ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 233

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
דפי ארכיון של הכה את המומחה
ארכיון כללי
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10
11 12 13 14 15 16 17 18 19 20
21 22 23 24 25 26 27 28 29 30
31 32 33 34 35 36 37 38 39 40
41 42 43 44 45 46 47 48 49 50
51 52 53 54 55 56 57 58 59 60
61 62 63 64 65 66 67 68 69 70
71 72 73 74 75 76 77 78 79 80
81 82 83 84 85 86 87 88 89 90
91 92 93 94 95 96 97 98 99 100
101 102 103 104 105 106 107 108 109 110
111 112 113 114 115 116 117 118 119 120
121 122 123 124 125 126 127 128 129 130
131 132 133 134 135 136 137 138 139 140
141 142 143 144 145 146 147 148 149 150
151 152 153 154 155 156 157 158 159 160
161 162 163 164 165 166 167 168 169 170
171 172 173 174 175 176 177 178 179 180
181 182 183 184 185 186 187 188 189 190
191 192 193 194 195 196 197 198 199 200
201 202 203 204 205 206 207 208 209 210
211 212 213 214 215 216 217 218 219 220
221 222 223 224 225 226 227 228 229 230
231 232 233 234 235 236 237 238 239 240
241 242 243 244 245 246 247 248 249 250
251 252 253 254 255 256 257 258 259 260
261 262 263 264 265 266 267 268 269 270
271 272 273 274 275 276 277 278 279 280
281 282 283 284 285 286 287 288 289 290
291 292 293 294 295 296 297 298 299 300
301 302 303 304 305 306 307 308 309 310
311 312 313 314 315 316 317 318 319 320
ארכיון מתמטיקה
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10
ארכיון פיזיקה
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10
ארכיון ביולוגיה
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10
ארכיון פסיכולוגיה
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10

דף זה הוא דף ארכיון של דיון או הצבעה שהסתיימו. את המשך הדיון יש לקיים בדף השיחה של הערך או הנושא הנידון. אין לערוך דף זה.



תוכן עניינים

כמה אנשים יש בחמאס?[עריכת קוד מקור]

כמה מתוכם נמצאים ברצועה? וכמה חוסלו ונפלו בשבי ישראל במבצע הזה? 79.176.81.135 15:14, 24 ביולי 2014 (IDT)

תלוי איך אתה מגדיר "אנשי חמאס". בגדודי עז א-דין אל-קסאם יש כמה עשרות אלפי אנשים (20,000 נכון לשנת 2011, ראה כאן.) מבין שאר הפלסטינאים יש כל מיני רמות של "חברות בחמאס", החל בכל מי שהצביע לחמאס, דרך פעילים זוטרים יותר ופחות, וכלה בחאלד משעל. לגבי כמה נהרגו, עד כה נהרגו 731 פלסטינאים בעזה, אולם לא ברור כמה מתוכם אזרחים וכמה חמושים, או כמה הם "חברי חמאס" וכמה לא. בלנק - שיחה 16:06, 24 ביולי 2014 (IDT)
גם בקרב ה-20 אלף כנראה לא כולם ״קרביים״ באותה מידה. אם מחשבים כמה נזק חמאס ספג לסד״כ שלו גם כדאי לזכור שבנוסף להרוגים יש אלפי פצועים ברצועה, שגם מהם רבים שייכים לחמאס ולארגונים האחרים. Ben tetuan - שיחה 20:45, 24 ביולי 2014 (IDT)
וכמה מאות שבויים. הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 23:56, 24 ביולי 2014 (IDT)
חמאס מנהל את הרצועה ולכן הוא מעסיק שם רבבות אנשים, רובם אינם לוחמים ברמה גבוהה. בגלל מצבו הכספי רובם לא קיבלו שכר בחודשים האחרונים, ולכן הם סובלים מחוסר מוטיבציה ומייאוש. בינתיים נהרגו ברצועה כ-800 פלסטינים ונפצעו כ-5,200, רבים מהם מחבלים, שבויים יש עשרות לפחות. המפקדים הבכירים מתחבאים בבונקרים, ולכן קשה לפגוע בהם. בנוסף לפגיעה במחבלים, הישגים חשובים של ישראל במבצע הם איתור והשמדת מנהרות, השמדת רקטות ומפעלי ייצור (מתוך 9,000 רקטות שהיו לפני המבצע, רובן הושמדו או נורו), מפקדות ותשתיות טרור אחרות - מה שמוביל לפגיעה חזקה בחמאס ולחיזוק ההרתעה. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
אלמוני, אני מבקש, לענות על מה ששאלו, לא על מה שבא לך. אני לא יודע אם אתה אותו אלמוני שענה ב"אוסלו והתנתקות", אבל השואל שאל שאלה מאוד ספציפית, אין צורך לפרט הגיגים על "רובם לא קיבלו שכר" ועל "הישגים". בלנק - שיחה 16:37, 25 ביולי 2014 (IDT)

סדין עם חור[עריכת קוד מקור]

האם מישהו יודע מניסיונו האישי האם זה נכון שדתיים עושים את זה דרך חור בסדין? 79.181.118.53 11:41, 25 ביולי 2014 (IDT)

בעיקרון זה שטויות, דתיים צוחקים על זה, למשל בעונה האחרונה של האח הגדול. כמובן שאין אפשרות לדעת בוודאות מה כל זוג עושה בחדר המיטות, כי זה שטח פרטי, אבל אין סיבה דתית למנוע תאווה בין בני הזוג, כי הם מצווים להתרבות. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
ראה גם כאן. בלנק - שיחה 16:32, 25 ביולי 2014 (IDT)
הבנתי שזה עניין של חסידות סאטמר, שיש להם מושג "קדושה." מאד אנטי מיני. הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 01:38, 26 ביולי 2014 (IDT)
אילן, נראה לי ששמעת שמועות לא נכונות. ראה במאמר שקישרתי אליו. בלנק - שיחה 09:26, 26 ביולי 2014 (IDT)
אני חרדי, נשוי, ומעיד: רוב החרדים עושים זאת ללא שום ביגוד וחציצות. מעט מאוד עושים זאת בביגוד חלקי, בחלקו העליון של הגוף. 22:03, 27 ביולי 2014 (IDT)
זו כמובן עדות שקר: בהנחה שיש יותר מ-22,000 חרדים - היה עליך להיות נוכח בעת מעשה או לפחות לראיין 11,000 חרדים; יחד אתך זה היה יכול להיות רוב. האם היית נוכח בעת מעשה פרט למעשה עצמך? האם ראיינת את רוב החרדים? (שיהיה ברור: אני לא מאמין לשטות הזו). חזרתישיחה 22:16, 27 ביולי 2014 (IDT)
לא צריך לראיין חרדים, מספיק לשמוע את רבותיהם. הם ללא ספק מתנגדים לכל חציצה בין הבעל לאשה בעת היחסים, כך שאגדת הסדין פרחה לה מהחלון. אה, אגב - יש הרבה-הרבה יותר מ-22,000 בתי אב חרדיים בישראל. בכנסת ה-19 קיבלה יהדות התורה כ-200,000 קולות. לצורך הדיון נניח כי רק שליש מהם הם נשואים, ונחלק בחצי (גברים ונשים) - ונקבל 33,000 בתי-אב. וזה לפני מי שלא הצביע, מי שהצביע ש"ס או מי שהצביע למפלגות אחרות.

צמחונים/טבעונים[עריכת קוד מקור]

האם כשצמחוני או טבעוני מריח בשר מטוגן זה לא גורם לו להזיל ריר? איך הדבר יתכן שהוא מסוגל להפסיק להימשך למזון עם ריח כל כך טעים? 79.177.188.10 11:49, 25 ביולי 2014 (IDT)

אני יכול להעיד עדות אישית (כצמחוני וחצי טבעוני) שבהתחלה בשר אכן גרם לי להזיל ריר. אבל עכשיו, אחרי שבע שנים, אני כמעט כמעט אף פעם לא מתגרה מכלום. הריח של מאכלים מסויימים (פסטרמה, נקניקיות, דגים, סטייקים) מעורר בי בחילה, והריח של אחרים משאיר אותי אדיש. הפעמים היחידים שאני מתגרה הם כשאני רעב, יש בשר באיזור, ואין אף מאכל צמחוני משביע באיזור. זה כוחו של הרגל. בלנק - שיחה 16:30, 25 ביולי 2014 (IDT)
לאנשים שונים יש העדפות שונות. אף שאינני צמחוני, סוגי בשר מסוימים, ובפרט ריח של בשר על האש ועוף מבושל, מעוררים בי בחילה (אני מתנצל בפני ידידי חובבי הבשר על תיאור זה). דוד שי - שיחה 16:42, 25 ביולי 2014 (IDT)
אני טבעוני ומצבי דומה מאד לתיאור של בלנק. מעבר לכך, רופא השיניים שלי, שאוהב לאתגר את הטבעונות שלי, סיפר לי שבזמן הלימודים שלו הם צפו בניתוחים ולטענתו הריח של שריפת הבשר בניתוח היה מעורר תאבון בדיוק כמו ריח בשר בע"ח על האש. Liad Malone - שיחה 17:00, 25 ביולי 2014 (IDT)
בתור טבעוני אני עונה על השאלה - לא זכור לי שמאז שהפכתי לטבעוני הזלתי ריר מסוג בשר מסוים (זה כן קרה לי כשהייתי פסקטריאניסט\צמחוני, כמעט תמיד מבשר דגים צלויים)... Anyways, אני לא רואה את זה קורה אבל תיאורטיתת גם אם כן, אני לא חושב שזה יהיה מבשר של חיה שנשחטה בתעשיית המזון מן החי אחרי שהתייחסו אליה כאילו הייתה חפץ רע (ובטח כשאני יודע איזה מסע ייסורים היא עברה עד לשחיטה הזאת שכנראה בעצמה מייסרת) ולכן אם כבר זה היה קורה אז כנראה היה מדובר בבשר שהופק מתאי גזע, ומכל מקום - הייתי מעדיף תחליפי בשר שהם בעלי ערך תזונתי - פיטו-נוטריאני, וסיבי גבוה). העובדה שאנשים נרתעים מבשר כל כך בקלות מראה כמה גמישה וסתגלנית היא מערכת ההזנה האנושית, וכמה היא מושפעת מפסיכולוגיה (ראה למשל הערכים התניה קלאסית, עמדה (פסיכולוגיה), ומניפולציה (התנהגות). ‏Ben-Natan‏ • שיחה 22:38, 25 ביולי 2014 (IDT)
טעם וריח לא מוגדרים כ"טובים" על פי מגדיר מסוים. על טעם וריח אין להתווכח. הביטוי "עניין של טעם" משתמש בסובייקטיביות של הטעם בשביל להמחיש סובייקטיביות של דברים אחרים. אני אישית אוכל בשר ולא מזיל ריר, אפילו לא רואה אותו כטעים במיוחד. זה פשוט מכיל הרבה חלבונים. ‏Uziel302שיחהאמצו ערך יתום! 11:56, 26 ביולי 2014 (IDT)
כצמחונית מלידה, אני מעידה שריח בשר, בכל צורה שהיא, איננו מגרה את תיאבוני וריח דגים, למשל, מעורר בי סלידה בכל צורת הכנה. ברור לי, שיש הבדל בין מי שאכל בשר ועבר לצמחונות לבין מי שלא אכל בשר מימיו, ויש לי הערכה גבוהה לכל מי שקיבל החלטה, עבר לצמחונות ומתמיד בכך גם כשהריחות מעוררים זכרונות.שלומית קדם - שיחה 17:54, 26 ביולי 2014 (IDT)
לפני שהתחלתי להיות צמחוני/טבעוני הריח של בשר עורר בי תיאבון, עכשיו (שנתיים פלוס) רק מאכלים מאד ספציפיים עושים את זה, כמו קובה במרק, המבורגר וגולש, כל השאר התחילו לעשות לי בחילה. מניסיון, גם דברים אחרים שאתה מפסיק לאכול אותם הרבה זמן, מפסיקים גם לעורר לך את התיאבון ואף עושים בחילה. ‏Manedwolf‏ (דור סיני) • ◄✉ 20:22, 31 ביולי 2014 (IDT)

טכניון מול תל-אביב[עריכת קוד מקור]

מבחינת איכות השכלה (לא סיכוי לקבל עבודה ולא רמת המרצים ולא גובה הציונים, אלא רק כמות ואיכות של הידע)- מה נותן השכלה יותר טובה: תואר בפיזיקה בטכניון או תואר בפיזיקה באוניברסיטת תל אביב? 79.177.188.10 12:29, 25 ביולי 2014 (IDT)

אלה שני מוסדות לימוד מצוינים, כך שכל בחירה באחד מהם היא בחירה טובה. דוד שי - שיחה 16:45, 25 ביולי 2014 (IDT)
אני לא בשלב של בחירת מסלול כרגע (לא הולך לעשות תואר ראשון עוד הפעם...). זאת שאלה לצורך הבנה עד כמה המסלול שכבר עשיתי תרם לי להשכלה ביחס למסלול שלא עשיתי. 79.177.188.10 16:52, 25 ביולי 2014 (IDT)
כמות ואיכות הידע של בוגר תואר תלויה ביכולותיו ובמאמציו במהלך התואר ופחות במסגרת בה למד. עקרונית כל בוגר תואר יכול לשכוח את רוב החומר לאחר שנבחן עליו, כך שהידע של בוגר תואר תלוי בזיכרון שלו ולא בכמות הידע עליו נבחן. ‏Uziel302שיחהאמצו ערך יתום! 11:50, 26 ביולי 2014 (IDT)

טיסה דרך ירדן[עריכת קוד מקור]

האם אזרח ישראלי שטס לדרום מזרח אסיה דרך ירדן, זקוק לויזה בכניסה לירדן, למרות שאינו יוצא משדה התעופה?
ואם כן, בהנחה שהכרטיס מוזמן באינטרנט, היכן משיגים ויזה? מישהו יודע? תודה, דני. Danny-wשיחה 15:51, 26 ביולי 2014 (IDT)

למיטב ידיעתי אין צורך בויזה אם לא עוברים דרך ביקורת דרכונים. הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 16:01, 26 ביולי 2014 (IDT)
עברתי משם לפני אי אילו שנים וכמו בכל טיסת טרנזיט דרך נמל תעופה בינלאומי, אין צורך באשרת כניסה למדינה שכן שוהים באיזור בינלאומי עד הטיסה הבאה. מה שיותר חשוב לדעת, שאין להשיג שם אלכוהול (למיטב זכרוני), ולכן כדאי להצטייד בחומרים מאלחשים לטיסה ההמשך הארוכה עוד בארץ. יוסישיחה 08:39, 29 ביולי 2014 (IDT)

איפה אפשר להשיג בארץ באזור המרכז\שרון מכונה לכבישה קרה של זרעים - להפקת שמן?[עריכת קוד מקור]

בתודה. ‏Ben-Natan‏ • שיחה 18:28, 26 ביולי 2014 (IDT)

נראה שתהליך הפקת שמן מזרעים בכבישה קרה דורש מספר מכונות תעשייתיות. ראה למשל באתר חברת נס שמנים העוסקת בתחום. ‏Uziel302שיחהאמצו ערך יתום! 09:34, 29 ביולי 2014 (IDT)
תלוי מאיזה זרעים, לעתים מספיקה מכונה אחת, כתוב למשל ב-Youtube, את התחביר; Chia cold press
זו הרחבה ייעודית של מכונת סחיטה ספציפית. זה מתאים לסוגים בודדים של זרעים. השאלה היא האם מכונות כאלו משווקות בישראל, הרושם שלי הוא שלא. ‏Uziel302שיחהאמצו ערך יתום! 06:04, 30 ביולי 2014 (IDT)

מחבלים יהודים[עריכת קוד מקור]

לפי הקריאה הבנתי שאנדרטה לזכר שלמה בן יוסף היא פסל שהוצב לזכר ניסיון פיגוע כושל? או שאני לא קורא נכון, אבל מהערך הבנתי שאדם שניסה לפוצץ אוטובוס על רקע לאומני מקבל הנצחה כגיבור. איך זה? ואם אין שום ביקורת על מהות הפסל? 79.177.188.10 21:27, 26 ביולי 2014 (IDT)

האצ"ל והלח"י, כולל עולי הגרדום, הם עדיין פרה קדושה אצלנו, וזוכים להנצחה חיובית בלבד ולאפס ביקורת, גם לא על מעשים כמו של בן יוסף. ייתכן שיש קשר לכך שרבים מאנשי האצל והלח"י (מנחם בגין, יצחק שמיר, איתן לבני, גאולה כהן, יעקב מרידור, אליהו מרידור ואחרים) וגם רבים מהדור השני (ציפי לבני, אריה אלדד, אפרים שמיר, בני בגין, אהוד אולמרט, דן מרידור, רוני מילוא ועוד) הגיעו לתפקידי מפתח בציבוריות הישראלית. בלנק - שיחה 00:13, 27 ביולי 2014 (IDT)
לא הייתי אומר פרה קדושה. בזמן אמת האצ"ל והלח"י ספגו ביקורת קשה ואף יותר מביקורת (הסזון), ובזמן שלטון מפא"י הם די הודרו מהנרטיב הלאומי והמשיכו להזכר לרעה. נראה שהקמת אנדרטה לזכר שלמה בן יוסף (בשנות ה-50) הייתה די "יוזמה עצמאית" של תנועת בית"ר ושל אמן אשר היה מקורב אליה. רק לאחר המהפך החל תהליך של הכנסת האצ"ל והלח"י לנרטיב הגבורה וההקרבה הלאומי והנצחה לאומית של גיבוריהם, מבלי ממש להתמודד עם מקרים כמו זה של שלמה בן יוסף שבסטנדרטים של היום מעשיו יגונו מכל וכל ושבזמן אמת ההנהגה הממוסדת של היישוב התנגדה להם. Ben tetuan - שיחה 00:42, 27 ביולי 2014 (IDT)
קשה לי עם "גיבור לאומי" שגבורתו היא להיות מוצא להורג בגין ניסיון לפוצץ אוטובוס... לא בדיוק ערך ששווה להנציח, לדעתי זה כמו לעשות אנדרטה למבצעי טבח מערת המכפלה או הפיגוע בדולפינריום. Corvus,(שיחה) 11:29, 27 ביולי 2014 (IDT)
לי קשה עם גיבורים לאומיים בכלל, גם אם גבורתם הייתה במסגרת חוקית. ‏Uziel302שיחהאמצו ערך יתום! 09:24, 29 ביולי 2014 (IDT)

למה להם מותר ולנו אסור?[עריכת קוד מקור]

למה למשתתפי האח הגדול מותר לישון בנים ובנות באותו חדר, ולתלמידי י"ב בתיכון בטיול השנתי אסור?

כי הם לא קטינים. יואב נכטיילרשיחה 22:28, 26 ביולי 2014 (IDT)
נראה לי זכית ב"פרס השאלה הכי לא קשורה", מזל טוב! תנסה להעלות את השאלה מול הנהלת הבית ספר. Corvus,(שיחה) 22:40, 26 ביולי 2014 (IDT)
יש לזה כמה סיבות, אחת הסיבות שאני רוצה לציין לאחר התגובות לעיל היא רייטינג - להפקת התכנית יש עניין ביצירת "קשרי אהבה" (בדרך כלל מסוג ז'), ורכיב משמעותי בקשרים כאלה הוא שהייה משותפת, מן הסתם גם במהלך "הלילות הקרים". כמובן שסיבה בסיסית הרבה יותר מרייטינג היא שהם לא נחשבים כ"קטינים" (מונח בעייתי שאם אינני טועה מוגדר באופנים שונים במדינות שונות). ‏Ben-Natan‏ • שיחה 00:13, 27 ביולי 2014 (IDT)
לא הבנתי, יש איסור חוקי לקטינים לישון באותו חדר? מסגרות שונות יכולות לקבוע הפרדה בלינה כחלק מכללי המסגרת, כך במוסדות חינוכיים וכך מקובל גם בצה"ל למרות שכולם שם בגירים. ‏Uziel302שיחהאמצו ערך יתום! 09:19, 29 ביולי 2014 (IDT)

מי אסר על מטוסים ישראלים לנחות בטורקיה?[עריכת קוד מקור]

באתר דה מרקר הישראלי נכתב בכתבה מהיום: "הנוסעים נתקעו בטורקיה בעקבות ביטול חברות התעופה הזרות את טיסותיהן לישראל בימים האחרונים. הם הועברו על ידי חברות התעופה הזרות מאנטליה ואיסטנבול ליוון על מנת שחברות התעופה הישראליות, שאינן מורשות לנחות בטורקיה, יוכלו להחזירם לישראל. עד כה נחתו בישראל חמש טיסות של חברת אל על וסנדור ועד סוף היום אמורות לנחות בנתב"ג עוד 5 טיסות נוספות עם הישראלים שנתקעו בטורקיה." השאלה שלי היא מי בדיוק אסר או 'לא הרשה' למטוסים ישראלים לנחות בטורקיה? זהו פרט חדש במלחמה הזאת שלא ידעתי. 185.32.177.113 23:58, 26 ביולי 2014 (IDT)

ממשלת טורקיה, לפי: ספיר פרץ, ‏"ישראל מאפשרת לטורקיה מדיניות שמיים פתוחים חד-צדדית", באתר גלובס, 28 ביולי 2014. ‏Uziel302שיחהאמצו ערך יתום! 09:11, 29 ביולי 2014 (IDT)

מה זה "משקה איזוטוני או היפוטוני?[עריכת קוד מקור]

האם אלה משקאות שיש בהם מלחים ברמה זהה לשל הגוף- כמו סליין נוזל העירוי? מהיכן מגיעים המילים איזוטוני והיפוטוני להקשר הזה? ומדוע אנחנו שותים מים ולא 'משקאות איזוטוניים' אם הם כל כך טובים ומועילים לגוף. ניקח מים נוסיף לזה מלח וכך נקבל משקה איזוטוני, האם זה בריא?185.32.177.113 02:00, 27 ביולי 2014 (IDT)

"tonicity"- "רמת הריכוז של תמיסה" איזוטוני-מכיל כמות זהה לזו שיש בדם, היפרטוני- מכיל כמות גבוהה, היפוטוני מכיל כמות נמוכה יותר. לא רק של מלח אלא גם של סוכר. סליין הוא פחות או יותר איזוטוני, אם כי אין בו בכלל סוכר. לגבי "מדוע אנחנו שותים מים", קודם כל- אם אתה לא עוסק בספורט, ושותה מים בכמויות ענק, אז סביר להניח שכמות המלח והסוכר שאתה צורך בעצמך מספקת ואף עודפת, ושתיית משקאות איזוטוניים סתם תוביל לעודף לא בריא של סוכר ומלח. ייתכן שבמקרים מסויימים הגיוני כן לשתות משקאות איזוטוניים, בייחוד בחום הזה, אבל לאנשים יש רתיעה מתוספי תזונה מלאכותיים. באותה מידה אתה יכול לשאול "מדוע אנשים לא לוקחים ויטמינים במקום לאכול פירות". בלנק - שיחה 06:30, 27 ביולי 2014 (IDT)

מותו של הנוסע בזמן[עריכת קוד מקור]

תשובות: 1. תחילה הוא נפצע קשות בתאונה והיה בלי רגליו. אך תיפקד כאדם נכה. לא גסס. כזכור, בזמן שהיה נכה לא יכול היה לרוץ ולברוח ובכך להציל את עצמו. לכן - כאשר, כאדם נכה, נקלע ליער ולא היה יכול לברוח, נורה והרג.
בעניין גסיסתו - במהלך הזמן בו היה נכה, הוא לא גסס, אך ידע שהוא הולך למות בשנה זו, ולכן נפרד מהקרובים אליו. הוא ידע את מועד מותו המשוער, מאחר שבביקור קודם' שלו, בזמן עתיד אצל בתו הבוגרת יותר, התגלתה לו בטעות השנה בה ימות. 2. הוא נסע גם לעתיד וגם לעבר. אך יכל לנסוע רק כשהיה חי. מה השאלה כאן?
בברכה, דני. Danny-wשיחה 11:41, 27 ביולי 2014 (IDT)

1. עוד הרבה לפני מותו, יש תיאורים מפורטים חוזרים ונשנים של אדם חולה וגוסס: הוא מאבד משקל במהירות, מקריח, נראה ממש רע, וכל מכריו משוכנעים שהוא עומד למות- והנה, הוא באמת מת אבל בכלל בתאונה. זה מה שמוזר לי.
2. השאלה היא: לאורך כל הספר, בכל סצינה נתונה, יש מקסימום שני הנרים: אחד של אותו זמן שבו מתרחשת הסצינה, ואחד מזמן אחר. לעומת זאת, למיטב הבנתי, סצינת המוות שלו חריגה מהבחינה הזאת: גם שם יש שני הנרים, אבל שניהם לא מהזמן שבו התרחש הציד- שניהם בעצם הגיעו מהעתיד. אז השאלה היא, האם הבנתי נכון, שבעצם הגיעו שני הנרים שונים מהעתיד אל העבר, אל המקום שבו אחד מהם מת?--85.64.116.162 12:57, 27 ביולי 2014 (IDT)

על נפח של כדור[עריכת קוד מקור]

היי,
אם אני מנסה לחשב נפח של חצי כדור אני מקבל , כי:

אבל נפחו של כדור אחד, כלומר 2 חצאי כדורים הוא 4 חצי כדור.
אני שואל למה הוא 4 חצאי כדור, ולא 2 חצאי כדור, כלומר:
.
תודה.

זו לא הדרך לחשב נפח כדור. מה שחישבת כאן למעשה, זה את השטח שמתחת לגרף של הפונקציה בין 0 ל-r, או נפח חרוט שגובהו ורדיוסו r. הדרך האנליטית לחשב נפח כדור היא לחשב את נפח גוף הסיבוב שנוצר מפונקציית המעגל (או יותר נכון, חצי המעגל), כלומר להציב את הפונקציה בנוסחה של נפח גוף הסיבוב (ראה ערך), כשגבולות האינטגרל שלך הם בין R- ל-R. ‏Kulystabשיחהגן עדן, גיהנום, או הובוקן... עד חג המולד • כ"ט בתמוז ה'תשע"ד • 17:16, 27 ביולי 2014 (IDT)

שמי אליאור[עריכת קוד מקור]

שלום רציתי לדעת מה הסיכוי שאני יתקבל למשמר הגבול אחרי שאני משרת כחצי שנה בחייל ירוק אני לא מוצא את עצמי במערך הגובניק אני רוצה לתפוס חלק מאד משמעותי במערך הלוחם ביחידה של משמר הגבול רציתי לדעת מי יכול לעזור לי בזה כי הבנתי שיש גיוס בימים הקרובים. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

אני עונה על סמך היכרות עם מקרים בודדים, אל תראה את התשובה שלי כ"מומסמכת". למיטב ידיעתי, מג"ב היא היחידה הלא-ממיינת (שאין אליה מיונים לפני הגיוס) שהכי קשה להגיע אליה אם לא שובצת בה. יש לה ביקוש אדיר, כולל אנשים שזה החלום שלהם מגיל 0. יצא לי להכיר אנשים שכבר החל מהצב הראשון דרשו לשרת רק במג"ב, שלחו מכתבים, הפעילו קשרים, ובסופו של דבר שובצו במקומות אחרים. יצא לי להכיר אחדים שסירבו בעת גיוסם להתגייס לשום מקום מלבד מג"ב. חלקם בילו תקופות אחרות במחבוש ולאחר מכן השתכנעו או שוחררו מצה"ל. אף אחד מהם לא הגיע למג"ב. אם אתה רוצה לעבור ליחידה קרבית, אתה יכול להגיש טופס 55, או 51, או איך שלא קוראים לזה- טופס מעבר יחידה. אם הפרופיל שלך מתאים, יש סיכוי טוב שיתנו לך לעבור לתפקיד קרבי, אבל לא למג"ב. בלנק - שיחה 22:11, 27 ביולי 2014 (IDT)
טופס 55 דרך משרד ת"ש או לחילופין פנייה דרך המפקדים. בסופו של דבר הבקשה נבחנת על ידי המפקדים. חשוב להבין מדוע לא שובצת מראש לקרבי, רפואי? נפשי? אישי? יש לפנות לגורמים הרלוונטיים ביחידה אם יש בעיות באחד התחומים.
ניתן להגיע לתפקידים קרביים מאוד משמעותיים אם תצליח לעבור לקרבי ולאחר מכן להתקדם כמפקד וקצין. ‏Uziel302שיחהאמצו ערך יתום! 03:14, 28 ביולי 2014 (IDT)

מפקדים[עריכת קוד מקור]

מדוע במבצע העכשיו בצה"ל מפקדים נפגעו? למה הם הגיעו למקומות שבהם החיים שלהן בסכנה? כי כאשר מח"ט נפגע הוא משאיר חטיבה שלמה בלי מפקד- וזה חמור בהרבה מבחינה מבצעית מחייל שנפגע. אז למה הם מסכנים ככה את המערכה? 79.176.172.93 18:10, 27 ביולי 2014 (IDT)

יש לך שתי שאלות. מדוע המפקדים נפגעים יותר - כי הם צועדים בראש הכוח. למה הם צועדים בראש הכוח - אני לא מספיק בקיא כדי לענות לך. איתן96 (שיחה) א' באב ה'תשע"ד 18:52, 27 ביולי 2014 (IDT)
תשובה לשאלה השניה: כי זו רוח צה"ל. כבר כשמגיעים לבית הספר לקצינים של צה"ל, רואים בכניסה לבסיס, ברחבת המסדרים, את השלט הגדול "מִמֶּנִּי תִרְאוּ וְכֵן תַּעֲשׂוּ" (שופטים ז', י"ז), אימרתו של גדעון בן יואש, כמוטו של בית הספר לקצינים.
בצה"ל, בניגוד למפקדי חמאס (וחיזבאללה) היושבים מתחת לאדמה ומניחים לחייליהם וגם לאזרחיהם ליפול, בצה"ל רואים ערך בדוגמה האישית, במחויבות ובאחריות האישית של המפקד, שאינו שולח את חייליו להילחם לבד מול האוייב, אלא נמצא עמם, מוודא בעצמו את היכולת להילחם במקום, עומד בראש הכוח עם חייליו, וקורא "אחריי!". עניין של ערכים. זו רוח צה"ל. בברכה, דני. Danny-wשיחה 21:33, 27 ביולי 2014 (IDT)
סוחט דמעות. שכחת רק לציין שכשאחרי המלחמה יתפרסם דוח גולדסטון II, מי שימצא את עצמו על ספסל הנאשמים של בית המשפט הצבאי יהיו הלוחמים שביצעו פקודות ולא המפקדים שנתנו אותן. סליחה, אני יודע שזה לא המקום, אבל לא יכולתי להתאפק.--85.64.116.162 21:50, 27 ביולי 2014 (IDT)
אלמוני, זה אכן לא המקום, ולדעתי אם היית מתאמץ דווקא כן יכולת להתאפק. לשואל המקורי, אני שמעתי מפי אחד הפרשנים הצבאיים של ערוץ 10 (לא זוכר איזה), הסבר אלטרנטיבי- המבצע הנוכחי מסובך הרבה יותר מבחינה טקטית מרוב הפעילות השוטפת של צה"ל. לעיתים נדרשות הכרעות משמעותיות בטווח של שניות או דקות. על כן, צה"ל שואף שיהיו בשטח אנשים בעלי ידע, ניסיון, והבנה רבה יותר. וכמובן שלקצינים הבכירים יש הרבה יותר. בלנק - שיחה 22:18, 27 ביולי 2014 (IDT)
לא מסכים שזה לא במקום. חשוב לחדד שאמירות לחוד ומעשים לחוד. (בהתאם לקונטקסט) אנטולי סקרנוב - שיחה 13:57, 28 ביולי 2014 (IDT)
אולי אני מציין את המובן מאליו, אבל יש לכך סיבה טובה. כששופטים בדיעבד, וזורקים לכלא חייל משוחרר, אין לזה השפעה על הצבא שממשיך להתקיים וברובו לא מודע לכך. אבל לו צה"ל היה מתעלם מערכיו במהלך מלחמה, ההשלכות של זה על המוראל של החיילים היו חמורות בהרבה. אנטולי סקרנוב - שיחה 13:58, 28 ביולי 2014 (IDT)
(אני אנונימי אחר) בנוסף לדוגמה האישית שהיא ערך חשוב ביותר ליצירת הנעה (מוטיבציה), כדי שהלחימה תתבצע בצורה המיטבית המפקדים צריכים להיות במקום שבו הם יכולים להבין את הקרב כדי לקבל החלטות מהירות, ועד רמה מסוימת המקום הזה הוא שדה הקרב. אם מפקד נהרג היחידה לא נשארת ללא מפקד, אלא באותו רגע מחליף אותו מפקד אחר. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
במלחמת לבנון השנייה ולאחריה הייתה ביקורת רבה על "מפקדים שישבו מאחורי מסכים ופלזמות" והיו שראו בזה כאחת הבעיות של אותה מלחמה. נראה לי שהמפקדים בצה"ל הפנימו את הביקורת הזאת, ורצו לחדש את האתוס שדני דיבר עליו. Ben tetuan - שיחה 03:40, 28 ביולי 2014 (IDT)
אני זוכר בעל פה את תחילץ המשפט הרלבנטי מתו"ל צה"ל: "אם מקבלים את מושג השחיקה ואת מושג ערפל הקרב"... נובע שרק מפקד בראש הכוח יוכל לפקד באופן רלבנטי למתרחש בשטח.
בלשון אחרת- הבלבול הבלתי נמנע שהוא חלק מכל לחימה מונע אפשרות של תפעול כוחות יעיל בשלט רחוק. הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 13:31, 29 ביולי 2014 (IDT)

כולסטרול[עריכת קוד מקור]

1) החל מאיזה גיל יש לדבוק כולסטרול בדם?

2) האם זה נכון שפעילות גופנית מורידה את הרמה? איך זה יתכן?

3) האם יש כולסטרול מן הצומח או שזה בא רק מבשר וחלב?

4) האם זה אמת או מיתוס שיש מאכלים ( כמו דג ושמן זית) שמורידים את הרמה?

שלום, קרא בבקשה את הערך הרלוונטי: כולסטרול#ברפואה, ישנן שם התייחסויות לשאלותיך. ביקורת - שיחה 11:15, 28 ביולי 2014 (IDT)

אנטר במקלדת[עריכת קוד מקור]

למה כפתור האנטר הוא עקום ומצויר עליו חץ?

עקום זה עניין של אסתטיקה, אצלי הוא לא עקום. החץ מסמן תחילת שורה חדשה. מכיוון ששורה באנגלית מתחילה מצד שמאל אז מסלול החץ הוא מסוף השורה בצד ימין עד תחילת השורה בצד שמאל. איתן96 (שיחה) א' באב ה'תשע"ד 13:02, 28 ביולי 2014 (IDT)

בלי חליפת חלל במאדים[עריכת קוד מקור]

נניח אסטרונאוט מוריד את חליפת החלל שלו במאדים בלילה בקו המשווה: האם הוא ימות ואם כן, ממה?

ימות מהר מאד מחנק/תת-לחץ. גם הקור לא מאפשר חיים.-- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
בערך מאדים תוכל לראות שהלחץ האטמוספירי במאדים הוא 0.7–0.9 קילו פסקל בעוד שעל כדור הארץ הוא 101.325 קילו פסקל. (כלומר, לחץ אוויר נמוך פי יותר מ-100) כמו כן, ניתן לראות שם שטמפרטורת פני השטח הממוצעת היא 63.15- מעלות צלזיוס. (רק מעט מעל לטמפרטורה המינימלית על כדור הארץ - 88- מעלות צלזיוס) כמובן שגם הרכב האטומספירה המופיע בשני הערכים שונה לחלוטין, ובמאדים אחוז החמצן (וגם אחוזי הגזים האחרים) שונים לחלוטין, והריאות שלנו לא בנויות לאטמוספירה כזו, אבל אלה כאמור בעיות זניחות ביחס לקור ותת הלחץ. אנטולי סקרנוב - שיחה 13:55, 28 ביולי 2014 (IDT)

עלויות משלוח[עריכת קוד מקור]

איך יכול להיות שאני קונה חבילה מסין ב-3 שקלים כולל משלוח?

אפילו אם אאמין שהדואר הסיני לא דורש תשלום מהשולח (סבסוד ממשלתי?), האם דואר ישראל לא דורש תשלום על הטיפול בחבילה מרגע הגעתה לארץ? (אני משער שהוא מבצע את ההפצה החל מנחיתת החבילה בארץ?) האם הדואר הסיני משלם לו על כך? איך נקבעים התעריפים האלה? (הרי אין לדואר ישראל תחרות בארץ, והוא יודע את זה. מה מונע ממנו להפקיע מחירים מול חברות הדואר הזרות?) האם יש מדינות בהן מקובל שמקבל החבילה משלם לשירות הדואר על המשלוח? אנטולי סקרנוב - שיחה 13:48, 28 ביולי 2014 (IDT)

לפי הערך הזה Universal Postal Union בויקי באנגלית, יש תעריפים בינלאומיים ידועים שנקבעים ע"י איגוד הדואר העולמי, ארגון בן לאומי שכל מדינות העולם חברות בו, הערך מציין שבשנת 2012 העלות של משלוח ק"ג אחד מסין לארה"ב הייתה דולר אחד. בברכה, --איש המרק - שיחה 16:29, 28 ביולי 2014 (IDT)
מומלץ לקרוא את הערך המקביל בעברית- איגוד הדואר העולמי, כדי לקבל תשובות לשאלותיך. אגב- ייתכן גם שהשולח הפסיד כסף על החבילה שלך. רבים מאתרי ה"הכל בזול" האלה מפסידים כסף על חלק מהמוצרים שהם שולחים, ובונים על כך שהם יתבססו בזכותם כאתר גדול ומשמעותי יותר, ויעשו את הרווח מאנשים אחרים. בלנק - שיחה 16:41, 28 ביולי 2014 (IDT)
מכיוון שיש מוצרים רבים שנמכרים בדולר אחד בלבד באיביי ודומיו, נראה שלא מדובר סתם בטכניקה שיווקית. בברכה, --איש המרק - שיחה 08:30, 29 ביולי 2014 (IDT)
מידע מעניין, תודה! אני גם חושד שנוצר רווח במכירה, ורואה בפירוש שעל חלק מהחבילות שאני מקבל מסין רשום שדמי המשלוח ששולמו הם 0 יואן, להבנתי כיוון שממשלת סין לוקחת את עלויות המשלוח על עצמה, על מנת לסבסד בעקיפין בניית מפעלים ורכישת ניסיון בייצור. אנטולי סקרנוב - שיחה

שירותי בנקאות אוטומטיים (שב"א)[עריכת קוד מקור]

להבנתי, מרבית מערכות הבנקאות בארץ (לרבות סליקת כרטיסי אשראי, הבורסה בת"א, מנגנוני המכרזים לאיגרות חוב ממשלתיות ועוד מערכות שאני לא מכיר) מתבססות על מערכות חברת שב"א, שהיא להבנתי חברה פרטית. מי מפקח עליה, ומוודא שהתוכנה שלה לא כוללת פרצות? (שיאפשרו ביצוע פעולות בחשבונות בנק / העברות / שינוי יתרות / סליקת כרטיסי אשראי ללא אישור בעליהם החוקיים) כיצד מוודא בנק ישראל (אני משער שזה תפקידו, כיוון שלפי הערך בנק ישראל, הוא אחראי גם על "מערכות התשלומים והסליקה במשק​". אנטולי סקרנוב - שיחה

ראה שאלה דומה בפסקה זו. יש פיקוח, ביקורת ונהלים. ‏Uziel302שיחהאמצו ערך יתום! 16:19, 28 ביולי 2014 (IDT)
מצוין, תודה! אנטולי סקרנוב - שיחה 11:54, 29 ביולי 2014 (IDT)

שאלות לגבי רשם החברות (לא ייעוץ משפטי!)[עריכת קוד מקור]

כשמגישים שאילתא לרשם על חברה מסוימת מופיעים שתי פרטים שאני רוצה לוודא שאני מבין אותם נכון:

  1. איך הייתכן שחברה שקיימת עד עצם היום הזה הגישה דוח שנתי אחרון רק ב-2009? (כך מופיע באתר הרשם).
  2. איפה שכתוב "חובות לרשם החברות", מה הכוונה כאן - האם הכוונה למספר החובות שצברה החברה או לסכום החובות בש"ח? בתודה, ‏Ben-Natan‏ • שיחה 16:37, 28 ביולי 2014 (IDT)
לשאלה הראשונה, יש חברות שהפסיקו לפעול ולכן אינן מגישות דוחות שנתיים, אבל עדיין לא פורקו (הפירוק הוא תהליך ארוך למדי ובעבר היה מקובל להתעלם ממנו, ולכן אצל הרשם יש המון חברות שאינן פעילות. בשנים האחרונות רשם החברות מנסה לטפל בכך). לשאלה השניה: צריך להיות ברור לפי המספר, לא? צחקשוח (Laugh Tough) - שיחה 11:51, 16 באוגוסט 2014 (IDT)

מייל נוח וחינמי[עריכת קוד מקור]

מישהו מכיר מייל נוח לשימוש בדומה לג'ימייל, אבל:

א) לא מוצף בפרסומות כמו וואלה לדומה

ב) לא דורש חשיפת פרטים אישיים כמו טלפון נייד.-- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

ראי בגוגל, כאן. בברכה, דני Danny-wשיחה 18:21, 28 ביולי 2014 (IDT)
יש קטגוריה בוויקיפדיה האנגלית. מוזר לי לשמוע שיש שירותי דואר אלקטרוני שדורשים טלפון נייד. ‏Uziel302שיחהאמצו ערך יתום! 09:02, 29 ביולי 2014 (IDT)
למיטב זכרוני, GMail מבקש מס' טלפון נייד או כתובת אימייל פעילה בזמן הרישום, על מנת לאמת את זהות המשתמשים. ‏[kotz]‏ [שיחה] 09:15, 29 ביולי 2014 (IDT)
בשביל זה יש לך את 10minutemail ואת Mailinator. אלקיביאדס - שיחה 11:51, 30 ביולי 2014 (IDT)

זקן של מחבל[עריכת קוד מקור]

האם זה נכון שזקן עבות בלי שפם זה סימן היכר של פעיל חמאס? או שאולי זה פשוט אופנה מקומית ותו לא. 79.183.62.100 15:13, 29 ביולי 2014 (IDT)

אופנה מקומית. שמזןשיחההופה גנגאם סטייל! • ב' באב ה'תשע"ד • 15:13, 29 ביולי 2014 (IDT)
ראה הערכים באנגלית: en:Chin curtain, en:Goatee. כדוגמה בשני הערכים מופיע אברהם לינקולן, מתקופות שונות. ‏Uziel302שיחהאמצו ערך יתום! 23:12, 29 ביולי 2014 (IDT)

מגן אנושי[עריכת קוד מקור]

באינטרנט רץ סרטון שבו נראים שוטרי חמאס מכים באלות פלסטינים שיוצאים מהבית. אבל הרי בשביל לעשות זאת, הם בעצמם צריכים להימצא באותם מקומות מסוכנים שמיועדים להפצצה. אז הם בעצם לא מסתתרים מאחורי האזרחים, אלא מתאבדים ביחד עם האזרחים, הלא כן? ומה קורה עם המשפחות של השוטרים? האם גם הן מאולצות להישאר בבית? האם השוטרים האלה בעצם רוצחים את משפחותיהם??

וזה מוביל אותי לשאלה דומה ששאלתי כאן כבר בעבר בקשר לסוריה, אבל לא קיבלתי תשובה, אולי הפעם מישהו יידע לענות: האם בסוריה יש הפרדה מוחלטת בין הסונים לשיעים? אם לא, לא מן הנמנע שבהפצצות המוניות וחסרות הבחנה שכאלה, הטייסים הסורים רוצחים על הדרך גם קרובי משפחה וחברים. האמנם???--85.64.116.162 17:06, 29 ביולי 2014 (IDT)

בקצרה: כן, בסיכון, כן, כן, לא, כן. משטר טרור כמו החמאס בעזה או אסד בסוריה לא נרתע מסיכון או מרצח של אזרחיו ועובדיו, במטרה לשמור על המשטר, שהוא משטר טרור - כלומר שולט בעזרת הטלת פחד על האנשים. לכן הוא פושע נגד האנושות ויש אינטרס בינ"ל וכלל-אנושי להחליף אותו, לרבות אינטרס של העם הנשלט, שהוא הקורבן העיקרי של המשטר. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
לא ענית על כלום. זה שחמאס רע אני יודע גם בלעדיך. זה לא מה ששאלתי.--85.64.116.162 17:45, 29 ביולי 2014 (IDT)
ראה את המשפט הראשון בתשובה, שעונה על כל שאלותיך. בהרחבה: כן מתאבדים, המשפחות בסיכון, כן מאולצות, כן רוצחים, אין הפרדה מוחלטת, כן רוצחים. נכתב הסבר קצר על הטרור כי בשאלה הובעה פליאה ממציאות כזאת. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
בוודאי שיש פליאה, זה בכלל לא ברור. יש הבדל מהותי בין לירות באדם זר, גם הוא מאותו עם, לבין לגרום במכוון למותם של הוריך וילדיך.--85.64.116.162 20:57, 29 ביולי 2014 (IDT)
אנסה לענות דרך משקפיים מעט אחרים- רוב אזרחי עזה (ובפרט כמובן שוטרי חמאס) אינם רואים את החמאס כארגון טרור זר שהשתלט על עזה, ולקח את אזרחי עזה כבני ארובה, אלא כשלטון הלגיטימי ברצועה, שנמצא במלחמה מול ישראל. גם רבים מאלה שאינם מסכימים עם דרכה של חמאס, אינם מתייחסים לחמאס כשלטון זר. גם בעזה, כמו בישראל, קיימת אצל רבים מהאנשים הגישה שבעת מלחמה צריך להיות "מאוחדים כעם", ולא להתעסק במחלוקות פנימיות. מתוך הסתכלות כזאת, הגישה שעל פיה האזרחים צריכים להיות שותפים פעילים במלחמה, ויש להם אחריות לא לברוח ולהתחבא, אינה נראת מופרכת. היא הייתה קיימת, בתקופות שונות, אצל צבאות ועמים רבים. במקרים מסויימים, כמו בזמן המצור על לנינגראד, גישה זו אף ניצחה מלחמות. גם בישראל היא קיימת לעיתים, בגרסא הרבה יותר מרוככת- למשל, הקמפיין "עובדים חיוניים בשירות המדינה", שמעודד אנשים לצאת לעבוד תחת איום הטילים, או הפרשן הצבאי רוני דניאל, שסירב לרדת למקלט כשנשמעה אזעקה, ואמר "מי שאין לו עבודה לעשות, שירד למקלט". השוטרים החמאסניקים, שמכריחים אזרחים להישאר בבתיהם, רואים את הבורחים כפחדנים המשאירים את "לוחמי החופש" למות. בלנק - שיחה 21:31, 29 ביולי 2014 (IDT)
תודה רבה על ההסבר! אלמוני, שלא תבין לא נכון, אני מסכים עם כל מלה שכתבת. פשוט עניין אותי להבין את הנקודת מבט שלהם, מה עובר להם בראש. בלנק קלע בדיוק למה שהתכוונתי. תודה רבה לשניכם.--85.64.116.162 22:13, 29 ביולי 2014 (IDT)
למה ארגוני זכויות האדם תומכים בטקטיקת המגן האנושי של חמאס ומשתפים איתה פעולה? ‏ MathKnight (שיחה) 23:02, 29 ביולי 2014 (IDT)
איפה ראית תמיכה של ארגוני זכויות האדם בטקטיקה הזאת? בלנק - שיחה 15:59, 30 ביולי 2014 (IDT)
ראה כאן וכאן איך ארגוני זכויות האדם מתייחסים בסלחנות לטקטיקה זו, לא מגנים אותה, משמשים כסנגורים של חמאס ומכחישים אותה למרות שיש ראיות ברורות לשימוש של חמאס באזרחים כמגן אנושי וכאקורד הסיום קובעים שגם אם חמאס משתמש באזרחים כמגן אנושי לצה"ל אסור לתקוף מטרות שמוגנות על ידי אזרחים מגינים אנושיים. לזה אני (וכל אדם הגון) קורא שיתוף פעולה. ‏ MathKnight (שיחה) 16:20, 2 באוגוסט 2014 (IDT)
אני לא ראיתי שום סלחנות או הכחשה כלפי הטקטיקה הזאת באף אחת מהכתבות, בוודאי שלא תמיכה. חוסר גינוי אכן היה, וזאת אולי בעיה. התנגדות לפגיעה בחפים מפשע אינה, לדעתי, מהווה שיתוף פעולה עם מדיניות ה"מגן האנושי". בכל מקרה, הכה את המומחה אינו הפורום המתאים לויכוחים כאלה. בלנק - שיחה 19:34, 2 באוגוסט 2014 (IDT)

חשוב לקרוא: הסרטון המדובר שמופץ לכל עבר בפייסבוק תחת הפרשנות שנכתבה לעיל הוא תיעוד של אלימות בין חמאס לאנשי פתח שהתרחשה הרבה לפני המבצע הנוכחי. מי שמפיץ את הסרטון תחת הפרשנות השגויה עושה מעצמו אידיוט, מסגיר חוסר ביקורתיות, ועושה נזק למאמץ ההסברה הישראלי.

וואלה. לא ידעתי את זה, תודה על המידע. והאמת שמה שאתה אומר, מסתדר יפה עם מה שבלנק אמר, וזה בעצם די מפיל את הטענה הישראלית שכביכול הפלסטינים הם בני ערובה של חמאס. מדבריו של בלנק עולה שהחברה הפלסטינית תומכת בחמאס באופן פעיל (לפחות ברמה המעשית).--85.64.116.162 12:59, 31 ביולי 2014 (IDT)
זה לא מה שאמרתי. אמרתי שהם לא מתייחסים לחמאס כשלטון זר- ושחלקם גם תומכים באופן פעיל בפעילות חמאס. בלנק - שיחה 18:49, 31 ביולי 2014 (IDT)

גרעון בנק ישראל[עריכת קוד מקור]

להבנתי, המשחק של בנק ישראל במט"ח נעשה באמצעות ההלוואות שהוא לוקח מהבנקים המסחרים (בתמורה לריבית בנק ישראל). אם הוא מאבד כסף בתהליך (ואולי גם בשאר הפעילות שלו), מאיזה כיס הוא מחזיר את הכסף לבנקים? האם הוא מתוקצב על ידי משרד האוצר? האם יש לו הכנסות אחרות כלשהן שאמורות לכסות על גרעונות אלה? אלקיביאדס - שיחה 11:46, 30 ביולי 2014 (IDT)

http://www.themarker.com/markets/ifrs/1.2137101
בנק ישראל אינו לווה כסף מהבנקים המסחריים, אלא להיפך: הם לווים ממנו או מפקידים אצלו. הוא יכול כעקרון להדפיס או להשמיד כסף כרצונו (כלומר- לא בהתאם לקפריזות רגעיות אלא בהתאם למדיניותו), וכל פעולה כזו משנה את כמות הכסף במשק. גרי רשף - שיחה 10:45, 2 באוגוסט 2014 (IDT)

האם קיימת אפשרות להשתמש בנשק כימי בעזה?[עריכת קוד מקור]

כמו שהמצב נראה עכשיו לדעתי הדרך הכי טובה שבה מדינת ישראל תוכל לחסל את מנהיגי חמאס שנמצאים (לפי רוני דניאל) מתחת לבית החולים שיפא היא להזרים גז עצבים או נשק כימי דרך אחד מפירי המנהרות באזור בית החולים ולחכות שזה יגיע לבונקר המדובר. האם למדינת ישראל תהיה בעיה חוקית לעשות זאת? לא מדובר באוכלוסיה אזרחית וישראל לא אישררה את אמנת הנשק הכימי. ובמקרה שלא האם יש אפשרות לבצע פעולה כזאת ללא נשק כימי (הזרמת מים למשל והצפת המנהרות).--79.180.107.241 15:09, 30 ביולי 2014 (IDT)

מה שמשותף לכל אותן שיטות הוא אבדות בשיעורים חסרי תקדים שיגרמו לאוכלוסייה האזרחית כתוצאה מהזרמת נשק כימי במקום צפוף כמו רצועת עזה (ובמיוחד בשעה שזה יועבר במים/אוויר). לא ברור לי למה אתה מניח שזה לא ישפיע על האוכלוסייה האזרחית. מדובר בפועל בשימוש מכוון בנשק להשמדה המונית כנגד אזרחים, מה שהופך את ישראל לפושעת מלחמה לכל דבר ועניין. ‏Lionster‏ • שיחה 15:15, 30 ביולי 2014 (IDT)
אני לא אומר שצריך לפזר מעל עזה נשק כימי אלה למצוא פיר מנהרה ולהזרים ישירות אליו גז כבד כך שהגז לא יתפשט מהמנהרות לתוך העיר. אני מניח שאפשר לעשות את זה בדרך שבה האוכלוסיה לא תיפגע ושיש גזים מספיק כבדים שלא יגיעו מהמנהרות לתוך העיר.--79.180.107.241 15:28, 30 ביולי 2014 (IDT)
ישראל משמידה כל מנהרה שהיא מוצאת. אם יש בתוכה מחבלים- זאת הבעיה שלהם. מדינת ישראל וצה"ל לא יבצעו צעד כה מסוכן כמו שימוש בגז רעיל באזור מאוכלס. ואם תשאל אותי- הנזק לתווך הרחוק שיגרם לישראל כתוצאה מפעולה כזאת עולה על הרווח המידי לביטחון המדינה. Corvus,(שיחה) 15:34, 30 ביולי 2014 (IDT)
נעשה בעבר שימוש בגז רעיל כבד מהאוויר למטרות דומות. השימוש הנפוץ ביותר היה במלחמת העולם הראשונה. הבעיה עם הגז היא התנועתיות הרבה שלו. הגז לא נשאר במקום אחד, אלא מתפשט, גם אם הוא כבד מהאוויר. בסופו של דבר, הגז יפגע גם באוכלוסיה אזרחית ואולי אפילו בחיילי צהל אם לא יחבשו מסכות גז. הצפת תעלות במים איננה אפשרית בשלב זה כי אין מקור מים גבוה יותר שבעזרתו אפשר להזרים מים בשיפוע ואין כרגע צינורות ומשאבות שיכולות לשאוב מים ממקום אחר. גילגמש שיחה 15:37, 30 ביולי 2014 (IDT)
מה בנוגע לגזים עם רעילות נמוכה יחסית כמו כלור כך שהגז שיצא מהמנהרות לא יהיה רעיל מספיק כדי להרוג? או בהנחה שנוכל למצוא את מערכת האורור שימוש בגז לא רעיל שיגרום לחנק על ידי מניעת הספקת חמצן?--79.180.107.241 16:11, 30 ביולי 2014 (IDT)
אני לא טקטיקן צבאי, אני לא יודע לענות על הפן הטקטי, אבל מבחינת החוק הבינ"ל, חשוב להדגיש ששימוש בנשק כימי אסור לא רק לפי אמנת הנשק הכימי, אלא גם לפי אמנת ז'נווה, ועל פי החלטת מועצת האו"ם. ישראל חתומה על אמנת ז'נווה, ולכן שימוש בנשק כימי יהווה הפרה שלה. בלנק - שיחה 16:22, 30 ביולי 2014 (IDT)
אני לא יודע לגבי אמנות זנ'ווה וכו' אבל שימוש בגז הוא מסוכן. אני יכול להזכיר את מקרה בני הערובה במוסקבה. טרוריסטים מוסלמים לקחו כמה מאות בני ערובה בתיאטרון במוסקבה. הכוחות המיוחדים הרובים הזרימו גז הרדמה (אפילו לא גז שמטרתו להרוג) כדי להשבית את המחבלים. אפילו במקרה זה, של גז שלא אמור להזיק נפטרו בערך 100 אנשים בגלל השימוש בגז. אני לא חושב שיש אפשרות לוודא שלא יהיו קורבנות אזרחיים בשימוש בגז. לגבי כלור - גז כלור שמשתמשים בו כנשק הוא רעיל מאוד. גילגמש שיחה 16:30, 30 ביולי 2014 (IDT)
אם אנשים יושבים במנהרות בעומק הקרקע, ויש לך אפשרות להגיע לאחר הפירים, ניתן להחדיר כמויות (לא מאוד גדולות, לדעתי) של חנקו נוזלי דרך אחד הפתחים. הנוזל ירתח תוך מספר דקות, ויהפוך לגז חנקן שאיננו רעיל כלל ועיקר, ולכן אינו מסכן אוכלוסיה אזרחית. מאידך, ריכוז החמצן ירד ויהפוך את המנהרות לבלתי מתאימות לחיים. במידה ורוצים למנוע כל מקרה מוות, ניתן להזהיר על כך מראש, מה שייאלץ את כולם לצאת. אם מחליטים שכל שוכני המנהרה הם בני-מוות, ניתן להימנע מהודעה מוקדמת. אינני בקיא בדיני מלחמה על מנת לקבוע עמדה בדבר חוקיות המהלך. משה פרידמן - שיחה 12:16, 31 ביולי 2014 (IDT)
אני חושב שהשיטה לא ישימה. לא שמעתי אף פעם על שימוש בשיטה זו. גילגמש שיחה 23:16, 31 ביולי 2014 (IDT)
גם אני לא שמעתי עליה כשיטה יזומה, רק כאזהרה קבועה בעת שימוש בחנקן נוזלי. אני לא יודע האם זה ישים, אבל לא רואה כרגע סיבה מיידית מדוע לא. אשמח אם תוכל להאיר את עיני. (כמובן, אין לי שום מחשבה שמישהו הולך לעשות את זה בפועל. זו סתם מחשבה). משה פרידמן - שיחה 01:31, 1 באוגוסט 2014 (IDT)
אני רואה שתי בעיות עיקריות. הראשונה היא השינוע של מיכל כזה לשדה הקרב. הבעיה השנייה, שהיא החמורה יותר היא השימוש בחומר. מדברים על מנהרה עמוקה - משהו כמו 15-20 מטר. אני חושב שאם תשפוך חנקן נוזל מגובה כזה, רובו פשוט ירתח הרבה לפני שכמות משמעותית תגיע לתחתית המנהרה. אפילו אם תגיע כמות משמעותית לתחתית הפיר, עכשיו צריך שכמות משמעותית מהגז תכנס לתוך המנהרה פנימה. אני לא חושב שיש מספיק כוח דיפוזיה שימשוך את הגז הזה פנימה. אני חושב שזה פשוט יכשל. שימוש טקטי נרחב בגזים רעילים התבצע רק במלחמת העולם הראשונה. היו מקרים של הפצצות בגז רעיל גם במקרים אחרים, אבל שם היה השימוש הנרחב ביותר. בשיטה הרגילה הייתה שילוב של הפצצת גז עם ארטילריה רגילה. הפגזים הרגילים מכניסים את החי"ר לתוך התעלות ואילו הגז שוקע בהן. השיטה לא הייתה יעילה במיוחד בגלל הרוח, הרעלת שדה הקרב ומניעת התקדמות, ציוד מגן אפקטיבי ועוד. במלחמת העולם השנייה לא נעשה שימוש בגז בשדה הקרב או לפחות לא בצורה נרחבת, מה שמצביע על הפגמים הרבים בנשק זה. פגז רגיל הורג לא פחות מאשר גז רעיל. לגבי הטיפול במנהרות - כבר מזמן יש שיטות יעילות מאוד להשמדת מנהרות. אפשר להשתמש במוקשים ובפצצות (מה שעושים בישראל) ואפשר לעשות מה שעשו האמריקאים - לשרוף את הכל עם להביור. יעיל, זול ומפחיד. יש אפשרות להרכיב להביור ענק על טנק או משאית ולשפוך כמות עצומה של חומר דליק למרחק של עשרות מטרים. דבר כזה יעיל מאוד ומשמיד את כח האדם של היריב. שימוש נפוץ בכלי נשק זה נעשה לטיהור תעלות קשר במלחמת העולם הראשונה וגם בשנייה. גילגמש שיחה 01:52, 1 באוגוסט 2014 (IDT)
0. אני לא מומחה בתחום לוחמת גזים. 1. אין בעיה לשנע מיכל כזה לזירת הקרב. אולי לא לכל מקום, אבל אם אתה יכול להביא לשם כלים כבדים, דחפורים טנקים ונגמשים, זו לא בעיה להביא מיכל בקוטר של כחצי מטר וגובה של כמטר אחד. אין בעיה להביא גם הרבה כאלו. 2. העומק הוא רק ייתרון. החנקן שוקע, ולא מדובר בתהליך איטי בכלל. מנסיון. (הוא גם לא ירתח מייד, אבל זה לא משנה). יש הבדל גדול בין כל הדוגמאות שהבאת לדוגמא שלנו. לא מדובר כאן בשטח פתוח או בשוחות. מדובר במנהרות תת קרקעיות צרות למדי. אין שם רוח ואין בעיית הרעלה. החדרת דלק לא תהיה יעילה, משום שהוא לא יבער, ודרושה כמות אדירה של דלק כדי לנטרל מנהרה באורך של קילומטר. חנקן נוזלי מגדיל את נפחו בפקטור 700, בערך, לאחר רתיחה. אם יש שיטות טובות יותר, אדרבה - שישתמשו בהם. שלא יהיה עוד מצב שבו מתוך מנהרה מוכרת צצים חמאסניקים ורוצחים חיילים. משה פרידמן - שיחה 15:01, 1 באוגוסט 2014 (IDT)

────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────

יתכן שאתה צודק. אני מתמצא יותר במלחמות העבר. אני לא מאוד בקי בטקטיקה מודרנית. יתכן שאם החנקן לא רותח מיד יש אפשרות להשתמש בו בתור נשק. גילגמש שיחה 15:04, 1 באוגוסט 2014 (IDT)

אני לא מאמין שאתם דנים בשימוש בנשק השמדה המוני בצורה אקדמית שכזו. שנילי - שיחה 21:27, 1 באוגוסט 2014 (IDT)
הפתרון שאני מציע לבעיית המנהרות זה לחבר את אחת המנהרות שמובליה שלטח ישראל עם צינור ביוב ראשי. ככה הורגים 2 ציפורים במכה אחת: גם נפתרים ממי שפכים וגם ממחבלים שיכולים להגיח מעזה. ומכיוון שזה נמצא בשטח שלנו ומי ביוב אינם נחשבים לנשק אז זו לא הפרה של שום הסכם בינלאומי או אמנה. 109.64.103.169 13:38, 2 באוגוסט 2014 (IDT)
הרעיון לא ישים כי יגרום למגפה עצומת מימדים בעזה. מגפות נוטות לחצות גבולות וסביר להניח שתתפשט גם לשטח ישראלי. גילגמש שיחה 16:08, 2 באוגוסט 2014 (IDT)
וכמובן- השימוש במי ביוב, כמו בכל חומר כימי אחר, כנשק, הוא דווקא כן הפרה של אמנת ז'נווה. בלנק - שיחה 19:27, 2 באוגוסט 2014 (IDT)
השימוש במי ביוב נשמע לי יותר כמו נשק ביולגי ובשונה מנשק כימי אני מצדיק לחולוטין את כל האמנות הבין לאומיות שאוסרות על שימוש בנשק מסוג זה. כמו שגילגמש אמר מחלות עלולות לחצות גבולות ובסופו של דבר אנחנו נגלה שמחלות הן אויב הרבה יותר רצחני מחמאס.--79.181.56.187 00:49, 3 באוגוסט 2014 (IDT)
הניסיון בסוריה מראה שהרבה יותר אזרחים מתו מנשק קונבציונלי מאשר נשק כימי. אני באופן אישי לא מוצא שימוש בנשק כימי כחמור יותר משימוש בנשק קונבציולי רגיל. בשני המקרים לא מעורבים עלולים להיפגע ולמות. בגלל שהמיקום של מנהיגי חמאס הוא ככל הנראה מתחת לבית החולים שיפא ופיצוץ המנהרות בדרכים קונבציונליות עלול לגרום לנזק לחולים שנמצא מעליהם. ההנחה שלי היא שדוקא שימוש בנשק כימי יביא לפחות הרוגים אזרחיים גילגמש שיכנע אותי שזה לא אפשרי. ההצעה של משה פרידמן לעניות דעתי אינה נחשבת לנשק כימי ומותרת לפי האמנות הבינלאומיות.--79.181.56.187 00:49, 3 באוגוסט 2014 (IDT)
ההצעה של משה בוודאי ובוודאי נחשבת לשימוש בנשק כימי. (וכמובן שהיא אינה מותרת על פי החוק הבינ"ל.) "הניסיון בסוריה" לא אומר כלום, היה שם המון המון שימוש בנשק קונבנציונלי, ושימוש אפסי בנשק כימי. בלנק - שיחה 17:41, 12 באוגוסט 2014 (IDT)

מה אומרים לאדם שמת לו בעל חיים?[עריכת קוד מקור]

אם למישהו מת חתול, מה אומרים לו? "משתתף בצערך" או "תנחומי" נשמע ממש צבוע ולא מתאים. איך כן? 79.183.62.100 09:48, 31 ביולי 2014 (IDT)

"אין חובתו של המנחם להציע מילות נחמה. חובתו של המנחם היא לנחם, פשוט וברור. הנחמה מגיעה מעצם זה שנמצאים שם, עם האבלים, אפילו בשקט.

איך אפשר לנחם בלי להגיד כלום? הנחמה מגיעה מעצם זה שנמצאים שם, עם האבלים, אפילו בשקט. הכול מסכימים שעדיף לבוא ולא להגיד כלום מאשר לבוא ולהגיד משהו מטופש או לא רצוי. כמובן, יפה מאוד להגיע ולשתף במחשבות מנחמות וברעיונות חכמים באמת. אבל איך אפשר לדעת מה ראוי להיאמר, כשכל אָבֵל חושב אחרת? התשובה – דרך השתיקה, דרך שפתיים חתומות ואוזניים פתוחות לרווחה. ---זה הנוהל היהודי,--- לעתים קרובות נוהל שמתעלמים ממנו, לביקור תנחומים. בואו, שבו והקשיבו. האבל יתחיל לדבר, ואז תדעו איפה בדיוק הוא עומד. ואז תוכלו להגיב. זאת הדרך ההגיונית, הרגישה והבטוחה למנחם." Nachum - שיחה 11:13, 31 ביולי 2014 (IDT)

א. מצאתי את הטקסט המצוטט באתר זה, שם הוא מופיע כתרגום של חלק מהספר Turning Grief into Gratitude מאת הרב ד"ר ראובן בולקא. ראוי לציין מקור כשמצטטים.
ב. השואל לא שאל "איך מנחמים" אלא מה אומרים. "משתתף בצערך" נשמע לו צבוע, כנראה בגלל שהוא לא ממש מצטער על מות חיית המחמד, והוא בסך הכל מחפש משפט נימוסי לומר בסיטואציה כזו למרות שהוא לא חש צער. אפשר להשתמש במילות צער קלות, בעסה, חבל, לא נורא, אוי, או להתייחס אל החתול, מסכן, היה חמוד, היה צעיר, הגיע זמנו וכדומה. ‏Uziel302שיחהאמצו ערך יתום! 15:56, 31 ביולי 2014 (IDT)
למה אתה יוצא מראש מהנחה שהמנחם איננו מצטער באמת על מות חיית המחמד? כשלי מתה כלבה אהובה ובני בא לניחום אבלים, הוא בהחלט לא היה צבוע - גם הוא חיבב את הכלבה וידע כמה אנחנו מצטערים על מותה. אינני זוכרת מה בדיוק הוא אמר ומה אמרו אחרים כששמעו על מה שקרה, אבל צביעות לא הייתה שם. ואדם שבא אל מי שאיבד חיית מחמד אהובה ואומר לו "לא נורא", עדיף שלא יבוא כלל.שלומית קדם - שיחה 09:42, 6 באוגוסט 2014 (IDT)

למה לא מארגנים משטר כיבוש בעזה?[עריכת קוד מקור]

הרי ברור שאחרי שהמבצע יסתיים, חמאס יגייס לשורותיו כמות כפולה של מחבלים. והדרך היחידה למנוע את זה היא משטרה שתרדוף את חברי האירגון ותמנע התארגנות מחודשת. למה ישראל לא משליטה סדר? אם החשד הוא חיי החיילים, אז אפשר לארגן משטרה שתהיה בנויה תושבי עזה, לא? בטוח למחאס יש לא מעט מתנגדים. 79.183.62.100 12:39, 31 ביולי 2014 (IDT)

גדולה עלינו השאלה הזו, אני מציע שתפנה אותה לבנימין נתניהו, אבל חכה עם השאלה עוד שבוע-שבועיים, כי כרגע הוא עסוק מאוד. דוד שי - שיחה 12:59, 31 ביולי 2014 (IDT)
העלית כאן שתי אפשרויות שונות- 1. לכבוש מחדש את רצועת עזה. 2. להשליט ברצועת עזה משטר ידידותי לישראל.
אובכן. לגבי האפשרות הראשונה- ישבנו ברצועת עזה במשך 40 שנה. עזר לנו במשהו? להזכירך: הקסאמים התחילו שנים לפני ההתנתקות.
לגבי האפשרות השנייה- גם האפשרות הזאת נוסתה ונכשלה, אמנם לא ברצועת עזה אלא בלבנון. גם האמריקאים ניסו לעשות את זה באפגניסטן, בעיראק, בלוב... זה אף פעם לא עובד.--85.64.116.162 13:05, 31 ביולי 2014 (IDT)
מבלי להתייחס לתוכן השאלה, מבחינה הסטורית הקסאמים התחילו רק לאחר שיצאנו מעזה, בעקבות הסכמי אוסלו. משה פרידמן - שיחה 15:12, 31 ביולי 2014 (IDT)
לכל שחקן במשחק יש מספר מהלכים שהוא יכול לבצע, ולכל מהלך יש עלויות ותועלות. הציפייה מממשלת ישראל לנקוט בצעדים מסוימים מתוך הנחה שביכולתך להעריך טוב יותר את העלויות והתועלות של מהלכים שונים, יומרנית. ‏Uziel302שיחהאמצו ערך יתום! 19:21, 31 ביולי 2014 (IDT)
ויקיפדיה היא לא פורום פוליטי. תוכלו לדון בשאלות אלה במגוון מקומות אחרים ברשת. לעצם השאלה - אי אפשר לענות עליה בצורה פשוטה. אתה צריך לעיין בערכים רבים הקשורים לסכסוך הישראלי-ערבי. גילגמש שיחה 19:27, 31 ביולי 2014 (IDT)

בניין קפלון[עריכת קוד מקור]

מי זה קפלון? מסתבר שיש על שמו בניין בעברית ( מכון רקח לפיסיקה) וגם בתל-אביב. ושני הבניינים הם פיזיקה. Corvus,(שיחה) 14:36, 31 ביולי 2014 (IDT)

Named for Mr. Kaplun’s son, Saul, a gifted researcher in mathematical physics at the California Institute of Technology, who died in 1964 at the age of 40,

איך מתארכים חפצי מתכת עתיקים?[עריכת קוד מקור]

באופן מדעי ו/או ארכיאולוגי...

תודה רבה לעונים...

בארכיאולוגיה יש שני דרכים לתארך דברים, כולל חפצי מתכת עתיקים: תיארוך טיפולוגי, כלומר בחינת ההשתנות של צורת החפץ במהלך הזמן (למשל, אתה יכול להבחין בקלות בין מחשב משנות השמונים למחשב משנות האלפיים), ותיארוך רדיומטרי, שבו מקבלים גיל "מוחלט" (עם סטיות תקן). השיטה השניה בעייתית לחפצי מתכת בדרך כלל, כי אי אפשר לתארך אותם בשיטות נפוצות ואמינות כגון תיארוך פחמן-14. בשנים האחרונות יש כמה שיטות חדשות לתיארוך הבליה של עופרת ומתכות אחרות, ראה למשל כאן למחקר ישראלי מעניין. Reuveny - שיחה 23:11, 31 ביולי 2014 (IDT)

מעניין... תודה לך...

למה מטלאב זה לא תכנות?[עריכת קוד מקור]

שמעתי מהרבה אנשים את המילים ש"מטלאב זה לא באמת תכנות". למה אומרים את זה? אם אני אוריד מלא חבילות גרפיות ומתמטיות לC++ זה כן יהיה תכנות, אבל קוד מטאלב לא? 109.65.104.138 10:36, 1 באוגוסט 2014 (IDT)

מטלאב היא כן שפת תכנות וכמו שפות תכנות אחרות היא לא ממש מוגבלת במה שאפשר לכתוב בה, אבל הדגש העיקרי בה הוא על פעולות מתמטיות ועבודה עם מטריצות ולכן היא מתאימה בעיקר למחקר או לproof of concept של רעיון, כשאחר כך מעדיפים לכתוב תוכנה בשפת "סטנדרטית" יותר לצורך מימוש שמיועד לשימוש המוני. ערן - שיחה 21:35, 1 באוגוסט 2014 (IDT)

פמיניזם וזנות[עריכת קוד מקור]

למה פמיניסטיות עושות תעמולה נגד זנות? מדוע דווקא קיום יחסים תמורת תשלום הוא זה שמעורר בהם כל כך הרבה זעם? 109.64.103.169 11:47, 1 באוגוסט 2014 (IDT)

לא צריך להיות פמיניסטית כדי להתנגד לזנות ולא צריך להתנגד לזנות כדי להיות פמיניסטית. בפיסקה הזנות בעת החדשה ישנה תת פיסקה העוסקת ב"זנות ופמיניזם". באנגלית יש על זה ערך נפרד. ‏Uziel302שיחהאמצו ערך יתום! 12:35, 1 באוגוסט 2014 (IDT)
וכמו שאומרת פרופ' קתי מקינון, "אם זנות היא באמת בחירה חופשית, למה כל כך מעט גברים בוחרים בה?". בברכה, דני. Danny-wשיחה 14:35, 1 באוגוסט 2014 (IDT)
לגבי גברים - זאת שאלה של היצע וביקוש. יש דווקא לא מעט גברים שמקיימים סקס עם גברים תמורת תשלום. אני מניח שאין הרבה גברים שמקיימים סקס תמורת תשלום עם נשים היא העדר דרישה. גילגמש שיחה 14:43, 1 באוגוסט 2014 (IDT)
או אולי העדר פרסום. אני לא בקיא בתחום ולא ידועים לי מספרים, אבל יתכן שפשוט התופעה של זנות גברים היא פחות בתודעה בציבורית. בכל אופן, הנתונים של מקינון נשמעים לי מופרכים. גיל 14 בממוצע (כיתה ח') אומר שעל כל בחורה שזנתה בגיל 18 יש אחת שזנתה בגיל 10. שזה נשמע די הבל... ובאופן כללי לבסס מחקר על זנות מנתונים של נשים שעזבו את החתום זה לא מדעי. 109.64.103.169 15:25, 1 באוגוסט 2014 (IDT)
יש לך טעות בסיסית בהבנת המושג ממוצע. גיל 14 בממוצע לא אומר שאם יש גיל 18 צריך גיל 10 לאזן אותו, כמו שאם יש גיל 25 לא צריך גיל 3 לאזן אותו. ‏Uziel302שיחהאמצו ערך יתום! 21:50, 1 באוגוסט 2014 (IDT)
בשביל לאזן אחת שנכנסה למקצוע בגיל 25 צריך בערך 5 בנות 12... הטענה של 14 בממוצע נשמע כמו איזו בעיית הבנת הנקרא של נתונים סטטיסטים של הכותבת. Corvus,(שיחה) 22:10, 1 באוגוסט 2014 (IDT)
זה לא המצאה של הכותבת, זו טעות שהשתרבבה לתקשורת. הסטטיסטיקות האלה ככל הנראה עוסקות בזנות קטינים, ולכן נשים בגיל 18 ומעלה לא נכללו בסטטיסטיקה. ראה כאן. ‏Uziel302שיחהאמצו ערך יתום! 09:05, 2 באוגוסט 2014 (IDT)
וואו. אין מצב שאנשים כל כך מזייפים סטטיסטיקה. אם באמת הבוגרים(17) השפיעו על התוצאות יותר מקטינים(12) אז לסקר אין שום משמעות. לא נראה שלי זה כך כך חמור. ולא לגברי ברור למה הוא מניח בסוף התפלגות נורמלית. לא נראה לי שתהיה פה התפלגות סימטרית. Corvus,(שיחה) 12:30, 2 באוגוסט 2014 (IDT)
יש ציפנדיילז, אבל לא בזה העניין.השאלה היא אם הנתונים (החשודים בעיני) על כך שרוב הזונות הן קורבנות כפיה וסחר בבני אדם נכונים. אם כן אז פסילת הזנות מובנת מאליה. Zarnivop - שיחה 15:37, 1 באוגוסט 2014 (IDT)
והטענה של לחץ כלכלי ועוני נשמעת לי מופרכת מיסודה בחברה מודרנית. כמו שאני לא חושב ברצינות על להצטלם לסרט כחול (על אף שמודעות מגונות מתפרסמות בכל אתר ג'ובים), אין סיבה שבחורה תבחר דווקא מקצוע זה לפני שתנסה להיות עובדת ניקיון, מחלקת פליירים או עובדת מטבח. Corvus,(שיחה) 15:43, 1 באוגוסט 2014 (IDT)
יש לזה סיבות ביולוגיות ותרבותיות --- גברים נוטים לפשרנות גבוהה יותר בהקשר הנטייה המינית שלהם, כלומר, הם יכולים להימשך להרבה יותר נשים מאשר בהמשכותן של נשים לגברים. יכול להיות שתופעת הזנות הגברית תהפוך מעט נפוצה יותר בעוד כמה עשרות או מאות שנים - ברגע שהביוכימיה תניב לנו "טיפולי פלא זמינים לכל נפש" למצבים שגברים רבים תופסים כבעייתיים כמו כרס, גינקומסטיה, התקרחות, וכל מיני מצבים אחרים הנתפסים כבעיות אסתטיות ושנפוצים במידה נרחבת בגברים; במצב כזה, גם אם הזנות הגברית לא תעלה בשכיחותה, ברור לי ששכיחות הזנות הנשית תרד, כי הביקוש יירד, כי גברים שנפגעים מהמצבים אליהם נקלעו (בין אובייקטיבית ובין סובייקטיבית, כלומר מתוקף התמודדות דכאונית עם מצבים אלה), יהיו פחות בנמצא... ‏Ben-Natan‏ • שיחה 15:44, 1 באוגוסט 2014 (IDT)
אשמח למקור לכך שביולוגית גברים יותר פשרנים מנשים באשר לבחירת פרטנר ליחסי מין. הרושם שלי הוא שדווקא נשים פחות בררניות ביחס להופעה החיצונית של בן הזוג והבררנות שלהן היא בעיקר בהקשרים חברתיים-תרבותיים. נשים רבות נמשכות לגברים מצליחים, חכמים, מצחיקים וכדומה ופחות מתעניינות בגודל האיברים ומידת השׂיעור. זה יכול גם להתקשר לביקוש הנמוך של קשרים למטרות מין בקרב נשים. ‏Uziel302שיחהאמצו ערך יתום! 22:00, 1 באוגוסט 2014 (IDT)
אצל דיאמונד, אם אני זוכר נכון, יש תוצאות ניסוי- גברים ונשים אטרקטיביים הסתובבו בקמפוס והציעו סקס לבני המין הנגדי. כל הגברים הסכימו, ללא יוצא מן הכלל. רוב הנשים סרבו, ומיעוט הציע להפגש פגישת הכרות - אף אחת לא אמרה "יאללה, בוא נזדווג". הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 22:45, 1 באוגוסט 2014 (IDT)
אין לי מקור שעוסק בטענה בלעדית זו בשליף אבל אני מתרשם כך משילוב של נסיון חיי + מידע שנחשפתי אליו בעבר שקשור לכך במישורין או בעקיפין. ‏Ben-Natan‏ • שיחה 14:45, 2 באוגוסט 2014 (IDT)

מעניין שבשיחה הזו משתתפים: בן-נתן, עוזיאל, דני, גילגמש, קורבוס ואולי פספסתי מישהו, אבל אף לא כותבת אחת. מה אפשר ללמוד מכך?-- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

שקיים בויקיפדיה העברית מחסור בנשים עורכות. בעיה מוכרת ונדונה הרבה פעמים. Corvus,(שיחה) 14:58, 2 באוגוסט 2014 (IDT)
שהעורכות בוויקיפדיה פחות פעילות בדפי דיונים ומתמקדות במרחב הערכים? ‏Uziel302שיחהאמצו ערך יתום! 17:01, 2 באוגוסט 2014 (IDT)

מה האינטרס של פג'ו וסיטרואן לבנות מכוניות דומות אחד לאחד?[עריכת קוד מקור]

מדוע פג'ו וסיטרואן בונים מכוניות דומות וקוראות להן בשמות שונים? (דוגמה אחת: פג'ו פרטנר וסיטרואן ברלינגו), כנ"ל לגבי ג'י אם סי ושברולט. 80.246.140.206 20:25, 1 באוגוסט 2014 (IDT)

תכנון מכונית מודרנית הוא הוצאה של עשור ושל מיליארד דולר. פשוט אין כסף להרבה תכנונים, ובפרט לתכנון מנועים- רק יצרני המכוניות שעברו קונסולידציה כפולה ומשולשת (של כמה יצרניות) שורדים. הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 21:34, 1 באוגוסט 2014 (IDT)
ועדיין נדרש הסבר מה התועלת בקיומם של שני מותגים שונים באותה בעלות, המציעים מוצרים דומים. דוד שי - שיחה 08:27, 2 באוגוסט 2014 (IDT)
אני סומך על החברות הנ"ל שיש להן בכך תועלת כלכלית. ‏Uziel302שיחהאמצו ערך יתום! 09:10, 2 באוגוסט 2014 (IDT)
החברות כבר קיימות, המותגים חזקים, וגם -לא פחות חשוב -גאווה לאומית שנזהרים שלא לפגוע בה. הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 10:07, 2 באוגוסט 2014 (IDT)
מה הקשר לגאווה לאומית? זה חברות פרטיות. גילגמש שיחה 16:03, 2 באוגוסט 2014 (IDT)
מדובר באותה מכונית, אך אחת מיוצרת בספרד והשנייה בצרפת/בלגיה. בברכה. ליש - שיחה 16:07, 2 באוגוסט 2014 (IDT)
ברישיון רכב כתוב שהסיטרואן ברלינגו הוא מתוצרת טורקיה. (המותג עצמו מזוהה כמותג צרפתי, אך כנראה שהמפעלים נמצאים בטורקיה) 185.32.178.127 22:21, 2 באוגוסט 2014 (IDT)
על פי כתבות שקראתי, אלו חברות המעסיקות אלפי עובדים ב"ארצות המוצא" שלהן, ולכן ההשפעה שלהן - הנוכחות במדיה והמשקל שנותנים להישרדותן בממשל - גדולה יותר משל יצרנים אנונימיים יותר. הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 00:21, 3 באוגוסט 2014 (IDT)

למה הצבעים באזורים ממוזגים רוויים יותר?[עריכת קוד מקור]

שמתי לב התמונות של נופי אירופה וצפון ארה"ב הם בעלי צבעים חזקים מאד (רוויים), השמיים כחולים, הצמחיה ירוק עמוק. לא רק הפאונה והפלורה רוויים יותר, אלא גם עצמים לא ביולוגיים כמו בתים או מכוניות. לעומת זאת בישראל, מצרים וכולי השמיים נראים תכלת, הכל מוצף באור מסנוור, ועצמים לא נראים כבעלי חדות וצבעים חזקים, בעבר חשבתי שהדבר כך רק בתמונות אבל גם כשביקרתי בחו"ל זה היה הדבר הכי בולט בעיני. מה יכול להיות ההסבר לתופעה? (מכיוון שגם עצמים שאינם ביולוגיים כמו השמיים צבעיהם רוויים ניתן לשלול את האבולוציה).-- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

זווית תאורה שטוחה יותר בקווי רוחב צפוניים (שים לב שבתאורת אחה"צ הכל נראה יפה הרבה יותר, בזכות ההצללה) וניקוי מאבק ע"י גשם תכוף - כלומר ההבדלים נובעים, בפשטות, מקווי הרוחב השונים. הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 21:36, 1 באוגוסט 2014 (IDT)

מה זה Catarrh באנגלית?[עריכת קוד מקור]

יש שלושה ערכים שונים בויקיפדיה באנגלית:
Common cold מקושר להצטננות,
Rhinorrhea מקושר לנזלת,
Catarrh אינו מקושר לערך בעברית.
מה הפירוש המדוייק של המונח, ובמה הוא שונה משני האחרים? גרי רשף - שיחה 03:43, 2 באוגוסט 2014 (IDT)

Catarrh, or catarrhal inflammation, is a disorder of inflammation of the mucous membranes in one of the airways or cavities of the body... It is a symptom usually associated with the common cold and chesty coughs
תרגום: קטר, או דלקת קטרלית, היא דלקת ברקמות הריריות באחד מדרכי הנשימה וחללי הגוף. זהו תסמין המקושר בדרך כלל להצטננות ושיעול.
בקצרה, הצטננות היא מחלה נגיפית, נזלת היא הפרשה וקטר היא סוג של דלקת. ‏Uziel302שיחהאמצו ערך יתום! 08:09, 2 באוגוסט 2014 (IDT)

כמות הנשים הפעילות בויקיפדיה[עריכת קוד מקור]

מה אחוז הנשים הפעילות בויקיפדיה לעומת אחוז הגברים? שימנשמע?1.. 2.. צא! 18:27, 2 באוגוסט 2014 (IDT)

השאלה היא מה ההגדרה שלך לפעילות? עריכה אחת ביום? בשבוע? בחודש? ‏Lionster‏ • שיחה 18:28, 2 באוגוסט 2014 (IDT)
כוונתי למשתמשות שהגדירו שהן רוצות שיתייחסו אליהן כ "משתמשת זו עורכת" וכותבות לפחות פעם ביום (והאם בכלל אפשרי לבדוק את זה? שימנשמע?1.. 2.. צא! 18:35, 2 באוגוסט 2014 (IDT)
אני הייתי מציע לשאול את אחת מהעורכות הקבועות הפמיניסטיות שלנו, כמו משתמשת:Hanay, או משתמשת:Itzuvit. אולי הן ידעו לענות. בלנק - שיחה 19:20, 2 באוגוסט 2014 (IDT)
אני לא יודעת את התשובה. זו בדיקה שצריכה להיעשות ע"י מומחה להוצאת נתונים אולימשתמש:ערן יכול להוציא את הנתונים. האמת היא שיהיה נחמד לקבל את הנתון זה על פי ההגדרות המקובלות מהו עורך פעיל. ב-2011 בוויקימניה בחיפה הנושא הזה הועלה, והבעיה קיימת בכל הוויקיפדיות. בזמנו דיברו על כ-10% עורכות בוויקיפדיות השונות בממוצע. בוויקיפדיה העברית יש יותר. אם אני זוכרת נכון בבדיקה לפני כשנה, הנתון היה 23%. כדאי לבדוק שוב. חנה Hanayשיחהמיזם אוניברסיטת חיפה ממשיך 20:55, 2 באוגוסט 2014 (IDT)
יש בוויקיפדיה 1273 "עורכות דפים בוויקי" ו-3790 "עורכי דפים בוויקי". ערן - שיחה 21:21, 2 באוגוסט 2014 (IDT)
תודה רבה לך, ערן. כנ"ל לגבי חנה. ועוד שאלה, כמה יש שלא הגדירו את עצמם? שימנשמע?1.. 2.. צא! 21:53, 2 באוגוסט 2014 (IDT)
על סמך מה ניתן לזהות נשים אם הן נרשמו כמשתמש? ‏Uziel302שיחהאמצו ערך יתום! 21:56, 2 באוגוסט 2014 (IDT)
כוונתי היא, כמה משתמשים/ות פעילים/ות לא הגדירו את עצמם? שימנשמע?1.. 2.. צא! 10:48, 3 באוגוסט 2014 (IDT)
שי: בסך הכל יש 90923 משתמשים שהגדירו העדפה כלשהי במיוחד:העדפות, כלומר יש 85860 משתמשים שזה לא מוגדר עבורם עורך/עורכת :( ערן - שיחה 01:17, 4 באוגוסט 2014 (IDT)

כתיבת ערך שמתיחס ליו"ר ארגון[עריכת קוד מקור]

התאגדות מהנדסי חשמל ואלקטרוניקה בישראל הינו איגוד הכולל כ- 3000 חברים רשומים. יו"ר ההתאגדות הינו המהנדס אמיל קויפמן, והוא בעצם המייסד של הארגון, בצורתו הנוכחית. הוא מתפקד כיו"ר הארגון כבר 12 שנים, יש לו תרומה אדירה בכל מה שהארגון עושה היום וחשוב לציין , לדעתי ולא רק, התאגדות מהנדסי חשמל ואלקטרוניקה הינה הארגון הכי פעיל בין כל האיגודים המקצועיים בארץ. לכן אני חושב שאישיות כזו צריכה להופיע עם ערך משלו בויקיפדיה. אני ויקיפד חדש, מוכן לערוך ערך כזה, אך לא בטוח שאמצע אסמכתאות לחלק גדול מפרטי הביוגרפיה שלו, אם כי אוכל לקבל אותם ממקור ראשון. מה עושים במקרים כאלה? Brunos109 - שיחה 17:58, 3 באוגוסט 2014 (IDT)

אני לא בטוח שערך כזה יהיה מקובל אצלנו. אם זה כל מה שיש לכתוב עליו, הסיכוי שהוא ישרוד אינו גבוה. אני מציע לך לכתוב ערך אחר. גילגמש שיחה 17:59, 3 באוגוסט 2014 (IDT)
אני חושב שאפשר לפתוח פסקה קצרה בערך התאגדות מהנדסי חשמל ואלקטרוניקה בישראל עם פרטים על יושב הראש. Corvus,(שיחה) 18:15, 3 באוגוסט 2014 (IDT)
תודה על התשובות, אך חיפוש בויקיפדיה בעברית הובילה אותי לשמות של ראשי ארגונים מקצועיים, כגון ראש לשכת עורכי דין. אני לא רואה הבדל לרעה בין ראש ארגון עורכי הדין שהוא מכהן סה"כ 3 שנים בתפקיד וראש ארגון מהנדסי החשמל, (ארגון עם 3000 חברים, מוכר ושותף של ארגונים בינלאומיים, כגון IEEE, EUREL) שהוא מכהן 12 שנים (פעמיים כתוצאה מבחירות דמוקרטיות).אבל אקבל את הצעתו של מלומדי Corvus בעניין פתיחת פסקה בשלב זה. Brunos109 - שיחה 16:15, 4 באוגוסט 2014 (IDT)
ללשכת עו"ד יש סמכות חוקית שאין להתאחדות המדוברת ומכאן חשיבותו של היו"ר שלה. Shannen - שיחה 17:47, 9 באוגוסט 2014 (IDT)

פרשנות המקרא הנוצרית[עריכת קוד מקור]

אני מחפש חומר מבואי על פרשנות המקרא הנוצרית לגווניה, שיתאים לי בתור אחד שמכיר את תחום המקרא, אבל אין לו שום היכרות עם הנצרות. אודה להפניה למקורות רלבנטיים באינטרנט או בספרות. יעזור גם אם תתייגו לכאן משתמשים שלדעתכם עשויים להיות בקיאים בנושא. ‏nevuer‏ • שיחה 18:10, 3 באוגוסט 2014 (IDT)

http://catholic.co.il/index.php?option=com_content&view=frontpage&Itemid=1&lang=he Nachum - שיחה 14:50, 4 באוגוסט 2014 (IDT)
אתר קצת יותר רציני. דניאל צבישיחה 16:44, ח' באב ה'תשע"ד (4.08.14)
תודה, אבל לא מצאתי שם את מה שחיפשתי. אולי לא חיפשתי טוב? את הפרסומים של SBL אני מכיר, בגדול. יש לי רקע מסוים בחקר המקרא. יוצא לי גם פה ושם להיתקל בפירושים מחקריים בעלי אוריינטציה נוצרית. אבל אין לי שום רקע לגבי הפרשנות הנוצרית הקלאסית, הזרמים השונים בפרשנות הנוצרית בת-ימינו, וכד'. אני מחפש, כאמור, חומר רקע מבואי. ‏nevuer‏ • שיחה 21:47, 4 באוגוסט 2014 (IDT)

כרטיסייה לרכבת ישראל[עריכת קוד מקור]

האם יש דבר כזה כרטיסייה לרכבת ישראל לסטודנט? לא מצאתי באתר של הרכבת. 79.176.97.234 20:09, 3 באוגוסט 2014 (IDT)

כן, 12 נסיעות במחיר של 8. ‏אופקאלףשיחה‏ • ח' באב ה'תשע"ד • 20:21, 3 באוגוסט 2014 (IDT)
חזרתישיחה 20:47, 3 באוגוסט 2014 (IDT)
אפשר גם למצוא את זה באתר תחת "מחשבון מחירים", שם זה יותר ישיר.
נצל"ש: מדצמבר הרכבת תפסיק למכור כרטיסים מנייר פרט לבודדים, ועל מנת לרכוש כרטיסיית סטודנט יהיה צורך ברב קו. ‏אופקאלףשיחה‏ • ח' באב ה'תשע"ד • 10:12, 4 באוגוסט 2014 (IDT)
ואם נצל"ש: אם יש לי רב קו טעון בתוכנית אחרת, זה לא מפריע נכון? הכרטיס זוכר את כל התוכניות? וסטודנט מורחב זה דבר שהוא פר סמסטר? אם נגמר הסמסטר אז אני יכול לקנות רק סטודנט רגיל? Corvus,(שיחה) 11:08, 4 באוגוסט 2014 (IDT)
מה הכוונה "תוכנית אחרת"? באופן עקרוני ניתן להטעין ברב קו עד שמונה חוזים שונים. אתה יכול גם להטעין מספר חוזים שונים של הרכבת. ספציפית ברכבת כשאתה מתקף ביציאה המכונה בוחרת את החוזה המתאים ביותר לנסיעה.
אני כמעט בטוח שאתה יכול לבחור בין חופשי סמסטריאלי לחופשי שנתי (שבעצם נותנים לך פרופיל "סטודנט מורחב"). זה בטח תלוי במוסד. אני לא רואה עוד אפשרות פרט לסטודנט רגיל לאחר סיום הסמסטר. ‏אופקאלףשיחה‏ • ח' באב ה'תשע"ד • 15:28, 4 באוגוסט 2014 (IDT)

איך הולכת הרגל הגיעה למצב הזה? [1][עריכת קוד מקור]

אם הרכב הפיל אותה, אז הראש שלה היה אמור להיות מתחת החלק הקדמי של הרכב. (אלא אם הרכב הפיל אותה בנסיעה לאחור, ואז נסע מעליה.) 80.230.14.16 23:34, 3 באוגוסט 2014 (IDT)

השערה אפשרית אחת היא שהיא לוליינית, והרכב פגע בה בעת שעמדה על ידיה. למעשה, נראה לי שזה מסביר הכל. Diggerr - שיחה 11:28, 4 באוגוסט 2014 (IDT)
השערה שנראית לי יותר סבירה היא שהרכב פגע בה ברוורס בזמן היא הייתה עם הגב אליו, זה גם מסביר מדוע הצדדים לא ראו אחד את השני. אבל בסופו של דבר מדובר במשחק ניחושים, המכונה בשם המכובס "השערות". איתן96 (שיחה) ח' באב ה'תשע"ד 13:07, 4 באוגוסט 2014 (IDT)

קניית חלקת קבר[עריכת קוד מקור]

כיצד, ממי קונים חלקות קבר בישראל? ואיך נקבעים המחירים?

השטח שייך למדינה? או שהוא שייך לאנשים פרטיים אשר קיבלו אישור מהמדינה לייעד אותו לקבורה ולמכור אותו לכל המרבה במחיר? אם מתתי בתאונה, ערירי או שקרוביי לא מוכנים לשלם על הקבורה שלי - מי יישא בעלויות קבורתי (ואיך ייבחר מקום הקבורה שלי? לפי מקום מגוריי, או לפי בית הקברות הזול ביותר?) Diggerr - שיחה 11:27, 4 באוגוסט 2014 (IDT)

קראת את קבורה בישראל? ‏[kotz]‏ [שיחה] 12:02, 4 באוגוסט 2014 (IDT)
קבורתו של אדם תתבצע על פי השתייכותו הדתית. פה קבור הכלב. Nachum - שיחה 14:45, 4 באוגוסט 2014 (IDT)
הביטוח הלאומי מכסה עלות של קבר רגיל במקום מגוריך ומצבה בסיסית. אם אתה רוצה משהו מסויים - חלקה יקרה יותר, שמירת מקום סמוך לבן זוג, מצבה מפוארת וכו' - זה כבר מכיסך (או מכיס קרוביך, אם לא טיפלת בזה מבעוד מועד). המחיר לחלקת קבר בכל עיר ועיר נקבע בידי שר הדתות, אך יש רשימה ארוכה של חלקות "סגורות", שנותר בהם מספר מקומות מוגבל ושם החברה קדישא רשאית לקבוע מחירים כאוות נפשה. דניאל צבישיחה 16:40, ח' באב ה'תשע"ד (4.08.14)

איך להשיג קטעי מוזיקה קלאסית לאפליקציה[עריכת קוד מקור]

שלום לכולם.

אני וכמה חברים שלי רוצים לפתח אפליקציה לאינטרנט / טלפונים ניידים. אנחנו רוצים שהיו באפליקציה קטעי מוזיקה קלאסית מפורסמים כמו זמזום הדבורה, מחול החרבות ועוד. איפה אפשר למצוא או להשיג קטעים כאלה מבלי שיחולו עליהם חוקי זכויות יוצרים? --109.65.130.118 15:22, 4 באוגוסט 2014 (IDT)

מצאתי לך את זה. בדוק שם מה תנאיח הרשיון. Zarnivop - שיחה 16:28, 4 באוגוסט 2014 (IDT)
תודה על העצה, אבל חיפוש באתר של קטעים כמו זמזום הדבורה (באנגלית) או קטעים אחרים לא העלה אף תוצאות. 109.65.130.118 16:48, 4 באוגוסט 2014 (IDT).
ויקישיתוף. ספציפית לגבי מעוף הדבורה הוספתי את הקובץ משם לערך. ‏Uziel302שיחהאמצו ערך יתום! 17:59, 4 באוגוסט 2014 (IDT)
תשובה קצת יותר כללית: דף החיפוש באתר של Creative Commons.‏ Tzafrir - שיחה 11:11, 6 באוגוסט 2014 (IDT)

מה יש להם על הפנים?[עריכת קוד מקור]

ולמה זה טוב [2] ? חן חן ‏[kotz]‏ [שיחה] 17:55, 4 באוגוסט 2014 (IDT)

סוג של כובע צמר, ממש קר להם לפי החרמוניות והכפפות. ‏Uziel302שיחהאמצו ערך יתום! 18:02, 4 באוגוסט 2014 (IDT)
למה יש עובדים זרים שמכסים בבד את כל הפנים [3]? האם זה בקיץ או בחורף או כל השנה? 80.230.14.16 03:54, 6 באוגוסט 2014 (IDT)
שאלת את זה כבר. מזל שיש ארכיון. ‏Uziel302שיחהאמצו ערך יתום! 09:40, 6 באוגוסט 2014 (IDT)

כי בשבילם בן אדם שהוא כהה עור נחשב כנחות. לכן הם מכסים את כל הגוף שלהם גם אם זה לא חורף

אפשר לקבל החזר מס על ניכוי מס במקור?[עריכת קוד מקור]

אם עבדתי בשנת מס מסוימת בעבודה מזדמנת בודדת, קיבלתי עליה שכר של 2000 שקלים ונוכה לי מס במקור של 25%. האם אוכל לקבל החזר מס אם אגיש דו"ח למס הכנסה? (לא היו לי הכנסות נוספות באותה שנת המס) Shrimker - שיחה 09:31, 5 באוגוסט 2014 (IDT)

כן. Zarnivop - שיחה 11:10, 5 באוגוסט 2014 (IDT)

שאלה בהתקנת תוכנת הדפסה בוינדואוס 8.1[עריכת קוד מקור]

שלום לכולם ותודה מראש למי שיענה לי!! קניתי לפני כ3 שנים מדפסת HP מדגם 2050A. המדפסת באה עם דיסק התקנה. השתמשתי בה כראוי על שני המחשבים שלי (שאחד מהם וינדאוס ויסטה והשני XP) כעת יכ לי מחשב אחד עם וינדואוס 8.1 אבל דיסק ההתקנה לא מתקין לי את התוכנות הדפסה/סריקה כפי שהוא התקין על מחשבי XP וVISTA. כמובן על הדיסק כתוב שחלונות שנתמכים הם רק XP VISTAA 7. השאלה מה אני עושה? האם אני יכול למצוא באינטרנט את התוכנת התקנה עבור וינדואוס 8.1? אם כן, מישהו יכול לתת לי לינק ישיר להורדת ההתקנה המתאימה? (אני לא מבין בנושא המחשבים ולא בנושא האתרים בשפות זרות) אגב ניסיתי להתקין את התוכנה רק באמצעות חיבור המדפסת על המחשב החדש שלי.. זה התקין איזה משהו קטן כאילו זיהה אותו, אבל זה לא מספיק כי זה לא התקין לא את תוכנות ההדפסה/סריקה וגם אין לי אפשרות להדפיס כלום כעת. ואם אני מנסה להדפיס משהו ממסמך וורד, אז יוצאת הודעת כזאת: "לפני שתוכל להשתמש בתוכנה הזאת, על ONE NOTE לפעול בפעם הראשונה.." אין לי מושג מה זה ONE NOTE ולא יודע כיצד מפעילים אותו ואני לא חושב שהוא קשור גם לתוכנה שהותקנה אוטומטית כאשר חיברתי את המדפסת למחשב. עזרה בקשה?? העניין דחוף ואני צריך לדפיס הזמנה לבחינה שיש לי מחר באוניברסיטה. תודה רבה לעונים!!!

תתחיל מכאן. חזרתישיחה 20:24, 5 באוגוסט 2014 (IDT)
תודה רבה. נאחל לך שתהיה צדיק גדול :) -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

הופעות באוניברסיטת תל אביב[עריכת קוד מקור]

בטכניון לפעמים בצהרי יום ד' אומנים שונים עושים הופעות בדשה המרכזי(הכניסה חינם כמובן). האם יש את זה בת"א? 79.176.97.234 12:34, 6 באוגוסט 2014 (IDT)

ראה כאן. ‏Uziel302שיחהאמצו ערך יתום! 15:56, 6 באוגוסט 2014 (IDT)

קרינה מכיפת ברזל[עריכת קוד מקור]

האם החיילים השוהים במתקן השיגור של כיפת ברזל מסתכנים ברמות קרינה אסורות? 79.176.97.234 14:41, 6 באוגוסט 2014 (IDT)

"...אותם אזרחים פנו לארגוני סביבה בדרום בבקשה שייבדקו את הסוגיה ויעלו את השאלות אודות פליטת קרינה אפשרית ממערכת כיפת ברזל. הם מעוניינים לדעת האם לא היה מקום להרחיק את הסוללות ואת מערכות המכ"ם שלהן מקירבת אזורי מגורים מאוכלסים כמו באר שבע ואשקלון. בתגובה לתהייה שהעלו האזרחים מסרו מצה"ל כי "בהתאם להוראות קצין רפואה ראשי, בדיקות קרינה מתבצעות בכל מערכת קודם הפעלתה, וזאת לצורך אבטחת עמידה בתקני חשיפה מחמירים של ארגון הבריאות העולמית". " Nachum - שיחה 15:11, 6 באוגוסט 2014 (IDT)

Enemy[עריכת קוד מקור]

מישהו הבין את הסרט Enemy ? הוא מזכיר ברמת מורכבות את manholand drive. לא הבנתי את מוטיב העכביש וגם לא את העלילה. למרות שעל פניו היא נראית פשוטה, ככל הנראה הרעיון בה שהשחקן הוא האדם האמתי, והמרצה הוא דמות. 79.176.97.234 21:59, 6 באוגוסט 2014 (IDT)

נראה שאף אחד פרט לבמאי. ובכל זאת, ראה לדוגמה כתבה במגזין slate שמביאה פרשנות מוצלחת אחת מני רבות. Tahmar1900 - שיחה 03:16, 7 באוגוסט 2014 (IDT)
http://www.hollywoodreporter.com/news/enemy-final-scene-jake-gyllenhaal-690139 Nachum - שיחה 10:33, 7 באוגוסט 2014 (IDT)
מצאתי אינטרפרטציה יפה. Corvus,(שיחה) 18:37, 8 באוגוסט 2014 (IDT)

outlook[עריכת קוד מקור]

האם יש גרסה חינמית של outlook, שניתנת להורדה (אם כן, איפה? באתר של מיירקוסופט הם נותנים רק אפ-דייטים). אם אין, האם מישהו מכיר חלופות (הthunderbird מצליח טוב בלקרוא מיילים, אבל לא מסוגל לשלוח בגלל בעיות תקשורת עם שרתי דואר). 79.176.97.234 12:33, 7 באוגוסט 2014 (IDT)

מה בדיוק הבעיה? מהו שרת הדואר? Tzafrir - שיחה 13:17, 7 באוגוסט 2014 (IDT)
אני לא יודע. הוא נותן הודעת שגיאה כי הוא לא יכול ליצור קשר עם שרת SMTP בשם "smtp.mail.com". כנראה שפוט התוכנה לא מסוגלת להתמודד עם מיילים שהם לא איזה סוג מאוד מוגדר של שרת. בכל אופן, אני רוצה משהו ידידותי למשתמש שלא צריך תואר במדעי המחשב בשביל להפעיל אותו. שמעתי שoutlook זה משהו שמשתמשות בו מזכירות במשרדים, ככה שכנראה הוא יותר קל להפעלה. 79.176.97.234 15:22, 7 באוגוסט 2014 (IDT)
גם באאוטלוק תצטרך להגדיר שרת דואר כהלכה. בתור צעד ראשון - מהו שרת הדואר שאתה מנסה להתחבר אליו? האם הוא באמת של האתר mail.com ? הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 16:23, 7 באוגוסט 2014 (IDT)
כן. כנסתי לאתר mail.com ושם נרשמתי בדואר עם סיומת mail.com
נרשמת לחשבון חינמי או בתשלום? כאן נטען שהגישה לשרת SMTP חסומה פרט למשתמשים בתשלום. הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 21:12, 7 באוגוסט 2014 (IDT)

פוגו[עריכת קוד מקור]

האם ידוע על פציעות שנגרמו בגלל פוגו? אני לא מדבר על מכה, אלא על ממש פציעות רציניות כמו שברים.--85.64.116.162 19:49, 7 באוגוסט 2014 (IDT)

שברים (נניח, אצבעות או אפילו ידיים), פריקות ונקעים קורים כל הזמן בעקבות ריקודים מועדונים, ובפרט בזמן פוגו ו"מושינג" (אנ') בכלל. זה לא פציעה כל כך רצינית, ולרוב זה לא מסוכן כלל. על פציעות יותר רציניות אפשר לשמוע פה ושם. ראה בערך האנגלי שקישרתי אליו, וגם כאן למשל. בלנק - שיחה 20:38, 7 באוגוסט 2014 (IDT)

בקשת עזרה בהוספת מידע לערך דורסי לילה בתרבות[עריכת קוד מקור]

שלום! אני צריך עזרה בפרקים הבאים בערך: ביהדות, אטימולוגיה (על רוב השמות הצלחתי לעלות), הרלדיקה, ו-שירה, ספרות, מחזות, ביטויים ופתגמים. אם אפשר, מי שיכול שיפתח פסקה גם על הופעותיהם בציורים, פסלים וכולי. הנה הטיוטה של הערך בה אפשר לעבוד: משתמש:Manedwolf/דורסי לילה בתרבות. אם עבדתם, אל תעתיקו את כל התוכן לערך, אלא רק את הפסקה שעבדתם עליה, מכיוון שהערך שונה מהטיוטה.

מקווה שזה המקום להניח את הבקשה. תודה רבה למי שיעזור! --‏Manedwolf‏ (דור סיני) • ◄✉ 17:28, 8 באוגוסט 2014 (IDT)

"דף זה בשפות אחרות" - אפשר שיהיו פחות?[עריכת קוד מקור]

פעם, לפני ויקינתונים היתה דרך להציג תחת "דף זה בשפות אחרות" רק שפות ספציפיות. עדיין יש דרך לעשות זאת? חן חן ‏[kotz]‏ [שיחה] 22:23, 9 באוגוסט 2014 (IDT)

שיחת מדיה ויקי:Gadget-InterwikiOrder. ‏‏Uziel302שיחהאמצו ערך יתום! 12:20, 11 באוגוסט 2014 (IDT)
חן חן! ‏[kotz]‏ [שיחה] 13:21, 11 באוגוסט 2014 (IDT)

דגל החמאס[עריכת קוד מקור]

מה פירוש הכיתוב על דגל החמאס או על סמלו? האם הכיתוב על הדגל הוא השהאדה?

יום נעים, אביתר ג'שיחהתרומות • י"ד באב ה'תשע"ד • 12:44, 10 באוגוסט 2014 (IDT)

על הדגל זאת אכן השהאדה. ראה בויקיאנגלית. על הסמל- לא יודע. בלנק - שיחה 15:55, 10 באוגוסט 2014 (IDT)
על הסמל: המוטו (שעל הסרט) – "תנועת ההתקוממות האסלאמית – חמאס"; בין המוטו לסמל – פלסטין; על הדגל הפלסטיני (סלוגן?) – שני חלקי השהאדה, מימין "אין אלוהים מלבד אללה" ומשמאל "מוחמד שליח אללה". Kulystabשיחההערך גאוגרפיה של יפן רוצה להיפטר מהכתמים האדומים. עזרו לו. • ט"ו באב ה'תשע"ד • 12:23, 11 באוגוסט 2014 (IDT)
רוב תודות. אביתר ג'שיחהתרומות • ט"ו באב ה'תשע"ד • 16:15, 11 באוגוסט 2014 (IDT)

מעונות לתואר שני בתל אביב[עריכת קוד מקור]

תענו בבקשה רק אם אתה יודעים, לא ניחושים.

  1. אם מישהו עושה תואר שני בתל-אביב, האם הוא זכאי למעונות? אם כן, האם ההרשמה שונה מתואר ראשון?
  2. אם מישהו עוד לא נרשם לתל-אביב (כי אין מסמכים עדיין)- זה אומר שהוא לא יכול להגיש בקשה למעונות, נכון? אז איך אנשים שהם שנה א' מקבלים מענות? 79.178.136.142 13:37, 10 באוגוסט 2014 (IDT)
לא יודע פרטים אבל הבנתי שבאוניברסיטת תל אביב יש מעט מעונות והרבה מאוד סטודנטים, כך שהסיכויים לקבל מעונות לא גבוהים גם למי שנרשם לתואר ראשון. ‏Uziel302שיחהאמצו ערך יתום! 12:18, 11 באוגוסט 2014 (IDT)

האם זה לאומנות?[עריכת קוד מקור]

אם מישהו הוא יהודי, שחי נגיד באוסטרליה (לדוגמה) והוא גאה לדעת שיהודים הם בעלי אחוז גבוהה מאוד של פרסי נובל. האם הוא לאומן? 79.178.136.142 16:58, 10 באוגוסט 2014 (IDT)

קודם כל, תלוי אם הוא מתייחס לזה מהפן הלאומי או מהפן הדתי. בהנחה שמהפן הלאומי, לאו דווקא - אם זה מסתכם בתחושת גאווה. אם זה גורר גם תחושת עליונות, אז כן. יואב נכטיילרשיחה 17:02, 10 באוגוסט 2014 (IDT)

כתבתי לפני התנגשות עריכה: :זה תלוי, האם הוא רואה עצמו חלק מהעם היהודי או חלק מהמאמינים בדת היהודית או שניהם. אם הוא לא רואה עצמו חלק מהעם היהודי, הוא לא לאומן. אם הוא רואה עצמו חלק מהעם היהודי, אך אם זה מתבטא רק בגאווה על השתייכותו לעם שיצאו מקרבו זוכי פרס נובל רבים, הוא לאומן בעוצמה חלשה מאוד, כמו שאוהד של קבוצת ספורט, שרק מסתכל במשחקים בטלוויזיה, הוא מכביסט או בית"ריסט וכדומה. בברכה. ליש - שיחה 17:05, 10 באוגוסט 2014 (IDT)

"טופיאן" באירופה[עריכת קוד מקור]

בספר "באר שבע" של הרב יששכר בער איילנבורג (נולד בפוזנן במאה ה-16, נפטר במורביה, כיהן כרב באיטליה) מביא שאלה שנשאלה מאת קהילת "טופיאן". אני מתקשה לזהות את העיר. יש למישהו רעיון?--אדג - שיחה 10:51, 11 באוגוסט 2014 (IDT)

למה פעם ציירו גרוע[עריכת קוד מקור]

עזבו שהצייר בחיים לא ראה פיל וחושב שזה חזיר עם אף ארוך. תראו כמה גרוע הכל מצויר.

יש איזה סוג תמונות הנפוץ בימי הביניים של ציורים ממש גרועים. נראים כמו ציורים של ילד בן 12 חסר כישרון. למה זה? לא תגידו שלא הייתה טכניקה באותה התקופה. תראו את האיכות של זה לדוגמה. 79.178.136.142 12:04, 11 באוגוסט 2014 (IDT)

ימי הביניים זה לא בנאדם ואי אפשר לצפות מכל האנשים באותה תקופה לצייר באותו אופן. אמנות היא עניין של תרבות ושל טעם, יש שיאמרו שחלק מהיצירות בימינו נראות כמו של ילד בן 12. ‏Uziel302שיחהאמצו ערך יתום! 12:15, 11 באוגוסט 2014 (IDT)
נדמה לי שהציור הספציפי הוא ציור מספר, שצייר מחבר הספר, שלא בהכרח היה צייר דגול, לאחר מכן, לשם הפצת הספר, הציור הועתק שוב ושוב, אולי על ידי אנשים שהיו מומחים בהעתקה אבל לא בציור. בכל מקרה, לא סביר שציור בספר שצריך להעתיק ידנית יהיה מורכב במיוחד. בברכה, --איש המרק - שיחה 12:32, 11 באוגוסט 2014 (IDT)
השואל מדייק בשאלתו - זו שאלה נפוצה מאד לגבי אמנות אירופית של ימי הביניים. שמעתי כבר עשרות תשובות שונות. אף לא אחת מהן נשמעה לי סבירה. הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 17:41, 11 באוגוסט 2014 (IDT)
עברתי קצת על התמונות בויקישיתוף, ואכן כל ספרי החיות מצוירים באותו סגנון, אם כי יש כאלו שהתאמצו יותר לדייק (הפיל הזה נראה הרבה יותר אמין למקור). כתוב בערך האנגלי שגם לאונרדו דה וינצ'י יצר אחד, כך שכדאי לבדוק שם ולראות אם גם הוא צייר דומה.--‏Manedwolf‏ (דור סיני) • ◄✉ 20:15, 11 באוגוסט 2014 (IDT)
השואל אכן מדייק בשאלתו. סגנון הציור בימי הביניים המוקדמים איננו ריאליסטי. גרוע מכך, הוא דו מימדי ולא מצליח להעביר פרטים רבים. שינוי בסגנון הציור האירופאי חל רק ברנסנס. אני לא יודע מה הסיבות שגרמו לשינוי כל כך גדול בסגנון הציור האירופאי. אולי משתמש:Talmoryair יכול להאיר את עינינו בסוגיה זו. גילגמש שיחה 20:18, 11 באוגוסט 2014 (IDT)
אני לא מומחה בימי הביניים, אבל באופן כללי ריאליזם ושאיפה לתיאור "מציאותי" לא היתה חלק מן התרבות של ימי הביניים. במקום זה הם השתמשו בסמלים ובדימויים כדי להעביר מסר רוחני. אני ממליץ לקרוא את הספר של אומברטו אקו, שאני לא זוכר את שמו כרגע, על תומס אקווינס. Talmor Yair - שיחה 23:08, 11 באוגוסט 2014 (IDT)
(אנחה) גם את ההסבר הזה שמעתי. מה שנראה לי בעייתי בו זה שכעובדה הם כן ציירו דברים מהמציאות - מה שמעיד שהדחף האנושי לחקות את המציאות באומנות היה קיים אצלם בדיוק כמו אצלנו. אומנות ימי הביניים ויתרה על משפחות שלמות של טכניקות אומנותיות שהיו בימי יוון ורומא. יתר על כן- בשום מקום אין סימן (לפחות לא שאני שמעתי עליו) למודעות עצמית לויתורים האלו. הורחב בעריכה חוסר המודעות העצמית מטריד, משום שבדוגמה בת ימינו להתנתקות מהריאליזם ישנו דיון ער ומודע היטב לסיבות להתנתקות זו. כאמור אין סימן לתהליך דומה בחברת ימי הביניים. הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 10:09, 12 באוגוסט 2014 (IDT)

מה זה סאבלט?[עריכת קוד מקור]

בהקשר של השכרת דירה. מישהו יכול להסביר את משמעות המשפט הקודים: "חדר לסאבלט לחודשיים!(ספט-אוק) "? האם הכוונה שהם משכירים חדר תקופה קצרה של חודשיים? 79.178.136.142 14:53, 11 באוגוסט 2014 (IDT)

זה בשכירות משנה שפם אדום - שיחה 15:00, 11 באוגוסט 2014 (IDT)
מה זה אומר? 79.178.136.142 15:53, 11 באוגוסט 2014 (IDT)
זה אומר שאתה לא שוכר את הנכס מבעל הבית אלא משוכר שפם אדום - שיחה 16:26, 11 באוגוסט 2014 (IDT)
לדעתי, פעמים רבות מנהג זה אינו חוקי. גילגמש שיחה 20:19, 11 באוגוסט 2014 (IDT)
אין פה עניין של חוקיות, אלא של התאמה לתנאי החוזה שחתם הדייר מול בעל הבית. בברכה, --איש המרק - שיחה 20:43, 11 באוגוסט 2014 (IDT)
רק לשם העניין האנציקלופדי המונח הוא באנגלית sub-let שנילי - שיחה 23:05, 11 באוגוסט 2014 (IDT)
הכוונה שהדירה שכורה, ויש חדר שפנוי לחודשיים, לכן אפשר לשכור אותו לחודשיים בשכירות משנה מהשוכר, כמובן בהתאם לחוזה המקורי של השוכר עם בעל הבית. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

האם זה ענן או הרים?[עריכת קוד מקור]

בתמונה "בסוף העולם", בצד שמאל למטה 80.230.30.73 16:38, 11 באוגוסט 2014 (IDT)

יש שם הרים. עננים לא נראים כך. ‏Uziel302שיחהאמצו ערך יתום! 16:58, 11 באוגוסט 2014 (IDT)

למה הציפור עפה דווקא בתוך העשן?[עריכת קוד מקור]

בתמונה הזאת 80.230.30.73 16:47, 11 באוגוסט 2014 (IDT)

מעוף הציפור מושפע מכיווני זרמי האוויר. לא ברור מהתמונה שהציפור נמצאת בתוך העשן. היא יכולה להיות מעל.
ההנחה הסמויה היא שציפורים נמנעות מעשן, יש לכך מקור? ‏Uziel302שיחהאמצו ערך יתום! 16:55, 11 באוגוסט 2014 (IDT)
ניחוש: היא נחה על עץ סמוך, נבהלה מההמולה ומהאש, התרוממה עם האוויר החם וברחה. --‏Manedwolf‏ (דור סיני) • ◄✉ 19:59, 11 באוגוסט 2014 (IDT)
מקור? 46.117.126.153 17:12, 13 באוגוסט 2014 (IDT)

מה הדבר שנמצא באוויר ליד העצים?[עריכת קוד מקור]

בסרטון הזה 80.230.30.73 16:42, 11 באוגוסט 2014 (IDT)

השתקפות בשמשה של האוטו שממנו זה צולם.79.178.136.142 17:01, 11 באוגוסט 2014 (IDT)

שאלה בפילוסופיה[עריכת קוד מקור]

טענה: Hume stated that a moral value (an ought) cannot be derived from a physical fact (an is) בעברית: יום טען שערך מוסרי(מה אמור להיות) לא יכול להיות מוסק מעובדה (מה קיים). מה שאני לא מבין זה איך מנמקים את הטענה הזאת (שהיא טענה ידועה).

לדוגמה אוסף עובדות ומסקנה מהן: אין לי כסף, בשביל לקנות אוכל צריך כסף, אני חייב לאוכל על מנת להתקיים, תמורת עבודה נותנים כסף. מסקנה: אני אמור לעבוד על מנת להתקיים.

א. למה צריך נימוק לטענה? יום טוען את הטענה, אתה לא רוצה לקבל אותה, אל תקבל.
ב. הדוגמה לא ברורה. אפשר אולי להסיק שאם תעבוד תוכל להתקיים אבל זה לא אומר שאתה אמור לעבוד. אתה רשאי לא לעבוד, לא להרוויח, לא לאכול ולא להתקיים. ‏Uziel302שיחהאמצו ערך יתום! 12:13, 12 באוגוסט 2014 (IDT)
לא הבנתי מה אתה רוצה להגיד בא'. שטענה היא בגדר פליטת פה? מה זאת אומרת "למה צריך נימוק לטענה"? דבר בסיסי בכל הוכחה לוגית(מתמטית, פילוסופית או מדעית) היא נימוקים לטענות.
לגבי ב': ישנם פעולות שיצור חי מחויב לעשות על מנת להמשיך להיות יצור חי. אם הוא חי/קיים (עובדה מדעית) הוא חייב לעשות אותם (ערך מוסרי), אחרת הוא יפסיק להתקיים. אתה כותב "רשאי לא לעבוד", אבל אז זה יסתור את ההנחות שהיצור ממשיך להתקיים.
אני לא מבין את השאלה, נניח שבאירן מוציאים להורג הומואים, מהעובדה הזאת אתה מסיק שאמורים להרוג הומואים? בברכה, --איש המרק - שיחה 13:37, 12 באוגוסט 2014 (IDT)
א. דבר בסיסי בכל הוכחה לוגית הוא שיש טענות שלא צריך להוכיח. למעשה ניתן להוכיח דברים רק כהסקה מטענות קודמות. אם יום טוען טענה, זו זכותו המלאה, אין לו חובה להוכיח אותה. במדע ובמתמטיקה יש סטים מקובלים של הנחות יסוד ואקסיומות ומצפים מטוען טענה להתבסס עליהם.
ב. אין שום דבר שבהגדרה אדם מחויב לעשות. אדם מסוגל אפילו להתאבד. אנשים פשוט מעדיפים מסיבות שונות לא להתאבד וכן לפעול למען המשכת החיים. אף אחד לא מחויב לשום דבר. ‏Uziel302שיחהאמצו ערך יתום! 16:28, 12 באוגוסט 2014 (IDT)
עוזיאל בנכבד, זה לא הולך ככה. יש אקסיומות (הנחות) ויש משפטים (מסקנות). כל טענה צריכה להיות אחד מהם. אתה לא יכול להחליט לא לקבל את הטענה ש"סכום זוויות במשולש הוא 180 מעלות" זה לא נטול לשיכולך. מה שאתה יכול להטיל בו ספק זה ההנחות (האקסיומות). כל עוד לא אמרת בתחילת הטענה של "נניח ש...", אז לגיטימי לגמרי לדרוש נימוק. להגיד "לא רוצה לקבל, אז אל תקבל" שקול ללהגיד שכל טענה היא עניין של הסכמה. Corvus,(שיחה) 17:34, 13 באוגוסט 2014 (IDT)
אכן כל טענה היא עניין של הסכמה. אין חובה לכתוב נניח ש... בשביל לטעון טענה כהנחה. אתה יכול לא לקבל את הטענה של סכום זוויות במשולש, רק אם תקבל את האקסיומות של הגאומטריה האוקלידית תיווצר לך סתירה פנימית. כמו שאמרתי, במדע ובמתמטיקה יש סטים מקובלים של הנחות יסוד, ואם אתה מקבל אותם אתה לא יכול לשלול מסקנות שלהם בלי להגיע לסתירה פנימית באמונות שלך. אולי קבלת הנחות היסוד של המדע והמתמטיקה נראית לך טריוויאלית שאתה דורש מאדם שלא מקבל את מסקנותיהם להתייחס להנחות היסוד שלהם. ‏Uziel302שיחהאמצו ערך יתום! 09:13, 14 באוגוסט 2014 (IDT)
לא כל טענה היא עניין של הסכמה, אלא רק הנחות( שזה שקול לאקסיומות). מה גרם לך לחשוב שטענה כל כך לא טריוואלית כמו זו שמובעת בתחילת הדיון היא הנחה? זו טענה שבהחלט צריך להוכיח. כמו שציינת, אם "לא מקבלים" משפט בגאומטריה אז מגעים לסתירה להנחות- כלומר האי קבלה היא שגויה (ולכן פסולה לוגית). הוכחות מתמטיות זה לא משחקים ב"נדמה לי" - כל טענה וטענה צריכה להיות מנומקת וזכותו של כל שואל לדרוש נימוק גם לטענה הכי קטנה. לכן השאלה "למה צריך נימוק לטענה" היא לא שאלה לגיטימית. Corvus,(שיחה) 10:02, 14 באוגוסט 2014 (IDT)

אני מנסה להבין את הטענה הנגדית של ע. ראנד: "In answer to those philosophers who claim that no relation can be established between ultimate ends or values and the facts of reality, let me stress that the fact that living entities exist and function necessitates the existence of values and of an ultimate value which for any given living entity is its own life. Thus the validation of value judgments is to be achieved by reference to the facts of reality. The fact that a living entity is, determines what it ought to do. So much for the issue of the relation between “is” and “ought.”

הסבר כללי לשאלה ולתשובה של ראנד. ה"מוסר" כפי שהוגדר לפני ואחרי יום הוא שאיפה לקידום מצב העניינים ממצב אחד למצב אחר "ראוי יותר". הויכוח שניטש בין פילוסופים הוא מה המצב ה"ראוי יותר" שאליו צריך להתקדם. יום טען שכל התחום הזה, של אתיקה, שדן במצב הראוי, אינו רלוונטי, מכיוון שכל הטוענים בנושא זה מבססים את ה"ראוי" שלהם על טענות מתחום ה"מצוי". (אפשר לראות דוגמאות כאלה בערך בעיית הראוי-מצוי.) יום שהגדרת המצב ה"ראוי" מטבעה מתבססת על איזה שהן הנחות מובלעות (אקסיומות) שלא ניתן להוכיח או לבסס אותן באמצעות טענות על ה"מצוי". למשל: אני טוען שהממשלה צריכה לעזור לעניים (ראוי) כי ההיסטוריה הוכיחה שעזרה ממשלתית מצמצמת את הסבל (מצוי). בתוך הטענה הזאת מובלעת "אקסיומה"- סבל זה לא "ראוי". את האקסיומה הזאת לא ניתן לחזק באמצעות שום נתונים טיעונים לוגיים לגבי ה"מצוי".
איין ראנד, כמה מאות שנים אחרי זה, הגדירה את ה"אתיקה" שלה בצורה מסויימת- על פיה, "מוסריות" היא קידום עצמי. המצב הראוי בעבור כל אדם הוא מצב שאינו תלוי בכלל באנשים אחרים או בעולם, אלא רק בחייו שלו עצמו, ובאושר שלו עצמו. לטענתה- הגדרה זאת מכילה בתוכה את הקשר בין ה"ראוי" ל"מצוי"- ה"ראוי" עבור כל ישות חיה הוא לקיים את עצמה. (לדעתי ראנד לא מחדשת פה כלום, אלא רק מגדירה "אקסיומה" משלה עבור כל ישות חיה. אבל זאת כבר דעה אישית.) חשוב לציין שגם אם מקבלים את הטענה הזאת, נובעת ממנה הפיכה של האתיקה לתחום מאוד מאוד מצומצם. כבר אין דיונים על המוסריות של מעשה מסויים, אלא רק ניתוח לוגי של ההשלכות שלו, ושאלה אחת שנשאלת בסוף הניתוח- "האם, על פי הנתונים והידע שיש לך, המעשה הנ"ל יקדם את האושר שלך או לא?". כל זאת, על פי ראנד. מקווה שעזרתי. בלנק - שיחה 15:48, 12 באוגוסט 2014 (IDT)
השיטה של ראנד נראית לי כמו רמאות וניסיון לסבך במילים ארוכות מישהו שלא חזק מדי בהגיון. היא אומרת שחי עושה את כל הפעולות הנדרשות על מנת לחיות. איך מהזה אפשר להבין שהוא אמור לחיות? בשביל זה צריך להכניס הנחה שלחיות זה יותר טוב (מוסרית) מלא לחיות. ואז שוב חוזרים לבעיה המקורית בלי להשיג דבר חדש. Corvus,(שיחה) 18:11, 12 באוגוסט 2014 (IDT)
לא הייתי אומר רמאות. צריך לקרוא את הדברים מתוך הכרה של ראנד והפילוסופיה שלה. ראנד הגדירה מחדש את המונח "מוסר"- כפי שהיא אומרת בציטוט כאן- "העובדה שישויות חיות ומתפקדות מצריכה את קיומה של מערכת ערכים. . . וכו'". ה"מוסר" על פי ראנד הוא הכלי של האדם על מנת לקדם את עצמו, ובמובן זה ה"מוסר" אצלה דומה יותר למונח "היגיון" אצלנו. יש קטע ב"מרד הנפילים" שמישהו מסביר לרירדן (מנהל מפעל פלדה) שכל החלטה שהוא החליט כמנהל היא "הכרעה מוסרית"- בין מה שנכון לתפקוד המפעל לבין מה שלא נכון. מתוך ראייה כזאת, ניתן לטעון (כאמור אני לא מסכים) שמעצם ההגדרה של מוסר, וקיומן של ישויות חיות, ניתן להסיק ש"לחיות זה טוב". בלנק - שיחה 18:46, 12 באוגוסט 2014 (IDT)
גם אם מקבלים ש"הגיוני=מוסרי" עדיין אין בטיעון שלה הוכחה לכך שזה מוסרי להמשיך להתקיים. היא רואה שיצור שממשיך להתקיים. היא רואה שהוא פועל לפי תבנית כלשהי (כל זה עובדות) שמאפשרת לו להתקיים. איך מכל זה ניתן להסיק שהקיום שלו הוא הראוי? היא פשוט עושה בדיוק את הכשל הלוגי שאותו היא מנסה לפתור- מסיקה מעובדה את הראוי. אני אומר שזו רמאות כי במקום לפתור את הבעיה, היא מכריזה על הבעיה כפתורה. Corvus,(שיחה) 17:34, 13 באוגוסט 2014 (IDT)
ראנד כמובן לא הפריכה את הטענה של יום. ההכרעה הערכית שלה היתה ש"מוסרי" פירושו "מקדם את התועלת (מי מחליט מה היא?) של הפרט", כפי שאנשים אחרים מכריעים ש"מוסרי" או "כדאי" (במובן של מה שיש לעשות, לא במובן של תועלת עצמית) או "ראוי" לעזור לאנשים אחרים, או לצבור עושר, או להילחם למען המולדת. כל ההחלטות האלה הן הערכות ערכיות מוסריות, שכפי שהסביר יום אינן נובעות משום עובדה במציאות. אם זאת, אם ההכרעה הערכית שלך (שאינה יכולה להיות מנומקת על בסיס עובדות במציאות) היא שמה שראוי לעשות זה לקדם את תועלת הפרט, ברור שקידום תועלת הפרט יהיה בעיניך, טאוטולוגית, מעשה מוסרי. אגב, כפי שרמזתי למעלה עצם הניסוח של ראנד מטעה במכוון או שלא במכוון, כיוון שהוא יוצר את הרושם שיש לפרט איזו "תועלת" אובייקטיבית, כשלמעשה אדם אחד מגדיר צבירת עושר על חשבון כל דבר אחר כ"תועלת" עבורו, ואדם אחר יעדיף לוותר על העושר למען מטרות אחרות. 2.54.147.3 08:36, 14 באוגוסט 2014 (IDT)

תנאים של חמאס[עריכת קוד מקור]

בבקשה אל תפתחו פה דיון פוליטי שבו אתם מחליטים מה הממשלה צריכה לעשות. אני רק שואל לגבי עובדות, לא דעות.

אחד התנאים שחמאס מציב להפסקת הירי הוא משכורת לאנשי הממשל. האם הכוונה מכספי המסים של ישראל? ומה המצב עכשיו- האם אנשי הממשלה לא מקבלים שום תשלום (פורמלית אני מתכוון. שחיתות זה ברור שקיים)? 79.182.174.86 12:59, 12 באוגוסט 2014 (IDT)

חמאס אינו מצליח לשלם משכורות לכ-44 אלף פקידי הממשל... הרשות הפלסטינית מסרבת לאפשר העברת כספים למימון משכורות לאנשי חמאס, אלא בתנאי שמוסדות השלטון ברצועה יעברו למרותה, --כך כתב ynet לפני חודש. Nachum - שיחה 13:23, 12 באוגוסט 2014 (IDT)
http://observpost.wordpress.com/2014/07/08/gaza-again/
פחחח איזה פראיירים עובדים חינם. באמת בשביל מה לשלם אם אנשים גם ככה באים לעבודה?
יש לנו ערכים על כל המקרים שבהם מדינת ישראל, באמצעות עיריותיה ורשויותיה המקומיות, סיפקה פנסיון מלא לשכר עובדיהם (בעברית: הלנת שכר) במשך חודשים שלמים? Tzafrir - שיחה 10:49, 13 באוגוסט 2014 (IDT)
זה לא משנה מה מקור הכסף, כל מי שמעורב בממשק פיזי עם הרצועה (רש"פ, ישראל ומצרים) מסרב להעביר כסף לחמאס, כי הוא ארגון טרור שמשתמש בכסף למימון טרור. עובדי חמאס לא קיבלו שכר בחודשים האחרונים. מצבו הכספי הוא אחת הסיבות העיקריות להסלמה הנוכחית, וכנראה יטופל במסגרת הסכם להפסקת אש ארוכה, אם יהיה הסכם כזה. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

לוח שנה מוסלמי[עריכת קוד מקור]

כיצד מתרגמים\ממירים תאריכים כגון (8 Rabi' al-Awwal 561AH) ו (11 Rabi al-Thani, 470 Hijri) ? OrenBochman - שיחה 18:48, 12 באוגוסט 2014 (IDT)

שמותיהם של 12 החודשים בלוח ההִגְ'רִי הם: מֻחַרַם, צַפַר, רַבִּיע אַלְאַוַל, רַבִּיע אַלְאַחַ'ר, ג'וּמַאדַא אַלְאוּלַא, ג'וּמַדַא אַלְאַחִ'רַה, רַגַ'ב,שַעְבַּאן, רַמַדֿאן,שַׁוַאל, ד'וּ-אַלְקֵעְדַה, ד'וּאַלְחִגַ'ה. Nachum - שיחה 10:08, 13 באוגוסט 2014 (IDT)
המרת תאריכים 46.117.126.153 08:20, 15 באוגוסט 2014 (IDT)

האם רופא מנתח יכול לעשות ברית מילה[עריכת קוד מקור]

לא מבחינת היהדות והאם ברית כזאת תחשב לדעתו של אלוהים, אלא מבחינת אתיקה רפואית: האם מותר לרופא לבצע קטיעת איבר שהוא יודע שאין שום סכנה בריאותית מיידית הנשקפת באיבר זה? נניח מבחינה מקצועית הוא לא יבצע קטיעה של אוזן ימין, גם אם ההורים ישלמו לו כסף יתחננו על בירכיהם. 79.177.167.81 13:46, 13 באוגוסט 2014 (IDT)

העורלה רגישה ביותר ונחוצה לפעילות מינית תקינה, שכן היא מעוררת מינית את הגבר, שומרת על עור הפין באמצעות כיסוי ועל כל הפין הזקוף באמצעות הפרשת ריר, מקלה על החדירה ומעצימה את התענוג הנשי בעת המשגל. כמו כן, הסרת העורלה גורמת לשאריות הרירית להפוך קרניות, האיזור הופך חשוף ומועד לגירוי (irritation) בצורה בלתי נורמלית. אלו החסרונות הקבועים בהסרתה. בנוסף לאלו, ישנם נזקים וסיבוכים אפשריים, הנה כמה דוגמאות מעטות: פיית השופכה יכולה להסתבך ו/או להפוך צרה (meatal stenosis – היצרות פיית השופכה), העורקים שמתחת לראש הפין עלולים להיקטע, שריר ה-Dartos יכול להפגע (מה שיגרום לפין להיות פחות מאונך ופוגע ביכולת שלו להתאים עצמו לתנוחות ולטמפרטורות).

הרמב"ם:
"כן, לדעתי, גם אחד הטעמים למילה למעט את המשגל ולהחליש את האיבר הזה, כדי שימעיט לעשות זאת ויתאפק ככל יכולתו. יש שחשבו שמילה זאת באה להשלים חסר במבנה-שמבריאה. אבל כל מי שביקש לערער מצא מקום לערער ואמר: "כיצד יהיו הדברים הטבעיים חסרים ויהיו זקוקים להשלמה מבחוץ, מה גם שמתברר שאותה פיסת עור מועילה לאותו איבר?" אין המצוה הזאת באה להשלים חסר במבנה-שמבריאה, אלא להשלים חסר בבריות. הנזק הגופני הנגרם לאיבר זה הוא המטרה המכוונת. לא נפגם במילה דבר מן המעשים המקיימים את הפרט ולא בטלה בגללה הולדת הצאצאים. אבל מתמעטות בעטיה סערת-היצר והתאווה היתרה על הדרוש. אין ספק שהמילה מחלישה את כוח הקישוי ולעתים קרובות ממעיטה את ההנאה, מפני שכאשר מטיפים דם מן האיבר ומסירים את המגן שלו בראשית גדילתו, הוא נחלש בלי ספק. החכמים ז"ל אמרו בפירוש: הנבעלת מן הערל קשה לפרוש. זאת, לדעתי, הסיבה החשובה ביותר למילה."

עכשיו, אם גדול הרופאים טען כך, מי אנחנו שנפר את החובה המוסרית פרימום נון נוקרה. כשעל המאזניים עומד יתרון דתי בודד כנגד נזקים רבים, זאת בנוסף לכך שהילד חסר ישע ודעה, לדעתי מן הסתם שמוטלת על הרופאים חובה לא לעשות ברית מילה. אבל, כמו בכל דבר אני משער שמצאו איזו פרצה כדי לעקוף את החובה הזאת, משהו כמו "זה יפגע בו בעתיד", "כל החברה עושה את זה", "מדינת היהודים", "ההליך קצר"... --‏Manedwolf‏ (דור סיני) • ◄✉ 14:53, 13 באוגוסט 2014 (IDT)

מדובר בשאלה שהיא לחלוטין תלוית תרבות, לא עניין לכללים אתיים אבסולוטיים. לפי התרבות בישראל ובמקומות אחרים במערב, ביצוע ברית מילה בדרך כלל אינו נחשב לנזק שיש להימנע ממנו מבחינה רפואית. קטיעת אוזן - כן. הרי יש רופאים שעושים הגדלת חזה או ניתוח אף, גם (ובעיקר) כשאין לכך כל יתרון בריאותי. זה מוצדק אתית מאותה סיבה. Reuveny - שיחה 15:32, 13 באוגוסט 2014 (IDT)
ניתוחים פלסטיים נעשים כמעט תמיד על מבוגרים. בנוסף, אדם שרוצה לעשות ניתוח פלסטי בא ממקום של בעיה נפשית עם הגוף שלו, כך שלניתוח יש הצדקה בריאותית. אני לא רואה איך זה מתקשר לברית מילה. אין לי בעיה שאנשים מבוגרים יחתכו לעצמם איזה איבר שהם רוצים, אבל שלא יכפו זאת על אחרים. לכפייה אין הצדקה אתית.
לתפיסה התרבותית של העניין אין קשר לאתיות. המוסר הוא מעל התרבות, אחרת צריך לאפשר באותה מידה עבדות, מלחמות שוורים, קורבנות אדם, ציד מכשפות, קרבות כלבים, מכירת ילדים, חטיפת נשים, סחר באיברים, כריתת דגדגנים וקניבליזם. הכל בשם התרבות. --‏Manedwolf‏ (דור סיני) • ◄✉ 16:39, 13 באוגוסט 2014 (IDT)
מה לגביי קניבליות וקורבנות אדם בהסכמה? בברכה, --איש המרק - שיחה 16:45, 13 באוגוסט 2014 (IDT)
מוסר הוא תוצר התרבות ולא תופעה אוניברסלית. 46.117.126.153 17:20, 13 באוגוסט 2014 (IDT)
הרמב"ם הוא לא גדול הרופאים. הוא בסך הכל אחד הרופאים המפורסמים בגלל שבנוסף להיותו רופא עשה עוד דברים...
העורלה אינה איבר אלא פיסת עור, וכמו כל דבר יש בה יתרונות וחסרונות. בערך מילה (ניתוח) יש רשימת יתרונות בריאותיים. ‏Uziel302שיחהאמצו ערך יתום! 09:03, 14 באוגוסט 2014 (IDT)
הערכים ברית מילה ומילה (ניתוח) לא מאוזנים. הערך מילה (ניתוח) מציג ברשימה ממוספרת תחת הכותרת "יתרונות בריאותיים" ובערבוביה מחקרים שתומכים בקיום מילה בעיקר במדינות העול"ש ללא שום פתיח שיסביר למה המילה מומלצת בעיקר במדינות מתפתחות, ומידע על סיבוכים שעלולים להיגרם בצורה הטבעית ללא מידע על שכיחותם. המידע על תפקידה של העורלה ויתרונות השארתה לא מופיע בו, מה שכבר כן כתוב איכשהו בהקשר הזה נמצא בפסקה "ההתנגדות למילה" ברשימת בולטים קצרה שמובאת כ "טיעוני המתנגדים". הקורא הסביר שמתלבט אם לעשות לבנו מילה או לא, לא יקבל בערך הזה את כל המידע הדרוש לו בצורה מאוזנת. שפם אדום - שיחה 12:03, 15 באוגוסט 2014 (IDT)
כמו כן, שאלת המוסריות הרפואית במקום שאין סיכונים זיהומיים קשים או תרבות מין משוחררת מאוד לא מוזכרת בו. שפם אדום - שיחה 12:06, 15 באוגוסט 2014 (IDT)
אם נחזור לשאלה המקורית, תאורטית מצוות המילה מוטלת על האב עצמו אבל התורה לא מסייגת מי רשאי למול ומי לא ולכן לא חשוב מי המוהל אלא מבחן התוצאה - המילה עצמה. מכאן שרופא טוב מבחינה הלכתית כמו מוהל מוסמך/מומחה. XX-59-40 - שיחה 08:48, 16 באוגוסט 2014 (IDT)
השאלה המקורית הייתה "לא מבחינת היהדות אלא מבחינת אתיקה רפואית." ‏Uziel302שיחהאמצו ערך יתום! 18:25, 16 באוגוסט 2014 (IDT)

קולר מתפוצץ[עריכת קוד מקור]

למה שב"כ לא עושה קולרים מתפוצצים לאסירים בטחוניים כמו בסרט הנרדף? 46.117.126.153 16:13, 13 באוגוסט 2014 (IDT)

א) שב"ס, לא שב"כ ב) כי אנחנו לא בסרט. Corvus,(שיחה) 16:18, 13 באוגוסט 2014 (IDT)
למה תשובה שלך לוקה בחסר ועושה רושם של אמתלא וטיוח? 46.117.126.153 16:54, 13 באוגוסט 2014 (IDT)
קורווס ענה כך כי השאלה שלך נשמעת כמו בדיחה. לעצם השאלה- לא ברור למי אתה רוצה לשים קולרים מתפוצצים. לאסירים שכבר בתוך הכלא או לאלה ששוחררו. לאלה שבתוך הכלא אין שום סיבה לשים קולר מתפוצץ, הם כלואים. גם אם אתה רוצה לגזור עליהם גזר דין מוות, אין סיבה לעשות זאת בדרך אכזרית כמו פיצוץ. לאלה ששוחררו- קשה לי להאמין שמישהו מהם יסכים לקבל, כתנאי לשחרורו, מעין "גזר דין מוות על תנאי", שבנוסף עלול לפגוע גם באשתו או בילדיו. בנוסף לא ברור באיזה תנאים אתה מעוניין "להפעיל" את הקולר. האם כל הפרה של תנאי השחרור תגרור עונש מוות אוטומטי ללא משפט, על פי החלטתו של כל פקיד בשב"ק? למה לעצור כאן? אולי תשים קולרים מתפוצצים לכל הפלסטינים, וברגע שפלסטיני ירגיז איש שב"ק יפוצצו אותו. אתה יכול גם להמשיך ולשים קולרים מתפוצצים לכל תושבי המדינה, כי מי יודע מתי מישהו מאיתנו ישנה את דעתו, יפנה לפשע, ויתעורר צורך לפוצץ אותו? לסיום, בגלל שאנחנו לא חיים בסרט (כמו שקורווס אמר), אז אפשר בהחלט להסיר את הקולרים האלה. אם אתה בונה אותם כך שכל ניסיון הסרה יגרור פיצוץ של הקולר, אז גם נפילה לא טובה או תאונת דרכים עשויה לגרום לקולר להתפוצץ, גם אם הבחור לא עשה שום דבר. וכל זה עוד בלי שנגעתי בנושא זכויות האדם. בלנק - שיחה 17:32, 13 באוגוסט 2014 (IDT)
א. לאלה ששוחררו, עם דם על הידיים שלגביהם חשש סביר שיחזרו לסורו ב.(האם כל הפרה של תנאי השחרור תגרור עונש מוות אוטומטי ללא משפט, על פי החלטתו של כל פקיד?)לא צריך להסחף. ניטרול האדם הוא מקרה קיצון ויכול להיות מותנה בגזר דין בית המשפט. ג. אני אכן מתכוון לכזה שלא יהיה ניתן להסרה עצמית. נפילה לא טובה או תאונת דרכים יכולים להיות קטלניים גם בפני עצמם ד. איזה זכות מזכויות האדם נפגעת כאן ? 46.117.126.153 17:54, 13 באוגוסט 2014 (IDT)
הזכות של "אסור לרצוח טרוריסטים שרוצים לרצוח אותך", זו הזכות אדם שנפגעת כאן, חוץ מזה הם לא צריכים קולרים, הם מתפוצצים יפה גם עם חגורות.... (ראה/י בזה תשובה) אוהד הפועל - שיחה 21:44, 13 באוגוסט 2014 (IDT)
מדובר בשאלה שעליך להפנות למחוקק ולא לשב"ס. לפני שאתה פונה עם השאלה למחוקק, כדאי להקדים (אלא אם כן כבר הוקדם) ולקרוא את עונש מוות ואת המאמר המלומד והמלמד של בועז סנג'רו שקישור אליו מופיע בסוף הערך. יוסישיחה 23:34, 13 באוגוסט 2014 (IDT)
עזרה לאויב בשעת המלחמה כבר הוגדרה על ידי מחוקק כמעשה שעונשו מוות. בנוסף תליית קולר לא משמע מוות ודאי 46.117.126.153 10:56, 14 באוגוסט 2014 (IDT)
זכות אדם בסיסית שנפגעת כאן היא הזכות לחיים וביטחון. כפי שאמרתי בתגובתי הקודמת, אין שום דרך להבטיח שהקולר לא יתפוצץ סתם ככה, בעקבות נפילה למשל, אבל כן יתפוצץ בעקבות ניסיון הסרה. כך שאתה פוגע בחייו גם של האסיר המשוחרר, וגם של כל מי שעלול להיות בסביבתו. בתי המשפט בישראל אינם מאשימים את המחבלים הפלסטינים בבגידה, שהיא העבירה היחידה שעלייה יש עונש מוות במדינה. גם כאלה שנתפסים שוב מואשמים כמקובל ברצח או בכל עבירה אחרת, ומקבלים עונשי מאסר. כאמור, אם אתה רוצה לשנות את זה, אתה מוזמן להציע הצעת חוק- למשל- מי שרצח פעם שנייה, עונש מוות. ספציפית סביב נושא זה, זה לא יעזור (וזאת היתה הנקודה הראשונה שלי בתשובתי הקודמת). בהנחה שהאסירים משוחררים במסגרת עסקה (נניח, עם חמאס), אין שום סיכוי שהצד השני בעסקה יסכים לקבל "עונש מוות על תנאי" מסוג כזה. בלנק - שיחה 17:23, 14 באוגוסט 2014 (IDT)
לא הבנתי למה להעניק לטרוריסט פצצה... אני מבטיח לך שאסיר משוחרר עם קולר כזה יחפש כל הזדמנות כדי לנסות "להשתחרר" ליד חייל או קבוצת אזרחים כדי למות ביחד איתם. אם כבר יש דרכים יותר חכמות כמו להתמין קפסולה עם רעל בתוך גופו שתשחרר את הרעל לפי פקודה. אפשר גם לעשות זאת ללא ידיעת האסיר (בזמן שהוא בניתוח מסיבה אחר). שימוש ברעל הנכון גם ימנע את הגילוי של התוכנית.--Eitan110 - שיחה 22:17, 14 באוגוסט 2014 (IDT)
בלנק- ועדיין פגיעה בזכות לחיים וביטחון אינה ודאית. אני לא מבין על סמך מה אתה כל כך בטוח, בצורה היפוטתית, שאי אפשר ליצור קולר עמיד זעזועים. יש להבדיל בין עמידה בבית דין ובין ניטרול בשדה הקרב שמתואם אם משפטני צה"ל.

איתן- בגלל הרתעה לאחרים . אין צורך בהרבה חומר נפץ. 46.117.126.153 08:06, 15 באוגוסט 2014 (IDT)

נו באמת- "פגיעה בזכות לחיים וביטחון אינה ודאית"- הרעיון הוא ודאות הפוכה. אם יש סיכוי טוב, אפילו אם הוא לא ודאי, שבמסגרת "פרוייקט הקולרים המתפוצצים" שלך ייפגעו חפים מפשע, אז יש לך סיבה מצויינת לכך שהמדינה לא עשתה את זה. עם דיברת על ניטרול בשדה הקרב, אז בודאי ובודאי שיש סיכוי מצויין שתהיה טעות בזיהוי, למשל, ובזמן קרב בבית מסויים יפוצצו אסיר משוחרר שנמצא במקום אחר לגמרי, למשל. או שאתה מציע שהקולרים המתפוצצים יגיעו גם עם מתקן מעקב Face-smile.svg בלנק - שיחה 16:08, 15 באוגוסט 2014 (IDT)