39	40
41	42	43	44	45	46	47	48	49	50
51	52	53	54	55	56	57	58	59	60
61	62	63	64	65	66	67	68	69	70
71	72	73	74	75	76	77	78	79	80
81	82	83	84	85	86	87	88	89	90
91	92	93	94	95	96	97	98	99	100
101	102	103	104	105	106	107	108	109	110
111	112	113	114	115	116	117	118	119	120
121	122	123	124	125	126	127	128	129	130
131	132	133	134	135	136	137	138	139	140
141	142	143	144	145	146	147	148	149	150
151	152	153	154	155	156	157	158	159	160
161	162	163	164	165	166	167	168	169	170
171	172	173	174	175	176	177	178	179	180
181	182	183	184	185	186	187	188	189	190
191	192	193	194	195	196	197	198	199	200
201	202	203	204	205	206	207	208	209	210
211	212	213	214	215	216	217	218	219	220
221	222	223	224	225	226	227	228	229	230
231	232	233	234	235	236	237	238	239	240
241	242	243	244	245	246	247	248	249	250
251	252	253	254	255	256	257	258	259	260
261	262	263	264	265	266	267	268	269	270
271	272	273	274	275	276	277	278	279	280
281	282	283	284	285	286	287	288	289	290
291	292	293	294	295	296	297	298	299	300
301	302	303	304	305	306	307	308	309	310
311	312	313	314	315	316	317	318	319	320
321	322	323	324	325	326	327	328	329	330
ארכיון מתמטיקה
1	2	3	4	5	6	7	8	9	10
ארכיון פיזיקה
1	2	3	4	5	6	7	8	9	10
ארכיון ביולוגיה
1	2	3	4	5	6	7	8	9	10
ארכיון פסיכולוגיה
1	2	3	4	5	6	7	8	9	10

דף זה הוא דף ארכיון של דיון או הצבעה שהסתיימו. את המשך הדיון יש לקיים בדף השיחה של הערך או הנושא הנידון. אין לערוך דף זה.

---

קולטני צבע בעין אנושית

מהם צבעי היסוד בעין האנושית? בערך צבע מוזכר בדרך אגב שהם סגול צהוב וירוק (זה לא נושא הערך שם ולכן אני לא כותב את השאלה שם ), במקומות אחרים באינטרנט כתוב שהם ירוק כחול ואדום, כמו צבעי היסוד במסך של המחשב. גם לא מובן לי אם זה סגול צהוב וירוק איך מגיעים מהם לאדום ולכחול? יש כאן בעיה נוספת שצבעי יסוד אמורים להיות כאלה שצירופם ייתן כמה שיותר צבעים, אך ירוק+סגול נותן אפור (כי סגול מורכב מאדום וכחול, ששניהם יחד הם הצבע ההפוך מירוק) ואם כן צירופם לא יוצר צבע חדש. תודה אחיקם ק - שיחה 12:20, 24 בינואר 2011 (IST)

עזרה בנוגע לסרגל הכלים של גוגל

משתמשת באקספלורר 8 (אל תסקלו אותי בבקשה), עם סרגל הכלים של גוגל, ויש לי שתי שאלות:

• לפעמים כשאני מקישה מילה או ביטוי בתיבת החיפוש של גוגל בסרגל, נפתחת לי חלונית ובה הצעות לחיפוש. החלונית מסתירה את הפינה העליונה של המסך (ובה, בין השאר, קישורים חשובים בויקיפדיה, לרבות חלק מתיבת החיפוש בויקפדיה). איך סוגרים את החלונית הזו? היא מופיעה ונעלמת כרצונה ולא הצלחתי לגרום לה להיעלם לפי רצוני.
• במחשב אחר, כשאני מנסה לבצע גישה לסימניות של גוגל דרך סרגל הכלים, הוא מודיע לי שיש לבצע כניסה לחשבון, וכאשר אני מנסה לעשות זאת הוא מודיע לי "שיפרנו לאחרונה את הליכי האבטחה שלנו. כדי להשתמש בתכונות סרגל הכלים של Google שקשורות לחשבון google שברשותך (כגון Bookmarks, שדרג את סרגל הכלים של Google לגרסה החדשה ביותר." שדרגתי כפי שהורו לי ואין שינוי - עדיין בכל פעם שאני מנסה להיכנס הוא טוען שעליי לשדרג את הגירסה. יצוין שבמחשב העיקרי שלי הבעיה לא קיימת.

יש הצעות? תודה Goldmoon - שיחה 16:07, 11 בינואר 2011 (IST)

כן, תוותרי על הסרגל. גם אני ויתרתי לאחר שהוא הפך להיות מעיק ביותר. גם כשביטלתי את האפשרויות המעיקות, הם חזרו והופיעו כאילו לא נשמרו ההעדפות שלי. ‏Yonidebest Ω Talk‏ 18:22, 11 בינואר 2011 (IST)

תודה. יש הצעות לסרגל כלים עדיף שמכיל תכונות דומות (בעיקר: סימניות, תיבת חיפוש נוחה, וכפתורים לגישה מהירה לאתרים החביבים עליי)? Goldmoon - שיחה 19:12, 11 בינואר 2011 (IST)

תעברי לכרום.. אני-ואתה • שיחה 21:40, 11 בינואר 2011 (IST)

ממה שראיתי, כל דפדפן וגם אקספלורר, אמור להכיל את הדברים הללו בלי צורך בתוספים - תיבת חיפוש, כפתורים לאתרים, וסימניות. ‏Setreset • שיחה 09:55, 12 בינואר 2011 (IST)

היתרון של סרגל הכלים של גוגל הוא שאני לוקחת את הסימניות איתי ממחשב למחשב בלי בעיה - בכל מחשב שבו מותקן סרגל הכלים, והוספתי סימניה, זה יתעדכן באופן אוטומטי בכל מקום אחר בו אעשה שימוש בסרגל הכלים. לעומת זאת אם אני עושה שימוש בסימניות באמצעות הדפדפן, אני צריכה לעדכן ידנית סימניות ממחשב למחשב. כנ"ל לגבי כפתורים לאתרים. Goldmoon - שיחה 13:40, 17 בינואר 2011 (IST)

תואר שלישי נוסף

האם זה נכון שאדם יכול לקבל רק תואר שלישי אחד, וכמות לא מוגבלת של תארים שניים? שלא קיים דבר כזה מישהו שנושא בשני דוקטורטים? 109.64.12.7 17:05, 11 בינואר 2011 (IST)

למיטב ידיעתי, לכל הפחות אפשר לקבל דוקטורט כפול כשמדובר בדוקטורטים מסוגים שונים, כגון PHD ו-MD. נדמה לי שאי אפשר להחזיק בשני PHD אבל אני לא בטוחה בזה. Goldmoon - שיחה 17:43, 11 בינואר 2011 (IST)

אין שום דרישה כזאת בתקנון בטכניון, לפחות. --אלעזר - שיחה 21:28, 11 בינואר 2011 (IST)

אתה בטוח. לי אמר את זה פרופסור מהטכניון. אמר שאפשר לעשות כמה מחקרים שאתה רוצה, אבל תואר שלישי קיים רק אחד והוא לא שייך לאף פקולטה, אלא מוענק ישירות על ידי הטכניון. 109.64.23.111 22:53, 11 בינואר 2011 (IST)

ומה עם ד"ר חיים שפירא (מרצה)? הוא הגיש דוקטורט במתמטיקה ודוקטורט נוסף בהוראת המדעים. בברכה, MathKnight הגותי (שיחה) 23:01, 11 בינואר 2011 (IST)

וגם ואצלב סמיל. ‏Ovedc • שיחה • אמצו ערך יתום! 08:35, 12 בינואר 2011 (IST)

וגם ישעיהו ליבוביץ. דוד - שיחה 22:45, 15 בינואר 2011 (IST)

ככלל, תוכניות לימוד אוניברסיטאיות אינן פוסלות מועמדים בשל השכלת יתר. עִדּוֹ - שיחה 22:33, 21 בינואר 2011 (IST)

תיאורים דינאמים של סימטריה

שלום, לאחרונה אני קורא את הספר "סימטריה" של מרכוס דו סוטוי, עכשיו הוא מדבר שם על כל מיני סוגים של סימטריות כמו של כוכב ים למשל או עשירמון. מישהו יכול לתת לי תיאור שממחיש בצורה דינאמית למשל בצורת אנימציה, את הסימטריות בצורות הללו שהוא מדבר עליהם ? ייצוג תלת-מימדי שלהם באנימציה או משהו דומה.תודה :) בברכה , Nimrod333 - שיחה 18:31, 11 בינואר 2011 (IST)

אני ממליץ לחפש ביוטיוב סימטריה ואבולוציה. עִדּוֹ - שיחה 08:30, 22 בינואר 2011 (IST)

מבחן באזרחות

נבחנתי לאחרונה במבחן באזרחות ורציתי לשאול האם נפסלה תשובתי בצדק. השאלה נוסחה בערך כך: "עיתונאי החליט לפרסם את החשדות כנגד השר בדבר הטרדה מינית ומתן שוחד. השר ביקש מהעיתונאי שלא לפרסם דברים אלו ובתשובה הגיב העיתונאי כי מותר לו לפרסם מה שהוא רוצה. על איזו זכות מגן העיתונאי? התנגשות בין אילו שתי זכויות יש כאן?"

תשובתי הייתה התנגשות בין "זכות הצבור לדעת" לבין "הזכות לשם טוב והזכות לפרטיות" אך המורה פסל תשובה זו ואמר שההתנגשות היא בין "הזכות לעיתונות" לבין הזכות השניהה. בתשובתי נימקתי שזכותו של הציבור לדעת את זה מכיוון שיש שייטענו שאם השר מתנהג כך זה יוכל להעיד גם על תפקודו המדיני. מי צודק? בתודה מראש 89.138.182.253 19:04, 11 בינואר 2011 (IST).

אין דבר כזה "הזכות לעיתונות". יש דבר כזה "חופש העיתונות" (ואולי לכך כיוון המורה שלך). חופש העיתונות נגזר מחופש הביטוי, או הזכות לחופש ביטוי, שביא בעצם הזכות שעומדת כאן לדעתי במרכז זכותו של העיתונאי לפרסם מה שהוא רוצה. אפשר לדבר גם על "זכות הציבור לדעת" אבל זה לא המושג שבו משתמשים בד"כ בהקשר המשפטי/מדעי המדינה של קונפליקטים מסוג זה. Goldmoon - שיחה 19:10, 11 בינואר 2011 (IST)

היית צריך לכתוב שאסור לו לפרסם עקב הוראות הסוב יודיצה (סתם, אל תקח אותי ברצינות). תומר א. - שיחה - _{משנה ויקיפדית} 23:15, 11 בינואר 2011 (IST)

תראו, זה תלוי אם השר ימני או שמאלני. אם השר מקדם איזו יוזמת התנתקות או הסכם שלום עם סוריה, אסור לפרסם עליו חשדות מוצקים. לעומת זאת, אם מדובר בליברמן או בשרה נתניהו..... עִדּוֹ - שיחה 08:33, 22 בינואר 2011 (IST)

אתר YNET תוקע לי את הדפדפן

יש הסבר הגיוני?

איזה דפדפן זה? איזו גרסה? מה מערכת ההפעלה? (אם את/ה לא יודע/ת העתק/העתיקי את הקוד הבא לשורת הכתובת ופרסם את התוצאה:

<syntaxhighlight lang="javascript"> javascript:var win=open("","_blank");win.document.write("appVersion:\t"+navigator.appVersion+"<br/>platform: "+navigator.platform+"<br/>userAgent: "+navigator.userAgent+"<br/>בוצע בהצלחה (אם מסומן לך שהדף לא סיים להטען - התעלמ/י)"); </syntaxhighlight>

) נו, טוב - שיחה 21:02, 11 בינואר 2011 (IST)

אצלי ynet תוקע את כרום, כנראה משהו שקשור לפלאש. לכן ל ynet אני נכנס עם פיירפוקס. אילן שמעוני - שיחה 21:05, 11 בינואר 2011 (IST)

זה קורה רק ב-flash שב-ynet? נסה להפעיל את מנהל המשימות (ctrl+alt+delete) והכנס ללשונית "תהליכים". כמה זיכרון הוא צורך עם ובלי פלאש? (ייתכן שנוצר עומס על המעבד). אגב, כשאמרת "תוקע" התכוונת שהוא איטי מאוד אבל חוזר לעצמו אחרי זמן מה או שזה נשאר תקוע? נו, טוב - שיחה 21:21, 11 בינואר 2011 (IST)

תנסה את adblock. אחרי שתתקין תלך להגדרות (Preferences -> Adblock Options) ותשים V ליד Obj-Tags. מעכשיו כל פעם שיופיע משהו בפלאש, תהיה לידו לשונית חצי שקופה. תלחץ עליה כדי לחסום את מודעת הפלאש שלידה. זה בדרך כלל עוזר לי, אבל אני בלינוקס ואני לא יודע אם זה יעבוד גם לך, אבל שווה לנסות. אריה ה. - שיחה 21:40, 11 בינואר 2011 (IST)

לי, ynet תוקע את השכל. שאר העיתונות הישראלית אולי לא גאונית במיוחד, אבל היא לא כל כך תקועה. עִדּוֹ - שיחה 22:22, 21 בינואר 2011 (IST)

אחוז ההומוסקסואלים והלסביות בעולם

אומרים שאחד מכל 10 הוא בעל נטיות הומוסקסואליות (ולפיכך יש יותר להט"בים מיהודים) האם נכון הדבר? אורית.

נתון זה מתייחס לאנשים שהתנסו בחוויה חד-מינית אחת לפחות בחייהם. השיעור המתייחס לאנשים המנהלים אורח חיים קבוע נע סביב 2% (אחד מכל חמישים). מה שכן, אני לא יודע אם שני הנתונים הללו מתייחסים לעולם כולו או רק לעולם המערבי. Kulystab • שיחה • שהאחרון מימין ייגע בשרוולו בתעלה • ז' בשבט ה'תשע"א • 00:27, 12 בינואר 2011 (IST)

סביר להניח שיש יותר להט"בים מיהודים הלכתיים. יש בעולם 6 מליארד בני אדם חביבי, המסקנה אמורה להיות ברורה גם בלי לערב סטטיסטיקה.......

שישה מיליארד איש מתוכם ארבעה עשר מיליון יהודים. דהיינו מתוך כל ששת אלפים אנשים בעולים יש ארבעה עשר יהודים ומתוך כל אלף איש יש שניים ושליש יהודים. היהודים הם פחות מרבע אחוז מאוכלוסיית העולם. כך שאפילו אם אחוז ההומואים הוא אחוז בודד, הם יותר מפי ארבעה מהיהודים. עִדּוֹ - שיחה 22:17, 21 בינואר 2011 (IST)

כל הזמן נעקץ מיתושים, חלאס, נמאס

קניתי מכשיר (זה שמפיץ אור אדם), נגד יתושים... אמנם את הטבליות טרם ניסיתי...

אולי אפשר להכין איזה רמדי ולשים בקערה בחדר וזה ירחיק את היתושים?, אני כבר אובד עצות, ובזמן האחרון קם עם עקיצה ליום מינימום!.

שלשום אף נעקצתי בגב (אין לי מושג איך היתושים המזורגגים הגיעו לשם כי ישנתי עם חולצה), 5 פעמים והתעוררתי מיזה בלילה...

למרבה האירוניה אני יושן כשמפיץ האור האדום נמצא במרחק של עשרות סנטימטרים ממני,

אנא עיזרו לי,

תודה.

נסה את הטבליות הן עוזרות לאין ערוך יותר מהאור. ב. נסה נוזל שנמרח על הגוף, עוזר להפליא. ג. בדוק היטב במזרונך שזה לא פשפשים. ד. דע שאתה מתוק במיוחד, לכן הם נמשכים אליך, אולי זה קצת ירגיע אותך. Samuels - שיחה 01:23, 12 בינואר 2011 (IST)

תבדוק שזה אכן יתושים ולא משהו אחר.מעולם לא השתמשתי באור האדום.הטבליות מצוינות ומרחיקות יתושים.

יכול להיות שאצלכם בסביבה יש בעיה אחרת כמו מים עומדים או ליכלוך.נסה לנקות דברים כאלה כי זה מושך זבובים. העצה הכי טובה שיש:שים רשת על החלון וזה ימנע לחלוטין זבובים.רונאלדיניו המלך - שיחה

אני שמעתי שאכילת שני שיני שום טריות ליום עוזרת. גם הימנעות מניבולי פה בפומבי יכולה לעזור, לדברים אחרים. יוסאריאן • שיחה 10:49, 12 בינואר 2011 (IST)

אתה בטוח שמדובר ביתושים? אולי פשפשי מיטה..? MT0 - שיחה 00:41, 14 בינואר 2011 (IST)

שמעתי שגם אחרי אכילת עמבה היתושים נרתאים ניצן צבי כהן - שיחה 23:30, 16 בינואר 2011 (IST)

מה הגובה של אריק זאבי?

שלום, אני מנסה לברר מה גובהו של אריק זאבי ולא מגיעה לתשובה. אשמח אם תוכלו לעזור לי.

גיגול קצר של "גובה אריק זאבי" נתן לי תשובה של 1.86 מטר.לפי דעתי הוא קצת נמוך מזה אבל אין לי מקור אחר.רונאלדיניו המלך - שיחה 10:51, 12 בינואר 2011 (IST)

איך נתאר

משהו (פעולה) שאדם עושה, אך שאינה מן-התודעה?, היינו, כזאת שהאדם עושה בלי תלות ברצון-החופשי.

מה המילה המקצועית שמתארת פעולות כאלה?

תודה.

פעולה לא רצונית? פעולה לא מודעת? רפלקס? טיק? יעזור אם תבהיר את נקודת המבט שלך. יוסי • שיחה 20:47, 12 בינואר 2011 (IST)

מבחינה פיזיולוגית (לא פילוסופית) אדם יכול לבצע פעולות לא רצוניות ולא מודעות במקרים האלו:

• רפלקס - למשל הרגל הקופצת כאשר מכים בה מתחת לברך.
• פעילות אוטונומית - למשל פעולת הלב.
• פעילות פתולוגית (חולנית) - פעולות שונות ולא רצוניות שהאורגניזם מבצע כתוצאה משיבוש משני למחלה מסויימת, למשל טיקים שונים, פירכוסים, רעד ועוד. וידנפלד - שיחה 10:53, 18 בינואר 2011 (IST)

מטריצה מצורפת-שאלה פשוטה

המטריצה המצורפת מוגדרת כך: $\,\mathrm {adj} (A)_{i,j}=(-1)^{i+j}M_{j,i}\,$, אבל בדוגמה רשום:

$A={\begin{pmatrix}1&2\\3&4\end{pmatrix}},$

אז:

${\mbox{adj}}(A)={\begin{pmatrix}4&-2\\-3&1\end{pmatrix}}.$

עם הסברים לא ברורים. נגיד ניקח את 2. המינור של 2 הוא 3, נכון? אז למה במקום ה2 באדג'ויינט מופיע -2 ולא -3? כנ"ל לגבי ה3. לפי ההגדרה אמור להופיע שם -2, אבל מופיע -3. למה?

עוד שאלה: אם $det(A)$ שונה מאפס, האם זה אוטומטית גורר ש$det(adj(A)$ שונה מאפס?

שים לב לסדר של i,j במינור, למעשה זה המינור של המשוחלפת. ♠ גיל כ. (שיחה) ♠ 21:06, 12 בינואר 2011 (IST)

אוקי. שים לב לשאלה השניה.

שאלה נוספת: האם חייב להיות $adj(adj(A))=A$?

בקשר לשאלה הראשונה, התשובה היא כן, ראה את המסקנות, במטריצה מצורפת, בדגש על המסקנה השישית.

בקשר לשאלה השניה, התשובה היא לא, דטרמיננטה על האגף השמאלי נותן $\det(\mathrm {adj} (\mathrm {adj} (A)))=\det(A)^{(n-1)(n-1)}\,$. ♠ גיל כ. (שיחה) ♠ 23:03, 12 בינואר 2011 (IST)

תודה. שאלה נוספת ( חסר לי מלא רקע תאורתי אני רואה). האם $det(AB)=det(A)det(B)\,$ כשהכפל מוגדר כמובן, אבל המטריצות לא ריבועיות?

תקרא את שורת הפתיחה של דטרמיננטה (ומומלץ גם את הערך כולו) אני בטוח שזה יענה לך. ♠ גיל כ. (שיחה) ♠ 21:14, 13 בינואר 2011 (IST)

תא הצמח

מה זהה תא צמח? ומה זה תא בעל חיים? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

ראה איקריוטיים ותא. קריאה נעימה, נעה - שיחה 16:07, 13 בינואר 2011 (IST)

מי שיחקה את קטיה בפרק הראשון של בלו נטלי?

תודה.

מישהו יכול..?

לתמצת את משמעות המושג "אובייקטיביות" ל2-3 מילים?,

תודה.

שאינו תלוי בדובר. עוזי ו. - שיחה 00:32, 14 בינואר 2011 (IST)

אוספים

אם בשאלה בספר c# מצויין שאסור להשתמש בכל אוסף(collenction) שהוא, האם מותר לי להשתמש במחרוזת(string)?? בתודה מראש 89.138.211.184 23:04, 13 בינואר 2011 (IST).

כן.
אוסף הוא אובייקט (או מחלקה) שנועד להחזיק מספר רב של אובייקטים אחרים.
כך למשל, HashMap, HashTable ו-Set הינם אוספים. אלו הם אובייקטים אליהם מוסיפים איברים במהלך הריצה. לכל אוסף תכונות רצויות אחרות בהיבטים של זמן גישה/הבאה/מחיקה/הוספה/טיול ועוד.
דוד הירושלמי - שיחה 14:34, 14 בינואר 2011 (IST)

טכנית, דוד צודק. עם זאת, התשובה תלויה בהקשר של השאלה בספר - ייתכן שהמטרה היא לבחון את הידע שלך בנושא כזה או אחר ושימוש במחרוזות הוא "עקיפה" של מטרת השאלה. אלעזר - שיחה 15:53, 14 בינואר 2011 (IST)

אנ י יודע שמערך [] רגיל הוא דוגמה פרטית לאוסף. האם זה לא נכון שמחרוזת היא סוג של מערך?? 89.138.211.184 00:16, 15 בינואר 2011 (IST)

תלוי בהקשר. ספציפית ב-#c, מחרוזת אינה מערך ואינה אוסף. יש שפות בהן מחרוזת היא כן מערך כמו שיש שפות בהן מערך הוא מצביע ושפות בהן פונקציה היא אובייקט. (ודרך אגב, בהקשר של #c, מערך אינו אוסף, אם כי הוא מממש IEnumerable). קיפודנחש - שיחה 05:23, 15 בינואר 2011 (IST)

בלי להתחכם, התשובה היא פשוט לא.
כאשר אתה עובד עם אובייקט מסויים, לא אמור לעניין אותך איך הוא עושה, אלא מה הוא עושה.
אתה אמור לעבוד רק עם הממשק הציבורי של האובייקט (API) ולהתעלם מכל סוגייה מימושית פנימית לאובייקט.
עכשיו נשאלת השאלה האם מחרוזת היא אוסף של תוים?! התשובה היא לא. String היא מחרוזת (=רצף) של תוים, ולא "אסופה" של תוים. באף מקום מחרוזת לא מוגדרת להיות "קיבוץ" או "אסופה" של תוים. בדיוק בשל כך, "נפלת". ניסיתי להשליך מהידע שלך בדבר המבנה הפנימי של האובייקט, לתכונות שלו. וטעית. גם אני לא ידעתי שב-C# מערך לא מוגדר להיות אוסף (אני בכלל איש Java). זו טעות לנסות להתייחס לאובייקט לפי המימוש שלו. דוד הירושלמי - שיחה 08:27, 15 בינואר 2011 (IST)

גם הומו ארקטוס היה איש Java... עוזי ו. - שיחה 00:03, 16 בינואר 2011 (IST)

האם צחצוח שיניים בלי משחת השיניים יעיל כמו צחצוח שיניים עם משחת השיניים ?

חברה שלי מצחצחת שיניים במשך שנים בלי משחת שיניים - כלומר היא עושה הכל כמו צחצוח רגיל אבל לא שמה משחה. ויש לה שיניים לבנות ובריאות.

היא אומרת שניקוי השיניים נגרם מהרוק שבפה ומשחת השיניים לא נותנת שום יתרון (למעט ריח וטעם).

אז למה צריך משחת שיניים ? מה זה נותן ?

בערך משחת שיניים מוזכרים כמה מיתרונותיה. בן גרשון (שיחה) • רוצה למצוא תרופה לסרטן מהמחשב האישי שלך? • 01:10, 14 בינואר 2011 (IST)

בראיון איתו לעיתון בשבע אמר הרב יובל אשרוב: "משחת שיניים - צריך להיזהר, כי זה חודר לתוך הדם. עדיף לצחצח את השיניים ללא משחה, ורק להוציא את הלכלוך. העיקר הוא השפשוף. המשחה נועדה רק לתת תחושת רעננות וטעם". מעט מן האור • שיחה • י"ב בשבט ה'תשע"א • 14:38, 17 בינואר 2011 (IST)

יובל טועה. stavnir ↔ שיחה 23:38, 18 בינואר 2011 (IST)

עם כל הכבוד לידע הרפואי של אותו רב אשרוב, אין במשחת שיניים שום סיכון, היא לא תחדור לדם ואין שום צורך להזהר בה. הייתי נזהר יותר מאנשים שנותנים עצות רפואיות מבלי שתהיה להם הכשרה לכך. מאידך, אין למשחת שיניים תועלת משמעותית ואפשר פשוט לצחצח שיניים גם בלעדיה (רק שזה יהיה פחות נעים וטעים). ד"ר וידנפלד - שיחה 20:06, 18 בינואר 2011 (IST)

לילדים שלי יש בעיות אינטגרציה חושית (על רקע אוטיזם) ולכן אחד מהם מצחצח בלי משחה והשני מנסה לזלול משחת שיניים כשאנחנו לא משגיחים עליו היטב. הגדול, זה שמצחצח בלי משחה, הוא כבר בן עשר ומעולם לא הייתה לו לא עששת ולא דלקת חניכיים. יכול להיות שבריאות שיניו היא גם תולדה של התפריט המצומצם שהבעיות הסנסוריות שלו מאפשרות לו לאכול. עִדּוֹ - שיחה 08:43, 22 בינואר 2011 (IST)

מזה סטרוקטורליזם?

מישהו יכול להסביר לי בבקשה?, תודה.

סטרוקטורליזם? עוזי ו. - שיחה 11:06, 14 בינואר 2011 (IST)

שלום, קראתי את הפסקה הראשונה שמתיימרת לתמצת את הרעיון, אך ככל הנראה הניסיון נכשל, אעתיק לכן את הטקסט:

המונח סטרוקטורליזם משמש בדיסציפלינות שונות במאה העשרים. הרעיון המונח בבסיס גישה זו הוא כי תופעות רבות אינן מתרחשות במבודד, כי אם נובעות מאותו מבנה (structure) שלם. סטרוקטורליסטים, בכל תחום ידע, מנסים לתפוס ולתאר מבנה זה ואת השינויים שיכולים להתחולל בו. זאת מתוך מטרה להרחיב את תחום הידע בו הם עוסקים.

--- אני לא מבין מה הכוונה ב"אינן מתרחשות במבודד", איזה תופעות?..

כפי שכתוב, בכל תחום ידע. זו לא תורה מדעית, אלא דרך הסתכלות על המדע בכל התחומים. ‏Setreset • שיחה 18:03, 15 בינואר 2011 (IST)

האם לאוטיסטים יש ליבידו?

― הועבר לדף ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון פסיכולוגיה/3

שאלה קטנה בתורת היחסות

מהי מהירותו של מוט, ביחס למערכת בה אורכו הנמדד שווה למחצית מאורכו העצמי?

אני חושב שמערכת כזאת לא קיימת. הנימוק שלי:

• $\ 0.5L_{0}=\gamma L_{0}$
• $\ 0.5={\frac {1}{\sqrt {1-(v/c)^{2}}}}$
• $\ 0.25(1-(v/c)^{2})=1$
• $\ v^{2}=-3c^{2}$

וזה כמובן בלתי אפשרי. אני טועה? תרומות/79.180.41.188 14:14, 14 בינואר 2011 (IST)

אל תשכח לשאול ביחס למה? . בכבוד מים נושפים

נראה לי צריכים יקומים מקבילים כדי לפתור שמה פרדוקסים .

איפה אתה רואה פרדוקס כאן?

מה שארוך נראה קצר ,מה שקצר נראה ארוך ושניהם במהירות האור אחד ביס לשני ?

התקצרות הארוך היא לא פרדוקס. "מה שקצר נראה ארוך" לא קיים, זה משהו שאתה המצאת. אף אחד מהם לא נע במהירות אור ביחס לשני, אלא יוצא לי שורש שלוש חלקי 2 ממהירות האור. אין כאן שום דבר פרדוקסלי( חוץ ממידע שאתה הופסת מבלי לבדוק), אלא רק דברים שנראים לך לא הגיוניים כי לא למדת את תורת היחסות. תרומות/79.180.41.188 17:44, 14 בינואר 2011 (IST)

עזוב גם אחד ועוד אחד לא יוצא שמה

אולי אתה רומז על חיבור מהירויות? אז פשוט במהירויות גדולות זה לא סכום חבוני פשוט, אלא צריך לחלק בשורש 1 פחות יחס בין מהירות למיהרות האור בריבוע. לא מסובך במיוחד. ובטוח לא פרדוקסלי. 79.180.41.188 19:13, 14 בינואר 2011 (IST)

אני לא מבין את הסיבה, אבל כשהחלפתי גאמה ב1 חלקי גאמה זה הסתדר לתשובה הגיונית.

ראשית, ראה ערך תורת היחסות הפרטית. שנית, תמיד מתקיים ש-$\ \gamma \geq 1$. לכן, צריך לקחת $\ 1/\gamma$ במשוואות. בברכה, MathKnight הגותי (שיחה) 18:02, 14 בינואר 2011 (IST)

עוד שאלה: רכבת שאורכה העצמי L חולפת על פני תחנה במהירות V = 0.4c. ברגע מסויים נשלח פולס אור ממרכז הרכבת לשני קצותיה (A ו-B). כמה זמן עובר בין הגעת האות לקצה B לבין הגעת האות לקצה A, כפי שנמדד ע"י צופה בתחנה?

לדעתי התשובה צריכה להיות אפס. נסמן את נקודת אמצע הרכבת בO. האורך $(A,O)=(O,B)$ במערכת המעבדה כי כל הרכבת נעה באותה המהירות. וזמן שווה מרחק חלקי מהירות. למה אני טועה? תרומות/79.180.41.188 16:45, 14 בינואר 2011 (IST)

בגלל שמהירות האור קבועה, עד שהאור יגיע לקצה שבכיוון ההתקדמות, הקצה הזה יתרחק עוד קצת. ובקצה השני יקרה דבר הפוך. במערכת של הרכבת אתה צודק, כיוון שהרכבת במנוחה. --אלעזר - שיחה 09:38, 17 בינואר 2011 (IST)

מסה של תא

מהי המסה של תא ביצית אנושי והמסה של תא זרע אנושי? 85.65.149.36 17:27, 14 בינואר 2011 (IST)

10−9 microgram (µg) 2×10−9 kg[citation needed] Human ovum ovum=beizit from the english wiki

ההבדל בין פסיכואנליזה לבין פסיכודינמיקה

― הועבר לדף ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון פסיכולוגיה/3

משתנה בלתי-תלוי

מזה משתנה?, ומה הופך אותו לבלתי-תלוי (אובייקטיבי).

תודה.

משתנה, כפי ששמו מעיד עליו, הוא ערך שערכו אינו קבוע אלא יכול להשתנות בהתאם לתנאי הבעיה. בניגוד למשתנה, קבוע הוא ערך שאינו יכול להשתנות כמו למשל מהירות האור בריק.

מה שהופך משתנה לתלוי או לבלתי תלוי הוא תנאי הבעיה. לדוגמא: יוסי הולך למכולת עם כמות כסף מסויימת וקונה מסטיקים בכל כספו. בדוגמא זו, כמות הכסף שיש ליוסי היא משתנה בלתי תלוי ויכול לקבל כל ערך חיובי.

כמות המסטיקים שיוסי יקנה הוא משתנה תלוי בכמות הכסף שיש ליוסי ובמחיר המסטיקים.

אפשר גם להגדיר את הבעיה אחרת. נניח שיוסי עובד למחיתו כמלצר וכמות הכסף שיש לו תלויה בטיפים שהוא מקבל. עכשיו כמות הכסף של יוסי היא משתנה תלוי בכמות הלקוחות שהוא משרת ובנדיבותם.

מקווה שעזרתי. בש - שיחה 21:41, 15 בינואר 2011 (IST)

ראה גם משתנה. עוזי ו. - שיחה 22:03, 15 בינואר 2011 (IST)

מבחינה מתמטית, לא תמיד יש הבדל בין משתנה תלוי ומשתנה בלתי תלוי. ההבדל צץ לרוב כשמתיחסים אל סיבה ומסובב. המשתנה הבלתי תלוי הוא זה המיצג את הסיבה. המשתנה התלוי מציג את התוצאה. כמו בדוגמה שניתנה פה עם הכסף והמסטיקים. בין אם ננסח את השאלה כך שהתלמיד יצטרך למצוא את כמות הכסף ובין אם ננסח כך שהתלמיד יצטרך למצוא את כמות המסטיקים, כמות הכסף היא הגורם לכמות המסטיקים. עִדּוֹ - שיחה 08:51, 22 בינואר 2011 (IST)

נ.ב. לכן למורה לחשבון זה ממש לא איכפת איזה משתנה יוצג בציר הX של הגרף ואיזה בציר הY. אבל למורה לטבע ולמורה לכלכלה זה יהיה קריטי. עִדּוֹ - שיחה 08:55, 22 בינואר 2011 (IST)

שאלות בקשר לתואר שני

כמה עולים הלימודים לתואר שני בטכניון? כמה זמן יכול לקחת תואר שני בפיזיקה? והאם זה נכון שסטודנט לתואר שני אם מקבל מלגה המכנסה לו את רוב שכר הלימוד, לא יכול לעבוד? אם כך, ממה הוא יכול לחיות? כי עם ציונים לא הולכים לסופר.

באופן כללי, איך סטודנט לתואר שני חי? הדרך היחידה היא לעבוד וללמוד בו זמנית, נכון? ואם לבעל תואר ראשון בפיזיקה יש אפשרות לעבוד ולהרוויח מספיק בשביל לפרנס את עצמו ברמה הבסיסית (לחם, מים, חשבון טלפון, אינטרנט...)+לשלם שכר לימוד? ונגיד הסטודנט אינו מצטיין, אבל ברמה מספיק גבוהה לתואר שני. בבקשה, תענו לי מניסיון אישי( שלכם או של מישהו שאתם מכירים) ולא סתם השארות. תודה מראש.

יש תשובות לרוב השאלות באתר הטכניון - בית הספר ללימודי מוסמכים. עוזי ו. - שיחה 21:28, 15 בינואר 2011 (IST)

האתר לא מפרט לי איך הסטודנט חי בתקופה שהוא עושה תואר שני. ממה הוא אוכל( אם בכלל...), איפה ישן, האם הוא נאלץ לעבוד באיזהו עבודה של שטיפת כילים וכדו'... כי לשלם 13 אלף לשנה זה לעשירים בלבד... יש כאן מישהו שעשה תואר שני והוא לא ילד של עשירים ששילמו לו על התואר? קיים אדם שמסוגל לשלם דברים כאלה לבד?

לא יודע בקשר לטכניון, אני למדתי באוני' העברית, אבל אני מניח שזה לא שונה לגמרי. יש מלגות שמכסות לא רק את שכר הלימוד אלא גם מעבר לזה ("מחיה"), ואפשר לחיות מהן. לרוב, כשמקבלים אותן אכן אסור לעבוד - כי הרעיון הוא שמלגת המחיה מפנה לך זמן להתרכז בלימודים. לא נראה לי הגיוני שבמסגרת מלגה שמכסה רק שכר לימוד ולא מעבר לזה, יאסרו על מקבל המלגה לעבוד; בכל מקרה, האיסור לעבוד בד"כ לא כולל עבודה באוניברסיטה עצמה, ולכן אפשר לעבוד לעבוד במעבדה, להיות עוזר מחקר/הוראה/מתרגל/בודק תרגילים וכו'. בן גרשון (שיחה) • רוצה למצוא תרופה לסרטן מהמחשב האישי שלך? • 22:10, 15 בינואר 2011 (IST)

אוקי. האם היית מצטיין? כלומר, האם סטודנט לתואר ראשון מקבל ציונים סבירים, אבל לא מצטיינים ( נגיד 82-84), האם הוא יצליח להשיג מלגת מחיה? ומה הגובה שלה בערך( אני מקווה שזה לא כמו שכר טוראי...)?

זה כבר באמת מאוד תלוי במלגה הספציפית (גם גובה המלגה וגם הציונים הנדרשים). יש הרבה מלגות, כל אחת בגובה אחר ולכל אחת תנאים משלה. באוני' העברית יש מה שנקרא "אתר מלגות" בתוך האתר של האוניברסיטה, אני מניח שבטכניון יש משהו מקביל לזה - ממליץ לך לחפש; אגב - כשתתחיל תואר שני תצטרך לחפש מנחה, והרבה פעמים המנחה עצמו יודע על מלגות ויכול לעזור לך להשיג אותן. לפעמים המלגות גם קשורות לעבודה עם המנחה. בן גרשון (שיחה) • רוצה למצוא תרופה לסרטן מהמחשב האישי שלך? • 22:34, 15 בינואר 2011 (IST)

תודה. די הרגעת אותי. פשוט הפחד שלי הוא להיתקע באמצע תואר שני כי אין לי במה לשלם. עד שמצאת מנחה, האם היית צריך לשלם שכר לימוד מלא?

חשוב לדעת שאוניברסיטאות הן גופים גדולים ומסורבלים ושכמו שיש בהם הרבה התקלות בלתי צפויות, יש בהן גם הרבה פתרונות לא צפויים. במוקדם או במאוחר יהיה לך איזה שהוא משבר עם התואר השני שלך משום שהחיים אינם נהר שלו ורוגע. כשזה יקרה, השקע זמן ויצירתיות בחיפוש פתרונות. יש פתרונות. זכור שהסיבה העיקרית שבעתיה איש מדע צריך להיות יצירתי אינה עיצוב ניסויים אלא הסתדרות עם בירוקרטיה. אפשר להיות תלמיד מאושר ומצליח בתוכנית לתואר שני. בהצלחה. עִדּוֹ - שיחה 09:02, 22 בינואר 2011 (IST)

אינטגרבליות

מה התנאים שצריכים להתקיים בשביל שהפונקציה תהיה אינטגרבילית לפי רימן? אפשר תשובה אינטואיטיבית, כי הנוסח הפורמלי רק מפריע להבנה. 79.181.4.5 19:05, 15 בינואר 2011 (IST)

על הפונקציה להיות חסומה ומידת לבג של קבוצת נקודות אי-הרציפות שלה צריכה להיות אפס, כלומר: היא לא פתולוגית מידי - ה"אורך" של קבוצת הנקודות הפתולוגיות שלה זניח והפונקציה רציפה כמעט בכל מקום. ראה גם את הערכים אינטגרל (על אינטגרל רימן) ולהעשרה מידת לבג ואינטגרל לבג (הכללה של אינטגרל רימן). בברכה, MathKnight הגותי (שיחה) 20:50, 15 בינואר 2011 (IST)

נוסחא למספר המצבים האפשריים בין a עצמים m מימדיים בRn?

אמנם הכותרת מרשימה, אבל השאלה שלי פשוטה: מהו מספר המצבים ההדדיים האפשריים, למשל, בין ישר ומישור בהינתן מס' המימדים? בין ישרים ומישורים ב-R3 כשהפרמטרים הם מספר הישרים והמישורים? מצטער אם השאלה מטופשת/טריוויאלית; מסקרן, והמורה שלי לא ניסתה לענות לי. תודה לעוזרים!

אי אפשר להאשים את המורה, משום שזו באמת לא שאלה קלה. ישר ומישור נקבעים על-ידי כיוון (וקטור אחד לישר, שניים למישור) ונקודה שדרכה הם עוברים. ביחד, הכיוונים יכולים לפרוש מרחב דו-ממדי או תלת-ממדי. במקרה הראשון הישר יכול להיות מוכל במישור (2) או מקביל לו (3). במקרה השני, הם יכולים להחתך (3) או להיות זרים (4). בסך הכל ארבע אפשרויות, כשהמספר בסוגריים הוא הממד הקטן ביותר של מרחב המאפשר את הקונפיגורציה האמורה. התופעה הזו אופיינית לכל מערכת: בכל מבנה (נאמר, ארבעה מישורים, שלושה ישרים ושש נקודות) יש ממד שמעליו והלאה לא נולדות אפשרויות חדשות. כדי למיין באופן כללי את הקונפיגורציות, צריך למיין קודם כל את הכיוונים (זה מיון של תת-מרחבים של מרחב וקטורי), ואז להוסיף את הנקודות שדרכן עוברים המישורים (מכל ממד). מרחב הקונפיגורציות הוא אובייקט שחוקרים במסגרת הגאומטריה האלגברית. עוזי ו. - שיחה 22:00, 15 בינואר 2011 (IST)

אבל נראה די ברור שמישורים 'מצטלבים' בR4... כלומר, שלא קיים מרחב המכיל את שניהם.

אמנם חסר לי ידע ע"מ להוכיח, אבל זה מרגיש נכון. למשל, כשמסתכלים על דרגות חופש במערכות משוואות (נניח, במטריצות): שני מרחבים חותכים ביניהם מישור, שנחתך עם מישור אחר לקבלת ישר, וכו'.

מספר המצבים ההדדיים סופי? חלק מבקשתי היה נוסחא (קומבינטורית?) למספר המצבים בין ישרים ומישורים - וכאן ברור מאליו שיש מס' לא מוגבל של מצבים כוללים של המערכת (l1 מתלכד עם l4, ואילו pi2 חותך את l3 ומקביל ל-l1 ו-l4, לדוג'.). האם יש פגם בתיאורי? 15:57, 16 בינואר 2011 (IST)

מישורים (דו-ממדיים) *יכולים* להצטלב במרחב ה-4-ממדי, אבל הם לא מוכרחים; הם יכולים להחתך בישר, או להיות מקבילים.

מספר המצבים ההדדיים סופי. זה לא אומר שלמנות אותם זה בהכרח תענוג גדול. עוזי ו. - שיחה 20:44, 16 בינואר 2011 (IST)

ברור שהתכוונתי ל'יכולים'... אני לא רואה איך זה עונה על השאלה. ומה עם המצב בו לישרים (כדוגמא) אין מרחב ארבעה-מימדי שמכיל אותם? בכ"מ זה לא קשור לשאלת המצבים ההדדיים בR3, שכאמור - ברור שיש לה פתרון, וקיוויתי שתעזרו לי למצאו :)

יעזור אם תתאמץ יותר לנסח את השאלות כשאלות. כל שני ישרים מוכלים במרחב ארבע-ממדי (ואפילו, בעל-מישור תלת-ממדי). עוזי ו. - שיחה 22:44, 16 בינואר 2011 (IST)

אנסה; שאלה 1- כיצד יתכן שמס' המצבים ההדדיים סופי, אם בR5 לא קיים מרחב ארבעה-מימדי משותף, וכו'?

שאלה 2 - כבר נוסחה, מס' המצבים האפשריים למערכת המורכבת ממספר מסוים של ישרים ומישורים בR3 (ר' דוגמא בסוגריים קודמים)

1. מספר המצבים סופי בכל מימד (משום שהוא מקודד על-ידי מידע קומבינטורי: לכל תת-קבוצה של האובייקטים, מה מימד החיתוך), והוא סופי באופן כללי משום שכאשר מימד המרחב מגיע לסכום ממדי האובייקטים (לרבות הפרמטר הנוסף הדרוש לצורך הזזה מאפס) לא נוספות עוד אפשרויות. את הנימוק המסתתר מאחורי ה"כיצד יתכן, אם ..." לא הבנתי.

2. השאלה על מספר המצבים לא נראית לי כל-כך מעניינת. אבל מכיוון שסידורי ישרים הם מודל להתנהגות של משטחים אלגבריים, יש עליהם ספרות לא מבוטלת; חפש למשל line arrangements או wiring diagrams. עוזי ו. - שיחה 21:37, 17 בינואר 2011 (IST)

הנה דוגמא: שני ישרים (שסכום מימדיהם 2), מקיימים יותר מצבים הדדיים בR4 מאשר ב-R3, וב-R245 לעומת R246, מכיוון שיש מרחב בעל יותר מימדים שיכול לא להיות משותף להם.

'לא מעניין' - מסקרנת אותי בעיקר הדרך לגשת לפתרון שאלה כזאת, שמצרפת קומבינטוריקה וגיאו' אנליטית.

1. לשני ישרים יש בדיוק אותם מצבים הדדיים בכל מרחב ממימד 3 והלאה (הם יכולים להתלכד, להחתך בנקודה, להיות מקבילים או להצטלב); אין מצבים נוספים במרחב 4-ממדי, ובוודאי לא נוצרים מצבים חדשים במרחב 246-ממדי. זו נקודה מהותית שאני חוזר עליה מאז התגובה הראשונה, וכדאי שתברר אותה לעצמך כדי להבין את העניין.

2. בעיית הספירה 'לא מעניינת' במובן שנראה לי שאי-אפשר לספור את המצבים ("כמה יש"), בלי למנות אותם אחד לאחד ("מהם"). את הדרך למנות את המצבים הצעתי בתגובה הראשונה: צריך למיין קודם כל את הכיוונים, ואז להוסיף את הנקודות שדרכן עוברים המישורים (מכל ממד). את הבעיות האלה אפשר ללמוד באינדוקציה. עוזי ו. - שיחה 19:45, 18 בינואר 2011 (IST)

נדמה לי שהבנתי את מה שקרה; חשבתי על מצב הדדי באופן שונה ממך - המימד הגבוה ביותר שלא יהיה משותף לישרים יהיה מצב הדדי נפרד (נחתכים - נק' משותפת אך לא ישר, מקבילים - מישור משותף אך לא מרחב, מצטלבים - מרחב משותף אך לא היפר-מרחב), ולכן אם נוסיף מימד יתכן מצב בו יהיה קיים מרחב מסדר גדול יותר משותף אפשרי לישרים (לדוג'). האם על-פי ההגדרה הזאת אתה עדיין טוען שהמס' סופי? אם כן, אשמח להוכחה מתמטית, כי זה לא נשמע הגיוני.

אני לא מבין מהו "המימד הגבוה ביותר שלא יהיה משותף לישרים", כשכל הדוגמאות הן למרחבים מהמימד הגבוה ביותר שהוא כן משותף, וגם שם לא ברור מה זה "משותף". המישור אינו משותף לישרים מקבילים באותו מובן שבו הנקודה משותפת לישרים נחתכים (המישור מכיל את שניהם, הנקודה מוכלת בשניהם).

בכל מקרה, כל שני ישרים מוכלים בהזזה של מרחב תלת-ממדי. זו וריאציה על התגובה הראשונה שלי: כל ישר נקבע על-ידי כיוון (וקטור אחד) ונקודה שדרכה הוא עובר. בשני ישרים, הכיוונים יכולים לפרוש מרחב חד-ממדי או דו-ממדי. במקרה הראשון הישרים יכולים להתלכד או להיות מקבילים, ובשני הם יכולים להחתך או להצטלב. בכל מקרה, הישרים

$\ x_{0}+Fv_{0}$ ו- $\ x_{1}+Fv_{1}$ מוכלים בעל-מישור התלת-ממדי $\ x_{0}+F(x_{1}-x_{0})+Fv_{0}+Fv_{1}$. עוזי ו. - שיחה 15:52, 20 בינואר 2011 (IST)

בR4 יכולים להיות המצבים (אתעלם מ'נחתכים'):

1)הישרים זרים - האובייקט המתמטי בעל המס' המועט ביותר של מימדים שמשותף לשניהם הוא 4.

2)מצטלבים - קיים מרחב (משוואה מהצורה ax+by+cz+dw+e=0, אם איני טועה) המכיל את שניהם אך לא מישור

3)מקבילים: קיים מישור אך לא קיים ישר המכיל את שני הישרים

4)מתלכדים: קיים ישר המכיל את שני הישרים.

אם נעלה לחמישה מימדים, תתווסף האפשרות של עצם ממימד גבוה יותר המכיל את שני הישרים.

אנא הצבע על הטעות :)

כפי שכתבתי, "הישרים $\ x_{0}+Fv_{0}$ ו- $\ x_{1}+Fv_{1}$ מוכלים בעל-מישור התלת-ממדי $\ x_{0}+F(x_{1}-x_{0})+Fv_{0}+Fv_{1}$". שני ישרים (במרחב ממימד כלשהו) תמיד מוכלים בעל-מישור תלת-ממדי (שהוא הזזה של מרחב תלת ממדי); אם חשקה נפשך דווקא במרחבים וקטוריים, כל שני ישרים (במרחב ממימד כלשהו) מוכלים במרחב וקטורי ארבעה ממדי. עוזי ו. - שיחה 19:59, 22 בינואר 2011 (IST)

סופסוף הבנתי :)

תודה רבה על הטרחה וההסברים!

אנרגיה שמתבזבזת

הועבר מ-שיחה:חוק שימור האנרגיה. (אודלן - שיחה 21:09, 15 בינואר 2011 (IST))

בפועל הרבה פעמים האנרגיה מתבזבזת (הופכת לחום, קול או כל דבר אחר), לדוגמה בהתנגשות. מתי (לדוגמה) אנרגיה פוטנציאלית הופכת כולה לאנרגיה קינטית (ניתן להזניח דברים שוליים), ומתי כוחות חיצוניים משנים את המצב? דברים אלו אינם כתובים. אשמח לעזרה.

בקיצור מתי אנרגיה באמת נשמרת? אודלן - שיחה 15:19, 12 בינואר 2011 (IST)

זו שאלה לויקיפדיה:הכה את המומחה, מציע שתעביר כך שתקבל יותר תשובות.

האנרגיה תמיד נשמרת. חום וקול הם סוגים שונים של אנרגיה. אם אתה שואל "מתי האנרגיה המכנית נשמרת" אז התשובה היא שבמציאות לעולם לא, בכל תנועה או תהליך חלק מהאנרגיה הופך לחום. חום וקול גם הם יכולים להפוך לאנרגיה מכנית. לפעמים כמות מעטה הופכת לחום, ואז בפתרון בעיה פיזיקלית מזניחים את ההפיכה לחום. כוחות חיצוניים לא משנים את המצב, חלוקה ל"כוחות חיצוניים" ו"פנימיים" משמשת רק לפתרון בעיות ואינה חלוקה פיזיקלית, כל כוח יכול להיות גם פנימי וגם חיצוני, בהתאם לאיך שמסתכלים על הבעיה. יש אינסוף דוגמאות של מערכות שבהן אנרגיה מכנית נשמרת (על הנייר, מזניחים את החיכוך), רוב הבעיות בפיזיקה תיכונית הן כאלו. דוגמה אחת מני רבות - תנועת כוכבי הלכת סביב השמש, הם נעים במסלולים אליפטיים. כאשר הם רחוקים מהשמש יש להם מקסימום אנרגיה פוטנציאלית, וכשהם קרובים לשמש יש להם מינימום פוטנציאלית ומקסימום קינטית. אין דבר כזה "כל האנרגיה הפוטנציאלית הופכת לאנרגיה קינטית" כי גם הקינטית וגם הפוטנציאלית תלויים במערכת הייחוס. ‏Setreset • שיחה 10:36, 14 בינואר 2011 (IST)

אפקט הציפייה וכפל עיוורון

מה פירוש שני המושגים האלה?. חיפוש גוגל לא הניב שום תוצאה (הניב אחת לגבי אפקט הציפייה אך הגדרת המושג שמצאתי שם היתה לא ברורה בעליל..

מישהו יכול לבארם?.

אם תכתוב איפה קראת או שמעת את המושגים זה יעזור להבין את ההקשר. ‏Setreset • שיחה 20:01, 16 בינואר 2011 (IST)

"כפל עיוורון" הוא סמיות כפולה? עוזי ו. - שיחה 20:36, 16 בינואר 2011 (IST)

אם נמשיך באותו ראש, האם אפקט הציפייה הוא אפקט פלצבו? ‏Setreset • שיחה 22:11, 16 בינואר 2011 (IST)

אפקט הציפייה הוא אולי אפקט פיגמליון. Goldmoon - שיחה 17:39, 19 בינואר 2011 (IST)

למה אי אפשר לחשב מבנה של מולקולה?

חבר שאל אותי שאלה שאני לא יודע לתת לה תשובה מדוייקת: למה אי אפשר בפועל לחשב במדויק (מתוך שיקולים פיזיקליים בלבד) מבנה של מולקולות מורכבות? האם הבעיה היא כי אין כלים מתמטיים מתאימים לעשות את זה, או כי אין מספיק כוח חישוב, או בגלל התנהגות כאוטית ותלות חזקה בתנאי ההתחלה, או כולם ביחד, או שיקול אחר שלא חשבתי עליו? אני אישית לא מבין יותר מדי בכימיה, אבל הפן המתמטי\פיזיקלי של השאלה מסקרן אותי. אשמח לפרטים ודוגמאות מהעונים בשני המישורים. אני מניח שזה קשור לבעיית שלושת הגופים, אבל שם בסופו של דבר יש פתרון כלשהו על ידי קירובים. --אלעזר - שיחה 23:05, 16 בינואר 2011 (IST)

באמת שאלה מעניינת. הייתי שמח אם מי שלוקח על עצמו לענות עליה יוכל גם להסביר מה המשמעות של האמירה "אי אפשר לחשב מבנה של מולקולה". תומר א. - שיחה - _{משנה ויקיפדית} 23:12, 16 בינואר 2011 (IST)

ראו פרדוקס לוינתל. עוזי ו. - שיחה 23:18, 16 בינואר 2011 (IST)

אני מסתמך על מה שהחבר אמר לי, ונשמע לי הגיוני - שאי אפשר לקחת נוסחה כימית של מולקולה, להכניס אותה למחשב שיחשב (ולא יבדוק במאגר או משהו) איך היא צריכה להיראות ויוציא תוצאה. עוזי - לא לגמרי הבנתי מה כוונתך, מלבד התיאור של המספר הגדול של האפשרויות לסדר חלבון. אלעזר - שיחה 23:24, 16 בינואר 2011 (IST)

בעיה אחת שאני יכול לחשוב עליה היא שאותה נוסחה תתקבל ממבנים שוניםאילן שמעוני - שיחה 00:44, 17 בינואר 2011 (IST)

אני לא מכיר את התחום של המולקולות, אבל אני מעריך שבגדול זו בעיה הדומה לכך שלא ניתן לחשב מבנה של גרעין. מדובר בבעיה רב גופית, כלומר, בבעיה מצויים מספר רב של גופים כאשר כל אחד מהם מפעיל כוחות חשמליים על כל השאר. המערכת היא, כמובן, בתנועה מתמדת, ובכל רגע התנועה של כל גוף מושפעת מתנועתם של כל הגופים האחרים ומשפיעה עליהם. בעיה שכזו לא ניתנת לפתרון אנליטי אפילו במסגרת המכניקה הקלאסית. אולם, בשונה ממכניקה קלאסית בה ניתן לפתור בעזרת מחשב בכל רגע נתון אוסף של משוואות ניוטון, כאן יש לפתור אוסף של משוואות שרדינגר מצומדות. בעיה זו ניתנת באופן עקרוני לפתרון נומרי, אולם דורשת משאבים אדירים. בצחום של פיסיקה גרעינית, שם הבעיה מערבת גם כוחות גרעיניים בנוסף לחשמליים, הצליחו בעזרת קירובים וכח חישובי אדיר לפתור את הבעיה עבור מקסימום של ארבעה גופים בלבד. משה פרידמן - שיחה 08:35, 17 בינואר 2011 (IST)

מעבר לכך - אין שום אפשרות לחישוב מבנה של מולקולה על סמך נוסחתה בלבד, שכן קיימים מבנים אפשריים רבים. ראו למשל את שפע האפשרויות למולקולה פשוטה יחסית - שלושה פחמנים, שישה מימנים וחמצן בודד: C3H6O אילן שמעוני - שיחה 09:51, 17 בינואר 2011 (IST)

אפשר בעיקרון לחשב את צורתה של מולקוקולה מתוך הנוסחה, ויש מדענים שעושים את זה בעזרת מחשבים חזקים. כפי שנכתב למעלה, החישוב מסובך מאוד, ולרוב הנוסחאות יש יותר מצורה אחת אפשרית. העיקרון הוא להגיע למינימום אנרגיה לוקאלי. אין תוכנה שתעשה את זה בבית בגלל מורכבות החישוב, אולי יש תוכנות שקיים בהן מאגר של צורות מוכרות והן יראו לך את התוצאה. ‏Setreset • שיחה 16:49, 17 בינואר 2011 (IST)

מכל מה שנאמר פה אני מבין שיש פתרון (או קבוצה של פתרונות), שקשה למצוא אותו בזמן סביר אבל אפשר. אלעזר - שיחה 21:38, 17 בינואר 2011 (IST)

תואר באוני' הפתוחה.

א. האם מישהו עם תואר ראשון באוני' הפתוחה יכול להתקבל לתואר שני בלי בגרויות ובלי פסיכומטרי? האם הוא יכול להתקבל לתואר שני בכל מקום? ב. האם תואר כזה נחשב כתואר פחות/רגיל/יותר טוב מתארים באוניברסיטאות רגילות? אפק - שיחה 02:33, 17 בינואר 2011 (IST)

א. כן וכן ב. ככלל, לא. זה תלוי גם במקצוע. תומר א. - שיחה - _{משנה ויקיפדית} 07:52, 17 בינואר 2011 (IST)

קח בחשבון שלעיתים תואר באו"פ הרבה יותר קשה מתואר באוניברסיטה רגילה, בגלל המשמעת העצמית הגבוהה הנדרשת, ומעוד כמה סיבות. לגבי תואר שני, הקבלה תלויה בכל חוג ובדרישות הקבלה שלו, וזה נכון לגבי כל תואר ראשון בכלמוסד אקדמי, לאו דווקא באו"פ. התארים של האו"פ שווים לתואר של אוניברסיטה אחרת. קלונימוס - שיחה 09:04, 17 בינואר 2011 (IST)

מחקר ע תאומים מונוזיגוטים לעניין שירה וזימרה

האם נעשה מחקר על זוג תאומים שאחד מהם הוא זמר \ זמרת מצליחים, במטרה לברר עם גם לאח \ אחות התאומים הזהים, יש אותן יכולות שירה בדיוק? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

המשותף לתאומים הומוזיגוטים הוא הצד הגנטי, חינוך משותף ונסיבות משותפות (לפחות בחלק מהזמן). כשרונות בכלל (וכשרון מוזיקלי בפרט) אינם תלויי גנטיקה, חינוך או נסיבות ועל כן, כשרון מסויים יכול להופיע רק באחד התאומים. אם כך, מה הסיבה לכשרון או גאונות אצל אדם מסויים (כולל תאום מונוזיגוטי)? זו שאלה גדולה מאוד שמעסיקה את המדענים חוקרי המוחועדיין אין לה תשובה מוסכמת על כולם. וידנפלד - שיחה 19:24, 18 בינואר 2011 (IST)

הורמונים ותאומים זהים

האם אצל תאומים מונוזיגוטים יש אותן רמות הורמונים (בלי קשר לתזוה?). תודה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

אין שני אנשים (כולל תאומים מונוזיגוטים) שיש להם רמות הורמונים זהים. אם זה קורה, מדובר במקרה סטטיסטי אקראי נדיר מאוד. מאידך, יכולות להיות רמות הורמונים דומות (אך לא זהות). דבר זה שכיח יותר בתאומים מונוזיגוטים, בתנאי ששניהם בריאים לחלוטין, אינם נוטלים תרופות המשפיעות על המערכת ההורמונלית ואינם שומרים על דיאטה המשפיעה על המערכת ההורמונלית. גם פתולוגיה (תחלואה) הורמונלית יכולה להיות דומה, אם שניהם סובלים מפגם או מחלה גנטית המשפיעים על המערכת האנדוקרינית (הורמונלית). --וידנפלד - שיחה 10:39, 18 בינואר 2011 (IST)

פורמט וידאו נפוץ

אני רוצה להעביר למישהו סרטוני וידאו על גבי דיסק ולהיות בטוחה שיוכל לקרוא אותם בלי בעיות, בהנחה שלא מותקנות במחשב שלו תוכנות מיוחדות מעבר לווינדוס מדיה פלייר סטנדרטי. באיזה פורמט הכי כדאי לי לשלוח לו (הסרטונים נמצאים אצלי בפורמט avi והייתי צריכה למצוא codec כדי שאצליח לצפות בהם. אני לא רוצה שהוא יצטרך לעשות אותו הדבר, אלא רוצה להמיר אותם לפורמט שבטוח כל אחד יוכל לפתוח). תודה. --Goldmoon - שיחה 13:37, 17 בינואר 2011 (IST)

אני חושב שבפורמט WMV. מעט מן האור • שיחה • י"ב בשבט ה'תשע"א • 15:16, 17 בינואר 2011 (IST)

זה מה שעשיתי בסוף. תודה! Goldmoon - שיחה 09:45, 19 בינואר 2011 (IST)

גנוטיפ כולל RNA או שהוא אך ורק ה DNA?

מרכיביו "המסורתיים" ש הפנוטיפ, אם בכלל יש כאלו..

נכון שהחלק הארי הוא גנוטיפ, אבל מה השאר שבאופן מסורתי "תמיד" לוקחים בחשבון..?

השפעות סביבתיות. איש השלג - שיחה 21:27, 17 בינואר 2011 (IST)

משוואת הגזים האידיאלים

באמצעות המשוואה ניתן לעקוב אחרי הקשר בין נפח לטמפרטורה, לחץ וטמפרטורה וכו', כאשר שאר הפרמטרים נשארים קבועים. האם יש דרך לחשב קשר בין נפח לטמפרטורה, לחץ לטמפרטורה או נפח ולחץ כאשר שאר הפרמטרים לא נשמרים קבועים? לדוגמה, כשמנפחים בלון פי 2, הנפח גדל, אבל אני מניח שהלחץ לא קטן פי 2, בגלל שהטמפרטורה לא נשמרת קבועה. תודה מראש.

במקרה של בלון אז אחרי כמה זמן הטמפ' משתווה לטמפ' החדר ואז אפשר לחשב. בכל מקרה צריך לדעת עוד משהו על התהליך כדי לחשב, כי כפי שכתבת יש 3 משתנים ומשוואה אחת. ‏Setreset • שיחה 16:43, 17 בינואר 2011 (IST)

תודה, ואם אפשר שאלה נוספת: איך מסתדר חוק דלטון עם העובדה שלגזים שונים מהירות ממוצעת שונה, באותה טמפ'? לכאורה, אם המהירות שונה גם האנרגיה הקינטית שונה, המולקולות פוגעות בעוצמות שונות בדפנות וגם הלחץ אמור להיות שונה, לא?

חוק דלטון מסתדר מצוין עם משוואת הגזים האידאליים. אם אתה מנסה לחשב מהירות ממוצעת של המולקולות עבור כל גז, אין בעיה, רק שזה חישוב נוסף ולא נחוץ לאף אחד משניהם. ‏Setreset • שיחה 04:13, 18 בינואר 2011 (IST)

האם מה שכתבתי, על ההשפעה של מהירות המולקולות על האנרגיה הקינטית ולכן על עוצמת ההתנגשויות, אינו נכון?

זה נכון אבל זה חישוב נפרד שאינו קשור לגזים אידיאליים ולחוק דלטון. ‏Setreset • שיחה 10:08, 18 בינואר 2011 (IST)

תנור לחום גבוה במיוחד

מאיזה חומר בונים תנורים לחום גבוה במיוחד?
איזה חומר בנוי תנור שמגיע ל3000 מעלות ויותר?
עד איזה חום לבני שמוט מגיעות?Rril - שיחה 15:22, 17 בינואר 2011 (IST)

מתחמוצות של סיליקון, אלומיניום, מגנזיום. סיליקה (תחמוצת סיליקון, או בעצם חול נקי) ניתכת ב-1650 מעלות, אלומינה (תחמוצת אלומיניום) ניתכת ב-2072 צלסיוס ומגנזיה ניתכת ב-2852 צלסיוס. על 3000 מעלות לא ידוע לי. לבני שמוטי (Chamotte) מכילות תערובות של התחמוצות האלה, ומגיעות אולי ל-1500 מעלות (במאמץ). 79.177.199.120 15:42, 17 בינואר 2011 (IST)

את אלמנטי החימום והבידוד בתנורים בטמפרטורות הכי גבוהות בונים מגרפיט (לא ניתך אלא ממריא בטמפ' 3900 מעלות). ‏Setreset • שיחה 16:39, 17 בינואר 2011 (IST)

אולי תעדכנו את כבשן? עוזי ו. - שיחה 23:58, 17 בינואר 2011 (IST)

שנת העטלף

קראתי בירחון "גלילאו צעיר" ששנת 2011 היא שנת העטלף, האם זה נכון?

זה לא יכול להיות "נכון" או "לא נכון"; אבל ראה לוח השנה הסיני. עוזי ו. - שיחה 17:05, 17 בינואר 2011 (IST)

כנראה שהאלמוני התכוון לזה ("שנת 2011 הוכרזה על ידי האו"ם כ"שנת העטלף", בנסיון לשנות את תדמיתו ולגרום לנו להבין שהיונק השנוי במחלוקת משמעותי עבורנו יותר ממה שאנחנו חושבים"). מעט מן האור • שיחה • ט"ו בשבט ה'תשע"א • 14:09, 20 בינואר 2011 (IST)

שאלה ביחסות הפרטית.

$m={\frac {m_{0}}{\sqrt {1-{v^{2} \over c^{2}}}}}=\gamma m_{0}$

אבל המסה של הגוף היא חיבור סקלארי של מסת החלקיקים המרכבים אותו. איך יתכן שהיא תשתנה? תרומות/109.64.39.59 21:55, 17 בינואר 2011 (IST)

מסת המנוחה - $m_{0}$ - של הגוף היא חיבור מסות המנוחה של החלקים שמרכיבים אותו, בהנחה שאין קשר (כימי או אחר) בין החלקים. ‏Setreset • שיחה 22:26, 17 בינואר 2011 (IST)

ואיך גדול סקלרי זה משתנה ברגע שאותם החלקיקים מתחילים לנוע? כל חלקיק אלמנטרי הופך לכבד יותר? אני יודע מה הנוסחה והסבירו לנו בהרצאה איך הגיעו אליה, אבל בכל זאת- האם מסתם אלקטרון, פרוטון וקל הקוורקים המרכיבים אותו יכולה לגדול? תרומות/109.64.39.59 22:30, 17 בינואר 2011 (IST)

מסת הגוף גדלה כי המסה של החלקיקים האלמנטריים המרכיבים אותו גדלה; המסה המופיעה בטבלאות היא מסת מנוחה, וזה בדיוק מה שזה אומר: היא גדלה כשהחלקיק נע. עוזי ו. - שיחה 23:58, 17 בינואר 2011 (IST)

זה פשוט מדהים. זה אומר שיש "אלקטרון קל" ו"אלקטרון כבד". האם זאת תופעה שניתן לראות את הביטוי שלה רק בתור תנע בהתנגשויות, או שאולי יש מקרים אחרים בו ל"מסת תנועה" יש משמעות? אני מניח שגרביטציה של חלקיק המואץ למהירות הקרובה לC לא נמדדה, נכון? כי לא קיים מכשיר מספיק מדוייק בשביל למדוד משיכה כזאת. אבל האם בתיאוריה מסה גדולה מספיק בשביל שכוח המשיכה שלה יהיה מדיד מואצת למהירות שהפרשי המסה $m=\gamma m_{0}$ יהיו מדידים - האם כוח המשיכה שלה יעלה? אני יודע שאני טיפה חורג כאן מהיחסות הפרטית. ההשערה שלי שלא-כי אחרת כוח המשיכה היה תלוי במערכת בו נמצא הצופה ועבור מערכת אחת שתי גופים היו נדחים ובמערכת אחרת נמשכים. נכון? 109.64.39.59 08:51, 18 בינואר 2011 (IST)

כח המשיכה זערורי כל-כך בהשוואה לכוחות האחרים, עד שאני לא מאמין שהצליחו למדוד את הגידול שלו כתוצאה מעליית המסה. אבל האצה של חלקיקים עד שמסתם (כפי שהיא נמדדת באמצעות התגובה לשדה חשמלי (שאותה רואים במסלול הדעיכה הספירלי של החלקיק)) עולה עשרות מונים על מסת המנוחה שלהם, היא מעשה שבשגרה למאיצי חלקיקים מודרניים. עוזי ו. - שיחה 08:57, 18 בינואר 2011 (IST)

אי אפשר למדוד ישירות את כוח הכבידה מחלקיק בודד, אבל כן אפשר למדוד את השפעת הגידול במסה בסקלות אסטרונומיות. אחת האפשרויות לאנרגיה אפלה שממלאת את היקום, וניכרת לנו כיום רק באמצעות מדידת השפעת הכבידה שלה, היא לחלקיקים קלים, כלומר בעלי מסת מנוחה קטנה, שנעים במהירויות גבוהות ולכן יש להם מסה יחסותית גדולה בהרבה. ‏Setreset • שיחה 10:07, 18 בינואר 2011 (IST)

עוזי, אני יודע שלזה התכוונת אבל יש לדייק: המסה הנמדדת גדולה יותר ממסת המנוחה, במערכת שאיננה מערכת המנוחה של הגוף. אין דבר כזה "חלקיק נע" אלא "מערכת ייחוס שבה החלקיק נמצא בתנועה". לא לכולם זה מובן מאליו. ולגבי השאלה האחרת, גם כוח המשיכה אמור לעלות (אם כי אני מאמין לsetreset שהדבר לא נמדד בפועל). --אלעזר - שיחה 11:38, 18 בינואר 2011 (IST)

משהו 101

למה אומרים על מקום הסברה למושג כל שהוא ---> "שם המושג 101".

מה פשר ה101?. תודה.

מספר הקורס הראשון באוניברסיטה שבו לומדים על הנושא. למשל, בתואר בפסיכולוגיה (במקומות מסוימים בארה"ב) קורס המבוא נקרא פסיכלוגיה 101, ואחריו הקורסים המתקדמים יותר. ‏Setreset • שיחה 14:16, 18 בינואר 2011 (IST)

כך לדוגמא, במחלקה למדעי המחשב, באוניברסיטה העברית, הקורס "מבוא ל-" מקבל את קידומת המחלקה 67 ו-101 אחריו [1].

למה אחרי שינה ארוכה או קצרה, אנו לעתים קמים עייפים?

אישית:

אחרי שינה קצרה -> או שאני קם פנתר או שאני קם זומבי.

אחרי שינה ארוכה -> או שאני קם סביר, או שאני קם זומבי.

רק אחרי שינה ממוצעת (6 שעות) אני קם סביר תמיד.

קרא את סבבי שינה. נעה - שיחה 14:42, 18 בינואר 2011 (IST)

שלום נטע, אין לי ידע-רקע רב בנושא ולכן לא כלכך הבנתי מה כתוב שם.. התואילי להסביר זאת באופן עממי?, במידת האפשר?.

תודות.

שם כתוב שיש שלבים שונים בשינה. מי שמתעורר במהלך חלק מהשלבים יתעורר עייף, אבל מחזור השלבים הוא קצר וחוזר על עצמו כל 50 - 90 דקות, לכן אורך השינה לא אמור לגרום שתתעורר בשלב זה או אחר. יְשֻׁרוּן • שיחה 16:46, 18 בינואר 2011 (IST)

אהבתי את שאלתך וגם את הביטוי "קם זומבי" (לא "קם עייף" - ותכף תבין את ההבדל). על כן אתן לך הסבר "עממי" יותר, כפי שביקשת. השינה היא פעילות מוחית. בזמן פעילות יחודית זו קיימים 4 שלבים של שקיעה יותר ויותר עמוקה בשינה. כלומר משלב 1 של נימנום קל שבו אנו עדיין קולטים במעומעם גירויים חיצוניים, אנו שוקעים לשלב 4 של שינה עמוקה ומנותקת מהסביבה. במעבר משלב 1 לשלב 4 פעילות המוח הולכת ופוחתת ואנו יכולים לראות זאת ברישום של גלי מוח ההולכים והופכים איטיים וגדולים יותר. אחרי שלב 4 מגיע שלב נוסף, מאוד מעניין שקוראים לו שלב REM - קיצור של RAPID EYE MOVIMENT. בשלב זה המוח חוזר פתאום לפעילות רבה מאוד, הנשימה גוברת, גלגלי העיניים נעים מהר בתוך הארובות והחשוב מכל, זה השלב שבו אנו חולמים. לאחר שלב ה-REM אנו מתעוררים לשניה או שתיים, חוזרים שוב לשלב 1 והמחזור מתחיל מהתחלה. שלב ה-REM הוא חיוני לאדם. אדם שבניסוי מעבדה מונעים ממנו שלב זה יכול להכנס למצב של עייפות רבה, התנהגות פסיכוטית ובמקרים קיצוניים אפילו למות.במשך השינה שלו האדם חייב כמות מסויימת של שנת REM - מעריכים שכ-15% מהשינה חייבת להיות בשלב REM. כנראה שתפקיד השלב החשוב הזה הוא "לנקות" ולהביא סדר בתוך תאי המוח לאחר פעילות של יממה. הדבר דומה למחשב ש"שיגענו אותו" והוא חוזר למצבו הטוב אחרי שעשינו לו RESET. כעת, אם אדם ישן פחות מדי שעות הוא יקום זומבי כי היתה לו פחות מדי שנת REM והמוח שלו עדיין מבולבל. אם הוא ישן יותר מדי שעות, יהיו לו בסוף מחזורי שינה עם מעט מאוד שלב REM שזאת שינה לא טובה ולא נוחה ואז שוב יקום זומבי. מתנצל על אורך ההסבר אך מקווה שעזרתי לך להבין את הנושא. וידנפלד - שיחה 19:51, 18 בינואר 2011 (IST)

פיתרון סבתא לקסקסים ?

מעדיף לא לערב שמפו... (אלא אם כן אגלה שאני חייב).

אפרופו,

כל כמה זמן הקרקפת מתקלפת?. האם זה כל יום כל היום?...

אגב, אני לא יוצא כלכך הרבה לשמש בזמן האחרון, האם זו סיבה אפשרית להאצת קיסקוס?.

ראה קשקשת ‏Ovedc • שיחה • אמצו ערך יתום! 10:39, 20 בינואר 2011 (IST)

טרנספורמציות לורנץ

לא מצאתי את הנוסחה בויקיפדיה. אני מחפש נוסחה של מעבר מהירות. אם גוף A נע במהירות 0.8C ביחס לצופה וגוף B נע ב0.6 ביחס לצופה, מה המהירות של A ביחס לB, כפי שנצפה על ידי B? 109.65.8.87 17:46, 18 בינואר 2011 (IST)

בערך טרנספורמציות לורנץ תמצא גם את הנוסחה לזה, בפרק "חיבור מהירויות יחסותי". ‏Setreset • שיחה 18:59, 18 בינואר 2011 (IST)

לא מבין איך לא ראיתי את זה. מה אני מציב בכל מקום שם( בדגש על סימנים)?

אגב, איך אני עובד עם רכיבים ניצבים? נגיד יש לי גוף א' שנע במהירות 0.8C ביחס למעבדה ושולח טיל במהירות 0.6C בניצב לתנועתו (נמדד על ידי הגוף א')-כמה זמן יקח לטיל להגיע למעבדה לפי הצופה במעבדה? נגיד המחק בין גוף א' למעבדה הוא L כפי שנמדד במעבדה. 109.65.8.87 19:14, 18 בינואר 2011 (IST)

נסה לקרוא את הערך באנגלית Velocity-addition formula, הערך בעברית לא מכיל את תורת היחסות. שם מוצגים המקרים הפרטיים והמקרה הכללי. לשאלתך, פשוט תציב את המהירויות עם הסימנים שלהן. ‏Setreset • שיחה 19:53, 18 בינואר 2011 (IST)

וואי. מזה קשה לי להבין בצורה תאורטית... נגיד שאלה פשוטה. חללית A נעה במהירות ${v}_{A}=0.3{\hat {x}}c$ וחללית B נעה במהירות ${v}_{B}=(0.4{\hat {x}}+0.2{\hat {y}})c$. שתי המהירויות נתונות במערכת המעבדה.

מהי המהירות בה רואה צופה בחללית A את חללית B? (רכיב X ורכיב Y בנפרד)- זאת שאלה משעורי הבית, אבל לא חשוב. יותר עקרוני לי להבין את המושגים מלפתור את השאלה. כי השאלה עצמה פשוטה מבחינה מתמטית. B מה שאני עושה זה $V_{x}={\frac {(0.3-0.4)c}{1-0.4*0.3/1}}=-0.1136c$ וטוען שמכיוון שאין תנועה יחסית בין A לB בציר הY אז אין שום טרנספורמציה בציר הY. כלומר $V_{y}=0.2c$. האם ככה משתמשים בנוסחה? אני בכלל לא בטוח לגבי המהירות הניצבת... 109.65.8.87 20:09, 18 בינואר 2011 (IST)

המהירות של ב ביחס ל-א היא מהירות ב פחות מהירות א, אז המקבילה היא מינוס מה שיצא לך. הניצבת אינה משתנה, אבל המהירות הכללית היא לא שורש חיבור הריבועים, אלא כמו שכתוב באנגלית במקרה של מהירויות אורתוגונליות. ‏Setreset • שיחה 21:47, 18 בינואר 2011 (IST)

וואו... זה לא אמור להיות כל כך מסובך. יש שם איזה סכומים ישרים, אלגברה לינארית ודטרמיננטות... בטוח לא משהו שבחומר של פיזיקה סמסטר ראשון... חייבת להיות איזו דרך פשוטה יותר( שים לב המספרים בשאלה קובעים ואין איזה סיבוך מיוחד ומשוואת דיפרנציאליות או מה שלא מופיע שם בערך האנגלי). 109.65.8.87 21:57, 18 בינואר 2011 (IST)

הנוסחה לא מסובכת ואין דטרמיננטות, תסתכל על המקרה המתאים. ‏Setreset • שיחה 11:29, 19 בינואר 2011 (IST)

מצטער על רגע הפניקה. הסתכלתי על הנוסחא הלא נכונה נראה לי. האם המקרה הנ"ל הוא $\,S={\sqrt {V^{2}+U^{2}-V^{2}U^{2}}}$? כלומר עלי להציב ( שים לב אני אני מבין נכון):

$\,S={\sqrt {0.2^{2}+0.1136^{2}-0.2^{2}*0.1136^{2}}}$, נכון? 132.68.50.165 13:20, 19 בינואר 2011 (IST)

שאלה במחשבים בשפת C#

לפני מספר ימים שאלתי האם מותר לי להשתמש במחרוזת בשאלה מסויימת, אז הנה השאלה:

הפעולה שלפניכם מקבלת תור ומחזירה את גודלו - מספר האיברים בתור. בסיום הפעולה התור נשאר כפי שהתקבל:

public static int Size (Queue q ) ממשו את הפעולה Size ללא שימוש בתור עזר או בכל טיפוס אוסף אחר.

הפעולות הקיימות אצלנו בחומר הלימוד לגבי תור הן רק אלה:

ToStringמתארת את התור במחרוזת דוגמה: [1,2,3,4,8]

Remove מוציאה את האיבר הראשון בתור ומחזירה אותו (מוחקת אותו מהתור)

Insert מכניסה איבר לתור

IsEmpty מחזירה אמת אם התור ריק ואחרת שקר

Head מחזירה את האביר בראש התור מבלי למחוקו

ניסיתי לפתור את השאלה בלולאת while באופן רקורסיבי אך כל פעם נכשלתי מסיבה שונה (בלולאה הייתי צריך תנאי עצירה מוחלט. באופן רקורסיבי לא הצלחתי כי רקורסיה מתנהגת כמחסנית ולכן היא הופכת את אברי התור.

הפתרון שלי הוא שהפעולה תקבל את התור תהפוך אותו למחרוזת על ידי הפעולה Tostring ,תספור את מספר פסיקיו ותחזיר את מספר הפסיקים ועוד אחד לדוגמה: [1,2,5] המתודה תספור 2 פסיקים ותחזיר 3 כך שהיא עשתה את פעולתה. האם מותר לי להשתמש במחרוזת (string)או שמא הוא נחשב לאוסף? האם למישהו יש רעיון יצירתי אחר לפתור שאלה זו?? תודה גדולה מראש. 89.138.236.236 18:29, 18 בינואר 2011 (IST)

אני מנחש שאיפשהו בספרי הלימוד שלך מופיעה הגדרה למושג 'טיפוס אוסף' ממנה ניתן להבין אם מחרוזת היא טיפוס אוסף בעיני המרצה שלך או פרימיטיב. תומר א. - שיחה - _{משנה ויקיפדית} 20:46, 18 בינואר 2011 (IST)

אגב, אז מה אם רקורסיה הופכת את איברי התור, מה זה אכפת לך? אתה רק רוצה לספור אותם, הסדר שלהם לא משנה לך. תומר א. - שיחה - _{משנה ויקיפדית} 20:47, 18 בינואר 2011 (IST)

(אם מצאת פתרון ההופך את סדר האיברים, ספור פעמיים). עוזי ו. - שיחה 21:55, 18 בינואר 2011 (IST)

עוזי, אני מפספס משהו. למה סדר האיברים משפיע על כמותם? תומר א. - שיחה - _{משנה ויקיפדית} 23:30, 18 בינואר 2011 (IST)

המשימה היא לספור את האיברים בתור בלי לשנות אותו. אם יש פתרון שסופר והופך, צריך להפוך ולספור פעמיים. עוזי ו. - שיחה 00:03, 19 בינואר 2011 (IST)

לתומר: נתון בשאלה כי התור נשאר כפי שהתקבל לכן סדרם משנה.

תוכל לפרט כאן בפסאודו קוד את האלגוריתם שאתה מתכוון אליו? נראה לי שאנחנו לגמרי לא באותו עמוד. תומר א. - שיחה - _{משנה ויקיפדית} 23:30, 18 בינואר 2011 (IST)

לעוזי: אני צריך לקרוא לפעולה זו פעם אחת, ואני לא יודע איך לשות שפעולה רקורסיבית תפעל רק פעמיים.89.138.236.236 22:30, 18 בינואר 2011 (IST)

תעביר מונה כפרמטר. תומר א. - שיחה - _{משנה ויקיפדית} 23:30, 18 בינואר 2011 (IST)

כתוב פונקציה חדשה (שסופרת והופכת), וקרא לה מתוך הפעולה הסטטית פעמיים. עוזי ו. - שיחה 00:03, 19 בינואר 2011 (IST)

לתומר: נתון לי בשאלה כי המשתנה היחיד אותו אני יכול להעביר הוא התור עצמו

לעוזי: אני צריך לקרוא למתודה פעם אחת89.138.236.236 01:06, 19 בינואר 2011 (IST)

נדמה לי שעוזי אומר שתכתוב מתודה:

int size () {
countAndReverse()
return countAndReverse()
}

כאשר המתודה countAndReverse היא רקורסיבית, הופכת את סדר האיברים ומחזירה את מספרם. אבל לא יותר פשוט לשלוח מייל למתרגל\מרצה\חברייך לקורס ולשאול האם סטרינג הוא "טיפוס אוסף" בהקשר של השאלה? בברכה, איש המרק - שיחה 09:33, 19 בינואר 2011 (IST)

שאלתי וענו לי שהם לא יודעים האם string הוא אוסף בהקשר זה אבל הם כן ענו שבטוח שהיא אפשר לעשות את הפתרון שכולל קריאה פעמיים למתודה רקורסיבית כי הכל צריך להיות במתודה אחת199.203.255.121 12:42, 19 בינואר 2011 (IST)

זהירות! קוד מכוער! הציבור מוזמן לדבג...

int size ( bool theFirstElement = true) {
	int ans = 0;
	int orgAns = 0;
	if (!empty()){
		x =  remove();
		ans = size (false) + 1;
		insert(x);
	}
	if (theFirstElemnt &&!empty() ) {
		size (false);
	}
	return ans;
}

בהצלחה, איש המרק - שיחה 18:14, 19 בינואר 2011 (IST)

תודה רבה, הרעיון מצוין אבל הוא לא תואם לגמרי לתנאי השאלה כי נתון שהפעולה תיראה כך:

public static int Size (Queue q )

זאת אומר תשהיא תקבל רק תורים ולא משתנים אחרים... 89.138.236.236 21:08, 19 בינואר 2011 (IST)

נדמה לי שאם לפני סיום הפונקציה תעשה החלפה של הראשון באחרון הבעיה תפתר (לא יודע לעשות אינדטציה נורמלית, יש הדרכה איכנשהוא?):

int size ( ) {
int ans = 0;
if (!empty()){
x =  remove();
ans = size (false) + 1;
insert(x);
for(int i=0; i<ans; i++){
insert(remove());{
}
return ans;
}

יש לי רעיון אבל אני לא בטוח אם הוא אפשרי למימוש ב-C# (אני לא מכיר את השפה). ב-Java זה יעבוד אם התור מכיל אובייקטים ולא משתנים פרמיטיביים.

פסאודו קוד:

1. counter ← 0
2. אם התור לא ריק אזי:
   1. x ← Remove()
   2. first מקבל רפרנס/כתובת של x
   3. Insert(x)
   4. counter++
   5. כל עוד first != Head()
      1. x ← Remove()
      2. counter++
      3. Insert(x)
3. החזר את counter

Crazy Ivan • שיחה 21:21, 19 בינואר 2011 (IST)

הבעיה היא שהתור בנוי מint-ים שהם באמת משתנים פרימיטביים89.138.236.236 21:45, 19 בינואר 2011 (IST)

חבל שלא ציינת מהתחלה שהתור בנוי משלמים. שכח מהתור: כל מה שאתה צריך זה לספור פסיקים בייצוג הטקסטואלי ולהוסיף אחד, לא?

משהו כמו

return q.ToString().Split(',').Length;

קיפודנחש - שיחה 01:46, 20 בינואר 2011 (IST)

ציינתי שהם בנויים מint-ים שהם טיפוסים שלמים. הבעיה בספירת הפסיקים (כמו שהצגתי גם בתחילת הדיון) היא שאינני יודע האם המחרוזת (string) נחשבת לאוסף במקרה זה ובנתיים אף אחד לא נתן תשובה חד משמעית האם היא נחשבת כזו או לו... 89.138.236.236 07:39, 20 בינואר 2011 (IST)

למעשה לא ציינת זאת. מחרוזת אינה אוסף, אבל הביטוי הקצר שכתבתי קורא ל-Split שמחזיר מערך שאם גם אינו אוסף בעצמו, מממש Enumerable ולכן "קצת דומה" לאוסף. כדי להיות "על הצד הבטוח" כדאי אולי שתמצא שיטה לספירת פסיקים שלא משתמשת ב-Split. קיפודנחש - שיחה 16:05, 20 בינואר 2011 (IST)

אפשר לעשות פעולה כזאת הבעיה היא ששאלתי את המתרגל שלי האם מותר להשתמש בstring והוא אמר לי שלא כי זה בעצם מערך של char-ים. האם הוא צודק?? כי אם הוא טועה אז הפטרה הבעיה...

            for (int i = 0; i < q.ToString().Length; i++)

                if (q.ToString()[i] == ',')

                    mone++;

            return mone;

89.138.236.236 19:40, 20 בינואר 2011 (IST)

מעצם היותו של המתרגל מתרגל הוא כמובן צודק. לעצם העניין מחרוזת ב-#c אינה אוסף. קיפודנחש - שיחה 21:06, 20 בינואר 2011 (IST)

אמרת שכדאי שלא אשתמש במערך. אבל עכשיו אני מבין שגם string זה מערך, ןאני כבר התבלבלתי לגמרי. לסיכום הפתרון הזה עונה על כל תנאי השאלה נכון? 89.138.236.236 01:22, 21 בינואר 2011 (IST)

האם הבנתי נכון?

האם הנוירונים שנמצאים בעמוד השדרה (אלו שמגיעים מהמוח לעמוד השדרה), שולחים שלוחות מחוט השדרה עצמו אל כלל האיברים?..

חוששני שאני קצת לא מדייק..

תודה מראש לעוזרים.

לא, אתה לא מדייק כלל. הסבר קצר ככל האפשר: נאורונים הם תאי עצב הבנויים מגוף התא ומסיבים ארוכים היוצאים מאותו תא. בחוט השדרה נמצאים נאורונים של חוט השדרה המתחלקים לנאורונים מוטוריים ונאורונים תחושתיים (תיכף אסביר). כל נאורון תחושתי שולח סיב אחד מחוט השדרה אל מקור תחושה מסויים - למשל העור, וסיב אחר לכוון המוח. כאשר יש גירוי תחושתי - למשל מחט שדוקרת את העור, גירוי זה מגרה את הסיב שמגיע לעור (למשל), הגירוי מגיע לנאורון התחושתי שבחוט השדרה ומשם דרך הסיב השני מגיע למוח. במוח הוא מעביר את הגירוי לנאורון תחושתי אחר, השייך הפעם למוח. גם לנאורון תחושתי זה יש מספר סיבים. חלק מהם מעביר את הגירוי לתאי מוח אחרים העוסקים בעיבוד המידע שמגיע אליהם וכך אנו מודעים לגירוי (חשים כאב, למשל). סיב אחר מגיע לנאורון מוחי אחר הנקרא נאורון מוטורי. הנאורון הזה מעביר את הגירוי לקבוצה של נאורונים נוספים הנמצאים סביבו והקשורים לאבר בעל שרירים מסויים בגוף (למשל לאצבע מסויימת ביד). תאים אלו שולחים סיבים אל קבוצה מקבילה של נאורונים בחוט השדרה המכונים נאורונים מוטוריים של חוט השדרה, כפי שהזכרתי קודם. נאורונים מוטוריים אלו שולחים סיבים אל שרירי האבר עליו הם אחראיים וגורמים להתכווצות או הרפיה באותם שרירים ועל ידי כך לתנועה של האבר (למשל, הרחקת האצבע הנדקרת מהמחט). תנועה זו מגרה שוב את הסיבים של הנאורון השדרתי התחושתי ובדרך שהזכרתי מעלה, נאורון זה מביא מידע למוח שהמסימה הושגה והאצבע הורחקה מהמחט. מקווה שהייתי לעזרה. ד"ר וידנפלד - שיחה 22:08, 18 בינואר 2011 (IST)

שלום ד"ר, דבקתי בשיטת התמצות שעוזרת לי ללמוד דברים, ולכן, שכתבתי את דבריך לפי מיטב הבנתי, למען הבנת הפתלוגיה הזו בצורה הקולעת ביותר, אדביק כאן את התמצות הזה), כולם מוזמנים להגיב.

בחוט השדרה נמצאים נוירונים ספינאל-קורדים המתחלקים לנוירונים סנסוריים ונוירונים מוטוריים. כל נוירון סנסורי שולח סיב אחד מחוט השדרה אל מקור תחושה מסוים – למשל; בוהן שמאל, וסיב שני לכוון המוח. כאשר יש גירוי תחושתי - למשל מחט שדוקרת את בוהן שמאל, גירוי זה מגרה את הסיב שמגיע לבוהן שמאל (למשל), הגירוי מגיע לנוירון הסנסורי שבחוט השדרה ומשם דרך הסיב השני מגיע למוח. במוח, הוא (הסיב) מעביר הגירוי לנוירון סנסורי אחר, השייך הפעם---למוח. סנסורי שני זה, מעביר הגירוי לשני תאי מוח אחרים במקביל:

1.לאינטר-נוירונים שיעבדו המידע, (כך בעצם אנו מודעים לגירויים---חשים כאב, למשל).

2.לנוירון מוטורי. הנוירון הזה מעביר את הגירוי לקבוצה של נוירונים נוספים הנמצאים סביבו והקשורים לאבר שרירי מסוים בגוף, (למשל לאצבע מסוימת ביד). תאים אלו שולחים סיבים אל קבוצה מקבילה של נוירונים בחוט השדרה המכונים נוירונים מוטוריים ספינאל-קורדים כנזכר לעיל. נוירונים מוטוריים אלו שולחים סיבים אל שרירי האבר עליו הם אחראיים וגורמים להתכווצות או הרפיה באותם שרירים ועל ידי כך לתנועה של האבר (למשל, הרחקת האצבע הנדקרת מהמחט). תנועה זו מגרה שוב את הסיבים של הנוירון השדרתי הסנסורי, ונוירון זה מבשר שהמשימה הושגה והאצבע הורחקה מהמחט.

--- דבר נוסף שאני חייב לברר; מכר אמר לי שלאחר גירוי, הסנסורים שולחים מידע לסנסורים המשניים שנמצאים במוח השידרה (ולא במוח הגולגולת), כמו כן, אמר לי מכרי שלא רק הסנסורים המשניים נמצאים בשדרה, אלא גם אינטר-נוירונים מסויים, וכי אין הסעה למוח.

ד"ר וידנפלד סותר זאת, אך הייתי רוצה לדעת, אולי יש מקרה אחר, שבו אין תעבורה למוח הגולגולת, והתהליך מתחולל כולו בחוט השדרה..?

לא רציתי לסבך את ההסבר ועל כן לא דיברתי על איזור אחר במערכת העצבים, הנמצא בין חוט השדרה והמוח והמכונה גזע המוח. בגזע המוח ישנם מרכזי נאורונים עצמאיים שפעולתם אינה תלויה בפעילות הנאורונים המוחיים. למרכזים אלו בגזע המוח יש חשיבות רבה ביותר כי הם אחראים על פעולות חיוניות ביותר של האורגניזם כמו נשימה, לחץ דם, פעילות לב ועוד. פגיעה קשה בהם עלולה לגרום למוות. לשאלה השניה - התהליך המפורסם ביותר המתרחש בחוט השדרה בלבד ללא התערבות עליונה של המוח הוא הרפלקס. כאשר אני מכה בפטיש (של רופאים, כמובן) על גיד מסויים שמתחת לברך של רגל רפויה, אני גורם למתיחה מסויימת של אותו גיד. מתיחה זו מגרה תאים תחושתיים מסויימים הנמצאים באותו גיד ואלו שולחים גירוי (בשפה מדעית - אימפולס) לכוון נאורון תחושתי בחוט השדרה. נאורון זה מפעיל נאורון מוטורי של חוט השדרה אשר גורם להתכווצות השריר הקשור לאותו גיד ואז הרגל קופצת קדימה. כך שזו פעולה עצמאית פריפרית (לא קשורה למוח).באופן משני, סיבים תחושתיים "מודיעים" למוח שהרגל קפצה וכך אנו גם מודעים להתרחשות הרפלקס. היות שהרפלקס הוא, כאמור, פעולה עצמאית של חוט שדרה והעצבים הקשורים בו, משמש הרפלקס (בין היתר) לבדיקת תקינות חוט השדרה והעצבים בחשד למחלות מסויימות. (דרך אגב: נוירון הוא שם התא העצבי באנגלית בלבד ואילו ברוב שאר שפות העולם הוא מכונה נאורון - ואני מעדיף את השם הזה - אך אפשר להשתמש בשתי האפשרויות) ד"ר וידנפלד - שיחה 22:34, 20 בינואר 2011 (IST)

דיבוב מילים אוטומטי

לאחרונה גוגל-תרגום הוסיפו אפשרות כזו למערך התרגום שלהם, כמו כן יש את הפרויקט שך eSpeak. אני מחפש דרך ליצור קבצי קול למילים ספציפיות לצורך שימוש בויקיפדיה (להדגמת ההיגוי), מישהו מכיר דרך פרקטית? בן-חנוך - שיחה 22:35, 18 בינואר 2011 (IST)

בעברית? eSpeak ו־Festival לא יודעים לתרגם מלל עברי לייצוג של קולות. יש את mbrula ש"כמעט חופשי", וגם בו המצב של התמיכה העברית לוקה בחסר. Tzafrir - שיחה 18:24, 19 בינואר 2011 (IST)

לא לעברית. אני מחפש אפשרות נוחה להכין קבצי קול של הגיית מילים בודדות. לשם כך דרוש לי: 1) תכנה שתדובב מילה לועזית נתונה (באנגלית, וגם אם אפשר בגרמנית/לטינית/יוונית/ערבית, כמו שגוגל מיישמים כבר בפועל) 2) פרוצדורה שתכין את זה בקבצי ogg. אגב, גם מענה חלקי (לאחד או לשתיים) יסייע לי, תודה מראש. בן-חנוך - שיחה 16:43, 20 בינואר 2011 (IST)

תאוריית הפוריות (סקסולוגיה

שלום, שמעתי על תאוריה מעניינת מאד שאין לי מושג מי הגה אותה ואת זה אני מנסה לברר, לפיה:

גברים סטרייטים נמשכים לנשים פוריות מבחינת שומן ונשים סטרייטיות נמשכות לגברים פוריים מבחינה שרירית... יש איזו תאוריה כנראה שממש יורדת לעומק העניין ומסבירה על זה יותר מהצד של למה גברים נמשכים, זה קשור גם לאבולוציה.

אשמח להכוונתכם המבורכת

אני מניחה שהכוונה למשהו מתחום הפסיכולוגיה האבוצלוציונית. קרא כאן וראה אם לזה התכוונת. --Goldmoon - שיחה 09:43, 19 בינואר 2011 (IST)

הדג שצעק שמע ישראל

אני מחפש מידע ומקורות אודות הדג שעל פי הטענה צעק שמע ישראל, ונקבר בבית העלמין העתיק בוינה, אני משער שכדאי לבדוק האם קיים ערך אודותיו בויקיפדיה הגרמנית למשל. טיפוסי - שו"ת 15:24, 19 בינואר 2011 (IST)

לא יודע אם האתר הזה עוזר במיוחד, אבל העניין מוזכר כאן. בן גרשון (שיחה) • רוצה למצוא תרופה לסרטן מהמחשב האישי שלך? • 22:32, 19 בינואר 2011 (IST)

וכאן זה מסופר בקצת יותר פירוט, אבל בגרמנית. הנה תרגום מכונה של הפסקה שמדברת על הדג (נראה לי שהאחרות מדברות על דברים אחרים, אבל לא בטוח). בן גרשון (שיחה) • רוצה למצוא תרופה לסרטן מהמחשב האישי שלך? • 22:44, 19 בינואר 2011 (IST)

הדג היחיד שאני ראיתי מדבר הוא הדג של האח וגם הוא לא צועק אלא רק לוחש שפם אדום - שיחה‏ 22:54, 19 בינואר 2011 (IST)

מצאתי לא מעט אזכורים באנגלית וגרמנית (למשל כאן) - בעברית או ביידיש לא הצלחתי בינתיים. "מקור", בכל אופן, לא ראיתי עדיין; לא לכל אגדה ניתן למצוא מקור. אביעדוס • שיחה ט"ו בשבט ה'תשע"א, 23:13, 19 בינואר 2011 (IST)

מהם המונחים באנגלית ל"חטיבת בניים" "וחטיבה עליונה"  ?

מהם המונחים באנגלית ל"חטיבת בניים" "וחטיבה עליונה"  ?

לפי דעתי - Middle school ו-High school. ‏Poxsi - שיחה 15:55, 19 בינואר 2011 (IST)

באשר לחטיבת ביניים, באנגליה משתמשים בשם Middle School לעומת ארה"ב שם זה נקרא Junior High School או בקיצור Junior High. ♠ גיל כ. (שיחה) ♠ 17:23, 19 בינואר 2011 (IST)